ידוחייו יתוכיא דסומכ הללכמה
(ימדקא-ינרות)
ידוחייו יתוכיא דסומכ הללכמה
(ימדקא-ינרות)

יהודה קופרמן
מתוך: "מכלול", גיליון כ, סיוון תש"ס

1 קרפ
המכללה פתחה את שעריה באוקטובר ( 1964השנה האקדמית תשכ"ה) עם עשרים ואחת
תלמידות, תשע עשרה מהן מהארץ, אחת משוויץ ואחת מאנגליה. הרכב התלמידות מן הארץ
היה כדלקמן:
סניפ רפכ אביקע ינב לש אנפלואה תורגוב
(האולפנא היחידה בארץ באותה תקופה)
"בקעי תיב" תורגוב
בוגרות חורב ירושלים
בוגרות תיכונים דתיים [שתיים מהן למדו שנה אחת באוניברסיטה,
ועם פתיחת המכללה, עזבו את לימודיהן באוניברסיטה (ללא כל
אקרדיטציה במכללה) והתחילו את לימודיהן במכללה].
(5)
(5)
(4)
(5)
שמח
שמח
עברא
שמח
כל תלמידות המחזור הראשון היו בעלות תעודת בגרות מלאה (טובה עד מעולה) ויכלו
להתקבל לכל אוניברסיטה בארץ, ולכל חוג אקדמי שביקשו ללמוד בו. באותה תקופה
היה "המסלול הפדגוגי" בתיכון, מעין לשון גנאי – לתלמידה שלא הייתה מסוגלת
ומועמדת לגשת לבחינות הבגרות. כל התלמידות באו ישר מהתיכון ללא שרות
.ימואל/יאבצ
מה משך תלמידות מעולות אלה למוסד חדש בשכונת בית וגן? – ללא בניין (דירה צנועה בת
שלושה חדרים שימשה כ"בנין לימודים" ספריה ומשרד), ועוד שלוש דירות מפוזרות ומפורדות
קינעהל תנווכתמ איהש תודמעומל העידוה הללכמה .תויטנדוטס תונועמכ ושמיש רשא ,הנוכשב
תואר ראשון – אבל זה לא הדבר אשר משך תלמידות ברמה אוניברסיטאית למוסד בלתי ידוע,
פרט לשם "מכללה" [ומאז מקובל בחוגים דתיים וחרדיים, ש 'סתם "מכללה" ' – היא המכללה
בבית וגן].
לנו נראה ברור שסטודנטיות אלה נמשכו למכללה, באשר מן היום הראשון הרגישו במוסד איכות
ברורה, הן בחיי המוסד – שמירה קפדנית בחיי תורה ומצוות (ברמה המקובלת ב'עולם הישיבות')
מחד, ורמה מיוחדת וגם ייחודית בלימודי היהדות. יצוין כי כל תלמידות המחזור הראשון סיימו
בהצלחה בבוא הזמן את חוק לימודיהן במכללה עד לתואר ועד בכלל. ברצוננו לפרט:
תווצמו הרות תרימשב תיתוכיא המר
זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות מוסד של החינוך הדתי, שהייתה "חזקה" על כל תלמידה/
בוגרת שהיא מקפידה בשמירת תורה ומצוות. המכללה הייתה מסונפת למערכת החינוך
הממלכתית-דתית, למרות הבדלי השקפה ברורים, יסודיים ועקרוניים עם המערכת ההיא
(דוגמאות נוספות לכך – רשת חב"ד, ועוד). המכללה התנהלה כמוסד תורני מובהק מאז היווסדה,
ובזה הייתה שונה לחלוטין מסמינר דתי או אוניברסיטה דתית. כל תלמידה הייתה אכסיומאטית
מקפידה בחיי תורה ומצוות, שאפה להינשא לבן תורה תלמיד חכם, וניהלה את חייה בהתאם
(כיסוי ראש אצל הסטודנטית הנשואה הייתה אכסיומאטית, כמו אצל נשות המרצים).
תינרות הללכמכ הללכמב הנומאה תודוסי
שמירת תורה ומצוות במכללה הייתה בנויה כולה על שני היסודות המובהקים של מוסד תורני:
(א) תורה מן השמיים (ב) אמונת חכמים.
שני יסודות אלה היוו בסיס של כל לימודי היהדות במכללה, ונתנו את אותותיהם הן בתוכן
הלימודי, והן באופי הלימודי.
ך"נת ידומיל
המקצוע הראשי שנלמד במכללה בשנותיה הראשונות היה תנ"ך. כאן בא לידי ביטוי חידוש בית
מדרשנו (המכונה "תורת המכללה"), שהמקצוע הראשי בחינוך הבת (במקביל לתלמוד בחינוך
הבן) הוא תנ"ך (ולא מחשבת ישראל וכדו'). תנ"ך נלמד במכללה בעומק וברוחב, לא על פי
השיטה האוניברסיטאית מחד, ולא כחלק מספרות כמקצוע הומניסטי מאידך.
על שלושה מרכיבים התקיים כל לימוד תנ"ך במכללה:
יתכלהה ביכרמה (א)
יתבשחמה ביכרמה (ב)
.ינשרפה ביכרמה (ג)
על שלושה היבטים בנוי לימוד התנ"ך במכללה:
(א) לומדים על הספר
(ב) לומדים את הספר
(ג) לומדים מן הספר.
לימוד תנ"ך על פי "תורת המכללה" בנוי על שלושה עמודים:
תילאוטקלטניא תודדומתה (א)
תילאנויצומא תוברועמ (ב)
.תיתפקשה תוהדזה (ג)
כל ההיבטים המרכיבים והעמודים הנ"ל, חברו יחד ל"סימפוניה של שלוש", אשר בשם "תורת
המכללה" נקראת, וכלשונם של חז"ל (שבת פח, א) : בריך רחמנא דיהב לנא אוריאן תליתאי…
ניתן אפוא לומר בוודאות, שכוח המשיכה אשר הביא סטודנטיות בעלות רמה גבוהה לוותר על
לימודי אוניברסיטה קונבנציונאליים, ולהמירם (וזה גם היה הימור!) בלימודים במוסד בלתי ידוע
ולקראת עתיד בלתי ידוע, היה האיכות התורנית של המכללה, הן בחיי היום יום שלה והן בלימודי
היהדות שבה. עובדה מרשימה היא שאף תלמידה לא ביטלה את הרשמתה או את לימודיה על
מנת לעבור לאוניברסיטה (וכך גם במחזורים הבאים, שגם הן עשו את הצעד הגדול ההוא) פרט
לבודדות, שאנו יעצנו להם לעבור ללמוד מקצוע אחר (כגון ריפוי בעיסוק, רפואה, עורכת דין וכדו')
שאין במכללה. כל אלה שאמנם עברו אחרי שנה במכללה (כאמור, על פי עצתנו והדרכתנו),
רואות את עצמן עד היום הזה כ"בוגרות המכללה". היסודות והתשתית שקיבלו אצלנו בשנה אחת
עמדו להן לאורך ימים ושנים, וקבעו את דרכן בחיים בכלל ובבחירת בן הזוג, בן תורה, בפרט.
ועיין בזה להלן בפרק .3
הרמה האיכותית התורנית, הן בחיים והן בלימודים, גרמה לתופעה מיוחדת וייחודית שאין לה
אח ורע במערכת ההשכלה הגבוהה. מרצים, פרופסורים ואף רקטורים של אוניברסיטאות
אחרות, שלחו את בנותיהן ללמוד את התכנית המלאה של המכללה (ולא שנה אחת בלבד, מעין
"שנת ישיבה"). מדובר על פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, בר אילן, תל אביב, בן גוריון,
ישיבה אוניברסיטה (שלה יש מכללה לבנות אשר בשם "סטרן קולג'" נקראת) ברוקלין קולג' ועוד.
