אמונה רמה

‫אמונה רמה‬
‫לרבי אברהם בן דוד (אבן דאוד)‬
‫הראב"ד הראשון‬
‫תרגום שלמה לביא‬

‫מבוסס על מהדורת שמעון ווייל‪ ,‬פרנקפורט ‪ ,1858‬שנדפס בצרוף תרגום לגרמנית‪.‬‬
‫החלק העברי נדפס במהדורת צילום בירושלים בשנת ‪.1967‬‬
‫מאמר שני‪ ,‬מעיקר חמישי ואילך‪ ,‬בשני התרגומים הקיימים לספר‪ ,‬יצא בהוצאת השכל‪ ,‬תשמ"ז‬

‫הערך רבי אברהם בן דוד באנציקלופדיה יהודית דעת‬
‫‪http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2049‬‬
‫מהדורת פרנקפורט‪:‬‬

‫‪http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=57‬‬

‫ערך‪ :‬יהודה איזנברג‬

‫אתר דעת * תשע"ז‬

‫‪1‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מושגים ‪10………………….. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬

‫הקדמה ‪11 …………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫זכר כלל ‪11……………… ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .1‬על הסתירה בין ההכרח והבחירה] ‪11……………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬הטענות נגד ההכרח קשות יותר] ‪11……………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬נגד הספר מקור חיים לרשב"ג] ‪12………………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬הנחות קודמות לדיון בהכרח ובבחירה] ‪13………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬המלאכים והתנועות] ‪13…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬למי מכוון הספר הזה?] ‪14………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .7‬שורשי האמונה הישראלית – חכמה] ‪15…………………………… …………………………..‬‬

‫מאמר‬

‫א ‪16………………. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫והוא שמונה פרקים בהקדמת בחכמת הטבע ומה שאחריו אשר ההכרח מביא להקדימם‪16.. .‬‬

‫הפרק הראשון ‪16…………………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫בזכר העצם והמקרה‪ ,‬ורושם כל אחד מהם‪ ,‬וזכר סוגי המקרה‪16……………………………… :‬‬
‫‪[ .1‬עצם ומקרה] ‪16…………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬סוגי העצם] ‪16……………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬סוגי המקרים – תשעה] ‪17……………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬עשרה סוגים נתפשים בשכל‪ :‬עצם ‪ +‬תשעה מקרים] ‪17…………. …………………………..‬‬
‫‪ .5‬הסוג השלישי מן המקרים הוא המצב ‪19…………………………… …………………………..‬‬
‫‪ .6‬והסוג הרביעי ההצטרפות ‪19……………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .7‬אמנם הסוג החמישי הוא מתי ‪20……….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .8‬והסוג השישי הוא אנה ‪20………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .9‬והסוג השביעי הוא לו ‪20…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .10‬והסוג השמיני הוא שיפעל ‪20………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .11‬והסוג התשיעי הוא שיתפעל ‪20……….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫כתוב מעיד במושכלות ומדרגות המאורות ‪21…………………………….. …………………………..‬‬
‫מאמר א פרק ב ‪22…………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .1‬הקדמה‪ :‬השתנות החומרים] ‪22…………………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬שינוי חומר מצורה לצורה; החומר ההיולי‪ ,‬הראשון] ‪23…………. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬החומר ההיולי נברא ראשון] ‪24……….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬סיכום‪ :‬החומר והצורה הראשונים] ‪24…………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬הגדרת החומר הראשון אצל אבן גבירול וסתירתו] ‪25………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬החומר ההיולי עצם] ‪25………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .7‬חלוקת העצם לגשמי ובלתי גשמי] ‪26…………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .8‬התחלות כל נמצא שלוש] ‪26………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫כתובים רומזים אל מה שקדם ‪27………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪2‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .9‬דברי הנבואה על החומר המשתנה שוב ושוב] ‪27………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .10‬חידוש שמחדש הגלגל הראשון‪ ,‬גלגל המזלות וכוכבי הלכת] ‪27……………………………‬‬
‫‪[ .11‬השפעת התנועה הגדולה על העולם] ‪28…………………………. …………………………..‬‬
‫מאמר א פרק ג ‪29………………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫בתנועה ומיניה‪ ,‬וזיכרון הטבעית ממיניה‪ ,‬והנפשות‪ ,‬ועל מה זה שולח שם הטבע ראשונה‪ ,‬ועל‬
‫מה זה נעתק בהעברה‪ ,‬ועל מה זה שולח שם הנפש‪29…………….. ………………………….. .‬‬
‫‪[ .1‬פירוש המושג תנועה] ‪29………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬ביסודות ובגשמים ארבע מושכלות] ‪30…………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬הסדר שבעולם] ‪30………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬תנועות בעלי החיים] ‪31…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬ארבעת סוגי התנועות; תנועה טבעית ותנועת נפש] ‪31………….. …………………………..‬‬
‫כתובים רומזים אל מה שקדם ‪32………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫מאמר א פרק ד ‪32………………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫והוא שלא יתכן שיהיה גשם או שטח או קו או דברים בעלי מספר נמצאים בפועל‪ ,‬בעלי סדור‪,‬‬
‫והם בלתי בעלי תכלית‪ .‬ושלא יתכן שיהיה בבעלי תכלית כוח בלתי בעל תכלית‪ .‬ויתחייב‬
‫משתי ההקדמות שתהיינו כל כוחות הגופים בעלות תכלית‪ ,‬וכתובים מעידים‪32……………… .‬‬
‫‪[ .1‬הוכחה שאי אפשר קו או שטח אין סופי] ‪32……………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬אי אפשר חומר במספר אין סופי] ‪33……………………………….. …………………………..‬‬
‫כתובים רומזים אל מה שקדם ‪34………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬גוף בעל תכלית לא יכול להיות בעל כוח בלא תכלית] ‪34………… …………………………..‬‬
‫מאמר א פרק ה ‪35…………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫בתנועה ומיניה‪ ,‬ושלא יתכן שתהיה תנועה אלא ממניע; ושכל התנועות תכלינה אל מניע‬
‫ראשון; ושהמניע הראשון לא יתכן שיתנועע ממניע למעלה ממנו בסדור; ולא שתיפול תנועתו‬
‫בסיבוב‪35……….. ………………………….. ………………………….. ………………………….. .‬‬
‫‪[ .1‬המונח תנועה ופירושיו] ‪35………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬אין תנועה אלא ממניע] ‪35………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬הרוצה להחליף מדינה – מה בכוח ומה בפועל?] ‪36……………… …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬דוגמה נוספת‪ :‬אבן ריחיים‪ ,‬מה מניע ומה מונע?] ‪37……………… …………………………..‬‬
‫כתובים מעידים ‪38………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫מאמר א פרק ו ‪39………………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .1‬המלאכים] ‪39……………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬הנפש] ‪39…………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬אם הנפש עצם או מקרה] ‪40……………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬פעולת המזג] ‪41…………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬העצם והמקרה] ‪43………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫כוחות הנפש ‪44………………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬המלאכים] ‪45……………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪3‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .7‬סדר הגידול בטבע; הרצון להתרבות ולהגן על צאצאים] ‪47…………………………………..‬‬
‫‪ .8‬וכבר התבאר שכוחות הנפש הצומחת‪ ,‬שלש ראשיות‪48………… ………………………….. :‬‬
‫‪[ .9‬רמות שונות במזגים של היצורים] ‪48………………………………. …………………………..‬‬
‫[החושים] ‪49…………. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .10‬המישוש] ‪49…………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .11‬הריח] ‪49………………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .12‬השמע] ‪50……………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .13‬ומין החושים החמשה ‪50……………… ………………………….. ………………………….. -‬‬
‫‪[ .14‬החוש המשותף] ‪51…………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .15‬הדמיון‪ :‬החוש המצייר] ‪51…………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .16‬הדמיון] ‪51………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .17‬הכוח המדמה גורם לחלומות כוזבים] ‪52…………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .18‬הכוח הרעיוני – השופט] ‪53…………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .19‬כוח הזיכרון] ‪53…………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .20‬הכוח המניע] ‪53………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .21‬הדופק והנשימה] ‪54……………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫מופת מציאות הכוחות ושכל פועל אמנם יצא מכוח‪ ,‬ושפועל אחד לא יצא משני כוחות‪54………. .‬‬
‫‪[ .22‬החושים הגורמים להרגשה – חלק מבעלי החיים = עצמים] ‪54…………………………….‬‬
‫‪[ .23‬הכוח המדבר והשכל] ‪55………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫אם הנפש קדומה או מחודשת ‪55……………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫אם הנפש אחת או רבות ‪57…………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫כתובים מעידים ‪58………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫מאמר א פרק ז ‪60………………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫באשר הכוח המדבר איננו גשם ולא כוח מכוחות הגשם; וביאור צד התלותו בגשם‪ ,‬ושהגשם‬
‫הכרחי במציאותו ראשונה ובהשלמתו; ואיננו הכרחי בהשארתו‪ ,‬ושהוא לא יפסד ולא יעתק‪60.‬‬
‫‪[ .1‬הנפש האנושית משכילה עצמה] ‪61………………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬איך מתחדש דבר גשמי?] ‪63……………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬נותן הצורות] ‪63………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬תפקיד הגשמי והחושים] ‪64…………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬הקשר בין הנפש והגוף] ‪65……………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫כתובים מעידים במה שקדם ‪67………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬הישארות הנפש] ‪67……………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .7‬הגמול בעולם הבא] ‪67…………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .8‬ייעודי הנביאים הם יעוד לנפש] ‪68………………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .9‬ההסכמה לסבול צער בעולם הזה עדות לעולם הבא] ‪69…………. …………………………..‬‬
‫מאמר א פרק ח ‪70…………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪4‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫באשר השמים חיים מדברים ושתנועותיהם תנועות נפשיות ברצון‪ ,‬ושכוונתם בזה להודות‬
‫לאל יתברך‪70……………………………….. ………………………….. ………………………….. .‬‬
‫‪[ .1‬הגלגלים] ‪70………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬גלגל יוצא מרכז וגלגל הקפה] ‪70……….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬האם תנועת הכוכבים ברצון?] ‪70…………………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬אנשים סכלים מסרבים לקבל תנועת גלגלים מרצון] ‪71………….. …………………………..‬‬
‫כתובים מעידים במה שקדם ‪73………………… ………………………….. …………………………..‬‬

‫מאמר ב ‪74 ……………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .1‬הקדמה ‪74…………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫זיכרון ההקדמה‪74………………………………… ………………………….. ………………………….. :‬‬
‫‪[ .2‬המצאות דבר או השתלמותו – עדות לתכלית שיש בו] ‪74……….. …………………………..‬‬
‫‪ .3‬והחכמה הוא יתרון האדם ותכליתו‪75……………………………… ………………………….. .‬‬
‫[לשון ומתימטיקה אינם תכלית] ‪76…………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬דוגמה‪ :‬מפתל החוטין] ‪76……………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬מעלת המשפט והרפואה] ‪76……………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬עיסוק חסר תועלת במחקר משפטי] ‪77……………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .7‬שלבים בלימוד תורה] ‪77………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫מאמר ב עיקר א ‪79……….. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .1‬העיקר הראשון בשורש האמונה ‪79…………………………………. …………………………..‬‬
‫‪ .2‬ומן האפשר המציאות שני מינים אחרים‪80……………………….. ………………………….. :‬‬
‫‪ .3‬אמנם מחויב המציאות נאמר בו ‪80………………………………….. …………………………..‬‬
‫כתובים מעידים במה שקדם ‪81………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫מאמר ב עיקר ב ‪82……….. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫הפרק הראשון ‪82…………………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫הפרק השני מן העיקר השני ‪83…………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫באשר לא יעבור שיתלו הנמצאים בשני דברים בשום צד ועניין; אבל אמנם יתלו בנמצא אחד‪,‬‬
‫גמור האחדות‪ ,‬נקי מכל דרכי הרבוי ‪83…………………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .1‬דחיית כל תיאוריה שאינה מקבלת אחדות היוצר הראשון] ‪83………………………………..‬‬
‫הפרק השלישי מן העיקר השני ‪85………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫באשר אחדות כל אחד הוא מקרה‪ ,‬בלתי עובר כמוהו על האל יתברך; ונבאר שאחדות האל‬
‫יתברך שבה אל עניין שולליי‪ ,‬עובר עליו יתברך‪85…………………… ………………………….. .‬‬
‫מאמר ב עיקר ג ‪86………… ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .1‬העיקר השלישי בתארים ‪86……………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬פירוש תארים חיוביים‪ :‬אחד‪ ,‬אמתי‪ ,‬נצחי‪ ,‬חי] ‪87…………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬תארים מקריים] ‪90………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬כל תיאור מתבאר על דרך השלילה] ‪90……………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬די במה שנאמר בנושא ידיעת ה' ורצונו – שלא יטעו בו קוראים] ‪92………………………….‬‬
‫‪5‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתובים מעידים במה שקדם ‪93………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫מאמר ב עיקר ד ‪95……….. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫העיקר הרביעי בפעולות‪ ,‬והם ארבעה פרקים‪ :‬הפרק הראשון‪ :‬במופת מציאות המלאכים‪ ,‬מצד‬
‫מה שישיגו מהם האנשים במחשבותיהם‪ .‬הפרק השני‪ :‬במופת מציאות המלאכים מצד תנועת‬
‫השמים‪ .‬הפרק השלישי‪ :‬בסדור המציאות והשתלשל הסבות‪ .‬הפרק הרביעי‪ :‬במקורי הדעות‪.‬‬
‫‪95…………………. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫הפרק הראשון ‪95…………………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .1‬במופת מציאות המלאכים‪ ,‬מצד מה שישיגו מהם האנשים במחשבותיהם‪95……………… .‬‬
‫‪[ .2‬משפטים ראשונים‪ :‬ידע הקיים ללא למידה] ‪95……………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬התקדמות האדם בקליטת ידע] ‪95…………………………………. …………………………..‬‬
‫כתובים מעידים ‪96………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫הפרק השני מן העיקר הרביעי ‪97…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .1‬במופת מציאות המלאכים מצד תנועות השמים‪97……………….. ………………………….. .‬‬
‫‪[ .2‬עצמים מפשטים קשה עלינו השגתם] ‪97…………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬דוגמה להשפעת הבלתי חומר על החומר] ‪98…………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬המעבר מהבנת ידיעות טבעיות להבנת הקוסמוס והכחות בו] ‪98…………………………….‬‬
‫‪ .5‬הנה במציאות שלשה מיני מניעים‪100…………………………….. ………………………….. :‬‬
‫כתובים מעידים ‪102…………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫הפרק השלישי מן העיקר הרביעי ‪103……………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ .1‬בביאור מאמרם בסדר המציאות‪103………………………………. ………………………….. .‬‬
‫‪[ .2‬מה יוצא מן האחד?] ‪103………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬מהגלגל החומר‪ ,‬מחגורת המזלות הצורה] ‪105…………………… …………………………..‬‬
‫כתובים מעידים ‪110…………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫מאמר ב עיקר ה ‪113………………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫הכלל ‪113……………. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .1‬מוחשות ומקובלות] ‪113…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬במקובלות סדר העולם] ‪113……………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬המקובלות אמיתיות] ‪114……………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫הפרק הראשון ‪114…………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .1‬חלומות] ‪114……………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬רוח הקודש ‪ -‬בשינה] ‪114…………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬ראיות מפסוקים] ‪115………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬נבואה בלי משל] ‪116………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬נבואה בהקיץ] ‪116…………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬משלים בנבואות בהקיץ] ‪117…………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .7‬סיכום] ‪118………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .8‬דמות המופת וכוחה] ‪118……………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪6‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .9‬מי זוכה לכוחות על טבעיים?] ‪119………………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .10‬תנאים בקבלת רוחניות‪ :‬זמן מקום ואומה] ‪119………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .11‬נבואה אצל גויים] ‪120………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .12‬השפעת השפע] ‪120…………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .13‬מדות הנביא] ‪120………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫הפרק השני מן העיקר החמישי ‪122……………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫בזכר התמורה ובתנאי הנביא‪122…………. ………………………….. ………………………….. .‬‬
‫‪[ .1‬התמורה – מהי?] ‪122…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬מצוות שכליות ושמעיות] ‪122…………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬דתות מפורסמות ודברים שאין בהם תמורה] ‪122………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬תמורה בדת אפשרית מצד חידוש הרצון אצל ה'] ‪123………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬התורה מפרשת שהמצוות נצחיות] ‪123………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬פסוקים נגד קיום מצוות] ‪123…………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .7‬טענות המחייבות ביטול מצוות] ‪124……………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .8‬תשובה לטענות] ‪124…………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .9‬טענה ראשונה‪ :‬התורה הומרה] ‪126……………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .10‬טענה שניה‪ :‬התורה שבידינו אינה זו שניתנה] ‪126…………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .11‬פסוקים המתבארים בשינוי הנביא] ‪127………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .12‬המשך התשובות נגד טענה ב] ‪128………………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .13‬טענה‪ :‬המסורת אבדה בגלות] ‪128……………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .14‬תשובה‪ :‬הייתה מסורת מסודרת] ‪128……………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .15‬ההסכמה הוכחה למסורת] ‪129…………………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .16‬הנביא כהוכחה לתורה] ‪129…………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .17‬ערעור על נבואת משה] ‪130………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .18‬עניינים תכופים ומקובלים] ‪131……….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫מאמר ב עיקר ו ‪132…………………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫הפרק הראשון ‪132…………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪ [ .1‬הסתירות בין בתורה והפילוסופיה] ‪132…………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬הפילוסופיה על תארי ה'] ‪132…………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬תנועה אצל ה'] ‪133…………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬סתירה בפסוקים] ‪134…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬שמות משותפים] ‪134………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬הסיבה לשמות המשותפים] ‪135………………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .7‬שמות משותפים בשם ה'] ‪135………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .8‬הוכחות שהמלאך נקרא ה'] ‪136………………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .9‬השלמים מבני אדם ויחסם למלאכים] ‪137……………………….. …………………………..‬‬
‫‪7‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .10‬ברית עם השלמים בני אדם] ‪137…………………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .11‬המלאך הממונה על האומה ייקרא ה'] ‪138………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .12‬פעולת ה' ביציאה ראשונה או במלאכים] ‪139……………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .13‬דעת האסטרולוגים] ‪139………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .14‬המלאכים והממונים הטבעיים] ‪139………………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .15‬עבודת הכוכבים] ‪140………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .16‬טעות הפילוסופים‪ :‬ה' יודע רק את עצמו] ‪140…………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .17‬ידיעת ה'] ‪141…………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .18‬התפילה לה' ולא למלאך] ‪141………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .19‬מנין שהמלאכים ממונים על המתרחש?] ‪142……………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .20‬המלאך ייקרא ה'] ‪142…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .21‬מדוע לעבוד את ה' ולא את המלאך?] ‪143………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .22‬כוחו של המלאך] ‪143………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .23‬מדוע ביאר את ענין המלאך] ‪144…………………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .24‬כיצד לפרש את ביטויי פעולות ה'] ‪144…………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .25‬פרשת משה והמלאך המוציא את ישראל] ‪145………………….. …………………………..‬‬
‫‪[.26‬המלאך הנראה] ‪146……………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .27‬דרך השתלשלות דבר ה'] ‪146………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .28‬הסבר המושגים תנועת נפש וגשם] ‪147…………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .29‬נעשה אדם] ‪147………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ 30‬בצלמנו – צורה שכלית] ‪148…………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .31‬הפסוק "המים אשר מעל לשמים"] ‪149…………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .32‬העצמים הרוחניים שופטים בעולם] ‪149………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .33‬כוחם של נפשות הצדיקים] ‪150…………………………………… …………………………..‬‬
‫הפרק השני ‪151……….. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫במקורי הטובות והרעות‪ .‬וסדור הסבות ומנות אותם‪ ,‬וביאור השגחה‪ ,‬וסוד היכולת‪ .‬והוא‬
‫הפרק אשר בגללו וסבתו הצענו זה הספר‪ ,‬והוא היה תחילת המחשבה וסוף המעשה‪151…. .‬‬
‫‪[ .1‬ה' יודע ידיעה שלמה] ‪151…………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬השתלשלות סדרי המציאות] ‪151…………………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬מה' לא יצא רע] ‪151…………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬סוגי חיסרון‪ :‬חיובי והעדרי] ‪152…………………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬הטוב מרובה מן הרע] ‪152…………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬הדברים אינם מושלמים] ‪153…………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .7‬החיסרון בפרט גורם לשלמות כלל המציאות] ‪153………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .8‬תפקידם של חסרי השכל] ‪154………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .9‬דוגמה‪ :‬האש והרוח] ‪154……………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪8‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .10‬מזג נפשו של הרשע] ‪154…………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .11‬מדוע צריך נמצאים שפלים] ‪154………………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .13‬ה"אפשר"] ‪155…………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .14‬סוגי הסיבות] ‪156………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .15‬ארבע סיבות לכל דבר] ‪157…………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .16‬מדרגות בני אדם] ‪157…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .17‬ההתקרבות אל ה'] ‪157……………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .18‬בחירה] ‪158…………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .19‬המושגח] ‪158…………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .20‬הנעזב לנפשו] ‪158…………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .21‬סיכום‪ :‬הבחירה לאדם שלמה] ‪158……………………………….. …………………………..‬‬

‫המאמר השלישי ‪159 ……………………………………… …………………………..‬‬
‫הפרק הראשון ‪159…………………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .1‬שלושת כוחות הנפש] ‪159…………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .2‬היושר – ראש המעלות] ‪160………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .3‬השכל מחייב את עבודת ה'] ‪160………………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .4‬עשרת הדברות] ‪161…………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .5‬ידיעת ה' ואהבתו] ‪161…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .6‬הרע נובע מהסיבות או מהאדם] ‪161…………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .7‬לא די בתפילה] ‪162……………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .8‬מי שאינו יכול לדבוק בה'] ‪162………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .9‬רק עבודת ההתחלה קשה] ‪163…………………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .10‬מצוות הזיכרון] ‪163…………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .11‬כיבוש הכעס ועזיבת צרות העין] ‪163…………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .12‬מעלות המידות בתורה] ‪164………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .13‬המצוות השמעיות] ‪164………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .14‬חלקי התורה] ‪164……………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .15‬מעמדן ששל המצוות השמעיות – קרבנות] ‪165………………… …………………………..‬‬
‫‪[ .16‬השפעתם של שבעת הכוכבים] ‪166………………………………. …………………………..‬‬
‫‪[ .17‬ותקח צפורה צור] ‪166…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .18‬הדם על המשקוף] ‪167………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫‪[ .19‬הנבואה מאמתת את מצוות השמע] ‪167………………………… …………………………..‬‬
‫‪[ 20‬אברהם כמופת לאמונה] ‪168………….. ………………………….. …………………………..‬‬

‫‪9‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מושגים‬
‫בעלי ההגדלה ‪ -‬הסבורים שה' נעלה מכדי שיהיה לו קשר עם בני אדם או חומר‬
‫בעלי ההיגיון ‪ -‬לוגיקנים‬
‫בעלי המזג ‪ -‬הרכבה של היסודות במידה מתאימה‬
‫בשלוח ‪ -‬בכלל‬
‫דברים נעלמים ‪ -‬נבואה‬
‫הדרגות ‪ -‬התקדמות הדרגתית‬
‫החוש המשותף ‪ -‬החוש המשלב את תחושת כל החושים‬
‫הכוח מתבודד ‪ -‬דבר נפרד מזולתו‬
‫התחלף ‪ -‬התייחסות בני אדם באופן שונה‬
‫יביט ‪ -‬יכוון‬
‫לנגד ‪ -‬להעמיד נגד‬
‫מזג ‪ -‬תערובת של ארבעת היסודות בכמויות שונות היוצרות את הרבגוניות שבמינים‪.‬‬
‫מצבים ‪ -‬מעמד הכוכבים המשפיע על ההתרחשויות בעולם‬
‫עצמים נכבדים ‪ -‬מלאכים‬
‫עצמים פשוטים ‪ -‬מלאכים‬
‫צירוף ‪ -‬יחס‬
‫שמועות תכופות – סיפורים מקובלים במסורת‬

‫‪10‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הקדמה‬
‫זכר כלל‬
‫‪[ .1‬על הסתירה בין ההכרח והבחירה]‬
‫אמר‪ :‬שאלת לי ירוממך האל זה שנים על דרוש ההכרח והבחירה‪ ,‬וזכרת לי הרבה שיש‬
‫לך בכל אחת משתי אלה הקצוות‪ ,‬וזה שהעברות שיעבור עליהן האדם אם האל יתברך‬
‫מכריחו עליהן‪ ,‬אם כן איך יענישהו עליהן? או איך יזהיר עליהן בדתות? ועוד איך ישלח‬
‫נביאיו לצוות עליהן? וגם כן אם הן מסורות אל האדם‪ ,‬יעבור אותם אם ירצה‪ ,‬ויזהיר מהם‬
‫אם ירצה‪ ,‬הנה איך יעבור שיהיה במציאות דבר אין לאל יתברך ממשלת‬

‫עליו?‬

‫וזכרתי כי מה שיקשה עבור השכל בזאת השאלה‪ ,‬מוצאנו כתובים מעידים על היות‬
‫מעשה האדם בהכרח‪ ,‬כמאמר האל יתברך ואני אקשה את לב פרעה [שמות ז ג]‪ .‬כי‬
‫הקשה ה' אלוהיך את רוחו ואמץ את לבבו [דברים ב ל]‪ .‬ה' מסך בקרבה רוח עועים‬
‫[ישעיה יט יד]‪ .‬למה תתעינו ה' מדרכיך תקשיח לבנו מיראתיך [ישעיה סג יז]‪ .‬מי יפתה את‬
‫אחאב ויעל ויפול ברמת הגלעד [מ"א כב' כ]‪ .‬והנביא כי יפותה ודבר דבר אני ה' פתתי את‬
‫הנביא ההוא [ירמיה יד' ח']‪ .‬אכן השא השאת לעם הזה [ירמיה ד י]‪ .‬ובהפך זה והסירותי‬
‫את לב האבן מבשרכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו [יחזק' לו כז]‪.‬‬
‫ומוצאנו עם זה פסוקים מעידים על היות האדם בחירי‪ ,‬כמאמר האל יתברך העדותי בכם‬
‫היום את השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך [דברים ל יט]‪ .‬חי אני נאם ה'‬
‫אלוהים אם אחפוץ במות המת [יחזק' לג יא]‪ .‬לא שלחתי את הנביאים והם רצו [ירמ' כג‬
‫כא]‪ .‬אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה אל לבי [ירמיהו יט ה]‪ .‬לעשות עצה ולא מני‬
‫ולנסוך מסכה ולא רוחי [ישעיה' ל א]‪.‬‬
‫והשבותיך אז ואמרתי שהפסוקים התוריים‪ ,‬מהם מה שהונחו כפי פשוטיהם‪ ,‬ומהם מה‬
‫שהונחו במלות אין מנוס לבלתי עשות להם ביאור‪ ,‬והראיה בזה סתירת קצתם לקצת כפי‬
‫מה שקדם‪ ,‬לכן אין מנוס לבלתי עשות פירש אל אחד הקצוות‪ .‬והודעתיך שהפסוק הצריך‬
‫ביאור‪ ,‬הוא אותו שיעיד השכל על סתרו‪ ,‬וכי הרבה פסוקים הונחו כפי מה שראוי להמון‪,‬‬
‫לא כפי מה שהעניין באמתתו‪ ,‬ויאמר בו דברה תורה כלשון בני אדם‪ ,‬כאמרו יתברך ארדה‬
‫נא ואראה הכצעקתה הבאה עלי עשו כלה ואם לא אדעה [בראשית ח כא]‪ .‬כי עתה ידעתי‬
‫כי ירא אלוהים אתה [שם כב יב]‪ .‬לולי כעס אויב אגור [דברים‪ ,‬לב כח]‪ .‬ורבים כהם‪.‬‬
‫‪[ .2‬הטענות נגד ההכרח קשות יותר]‬
‫והודעתיך שהדיבה הנמשכת לאמונת הבחירה איננה כדיבה הנמשכת לאמונת ההכרח‪,‬‬
‫אבל הדיבה הנמשכת לאמונת ההכרח אין מנוס להימלט ממנו‪ ,‬והיא עם זה גדולה ומגונה‪,‬‬
‫ושהדיבה הנמשכת לאמונת הבחירה מעוטה ונקל לצאת ממנה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וראיתיך אחרי כן שלא היה אצלך מדרגת כל מה שביארתיו באותו מאמר מדרגת מאמר‬
‫מספיק והנהגה רפואית‪ .‬אבל לא מצאת בנפשך בין הדיבה הנמשכת לאמונת ההכרח ובין‬
‫הנמשכת לאמונת הבחירה‪ .‬ואינך לבדך על זה‪ ,‬כי אם רבים מאנשי העיון בגלילנו זה‪.‬‬
‫והנה הניע האל יתברך ממני דבר שהיה שוקט בי ולהועיל עם רב מנבראיו כפי דעתי‪ .‬וזה‪,‬‬
‫כי ראיתי שהבלבול והשי בוש בזאת השאלה ובדומות לה אמנם יקרה לבעלי העיון ממנו‬
‫בזמן הזה‪ ,‬מפני עוזבם העיון בעיקרי אמונתם הישראלית‪ ,‬ובקשת האותות וההסכמה‬
‫אשר בינה ובין הפלוסופיא האמתית‪ ,‬אשר עליה סומכים הפילוסופים עצמם‪ ,‬והסכמתם‪,‬‬
‫במה שהם מסכימים ובמה שחולקים‪ .‬וזה לעוזבם העיון בחכמות‪ ,‬ולא היה כן מנהג חכמי‬
‫אומתנו בזמנים העוברים‪ .‬אך נמצא להם בעיון בזה דעות נכבדות ותכונות נכונות‪ .‬כמו מה‬
‫שנזכר על ר' יוחנן בן זכאי ע"ה‪ ,‬ועל שמואל‪ ,‬ועל כל הסנהדרין בכל דור ודור‪.‬‬
‫אמנם בזמנינו זה לפעמים יקרה מי שיעיין בחכמות מעט‪ ,‬ואין בו כוח שיאחז בשתי ידיו‬
‫שתי נרות‪ ,‬בימינו נר דתו ובשמאלו נר חכמתו‪ .‬אך כאשר ידלק נר החכמה‪ ,‬יכבה נר הדת‪.‬‬
‫ולא בזה הדור לבד קרה זה‪ ,‬אך כבר קרה זה ג"כ בזמנים הראשונים‪ ,‬כמו שספרו זה‬
‫רבותינו ז"ל מאלישע=אחר‪ ,‬באמרם‪ ,‬עליהם השלום‪:‬‬
‫ארבעה נכנסו לפרדס‪ :‬ר' עקיבא‪ ,‬בן עזאי‪ ,‬ובן זומא ואלישע=אחר‪ .‬בן עזאי הציץ‬
‫ומת‪ ,‬בן זומא הציץ ונפגע‪ ,‬אלישע אחר קצץ בנטיעות‪ ,‬ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא‬
‫בשלום‪.‬‬
‫ולזה יחשבו רבים מאנשי דורנו‪ ,‬שהעיון באלה החכמות הדקות ממה שיזיק באמת‪ ,‬ולזה‬
‫לא יבקשו דבר מהחכמות‪ .‬ונמשך לזה ג"כ שלא ידעו שורשי הדת ועיקריה‪ ,‬אשר בהם‬
‫ראוי שיהיה רוב עיונם ודיוקם‪ ,‬ולא ענפיה אשר יספיק בהם עיון מעט‪ .‬ומאשר היה זה‬
‫עניינם‪ ,‬נמצאו כשקפדו לדבר בכמו אלה העניינים‪ ,‬נסתפקו עליהם סבותיהם‪ ,‬וחשכו להם‬
‫דרכיהם‪ .‬לפי שדרוש ההכרח והבחירה אי אפשר לשום מדבר שידבר בהם דבור ישר‪,‬‬
‫אלא אחר ידיעתו בתארי אל ופעולותיו‪ ,‬ומה שיתכן שיצא ממנו‪ .‬ומה שלא יתכן‪ ,‬ולא הגיע‬
‫אלינו בגלילנו זה ספר הונח בו דבור‪ ,‬יעיר אנשי העיון מזאת האומה אל דבר מהחכמות‪,‬‬
‫בשיעור מה שראוי שיעתקו אחריו‪ ,‬לאמת אמונתם‪ .‬זולתי ספר רבינו סעדיה ז"ל‪ ,‬אשר‬
‫קראו ספר האמונות והדעות‪ ,‬והוא ספר הטיב בו מאוד‪ ,‬יגמלנו האל הטוב‪ .‬אמנם כאשר‬
‫חקרנוהו‪ ,‬לא מצאנוהו מספיק למה שצריך לנו‪.‬‬
‫‪[ .3‬נגד הספר מקור חיים לרשב"ג]‬
‫וגם כן עמדנו על ספר ר' שלמה אבן גבירול ז"ל‪ ,‬כיון להועיל בו כונה אחת מהפלוסופיא‪,‬‬
‫ולא ייחד בו האומה לבד‪ ,‬אבל הוא בעניין ישתתפו בו כל מיני האנשים‪ ,‬ועם זה הביא רוב‬
‫דברים בעניין אחד‪ ,‬עד שספרו אשר רמזנו אליו‪ ,‬אשר קראו מקור חיים באולי אם יצטרף‬
‫ענינו במצרף‪ ,‬יוכללו דבריו בפחות מעשירית הספר ההוא‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ועוד שהוא התעסק לעשות הקשים‪ ,‬ולא נתחייב שתהיינה הקדמותיהם אמיתיות‪ ,‬אך‬
‫הספיק לו לפי דעתו‪ ,‬הקדמות מדומות בצורות היקש אמתי‪ .‬אכן חמריהם חמרים‬
‫מסופקים‪ ,‬ולפי ששיער בעצמו מאין הביאו הרבה מופתים‪ ,‬כסבור שהמופתים הרבים‬
‫הבלתי אמיתיים עומדים מקום מופת האחד האמתי‪ .‬ובכמו זה אמר החכם טוב מלא כף‬
‫נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח [קהלת ד ו]‪.‬‬
‫ואמרו חכמים ע"ה טבא פלפלתא חריפא ממלא צנא דקארי‪ .‬ולא הייתי מגנה דבריו לולי‬
‫שדבר סרה גדולה על האומה‪ ,‬ידעה מי שעמד על ספרו‪ ,‬וכל הספר ההוא מורה על‬
‫חולשת מדרגתו בפילוסופיא‪ ,‬והיותו מגשש בה כמגשש באפלה‪.‬‬
‫‪[ .4‬הנחות קודמות לדיון בהכרח ובבחירה]‬
‫ואחר שהתחננתי לאל יתברך לעזרני לפקוח עיני אנשי העיון מאומתנו בעקרי אמונתם‪,‬‬
‫בהביא עליהם עדו יות מן הכתובים התוריים ומופתים מהפילוסופיא האמתית‪ ,‬ראיתי שלא‬
‫יתכן לי זה‪ ,‬אלא אחר הקדם הקדמות מחכמת הטבע ומה שאחריו‪ ,‬לפי שבזאת השאלה‬
‫מההכרח והבחירה אשר הביא אותי לזכור כל מה שבזה הספר‪ ,‬לא תאמת התשובה‬
‫המספקת בה‪ ,‬אלא אחר הידיעה בתארי האל ופעולותיו‪ ,‬ולא יתאמת אמיתת תאריו‬
‫ופעולותיו עד שיקדם תחילה‪ :‬מופת מציאותו‪ ,‬ומופת אחדותו‪ ,‬ושהיא לא תדמה לאחדות‬
‫דבר אחר מכל מה שיקרא אחד מן העצמים הפשוטים כל שכן הגשמיים‪ ,‬ולא יתאמת זה‬
‫עד שנניח תחלה שיש במציאות עצמים בלתי גשמיים יקראו מלאכים‪.‬‬
‫ונביא לראיה על זה תחלה כתובים‪ ,‬ואחר כן הקשים מופתיים‪ ,‬ולא יתאמת זה אלא מצד‬
‫תנועת השמים‪ ,‬ומצד היות השמים חיים מדברים‪ .‬ונצטרך אל ביאור זה כתובים ומופתים‬
‫שכליים‪.‬‬
‫‪[ .5‬המלאכים והתנועות]‬
‫ורצוננו לבאר שלמלאכים מדרגות‪ ,‬ולא יתאמת לנו זה עד שנבאר במופת שהתחלת‬
‫תנועת נפש איננה התחלת תנועת גשם‪ .‬והביא ההכרח לזכור דבר מה מחכמת הנפש‬
‫דרך כלל‪ ,‬ומחכמת הנפש האנושית בפרט‪ .‬ומה שיושפע עליה‪ ,‬להבדיל בין הנפש והשכל‪.‬‬
‫אחרי כן נעתק הקש כזה אל השמים ג"כ‪ .‬ואשר אי אפשר בלעדיו בכל זה ולא יתאמת דבר‬
‫ממה שספרנו אלא אחר ידיעתו‪ ,‬הוא שלא תהיה תנועה אם לא ממניע‪ ,‬ושדבר מהדברים‬
‫לא יתכן שיתנועע מעצמו בשום פנים‪ ,‬ולא בשום עניין‪ .‬ולכן הביא ההכרח לזכור מיני‬
‫התנועה ושכולם ממניע‪ ,‬ושהמניע הוא בלתי המתנועע‪.‬‬
‫ורצוננו שנבאר שהתנועות כולן תכלינה אל מניע ראשון‪ ,‬ומן ההכרח שנבאר שאי אפשר‬
‫להיות במציאות נמצאים בפועל בעלי סדור לאין תכלית‪ ,‬ולבאר שהתנועה אי אפשר‬
‫שתיפול בסביבה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וכאשר הוצרכנו לזכור התנועות‪ ,‬הוצרכנו ג"כ לומר שמהן נפשיות ומהן טבעיות‪ ,‬ולכן חויב‬
‫שנעורר על הטבע מהו‪ ,‬ועל מה יאמר באמת‪ ,‬ועל מה יאמר בהעברה‪ .‬ולכן הוצרכנו לזכור‬
‫בזה תנועות היסודות אל מקומותיהם הטבעיים בצורותיהם המתחלפות‪ ,‬לא בגשמיותם‬
‫או חומריהם המשותפים‪ ,‬ולא במקריהם הנמשכים להם‪ .‬ולכן נתחייב לנו שנזכור מהו‬
‫ההיולי‪ ,‬ומה היא הצורה‪ ,‬ומציאות הצורות המלאכיות בגשמים המוחשים‪ ,‬ומציאות‬
‫הצורות הטבעיות בהיולי המושכל‪ .‬והביאוני כוונת תכונת ספר מקור חיים בדיבור מדוקדק‬
‫נקי מהמותרות ובמופת אמתי‪.‬‬
‫ואין רצוננו להטריח עצמינו להביא בכל עניין סדר ההיקש המופתי‪ ,‬יסדרוהו בעלי ההגיון‬
‫אם ירצו לקלות הבנתם ב גבול האמצעי אשר בו‪ .‬ואין דעתנו לדבר בכל זה עד שנפקח עיני‬
‫האנשים בעני ין העצם והמקרה‪ ,‬ואמתות כל אחד מהם‪ ,‬וסוגי המקרים‪ ,‬והיא הכוונה אשר‬
‫יכוונו אליה המתפלסים‪ ,‬בספר הנקרא 'קאטאגאריש' בלשון יון ו'המאמרות' בעברי‪ .‬ונקוה‬
‫שנעלה עוד אל מה שזולתו‪ ,‬כי אלה העניינים כאשר נשלים כל הצריך מהם‪ ,‬נחתום‬
‫המאמר הראשון‪.‬‬
‫וייחדנו המאמר השני לעניין הדת‪ ,‬ונזכור חלקיו‪ ,‬ונבאר הנתלים מהם באמונה‪ ,‬ונזכור‬
‫אותם שהם הנהגות מדיניות‪ ,‬ומעלות מידות‪ ,‬ומה שדומה לזה‪ .‬ואי זה מהם דיוקים‬
‫שכליים במינים שונים נזכרם עוד‪.‬‬
‫ונזכור אחרי כן מבחר דברי חסידי אומתנו‪ ,‬וכל מה שנביא במאמר הראשון גם בשני לא‬
‫יגרע ממנו עדות מן הכתוב‪ ,‬עד שיתבאר שאמתיות החכמה הם נכללות בספרי הקודש‪.‬‬
‫וגם כן נבאר במאמר השני מקורי הרעות‪ ,‬אשר נכחיש המשכם מהאל יתברך בתכלית‬
‫ההכחשה‪ ,‬ונבאר הנבואה ומיניה‪ ,‬ותנאי הנביא אשר אנחנו מחויבים לשמוע אליו‪ ,‬ונבאר‬
‫עניין הגמול והעונש וזה אופן הדרך אשר ניחל ללכת בו‪.‬‬
‫‪[ .6‬למי מכוון הספר הזה?]‬
‫אמנם נושא העיון הזה הנה מבואר שהוא פילוסופיא מעשית‪ ,‬מצד היותה בדת מקובלת‬
‫ובפילוסופיא האמיתית מבוארת במופת‪.‬‬
‫אמנם תועלתה‪ ,‬הנני מייעץ לכל איש תם בתכלית התמימות אשר כאשר ישאלוהו על‬
‫דרוש ההכרח והבחירה או מה שדומה להם ואינו חושש עליה‪ ,‬אך יחשוב שלא ישיגנו בן‬
‫אדם ולא ידאג לבו בקרבו ולסכלותו בו‪ ,‬שלא יכנוס עצמו לעיין בזה הספר ולא בזולתו ממה‬
‫שכוונתו ככוונת זה הספר אבל ראוי שיישאר בתמותו וקבלתו‪ .‬כי תכלית הפילוסופיא –‬
‫המעשה‪.‬‬
‫וגם כן החכמים בחכמת הדת הבקיאים ג"כ בפילוסופיא אינם צריכים אל ספרנו זה‪ ,‬כי די‬
‫להם בחכמתם כמה כפלים מספרנו זה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ואולם המתחיל בעיון‪ ,‬והוא נבוך על מה שמצד הקבלה לבד הגיעהו‪ ,‬ולא הגיעה מעלתו אל‬
‫שיתאמת לו מה שנשתבש בו‪ ,‬הנה זה הספר מועיל לו מאוד‪ ,‬כי כבר הקרבנו לו הרבה‬
‫מאופני החכמה‪ ,‬ובנינו על יסודותיה הדת‪.‬‬
‫‪[ .7‬שורשי האמונה הישראלית – חכמה]‬
‫והאל יתברך ויתעלה אומר בתורתו החכמה‪ :‬ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם‬
‫לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה‬
‫[דברים ד' ו']‪ .‬ולא אמר זה על המצוות השמעיות‪ ,‬כי אין בהם דבר יהיה נפלא בעיני מי‬
‫שאינו מאומתנו; ולא אמר זה על הנהגות המדיניות ומעלות המידות‪ ,‬כי אותם ג"כ כל בעל‬
‫שכל יוכל לשומם הנהגה לעצמו ולסרים למשמעתו‪ ,‬ואם לא יהיה בעל דת‪ .‬ואמנם אמר זה‬
‫על הפלה האומות בחוקרם על שו רשי האמונה הישראלית‪ ,‬ועל רוב מצאום מסכימים עם‬
‫מה שעמדו עליו אחר הפלגת חקירתם ותכלית חריצותם להוציא האמת לאמיתתו‪ ,‬אחר‬
‫רוב המשא והמתן שעשו בזה אלפי שנים‪ .‬ולנו אנחנו נתן בלי עמל וחקירה‪ ,‬אבל לקחנוהו‬
‫מקובל מהנביא האמתי ומצאנוהו מבואר במופת בפילוסופיא האמתית‪.‬‬
‫וזה החלי המאמר הראשון‪ .‬ואשאל מהאל יתברך להצילנו מפשע ומשגיאה ולהישירני‬
‫באמרי פי ומעשה ידי למען חסדו‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר א‬
‫והוא שמונה פרקים בהקדמת בחכמת הטבע ומה שאחריו‪ ,‬אשר ההכרח מביא‬
‫להקדימם‪.‬‬

‫הפרק הראשון‬
‫בזכר העצם והמקרה‪ ,‬ורושם כל אחד מהם‪ ,‬וזכר סוגי המקרה‪:‬‬
‫‪[ .1‬עצם ומקרה]‬
‫הנמצאים נחלקים חלוקה ראשונה אל עצם ומקרה‪.‬‬
‫והעצם הוא הנמצא הבלתי צריך לנושא‪ ,‬נרשום אותו תחלה כן עד שנוסיף ביאור‪.‬‬
‫והמקרה הוא הנמצא בדבר‪ ,‬והוא בו לא כחלק ממנו ואין לו העמדה בלעדיו‪ .‬כמו לובן‬
‫הבגד הלבן‪ ,‬שהוא בו לא כחלק ממנו‪ ,‬כי הוא יהיה בו או לא יהיה בו‪ ,‬הבגד בגד‪ .‬לא יועיל‬
‫היותו חילופו בעניין עצמות הבגד‪ ,‬ולא יזיק העלתו ממנו‪ .‬ואין העמדה ללובן בלתי הבגד‪,‬‬
‫ר"ל לובן זה הבגד לא יהיה אלא בו‪.‬‬
‫והעצם אינו כן‪ ,‬אבל אינו צריך אל דבר יהיה בו‪ ,‬ואם יהיה בדבר‪ ,‬יהיה בו כחלק ממנו‪ .‬כמו‬
‫היד בגשם בעל היד‪ ,‬או הענף באילן בעל הענפים‪ ,‬ולו העמדה בלעדיהם‪ ,‬כי הענף אם‬
‫נכרת יהיה לו העמדה‪ .‬עם היות שהגשם יראה מענינו שהוא בדבר‪ ,‬להיותו עכ"פ במקום‪,‬‬
‫אכן הגשם יפרד ממקום ויהיה בזולתו‪ ,‬לא כלובן זה הנייר כי הוא לא יעתק ממנו אל זולתו‪.‬‬
‫ודע כי מה שהוא עצם‪ ,‬בעצמו הוא עצם‪ ,‬ולא בהיקש אל דבר מה‪ ,‬ולא יתכן שנאמר‬
‫שהאדם הוא בבית אדם‪ ,‬ואיננו בבימה אדם‪ .‬או שהוא אדם בהיקש אל החמור‪ ,‬ובהיקש‬
‫אל המלאך איננו אדם כי אם מקרה‪ .‬אבל בכל מקום ובכל בחינה‪ ,‬העצם – עצם‪ ,‬והמקרה‬
‫ מקרה‪.‬‬‫ואבן גבירול בספרו "מקור חיים" הראה כי סברתו היות קצת הדברים עצם בבחינת דבר‬
‫מה‪ ,‬ומקרה בבחינת דבר אחר‪ .‬ואולם זה טעות‪ ,‬ולא בדאו הוא מלבו אך כבר חדשו‬
‫מהמתפלסים מי שטעה בו ונמשך הוא אחריו‪.‬‬
‫‪[ .2‬סוגי העצם]‬
‫ועצם יחלק אל גשמי‪ ,‬ובלתי גשמי‪ ,‬הגשמי מיניו כולם או רובם נראים לחוש‪ ,‬והוא ששה‬
‫מנים‪ :‬השמים ומה שיקרא יסודות‪ ,‬ושני אלה המינים הם הגשמים הפשוטים‪ ,‬אחרי כן‬
‫המורכבים‪ ,‬והם מתכות וצמחים וגשמי הבעלי חיים בלתי מדברים וגשם החי המדבר‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .3‬סוגי המקרים – תשעה]‬
‫אמנם סוגי המקרים אצל הפילוסופים תשעה‪ ,‬לפי שהם ישתדלו למנות כמה הם הדברים‬
‫הנלקחים בשכל האנושי‪ .‬ואם אפשר שיוכללו מושכליהם תחת עניין אחד‪ ,‬ייאמר על כולם‬
‫בהסכמה‪ .‬ועניין אמרנו בהסכמה‪ ,‬הוא השם אשר יאמר על דברים רבים מצד השתתפם‬
‫בעניין אחד בשווה‪ ,‬לא יאמר על אחד מהם ראשונה ואחר על האחר בסבת הראשון‪ ,‬ולא‬
‫מפני שאחד מהם יותר ראוי באותו השם מן האחר‪ .‬אבל הוא לכולם בשווה‪ ,‬כמו החי על‬
‫הסוס והחמור והכלב‪ ,‬כי אלה אין אחד מהם יותר ראוי בשם החי מן האחר ואין לו עניין‬
‫החיות בסבת האחר‪.‬‬
‫בהפך דברים אחרים‪ ,‬אשר לא יאמרו בהסכמה‪ ,‬כמו הנמצא‪ ,‬שייאמר על העצם והמקרה‪,‬‬
‫ואל יאמר עליהם בהסכמה‪ ,‬כי המציאות למקרה אמנם הוא נקנה לו באמצעות מציאות‬
‫העצם‪ ,‬ולכן העצם יותר ראוי בשם המציאות מהמקרה‪.‬‬
‫וכאשר השתדלו למנות המושכלות אשר יאמרו על מה שתחתיהן בהסכמה‪ ,‬מצאום‬
‫תשעה‪ .‬כי הם עיינו אל מראה הלובן אשר בזה הנייר דרך משל‪ ,‬וראו שהלובן במוחלט‬
‫יותר כולל ממנו‪ .‬כי הוא יאמר על לובן זה הנייר ועל לובן הכפור ולובן השלג וזולתם‪ ,‬אחרי‬
‫כן מצאו המראה יותר כולל מן הלובן‪ ,‬כי הוא יאמר על הלובן והשחרות ומראים אחרים‪.‬‬
‫אחר כן מצאו האיכות יותר כולל מן המראה‪ ,‬כי הוא יאמר על המראה והטעם והריח‬
‫וזולתם‪ ,‬ואמרו שהאיכות יותר כולל מן המראה‪ .‬ולא מצאו דבר יותר כולל מן האיכות‪ ,‬לפי‬
‫שהמקרה ‪ -‬ואם הוא יותר כולל מן האיכות ‪ -‬לא יאמר על האיכות וזולתו בהסכמה‪.‬‬
‫‪[ .4‬עשרה סוגים נתפשים בשכל‪ :‬עצם ‪ +‬תשעה מקרים]‬
‫ומצאו כי כל מה שילקה בשכל נכלל תחת עשרה סוגים‪ ,‬אחד מהם העצם וכבר זכרנוהו‬
‫ותשעה מקרים‪ ,‬והם הכמה‪ ,‬והאיכות‪ ,‬והמצב‪ .‬ואלה השלשה ימצאו מונחים בגשמים‬
‫נגלים בהם‪ .‬וההצטרפות‪ ,‬ואנה‪ ,‬ומתי‪ .‬ואלה עניינים חלושי המציאות מאד נעלמים‪ .‬ולו‪,‬‬
‫ושיפעל ושיתפעל‪ .‬ומציאותם ממוצע‪ ,‬לא יעלמו כהעלם השלשה האחרונים‪ ,‬ואינם נגלים‬
‫כמו הראשונים‪ ,‬ולזה לא יאמר המקרה על כל אלה בהסכמה‪.‬‬
‫והכמה‪ ,‬הוא עניין ימצא בכל דבר‪ ,‬שאפשר שישוער כלו בחלק ממנו‪ .‬כמו הגשם הגדול‪,‬‬
‫אשר אפשר שיכרת ממנו חלק קטן ויישאר בו כולו‪ ,‬ועם היות שהגשם הוא עצם‪ ,‬אמנם‬
‫כאשר יבחן מצד השיעור תהיה אותה הבחינה לכמה‪.‬‬
‫והכמה שני מינים מתדבק ומתחלק‪ ,‬והמתדבק הוא אשר אפשר שהונח בו חלק יחלקהו‬
‫ויהיה משותף לשני המתחלקים‪ ,‬רצוני סוף האחד מהם והתחלת האחר‪ ,‬והכמה המתחלק‬
‫אי אפשר זה בו‪ ,‬וזה‪ ,‬כי הכמה ימצא בקו והוא דבר שיש בו התפשטות בצד אחד‪ ,‬וימצא‬
‫בשטח הווא לו התפשטות בשני צדדים‪ ,‬ובגשם והוא עצם שיש לו התפשטות בשלשה‬
‫צדדים ואפשר שינוחו בו שלשה קוים נכרתים על זויות נצבות‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וימצא בזמן ג"כ‪ ,‬והוא שיעור תנועת הגלגל היותר גדול מצד שיתחבר לו השמש בתנועתו‬
‫ויהיה מתנועתו הלילה והיום‪.‬‬
‫וימצא במספר‪ ,‬והוא לבדו הכמה המתחלק‪.‬‬
‫אמנם הגשם אפשר שיונח בו שטח יחלקהו חלוקה מדומה‪ ,‬ויהיה משותף לשני החלקים‪,‬‬
‫וכן ידומה התחלק השטח בקו‪ ,‬והתחלק הקו בנקודה‪ .‬והזמן ידומה שהעתה מחלק אותה‬
‫בעבר ובעתיד ומשתף ביניהם‪ ,‬ואפשר זה במספר [ואי אפשר כי אין למספר דבר מקומי]‪.‬‬
‫ואלה החמשה הם מיני נושאי הכמה‪ ,‬ומי ששם אותם יותר טעה‪ .‬ומאלה החמשה הזמן‬
‫והמספר הם כמה בעצמם‪ ,‬אמנם הנשארים הם נושאים לכמה‪ ,‬וכבר יאמר שהחמשה הם‬
‫כולם בעצמם כמה‪ ,‬וירצה בזה שהם אם כמה כזמן והמספר‪ ,‬ואם נושאי הכמה נשיאות‬
‫ראשון‪ ,‬לא כלובן הבגד‪ ,‬כי הוא יש לו כמה באמצעות היות הכמה לבגד‪.‬‬
‫וסברת אבן גבירול במאמר השני מספרו מקור החיים שהעצם הנושא למאמרות הוא‬
‫מושכל בלתי מוחש‪ ,‬וסובר ג"כ שהוא מתנועע בלתי מניע‪ ,‬ונתן בזה סבה סרה מאד‪ ,‬והיא‬
‫שהכמות אשר תשיגה יעצרהו מהתנועה ותמנעהו מעבור‪ .‬ושם לעצם המושכל הבלתי‬
‫מוחש כמות‪ ,‬וזה מין מן השיגעון‪ .‬ומופת מקריות הכמה הוא‪ ,‬שהכמות מה תסתלק מן‬
‫הגשם ותחול אחרת תחתיה והגשם עומד בעצמו‪ ,‬כמו היין החדש בחבית שאיננו מלא‪,‬‬
‫ירתח בו עד שימלאהו‪.‬‬
‫והסוג השני הוא האיכות‪.‬‬
‫והיא תכונה באיש בה ישיב השואל ממנו 'איך הוא?'‬
‫והוא ארבעה מינים‪.‬‬
‫אחד מהם תכונה‪ .‬אם בנפש‪ :‬כמו החכמה או הסכלות או היושר או העול‪ ,‬ואם בגשם‪ :‬כמו‬
‫הבריאות או החולי‪ ,‬וכל אלה בהיותם מהירי ההסרה יקרא עניין‪ ,‬וכאשר נקבעו נקראו‬
‫קניין‪,‬‬
‫אמנם המין השני הוא מה שיאמר כוח טבעי‪ ,‬כמו הבריא והחולני ואין זה העניין הבריאות‬
‫והחולי כי לפעמים החולני יהיה בריא‪ ,‬ולפעמים הבריא יהיה חולה‪ ,‬אבל הוא הכנה בגשם‬
‫לדבר מה או לא הכנה אליו‪ ,‬כמו שבשעווה הכנה לקבל הצורה ובאבן היקרה אין הכנה‬
‫לזה‪.‬‬
‫והמין השלישי האיכות ההתפעלויות‪ ,‬וההתפעלויות‪ .‬והאיכות ההתפעלויות הם רשמים‬
‫אשר יגיעו בחושינו ממוחשיהם‪ ,‬כרשמים שיקבלו ממה שימושש מן החם והקר‪ ,‬והלח‬
‫והיבש‪ ,‬והקשה והרך‪ ,‬והכבד והקל‪ .‬וכמו הרשמים שיקבל חוש הריח מן הריחות‪ ,‬וחוש‬
‫השמע מן הקולות‪ ,‬וחוש הראות מן הדברים הנראים‪ ,‬וחוש הטעם למיני הטעמים‪ ,‬וכל‬
‫אלה יקראו איכויות התפעלויות‪ ,‬והם רשומים גשמיים‪.‬‬
‫אמנם ההתפעלויות הם רשומים נפשיים‪ ,‬כמו הרחמנות והבושת והכעס מדבר שיראה‪,‬‬
‫ושובו ממנו בשמעו ההתנצלות‪,‬‬
‫‪18‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫והמין הרביעי האיכות אשר תהיה בכמות במה שהיא כמות‪ ,‬כמו שני משולשים אשר‬
‫כשיחוברו יהיה מהם מרובע ונשתנה התמונה לפי שנתווסף הכמה‪ ,‬או המרובע כשיוסר‬
‫חציו יהיה משולש‪ ,‬או שתי קשתות כשיקובצו יהיה מהם עגלה‪ ,‬או בהפך‪ ,‬או המספר הסוג‬
‫יתוסף עליו נפרד ויהיה נפרד או בהפך‪.‬‬
‫‪ .5‬הסוג השלישי מן המקרים הוא המצב‬
‫והוא יחס חלקי הגשם אל חלקי המקום‪ ,‬כי הגשם האחד לפעמים ינוח כלו במקום אחד‪,‬‬
‫אך חלקיו לא יהיו מיושבים על חלקי המקום‪ .‬וזה כמו ששוכב על אחד מצדדיו ויתהפך על‬
‫צד אחר‪ ,‬או השוכב על בטנו ישוב לשכוב על גבו‪ ,‬או העומד ישב במקומו‪ ,‬או היושב יקום‪,‬‬
‫זה הרושם שרשמו קצתם למצב‪.‬‬
‫ומהם מי שיראה שהמצב הוא יחס אל חלקי הגשם קצתם לקצת‪ ,‬כי הפרקדן בטנו על גבו‬
‫והשוכב על בטנו בהפך זה‪.‬‬
‫‪ .6‬והסוג הרביעי ההצטרפות‬
‫והוא יחס בין שני דברים בם בעצמם‪ ,‬יאמר כל אחד מהם בהיקש אל חברו‪ ,‬כאב והבן‪,‬‬
‫והאדון והעבד‪ ,‬והחצי והכפל‪ .‬וזה עניין יושכל בכל המושכלות אשר זכרנו ושנזכור עוד‪ ,‬כי‬
‫האב והבן עם היות כל אחד מהם עצם בעצמו‪ ,‬הנה מצד האבות והבניות הם במצטרף‪ ,‬כי‬
‫האב אמנם הוא אב בצרוף אל הבן והבן בצרוף אל האב‪ .‬וכאשר יבחן ההצטרפות ימצא‬
‫ג"כ בכמה‪ ,‬כי אמרך 'זה גדול מזה' ‪ -‬הוא הצטרפות בכמה‪ ,‬גם אמרך 'גדול וקטון'‪ ,‬או 'רב‬
‫ומעט'‪ .‬אמנם יובן עניין זה הדבור אחר הניח דבר יצורף אליו‪ .‬ולזה אפשר שיאמר 'הר‬
‫קטון' ו'גרגיר שומשמין גדול'‪ .‬וזה בצירוף ההר אל ההרים הגדולים אשר הם יותר גדולים‬
‫ממנו‪ ,‬וגרגיר השומשמין אל גרגיר שומשמין יותר קטון ממנו‪ ,‬וכן אמרך ראובן יותר חכם‬
‫משמעון‪ ,‬הוא צירוף באיכות‪ .‬וכאשר תאמר 'לימין שמעון‪ ,‬לשמאל לוי' ‪ -‬הוא צירוף במצב‪,‬‬
‫וכן בשאר‪ .‬ומסגולת המצטרפים שכל אחד מהם ישוב אל האחר בשווה‪ ,‬כי תאמר 'האב ‪-‬‬
‫אב לבן'‪ ,‬אחר זה המאמר [תשוב המאמר] בשווה ותאמר 'הבן ‪ -‬בן לאב'‪ .‬ואם לא ישוב‬
‫בשווה‪ ,‬כאמרך 'זה בן ראובן'‪ ,‬ואי אפשר שישוב בשווה 'זה ראובן בן'‪ ,‬הנה זה לפי שאתה‬
‫לקחת אחד המצטרפים‪ ,‬והוא הבן בעניין הצירוף‪ ,‬ולא לקחת האחר והוא ראובן בעניין‬
‫הצירוף‪ .‬וכן אם תאמר 'זה הכנף ‪ -‬כנף לעוף'‪ ,‬לא יתכן אחר כן שתאמר 'זה עוף ‪ -‬עוף‬
‫לכנף'‪ ,‬וזה כי אתה לקחת הכנף בעניין ההצטרפות‪ ,‬כי לא יהיה אלא למעופף‪ ,‬ולא לקחת‬
‫המעופף בעניין ההצטרפות‪ ,‬כי יש מעופף יעופפהו הרוח‪ ,‬ואם תרצה לקחת אותם יחד‬
‫בעניין ההצטרפות‪ ,‬תאמר 'זה הכנף כנף למעופף בכנף'‪ ,‬והמעופף בכנף בעל כנף בזה‬
‫הכנף‪ .‬כל אחד מהמצטרפים כשיובן האחד יובן האחר בהכרח מצד היות לו אותו‬
‫ההצטרפות‪ ,‬לא מצד שהוא בעצמו דבר מה‪ .‬כי אתה כאשר תאמר חצי תבין שהוא חצי‬
‫כפלו‪ ,‬מבלי שתדע אם החצי והכפל נושאם גשם או שטח או קו או דבר אחר‪.‬‬
‫‪19‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ .7‬אמנם הסוג החמישי הוא מתי‬
‫והוא יחס הדבר אל הזמן אשר בו מציאותו או השווה למציאתו‪ .‬ועניין השווה הוא‪,‬‬
‫שמציאותו נמשך עם זמן מה‪ .‬כי הדברים המתחדשים‪ ,‬לפעמים יהיו שווים לזמן שיש לו‬
‫שיעור‪ ,‬כאמרך 'מתי הייתה המלחמה'? ויאמר 'ביום כך'‪ ,‬ולפעמים יהיו הדברים‬
‫המתחדשים בעתה‪ ,‬כי אמרך 'מתי מת ראובן?' כי זה יחיה בעתה‪ ,‬וכל הדומה לזה‬
‫מהתהפך הדבר מצורת אל צורה‪ .‬ועניין מתי‪ ,‬איננו הזמן‪ ,‬כי אתה כשישאלוך מתי היה זה‪,‬‬
‫לא יתכן שתאמר שזה העניין הנשאל עליו הוא חדש פלוני‪ ,‬אך בחודש פלוני‪.‬‬
‫‪ .8‬והסוג השישי הוא אנה‬
‫והוא יחס הדבר אל המקום‪ ,‬ואין ענינו המקום‪ ,‬כי אתה כשישאלוך 'אנה ראובן?'‪ ,‬לא יתכן‬
‫שתאמר הבית‪ ,‬אלא בבית‪.‬‬
‫‪ .9‬והסוג השביעי הוא לו‬
‫והוא יחס בין הגשם וגשם אחר שווה אליו נעתק בהעתקתו‪ .‬כמו היות לובש בגד או צנוף‬
‫במצנפת או מונעל‪ ,‬ועורות הבעלי חיים‪[ ,‬ו]קליפות האילנות נכנסים בזה העניין כשנחלקו‬
‫לא מצד שהם עצם‪ ,‬אלא מצד שהוא דבר יקיף באחר‪ ,‬ויהיה שווה אליו‪ ,‬וייעתק בהעתקתו‪.‬‬
‫‪ .10‬והסוג השמיני הוא שיפעל‬
‫והוא עניין יקרה מהנעת המניע למתנועע‪ ,‬כהנעת המזונות והתרופות לאדם מן החולי אל‬
‫הבריאות ובהפך‪ ,‬וכשנות השמש פני הכובס אל השחרות‪ ,‬ויריעתו אל הלובן והדומים‬
‫לאלה‪.‬‬
‫‪ .11‬והסוג התשיעי הוא שיתפעל‬
‫והוא עניין יתחדש מהתנועעות המתנועע מן המניע‪ ,‬והוא מושכל שווה אל הקודם ומיניו‬
‫כמיניו‪ ,‬רק שאין המושכל מזה הוא המשכל מזה‪ ,‬כי נושא הפועל הוא הפעול ונושא‬
‫ההתפעלות הוא המתפעל‪ .‬ומקרה אחד לא יהיה בשני נושאים‪ .‬כי לא יהיה לובן אחד בשני‬
‫בגדים‪ ,‬ולא חום אחד בשני גשמים‪.‬‬
‫הנה אלה רמזים מספיקים לתלמידים‪ .‬יבינו מהם שהמושכל מאחד מהם נכנס תחת‬
‫האחר ושהם התחלות המחשבה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתוב מעיד במושכלות ומדרגות המאורות‬
‫וכבר מנה דוד ע"ה העצם ורוב אלה המקרים‪ ,‬וזכר הקפת חכמת האל יתברך בהם‪.‬‬
‫ואמר‪ :‬ה' חקרתני ותדע [תהלים קלט]‪ ,‬זה ספור על עצמותו והוא העצם‪,‬‬
‫ואחר כן אמר‪ :‬אתה ידעת שבתי וקומי‪ ,‬וזהו המצב‪.‬‬
‫אחר כן אמר‪ :‬בנת לרעי מרחוק‪ ,‬וזהו תכונת הנפש והוא מן האיכות‪.‬‬
‫אחר כן אמר‪ :‬ארחי ורבעי זרית‪ ,‬ספר הקפת האל יתברך בו ובתכליותיו‪ ,‬וזהו מן הכמה‪.‬‬
‫ואחר כן אמר‪ :‬וכל דרכי הסכנת‪ ,‬וזהו הנשאר ממיני האיכות‪.‬‬
‫אחר כן אמר‪ :‬אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך‪ ,‬ספר שהאל יתברך נתן לו התמונה‪ ,‬והוא‬
‫עניין מחובר מאיכות וכמות‪.‬‬
‫אחר כן אמר‪ :‬אנה אלך מרוחך‪ ,‬עד אמרו גם שם ידך תנחני ותאחזני ימיניך‪ ,‬ספר כל אנה‬
‫שאפשר להיות לאדם והקפת ידיעת האל יתברך בכולם‪.‬‬
‫אחר כן אמר‪ :‬תסכני בבטן אמי‪ ,‬ספר ההצטרפות‪.‬‬
‫אחר כן אמר‪ :‬אשר עשתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ‪ ,‬ספר הפעל וההתפעלות‪.‬‬
‫אחר כן אמר‪ :‬גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו שב לזכור הכמה המתחלק והוא‬
‫המספר הנמצא באיברים‪.‬‬
‫אחר כן אמר‪ :‬ימים יוצרו ולא אחד בהם‪ ,‬ספר מתי‪ .‬ואפשר שמה שיובן ממאמר לו‪ ,‬נכנס‬
‫תחת וכל דרכי הסכנת‪ .‬הנה כבר מנה זה המזמור כל סוגי הנמצאות‪.‬‬
‫והוסיף עניין אחד גדול באמרו גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה‪,‬‬
‫רמז אל מדרגות המאורות‪ ,‬וזה כי הם על מדרגות‪ :‬מהם אור הנר‪ ,‬והוא ישים לנו הראות‬
‫אשר בכוח ראות בפועל‪ ,‬ויתן לנו שלימות לא היה לנו בלילה קודם הימצאו‪ ,‬רק שהוא חסר‬
‫לשני פנים‪ ,‬אחד מהם לפי שהוא צריך אל השמן‪ ,‬והשני שיקרה לו ההכבות מרוח‪ ,‬ומה‬
‫שדומה לזה מפגעים מחוץ‪ .‬ולמעלה ממנו אור הירח‪ ,‬והוא נקי משני אלה החסרונות רק‬
‫שאינו על שלמותו כל הלילות‪ ,‬ואפילו בהיותו על שלמותו אינו חזק האורה‪ .‬ולמעלה ממנו‬
‫אור השמש‪ ,‬והוא נקי משני אלה החסרונות‪ ,‬כי הוא בכל יום יראה אלינו בשלמותו והוא‬
‫עם זה חזק האורה‪ .‬אמנם ישיגהו השקיעה ולא נשיג בו דבר בלילה‪ ,‬וזהו חיסרון‪ .‬ועוד‬
‫שאמנם נשיג בו מן הדברים אותם שהם גשמיים‪ ,‬ובפרט מן הגשמים שטחיהם החיצוניים‪,‬‬
‫כי נשיג בו שטח זאת הארץ‪ ,‬ולא נדע אם תחתיה מאבנים או מתכות או מטמון‪ .‬ולמעלה‬
‫מאורו אור השכל‪ ,‬כי אנחנו נשיג בו דברים גשמיים בלתי נראים‪ ,‬כהשיגנו גלגל הנטייה‬
‫וגלגל ההקפה‪ ,‬ונשיג בו דברים בלתי גשמיים כמו הנפש והשכל והמלאכים והאל יתברך‬
‫ויתעלה‪ ,‬כמו שנבאר עוד‪.‬‬
‫ונחלק בו דברים אין כוח בחרב חדה לחלקם‪ ,‬כי אנחנו נחלוק בין עצמות הגשם ושטחו‪,‬‬
‫ונשפוט שעצמותו עצם ושטחו מקרה‪ .‬ובין הכדור ובין קטביו ובריחו‪ ,‬ונשפוט שהכדור‬
‫‪21‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הגשמי הוא בעצמו כדור‪ ,‬שהשני קטבים והבריח אמנם קרה לו מצד היותו סובב‪ .‬ואם‬
‫הונח בשכלינו נח בלתי מתנועע לא ימצאו אלה המקרים‪ .‬גם עניינים אחרים דקים נזכור‬
‫קצתם בזה הספר‪ ,‬ומה שלא נזכרהו מזה הוא יותר ממה שנזכרוהו כפלי כפלים‪.‬‬
‫ואחר שזהו עניין השכל שלנו‪ ,‬עם היותנו שקועים בעסקי העולם הזה וגזרותיו‪ ,‬כל שכן‬
‫עניין העצמים השכליים הנקראים בלשון התורה מלאכים‪ ,‬וכל שכן חכמת האל יתברך‬
‫ויתעלה אשר אין כמוה דבר‪ ,‬ולא יקיפו בה השכלים ולא יספרוהו הלשונות‪ .‬לכן לפי שבחן‬
‫האדון ע"ה זה‪ ,‬אמר‪ :‬גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה‪.‬‬
‫אחר כן אמר מאמר אחד כאלו הוא מופת על מה שקדם‪ ,‬והוא אמרו‪ :‬כי אתה קנית כליותי‬
‫תסוכני בבטן אמי‪ ,‬ירצה שידיעת האל יתברך ויתעלה למעלה מכל אורה‪ ,‬כי המאורות יתנו‬
‫לנו השגות השטחים החיצונים מכל גשם‪ ,‬לפי ששם יגיעו המאורות‪ ,‬ואור ידיעת האל‬
‫יתברך יגיע לפנים ולפני ולפנים‪ ,‬כי האשה ההרה נראה שטחה החיצון‪ ,‬ואמנם מקום‬
‫הריונה הוא לפנים‪ ,‬והעובר לפני לפנים‪ ,‬והאיברים הפניים מן העובר לפני לפני לפנים‪ ,‬לזה‬
‫אמר כי אתה קנית כליותי תסכני בבטן אמי‪ .‬ואמר לא נכחד עצמי ממך‪ ,‬אשר עשתי בסתר‬
‫רקמתי בתחתיות ארץ‪.‬‬

