טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
רבועיהיה כפול…
יוממות כ"ח ,טז)
מאת
מאיר בן-אורי ,אדריכל
המאמרים שפרסמתי על תבת נח 1ועל המנורה שבמשכן 2הן דוגמאות כיצד
ניתןלהגיע להבנתתכנו של הכתובבסיועתיאורמעשי שלאדריכל.
נקדים ונאמר כי הצורה ההנדסית המרובעת היא המציינת את אופיים של
האדריכלות והאמנות של המשכן .מידות אורך ,רוחב וגובה הם סימנום ברורים
לקונסטרוקצי,ות המושתתותעלהעשיהוהבניהבזוית של .900
ארון העדות ,השולחן ,מזבח הזהב ומזבח הנחושת ,חצר המשכן ,אהל המועד,
הפרוכת ההמסך ,חישן המשפט שלבש הכהן הגדול -כל אלה בנויים על יסוד
תיאורהמחייבתכנוןקפדניומדוייק.
את לשון הכתוב "ועשית" יש לפרש כהוראות לתכנון ,ולשון הכתוב "ויעש" הוא
עשיתו' ,כי אינו דומה המבנה
תיאור המבנה או הכלי העשוי כהלכה ,לאחר
מ
ג
ם
יר לא התחברואו התקשרו.נציין
העשוי והעומדלפגיעינינולציור אולמומרי שעו
שהכתוב "ועשית" כשלב בתכנון ביחד עם "ויעש" כתאור העשוי הם נוסח נדיר
ביותר בתולדותהאדריכלותודוגמנות.
הנוסחה "רבוע"" ,רבוע יהיה"" ,רבוע היה" "רבועיהיה כפול"מצויה רק בחלק
מן המבנים והכלים של המשכן .הנוסחה "רבועיהיה כפול" מתייחסת לתאור חצר
המשבן 100 -אמה אורך ו 50-אמה רוחב ,ולתאור חושן המשפט -אמה אורך
וחצי אמה רוחב .אהל המועד הוא רבוע 10 -אמות ארכו ו 10-אמות רחבו ו10-
אמותגובהו,ולאנזכרה התבה"רבוע" בכתובעלעשייתמבנהזה.
על חושן המשפט נאמר "רבוע יהיה כפול" ועלינו לראות דברים אלה ,כלשון
בניה ,זוהי נוסחה טכנולוגית ,שניתן לתרגם אותה למספרים ,למידות ולתבנית
מוחשית אם נראה את התבותוהאותיותכמידות:
- 1רבוע- 2 ,יהיה- 3 ,כפול- 4 ,זרת- 5 ,ארכו- 6 ,וזרת- 7 ,רחבו.
מספר התבות 7-המספרהאותיות 33 = 27לשלש בחזקת שלש) .אלה ,הם מספרים
מעניינים מבחינהמתימטיתוסמלייםמבחינהיהודית.3
1בית מקרא ,חוברת מ"ח ,תשל"ב,ע'.24
2שםחוב' נ"ה ,תשל"ג,ע'.482
3נעיר רקעל אהד הרמזיםהסמליים :כ"באותיוה הא"ב עם חמש האותיות מנצפ"ך.
219
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
כ,
,,,
,
בית מקרא )סב א(
לוג¢
:
,
(-
טבת-אדר תשל"ה
áכ-וז¢ג
úי╨ז
וá╨ íחזכ ו úה╨ולá ¢ףñז÷ ס
ה םףג
םףץזםז¢-úגקז íלג╞ז úהá¢זץ áה¢חáה .וגםז
[]2
קגק
ם ל╨÷ñה
╨דגץ םים
כ
ו
י
:
í
ז
פ
ל
פ
á
הגה
ץ
ז
á
¢
-
úקזá
י
גך
¢╞ñ
גהגה
-ט ס- ú¢ו¢יז -ז¢חáז הגג╨ז ל÷áםגí
2יףז
,
÷
ז
ñ
ף
á
ק
áú 7ז úז 27-וזúגזú
חזס¢
3וז
ו הגה ס
םúגז ,úזוס ם
ה לúוג íם-
úלñף ¢הוזúגז; ú
היúז áץ
ם הáúה "זס ,"ú¢קהגו úáוá¢ץ וזúגז úזלקםגלה ו
'¢( .פגז ¢ו').
