~,
,
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
•-
,
כנר:ב עrד וכוצא יאור על ייד"
:ב.ר ,.רער
..צ tו זכ
יו ו tו ר
י'.ל
א נוד דיג 1 . . . .ר Nר
ם דער ..
,
•
ב ת ו כ ן
•
ע~ שבח ה'~בע
I
הרב קלמן כהבא
•
•
אגרח בדבר השמיהט להרב גימפל יפה זצ " ל I
3
9
•
•
•
בצלאל לבדוי
,
,
כאה בשה לפכ~דת הדכ צבי כנימ-ן אןי]Iוכ" :ז"ל
תולדותיו /הרב צ " נ אייערבך
מדבריו )ל,קוט מפירושיו לימים בוראים( •
•
•
•
19
•
•
יו עמנאול
•
•
•
•
40
44
·
•
•
•
51
.
דבךי
ךצב"א בעביני שכיעית
I
יובה הבביא וחורבן גיבוה
I
אברהם קורמן
·
מחי החחילו לקדש לס' ההשבון האמצעי Iהרב יצחק סבדר •
·
רשוח לרבי שלמה אכן גבירול Iזאב ברוש-בר '1אר
•
66
•
69
שתי ה lI-ךות
I
הרב קלמן כהנא
.
•
•
•
•
59
נישאוין נין כסה לעשןר .למנהג הקפת הבדמה
,
אמירת שיר ליזס השבת בהןשענא רבה Iהרב אפרים גויננלם
71
רשימח הספרים על שבעייח )מילואים ב( Iמאיר ווברר
.
73
•
•
79
מכחנים לעמרכת
.
.
.
.
.
.
-".
;
,
כ Cייד יזולשיים ת"ן תשרי ,":שת • כרו י"ב נ',זן א • המהיר 3.-ל" ..
כז"
בביתי :
ב""CרMו.
10- .
,
ון'"
,
כחח לאץר
כחובח המערכן : ,רח' צפביה ,26ירושלים .םל' 88883
www.daat.ac.il
,,~:
$ 4 .-
,,
•,
"
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
בלב כבד אנו צועדים לקראת שנת תשל"ג .שוב סיימנו שנה .אין
יחרץ דינה
תחושה
של היהדות
שהיהדות
הנאמנה על
עברה
הנאמנה
השנה
בצורה
החולפת ]
נכונה
את
האם יש לנו
שנת
האם עמדנו במבחן בחיי יום-יום ן ואין ניהלנו מאבקינו
תשל"ב ו
הציבוריים ]
האם היו צעקותינו לבל יפגעו תועים בחוקי התורה והמסורה ,קריאות
נאמנות אשר כל כוונותיהן היו לשם שמים ן האם הוסיפו הופעותיהם
של הנציגים הדתיים בבמות הציבוריות כבוד שמים ו האם התקדמנו
בקירוב הלבבות כמחנינו-אנו ! ומה עם סוהר המדות ,עקביות ,יושר
ויראת שמים כאשר מדובר בבחירת רבנים מקומיים ובבחירות לרבנות
הראשית ]
זה אשר
בלב כבד אנו צועדים לקראת שנת תשל"ג, .שוב
דברנו :
סיימנו שנה .אין יחרץ דינה של היהדות הנאמנה על השנה החולפת ו
אן נקודת אור חזקה זורחת אלינו .שנת תשל"ג היא שנת השבע,
.
שנת השמיסה .יש ויש ביכולתה של שנה זו לעורר אותנו .לא אלמן
ישראל.
חביבה
ציבור
זו
קסן
הדורשת
שבת לה'"
–
ןעקשני
ויתורים
של
חקלאים
וקרבנות
שוכורים
רציניים.
אמונים
"ושבתה
מצות
למצוה
הארץ
אין פירושה בשבילם רישום אצל ירקן ,שומר שביעית,
אלא שמירה בפועל על איסורים קשים משן שנה תמימה של שנת עיבור,
ויתור על חרישה ,ויתור על זריעה וזמירה ואף ויתור על קצירה ובצירה.
•
בביקורו בקבוץ שעלבים בשנת השמיסה ,אמר הרב יוסף כהנמן
זצ"ל ,הרב
הפרי
מפוניבז :
ונניד
להם
נצא
השדה ,נשכימה לכרמים ,נעמוד לפני עצי
בשמחה
שאבעס
והתלהבות
"שבת
שלום
–
נוס
באוימעלין " 1
בברכת שנה סובה לכלל ישראל בכל אתר ואתה ובמיוחד לגבורי
כח ,שומרי שביעית על אדמת ארץ הקודש.
מערכת המעין
לקראת
חסנח החדשת אנן מבקשום את קיראינן למלאןת את תליש החזמגח בדף זה
ןלסליח לנן בחקרם.
דמי מנןו לסנח
)4
ח(יtנ'»)
10- .
ל'י ,ביסראל ,בחיץ י.,יי
$ 4- .
)כןלל דמי
מלויןח.C
לובכ,
,
,
•,
מערכת
חמעין
רחוב צם)יה
16
ירןסלים
א.
כ.
"ריני חיתם בזה על מגןי סנתי לי ' חמעיו" ומצרף
בזn
דםי מניי.
——————–סשה——————-תביתכה
)חתימה(
התאריך
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
•
•
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
הרב קלמן כהגא
עם שנת השבע
•
•
•
כ';ע ל ו תלמ'ד' הגו " א ב'~בת תקס"ח אוצה להת'שב בה ,מסופר על,הם " כ'
לקחו אתם מכו'; , :כל' עכודה לעבדות קוקע ,בהסחמכם על המדו'; ) ו'קרא ובה
ה( :
קדו';'ייס כה
כ'ון ';'בכבסו לאוץ אמו ל הם מ ' t:ה כל אחד ואחד ובכס 'טעון
מנושיה ייפיק ןינציב לה נציבן =) יטעון מכרשי ויצא ריטע לו נטיעה( .הייני האי
דכת'ב כ' תבאו אל הארץ ובעטת.ם
ומהארץ ';:לחו א'גרת ל גולה 'בשבת צפ"ת )תקע( ,בהסתמכס על אחד מ'וחד
מתלמידי הנר/יא " -כדעת ד'יר בפשיני הגאון האמיתי ה nס~ד המפירסם מרה' חוים
ב '' ' מוואלאז'ן" והדו'עו ,כ' קבו "קוקע עם חבואה המחוברת לקוקע " ,ומחעתד'ס
" לקונת עיד קוק'~ות" ,כד' לק"ם בהם המצ,ות התלו'וח כאדץ,
סמן~ ל תח'לת ע ל ייתם ארצה ,בשגת תקעב ,ח'בר ו!)'וסם ו' אבהום דאבצ'ג ,
בעל "ח" אדם " ו "חכמת אדם" אח הספו "שעו' צדק" ,הכןלל אח כל המצ,ןת
התל',וח באוץ ,והחוה ןהחז'ק בו כמה ' t:ג'ס לאחר מנן ,בשבת 'רן::ול ,יי ם )תקצו (
ר ' ";ואל משקלוב ,מתלמיד' הגר " א העומד'ם בואש העוליס ארצה ,והדפ'ס בצ!)ת
את ספרן " פאת ה 'בןלחן " הכולל מצןות הארץ .אשו לא בתבארו ב';'ולחן ערןו ע"י
'כ .ןהר '''
מרן
קארו,
פעולןח אלה ה'וו המ';ר לקסר'ס שה'ו לדורות
הקודמ'c
עם ארץ 'שראו'
ויי ני וכה .עדית כרירה ביותר ל ' u.מירת המציית התלןיות בארץ לם ב י תקיפת העליה
הזאח מצאבו במכחבו ל ,;,ר' אברהס ח"ם "~מעאל סבגוב'ט' מתלמ'ד' בעל "אור
הח"ם " ,המתאו ' מסען גארץ הקד'; , ' :ע ל ב'קורן בכפר יאס'ף הג ן כןחב :ומצאגו
:Jס כינ ו ע':ירה בע ל י בתים יהם סיב" ',:בטוב ובחידרת גדולה ומלאכתם היא זריעה
יקצירה ,ונותנים מע;':זרןת
ושורפים התרימה,
הנ'":
היא
:ז: :יע'.n
,
מאמצ~ Cאלה לשלב הבו "';:ל ';:אוץ הקד'~
זו ח י
עc
חק"ב
אינם זירעים כי
';:מייח >בצווח'ה המש'כו
גרן ל ' · הדוווח גב עם החחדש וב;''':ה החקלאי בארץ בתקןפה 'גאןחות 'ןתר ,בש בח
תריב " א מפרסם ר ' ה.:.י'ב' בחמיה כהניי .רבה ל ·-;:חס ל גדץ .רא':
"':יבת "עץ חייס"
ב'רו'.ל'ם ;,קןגטרס שבת השבע " לפו';; ד'ב' שמיט:ו ק רקעות ןכספים בקצרה ,
ח'בורר ה'ה מ'ועד לא ל ה ,א'.ר להס "אחוזות בחל ו ת באה " ק וזכן לעבדה ולשמרה
ולק"ם המציות התלו'ות בארץ – .אשו' הלקס -יאחו' כ' קובה שבת ה'.בע
על,הס לה'ות בק'א'ם בהלוכח אלן ",
ואמבם ב'.בח תרמ " ב ';מרו החקלא'ס הנועטים שבארץ את השמ'טה mובירן
שרןתיהם ,ןכדבוי 'ר ש>בןאל סלגט ,רבה של 'ר,ש ל 'ס ':וכבד החב ':':האוץ בפ " ת
את שבח השמ'טה ,לא השחדלו בזה וא'ן >בעצוו ל ה' הלו''.ע,
1
יב1סד ה~םדד .הרנ-את ון yהכללי כנטת ישראל ,מ הדירא ש ניה יר שול ים תשי " ח .עמ ' •291
ה
עמ '
ס
2
~נ~ס" "
4
כתביס לתלודות חיכת צייז כ עם י
. 30-1
j
"תרביץ "
.477
תרצי.
עמי
.92/3
וע י גם דכיי לרדכי לר י מרדכי ידסקיו rמ י
כג-כד,
3
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
אד כשנח חרמ " ח ,ערב שנח השמיטה ,החל ,עם הסמח יישוכ ח pלאי ככמה
מקומוח הארץ ,המאבק על ה ש מיטה ,אמנם גם אז היחה הבעיא המעשיח בלחי
ח ש ובה ,העיד על כד אחד מגדולי ה "משכיל'ס " מש ה ליכ ל,ל,נכלוס באמרו ' ,כי
" בעצם הדבר לא ההי כדאי להרעי ש העילם בסביל זה " ,אר המגמה היחה ברררה
"ל ב ל ,לחח ד' למחמיר'ס מחח י לה ולכלי להנהיג אח ה ש מיהט ' כל עיקר " מםני
ש אחרת "לא תהיה עיר שי ם אפ יפ רית להתיר את ה ש מיהט יי .ןכמלחמםת זן לא
היססו מלהשמ י ץ את נאון יש ראל ,רכה של עיר הקשר ,ר' שמואל סלנט ,א'~ ר עליו
כתבך " : (1אריב נורא יושב לני פה ומבקש להשתמש ב'~מהט לחרבן הישוב .האררב
הוא ר' שמואל סלאנט …כלל הדכר ר ' שמואל סלאנט הוא ראש שונאי ציוו".
אז ניחו היתר הוראת שעה למכירת קרקעות לגוי ולעיבודם ,כחלק ע '' ' נוי,
ובתלק '''ע ישראל .לא נחעככ על תולדוח ההיחר ועל המלחמה שאסרו עליו גדולי
הדור ההוא וגדולי הדורוח '!:לאחריו .עמדנו על כד במקום אחר .7לא נעמוד גם על
הצדדים ההלכות"ם ש ל ההיתר .רכוח נכתב על כד .בדור האחרון היו ראשי
•
,
המדברים גבד הר,יתר מרבן ,הרירב " ז בספרי הלכית שביעית ובית הרידכ " ז זבבסםר
פאת השולחן ) ייושלים חרע " כ (,ובקונטרסיו השונים ,וכעל חזוו איש בספרו הלכוח
ש ב י עיח ,שהופ י ע ב ש נת חוצ " ו ,ואחרי כו בהוספןת בשבת ת ש י"כ ,ומאו הנו כלןל
בחזרן אי-ש
-וועים .נדמה ל י ,כי בעביו זה נאמר מה ש היה צויד להיא מ ר ואין
להוסיף על כד יותר ' ,
,אד מצד אחר עלינר להוסיף ולומר ,ה ש נה הרא ש ונה להיחר היתה שנת תרמט,
ש תי ם ,ע ש רה פעם טפרנו מאז ש כע ש נים ואנר עומד 7ם על סף ה ש מ י הט ה ש ל ש ע ש רה,
כלרמר ש ני יוכ ל ות ד ש מיטין חסר אחת ,ומאז שי ה מ מ ש יכים והמחזיקים כהיתר ש ל
הוראת ש עה ,ו ש בים כבר ,נרמה שלל א דיוו מיוהד ו ללא כירור דכרים ,כצורה
שגרתית ,אולי מתון אנחה חרי ' 1:יח בחדיי חדרים ,חוזר ונחתם גורלה של ה ש מיטה
להיתר של הוראת שעה.
"הוראת שעה " של קרוב לתשעים שנה !
אד יחר על זה ,האם לא חלי ולא רגיש כל אחד עד כמה השתנו פני הרברים
מאז ביאר אח יסדדרת ההיתר ,לדעתן ,ר' אברהם יצחק הכהן קיק .בהסבירי "מה
שאנו ,סרמכים על היתר ה ' tמיהט ע '' ' המכירה ולא נמצא מעו c,oולא נראה שסמכו
ז 1יי ז החכמים הקרס .רבים " כרתב הוא
U
בנימיקי הראשין " ,שמביין שהיי
נm
בים אז
איסור ,פירות שביעית גם בע'ל נכרים ,משום גזירה אטו רוב קרקעות דשל ישראל …
הלא לא היה אפ ש ר אז להתנהג באופו זה ,מה שאין כן עכ ש יו ,ש כבר איו מניעה
זו מפני ש קרקעות של י ש רא ל כא '' ' הם מיעוטא דמיעוטא " ,
ואנו שזנינו כי בעו " ה איו נאן מיעוטא ומיעוטא
-
מה נענה ז
וביו ה '.אר מגוסס ההיתר לרעתו ,על ,כ י " " הקרקע היא ע " ס חק מלכות קנין
5
בספרי :דרן לעבור גרליס ,עמ י •131/2
6
שם עמ ' 116מתכב של אליעזר בן יהררה
ך
ע ' במאמרי "שסיטה כמהלך הזמביס" ,, 1להוראת ההיתר של הגרא''' קיק זצ"ל י' בסםרי
9
שנת
השבע.
שבת
הארץ
8
עמ '
-ע י כתביס כ עמ ' •478
שמץ תצמית הדברים םירסמי בספך שנת השבע ,
נט-ס.
10
"אגרות
הדאי"ה"
4
,
www.daat.ac.il
קעז
יקיט.
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
המלך יר"ה וריז היושכים על האדמה לם"ז איבו כי אם כמו אריסים כקרקע של
איבן ישראל ,1/יכן קייס הפחד "שתתבע הממ'כלה את תקה" ,ירצו להשוית את הענייו
עם הכרזחי של ר' יגאי פיקי יזיעי Iן •
ואבו זכיבו שכמדיבח שיראל אבו חיים ,ךהקרקע קרקע של מלכו של עלום ללא
1ך ל ':גןר כאמצע .והיא התובעת.
ואמבם איז זה קל לשמור שמיטה ,זאף פעם לא היה קל ,ולא לחיבם שמה
החורה סאלה נפי השןאל :מה נאכל ,והיא אף בחנה תשובה
ניצחת :
רצייתי את
כרכחי,
אד האם קל חיה להקיס ,דשוב יהודי בארץ לאר; '!:ן האם קל היה להיאבק
1
,
,.