‫מאמר א פרק ב‬
‫בהיולי המוחש וצורות המלאכותיות‪ ,‬בהיולי המושכל והצורות הטבעיות ובו זכר‬
‫השתנות היסודות קצתם אל קצת‪ ,‬ושהצורה והחומר שניהם עצם‪ .‬ויחזור לרשום‬
‫העצם ולאמת החומר הראשון‪ ,‬על מה זה נאמר‪ ,‬אחר כן על מה זה יאמר החומר‬
‫בהעברה ועדות הכתובים‪.‬‬
‫‪[ .1‬הקדמה‪ :‬השתנות החומרים]‬
‫אנחנו נמצא שרביט הזהב על דרך משל‪ ,‬נפשוט ממנו צורת השרביט‪ ,‬אם נרצה‪ ,‬ונעשה‬
‫ממנו דינר‪ ,‬ונקנה לזהב צורה שנית‪ .‬ואם נרצה נפשיט צורת הדינר ונעשה טבעת‪ ,‬ונקנה‬
‫לזהב צורה שלישית‪ .‬ואם נרצה נעשה מן הטבעת נזם‪ ,‬ונקנה לזהב צורה רביעית‪ .‬וכן אם‬
‫נרצה להמיר הצורה אלף פעמים‪ ,‬הנה זה אפשר לנו‪.‬‬
‫ונקרא עצמות הזהב חומר‪ ,‬ונקרא כל אחת מצורות השרביט ודינר והטבעת והנזם‪ ,‬צורות‬
‫מתחדשות חוזרות חלילה על החומר‪ ,‬תסתלק אחת ותחול אחרת‪ .‬אמנם אלה הצורות הם‬
‫צורות מלאכיות‪ ,‬רצוני מלאכת האדם‪ ,‬ואינם מן הצורות האלוהיות הנאצלות מאת האל‬
‫יתברך ויתעלה על דבר‪ .‬וזה‪ ,‬כי אלה הצורות המלאכיות יישאר עמם על החומר שמם‬
‫וגדרם‪ ,‬תאמר‪ :‬שרביט זהב‪ ,‬ודינר זהב‪ ,‬וטבעת זהב‪ ,‬ונזם זהב‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ואמנם הצורות האלוהיות‪ ,‬כאשר נאצלו על החומר ישתנה שמם וגדרם‪ .‬כי המים כאשר‬
‫נשתנו אל אוויר‪ ,‬לא תאמר שהם מים‪ ,‬והמים כ[ש]ישתנו אוויר‪ ,‬או האוויר כ[ש]ישתנה אש‪,‬‬
‫לא יתכן בשום אחד מהם שייוחס אל הדבר אשר היה תחילה‪ ,‬ולא נשאר השארות מורגש‪.‬‬
‫ואנחנו נמצא אלה הארבעה אשר כבר קוים ונתאמת היותם יסודות למתכות‪ ,‬ולצמחים‬
‫ולבעלי חיים וזולת זה‪ ,‬ישתנו קצתם אל קצת‪ .‬כי אנחנו נראה הבגד ‪ -‬על דרך משל ‪-‬‬
‫ישיגהו הבלילה במים ונשטתחו נגד השמש‪ ,‬ונראה החום יתיך המים‪ ,‬ויהפוך עצמותם‬
‫וישימם אוויר יעלה‪ .‬וכן כאשר נשים המים על האש נראה לעין התכתם ושובם אוויר‪ ,‬ואם‬
‫אנחנו נכסה הקדרה אשר בה המים החמים הנתכים‪ ,‬נראה האוויר יתקבץ וישוב מים‬
‫וייזל‪ ,‬וג"כ יעלה האוויר עד שיגיע בכדור האש ויישרף שם ויהיה ברק‪ .‬ולפעמים יהיה‬
‫האוויר העולה אידיי עבה‪ ,‬ויתמיד ההתלהבות בו זמן רב‪ ,‬ויתנועע בתנועת הגלגל ויקרא‬
‫כוכב בעל הזנב‪ .‬ובזה לנו ראיה ג"כ על שכדור האש תקיף בכדור האוויר‪ .‬כל זה נראה‬
‫לעין מוחש‪ .‬וכן נראה האוויר יתקבץ בגבהות מקומו בחוזק הקר ויתעבה וירד שלג‪ ,‬אחר כן‬
‫השלגים ירמסון הרגלים וישתנו אל עפר‪ ,‬ונדע מזה בחוש שאלה היסודות ישתנו קצתם אל‬
‫קצת‪.‬‬
‫הנה זאת הקדמה‪.‬‬
‫‪[ .2‬שינוי חומר מצורה לצורה; החומר ההיולי‪ ,‬הראשון]‬
‫אחר כן נדע שאשר עלה מן האוויר‪ ,‬שהיה מים על דרך משל‪ ,‬אמנם הוא נושא הצורה‬
‫האווירית‪ ,‬והוא מקבל עתה הצורה המימיית‪ .‬וזה כי האוויר כששב להיות מים‪ ,‬לא ימלט‬
‫ענינו מאחד משני פנים‪:‬‬
‫אם שצורת האוויר קבלה צורת המים‪,‬‬
‫ואם ששם דבר אחר זולתם נושא כל אחד משניהם בחזרת חלילה‪.‬‬
‫רק שהאופן הראשון הוא נמנע‪ ,‬רצוני שתהיה הצורה האווירית מקבלת הצורה המימיית‪,‬‬
‫וזה‪ ,‬כי הצורה האווירית כבר נעדרה‪ ,‬ואיך תקבל הצורה המימיית? וזה כי הצורה האווירית‬
‫וכל מקבל לדבר הוא יישאר עם המקובל‪ ,‬וזאת הצורה האווירית לא נשארה‪ ,‬ואיך תהיה‬
‫מקבלת? הנה כבר התבאר לשכל ‪ -‬ואם הוא נעלם מן החוש ‪ -‬ששם עצם הוא בכוח אוויר‬
‫ומים ואש וארץ‪ ,‬ואין בעצמו ואמתתו צורה‪ .‬רק שהצורות חוזרות עליו חלילה‪ ,‬והוא כמו‬
‫המרכבת להם‪ ,‬והוא אשר נקראהו היולי‪ .‬וזה העניין כבר הביא אליו המופת השכלי‪ ,‬כי לא‬
‫יתכן שתהיה הצורה הנעדרת היא המקבלת‪ ,‬ולא יעבור ג"כ שיהיה העדר האוויר ממציא‬
‫מים‪ ,‬שאם היה העניין כן‪ ,‬יהיה המים מכל העדר אוויר‪ ,‬והיו אפשר שיהיו מן הדינר‪ ,‬לפי‬
‫שהדינר הוא לא אוויר‪ .‬ולא עוד אלא שיהיה אפשר היות המים מלא דבר‪ ,‬וכן שאר‬
‫היסודות‪ ,‬ולא נמצא העניין כן‪ ,‬אך נמצא קצתם ישתנו לקצת‪ ,‬וקצתם יהיו מקצת‪ ,‬ולכן נדע‬
‫שיש להם חומר משותף‪ ,‬הוא אשר נקראהו החומר הראשון‪.‬‬
‫‪23‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .3‬החומר ההיולי נברא ראשון]‬
‫ונאמין שהאל יתברך בראו ראשונה‪ ,‬כמו שכל אומן יכין תחלה חומר אומנתו‪ .‬וזה שאומן‬
‫הספינה יכין העצים תחי לה‪ ,‬ואומן הבית יכין האבנים תחלה כל אחד מהם חומר אומנתו‪,‬‬
‫ואחר כן יכין להם צורת הספינה‪ ,‬או צורת הבית‪ ,‬כי אי אפשר להתחיל הדברים אלא‬
‫מהתחלותיהם‪.‬‬
‫אחר כן הקנה האל יתברך לחומר צורת גשם תחלה‪ ,‬רצוני צורת גשם בשלוח [‪-‬בכלל]‪,‬‬
‫איננו אוויר ‪ ,‬ולא מים‪ ,‬ולא אש‪ ,‬ולא ארץ‪ ,‬אך היא ההתדבקות לבד‪ ,‬רצוננו לומר שיהיה בה‬
‫לעצם עובי‪ ,‬אפשר בו שיונחו שלשה התפשטויות נכרתים על זויות נצבות‪ .‬ויתבאר לך‬
‫שההתדבקות הוא צורת הגשם מזה אשר אזכרהו לך‪ ,‬וזה שהסתלקות התדבקות הגשם‬
‫יסלק עצמות אותו הגשם‪ ,‬ולא יהיה אותו הגשם‪ ,‬אבל יהיה אחר הגעת ההתחלקות בו‬
‫אבדן הגשמים‪ ,‬וכל מה שיסתלק עצמות הנושא בהסתלקותו‪ ,‬הוא צורה בו‪ ,‬ואי אפשר‬
‫שיצויר גשם אין התדבקות בו כלל‪.‬‬
‫אחר כן‪ ,‬אחר יצירת גשם משולח‪ ,‬נאצלה צורת מים‪ ,‬וצורת אוויר‪ ,‬וצורת אש‪ ,‬וצורת ארץ‪,‬‬
‫ואז יהיו היסודות‪ .‬לפי שכולם גשם ויתחלפו באשר זה אוויר‪ ,‬וזה ארץ‪ ,‬וזה מים‪ ,‬וזה אש‪.‬‬
‫והעניין אשר הם מסכימים בו‪ ,‬הוא להם כחומר‪ ,‬עם היות שהחומר הראשון אמנם הוא‬
‫חומר הגשם המשולח‪ ,‬אבל הגשם המשולח אשר הוא כדמות היולי ליסודות איננו על דרך‬
‫המת היולי‪ ,‬לפי שבו צורה והוא ההתדבקות‪ .‬ואחר כן נתחדשו המרכבים‪ .‬וקצתם ג"כ‬
‫יחשב שהם חומר לקצת‪ ,‬כביצה שהיה חומר לעוף‪ ,‬כשנלקח הדבר כפי החוש‪ ,‬כי אנחנו‬
‫נראה שמהביצה יהיה העוף‪.‬‬
‫אמנם כ פי השכל‪ ,‬חומר משותף להם‪ ,‬וזה כי צורת הביצה תסתלק ואז יהיה עוף‪ ,‬ולא יתכן‬
‫שיהיה המסולק הנעדר הוא המקבל לצורת המתחדש‪ ,‬כי מתנאי המקבל שיישאר עם‬
‫המקובל‪ ,‬וצורת הביצה לא נשארה עם צורת העוף‪ ,‬המתחדשת וג"כ לא יהי סבת התחדש‬
‫העוף העדר הביצה‪ .‬שאם היה העניין כן‪ ,‬יהיה מכל לא‪-‬ביצה עוף‪ ,‬ויהיה מן הדג עוף‪ ,‬כי‬
‫הדג הוא לא ביצה‪ ,‬ויהיה רובץ העוף על אבן‪ ,‬ויהיה ממנו עוף‪ ,‬כי האבן היא לא ביצה‪.‬‬
‫ואחר שההתדבקות והמתדבק הם בגשמי שמים ג"כ‪ ,‬הנה יש בהם חומר וצורה‪ ,‬אם כן‬
‫גשמיות העולם בכללו‪ ,‬יש לו חומר הוא החומר הראשון‪ ,‬ולו צורה היא הצורה הראשונה‪,‬‬
‫ולא נביט אנחנו אם חומר השמים אפשר שתבטל צורתם או לא‪.‬‬
‫‪[ .4‬סיכום‪ :‬החומר והצורה הראשונים]‬
‫הנה כבר ביארנו על מה נאמר החומר הראשון‪ ,‬וג"כ הגעת הצורה הראשונה בו והיא צורת‬
‫גשם משולח‪ ,‬וג"כ הגעת צורת היסודות‪ ,‬וג"כ הגעת צורות המורכבים מהיסודות‪ .‬וכל מה‬
‫שזכרנוהו מזה הסדור אין רצוננו בו שהאל יתברך ברא החומר ונשאר ריק מצורה‪ ,‬ואחר כן‬
‫השפיע עליו צורת גשם‪ ,‬ושצורת גשם נשארה משולחת‪ ,‬ואחר השפיע עליו צורות‬
‫‪24‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫היסודות‪ ,‬כי אין במעשה האל יתברך ויתעלה קיום לדבר מן הדברים בלתי מעוין ורמוז‬
‫אליו‪ ,‬עד שנאמר שהוא יתברך ברא דבר שיהיה בלתי נודע המהות‪ ,‬והדברים אמנם הם‬
‫מה שהם בצורותיהם המיוחדות האישיות‪ .‬ולא עוד אלא שג"כ מעוינם ורמוז אליהם‬
‫במקריהם הנמשכים מן השעורים והאיכויות וזולת זה‪.‬‬
‫ולזה לא יהיה רק החומר לעולם מהצורה‪ ,‬ואין לסוג מציאות ולא למין כי אם לאישים‪,‬‬
‫ואמנם רצונו בזה הסדור שהוא כן אצל השכל‪ ,‬לא בזמן‪ ,‬כי כבר נמצא דברים קצתם קודם‬
‫לקצתם‪ ,‬וסבה לקצת והם יחד בזמן‪ ,‬כאמרנו עלה השמש והיה היום ‪ -‬ולא יתכן שנאמר‬
‫היה היום אם כן עלה השמש ‪ -‬עם היות שעליית השמש והיות היום הם יחד בזמן‪ ,‬כן‬
‫החומר הראשון הוא קודם אצל השכל ואחר כן צורת גשם משולח‪ ,‬והמקובץ מהם הוא‬
‫חומר ליסודות‪ ,‬ואם כולם יחד במציאות‪ ,‬עד שאין במציאות דבר בסתם שיהיה נמצא והוא‬
‫בלתי מעוין‪.‬‬
‫אם כן החומר הראשון הוא עצם יקחהו השכל מופשט מכל צורה‪ ,‬ואיננו דבר מעוין‪ ,‬אך‬
‫הוא דבר אפשר שיהיה ממנו כל גשם‪.‬‬
‫‪[ .5‬הגדרת החומר הראשון אצל אבן גבירול וסתירתו]‬
‫וכאשר רצה אבן גבירול לרשום אותו‪ ,‬אמר במאמר הראשון ממקור החיים‪ ,‬אם יהיה‬
‫לדברים כולם יסוד כולל‪ ,‬חויב לו מהסגולות שיהיה נמצא‪ ,‬עומד בעצמו‪ ,‬אחד בעצמות‪,‬‬
‫נושא החילופים‪ ,‬נותן אל הכל עצמיתו ושמו‪.‬‬
‫והנה טעה שש טעיות בפתיחת דבורו‪:‬‬
‫ כי החומר הראשון איננו נמצא‪ ,‬לפי שהנמצא אמנם יאמר על הנמצא בפועל‪ .‬ואריסטו‬‫יאמר בפירוש כי מה שאינו נמצא יאמר על שלשה עניינים‪ ,‬על ההעדר המשולח‪ ,‬ועל‬
‫ההעדר המקביל לצורה מהו‪ ,‬ועל ההיולי‪.‬‬
‫ ועוד כי איננו עומד בעצמו‪,‬‬‫ ועוד כי איננו אחד ולא הרבה‪ ,‬כי מה שאין מציאות לו אין מספר לו‪ ,‬ואין אחדות לו‪.‬‬‫ ועוד כי איננו נושא החלופים‪ ,‬כי החלופים מקרים‪ ,‬והחומר אינו נושא מקרים‪ ,‬כי המקרים‬‫אמנם ישיגו הנמצא השלם המציאות‪ ,‬אך הוא נושא המתחלפים ר"ל הגשמים המתחלפים‪.‬‬
‫ ועוד כי איננו נותן לדבר גדרו ושמו אך אמנם הצורה תעשה זה‪.‬‬‫ ועוד כי לא יתחייבו לו סגולות‪ ,‬כי הסגולות מקרים מתחייבים נמשכים לנמצא בפועל‪.‬‬‫וכל דבורו במקור החיים אמנם הוא מזה המין‪.‬‬
‫‪[ .6‬החומר ההיולי עצם]‬
‫אחר כן נאמר‪:‬‬
‫אמנם ביאור היות ההיולי עצם ‪ -‬הנה איך לא תהיה עצם? והוא לא נעדר לעולם;‬
‫‪25‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אמנם הוא עצם מושכל לא נמצא;‬
‫אמנם ביאור היות הצורה עצם‪ ,‬הנה איך לא תהיה עצם? והיא תשית העצם הבלתי נמצא‬
‫בפועל‪ ,‬נמצא בפועל‪.‬‬
‫אכן הצורות ידמו מקרים להפסד רובם‪ ,‬אך המקרים אמנם יאמרו על מה שישיג הגשם‬
‫אחר היותו מעוין‪ .‬אבל היא הצורה עושה הגשם ברצון האל יתברך ומייחדת אותו ומשימתו‬
‫מה שהוא‪ ,‬והמקרה לא יעשה העצם‪ .‬אם כן הצורה עצם‪ ,‬רק שאין כל העצמים הבעלי‬
‫צורה הם הנשארים תמיד‪ ,‬אך מהם נפסדים‪ ,‬והם צורות הצמחים‪ ,‬והחי בלתי מדבר‪.‬‬
‫ומהם בלתי נפסדים‪ ,‬והם כל צורה משכלת‪ .‬ועוד יתבאר זה במקומו‪.‬‬
‫א"כ החומר באמתות וראשונה‪ ,‬אמנם נאמר על חומר גשם משולח‪ ,‬איננו אש‪ ,‬ולא מים‪,‬‬
‫ולא אוויר‪ ,‬ולא ארץ‪ ,‬אבל יותר כולל מהם או זולתם‪ ,‬כי כל אש או אחד או זולתם‬
‫מהמורכבים מהם גשם‪ ,‬ואין כל גשם אש או אוויר או מים או זולתם‪.‬‬
‫‪[ .7‬חלוקת העצם לגשמי ובלתי גשמי]‬
‫ועוד תדע שהעצם יחלק אל גשמי ובלתי גשמי‪ ,‬והעצם הגשמי הוא אשר נעיין בו עתה‪,‬‬
‫והוא עצם שיש לו מן העובי והקשיות‪ ,‬מה שבהם אפשר שיונחו בו שלשה התפשטויות‬
‫נכרתים על זוויות נצבות‪ .‬והוא אשר אמרנו שצורתו היא ההתדבקות‪ ,‬וחומרו הוא נושא‬
‫ההתדבקות‪.‬‬
‫והחומר והצורה שתי התחלות לכל גשם נכנסות בעצמותו‪.‬‬
‫ובכאן עוד התחלה שלישית לכל נמצא אחר העדר‪ ,‬ולכל נשלם אחר חיסרון‪ ,‬והוא ההעדר‬
‫המקביל הצורה‪ .‬ואופן הכנס ההעדר בהתחלות אלה הוא‪ ,‬שכל מה שיתהווה ויפסד אמנם‬
‫יתהווה מלא אותו דבר אבל לא יהיה הדבר מכל לא אותו דבר‪ ,‬כי העוף על דרך משל‬
‫אשר יהיה מלא עוף‪ ,‬לא יהיה מכל לא עוף‪ ,‬כי הוא לא יהיה מן האבן ולא מן התמר‪ ,‬כי אם‬
‫מן הביצה ומהעדר צורת הביצה יהיה העוף‪ ,‬א"כ ההעדר ישרת המציאות‪ ,‬ור"ל מציאות‬
‫הדבר הנמצא מזולתו‪ ,‬ואשר מציאותו העדר זולתו‪ .‬וכן מהעדר הסכלות יהיה החכמה‪,‬‬
‫ומהעדר העול יהיה היושר‪.‬‬
‫‪[ .8‬התחלות כל נמצא שלוש]‬
‫ותהיינה ההתחלות לכל נמצא אחר העדר או נשלם אחר חיסרון שלשה‪ :‬החומר‪ ,‬והעדר‪,‬‬
‫והצורה‪ .‬ובגשמים ימצאו החומר והצורה‪.‬‬
‫אמנם מה שרצה לומר אבן גבירול מהמצא החומר והצורה במלאכים‪ ,‬הנה כבר חויב‬
‫לפשוט הרכבה‪ ,‬וזה בטל‪.‬‬
‫אבל האמת הוא שיש להם מעצמותם אפשרות המציאות‪ ,‬ומן האל יתברך ויתעלה חיוב‬
‫המציאות‪ ,‬כפי מה שנבאר בזה הספר‪ ,‬ואין זה מן החומר והצורה בשום דבר‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתובים רומזים אל מה שקדם‬
‫‪[ .9‬דברי הנבואה על החומר המשתנה שוב ושוב]‬
‫נאמר שבספרי הנבואה לא יתבאר בפירוש מה שיושג בפלוסופיא האמת‪ ,‬בעבור שלא‬
‫יקשה הבנתם על העם‪ ,‬והם המון האנשים‪ ,‬אך יורמז אליו‪ ,‬ויתעורר להבין היחיד סגולה‬
‫פנימיות אותן הרמיזות‪ ,‬וידע שהחכמה נכללת בספרי הנבואה ויסתפק ההמוני בנגליהם‪.‬‬
‫ומן הרמיזות אל החומר וחזרת חלילה הצורות עליו הוא מאמר הכתוב‪ :‬הדבר אשר היה‬
‫אל ירמיה‪ ,‬מאת ה' לאמור‪ ,‬קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי‪ ,‬וארד בית‬
‫היוצר והנה הוא עושה מלאכה על האבנים ונשחת הכלי אשר הוא עושה כחומר ביד‬
‫היוצר‪ ,‬ושב ויעשה‪ ,‬כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות [ירמ' יח א וכו']‪ .‬ואמר ישעיהו‬
‫ע"ה‪ :‬ואתה ה' אבינו אתה‪ ,‬אנחנו החומר ואתה יוצרנו ומעשה ידך כולנו [ישעיה סד ז]‪ .‬ומן‬
‫הדברים הנפלאים שבאו בכתובים מן הרמז אל שהמצאות חומר כמו הטיט‪ ,‬יחזור עליו‬
‫חלילה צורות כמו פיתוחים אל הטיט‪ ,‬מאמר האל יתברך לאיוב‪ :‬תתהפך כחומר חותם‬
‫[איוב לח יד]‪.‬‬
‫‪[ .10‬חידוש שמחדש הגלגל הראשון‪ ,‬גלגל המזלות וכוכבי הלכת]‬
‫וזה המאמר ג"כ כולל עניינים עמוקים אחרים מסודות עולם הטבע‪ ,‬הם ידועים אצל אמתי‬
‫הפילוסו פים‪ .‬וזה‪ ,‬שדעתם שתנועת הגלגל הראשון הוא התנועה הגדולה אשר ממנה‬
‫יתנועע כל הגלגלים ממזרח למערב בכל יום סבוב אחד‪ ,‬והיא ג"כ סבת התמוגגות‬
‫היסודות והתנועעם‪ .‬שהתמוגגות היסודות והתנועעם הוא סבת הפסד קצת ההווים והווית‬
‫קצתם; וסור צורות מן החומר‪ ,‬והגיע צורות זולתם בו‪.‬‬
‫ונראה להם שמתנועת הגלגל הראשון הגיע החומר הראשון‪ ,‬ומתנועת גלגל המזלות‬
‫חודשו בו הצורות המתחלפות והמיניות‪ ,‬ושמתנועות שאר הגלגלים אשר לכוכבים הגיעו‬
‫הצורות האישיות‪.‬‬
‫וזה לפי שהתנועה הגדולה הפועלת הלילה והיום במצות האל יתברך היא תנועה שווה‪.‬‬
‫רצוני‪ ,‬לפי שהכוכבים‪ ,‬אם היה מהלכם על אזור הגלגל היותר גדול‪ ,‬לא יצאו על הצפון ולא‬
‫אל הדרום‪ .‬ולפי שהם ככה‪ ,‬יתחייב שיתחדש מהם מה שאין שינוי בו‪ ,‬ולא צורה מתחדשת‬
‫בו‪ .‬וגלגל המזלות לפי שקצת חלקיו אל הצפון וקצתם על הדרום‪ ,‬ואותם אשר על הצפון‬
‫מהם יותר עמוקים בצפון‪ ,‬ומהם פחות עמוקים‪ ,‬ומזה ג"כ הדרומיים‪ ,‬ואלה הם עניינים‬
‫מתחלפים‪ ,‬יתחדשו מהם צורות מתחלפות אך בתנועות כוכבי לכת על אזור זה הכדור‬
‫אשר לו זאת התנועה‪ ,‬ותהיה א"כ תנועות גלגל המזלות נותנות דבר בלתי נשלם בפועל‪,‬‬
‫וזהו הסוגים והמינים‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ויהיו תנועות כוכבי לכת על אזורו נותנות צורות נשלמות בפועל‪ ,‬והם האישים מן המתכות‬
‫והצמחים והבעלי חיים‪ ,‬רצוני לומר אשר יורמז עליהם בחוש‪ .‬וזה עניין שאע"פ שהוא‬
‫עמוק‪ ,‬איננו מוסכל אצל כל האנשים‪ .‬ומי שלא יבינהו יוכל להבינו ממי שיבינהו‪ ,‬ואנחנו‬
‫נוסיף עוד לזה ביאור ומופת במאמר השני מזה הספר‪.‬‬
‫‪[ .11‬השפעת התנועה הגדולה על העולם]‬
‫הנה כבר הובן מזה שזאת התנועה הגדולה הפועלת הלילה והיום אשר היא גם מניע‬
‫לשאר הגלגלים היא מפשטת צורת הדברים הנפסדים‪ ,‬ונותנת הצורות למתהווים במצות‬
‫האל יתברך‪ .‬ועל כן רמז הכתוב אליה ותלה הסרת צורת הרשעים בה‪ ,‬וזהו אמרו‪:‬‬
‫יב המימיָך צוית בקר ידעת השחר מקֹומֹו ‪:‬‬
‫יג לאחז בכנפֹות הָארץ וינערו רשעים ממנה ‪[ :‬איוב לח יב‪-‬יג]‪.‬‬
‫אחר כן אמר על העדר הרשעים מזה העולם ומן האחד בהעיקר צורותיהם מחומריהם‪:‬‬
‫יד תתהפְך כחמר חֹותם ויתיצבו כמֹו לבוש ‪:‬‬
‫כמו שהלובש ילבוש מלבוש‪ ,‬ואחר יפשיט אותו וילבש אחר זולתו‪ ,‬כן החומר ילבש פעם‬
‫צורה מה ופעם צורה אחרת‪ .‬ולולי הרמיז אל זה העניין‪ ,‬לא היה הכרח שידמה בבגדים‬
‫יותר מכל הדברים הנפסדים‪.‬‬
‫וגם כן על זה רמז דוד עליהם באמרו‪ :‬וכולם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלופו [תהלים קכ‬
‫כו]‪ .‬וכבר נכלל בזה הדבור הנאמר לאיוב ג"כ עניין אחר‪ ,‬יתבאר במופת בפילוסופיא‪ ,‬והוא‪,‬‬
‫שנפשות הרשעים הם ההולכות לאבדון והפסד‪ ,‬וזה מצד שייחד בה רשעים לבד לאמרו‪:‬‬
‫יג לאחז בכנפֹות הָארץ וינערו רשעים ממנה ‪:‬‬
‫ואומרו‪:‬‬
‫יד תתהפְך כחמר חֹותם ויתיצבו כמֹו לבוש ‪:‬‬
‫ואומרו‪:‬‬
‫טו וימנע מרשעים אֹורם וזרֹוע רמה תשבר ‪:‬‬
‫וככה אמר דוד ע"ה‪:‬‬
‫לה יתמו חטאים מן‪-‬הָארץ ורשעים עֹוד אינם ברכי נפשי את‪-‬ה' הללויּה‪[ :‬תהל' קד‬
‫לה]‪.‬‬
‫ודע כי דוד ע"ה לא אמר הללויה עד שהרגיש להשארת הנפשות החשובות ואבדן‬
‫הרשעות‪ ,‬ולכן הללויה זה הוא הראשון שבא בתהלים‪ .‬ואמר‪:‬‬
‫יח ואנחנו נברְך יּה מעתה ועד‪-‬עֹולם הללויּה ‪[ :‬תהלים קטו יח]‬
‫ועוד נזכור עולם הבא ואמתתו במופת שכליי וכתובים תוריים‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר א פרק ג‬
‫בתנועה ומיניה‪ ,‬וזיכרון הטבעית ממיניה‪ ,‬והנפשות‪ ,‬ועל מה זה שולח שם הטבע‬
‫ראשונה‪ ,‬ועל מה זה נעתק בהעברה‪ ,‬ועל מה זה שולח שם הנפש‪.‬‬
‫‪[ .1‬פירוש המושג תנועה]‬
‫התנועה שם נאמר ראשונה על העתק הגשם ממקום למקום‪ ,‬או על העתק מצבו‪ ,‬ר"ל‬
‫שיהיה היושב עומד או שוכב‪ ,‬או שאר המצבים‪ .‬ואלו שני העניינים ידעו אותם ההמון‪,‬‬
‫ועליהם ההמון ישלחו שם התנועה‪ .‬כי אינם מסופקים שראובן אשר היה בבית ואחר היה‬
‫באצטבע‪ ,‬כבר התנועע‪ .‬וכן האבן המוכרח אשר היה בגג וסר ממנו המכריח וירד למטה‪,‬‬
‫או המים בנאד המוכרחים בתוך נהר כאשר נחזיק בו מחזיק‪ ,‬ואחר כן שולח וצף למעלה‬
‫הנה כבר התנועע‪ .‬וכן היושב כאשר קם או ישכב‪.‬‬
‫ואחרי כן זה השם נעתק אל כל שינוי יהיה לגשם מעט מעט בדבקות והדרגה‪ ,‬כמו שיגדל‬
‫מעט מעט או יחסר‪.‬‬
‫וזאת התנועה בכמה‪ :‬או ישחר הלבן מעט מעט‪ ,‬או יתלבן השחור‪ ,‬או יתחמם הקר‪ ,‬או‬
‫יתקרר החם‪ ,‬כל זה בדבקות והדרגה‪ .‬וזה כי מה שיהיה מן השינויים פתאום‪ ,‬כמו‬
‫שהשלכנו על מי העפצים מי הקומוס וישתחור [‪-‬וישחירו] פתאום‪ ,‬לא יקראו זה תנועה‪.‬‬
‫אמנם ההעתק במקום לא יהיה אלא בזמן מוחש‪ ,‬אבל פעמים יהיה במהירות חזק או‬
‫באיחור‪ .‬ואשר במהירות‪ :‬כתנועה האבן הכבדה מהמעלה הקרובה על המטה‪ .‬ואשר‬
‫באיחור‪ :‬כתנועת הבעל חיים‪ ,‬וכל שכן החלוש‪.‬‬
‫וכל אלה תנועת ותחילת מה ששולח שם התנועה הטבעית‪ ,‬הוא על תנועת האש והאוויר‬
‫עולים‪ ,‬ותנועת המים והארץ יורדים‪ .‬לפי שלכל אחד מאלה הארבעה‪ ,‬צד בו ינוח בטבע‪,‬‬
‫ואליו יתנועע בטבע כאשר נסתלק מכריח היה מונע אותו ממנה‪ .‬וכברי דעת שכל אחד‬
‫מאלו היסודות הוא גשם‪ ,‬וכל גשם‪ ,‬כמו שכבר התבאר‪ ,‬הוא מורכב מחומר וצורה‪ ,‬ואלו‬
‫היסודות מורכבים מחומר וצורה‪ .‬וימשך להם מקרים כמו קרירות המים‪ ,‬וחום האוויר‪ ,‬כי‬
‫האוויר לפעמים יתקרר והוא נשאר בצורתו ר"ל שהוא אוויר‪ ,‬וכן המים יתחממו והם מים‪,‬‬
‫וכן חום האש אף על פי שהוא מתחייב לו‪ ,‬הוא מקרה מתחייב לו‪ .‬וזה‪ ,‬שהם יבארו‬
‫במופת‪ ,‬שאין דבר יהיה לו בנושא אחר צורה אחרת וגדר אחר והוא נשאר כפי מה שהוא‪.‬‬
‫וכמו שאי אפשר שיהיה גשם אחד‪ ,‬הוא בבית אדם ובשוק סוס‪ ,‬כן אי אפשר שיהיה החום‬
‫הוא במים החמים ‪ -‬מקרה‪ ,‬ובאש ‪ -‬צורה ועצם‪ .‬א"כ הוא מקרה מתחייב לאש‪ ,‬ומקרה‬
‫נפרד למים‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .2‬ביסודות ובגשמים ארבע מושכלות]‬
‫ונשכיל בכל אחד מהיסודות ובשאר הגשמים ג"כ ארבעה מושכלות‪ :‬שהוא גשם‪ ,‬ושיש לו‬
‫צורה‪ ,‬ושיש לו חומר‪ ,‬ושימשכו לו מקרים‪ .‬אחר כן נמצא צדדיהם מתחלפים ויתנועעו‪ :‬האש‬
‫עולה והאוויר ג"כ‪ ,‬והארץ יורדת והמים גם כן‪ ,‬ואם התנועעו אל צדדיהם בגשמיותם‬
‫יתנועעו כולם אל צד אחד‪ ,‬יהיה משותף‪ ,‬כמו שהגשמיות משותף להם‪ ,‬ואם התנועעו ג"כ‬
‫בחמריהם‪ ,‬יתנועעו על צד אחד‪ ,‬לפי שהחומר משותף להם‪ ,‬כמו שכבר התבאר בפרק‬
‫קודם זה‪ ,‬ולא יתנועעו על הצדדים המתחלפים‪ ,‬בגשמיות או החומר‪ ,‬א"כ מניע הגשם‬
‫איננו גשם‪.‬‬
‫וזה שורש גדול‪ ,‬ושמור אותו‪.‬‬
‫וכבר נשאר שיתנועעו הגשמים הארבעה על הצדדים המתחלפים אם בצורותיהם‬
‫המתחלפות‪ ,‬ואם במקריהם המתחלפים‪ .‬רק שהמאמר כשהמקרים הם מניעים היסודות‬
‫על מקומותיהם המתחלפים בטל‪ ,‬לפי שצורות היסודות הם פועלות היסודות במצות האל‬
‫יתברך‪ ,‬והם משימות אותם מה שהם בפועל‪.‬‬
‫כי מצד החומר אמנם היה להם אפשרות המציאות לבד‪.‬‬
‫והצורות הוציאו אותו האפשרות אל החיוב‪.‬‬
‫אמנם המקרים נמשכו עליהם וחלו על נושאים שעצמותם כבר נמצא‪ ,‬ר"ל הגשמים‬
‫המתנועעים אל צדדים המתחלפים‪.‬‬
‫והצורות הם פועלות הגשמים אשר הם נושאי המקרים‪ ,‬והם אשר הכינו למקרים משכן‪,‬‬
‫והצורות הם המניעות הראשונות‪ ,‬והנעתם באמצעות המקרים‪.‬‬
‫‪[ .3‬הסדר שבעולם]‬
‫ועוד כי זה החפץ הנכבד‪ ,‬והוא היות האש והאוויר והמים והארץ כל אחד מהם במקום‬
‫מיוחד הוא עיקר סדור העולם‪ ,‬וסבת מציאות המורכבים‪ ,‬ומכוון מן האל יתברך‪ ,‬ולזה הוא‬
‫מפועל העצם השופע מן האל יתברך ויתעלה‪ ,‬רצוני הצורה‪.‬‬
‫אמנם המקרים והמשיגים אינם בכוונה ראשונה מהאל יתברך‪ ,‬ואינם הכרחיים בהיות‬
‫היסוד מה שהוא‪ ,‬אבל לפעמים יהיו בו‪ ,‬ולפעמים לא יהיו בו‪ ,‬כמו שנמצא החום והקור‬
‫הולכים ושבים על המים‪ ,‬איכות אחת מסתלקת‪ ,‬ואחת חלה‪ ,‬וכזה באוויר‪ ,‬ובלתי שיוסיף‬
‫זה בסדור העולם‪ ,‬או יגרע דבר שיהיה לו שעור‪ ,‬וחלקם מן המציאות חלק חלוש‪ ,‬והם‬
‫אינם הממונים בהנעת היסודות אל הצדדים הטבעיים‪ ,‬ובשמירת הנהגת העולם וסידורו‪,‬‬
‫וצורות היסודות הם המניעות אותם אל צדדיהם הטבעיים להם‪ ,‬והם אשר שולח להם שם‬
‫הטבע ראשונה‪.‬‬
‫ונאמר שהטבע הוא התחלה מה לתנועת מה שהוא בו ומנוחתו‪ ,‬בעצם ולא במקרה‪ ,‬ר"ל‬
‫שהוא יניע האבן אל מקום מה ויניחה בו‪ ,‬הנעה והנחה עצמית לא מקרית‪ ,‬ר"ל לא כהנעת‬
‫‪30‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הבנאי לאבן אל עליונות הגג והנחתו אותה בה‪ ,‬כי זאת ההנעה אמנם יעשה הבונה‬
‫בהכרח‪ ,‬וזאת המנוחה יעשה באמצעיים‪ ,‬ישים אותם בינו ובין הארץ‪ ,‬ימנעוה מהגיע אליה‪,‬‬
‫וכאשר סר ממנה בקשה מקומה הטבעית‪ .‬וכאשר מנו מיני התנועה מצאום ארבעה‪ ,‬וזה כי‬
‫מהם תנועות שאינם אלא מאופן אחד‪ ,‬כתנועת הגלגלים בסיבוב‪ ,‬ותנועות היסודות תנועות‬
‫ישרות‪ ,‬אם מלמטה למעלה‪ ,‬ואם ממעלה למטה‪ .‬ומהם תנועות מתחלפות‪ ,‬כתנועות‬
‫הצמחים יתנועעו שורשיהם יורדות‪ ,‬וענפיהם עולות‪ ,‬ויקבלו תמונות מתחלפות וצבעים‬
‫משתנים בשוקים‪ ,‬ושורשים וענפים ופרחים וזרעים‪ .‬ושינוי התנועה בכולם נראה‪ ,‬מאריכה‬
‫לקצת החלקים‪ ,‬ומרחיבה לקצתם‪ ,‬ועושה חלולים וקבובים וגבנוניות וצבעים חזקי השנוי‪.‬‬
‫‪[ .4‬תנועות בעלי החיים]‬
‫ובבעלי חיים כמו אלה השינויים‪ ,‬ובהם עם זה יכולת על תנועות מתחלפות‪ ,‬בורח מדבר‬
‫ונמשך אל דבר‪ ,‬ותנועות נפש הם ג"כ מתחלפות‪ ,‬כרחמיו‪ ,‬ואכזריותו‪ ,‬ואהבתו‪ ,‬ושנאתו‪,‬‬
‫וחכמתו‪ ,‬וסכלתו‪ ,‬וחמסו‪ ,‬ויושרו‪ ,‬ונדיבתו‪ ,‬וכילתו‪.‬‬
‫ומן התנועות מהם מה שהוא ברצון‪ .‬והיא תנועת השמים כמו שנבאר‪ .‬ותנועת הבעלי‬
‫חיים‪ ,‬ומהם בבלתי רצון‪ ,‬כתנועת היסודות אל צדדיהם הטבעיים‪ ,‬ותנועות הצמחים‪.‬‬
‫‪[ .5‬ארבעת סוגי התנועות; תנועה טבעית ותנועת נפש]‬
‫והיו התנועות ארבעה‪ :‬תנועה ברצון והיא בלתי משתנה‪ ,‬והיא תנועת השמים‪ ,‬ותנועה‬
‫בבל תי רצון ואיננו משתנה והיא תנועת היסודות‪ ,‬ותנועה אין עמה רצון והיא משתנה‪ ,‬והיא‬
‫תנועת הצמחים‪ ,‬ותנועה ברצון והיא עם זה משתנה‪ ,‬והיא תנועת הבעלי חיים‪.‬‬
‫והמין השני ממיני אלה הארבעה תנועות אשר זכרנום‪ ,‬הוא המין בלתי משתנה נעדר‬
‫הרצון‪ ,‬הוא אשר נקרא ראשונה תנועה טבעית‪ ,‬אמנם השלשה הנשארים הם תנועות‬
‫נפש‪ .‬וזה‪ ,‬כי השמים חיים כמו שנבאר עוד מן הכתובים ומן השכל‪ ,‬והצמחים ג"כ בהם‬
‫חיות כחיי האבר הנרדם‪ ,‬כי אין הצמח הנכרת או הזרעים הכתושים‪ ,‬כמו הצמחים אשר‬
‫הם במקום צמיחתם‪ ,‬והזרעים הבלתי כתושים במציאות דבר מניע מהם‪.‬‬
‫עוד אחרי כן העתיקו שם הטבע אל קצת תנועות הנפש‪ ,‬ואמרו שהצמיחה וההזנה פעולות‬
‫טבעיות‪ ,‬ואמרי בתנועות הליחות שהטבע דחה כך‪ ,‬ומשך כך‪ ,‬ושנה כך‪ .‬וזה‪ ,‬ממה שהם‬
‫באמת תנועות נפש‪ ,‬לא הנפש אשר יאחד בה החי‪ ,‬אלא המשותפת לו ולצמחים‪ .‬ועוד‬
‫נפריד לידיעת הנפש פרק תדע זה ממנו‪ ,‬ואנו נחשוב שזאת ההעתקה לשם הטבע והניח‬
‫אותו על קצת פעולות הנפש הצומחת‪ ,‬עשו הרופאים לבד‪ ,‬מבלתי הפילוסופים והטבעיים‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתובים רומזים אל מה שקדם‬
‫אמר האל יתברך ויתעלה מוכיח לאיוב על סכלותו בסבות אלה התנועות‪ ,‬וזכר תחלה‬
‫תנועות חלקי הארץ אל צד המרכז ואמר‪ :‬איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה‪ ,‬מי‬
‫שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו על מה אבניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה [איוב‬
‫לח ד ושם]‪ .‬אחר כן אמר על יסוד המים‪ :‬ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא‪ .‬ומעט סמוך‬
‫לזה אמר עליו‪ :‬הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת‪ .‬ואמר על הקפת האוויר בו‪:‬‬
‫בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו ואשבור עליו חקי ואשים בריח ודלתים‪ ,‬ואמר עד פה‬
‫תבו א ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך‪ .‬ואמר אחרי כן על יסוד האש‪ :‬אי זה הדרך ישכן‬
‫אור‪ ,‬ואמנם אמרו יתברך‪ .‬וחשך אי זה מקומו ענינו כי רבים מן הדברים נדעם בהפכיהם‪,‬‬
‫ואם לא שראינו האור לא ידענו מהו החושך‪ .‬אחר כן אמר על סדרו יתברך אותו במקומו‬
‫הטבעי לו‪ :‬כי תקחנו אל גבולו וכי תבוא נתיבות ביתו‪ .‬ופועלי אלה המנוחות באלה‬
‫המקומות הטבעיים‪ ,‬והמניעים אותם כאשר סר מהם ההכרח בהסתלק המכריח‪ ,‬הם אשר‬
‫נקראם צורה יסודית וטבעית‪ ,‬והוא עצם שופע מהאל יתעלה בהסכמת עדת השכל‬
‫והקבלה‪ .‬ויתכן שירמוז באומרו איזה דרך ישכן אור וחשך אי זה מקומו‪ ,‬על מקומות הארץ‬
‫אשר הלילה בהם ששה חדשים וג"כ היום‪.‬‬

‫מאמר א פרק ד‬
‫והוא שלא יתכן שיהיה גשם או שטח או קו או דברים בעלי מספר נמצאים בפועל‪,‬‬
‫בעלי סדור‪ ,‬והם בלתי בעלי תכלית‪ .‬ושלא יתכן שיהיה בבעלי תכלית כוח בלתי בעל‬
‫תכלית‪ .‬ויתחייב משתי ההקדמות שתהיינו כל כוחות הגופים בעלות תכלית‪ ,‬וכתובים‬
‫מעידים‪.‬‬
‫‪[ .1‬הוכחה שאי אפשר קו או שטח אין סופי]‬
‫אם אפשר שיהיה קו בלתי בעל תכלית‪ ,‬ויהיו קוי‪ .‬בלתי בעלי תכלית משני צדדי ב' ד'‪,‬‬
‫ונגרע מקו ג"ד התיכה היא ג"ה‪ ,‬והיא בעלית תכלית ידועת השיעור‪ ,‬ונמשיך קו ה"ד עד‬
‫שתהית נקודת ה' באשר הייתה נקודת ג'‪ ,‬ונעיין אם נשאר קו ה"ד שווה לקו א"ב‪ ,‬או אם‬
‫הוא יותר קצר ממנו‬

‫א_________________ב‬
‫ג_______ה_________ד‬

‫ואם היה שווה לו‪ ,‬וכבר היה קו ג"ד שווה לו א"כ קו ג"ד שווה לו‪ ,‬וקו ה"ד שווה לו‪ ,‬וכאשר‬
‫היו שני דברים שווים לדבר אחד הנה הם שווים‪ ,‬וקו ג"ד שווה לקו ה"ד‪ ,‬היותר קטן כמו‬
‫היותר גדול‪ ,‬זה חלוף לא יתכן‪ .‬הנה א"כ לא ישאר קו ה"ד שווה לקו א"ב‪ ,‬אבל הוא יותר‬
‫קצר ממנו‪ .‬ואם היה עם זה בלתי בעל תכלית הנה בלתי בעל תכלית יותר קטן מקו א"ב‬
‫‪32‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הבלתי בעל תכלית‪ ,‬ומה שאין תכלית לו‪ ,‬לא יהי יותר קטן ממה שאין תכלית לו‪ ,‬הנה א"כ‬
‫קו ה"ד בעל תכלית‪ .‬ונוסיף עליו חתיכת ג"ה הבעלית תכלית‪ ,‬ויהיה המקובץ ה"ד‪+‬ג"ד בעל‬
‫תכלית‪ ,‬כי לא יתקבץ מבעלי תכלית בלתי בעל תכלית‪ ,‬אמנם קו ג"ד שווה לקו א"ב‪ ,‬והנה‬
‫א"כ שניקוי א"ב ג"ד בעלי תכלית ידועי השיעור ור"ל אפשר לדעת שיעורם‪.‬‬
‫הנה א"כ אי אפשר שימצא קו בלתי בעל תכלית‪.‬‬
‫ואחר שלא ימצא קו בלתי בעל תכלית‪ ,‬לא ימצא שטח בלתי בעל תכלית‪ .‬לפי שטח אם‬
‫נמצא בלתי בעל תכלית‪ ,‬היה אפשר שיונח בו קו בלתי בעל תכלית‪ ,‬וכבר בוטל זה‪.‬‬
‫‪[ .2‬אי אפשר חומר במספר אין סופי]‬
‫ואחר שלא ימצא שטח בלתי בעל תכלית‪ ,‬לא ימצא גשם בלתי בעל תכלית‪ ,‬ובכלל במופת‬
‫אשר בוטל זה בקו‪ ,‬בו יבוטל בגשם ובשטח ג"כ‪ .‬וג"כ אי אפשר שימצאו דברים נמנים‬
‫נמצאים בפועל בעלי סדור בלתי בעל תכלית‪ ,‬כי אמרך דברים נמנים‪ ,‬נמצאים בפועל יורה‬
‫שמספרם מספר ידוע בפועל‪ ,‬ואמרך בלתי בעל תכלית‪ ,‬יורה על שאתה לא תוכל להגיע‬
‫אל מספרם‪ ,‬והאומר זה‪ ,‬כאלו אמר כבר מניתי מה שאין תכלית לו‪ ,‬וכבר באתי עד קצו‬
‫והוא בלתי בעל תכלית‪ .‬ועוד כי היותם בעלי סדור‪ ,‬הוא דבר בטל‪ ,‬לפי שמציאות הסדור‬
‫בבלתי בעל תכלית בטל‪ .‬כי הבעלי סדור הם אותם אשר להם התחלה ואמצע או אמצעיים‬
‫וסוף‪ ,‬וכל חלקי הבלתי בעלי תכלית הם כולם באמצע‪ ,‬ומציאות נמצאים בפועל בעלי סדור‬
‫בלתי בעלי תכלית‪ ,‬הוא כמציאות נמצאים בעלי סדור בלתי בעלי סדור‪ ,‬ויהיה החיוב‬
‫והשלילה נמצאים יחד במאמר אחד‪ ,‬וזה בטל‪ .‬כי הסדור יחייב שיהיה לדבר תחלה וסוף‬
‫ואמצעי ואמצעים‪ ,‬ומה שאין תכלית לו‪ ,‬יחויב שלא ימצא זה לו‪ ,‬לפי שכל חלקי הבלתי בעל‬
‫תכלית כולם באמצע‪.‬‬
‫ועוד שאם היה גשם בלתי בעל תכלית לא יהיה במקום כלל‪ ,‬לפי שכל מה שהוא במקום‪,‬‬
‫שטחי מקומו כופים עליו‪ ,‬ולא יתכן בבלתי בעל תכלית שיהיה דבר אחר כלל כופה עליו‪ ,‬כי‬
‫מה שהוא כופה לדבר‪ ,‬הוא יותר גדול ממנו‪ ,‬מצד שהוא מקיף בו‪ ,‬ואם כפה דבר על‬
‫הבלתי בעל תכלית‪ ,‬היה יותר גדול מבלתי בעל תכלית‪ ,‬וזה בטל‪ .‬ועוד כי הבלתי בעל‬
‫תכלית לא יתכן שינוח‪ ,‬כי הנח הוא שוקט במקומו‪ ,‬ואין לבלתי בעל תכלית מקום‪ ,‬וכל שכן‬
‫שלא יהיה הבלתי בעל תכלית מתנועע‪ ,‬כי המתנועע יעזוב ריק ממנו מקום שיהיה מקיף‬
‫בו‪ ,‬ויהיה יושב בו מקום‪ ,‬שכבר היה ריק ממנו‪ ,‬והבלתי בעל תכלית לא יקיף עליו דבר ולא‬
‫יהיה ריק ממנו דבר‪ .‬ואם היה גשם נמצא בלתי בעל תכלית‪ ,‬לא היה מתנועע ולא נח‪ ,‬וזה‬
‫כולו בטל על הגשמים‪ .‬וזה‪ ,‬כי כל גשם אי אפשר שלא יהיה במקום‪ ,‬ושיהיה אם מתנועע‬
‫בו או נח בו‪ .‬הנה כבר התבאר שלא יתכן שיהיה גשם בלתי בעל תכלית‪ ,‬ולא נמצאים‬
‫בפועל בעלי סדור בלתי בעלי תכלית‪.‬‬
‫‪33‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתובים רומזים אל מה שקדם‬
‫מהיות כל הגשמים בעלי תכלית‪ :‬מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תבן‪ ,‬וכל בשליש עפר‬
‫ארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים [ישע' מ יב]‪ .‬הנה כבר ביאר זה הפסוק שהשמים‬
‫ידועי השי עור בעלי תכלית‪ ,‬ואחר שהיו הם בעלי תכלית‪ ,‬הנה כל מה שיקיפו בו בעל‬
‫תכלית‪ ,‬כי המוקף יותר קטן מן המקיף בלי ספק‪ ,‬ואמר איוב‪ :‬נוטה צפון על תוהו תולה ארץ‬
‫על בלימה‪ ,‬ירצה באמרו [איוב כו ז]‪ .‬נוטה צפון על תוהו‪ ,‬הקוטב הצפוני‪ ,‬ואמנם זכרו‬
‫בפרט ולא הדרומי‪ ,‬להיות נראה סיבובו באלוהים‪ ,‬וזכר שהוא עומד לא אצל דבר‪ .‬ואמר‪:‬‬
‫תולה ארץ על בלימה על זה הדרך ג"כ‪ .‬והוסיף באשר זכר כי היותר נעלם מן הדברים‪,‬‬
‫והיותר נסתר מהם מן הראות הוא מבואר נגלה אצל השם יתברך כדבר הערום המופשט‪,‬‬
‫וזהו מרכז הארץ‪ ,‬כי הוא היותר נעלם מכל הדברים אל הראות למה שיסתירהו העפר‪.‬‬
‫ואמר איוב‪ :‬בעדו ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדן [יש שם ו]‪ ,‬אלה שני שמות למרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪[ .3‬גוף בעל תכלית לא יכול להיות בעל כוח בלא תכלית]‬
‫אמנם היות בלתי אפשר להיות בבעל תכלית כוח בלתי בעל תכלית‪ ,‬הנה זה מופתו‪:‬‬
‫א_______ב_______ג_______ד_______ה_______ו‬
‫יהיה קו א"ו א ב ג ד ה ו הבעל תכלית‪ ,‬בו כוח בלתי בעל תכלית‪ .‬וכבר חלקנו אותו‬
‫בחמשה חלקים‪ ,‬ואם נרצה נחלק אותו ביותר או בפחות‪ ,‬וחלקיו הם‪ ,‬קוי א"ב ב"ג ג"ד ד"ה‬
‫ה"ו‪ .‬ואם יהיה כל אחד מאלו החלקים ובקו כוח בלתי בעל תכלית‪ ,‬הנה בקו א"ב כוח בלתי‬
‫בעל תכלית‪ ,‬ובקו א"ג כוח יותר גדול מבלתי בעל תכלית‪ ,‬ובקו א"ד כוח יותר גדול מבלתי‬
‫בעל תכלית‪ ,‬ובו א"ו כוח יותר גדול מאד מאד מאד מבלתי בעל תכלית‪.‬‬
‫וכל זה בטל‪ ,‬כי לא יושכל דבר הוא יותר גדול מכוח שאין תכלית לו‪ ,‬ולא יתכן שיהיה בכל‬
‫אחד מאלה החלקים החמשה כוח בלתי בעל תכלית‪ ,‬אבל בכל אחד מהם כוח בעל‬
‫תכלית‪ ,‬ולא יתכן שיתקבץ מבעלי תכלית בלתי בעל תכלית‪ ,‬ולא יהיה כלל בשום בעל‬
‫תכלית כוח בלתי בעל תכלית‪ ,‬וכל גשם בעל תכלית‪ .‬והיה ההקש כן כל גשם בעל תכלית‪,‬‬
‫ואין בבעל תכלית כוח בלתי בעל תכלית‪.‬‬
‫ואחר שקויים במופת שלזה העולם אלוה ינהיג אותו‪ ,‬ושכחו בלתי בעל תכלית‪ ,‬הנה א"כ‬
‫קויים שהוא לא יהיה גשם כלל ולא דבר מתחלק‪ .‬ואמנם דברנו בזה עתה אגב גררא‪ ,‬כי‬
‫לקיום זה העניין מקום זולתו‪ ,‬זה במאמר השני מזה הספר‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר א פרק ה‬
‫בתנועה ומיניה‪ ,‬ושלא יתכן שתהיה תנועה אלא ממניע; ושכל התנועות תכלינה אל‬
‫מניע ראשון; ושהמניע הראשון לא יתכן שיתנועע ממניע למעלה ממנו בסדור; ולא‬
‫שתיפול תנועתו בסיבוב‪.‬‬
‫‪[ .1‬המונח תנועה ופירושיו]‬
‫התנועה ‪ -‬שם נאמר ראשונה על העתקת גשם ממקום למקום‪ ,‬והיא התנועה הנופלת‬
‫במאמר האנה‪,‬‬
‫ועל תנועת חלקי הגשם ועל חלקי המקום עם השאר כל הגשם בכל המקום‪ .‬והיא התנועה‬
‫הנופלת במאמר המצב‪.‬‬
‫ושני העניינים האלה הם אשר יבינום ההמון ממלת תנועה‪.‬‬
‫אחר כן הפילוסופים העתיקו שם התנועה ג"כ אל כל שינוי יהיה לגשם מעט מעט בדבקות‬
‫והדרגה‪,‬‬
‫אם בכמה‪ ,‬כמו הצמחים או הבעלי חיים‪ ,‬יעתקו מהם מן הקוטן אל הגודל‪ ,‬או מן הגודל אל‬
‫הקוטן‪ ,‬ואם באיך‪ ,‬כמה שיתחמם הקור או יתקרר החם‪ ,‬או ירטב היבש‪ ,‬או ייבש הרטוב‪,‬‬
‫או ישחר הלבן‪ ,‬או יתלבן השחור‪.‬‬
‫ובכלל בכל מיני האיכות אשר כבר תיארנום‪ ,‬כאשר נעתק הגשם ממין מהם אל הפכו‪ ,‬או‬
‫אל דבר מן האמצעיים אשר בינו ובין הפכו שנוי בדבקות והדרגה‪ ,‬נאמר שהוא כבר‬
‫נשתנה באיך‪.‬‬
‫ונכללה התנועה בארבע מאמרות‪ ,‬וחם האנה‪ ,‬והמצב‪ ,‬וחכמה‪ ,‬והאיכות‪ ,‬וזהו עניין‬
‫התנועה‪.‬‬
‫‪[ .2‬אין תנועה אלא ממניע]‬
‫אמנם שלא יתכן שיהיה תנועה אלא ממניע הנה נאמר בו‪ ,‬שאם יתכן זה‪ ,‬עד שיהיה דבר‬
‫מן הדברים יתנועע מאליו‪ ,‬היה הוא המניע והמתנועע מצד אחד‪ .‬ועוד תדע אחר זה עניין‬
‫אמרנו מצד‪.‬‬
‫אמנם עתה נאמר‪ ,‬שכל מניע הוא נוצח למתנועע‪ ,‬וכל מתנועע הוא ניצוח למניע‪ .‬ואם היה‬
‫הדבר אחד הוא המניע והמתנועע‪ ,‬היה הוא הנוצח והוא הניצוח יחד‪ ,‬זה חלוף לא יתכן‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬כי המניע‪ ,‬בו הדבר אשר אליו התנועה נמצא בפועל‪ ,‬והוא למתנועע בכוח לא בפועל‪,‬‬
‫ויניעהו המניע כדי שישים אותו ג"כ בפועל‪ .‬כאש אשר לו החום בפועל‪ ,‬והוא למים הקרים‬
‫בכוח‪ ,‬ויניע האש המים מעט מעט בדבקות והדרגה‪ ,‬בעבור שיגיע להם החום אשר היה‬
‫להם בכוח‪ ,‬ויהיה נמצא להם ג"כ בפועל‪ ,‬כמו שהוא באש‪.‬‬
‫‪35‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וכן המלמד והמתלמד כי החכמה נמצאת למלמד בפועל‪ ,‬ולמתלמד בכוח‪ .‬והמלמד יניע‬
‫למתלמד אל שיגיע לו ג"כ החכמה בפועל כמו שהיא למלמד‪.‬‬
‫ואם היה דבר מה הוא המניע הוא המתנועע‪ ,‬היה מצד מה שהוא מניע לו מה שאליו‬
‫התנועה נמצא בפועל‪ ,‬שלם המציאות‪ ,‬ומצד מה שהוא מתנועע אין לו מה שאליו התנועה‬
‫נמצא בפועל שלם המציאות‪ ,‬אלא חסר המציאות ובכוח‪ ,‬ולו מה שאליו התנועה נמצא‬
‫בפועל [שלם] המציאות ולא נמצא בפועל ולא שלם המציאות‪ ,‬זה חילוף לא יתכן‪ .‬ולא‬
‫יעבור שיהיה המניע הוא המתנועע בצד מן הצדדים‪.‬‬
‫‪[ .3‬הרוצה להחליף מדינה – מה בכוח ומה בפועל?]‬
‫ודע שזה העניין אשר הבאנו עליו לך מופת הוא מפתח להרבה ממסגרות העניינים‬
‫הפילוסופים‪ .‬וכן צריך להגדיל על האמתו‪ .‬והישמר מהספקות המערערות עליו מזה‪ :‬כי‬
‫קצת הדברים יניעו דברים אחרים ואין להם מה שאליו התנועה בכוח ולא בפועל‪.‬‬
‫כמו הנפש תניע הגשם אשר בספרד‪ ,‬אשר היותו במצרים הוא לו בכוח‪ ,‬אל שיגיע במצרים‬
‫בפועל‪ ,‬מבלי שתהיה הנפש במצרים בפועל‪ .‬כי הנפש אינה במקום הנפנה ממנו‪ ,‬ולא‬
‫במקום הנפנה אליו‪ ,‬על דרך היות הגשם במקום‪ .‬כי אין לנפש מקום‪ ,‬כי המקום אמנם הוא‬
‫לגשם‪ ,‬והנפש אינה הגשם כמו שתדע עוד במופת‪ ,‬ואם הייתה במקום‪ ,‬איננו על דרך היות‬
‫הגשם במקום‪ ,‬אבל שהגשם אשר מוטל עליה הנהגתו היא במקום‪ ,‬ונגה אורה עליו והוא‬
‫בזה המקום‪ .‬הנה הגשם אשר בספרד הוא במצרים בכוח‪ ,‬ואין לנפש היותה במצרים‬
‫בכוח‪.‬‬
‫הנה כבר התבאר כי מה שאליו התנועה הוא למתנועע בכוח עכ"פ‪ ,‬ואיננו למניע בכוח כלל‪.‬‬
‫אבל אם שיהיה למניע בפועל כשהיה המניע ממין המתנועע‪ ,‬כמו שיהיו יחד שני גשמים‪,‬‬
‫או יחד שני עצמים פשוטים‪ ,‬ואם שיהיה למתנועע בכוח‪ ,‬ולא יהיה למניע כלל לא בכוח ולא‬
‫בפעל‪ ,‬כאשר נתחלפו ענייניהם‪ ,‬כנפש תניעה הגשם במקום ‪ -‬בתנועות כמו אלה אי אפשר‬
‫שלא יהיה בין המניע והמתנועע אמצעיים ‪ -‬הנה כבר התבאר‪ ,‬כי המתנועע לו מה שאליו‬
‫התנועה בכוח על כן פנים‪ ,‬ואיננו למניע בכוח כלל‪ ,‬ואם היה דבר מה יתנועע מאליו‪ ,‬הנה‬
‫המתנועע והוא המניע‪ ,‬ואם הוא המתנועע והוא המניע‪ ,‬הנה מה שאליו התנועה לו בכוח‬
‫ואיננו לו בכוח‪ ,‬ויהיו החיוב והשלילה מתחברים יחד‪ ,‬זה חלוף לא יתכן‪ .‬הנה כבר התבאר‬
‫שאין דבר יתנועע מאליו בשום צד וסבה‪ .‬אך כל תנועה אמנם היא ממניע‪.‬‬
‫וכבר יראה בקצת הדברים שהם המניע והמתנועע‪ ,‬וזה אמנם ימצא במורכבים בעניין‬
‫יתאמת שיהיה דבר [אחד] ממה שהורכבו ממנו הוא המניע‪ ,‬ודבר אחר המתנועע‪ ,‬כמו‬
‫הרופא ירפא עצמו‪ ,‬כי המרפא היה הנפש‪ ,‬אשר לה עיון ברוע הנמשך מן הליחות הגוברות‬
‫ביותר ממה שראוי‪ ,‬או בדעת איכותם‪ ,‬ותנגד מרביתם בחסד אותם‪ ,‬ורעתם בתקן אותם‪,‬‬
‫‪36‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אם אפשר‪ ,‬או בהרקה או בחסר אותם איך שיהיה כשתתייאש מתיקונם [והוא המניע]‬
‫והמתנועע המתרפא הוא הגשם הטבעי‪ ,‬המחובר מן היסודות ההפכיים העומדים על מזג‬
‫מה‪ ,‬וכאשר נטה ממנו יחלה‪ ,‬וכאשר ישוב אליו יתרפא‪ .‬א"כ הרופא איננו הנרפא‪ ,‬ושווה‬
‫אלינו שירפא הרופא עצמו‪ ,‬או שירפא עובד אדמה אילן מה‪.‬‬
‫וכן כאשר יתנועע האדם ממקום למקום‪ ,‬ויחשוב חושב שהמתנועע הוא המניע‪ ,‬ואיננו כן‪,‬‬
‫אבל המתנועע אשר לא יניע דבר‪ ,‬הוא העצמות ויניעו הם המיתרים‪ ,‬ומניע המיתרים‬
‫העצלים‪ ,‬ומניע העצלים‪ ,‬הגידים המשתרגים בהם‪ ,‬ומניע הגידים המוח או חוט השדרה‪,‬‬
‫ומניע זה הרצון ויחשוב [ויש שיחשוב] שאצלו יפסקו המניעים‪ ,‬ואין העניין כן‪ ,‬אך למעלה‬
‫מן הרצון מניעים ומתנועעים‪ ,‬כל אחד מניע מה שתחתיו‪ ,‬ויתנועע ממה שלמעלה ממנו‪.‬‬
‫ורצוני מה שלמעלה ממנו במדרגה ומה שלמטה ממנו במדרגה‪.‬‬
‫‪[ .4‬דוגמה נוספת‪ :‬אבן ריחיים‪ ,‬מה מניע ומה מונע?]‬
‫וכן כאשר תעיין עניין הרחיים תמצא המתנועע אשר לא יוכל להניע הוא החיטה‪ ,‬אשר‬
‫תהיה קמח‪ ,‬ויניעה האבן‪ ,‬ויניעה האבן הקוטב‪ ,‬ויניע הקוטב האסנייה הנצבת‪ ,‬ויניע‬
‫האסניה הנצבת האסנייה היושבת‪ ,‬וינוע האסנייא הישבת חוזק שפך המים‪ ,‬ויניע המים אל‬
‫השפך החזק ‪ -‬סכר המים‪ ,‬וסכר המים עשאו יד אומן הסכר‪ ,‬וידו הניעתו הרצון‪ ,‬ולמעלה‬
‫מהרצון‪ ,‬רצוניות יזכרו במקומם‪ ,‬ויורמז אליהם בזה הספר‪.‬‬
‫אמנם אחר שכבר התבאר שלא יתכן שיהיה במציאות נמצאים בפועל בעלי סדור בלתי‬
‫בעל תכלית‪ ,‬הנה כבר חויב במופת שתכלינה כל התנועות אל מניע ראשון‪ ,‬או אל מניעים‬
‫ראשונים‪( ,‬כי לא נקיים) עתה שהוא אחד‪ ,‬עד שנדבר באחדות במאמר התורה)‪ ,‬אך יד לנו‬
‫שנבאר במופת שהמניע הראשון‪ ,‬או המניעים הראשונים לא יתכן כלל‪ ,‬ולא בשום פנים‬
‫שיתנועע או יתנועעו‪ .‬כי אם יתנועעו‪ ,‬ותנועה לא תהיה אלא ממניע‪ ,‬הנה יהיה למעלה‬
‫ממנו במדרגה מניע יניעה‪ ,‬ולא יהיה ראשון‪ ,‬וכבר הונח ראשון‪ ,‬זה חלוף לא יתכן‪ .‬וג"כ לא‬
‫יתכן שתיפול תנועתו בסיבוב בשום פנים‪.‬‬
‫המשל בזה עגול אשר תראהו‪:‬‬
‫א‬
‫ב‬

‫ד‬

‫ג‬
‫ואם יהיה א' יני ע ב'‪ ,‬והוא יותר חזק ממנו‪ .‬אחר כן אם יהיה ב' יניע ג'‪ ,‬הנה הוא יותר חזק‬
‫ממנו‪ .‬וא' יותר חזק מג' הרבה‪ .‬אחר כן אם יהיה ג' יניע ד'‪ ,‬וג' יותר חזק מד'‪ ,‬וא' יותר חזק‬
‫‪37‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מד' הרבה מאד‪ .‬ואם היה אחר כן ד' יניע א'‪ ,‬הנה ד'‪ ,‬יותר חזק מא' וא' יותר חלוש מד'‪,‬‬
‫וכבר היה א' יותר חזק מד' הרבה מאד‪ ,‬א"כ הוא יותר חזק ממנו הרבה מאד‪ ,‬והוא יותר‬
‫חלש ממנו‪ ,‬זה חלוף לא יתכן‪.‬‬
‫והמניע הראשון לא יתנועע מאליו כי אין תנועה אלא ממניע [זולתו] ולא יתנועע מזולתו כי‬
‫אז לא יהיה ראשון‪ ,‬וכבר הונח ראשון‪ .‬ולא תיפול תנועתו בסיבוב‪ ,‬כי זה יביא אל בטל‪,‬‬
‫ומה שיביא אל בטל הוא בטל‪ ,‬הנה המניע הראשון לא יתנועע בצד מהצדדים‪.‬‬

‫כתובים מעידים‬
‫כבר הודעתיך שאתה לא תמצא בספרי הקדש העניינים המבוארים בפילוסופיא האמיתות‬
‫מפורשים בהם‪ ,‬אך תמצא בהם סתומים‪ ,‬יבין אותם הפיקח‪ ,‬ויקחם העיוור כפשטם‪ .‬אמנם‬
‫שהתנועה לא תהיה אלא מהמניע‪ ,‬יורו עליה אלה השאלות הרבות הנמצאות בספרי‬
‫הנבואה על סבות הנבואות [הנמצאות] כי אם יהיו התנועות והפעולות ממה שיתאמת בדת‬
‫היותם מבלי סבות‪ ,‬לא תשאל אל סיבותיהם‪ .‬וזה כמו‪ :‬מי יספר שחקים בחכמה [איוב לח‬
‫לו]‪ :‬מי הקים כל אפסי ארץ [משלי ל ד]‪ :‬מי שת בטוחות חכמה [איוב לח לו]‪ :‬מי תכן את‬
‫רוח ה' [ישעיה מ יג]‪ :‬מי פלג לשטף תעלה וכבור שמים מי ילדו‪ ,‬או מי ירה אבן פנתה‬
‫[איוב לח כה‪ ,‬ושם כט טז]‪ ,‬ורבים מהדומים להם מאד‪ ,‬יתבאר מהם ההכרח על שאין‬
‫פעולה בלתי פועל‪ ,‬ולא תנועה בלתי מניע‪ ,‬ומי שיאמין זולת זה הנה הספר יוכיחנו וישימנו‬
‫ללעג לבני אדם‪ .‬כמו שאמר על פרעה מלך מצרים אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני‬
‫[יחזקאל כט ג]‪.‬‬
‫אמנם הגיע תכלית כל התנועות אל מניע ראשון‪ ,‬הוא מניע כל המניעים ויכול על בעלי‬
‫היכולת‪ ,‬הנה זה ג"כ למצא בכתוב‪ ,‬כי כבר ידעת שמלת אל ירצה בזה היכולת‪ ,‬ולזה אמר‬
‫אשר ידאג מחולשה‪ :‬הייתי כגבר אין איל [תהל' פר' ה]‪ :‬איולתי לעזרתי חושה [שם כא כו]‪:‬‬
‫וכפי זה הפירש אל אלוהים [יהושע כב כב]‪ :‬יכול על בעלי היכולת‪ ,‬ובזה תארו ע"ה תחלה‬
‫באמרו [דברים י יז]‪ :‬הוא אלוהי אלוהים ואדוני האדונים‪ .‬וכן אמר דניאל ע"ה באמרו על‬
‫דובר סרה עליו‪ :‬ועל אל אלוהים ידבר נפלאות [דניאל יא לו]‪ .‬ושווה שיתואר בשהוא גדול‬
‫יכול על בעלי היכולת‪ ,‬או המניעים‪ ,‬אחר שכל מניע יש לו יכולת על המתנועע‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר א פרק ו‬
‫‪[ .1‬המלאכים]‬
‫בכללים וקבוצים מהחכמה בנפש‪ ,‬נצטרך בזה המהלך אשר אנחנו בדרכו שנבאר שבין‬
‫הראשון יתברך ויתעלה‪ ,‬ובין העצמים הגשמיים ‪ -‬אמצעיים‪ ,‬וכי כוחותיו יתברך מגיעים אל‬
‫הנבראים הגשמיים בהשתלשלות‪ .‬ואלה האמצעיים יקראו בלשון התורה מלאכים‪,‬‬
‫ובהסכמת הפילוסופים שניים‪ .‬וזה לא יתבאר במופת אלא מצד תנועת הנפש האנושית מן‬
‫החיסרון אל השלמות‪ ,‬ואם מצד תנועות השמים‪ ,‬עם היות שאנחנו אם נרצה שנביא ראיה‬
‫על זה ג"כ מרשמים נמצאים על הגשמים הפחותים מן הבעלי חיים והצמחים‪ ,‬יהיה אפשר‪.‬‬
‫אמנם אם אנחנו נסתפק על זה לבד‪ ,‬לא נהיה בטוחים שתהיינה ההקדמות בלתי הכרחיות‬
‫ולא יכנסו במופת‪ ,‬לכן הוכרחנו אל שנלך מדרך השלמות האנושי‪ ,‬ומדרך תנועת השמים‪,‬‬
‫וכפי מה שתדע אחר זה‪ .‬ונבאר ראשונה על דרך פירוש השם מה הדבר אשר נקראהו‬
‫נפש‪ ,‬ומה הדבר אשר הביאנו אל שנאמין שבמציאות נפש‪.‬‬
‫ונאמר אנחנו‪ :‬למה שראינו האבן והאילן והסוס והאדם כולן גשמים‪ ,‬אחר כן לאילן ולסוס‬
‫ולאדם ההזנה והגדול והולדת הדומה‪ ,‬ואין חלק בהם לאבן‪ ,‬והוא כולל משותף לשלשה‪.‬‬
‫וראינו הסוס על דרך משל והאדם ייוחד‪ ,‬מוסף אל ההזנה והגידול והולדת הדומה‪ ,‬בחוש‬
‫והתנועה‪ ,‬והשגות אחרות מהדמיון והציור‪ ,‬וזולת זה ממה שיתבאר לך עוד‪ ,‬ואין חלק בהם‬
‫לאילן ולא לצמחים כלל‪ .‬וראינו האדם מלבד זה ייוחד באשר ישכול המושכלות‪ ,‬ויוציא‬
‫המלאכות‪ ,‬ויבדיל בין המגונה והנאה במעשים‪ .‬ידענו מכל זה שבקצת הגשמים דבר נוסף‬
‫על עניין הגשמיות‪.‬‬
‫‪[ .2‬הנפש]‬
‫לפי שהדבר או הדברים אשר יפעלו אלה הפועלות‪ ,‬ויכינו הגשמים אשר הם אל אלה‬
‫ההתפעלו יות‪ ,‬רצוני שיראה וישמע‪ ,‬ויריח ויטעם‪ ,‬וידמה עם זה ויצייר‪ ,‬אם היה זה הפועל‬
‫והמכין להתפעלות הוא הגשם‪ ,‬יהיה חלק האבן והאדם והחי והאילן בהם שווה‪ ,‬כמו‬
‫שחלקם בשהם גשמים חלק שווה‪ .‬אך אין עניינם בם שווה‪ ,‬הנה א"כ בקצת הגשמים דבר‬
‫איננו גשם‪ .‬וזה מופת אמתי‪ ,‬כי נעשה בו הקש תנאי מתדבק הונח בקודם‪ ,‬כי הפועל‬
‫הפעולות הכנות בגשם הוא הגשם‪ ,‬וחויב ממנו נמשך כוזב‪ ,‬אחר כן נעשה מקביל הנמשך‪,‬‬
‫והוליד מקביל הקודם‪ ,‬ובוטלה ההנחה‪.‬‬
‫וקראנוהו אנחנו נפש‪ ,‬גזרנו לו זה השם‪ ,‬מפני שהגשמים ינפשו בו‪ ,‬אם בהתגשמות או‬
‫בהתכה הנעלמת‪ .‬ואתה אם לא ישר בעיניך זה השם‪ ,‬תשים לו איזה שם שתרצה‪ .‬כי אין‬
‫קפידא אצלנו בשמות‪ ,‬אחר שתדע שבקצת הגשמים דבר או דברים אינם גשם‪ .‬וזה פירוש‬
‫זה השם‪.‬‬
‫‪39‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אמנם זה הדבר או הדברים איך ראוי שיוגדרו‪ ,‬ואם אפשר זה‪ ,‬הנה נאמר בו שאנחנו אי‬
‫אפשר לנו שנגדרהו בשום פנים‪ ,‬ואין לנו בזה תוחלת‪ ,‬כי אנחנו אמנם נגדור מה שיש לו‬
‫סוג והבדל‪ ,‬ואלו שני עניינים לא נשכילם לאותו אשר קראנוהו נפש‪ ,‬ולא לדבר בלתי גשמי‪,‬‬
‫אך אנחנו נלך סובבים סביב ונגדור אותו מצד מה שקרה לו שינהיג הגשם‪ ,‬ונאמר שהוא‬
‫שלמות לגשם‪ .‬ולפי שבצמחים‪ ,‬כל שכן בבעלי חיים‪ ,‬כל שכן באדם שלמות איננו באבן‪,‬‬
‫והגשמים מהם מלאכותיים‪ :‬כבית‪ ,‬והכסא‪ ,‬והחלוק‪ ,‬ואין זה השלמות בהם‪ ,‬ומהם טבעיים‬
‫כבעלי חיים‪ ,‬והצמחים‪ ,‬והאדם‪ ,‬הנה ראוי שנוסיף בגדר ונאמר‪ ,‬שהנפש שלמות לגשם‬
‫טבעי‪.‬‬
‫אמנם מן הגשמים הטבעיים מה שאין כלים לו‪ ,‬כמו הארבע יסודות ומהם מה שיש לו כלים‬
‫כצמחים והבעלי חיים‪ ,‬ואין זה השלמות נמצא ביסודות‪ ,‬הנה ראוי שנוסיף בגדר‪ ,‬ונאמר‬
‫שהוא שלמות לגשם טבעי כליי‪ .‬ואם נרצה נאמר שהוא שלמות לגשם טבעי בעל חיות‬
‫בכוח‪ ,‬הנה כבר גדרנו הנפש כפי מה שיגדרה הפילוסוף‪ ,‬אחר שביארנו שמה‪ ,‬רצוני לומר‬
‫גדרנו מקרה צרופיי בינה ובין הגשם‪ .‬שנית ראוי שנחקור‪.‬‬
‫‪[ .3‬אם הנפש עצם או מקרה]‬
‫ואנחנו נסיר תחילה שתהיה מקרה בצד מן הצדדים‪ ,‬ותהיה עצם‪ .‬ונבאר העצם על כמה‬
‫פנים יאמר‪ ,‬בעבוד שנדע אי זה מהם הוא נפש‪ ,‬כי לא יספיק לנו שנבאר שהיא עצם‪ ,‬עד‬
‫שנבאר באי זה עניין הוא נרצה‪.‬‬
‫ונאמר תחלה שדעות אותם שהאמינו שהיות הנפש מקרה‪ ,‬דעות רבות‪ .‬אמנם אנחנו לא‬
‫נחוש בדעות אשר פגמם מבואר מאד‪ ,‬ואמנם הדעות אשר יקרבו לאמת‪ ,‬ואינם כן‪ ,‬רק‬
‫שמדמים אותם לה‪ ,‬ראוי לסתור אותם‪ .‬והדעות היותר קרובים לאמת בזה‪ ,‬דעות הטבעיים‬
‫כפי התחלפותם‪ ,‬ודעת אבוקראט היותר גדול מהם‪ ,‬והוא על זה הדעת רצוני שהנפש מזג‪.‬‬
‫וגאלינוס ג"כ יראה ממקצת דבריו שיאמין זה הדעת‪ ,‬ומקצתם שהוא מסופק בו‪.‬‬
‫והעולה מדבריהם הוא‪ ,‬שהגשמים בעלי האיכויות‪ ,‬כשהיו האיכויות בהם גמורים ‪ -‬רצוני‬
‫החום בתכלית‪ ,‬והקור בתכלית‪ ,‬וכן לחות ויובש בתכלית ‪ -‬כי הגשמים אשר הם כן והם‬
‫היסודות‪ ,‬לא יצאו מהם פעולות אחרות כלל‪ ,‬זולת פעולת החימום והקירור וההרטבה‬
‫והיובש‪ .‬והגשמים הממוזגים מאלה התמזגות קרוב מן השווי‪ ,‬כזרעי הצמחים שבים מן‬
‫פשיטות איכויות היסודות בהם‪ ,‬ויחייב להם שיפעל זה המזג בהם הזנה‪ ,‬וגידול‪ ,‬והולדה‬
‫בדומה‪ .‬והגשמים אשר הם אל השוואת האיכויות יותר קרוב כטיפות הבעלי חיים‪ ,‬הנה זה‬
‫הקירוב מן השווי‪ ,‬וזה המזג המיוחד יפעל בהם מוסף על ההזנה והגידול והולדת הדומה‬
‫יכולת על התנועה‪ ,‬והיא מפעילה ויכין אותה אל ההתפעלויות הנגלות‪ ,‬והם החושים‬
‫החמשה‪ ,‬ואל ההתפעלויות הפנימיות אשר תזכרנה במקומותיהם‪ .‬והגשמים אשר הם אל‬
‫‪40‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫השוואת האיכויות יותר קרובים‪ ,‬כטיפת האדם בפרט‪ ,‬הנה זה הקירוב הרב השווי‪ ,‬וזה‬
‫המזג המיוחד יפעל בהם‪ ,‬מוסף על מה שיש לשאר הבעלי חיים‪ ,‬יכולת על קניין‬
‫המושכלות‪ ,‬והוצאת המלאכות‪ ,‬והבדיל בין המגונה והנאה במעשים‪ ,‬ויכין אותם‬
‫להתפעלויות מוסף על התפעלויות שאר הבעלי חיים כשמחה ימשוך אליה צחוק‪ ,‬וכעס‬
‫ימשך אליו בכי‪ ,‬ובושת ימשך אליו צבעים ידועים בפניו וזולת זה‪.‬‬
‫‪[ .4‬פעולת המזג]‬
‫אמרו הפועל לכל אלה הפעולות הוא המזג‪ .‬ומי שירצה לקראו נפש אחר שידע שהוא‬
‫אמנם ירמוז אל המזג הרשות בידו‪ ,‬כי אין קפידא בשמות‪ .‬ומבואר שהמזג מקרה‪ ,‬ואם‬
‫נקרא נפש הנה הנפש מקרה‪ .‬ומופת זה אצלם שהמזג בעוד שהתמיד על שלמותו‪,‬‬
‫הפעולות ירוצו על שלמותם‪ ,‬ואם יוזק המזג‪ ,‬יחלה הבעל חיים ויוזקו פעולותיו‪ ,‬ואם הוזק‬
‫הרבה‪ ,‬ימות הבעל חיים‪ ,‬ויפסקו פעולותיו כולם‪ .‬וזה הדעת קרוב מן היושר מאד‪ ,‬ולזה‬
‫יעלה על לב אנשים הרבה‪ ,‬אלא שהיא יבוטל במופתיים אמתיים‪.‬‬
‫ואנחנו נביא המופתים אשר לקחנו מהפילוסופים בזה‪ ,‬ואחר סתירת זה הדעת‪ ,‬הנה‬
‫הדעת כל מי ששם הנפש מקרה – יסתר‪ .‬לפי שדעותם יותר חלושים מזה‪ ,‬ויותר רחוקים‬
‫מן היושר‪ .‬ונעשה בזה הדעת בפרט כמו שאמר האל יתברך‪ :‬ראיתי את‪-‬אדני נצב על‪-‬‬
‫המזבח ויאמר הְך הכפתֹור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם [עמוס ט א]‪.‬‬

