הישיבות בארצות המזרח

ארצות המזרח, ישיבות, רבנים.:חתפמ
תולימ

מרכז התורה, ואחר כך תפסה בבל את מקומה
בימי הבית השני והמשנה הייתה ארץ ישראל
ארוסב תומסרופמה תובישיה יתבמ
של ארץ ישראל, ובימי הגאונים יצאה התורה
ומשם לצפון אפריקה ולמרכז
ובפומבדיתא. ומשם – נתפשטה התורה לספרד ולאיטליה
תריציל הלשמ המורת המרת
אירופה; נדודים אחרי נדודים, וגלויות אחרי גלויות, וכל תפוצה
.אמגוד הל
הדורות שאין

תודלותל תורוקמ רפס ,ארירש 'ר בתכמ)
עוד מסכת, והיו בוחנים את התלמידים
םידמול
החינוך של הרב אסף ז"ל ח"ב סימן .)3

םידמל
כלה היו בימי אלול וניסן. ומתוך סיפור ר' נתן הבבלי שחי במאה העשירית אנו
ישדוח
על סדר הלימודים בישיבה, ועל מעמד ה"אלופים" ועל כבוד ראש הישיבה,
פרטים חשובים
קיתע רדס יפ לע תדמועו העובק התיה הבישיהו ,הרותה דובכ היה
והרושם הוא כי גדול
.לבוקמו

ספרד. ובמאה הח' הייתה שם
התורה שגלתה מן המזרח למערב קבעה את אכסניותיה במדינת
גאון מזכיר בהערצה
ישיבה שהעמידה תלמידים שזכו לשבחו של ר' עמרם גאון. ר' נטרונאי
גם ר' יונה
את חכמי ישיבת לוסנה ששימשה מרכז לתורה במשך שלוש מאות שנה, בה למדו
עצמאב
ג'נח ור' יהודה הלוי. ר' יצחק אבן גיאת ור' יצחק אלפסי היו שם ראשי ישיבה.
ןבא
ר' משה בן חנוך ישיבה בקורדובה, ואחר כך עמד בראשה בנו ר' משה במשך
דסי 'יה האמה
הנגיד החזיק ישיבה בגרנדה. התנפלות האלמוהדים גרמה לחורבן
חמישים שנה. ר' שמואל
בברצלונה ובטולידה שגשגו בזמניהם של ר' שלמה בן
תובישיה .תימורדה דרפסב תובישיה
ראובן גירונדי, שהתקיימו עד הרדיפות בשנת
אדרת ור' אשר בן יחיאל, ובזמן הר' ניסים ב"ר
קחצי 'ר תבישי .הבישי קיזחת
הליהק לכש טלחוה היליטסקב הדעה ישאר תפיסאב .1391
דרפס שוריג רחא הרותה תא
קונפנטון היתה מפורסמת ביותר. תלמידיו הפיצו וחזרו ונטעו
.דרפסב תובישיה
זכרמ היליטסק התייה ו"טה האמה עצמאבו ,חרזמה תוצראב

רפס) דיגנה לאומש
ספרד הייתה מקום תורה "מגלות ירושלים עד עכשיו" כפי שמעיד ר'
,ןואג ש"ר
העיתים .)267וכן מעיד אחד החכמים במכתבו לר' חסדאי אבן שפרוט (אגרת
.(א"י
הוצאת ד"ר לוין. מקורות ח"ב

ורבנו נסים חזר כוח התלמוד לארץ ספרד (ספר
לאננח ונבר ,דיגנה לאומש 'ר לש ורודב
.(הלבקה

שבראשה עמד ר' יוסף חיון, "שהיה מלא תורה כאחד האמוראים" (ר'
בליסבון הייתה ישיבה
יעבץ בספר "אור החיים").
ףסוי

