הרבשמשון רפאלהירש
משנתוושיטתו
בהוצאת "עזרא"ירושלים תשכ"ב
מדרכי ברויאר
-
-
פרקים מתוך ביוגראפיה
(א) המבורג
בשנת ת"נ %ש )1עזב יהודי בשם מנחם מנדל שפירא את עיר מולדתו,
פרנקפורט ע"נמיין ,ועבר להמבורג ,שםכינו אותו "פרנקפורטר".
נינו של מנחם מנדל,זה ,שנקרא על שמו ,נולד בשנת תק"ב ( )1742ולמד
בישיבת ר'יונתןאייבשיץ .הואהרביץ תורה ברבים והוציא לאור כמה ספרים
תלמודיים.ידועעליו גם שביקר אצל משה מנדלסון ,וראה את התפתחותו של
החינוך התורתי .בשנת תקע"ב ( ,)1812כאשר שימשכדיין וראב"ד באלטונה
הסמוכה להמבורג,ייסד שם אתבית הספר "תלמוד תורה" ,הראשון מסוג זה
בגרמניה.
אחדמבניו שלהדיין ,ורפאל שמו,שינה את שם משפחתו ל"הירש" ,על שם
סבו צבי-הירש .רפאל היה חובב תנ"ך מובהק כלחייו .אחרי שהיה עוסק
במסחר בשעות היום ,היה מבלה את הערבים בקריאה בספרי הקודשובעיון
במפרשיהם .בנו השני ,משה ,עסק בספרות ובעתונאות ונמנה על אוהביה
הגדולים של לשון הקודש.
ביום כ"ד בסיון תקס"ח (9.6,1808ג) נולד לרפאל הירש בן אשר נקרא
בישראל שמשון בן רפאל הירש.
הימיםהיוימי מהפיכה ומלחמות.חיילינפוליוןהחדירו בסערה אתרעיונות
המהפיכה הצרפתית הגדולה אל מרחביאירופה .המבורג עצמה נספחה לצרפת.
עם תבוסת נפוליון השאירו צבאותיו אחריהם תסיסה גדולה ,אשר נתנה את
אותותיה גם ברחוב היהודי ,בו החלו מנשבות רוחות חדשות עוד קודם לכן,
בימי משה מנדלסון וה"
השכלה" הברלינאית,ואילך .כאשרהיה שמשון הירש
בהמבורג'
בן עשר ,נפתח
בית התפילה היהודי הרפורמי הראשון ,ונכדו של
הדיין באלטונההיה עדשמיעהוראיה לכל הנעשה מסביב למזימהזו ,ולמלחמה
בה מצד הנאמנים לדבר ה'.
12
מרדכי בר1יאר
בשנה שבה היה שמשון הירש לבר-מצוה ,הצליחו החרדים בהמבורג
להושיב על כסא הרבנות איש גדול בתורה ובחכמה ,אשר למרות סגולותיו
התרומיות סירב עד אז בעקשנות לקבלעליו עול רבנות -הוא הרב יצחק
ברנייס .פרנסי הקהילה קיוו,כי תלמיד-חכם זה ,אשר רכש לו גם השכלה
כללית רחבה ,יצליח לגדור את פרצת הריפורמה ולמשוך את לב הנוער
היהודי אל התורה בדרכיםחדישות .הרבברנייס נכנס לתפקידו במלוא המרץ
י זה לא רק
וההתלהבות ,הוא החליף את תואר ה"רב" ב"חכם" ,וביקש עליד
לציין את ההבדל שבין הרב המסורתי לבין הרב הריפורמי ,אלא גם לעצב
דמות חדשה של מנהיג רוחני בישראל .הוא לבש איצטלת-רבנים מודרנית
ודרש את דרשותיו המפורסמות בגרמנית צחה .בגישה פילוסופית עמוקה
גילהלפנישומעיו המרותקים את המאור שביהדות הצרופה ,וסלל דרך מקורית
בפרשנות התנ"ך.
אישיותו של החכםברסיס ומשנתוהשפיעו השפעה מכרעתעל שמשוןהירש
הצעיר ,אשר למד אצלו למודי קודש יום יום ,שעה שהיה מתפנה מעבודתו
כשוליהבבית מסחר .בשנת תקפ"ו ( )1826פנה עורף למסחר ונכנסלגימנסיה.
כעבורשנתיים עזב את המבורג ושםפניו אלהישיבה.הוא נסע אלרבי יעקב
אטלינגר ,בעל "ערוך לנר" ו"מנחת עני" ,שישב במנהיים.
בהערה אוטוביוגראפית אחת מתוודה ר' שמשון רפאל הירש לאמור:
"לא צורךחיצוני הוא אשרהניעאותי לבחור בדרכו של רב בישראל,כי אם
תכנית-חיים פנימית" .תכנית-חיים זו בשלה בלבו בשנה שבה הפסיק למודיו
בגימנסיה .בודאי היתהזו שנת לבטים ומאבק פנימי .שערי "העולם הגדול"
נפתחולפניו.איזו דרך יבור לו ? כתום אותה שנה -נסע אל הישיבה.
(ב) מגהים
כאשר נסע ר' שמשון רפאל הירש ,והוא בן עשרים ,לישיבתו של ר' יעקב
אטלינגר ,כבר היתה תכנית-חייו ברורה ומסודרת בלבו .היתה בו ברשר"ה
ד ושליחות ,תחושה מובהקת שהוא נועד ללחום את מלחמת ד'
הרגשתייעו
ולהחזיר עטרה לישנה .משום כך בחר בדרך ההשתלמות העיונית ,המקוטעת
לכאורה ,אך ,גם הקצרה ביותר .אל הרבנות" ,תכנית-חייו הפנימית" ,הגיע
בקפיצת הדרך.
שנתיים ומחצה בלבד יצק מים עלידי ר' יעקב אטלינגר ,עד שקיבל ממנו
היתר הוראה .מנין ,איפוא' גדולתו בתורה ,בש"ס ובפוסקים? ניתן להשיב
פרקים מתוך ביוגראפיה
13
רק זאת :גאוןהיה .תספיק לנו עדותו של רבי אברהם שמואלבנימין סופר,
בעל "כתב סופר" ,אשר כתב לאחר פגישתו הראשונה עם רשר"ה בשנת 1848
בוינה; "שוחחנו הרבהעם 'ראשהמדינה' החדש(הכוונה לרשר"ה,כפי שנראה
להלן) בדברי תורה .מה שרק דברנו אתו ,בכל ש"ס ופוסקים היהבקי .יש
לנו מזל ,הוא חושב אותנו ללמדנים יותר גדולים ממנוי אילו ידע איזה
למדן הוא בעצמו ,לא היתה לנו מנוחה ממנו" .עובדה היא שרשר"ה רכש
לעצמו את רוב תורתווידיעותיו בדרך המאפיינת את הגאונים ,כאוטודידקט,
בדרכולמנהיים התעכב רשר"הימים אחדים בפרנקפורט ע"נמיין ,ולא רק
משום כבוד זקן-זקנו .פרנקפורט היתה אחד ממרכזי הריפורמה ביהדות
אשכנז ,ורשר"ה ביקש לעמוד מקרוב על מצב הקהילה הזאת בהידרדרותה.
כאן גם ביקר ,ברעדלהיים הסמוכה ,אצל הבלשן והפייטן המפורסם ר' וולף
היידנהיים ,ונפגש גם עם הברון אנשל (אנזלם) לבית רוטשילד .פגישות אלה
עתידותהיו לשאת פירותבחיי רשר"ה.
ר' יעקב אטלינגר היה גדול ומפורסם בתורה .הוא למד אצל ר' אברהם
בינגבוירצבורג,יחדעםר"יברנייס .אתויחד שמעגם הרצאותבאוניברסיטת
וירצבורג ,אך מספרים ,כי כאשר נתקבל לאחר מכן כרב ראשי באלטונה
הסמוכה להמבורג ,לא ראהבעין יפה שתלמידיו ילכו לשמוע את הרצאותיו
הפילוסופיות של החכם ברניים.
עמדתו של ר' יעקב אטלינגר בענין הריפורמה הוגדרה על ידו במילים
אלו ("מנחת עני" פ' פנחס)" :ואל ימנע הלוחם מלחמת ד' נגד המינים ע"י
הטענה הכוזבת שגדול השלום וטוב לחזוק בהתחברות כל אשר בשם ישראל
יכונה מלעשות פירוד לבבות …ולכן אליניח האדם להחזיק בתורה מפני
הטענה הכוזבת שאין להתנגד לטובת חברתבני אדם".
מבין שאר תלמידי הישיבה התחבר רשר"ה בעיקר עם ר' גרשם יהושפט,
שהיה אחר כךדיין בהלברשטט.בין רשר"הלבין ר' גרשםהיו קשריידידות
הדוקים אשר רישומם יהא ניכר באחד מן המאורעות המכריעים ביותר
בחיי רשר"ה.
(ג) בון
תקפ"ט ( ,)1829בילה רשר"ה באוניברסיטה בבון
את השנה שלאחריה ,שנת
ע"נריין .ושוב -לאעל מנת ללמוד נסע רשר"ה לבון ,אלאעל מנת להתבונן
בהוויות העולם .בטעות מכתירים אותו כותבי היסטוריה ומחברי ספרים
14
מרוכי ברויאר
בתואר "דוקטור" .איש זה ,אשר שימש אחר-כך אב-טיפוס לדמות חדשה של
רב-דוקטור ,לא רכש לעצמו את התואר "דוקטור" ואף לא סיים כלל את
למודיו האקדמאיים" .טעימה" מחיי הרוח של חכמי הגויים היתה הכרחית
בשבילו כשלב אחרוןלפניביצוע"תכנית-חייו הפנימית".
א
ו
ה
ו
מ
ו
א
נ
התעודה העיקרית שנשארה לנו מפעילותו בשנה זו
הראשון
אשר נשא ב"ארגון הנואמים" אשרייסדבין הסטודנטים היהודיים בבון .רוב
הסטודנטים שישבו אותה שעה בבון התכוננו להיות רבנים בישראל ,אך
עדיין לא התבלטו ביניהם נגודים מכריעים בהשקפת-העולם ,אף כי לאחר
מכן פנו אלה לכאן ואלה לכאן.
אחד מחברי רשר"ה בבון רשם אז ביומנו" :יש לו להירש השפעה גדולה
עלי ,הוא הנעיםעלי אתהחיים מאד כאן בבון …כבר הכרתיו בהיידלברג
(הקרובה למנהיים) …ערב אחד התאוננו שנינו על בדידותם של תלמידי
התיאולוגיה היהודיים והחלטנו ליסד ארגון נואמים …ארגון זה ,כמדומני,
השפיעעלי השפעה רבה ,והביאנילידי קשרי ידידות הדוקים עם הירש…
לאחר שנשא הירש את נאומו הראשון ,היה לנוויכוח ארוך מאד ,בו למדתי
להכיר ולהעריץ את כשרון דיבורו היוצא מן הכלל ,את חריפות שכלו ואת
תפישתו הבהירה והמהירה .אולם ווכוח זה לא קירב אותנו זה לזה ,כיון
שנגענו לעתים גם בצד הדתי …באותו חורף ובעונת הקיץ שלאחריו למדנו
יחד מסכת זבחים .כך נוצרו בינינו ,במשך הזמן ,הירבה ואהבה הדדיות.
הערבתי את תכונות רוחו התרומיות ,את התנהגותו המוסרות ,הקפדנית,
ואהבתי את טוב לבו .ידידותזו היתהלי לתועלת רבה ולתענוג.-
דברים אלו נרשמו עלידימי שעתיד להיות מתנגדו ומחרפו הנועז ביותר
של רשר"ה ,הלא הוא אברהם גייגר ,עמוד התווך של הריפורמה הקיצונית.
עדותו זו שלגייגר על קסם אישיותו של רשר"ה הרי היא בבחינת הודאת
בעל דע הדומה כמאה עדים…
(ד) איידנבורג
בשנת תק*צ ( )1830עזב רב הכולל של המדינה הגרמנית אולדנבורג ',הרב
דאר נתן אדלר ,את משרתו ונתקבל כרב ראשי בהנובר ,ואחר-כך בלונדון.
הואהציע לשלטונות אולדנבורג למנות כממלא-מקומו את רשר"ה בןהעשרים
ונפתיים.אין זאת אלא שיצאו לו כבר אז מוניטיןבין רבני גרמניה החרדים.
ממשלת אולדנבורג שאלה גם בעצתו של הברוןאנשיל רוטשילד ,שאתו עמדה
פרקים מתוך ביוגראפיה
15
מדינהזו בקשרי מסחר ,וגם הוא המליץ על צעיר זה שכבר הספיק לקנות
חכמה והוא באיבו .רשר"ה הסכים מיד להצעה שהוצעה לפניו ,שכן ראה
בה את ראשית התגלמותה של"תכנית-חייוהפנימית".
מצבם הדתי שליהודי אולדנבורגהיה אז עגוםביותר .שאיפות ריפורמיס-
טיות ,בורות וטמיעה שלטו בקהילות הקטנות של המדינה שבראשן עמדו
בדרך כלל לא רבנים ,אלא מורים-חזנים-שוחטים .בעיר אולדנבורג עצמה
נרו אז חמש עשרה משפחותיהודיות בלבד,וכדי לקיים סדרי תפילה תקינים
היה הרב אדלר בעצמומטיל קנסות עלחברי הקהילהשהיו מסרבים להשתתף
בתפילות בשבתות ,בחגים ובתעניות.
,השרייה לא נרתע ממסיבות קשות אלה .אדרבה ,הוא התחיל עבודתו
בהתלהבות ,שכן ראה בה מבחן ראשון במאבקו להחזיר את עטרת התורה
לישנה .הוא היה משוכנע ,שרק הבורות וההתרחקות ממקורות ישראל הן
שגרמו לירידת קרן התורה והמצוה בעם ,ואם אך ייראה המאור שבתורה
לפגיהם -יחזרו למוטב .הוא התחיל מיד בהפצת תורה ברבים בתרגמו
לגרמניתהלקים מן המשנה .תרגומים אלההעביר אלמורי הקהילות שבמדינה
גליונות גליונות מועתקים בכתבידו.
