הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח

פברואר 10, 2010 · מאת לאה נעמי גולדפלד · סיני, גיליון צ"ו, 1985 · בית


דלפדלוג ימענ האל

ה"משת וצ יניס
תורעה אלל ספדנ

ירומו יבא רכזל
הרב ד"ר מ. פוגלמן זצ"ל

תוכן המאמר:

ן"במרה חסונ
ן"במרה
ם"במרה
השינויים העיקריים בין הנוסח הרמב"ן לנוסח דפוס רומי
יסניש-רליש חוכיו
השוואת נוסחאות בין כתבי-יד והדפוס הראשון של פרק יא,ד

המאמר עוסק בפרק אחד עשר הלכה ד' בספר שופטים מתוך משנה תורה:תיצמת

לרמב"ם, העוסק בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח. המאמר סוקר את שינויי הנוסח
המופיעים בדפוסים השונים במשך השנים ומסביר את הרקע לשינויים.

ספר שופטים במשנה תורה; הלכות מלכים; מלך המשיח; :חתפמ תולימ


בספר שופטים, הספר האחרון של משנה תורה לרמב"ם, שנים עשר פרקים, והפרקים י"א וי"ב
מוקדשים לנושא המלך המשיח. בדברינו נדון בכמה עניינים הנוגעים בעיקר לפרק אחד-עשר,
הלכה ד'. פרק זה הוא חלק בלתי נפרד מהלכות מלכים ומלחמות, אף על פי שמהותו ומהותו
של פרק שנים-עשר הנמשך ממנו מיוחדים בתוכנם ובאופיים.

המדפיסים בומברג, בראגאדין ויוסטיניאן, שהדפיסו את משנה תורה עם פירושים, שמו לב
למיוחד שבפרק הזה ובפרק הבא אחריו והדפיסו בכותרת דף תשס"ג, שבו פרקים אלה,
'הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח'. בדפוס רומי, הנחשב לדפוס ראשון של משנה תורה,
כנראה לפני שנת ר"מ, נמנים פרקים אחד עשר ושנים עשר עם 'הלכות מלכים ומלחמות'.
בדפוס שונצינו ר"נ, גם הוא כמו דפוס רומי, בלי פירושים, הודפס בכותרת דפים רו,ב ועד
כותרת דף רט 'הל' מלכי' ומלחמותיה' (עם שינויים קלים בקיצורי המילים). 'הלכות מלכים
ומלחמות' או 'הלכות מלכים ומלחמותיהם' הוא הנוסח המקובל בדפוסים של משנה תורה עד
ימינו. המדפיסים לא ראו לנכון להוסיף את המלים 'ומלך המשיח', וכך נבלעה מיוחדותם של
פרקים אלה בתוך הלכות מלכים ומלחמותיהם.

השוני שבין גוף הנוסח בדפוסי רומי ר"מ, שונצינו ר"נ, ונציה (רפ"ד, ש"י-שי"א), קושטא
רס"ט, אמסטרדם תס"ב, לבין גוף הנוסח בדפוסים אחרים, במה שנוגע לפרק אחד עשר, בולט
מאוד. שוני זה השתרש כל כך בקרב המדפיסים, עד שהפך ברבות השנים לנוסח מובן מאליו,
וכך נהוג להדפיס את מהדורות משנה תורה גם בזמננו.

נוסח הטקסט המקובל כפי שהוא מופיע במהדורות רגילות של משנה תורה, ספר שופטים,
הלכות מלכים, פרק אחד עשר, הלכה ד', כך הוא:

"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב
ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת
שהוא משיח. אם עשה והצליח הרי זה משיח בודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את
ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם
."דחא


:אוה ימור סופד חסונ תאז תמועל

"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצו כדוד אביו כפי תורה שבכת'
ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת
שהוא משיח. אם עשה והצליח ונצח כל האומו שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבע נדחי
ישראל הרי זה משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה
עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים והכשרים שמתו ולא העמידו הקבה
אלא לנסות בו רבים שנאמר ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהן ולברר וללבן עד עת קץ כי
עת למועד. אף שדמה יהיה משיח ונהרג בבד כבר נתנבא בו דניאל שנ' ובני פריצי עמך
ינשאו להעמיד חזון ונכשלו וכי יש מכשול גדול מזה שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל
לישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותם וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר
שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה' אך
מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו
מחשבותיו וכל הדברים אלו ושלזה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך
המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנ' כי אז אהפוך אל עמים שפה בורה
לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד כיצד כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח
ומדברי התורה ומדברי המצות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמי' רבים ערלי לב
והם נושאי' ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה אלו אומר' מצות אילו אמת היו וכבר
בטלו בשמן הזה ולא היו נוהגות לדורות ואלו אומר' דברים נסתרות יש בהן ואינן
כפשוטן וכבר בא משיח וגילה נסתריהם וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום
ונשא מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם
."םועטה

 