ישיבה שבראשה עמד ר' נתן
באיטליה היו ישיבות משנים קדמוניות. במאה התשיעית הייתה
שמשם הביאו בני
אפרים (נפטר בשנת .)846בימי הביניים היו ישיבות חשובות בלוקה,
ר"ב
את התורה למגנצא. כן היו ישיבות בבארי ובטורונטו (אוטרנטו), באוריה,
סומינולק תחפשמ
הט"ו והט"ז באו לאיטליה מגורשים מגרמניה ומצרפת והם הפיחו
האמב .ימורבו וטנופיסב
ידועה ישיבת המהרי"ק בפביה וכן היו ישיבות בקרימונה
רוח חיים בישיבות איטליה. בייחוד
לש ושארב הבישי התייה הטר'צמב .ילרואב
שבראשה עמד ר' יוסף אוטולנגי והישיבה הידועה
יחיאל טרבוט בן הזקן.
'ר

הי"ח היו ישיבות באיטליה, אם כי מתקופת הרנסנס הלכה ונתמעטה התורה.
עד סוף המאה

בהן הייתה ישיבת "עץ חיים". תלמידו של ר' שאול מורטירה
תומסרופמה ,תובישי ויה דנלוהב
היה הפילוסוף ברוך שפינוזה.

'ר ידי
לע (1546) ו"ש תנשב הדסונש הילטיאבש (Siena) הנייסב התייה תמסרופמ
הבישי
גיסו של ר' יחיאל מפיסא, שבראשה עמד ר' יוסף מארלי, בין תלמידי
,יטיאירמ לאעמשי
רפסב סכרמ .א הבישיה לע בתכ) .דועו ,בוטהמ לאיחי 'ר ,וראס
יפמ והילא 'ר ויה הבישיה
לגינצבורג, החלק העברי, עמ' רע"א ואילך).
לבויה

"גראמאטיקה", דקדוק מפי מלמד נוצרי. אבל לימודי חול למדו רק זמן
בישיבה שם למדו גם
בתלמוד, ומתוכנית הלימודים שנמסרה על ידי ר' יוסף מארלי
מועט, כי רוב היום היו עוסקים
.הממיב תועש ט"ימ רתוי ודמלש
רבתסמ

קשורים בישיבה ובמורם שהיה פדגוג אומן וידע איך למשוך את לבם
התלמידים שם היו
ר' יחיאל מהטוב אנו למדים שהשפעת הישיבה על תלמידיה הייתה
בתכש בתכממו .הרותל
רנסנס הייתה הישיבה צריכה להיות גם מקום של הדרכה
תפוקת התואב יכ ,דואמ הלודג
יחידים "שאינם הגונים" כפי שכותב הראש ישיבה
רוחנית במבוך הזמנים, והיו גם תלמידים
(מרכס שם עמוד רצ"ג).

.הנוהכ
הרב היה מסמיך את תלמידיו ואף היה משתדל למצוא להם מקום

התייה הפוקת
הישיבה נסגרה על ידי מייסדיה, כנראה משום קשיים כספיים. באותה
אבל גם
,ד"כש תנשמ תרגיאה הראשנו ,הילטיאב תיתד הטיסרבינוא דסייל תוררועתה
;הפ
לעבש הרותו בתכבש הרות :לכה דוסי אוהש המב היהי דומילה רקיעש רמאנ וז
תינכותב
ותוספות ופוסקים. אבל גם פילוסופיה, לשונות, ורפואה.
תוכלה

בין ישיבות ספרד ובין ישיבות איטליה. בספרד היו מתעמקים בחידושי
היה הבדל בלימודים
תוהגה .לודג תווצמ רפס ,יצוקמ השמ 'ר לש ורפס תא רתוי
ודמל הילטיאבו ,ן"במרה
(ראה "כבוד חכמים" הובא במקורות לתולדות החינוך
מיימוניות, תוספות טוך ותוספות שנ"ץ
של ר"י כלץ על ביאורו לרש"י על התורה
א כג). על לימוד הרמב"ן אנו יודעים גם מהקדמתו
ושאר הזמן היו עוסקים
(מקורות ח"ב .)50בישיבות ספרד היו קובעים זמן מיוחד לפלפול,
שם סח).
בבקיאות (כללי שמואל לר' שמואל אבן סידיליו,

דומלתה תיב תונקתמ דומלל
על דרך הלימוד בישיבות איטליה בתקופה מאוחרת יותר אפשר
שם עמוד רל"א.
תורה בוירונה שנדפסו במקורות ח"ב סי קא, ועיין