בשנת תקצ"א ( )1831נשא רשר"ה לו לאשה את חנה (הנה) לבית יידל,
בת למשפחה מכובדת מעיר קטנה שבצפון גרמניה ,אשה אצילה ומשכילה
מאד ,שהיתה בקיאה בתנ"ך לא פחותמביצירותיו שלשילר.היא היתה גדולה
בשנתיים מרשר"ה ,ומספרים,כי כאשר שאלה את חתנה ,אם לא איכפת לו
ההפרש בגיל ,השיב רשר"ה" :כלום ביקשתי לשאת תינוקת?" אשתו היתה
לו"עזר כנגדו" ממש;היאהבינה אתשאיפותיו והסכימה להן בלבונפש.
משרתו באולדנבורג לא העמיסה עליו חובות מרובות .שעתו היתה פנויה
איפוא להמשיך לימודיו ולבנות את ביתו .באחת עשרה שנות ישיבתו
באולדנבורג נתברכה משפחתו בחמשה ילדים.
בו בזמן השקיע רשר"ה את כל מרצו בהכנת ספר רב-ממדים ,בו אמר
לשאת דברו בפעם הראשונה אל הציבורהיהודי באשכנז .בהקדמתו לספר זה
על "מצוות ישראל" ,הוא הספר "חורב" ,מדגיש הוא הדגשה יתירהכי חובתו
של כל יהודי היא קודם כל לדעת את מצוות התורה על בורין על מנת
לעשות אותן ,כי הן ביטוי לרצון הבורא ,ועובדה היא הסיבה היחידה
והמספקת לחייב כליהודי לקיימן .אך המצוה להגות בתורה כוללת גם את
חובת העיון בטעמי המצוות ,ואם ההלכה על כל אגפיה -התורה שבכתב
יו
16
מרדכי ברויאר
וזוירבעל-פה ,תקנות חז"ל וגזירותיהם ננ ביטא היא ,במי-רין או בעקיפין,
לדבר ה' ,הרי העיף'בטעמי המצוות פותה לפני כל חוקר הנאמן לדברי חז"ל
אפשרויות הרבה להביע בהן רחשי לבו'.עיקר חדושו של רשר"ה ב"חורב"
הוא דוקא בתחום זה של הסברת טעמי,המצוות .שיטתו היא להסיק את טעם
המצוה ,במידת האפשר ,מתוך פרט? דיניה,.בזה נהג בהתאם לעקרון בו דגל
בכל כתביו" :להבין את היהדות מתוך מקורותיה היא" .חידוש אחר בחיבור
זה היא דרכו המקורית במיון המצוות,
עדות ,חוקים ,משפטים וכו'.
~
ת
ו
ר
ו
ת
ל
רשר-ה ידע במלוא הכרתו כי בספר הזה הוא מציע השקפה מחודשת,
ועל כל פנים ניסוח מחודש של היהדות והמצוותנ אך עז היה בטחונו כי
עההוגים מבין נערי ישראל ונערותיו" ,אשר בשבילם כתב את ספרו ,ואשר
חדלו להבין את שפת הדור הישן 4 -יבינו את שפתו (אגב ,שפה גרמנית
צחה ונמלצת) ,ויגלו מחדש את אמיתותיה של התורה ואת טעמי מצוותיה.
על השער רשם אתדבריהנביא":כי נלחה קראולה,ציוןהיא ,דורשאין לה"
(ירמיה ל,יז) ,ואת ספרו ,בכוריפרי מחשבתו ,הקדיש להוריו" ,שומריובימי
הילדות ,מדריכיו בימי הנעורים ,ידידיו'בימי הבגרות .-ולידידו ר' גרשם
יהושפט הוא כותב" :רק דבר אחדיעצורבעדי מלהוציא לאור (את "חורב"):
אם אווכח לדעת כי פרסומו יזיק יותר לענין הקדוש אשר למענו נכתב
י ביטוי הרגשת הייעוד
מבמועיל לוק "לעמן הקדוש"! שוב באה כאןליד
שפעמה בלבו .אולם הרגשהזו מלווה גם מידת ענווה בולטת .בפתיחת הספר
הוא רושם את הסיסמה "לאעליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל
ממנה" (אבות ב') .ובהקדמה הוא מדגיש כי תכלית ספרו איננה לפסוק
הלכות .המחבר לא ציפה לכה כי שלושה דורות של פשוטי חרדי אשכנז
יוציאו את "חורב" מארון הספרים שלהם גם שעה שיהיו נזקקים לבירור
הלכה מעשית כלשהי.
לאחר שהשלים רשר"ה את כתב היד ,פנה אל מוציא-לאור אחד ,אולם הלה
נרתע מלהשקיע כספים בהוצאת ספר גדול אשרסכויי הפצתוהיו מפוקפקים
מאד בעיניו ,רשר"ה בחר בדרך אופיינית לו על מנת להוכיח למדפיס,
ולהיווכח בעצמו ,שאבן יש צבור שיקרא ואף יקנה את ספרו .הוא כתב
במהירות חוברת בה עורר את .כל השאלות הבוערות שבהן התלבט הדור
הצעיר שליהודי אשכנז ופירט את תשובותיו ,את ה"אני מאמין" שלו ,בסגנון
לוהט ונלהב .חוברת זו הוא ספר "אגרות צפון ,תשע-עשרה אגרות על
היהדות,מעין משאל מוקדם בדבר פרסוםדברי המחבר 'על ישראלוחובותיו'.4
פרקים מתזך ביוגראפיה
17
המו"ל הסכים להדפיס את החוברת הצנועה הזאת ,והנה הצלחתה היתה כל
כך גדולה ששנה אחת בלבד לאחריה הדפיס גם את "חורב".
שום יצירה מיצירותיו של רשר"ה לא כבשה את לב הקוראים ,ולא מצאה
מיד הד כה גדול ,כספר קטן זה ,אשר בדפיו המעטים הכיל כבר תמצית
כל משנתו של רשר"ה ,את שיטתו בפרשנות המקרא ,את השקפותיו על
מאורעות הזמן ואת דרכי מלחמתו למען החזרת עטרת התורה ליושנה .על
"אגרות צפון" אפשר לומר בלשון מליצית" :זו כל תורת רבי שמשון רפאל
הירש ,ואידךזיל גמור".
באגרת הראשונה שם המחבר בפי "בנימין" ביטוי נאמן למבוכת הדור
הצעיר ,ואנו רואים כמה עמוקה היתה הבנתו של רשר"הבמניעיםהרוחניים
שאיפות הטמיעה של הדור .אכן ,כמה חידוש היה בדבר זה:
שהביאולידי
הדובר הצעיר של היהדות העתיקה,מי שעתיד להיות לוחם מלחמת התורה
בשער בת רבים ,מבקש קודם-כל לחדור לעומק נפשו של הקורא שאליו הוא
פונה .הואאינו מאיים בחרם ובנידוי ,אלא מבקש לומר "דבר בעתו"" ,דבר
הנשמע" ול"הנך לנער עלפי דרכו" .גישהזו ,פדגוגית ביסודה,אופייניתהיא
ביותר לרשר"ה ולכלמפעליו.
הופעת "אגרות צפון" עשתה רושם עצום על יהודי גרמניה לכל גוניהם.
עד אז היהידוע איש אחד בלבד בשורות היהדות הנאמנה אשרידע להשיב
לאויבי היהדות בלשונם הם :החכם ברנייס .אין פלא איפוא ,אם בתחילה
ייחסו לו את הספר ,אשר מחברו השתמש בפסידונים "בן-עוזיאל" .משנודע
שמוהאמיתי של המחבר,ידעונאמני התורהכי קם להם לוחם מוכשרואמיץ.
החל פרק חדש במאבק על עתידהיהדות.
דוגמה אופיינית לרושם הכביר שעשה הספר הזה על יהודים צעירים
שהתלבטו באותם ימים בבעיות אמונתם ,הוא מקרהו של היינריך גריץ
ההיסטוריון ,אשר בשנת התשע-עשרה לחייו ,אחרי קריאת "אגרות צפון",
כתב לרשר"ה וביקש ממנו לקבלו כתלמיד בביתה רשר"ה נענה לבקשתו,
ואמנם ,שלש שנים עשה גריץ בבית הרב באולדנבורג כתלמיד ועוזר.
בהדרכתו של רשר"ה השתלם בלמודי היהדות ובמדעים כלליים .יומנו של
גריץ מתאר בצבעים חיים את דמותו של רשר"ה ,אם כי לא נקיה היא
תמונה זו מרכילות וכפיית-טובה ,דרך חייו של גריץ נתרחקה לאחר מכן
מדרך רבו ,אך בלי ספק היה זה רשר"ה שהציל את האברך התוסס הזה
מטמיעה והתבוללות.
ברוי א ר
18
מרדכי
ן את
בין 'פאר עבודותיו הספרותיות של רשר"ה באולדנבורג יתןלציי
מאמרי הפולמוס שלו נגד אותם מנהיגי הריפורמה אשר החלו לעבור
משלילתם הגמורה של קודשי ישראל ,ובעיקר משלילתם של כל מצוות התורה
העשויות להבדיל בין ישראל לעמים ,לשיטה אחרת :לכרות ברית עם
"חכמת ישראל" החדשה ול"תקן" את היהדות ע"י פרשנות חדישה התלויה
כביכול במקורות הספרותיים עצמם .כנגד מגמה חדשהזו של הריפורמהיצא
עתה רשר"ה .בשנת 1838פירסם חוברת בשם "נפתולי נפתלי" :היתהיו
התחלת עבודתו הפולמוסית של רשר"ה אשר עתידה היתה להעסיק את הרב
הלוחם עד יומו האחרון .עבודה זו מגלה את כוחו המוסרי ,את טוהר נפשו
ואת כמתו המדעית של דשר"ה .לא בקריאות-בוז הוא יוצא על המשמיצים.
בבקיאותו ובחריפות-שכלו הוא מנתח אחד לאחד את "פירושיהם"חסרי השחר
של אלה ,ובוכיה בשלווה מדעית ,ולפעמים בלהט של התלהבות ,את בורותם
ואת זדון לבם .מעל הדפים האלה מדבר אלינו גם המטיף הנלהב ,הנואם
הלוהט המוזג תמיד בדברי צערו וזעמו מילים של חסד ,של רחמים ,של
תקוה ואמונה.
בהקפדהיתירה שמר רשר"ה על ה"אתיקה הספרותית" בפולמוס .הפולמוס
האנונימיזרהיהלטוהר נפשו,וכשהואיוצאפעם ראשונה בהתקפהענייניתנגד
דוברי הריפורמה ,הוא חותם את שמו המפורש על דבריו.
.
ת
ר
ח
א
מנהל
באולדנבורג נחל רשר"ה נצחון מזהיר גם בזירת היאבקות
בית-ספרבעיר גרמנית אחת פירסם חוברת שבה התקיף את "הברית הישנה"
וגינה אותה בנימה אנטישמית מובהקת,מיד פירסם רשר"ה "העדות* לחוברת
הזאת ודחה באומץ-לב ובתבונה את ההשמצות .מספרים ,שהדוכס מאולדנבורג
שלח את שלישו לבית הרב להודות לו על הצלת כבוד התנ"ך ,המקודש
ליהודים ולנוצרים כאחד .היה זה קידוש-השם ברבים.
אולם כרבה של קהילת אולדנבורג לא שבע רשר"ה נחת .קומץ קטן זה
שלמניןיהודים לאיכול להשביע אתהארי .נגע הריפורמה פשה כבר יותר
מדיבאיזור ,והאראיה :כשפרש רשר"ה ממשרתו ,לקחו להםיהודי אולדנבורג
רבריפורמי מובהק לממלא מקומו.היו באותה קהילה גם תופעות של שקיעה
מוסרית ,בעיקר ביחסי המסחר שבין היהודים לנכרים .רשר"ה הגיש לדוכס
הצעה מפורטת ומקורית מאד על "חוק שבועת היהודים" ,כדי לבער את
נגע שבועת-השקר בערכאות .כנראה היה זה גם הרקע למעשה רב שעשה
רשר"ה באחת השנים האחרונותלישיבתו באולדנבורג אם להאמין לשמועות
י
פרקים מתזך ביוגראפיה
19
וליומנו של גריץ,הרי הורה פעם רשר"ה לא לומר "כל נדרי" בבית הכנסת
באולדנבורג; כיון שראה שבני קהילתו מסתמכים על אמירת "כל נדרי"
ואינם מקיימים שבועותיהם ,לא נרתע מלגדור בעוז פרצה זו בדבר שיש בו
משום איסורדאורייתא.
(ה) אמדן
בשנת תר"א ( )1841הוצעה לרשר"ה משרת הרב הראשי למחוזות אוריך
ואוסנבריק במדינתהנובר .הוא קיבל את ההצעה ועבר למקום מושבו החדש:
אמדה התנאים והמשימות שחיכו לו שם היו עשויים לתת לו יותר סיפוק
מאשר אלה שזכה להם באולדנבורג .באמדן שהקיע רשר"ה מאמצים רבים
ופוריים בתיקון ענייני הקהילות ,בשדה החינוך והעבודה הסוציאלית .הוא
ייסד קופת גמילות-חסדים ,הראשונה בקהילות אשכנז ,אשר התקיימה לאחר
מכן שנים רבות .הוא שיכלל את התלמוד-תורה לבנים שהיתה קיימת באמדן
ופתחגם כתותמקבילותלבנות.בחינוך הבנותנעזר בהרבהע"יאשתו.כאןיש
לציין שלא התנגד לבקשת ראשי הקהילהלהנהיג מקהלתגברים בבית הכנסת.
אמנם את עבודתוהספרותית-הפדגוגית אשר החל בה באולדנבורג ב"אגרות
צפוןע וב"חורב" לאיכול להמשיך .לעבודה כזאת חסרו עתה השעותהפנויות.
אך עטו לא נח .בשנת 1844הוציא לאור חוברת שניה המוקדשת לפולמוס
נגד "מדע" הריפורמה .על שער החוברת הזאת כתב סיסמה אשר עתידה
להופיע כסיסמת-קרב במאמרי הפולמוס שלו עוד פעמים אחדות" :קושטא
קאי ,שקרא לא קאי!".
,
באותה שנה כותב העתוןהיהודי הנפוץ ביותר בגרמניה על רשר"ה "אי
אפשר שלא להזכיר אתהעוז והעקביות שהרב הירשמצטיין בהם בכלכתביו.
הואאיננו עושהלהטיםשכלתניים.ברצינות ,בעקשנותובלישים לב לתשואות
ההמונים הולך הוא בדרכו כמורה-עם מכובד בישראל ,ואין אנחנו מכירים
רב אחר בגרמניה המגיע לשעור קומתו" .באותו עתון זוכה הרשר"ה
לכינוי "מנהיג הסיעה האורתודוכסית" .אין פלא איפוא ,שרבנים והדיוטות
מכל קצווי גרמניה וקהילות אחרות במערב-אירופה ,כבר פוניםאליו בבקשת
חוות-דעתאוגלוי-דעת בשעתהצורך.