‫אומר‪ :‬כי הטיפה כשהגיע ברחם‪ ,‬ולה מזג מאיכויות היסודות מיוחד‪ ,‬לא נרחיק שיהיה זה‬
‫המזג מביא אל שימשך אל הטפה חומר ימנע מהתכתה‪ ,‬ויביא עליה תמורת מה שיותך‬
‫ממנה‪ ,‬ושיהיה הבא עליה מן החומרים יותר מאשר יותך ממנו‪ ,‬ותגדל‪ ,‬ושיהיה המזג‬
‫מבשל אותה ומקשה אותה‪ ,‬ושתהיה כאשר קשתה מתחלפת החלקים‪ ,‬יהיה קושי קצת‬
‫חלקיה יותר ויהיה עצם‪ ,‬וקושי קצת חלקיה פחות ויהיה שחוחים ומיתרים וזולת זה‪ .‬אמנם‬
‫אשר נרחיקהו ולא יתאמת המאמר בו כלל‪ ,‬הוא‪ ,‬שיתחדש בטיפה מהחום חללים ונקבים‬
‫ומעברים‪ ,‬על מספרים ידועים וגדלים ידועים‪ ,‬ושיתחדשו עצמות על תמונות ידועות‬
‫ומספרים ידועים‪ ,‬וכן גידים ועצלים במספרים ידועים‪ ,‬ושעורים מן הגודל והקושי והרכות‬
‫ידועים‪ ,‬ושיתחברו כל אלה חיבורים מיוחדים‪ ,‬נמצאים בעניין אחד בכל אישי המין‪ ,‬בין‬
‫שיתחלפו מזגיהם או לא יתחלפו‪ ,‬לא יתחלפו אלה התכונות והשעורים‪ ,‬והמספרים‪,‬‬
‫והחיבורים‪ ,‬והשעריות‪ ,‬והחלקיות‪ ,‬באיש מאישי המין כלל‪.‬‬
‫וכל אלה הדברים כבר הובלו על תכלית בדרך חכמה‪ ,‬כמי שימצא בספרים המונחים‬
‫לתועלת האברים‪ ,‬ואין ליסודות חכמה‪ ,‬ולא למזג‪ ,‬א"כ אין כל אלה הדברים ממזג‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ועוד‪ ,‬כאשר יתמזגו דברים הפכיים‪ ,‬לא יישאר זה המזג אלא מעט‪ ,‬אחר כן תהיה הניצוח‬
‫ליותר חזק‪ ,‬וימס המזג ותשוב הפשיטות‪.‬‬
‫וזה כמו המים החמים מאד הרותחים‪ ,‬כאשר נערב אותם במים הקרים ויהיה מהם מים‬
‫קרובים באיכותם מן השווי‪ ,‬לא יעמדו אלא מעט עד שישובו אל הקרירות‪ ,‬לפי שהחלקים‬
‫האשיים היו מעט‪ ,‬וה מימיות הרבה‪ ,‬וישובו המים מהר לטבעם‪ .‬אמנם זה המזג קרוב‬
‫לשווי כבר ימצא לבעלי חיים‪ ,‬ויישאר בו מאה שנים ויותר‪ .‬ופעמים יישאר בקצת הבעלי‬
‫חיים מאות מן השנים‪ ,‬כמו שימצא זה בנשרים‪ ,‬ומן אחד מן העוף זכרו אבו מעשר בעל‬
‫חכמת הכוכבים בספר ההילאג‪ .‬ופעמים יישאר בצמחים אלף שנים‪ ,‬כמו שיהיה זה באילן‬
‫הזית‪ ,‬כפי מה שמפורסם ממנו‪ .‬והמזג אין לו מטבע שיישאר נשמר‪ ,‬אם לא יהיה לו שומר‪,‬‬
‫יעכב הנוצח מפשוטיו מהפסיד לני צוח‪ .‬וכאשר יסתלק זה השומר‪ ,‬יפסד המזג אשר כבר‬
‫נשאר מאה שנה ביום אחד‪ ,‬ויקרעו חלקי הגשם אשר היה נושא לאותו האיכות המגיע לו‬
‫מהתמזגות האיכויות‪.‬‬
‫וזה הדבר איננו מזג‪ ,‬אשר בהישארותו יישאר המזג‪ ,‬בהעדרו ייפסד המזג והגשם אשר‬
‫היה נושא לזה המזג‪ .‬והדבר אשר יפעל בו‪ ,‬נקראהו נפש‪ .‬ובכלל‪ ,‬ההתמזגות אמנם הוא‬
‫על שני מינים‪ :‬התמזגות מבלי דבר נופל מחוץ‪ ,‬כמו שיתמזג על דרך משל הצאבר בדבש‪,‬‬
‫והתמזגות עמו דבר נופל מחוץ נוסף על עצמות המזג‪ ,‬כהתמזגות העפר היבש במים‪,‬‬
‫ושובם טיט רטוב‪ .‬אחר כן‪ ,‬יבוא על המקובץ מהם חותם בו פתוחים‪ ,‬ויחדש בו צורה מה‪.‬‬
‫אמנם המין הראשון הוא שני חלקים‪ ,‬וזה שההתמזגות כשלא יגבר בו המרירות על‬
‫המתיקות‪ ,‬או המתיקות על המרירות‪ ,‬הנה זה יחויב הפשטת כל אחד מן האיכויות‪ ,‬ונשאר‬
‫הנושא רק מהראות אחד מהם בו‪ .‬ואם היה הניצוח לאחר מהם‪ ,‬הנה זה יחייב שיהיה‬
‫האיכות הגובר נמצא בגשם הנושא אותה‪ ,‬אמנם לא גמור‪ ,‬ויהיה המזג לעולם‪ .‬ואמנם‬
‫יחייב אם המסת איכויות פשוטים והעלמתם לגמרי‪ ,‬ואם חולשת הגובר מאיכותו‪ ,‬והראותו‬
‫עם זה לא בפשיטותו והמסת המנוצח‪ ,‬ואין למזג דבר זולת זה‪ .‬ואין מזג הבעלי חיים‬
‫והצמחים על דרך שיתבטלו בו איכויות היסודות הארבעה לבד‪ ,‬או על דרך שיתראה בו‬
‫האיכות הגובר‪ ,‬והוא עם זה נשאר לא פשוט לבד‪ ,‬אך שם יתרונות גדולות על מה שהיו‬
‫הפשוטים מחייבים‪ .‬ומה שהיה כן לא יתאמת אלא אם בא דבר מחוץ זולת הפשוטים‪ .‬א"כ‬
‫בבעלי חיים‪ ,‬והצמחים דבר בא מחוץ‪ ,‬והוא במורכב רצוני בבעלי חיים או הצמחים כחלק‬
‫ממנו‪ ,‬כי הוא כשיעדר לא יישאר מה שהוא‪ .‬והבעלי חיים והצמחים עצם‪ ,‬ומה שהוא בעצם‬
‫כחלק ממנו הוא עצם‪ .‬כי אנחנו כבר גדרנו לך המקרה‪ ,‬בשהוא הנמצא בדבר‪ ,‬לא כחלק‬
‫ממנו‪ .‬והדבר הבא על הגשם אשר עשאו וציירו‪ ,‬ויעמוד בו כחלק ממנו‪ ,‬ויפסד הגשם‬
‫בהעלתו ממנו‪ ,‬ולא ישאר הוא מה שהוא הוא זולת המזג וזולת דבר מן המקרים‪ .‬וכאשר‬
‫לא יהיה מקרה‪ ,‬הנה הוא עצם‪.‬‬
‫‪42‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כי האנשים אשר טעו וחשבו שדבר מה לפעמים יהיה עצם בבחינה מה‪ ,‬ויהיה מקרה‬
‫בבחינה מה‪ ,‬הוא דעת נפסד‪ ,‬ויש עליו תשובה‪ .‬וכבר היה אבן גבירול מזה הדעת ג"כ‪,‬‬
‫כמו שנמצא בספרו אשר קראו מקור החיים‪.‬‬
‫‪[ .5‬העצם והמקרה]‬
‫והעצם והמקרה אין אחד מהם עצם או מקרה בבחינה מה‪ ,‬או בהתייחסות אל דבר מה‪,‬‬
‫אך העצם הוא עצם בעצמו‪ ,‬והמקרה הוא מקרה בעצמו‪ .‬ואנחנו לא נתעסק להשיב אל‬
‫בעלי זה הדעת‪ ,‬בעבור שלא יאריך הספר‪ .‬ומי שירצה זה הנה לפניו ספרי האמתיים מן‬
‫הפילוסופים‪.‬‬
‫אמנם אנחנו די לנו שנאמר שכבר קויים שהנפש איננה מקרה כלל‪ ,‬וכל מה שאינו מקרה‬
‫הוא עצם‪ ,‬הנה הנפש עצם‪ .‬ואחר שהיה השם עצם נאמר על פנים רבים‪ ,‬הנה נשאר עלינו‬
‫שנבאר על אי זה מקום נאמר בנפש שהיא עצם‪ .‬וזה שהעצם יאמר על ארבעה דברים‪:‬‬
‫על ההיולי‪,‬‬
‫ועל הצורה‪,‬‬
‫ועל המורכב מהם רצוני הגשם‪,‬‬
‫ועל הנבדל‪.‬‬
‫רצוני בנבדל עניין שעוד יתבאר לך אחר זה‪ .‬וזה‪ ,‬שבמציאות עצמים אינם גשמים‪ ,‬ואין‬
‫להם התלות בגשמים‪ .‬ואחר שלנפש התלות בגשמים‪ ,‬הנה אינה מן העצמים הנבדלים‬
‫(בדבר) בעוד שיש לה התלות בו‪.‬‬
‫אמנם היות הנפש הוא הגשם‪ ,‬הנה כבר בוטל בדברים אשר קדמו‪ .‬ויותר בטל מזה‬
‫שתהיה הנפש עצם בעניין ההיולי‪ ,‬אחר שהיה ההיולי מתפעל ולא פועל‪ ,‬והנפש תפעל‬
‫הגשם‪ .‬הנה כבר נשאר שתהיה הנפש עצם בעניין צורה‪ ,‬וכבר ביארנו לך שהצורה היא‬
‫העצם אשר תזרח על ההיולי המשותף לדברים מתחלפים‪ ,‬וייחד אותו באחד מאותם‬
‫הדברים המתחלפים‪ ,‬וישימהו הוא מה שהוא בהוציאו אותו מן הכוח אל הפועל‪ ,‬והיא עם‬
‫זה פועלת הגשם‪ ,‬והיא במורכב ממנה ומן היולי‪ ,‬נמצאת בו כחלק ממנו‪ ,‬והוא צורת‬
‫הגשם‪ ,‬והיא פועלת אותו‪ ,‬והיא תכלית ג"כ‪.‬‬
‫כי אנחנו עוד נבאר לך‪ ,‬שהגשם אמנם מציאותו מפני הנפש‪ ,‬וכדי שתגיע בו על שלמותה‪.‬‬
‫וזה אמנם יתבאר לך בגשם והנפש האנושית בפרט‪ .‬הנה כבר ידעת שהנפש עצם בלתי‬
‫גשמי‪ ,‬ושהיא עצם בעניין צורה‪ ,‬ושהיא בגשם המחובר ממנה ומגשם [ומהיסודות או‬
‫מגשם המשולח] הוא היולי זה המורכב נמצאת (במורכב) כחלק ממנו‪ .‬ואחר שכבר‬
‫התבאר זה נזכור אחריו‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כוחות הנפש‬
‫ונחלקהו בחלוקה ראשונה לשלשה סוגים‪ ,‬והם‪:‬‬
‫סוג הכוחות הצמחיות‪,‬‬
‫וסוג הכוחות החיוניות‪,‬‬
‫וסוג הכוחות האנושיות‪.‬‬
‫והצמחיות הם אשר בהם יהיה הזנה‪ ,‬והגדול‪ ,‬והולדת הדומה‪ .‬והנפשיות או החיוניות או‬
‫איך תרצה שיקראהו‪ ,‬הם אשר בהם תהיינה ההשגות הנגלות‪ ,‬והפנימיות והתנועות‪.‬‬
‫והאנושיות הם‪ ,‬אשר בהם יובדל מין האדם בכוחות עיוניות ומעשיות תייחדוהו‪.‬‬
‫וזאת החלוקה כאשר יבחננה מודה על האמת‪ ,‬ימצאנה טובה מן החלוקה אשר פשט מנהג‬
‫רוב מן המחלקים‪ ,‬וכל שכן הרופאים‪ ,‬שיקראו שמות כאשר ישימו הכוחות החיוניות‬
‫לבדנה‪ ,‬והכוחות הנפשיות לבדנה‪.‬‬
‫וראוי שיתאמת‪ ,‬שהמכוון האחרון בבריאת הגשמים אשר בעולם הטבע אמנם היה בעבור‬
‫שיזוקק מעולם ההוויה והפסד אשר כל האישים שבו נפסדים‪ ,‬עצמיים בלתי גשמיים‪,‬‬
‫נשמרים מן ההפסד‪ ,‬והיא הנפש האנושית‪ ,‬הנשלמת בטוב החכמה וטוב המעשה‪ .‬ומופת‬
‫זה‪ ,‬שהשלמויות המגיעים לגשמים כאשר הגיעו אל הנפש האנושית נחו‪ ,‬והיו הגשמים‬
‫הטבעיים המתנועעים אל השלמות נחו שקט מבלתי מונע‪ .‬וכל מתנועע אל דבר‪ ,‬כאשר נח‬
‫מאין מכריח‪ ,‬הנה כבר הגיע אל מכוונו האחרון‪ :‬ובצמחים גשמיות ודברים נוספים‪ ,‬ובבעלי‬
‫חיים צמחיות ותוספות‪ ,‬ובאדם חיוניות ותוספות‪ ,‬ולא נמצא גשם בו אנושות ותוספת או‬
‫תוספות‪ .‬אכן מן הגשמים מהם מה שעמד שלמות‪ ,‬אל גבול הצמחיות לבד‪ ,‬לא יחייב מזגו‬
‫הלוך אל שלמות יותר‪ .‬ומהם מה שהגיע אל גבול החיוניות‪ ,‬ולא חייב מזגו אל שלמות‬
‫יותר‪ .‬ומהם מה שהגיע אל גבול האנושית‪.‬‬
‫אמנם אישי האדם יתרונם בשלמות יתרונות להם מרחב גדול מאד‪ ,‬יותר גדול מכל מה‬
‫שהוא בכל מין אחר‪:‬‬
‫עד שהפחות מזה המין הוא היותר רע שבעולם ההוויה וההפסד‪ ,‬והיותר פחות מבדרגה‬
‫מבנות היענה הרבה‪.‬‬
‫והחשוב מזה המין הוא היותר טוב שבו‪ ,‬ותשתתף מדרגתו למדרגת המלאכים‪ ,‬כמו‬
‫שנאמר‪ :‬ותחסרהו מעט מאלוהים‪.‬‬
‫והמאמר אשר נאמר בו‪:‬‬
‫"כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל חנינא בני‪ ,‬וחנינה בני די לו בקב חרובין‬
‫מערב שבת לערב שבת"‪.‬‬
‫הוא מאמר בתכלית האמת‪ ,‬לא נרצה בכל העולם כולו השמים והארץ‪ ,‬אלא עולם ההוויה‬
‫וההפסד לבד‪ ,‬ולא נרצה בשביל חנינא בני בשבילו לבד‪ ,‬אבל בשבילו ובשביל כל מי שהוא‬
‫‪44‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ממינו‪ ,‬וזהו סולת זה העולם והמכוון התכליתי בו‪ .‬וביתרון הבעל החיים הבלתי מדבר על‬
‫הטועים נאמר בספרי הנבואה‪ :‬ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו [ישעיה א ג]‪ ,‬ויאמר‪ :‬גם‬
‫חסיד ה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור ידעו את עת בואנה ועמי לא ידעו את משפט‬
‫ה' [ירמיה' ח ז]‪ .‬וזה קצה אחד בפחיתות‪.‬‬
‫ואמר בקצה העליון‪ :‬ראה נתתיך אלוהים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך [שמות ז ב]‪:‬‬
‫ומה ישוער יותר מאיש ישולח נביא מתחת ידו‪ .‬ויאמר בזולתו ‪ -‬עליהם כולם השלום‪ :‬בטרם‬
‫אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגויים נתתיך [ירמיהו א ה]‪,‬‬
‫ואומר‪ :‬ראה הפקדתיך היום הזה על הגויים ועל הממלכות לנטוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס‬
‫לבנות ולנטוע [ושם א י]‪ .‬הנה זה הוא רוחב זה המין‪.‬‬
‫ואלה הראיות הביאנו אליהם שיתוף הדבור‪ .‬ועוד נזכור הנבואה ונקיימנה‪ ,‬ונתאר תנאיה‪,‬‬
‫ומדרגות האנשים בה במאמר השני בפרק נפרדהו לזה‪.‬‬
‫‪[ .6‬המלאכים]‬
‫אמנם עתה נשוב אל מה שהתחלנו בו ונאמר‪ ,‬כי העצמים הפשוטים הנכבדים אשר יקראו‬
‫מלאכים ‪ -‬ונבאר לך במופת מציאותם אחר זה ‪ -‬אינם גשמים‪ ,‬ואין להם איכויות‪ ,‬וכל מה‬
‫שיש לו איכויות‪ ,‬וכל שכן כשהיו איכויות פשוטים לגמרי פועלים פעולותיהם‪ ,‬הוא אשר‬
‫הפכו אורב להתנגד לו‪ ,‬והוא הולך אל ההפסד‪ ,‬ומהשלמות יותר רחוק‪ ,‬וממדרגת אלה‬
‫העצמים הנכבדים רחוק בקצה האחרון‪ .‬וכל מה שהיו הגשמים יותר חזקי התמזגות‪ ,‬ויותר‬
‫רחוקים מפשיטות האיכויות‪ ,‬היו יותר קרובים לעלות אל מדרגות אלה העצמים‪ .‬והחכמה‬
‫והשגה האלוהית תתברך ותתעלה חויבה המזגת היסודות‪ ,‬קצתם נושאים לחות גמור‪,‬‬
‫וקצתם נושאים יובש גמור להי עשות גשם מורכב‪ ,‬לו נפש צומחת‪ ,‬ובו שרטוטים ותמונות‪.‬‬
‫כי כל דבר שהחפץ בו שיהיה משורטט ושיהיו בו תבניות‪ ,‬אי אפשר בו מבלתי לחות‪ ,‬בה‬
‫יקבל התבניות בנקלה‪ ,‬ומיובש תיבש הלחות ימנע מפשיטותה‪ ,‬בעניין יתקיימו התמונות בו‬
‫ולא יתפרדו בנקלה‪ .‬והם נושאים ועובדים לכל מה שאחריהם‪ .‬והוצרך ג"כ אל שיהיה‬
‫בממוזג חום‪ ,‬בעבור שיקלו בו תנועות מזונותיו ולחיותיו‪ ,‬ודחיית מותרותיו‪ .‬ושיהיה בו קור‬
‫משבר מפשיטותו החום המלהיב לכל מה שיפגשהו‪ .‬ולשיהיה הקור ג"כ כשיהיה הוא יותר‬
‫גובר מעט בנמזג‪ ,‬ותעבוד בעשותה מנחות והשקטים‪ ,‬יצטרכו אליהם המזונות בעוד‬
‫שמתעכלים‪ ,‬ויצטרך אליהן ג"כ בזולת זה‪ .‬והיה הגשם אשר בו הלחות והיובש בלתי‬
‫גמורים מורכב לחום ולקור הבלתי גמורים‪ ,‬והלחות והיובש יעבדום ויכנעו להם ויתפעלו‬
‫מהם‪ ,‬אחר כן הגשמים הנמזגים לפעמים יהיה מזגם קרוב מן הפשיטות והארציות כבר‬
‫נמזגו עימהם אידים ועשנים על שיעורים מתחלפים‪ ,‬והקנו להם מזגים מתחלפים‪ ,‬חייבו‬
‫על המזגים צורות מתחלפות‪ ,‬הם מחצבים‪ ,‬ולא אמר אחד מן החכמים שיש להם נפש‪ ,‬אך‬
‫אמנם יוליכם על שלמותם האפשרי להם הדבר אשר נקראהו טבע לבד‪.‬‬
‫‪45‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אכן המזג כאשר היה יותר רחוק מן הפשיטות ויותר קרוב אל השווי‪ ,‬הוכן לקבל צורה יותר‬
‫נכבדת‪ ,‬והיא צורת נפש צומחת‪ ,‬היא נמצאת בכל הצמחים‪ ,‬וימצא בבעלי חיים ג"כ כמוה‪,‬‬
‫לא היא בעצמה כמו שנבאר לך עוד‪ .‬ולה שלש פעולות יקראו ראשיות‪ ,‬להיותן נעבדות‬
‫מזולתם‪ ,‬ולה ארבע פעולות עובדות‪.‬‬
‫והראשונה שבפעולות הראשיות‪ :‬ההזנה‪ ,‬וענינה‪ ,‬שהגשמים הנמזגים תמידי ההתכה‪,‬‬
‫למה שבהם מן החום והלחות‪ ,‬ומדרך החום שיתיך הלחות תמיד‪ ,‬בהשקעו בו‪ ,‬והפרידו‬
‫חלקיו‪ ,‬והקטינו אותם הקטינה גדולה מאד‪ ,‬עד שיהיו אידים‪ ,‬ויצאו בנקבי הגשמים‬
‫הנקראים מסאס ויתפזרו‪ ,‬ואם התמיד על הגשמים‪ ,‬ימסו ויכלו קודם הגיעו להם התכליות‬
‫המכוונות‪ ,‬במציאותם‪ ,‬ולכן הוצרך לתמורת מה שיתך מהם‪.‬‬
‫והפועל הממונה על זאת הפעולה יקרא כוח הזן‪ ,‬והוא נעבד מארבע כוחות‪:‬‬
‫אחד מהם ימשך אליו מלחיות הארץ חלקים נאותים שיהיו תמורה ממה שיותך מן הגשם‪.‬‬
‫והשני יחזיק הנמשך אשר הוא מזון בכוח בעוד שנעשה מזון בפועל‪.‬‬
‫והשלישי כוח יקרא מעכל ומשנה‪ ,‬ידמה הנמשך לגשם הנמשך עליו‪ ,‬ויתהפכה אל שריגים‬
‫ועלים‪ ,‬פרחים וזולתם‪ .‬ולפי שאי אפשר שיתדמה כל הנמשך בנמשך אליו נשאר ממנו‬
‫מלבד המתדמה מותר לא יצטרך אליו‪.‬‬
‫ואם נשאר בגשם הוזק והפסד‪ ,‬הוצרך אל כוח רביעי‪ ,‬ממונה לדחות מה שנותר והוציאו‬
‫בשרפים‪ .‬והעלים ג"כ הועילו בשמירת הצמחים והגן על פרים הוא מותר‪.‬‬
‫וכבר התעסק החכמה במותרים בתועלות גדולות‪ .‬והיו לכוח הזה ארבעה כוחות יעבדוהו‬
‫והם‪ :‬המושך והמחזיק‪ ,‬והמעכל‪ ,‬והדוחה‪ .‬ואלה הכוחות הארבעה יעבדום שתי איכויות‪,‬‬
‫החום והקור‪ ,‬כדי שישלמו בחום התנועות אצל המשיכה והדחייה‪ ,‬ובקור שברון החום עד‬
‫שיהיה פושר‪ ,‬ויאות להשקיט המזון והחזיקו‪.‬‬
‫והחום והקור יעבדום הלחות והיובש‪ .‬ויתחבר היובש אל המשיכה או החזקה‪ ,‬והליחות‬
‫אצל העיכול או הדחייה‪.‬‬
‫וכאשר יעבדום אלה הכוחות הורידו הם בגשם המותר מה שנתך ממנו‪ .‬ואם לא היה שם‬
‫פעולת זולת זאת נשאר העובר המצויר על שעורו‪ ,‬והצמח המצויר על שעורו‪ ,‬לא יוסף דבר‬
‫מהם גודל‪.‬‬
‫והחכמה אמנם גזרה שלא תגיע הנפש הצומחת אל מכוונה האחרון אשר נזכירה‪ ,‬עד‬
‫שיהיה לצמחים ולבעלי חיים שעור מה‪ ,‬רצוני שלא יהיה מאיש‪ ,‬מצמח‪ ,‬או מחי ההולדה‪,‬‬
‫ע ד שיגיע זה האיש לתכליתו‪ ,‬וכאשר יגיע לתכליתו‪ ,‬ירוץ אל תכלית זולתו‪ .‬כי הוא אם רץ‬
‫אל תכלית זולתו קודם הגיעו לתכליתו‪ ,‬והנולד ג"כ ככה‪ ,‬והנולד מן הנולד ככה‪ ,‬לא יהיה‬
‫אחד מהם רץ אל תכלית עצמו‪ ,‬והיו כולם נמנעים משלמותם הראוי להם‪ ,‬והיה זה עוול‬
‫להם‪.‬‬
‫‪46‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ולזה גזר היושר והחכמה שירוץ כל איש אל תכלית עצמו‪ ,‬וכאשר הגיע ירוץ אחר כן אל‬
‫תכלית מינו‪ .‬ולזה הוצרך ראשונה אל כוח מגדל יוסיף בצדדי הגשם תוספת על התייחסות‬
‫טבעי‪ ,‬רצוני שיביא אל האבר היותר גדול כשירבה‪ ,‬ואל היותר קטן כשימעט‪ ,‬עד שיגדלו‬
‫כולם והם שמורי התייחסות‪ .‬לא כמו שיקרה אצל השיקוי והנפיחה‪ ,‬אשר לא יגדלו בה‬
‫האברים כולם בשווה‪ ,‬עד יסתרו העיניים‪ ,‬ויהיה שווה עובי השוקים ויצא מכלל משמר‬
‫היחס הטבעי‪.‬‬
‫וזה הכוח המגדל יעבדוהו הכוח הזן‪ ,‬בהכינו לו הלחויות הנולדות על הגשם‪ ,‬וישימם בעניין‬
‫יצלח לגדל הגשם‪ .‬ומבואר שהזן כאשר עבדו‪ ,‬הנה כל עובדי הזן ג"כ יעבדוהו על הסדור‬
‫אשר תארנו‪ .‬ובכל זה הזמן‪ ,‬רצוני המשך הגדול אל שיגיע הגשם אל תכליתו‪ ,‬יהיה הכוח‬
‫המוליד אשר הוליד הגשם ראשונה‪ ,‬והגיע בו‪ ,‬נסתר‪ ,‬בלתי מתנועע‪.‬‬
‫וכאשר הגיע הגשם לתכליתו או קרוב‪ ,‬והרגישה הנפש שכחה המוליד כבר הגיעה עתו‬
‫להתנועע‪ ,‬אז עבד המגדל בתקוני הכוח המוליד‪ ,‬ולא תעזוב הנפש כוחה המגדל שיפעל‬
‫פעולותיו כפי מה שעבד מצד חיוב טבעה‪ ,‬רצוני שתוסיף בכל צדדי הגשם תוספת על‬
‫התייחסות טבעי‪ ,‬אך הכריחו להשגיח בגידול אברי ההולדה מן האנשים‪ ,‬והשדיים מן‬
‫הנשים ‪ ,‬יותר משאר האברים‪ .‬וזהו ממה שיתבאר בו שאין המזג לבדו הוא העומד לעשות‬
‫אלה הפעוליות‪ ,‬אך שם דבר‪ ,‬לו כוונות חכמיות יותר עליונות מן המזג‪.‬‬
‫ויתבאר בו ג"כ שהכוח המגדל הוא זולת המוליד‪ .‬כי המגדל לפעמים ימצא מוכרח יוצא‬
‫מטבעו אצל שומו ההשגחה בקצת האברים יותר מזולתם‪ ,‬בחלוף מה שיגדור טבעו‪.‬‬
‫‪[ .7‬סדר הגידול בטבע; הרצון להתרבות ולהגן על צאצאים]‬
‫וכן עוד ניקח ראיה על שהזן זולת המגדל‪ ,‬כי אחר העמידה‪ ,‬רצוני אחר הארבעים שנה‬
‫מחיי המין האנושי יסתלק הגידול לגמרי‪ ,‬ותישאר ההזנה‪ ,‬והנשאר זולת המסתלק בלי‬
‫ספק‪ .‬וכאשר הגיע הגשם תכליתו או קרוב‪ ,‬יתנועע אליו כוח ההולדה‪ ,‬ובקש המשגל או‬
‫ההזרעה‪ ,‬כי הפרחים בצמחים כמו ההזרעה בבעלי חיים‪ ,‬והזרעים בהם כמו השכבת זרע‬
‫בבעלי חיים‪ .‬ואצל התכלית או בקרוב ממנו תהיה ההולדה‪ ,‬והיא היותר נכבדת ממדרגת‬
‫הנפש האנושית‪ ,‬כי בה יתמיד המציאות ויושמר‪ .‬ולזה ימצא לבעלי חיים החמלה הגדולה‬
‫על הבנים‪ ,‬להשאילה בו מין מהגעת המציאות לזולתו‪ ,‬ומציאותו נצחי‪ .‬וזה ההולדה‬
‫שישלים לבעלי חיים‪ ,‬ושישפיע המציאות לזולתו‪ ,‬ושיתמיד מציאותו במין מה‪ ,‬רצוני‬
‫התמדת המציאות המיני אי אפשר שידבק במציאות האיש הגשמי‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫לפי שההיקש יהיה כן‪:‬‬
‫כל גשם ‪ -‬בעל תכלית‪,‬‬
‫ואין בעל תכלית אחד בו כוח בלתי בעל תכלית‪.‬‬
‫תהיה התולדה‪:‬‬
‫כל גשם‪ ,‬אי אפשר שיהיה בו כוח בלתי בעל תכלית‪ :‬האלוהים‪ .‬אם לא תבוא אליו‬
‫מזולתו‪.‬‬
‫‪ .8‬וכבר התבאר שכוחות הנפש הצומחת‪ ,‬שלש ראשיות‪:‬‬
‫הזן‪ ,‬ואחר המגדל‪ ,‬והוא עובד הזן‪ ,‬והמוליד ‪ -‬המגדל והזן‪ .‬וזה המוליד הוא תכלית הנפש‬
‫הצומחת ושלמותה‪ .‬והכוח הזן יעבדוה הארבעה אשר זכרנו‪.‬‬
‫והיו כחות הנפש הצומחת שבעה כוחות‪ :‬שלשה ראשיים‪ ,‬וארבעה עובדים‪.‬‬
‫ואם לא יהיה במזג האותות ולא הכנה ליותר מזה השלמות‪ ,‬עמד והיה צומח‪ ,‬רצוני הצמח‬
‫אשר חייב מזגו‪ .‬כי לצמחים ג"כ רוחב גדול‪ ,‬ובו מדרגות רבות כמעט לא יספרו‪.‬‬
‫ואם היה המזג יותר נכבד‪ ,‬הוכן הגשם לקבל שלמות כל מה שזכרנו‪ ,‬ומוסף עליו הנפש‬
‫החיונית‪ .‬וכבר זכרנוה עם הצומחת‪ ,‬כי הביאונו הזנת הצמח והחי וגידולם ותולדותם‬
‫משותפים‪.‬‬
‫‪[ .9‬רמות שונות במזגים של היצורים]‬
‫ועתה נבדיל כל אחד מן האחר‪ ,‬ונכיר כל נפש בכוחותיה ופעולתיה והתפעלויותיה‪.‬‬
‫ונאמר שהמזג היותר פחות‪ ,‬הוא אשר לו הגידול וההזנה והולדת הדומה לבד‪.‬‬
‫והמזג היותר נאות הוא אשר לו תוספת על מה שזכרנו שני כוחות‪ ,‬והם בשילוח השגה‬
‫והנעה‪ .‬ושניהם יעבדו כו ח בו‪ ,‬בהם יברח מן המזיק ויקרב אל הערב‪ ,‬והוא יקרא כוח‬
‫מתעורר‪ .‬והמניע הקודם בשני אלה לבעלי חיים הוא ההשגה‪.‬‬
‫וההשגות רבות‪ ,‬מהם נגלות‪ ,‬ומהם פנימיות‪.‬‬
‫והראשונות שבהשגות הנגלות שתי השגות והם‪ :‬המישוש והטעם‪.‬‬
‫והמישוש מהם יקדם אל הטעם‪ ,‬רצוני שהוא כמו הבדל לבעלי חיים‪ ,‬יובדל בו ממה שאינו‬
‫בעל החיים‪ ,‬כי מי שאין לו משוש אינו בעל החיים‪ .‬עם היות שלפעמים נקרא גשמים אין‬
‫חוש להם 'חיים'‪ ,‬ונאמר שלהם נפש וחיות‪ ,‬והם הצמחים כולם‪.‬‬
‫אמנם אנחנו לא נקראם בעלי חיים‪ ,‬ונאמר שבהם חיות כחיי האבר הנרדם כמו שאמרו‪,‬‬
‫וחלקם בחיים חלוש‪ .‬ואמנם מה שיש לו חוש המשוש‪ ,‬הנה הוא בעל חיים‪ .‬והטעם ימשך‬
‫לו ג"כ‪ ,‬כי לא יעדר ממנו אחד מבעלי החיים‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫[החושים]‬
‫אמנם שאר החושים לפעמים יהיו לבעלי חיים‪ ,‬פעמים לא יהיו להם‪.‬‬
‫והמישוש הוא התפעלות יתחדש בעור הבעלי חיים‪ ,‬ויחויב לכולו אשר כבר יהיה מרגיש‪,‬‬
‫במה שיי פרד ממנו מן העצבים החוש הזה הצומח בו מחוט השדרה‪ ,‬או המוח אשר לו‬
‫החוש הראשון‪ ,‬והיה לזה משיג הפכיים רבים‪ ,‬רצוני החום והקור‪ ,‬והלח והיבש‪ ,‬והקשה‬
‫והרך‪ ,‬והדבק והנפרד‪ ,‬והשעיר והחלק‪ ,‬והכבד והקל‪ ,‬עד שיש יחשוב שהמישוש כוחות‬
‫רבים ישיגו השגות רבות‪ ,‬אך הם מגוללות בבשר וייחשב כוח אחד‪ .‬וירבו החושים כפי‬
‫סברת זה בעל הדעת‪ ,‬ולא יהיו חמשה‪ .‬ואין ספרנו סובל לשפוט בכמו אלה העניינים‬
‫לאורך הטענות בהם‪.‬‬
‫ואנחנו אמנם נכוון בזכר אלה העניינים הטבעיים‪ ,‬חנוך המעיין בזה הספר‪ ,‬עד שיגיע אל‬
‫מה שנרצה לזוכרו מן העניינים האלוהיים‪ ,‬והוא כבר הורגל ונתחנך‪.‬‬
‫‪[ .10‬המישוש]‬
‫ונאמר עתה כי החוש המישוש הוא חסד מהאל יתברך בבעל חיים‪ ,‬ולולי הוא לא שוער‬
‫באש השורפת המפזרת חלקיו‪ ,‬ולא בשלג המרדימו‪ ,‬ולא בכבד המשברו‪.‬‬
‫ויתחבר אל זה החוש במעלה חוש הטעם‪ ,‬והוא יבדיל לו בין הדבר אשר יאות לו להיות‬
‫מזון‪ ,‬ובין הדבר אשר לא יאות לזה‪ ,‬והוא אשר ישיג בו תשעה טעמים‪ :‬המתוק‪ ,‬והדשן‪,‬‬
‫והמליח‪ ,‬והמר‪ ,‬והחריף‪ ,‬וכולם חמים‪ .‬והעפיץ‪ ,‬והקובץ‪ ,‬והחמוץ‪ ,‬והתפל‪ ,‬וכולם קרים‪ .‬ואי‬
‫אפשר שיהיה נעדר הבעל החיים מאחד מאלה החושים‪ ,‬לפי שהם הכרחיים בחיים‪ .‬ואם‬
‫היה המזג יותר נכבד ויותר מוכן אל השלמות‪ ,‬יהיו לו הנשארים‪.‬‬
‫‪[ .11‬הריח]‬
‫והיותר קרוב מהם אל הטעם ‪ -‬הריח‪ ,‬והוא חסד גדול מהאל יתברך בבעלי חיים‪ ,‬כי הרבה‬
‫מהדברים הנטעמים הם רעי הטעם מאוד מצירים לחים‪ .‬וחוש הריח יספיק למנוע חוש‬
‫הטעם להתעסק בטעימתם‪ ,‬בהינזרו ממנו מרחוק‪ .‬וזה שלמות והוא הפעלות יתחדש‬
‫בשתי תוספות המוות‪ ,‬המתפזרים באוויר מגיעים אל שתי תוספות הנזכרות בשאיפה‪.‬‬
‫והשאיפה ג"כ חסד מהאל יתברך בבעלי חיים היותר שלמים‪ ,‬לפי שבו יריח כשירצה‬
‫ויעמוד מהריח כשירצה‪.‬‬
‫והבעל החיים היותר חסר כמו הדג‪ ,‬לו נקבי הנחיריים‪ .‬ולא נבראו בו לחינם אך יריח בהם‪.‬‬
‫אמנם לפי שהיה הריחו מבלי שאיפה‪ ,‬כי לא ישאף מי שלא יתנשם‪ ,‬ולא יתנשם מי שאין לו‬
‫ריאה‪ ,‬היה הדג יריח‪ ,‬ירצה או לא ירצה‪ ,‬ויגיעו אליו הריחות‪ ,‬ולא יכול לדחותם ולא לאחר‬
‫אותם‪ ,‬אלא בהתרחקו מהם‪ .‬כמו שיראה‪ ,‬ירצה או לא ירצה‪ ,‬כי אין עפעפיים לו ירפרף‬
‫בהם‪ .‬וימצאו העפעפיים לבעלי חיים הנכבד‪ ,‬יראה בעיניו כאשר ירצה ויסתירם בעפעפיים‬
‫וישקיטם כשירצה‪ ,‬וישמרם מן האבק והעשן ושאר המזיקים‪.‬‬
‫‪49‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .12‬השמע]‬
‫ומן החושים החמשה – השמע‬
‫והוא חסד מהאל יתברך‪ ,‬לפי שבו אפשר שיבינו קצתם לקצת‪ .‬והבעל חיים המדבר בפרט‬
‫יקבל תועלת בזה החוש היותר גדול שבתועלות‪ ,‬כי בו יבין האחד מה שבנפש האחר‪.‬‬
‫והפועל לזה החוש הוא מה שיתחדש באוויר אצל הגמר הכאת המכה למוכה‪ ,‬והמתפעל‬
‫ממנו הוא העצב השטוח בקצה פנימיות האוזן הנקרא בערבי סמאך‪ .‬וזה העצב עליו‬
‫מופקד באוזניים מחובר באוויר המקיף בגשם‪ .‬וכאשר יתמוגג האוויר בגמר ההכאה בין‬
‫המכה והמוכה‪ ,‬יתמוגג גם האוויר אשר באוזניים‪ ,‬והרגיש העצב השטוח על הסמאך‬
‫בהתמוגגו‪ .‬והיה זה ההרגש בעל קול בכוח‪ ,‬כמו הנחושת והאבן והגשמים הקשים‪ ,‬כי הם‬
‫בכו ח בעלי קול‪ ,‬וכאשר הכם דבר‪ ,‬חודש מהם קול בפועל‪ .‬לא כמו הנוצה‪ ,‬והספוג‪ ,‬או‬
‫התבן‪ ,‬או מה שדומה להם ממה שחלקיו ספוגיים הרבה‪.‬‬
‫ואמנם הקול בכוח לגשמים הקשים‪ .‬ואם היו עם זה חלקלקים דקים כמו הכלים המקובבים‬
‫העשויים מן הנחושת הציני‪ ,‬הנקראים טנגהאראת‪ ,‬היה זה יותר עוזר להיותם בעלי קול‪,‬‬
‫כי החלקלות יחייב דחיית הקול פתאום‪ ,‬ויהיה בחוש יותר חזק‪ .‬והשעירות יחייב המשך‬
‫דבר אחר דבר‪ ,‬וייחלש רישומו בחוש‪ .‬אמנם הקערירות יחייב המנע יציאת האוויר המוכה‪,‬‬
‫וקשקושו וצלצלו‪ ,‬עד שיהיה האחת להברות רבות‪ ,‬ויתחדש לו כדמות ההברה‬
‫המתחדשות‪ ,‬כשיצעק הצועק במקום מקובב‪ ,‬או בין הרים גבוהים מונעים מלכת האוויר‬
‫המוכה לפנים‪ ,‬וייסוג אחור‪ ,‬ויהיה ממנו ההברה [‪-‬הד]‪.‬‬
‫‪ .13‬ומין החושים החמשה ‪-‬‬
‫הראות‪ ,‬והוא השגת הכוח אשר בחלק המוקדם מן הרוח הנפשיי אשר בשני בטנים‬
‫המוקדמים מבטני המוח הבא בלחות הכפוריי בזוג הראשון החלול מזוגי עצבי המוח‪ ,‬למה‬
‫שישקע בלחות הכפוריי מצבעי הגשמים הנראים‪ ,‬ואחר באמצעות הצבעים ישיג השטחים‬
‫והתמונות‪ ,‬וכמה הם הנראים‪ ,‬ואנה הם‪ ,‬ומצבם‪ .‬וזה העניין‪ ,‬רצוני הראות‪ ,‬ישלם בתנאי‬
‫ברואה‪ ,‬ותניא באמצעי בין הרואה והנראה‪ .‬אמנם הרואה והוא כלי ראשון יעשהו הכוח‬
‫הרואה‪ ,‬והוא הכוח הכפוריי אשר באמצע העין הדומה לברד‪.‬‬
‫ומתנאיו שיהיה בתכלית הבהירית‪ ,‬כדי שיוטבעו בו הצורות הנראות ולא יכנס דבר בינו‬
‫ובין הנראה‪ ,‬כעניין מי שירדו המים בעיניו‪ ,‬ויתעבה הליחות הלבניית אשר לפני הכפוריי‪,‬‬
‫ויהיה כאלו הוא הכיס היוצא מן הנחירים‪ ,‬ולא יראה דבר עם שלמות לחות הכפוריי‪.‬‬
‫והתנאי השני בנראה‪ ,‬והוא שיהיה בעל מראה‪ ,‬לא כאוויר אשר לא יתהפך בגשם צבוע‪.‬‬
‫והתנאי השלישי באמצעי‪ ,‬והוא שיהיה בהיר ג"כ כמו האוויר המלוטש והזך והמים הזכים‪.‬‬
‫‪50‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .14‬החוש המשותף]‬
‫ואלה החושים אשר זכרנום הם צופים לכוח המתעורר ומרגליו‪ ,‬יביאו על הנפש עניינים‪,‬‬
‫ישלח הכוח המתעורר על הקרוב או על הרחוק אל דבר המוחש‪ .‬הנה הם א"כ עובדי הכוח‬
‫המתעורר‪ .‬אחר היה מאת השם יתברך ששם לאלה החושים החמשה שורש ממנו יצאו‬
‫ואליו יבואו מושגיהם‪ .‬והיה לו בעבור זה‪ ,‬שישפוט בחוש אחד משפט כבר היה נמסר אל‬
‫חוש אחר‪.‬‬
‫וזה הכוח אשר ישולחו ממנו כוחות החמשה יקרא ‪-‬‬
‫החוש המשותף‪ ,‬והוא נמצא לבעלי חיים הבלתי מדבר כל שכן למדבר‪ .‬בו ישפוט האדם‬
‫שזאת העוגה הנראית הירוקה מחוץ‪ ,‬הלבנה בפנים‪ ,‬היא לחם‪ ,‬והוא היותר נאות‬
‫שבמזונות לו‪ .‬ושזה המין הצהוב המהיר להתפרך הוא צבר והוא מר‪ ,‬והעין תשפוט במתוק‬
‫ובמר אחר שיהיה המשפט בזה אל הלשון‪ .‬וכן תשפוט בשזה האיש הלבן הוא המנגן ערב‬
‫הקול‪ .‬ולולי זה הכוח היינו צריכים בכל מזון נצטרך אליו‪ ,‬לטעום כל דבר נראה‪ ,‬אולי יאות‬
‫לנו‪ ,‬ונהיה משתמשים בדברים מרים‪ ,‬ואחרים מזוהמים או ממיתים‪ ,‬עד שנפגע באשר‬
‫נרצה אחר העמל‪ ,‬והיו חיינו אם בלתי בטוחים‪ ,‬ואם בלי ספק חיי צער‪ .‬וכבר נמצא החמור‬
‫כשירעב ירוץ אל המספוא מהר‪ ,‬לא כאשר ימהר ללכת אל החול‪ ,‬שופט בשזה הגרגיר‬
‫הלבן טוב הטעם‪ :‬ויברח מן השוט המורם ממנו‪ ,‬שופט שבזה הגשם הנכנע אליו בחוש‬
‫המשוש יש לו רשמים כך‪ .‬ולולי שוב החושים כולם אל שורש אחד‪ ,‬לא היו המשפטים‪.‬‬
‫‪[ .15‬הדמיון‪ :‬החוש המצייר]‬
‫עוד היה מחסד הבורא יתברך ששם לבעל חיים כוח פנימי שני‪ ,‬בו יזכור רשמי המוחשים‬
‫אחר היעלמם מן החוש והוא יקרא ‪-‬‬
‫המצייר‪ ,‬בו נשיג צורת מי שנסתר מעינינו‪ .‬ונמצא כמוהו לבעל חיים הבלתי מדבר‪,‬‬
‫ושהיונה השבה תשמור צורת קנה‪ ,‬ותעוף אליו במהירות כאשר תוכל‪ .‬ואין זה הכוח אותו‬
‫הראשון‪ ,‬כי הוא השיג עניין באיש מצוי‪ ,‬ואותו השיג עניין באיש נסתר‪.‬‬
‫‪[ .16‬הדמיון]‬
‫עוד היה מחסד האל יתברך ששם בבעל חיים כוח פנימי שלישי הוא ‪-‬‬
‫מדמה ומחשב‪ .‬כי הוא בבעל חיים מדמה‪ ,‬ובאדם מחשב‪ .‬כי מדרכו שירכיב ויתיך מצורות‬
‫מוחשות צורה בלתי מוחשת‪ ,‬כמו שלפעמים נדמה חצי אדם מורכב עם חצי סוס‪ ,‬ונדמה‬
‫גרגיר שומשמין בשיעור אבטיח‪ :‬ראינו גרגיר השומשמין והאבטיח‪ ,‬ושמנו גודל זה לזה‪.‬‬
‫והיה זה הכוח יברא הדברים בריאה‪ ,‬ולא יתנה בבריאתם האמת על כל פנים‪ ,‬אבל‬
‫לפעמים יברא צורה כוזבת‪ ,‬כמו זאת אשר אמרנו‪ ,‬ופעמים ימציא צורה אמתית‪.‬‬
‫‪51‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כמו שיחשוב האדם‪ ,‬איך יהיה אפשר שיחתוך כוכב מן הכוכבים הגלגל בזמן מה‪ ,‬ואחר‬
‫בקצת זה הזמן יראה כאלו הוא הולך הפך מהלכו‪ ,‬וכאלו הוא עומד‪ ,‬ואחר יסוג אחור‪,‬‬
‫ואחר יעמוד‪ ,‬ואחר ילך דרך ישר‪ ,‬והניח לו זה הכוח בגלגל ההקפה הנחות מתוקנות‬
‫נאותות‪ ,‬בסבתם נאמר לזה הכוח באדם ‪ -‬מחשב‪.‬‬
‫והכוח המדמה הוא הכנה בבעל חיים ותכליתו‪ ,‬וממנו יצאו פעולותיו ותעשה תולעת השני‬
‫ממותרותיה תמונות כמו השקדים‪ ,‬ותעשה הדבורה מהצוף המוכן לעשות בו הדבש‬
‫אשישים‪ .‬אמנם לא מלא‪-‬דבר תעשה אשישים כי אם מן הצוף‪ .‬ולא מכל חומר תעשה‬
‫התולעת תמונות כשקדים‪ ,‬אלא ממותרותיה‪ .‬אין זה הכוח בבעל חיים שכל‪ ,‬כי האדם‬
‫ימציא מלבו בזה הכוח המצאות רבות בחומרים רבים‪ ,‬עד שיש לו יכולת לברוא מה שלא‬
‫ברא עד הנה‪ .‬אמנם הבעל חיים יראה מענינו שהוא לא בדעת ולא בכוונה ממנו יעשה‬
‫הדברים‪ ,‬רצוני שהוא לא ישיג התועלות והתכליות אשר לו בזה‪ .‬אמנם הוא בשירות‬
‫ההתחלות הנכבדות שעוד נבארם במופת‪ ,‬והוא אשר יעשה אותו בתועלותיו‪ ,‬ויניח בו‬
‫חריצות והשתדלות מבלתי ידיעה בתכלית המגיע מפעולתו לזה‪ .‬ולא יעשה פעולתו אלא‬
‫בחומרים מיוחדים‪.‬‬
‫אמנם האדם‪ ,‬למה שיהיה הוא בעצמו משכיל תכליות פעולותיו‪ ,‬ולא יעשה דבר אלא‬
‫לתכלית ידוע אצלו‪ ,‬כל עוד שיהיה בריא השכל‪ ,‬יכול לעשות האשישה בשעווה ובנחושת‬
‫ובברזל ובכסף ובזהב ובעצים ובאבנים‪ ,‬ושאר הגשמים הטבעיים כאשר יצטרך וראה‬
‫היותו טוב‪ .‬ואל תתמה היות הבעל חיים בשירות נמצאים אחרים נכבדים יגיעוה לתכלית‪,‬‬
‫ותחשוב שהדבר איננו כן‪ ,‬אבל הבעל חיים עצמו ישיג תכלית כל מה שיעשה‪ ,‬זה אינו‪.‬‬
‫אלא כמו הצמח שאין בו ידיעה במה שעושה‪ ,‬אך בו התחלה פועלת בשכל איננו בו‪ ,‬אבל‬
‫הוא מצווה לשירות מהתחלה משכלת בלי ספק‪ .‬ותמצאהו שומר המין אשר העלה שלו‬
‫גבוה כלו ככה‪ ,‬ואשר לו פרחים על צבע מה‪ ,‬או ריח מה‪ ,‬או טעם מה‪ ,‬או שעור מה‪ ,‬וכולו‬
‫כן‪ ,‬ואישיו כולם שומרים אלה התמונות והשיעורים והצבעים והריחות והטעמים‪ ,‬וזולת זה‬
‫על יחסים מתקרבים‪ ,‬וזה יורה לנו‪ ,‬שבמציאות עצמים נכבדים יתעסקו בעשיית העצמים‬
‫הבלתי נכבדים‪ ,‬אשר לא ישכילו‪ ,‬ויעשו פעולות בתכלית התיקון כאלו הם משכילים‪.‬‬
‫‪[ .17‬הכוח המדמה גורם לחלומות כוזבים]‬
‫ודע שזה הכוח אשר נקראהו מדמה‪ ,‬מבין שאר כוחות הנפש‪ ,‬יפעל פעולותיו בשינה‪,‬‬
‫ויפעל על הצורות הנפקדות בכוח אשר נקראהו מצייר‪ ,‬והיא שומר הצורות הנעלמות ואוצר‬
‫החושים‪ ,‬וירכיב קצתם אל קצת‪ ,‬ויפריד קצתם מקצתם‪ ,‬וישלחם אל החוש המשותף ויהיה‬
‫כאלו כבר ראה אותם הדברים‪ .‬וזהו החזיונות או החלומות הכוזבים‪ .‬ועוד נזכור אותם‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וזה הכוח‪ ,‬לפי שהוא בבחינה מה מדמה‪ ,‬ובבחינה מה מחשב‪ ,‬ולפי שאין מתנאיו שישמור‬
‫הצדק‪ ,‬היו מחשבות האדם לא יצדקו על כל פנים‪ ,‬אבל לפעמים יחשוב בדברים הידועים‬
‫והנעשים מחשבות צודקות וכוזבות‪ .‬ולזה טוב מה שנדמה זה הכוח מצד שהוא מדמה אל‬
‫הכוח השכלי‪ ,‬רצוני הכוח אשר הוא על טבעו הראשון הבהמי‪ .‬וכבר היה מהשב‪ ,‬וכבר‬
‫נפרד בכוח אלוהי מחוץ כמו שנזכור ביכולת המחקה‪ .‬ויביא הביטולים בצורות האמתות‪,‬‬
‫והוא מוצא הסברות הכוזבות והדעות הנפסדות‪ ,‬והתאוות הבטלות‪ ,‬ולפעמים יביא האדם‬
‫אל הנאות ואל היושר‪.‬‬
‫‪[ .18‬הכוח הרעיוני – השופט]‬
‫אחר כן היה מחסד האל יתברך ויתעלה שסמך הבעל החיים בכוח פנימי רביעי‪ ,‬ויקרא ‪-‬‬
‫הכוח הרעיוני‪ ,‬במה שישפוט על דברים מוחשים במשפטים חלקיים בלתי מוחשים‪ ,‬כמו‬
‫משפט השה‪ ,‬בשזה הזאב אויב ראוי לברוח ממנו‪ ,‬ושזה הרועה אהוב ראוי לסור אליו‪.‬‬
‫ויתרחקו הבעל חיים מאישים מה‪ ,‬מבלי שיגיע אליו עניין התרחקו אמתת ההגעה‪ ,‬ויתחבר‬
‫לאישים אחרים‪ ,‬מבלי שיגיע אצלו החיבור ההוא הגעה אמתית‪ .‬והוא מועיל לבעל חיים‪ .‬כי‬
‫אתה כאשר תרמוז בידך אל עין הילד היונק‪ ,‬או אל בעל החיים הצעיר אשר לא הגיע אליו‬
‫ממך מעולם נזק‪ ,‬סתם עיניו מיד רמה עליהם‪ .‬ואם אתה תעמיד הילד בידך‪ ,‬ואחר תרצה‬
‫לרפות ממנו‪ ,‬תמצאנו שיתלה בך‪ .‬הנה מבואר שהוא מועיל בבעלי חיים‪.‬‬
‫‪[ .19‬כוח הזיכרון]‬
‫אחר כן הבורא יתברך ויתעלה‪ ,‬התחסד עם הבעלי חיים‪ ,‬וסמכו בכוח פנימי חמישי‪ ,‬ייקרא‪-‬‬
‫הזוכר‪ ,‬ישמור לו העניינים אשר כבר נפסקה הבנתו אליהם‪ .‬ואין זה הכוח מן הכוח המצייר‬
‫בשום דבר‪ .‬כי אותו הכוח ישמור הצורה הנעלמת מן חוש‪ ,‬וזה ישמור העניינים שאינו‬
‫משיב לב עליהם‪ .‬ומבואר‪ ,‬שהבעלי חיים יש להם ג"כ זה הכוח‪ ,‬עד היותו לו מעורב בציור‪,‬‬
‫רצוני שיזכור צורה מה‪ ,‬ומקומות מה‪ ,‬יזכור מה שקרה לו מאותם הצורות או באותם‬
‫המקומות מעונג או מצער‪ .‬וכן נמצא הבעל החיים יברח מבתים כבר הגיע לו מהם צער‪,‬‬
‫וילך אל בתים כבר השיג בהם תענוג‪ .‬ואלה ההשגות העשרה‪ ,‬החמשה הנגלות‪ ,‬והחמשה‬
‫הפנימיות הם נמצאות לבעלי חיים וכולם יעבדו הכוח המתעורר‪ ,‬יביאוהו לקרב ולהתרחק‪.‬‬
‫‪[ .20‬הכוח המניע]‬
‫עוד יש בו כוח יקרא ‪-‬‬
‫מניע‪ ,‬תנועת ההנתק ישולח ממוחו‪ ,‬ויבא אל העצב ויקווצה‪ ,‬ויתקויץ או יתפשט העצל אשר‬
‫אותו העצב נאחז בו‪ ,‬ויתנועעו המיתרים והם קצוות העצל‪ ,‬ויתנועע האבר אשר אותו‬
‫האבר דבק בו‪ ,‬ויתנועע הגשם אל מענג‪ ,‬או יתרחק מן הצער‪ .‬וזה מין אחד מן התנועות‬
‫והוא תנועת ההעתקה‪.‬‬
‫‪53‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .21‬הדופק והנשימה]‬
‫ולו ג"כ מין אחר מן התנועה יקרא ‪-‬‬
‫תנועת הדופק והנשימה‪ ,‬וזה מין אחר‪ .‬כי התנועה ההעתקיית אשר אמרנו תלויה ברצון‪.‬‬
‫אמנם תנועת הדופק היא טבעית‪ ,‬לא יכול הרצון למונעה או לעשותה‪ .‬ותנועת הנשימה‬
‫היא ג"כ ככה‪ ,‬רק שהבורא יתברך ויתעלה שם הריאה לקצת בעלי חיים אוצר ומכמס‪ ,‬למה‬
‫שיכניס החזה בנשימה מאוויר קר משווה מזג הלב‪ ,‬עד שלא יצטרך אל תכיפת הכנסת‬
‫האוויר והוצאתו כמו הדפק‪ .‬לזה אפשר לו ללכת במקומות האבק והעשן וההשקע במים‪.‬‬
‫וכבר היו הכוחות אשר בבעלי חיים יותר מאשר בצמחים‪ ,‬שנים עשר כוחות‪ .‬חמשה הם‬
‫השגות נגלות‪ ,‬וחמשה הם השגות פנימיות‪ ,‬ושני כוחות מניעים‪ .‬וכבר היו הכוחות‬

‫[‪]31‬‬

‫הצמחיות שבעה‪ ,‬הנה היו כל הכוחות אשר בבעלי חיים תשעה עשר‪ .‬ועתה ראוי שנאמת‬
‫באמת‪.‬‬

‫מופת מציאות הכוחות ושכל פועל אמנם יצא מכוח‪ ,‬ושפועל אחד לא‬
‫יצא משני כוחות‪.‬‬
‫ונאמר עתה בזה‪ :‬ההשגות הנגלות‪ ,‬שקר שייוחס ריבויים אל דבר זולת התחלפות‬
‫הכוחות‪ .‬והמשל בזה‪ :‬העין לא תשיג מתיקות הדבש‪ ,‬ותשיגנו הלשון‪ ,‬ואי אפשר שייוחס‬
‫אל האותות הכלי‪ ,‬ואל לא‪-‬האותות‪ ,‬רצוני שיאמר שהלשון מפני רכותה‪ ,‬וריבוי עצבי‬
‫הרגשו‪ ,‬השיגה זה‪ ,‬והעין להיותה יותר קשה לא תשיגנו‪ .‬כי העין אין לה מהמרחק מהלשון‬
‫ב רפיון‪ ,‬מה שיחייב שלא תשיג דבר מהשגותיה‪ ,‬אבל לה ג"כ רפיון רב‪ ,‬ובה עצבים רבים‪.‬‬
‫והנה תקבל רושם מהעשן והאבק‪ ,‬יותר ממה שתקבל הלשון אם תפגע בהם‪ .‬ואחר שאי‬
‫אפשר שייוחס זה אל האותות ולא האותות‪ ,‬ואי אפשר שייוחס אל התחלפות החומר‪ ,‬לפי‬
‫שהדבש הוא אחד ובו מתיקות‪ ,‬תשיגנו הלשון ולא תשיגנו העין‪ ,‬הנה כבר נשאר שייוחס‬
‫זה אל דבר בלתי גשמי‪ ,‬והוא נמצא בגרם הלשון‪ ,‬ואיננו נמצא בגרם העין‪ ,‬ובגרם העין‬
‫דבר ג"כ בלתי גשמי‪ ,‬הוא התחלות ההתפעלות מהצבעים‪ ,‬וכן בשאר כלי חוש‪.‬‬
‫‪[ .22‬החושים הגורמים להרגשה – חלק מבעלי החיים = עצמים]‬
‫אמנם שאלה הדברים אשר הם התחלות אלה ההתפעלויות הם עצמים‪ ,‬הנה מופתיהם‪ :‬כי‬
‫כל מה שהוא מקרה‪ ,‬הוא נמצא בדבר לא כחלק ממנו‪ ,‬בעניין שאם נסתלק לא יזיק זה‬
‫לנושא‪ ,‬ואם נסתלק מעצם הבעל חיים שירגיש כלל‪ ,‬לא יהיה בעל חיים‪ ,‬הנה ההרגש‬
‫נמצא בו כחלק ממנו‪ ,‬ומה שהוא בעצם כחלק ממנו הוא עצם‪ .‬אמנם ההשגות הפנימיות‪:‬‬
‫הנה מקביל כל פועל מהם הוא לא פועל‪ ,‬רצונו מקביל נדמה לא נדמה‪ ,‬ומקביל‪ :‬נחשוב לא‬
‫נחשוב; ומקביל‪ :‬נזכור לא נזכור‪ .‬ואם היה פועל אחד פועל כל זה‪ ,‬היה אם שיפעל ולא‬
‫‪54‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫יפעל‪ ,‬כי מן הנמנע שיהיה בעת אחד יפעל ולא יפעל יחד‪ .‬ואם היה בעת מה יפעל‪ ,‬יתחייב‬
‫שיפעל כל אלה הפעולות יחד‪ ,‬רצוני שיצייר‪ ,‬ויחשוב‪ ,‬וידמה‪ ,‬ויתבונן‪ .‬ואם היה לא יפעל‪,‬‬
‫חויב שיבטל מכל זה יחד‪ ,‬ואנחנו לא נמצא הדבר כן‪ ,‬אבל לפעמים תהיינה קצת כל אלו‬
‫הפעולות נמצאות‪ ,‬וקצתם נעדרות‪ ,‬אם כן בכוחות מתחלפות תהיינה אלה הפעולות‬
‫המתחלפות‪.‬‬
‫‪[ .23‬הכוח המדבר והשכל]‬
‫וכבר ראוי שנאמר עתה בכוח הנקרא ‪-‬‬
‫הכוח המדבר והשכל‪ .‬ונאמר שהמזג כשאינו ראוי לקבל יתרון יותר ממה שזכרנו‪ ,‬עמד‬
‫הגשם על היותו בעל החיים‪ .‬ולבעל החיים מרחב גדול‪ ,‬כי ממנו מה שהוא קרוב מאוד‬
‫מטבע האדם‪ ,‬כמו הקוף‪ .‬כמו שבצמחים ג"כ מה שהוא מאוד קרוב מטבע המחצבים‪,‬‬
‫כאילן האלמוגים יהיה אבן כשייכרת‪ .‬ואם יהיה ראוי המזג החיוני לקבל יתרון יותר‪ ,‬היו‬
‫ממנו האדם‪ ,‬ולו כל מה שזכרנו מן הכוחות‪ .‬ועוד יותר זה הכוח המדבר אשר הוא תחלה‬
‫שכל בכוח‪ ,‬ואחר יהיה שכל בפועל‪.‬‬
‫ונעיין ראשונה –‬

‫אם הנפש קדומה או מחודשת‬
‫כל נפש אמנם תתחדש חידוש‪ ,‬ואינה נמצאת קודם הגשם עצם פשוט‪ ,‬בלתי נתלה‬
‫בחומר‪ .‬ואחר כשחודש גשם‪ ,‬יהיה ראוי מזגו שתהיה אותה הנפש לו נפש תתלה בו‪ ,‬כי זה‬
‫לא ימנע מאחד משני פנים‪:‬‬
‫ אם שתהיה עומדת בעצמה קודם הגשם‪ ,‬ואחר תתלה בגשם ותתחבר אליו‪ ,‬ואחר‬‫כשיאבד הגשם תאבד עמו‪,‬‬
‫ ואם שלא תאבד באבדו אבל תישאר עומדת בעצמה‪.‬‬‫ואם היה האופן הראשון הוא האמת‪ ,‬היה התועלת אשר קנאתו מן הגשם שאחר הוכנה‬
‫להפסד‪ ,‬אחר שהייתה עומדת בעצמה נקייה מחסרונות החומר כולם‪ ,‬ותהיה החכמה אשר‬
‫תשים הנפשות בגשמים‪ ,‬תזיק תמיד‪ ,‬ולא תועיל חלילה לה‬

‫מזה‪]32[ .‬‬

‫ואם היה האופן השני הוא האמת‪ ,‬רצוני שתוכל לעמוד מבלי הגשם תחלה‪ ,‬ומחר כשיאבד‬
‫הגשם תישאר בלתי צריכה אליו ג"כ‪ ,‬הנה אין הכרח בה אל הגשם‪ ,‬אבל התלוותה בו הוא‬
‫לבטלה‪ ,‬והחכמה לא תעשה דבר בטל ‪ -‬עם שהיא לא תמנע ג"כ מן הנזקים ‪ -‬כי כל מה‬
‫שהתמידה בגוף לא תמלט מפגעיו‪ ,‬ומהתאבל בעת היפרדו ממנו‪ ,‬וכל זה היזק מאין הכרח‬
‫אליו‪.‬‬
‫אבל אומר‪ :‬כבר קויים שהנפש איננו גשם‪ ,‬אבל היא דבר ייפול אל הגשם‪ ,‬בה יתהווה גשם‬
‫אחד‪ ,‬כאלו אומר יקרה אל הזרע ‪ -‬ויהיה צמח‪ ,‬ועל הטיפה ‪ -‬ויהיה בעל חיים‪ .‬והזרע‬
‫והטיפה אם היה נמנע בהם שיהיו צמח ובעלי חיים‪ ,‬הנה אם כן אין זה מחויב בהם וג"כ‬
‫‪55‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫איננו נמנע‪ .‬ומה שהוא כן‪ ,‬הוא אפשר‪ ,‬וכל אפשר הוא לו בכוח הדבר אשר ילך אליו‪ ,‬וכל‬
‫מה שיש לו בכוח דבר מה‪ ,‬הוא צריך אל מניע ומוציא יוציאהו מן הכוח אל הפועל‪ ,‬כמו‬
‫שהתבאר כבר במופת‪ .‬הנה בהכרח יהיה במציאות דבר מה‪ ,‬ישפיע על גשמים מה צורות‬
‫מתחדשות‪ ,‬ויצאו מהצורות אשר היה להם ראשונה‪ ,‬על אלה המתחדשות‪ .‬ויהיה הזרע‬
‫צמח‪ ,‬והטיפה בעל חיים‪ ,‬אחר שכבר בוטל שיתנועע הדבר מאליו‪.‬‬
‫וזה המניע ברצון האל יתברך‪ .‬אם שיהיה גלגל‪ ,‬ואם שיהיה מלאך באמצעות גלגל‪ ,‬הוא לו‬
‫כמו כלי‪ .‬ואם היה גלגל‪ ,‬אמנם יתן בלתי עצמותו ובהתחלף תנועותיו בלי ספק‪ .‬כי אם‬
‫יתננה בעצמותו המופשטת‪ ,‬ועצמותו היא נמצאת‪ ,‬הנה כל עוד שתתמיד עצמותו‪ ,‬יתחייב‬
‫שתתמיד על צורה‪ ,‬ושתהיינה כל הצורות נמשכות מציאותם לצורת השמים‪ ,‬ואנחנו לא‬
‫נמצא הדבר כן‪ .‬א"כ בעצמותו המופשטת לא ישפיע הגלגל צורה‪ ,‬רק בתנועתו‪ ,‬וזהו‬
‫התחלת חכמות המשפט בכוכבים‪ ,‬והוא מוזהר בתורה‪ .‬לפי שהיו הראשונים מאמינים‬
‫שהכוכבים הם התחלות הדברים הקורים‪.‬‬
‫אמנם אחר שכבר התבאר במופת אשר נזכרהו עוד‪ ,‬שלכוכבים מניעים‪ ,‬ושהמניעים כולם‬
‫יכלו אל מניע ראשון‪ ,‬ושהכוכבים עובדי הגזרה האלוהית‪ ,‬כמו שקראם הכתוב‪ :‬משרתיו‬
‫עושי רצונו‪ ,‬הנה אין לחוש בזה כפי הפנים האלה‪ .‬וכבר מצאנו רבותינו ידברו ברשמי‬
‫הכוכבים על זה הדרך‪ ,‬תמצא זה במסכת שבת‪.‬‬
‫ונשוב אל מה שהיינו בו ונאמר‪ :‬אם היה גלגל מקנה הצורה בחלוף תנועתו‪ ,‬וכל תנועה‬
‫גשמית על כל פנים תכלה אל בלתי גשם‪ ,‬אחר שכבר קויים שמניע הגשם איננו גשם‪ ,‬אם‬
‫כן לגלגל מניע‪ ,‬והשפעת הצורה ישוב אל עצם בלתי גשם בהכרח‪ .‬וזה המשפיע ברצון‬
‫האל יתברך כבר ישפיע אל גשם צורה‪ ,‬ואחר תפסד‪ ,‬כי החכמה תגזור שלא ימנע דבר מן‬
‫הטוב ממי שראוי לו‪ ,‬ואפילו זמן מעט‪ ,‬וזה יותר טוב מהיותה בטלה לעולם‪ .‬וכבר ישפיע על‬
‫גשם מה צורה‪ ,‬אחר באותה הצורה תקנה בסבת הגשם שלמות‪ ,‬ישמרה מן הכיליון‬
‫לעולם‪ ,‬כמו שתדע עוד‪ .‬זהו היותר טוב‪ ,‬ממה שנאמר בחידוש הנפש‪.‬‬
‫אחר נשוב אל הנפש האנושית בפרט‪ ,‬ונשלים האמתתה‪ ,‬ונאמר‪ ,‬כי אליה שתשכיל‬
‫המושכלות הכוללות מבין שאר הבעלי חיים‪.‬‬
‫וביאור זה‪ :‬שהחמור יכיר שזאת השעורה אשר יראנה ערבה‪ ,‬ושהבית אשר היה בו אמש‪,‬‬
‫מצא בו טוב‪ ,‬ושישמור רושמה וירוץ אליהם‪ ,‬ושזה העיר ראוי לקרב אותו‪ ,‬וזה הזאב ראוי‬
‫לברוח ממנו‪ .‬ואלה כולם משפטים חלקיים‪ .‬כי בראובן ושמעון ולוי עניין משותף לזה ולכל‬
‫אדם‪ ,‬וזה עניין כולל לא יבינהו בעל חיים זולת האדם‪ .‬ועוד נוסיף לך קצת ביאור בזה‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וג"כ אליו שיוציא המלאכות ויבדיל בין המגונה והנאה במידות והנהגות הבית והמדינה‪ ,‬וזה‬
‫נגלה בלתי צריך לקיים‪ .‬ולזה הייתה הנפש האנושית כאילו היא מתחלקת לשני כוחות‪,‬‬
‫כוח עיוני בו תשכיל העצמים הפשוטים הנכבדים‪ ,‬אשר יקראו בלשון התורה מלאכים‪,‬‬
‫ובלשון הפילוסופים השניים; ושכלים מופשטים ‪ -‬ועוד נקיימם לך מן השכל ומן הכתוב‪.‬‬
‫ובזאת ההבטה אשר לה אל זה הצד‪ ,‬תעלה אל מדרגת השלמות בידיעות מדרגה אחר‬
‫מדרגה ואופן אל הצד השפל‪ ,‬רצונו צד העולם הארצי‪ ,‬בו תנהיג ההנהגות הנכבדות‬
‫החשובות‪.‬‬
‫ושאר הכוחות אשר בו ראוי שיהיו נשמעים לזה הכוח בעלי ההנהגות הנכבדות‪ ,‬ולא‬
‫ישתמשו התאווה ולא הכעס [‪ ]33‬אלא בשיעור שיצווה זה הכוח המעשה הדברי‪ .‬וכבר‬
‫קיימנו לך שכל הכוחות הם עובדים למתעורר‪ ,‬והמתעורר יעבוד לזה הכוח הדבר והעיוני‬
‫[המעשיי] במה שיחבב אליו דברים וימאיס אליו דברים‪ ,‬וזה הכוח הדברי המעשיי יעבוד‬
‫הכוח העיוני מלאכותיי ובמה שיתן לו המעשים וההנהגות‪ ,‬ויכבד מידותיו וינשא עצמיותו‪,‬‬
‫ויהיה לקבל מן העצמים הנכבדים יותר מהיר ויותר חזק ההכנה‪.‬‬
‫הנה נמצאו מיני הכוחות הצמחיות‪ ,‬והחיוניות‪ ,‬והכוח האנושי המעשיי‪ ,‬עובדים הכוח‬
‫האנושי העיוני‪ ,‬הוא המדבק בינו ובין המלאכים והאלוה יתברך ויתעלה‪ .‬ואליו תגיע‬
‫החכמה‪ ,‬ודי לה‪ ,‬כי לא ימצא בעולם הטבע כוח יותר נכבד מזה‪ ,‬ולא כוח יעבדהו זה‪.‬‬
‫ונאמר עתה ‪-‬‬

‫אם הנפש אחת או רבות‬
‫אמנם שנפש ראובן איננה נפש שמעון‪ ,‬הנה בזה אין אנחנו מסופקים‪ ,‬כל שכן שנספק אם‬
‫נפש האדם והסוס אחת או לא‪ .‬אמנם מקום הספק הוא‪ ,‬מה שחשבו על אפלטון שבאדם‬
‫נפש צומחת‪ ,‬ואחרת חיונית‪ ,‬ושלישית מדברת‪ ,‬כל אחת מהן לבדה‪ ,‬ובמקום לבדו‪ .‬ואם‬
‫היה הדבר כן‪ ,‬תהיה נפש הצומחת תשמש בכלי הצמיחה‪ ,‬בגידול‪ ,‬וההזנה והולדת‬
‫הדומה‪ ,‬רצוני שו רשים וענפים‪ ,‬ולא תצטרך אל אסטומכא וכבד ועורקים‪ .‬ומצד שהיא‬
‫צריכה לזה‪ ,‬איננה הנפש אשר בצמחים‪ ,‬רק נפש אחרת תעשה נפש חיוני‪ .‬ומאשר‬
‫התחלפו הפעולות התחלפו הפועלים‪ ,‬וכל התחלה לפועל אחד הוא הכוח‪ ,‬וכל התחלה‬
‫תורה על הכו חות‪ ,‬ותשמש באחד בעת מה‪ ,‬ובאחר בעת אחרת‪ ,‬הוא נפש‪ .‬והגשם החיוני‬
‫יהיה א"כ הגשם‪ ,‬אשר כאשר היה מזגו יותר מקבל החשיבות מן הגשם אשר הוא צומח‬
‫לבד‪ ,‬היו לו כוחות הבעלי חיים מוסף על כוחות הצמח‪ ,‬והיו הכלים הנעשים ג"כ בפעולות‬
‫הצמח על זולת מה שהיו עליו בצמחים לבד‪ ,‬כי כל זה אמנם הם כוחות לנפש אחת‪ .‬וכבר‬
‫תספר על עצמה ותאמר‪ :‬התאוויתי כך‪ ,‬וכעסתי מכך‪ ,‬למה שדמיתי כך‪ ,‬ותמהתי מזה‪ ,‬וזה‬
‫לפי שהיא אשר תשמש בכל אלה הכוחות‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתובים מעידים‬
‫כבר נמצא ספרי הנבואה מעידים ברוב מה שזכרנו‪ .‬אמנם תחילה‪ ,‬הנה מציאות נפש‬
‫צומחת‪ ,‬ונפש חיונית‪ ,‬והם על הרוב‪ ,‬יקראו התחלות הכוחות הצמחיות נפש; והתחלות‬
‫הכוחות החיוניות רוח; והכוח המשכיל הדברי ‪ -‬נשמה‪ .‬אמר יתברך ויתעלה כי נפש כל‬
‫בשר בדם היא [ויקרא יז יא]‪ ,‬וייחס אליהם התאווה‪ ,‬באמרו יתברך‪ :‬רק בכל אות נפשך‬
‫תזבח ואכלת בשר [דברים יב טו]‪ ,‬ואכלת בשעריך בכל אות נפשך [שם יב יא]‪ .‬וייחס אליה‬
‫החטאים והפשעים והפעולות הבהמיות‪ ,‬באמרו יתברך הנפש החוטאת היא תמות‬
‫[יחזקאל יח ד]‪ ,‬נפש כי תחטא ונכרתה הנפש ההיא [ויקרא ה כא]‪ ,‬ולא נמצאם לעולם‬
‫שיאמרו נשמה‪ .‬אמנם מה שחשב שהדם הוא הנפש‪ ,‬נמשך לנגלה הכתוב האומר כי הדם‬
‫הוא הנפש‪ ,‬כי בדם הוא הנפש [דברים יב יג]‪ ,‬כמו שאמר יתברך ויתעלה כי נפש כל בשר‬
‫בדם הוא‪ .‬וכבר יקרא לשוננו הדבר בשם דבר אחר ידמה אליו‪ ,‬כמו שיקרא הצבע עין‪ ,‬לפי‬
‫שהוא נופל על העין‪ ,‬ויקרא ג"כ לשון העם שפה‪ ,‬וג"כ לשון‪ ,‬ואמר על הכוח הכעסני‪ :‬אל‬
‫תיבהל ברוח ך לכעוס [קהלת ז ט]‪ ,‬כל רוחו יוציא כסיל [משלי כט יא]‪ ,‬ומושל ברוחו מלוכד‬
‫עיר [משלי יו לב]‪ ,‬ואמרו על כוח הדברי‪ ,‬נר ה' נשמת אדם [משלי כ כו]‪ ,‬כל הנשמה תהלל‬
‫יה [תהלים קכ ו]‪ ,‬ונשמת שדי תבינם [איוב לב ח]‪.‬‬

‫[‪]34‬‬

‫אמנם היות הכוחות כענפים לנפש‪ ,‬הנה תמצאם יפילו על כוחות הנפש‪ ,‬ומחשבותיה‬
‫שמות השריגים‪ ,‬וזה באמרו לכן שעיפי ישיבוני [שם כ ב]‪ :‬בחנני ודע שרעפי [תהלים קלט‬
‫כג]‪.‬‬
‫וממנהגם שיקראו הכוח המדמה חזיון‪ :‬בסעיפים מחזיונות לילה‪ ,‬בחלום חזיון לילה‪ ,‬לפי‬
‫שזה יעשה החלומות כמו שאמרנו‪ ,‬ועוד נבארהו‪ .‬ויקראו הכוח המצייר רעיון באמרו‪:‬‬
‫ורעיוני לבבך תנדע [דניאל ב ל]‪ ,‬אל יבהלוך רעיונך [שם ה י]‪ ,‬שגיא רעיוני יבהלונני [שם ז‬
‫כח]‪.‬‬
‫ויקרא הכוח המחשב מחשבה‪ .‬ובבחינת הוצאת הדברים המצואים בו יאמר ולחשוב‬
‫מחשבת‪[ .‬שמות לא ד] ויאמרו על המלאכה אשר לא יקדם כמוהו אבל היא מוצאת מחדש‪:‬‬
‫מעשה חושב‪ .‬והמרמות והתוך‪ ,‬והוא אשר יקרא התחכמות יותר‪ ,‬תחבולות‪ ,‬כאמרו‪ :‬כי‬
‫בתחבולות תעשה לך מלחמה [משלי כד ו]‪.‬‬
‫ויאמר יתברך על המדמה הבהמית יצר [דברים לא כא]‪ :‬כי ידעתי את יצרו [בראשית ח‬
‫כא]‪ ,‬כי יצר לב האדם רע מנעוריו‪.‬‬
‫אמנם הנפש תהיה צומחת לבד‪ ,‬וכאשר נשלמה יותר היו לה כוחות חיוניות ג"כ‪ ,‬וכאשר‬
‫נשלמה יותר היו לה כוחות דבריות‪ ,‬וזה במאמר הכתוב‪ :‬בואו נשתחווה ונכרעה נברכה‬
‫לפני ה' עושינו [תהלים צה ו]‪ ,‬מלפני הבהמות ומעוף השמים יחכמנו [איוב לה יא]‪ .‬ועניין‬
‫עושנו הוא יתכוון נוסף בו מזולתו‪ ,‬וזה כמו אשר עשה את משה ואת אהרון [שמואל א יב‬
‫ו]‪ ,‬זה היום עשה ה' [תהלים קיה כד]‪ ,‬ואמרו‪ :‬מלפנו מבהמות ומעוף‪ ,‬המ"ם במבהמות‪,‬‬
‫‪58‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ומעוף‪ ,‬היא המ"ם אשר בעניין יותר מזה‪ ,‬כמו המ' אהב את יוסף מכל בניו [בראשית כז ג]‪,‬‬
‫או נהרות דכים מקולות מים רבים [תהלים צג ד]‪.‬‬
‫הנה כבר תראה שהכתוב מעיד שאנחנו מיוחדים על הבעלי חיים בתוספת עניין‪ .‬וכבר‬
‫מצאנו בכתוב התחלפות הכוחות‪ ,‬ושמות החלקים השלשה ושהם כמו החלקים אשר‬
‫לנפש‪ ,‬והם הצמחיות‪ ,‬והחיוניות והדבריות‪ .‬ועוד מצאנו בכתוב חידוש הנפש ג"כ באמרו‪:‬‬
‫אשר עשה לנו את הנפש הזאת [ירמיה לח יו]‪ ,‬ויפח באפיו נשמת חיים [בראשית ב ז]‪,‬‬
‫אמנם השארות הנפש המדברת אחרי המוות באולי שיתבאר בפרק אחר זה‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר א פרק ז‬
‫באשר הכוח המדבר איננו גשם ולא כוח מכוחות הגשם; וביאור צד התלותו בגשם‪,‬‬
‫ושהגשם הכרחי במציאותו ראשונה ובהשלמתו; ואיננו הכרחי בהשארתו‪ ,‬ושהוא לא‬
‫יפסד ולא יעתק‪.‬‬
‫נאמר שהאיש אשר לו התבוננות מה‪ ,‬יבין מעצמו שהוא ישיג בין ראובן ושמעון עניין מה‬
‫ישתתפו בו‪ ,‬הוא צורה האנושית‪ .‬וכן בין אישי כל המינים ישיג צורות משותפות להם‪ .‬וג"כ‬
‫ישכיל מושכלות אחרות כוללות מופשטות מחומרים‪ ,‬כמו מה שישכיל שכל שני דברים‬
‫שווים לדבר אחד שהם שווים‪ ,‬וכל שני קוים ניצבים על קו‪ ,‬ויעשו הזויות הפנימיות פחות‬
‫משתי נצבות שהם יפגשו‪ ,‬ורבים מן הדומים לאלה העניינים‪ .‬ואחר שישכיל אדם אלה‬
‫הצורות המושכלות והכוללות‪ ,‬הנה אם ישכילם בכלי גשמי‪ ,‬כלב או המוח‪ ,‬ישיגם‬
‫במתחלק‪ .‬וכן אם ישיגם בכוח גשם‪ ,‬אחר שכבר התאמת שכוחות הגשמים בעלי תכלית‪,‬‬
‫לפי שכל גשם בעל תכלית‪ ,‬ואי אפשר שיהיה בעל תכלית בכוח בלתי בעל תכלית‪ .‬ואם‬
‫שכנו אלה המושכלות הכוללות משכן מתחלק‪ ,‬והסתבכו והתפשטו בו‪ ,‬התחלקו בהתחלקו‪.‬‬
‫ויהיה ההיקש כן‪:‬‬
‫אם היו המושכלות הכוללות שוכנות בדבר מתחלק‪,‬‬
‫הנה הם ג"כ מתחלקות‪.‬‬
‫אבל אינם מתחלקות‪,‬‬
‫הנה לא ישכנו במתחלק‪.‬‬
‫ואומר‪:‬‬
‫אם ישכנו בדבר בלתי מתחלק‪,‬‬
‫הנה לא ישכנו בגשם ולא כוח בגשם‪.‬‬
‫ומופת אלה ההקדמות‪ ,‬אם שכל גשם מתחלק‪ ,‬הנה כבר ביארנוהו במופת‪ ,‬במה שעבר‪.‬‬
‫אמנם שהכוח הגשמי מתחלק‪ ,‬הנה זה מופתו‪:‬‬
‫הכוח הגשמי‪,‬‬
‫אם שיהיה בגשם‪ ,‬ואם שלא יהיה בו‪.‬‬
‫ואם לא יהיה בו‪,‬‬
‫איננו כוחו‪.‬‬
‫וכבר הונח כוחו‪.‬‬
‫זה חלוף‪.‬‬
‫הנה כוח הגשם הוא בגשם‪.‬‬
‫‪60‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וכבר יתבאר זה לנו עוד לעין‪ ,‬וזה אצל התעסק האדם במשיכת דבר או דחיית דבר‪ ,‬כי‬
‫הוא יוכל לעשות מזה בידו‪ ,‬יותר ממה שיכול באצבעו‪ ,‬ובשתי ידיו יותר ממה שיוכל לעשות‬
‫באחת מהן‪ .‬הנה יורנו זה על שכוח הגשם מסתבך בגשם‪ .‬ואחר שהוא בגשם מתפשט‪,‬‬
‫כהתפשט החום במים החמים‪ ,‬והלובן בבגד לבן‪ ,‬הנה הוא מתחלק בהתחלק משכנו‪,‬‬
‫והצורה הכוללות המושכלת [אם הייתה] הולכת זה המהלך‪ ,‬רצוני שתשכון בגשם‪ ,‬או כוח‬
‫גשם‪ ,‬הנה היא מתחלקת‪.‬‬
‫ונעיין עתה‪ ,‬ואם לא יעבור בשכל‪ ,‬שיתחלקו המושכלות הכוללות‪ .‬וכבר הרגיש השכל שהם‬
‫לא ישכנו במתחלק כלל‪ ,‬והתחלק לא יושכל אלא לגשם‪ ,‬או השטח‪ ,‬או הקו‪ ,‬או הזמן‪ ,‬או‬
‫המקום‪ ,‬או המספר‪ ,‬או התיבות‪ .‬ובכלל‪ ,‬אחד מנושאי הכמה אשר זכרנום‪ ,‬כי אלה הם‬
‫מתחלקים בעצמם‪ .‬וכבר יושכל ההתחלק לדברים ישכנו בגשמים כלובן בבגד הלבן‪ ,‬או‬
‫החום במים החמים‪ .‬ואנחנו נשיג מעצמינו כי כשנשכיל הצורות הכוללות‪ ,‬לא נשכילם על‬
‫שהם דבר מאלה המינים אשר לכמה‪ ,‬ולא על שהם איכויות נשואות בגשמים על כל פנים‪.‬‬
‫אך אמנם נקחם מופשטות מהחומר לגמרי‪ .‬וזה כשהשכלנו הצורה האנושית‪ ,‬שהיא כן‪,‬‬
‫בשתהיה שיעור מה‪ ,‬או לבן‪ ,‬או שחרות‪ ,‬או במקום פלוני‪ ,‬או בזמן כך‪ ,‬או עומד‪ ,‬או יושב‪,‬‬
‫לא יהיה אדם אלא מי אשר לו אותו שעור‪ ,‬או התמונה‪ ,‬או המראה‪ ,‬או הוא בזה הזמן‪ ,‬או‬
‫על זה המצב‪ ,‬ולפי שמצאנו אנשים על שעורים ותמונות ובעלי מקרים מתחלפים‪ ,‬ובזמנים‬
‫ובמקומות ועל מצ בים מתחלפים‪ ,‬ידענו בשכל שאין דבר מאלה לצורה אנושית כל עוד‬
‫שיקחה השכל מופשטת ערומה מכל זה‪ .‬ואחר שהיא ערומה‪ ,‬הנה לא תתחלק‪ ,‬הנה לא‬
‫תשכון במתחלק‪ ,‬וכל גשם מתחלק‪ ,‬הנה איננו בגשם‪.‬‬
‫‪[ .1‬הנפש האנושית משכילה עצמה]‬
‫ועוד‪ ,‬אם הייתה הנפש האנושית משכלת מושכליה בכלי גשמי‪ ,‬לא תשיג עצמותה‪ .‬וזה‬
‫שהמושגים אשר אמנם יושגו בכלי גשמי‪ ,‬ימצא בם הכלי הגשמי אמצעי בין המשיג‬
‫והמושג‪.‬‬
‫המשל בזה‪ :‬שיבוא אל הנפש מראה גשם מה או תמונתו‪ ,‬וזה שעין השיגה זה ראשונה‬
‫והביאתו אל הנפש‪ ,‬וזה בקול ימצא נקב האוזן הנקרא סמאך‪ ,‬הוא אשר יקבל ראשונה‬
‫הקול‪ ,‬והיא תביאהו אל הנפש‪ .‬וכן בשאר המושגים אשר יושגו בכלי גשמי‪ ,‬הכלי הגשמי‬
‫הוא אמצעי בין הנפש והדבר המושג‪ ,‬ואין אמצעי בינינו ובין עצמותינו‪ ,‬ולא בין דבר מן‬
‫הדברים ובין עצמותו‪ ,‬כי עצמותו הוא הוא‪ ,‬ואיך יהיה בינו ובין עצמותה‪ ,‬אמצעי והוא‬

‫הוא?‬

‫ועוד‪ :‬הכלי המשיג לדבר לא ישיג עצמותו‪.‬‬
‫המשל בזה‪ :‬שהעין תראה הדברים אשר מחוץ מבלי תראה עצמותה‪ ,‬וכן שאר החושים‬
‫אשר ישלמו בכלים גשמים‪ ,‬ימצא הכלי הגשמי ישיג הדבר ולא ישיג עצמותו‪ .‬ונמצא האדם‪,‬‬
‫‪61‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וכל שכן כשיהיה לו ידיעה בניתוח‪ ,‬ישיג כל כלי גופו‪ ,‬ואבריו הפנימיים כמו החיצוניים‪ ,‬ולא‬
‫ישיג זה באחד מאלה האברים‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬כשישכיל האדם הוא עניין‪ ,‬ושישכיל שהוא ישכיל‪ ,‬עד שיהיה לו הפרש בין מה‬
‫שישכילהו ובין מה שיסכלהו היא עניין אחר‪ .‬כי החמור והשור ושאר בעלי חיים‪ ,‬כשיראו ‪-‬‬
‫בעיניהם יראו‪ ,‬ולא ידע[ו] בעצמם שלמות היותם רואים‪ .‬וכאשר יחסרוהו‪ ,‬ג"כ לא ידעו‬
‫שחסרו דבר‪ .‬אך אמנם הם לא יראו לבד‪ ,‬וכן כשידמו‪ ,‬לא ידעו שהוא דמיון‪ .‬וכאשר יחשבו‪,‬‬
‫לא ידעו שהוא מחשבה‪.‬‬
‫והאדם לבד א"כ ישכיל‪ ,‬וישכיל שהוא ישכיל‪ .‬ואם היה אמנם ישכיל בכלי גשמי‪ ,‬הנה‬
‫שישכיל שהוא ישכיל‪ ,‬הוא דבר נוסף על שהוא ישכיל‪ ,‬ולא יהיה זה בכלי גשמי‪ .‬כי אם היה‬
‫זה בכלי גשמי‪ ,‬שיהיה אמצעי בין שישכיל ובין מה שלא ישכיל‪ ,‬א"כ בקצת העתים ישכיל‪,‬‬
‫ולא ידע אם ישכיל אם לא‪ ,‬כי הכלים והכוחות אשר בם‪ ,‬יפעלו פעולותיהם בקצת העתים‬
‫ובקצת לא‪ ,‬ואחר שישכיל בכלי מה‪ ,‬ושישכיל שהוא ישכיל בכלי אחר‪ ,‬הנה כבר אפשר‬
‫שיובדלו בקצת העתים‪ ,‬וכמו שאפשר שישמע בעת מה ולא יראה‪ ,‬או יראה ולא יטעם כן‬
‫אפשר שישכיל מבלי שישכיל שהוא ישכיל‪ .‬וזה בטל‪ ,‬בלתי נראה כך‪ .‬ואם היה בכלי אחד‬
‫ישכיל וישכיל שהוא ישכיל‪ ,‬כמו העין דרך משל יושגו בה המראים‪ ,‬ויושב בה החום והקור‪,‬‬
‫הנה כמו שאפשר בעין שתשיג בקצת העתים אחד מאלה מבלי האחר‪ ,‬כן יהיה אפשר‬
‫שישכיל האדם ולא ידע אם ישכיל אם לא‪ ,‬וזה בטל בלתי מפורסם‪.‬‬
‫ועוד‪ :‬אם יהיה האדם ישכיל מושכליו בכלי גשמי‪ ,‬הנה ייעפו ויחלשו כשישתמש בהם‬
‫בהשגות המושכלות הנפלאות‪ ,‬כמו שיקרה לכל ההרגש שיחלשו בהרגישם המורגשות‬
‫הגדולות הרושם‪ .‬כמו העין כאשר תראה אור השמש הנוצץ‪ ,‬או האוזן כשתשמע הקול‬
‫המבהיל‪ .‬ואין העניין במושכלות כן‪ ,‬אבל כל מה שתתעסק הנפש לאמת המושכלות‬
‫הנפלאות העמוקות להשיג‪ ,‬תתעסק על פועל זה‪ ,‬וישוב לה קניין‪ ,‬ותהיה יותר קלה ויותר‬
‫חזקת ההכנה לעלות ממושכל נפלא אל מושכל יותר נפלא‪ ,‬כמו שיעלה אדם מכל מה‬
‫שישיג מחכמת התשבורת אל כל מה שישיג בחכמת התכונה‪ ,‬עד שיגיע אל חכמת מדידת‬
‫הארץ והשמים מבלי שישיגהו בזה לאות או חולשה‪.‬‬
‫וכבר ימצא מן האנשים מי שיתכוון אל חכמות וקנות אותם בזקנה‪ ,‬ותהיה נפשו בעליה‬
‫בתוספת שלמות‪ ,‬וגשמו וכוחותיו נסוגים אחור‪ ,‬ויורנו זה על הוא ישכיל מושכליו [לא] בכלי‬
‫גשמי ולא בכוח גשם‪ .‬והנפש לא תהיה נמצאת כלל קודם הגשם בלתי נתלית בחומר‪,‬‬
‫ואחר כן למה שנזדמן גשם לנמזג ידמה לה‪ ,‬נתלית בו‪.‬‬
‫כי זאת אם היה כן‪ ,‬לא ימלט אם שתהיה נפש האדם כולן אחת או רבות‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ואם הייתה אחת‪ ,‬הנה הנפש החכמה אשר לראובן היא הנפש הסכלה אשר לשמעון‪,‬‬
‫והנפש הצדקת אשר באחד מהם היא הנפש הרשעה אשר באחר‪ ,‬עד שתהיה הנפש‬
‫חכמה‪ ,‬סכלה‪ ,‬צדקת‪ ,‬רשעה יחד‪ ,‬וזה שקר‪.‬‬
‫ואם היו הנפש רבות‪ ,‬הנה ההפרש שבין האחת מהן לאחרת יהיה אם בדבר מקרי‪ ,‬ואם‬
‫בדבר עצמותי‪ .‬ואם הובדלו בעצמותיות‪ ,‬אי אפשר שתהיינה כלן נפש אדם‪ ,‬לפי שעצמיות‬
‫זאת אם היה להיותה נפש אדם‪ ,‬היה עצמיות האחרת להיותם בלתי נפש אדם‪ ,‬הנה א"כ‬
‫אינם נבדלות בדבר עצמותיי‪ .‬ונשאר שתהיינה נבדלות בדבר מקרי‪ ,‬ולא יקרה בעצם‬
‫פשוט כלל‪ ,‬ולא תהיינה נבדלות ג"כ בדבר מקרי ולא תהיינה אחת ולא תהיינה רבות‪ ,‬ואין‬
‫צד להיותן כלל קודם הגשם אבל הן מחודשות בחידוש גשם‪.‬‬
‫‪[ .2‬איך מתחדש דבר גשמי?]‬
‫ואמנם קודם חידוש הגשם לא ימלט עניינם מאחד משלשה דברים‪ ,‬וזה‪:‬‬
‫שהיא אם שתהיה מציאותה מחויב‪ ,‬ותהיה נמצאת קודם הגשם‪ ,‬וזה כבר ביטלנוהו‪,‬‬
‫ואם שיהיה נמנע‪ ,‬ואם היה כן לא תהיה נפש אדם נמצאת לעולם‪.‬‬
‫ונשאר שיהיה מציאותו אפשרי‪ ,‬ומציאותו בכוח‪.‬‬
‫וכל יציאה מן הכוח אל הפועל יהיה בתנועה‪ ,‬ותנועה לא תהיה אלא ממניע‪ ,‬זה המניע הוא‬
‫המשפיע הצורות על החו מרים‪ ,‬והנפשות על הגשמים‪ .‬ולא נחקור הנה אם זה המשפיע‬
‫ראשונה ובלי אמצעי הוא האל יתברך או אם אלה הפעולות תצאנה מאל יתברך באמצעות‬
‫מלאכים ממונים ברצונו ובמאמרו על אלה הפעולות‪ ,‬כי זה עוד ייזכר ויתבאר במופת מן‬
‫השכל ומן הכתובים במקום אחר‪.‬‬
‫‪[ .3‬נותן הצורות]‬
‫אבל אשר נאמר עתה הוא‪ ,‬שזה הדבר אשר נקראהו נותן הצורות‪ ,‬לא יתכן עליו דבר מן‬
‫התארים המגונים כלל‪ ,‬כמו הכילות או העוול או מה שדומה לזה‪ ,‬ולא יהיה הוא המשפיע‬
‫על גשם מה נפש הנביא והפילוסוף‪ ,‬ועל גשם אחר הנמלה או התולעת‪ ,‬בכילות על זה‬
‫ובוותרנות על אלה‪.‬‬
‫אך יהיה בחומרי הגשמים הפרש‪ ,‬ובמזגיהם התחלפות והבדל‪:‬‬
‫כי קצת המזגים יהיה בהם מהרוע והמרחק מהשווי בעניין לא יהיה אפשר שיקבל אלא‬
‫צורת המחצבים לבד‪,‬‬
‫וקצתם שהוא יותר קרוב ויהיה אפשר שיקבל נפש הצמחים‪ ,‬וקצתם יהיה ג"כ אל השווי‬
‫יותר קרוב‪ ,‬ואפשר שיקבל נפש הבעלי חיים‪.‬‬
‫וקצתם והוא היותר קרוב מן המזגים אל השווי‪ ,‬ויותר רחוק מפשיטות האיכויות הנמצאות‬
‫ביסודות‪ ,‬אפשר שיקבל נפש האדם‪ .‬והיא הנפש אשר אם נשלמה והצליחה יהיה שתשכיל‬
‫‪63‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫המושכלות הכוללות‪ ,‬ושתבדיל בין המגונה והנאה במעשים‪ ,‬ושתוציא המלאכות‪ .‬ואלה‬
‫השלמויות הם בילד מיד שיולד בכוח‪ ,‬ואחר כן יגיעו לו בהערה אלוהית הידיעות הראשונות‬
‫אשר אין מחלוקת בם‪ ,‬כמו שכל שני דברים שווים לדבר אחד שהם שווים‪ ,‬וכמו המנע‬
‫התקבצות המקבילות בנושא אחד מצד אחד‪ ,‬ובזמן אחד וכאלה רבות‪.‬‬
‫וקצתם‪ ,‬יושמו שו רשים מונחים‪ ,‬כחכמת התשבורת‪ ,‬וקצת בחכמות אחרות‪ .‬אחר כן האדם‬
‫יעלה מן המדרגה הזאת אל הקדים הקדמות ועשיית ההיקשים‪ ,‬והתלמדות המושכלות‬
‫מצד הדברים הידועים והיא מדרגה שלישית‪ .‬וכבר הסכימו העם לקרא שכל האדם קודם‬
‫הגיעו הראשונות אליו‪ :‬שכל בכוח‪ ,‬ולקראת אותו אחר הגיע לו הראשונות‪ :‬שכל בפועל‪,‬‬
‫ולקראת אותו אחר הגיע לו החכמות‪ :‬שכל נקנה‪.‬‬
‫‪[ .4‬תפקיד הגשמי והחושים]‬
‫ואלה המדרגות‪ ,‬לולי הגשם לא יעלה מהשפלה שבהם אל היותר עליונה כלל‪ .‬וזה‪ ,‬כי אם‬
‫לא יהיה גשם לא יהיו חושים‪ ,‬ואם לא יהיו לו עיניים לראות בהם‪ ,‬לא ראה שהיין רותח‬
‫בחביות‪ ,‬וימלא מקום יותר קטן וישפוט כי הכמה מקרה והגשם עצם‪ .‬ואם לא יראה‬
‫שהגשם יתלבן פעם‪ ,‬ואחר יפשיט לבנו וישחר או יקנה צבע אחר‪ ,‬ופעמים יתחמם‪ ,‬ופעמים‬
‫הופשט ממנו החמימות והוא בכל זה נשאר על גשמיותו‪ ,‬לא שפט שכל גשם עצם‪ ,‬וכל‬
‫איכות מקרה‪ .‬ואם לא יראה ראובן ושמעון‪ ,‬וזה הסוס‪ ,‬ואותו האחר‪ ,‬לא ישפוט באשר בין‬
‫ראובן ושמעון שתוף בעניין‪ ,‬ישיגהו השכל מופשט מחומר ראובן או שמעון‪ ,‬וכן בין זה‬
‫הסוס ואותו האחר‪.‬‬
‫הנה החושים הדריכוהו על המושכלות ואל הפשטת העניינים המתחייבים קצתם מקצת‪,‬‬
‫עד שישפוט בשזאת האבן עצם‪ ,‬וששטחיה מקרים‪ ,‬ושזה הנייר עצם‪ ,‬ולבניותה מקרה‪.‬‬
‫ובשכל יחלק מה שלא יחלק בחרב‪ ,‬ובשכל יחובר מה שלא יתחבר באופן מאופני‬
‫התחבולות‪ .‬כי השגתו בכל איש מאישי האנשים משותף להם וכן בכל מין‪ ,‬הוא קבוץ‬
‫נפרדים‪ ,‬אין דרך לדבר אחר שיקבצם‪ ,‬והוא ג"כ יפשיטם מן החומרים הפשטה שאין כמוה‪,‬‬
‫אחר שהדבר המשפיע לצורות ישכיל מה שישפיעהו‪ ,‬וישכילהו מופשט מן החומרים קודם‬
‫שיתרבו [שיתחברו] בחומרים‪ ,‬ולהגעת המציאות אשר בפועל להם‪.‬‬
‫אמנם היותם בשכל המשפיע הוא סיבה להשפעתם אל החומרים‪ ,‬ולהגעת המציאות אשר‬
‫בפועל להם‪ ,‬ואין היותם בשכל האדם סבה לזה‪ .‬וזהו ההפרש שבין שתי ההשגות‪ .‬וזה‬
‫היה צד ההכרח אל הגשם האנושי רצוני שיהיה לו חושים‪ ,‬ילך בהם אל ידיעת הנמצאות‬
‫הכוללות‪ .‬ואחר הגיע זה התועלת אין הגשם הכרח‪ .‬בהשארת הנפש‪ ,‬כי אין כל נמצא‬
‫גשם‪ ,‬וכל שכן הנמצאים אשר ישכילו‪ ,‬ואין נמצא אחר גשמי ישכיל כלל מצד גשמיותו‪.‬‬
‫‪64‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .5‬הקשר בין הנפש והגוף]‬
‫וכבר התבאר במה שקדם כי זאת הנפש אשר תשכיל‪ ,‬איננו כוח מכוחות הגשם וכבר די‬
‫בזה בשהיא לא תאבד באובדן הגשם‪ ,‬כי מה שהוא זולת דבר אחר‪ ,‬לא יתחייב שיאבד‬
‫באבדו‪ .‬אמנם אנחנו נוסיף בזה ביאור ונאמר ונעשה היקש על הפך סברתנו‪ ,‬ואחר נראה‬
‫ביטולו‪ ,‬ונאמר‪:‬‬
‫הנפש האנושית תאבד באובדן הגוף‪ ,‬וכל מה שיאבד באובדן דבר אחר‪ ,‬הוא‬
‫נתלה בו באופן מאופני ההיתלות‪.‬‬
‫הנה תהיה התולדה‪:‬‬
‫הנפש האנושית נתלית בגשם האנושי באופן מאופני ההיתלות‪.‬‬
‫ואם נראה כזב התולדה‪ ,‬הנה אחת מהקדמות ההיקש כוזבת‪ .‬אמנם הגדולה‪ ,‬והיא‬
‫האומרת שכל מה שיאבד באובדן דבר אחר הוא נתלית בו באופן מאופני ההיתלות היא‬
‫צודקת‪ ,‬הנה הקטנה‪ ,‬והיא האומרת שהנפש האנושית תאבד באובדן הגוף‪ ,‬היא הכוזבת‪.‬‬
‫ונמנה עתה מיני ההיתלות‪ ,‬ונאמר שלא ימלט התלות הנפש בגוף מאחד משלשה מינים‪:‬‬
‫אם שתהיה הנפש קודמת‪ ,‬ואחר יגיע הגשם על הגעתה‪,‬‬
‫ואם שיהיה הגשם הוא הקודם ואחר תשיג הנפש מושגיה‪,‬‬
‫ואם שיהיה המציאות להם‪ ,‬שהם יחד‪.‬‬
‫וקדימת הנפש לגשם‪ ,‬רצוני שתהיה בפועל השלם‪ ,‬ולא יהיה גשם‪ ,‬כבר ביטלנוהו‪ ,‬ומזולת‬
‫שנבטלהו‪ ,‬אבל יהיה אפשר קיומו‪ ,‬יהיה מופתו ממה שנאמר‪ ,‬וזה‪ :‬כי כמו שאפשר שתצא‬
‫הנפש בפועל השלם‪ ,‬בלא גשם‪ ,‬כן יתכן זה פעם אחרת אחר אובדן הגוף‪.‬‬
‫ואם היה התלות הנפש בגשם על שהגשם קודם‪ ,‬אחר כן השיגתו הנפש‪ ,‬לא ימלט עניין‬
‫הנפש ג"כ אז ‪-‬‬
‫ משיהיה הגשם קודם לה מבלי שיהיה הגשם סיבה לה‪,‬‬‫ ואם שיהיה קודם לה והוא סיבתה‪.‬‬‫ואם היה הגשם הקודם לנפש מבלי שיהיה סיבה לה‪ ,‬אבל כקדימת האיש הזקן לנער‪ ,‬הנה‬
‫כבר בטל ההיתלות ביניהם‪ ,‬וכאשר בוטל ההיתלות‪ ,‬לא יתחייב שיאבד זה באובדן זה‪ ,‬כמו‬
‫שלא יתחייב שימות הנער במות הזקן‪ ,‬מפני שביניהם זה העניין לבד‪ ,‬רצוני שהזקן הוא‬
‫קודם בזמן‪.‬‬
‫ואם היה עם קדימת הגשם סיבה לנפש‪ ,‬והסיבות ארבעה‪ :‬צוריית וחמריית ופועלת‬
‫ותכליתיית‪.‬‬
‫ובטל שיהיה הגשם הוא פועל הנפש‪.‬‬
‫אבל העניין בהפך‪ :‬רצוני שהנפש‪ ,‬ובפרט הצומחת‪ ,‬היא פועלת הגשם‪ ,‬בהבאתה הטיפה‪,‬‬
‫והגדלתה‪ ,‬ושנותה אותה בכוח המשנה ובשאר כוחותיה עניין מבואר‪-‬נגלה‪ .‬ויותר רחוק‬
‫‪65‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכל רחוק שיהיה הגשם חומר הנפש או צורתה‪ ,‬אחר שכבר בארנו שהנפש היא צורת‬
‫הגשם‪.‬‬
‫וג"כ בטל שיהיה הגשם תכלית הנפש‪ ,‬לפי שתכלית הדבר הוא שלמות הדבר‪ ,‬ויהיה‬
‫החומר אשר לדבר והיולי שלו הוא תכלית‪ ,‬ואשר בעבורו נמצא צורתו‪ .‬וכבר קויים שהצורה‬
‫הוא שלמות המחובר מן היולי וצורה [וחומר]‪ ,‬והוא תכליתו‪ ,‬והוא משימה אותו מה שהוא‪.‬‬
‫וכבר נתבטל ג"כ שיהיה הגשם תתלה הנפש בו‪ ,‬על שהנפש הוא הקודם‪.‬‬
‫הנה נשאר על שהם מצטרפים‪ .‬ואם היה המציאות להם בעניין לבדו‪ ,‬והוא לכל אחד מהם‬
‫מציאות לבד בלתי מציאות האחר‪ ,‬והם עם זה מצטרפים כאב והבן‪ ,‬הנה לא יאבד אחד‬
‫מהם באבדן האחר‪ ,‬ואמנם יאבד באובדן אחד המצטרפים עניין ההצטרפות כאשר מת‬
‫האב ונשאר הבן ונאבד עניין האבות‪ .‬ואם היה עניין המציאות לגשם והנפש הוא עניין‬
‫ההצטרפות אשר במצטרפים מבלתי שיהיה לכל אחד מהם מציאות בשלמותו‪ ,‬עד שיהיה‬
‫אמרך נפש וגשם כאמרך אבות ובניות‪ ,‬היה הגשם והנפש שניהם מקרה‪ ,‬וזה בטל‪.‬‬
‫א"כ הנפש האנושית הכרחית להתלות בגשם‪ .‬אכן אנשים רבים יחשבו‪ ,‬שהתלות הנפש‬
‫בגשם הוא על שהנפש צורת הגשם‪ ,‬ולא ימצאו גשם מהגשמים המוחשים יפסד ותישאר‬
‫צורתו‪ .‬וישפטו בחיפוש‪ ,‬שכל גשם לו צורה‪ ,‬וצורתו תאבד באבדו‪.‬‬
‫והקש החי פוש נפסד‪ .‬כי האומר אותו‪ ,‬אם יאמר‪ ,‬לפי שכבר ראה בעל חיים מת‪ ,‬שזה‬
‫הבעל חיים ימות‪ ,‬לפי שהוא בעל חיים‪ ,‬ויעשה הקש כן‪:‬‬
‫הבעל חיים הוא האדם והסוס והחמור והשור וכך וכך‪ ,‬וחפש כל בעלי חיים שאפשר‪,‬‬
‫וכל אדם וסוס ושור וחמור וכך וכך כולם ימותו‪,‬‬
‫הנה זה הבעל חיים ימות‪.‬‬
‫לא ימנע‪:‬‬
‫אם שתפש זה הבעל חיים אשר בין ידיו בכלל מה שחיפש‪,‬‬
‫או לא תפש‪.‬‬
‫ואם היה‪ ]39[ ,‬כבר תפש אותו‪ ,‬ושפט בשהוא ימות‪ ,‬הנה אין זה הקש יצטרך על זה‪ ,‬אחר‬
‫שכבר פשט המשפט בו‪.‬‬
‫ואם לא חיפש [‪-‬תפש] אותו‪ ,‬הנה אמרו הבעל חיים הוא כך וכך‪ ,‬הוא בלתי מצוי אלא‬
‫באותו אשר כבר נמצא משפטו‪ ,‬והוא שפט בדומה לו‪ ,‬על מה שלא נמצא‪ ,‬והוא סברא‪ .‬עם‬
‫שאנחנו כבר קיימנו שהנפש האנושית איננו צורת גשמו כלל‪.‬‬
‫אמנם בטול הגלגול אומר‪ :‬אמנם [בביטול הגלגול אני אומר]‪ :‬אם היה לאיש הנפש הראוי‬
‫במזגו המחודשת עם חידוש מזגו‪ ,‬ועוד זאת הנפש אשר כבר נפרדה מגשם‪ ,‬היה לאיש‬
‫אחד שתי נפשות‪ ,‬וזה הדבר לא ישער בו אחד מעצמו לעולם‪ ,‬רצוני שישער שיהיה לו שתי‬
‫עצמיות‪ .‬ואם היה אמנם הגיע לו הנפש המוסרת מאיש אחד לבד‪ ,‬ולא תהיה ראוי לו זאת‬
‫‪66‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הנפש בעינה עד שיהיה המזג ג"כ הוא הוא‪ ,‬הנה לא יאמר ההעתק‪ ,‬רצוני שהייתה נפשו‬
‫באיש אחר‪ ,‬אבל יאמר יחזור הוא הוא בעינו‪ ,‬והיה נמצא מוחש אחר העדרו מן החוש‪ ,‬וזה‬
‫דבר לא היה לעולם‪ ,‬ולא יעבור שיהיה‪.‬‬
‫ונשים בזה מספיק במה שכווננו עליו‪.‬‬