בספרו דברי הימים.
באיטליה נקבעו ישיבות בשנת ק"ס בערך, כפי שמעיד ר' אליהו קפסלי
הלע וימיבו
היו עוסקים בפילוסופיה. ואביו של ר' יעקב בעל האגור היה מרביץ תורה שם
אלו
משה קפסאלי וישב בישיבתו. ואחריו קם ר' אשר תלמיד מהר"י ווייל.
'ר

גם בבריישא ( )Bresuaשבראשה עמד ר' יוסף ירושלמי. הישיבה נוסדה על
התייה הלודג הבישי
ידי ר' יוסף קשטיל פרנקו (ר' אליהו, שם).

דודנה"
איטליה הדרומית עסקו בעיקר בתלמוד, ור' אברהם אבן עזרא מתאונן בשירו
ינב
כי חכמי איטליה מחשיבים יותר את חכמי ישראל הבאים מ"יון" (ביצנץ).
"ינוא ריסה

ואמר לתועים
אני מלא דעים
םיערזו
דעומב
ונשים ונזיקים

לש ודימלת .תועודי ויה
הישיבות של ר' אליהו מזרחי, ר' יוסף די טראני, ור' יוסף טייטיצאק
ףסוי 'ר
טייטיצאק היה המהרשד"ם ר' שמואל די מודינה. כן היו שם ישיבות ר' אהרן חזן,
י"ר
עזרא, ר' חיים שבתאי פרדו. ישיבות מפורסמות היו בסמירנא ובאדרינופל.
ןביא

ועד לפני השואה היתה ידועה ישיבתו של ר' חיים (חיימצ'ו) קובו,
ביוון היו ישיבות חשובות,
.תובישי דועו

דוסי חינה
הנגיד ר' יצחק שולאל שהתיישב בירושלים אחרי שנסתלק מנגידותו במצרים
לילגבו
רבות בארץ ישראל בראשית המאה הט"ז. הוא ייסד ישיבות בירושלים
תובישיל
שיסד ישיבות במצרים. בתחילה היה מכסה את כל ההוצאות מכיסו הפרטי,
העליון, כשם
לאלף פרחים. לאחר מכן התחילו הקהילות בתורגמא להשתתף אף הם
והסכום בכל שנה הגיע
יפכ ,הפוקת התואב קשמדב הבישי התיה אל תאז תמועל ;(ט
'יס ג תורוקמ) הבישיה תקזחהב
.ולש תועסמה רפסב יקלטיאה השמ 'ר
דיעמש

יסד בירושלים ישיבה הרב משה בן חביב שנהרו שם הרבה תלמידים. כן
זמן מועט לאחר מכן
חכמי אשכנז ואיטליה. ישיבת ר' אפרים פישל אשכנזי, מנתה
נוסדו ישיבות בירושלים על ידי
ק"ס). צפת הייתה מרכז גדול של תורה באותם
יותר ממאתיים תלמידים (תשו' רי"ט צהלון
את צפת ואת ישיבת ר' יוסף קארו
הימים והנוסע ר' זכריה בן סעדיה התימני המתאר בספרו
הוא מתכוון לישיבות ר'
כותב כי יש בה כארבעה עשר אלף תלמידים בשמונה עשרה ישיבות.
שם סי' כ).
תורוקמ) דועו ,לאירוק יד לארשי 'ר ,סיגאס המלש 'ר ,טיבמה ,וריבודרוק
השמ
בישיבת ר' יוסף קארו היו כמאתיים תלמידים יקרים ומעולים.

יכ
נוסע אחר ר' שלמה שלומל ב"ר חיים מיינשטריל שעלה לארץ ישראל בשנת שס"ג מעיד
םג
היו י"ח ישיבות בצפת וקרוב לשלש מאות רבנים גדולים.

