אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תוכן
הענינים
טיין ביצירתי של ש"י טגבין
עמוד
צביון הלשון ב"אגדת הסופר" -זושא שפ'רא
"עם כניסת היום" לש"י עגנון ' -עקב בהט
113
121
.
דרכי עיצוב הגיבור ב"תמול שלשום" -חב'בה 'ונא'
128
שינייים בלשינו של עגנון בנוסחי "תמול שלשום" -ד"ר 'עקב מנצור
דמות הילד בכמה מסיפורי עגנין -נחמה נ'ר
135
143
למהות השתיקה של גבירי עגנין -דב לנדאו
147
הדים למאורעות הזמן ביצירת ש"י עגנין ' -וסף שה-לבן
152
מדרש-עגנון ' -שראל
מ,
תא-שמע
מעשה במטרוניתא אחת -ד'נה שטרן
155
163
.
ררכי היראה בסיפירי 'בז"י טגבין
ש"י עגנון בביה"ס היסידי -מא'ר ו"ל
172
יצירות עגנון בביה"ס התיכון -אשר א ,ר'בל'ן
179
186
העמקה בלשון סיפורי עגנון ' -ונה פרנקל
מגמית בביקורת על יצירת ש"י עגנון ומשמעותן
להיראת יציריתיו ' -הודה פר'דלנז'ר
הוראת הסיפור "פרנהיים" לעגנין -מלכה שקד .
195
199
עגנון ושיגרת הוראת הספרות -מא'ר ארל'ך וצב' אב'אל
207
על חיניך יהודי והזדהית קבוצתית -ד"ר ל'און ס ,פרץ
213
החיביך בתפיצית
אשליות – … 1דוד הרין
218
שעית מיפנה בחינוך היהודי בבואינוס-איירס -נפת?" 'עקב הבר
222
ארץ-ישראל בתקופת המקרא
224
סקירת ספרים
מורה לתנ"ך קורא בספרה של ד"ר נחמה לייבוביץ "עיונים בספר בראשית" /אהובה רון ;
ידע"עם של עדות המזרח /דוד ב]ב]'שת' ; אמיתו של איש החיניך '/רו '1פול]' ;
227
"דיני חינוך" לרות סטנר /דוד אלו]'
הצ'ור'ס בחוברת ,מעשה 'ד' דן ארנון ,הועתקו מטפרן של ח] ,מל'ד ודיר צ ,דנ'1
"אצות"'ס ב'שראלי ,הק'בוץ המאוחד ,תשכNה ,ברשות המחברות ,ועל
להן תודת המערכת,
www.daat.ac.il
כד
נתונה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
מאיר ארליך ןצבי אביאל
עגנון -ושגרת הוראת השפרות
ציבור המורים המופקד על החינור בנית-
ריו בפתיחת .תערוכת עגנון בירושלים( ,והנה
הספר היסודי ובבית הספר התיכון חדל זה מכבר
מורים רבים ,המבקשים דרכים להבנת היצירה
להיות קומץ קטן של בני עליה ותלמידי חכמים,
ולהוראתה ,נזקקים ,ולא לגנותם ,בספרות הבי-
ואף אין עסקו של ציבור זה בחינוכם של מתי
קורת ובספרות הפרשנות הענפה המתלווה לעגנון
מעט בני עליה ותלמידי חכמים אלא בחינוכם של
ומגלה בו סימני מהות חשובים .נמצא שרבים
הרבים הנוהרים לנית הספר ,מכוה החוק ומכוח
המורים וZזהם בחזקת מתווכים למתווכים ,וסכנו.
המנהג ,מקרב כל השכבות והמעמדות בחברה.
תיה של עמידת ביניים זו שתחצוץ חציצה נוספת
רות ספרות גדולות ,ככל שאלה מנויות בתכנית
בין הלומד והיוצר ,שכן היא מונעת מגע בלתי
אמצעי של הלומד עם היצירה .על סכנה הטמונה
וערכה
בזה מעמיד י .פרידלנדר בדבריו בחוברת ,ואף
הסגולי של היצירה הספרותית משום רמתם האינ-
בזה לא נרחיב כאן .אנו מבקשים להעיר על סכנה
יש חשש סביר שמורים רבים הנקראים ללמד יצי.