היו גם מקרים, אחרי שאצלנו (ראה להלן) נפתחו חוגים אקדמיים שונים בדיסציפלינות השונות,
שהבת למדה אצלנו את הדיסציפלינה (כגון מדעי הטבע) שאביה שימש כראש חוג לאותו מקצוע
!ולש הטיסרבינואב
כאמור בשנים הראשונות, היה המקצוע הראשי שנלמד במכללה – מקצועות היהדות (כאמור, על
פי "תורת המכללה"). כעבור שנים היה ברור שחלק לא מבוטל מן הפונות אל המכללה עשו זאת
משום שמצאו במוסד את המושג שהן ביקשו (מוסד תורני מובהק), אף על פי שהמוסד לא סיפק
להן אפשרות ללמוד את החוג האקדמי שביקשו להתמחות בו. לכן הדינמיקה קבעה פתיחת
מסלולים אקדמיים במסגרת חוג אקדמי מלא (חלק מן המקצועות נלמדו כבר, אבל כמקצוע משני
בלבד). נפתחו בזה אחר זה חוגים כגון: מתמטיקה, לשון עברית, ביולוגיה, כימיה, יעוץ פסיכולוגי,
אנגלית, מוסיקה ועוד. עם פתיחתם של חוגים אלה, הלכה ההרשמה וגדלה עד לכמאתיים
.הנשב הנש ידימ 'א הנשב תודימלת
כמו במקצועות היהדות, גם בדיסציפלינות השונות קבעה המכללה רמה אקדמית מובהקת,
היכולה להתחרות ולהשתוות עם כל חוג אקדמי מקביל בכל אוניברסיטה בארץ. הרמה הגבוהה
הזאת הביאה לידי כך שבוגרות המכללה בחוגים השונים, מתקבלות בכל אוניברסיטה ישר לתואר
השני, ולפעמים למסלול ישיר אל התואר השלישי. יש לציין באופן מיוחד את פתיחת המסלול
לתואר השני במדעי המחשב במכללה, מטעם האוניברסיטה הפתוחה [יצוין שהמכללה הייתה
המוסד להשכלה גבוהה הראשון בארץ, אשר הכשירה מורות למדעי המחשב].
בזה הייתה המכללה שלנו למכללה התורנית האקדמית הראשונה בכל העולם היהודי. בתור
שכזאת היא מושכת תלמידות מעולות מכל הארץ, ומכל העולם (אירופה כולה, אנגליה, ארה"ב,
קנדה, דרום אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה). לית מאן דפליג שכוח המשיכה הוא בראש
ובראשונה הרמה האיכותית הגבוהה בכל אשר נעשה בבית מדרש זה – אם זה לימודי היהדות,
לימודים אקדמיים, הכשרה להוראה, חיבת ארץ ישראל (רבות מן הסטודנטיות מחו"ל נשארות
בארץ ובונות כאן את ביתן עם בן הזוג – בן תורה) וחיי תורה יום- יומיים.
יש לציין בצורה ברורה ומפורשת (ועיין בזה להלן) כי המכללה ערה לאחריות המוטלת עליה
כאשר היא עוסקת במקצועות אקדמיים טהורים במסגרת תורנית טהורה. לכן לפי הצורך יש
התייחסות אל, והתמודדות עם, נושאים העלולים להיות בעייתיים בשילוב שבין מוסד תורני
ומוסד אקדמי, כגון: פרויד (החוג לייעוץ), דרווין (החוג למדעי הטבע), מוסיקה כנסייתית (החוג
למוסיקה), ביקורת המקרא (החוג לתנ"ך) ועוד. גם כאן יצוין כי במשך כל שלושים וחמש שנות
,תונושה תואטיסרבינואה תחאמ תויטנדוטס ורבע אלש הנש התייה אל ,הללכמה לש המויק
אחרי שהתאכזבו מן הלימודים שם (בדיסציפלינות השונות יכולנו לתת אקרדיטציה כמקובל).
מידי שנה בשנה מתקבלות סטודנטיות אשר כבר נתקבלו לבית ספר למשפטים, לבית ספר
לרפואה, ומצאו את מקומן במסגרת של המכללה – בדרך כלל במקצועות הקרובים אל ליבן
ואל אותם המקצועות שוויתרו עליהן מרצון, עקב משיכת המכללה כמוסד תורני-אקדמי.
2 קרפ
:תיגולויצוס הניחבמ הללכמה לש התוידוחיי
מאז המחזור הראשון של המכללה (עיין ריש פרק ,)1היה הרכב הסטודנטיות מיוחד וייחודי, שאין
לו אח ורע במדינת ישראל (ועד כמה שידוע לנו גם בחו"ל). הרכב זה נשמר עד עצם היום הזה,
עם שינויים מסוימים שהזמן גרמם. חברו יחד במכללה:
א. בוגרות האולפנות מכל רחבי הארץ (בזמן ייסוד המכללה הייתה רק אחת – ועיין להלן על
.(הז חותיפב הללכמה לש הקלח
ב. בוגרות מוסדות תורניים מסוג בית שולמית בירושלים (עיין להלן על מקומה של המכללה
בפיתוח סוגים חדשים של בתי ספר).
ג. בוגרות "בית יעקב" פרופר, הן אלה בעלות תעודת בגרות (כגון: חיפה, רמת גן, נתניה ועוד),
והן אלה בעלות תעודה שוות ערך ("הסמינרים" בכל רחבי הארץ).
ד. תלמידות חרדיות אשר לא למדו ב"בית יעקב" פרופר, עקב רצונן לגשת לבחינות הבגרות (כדי
להגיע למכללה) כגון חב"ד, ותלמידות חרדיות בבית שולמית בחורב ובצביה ירושלים.
מקובל לקחת כמודד של בת חרדית את היחס ל"שרות לאומי", אותו שולל החינוך החרדי על כל
גווניו (הן החינוך החרדי הממוסד – "בית יעקב" – והן הלא ממוסד, כגון בית שולמית).
הסטטיסטיקה של הנרשמות למכללה במשך כל השנים מעידה שקצת למעלה מחמישים אחוזים
דוע קפסמ (ימואל ידרח) ל"דרח הנוכמה רוטקס .ב"י התיכ ירחא רשי תועיגמ הללכמל תונופה לש
כארבעים אחוזים של ציבור התלמידות, ואילו היתר באות מבתי ספר תיכוניים דתיים (בדרך כלל
.(תינרות המגמ
הרכב מיוחד זה של סטודנטיות, הכולל את כל הקשת הרחבה מ"בית יעקב" פרופר, עבור דרך
החינוך החרד"לי המחייב שרות לאומי ושולל שרות צבאי לבנות, ועד לבוגרות צה"ל – זוהי תופעה
סוציולוגית שאין דומה לה במדינת ישראל. התופעה היא בעלת משמעות יותר עמוקה כאשר
מביאים בחשבון שכל תלמידה לומדת את מקצועות היהדות או כחוג ראשי או כחוג משני. בשביל
רוב התלמידות זוהי הסיבה העיקרית לבואה ללמוד במכללה אפילו בדיסציפלינה כללית. אם
נביא בחשבון שמקצועות היהדות נלמדים במכללה לא רק כדיסציפלינה (עיין פרק )3אלא גם
כמקצועות נורמטיביים ופורמאטיביים, הרי שהתופעה הסוציולוגית הזאת נראית רחוקה מן
.רתויו הסרפ ק"תכ הליגרה תילארשיה תואיצמה
אין המכללה שואלת את המועמדת "מאין באת" (כמקובל בחינוך החרדי הממוסד, וכמקובל
במוסדות אקדמיים כגון בר-אילן ומכללת "אורות ישראל" – הללו מסרבים לקבל סטודנטית
שהייתה בשרות לאומי והללו מסרבים לקבל סטודנטית שלא הייתה בשירות לאומי) אלא – "לאן
את הולכת". לומדות על ספסל לימודים אחד אלה יחד עם אלה, והיו לקבוצה אחת של לומדות
תורה על טוהרת הקודש יחד עם מבחר גדול של דיסציפלינות – כל אחת במקום שליבה חפץ.
הקילומטרים הרבים של שמירת תורה ומצוות בקפידה, ושל שאיפה לבנות בית של תורה עם בן
תורה, חשובים יותר ומשמעותיים יותר מן המילימטרים המבדילים בין תלמידה האומרת "הלל"
ביום העצמאות ובין חברתה שאינה אומרת "הלל" ביום ההוא. הנטייה המובהקת ל"כיתתיות",
להתפלגות על מילימטרים של הבדלים הולכת וגוברת מידי שנה בשנה בחינוך החרדי הממוסד.
זה התחיל באבחנה שבין "בית יעקב ליטאי" ו"בית יעקב חסידי". אחרי כן, מצינו בית יעקב חסידי
(גור) ובית יעקב חסידי (ויזניץ), ובית יעקב חסידי (בעלז) – ועוד היד של ההתפלגות נטויה.
