|
|
בְּרב עַם יָבוא רְגָלֶיךָ, מֶלֶךְ, בְּמַקְהֲלות רְבָבות קול תְּחִנָּה וְקול רִנָּה, בֶּהָמון, בִּקְהַל עֵדָה תִּכְנס תְּפִלָּה – שֶׁבְּקֶרֶב קְדושִׁים תִּתְקַדֵּשׁ, עַל כֵּן נִכְלַמְתִּי בְּמִקְדָּשְׁךָ-מְעָט וַאֲנִי, תְּפִלָּתִי לְךָ לַחַשׁ. כִּנּור וְנֵבֶל עָשִׂיתִי שִׂפְתּותַי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת אֱ-להַי, שֶׁעָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבואוּ יָבוא כָּל בָּשָׂר לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וְנֶפֶשׁ כָּל חַי תִּפְקְדֵם. נָא, אֶחָד אֶחָד בָּרְכֵם בְּרַחֲמִים קַבֵּל תְּפִלַּת יָחִיד בְּתוךְ תְּפִלּות רַבִּים, שֶׁבּשְׁתִּי בִּשְׁעָרֶיךָ כִּבּוּשׁ מֶלֶךְ אֶבְיון שְׁמַע נָא קולִי כְּאַחַת הֶהָמון. מַכְנִיסֵי צְעָקָה זָעֲקוּ לְעֶלְיון: אֵיכָה יושֶׁבֶת בָּדָד וְגָדול עוד הַיּום? וְשׁוּב שֵׁנִית לַקְדֵשָׁה וְאַל תּוסִיף לְגָרְשָׁהּ כִּי מִמַּעַרְכֵי לֵב קָרָאתִי וּמִמְּךָ מַעֲנֶה לָשׁון, תָּבוא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי כִּי לְךָ רָצון: הָשֵׁב שְׁבוּת אֳהָלִים, אָנָּא, מֶלֶךְ נורָא וְאָים – הָשֵׁב, כִּי פָּנָה יום. |
 |