וללחום למעז עכורה עכריח כארץ הקר'; :ך כלכלבים וכעלי אחוזוח ,אבשים מםוכחים
ובעלי יזמה ,אך גם רכושבים אוהבי כצע ,לא הפסיקך מלהסביר ,כי לא ייחכז לבבוח
הארץ ,לא ייחכז להקים כלכלה בלתי חלוייה על יסוד עכודה עכריח,
יהאם המאמין אינבן יורע ומביז בר אלמלי שמךו ישראל שתי שכתוח -שבת
כראשית וי;:בת ה:ו:גיס
-מיד נגאלים ') i:-בת קדה ע " (.ג והיאר זה z-ד'י שומךל שבח
מחללו ,א:זר ללא כל צורי אוכלים ספיחים ,אוכלים פירות שביעית לאחר כיעור,
מבלי שקוימה בהם מצוות ביעור ,יכל זה במסוה ל ':.היתך היראת שזגה ,אשך את
פרטיו של היחר זה יש אולי אחד מעיר ואחד ממשפחת החקלאים שהבו שומר
עליו,
"'
וכלםי פבים שכפבים גם כז ייאמר ,קומץ קטז של חקלאים שומרי שביעית
מחויק זה כמה שמיטוח כמצווה יקרה זו ,קומץ קטז מחפש דרכי..ס מחלכט ,היאך
להתגכר ככלכלה העויבת '.,מירחה של שמיטה ,היאך להחזיק מעמ.ד וקומץ קטז
זה האם איננו ראןי לעידו,ר האם איבו זכאי לעידדו 1
לא על קון ה ו itמיטה מדיבר ,אם כי גם זן איגנה פסולה ,במריבה ,ביישוב,
א'ז;ר על קרבות ומגכיות הוקם ,אכל האם מצוזת "והחזקת בו" איבבה קיימת כאז,
והחזקת כו -ככלכלתו ,במשקו 1
כלפי מה הדבריס אמירים ן בשמיטות הקודמות נעשי ניסויים לגדל ירקות
כדרכי גידול שוב'ס ,ל '.חצץ ,על מים ,על ',,ק זאיז לומר .שבסיובות אלה בכשלו,
וגם נזועו ירקות כערב ;:ביעית והונבטו לפני השבןיtכה ,על יםוד דעת הר"ש
ןהומב"ן שיוקית שגדלו בששית ,אף שנלקטו ב'~ביעית ,אין בהם משום איסור
סםיחיז ,וכהוראתם של גדולי הא חרובים וכראשם בעל ההזוז איש להקל בזה ,בגד
הרמב //ס.
בפרוס שמיהט זו הופסקו כ מעט כליל נסיונות אלה .ןהסיבה לכך פשוטה,
I
היישךב החרדי בארץ ,אשר איבו חי על חקלאית .הרוצה ב שמ ירת השביעית נחר
לו כדרי קלה ,למה לו לה'כבס לספיקות ,הוא איבבו רו iח ליהבות מירקות אלה,
את מצוות " והחזקת " השאיר מיותמת .לכל היותר יצא ירי חובה בתרומה לקרו
ה~ iZמיטה.
יעל כן עולה כעת השאלה :האם כדאי למשקים שומוי שביעית לבצור ענבים
כאוצך כית דיז ,לייצר מהם ייז כאוצר כית דיז ,ולשווקם כאוצר כית דיז ך האם
•
11סנהדריז
כי .
5
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
יימצאי שימרי
בוח יהיה להס
ההבדלה ,ואין
לעצמי ,ילקיס
זכררגי
שביעיח שירצי להזדקק ל"ן זה ,לקביחן מאיצר בית דין ! אי 'זLמא
לקבות יין ששיח ושמיניח ,אשד שארית ממנה מיתר לשפיך בי'עת
כאן חשש של לאכלה -ולא להספ.ך' הרי כל כך קל כאן להחמיר
מצויח ..יהחזקת" הרי יש עיד הרבה דרכים ,
באחת
ה ; tמיטןת הקיריב,ות.
,
כיח דין מסורים החמיר בירקות הנכנסים
מששיח לשביעית ,לא רצה להיכבס לבעיוח ,אך בפריס חג הפסח ,כשהחעורר ,רצון
אצל כמח מחסריס למשמעחו'לק"ס מצוות מרור דוקא בחזרת כמבחגס מאז ,או אז
במצאה הדרך אל משקיס שומרי שביעית ,לחפ' .אצלס חזרח שבבסה בששיח
יבלקטה בשביעית ,הרצין לק"ס מצוית מריד ,שהבה בזמן הזה מדרבבן ' ,דיקא ' בסיג
זה של מרור שדגיליס בי כל השביס ,הוא 'זLדחה פקפוקים בקשר למחלוקת שגין
"
הרמב' Iם יהר"ש בענין ספיחים .מצות עשה ' דאורייתא "והחזקת בו" לא דחתה
היסוסיס כעין אחל ,אס זה בקרא עריס ביראה מפקפק ומפקפק אבי,
,
,
•
כשנכבמי בבי ישראל לארץ ,לא נתח"בו עד"ן בשמירת שמיטין ויובלות,
,
רק לאחר שכבשו את הארץ יחילקזה ,חל על,הס החיוב להתחיל ולמנות את ה'.ניס
ןלשבית נשנה השביעית ,יטנת השמיטה .הכבוש והחלוקה " ארכך 14ד ilנה .בשנת
החמש עשרה לאחר כביסתם לארץ החל המבין ל'זLמיטות ,מך הכל שהו גבי"-זzראל
בארץ עד לחזרבן בית ראשין שבע עשרה ייבלית ,ז " א 850שבה ,ימהם מבי
לשמיטית יייבלות 836שביס ",היית ולפי ההלכה המקיבלת ברמב " ם" מונים
שנע ) Eעמים יZiובע "':ביס ושנת החמשרם היא יובל ואיבנה ממניד השמיטה הבאה,
ייצא שבכל יובל שביס היה על בבי ישראל ל 'rבות ;' 7מיטות ויובל אחד ,במשך
836שבים ' היה'על בבי '.שראל,לשבוח 117שמיטות י 16-יובלוח ,ס"ה 133שבים,
עד לחירבן הראש ז ן עברי ט 7שמיטות ייוגלית שלא שבחי בהם ב '' ',המספר הזה
בזכר במפירש בדכרי הימרם .11נאמר שם ,שהארץ שבתה בגלות העם שבעיס שבה ,
למלאות שבעיס שבה אשר לא שבחו בהס '''ב בהיוחס בארצ.ם עונש הגלית עבור
אי שביחת הארץ בזכר במפור; ':בתורה" ילמדו מזה חז"ל :וממפר ירחים '~אי
אתם משמיטים אותה היא תסמט
מאליה aי.
אם נעמיר על פירוט השביס ,שלא שבתי בהז את ה !~ביעית יתברר לבן פרט
מענין .השביס שלא שבחו בהן שביעית הו הן אותן השביס -ש בהן עבדן נ " י
עבידה זרה ",
בפירוש נזכרות ב'חזקאל" ;;יל:ז' מאות ותשעיס שבוח עוון בית
ישראל )ובכללות בהן ' גם השביס שק;מו לחלוקת בית יהודה יבית אפריס ,עיין
במפרשים שם( ,ו '40-שבה לבית יהודה .הנבואה ההיא באמרה בשנה ה nמי ' i.t,ית לגלית
יהיייכן IDיעד הגלןת עכרן עזו 6שבים ,לפר זה הין סר הכל שבית העיון 436
שבה ,בשביס אלו ,אילו היו כסדרן ,היו צריכות לח;ל ' 69שמיטין'ויובלוח ,20אמבם
שביס אלי לא ה'ו כסדרן ,ייש אפשרות לציין בדיוק רובן ככולן של השבים 'בהן
12ע' ךמב " ס הלכןח שמ"טר .ייובל ט " י ה " ב וה " ג על פי עךביו יב,
13רמכ"ם שם פ "י ה ו! ן
-
14דבךי הימים ב לן כא.
17
עייו טרר עןלם כי,
18
דעתם של חנימם ראש השנה מ .
,
15
יהזקא'
16אבית דר' נתו לח,
ןיקרא כו ,לד-לה.
ד
הו.-
19
.v
6
www.daat.ac.il
:ם
א ב.
20
ע' רש"י ברחזק ':,ה
,,
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
טטי בני ישראל מדרכי החירה ,על פי מה שמביאר בטםרי הנביאים יאפשר לס' זה
לד"ק ילקביעאילו שמ'טיח י'יבליח לא שמרי בני 'שראל.
יאלי ' הןלפרטיהן :ב'מ' כישן " לא שמרי שמ'טה אתת .בימי עגלין מלר
מיאב" לא שמרי שלש שמיטית .בימי טיסרא "' לא שמרי שלש שמ'טית י'יבל
אח.ד 'מ'ב, ,שעביד מר'ן "לא שמרי ',מיטה אחת .גימ' פלשת'ם יבני עמין" לא
שמרי 6· 3מ'טית .ב'מ' פלשתים " לא שמרי 6שמיטית י'יבל אח.ד במלכית
'שראל אשר החלה אחר שלמה ינמשכה עד ל ג'ריש מלכית אפרים מאדמתם 34
שמ'טיח ' י" 5ייבליח .אלי הן סר הכל 58שמ'טיח י"גליח ,שלא שמרי איתז עד
לגליח אפרים 46 .השנ'ם של מלכית 'הייה הניחרית ,לפי האמיר לעיל ,שבהז עגרי
בי " 22כגיס
נ " ו עבוהד ' זרה ,ובהז לא ! tמרן ',:מיטוח ,חל ,נימי המלכים האלה :
של רשעיתי של פנשה )מנשה מלר ' ' 55ז!נה ימהן עשה ת'.יבה " (33לא ' t:מרי
שלש שמיטין .יבזמני של יהי'קים יצדקיהי ~ 22שנה -לא שמרי שלש שמ'טית
)היי עיד שת' שנים של אמין ,שגהן עבדי'עגידה זרה ,אר לא חלה בהן שמ'טה ( .
לםי זה ' 'כיל,ם אני לדעת בד'יק אלה 64שמ'רטח יייבלית ,שלא נשמרי ,ינשארי
לני טחימית עיד 6שמי.טיח יייבליח ,שחלי בפ ,שר 38שנ'ם .וא'ן בי''ני לד"ק
קביעןתם חב.
קביעות ה' ii.ניס האלה
י :Zלx
ב'~מךה בהן השביעית ח ' itןבה מי~בי טעמים . ,א.
היא מראה לנו ,שהשמיטה לא נשמרה דק ביד.lגיס אלן ,איי.zר עבדו בהם בגי ישראל
עבירה זרה ,אבל בשביס ,אשר הין נאמנים להי היו נאמנים גם למציה הגזורה זו .
לא -היה ואין שוני בין מצוה למצוה .ומצוות 'z,זמיטה כמצוית ענודת ה' והימנעות
מעבדוה זרת .ב .השמיהטיהיובל האחרונים של בית אפריס ושלש השמיטות של
מנשה ' ,שלא שמרי על'הז חלי בזמז שלדעת רב' .לא היחה ניהגח בהז שמ'טה
בזמן הזה ככר היר בגלות השבטים ראובן ,גד וחצי מבשה לרא חזרן
מו התורה .:: 'J
אלא בזמני של 'אש'ה ,ילרבנן אין שמ'טה מן החירה ,אלא גזמן שכל ישראל על
אדמתן .לפי זה יוצא ,תוג~' '::הגלות ' :zל ישראל על לא '~מרם שמיטה היו גם ' 1Iל
השניס האלה.
זכ'ת' לדין בדבר'ם לפנ' מרז בעל חזיז איש זצ ?" .ירצ'חי להנ'ח ,כ' אכן גם
אז ,אם ' כי לא היתה חובת שמיטה מן התורה ,הרי נהגת אן שמרטה מדרבנן .ולפי
ז.ר גליח נגזרה אף על אי שמירח שמ'חט ' מדרבנן ,
.אר הש'בני מרן זצ " ל ,כי איז מכאן רא'ה .אפשר לימר שהגליח באה על
שהביאו לדיי ' כך ,שלא היו חייבים בשמררת השמיטה .כי על ידי מ' lIשיהס גלי
השבט,םי יהם ה'י הגירם לכר שלא חלה על,הם חיבח שמ'רח .רשמ'טה
-יעל כל
שכיטה ושמיטה ';כזו גלו.
,אם אדס מב'א עצמי ל,ד' םטיר ממציה '''ע מעשיי הרע'ם 'כיל גם אז להיגזר
על'י עינש.
21
25
שוםטיס · ג
שם
י
ח.
ן-ח.
22
שם
שם
26
יב . ,י.ד
שם ,יג
2.3
שס
ד
א.
א
ג.
ד2
24
ע'
שםיא.
סבהרריו
קב.
28ע' זרכיו לב ררש " י גטיו לו .יע ' רמכ " ם ה' שמיטה וייבל '''ס חל' חם .-וע' חזרו א:יש
שביעית ג ח ,אך ע' תורת הארץ ז נא.
' !J 29
לוח חשביו השנים של השופטים
ומלכי ישראל ייהודה להגך"א ,שבערר מחדש ע"י ר' אליהי לגדא.
ך
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
והרי מקבילה לדברים.
בפרשת בהעלותך )כמדבר ט ( מסופר לבו על הצו .ל בבי ישראל לעשות בשבה
השביה לצאחס ממצר '.ס את הפסח במועדו .פרשה זו באמרה בחשד הראשו! .ספר
במדבר מתחיל בפרשה שבאמרה באהד לחדש .ד,שבי .ומעיר לבו רש '' ' במקום,
..כי אי! מוקרם ומאוחר בתורה ,ולמה לא מחח בזו )של פסח( מפבי השאי בבות!
כל ישראל ,שכל ארבעים שבה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה
בלבד".
והבה
..על דעת רבותיבו לא עשו אותה אלא בשבה זו בלב.ד שלא היו יכול,ם
לעשותה ,לפי שבולדו להם בבים ועבדים ,ולא יכלו ל,מול אותם מ! הטעם שהזכירו,
שחיה להם לסכנה Ilס~ .ראם היתה סכנה ,הרי היו פטורים מלימול' .יאם היי פטוירם
מלימול ,הרי מצד הדי! לא היו יכול,ם להקריג קרב! פסח .אלא שהדברים ברורים,
על ידי שחטאו -במר גל'ס או בעגל -לא נשגה להם רוח צפובית במדגר,
ועל ידי כ! היחה סכבה לימול .ומכיו! והמביעה להקריג הקרב! באה בחאטם,
הרי גבות היא ל";,ראל ,וגבות עד כדי כך ,שלא רצתה תורה להתחיל ספר מספרהי
גסיפור שהקריבו פסח נשבה השביה ,מפני שמי t:תמע מכר ,שכשאך השניס לא
•
הקריבן.
השמיטה מ jהתורה ,לויב הדיעות ,נמנעת בזמן הזה מאתני .זכר לשמיהט,
שמיטה מדרגב! קגעו לבו חכמיב ו .הסד רב גמלו אתבו · בזה ,ואבו חלילה בגעט
בן
בחסר
הזה.
איתמהא.
..המלך המשיח עתיד לעמוד ,דלהחזיר מלכות דור ליושבה ,לממשלה הראשונה ,
ובובה המקדש ,ומקנץ בדחי ישראל ,יחוזרי! כל המשפטיס נימיו כשהרי מקיים,
מקריבי! קרבבות ,ועושי! ',,מיטי! ויונלות ככל מצוותה האמורה בתורה" -כך
מלמד אותנו
הרמב " ם ".