ובסקטור הליטאי מצינו "בית יעקב חדש" ו"בית יעקב ישן", ו"בית יעקב לבנות אברכים" ועוד ועוד
כי רבו מלספור. השקפת העולם המיוצגת על ידי המכללה גורסת שיש להדגיש את המאחד –
אמנם בלי לטשטש את ההבדלים, אותם הבדלים שלפי דעתנו אין בהם כדי להצדיק הקמת
מוסדות נפרדים. המאחד היא הקפדה בשמירת תורה ומצוות על יסוד תורה מן השמיים ואמונת
חכמים, חינוך לאהבת תורה ויראת שמים בדרך ישראל סבא. יחד עם זאת, יש לתת לכל סטודנטית
את ההזדמנות להגיע לידי המקסימום שלה בעבודת השם. זאת על פי הדרכת החכם מכל אדם
"חנוך לנער על פי דרכו", ובעקבותיו אצל חכמינו – "כשם שפרצופי אנשים אינם שווים, כך דעותיהם
אינן שוות", ובעקבותיהם אצל הרמח"ל – "יתברר ויתאמת אצל האדם מהי חובתו בעולמו".
הרי לפנינו מוסד תורני-חינוכי-אקדמי, יחיד במינו בעולם, המשרת את הציבור האורתודוכסי של
ישראל והעולם על כל גווניו: חרדי, חרד"לי, דתי תורני, אשכנזי (על כל גווניו) ספרדי (על כל גווניו),
יוצאות רוסיה וחבר העמים, יוצאות אתיופיה – קרוב לתשע מאות תלמידות סדירות בתכנית
מלאה לתואר ראשון. מן הראוי ומן הרצוי לציין שאחוז הסטודנטיות ממשפחות יוצאות ארצות
האיסלאם במכללה הוא למעלה משליש. זהו הישג לא מבוטל בעולם האקדמי הישראלי [מאזור
שפיר, למדו עשר(!) בנות מאותה משפחה, וכולן סיימו את לימודיהן בהצלחה]. כיום לומדות
במכללה כשמונים סטודנטיות מארצות חבר העמים. מקובל שתלמידות אלה עורכות את החופה
והחתונה בקפיטריה המרווחת של המכללה (חינם אין כסף), כחלק מתרומת המכללה לקליטתן
הטובה בארץ.
.1 קרפב ונגצהש יתוכיא-ימדקא-ינרותה שודיחל ליבקמה ,יגולויצוסה שודיחה והז
3 קרפ
השפעת המכללה על החינוך והחברה בישראל:
עד כה תפקדה המכללה כמכללה אקדמית לחינוך, כאשר תכנית הלימודים מורכבת משלושה
:םיביכרמ
א. המרכיב של החוגים ללימודי היהדות.
.תונושה תונילפיצסידה לש ביכרמה .ב
.ילאנויספורפ יגוגדפה ביכרמה .ג
רמת הלימודים במכללה זיכתה אותה לקבל הכרה כמכללה אקדמית לחינוך, הראשונה במדינת
.ההובג הלכשהל הצעומה תאמ האלמ הרכה תלעב ,לארשי
בזאת הקדימה סמינרים אחרים, ותיקים ממנה בעשרות שנים, ואשר קיבלו הכרה רק שנים
הרבה אחרי המכללה שלנו. יש גם לציין שלמכללה שלנו אין "לובי", כמקובל אצל מוסדות בעלי
גוון פוליטי זה או אחר, כאשר השפעתו של "הלובי" ידועה היטב בחברה הישראלית,
והמפורסמות אינן צריכות ראיה.
נציין כאן בקצרה את השפעתן של כארבעת אלפי בוגרות המכללה אשר פנו לעסוק בחינוך
ובהוראה (עוד כמה מאות פנו למקצועות אחרים ולמחקר).
החינוך הממ"ד (בעיקר התורני)
א. בוגרות המכללה שינו מן הקצה אל הקצה את דמותו וצורתו של חדר המורים בחינוך הדתי.
הופעתן של מורות אשר חזותן מוכיחה עליהן שהן דביקות בתורה ובמצוות – לראשונה שמורות
בחמ"ד לבושות על פי קביעת ההלכה, וזאת לעומת המצב לפני כן שמורות בעצם לבושן חלקו
על השולחן ערוך בריש גלי(!) – גרמה לתפנית ברורה במעמד התורה בבתי ספר אלה.
ב. מורות בוגרות המכללה, אשר למדו שנים את מקצועות היהדות על פי תורת המכללה, פיתחו
דוע אלו ,תודימלתה לע ביבח השענ ך"נתה דומיל .וניתומא ורעש אל רשא ך"נתב שדח דומיל
היה מעין ואריאציה על לימוד ספרות או לימוד הומניסטי זה או אחר.
רשי הללכמה תורגוב לבקל רפסה יתב ילהנמל הנתנ תונילפיצסידה דומילב ההובגה המרה .ג
מן המכללה להגיש לבגרות במקצועות השונים.
ד. הצירוף הנדיר של קודש + חול חולל מהפיכה אצל תלמידות התיכון. המורה – אשת תלמיד
חכם, בדרך כלל אברך בכולל – שידעה ללמד שיעור ראשון בבוקר בתורה, שיעור שני באלגברה,
שיעור שלישי בנביאים ושיעור רביעי בהנדסה, חוללה מהפיכה אצל תלמידות שהיו רגילות
להפרדת הכוחות בין לימודי קודש ובין לימודים כלליים. כאן האפקט החינוכי הוא אדיר.
ה. התפתחותן של אולפנות (עם פנימייה) ואולפניות ומוסדות "צביה" (בלי פנימייה) בכל רחבי
הארץ, התאפשרה אך ורק כתוצאה מפעלה של המכללה.
ו. הוא הדין והיא המידה בבית הספר היסודי – כל מוסדות נועם ניזונים מתוצרת המכללה, מגן
הילדים (החוג לגיל הרך במכללה) עד לחטיבת הביניים.
ז. בוגרות המכללה פיתחו ופתחו זנים חדשים של בתי ספר יסודיים ותיכוניים (בית ספר רפפורט,
.(דועו תימלוש רפס תיב
ח. בוגרות המכללה מלמדות בשאר המכללות הדתיות (כמעט ללא יוצאת מן הכלל).
ט. כארבעים בוגרות המכללה, אשר השלימו את לימודיהן לתואר שני ושלישי, מלמדות אצלנו
.הללכמב
תחא .הללכמב ונלצא ימדקא גוח ישארכ תושמשמ (ישילש ראות תולעב) הללכמה תורגוב יתש .י
נשואה לראש ישיבה בישיבה חרדית, ואחת נשואה לרופא בכיר בבית חולים שערי צדק בירושלים.
שתיהן הן בבחינת MODEL ROLEלתלמידות המכללה.
רוזאב תיתד הללכמ שארכ תשמשמ ,ישילשה ראותה תא המילשה רשא ,הללכמה תרגוב .אי
.הלפשה
יב. בוגרות המכללה (בעלות תואר שלישי) מלמדות באוניברסיטאות (הן בארץ והן בחו"ל).
מקובל ומוסכם בכל חוגי החינוך הדתי, לאשר ולאשרר שמאז קום המדינה, הייתה זאת המכללה
שלנו אשר תרמה את התרומה הגדולה והמשמעותית ביותר לקידום החינוך הדתי, הן באיכות
המוסדות כמוסדות האמורים לחנך לחיי תורה ומצוות, והן ברמה הלימודית בכל המקצועות – עד
.ללכב דעו תורגבל
החינוך החרדי הממוסד ("בית יעקב")
א. בוגרות המכללה מלמדות את מקצועות היהדות בתיכונים ("סמינר") של "בית יעקב" מהסמינר
(פוסט תיכון) בצפת ועד ל"בית יעקב" ברמת גן במרכז, ועד לסמינר אופקים בדרום. דווקא הן
.תותיכ תוכנחמכ שמשלו תודהיה תועוצקמ תא דמלל תויואר ואצמנ רשא
ב. עם דרישת משרד החינוך מאת רשת התיכונים ("סמינר") של "בית יעקב", להעמיד בכיתות
.הללכמל התייה הינפהש יעבט קר הז היה ,תונושה תונילפיצסידה תא דמלל ראות תולעב תורומ
ישנם בתי ספר של "בית יעקב" אשר כמעט כל הצוות ללימודים כלליים הן בוגרות המכללה
[!הללכמב הרזחב תאצמנ איהש השיגרה תורומ תבישיבש ,תחא הרומ-תרגוב הריעה]
ג. עם הדרישה מאת המשרד, וכן מאת ההורים, להעלות את רמת הלימודים במקצועות הכלליים
בתיכון "בית יעקב", פנו למכללה לפתוח כיתות מיוחדות בהן תוכלנה המורות הבלתי מדופלמות
ללמוד לקראת התואר הראשון, ואמנם עשרות רבות של מורות אלה כבר השלימו את לימודיהן
לתואר הראשון. חלק אף ממשיכות לתואר השני במדעי המחשב במכללה (מטעם או"פ).
