מגמות בביקורת על יצירת ש"י עגנון ומשמעותן להוראת יצירותיו

מרץ 4, 2015 · מאת יהודה פרידלנדר · החינוך, 1965 · החינוך

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫תוכן‬

‫הענינים‬

‫טיין ביצירתי של ש"י טגבין‬
‫עמוד‬

‫צביון הלשון ב"אגדת הסופר" ‪ -‬זושא שפ'רא‬
‫"עם כניסת היום" לש"י עגנון ‪' -‬עקב בהט‬

‫‪113‬‬
‫‪121‬‬

‫‪.‬‬

‫דרכי עיצוב הגיבור ב"תמול שלשום" ‪ -‬חב'בה 'ונא'‬

‫‪128‬‬

‫שינייים בלשינו של עגנון בנוסחי "תמול שלשום" ‪ -‬ד"ר 'עקב מנצור‬
‫דמות הילד בכמה מסיפורי עגנין ‪ -‬נחמה נ'ר‬

‫‪135‬‬
‫‪143‬‬

‫למהות השתיקה של גבירי עגנין ‪ -‬דב לנדאו‬

‫‪147‬‬

‫הדים למאורעות הזמן ביצירת ש"י עגנין ‪' -‬וסף שה‪-‬לבן‬

‫‪152‬‬

‫מדרש‪-‬עגנון ‪' -‬שראל‬

‫מ‪,‬‬

‫תא‪-‬שמע‬

‫מעשה במטרוניתא אחת ‪ -‬ד'נה שטרן‬

‫‪155‬‬
‫‪163‬‬

‫‪.‬‬

‫ררכי היראה בסיפירי 'בז"י טגבין‬
‫ש"י עגנון בביה"ס היסידי ‪ -‬מא'ר ו"ל‬

‫‪172‬‬

‫יצירות עגנון בביה"ס התיכון ‪ -‬אשר א‪ ,‬ר'בל'ן‬

‫‪179‬‬

‫‪186‬‬

‫העמקה בלשון סיפורי עגנון ‪' -‬ונה פרנקל‬
‫מגמית בביקורת על יצירת ש"י עגנון ומשמעותן‬

‫להיראת יציריתיו ‪' -‬הודה פר'דלנז'ר‬
‫הוראת הסיפור "פרנהיים" לעגנין ‪ -‬מלכה שקד ‪.‬‬

‫‪195‬‬
‫‪199‬‬

‫עגנון ושיגרת הוראת הספרות ‪ -‬מא'ר ארל'ך וצב' אב'אל‬

‫‪207‬‬

‫על חיניך יהודי והזדהית קבוצתית ‪ -‬ד"ר ל'און ס‪ ,‬פרץ‬

‫‪213‬‬

‫החיביך בתפיצית‬

‫אשליות ‪ – … 1‬דוד הרין‬

‫‪218‬‬

‫שעית מיפנה בחינוך היהודי בבואינוס‪-‬איירס ‪ -‬נפת?" 'עקב הבר‬

‫‪222‬‬

‫ארץ‪-‬ישראל בתקופת המקרא‬

‫‪224‬‬
‫סקירת ספרים‬

‫מורה לתנ"ך קורא בספרה של ד"ר נחמה לייבוביץ "עיונים בספר בראשית" ‪ /‬אהובה רון ;‬
‫ידע"עם של עדות המזרח ‪ /‬דוד ב]ב]'שת' ; אמיתו של איש החיניך ‪ '/‬רו ‪'1‬פול]' ;‬
‫‪227‬‬

‫"דיני חינוך" לרות סטנר ‪ /‬דוד אלו]'‬

‫הצ'ור'ס בחוברת‪ ,‬מעשה 'ד' דן ארנון‪ ,‬הועתקו מטפרן של ח‪] ,‬מל'ד ודיר צ‪ ,‬דנ'‪1‬‬

‫"אצות"'ס ב'שראלי‪ ,‬הק'בוץ המאוחד‪ ,‬תשכ‪N‬ה‪ ,‬ברשות המחברות‪ ,‬ועל‬
‫להן תודת המערכת‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כד‬