ן"במרה חסונ

השינויים הגדולים הללו, כמו למשל, בהשוואה בין דפוס רומי לבין דפוס וניציאה של"ד-של"ו,
ואח"כ שורה ארוכה של דפוסים עד ימינו, נובעים משינויים שנעשו בפרק אחד-עשר בכתבי יד
ובדפוסים של משנה תורה. מתי החלו השינויים האלה? נתבונן בקטע מתוך הלכה ד', כפי
:ויעמוש להקל ריבסמ ן"במרה "המימת 'ה תרות" ותשרדב .ן"במרה לצא עיפומ אוהש

"ואל תשתבשו באומות שאף הם נוחלי התורה, הם הקרובים לאמצע הישוב כגון
הנוצרים והישמעאלים, לפי שהעתיקו התורה ולמדוה, וכשגברה רומי על קצת הקצוות,
למדו ממנה תורה ועשו חוקים ומשפטים דוגמא של תורה, אבל בני אדם יושבי הקצוות
הרחוקות, שלא למדו תורה ולא ראו ישראל ואת מנהגם או שלא שמעו עליהם מפני
גבול שביניהם, בהמות גמורות הם, …למדנו שלא היה באותו זמן אומה ולשון בעולם
שיהא להם נימוסים טובים וישרים ישובי המדינות בישראל ופי' משפטים כך הוא וכל
שכן החוקים שהם המצוות החקוקות בעולם [כמו שאני אומר]. ולפיכך אמר הרב משה
ז"ל: [כל אלו הדברים של… ושל זה הישמעאלי הבא אחריו, כולם לתקן דרך למלך
המשיח. כיצד שכבר נמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה, ופשטו דברים
אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והאם נושאין ונותנין בדברים אלו ובמצות
התורה, אלו אמרו המצות כבר היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגין לדורות. ואלו
אמר דברים נסתרים יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא המלך המשיח עליו נתנבאו,
וכשיעמוד המלך המשיח יצליח וירום וינשא מיד הם כולם חוזרין ויודעין ששקר נחלו
אבותיהם ושנביאיהם הטעום]".


בדרשה זו שדרש הרמב"ן ( )1270 – 1194בבית הכנסת בברצלונה כשבוע ימים ארך הויכוח
שהיה לו עם המומר פאבלו כריסטיאני בשנת ,1263מסתייע הדורש בהבאה מדבריו של
הרמב"ם בהלכה ד' כדי לחזק את נכונות דעתו על מקומם של הנצרות והאיסלאם בתרבות
העמים. נציב זה לעומת זה את נוסח הרמב"ן בדרשתו על פי מהדורת וינא ואת נוסח הרמב"ם
.ימור סופד יפ לע

ן"במרה

כל אלו הדברים של ישו הנוצרי ושל זה הישמעאלי הבא אחריו כולם לתקן דרך למלך המשיח
כיצד שכבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ופשטו דברים אלו באיים
רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאין ונותנין בדברים אלו ובמצות התורה, אלו אמרו
המצות כבר היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגין לדורות ואלו אמרו דברים נסתרים יש
בהם ואינן כפשוטם וכבר בא המשיח עליו נתנבאו וכשיעמוד המלך המשיח יצליח וירום וינשא
מיד הם כולם חוזרין ויודעין ששקר נחלו אבותיהם ואבותיהם הטעום.

ם"במרה

וכל הדברים אלו ושלזה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את
העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנ' כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'
ולעבדו שכם אחד כיצד כבר נתמלא העולם כולו באיים רחוקים ובעמי' רבים ערלי לב והם
נושאי' ונותנים בדברים אלו ובמצות התורה אלו אומר' מצות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן
הזה ולא היו נוהגות לדורות ואלו אומרי' דברים נסתרות יש בהן ואינן כפשוטן וכבר בא משיח
וגלה נסתריהם וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום ונשא מיד הם כולן חוזרין
ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.

השינויים העיקריים בין הנוסח הרמב"ן לנוסח דפוס רומי

השינויים העיקריים שבין הנוסח המובא על ידי הרמב"ן לבין הנוסח שבדפוס רומי מראה,
שבדפוס רומי הושמטו המילים "ישו הנוצרי". אצל הרמב"ן מופיע המשפט "לתקן דרך למלך
המשיח", ובדפוס רומי המשפט המקביל הוא: "אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את
העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". הרמב"ן אינו מביא את המובאה מצפניה ג, ט "כי אז אהפוך
אל עמים" וכו'. הרמב"ן אומר: "המצות כבר היו", ובדפוס רומי "מצות אילו אמת היו".
הרמב"ן: "כבר בא המשיח עליו נתנבאו" ובדפוס רומי: "וכבר בא משיח וגלה נסתריהם".
רמב"ן: "וכשיעמוד המלך המשיח יצליח"; ודפוס רומי: "וכשיעמוד המלך המשיח באמת".
ההשוואה בין נוסח המובאה שהביא הרמב"ן לבין הנוסח שבדפוס רומי מורה, שהרמב"ן
המכב הזארפאראפ המ תדימב עבק אלא ,'ד הכלהמ תקיודמ האבומ איבה אל ותשרדב
ביטויים כדי להדגיש את צדקת דעתו, כמו, למשל, בביטוי "המשיח עליו נתנבאו".