הלימודים,
רחוקים
מהשגת
משמעותה
טלקטואלית ומטענם התרבותי הרדוך .עוול הם
העולה ממקור אחר ,משגרת הוראת הספרות ,היינו
עושים ליצירה כשהם עושים בה כמי שעו'tזה
מצד הכלים ,הדרכים והתכנים המקובלים בביה"ס
בתור של .jסכנה חמורה אורבת ללימוד הספרות
ב'tזיעורי
מספר הנחות מיתודיות-
מידי מורים רבים שאין כושרם והכשרתם עומדים
דידאקטיות שמיוסדת עליהן הוראת הספרות עלו-
הספרות.
אף
להם בתפישת היצירה הספרותית ובתפישת שלי-
לות להסיט את המורה לספרות ותלמידיו מעיסוק
תפישתו
בגוף היצירה ובעיקרה .כזאת ,למשל ,היא ההנחה,
של המורה ביצירה -כן גם דמות החוויה הספ-
שהמורה לספרות ,מהלאה ומעבר לקריאת הטכסט
חותם
בהוראת
הספרות.
כשיעור
כוח
הספרותי עם תלמידיו )ולעתים אף ללא הקפדה
רותית 'tזעשוי הוא להקנות לתלמידו.
ואם נכונים הדברים בהוראת הספרות הגדולה
על עצם קריאת הטקסט( חייב להעלות לדיון
בכלל ,בהוראת עגנון על אחת כמה וכמה ,יצירת
את ה"נושאים" וה"בעיות" העולות ביצירה ולנקוט
עגנון עולה במורכבותה על יצירתם של סופרים
והערכה על הבעיות והנושאים
עמדת שפיטה
אחרים ,גדולים וטובים ,המנויים בתכנית הלימו-
האלה ,המורה הנתבע להתנהגות זו ישקול ויחליט,
דים ,ומשום מורכבותה יש שהיא חומקת ונשמטת
זבל פי קריאה ביצירה ובמפרשיה ,מהן ה"בעיות"
מידיו של המורה הבא להקנותה לתלמידיו .הניזו-
ומהם ה"נושאים" שהיצירה הנלמדת נוגעת או
קים הם ,לעיתים ,התלמידים עצמם ,שאין עגנון
מתלבטת בהם וינסה להעלותם בכיתה.
מגיע אליהם ישירות אלא בתיוור השולל מהם את
טעמה השלם והאמיתי של היצירה.
אורבת לאותו מורה הסכנה שיבור לו ביצירת
עגנון
"בעיות"
ו"נושאים"
השגורים
בשיעורי
על ק'tזיים חמורים שמקורם בגודש המטען
ספרות עברית בבית הספר ,ודומה ששיעורי ספ-
התרבותי-פולקלורי-למדני שהוא מסימני היסוד
רות עברית אמנם מתייחדים במבחר מוגבל של
'tזל
הסיפור
העגנוני,
ואפילו
זה
התמים
"נושאים"
קבועים
ועומדים,
בחינת
נכסי
צאן
והפשוט לכאורה ,מעמיד ד"ר ריבלין במאמרו
ברזל,
בחוברת זו ואין צריר להוסיף דברים לענין זה.
תכנית הלימודים ,יכול לפטור את עצמו ,ואף
עגנון
אינו צריר לפטור את עצמו מהם .במלים אחרות,
כ"מתווכים ביני לבין קוראי) IIכלשון שנקט בדב-
מורים רבים מבק'tזים להם ,ומוצאים כחפצם ,כעין
את
מבקריו
הספרותיים
ומפרשיו
רואה
שאין
www.daat.ac.il
המורה לספרות,
ההולר
בעקבות
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
208
מ .ארליך ו-צ ,אביאל /עגנון -ושיגרת הוראת הסיפרות
"מכבה משותף" להוראת פרקים רבים בספרות
תשבבה דמות עולם ,וכהבה וכהנה ,אך ,אף הקורא
העברית על ידי שהם מבליטים קמה בעיות תכ-
לרא'z,זובה סיפור זה ,יחוש שאין מאבק זה נו'iVא
של
מן
ניות
מהותיות
שבדמה
שעולות
ביצירתם
חשיבות
רבה
ביj,יבי
עגנון.