בתיכון "בית יעקב" מסוים בירושלים, זוהי בוגרת המכללה המרכזת את כל לימודי מדעי המחשב
.ללכב דעו תיאסדנה תדועתל דע
ד. בוגרת המכללה היא שפתחה תיכון "בית יעקב" חדש בדימונה במקום שעד כה לא היה מוסד
.דסומה שארב תדמוע איהו ,"בקעי תיב" לש
ה. בתש"ס פתחו לראשונה בבי"ס להשתלמות של החינוך החרדי בירושלים, מסלול להכשרת
יועצות. בראש המסלול עומד ראש החוג לייעוץ במכללה, עמו מרצות מורות החוג במכללה – כולן
בוגרות המכללה בעלות תואר שני/שלישי בייעוץ.
ו. ואולי התרומה המשמעותית ביותר שתרמה המכללה לחינוך החרדי הממוסד (בבחינת "וינועו
אמות הסיפים") הייתה סילוק הפחד מפני השכלה אקדמית. ההתנגדות הנחרצת של החינוך
החרדי הממוסד לכל אסוציאציה עם "אקדמי", הייתה אחד היסודות של מערכת חינוך זאת. הדבר
בא לידי ביטוי אף באיסור המוחלט על בחינות הבגרות, בגלל הקשר בין תעודה זאת ובין היכולת
להתקבל ללימודים אקדמיים. והנה זה שלושים וחמש שנים לומדות סטודנטיות חרדיות לימודים
אקדמיים. לא זו בלבד שלא "יצאו לתרבות רעה", שלא "התקלקלו", אלא הן נשואות במאותיהן
לבני ישיבה ואברכים מן העולם החרדי. עשרות רבות מהן אף נשואות לראשי ישיבה / משגיחים
רוחניים / רמי"ם בישיבות חרדיות, הן "קטנות" (בגיל תיכון) והן גבוהות, בכל רחבי הארץ. קשה
למנהל תיכון ("סמינר") בית יעקב להטיף לתלמידותיו נגד לימודים אקדמיים, כאשר רוב המורות
במוסדו – לפעמים בלימודים כלליים ולפעמים בלימודי היהדות ולפעמים בשניהם – הנן בוגרות
המכללה, נשואות לבני תורה מן הסקטור החרדי. לנו ברור ונעלה מעל ספק, כי הנכונות של
מוסדות חרדיים מסוימים להעניק לתלמידותיהם השכלה אקדמית, היא פועל יוצא ותוצאה
קומולטיבית מן האפקט של המכללה על המערכת ההיא. במשך שנות המכללה למדו אצלנו
למעלה מאלף וחמש מאות תלמידות מן הסקטור החרדי, חלק גדול מאוד מן הצוות – הן ביהדות
והן בדיסציפלינות – הם מהעולם החרדי. כל זה הוא בבחינת 'חזיא לאיצטרופי' לעשות 'אימפקט'
על הציבור החרדי כולו. אמנם התוצאה המיוחלת בוששה לבוא (שלושים וחמש שנים), אבל
האתחלתא כבר נראית באופק. אנו בטוחים כי הגישה היום בחינוך החרדי של בדיעבד, תשתנה
אף היא אל גישת המכללה של לכתחילה. בלי להיות נביא או בן נביא, אפשר להניח כי בעתיד
הלא רחוק, יאמץ החינוך החרדי הממוסד גם את עמדתנו אנו העקרונית, עד להמשך הלימודים
לתואר שני (לאלה שיכולות ושהן ראויות לכך) – לטובת הציבור החרדי בפרט, ולטובת המדינה
.ללכב
זכינו אפוא, במשך שלושים וחמש שנים:
א. להכניס תורה לחינוך הדתי.
ב. להכניס אקדמיה לחינוך החרד"לי והחרדי.
ג. להכניס רמה אקדמית להכשרת מורים בארץ.
אשר על כן אנו מציעים כי יקוים בנו: "המתחיל במצווה – אומרים לו גמור"!
4 קרפ
:קינעהל ונתשקב
א. תואר ב.טכ. במחשבים
תואנובשחב .כט.ב ראות .ב
בשחמה יעדמב .ס.ב ראות .ג
הקיטמתמב .ס.ב ראות .ד
עבטה יעדמב .ס.ב ראות .ה
תינרות תוכיא לעבו ,ההובג תימדקא המר לעב ימדקא דסומכ הללכמה תודוא ונתעיבק רואל
.תידוחיי
.ונימב דיחי יגולויצוס דמעמ לעב ימדקא-ינרות דסומכ הללכמה תודוא ונתעיבק רואלו
ולאור השפעת המכללה כמכללה לחינוך, הן על הסקטור הממ"ד והן על הסקטור החרדי.
הולכות וגדלות הפניות אלינו מחוגים הרואים את המכללה "כביתם" הטבעי. כלומר, החוגים
החרדל"ים והחרדיים (לא ממוסד) הרואים את השילוב של מוסד תורני ומוסד אקדמי בחדא
מחתא כדבר של לכתחילה ממש. פניות אלה באות בחלק לא מבוטל מאלה שאינן חפצות
בהכשרת מורים – בדרך כלל משום שהמקצוע אינו קרוב ללבן. ביניהן יש המבקשות תואר כמו
ב.טכ. בטכנולוגיה (מחשבים או חשבונאות – בשלב זה). הקבוצה השנייה הן אלה אשר לכתחילה
.רוהטה ירקחמהו יעדמה דצה תא תושקבמ
יסוד מוצק בכל החוגים התורניים (גם חרדיים ממוסדים וגם חרד"לים) שאין שולחים בת לקמפוס
האוניברסיטאי כל עוד היא רווקה. לכן הפנייה למכללה לפתוח במסלולים הנ"ל. אנו מצדנו
במכללה, ניתן את כל העידוד הדרוש לאלה אשר תבקשנה ללמוד אחר כך לתואר שני ו-או
שלישי. היות והתלמידה הרגילה כבר נשואה בסוף שנת לימודיה לתואר הראשון, לא תהיה כל
בעיה, ולא יהיה כל קונפליקט בין חייה התורניים מחד ובין שאיפותיה האקדמיות מאידך. [כאשר
סטודנטית פונה אלי בדבר המשך לימודים לתואר מסטר, מרגלא בפומי: ה"מיסטר" קודם
[.א.מל תמדוק "אמיא" :"רטסמ"ל
עמדה זאת של המכללה היא בניגוד גמור לעמדת החינוך החרדי הממוסד היום, אשר אולי ייתן
הסכמה שבשתיקה לתואר ראשון, כאילו כפאו שד, אבל יתנגד בכל תוקף ללימודים אקדמיים
מחוץ לקמפוס החרדי. כך למעשה יישאר התואר הראשון במסגרת ההיא תואר טרמינאלי לכל
.רבד
כל עוד אין מאפשרים למכללה להעניק תארים מעבר לב.אד. אפשר יהיה לומר ששתיים רעות
:הל ושענ
א. מונעים מחלק ניכר של ציבור מכובד למלא את שאיפותיו להשיג תארים אקדמיים במסגרת
התואמת את אורח חייהם.
ב. כופים על המכללה סטודנטיות, שיש להן עניין רב במקצועות היהדות ובדיסציפלינות השונות,
כאשר אין להן כל עניין בהכשרה הפדגוגית. את כל הצד הפדגוגי עושות ללא כל חשק ועניין,
באשר הוא נדרש לתואר הראשון (ב.אד.), אשר באמצעותו היא יכולה להמשיך לתואר שני
.ישילשו
מצב כזה גם הוא בבחינת שתיים רעות:
.הרומ תויהל הצפח הניא רשא הרומ רישכהל הנידמה יבאשמ זובזב .א
ב. גורם מפריע ביותר למערכת ההכשרה, כאשר לחלק מסוים מן הקבוצה אין כל עניין במקצוע –
ודי בזיון וקצף.