די בתכ יאדווב היהש ,ן"במרה לש ותושרל דמעש הרות הנשמ רפס לש דיה בתכש החינמ ינא
שלם וקרוב (יחסית) מבחינת הזמן לעת חיבורו, היה הנוסח המקורי של פרק אחד עשר
בהלכות מלכים, נוסח מקביל בשלמותו לכתבי היד, שהשתמש בהם מדפיס דפוס רומי.
השינויים שהצבענו עליהם כאן חלו בהבאות של הרמב"ן מתוך האופי המיוחד של הבאה
בשעת דרשה. אפשר להכיר בדרשת הרמב"ן המשך ענייני, המחזק את טיעוניו בוויכוח.
,ולש השרדה רמולכ ן"במרה לש הז רוביחש ,תור .ס בתוכ הנולצרב חוכיו לע ורמאמב
התפרסמה בפומבי לשם השלמת הוויכוח בחצר המלך בסרגוסה. לדעתו של רות הושמעו דברי
הרמב"ן, כנראה, בין השנים ,1267 – 1263בעת שהיה על הרמב"ן להרחיב את נושא הוויכוח.
הניוב קעניללעי ידי לע המסרפתהש ,השרדה לש היינשה הרודהמה תא תור קדב אל יכ ,המדנ
תרל"ג. מהדורה זו היא המהדורה המתוקנת לעומת מהדורת ליפסיא, תרי"ג, שנרשם בה
.הסוגרסב האשינ השרדהש

דעת שעוועל היא, שדרשת הרמב"ן נאמרה לא בפני המלך, אלא אחרי עזיבתו, בפני הקהל
היהודי בבית-הכנסת. אפשר גם לשער שהדרשה הושמעה בפני המלך ובפני הקהל היהודי גם
יחד. מנוסח הוויכוח והתעודות הנוגעות לוויכוח ברצלונה אנו יודעים, שהרמב"ן יצא מן
הוויכוח כשידו על העליונה. מאידך ברור, כי כתוצאה ישירה של ויכוח זה, וכנראה גם מתוכן
הדרשה המשלימה את הוויכוח, הוצאו פקודות נגד היהודים. פקודות מסוג זה פתחו אפשרות
של התקפה על ספרים של יהודים. כזו הייתה הפקודה, שבה ניתנה שהות ליהודים במשך
שלושה חודשים, למחוק מספריהם דברים הפוגעים בישו ובאמו.

"פקודה מיוחדת ניתנה בעניין ספר 'שופטים' של ה'משנה תורה' להרמב"ם בגלל
הדברים על ישו הנוצרי שנאמרו בסוף ספר מלכים. היהודים נצטוו למסור את כל
הטפסים שברשותם לפקידי המלך כדי שיישרפו בפומבי… כמעט באותם הימים, או
ימים וחודשים מעטים אחרי כן, יצאו פקודות ממתיקות את הדין… ואשר למחיקת
ספריהם, כנזכר, יש להניח להם שהות של חודש ימים, שיטענו את טענותיהם". (י' בער,
תולדות היהודים בספרד הנוצרית עמוד .)93


ויכוח ברצלונה נערך בחודש יולי ,1263והפקודות ניתנו באוגוסט של אותה שנה. רק בפברואר
" 1265פטר יעקב הראשון את יהודי ברצלונה מן החובה לתת את הדין בפני הדומיניקנים על
תוכן ספריהם". גם אם ניטל עוקצן של הפקודות נגד ספר שופטים, הרי שגרעין החבלה
בטקסט זה כבר הוחל באותם ימים. ספר שופטים היה מועד לשריפה ואבדן וחזר להתקיים
בפרהסיה ברשות המלכות, אבל תוצאות ויכוח ברצלונה פתחו את הפתח לשינויים בטקסט
המקורי. בשנים שלאחר מכן נערכים שינויים מרחיקי לכת באחת הפסקאות המפורסמות של
הלכות מלכים פרק י"א, שינויים טקסטואליים, שכמעט שנטלו מפסקה זו את עיקר
משמעותה. מצב זה בולט בעיקר בדפוסים שבאו אחרי הדפוסים הראשונים. מצבו המוזנח של
לש הדימתמה סוסיהה תעפות לע הרומ ,הרות הנשמ לש תושדח תורודהמב וליפא ,טסקטה
המדפיס והמהדירים כלפי האפשרות להחזיר את הטקסט המקורי למקומו הראשון.