מכלול המצוות ,הקשורות בגית ,הקשורות ביע"בת בל ישראל על
•מתוך
•
אדמתם בהר הרמב"ם דוקא עבי! השמיטי! והיוגלות .לא שאר מצוות התלויות
בארץ ,לא כל מערכת הטהרות ,לא פרטי מצוות מרובים התלויים בבית.
יש מחלוקת בדעת הרמב"ם ,אם סובר כי שמיטה בזמ! הזה ראורייתא או
מדרבב! .ויש הרוצים להביא ראיה מכא! ,כי לדעתו שמיטה בזמ! הזה מדרבב!,
ורק המלך המ~~יח יחזירה למצויתה ו:ן התורה,
הראיה איבנה מןחלטת .אף אם '~מיטה בזמן הזה מן התורה יסנן יין של
תוספת ;"כיעית ,שאיננו נוהג אלא בזמן הגית .ילןה לכיל הרמב " ם להחכייו.
באמרן ,כי על יךי המלך המ ש יח יע ש ן שמיטין ככל מצוותה האמירה בתררה.
אנל איר ש לא יהיה ,אם ש מיטה בזמ! הזה מדרבב! וכל כולבו כמהים למלר
המשיח גס למטרה זי שיחזיר לבי שמיטין מן החירה ,אי ששמיטה נזמו הזה מן
התורה וכל כולנו כמהים למלך המשיח נם למטרה זו שיחזיר לבו שמירת השמיהט
לכל פוטיה -מה וב רמה בעלה ערכה ~ i:ל '~מיהט המשתמע מםיסקא זי.
נשתדל ונשמור על שמיהט כמצוותה עלינו כיום ,ובזכות זאת בזכה לעשות
בקרוב שמיטי! ויובלות ככל מצוותה האמורה בתורה.
30זברי הרמב"ן בהעלותך שס,
31הלכות מלכיס ('!"יפ
8
www.daat.ac.il
ה" (, 1
•,
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
אגות ובי מודכי גימפל יפה מיהוד
לחתנו הוי"ז שטעון בדבו השמיטה
ח Qב'זc
ייג nהרס : 1:J
,
לצגאל לןר'
הנאון רני מדרכי גימפל יפה רבה של אוזיביו במנה בין גדילר העושים
והמע' oים למען ישוב ארץ ישראל להלכה ולמעשה ,אנה דושר ונאה מקיים ובאחרית
ימיו עלה לארץ הקדש ,קבע את מושבו באחת ממושבות הישוב החשר היא יהוה
ובארץ אשר אהבה נםשו מצא מנוחתו האחרונה
'.
במאמר "אמת מארץ תצמח" ,לרבי אריה ליב הערשלר ,מחשובי הדיינ .ים
בשנת
"המצויין בין גדולי חובבי ציון" .עוד
בשם רבני ירושלים ,תואר הרמ"ג
.
.
תרלייב ,כאשר נוסדה חבות "ישוב אוץ ישואל" והווגשה התנגדות בנגדה יצא
הרמ"ג לעזרתה ,ריחד עם רבי טרדכי עליאשברג מבורסק "כתבי ח ' וכ nה רבה
למתנגדי הענין הקדוש הזה ,והעידו שגם הגאון הגדול מוה"ו חיים וולאוין וצ"ל,
אשו ציק מים .ע " י אליהו ]הגו"א[ זצוק"ל ,הוא בעצמו א mלהכין מושבות באוץ
הקדושה ולקנות קרקעות שם ,להושיב על,הם בני אדם שאינם מיושבי אוהל
תררה" ,S
ארם יס צייך בעדות ניססת היר היא עריחו של המבiדיג הציובי נחםו
סוקולוב " ,הגדול בחובבי צרין ,גחוד שנים ובות לםני התפשט הועיון הזה בעם
כתב מאמרים נמרצים ב " הלבנון" להעיר ולעורר את האהבה לעבדות האדמה על
הרי יהודה ,וכאשר החלו המושבות להיוסה וריבנו לבו ההטור לצאת לפעולות ,
עזב את כס הובנות ונסע לארץ הקדש"
"
-איש מלחמה היה ,ומבעוךיו עדמ במערכה כנגד ההשקפות החילוניןת שחדךי
לתחום ישראל' ,ובמערכה על קדושת הארץ נגד מחלליה חתם את םרשת חייו,
והאגרת המובאת בזה לדפוס מכתב ידו עדות היא על עמריתו הנמוצ.ת
"האיש הזה ,אשר בבואו לארצנו הקדושה כחו לו לשבתו כםר אחד הרחק
מאדם העיר ,ולא חפז בשום אוםן להתישב ביר ושלם ,בשביל שלא יילכד באיזו
מחלוקת ,ולמען יוכל להקדיש את אחרית ימי חייו וק לחורה ולתעודה ,רזכוע זה
נ
על תולרותי ,ראה החיבות המיוחדת של במישיר שנהג גליין ,ז'"ם כסלי תש/וב,
במלאת "מישם שנה לפטירתו ,הרג מיחיר יבכיר בנימין יפה ירשולם תשי " ",לואחרוגה
•
בערר שכתבה עליי גאולה בת יהזוה )רטאל( באנציקלןפריה של הציובות הרחית.,
הלק כ .עמ ' 522
,,
p ,S38ל סמריי יכתביי בהקדמה לםםרי חכלת מדרכי ,ירישלם )תרוי(.
) ( 1889
2
הצם'רה חרמ"ס
נ
עגרי אנכי חולייב ,גליין
עמ'
גליין ,27עוכ' . 109
,23
והובא בכחבים צייניים לד"צ קלישו ,הצר
I
מ C1ד הוכ קקו,
שמה,
4
סטר השנה של האסיף תרנ'י,ז עמ ' . 148
5
על ח'ליקי הדעות הרעיוניים ביני רביז יחיאל מיכל פיגס ראה מכתבי הלבניו חוכייט
גליין ב
I
המדודע ו'
ושס,
בגלייי jכר ,מכתבו הגייי לחתנו ובי ייסף
זכריה שטרן ,ומ~רנו
כטבח תשלייב.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-ר'"-~"-'-
' •.
,.~.
איפוא יצא אז מגדרן'?' זמדע יצא פתאםד למערכה בכל מכשירי המלחמה ,דאיד
נהפכה לפתע ,פחאם שה·תמה יאלמה זו לנמר· עז ,אשר ,יטרוף זרו~ אף קדקד " 1
שיאל נאמן ביחי ר' יריחם פין:זל פינס גהספדי' ,יכד הסגיר עמידחי גמערכח
השמיטה
-
"הרמ"ג
.
ר'
היה .יהודי,
,
דנן ..ברורי ,כמדרכי
מרדכי
" ..
-
-
הימיני
בריר,ו
המצייין גמגלת אסתר גכיבייי יהירי ,יא'ת פירי'שי מהיחי של השם הזה מצויי
הקב IIה
שייחד " '"iמי של
יהירי ,והלא ימיני הוא לפי
בדמרש Iרבה למה נקרא שמו
,
' .
•
.עילם.הה':ר • לא ךכר· .ילא י;;:חחיה• ,יכיקב'חרן היה יעיגר על גזרת
כבגד כל באי
•
•
המלד ,אילם בשעה ש'צהד אחשיריש והשתחוית להמן חקק עבידה דרה על ל,בי
ובתכיין כדי שישתחיה לע"ז' :אף כאן'~ טוען ,ר'יריחם פישל " ..,..כלים הרמ"ג
עדיגר .על גדרת הגאראן הבידב ,אי מחמיר גאיסורים ההי ילא היה
קבתרן ,היה
.
חס על ממובם של ישראל ,עדל חיזוק הישיג גארץ ישראל משאת ,בפשו מאז' ימקדם,
אלא שהי' '-ודע ימכי ,ש·.ייד יסיעתו ]פקידי הגרין[ ,בחפצם בעבידת שבת .השמיטה
ל 1.הית;ן כיובתם לטיגת הישיג ,כי אם לעקירת דין השמיהט מעולם חיהידי .שייד
יסעית; חקקי עגידה זרה על ,לבם לכן מרדכי רבן לא,יכרע ילא ישתחיה", .
.
המישבה
למערכה שהרמ"ג התיצג גה לימיבם של מתישגי
.
'הדגר;ם מנויבים -.
"'.
-
-
-
-
ע"דון .אין כאןמקים לסקירת היחסים בין פקיךי הברון למתישבים ,ובצטמצם
במאבק~התבהלגיביהם' מסגיב לעבידה גש.בת השמיהט ,יאף כאן בראשי ,פרקים
גלגך.
,
,
,
המתיחית בין ,פקידי הבדין יבין תי;;:בי עקרין ,שהחלה מיד עם עלייתם
ב' iלל~ ,ויכוח' על מקום התישב.יתם ד ,במ;;:כה ,חקיפה אריכה יהגיעהלשיאח בפריס
תב; ;:השמיטה תרמ"ס .תישגי עקרין היייעי שלא יעבךי בש,מיט.ה ילעימת דרישת
תצהירו .על נאמנותם לרבני
בשמיטה על יסיר ה I/היתר'ן _,'1
.שיעבדו
תברון
"
.
פקיךי -
,
ירושלם 'שלא התירו את העבודה .פרשת העבידה בשמיטה גרמה למתיחות בין
!)'קידי 'חגררן 'יב,ןאל; ,מתשדגי 'יתר המישבית ששבתי בש.מיטה ,אילם חמירה
בייתר היתה בעקרון שתושביה ')!מרי אמינים 'לרמ"ג 'שסייע להעלאתם ארצה.
.
'
.
-
-
הל~ .במבה על האיסרים ,יבשעה שתיסבי עקרין הגרעי ליפו לקבל את פביי בהגיעי
לארץ ה~תה שאלתד הלאשדבה בדבר העבדדה בשביעיiד ,יהם'סיפרד לי על האיסדר
של רבבי ירד ,vל'ם ,דלאחר שהבטיחד לד לשמדר שביעית כהלכתה הביע הרמ"ג
את קדרת
רדחי ".
בראש פקייד הברון ,שביסד להכשיל את רצדבם של תשדגי עקדדן ,עמד אדילף
גלוד ששימש לפבים כמדרה כבתי הםפר של ה"אליאבס" בערי תודכיה ',קושטא,
איזםיר ,אלכסבדריה ,של מצרים, ,אולם נעוד שמורי אליאבס 'ג"מקוה ישראל" הכירו
את הארץ ,והיתה להם הבבה מסיימת געביבי חקלאית ,היה בליד זר לגמרך לרעיון
6
זכרונותמררכי/
ך
ראה ספרו של יחיאל בריל יסוד המעלה ,מיינץ תרמ"ג.
8
ווארשא
תרעו/ג.
נוסח ההיתר נתפרסם בעתונות בי
I
באדר שני תרמ"ט ,ובאותה' שנה הובא שנית לדפוס
';' .ע רא"א ןןלנשטין בקינטרס רנר השמיטה ,בתוספת כרוזי רבני ירושלם המתנגדים
להיתר,
ירושלם
תרמ"ט .
9הרמ"ב בכריזי "לא עת לחשות" ראה להלן הערה •14
10
www.daat.ac.il
r
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
ישוב ' ארץ ישראל ' ,וידעיו
מצומצמת ,אוהב מדנים'
למשמעחי ,ל iהידי ריסזr
כקבצנים המחפרנסים על
מעידים עליו הiעז" rאשי קשה ועז פנק געל השכלה
שוקרן" ובתוקף חפקידו הטיל מרה באנשים הסרים
יבפרט לאיכרי המישבות החיחס .מגב ", mוראה איתם
,
חשבןן הברין ",
בהןדעח פקידןת 'הבוןן ,שנכחבה בראשין לציןן בחןדש כסלן חרמ"ט,
ןהידבקה במןשבה ,הןזהרן חןשבי עקרןן ש"כל מי שלא יעברז בשנה זן לא יקבל
חמיכה" ,אןלם רק שחי ' משפחןח מעק;ןן החליטן לעברז KIילי יחר החשובים
החילטי לשבית מעגידה בשביעיח ', 0סכסיי ביסף עם מקידית הברין הגתלע
בעקבןח החנגדןח חישב' עקרין לדרישןת הפקידןת למסיר לידה ביהלו כל המשק
במןשבה לפי שיטה חדשה ,להביא את החכיאה לפקדיןת ,ימכמית זי יקבלן לצרכי
ביחם ,כיין שלא מסרן את התביאה דרשי מהם פקדיי הבחן להחזיר את בהמןת
העבןדה ,שהרי אם לא יעבדי אין להם צירד בהן ",
משהיםסקה תמיכת 'הברןן םני חישבי עקרןן לעזרחן iעל הרמ"ג שהתבןרר
גיי,י.ד בראשינה שלח הומ " ג לעקרין את ר' מרדכי ייסק ,rבעל "דגרי מחכי·
ןמראשיני ' המת;שגים בפחiו חקיה ,להטיף גאזנזrס לשלים ,אגל חןשגי עקרןן
לא ' רצי להחיחיס לדגריי ,כיין שחששי שנשלח על ידי הפקידיח של הגרןן ,הרמ"ג
שהאזין לכל מה שקרה הפנה איחי לש'יד ,פקיד הברןן בראשין לציין ,על מנח
למציאדוד לשלןם ,אילם הלהגירשי מעל פניי בזעם ןהרזיע כי החלטתן נחיהש
חישבי ' עקרין זכאדמתס ,שהיתה ש'יכת לברין ןלשלןח צעירים אחרים,
לגרש אח
•
•
•
,
רייקים ,במקימם ",
•
לימינם של תישבי עקרין החיצג פטרינם ימגינם רבי מחכי גיממל ,שעלה
במיחוד ' "לירןשלים לגייס עזרתה של עיד הקשר למען שמורי השמיהט ,יכאן
נשחמש בדב;יי של רב' ליב ד'ין " כששאלי פקדיי המישבןח מה דעתם של
הרבנים יהשיבים כהלנה ,הגידי בני ' םייח יעקרין תיכף ןמי ,כי הם ישמרן אח
השביעיIז ויעבוך עליהם "מה .אחרי שנכנסה שנח השמיטה הואברים הישירם בבי
פ"ת יעקרןן שמרן אמןנחם ,אף גם אחרי היבאן ל'די נסיין ,כי לעיניהס ,לכל עיביר
עבידה הישפעה כל טיבה מפקידי הנדיב יתיבבי ציין יהם נשארי גם מבלי לחם
לאכיל ' ,כי אמרי זי בחנן לדתני ילאמןנחני",
,
"יבין כה יכה ,יהאכרים בני עקרןן רשי ירעבי ,יעלי יבאן מהם לעיר קשרני
הרעב עם נשיהם ןספזrם m ,רב הגאין החכם הנרזע
לבקש רחזבים יעזר לבל יסבלן
,
, ,
,
'
,
,
י 9מקטוביץ
ועד באזל
לד"ר י' קלויןנן ]להלן
-
קלויןנן[
חלp
',א עמ'
.332
מכתבי של פינס מיום י;'ב בטבת תרמ"" )הובא לדפסו בכתכים לחלודות חיבת
בעריכת
אי
ר".,אנוב,
נרד
ב,
מס '
ויסדרו
צייו.
.748
,
' 10חבצלח תר"זכט גליזר ,9
11על פרשה זן ראה סםרן של ' בריל יסדר המעלה לעיל הערה ך רכז כרישמתויו לש חי
חיסיו מאנשי ביל"ן שנדפםן כ"ייסחןן" מאל ) 1895כתביס ב ,עמ' (.618
"12דברי מרדכן לרי מרדכי ריסקיו .ןרשרלם תרונ"ט ,וראה רבריו של כ"Iיר .,פינס לעיל
,
בפתח
ממארנו,
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מי"ה מרדכי גימפל יפה ב"י "המצייין בי! גדילי חיבבי ציי!" ,בא בכבידי יבעצמי
לביח י.עד הכללי שבירישל.ם יהקהיל שמה אח כל ראשי הכיללים כלדם ,שבאי
לקיל קריאחי לכבדדי• ,ביים ה' ח"י כסלי יהציע לפביהם גידל החייב לחמיך דיי
האכריס האלה שומרר שביעית ,העומדים בנסיון גדול כזה ,וע"כ הובה הגאון הזה
לבקש מראשי הכוללים לעזיר להקיליביסחים בעזר הגי!" ".
