דלפדלוג ימענ האל
ה"משת וצ יניס
תורעה אלל ספדנ
תורעה אלל ספדנ
תוכן המאמר: ן"במרה חסונ
המאמר עוסק בפרק אחד עשר הלכה ד' בספר שופטים מתוך משנה תורה:תיצמת ספר שופטים במשנה תורה; הלכות מלכים; מלך המשיח; :חתפמ תולימ |
|
בספר שופטים, הספר האחרון של משנה תורה לרמב"ם, שנים עשר פרקים, והפרקים י"א וי"ב מוקדשים לנושא המלך המשיח. בדברינו נדון בכמה עניינים הנוגעים בעיקר לפרק אחד-עשר, הלכה ד'. פרק זה הוא חלק בלתי נפרד מהלכות מלכים ומלחמות, אף על פי שמהותו ומהותו של פרק שנים-עשר הנמשך ממנו מיוחדים בתוכנם ובאופיים. המדפיסים בומברג, בראגאדין ויוסטיניאן, שהדפיסו את משנה תורה עם פירושים, שמו לב השוני שבין גוף הנוסח בדפוסי רומי ר"מ, שונצינו ר"נ, ונציה (רפ"ד, ש"י-שי"א), קושטא נוסח הטקסט המקובל כפי שהוא מופיע במהדורות רגילות של משנה תורה, ספר שופטים, |
|
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב |
|
:אוה ימור סופד חסונ תאז תמועל |
|
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצו כדוד אביו כפי תורה שבכת' |
ן"במרה חסונ
|
השינויים הגדולים הללו, כמו למשל, בהשוואה בין דפוס רומי לבין דפוס וניציאה של"ד-של"ו, ואח"כ שורה ארוכה של דפוסים עד ימינו, נובעים משינויים שנעשו בפרק אחד-עשר בכתבי יד ובדפוסים של משנה תורה. מתי החלו השינויים האלה? נתבונן בקטע מתוך הלכה ד', כפי :ויעמוש להקל ריבסמ ן"במרה "המימת 'ה תרות" ותשרדב .ן"במרה לצא עיפומ אוהש |
|
"ואל תשתבשו באומות שאף הם נוחלי התורה, הם הקרובים לאמצע הישוב כגון |
|
בדרשה זו שדרש הרמב"ן ( )1270 – 1194בבית הכנסת בברצלונה כשבוע ימים ארך הויכוח שהיה לו עם המומר פאבלו כריסטיאני בשנת ,1263מסתייע הדורש בהבאה מדבריו של הרמב"ם בהלכה ד' כדי לחזק את נכונות דעתו על מקומם של הנצרות והאיסלאם בתרבות העמים. נציב זה לעומת זה את נוסח הרמב"ן בדרשתו על פי מהדורת וינא ואת נוסח הרמב"ם .ימור סופד יפ לע
ן"במרה כל אלו הדברים של ישו הנוצרי ושל זה הישמעאלי הבא אחריו כולם לתקן דרך למלך המשיח
ם"במרה וכל הדברים אלו ושלזה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את
השינויים העיקריים בין הנוסח הרמב"ן לנוסח דפוס רומי השינויים העיקריים שבין הנוסח המובא על ידי הרמב"ן לבין הנוסח שבדפוס רומי מראה, די בתכ יאדווב היהש ,ן"במרה לש ותושרל דמעש הרות הנשמ רפס לש דיה בתכש החינמ ינא דעת שעוועל היא, שדרשת הרמב"ן נאמרה לא בפני המלך, אלא אחרי עזיבתו, בפני הקהל |
|
"פקודה מיוחדת ניתנה בעניין ספר 'שופטים' של ה'משנה תורה' להרמב"ם בגלל |
|
ויכוח ברצלונה נערך בחודש יולי ,1263והפקודות ניתנו באוגוסט של אותה שנה. רק בפברואר " 1265פטר יעקב הראשון את יהודי ברצלונה מן החובה לתת את הדין בפני הדומיניקנים על תוכן ספריהם". גם אם ניטל עוקצן של הפקודות נגד ספר שופטים, הרי שגרעין החבלה בטקסט זה כבר הוחל באותם ימים. ספר שופטים היה מועד לשריפה ואבדן וחזר להתקיים בפרהסיה ברשות המלכות, אבל תוצאות ויכוח ברצלונה פתחו את הפתח לשינויים בטקסט המקורי. בשנים שלאחר מכן נערכים שינויים מרחיקי לכת באחת הפסקאות המפורסמות של הלכות מלכים פרק י"א, שינויים טקסטואליים, שכמעט שנטלו מפסקה זו את עיקר משמעותה. מצב זה בולט בעיקר בדפוסים שבאו אחרי הדפוסים הראשונים. מצבו המוזנח של לש הדימתמה סוסיהה תעפות לע הרומ ,הרות הנשמ לש תושדח תורודהמב וליפא ,טסקטה המדפיס והמהדירים כלפי האפשרות להחזיר את הטקסט המקורי למקומו הראשון. |