‫נתונה‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫יהודה פרידלנדר‬

‫בוגנוות בביקורת על יצירת ש'יי עגבון‬

‫ונושנועותן להוראת יצירותיו‬

‫"אפשר שזה גורלו הטראגי והאירוני של האמן‬
‫הגדול‪,‬‬

‫שמפעלו‬

‫העשיר והרב‪-‬משמעי עלול‬

‫עגנון בהתאם למטרות ההוראה המתבקו‪L‬ות בהו‪-‬‬
‫ראת ספרות‪.‬‬

‫להביך לא פחות משהוא מסוגל להורות את‬

‫מגמות‪-‬חוץ בביקורת על יצירת עגנוו‬

‫הדרך" "‪.‬‬

‫במסכת ה‪-‬ביקורת על יצירת עגנון לא נעדרים‬
‫חוקרים שיש להם תפישת יסוד מוגדרת‪-‬אפריו‪-‬‬

‫למבוכה המשתלטת על הקורא בסיפוריו של‬

‫רית‪ ,‬והללו ניגשים אל היצירה במגמה להוכיח‬

‫ו‪L‬ייי עגנון שתי פנים ‪ -‬האחת קשורה בסיפור‪,‬‬

‫תיאוריה קבועה ועומדת שלא צמחה מתוד היצי‪.‬‬

‫והשניה ‪ -‬במסלול המפותל של הביקורת הפר‪-‬‬

‫רה עצמה‪ .‬העיון האנאליטי ביצירה אינו מכוון‬

‫טוכנר ז"ל לתהות על המגמות השונות בביקורת‬

‫אלא לביסוס הקיים ואינו חתירה אל החדש‪ ,‬הלא‬
‫נודע‪ .‬ואף כי לעתים עשוי הניתוח להעלות‬

‫על יצירתו '‪z,‬זל עגנון ‪ ,2‬כשזו לא הגיעה‪ ,‬עדיין‪,‬‬

‫הבחנות חשובות‪ ,‬יש לפסול גישה זו ולהרחיק‬

‫שנית ליצירתו‪ .‬כבר בשנת תשי"ד ניסה משולם‬

‫למצבה כיום‪ ,‬כשמתפרסמים מאמרים שהם בחי‪.‬‬

‫ממנה את תלמידינו‪.‬‬

‫נת פרשנות לפרשנות‪ .‬גדולה ממבוכת הקורא‬

‫נתבונן‬

‫נא‪,‬‬

‫דרד‬

‫דוגמא‪,‬‬

‫המקיף‬

‫במאמרו‬

‫מבוכת המורה הבא להורות את סיפורי עגנון‬

‫של‬

‫בבית‪-‬הספר התיכון‪ ,‬והמחפש לו את הדרד הנאו‪-‬‬

‫ובעיקר בהערותיו ל"והיה העקוב למישור" )הסי‪-‬‬

‫ישראל‬

‫רוזנצוויג‬

‫"בלי‬

‫צער‬

‫הריון" ‪,3‬‬

‫תה‪ ,‬ויי‪z,‬ז שמבוכתו מועברת שלא מדעת לתלמידיו‪,‬‬

‫פור‬

‫ונמצאת הוראת היצירה לוקה כהכר מחמת שפע‪.‬‬

‫מצביעה על גישתו ‪" :‬התלונה על הקאפיטליזם‬

‫אין מטרתנו כאן להוסיף נדבכים למסתו של‬
‫טוכנר על מנת לעדכנה‪ ,‬אלא חפצים אנו להת‪-‬‬

‫או והיה העקב למישור"‪ .‬בניתוחו המקיף מגיע‬

‫רוזגצוויג לכלל מסקנה כי "סיפור זה הוא תלונה‬

‫מאמרי‬

‫מרה על תוצאות תקופת הקאפיטאליזם ברחוב‬

‫ביקורת על עגנון מבחינת ישומן בהוראה ובלמי‪-‬‬

‫היהודי" ‪ ,4‬ובטון חגיגי‪ ,‬פאתטי כלשהו‪ ,‬מטעים‬
‫"כד מת‬

‫יחס‬

‫למגמות‬

‫יסוד‬

‫הטבועות‬

‫במבחר‬

‫נכלל‬

‫בתכנית הלימודים(‪.‬‬

‫כותרת‬

‫דיוניו‬

‫דה‪ .‬נתרכז אך ורק בביקורת הפרשנית המתיחסת‬

‫הלה בתיאור גורלו של מנשה חיים ‪:‬‬

‫רת המפר‪ .‬אנו מוציאים מכלל דיון את ההערכות‬

‫המעמד הבינוני המתרושש‪ ,‬שאינו יודע למצוא‬
‫את פשר ירידתו ואינו יודע לחפש לו כ‪i‬וצא" "‪.‬‬

