בראשית כ, טז: "הנה לך כסות עינים"

יולי 11, 2010 · מאת חיים גלעד (pdf) · בית

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫"‪ …‬הנה הוא לך כסותעינימע‬
‫(בראשית נ'‪,‬‬

‫ט"‬

‫מאת‬

‫י‬

‫חי ם גלגד‬
‫נפש ליוסף ברסלבי ז"ל‬
‫חוקר הארץ ונאמןבית מקרא‬

‫הרבה "כאב‪-‬ראש" גרמה"כסות‪-‬עינים"זו‬
‫למפרשי המקרא‪ ,‬ובצדק אומר נ‪.‬ה‪ .‬טור‪-‬‬
‫סיני‪" :‬בלשון כטותעינים נתקשו המפרשים‬
‫הואיל ולא נמצא פירוש ‪,‬מסתבר למברים‬
‫שאחריו "לכל אשר אתך ואת כל ונכ'חה"‪.1‬‬
‫אלא‪ ,‬שגם הפירוש ונמוצע על ידו אינו‬
‫מסתבר יותר מאלה שקדמו לו‪ ,‬גם הרטום‬
‫בביאורו לבראשית אומר ‪%‬ל פסוק זה‪:‬‬
‫"מהנסיונות הרבים שנעשו לפרשו בולם‬
‫דחוקים"‪ .‬ואמנם‪,‬המעיין המחזר עלהפירו‪-‬‬
‫שים השונים לכתובנו‪ ,‬הן של הקדמוניםוהן‬
‫פירוש סביר‬
‫של האחרונים‪,‬‬
‫ך אנללאשהרהל‬
‫וא‬
‫ול‬
‫;מצו‬
‫ינביא כאן את‬
‫לדברי אבימל‬
‫מיכלול הפירושים ממני קוצר המצע‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬דומה‪ ,‬כתוב קשה זה עשוי למצוא‬
‫ביאורו על רקע אורת‪-‬תתהם ומנהגותיהם‬
‫של עמי המורה הקדום‪ ,‬שחלקם שרירים‬

‫וקיימים גם בימינו בקרב העמים בארצות‬
‫האיסלם‪ ,‬ורישומיהם ניכרים‪ ,‬א"כ ‪,‬במעט‪ ,‬גם‬
‫בפרשיות שונות של המקרא‪.2‬‬
‫חש אני חובה‪ ,‬שיש עמה אולי משום‬
‫גמילות‪-‬הסו‪-‬של‪-‬אמת‪ ,‬לציין מיד בתהילת‬
‫עיוניי‪ ,‬כי יוסף ברסלבי ז"ל כבר עמד על‬
‫חומרתו של פסוק זה‪ ,‬הברוחב ידיעתו את‬
‫חייהם של תושבי ארצות המזרח‪ ,‬גםערביי‬
‫ארץ ישראל במשמע ‪ -‬מחד גימא; ומאידך‬
‫גיסא ‪ -‬בחושו העדין בהבנת לשון המקרא‬
‫וסתומותיו וקירובם לתפיסתו ולהבנתו של‬
‫הקוהא ‪ -‬עלתה שבע לעמוד על משמע‬
‫הדברים ‪ -‬כפשוטם ‪ ,8‬אלא שהתמונה המס‪-‬‬
‫תמנת מן הכתובים צריכה הבהרת‪-‬יתר‬
‫והשלמה‪.‬‬
‫הרקע‪ :‬מנהג הנשים לכסות פניהן‬
‫על‪-‬פי חוקי התורה אין נשים מישראל‬

‫‪ 1‬האהאנציקלופדיה מקראית ערך "כסותעינים"‪ ,‬טור ‪.220‬‬
‫‪ 2‬אין הכוונה לעמוד במסגרת מאמר זה על ההיבטים השונים של הסיפור‪ ,‬אלא על הבנת‬
‫הכתוב כנתינתו וכפשוטו‪.‬‬
‫‪ 3‬ראה מאמרו "הנה הוא לך כסות עינים יבו'" בספר דים‪ ,‬כתבי החברה לחקר המקראן‬
‫הוצאתקרית ספר‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬עמ' ‪141‬ואילך‪.‬‬
‫אכן‪,‬י‬
‫‪.‬ב‪.‬מציין שםכי "על ביאור 'כסותעינים'‪ ,‬פשוטה כמשמעה‪ ,‬כבר עמד המנוה דוד מויאל‬
‫בחוברתו 'אור ממזרוח"‪ ,‬אך הואטועןנגד פירושו להמשך הפסוק‪.‬ועי"ש‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫חיים גלעד‬

‫מצוות עלכיסויפניהן‪ ,‬לא בבית ולא בחוץ‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬בניגוד לנוהגן של נשי עמי השזרח‬
‫לכסותפניהן ‪,4‬בייחוד בנוכחותגברים?רים‬
‫ובהימצאן מחוץ לביתן ‪ -‬ההגו נשיהן של‬
‫משפחות העברים להלך גלויות‪-‬פנים גם‬
‫מחוץ לביתן (אגב‪,‬ענייןכיסויהפנים חל רק‬
‫על הגשים הנשואות או המאורשות ופטורות‬
‫ממנו הבנות הצעירות והרווקות)‪ .‬על כך‬
‫אנו למדים גם מהמסומר במקרא עצמו‪.‬‬
‫‪ .1‬על שרה בבואה למצרים נאמר‪" :‬ויראו‬
‫המצרים את האשה כי יפה היא עד לאד"‬
‫(בראשית י"ב‪ ,‬יד)‪ ,‬כהגמע שגלויית‪-‬פנים‬
‫היתה‪ ,‬שכן אם לאו‪ ,‬הכיצד יכלו המצרים‬
‫לראות "כי יפה היא"?‬
‫‪ .2‬הוא הדין לגבי המקרה שבסיפורנו‪.‬‬
‫ן "ראייה" כלל אל'א‬
‫אמנם‪ ,‬לא נזכר בועניי‬
‫"לקיחה" בלבד‪ ,‬אךיש להניח ‪ -‬וסופו של‬
‫מערוה מעיד על תחילתו ‪-‬וכמישהו מאנשי‬
‫אבימלך‪ ,‬ואולי הוא עצמו‪ ,‬ראה את שרה‬
‫כייפההיא ובנבל כך נלקחה אלאבימלך‪.‬‬

‫[‪]2‬‬

‫שהנערות לא היו מכסות את סניהן אנו‬
‫למדים מסיכורי אליעזר ויעקב‪ ,‬שבפגיעו‪-‬‬
‫תיהם עם רבקה ורחל‪ ,‬מיד הן מצאו חן‬
‫'בעיניהן‪ ,‬אולי בשליפיין‪…‬י‪.‬‬
‫על שתי נשים שכיסו את פניהן מסופר‬
‫במקרא‪ :‬האחת ‪ -‬רבקה‪ ,‬שבראותה את‬
‫יצחק בא לקראתה בשדה "ותקח את הצעיף‬
‫ותתכם" (שם כ"ד‪ ,‬סד)‪ ,‬והאחרת ‪ -‬תמר‬
‫שבה נאמר‪" :‬ותכס בצעיף ותתעלף" (שם‬
‫ל"ת‪ ,‬יד)‪ .‬ברם‪ ,‬אין להסיק מכך על קיום‬
‫מנהג זה בקרב משפחות האבות‪ .‬לש להניח‪,‬‬
‫שגם רבקה וגם תמר מנהג אבותיהן ועמיהן‬
‫היה בידן‪ .‬רבקה ‪ -‬כמנהג נשי תרן והיא‬
‫הלוא היתה מאורשת וחלה עליה חובתכיסוי‬
‫הפנים גם בפני יצחק שכזר נחשב עדיין‬
‫העיניה; ואילו תמר שכנענית היתה‪ ,‬נהגה‬
‫כבנות כנען‪.8‬‬
‫לאור ההנחות הנ"ל ננסה לשחזר את‬
‫השתלשלות המאורעות בשני המקרים ‪-‬‬
‫במצרים ובגרר‪.‬‬