יסניש-רליש חוכיו
|
מאות שנים חלפו, והטקסט החבול של פרק אחד עשר בספר שופטים נשאר בשיממונו, רק יחידים, מי שהיו קרובים במיוחד אל כתבי יד עבריים או מי שהכירו דפוסים ראשונים, שמו .ומויקל בל י. י. קאבאק פרסם בכתב העת 'ישורון' את הטקסט החסר בדפוסים המקובלים של 'משנה באוסף מגוון של כתבי-יד עבריים הנשמרים בספרייה בברלין מצאתי את דבריו של רפאל הלוי בשנת 1885נסב ויכוח בנושא תיאולוגי רגיש מעל דפי כתב העת Jewish Chronicleבלונדון. |
|
"…Surely every enlightened and pious Jew must see and freely acknoyledge that if Jesus is not Saviour of those who do not believe in him he is a Saviour of those who so believe on him… May … Christianity … bring …many … to Christian worship of the God first recognised and taught by Israel to mankind …this View is shared not only … by the Babylonian Talmud and Maimonides…but by millions of people … " |
|
סגנון דבריו הנלהב של שילר-שינסי נבע בשעתו על רקע קשריו הידידותיים עם עילית המלומדים הנוצרים. היה לו ניסיון חיובי עם הקהילה הנוצרית וטען לסניגוריה אובייקטיבית תואצותב ללכ יסניש-רליש עגנ אל Jewish Chronicle יפד לע שרפנש חוכיווב .היפלכ ההיסטוריות הקשות שנגרמו על ידי הנצרות כלפי היהדות והיהודים. עיקר עניינו של שילר-שינסי בהקשר מיוחד זה הוא להעלות על נס את מצבם של המאמינים הנוצרים, שהשתחררו מעבודת האלילים וקיבלו את בשורת האמונה, בשורה שניתנה לעולם מידי עם ישראל. האסמכתא ששילר-שינסי משתמש בה הם דברי הרמב"ם בהלכה ד', פרק אחד עשר, הלכות מלכים. באסמכתא כבדת משקל זו הוא פונה אל היהודים ואל הנוצרים, ולמעשה מעל דפי העיתון בעיקר לחברה היהודית, במגמה ליצור מצב של סובלנות אל הסביבה. שילר-שינסי הוסיף על טיעוניו גם את הדעה שהובעה בתלמוד: "א"ר יצחק, אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות". הוא עצמו הבין 'מינות' במובן 'נצרות'. האסמכתא של שילר-שינסי המבוססת על דברי הרמב"ם בהלכה ד' היא בפרסומה מעין חידוש לקורא היהודי מן השורה, כיוון שהקורא הרגיל הכיר את הטקסט החבול, המקובל של הלכה זו, אפילו אולי בלי להעלות סימן שאלה בנוגע לתוכן הקטוע. האדם שנכנס לוויכוח עם שילר-שינסי, הכיר בקיומו של לש תורצנה יפלכ תירוגינסה ותדמע תא לוכו לכמ ללשו 'ד הכלה לש אלמה טסקטה שילר-שינסי ואת ההסבר שנתן 'הדוקטור' (שילר-שינסי) לדברי הרמב"ם. אפשר להניח, שהטקסט המובא בכתב-העת (על ידי העורך) נלקח מתוך דפוס רומי, או דפוס אשונ לע חוכיו היה הילגנא תליהק לש ידוהיה תעה בתכ יפד לעמ יסניש-רליש לש חוכיווה עד ימינו טרם נשתנתה מגמת חוסר האובייקטיביות כלפי הטקסט הלוקה בחסר במהדורות |
השוואת נוסחאות בין כתבי-יד והדפוס הראשון של קטע
בהלכה ד' בפרק אחד-עשר, ספר שופטים
|
ההשוואה כאן, שהיא חלקית בלבד, נעשית לגבי קטע בהלכה ד'. ששובש במהדורות שונות. אני בודקת שמונה כתבי-יד הנמצאים בספריות קמברידג' ואוקספורד. כבסיס משותף להשוואה נקבע דפוס רומי, שנדפס לפני שנת ר"מ, טקסט שבו השיבוש מועט. את הקטע מתוך כתב-יד קמברידג' נביא כאן במלואו, ואת יתר כתבי-היד נביא רק במה שהם שונים מכתב-יד .תושגדומ תויתואב ספדומ ימור סופדמ הנוש אוהש המ לכ .ימור :Add. 1564 'גדירבמק די-בתכ .1 |