 

יסניש-רליש חוכיו

מאות שנים חלפו, והטקסט החבול של פרק אחד עשר בספר שופטים נשאר בשיממונו, רק
יחידים, מי שהיו קרובים במיוחד אל כתבי יד עבריים או מי שהכירו דפוסים ראשונים, שמו
.ומויקל בל

י. י. קאבאק פרסם בכתב העת 'ישורון' את הטקסט החסר בדפוסים המקובלים של 'משנה
ל"ז ם"במרהל "הקזחה די" רפסמ טמשנה רמאמה ,הנושאר אצי הזו" :וירבד הלאו ,'הרות
בהלכות "מלכים" פי"א (נעתק מן הכ"י אשר היה בידי הרב הגדול החכם ר' נחמן נתן קורוניל
[ ]1890 – 1810ונדפס בספר "יודענטויפען אין אסטעררייך" להחכם ג. וולף, ונמצא גם בכ"י
בבית עקד הספרים אשר בוינא הבירה). וז"ל: "אף ישוע הנוצרי יש"ו דמה שהוא משיח…
הטעום". קאבאק סיים את המובאה בהסבר מסתייג משל עצמו: "וזאת להודע ולהגלות כי
אין אחריות המאמר הנ"ל עלי, כי לא גיליתי דעתי ומחשבתי בזה העניין, ורק דברי הרמב"ם
ז"ל הבאתי, בל שום חסרון ויתרון לתועלת קורות חכמת ישראל". עד כדי כך היה החשש
לעמוד מול אמת כתובה, אך כמעט לא ידועה לקהל הקוראים הרגיל. דברי הרמב"ם בהלכות
מלכים, דווקא בפרקים האחרונים שבהם, היו מקור קבוע לעיון וקביעת עמדה בחוגים
יהודיים שונים.

באוסף מגוון של כתבי-יד עבריים הנשמרים בספרייה בברלין מצאתי את דבריו של רפאל הלוי
מהנובר על "חשבון הקץ והתחייה", הנוגעים לשנים תקמ"ג ותתקס"ג. רפאל הלוי מהנובר
רוצה להוכיח, "שכל אחד מישראל מחויב לעשות לו סימן לקץ הפלאות כדי שיחכה לו כי בא
יבוא…". הוא עורך טבלת חישובים מדויקת על הגאולה ועל תחיית המתים. בפתח דבריו הוא
מביא לא-במדויק מהלכות מלכים: "הרמב"ם הלכות מלכים. מלך המשיח עתיד לעמוד
ולהחזיר מלכות דוד… וכל מי שאינו מאמין בו… וכו'". והוא מסביר: ואע"פ שאמרו חכמינו
ז"ל תיפח רוחן של מחשבי קיצין… לא אמרו אלא על אותן שרוצים לחשוב הקיצין, ואם חס
ושלום יעבור הזמן מכחישין ביאת הקץ לגמרי, כדמבואר באברבנאל ודומה… ואדרבה, כל
אחד מישראל מחויב לעשות לו סימן לקץ הפלאות… ואם ח"ו יאוחר ידע, כי עוונותיו גרמו,
לפיכך כל אחד מישראל ישוב בתשובה שלימה, ועל ידי התשובה ימהר הקץ…". וכן הלאה
בנוגע לכתב יד זה מציין מ. שטיינשניידר לגבי פתח דבריו של הנובר:
Die Vorbemerkung beginntברמב"ם הלכות מלכים מלך המשיח ,scheint unbekanntדברי
שטיינשניידר כאן תמוהים ובלתי מובנים.

בשנת 1885נסב ויכוח בנושא תיאולוגי רגיש מעל דפי כתב העת Jewish Chronicleבלונדון.
במרכז הוויכוח נידון מקומו של הרעיון הנוצרי בתרבות האנושית, בעיקר מנקודת ראות
יהודית. נקודת המוצא של הוויכוח הייתה דעתו של ש. שילר-שינסי, רב אורתודוכסי, למדן,
לע תולבוקמ-יתלבו תוחותפ תועדב לגדש ,הבחר תיללכ הלכשה לעבו לארשי תמכח שיא
הסביבה היהודית הרגילה בזמנו. שילר-שינסי הסביר את יחסו של הרמב"ם לנצרות במובן,
תד לא תיתנומאה תוחתפתהה לש הפוסב עיגהל הינימאמל תעייסמה תדכ תבשחנ תורצנהש
:בתכ אוה .תמאה


"…Surely every enlightened and pious Jew must see and freely acknoyledge that if Jesus

is not Saviour of those who do not believe in him he is a Saviour of those who so believe on

him… May … Christianity … bring …many … to Christian worship of the God first

recognised and taught by Israel to mankind …this View is shared not only … by the

Babylonian Talmud and Maimonides…but by millions of people … "


סגנון דבריו הנלהב של שילר-שינסי נבע בשעתו על רקע קשריו הידידותיים עם עילית
המלומדים הנוצרים. היה לו ניסיון חיובי עם הקהילה הנוצרית וטען לסניגוריה אובייקטיבית
תואצותב ללכ יסניש-רליש עגנ אל Jewish Chronicle יפד לע שרפנש חוכיווב .היפלכ
ההיסטוריות הקשות שנגרמו על ידי הנצרות כלפי היהדות והיהודים. עיקר עניינו של
שילר-שינסי בהקשר מיוחד זה הוא להעלות על נס את מצבם של המאמינים הנוצרים,
שהשתחררו מעבודת האלילים וקיבלו את בשורת האמונה, בשורה שניתנה לעולם מידי עם
ישראל. האסמכתא ששילר-שינסי משתמש בה הם דברי הרמב"ם בהלכה ד', פרק אחד עשר,
הלכות מלכים. באסמכתא כבדת משקל זו הוא פונה אל היהודים ואל הנוצרים, ולמעשה מעל
דפי העיתון בעיקר לחברה היהודית, במגמה ליצור מצב של סובלנות אל הסביבה. שילר-שינסי
הוסיף על טיעוניו גם את הדעה שהובעה בתלמוד: "א"ר יצחק, אין בן דוד בא עד שתתהפך כל
המלכות למינות". הוא עצמו הבין 'מינות' במובן 'נצרות'. האסמכתא של שילר-שינסי
המבוססת על דברי הרמב"ם בהלכה ד' היא בפרסומה מעין חידוש לקורא היהודי מן השורה,
כיוון שהקורא הרגיל הכיר את הטקסט החבול, המקובל של הלכה זו, אפילו אולי בלי להעלות
סימן שאלה בנוגע לתוכן הקטוע. האדם שנכנס לוויכוח עם שילר-שינסי, הכיר בקיומו של
לש תורצנה יפלכ תירוגינסה ותדמע תא לוכו לכמ ללשו 'ד הכלה לש אלמה טסקטה
שילר-שינסי ואת ההסבר שנתן 'הדוקטור' (שילר-שינסי) לדברי הרמב"ם.