בחיבה
בה
שי'z,ז
יוצרים רבים מאלה הבלמדים בבית הספר .סבו-
האדי':.oות ,מתייחס עגבוו לד"ר קנבינהוט ולמא-
רים אותם המורים שיפה הם עושים כשהם מזהים
בקו ,ד"ר קנבינהוט מקהיל קהילות ,ובאים מ'ijר-
"פרובלימטיקה" משותפת ליוצרים שובים ,לפי
תים ועוזרות בית ,לשמוע נאומיו ,א -/אין אנו
":זהם מניחים בזה יסוד ל"אינטגראציה" של החו-
שומעים
הסר
מר בתידעתו של הלומד .אגב כך ,סבורים אבו,
פרצוף הוא ,ומלבד גיצל שטיין ,אין אנו מכירים
עגבון ,נןשום היסט
אף אחד מהם .קשה מאד ליצור יהס רגשי א(" קהל
העיון אל עבינים שאיבם עביבים מהותיים לעצם
t(,.איבו קיים מבחיבת ייחודו האבושי ואין לנו גם
היצירה ודיון בהם עולה במחיר הפסד ההזדמנות
אפ':.oרות להתרגש מצרות הכלל ,במידה שאלה
לעיין באותם עניבים שהם מעיקרה של היצירה
מתרמזות לבו בסיפור בבעיות סוציאליות רחבות.
העגנובית .ה"קובטכסט" התכבי-אידיאי של הוראת
גיצל ,שזכה ,יחד עם חבריו המשרתים ,כתוצאה
הספרות העברית החדשה ,ממבדלי ועד ביאליק
ממאבקו של ד"ר קנביבהוט ,שתקוצרבה שעות
ועד בכלל ,בוטה לכבוש לעצמו ולשקי j,בתוכו,
עבודתו בחבות ,אמבם שב עתה לביתו מוקדם
משתב'::יית לעיתים
הוראת
שלא בדין ,את הקריאה והלימוד בסיפורי עגבון.
את
קולו בסיפור.
קהל
חסידיו
יותר ,אבל מה רבותא היא לו ?
לא בדין -משום שאין יצירת עגבון מתמצה
עגבוןZ" ,זאינו בא בטעבות אל הד"ר קבבינהוט
ואיבה מתחוורת מתוך הקובטכסט האמור ,שעלול
על פעלו גם איבו יוצא מכליו בשמחת הישגיו
להיות למיטת סדום ליצירה.
הסוציאליים .באירוביה הוא מעיר שתמיהה היא
לדוגמא את "סיפור פשוט" .הרשיל,
בעיביו מדוע זה ממהר גיצל לחזור לביתו ,שהרי
בלומה ,מיבה וכל השאר חיים ופועלים על רקע
אין בית זה ,על שוכביו – ,אביו הבטלן ,אמו
ברור ובתפס ,בעיירה שבוש היא בוטשאש ,שב-
המתחלה והממורמרת ,אחותו הגיבבת ,שרשעותה
-
בקח
גליציה בראשית המאה ה .20-הרקע בהיר ומת-
עיקמה
רין .אין ספק שרקע זה עשוי לספק "אתגרים"
לדיון ב"בעיות" ,והמורה לספרות מתפתה להם.
כדאי שימהרו לחזור אליו .גבורת הסיפור ,בלומה,
לא רק שאיבה מתעביבת באידיאות של הד"ר
קבביבהוט ,אלא אידיאות אלה איבן קיימות כלל
יחסי יהודים וגויים ; יחס היהודים אל השלטובות
לדידה ואין להן מקום בעולמה כלל ועיקר .אין
ויחס השלטובות אל המיעוט היהודי ; דרכם של
ספק ,שבעיה זו של חלכאים
איבה
בר מעבר מסורתי מוצק אל ערלם חדש ובלתי
רלוובטית למתרחש בסיפור ,כל עבין המאבק
הסוציאלי של גיצל ,התעסקות הסטודנטים האל-
פרש בצורה ריאלית לחלוטין ,בעדר הילת מסתו.
יהודים לקראת טמיעה לאומית ותרבותית ; המ'.1I
וכיערה
אותה,
ואחיותיו
המבוובות
ונדכאים,
ידוע ; מלחמת אבות ובבים ,ציובות וסוציאליזם -
מובים במועדון וכיו"צ ,איבם מתקשרים אל עיקר
הסיפור באשר איבם תופשים מקום כלל בעולמם
אחיזה לדיוביו מוצא כאן כר נרחב .אבל בעיות
הפבימי של גבוריו .בראה שמורה העושה "בעיית"
אלה חיצוביות הן לסיפור ועיסוק בהן מסיט מעיקר
אלה בושא לדיון בכיתתו מחטיא את עיקר תכלית
היצירה ומעיקר כוונת היוצר .השאלה המכריעה
היצירה האמורה.