ר' שלמה טריר ,רבה הישיש של פרנקפורט ,מפרסם את תשובתו של
רשר"ה על משמעותה היסודית של ברית-המילה ביהדות ,בין תשובותיהם
של גדולי הרבנים ,בקובץ שהדפיס לרגל מקרה של פריצת גדר בעירה
'20
מרדכי בר1יאר
נביא כאל משפט אחדאופייני מתוך תשובה זו" :יש להשמיע את ההצהרה
הזאת (על הוצאתו מן הקהילה של כליהודי המסרב למול את בנו) ללא חת
ובגלוי ,אך גםבלי כעס ובטוהר,בלי דברי קללה ,עלבון ,רדיפהובזוי".
כאשר כינסו רבני הריפורמה לראשונה את אסיפתם בבראונשוייג ,ביקשו
ראשיה"פקידיםואמרכלים" באמשטרדם מאתגדוליהרבנים לגלות אתדעתם
על כך בהוברת מיוחדת שהוציאו לאור.גילוי הדעת של רשר"ה נכתב בלשון
הקודים ,בשפה צחה וברורה ובסגנון כה יפה ונמלץ ,עד שהקורא מתפלא
ומצטער על שרשר"ה לא הרבה יותר לכתוב עברית .רשר"ה מוקיע ,כמובן
בהחלטיות את האסיפה ואת מגמותיה ההרסניות ,ואחרי שהוא מציע לקורות
למען בדק בית ישראל הנאמן ,בתורה ,בעבודה ובגמילות חסדים ,הוא פונה
אל "בניעמי אשר דברי אסיפתכם הסבו כל זאת:מי יתן ותתנו לב ותפקחו
עין על דרכיכם …הטרם תדעוכי בדרך הזה אשר החילותם רע ומר תהי
אחריתנו .הלא תדעו ולא תבינוכי לו דבריכם יעשו פרי ,הפעם יקרע בית
ישראללשני קרעים ,לשמצה בקמינו ולאבדן נחלתנו,כי מדי ישמעו הסרים
למשמעתכם בקול דבריכם לפשוע מתחתיד התלמוד ,מה גם התירם מאכלות
ונשואים האסורים לנו ,כמו כן לא תהיה עוד תקומה לבריתנו יחד ובדמע
נפרדאיש מאת רעהו".
ברור היה לרשר"ה כבר באותו זמןכי עם התפשטות מגמות הריפורמה
ביהדות ,לא תהיה לחרדים על דבר ה' ברירה אחרת אלא להקים מחיצה
ממשיתביניהם לבין פורקיהעול .גם בשטח אחר מצביע גלוי-הדעת הזה על
התגבשות תכניותיו של רשר"ה .בפעם הראשונה הוא משתמש כאן באותה
סיסמה אשר עתידההיאלהופיע על דגל מפעלוהחינוכי-התורתי" :תורה עם
דרך ארץ" .בדברו על המצב העגום בשטח לימוד התורה וחינוך הנוער הוא
כותב" :על כן נשובה נבנה בתים לתורה ולחכמה וליראה יחדיו ,להיות
אצילי בני ישראל יודעי התורה לשמה מלאי מצוות כרמון ,חכמים יודעי
בינה לעתים .ואל תיראו לתורה מפני החכמה ,כי תראו הכמים בעיניהם
התנכרו לתורה – ,חכמה האמיתית אוהבת התורה ועזר כנגדה ,עקב חכמת
האמת ענוה ועקב ענוה יראה ,והיראה מפתח ושומר לפתחי שערי תורה.
ובתי למוד למלמדיבני ישראל תורה ודרך ארץ ,אשר בהשגת שניהם כאהד
תעלה ארוכה לכל מכותינו …ובתי תלמוד תורה ודרך ארץ לחינוך נעורינו
על כולם ,הלא נדע נאמנה כל עיר וכל מושב שאין שם בית תלמוד תורה
ודרך ארץיהדיו לא תנצל מחרם הזמן".
פרקים מתוך ביוגראפיה
21
גם בהזית אחרת אנו מוצאים את רשר"ה כלוחם אמיץ ללא חת במלחמה
על האמנציפציה של היהודים ,אשר גברה באותן השנים במדינות גרמניה.
בשנת תר"ג ()1843יוצא רשר"ה בפעם הראשונה בפומבי למען האמנציפציה,
בעתוןיומי גרמני ,בתשובה לדברי בלע של אחד מסופרי העתון .בדברים
בוטים הוא מוכיחכי דוקא היהודי הנאמן לדת אבותיואינו חשוד על חוסר
נאמנות למדינה בה הוא מבלה גלותו .אך רשר"ה ראה בעליל גם את סכנת
ההתבוללות העלולה לבוא בעקבות האמנציפציה ,ועוד ב"אגרות צפון" כתב
על כך בהרחבה" .את מפעל האמנציפציה" ,הוא כותב במאמרו בעתון" ,נוכל
לקדם בברכה ובשמחה רק כמעשה צדק אנושי הנובע מיראת אלקים".
אותה שנה כתבואליוראשי קהילתניקולשבורג במדינתמורביה שבקיסרות
האוסטרית והציעו לו לקבל עליו את עול רבנות העיר והמדינה .רשר"ה
הסכים לדבר ,אולם ארבעשנים עברו עדשהמינוייצא אלהפועל.היהצריך
להתגבר על כמה מכשולים ואי-הבנות משני הצדדים בשאלות טכניות
ופורמליות ,עד שלבסוף הוכתרו מאמציהם העקשניים של ראשי קהילות
מורביה בהצלחה ורשר"ה הכין עצמו לעלות על כסא הרבנות שעליו ישבו
גדולי ישראל כמהר"ל מפראג ור' מרדכי בנעט.
הצער באמדן היה גדול ,לא רק בין היהודים אלא גם בין הנוצרים אשר
שיגרואליו משלחת לבקשו להשאר בעירם .בשש שנות ישיבתו באמדן רכש
לו רשר"ה את אהבתן של כל אוכלוסי העיר והמדינה ,בעיקר בשל פעילותו
בשטח ארגון הקהילות ומוסדותיהן .אולם רשר"ה ראה בניקולשבורג שדה
פעולה גדול לעצמו בו יוכל לפתח את כוחותיו ונטיותיו במלואם ,והוא שם
פניו מזרחה.
י
(ו) גיקולשבורג
קהילותיה היהודיות של מורביה היו ידועות מאז ומתמיד כבעלות מסורת
ארגונית עתיקה ומוצקה .ארגון קהילות מורביה היה דומה מכמה בחינות
לארגון "ועד ארבע הארצות" בפולין ,וכמו שם בלטה גם פה מגמת הריכוז
אשר העניקה למשרת הרבנות המחוזיתסמכויות מרחיקות לכתבמינוי רבנים
ואישור בחירתם ,בפיקוח על פעולות הרבנים והקהילותובייצוגם הכללי של
עניני היהודים כלפי הרשות.
מינויו של הרב הראשי למחוז מורביה היה טעון אישור הממשלה המרכזית
בוינהועל פעולותיו של הרב הופעל פיקוח מסוים מצד הרשות .עוד בתקופת
22
מרדכי ברויאר
נהוהת של ר' מרדכי בנעט הובעה מצד הממשלה הדרישה שרבני המחח
יהיו גם בעלי השכלה כללית; הוא גם הציע לממשלה הצעות אחדות אשר
בחלקן התחשבו בדרישות אלה .הוא גם הוציא אחר-כך לאור ספר עזר
להוראתהיהדות בשפה הגרמנית בשם "אמונת ישראל" ,עלידי בנו ר'נפתלי.
בתקופת כהונתו של ר' נחום טריביטש שקדם לרשר"ה ,נתרבו ונתעצמו
הדרישות ,גם מצד הרשות וגם מצד חוגי היהודים המשכילים הקרובים
לריפורמה ,ל"מודרניזציה" של חיי היהדות ,בעיקר בענין החדדת השפה
הגרמנית לבית הכנסת ולבית המדרש .כאןעלו מגמות הריפורמה בקנה אחד
עם מגמת הממשלה הקיסריתלגרמניזציה של כל הארצות שהיו חוסות בצלה.
ר' נחום טריביטש לא רצה להסכים לשום פשרה ,ונפטר בעגמת נפש,
כשהמתיחותביןהיהודיםהמשכיליםלביןשלומיאמוני ישראלהולכתוגוברת.
על רקע זה מובנת בחירתו של רשר"ה למשרה חשובה זו ,החוגים החרדים
הבינו שלאיצליחולהשיגמינוי רב כולל מן "הסוגהישן" ולכן הסכימולמיתי
רשר"ה ,מתוך תקוה שמחבר "אגרות צפון" ו"חורב"ידע לעמודאיתןעלבסיס
ישראל סבא ואף ימשוך לתורה אותם חוגי הנוער שכבר החלו לפסוח על
שתי הסעיפים .מאידך גיסא הסכימו המשכילים למינוי רשר"ה מתוך היותם
בטוחים שבסופו של דבר קרובה שיטתו אליהם מאשר אל החרדים.אין ספק
נךרשר"הידע אתכל אשר נעשה ,ואס בבל זאתהסכים לקבלעליו משרה קשה
זו,הרי שעשה זאת מתוך הרגשתיעודו לסלול לתורה דרך במציאות החדשה,
וזאת דוקא במקום שנותרה שם עוד תורהויראה במידה רבה.
כל חוגי היהודים במורביה קיבלו ,איפוא ,את רבם החדש ,את רשר"ה,
בצפיה .כל רבני המדינה וגדוליה נסעו לקראתו והביאו אותו לניקולשבורג
כאחד משלהם .המשכילים שלחו את המטיף מנהיימר ואת החזן זולצר ,שניהם
מאנשי ה"קידמה" בוינה ,לפאר את טכס קבלת הפנים.
היתהזו אמנם הפגנה נאה של אחדות ישראל כלפי חוץ,ומעניין שאישיותו
של רשר"ה דוקא עמדה במרכז הפגנהזו .הוה אומר שמצדו לא חסרו המאמץ
והרצון להציל עם תורת ישראל גם את אחדות ישראל .אולם דוקא נסיונו
הקצר והמאלף בניקולשבורג חוכיה לרשר"הכי בעניני יהדות ,כאשר האמת
והשלום נאבקים זה עם זה ,זכות הקדימה תמיד לאמת.
וכמה קשה היתה דרך האמת של שיטתו בניקולשבורג! היא היתה זרועת
אכזבות ,גם לעצמו וגם לחוגים השונים של צאן מרעיתה כאשר נאם בטכס
ההכתרה בגרמנית צחה וויתר על דרשה בהלכה ואגדה כמקובל -נתאכזבו
פרקים מתוך ביוגראפיה
23
החרדים .כאשר באאלהציבורבדרישתו הראשונה:לייסדישיבהבניקולשבורג
כבימיםעברו -נתאכזבוהמשכילים .כאשר הסכים להעמיד חופה בתוךכתלי
בתי הכנסיות שמחו המשכילים ונדהמוזקני הרבנים"; אך כאשר התנגד
לכלשינוי מהותי בסדרי התפילה ~יסוד התורה -התעודדו החרדים ונבהלו
המשכילים .אין פלא ,איפוא ,כי משני הצדדים התייחסו אליו ביחס של
"כבדהו וחשדהו" ,ולאהבינו את גישתו שראו בה חוסרעקביות.
י בהערצתאישיותו
אמנם בדבר אחדהיו מאוחדים כל אלה שבאובמגע אתו
המוסרית ,כנותו ומסירותו .קסם שיחתו ולהט נאומיו משכו אליו גם את
המהססים ,ולפני טוהר לבו הרכינו כולם את ראשם .מכאן מסתבר מדוע
המשיך לשבת על כס הרבנות בניקולשבורג למרות הניגודים הבולטים
שנתגלעו ממש ביום בואו ,ומדוע כאשר עזב את משרתו כעבור ארבע שנים,
עשה זאתלפי צו מצפונו ולמרות הפצרות נציגיהם של כל ההוגים.
על חלק מעבודתו הארגונית והחנוכית של הרב הכולל בניקולשבורג אנו
קוראים בכתבי רשרעהעצמו":במדינתמעהריןהיהארגוןלימוד התורהאולי
המפותה ביותר עד כמה שהדברים ידועיםלנו .שם היתה מחויבת כל קהילה
להחזיק רב ,לטפח תלמוד התורה ולכלכל בחורי ישיבה בהתאם למספר
חבריה .ואם מספרחברי הקהילההיה קטן מלהחזיק ישיבה ,חלהעליה החובה
להשתתף בסכום שנתי מתאים בהחזקת בחורים בישיבה הקרובה .בראש כל
הארגון הזה עמד הרב הכולל של המדינה ,שעליו היה לא רק לשמש מורה
למספר גדול של בחורים שלמדו בישיבתו ,אלא גם לנהל אתלימודי התורה
בכלהמדינה .בכל שנה ושנההיה על רב המדינה לקבוע את המסכת שתילמד
הרבנים והתלמידים אותה שנה או מחצית-השנה בכל מקום ומקום,
עלידי
ועליו היה לדאוג בעוד מועד לאספקת מספר מספיק של ספרי גמרא לצורך
זה ,או ,במקרה הצורך לדאוג לכך שהמסכת ההיא תרכש או תודפס על חשבון
קופת המדינה הכללית לקהילות המדינה".
ל
כ
מ
ם
י
ד
י
מ
ל
ת
ו
ר
ה
נ
ה
בניקולשבורג עצמהקיים רשר"ה ישיב
ה
י
ל
א
ש
רחבי
* המנהג להעמיד את החופה בבית הכנסת הוזכר ברמ"א יורה דעה סימן שע"א ס"ק ג
וכן במהר"ם מינץ סימן ק"ט וכ"בית שמואל" אכן
בשם המהרי"ל (הלכות
"בן העזרסימן ס"א ס"ק א כותב" :יש אומרים לעשות
תא
ח"
העזרסימן ל ס"קט .הרמ
הא
ונב
החופה תחת השמיםלסימן טוב שיהא זרעם ככוכבי השמים" .על הדעות השוגוה והחשש
בעריכת החופה בבית הכנסת ראה ב"חתם סופר" חלק אה"ע סימן צ"ח,
של חוקתהגוי
שו"ת "יהודהיעלה" חלק או"חסימן ל"ח ,שבט שמעוןבית המשתה סימן ט"ו ותשובות
רשב"ןסימן רל"ד [ -הערת העורך].