אפשר להניח, שהטקסט המובא בכתב-העת (על ידי העורך) נלקח מתוך דפוס רומי, או דפוס
קרוב לדפוס זה. ייתכן ששילר-שינסי עצמו הסתמך על כתב יד קמברידג' של משנה תורה
שסימנו הוא .Add. 1564אבל אין הוא אומר זאת בפירוש. הוא מסביר, שבידו טקסט מדויק
יותר מאשר זה שהובא בעיתון.

אשונ לע חוכיו היה הילגנא תליהק לש ידוהיה תעה בתכ יפד לעמ יסניש-רליש לש חוכיווה
עדין, הנוגע במערכת האמונה של יהודים ונוצרים, והוא מעוגן ברקע התרבותי חברתי של
מלומד במעמדו של שילר-שינסי בתוך הקהילה היהודית והנוצרית. נקודת הכובד של ויכוח
הנותנה תורשפאהו אלמה עודיה טסקטה לש תונוש תויצטרפרטניא לע הארמ יסניש-רליש
למתווכים להסתמך על טקסט זה. ויכוח זה החיה מחדש את בעיית החסר הקשה בטקסט
הרמב"ם. הרגישות היתרה, שהשתרשה בקרב המדפיסים היהודיים כלפי השקפות עולם
היסטוריות הנוגעות ביסודות האמונה מבית מדרשו של הרמב"ם, מנעה מהם, אפילו בעת
פריחתה של חכמת ישראל, לפרסם את הטקסט השלם. שילר-שינסי הסתייע בדברי הרמב"ם
הברורים הקובעים, שהנצרות והאיסלאם הם פורצי הדרך בקנה מידה רחב ביותר לנשיאת
האמונה היהודית השורשית. הרמב"ם קובע כך, אחרי שהוא מסתכל אל האירועים מנקודת
ראותו של המאמין השלם, למרות כל הרציונליזציה של העניין: "אבל מחשבות בורא העולם
אין כוח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו, וכל הדברים האלו של
ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן העולם
כולו לעבוד את ה' ביחד"… כך הייתה גם דעתו של הרמב"ן, שביטא דעה זו בדרשתו שדרש
.הנולצרב חוכיו ירחא

עד ימינו טרם נשתנתה מגמת חוסר האובייקטיביות כלפי הטקסט הלוקה בחסר במהדורות
.'הרות הנשמ' לש תונוש

 

השוואת נוסחאות בין כתבי-יד והדפוס הראשון של קטע
בהלכה ד' בפרק אחד-עשר, ספר שופטים

ההשוואה כאן, שהיא חלקית בלבד, נעשית לגבי קטע בהלכה ד'. ששובש במהדורות שונות.
אני בודקת שמונה כתבי-יד הנמצאים בספריות קמברידג' ואוקספורד. כבסיס משותף
להשוואה נקבע דפוס רומי, שנדפס לפני שנת ר"מ, טקסט שבו השיבוש מועט. את הקטע מתוך
כתב-יד קמברידג' נביא כאן במלואו, ואת יתר כתבי-היד נביא רק במה שהם שונים מכתב-יד
.תושגדומ תויתואב ספדומ ימור סופדמ הנוש אוהש המ לכ .ימור

:Add. 1564 'גדירבמק די-בתכ .1

אבנ משיח ונהרג בבית דין כבר אוהש המד ורכזו ומש החמי ירצנה עושי ףא
דניאל שנ' ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו וכי יש מכשול גדול מזה שכל
ומחזק מצוותם וזה םצבקמו םעישומו לארשי לאוג חישמהמ ואבנ םיאיבנה
גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף אוה ( ) עשרה

מחשבות בורא עולם לבא .י-י ידעלבמ הולא דובעלוהתורה ולהטעות רוב העולם
אין כח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו וכל הדברים
ןניא שם רשעים ירקב וירחא דמעש ילאעמשיה הז לשו ירצנה עושי לש ולאה
אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את י-י ביחד שנ' אז
אהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם י-י ולעבדו שכם אחד. כיצד כבר נתמלא
העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצות ופשטו דברים אלו לכ

באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצות
התורה. אלו אומרים מצות אלו אמת היו וכבר בטלו ולא היו נוהגות לדורות
ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם
מיד כולם הם חוזרים ויודעים אשניווכשיעמוד מלך המשיח באמת וירום
ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.