‫כתובים מעידים במה שקדם‬
‫‪[ .6‬הישארות הנפש]‬
‫כבר ראוי עלינו שנעיין בזה הדבר יותר מעיוננו בכל עניין זולתו‪ ,‬רצוני שנבאר שתורתנו‬
‫תגזור לנפשות השארות‪ ,‬ושמהלכם אל הצלחה או אל צער‪ .‬לפי שקצת הטוענים עלינו‬
‫יב זונו לפי שבתורתנו לא ימצא בה גמול ולא עונש אלא עולמי‪ ,‬כמו שבא בסדר אם‬
‫בחוקתי‪ ,‬בעניין ואם לא תשמעו אלי‪ ,‬ואם לא תוסתרו לי‪ .‬כי אתה תמצאם כולם עונשים‬
‫בזה העולם‪ ,‬וכן מה שיקדם להם מהיעודים על השמועה‪ ,‬הם גמולים בעולם הזה‪.‬‬
‫‪[ .7‬הגמול בעולם הבא]‬
‫ונאמר בתשובת זה‪ ,‬כי התורה לנפשות כמו הרפואה לגופים‪ .‬וכמו שהרופא אם קיבל עליו‬
‫לרפאות אנשי מדינה בכללה‪ ,‬או גליל בכללו‪ ,‬רבו בו החולים‪ ,‬ומהם חזקי הצער ומהם קלי‬
‫הצער‪ ,‬הנה מן המחויב עליו להשגיח בשקועים בחולי יותר‪ .‬אמנם אשר חוליים קל‪ ,‬מעט‬
‫מן ההשגחה מספקת להם‪ .‬כן התורה אמנם רצתה בהבטחה והיעוד הנאות להמון יותר‪,‬‬
‫לפי שהם רוב האנשים‪ ,‬ואם ידובר עמהם בדבורים הנאותים ליחידים סגולות‪ ,‬נחלשו‬
‫שכליהם‪ ,‬ונבו כו רעיוניהם‪ .‬ולזה באו הפסוקים כפשטם‪ ,‬ועל זה נאמר דברה תורה כלשון‬
‫בני אדם‪.‬‬
‫ועם כל זה לא תמנע מזכור השארות הנפש החשובה‪ ,‬ואבדן הנפשות החטאות‪ ,‬מזה‬
‫מאמר הכתוב‪ :‬ויתהלך חנוך אל אלוהים ואיננו כי לקח אותו אלוהים‪ .‬אין זה מיתה כמיתת‬
‫מי שקדמו‪ ,‬אבל הוא הפרד מזה אל הצד האלוהי‪ ,‬באופן זר עלינו‪ .‬ואם היה מיתה‪ ,‬יאמר‬
‫עליו‪ :‬וימת‪ ,‬כמו שאמר על זולתו‪ .‬ולא היה בלא ספק‪ ,‬אלא כדרך מה שקרה ג"כ לאליהו‬
‫זכור לטוב‪ ,‬והוא שיותך הגשם כלו‪ ,‬ותישאר הנפש במחיצת המלאכים‪.‬‬
‫ושני אלה האנשים‪ ,‬חנוך ואליהו‪ ,‬כבר העידו עליהם הכתובים בביאור‪ ,‬שצדקתם הביאום‬
‫להינצל מן המוות הנהוג ולהיותם במחיצת העצמים הפשוטים הנכבדים אשר נבאר במופת‬
‫מציאותם‪ .‬והנביא בעל התורה ע"ה‪ ,‬אף על פי שהיו רוב דבוריו המוניים‪ ,‬בהיותו מתפלל‬
‫יתבאר מדבורו עצמיות הנפשות והישארותם‪ .‬וזה באמרו‪ :‬אל אלוהי הרוחות לכל בשר‬
‫[במדבר כז טו]‪ ,‬ויתבאר בהתחננו לבוראו‪ ,‬שיש הנה אם גמול ועונש'‪ ,‬וזה באמרו יתברך‬
‫ויתעלה‪ :‬וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם [שמות לב לד]‪ .‬עד שאחד החכמים מזולת‬
‫אומותנו‪ ,‬למה ששיער מי שיעד טוב מהם יעודם אחר המוות אמר‪ :‬תמות נפשי מות ישרים‬
‫‪67‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ותהיה אחריתי כמוהו [במדבר כג י]‪ ,‬עד שהנשים בעלות תבונה היו יודעות בזה‪ ,‬כמאמר‬
‫אביגיל לדוד ע"ה‪ :‬והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלוהיך ואת נפש אויבך‬
‫יקלענה בתוך כף הקלע [שמואל א כה כט]‪ .‬ובהעיר האומה לקבל התורה אמר יתברך‬
‫ויתעלה‪ :‬נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב‪ ,‬ואת המוות ואת הרע [דברים ל טו]‪,‬‬
‫ויאמר יתברך ויתעלה על יד יחזקאל ע"ה דבר בשבועה‪ :‬חי אני נאום ה' אלוהים אם אחפץ‬
‫במות הרשע‪ ,‬כי לא אחפוץ במות המת נאום ה' אלוהים השיבו וחיו [יחזקאל יט לב]‪.‬‬
‫‪[ .8‬ייעודי הנביאים הם יעוד לנפש]‬
‫ואלה החיים אשר ייעדו אותנו בהם משה ויחזקאל ע"ה‪ .‬אינם חיי הגשם‪ ,‬כי גשמי הצדיקים‬
‫והרשעים תכליתם המוות‪ ,‬ואינם אלא חיי הנפש‪ .‬ונמצא החכם שלמה ע"ה יאמר בפירוש‪:‬‬
‫ישוב העפר אל הארץ כשיהיה והרוח תשוב על האלוהים אשר נתנה [קהלת יב ז]‪ .‬ויבאר‬
‫בגמול ובעונש באמרו‪ :‬ודע כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט [שם יא ט]‪ ,‬ויאמר‬
‫בחתימת מאמרו‪ :‬כי את כל מעשה האלוהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע‬
‫[שם יב יד]‪ .‬ואמר אביו ע"ה דבר שדומה הפך זה‪ ,‬והוא באמת מסכים לזה‪ ,‬וזהו אמרו לא‬
‫המתים יהללויה ולא כל יורדי דומה [תהלות קטו טז]‪ ,‬והוא אמנם יקרא מתים‪ ,‬ודומה‪,‬‬
‫ושאול ומה שדומה לזה‪ ,‬הרשעים‪ ,‬כמו שיאמר יתברך ויתעלה‪ :‬כי לא אחפץ במות המת‪.‬‬
‫ולזה תמצא דוד ע"ה יסמוך לאמרו לא המתים יהללויה‪ ,‬אמרו‪ :‬ואנחנו נברך יה מעתה ועד‬
‫עולם‪ .‬ועל זה הדרך אמר חזקיהו ע"ה‪ :‬כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור‬
‫אל אמתך‪ ,‬חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך [ישעיה לח יח ושם]‪,‬‬
‫ירצה‪ ,‬שהוא למה שדבר בבחרותו‪ ,‬וקודם שלמות תיקון מעשיו‪ ,‬לא היה בטוח‪ ,‬מהיות‬
‫מאותם הנקראים מתים ויורדי בור‪.‬‬
‫וכן תמצא ב'למנצח לבני קורח מזמור'‪ ,‬אשר תחילתו הוא‪ :‬שמעו זאת כל העמים [תהלים‬
‫מט ב ושם]‪ .‬תיאר שם אובדן הרשעים כאבדן הבהמות‪ ,‬באמרו‪ :‬כצאן לשאול שתו‪ ,‬מות‬
‫ירעם‪ ,‬וכו'‪ ,‬אחר שתיאר שמירת האל יתברך אותו מכיוצא בזה‪ ,‬באמרו‪ :‬אך אלוהים יפדה‬
‫נפשי מיד שאול כי ייקחנו סלה‪ ,‬ואמר ג"כ בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת [שם‬
‫תהלים לא ו]‪.‬‬
‫ודע כי מלת לקיחה באמרו‪ :‬כי ייקחני סלה‪ ,‬ואחר כבוד תיקחני [שם עג כד]‪ ,‬כי לקח אותו‬
‫אלוהים [בראשית ה כד]‪ ,‬ה' לקח אדנך מעל ראשך [מלכים ב' ב ה]‪ ,‬הנרצה בכולם‪ ,‬הגיע‬
‫הנפש במחיצה המלאכים‪ .‬וזהו אמרו יתברך בנבואת זכריה‪ ,‬כי אשר אליו מהלך הנפשות‬
‫הנכבדות‪ ,‬הוא היות במחיצת המלאכים‪ .‬וזהו אומרו יתברך ליהושע בן יהוצדק‪ :‬אם בדרכי‬
‫תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי' וכו' [זכריה ג ז] ואמר דניאל ע"ה‪:‬‬
‫והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע [דניאל יב ג]‪ .‬ומאמר האל יתברך לנביא ע"ה‪ :‬ומות בהר‬
‫‪68‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אשר אתה עולה שם ונאספת אל עמך [דברים לב י]‪ ,‬לא תמנע זאת האסיפה משתהיה‬
‫היאסף הגשם אל קברי עמו‪ ,‬או היאסף הנפש על עמה‪ .‬אכן לא היה קברו ע"ה עם עמו‪,‬‬
‫הנה היה היאסף הנפש אל עמה בלי ספק‪ .‬וכמוהו בכל מקום שבא וייאסף אל עמיו‪.‬‬
‫‪[ .9‬ההסכמה לסבול צער בעולם הזה עדות לעולם הבא]‬
‫ובאמת לולי הסכמתם והאמתתם בחלק העולם הבא לא סבלו צער העולם הזה‪ ,‬עד שסבל‬
‫דניאל ע"ה שהושלך לגובא דאריותא‪ ,‬וחנניא מישאל ועזריה שהושלכו בנורו יקידתא‪,‬‬
‫והנביאים ע"ה אשר הרגתם איזבל הנאמר עליהם‪ :‬בהרוג איזבל את נביאי ה' [מלכים יח‬
‫יג]‪ ,‬וכל אותם שהרגו נבוכדנאצר‪ ,‬ונבוזר‪-‬אדן‪ ,‬ואנטיוכס‪ ,‬וטיטוס‪ ,‬ואנדריאנוס‪ ,‬כולם על‬
‫ייחוד השם‪ ,‬והם בדור הנביאים וחסידי עולם‪ ,‬וכבר קויים להם גמול העולם הבא‪ .‬ולולי זה‬
‫לא סבלו אלה הייסורין‪ ,‬עד שמי שניצל מהם מן ההריגה‪ ,‬עונה והוכה‪ ,‬כמו שיסופר‬
‫מירמיהו ע"ה‪ :‬ויטבע ירמיהו בטיט [ירמיהו לח ו]‪ .‬ותמצא משה רבינו ע"ה סבל טורח‬
‫האומה עד שאין להוסיף עליו‪ ,‬כאומרו‪ :‬כי תאמר אלי שאהו בחיקך [במדבר יא יב]‪.‬‬
‫ואין ספק כי לולי היותו מייחל עניין עולם הבא‪ ,‬היה יותר טוב המנוחה בעולם הזה‪ .‬וכן‬
‫תמצא הנבואה מבוארת השאר לנצח נועם הצדיקים‪ ,‬והשאר לנצח צער הרשעים באמרו‪:‬‬
‫לחיי עולם וכו' [דניאל יב ב]‪ .‬וזה אשר ישובח בו המלך הישרן באמרו‪ :‬ימים על ימי מלך‬
‫[‪ ]41‬תוסיף וכו' [תהלים סא ז]‪ ,‬ובאמרו חיים שאל ממך נתת לו וכו' [שם כא ה]‪ ,‬אם היה‬
‫החיים בזה העולם‪ ,‬זה כזב גמור‪ .‬ותמצא שאול מלך ישראל ע"ה יאמר מבקש הנסתרות‬
‫משמואל ע"ה‪ ,‬ויאמר לו שמואל למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאד‬
‫[שמואל א' כח טו]‪ ,‬ואחר הגיד לו שמואל ע"ה הנסתרות אשר ידועות אצל האל יתברך‬
‫והמלאכים‪ ,‬כמו שהיא ידוע‪ .‬ואם הייתה נפשו ניתכת‪ ,‬לא היה דבר מזה‪.‬‬
‫ומי שיימשך אחר הפסוקים‪ ,‬ימצאם מסכימים להרבה מאמרים דומים לאלה המורים על‬
‫השארות הנפש האנושית אחר המוות‪ ,‬אם בצער אם בתענוג‪ ,‬כפי הראוי לה‪ .‬אמנם‬
‫קדמונינו אשר קבלו מהנביאים הרבו לדבר בזה‪ .‬וכבר סבלו הייסורין בזה העולם לתוחלת‬
‫חלקם בעולם הבא מהאל יתברך‪ ,‬כמו מה שנמצא ר' חנניא בן תרדיון שנשרף באש‪ ,‬ור'‬
‫עקיבא בן יוסף נסרק גופו במסרקאות של ברזל ושאר הרוגי מלכות‪.‬‬
‫הנה כבר תראה כי מי שיטעון עלינו שאין אצלנו חלק לעולם הבא‪ ,‬הוא חומס ומתעקש‬
‫עלינו‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר א פרק ח‬
‫באשר השמים חיים מדברים ושתנועותיהם תנועות נפשיות ברצון‪ ,‬ושכוונתם בזה‬
‫להודות לאל יתברך‪.‬‬
‫‪[ .1‬הגלגלים]‬
‫עצמי השמים רבים‪ ,‬יודעים זה בעלי חכמת התכונה‪ .‬ואשר מצאו מהם בעיונם הוא‪ ,‬שהם‬
‫תשעה‪ ,‬לא פחות‪ .‬וכבר אפשר שיהיו יותר‪ .‬וכולם יתנועעו סביב הארץ תנועות מתחלפות‪,‬‬
‫מלבד התנועות אשר לגרמי כוכבי לכת בעובי גלגליהם‪ ,‬כי אינם תנועות סביב הארץ‪ .‬אבל‬
‫על היקפים‪ ,‬קראום גלגלי ההקפות‪ .‬וכל גלגלי כוכבי לכת ימשול עליהם כוח הגלגל‬
‫הראשון‪ .‬ולזה יתנועעו כולם בתנועת הגלגל העליון‪ .‬וכן כל גלגל מהם ג"כ אין כוח כל‬
‫חלקיו כוח אחד ולא שווה‪ ,‬אבל בו חלקים שהם יותר גיבורי כוח‪ ,‬וחלקים הם יותר חלושי‬
‫כוח‪ ,‬לפי שבהם חלקים קורעים‪ ,‬וחלקים נקרעים‪ ,‬והקורע יותר חזק הכוח בלי ספק מן‬
‫הנקרע‪ .‬ומכלל הגלגל יי פרד גלגל‪ .‬חציו נוטה אל הצפון‪ ,‬וחציו נוטה אל הדרום‪ ,‬הוא חזק‬
‫הכוח משאר גרם הגלגל‪ .‬לפי שהוא יקרעהו ותתנועע בו התנועה‪ ,‬אשר אל תלי כוכב‬
‫וזנבו‪.‬‬
‫‪[ .2‬גלגל יוצא מרכז וגלגל הקפה]‬
‫עוד מזה הכדור הנוטה ייפרד כדור יוצא המרכו‪ ,‬נושא לגלגל הקפת הכוכבים‪ ,‬הוא יותר‬
‫חזק משאר גרם הכדור הנוטה‪ ,‬לפי שהוא יקרעהו ויתנועע בו התנועה אשר לגבנינות‬
‫הכוכב ושפלתו‪ .‬אחר כן מזה הכדור היוצא המרכז ייפרד כדור‪ ,‬מרכזו בחצי עובי הכדור‬
‫היוצא מרכז‪ ,‬והוא יקרא גלגל ההקפה והוא יותר חזק משאר גרם הכדור היוצא המרכז‪,‬‬
‫לפי שהיא יקרעהו ויתנועע בו התנועה אשר היא קרובה מתנועת האמצע‪.‬‬
‫עוד בגלגל ההקפה [חסר]‪ . . .‬לפי שהוא יקרעהו‪ ,‬ויתנועע בו התנועה הנקראת תנועת‬
‫ההתחלפות‪ .‬ואלה עניינים ידעם הבקי בחכמת התכונה‪.‬‬
‫ויתבאר מהם שהכוכב בגלגלו כמו הלב בגשם הבעל חיים‪ ,‬וממנו יפוצו כוחותיו אל היותר‬
‫קרוב אליו‪ ,‬עד שחשבו אנשים מהטבעיים שגלגלי כוכבי לכת כולם בעל חיים אחד‪,‬‬
‫ושמקור כוחותיו כולם מן השמש למה שראו קשרים והתייחסויות שמורים בינו ובין השמש‪,‬‬
‫יודעים אותם הבקיאים בחכמת התכונה‪ .‬ואמרו אנשים שכל אחד מהם בעל חיים לבדו‪,‬‬
‫ושהכוכב בורא שאר גלגלו כשאר הגשם‪.‬‬
‫‪[ .3‬האם תנועת הכוכבים ברצון?]‬
‫ונעיין בהאמתת תנועות הכוכבים‪ ,‬אם הם ברצון כמו שאומרים‪ ,‬או בבלתי רצון‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ונאמר התנועות שתי מינים‪ ,‬מין נמשך לרצון כתנועות הבעלי חיים אשר מלמדו‪ ,‬ומין לא‬
‫נמשך לרצון מן המתנועע‪ ,‬כמו תנועת האבן למטה ותנועת האש למעלה‪ .‬כי האבן לא‬
‫תשיג התכלית המבוקש בתנועתה למעלה [בתנועה למטה ולא האש למעלה] ואם היה‬
‫מנהיג העולם יתברך ויתעלה יודע זה‪ ,‬והוא שם באלה הגשמים היסודיים התחלה תקרא‬
‫טבע תניעם אל מקומם הטבעי ברצון האל יתברך‪ ,‬בבלתי ידיעה בהם לתכלית מה שיעשו‪.‬‬
‫ואין האבן ושאר היסודות לבדם כן‪ ,‬אבל הצמחים ג"כ אשר למין מין ‪ . . . .‬ג"כ מהם‪ ,‬נגלים‬
‫להם תמונות מיוחדות‪ ,‬ומראים וריחות וטעמים מיוחדים‪ ,‬ופרחים ופירות מיוחדים‪ ,‬ובכלל‪,‬‬
‫מינים מן המלאכה יעידו בכוונה דקה וחכמה מופלגת‪ .‬ובהם התחלות‪ ,‬יזונו אותם ויולידו‬
‫הדומה בהם‪ ,‬רצוני חומר הדומה והוא זרעם‪ .‬ואמנם צורתם לא תעשה הטבע‪ ,‬אבל‬
‫יושפעו מהתחלה יותר עליונה‪ ,‬בה הרצון והחכמה‪ ,‬לפי שהם תחת העצמים הנכבדים‬
‫העומדים על שמירת סידור העולם ברצון האל יתברך‪ .‬וכן העוף הרובץ על הביצים‪ ,‬ויסבול‬
‫העמל והיגיעה אשר בזאת העבודה‪ ,‬מאין ידיעה בתכליתה מה יעשה‪ ,‬ואם היה לה‬
‫בעצמה תכלית‪ ,‬והוא לא ידעהו‪.‬‬
‫ונאמר עתה‪ ,‬שדעת הפילוסוף האמתי‪ ,‬שהגשמים השמימיים גשמים חיים‪ ,‬לא החיות‬
‫אשר בו ההזנה‪ ,‬והגידול‪ ,‬והולדת הדומה‪ ,‬ולא אשר בו החוש‪ ,‬אלא חיות בו יתנועעו ברצון‬
‫תנועות מצב והעתק‪.‬‬
‫‪[ .4‬אנשים סכלים מסרבים לקבל תנועת גלגלים מרצון]‬
‫אכן זה הדעת כשישמעו אותה האנשים הסכלים ירחיקוהו ויברחו ממנו‪ .‬כי הם חשבו‪ ,‬שכל‬
‫חי על כל פנים יתנועעו ועכ"פ יהיה בתנועתו התחלפות במהירות ואיחור‪ ,‬ולכת הלום‪,‬‬
‫ושוב לאחור‪ ,‬והמשך לתנועה מנוחה‪ .‬לא ישגיחו שלצמחים נפש‪ ,‬והם לא יתנועעו‪.‬‬
‫ושהתחלת המציאות כולו יתברך ויתעלה‪ ,‬ואיננו גשם ולא במקום‪ .‬כל שכן שיעתק ממקום‬
‫אל מקום‪ ,‬כל שכן שיתנועעו תנועות שיש בהם חלוף‪ ,‬כי כל זה נמנע עליו יתברך‪.‬‬
‫ואמרם שכל חי עכ"פ יתנועע ממקום למקום ועכ"פ יהיה בתנועתו התחלפות הוא מאמר‬
‫בטל‪ .‬ואמנם יקרה להם זה‪ .‬מצד סכלותם בתנאי הקדמות המופת‪ ,‬ואחד מהם הוא שיהיו‬
‫התארים עצמותיים למתוארים‪ ,‬ואם היה ההעתק עצמותי לחי ונכנס בגדרו‪ ,‬לא היה אפשר‬
‫שיהיה חי בלתי נעתק‪ ,‬ואמנם אחר שהוא תואר מקרי בו‪ ,‬הנה כבר ימצא לקצת מה שהוא‬
‫חי‪ ,‬זולתו קצתו‪.‬‬
‫ואלה נמשכו אחר המורגל מתנועות הבעלי חיים‪ ,‬שהם תנועות חלקיות נפסקות‪ ,‬נמשכות‬
‫אחר זולתם‪ ,‬ולמנוחות‪ ,‬ומאשר לא ימצאו תנועות השמים כן‪ ,‬חשבו שהם טבעיות‪ ,‬ולא‬
‫יתעוררו אל שאשר חייב זה כלו‪ ,‬היא בתנועות הבעלי חיים המורכבים‪ ,‬דברים רבים‪:‬‬
‫‪71‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מהם‪ ,‬שתכליות תנועותיהם תכליות חלושים נפסדים הם בעת מה טוב והצלחה ובעת אחר‬
‫איננו כן‪ .‬ומהם שהמחשבות תקרנה ויעוררו אל התנועה‪ ,‬ואחר יגלה להם כזב המחשבה‪,‬‬
‫ויתחייב להם העזיבה והמנוחה‪.‬‬
‫ומהם חולשת הגשם‪ ,‬ודרישת הנפש לתור לו מנוחה‪.‬‬
‫ומהם עניינים יביאו מחוץ ויעוררו על התנועה התגברות וניצוח‪ ,‬עד שכאשר יסתלקו‬
‫תתחייב המנוחה‪ ,‬או מעיקים יעיקו מתנועה הכרחית‪ ,‬עד שכאשר יסתלקו תהיה התנועה‪,‬‬
‫עד שאמרו קצת חכמיהם‪ ,‬כאשר יבחר הבוחר היותר טוב‪ ,‬אין בינו ובין המוטבע הפרש‪.‬‬
‫וזה הקש הפילוסופים בהיות השמים חיים ומתנועעים‪ ,‬והמתנועע לו מניע‪ ,‬הנה לשמים‬
‫מניע‪ .‬ותושם הקדמה ויאמר‪:‬‬
‫לשמים מניע‪,‬‬
‫וכל מניע גשם‪ ,‬הוא אם נפש‪ ,‬אם טבע‪.‬‬
‫הנה מניע השמים‪ :‬אם נפש ואם טבע‪.‬‬
‫אחר נאמר אם הייתה תנועת השמים טבעית‪ ,‬היה החלק אשר יתנועע מן המזרח אל‬
‫המערב‪ ,‬כשיגיע אל המערב יעמוד בו‪ ,‬וכן שאר החלקים יחויב שיעמדו במקומות אשר‬
‫יגיעו אליהם‪ ,‬אכן אין דבר מחלקי השמים יעמוד במקום אשר יגיע אליו‪ ,‬הנה תנועות‬
‫השמים בלתי טבעית‪.‬‬
‫אמנם החולקים להם בסבת ברחם ממה שאינו מורגל‪ ,‬רצוני שיהיה בעל חיים בלתי‬
‫מתחלף התנועות‪ ,‬ובלתי המשך אחר תנועתו מנוחה‪ ,‬יהיו מסופקים בזה ההיקש‪ ,‬ויאמרו‬
‫שהגזרה השופטת בשכל‪ ,‬מה שיתנועע תנועה טבעית ישרה‪ ,‬הוא אשר כשהגיע אל‬
‫מקומותיו הטבעיים לו נח בהם‪ ,‬אמנם הגשמים המתנועעים תנועות טבעיות סביביות‪ ,‬מדי‬
‫הגיעם אל מקום עזבוהו‪ ,‬וילכו אל זולתו כבר מסופקים בזה [‪ ]43‬ההיקש עד שנשיב לעשות‬
‫להם הקש מהחכמה האלוהית אחר שנקדים הקדמה‪ ,‬ונאמר‪ :‬שמעלת יסוד הגרמים‬
‫השמימיים על יסוד האדם‪ ,‬והוא היותר נכבד שבנמצאים המורכבים מן היסודות‪ ,‬מעלה‬
‫מבוארת‪ ,‬ביאור נגלה בגדלם ואורם‪ ,‬והתמדת הישארותם‪ ,‬כל שכן יתרון מעלתם על‬
‫הבעלי חיים הפחותים כתולעת והיתוש והפרעוש‪.‬‬
‫ונאמר אם היה מנהיג העולם יתברך ינהיגהו בחכמה וביושר‪ ,‬הנה ראוי שיתן ליותר חומר‬
‫נכבד הצורה היותר נכבדת‪ ,‬וצורת כל חי יותר נכבדת מכל מה שאינו חי‪ ,‬הנה לשמים חיות‬
‫יותר נכבד‪ ,‬מחיות הבעלי חיים המורכבים‪ .‬אלה ההקדמות לא יכחישם אלא מתעקש‪ ,‬אבל‬
‫העניין כמו שאמרו קצת חכמיהם‪ ,‬שמן הראוי‪ ,‬שיהיה ערך שכלנו אל שכלי הכוכבים‪ ,‬ערך‬
‫גודל גשמנו אל גודל גשמיהם‪ ,‬וזכות עצמינו אל זכות עצמיהם‪.‬‬
‫‪72‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתובים מעידים במה שקדם‬
‫אמר דוד ע"ה השמים מספרים כבוד אל וכו'‪ ,‬יום ליום יביע אומר וכו'‪ ,‬אין אומר ואין דברים‬
‫וכו' [תהלים יט ב ושם]‪ ,‬ירצה שהם מדברים לא הדבור החיצוני מן השפה ולשון‪ ,‬לזה אמר‬
‫אין אמר ואין דברים‪ ,‬אלא הדבור הפנימי‪ ,‬אשר לו מדרכו‪ ,‬שישכיל שהוא לו‪ .‬ואמר ע"ה‬
‫וצבא השמים לך משתחווים [נחמיה ט י]‪ ,‬הגיד שהם תמידי העבודה לאל יתברך‪,‬‬
‫והעבודה לא תהיה אלא מבעל שכל‪ .‬ושלמה ע"ה למה שזכר תנועת הגלגל העליון‪ ,‬הפועל‬
‫הלילה והיום באמרו‪ :‬וזרח השמש ובא השמש‪ ,‬ואל מקומו שואף זורח הוא שם [קהלת א‬
‫ה ושם]‪ ,‬ואחר זכר תנועת גלגל המזלות ותנועת כוכבי לכת על קוטביהם‪ ,‬בצאתם אל‬
‫הצפון והדרום‪ ,‬באמרו הולך אל דרום וסובב על צפון‪ ,‬ואמר סובב סובב הולך הרוח ואל‬
‫סביבותיו שב הרוח‪ .‬ורוח‪ ,‬הנה אם שיהיה נפש או רוח‪ ,‬אך איננו רוח‪ ,‬כי הרוח לא תניע‬
‫השמים‪ ,‬ואין לתנועת הרוח סדר‪ ,‬הנה אמנם ידבר מן הנפש המניעה השמים‪ .‬ומי שעיין‬
‫בתחילת יחזקאל במעשה מרכבה ויביט אמרו ע"ה על הארבע חיות‪ :‬דמות אדם להנה‬
‫[יחזקאל א י ושם]‪.‬‬
‫ועוד אומרו‪ :‬ודמות פניהם פני אדם ופני אריה מהימין לארבעתם ופני שור מהשמאל‬
‫לארבעתם‪ ,‬ופני נשר לארבעתם‪ ,‬ואומרו‪ :‬ודמות החיות מראיהן כגחלי אש‪ ,‬ואמרו‪ :‬וגבותם‬
‫מלאות עיניים‪ ,‬ואמרו‪ :‬ולא יסבו בלכתן‪ ,‬איש על עבר פניו ילכו‪ ,‬עם אמרו‪ :‬והחיות רצוא‬
‫ושוב‪ ,‬ואמרו‪ :‬ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן‪ ,‬ואמרו אחר כן [וכו' שם ז‬
‫יג]‪ ,‬לאופנים להם קורא הגלגל באוזני ואמרו‪ :‬ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם‪ ,‬ואמרו‪:‬‬
‫ובלכתם ילכו ובעמדם יעמודו ובהינשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעומתם‪ ,‬כי רוח החיה‬
‫באופנים‪ ,‬מי שיביט אלה הדברים כולם‪ ,‬יתבארו לו מהם דקדוקים‪ ,‬לא נבארם אנחנו‪ ,‬כי‬
‫קדמונינו ע"ה מנעונו מזה באמרם‪ :‬כל שלא חס על כבוד קונו ראוי הוא שלא בא לעולם‪.‬‬
‫ומי שהוא בעל שכל יעיין באמרם‪ :‬אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו‪.‬‬
‫וכאשר יעיין המעיין בברכת המאורות המחויבת עלינו בכל בוקר‪ ,‬ומאמר מי שקבע אותה‪,‬‬
‫פינות צבאות קדושים רוממי שדי‪ ,‬תמיד מספרים כבוד אל וקדשתו‪ ,‬תתברך ה' אלוהינו‪,‬‬
‫ואומר בורא קדושים עד המחדש טובו בכל יום תמיד מעשה בראשית‪ ,‬ידע שדעתנו‬
‫בתורתנו מסכמת עם הפילוסופיא האמיתית בזה ובזולתו‪.‬‬
‫נשלם המאמר הראשון‪ .‬תהילה לאל‪]44[ .‬‬

‫‪73‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר ב‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫המאמר השני והוא הקדמה וששה עקרים‪.‬‬
‫העיקר הראשון‪ :‬בשורש האמונה‪.‬‬
‫העיקר השני‪ :‬באחדות‪.‬‬
‫העיקר השלישי‪ :‬בתאריו יתברך‪ ,‬ומה שיתואר בו בהעברה המונית‪ ,‬ומה שיתואר בו‬
‫בהעברה סגולית‪ ,‬וביאור הקושי לתאר יתברך בתואר אמתי עצמותי‪.‬‬
‫העיקר הרביעי‪ :‬בפעולותיו יתברך ובסדור המשך הנמצאת ממנו‪.‬‬
‫העיקר החמישי‪ :‬באמונה האחרונה‪ ,‬והוא האמונה בנביאים ע"ה ובקבלה‪ ,‬ובתנאים אשר‬
‫בהם יתאמת ויקויים דבר הנביא‪ ,‬ויחויב להאמינו‪ ,‬ובתואר מיני הנבואה‪ ,‬וחלוף מדרגות‬
‫האנשים בה‪.‬‬
‫העיקר השישי‪ :‬באמונה [בשיתופים] וההערה על אמות [אמתות] שכל מה שידומה עליו‬
‫הוא נאמר בדרך העברה והוא נבדל ממנו‪.‬‬

‫זיכרון ההקדמה‪:‬‬
‫‪[ .2‬המצאות דבר או השתלמותו – עדות לתכלית שיש בו]‬
‫כשיראה בדבר מה מציאות אחר העדר‪ ,‬ושלמות אחר חיסרון עם סדר והדרגה עד שיגיע‬
‫תכלית מה ויעמד אצלה‪ ,‬נודע שאותה התכלית הוא המכוון‪.‬‬
‫ומשל זה בזה המציאות אשר תחת גלגל הירח‪ .‬היותר חסר שבו במדרגה‪ ,‬מציאות החומר‬
‫המשותף ליסודות הארבעה‪ ,‬כי הוא אין לו מציאות בעצמו‪ ,‬אלא באחת צורות היסודות‪,‬‬
‫ואין מציאותו בעבור עצמו‪ ,‬אלא כדי שיהיה מרכבת לאחד היסודות‪.‬‬
‫והמציאות היותר טוב מזה‪ ,‬היסודות עצמם‪ .‬כי כל אחד נמצא בעצמו‪ ,‬בו אותו‪ ,‬אשר‬
‫קראנוהו היולי‪ ,‬כבר הגיע בו צורה‪ ,‬אלא שזה ג"כ לא נקחהו מפני עצמם אלא להיות‬
‫המורכבים ממנו‪ ,‬כי הוא חומר בצירוף על המורכבים‪.‬‬
‫והמציאות היותר טוב מאלה‪ ,‬מה שהורכב בארץ מן העשן והאד‪ .‬ורצוני באמרי עשן‪ ,‬לא‬
‫עשן האש‪ ,‬אלא אדים יבשים‪ ,‬כי העשן והאד כשיתמזגו וישארו בבטן הארץ‪ ,‬לא ישיבו ארץ‬
‫אחר כן‪ ,‬אבל יישארו עד שיפעל בהם פעמים חום מבשל‪ ,‬ופעמים קור מקפיא‪ ,‬והיו מהם‬
‫המחצבים והאבנים‪ .‬אמנם המחצבים‪ ,‬לפי שהיה חומר האד בם יותר גובר‪ ,‬והוא יותר לח‪,‬‬
‫ולזה הם נרקעים בפטיש‪ ,‬אמנם האבנים‪ ,‬הנה ממה שחומר העשן בהם יותר גובר‪ ,‬ולזה‬
‫הם יבשים‪ ,‬בלתי נרקעים בפטיש‪ .‬ואלה כולם קרובי הטבע מטבע הארץ‪ ,‬לזה אין בהם מן‬
‫הכוחות הפועלות והמתפעלות דבר גדול‪.‬‬
‫והיותר טוב מזה במציאות‪ ,‬מציאות הצמחים כי בהם הזנה וגידול והולדת הדומה‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫והמציאות היותר טוב מזה‪ .‬מציאות הבעלי חיים הבלתי מדברים‪ ,‬כי בהם תוספות על מה‬
‫שבצמחים כוחות חיוניות ונפשיות‪.‬‬
‫והיותר מעלה שבמיניהם במציאות‪ ,‬האדם במה שלו מן הדבור‪ .‬ואחר האדם לא מצינו מין‬
‫יותר מעולה מדרגה ממנו‪ ,‬וידענו שהוא המכוון בזה המציאות הטבעי‪ ,‬ושכל מה שזכרנו‬
‫אלו יהיה היותר נכבד לא יושפעו עליו הצורות והכוחות היותר נכבדות‪ ,‬אבל כל מה שהגיע‬
‫מזג מה הושפעה עליו צורה נאותה לו‪ .‬כי אם היה המכוון דבר יותר עליון מדרגה מן‬
‫האדם‪ ,‬היה זה הדבר נמצא‪ .‬אבל אינו נמצא‪ ,‬הנה אין המכוון בזה המציאות אשר תחת‬
‫השמים דבר יותר עליון המדרגה מן האדם‪ .‬ואם היה המכוון דבר פחות מדרגה מן האדם‬
‫מכל מה שזכרנו היה המציאות עומד אצלו‪ ,‬אמנם אינו עומד אצלו‪ ,‬הנה אין המכוון האחרון‬
‫והסבה התכליתית זולת האדם‪.‬‬
‫ואלה היקשיים אמתיים תנאים מתדבקים‪ ,‬שנינו בכל אחד מקביל הנמשך‪ ,‬והוליד מקביל‬
‫הקודם‪ ,‬ובוטלה [‪ ]45‬ההנחה‪.‬‬
‫וכן נאמר באדם שבו כוחות צמחים‪ ,‬עליהם במדרגה הכוחות הנפשיים‪ ,‬ולמעלה מהם‬
‫הכוח המדבר‪ ,‬ולא נמצא למעלה ממנו כוח אחר‪ ,‬אם כן יהיה הוא המכוון בו‪ ,‬ואותם‬
‫האחרים מרכבות ומצעות קצתם לקצת‪ .‬אי אפשר לכוח המדבר בלעדיהם‪ ,‬כמו שכבר‬
‫התבאר‪.‬‬
‫וזה הכוח המדבר לו שני פנים‪:‬‬
‫אופן למעלה‪ ,‬בו יקבל מן המלאכים החכמות‪,‬‬
‫ואופן למטה‪ ,‬בו ישפוט שאר כוחות הגשם‪ ,‬ולא יניח דבר שיעשה בו יותר מדאי‪ ,‬או בלא‬
‫סדר‪.‬‬
‫‪ .3‬והחכמה הוא יתרון האדם ותכליתו‪.‬‬
‫והחכמות רבות זו למעלה מזו‪ ,‬והמכוון בכולם הידיעה באל יתברך ויתעלה‪ .‬וגשם האדם‬
‫בהמתו ומצעו אל האל יתברך ויתעלה‪ .‬אמנם קצתם ירצו להאכיל הבהמה מספוא רב‪ ,‬והם‬
‫אשר תכליתם המאכל והמשתה‪ .‬וקצתם ירצו ליפות אוכפה ורסנה וכסותה‪ ,‬ואלה הם אשר‬
‫תכליתם יופי המלבוש‪ .‬וקצתם יעלו ויכלו ימי חייהם בכמה חוליים אפשר שיקרו לבהמה‪,‬‬
‫ואיך יושמר בריאותה‪ ,‬ויתרפא חוליה‪ ,‬וטבע העשבים והמזונות המועילים והמזיקים‪ ,‬ואלה‬
‫הם הרופאים‪ .‬ולא אומר שחכמתם פחותה‪ ,‬אבל היא נכבדת מאד‪ ,‬מועילה בזה העולם‪ .‬כי‬
‫האדם יתמיד בה חיי העולם הזה‪ ,‬אשר בו יגיע אל השלמות ואל החיים העליונים‪ .‬והוא‬
‫מועיל בעולם הבא‪ ,‬מצד שיציל הרופא הנכבד עובדי האל יתברך מן המוות והאבדון‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫[לשון ומתימטיקה אינם תכלית]‬
‫אבל אומר‪ ,‬שמי שחשב היותה תכלית האדם‪ ,‬ויכלה זמנו כלו בה לבד‪ ,‬הנה כבר חומס‬
‫נפשו‪ .‬ומהם מי שמכלה זמנו כלו במה שהוא יותר פחות מזה‪ ,‬כאותם שעסקם כולו‬
‫הדקדוק ותיקון הלשון ולמדו אותו‪ ,‬ואחר ילמדוהו לאחרים‪ ,‬עד תכלית חייהם‪.‬‬
‫ומהם מי שכילה זמנו במספר‪ ,‬ובמעשים הזרים‪ ,‬כמו האיש אשר רצה לבשל חמשה עשר‬
‫רבעי תירוש עד שובו אל השליש‪ ,‬ובשלו עד שחסר ממנו הרביע‪ ,‬ונשפך מהנשאר שני‬
‫רביעים‪ ,‬ואחר נתבשל עד שחסר ממנו באש רובע‪ ,‬ונשפך ממה שנשאר שני רביעים‪ ,‬אל‬
‫כמה ישיב הנשאר כפי ערך מה שרצה‪ ,‬והדומים לאלה ההבלים‪ ,‬אשר באולי לא יקרו‬
‫לעולם‪ ,‬ויחשבו שבהם ישובחו בחכמת המספר‪ ,‬וכן בדברים פרטיים מחכמת התשבורת‪.‬‬
‫‪[ .4‬דוגמה‪ :‬מפתל החוטין]‬
‫ואמנם ההכרחי בהם באמת‪ ,‬מה שמביא אל חכמת התכונה לבד‪ .‬ומהם מפתל החוטין‪.‬‬
‫ואמרי מפתל החוטין‪ ,‬הוא שם קראו איש מחכמי הישמעאלים מדמה עניין האדם בעולם‬
‫לעניין איש עבד שהבטיחוהו להוציאו לחירות ולהמליכו ג"כ‪ ,‬וזה בשאמרו לו אם תעלה‬
‫לרגל ותחוג יהיה לך החירות והממלכה‪ ,‬ואם תלך הדרך ויעיקך מעיק מהגיעו אליו‪ ,‬יהיה‬
‫לך החירות לבד‪ ,‬ואם לא תלך הדרך‪ ,‬לא יהיה לך החירות‪ .‬הנה לו שלשה מינים מן‬
‫השתדלות‪:‬‬
‫הראשון מהם הכנות סבות צרכי המהלך‪ ,‬והכנת הבהמה והצידה וחמת המים‪.‬‬
‫והשני לשום מגמת פניו אל הדרך מסע אחר מסע‪.‬‬
‫והשלישי לשוטט במקום החגיגה‪.‬‬
‫ובכל אחד מאלה שלשה המינים מרחב גדול‪ .‬והיותר מעט ממה שבהכנת הסיבות‪ ,‬פתול‬
‫החוטין‪ ,‬אשר באולי יתפור בהם החמת‪ ,‬אשר באולי ישא בם המים‪( ,‬וסוף‪ ,‬הכנת הסיבות‬
‫שיגיעו כולם ותחילת מגמת פניו‪ ,‬הוא שום פעמיו לדרך‪ ,‬ואחריתו ההגעה)‪ .‬וכן המין‬
‫השלישי ג"כ‪.‬‬
‫‪[ .5‬מעלת המשפט והרפואה]‬
‫הנה אשר ירוץ מרוצת הכנת הסיבות‪ ,‬הוא העיון בחכמות המועילות בעולם על הרוב‪,‬‬
‫הרפואה וחכמת הדינין‪ ,‬רצוני המכלה זמנו בחכמת הרפואה‪ ,‬כדי להרוויח בה מבלי שיכוון‬
‫לגמול חסד‪ ,‬או המכלה זמנו ג"כ בחכמת הדינין לקנות לו שם וממון ושהו פקח‪ .‬כי חכמת‬
‫הרפואה אשר כן‪ ,‬וחכמת הדינין אשר כזה ישתתפו‪ ,‬באשר בשניהם תיקון הרעות‪ ,‬כי‬
‫בחכמת הדינין יתוקנו הרעות הנהוגות בין בני אדם להטיב להם עסקי העולם אשר‬
‫ביניהם‪ ,‬וברפואה יתוקנו רעות הליחות [‪ ]46‬ההפכיות‪ ,‬והזמנים ההפכיים מן השנה‪ ,‬זולת‬
‫שאם יונחו האנשים ישרנים‪ ,‬אין רע ביניהם‪ ,‬כמעט לא היו צריכים לחכמת הדינין‪ ,‬ואי‬
‫אפשר להם בלתי רפואה‪.‬‬
‫‪76‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .6‬עיסוק חסר תועלת במחקר משפטי]‬
‫וכמו שאם יכינו סבות החגיגה וההגעה אל תכלית המכוון‪ ,‬לפעמים יהיה בהם מי שיתעסק‬
‫בפתל החוטין לעולם‪ ,‬אשר באולי המעט ממנו מספיק‪ ,‬ורובו אין צריך לו‪ ,‬כן בחכמי הדינין‪,‬‬
‫מי שיכלה הזמן וישים כל מחשבתו לעיונים הארוכים‪ ,‬ולשאלות הקשות ועניינים לא קרו‬
‫ולא יקרו לעולם‪ ,‬כסבורים שהם מצרף השכל‪ ,‬ולטישה אליו‪ ,‬והוא באמת איבוד זמן‪ .‬והוא‬
‫טוב אם הקדים היותר הכרחי‪ ,‬עד שידע התורני‪ ,‬מה שאפשר שיבאר בו במופת אל מי‬
‫שמכחיש האל יתברך‪ ,‬או מכחיש הנבואה‪ ,‬או מכחיש הגמול והעונש‪ ,‬או מה שאצל האל‬
‫יתברך בעולם הבא‪ ,‬היה מה שנשאר מימיו אחר זה‪ ,‬אם כלה אותם באותם הדיוקים‬
‫הזרים אין רע‪ ,‬ואין לחוש בזה‪.‬‬
‫‪[ .7‬שלבים בלימוד תורה]‬
‫וכן עניין החכמים הגדולים ז"ל באמרם‪ :‬הוי שקוד ללמוד תורה‪ ,‬ודע מה שתשיב‬
‫לאפיקורוס ‪ -‬ואפיקורוס שם מכופרי הפילוסופים‪ ,‬נתייחסה כת המינות כולה אליו‪.‬‬
‫ואשר ירוץ מרוצת ההליכה מסע אחר מסע‪ ,‬ויכלה פעמי דרכו זה אחר זה‪ ,‬הוא זיכוך‬
‫הנפש והטהרה מאיכות הפחיתות ותולדותיהן אשר נזכרם במאמר השלישי מזה הספר‪.‬‬
‫ואשר ירוץ מרוצת ההגעה‪ ,‬והוא שלימות הידיעה באל יתברך‪ .‬והיודע בו‪ ,‬הוא היותר‬
‫הנכבד שבחכמים‪ ,‬בידיעה יותר נכבדת‪ ,‬לידוע יותר נכבד‪ .‬ומי שיקרא זה העניין‪ ,‬לא יקווה‬
‫שימצא בו זאת הידיעה בכללה‪ ,‬ולא שיגיע אליה מדרך מה שהוא כתוב‪ ,‬אבל מי שקראה‬
‫ולא יעיין בו‪ ,‬ולא הגיע אליו‪ ,‬הוא כמי שכילה זמנו בקריאת חכמת הרפואה‪ ,‬ולא יצלח‬
‫לרפא היותר קל בחולאים‪.‬‬
‫אבל הידיעה באל יתברך היא צורה תגיע לנפש המדברות‪ ,‬כשהוכנה בהסרת התארים‬
‫המגונים וקנות החשובים‪ .‬וכמו שכאשר הוכן גשם מה הכנה רבה‪ ,‬עד שהיה לו מזג עוזר‪,‬‬
‫הושפעה עליו צורה לא הייתה בו כן הנפש המדברת‪ ,‬כאשר תדע מה שבספרים‪ ,‬והוכנה‬
‫בתיקון המעשה‪ ,‬הושפעה עליה השפעות מנועם האל יתברך‪ ,‬והיה אל הקצה המכוון‬
‫באדם‪ .‬ואתה תמצא הנביא ע"ה יתאר שלמויות הכוחות השלשה אשר לנפש האנושית‪,‬‬
‫ולא ישים יתרון לדבר מהם‪ ,‬אמנם ישים יתרון לידיעה באל יתברך ותאריו‪ .‬והשווה הכוח‬
‫הצומח והמתאווה באמרו‪ :‬אל יתהלל עשיר בעשרו [ירמיה ט כב ושם]‪ ,‬השווה הכוח החיוני‬
‫הכעסני‪ ,‬באמרו‪ :‬אל יתהלל הגיבור בגבורתו‪ .‬והשווה הכוח המשכיל המדבר באמרו‪ :‬אל‬
‫יתהלל חכם בחכמתו ‪ -‬ואם הביאם על בלתי זה הסדר ‪ -‬כי אם בזאת יתהלל המתהלל‬
‫השכל וידוע אותי‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫והזהיר על ידיעת פעולותיו יתברך באמרו כי אני ה' עושה חסד‪ ,‬וזה‪ ,‬כדי שיעשה העבד‬
‫דבר מה מהם‪ ,‬וזה באמרו כי באלה חפצתי נאם ה'‪ .‬ואמר זולתו‪ :‬כי צדיק ה' צדקות אהב‬
‫[תהלים יא ז]‪ ,‬ולוה נתן יתרון המשורר לחסידי בני אדם על נשיאיהם באמרו‪ :‬יאמר נא‬
‫ישראל כי לעולם חסדו‪ ,‬יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו‪ ,‬יאמרו נא יראי ה' כי לעולם‬
‫חסדו‪ .‬ובמאמר הכתוב [דברים ו ה]‪ ,‬ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ממה שיחייב‬
‫הידיעה באל יתברך‪ ,‬כי מן הנמנע שיאהב האדם זאת האהבה הגדולה דבר לא ידעהו‪ ,‬ולא‬
‫נתקיים לו מציאותו‪ .‬והתחלת הידיעה בו יתברך‪ ,‬שידע באמיתותו‪ ,‬שידיעת עצמותו בלתי‬
‫אפשרית לנו‪ ,‬כל עוד היותנו בזה העולם‪ ,‬כי לא נדע אמתות דבר בציור‪ ,‬אלא בגדר או‬
‫ברושם‪ ,‬ומה שאין לו סוג‪ ,‬לא יגדר ולא יורשם‪ ,‬אכן יודע מציאותו במופתים האמתיים‪ ,‬כמו‬
‫שנבאר בעזרת האל‪]47[ .‬‬

‫‪78‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר ב עיקר א‬
‫‪ .1‬העיקר הראשון בשורש האמונה‬
‫אמונת ההמון היא‪ ,‬שלוקחים הידיעה באל יתברך מקובלת‪ ,‬כי הם יחשבו שמה שאין לו‬
‫גשם אין לו מציאות‪ .‬אמנם כאשר העירום‪ ,‬האמינו בקבלת האבות והמלמדים‪ .‬ואם לא‬
‫ייושרו יתגלגלו בלבותם ספקות ושיבושים ועליהם אמר הכתוב‪ :‬יען כי נגש העם הזה בפיו‬
‫ובשפתיו כבדוני ולבו רחוק ממני [ישעיה כט יג]‪.‬‬
‫ואמנם אמונת היחידים סגולות‪ ,‬היא הידיעה באל יתברך מצד פעולותיו‪ .‬וספרי התורה‬
‫יכוונו להדריך ההמון אל מדרגת היחידים‪ ,‬באמרו מי מדד בשעלו מים [שם מ יב]‪ ,‬מי שת‬
‫בטוחות חכמה [איוב לה לו]‪ ,‬מי פלג לשטף תעלה [איוב לח כה]‪ ,‬והדומים לזה‪ .‬אמנם זאת‬
‫האמונה לא יתבאר בה שהוא איננו גשם‪ ,‬רצוני גלגל‪ ,‬או כוכב‪ ,‬או מה שדומה לזה‪.‬‬
‫ואמנם אמונת המיוחדים שביחידים סגולות‪ ,‬להם דרך אחר‪ ,‬וזה‪ ,‬כבר התבאר במה‬
‫שקדם‪ ,‬שכל התנועות תכלינה אל מניעה ראשון לא יתנועע‪ ,‬אך לא התבאר שם בביאור‪,‬‬
‫אם אפשר שיהיה המניע הראשון יותר מאחד‪ ,‬או בלתי אפשר‪ ,‬ולא התבאר ג"כ אם אפשר‬
‫שיהיה גשם או לא‪ .‬ונאמר עתה‪ ,‬כי כבר התבאר שכל גשם בעל תכלית‪ ,‬ושאי אפשר‬
‫שיהיה בבעל תכלית כוח בלתי בעל תכלית‪ ,‬כבר התבאר כל זה במופת‪.‬‬
‫עוד‪ ,‬אחר שהמניע הראשון לא יתנועע‪ ,‬הנה לא ישנו הזמנים יכולתו‪ ,‬ולא סבוב הימים‬
‫כוחו‪ ,‬אבל הוא בלתי בעל תכלית‪.‬‬
‫ולפי שאי אפשר שיהיה בגשם כוח בלתי בעל תכלית‪ ,‬הנה המניע הראשון איננו גשם‪.‬‬
‫ויהיה ההיקש‪ :‬אם היה המניע הראשון אשר לא יתנועע‪ ,‬גשם‪ ,‬היה כוחו בעל תכלית‪ ,‬והיה‬
‫מתנועע‪ ,‬אמנם לא יתנועע הנה אינו גשם‪ .‬זה הקש תנאי מתדבק‪ ,‬הנחנו בו שהמניע‬
‫הראשון גשם‪ ,‬ושנינו מקביל הנמשך‪ ,‬ומוליד מקביל הקודם‪ .‬ובטלה ההנחה‪.‬‬
‫עוד נקח זה העניין אשר עיינו אליו מצד אחר‪ ,‬ונאמר‪ :‬שהנמצאות מתחלקות אל עלה‬
‫ועלול‪ .‬וזה מבואר מאד‪ ,‬כי אנחנו נמצא האדם עילתו אביו‪ ,‬רצוני עילתו הקרובה‪ .‬וכבר‬
‫מצאנו נמצאים אפשריים‪ ,‬רצוני נמצאים מציאותם תלוי בזולתם‪ ,‬ההעדר קדום למציאותם‪.‬‬
‫והסכימו הפילוסופים לקרא כל מה שמציאותו תלוי במציאות זולתו‪ :‬אפשר המציאות‪ ,‬כי‬
‫הוא אפשר שימצא ושלא ימצא‪ ,‬והמציאות הכללי מתמיד‪ .‬אמנם אשר בו יתלה מציאות כל‬
‫הדברים‪ ,‬ואשר לא יקנה המציאות מזולתו ‪ -‬אם היה דבר כזה ‪ -‬יקראוהו‪ :‬מחויב‬
‫המציאות‪.‬‬
‫ומבואר כי רבים מן הנמצאים יהיו נמצאים בכוח‪ ,‬ובלתי נמצאים בפועל‪ ,‬כצמחים בזרע‪,‬‬
‫והעופות בביצים‪ .‬וזה יותר אמתי בשם‪ .‬האפשר מכל דבר זולתו‪ .‬כי רושם האפשר הוא‪,‬‬
‫‪79‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫שהוא הדבר הבלתי נמצא עתה‪ ,‬ואם הונח אחר נמצא‪ ,‬או בלתי נמצא‪ ,‬לא יתחייב מזה‬
‫ביטול‪.‬‬
‫‪ .2‬ומן האפשר המציאות שני מינים אחרים‪:‬‬
‫אחד מהם הדבר הנמצא עתה‪ ,‬וכבר היה זמן מה שלא היה נמצא‪ ,‬ועוד יהיה זמן שיהיה‬
‫בלתי נמצא‪ :‬כראובן‪ ,‬וזה הסוס‪ ,‬וזה האילן‪.‬‬
‫והמין השני מה שלא קדם העדר‪ ,‬ולא ישיג מציאותו העדר‪ ,‬אלא שזה איננו מעצמותו אלא‬
‫מזולתו‪ ,‬כמו שיתבאר אחר זה מעניין העצמים אשר נקראם מלאכים‪ ,‬כי אלה לא יקדם‬
‫למציאותם העדר‪ ,‬ולא ישיגם העדר‪ .‬אכן זה להם מזולתם‪ ,‬והם מחויבי המציאות בזולתם‪,‬‬
‫ואשר להם מעצמותם אמנם הוא אפשרות המציאות לבד‪ .‬וכל זה יתבאר מעניינם בעיקר‬
‫החמשי מזה המאמר‪.‬‬
‫אמנם אשר נאמר אותו עתה‪ ,‬הוא שהנמצאות מתחלקות בחלוקה הראשונה אל מחויב‪,‬‬
‫ואפשר‪ ,‬לפי שכל דבר עולה במחשבה‪ ,‬ימצאהו השכל‪ ,‬אם מחויב‪ ,‬ואם אפשרי ואם נמנע‪.‬‬
‫אכן הנמצאות אין בהם נמנע כלל‪ ,‬כי כל דבר שהיה אחר שלא היה‪ ,‬אם היה מתחלה‬
‫נמנע מציאותו‪ ,‬לא נמצא לעולם‪ ,‬ואחר שנמצא‪ ,‬הנה כבר הורה ענינו על שהוא [המציאות]‬
‫היה אפשר המציאות‪ ,‬הנה כבר בוטל שיהיה במציאות נמנע וכבר התבאר שבמציאות‬
‫דברים אפשרי המציאות רבים‪.‬‬
‫‪ .3‬אמנם מחויב המציאות נאמר בו‬
‫כי הנמצאות‪ ,‬אם היו קונות המציאות מאפשר המציאות‪ ,‬ולא יעמד העניין אצל נמצא מה‪,‬‬
‫או נמצאים מה שהם מחוייבי המציאות‪ ,‬היו נמצאים בלתי בעלי תכלית‪ .‬לפי שכל אחד‬
‫מהם [‪ ]48‬אפשר המציאות‪ ,‬והוא יקנה המציאות מזולתו‪ ,‬ויהיה למעלה ממציאתו אחר‬
‫הוא יקנה לו המציאות‪ ,‬ויהיה עניין כולם כן‪ ,‬ולא ימצא אחד מהם‪ ,‬שלא ישיג השכל נמצא‬
‫אחר למעלה ממנו במדרגה‪ ,‬הוא אשר יקנה לו המציאות‪ ,‬ולא יעמוד זה אצל דבר‪ .‬ויהיו‬
‫אם כן הנמצאים בלתי בעלי תכלית‪ ,‬וכבר ביארנו שמציאות נמצאים בעלי סדור‪ ,‬נמצאים‬
‫בפועל‪ ,‬בלתי בעל תכלית שקר‪ .‬ומה שהביא אל השקר הוא שקר‪.‬‬
‫הנה אין כל הנמצאים אפשרי המציאות‪ ,‬אבל אי אפשר שלא יעמוד העניין אצל נמצא מה‪,‬‬
‫או נמצאים מה‪ ,‬לא יקנו המציאות מזולתם‪ ,‬יקרא מחויב המציאות‪ ,‬או מחויבי המציאות‪.‬‬
‫ומה שזה תארו‪ ,‬הוא אשר לא יקנה המציאות מזולתו‪ ,‬ואשר כל נמצא שנקראהו אפשר‬
‫המציאות כפי המינים השלשה‪ ,‬ממנו יקנה המציאות‪ ,‬אם ראשונה‪ ,‬ואם באמצעות‪ .‬ויהיה‬
‫המשל בזה כמו האחד במספר‪ .‬כי אחד לא יוכל להסתלק ויהיה מספר נמצא‪ ,‬ויוכל‬
‫הסתלק כל מספר והוא נשאר‪.‬‬
‫‪80‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫עוד‪ ,‬הדברים הנמנים‪ ,‬מהם מה שהוא קרוב יותר במדרגה אליו כמו השנים‪ ,‬ומהם יותר‬
‫רחוק כמו השלשה‪ ,‬ואחר ארבעה‪ ,‬ואחר אלה‪ ,‬אלפים אלפי אלפים‪ ,‬ויותר רב מזה‪ .‬רק‬
‫שהמספר הוא דבר מציאותו בכוח‪ ,‬ואין לו תכלית‪ ,‬אמנם הנמצאים בפועל הם בעלי‬
‫תכלית‪ ,‬כפי מה שהתבאר במופת‪ .‬והנמצא אשר מציאותו מחויב‪ ,‬עצמותו מספיק במציאות‬
‫עצמותו‪ .‬והנמצא אשר עצמותו מספיק במציאות עצמותו‪ ,‬הוא מחויב המציאות‪ .‬כי אם היה‬
‫קונה המציאות מזולתו‪ ,‬היה עצמותו בלתי מספיק במציאות עצמותו‪ ,‬וכבר הונח מספיק‬
‫במציאות עצמותו‪ ,‬הנה יהיה מספיק ובלתי מספיק‪ ,‬וזה שקר‪.‬‬
‫והנה מבואר מזה המופת‪ .‬שהמחויב המציאות‪ ,‬אין עילה לו‪ ,‬ושהוא עילת הדברים כולם‪.‬‬
‫ואחר שהתנועה שלמות למתנועע‪ ,‬הנה המניע הראשון אשר לא יתנועע‪ ,‬הוא מקנה‬
‫הדברים כולם שלמותם ואשר שלמותו מגיע לו מתחילת העניין‪ ,‬לא יקנה אותו מזולתו‪.‬‬

‫כתובים מעידים במה שקדם‬
‫וכבר באו הכתובים מעידים בהתלות כל הנמצאים באל יתברך‪ ,‬ושכלם צריכים אליו‬
‫יתברך‪ ,‬והוא בלתי צריך אליהם‪ ,‬כפי מה שנזכר במעשה בראשית‪ .‬ואמר הנביא ע"ה‪:‬‬
‫בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל [תהלים צ ב]‪ ,‬וזה‬
‫בקדמותו יתברך‪ .‬ואמר המשורר ע"ה בתואר נצחיותו‪ ,‬והיותו בלתי צריך לאחד מהנמצאים‬
‫ג"כ‪ .‬המה יאבדו ואתה תעמוד וכולם כבגד יבלו [שם קך כז]‪ .‬הנה כבר הסכימה התורה‬
‫עם הפילוסופיא האמתית בזה גם כן‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר ב עיקר ב‬
‫העיקר השני‪ :‬באחדות‪ ,‬והוא שלשה פרקים‪.‬‬

‫הפרק הראשון‬
‫באשר על כמה פנים יאמר לדבר שהוא אחד‪.‬‬

‫אחד מהם‪ ,‬כשלא תהיה בו חלוקה נמצאת בפועל‪ .‬וזה האופן היותר כוזב שיאמר בדבר‬
‫שהוא אחד‪ .‬וזה‪ ,‬כי על דברים שנים יאמר ג"כ עליהם שהם אחד‪ ,‬אם בעניין עצמות‪,‬‬
‫כאמרנו שראובן ושמעון אחד באנושות‪ .‬ומה שהוא יותר רחוק מזה‪ ,‬שיאמר לראובן הלבן‪,‬‬
‫ואבן לבן שהם אחד בלובן‪ .‬אמנם האחדות העצמותית‪ ,‬ממנה רחוקה‪ .‬שהאדם והאבן אחד‬
‫בגשמיות‪ ,‬וממנה קרובה‪ ,‬שראובן ושמעון אחד באנושות‪ ,‬ואלה כולם אחדויות כוזבות‪ ,‬כי‬
‫ראובן איננו שמעון ואם כלל אותם האנושות‪.‬‬
‫ויאמר אחד לאחד במספר‪ ,‬וזה האחדות יותר אמתי מן האחדויות אשר קדמו‪.‬‬
‫ומהם האחד בדביק הטבעי‪ ,‬כגשם אדם‪ ,‬וזה אחדות כזב ג"כ‪ ,‬לראותנו אותו מחובר‬
‫מאיברים רבים [‪ ]49‬כליים‪ ,‬והכלים מן המתדמי החלקים‪.‬‬
‫ויותר כזב מזה האחדות‪ ,‬אחדות הקבוץ‪ ,‬כמו שיאמר‪ :‬חיל אחד וקהל אחד‪.‬‬
‫ויותר קרוב אל אמיתת האחדות אחדות ההתמזגות‪ ,‬כי הגיעם ההפרדה בפועל אל מה‬
‫שממנו נמזגו‪ ,‬יקשה‪ .‬וזה‪ ,‬כאמרך תרי"אק פא"רוק אחד‪ ,‬והוא מחובר מארבע ושמונים‬
‫סמים‪ ,‬וזה אחדות כוזב‪.‬‬
‫ויותר קרוב מזה אל אמתת האחדות‪ ,‬אחדות הגשם הפשוט‪ ,‬כמו האוויר‪ ,‬או המים‪ ,‬או‬
‫הגשם החמישי השמימיי‪ .‬אבל הוא אחדות כוזב‪ .‬כי אנחנו כבר בארנו‪ ,‬שכל גשם מחובר‬
‫מחומר וצורה‪ ,‬ואין ראוי שיחשב בגשם‪ ,‬שהוא אחד באמתת אחדות גמורה‪.‬‬
‫ויותר קרוב מזה האחדות אל האמת‪ ,‬אחדות השטח‪ ,‬כי השטח אינו גשם‪ ,‬ולא דבר מן‬
‫הגשם‪ ,‬אבל הוא מקרה קרה לו‪ ,‬מצד שהוא בעל תכלית‪ .‬אך כל שטח‪ ,‬הנה כבר יסבול‬
‫שיתחלק‪ ,‬וכן כל קו הוא סובל החלוקה‪ ,‬הנה בו ריבוי בכוח‪ .‬הנה אין השטח האחד‪ ,‬ולא‬
‫הקו האחד אמתי האחדות‪ .‬הנה כבר התבאר שגשם‪ ,‬או דבר ממה שבגשם אינו אחד‬
‫באמת‪ .‬עוד נאמר ג"כ בעצמים השכליים הנבדלים הנכבדים אשר נקראם מלאכים‪ ,‬שאין‬
‫אחד מהם אחד באמת‪ .‬וזה שמציאותם‪ ,‬כמו שאמרנו תלוי בזולתם‪ ,‬ואין להם מעצמותם‬
‫חיוב המציאות‪ ,‬אבל אפשרות המציאות‪ ,‬ולהם מזולתם חיוב המציאות‪ .‬והם מחוברים‬
‫משני עניינים‪ ,‬מאפשרות המציאות אשר להם בעצמם‪ ,‬ומחיוב המציאות אשר להם‬
‫בזולתם‪ .‬הנה כבר התבאר‪ ,‬שכל מה שיתלה מציאותו בזולתו‪ ,‬אינו גמור באחדות‪ .‬הנה‬
‫הנמצא אשר יתלה בו מציאות הנמצאים‪ ,‬ואשר יקרא מחויב המציאות הוא אפשר שיהיה‬
‫אחד‪ ,‬וכבר נשאר שנעיין בזה‪ ,‬ונתן מופתו ברצון האל‪.‬‬
‫‪82‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הפרק השני מן העיקר השני‬
‫באשר לא יעבור שיתלו הנמצאים בשני דברים בשום צד ועניין; אבל אמנם יתלו‬
‫בנמצא אחד‪ ,‬גמור האחדות‪ ,‬נקי מכל דרכי הרבוי‬
‫‪[ .1‬דחיית כל תיאוריה שאינה מקבלת אחדות היוצר הראשון]‬
‫כבר ביארנו‪ ,‬כי בהכרח אי אפשר שלא יהיה הנה דבר‪ ,‬הוא מחויב המציאות בעצמותו‪ ,‬לא‬
‫יקנה המציאות מזולתו‪.‬‬
‫ואם לא‪ ,‬היו נמצאים בפועל‪ ,‬בעלי סידור‪ ,‬בלתי בעלי תכלית‪ ,‬או יהיו סבות המציאות‬
‫בסיבוב‪ ,‬והוא נמנע‪ .‬ונאמר עתה‪ ,‬שזה המחויב המציאות אשר עצמותו מספיק במציאות‬
‫עצמותו‪ ,‬אשר לא יקנה המציאות מזולתו‪ ,‬אם היה בעצמותו ריבוי מצד מה‪ ,‬ולא יהיה גמור‬
‫הפשיטות‪ ,‬לא יהיה עצמותו מספיק בחיבור אותו ריבוי‪ ,‬ושום אותו עצמות אחד‪ ,‬אבל היה‬
‫צריך אל מחבר יחברהו‪ ,‬ויתלה מציאותו בזולתו‪ .‬וכבר הונח שהוא אותו אשר יתלה בו‬
‫מציאות הכל‪ ,‬ולא יתלה מציאותו בדבר‪ .‬ואם נתאמת זה‪ ,‬רצוני שלא יהיה בקצה הפשיטות‬
‫והפרישות ממיני ריבוי בחיבור או בעניין‪ ,‬הנה נתלה מציאותו בזולתו‪ ,‬ולא נתלה מציאותו‬
‫בזולתו‪ ,‬זה חלוף לא יתכן‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬אם יתלה מציאותו בזולתו‪ ,‬יהיה קודם אליו בסידור דבר אחר‪ .‬כי המחבר יותר קודם‬
‫בסידור מן החיבור‪ ,‬והיה כבר הונח שהוא תחילת כל הדברים‪ ,‬הנה יהיה תחילה ובלתי‬
‫תחילה‪ ,‬זה חלוף לא יתכן‪.‬‬
‫ולא יעבור שיהיה ריבוי בשום פנים בראשון‪ ,‬אשר בו יתלה מציאות כל דבר‪ ,‬ולא יתלה‬
‫מציאותו בדבר‪ ,‬ואשר הוא בלתי צריך לדבר וכל דבר צריך אליו‪.‬‬
‫וכבר נשאר שנאמר‪ ,‬אם יעבור בשכל‪ ,‬שיהיו שני דברים שניהם מחויבי המציאות‪ ,‬ושניהם‬
‫יתלה בהם מציאות כל דבר‪ ,‬ולא יתלה מציאותם בדבר‪ .‬ונאמר שזה בטל‪ .‬וזה‪ ,‬כי מחויב‬
‫המציאות הוא בקצה הפשיטות והמרחק מן הריבוי‪ ,‬כמו שאמרנו‪ .‬ומחויב המציאות אין בו‬
‫תואר נוסף על עצמותו‪ ,‬רצוני‪ ,‬כמו שתאמר ראובן חכם‪ ,‬כי ראובן הוא דבר‪ ,‬והגעת‬
‫החכמה לו הוא דבר אחר‪ ,‬נוסף על עצמותו‪ .‬ואין מחויב המציאות כן‪ ,‬אבל הוא דבר אחד‬
‫אחדות גמורה מכל צד‪.‬‬
‫ואם היה כן דבר אחר‪ ,‬הנה אם שיהיה בו דבר מה בו יהיה זולת [‪ ]50‬הראשון‪ ,‬או לא‬
‫יהיה‪ .‬ואם היה בו דבר אחר‪ ,‬בו יהיה זולת הראשון‪ ,‬הנה איננו פשוט מכל צד‪ ,‬אבל הוא‬
‫מחויב המציאות‪ ,‬וכבר ישתנה בו מחויב המציאות האחר הפשוט אשר אין בו שני עניינים‪,‬‬
‫ויהיה זה השני בעל שני עניינים‪ ,‬איננו פשוט‪ ,‬אבל מחובר‪ ,‬ויהי עצמותו בלתי מספיק‬
‫במציאות עצמותו‪ ,‬כי עצמותו מתחלפת מן חיוב המציאות (בדבר)‪ ,‬וזה החיבור יצטרך על‬
‫מחבר‪ ,‬הנה הוא מחובר ולא ראשון‪ .‬ואם ג"כ קראנו אותו מחויב המציאות‪ ,‬יהיה לא אמת‬
‫‪83‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ולא נכון‪ .‬כי מחויב המציאות‪ ,‬הוא אשר לא יתלה מציאותו בדבר‪ ,‬וזה תלה מציאותו בדבר‪,‬‬
‫הנה אינו מחויב המציאות‪.‬‬
‫ואם היה השני מחויב המציאות בתכלית הפשיטות כראשון‪ ,‬לא יהיה לו דבר ישתנה מן‬
‫הראשון‪ ,‬ויהיה הוא הוא‪ ,‬לפי ששני דברים אשר יתדמו בעניין מה‪ ,‬אי אפשר שלא יהיה‬
‫להם עניין אחד יהיה בו זה בלתי זה‪ ,‬ואם אין להם עניין בו יהיה זה בלתי זה‪ ,‬הנה זה הוא‬
‫זה‪ ,‬ואיננו אמת שיקראו שנים אבל אחד‪.‬‬
‫הנה כבר התאמת שלא יעבור שיהיה במציאות שני אלוהות אלא אחד‪ ,‬והוא האחד אשר‬
‫הוא יותר אמתי מכל אחד בעניין האחד‪ ,‬ושאין בו ריבוי בשום פנים‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הפרק השלישי מן העיקר השני‬
‫באשר אחדות כל אחד הוא מקרה‪ ,‬בלתי עובר כמוהו על האל יתברך; ונבאר שאחדות‬
‫האל יתברך שבה אל עניין שולליי‪ ,‬עובר עליו יתברך‪.‬‬
‫נאמר ראשונה‪ ,‬כי האחדות בכל דבר יקרא אחד‪ ,‬זולת האל יתברך ויתעלה‪ ,‬אמנם הוא‬
‫אחדות מקריית‪ .‬ואחדות האל יתברך איננה מקרית אחר שהמקרים לא ישיגוהו יתברך‪.‬‬
‫ומופת היות האחדות בכל אחד זולתו מקרה‪ ,‬יתבאר לך מן האדם על דרך משל‪ .‬כי אם‬
‫היה במה שהוא אדם אחד‪ ,‬לא יהיו הקהל אנשים‪ .‬ואם היה במה שהוא אדם רבים‪ ,‬לא‬
‫יהיה האחד אדם‪ .‬ואמיתת האדם ועצמותו הוא‪ ,‬שהוא אדם‪ ,‬לא אחד ולא רבים‪ .‬וישיגהו‬
‫שיהיה אחד‪ ,‬ושיתקבץ מהם אחדים‪ ,‬ויהיה הריבוי‪ ,‬ויסור האחדות‪ .‬הנה כבר תראה‬
‫שהאחדות אליו מקרה‪ .‬ועוד אם היה עניין היותו אדם‪ ,‬הוא בעינו עניין היותו אחד‪ ,‬לא‬
‫יעבור שיהיה אדם אחד‪ ,‬וסוס אחד‪ ,‬ואילן אחד‪ ,‬ואבן אחת‪ .‬הנה כבר תראה שאחדות אלה‬
‫הדברים כולם הוא מקרה‪ ,‬ואמנם יקרא כל אחד מהם אחד‪ ,‬כשלא יהיה עמו שני ממינו‪,‬‬
‫וכאשר הגיע עמו שני ממינו‪ ,‬סרה אחדותו‪.‬‬
‫אמנם האל יתברך ויתעלה אחד שאין כמוהו דבר‪ ,‬הנה אחדותו לא תסתלק לעד‪ ,‬אחר‬
‫שלא יצטרף אליו דבר כמוהו‪ ,‬ואיננו במציאותו לא ישוער בשכל‪ .‬ועניין שהוא אחד‪ ,‬הוא‬
‫עניין שאין כמוהו דבר‪ ,‬והוא שב אל עניין שוללי‪ .‬ואין אחדותו כאחדות דבר ממה שקרא‬
‫אחד‪ ,‬אבל הוא יתברך ויתעלה יותר אמתי‪ ,‬מכל אחד בשם האחד‪ .‬ועניין היותו יתברך‬
‫אחד אחדותו היא עצמותו‪ ,‬ישוב אל שני [‪ ]51‬דברים‪:‬‬
‫אחד מהם‪ ,‬שכל מה שזולתו בו ריבוי באופן מה אלא הוא;‬
‫והשני‪ ,‬הוא מצד שאין כמוהו דבר לא יתרבה עם דברים אחרים‪.‬‬
‫כי ראובן‪ ,‬על דרך משל‪ ,‬הוא אחד‪ ,‬והוא עם שמעון לוי ויהודה רבים‪ ,‬וכאשר אמרת האל‬
‫יתברך והמלאכים והנבראים כולם‪ ,‬לא יתרבה בהם כי הוא איננו כדבר מהם‪ .‬ואחדות‬
‫ראובן תשוב אליו כשחסר ממנו שמעון לוי ויהודה‪ ,‬והאל יתברך לא בהימצא נמצאים רבים‬
‫עמו בשכל יתרבה בשכל‪ ,‬ולא בסורם ממנו בשכל יתאחד‪ ,‬אבל בעצמותו הוא אחד‪,‬‬
‫אחדותו היא עצמותו‪ ,‬לא היה לעד‪ ,‬ולא יהיה לעולם אלא כן‪ .‬זאת היא סברת בעלי העיון‬
‫האמת במה שאחר הטבע‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר ב עיקר ג‬
‫‪ .1‬העיקר השלישי בתארים‬
‫דע שהמאמרים או התארים היותר אמתיים על האל יתברך ויתעלה אמנם הם השלילות‪.‬‬
‫כאמרך איננו גשם‪ ,‬ולא נתלה מציאותו במציאות דבר אחר‪ ,‬ואין כמוהו דבר‪ ,‬ומה שדומה‬
‫לזה‪ .‬רק שהשלילות‪ ,‬ואם הם מסלקות ספיקות רבות‪ ,‬אינן מודיעות דבר‪ .‬ונאמר ג"כ‬
‫שהדיבור להמון הביא לזכור תארים לבורא יתברך ויתעלה שהם על צד העברה‪ ,‬וראוי‬
‫שיאמן‪ ,‬שאע"פ שנאמר כן‪ ,‬אינם על דרך האמת כן‪.‬‬
‫והמשל בזה ויקץ כישן ה'‪ :‬וכו' [תהלים עח סה]‪ ,‬עורה למה תישן ה' הקיצה [שם מד כד]‪,‬‬
‫למה תהיה כאיש נדהם [ירמיה יד ט]‪ ,‬למה תהיה כגר בארץ [שם יד ה]‪ ,‬וכן כל מה‬
‫שיתואר בו יתברך ממציאות איברים לו‪ ,‬הוא על צד העברה‪ .‬וממה שנאמר עליו דברה‬
‫תורה כלשון בני אדם‪ .‬ומשל אלה ההתגשמויות‪ :‬תהי נא אוזנך קשבת וכו' [נחמיה א ו] והיו‬
‫עיני ולבי שם [מלכים א' ט ג]‪ ,‬והארץ הדום רגלי [ישעיה סו א]‪ ,‬אף ידי יסדה ארץ [שם מח‬
‫יג]‪ ,‬על כן המו מעי לו [ירמיה לא כ]‪ ,‬כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך [תהלים ח ד]‪ ,‬ומה‬
‫שדומה לזה‪ .‬ותמצא הכתוב ישתולל מן ההגשמה‪ ,‬ויעיר על שהיא נאמרת בהעברה‪ ,‬וזה‬
‫באמרו‪ :‬ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה‪ ,‬ביום דבר ה' אליכם בחורב‪.‬‬
‫וכן כל מה שיתואר בו יתברך מהשקפת הדברים‪ ,‬על דרך השקפת המשתדל להבין‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫ארדה נא ואראה‪ ,‬ויקרא ה' אלוהים אל האדם ויאמר לו איכה‪ ,‬כי עתה ידעתי כי ירא‬
‫אלוהים אתה‪ ,‬לולא כעס אויב אגור‪ ,‬וכן כל מה שיתואר בו יתברך מחידוש דעת אחר דעת‬
‫אבל אמתת הדבר כמו שאמר צופר‪ ,‬כי הוא ידע מתי שווא וכו' [איוב יא יא]‪ ,‬רצה באומרו‬
‫"ולא יתבונן"‪ ,‬היותו בלתי צריך יתברך ויתעלה בידיעת הדברים להבטה והתבוננות‪ ,‬כי זה‬
‫אמנם ימצא‪ ,‬לאשר ידיעתו מחודשת‪ ,‬ויתעלה האל מחידוש תואר לו‪ ,‬אבל ראוי שיודע‪,‬‬
‫שזה על דרך ההלצה ההמונית‪ .‬וכן מה שיתואר בו מן הכעס‪ ,‬ואחר כן הרצון‪ ,‬ראוי שיאמן‬
‫בו‪ ,‬שהמעשה הטוב יקרב ויגיע אליו‪ ,‬ויבוא מזה אחר כן הצלחה יאמר לה גן עדן‪ ,‬וענינה‬
‫שווה לעניין ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה [זכריה ג ז]‪ ,‬ושרוע המעשה ירחק‬
‫ממנו‪ ,‬ויגיע לו ממנו אחר זה הפך הצלחה באחרונה‪ ,‬יאמר לה גיהינום‪ ,‬ושאול ותופת‪,‬‬
‫ושמות כאלה‪ .‬ובהתקרב אל האל יתברך או התרחק ממנו יאמר הכתוב‪ :‬אשר בית ישראל‬
‫עושים פה לרחקה מעל מקדשי [יחזקאל ח ו]‪.‬‬
‫ואמר המשורר בתלונת זה ההתרחק‪ :‬למה ה' תעמוד ברחוק‪ ,‬על תרחק ממני כי צרה‬
‫קרובה [תהלים י א]‪ ,‬ואמר בהתקרב‪ :‬ה' מי יגור באוהליך [שם טו א]‪ .‬ואמר בכתוב‪ :‬כי מי‬
‫הוא זה ערב לבו לגשת אלי [ירמיה לו כא]‪ .‬וכמו שרוכב הים ברוצו בו קרוב אל ההרים‬
‫הרמים והגבעות הנישאות‪ ,‬נראו אליו כאלו הם מעופפים אל הפך צד מרוצתו‪ ,‬כן הרשעים‬
‫כאשר ישערו רוע הצלחתם ורוע עניינם ידמו שהאל יתברך כבר רחק מהם‪ ,‬ואיננו כן אבל‬
‫‪86‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הם אשר רחקו ממנו‪ .‬ויקרא [‪ ]52‬אשר ענינו הפך עניינם יושב בסתר עליון [תהלים צא א]‪.‬‬
‫ורז"ל יאמרו בזה‪ :‬מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך‪.‬‬
‫‪[ .2‬פירוש תארים חיוביים‪ :‬אחד‪ ,‬אמתי‪ ,‬נצחי‪ ,‬חי]‬
‫וכבר אמרנו לך התארים אשר הם הרבה בדרך העברה‪ .‬ונאמר עתה בתארים אחרים‪,‬‬
‫והם שהוא יתברך האחד‪ ,‬האמתי‪ ,‬הנצחי‪ ,‬החי‪ ,‬היודע‪ ,‬הרוצה‪ ,‬היכול‪ ,‬ואין בתארינו אותו‬
‫יתברך שהוא יודע די‪ ,‬עד שלא נצטרך לתאר אותו בחיות‪.‬‬
‫אבל אם יאמר אומר‪ ,‬שכל יודע הוא חי‪ ,‬כי העניין‪ ,‬ואם הוא כן במציאות‪ ,‬איננו כן בהבין‬
‫אותו לאחרים‪ .‬כי אם יאמר אומר שהאדם הוא גשם מדבר‪ ,‬לא יאמר דבר‪ .‬כי הוא לא‬
‫יתארהו בשהוא חי‪ ,‬מפני שכל מדבר חי‪ .‬אך זה הוראת התחייבות‪ ,‬והיא הוראה בלתי‬
‫נעשית אצל בעלי ההיגיון‪ .‬אבל היא כמי שרצה להורות במילת הגג על הבית‪ ,‬ויאמר‪ :‬ידוע‬
‫שהגג לא יעמוד אלא על הכתלים‪ ,‬והכתלים על הארץ‪ ,‬ודבר מקובץ מן הארץ וכתלים‬
‫סביביו‪ ,‬וגג עליו‪ ,‬הוא הבית‪ ,‬ויאמר לו שהדבר‪ ,‬ואם הוא כן במציאות‪ ,‬איננו מספיק ולא‬
‫טוב להבין זה לזולתו‪.‬‬
‫וכן מי שתאר האל יתברך בידיעה‪ ,‬ועזב לתארו בחיים‪ ,‬נשען עליו הידיעה‪ ,‬לא יעשה‬
‫הראוי‪ ,‬ולא הורה על דבר‪.‬‬
‫ואנחנו נבוא לעיין בתארים השמונה אשר זכרנום‪ ,‬ונבאר אותם במופת‪.‬‬
‫אם אחדותו‪ ,‬כבר ביארנוה‪ ,‬וביארנו שהיא אינה כאחדות כל אחד‪ ,‬ויאמרו בעלי העיון במה‬
‫שאחר הטבע‪ ,‬כי אחדותו יתברך היא עצמותו‪ ,‬ובמאמרם צריך עיון‪ .‬וזה‪ ,‬כי עצמותו‪ ,‬אם‬
‫הייתה היא אחדותו‪ ,‬היה אמרנו‪ :‬האל יתברך הוא אחד‪ :‬כאמרנו האל יתברך הוא האל‬
‫יתברך‪ .‬ועוד כי אנחנו נדע מעצמנו שלא נשיג האל יתברך ועצמותו‪ ,‬כל עוד היותנו‬
‫מחוברים לגשמים ‪ -‬ואולי שנשיג זה אחר הפרדתם‪ ,‬ונשיג ונאמת אחדותו יתברך‪ ,‬ואשר‬
‫נשיג זולת אשר לא נשיג בלי ספק‪.‬‬
‫ואשר חייב המנע השגת עצמותו יתברך הוא‪ ,‬שאנחנו לא נדע אמיתת [דבר] אלא אם‬
‫בחוש‪ ,‬ואם בגדר ואם ברושם‪ .‬והחוש לא ייפול על בלתי בעל גשם‪ ,‬והגדר ג"כ אמנם יקום‬
‫מסוג והבדל‪ ,‬ואין מדברים כמוהו יתברך שיקבצם גדר ויבדלו בהבדל‪ ,‬ואין סוגי לו‪ ,‬ואין‬
‫הבדל לו‪ ,‬ולא גדר לו‪ ,‬ולא רושם לו‪.‬‬
‫אמנם אחדותו‪ ,‬הנה אנחנו למה שבחננו עצמי הדברים כולם‪ ,‬לא נמצא בהם דבר ידמה לו‪,‬‬
‫ידענו אחדותו על דרך זה שידענו שהיא אינה כאחדות דבר ממה שיקרא אחד‪ ,‬אחר שאין‬
‫במציאות דבר‪ ,‬ואין כמוהו דבר מכל צד אחר זולתו יתברך‪ .‬אכן לא יובן לנו מזה‪ ,‬שהוא‬
‫יתברך דבר‪ ,‬ואחדותו דבר אחר‪ ,‬עד שנחשוב שבו דבר נוסף על עצמותו‪ ,‬או שעצמותו‬
‫‪87‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מחובר מתאר ומתואר‪ ,‬אבל על דרך זה‪ :‬והוא‪ ,‬שאנחנו למה שהרגשנו מעצמותו יתברך‬
‫זה העניין השולליי‪ ,‬והוא שאין כמוהו דבר‪ ,‬היה זה במה שאפשר לנו הדבור בו לבדו‪ .‬וכן‬
‫כאשר חייבנו לו תארים רבים‪ ,‬צריך שלא יובן מזה ריבוי בעצמותו יתברך כאשר יובן במה‬
‫שבינינו אנחנו‪ ,‬כשיתאר מתואר בדברים רבים‪ .‬כי אנחנו כאשר נאמר באדם שהוא הגשם‬
‫הניזון‪ ,‬המרגיש‪ ,‬המדבר‪ ,‬ידענו באמת שאלה התארים כולם נכנסים בעצמותו‪ ,‬ומהם קם‬
‫עצמותו‪ ,‬והם חלקי גדרו‪ .‬וכאשר נתאר האלוה יתברך בתארים רבים‪ ,‬לא נאמין שהם‬
‫נכנסים בעצמותו‪ ,‬או מהם קם עצמותו‪.‬‬

‫ואיך?‬

‫וכבר התבאר במופת‪ ,‬העלות דרך קדושתו המוגבהת מדרכי החיבור כולם‪ .‬ולא שהם‬
‫חלקי גדרו‪ ,‬וכל שכן שכבר התבאר לנו במופת [‪ ]53‬שהוא לא יוגדר ולא יורשם‪ ,‬אבל‬
‫יתאמת לנו במופתים ברורים אחדותו הגמורה‪ ,‬ויעלה בידינו אצל בחינתנו [לבד] תארים‬
‫רבים‪ .‬וכמו שאשר אישוני עיניו אינם על קו הישר‪ ,‬יראה הדבר האחד שנים‪ ,‬ועל דרך‬
‫האמת הוא אחד‪ ,‬ואמנם הוא יראהו שנים לחולשת חושיו ועקמימותו‪ ,‬כן יקרה לשכלנו‬
‫אנחנו‪ ,‬כשיתמידו להביט בזה העניין העצום‪ ,‬אשר יבלבל השכלים ויטרוף הדעת‪ ,‬נראו לו‬
‫תארים רבים‪ ,‬עם התאמתם‪ ,‬שזה מפני חולשתם מהשיג אחד אחדות גמורה‪ ,‬בלתי צריכה‬
‫לכל זה‪.‬‬
‫והעניין כמו שאמר הפילוסוף שקושי השיגנו הדברים יהיה משני צדדים‪ :‬אם מחולשת‬
‫מדרגת מציאותם‪ ,‬כהיולי‪ ,‬והזמן‪ ,‬והמקום‪ ,‬וזולת זה; ואם מגודל מדרגת מציאותם‪ ,‬כאשר‬
‫לנו יקרה אצל העיון באלוה יתברך‪ .‬כי הוא נעלם לחוזק היראותו כמו השמש המאיר‪ ,‬עד‬
‫שלא יכול העוף הנקרא זטואט לעיין עליו‪.‬‬
‫וכאשר יגלה האמת אמרנו שכל עצמותו אחת מכל צד‪ ,‬וכן תארו יחויב שיהיה אחד‪,‬‬
‫ושיהיה הוא עצמותו‪ ,‬רצוני שיובן ממנו עצמותו לא שיובן ממנו דבר מה בעצמותו‪ ,‬וכמו‬
‫שעצמותו מוסכלת אצלנו‪ ,‬כן זה התואר מוסכל אצלנו‪.‬‬
‫אמנם אלה התארים אשר נניח אותם אנחנו‪ ,‬כאשר נדבר בינינו‪ ,‬נבאר במופת שאין דבר‬
‫מהם בטל‪ ,‬אבל אמת גמורה‪ .‬האלוהים! אם לא מצד שדומה ריבוי‪ .‬וזה הוא עניין התנצלנו‬
‫ממנו‪.‬‬
‫והתואר היותר ראוי לו הוא‪ ,‬שהוא נמצא‪ ,‬ולו אחר כן תארים רבים‪ ,‬לא יחייבו ריבוי‬
‫בעצמותו‪ ,‬כל שכן שהם שלילות‪ ,‬ולא יתרבה הדבר בשלילה‪ .‬ובתאריו יתברך‪ ,‬דבר הוא‬
‫כסוג‪ ,‬והוא שהוא נמצא‪ ,‬ודבר שהוא כהבדל‪ ,‬והיא אשר אין כמוהו דבר‪.‬‬
‫אכן הסוג‪ ,‬איננו סוג‪ .‬כי הסוג יאמר על כל נשואיו בהסכמה‪ ,‬ולא יאמר הנמצא לאל יתברך‬
‫ולדבר אחר בהסכמה‪ .‬וההבדל אינו הבדל‪ ,‬כי ההבדל הוא העניין הכוללי‪ ,‬אשר בו יוכללו‬
‫מין מן מין‪ ,‬ואין לראשון יתברך סוג‪ ,‬ואין לו הבדל‪ ,‬ואמנם בינו ובין שאר הדברים שינוי‪ ,‬לא‬