כל אלה אמבם מופיעים בסיפור .המורה המבקש
היא :
האם רואה עגבון באלה את מרכז הכובד
של הסיפור ?
הוא הדין בבעית "יהודים וגויים" שהוא אחד
מאותם
ה"בושאים"
ששיעורי
הספרות
העברית
יש מורה הבתפש לבעיות הסוציאליות העולות
בבית הספר מגלגלים בהם אגב הקריאה ביצירת
ברקע הסיפור ומבקו.:ן להעלות הדו של המאבק
סופרים
המורה
הסוציאלי בכיתה ,להצביע על מי.:ןמעותו האבו.
שלימד זה לא מכבר את "החצוצרה בתביישה" או
ומשוררים
מבבי
הדור
הקודם.
שית-היסטורית הרחבה .יוכל המורה לבבא שמ-
את "טוביה החולב" או "ברית מילה" עלול להית-
אשר
פס לבושא זה ולעשותו קטגוריה לבחיבת עגבון,
מאבק
זה
תצמחבה
התמורות
הגדולות,
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
209
מ ,ארלין י-צ ,אביאל /עגנון -ישיגרת הוראת הסיפרות
כהמשך טבעי ורצוף לעיובו התימטי ביצירות
משכיל שממבו ומשכמותו תצמח הישועה ,כדיגמת
האמורות .ב"סיפור פשוט" האפשרןיות לעיסוק
או שמא
זה ,לכאורה,
פייביש ב"על קיצו של ייד" לילייג ;
ברחבות מאד .עגבון מרחיב את
בראה בי את המומר להכעיס /המוכר בכירתי בנזיר
צר
עדשים ,סרטן נגיף האימה ,אדם הראיי שיבדוהו
של יהודים בודדים ביחסם אל גויים בודדים אל
ויחרימיהי מקהל ישראל 1
אלא חיששבי שלא
המרחב ,עולמו של עגבון ב"סיפור פשוט" רחב
זה ילא זה ,מובטג קיים /יהיא חי יפיעל לפי טבעו,
היריעה,
ואבו
יוצאים,
במידה
רבה,
מתחום
הר בה יותר ,ואבו ח'Lזים את המציאות ההיסטורית,
אבל איבו מביחבו שבגייסי לצרכי הדיין הפיב-
הריאלית ,של הממשלה האוסטרו-הובגרית ,אבו
ליציסטי ב"בעיות" ,כי לא לכן בתכיון עגבון
שומעים על בחירות ,ועל בציגי היהודים בפרל-
בעיציב דמיתו,
מירים רבים בדרשים בהוראת עגבון לבעית
מבט ,על יחסים בקבה מידה ברחב ,השאלה הבש-
אלת היא /מהו הערך של כל אלה להבבת הסיפור
התמירה ,כעין זו העילה בשירי ביאליק ,שירי
בית
עצמו.
סטאך הוא הגוי היחיד בסיפור ,הזוכה לצאת,
במידה
מסויימת,
מתוך
האלמוביות המוחלטת
המדרש,
"בית
המדרש
היוצר לבשמת האימה" ;
פשיט" 1
זה
הישן",
"בית
מה מקימי ב"סיפיר
בית הכבסת הגדיל והמרייח ,המצייין
'Lזל שאר חבריו ,סטאן זה עגלון הוא ,מלאכתו
בחלוביתיו המצוירים ובשרידי הקדישה הבשמרים
הוא עושה באמבה ,מוביל את אדוביו או אורחיהם
בו ,הימה מפה אל פה בשבתות ובמועדים וגם
מן הכפר אל העיר וחוזר חלילה .הוא בטפל למיב-
בימות חול ,ואיבו עומר עזוב ,יהודי העיירה גאים
לות ולשאר השיקצות וכו' .בועט הוא בכלבים,
בו ,ומביאים אליו אורחיהם /ובערב יום הכיפו-
בשעת רוגזו ,ואלה איבם מחזיקים לו רעה על-
רים ,מארחים הם בו גם את בציגי השלטובות,
כד )זהו ,דרד אגב /הקטע היחיד בו אבו יוצאים
חוששים הם לכבודו וויכיח ביטש בעיירה אם
מתחום התיאור הריאליסטי ומ'zזתתפים בהגיגיהם
להשאירו כמות שהרא או לצבעי מחדש,
של כלבים( .לא גוי טוב הוא ואף לא גוי רע.
