שבח אדן
פרקים בחינוך חברתי, תל אביב, תשי"ב
(תורעהה אלל ספדנ)
תוכן המאמר:
|
|
ע"י מחנכים יהודים, המטפלים בחניכים "ס"היב תדע"הניסיון הראשון להגשים את תכנית יהודיים ובמוסד בעל אופי יהודי מובהק – הריהו הניסיון הקצר בבית הילדים באומגרטן. בית ילדים זה היה בית יתומים בוינה, שנוסד באוגוסט 1919והיה מסור עד אפריל 1920 עקרה בימי מלחמת העולם הראשונה הייתה בעיית היתומים היהודיים חמורה ביותר. עוד ב- 1916 |
|
"האם קיים העם היהודי? קיום זה הנו בעצם בבחינת תפקיד. כאן ספרים בעלי תוכן
נצחי, שם ארץ מיותמת ובין שניהם – הנוער המיותם, המחייב להביא את הארץ לידי פריחה וליצור את החיים החדשים בהתאם לתכנים הנצחיים" ( .)132 |
|
זכותם הקדושה של היתומים להשתלב בתהליך ההתחדשות של היהודים. ברנפלד קורא לבנות בא"י יישובי ילדים ועדות-נוער, שבהם יגלה הנוער את יופיו וכוחו ויאהב את מולדתו. דלפנרב .תינויצ ,תימואל השיג יהוז ,היעבה ישרושל תרדוח איה .תיפורתנליפ הניא השיגה מבחינה פדגוגית התכוון ברנפלד להעביר לתחום חיי היהודים מה שנתחדש ע"י הפדגוגים התכנים האלה רומזים על כיוון, שבו התפתחו הרבה מעדות-ביה"ס בא"י. לראשונה קמה ,תימצע הקפסה רשפאש המכ דע חיטבהל ידכ (א ונוגראו תיבה והנה הופיעה לפני ברנפלד וחבריו ההצעה לקבל 5צריפים, ששימשו קודם בית חולים צבאי הותנה עם הג'וינט, בעל המוסד, שברנפלד המנהל יהיה עצמאי בעבודתו החינוכית והארגונית. מתוך הניסיון התברר, שלכל ילד צריך להשאיר איזו שהיא פינה, שתעמוד כולה לרשותו. לא פעם םידליה באמצע אוקטובר באו כ- 800ילדים בגיל 14-13משלושה בתי פליטים. הילדים היוו מעין 3מחנות מצבם הגופני לא היה רע ביותר. משקלם הגופני היה לקוי, כרגיל .1הילדים מהמחנה הראשון – כשרצו משהו, ביקשו בענווה, וכשקיבלו -הודו. כשנשאלו על מצבם – מררו בבכי והתאוננו, צורות העונש במחנה הקודם היו הרעבה, כליאה במקום חשוך. כשהמחנכים לא ראו – עשו כל מה |
|
לפני אחד צריך לבכות,
לשני לצחצח נעלים ולהתחנף, ובעיני השלישי יש למצוא חן, |
|
ואת כולם צריך לרמות.
גם בינם לבין עצמם גנבו, רימו ועינו אחד את השני. הם התעניינו במשחק קלפים, כדורגל, עסקו בריב והקימו צעקות. הם ביקשו בעיקר את סיפוק הנערות היו מטופחות יותר מבחינה גופנית. חוג התעניינותן .תורענ ואב ינשה הנחמהמ .2 עברה כל גבול. קרועים ומלוכלכים, מכוסי כינים .3ההזנחה של הילדים מהבית השלישי חצי שנה צריך היה לעמול עד שסילקו את תוצאות ההזנחה ויצרו מהם חברה, המוכשרת לקבל תולחתהה ביום השני לקיום המוסד אסף ברנפלד כ- 50ילדים גדולים, והסביר להם את החיים בבאומגרטן, בהתחלה שרר אי-סדר איום, הריהוט והציוד לא נעשו בזמנם..דעווה הבחירה הייתה מוצלחת, לנבחרים היה רגש אחריות מפותח, אחת מהן הייתה "שומרת". הם הוועד לא עשה עדיין דברים חשובים. הוא הרגיע את הילדים ביחס לכוונת המחנכים ועזר תיללכה הפיסאה בסוף אוקטובר אורגנה ע"י הוועד אסיפה כללית. באו כל הילדים חוץ מילדי הגן ושתי הכיתות בשלוש השיחות הראשונות דיבר רק ברנפלד לבדו, אף על פי שהשתדל להפעיל אחרים. הילדים טפשמה ימים אחדים אחרי האסיפה הראשונה התכנס המשפט הראשון. חיכו לו במתיחות ובעניין רב הרוב הכריע. בית המשפט חזר והודיע על פסקי הדין בתוספת הנמקה והסברה. אח"כ נבחר שופט-חוקר, אליו הובאו כל התלונות. אם סיבות התלונה היו של מה-בכך, היה במשך הזמן עלתה המחשבה, שהוועד הוא בעצם המאשים מטעם החברה, ולא יאה שרק לפני הקמת המשפט חששו המחנכים מפני שנאה בין הילדים והלשנה. אמנם היו מקרי הלשנה בזמן הראשון עסק המשפט בהפרת חוקי הסדר והתכתשויות בין הילדים, גנבות ומעשי רמאות העונשים היו התראה, פרסום על הלוח השחור, החרמה, שלילת ביקור בשיעור מסוים, הוצאה העונש לכשעצמו לא הפחיד. הפחד היה מפני הדיון ופסק הדין. במקרים טיפוסיים היה פסק הדין המשפט היה בשביל המסתכלים כהצגת טרגדיה במובן היוני. "הם עזבוהו נקיים יותר ומזוקקים, "דרמה" לאחר פסק הדין הראשון בא גל של רוגז. הנידונים נתקרבו באיום אל חברי הוועד וצעקו:
"אנו לא נסכים להיענש על ידכם! בכלל אין להעניש בשלילת זכות היציאה! בחרנו בועד, כדי
!ונל רוזעיש זה היה -כעין מרד קטן. התברר להם, שכל עניין "עדת ביה"ס" אינו מהתלה. הנאשמים היו דווקא סוף סוף נוכחו המורדים, שלא צדקו. התברר, שהם לא הבינו את העניין כשורה, ולכן הוחלט תוצובקה שבע קבוצות היו תולדותיהן ופעולותיהן אינן דומות, אף על פי שמבחינה חיצונית היו דומות. תירבעה רעונה תעונת תא ריכזמ הזה יווהה לכ .הינשה יפלכ תחא תודגנתה וליג תוצובקה "הסתדרות חשוטרים",מעניינת התפתחותה של קבוצה אחת, שנקראה בשם העברי תיגולוכיספה הרשפה יש טוענים, שאין ב"שיחה הכללית" כל חדש. המורה שומר על זכויותיו אלא שהוא מעביר בדרך ברנפלד תבע מהמורה חברות ביחס לחניך. זהו יסוד כל היסודות. |
|
"שקט בטוח, סבלנות מתוך הבנה משמשים יסודות לחברות, שאנו מתכוונים אליה.
כשחברות זו חסרה, נשארת גם השיחה הכללית והסידורים האחרים – מלאכת רמייה". (41 'מע 132) |
|
ראויים דברי ברנפלד אלה לתשומת לב רבה, אין סכנה גדולה מסכנתם של כלים מרוקנים מתוכנם, הפועלים מתוך אינרציה בחלל ריק. אין גרוע ממוסדות וכלים שהתנוונו. הרגשת חברות זו הוחדרה בבאומגרטן. במשך הזמן הושג שינוי מפתיע מה בעצם עשו המחנכים? המחנך החדש עושה בכלל פחות מאשר האחר. ההא דומה לגנן טוב, המבין שהעיקר אינו לחפור, לגזום וכו', אלא להקל מעל הצמח ליהנות מהגורמים הטבעיים המשפיעים על גידלו. גם הופעת מזיק לא תפחידנו, אם הוא מכיר את תהליך הגידול. ברנפלד מביא בספרו על הניסיון בבאומגרטן כמה דוגמאות מאלפות ליחס זה. טקש עובתל היה לוכי להנמה .לכואה רדחב שערה :התייה קרפה לע דימ התלעש תויעבה תחא בבאומגרטן היה המצב אחר. המורים ישבו עם הילדים ושוחחו אתם וע"י זה למדו להכירם. קודם דוגמא שניה: הילדים לכלכלו את הספסלים, הדלתות, השולחנות והקירות בכתובות וציורים. הילדים שיחקו כדורגל בצורה פרועה מאד. המורים לא הענישו ולא הטיפו אלא השתתפו ההשפעה חדרה מעט מעט. נתארגן קלוב לכדורגל. הוכנסו תקנות חדשות ביחס לזמן המשחק ,הריעה תאצל לוכי הלעמו 9 ליגמ דלי לכש ,עידוה דלפנרב .הריעה האיציה התייה תיניצר היעב בכל המקרים הללו בולט הקו היסודי ביחסי המורים והחניכים: החברות. חברות זו לא התבטאה בירידת המורים לרמת הילדים, שכן במקרה כזה מתגלה המבוגר כטיפש, הלק גדול מהילדים התנהג בהסתייגות וגם באיבה חלק ראה, שאין מענישים, והתחיל להתנהג לאט לאט חל השינוי. נושא השיחות התחלף. הם דיברו גלויות כדבר איש אל רעהו. הם למדו סוף סוף הושגה המטרה. ברנפלד ניסח אותה בסגנון הפסיכואנליזה: |
|
"הילדים רכשו להם חיים אפקטיביים, והצמידו מידה ניכרת של ליבידו ששוחרר למוריהם
ולמוסד והתחילו לקשור את חיי הנפש ההולכים ומתעשרים בנפש חבריהם" ( 132עמ' )44 |
|
םידומילה אילו היה הדבר תלוי בברנפלד, לא היה מארגן בי"ס על כיתותיו המקובלות. כתכנית לימודים שימשה התכנית החדשה של ביה"ס הממשלתי האוסטרי. הלימודים נערכו מתוך המורה חייב לשמור על רצונו ולא לעשות דברים, המתנגדים לרוחו, מחמת לחץ הילדים, כדרך הילדים לא גילו כל עניין בלימודים. למורים ניתנה יד חופשית ביחס לשיטה. כמה מהם התמידו נעשו ניסיונות בשטח לימוד החשבון, תנ"ך, תורת האזרחות לפי שיטותיו של ברטולד אוטו אם כי בשטה הלימודים אין להצביע על הישגים רציניים. |
|
המשך המאמר |
|---|