‫‪88‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הבדל‪ .‬עוד ממקובץ אלה השנים אשר הם כמו הסוג וההבדל יתבארו לנו תארים אחרים‬
‫רבים בלתי מחייבים ריבוי בעצמותו כמו שנבאר לך‪.‬‬
‫ואחד מהתארים אשר לו כפי דעתנו הוא‪ ,‬שהוא אחד‪ .‬וכבר ביארנו במופת שעניין זה אין‬
‫כמוהו דבר‪ .‬ומהם שהוא אמת‪ ,‬ויותר אמת מכל אמתי בעניין האמת‪ .‬וזה יתקיים אחר קיום‬
‫שהוא לא יתנועע‪ ,‬וכבר קיימנו זה‪ .‬ולא יהיה אחר העדר‪ ,‬ולא שלמות לו אחר חיסרון‪ .‬ואי‬
‫אפשר שיושכל תאר מתארי השלמות שאינו קצור בו‪ ,‬ולזה התנצל משבחו באמרו‪ :‬ויברכו‬
‫את שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהילה [נחמיה ט ה]‪ .‬וכן נקרא‪ :‬נורא תהילות‪ ,‬ר"ל‬
‫אשר נורא המהלל כאשר יהללוהו‪ .‬ואחר שכבר קוים שהוא לא יתנועע‪ ,‬ולא ישנוהו‬
‫הזמנים‪ ,‬ולא יחליפוהו העתים העוברים והעתידים‪ .‬הנה הוא תמידי‪ ,‬נצחי בשלילת‬
‫התנועות ממנו‪.‬‬
‫ונבאר שהוא האמת הגמור‪ ,‬כמו שיאמין האדם שהשמים כדוריים ויובן ממנו זאת האמונה‬
‫אמת‪ .‬ואם הגיד אדם שהמטר היה אתמול בעיר פלונית‪ ,‬ונמצא הדבר כן‪ ,‬אמר זה המאמר‬
‫אמת‪ .‬וכל נמצא כאשר יתואר בשהוא נמצא‪ ,‬כתוארנו הנפש בשהיא נמצאת ושכוחותיה‬
‫נמצאים ושהשכל נמצא‪ .‬כשנחקור זה ונמצא כן‪ ,‬נאמר שאלה המאמרים אמת‪.‬‬
‫ובנמצאים‪ ,‬מה שהוא תמידי המציאות‪ ,‬ומהם מה שהוא בלתי תמידי המציאות‪ .‬והתמידי‬
‫המציאות ובלתי תמידי המציאות והוא אשר עתה נמצא‪ ,‬אלא שהוא בלתי תמידי‬
‫המציאות‪ ,‬כשיתארו שניהם בשהם נמצאים‪ ,‬היה התואר אמת זולת שהוא תואר מתמיד‬
‫לתמידי המציאות‪ ]54[ ,‬ובלתי מתמיד לבלתי תמידי המציאות‪ .‬ותוארך ראובן על דרך‬
‫משל‪ ,‬והוא חי עתה כשהוא נמצא‪ ,‬הוא תואר אמת‪ ,‬זולת שהוא לא יהיה לעולם זה התואר‬
‫אמת‪ ,‬ולא מאז היה אמת זה התואר‪ ,‬ותארך האלוה יתברך ויתעלה בשהוא נמצא‪ ,‬הוא‬
‫תואר אמת‪ ,‬ומני אז היה אמת‪ ,‬ולעולם ועד יהיה אמת‪ .‬והוא לבד הנמצא האמתי‪ ,‬לפי‬
‫שהוא תמידי לו‪ ,‬שהוא נמצא מאז ולעד ולנצח‪ .‬וזולתו‪ ,‬הנמצא [הבלתי] אמתי‪ ,‬אשר אין‬
‫בהתמדתו מציאות אמת‪ .‬והנמצאים מתמידי המציאות ג"כ‪ ,‬מה שהיה מהם מציאותו נתלה‬
‫בזולתו‪ ,‬היותו נמצא אמתי‪ ,‬הוא לו מפני זולתו‪ ,‬ואין לו מצד עצמו‪ ,‬אלא האפשרות והספק‪,‬‬
‫והיותו סובל שיהיה ושלא יהיה‪ .‬ואשר מציאותו בלתי נתלה בזולתו‪ ,‬אבל עצמותו מספיק‬
‫במציאות עצמותו‪ ,‬הוא האמת בעצמו‪.‬‬
‫וכבר ביארנו במופת שמציאות כל הנמצאים נתלה בנמצא אחד‪ ,‬וזה הנמצא הוא האמת‬
‫בעצמו‪ ,‬ושאר הנמצאים להם האמת ממנו ובו‪ ,‬ולהם מעצמם הספק והאפשרות‪ .‬ואין ראוי‬
‫שם האמת אלא לאחד הנתלה בו הכל‪ ,‬והוא האחד האמתי‪ .‬ותארנו אותו בשהוא האמת‪,‬‬
‫עניינו‪ ,‬שלילת היתלות מציאותו במציאות דבר אחר‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וכבר התנצלנו מהרבות התארים‪ .‬ועתה נוסיף לך בזה ביאור ונאמר‪ .‬כי התארים הרבים‬
‫אשר נתארהו יתברך בהם‪ ,‬לא יתכן בהם התארים העצמיים או המקריים‪ ,‬בלתי‬
‫הצירופיים‪.‬‬
‫אמנם העצמיים הם כאלו יאמר אומר‪ ,‬שהאל יתברך ויתעלה הוא בעצמו ובעצמותו עניין‬
‫כך‪ .‬ואנחנו נכזיב מאמרו‪ .‬כי לא ידע בן אדם דבר אלא בגדר‪ ,‬או רושם‪ ,‬ומה שאין סוג לו‬
‫לא יוגדר ולא יורשם‪ ,‬הנה אין דרך אל ידיעות העצמות‪ ,‬ונחזיק בחזקת סכל מי שישתדל‬
‫בזה‪.‬‬
‫ואם יאמר אומר שעצמותו הוא כך וכך‪ ,‬הנה כבר חייב בו חיבור וריבוי‪ ,‬ואנחנו נחזיק בו‬
‫לכופר‪ ,‬מוסף על שהוא מוחזק אצלנו סכל‪ .‬ולא יתכן כלל שיתואר בתואר שיהא עצמותו עד‬
‫שלא יחויב בעצמותו חיבור‪ .‬אמנם התארים המקריים שאינם צירופיים‪ ,‬והם התארים‬
‫שנפלו במתואר‪ ,‬כמו תארנו ראובן בשהוא בעל ארבע אמות‪ ,‬או לבן‪ ,‬או חם המזג‪ ,‬או מה‬
‫שדומה לזה מן התארים אשר הם בנושא‪.‬‬
‫‪[ .3‬תארים מקריים]‬
‫והנה לתארו ית' בתארים מקריים‪ ,‬על שהם אינם נופלים בעצמותו‪ ,‬אבל על שהם יחס‬
‫וצרופים בינו ובין שאר הנמצאים‪ ,‬יתכן לתארו בהם‪ .‬כאמרנו שהוא יתברך סיבת הדברים‬
‫וממציאם‪ .‬ויתכן שיתואר יתברך מן הדומים לאלה‪ ,‬ולא יחייב ריבוי בעצמותו יתברך כלל‪.‬‬
‫וכמו שיתכן שיתואר אחד מן האנשים‪ ,‬על דרך משל‪ ,‬באשר זה האדם הוא בן אדם מה‪,‬‬
‫ואב שני‪ ,‬ודוד שלישי‪ ,‬ואח אם רביעי‪ ,‬ואוהב חמישי ואויב ששי‪ ,‬וכאלו יחסים רבים אל כל‬
‫אדם על פני הארץ‪ ,‬בשהוא יותר חכם מכולם‪ ,‬או יותר גיבור‪ ,‬או יותר חשוב‪ ,‬הנה זה איננו‬
‫נמנע‪ .‬אכן אלה היחסים הרבים מאד‪ ,‬לא יחייבו ריבוי בעצמות המתואר בהם‪.‬‬
‫כן תארנו הבורא יתברך בתארים רבים על שהם יחס בינו ובין שאר הנמצאים‪ ,‬או‬
‫המושכלות‪ ,‬לא יזיק באחדותו הגמורה‪ .‬וכבר בארנו לך שהשלילות הרבות עוברות עליו‬
‫ג"כ‪ .‬ומשל זה במה שאמרנו אם תיארת ראובן על דרך משל בשהוא איננו אבן‪ ,‬ולא אילן‬
‫ולא סוס‪ ,‬ורבים מהדומים לאלה התארים‪ ,‬לא יחייב זה ריבוי בעצמות ראובן‪.‬‬
‫‪[ .4‬כל תיאור מתבאר על דרך השלילה]‬
‫ואתה אם הטבת להבחין במה שתיארנו אותו אל זה התכלית‪ ,‬תמצאם ישובו כולם אל דרך‬
‫השלילות‪ ,‬וזה‪ ,‬כי תארנו אותו בשהוא אחד‪ ,‬אמנם ענינו שאין כמוהו דבר‪ ,‬ושהוא ג"כ איננו‬
‫מתחלק אצל השכל‪ .‬ותארנו אותו בשהוא תמיד‪ ,‬נצחי‪ ,‬אמנם ענינו‪ ,‬שהוא לא [‪]55‬‬
‫התנועע ואיננו מתנועע ולא יתנועע לבד‪.‬‬
‫וכבר ידעת שעניין התנועה אצלנו הוא ההשתנות מעניין אל עניין‪ .‬ותארנו אותו בשהוא‬
‫אמת‪ ,‬ויותר אמת מכל אמת בעניין האמת‪ ,‬אמנם ישוב‪ ,‬אל שהוא לא סר מהיותו מצוי‪ ,‬ולא‬
‫‪90‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫יסור מצוי מציאות לא יקנהו מזולתו‪ .‬אמנם תארנו אותו בשהוא חי‪ ,‬הוא ג"כ שב אל שאין‬
‫כמוהו דבר‪ ,‬וזה כי המציאות כל הנמצאים נתלה בו יתברך ונקנה ממנו‪ ,‬והיותר חשובים‬
‫שבנמצאים הנתלים בו יתברך הם חיים‪ ,‬ומן הנמנע שיקנה להם דבר שאיננו לו‪.‬‬
‫הנה כבר התבאר שהוא חי מצד היחס‪ ,‬או מצד השלילה‪ ,‬רצוני אם מצד שהתבאר‬
‫שמציאותו הוא יותר שלם ממציאות כל נמצא‪ ,‬או מאשר אין כמוהו דבר‪ .‬אמנם מופת היותו‬
‫יודע‪ ,‬הושב אל שאין התלות לו יתברך בחומרים כלל‪ .‬והחומרים הם המונעים והמטרידים‬
‫מהשיג המוחשות והמושכלות‪ ,‬אם המוחשות‪ ,‬כי הכותל המפסיק‪ ,‬או המסך הפרוש או‬
‫הענן העבה‪ ,‬או המים הנוזלים בעין‪ ,‬או הציפורן הנקרא בערבי טאפרה המתיילד עליו‪ ,‬או‬
‫מרחק המהלך או הדומים לאלה הם המונעים מראות מה שיוכסף לראותו‪.‬‬
‫וכן כל מה שיוכסף להשיגו בדבר מן החושים‪ ,‬אמנם ימנע מהם דבר חומרי ומי שירצה‬
‫לחקור דבר מזה‪ ,‬יעשה‪ .‬וכן האידים העבים והלחויות המותריות הם מונעים אותנו מרוב‬
‫ההשגות השכליות כמו שיקרה לשיכורים‪ ,‬ולאשר כרסם מלא מן המאכל‪ ,‬ולצריכים לנום‪.‬‬
‫וכמו שנמצא עניין הילדים בזמן גידולם‪ ,‬והם עדיין על עניין לחות חזק במזגם‪ ,‬כי הם לא‬
‫ישכילו דבר‪ ,‬וכל מה שיתנגבו מזגיהם ונתדקדקו חומריהם מעט מעט וראשון ראשון‪ ,‬יעלו‬
‫בהדרגה אל השגות השכליות‪ .‬ותמצא יתרון השגת השכל על השגת החוש‪ ,‬באשר החוש‬
‫יצטרך בהגעת השגותיו אל היות נמצא הדבר המושג‪ ,‬או היותו קרוב‪ ,‬ואל אמצעות אוויר‬
‫או אורה ואוויר‪ .‬והשכל להיות לו יותר מעט התלות בחומרים ישיג המושכלות נמצאות או‬
‫נעלמות‪ ,‬ובאור או בחושך‪.‬‬
‫והנה כבר התבאר שהנמצא אשר הוא יותר רחוק הנמצאים מהחומר‪ ,‬והיותר נקי‬
‫מהיתלותו בו‪ ,‬לא יעלם ממנו דבר כלל‪ .‬וזה ג"כ תאר נתחייב משלילה‪ ,‬רצוני שעניין היותו‬
‫יודע‪ ,‬אמנם ישיב אל שהוא אין לו התלות בחומר‪ ,‬ולא יעלם ממנו דבר‪ .‬ואחר שהוא היותר‬
‫נקי מהדברים הנקיים מחומר‪ ,‬הנה הוא היותר שלם‪ ,‬שבידיעה בכל הנמצאים‪ ,‬ועל היותר‬
‫נכבד שבפנים‪ ,‬והיותר מעלה מהם‪.‬‬
‫אמנם יכולתו‪ ,‬הנה אנחנו רואים‪ ,‬שהגלגל העליון אשר מתנועתו תהיה היום והלילה‪,‬‬
‫יתנועע מהמזרח אל המערב בכל יום סבוב אחד‪ ,‬ויניע כל הגלגלים אשר תחתיו בהכרח‪.‬‬
‫והתבאר בחכמה הטבעית‪ ,‬שתנועות השמים הם סיבות לערוב היסודות‪ ,‬והשתנות קצת‬
‫כל אחד אל טבע האחר בצורתו‪ ,‬וכל זה סיבה להתמזגות ולהתיילד המורכבים ומחצבים‬
‫ובעלי חיים‪ .‬ולזה הגלגל אם כן יכולת גדול‪ ,‬להכריח תנועות השמים והארץ ומה שעליהם‪,‬‬
‫זולת שהתנועה לא תהיה אלא ממניע‪ ,‬כי כבר בוטל שיהיה המניע היא המתנועע‪ .‬ולזה‬
‫הגלגל מניע‪ ,‬הוא בעל זה היכולת העצום‪ .‬ואם היה האל יתברך ויתעלה הוא מניע הגלגל‬
‫‪91‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫העליון ראשונה‪ ,‬רצוני שהוא יתברך המניע הראשון לו‪ ,‬ואין ביניהם אמצעי‪ ,‬הנה האל‬
‫יתברך ויתעלה הוא בעל היכולת העצום‪.‬‬
‫ואם היה ביניהם אמצעי‪ ,‬רצוני מהאל יתברך מלאך הוא בעל זה היכולת העצום‪ ,‬הנה‬
‫יכולת האל יתברך למעלה מזה היכולת העצום‪.‬‬
‫אמנם רצונו‪ ,‬הוא תואר‪ ,‬נסיר בו יציאת הדברים ממנו בטבע פשוט‪ ,‬כאש תבשל המאכל‪,‬‬
‫או תשרוף הבגד מבלתי ידיעה‪ ,‬ואינה משובחת על בשול המאכל‪ ,‬ולא נאשמת על שריפת‬
‫הבגד‪ ,‬אחר שתפעל מבלי ידיעה‪.‬‬
‫וכבר קוים שלאל יתברך הידיעה היותר שלימה‪ ,‬והיותר נכבדת מכל ידיעה‪ ,‬ולא ייוחס אליו‬
‫צאת הנמצאים ממנו בטבע‪ ,‬כי אם ברצון‪ .‬אכן זה הרצון איננו כרצון הידוע אצלנו‪ ,‬כי הרצון‬
‫אצלנו אמנם הוא תשוקה אל דבר‪ ,‬והתשוקה אל דבר הוא עניין מי שהוא נעדר אל זה‬
‫הדבר‪ ,‬והאל יתברך ויתעלה אין [‪ ]56‬צריך לדבר‪ ,‬אבל כל דבר צריך אליו‪ ,‬ורצונו בהפך‬
‫מה שנחשוב אנחנו מרצוננו‪ .‬ולא ברצון לבד נאמר זה‪ ,‬אבל בכל הדברים נאמר‪ ,‬שאינם לו‬
‫כמו שהם לזולתו‪ ,‬ממי שיתואר בדבר מהם‪.‬‬
‫‪[ .5‬די במה שנאמר בנושא ידיעת ה' ורצונו – שלא יטעו בו קוראים]‬
‫ויהיה די למעיין בזה הספר בשיעור זה‪ ,‬כי השלמת הדיבור בידיעתו יתברך ורצונו‪ ,‬איננה‬
‫ממה שראוי בכוונת זה הספר‪ ,‬ולא ממה שיסבלוהו דעות כל אנשים‪ ,‬ואולי יעיין בזה הספר‬
‫מי שלא יבין העניינים על אמיתתם‪ ,‬ויטעו אותו‪ ,‬כאשר הטעו קצת מאותם שעיינו בהם‬
‫בספרים אשר יתחלף זה בהם‪ ,‬מבלי היותם בעצמותם מטעים‪ ,‬אלא מי שהבנתו רעה‬
‫יהיה פירושו רע‪ .‬וקרה הפסד מהיות העניינים הגדולים כתובים על ספר‪ ,‬מוכנים לעמוד‬
‫עליהם מי שהוא ראוי ומי שאינו ראוי‪ .‬והיה היותר נאות שיקחו אותם הלבבות מאותם‬
‫שדעתם מיושבת עליהם‪ ,‬וסברותיהם מובחרות‪ .‬ומי ששם אותם בספר כבר הפליג להרע‪,‬‬
‫ואומר הכתוב‪ :‬כבוד אלוהים הסתר דבר [משלי כה ב] ונאמר במי שיטעה העיון עם רוע‬
‫הפירוש‪ :‬אחר קיצץ בנטיעות‪ .‬ואנחנו אמנם נכוון הטוב‪ ,‬ונבקש מהאל יתברך שידריכנו‬
‫לדרכו‪ ,‬וכבר התבאר מכל מה שקדם שהוא יתברך ויתעלה אין סוג לו‪ ,‬ולא הבדל‪ ,‬ולא‬
‫מקרה שישיגהו‪ ,‬ואין גדר לו ולא רושם לו‪ ,‬ומציאותו יותר מבואר מכל מבואר‪ ,‬ומהותו יותר‬
‫נעלמת מכל נעלם‪.‬‬
‫ובידיעתנו שאין דרך לידיעת מהותו‪ ,‬ואין דרך להכחיש מציאותו‪ ,‬נדע כל מה שאפשר‬
‫להשיג מאמיתת מציאותו‪ .‬כי הסכלים מבני אדם לא ידעו עצמותו‪ ,‬אך הם יחשבו‬
‫שסכלותם בזה כסכלות בתנועות השמים‪ ,‬ועתות הלקויות‪ ,‬וזולת זה ממה שיוסכל ואיננו‬
‫נמנע שיוודע‪ .‬וחכמים ידעו מה שאפשר שיוודע‪ ,‬ומה שאי אפשר שיוודע‪ ,‬ואשר הוא על‬
‫הרוב‪ .‬כי על הידיעה בעצמות האל יתברך ואיכות צאת הנמצאים הרבים מאחד‪ ,‬אמר איוב‬
‫‪92‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ע"ה‪ :‬והחכמה מאין תמצא [איוב כח יב]‪ ,‬ושאר זה המאמר‪ .‬ורמז המנע השגת זה כל עוד‬
‫היותנו באלה החיים אשר בחומר‪ ,‬באמרו‪ :‬ולא תמצא בארץ החיים [שם יג]‪ .‬ואלה‬
‫התארים השמונה כבר ביארנו‪ ,‬ומה שראוי לבארו בעניין‪ ,‬איך ראוי שיאמן‪ .‬ואנחנו לא‬
‫נתעקש‪ ,‬שלא יהיו שם תארים אחרים‪ ,‬שיתכנו עליו יתברך‪ ,‬אך אחר הישמר בשיובנו על‬
‫אופן לא יביאו על ריבוי בעצמותו‪ .‬ומי שיתעקש בשיהיה להם מספר מה על כל פנים‪ ,‬כבר‬
‫התחכם בעיניו התחכמות גדולה‪.‬‬

‫כתובים מעידים במה שקדם‬
‫אמנם תואר היכולת נגלה לאברהם ליצחק ע"ה וזה ביאר הכתוב באמרו‪ :‬וארא אל אברהם‬
‫על יצחק ואל יעקב באל שדי [שמות י ב]‪ ,‬אמנם התמידות‪ ,‬והנצחות נגלה למשה ע"ה‬
‫באמרו יתברך אליו‪ :‬ויאמר ה' אל משה אהיה אשר אהיה [שם ג יג]‪ ,‬אהיה שהוא אחר‬
‫אשר‪ ,‬מורה על עתיד באמת‪ ,‬מודיע התמדת הנצחיות לנצח‪ .‬ואהיה הקודם לאשר‪ ,‬מלה‬
‫מורה על עבר בנויה על עתיד‪ .‬וכבר ידעת היות עובר זה בלשון העברי‪ ,‬כאומרו‪ :‬שמעו‬
‫עמים ירגזון [שם טו יד]‪ ,‬ימצאהו בארץ מדבר [דברי לב י]‪ ,‬ירכיבהו על במתי ארץ [שם לב‬
‫יג]‪ ,‬והדומים להם‪ .‬ולא אומר שאלה הנביאים ע"ה לא ידעו שהתארים האלה לאל יתברך‬
‫עד שנגלו להם‪ ,‬אבל אומר שהם ידעו מציאותם לו‪ ,‬ותארים רבים מתארי ההגדלה והעילוי‪,‬‬
‫ולא ידעו אי זה מהם ראוי לנטות אליהם‪ ,‬ואשר בהם יתפללו אליו כשירצו להיות נענים‪ ,‬עד‬
‫שנגלה להם זה העניין‪ ]57[ .‬כמו שאמר לאברהם‪ :‬אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים‬
‫[בראשית טו ז]‪ ,‬ונאמר לו ג"כ‪ :‬אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים [שם יז א]‪ ,‬ונאמר‬
‫ליצחק‪ :‬אלוהי אברהם אביך [שם כו כד]‪ ,‬ונאמר ליעקב‪ :‬אני ה' אלוהי אברהם אביך ואלוהי‬
‫יצחק [שם כח יג]‪ ,‬ונאמר לו ג"כ‪ :‬אנכי האל בית אל [שם לא יג]‪ ,‬ונאמר לו ג"כ‪ :‬אני אל שדי‬
‫פרה ורבה [בראשית לה יא]‪ ,‬וזה‪ ,‬כי הנביא לפעמים קרה לו בתחילת התגלות לו זה‬
‫העניין העצום‪ ,‬שלא יאמין בעצמו בתחילה‪ ,‬ויהיה מסופק‪ ,‬אם יהיה זה דמיון מה‪ ,‬או‬
‫מחשבה מה‪ .‬עד שיקיים זה אליו המאמר האלוהי בשם יקרא אצלו בו‪ ,‬ויהיה זה השם‬
‫מבהיל ומפחיד להם‪ ,‬יתפללו בו בעתות צרותיהם ומצוקותיהם‪ .‬לכן אמר יעקב ע"ה‪ :‬הגידה‬
‫נא שמך [שם לג ל]‪ ,‬ואמר משה ע"ה‪ :‬ויאמרו לו מה שמו [שמות ג יג]‪ .‬ואתה תמצא‬
‫קדמוננו והטובים מרחיקים התארים אשר לא זכרום הנביאים‪ ,‬ויסתפקו על אותם שזכרו‬
‫אותם מהם‪ .‬כמו שאמרו קצתם לשליח צבור‪ ,‬על אשר אמר האל הגדול הגיבור והנורא‪,‬‬
‫העזוז‪ ,‬והאדיר‪ ,‬סיימתיה לשבחיה דמרך‪ ,‬הני תלת אי לאו דמשה אמרינהו‪ ,‬לא הוה אמינא‬
‫להו‪.‬‬
‫אמנם תואר האחדות זכרו משה רבנו ע"ה‪ ,‬ושמה האומה הפסוק המדבר בו‪ ,‬פסוק‬
‫אמונתם‪ ,‬ירבו לזכרו בחייהם‪ :‬ה' אלוהינו ה' אחד [דברים ו ד]‪ ,‬וזה‪ ,‬שהעולה מזה הפסוק‬
‫שאין כמוהו יתברך דבר‪ .‬וכבר התבאר שזהו היותר נכון מכל מה שיאמר‪ ,‬ושכל מה‬
‫‪93‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫שיאמר זולתו אמנם הוא על זה העניין‪ ,‬או בזה העניין יותנה בו‪ .‬אמנם שהוא יתברך‬
‫האמתי והחי והיכול‪ ,‬כבר ביאר זה ירמיה באמרו‪ :‬וה' אלוהים אמת‪ ,‬הוא אלוהים חיים‬
‫ומלך עולם [ירמיה מ י]‪ ,‬ואמנם הרצון‪ ,‬בפסוקים המורים עליו הם מפורסמים כל כך‪ ,‬עד‬
‫שאינם צריכים לבאר‪.‬‬
‫הנה כבר תראה‪ ,‬שמה שיושג בפילוסופיה האמיתית אחר העמל והשתדלות‪ ,‬הוא מושג‬
‫אל הנביאים ולמקובלים מהם בחסד האל יתברך ויתעלה‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר ב עיקר ד‬
‫העיקר הרביעי בפעולות‪ ,‬והם ארבעה פרקים‪ :‬הפרק הראשון‪ :‬במופת מציאות‬
‫המלאכים‪ ,‬מצד מה שישיגו מהם האנשים במחשבותיהם‪ .‬הפרק השני‪ :‬במופת‬
‫מציאות המלאכים מצד תנועת השמים‪ .‬הפרק השלישי‪ :‬בסדור המציאות והשתלשל‬
‫הסבות‪ .‬הפרק הרביעי‪ :‬במקורי הדעות‪.‬‬

‫הפרק הראשון‬
‫‪ .1‬במופת מציאות המלאכים‪ ,‬מצד מה שישיגו מהם האנשים במחשבותיהם‪.‬‬
‫אנחנו רואים הנפש האנושית תהיה תחילה משכלת בכוח‪ ,‬אחר תהיה משכלת בפועל‪,‬‬
‫וההליכה מן הכוח אל הפועל היא תנועה‪ ,‬וכל תנועה לא תהיה אלא ממניע כבר נשלם זה‪.‬‬
‫ובמציאות מניע יניע הנפשות האנושיות מן הצד אשר תהיינה בו משכילות בכוח‪ ,‬אל הצד‬
‫אשר תהיינה בו משכילות בפועל‪ ,‬וכבר ביארנו שהדבר אשר אליו התנועה‪ ,‬לא יעבור‬
‫שיהיה בכוח למניע‪ ,‬הנה יהיה זה המניע בפועל‪.‬‬
‫‪[ .2‬משפטים ראשונים‪ :‬ידע הקיים ללא למידה]‬
‫ונוסיף לזה ביאור לחמול על עמל התלמידים‪ ,‬ונאמר‪ ,‬כי האדם יוולד והוא לא ישכיל דבר‪.‬‬
‫אחר כן יגיע בהדרגה אל הידיעות הראשונות‪ ,‬כידיעתו‪ :‬שהכל גדול מחלק‪ ,‬והוא תחילת‬
‫מה שישער‪ ,‬כי אתה [‪ ]58‬תמצא‪ ,‬כשתיתן לו איזה דבר אהוב אליו‪ ,‬יבקש יותר‪ ,‬שופט‬
‫שהכל יותר מן החלק‪ ,‬או שהשנים יותר מן האחד‪ .‬ואחר ישער‪ ,‬שכל שני דברים שווים‬
‫לדבר אחד‪ ,‬הם שווים‪ ,‬ושההפכים לא יתקבצו בנושא אחד‪ ,‬וכמו אלה המשפטים הנקראים‬
‫ראשונים‪ ,‬המגיעים בהתעוררות אלוהי בלי מחשבה ועיון‪ ,‬ומבלתי יכולת לאנשי ארץ‬
‫בכללם להיות מסופקים בהם‪ ,‬ואם השתדלו בזה‪.‬‬
‫‪[ .3‬התקדמות האדם בקליטת ידע]‬
‫ואחר ילך בהדרגה אל חלוקת ההקדמות‪ ,‬וסידורם על תמונות מה‪ ,‬והולדת התולדות‬
‫מהם‪ ,‬עד שיגיעו לו החכמות הלימודיות‪ ,‬והטבעיות‪ ,‬והאלוהיות‪ .‬ואלה כולם תנועות‪,‬‬
‫ותנועה לא תהיה אלא ממניע‪ ,‬ונמנע שיתנועע הדבר מאליו‪ ,‬ויהיה הוא המניע והמתנועע‪.‬‬
‫האמת לא ימנע שיתנועע ב' מן א'‪ ,‬ויניע ב לג'‪ ,‬אכן ב' המניע לג' לא יתנועע מאליו‪ ,‬אלא‬
‫מזולתו‪ ,‬ואי אפשר שילך זה לבלתי תכלית‪ ,‬כבר נשלם זה‪ .‬ואי אפשר לתנועת הנפש‬
‫האנושית מן הסכלות אל הידיעה‪ ,‬מבלתי מניע ראשון‪ ,‬ושלא יהיה הוא קונה זה הדבר‬
‫אשר אליו התנועה רצוני השכל‪ ,‬אבל יהיה נמצא אליו בפועל מתחילת הדבר‪.‬‬
‫וכבר ביארנו שהנפש האנושית המשכלת המושכלות הכוללות‪ ,‬ויודעת התארים הראויים‬
‫למתוארים‪ ,‬והאפשר להם‪ ,‬והנמנע‪ ,‬ושאר החכמות‪ ,‬אי אפשר שתהיה גשם ולא כוח גשם‪,‬‬
‫‪95‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ובזה המופת בעינו‪ ,‬ויותר נכון ויותר נאות נכריע‪ ,‬שלא יעבור שיהיה‪ ,‬אשר השכל בפועל‬
‫אליו תמיד‪ ,‬גשם‪ ,‬ולא כוח גשם‪ ,‬כמו גלגל או זולתו‪ ,‬הנה לא יהיה גלגל‪ .‬ואם היה אחר כן‬
‫שלגלגל נפש‪ ,‬לא תהיה נפשו היא זה המניע‪ ,‬אשר יקרא שכל בפועל‪ ,‬כי הגלגל גשם‪,‬‬
‫ונפשו מניע גשם‪ ,‬וזה אשר נדבר בו איננו גשם‪ ,‬ולא מניע גשם‪ ,‬ולא כוח גשם‪ ,‬ויקרא עצם‬
‫פשוט‪ ,‬ויקרא שכל בפועל‪ ,‬ויקרא מצד שיפעל בשכל האנושי פעלה‪ ,‬מוציאה מן הכוח אל‬
‫הפועל שכל פועל‪ .‬וכן קראוהו העם וכאשר בחננו המופת שלהם מצאנוהו אמת ויציב‪,‬‬
‫ומצאנו התורה והפילוסופיה מסכימים על זה‪.‬‬

‫כתובים מעידים‬
‫דע כי רוב בריחת הבורחים מכמו אלה העניינים‪ ,‬אמנם יקרה‪ ,‬לראותם דבר בלתי מורגל‬
‫להם‪ ,‬וכל שכן אם היה דבר מה גדול מאד‪ ,‬והיה לו בהסכמת עם שם מה מורה עליו‪ ,‬והיה‬
‫מורה על גדולתו זאת מצד שיורה עליו‪ .‬וכאשר נקרא אחר כן בשם בלתי מפורסם אצלם‪,‬‬
‫היה אצלם כאלו אינה מורה על אותה הגדולה‪ ,‬מצד שהוא בלתי מפורסם ההוראה על‬
‫עצמותו‪ .‬כי שם כלב בן יפונה‪ ,‬כאשר ישמעהו היהודי‪ ,‬נפלה בנפשו ממנו צורת ההגדלה‪,‬‬
‫ואם יקראהו קורא מרד‪ ,‬יקשה עליו מאד‪ ,‬ויברח ממנו‪ ,‬עד שיוזכר פירש רז"ל בפסוק‪ :‬אלה‬
‫בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד [דברי הימים א' ד יח]‪ ,‬למה נקרא שמו מרד? שמרד‬
‫בעצת המרגלים‪ ,‬שקטה הנפש בזה‪.‬‬
‫וכן זה הדבר אשר יקראוהו הפילוסופים השכל הפועל‪ ,‬הוא אשר יקראהו אנשי דת הערב‪,‬‬
‫הרוח הנאמן‪ ,‬והרוח הקודש‪ .‬וקודם לאלה כולם קראוהו הנביאים רוח הקודש‪ ,‬ואמר‬
‫הכתוב‪ :‬אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם [איוב לב ח] ירצה באמרו רוח היא באנוש‪,‬‬
‫השכל האנושי‪ ,‬ונשמת שדי תבינם רוח הקדש‪ .‬ובכתוב מהדומים לאלו רבים יבחנהו מי‬
‫שירצה‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הפרק השני מן העיקר הרביעי‬
‫‪ .1‬במופת מציאות המלאכים מצד תנועות השמים‪.‬‬
‫נאמר שהמופת על מציאות עצמים בלתי מוחשים קשה עלינו‪ .‬אמנם העצמים המוחשים‪,‬‬
‫רצוני הגשמים‪ ,‬בנקלה נוכל לדעת אותם‪ .‬כי רוב מה [‪ ]59‬שיש בנו אמנם הוא מן העצם‬
‫המוחש‪ ,‬לזה נשיג העצם המוחש בנקלה‪ ,‬לדמיון בינינו ובינו‪.‬‬
‫אמנם העצמים הבלתי מוחשים‪ ,‬מה שהיה מהם לו פועל מבואר בגשמים‪ ,‬אנחנו נדעהו‬
‫מצד פעלו המבואר‪ ,‬מפני שאנחנו נדע שעושה הגשם איננו גשם‪ .‬ואם היה הגשם בלתי‬
‫מתנועע אלא מגשם ממשש אותו לא יהיה מתקן ממנו רק שטחיו החיצונים לבד‪ .‬כמו‬
‫שאנחנו כאשר נשתדל לעשות צורת אדם‪ ,‬על דרך משל מזהב או מאבן‪ ,‬או אי זה גשם‬
‫שיהיה‪ ,‬נתקן ממנו השטחים החיצונים בכל יכולתו‪ ,‬אמנם עמקי הגשם יישארו ריקנים מן‬
‫המלאכה לגמרי‪.‬‬
‫אך זה הדבר אשר ישקע בעמקי הגשמים‪ ,‬וישים בהם מן המלאכה יותר ממה‬
‫שבשטחיהם‪ ,‬אינו גשם כלל‪ ,‬אבל הוא עצם דק‪ ,‬יוצא מחכמה מופלגת‪ .‬ובזה אמרו רז"ל‪:‬‬
‫ואין צור כאלוהינו [ש"א ב‪ :‬ב]‪ ,‬ואין צייר כאלוהינו‪ ,‬בא וראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא‬
‫מדת בשר ודם‪ ,‬אדם צר צורה ואין יכול לצור בה קרבים ובני מעיים‪ ,‬והקב"ה צר צורה‬
‫בתוך צורה‪ ,‬וצר בה קרבים ובני מעיים‪.‬‬
‫ומפעולות הנפש בגשם נגיע אל חכמת הנפש‪ .‬וכבר הביאונו מזה מה שבו די למסתפק‪.‬‬
‫אמנם הרוצה לבוא עד קצו‪ ,‬יקרא ספרים זולת זה‪.‬‬
‫‪[ .2‬עצמים מפשטים קשה עלינו השגתם]‬
‫אמנם העצמים הפשוטים אשר אין התלות להם בגשמים ‪ -‬ובאולי שיש להם רשמים‬
‫והופעות על הנפשות ‪ -‬הנה לדקותם ודקות משכן רישומיהם‪ ,‬יקשה עלינו השגתם‪ ,‬כל‬
‫שכן‪ ,‬אחר שהיה מטבע המציאות‪ ,‬שהדבר אשר לו התחלות רבות‪ ,‬מסודרות‪ ,‬מתחלפות‬
‫בקרבה אליו‪ ,‬ובריחוק ממנו‪ ,‬אמנם יהיה יותר דומה בהתחלתו הקרובה‪ ,‬ודומה יותר פחות‬
‫בהתחלתו הרחוקה‪ ,‬אחר כן יהיה דומה יותר פחות ביותר רחוקה‪.‬‬
‫המשל בזה באדם הנה התחלתו היותר קרובה אביו‪ ,‬והוא דומה לו דמיון גדול‪ .‬ויותר רחוק‬
‫ממנו‪ ,‬מן ההתחלות החומריות‪ ,‬המזונות הנכנסות בהעמדת גשמי האבות‪ ,‬והוא ידמה‬
‫להם בגידול וההזנה מבלי הצורה‪ .‬ויותר רחוק מהם היסודות‪ ,‬אשר מהם הוויות אלה‪ ,‬והוא‬
‫ידמה להם בגשמיות‪ ,‬ומציאות האיכויות‪ ,‬ובקבלת ההשתנות מבלי הנפש‪ .‬ויותר רחוק‬
‫מאלה השמים אשר מתנועותיהם יתמוגגו היסודות ויהיה תולדת האדם וזולת האדם‪.‬‬
‫והיותר נראה מן הגשמים השמימיים לעשות רושם בגשמים המורכבים‪ ,‬השמש‪ ,‬עד‬
‫שהערים אשר אין יחס השמש אליהם‪ ,‬לא יתיילדו בהם‪ ,‬ולא קרוב להם‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬ולא‬
‫‪97‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫צמחים‪ ,‬ודמיון האדם להם רחוק‪ ,‬אמנם הוא על עניין ביניהם התייחסות הגשמיות‬
‫[השכליות] ושישכיל יאמר עליהם‪ ,‬ואם לא יאמר בהסכמה‪.‬‬
‫ויותר רחוק מן השמש בזה הגלגל הנוטה‪ ,‬רצוני חגורת המזלות‪ ,‬כי אם לא היה הוא‪ ,‬לא‬
‫יתחדש דבר ולא יפסד דבר‪ ,‬כי פרקי שנה מתחלפים‪ ,‬או איכויות מתחלפות‪ ,‬או הפכים‬
‫בכלל‪ ,‬לא יהיו כדי להוות הוויה‪ .‬הנה זה הגלגל סיבה ראשונה גשמי בהוויה והפסד‪ ,‬והיחס‬
‫בין האדם וזאת העגולה התייחסות חלוש‪ ,‬והוא כי האדם הוא גשם‪ ,‬וזאת העגולה מקרה‬
‫בגשם‪ .‬כי שני הקטבים והבריח והעגולה הגדולה אשר מרחקה משני הקטבים מרחק‬
‫אחד‪ ,‬כולן מקרה לעגולה מצד שהיא מתנועעת ‪ -‬ועוד תוסיף בזה ידיעה כל עוד שתרצה‬
‫לעיין‪.‬‬
‫ואם היה אחר השמים התחלות אחרות‪ ,‬ואחר האחרות אחרות‪ ,‬הנה כל מה שירחק‬
‫הסדור‪ ,‬ירחק ההתדמות בין ההתחלה ובין מה שהוא לו התחלה‪ ,‬עד כי כאשר ישתדל‬
‫האדם למצוא מהיות כמו אלה ההתחלות הרחוקות‪ ,‬יקשה עליו‪ ,‬אם היה מציאותם‬
‫במוחלט בלתי נמנע עליו להשיגו‪ ,‬והוא אשר יקרא שאלת "אם" ‪ -‬רצוני אם אלה הדברים‬
‫נמצאים אם לא‪.‬‬
‫‪[ .3‬דוגמה להשפעת הבלתי חומר על החומר]‬
‫ולקושי זאת השאלה תדמה הנפש בתחילת העיון אשר לו דוקדק‪ ,‬שמן הנמנע שתהיה‬
‫צורה מן הצורות נמצאת בבלתי גשם‪ ,‬כל שכן שתהיה עם זה סבה למציאות צורה בגשם‪,‬‬
‫ושיהיה זה [‪ ]60‬ממנה [מניע] מבלתי שתתנועע‪ .‬רק שהמעיין כאשר עיין זה‪ ,‬ימצא לזה‬
‫ראשונה משלים יקריבוה אל המצאתם‪ ,‬עד שימצא אחר זה מופתים מזה‪ .‬כי הספינה‬
‫התחלתה הגשמי בעל מלאכת הספינה‪ ,‬ולה התחלה בלתי גשמית‪ ,‬והיא ג"כ ספינה‪ ,‬לא‬
‫בגשם‪ ,‬רצוני שמציאות הספינה בשכל בעל מלאכת הספינה‪ ,‬הוא סבת מציאותה בעצים‬
‫זולתו‪ .‬כי בעל מלאכת הספינה יצטרף בהיות הספינה מאתו עם חומרי הלוחות והעצים‪,‬‬
‫אל מישוש זה בידיו‪ ,‬ובזמן בדבקות והדרגה‪.‬‬
‫ואלו דמינו היות לו מן הכוח‪ ,‬בעניין שכאשר נמצאו החומרים שלמי ההכנה‪ ,‬היה ידיעתו‬
‫בצורת הספינה סבה להקנותה על החומר‪ ,‬מבלי מישוש‪ ,‬ופתאום בלא זמן‪ ,‬היה זה משל‪,‬‬
‫למה שנרצה לבארו ממציאות הנמצאים הגשמיים‪ ,‬והשפעת צורתם עליהם מצד העצמים‬
‫השכליים‪ :‬פתאום‪ ,‬בלא זמן‪ ,‬כשנמצאו החומרים המוכנים‪.‬‬
‫‪[ .4‬המעבר מהבנת ידיעות טבעיות להבנת הקוסמוס והכחות בו]‬
‫ואם רצינו להביא מופת על מציאות אלה העצמים השכליים מצד תנועת השמים מופת‬
‫אמתי‪ ,‬הכרחי‪ ,‬היינו עושים זה‪ .‬אמנם יתכן לנו על דרך היותנו אוהבים להרחיקו‪ ,‬ונעזוב‬
‫אותו למי שירצה ללכת בו‪ ,‬ונלך דרך הישר ונאמר‪ :‬כי אנחנו כבר ביארנו במופת מציאות‬
‫‪98‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫עצם שכלי‪ ,‬נפרד מדרגתו מן הנפשות האנושיות‪ ,‬מדרגת האור מן הראות‪ .‬כי הראות כל‬
‫זמן שלא יגיע האור עליו‪ .‬יהיה ראות בכוח‪ ,‬וכאשר הגיע‪ ,‬שמו ראות בפועל‪ .‬כן הנפש‬
‫האנושית תהיה יודעת בכוח‪ ,‬ואחר תהיה לה החכמה בפועל‪ ,‬מעצם יוציאה מן הכוח אל‬
‫הפועל‪ .‬ויזרזנו תחילה אל הידיעות הראשונות‪ ,‬כאמרנו שכל שני דברים שווים לדבר אחד‬
‫הם שווים‪ .‬כי כללות זה המשפט‪ ,‬והיותנו מאמתים שהוא צודק בכל עת‪ ,‬ובכל חומר‪ ,‬לא‬
‫יגיע לנו בחיפוש‪ .‬כי החיפוש כל זמן שלא נדע בבירור שהוא כלל חבורים רבים‪ ,‬לא‬
‫יתאמת‪ ,‬ונצטרך בזה המשפט‪ ,‬שיתקבצו לנו כל שני דברים שווים לדבר אחד‪ ,‬ונעמוד על‬
‫היותם שווים‪ ,‬ואז נאמין זה בזה המשפט‪ ,‬ולא נמצא העניין כן‪ ,‬אבל לא מצאנו לעולם עד‬
‫עתה‪ ,‬איש שהגיע בו הסכלות‪ ,‬עד שיסופק בזה המשפט‪.‬‬
‫כי מספר אנשים‪ ,‬אם חלקו כסף על דרך משל‪ ,‬או דבר אחר במאזנים בשקל אחד‪ ,‬ולקח‬
‫כל אחד מהם משקל אבן השקל שלו‪ ,‬תמצאם יתרצו באמת ובאמונה‪ ,‬באשר אחר שהיה‬
‫משקל האבן שווה למשקל מה שהגיע לכל אחד מהם שווה למה שהגיע לאחר‪ ,‬מבלי‬
‫שיביאם נפשם לאמר‪ :‬נניח שהשקל שווה לכל חלק‪ ,‬מאין לנו שכל חלק שווה‬

‫לאחר?‬

‫או יבקשו לנסות זה‪ ,‬אפילו פעם אחת בכל ימי חייהם‪ .‬וכן כל מה שידמה לזה מן הידיעות‬
‫הראשונות‪ .‬וזה והדומה לו הערה וכל הערה מן מעורר‪ ,‬א"כ בכאן מעורר‪ .‬וכבר בארנו‬
‫שהשמים יתנועעו ברצון‪ .‬ונאמר שדעת הפילוסופים בסיבת תנועתם הוא האלוה יתברך‬
‫והמלאכים הנשפעים ממנו בהדרגה בסדור יזכרוהו‪ ,‬אין משלמותם דבר הוא להם בכוח‪,‬‬
‫אבל נמצא להם תמיד‪.‬‬
‫והגשמים השמימיים הם תחילת הנמצאים אשר ישיגם חיסרון מה‪ .‬וזה‪ ,‬כי להם עניינים‬
‫מה בכוח‪ ,‬ועניינים מה בפועל‪ .‬המשל בזה‪ :‬כי לב האריה על דרך משל‪ ,‬כשיהיה על אופן‬
‫המזרח מאמצע הארץ‪ ,‬היה באמצע השמים שבאמצע הארץ בכוח קרוב‪ ,‬ועל אמצעותו‬
‫האיים הקיימים בכוח יותר רחוק‪ ,‬וכן כל כוכבי השמים‪.‬‬
‫וחלקי השמים להם אל חלקי הארץ יחסים מתחלפים‪ ,‬מהם בפועל‪ ,‬ומהם בכוח‪ .‬ואשר‬
‫בכוח‪ ,‬מהם בכוח קרוב‪ ,‬ומהם בכוח רחוק‪ .‬והיציאה מן הכוח אל הפועל שלמות‪ ,‬והוא‬
‫דומה באופן מה בנמצאים אשר שלמותם להם בפועל תמיד‪ .‬ואם היה אפשר בעצם‬
‫השמים שיהיה כל רגע להם אנה בפועל‪ ,‬לא יתנועע‪ ,‬אכן למה שהיו השמים גשם‪ ,‬וכל‬
‫גשם כאשר היה באנה מה בפועל‪ ,‬היה בזולתו בכוח‪ ,‬היה השלמות והיציאה מן הכוח אל‬
‫הפועל‪ .‬וההידמות בעצמים אשר אין דבר להם בכוח אמנם הוא‪ ,‬באשר יחליפו [‪ ]61‬אנה‬
‫אחר אנה‪ ,‬ויצאו תמיד מן הכוח אל הפועל‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ועל זה האופן חשבו‪ ,‬שיהיה הנעת אלה העצמים הנכבדים לעצמי השמים‪ ,‬רצוני על צד‬
‫תשוקת המתנועע להדמות במניע‪ ,‬לא על צד ההנעות אשר כאשר הניעם המניע‪ ,‬היה הוא‬
‫ג"כ מתנועע‪ .‬אבל כמו שהחושק על דרך משל כאשר הרגיש שלמות החשוק‪ ,‬תתפעל‬
‫ותתנועע [נפשו] מבלי שיתנועע החשוק כלל‪ ,‬ולא ישתנה‪ .‬וזה העניין סדרו ר' שלמה אבן‬
‫גבירול ז"ל ואמר‪ :‬והוא נכסף לשומו יש כמו יש כמו חושק אשר נכסף לדודו‪ .‬וחשבו שאלה‬
‫העצמים הנכבדים‪ ,‬אם היו מניעים אלה הגשמים השמימיים באופן יחייב ג"כ תנועה‬
‫בעצמות המניעים‪ ,‬יפול הסיבוב‪ ,‬וכבר בארנו שהוא נמנע‪.‬‬
‫וזה העולה מסברתם בסבת תנועת השמים‪ .‬ונוסיף אנחנו בזה ביאור ועיון ונאמר‪ :‬לא יתכן‬
‫שתתנועע השגחה בבעלי חיים והצמחים וזולתם מן המורכבות‪ ,‬כי לא יתכן על החכמה‬
‫שיתעסק הנכבד להשגיח בנקלה‪ ,‬ואם היה המלך באופן מה עובד העם‪ ,‬נלחם בלעדיהם‬
‫[בעדיהם] והרועה עובד המקנה‪ ,‬אמנם זה לתועלת המלך‪ ,‬ולתועלת הרועה‪ ,‬ואין דבר מן‬
‫הבעלי חיים והצמחים שישוב תועלתו אל השמים‪ .‬ולא יאות שיתעסקו השמים בתועלות‬
‫של אלה ושלמותם‪ ,‬הנה כבר יחויב שיהיה לתשוקתם שלמות להם‪.‬‬
‫אמנם למכחיש שיכחיש טענתם ויאמר‪ ,‬שמציאות אלה העצמים השכליים לא יתבאר עדיין‪,‬‬
‫ושתנועת השמים‪ ,‬ואם לא תהיה משגיחה בגשמים המורכבים‪ ,‬אולי [יהיה] לתכלית אחרת‬
‫מוסכלות אצלנו‪ ,‬ולא יתקיים מזה מציאות עצמים שכליים‪ ,‬הנה תשובתם בזה היא‪,‬‬
‫שמציאות עצם שכלי יופיע שלמות על הנפש האנושית כבר קויים‪ ,‬ושזה העצם השכלי‬
‫בלתי מתנועע כבר קויים‪.‬‬
‫‪ .5‬הנה במציאות שלשה מיני מניעים‪:‬‬
‫אחד מהם מניע‪ ,‬יניע מבלתי ידיעה‪ ,‬כמו מניע האבן אל המטה‪.‬‬
‫והמין השני מניע בידיעה‪ ,‬והוא עם זה מתנועע‪ ,‬כמו נפש האדם‪ ,‬כי כאשר תעתיק אותו‬
‫מעיר אל עיר אחרת‪ ,‬הנה הרצון כמעט שיתחדש לה בכל פסיעה עד שתהיה על דרך מה‪,‬‬
‫כל עוד שתראה המהלך עליה נכון‪ ,‬אחר כן תראה שלשוב אחור ממנה נכון‪ ,‬ואז יתחדש‬
‫הרצון‪ ,‬ותתחדש ההנעה‪ ,‬ויתחדשו בו התחלפויות‪ ,‬עם שהכוונה אל העיר המועתק אליה‬
‫חזקה וקיימת לא יתחדשו בו חילופים‪ .‬ונסכים על שתנועת הנפש יתחדש בהם התחלפות‬
‫תמיד‪ ,‬ואחר שיתחדש בתנועותיהם התחלפות‪ ,‬הנה אמנם זה‪ ,‬לפי שהחכמות יתחדשו לה‬
‫זאת אחר זאת‪ ,‬ותהיה הנפש מניעה ומתנועעת‪.‬‬
‫והמין השלישי מניע יניע מבלי שיתנועע‪ ,‬ולא יתחדש בעצמותו שנוי‪ ,‬כמו שאמרנו‪,‬‬
‫שלנפשות האנושיות מעורר‪ .‬כי זה המעורר יתחייב בו בהכרח שלא יתנועע‪ ,‬א"כ‬
‫כשנתישרה הנפש האנושית למשוך אליה מברכותיו‪ ,‬הושפעו עליה‪ .‬ואם התנועע זה‬

‫‪100‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫המעורר היה לו מניע‪ ,‬ושב העניין באחרונה אל מניע לא יתנועע‪ .‬וזה המניע לנפשות‬
‫האנושיות תמיד יניע‪ ,‬כי תמיד ימצאו הנפשות האנושיות מתנועעות מן הכוח אל הפועל‪.‬‬
‫וכבר התבאר שאתה תמצא בתנועותיהם התחלפות‪ ,‬ותמצא בהם לא התחלפות‪ .‬ואם‬
‫ההתחלפות‪ ,‬הוא שיגיע להם הידיעות מדרגה אחר מדרגה‪ ,‬וקו לקו‪ .‬אם לא התחלפות‪ ,‬כי‬
‫תמיד יושפע עליהם התעוררות במוחלט‪ .‬וכן כאשר הניע הנפש מעיר אל עיר‪ ,‬כמו‬
‫שאמרנו‪ ,‬וחודש התחלפות בדרכים הסלולים אל זה‪ ,‬עם התמדת הרצון מאין שנוי בכוונתו‬
‫ללכת אל העיר‪ ,‬מניע התנועה המתחלפת‪ ,‬מתחלף ההנעה מתנועע‪ ,‬ומניע התנועה‬
‫הבלתי מתחלפת‪ ,‬בלתי מתחלף ההנעה‪ ,‬בלתי מתנועע‪ ,‬אבל הוא דעת יתננה בנפש מאת‬
‫השכל המעורר לנפש האנושית‪ .‬אחר כן נעתק אלה ההקשים אל תנועת השמים‪ ,‬ונאמר‬
‫שתנועת כל כוכב מן המזרח לצד אמצע השמים [‪ ]62‬ואחר מאמצע השמים לצד המערב‪,‬‬
‫ואחר מן המערב לצד יתד הארץ‪ ,‬ואחר מיתד הארץ לצד המזרח‪ ,‬היא במדרגת הרמת‬
‫האדם פסיעותיו על הדרך הסלול‪ ,‬אל עיר יכוון אליה‪.‬‬
‫והתנועה במוחלט דרישה להתדמות בעצמים הנכבדים השכליים‪ .‬כי רשומים יוטבעו‬
‫בנפשות השמימיות מעצם שכלי [אשר] יכוון ההידמות בו‪.‬‬
‫הנה בכאן עצמים פשוטים‪ ,‬יחסם אל גשמי השמים‪ ,‬יחס הנפש האנושית אל הגשם‬
‫האנושי‪ ,‬לא ימנע אליהם השנוי וההתחלפות במושכליהם‪.‬‬
‫ובכאן עצמים פשוטים מדרגתם מן העצמים אשר הם לשמים כמו (הנפשות)‪ ,‬מדרגת‬
‫השכל הפועל אל הנפש האנושית‪.‬‬
‫ויחויב שלא יהיו אלה ולא אותם פחות ממספר השמים‪ .‬ואם היה לכל כוכב מן הכוכבים‬
‫גלגל מיוחד לו‪ ,‬כמו שיש לכל אחד מכוכבי לכת גלגל מיוחד לו‪ ,‬רק שתנועות כל הכוכבים‪,‬‬
‫הקיימים בגלגליהם המתחלפים‪ ,‬תנועות שוות‪ ,‬עד שיישאר היחס ביניהם במרחק שמור‬
‫לעולם‪ ,‬אחר שאין זה מן הנמנע‪ ,‬בגדולת מספר המניעים ומניעי המניעים רבים‪ .‬וידמה‬
‫מאמר דניאל ע"ה‪ :‬אלף אלפין ישמשוניה ורבוא רבבן [דניאל ז י]‪.‬‬
‫ולשואל שישאל ויאמר‪ :‬כבר הסכימו האנשים על שהמניע אשר לא יתנועע אחד‪ ,‬ועתה‬
‫יאמרו שלנפש כל רקיע מניע לא יתנועע‪ ,‬א"כ המניעים אשר לא יתנועעו‬

‫רבים?‬

‫ והתשובה‪ ,‬שהאנשים אמנם סברו שהמניע הראשון אשר לא יתנועע הוא אחד‪ ,‬וזה‬‫האחדות שב אל הראשון‪ ,‬לא אל אשר לא יתנועע‪ ,‬אבל העצמים אשר לא יתנועעו רבים‬
‫מסודרים‪ ,‬כמו שגשמי השמים מסודרים‪ ,‬והמניע אשר לא יתנועע בפרט‪ ,‬הוא אחד אחדות‬
‫גמורה כמו שנוסיף לי באור בפרק אחר זה‪ ,‬כשנזכור סדר המציאות‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ולמה שהשתדל אבן גבירול ז"ל לקיים אלה העצמים הפשוטים במאמר השלישי מן‬
‫המקור‪ ,‬הביא יותר מארבעים מופתים‪ ,‬אין אחד מהם בשום פנים הקדמותיו אמתיות‪ ,‬אבל‬
‫אם הגדולה שבהם ואם שתיהן מונחות באומדן הדעת‪ ,‬והניח אותם למי שירצה לבחור מן‬
‫הרע צרכו‪.‬‬
‫כבר זכרנו סברת הפילוסופים‪ ,‬וכאשר בחננו אותה‪ ,‬לא נמצא בה דבר סותר לדת‪ ,‬אבל‬
‫נמצא הדת מעידה על רוב סברותיהם ואל קצתם לא נמצא בדת מנגד להם‪ ,‬ולא מקיים‬
‫אותם‪ .‬אמנם היות לשמים תנועות נפשיות ברצון‪ ,‬הנה כבר בארנו עדויותיהם מן הכתובים‪.‬‬
‫אמנם שתנועותיהם על דרך נשמעים לאל יתברך‪ ,‬הנה הוא נמצא בכתוב ממה שנזכרהו‪.‬‬

‫כתובים מעידים‬
‫אמר דוד ע"ה בעניין השתמש הכוכבים בתנועותיהם למלאות רצון האל יתברך‪ :‬ברכו ה'‬
‫כל צבאיו משרתיו עושי רצונו [תהלים קג כא] ואמר בבוא החיים להם מן הצד האלוהי‪,‬‬
‫ובהיותם מקבלים עליהם בהישמע למאמר האל‪ :‬אתה הוא ה' לבדך אתה עשית השמים‬
‫שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כולם‬
‫וכו' [נחמי' ט ו']‪.‬‬

‫‪102‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הפרק השלישי מן העיקר הרביעי‬
‫‪ .1‬בביאור מאמרם בסדר המציאות‪.‬‬
‫כבר נתייסד דעת הפילוסופים האמתיים על שסיבת המציאות כולו‪ ,‬והתחלתו הראשונה‬
‫יתברך ויתעלה‪ ,‬הוא אחד‪ ,‬אחדות גמורה מכל צד‪ ,‬כמו שכבר ביארנו‪ .‬וזה אחר שגששו‬
‫כעיוורים אלפי שנים‪ ,‬וטעה מהם מי שטעה ופקר מי שפקר ‪ -‬ברוך שלא שם חלקינו כהם‪.‬‬
‫אחר כן לא סר האחרון מהם‪ ]63[ ,‬לערער דעת הראשון‪ ,‬ויקרב אל היושר והנכון‪ ,‬ראשון‬
‫ראשון‪ ,‬עד שעמד על זה דעתם‪ ,‬אשר הוא ירושה עתה בידם‪ ,‬אשר לא ערער בו מערער‪,‬‬
‫מני אלף וחמש מאות שנה‪ .‬ואין דרך שיערער בו מערער כל ימי עולם‪ ,‬להיותו מבואר‬
‫במופתים האמתיים‪ .‬כמו שאין דרך שיגיעו ימים‪ ,‬ייאמן בהם אמונה אמתית שכל משולש‪,‬‬
‫זויותיו השלשה גדולות או קטנות יותר משתי נצבות‪ .‬ומה שגששו בעניין הייחוד אלפי‬
‫שנים‪ ,‬נתן לו בהתעוררות אלוהי אל אימות הנביאים‪ ,‬וכאשר נאמר‪ :‬ברוך אתה ה' אשר‬
‫בחר בנו מכל העמים‪ ,‬אין ראוי שייפלא מזה בעל שכל‪ ,‬כי זאת האמונה הנכבדת אשר‬
‫נפלה ביוקר על שאר האומות‪ ,‬ניתנה לנו אנחנו תחילה‪ ,‬בלי עמל‪ .‬ואם באה לזולתנו‪,‬‬
‫מאתנו באה‪.‬‬
‫ונשוב אל השלמת אמונתם ונאמר‪ ,‬שהם‪ ,‬אחר קיום הייחוד אצלם‪ ,‬מצאו הנמצאות רבים‪,‬‬
‫ויציאת ריבוי מאחד יציאה ראשונה‪ ,‬נמנע אצל השכל‪ .‬ויותר מה שיתבאר זה‪ ,‬היא אצל‬
‫ציור‪ ,‬יציאת הפכים מאחד אחדות גמורה מכל צד‪ ,‬עד שיצא מאחד אחדות גמורה הטוב‬
‫והרע‪ ,‬או היושר והעול‪ ,‬או החום והקור‪ ,‬או זולת אלה ההפכים‪.‬‬
‫וזה‪ ,‬שאם יעבור שיצא מהדבר מה שאינו נמצא לו‪ ,‬ואיננו בכוחו‪ ,‬יעבור שיצא מאי זה דבר‬
‫הזדמן מן הנמצאים כל הנמצאים‪ ,‬עד שיעבור שיצא‪ ,‬על דרך משל‪ ,‬מגרגיר החרדל גלגל‬
‫המזלות‪ ,‬וגלגלי הכוכבים‪ ,‬וכדור הארץ וכל מה שעליהם‪ .‬אמנם זה מהיותר בטל‬
‫שבביטולים‪ ,‬הנה אינו עובר שיצא מן הדבר אלא מה שהוא נמצא לו‪ ,‬או בו‪ ,‬או בכוחו‪ .‬ואם‬
‫היו יוצאים מן האחד גמור האחדות‪ ,‬דברים הפכיים‪ ,‬הנה א"כ בו הפך‪ ,‬או בכוחו או נמצא‬
‫לו‪.‬‬
‫‪[ .2‬מה יוצא מן האחד?]‬
‫אמנם האחד אחדות גמורה איננו עובר שיהיה בו הפך‪ ,‬ולא זה נמצא לו או ממנו‪ ,‬ואיננו‬
‫עובר שיצא ממנו יציאה ראשונה אלא דבר אחד‪ .‬ועוד למה שדקדקנו הפנים אשר עליהם‬
‫אפשר שיצא מן האחד רבים‪ ,‬מצאנום ארבעה פנים‪:‬‬
‫אחד מהם התחלפות הכוחות‪ ,‬כאדם יעכל המזון בכוח מעכל‪ ,‬ויניע איבריו בכוח מניע‪,‬‬
‫ויוציא המלאכות והחכמות בכוח דברי‪ ,‬ולא יעבור שיהיה באחד גמור האחדות כוחות‬
‫מתחלפות‪ ,‬כי זה יבוא אל שיהיה בעצמותו חבור‪ ,‬וכל מחובר‪ ,‬אי אפשר לו מבלי מחבר‪,‬‬
‫‪103‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ולא יהיה ראשון ולא אחד‪ ,‬וכבר קויים שהוא ראשון ואחד‪ ,‬הנה אמונת ריבוי הכוחות בו‪,‬‬
‫חלוף לא יתכן‪.‬‬
‫והאופן השני‪ ,‬התחלפות החומרים‪ ,‬כניצוץ השמש והיא דבר אחד‪ ,‬יגה על הכלים העשויים‬
‫מחומר‪ ,‬ועל המים המרים ויקשה אותם‪ ,‬ועל הכלים העשויים משעווה ועל השלג ויתיכם‪,‬‬
‫ועל יריעות הכובס וילבין אותם‪ ,‬ועל פניו וישחירם‪ ,‬וזה ג"כ בטל‪ .‬כי הנמצאים אם יהיו כולם‬
‫בעלי חומרים יהיה לנו בזה עיון מה‪ ,‬אמנם אחר שהיו הרבה מהם בלתי בעלי חומרים‪,‬‬
‫הנה או אפשר שייוחס ריבויים על התחלפות חומרי‪.‬‬
‫והאופן השלישי התחלפות הכלים‪ ,‬כי התחלפות הכלים כבר יתחדש ממנו התחלפות‬
‫הדברים הנעשים‪ ,‬כנגר יגרר במגרה‪ ,‬ויקוב במקבת‪ ,‬ויחצוב בגרזן‪ ,‬וזה ג"כ בטל עליו‬
‫יתברך‪ .‬כי הוא אם עשה אלה הכלים כולם‪ .‬ויצאו ממנו יציאה ראשונה‪ ,‬הנה כבר פגש‬
‫הריבוי באחד‪ ,‬ושבה השאלה כבראשונה‪ ,‬ואם לא יהיה היא עושה אותם‪ ,‬הנה זה כפירה‪,‬‬
‫רצוני שיהיה במציאות לא ימצא ממנו יתברך‪.‬‬
‫והאופן הרביעי מן האופנים אשר בהם אפשר שיצא מן האחד ריבוי‪ ,‬הם האמצעיים‪ ,‬ועל‬
‫אופן נזכרהו עתה‪ :‬וזה‪ ,‬שהם אמרו‪ ,‬שהראשון יתברך ויתעלה יצא ממנו יציאה ראשונה‪,‬‬
‫בלי אמצעי‪ ,‬דבר אחד‪ ,‬נקרא בהסכמתם שכל‪ ,‬ובלשון התורה מלאך‪ .‬וקרוב שזה היוצא‬
‫אחד‪ .‬אכן אין אחדותו כאחדות הראשון יתברך ויתעלה‪ ,‬כי הראשון כמו שהתבאר‪ ,‬הוא‬
‫מחויב המציאות בעצמותו‪ ,‬והוא אחד מכל צד‪ ,‬אמנם האחד היוצא איננו כמוהו‪ ,‬אחר שאין‬
‫כמוהו דבר‪ ,‬אבל התלות מציאותו בזולתו יורה‪ ,‬על שלא יהיה לו בעצמותו חיוב המציאות‪,‬‬
‫אבל אפשרות המציאות הנה בעצמותו הרכבה אצל השכל‪ ,‬והוא כמחובר מחומר וצורה‪ ,‬כי‬
‫מה שיש לו מעצמותו ידמה החומר‪ ,‬רצוני האפשרות‪ ,‬ואשר לו מזולתו ידמה הצורה‪,‬‬
‫והדבר אשר היא בו מה שהוא‪ ,‬נרצה החיוב‪.‬‬
‫והעצמים אשר בזה התואר רבים‪ ,‬מסודרים קצתם על קצתם בסדר‪ ,‬והם אשר השתדל‬
‫אבן גבירול ז"ל קיום מציאות ההיולי והצורה להם‪ ,‬במאמר החמישי מספרו‪ ,‬ולא ביאר‬
‫היות להם עניין כהיולי ועניין כצורה‪ ,‬אבל גזר כי להם חומר וצורה‪ ,‬וכאשר השתדל לקיים‬
‫זה לא יכול‪.‬‬
‫ואחר כן זה היציאה יציאה ראשונה מן הראשון יתברך ויתעלה הוא ג"כ במאמרם מניע לא‬
‫יתנועע‪ ,‬ויצא ממנו מניע שלישי לא יתנועע‪ ,‬ועצם הוא במדרגת הנפש לגלגל הישר‪ ,‬וגשם‬
‫הגלגל הישר‪ ,‬ומן השלישי רביעי וגלגל שבתאו ומניעו‪ ,‬וכן עד אל אשר יתחדש ממנו גלגל‬
‫הירח ומניעו‪ ,‬ומניע מניעו‪ .‬ואחר מניע למניע גלגל הירח‪ ,‬רצוני אשר הוא למניע גלגל הירח‬
‫במדרגת השכל לנפש האנושית‪ ,‬ימצא בסדר העצם הנקרא שכל פועל‪ ,‬ולא יושפע מזה‬
‫מלאך ולא גלגל‪ ,‬ואין לו התלות בנפש אנושית‪.‬‬
‫ולמטה מהשמים היסודות‪ ,‬וכבר זכרנום‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .3‬מהגלגל החומר‪ ,‬מחגורת המזלות הצורה]‬
‫וזכרנו שיש להם חומר משותף‪ ,‬ושמן הגלגל הישר מציאות החומר‪ ,‬ומחגורת המזלות‬
‫מציאות הצורות‪ .‬אמנם זה מאמר עמוק‪ ,‬ונוסיף על דבורם בו ביאור‪ ,‬ונאמר‪ :‬שהם מצאו‬
‫לעין נמצאים גשמיים בעלי נפשות‪ ,‬וכבר התבאר אצלם כמו שהקדמנו‪ ,‬שיש להם חומר‬
‫משותף וצורות מתחלפות‪ ,‬וראו תחלה לעין‪ ,‬ששה מיני גשמים‪ ,‬גשם שמימיי‪ ,‬וגשם יסודיי‪,‬‬
‫וגשם מחצביי‪ ,‬וגשם חיוני בלתי מדבר‪ ,‬וגשם חיוני לאותו החי שכל‪ .‬ואחר כן עלו על ידיעת‬
‫שלשה עצמים בלתי גשמיים‪ ,‬והם החומר המשותף ליסודות הארבעה‪ ,‬וכל מורכב מהם‪,‬‬
‫והצורה אשר כבר התבארה מציאותה‪ ,‬והתחלת הגידול‪ ,‬וההזנה‪ ,‬והולדת הדומה בקצת‬
‫הגשמים והתחלת זה‪ ,‬והחוש והתנועה הרצונית‪ ,‬וההשגות הפנימיות בקצת הגשמים‪,‬‬
‫והתחלת תנועת מצב לבד‪ ,‬והשגת שכליות בגשמים אחרים‪ .‬וזה כלו יקרא נפש במקרא או‬
‫בספק לא בהסכמה‪.‬‬
‫והתבאר להם‪ ,‬שהחומר עצם ‪ -‬ואיך לא? והוא לא יעדר לעולם‪ .‬שהצורה עצם ‪ -‬ואיך‬

‫לא?‬

‫והיה שמה עצם‪ ,‬אשר אמנם הוא עצם בכוח‪ ,‬עצם בפועל‪ .‬ושהנפש עצם ‪ -‬ואיך לא? והיא‬
‫פועלת הגשם וצורתו ותכליתו‪ .‬ואלה השלשה עצמים הבלתי גשמיים התבאר ובא מופת‬
‫עליהם בנקלה‪ ,‬מפני שמהם מה שהוא בעצמו חומר‪ ,‬ומהם מה שיש לו התלות בחומר‪.‬‬
‫עוד אחר זה התבאר ובא מופת אצלם על מציאות שלשה מינים אחרים מן העצמים אין‬
‫התלות להם בחומר‪.‬‬
‫היותר שפל מהם במדרגה‪ ,‬השכל הפועל התבאר‪ ,‬מצד שתתנועע נפש האדם מהיותה‬
‫שכל בכוח אל שתהיה שכל בפועל‪ ,‬ואין תנועה אלא ממניע‪.‬‬
‫ולמעלה מזה העצם במדרגה עצמים מסודרים‪ ,‬אי אפשר שיהיה מספרם פחות‪ ,‬ממה‬
‫שהשיג ההבטה ממספר הגלגלים‪ ,‬והם בארו זה‪ ,‬מצד שהתבאר שהשמים בעלי נפשות‪,‬‬
‫מפני שהם מתנועעים תנועות מתחלפות‪ ,‬ואין תנועה אחת מתחלפת שתתחדש אלא‬
‫ממניע הוא ג"כ יתנועע‪ ,‬ויהיה למניעו מניע יקרא שכל ומלאך‪.‬‬
‫וקויים שלהם מדרגות‪ ,‬כמו שלשמים מדרגות‪ ,‬ולמניעיהם מדרגות‪ ,‬ויהיו מניעיהם אשר‬
‫ישפיעו להם התנועות המתחלפות‪ :‬נפשות מסודרות‪ .‬ומניעי מניעיהם אשר יקנו להם‬
‫התנועה הסיבובית מן המערב אל המזרח‪ ,‬או מן המזרח [אל המערב] במוחלט מבלי דבר‬
‫מן ההתחלפות‪ :‬שכלים‪ .‬ולפי שכל הנמצאים בעלי הסדר עכ"פ יכלו אל מניע ראשון‪ ,‬יהיה‬
‫הוא התחלת המציאות כולו‪ ,‬ומקנה על העולם או לעולמות השלשה סדרם‪ ,‬הנה אי אפשר‬
‫מבלי מציאות עצם כזה בהכרח‪ ,‬וכבר אמרנו במציאותו ותאריו ופעולותיו‪ ,‬מה שבו די‬
‫ומספיק לפיקח‪.‬‬
‫א"כ היו העצמים בלתי גשמיים ששה מינים‪ ,‬והעצמים הגשמיים ששה מינים ג"כ‪ .‬אמנם‬
‫מציאות המורכבים מהיסודות‪ ,‬רצוני הצמחים והבעלי חיים‪ ,‬הנה נמצא כמו שאומרים מן‬
‫‪105‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫היסודות‪ ,‬והחומר המשותף להם‪ ,‬והשמים ומניעיהם‪ ,‬והשכלים הנקראים מלאכים‪ ,‬והכל‬
‫ברצון האל יתברך ויתנשא ובהשפעתו וסידורו‪ ,‬ותיתו הסדר לנמצאות כולם‪ .‬ואנחנו נבאר‬
‫לך מופתיהם בזה‪ ,‬עד שתראה שהם אמתיים‪.‬‬
‫ועל דרך זה יתבארו זה במופת‪ :‬כל אחד מהצמחים והבעלי חיים הוא נמצא אחר העדר‪,‬‬
‫וכל נמצא אחר העדר לו התחלה‪ ,‬ממנה יהיה מציאותו‪ ,‬כי נמנע שימצא הנעדר אלא‬
‫בתנועה‪ ,‬ונמנע שיהיה תנועה אלא ממניע‪ ,‬ותהיה התולדה‪ ,‬שכל אחד מהצמחים מבעלי‬
‫חיים לו התחלה‪ ,‬ממנה היה מציאותו‪.‬‬
‫אחר כן [נקדים] הקדמה אחרת‪ ,‬והיא‪ ,‬שעכ"פ יהיה בין הדבר אשר הוא בעל התחלה‪ ,‬ובין‬
‫הדבר שהוא לו התחלה‪ ,‬התייחסות‪ .‬וזה דבר מבואר בעצמו‪ ,‬כי בעל התחלה הוא בעל‬
‫התחלה בהתחלה‪ ,‬וההתחלה היא התחלה לבעל ההתחלה‪ .‬הנה מצד שהם ככה‪ ,‬הם‬
‫מצטרפים וביניהם הצטרפות‪.‬‬
‫עוד הקדמה אחרת‪ ,‬והיא כאשר היא בדבר מה התחלות רבות מסודרות בהתקרב אליו‬
‫והתרחק ממנו‪ ,‬הנה היותר קרובות אליו‪ ,‬ראוי שיהיה היותר חזקי התייחסות לו ודומה בו‪,‬‬
‫והיותר רחוקות ממנו‪ ,‬ראוי שיהיו יותר חלושות התייחסות לו‪ ,‬ויותר מעט הדמיון בו‪ .‬ואלה‬
‫הם מן ההקדמות הלקוחות מן היותר והפחות‪ ,‬וזכרום אריסטו בספר הנצוח‪ ,‬והפכם‬
‫אלפראבי אל ספר המקומות‪ .‬והוא‪ ,‬כי כאשר היה לדבר מה תואר מה‪ ,‬אחר כן כל מה‬
‫שהיה זה הדבר יותר רב‪ ,‬היה התואר לו יותר טוב‪ ,‬הנה התואר לו מחויב באמת‪ .‬ומשלו‪:‬‬
‫אם שפט שופט בחכמה הטבעית שכל מתוק חם‪ ,‬וגזר בזה מצד שמיץ הענבים חם‪ ,‬וסתר‬
‫סותר ואמר‪ ,‬שמיץ הענבים אמנם הוא חם‪ ,‬להתחבר בו דבר מה‪ ,‬לא למתיקות‪ .‬והשיב‬
‫המניח‪ ,‬כי אנחנו נמצא המתיקות‪ ,‬כל מה שנוסיף‪ ,‬היה החום יותר‪ ,‬הנה מיץ הענבים חם‪,‬‬
‫והמים המעורבים בדבש יותר חמים מפני שהם יותר מתוקים‪ ,‬והדבש לבדו יותר חם‪,‬‬
‫מפני שהוא יותר מתוק‪ ,‬צדק המשפט כאשר ימשך לזה‪ ,‬שכל מתוק חם‪ .‬וכן כאשר נתאמת‬
‫המשפט באופן מה שכל מתוק חם‪ ,‬צדק המשפט בשכל‪ ,‬מה שהיה המזון יותר מתוק היה‬
‫יותר חם‪ .‬וכן כשצדק המשפט בשכל שני מצטרפים עכ"פ יהיו ביניהם התייחסות במה‬
‫שיצטרפו בו‪ ,‬הנה כל מה שהיה ההצטרפות יותר קרוב‪ ,‬היה ההתייחסות בו יותר חזק‪ .‬וזה‬
‫אמת נעשה בחכמות‪ .‬ואלה שתי ההקדמות כבר קויימו‪.‬‬
‫ונתקיימה ג"כ הקדמה שלישית‪ ,‬והוא‪ ,‬שכל הדברים אשר תחת גלגל הירח ישתנו ויתחלפו‬
‫מתנועות הכוכבים ומצביהם‪ ,‬כמו שנראה זה בודאי לכל בעל עיון מרשמי השמש והירח‬
‫במה שלפנינו‪ .‬ויראה זה מרשמי הכוכבים האחרים‪ ,‬וכל שכל לעומדים על חכמת רשמי‬
‫הכוכבים‪ .‬כאלו הם הסכימו לעשות הקש כזה‪ :‬ההתחלה הקרובה לדבר היא יותר חזקת‬
‫התייחסות לו מכל התחלותיו‪ ,‬והיותר חזקת התייחסות להיולי מהתחלותיו היא תנועת‬
‫‪106‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הגלגל הישר‪ ,‬אחר שהייתה זאת התנועה נמצאת לכל הגלגלים‪ ,‬ואם יתחלפו הגלגלים‬
‫בתנועות אחרות‪ ,‬כמו שההיולי נמצא בכל הגשמים‪ ,‬ואם יתחלפו הגשמים בעניינים‬
‫אחרים‪ ,‬יוליד שתנועת הגלגל הישר הוא ההתחלה הקרובה למציאות ההיולי‪ .‬ובכמו זה‬
‫ההיקש בעצמו יתחייב שיהיה יציאת הצורות המתחלפות ממה שיעזור בו גלגל המזלות‬
‫בנטיית חגורתו‪ ,‬וסבוב כוכבי לכת עליהם‪ ,‬ויהיה לזה פעם צפוניים ופעם דרומיים‪ ,‬פעם על‬
‫חגורות הגלגל הישר‪ ,‬זולת מה שיקרה להם מן היציאה אל הצפון ואל הדרום‪ ,‬כפי‬
‫גלגליהם הנוטים המיוחדים בכל אחד מהם‪.‬‬
‫ועוד יהיו להם מצבים מה מן השמש‪ ,‬בסיבתם יתרחקו מן הארץ או יתקרבו אליה‪ ,‬וימהרו‬
‫בתנועותיהם או יאחרו‪ ,‬ויעלמו או יראו‪ .‬ועוד יהיו להם מפני נטיית גלגל המזלות אשר על‬
‫קטביו יסבבו‪ ,‬יחסים מתחלפים אל האופקים‪ ,‬יארך בסבתם זמן עמידתם על הארץ או‬
‫יקצר‪ ,‬ויארך זמן הגלותם או העלמם או יקצר‪ ,‬ויהיה לקצתם אצל קצת דבר מן היחסים‬
‫המספריים הנמצאים לבעלי שנים עשר חלקים‪ ,‬כמו ההקבלה על החצי והשלוש‪ ,‬והרבוע‪,‬‬
‫והשתוות והחבור‪ .‬ויתחייב זה התמזגות כוחות קצתם בכוחות קצתם‪ ,‬ויגיעו אל מה‬
‫שלפניהם ממוזגים‪ ,‬או לא‪ ,‬יהיו אותם הייחוסים נמצאים ביניהם‪ ,‬ויחייב זה מגעת‬
‫כוחותיהם כפי פשיטותם אל עניינים מתחלפים רבים מאד עם אישיהם‪ ,‬הנה אי אפשר ואין‬
‫דרך למנות אותם‪.‬‬
‫ויחויב שיהיו אלה התנועות עוזרות במציאות הצורות המתחלפות‪ ,‬בכמו ההיקש אשר‬
‫שמנו ביחס החומר לתנועת הגלגל הישר‪ .‬אלא שהעם עיינו וראו‪ ,‬שאין מן החיוב שיהיו‬
‫אלה העניינים המתחלפים הם הנותנים הצורות המתחלפות‪ .‬שאם היה זה כן‪ ,‬לא יהיה‬
‫במציאות מין‪ ,‬כל שכן סוג‪ ,‬אבל היו האישים בלתי מוסכמים בדבר‪ ,‬אבל מתחדשים‬
‫נבראים על מספר הרגעים לא יספרו‪ ,‬לא ישוב פעמים רבות דבר מהם‪ ,‬כמו שלא ישובו‬
‫פעמים רבות יחסיו‪ .‬ולא יהיו בעלי חיים מטיפת זרע‪ ,‬ולא צמחים מזרע בעניין שיהיה נגזר‬
‫כל דבר אל מינו‪ ,‬אבל יתחדש מינים כולם מתחלפים בכל עניין‪ .‬ואנחנו לא נמצא הדבר כן‪,‬‬
‫ואם היה‪ ,‬יהיה בו הפסד סדר העולם בכללו‪.‬‬
‫הנה הנותן לעולם סדרו יתברך ויתעלה השפיע נתינת הצורות אל עצם שכלי לא יתנועע‬
‫ולא ישתנה‪ ,‬וישפע ממנו מה שלא ישתנה ולא יתנועע‪ ,‬רצוני הצורה‪ .‬כי צורת האדם‪ ,‬כל‬
‫ימי עולם הוא צורת אדם אחת‪ ,‬כפתוח האחד בחותם‪ ,‬שיחתמו בו בשעווה חותמות לא‬
‫יספרו‪ ,‬וכן שאר המינים‪.‬‬
‫ואמנם גלגל המזלות ומה שסביבו מכוכבי לכת המתנועעים על קטביו‪ ,‬המחייבים לעניינים‬
‫והיחסים המתחלפים אשר זכרנו‪ ,‬הם במדרגת כלים‪ ,‬כמו שאמר המשורר שלנו בתואר‬
‫החומר והגלגל והתנועה והגעת הצורות‪ :‬לילות זמני בין ידי חפצי כמו חומר‪ ,‬והגלגל כמו‬
‫‪107‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אבנים‪ .‬ואלה התנועות דרכם שיפעלו שתי פעולות‪ ,‬אחת מהן קודם מציאות המצויר‪ ,‬והוא‬
‫הקנאת החומר הכנה לשפע הצורה‪ ,‬בעניין יכריע השפעתו על לא השפעתו בהשפעת‬
‫קצת הנקראים שכלים‪ .‬וידמה שיהיה אשר היא כמו התחלה להתחלת תנועות גלגל‬
‫המזלות‪ .‬והפעולה השנית‪ ,‬אחר מציאות המצויר‪ ,‬והיא שישימו בו מקרים אישיים‪ ,‬עד‬
‫שיהיה מקובצם בלתי מושווה‪ ,‬ויתחייב מזה‪ ,‬שלא ידמה איש לאיש לעד ולעולמי עולמים‪.‬‬
‫ואלו קובצו כל אותם שעברו‪ ,‬וכל הבאים מאנשי הארץ‪ ,‬לא ידמה אחד מהם לאחר‪ ,‬כי‬
‫יחסיו לא ישובו‪ ,‬והיחס המתחדש הוא האישי‪ .‬הנה בסיבת העצם הנבדל השכלי הנותן‬
‫הצורות תהיינה הצורות בכל מין אחת‪ ,‬וביחסים אשר לא ימנו‪ ,‬יהיה בחומר הכנות לא‬
‫ימנו‪ ,‬ובמורכב מהם ומן הצורה אישים לא ימנו‪.‬‬
‫אחר כן לא יתחייב ריבוי הצורות המושכלות לעצם הנפרד ריבוי בעצמותו‪ ,‬כמו שחשב זה‬
‫ר' שלמה אבן גבירול‪ ,‬עד שגזר כי עצמות השכל אחר שהוא משיג כל הדברים‪ ,‬היא‬
‫מחוברת מכל הדברים‪ .‬ושם הדברים היותר חזקי הפשיטות אחר הראשון יתברך ויתעלה‬
‫יותר חזקי הרכבה‪ .‬ואמונת העם היא‪ ,‬שאין כל מה שישכיל דבר יחויב שיהיה היא אותו‬
‫הדבר‪ .‬ואמנם יחייבו זה בראשון יתברך ויתעלה‪ ,‬ודיבורם בזה ישיגהו ביטולים גדולים‪ ,‬לא‬
‫יספיק זה הספר טענותיהם‪ ,‬והתשובות שיש עליהם‪ ,‬וההכרעה‪ .‬אבל נניח זה למי‬
‫שיחקרוהו‪.‬‬
‫ואמנם דבורנו עתה באותם אשר נקראו שניים ומלאכים‪ ,‬וכל אחד מהם ישכיל עצמותו‪,‬‬
‫וישכיל הראשון יתברך ויתעלה ואין הראשון עצמותו‪ .‬וכן כאשר השכיל הצורות‪ ,‬לא יתחייב‬
‫מזה שיהיו אותם הצורות עצמותו‪ ,‬אבל תהיה עצמותו משכלת הצורות אשר החומר אפשר‬
‫לקבלם‪ ,‬ויהיה שכלו לזה מספיק במציאות הצורות בחומר כשהגיע הכנה‪ ,‬כמו שאם היה‬
‫בנפש הנגר על דרך משל כוח מה‪ ,‬בעניין שכאשר ישכיל הוא צורת הכסא‪ ,‬והיו העצמים‬
‫הראויים לעשות הכסא מהם‪ ,‬והקרשים והמסמרים כולם נמצאים מכונים‪ ,‬הייתה ידיעת‬
‫הנגר לצורת הכסא מספקת במציאות הכסא ממנו‪ ,‬מבלי שיגע בו יד‪ ,‬כמו שכבר אמרנו זה‬
‫פעם אחרת‪.‬‬
‫והשכל הנבדל האחרון אשר קראוהו שכל פועל‪ ,‬ירשום בעצם מה הצורות הנפשטות מן‬
‫החומר‪ ,‬וישימם בו כמו שהם בידיעת נותן הצורות‪ .‬אכן היותם בשכל הנבדל נפשטות‪,‬‬
‫יחויב הגעתם בחומר‪ ,‬והיותם בזה העצם נרשמות נפשטות מחומר‪ ,‬רצוני בשכל האנושי‪,‬‬
‫לא יחייב יותר מהדמות השכל האנושי בשכלים הנבדלים‪ .‬ויהיה האדם קיצור המציאות‬
‫כולו‪ ,‬כי בו חומר וצורה ויסודות‪ ,‬ונפש צומחת חיונית‪ ,‬ידמה בה הצמחים באופן מה‪ ,‬ונפש‬
‫חיונית‪ ,‬ושכל‪ ,‬בידו להיות נבדל כאשר נשלם‪ ,‬והיו צורות הנמצאות מורשמות בו‪ ,‬וסדר‬
‫המציאות כלו‪ .‬ומדרגתו מן העולם בכללו מדרגת עצמות הכסא מגלגל המזלות והישר‪.‬‬
‫וזהו קצור מה שזכרו העם בסדר המציאות‪.‬‬
‫‪108‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וכאשר בחננו דבריהם מצאנו מה שאמרו בזה הסדר דבר יעמוד עליו המופת‪ ,‬ותסכים עמו‬
‫התורה‪ ,‬אחר שכבר התבאר בכתובים סידור המציאות והשתלשל הסיבות והמסובבים כמו‬
‫שכבר ביארנו זה‪ ,‬ונבאר עדיין‪.‬‬
‫אמנם מה שאמרו בסיבות מציאות הצמחים והבעלי חיים‪ ,‬ושהם ממה שיעזור במציאות‬
‫חומריהם הגלגל הישר‪ ,‬ובמציאות צורתם גלגל המזלות בנטייתו‪ ,‬ונטיית מה שיקיף עליו‬
‫מכוכבי לכת‪ ,‬ואחדות צורת כל מין מהם שהם מהתחלה שכלית אחת‪ ,‬זה כולו ממה שלא‬
‫תכחישהו התורה‪ ,‬והמופתים הנעשים בו אמתיים‪ .‬אמנם מה שאמרו בסיבות מציאות אלה‬
‫התשעה כדורים המתנועעים‪ ,‬וסיבות מציאות מניעיהם‪ ,‬הנה כל מה שאמרנו בזה‪ ,‬אמנם‬
‫הוא משפטים לא מצאנו מופתיהם מבוארים‪.‬‬
‫ואנחנו לא נכחיש מציאות אלה הדברים על זה הסדר‪ ,‬אמנם אנחנו מסופקים בכל מה‬
‫שאמרו בסבות זה הסדר‪ ,‬כאומרם שהיוצא תחילה יציאה ראשונה מן הראשון האמיתי‬
‫יתברך ויתעלה הוא להיות משכיל עצמותו וישכיל הראשון‪ ,‬וישכיל שביניהם יחס והוא יחס‬
‫העילה אל העלול‪ ,‬חויב ממה שישכיל מן הראשון יציאת שכל שני ממנו‪ ,‬ומה שישכיל‬
‫מעצמותו יציאת הגלגל הישר ממנו‪ ,‬וממה שישכיל מן היחס יציאת עצם הוא כמו נפש‬
‫לגלגל הישר‪ ,‬והשתלשלותם כן עד השכל אשר קראוהו פועל‪ .‬ואנחנו לא נבין עד עתה‬
‫היות אלה המאמרים מופתיים‪ .‬ואין אצלנו שיהיה לשכל האדם צד‪ ,‬יוכל לתת בו מופת על‬
‫מאמרים כאלה‪ ,‬כמו שהבננו דבריהם בסיבות מציאות הבעלי חיים הצמחים מבוארים‬
‫במופת‪ .‬ואולי זולתנו יבין זה‪.‬‬
‫אמנם אנחנו הנה נחשוב מאמריהם בסיבות הסידור‪ ,‬כאשר הראשון והשכלים והגלגלים‬
‫מאמרים חוייב עליהם האמינם בריחתם מדיבת מה‪ ,‬ונפלו בדיבות אחרות‪ .‬וקרה להם כל‬
‫זה לרוב היותם מדמים בנפשם ודעתם שביכולת האנושי‪ ,‬שלא יחסר בידיעתו דבר מה‬
‫שבמציאות‪ .‬ואנחנו לא נחשוב כן ת"ל‪ ,‬אבל נאמר בזה דבר כבר אמרנוהו פעם אחרת ‪-‬‬
‫אמנם הדבר טוב אין לחוש אם יושב פעמים רבות‪ ,‬כמו שאמר גלינוס‪ .‬ואשר נאמר הוא‪ ,‬כי‬
‫מי שלא ידע גדר עשרה‪ ,‬ואי אפשר לו שידעהו לעולם‪ ,‬וישתדל לדעת אלה הגדולות‪ ,‬הוא‬
‫למיעוט היותו מכיר עצמו‪ .‬ואינו דומה אלא לאיש שיש לו מהחולשה ונפילת הכוח בעניין‪,‬‬
‫לא יוכל להגביה משקל לטרא אחת מן הארץ‪ ,‬וישתדל עם זה להגביה אלף ככרים או יותר‪.‬‬
‫אבל נאמין מה שאמר צופר הנעמתי‪ :‬החקר אלוה תמצא ואם עד תכלית שדי תמצא‪ ,‬גבהי‬
‫שמים מה תפעל עמוקה משאול מה תדע [איוב יא ז]‪ .‬ובדומים לאלה אמרו חכמינו ע"ה‪:‬‬
‫במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור‪ .‬אמנם שבכאן שלשה עולמות‪ ,‬עולם‬
‫עצמים בלתי גשמיים‪ ,‬ועולם הגשמיים השמימיים‪ ,‬ועולם ההוויה וההפסד‪ ,‬הנה כבר מצאנו‬
‫אמתתו במופתים אמתיים וכבר מצאנו לו ג"כ רמיזות בספרי הנבואה‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתובים מעידים‬
‫אמר דוד ע"ה‪ :‬ברכו ה' מלאכיו גיבורי כח [תהלים קג ב]‪ ,‬ושאר הפסוקים השלשה אשר‬
‫קדמנו זכרם‪ .‬ואמר שלמה ע"ה בתארו השכל‪ :‬ה' קנני ראשית דרכו מעולם נסכתי מראש‬
‫[משלי ח כב]‪ .‬ואמר בתואר היותו קודם במדרגת המציאות למציאות השמים והארץ‪ :‬באין‬
‫תהומות חוללתי בטרם הרים הטבעו וכו'‪ ,‬עד לא נעשו ארץ וחוצות‪ ,‬בהכינו שמים שם אני‪,‬‬
‫בחוקו חוג על פני תהום‪ ,‬באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום‪ ,‬בשומו לים חקו ומים‬
‫לא יעברו פיו‪ .‬ובסדר אלה הנקראים שכלים ומלאכים‪ ,‬יאמרו קצת חשובי אומתנו וחכמיה‪:‬‬
‫ומשופריה גזרו חכמי גבהו גזר‪ ,‬ומקוריהם גברו ולא להו‪ ,‬גל עינות שכל יצאו מנהו והוא‬
‫ראשית דרכי אל‪ .‬ובאשר במציאות השמים חיסרון מה בהיקש אל מציאות הראשון יתברך‬
‫ויתעלה אמר בלדד השוחי‪ :‬הן עד ירח ולא יאהיל ושמים וכו'‪ ,‬אף כי אנוש רמה [איוב כה‬
‫ה]‪.‬‬
‫ובאשר במציאות השכלים המופשטים אשר לא יתנועעו הנקראים בלשון התורה מלאכים‪,‬‬
‫חיסרון מה בהיקש מציאותו יתברך‪ ,‬אחר שבהם אפשרות מציאות מעצמותם‪ ,‬וחיוב‬
‫מציאות בו יתברך‪ ,‬אמר אליפז התימני‪ :‬הן בעבדיו לא יאמין [שם ד יח]‪ ,‬אף כי אנוש רמה‬
‫ובן אדם תולעה‪ ,‬אף כי נתעב ונאלח‪ .‬ומפני שאלה העצמים הנכבדים הנקראים שניים להם‬
‫מדרגות זו למעלה מזו‪ ,‬תתאר התורה קצתם במלוא ההגדלה‪ ,‬יותר ממה שתתאר קצתם‪,‬‬
‫כאומרו‪ :‬יעמוד מיכאל השר הגדול‪ .‬ויקרא קצתם פנים וקצתם אחוריים‪ ,‬כאומרו והסירותי‬
‫את כפי וכו' [שמות לג כג]‪ .‬ואשר הם מהם מניעי השמים ייוחד כל אחד מהם באומה‬
‫אומה‪ ,‬כמו שאמר המלאך לדניאל‪ :‬ושר מלכות פרס עומד לנגדי עשרים ואחד יום‪ ,‬והנה‬
‫מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעזרני [דניאל י יג] ‪ -‬אמרו עשרים ואחד יום ירמוז אל‬
‫עשרים שנה ויותר מעט שהיה בין שנת התחלת כורש המלך אשר בה ציוה בבנין בית‬
‫המקדש‪ ,‬עד עת שנשלם בנינו בזמן דריוש‪ .‬ובהעמיד מלך פרס בנינו בזה הזמן‪ ,‬יאמר ושר‬
‫מלכות פרס עומד לנגדי עשרים ואחד יום‪ ,‬כמו שכבר ידעת קראם השנה ימים‪ ,‬כאומרו‬
‫ימים תהיה גאולתו‪ ,‬ואחר כן נשלם בנינו‪ ,‬והוא אמרו והנה מיכאל אחד השרים הראשונים‬
‫ ובתואר הכרת מלך פרס‪ ,‬והכנעתו על יד מלך יון‪ :‬ואני יוצא והנה שר יון בא [שם ב]‪.‬‬‫וידמה שמניע גלגל הכוכב על האומה והממונה להנהגתה כפי השורשים אשר יעשו בעלי‬
‫החכמה ברישומי הכוכבים‪ ,‬הוא יקרא ג"כ בלשון התורה מנהיג להם‪ ,‬ויאמר‪ :‬שר מלכות‬
‫פרס‪ ,‬שר יון‪ ,‬מיכאל שרכם‪ .‬ואין לחוש אם יסכימו כל החכמות עם התורה‪.‬‬
‫ולקצת אלה העצמים ג"כ השגחות ברצון האל יתברך על איש איש‪ ,‬ימנעוהו מהרעות‬
‫המקריות‪ ,‬וישימו אותו באופן יקל עליו סבול הדברים הקשים‪ .‬כמו שאמר אברהם אבינו‬
‫ע"ה‪ :‬הוא ישלח מלאכו אתך [בראשית כד‪ ,‬ז]‪ .‬ואמר יעקב ע"ה‪ :‬המלאך הגואל אותי [שם‬
‫מח טז] ונאמר למשה ע"ה‪ :‬הנה אנכי שולח מלאך לפניך [שמות כג כ]‪ ,‬כי ילך מלאכי‬
‫‪110‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫לפניך‪ ,‬ואמר ישעיה ע"ה‪ :‬ומלאך פניו הושיעם [ישעיה סג ט]‪ ,‬ואמר דניאל ע"ה‪ :‬אלוהי שלח‬
‫מלאכיה [דניאל ו כג]‪ .‬וכבר יראו לקצת אנשים בצורות גשמיות‪ ,‬נבראות לפי השעה‪ ,‬לא‬
‫אמתיות‪ .‬כמו שפירש רב סעדיה ז"ל ב'ותמונת ה' יביט'‪ ,‬והצורה האלוהית הנבראת‬
‫תראה‪ .‬וכבר יהיה זה למען ישקיפו קצת הקרובים לאל יתברך בנסתרות‪ .‬וכבר יהיה זה‬
‫להצילם מן המוות‪ ,‬כמו שכבר ראה זה נבוכדנצר באמרו‪ :‬הא אנא חזי גוברין ארבעה שדיין‬
‫בגו נורא [שם ג כה]‪.‬‬
‫וכבר יהיה לתכלית הגדילם אותו שיראו לו כאלו הם אוכלים‪ ,‬מבלתי שיעשו כן באמת‪ ,‬כמו‬
‫שנראה לאברהם ולוט‪ .‬וכבר יראו לאנשים שהם מנוצחים מהם כדי להאמין אותם‪ ,‬וחזק‬
‫את לבם כמו שבא בספור יעקב‪ :‬ויאבק איש עמו וירא כי לא יכול לו [בראשית לב כה]‪.‬‬
‫ומהם ג"כ מניעי כוכבים שהם גוזרים או ישולח מהם יפשיט הצורות מהחומרים‪ ,‬וכאלו הם‬
‫עוזרים לזקק הדברים על שיישאר בחומרים יותר משישארו בצורותיהם‪ .‬והדומים לאלה‬
‫יקראום חכמים ז"ל מלאך רע‪ ,‬ויאמרו‪ :‬שני מלאכי שרת מלוין לו לאדם‪ ,‬אחד טוב ואחד רע‪.‬‬
‫וזה מפני שהוא תמיד בין אפשרות רוע הצלחה לו‪ ,‬ואפשרות טובה הצלחה לו‪ ,‬ויאמר‬
‫הכתוב בעבורו‪ :‬וביעתתו רוח רעה מאת ה' [שמואל א' טז יד]‪ .‬ויקראו הכוכבים‬
‫המתנועעים מאלה‪ ,‬בעלי משפטי הכוכבים‪ :‬לא הצלחה‪ .‬ויכנו הדומים להם ויבא גם השטן‬
‫בתוכם [איוב א ז]‪.‬‬
‫ומי שעיין ג"כ דברי חשובי זאת האומה ימציאום מאמינים אלה הסדורים‪ .‬וכאשר הראשון‬
‫יתברך ויתעלה לא יקיף בו מקום‪ ,‬ובאשר מדרגת קדושתו למעלה ממדרגת אלה הנקראים‬
‫שכליים יאמרו קצת נכבדינו‪:‬‬
‫סרו מקומות מהכלך‪,‬‬
‫ושחו מרומות מסבול גדלך‪,‬‬
‫ותכו אדמות לפעמי רגליך‪,‬‬
‫ועל גב חכמות נתקעו אוהליך‪,‬‬
‫כי אין מחניך באוהל ובאולם‪.‬‬
‫ותמצא כמו אלה המאמרים‪ ,‬והאמונות לזולתם רבים מאד‪ .‬וכאשר תבחן‪ ,‬כאשר כבר‬
‫אמרנו‪ ,‬הפעולות אשר להם תכליות נפלאות היוצאות מהבעלי חיים‪ ,‬נעדרי השכל‪ ,‬תדע‬
‫שהם בשירות אלה העצמים הנכבדים‪ .‬וכן הסדורים הנשמרים במין מין מן הצמחים אשר‬
‫תעשה אותם הנפש הצומחת הנעדרת הרצון והשכל‪ ,‬תדע ג"כ שהם תחת משפט אלה‬
‫העצמים הנכבדים‪ ,‬ונשפטים מהם‪ ,‬ונאסרים במאסרם‪ .‬וברצון האל יתברך תדע‪ ,‬כי אלה‬
‫העצמים הנכבדים אשר יקראו מניעי הגלגלים‪ ,‬להם השקפה על העניינים האנושיים‬
‫החלקיים ושאר מה שבזה העולם‪ .‬לכן ראוי אל האיש החשוב לשער השקפתם על מעשיו‬
‫ועסקיו ועל מחשבותיו ומצפוני לבו ג"כ‪ .‬ובזה יאמר המשורר‪ :‬ויאמרו לא יראה יה ולא יבין‬
‫‪111‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אלוהי יעקב‪ ,‬בינו בוערים בעם‪ …‬הנוטע אוזן הלא ישמע אם יוצר עין הלא יביט היוסר גויים‬
‫הלא יוכיח וכו' [תהלים צד ז]‪ .‬כי האדם כשהחזיק בזה ושמו אמונה לעצמו‪ ,‬התבייש מן‬
‫המחשבות הרעות‪ ,‬כל שכן מן המעשים אשר כן‪.‬‬