24
מרדכי בר1יאר
המדינה .שמטת הלימוד שלו היתה נאמנה לכללים ולעקרונות שאותם התווה
עוד ב"אגרות צפון" וב"חורב"" :להבין את היהדות והתורה מתוך עצמן",
ולהשתמש במדעים הכלליים כלימודי עזר להבנת התורה .את הסדרים
החדשים שקבע בבתי הכנסיות.ובבתי המדרשות ביסס על סעיפים מפורשים
בשולהל-ערוך.
והנה הגיעה שנת 1848אשר הביאה גלי הפיכות לאומיות וחברתיות
כמעט על כל ארצות אירופה המערבית והמרכזית .עמי הקיסרות האוסטרית
התמרדו ותבעו עצמאות לעצמם .התסיסה הכללית חדרה גם לתוך הרחוב
היהודי .יהודים רבים השתתפו בתנועות המהפכניות ,וקהילות ישראל ראו
באופק את שחר שחרורם מכבלי ההפליהוהרבוי.
'רשר"ה נמנה על ראשי יהדות מורביה אשר פעלו למען שילוב בעיית
האמנציפציה של היהודים ברשימת התביעות הלאומיות והחברתיות של
המורדים .הוא נבחרכצירלבית הנבחרים במורביה ,אשר הוקם הודות לנצחון
התנועה הדמוקרטית בחלק זה של הקיסרות .גם באסיפה המכוננת בקרמזיר
השתתף רשר"ה כנציג היהודים ותבע ברמה את עלבון עמו .מאמציו נשאו
פרי ובשובו לניקולשבורג זכה להביא עמו את בשורת האמנציפציה ליהודי
מורביה .הלוחם הגדול נגד ההתבוללותהיהודיתביןהגויים נחל נצחון מזהיר
במאבק עלזכויותיהם האנושיות והאזרחיות שלבניעמו.
כבר עמדנו על גישת רשר"ה לשאלת האמנציפציה :הואחייב אותה כמתנת
ההשגחה אשר תתןליהודי זכויות אדם ואפשרות רחבה ונוחה יותר לשמירת
התורה .מאידך ראה בה נסיון ומבחן לעם ישראל בגלותו .תפישתו זו של
רשר"ה ואישיותו הדגולה כמנהיג לעמו באותלידיביטוי חותך בשני כרוזים
אנבר פרסם אל יהודי מורביה בקשר למאבק על האמנציפציה בשנת .1848
בכרוזים אלה הוא קוראלכוננות לקראת הבאות תוךצפיה שקטה ,מלאת בטחון
בה' והימנעות מדיבורים ומעשים פזיזים .לאחר שהושגה ההצלחה הראשונה
במאבק ,ביטול המסים המיוהדים שהיו מוטלים על היהודים ,קורא רשר"ה
את כל היהודים בקהילותיהם לאחדות ולליכוד ותובע מהם להמשיך לשאת
בעול ההזקת המוסדותהיהודיים ללא הזדקקות להתערבות השלטונות" .כוחנו
הוא באחדות ,הפילוג יכניענו!" הוא תובע להיאחז ביתר שאת במסורת
היהודית "למען נצא כיהודים מן המאבק הזה!" "כי מה ערך יהא להישגינו
אם נהיה יהודים בני חורין ,אך נחדל מלהיות יהודים!".
בתום המאבק המדיני פירסם רשר"ה קול-קורא נוסף המראה עד כמה
פרקים מתוך ביוגראפיה
25
השכיל לראות אתפגעי הגלות הארוכה בחברההיהודית .בשנת תר"ט ()1849
פנה לכלועדי הקהילות בקריאה להקים קרן לתמיכת הנוערהיהודי אשריש
להפנותו מעתה יותר ויותר לחקלאות ולמלאכה.
שנת המהפכות ראתה ,איפוא ,את רשר"ה כמדינאי וכמנהיג-עם .חרדתו
העמוקה לדמותו הרוחנית של העם לא מנעה ממנו מלהשתתף בניהול מאבקו
להקלת תנאיחייו החומריים .שכם אחד עם נציגי זרמים אחרים בעם לחם
רשר"ה בעד שחרור כל העם מכבלי השעבוד ,מפני שראה במאורעות התקופה
מעשי ההשגחה האלקית ,אשראיןליהודים לפנות להם עורף אלא לקבל את
פניהםבחיי תורה שלמים וטהורים.
גדולהיהשמו של רשראה בכלהמדינהאחרי שנהזורבת-מאורעות-כבירים.
במלוא המרץ חזר והשקיע עצמו בעבודת הארגון והחינוך .אולם הקשיים
שנתקל בהםעוד בראשיתבואולמורביה לא פחתו,ונוספועליהם עתהסימנים
מדאיגים של התערערות יסודות הקהילות עקב המאורעותהפוליטיים .עם כל
הצלחותיו המדיניות ראה רשר"ה את עיקר תפקידו בביצור היהדות הנאמנה
מבפנים ,מתוך הכרתו הברורה כי עתיד העם אינו תלוי במעמדו המדיני
אלא בדמותו הרוחנית .הוא הגיע לכלל מסקנה כי חיזוק התורה בקהילות
המדינה יתכן רק תוךשינויים ארגוניים מרחיקי לכת ותוך קבלת סמכויות
נרחבותלידו .הקמת בית מדרש מרכזי להכשרת רבנים ומורים ,אשר ידעו
לטפח את אהבת התורה בלב הנוערוהמוני העם ולחנכם לקראתקיום המצוות
בתוך תמורותהזמןוהמציאות החדשה ,נראתהלפניו כדברהכרחי אשרבלעדיו
כל עבודתו כרב הכולל של המדינה תהיה לשוא .משנתקל בהתנגדות עקשנית
לתכניותיו מצד חוגי הקהילות השונים ,הגיע אל משבר ,ובימי משבר אלה
פנו אל רבם הממלכתי של 60,000יהודי מורביה נציגי מאה חברי ארגון
יהודי הרדי בפרנקפורט ע"נמיין בבקשה להיות להם לרב.
(ז) פרנקפורט
אי אפשר לעבור עם רשר"ה מניקולשבורג לפרנקפורט מבלי לסקור ,לפחות
בתמצית,ירידתה שלעיר ואםזובישראל במחצית הראשונה של המאההי"ט.
עירם של השל"ה הקדוש ושל ה"פני יהושע" היתה עוד בראשית המאה
מלאה תורה ויראה ,ודי שנעיד על כך שלשה עדים נאמנים :ה"הפלאה",
ר' נתן אדלר וה"חתם סופר" תלמידו .רוחות ההשכלה הברלינאית והמהפכה
הצרפתית חברו יחד והרסו את חומות הגיטו הפרנקפורטאי ואתן את יסודות
26
מרדכי
ברויאר
הקהילה העתיקה .חוגי המשכילים ,בעזרת השלטונות האזרחיים ,הקימו בית
ספר יהודי ,ה"פילאנתרופין" ,אשר מגמתו הריפורמיסטית היתה בולטת
מלכתחילה .לא הועילו התנגדותם ונידוייהם של רבני העיר .נטיית המשטר
הנפוליאוני לצנטרליזציה של השלטון הכבידה ביותר על נאמני הקהילה
העתיקה במאמציהם לשמור על אופיה המיוחד וזכויותיה המסורתיות של
ציבוריות חשובהזו,ומאידך הקלה עלאנשיהריפורמה את עבודתם ההרסנית.
הצד האופייני בהתפתחות הענינים בפרנקפורט הוא זה שמלכתחילה נעשו
כל הצעדיםלשינויפני הקהילהוחייההדתיים בחסות השלטון האזרחי ובכוח
הכפייה שלו .בשנת 1818נאסרה הוראת התורה בפומבי בכוח המשטרה
העירונית ,והנאמנים למדו תורה במחתרת ממש .מורים דתיים גורשו מן
העיר והוטל קנס של 50גולדןעל כלמי שתומך בתלמוד-תורה .מטעם הרשות
נתמנה ועד לקהילה שהיה מורכב רובו ככולו משוחרי הריפורמה .ועד זה
ביטל למעשה את החברה-קדישא והזניח במתכוון את בדק בתי הכנסיות,
שדבקו בנוסח התפילה המסורתי .נשיהם של חרדי פרנקפורט נאלצו להזדקק
למקואות שבפרבריהעירכיון שהמקואותבעיר נהרסוונסתמו.בית רוטשילד,
הנאמן למסורת האבות ,נדב סכום גדול של כסף להקמת בית כנסת חרדי
בתנאי שהקהילה תמנה רב שני שיכהן יחד עם הרב הישיש ,ר' זלמן טריר,
ובהסכמתו .כאשר מינה הועד למשרה זו רב ריפורמי וויתר על נדבת
הרוטשילדים ,התפטר הרב הזקן והוא בן שמונים ושבע.
והנה דוקא שנת המהפכות תר"ה ( )1848הביאה גאולה לחרדי פרנקפורט,
כי עתה החלו למצוא אוזן קשבת אצל שלטונות העיר לתביעותיהם נגד
עריצותם של פרנסי הקהילה ,אשר מעולם לא נבחרו באורח דמוקרטי ,ונגד
משטר הכפייה השיטתית אשר שררה בקהילה .לאחר בואו לפרנקפורט סיבם
רשר"ה במילים אלו את עיקר קובלנתם" :אומרים כי אנחנו המעטים .אך
לפיאיזה חוקזכאי הרוב ,אשר פנה עורף לאמונתאבותיו ,להכריח אתהמיעוט,
ולו את אחרון הקבצנים שבהם בלבד ,להשתתף בפניית-עורף זו?" .קבוצה
קטנה של אחד-עשר נאמנים ,וביניהם עמנואל שורצשילד אשר העיד על
עצמוכי בשעתו היה הוא היחיד בין נערי פרנקפורט היהודיים אשר הנית
תפילין יום יום ,קיבלה לבסוף רשיון מאת ראשי העיר לארגן אגודה דתית
פרטית ("רעליגיונסגזלשפט") בתוך מסגרת הקהילה .הם שכרו חדרים בדירה
פרטית לערוך בהם תפילתם בנוסח המקובל .מספר חברי האגודה גדל
במהירות ועד שנת 1851הגיע למאה .גם הברונים וילהלם ומנזלם רוטשילד
פרקים מתוך בירגראפיה
27
נמש על חבריה ,וסכום הכסף הגדול לבכית בית כנסת חרדי הועמד לרשות
האגודה עלידי בית רוטשילד.
קהילתהחרדים בפרנקפורט הוקמה,איפוא,על-ידי "בעלי-בתים" .בראשית
שנת תר"י ( )1850פנו אלה אל השלטונות וביקשו רשות למנות עליהם רב
כרוחם וכשאיפתם .מכתבפנייתם שלמייסדי חוג זה אל ראשי העידבענין זה
הואמיסמךמעניין מאד ,בעיקר משום שנוסחו כאן בפשטות ובבהירות דברים
אשר בדרך כלל מיחסים אותם לעטו השנון של רשר"ה -אף עלפי שאותם
דברים נכתבו שעה שאיש לאפיללעדיין שרשר"ה ,רב המדינה בניקולשבורג,
יהיה רבה של קהילה ננסית זו ,ופחות מכולם -רשר"ה עצמו" .החתומים
מטה" ,כך פותח המכתב" ,המאמינים בדת משה ,פרשו מן הקהילה היהודית
המקומיתוהקימו קהילה דתית חדשה" .החוקהעירוני קובע אמנםכי עלרבני
הקהילה לבחון כל רב חדש בטרם יתמנה .אך ,מטעימים מיסדי הקהילה
החדשה ,הרב הריפורמי אינו ראוי לשמש כבוחן" ,כיון שדוקא השקפותיו
ופעילותו גרמו לפרישתם ("אויסטריט" במקור) של הח"מ" .והנה נמצאנו
למדיםכי ה"אויסטריט" היה בחינת "סוף מחשבה במעשה תחילה".
משניתן הרשיון ,פנו חרדי פרנקפורט אל הרב ד"ר מיכאל זקס בברלין
והזמינוהו לכהן אצלם כרב ,אך לאחר משא ומתן ממושך דחה הלה את ההצעה.
רק אז פנו אל רשר"ה בניקולשבורג ,כנראהלפי הצעתידידו הותיק ר' גרשון
יהושפט אנבר שהה אז בפרנקפורט .רשר"ה השיב כעבור ימים מעטים,
ותשובתו היתהחיובית .מההניע את הרב הכולל של מדינה בעלת אוכלוסיה
יהודית גדולה לקבל משרת רב באגודה פרטית קטנה? במכתב התפטרותו אל
המיניסטרלעניני דת בממשלת אוסטריה אנו קוראים" :אף-על-פי-כן [למרות
אי-סיפוקו מעבודתו כרב-כולל במשרה שהתרוקנה למעשה מתוכנה] הייתי
אולי נשאר במשרתי ,אלמלא הגיעה אלי קריאה זר מפרנקפורט לבא לעזרתה
של קבוצה קטנה אמנם ,אך קבוצה אשר עצם ייסודה הואבעיני ,לפי מגמת
כלחיי ,המאורע המשמח ביותר שאירע בישראל בעשרות השנים האחרונות.
כי הפעם התלכדה לראשונה קהילה ישראלית מסביב לעקרון קדוש ,בריש
גלי ,על שטח שהצליחו לכבוש מידי התועים .ומה אעשה והעקרון הקדוש
הזההוא אשרגמרתי אומר להקדיש אתחיי להצגתוולהפצתו".
הנה שוב הרגשתהייעוד! דרכו של רשר"ה הובילה אותו ממורביה ,שבה
שימשו עדיין האור והחושך בערבוביה ,ושמשום כך לא נענתה לקריאתו
לחדש אתפניחייה של הקהילהוהחינוךהיהודי -לפרנקפורט החשוכה ,שבה
28
מרוכי ברויאר
יכול היה ליצור "יש מאין" .המענית העמוקה שרצה רשר"ה לחרוש בשדה
החיים היהודיים ,רק קרקע בתולה היתה כשרה לה.
