בית מקרא )פה(
טבת-אדר תשמ"א
העמודים שלחצרהמשכן
(דוגמאללשוןבנייהבתורה)
מאת מאיר בן אורי ,אדריכל
עובדה היא שאין בתולדות הבנייה בכל הדורות בנייה דומה למשכן כיצירה
אדריכלית-אמנותית .הצורה שלאוהל-בית מקדשכמבנה אחד,הניתןלבנייהולפירוק
לחלקיו כדי להעבירו ולהקמתו במקום שני ,הוא משהו מיוחד מבחינה תכנונית.
המשכן לא נכלל בספרות לתולדות האדריכלותואין למצוא את תיאורו בספרים
לתולדותענף אמנותיזה; רק בכמה ספרי פרשנות לתנ"ךמצוייםציורים של המשכן,
ועל-ידיחובבי מקרא נעשו גם כמה וכמהדגמים.נדגיששאיןלבנות את המשכןלפי
תרגומי התורה לשפות זרות ,וזה נסביר להלן.
על-פי הוראה מלמד משה את בצלאלבן-אורי כיצדלבנות את העמודים של חצר
המשכן .לכאורה ,פעולה פשוטה ביותר ,כאילו הקמת גדר משישים עמודים מארבע
הרוחות שלהמשכן .אבלכיצד לדעת שימושהחלקים של הגדר והשער,שיהיובמקום
המתאיםולפי מידות קבועות? כיצד לפרק את הגדר על כלחלקיה לשם העברתו של
המשכן והקמתו במקום אחר ,בהתאם לצרכיבני ישראל במסעותיהם בשנותנדודיהם
במדבר?
לפני שנפתחבדיון עלפרטי המשכן נעמודעלהמיוחד שבשיטתהתיזה שנקרא לה
אפיגרפיה-טופולוגית ,כאשר מספר התיבות ומספר האותיות מדריכות את עושי
המלאכה.
בתיאור שבתורה רשימתהתיבותואותיותיהןהן לא רק תיאורספרותי שלהמשכן.
הן גם מדריך לבנייהבידי המודד ,שהוא הראשוןבין המבצעים העולים על שטח
הבנייה.
כדילהרגיל אתעינינו ואת מחשבתנו לשיטהזו נערוךלהלןשתי רשימות :רשימה
א' תכלול את שמות כ"ז ,ט-יט ,שלשםקיצור נקרא לה רשימה "ועשית" ,ורשימה ב'
שתכלול את הכתוב בשמות ל"ח ,ט-כ ,שנועדה לבקר את הביצוע ,ונקרא לה לשם
הקיצור רשימת "ויעש" .נקבע לתיבות מספר סידורי',שיופיע בציורים שלנו ,ומספר
האותיות בכל תיבה .ברשימות הללויש כמה שוני מן הרגיל ,שאין למצוא כדוגמתן
בפרשיות אחרות שבתורה ,אבלניתןלהסבירן שנועדולצורך לע.ןהבנייה,כגון :ראה
ציור א' וציור ב'.
מס' 6ברשימה א'" :נגב תימנה" כמלה אחת ,וסימנה תלישא גדולה המאחדתשתי
מליםבנגינה אחת; מס' 34ברשימה ב'" :ולפאתים" כמלה אחתוסימנהרביע ,שאף
היא מאחדת שתימליםבנגינה אחת; מס' 47-46ברשימהב'" :ולפאת קדמה מזרחה"
שהן בסמיכותומןהדין שיבוא מקףביניהןלציין שפירושן מושג אחד בלבד אבלהן
מופיעות בנפרד לצורך חשבון הבנייה (כדי להגיע למספר .)50
148
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
[2ן
העמודים של חצר המשכן
ג,ור
"
ב
(ןנ
יץ-""" ,'-
מ.
נ
י
י
י
?
ן
ב
ם
ש
ן
:
?
1
.
,
4
ל
י
י
ו
,
ו
י
י
?
,ך
: %ץני
( ןישגן1ז44ז4שנץי
'.
ן
)0
4
ש.,,,,ז,-םן' :ן""ן.ייי;י'
*
1ג,י
ן
5
4
0ד
,
%%יל'1:'.4ןן'ןיי%ן:'.ש
1נצ ן
ג
.