4+ 23
קגק
áúזú
áהכ ñáט-הים
כ
י
ם
ג÷
)
ה
4
4
4
,םגגך
%
4
"" 1ה1
¢גג
ג╨-דגכ
כ
,
'
%
פ"גו.
ו ץז╞ גז¢ú
ם"ך ,ך
ג
) ה
ה╨זñחה "זגץק" הלúו ú¢ו
úהלáזפץ (קלזú
כ "זץקג-1 :"úהáזץ-2 ,הגה,
לםקזכ הúי╨ז
החקכ-6 ,ס-7 ,ú¢ו¢יז-8 ,זס¢-9 ,ú¢חáז-10 ,יףזם,
יםז
╨╨¢זá úל÷ז ,7 íז 39-וזúגזá úל÷ז╨á .27 íזñחה ק
ל10-¢úו╨ז
ם áú 7ז úז 27-וזúגז
ה
ל
ז
╞
¢
á
╞
¢זוגñ íגלך¢גה ג 4 ,4 ,4 3 4 ,4 ,4זוגכ áףñז÷ á
כ 9
3וזúגזú
םףñז÷
2וזúגז.ú
כ 7
á
╨áú úג úהחזקכ ,הץקזג םףג הףñז÷ á
כס
2וזúגז,ú
' .ה╨זúכ ו
áú╨ íז╨כ áפגז ¢ו
ו
ז "á¢זץ גהגה
ג ¢¢áúם╨ז ק╨זñחה ס
לז ú╨áזלזקםל úזלñףג÷ה םהז¢ז╨ úגפ╞
-3יףזם,
יףזם"
-4ץקז,
ו
- áם
ם
םץקז úלקךח 'לחזם÷ הלחזם÷ ם2-
1לקךחג íלם╨áגג( íקגí
úק╨ג íץק ¢קáךג גק¢ום.
ק╨זץ╞ז םקúג íץק'¢ה ו╨áג החזקכ ,הלñלםג íו
הáפזץ לúחגם לפ╞ גלגכ םלךה ,לל÷ז íה÷קג¢ה םלזúכ הגל╨ג '¢( úהחΣ
לז¢חúá
-5וú
á¢זץגג)í
הגק)¢
4וזúגז ;úףז╨ה
זץזםה םלץםה ם÷¢ו úהךáץ úקáדזáה הי ,óúזהזו הáזΣ
כ
כ ה
קלוםה ץ╞ םךáץ úהק╨גה ,זהזו גהגה 4 -וזúגז ,úקהכ וזúגז úההזגה זםי
םלץםה ,לץם םם ; áגז ╞¢םלךה ,ו
ם הלזúכ. ,ל÷ז÷ íקג ú¢החזקכ םלזúכ הקלוםג,ú
:
÷ 3
= 4וזúגזá ,úגכ קúג ╨÷ז╞ז úה÷קג¢ה הל ÷ú¢הזו ס ; ú¢ס¢ ú¢
זוהזזוúגז.úיףז
ם ה÷ז הúחúזכ -ס ú¢ק
םהá¢זץ הק╨ג' ,היףזם╨ ,קץכ ץ
ם הá¢זץ הץםגזכ,
גז ╞¢ל╨÷ז╞ úה÷קג¢ה הגל╨ג úו
ם הךáץ ,úו¢יז 4 -וזúגז ; úףז╨ה ו
ם הךáץú
220
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
י]
_
בית מקרא )סב א(
טבת-אדר תשל"ה
רבוע יהיה כפול.
העשיה –חרת 4 –אותרת ,ועלה אל נקודת הקשירה השמאלית –רחבו –
4אותיות .הרבוע השני מתקפל בקו "זרת" ומכסה את הרבוע הראשון,כלראין הכהן
הגדול לובשו.