כשם שהדינמיקה החברתית העבירה וקידמה את המכללה מלימודי היהדות בלבד אל הקשת
הרחבה של הדיסציפלינות הנלמדות במכללה היום (ובזה גם עוד היד נטויה), כך הדינמיקה
החברתית המורגשת היטב בציבור החרדי, החרד"לי והדתי מחייבת פתיחת אופקים חדשים
לבנות החוגים האלה. התפתחות זאת תשרת נאמנה ביותר את צרכי החינוך הגבוה בישראל,
ותיתן את אותותיה לטובה בחוגים רחבים אלה, לתפארת החברה הישראלית.



1 קרפ
המכללה פתחה את שעריה באוקטובר ( 1964השנה האקדמית תשכ"ה) עם עשרים ואחת
תלמידות, תשע עשרה מהן מהארץ, אחת משוויץ ואחת מאנגליה. הרכב התלמידות מן הארץ
היה כדלקמן:
(האולפנא היחידה בארץ באותה תקופה)
"בקעי תיב" תורגוב
בוגרות חורב ירושלים
בוגרות תיכונים דתיים [שתיים מהן למדו שנה אחת באוניברסיטה,
ועם פתיחת המכללה, עזבו את לימודיהן באוניברסיטה (ללא כל
אקרדיטציה במכללה) והתחילו את לימודיהן במכללה].
(5)
(4)
(5)
שמח
עברא
שמח
להתקבל לכל אוניברסיטה בארץ, ולכל חוג אקדמי שביקשו ללמוד בו. באותה תקופה
היה "המסלול הפדגוגי" בתיכון, מעין לשון גנאי – לתלמידה שלא הייתה מסוגלת
ומועמדת לגשת לבחינות הבגרות. כל התלמידות באו ישר מהתיכון ללא שרות
.ימואל/יאבצ
שלושה חדרים שימשה כ"בנין לימודים" ספריה ומשרד), ועוד שלוש דירות מפוזרות ומפורדות
קינעהל תנווכתמ איהש תודמעומל העידוה הללכמה .תויטנדוטס תונועמכ ושמיש רשא ,הנוכשב
תואר ראשון – אבל זה לא הדבר אשר משך תלמידות ברמה אוניברסיטאית למוסד בלתי ידוע,
פרט לשם "מכללה" [ומאז מקובל בחוגים דתיים וחרדיים, ש 'סתם "מכללה" ' – היא המכללה
בבית וגן].
לנו נראה ברור שסטודנטיות אלה נמשכו למכללה, באשר מן היום הראשון הרגישו במוסד איכות
ברורה, הן בחיי המוסד – שמירה קפדנית בחיי תורה ומצוות (ברמה המקובלת ב'עולם הישיבות')
מחד, ורמה מיוחדת וגם ייחודית בלימודי היהדות. יצוין כי כל תלמידות המחזור הראשון סיימו
בהצלחה בבוא הזמן את חוק לימודיהן במכללה עד לתואר ועד בכלל. ברצוננו לפרט:
תווצמו הרות תרימשב תיתוכיא המר
זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות מוסד של החינוך הדתי, שהייתה "חזקה" על כל תלמידה/
בוגרת שהיא מקפידה בשמירת תורה ומצוות. המכללה הייתה מסונפת למערכת החינוך
הממלכתית-דתית, למרות הבדלי השקפה ברורים, יסודיים ועקרוניים עם המערכת ההיא
(דוגמאות נוספות לכך – רשת חב"ד, ועוד). המכללה התנהלה כמוסד תורני מובהק מאז היווסדה,
ובזה הייתה שונה לחלוטין מסמינר דתי או אוניברסיטה דתית. כל תלמידה הייתה אכסיומאטית
מקפידה בחיי תורה ומצוות, שאפה להינשא לבן תורה תלמיד חכם, וניהלה את חייה בהתאם
(כיסוי ראש אצל הסטודנטית הנשואה הייתה אכסיומאטית, כמו אצל נשות המרצים).
תינרות הללכמכ הללכמב הנומאה תודוסי
שמירת תורה ומצוות במכללה הייתה בנויה כולה על שני היסודות המובהקים של מוסד תורני:
(א) תורה מן השמיים (ב) אמונת חכמים.
שני יסודות אלה היוו בסיס של כל לימודי היהדות במכללה, ונתנו את אותותיהם הן בתוכן
הלימודי, והן באופי הלימודי.
ך"נת ידומיל
המקצוע הראשי שנלמד במכללה בשנותיה הראשונות היה תנ"ך. כאן בא לידי ביטוי חידוש בית
מדרשנו (המכונה "תורת המכללה"), שהמקצוע הראשי בחינוך הבת (במקביל לתלמוד בחינוך
הבן) הוא תנ"ך (ולא מחשבת ישראל וכדו'). תנ"ך נלמד במכללה בעומק וברוחב, לא על פי
השיטה האוניברסיטאית מחד, ולא כחלק מספרות כמקצוע הומניסטי מאידך.
על שלושה מרכיבים התקיים כל לימוד תנ"ך במכללה:
יתכלהה ביכרמה (א)
יתבשחמה ביכרמה (ב)
.ינשרפה ביכרמה (ג)
על שלושה היבטים בנוי לימוד התנ"ך במכללה:
(א) לומדים על הספר
(ב) לומדים את הספר
(ג) לומדים מן הספר.
לימוד תנ"ך על פי "תורת המכללה" בנוי על שלושה עמודים:
תילאוטקלטניא תודדומתה (א)
תילאנויצומא תוברועמ (ב)
.תיתפקשה תוהדזה (ג)
כל ההיבטים המרכיבים והעמודים הנ"ל, חברו יחד ל"סימפוניה של שלוש", אשר בשם "תורת
המכללה" נקראת, וכלשונם של חז"ל (שבת פח, א) : בריך רחמנא דיהב לנא אוריאן תליתאי…
ניתן אפוא לומר בוודאות, שכוח המשיכה אשר הביא סטודנטיות בעלות רמה גבוהה לוותר על
לימודי אוניברסיטה קונבנציונאליים, ולהמירם (וזה גם היה הימור!) בלימודים במוסד בלתי ידוע
ולקראת עתיד בלתי ידוע, היה האיכות התורנית של המכללה, הן בחיי היום יום שלה והן בלימודי
היהדות שבה. עובדה מרשימה היא שאף תלמידה לא ביטלה את הרשמתה או את לימודיה על
מנת לעבור לאוניברסיטה (וכך גם במחזורים הבאים, שגם הן עשו את הצעד הגדול ההוא) פרט
לבודדות, שאנו יעצנו להם לעבור ללמוד מקצוע אחר (כגון ריפוי בעיסוק, רפואה, עורכת דין וכדו')
שאין במכללה. כל אלה שאמנם עברו אחרי שנה במכללה (כאמור, על פי עצתנו והדרכתנו),
רואות את עצמן עד היום הזה כ"בוגרות המכללה". היסודות והתשתית שקיבלו אצלנו בשנה אחת
עמדו להן לאורך ימים ושנים, וקבעו את דרכן בחיים בכלל ובבחירת בן הזוג, בן תורה, בפרט.
ועיין בזה להלן בפרק .3
הרמה האיכותית התורנית, הן בחיים והן בלימודים, גרמה לתופעה מיוחדת וייחודית שאין לה
אח ורע במערכת ההשכלה הגבוהה. מרצים, פרופסורים ואף רקטורים של אוניברסיטאות
אחרות, שלחו את בנותיהן ללמוד את התכנית המלאה של המכללה (ולא שנה אחת בלבד, מעין
"שנת ישיבה"). מדובר על פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, בר אילן, תל אביב, בן גוריון,
ישיבה אוניברסיטה (שלה יש מכללה לבנות אשר בשם "סטרן קולג'" נקראת) ברוקלין קולג' ועוד.