‫‪112‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר ב עיקר ה‬
‫העיקר החמישי באמונה האחרונה‪ ,‬והיא האמונה בנביאים ע"ה‪,‬‬
‫ומה שדברו בו‪ ,‬והיא כלל אחד ושני פרקים‪.‬‬
‫הכלל‪ :‬במקובלות וביאור כללות תועלתם‪.‬‬
‫הפרק הראשון‪ :‬בנבואה ומיניה ומדרגות האנשים בה‪.‬‬
‫הפרק השני‪ :‬בתנאי הנביא‪ ,‬ובתמורה [‪-‬האפשרות שה' יחליף את ציוויו] וההפרש בינה‬
‫ובין הסתירה‪.‬‬

‫הכלל‬
‫השגות האדם מהן מושכלות‪ ,‬ומהן מוחשות‪.‬‬
‫‪[ .1‬מוחשות ומקובלות]‬
‫והמוחשות מהם מה שיהיה האדם עצמו הוא המרגיש אותם‪ ,‬ומהם מה שלא יהיה הוא‬
‫המרגיש אותם‪ ,‬אכן הרגישם כבר זולתו וספר אותם לו‪ ,‬והביאם אליו‪ ,‬אם קהל ואם אחד‪.‬‬
‫וכבר יהיה דעתו סומך עליהם ‪ -‬או עליו ‪ -‬מאד‪ ,‬עד שלא ישתדל להרחיק מאמרו או לספק‬
‫בו‪ ,‬אבל יהיה אצלו במדרגה כאלו הוא בעצמו ראה זה‪.‬‬
‫ולפעמים לא יסמוך דעתו בו‪ .‬ולזה יהיו המקובלות אצל אנשים מה‪ ,‬בלתי מקובלות אצל‬
‫אנשים אחרים‪ .‬ויחשוב הסכל שזה חולשה במקובלות‪,‬‬
‫‪[ .2‬במקובלות סדר העולם]‬
‫והמקובלות – [‪-‬דברים העוברים מאדם לאדם] בהם יושמר סדור העולם ויתמיד בו הישוב‪,‬‬
‫ולולי הם מתבטל זה‪ .‬כי סדור העולם לא יגזור‪ ,‬שיהיה כל מי שהוא בו שופט‪ ,‬עד שכאשר‬
‫יראה דבר יכחישהו השכל‪ ,‬יגזור בו במה שראוי‪ .‬כי אם היה זה כן‪ ,‬יפסד הסדור‪ ,‬ויתחדש‬
‫ההרג‪.‬‬
‫הנה‪ :‬אי אפשר מבלתי שופט ממונה רצוי‪ .‬אותו השופט אי אפשר שידע כל העניינים‬
‫המתחדשים בחושיו‪ ,‬אבל ידע מהם מעט מזער‪ ,‬עד שאין יחס לו אל מה שיעלם ממנו‬
‫מהם‪ .‬וכל מה שיעלם ממנו מהם אמנם יבוא אליו מצד הסיפור‪ -[ .‬קבלת עדויות]‪.‬‬
‫ואם היה השופט יוצא לקראת הכחש העדויות‪ ,‬ויכחיש כל הדברים‪ -[ ,‬אם השופט היה פוסל‬
‫עדות מתקבלת מאחר‪ ,‬ורוצה היה לראות כל דבר בחושיו – לא הייתה דרך לשפוט‪ ,‬כי כל דין היה‬

‫נגמר בקטטה‪ ].‬לא יתפרע העשוק מן העושק‪ ,‬ויצטרך העשוק לתבוע דינו בדין‪ ,‬אם יוכל‪,‬‬
‫ויעזור אותו כת אחת‪ ,‬ולעשוק אחרת‪ ,‬וילחמו ויפסד סדר העולם‪ .‬ולכן אי אפשר לשופט‬

‫‪113‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מבלי שמוע הדברים‪ ,‬ושיברר העדויות ושישתדל שיקח אותם מאנשים נאמנים בכל‬
‫יכולתו‪ .‬הנה כבר התבאר תועלת המקובלות‪.‬‬
‫‪[ .3‬המקובלות אמיתיות]‬
‫אמנם התחלף [‪ -‬התייחסות בני אדם באופן שונה] האנשים במקובלות‪ ,‬אין זה מחייב ספק‬
‫בהם עצמם‪ ,‬אבל לפעמים היו הם בעצמם אמת ואם [‪ -‬ולמרות] תהיה אופן הגעתם אלינו‬
‫אופן חלוש‪ .‬ועל הרוב יפול הספק כשיבוא אלינו הספור מאחד‪.‬‬
‫ואמנם כשיבוא אלינו מאת המון האומה‪ ,‬לא תאמר שהם הגיעו אליהם‪ ,‬אלא ששמעו‬
‫הקבלה כלה‪ ,‬עד שהיה בה שש מאות אלף נביא ויותר ביום אחד‪ ,‬לא נשאר ספק –‬
‫["ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל" מכילתא‪ ,‬דשירתא ג'‪ .‬וראה להלן עיקר חמישי‬

‫פרק שני סעיף ‪ ].16‬אלא אם יאמר אומר‪ ,‬שזה הספור חברו מחבר‪ ,‬מבלי שהיה כן לעולם‪.‬‬
‫ועוד נזכור בפרק השני גלוי אלה הספקות והדומות להם‪[ .‬עיקר ה'‪ ,‬פרק שני סעיפים ‪]13-15‬‬

‫הפרק הראשון‬
‫בנבואה וממיניה‪ ,‬ואפשרות מציאותה לאנשים‪ ,‬והתחלפות מדרגות האנשים בהם‪.‬‬
‫‪[ .1‬חלומות]‬
‫תחילת מדרגת הנבואה‪ ,‬החלומות הצודקים‪ .‬ומבואר שהם נמצאים לאנשים רבים‪,‬‬
‫וסבתם‪ ,‬שהיקיצה היא עניין לגשם‪ ,‬תהיה הנפש בה משתמשת בחושים הנראים ובכוחות‬
‫הפנימיות יחד‪ .‬והשינה עניין מה לגשם תהיה הנפש בו מבטלת לחושים הנראים‪ ,‬על דרך‬
‫ההרדמה להם‪ ,‬משתדלת על התעסקות כוחותיה הטבעיות לבד התעסקות רב‪.‬‬
‫ואחד הכוחות הנפשיות הוא כוח‪ ,‬קראנוהו לך במאמר הראשון מזה הספר‪ ,‬מצייר‪ – [ .‬פרק‬

‫שישי‪ ,‬מהדורת וויל עמוד ‪ ]29‬והוא אשר יביט [‪ -‬יכוון] אל המעטת החושים‪ ,‬ויתעסק במה‬
‫שיש שם ממזג‪ ,‬ומרכיב ומבדיל הרכבות והבדלים כוזבים או צודקים‪ ,‬ויביאם אל החוש‬
‫המשותף‪ -[ ,‬שם עמוד ‪ ;28‬החוש המשלב את תחושת כל החושים] וזה הוא החלום‪ .‬ואמרנו‬
‫לך‪ ,‬שזה הכוח מכוחות הנפש לבד יעשה מעשיו בשינה‪ ,‬אבל באולי שתהיה השינה עוזרת‬
‫לו‪ .‬כי מדרך הנפש כאשר תתעסק במשפט כוח‪-‬מה‪ ,‬שתתרשל ממשפט כוח אחר‪ ,‬או בלא‬
‫ספק תחלש בו‪ .‬וכאשר ישבתו החושים‪ ,‬היה זה הכוח מתבודד [ ‪ -‬דבר נפרד מזולתו (ר"י‬

‫אלחריזי פירוש המילות הזרות)] להבליו ושקריו‪ ,‬כל עוד שלא יגער בו גערת השכל ויפתה‬
‫אותו‪ .‬לכן תמצאנה מתגבר בחולים‪ ,‬ויתוסף בהם עד שיראו צורות כוזבות‪ ,‬וישמעו דבור‬
‫כוזב לחולשת נפשותיהם הנמשכת לחולשת גשמיהם‪.‬‬
‫‪[ .3‬רוח הקודש ‪ -‬בשינה]‬
‫עוד בלי ספק אצל האל יתברך‪ ,‬והמלאכים‪ ,‬והשכל הפועל ‪ -‬אשר נקראהו רוח הקדש ‪-‬‬
‫ידיעת מה שהיה‪ ,‬ומה שהוא עתה‪ ,‬ומה שהוא עתיד להיות‪ .‬ואין ספק שהנפש האנושית ‪-‬‬
‫‪114‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫רצוני הכוח הדברי אשר הוא יתרון באדם בפרט ‪ -‬לו המשיכה מברכות השכל הפועל‪ ,‬כבר‬
‫עמד על זה המופת האמתי‪ ,‬והוא [‪ -‬השכל הפועל יניע את הנפש האנושית במדרגות מסכלות‬

‫לחכמה] ידריגנו מן הסכלות אל הידיעה‪ ,‬וזה תנועה‪ ,‬ותנועה לא תהיה אלא ממניע‪ .‬וכמו‬
‫שיש לו ממנו מפתחות החכמות‪ ,‬כן יש לו ממנו מפתחות הדברים הנעלמים‬

‫[ ‪ -‬כמו‬

‫שהנפש האנושית מקבלת מהשכל הפועל חכמה‪ ,‬כן היא מקבלת ממנו דברים נעלמים (‪ -‬נבואה)]‬

‫אם התחזק יותר‪ ,‬והוכן יותר‪.‬‬
‫וממה שימנעהו מפגישת הנסתרות ממנו בהקיץ‪ ,‬התעסקו בהשגות החושיות בהקיץ‪.‬‬
‫אמנם בשינה‪ ,‬ואצל כלתו מעסק החושים‪ ,‬הנה כבר יהיה המונע אותו עובי הרוח באידי‬
‫מה שיאכל וישתה‪ ,‬או שיהיה לבו טרוד להעדר מה שיאכל וישתה‪ .‬ויתחלק בין היותו רעב‬
‫או היותו שבע‪ ,‬או היותו שכור או צמא‪ .‬ואלה כולם עסקים ומונעים‪ ,‬וכבר יוטרד ג"כ הרבה‪,‬‬
‫זה הכוח המצייר‪ ,‬בהתמדת הביאו אל החוש המשותף תעתועיו והבליו‪ ,‬ולא ימלט מטרדת‬
‫היקיצה אלא הבל השינה כמו שאמר איוב ע"ה‪ :‬כי אמרתי תנחמני ערשי‪ ,‬ותחתני‬
‫בחלומות (איוב ז‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫ולפעמים יפול זה הכוח [המצייר] תחת ממשלת השכל מעט‪ ,‬והוכנה הנפש המדברת‬
‫למשוך הנעלם מן העצמים הנכבדים‪-[ ,‬המלאכים] והשתדל זה הכוח המצייר להפסיק‬
‫ביניהם‪ ,‬לא מכל וכל בענינו‪ ,‬אצל אותו התאר הראשון אשר זכרנוהו‪ ,‬אשר הוא שבוש‬
‫החלומות‪ ,‬אבל יהיה הוא אשר ישתדל לפגוש העתידות ולהשיבם על הנפש במשלים‪ .‬כמו‬
‫שיראה כשיהיה עתיד ללכת בדרך‪ ,‬כאלו יעופף‪ ,‬וכשיהיה מעותד אל שישיג תענוגים‪ ,‬כאלו‬
‫הוא נושא אשה נאה‪ ,‬ושאר מה שיכנס בחכמת פתרון החלומות‪ .‬ואם היו משלי אלה‬
‫החלומות‪ ,‬במה שהיה מיוחד לאיש אחד‪ ,‬או בדבר חלקי‪ ,‬לא נאמר שהוא נבואה‪ .‬או אם‬
‫נאמר שבו חלק מנבואה‪ ,‬הנה הוא חלוש מאד‪ .‬ואם היה בדברים הגדולים‪ ,‬ומה שיכלול‬
‫האומות‪ .‬ויתחדש בזמנים הארוכים‪ ,‬הוא חלום של נבואה‪.‬‬
‫‪[ .3‬ראיות מפסוקים]‬
‫כתוב מעיד בזה העניין‪ .‬בשנת חדא לבלשצר מלך בבל דניאל חלם חזא וכו' [דניאל ז' א'‬
‫ושם] עד אמרו ע"ה אתכרית רוחי אנא דניאל (שם טו)‪ .‬הנה זאת המראה כבר השתדל‬
‫הכוח השכלי מן הנביא לקבל מיודע העתידות‪ ,‬מה שיתחדש לאומה ולאומות זולתה זמן‬
‫ארוך‪ ,‬והשים השגתו הכוח‪-‬המדמה בציור הממלכות המתחלפות בבעלי חיים מתחלפים‪,‬‬
‫ונגלה אליו ע"ה באחרית המראה הנכבדים בצורה גשמית‪ .‬ובמה שהיה זה באחרית‬
‫המלכות נראה אליו בצורת זקן‪ .‬והחליף זה באמרו ע"ה חזא היות עד די כרסון רמיו ועתנק‬
‫יומין יתיב וכו' (שם ט)‪.‬‬
‫ומפני שהפסיק הכוח המצייר בין הכוח השכלי והנעלם הגמור‪ ,‬הוצרך הכוח השכלי‬
‫להתחנן אל העצמים הנכבדים להשלים כוחו בפניו בבאר זה אליו‪ ,‬הוא אמרו ע"ה‪ :‬קרבת‬

‫‪115‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫על חד מן קאמיא ויציבא איבעי מנה על כל דנא וכו' (שם טז) עד אמרו עד כה סופא די‬
‫מלתא‪( .‬שם כח)‪.‬‬
‫‪[ .4‬נבואה בלי משל]‬
‫ולפעמים יגיע הספור העצום על הנביא בלי משל בהיות הנפש המדברת גוערת במציירת‪,‬‬
‫מונעת אותה ממשליה ודמיוניה עד שתפגוש הנפש הנבואה הגמורה על מה שהוא עתיד‪,‬‬
‫מבלי צורך אל פירוש‪.‬‬
‫כתוב מעיד בזה העניין ג"כ‪ ,‬והוא בחלום‪ ,‬וזה באמרו‪ :‬ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על‬
‫אברם (בראשית טו‪ ,‬יב) וכו'‪ .‬ואחריו‪ :‬ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ וכו'‬
‫ודור רביעי ישובו הנה (שם טז‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫וכבר יקרה בקצת בני אדם שיהיה לנפשותיהם מן הכוח והחשיבות מה שיגזור שלא‬
‫יבטלהו דבר מהתעסק בדבר‪ ,‬ולא ימנעהו ההבטה על משפטי החושים מהשיג מה‬
‫שבכוחו להשיג מהנסתרות‪ ,‬והשפעות העצמים השכליים‪ ,‬והעתידות‪.‬‬
‫‪[ .5‬נבואה בהקיץ]‬
‫ולפעמים יעתק הנביא ממין הנבואה שהיא בחלום אל מין הנבואה אשר בהקיץ‪ ,‬כמו‬
‫שיתדרג כל בעל חשיבות מן הנמצאים הגשמיים ממדרגה שפלה אל מדרגת יותר עליונה‪.‬‬
‫כתוב מעיד בזאת ההדרגה מנבואת אברהם אבינו ע"ה‪ .‬אמנם תחלה מה שבא בכתוב‪:‬‬
‫"ויאמר ה' אל אברם" (בראשית יב א) וכו'‪" ,‬וירא ה' אל אברהם ויאמר לזרעך אתן את‬
‫הארץ" [שם יב ז]‪" ,‬וה' אמר אל אברהם אחרי הפרד לוט" [שם יג יג]‪ ,‬זה כלו בחלום בלי‬
‫ספק‪ .‬לפי שההדרגה אל הנבואה אשר תהיה בהקיץ‪ ,‬אמר הכתוב עליה‪" :‬אחר הדברים‬
‫האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה" [שם טו א]‪ .‬ואמר אחר זה‪" :‬וירא עליו ה' באלוני‬
‫ממרא‪ …‬וישא עניו וירא והנה שלשה אנשים" [שם יח א‪-‬ב]‪.‬‬
‫ובנבואת דניאל ע"ה‪ ,‬אם תחלה‪ ,‬כמו שאמר‪ :‬דניאל חלם חזא [דניאל ז א]‪ ,‬ואחרי כן‪ :‬ועוד‬
‫אני מדבר בתפילה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחילה [שם ט כא]‪ ,‬ועוד‪ :‬וביום‬
‫עשרים וארבעה לחודש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל ואשא את עיני‬
‫ואראה‪ ,‬והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגורים בכתם אופז [שם י ד]‪ ,‬עוד אחרית‬
‫הנבואה‪.‬‬
‫וזאת הנבואה בהקיץ יתדרג אליה מנבואה בחלום‪ ,‬וכבר יבוא על הנביא הנבואה שהוא‬
‫בהקיץ תחלה ‪ -‬ולפעמים יתעלף הנביא מחזקת המראה מה שאין לו יכולת לסבלו‪,‬‬
‫ולפעמים לא יתעלף מזה (זה) השיעור‪ ,‬וכבר יקרה לו לפעמים כדמות נפילה ואלה שנויים‬
‫במדרגת הנביאים‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כתוב מעיד בזה הסידור‪ :‬אמר בנבואת אברהם אבינו ע"ה "ויהי השמש באה ותרדמה‬
‫נפלה על אברם" [בראשית טו יב]‪ ,‬וזה בתחילת ענינו עד שהורגל באלה המראות‬
‫הנכבדות‪ ,‬והתחנך בהם‪ .‬ולא זכר בו כמו זה העניין כשאמר‪" :‬וירא וירץ לקראתם" [שם יח‬
‫ב]‪ .‬אמנם משה ע"ה בתחילה ספר הכתוב עליו‪" :‬ויסתר משה פניו כי ירא מהביט" [שמות‬
‫ג ו]‪ ,‬ובאחרונה‪" :‬הראני נא את כבודך" [שם לג יח]‪ .‬אמנם יחזקאל ספר על עצמו שקרה לו‬
‫תחלה דמות נפילה‪ ,‬זה הוא אמרו‪" :‬ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי‪ ,‬ויד ה' עלי‬
‫חזקה ואבוא אל הגולה תל אביב" עד אמרו [יחזקאל ג יד ושם]‪" ,‬ואשב שם שבעת ימים‬
‫משמים בתוכם"‪ .‬אמנם דניאל ספר על עצמו ע"ה‪" :‬ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה‬
‫הגדולה הזאת ולא נשאר בי כוח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כוח" [דניאל י ח]‪.‬‬
‫ואלה חלופי מדרגות האנשים בזה ובאלה המדרגות שנויים לא ימנו‪.‬‬
‫‪[ .6‬משלים בנבואות בהקיץ]‬
‫וזאת הנבואה אשר בהקיץ כבר תהיה מוכנת הנפש בה לפגוש העתידות ויביא אותה הכוח‬
‫המצייר ג"כ‪ ,‬ויביא לה המשלים ודמיונות כאותם אשר נזכור עוד‪.‬‬
‫כתוב מעיד בדמיונים אשר בהקיץ‪ .‬ותמצא זה הרבה בנבואת יחזקאל ע"ה‪ ,‬עד שאמר על‬
‫עצמו‪ :‬הנה המה אומרים לי הלא ממשל משלים הוא [יחזקאל כ מט]‪ .‬וזה שהוא נדמית לו‬
‫ארץ ישראל וסביבותיה ביערים מלאים עצים רבים‪ .‬וזה במאמר האל יתברך לו‪ :‬שים פניך‬
‫דרך תימנה והטף אל דרום והינבא אל יער השדה נגב ואמרת ליער הנגב שמע דבר ה'‬
‫[שם כא ב ושם]‪ ,‬ואמרו‪ :‬הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה‬
‫להבת שלהבת‪ .‬וכאשר התלונן במאמר‪ :‬הנה אומרים ליה לא ממשל משלים הוא נאמר לו‬
‫הביאור‪ :‬וזה‪ ,‬שים פניך אל ירושלים והטף אל מקדשי‪ ,‬והינבא על אדמתו ישראל‪.‬‬
‫כי הוא ע"ה היה גדול הדמיונים בנבואתו‪ ,‬וזה באמרו‪ :‬מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמירה‬
‫אשר היה בעצי היער [שם טו ב]‪ ,‬ואמרו‪ :‬שתי נשים בנות אם אחת היו [שם כג כ]‪ ,‬ואמרו‪:‬‬
‫הנשר הגדול גדול הכנפים [שם יז ג]‪ ,‬ורבים מאלה בנבואתו ע"ה‪.‬‬
‫ומפני שהצורות אשר יראם אמנם הם צורות נבראות לנביא‪ ,‬כי לא יהיה מלאך בעל גשם‪,‬‬
‫היה הוא רואה הצורות‪ ,‬ולא היה רואה אותם מי שהיה עומד עמו‪ ,‬כמו שספר דניאל‪:‬‬
‫ראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו [דניאל י ז]‪ .‬וכן ספר‬
‫יחזקאל ע"ה באמרו‪ :‬ויהי בשנה הששית בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה‬
‫יושבים לפני ותפול עלי שם יד ה' צבאות‪ ,‬ואראה והנה דמות כמראה אש וכו'‪[ ,‬יחזקאל ח‬
‫א]‬

‫‪117‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .7‬סיכום]‬
‫וזה כי הסוגים הגדולים לזה העניין הנכבד הם שלשה‪:‬‬
‫אחד מהם החלום הצודק‪,‬‬
‫והשני‪ ,‬שיקרה לו בו דבר כמו הרדמה‪ ,‬או כפייה‪ ,‬ויראה המראות הגדולות ואחר יסתלק‬
‫זה ממנו‪ ,‬ויספר מה שראה‪ .‬כמו‪" ,‬וישלח תבנית יד ויקחני בציצית ראשי‪ ,‬ותשא אותי רוח"‬
‫וכו' [שם ח‪ ,‬ג]‪ ,‬עד אמרו "ורוח נשאתני ותביאני" [שם יא‪ ,‬כד]‪ ,‬כשדימה אל הגולה במראה‬
‫ברוח אלוהים‪ ,‬ויעל מעלי המראה אשר ראיתי [שם]‪ ,‬ואמר‪" :‬במראות אלוהים הביאני אל‬
‫ארץ ישראל" [שם מ‪ ,‬ב]‪.‬‬
‫ואשר כמו סוג שלישי הוא אשר יראה המראות ביקיצה גמורה‪ .‬ומדרגות הנפש בזה‬
‫מתחלפות מאד‪ ,‬וכבר ביארנו אפשרות זה‪.‬‬
‫‪[ .8‬דמות המופת וכוחה]‬
‫וכבר התבארה השגחת הבורא יתברך ויתעלה בנבראים לכל בעל התבוננות‪ .‬אכן למה‬
‫שהיו בעלי ההתבוננות מעטים‪ ,‬היה משלמות חסדו יתברך עליהם‪ ,‬שינחם על המנהגים‬
‫הנאים והמידות החמודות‪ ,‬על יד זה אשר הוא אמצעי בינו ובין ברואיו‪ .‬וכבר יגדיל האל‬
‫יתברך‪ ,‬יכולת זה האמצעי בינו ובין ברואיו‪ ,‬וינשא מעלתו‪ ,‬עד שיהיה לו מן הכוח‪ ,‬כדמות‬
‫מה שיש לעצמים הנכבדים הנשפעים עליו בנבואה‪ ,‬ויהיה אליו יכולת לשנות הנמצאות‬
‫מהויתם‪ ,‬ודרכי טבעיהם הנהוגים להם‪ ,‬ושיצליח עם אחד ויהפך אחרים‪ ,‬ושימית‬
‫המכזבים‪ ,‬ויחיה המתים מן המאמינים‪.‬‬
‫כמו שנמצא זה בקבלותיהם ‪ -‬ואין בשכל מה שיכזיבהו או יערער בזה‪ ,‬אבל מה שיאמתהו‬
‫ויצדיקהו ‪ -‬עד שיאמר ע"ה‪ :‬אלוהי תשוב נא נפש הילד הזה [שם מא יז כא]‪ .‬ויאמר‬
‫לאחרים‪ :‬אם איש אלוהים אני תרד אש [שם מב א י]‪ .‬וכדומים לאלה הדברים הקורעים‬
‫המנהגים [‪ -‬דברים המשנים סדרי הטבע] ותמצא אלישע ע"ה במדרגתו בזה למטה‬
‫ממדרגת אליהו ע"ה‪ .‬כי הוא בתפילה חשב שהחיות הנער ישלם בהניח משענתו עליו‪ ,‬עד‬
‫שאמר לו שלוחו‪ :‬לא הקיץ הנער‪ ,‬והוצרך אל ויקם וילך בבית אחת הנה ואחת הנה‪ ,‬ושאר‬
‫מה שהוצרך לעשות‪ ,‬לא כמו אליהו ע"ה‪ ,‬כי הוא אמנם אמר מאמר לבד והוא‪ :‬ה' אלוהי‬
‫תשיב נא נפש הילד‪ .‬וזה‪ ,‬כי היה לו מן הכוח ‪ -‬רצוני לאלישע ‪ -‬שני שלישיות כוח אליהו‪,‬‬
‫וזה אמרו‪ :‬ויהי נא פי שנים ברוחך אלי [שם ב ט]‪ .‬וכבר חשבו אנשים סכלים‪ ,‬שהוא שאל‬
‫ממנו כפל מה שהיה לו מן הרוחניות‪ ,‬ואיך יתנדב אדם במה שאיננו ביכולתו? ‪ -‬עוד אמר‬
‫הכתוב‪ :‬כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים וכו' [דברים כא יז] לא יתכן בו‬
‫שיחשב שינתן לו כפל נכנסי אביו‪ ,‬אבל ינתן לו שני שלישיו‪ ,‬וינתן לאחיו השליש‪.‬‬

‫‪118‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .9‬מי זוכה לכוחות על טבעיים?]‬
‫וזה היתרון הגדול כבר חשבו אנשים שהוא יגיע בקנין [‪ -‬אנשים חשבו שאפשר לקנות ע"י‬

‫לימוד את תכונות הנביא הרוחניות]‪ .‬וכבר הכחישום אחרים‪ .‬ונאמר בזה‪ ,‬שלא תצלח כל נפש‬
‫לכמו זה הדבר הגדול‪-[ ,‬נבואה] אלא הנפשות החשובות הזכות‪ .‬והחשיבות והזכות‪,‬‬
‫וחשיבות המידות‪ ,‬לפעמים יהיה נמצא באדם מתחילת בריאתו ומעלת המידות כמו כן‪.‬‬
‫וכבר יועיל בו הלימוד‪ ,‬וחברת אנשים חשובים תועלת גדולה מאד‪ .‬לזה תמצא להקת‬
‫הנביאים לפני שמואל ע"ה‪ ,‬ובני הנביאים לפני אליהו ואלישע‪.‬‬
‫ואמנם השתדלותם וחריצותם ללמוד מנהגם החשוב‪ .‬והתחנך במידותיהם הרצויות‬
‫וההמשך להם ‪ -‬לא יהיה בטבע‪ ,‬אך עם זה הוא גדול התועלת‪ .‬כל שכן כשתהיה הנפש‬
‫חזקת ההכנה לזה‪ ,‬כמו מה שהיה אלישע ע"ה‪ ,‬כי היה טרוד בענייני העולם כמו שנאמר‬
‫בכתוב‪" :‬שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר"‪ ,‬וברמז מעט נמשך אחר אליהו ע"ה‪,‬‬
‫כמו שבא בכתוב‪" :‬ויעבור אליהו עליו וישלך אדרתו אליו" עד אמרו "ויאמר לו לך שוב כי‬
‫מה עשיתי לך‪ ,‬ויקח את צמד הבקר ויזבחהו"‪ ,‬עד אמרו "ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו"‬
‫[מ"א יט‪ ,‬יט‪ -‬כא]‪ .‬ואלה הכתות אשר היו יוצאות בעקבי הנביאים הגדולים אמנם היו‬
‫נמשכים להם ללמוד מנהגם ולקנות חשיבותם‪ ,‬וכאשר הוכנה הנפש הושפעה הנבואה‪ ,‬כי‬
‫אין שם כילות‪.‬‬
‫ובכמו זה מצאנו ר' פינחס בן יאיר אומר‪ :‬טהרה מביאה לידי נקיות‪ ,‬נקיות מביאה לידי‬
‫זריזות‪ ,‬זריזות מביאה לידי פרישות‪ ,‬פרישות מביאה לידי חסידות חסידות מביאה לידי‬
‫רוח הקודש‪.‬‬
‫‪[ .10‬תנאים בקבלת רוחניות‪ :‬זמן מקום ואומה]‬
‫וכאשר ילמוד המתלמד המידות החשובות‪ ,‬הושפע עליו הרוחניות‪ ,‬אכן בתנאי זמן מיוחד‪,‬‬
‫כמו שאמרו רבותינו ע"ה‪ :‬פעם אחת היו חכמים יושבים‪ ,‬ויצאתה בת קול ואמרה‪ :‬יש‬
‫ביניכם אדם שהוא ראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו‪ ,‬אלא שאין דורו ראוי לכך‪ ,‬ונתנו‬
‫חכמים עיניהם בהלל הזקן‪ .‬ושוב פעם אחת היו חכמים יושבים ויצאתה בת קול ואמרה‪:‬‬
‫יש ביניכם אדם שהוא ראוי שתעמוד לו חמה ולבנה כיהושע בן נון‪ ,‬אלא שאין דורו ראוי‬
‫לכך‪ ,‬ונתנו חכמים עיניהם בשמואל הקטן‪[ .‬סוטה מח; ירושלמי סוטה ט‪ ,‬יג סנהדרין יא‪,:‬‬
‫ירושלמי הוריות ג‪ ,‬ה‪ ,‬שיה"ש רבא ח‪ ,‬יא‪ ,‬המקור שם הורכב כנראה על סוכה כח‪ .‬ב"ב קלד‪ .‬אבות‬

‫דרבי נתן פרק יד‪ ,‬א]‪ .‬הנה כבר נראה זה מדבריהם‪ ,‬שיש לזה זמן מיוחד‪ ,‬וכמו שבא בכתוב‪:‬‬
‫ודבר ה' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ [שמואל א' ג א]‪.‬‬
‫וג"כ מקום מיוחד על הרוב‪ ,‬והוא ארץ ישראל‪ ,‬כמו שמצאנו קצתם יאמרו בהפסד‪ :‬ראוי היה‬
‫רבינו שתשרה עליו שכינה כמשה אלא שבבל גרמה לו‪ …‬טפח ליה אבוה בסנדליה‪,‬‬
‫[יחזקאל א ג] היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר‬

‫כבר?‬

‫והשיב היה היה שכבר היה (מו"ק כה)‪ -[ .‬במו"ק כה‪ .‬הגירסה‪ :‬פתח עליהו רבי אבהו (בהספדו‬
‫‪119‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫על רב הונא) ראוי היה רבינו שתשרה עליו שכינה‪ ,‬אלא שבבל גרמה ליה‪ .‬מתיב רב נחמן בר‬
‫חסדא‪ ,‬ואמרי ליה רב חנן בר חסדא‪" :‬היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים?!" טפח‬
‫ליה אבוה בסנדליה‪ ,‬אמר ליה‪ :‬לא אמינא לך לא תטרוד עלמא? מאי "היה" – שהיה כבר"]‪.‬‬

‫וזה השפע על הרוב ימצא בארץ ישראל‪ .‬ולזה למה שרצה יונה ע"ה שלא תבואהו‬
‫הנבואה‪ ,‬ברח מארץ ישראל‪ .‬וזהו מה שבא בכתוב‪ ,‬ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'‬
‫[יונה א ג]‪.‬‬
‫ועוד אומה מיוחדת‪ ,‬והיא הישראלית‪ .‬כי אומתנו הסכמו [צ"ל הוכנה‪ .‬וראה תרגום מוטוט]‬
‫על זה‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל‪ :‬בקש משה רבינו ע"ה שלא תשרה שכינה על אומות העולם‪,‬‬
‫ונתן לו‪ ,‬שנאמר‪ :‬ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה (בבא בתרא טו‪.).‬‬
‫‪[ .11‬נבואה אצל גויים]‬
‫ולא נכחיש שיהיה באומות העולם מין‪ ,‬שאליו מין מן הנבואה החלומית‪ ,‬כמו שהיה אל‬
‫בלעם‪ ,‬לזה היה אומר‪" :‬לינו פה הלילה" [במדבר כב ח] "ועתה שבו נא בזה גם אתם‬
‫הלילה‪ [:‬שם יט]‪ .‬אמנם אמרו‪" :‬אולי יקרה ה' לקראתי‪ ,‬ויקר אלוהים אל בלעם" [שם כב‪ ,‬ג‪-‬‬
‫ד]‪ ,‬הנה באולי שהיה נופל ויקרה לו זה‪.‬‬
‫וכן חלום נבוכדנצר יש בו מין מן הנבואה גדול‪ ,‬ייחד אותו האל יתברך על דרך הגדלת‬
‫האומה בעיניו‪ ,‬מה שיודע שיגיע אליה עניינים בכלל‪ ,‬ומה שיראה מהערת האל יתברך‬
‫לדניאל ע"ה בפרט‪ .‬וכל זה על דרך הגדלת האומה‪ ,‬כמו שאמר לכורש‪ :‬למען עבדי יעקב‬
‫וישראל בחירי‪ ,‬ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני‪ .‬ועל זה הדרך היה‪" :‬ויבא אלוהים אל‬
‫לבן הארמי בחלום הלילה" [בראשית לא‪ ,‬כד] לכבוד יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬ונבואת אבימלך‬
‫החלומית ג"כ‪ .‬וילכו כולם על דרך ויאמר ה' לדג [יונה ב‪ ,‬יא]‪ ,‬ויאמר ה' אלוהים אל הנחש‪.‬‬
‫[בראשית ג‪ ,‬יד]‪.‬‬
‫‪[ .12‬השפעת השפע]‬
‫וכאשר נשלמו ההתחברויות מן האומה והזמן והמקום‪ ,‬נשפע השפע על המוכן‪ ,‬ועל אשר‬
‫הוא לו בקניין‪ ,‬לא כמו שיושפע על המוטבע‪ .‬ואין שליחות אל אומה שלא יושפע בייחוד‬
‫חלקי ומה שדומה לזה‪ .‬וכבר כונו אליו קצת קדמונינו ע"ה ונאמר עליהם‪ :‬ארבעה נכנסו‬
‫לפרדס ר' עקיבא‪ ,‬ובן עזאי‪ ,‬ובן זומא‪ ,‬ואלישע אחר‪ .‬בן עזאי הציץ ומת‪ ,‬בן זומא הציץ‬
‫ונפגע‪ ,‬אחר קצץ בנטיעות‪ ,‬ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום [חגיגה יד‪.]:‬‬
‫‪[ .13‬מדות הנביא]‬
‫והמידות החשובות המבוקשות מן הנביאים והנלמדות מהם‪ ,‬הראשונה שבהם היושר‪,‬‬
‫ואחריה הענווה‪ .‬ושתי אלה המידות נתגלגלו באדון הנביאים בתחילת הדבר‪ .‬אם היושר‬
‫באמרו‪" :‬ויאמר לרשע למה תכה רעך" [שמות ב‪ ,‬יג]‪" .‬ויבואו הרועים ויגרשון ויקם משה‬
‫‪120‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ויושיען" [שם יז]‪ .‬והעיד הכתוב בענוותנותו‪ ,‬באמרו‪" :‬והאיש משה ענו מאד מכל האדם"‬
‫[במדבר יב יג]‪.‬‬
‫וכאשר יעויינו התארים אשר זכרם דוד ע"ה במזמור‪" :‬ה' מי יגור באלוהיך" [תהלים טו]‬
‫תמצאם כולם שבים אל היושר והענווה‪ .‬וראש היושר והצדק הוא‪ ,‬כי האל יתברך אמתי‬
‫מכל אמת‪ ,‬ואין דבקות בינו ובין השקרנים‪ ,‬כמו שקדם דובר שקרים לא יכון לנגד עיני‪.‬‬
‫ועוד נשלים לתאר אלה התארים בחלק מעלות המידות [להלן מאמר שלישי‪ ,‬סעיף ‪.]2‬‬

‫‪121‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הפרק השני מן העיקר החמישי‬
‫בזכר התמורה ובתנאי הנביא‪.‬‬
‫‪[ .1‬התמורה – מהי?]‬
‫התמורה אשר נכוון לזכרה‪ ,‬הוא שם‪ ,‬יפול על הסרת הדבר ממה שהיה‪ .‬ויעבור [‪ -‬אפשר]‬
‫בלשון הערב שיאמר המיר האור את החשך‪ ,‬ו'המיר האל ממשלת עם אחד בעם אחר'‪,‬‬
‫ומה שדומה לזה‪ .‬וכאשר תבוא דת בחלוף מה שבאה אחרת‪ ,‬נאמר שהיא ממירה אותה‪.‬‬
‫‪[ .2‬מצוות שכליות ושמעיות]‬
‫והדתות מהם מפורסמות בלשון בעלי ההגיון‪ ,‬ואצל בעלי חכמת הדבור דתות שכליות‪,‬‬
‫מפני שהם מתייחסות אל המושכלות התייחסות מה‪ .‬וזה‪ ,‬כמו שהיושר טוב‪ ,‬והעול רע‪,‬‬
‫ושבח המטיב טוב‪ ,‬ולרמות החוסה בו מגונה‪ ,‬והדומים לזה [רס"ג קורא לידיעות אלה‬
‫"מדע השכל"; אשר יעלה בשכל‪ ",‬כמו שהצדק טוב והכזב מגונה"‪ .‬ראה או"ד הקדמה ה‪,‬‬
‫ב‪ :‬יג‪ ,‬ג‪ :‬ב‪ ,‬ג‪ :‬ח‪].‬‬
‫ומהם מקובלות בלשון בעלי ההיגיון‪ ,‬והם בלשון חכמת הדבור דתות שמעיות‪ ,‬כמו‬
‫שמירת השבת‪ ,‬ואיסור אכילת בשר החזיר ומה שדומה לזה‪[ .‬רמב"ם מילות הגיון ח כותב‪:‬‬
‫"המקובלות‪ …‬כל מה שיקובל מאחד נבחר או רבים נבחרים]‪.‬‬
‫ואשר יקראום "שכליות" לא תתחלף בהם אומה לאומה‪[ .‬רמב"ם שם‪" :‬המוחשות‬

‫והמושכלות‪ ,‬אין חילוף בין השלם בחושים והיצירה וזולתו ממין האדם"]‪ .‬ולא יתכן זה‪ ,‬ואולי‬
‫יטעון טוען הפך דבר מהם‪ ,‬עד יתיר העול או הבגידה‪ ,‬או כדומה לזה‪ ,‬נפסדה הכת שלו‬
‫ובוטל סדרו‪ .‬כי הליסטים יקבוץ עם‪ ,‬יגזול בהם עוברי דרכים‪ ,‬ויותרו לו הדברים האסורים‪,‬‬
‫ויקלו העבירות החמורות הגדולות במה שבינו ובין הבריות‪ ,‬אמנם‪ ,‬אי אפשר לו שלא ישים‬
‫לחוק הצדק במה שבין הכת שלו ועמו‪ ,‬וישווה ביניהם יחדיו חלוקת השללים‪ ,‬ויצום להיות‬
‫נאמנים קצתם בברית קצתם ומה שדומה לזה‪ ,‬ולולי זה נתפרדו העם ונסוגו אחור ונכרתו‪,‬‬
‫ויתגברו אויביהם עליהם ויאבדו‪[ .‬וכן בכוזרי ב‪ :‬מח‪ ,‬אפלטון ספר המדינה א עמוד שנא‬
‫(‪ (352c‬ולהלן מאמר שלישי סעיף ‪].14‬‬
‫‪[ .3‬דתות מפורסמות ודברים שאין בהם תמורה]‬
‫ובדתות המפורסמות יתחברו הלבבות החלוקות‪ ,‬ועליהם מסכימות האומות המתחלפות‪,‬‬
‫עד שהיה במדינה אחת קהלות מאנשים דתותיהם רבים‪ ,‬ואמונותיהם בקבלותיהם‬
‫סותרות‪ ,‬וקצתם מזלזל בקבלות קצת‪ ,‬ומכזיבים ומבזים אותם‪ ,‬והמפורסמות יקבצום‪,‬‬
‫ויחבר עניינם‪ ,‬וישימם מדינה אחת כמו גוף אחד‪ .‬לכן לא יעבור בדתות המפורסמות‬
‫תמורה בשום פנים‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וממה שלא יעבור בו התמורה הוא הספורים‪ ,‬רצוני‪ :‬החידושים אשר כבר עברו‪ ,‬וכשבאו‬
‫בדת מה באופן מה‪ ,‬ובדת אחרת על אופן אחר‪ ,‬יחלקו האמת והשקר בלי ספק‪ .‬ומה שהוא‬
‫שקר איננו דיבור האל‪ ,‬ומה שאינו דבור האל הוא נימוס בדוי‪ -[ .‬נימוס בדוי – סדרי חברה‬
‫נקבעו בידי אדם‪ .‬וראה עיקרים א‪ :‬ו]‬

‫‪[ .4‬תמורה בדת אפשרית מצד חידוש הרצון אצל ה']‬
‫ואשר הסכימו עליו חכמי אומתנו והרצויים מהם‪ ,‬שהם לא ישימו תמורת הדתות שהוא‬
‫נמנע במוחלט ‪ -‬כמו שעשו זולתם מאותם שטענו על זה‪ ,‬באשר האל יתברך ויתעלה לא‬
‫יראה לו רצון אחר רצון‪ ,‬כי עצמותו יתברך הוא ידיעתו‪ ,‬אחר שאין לו תאר נוסף על עצמותו‬
‫בהסכמת הפילוסופים והמדברים‪ ,‬ושקר שיתחדש בידיעתו חידוש‪ ,‬כי זה יביא אל‬
‫שעצמותו כמטרה לחידושים ויתעלה מזה‪.‬‬
‫ומה שיראה בדתות מחידוש רצון אחר רצון לו כמו מאמר הכתוב "וינחם ה' כי עשה את‬
‫האדם" [בראשית ו‪ :‬ו)‪" ,‬כי נחמתי כי עשיתים" [שם‪ ,‬שם ז] "וינחם ה' על הרעה" [שמות‬
‫לב" יד]‪" ,‬ויאמר ה' סלחתי כדבריך" [במדבר יד‪ :‬כ]‪" ,‬נחמתי כי המלכתי את שאול" ש"א‬
‫טו‪ :‬יא)‪ ,‬הנה להם הדרגות [‪ -‬התקדמות הדרגתית] מסכימות המושכל עם המקובל‪.‬‬
‫‪[ .5‬התורה מפרשת שהמצוות נצחיות]‬
‫אכן אם היו מצות התורה‪ ,‬ובפרט השמעיות מהם‪ ,‬בלתי נזכרות‪ ,‬לא נקבע להם זמן‪ ,‬ולא‬
‫זכר ג"כ בהם שהם נצחיות‪ ,‬ואחרי כן באו אחריהם דתות אחרות ממירות אותם ‪ -‬היינו‬
‫אומרים שמן האפשר הוא‪ ,‬להיות למצות התורה עניין קבוע וידוע אצל האל יתברך‪ ,‬לא‬
‫ישיג אותו האדם‪ ,‬אמנם נתגלה בביאת הדת האחרת‪ .‬אמנם כאשר היה שהתורה לא‬
‫יומרו מצוותיה לעד‪ ,‬כמו שבא‪" :‬חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם" [ויקרא ג‪ ,‬יז]‪,‬‬
‫ובשבת‪" :‬ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" [שמות לא יז]‪ .‬ובצום‪" :‬והייתה זאת לכם‬
‫לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם" [ויקרא טז כג]‪ ,‬וכן‬
‫במצוות אחרות‪ ,‬הנה לא יעבור בהם תמורה בשום פנים‪.‬‬
‫‪[ .6‬פסוקים נגד קיום מצוות]‬
‫וכבר טענו עלינו במאמר האל יתברך‪ ":‬חודשיכם ומועדיכם שנאה נפש היו עלי לטורח"‬
‫[ישעיה א יד ושם]‪ ,‬ואמרו‪" :‬למה לי רוב זבחיכם יאמר ה' שבעתי אילים" [ישעיהו א‪ ,‬יא]‪,‬‬
‫ומה שדומה לזה‪ .‬והנה זה אמנם הוא בחבור עשיית המצות עם העושק‪ ,‬כמו שבא בזה‬
‫הפסוק עצמו‪" :‬ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם ‪ …‬וכו' [ישעיה א‪ ,‬טו] ואמרו סבת זה‪,‬‬
‫והוא‪" :‬ידיכם דמים מלאו"‪ .‬אחר כן אמר‪" :‬רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני" עד‬
‫סוף הפרשה‪ .‬ובזה הספר בעצמו‪" :‬אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קדשי‬

‫‪123‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד" [ישעיה נח‪ ,‬יג]‪ ,‬עד אומרו "אז תקרא וה' יענה‬
‫תשוע ויאמר הנני"‪ ,‬ואמנם בתנאי אם תסיר מתוכך מוטה [ישעיה נח יג]‪.‬‬
‫ועמדו דברי הנביא בזה באמרו‪" :‬והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר"‬
‫וכו' "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים כי תולעתם לא תמות" וכו' [ישעיה סו‪ ,‬כג]‪ .‬וזה‬
‫הנצחיות יורה‪ ,‬על שהוא אמנם הוא תואר לעולם האחר‪ ,‬ושהם בעניין העולם הבא יראו‬
‫רוע מחיצת הכופרים‪ ,‬וטוב מחיצתם‪ ,‬וזה בשבתות וראשי חדשים והורה על תענוג‬
‫הצדיקים בעולם הבא‪ .‬והוא סוף מה שעמד עליו מלאכי‪ ,‬והוא אצלנו חותם הנביאים‪" :‬זכרו‬
‫תורת משה עבדי אשר ציוויתי אותו בחורב" [מלאכי ג כב]‪.‬‬
‫‪[ .7‬טענות המחייבות ביטול מצוות]‬
‫וכבר ראוי לנו אנחנו שנספר טענות בעלי מחלוקותינו‪ ,‬ואם הם שכחו דבר מהם שנזכירם‬
‫אנחנו‪ ,‬אחרי כן נראה ביטולם‪ .‬ונאמר‪ :‬כי מטענותיהם שהאל יתברך מה שאמר בתורה‬
‫"חקת עולם" אינו מועיל לדחות בו התמורה‪ ,‬כי אנחנו כבר מצאנו דברים אחרים נאמר‬
‫בהם כן ואחר הומרו‪ .‬ומהם ברית האל יתברך לבית עלי במאמר‪" :‬אמור אמרתי ביתך‬
‫ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם" [שמואל ב ל]‪ ,‬ומהם‪ :‬ייעוד האל יתברך לדוד במלכות‬
‫הנצחי אמר נתן אליו‪" :‬ונאמן ביתך וממלכך עד עולם לפניך‪ ,‬כסאך יהיה נכון עד עולם"‬
‫[שם ז טז]‪ ,‬עד שאיתן האזרחי נפלא מזה באמרו‪" :‬אז דברת בחזון לחסידך‪ ,‬ותאמר‬
‫שיוויתי עזר על גיבור‪ ,‬הרימותי בחור מעם‪ ,‬מצאתי דוד עבדי‪ ,‬בשמן קדשי משחתיו"‪ ,‬עד‬
‫אמרו‪" :‬אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב‪ ,‬זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי‪ ,‬כירח‬
‫יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה"‪ ,‬אחר כן אמר מתפלא‪" :‬ואתה זנחת ותמאס התעברת עם‬
‫משיחך"‪ ,‬עד אמרו‪" :‬עד מה ה' תיסתר לנצח‪ ,‬תבער כמו אש חמתך" [תהלים פט]‪.‬‬
‫אמרו‪ ,‬הנה מה שחויב תמורת כהונת עלי ועמו‪ ,‬והיותם נשלכים‪ ,‬ותמורת מלכות בית דוד‪,‬‬
‫וזה על לכתם לא בדרך הדת‪ ,‬הנה כן יחויב במצות התורה‪ ,‬ואם נזכרה בהם מלת‬
‫הנצחיות‪.‬‬
‫‪[ .8‬תשובה לטענות]‬
‫ולנו על זה הדבור שתי תשובות‪:‬‬
‫אחת מהן‪ ,‬שהבשורה לדוד ע"ה בנצחיות המלכות‪ ,‬ואם פסק זמן מה‪ ,‬הנה לא נפל לגמרי‪,‬‬
‫אבל כבר בא ייעוד הנביאים בשוב המלכות לזרעו‪ ,‬והכתובים בזה מבוארים‪ .‬ועוד‪ ,‬הנה זה‬
‫היעוד לו היה קשור בתנאי‪ ,‬וכבר ביאר דוד ע"ה בצואתו‪ ,‬והוא אמרו‪" :‬למען יקים ה' את‬
‫דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת אחרי באמת בכל לבבם"‬
‫[מלכים א' ב ד]‪ .‬וכהונת עלי ג"כ הייתה בתנאי‪ ,‬עולם‪ ,‬נתגלה אחרי זה באמרו יתברך‪:‬‬
‫"אמר אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם‪ ,‬ועתה נאום ה' חלילה לי כי מכבדי‬
‫אכבד ובוזי יקלו" [שמואל א' ב ל]‪.‬‬
‫‪124‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ולא נמצא בשום ייעוד שייעד האל יתברך בו האומה‪ ,‬שהתורה תיפול מהם‪ ,‬אבל מצאנו‬
‫הפך זה‪ .‬אמנם‪ ,‬כל הייעודים שבסדר "אם בחקותי" חתם התוכחות כולם באמרו יתברך‪,‬‬
‫"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי‬
‫אתם" [ויקרא כו מד]‪.‬‬
‫אם תוכחות סדר "והיה כי תבוא"‪ ,‬עם שהם יותר רעים‪ ,‬הנה לא יזכור בהם תמורת‬
‫התורה‪ ,‬שנאמר‪" :‬ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך" [דברים כח מח]‪ ,‬ואמר עוד‪:‬‬
‫"ועבדת שם אלוהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך"‪ ,‬וזה רמז אל מי שיצא‬
‫מתורתנו‪ .‬כי מן הנמנע שיאמר האל‪ ,‬אני ממיר תורת אמת בעבודת הצלמים‪ .‬אבל מצאנו‬
‫ירמיהו ע"ה יאמר‪" :‬כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה ‪ …‬אם‬
‫ימושו החוקים האלה מלפני נאום ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים"‬
‫[ירמ' לא לד]‪ ,‬הנה כבר שם השמש והירח והיום והכוכבים סמנים מורים על שהאומה לא‬
‫תושלך כל מה שיתמידו אלה הסמנים נמצאים‪.‬‬
‫התשובה השנית‪ ,‬כי יציאת התורני מן התורה לא תגזור תמורת התורה ונפילתה בעדו‪,‬‬
‫אבל תגזור העונש עליו‪ ,‬וסור מנועם ממנו [‪ -‬הטענה כי ה' החליף את התורה מבוססת על‬
‫ההנחה כי החלפה זו היא בגלל חטאי ישראל‪ .‬התשובה‪ :‬אם ישראל עזבו את התורה‪ ,‬אין זה נימוק‬
‫להחלפת התורה‪ ,‬אלא להענשת ישראל‪ .‬אם העונש הוא החלפת התורה‪ ,‬אין להם לאן לשוב‬

‫בתשובה‪ .‬והרי התורה מזכירה כי ישובו אליה באחרית הימים‪ .].‬כי התורה איננו החוטאת‪,‬‬
‫ואמנם החוטא הוא המצווה בה‪ ,‬ונמנע בשכל לפקוד התורני על התורה‪ .‬ואם יפקוד עונש‬
‫התורני על התורה‪ ,‬לא יתאמת לשוב אליה אחר תמורתה‪ ,‬עד שיהיה מן האל יתברך‬
‫התמורה ותמורת התמורה‪ .‬וכבר ביארה התורה בשוב האומה אל טוב ההקשר במצוותיה‬
‫כשישיגום צרות באחרית הימים‪ ,‬וזה אמרו‪" :‬בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית‬
‫הימים ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו כי אל רחום ה' אלוהיך‪ ,‬לא ירפך ולא ישחיתך‬
‫ולא ישכח ברית אבותיך אשר נשבע להם" [דברים ד‪ ,‬ל‪-‬לא]‪ .‬ואמר לדניאל ע"ה על דרך‬
‫זה‪" :‬והייתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי" וכו' "ובעת ההיא ימלט עמך" [דניאל יב‬
‫א]‪ .‬הנה כבר בשרה התורה‪ ,‬והנביאים‪ ,‬בשוב המלכות להם אחר תשובה מתחדשת‪,‬‬
‫סבתה העול שיעשו האומות‪ .‬ולא היה זה לעולם‪ ,‬ולא שבו אל ארצם אחר גלות השבעים‬
‫שנה אלא בצרה וצוקה‪ ,‬ואחר שלא היה‪ ,‬אי אפשר שלא יהיה‪.‬‬
‫וכן בשורת הנביאים בשוב אומות נכריות‪ ,‬גדולות העוצם והמספר לאמונת קצת ממצות‬
‫התורה‪ ,‬כל שכן שיפלו מאותם אשר היו מיוחדות בהם! וכן מאמר זכריה ע"ה‪" :‬והיה כל‬
‫הנותר" ‪ …‬עד אמרו‪" :‬ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג‬
‫הסוכות [זכריה יד טז]‪ .‬וכתובי התורה כבר ביארו חיוב המצוות עליהם בזמני הגלות‬
‫והיותם ביד אויביהם‪ ,‬ובשתם ממה שלא קיימום בזמני הצלחתם‪ ,‬והתוודותם על חטאתם‬
‫בזה‪ ,‬והוא מאמר הכתוב‪" :‬והנשארים בהם ימקו בעוונם בארצות אויביכם ואף בעונות‬
‫‪125‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אבותם אתם ימקו‪ ,‬והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם במעלם אשר מעלו בי"‪ ,‬עד אמרו‬
‫"או אז יכנע לבבם הערל ‪ …‬וזכרתי את בריתי יעקוב" [ויקרא כו‪ ,‬לט‪-‬מב]‪ ,‬וזה כלו הפך‬
‫לתמורה‪ ,‬אחר שאין בתמורה עיצבון על התורה שעברה‪ ,‬אבל שמחה בתורה החדשה‪,‬‬
‫ועזוב הראשונה‪ ,‬וצאת ממנה‪.‬‬
‫‪[ .9‬טענה ראשונה‪ :‬התורה הומרה]‬
‫והחולקים עלינו שתי כתות‪:‬‬
‫אחת מהם תזכור שהתורה וספרי הנביאים כולם אמת אלא שהומרו‪ ,‬והם מגדלים אותם‬
‫והוגים הפסוקים שבהם‪ ,‬ויקיימו הברית המחודש‪ .‬וההפרש אשר בינינו ובין אלה אמנם‬
‫הוא בפרט ובכלל [‪ -‬בפרט – בקיום פרטי המצוות (או בפירוש הפסוקים המיוחסים לנביאים)‪.‬‬

‫בכלל ‪ -‬בעקרון הכללי של המרת דת]‪ .‬כי אמונת המון היהודים הוא‪ ,‬שהיות שני הבריתות‬
‫צודקים יחד נמנע בשכל‪ ,‬אחר שהיה בראשון שהוא לא יומר לעולם‪ ,‬ובשני שהראשון כבר‬
‫הומר‪ ,‬ולא יסכימו לדעת אחת‪ .‬ואין ראיה ברורה‪ ,‬ולא כתוב מבואר מעיד לעשות צורה‬
‫לפסוקים המבארים מניעת תמורת הברית הראשון אלא המצאות חלושות‪.‬‬
‫‪[ .10‬טענה שניה‪ :‬התורה שבידינו אינה זו שניתנה]‬
‫והכת השנית תזכור שהתורה אשר נתנה מן השמים הייתה אמת‪ ,‬רק שנשתנית‬
‫ונתחלפה [‪ -‬נביאנו מוחמד הוא חותם הנביאים‪ ,‬והוא מבטל כל תורה שקדמה לו‪ ,‬כוזרי א‪ :‬ה]‪.‬‬
‫ונשוב להשיב להם בסגנון אחר מהדבור‪ ,‬והוא הדבור בשמועות התכופות [‪ -‬שמועות‬

‫תכופות – סיפורים מקובלים במסורת‪ .‬הגדה אמיתית‪ .‬וראה רס"ג‪ ,‬או"ד ג‪ .].‬וכבר נודע מדעת‬
‫בעלי ההיגיון [‪-‬לוגיקנים]‪ ,‬שהשמועות תכופות הקדמות נכנסות במופת האמת‪ ,‬עם שבעלי‬
‫ההיגיון הם האנשים היותר חזקים שבעולם בדיוק הדבור‪ ,‬ובהבדיל בין הצודק ממנו‬
‫והכוזב‪ ,‬וחכמים בבקיאות ההטעאות בו‪ .‬אמנם‪ ,‬הם לא ישימו דרך לאדם שיכחיש היות‬
‫בעולם מצרים ובבל‪ ,‬להיות תכוף הסיפור בזה‪ ,‬עד שהיה כמו מורגש‪ ,‬ויתחייב למי שראה‬
‫אותם‪ ,‬ולמי שלא ראה אותם להאמין בזה‪.‬‬
‫ואם יצטרך לשום הקדמה במופת יעבור [‪ -‬אפשר] זה‪ ,‬כי היה בעולם איש שמו משה‪,‬‬
‫ושהוא הביא תורה‪ ,‬נמשכו לו עליה עם ממינו‪ ,‬נקראים 'בני ישראל' הם מהספורים‬
‫התכופים‪ ,‬אשר נדבק תכופותם מני אלפים וארבע מאות ושבעים ושנים שנה‪[ ,‬הדברים‬
‫נכתבים בשנת ‪ 4920‬לבריאה‪ 1160 ,‬לספירה הנוצרית‪ 2472 ,‬שנים אחר מתן תורה (בשנת‬

‫‪ 2448‬לבריאה)] לא הפסיקם מספיק‪ .‬אמנם אמיתת נבואתו‪ ,‬אם היו הם מכחישים אותה‪,‬‬
‫היינו משתדלים לקיימה להם‪ ,‬אמנם הוא דבר הודו בזה הם וכל תורני שעל הארץ‪ ,‬הנה‬
‫אין להתעסק לנו בקיום מה שלא נפל בו סתירה‪ ,‬כי לנו בקיים מה שנפל בו סתירה מלאכה‬
‫מרובה‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ולא נשאר בינינו ובין העם‪ ,‬אלא שאחר זמן נשתנית‪ ,‬כמו שאומרים ‪ -‬רצוני זה הספר ‪-‬‬
‫הוחלף‪ .‬ועם זה לא יחייבו‪ ,‬שהיא אם הייתה בלתי מוחלפת ובלתי משונה‪ ,‬שמחוייב‬
‫להמשך אחריה‪ ,‬אבל חייבו התמורה ג"כ‪.‬‬
‫‪[ .11‬פסוקים המתבארים בשינוי הנביא]‬
‫אמנם התמורה כבר נתקנו עולה מעל צווארנו כפי מה שראוי‪ ,‬במה שטענו הכת הראשונה‪.‬‬
‫ועוד נוסיף באור לזה לסתור מה שטענו קצת מהמדברים מן הכת השנייה כי קצתם אמרו‪,‬‬
‫שהתורה כבר בארה חלות הנבואה מהר פארן‪ ,‬באמרו "הופיע מהר פארן" [דברים לג‪ ,‬ב]‪,‬‬
‫אמרו‪ ,‬שיהיה‪" :‬ה' מסיני בא" רמז למשה‪ ,‬ואמרו‪" :‬וזרח משעיר למו"‪ ,‬רמז לברית השני [‪-‬‬
‫נצרות]‪" ,‬הופיע מהר פארן"‪ ,‬רמז לברית השלישי [‪ -‬מוחמד]‪ .‬וזאת טענה בלתי מחויבת‬
‫לנו‪ .‬כי התורה ביארה הליכת העם לשעיר ופארן באמרו‪" :‬ונסב את הר שעיר ימים רבים"‬
‫[דברים ב א]‪ ,‬ואמרה‪" :‬ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל‬
‫משכן העדות‪ ,‬ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני‪ ,‬וישכן הענן במדבר פארן" [במדבר‬
‫י‪ ,‬יא‪-‬יב]‪.‬‬
‫ומהם טוענים במאמר האל יתברך למשה ע"ה‪" :‬נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך"‬
‫[דברי יח יח]‪ -[ ,‬והם פרשו הנביא יקום מעם אחר‪ ,‬שהוא אח לישראל‪ ,‬ולא מישראל עצמו‪ ].‬וזאת‬
‫הטענה טוען אותה מי שאינו רגיל בשימושים שמשתמש בהם הלשון‪ ,‬כי הוא ידבר דבר‬
‫כאלו הוא מכון בו קצת האומה‪ ,‬ומודיע להם מה שיהיה ראוי להיות בינם ובין קצתם‪.‬‬
‫המשל בו‪" :‬מקרב אחיך תשים עליך מלך‪ ,‬לא תוכל לשום עליך איש נכרי" [דברים יז טו]‪,‬‬
‫ועוד באבידה‪" :‬ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו" [דברים כב‪ ,‬ב]‪ ,‬ורבים כאלה‪.‬‬
‫וכבר טען עלינו קצת המדברים מהם בטענות בטלות [ראה תשובה אחרת במאמר שלישי‬

‫סעיף ‪ 18‬עמוד ‪ .]143‬מהם אמרם‪ ,‬אתם שמתם לאל סימנים על בתיכם ליל מכת בכורות‬
‫המצרים‪ ,‬וזה במאמר תורתכם‪" :‬ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל‬
‫שתי המזוזות‪ ,‬ופסח ה' על הפסח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם" [שמות יב כג] אמרו‪,‬‬
‫הנה כבר חשבתם‪ ,‬כי בזה הדם הכיר בית ישראל מבית המצרים‪ .‬ואנחנו לא נוציא דיבה‬
‫על מי שלא נסתר ממנו מספר כמה בכורות היו בכל ארץ מצרים‪ ,‬עד בכורי הבהמות‪ ,‬אשר‬
‫לא יספור אדם עתות לידתם‪ ,‬ואולי נולדו לקצתם מספר בכרס אחד בליל חשוך‪ ,‬ולא נסתר‬
‫מהם הבכור מבוראו‪ ,‬כל שכן שנטען שנרשום לו הבתים‪ .‬ואמנם צורת הפסוק היא‪ ,‬שטוב‬
‫אמונתם‪ ,‬והיותם נשמעים למצות האל‪ ,‬דחה מהם הנזק‪.‬‬
‫ובטולים רבים השתדל בהם מניח הספר להשיב עלינו‪ ,‬אם באנו לקצה אחרון מהם יארך‪,‬‬
‫וכאשר יבחנם מבחין יגלה לו תשובותיהם‪.‬‬

‫‪127‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .12‬המשך התשובות נגד טענה ב]‬
‫ונשוב אל מה שיוטען מן החלוף‪ ,‬ונאמר‪ :‬שהעם נשארו תחת משפט הנביאים‪ ,‬ואחר כך‬
‫תחת ידי המלכים שמנה מאות ותשעים שנה [‪ 480‬שנה מיציאת מצרים ועד בנין בית ראשון‬
‫(מ"א ו‪ ,‬א) ‪ 410‬שנות בית ראשון (ב"ב ג‪ :‬ורש"י שם גם) אמנם‪ :‬הראב"ד עצמו בספר הקבלה כתב‬

‫כי בית ראשון אמד תכ"ז שנה‪ ,‬אלא שחשבון השנים כולל את שנות המלחמה]‪ ,‬והתורה בידי‬
‫מלכיהם‪ ,‬והייתה נקראת במעמד כולם בכל שבע שנים‪ ,‬ונשלמת במעמדם‪ .‬והיה המלך‬
‫עומד עליה‪ ,‬וכן הכוהנים שהם עמודי קדש‪ .‬ומן הנמנע שיהיה מהם באותו הזמן‪ ,‬מי‬
‫שישתדל לשנות דבר מהספר ולהחליפו‪ ,‬וימשכו אליו העם‪ .‬ולא הגיע לנו שהיה לאחד‬
‫מהם אצלם כל כך יכולת ורוע ההכנע להאזין‪ ,‬לעבור על הדופי הגדול הזה‪ ,‬ויסכימו בו‬
‫העם‪.‬‬
‫‪[ .13‬טענה‪ :‬המסורת אבדה בגלות]‬
‫אכן החולקים עלינו אמרו‪ ,‬שבאמת כמו זה אי אפשר שיתחדש והם בכנופיה והסכמה‪ .‬אכן‬
‫נבוכדנצר הגלם‪ ,‬ושרף בית עבודתם וספריהם‪ ,‬והוליכם בכבדות‪ ,‬ולא פנו אל ספר ולא‬
‫הביטו אליו‪ ,‬וכאשר הגיעו לבבל‪ ,‬קם בהם איש‪ ,‬שמו עזרא‪ ,‬ונזכר ממקצת התורה ושכח‬
‫קצתה‪ ,‬והפך פסוקים‪-‬מה לא היה זכור מהם‪ ,‬אל מה שהיה מסכים לסברתו‪ ,‬וחבר להם‬
‫זאת התורה הנמצאת עתה כיום‪ ,‬וסדר סדורים ותקן תקנות‪ ,‬הם עליהם עד עתה‪.‬‬
‫‪[ .14‬תשובה‪ :‬הייתה מסורת מסודרת]‬
‫ואנחנו נאמר בתשובת זה‪ ,‬שהעם לא יצאו מארצם בפעם אחת‪ ,‬אבל לקחום על כרחם‬
‫תחלה סנחריב מלך אשור‪ ,‬והוליך מהם אל ערי אשור כמו ארבעה חמשיות האומה מבלי‬
‫שלל והריגה‪ ,‬אבל על דרך הגלות בעבור שייכנעו אליו‪ .‬וכן מצאנוהו מדבר עם אנשי‬
‫ירושלים בדרך זה‪" :‬עשו אתי ברכה וצאו אלי" [מ"ב יח‪ ,‬ג]‪ ,‬עד אמרו "ולקחתי אתכם אל‬
‫ארץ כארצכם" [מלכים יח לב]‪ .‬ולא יזכור בתשעה שבטים וחצי הגולים על ידו הרג‪ ,‬ולא‬
‫עבודת פרך זולת הגלות‪ .‬ואחר כמו מאה ועשרים שניה הוליכם על כרחם נבוכדנצר מלך‬
‫בבל כשדים‪ ,‬והוליך מהם עמו אנשים גדולים וקצינים ונביאים‪ ,‬מהם חנניה מישאל ועזריה‪.‬‬
‫וכבר השיג דניאל מן המדרגה מה שחייב שישתחווה לו‪ ,‬ושיקראוהו בשם אלוהיו‪ ,‬ושיצווה‬
‫להקרבת קרבן לפניו‪.‬‬
‫ולו הנחנו‪ ,‬שהכלל שיצא לגוזן‪ ,‬לא הוליכו עמם נוסח מן התורה‪ ,‬מה נאמר בדניאל‬

‫וסיעתו?‬

‫היתכן שכמו אלה יסעו מארצם‪ ,‬מבלי הוליך עמם ספר תורתם? ‪ -‬ואם הנחנו‪ ,‬שהם לא‬
‫היה אפשר להם בעת צאתם‪ ,‬ושיציאתם הייתה יציאה קשה‪ ,‬הנה כבר נשאר במקדש‬
‫השארות גדול אחריהם‪ ,‬וכבר השיג ‪ -‬רצוני דניאל ‪ -‬מן המעלה בבבל מה שהשיג‪ ,‬האם‬
‫יתכן בנביא גדול כזה‪ ,‬רב המעלה‪ ,‬ירצה להישאר בזולת העתקה‬

‫מתורתו?‬

‫‪128‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ועוד אחר כך בכמו תשעה שנים הגלה אותם נבוכדנצר שנית‪ ,‬והוליך מן המקדש יכניה‬
‫המלך וקהל גדול מגדולי העם‪ ,‬מהם יחזקאל הנביא‪ ,‬ומרדכי וזולתם‪ ,‬ועמדו בבבל‪ .‬ולא‬
‫הוליכם אלא בדרך ערבון‪ ,‬ומן הנמנע שלא הוליכו עמם העתקה מספר התורה או ישלחו‬
‫אחריה‪ .‬ואחר זה ג"כ באחת עשרה שנה הגלה אותם נבוכדנצר פעם שלישית‪ ,‬והוליכם‬
‫בכבדות אחר ההרג והנקמה‪ ,‬ועמדו אחר כן בבבל שבעים שנה‪ ,‬ובהם נביאים וגדולים‪,‬‬
‫היתאמת שישארו אלה שבעים שנה בלי ספר ישובו אליו‪ ,‬ולא תורה‪ ,‬יעמדו על‬

‫מצוותיה?‬

‫[בספר הקבלה עורך הראב"ד את החשבון בדך זו‪ :‬בשנה הראשונה של מלכות נבוכדנצר עלה על‬
‫ירושלים ונתן ה' בידו את יהויקים מלך יהודה‪ ,‬ואת דניאל חנניה מישאל ועזריה‪ .‬בשנת ‪7‬‬
‫לנבוכדנצר מת יהויקים‪ ,‬מלך יהויכין‪ ,‬והוגלה עם ‪ 17‬אלף גולים‪ .‬בשנת ‪ 18‬לנבוכדנצר הגלה ‪822‬‬
‫איש‪ ,‬ובשנת ‪ 23‬לנבוכדנצר הגלה את צדקיהו והחריב את בית המקדש‪ .‬מספר השנים השלמות‬
‫שבין גלות דניאל והחורבן הוא ‪ 21‬שנים ‪(.‬סדר החכמים וקורות הימים‪ ,‬אוקספורד תרח"ם לפ"ק‬
‫דפוס ירושלים תשכ"ז) וראה דיון בעניין חישוב השנים‪ :‬א"א עקביה‪ ,‬סדרי זמנים לפי המסורת‪,‬‬
‫ת"א תש"ג עמודים ‪.]188 ,175‬‬

‫‪[ .15‬ההסכמה הוכחה למסורת]‬
‫הנה נניח שנודה כל אלה הביטולים‪ ,‬ונאמר שאחר השבעים שנה בא עזרה מבבל וכתב‬
‫התורה המוחלפת‪ ,‬היאך הודו אותה אליו העם? ואיך הסכימו להישמע אליה הקרובים‬
‫והרחוקים מהרי גוזן ופרס‪ ,‬ומי שנשאר בארץ ישראל‪ ,‬ומי שנסע למצרים ואפריקא מבלי‬
‫חולק עליו ולא מערער? ולא הגיע לנו מעולם‪ ,‬מי ששם דופי על עזרה בכדומה לזה‪ .‬ואנו‬
‫מוצאים התורה מפורסמת בנוסח אחד אין חלוף בו בין קהלות ישראל אשר מארצות הודו‬
‫עד קצה ספרד והמערב בארץ הישוב‪ ,‬ומקצות גבולי אפריקא‪ ,‬והאגט וכוש‪ ,‬ותימן בדרום‪,‬‬
‫עד קצי ערי אל מוגוס אשר על הים המקיף הצפוני‪ ,‬ולא חלק חולק‪ ,‬עד ששלש נונין שבאו‬
‫קטנות בנוסח הראשון‪ ,‬וכן הן נמצאות בכל נוסחאות התורה המפורסמות בעולם [‪ -‬כוונתו‬
‫כנראה לשלש הפעמים במקרא מופיע ן' קטנה‪ :‬ישעיהו מד‪ :‬יד‪ ,‬ירמיהו לט‪ :‬יג‪ ,‬משלי טו‪ :‬יח‪ .‬ועיין‬
‫במסורה הגדולה מערכת אות האלף‪" ,‬א"ב מאותיות קטנות"‪ .‬וכן צ' הר זהב‪ ,‬דקדוק הלשון העברי‬

‫ת"א תשי"א‪ ,‬חלק א' עמוד ‪ 154‬הערה ‪ .]2‬ואיך נתאמת לעזרא מהשמע בני אדם בכללם לו‬
‫בהמשכם לבדיותו? הנה זה נמנע!‬
‫הנה כבר בוטל שיהיה בה חלוף‪ ,‬ובוטל שתומר‪.‬‬
‫‪[ .16‬הנביא כהוכחה לתורה]‬
‫אמנם תנאי הנביא כפי מה שהסכימו על זה עם ישראל הוא‪ ,‬שידבר בפני האומה‪ ,‬שיאמר‬
‫להם על פניהם והמוניהם‪ ,‬הלא עשיתי לכם מהדברים הקורעים המנהג כך וכך‪ ,‬כמאמר‬
‫משה ע"ה לישראל‪ :‬כי שאל נא לימים הראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא‬
‫אלוהים‪ ,‬השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי‪ ,‬או הנסה‬
‫אלוהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וכו' [דברים ד לב‪-‬לד]‪.‬‬
‫‪129‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כי אם היה כוזב היה מכחישים אותו‪ ,‬והיה אומרים להם העם על פניהם אנחנו אמנם יצאנו‬
‫ממצרים בכוחנו ובגבורתנו‪ ,‬ולא שמענו קול מן השמים‪ ,‬ולא קרעת לנו הים ולא הטבעת בו‬
‫האויב‪ ,‬ולא האכלתנו מאכל מחודש‪ .‬ולא מצאנו אחד מהם התנגד לו על זה‪ ,‬כאשר אמר‬
‫כל מה שקדם זכרו‪ ,‬וכאשר אמר להם "המאכילך מן במדבר"‪ ,‬וכאשר דבר להם על פניהם‬
‫בכל מה שזכרנו ויותר מהם‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כאשר דבר הנביא בפני האימה במופתי זולתו‪ ,‬הנה העיד אותם במופתים בנבואה‬
‫לזולתו‪ ,‬וכן אם דבר בפניהם במופתים בלתי המוניים‪ ,‬היה אפשר שיעלה זה ספק‬
‫מהספק‪ .‬כי התורה‪ ,‬אם היא תלויה במה שירוץ מרוצת תחית בן הצרפית [מ"א‪ ,‬יז] ובן‬
‫השונמית [מ"ב‪ ,‬ד]‪ ,‬ונפול אש השמימית על שלוחי אחזיה בן אחאב [מ"א כב‪ :‬מב‪-‬נב א‪:‬‬
‫יד]‪ ,‬היה מאמר המספק קשה לבטלו‪ .‬כי היה בידו לאמר‪ ,‬כי מי שחבר זה הספר‪ ,‬חבר בו‬
‫מה שהעיד בו איש אחד‪ ,‬ואולי לא אמר אמת‪ .‬אמנם הדבור פנים בפנים במופת‬
‫המפורסמים הם מקנים האמת‪ .‬כי בדיית הספר מעקרו הוא דבר שאין להעלות על לב‪,‬‬
‫אבל הוא ספר העתיקוהו המון צודקים מהמון צודקים‪ ,‬כי הדבור בפנים כבר היה‪ ,‬בלי‬
‫ספק‪ ,‬והיה בפרסום‪[ .‬וכך כוזרי א‪ :‬מט]‬
‫והעמיד הנביא האומה על שהושם מהם יותר מאלף אלפים נביאים ששמעו קול האל ביום‬
‫אחד‪"[ ,‬ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וכל שאר הנביאים" מכילתא מסכתא‬
‫דשירתא ג'‪ ,‬מהדורת איש שלום ע' לז‪ .‬וראה כוזרי א‪ :‬יא ומגילה יד‪ .‬וכן עיקר חמישי‪ ,‬הכלל‪ ,‬סעיף‬