.2כתב יד אוקספורד ,)MS. Laud. 159 )Neubauer 571הוא כ"י על קלף כתיבה רבנית אשכנזית
במצב מצוין.

ואבנ שיהיה משיח; שכל הנביאים המד ; ורכזו ומש החמי ירצונה עושי ףא
(רסח) דובעלו; ולהטעות רוב העולם ישראל ומקבצם לאוג חישמהש ורבדו
דרך; שפה ברורה שיל אלא וניא ;ירצונה עושי לש ;תובשחמ ךא ;'ה ידעלבמ
; והם נושאים ונותנים בדברים רשב ילרעו בל ילרע ;ולאה; ופשטו דברים דחי

;(רסח) תוגהונ ויה אלו ;ולטב רבכו (רסח) תמא ולא תוצמ ;הרותה תורתוסה ולא
; וכשיעמוד המלך המשי' באמת ויצליח ךלמה חישמ אב רבכו ;ןיטושפ ןניאו
.םועטה וינשא; ונביאיהם םוריו


.3כתב-יד אוקספורד ,)MS. Arch. Seld. A4 )Neubauer 610קלף, כתיבה רבנית אשכנזית, בסוף
הטקסט חסר. בתוספת פירושים ושו"ת מהר"ם מרוטנבורג.

;יצירפ ינבו (רסח) וב לאינד אבנתנ רבכ ;היהישהמד ורכזו ומש חמי ירצונה ושי ףא
שהמשיח גואל ישר' ומושיעם ומקבצם; וזה גרם לאבד ורבדו ואבנשכל הנביאים
ושי לש וליאה 'ירבדה לכו ;תובשחמ לבא ;י-י ידעלבמ (רסח) דובעלו …'רשי
ילרעו בל ילרע ; וללה ופשטו דברים חישמ; כבר נתמלא העולם מדברי ירצונה
תמא וליא תוצמ 'מוא וליא ;הרותה תורתוסה והם נושאי' ונותני' בדברי' אלו רשב
אב רבכו ;'יטושפ(חסר) ולא היו נוהגי' (חסר); ואילו אמ' דברי' רבי' נסתרו' ואינן
; מיד הם כולן חוזרין ויודעין ששקר (חסר).משיח המלך


.4כתב-יד אוקספורד ,)MS. Opp. Fol. 31 )Neubauer 603קלף, אותיות מרובעות, תאריך
בקולופון – שנת שבעים וחמש ( )1315חלק מחוק וכתוב מחדש.

םלועה ינב בור ;לארשיל לאוג חישמ ש ;חישמ אף אותו שדימה שיהיה

יכלמל הנוצרי; ולישר דרך ושי לש ;תובשחמ לבא ;תולודג תוריבע רובעלו

המשיח; ולתקן (חסר) את; כבר נתמלא העולם (חסר) מדברי המשיח (חסר) ומדברי
המצות; אלו אומ' (חסר) אמת היו וכבר בטלו; (בסוף הקטע חסרה המלה: הטעום).


.5כתב-יד אוקספורד ,)MS. Can. Or. 78 )Neubauer 568מחיקות רבות בין השורות, קטע שלם
מחוק. יש חתימות הצנזור, יש קולופון. תאריך: תתקמ"ה. קלף, כתיבה ספרדית. הקטע
:הז אוה תוקיחמה ירחא ראשנש

אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו
מחשבותיו וכל הדברים האלו של (מחוק) שעמד אחריו אינו אלא לישר דרך למלך
המשיח ולתקן את כל העולם כולו לעבוד את י-י ביחד שנ' כי אז אהפוך אל עמים שפה
ברורה לקרוא כלם בשם י-י לעבדו שכם אחד. כיצד? כבר נתמלא העולם כלו מדברי
המשיח ומדברי התורה ומדברי המצות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים
והם נושאים ונותנין בדברים אלו אלו אומרי' ולא היו ולא אומרים
דברים נסתרים יש בהם ואינן כפשוטן וכשיעמוד המשיח באמת ויצליח וירום
וינשא מיד הם כל ויודעים שנביאיהם ואבותיה


.MS. Mich) ,(רפוס בתכ) תינבר הביתכ ,(MS. Hunt. 597 (Neubauer 625 דרופסקוא די בתכ .6
,)625המשפטים בהם נזכר ישו מחוקים.

;י-י ידעלבמ (רסח) דובעלו ;(רסח) םצבקמו םעישומו 'רשי לאוג חישמהש
בל ילרע וללה מחשבות; מדברי המשיח (חסר) ומדברי המצות; ופשטו דברים לבא

; ולא היו נוהגות (חסר); ואינם הרותה תורתוסה; בדברים אלו רשב ילרעו

; בסיום חסר: חוזרין ויודעין ששקר (חסר);םיטושפ


.7כתב יד אוקספורד ,)MS. Mich. 614 )Neubauer 601קלף, כ"י רבני ספרדי, קולופון, אשורי
קניות של כתב היד, שנת חמשת אלפים ומאה וכ"ט ליצירה ( .)1369משפטים שבהם נזכר שמו
של ישו מחוקים, מתחיל בשמו שדימה'.