היו גם מקרים, אחרי שאצלנו (ראה להלן) נפתחו חוגים אקדמיים שונים בדיסציפלינות השונות,
שהבת למדה אצלנו את הדיסציפלינה (כגון מדעי הטבע) שאביה שימש כראש חוג לאותו מקצוע
!ולש הטיסרבינואב
כאמור בשנים הראשונות, היה המקצוע הראשי שנלמד במכללה – מקצועות היהדות (כאמור, על
פי "תורת המכללה"). כעבור שנים היה ברור שחלק לא מבוטל מן הפונות אל המכללה עשו זאת
משום שמצאו במוסד את המושג שהן ביקשו (מוסד תורני מובהק), אף על פי שהמוסד לא סיפק
להן אפשרות ללמוד את החוג האקדמי שביקשו להתמחות בו. לכן הדינמיקה קבעה פתיחת
מסלולים אקדמיים במסגרת חוג אקדמי מלא (חלק מן המקצועות נלמדו כבר, אבל כמקצוע משני
בלבד). נפתחו בזה אחר זה חוגים כגון: מתמטיקה, לשון עברית, ביולוגיה, כימיה, יעוץ פסיכולוגי,
אנגלית, מוסיקה ועוד. עם פתיחתם של חוגים אלה, הלכה ההרשמה וגדלה עד לכמאתיים
.הנשב הנש ידימ 'א הנשב תודימלת
כמו במקצועות היהדות, גם בדיסציפלינות השונות קבעה המכללה רמה אקדמית מובהקת,
היכולה להתחרות ולהשתוות עם כל חוג אקדמי מקביל בכל אוניברסיטה בארץ. הרמה הגבוהה
הזאת הביאה לידי כך שבוגרות המכללה בחוגים השונים, מתקבלות בכל אוניברסיטה ישר לתואר
השני, ולפעמים למסלול ישיר אל התואר השלישי. יש לציין באופן מיוחד את פתיחת המסלול
לתואר השני במדעי המחשב במכללה, מטעם האוניברסיטה הפתוחה [יצוין שהמכללה הייתה
המוסד להשכלה גבוהה הראשון בארץ, אשר הכשירה מורות למדעי המחשב].
בזה הייתה המכללה שלנו למכללה התורנית האקדמית הראשונה בכל העולם היהודי. בתור
שכזאת היא מושכת תלמידות מעולות מכל הארץ, ומכל העולם (אירופה כולה, אנגליה, ארה"ב,
קנדה, דרום אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה). לית מאן דפליג שכוח המשיכה הוא בראש
ובראשונה הרמה האיכותית הגבוהה בכל אשר נעשה בבית מדרש זה – אם זה לימודי היהדות,
לימודים אקדמיים, הכשרה להוראה, חיבת ארץ ישראל (רבות מן הסטודנטיות מחו"ל נשארות
בארץ ובונות כאן את ביתן עם בן הזוג – בן תורה) וחיי תורה יום- יומיים.
יש לציין בצורה ברורה ומפורשת (ועיין בזה להלן) כי המכללה ערה לאחריות המוטלת עליה
כאשר היא עוסקת במקצועות אקדמיים טהורים במסגרת תורנית טהורה. לכן לפי הצורך יש
התייחסות אל, והתמודדות עם, נושאים העלולים להיות בעייתיים בשילוב שבין מוסד תורני
ומוסד אקדמי, כגון: פרויד (החוג לייעוץ), דרווין (החוג למדעי הטבע), מוסיקה כנסייתית (החוג
למוסיקה), ביקורת המקרא (החוג לתנ"ך) ועוד. גם כאן יצוין כי במשך כל שלושים וחמש שנות
,תונושה תואטיסרבינואה תחאמ תויטנדוטס ורבע אלש הנש התייה אל ,הללכמה לש המויק
אחרי שהתאכזבו מן הלימודים שם (בדיסציפלינות השונות יכולנו לתת אקרדיטציה כמקובל).
מידי שנה בשנה מתקבלות סטודנטיות אשר כבר נתקבלו לבית ספר למשפטים, לבית ספר
לרפואה, ומצאו את מקומן במסגרת של המכללה – בדרך כלל במקצועות הקרובים אל ליבן
ואל אותם המקצועות שוויתרו עליהן מרצון, עקב משיכת המכללה כמוסד תורני-אקדמי.
2 קרפ
:תיגולויצוס הניחבמ הללכמה לש התוידוחיי
מאז המחזור הראשון של המכללה (עיין ריש פרק ,)1היה הרכב הסטודנטיות מיוחד וייחודי, שאין
לו אח ורע במדינת ישראל (ועד כמה שידוע לנו גם בחו"ל). הרכב זה נשמר עד עצם היום הזה,
עם שינויים מסוימים שהזמן גרמם. חברו יחד במכללה:
א. בוגרות האולפנות מכל רחבי הארץ (בזמן ייסוד המכללה הייתה רק אחת – ועיין להלן על
.(הז חותיפב הללכמה לש הקלח
ב. בוגרות מוסדות תורניים מסוג בית שולמית בירושלים (עיין להלן על מקומה של המכללה
בפיתוח סוגים חדשים של בתי ספר).
ג. בוגרות "בית יעקב" פרופר, הן אלה בעלות תעודת בגרות (כגון: חיפה, רמת גן, נתניה ועוד),
והן אלה בעלות תעודה שוות ערך ("הסמינרים" בכל רחבי הארץ).
ד. תלמידות חרדיות אשר לא למדו ב"בית יעקב" פרופר, עקב רצונן לגשת לבחינות הבגרות (כדי
להגיע למכללה) כגון חב"ד, ותלמידות חרדיות בבית שולמית בחורב ובצביה ירושלים.
מקובל לקחת כמודד של בת חרדית את היחס ל"שרות לאומי", אותו שולל החינוך החרדי על כל
גווניו (הן החינוך החרדי הממוסד – "בית יעקב" – והן הלא ממוסד, כגון בית שולמית).
הסטטיסטיקה של הנרשמות למכללה במשך כל השנים מעידה שקצת למעלה מחמישים אחוזים
דוע קפסמ (ימואל ידרח) ל"דרח הנוכמה רוטקס .ב"י התיכ ירחא רשי תועיגמ הללכמל תונופה לש
כארבעים אחוזים של ציבור התלמידות, ואילו היתר באות מבתי ספר תיכוניים דתיים (בדרך כלל
.(תינרות המגמ
הרכב מיוחד זה של סטודנטיות, הכולל את כל הקשת הרחבה מ"בית יעקב" פרופר, עבור דרך
החינוך החרד"לי המחייב שרות לאומי ושולל שרות צבאי לבנות, ועד לבוגרות צה"ל – זוהי תופעה
סוציולוגית שאין דומה לה במדינת ישראל. התופעה היא בעלת משמעות יותר עמוקה כאשר
מביאים בחשבון שכל תלמידה לומדת את מקצועות היהדות או כחוג ראשי או כחוג משני. בשביל
רוב התלמידות זוהי הסיבה העיקרית לבואה ללמוד במכללה אפילו בדיסציפלינה כללית. אם
נביא בחשבון שמקצועות היהדות נלמדים במכללה לא רק כדיסציפלינה (עיין פרק )3אלא גם
כמקצועות נורמטיביים ופורמאטיביים, הרי שהתופעה הסוציולוגית הזאת נראית רחוקה מן
.רתויו הסרפ ק"תכ הליגרה תילארשיה תואיצמה
אין המכללה שואלת את המועמדת "מאין באת" (כמקובל בחינוך החרדי הממוסד, וכמקובל
במוסדות אקדמיים כגון בר-אילן ומכללת "אורות ישראל" – הללו מסרבים לקבל סטודנטית
שהייתה בשרות לאומי והללו מסרבים לקבל סטודנטית שלא הייתה בשירות לאומי) אלא – "לאן
את הולכת". לומדות על ספסל לימודים אחד אלה יחד עם אלה, והיו לקבוצה אחת של לומדות
תורה על טוהרת הקודש יחד עם מבחר גדול של דיסציפלינות – כל אחת במקום שליבה חפץ.
הקילומטרים הרבים של שמירת תורה ומצוות בקפידה, ושל שאיפה לבנות בית של תורה עם בן
תורה, חשובים יותר ומשמעותיים יותר מן המילימטרים המבדילים בין תלמידה האומרת "הלל"
ביום העצמאות ובין חברתה שאינה אומרת "הלל" ביום ההוא. הנטייה המובהקת ל"כיתתיות",
להתפלגות על מילימטרים של הבדלים הולכת וגוברת מידי שנה בשנה בחינוך החרדי הממוסד.
זה התחיל באבחנה שבין "בית יעקב ליטאי" ו"בית יעקב חסידי". אחרי כן, מצינו בית יעקב חסידי
(גור) ובית יעקב חסידי (ויזניץ), ובית יעקב חסידי (בעלז) – ועוד היד של ההתפלגות נטויה.