דעית שיניח היבעי באסיפה זי וכן לא היה כסף בקיפת היעד הכללי ,אילם
בסיפי של דבר הושגה הליאה בסך 500פרנ,ק שנמסרי לדיי הרמ"ג למע! שימרי
בעקרי!.
השביעיח
המערכה מסביב
•
לפרשת העבידה
בשביעית
חרגה
מחחומי ארה"ק ,ואם
כי
אין כאן מקים לדין בה אי! אני יכילים להימנע מלהזכיר אח כריזי של הרמ"ג
"לא עת לחשיח" ' ,.,שפזרסם בעקבות מכחבי של ר' מרדכי עליאשברג למען
ה"היתר"
;, 1 :
רבבי ירושלם פרסמי תגיבה נמרצת ' ,,כי במכחבי הוא "נחן יד חשיפה
להגרזן ,החיצב בעקרי דתבי בדי פירקי עילה בגליי ,ב'ייימי כל אבני מזבח לאבבי
גיר מנופצות ,בהפכו כל המעשים הטיבים ,אשר רבבי ,ךי'~לם שיקדים לעשית
לחזיק הישזב על אדמת הקדש ,על פיהם ,ידירש כלם לגנאי ,כדרך שציררי בני
~:ע עשוים לישראל" זן.
במערכה זו צעד את צעדיו הךאשינים רבי יעקב אורב;"טיין ,מ'~רמךי חומותיה
של ירושלם ומתלמידיי הקרובים של הרי"ל דיסקין" ,מה מאד נבהלבי מראוח איש
זקן יהיא עיהט מעיל הרבנוח באחת מערי ריסיה המדינה ,ינעים בקןלי לחרף כל
מערכת אלקים חיים יחכמי אה"ק בכלל ",
חרבני ציין וביחוד המשכיליס הקיצןניים פתחו במערכת השמצה כבגד רבבי
ירושל.ם ,ובעקביח סערה זי ,שהקיפה את אר"י יחפיצית הגילה גם יח,ד פרסם
הרמ"ג את מכחבי הגליי "לא עח לחשית ".בי היא ביטל על עצמי אחריית
לעמדתם של תישבי עקרין ,שכן עזר להם לעלית על מנת לקיים מציית התלייית
•
בארץ ,ולפחות בשבת השמרהט הראשיבה יקי,מן מצוה זו,
בראשינה -היא מציין -לא רצה להתערב בעסקי צביר ,אילם היא נאלץ
לצאת להגנת בבידה של ירושלם " :נקרע לבי בקרבי על חיליל עיר הקדישה
13מאמרו ע Iל ר' ליב דיין הרשלר ב"הצפ"רה" ,לעיל הערה •2
14נדפס בירושלם בר"ח מנחם אב תרמ"ט בדפוס הרי"מ סלומון ,יטורסם גם בעתונות
הימיס
ההם :
המליץ
,1889
גליוז
,25-20
הצפירה
נכתב"ם ,הוספות ומלוארם אשי כסוף כרך ג' עמ'
.1889
גליון
8 • 9ך . I
חזר
ונדפס
•894-888
15המליץ 1889גליון 279 , 268וכו בהצבי ,תרמ"ט ,גליון •13
16יש להוסיף כי תגוגה ראשובה מירושלם באה במכתבו של הסטרא רדייבא ,רבי ליב
רייו ,בשם "אמת מארץ תצמח" ראה לעיל הערה
.2
לדגרי קלויזבר עמ' 341בככתה
על ידי ר' יוסף ריגלין מזכיר וער כל הכוללים.
11הוספה מיוחרת לאיזרעאליט ,שהופיע גמיינץ )ראה המליץ תרמ"ט ) (, 1889גל' (. 61
18חגצלת ,תרמ,ייט ,גל' •19
12
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
תיוה
יהחמידה ,מלאה
יעכידה,
רממש תשתפכנת אבני קדש בחיציתיה · ,ת"ח
הלימדים תיוה מתיר הדח,ק מלאיס בכל בתי המדשרית ,יואיס ישלמיס מק"מי
חימ " צ מעיני בכל פינרתיה ,יבני צייו היקיים איכה נחשבר לנבלי חשר ,יצבא קשר
איר היה למובזס ,זריה לכבי גם על חליל ככיך ' גאיני ישראל ' בקידש יבחר" ל ,ושמם
מניאץ למשל ילשגינה " ,
" .אמותי כי לא עת לחשי.ת יראיחי לנםשי מתחיבבת ,להגיד ננדה נא לכל
אחי ועמי ,יאת חאטי אבי מזכיו ,כי אולי אבכ' סבותי בכל אלה ,אמנם לאמלבי
אך בותמי ובנקיוו לבבי יצא שגגה על ידי ,ראפרש שיחתי :אנכי מאי דבקה נפשי
,
ביע'יכ האוץ ,יה"תי מעיוי לעזור לאלו היושכים על אדמת עקווו] ,היא מזכות
כתיה[ ,שיעזכי אךמחם בחי"ל לעלית לאה"ק ,לישב על אדמתה לעבדה יל'שמוה,
ימאד זכיבו לדעת כי בגי עמנר עיכדים אדמת קדש ופילחים שדיתיה ,בכל נםשי
אויתי גם לראותם שימרי הדת ומקיימי מצית השמיטה כהלכתה ,אחרי השמה
•
מעמני במה מאית שניס".
הומ"ג מגבה את הפילמיס בדבויי " :כמה ובבים מכ"ד של יוושלם ,כחום לבם
על חלול ככיד חכמי יוושלם יצאר בתשובה גלויה במכתכי העתי " ם ומויב צערם
לא שקלידכויהם כפלס ,ייגדישו גם הם על המדה כדכוים ק';;ים כגיהים ,ודכויהם
אלו לעבת על ויב היה כיציקת שמו לכבית הבערה ,יעיד כשנית הטילו סעוה
במחנה ישראל ,וחבל סופרים גלוים ומסתתרים יצאו · במכתבי העתי " ם לעפר כעפר
כגגד ירו ש לם ילשםןר בוז וקלןו על רכגיה ןחכמיה ,ילחופם ככל מיגי חופות
..
בזויות"~. ,ש להשומעו לקרוע על",ו על פי דיו",
והוא ניטל על עצמו את מלוא האחויית לררצו תו ש בי עקריו לשמור שמיטה
כהלכתה יאחר הצעת " דכוים הכוייתו ,בלי שום שיגיי מכל המסיפר מעתה הלא
האמת תתו קרלה ומארץ תשח אמרתה ,חדלו לכם מהאשים רבני ירושלם רמלבקש
עליהם עלילות דבוי שקך'..
ל גבי ההיתר הוא טיעו כי ;,איו אסיו ,חל,לה ,אם לא יעכדו · בשנה · זו ,ואר
בשקר השמיעו קולי קולית כי הע'מירה בשביעית גוגע לסכבת נפשות ,אשר רק
.
בחו"ל להקל מעט בזה ,כשבתם בריחיק מקום'. ,,
עפי"י במצאו כמה גאוגים
•
לגבי תמיכת מרסרות ירושלם בשומרי שביעית מצייו הרמ " ג · " :מה שהלרר '
הממונים ל'בבי עקררן חטר המצער הזה ,תדעי כי זה 'היתה הצעתי יעצתי ' ,אור
אתי תליו משוגתי ,ואם כי אבקש לדוז גם אותי לכזות ,כי אהבתי הישוב גם מאו
••
,
וגם היישנים על התורה יעל העבדרה כי צדקי יחרן".
בקריאחו וו הוא מסכם את הפילמוס " אם כי גם תדברו תאשימו ןתלעיזי
כרצונכם ,לא אשים אל לכ' גם לקרותם; ילא אענה על ריב כי עמתה Itשיבה
למעוגי רומ ש בי הקטו ,הרחק מדאם רמעיר זולת ,יגם הפעם היה דברי וק לאשר
מצאתי דברי לחובה ,כי אילי בשיל כל הסער הזה ,להדע'ש על עה"ק ורכביה חבס,
~
ןאי"~ך ארמה בלוית האמת ישיב גם השלים והאמת mשל,ם·תאהבו".
רב םעלים ומעשים היה הדמ"ג כעבדי לעולם שכולר טוב ,אולם כאשו הובא
למנוחות בבית העלמיו בפתח תקוה . ,ציינו מכל שבחיר על· מצבתו את מלתמחר
לקיום השמיטה "בחיבתו לישוב ה Itרץ בחר לו אח מושב יהוד שלכת כו כאוהל
התודה ,ומשם יצא אורו להאיד על המושביח להורות לכביהם דור ה' כמצות
13
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התלויות
-שנים ישב שם
·השמיטה .שלש
בארץ Il1. ,ביתת שנת . .
השיממה" - , 19
.
-
-,
•
ויעל ,בסערת
.
,.
,נאגרתו של הדמ"ג המובאת .בזהלדםוס מכת"י ,נ Il1קםת התגנדותו להיתר
חמכירה ,אר פסקא זביוחדת בחומרתה זבתיחסת ל;ןיתר זב 1Qיס בדבר ייש"פ ,עד כדי
כר שהוא מאיים לקרית לבית דינו של הרי"ל דיסקין "בי דינא שריא" והדבר
לא .נראה ,א~ כי ייתכן השוא מזכיר את מנייתו להרי"ל .דיסקין כלפי .נדולים
אחרים שהיי מעירבים בפולמוס זה ,לפע"ד כנראה ,שהמדובר בנסיון היתר לפסח,
של .קטניות שנהגו האשכנזים לאיסור וביחוד ליי"ש ש,היו עושים מקטניות,
;נתקיפה זר יצא .חז"ס עורך , Iהצפירה" בדרישה להת~ך .לפסח יי"ש ,הנעשהממיני דגן ,בעטנה ,כי .ש.".ייה" מן דגן אחר '.שנתפרד מן החPץפילוד כעמיי לגי
ראוי
בודאיגופים ,חדשיס מיבדלים ,והיי"ש אין ל.ו ,שום יסדר ו,שורש של חמץ,
.
,
שיהיה מותך ,'/והסתמך על הרבניס השתירן אסורים קיימיס .כי ".גסיי'"ש הנעשה
מדגן קודם הפסח היא בעצמו מותר ע"פ דין ,אחרי אל !".מצינו .איסורן בכל
הראשונים ,ואנו מוכרחים לסמור .ר,ק ,על העיון :ושקול הדעת הנוהנכ להתיר ,לפ"ז
!'שיטא דDשיטא ביי"ש הנעשה קודם ובלך תערוב!) דגן כלל ,שהוא מותר" "..
.
בהסתמר על רבי יצחק אלחנן מקובנה ,שהתיר קטניות בDסח של "~תנ תר"מ
..
.
.שנת נצו:ית ,הוא מציין "בואו ונחזיק טיבה להרבנים הגאונים יחיו ,שבאו בהסכמה
לטובת הםון בני עמנו ,להתיר דבר שנתDשט .איסורו עז היום ,והוא חזון יקר
.בעמנ' ביוחת האחרונים ,ומי יחן והיה לבבם .זה לטובח אלפי עניים בעמני ,להתיר
.
.. .
בפסח המנהג שלא לאוכל קטניוח" " ".
אולם .תביעתו נדחתה בצורה נמרצת עי" רבי יצחק אלחנן עצמו ,הפוסק
"וחלילה להקו ~זהן -וכמי שפסק .הרמ !lא באי" Mסל Iתב"ג סעיו א . Iוהביא שיטת
האוסרים לאכול קטניות ,יסיים והמנהג באשכנז להחמיר ואין לשנית ,אלא החיוב
על המורה להורות איסור לשואליו בזה ,ורק בעת הדחק ושנת רעבון ,דאין להעניים
מה ,לאכול בפסח. ,.בזה תלוי כפי ראות עיני גאוני ·הזמן ,אם רואים ,אשך הןצרר
הלתיר בשנה ההיא אז יכולת ביד .גאוני הזמן ביחד להתיר במקום שהשעה צריכה
'לכר לפך ראות עיניהם ,אבל בזמן_שהשנים כתיקונן .אין שום מקום וכח להתיר
זה ,כלל ,וע"כ א~ן להקל בזה כלל וכלל" ".ל.פולמוס זה ,התייחס כנראה הרמ"ג
הכלולה במכתבז לחתנו שדן; שנים יבות לם.בי כן ,בענין זה,
בתגובתו הנמרצת
.
,
.
וראה תשובותיו זרכ יהוסף )או"ח ,סימן קנ"ז-ח ועוד(.
, .
רי יוסף זכריה שטרן חתנו של ,הרמ"ג הלר בעקבות ,חותגי בתביעתר לקיום
ש.מיטה כהלכתה. ,כדבריר בסיום החל < iהרביעי של .ספרו ..זכר יהוסף" ",על
19
,הרב ימד~ד עמ'
.
,
•68
,
,
.
.
,
20הצטירה חרמ"ט ) (, 1889גל' .67 ,54;36 ,30 ,24
21שם תר"מ
) (, 1880
גליון •12
..
,
•
.
.,
.
-
•
22הובא לדפוס ע /lי ך' יעקב הלןי ליפשיץ ',הפלס ,שנה שביה~/. ,ע •295
..
. 2,3תעלןמות ;האגדית פר,ק לייג עמ' , .80מת.יך הגארת _ ניכרת פעילותו לעזרת' שומרל
.
שבייעת " .כשמלטה זו ·,וגם בשגות
.נטל
.הבאות
השמלטה
לגבי הבעיות הכרוכות בעבודת האדמה
,בביעות שביעית, ,הן
חלק
' .
)ראה ,פנייתו להאזר.יית> בספר הוראת שעה
14
,
www.daat.ac.il
-_._– – – -. -
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
יסזר דכךי הסםרא לפסוק וIרשממר~ עליה אויביהם'ו ~ זו היא מדה טובה שאיז טיענת
פיריח בשעה שאין שווייו בה ,כאו הךך ,בני יהוזה שכניה ,אי נמר שאינה מוציאה
כל כך כמר שהם עליה ,רבירשולמי שף פרק · ד' דשב > Vית כ' .עץ נשא ' פר'ר מגדי
שלא נאש םריר בערלם הזה – ,רכחיב כל ימי השמה תשברת עוד אשר חרהצ את
.שבחרתיה ,אשר ' בםיבת החאט היה מכ~רסל שמיהט ,גליבן :מאגצבר ,ראשר בקירם
מצוח החלרירת בה רבשב~ nnהאח בשבח השמיהט כשחתשיב .הארץ ,אז ',בקרה
להבטחתו .ית " ש · חנם :נמכרחם ולא בכסף חגאלן)יסעיה נב (,ג ואשר כימי צאחבן
ממצרים ,יראבר נםלאןת"
-
..
,
..
.
..
. , ~.
.
..
•
עבזחד"ת
.
א .י"ג ניסו
..
•
והרי נוסח
.
••
•
•
..
•
-
. .
..
לפ"ק חרמ"ט,
האגרת :
•
•
•
..
•
.
יאודי''.
..
.
שלום וברכה .' -שמחת יו ~ Iט .לכגיך ידידו 'הנאוו הנדול סןע"ה וכי' כש"ח .יוסף זכריה
שסערו
עמ ; רעיתן
נ"ו
הובנית היקרהnlJN -
נתי
,י"א
תתהלל
מ'
רבקה
חחיי
ילכנם
היקר ישניו השלם מי שמראל ' וודל נ"י ש~ום ע:ד העזלם לכם רלכל הנלוים לכס.