‫הכוללות על יצירת הסופר לפי שאלה אינן מהוות‬

‫אין המסקנות הללו משוללות הוכחות טקסטו‪-‬‬

‫גורם פעיל בהוראה ובלמידה‪.‬‬

‫אליות‪ ,‬ואין המחבר כופה על הטקסט את מסקנו‪-‬‬

‫לטקסט ומתמודדת עם יצירה או עם מוטיב ביצי‪-‬‬

‫אנו טוענים כי במרבית המקרים אין להציע‬
‫לתלמיד קריאת מאמר ביקורת ללא הכוונה מיו‪-‬‬
‫חדת‪ ,‬שעל טיבה נעמוד להלן‪ ,‬וכי לעתים קרובות‬

‫תיו‪ .‬לכאורה עשוי מאמר זה לשמש חומך עזר‬

‫למורה לספרות‪ ,‬שכן לא חרג כאן המחבר‪ ,‬לכאו‪-‬‬
‫רה‪ ,‬ממטרת ההוראה המדגישה ש"אין לו למורה‬

‫ביותר עלולה קריאה במאמרי ביקורת למנוע מן‬

‫בכיתה אלא היצירה הספרותית המתבארת והמת‪-‬‬

‫המורה את האפשרות להורות כראוי את יצירת‬

‫פרשת תוד כדי העיון בה" ‪ .6‬המאמר מבאר ומפ‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫י‪ .‬פרידלנדר ‪ /‬מגמות בביקורת על יצירת עגנון ומשמעותן להוראת יצירותיו‬

‫‪196‬‬

‫צימרמן טוען שיחסו של הילד לאביו הוא‬

‫רש‪ ,‬אולם דא עקא שבתהליך הפרשנות פועלת‬
‫תפישה אידיאולוגית של המפרש ומתמזגות לפ‪-‬‬

‫אמביוואלנטי‪ ,‬ורואה בעוף המופיע בחלומו של‬

‫נינו מסקנות ה'‪1‬ולות מתוך החקירה עם מסקנות‬

‫אל‬

‫בחינת‬

‫שהן‬

‫הנחות‬

‫יסוד‪,‬‬

‫דנן השקפתו‬

‫ובמלורה‬

‫המרכסיסטית של המפרש‪.‬‬

‫סמל‬

‫הילד‬

‫ל "יחסו‬

‫ה'‪i,j‬לישי‬

‫של‬

‫הנער‬

‫אביו‪ ,‬והמערטל אותו מהילת אורו החיובי" "'‪.‬‬
‫פירוש זה נראה לי שרירותי‪ ,‬שכן הקונטקסט מעיד‬