ג
ו
ש
'
ז
ג
:
ג
:
ו
י
,
,
'
י%-ה.
קיב 4חי.;4פתענין
"ן קלללן(ןס,ח,י'יל
,15ז
ונפתלת
הן:יל4
,ל,:.די
ההיר גך.יו7
א,.ן,.5..
4ן בןנ )ןל,
4יעיר עיןל לה 1פי4
'5
י ק5
.גא"אשאצ
א
,ש
מ
,
ש
ע
ע
:
%
:
5
%
ן
ש
*
י
.4
1%111
149
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
מאיר בן-אורי
'
[]3
הפרשניםמסביריםודורשיםכלכתיבמלאאוחסר ,אבללא עמדועלכמהשונימן
הרגיל שברשימותינו ,כגון :מס' 32ברשימה א'" :ועמדו" ומס' 43ברשימה ב':
"העמדים" פעמיםבכתיב חסרלעומת מס' 12ברשימהב'" :עמודיהם" בכתיבמלא.
והואהדיןבתיבה "וחשוקיהם" שבאה פעם מלא ופעםחסר .כלזהכדילהגיע למספר
הדרוש של יחידותבנייה.
חצר
קנה המידה של
המשכן
כ"ז,ט :ועשית את חצרהמשכן לפאתנגב-תימנהקלעיםלחצר
שש משזר מאה באמהארךלפאה האחת
15תיבות
כ"ז,י :ועמריועשריםואדניהםעשרים נחשתוויהעקדים
וחשקיהםכסף
9תיבות
כ"ז,יא :וכןלפאתצפוןבאיךקלעים מאה ארךועיל
ועשרים
16תיבות
ואדניהםעשרים נחשתוויהעמריםוחשקיהםכסף
כ"ז,יב :ורחב ההצרלפאת-יםקלעיםחמשים אמהעמדיהם
עשרהואדניהם עשרה
10תיבות
ביחד 50חיגות
ציור ג.
רשימה א' " -ועשית"
פרשת תרומה בספר שמות
רשימהב' " -ויעש"
פרשתויקהל תלגו שמות
סרק ל"ח
פרק כ"ז
פס':
פם':
ט60 .אותיות
י.
יא.
יב.
46
71
48
"
"
"
225אותיות
יג 29 .אותיות
יד" 41 .
סו43 .
טז76 .
יז43. .
יח.
יט.
57
43
"
"
"
"
"
332
ס"ה557:אותיות
15תיבות
9
16
10
"
"
"
50תיבות
7
9
9
17
9
תיבות
14
9
"
ט43 .אותיות
י.
יא.
יב.
יג22 .
47
64
63
יד 43 .אותיות
"
"
"
טז20 .
יז
74 .
"
74
124תיבות
"
"
239אותיות
טו61 .
"
"
"
"
"
"
"
יח84 .
יט" 57 .
כ" 26 .
365
ס"ה604:אותיות
150
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
11תיבות
9
13
12
50תיבות
8
14
תיבות
16
21
11
80
130תיבות
בית מקרא )פה(
[]4
טבת-אדר תשמ"א
העמודים של חצר המשכן
קנה המידה לגבי מידות החצר הוא 2תיבות = 5 :אמות; 50התיבות של ארבעת
הפסוקים הן 250אמה ,שהן 20תיבות= 100אמה בדרום; 10תיבותןב 50אמה
במערב; 20תיבות= 100אמה בצפון (על המזרח הכולל את השער ראה להלן)
הביטוי האדריכלי למספר התיבות ברשימות א' ו-ב'
ציור ד' מראה את חצרהמשכן ממעוףהציפור.כאןנוכללספור 20עמודיםלאורך
100אמה בדרום; 20עמודים לאורך 100אמה בצפון ,שזה מקביל לעשרים תיבות
ברשימה א' מ"ועשית" ,עד "נחשת" אתנחתא.וברשימהב' מ"ויעש" עד "כסף"סוף
פסוק .בשתי הרשימות מספר זהה של הקלעים והעמודים לאורך 100אמה .מכאן
נובע שקיימתמידה של 20תיבות כנגד 100אמה ,אותיבה אחתנגד 5אמות.צפון
ודרום הםביחד 40תיבות .נותרועודסע תיבות ,שהן 50אמה,הכוללות אתהעמודים
בצד מערב ובצד מזרח.