על בית המדרש הקטן אין אבי שומעים רבות,
איבו אוהב אדוביו על שיהודים הם ,אד גם לא
אם כי ידיע לבי שהירשל למד בי ,אי פעם /כאשר
שובאם על כד .לן יכולבו ,בדרד פלא ,להגיע היום
אביו הושיבו שם /עד שאימו היציאתי משם ,גם
לשבוש ,הייבו פוגשים בודאי את סטאך זה מסיע
ידוע לבו שהירשל ביהג /לעיתים ,להתפלל שם,
יגייים
כמו-כן ,אבו יודעים שצעירים רבים ,מחבריו של
הירשל ,תחילה ישבי ולמדו בבית המדרש ,ולאחר
יש בסיפור ,אבל "בעית יהודים וגויים" שטפלו
מכן יצאו ו"פרשו לדרן ארץ" .כן או אחרת,
בה רבים וטובים מס ופרינו אין ב"סיפור פשוט",
אוירת משבר אין אבו מיצאים כאן ,עגבין איבו
את מינה מן הכפר לביקור אצל סופיה גילדנ-
הורן
ידידתה.
רקמת
יחסים
בין
יהודים
הספרות הערכה אידיאית ומוסרית בגיבור כמונ-
מטיף לפרישה מבית המדרש ואין היא שמח על
מונטג ראש האזרחים ,הוא יהודי החי בשני
עזיבת הצעירים ,אן יחד עם זאת ,אין אבי ח'Lזים
עולמות .משחק בקלפים עם הגויים ושותה עמהם
בצערו על כן ,והדברים איבם מגיעים לכלל מש-
טג ן
לשכרה ,מבזבז כספו על "ניבכליך" ,ומזניח את
בר דרמתי,
משפחתו .ואילו אחיו היהודים דואגים שכיסיו
הדברים מתארעים /אבל אין מקום לדון על
יהיו מלאים על מנת שלא יתבזה בעיני הגויים,
מביעי ההתרחשות ותכליותיה ,ולא זי כויבת הסו-
משדם כבוד ישראל ,יחד עם זאת ,יודע מונטג
פר המשיקעת בסיפור ,אין בסיפור אחיזה לדיו-
יפה יפה את המתרחש בעיירתו היהודית ,מצטער
בים באותה מיטיביקה של "בית המדרש" ששגרת
הוא עם הורי הירשל באסון שפקדם ,ומיצר הוא
הוראת הספרות העברית כופה על המורה.
על ',בצמו ,שחייב הוא לחזור ולהתרועע עם הגו-
יים ולסבול סיכלותם וקהות תפישתם .מהו מונטג
ימלחמת אבות ובבים 1
חרבו
בסוגיה
זו,
סופו
מי שיצא
שיצא
בפחי
להשחיז
בפ'Lז.
פעם
שידע
פבו ההורים אל טוייבר השדכן ,והוא קירב דעת
לצאת אל העולם הגדול ולהתבסם באוהלי יפת,
הבבים אל דעת אביתיהם ,היום -הצעירים
זה ן
האם
נציגו כדמות אידיאלית,
מי
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
210
מ .אוליר ו.צ .אביאל /עגנוו -ושיגות הוואת הסיפוות
פונים אל טוייבר על מנת שיקרב דעת הוריהם
כאוות נפשם .הירשל Iשאינו ציוני ,מבקר באותו
לאדם
אל דעתם .התמורה -תמורה ,אבל אין שינוי
מועדון.
זה בעל משמעות אידיאית לעגנון ,שמביא את
לבוא בין ;,בריות .למועדון הסוציאליסטי לא יפנה,
ההורים אין נליבם תרעומת
כי הרי בן אדונים הוא ועל מה ישוחח עם שוכניו,
והבנים אין בליבם ריב ,אלא חיים הם את חייהם
לבית הקפה אינו נכנס כי אין זה לפי מנהג המ-
כהוייתם.