מכתבי מן ז "ב אר"ש הגיעני בשעה זן ,אשר בעוד שעה יגי ע זמן בדיקת חמץ ,ועלי
להשלימן .עתה בנחיצה ,נכד,ן שאיכל לשלחו ליפן יוס מחר ביקר .עיו"ט .ש " ~ ,נכדי שלא
יעב)ר יותר משביע סרם .אולכ לכתוב .ער"כ יחיר ירבי .מעסיס ובמהרים ,כי ' קלבתי יריעה
ווןךר~' ' תןנ"ב
חזקיי
שחסך
רן"כ על זה
125
ששים
~ ,2
רן"כ
הגיעגר אניחןר הרכה _ .יכו
שלר
הו ,יער 'בrמ;.:סנ
מי
ו)שתהה חליכתס קריב לארעבה ירחיס ,ראף שהיא ללפא מה
שלא קבל תשיבה ' על קבלתם ,אלכ 'יע כי .הנאוני' ,'',ליר ןרש"ס ' שי' אינס וכתובם לשים
מקום לא שאלות ובקשות ,ולא תשרבות ,רק נת~חיו .לזה ,ייער השמיסה .מחמשה אי
ששה
רי"פ ביריש' תיב"ב ,שהם יתעסקי בזה ,ינם מכתבים ממגי ואלי תם רק מרבנים
אלו ,ועלי נליית ' :הרה") אבר"ק יפי ' שי ~ שמר פניהם כי -נתעסק ב:rילןקח ,יעו שהננו
קרובים ביותר לקאלא)עס עקרון ופתrר תקוה ,ית"ל כי עלה בידי לrרזק עניו ' השמיסה,
בשני הק~לא~,עס ' הז:זלו ,שהם ב 't!Pו ,לעקו:ו .את ,תכל ;26
.
.
..
•
-.
,
ויראה במליץ
.
.
•
ונ " S8 ,
תשובת
-
להרי IIצ הלרך; עמ י קנ"ג( ,יהו לגכי העמדההע:jכררנית' כנידון ' רראה ,מכחבר להאדר"ת
כ
מי ,רם
I
בני!כן ' תר"ס ' )הפלס " שנה .ששיח,
עמ'
(' 539
,כו הרא
מציע
לעזרת .שרמרי השביעית כתרס"ג ' בהדגשת 'איסור~ העבידה בשביעיח, ',
.
..
24בחוברת
_.
"הרב
מיהדו H
השמיטה כשתתישב
צוטט
קטע ,זה __ ,משרם
בהארץ ,יכו',
'
מה
נרסח
••
הושמטה ' השררה ' על ,קייס
.
,.
~
קריאה
צוברת
" .
25 ',תרומת יחזקאל כבי ' של מ~" " ג כלולה ' בר)ייח .עוד _ השמיטה " חבצלת תרמ "ס ,נלייו , 32
ושם גם חרימח חחני ''' ,יר ,שטערו -וראה .לעיל הע;ץו : , : 23
•
.
•
~ 26.ע, .ה~מת הקרז לעזרת ,שימר שכ~עיח ,נמסר בכריז ' ,ב " קיי ~היכל " מיים ,ד ~ מרחשון
.
:
!'I :ר~ ':ו) ,· tחבצלת ; ,נררמ"ט .גל
I
(. 6
'בכרוז ;זה פרנים וכני ינדולי ,ירישלם ,לגיוס תימ:ט
·:לאכרים · · הנכובים ,לשבות " ולא גדילות ןנציוות יבקשר 'יי כ"א להסיר מהם חרפת רעב
נאמבים לד' ולחררחר'~ ,והתביעה היא
נלחם בשבה הזאת , ,למען יוכלו להשאר
"
רלנהלם · .
'
"אתם רבנים גדולי ורועי יטראל ,עורו נא ,צאו ·חשו~ם , ,קראו עצרה ,אספי והסיםו
אמרים להלהיב עדת הי להחזקת המצוה הגדולה הואת" .לאחר שגם תישבי י~ושלם
15
www.daat.ac.il
,
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרי Ifמ
פינס
שיי
,27
ויראה
גס
כי
דעתי ירעת
הישריס
כל
ממשכילים כהחמיי,
ואף
ואנמ"ל ,יעכ"פ יתר הקילוניעס הרחיקים ממני ,בשנם הם מן החדשים ,עבדי
עבצמס ..
נוטח ההיתריס מהרבנלם יקןטנא ,יבאליסטאק יקאוינא נדפסיס במליץ הלז
ושס
,28
החנדבו ככר "וכבר הבטיחו ארמכלי קיפת כל הכרללים ממה להיית בעניו הגדיל הזה
לעזר וסדע ,רגם הגבירים הי"ו הדריס םעה"ק יפתחו ידם למצוה זי כראיו",
ככריז צויגה הכתובת למשלןח הכספים "והכסף תשלחו ע"ש הרב הגאון המסורסס
מוהר"ר יהרשע ליב דיסקין שליט"א ו"עש הרב הגאין ,,.,,,דומ שמואל סלאבט שלי"ט ,K
יהמה ימסדו הכסף לידי כ"ז חטוב
הנבררים ,אשר יעסקי בדבר הזה לחלק להקי"
לןגיסטיםי'.
בכרוז זה לא טורטר שזנית "הרבנים הנבורים אשר יעסקי בדבו הזה לחלק להקילו·
גיסטים" ,אילם מתור העתוגות יכן מתןד האגרת הנוכחית מתברר השרמ"ג יחד עם רבי
נפתלי הרץ אב"ד יפו נקבעי כמחלקי הכספים למחישבים שומרי שביעית.
בדעו השמלטה הש Mפן שנים מבדולי לרושלם שניהלו ביניהם מערכות נמצוות ,רבי
חילס זוננפלד ורבי עקיבא יוסף שלזיגנר ,אך שלחפו פעולה בגלום הכספיס למען קדשות
הארץ.
מן
הענין
לציין
תשובת
הצני"ב מוולוויו
לכרח ~ זה
בה
הביע שמחתי שרבים
מן
האיכריס החליטר לשבות בשביעית iהורסיף כי שלח ל'דיר פינסקר ,מנהיג חובבי ציון,
כספיס שקיבל בחרדש האחרון למען ישוב ארץ ישראל ,כדי שלעבירם אל פינס ,ע"מ
לחלקם בין שומךי שיביעת )חבצלת תרמ"א ,גל' (. 16
על
חליקת
כספים לשומרי
ורכי
השימסה כאצמעות הרמ"ג
נפתלי
נמסר בם
הרץ
בהזפירה מלרם כב דאר ב תרמ"ט.
בטריי הכריז נמסרה ה"הודעה הגלויה" שפירסמה ע"י הרי"ל דיסקין רהרש"ס במחצית
•
תרס"ח ..כי אין שום היחר לחריש לוזררע לקציר ולנטוע ,הן ע"י צעומ הן ע":י i:גרי,
לבד עמבדות האילנות לאוקסי אילנא מותר מצד הדין".
כלםי מלחמת העתןניס החייוניים נגד שמירת הטביעית הם מגיבים "ראל תשגיחן על
מבתני המלעיגים בשרירות לכם ,יצואים להבזות ולהשחית כל דכר קידש ,אשר יחלו
לעטות הישריס בלבותם הנאמנים לד' ולתדו',ייק,
ירעו נאמנה כי נמצא מהם מבזי
התורה הקדושה והוגיה רגס מהם מחללי שכותת בען"ה בסתר יבגליד ,ך Kס שביתת
ייס ש"ק שחוק לכפיליס האלה כ"ש קדשות שביחת שנת השמטה ,והחרד אל דבר דו
יח IIשיתיה"ק לא יפנה להבלי הטיטיס האלך".
27על עמדתו של פינס בנידין ראה מכתבו מיים רי כםלי תרמ"ט לד"ר י"ל פינפקר,
כתבים,
כרר
עמי
שני,
621
יכו
מכחבי
מיים
ב'
בשבט,
שם,
עמ'
.649
בעתונית
הימים ההם התנהל פולמיס חריף מפביב לעמדתו ,ןאכמ IIל.
בנימיו
רינליו צמיין במאמרו
הגאון ר' רור פרידמן
ישאלת השביעית,
)פיני ,כרר
נח ,חוכרת שנא עמ' קמר( שרי"מ פינס נשא ינתן עם ר' דדר בענין זה וכנראה השתדל
לשכנעו ש'ש מקום לצמוא קולות מס '1מות בנוגע לאםשרות עבדות הדאמה בשתג
השביעי,ת ארלם ר' דוד טעמותו בענין היתה ברירה ,עמר על רעתו,
וכתב למינס
את חוות דעתו ,שהובאה שם לדםוס ,לחומרא.
2Bראה ליעל הערה
.a
16
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יראה גס מכתב הרהייג דקיטנא כי חו IIש שמעילם לא כיון להתיר ' ע"י ישראל ענצמי
אף קברקע גוי ,ושם נאמר בסיף מכתבו ,כי המתי ר ים גם ב'ה אל יהא .חלקי עמהם
חו " ש ,יזה כתב לירוש' ,לא' מרבני פולין חיושיבס שם
,29
יחגאבד IJק דקאוונא פירש ",נ
שיהיה עבודה ע !! י גויים דווקא ,רק לפריש היה מכתב ממנו להקל במלאכות דרבנו גס
ע"י
ושגגה יצאה מהס ,לפרוץ נדריס היכא דשכיחי עבדי המתפרצים ,ימעט שם
ישראל ,30
היתר היעיל כמי ,שעשאו רק ע"י ישראל ,זרכת כי הקךכוניות האכה ,ועוד הצורך רב
כפניהס
לשנח
מהיכל וק
תמימה ,עד
בוא
תבואתה
שנה
של
אחר
שולחיס
השמיטה ,אשר
קול
נערים הגדרלרת .כי אבמת אס יוצי כפזר נס בכ"מ יצטרכ) לtפר לאלפיס,
]לפי ערך[ ,וגם ע " י המשלחים שמרת
רת " ל כ ! מעו~ם .גדרלות היו שיל ו ח הרבח לפ " ע
העירות ,ועכ " פ שחגאב"ד קאןונא עצמו נם כך לא התיר רק ע !! י הגייים ,ומש"כ שאעמיד
אני
לחתום
ע יי ז
זולת~ .הסמוך
שיכתבן
לא
רציתי
זאת ,
לקאליניןת. ,ונדון
פעלן 'ממני
ובקושי
הנרמ")
לחלק
ירןשלמסקי
במקום
שיחיי
שאלך
אכתוב
שם אנשים
איה"ש
להם
לי .
הובניס הנוסעים הר~ה הם מאוננריך
נ ,3
ולא ידעתי אם אוכל להתראות עמהם ,כי
אם ]הם[ לא יטורי לפח ,ועל י קשה גם כן הנסיעה לירוש ' תובב I/א .עניו נסיעת הרבנים
אין לפא ,יכמעט
בכל
רגל
יש עילים
הרבה ,ירק מאןראפא
היח כבר ער כה,
מפני
הספינות ירוחק איכל בנסיעתם ,וכ ע ת נתחדש ספינה גביר א י מאחב''' ןנוסעים שם עם
כל המכשירים.
ימ"ש הרש IJא רזעכסא 32שקשה בעיביו להאמין שחזר בו הנאון דקןטגא ,באמת לא
חזך בן ,ורק מעילם לא כיון ע"מ שיענדו בם אחנ"י עבצמס.
מהרה " נ דקראסאבאזאר
צבפת
ידעתי ,אילי
אן
ל א ידעתי ולא שמעתי ,ןבאה"ק
סרכי' ,יכיווש '
יחברון
אינו 3ב.
ע " ד החקירות מקב לי ת אדמה ,הקשה לשאיל
הדבר
ערד אשר ארץ
מאד,
ממנה
]ןבארצנו הקדושה[
לא
כJ
אנ האות והמופת שליחירים יככד
יצא לחם לקןנה יעברן
ימים
ושביס,
יהלכ דכויס
עתיקים ,אכמ " ל .בנין עצים קשה מאד ,רק מנסריס ,בגיני חימה קלים לכבות ולכא שיהוי
~ שו " ת ,ישועות מלכן סימו ב" ט ,וואה שם סיו נ"ג.
למבחבו הנןכר באן שכבח ל'רולשם מחכוון בונאה וח " א הוןזורף )בקונסרםו Pזשרח
אר"י כומן הזה ; ירשולם חומ" ט ,עמי
ג' ( :
;,בעזו שלא נרםס הקוגטרס הזח קראתי
מכתב מרטי מהךה " ג הנז' כי היא לא התיך עבזות ישראל ,ימה גם כלי הסכמות גאיבי
ו!ה " ק " nו ,H
_
עמ~ קיז ,העוה 3Sא ,ובין הך"ק כהנא בסםרי "שנת השכע" מהרורה שלישיח ,עמ' קצ,
הרעה
30
וראה חילופי העוות כין הוש''' זיין כספרו "לאור ההלכה" ,מהדורה שביה
•
•44
מכתבו מיום
נ"ה בניסו תרמ"ן הובא לדמוס '''ע חו '' ' לןכעצקי מפריס ,הצפירה , 1889
גל'ון 07ן.
•31
כשיירה
הזנתןכננת
עדמן
לעלןת
גמדלוי
הרבניס
וב י גיהס
רני
שמחה
בוגם
סופו
זבפשוכווג ,וכי יצחק אטיגנא מל»מרנג ,רבי זלמן שםיצר מוינה ועדר,
32וכי שלמה רועכט Kבעל בכווי שלמה.
33רבי חיים חזקיה דמיני בלע "שדי ' חמדי',
17
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
זמו
,31
.
אויר מקים שבת המיבחר לבריאות ירק ליחיר קשה כקנות .ס,ס
-
ערך מאה
רו /lב ופרידה ביוקר מזה ,גמל וחמרר מול ,ערד ס Jיו רן I/ב ,וגמליס קשה לאחב"' לגזלם
לע"ע ,ע"כ לא נמצא אצלם.
ע"ר חייש IIפ riנ מה אומר ומה אדבי ,כבר כתבתי להנאין רלל JIר שיחי' דקרו לי' בי
זינא שרלא להתיר דברים שנהגו בהם Nלסור ונדור פרוץ כזה ,דיי מה רמן עיניי ,ואשר
אמרת ראיה מגמ' לא אזכןרו ואם אמרתי הוא בתסיסי היכא ישכיחי ענדי ,שהנר"א ז"ל
ציין
מקיך לזה.
ןנפש
ישלים כנפשי
חתנו
רןשי"ט כה /lל
מכרכן בשמחת
ין Jlט.
מרדבי גימפל
סייערע טאכטעך
לעכין,
איר
האב
גיהאט
נרייס
עג"נ פיז
דיין
ביזןבדהייט .זעי
עןןיגער זאל דיר צי שיקעו די גאבצע רפיאה אין )אבצן ,איו אריר ליכטיקייט אין די
אויגיו .
בעט פאר דיר דיין םא:טער רמרב" גיפמל
34במכתכי של ו
I
יוסף ריבלין לדיד גורדון ,עירן המגיד ,מירס כ /lה חשון תרמ"ה ,הוא
מיקיע את הפחה הירושלמי ,שהיה בנראה חירזם של איסיד העליה בימים ההם ,והרא
שהשתדל .להפריע ברכישת
קרקעות ובהקמת בנינים.
פעם אחת
הביע בפומבי את
חששותיי ,כי "עיד מעט יגורשן הישםעאלים לגמדי מן הארץ והיהודים יירשר אותם
וישבו
תחתם",
כפי שנמסר עוקפים היי את הגזירות על ידי מתן
שm
ד לםקידים ולמשרלים ,שהיר
להוטיס לקבל שוחד .כך ,למשל ,היו מעמידים את השלטונות בפני עיבדה קייתמ של
הקמת בית כשהגג כבר מכסה אותי ,כי לפי החוק החורכי אין להרוס בית ;ו' 1ת בלי
פסק
י'ז.