תיבה אחת = 5אמות זה קנה מידה גדול .ולא מצאנו בתיאור החצר שימוש
אביבידועלנומתיאור חצר המשכן מספרהאותיות ואמנם נמצא שאורךהקלעים
ומידות העמודים ,האדנים והחשוקים צריך להתאים למספר האותיות שבפסוקים.
ציורד' מראה אתהגדרסביב החצר כשהיא כבר מושלמת ,כלומרהציור מראה את
ציורד.
~י
"ויעש" ,שבה 130תיבות.לפיקנההמידה של 5:1עלינוליחסלצדהמזרחי של החצר
(הכתף המזרחית ,השער ,והכתף המערבית) שישבו 10עמודים ו 50-אמה שלקלעים
80תיבות שברשימה ב' ,מ 51-עד ( .130ראה ציור ה' וציור ו')
האלמנטים האדריכליים :אדנים,
קלעים ,חישוקים וןוים
גם ציור יפה אינו יכול לבוא במקום תיאור האלמנטים האדריכליים .בהוראות
151
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
מאיר בן-אורי
[]7
המפורטות שלועשינו ,הכוללות 124תיבות עם 557אותיות ובתיאור שלויעש עם
130תיבות ו 604-אותיות,אין רואים שום פרט מדויק ושום הסברטכנולוגילבניה.
להבנת המפורט להלן ראה ציורז'.
הפעולה הראשונה ב-ועשית :נשים לאורך מאה אמה של החצר את הקלעים,
שרוחבם הוא 5אמות .נשים על הקלעים את העמודים במרחק של 5אמות אחדמן
השני .נחלק עשריםאדניםלאורך הקוהדרומי של חצרהמשכן.נוסיף אתהחישוקים
והווים של כסף לצד ראשי העמודים .בסדר זה הנחנו את החומרים לבניה של 100
אמה גדר.
ב-כ"ז ,ט ,נמצא גם חלוקה משנית סימטרית .לשםכךעלינולשיםלבלטעמים
של התיבות הקטנות בנות שתי אותיות :ברשימה א' מספר :2את ,טעמה טפחא,
שכוונתה הפסק (מידת מרחק); מספר :9שש ,טעמה מונח ,קשור לתיבה הבאה
אחריה; מעל מספר :1ועשית הטעםזקףגדול ,רומז מהיש לעשות ככתוב בתהלים
קל"ט,סו :טוב טעם ודעתלמדניכיבמצותיךהאמנתי.
לפירש"ילשמות כ"ז,יח,עשוייםהקלעיםכעיןקלעיספינה,לכן מונחיםהעמודים
שבציור ז' באמצע של 5אמות ,כדוגמת התורן של הספינה .האדנים מונחים לצד
הבסיס של העמוד ,החישוקים עם הווים לצד ראש העמוד.
ציורד' מראהכיצד 60העמודיםמקיפים אתההצר.כאןגם נראהכיצדהעודף של
4תיבות (ברשימה א' מתוך )124או של 10תיבות(ברשימהב' מתוך )130מלמדעל
בניין השער והמסך במרחק מן הקלעים שבכתף האחת והשנית.
הקלעיםעשויים שש משזר ,עלגבישתיחוטי הערבאינםעובריםהלוךותזור,כמו
באריגה ,אלא כל חוט הערב מתקשר עם חוט השתי ,כמלאכת רשתדייגים ,ולאחר
הקשר בחוט השתי האחרון נותר סרח העודף ,המשמש לקשירה אלהיריעה הסמוכה
של הקלע .אורך כליריעה של הקלעים הוא 20אמה (ברשימה א' ועשית ,מספרים
154
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פה(
[8ן
טבת-אדר תשמ"א
העמודים של חצר המשכן
:71-70-69חמש עשרה קלעים) .לפיכךלכיסוי כל הגדר כולל השער דרושות 15
יריעות ( 15פעם 300 = 20אמה) ראה ציור ח'.
רבוע יהיה כפול
עלינו לראות בחצר המשכן שני חלקים ,שכל אחד מהם הוא רבוע ,חמישים על
חמישים אמה .מידהזו של רבו עמצויה מספר פעמיםבתיאור המשכןוכליו,כגון:
מזבח הנחושת (כ"ז ,יא) ,האפוד (כ"ח ,טז) ומזבח הקטורת (ל',ב) .ברבוע המערבי
המשכן עם קדש הקדשים ,ומרכזוהאדריכלישנילוחותהבריתבארון.ברבועהמזרחי
נמצא במרכז מזבח הנחושת להקרבת הקרבנות.