ובסקטור הליטאי מצינו "בית יעקב חדש" ו"בית יעקב ישן", ו"בית יעקב לבנות אברכים" ועוד ועוד
כי רבו מלספור. השקפת העולם המיוצגת על ידי המכללה גורסת שיש להדגיש את המאחד –
אמנם בלי לטשטש את ההבדלים, אותם הבדלים שלפי דעתנו אין בהם כדי להצדיק הקמת
מוסדות נפרדים. המאחד היא הקפדה בשמירת תורה ומצוות על יסוד תורה מן השמיים ואמונת
חכמים, חינוך לאהבת תורה ויראת שמים בדרך ישראל סבא. יחד עם זאת, יש לתת לכל סטודנטית
את ההזדמנות להגיע לידי המקסימום שלה בעבודת השם. זאת על פי הדרכת החכם מכל אדם
"חנוך לנער על פי דרכו", ובעקבותיו אצל חכמינו – "כשם שפרצופי אנשים אינם שווים, כך דעותיהם
אינן שוות", ובעקבותיהם אצל הרמח"ל – "יתברר ויתאמת אצל האדם מהי חובתו בעולמו".
הרי לפנינו מוסד תורני-חינוכי-אקדמי, יחיד במינו בעולם, המשרת את הציבור האורתודוכסי של
ישראל והעולם על כל גווניו: חרדי, חרד"לי, דתי תורני, אשכנזי (על כל גווניו) ספרדי (על כל גווניו),
יוצאות רוסיה וחבר העמים, יוצאות אתיופיה – קרוב לתשע מאות תלמידות סדירות בתכנית
מלאה לתואר ראשון. מן הראוי ומן הרצוי לציין שאחוז הסטודנטיות ממשפחות יוצאות ארצות
האיסלאם במכללה הוא למעלה משליש. זהו הישג לא מבוטל בעולם האקדמי הישראלי [מאזור
שפיר, למדו עשר(!) בנות מאותה משפחה, וכולן סיימו את לימודיהן בהצלחה]. כיום לומדות
במכללה כשמונים סטודנטיות מארצות חבר העמים. מקובל שתלמידות אלה עורכות את החופה
והחתונה בקפיטריה המרווחת של המכללה (חינם אין כסף), כחלק מתרומת המכללה לקליטתן
הטובה בארץ.
.1 קרפב ונגצהש יתוכיא-ימדקא-ינרותה שודיחל ליבקמה ,יגולויצוסה שודיחה והז
3 קרפ
השפעת המכללה על החינוך והחברה בישראל:
עד כה תפקדה המכללה כמכללה אקדמית לחינוך, כאשר תכנית הלימודים מורכבת משלושה
:םיביכרמ
א. המרכיב של החוגים ללימודי היהדות.
.תונושה תונילפיצסידה לש ביכרמה .ב
.ילאנויספורפ יגוגדפה ביכרמה .ג
רמת הלימודים במכללה זיכתה אותה לקבל הכרה כמכללה אקדמית לחינוך, הראשונה במדינת
.ההובג הלכשהל הצעומה תאמ האלמ הרכה תלעב ,לארשי
בזאת הקדימה סמינרים אחרים, ותיקים ממנה בעשרות שנים, ואשר קיבלו הכרה רק שנים
הרבה אחרי המכללה שלנו. יש גם לציין שלמכללה שלנו אין "לובי", כמקובל אצל מוסדות בעלי
גוון פוליטי זה או אחר, כאשר השפעתו של "הלובי" ידועה היטב בחברה הישראלית,
והמפורסמות אינן צריכות ראיה.
נציין כאן בקצרה את השפעתן של כארבעת אלפי בוגרות המכללה אשר פנו לעסוק בחינוך
ובהוראה (עוד כמה מאות פנו למקצועות אחרים ולמחקר).
החינוך הממ"ד (בעיקר התורני)
א. בוגרות המכללה שינו מן הקצה אל הקצה את דמותו וצורתו של חדר המורים בחינוך הדתי.
הופעתן של מורות אשר חזותן מוכיחה עליהן שהן דביקות בתורה ובמצוות – לראשונה שמורות
בחמ"ד לבושות על פי קביעת ההלכה, וזאת לעומת המצב לפני כן שמורות בעצם לבושן חלקו
על השולחן ערוך בריש גלי(!) – גרמה לתפנית ברורה במעמד התורה בבתי ספר אלה.
ב. מורות בוגרות המכללה, אשר למדו שנים את מקצועות היהדות על פי תורת המכללה, פיתחו
דוע אלו ,תודימלתה לע ביבח השענ ך"נתה דומיל .וניתומא ורעש אל רשא ך"נתב שדח דומיל
היה מעין ואריאציה על לימוד ספרות או לימוד הומניסטי זה או אחר.
רשי הללכמה תורגוב לבקל רפסה יתב ילהנמל הנתנ תונילפיצסידה דומילב ההובגה המרה .ג
מן המכללה להגיש לבגרות במקצועות השונים.
ד. הצירוף הנדיר של קודש + חול חולל מהפיכה אצל תלמידות התיכון. המורה – אשת תלמיד
חכם, בדרך כלל אברך בכולל – שידעה ללמד שיעור ראשון בבוקר בתורה, שיעור שני באלגברה,
שיעור שלישי בנביאים ושיעור רביעי בהנדסה, חוללה מהפיכה אצל תלמידות שהיו רגילות
להפרדת הכוחות בין לימודי קודש ובין לימודים כלליים. כאן האפקט החינוכי הוא אדיר.
ה. התפתחותן של אולפנות (עם פנימייה) ואולפניות ומוסדות "צביה" (בלי פנימייה) בכל רחבי
הארץ, התאפשרה אך ורק כתוצאה מפעלה של המכללה.
ו. הוא הדין והיא המידה בבית הספר היסודי – כל מוסדות נועם ניזונים מתוצרת המכללה, מגן
הילדים (החוג לגיל הרך במכללה) עד לחטיבת הביניים.
ז. בוגרות המכללה פיתחו ופתחו זנים חדשים של בתי ספר יסודיים ותיכוניים (בית ספר רפפורט,
.(דועו תימלוש רפס תיב
ח. בוגרות המכללה מלמדות בשאר המכללות הדתיות (כמעט ללא יוצאת מן הכלל).
ט. כארבעים בוגרות המכללה, אשר השלימו את לימודיהן לתואר שני ושלישי, מלמדות אצלנו
.הללכמב
תחא .הללכמב ונלצא ימדקא גוח ישארכ תושמשמ (ישילש ראות תולעב) הללכמה תורגוב יתש .י
נשואה לראש ישיבה בישיבה חרדית, ואחת נשואה לרופא בכיר בבית חולים שערי צדק בירושלים.
שתיהן הן בבחינת MODEL ROLEלתלמידות המכללה.
רוזאב תיתד הללכמ שארכ תשמשמ ,ישילשה ראותה תא המילשה רשא ,הללכמה תרגוב .אי
.הלפשה
יב. בוגרות המכללה (בעלות תואר שלישי) מלמדות באוניברסיטאות (הן בארץ והן בחו"ל).
מקובל ומוסכם בכל חוגי החינוך הדתי, לאשר ולאשרר שמאז קום המדינה, הייתה זאת המכללה
שלנו אשר תרמה את התרומה הגדולה והמשמעותית ביותר לקידום החינוך הדתי, הן באיכות
המוסדות כמוסדות האמורים לחנך לחיי תורה ומצוות, והן ברמה הלימודית בכל המקצועות – עד
.ללכב דעו תורגבל
החינוך החרדי הממוסד ("בית יעקב")
א. בוגרות המכללה מלמדות את מקצועות היהדות בתיכונים ("סמינר") של "בית יעקב" מהסמינר
(פוסט תיכון) בצפת ועד ל"בית יעקב" ברמת גן במרכז, ועד לסמינר אופקים בדרום. דווקא הן
.תותיכ תוכנחמכ שמשלו תודהיה תועוצקמ תא דמלל תויואר ואצמנ רשא
ב. עם דרישת משרד החינוך מאת רשת התיכונים ("סמינר") של "בית יעקב", להעמיד בכיתות
.הללכמל התייה הינפהש יעבט קר הז היה ,תונושה תונילפיצסידה תא דמלל ראות תולעב תורומ
ישנם בתי ספר של "בית יעקב" אשר כמעט כל הצוות ללימודים כלליים הן בוגרות המכללה
[!הללכמב הרזחב תאצמנ איהש השיגרה תורומ תבישיבש ,תחא הרומ-תרגוב הריעה]
ג. עם הדרישה מאת המשרד, וכן מאת ההורים, להעלות את רמת הלימודים במקצועות הכלליים
בתיכון "בית יעקב", פנו למכללה לפתוח כיתות מיוחדות בהן תוכלנה המורות הבלתי מדופלמות
ללמוד לקראת התואר הראשון, ואמנם עשרות רבות של מורות אלה כבר השלימו את לימודיהן
לתואר הראשון. חלק אף ממשיכות לתואר השני במדעי המחשב במכללה (מטעם או"פ).