נעייןבציור ב',
בשרטוט 1הקוים שבין נקודה לנקודה בהיקפו של הרבוע הכפול מהוים מידות
אורך .כל מידה היא אות אחת מכלל 27האותיות של 7התבות; צלע הרבוע הוא
זרת וכל שבע 'התבות הן הן שלש וחצי אמה ,ולפיכך כל אות היא הבע זרת או
שמינית האמה.
בשרטוט 2ניתנת מלאכת האריגה של החושן .במלאכה זו עלינו לסמן את
הנקודות ,שהן כעין המסמרים ונבהן נאחזים חוטי השתי והערב .שיטת רשת
הקוים של מלאכת הארינה ,המכונה שתי וערב ,היה ידוע בכל תרבויות העמים
הקדומים שעשו מחצלאות מקנים וארגו יריעות לאהל .ההוראה על אריגת החושן
מדברת על "מעשה חשב" ,דרושה לכך הכשרה מקצועית רבת נסיון .קנה המדה
הזעיר ורבוי החוטים המרובים מסוגים שונים " -תכלת וארגמן ותולעתשני ושש
מושזר" כמשטח קטן של אמה על שתי אמות מראות שהיתה דרושה נוסחהלשונית
של תבותואותיות,ככתוב.
ג
י2
ן
גיור ב.
נעייןשובבנוסחה בשמותכ"ת,סו,
-1ועשית-2 ,חשן-3 ,משפט-4 ,מעוצה-5 ,חשב-6 ,כמעשה
-7אפד-8 ,תעשנו-9 ,תכלת-10 ,וארגמן-11 ,ותולעת-12 ,שני
-13ושש-14 ,משזר-15 ,תעשה-16 ,אתו.
221
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
מאיר בן-אורי
לפי תוכן הדברים ומלמן האתנחתא תחת התבה "אפד" חלוקת הפסוק היא בלתי
סימטרית 7 :תבות הלקו האהד ו 9-תבות ,חלקו השני .אותנו יעסיק ,חלק'ו הראשון
של הפסוק ,שהוא הוראה לתכנון ובו 7תבות ו 32-אותיות .ההוראה היא משטח
בעל זויות ישרות .וכיצד? חשן 3 -אותיות ,משפט 4-אותיות ,משולש שצלעו
האחת 3והשניה 4 -המיתר ,כידוע לפי משפט פיתגורס ,הוא 5וזהו משולש
ישרזוית .וחוזר הדבר ברבוע הכפול :מעשה 4 -אותיות ,חשב 3 -אותיות
והמיתרהוא.5הנוסחהתהיהכפולה
5 .4.3או 5 .3.4
[]4
ל
ן"
שן
ן
(
ן
;
ש
ש
ש
,
:
.
41
-
זןי
/
-
סו
-
-
נ"41.יו
י
יי
"
-kai
%
.1וי
ד.
ן בציור ג:
נעיי
ל
י
ח
ת
נ
ו
ר
ו
י
צ
ה
את
ף
נקי באצבע
ב-ועשית-
,3 ,2 ,1
1
~ו
ז4
צהל ג.
;5 ,4חשן,6-
;8 ,7
משפט ;12 ,11 ,10 ,9-מעשה ;16 ,15 ,14 ,13-חשב ;19 ,18 ,17 -כמעשה-
;24 ,23 ,22 ,21 ,20אפני ;27 ,26 ,25תעשנו .32 ,31 ,30 ,29 ,28 -אפד
תעשנו מקום הקיפול.
ציור ד '-מראהכיצד שובצואבני החושןעלגביהאריג.
אי אפשר להביא ביאורים ותיאורים נוספים בנושא החושן במאמר זה ,כי יש
לדון לחוד על "תכלת וארגמן ותולעת שני "…ועל טורי האבנים "אדם פטדה
וברקת " …זאת יש לעשות עלפי השיטה שקראתי לה "טופולוגיה אפיגדאפית=,
המצמידה את לשון הכתוב על מספר התבות והאותיות למספר יחידות מידה של
אורך ורוהב,כי רק בשיטה זו נוכל להבין את מלאכת המחשבת שעליה מסופר
ב'מקראות.
222
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il