הביטוי האדריכלי-סטרוקטוראלי בכתובל 50אמה שלצלעהרבועהוא במספר של
50תיבות ברשימת "ועשית" בפסוקים :ט-יב ,וברשימת "ויעש" בפסוקים :ט-יג.
המדידה מן האמצע
המדידה של חצר המשכן נעשית לאחר שמבנה המשכןקייםועומד .אורכו שלחבל
המדידה 50אמות .קביעת הנקודות נעשה ב"יתד" ובאות הראשונה "וי"ו של
וע שי ת .העמודים שנועדו להחזיק את המסך בפתחו של המשכן-האהל (כ"ו,
לו-לז) מכוונים מצפון לדרום ,על פניהם עובר חבל המדידה שראשיתו ביתד בקצה
הצפוני .לכל תיבה אורך של 5אמות ,והמספר הרץ שמעל לתיבהמציין את מהלך
המדידה (ראה ציור ה').
ועשית-את-חצר-המשכן …לפאת-נגב/תימנה …קלעים-לחצר-שש-משזרן
מדדנו 50אמהמצפוןלדרום באמצע החצר של 100על 50אמה.מןהזוויתהדרומית
מערבית של הרבוע המזרחי של חצר המשכן אנופונים מערבה .גםכאןאיןעמודכי
אם יתד כלבד ,כי העמוד (= )=11יהיה באמצע היחידה הבאה :מאה-
באמה-ארך-לפאה-האחת .ועמריו-עשרים-ואדניהם-עשרים-נחשת .הגענו לפינה
הדרומית-מערבית של חצר המשכן .עוד לפנינו הצלע המערבית 50אמה והצלע
155
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
מאיר בן-אורי
נ]9
הצפונית 50אמה ,למדידתן דרושות 20תיבות,והן מצויות בחלקוהשני של הכתוב
( )21ווי-העמדים-וחשקיהם-כסף.
( )25וכן-לפאת-צפון-בארך-קלעים-מאה ()31
ארך-ועמדו-עשרים-ואדניהם-עשרים-נחשת-ווי-העמדים-וחשקיהם-כסף
הגענו לנקודת המוצא לאחר שמדדנו את הרבוע המערבי ,והוא הדין לגבי הרבוע
המזרחי .אלא שכאן דרוש מספר רב יותר בגלל השער ,שעליוידוברלהלן.
(.)40
המספר 7והמספר 10במשטר המספרים של חמישים
מבחינה אדריכליתיש ערך רבלמדידהמדויקת .המדידה בחבל של 5ושל 50אמה
משתנה לעתים בגללשינויי הטמפרטורהביןקיץלבין חורף ,החבל הוא הומרבלתי
יציב ,אבל לשון בנייה בתורה שיש בה פעם הוראהו ע שי ת ופעםשנייה בקורת
וי ע ש באה ללמדנו עלדיוק .נבחן זאת בכתוב ב-כ"ז ,יב;
( )41ורחב-החצר-לפאת/ים-קלעים-תמישים-אמה (אתנחתא במקום השישי של
השורה הנמדדת) ( )47עמדיהם-עשרה-ואדניהם-עשרה ( )50בטעם סוף פסוק.
מספרהאותיותבכלהפסוק הזה .48והוא גם מספרהאותיות ממספר ()31עד ()40
במחצית של הצלע הצפונית של החצר .כאןדיוק אדריכלי :נוכל להעביר את החבל
של 50אמה מנקודת ההתחלה של המדידה לשניכיוונים (א) למזרח; (ב) למערב.
במקרה (א)נקבל אתהאורךהכללי של 100אמה ושלפעמיים 48אותיות; במקרה(ב)
נקבל את רוחב החצרבקו האמצעי שלשנירבועיםוהסכום של מספרהאותיותמשתי
המדידות = .90
העמודים של הצלע המערבית הם מ )21(-עד ( .)30המרחקבין עמוד לעמוד 5
אמות,ומן העמוד ( )21עד ( 45 = )30אמות,נותרו 5אמות והםמימין ומשמאל 2.5
אמהלחישוקיםולווים מאמצע העמודעדלפינה,משניהצדדים .נמצאשהמדידההיא
מדויקת מתמטית ואדריכלית כאחד.