ב
ו
ש
י
ה
התפטרותו של רשר"ה גרמה למבוכה גדולה בכל שדרות
היהודי
במורביה .מיד התיצבו לפניו משלחות מכל קצווי הארץ ,וועדי הקהילות
חתמו על הצהרות בהן הובטח לומילוי כל דרישותיו ,אשר מקודם לא מצאו
להן אוזן קשבת .רשר"ה נאבק קשות עם עצמו ,ולבסוף שיגר מכתב ארוך
לפרנקפורט,בו ביקש לשחרר אותו מהסכמתו לאור ההבטחות שניתנולו עתה
במורביה ושעשויות היו לתת לעבודתו המרכזית שם את ההיקף והסמכות
הדרושים .אולם אנשי פרנקפורט לא הסכימו לשחרר את רשר"ה מהסכמתו
הקודמת ,ובזה הכריעו את מאבקו הנפשי לטובתם" .בדרך שאדם רוצה לילך,
מוליכין אותו" -אמרו חז"ל.
ורשר"ה נסע לפרנקפורט,עיר אבותאבותיו .כוהו התוסס ,היוצר והמתכנן,
אשר התפצל בניקולשבורג לאלפיעניני מינהל וארגוןקטנוניים ולא מצא כר
נרחב לפעולות מעוף ותנופה חידש עתה את נעוריו .עט הסופרים שלו,
אשר הושבת כל זמן שכיהן כרב הכולל ,החל שוב כותב ,מטיף ,מעודד ומגן.
מיד עם היכנסו לתפקידו החדש פתח בפעולות קדחתניות להסדרת עניני
התפילה ,הכשרות ,ובעיקר -לימוד התורה .תוך שנה נורתה אבן הפנה
לבגין בית הכנסת החדש ,ובאותה שעה חגיגית קרא הרב את בני קהילתו
הקטנה למאמצים גדולים למען הקםעל-ידבית הכנסת -בית ספר לבניהם
ולבנותיהם אשר יגדלם לתורה ולדרך ארץ .ענין הקמת בית הכנסת עורר
הד קלוש באופןיחסיבחוגי הריפורמה ,אךייסודבית הספר ,אשר נפתח עוד
טרם הושלם בניל בית הכנסת ,עורר את התנגדותם החריפה .בדברי הפולמוס
בהם הגן רשר"ה ביד רמה על בית ספרו אנו קוראים דברים המציינים את
גישתו מלאת הרצינות ,המתונה אך הברורה ,בכל ויכוח פומבי" :מן הרגע
הראשון ,כאשר קראלי 'העדר הקטן' לבא הנה ורחש לי אימון בנדיבות,
ידעתי אתייעודיהיחיד :לקומם אתעיקרי אמונתאבותינו ,ללא שיור כלשהו,
בקרב החוג הקטן הזה :הם הם העיקרים אשר למענם התלכד החוג הזה
בכובד ראש כה רב ובמסירות נפש עזה כל כך .אולם לא עלה בדעתי לצאת
במלחמת תנופה נגד הזרם המתנגד ,ובכך להגדיל עודיותר את הקרע המצער
הקיים בנפשותבני האדם".
אך הקרע היה גדול מאוד גם בלאוהכי .אנשי הריפורמה חשבו כי נסתם
הגולל על הקהילה הישנה ,קהילת התלמוד-תורה והשולחן-ערוך .והנה קמה
פרקים מתוך ביוגראפיה
29
לתחיההיהדותהישנה וה*מיושנת" .עובדהזו כשהיא לעצמה לא היתה עשויה
להרגיז ולהטריד אתאנשי הריפורמה במדה רבה.אילוהיה רבה של הקהילה
הקטנה רקגדולבתורהויראה,ואילוהועתקוסדרי הקהילהבדיוקלפי מתכונת
קהילת פרנקפורט בראשית המאה,היו אנשי ה"קידמה" נחים בשלום ומצפים
בבטחהלחיסול היצור החדש בעודו באבו .אך לא כלהיה הדבר .רשר"הידע
כי ביצוע נאמן וקפדני של סעיפי השולחן-ערוך ותפיסה נאמנה של עיקרי
היהדות תובעים שיפורים ושכלולים בסדרי חיי-המצוה של הציבור והיחיד
בישראל .יתר על כן ,בהסתמך על דרישת חז"ל" :התנאה לפניו במצוות",
ראה עצמו זכאי להדגיש את הצד האסתיטי בכל ארחותחיי הקהילה ואף
להכניס "מיפיפותו של יפת" לתוך "אהלי שם" .בנין בית הכנסת הוקם לפי
מיטב חוקי הארכיטקטורה המודרנית ,ורהיטיו ותאורתו היו מרהיבי עין.
סדרי השחיטה והאיטליזים התחשבו בכללי ההיגיינה ,והוא הדין לגבי מקוה
.מ .יפת,
הטהרה .בתפילה בבית הכנסת השתתפה מקהלת גברים בניצוחי
שיצירותיו המוסיקליות עוררו את תשומת לבם של מלחינים בעלי שם.אין
צורךלהדגיששיפתהיהיהודיירא שמים :הוא גם שימש כמורהבבית הספר
החדש.עם תחיה כזאת של הקהילה הישנה לאיכלו אנשי הריפורמה להשלים,
ומכאן חמת כעסם ומרירות מאבקם נגד מפעלו של רשר"ה.כי מפעל זה נראה
בעיניהם כמהפכה ,ונראה היה בעליל שהוא נושא בחובו מראשיתו את סם
החיים והפריחה .והעיקר :רשר"ה לא היה "רק" תלמיד חכם .דוקא העובדה
כי הוא היה מלומד ואיש מדע ואמן השפה הגרמנית ,נואם בחסד עליון,
מנהיג לרבים ומורה ליחידים -דוקא עובדה זו הביאה את מתנגדיולידי
ו היתה חדשה במינה בזירת המאבק על היהדות .אך בה
מבוכה .אישיותי
,
ו
י
ב
י
ר
י
גברה וחזקה הערצתבני קהילתו.
במדה שגדלה התנגדות
מספרחבריהקהילה גדל משנה לשנה .אמנם רקמעטיםמבין אלה שהצטרפו
אל מאת החברים הראשונים של הקהילה היו ילידי פרנקפורט .פרנקפורט
עמדה אז בסימן פריחה כלכלית והתפתחה למרכז מסחרי חשוב ,והיתה תנועת
אוכלוסין חזקה מן העיירות הקרובות והרחוקות אל המטרופולין .מעט מעט
הפכו ,איפוא ,יהודי העיירות שהתישבו בפרנקפורט להיות לרוב בקהילה
החרדית .בשנת ,1874כשמלאו עשרים וחמש שנה לקיומה ,מנתה הקהילה
325חבר,היינוראשיבתי-אב.בית הכנסת הורחבוהכיל 1000מקומותישיבה
(כשרשר"ההכריז מעל בימת בית הכנסתעל מגבית לקרןהבנין ,נאספו תוך
שלשהימים 50.000גולדן :0לרשותבני הקהילה עמדה מקוה מפוארת ,שלשה
30
מרדכי בר1יאר
איטליזים ,בתי ספר תיכוניים (במגמה ריאלית) לבנים ולבנות עם
תלמידים; וקרנות צדקה שונות .מספריםעליו על רשר"ה ,שדירתו היתה על
שפת הנהר מיין ,שהיה סוקר משנה לשנה בסיפוק את המספר הגדל והולך
שלבני עדתו שהלכולקיים מנהג "תשליך" סמוךלביתו.
היהזהמובןוטבעי שהתפתחותמוהירהוו תעוררכוחות רדומים גםבעריס
אחרות ותחשלאותן .קהילות חרדיות עצמאיות קמו בעיקר באותם המקומות
שהצליחו למשוך אליהם רב-מנהיג כדוגמת פרנקפורט ,כגון :מאינץ (הרב
להמן) ,דרמשטט (הרב מרקס) ,ברלין (הרב עזריאל הילדסהיימר) .אז הוחל
לקרא בשם "האורתודוכסיה היהודית-גרמנית" ,שם גנאי בפי היריבים ,אשר
נישא בגאון על שפתי הנאמנים.
408
(ח) עצמאות הקהילה החרדית
מן הממורסמות הוא שרשר"ההיה ראש הלוחמים בעד עקרון עצמאות הקהילה
החרדית ופרישתה מן הקהילה היהודית הכללית ,אשר חדלה להתנהל עלפי
התורה והמסורת .למלחמה זו הקדיש ,במדה גדלה והולכת ,את כוחו ומרצו,
כמעטמיום בואו לפרנקפורט ,ומןהראוי שנעקובאחריה .אך מןהדין שנקדים
ונסקור כאן מה מקומה של הקהילה היהודית במשנתו של רשר"ה.
לא ארגון כיתתי-דתי היא הקהילה היהודית בעיני רשר"ה .דבר זה ניתן
לקבוע בכל הבהירות מתוך עיון בתקנות קהילתו בפרנקפורט ,בתקנות אלו
נאמר" :כל תושביהודיבעירזוחייבעלפידין תורה…להיות חבר בקהילת
ישורון (כלומר בקהילה החרדית) שהיא הקהילה היהודית היחידה הקיימת
בעירזו".עליו למלא שני תנאים בלבד :מילה ונישואים כשרים .שני תנאים
אלהמגדירים אותוכיהודי ומאפשרים אתצירופו לקהילההיהודית,מי שמחלל
שבתבפרהסיאואוכל טריפות ,פסולמלהיות הברבועד הקהילה ,אךהשתייכותו
לקהילה אינה נפסלת משום כך.
קהילתו של רשר"ההיא "דתית" לא משום שכל חבריה הם "דתיים" במלוא
מובן המלה ,אלא משום ש"דת" ישראל היא היסוד המכונן והמשותף של
הקהילה .יסוד "דתי" זה אינו עומד בניגוד ליסוד "לאומי" איזה שהוא ,אלא
זהה אתו וחופף אותו .אולם זהותזו קיימת רק כל זמן שדת ישראל היא דת
התורה והמסורת .דת ישראלשאיננה דת התורה והמסורת,כגון דתהריפורמה,
איננהיכולהלכונן קהילהיהודית ,ומאידך:ציבוריהודי המאורגן על יסודות
שאינם יסודות התורה והמסורת אינו יכול להוות קהילה יהודית .ושוב לא
י
פרקים מתוך ביוגראפיה
31
אמונותיוודעותיו ואף לא התנהגותו הדתית שלהיחיד ,אלאהיסוד שהציבור
מושתתעליו הוא הקובע .קהילתו של רשר"ה איננה ,איפוא ,ארגון דתי של
חברים בעלי דעה אחת ,אלא ארגון לאומי של כלל ישראל .פושעי ישראל
יחידים "אף עלפי שחוטאים ישראל הם" ,אולם קהילה יהודית הדוגלת
בכפירתהתורהאין להעודזכותלייצג את כללישראל .משום כך פותח רשר"ה
את הקדמתו להצעת תקנון קהילתו בדברים כדרבנות אלה" :קהילת ישורון
הקיימת בעירזו בשם 'אגודה דתית ישראלית' איננה אלא הקהילה היהודית
הקיימת בפרנקפורט זה מאות בשנים".
גם בקהילות שבהן שימש רשר"ה ברבנותלפני בואו לפרנקפורטהיוחברים
שפרקועול תורה מעליהם ואף הלכואחרי הריפורמה; באולדנבורגהיוו אלה
אפילואחוזניכרבקהילה .אולם בקהילות אלההיתה ההנהגהבידי רב משלומי
אמוני ישראל .לא כן בפרנקפורט .שם היתה הנהגת הקהילה בידי אנשי
הריפורמה ,אשר שלטוביד רמה ורדפו את תופשי התורה ,וזאת בכוח השלטון
העירוני האזרחי .עלבון התורה בפרנקפורט היה ,איפוא ,כפול :מצד שלטון
הדת היהודית הריפורמית ,ומצד ועד קהילה שפעל "מטעם" הרשות האזרחית
הלא-יהודית ,שתמכה במגמותיו הריפורמיסטיות.
רשר"ה ראה בשלטון הכפייה של פרנסי-הקהילה ,שנתמכועל-ידי הרשות
האזרחית ,פגיעה חמורה ביסודות הדמוקרטיים של הקהילה היהודית כפי
שהונחועל-ידי חז"ל .כל עוד לא הוסר כוח-הכפייה הזה,איימה סכנתכלייה
על קהילתו החרדית .במצב התחוקתי שהיהקיים אז ,רק עצמאות מלאה של
הקהילה החרדית היתה עשויה להבטיח את קיומה וקיום מוסדותיה .חוקי
המדינה חייבו אז את האזרח.היהודי להשתייך לקהילה היהודית המוכרת.
המאבק לעצמאות הקהילה החרדית לבש ,איפוא ,בהכרח ,צורה של מאבק על
ביטול חובתההשתייכות ומתן האפשרות החוקיתלחיותחיי דתולקיים מוסדות
דת גם מחוץ למסגרת הקהילה המוכרת .ומעניין הדבר :מאבק זה הצליח
משום שעלה בקנה אחד עם התהליך ההיסטורי של הפרדת הדת מן המדינה
שחל אז במערבאירופה .מאבקו של ביסמארק עם הכנסיה הקתולית הוא אשר
הביא ,בסופו של דבר ,לרשר"ה ולנאמניו בשנת תרל"ו ( )1876את "חוק
הגאולה" ,כפי שכינה אותו ,הוא החוק אשר ביטל את כפיית ההשתייכות
לקהילה היהודיתהמוכריו.
בין נימוקי רשר"ה לתביעתו לעצמאות הקהילה החרדית בולטים שניםז
עקרון השותפות והשלטון העצמי של חברי הקהילה ,והטענה שההבדל הדתי
32
מרדכי
ברוי אר
וההשקפתי בק הדת האורתודוכסית היהודית לבק הדת הריפורמית היהודית
הואגדול בהרבהמן ההבדלביןהכנסיההקתוליתלביןהכנסיההפרוטסטנטית.
אולם ישלצייןכי אחרי פרסום חוק הפרישה פנו ראשי קהילת רשר"ה ,על
דעת רבם ובהסכמתו ,אל ועד הקהילה המוכרת והודיעו לו שהם מוכנים
ומעוניינים להמשיך את קשרי החברה ("גמיינשפפ")בין בלהיהודיםבעיר,
גם אםיינתקו קשרי החברות בקהילה ("גמיינדא") .לשם כך הציעו שמוסדות
החסד כגון בית החולים ,בית הקברות ומוסדות הצדקה יתנהלועל-ידי שתי
הקהילות במשותף.מעולם לאהתכוון רשר"ה לנתק גם את הקשריםהאחרונים
המאחדים את כלבית ישראל ,אךועד הקהילה דחה אתהיד המושטת.