בתיכון "בית יעקב" מסוים בירושלים, זוהי בוגרת המכללה המרכזת את כל לימודי מדעי המחשב
.ללכב דעו תיאסדנה תדועתל דע
ד. בוגרת המכללה היא שפתחה תיכון "בית יעקב" חדש בדימונה במקום שעד כה לא היה מוסד
.דסומה שארב תדמוע איהו ,"בקעי תיב" לש
ה. בתש"ס פתחו לראשונה בבי"ס להשתלמות של החינוך החרדי בירושלים, מסלול להכשרת
יועצות. בראש המסלול עומד ראש החוג לייעוץ במכללה, עמו מרצות מורות החוג במכללה – כולן
בוגרות המכללה בעלות תואר שני/שלישי בייעוץ.
ו. ואולי התרומה המשמעותית ביותר שתרמה המכללה לחינוך החרדי הממוסד (בבחינת "וינועו
אמות הסיפים") הייתה סילוק הפחד מפני השכלה אקדמית. ההתנגדות הנחרצת של החינוך
החרדי הממוסד לכל אסוציאציה עם "אקדמי", הייתה אחד היסודות של מערכת חינוך זאת. הדבר
בא לידי ביטוי אף באיסור המוחלט על בחינות הבגרות, בגלל הקשר בין תעודה זאת ובין היכולת
להתקבל ללימודים אקדמיים. והנה זה שלושים וחמש שנים לומדות סטודנטיות חרדיות לימודים
אקדמיים. לא זו בלבד שלא "יצאו לתרבות רעה", שלא "התקלקלו", אלא הן נשואות במאותיהן
לבני ישיבה ואברכים מן העולם החרדי. עשרות רבות מהן אף נשואות לראשי ישיבה / משגיחים
רוחניים / רמי"ם בישיבות חרדיות, הן "קטנות" (בגיל תיכון) והן גבוהות, בכל רחבי הארץ. קשה
למנהל תיכון ("סמינר") בית יעקב להטיף לתלמידותיו נגד לימודים אקדמיים, כאשר רוב המורות
במוסדו – לפעמים בלימודים כלליים ולפעמים בלימודי היהדות ולפעמים בשניהם – הנן בוגרות
המכללה, נשואות לבני תורה מן הסקטור החרדי. לנו ברור ונעלה מעל ספק, כי הנכונות של
מוסדות חרדיים מסוימים להעניק לתלמידותיהם השכלה אקדמית, היא פועל יוצא ותוצאה
קומולטיבית מן האפקט של המכללה על המערכת ההיא. במשך שנות המכללה למדו אצלנו
למעלה מאלף וחמש מאות תלמידות מן הסקטור החרדי, חלק גדול מאוד מן הצוות – הן ביהדות
והן בדיסציפלינות – הם מהעולם החרדי. כל זה הוא בבחינת 'חזיא לאיצטרופי' לעשות 'אימפקט'
על הציבור החרדי כולו. אמנם התוצאה המיוחלת בוששה לבוא (שלושים וחמש שנים), אבל
האתחלתא כבר נראית באופק. אנו בטוחים כי הגישה היום בחינוך החרדי של בדיעבד, תשתנה
אף היא אל גישת המכללה של לכתחילה. בלי להיות נביא או בן נביא, אפשר להניח כי בעתיד
הלא רחוק, יאמץ החינוך החרדי הממוסד גם את עמדתנו אנו העקרונית, עד להמשך הלימודים
לתואר שני (לאלה שיכולות ושהן ראויות לכך) – לטובת הציבור החרדי בפרט, ולטובת המדינה
.ללכב
זכינו אפוא, במשך שלושים וחמש שנים:
א. להכניס תורה לחינוך הדתי.
ב. להכניס אקדמיה לחינוך החרד"לי והחרדי.
ג. להכניס רמה אקדמית להכשרת מורים בארץ.
אשר על כן אנו מציעים כי יקוים בנו: "המתחיל במצווה – אומרים לו גמור"!
4 קרפ
:קינעהל ונתשקב
א. תואר ב.טכ. במחשבים
תואנובשחב .כט.ב ראות .ב
בשחמה יעדמב .ס.ב ראות .ג
הקיטמתמב .ס.ב ראות .ד
עבטה יעדמב .ס.ב ראות .ה
תינרות תוכיא לעבו ,ההובג תימדקא המר לעב ימדקא דסומכ הללכמה תודוא ונתעיבק רואל
.תידוחיי
.ונימב דיחי יגולויצוס דמעמ לעב ימדקא-ינרות דסומכ הללכמה תודוא ונתעיבק רואלו
ולאור השפעת המכללה כמכללה לחינוך, הן על הסקטור הממ"ד והן על הסקטור החרדי.
הולכות וגדלות הפניות אלינו מחוגים הרואים את המכללה "כביתם" הטבעי. כלומר, החוגים
החרדל"ים והחרדיים (לא ממוסד) הרואים את השילוב של מוסד תורני ומוסד אקדמי בחדא
מחתא כדבר של לכתחילה ממש. פניות אלה באות בחלק לא מבוטל מאלה שאינן חפצות
בהכשרת מורים – בדרך כלל משום שהמקצוע אינו קרוב ללבן. ביניהן יש המבקשות תואר כמו
ב.טכ. בטכנולוגיה (מחשבים או חשבונאות – בשלב זה). הקבוצה השנייה הן אלה אשר לכתחילה
.רוהטה ירקחמהו יעדמה דצה תא תושקבמ
יסוד מוצק בכל החוגים התורניים (גם חרדיים ממוסדים וגם חרד"לים) שאין שולחים בת לקמפוס
האוניברסיטאי כל עוד היא רווקה. לכן הפנייה למכללה לפתוח במסלולים הנ"ל. אנו מצדנו
במכללה, ניתן את כל העידוד הדרוש לאלה אשר תבקשנה ללמוד אחר כך לתואר שני ו-או
שלישי. היות והתלמידה הרגילה כבר נשואה בסוף שנת לימודיה לתואר הראשון, לא תהיה כל
בעיה, ולא יהיה כל קונפליקט בין חייה התורניים מחד ובין שאיפותיה האקדמיות מאידך. [כאשר
סטודנטית פונה אלי בדבר המשך לימודים לתואר מסטר, מרגלא בפומי: ה"מיסטר" קודם
[.א.מל תמדוק "אמיא" :"רטסמ"ל
עמדה זאת של המכללה היא בניגוד גמור לעמדת החינוך החרדי הממוסד היום, אשר אולי ייתן
הסכמה שבשתיקה לתואר ראשון, כאילו כפאו שד, אבל יתנגד בכל תוקף ללימודים אקדמיים
מחוץ לקמפוס החרדי. כך למעשה יישאר התואר הראשון במסגרת ההיא תואר טרמינאלי לכל
.רבד
כל עוד אין מאפשרים למכללה להעניק תארים מעבר לב.אד. אפשר יהיה לומר ששתיים רעות
:הל ושענ
א. מונעים מחלק ניכר של ציבור מכובד למלא את שאיפותיו להשיג תארים אקדמיים במסגרת
התואמת את אורח חייהם.
ב. כופים על המכללה סטודנטיות, שיש להן עניין רב במקצועות היהדות ובדיסציפלינות השונות,
כאשר אין להן כל עניין בהכשרה הפדגוגית. את כל הצד הפדגוגי עושות ללא כל חשק ועניין,
באשר הוא נדרש לתואר הראשון (ב.אד.), אשר באמצעותו היא יכולה להמשיך לתואר שני
.ישילשו
מצב כזה גם הוא בבחינת שתיים רעות:
.הרומ תויהל הצפח הניא רשא הרומ רישכהל הנידמה יבאשמ זובזב .א
ב. גורם מפריע ביותר למערכת ההכשרה, כאשר לחלק מסוים מן הקבוצה אין כל עניין במקצוע –
ודי בזיון וקצף.
כשם שהדינמיקה החברתית העבירה וקידמה את המכללה מלימודי היהדות בלבד אל הקשת
הרחבה של הדיסציפלינות הנלמדות במכללה היום (ובזה גם עוד היד נטויה), כך הדינמיקה
החברתית המורגשת היטב בציבור החרדי, החרד"לי והדתי מחייבת פתיחת אופקים חדשים
לבנות החוגים האלה. התפתחות זאת תשרת נאמנה ביותר את צרכי החינוך הגבוה בישראל,
ותיתן את אותותיה לטובה בחוגים רחבים אלה, לתפארת החברה הישראלית.