|
אבנ משיח ונהרג בבית דין כבר אוהש המד ורכזו ומש החמי ירצנה עושי ףא
דניאל שנ' ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו וכי יש מכשול גדול מזה שכל ומחזק מצוותם וזה םצבקמו םעישומו לארשי לאוג חישמהמ ואבנ םיאיבנה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף אוה ( ) עשרה מחשבות בורא עולם לבא .י-י ידעלבמ הולא דובעלוהתורה ולהטעות רוב העולם אין כח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו וכל הדברים ןניא שם רשעים ירקב וירחא דמעש ילאעמשיה הז לשו ירצנה עושי לש ולאה אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את י-י ביחד שנ' אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם י-י ולעבדו שכם אחד. כיצד כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצות ופשטו דברים אלו לכ באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצות התורה. אלו אומרים מצות אלו אמת היו וכבר בטלו ולא היו נוהגות לדורות ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם מיד כולם הם חוזרים ויודעים אשניווכשיעמוד מלך המשיח באמת וירום ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום. |
|
.2כתב יד אוקספורד ,)MS. Laud. 159 )Neubauer 571הוא כ"י על קלף כתיבה רבנית אשכנזית במצב מצוין. |
|
ואבנ שיהיה משיח; שכל הנביאים המד ; ורכזו ומש החמי ירצונה עושי ףא
(רסח) דובעלו; ולהטעות רוב העולם ישראל ומקבצם לאוג חישמהש ורבדו דרך; שפה ברורה שיל אלא וניא ;ירצונה עושי לש ;תובשחמ ךא ;'ה ידעלבמ ; והם נושאים ונותנים בדברים רשב ילרעו בל ילרע ;ולאה; ופשטו דברים דחי ;(רסח) תוגהונ ויה אלו ;ולטב רבכו (רסח) תמא ולא תוצמ ;הרותה תורתוסה ולא ; וכשיעמוד המלך המשי' באמת ויצליח ךלמה חישמ אב רבכו ;ןיטושפ ןניאו .םועטה וינשא; ונביאיהם םוריו |
|
.3כתב-יד אוקספורד ,)MS. Arch. Seld. A4 )Neubauer 610קלף, כתיבה רבנית אשכנזית, בסוף הטקסט חסר. בתוספת פירושים ושו"ת מהר"ם מרוטנבורג. |
|
;יצירפ ינבו (רסח) וב לאינד אבנתנ רבכ ;היהישהמד ורכזו ומש חמי ירצונה ושי ףא |
|
.4כתב-יד אוקספורד ,)MS. Opp. Fol. 31 )Neubauer 603קלף, אותיות מרובעות, תאריך בקולופון – שנת שבעים וחמש ( )1315חלק מחוק וכתוב מחדש. |
|
םלועה ינב בור ;לארשיל לאוג חישמ ש ;חישמ אף אותו שדימה שיהיה |
|
.5כתב-יד אוקספורד ,)MS. Can. Or. 78 )Neubauer 568מחיקות רבות בין השורות, קטע שלם מחוק. יש חתימות הצנזור, יש קולופון. תאריך: תתקמ"ה. קלף, כתיבה ספרדית. הקטע :הז אוה תוקיחמה ירחא ראשנש |
|
אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו |
|
.MS. Mich) ,(רפוס בתכ) תינבר הביתכ ,(MS. Hunt. 597 (Neubauer 625 דרופסקוא די בתכ .6 ,)625המשפטים בהם נזכר ישו מחוקים. |
|
;י-י ידעלבמ (רסח) דובעלו ;(רסח) םצבקמו םעישומו 'רשי לאוג חישמהש |
|
.7כתב יד אוקספורד ,)MS. Mich. 614 )Neubauer 601קלף, כ"י רבני ספרדי, קולופון, אשורי קניות של כתב היד, שנת חמשת אלפים ומאה וכ"ט ליצירה ( .)1369משפטים שבהם נזכר שמו של ישו מחוקים, מתחיל בשמו שדימה'. |