‫‪ ]3‬כמו שאמר "כי שאל נא לימים הראשונים השמע עם קול אלוהים"‪ .‬אמנם‪ ,‬אם דבר להם‬
‫פנים במופתי זולתו‪ ,‬ולא הכזיבוהו‪ ,‬היה הוא אמנם העיר לזולתו‪ ,‬והחרישו‪ ,‬לפי מה‬
‫שנתיישב אצלם אמתת זולתו‪ ,‬אמנם כאשר הכזיבוהו על פניו ג"כ‪ ,‬והיה ההמון מכחישים‬
‫מה שבא אליהם בו‪ ,‬או היו נזכרים ממנו מופתים בלתי מפורסמים ולא ידובר בהם פנים‬
‫בפנים בעניין אחד‪ ,‬ויחזור אותם מהכחיש אותו‪ ,‬הנה כל בית ישראל מסכימים‪ ,‬כי זה‬
‫מקום ספק גדול‪ ,‬מוסיף על מה שקויים‪ ,‬כי המרת דת‪ ,‬כבר התקיימה‪ ,‬ונתקיימה בה‪ ,‬שאין‬
‫תמורה לה‪ ,‬והוא נמנע אצל המון ישראל‪.‬‬
‫ואלה הם עקרי טענותיהם בקיום דתם‪ ,‬ולהם בזה טענות זולת אלה‪ ,‬אם נתעסק להביאם‬
‫יארך הספר‪.‬‬
‫‪[ .17‬ערעור על נבואת משה]‬
‫אמנם משה ע"ה‪ ,‬הנה לא מצאנו אחד מאומתו הכזיב שליחותו‪ ,‬לא בפניו ולא שלא בפניו‪,‬‬
‫אבל כאשר בא להם בראשונה בשלשה מופתים‪ ,‬נמשך לזה‪" :‬ויאמן העם" [שמות ד לא]‪,‬‬
‫וחזק האל יתברך האמינם במעמד הר סיני כמו שאמר‪" :‬בעבור ישמע העם בדברי עמך‬
‫וגם בך יאמינו" [שמות יט ט]‪ .‬אחר כן בקריעת ים סוף‪ ,‬והכנס בו שתי אומות‪ ,‬מהאחת לא‬
‫נמלט אפילו אחד‪ ,‬ומן האחרת לא נאבד אפילו אחד‪ ,‬הנה נמשך לו "ויאמינו בה'"‪ …‬וכ'‪.‬‬
‫האמת‪ ,‬נתלוננו עליו פעמים‪ ,‬מתרעמים על אריכות העמידה במדבר‪ ,‬וצער חייהם בו‪,‬‬
‫‪130‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫והתלונן עליו קרח ועדתו‪ ,‬כי הם חשבו שהנביא לא יחויב שיהיה נשמר מן הכזב לגמרי‪,‬‬
‫אבל לפעמים יביא שליחות אלוהיו‪ ,‬ולפעמים יוסיף דברים‪ ,‬יביאוהו להם עשות רצון‬
‫אחרים‪ .‬ולכן חשבוהו שנטה אחר אהרן‪ ,‬במה שנתן לו מרוממות המעלה‪ ,‬וזולת זה‪ .‬ואם‬
‫אמרם‪" :‬כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'" וכו' [במדבר טז ג]‪ ,‬והייתה תשובתו ע"ה‪:‬‬
‫"ונחנו מה לא עלינו תלונותיכם כי על ה'" [שמות טז ח]‪ .‬ועם היות לא הכחישוהו כי אם‬
‫בדבר אחד מכל שליחותו‪ ,‬עזרו השם במופת הגדול‪ ,‬מהבקע הארץ לקצתם‪ ,‬ורדת אש מן‬
‫השמים‪ ,‬ולא מצינו נביא עד עתה שלא הכזיבוהו העם‪ ,‬ולא נביא דבר פנים בפנים אל עמו‬
‫נסים מפורסמים שעשה להם‪.‬‬
‫‪[.18‬עניינים תכופים ומקובלים]‬
‫ודע שההפרש שבין העניינים התכופים והמקובלים‪ ,‬הוא אפשרות הכנס הספק במקובלים‪,‬‬
‫ולא אפשרות הכנס בתכופים‪ .‬ומופת הנביא אשר דבר בהם פנים בפנים אל המון אומתו‪,‬‬
‫והעמידם שהוא עשאם בפני המוניהם כולם‪ ,‬ולא הכזיבוהו בהם שום אדם מהם‪ ,‬ולא‬
‫הכזיב אותם שום אדם אחריו‪ ,‬הם העניינים התכופים‪.‬‬
‫והעניינים התכופים ראויים שיהיו הקדמות בהיקש אמתי המופתי‪ .‬ויהיה זה מספיק בקיום‬
‫האמונה האחרונה בע"ה‪.‬‬

‫‪131‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר ב עיקר ו‬
‫ברשות וההערה על אמתיות הפרישות ומה שהיה בדרך העברה כמו שמדמים אותו‪.‬‬
‫והוא שני פרקים‪:‬‬
‫הפרק הראשון‪ .‬בזכר שתופים וההעברות נפלו בלשון בעברי בשמות הנכבדים‪ ,‬חייבו‬
‫שבושים ומבוכות‪,‬‬
‫הפרק השני‪ ,‬במקורי הטובות והרעות וסדר הסבות‪ ,‬ומנות אותם‪ ,‬ובאור ההשגחה וסור‬
‫היכלות‪.‬‬

‫הפרק הראשון‬
‫הנה מה שהביא לחבר מה שיכלול זה הפרק שני דברים הכרחיים‪:‬‬
‫‪ [ .1‬הסתירות בין בתורה והפילוסופיה]‬
‫אחד מהם ‪ -‬מצאנו בין הפילוסופיא והתורה הפלגת הסתירה בעניינים מן האמונה היותר‬
‫חזקי הצורך להתבונן בהם‪ .‬וזה‪ ,‬שמה שעמד עליו דעת הפילוסופיא האמיתית בתארי‬
‫הראשון יתברך הוא‪ ,‬שהוא האחד מכל צד‪ ,‬אחדותו היא עצמותו‪ ,‬לא כאחדות כל מה‬
‫שהוא אחד‪ ,‬שהוא מקבל החלוקה 'בפועל' או 'בהעברת השכל'‪ ,‬אם 'בפועל' כקבלת הגשם‬
‫והשטח והקו ההתחלק בפועל; אם בהעברת השכל‪ ,‬כמו שנשפט בנפש שהיא בעלת‬
‫כוחות הרבה‪ ,‬ונחלק אותה על כל כוחותיה‪ ,‬ונגזור על כל כוח וכוח במשפט משפט‪[ .‬ניתוח‬
‫מפורט של עניין האחדות ראה לעיל‪ ,‬עיקר שני פרק א]‪.‬‬

‫וכשפטינו בשניים [הראשון – או הסיבה הראשונה – הבורא‪ .‬השניים – המלאכים‪ ].‬ויקראו‬
‫'שכליים' ובלשון תורה 'מלאכים' ‪ -‬וכבר קיימנו מציאותם ‪ -‬שהיה אחר שהיה המציאות‬
‫להם נקנה ממציאות זולתם‪ ,‬הנה להם מעצמותם אפשרות המציאות‪ ,‬ומהסבה הראשונה‬
‫חיוב המציאות‪ -[ .‬קיומם של המלאכים מוקנה מהסיבה הראשונה‪ .‬לכן‪ :‬מצד עצמם‪ ,‬המלאכים‬
‫אפשריים‪ ,‬כי ייתכן שלא ייבראו‪ .‬מצד הסיבה הראשונה – קיומם מחויב‪ .‬וראה מו"נ ח"ב הקדמה‬

‫‪ ].19‬וזה מה שאין בו מחלוקת בין התורה והפילוסופיא‪.‬‬
‫‪[ .2‬הפילוסופיה על תארי ה']‬
‫אחר כן הפילוסופיא מנעה בכלל לתארו יתברך בתואר יחייב בעצמותו יתברך ריבוי או‬
‫שינוי‪ ,‬ועל דרך ההעברה תתארהו יתברך בתארים מקריים בלתי חלים בעצמותו‪ ,‬אבל על‬
‫שהם יחסים וצירופים בינו יתברך ובין שאר הנמצאים‪ ,‬כמו‪ :‬שהוא עילה להם והם עלולים‬
‫לו‪ ,‬והוא בוראם והם נבראיו‪ .‬וכמו אלה כל היחסים רבים בינו ובין הנמצאים רבים מאד‪ ,‬לא‬
‫יחייבו ריבוי בעצמותו ולא ישימו ספק באחדותו‪.‬‬
‫‪132‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫וכבר הביאנו משל לזה במקום אחר‪[ :‬למעלה מאמר שני עיקר שלישי מהדורת וויל ע' ‪ ]54‬אם‬
‫תארנו אדם אחד‪ ,‬בשהוא בן אדם שני‪ ,‬ואח שלישי‪ ,‬ודוד רביעי‪ ,‬ואח אם ששי‪ ,‬לא יחייב זה‬
‫ריבוי בעצמותו‪.‬‬
‫אמנם התארים המחייבים שנוי בעצמותו כהעתק מדעת אל דעת‪ ,‬ומעניין אל עניין‪ ,‬לא‬
‫תסבלהו הפילוסופיא כלל‪ ,‬אבל ראתה שאחר שאין לו תאר נוסף על עצמותו שאם נשתנה‬
‫באופן מה‪ ,‬הנה כבר נשתנה עצמותו‪ ,‬ולכן גזרה שהוא המניע ראשון אשר לא יתנועע‪.‬‬
‫[ראה מו"נ ב‪ :‬א‪ ,‬וראה למעלה עיקר רביעי פרק ראשון]‪.‬‬
‫‪[ .3‬תנועה אצל ה']‬
‫ומיני התנועה כמו שכבר ידעת רבים‪ -[ .‬הסבר מדוע לא ייתכן לייחס לברוא תנועה‪ .‬תיאור‬
‫מפורט לגבי סוגי התנועה ראה במאמר א פרק ג' מהדורת וייל עמ' ‪]13‬‬

‫אם התנועה ב'כמה'‪ ,‬הנה היא ממה שייוחד הגשם ובפרט הנזון‪.‬‬
‫אמנם התנועה ב'אנה'‪ ,‬הנה היא ממה שיחדש הגשם‪ ,‬ובפרט ה'בעל תכלית' הנעתק‪ .‬ולו‬
‫דמינו גשם בלתי בעל תכלית‪ ,‬לא יתאמת שיעתק‪ .‬כי ההעתקה היא הסרת גשם ממקום‬
‫אל מקום‪ ,‬והבלתי בעל תכלית איננו במקום‪ .‬כי המקום מקיף על מה שהוא בתוך המקום‪,‬‬
‫וכל מה שהוא מקיף על דבר‪ ,‬הוא יותר גדול ממנו‪ ,‬ומה שאין לו תכלית אין דבר יותר גדול‬
‫ממנו אם כן לא יסור ממקום אל מקום‪ ,‬הנה לא יתכנו אלה התנועות הגשמיות על האלוה‬
‫יתברך‪.‬‬
‫אמנם התנועה ב'איכות'‪ ,‬הנה ממנה גשמית כהיות הגשם לבן ואחרי כן ישחר‪ ,‬או חם‬
‫אחר כן יתקרר‪ ,‬או לח אחר כן יתייבש‪ ,‬או זולת זה‪ .‬וכל זה לא יאות אלא בבעל גשם‪.‬‬
‫אמנם התנועה ב'מדות הנפש' [ראה למעלה עיקר ד פרק ב מהדורת ווייל עמ' ‪ ,61‬וכן מאמר‬
‫ראשון פרק חמישי‪ ,‬מהדורת וויל‪ ,‬עמ' ‪ .17-18‬התנועה בנפש היא השתנותה ורוכשה ידיעות‪,‬‬
‫ויציאתה מן הכוח אל הפועל‪ .‬תנועה כזאת אינה שייכת אצל הבורא‪ ,‬שאין כוח מחוץ לו המשנה‬

‫אותו]‪ .‬הנה לא תאות ג"כ אלא‪ ,‬במתחלף הכוחות‪ ,‬ובכלל‪ ,‬בבלתי מתדמה העניינים‪ ,‬ובמה‬
‫שלו משנה מחוץ‪ ,‬יותר חזק ממנו בלי ספק‪.‬‬
‫וכל זה אצלם נמנע עליו יתברך ויתעלה‪ .‬ומצאנו בתורה כתובים‪ ,‬יראה מהם בתחילת העיון‬
‫הבלתי מדויק מציאות תארים הפכיים לו‪ ,‬ובאים עליו זה אחר זה‪.‬‬
‫ומאשר התורה והפילוסופיא מתנגדות בזה‪ ,‬היינו כאיש לו שני אדונים‪ ,‬אחד מהם גדול‪,‬‬
‫והשני איננו קטון‪ ,‬ואין דרך לרצות אחד מהם אלא בעבור על דעת השני‪ .‬ואם מצאנו דרך‬
‫להטיל הסכמה ביניהם נחשבה לנו הצלחה‪ .‬וזה אחד משני הדברים ההכרחיים המביאים‬
‫לחבר מה שבזה הפרק‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .4‬סתירה בפסוקים]‬
‫הדבר ההכרחי השני‪ :‬אם השלכנו דעת הפילוסופים בכלל‪ ,‬ואם הוא חזק שבמופתים‪,‬‬
‫גדול המעלה‪ ,‬ושמנו ספק במופתיו‪ ,‬והקלנו במעלתו‪ ,‬ועמדנו על המתחייב מן הכתובים‪,‬‬
‫הנה הכתובים סותרים זה את זה בעניינים‪ ,‬לא יסכימו אלא במה שיכלול זה הפרק‪.‬‬
‫וזה במאמר הכתוב‪" :‬כי לא יראני האדם וחי" [שמות לג‪ :‬כ] – "ותמונת ה' יביט" [במד' יב‪:‬‬
‫ח] – "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו" [שמ' לג‪ :‬יא]‪" .‬נחמתי כי‬
‫המלכתי את שאול למלך" [ש"א טו‪ :‬יא] – "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם" [שמואל טו‬
‫כו]‪ ,‬והדומים לאלה רבים‪.‬‬
‫אמנם הפרשה אשר בה‪" :‬ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את‬
‫אשר תשלח עמי" עד סופה [שמות לג יב] לא תמצא אנשי זמננו ידברו בו דבר‪ ,‬ואם דברו ‪-‬‬
‫לא יסכימו על דבר‪ .‬ואנשי העיון המדויק‪ ,‬מהם יראה שראוי לאדם לעזוב העיון בכמו אלו‬
‫העניינים‪ ,‬והרחיק ההתבוננות בהם‪ ,‬וזה בחלוף רצון האל יתברך בהם‪ .‬כי הוא יתברך‬
‫ויתעלה לא נתנם בעבור שנסכל‪ ,‬אותם אלא בעבור שנדעם‪ ,‬ואם רצה שנסכל אותם‪ ,‬היה‬
‫עזיבת נתינתם יותר מופלגת אל סכלותנו בהם ויותר מסלקת הספקות והמבוכות מעלינו‬
‫בהם‪ .‬ולא רצתה התורה הטהורה שנהיה במבוכה ובעיוורון‪ ,‬אלא בהאותות והישרה‪-[ .‬‬
‫האותות‪ -‬הסכמה‪ ,‬התרצות]‪.‬‬

‫‪[ .5‬שמות משותפים]‬
‫ונאמר עתה‪ ,‬כי השמות אשר יחשבו בלשון העברי שמות לאל יתברך לבד‪ ,‬הנה לפעמים‬
‫אפשר אצלם להפילם על נמצאים זולתו‪ ,‬וזה מבואר בקצתם‪ ,‬נעלם בקצתם‪.‬‬
‫אמנם אשר יתבאר בהם זה‪ ,‬הוא כמו מלת 'אלוהים' כי היא לפעמים תיפול על האל יתברך‬
‫וית‪ ,‬באמרו‪" :‬בראשית ברא אלוהים" [בראשית א‪ ,‬א]‪ ,‬וכבר יפילוה על קצת העצמים‬
‫הנכבדים אשר יקראו 'מלאכים'‪ ,‬והם משפיעים על האנשים‪ ,‬כמו שאמרנו‪ .‬וזה מבואר‬
‫ביעקב ע"ה‪" :‬האלוהים אשר התהלכו אבותי לפניו" [שם מח‪ :‬טו] ו"המלאך הגואל אותי"‬
‫[שם מח יב]‪ .‬וכבר יפילוהו על הכוכבים‪ ,‬באמרם "ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני‬
‫אלוהים" [איוב לח ו]‪ .‬וכבר יפילוהו על השופט כאמרם‪" :‬עד האלוהים יבוא דבר שניהם‬
‫אשר ירשיעון אלוהים" [שמות כב ח]‪ .‬וכבר יפילוהו על החכמים‪" :‬אני אמרתי אלוהים אתם‬
‫‪ …‬וכו' אכן כאדם תמותון" [תהלים פב ז]‪ .‬וכבר יפילוהו על האנשים הנכבדים‪" :‬ויראו בני‬
‫אלוהים את בנות האדם" [בראשית ו‪ :‬ב]‪ .‬וכבר יפילוהו על הצלמים‪ ,‬להיות השם להם כפי‬
‫אמונת הכופר העובר אותם‪" :‬ובכל אלוהי מצרים" [שמות יב" ב] – "כמוש אלוהיך"‬
‫[שופטים יא‪ :‬כא]‪ ,‬ודגון אלוהיכם [שופטים יא כד]‪" ,‬את אלוהי אשר עשיתי לקחתם"‬
‫[שופטים יח‪ :‬כד]‪" ,‬והאיש מיכה לו בית אלוהים" [שם יז ה]‪.‬‬

‫‪134‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .6‬הסיבה לשמות המשותפים]‬
‫וזה כולו לפי שעצמות האל יתברך ויתעלה למה שלא ישיגה בן אדם כל עוד היותו בחומר‪,‬‬
‫לא יהיה לו בנפש תאר מסכים לעצמותו‪ ,‬ולמה שיהיה הדבור החיצוני מורה על הדבור‬
‫הפנימי לא יהיה אצל הדבור הפנימי תואר לו‪ ,‬לא יהיה אצל הדיבור החיצוני ג"כ מלה‬
‫תורה על תאר עצמות לו‪ .‬ומי שישים עצמו בזה‪ ,‬ויפרסמהו פרסום מה שאין לאל ידו‪ ,‬ותאר‬
‫תואר עצמותו לה' יתברך ויתעלה‪ ,‬אם היה אצל האדם‪ ,‬לא יעבור שישתתף בו זולתו‪.‬‬
‫ולמה שהוכרח האדם לקחת לו יתברך ויתעלה תארים מן הגדולה והתרוממות אדנות‬
‫ונשיאות‪ ,‬והיו הדומים האלה לפעמים יתוארו בהם נמצאים אחרים‪ ,‬היו אלו השמות לו‬
‫ולהם בשיתוף השם‪ ,‬רצוני‪ :‬כמו שיקרא האדם 'אדם'‪ ,‬ויקרא האדם המצויר בכותל 'אדם'‪,‬‬
‫לדמיון חלוש מאד‪ ,‬לפי שבשטח הכותל מראה מוגבל‪ ,‬ידמה בגבוליו גבולי השטח היוצא‬
‫מן האדם‪.‬‬
‫‪[ .7‬שמות משותפים בשם ה']‬
‫אמנם 'אל' היא חלק ממלת 'אלוהים'‪ ,‬והיא מלת 'אל' עם הריבוי ועל דרך ההגדלה‪ .‬וזה‬
‫השם כבר נקרא בו כל דבר חזק‪ ,‬עד שנאמר לכוח המניע‪ :‬הייתי כגבר אין איל [תהלים פח‬
‫ה]‪ .‬והחזקים שבארצות‪" :‬ואת אילי הארץ לקח" [יחזקאל כז‪ :‬יג]‪" .‬הבו לה' בני אלים"‬
‫[תהל' כט‪ :‬א] והאילן הקשה‪" :‬אלה עבותה" [יחזקאל מ כד]‪ ,‬ומשענות הבניין‪" :‬אילו‬
‫ואילמו" [יחז' מ‪ :‬כד] עד שהטלה כאשר הלך בחוזק נקרא איל‪.‬‬
‫אמנם מלת שדי היא נעתקת מן השטיפה‪ ,‬כאומרו‪ :‬כקול מים רבים כקול שדי [שם א כד]‪,‬‬
‫והיה שדי בצריך [איוב כב‪ :‬כה]‪.‬‬
‫אמנם מלת י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה אין דרך לקראת בה‪ ,‬ולא תעבור בזה הדרך על זולתו יתברך ויתעלה‪.‬‬
‫וזה הדרך לא נבאר דבר בו‪ .‬אמנם על הדרך אשר נקראהו אנחנו הנה כבר תיפול על‬
‫המלאכים‪ ,‬כמאמר הכתוב‪" :‬וירא אליו ה'" עד "וישא עיניו וירא" וכו' עד אמרו "אדני אם נא‬
‫מצאתי חן בעיניך" [בראשית יח א ואילך] וסמוך לזה "ויאמר ה' לאברהם למה זה צחקה‬
‫שרה"‪ ,‬עד אמרו "וה' אמר המכסה אני מאברהם"‪ ,‬עד "ויאמר ה' אם אמצא בסדום"‪ ,‬וכל‬
‫מה שהוכפל שם מאמר אברהם‪" ,‬הנה נא הואלתי לדבר אל אדני"‪" ,‬אל נא יחר לאדני" –‬
‫הנה הוא אחד השלשה האנשים‪ .‬ואחר כך‪" :‬וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם"‪ .‬אחר‬
‫כן‪" ,‬ויבאו שני המלאכים סדומה"‪ ,‬ואחר זה ג"כ קרא הכתוב אחד משני המלאכים או‬
‫שניהם "ה'"‪ ,‬באמרו‪" :‬וה' המטיר על סדום ועל עמורה"‪ .‬וכבר תראה שהמלאך הוא פועל‬
‫הדבר והמכריח המעשה כולו או קצתו במצות הבורא יתברך אליו בזה‪ .‬וזה מבואר מאד‬
‫באמרו‪" :‬כי לא אוכל לעשות דבר עד בואך שמה" [בראשית יט" כב]‪ ,‬ואמרו‪" :‬הנה נשאתי‬
‫פניך" [שם כא]‪.‬‬
‫אכן אלה כולם ראיות ואינם מופתים‪ ,‬כי יוכל המתעקש להכחיש‪ ,‬ולטעון שהמלאך לא‬
‫נקרא לעולם ה'‪ .‬ואמרו רז"ל‪" :‬וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן‬
‫‪135‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫השמים" ‪ -‬מאת ה'‪' ,‬מאתו' מבעי ליה? אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬זה מטטרון ששמו כשם‬
‫רבו‪[ ,‬סנהדרין לח‪ :‬ושם הדרשה היא על הפסוק "ואל משה אמר עלה אל ה'" – עלה אלי מבעי‬
‫ליה‪ .‬א"ל‪ ,‬זה מטטרון ששמו כשם רבו‪ .‬לשאלה על הפסוק "מאת ה' – מאתו מבעי ליה" – יש‬

‫בסנהדרין תשובה אחרת]‪ .‬ודברי חכמינו ז"ל אצלנו מקובלים כדברי הנבואה‪.‬‬
‫‪[ .8‬הוכחות שהמלאך נקרא ה']‬
‫ואם ישימו המינים ספק בדבריהם‪ ,‬מה יאמרו במאמר האל יתברך למשה ע"ה‪" :‬הנה אנכי‬
‫שולח מלאך לפניך הישמר מפניו ושמע בקולו"‪ ,‬וכו' [שמות כג ב]‪ ,‬וזה הכתוב בחכמת‬
‫הדבור במדרגת המושכלות הראשונות אין דחייה בהם‪.‬‬
‫וכתוב שני אין דחייה בו מספור יעקב אבינו ע"ה ויאמר עליו‪" :‬והנה ה' נצב עליו ויאמר אני‬
‫ה' אלוהי אברהם אביך"‪ ,‬אחר כן ספר על עצמו ואמר‪" ,‬ויאמר אלי מלאך אלוהים בחלום‬
‫הלילה" וכו' עד אמרו "אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה" [שם לא יג]‪ ,‬וזה כבר‬
‫נתאמת שהנאמר עליו בבית אל "והנה ה' ניצב עליו ויאמר" ‪ -‬הוא הנאמר עליו "ויאמר אלי‬
‫מלאך האלוהים בחלום הלילה יעקב"‪ ,‬והוא המספר על עצמו "אני ה' אלוהי אברהם‬
‫אביך"‪.‬‬
‫וכתוב שלישי אין דחייה בו מספור משה רבינו ע"ה‪ ,‬אמר הכתוב עליו‪" :‬וירא מלאך ה' אליו‬
‫בלבת אש מתוך הסנה‪ ,‬ויקרא אליו ה' מתוך הסנה ויאמר אנכי האל אלוהי אביך" [שמות ג‬
‫ב]‪.‬‬
‫וכתוב רביעי אין דחייה בו מספור גדעון אשר נאמר בו‪" :‬ויבא מלאך ה' וישב תחת האלה‬
‫אשר בעפרה אשר ליואש" עד אמרו "ויבוא אליו ה' ויאמר לך בכוחך זה והושעת את‬
‫ישראל" [שופטים ו א]‪ ,‬אחר כן כפל בסיפורו "ויאמר ה' אל גדעון" פעמים רבות‪ .‬הנה אלה‬
‫ארבעה כתובים מעידים על שהמלאך הממונה על האומה נקרא "ה'"‪.‬‬
‫וממה שיעיד בזה ג"כ‪ ,‬ספור הגר‪ ,‬במאמר הכתוב עליה‪ :‬וימצאה מלאך ה' על עין המים‪,‬‬
‫ויאמר לה מלאך ה' שובי אל גבירתך ‪ …‬ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה את זרעך"‬
‫[בראשית טז ז‪-‬י]‪ ,‬זה דבור המלאך‪ ,‬ונגלה במצות האל אליה‪" ,‬ויאמר לה מלאך ה' הנך‬
‫הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל‪ ,‬כי שמע ה' את עניך [שם יא]‪ ,‬ולא אמר "כי שמעתי‬
‫את עניך"‪ ,‬זה דבור המלאך‪ ,‬ונגלהו והפנימי ממנו‪ ,‬ואחר כן‪" :‬ותקרא שם ה' הדובר אליה‬
‫אתה אל ראי" [שם יג]‪ ,‬פירש ותקרא האל הנגלה אליה בהגלות‪ ,‬כי היא אמרה ראיתיך‬
‫ראיה אחר ראיה‪ ,‬זה לכפול "ויאמר לה מלאך ה'" שלש פעמים‪ ,‬ויורה על שהיא ראתה‬
‫העצם הנכבד שלש פעמים‪ ,‬לכן נקרא הבאר 'באר לחי הנגלה'‪ .‬ומה שיאמר בו זולת זה‬
‫לא אמר כלום‪.‬‬
‫ויראה ג"כ שהמלאך יקרא ה' ממאמר יעקב אבינו ע"ה‪" :‬האלוהים אשר התהלכו אבותי‬
‫לפניו‪ …‬המלאך הגואל אותי מכל רע" [בראשית מח‪ :‬טו‪-‬טז] ובספורו (ע"ה) קרא הנמצא‬
‫האחד 'איש' ו'אלוהים'‪ .‬הנה יתבאר מזה כי השלשה האנשים הנראים לאברהם אבינו ע"ה‬
‫‪136‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הם ג"כ כך‪ .‬וכן במאמר הכתוב‪[ :‬בראשית לב כד] "ויאבק איש עמו עד‪ ,‬עלות השחר"‪,‬‬
‫ואחר אמר‪" :‬כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל" [שם כח] ואמר הוא‪" ,‬כי ראיתי‬
‫אלוהים פנים אל פנים" [שם ל]‪ .‬אבל כבר הרבה הדבור בזה בספרי הנבואה‪ ,‬עד שאמר‪:‬‬
‫"וישר אל מלאך ויוכל" [הושע יב ה]‪.‬‬
‫‪[ .9‬השלמים מבני אדם ויחסם למלאכים]‬
‫וכבר הזדמן הנה דבור ראיתי להועיל בו‪ ,‬אחר נשוב אל מה שהיינו בו‪[ ,‬סעיפים ‪ 10-9‬הם‬

‫מאמר מוסגר‪ ,‬העוסק ביחס המלאכים לבני אדם] והוא‪ :‬כי הנפשות המדברות השלמות‬
‫המעלה מאד מבני אדם הם מלאכים‪ ,‬אין הפרש ביניהם ובין המלאכים אלא בשני דברים‪:‬‬
‫אחד מהם‪ ,‬שהם עתה נפשות לבעל גשם‪ ,‬והמלאכים אינם כן‪.‬‬
‫והשני‪ ,‬ההפרש שבין מקנה שלמות וקונה השלמות‪.‬‬
‫כי אלה העצמים השלמי המלאכותיות אוהבים אלה הנפשות האנושיות השלמות‪ ,‬כמו‬
‫שיאהב אחד ממנו תלמידו המשכיל אשר יקבל ממנו החכמות והמעלות‪ .‬וכבר ילמד אל‬
‫רבים ממבקשי החכמה‪ ,‬וקצתם יקבלו ממנו תועלת מעט‪ ,‬וקצתם יקבלו תועלת מרובה‪,‬‬
‫והנה בהם מי שלא יחסר לו מכל מה שילמדהו כלל‪ ,‬אבל הגיע לתכלית השלמות‪ ,‬והנה‬
‫המלמד יאהבהו ויכבדהו‪.‬‬
‫ומן הכבוד שיכבדו אלה העצמים הנכבדים לאלה הנפשות האנושיות המקבלות השלמות‬
‫מהם‪ ,‬יסודרו בהילוכם‪ ,‬ויתראו אליהם בצורות גשמיות‪ ,‬כמו שאותם הנפשות האנושיות‬
‫הם לבעלי גשמים‪ ,‬ושיתראו להם בגשמים‪ ,‬כאלו הם עייפים‪ ,‬עד יאמר האדם‪" :‬יוקח נא‬
‫מעט מים ורחצו רגליכם" [בראשית יח‪ :‬ד]‪ ,‬ובגשמים כאלו הם רעבים‪ ,‬יאמר‪ :‬ואקחה פת‬
‫לחם וסעדו לבכם [שם ה]‪.‬‬
‫וזה‪ ,‬כמו שהאיש ממנו בשיש לו מעלות מחכמות וכוח גשם ומעלות אחרות‪ ,‬ויש לו משרת‬
‫עושה מלאכתו שאין לו זה השלמות‪ ,‬מן המוסר היותר נאה לו הוא‪ ,‬שלא יתראה עליו‬
‫ביתרון שלמותו‪ ,‬או ביתרון כוחו‪ ,‬אבל יראה שהוא מנוצח לו ולואה כמוהו‪ ,‬כן אלה העצמים‬
‫הנכבדים‪ ,‬כשישגיחו בדבר מאלה הנפשות האנושיות‪ ,‬יצאו בעקבותיהם‪ ,‬ולפעמים מהיותר‬
‫חלושים במדרגה כמי שיראה לבן אדם התאבקות והתנצחות‪ ,‬עד שיאמר‪" :‬וירא כי לא יכול‬
‫לו ויגע בכף ירכו ‪ …‬ויאמר שלחני ‪[ …‬בראשית לב‪ :‬כה‪-‬כו] "בכה ויתחנן לו" [הושע יב ה]‪,‬‬
‫וכדומים לאלה‪.‬‬
‫‪[ .10‬ברית עם השלמים בני אדם]‬
‫וכן יראו אלה העצמים הנכבדים כורתים ברית לאנשים ונקשרים עימהם בכמו קשרי‬
‫האנשים ובריתותם‪ .‬וכמו שהיו המנהגים הקודמים‪ ,‬כשיהיו האנשים כורתים ברית לבתר‬
‫בעלי חיים טהורים‪ ,‬ועבור בין בתריהם‪ ,‬כמאמר הכתוב‪" :‬העגל אשר כרתו לשנים ויעברו‬
‫בין בתריו" [ירמיה לד יח]‪ ,‬כן נכרת ברית לאברהם אבינו ע"ה בין הבתרים‪ ,‬בעבור בין‬
‫‪137‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בתרי בעלי חיים הולכים על ארבע יאות מהם הקרבן‪ .‬והמצא שם כל עוף יאות לקרבן‪ .‬ולכן‬
‫נאמר לו‪" :‬קחה לי עגלה משולשת ועז משולש ואיל משולש ותור וגוזל"‪ ,‬ואלה הם כל‬
‫הבעלי חיים אשר יאות מהם הקרבן‪ .‬ועל אלה המינים נאמר על נח‪" ,‬ויקח מכל הבהמה‬
‫הטהורה ומכל עוף הטהור‪ ,‬ויעל עולות במזבח" [בראשית ח‪ :‬כ]‪ .‬ולעניין הקרבן היה בזמן‬
‫נח היתר קצת בעלי חיים ואיסור קצתם‪ .‬ואמנם לעניין האכילה היה כמו שאמר הכתוב‪:‬‬
‫"כירק עשב נתתי לכם את כל" [שם ט‪ :‬ד]‪ ,‬ובזמן משה ע"ה נאסר אכילת קצת הבעלי‬
‫חיים‪.‬‬
‫"ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו" [בראשית טו‪ :‬י]‬
‫ירצה‪ :‬העגלה העז והאיל‪ .‬אמנם אמרו‪ :‬ו'הצפור לא בתר'‪ ,‬ענינו שלא בתר תור וגוזל‬
‫בפרט‪ .‬כי 'צפור' הוא שם הסוג‪ ,‬לא שם מין ממנו‪ .‬הלא תראה מאמר האל יתברך‪" :‬כל‬
‫צפור טהורה תאכלו" [דברים יד יא]‪ ,‬צפור סוג ו'טהורה' – הבדל‪ .‬ויורה על שמלת צפור‬
‫תאמר על העוף הטהור והטמא‪ .‬ואמרו בכאן 'ואת הצפור לא בתר'‪ ,‬הוא כאלו אמר‪' ,‬ואת‬
‫התור ואת הגוזל לא בתר'‪.‬‬
‫אמנם‪" :‬וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם" [בראשית טו‪ :‬יא]‪ ,‬הנה לא ראיתי מי‬
‫שידע פירושו‪ .‬וזה‪ ,‬כי העברים לפעמים יפילו מלת הפועל עבר על הפועל העתיד התלוי‬
‫בתנאי‪ ,‬כמאמר אביגיל‪ :‬ויקם אדם לרדפך" [ש"א כה‪ :‬כט]‪ ,‬וענינו‪ ,‬לו עמד אדם לבקשך‬
‫ורצה לאבד את נפשך‪ ,‬והייתה נפשך צרורה אצל האל אדנך‪ ,‬כן "וירד העיט על הפגרים"‬
‫אמנם ענינו‪ ,‬שאברהם ישב לשמרם מהעופות הדורסים אוכלי הבשר‪ ,‬בענין שאם יעלו‬
‫עליהם יבריחם‪ .‬ועיט שם העופות הדורסים‪ ,‬כמו שבא בכתוב "יעזבו יחדיו לעיט הרים‪…‬‬
‫וקץ עליו העיט" [ישעיה' יח ו]‪ .‬ובזה נרמז לו ע"ה שהמלכויות הרשעות הדומות לעופות‬
‫הדורסים‪ ,‬כל עוד שיקומו על זרעו‪ ,‬שחסידותו יגן עליהם לעדי עד‪.‬‬
‫‪[ .11‬המלאך הממונה על האומה ייקרא ה']‬
‫ונשוב אל מה שהיינו בו [‪ -‬המשך מסעיף ‪ ,]8‬ונאמר‪ :‬כבר התבאר מאלה הכתובים שמלאך‬
‫ממונה באומה‪ ,‬במצות האל יתברך אליו‪ .‬והם יאמרו בעדו‪" :‬אלוהי העברים נקרא עלינו"‬
‫[שמות ה ג]‪ ,‬אמנם‪" :‬כה אמר ה' אלוהי ישראל שלח עמי ויעבדוני" [שם ח‪ :‬טז‪ .‬ט‪ :‬א‪ ,‬יג]‪,‬‬
‫ענינו‪" ,‬כה אמר מלאך ה' אלוהי ישראל שלח עמי ויעבדוני"‪ .‬אכן המלאך ג"כ הממונה‬
‫עליהם יקרא 'ה' אלוהי ישראל' להיות ממונה עליהם‪ ,‬לא להיותו נעבד בשום פנים‪ ,‬ולא‬
‫בשום סבה‪ ,‬ולא לפי שמתפללים אליו‪ .‬אבל הכוונה אל האל יתברך‪ ,‬והוא עושה מאמר‬
‫האל‪ ,‬ונקרא בשמות דומים לשמותיו‪ .‬כמו שאמר‪' :‬כי שמי בקרבו' [שמות כג‪ :‬כא]‪ .‬ומפני‬
‫סכלות פרעה במלאך הממונה באומה אמר‪" :‬מי ה' אשר אשמע בקולו‪ ,‬לא ידעתי את ה'"‬
‫[שמות ה ב]‪ .‬ולא יתאמת שיסכל אדם את הראשון יתברך ויתעלה‪ .‬וזה למה שנגלה אל‬
‫לבן הארמי ומנע אותו להרע ליעקב ע"ה אמר‪" :‬ואלוהי אביכם אמש אמר אלי לאמר"‬
‫[בראשית לא כט]‪ ,‬ואם היה הספור מה' יתברך‪ ,‬לא ידע לבן בשהוא מיוחד באבות יעקוב‬
‫‪138‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ע"ה יותר משאר אנשים‪ .‬ובעת כרתם הברית אמרו‪" :‬אלוהי אברהם ואלוהי נחור ישפטו‬
‫בינינו" [בראשית לא‪ :‬נג]‪ ,‬ואמר יעקב ע"ה‪ :‬לולי אלוהי אבי אלוהי אברהם [שפ מב]‪ ,‬ואמר‬
‫משה ע"ה‪" :‬כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כה' אלוהינו" [דב' ד‪ :‬ז]‪.‬‬
‫‪[ .12‬פעולת ה' ביציאה ראשונה או במלאכים]‬
‫ונשוב עתה אחר הצעתי אלה ההקדמות‪ ,‬לבאר אמונתנו‪ .‬ונאמר‪ ,‬שכל נבואה‪ ,‬וכל שלמות‪,‬‬
‫וכל סידור מסידורי הטובות אמנם הם מאת האל יתברך ויתעלה‪ ,‬וברצונו‪ ,‬ובמאמרו‪ ,‬וחפצו‬
‫הקדום מני עד‪ .‬אכן מהם מה שיצא מאתו יתברך ויתעלה מבלי אמצעי אבל יציאה‬
‫ראשונה‪ ,‬ומהם מה שיצא באמצעי או באמצעיים‪.‬‬
‫ומן היותר ראוי בעניינים הגדולים בבריאת השמים והארץ‪ ,‬שיצאו מאתו יתברך יציאה‬
‫ראשונה‪ .‬ובמה שלמטה מזה‪ ,‬מן החידושים העולמיים והעתקת המלכויות‪ ,‬שיצאו‬
‫באמצעיים‪ ,‬וכל שכן עניני האישים הנמצאים השפלים הנמצאים בהם סדורים [‪ -‬סדרים]‪,‬‬
‫כציורי הטווסים ורבים מהבעלי חיים‪ ,‬והצמחים אשר להם ציורים נמנים מסודרים‪ ,‬כי הם‬
‫אינם מפעל המזג [מזג‪ -‬תערובת של ארבעת היסודות בכמויות שונות היוצרות את הרבגוניות‬

‫שבמינים‪ .‬ועיין מו"ב ב‪ :‬יט]‪ ,‬כי המזג אין לו כוונה‪ ,‬ואינם [‪ -‬העניינים האישיים] בכוונה‬
‫ראשונה מן הראשון [ראשון –ה']‪ ,‬אבל ממשפיעי הצורות [‪ -‬מלאכים או כוחות המקבלים‬

‫כוחם מאת ה' ומפעילים את העולם] ברצונו יתברך‪ ,‬והכל שב אליו בהשתלשלות כמו שקודם‬
‫זכרו‪ ,‬במאמר סדור המציאות‪[ .‬עיקר רביעי פרק ‪( 3‬ווייל ‪ ])62‬והכתוב ביאר זה ההשתלשלות‬
‫ג"כ במאמר ה' יתברך‪" :‬והיה ביום ההוא נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ‬
‫והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל" [הושע ב כג]‪.‬‬
‫והנבואה גם היא מן העניינים המתחדשים בעולם‪ ,‬וכל החידושים שבעולם אמנם ותחדשו‬
‫על ידי מלאך ממונה עליהם‪.‬‬
‫‪[ .13‬דעת האסטרולוגים]‬
‫אמנם בעלי משפט הכוכבים [‪-‬גזירת הכוכבים‪ .‬וראה במו"נ ב‪ :‬יב בסוף] יאמרו‪ ,‬שהמצבים‬
‫[מעמד הכוכבים משפיע על ההתרחשויות בעולם] שלהם המתחדשים בכל רגע‪ ,‬יתחייבו‬
‫התחדשות עניינים במה שלמטה מהם בכל רגע‪ .‬ואמנם מי שהוא יותר עליון מהם בעיון‪,‬‬
‫ויראה שאין דרך שתהיה תנועה אלא ממניע‪ ,‬ייחס כל מה שיתחדש בעולם אליהם‪ ,‬ואל‬
‫מניעי השמים ראשונה‪ ,‬ובהשתלשלות אל האל יתברך ויתעלה‪.‬‬
‫‪[ .14‬המלאכים והממונים הטבעיים]‬
‫ומניעי שמים יקרא אחד מהם‪" :‬השר הגדול העומד על בני עמך" [דניאל יא‪ :‬א]‪ ,‬ואחר‪:‬‬
‫"שר יון"‪[ ,‬דניאל י‪ :‬כ] ואחר‪" :‬ושר מלכות פרס" [שם י יג]‪ .‬והאל יתברך ויתעלה כבר קדמו‬
‫בידיעתו כל הדברים הכלליים והחלקיים‪ ,‬ומנה בהם ממונים יוציאום מן הכוח אל הפועל‪.‬‬
‫‪139‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מהם מה שיקראו‪" :‬מלאכיו גיבורי כח עושי דברו" [תהלים קג‪ :‬כ]‪ ,‬ומהם מה שיקראו‪,‬‬
‫"צבאיו משרתיו עושי רצונו" [שם כא]‪ .‬עד שיש לו ממונים‪ ,‬עושים תכונות מה בנפשות‬
‫הבעלי חיים‪ .‬כי מה שיש בזכרים מהבעלי חיים מן החריצות לבוא על הנקבות‪ ,‬יחייב‬
‫הגעת העוברים בבטן‪ .‬וכאשר יצאו העוברים‪ ,‬מנה אותם על הישארותם‪ ,‬אהבת האבות‬
‫בניהם‪ .‬ושני אלה הממונים החרוצים יתמנו על השארות המינים‪ ,‬מוסף על ממונים אחרים‬
‫נותני הצורות מן מלאכים יניעו השמים‪ .‬וממצבים כוכביים הושמו מתחילת העניין‪ ,‬שכאשר‬
‫יהיה ככה‪ ,‬יצא מהם כך‪ ,‬וכאשר יהיה כך‪ ,‬יצא מהם כך‪.‬‬
‫ומי שעיין במלאכת משפטי הכוכבים עיון כזה‪ ,‬רצוני‪ :‬עם ידיעה בשהם עבדי האל ונבראיו‬
‫וממונים על נבראים אחרים‪ ,‬אין היזק בזה‪ .‬ועוד שלא יחתוך הדין בהוראות מצביהם‪ ,‬אבל‬
‫לא יתרשל מהתפלל בלב טהור לבוראם‪ ,‬לדחות נזקיהם כאשר חוייבו‪ ,‬וגלגל טובותם‬
‫כאשר לא יחוייבו‪ ,‬ויאמין אמונה אומן ובטחון חזק‪ ,‬כי הוא יתברך יכול על זה‪.‬‬
‫‪[ .15‬עבודת הכוכבים]‬
‫אמנם בדורות הקודמים ובימי הפילוסופיות המדומות‪ ,‬לא היו מדמים מציאות למה שאין לו‬
‫גשם‪ ,‬וראו גשמי הכוכבים יותר נכבדים‪ ,‬ויחסו להם הכוח והיכולת‪ ,‬עד שטעו ועבדום‪.‬‬
‫אמנם מי שיראה שכוחות מה נשפעות ברצון ה' יתברך‪ ,‬וישנו הגשמיים הטבעיים אם ירצה‬
‫יוצרם‪ ,‬ולא ימנעם מגזרותיהם‪ ,‬הנה אצלי שווה מי שיאמר כי שבתי ["שבתאי ‪…‬מעורר‬

‫מלחמות וביזה ושבי ורעב‪ ,‬כי כן דתו" רשב"ג‪ ,‬כתר מלכות] יושפע ממנו כוח מרדים = ממית‪,‬‬
‫או מי שיאמר זה על האפיון ["מאדים ‪ …‬מעורר מלחמות הרג ואובדן ‪…‬ומדקרים ושלופי חרב‬
‫כנגדם" רשב"ג כתר מלכות]‪ ,‬ומי שיאמר שמאדים [‪ -‬אופיום‪ .‬מיץ הפרג והכוונה אין הבדל בין‬
‫האמירה ששבתאי יש לו כוח מרדים ממית‪ ,‬לאמירה שהאופיום יש יש לו תכונה כזאת‪ .‬בשני‬

‫המקרים אין נותנים לגורם כוח ויכולת בעולם] יושפע ממנו כוח חד חותך‪ ,‬או שיאמר זה מן‬
‫היורדיט [‪ -‬זנז'אר = חומצת נחושת בלשון חז"ל קנקנתום‪ ,‬חומצה חריפה]‪ ,‬זולת כי לגשמים‬
‫השמימיים להם כבודם שנתן להם בוראם יתברך ויתעלה‪.‬‬
‫ועל זה העיון ראו ראשוני חכמינו היות משפט הכוכבים אפשרי‪ ,‬באמרם‪' :‬לא מזל יום גורם‬
‫אלא מזל שעה גורם' [שבת קנו‪ ,].‬ושאר מאמרם בזה‪.‬‬
‫‪[ .16‬טעות הפילוסופים‪ :‬ה' יודע רק את עצמו]‬
‫ודע שהפילוסופים למה שנתן להם מן החכמה שיעור‪ ,‬נסתלקו ממדרגת מוחשיהם אל‬
‫מדרגת מושכליהם‪ ,‬חשבו היות אפשרי להם ידיעת כל דבר‪ ,‬ושתו לשונם בכל דבר‪ ,‬ולקח‬
‫הגרזן שלהם בעץ יותר ממה שראוי [‪-‬ביטוי מליצי להפרזת הפילוסופים באמונתם‬
‫בשיפוטם‪ .‬וראו שה' יתברך אין בו תואר נוסף על עצמותו‪ ,‬הנה ידיעתו היא עצמותו‪ .‬ואחר‬
‫שידיעתו היא עצמותו הנה אם יתרבו ידועיו ‪ -‬תתרבה עצמותו‪ .‬והגיע עניינם אל שהאמינו‬

‫‪140‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫קצתם‪ ,‬שהאל יתברך לא ידע דבר זולת עצמותו‪[ ,‬ראה כוזרי א‪ :‬א] וקצתם הגיעו אל‬
‫בטולים אחרים‪ ,‬האל יתברך ויתעלה יודע היותינו נקיים מאמונותיהם‪.‬‬
‫אבל נאמין שהאדם בכוח הוא יודע רוב ידיעותיו‪ ,‬ואינו יודע בפועל אלא העניין אשר הוא‬
‫בו לבד‪ .‬אמנם מה שזולתו‪ ,‬הנה –‬
‫מהם (א) מה שהוא מובדל מהם‪,‬‬
‫ומהם (ב) מה שלא ידעם ואפשר לו לידע אותם בקרוב‪,‬‬
‫ומהם (ג) מה שאפשר לו ידיעתם בארך זמן‪.‬‬
‫‪[ .17‬ידיעת ה']‬
‫ואין בידיעת האל יתברך ויתעלה דבר בכוח‪ ,‬אבל הוא יודע הדברים כלם ידיעה בפועל‪.‬‬
‫ואנחנו אי אפשר לנו שנצייר‪ ,‬איך ידע יודע מה ידיעות כולם בפועל‪ ,‬לפי שאנחנו לא ראינו‬
‫זה מעולם‪ .‬וכן אי אפשר לנו שנדע‪ ,‬איך לא יחסר מידיעתו דבר ממה שבשמים ובארץ‪ ,‬ולא‬
‫יחייב זה ריבוי בעצמותו‪ ,‬אבל נדע שאי אפשר שיחסר מידיעתו דבר‪ ,‬כי זה חיסרון‪,‬‬
‫והחיסרון לא יאות בצדי קדושתו‪ .‬ואי אפשר שיהיה בעצמותו ריבוי‪ ,‬ולא נדע איך זה‪ ,‬כמו‬
‫שלא נדע דברים רבים שהם פחותי המציאות‪ ,‬כל שכן זה העניין הגדול‪.‬‬
‫ומי שלא ידע גדר עשרה‪[ ,‬הגלגל העשירי‪" ,‬הנעלה על כל עליון‪ ,‬אשר לא ישיגהו רעיון" (כתר‬
‫מלכות)‪ ,‬המונח מוזכר גם במאמר ב' עיקר רביעי ג (ווייל עמ' ‪ ])67‬ואין דרך שידעהו‬
‫לעולם‪ ,‬איך יקשה עליו‪ ,‬אם לא ידע איך לא יחסר מידיעת האל יתברך דבר ממה שבשמים‬
‫ובארץ‪ ,‬ומבלתי שיחייב זה ריבוי בעצמותו? ובזה יאמר צופר‪" :‬החקר אלוה תמצא‪ ,‬אם עד‬
‫תכלית שדי תמצא‪ ,‬גבהי שמים מה תפעל‪ ,‬עמוקה משאול מה תדע" [איוב יא‪ :‬ז]‪ .‬ועל‬
‫המתעסק להתבונן בכמו אלה העניינים הגדולים אמרו רז"ל‪' :‬כל שלא חס על כבוד קונו‬
‫ראוי לו שלא בא לעולם' [חגיגה טז‪ .].‬והאל יודע כוונותינו ותם לבבנו‪.‬‬
‫‪[.18‬התפילה לה' ולא למלאך]‬
‫וכן לא יטעה טועה בסברתנו ויחשוב‪ :‬מפני אמרנו שהמלאך יקרא אלוהים 'אלוהי העברים'‪,‬‬
‫[שמות ג‪ :‬יח‪ ,‬ה‪ :‬ג‪ ,‬ז‪ :‬טז‪ ,‬י‪ :‬ג –ובכל המקרים שביטוי זה מופיע במקרא הוא כלול בפניה לפרעה‬

‫מלך מצרים!] שאנחנו כשנתחיל ונאמר‪' :‬ברוך אתה השם אלוהינו ואלוהי אבותינו'‪ – ,‬שאליו‬
‫אנחנו מכוונים‪ .‬או יחשוב שמאמר יעקב אבינו ע"ה‪" :‬האלוהים אשר התהלכו אבותי לפניו‬
‫‪ …‬עד המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים" [בראשית מח‪ :‬טו‪-‬טז] ‪ -‬שהתפלל‬
‫אל המלאך‪ ,‬אבל פירוש דבריו‪' ,‬האלוהים אשר התהלכו אבותי לפניו ישלח את המלאך‬
‫הגואל אותי מכל רע לברך את הנערים'‪ .‬ומאמר משה ע"ה‪" :‬כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים‬
‫קרובים אליו כה' אלוהינו‪ ,‬בכל קראנו אליו" [דב' ד‪ ,‬ז] פירושו‪' :‬כימי גוי גדול אשר לו‬
‫אלוהים קרובים כה' אלוהינו ישלח לנו מלאכיו בכל קראנו אליו'‪ .‬וכן כל תפילה‪ ,‬אמנם היא‬

‫‪141‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אל האל יתברך לבדו‪ ,‬מאין מחשבה בזולתו‪ ,‬וכל פועל אמנם יצא באמצעיים מאתו‪ .‬ומי‬
‫שיחשוב זולת זה‪ ,‬תבוא אליו קללת אלוהים‪ ,‬ומארת המאררים‪.‬‬
‫וכן למה שאמר דריוש לדניאל‪" :‬אלהך דין אנת פלח ליה בתדירא היכל לשיזבותך מן‬
‫אריותא‪[ :‬דניאל ו‪ :‬כא] התנצל ע"ה ובאר‪ ,‬שהנעבד יתברך ויתעלה‪ ,‬זולת הממונה על‬
‫הצלתו‪ ,‬והודה בהגיע המעשה על ידי המלאך‪ ,‬ואמר‪" :‬אלוהי שלח מלאכיה וסגר פום‬
‫אריותא ולא חבלוני" [שם כג]‪.‬‬
‫‪[ .19‬מנין שהמלאכים ממונים על המתרחש?]‬
‫עוד נשוב ונקשה על עצמינו מה שאולי יקשה עלינו מקשה‪ ,‬ונניח שהוא יאמר‪ ,‬למה אמרת‬
‫שהעצמים הנכבדים [‪-‬מלאכים‪ ,‬הראשון ה'] ממונים בכל מה שיתחדש‪ ,‬ולא תאמר כל מה‬
‫שיתחדש‪ ,‬אמנם יתחדש מן הראשון [‪-‬ה'] בלי אמצעי? נאמר למאמר הכתובים‪" :‬ברכו ה'‬
‫מלאכיו‪ ,‬גבורי כח עושים דברו" [תהל' קג‪ :‬כ]‪" ,‬ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו" [שם‬
‫כא]‪ ,‬וזה על דרך כלל‪ .‬אבל על דרך פרט נאמר‪" :‬יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני‬
‫עמך [דניאל יב א]‪" ,‬והנה שר יון בא" [דניאל י‪ :‬כ]‪" ,‬ושר מלכות פרס" [שם יג]‪ .‬ועל דרך‬
‫הפרט האישי‪ :‬אמר אברהם אבינו ע"ה "ה' אלוהי השמים אשר לקחני מבית אבי ‪ …‬ישלח‬
‫מלאכו לפניך" [בראשית כד‪ ,‬ז]‪ ,‬ובהפך זה‪" :‬ויתיצב מלאך ה' בדרך" [במדבר כב כב]‪,‬‬
‫ובפחדים וההצלות‪" :‬המלאך הגואל אותי" [בראשית מח‪ :‬טז]‪ ,‬ומלאך פניו הושיעם [ישעיה‬
‫סג‪ :‬ט]‪ ,‬חונה מלאך ה' [תהלים לד ח]‪ ,‬ורבים כמו אלה‪.‬‬
‫ולמה שהיה זאת כוונת הכתוב‪ ,‬והוא מסכים לדעת בעלי ההגדלה [‪-‬בעלי ההגדלה סבורים‬

‫שה' נעלה מכדי שיהיה לו קשר עם בני אדם או חומר]‪ ,‬לקחנו דעת שאין בו מחלוקת‪ .‬וכל שכן‬
‫בהיות בנמצאות האישיות עדויות על זה מאין תכלית‪ .‬מהם מה שימצא באישי הצמחים‪,‬‬
‫ומצב העלים שלהם‪ ,‬וצבעי פרחיהם ונקודותיהם‪ ,‬ומה שימצא ג"כ ברבים‪ ,‬מן העופות‬
‫והדגים מפליאות הולכות כולם על סדר מוגבל‪ ,‬ועל מספרים בעצמם‪ .‬ויאמר שהם מפועל‬
‫הטבע‪ ,‬והטבע לא ישכיל? הנה הוא בלי ספק פועל הטבע תחת צווי דבר מאלה העצמים‬
‫הפשוטים‪ ,‬והכל משתלשל מרצון הראשון יתברך‪ .‬וכבר ביאר זה ראש הפילוסופים‪ .‬וזאת‬
‫ההגדלה יותר גדולה ממה שיאמר שבכוונת הראשון יתברך ויתעלה ימצאו אלה הפרטים‬
‫השפלים‪.‬‬
‫‪[ .20‬המלאך ייקרא ה']‬
‫ואם יאמר למה אמרת שהמלאך יקרא "ה'"‪ ,‬והמפורסם היא שזהו הראשון יתברך? אמרנו‬
‫למאמר המלאך ליעקב‪" :‬אנכי האל בית אל" [‪ -‬בראשית לא‪ :‬יג‪" .‬ויאמר אלי מלאך האלוהים ‪…‬‬
‫אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי" ויש להסביר בפסוק זה כיצד המלאך‬

‫מדבר אל יעקב בגוף ראשון 'אשר נדרת לי']‪ .‬אמנם אמרו‪" :‬אשר משחת שם מצבה ‪ …‬אשר‬

‫‪142‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫נדרת לי" – ענינו‪ :‬אשר משחת לה'; אשר נדרת לה'‪ .‬ולמה שהיה שמו כשמו [שם המלאך‬

‫כשם ה'] אמר לי‪.‬‬
‫ואם יאמר למה אמרת שמלאך הוציאם ממצרים? אמרנו למאמר האומה‪" :‬וישלח מלאך‬
‫ויוציאנו ממצרים" [במדבר כ כו]‪ ,‬ושאר הכתובים המעידים על זה‪.‬‬
‫ואם יאמר למה אמרת שהוא יקרא‪ ,‬אלוהי העברים? [שמות ג‪ :‬יח] נאמר על צד שהוא‬
‫ממונה בהם בהשפעת האל יתברך ויתעלה עליו‪.‬‬
‫ואם יאמר א"כ אותו אתה עובד‪ ,‬כי הכתוב אומר "השמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך וכו'‪,‬‬
‫את ה' אלוהיך תירא ואותו תעבוד וכו' [דב' ו‪ :‬יב‪-‬יג]‪ ,‬נאמר‪ :‬אין באמרנו שהמלאך הוציאם‬
‫ממצרים מה שיתחייב שהאל יתברך לא הוציאם ממנה‪ .‬אבל הוא יתברך הוציאם והמלאך‬
‫אמצעי‪.‬‬
‫‪[ .21‬מדוע לעבוד את ה' ולא את המלאך?]‬
‫ואם יאמר‪ ,‬אחר שיהיה אלה העצמים הפשוטים [‪ -‬המלאכים] הם הממונים בהצלחות‬
‫האנשים ורעותיהם‪ ,‬א"כ למה זה תעבוד זולתם? נאמר הכתובים יבארו‪ ,‬בשכל מה‬
‫שנצטווינו מן העבודה לאמצעיים בה דבר קטון או גדול‪ ,‬וכי מה שנזכר בכתוב מן ו"לא‬
‫יהיה לך אלוהים אחרים על פני"‪" ,‬לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא"‪" ,‬שמור את יום‬
‫השבת לקדשו ‪ …‬וכו' ויום השביעי שבת לה' אלוהיך" [דב' ה‪ :‬ז‪-‬יד]‪ ,‬כל זה מאת הראשון‬
‫יתברך ויתעלה‪ .‬הלא תראה מאמר הכתוב "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ"‬
‫[שמות כ‪ :‬יא]‪ ,‬וזה דבור לא יסופר בו על השניים‪ ,‬וכן "אנכי ה' אלוהיך" [שם כ‪ :‬ב]‪ ,‬אמנם‬
‫הוא ספור מן הראשון‪ ,‬לפי שזה וזולתו מן השמים והארץ ישוב אליו אם בכוונה ראשונה‪,‬‬
‫ואם בהשתלשלות‪ .‬ובכתובים‪" :‬השמים כסאי ‪ …‬ואת כל אלה ידי עשתה" [ישעיה סו א‪-‬ב]‪,‬‬
‫וכמו אלה הכתובים רבים מאד‪ ,‬מורים שאין יציאת הנבואה מן השניים לבד מבלי שיהיה‬
‫מן ה' יתברך‪ ,‬אבל הוא ממנו יתברך באמצעות השניים‪.‬‬
‫‪[ .22‬כוחו של המלאך]‬
‫ואם יאמר‪ :‬למה אמרת שהמלאך אי אפשר מבלתי שתתקיים מצוותו בפעולות‬

‫העולם?‬

‫אמרנו‪ ,‬הנה כבר זה באמרו‪" :‬חי ה' אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי‬
‫אם לפי דברי" [מלכים א' יז א]‪ .‬ויאמר‪" :‬שמש בגבעון דום" [יהושע י יב]‪ ,‬אחרי כן אמר‪,‬‬
‫"ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש"‪ ,‬ולא היה רצונו על התפילה‪ ,‬כי‬
‫התפילה כבר נתקבלה קודם זה היום ואחריו‪ ,‬וגם הוא [‪ -‬יהושע שאמר "שמש בגבעון‬
‫דום"] לא הוציא דבורו בלשון תפילה אלא בלשון צווי‪ ,‬וחלילה שתהיה כוונת הכתוב לומר‬
‫שהצד האלוהי יקבל צווי מבן אדם‪ ,‬כי הוא כפירה‪ .‬ואמנם קרא הנה "ה'" [‪ -‬בפסוק לשמוע‬
‫ה' בקול איש] הגרמים השמימיים‪ ,‬ואמר שאלה הגרמים לעולם לא קבלו צווי מבן אדם לא‬
‫קודם זה‪ ,‬ולא אחריו‪.‬‬
‫‪143‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .23‬מדוע ביאר את ענין המלאך]‬
‫ואם יאמר מה הביאך אל כל זה‪ ,‬אשר הוא מאמר בלתי מפורסם להמון? נאמר‪ :‬ההכרח‬
‫אל זה כבר אמרנוהו בתחילת הפרק [‪ -‬למעלה פרק א' סעיף ‪ .]8‬ונשארו עניינים שלא‬
‫ביארנום‪ ,‬וזה כי אנחנו נמצא בכתובים מאמרים‪ ,‬שאם ייוחסו כמותם אל השניים‪ ,‬לא יהיה‬
‫בו גנות‪ ,‬ואם ייוחסו אל הראשון יהיה גנות‪ ,‬כמו‪" :‬וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל"‬
‫[בראשית יא‪ :‬ה]‪" :‬ארדה נא ואראה" [שם יח‪ :‬כא]‪" :‬כי עתה ידעת כי ירא אלוהים אתה"‬
‫[שם יב‪ ,‬יב]‪" :‬לולי כעס אויב אגור" [דבר' לב כז]‪" :‬ותקצר נפשו בעמל ישראל" ‪ …‬הנה‬
‫אנכי מעיק תחתיכם [עמוס ב' יג]‪ ,‬וכמו אלה רבים מאד‪ ,‬אשר הוא יותר ראוי ליחס אותם‬
‫אל זולת הצד העליון‪.‬‬
‫ולא יגנה מוציא דיבה מה שאמרנוהו‪ ,‬אבל ראוי שיראה שאנחנו הסירונו בטולים גדולים‪.‬‬
‫[נ"א‪ :‬בדיות גדולות]‪.‬‬
‫‪[ .24‬כיצד לפרש את ביטויי פעולות ה']‬
‫ולכן אני רואה כי המפרש הכתובים לא פירש יפה בפרשו כל "וידבר ה'"‪" ,‬וירד ה'"‪" ,‬ויחר‬
‫אף ה'" והדומים לאלה מבלתי כנוי‪ .‬אבל היה היותר ראוי שיאמר‪' ,‬יצא צווי מן האל'‪' ,‬והיה‬
‫קצף מצד האל'‪ ,‬וכמו אלה הכינויים‪ ,‬כמו שיעשה בלשון ארמי שיאמר בו‪' ,‬והוה ממרא מן‬
‫קדם ה''‪ ,‬ויתרגם 'השמים כסאי' ‪ -‬שמיא כורסי יקרי‪ ,‬וארעא כביש קדמי‪ ,‬אידין ביתא‬
‫דתבנון קדמי‪ ,‬ואידין אתר בית אשריות שכנתי‪ ,‬וית כל אילן גבורתי עבדת [ישעיה סו‪ :‬א‪-‬‬
‫ב]‪ ,‬וכזה כל דבריהם וכדומה לזה‪ .‬עד שיתרגם "לולא כעס אויב אגור" ‪ -‬רוגזא דשנאה‬
‫כניס‪[ .‬דב' לב‪ :‬כז]‪.‬‬
‫א"כ‪ ,‬הדיבור הנאה‪ ,‬והמאמר האמתי המזוקק אשר יסכימו עליו הקבלה והפילוסופים‪,‬‬
‫שאלה הם תארי השניים לבד‪ ,‬לא תארי אל יתברך ויתעלה‪ ,‬ומן השניים‪ ,‬לאשר הם‬
‫כנפשות לגלגלים לבד‪ ,‬לא לאשר הם כשכלים‪ ,‬כי אלה‪ -[ ,‬השניים ‪ -‬המלאכים] אחר שהם‬
‫התחלות תנועות גשמים‪ ,‬אין היזק בשישתנו‪ ,‬ויהיה באמצעותם הרצון אל עם‪ ,‬ושיתראו‬
‫בחומרים גשמיים‪ ,‬אחר שהם צורות לחומרים הגשמיים מתחילת מציאותם‪.‬‬
‫וזה כלו כבר ביאר אותי אחד מחשובי אומתנו‪ ,‬בדבור מיוחס אליו‪ ,‬יזכור בו צורות גלגל‬
‫המזלות ותנועותיו והוא אמרו‪:‬‬
‫דגלי מרכבה הקימות לעד ולאות‪ ,‬כי הדבר מעם ה' צבאות‪,‬‬
‫הם הנעלמים בעיני ברואיך‪ ,‬הם הנראים לעיני נביאיך‪,‬‬
‫והכל עבדיך משרתי פניך‪ ,‬גיבורי כוח עושי רצונך‪.‬‬
‫להם יקראו רחוקים ‪ -‬קרובים‪ ,‬ומאין הליכה רצים ושבים‪,‬‬
‫והליכותם הליכות אלי מלכי בקדש‪ ,‬ה' בם סיני בקדש‪,‬‬
‫וידברו אכן ברשיונך‪ ,‬ויעשו ואולם ברצונך‪,‬‬
‫בזאת יאמרו שומעי מליהם‪ ,‬כי פיך המדבר אליהם‪.‬‬
‫‪144‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ואחר זה הנה באמרו‪ :‬וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם [ש"א טו‪ :‬כט]‪ ,‬דבר מן הראשון‪,‬‬
‫ובאמרו‪" :‬נחמתי כי המלכתי את שאול למלך" [שם יא]‪ ,‬דבר מן קצת השניים‪.‬‬
‫‪[ .25‬פרשת משה והמלאך המוציא את ישראל]‬
‫אמנם פרשת [שמות לג יב] "ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה" הנה זה ביארוה‪ :‬כי‬
‫משה דבר לממונה על האומה דבור אם בחלום ואם בהקיץ‪ ,‬ובכלל בצד שלא הפחידהו‪,‬‬
‫וזה אשר הייתה עמו זאת המראה הוא הנגלה אליו בחורב‪ ,‬ועליו נאמר‪[ :‬שם ג ו]‪" ,‬ויסתר‬
‫משה פניו כי ירא מהביט אל האלוהים"‪ ,‬וממנו היה מושפע אור הולך לפני העם‪ ,‬כמו‬
‫שאמר "וה' הולך לפניהם יומם‪" ,"…‬ויסע מלאך האלוהים ההולך" [שם יג כא]‪ .‬ולהיותו‬
‫יודע‪ ,‬כי עוד יגיע עניינם לחטוא חטא אשר יחייב הרחקת זה העצם הנכבד מהם‪ ,‬ייעד לו‬
‫תחלה זה‪ ,‬באמרו‪" :‬הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך‪ ,‬השמר מפניו ושמע‬
‫בקולו" [שם] עד אמרו "כי שמי בקרבו [שם כג כ]‪ ,‬לפי שזה השם יאמר למלאך הממונה‬
‫באומה‪ ,‬ולמלאך שני מושפע מאתו‪ .‬וכאשר חטאו נאמר לו זה בביאור‪ :‬ועתה לך נחה את‬
‫העם אל אשר דברתי לך‪ ,‬הנה מלאכי ילך לפניך" [שמות לב‪ :‬לד]‪ ,‬ונאמר לו ג"כ‪" :‬עלה‬
‫מזה אתה והעם" [שם לג‪ :‬א]‪ ,‬עד "ושלחתי לפניך מלאך" [שם ב]‪ ,‬עד "כי לא אעלה‬
‫בקרבך" [שם ג]‪.‬‬
‫ובעבור זה שאל ע"ה שתי שאלות‪:‬‬
‫אחת מהם שיסיר מהם החרון הנמשך מאמרו‪" ,‬כי לא אעלה בקרבך"‪ ,‬ורמז תחלה על‬
‫זאת השאלה‪" ,‬ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי" [שמות לב‪ :‬יב]‪ ,‬עד שפירש אותה‬
‫אחר כן שאמר‪" :‬ילך נא ה' בקרבנו" [שם לד‪ :‬ט]‪.‬‬
‫והשאלה השנית שיתראה לו המלאך הממונה באומה בחומר גשמי‪ ,‬כדי שיביט אליו‪ ,‬אחר‬
‫שלא הביט אליו בחורב‪ ,‬כמאמר הכתוב‪ :‬כי ירא מהביט אל האלוהים [שם ג‪ :‬ו]‪ .‬ורמז על‬
‫זאת השאלה באמרו‪" :‬הודיעני נא את דרכיך" [שם לג‪ :‬יג]‪ ,‬עד שפרשה אחר כן באמרו‪:‬‬
‫"הראני נא את כבדך" [שם יח]‪.‬‬
‫והושיבו על השאלה הראשונה בשאמר לו‪" :‬פני ילכו" [שם לד‪ :‬יד] ‪ -‬ר"ל היותר נכבד‬
‫שבמלאכים אשר למעלה [נ"א למטה] הם מהמלאך הממונה באומה‪ ,‬והוא הנקרא 'פנים'‪,‬‬
‫ואשר למטה ממנו נקרא 'אחוריים'‪ ,‬ואמר הוא‪" :‬אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה" [שם‬
‫לג‪ :‬יד]‪ ,‬ירצה‪ ,‬אם לא יגלה לנו היותר נכבד שיהיה לפניך‪ ,‬לא יאות לנו העלייה מזה‪ .‬אך‬
‫התחינה אמנם הייתה שתהיה אתה זה‪ ,‬והוא אמרו‪" :‬ובמה יודע איפה כי מצאתי חן‬
‫בעיניך"‪ ,‬ירצה‪ ,‬שכל אומה ממונה עליה מלאך‪ ,‬ואיננו השר הגדול ולא יתראה להם‬
‫[ההירארכיה היא זו‪ :‬ה' ‪/‬שר האומה‪ /‬פנים‪ /‬אחוריים]‪.‬‬

‫אחר כן השיבו על השאלה השנית והוא ראיית המלאך פנים בפנים‪ ,‬באמרו "גם את הדבר‬
‫הזה אשר דברת אעשה" [שם יז]‪ .‬ואמרו אחר זה‪" :‬ויאמר הראני נא את כבודך"‪ ,‬זאת‬
‫‪145‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הוא"ו אשר ענינה‪' :‬אחר זה'‪ .‬כמו‪" :‬וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם‪ ,‬וירד מעשות‬
‫החטאת" [ויק' ט‪ :‬כב]‪ ,‬ירצה אחר שירד מעשות החטאת [ויקרא ט כב]‪ ,‬וכן‪" :‬וגבר ימות‬
‫ויחלש" [איוב יד ט]‪ ,‬ימות אשר שיחלש‪ ,‬כן בכאן נאמר לו "גם את הדבר אשר דברת‬
‫אעשה"‪ ,‬אחר שאמר "הראני נא את כבודך"‪.‬‬
‫‪[.26‬המלאך הנראה]‬
‫אכן דע שהוא [‪ -‬המלאך הממונה על האומה או המכונה 'פנים'] לא יראה לעין‪ ,‬אלא המלאך או‬
‫המלאכים הנקראים אחוריים‪ ,‬לא הממונה באומה‪ ,‬ולא אשר תחתיו מאותם הנקראים‬
‫'פנים'‪ .‬אמנם‪ ,‬הראשון יתברך ויתעלה‪ ,‬הנה אין דבור בו בכל אלה השינויים‪ ,‬ולזה אמר לו‪:‬‬
‫"והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו" [שמות לג‪ :‬כג]‪ .‬ולפי שהנקרא אחוריים‬
‫יקרא ג"כ ה'‪ ,‬אפשר שיאמר‪" :‬ותמונת ה' יביט" [במדבר יב ז]‪ .‬ומפני שהממונה באומה‪,‬‬
‫והנקרא 'פנים'‪ ,‬אי אפשר שיגלו בחומר גשמי‪ ,‬יאמר‪" :‬כי לא יראני האדם וחי" [שמות לג‪:‬‬
‫כ]‪ .‬ואין שני המאמרים [כי לא יראני ‪ /‬וראית את אחורי] סותרים זה את זה‪.‬‬
‫ומי שחשב שכל ה' בלשון העברי ירצה בו האל יתברך‪ ,‬יהיה אצלו הכתובים סותרים זה‬
‫את זה‪ ,‬ויגשש כעורים קיר‪ ,‬וישא משאות שווא‪ ,‬ויטיח דברים ושבושים עצומים נגד‬
‫הראשון יתברך ויתעלה‪ ,‬ולא ילך בדרך מדרכי הפרישות‪.‬‬
‫‪[ .27‬דרך השתלשלות דבר ה']‬
‫הנה האל יתברך ציוה אל המלאך הממונה באומה‪ ,‬והמלאך הממונה באומה דבר עמו‪,‬‬
‫ואותו שתחתיו ממי שיקרא 'אחוריים' נראה אליו‪ .‬וזה כולו בלתי חולק אל הכתובים‪ ,‬ואיננו‬
‫זר בפילוסופיא‪ ,‬אבל אפשר או מחויב בה‪ .‬ולפי שחזר להתחנן באמרו‪" :‬ילך נא ה' בקרבנו"‬
‫[שמות לד‪ :‬ט]‪ ,‬נענה באמרו‪" :‬נגד כל עמך אעשה נפלאות" [שם י]‪ ,‬כמו ששאל‪" :‬ונפלינו‬
‫אני ועמך" [שמות לג‪ :‬טז]‪.‬‬
‫ומי שירצה להכחיש כל מה שאמרנוהו‪ ,‬ויטעון‪ ,‬כי האל ידבר אל הנביאים בלי אמצעי‪ ,‬ושכל‬
‫ה' הנאמר בכתובים היא ה' יתברך‪ ,‬יעיין תחלה בהסכמת אלה הכתובים‪ ,‬ואיך לא יתכן זה‬
‫על הצד הנכבד‪ ,‬ויתרחק מן הביטולים בכלל‪ ,‬ואנחנו נודה לדבריו‪ ,‬אם יוכל לעשות כן‪.‬‬
‫ואף האומות אשר לא מבני ישראל המה‪ ,‬לא ירצו להמיר השם באלה הפרטים הפחותים‬
‫והגרועים‪ .‬אמנם הנוצרים יעתיקו כל‪' :‬ויאמר ה''‪' ,‬וירד ה''‪' :‬אמר האדון'‪' ,‬ונגלה האדון'‪.‬‬
‫אמנם הישמעאלים לא אמרו לעולם שהאל יתברך ידבר עם הנביאים‪ ,‬או נראה לו‪ ,‬אלא‬
‫נמצא יקראוהו‪' :‬גבריאל' 'והרוח הנאמן'‪ ,‬וכמו אלה שמות‪[ .‬השווה כוזרי א‪ :‬פז‪ .‬אלפרבי‪ ,‬ספר‬
‫ההתחלות עמוד ‪ ,2‬האסיף ליפסיה תר"ט]‪.‬‬

‫אמנם מי שבחינתו מעוטה מאנשי אמונתינו‪ ,‬לא די להם שיחסו אליו יתברך שינוי ותנועה‪,‬‬
‫אלא ששמוהו יותר בעל שינוי [בכתב יד מונטפיורי נוסף כאן משפט זה‪" :‬השנים‪ ,‬שיתראה לו‬

‫המלאך הממונה באומה – המשפט חסר בנוסחים אחרים‪ ,‬ואין לו משמעות‪ ].‬מכל שאר‬
‫‪146‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הנמצאות‪ .‬כי איש איש מעבדיו ישתנה מחסידות על רשע‪ ,‬ומרשע אל חסידות‪ ,‬והוא‬
‫יתברך ויתעלה ישתנה כמספר רשעיותיהם וצדקותיהם‪ ,‬אשר כמעט שהם בלתי בעלות‬
‫תכלית‪.‬‬
‫‪[ .28‬הסבר המושגים תנועת נפש וגשם]‬
‫וכבר נתגלגל דבורנו בהתחלת תנועת נפש והתחלת תנועת גשם‪ ,‬ואולי לא יובן זה‪,‬‬
‫ונבארהו‪[ :‬ראה מעין זה מו"נ ב‪ :‬א‪ ,‬רמב"ן שער הגמול‪ ,‬בתוך‪ :‬כתבי רמב"ן‪ ,‬הוצאת מוסד הרב‬
‫קוק‪ ,‬מהדורת שעוועל‪ ,‬כרך ב עמוד רפז‪=( .‬תורת הגמול‪ ,‬ספריה קטנה למחשבת ישראל עמ' ‪])38‬‬

‫ונאמר‪ ,‬שאיש ממנו‪ ,‬אם עלה בדעתו ללכת ממדינה אחת אל מדינה אחרת‪ ,‬מבלתי‬
‫שתהיה זאת ההסכמה נמצאת בנפשו קודם לכן‪ ,‬הנה כבר התנועעה נפשו‪ .‬ותנועה לא‬
‫תהיה אלא ממניע‪ ,‬ומניע הנפש אל זה הוא הרצון‪ .‬אחר כן הנפש תשתמש בכחה המניע‬
‫לגשם‪ ,‬תעתיק אותה פסיעה אחר פסיעה‪ ,‬ולפעמים תסכים הנפש ללכת אל דרך מה‪ ,‬אחר‬
‫כן יראה לה עזיבת אותו הדרך ולקיחת זולתו‪ ,‬ותעתק מדבר אל דבר‪ ,‬ומן הכוונה אל‬
‫כוונה‪ ,‬ולא תעתק ההסכמה בכלל‪ ,‬לנסוע אל אי זה דרך שיהיה‪ .‬והנעתק איננו זה אשר לא‬
‫יעתק‪ ,‬אבל הנעתק דבר מה והבלתי נעתק דבר אחר‪ .‬ואחד מהם והוא הנעתק‪ ,‬הוא‬
‫התחלת תנועות הגשם‪ ,‬והבלתי נעתק‪ ,‬הוא התחלת תנועת הנפש‪ .‬ונקראת התחלת‬
‫תנועת הנפש‪ ,‬שכל‪ ,‬והתחלת תנועת הגשם‪ ,‬נפש‪.‬‬
‫וכן מניעי השמים נפשות‪ ,‬והתחלות תנועות נפשותיהם שכלים‪ ,‬ומניעי השמים הם הנגלים‬
‫לאנשים‪ ,‬לא אשר הם שכלים מופשטים‪ .‬ואלה העצמים הנגלים לאנשים עשו מן היסודות‬
‫צורות נבראות לשעתן כדי שיקרב זה אל חוש הנביא‪ ,‬והיא צורה בדויה לא אמתית‪.‬‬
‫‪[ .29‬נעשה אדם]‬
‫ודע שאנשים מה מסכלי אומתנו נתבלבלו ונבוכו במאמר האל יתברך‪" :‬נעשה אדם‬
‫בצלמינו כדמותנו" [ברא' א‪ :‬כו]‪ ,‬ופירשו נעשה אדם על צורותנו ודמותנו‪ .‬והנה אצל ההמון‬
‫הצורה היא הגשם‪ ,‬באמרם צורת ראובן צורה נאה‪ ,‬וצורת שמעון צורה כעורה‪ ,‬וירצו בזה‬
‫הפנים‪ ,‬ועל כן חשבו שזה הכתוב יחייב‪ ,‬שהאל עשה האדם בגשמיותו ודמותו‪ ,‬ולכן טעו‬
‫טעות גדול‪.‬‬
‫אמנם החולקים עלינו מן האומות גזרו עלינו בזה שאנחנו מגשימים‪ ,‬והוקשה על חכמי‬
‫אומתנו לצאת ממה שהשיגו עליהם בעלי מחלוקתם‪ ,‬עד שהשבעים אנשים אשר העתיקו‬
‫התורה לתלמי המלך אמרו‪" ,‬ויברא אלוהים את האדם בצלם ודמות" [מגילה ט‪.‬‬
‫ושם‪":‬אעשה אדם בצלם ובדמות"]‪ .‬וכל זה אמנם קרה להיותם חושבים שפני האדם הוא‬
‫'צורתו'‪ ,‬וכאלו הם עשו הקש כזה‪:‬‬
‫‪147‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה' יתברך ברא האדם בצורתו;‬
‫וכל צורה ‪ -‬גשם‪,‬‬
‫אם כן‪ :‬הבורא יתברך גשם‪.‬‬
‫וכל זה קרה מסכלותם בעניין מלת 'צורה'‪ ,‬והוא עצם פשוט בלתי גשמי‪ ,‬והוא לנמצאות נקי‬
‫מן החומר בכללו‪ .‬וכבר יגיה אורו על גשם ויהיה בו בעל צורה‪ ,‬לא צורה‪ .‬ובזה יאמר‬
‫משוררנו המתפלסף‪ ,‬מקונן לאביו‪:‬‬
‫בעת בא במגורה‪,‬‬

‫מסעף פורה‪,‬‬

‫ולקח הצורה‪,‬‬

‫ועזב הדמיון‪.‬‬

‫[רשב"ג בשיר "ביום קצר"‪ .‬שירי ר' שלמה בן יהודה אבן גבירול‪ ,‬מהדורת ביאליק רבינצקי‪ ,‬ברלין‬
‫‪ 1929‬חלק ג' א' סט‪ ,‬עמוד ‪ .39‬ושם‪" :‬בעת בא בגבורה‪ ,‬מסעף כל פארה‪ ,‬ולקח הצורה ועזב‬
‫הדמיון"‪].‬‬

‫‪[ 30‬בצלמנו – צורה שכלית]‬
‫ומאמר האל "נעשה האדם בצלמנו כדמותנו"‪ ,‬הנה ענינו‪ ,‬שיזרח עליו מבין כל מה שתחת‬
‫השמים צורה שכלית‪ ,‬מדברת‪ ,‬מלאכית‪ ,‬יהיה דומה בה למלאכים‪ .‬ואינו מחויב שמה‬
‫שידמה לדבר יהיה בהכרח כמוהו מכל צד‪ ,‬אבל יהיה לו ממנו דמיון‪ ,‬אם חזק ואם חלוש‪.‬‬
‫ובין האדם והמלאכים דמיון חלוש‪ ,‬אבל יראה שיהיה העניין כמו שזכרו קצת החכמים‪,‬‬
‫[נזכר למעלה‪ ,‬מאמר ראשון פרק שמיני (ווייל עמ' ‪ ])43‬באמרם‪ ,‬שידמה שיהיה יחס שכלנו‬
‫אל שכלי השמש והכוכבים‪ ,‬יחס גשמנו בגדלם אל גשמיהם‪ ,‬וזכות חמרנו אל זכות‬
‫חומריהם‪ .‬והאדם בעל ארבע אמות‪ ,‬והשמש כמו הארץ מאה וששים וששה פעמים ויותר‪.‬‬
‫[וכך בכוזרי ג‪ :‬ג] אך האדם איך שיהיה‪ ,‬הוא מכל מה שתחת השמים ‪ -‬משכיל עצמותו‪,‬‬
‫והאל יתברך ויתעלה והמלאכים‪ ,‬והשכל הפועל‪ ,‬ולזה יש לו צורה דבריית‪.‬‬
‫אבל אומר שמלת צלם ומלת דמות הם נרדפים‪ ,‬ומעולם לא נרצה בהם בלשון העברי‪ ,‬אלא‬
‫חיקוי דבר מה‪ ,‬כאמרו "ועשיתם צלמי טחוריכם" [שמואל א' ו ה]‪" :‬ואת כל צלמי מסכותם"‬
‫[במד' לג‪ :‬נב]‪ .‬ואם היה הדבר‪ ,‬אשר נתחקה בו דבר אחר גשם ‪ -‬הנה עניין גשמיותו הוא‬
‫עניין אחר‪ ,‬זולת היות לו צלם‪ ,‬ר"ל חיקוי‪ .‬וכבר יפול 'צלם' על בלתי גשם רצוני‪ :‬על הדמיון‪.‬‬
‫והמשורר יאמר‪:‬‬
‫ליל אשר לא יראה מתמונות צלמך הנראה בחלומות‪.‬‬
‫ואין במלת צלם מה שיורה על גשם‪ ,‬אלא על חיקוי‪ ,‬ונתחקו המלאכים באדם להיות מדבר‪.‬‬
‫וכן המציאות בכללו נתחקה בו‪ ,‬וכאלו הוא קצור המציאות כלו‪ ,‬ומקובציו‪ ,‬ככדור בעל הכסא‬
‫לגלגל העליון וגלגל המזלות וגלגל הארץ‪.‬‬
‫[‪ -‬האדם הוא תבנית העולם‪ ,‬כמו שכסא הכבוד מתאר את עצמו וגדולתו של ה' ביחס לעולם‪ .‬ראה‬
‫מו"נ א‪ :‬ט‪ ,‬ב‪ :‬כו‪ .‬פרקי דרבי אליעזר ג‪ .‬ועיין בכתר מלכות (שירמן השירה העברית בספרד‬

‫‪148‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ובפרובנס‪ ,‬ירושלים תשט"ו א ‪.)272‬‬
‫"מי יבוא עד תכונותיך‪,‬‬
‫בהגביהך למעלה מגלגל השכל כסא הכבוד‪,‬‬
‫אשר שם נווה החביון וההוד‪,‬‬
‫ושם הסוד והיסוד‪,‬‬
‫ועדיו יגיע השכל ויעמוד"‪.‬‬
‫הרעיון נזכר גם במאמר שני‪ ,‬עיקר רביעי ג "והיה האדם קיצור המציאות כי בו חומר וצורה‬
‫ויסודות‪ ,‬ונפש צומחת חיונית‪ ,‬ידמה בה הצמחים באופן מה‪ ,‬ונפש חיונית ושכל‪ .‬בידו להיות נבדל‬
‫כאשר נשלם‪ .‬והן צורות המציאות מורשמות בו‪ ,‬וסדר המציאות כולו‪ .‬ומדרגתו מן העולם בכללו‬
‫מדרגת עצמות הכסא מגלגל המזלות והישר"]‬