35ראה לעיל כדברינו בפתח האגרת.
36באיד הגר"א לשן"ע או"ח ,סימן תכ"ג סעיף ',א אות ',ד המסכם "כל שכן בזמן הזה
יש להחמיר".
נושא זה גידון בשיחןתי האחרונןת עם הגאון המרפלא מן"ר רפאל קצנלנבןגין זצ IIל
אך לא איסתייעא מילתא רשחל'/ח בייפ עש"ק כ 'Iג בניסו תשל"ב .יהא זכרך ברוך.
18
•
www.daat.ac.il
——
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב צבי בנימיו
אויערבך
תל"אביב
הרב
צבי
אויערבד
בנימיו
ז"ל
•
.
ואזב שנח לפט"~ז~.
)כ"ז אלול ז.רו"כ
•
•
….•,". .
•
•
•
•
•
•
~
•
~"' ,," >.
~ i:it
,, ..ל'-
.> " . . :
•
•
•
•
-כ/ז אליי (ב"ל~'ת
•
•
..•.
•
..
•<:
~iי ' -. ~……….
~.
'
,
•
• "c
·.
", "" ….
~
'> ,
•••
..
•
•
w
•
•..
•
•
•'.. • .
•
•
•
•
•
-
•
משפחתו ובית הוריו
הרב צבי בנ'מ'ן אויערבד בולד ב'ום כ"ז א"ר
בו'ביד ע"י בובא על בהר "יבוס ,להור'י
( 1763-1845
תקס"n
) (21.6.1808בע"רה
-הרב אברהם אז'ערבד )תקב"ג-תר"ה,
ואסתו אסחר רבקה לב'ח אום.:ריים )תקמ " .ר
ת ,ז".כ(', 1785-1864 -
רצי'ב היה הבכיר ביו 16הילדים ' t.ל הררין,
•
1
•
•
שם המשפחה Nןיערכך מרפ~ע לראשינה בכתג הסרת אשר נתו הגסיך פיליפ "הישר"
כשנת רב"ט
) ( 2.4.1419
ליהודי יכיסה )משה( :כ:דעיירה אוברבך ע"י רבנשבורג כזמיגת
בייא:ןיה )כתב חטרת וה ומזכי נטםרן נול ל .לייבשטי''' •.דברי ימי היהדויס כקיר·
~םלז "
•
-םפךמ" תרג"ה
.1895
הוככתג המקירי נמצא
בארכייו של בארו ,כעיר קרלסיןה.
-
בPfaelzer KoplalbuechE'r -
טפי די'ר דניאל כהן
I
מנהל הארכיוו הכללי
לתולדות ישראל בירושלים( .אמנם בברר ג' של "אנציקלןפדיה ידואיקה" מיזבו שמה
•
Nויערכך כבר בשנת רנ"ז 1497כיהררי· nצר של ההג'כרן מרגנשבורג.
אנטינירס מרגר'מה צמייו
.
•
ורלף
·שע"ט
)זאב(
בחותמת
את שמה אירערכר
-
ההיסטוריין
•.
של בן הונשטחה סלובן
ממשפחת הזאבים ",ואמנם וכוסיע ה':סם
) זלובו(
אייערכר מהעיר פרגא בשנת
•1619
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אביי ,ד' אבו,ןם נרלד בשנת תקכ"נ ) ( 1763בעיד ביכסירילד אשד במדינת
אלראס .בה כיהן אביי הו"ר אביעזרי )נילר בשנת חפ"י 1126בעיר ברידי
בגליציה( כרב הקהילה .בהייח ו' אבוהם ילד בו 4שנים נפטר אביי ,יאמי החיונת
הביאחי אל סבי ו' צבי ,ןיוש -וב העיו יוומייזא .בכדי שיחנן אוחו וילמד
אצלי .ו' אבוהם נשאו וק זמו קצו אצל סבי .כאשו ,ןיה הלה כבו זקן בו שמונים
שלח את נכדי אבוהם ללמוד בעיו פפר"מ .כאשר שב ו' אבוהם בשנח תקלייח
) ( 1118ליידמייזא .כבו לא מצא אח סבי בחיים כי פחאים מח .בציאחי ביקש לא
להספידי ,אלא אם יזרמו אחד מקווכיו ישא היא הספ.ן וכן הספיד אוחו נכרי
אבוהם אשו היה רק כן ] 5שנה .אבוהtב חזו לפרנקפיוט ושtב למד אצל הגאיו
ו' נחו הכהו אדלר זצ"ל יחד עם ו' משה סיפר זצ"ל -מי שנחפוסם לאחו מכו
.
ככעל ה"חחם סופו".
אחרי שנית למיד וביח ,עבר ר' אברהם -בשניח התשעים של המאה ה" 18
לשטואסברוג באלזאס רהיה לבעל ביח"ר לטבק .מחמת ידיערתיו הוברת בכלשחטי החוךה בקשו אותי אבו~י הקהילה לכהן כאב",ד ומלכד זה היה מיהל וסיכן
את
נפשר
המצרה
בקירס
ברמן
הצופחית
המהפכה
ררבספייר
כאשר
אסר כל
פרלחו דתי.
אחרי תביסת המהפכה עי" נפרליארו התבססר הקהילרת היהידירת בצופת.
רעפ"י דוישת נפרל,ארו ערצב הקרנסיסטראו )ררעד הקהילרת( .מדינרת הויינרס
השתייכי אז
-לצופת יכאשר חיפשר להו רב ואשי אשר
-מבחינה .פיליטית
יהיה ת"ח מחך ,ןאיttור ישלוט בשפה הצרפתית מאידד ,נפלה הבחיךה על ר' אברהם.
עד שנת 1808היה ובה ל ':.קהילת גריביי ע' Iי העיר ברנה .מושב הקזנסיסטןאר
היה בעיו קיבלנץ ע"נ ויינזס .יאחוי הבחור של ו' אבוהם אריעובן כרב ואשי
הרעתק מרשב הקרנסיסטראו עביו המחיזית וייניס רמרזל לעיר בזן .שם כיהו ו'
אבוהם עד לשנת 1837רבשנה זר פדש ממשותר רבני השני ,ו' אהוו מילא את
מקרמר '.
·שלשלת היוחסיו של משפחת א .ניתבת להקבע עד לשנת שלייח
.1575
בזמן זה נצמאה
המשםחת בנויר הבירה ייגה .על חשובי חקח~לח נימבה ו' טבלי .,א ממגן לצאי 10
דירות ,ריד אחרי דןו עד לרצ /lב
בשבת ת"ל
( 1670
ראב"ר בפראג,
באירופה
יינה,
אשר התפזרו )אחדי הגריש האחריו מיינה
אויערכך,
המזרחית והמערבית.
קראקיב,
סאטונוב,
הררחרב,
במזרח
ברודי
אירוםה
יקאליש,
כהני מר.ם
רבנים
ובמערב
איררםה
כהנן םכני המשפחה כרכבים בוןרמייזא ,כונה ,וכוכסרוילר )כמדינת הריינום יאלזאם(.
2
כמתכונת
הקןבםיםטראר
כעיר
ברנה,
נוסד
קינסיססןאר
בעיר
קאםל
עכור
מלכית
יסספליה אשר השתייכה צלרפת תחת שלטיבן של המלר ז'רום אחיו של בפיליאון.
ראש· הקונסיסטואר טם היה ישראל יעקבסןן איש הלכרטסט ,והוא הציע לר' אכרים.
,
רסטםליה .יעקבטון ד,יח םעוניו לרכשר
לעזןג את בובה ולהיות יב ראטי בממלכת
אישיית כר' אברהם ,הן שמים שו' אברהם היה חתנו של הג"ר דיי זינצהייס
הקינסםיטואר המרכזי
בפריס
הוין לו יחסיס טוביס
עם
-
יאש
שר התרבית ןהרפתי ועם
פקייים גבוהיס כםםטלה הצרסתית ,והן משום שר' אברהם שלט בשפות הצרפתית
והגרמנית
גם
יחד
)צרפתית
היתה
הטפה
הרשמית
20
www.daat.ac.il
כוסטםליה,
בעןד
שהעם
דיבר
אתר דעת -מכללת הרצוג
למעלה מש ש ים שנה כיהן ו' אבוהם כוב יאב " ד בעוים שינית במחיזית
אלזאס יהוייניס -בסירבא.ן קובלאנץ ,קולניה ,נויביד יבינא ,כא ש ו היה בנייב'!"
,לדה לי א ש תו ה ש ניה ובקה לבית אוסנהיםי • את בני הבכוו צבי בנימין,
מבשיאיו האר ש ונים עם בת חדי גיטל-גודולה ) בת הגאון ו ' ייסף דדר זינצהיים
זצ ' Iל נעמה I1ם "די דוד " על הש" ס ,א ש ר היה אחי אמי ( לא הין לן ילזיס.
ימי נעוריו ושנות למוזיו של רצב'א
וצ " ב בקוא בנעוויו נם בשם היוש וואלף ) עפ '' ' הפסוק " בבימין זאב יטוף "
-
בראשית מ"ט כ " ז ( ולסעמםי חתם בשם זה,
את ואשית דוכו בקדש קיבל וצ"ב אצל אביי ,אבל עוד בהייתו נעו שלח
אותו אביו ללמוד אצל הג " ו יהידא לייב קרלבורג בקויפעל.ו ר' לייב היה תלמיד
הגאון ו"ב אדלר בססד " מ יאצלו וכש את ידיעותיו הגדילית בתווה ואת הבשק
למלחמה במהוסי הדת ,כשנת 1817בתמבה ו' לייב לוב הואשי של הקהילות
במדיבת יסטסליה כמסגות הקונסיסטואו ,בתוקף תפקיד זה היה על ר ' לייב
ללחום לע riים קוובות נגד המתקנים אשו הויסו את ואשם ובמוצו הגדול גבו
עליהם .המתקנים ,חתת הגהלתן ' i.:ל הלבין ,ביסך להכניס ש בווים נדת י ש ראל,
כגוך כטו ל יו " ס ש ני ש ל גלייות ועוד " תקוב י ם " מ ס ו ג זה ,אר ו ' ל ייכ בלחם נגדם
ללא ם ש וות,
חמ ס ש נים לדמ ר iיי כ הצעיר אצ ל ר ' לייב כקריפעל,ר ונוסף לכר וכש
לעצמו י'יעות גדולות נתנ " ר ובל ש וך הקד ש יכ מ ו " כ ידיעות כל ל ,ות להכנת למדריו
בםילוסופיה ובשפות השמיות נאונינרסיטאות מרבורג ונונה ,שבים אחדות למד
גם אצל הגאון ר' יעקב קאפ ל ה ל וי במברגר בווומייזא 'יממנו קיכל ב ש נת תקס " ח
גרמנית( .אולם אחרי התייעצות עם ד
J
זאגל אייגר ,רבה של הלכרשטם ) ואח " כ הרב
הראשי בברןאנשךיייג ( ס י רב ר ' אברהם לקבל את המשרה נקאסל נטענה שעמדתן
האורטורןקסית החד·משמעית לא מתאימה לרךח הפקידים היהדויס
3
היתה בחו של ו' הירש או .Dבחיים יאשתי ירליה לבית לאב .לפי מסירת משםחתית היתה
בתו של די ש ל מד .ליפשיץ מנויגי,ד ייתכן שאמה התחחנה בשניה
ר ' שלמה ליפשיץ נשבת 1795
אמה את ש ם
-
אחרי מותד של
-
עם ר ' היר'ז; .tאיפנהי "Iם ,ואסתר רבקה קנלה ד"' עם
המשפחה אךפבה י יס
The
,Fami1y Auerba ch
.ן
נקאסל.
עמ'
) השעות הרב ד " ר מ ש ה אירערכן .ראה הספו
(, 12
ה נ א ן ן ר י" ק ה ל יי כמ ברנר ,אב " ד ייומ יי וא ,היה אחד מ גריל י התורה כאשכנז .לצער י
לא צמאת י םפ ו כלשרן ,כי כתונ Kדרותי ,יתי ל רות ח יי ו .הוא ערמ ב מ ר וב ש ל הלכה
עם
רי Hע
ריר " ד
כ מ ברגר
כיתב
יכ Kרמ י ס
רכיס
ב " שןמר
צ יי ו
הנאמן "',
כדיי
צונןייס
חד"ח ו מ בחביס אחדים אשר כתב לתל מ ןדן צר " ב י'ויערכר .באחד ממכתביי הוא כיחב
) בתאריר ה ' מרחשין
שנילדתי
בע ז ה " י
ג ' ר ' כ'ת (' :
ובתתי שבח
ה יום יים כ '
והודי '
ה ' מרחשיך מ לא ו לי
ל ד ' שהחייני
ע "n
שנה סירס
וקיימבי לשנים אלה ואתפלל על
העתיד שיוסיף לי שביס רכות ללמדר ולהורית את בני חוקיס ומשפטים ויחזק את כוח י
ללחום מלחמת צמוה נגד המהרסים ומחבליס את כרם ד' צבאות ,ו י איר עיני בתורתו
הקרושה א"ס " .תאריך לירתו היא,
אפוא ,ה' חשיו תקמ"ר.
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)(1828
היחר הוראה ,באוחו זמן ל,מד רצ"ב שעוריס פר'tכ'ס ע"מ שיוכל לממן
את למודיו באוניברסיהס ,בשנ;ס 1831-34למד באוניברסיטת מרבורג היסטוריה
ושפות שמיוח מתון מחסור גדול ואח שעות הלילה הקדיש לחורה' ,פעם טיפר כר
במשר חורף אחד למד בלילוח אח מסכת כחובות נחדרו של סנדלר לאזרה של
עששית וללא הסקה,
בחום לימודיו באוניברסיטה חי זמן מה בעיר ביפרונגן ע " י קאסל ,שם כיהן
כרב הקהילה ר ' יעקב ראו בנסון אשר העמדי לרשוחו ' של רצ " ב את ספריתו
הגדולה ',יש לשער כי ש ס רכש רצ " ב אח בקיאודח הגדולה בספרי רא ש ונים
ופוסקים נדירים אשר את דעוחיהם ופסקיהם ציטט 'מאותר יותר בהבורוהגדול
"נחל א'-:כןל
}.J
בהיוחו במרבורג הוציא לאור בשנת 1834את ""ח "Festpredigtenשלו _
אחד ,הקבצים הראשונים של דרשות בשפה הגרמניח עם נספהים של תקירוח
קדמוביות ,אשר הוקדש' לרבו ר' לייב קרלבורג,
,
"
ביבתיים יצא שמעו למרתקים בשל דייעוחיו הגדולות ,בחורה וב מ דעים כאתך
יקהילת הגאן פנחה אלין בנקשה לכהן בה פאר .רצ " נ דחה הצעה זן הזית
ואפשרות גדולה ורתבה יוחר בפתתה לפניו,
,
,
דארמשטט
בשבת תקצ"ג ) ( 1833בפטר רבה הזקן והנכבד ל ,:דארמ' tטט ר' ישראל קלמן
מנגנכורג ,בשנת השמונים לחדיו .היה זה בתחילת תקופת האמנציפציה והךפיר מי ם
ברארמ ש טט תפשו רב בעל בטהי לתרבוח המודרב ית ' והמוכן ל הכניס שבויים בדת
ישראל ,נעיר הסמוכה מגנצא )מיינץ( הצליחו המתקניס במעלליהם ואסרו 'גל
לייב אל,בגר לדרוש כדרר המסורתית המקובלת" ,צ ריר להסחפק -
רבם הזקן ר '
,
כן טעבו -להיות "בודק ריאות" ,הגבאים הוחיקים הודחו ממ';'רותיהם ובמקומם
בא כראש הקהילה עי//ד מחלל שבת בפרהסיא אשך מאוחד ירתך התנצר .רתך
חברי יעד הקהילה היו דומרם לן בהשקפותיהם ובהתנהגותם,
ברארןנ!ט.טט ובקהלות של מדיגת שטךקנבןרג הסמוכה היי פני הדבררם '~יג~ם
במקצת מאשר במגנצא ,אמנם בעיר דארמ שטט היתה יד ה מ ת ק נ י ם על העליונה,
אר בערי השדה -כמאה במספר -אשר ה שתייכו לרבנוח דארמ שטט ,נימבו
כמעט כל הקהילןת על היהדות החרדית .בקהילת פפרבג~;:טט ע' י י דארמשטט ה יך
כל חברי הקהילה שונ,רי שבת ,הם נצמדו לדייבים ר' אלכסנדר וולף ור' לייב
זולצבר אשר נטלו ליריהם אח עניני הרבנות מאז פטירת הרב מבגנבורג ,כאשר
צצה -לאחר פטירת הרב -שאלת בתירתו של רב חדש ,דרשו כל הקהילות
בערי ה ,שדה והתרדים בדארמשטט לשלול את זכוח הבתירה מועד הקהילה בעיר
דארמשטט היוח והוער רצה למנוח רב מתקרם בנגדו לרצון רוב החברים ,הם
םנן לממלשה אשר הב י נה את הלר רוחס ,אבל דר ש ה בכ " ו נח"רה הפש י ת.