ק לעים לכתף
המדידה לאורך הצד המזרחי של החצר אינה דומה למדידה לאורך הצד המערבי,
אםכי לשניהם מידה אחת 50 -אמה.
מכיוון שהחומר החשובלגידור הם הקלעים,רצוישיהיהלנגדעינינו כשהוא שטוח
על הקרקע מול הצד הצפוני של החצר לאורך 50אמה בעזרת הכתוב ב-כ"ז,
יג-יד-סו ,עלינו ללמוד כיצד הוקמו העמודים שעליהם נתלו הקלעים בצד זה.
נקודת המוצא למדידה פינת החצר בדרום מזרח )51( .ורחב-
החצר-לפאת-קדמה-מזרחה-חמשים-אמה ( )57סוף פסוק .למעשה מדדנו 35אמה
לאורך הכתף האחת והשער )58( .וחמש-עשרה-אמה ( )60מדדנו 15אמה של הכתף
השנית )61( .קלעים (בגובה 5אמות)-לכתף-עמדיהם-שלשה-ואדניהם-שלשה (.)66
הגענובמדידה לאמצע של מקום השער; והשערמפרידבין כתףלימיןוכתף לשמאל.
156
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
העמודים של חצר המשכן
[]10
( )67ולכתף-השנית-חמש-עשרה-קלעים ( .)71אתנחתא ,הפינה הצפונית מזרחית.
( )72עמדיהם-שלשה-ואדניהם-שלשה ( .)75סוף פסוק.
לפי מספר התיבות ומספרי האותיות מוקמות הכתפים מצפון לשער ומדרום לו
באופן סימטרי .ראה ציור ה' :המספרים 51עד .75
ולשער החצר מסך
ו ע שי ת השער עם המסך כתובה בקיצור לעומתוי ע ש:
ברשימה א' -כ"ז,טז 76אותיות 17תיבות ולשער החצרמסך….
ברשימהמ —ל"ח,יח " 21 " 84
ברשימהב' —ל"ח,יט " 11 " 57
בסה"כ ברשימה מ 141אושות 32תעות
גדלו ע %הקלע*פער 20אמה אורכה 5אמות גבהה מכים אותועל הקרקע כמו
ומסךשערהחצר….
וע~ח"הםארבעה….
שעשינו בקלעים האחרים .העמודים והאדנים יעמדו במקביל לכתף הצפונית
והדרומית של החצר ,ובריחוק של 5אמות .למסך 4עמודים והםמרוחקים 10אמות
מהקצה המזרחי של חצר המשכן.
)
7
6
(
ולשער(-מודדים 5
לפישיטתנו ,כלתיבה 5אמות ,נקרא את " 1ע שיס ":
אמות למזרח) החצר-מסך-עשרים-אמה ( )80רביע ,מפסיק גדול; אנו מודדים עתה
בכיוון הפוך (מדרום לצפון) )81( .תכלת-וארגמן-ותולעת-שני( -שובמודדים לאורך
הקובכיוון הפוך) ( )85ושש-משזר-מעשה-רקם ( .)88אתנחתא )89( .עמריהם 5 -
אמותגבוהם )90( -ארבעה-ואדניהם-ארבעה (.)92סוףפסוק עםהפסוקהבא)93( .
כלעמודי-החצר-סביב ( – )95ראהציורה' -המדידה של 5אמותנמשכתבמקביל
לקו העמודים )96( .מהשקים-כסף-וויהם-כסף ( – .)99שובפינה במדידהלכיוון
קצה השער בדרום )100( .ואדניהם-נחשת .)101( -היה עלינו להגיע לנקודה 57
שבפסוק כ"ז,יג; אנו אמנםמגיעיםלכךבסוף פסוק כ"ז,יז.דיוקאדריכלי מושלם.