הדברים
עושה הוא
כך מכיוון
שראוי
לו
בלי להעלות על דעתם שניתן לעצור בעד החת-
קום ,ועל כן ,כפי שאמרנו ,פונה הוא למועדון
פתחות ,לזרזה או לערער עליה .המושג השלמה
הציוני .אין הירשל מעמיד פנים ,שמתוך התלה-
פסיבית גם הוא אינו תופס כאן ,שכן מושג זה
בות ציונית שם הוא פעמיו אל המועדון ואף על
מחייב תחושת כניעה ונסיגה ,ולא זה תו ההיכר
פי כן ,אורח רצוי הוא בו .ראשית ,מכיוון שרבים
של הציבור בשבוש.
מבאי המועדון גם הם אינם ציונים ,וי';:נית מכיוון
הבנים ,אלה שיצאו מבית המדרש" ,יש שעו-
שאין הציונות כערך תופסת מקום בהווייתם של
שים עס אבותיהס ויש שעווzזיס עם עצמם" ,אלה
שוכני המועדון ,העורכים נעיפים ויT1.ותים יין כרמל.
נכך ואלה בכך ,ולא נפקא מיניה .אין אלו ראוייס
לו לא נחרבה המושבה מחניים ,מהרהר ברוך
יותר ,ואין האחרים מכובדים פחות .הבניס אינם
מאיר ,היה אחיו משולם עולה אליה ושליחים
אינם מדכאיס .לא מרי ולא
היו יוצאים לקבץ נדבות למענה וכו' .הכמיהה
והאבות
מדוכאים
דיכוי המרי ,אלא עולם כמנהגו נוהג .יום יבוא
למולדת ,תודעת האוטואמנציפציה ,ומלחמת התר-
)וכאן שורש ההרגשה הטרגית ,כי יום זה אינו
בות -אין להם זכר בתודעתם של מאכלסי
צפוי עוד שכן שבוש ויושביה נמחו מן העולם(,
המועדון הציוני ,וראייתו של עגנין אין בה נקי-
והבנים לאבות יהיו ,וכמנהגם ינהגו.
טת עמדה והתרסה כנגדם.
"אבות
ובנים"
נושא
אינו
בלימוד
לדיון
ד"ר
קנבינהוט
וטוייבר,
ישן
וחדש,
אבות
סיפווי עגנון ,וכן בעית "התמורה" .הזמן פועל
ובנים ,בית הכנסת ובית המדרש ,אלה וכל האח-
את פעולתו אבל חווית התמורה אינה נתפשת
לגיבורים עצמם כחוויה טראגית .חווית התמורה
וים ,סובבים והולכים יחד עם זרימת הזמן .קשו-
רים הם זה בזה ואין טעם לבוא ולשנות את
אינה מודעת לבעליה ,ואין היא צפה כחלק אינ-
מהלכם .השינויים מתרחשים מעצמם ,מבלי שנ-
טגראלי של העלילה ,ואם נאמר כי יש מן הצער
חוי !1.בכך .כך הם פני הדברים ואין יודע אם טוב
בסיפור זה ,הרי דומה הוא לצער ,לו אנו מורגלים
הדבר או רע .אבל שבוש אינה יודעת מה גודל
בחלוף הזמן .קצרה ידינו מלהושיע ועל כן גם לא
התבעוה שצופן לה העתיד .קריאה בסיפורי "האש
ננסה לבלום את גלגלי הזמן במרוצתם.
והעצים" "עשוייה לתת את תחויiI.ת המהות הטרא-
מתוך "על פרשת דרכים" ; קובץ מאמרי אחד
,,.לאן"
העם ;
סיפווי ברנו ועוד.
לפיירבוג ;
גית בעולמו של עגנון ,שאינו בא לדון את החיים,
לשבט או לחסד ,אלא זכותם בעצם קיומם.
בקעה התהייה הגדולה והמבוכה הרבה של בני
אלא מה יעשה המורה ויצא ידי חובה ן סבו-
ךjתקופה בעומדם בין ציונות לסוציאליזם .מזומן
רים אנו שמוטב לו שימנע את עצמו ככל האפl:זו
לנו כאן "נושא" לדיון .גם נשבוש ניצבים להם
ויניח ליציוה לעשות את פעולתה בקורא .מכל
ולכאורה
מקום מוטב שימנע מפרוZזנות ומהעלאת "בעיות".