רפסה רבחמ
בשנת שפ"א הוזמן לשמש כר"מ בצפת הגאון הנודע ר' יששכר בר אילינבורג
הבישי
שבע". מהר"מ גאלאנטי שהתפעל מספרו ציווה בצוואתו למנותו עליהם ראש
ראב"
התואב ."תויראל שאר" תויהל הצר אל יכ העצהל הנענ אל ברה .ורוסחמ לכ
ול וחיטבהו
בצפת על ידי ר' אברהם אבוהב, ותקנו תקנות דוגמת התקנות שאנו
תקופה אף נוסדה ישיבה
בחברות המקובלים בירושלים בתקופה מאוחרת יותר.
םיאצומ

תלמוד תורה" במאה הרביעית לאלף השישי, אבל כשהישוב היהודי
גם בחברון הייתה "חברת
והרב מהרשד"ם בתשובתו כותב שמן הדין ראוי ליתן את
הלך ונתמעט – בטלה גם חברה זו,
תבישיב הבישי שאר היה ודראפ קחצי 'ר .הומכ
הכסף לחברת ת"ת בשלוניקי שבגלות הזה אין
וכן מונה שם את ר' דוד לוי מינצי
חברת ת"ת וגם היה דורש מדי שבת בשבתו (קורא הדורות)
ישראל זאבי ור' ברוך
ר' יצחק ליאל, את ר' יום טוב גבירול ואת ר' יהודה גיראסי, את ר'
תאו
.ליגנא

לעב ברה דיעמש ומכ , יקינולאשב ומכ תועיבקב תובישי ריע
בסוף המאה הי"ז לא היו בשום
הישיבות בירושלים ובארצות המזרח. ורבי רפאל
"נאמן שמואל" בספרו. במאה הי"ז נתמעטו
הציע להקים ישיבה של שבעים רבנים
מרדכי מלכי שישב בירושלים בשנות תל"ב – תס"ה
תקציב". (ליקוטים מפירושו על
כמנין הסנהדרין, והציע תוכנית לימודים עשירה, וכן "הצעת
'ר יבא לש ותגהנהב
התורה הו"ל החכם ר"א ריבלין ז"ל). הישיבה שיסדה משפחת די ויגה
.הרגסנ זיגח
השמ

חאגיז שהגה רעיון
באותם הימים היה השד"ר ר' יעקב .ריעה
העניקה ביד רחבה לשיקום
,והינב .מ לש ורמאמ האר) "בקעי תיב
בדבר הקמת ישיבה גדולה בירושלים בשם "מדרש
הכמתנו המקוה הבישיה .(ז"יה
כרך כ"א, "לתולדות בתי המדרש בירושלים" במאה
HUCA .לאפרו בקעי
בכספי הגבירים לבית ויגה, שלושת האחים אברהם-ישראל,

,שדח ירפה לעב
המדרש למדו חכמים מפורסמים. ויש להזכיר את רבי חזקיהו די סילוא
תיבב
חביב. וביהמ"ד נחשב לגדול ביותר בארצות המזרח. ואין זה פלא שבפולמוס
ור' משה אבן
צבי נטלו חכמי הישיבה חלק חשוב, והיו בין המתנגדים החריפים
יתבש ביבס ררועתנש
.וז העונתל

למצוא נדיב שיקים ישיבה אחרת ומצא את
זיגאח השמ 'ר לדתשה הבישיה הרגסנש רחאל
אלף ריאליס להקמת הישיבה (שם
בן חיים נתן שהיה יליד שאלוניקי ונדב שלושים
םהרבא
.(די

ידכ
הקדוש ר' חיים ן' עטר, בעל אור החיים יצא בשנת תצ"ט מסאלי אשר במרוקו,
ברה
ולהקים בה ישיבה. אף הוא יצא לקהילת ליברנו המהוללה ושם הניח יסוד
לעלות לירושלים
בני חבורה שמנו שלושים נפש ובעלותם לארץ התיישבו תחילה
וילא ופרטצנ .הבישיה תמקהל
ובט"ו מנ"א תק"ב הגיעה כל החבורה לירושלים (ראה
בעכו ובפקיעין, מפני מגפה שפרצה אז,
"ירושלים" תש"ט עמודים קג-קלא).
מ. בניהו, לתולדות בית המדרש כנסת ישראל בירושלים,
ר' שלמה בן דוד חסאן.
בואו של האור החיים לירושלים עשה רושם גדול כפי שמעיד בן הדור
הבישי דסייל
שמספר התלמידים היה שישים. הוא קבע את הישיבה בבניין שבו חשב
הארנו
חי ריקי, רב מופלא שקידש את ה'. הישיבה "חיים וחסד" שנוסדה בירושלים
לאונמע ברה
דוגמא לבית המדרש הזה. הרב השפיע השפעתו הקדושה על התלמידים,
השמיש ג"עקת תנשב
החבורה היו חכמים מחוכמים בכתר היראה, האהבה והתורה.
ינבו