‫התלמיד בבית הספר התיכון‪ ,‬ולו גם המחונן‪,‬‬

‫על כך שהעוף בחלום הוא ביטוי לחרדתו שר‬
‫זהה‬

‫אינו מסוגל‪ ,‬תוך עיון במאמר זה‪ ,‬להפריד בין‬

‫הבן‬

‫ההבחנות המבוסטות אך ורק על הטקסט וביז‬

‫לחלוטין לחרדתה של האם המביאה אותה לידי‬

‫של‬

‫מצב של ריגוש שבטלפתיה ‪" :‬אותה שנה שנטע‬

‫ההבחנות‬

‫מן‬

‫ה'‪1‬ולות‬

‫הכוללת‬

‫ההשקפה‬

‫לאביו המרוחק‬

‫אבא‬

‫הפרשן‪.‬‬

‫זכרונו‬

‫לברכה‬

‫ממנו‪,‬‬

‫חרדה‬

‫פעם ראשונה‬

‫שהיא‬

‫ללשקוביץ‬

‫נפנה נא לדוגמא שניה הממחישה גישה מצויה‬

‫עמדה אמא עליה השלום בחלון‪ ,‬פתאום צעקה‬

‫בביקורת‪ ,‬כוונתי לסדרת מאמריו של דוד צימרמן‬

‫צעקה גדולה ואמרה‪ ,‬אוי מחנקים אותו‪ .‬אמרו‬

‫בחוברת "עיונים" לייב ך‪ .‬נתבונן בניתוח הסיפור‬

‫לה‪ ,‬מה את סחה ן אמרה‪ ,‬רואה אני גזלן אחד‬

‫לבתי‪-‬‬

‫אוחז בצוארו‪ .‬לא הספיקה לגמור את דבריה עד‬

‫צורך‬

‫שנת עלפה‪ .‬שלחו לשם ומצאו את אבא חלוש‪,‬‬

‫"המטפחת"‬

‫לעצמו להקדיש לחוברת הערות מתודיות ובעק‪-‬‬

‫שבאותה שעה שאמא עליה השלום נתעלפה עמד‬

‫בות ‪ G. W. Kr.ight‬הוא מטעים כי האינטרפר‪-‬‬

‫אדם אחד על אבא זכרונו לברכה לגזול את ממונו‬

‫טציה היא "התמזגות עם היצירה‪ ,‬נסיון להבינה‬

‫ואחז את אבא בצוארו ונעשה לו נס וניצל" ‪.13‬‬

‫מבפנים‪ ,‬מתןךמהותה היא ועל ידי שימוש ארעי‬

‫נראה שצימרמן מעוות את פ'‪Il-‬ט הסיפור‪ .‬הסתמ‪-‬‬

‫הטפר‬

‫)נכלל‬

‫התיכוניים‬

‫בתכנית‬

‫הדתיים(‪.‬‬

‫הלימודים‬
‫צימרמן‬

‫רואה‬

‫בלבד באמצעי‪-‬עזר חיצוניים" ‪ ,8‬צימרמן פוסל‬

‫כותו של המחבר על הטקסט בבחירת המובאות‬

‫שעבוד היצירה למגמות‬

‫ה"מתאימות" להנחותיו עלולה להטעות את התל‪-‬‬

‫להלכה‪,‬‬

‫והצדק‬

‫עמו‪,‬‬

‫כלשהן‪ ,‬ברם מה עלה לניתוחו את "המטפחת" ן‬

‫מידים‪ ,‬במיוחד בגיל ההתבגרות‪ ,‬תקופה בה קיי‪-‬‬

‫הפסיכולוג‬

‫מת אצלם מעין "נטיה" להעמקה פסיכולוגיסטית‪.‬‬

‫‪ KarenHorny‬בספרו ‪"Neurosis and l-fuman‬‬

‫הניתוח‬

‫והם‬

‫"‪ ,9 Growth‬ובעקבות התיזה שלו מגיע צימרמן‬

‫ישתעבדו כליל לדרך ראייתו את הסיפור‪ ,‬רבכך‬

‫לידי מסקנה כי ביסודה של "המטפחת" קיימת‬

‫תמנע מהם קריאה בהתאם להנחיות אותן יאבה‬

‫הבעיה "כיצד להתגבר על תסביך התלות והחסות‪,‬‬

‫המורה לקבוע‪.‬‬

‫המחבר‬

‫מסתמך‬

‫על‬

‫תפישתו‬

‫של‬

‫כדי להגיע אל הבגרות האמיתית‪ ,‬אל הג;‪i:‬מת‬
‫ה"עצמי" שבו מתוך חירות אנו'‪,.:‬זית ן" ‪ .10‬הניתוח‬

‫של הסיפור מ‪,‬ועבד לתיאוריה של הורני‪ .‬ולאור‬

‫ההארה מצד התיאוריה מקבלות הציטטות מן‬

‫הסיפור את "מובנן" ‪" :‬על כן רוצה הילד‪ ,‬שאה‪-‬‬
‫בת אמא המוענקת לאבא ‪ -‬תוענק לו‪ ,‬לילד‪-‬‬

‫של‬

‫צימרמן‬

‫עלול‬

‫לקסום‬

‫להם‪,‬‬

‫ארחיק לכת ואומר כי אותה סכנה קיימת גם‬
‫לגבי המורה המחפש "חומר" ביבליוגרפי מתוך‬
‫שיגרה של לימוד אקדמי‪ .‬לא רק "מגמות חוץ"‬
‫שבביקורת יש בהן טכנה בהוראה ובלמידה אלא‬