ומחזיק ב מצותם ישראל; ומחזקם ומקבצם לאוג חישמהש ;לושכמ ןיאו

מחשבות; וכל הדברים אילו שלזה; פשטו לבא ;ברחב 'רשי תא דבאל םרוג הזו
לדורות; ואינן כפשוטן; ונתינ אל יכ ;ויה תמא (רסח) 'מוא וליא ;הדברים האילו

;לכשיעמוד מלך לבא ;הלתנש חישמה אב רבכו ;םה תמא 'ירמוא וליאו
.רקש יכחוזרין ויודעין


.8כתב יד אוקספורד ,)MS. Hunt. 563 )Neubauer 613נייר, כתיבה רבנית, חלב, קולופון שנת
רמ"ד ( .)1483כתב יד זה הוא המאוחר ביותר מן הדוגמאות הנמסרות כאן. תיקונים מלמעלה
למטה. הוא גם כתב היד המלא ביותר לעומת כתבי-היד המוזכרים כאן. יתכן שהוא הטקסט
הקרוב ביותר לדפוס רומי וגם לטקסט המובא בכתב העת .Jewish Chronicle

לבא; ולהטעות (חסר) העולם; שאריתן ולהשפילן רזפלו ;ירצנה עושי ףא
; אלו אומרין מצוות ירצנה עושי לש הלאהמחשבות בורא העולם; וכל הדברים
;ןהירתסנ דברים נסתרים יש בהן; בא משיח וגלה ןירמוא לאו ;ויה תמא (רסח)
.אשניו םוריו


דרופסקואב הנאילדובה תירפסבו 'גדירבמקב הטיסרבינואה תירפס ינרפסל הנותנ יתדות
שהעמידו לרשותי את כתבי-היד הנזכרים כאן.

:Jewish Chronicle, July 3, 1885 תעה בתכב אבומה טסקטה

"ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל
מלכי בית דוד השלמים והכשרים שמתו ולא העמידו הב"ה אלא לנסות בו רבים שנא
ומן המשכילים יכשלו לצרף בהן ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד חזון למועד אף ישוע
הנצרי דמה שיהיה משיח ונהרג בב"ד כבר נתנבא בו דניאל ובני פריצי עמך
ינשאו להעמיד חזון ונכשלו וכי יש מכשול גדול מזה שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל
ישראל ומושיעם ומקבצם ומחזק מצותם וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם
ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם ולעבוד אלוה מבלעדי י-י אבל
מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו
מחשבותיו וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן
אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן העולם כולו לעבוד את י-י ביחד שנא' כי אז אהפוך
אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם י-י לעבדו שכם אחד כיצד כבר נתמלא העולם
כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים
ובעמים רבים ערלי לב והם נושאין ונותנין בדברים אלו ובמצות התורה אלו אורים
מצות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות ואלו אומרים דברים
נסתרות יש בהן ואין כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם וכשיעמוד המלך המשיח
באמת ויצליח וירום וינשא מיד הם כולם חוזרין ויודעין ששקר נחלו אבותיהם
ושנביאיהם הטעום".


ההשוואה החלקית בין כתבי-היד המובאים כאן לבין דפוס רומי מראה על שינויים בביטויים
ובמלים בודדות. בדפוס רומי הושמט שמו של ישו ונשאר מקום ריק המרמז על ההשמטה.
בכתב-יד קימברידג' Add. 1564מצורפים אל שמו של ישו ושל 'זה הישמעאלי' ביטויי קללה,
שהם, כנראה, בתוספת ידו של המעתיק. ביטויים כאלה אין להם מקום בדפוס רומי או
בדפוסי בראגאדין ויוסטיניאן. בדפוסים אלה האחרונים, השמיט המדפיס את שמות ישו
וישמעאל באופן פשוט: "אף אותו שדמה"; "וכל הדברי' האלו ושל זה שעמד אחריו". אין
המדפיס משאיר כל רוח שהוא המורה על ההשמטה, כמו בדפוס רומי. השינויים הבולטים
והחשובים הם:
ילרע" יוטיבה .MS. Laud 159; MS. Arch. Seld. 4A; MS. Hunt. 597 :דרופסקוא די-יבתכב
לב וערלי בשר" שמופיע בהם נדפס בדפוסי וניציאה רפ"ד, ש"י-שי"א.
כתב-היד " :MS. Opp. Fol. 31ולעבור עבירות גדולות; לישר דרך למלכי המשיח".
."הלתנש חישמה אב רבכו" :MS. Mich. 614 דיה-בתכ

בכל כתבי היד הנזכרים כאן לא אירעה הפגיעה בקטע שלם שנעלם מן המהדורות המודפסות,
החל מדפוס וניציאה של"ד-של"ו, לומר, בכתבי-היד שהבאנו כאן חלים שינויים במלים
בודדות ובביטויים אבל לא חל שינוי מהותי ששינה את אמיתות הטקסט האוטנטי.