הצלחת רשר"ה במאבקו היתה מלאה :בכוח המדינה ,בתקופת הריאקציה
שלאחר מפלת נפוליאון ,שינו אנשי הריפורמה את פני הקהילה היהודית
ובכוה המדינה ,בתקופתעלייתהליברליזם בה ,פרץ רשר"ה אתכבלי הקהילה
הריפורמית .אולם ההצלחה היתה מלאה כלפי חוץ; בפנים הקהילה נתגלעו
דעות ,ורק חלק מחבריה הצהיר על פרישתו מן הקהילה המוכרת,
חלוקי
למרות פסק-דינו הברור והתקיף של רשר"ה .גרמו לכך שתיסיבות .כשהושג
חוק הפרישה,עדיין לאהיובידי הקהילה החרדית כל המוסדות הקהילתיים
ההכרחיים ,ביחוד בית הקברות היהעדייןשייך לקהילה הריפורמית בלבד,
ואפשר להבין שמשפחות ותיקות בעיר היססו לפרוש לא רק מןהחיים אלא
גם מן המתים .הסיבה השניה היתה חשובהיותר .כאשר נראיםהיו הדברים
שהממשלה הפרוסית תעניק לקהילה החרדית את חוק הפרישה ,הודיע ועד
הקהילה הריפורמיתבי הוא מוכן מעתה לתת ליהודים החרדים גם שירותים
ומוסדות דתיים מסוימים כפי רוחם .רשר"ה הצהיר מידכי נכונות זו מצד
הריפורמיים לאזו בלבד שלא תשנה מאומה לגבי התביעה לעצמאות הקהילה
החרדית ,אלא אף תגביר את דחיפות התביעה.כי דוקא עתה יוכרח היהודי
הדתיהמשתייךלקהילההריפורמית להודות בכךשקיים,כביכול,שוויוןוכויות
בין הדת הריפורמיתלבין דת התורה .אך כאן קרה דבר טראגי ובלתי-צפוי.
הרב יצחק דב (זליגמן) במברגר מוירצבורג ,אחד מגדולי הרבנים החרדים
בגרמניה ,יצא בהוות דעתכי מאתר שועד הקהילה הריפורמית מוכן לספק
את דרישות החרדים,ובמירה שהואמוכן לכך,איןהיהודי החרדיחייב.לפרוש
מן הקהילההריפורמית.
צעדזה של הרב במברגרהיהבו משום מכה אנושה לרשר"ה .הרב במברגר
לא מצא לנחוץ לבוא בדברים עם רשר"הלפני פרסום חוות דעתו ,שנעשתה
פרקים מתוך ביוגראפיה
33
מאחורי גבו .ה11ת דעתו עמדה בסתירה בולטת להצהרת 389הרבנים ,אשר
חייבו בשנת תרל"ב ( )1872את פרישת החרדים מן הקהילה הריפורמיתבוינה
במסיבות דומות לאלה ששררו בפרנקפורט .על הצהרהזו חתמו ,מלבד הרב
במברגר עצמו ורשר"ה ,הרבנים ש .פרוינד מפראג ,האדמו"ר מצ'ורטקוב,
י
.גזונדהייט מורשה ,א .גלזנר מקלויזנבורג ,א .גוטמכר מגרץ ,האדמו"ר
,
ץ
י
ג
ש
י
ו
מ
צבי הירש קלישר מתורהא.מייזל מלומזה,ב.ש.שרייבר (ה"כתב
סופר") מפרשבורג,ע
.הילדסהיימר מברלין .במכתביו הגלויים של רשר"ה
,
ו
ת
ע
ד
אל הרב במברגר ,לאחר פרסום חוות
אנו שומעים הדים מזעזעים
לכאבו ולצערו של הרב הלוחם ,אשר פרי מאבקו הממושך נלקח ממנו ממש
בשעת הנצחון המיוחל,על-ידי איש אשר נאמנותו לתורה לא היתה מוטלת
בספק .אמנם רבני הקהילות החרדיות ברובם שמרו אמונים למורה דרכם,
וראוי לצטט ממכתב ר"ע הילדסהיימר אל רשר"ה דברים אלה" :אתמול
קבלתי את החוברת[הכוונה לתשובת רשר"ה לרב במברגר]שצפיתי להבכליון
עינים .אינני יכול להביע במלים עד כמה נהניתי מהארגומנטציה הממצה
והבלתי-מופרכת ,למרות הכאב העמוק על המסיבות המעציבות"*,
אך הבעת נאמנות והזדהות כגוןזו היתה בה רק נחמה פורתא ,את הנעשה
לאהיה אפשרלהשיב.
אמת ,עוד לפני צעדו של הרב במברגר לא כל חרדי גרמניה הסכימו עם
כל פרטי משנתו של רשר"הי אצל חלק מהם עוררו תמיהה כמה מהנהגותיו
ושיטותיו ה"מתקדמות" בחינוך ,אשרעליהןעודידובר .אולם חוות דעתו של
הרב במברגר העמיקה ,החריפה והתמידה את הקרע בין החרדים ,ורשר"ה
ראהמיד את כל הטראגיות שבהתפתחותזו .הרב במברגר נפטר שנה אחרי
המעשה ,אך בשמו המשיכו לדגול מתנגדיו של רשר"ה בתוך הציבורהחרדי.
מן הראוי להטעים כאן שהרב במברגר כתב בפירושכי גם להבא יהא אסור
ליראים בקהילה הריפורמית לראות בועד הקהילה ועד קהילהיהודית,ועליהם
לכונן ועד קהילה משלהם .דרישה זו של הרב במברגר לא קוימה מעולם
על-ידיחסידיו כפשוטהוכמשמעה .פטירתו של הרב במברגרהוסיפהטראגיות
לפרשה,הואילוהיא מנעה משניגדולי הדור הללו ,להוסיף ולברר אתהבעיה.
י ראה בשו"ת מהר"מ שיק חלק או"ח סימן ט"ו ושו"ת זכר שמחה סימנים רב"ט-ר"ל.
עלחילוקי הדעותבין הרבי
.ד .במברגרלבין הרב ש.ר .הירש בענין החיוב לעזוב
את הקהילה הכללית נמצאתבירושלים תשובהמעניינת -בכתב-יד -מהרבחיים עוזר
גרודז'יגסקי וחבלשבעלי התשובה טרם הסכימו להדפיסה- .נהערת העורך]
34
(ט) "תורה עם דרך ארץ"
מרדכי ברויאר
כבר ראינוכי עוד בשנת תר"ד ( )1844יצא רשר"ה ברבים בתביעהלהנהיג
שיטתחינוך מחודשת שאת תמציתה סיכם בפתגם האבות" :תורה עם דרך
ארץ* .הדרישה ללימוד מדע~ם כלליים לא היה בה משום חידוש בציבור
החרדי בגרמניה .שני רבותיו המובהקים של רשר"ה ,ר' יעקב אטלינגר
וביחוד ר' יצחק ברנייס,חייבו אותה .אחד מעשיריה של קהילת פרנקפורט
ניסה עוד בשנת תקע"ט ( )1819ליסד תלמוד-תורה שבו תינתן גם השכלה
כללית.
חידושו של רשר"ההיה בהקמת בית הספר החרדי בפרנקפורט ,בו הגשים
את שיטת החינוך הגלומה בסיסמת "תורה עם דרך ארץ" הלכה למעשות
במפעל בית הספר הזה ראה הוא את מפעלחייו לא פחות מבמפעלו הקהילתי
והספרותי,ועלתכונותיו המופלאותכמנהיג ולוחם שנתגלו כברעד כה ,שספה
עתה עוד תכונה:זו .של מורה גדול ומחונן ,נערץ ובלתי-נשכח מלבות אלפי
תלמידים ותלמידות .לקהילתו שימש הוא רב ומטיף ,מכוון ומלהיב ,אך
לבית הספרהיההואמיסד ,מורה ,מנהל ומארגן כאחד.מיוםייסודבית הספר
בשנת תרי"ג ( )1853עד שנת תרל"ז ( )1877ניהל רשר"ה בעצמו את המוסד,
וזאת נוסף על כל מפעליו ותפקידיו האחרים ,וללא קבלת משכורת נוספת
על משכורתו כרב הקהילה ,דוקא מתוך תחושת ההידוש והייעוד שבמפעל
הזה ,אב-הטיפוס לכלבתי הספרהיהודיים הדתיים שקמו מאז ועדהיום בכל
העולם ,כיוון רשר"ה וביצע בעצמו את כל הפעולות החינוכיות והארגוניות
שהתנהלו בבית הספרו וזאת גם משום שחסרו מורים "מביני תורה וחכמה
לאמיתתם" מפני העדר בית מדרש למורים כאלה.
ענין בית הספר נתקל בראשיתו לא רק בזעמם של אנשי הריפורמה ,אלא
גם בחוסר אמונם של חברי הקהילה החרדית ובהיסוסם לשלוח אליו את
בניהם ובנותיהם .רשר"ה נאלץ היה לאסוף במוידיו את התרומות להחזקת
המוסד בלכתו מבית לבית ,ולא פעם היה עליו להתחנן בפני הורים קטני-
אמונה להפקידבידיו את ילדיהם .במאמרי הסברה ופולמוס ,בכתבים רבים
עלעניניםפדגוגיים ,אשר רעיונותחינוכיים חדישים ביותר מבצבציםועולים
במפתיע מתוכם ,בשקידהובמסירות ללאליאותלענייני המוסדהצליח רשר*ה
להתגבר על חוסר-האימוןוהזלזול .בצוואתו כתב עלבניו" :אחבר לקחתי מיד
מדיחי הזמן בחרבי ובקשתיע -דבר זה יכול להיאמר על כל אחד מאלפי
תלמידיוותלמידותיו.
פרקים מתזך ביוגראפיה
35
אחד מתלמידיו מספר" :הוא שוחח אתנו בשפתנו אנו,התעניין בכל מכה
שהנחיתו לנו תלמידי הפילאנתרופין ,אישר לנו את טיב הבולים שהחלפנו,
בתןבקפדנות אתכדורי-הרגלשלנו -בקיצור ,הואהיהירידנו" .אחר מספר:
"מעולם לא הרים קולו על תלמיד .תלמיד שנסע לעיר אחרת ,אמר לו -
התנהג כךשיראו שאתהתלמידו של הרבהירש" .בכוחאישיותו הבנה השפיע,
ומבטעיניו הלוהטות נחרת עמוק בזכרוןחניכיו.
,
ר
ע
ו
נ
ה
ששלה אליו את
השפעתו האישית הגיעה למרחקים .לאחד מארגוני
תקנונו,יעץלחייב אתחבריו להשתתףבשיעורי תורה אשריהיועיקר תכנית
פעולותיו ,ולשאול את דעת המרא-לאתרא בכל ספקשיתעורר .לרב אחדיעץ
להיאסרבביתהסוהרכדי למחותעל-ידי-כך נגדהכפייההמצפוניתשמפעילים
עלילדי ישראל בבתי הספר שלהגויים.
משמעותה של סיסמת "תורה עם דרך ארץ" במשנתו של רשר"ה לא היתה
מוגבלת ל"עקרון ההשכלה" בלבד .בדברי הפולמוס שלו עם אנשי הריפורמה
כתב רשר"ה בשנת 1854לאמור" :היהדות איננה דת ,בית הכנסת איננו
כנסיה ,והרבאיננו כומר .היהדות איננה אביזר לחיים ,ולהיות יהודיאין זה
חלק מייעודהחיים .היהדות מקיפה את החיים בכללותם .להיות יהודי הוא
סכוםייעודיחיינו בבית הכנסת ובמטבח ,בשדה ובבית המסחר ,במשרד
ועל דוכן הנואם ,כאב וכאם,כבן וכבת,כעבד וכאדון ,כאדם,כאזרה ,במחשבה
ובהרגשה,באומר ובמעש,תוךהנאה ותוךהתנזרות ,במחט ובחרט ובעט -בכל
אלהלהיותיהודי חיים אשר בשלמותםנישאיםעל דבר ד'ומושלמים בהתאם
לרצוןד' -זוהייהדות- .כיוןשהיהדות מקיפה את האדםכולו ומבשרת,לפי
ייעודה המפורש ,את אושרה של האנושות כולה ,הרי לא יתכן להגביל את
תורותיה לארבע האמות של בית המדרש או של בית מגוריו של היהודי.
במידה שהיהודי הוא יהודי ,נעשות השקפותיו ומגמותיו אוניברסליות יותר,
והוא עצמו קרוב יותר לכל דבר טוב ויפה ,אמיתי וישר באמנות ובמדע,
כלה .הוא יקדם בברכה ובשמחה כל דבר אמת ,צדק ושלום,בתרבות ובהש
,
ן
כ
.
ו
ה
ל
ג
י
יתר על הוא בעצמו יבור
וישיש לקראת האצילי באדם באשר
לעצמודרכיםאלולמעןיקיים אתשליחותוכיהודי ואתייעודיהדותובשטחים
חדשים שלא שיערום אבותיו ,ויתמסר בעצמו בשמחה לכל קידמה אמיתית
בתרבות ובהשכלה .אך כל זאתבתנאי שלא יצטרך להקריב את יהדותו בשלב
ההדשהזה ,אלאיקיימה בשלמותעודיותר מלאה".
,
ת
ו
ו
צ
מ
ב
דמות זו של אדם מישראל ,ירא שמים ומדקדק
המפעיל את כל
36
מרדכי בר1יאר
כוחותיו למען העמקת הכרתו הדתית ,המוצא את היחס הנכון ,התורתי,בין
יהדותולבין עולם ומלואו ,קרויה בפי רשר"ה "אדם-י שראל" .התורה
היא מקור התגלות ד' ,אך גם בטבע וגם בהיסטוריה מתגלהלעיני "אדם-
ישראל" רצון ד' ופעולת בורא העולם ואדון העולם" .אדם-ישראל" צריך
שיכיר את תורת ד' ושיתמסר ללימודה ולקיומה .אך עליו גם לפקוחעיניו
ולהביט נפלאות ד' בטבע וגבורות ד' בהיסטוריה .לימוד הטבע וההיסטוריה
עם כל המסתעף מהם,אינו ,איפוא ,לגבי רשר"ה דרישה "השכלתית" בלבד,
אלאבעיקרדרישההנובעת מהשקפתועל הדמותהעילאית של "אדם-ישראל".