המועדון
חשש המעטת דמות היצירה וגימודה מחריף בשעה
לעיתות
שאנו מלמדים יצירה ספוותית זו או אחות מתוך
מועדון
ציוני
מזומן
לנו
הציוני
שוקק
ומועדון
כאן
סוציאליסטי
"נושא"
חיים,
פעם
לדיון.
שרו
בו,
שחמט,
חתירה להזדהות אמוציונאלית עם הגבורים וגור-
מעשנים ציגרטות וקוראים עיתונים ציוניים .בזמן
לם .חשש הוא שתביעה זו ,שרבים המווים לספ-
האחוון נשתכלל המועדון עוד יותר ,ויש בו שני
רות תובעים מעצמם ומתלמידיהם ,עלולה להבי-
מפריעים
אם לוגשנות יתירה הפוגמת בעיון בייחודה 'z.זל
את מנוחת הקוראים .גם מזנון קל עומד עתה
היצירה .אם בעגנון מדובר ,אנו חוטאים בתבי-
לרשותם של באי המועדון ויכולים הם להזמין
עה-צפייה זו להזדהות חווייתית לעיקר רותו
עוב,
בדביקות
חדריס,
רבה,
והכ7שחקים
ועתה
מיT1.חקים
והמ''iZוחחים
אינם
בו
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
מ .ארליך ו-צ .אביאל /עגנון -ושיגרת הוראת הסיפרות
't:ל הסופר וt:עמידתו כלפי הגיבורים היא עמידה
מנגד ,כעין פוזה "אפית" ,כשימושו של המושג
בתיאטרוך ,למשל .עמידה זו יש בה מן ההתנכ-
רותt:' ,היא ערובה נגד רגעזנות ,המיתודה הנהדגה
שכאז
גם
המפתח לבירור
211
המטרה החינוכית-
דידקטית של הוראת הסיפור .ב"סיפור פשוט" -
אם נעמיד את תלמידינו ,אגב קריאת הסיפור,
בנסיוז הסתכלות בת איכות ידועה ,כהסתכלותו
של היוצר ב"עולם" המעוצב על ידו וכיחס המשו-
בהוראת הספרות בביה"ס שעיקרה חתירה להז-
דהדת אמוציונאלית -לא תמיד יפה להוראת
קע באותה הסתכלות ,דומה שכוונו אל עיקר תכ-
יפה להוראת 'l.גנון ,כאמור ,הסתכלות שב!-
יותר משאנו נתבעים לבדוק ולהתעמק ב"רפרנ-
פרקי
עגנון,
מידה מנגה כזו שאינה עושה שפיטה והערכה
עיקר ,וכזו ?:אינה עו't:ה את הסיפור אמצעי להמ-
חשת
בעיות אידיאיות נרחבות ,אלא
קוZזובה
ליוצר דלדברו ומכוונת בחינתה אל היוצר לפי
טיב עמידתו בסיפור ולפי עיקר עיסוקו וענינו
בסיפור .חשובות לעיצוב המיתודה של ההוראה
אותן
עבודות
בביקורת
הספרות
הדנות
בטיב
עמידתו ו"מעורבותו" של הסופר בסיפורו .אך
לא רק לצורך עיצוב המיתודה חשוב שנגלה
ביצירה את "סבר פניו" של היוצר אלא לעצם
בירור התכלית של הוראת היצירה .נראה לנו
ליתה של ההוראה של יצירה ספרותית גדולה זו.
טים" העולים ביצירה הספרותית ,היינו במכלול
ההווייד ,המתוארת ,ולקבוע את יחסנו אליהם,
ביז יחס חיצוני ,על דרך ההערכה וה'z-זפיטה של
הגיבורים ,בין יחס "פנימי" על דרך ההזדהות,
חייבים אנו בהוראת הספרות לתת את דעתנו
על הסובייקט הפועל ביצירה ,הוא היוצר ,ועל
דרך האמפאטיה להשתתף עמו ,ככל שהשתתפות
כזו אפשרית ,בדרך הסתכלותו הוא בדברים .דומנו
שעיקרון זה בהוראת הספרות עשוי להבטיח
הישגים משמעותיים יותר מאלה העולים בידינו
בהוראת עגנון.
www.daat.ac.il