‫אף מחקרים בעלי אופי שונה לחלוטין‪.‬‬

‫הנער"‪ .‬אנו רואים אותו על סף התבגרותו ועם‬

‫זה‪ ,‬על סף קונפליקט נפי‪Il-‬י גדול ‪:‬‬

‫"כל אותם‬

‫מגמרת‪-‬פניס בביקררת על יצירת עגנרו‬

‫בין המחקרים הניגשים ליצירת עגנון מתוך‬

‫הימים שהיה אבא עושה בלשקוביץ הייתי ישן‬

‫מגמה לחשוף את רזיה ללא כל נסיון להתאים את‬

‫במיטתו של אבא" ‪.11‬‬

‫כל המעיין בטיפור "המטפחת" ללא מערכת‬

‫היצירה לקונספציה קבועה מראש‪ ,‬המובהקים הם‪,‬‬

‫המושגים של תיאוריה פסיכולוגית מיוחדת זו‬

‫כידוע‪ ,‬מחקריהם של‬

‫לא יגיע באמצעות הטקסט בלבד למסקנתו של‬

‫והפרופ' דב סדן‪ .‬מכלל לאו אתה שומע הן‪ ,‬ואמנם‬

‫צימרמן‪ ,‬כאן מאלץ צימרמן את הטקסט וכופה‬

‫אין‬

‫הדידקט"ות‬

‫עליו את ראייתו‪.‬‬

‫שמצינו אצל רוזנצוויג וצימרמן‪ ,‬אולם אף כאן‬

‫לנו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הפרופ' ברוך‬

‫במחקריהם אותן הבעיות‬

‫קורצווייל‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬
‫י ‪ .‬פרידלנדר ‪ /‬מגמות בביקורת על יצירת עגנון ומשמעותן להוראת יצירותיו‬