"תורה עם דרך ארץ" כ"עקרון השכלה" לאהיתה אצלו אלא בבחינת אהוראת
שעה"; "תורה עם דרך ארץ" כשיטה בתפיסת היהדות ודמותהיהודי השלם
היתהאצלובחינת הוראה מדור דורולכורות.דוד המלך לאהיה זקוקללימודי
טבעוהיסטוריה;יהודי המאה ה 19-בגרמניההיה זקוק להם .וכך כתב רשר"ה
במכתבו אל הרב במברגר" :פתורה עם דרך ארץ' הוא] העקרון האמותי
היחידי …אשריוביל את דורנו מן החולי והמבוכה הדתית של ההווה
אל האמת והשלום ,אל המרפא וההבראה".
בנאומו לרגל מלאות חמשים שנה לקרבלייפציג במלחמתנפוליוןאנורואים
יפה את גישת הייאדם-מישראל" להיסטוריה העולמית ,ואת גישתו לטבע.
ניטיב להדגים זאת באימרה המפורסמת שלו לאחר ביקורו בשוייץ" :עכשיו
אוכל להשיב תשובה כהלכה אם ישאלו אותי בעלמא דקשוט -האם ראית
גם אתשוייץשליו".
ם
י
כ
ר
ע
המטרה
וכפילות
לאהיה שמץ שלשניות
בתפישתועל עקרון "תורה
עם דרך ארץ".בניגוד למשה מנדלסון ,שתבע לתת השכלהליהודים ("בילדונג
דעריודען"),דיבר וכתב רשר"ה רק על "השכלהיהודית"("יודישעבילדונגי),
ושוני זה שבניסוח מבטא בקיצור ובתמצית את ההבדל העקרוני המכה?ע
בגישתם ובמגמתם שלשני מלומדיםאלה .במאמר המובאלעיל מצטט רשר"ה
את מאמר חז"ל" :כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם" ,ומפרש:
"תורה עם דרך ארץ" איננו "שם שמים ודבר אחר" אלא תפישה אחידה
וכוללת של היהדות אשר כולה לשם שמים" .קבל שמים וארץ אנו.מודים
בגלוי" ,ממשיך שם רשרעה" ,אילו דרשה תורתנו שנימנע מכל אשר בשם
ציביליזציה והשכלה ייקרא ,הרי ללא היסוסים היינו מקבלים דרישה זאת,
כיון שתורתנו היא אמונתנו,כיון שהיא לנודברי אלוקיםחיים ,ומלבד דברי
אלוקיםחייםאין עצהואיןתבונה".
פרקים מתוך ביוגראפיה
לל"?;י"ה,
37
רשר"ה לאהעליםעין מבךישתפיסש בעקרת לתורה עם דרך ארץ" ששאת
בחובה סכמת ,הוא אף הודה בפירוש במכתבו אל הרב במברגה אשה דרך
אגב,הכחיש נמרצות שהוא,כביכול ,מתנגד ל"תורהעם דרך ארץ" – ,שפתגם
זה של חז"ל משמש נושאלויכוחולדיוןפרשני .כאשרהודיע לוידידנעוריו,
ר' גרשם יהושפט ,שהתחיל ללמוד באוניברסיטה ,כתבאליו …" :תאבאני
י האוניברסיטה ,במה עסקת בעיקר ,והאם נעשתה אצלך
לדעת מההיו לךחי
עבודתך המדעית (מבלי משים) לתוספת אשר הזמן גרמה ,תוספת אשר היא
אך לטורח .או האםהיא נתנה לך,כפי שצריכה היתה לתת ,הארת הרוח בה
תתאחד חכמתך-אתה עם אותה חכמה אשר היא מורשה קהילת יעקב .משום
כך חשוב מאד שתבחר בזהירות אתענפי המדע שבהם תעסוק ,ובאיזו מגמה
ולשםאיזותכלית תתמסרלהם".
,
"
ב
ר
ו
ח
"
ב
שנים רבות לפניייסוד
תוכנית הלימודים אשר התווה רשר"ה
בית הספר בפרנקפורט ,מראהבעליל את מהותתפישתו.וזוהיתוכניתו:
;1השפה העברית
.2שפת האם (גרמנית)
.3תנ"ך
וכמקצועות עזר לתנ"ך;
.4מדע הטבע והאדם
.
.5היסטוריה
.6מדעהחיים (מצוות) מתורה שבכתב ושבעל-פה
.7כתיבה וחשבון
אין כאן הלוקהל"לימודי קודש"ו"לימודי חול" ,אלא כל הלימודים מכוונים
לעיצוב אישיות יהודית אחידה" :אדם-ישראל".
ויש להבליט כאן קואופייני נוסף במשנתו של רשר"ה :היהדות כביעורה,
לאנושות כולה" .אדם-ישראל" ,השואב את הכרת בוראו מן התורה ,מן הטבע
וההיסטוריה ,מצפה לקבלת מלכות שמים בעולם כולו ומדגים מלכותזובחייו
הוא ,כפרטוכציבור .התורהניתנה לישראל ,אךהיאנועדהלהיותאוניברסלית,
באחרית הימים ,כטבע וכהיסטוריה" .אדם-ישראל" מקרב לא רק את גאולת
ישראל אלא את גאולת האנושות כולה" :לתקןעולם במלכותשדי".
מכאן גם הפתרון למה שנראה לעתים בעיני מבקרים שטחיים כסתירה
במשנתו של רשר"ה" :קיצוניות" בתביעת העצמאות לקהילה החרדית מכאן
ו"פשרנות" בשאלת ההשכלה -מאידך.לאמיתו של דבראיןכאן לאקיצוניות
מרדכי ברויאר
38
המא פשרנות ,אלא עקביות בתפיסת היהדות כנציגת מלכות ד'עלי אדמות
ובהשקפה על דמות היהודי כ"אדם-ישראל" .רשר"ה ראה בכניעת הקהילה
החרדית לארגון קהילתי ריפורמי קיפוח מלכות ד' באותה מידה שבה ראה
את הסתגרות היהודי התורתי בין כתלי בית הכנסת ובית המדרש כצמצום
ללא-נשוא של שלטון התורהבחיים.
(י) מחקר ופולמוס
עםבואו לפרנקפורט המשיך רשר"ה בעגודתו הספרותית ,אשר הופסקה זמנית
בניקולשבורג ,עקבהיותו טרודבעניניה הקטנים של רבנותהמדינהובעניניה
הגדולים של האמנציפציה .עתה היה מובטח לו שוב חוג קוראים קבוע ,חוג
קטן ונאמן אשר שתה בצמא כל מלה ומלה שנכתבה עלידו .וגם חוג קוראים
אחרציפהלכתביו:אנשיהריפורמה אשרהכירו אתעטוהשנוןעוד מ'אגרות
צפון" ומ"נפתולי נפתלי",
בראשונה הקים רשר"ה לעצמו במהספרותית קבועה
י את הירחץ"ישורון"
י ישראל בבית ,בקהילה ובבית הספר"),
("ירחון לקידום רוח ישראל וחי
שהופיע בעריבתו משנת תרי"ד ( )1854עד תר"ל ( .)1870עוד שנים רבות
לפני כן תיכנן רשר"ה להוציא כתב-עת בשם "כרמל ,כתב-עתלחיים ומדע
ביהדות" ,אך התכנית לא יצאה לפועל .לעומת זאת הצליח "ישורון" להופיע
בקביעות במשך למעלה מ 25-שנה ותרם תרומה חשובהלעיצוב דמותהיהדות
החרדיתבגרמניה .מאות מאמרים פרסם ב"ישורון"וביסס בהם אתרעיונותיו
על התורהוהיהדות ,והמשיך בהם את שהחל ב"חורב" וב"אגרות צפורן.
י את הבאור לחומש
בפרנקפורט כתב רשר*ה את החשובהשביןיצירותיו
ואת תרגום התורה לגרמנית .עודמימי נעוריו החל רשר"ה לרשום חידושים
בביאור מילים ופסוקים קשים במקרא ,ורבים מחידושיו אלה נשאו עליהם
את חותם השפעת רבו הראשון החכםברנייס.
את שיטתו בפרשנות מגדיר רשר"ה בעצמו בהקדמתו למהדורה הראשונה
של פירושו לספר בראשית" :לבאר את פסוקי התורה מתוך עצמם; לשאוב
אתהביאור הזה מתוךהביטויהמילולי בכלגווניו; לדלות את פירושהמילים
מתוך אוצר לשון כתבי הקודש ,ולשאוב ולצייר על-ידי מהקרי לשון אלה
ומתוך מסורת ההלטה והאגדה שנמסרה לנו מימי דור ודור יחד עם נוסח
התנ"ך ,אותןאמיתותשעליהן מושתתת השקפת העולםוהחייםהיהודית ,ואשר
הןאשיותחיי ישראל לעולםועד".
פרקים מתוך ביוגראפיה
39
גרגרים אלה בולטות שלש מגמות .האחתהיא לחתור להבנת המקרא מבלי
להסתייע בספרי-עזר ומדעי-עזר זרים .מילים ופסוקים באיםלידיפירורים
הנכון מתוך השוואת תוכנם ומובנם במקומותשונים בתנ"ך .לשם כך משתמש
שער"ה כמדע-עזר אימננטי בתורת קירבת-ההגאים ,רשר"ה ראה בכך "מדע
יהודי" אמיתי ,והוא דחה את השימוש בבלשנית השמית כדרך הנוגדת את
שאיפתו *לבאר את פסוקי התורה מתוך עצמם".
המגמה השניההיא להוכיחכי מקור התורה שבכתב ושבעל-פה אחד הוא,
שאין להבין את התורה שבכתב בלי התורה שבעל-פה ,ושהתורה שבעל-פה
היא קנה המידה המכריע בפרשנות המקרא.
המגמה השלישית היא לבנות על תוכנם של פסוקי המקרא את יסודות
היהדות ,את אמונותיה ודעותיה ,למען ישמשו אלה ציוני דרך להערכתם
היהודית המוסמכת של האדם ,של הטבעוההיסטוריה מדורדור.
מגמות אלה משקפות נאמנה את מכלול משנתו של רשר"ה .מושכל ראשון
במשנהי
ן הוא תפישת האחדות ביהדות :אחדותבין המלה והפסוק ,אהדות
בין הכתוב והמסורת שבעל-פה ,ואחדות בין מקורות היהדות לבין השקפת
עולמה הנצחית .ויפה סיכם משנה זו רבי יצחק אלחנן מפקטור בהסכמתו
לתרגום העברי הראשון לחלק מהפירוש לספר בראשית ,אשר יצא לאור
בשנת תרנ"ח ()1898על-ידי ר' משה זלמן אהרנסון מקובנו" :אין ערוך אל
החידושים הרבים ,אשר חידשגאון וחכם גדל דעה כמוהולהבין דבר מפורש
ושום שכל,גם לאחד אתהתורהוהמסורה וקבלתחז"ל תורהשבעל-פה באחדות
גמורה ,ומפליא לעשות גם במקצוע הזה באופן רם ונעלה למאד …אשר בו
כלול כל עיקרי ורובי תורתו וחכמתו של הגאון הירש זצ"ל ,ומה עמקו
מחשבותיה לגלות תעלומות חכמה ונפלאות מתורת ה' ,גם להסיר כל זרות
וכל ספקות ,אשר הטילו המתחכמים מדור דור ולהראות גלוי לכל ובחכמה
רנה ועמוקהכי תורת ה' תמימה ודבר אלקינו יקום לעד ואור תורה שבכתב
ושבע"פינון לעולם ועד בלתי שמים".
רשר"ה לא ראה עצמו בן-חורין לעסוק בפרשנות המקרא מתוך "חירות
מדעית" ,אלא שאף לשכלל את "המדעהיהודי"הלגיטימיהיחידלפי תפישתו:
את "הבנת היהדות מתוך עצמה" .ועוד עקרון אחד הדריך אותו בפרשנותו,
הוא המאמר" :תלמוד גדול שמביא לידי מעשה" .יש לעסוק בתורה מתוך
רצון לקיימה במחשבה ובמעשה .גישה פדגוגית זו שולטת בכל משנתו.
"תורה לשמה*פירוריה -תורתחיים.
40
מרוכי ברויאר
העקרון הפדגוגי בפרשנותו מוצא ביטוי ממשי בשיטתו בהסברת טעמי
המצוות .הוא מבליט בכל מקום את תוכנןוערכןהסימלי-החינוכי של המצוות,
ובזה אפשר להשוות את שיטתו לזו של ר' אהרן הלוי ב"ספר החנוך' ושל
ר' משה איסרליש (הרמ"א) ב"תורתהעולה" .אלא שרשר"ה הרחיק לכת
בדרך~
זו וחתר להסביר פרטי פרטיהן של מצוותעלפי הטעמיםוהרעיונותהכלליים
שלהן .כבר ב"חורב"הניח יסודות לשיטתוזו ,ובפירושו לחומש התמסר דוקא
להסברת פרטי מצוות "שמעיות" ,כגון ,הקרבנות ,מלאכת המשכן ,מאכלות
אסורים ,טומאה וטהרה ,וכדומה.
ז
י
ר
פ
ה
בהסברת
ת
ו
ו
צ
מ
ה
רשר"ה
כמה פעמים הובעה הדעה כי
טעמי
ב"שכלתנות' .ההיפך הואהנכון.אין רשר"ה מתעמק בפרטי מעשה הקרבנות
אלא מתוך אימה ויראה מפני דבר ד' הגדול והנורא המדבר מתוך כל אות
ואות שבתורה .דוקא בפרשהזו שבמשנת רשר"ה מגלה הוא קירבה רוחנית
אל חכמת הנסתר .ברשימותיו להכנת הפירוש נתקלים אנו לא-פעם בהבאות
מספרהזהר,ובהערותיו לפרשת תרומהאנומוצאיםדברים אלהבלשון הקודש:
14הנה תוכן האמיתיות הנרמזות בתבנית המנורה ,ציוריה ומוות בל חלקיה,
עמוקועצום מאד; הלאאפילועפרות הבלפתרון ,אשרניסה פתרוןעין עטלף
בביאורי למנורה (-כלומר,הפתרוןשמציע המחבר) ,מה שמץ דבר נשמעבו,
י יתבונן?!" כלום אלה דברי "שכלתן" הם ?