‫ומי שיצא מזה הדרך אל ההגשמה‪ ,‬הוא סכלות ממנו‪.‬‬
‫‪[ .31‬הפסוק "המים אשר מעל לשמים"]‬
‫וכן יקרה להם בדברים רבים‪ ,‬כמו האמינם שיש מים למעלה מן השמים‪ ,‬למה שאמר‬
‫הכתוב‪" :‬והמים אשר מעל לשמים" [תהלים קמח ד]‪ ,‬והעניין הוא כן‪ :‬כי האדם כאשר‬
‫הבחין השמים והיסודות מצד מעלה‪ ,‬ימצא היותר שפל מאלה הגשמים הארץ‪ ,‬ולמעלה‬
‫ממנה המים‪ ,‬ולמעלה מן המים האוויר‪ ,‬ולמעלה ממנו האש‪ ,‬ולמעלה מהם התשעה‬
‫גלגלים‪ .‬וכאשר יבחין זה מצד מטה‪ ,‬ימצא היותר עליונה שבהם הארץ ותחתיה המים‪,‬‬
‫ותחתיהם האוויר‪ ,‬ותחתיהם האש‪ ,‬ותחתיהם הגלגלים התשעה‪ .‬ובזה יהיו המים למעלה‬
‫מן השמים‪ ,‬ויהיה הירח למעלה משבתאי‪ ,‬ולמעלה מגלגל המזלות‪ ,‬ואמר ה' יתברך‪" :‬ויעש‬
‫אלוהים הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע" [ברא'‬
‫א‪:‬ח]‪ ,‬וענינו שהשמים הם אשר הגבילו הצדדים‪ ,‬ועשו צד המעלה וצד המטה‪ ,‬ולכן היו‬
‫קצת המים למעלה מן השמים וקצתם תחת השמים כמו שאמרנו‪.‬‬
‫אמנם אמרו יתברך‪" :‬יהי רקיע בתוך המים" [שם ו] יהיה ענינו‪ ,‬יהי רקיע בתוכו המים‪,‬‬
‫ושם הכתוב הגשם המקיף ‪ -‬מוקף‪ ,‬כמו ששם במקום אחר הגשם הנוגע ‪ -‬נגוע‪ ,‬באמרו‪:‬‬
‫"והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל" [ויקרא ד יט]‪ ,‬ואין מדרך הבשר שיהיה הוא הולך אל‬
‫הטמא‪ ,‬אבל הטמא ילך אליו‪ ,‬ופירושו‪ :‬והבשר אשר יגע בו כל טמא‪.‬‬
‫אבל ההמון ימאנו‪ ,‬שלא יהיו כתובי התורה מלאים הזיות‪ ,‬לא יאמין האדם בהם‪ ,‬אם לא‬
‫בעוד היותו בער וכסיל‪ ,‬וכאשר ישתבש בו השכל‪ ,‬יהיה מכחיש מה שטענוהו ההמון‪ ,‬ויעתק‬
‫מן הסכלות אל האפיקורסות‪ ,‬מבלתי שילך בדרך ההבחנה והתבוננות‪.‬‬
‫‪[ .32‬העצמים הרוחניים שופטים בעולם]‬
‫הנה כבר התבאר מה שאמרנוהו במציאות אלה העצמים הנכבדים הנקיים מן החומר‪,‬‬
‫ושהם שופטים בעולם במצות האל יתברך עליהם‪ ,‬וגם במציאות נפשות בני אדם‪ ,‬אשר‬
‫ישימו מגמתם והשתדלותם להפסיק ההחלות בחומר או לחסור רובו‪ ,‬ושהתאחדות בני‬
‫‪149‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫אדם עם אלה העצמים הנכבדים בטוב החכמה והמעשה‪ ,‬הוא בהגדיל אותן הנפשות‪,‬‬
‫ושאבדן גשמיהם הוא הצלחה להם‪ .‬ואם השגיחו עם זה לתקן דבר מענייני האנשים אם‬
‫קהל או יחיד‪ ,‬הנה טובתם איננו מכוונת לעצמם‪ ,‬אלא להשפיע על זולתם‪ .‬ובזה יאמר‬
‫הכתוב‪" :‬אם תוציא יקר מזולל" [ירמיה טו יט]‪ ,‬ואמר‪" :‬מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק‬
‫לשון" [משלי כח כג]‪ ,‬ירצה באומרו 'אחרי' ‪ -‬סוג לב הפכפך‪ ,‬ואמר‪" :‬ומצדיקי הרבים‬
‫ככוכבים לעולם ועד" [דניאל יב ג]‪ .‬ואמר בפירוש היותו בכלל אלה העצמים‪ ,‬באמרו‪" :‬כי‬
‫שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" [מלאכי ב ג]‪.‬‬
‫אמנם אותם אשר נפשם גוזרת ומוכרחת לנמצאות העולם‪ ,‬הנה הוא אף על פי שתפעל‬
‫ברצון האל יתברך ומצוותו‪ ,‬הנה יש צווי יותר עליון מצווי‪ ,‬וכמו שאפשר למלאך שיחליט‬
‫המאמר בזה העולם‪ ,‬ויאמר‪" :‬הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר"‬
‫[ברא' יט‪ :‬כא]‪ ,‬כן יאמר הנביא הנכבד‪" :‬חי ה' אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו‪ ,‬אם יהיה‬
‫השנים טל ומטר כי אם לפי דברי" [מ"א יז‪ :‬א]‪ ,‬ויאמר‪" :‬ואם איש אלוהים אני תרד אש מן‬
‫השמים" [מלכים ב' א י] וכדומה לזה‪ .‬ובכמו אלה יאמר הכתוב‪" :‬ותחסרהו מעט מאלוהים"‬
‫[תהלים ח ו]‪ ,‬ויסכים הכתוב עם הפילוסופיא בזה‪ .‬וכבר מצאנו אריסטו שיאמר בזה‬
‫הלשון‪' :‬הנה אנחנו באופן מה השכל הפועל'‪.‬‬
‫‪[ .33‬כוחם של נפשות הצדיקים]‬
‫ואיננו זר‪ ,‬שהנפשות אשר הם בקצה העליון מהחשיבות‪ ,‬ישנו הנמצאות‪ .‬כי כבר נמצא‬
‫שגם נפשות אשר הם בקצה השפל מן הפחיתות ישנו אותם‪ ,‬ויהיה נמשך מהתכונה אשר‬
‫בנפשם כוח יבוא אל הגשמים וישנה אותם‪ ,‬כמו שנמצא בעל העין הרע שיעשה זה‪.‬‬
‫והאיש החשוב‪ ,‬אשר הגיע אל גבול אשר יהיה בו גוזר על הנמצאות‪ ,‬יוכל לשנות עצמותם‬
‫שנוי אמתי עצמותי‪ ,‬לא במה שידמה אל אשר יראהו ‪ -‬הוא כאלו הוא מלאך‪ .‬כי ההפרש‬
‫בין הכשוף והפלאים‪ ,‬שהכשוף דמיון‪ ,‬והפלאים עניין קיים‪ .‬ולזה כאשר חשבו מכשפי‬
‫מצרים לחקות פלאי הנביא‪ ,‬נעזר בהראות עניין קיים‪ ,‬וזה במאמר הכתוב‪" :‬וישליכו איש‬
‫מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרן את מטותם" [שמות ד יב]‪ .‬ולפי שנעדרו מטותם‬
‫העדר נצחי‪ ,‬הורה להם זה שפעולתו איננו בדמיון‪ ,‬אבל שנה הצורה בכל פעם שינוי אמתי‪.‬‬
‫ואשר הוא בזה האופן [‪ -‬מי שהוא ברמה של יכולת לשנות הנמצאות]‪ ,‬הנה היות האדם סר‬
‫למשמעתו‪ ,‬היא אמונה טובה‪ ,‬והמרות בו היא כפירה‪ ,‬לפי שהוא ממלא מקום האל בארץ‪,‬‬
‫וחסד ממנו יתברך בנבראים‪ ,‬אחר שחושי כולם ושכלי רובם לא ישיגוהו‪ .‬והקים להם מהם‬
‫עצמם [‪ -‬ה' הקים מבני אדם מי שיעזור להיישיר בני אדם לה'] מי שעזרו להישירם ולהנהיגם‪.‬‬
‫ולא יתיישר שום דבר למי שיחלוק עליו‪ ,‬אבל ילחמו עליו השמים והארץ‪ ,‬ויחויב לבל מלך‬
‫שיהיה נעתר אליו‪ ,‬ונכנע מפניו‪ ,‬וסר אל משמעתו‪ ,‬כי בזה יסודר ענינו‪ ,‬ותינשא מלכותו‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הפרק השני‬
‫במקורי הטובות והרעות‪ .‬וסדור הסבות ומנות אותם‪ ,‬וביאור השגחה‪ ,‬וסוד היכולת‪.‬‬
‫והוא הפרק אשר בגללו וסבתו הצענו זה הספר‪ ,‬והוא היה תחילת המחשבה וסוף‬
‫המעשה‪.‬‬
‫‪[ .1‬ה' יודע ידיעה שלמה]‬
‫אומר‪ ,‬שהשם יתברך הוא יודע עצמותו כבר קודם ביאור זה [למעלה עיקר שישי פרק א סעיף‬

‫‪ ,17‬עמוד ‪ .]75‬וכל מה שהיה הדבר יותר מופשט מן החומר וממה שדומה לחומר‪ ,‬רצוני‬
‫אפשרות המציאות‪ ,‬הייתה ידיעתו יותר שלימה‪ ,‬כי אנחנו כבר ביארנו שחיסרון הידיעה‬
‫היא מצד החומר‪ ,‬וכל חיסרון וכל רע אמנם יולד במה שבו דבר בכוח‪ ,‬וכל מה שהוא יותר‬
‫רחוק משיהיה לו דבר מה בכוח ‪ -‬הנה הוא יותר שלם‪ ,‬ויותר רחוק מדרכי החיסרון והקצור‬
‫מהשלמות‪.‬‬
‫‪[ .2‬השתלשלות סדרי המציאות]‬
‫ואחר שהראשון יתברך ישכיל עצמותו‪ ,‬ועצמותו יתברך הוא היותר חשוב שבתארי‬
‫השלמות‪ ,‬ואחר שה' יתברך ישכיל אותה על צד היותר שלם שיהיה מהידיעה האמתית –‬
‫הנה הוא ידע ג"כ ששלמותו איננו מכוונת לעצמותו לבד‪ ,‬אבל הוא בצד ישפיע ממנו אל‬
‫זולתו‪ ,‬ומזולתו אל זולתו‪ ,‬עד שיתרחקו הנמצאות ממנו בסדור‪ .‬השיגם מן החיסרון כפי‬
‫שיעור הרוחק וסודרו ג"כ בקצור מהשלמות‪ .‬והשגת החיסרון בהם מדרגות רבות מאוד‪.‬‬
‫וכל אלה הסדורים יניעם מה שהוא למעלה מהם במדרגה‪ ,‬ויניעו הם ג"כ מה שתחתם‬
‫במדרגה‪ ,‬עד שיהיה למציאות שני קצוות‪ ,‬קצה לא יצויר כמוהו לשלמות וריחוקו והסתלק‬
‫צד קדושתו מדרכי החיסרון כולם‪ ,‬והוא מניע הדברים כולם מבלתי שיתנועע‪ ,‬וקצה לא‬
‫יצויר כמוהו בחיסרון והרחקתו מצדדי השלמות כולם‪ ,‬והוא מתנועע מן הדברים כולם‬
‫בסדור ואמצעיים‪ ,‬מבלי שיניע הוא דבר‪ ,‬וזהו אשר קראנוהו היולי‪[ ,‬במאמר ראשון פרק שני]‪.‬‬

‫‪[ .3‬מה' לא יצא רע]‬
‫ונאמר עתה‪ ,‬שאי אפשר בשום פנים ולא בשום עניין‪ ,‬לא אצל השכל‪ ,‬ולא במה שיגזרו‬
‫כתובי תורתנו‪ ,‬ולא במה שהאמינוהו מנכבדי אומתנו ‪ -‬היודעים בפירוש הכתובים‬
‫התוריים‪ – ,‬שיצא מהשם יתברך ויתעלה לא רע ולא חיסרון בשום פנים‪ .‬אם אצל השכל‪ ,‬כי‬
‫השכל יכחיש התקבץ שני הפכים בנושא אחד‪ .‬ואם היה יוצא מהשם יתברך ויתעלה טוב‬
‫ורע ‪ -‬ישתבח ויתברך מזה ‪ -‬היה מורכב‪ .‬לפי שהאדם כיוצא ממנו טוב ורע‪ ,‬הנה יהיה‬
‫הטוב יוצא מכוחו הדברי‪ ,‬והרע ‪ -‬אם מכוחו הכעסני או המתאווה או זולת זה‪ ,‬וזה יתכן‬
‫במורכב‪ ,‬ולא יתכן בפשוט בשום פנים‪ .‬ואם יצא ממנו רע ‪ -‬לא יתאמת שיצא ממנו טוב מן‬
‫הטובות בשום פנים‪ ,‬ישתבח ויתעלה מזה‪.‬‬
‫‪151‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .4‬סוגי חיסרון‪ :‬חיובי והעדרי]‬
‫ונאמר עוד כי מתארי החיסרון‪ ,‬תארים העדריים‪ ,‬ומהם חיוביים‪ ,‬והחיוביים מעטים‪ .‬אמנם‬
‫העדריים הנה נביא עליהם משל‪ ,‬ונאמר‪ :‬כי האור הוא עניין באוויר‪ ,‬יתחדש בו כשהזריח‬
‫עליו גשם מאיר‪ ,‬וכאשר סר הגשם המאיר‪ ,‬נשאר חשוך‪ ,‬ולא יתחדש בו עניין‪ ,‬אבל‬
‫נסתלק ממנו העניין המתחדש‪ .‬הנה החשך הוא העדר דבר‪ ,‬ואיננו דבר‪ .‬וכן העושר‬
‫לאדם‪ ,‬הוא מציאות הממון לו‪ ,‬אמנם העוני הוא העדר מקביל מציאות הממון לו‪ .‬וכן השכל‬
‫לאדם‪ ,‬והחשיבות ושמירת הדת‪ ,‬עניינים יקנה אותם הפקחות‪ .‬ואם נעדר הפקחות ‪ -‬יעדרו‬
‫אלה‪ .‬וההעדרים כולם לא יעשה אותם השם יתברך‪ ,‬ולא זולתו‪ ,‬כי הם אינם דברים‬
‫שיעשו‪ .‬כי אי אפשר לך שתאמר השם יתברך עשה שלא ימצא בספרד פיל‪ ,‬כי זה לא‬
‫יעשה‪ ,‬אבל יאמר האל יתברך לא עשה בספרד פיל‪ ,‬ולא עשה בספרד העדר פיל‪ .‬ואם‬
‫היה עדר הפיל בספרד חיסרון בספרד‪ ,‬הנה לא עשה השם יתברך זה החיסרון‪ ,‬אבל לא‬
‫עשה השלמות המסלק זה החיסרון‪ ,‬ולא זה החיסרון‪ ,‬אבל עזבו סתמי‪.‬‬
‫ואשר אין שכל לו‪ ,‬הוא האיש אשר לא שם השם יתברך אליו שכל‪ ,‬ולא שם לו סכלות‪.‬‬
‫אולם למה שלא שם לו שכל ‪ -‬נשאר סכל‪ .‬כמו שנאמר בקצת הבעלי חיים‪" :‬כי השה אלוה‬
‫חכמה ולא חלק לה בבינה" [איוב לט טז]‪ .‬והחלק השני משני חלקי הפסוק יבאר הראשון‬
‫כי "השה אלוה חכמה" ‪ -‬ר"ל שהוא יתברך 'לא חלק לה בבינה'‪.‬‬
‫והאיש אשר הוא כן [‪ -‬חסר שכל]‪ ,‬נשאר על משפט חמרו‪ ,‬שהיה מוכן לשכל‪ ,‬והיה השכל‬
‫לו בכוח‪ ,‬ואחר כן‪ ,‬אם לא יגזור האל יתברך שיהיה נמצא לו בפועל‪ ,‬לא יחמסהו‪ .‬ובאשר‬
‫לא יעשה הסכלות [‪ -‬ה' אינו עושה מעשה סכלות‪ .‬רוב הפחיתויות תוצאה מסכלות‪ .‬מסקנה‪ :‬ה'‬

‫אינו עושה הרעות] ‪ -‬ישתבח ויתעלה מזה ‪ -‬והיה רוב הפחיתיות והחסרונות שרשם‬
‫והתחלתם מחיסרון השכל‪ ,‬לא יהיה הוא פועלם ‪ -‬ישתבח ויתעלה עילוי רב‪.‬‬
‫עם שבין שני המשלים – רצוני‪ :‬בין העדר הפיל בספרד‪ ,‬והעדר השכל לאדם הסכל –‬
‫הבדל‪ ,‬והוא‪ :‬שאין מטבע ספרד שיהיה הפיל נמצא בו‪ ,‬ולא יראה חיסרון ספרד בהעדרו‪.‬‬
‫אמנם האדם בטבע שיהיה השכל והשלמות נמצאים בו‪ ,‬והעדרם חיסרון נראה בו‪ ,‬וכבר‬
‫ימצא בעל דין מקום לחלוק ולומר כי אשר יקרא 'נעדר השכל'‪ ,‬מנע השם שלמותו‪ ,‬וזהו‬
‫רע‪.‬‬
‫‪[ .5‬הטוב מרובה מן הרע]‬
‫ונאמר בתשובת זה‪ ,‬שאין במציאות מן הרע כי אם מעט מזער מאד בהיקש אל מה שמו מן‬
‫הטוב המתפשט הרבה [עין מו"נ ג‪ :‬יב‪ ,‬רמב"ן שער הגמול בחוברת תורת הגמול עמ' ‪ ,31‬ולהלן‬

‫מאמר שלישי פסקה ‪" 6‬הרע נובע מסיבות או מהאדם"]‪ .‬כי הרע והחיסרון אמנם ימצא הדבר‬
‫המועט ממנו ובמה שחובר מן היסודות‪ ,‬כי ליסודות חומר משותף מתפעל [נתבאר למעלה‪,‬‬
‫‪152‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאמר א פרק ב‪ ,‬מהדורת ווייל עמ' ‪ ,]10-9‬לא ישפע על דבר מהם שלמותו אלא על מזג‪-‬מה‪,‬‬
‫ותכונת‪-‬מה‪ ,‬ואם יעיק מעיק מחוץ מהגיע זה המזג‪ ,‬לא יהיה שפע זאת הצורה או כוחותיה‬
‫על השלמות‪.‬‬
‫והמשל בזה אם הזורע יזרוק זרע בארץ‪ ,‬וקצת הגרעינים יפגשו ארץ שמנה=לחה‪ ,‬לזה‬
‫אשר יש לה מן השמש יחס נאות לתקן המזג ‪ -‬הנה יצמחו צמיחה טובה‪ ,‬והקצת אשר‬
‫יפגשו ארץ ציה ועיף‪ ,‬או שיחסה עם השמש בלתי נאות להטיב המזג ‪ -‬יצמחו צמיחה‬
‫חלושה‪ ,‬והקצת אשר יפלו על האבנים ‪ -‬לא יצמחו כלל‪ ,‬אבל תפיץ אותם סערה‪ ,‬או יאכלום‬
‫העופות‪ ,‬או יתעפשו‪.‬‬
‫‪[ .6‬הדברים אינם מושלמים]‬
‫ולא חייב הבורא יתברך בתחילת בריאת הדברים שיהיו בעלי המזג [‪ -‬הרכבה של היסודות‬

‫במידה מתאימה] ואמנם ישפיע הצורה עליהם אחר רושם איכויות‪-‬מה בהם‪ ,‬י‬
‫ישפיע עליהם שלמותם האחרון‪ ,‬יהיו האיכויות איך שיהיו‪ ,‬והמזג איך שיהיה‪ ,‬עד שיהיו‬
‫האנשים כולם וגם הבעלי חיים והצמחים‪ ,‬כולם על תכלית שלמותם תמיד‪ .‬והאומר שכן‬
‫היה ראוי להיות‪ ,‬וכי השם יתברך היה לו לבחור היותר נאות ‪ -‬אומר שקר‪ .‬כי לו בחר‬
‫היותר נאות בכל הדברים‪ ,‬יחויב שיהיו הצמחים כולם בעלי חיים‪ ,‬והבעלי חיים כולם‬
‫אנשים‪ ,‬והאנשים כולם כמשה רבינו ע"ה‪ ,‬ומשה כיתר נכבד שבמלאכים‪ .‬ולא יהיה סדור [‪-‬‬
‫השתלשלות הירארכיה] במציאות‪ ,‬ולא יחסרו מדרגות הדברים כל מה שיתרחקו מן‬
‫ההתחלה הראשונה‪ ,‬ולא יהיה במציאות נמצאים אלא על דרך אחד‪ ,‬ויפסק המציאות‬
‫בחוזק שלמותו כדבר הנקטף באבו‪ .‬ויהיה שלמות הראשון יתברך ויתעלה אשר מדרכו‬
‫להשפיע על כל מה שאפשר לו הקיבול לא ישפיע כן‪ ,‬אך אמנם יהיה שלמותו מגיע אליו‬
‫לבד‪ ,‬ואל נמצאים מעטים‪ .‬והאומר זה מתנשא לשפוט כרצונו‪ ,‬כי חסד השם יתברך איננו‬
‫מועט מגיע אל נמצאים מועטים‪ ,‬כי אם רב מאד‪ ,‬והיו המדרגות רבות מאד‪.‬‬
‫‪[ .7‬החיסרון בפרט גורם לשלמות כלל המציאות]‬
‫וזה החיסרון הנמצא ג"כ במורכבים מן היסודות יש בו טוב‪-‬מה‪ .‬וכמו שבאברי הבע"ח‪,‬‬
‫מותר אבר‪-‬מה הוא מזון ותיקון לאבר אחר‪ ,‬כן בכלל המציאות נמצאות‪ ,‬להן חיסרון מה‪,‬‬
‫הם תיקון בכלל המציאות‪ .‬ובזה יאמרו קדמונינו ע"ה‪' :‬אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא‬
‫בורסקי‪ ,‬אשרי מי שאומנתו בסם‪ ,‬אוי לו למי שאומנתו בורסקי‪ ,‬אי אפשר לעולם בלא‬
‫זכרים ובלא נקבות‪ ,‬אשרי מי שבניו זכרים‪ ,‬אוי לו למי שבניו נקבות' [פסחים סה‪ .].‬ואם‬
‫ינתן לאנשים הדבר אשר הוא אצל כל אחד מהם שלמות‪ ,‬והוא הולדת הזכרים‪ ,‬לא תמצא‬
‫נקבה בעולם‪ ,‬ויהיה היישוב חרב‪ .‬כי האדם אשר הוא חלוש העיון‪ ,‬הנאות אצלו הוא כפי‬
‫איש איש‪ -[,‬האדם רוצה את טובתו האישית] והוא אצל האל יתברך כפי הכלל‪ .‬וכן הנאות‬
‫להולכי דרכים הוא בצחות האוויר וזכותו‪ ,‬ומציאות אור השמש‪ .‬ואם ישלם חפץ כל אחד‬
‫‪153‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫מהם‪ ,‬תפסוק החרישה והפרנסה‪ .‬ולזה היה הכהן מתפלל‪' :‬ואל יכנס לפניך תפלת עוברי‬
‫דרכים' [יומא נג‪.]:‬‬
‫‪[ .8‬תפקידם של חסרי השכל]‬
‫וכן אם היו האנשים כולם בתכלית שלמות השכל‪ ,‬ובמעלות הנפש בידיעות והמעשים‬
‫הטובים‪ ,‬וכמו זאת הנפש לא תמצא אלא בגוף רקיק המזג דק האברים‪ ,‬ואין קיום כלל‬
‫המציאות אלא שיהיו מן האנשים אנשים גסי המזג כבהמות‪ ,‬קשי האברים‪ ,‬להיותם יותר‬
‫מוכנים לחרוש ולקצור ולבנות‪ .‬ולפעמים ימכרו יתרון חוזק גופם למי שאין לו בהמות‪ ,‬וישאו‬
‫על ראשיהם וצוואריהם וגביהם המשאות‪ ,‬כאשר יעשו הבהמות בשוק‪ .‬ואחרים שהם‬
‫רוצחים ויקחו ממון תחת אשר הערו למות נפשם‪ ,‬ולא יעשו זה לחוסם על הפסדם‪ ,‬ולא‬
‫לדחות נזק מעל גבולם‪ ,‬כי זה המין מן ההריגה הוא גבורה‪ ,‬והיא אחת ממעלת הנפש‬
‫לבד‪ ,‬לא לבקשת שכר‪ .‬הנה כבר תראה שיש מינים חסרים‪ ,‬שעם היות שסיבותיהם‬
‫מעיקים‪ ,‬מנעו המזג מן השלמות‪ ,‬עם כל זה הם מועילים בכלל המציאות‪.‬‬
‫‪[ .9‬דוגמה‪ :‬האש והרוח]‬
‫וכן אין לחכם בעיניו שיאמר‪ ,‬כשיראה האש שתשרוף זרע מה‪ ,‬שבריאת האש היה רע‪ ,‬כי‬
‫זה הזרע‪ ,‬וגם כל הזרעים שבעולם‪ ,‬וגם כל הצמחים‪ ,‬וכל הבעלי חיים האש הוא אחד‬
‫מיסודותיו‪ ,‬ולולא האש‪ ,‬לא היו הצמחים ולא בעלי חיים נמצאים‪ ,‬ואי זה יחס יש לחלק‬
‫המעט מהזיקה בערך על גודל‬

‫תועלתה?‬

‫וכן כאשר יראה רוח‪ ,‬הטביעה צפינה בים‪ ,‬איננו ראוי שיחשוב שבריאת הרוח נזק‪ ,‬אבל‬
‫יחשוב במה שבריאים בו גופי הבע"ח והצמחים‪ ,‬ויתוקנו בו‪ .‬ויראה שאין ערך לנזקו בהקש‬
‫אל תועלתו‪.‬‬
‫‪[ .10‬מזג נפשו של הרשע]‬
‫והרשע=החוטא‪ ,‬למה שקרה בחומר אשר נתהווה ממנו חום רב‪ ,‬אם במזג השכבת זרע‪,‬‬
‫או מזג הרחם או בשניהם יחד‪ ,‬נמשך לזה שיתקבץ מחום בלבו יותר מן השיעור הממוצע‪,‬‬
‫ולזה יקרו ממנו במידות תכונה תקרא 'כעס'‪ ,‬וימשוך לכעס שיהיה מתקוטט עם האנשים‬
‫ויחרץ להם כמו שיעשו הכלבים‪ ,‬ולפעמים ישלח ידו אליהם ויהרגם כמו שיעשו החיות‬
‫הרעות‪ .‬וכמו שאיננו זה‪ ,‬שיהיה במציאות לא כלב ולא דוב‪ ,‬כן איננו זר‪ ,‬שיהיה במין האדם‬
‫מין שידמה אדם‪ ,‬והוא בטבעו על טבע אלו‪.‬‬
‫‪[ .11‬מדוע צריך נמצאים שפלים]‬
‫ואם יאמר‪ ,‬אבל היה ראוי שלא ימצא כלב ולא חיה רעה בכלל! ‪ -‬יתמעטו הנמצאות ראשון‬
‫‪154‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ראשון [‪ -‬אם יבוטלו הנמצאות הפחותות ביותר‪ ,‬יהיה מן אחד הפחות ביותר‪ .‬ויצטרך הוא‬

‫להתבטל‪ ,‬וכך עד ביטול המציאות כולה]‪ ,‬ושבה השאלת כראשונה‪.‬‬
‫והנה סדור הנמצאות כבר חייב שיהיה בו קצה יותר חשוב‪ ,‬וקצה יותר פחות‪ ,‬ואמצעיים‪.‬‬
‫ולפעמים יהיה במזג מן השכבת זרע או מן הרחם או שניהם מיעוט חמימות‪ ,‬ויהיה הלב‬
‫יותר קר מן השווי‪ ,‬ויהיה ממנו איש בער ופתי אין ידיעה לו‪ ,‬ואינו חושש לשום דבר‪ .‬ולא‬
‫יראה הנאה – נאה; ולא המגונה מגונה‪ ,‬והוא להוט אחר תאוותיו להיטת העיוורים‪.‬‬
‫‪ [.12‬אנשים נקיים כדוגמה לאחרים]‬
‫וכבר העמיד השם יתברך ויתעלה‪ ,‬כדי לנגד [‪ -‬להעמיד נגד] אלה המידות המגונות‪,‬‬
‫אנשים נקיים מכל וכל מאלו המידות‪ ,‬הביאו על הנגועים בהם מצוות השם יתברך‬
‫ואזהרתו‪ .‬אחר כן‪ ,‬אלה הנגועים באלה המידות הפחותות לנגד אותם אין מן הנמנע‬
‫לגמרי‪ ,‬כי אם היה כן‪ ,‬לא ציוה השם יתברך בדבר נמנע‪ .‬ואם היה מחויב=הכרחי ג"כ‬
‫שיעשה אותם האדם על כל פנים כמו שיתנשם למשוך האוויר הקר אל לבו והוציא האוויר‬
‫המחומם שבו‪ ,‬לא הוצרך להביא מצות השם יתברך בזה‪ ,‬כמו שלא בא לנו מצוותו‬
‫בהתנשמות להשארות החיים לנו‪ ,‬אבל הוא 'אפשר'‪.‬‬
‫‪[ .13‬ה"אפשר"]‬
‫וכבר הודענוך באותו המאמר הראשון [פרק שביעי מהדורת ווייל עמוד ‪ ]35-34‬שהשם‬
‫יתברך כמו שברא הדברים‪ ,‬ושם להם תארים מה 'מחויבים' כדבור לאדם‪ ,‬כי הוא כשיהיה‬
‫אדם היה מדבר על כל פנים‪ ,‬רצוני‪ :‬הדבור הפנימי והוא שישכיל; וכמו שברא דברים ושם‬
‫להם תארים 'נמנעים' כדבור לאבן ‪ -‬כן ברא דברים ושם להם תארים מה 'אפשריים'‪.‬‬
‫ואין זה חיסרון בידיעתו יתברך כי האפשרי שני מינים‪:‬‬
‫(א) אפשר מצד הסכלות‪ ,‬ומשלו‪ :‬אם מת היום מלך בבל‪ ,‬או אם הוא חי‪ .‬כי אנחנו אנשי‬
‫ספרד לא נדע זה‪ ,‬אבל שני הקצות אצלנו שווים‪ ,‬וזה לסכלותנו במה שהוא רחוק ממנו‪ ,‬עם‬
‫היות שהדבר בעצמו איננו 'אפשר'‪ ,‬אבל יצדק עליו בהכרח אחד הקצוות‪ .‬והשם יתברך‬
‫יודע ‪ -‬שבכמו זה מחויב בו אחד הקצוות כמו שהוא בעצמו‪ .‬וכמו הלקות [‪ -‬ליקוי מאורות‬
‫השמים] אם יהיה בזה החדש אם לא‪ ,‬כי זה אפשר אצל הסכלים בתכונה ובהשוואת‬
‫הכוכבים‪ ,‬והוא בעצמו 'מחויב' בו אחד הקצוות‪ ,‬והשם יתברך יודע הקצה המחויב‪ .‬ובעלי‬
‫התכונה וההשוואה כבר הודיעם האל זה‪ ,‬ואיננו אצלם אפשר כמו שהוא אצל ההמון‬
‫אפשר‪ ,‬כל שכן שיהיה [‪ -‬כל שכן שלא יהיה זה אפשר אצל ה'] אצל האל 'אפשר'‪ ,‬כי זה המין‬
‫מן ה'אפשר' אשר הוא מצד הסכלות איננו עובר על השם יתברך ויתעלה‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫(ב) אמנם ה'אפשר' השני‪ ,‬אשר הוא 'אפשר' מפני שהשם יתברך שמו אפשר‪ ,‬וברא אותו‬
‫דבר סובל משני תארים ההפכיים‪ ,‬אם זה ואם זה‪ ,‬איך שיזדמן‪ ,‬הנה כמו זה אין להרחיק‬
‫מהשם יתברך שידעהו אפשרי‪ .‬ואיך לא הוא יתברך ברא אותו אפשרי!‬
‫ואם יתעקש מתעקש‪ ,‬ויאמר האם יסכל האל יתברך מה יהיה אחרית ענינו? אמרנו אין זה‬
‫סכלות‪ .‬והאומר זה‪ ,‬רצונו להחזיר כל התארים כמו הלקויות‪ ,‬כשישימם אם 'מחויבים' ואם‬
‫'נמנעים' על כל פנים‪ ,‬ושהאל לא ברא דבר יהיה 'אפשר' התואר והפכו‪[ .‬השווה מו"נ ג‪ :‬יז‪,‬‬
‫הדעת השלישי]‪ .‬ובזה חורבן העולם והפסד הישוב בזה העולם‪ ,‬והחיים בעולם הבא‪ .‬כי‬
‫האדם לשווא יחרוש ויבנה הבניינים‪ ,‬ויטע הנטיעות ויכניע הבהמות‪ ,‬ויאריך הרמחים‬
‫[רומח= שלח =חרב] ויבחר השלחים להלחם‪ ,‬וכבר נגזר מה שיהיה ממנו‪ .‬וכן לשוא יהיה‬
‫עובד לה' יתברך‪ ,‬וכבר נגזר עליו ההצלחה או הפכה‪.‬‬
‫והדבר מבואר כי האמת הפך זה‪ .‬וכי האל ברא האפשריים ‪ -‬אפשריים ויודע אותם‬
‫האפשריים כלקויות‪ .‬וזה‪ ,‬כי הסיבות כולם אינם ממנו בכוונה ראשונה‪ -[ .‬כוונה ראשונה –‬
‫פעולה ישירה מאת ה' בלא מתווך‪ .‬וראה להלן]‬

‫‪[ .14‬סוגי הסיבות]‬
‫(א) אך מהם מה‪ ,‬שהם ממנו יתברך בכוונה ראשונה‪ ,‬וזה בידיעתו תואריהם כולם‪ ,‬מחויב‬
‫להם מה שמחויב ונמנע להם מה שנמנע‪.‬‬
‫(ב) ומהם מה‪ ,‬שהם מופקדות אל הטבע ברצון האל‪ ,‬ויועיל למי שיעשה אותם כפי הראוי‪,‬‬
‫ויזיק למי שיעשה אותם בפחות או ביתר ממה שראוי‪ .‬וכבר גזר השם היותם סבות על זה‬
‫האופן‪ ,‬ובזה יאמרו רז"ל הכל בידי שמים‪ ,‬חוץ מיראת שמים‪ ,‬מצינים פחים‪ ,‬שנאמר‪ :‬צנים‬
‫פחים בדרך עיקש שומר נפשו ירחק מהם [ברכות לג‪ .]:‬ובזה האופן חויב להישמר מן‬
‫המזונות‪ ,‬והסמים הממיתים‪.‬‬
‫(ג) ומהם מה שסבותיהם מקריות‪ ,‬ואלה ג"כ ראוי להישמר מהם‪ .‬ועניינם מסור אל האדם‬
‫ג"כ‪ ,‬לזה נמצא הדתות מזהירות להישמר מהם‪ ,‬ויתארו אותם בשהם אפשריות‪ ,‬באמרו‬
‫יתברך ‪:‬מי האיש הירא והרך הלבב" וכו' [דברים כ ח] ושאר מה שנזכר באותה הפרשה‪.‬‬
‫וכן באמרו יתברך‪" :‬כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך" [דבר' כב‪ :‬ח]‪.‬‬
‫וממה שמעיד בהיות קצת העניינים על דרך האפשרות אצל השם יתברך ‪ -‬וכבר זכרתי‬
‫אותו במאמר הקודם ‪ -‬מאמר דוד ע"ה‪" :‬שמוע שמע עבדך כי מבקש שאול לרדת קעילה‬
‫לשחת העיר בעבורי היסגרוני"? וחזר השאלה ואמר‪" :‬היסגירוני בעלי קעילה אותי ואת‬
‫אנשי ביד שאול? ויאמר ה' יסגירו" [ש"א כג‪ :‬יב]‪ ,‬כי עניין יסגירו בכאן בתשובת האל הוא‪,‬‬
‫שהוא אפשרי שיעשו זה‪ ,‬ולזה הועיל לו הזריזות‪ ,‬כמו שהעיד הכתוב‪" :‬ויקם דוד הוא‬
‫ואנשיו כשש מאות ויצאו מקעילה ויתהלכו באשר יתהלכו‪ ,‬ולשאול הוגד כי ברח דוד‬
‫מקעילה ויחדל לצאת" [שם יג]‪ .‬ולולא היותו אצל השם יתברך ויתעלה 'אפשר'‪ ,‬לא נמלט‬
‫ממנו‪.‬‬
‫‪156‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ .15‬ארבע סיבות לכל דבר]‬
‫הנה כבר היו הסבות בבחינה מה מיניהם ד'‪ ,‬או הם מין אחד בבחינה מה‪ ,‬וזה‪ ,‬כי מהם –‬
‫(א) אלוהיות‪ ,‬רצוני בכוונה ראשונה מהשם יתברך‪ ,‬ומהם‬
‫(ב) טבעיות‪ ,‬ומהם‬
‫(ג) מקריות‪ ,‬ומהם‬
‫(ד) בחיריות‪.‬‬
‫וכבר מנה דוד ע"ה השלשה באמרו‪' :‬ויאמר דוד חי ה' כי אם ה' יגפנו' [שמואל א' כו י]‪ :‬וזה‬
‫המין האלוהי אשר יהיה בהפליג העבד במרי‪ ,‬ויפגענו גזרת האל‪ ,‬יגזר הטבע זה או לא‬
‫יגזרנו ‪ -‬או יומו יבוא ומת‪ :‬וזה המין הטבעי‪ ,‬אשר אין כוח לעבד להישמר ממנו‪ :‬או‬
‫במלחמה ירד ונספה [ש"א כו‪ :‬י] ‪ -‬וזה המין המקרי אשר יש כוח אל העבד להישמר ממנו‪,‬‬
‫ובידו ג"כ למסור עצמו לזה‪ :‬ויפול [ראה עוד‪ :‬אמונות ודעות ו‪ :‬ו‪ ,‬פירוש הרד"ק לפסוק‪ ,‬כוזרי ה‪:‬‬

‫כ‪ .].‬ועל הדומה לו אמר‪" :‬צנים פחים בדרך עקש" [משלי כב‪ :‬ה]‪.‬‬
‫ופה ג"כ בחיריים בבא דוד קעילה וצאתו ממנה‪ ,‬ורבים כמו אלה‪ .‬וג"כ עוד בעשיית המצווה‬
‫ובעבירה הבחירה‪ .‬ולולא זה‪ ,‬לא באו הנביאים‪ ,‬ולא ייעדו שכר ולא עונש‪ ,‬והתורה ציותה‬
‫דרכי הטובות והברכות‪ .‬וכבר קרה בבריאות עם מה מקרים רעים מאורעים או טבעיים‪,‬‬
‫נמשכים להם למדות ופעולות מגונות‪ ,‬אפשר לנגד אותם [‪-‬לעמוד נגדם‪ ,‬להתנגד להם]‪.‬‬
‫‪[ .16‬מדרגות בני אדם]‬
‫ומדרגות האנשים ג"כ מתחלפות‪ ,‬כי מהם מי שאין רע בו‪ ,‬ואיננו צריך אל התנגד ומהם‬
‫מקבילו‪ ,‬והוא מי שבקצה המרחק מהטוב‪ ,‬עד שכמעט לא יועיל לו ההתנגד‪ ,‬ואפי'‬
‫שישתדל בה לא ישיגנה‪ ,‬ובין שני אלה‪ ,‬אמצעיים מן המדרגות לא ימנו‪ .‬וקצתם יספיק להם‬
‫התוכחה וקצתם הגערה‪ ,‬וקצתם הייסור והעונשים‪ .‬ועל אפשרות יראת השם והמרי לאדם‪,‬‬
‫אמר האל יתברך לאומה כשהעיד עליהם בתורה‪" :‬העידותי בכם היום את השמים ואת‬
‫הארץ" [דב' ד‪ :‬כו]‪ ,‬החיים בתורה ובכבישת היצר‪ ,‬והמוות במקרים אשר בחומר‪ ,‬והעונש‬
‫ראוי על הבלתי כובש יצרו‪ ,‬והשכר ראוי לכובש‪.‬‬
‫‪[ .17‬ההתקרבות אל ה']‬
‫ומנגד המידה המגונה הוא מתקרב אל האל יתברך‪ ,‬ובזה יאמרו רז"ל‪' :‬הכל בידי שמים‬
‫חוץ מיראת שמים' [ברכות לג‪ .]:‬וכאשר יכבוש מבקש המעלה מידותיו הבהמיות‪ ,‬וימשול‬
‫עליהם אפילו מעט‪ ,‬ימשך לו כוסף בזה‪ ,‬אותו הכוסף יביאוהו אל תוספת הכיבוש‪ ,‬ותוספת‬
‫הכבוש תוסיף בכוסף‪ ,‬ואז יהיו לו המעלות קנין‪ ,‬ולא יחסר לו כשיחזור בזה ‪ -‬מן האל ומן‬
‫המלאכים הממונים על שמירת האדם הנאמר על קצתם 'המלאך הגואל אותי מכל רע' וכו'‬
‫ שמירה והצלה‪ .‬וזהו מה שנאמר לאבימלך‪" :‬גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת"‬‫[בראשית כ' ז']‪ .‬ובזה יאמרו רז"ל‪' :‬בא ליטהר מסייעין אותו' [שבת קד‪ ,].‬כי הצד האלוהי‬
‫‪157‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫משגיח במי שמפקיד רוחו אליו‪ .‬וכאשר יהיה בהפך זה‪ ,‬יהיה מרוחק ממנו‪ ,‬נעזב לרוע‬
‫עצתו‪ ,‬ובזה יאמרו‪ :‬בא ליטמא פותחין לו (שם)‪.‬‬
‫‪[ .18‬בחירה]‬
‫ואחר שהבחירה היא אשר יעיד עליה השכל והכתוב והקבלה ג"כ‪ ,‬והוא אשר עליה בא‬
‫הציווי אל האומה‪ ,‬ועליה יצאה השבועה מהשם יתברך באמרו‪" :‬חי אני נאם ה' אם אחפוץ‬
‫במות הרשע‪ ,‬כי אם בשובו מדרכו וחיה" [יחזקאל לג יא]‪ ,‬אלה פסוקים הם אשר ראוי‬
‫להאמינם כפשטם‪ ,‬ולא יקפוץ לעשות להם פירוש‪ .‬והפסוקים הסותרים להם ראוי‬
‫שיפורשו‪ ,‬כי האמת לא תהיה בשתי קצוות [‪ -‬לא יתכן ששני פסוקים מנוגדים יהיו אמת]‪.‬‬

‫‪[ .19‬המושגח]‬
‫וכבר הודענוך כי המפקיד רוחו ביד האל ‪ -‬מושגח‪ ,‬אחר שהשתדל לכנוס במחיצת העצמים‬
‫הנכבדים ["העצמים הנכבדים אשר יקראו מלאכים" ועיין ב‪ ,‬ו‪ ,‬א‪ ,].‬ולעצמים הנכבדים השגחה‬
‫בנמצאים בזה העולם בכלל‪ ,‬ובמין האנושי בפרט‪ ,‬הנה על כל פנים ייוחד מן ההשגחה‬
‫בשיעור רב אחר זריזותו להפקיד רוחו אליו‪ ,‬כמו שאמרנו 'בא ליטהר מסייעין אותו'‪ .‬ועל‬
‫זאת ההשגחה הנמשכת למפקידים רוחם אליו אומר הכתוב‪" :‬ועשיתי את אשר בחוקי‬
‫תלכו‪ ,‬והסירותי את לב האבן מבשרכם" וכו' [יחזקאל לו כז] והדומים לאלה‪ ,‬ובפרט אחר‬
‫יציאת התחלת הקרובה מלב האדם‪.‬‬
‫‪[ .20‬הנעזב לנפשו]‬
‫ועל היותו נשאר בלתי שמור‪ ,‬והיותו נמסר לרוע בחירתו אומר‪" :‬ואני אקשה את לב פרעה"‬
‫[שמות ז‪ :‬ג]‪" ,‬כי הקשה ה' אלהך את רוחו" [דב' ב‪ :‬ל]‪ ,‬והוא עזיבה ונטישה אחר יציאת‬
‫הרע מלב האדם‪ .‬ועל ההשגחה הנמשכת למפקידים רוחם אליו צועק הנביא באמרו‪" :‬למה‬
‫תתענו ה' מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך" [ישע' סג‪ :‬יז] ‪ -‬ירצה העזיבה והנטישה אל רוע‬
‫העצה‪.‬‬
‫‪[ .21‬סיכום‪ :‬הבחירה לאדם שלמה]‬
‫ואתה כאשר תבחן פסוקי הגזרה כולם‪ ,‬הנה על זה הדרך יצאו כולם‪ .‬ודע שעל דעת‬
‫הבחירה היו קדמונינו‪ ,‬האומרים 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' [ברכות לג‪ ,]:‬ונמשכו‬
‫להם מחכמי הגאונים‪ ,‬הביא דבריהם כפשטם‪ ,‬לא יפרשו אותם‪ ,‬אבל האמינו אמתתם‪.‬‬
‫וכאשר תעיין דברי רבינו סעדיה ז"ל בספר האמונות [‪ -‬אמונות ודעות ד‪ :‬ד] והסברות‬
‫ודברי זולתו מחכמי האומה תמצאהו כן‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫המאמר השלישי‬
‫המאמר השלישי ברפואה הנפשית‪ .‬והוא שני פרקים‪:‬‬
‫הפרק הראשון והוא דבור כללי במידות‪ ,‬וההנהגות‪ ,‬והנימוסים‪ ,‬והחוקים‪ ,‬והתחנות‪,‬‬
‫והתפלות‪.‬‬
‫הפרק השני‪ :‬ותוספות באורים‪ ,‬ומשלים בחוליים הנפשיים‪ ,‬ואופני רפואתם‪ -[ .‬כותרת‬
‫הפרק השני חסרה בכל כתבי היד‪ .‬בכתב יד מונטיפיורי נוספה הערה כי הפרק השני אבד‪ .‬נראה‬
‫כי רק הכותרת חסרה‪ ,‬שכן הנושאים האמורים להיות בפרק שני כלולים בפרק זה]‬

‫הפרק הראשון‬
‫בזה הפרק נבאר שתכלית מה שיגיע אליו בפילוסופיא המעשית הוא הגעת ההצלחה‪,‬‬
‫וזה ישלם בתיקון המידות ראשונה‪ ,‬והנהגת הבית שנית‪ ,‬והנימוסים המדיניים‬
‫שלישית‪ ,‬ונבאר שזה נמצא בתורתנו על הדרך היותר שלם שאפשר‪.‬‬
‫‪[ .1‬שלושת כוחות הנפש]‬
‫ונאמר ראשונה‪ ,‬שנפש האנושית‪ ,‬כמו שהיא בעלת שלשה כוחות ראשונים גדולים‪ ,‬עד‬
‫שחשבו קצת הפילוסופים שהם שלש נפשות‪ ,‬צומחת‪ ,‬חיונית‪ ,‬ומדברת‪[ ,‬ראה למעלה‬

‫מאמר ראשון ו (מהדורת ווייל עמוד ‪ )23‬וכן מקור חיים לרשב"ג ג‪ :‬כח‪-‬ל] כן אבות המעלות‬
‫והחסרונות שלש‪.‬‬
‫וזה‪ ,‬כי "הכוח הצומח"‪ ,‬לפי שאין לו דבר נוסף על ההזנה‪ ,‬והגידול והולדת הדומה נתייחס‬
‫אל התאווה‪ ,‬ונאמר "כוח מתאווה"‪ ,‬כי האיש המשועבד לתאוותיו אמנם הוא משועבד אל‬
‫המאכל והמשתה והמשגל או לקצתם‪.‬‬
‫ו"הכוח החיוני" לפי שהוא נותן החוש והתנועה הרצונית‪ ,‬אשר בהם יהיה הבריחה מהמזיק‬
‫והקורבה אל הערב‪ ,‬והאכזריות‪ ,‬ובקשת הנקמה‪ ,‬ורכות הלב‪ ,‬והמחילה‪ ,‬וזולת זה ‪ -‬נקרא‬
‫"כעסני"‪ ,‬כי מכוח הכעס‪ ,‬או חולשתו ישולחו אלה המידות‪.‬‬
‫אמנם "הכוח המדבר"‪ ,‬הנה לו שני פנים כמו שאמרנו‪[ ,‬מאמר ראשון ו (מהדורת ווייל עמ'‬

‫‪ ])32‬אופן אל צד העליון‪ ,‬בו יהיה בעניין ידע החכמות‪ ,‬ויוכל להוציא המלאכות‪ ,‬ויקרא‬
‫הפועל הזה ממנו "חכמה"‪ ,‬ואופן אל צד השפל‪ ,‬בו ימשול או לא ימשול על השני כוחות‬
‫הבהמיות‪ -[ ,‬שני הכוחות הבהמיות‪ -‬הכוח הצומח והכוח החיוני] וישמרם מן הריבוי והמיעוט‪,‬‬
‫אם ילך הדבר על קו היושר‪ ,‬ויקרא זה הפועל ממנו "הנהגה"‪.‬‬
‫וזה‪ ,‬ש"הכוח המתאווה" כבר יהיה לו תוספת וריבוי‪ ,‬ויקרא בשם ייוחד במין זה הריבוי‪.‬‬
‫וכבר יהיה לו מיעוט ויקרא "חסר התאוות"‪ ,‬ובממוצע ביניהם מדה‪ ,‬תקרא "בלתי רודף‬
‫אחר התאוות"‪ ,‬או "ההסתפקות" או בדומה לזה‪.‬‬

‫‪159‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ו"לכוח החיוני" ג"כ שתי קצוות‪ ,‬ריבוי או מיעוט‪ .‬והריבוי הוא המוסר עצמו לסכנות ותגבורת‬
‫הכעס‪ .‬ומיעוטו הוא מורך הלב והשפלות‪ ,‬והממוצע ביניהם הגבורה וגדלות הנפש‪[ .‬וכך‬
‫אריסטו אתיקה ספר ד פרק ה‪ 1125 A29 ,‬תרגום ליבס‪ ,‬תשל"ג עמ' ‪ 101‬ולעומתם רמב"ם דעות‬
‫ב‪ :‬ג "הכעס מידה רעה עד למאד‪ ,‬וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד לקצה האחר"]‪.‬‬

‫ו"הכוח המדבר" יש לו בשני אלה פעל הוא הנהגה‪ .‬וכל הנהגה אמנם היא יושר‪ ,‬ותת לכל‬
‫ראוי לדבר מה שראוי לו‪ ,‬בלתי תוספת ובלא חיסרון‪.‬‬
‫‪[ .2‬היושר – ראש המעלות]‬
‫והיושר ‪ -‬אם כן ‪ -‬הוא ראש המעלות כולם בשלוח [‪ -‬בשלוח ‪ -‬בכלל]‪ ,‬והוא דבר לא יצטרך‬
‫האדם אליו במה שבינו ובין אנשי ביתו ומדינתו לבד‪ ,‬אבל מה שבין קצת כוחות נפשו‬
‫וקצתם ג"כ‪ .‬וזה‪ ,‬כי הכוח המדבר הפועל‪ ,‬השופט על שאר כוחות הגוף‪ ,‬אם לא ישער לתת‬
‫הראוי לשאר הכוחות על יושר‪ ,‬נראה מהם אם הריבוי או המיעוט‪[ .‬וכך הכוזרי ג‪ :‬ג‪-‬ה‪,‬‬
‫אפלטון המדינה ‪( 368E‬תרגום דיזנדרוק ‪ )69‬חלק ד (תרגום דיזנדרוק ‪ .)23‬וראה אפלטון אתיקה‬
‫ספר ה' ג‪ .‬תרגום ליבס עמ' ‪]116‬‬

‫וכל אדם צריך אל זאת המידה במה שבינו ובין השם יתברך ויתעלה‪ .‬וזה‪ ,‬כי מן היושר‬
‫להשיג גמול על המטיב בכמו הטבתו אם אפשר ‪ -‬ואם אי אפשר‪ ,‬יהיה בהודאה בכל‬
‫יכולת‪ ,‬ומזה יצאה אל עובדי העבודה‪ ,‬והייתה תחילת המצות‪ .‬וגם אומר כי ביושר עומדים‬
‫השמים והארץ‪ ,‬וזה דבור יאמרו אותו ההמון בקבלה‪ ,‬והוא אמתי בפילוסופיא‪ .‬וזה כי‬
‫היושר יגזור‪ ,‬שישפיע על כל בעל מזג צורה הראויה לחמרו‪ ,‬ולמזגו‪ ,‬ולפי שהייתה ראויה‬
‫לו‪ ,‬הושפעה עליו‪ ,‬והיו הנמצאות על זה הסדור אשר הם עליו‪.‬‬
‫וזאת היא המידה החשובה אשר נתגלגלה ראשונה במבחר שבמין האדם [‪ -‬משה רבינו‬
‫ע"ה]‪ .‬וזה‪" :‬ויאמר לרשע למה תכה רעך" [שמות ב יג]‪" :‬ויבאו הרועים ויגרשום‪ ,‬ויקם משה‬
‫ויושיען" [שם יז]‪ .‬ולמה שידע האל שזאת המידה נמצאת בו‪ ,‬ייחד אותו בשליחות‪ .‬ואמר‬
‫נביא אחר‪" :‬ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט" [מיכה ו ח] והיא מדה שולחה מטוב‬
‫השכל‪ ,‬ושמירת הסידור הנאות‪ ,‬והמחשבה באל יתברך ובהשארות סדור עולמו כפי רצונו‬
‫יתברך‪ .‬והפכו הוא העול‪ ,‬מסעיפי השטות‪ ,‬וההמסר לסכנות‪ ,‬וההפלגה בו‪ ,‬בעזיבת‬
‫המחשבה בשם יתברך ובהשארות סדור עולמו‪ ,‬כפי רצונו יתברך‪.‬‬
‫‪[ .3‬השכל מחייב את עבודת ה']‬
‫ואחר שהוא נועם השם יתברך ויתעלה למעלה מכל נועם‪ ,‬קבע השכל על כל העובד‬
‫עבודתו בכל יכולתו‪ ,‬וההודאה עם זה שאינו יוכל יותר‪ .‬וכבר באו בזה הכתובים התוריים‬
‫על היותר שלמות שאפשר‪.‬‬
‫וקיים האל יתברך לאומה השגחתו הראשונה בנבראים‪ ,‬בהעלות מהם הספיקות‪,‬‬
‫והשמירה מן הטעויות‪ .‬עד לא יחשבו מה שחשבו קצת הטועים‪ ,‬כי השם יתברך ויתעלה‬
‫‪160‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫והמלאכים אין השגחה להם בזה העולם‪ ,‬ואמנם ענינו מסור אל הכוכבים‪ ,‬ולזה היו עובדים‬
‫אותם ופונים אל אלילים וצלמים בשעות ידועות מאבנים ידועות‪ ,‬יאמר שכוחות כוכב מן‬
‫הכוכבים חלו בזה האבן בזה העת‪.‬‬
‫‪[ .4‬עשרת הדברות]‬
‫ולזה היה תחילת מה שהוזהרה בו האומה דבור "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ‬
‫מצרים" [שמ' כ‪ :‬ב]‪ ,‬עד שלא יעלה במחשבתם‪ ,‬שחבור כך‪ ,‬או סבוב כן חייב יציאתם מן‬
‫השפלות אל הכבוד‪.‬‬
‫ולזה סמך לזה הדבור ביאור שאין ממשלות לאלה הצלמים‪ ,‬באמרו יתברך‪" ,‬לא יהיה לך‬
‫אלוהים אחרים" [שם ג]‪ .‬ובפסוק אחר איסור עבודת הכוכבים עצמם‪ ,‬והוא‪" :‬ופן תישא‬
‫עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים" [דברים ד יט]‪.‬‬
‫והדבור השלישי חייב לכבד זה השם הגדול‪ ,‬ועזיבת ההשבעה בו לשווא‪ ,‬כי זה בזוי‬
‫וכפירה‪.‬‬
‫והרביעי שמירת השבת‪ ,‬ובו ההבדל מאמונת מי שיראה בקדמות העולם‪.‬‬
‫והחמישי ‪ -‬לכבד ההורים לפי שהם התחלות קרובות‪ ,‬וכאשר יקבע האדם על עצמו כבוד‬
‫ההתחלה‪ ,‬יהיה לכבד ההתחלה‪ ,‬יהיה לכבד הצד האלוהי יותר קרוב‪.‬‬
‫והחמישה הנשארים‪ ,‬הנהגות מדיניות‪ ,‬בהם תיקון עולם‪ .‬וכבר נחתמו בדבור [‪ -‬נחתמו‬
‫בדיבור לא תחמוד שהוא מכוון לסדר עולם]‪ ,‬אשר כאשר יעשה בשלמות כבר נתיישר‬
‫סדור העולם‪ ,‬והיא עזיבת התאווה והחימוד מה שביד האנשים‪ ,‬וההסתפקות במה שחנן‬
‫השם יתברך לעבד‪ .‬וזהו הפרישות והחסידות‪ ,‬והוא תכלית מה שיתן אליו נפשו היותר‬
‫נכבד שבפילוסופים‪.‬‬
‫וזה המעמד הגדול הקיף על כללים מן האמונה‪ ,‬וההנהגה‪ ,‬ותיקון מה שבין העבד ואדוניו‪,‬‬
‫ומה שבין העבד וחבריו‪.‬‬
‫‪[ .5‬ידיעת ה' ואהבתו]‬
‫והוסיף יתברך לזה הביאור בספר הנכבד באמרו‪" :‬ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל‬
‫נפשך ובכל מאדך" [דב' ו‪ :‬ה]‪ .‬וזאת המצווה תכלול להזהיר על הידיעה‪ ,‬כי מן הנמנע‬
‫שיאהב אדם דבר אהבה עצומה מאד‪ ,‬והוא לא ידענו‪ .‬וצריך המצווה בזאת המצווה שידע‬
‫תאריו הנכבדים ופעולותיו‪ ,‬כי תאריו אמנם יידעו מצד יחס לפעולותיו אליו‪.‬‬
‫‪[ .6‬הרע נובע מהסיבות או מהאדם]‬
‫[ראה גם למעלה מאמר שני עיקר שני ב סעיף ‪" 5‬הטוב מרובה מן הרע"]‬

‫וכאשר יוודעו תאריו ופעולותיו‪ ,‬יוטבע בלב היודע בזה אהבה אליו לא תושג [וכך הרמב"ם‬
‫יסודי התורה ב‪ :‬ב‪" ,‬והאיך הדרך לאהבתו ויראתו? השעה שיתבונן האדם במעשיו‬
‫‪161‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ובברואיו הנפלאים הגדולים‪ ,‬ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ‪ ,]"…‬כמו שמעלותיו‬
‫לא יושגו‪ .‬כל שכן שישים בין עיניו שהרעות כמו החלאים‪ ,‬והמוות‪ ,‬והעוני‪ ,‬והעבדות וזולת‬
‫זה‪ ,‬לא יצאו ממנו יתברך ויתעלה בשום פנים‪ ,‬ולא בשום עניין‪ ,‬כי אם מצד הסבות‬
‫הטבעיות‪ ,‬או המקריות‪ ,‬או הבחיריות‪ ,‬כשיבחר העבד בחירה רעה‪ ,‬כמו שיעשו אנשים‬
‫שיחנקו או יפילו עצמם במים‪ ,‬וזולת זה‪.‬‬
‫ואשר יחשבו שהרע ג"כ מאתו‪ ,‬לא יאהבוהו אהבה גמורה‪ ,‬ואמנם ימנעם מהתלונן עליו‪,‬‬
‫בבוא עליהם הרעות‪ ,‬פחדם ממנו‪ .‬וכאשר יעיינו העניין על אמתתו וסלקו צד קדושתו‬
‫מהרעות יאהבוהו זאת האהבה העצומה שאנו מצווים בה‪.‬‬
‫וציווי הכתוב לירוא ממנו באמרו‪" :‬את ה' אלוהיך תירא" [דברים י כ]‪ .‬אמנם הוא יראת‬
‫ההגדלה לא יראת ההיזק‪ ,‬ובין השתי יראות הפרש‪ ,‬כי האדם יירא הנביאים הנכבדים‬
‫אשר לא יזיק כלל‪ ,‬ויירא האפעה והשרף‪ .‬והיראה הראשונה היא יראת ההגדלה ליראוי‪,‬‬
‫וההתבייש ממנו‪ ,‬והכיר הירא חסרונו בהקש היראוי‪ ,‬כמאמר איוב‪" :‬הן קלותי מה אשיבך"‬
‫[איוב מ‪ :‬ד]‪ ,‬ואמר עזרא‪" :‬אלוהי בשתי ונכלמתי להרים אלוהי פני אליך" [עזרא ט ו]‪ ,‬ואמר‬
‫דניאל‪" :‬לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים" [דניאל ט ז]‪ ,‬ואמר דוד ע"ה‪" :‬ואני בער ולא אדע‬
‫בהמות הייתי עמך" [תהלים עג כב]‪ .‬ומזה המין תהיה יראתו יתברך לא כראותנו המלך‬
‫היראוי היזקו‪ .‬ואחר מאמר הכתוב‪" :‬את ה' אלוהיך תירא" [דב' ו‪ :‬יג]‪ ,‬סמך אליו דבר אחר‪,‬‬
‫הוא מן מין הראשון‪ ,‬ואמנם יתחלפו בתוספת וחיסרון‪ ,‬והיא אמרו‪ :‬ו"אותו תעבוד"‪ ,‬וענינו‬
‫ההתמדה על העבודה‪ ,‬ועזוב אבוד הזמן במותרות‪ .‬ומיני המותרות רבים מאד‪.‬‬
‫‪[ .7‬לא די בתפילה]‬
‫ולא יחשוב העבד כמי שיחשוב שהתפילה שחרית וערבית יספיק בה להגיע אל ההצלחה‬
‫האחרונה האמת יגיע לו בעשיית המצווה שכר‪ ,‬ותישאר עליו מצות אחרת‪ ,‬והוא "ואותו‬
‫תעבוד"‪ .‬כי המתפלל בקר וערב‪ ,‬וכל היום מתעסק בענייני עולמו‪ ,‬לא יקרא "עובד"‪ ,‬כי עניין‬
‫עבודה בלשון העברי אמנם הוא מה שהשתדל בו‪ ,‬כמאמר יעקב אבינו ע"ה‪" :‬כי אתה‬
‫ידעת את עבודתי אשר עבדתיך" [בראשית ל‪ :‬כו] "מה העבודה הזאת לכם" [שמות יב כו]‪.‬‬
‫והעושים זה נקראים‪' :‬עבדי ה''‪" :‬את כל עבדי הנביאים" [ירמיהו ז‪ :‬כה] משה עבדי [יהושע‬
‫א‪ :‬ב]‪ .‬וזאת המצווה רצוני‪" ,‬ואותו תעבוד"‪ ,‬חייבה כל אחד ממנו לשום מחשבתו באל‬
‫ותורתו בכל מקום‪.‬‬
‫‪[ .8‬מי שאינו יכול לדבוק בה']‬
‫אמנם אם לא יהיה לו פנאי להתבודד בזה‪ ,‬יצרף האל בכל העולה על רוחו‪ ,‬בעניין‬
‫שכשישים מגמתו לעשות דבר מה‪ ,‬ייחס הצלחתו בו אליו‪ ,‬כמאמר נחמיה ע"ה‪" :‬עד אנה‬
‫ה' אלוהי השמים האל הגדול" עד אמרו "והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לעיני‬
‫האיש הזה" [נחמיה א יא]‪ .‬וכן בדחיית הצער‪ ,‬ייחס דחייתו אליו‪ .‬וכאשר יגמור צרכו‪ ,‬יתן‬
‫‪162‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫השבח לאל‪ ,‬ואם לא יגמר יתאונן על עצמו ועל חטאיו ועל קורותיו הרעות הקורות לו‪ ,‬מבלי‬
‫שומר ישגיח בו‪.‬‬
‫ובהתעסק המחשבה תמיד בשם יתברך יאמר השם יתברך‪" :‬והיו הדברים האלה אשר‬
‫אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך" עד אמרו "ובשכבך ובקומך" [דב' ו‪ :‬ז]‪ .‬ואמרו‬
‫קדמונינו ב"שעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים" [ ברכות א‪ :‬ג]‪ ,‬כדי להקל‬
‫העשיה‪ .‬עוד‪ ,‬אחר שאמר הכתוב "את ה' אלוהיך תירא ואותו תעבוד" [דב' ו‪ :‬יג]‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫"ובו תדבק"‪ ,‬וזה תוספת זירוז‪ ,‬והתמדת העבודה‪ ,‬וחוזק ההתמדה עליה‪ .‬אחר כן אמר‪:‬‬
‫"ובשמו תשבע"‪ ,‬וזה עניין יתחייב בפרט למי שהגיע לזאת המדרגה מיראת האל יראת‬
‫ההגדלה‪ ,‬לא יראת ההיזק‪ ,‬ועבודתו גם כן‪ ,‬וההתמדה על זה תמיד‪ .‬אמנם מי שלא הגיע‬
‫לזאת המדרגה הנכבדת‪ ,‬ואינו יודע שיעור מה שיבטא בו‪ ,‬ומה שישבע בו‪ ,‬הנה אין ראוי‬
‫שיבטא בו‪ ,‬כל שכן שישבע בו‪ .‬וכמה הטוב מה שביאר בזה קצת הפייטים באמרו‪:‬‬
‫דבוק בו‪ ,‬ולעבדו כדת‪,‬‬
‫ובכן להישבע בשמו הנורא‪.‬‬
‫‪[ .9‬רק עבודת ההתחלה קשה]‬
‫ומי שקשה עליו דרכי העבודה והתמיד אותם בהתחלה‪ ,‬לא יפחידהו זה‪ ,‬כי כל מעשה‪,‬‬
‫היותר קשה שיהיה בו‪ ,‬הוא בהתחלה‪ .‬אחר כן לא יסור ההרגל והחינוך מלהקנותו הסבל‪,‬‬
‫עד שיהיה לו מעשהו ‪ -‬קנין‪ .‬וכן העובד‪ ,‬והמואס ברע‪ ,‬לא יסור מהרגיל עצמו בזה‪ ,‬עד‬
‫שלא יעלה הרע אל לבו אלא עלייה חלושה‪ ,‬לא תיכנע לה הכוח הדברי‪.‬‬
‫‪[ .10‬מצוות הזיכרון]‬
‫וכבר שמה התורה עוזרים על התמדת התעסק הלב בזיכרון האלוה ולירוא ממנו‪ ,‬להניח‬
‫דברים בין העיניים והלב‪ ,‬ועל שערי הבתים‪ ,‬וכנפות הבגדים‪ .‬לזה תצווה אותנו התפילין‪,‬‬
‫והציצית‪ ,‬ומזוזה‪ ,‬ולזה יחויב הזכרת נעמו אל האומה בזמנים ידועים‪ ,‬ונקבעה מצות פסח‬
‫וסוכות ופורים וחנוכה וזולתם‪ .‬וכל מה שהוא מזה המין מבואר מענינו שהוא ממין ההודאה‬
‫למטיב והוא חוזר אל היושר‪ .‬והיושר ראש מעלות המידות‪.‬‬
‫‪[ .11‬כיבוש הכעס ועזיבת צרות העין]‬
‫ומהמידות המעולות‪ ,‬לכבוש הכעס‪ ,‬וכבר הזהירה התורה עליו‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא ששמתו‬
‫תאר מתארי האל יתברך‪ ,‬באמרו‪" :‬ה' ה' ארך אפים ורב חסד" [שמות לד‪ :‬ו]‪ .‬ובמוסרי‬
‫החכמה התוריים‪" ,‬טוב ארך אפים מגבור" [משלי טז לב]‪" :‬אל תבהל ברוחך לכעוס"‬
‫[קהלת ז ט]‪" :‬כל רוחו יוציא כסיל" [משלי כט יא]‪ .‬ומן המצורף לזה‪ ,‬שלא לעשות לחוטא‬
‫כגמול ידיו‪ ,‬ובזה בא הכתוב‪" :‬וידבר העם באלוהים ובמשה" [במד' כא‪ :‬ז]‪" ,‬ויתפלל משה‬
‫בעד העם" [שם‪ ,‬שם]‪.‬‬
‫‪163‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ומן המצורף לזה עוד‪ ,‬עזיבת צרות עין‪ ,‬והיה זה נמצא במידות הנביא ע"ה‪" :‬ומי יתן כל עם‬
‫ה' נביאים" [במד' יא‪ :‬כט]‪ .‬ומהם הענווה והיה זה במידותיו יותר מכל אדם שנאמר‪:‬‬
‫"והאיש משה ענו מאד" [שם יג‪ :‬ג]‪.‬‬
‫‪[ .12‬מעלות המידות בתורה]‬
‫ואתה כאשר תעיין כל המעלות אשר יצוו בהם מניחי ספרי המידות‪ ,‬תמצאם בתורה יותר‬
‫שלמות‪.‬‬
‫אמנם הנהגת הבית‪ ,‬הם הנהגת האשה והבנים והעבדים‪ ,‬וזה ג"כ נמצא בתורה‪ ,‬אם‬
‫האשה‪ ,‬הנה חייב לה שאר כסות ועונה‪ ,‬וחייבה לה הקבלה לכבדה יותר מגופו [יבמות‬
‫סב‪ .]:‬ובזה ג"כ‪ :‬אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו‪ ,‬אין לו בכסות אשתו ולא‬
‫בכסות בניו‪ ,‬ולא בצבע שצבען לשמן‪ ,‬ולא בכלים חדשים שלקחן לשמן‪ .‬וחייבה ג"כ תקנת‬
‫אושה‪ ,‬שיהא אדם מגלגל עם בנו עד שבע שנים [תקנות אושא לא קבעה גיל‪ .‬וראה כתובות‬
‫מט‪ ,:‬ופרטי התפתחות תקנות אושא אצל גולאק‪ ,‬יסודי המשפט העברי‪ ,‬תל אביב תשכ"ז חלק ג'‬

‫סימן כט]‪ .‬וחייב הכתוב ללמד את בנו תורה‪ ,‬באמרו "ושננתם לבניך"‪ ,‬וחייבה התורה‬
‫ללמדם התורה והמלאכה [קידושין כט]‪.‬‬
‫אמנם הנהגות המדיניות‪ ,‬הנה חייבה התורה מזה היותר שלם מהם‪ .‬ותחילת זה‪ ,‬אהבת‬
‫הרע כנפשו‪ ,‬ויכנם תחתיו אמונה במשא ובמתן‪ ,‬וצדק המשקל והמידה‪ ,‬ועזיבת הרבית‪,‬‬
‫וחבול העני‪ ,‬וחזרת אבידה‪ ,‬ופריקת המשא מן הבהמה‪ ,‬והקם המשא הנופל‪ ,‬וביקור‬
‫חולים‪ ,‬וקבורת מתים‪ ,‬ומתנות האדם בלקט הכרם והשדה‪ ,‬והשכחה‪ ,‬והפאה‪ ,‬וצדקת‬
‫המעשר‪ ,‬ותת שכר שכיר ביומו‪ ,‬ואהבת הגר והענקתו‪ ,‬ולחוס על הריע‪ ,‬ובלתי התעלם‬
‫ממנו‪ ,‬ושמיטת החוב מן הלוה בשנה השביעית‪ ,‬והחזרת הקרקעות לבעליהם במועד ידוע‪,‬‬
‫ושלוח העבד עברי אחר שש שנים‪ ,‬והענק אותו כשישלחנו מכל אשר בידו‪ ,‬ולשלחו לחפשי‬
‫בהשחית אבר מאבריו אשר אי אפשר תמורתם וכדומים לאלה הרבה מאד‪ .‬כשיעיין בו‬
‫מעיין עיון דק ימצא כל מה שהגיע אליו תולדת חכמת הפילוסוף‪ .‬וזה הפילוסופיא‬
‫המעשית היא נמצאת בתורה על אופן יותר שלם‪ ,‬ומן התורה נלקח ואל תכליתה תלך‪.‬‬
‫‪[ .13‬המצוות השמעיות]‬
‫אמנם הדברים הדקים המתוקנים בחכמה הוא שם נפילהו על מצוות יקראו "שמעיות"‪,‬‬
‫ותועלותם מושכלות‪ ,‬ומה שיכנס תחתם ממצוות חלקיות‪ ,‬כמו הקרבנות‪ ,‬ומה שנכלל בהם‬
‫משריפת קצתם לגמרי‪ ,‬וממקצתם אברים מיוחדים‪ ,‬והזאת דמיהם במספרים ידועים‪,‬‬
‫ובמקומות ידועים ורבים כאלה‪.‬‬
‫‪[ .14‬חלקי התורה]‬
‫‪164‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ונאמר בזה תחלה כי התורה היא הנהגה מחוברת מחלקים רבים‪ ,‬אחד מהם‪ ,‬האמונה‬
‫ומשיגיה‪ ,‬והשני‪ ,‬המידות המעלות‪ ,‬והשלישי‪ ,‬הנהגת הבית‪ ,‬והרביעי‪ ,‬הנהגת המדיניות‪,‬‬
‫והחמישי‪ ,‬אותו אשר קראנוהו מצוות מתוקנות בחכמה [‪ -‬מצוות המתוקנות בחכמה הן‬

‫המצוות השמעיות]‪ .‬וכשיתבונן האדם התבוננות אמתי ימצא חלקי התורה ארבעה‪ ,‬כי‬
‫הדומים לאלה המצוות‪ ,‬בעמידה והעמידה על חיוביהן במעלות המדות ראוי שימנה‪-[ .‬‬
‫הדומים לאלה המצוות – המצוות הדומות לשמעיות‪ ,‬קבוצת ה'‪ ,‬ראויים להמנות עם מעלות‬
‫המידות‪ ,‬קבוצה ב']‪.‬‬

‫ונאמר תחלה‪ ,‬שחלקי התורה בין שיהיו חמשה או ארבעה או כמה שיהיו‪ ,‬אינם כולם שווים‬
‫במעלה‪ ,‬ולא בשום לב עליהם‪ ,‬אבל עיקר התורה ועמודה הוא האמונה‪ ,‬ואחר כן המידות‪,‬‬
‫וההנהגות‪ ,‬ולולא הם יפסיק סדור עולם ויחרב הישוב‪ .‬לכן תמצא האומות כולם מסכימים‬
‫או קרובים להסכים בנימוסיהם המדיניים‪ .‬כי הליסטים מאסף עדת לסטים‪ ,‬וילסטם בהם‬
‫את הדרכים‪ ,‬אמנם עם זה יצווה אותם לחלוק ביושר השלל‪ ,‬ושלא יונו‪ ,‬ושלא יעשו רמאות‬
‫וגנבה ושאר מה שבהנהגות‪[ .‬ראה למעלה עיקר חמישי פרק שני‪ ,‬סעיף ‪.]2‬‬

‫‪[ .15‬מעמדן ששל המצוות השמעיות – קרבנות]‬
‫אמנם המצוות שהם מוסכלות הסבות‪ ,‬מדרגותם מן הדת מדרגה חלושה מאד‪ .‬וכבר‬
‫העידו על זה כתובים הרבה כמו מה שהיה קורא ומכריז ירמיהו ע"ה‪" :‬כה אמר ה' צבאות‬
‫עולותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר‪ ,‬כי לא דברתי את אבותיכם ולא ציותים ביום הוציאי‬
‫אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח" עד אמרו "כי את הדבר הזה צויתי אותם לאמר‬
‫שמעו בקולי" [ירמיה ז כא]‪ .‬ואמר שמואל ע"ה מוכיח לשאול‪" :‬החפץ לה' בעולות וזבחים‬
‫כשמוע בקול ה'" [שמואל א' טו כב]‪ ,‬ואמר דוד ע"ה‪" :‬לא על זבחיך אוכיחך" [תהלים נ ח]‪,‬‬
‫ומה שימשך לזה‪ .‬ואמר ישעיה ע"ה‪" :‬למה לי רוב זבחיכם יאמר ה'" [ישעיה א‪ :‬יא]‪ ,‬ומה‬
‫שנמשך‪ ,‬עד אמרו "רחצו הזכו"‪ ,‬ואמר‪" :‬שוחט השור מכה איש זובח שה עורף כלב מעלה‬
‫מנחה דם חזיר" [ישעיה סו ג]‪ ,‬וכל זה מעיד על חולשת מדרגת זה החלק מן התורה‪ ,‬וכי‬
‫מה שזולתו יותר ראוי ממנו לחוש עליו‪[ .‬למעלה עיקר חמישי פרק ב סעיף ‪ 6‬משיב‬
‫הראב"ד תשובה אחרת לפסוקים המתנגדים לקורבנות‪" .‬והנה זה אמנם הוא ביחבור‬
‫עשיית המצוות עם העושק ומה שדומה לזה‪ ,‬כמו שבא בזה הפסוק עצמו‪' :‬ובפרישכם‬
‫כפיכם אעלים עיני מכם'‪ ,‬ואמרו סיבת זה‪' :‬ידיכם דמים מלאו'" עיין שם]‪.‬‬
‫ואחר שמדרגתו על זאת החולשה‪ ,‬אין לכחש שיהיו סבות חלושות [אין לכחש שבכל זאת יש‬

‫לו סיבות‪ ,‬אמנם חלושות‪ .‬ראה תרגום מוטוט]‪ .‬והנה‪ ,‬מהם‪ :‬שמביא הקרבן אי אפשר לו שלא‬
‫יתוודה עוונו וחטאו‪ ,‬ויגלה פשעיו אל הממונה להקריב הקרבן‪ ,‬כמו שבא בכתוב‪" :‬והתודה‬
‫אשר חטא" [ויקרא ה ה]‪ ,‬ונאמר על הממונה‪" :‬וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא" [שם‬

‫‪165‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫י]‪ .‬ואם לא פרט עצמות החטא‪ ,‬אבל הביא חטאת סתם‪ ,‬ידע הכהן שהוא כבר עבר עבירה‬
‫מה‪ ,‬ובזה תחת בו גערה‪ ,‬לבלתי ישוב עוד לחטוא‪.‬‬
‫ומהם‪ ,‬כי בזה דאגה לנפש‪ ,‬כי הנפש כשתרגיש שהיא חוטאת לשם יתברך הרבה‪ ,‬באולי‬
‫תתייאש מסליחתו וכפרתו‪ ,‬ותחשוב שנצחה אבד ממנה‪ ,‬ועל כן תכלה מה שנשאר לה מן‬
‫החיים במרד מתמיד‪ .‬וכאשר תבוא לחדש המעשה יתחדש לו הכוסף לשוב אל השם‬
‫יתברך‪.‬‬
‫ואם היו‪ ,‬העברות פעולות בהמיות יהיה זביחת הבעלי חיים בפניו ושריפת גופם כמו גערה‬
‫לנפש הבהמית‪ ,‬כי אי אפשר לעשות מעשה כזה בכוחותיו הבהמיות והאברים אשר מהם‬
‫יוצאות פעולותיו עד שיישאר חי יעשה זה‪ ,‬ואחר שאי אפשר‪ ,‬הנה יעשה בפניו בגופי‬
‫הבהמיות‪ .‬וכבר תמצא קדמונינו ע"ה יאמרו במנחת סוטה מן השעורים‪" ,‬היא עשתה‬
‫מעשה בהמה תביא קרבן בהמה" [סוטה טו‪ ]:‬ואמרו על הצרעת שהוא נגע יכה בו השם‬
‫יתברך על מספרי לשון הרע‪ ,‬כי הם אמרו "זאת תהיה תורת המצורע המוציא שם רע"‬
‫[ערכין טו‪ ]:‬והוא מקריב שתי צפרים‪ ,‬ואמרו "הוא עשה מעשה פטיט‪ ,‬לפיכך יביא קרבן‬
‫פטיט" [שם טז‪ .]:‬ונמצא לקדמונינו ז"ל מכמו אלה הטעמים הרבה‪.‬‬
‫‪[ .16‬השפעתם של שבעת הכוכבים]‬
‫ומן הדברים המחייבים בזה אצל המתפלספים‪ ,‬כי הבורא יתברך הפקיד אל שבעה כוכבי‬
‫לכת הנהגות בזה העולם תחת רצונו‪ ,‬וכוחו‪ ,‬ויכולתו‪ .‬ומן השבעה כוכבים כוכב מאדים‬
‫["האי מאן דבמאדים‪ ,‬יהא גבר אשיד דמא" (=מי שנולד במזל מאדים‪ ,‬יהא שופך דמם)‪ .‬שבת קנו‪.‬‬
‫"על גלגל חמה גלגל חמישי‪ ,‬ובו מאדים כמלך בהיכלו ‪ …‬הוא כגיבור עריץ‪ ,‬מגן גבוריהו מאדם‪,‬‬

‫ומעורר מלחמות והרג ואבדן" רשב"ג כתר מלכות]‪ ,‬ולו שפיכות דמים‪ ,‬ובשפיכות דם הבעלי‬
‫חיים במה שביניהם ירף הזיקו‪ .‬ואמרו‪ ,‬שהאומה כשנמנעה משפיכות דמים רבה ביניהם‬
‫ההרג‪ .‬ולפעמים מסרה עצמה להרג על דרך עבודה מה‪ ,‬כמו שיעשו אנשי הודו‪ .‬וכבר‬
‫מצאנו עובדי הצלמים‪ ,‬למה שהרגישו שההרג קרוב מהם‪ ,‬כמו שספר עליהם אחר זה‪:‬‬
‫"ויורידם אליהו אל נחל קדרון וישחטם שם" [מלכים א' יח מ]‪ ,‬השתדלו לדחות זה בשפוך‬
‫מדמיהם דבר‪ ,‬כמו שנאמר עליהם‪" :‬ויתגודדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפוך דם‬
‫עליהם" [שם כח]‪.‬‬
‫‪[ .17‬ותקח צפורה צור]‬
‫ולא אלה בלבד אלא אשת הנביא ע"ה הרגישה כמו זה בבנה‪ ,‬והוציאה ממנו דם כמאמר‬
‫הכתוב עליה‪" :‬ותקח צפורה צור ותכרות את ערלת בנה ותגע לרגליו" עד "וירף ממנו"‪.‬‬
‫[שמ' ד‪ :‬כה]‪ .‬והנה סיבת זה מאמר השם יתברך לו‪" :‬כה אמר ה' בני בכורי ישראל ואומר‬
‫אליך שלח את עמי ויעבדוני ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכורך" [שם כב‪-‬כג]‪.‬‬
‫והנה זה הייעוד‪ ,‬כאלו בו שתוף לנביא ג"כ להתמהמה ללכת‪ ,‬והתנצלותו התנצלות אחר‬
‫‪166‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫התנצלות‪ .‬ושב עליו דבר מה מן הייעוד בבכור בניו‪ ,‬כמו שהיה סוף ייעוד המצריים מכת‬
‫בכורות‪ .‬והיה לנביא ע"ה כאלו אליו הקדמת הידיעה בשישראל יהיו ניצולים מזה‪ ,‬בדם‬
‫שיהיו על שעריהם כמו שבא בכתוב אחר כן‪" :‬ועבר ה' לנגוף את מצרים וראה את הדם על‬
‫המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח ה'" [שמ' יב‪ :‬יג] וכו' והודיע זה לאשתו ועשתה דבר‬
‫דומה לו‪.‬‬
‫‪[ .18‬הדם על המשקוף]‬
‫ונאמר ג"כ בפירוש "ועבר ה' לנגוף את מצרים" מאמר ישוב על פני המשיב עלינו האומר‪:‬‬
‫שמתם לאל אותות‪ ,‬כדי שיכיר בהם בתיהם [ראה תשובה אחרת לשאלה זו בעיקר החמישי‬

‫פרק ‪ 2‬סעיף ‪ .]11‬נאמר שבתשע מכות אשר הכה בם המצרים קודם מכת בכורות‪ ,‬לא היה‬
‫למלאך הממונה בהן ממשלה להביא כמותם לישראל‪ ,‬אבל כמו שהוא בכתוב‪" :‬ולא ימות‬
‫מכל לבני ישראל דבר" [שמ' ט‪ :‬ד] "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" [שם י‪ :‬כג]‬
‫והדומים להם‪.‬‬
‫אמנם במכת בכורות כמעט שהיה הדבר כולל למצרים ולישראל‪ ,‬לזה נאמר‪" :‬ואתם לא‬
‫תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" [שם‪ ,‬יב‪ :‬כב]‪ .‬ואין ספק כי כמו זה המוות הפתאומי אשר‬
‫קרה לבכורי מצרים‪ ,‬היה בשינוי מזגיהם אל קדחת‪-‬חדה מופלגת שורפת והגרת הדם‪.‬‬
‫וחנן השם יתברך בשיהיה בבתיהם ג"כ מבעלי חיים שחוטים‪-‬צלויים בלתי עצמותיהם‬
‫שבורים בבית כל אחד מהם שה תמים צלוי‪ ,‬ועל השערים לדחות מלאכי חבלה‪.‬‬
‫ולזה אופן ד' טוב מן הג' [‪ -‬מתייחס לחלוקת המצוות בסעיף ‪ .14‬האופן הרביעי (או החמישי) –‬
‫המצוות השמעיות ("המתוקנות בחכמה") יש לו יתרון על האחרים‪ ,‬בכך שהחסיד מציית ואינו‬

‫מהרהר אחר מידותיו‪ ,‬שכן אין הסבר הגיוני מלא למצוות אלה]‪ .‬והוא טוב ההשמע‪ ,‬ושלא יהיה‬
‫האדם החסיד מהרהר אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫‪[ .19‬הנבואה מאמתת את מצוות השמע]‬
‫אין רצוני בזה שימנע האדם מן החכמות וכל שכן המגיעות אותו אל ידיעות השם יתברך‪,‬‬
‫כי אין זה משובח‪ ,‬אבל רצוני‪ ,‬שהאדם כשידע באמת שבכאן נבואה בפנים המאמתים‬
‫אותה בקיום השגחת הבורא בנבראים‪ ,‬ונתקיימה אליו נבואת נביא שלוח להראות‬
‫המופתים הגדולים על ידו‪ ,‬ובהוציאו לחופשית אומתו במה שהראה להם על ידו‪ ,‬וכאשר‬
‫הוא לא בא בדבר נמנע אצל השכל‪ ,‬ולא ציוה דת בלתי יכולים לעמוד בה‪ ,‬ולא נראה‬
‫בהנהגתו לעולם דבר ייגע‪ ,‬ולא סר מהיות מעולה ומכובד מן השם יתברך באומתו‪ .‬אחר כן‬
‫אמר לאומה שהאל יצווה אתכם בכך‪ ,‬ויזהיר אתכם מכך‪ ,‬במה שלא ידעו סבתו ועילתו ‪-‬‬
‫הנה מי שיקבל זה על דרך האמונה והצדק‪ ,‬הנה הוא מאמין‪.‬‬

‫‪167‬‬

‫אמונה רמה לראב"ד * תרגום שלמה לביא * ערך יהודה איזנברג * אתר דעת תשע"ז * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪[ 20‬אברהם כמופת לאמונה]‬
‫ומי שירצה להתחכם‪ ,‬ויאמר אי זה תועלת במנוע להם בשר הבהמה הבלתי מפרסת‬
‫פרסה ושוסעת שסע‪ ,‬והדג אשר אין לו סנפיר וקשקשת‪ ,‬וכדומה לזה? הנה הוא אותו אשר‬
‫לא יתנהג הנהגת המוסר עצמו להשלים מצוות האל‪ .‬ולנו שנשוב להם כשירחיבו לשונם‬
‫בכמו אלה התוכחות בחשבם במה שעשה אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬כי הוא ממה שלא‬
‫יכחישוהו‪ ,‬והאל יתברך הודיע לו בנבואה‪ :‬כי ביצחק יקרא לך זרע [בראשית כא יב]‪,‬‬
‫והבטיחו בהבטחות יקרות‪ ,‬אחר כן ציוהו להקריב קרבן‪ ,‬ולא רצה להתחכם ולהתווכח‬
‫ולומר‪ ,‬ואנה הייעודים הנכבדים והתקוות הנכבדות אשר הבטחתני בהם? אבל מסר עצמו‬
‫להשלים מצוותו‪ ,‬והאמין שאין שיעור לידיעתו בצרוף [‪-‬בצירוף = ביחס] אל ידיעת השם‬
‫יתברך‪ ,‬והלך נשמע למצוות השם יתברך‪ .‬ולא נעלם מהשם יתברך‪ ,‬זה האופן ממנו‪ ,‬אבל‬
‫כוון שיהא הנהגתו ומידותיו חיקוי יעשו כמוהו אותם השומעים הנשמעים לאל‪ ,‬ודוגמא‬
‫ישימו מגמת פניהם אליה‪.‬‬
‫הנה אלה תועלות אלה העניינים הדקים המתוקנים בדרך חכמה‪ ,‬שהם ההפרש וההבדל‬
‫שבין הכפירה והאמונה‪.‬‬
‫ברוך ה' לעולם אמן ואמן‪.‬‬
‫תם ונשלם תהילה לאל עולם‬
‫נשלם יום א' יז כסליו הרל"ח‬
‫מכתב שמואל זעירא אלעזר פרנס‬
‫בריך רחמנא דסייען‪.‬‬
‫העתקתיה מלשון ערב אל לשון עברי אני שלמה בן לביא‪ ,‬וצריכה הגהה כי לא היה לי מן‬
‫הערבי כי אם ספר אחד והיו בו טעויות‪ ,‬קצתם נראים ותיקנתי אותם‪ .‬ומלבד הטעויות‬
‫הנמשכים להעתקה יש בספר טעויות סופר יתקנם מי שיכירם‪ ,‬כי למלאכת חפצך שלחתיה‬
‫חסרת התיקון‪.‬‬

‫‪168‬‬