|
ומחזיק ב מצותם ישראל; ומחזקם ומקבצם לאוג חישמהש ;לושכמ ןיאו |
|
.8כתב יד אוקספורד ,)MS. Hunt. 563 )Neubauer 613נייר, כתיבה רבנית, חלב, קולופון שנת רמ"ד ( .)1483כתב יד זה הוא המאוחר ביותר מן הדוגמאות הנמסרות כאן. תיקונים מלמעלה למטה. הוא גם כתב היד המלא ביותר לעומת כתבי-היד המוזכרים כאן. יתכן שהוא הטקסט הקרוב ביותר לדפוס רומי וגם לטקסט המובא בכתב העת .Jewish Chronicle |
|
לבא; ולהטעות (חסר) העולם; שאריתן ולהשפילן רזפלו ;ירצנה עושי ףא
; אלו אומרין מצוות ירצנה עושי לש הלאהמחשבות בורא העולם; וכל הדברים ;ןהירתסנ דברים נסתרים יש בהן; בא משיח וגלה ןירמוא לאו ;ויה תמא (רסח) .אשניו םוריו |
|
דרופסקואב הנאילדובה תירפסבו 'גדירבמקב הטיסרבינואה תירפס ינרפסל הנותנ יתדות שהעמידו לרשותי את כתבי-היד הנזכרים כאן. :Jewish Chronicle, July 3, 1885 תעה בתכב אבומה טסקטה |
|
"ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל |
|
ההשוואה החלקית בין כתבי-היד המובאים כאן לבין דפוס רומי מראה על שינויים בביטויים ובמלים בודדות. בדפוס רומי הושמט שמו של ישו ונשאר מקום ריק המרמז על ההשמטה. בכתב-יד קימברידג' Add. 1564מצורפים אל שמו של ישו ושל 'זה הישמעאלי' ביטויי קללה, שהם, כנראה, בתוספת ידו של המעתיק. ביטויים כאלה אין להם מקום בדפוס רומי או בדפוסי בראגאדין ויוסטיניאן. בדפוסים אלה האחרונים, השמיט המדפיס את שמות ישו וישמעאל באופן פשוט: "אף אותו שדמה"; "וכל הדברי' האלו ושל זה שעמד אחריו". אין המדפיס משאיר כל רוח שהוא המורה על ההשמטה, כמו בדפוס רומי. השינויים הבולטים והחשובים הם: ילרע" יוטיבה .MS. Laud 159; MS. Arch. Seld. 4A; MS. Hunt. 597 :דרופסקוא די-יבתכב לב וערלי בשר" שמופיע בהם נדפס בדפוסי וניציאה רפ"ד, ש"י-שי"א. כתב-היד " :MS. Opp. Fol. 31ולעבור עבירות גדולות; לישר דרך למלכי המשיח". ."הלתנש חישמה אב רבכו" :MS. Mich. 614 דיה-בתכ בכל כתבי היד הנזכרים כאן לא אירעה הפגיעה בקטע שלם שנעלם מן המהדורות המודפסות, לסיום ההשוואה החלקית בין כתבי-היד לבין דפוס רומי נביא את הגרסה המתוקנת לפי |
|
"אף [ישו הנוצרי ימח שמו וזכרו] (ש) דמה שהיה משיח ונהרג בבית דין כבר נתנבא בו |
|
האצותכ ,ן"במרה לש ונמזב רבכ הלחה 'ד הכלה רשע דחא קרפ לש ירוקמה טסקטב העיגפה מן הפקודות שניתנו בתגובה לוויכוח ברצלונה. אי אפשר להצביע על מועד השיבוש בטקסט מבלי לבדוק את כל כתבי היד הרבים של משנה תורה, ומהם ידועים כשבע מאות במספר. ייתכן שבצנזורה על ספר שופטים התמזגו שתי מגמות, זו של הצנזורה הנוצרית וזו של הצנזורה היהודית הפנימית. הצנזורה היהודית עשתה כך מחשש שמא תאונה רעה כוללת למשנה תורה. אולי היה גם צד נוסף לגבי הקטע בהלכה ד': יהודים לא רצו להודות בתפקיד נכבד של הנצרות והאיסלאם כפי שהסביר הרמב"ם: "לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". מאידך, בוודאי שבעלי דעה כזו לא היו פוגעים בדברים שאמר הרמב"ם: "וזה גרם לאבד ישראל: ולהחליף התורה…". דוגמא ברורה של הוראות צנזור נוצרי בנוגע למשנה תורה ניתן לראות בספר הזיקוק. כתב יד שיטירבה תירפסב הרות הנשמ לש די יבתכ לש הקידב תעב בל יתמש תניינעמ הדבועל הלכות המלך המשיח בפרקים י"א וי"ב הן סיום הרמוני להלך-הרוח של ספר משנה תורה |
  |