‫‪ 4‬מנהג זה כמה פניםהיו לו‪ ,‬כמו גםבימינו‪.‬יש שנהגו לכסותפניהןכליל ויש שנהגו לכסות‬
‫רק את העינים‪ ,‬והיו גם כאלה שכיסו את הפנים ולא את העינים‪ .‬נ"ל‪ ,‬שהמונח "עינים" כאן‪,‬‬
‫כמו בכמה מקומות במקרא‪ ,‬מובנו "פנים"‪ ,‬והשווה‪" :‬וכסה אתעין הארץ" (שמות "‪ ,‬ה) ובא‬
‫השימוש "עינים" תחת "פנים" משום שהעינים הן החלק המרשים והמושך ביותר מחלקי הפנים‬
‫האחרים‪ .‬וכך אומר האוהב בשיר השירים (ו'‪ ,‬ה)‪' :‬שסביעיניך מנגדי שהםהרהיבוני"‪.‬‬
‫‪ 5‬אצל אליעזר כתוב‪" :‬והנערה טובת מראה מאד‪ ,‬בתולה וגו'" (בראשית כ"ד‪ ,‬סז) וביעקב‬
‫כתוב‪" :‬ויהי כאשר ראה יעקב את רחל" (שם נ"ט‪,‬י)‪ .‬ואין להביאראייה מהכתוב להלן‪"':‬ועיני‬
‫‪ ,‬שכן שם מדובר בהעתם בבית לבן‪,‬‬
‫לאה רכות ורחל היתה יפת תארויפת מראה" (שם שם‪,‬יז‪,‬‬
‫ובבית גם הנשים הנשואות אינן נוהגות לכסות פניהן‪ .‬כן מנהג הערביות העירוניות והבדואיות‬
‫גםבימינו‪.‬‬
‫‪ 6‬אמנם‪ ,‬תמר נחשבה על משפחת יהודה‪ ,‬אה כנראה‪ ,‬נהגה עדיין כמנהגי בנות עמה מלפני‬
‫נשואיה‪ .‬ואפשר‪ ,‬בכוונה כסתהפניהכדי שיהודה לאיכירה‪ ,‬מאחר שבדרך כללהיתהגלוייתפנים‪.‬‬
‫שלא כדעת הרמב"ן המביא את דברי ר"א "שתמר נהגה לכסות פניה בבית חמיה על כן יהודה‬
‫לא הכירה"‪ ,‬שאם כן לא היתה צריכה לחשוש שמאיכיר אותה יהודה‪ ,‬הלואפניה לאהיו מוכרים‬
‫לו כל‪-‬עיקר‪ .‬כמו כן לא נדאיה דעת המפרשים‪ ,‬שיהודה השב את תמר לזונה משום שכסתה פתה‬
‫כדרך הזונות‪ .‬לי נראה‪,‬כי עצם ישיבתה ב"פתח עימם" גרמה שיהודה יחשבה כזונה‪ ,‬ובמלים‬
‫ן הכמנה לישוב‪ ,‬כדעת המזהים אותו עם העיר "עינם" שביהושע (ט"ו‪,‬לי)‪ ,‬אלא‬
‫"פתח עינים"אי‬
‫למקוםמסויים ששםהיו הזונות מחכות ללקוחותיהן‪ .‬ושמאיש בזה משום רמז ל"פתח" שבצעיף‬
‫שבעדו היו קורצות בעיניהן לעוברים ושבים‪ .‬השמה;‬
‫תחמד יפק‪ ,‬בלבבך ואל תקחך‬

‫"אי‬
‫ו'‪,‬יג)‪.‬‬
‫בעפעפיה"‬
‫ואעיז לה(עמלשולתי השערה‪ :‬שמא יש לראות ב"פתח העינים" קשר כלשהו עם "כסות העינים"‬
‫יהפנים שבהערה ‪?4‬‬
‫שבסיפורנו‪ ,‬כלומר‪,‬לשיטות השונות שלכיסו‬
‫‪44‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫לק‬

‫בית מקרא )סח(‬
‫"ה‪.‬הנה הוא לך כסות‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫עינים"‬

‫בשני המקחצות‬
‫נהגו הנשים לנסרת אותי במעשה שהוא בגדר חטא‪ ,‬כי לפי‬
‫את פניהןז‪ ,‬ועצ‬
‫הםליהכיסוי שיסדר מעין חוקי המקום אסור למלך לקחתלו אשתאיש‬
‫"תעודתזהוי" לאשה‪,‬כי נשואההיאואסורה בעוד בעלהבחיים‪.‬‬

‫על האחרים‪ ,‬אפילו על המלך‪ .8‬ואמנם‪ ,‬כך‬
‫י?‬
‫טוען פרעה 'כלפי אברהם‪" :‬מה עשיתל‬
‫למה לא הגדתליכי אשתך'היא?" שכן‪,‬לפי‬
‫כל הסימניםהחיצוניים רווקההיא שרה‪,‬כי‬
‫פניה גלויים‪ ,‬וגם הודעתך כי אחותך היא‬
‫אימתה אתהדבר‪.‬‬
‫זוהי‪ ,‬בעצם‪ ,‬גם טענתו קטל אבימלך בשיחו‬
‫עם אלוהים ועם אברהם‪ .‬עם אלוהים‪" :‬בתום‬
‫לבבי ובנקיוןכפיעשיתי זאת"‪ ,‬שכןגלויית‬
‫פנים היתה ובצדק חשבתיה לרווקה‪ ,‬מה גם‬
‫ששניהםהעידוכי אח ואחותהם‪ .‬גםאלוהים‬
‫מאשר את צדקת טענתו‪" :‬גםאנכיידעתיכי‬
‫בתם לבבךעשיתואת"‪ .‬ולאברהם הואאומר‪:‬‬
‫גמהעשיתלנו ומה חטאתי לךכי הבאתעלי‬
‫ועל ממלכתי חטאה גדולה; מעשים אשר לא‬
‫יעשו עשית עמדי" (כ'‪ ,‬ו‪,‬י)‪ ,‬כלומד‪ ,‬הכשלת‬

‫"כסותעינים" ‪ -‬כפשוטה‬

‫עתה‪ ,‬כשהרקע ברור לפנינו‪ ,‬אפשר להבין‬
‫את כוונת אלימלך בשיחתו עם שרה‪ .‬וכך‬
‫הוא אומר לה‪ :‬גהנה אלף כסף נתתי‬
‫לאחיך; (ו)הנה הוא‪-‬לך כסות עינים לכל‬
‫אשר אתך"‪ .‬שתי נתינות יש כאה האחת‪,‬‬

‫לאברהם ‪ -‬אלף כסף כפיצוי על העלבון‬
‫והצער שנגרמו לו בעבוהה; ההאחרת ‪-‬‬
‫כסות עינים לשרה ולשפחותיה‪ ,‬למען לא‬
‫תוסיף להכשילגבריםחפים מפשע‪ ,‬העלמים‬
‫פנוייה‪ .‬על‬
‫לראותה ולהתייחס אליה‬
‫ידי כסות‪-‬עינים זו יכירו הכול‪ ,‬כי נשואה‬
‫היא ולאיתנכלו לה;וזהו משמעו של‪.‬הדיבור‬
‫"נטת (כנועם) כל ונכחת"‪.9‬‬

‫כאי‬

‫‪ 7‬אפשר‪ ,‬שבגרר נהגו לכסות רק אתהעינים אוסביבתן‪.‬‬
‫‪ 8‬ואם ‪:‬המלך חשק בה הקר מצווה להרוג קודם את בעלה ובתור אלמנה הותרהלו‪ .‬ואשנס‪,‬‬
‫כך טען אברהם‪ ,‬גם במצרים וגם בגרר‪ ,‬להצדקת הודעתוכי שרה היא אחותו‪ ,‬פן יהרגוהו בשל‬
‫אשתו‪ .‬השמת‪ :‬מעשה דוד ובת שבע (שמו"בי"א)‪.‬‬
‫‪ 9‬קרי "נכוחת" כצורת‪-‬מישנה של תה"פ "נבוחה"‪ ,‬משורש "נכח"; והכתנה להיות נכוחה‬
‫ולחילופין ‪ -‬שהכול יראוך נכוחה ולאכמונישהוטעיתיעלידי מראהעיני וחשבתיךייפוייה‪.‬‬
‫‪45‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)