‫מתעררררת שאלות דידקטירת אהדרת שאין להת‪-‬‬
‫עלם מהן‪.‬‬

‫ליק‪ .‬המררה באלצה להתייסר בשיעור זה כיון‬
‫שלתלמידים‬

‫הז קורצורייל והז סדן מניחים בחיברריהם שתי‬
‫הנחרת יסוד לגבי הקורא ‪:‬‬

‫‪197‬‬

‫לא‬

‫היה מושג‬

‫שטינברג‪,‬‬

‫בז‪.‬זידת‬

‫כהו רשניאור‪ ,‬שבהם דן ביאליק במסתר‪.‬‬

‫א‪ .‬בקיארת לא רק‬

‫התלמידים נשתעבדר לאוטודיטה ביאליק ארלם‬

‫בכל סיפרריר של עגנרן ;‬

‫לא תפשר כל עיקר את כוונת המאמר‪ .‬כלום לא‬

‫ב‪ .‬קירם עמדה כצד הקורא לגבי היצירה הבח‪-‬‬

‫מוטב להחליף מאמר זה במאמרי ביקורת על‬

‫קרת‪ .‬סדז על דרד האסרציאציה רקררצררייל על‬

‫עגבון הנידונים לאחר למידת יצידתר ?‬

‫בסיפרר הבידרז אלא‬

‫דרד הפסיכרלוגיה התבניתית באחזים בסיפרר בחי‪-‬‬

‫מן הראוי להתעכב כאן על חטיבה בוספת‬

‫בת חרליה מתקשרת לחטיבת יצירתו של עגנרז‪.‬‬

‫של דברי ביקורת על יצירת עגנון ה;‪l‬וסקים בפר‪-‬‬

‫בחשף‬

‫שבות סיפוריר‪ ,‬כגון מאמריו של יעקב בהט ‪16‬‬

‫ערלמו האמנרתי הכרלל ‪ .‬אין הללו באים‪ ,‬בדרד‬

‫משרלם טוכבר ‪ 17‬רספדה של הגב' דינה שטדן ‪.10‬‬

‫תרד‬

‫ביתרח‬

‫כדי‬

‫ביצירה‬

‫יסרדרת‬

‫הברדדת‬

‫כלל‪ ,‬לפד' את היצירה הברדדת פיררש מכררז‬

‫מחקרים אלר איז דיבם כדין הקודמים כיוון שהם‬

‫י'יררת למררה ולתלמיד‪ .‬נראה‪ ,‬בא‪ ,‬את המסה‬

‫בביתרח היצירה הבודדת‪ .‬מהי משמ‪-‬‬

‫"ב"‪l,‬יית‬

‫הדרררת‬

‫בסיפררי‬

‫עגנרן" ‪14‬‬

‫ואת‬

‫המסה‬

‫מצטמצמים‬

‫ערתם להודאה וללמידה ? אף כאן אין להימבע‬

‫"מעשה מטפחת" ‪ ,15‬מחקרים אלר מאבדים הרבה‬

‫מדירן בשאלות דידקטיות כבדות משקל‪ ,‬בתיחס‬

‫מחשיבותם כשהם בקלעים ללא כל הדרכה לידי‬

‫לספרו של בהט המכריז במבוא ‪" :‬כל עירן אנא‪-‬‬

‫תלמיד בבית הספר התיכרז שחסרה לר בקיארת‬

‫היחידה‪ ,‬ורק‬

‫ל יטי‪-‬מבאר‬

‫מרפבה‬

‫היצירה‬

‫אל‬

‫בבית‪-‬‬

‫ערלמה של זו ‪ -‬השלם רהאחיד בתוכר על כל‬

‫הספר ביתבת טפיז טפיז בחיבת מעט על הרבה‬

‫חלקיר‪ ,‬כוחותיר‪ ,‬בחיברתיו ריסודרת עיצרבר‪ ,‬שמש‪-‬‬

‫מספקת‬

‫ביצירת‬

‫עגברז‪.‬‬

‫הרדאת‬

‫הספררת‬

‫רלא הרבה על מעט‪ .‬התלמיד באחז בפרטים המת‪-‬‬

‫תמשים‪,‬‬

‫יחסים לסיפור הנלמד‪ ,‬רכד בשארת תפישתו של‬

‫מתאמתים‬

‫קררצררייל או של סדן בלתי מרבבת לר‪ .‬התלמיד‬

‫של‬

‫דרכר‬

‫רמתבכחים‬

‫מתעמקים‬
‫אמברתית‬

‫‪-‬‬

‫הוא‬

‫ביצירה‪ ,‬רל בסוף‬
‫הוא‬

‫שקובע‬

‫המעייז‪-‬המנתח‪-‬המבאר" ‪.19‬‬

‫את‬

‫מבחיבה‬

‫בתפש לכ‪.‬וסקברתיהם מבלי שירכל להסמיד ארתז‬

‫דידקטית קיימת סכנה וזמררה בהפגשת התלמיד‬

‫לטקסטים בהם איבר שרלט‪ .‬למשל‪ ,‬עיוז ב"מעשה‬

‫עם מאטדי פרשברת מסוג זה‪ .‬התלמיד עלרל לבכר‬

‫לסדז ללא בקיארת רהבבה ב"הכנסת‬

‫קריאת הניתוח הפרשבי על פני קריאה בסיפור‬

‫כלה" וב"בלבב ימים"‪ ,‬או עיוז במסתר הנזכרת‬

‫עצמר‪ .‬בלחץ הבחיבות מחפשים תלמידיבר חרמר‬

‫של קודצורייל ללא שליטה ב"בדמי ימיה" או‬

‫עזר בלמידה ומתכוננים לבחיבה על פי חומר עזר‬

‫בתכבית‬

‫רלא על פי החרמר הספררתי עצמר‪ .‬קיימת כאן גם‬

‫הלימרדים(‪ ,‬אר ב"רהיה העקב למישרר" ‪ -‬עירז‬

‫סכבה אחרת ‪ :‬המררה המוצא לפניו משנה סדורה‬

‫מטפחת"‬

‫ב"ביער‬

‫רבעיר"‬

‫)הסיפור ‪,‬לא‬

‫בכלל‬

‫רמרתאמת לצרכי ההוראה‪ ,‬בחיבת דוגמה לעריכת‬

‫עקר הרא‪.‬‬