לסיום ההשוואה החלקית בין כתבי-היד לבין דפוס רומי נביא את הגרסה המתוקנת לפי
:אנהכ .ק 'ר לש ותכירע

"אף [ישו הנוצרי ימח שמו וזכרו] (ש) דמה שהיה משיח ונהרג בבית דין כבר נתנבא בו
דניאל שנאמר ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. וכי יש מכשול גדול מזה?
שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל לישראל ומושיעם. ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותם
וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם. ולהשפילם ולהחליף התורה. ולהטעות רוב
העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'. אך מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם. כי לא
דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים [ה]אלו [של ישו הנוצרי] ושלזה
הישמע[א]לי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו
לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'
(ו)לעבדו שכם אחד. כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי המצות. ופשטו
דברים אלו באיים רחוקים. ובעמים רבים ערלי לב והם נושאים ונותנים בדברים אלו
ובמצות התורה. אלו אומרים מצות אילו אמת היו. וכבר בטלו בזמן הזה. ולא היו
נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם. ואינן כפשוטן. וכבר בא משיח
וגלה נסתריהם וכשיעמוד המלך המשיח באמת. ויצליח וירום ו[י]נשא. מיד הם כולן
חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום".


האצותכ ,ן"במרה לש ונמזב רבכ הלחה 'ד הכלה רשע דחא קרפ לש ירוקמה טסקטב העיגפה
מן הפקודות שניתנו בתגובה לוויכוח ברצלונה. אי אפשר להצביע על מועד השיבוש בטקסט
מבלי לבדוק את כל כתבי היד הרבים של משנה תורה, ומהם ידועים כשבע מאות במספר.
ייתכן שבצנזורה על ספר שופטים התמזגו שתי מגמות, זו של הצנזורה הנוצרית וזו של
הצנזורה היהודית הפנימית. הצנזורה היהודית עשתה כך מחשש שמא תאונה רעה כוללת
למשנה תורה. אולי היה גם צד נוסף לגבי הקטע בהלכה ד': יהודים לא רצו להודות בתפקיד
נכבד של הנצרות והאיסלאם כפי שהסביר הרמב"ם: "לישר דרך למלך המשיח ולתקן את
העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". מאידך, בוודאי שבעלי דעה כזו לא היו פוגעים בדברים
שאמר הרמב"ם: "וזה גרם לאבד ישראל: ולהחליף התורה…".

דוגמא ברורה של הוראות צנזור נוצרי בנוגע למשנה תורה ניתן לראות בספר הזיקוק. כתב יד
בריטיש מוזאום Or. 6639בדף b25מופיע ברשימת הספרים המזוקקים, ספר הרמב"ם דפוס
ויניציאה. בקשר להלכות מלכים נאמר בדף " :b28עלה תש"ס ע"א ב המלך המשיח… יימחק…
."קחמיי ולוכ א"י קרפ

שיטירבה תירפסב הרות הנשמ לש די יבתכ לש הקידב תעב בל יתמש תניינעמ הדבועל
הפרקים האחרונים של ספר שופטים. חסרים לגמרימוזאום, לונדון. ברוב כתבי היד האלה
:הלא די-יבתכב ומכ
MS. Harley Or 7559 1.

MS. Or. 2456 2.

MS. Or. 1486 3.

MS. Or. 4103 4.

Add. 17.056 5.

MS. Or. 2357 6.

Harley 5702 7.

Add. 11.438 8.

MS. Or. 2421 9.

MS. Or. 2242 10.


הלכות מלכים מצויים למשל בכ"י שלמים כמו:
MS. Or. 1054עם מחיקות1.

Harley 5719עם מחיקות2.


עובדה נוספת היא גם שהפרשנים הקלאסיים של 'משנה תורה' המפרשים את ענייני פרק י"א,
נמנעים מלדון בהלכה ד'. לעומתם ראה רדב"ז (מכ"י) להביא בסוף פירושו את סדר הפרקים
של ספר שופטים, ובסיום דבריו הוא מתייחס במיוחד לפרק י"א כדי להסביר את מיקומו של
פרק זה במשנה תורה: "ביאר בו עניין מלך המשיח, וכן הפרק הבא אחריו. ואיחר אותם, לפי
שהם באחרית הימים. ומ"מ ראוי היה לקבוע אותם בהלכות מלכים, והם דברים מחזיקים
."…תולגה יפייע ידיו הנומאה

הלכות המלך המשיח בפרקים י"א וי"ב הן סיום הרמוני להלך-הרוח של ספר משנה תורה
שתחילתו בספר המדע. סיום מיוחד זה מסביר את ההשקפה היהודית לקראת המצב
האוניברסלי "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ". פרקים אחד עשר
ושנים עשר בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח הם פרקי מחשבה עמוקה, הכתובים
בסגנון של התעלות פיוטית ומשרים תחושה של חיזוק ותקווה לדור עייפי הגלות ומרגישי
ימות המשיח. וכל זה לאור דברי הרמב"ם: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך
."ויהיש דע ויהיש