|
|---|
|
והיה אם לא תמצא חן בעיניו, ,רבד תורע הב אצמ יכ וכתב לה ספר כריתות, ונתן בידה ושלחה מביתו. (דברים כד, א') |
|
חומרת הגירושין חז"ל ראו בגירושין אסון למשפחה, ואמרו: "כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות." פירוק משפחה הוא אסון לבני הזוג, ובעיקר לילדים הנותרים ללא משען ברור. |
|
גטין פרק ט משנה י בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו, אלא אם כן מצא בה דבר ערווה, שנאמר (דברים כ"ד, א') "כי מצא בה ערות דבר". ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר (דברים כ"ד) "כי מצא בה ."רבד תורע רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה הימנה, שנאמר (שם) "והיה אם לא תמצא חן בעיניו". |
|
המשנה מציגה שלוש עמדות ביחס לשלמות המשפחה: בית שמאי אומרים כי אפשר לשבור את המסגרת המשפחתית רק אם הבעל מצא באשה "ערוות דבר" – אם נשברה המסגרת המשפחתית לחלוטין. בית הלל אומרים, "אפילו הקדיחה תבשילו" – אם אין הסכמה בין בני הזוג, וכל נושא רבי עקיבא, שאהבתו לרחל אשתו הייתה לסמל המסירות בין בני זוג, אינו יכול לשער בניגוד לתפיסה של הנצרות-הקתולית, המונעת גירושין גם אם ברור שאין תקנה למשפחה, הגירושין חייבים להיערך בדרך שקבעה תורה עפ"י מסורת חכמים, וכל המשנה בגטין גט שסידרוהו הדיוטות יש לפסול אותו, ויש הפוסלים גם גט שסידר אדם שאינו מוסמך ולא |
|
עיקר הגירושין שבעה דברים חייבים להיות כדי שהאישה תתגרש: שלא יגרש האיש אלא מרצונו, שנאמר "והיה אם לא תמצא חן בעיניו, וכתב לה ספר.א כריתות". מכאן שאינו מגרש אלא מרצונו ואם נתגרשה שלא מרצונו אינה מגורשת.__ שיגרש בכתב, ולא בדרך אחרת, שנאמר "וכתב לה ספר כריתות". וכך אמרו חז"ל :.ב ".תשרגתמ הביתכב :הל בתכו"__ שייתן הבעל או שלוחו את הגט לידה של האישה, ולא שתיקח אותו האישה. שנאמר .ג "ונתן בידה". __ שהגט יינתן לאישה או לשליחה, שנאמר : "ונתן בידה". שליחה יכול אף הוא לקבל את .ד .חלושה ומכ אוה חילש יכ ,טגה__ שייתן את הגט לאישה בפני עדים, שנאמר "על פי שני עדים או שלשה עדים יקום דבר"..ה שייתן את הגט לשם גירושין, ולא שייתן את הגט כאילו הוא שטר חוב או דבר אחר. .ו מדרבנן: שתקבל האישה את הגט מרצונה החופשי. תקנה זו היא אחת התקנות של רבנו .ז גרשם מאור הגולה, שהטיל חרם שלא לגרש אישה בעל כורחה. __ |
|
ותוהמ – טגה ארבעה דברים הם ביסודו של גט מן התורה: תא חלשיש אלו ,"ותיבמ החלשו" רמאנש ,ותשא תא שריג לעבהש וב שרופמ היהיש .א .הנממ ומצע__ .הניבל וניבש רשקה תא תרוכ אוהש וב שרופמ אהיש .ב שיהא נכתב לשם האישה המתגרשת, ולא שייכתב סתם, שנאמר "וכתב לה" – לשמה,.ג ולפי הרמב"ם – גם לשמו.__ שלא יהיה צורך לעשות בגט לאחר כתיבתו פעולה נוספת (כמו חיתוך, למשל) אלא.ד .השיאל ותיתל__ |
|
שרגל הייפכ בכל המקרים שהנישואין אסורים, כגון כוהן הנושא גרושה או ישראל הנושא ממזרת, כופים את הבעל לגרש את אשתו. יש מקרים שבהם כופים את הבעל לגרש גם בגלל דרישה של האישה. אם הבעל סובל ממחלות מסוכנות ומידבקות, כמו למשל, "מוכה שחין וצרעת", או אם הוא עוסק ב"אומנות מסרחת" – במקרים כאלה האישה יכולה לבקש פסק דין שיחייב את הבעל לתת גט. גם במקרה שבית הדין קובע כי קיימים נימוקים מספיקים לגירושין, אין לשכוח את אולם לא תמיד הגט המעושה פסול. בנישואין אסורים, או באותם המקרים שנאמר בהם |
|
רמב"ם, גירושין ב, כ מי שהדין נותן שכופים אותו לגרש את אשתו, ולא רצה לגרשה, בית הדין של ישראל, בכל מקום ובכל זמן, מכים אותו עד שיאמר "רוצה אני", ויכתוב הגט, והוא גט כשר… ולמה לא בטל גט זה, שהרי הוא אנוס? שאין אומרים אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה, כגון מי שהוכה עד שמכר או עד שנתן. אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה או לעשות עברה, ,ותושעל רוסאה רבדמ קחרתנש דע וא ותושעל בייחש רבד השעש דע הכוהו אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס את עצמו בדעתו הרעה. לפיכך זה שאינו תווצמה לכ תושעל הצורו ,לארשימ תויהל הצור אוהש רחאמ ,שרגתהל הצור ולהתרחק מעברות, ויצרו הוא שתקפו, כיוון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר .ונוצרל שריג רבכ – "ינא הצור" |
|
לפי החוק הקיים במדינה יכול בית הדין הרבני לפסוק מאסר לאדם או לשלול ממנו רשיון נהיגה או להטיל עליו סנקציות נוספות, עד שהוא מסכים לתת גט. אבל מתוך החשש של "גט מעושה" מובן מדוע אין בית הדין מרבה להשתמש בדרך זו. יש מקרים בהם האישה מסרבת לקבל גט, שעה שבית הדין סבור שיש הצדקה למתן הגט. . |
|
 |
|
םוגרת בשני בשבת, בשני ימים לירח סיוון שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושתיים עשרה לבריאת העולם למניין שאנו מונים כאן בעיר ירושלים היושבת על מי שילוח ועל מי בורות, אני…. בן…. העומד היום בירושלים הנזכרת, וכל שם אחר וכינוי שיש לי ולאבותיי ולמקומי, חפצתי ברצון נפשי בלא אונס, ועזבתי ופטרתי וגירשתי אותך לעצמך, את אשתי …. הנקראת…. בת…. העומדת היום בירושלים הנזכרת וכל שם אחר וכנוי שיש לך ולאבותייך ולמקומך, שהיית אשתי מקודם לכן, וכעת פטרתי ועזבתי וגירשתי אותך לעצמך, שתהיי רשאית ושולטת בנפשך ללכת להינשא לכל איש שתרצי, ואיש לא ימחה בידך משמי מהיום הזה ולעולם, והרי את מותרת לכל אדם. וזה אשר יהיה לך ממני ספר גירושין ואיגרת עזיבה וגט פיטורין |
|
המשך: דיני ירושה |