‫מחקרים אלו חשובים לתלמיד בירתר‪ ,‬אך לא‬

‫מערכים לשיערר‪ ,‬ימצא לר דפוס מרכן להוראה‬

‫כחומר עזר להכבת שיעורים אלא במסגרת אחרת‬

‫רבמצאת‬

‫בסטנדרטיות‪,‬‬

‫לגמרי‪ .‬יש להקדיש שיעור מיוחד לעיון במסה‬

‫בדפרסים קברעים‪ .‬עם זאת ראוי להדגיש כי ח‪r‬זי‪-‬‬

‫הוראת‬

‫הספרות‬

‫ליקה‬

‫ביקרתית משל קורצווייל או משל סדן אולם דק‬

‫ברתם של מחקרים אלר רבה למורה המתמודד‬

‫ולאחר‬

‫בעצמר עם ברשא שיעוריר ומ‪.‬לים את הכבתר‬

‫קריאת השלמה ברספת‪ ,‬לפי בחירת המורה‪ .‬העיוז‬

‫בסירע בהם‪ .‬מכל מקום אין להתיר לתלמידיבו‬

‫המרדרד יקנה לתלמיד מוז‪Z‬זגי יסרד רערכים אותם‬

‫לקרוא במאמרים אלו בלא הנחיה רהכוונה בארתה‪.‬‬

‫לאחר סיום הדיון‬

‫בסיפררים‬

‫הבלמדים‬

‫הוא אינו מסוגל לרכוש בקריאה עצמית‪ .‬מבחי‪-‬‬

‫על המורה להבין שלא הרי סטודנט באוניבדסיטה‬

‫בות רבות חשוברת מסות אלו ירתר ממסתר של‬

‫כהרי תלמיד בבית‪-‬הספר התיכרן‪ ,‬ראין '‪z,‬זימוזז‬

‫ביאליק "שירתבו הצ'‪l,‬ירה" הנלמדת בבית‪-‬הספר‪.‬‬

‫בביבלירגרפיה חיוני רבדרש בכל הזדמנרת‪ .‬הס‪-‬‬

‫אירע ונכחתי בשיעור שניתז על ידי מורה טובה‬

‫תייערת בביב לירגרפיה דרושה לאדם הבא לכתוג‬

‫בכיתה גבוהה )י"א( ב"שירתנו הצעירה" לב"א‪-‬‬

‫עבודה מדעית‪ .‬חרבתר לבדרק מה גתבר אחרים כדי‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬המכללה האקדמית הרצוג‬

‫י‪ .‬פרידלנדר ‪ /‬מגמות בביקורת על יצירת עגנון ומשמעותן להוראת יצירותיו‬

‫‪198‬‬

‫לא לחזור על דבריהם וללוש חומר נילוש‪ ,‬או כדי‬
‫להתמודד עם דברי אחרים ולהציע דעות משלו‬

‫ביצירה‪ .‬מאמרו של הפרופ' שלום מתווה דרך‬

‫למורה להתמצא בעלילה הסבוכה של הסיפור‪,‬‬
‫ואלך הפרופ' קדרי מבהיר את רקמות הלשךן‬

‫הנראות לו חשובות יותר‪.‬‬

‫שתי משימות אלו אינן עומדות בפני תלמיד‬
‫בבית ספר תיכון בלימודי הספרות‪ .‬מורה המח‪-‬‬

‫בסיפור "בלבב ימים"‪ ,‬ךעל ידי עיון במחקרים‬
‫מעין אלו משלים המורה פרטים '‪t‬זונים הדרושים‬

‫ייב את תלמידיו ל"העזר" במחקרים בהכנה לו‪1l‬י‪-‬‬
‫עור או לשם כתיבת חיבור על נושא בספרות‬
‫הניתן כהפקדה‪ ,‬מחטיא את מטרת ההוראה‪ ,‬ומחנך‬

‫לפטפוט פסוידו‪-‬מדעי‪,‬‬

‫בשולי הדיון נזכיר מחקרים על יצירת עגנון‬
‫שלא נכתבו על ידי חוקרים בספרות ושיש להם‬
‫חשיבות כחומר עזר להוראה וללמידה‪,‬‬
‫אף כאן עיקר משמעותם של המחקרים למורה‬

‫ולא לתלמיד‪ ,‬נראה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬את מאמרו של‬
‫הפרופ' גרשךם שלום "מקורותיו של 'מעשה רבי‬

‫גדיאל התינוק' בספרות הקבלה" ‪ ,21‬ואת מאמרו‬

‫של הפרופ' מ‪ .‬צ‪ .‬קדרי "לבדיקת המיטאפורה‬
‫בעברית של ימינו" ‪ .22‬שני המחקרים מגמתם‬

‫לברר שאלות הקשורות בהבנת גורמים מרכיבים‬

‫לו להוראה‪.‬‬
‫מתבקשת‬

‫שככל‬

‫המסקנה‬

‫שרבה‬

‫חשיבותם‬

‫של המחקרים על יצירת עגנון לפענוח רזי יצי‪-‬‬
‫רתך כן גדולה סכנתם ביישומם בהוראה ובלמידה‪.‬‬
‫ניתן לבני לתךפעה כי מורה צעיר המלמד‬
‫בבית הספר התיכון מיד עם סיום לימודיו באוני‪-‬‬

‫ברסיטה עלול להקל על עצמו את המלאכה ולה‪-‬‬

‫ריק מכלי אל כלי את תורתו‪ ,‬להעמיסה על‬
‫תלמידיו בחינת כקולטו כן פולטו‪ ,‬ומפני כך יי‪-.:,‬‬
‫להישמר‪ ,‬סקירת המתרחש בשיעורים לספרות‬
‫בבית הספר התיכון מגלה כי רמת הלמידה עולה‬