בשני הפסוקים האחרונים המתארים את מלאכת המשכן ,כ"ז,יח-יט 23 :תיבות
כלומר 23פעם 5אמות ,מהלך המדידה הוא:
( )102ארך-החצר-מאה( )104( -כאן הפינה המזרחית דרומית של חצר המשכן)
( )105באמה-ורחב-חמשים-בחמשים-וקמה-חמש-אמות-שש-משזר-ואדניהם (.)114
אמצע הקו של 100אמה בדרום ,פינה צפונית )115( .נחשת (סוף פסוק) -
לכל-כלי-המשכן-בכל-עבדתו-וכליתדתיו-וכליתרתו-החצר-נחשת (.)124סוףפסוק.
דברי סיכום על דיוקן של המידות
בהקמת חצר המשכן
כבר אמרנו שההוראות על הבנייה ניתנו ברשימה מפורטת הפותחת בתיבה
" 1ע שי ת " (שמות כ"ז ,ט-יט) לאישור הביצוע באה הרשימה הפותחת בתיבה
"ויע ש " (שמות ל"ח ,ט-כ)נשיםלבלשינויבנקודתהמוצא של ויע ש -ראה
157
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשמ"א
בית מקרא )פה(
מאיר בן-אורי
נ]11
ציורו' :ב"ועשית" נקודת המוצאהיא באמצע הקו של החצר מצדצפון()1ולנקודה
זומגיע גםסיום המדידה ( .)124ב "ויע ש " המוצא הואבפינההדרומית-מזרחית
של חצר המשכן ( ,)1ולכאן גם סיומו (.)130
פסוק ל"ת ,ט 11 =:תיבות; ופסוק ל"ה ,יבנ
ד
צ
ה
9
ת
ו
ב
י
ת
ם
י
ס
כ
מ
את
אורך הדרומי
של החצר()1עד ( 100 =)20אמה .פסוק ל"ח,יא-יב-יגע= 13ו 12-ו5-תיבותביחד
מכסים את הצד המערבי והצפוני בסך 150אמה .המספרים )21( :עד ( .)50הפסוק
לכח,יד = 8תיבות מכסה אתהכתףהצפוניתסביב ()51עד( )58של 25אמה .הפסוק
ל"ת ,סו = 14תיבות מכסה אתהקו של רוחב החצרומקיף אתהכתףהדרומית ()59
עד( .)72ראהציורו' .פסוק ל"ת,טז עמיז ב21 2תיבות מ)73(-ועד( )92מכסה את
הקו של כל הנבנה לכתף משני עברי הפתח של הגדר באורך 20אמה המיועד
לשערולמסך .מבחינה אדריכלית נמצא בזה תיאורהמבחיןבין פ תח ובין שער.
הרי למשכן נמצא "פתח" לכניסה וליציאה שאינו דומה ל"שער" החצר הנבנה גם
לכניסה וליציאה.
הפסוקים ל"ת,יח עם יט = 32תיבות ו 141-אותיות ( )94עד ( )125קובע את
מקומו של המסך ,ואת מידות הקונסטרוקציה של 4עמודיםהנבנים במרחק 10אמות
מגבול החצר במזרח .הפסוק האחרון ל"ח ,כ = ( )126עד ()130סיכום שלאלמנטים
אדריכליים מהותיים שתופסים מקום בשטה ובמרחב )126( :וכל-
היתדת-למשכן-ולחצר-סביב-נחשת ( )130בסך 26אותיות י! מדובר על
קדושתהחומריםהזעיריםביותר להקמתהגדרוגםמוסיףנופךלאותםבליטותלאורך
גבול הגדר בחוץ ובפנים ,מתוך מתיחת המיתרים ליתדות שבלעדיהן היו נופלים
העמודים.
לאהיהצורך לפרטמידות שלהיתדותוהמיתרים ששימשולמתוח אתהקלעיםעל
העמודים.זה נעשה כמקובל בהקמתאוהל.גםבבנייהבימינולאמקובללמנותולתאר
דבריםמובנים מאליהםכגוןברגים או אמצעיחיבורכגוןדבק מגע אוריתוךחשמלי
לאלמנטים הקונסטרוקטיביים .התורה הסתפקה בקנה המידה של תיבות ואותיות
וליתר דיוק ובטחון בדקה את "ועשית" על-ידי בחינה מדוקדקת ב "ויע ש".
תיקוןטעות:
בחוברת פ"א ,מחכר המאמר" :במדבר י"ב -אוסיה של נבואת משה" הוא
מ.מרגליותולאא .מרגלית,כפישנדפס בטעות.
158
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il