לא פתות מתשעה-עשר רבבים הגישו את ' מו'.מרותם ,בין אלה היה גם
5
ראה
Israelit
שבה
וו Xמס' ,41 ,
בתאריך
,5,10,1812
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ההיסטוריוז הידוע ד"ר צונץ מברל,ז אשר נתמר '''ע המתקנים ,אר הקהילדת
בעיר הדשה התנגדו בחריפות למינוי זה .בכיד להוכיח את נוכרליותה פנתה
הנהלת הקהילה בדארמשטט גם ל"מועמד התיאולוגיה" באוניברסיטת מרבורג
הרב ד"ר צבי בנימיז אויערבר אשר הספיק לרכוש לו שם בידיעותיו הרבות וע"י
ה"קובץ דרשות לחגים" שלו .ואכז ,לבסוף נבחר רצ"ב .אנשי הקהילה בדארבIשטט
לא בחרו בו בשל ידיעותיו התורניות אלא בשל חואר הדוקטור שלו ; הם קיוו כי
בעקבות ידיע ותיו הכלליות והשכלתו החילובית יהיה קרוב בדעותיו למתקנים .אולם
חיש מהר בתבדו ותוחלתם נכזבה ,לשמהתם ולאושרם של אנשי הקהילות בערי
-
השדה .ספרו כי הברוז רוטשילד מפפד"מ תמר מאחורי הקלעים בבחירח הרב
אויערבר,
•
נירס 2ביבואר – 1835תקצ"ה אוכ:רה בחירתן של הרצ"נ ע"י מושל המדיבה
רבד בבד עם בחירתר פוטרר הדייבים וולף וזולצבר .ב 6.2.183S -קיבל רצ"ב את
תערדתו הרשמית לכהונת רב ראשי בדארמשטט ובקהילות המחוז '.
מראשית כהינתן י itל רצ"ב ,היו היחסיס בינן לבין הקהילה מתוחים .עד
מהרה נוכחך ראשי הקהילה לדעת כי רבם אשר בחח להם היבן אררטיירקסי ומקפיד
על מצוה קלה כחמררה .בתחילה סברו כי התנהגרחר זר של הרב נובעת מתור
פחד מפגי הקהילות החרדיות בעךי ה'דzרה ,יהם הבטיחר לן להכפיל את מי~כרךתו
באם יתנהג כ"רב מתקדם" .באשר סירב רצ"ב בתרקף להעבות לתביעותיהם ,החלר
לדררף אותר .ההזדמנות הראשונה באה כאשר ב,קש רצ"ב לשחרר ארתר -מטעמי
בריאות -מחובתר לדרוש בביהכ"ב מדי שבת בשבתו .הגבאים פנר לממשלה
המחוזית ודרשו '.הרב יחזרר בו תור שבוע מבק',,תו ,אחרת יפנו לממשלת מדינת
הסז .בכדי לאלץ את הרב לקיים את החחייבוירתיר.
הזרמנות בוספת להסתה בגד הרב כאה בעקבות בקשת הקהילות בעךי ה'itדה
אל מרשל המדינה )בשנת ח"ר
( 1840
להעלזת את משכורתר ז.ל
הרב '.
ערד
הקהילה בדארמשטט התבגד בחרקף להעלאח המשכררת על אף ששילם רק שליש
ההוצאות והמסים ,בעוד שקהילרת ערי השדה שלמר שבי שליש .ההבמקה לסרובם
של אבשי ועד הקהילה לא היחה תקציבית ,אלא "דעותיר .הקיצרביות של הרב
ופעולותיו התלמדויות " ". …יתר על כן
-טענן
-החייס הדתייס בשאךי באותן
מצב של תרהר ובוהו אשר שרר בתקופח כהונתו של הרב האחרוז ללא כל התקדמות
רוחבית ,והבורות רעם~הארצרת בקהילות ערי הו 'Cרה אינס ביתניס לתאור ". …
האשמות דומוח הגישו אנשי הועד לממשלה כבד בשנת תקצ"ר ) (, 1836שנה
אחרי תחילח כהובות של רצ"ב .לעומת זאח הופיע ביום 17.S ,36מאמד בעחרז
הרשמי של הסז אודרת חגיגה שנערכה בביהכ"נ בדארמשטט לרגל הכנסם של
ישראלים צעירים אחדים בערל המצרות .בחגיגה זו נכחר מושל המחוז ,פקדיי
•
. 6בנגיד לידיעות אחרות ,התאריך הנ"ל הוא הבנין כאשר מוכח מתיי התעזוות הרשמיות
של ממשלת הסך .היו שצרו לומר שצר"ב נבחר לרב כבר כשנת תקצ"ג
:טענו כי נכנס לכהונתו רק בשנת חקצ"ז
7
) (, 1837
רצ"ב התחתן שלש שב'ם קיים לכן )תקצ"ז
) ( 1833
ואחריס
אד'כאמור ,התאריד הנ"ל הוא המדויק.
(1837
עם לאה פרנקל ,בחו של הסוחר
הנככי יצחק·אייזמך פרנקל מויצנהויזן ,וככר נולדו לו 3ילדים.
23
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
הממשלה ,כמ'יס ואווח'ס וב'ס .העחון כחב שהוב מעטס ממשלחהסן 'Gross
•herzogliche Landesrabbinerבשא באוס ביגע ללב יהסכ'ו שאמנס בזמנ'ס
חקדמינ'ס לא בודעי חג'גית מע'ן און ,אבל כ'יס 'ש בהן צווד לחזז ,ק חאמובה
יהמדוח הטובות )ללא ספק חרגש' ' זאת רצ " ב ' ע"מ להשח'ק אח עטבוח המחבולל,ס(.
לאחר מבן בהן הרב אח התלמי''ם כעקר' הרח יהם עבי בצירה ברירה יברטחח.
כסיף המאמר הכ'ע עירד העחין אח הערכתי המלאה לרב על עכידחי הטיבה
יבאומו ה'פה ,והאש'ס אח המתכולל,ם על דעזח'הםהמעזרפליח אשר א'בו בוטיח
לא ל'הדית ילא לבצרית .לעימת זאת ראי' הרב לתמ'כה מלאה ,להערכה ולאהדח
כל הבביב'ם יה'שר'ס ,זהזא 'זס'ף לקבל גם להבא את שכרי עביר עכידתי הפיר'ה.
,
,בחשיבתו בגד האשמית יעד הקה'לה ,סתר רצ"ב את כל הטעבזת על חכבסית'ו
הצד'יות ככ'כיל .בחק'רה אשר ב'הל המישל המחיז' ,עמד לצדו של הרב יקבע
כידאית ש"י''עית היעד במצאי מיכחשית בצירה כילטת'! על שאלית'י של חמישל
בנרון ,לא מצאו אנש' היעד כל מענה מלבד שטעבית'הם מכיססות על "היכחיח
מוסר'ית" .המישל המל,ץ על העלאת משכירתי של הרב בסכים של 300מלור'ב'ס
יב'קש מהממשלה אושר את משרת הרב כקביעה החת אשך ה'תה עד עכש'ו
משךה זמנ'ת כלבד.
אזלמ פרנט' הקה'לה לא הרפי מהסחית'הם גנד הךב .בשנח חק Jייט )( 1839
היפ'ע טפרי ;;זל רצ " ב ..תירת אמת" -ספר למיד 'סדריח הדת הוארמנה בשםה
הגרמב'ח .ה'ה זה ספר ראשין במ'ני אשר הכ'ל את תיכן ה ש קפית חירתני הקדישח
ןמצוותיה
בצירה מעינדת
עביר
בח י ספך
יהיריים ,
בקציר
נמרץ
עופ//י
יסדוות
החניד החדש'ס .ניסף על כך ה'ה ספר זה לתיעלת לימד' התירה בש' ל ההיספות
ההלכח'ית המריבית בי ינתקבל בהתלהבית רכה בכל חיג' החרד'ם ) תור שב'ס
אחדות היפ'עי 3מהדירית ! ( .אד כה במ'דה שנתקבל הספר כהתלהבית ב'ו
החרד'ס לדבר ד /כד נתקל בהתנגדית בקרב המתכילל'ס .בקירת הר'פה ומעל'בה
הןפיעה בעתון /Iהאבאליס הישךאליים" של הרפורמי ך"ר יצחק מוקרס יוסט .הלה
קכע בכקירתי כי דעית'י של הרכ הדארמשטט' זהית לאלי של הרכ ה"יע
מאולדנבירג )הג"ך שמשון רפאל ה'רש( ,ירק ברכר א /1ד ראי' היא לשבח -
בעוב mשספרו מבוטס על מקורות המקרא כלב.ר ומא'דד משמ'ס הוא את החלמוד
ומפר ,ש'ו וכן את השו " ע .מכ'ון שדעית אלו מ'ושנות הבה וא'נן מתא'מות לרוח
הזמן המרךרני ,הרי שטיג ייפה עשה המחבר בה' :.tמיטו את מקורות חז"ל- .
מ'יתר להדג'ש כי הטתכלית שטח'ת מספקת ככד' לקבוע שכמעט כל דף ידף
כ ,דפ' הספר מלא כצ'טטית מרבר' חז " ל יהפיסק'ם ועל פ' דכרה"ס הקדיש'ס בנה
רצ " ב אח סםרי,
רצ"כ ענה בחר ' פןת ב " אנאלן " לדבר' הבלע של ד"ר 'ןסט על אף שי'ע
מראש כ' תגרכתר תגרור שנאה כלפ'ן 'מרצ אנש' קהלתז אשר לא 'סלחן לן על
פגע"תר בר " ר 'יסט הי'רע .הרא העד'ף להג'ב במקוס ש'ש חלןל השם מאשר לדארג
למבןחחו ולפרנסחן .הרב לא הכתסק בתגובתך ושלת את ספרו למשרד התנור
הממשלתי בבקשה שיאישר ספרן בסםך לימוד מוכר בביה"ס היהודיים .רבר .זה
עררר אח חמחס של המשכ'ל'ס יכאשר החר'פר התקםרת'ר ועלביבןת'ר של ד"ר
'וסט כלפ' רצ"ב כפרט יהאירטרדרקס'ה בכלל ,הער'ף רצ"ב שלא להג'ב בעתרנר
24
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
של ר"ר יוסט ,ותחת זה עבה לד בחשובה ניצחת בעתון הממשלה הרשמי ..חסישע
צייטרבג" )גליון יום 25.10.1839תקצ"ט(.
מאז לא בתבו המתבוללים בקהילה מנוח לרב .הם רדפוהו והציקו לו על
כל צעד ושעל וסבלו היה בל"ישוער .ע"ף ויגע בקיש הרב -בשיס לב למצבי
הבריאוחו החלש -לאשר לו כממלא מקומו נקחילות ערי השדח את המלודמ
הרב ד " ר מאיר נוש"טט .הועד סירב דפנה לממשלה ש לא לאשר אח בקשתו של
הרב ,אר לחמהדנם של הגבאים הסכימה הממשלה לבקשה .עחה םנה ד1ועד למז;שלה
בבקשה לאסור על ד " ר נדישטט לסדר קידושין וכן לאסור עליו להקרא בתואר
"מירבי" .במדיה נימוסית עגה מישל המחוז ,ד"ר שטאךק ,כי איבנר מןמחה בדבריס
אלי יוש להשאיר אח ההחלטה בדבר הקידושיך בידי הרב .אשר לחואר "וכררבו" -
מאחר וגם הדיין זולצבר נקרא לתורה גתאור זה בתקופת כהונתו של הרג
מבגבבורג המנוח ,הרי שיש לעשות זאת גם בוכקהרו של ד"ר נוישטט.
ו Iח t, l1"tן ~ QI1d1 fe in Qj ~ fdJ(Iו :.ן f1ז , ~. Qזוז ן ~ t'('otCIס ~ Iן Wo Si
ןןנ .. d, btנןן · ' obtזםס ~ח t ,יי!כ iפ ןן ~ ir aס'c(tlidJ (tl ~ jColdjiו o:um (lu ~ t-r
.ח ~ r ~ mןן anן: Q'lt ~ Jגג
~ ~ tנ'~ '~ t ~ inח! €Sd)eiu' fן 'meib ~ (I1(I ~ jtbf
• gז t ~Itןg j
~ tש ן1ן t'infd)o.ft[{cl)tזו I ~ ~ II g iIןןtנiו :( at1fllז uc 1)1' 1 (5 ..זפ
= ~ ~ it b~ d rnס ~,ח 1,ן ~ iו allb ti fidז r!~ i!) ~ r 'cן ;r: .ןן fdJnft~•• iff; bt1
• Iן QUClt j.'infח (jompa!-l!iCזזן" [rn, 111,'1111 t-ה ~ II Iן inlll1( ~ – gtb ~ Iוט
( (Mlfd:o.ftt1fub :ן ! UIUI1 9 fU ~' r~ i1ז ~~ז ( ~ fl .. inן :,, innfi: tt ~ ile CiIט <S
:ן; O~ Iפ נ l1tC ed;oulbנrנ!'1'f !.ן ח l:ן ן& 'ן ') i ,ן i' ~ :i)ot1טן !1 !!~!!(b"llח rU
irpi .. l";iu!i f:~ ,נ gt ~ i .. r 'lן fcשטר עס א fןmtl
• onט . m'l: .וזi( Q)IIז . -ןץ "N .ת סט d c:ni!icןd ,brfן 3
(~ ! &"
~ 6tn,ג ; 11 1ו . tt ~ alttlן ~ ): mlln9(Iןd afl ~ untcl·Iו ~( trן CIןmfinflba ftf id
tG,ן ..rbitn 1ש ! r4כ ftcז bit . .paן Iנ mr~ l(fנ trpf(i<btt mid) , ~iס unb
I.:n 61I"'{1t ' j& ~ r!im ab :ןt o.b lי t-,'r rrlו o~ tr !1o.tt 1-rff,'n .'">'10 101
,ןeltgtt'tl
, tich V.. "/0ןוd la,ן tl:~~ [re iן! lmu btt!tש ":. : tןח 'וןן;
crB ~ bt,ש ~ t iנ ) .ןן r~ iן ni!c :ס .:ן ן lor1ן ) uitalG (tG t.-arr Qlldןt't ~ jt ,
t .ז ltז' bur ~ fז Iןח i ~ i, fCUן It.- .. :ן Jt<1pital clltjtaן aitןן t.-a ~ 12dlCi.t.-e
d ttt,נ crpf!'iס dו d) bin iן , 'XIן i~ rt·rIין d;tןIIח b g.cןנ cttcפ l1 Gibז idjן
o
P
" 0
•J67
"
יר
utt""gcn ,ם~a
: pitalזJר.