‫כשאין לתלמיד אלא היצירה עצמה‪ ,‬המורה וה‪-‬‬
‫שיעור הטוב‪ .‬אכן המחקר הענף על יצירת עגנון‬

‫מביך לא פחות משהוא מדריך‪,‬‬

‫הסרות‬

‫‪.1‬‬

‫ב‪.‬קורצוייל‪" ,‬מסות על סיפורי ש"י עגבון"‪ ,‬שוקן‬

‫‪" .13‬המטפחת"‪ ,‬כרך "אלו‬

‫תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪.293‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫עמ' רב"ז‪.‬‬

‫"על חקר יצירתו של ש"י עגבון"‪ ,‬מולד כרך י"א‬
‫חוברת ‪,66-65‬‬

‫‪ .14‬ב‪ .‬קורצווייל‪ ,‬מסות על סיפורי ש"י עגבון‪ ,‬שוקן‬

‫עמ' ‪.284-268‬‬

‫תשכ"ג‪,‬‬

‫"אורולוגיך"‪ 11 ,‬יבואר ‪ ,1955‬עמ' ‪) 320-307‬המשך‬

‫תשי"ט‪,‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬

‫שם‪,‬‬

‫עמ' ‪.313‬‬

‫‪.6‬‬

‫מתוך מגמות ועקרונות בהצעת תכנית לימודים‬

‫מקרא"‪ ,‬הוצאת יובל חיפה‪ ,‬תשכ"ב‪.‬‬

‫התיכון‪,‬‬

‫ספרות‬

‫עברית‬

‫‪.7‬‬

‫היהודית‬

‫לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫המח‪.‬‬

‫לקה לעליית ילדים ונוער ‪ /‬מדור להדרכה 'רו‪-‬‬
‫שליס‪ ,‬תשכ"ב‪.‬‬
‫‪.8‬‬

‫שם‬

‫‪.9‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' מ"ח‪.‬‬

‫עמ'‬

‫‪.'1‬‬

‫‪.10‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' מ"ט‪.‬‬

‫‪.11‬‬

‫שם‪,‬‬

‫עמ‪'.‬‬

‫ב"ד‪.‬‬

‫‪.12‬‬

‫שם‪,‬‬

‫עמ'‬

‫נ"ו‪.‬‬

‫‪ .]7‬ראה‪ ,‬למשל‪" ,‬על הכנסת כלה"‪ ,‬נדפס ב"יובל שי'!‬
‫הוצאת‬

‫וכללית‪,‬‬

‫'רושלים תשכ"ד‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫הוצאת‬

‫עמ' ‪.73-65‬‬

‫‪ .16‬כונסו בספרו "ש"י עגנון ‪ -‬חיים הזז ‪ -‬עיונ'‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.312‬‬

‫הסוכנות‬

‫עמ' ‪.49-38‬‬

‫‪ .15‬ד‪ .‬סדן‪ ,‬על ש"י עגבון‪ ,‬הוצאת הקיבוז המאוחד‬

‫המאמר ב"אורלוגין" ‪.(12‬‬

‫בבית‪-‬הספר‬

‫ואלו"‪ ,‬שוקן תשי"ג‪,‬‬

‫אוניברסיטה‬

‫בר‪-‬אילן‪,‬‬

‫בעריכת‬

‫פרופ'‬

‫ב‪ .‬קורצווייל ‪.‬‬

‫‪" .18‬הבגידה ולקחה" ‪ -‬מחקר ב"שבועת אמונים"‪,‬‬
‫הוצאות מחברות לספרות תשכ"ד‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫מ‪.2‬‬

‫בהט בספרו‪,‬‬
‫שם‪,‬‬

‫עמ'‬

‫‪ ,21‬פורסם‬

‫עמ'‬

‫‪.7‬‬

‫‪.12‬‬

‫ב"לעגנון‬

‫שי"‪,‬‬

‫הוצאת‬

‫הועד‬

‫הציבורי‬

‫ליובל השבעים של ש"י עגנון‪' ,‬רושלים תשי"ט‪,‬‬
‫עמ' ‪.306-289‬‬

‫‪.22‬‬

‫פורסם‬

‫ב"לשובבו"‪,‬‬

‫‪.144-134‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כרך‬

‫כ"ה‬

‫תשכ"א‪,‬‬

‫עמ'‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)