וגבורותיומ
הפירושיצא לאור ,כל ספר לחוד,ביןהשנים תרכ"ז ותרל"ה (ד,)1878–186
והטיוטה הראשונה נרשמה על-ידי שומעיו ,בהרצאותיו -השבועיות בביתל
המדרש שלהקהילה.יצירהמונומנטליתזועוררה התפעלות אףבחוגימתנגדיו,
אךהואילומיעט בהבאות מפרשנים אחרים ,האשימוהו גם בזה בחוסר מדעיות
ואף בפלגיאט .רשר"ה ענה להם לנטפלים אליו בדברים אלה" :פירושי יש
ה אל מה שלמדתי אצל ברנייס …רק במובן זה שהוא עודד אותי,
לוייק
ושימשלי בזה מופת ,להכנס לתוך היכל התורה כדי לשאוב ממנה הכרה
והשקפה .בעד כל דבר חכמהאואיוולת שמצאתי בדרךזווהרהבתיעוזבנפשי
לרשום אותוביצירתי ,מבלילציין את שם אומרו,עלי לבדי האחריות בפני
אלקים ואדם".
רשר"ה זכה להשלים לעת זקנותו עוד שתי יצירות פרשניות; את פירושו
לספרהתהילים ואתפירושולסידורהתפילה .הראשוןיצא לאור בשנת תרמ"ב
והאחר' רק אחר פטירתה מתוך שתיהן מדבר אלינו חכם שבע-ימים ושבע-
נסיון-חיים ,הפותחלפני קוראיו אתשערי הקדושה ,אתשערי מוסרהיהדות.
פרקים מתזך ביוגראפיה
41
מבין עסקי הפולמוס הרבים שהשקיע רשר"ה את עצמו בהם בפרנקפורט
ישלציין ביחוד אתויכוחו עם "הריפורמה המתונה" ביהדות אשכנז .באמצע
המאה ה 19-כבר נסתיים הויכוח עם הריפורמה ,וכמעט לא היה מה להוסיף
על מה שנאמר ונכתב כבר קודם לכן באולדנבורג ובאמדן .אולם סכנה חדשה
ארבה ליהדות הצרופה .כאשר פתח וכדיה פרנקל בשנת תרי*ד ( )1854את
המוסד "היהודי-התיאולוגי" להכשרת רבנים בברסלאו ,פנה אליו רשר"ה
ב"שאילתאגלויה"וביקש ממנולהבהיר אתעקרונותהיהדותשעליהם יושתת
המוסד .הוא תבע שהמוסד יבהיר קבל עם ועדה את עמדתו לגבי עקרונות
האמונה ,כגון :התגלות ד' ,תורה מן השמים ,אמונת חכמים ,תוקף מצוות
דרבנןומנהגי ישראל .כאשר מילאו פרנקל וחבריו את פיהם מים ולא נאותו
"להשפיל" אתעצמםולהשיבל"למדני-הסידור"("סידור-לומדים") מפרנקפורט,
הצהיר רשר"ה" :עתה אנו יודעים היכן אנו עומדים .לישראל סבא אין מה
לקוותמכם .רווח והצלהיעמודלנו ממקום אחר".
וכאשר פירסם פרנקל בשנת תרי"ט ( )1859את ספרו "דרכי המשנה",
הוכיח רשר"ה ב"ישורון" ,שהוא סטה מיסודות האמונה בענין כה עקרוני
כ"הלכה למשהמסיני" .אזהודוגם רבים מאלה ,שנדהמו בתחילה מהעזתו של
הלוחם הגדולשהעיז להטיח דברים כנגדאישיות מפורסמת ומוכרת כפרנקל,
שהדין היה אתו כשהקים מחיצה ברורה בין היהדות הצרופה לבין יהדות,
שהיתה אמנם "שמרנית" ,אך שוב לא עמדה בשתי רגליה על יסודות אמונת
ישראל כפי שנתקדשו מדורי דורות.
,
ץ
י
ר
ג
וכעבור כמה שנים ,כאשר פירסם
ד
ח
א
ם
י
י
ת
נ
י
ב
שהפך
להיות מעמודי
התווך של הסמינר בברסלאו ,את החלק הראשון של "תולדות ישראל" שלו,
שוב לא פקפקאיש בכך שרוח עכורה שלחתירה תחתיסודות האמונה שוררת
באותו מוסד ובאותה מגמה שנתחדשהביהדות .רשר"ה הוקיע ,בעבודה מדעית
שאין כדוגמתה לחריפות ולבקיאות ,את המגמה הזאת ,והעובדה שגריץ היה
פעם תלמידווחסידוהוסיפה רק על הכאב והצער שבהם נכתבודברי פולמוסו
הקשים.
אולם שוב יש לקבוע :בכל מאמרי הפולמוס שלו לא פגע רשר*ה מעולם
באישיות היריב ונשאר תמיד בתחום הויכוח העניני ,וזאת בניגוד בולט
ליריביו המרובים ,בעיקר בעלי מגמת ברסלאו ,שלא נלאו מללעוג ל"חוסר
המדעיות" ,כביכול ,של רשר"ה.
42
מרדכי
ברויאר
רא) צרכיציבור
,
ת
ו
ר
ו
ב
ג
ה
בעשור האחרץ לח"ה בהתקרבו לגיל
הפנה רשר"ה תשומת לב
גדלה והולכת לצרכי העם היהודי מעבר לתהומי קהילתו וחדר עבודתו.
מפליא הדבר כיצד תפש הישיש בן השבעים בטביעתעין של תלמיד-חכם
את מגמת התקופה ובעיותיה ,קשרי הדואר והתחבורה קירבו את קיבוצי
היהודים בארצות פזוריהם אלה אל אלה ,וזרם גובר והולך של הגירה החל
משנה את מפת האוכלוסיה היהודית עלפני העולם :חלום ישוב ארץ ישראל
ובגינה הפך למציאות ,ומרכז הכובד של החיים הציבוריים היהודים החל
עובר מן הקהילה המקומית.אל התאחדויות ארציותועולמיות .מגמות אלו על
בעיותיהן החדשות מצאו את המנהיג הישיש מוכן ומזומן לחפש פתרונות
חדשים .כך הניח רשר"ה ,בעשר השנים האחרונות להייה את היסודות
לאוריינטציה של היהדות החרדית העולמית בתנאי האמנציפציה הלאומית
שלימינה
במידה גדלה והולכת פנו אליו רבנים ,גדולי תורה והדיוטות מכל ישובי
היהודים בעולם בשאלות ,הצעות ובקשות .ביחוד נקשרו קשרים אמיצים
בינולבין גדול רבני רוסיה ,רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנו .בשנת גזרות
תרמ"ב ( )1882פעל רשר"ה יחד עם ר' יצחק אלחנן רבות למען הצלתיהודי
רוסיה מסבלותיהם ולמען אלפי המהגרים משם .ביהוד פעל למען ביטול
איסור לימוד התורה ,ולשם כך חיבר קונטרס מיוחד "על יחס התלמוד אל
היהדות ואל מעמדם החברתי של מאמיניה" .רב אחד ,שביקר אצלו והביא
לו מכתב מר' יצחק אלחנן ,סיפר שהוא ביקש לדעתפרטים על מצבהיהודים
ברוסיהופולין" .כאשר תארתי לו את הצרות והיסורים ,זלגועיניו דמעות".
מימיםשאיש לא חלםעדייןבגרמניהעל אפשרות של התגברותהאנטישמיות
במדינה ,אמר רשר"ה פעם אחת בשיחה" :כדרך שמושכים ילדים שובבים
באזניים ,כך יעשובנו .היהודים הם ספרי-הלימוד של האומות ,תלמיד פרוע
קורע אותם ,המצב שהם מצויים בו קנה מידה הוא לרמתם התרבותית של
העמים".
שני עקרונות בולטים בגישתו של רשר"ה אל ארגונים יהודיים ארציים
ועולמיים ,שהתפתחו במחצית השניה של המאה ה ,19-כגון חברת "כל ישראל
חברים" ומסדר "בני ברית" :שמירה על סמכותו של המרא-דאתרא ודהיית
המגמה ה"נויטרלית" של הארגונים השונים לגבי שאלת מהותהיהדות .בשני
עקרונות אלה הרחיק רשר"ה לכת מכמה חבריו ,אחסרהיו תמימי דעים קהו
פרקים מתוך ביוגראפיה
43
בשאלת הקהילה החרדיה ,וביניהם בעיקר ר' עזריאל הילדסהיימר .רשר"ה
ראה בפעילותם של הארגונים היהודיים ה"נויטרליים" ,עם כל הברכה
במפעליהםהסוציאליים ,סכנה לדמותדיוקנה של היהדות הנאמנה.
משום כך ,ומתוך הבנתם הברורה של תפקידי השעה ביהדות העולמית,
יסד רשר"ה בשנת תרמ"ה ( )1885התאחדות אשר צריכה היתה שתקבל על
עצמה אתמילוי התפקידים הדתיים והרוחמים של היהדות החרדית בהיקף
עולמי ,ואשר מטרתה הסופית היתה לאחד את כל היהודים החרדיים בעולם
בארגון אחד ,הלא היא "ההתאחדות החפשית למעןעניני היהדות החרדית"
("פרייעפעראייניקונגפירדי אינטערעססען דעס ארתאדאקסען יודענטומס").
התאחדות זו ,יצירתו הארגונית האחרונה של רשר"ה ,שהתקיימה עד חורבן
יהדותגרמניהעםעלותהיטלרימש"ו לשלטון ,טיפלהבסיפוקצרכיההדתיים
שלהיהדות החרדיתבגרמניה ובארצות אחרותוהיוותה את המסגרתהארגונית
הארציתוהבין-ארצית הראשונה שלהחרדים.אמצעיה,אפשרויותיה והשפעתה
המדינית של "ההתאחדות החפשית" היו אמנם מצומצמים ,אך יש לראות
את עיקר חשיבותה דוקא בראשוניותה ,בעובדה שהיא סללה את הדרך
להתארגנותם של החרדים בדורות שלאחרי רשר"ה.
עובדה רבת משמעותהיא גם,שעניןישוב ארץ ישראלובנינה מחדש נמנה
על אותםענינים עולמיים אשר רשר"ה עסק בהם בשנותיו האחרונות .בתור
גדול רבני אשכנז ובתור מקורבם של פקידים ואמרכלים באמשטרדם עסק
רשר"ה ,כמובן ,מאז ומתמיד באיסוף כספים עבור הנצרכים מביןיהודי ארץ
ישראל .אולם מתוך מכתב פרטי משנת תרמ"ב ( )1882נמצאים אנו למדים
כי באותה שנה הבין לראשונה את משמעותה הלאומית ,הדתית והחברתית
של העליה לארץ ישראל ושל יישובה .ומענייןכי במסיבות ששררו אז ,לא
ראה רשר"הבענין זה כל בעיהאידיאולוגית אלא שאלה מעשית בלבד .מש
נתפרסמו על-ידו כמה וכמה כרוזים למען התמיכה במושבות היהודיות בא"י.
זמן קצר לפני פטירתו התעוררה בפעם הראשונה שאלת השמיטה במושבות
אלה .הוא הצטרף אמנם אל המחמירים ,אךיחד עם זאת פנה לציבור בדרישה
לתרום בעין יפה לטובת שומרי השביעית .הקול-הקורא הזה היה האחרון
בו פנה אל הציבורבחייו,
ביום ב"ז בטבת תרמ"ט ( )1888נפטר רשר"ה ,וכבוד גדול עשו לו במותו,
המונים נהרו אל פרנקפורט להשתתף בהלויתו וצבאו על ביתו שם התאבלו
44
,
מררכן-ברויאר
חמשת בנע וארבעבנותיהעל פטירתאביהם הדגוש כולם הלכו בדדך אביהם
ונשארו מאמינים ומדקדקים במצוות עד סוףחייהם .שכןחיי המשפחה בבית:
רשר"ההיו למופת ,וזאת לא מעט בזכות אשתו ,אשר נפטרה שששניםלפניו;
מתוךדבהי ההספד שהשמיע רשר"העל קבר אשתושומעיםאנחנועל מעמדה
החשוב של אשת הרבבחייו" :מה ששרההיתה לאברהם ,זאת היתההיאלי".
אםייעודוהיה "לקרא בשם השם",הרי עזרההיא לו בכךעל-ידיחינוך בניו'
ובדקביתו .ואת החלקהשני שלפירושו לספר תהלים מקדיש הוא להבמילים
אלו" :ריעת חייו הנאמנה ,חברתו הנאמנה בשאיפותיו ,משענתו ויועצתו,
הנאמנהבביתו ובמעשיו ,המחנכתוהידידה הנאמנהלילדיהונכדיה והמעצבת
את דמות דיוקנם הרוחנית".
האישהזה ,אשרהיה לכאורה"קפדן כשמאי"לעתים,בתביעותיוהציבורית,
בעקביותו ובחוסר פשרנותו ,לאמיתו של דבר בעל לב רך היה ,ודבר זה
בולש בעיקר במכתביו הפרטיים ובהליכותיו בביתו .אשתו נהגה לחלק כל
בוקר פייזרי לחם לצפורים בחלון חדרה .אחרי פטירתה גילו בוקר אהד
שהרב המשיך בתפקיד זה ,ועוד בשעת גסיסתו הזכיר לעומדים סביבו שלא
ישכחו לתת מזון לצפורים!
זכה רשר"ה למה שלא זכו רבים :כשנאסף אל עמיו יכול היה לומר על
עצמו שמילא אתהייעוד אשר הטילהעליו ההשגחה.ייעוד זה התבטאבכינוי
שנטל לעצמו כרבה של "קהל עדת ישורון"" :שומר משמרת הקודש".
וכשומר ,משמרת הקודש זכרו אותו תלמידיו ובני קהילתו שומעי נאומיו
החוצבים להבות אש .מבקר בבית הכנסת שלו ,אשר לא הבין גרמנית ,אמר
אחרי ששמע את הדרשה" :לא הבנתי אף מלה ,אך נדמההיהלי שאני רואה
לפני את ישעיה הנביא ושאני שומע את קולו של אחד מנביאי ישראל".
ותלמיד כתב בזכדזנותיו" ,שום תמונה ושום אמן לא יוכלולצייר את האש
שבעיניו ,אשר כורכו בה יחדיו חכמה שלוה ,מרץ בוער ,וכוח חודר וחותר
למעמקים.הייתי מוכרח להסתכל בעיניו .הרגשתי שהוא חופש חדרי נפשי
וחשתי :הרב רואה כל מה שעשיתיויודע כל מחשבותי".
יצירותיו הארגוניות והספרותיות של רבי שמשון רפאל הירש הטביעו
את חותמן על תולדות ישראל ומחשבת ישראל ,ועמויוקירו עד דור אחרון
כ"מהפכןלגיטימי",וכמי שהצליה לעצב את דמות דורו למען תתאים לתורת
ד' הנצחית.