ובלילה היו עוסקים בתפילות ובתחנונים, והיו משתטחים על קברות
ביום עסקו בתורה,
וגדולי ירושלים היו פונים אליהם בשאלותיהם וספקותיהם.
,םיקידצה

תמוז תק"ג, ור' יוסף אמזלאג נתמנה במקומו (בניהו, שם). לאחר
בעל אור החיים נפטר בי"ד
ר"מ בישיבת פירירא. הישיבה נתבטלה בין השנים
מכן נתמנה ר' יונה נבון, שהיה מקודם
את החיד"א (רשימה מפורטת שם עמ' קטו
תרכ"ג – תרל"ו (שם). בין חכמי הישיבה יש למנות
.(זטק –

לארץ ישראל
המקובל ר' רפאל עמנואל חי ריקי ביקש להקים ישיבה בירושלים. הוא עלה
הבישיה
שנת תצ"ז כדי להשתקע שם. בשנת תק"א נסע לאיטליה כדי לטפל בהקמת
ףוסב
בשם "חברים מקשיבים". ובשנת תק"ג, בהיותו בדרך, התנפלו עליו שודדים
הל ארקש
לעבור על הדת. (בניהו, "ירושלים" ח"ג. אברהם שישא, תקנות ישיבת
בריסש רחאל והוגרהו
שם עמוד כ). הישיבה לא נתייסדה ובמקומה נתייסדה ישיבת
חברים מקשיבים בירושלים,
כנסת ישראל של הרב אור החיים.

שלמה חזן.
.דנלוהמ הריריפ בקעי 'חה תבישי(א
למדו ר' אפרים נבון בעל
ישיבת נוה שלום שיסד ר' יצחק די מאיו וחבריו מקושטא, בה (ב
ר' יעקב בורלא ואחרים.
מחנה אפרים, ר' יום טוב אלגאזי,
בה למד ר' יונה נבון, רבו של החיד"א.
ישיבת יפאר ענוים, שיסדו הגבירים בעיר ליוורנו. (ג
ישיבת חסד לאברהם ובניין שלמה.(ד
.יזנכשא רזעילא 'ר
ריבגה דסיש רזעילא קשמד תבישי (ה
הרב בעל אור החיים שנקראה ישיבת כנסת ישראל.
תבישי (ו
.סחוימ
ישיבת ר' אברהם (ז
המקובל הנודע. ועוד ג' ישיבות של בעלי בתים.
מדרש החסידים של ר' שלום שרעבי, (ח

שבה למדו עשרה חכמים ושלושים אברכים,
הריריפ בקעי 'ר לש התייה רתויב הלודגה הבישיה
"בית אל" של המקובלים.
כן הייתה ישיבה של ר' גדליה חיון, באמצע המאה הי"ח וישיבת

ולא תובישי
אלו ,דרפס תובישיכ הילטיא תובישי ירה אל ;הלשמ יפוא הל היה הבישי
לכ
ירושלים, שהיו יותר חבורות של יחידים וגדולי תורה שכבר היו מושלמים
תובישיכ
והישיבה היתה מסגרת לחיי חבורה טהורים דוגמת החבורות שהיו בימי
ומפורסמים בתורה,
.הנשמה

בוש ולדלדנ הנורחאה האמב לבא .חרזמה
תוצראב הרות דומילל דוסיה תא וחינה ולא תובישי
הפכה ירושלים למרכז.
ונתפוקתבו ,תוביס המכמ חרזמה תוצראב תובישיה