••• bQG
תצלים מתיז הפרק הדו כדיברה השמינית
מהדורה
ראשונה
) (, 1839
ריבית
עמ'
ובשטר
.165
-
הקטע
I('Iufז~נd nנ aת
"לא תגזל'!,
דו
אביסןר
עסקא,
בד בבד עם סבלן הרב בדארמ':טט ובה במיהר שהכגידו על'ו גבאי הקהילה
שם ,גדל כבודו של רצ " ב בעיב' הקה'לות בערי השדה הוך נקשרו אליו בעבוחיח
אהנה ,בראה ש'עיברה זן היא t.'Xר בחבה לי את הכח לסבול אח הרריפות הבלחי
פוסקות על אף מצב בריארתו החלש .ידיעותיו לומדנותו הגדולה וכחד ובקיאיחו
בכל שחסי המדעים מא'דר ,שמעו כדרשן ונאום מצויו' ווברוצ החזק בלמחמתו
על קדש' ישראל םירסמו את שמו ברחבי גרמנהי ומחוהצ לה בעולם ההידוי.
באותה תקופה גם פעל רבןת למען יסוג ארץ"ישראל וגשנת תרי"א הוא נימנה
בין גנאי הפקוא " ס
בגרמניה , 0
)ז(]83
,ןו"ל חוברת בוספת בשם ;,דרשות בבי,ןכ"נ ביארמשטט".
8
בשבת תקצ I/ז
9
בתפקיי גבאי פקו"א שמשו לאחו מכן גם בבי הרב ד"ו אביעזרי זליג Nייערכך
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
.בלונדוז בפטו בחדש אוקטןבר תו " כ
)( 1842
הוב שלמה היושל )בבן של
•
"
צבי הירש לןיו ,אב"ר ברליו( ,רבה הראשי של אנגליה ,בפבראור חר"ג ) ( 1843
הוצע מכוו לבהונח הרב הואשי ןשלשה'עשו ובנים הגישן אח מןעמדותם , 10
תשעה מהם נדחו מחחילה ,ואובעת הנותוים שבאו בחשבוו
היו :
הרב ד"ו נתז מוקוס אדלו – .ובה הואשי של הנובו
הוב ד"ו צבי בנימיו אויערבר
-
ובה הואשי .של דארמשטט
הוב ד " ו צבי היושפלד -רכה הואשי של וול ש טייז
הוב שמשוז ואפל הישר -ובה הוא ש י של עמדיז
הבחירות נערכו רק בדצמבר תר " ר ) ( 1844ולבסוף נבחר הוכ ד " ו נחו מוקוס
אדלו אשו היו לו קשרים משפחתיים ברבנות ·הראשית באנגליה ונתמר ע"י
המלכה ,אעפ''' שלרב ד !lר הירשפלד היי תומכים רביס -ככל חוגי הבוחרים .רצ~יב
אויעובר חזו בו ממועמדותו לפני הבחיוה הסופית ",כנואה לאחר שהתברר לו
שאיז לו סיכויים להיבחר.
כר בשאו רצ"ב בדארמשטט ,לא ידוע אם שמעו גבאי הקהילה בדאומשטט
אודות העובדה הנכבדה שובם היה ביו המעומ· ,ם לרבנות הראשית באבגל,הי בכל
אופו ,לא עשה הדבו כל רי ש ם אגלם והם לא ייתרי על שום אמצעי הרזדמבוןן זכי
להפטו ממני.
יהנה ארע םקוה אשר סיכז את מעמדו של הרב .הדבו היה בליל יים הכפורים
תר"ה ,על רקע המבהג הבפוץ בכל קהלוח ישראל אשו בעת אמירת "כל נדרי"
עומדדם משגד צדי החזן רג הקהילה ואחד מזקני העדה .נאסר היה הדייו ר'
אלכסנדו יזלף Uדייו בחיים היה הוא ניצב לציזו של "חזו במקביל לרב ולאחר
פטירתו דר ש ד ' אפרים בבדהיים הנכבד למלא תפקיד ח ש וב זה .הגבאים סובו
ועדמו בחוקף על כר שאדס בשם חיים )ול,גמו( וולפסקלו יהיה ש ןתפו של הדב
בעת אמיות " כל נדוי" ,אר דצ " ב התנגד משום שוולםסקיל ה'ה מחלל שבת
בפרהסיא .לווע המזל ,איחו ד' אפוים בבדהיים לבוא לביהכ " ב ומד יולפסקיל
תפס את מקומו לצידי של החזז .לאחר יוה"כ התלינז ר"א בבדהייס אצל השלטונות
המחוזיים וכאשר פנו הללו להבהלת הקהילה בבקשה לנקוס עמדה בעביו ,האשימו
ראשי הקהילה את ךצ"ב בהתנהגןת "הדומה לאמצעי האינקירזיצהי" .השלטןנות
המחזזיים העבירן את הענין למינ י סטר יהלה קבע שאמנם אין הכךח שתפקיר זה
מהאלברשטט
,
וחתנך הרב ד " ר אליעזר לאב מאלטןנה.
)מרןכי
אליאב ;
א.הבת ציין
ואגשי ו " " ,,ת"א תשל"א(.
10
במכרז
פורטן
22
תנאים,
ןנזכיר
אחרים
מהם :
כסעיף
3
נאמר שהמיעמר
כיהן כרב
יא~ " ד כקהילה לפחות 6חדשים לפגי פטירת הרב טלמה הירשל .המןעמד צריד להיות
בעל יכולת לגאים ,יאם נבחר
-
עליו לנאום כשפה האנגלית כמלאת שנתיים לבחירתן.
בסיעף 4נמאר כי על המןעמד להגיש המלצות מרכנים רשאיים ןאחרים על רכזת
הכשרתו כרב .חנאי פקורם הוא שי רוע י ם
והחדשים
כ (!
לן ציירותיהם של הקלם י jכןנים הותיקים
בסוף לכר לעיי לטלוט באחדות מהשפית האירופיות המיררגיות.
11הפרטים הג ".ל נלקחן ממאמרו של מר הייבריך אייזמן מפפר " מ :שמשון רפאל הירש
ומועמדתו לרבבות הראשית באנגליה בשנת •1844
26
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יההי ברייו סל אחר הזקנים ,אך ככל אופן על אדם זה להייח איש דחי הבחלט.
הגבאים יצאו מכליהם .הם פנו לממ ש לה בעלילה המגוחכח שאמירת "כל נדרי"
פוטרת את ' היהוריס מלקייס את הבטחיתהים ,זהמיביסטר ההסי הזמין את ךצ f1ב
וררש ממנו לבטל אח אמירח "כל נררי" .בגא mמוסריח השיב רצ"כ כי האו
הרב רלא המיניסטר ,והיא -הרב ,יקייס את אמירת "כל נררי" כמנהג ההידויס
דמורי רורות אף אם חמיניסטר יתבע אותו דלין.
' ,בליל יו " כ התפלל הרב כ ש ליח"צבור מכיון שלא רצה לסכן אח הש " ץ חקבעו
אשר היה מטפול בבנ י ם .ומאנם ,לאחר החגים נחבע הרב ידלן על שעכר על צו
המיניסטר ,אן בנקל הצליח להוכיח שהפקרוה היתח בלחי חוקיח ".
בליל יו " כ אחר העזו שונאי הרב לערון סעוהד גרולה במלון הנוצרי על מנת
להכעיס את הרב ,ומספרים שכל המשתתפים בסעורה מתו באזתח השנה.
למרות כל זאת לא פסקו ההתקםות על הרב והיחס בינו לבין לגבאים הורע
ייתר ויותר .הם ניסו להרגיזו ולה ק ניטו בכל האמצעים אשר היה בהם כרי להביא
להתפטרותו ' .הםמינו לקהילה מורה ,אשר בעבר סבל מאד מהגבאים ועשכיו שעה
עדמם .רי אחת גנכר הרב .כמו " כ מונה לימים הנוארים של שנח תרט " ו )( 1855
כחזז'"משבה אי ש א ש ר פוטר ע יי י רצ Iו ב נשל האשמות מיסרדית.
סבלו של הרב גרל יותר ויותר ,אולם הגבאים לא הסחפקו בפעולוח אשר
היו ' עלולות לחתור תחת סמכותו של הרב בקהילה ,ולא בחלו בכל ררך שהיא
בכרי להגותו מהמסילה .הם פנו פעם נוספת לממסלה והפעם האשימ mו כי האו
מטרר ,בנגור לחוק ,את התופות הרתיות לפגי הנשאוין האורחיים ,וכמו"כז אינו
פועל כחוק בבחינוח המורים .ובכדי להסלים אח העלילה ,חשריו את ההאשמוח
והקטרוגים כלפי ספרו החנוכי של הרב " תורת אמח " א ש ר הופיע ב ש נת חקי " ט
) ( 1839ואו ש ר בו מ נו ע " י הממשלה והופץ ברוב בחיח " ס הדחיםי .נוסף לנימוקים
הישנים ,הוסיפר אח בקורחו של הרב חרפורמי ד"ר שטיין מפפד " מ אשר עטז
שרצ"ב העתיק אח רוב ספרו מספרי חנרן נוצריי.ם ! ..נוכח טענרח מגוחכוח אלר
בדק משרר החנוך של ,הממשלה ההסיח אח הרבר באופז יסו'י והגיע למסקנה
הברורה שהאשמות אלו בשקר יסודן m ,ספר אושר חמרש כספר בר"תעולת ,לבחי
הספר " .יחד עם זאת ביקש המיניסטר את רצ"כ לחורת אח דעחו והרב השיכ כי
אינו מתפעל ראינר מתפלא על ההא ש מרת התמרייות בירעז כי מטרה אחח להן -
לאלצו להתפטר .הגבאים מאתרננים על המצב הדתי הגרעו ,בערו השם מנסים
לטכל בכל הזדמנרת את תקנותיו הליטורגירת mחינרכיוח .המצב המצאירתי הוא
כי 'כל הגבאיס אינס באים לביהכ " נ רילריהס לא משתתפים בלמורי הקדש ,כמעט
•
•
'
.
12כשתב חר '' '
) (1844
התקדדמה אטיםת הרבניס הליברליים כבראונשייייג וכתים האסיפה
פורסמן " הפרןטןקלוים ובהם ' ה riלטות הא Cיפה .בחדוש אזר א ן תר"ה םורססה סמגס"'
' טדום "חורח הקנאות "
-מחאותיהם של 116מרבבי אירוטה גנד המלטוח האטיפה.
בין החתיסים על המ חאןת חיח גס ת א ב אויערכן.
נתאריך 21.4.1848מגי ראשי קהילת רארשמםס אל רצ " ב בדרדשה להכיד בכל ההחלטות
של אסימת בראוגשןיייג ולבצען בקהילה .רצ " ב עבה להנהלת הקהילה כמכתב מפודט
זוחה בתוקף את ררבן של הדריושת ) .לע כך רחא בממאר אזורת "תררת הקנארת"(.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל ,הגבאים מחללי שבת ייי " ט בפוהטיא הופוגט בעל הה ש פעה המיובית בקהילה
לא גתן למיל את בגיי .לעימת זאת לא השמיעי קהלית עוי השיה -המי~ית
כחשע עשיויית מכל החבוי Oכובגיח יאומ ש טtו -אף תליגה גגח כמשך 23
שגית כהיגחי כוכ .לאיו עיכדיח אלי לא הייה ק ש ה לגחש יכ אין הגבאים ותיפ
אלא ,כפטיוי ' !tל ובם יכהחרמח כל ערכי היהדיח החייכיח בקהילה.
על אף ת ש יכה זי ירחטי החייבי של מיגיטטו החגיך לוצ " כ ,לא היופי גבאי
הקהיל.ה מהטחםת הממישכח .במכתבם מתאויר – 30.3.1857חוי " ז ,וד ש י במפישו
"כי יואיל המיגיטטו לשחוום מוב Oאשר איגי ואוי למשרחי ,עדו לפגי חג הפטח".
הדבו' Oהגיעי לירי כך שאחד הפקיידם הגביה' Oבמב/שלה פגה לiו יי ב ישאלי :
"היות יתיקפים את ככ ' ללא הרף ,היית' מייעץ לכב' להחפטר 'מרציגו הטוב!
ומדוע לא יעשה זאת ו ~" תשובת הרב היתה " :ברצין הייתי עןשה זאת ,רום
מעלתי ,כאם הייתי ידוע שאייעובך אחר יעמיד תחתי יימשיך במלהמתי למעי
קרשינן הנעלים "!,
לכטיף התייאש רצ " כ ואחר עבידח '!:דק ל 23 ,.שגה מחיר עמ ל ייטורים
עזב אח רבגות דארמשטם .היא אמנם גיצח ,אך לא היכה בגפשי .החפטריתו גרמה
לצער יכאב לחויים בדאימ ש טט ובערי ה ש דה " .האר עבו לפרגקפירט·דמיין
' יביהל ש ם איוח חיים פרטי כ שש ש נים ) תרי " זת-וכ " ג ( 1857-1863 ,כ ש היא
עיסק בלמיד תיהר עובהדו מעדיח .נם כ שניתיי הק ש ות בדארמ ש טם ,עח היה
עליי ללחום ללא הרף מלחמח ד מצא זמן יטפייק לעבדותו חורגיות ומז .יית
בכחבי עח ועתוגים כמו "ש ומו ציי Iהנאמן " )א:ור "' ל ביזמחי של הגר '' ' עםלינגר
ז"ל(
י· Allgemeine Klrchenzeilung
, 13בספר הזכות הנשמות ,של ק" j;Iביבליס
א ש ר הופעי ביארמשטט,
)אינ/ך3ס( 1
מצייה תפילח
זי :
יזכרר - ac .ל 'Iים Mת נשמת "'יביבר ומרנו הנךו Mהנרול טר"ח רי צב"י בנ"זיונ ד'Mערבו כד
'.
ףמ'ה רי Mכרהם ,הר ה'ה ערובי וז .כל "Iל הנילה והרבי'ן תדרה כרכים "כובכתי Lיiל
· דהו"ח
בjכ'"i
םנ ..
M,ר:דנ=ם וה Mל:עשר Cרם ,יירר יערמ~' התורה הולעה = IIינ' :יקירם סםםס
Cןי'ח !' .וסם יל 'Iיה ל Mדנוב ג'יסיי זנפו''ם' הנה ילמר רליידם את בנ' עדפ ר םפ'ים'
גכביד ט ו ן ר t:4ו ציהיא לדאר זה' ה "ומרה רר~· האםנ :":ליליי pה'וכיףב ,ם~ "ביות
ב ' ..ב" ,ץר פכפרי .כהן:בת ר'ב בתף ,תלהם מהתפ
"כהר"!ב על היפלה ,ייוו לם,ף יr.P
ר ' cכפר "בהופה" ,וחאווו וכ.כ~ר cmלי Mל pשות
בפ ,טזו על ספו nההב'יי' שMר גשM
בvנם כשנים ",רז . :רנם יהק~לת;ר ת~' יבכל~C
ה~ה סנייק רMר תררתר
דב Iי שות
,בת,הכית ,היה ..כל כבי על כ' בפל קטרת ר "Mב.oד עטר ;:ב'~ ש , iלן ל ,pלרז; כIים oםז
אל ,רל תרלייכ לפ'קו .ייזכרדת ..ל' לדפבה ותהא ;תוכסר צרררה צבורר ההייפ עD
צהר"ק~ם שכג"rנ
ראש
אסך.
מתרך תפילה זי בוכרים ההערצה והכביד אסר רחשר הקהילות לצר " ב והחסרין אשי
הררגש עם הסתלקותו .יצריין כי רצ"ב נפטר 15שנה לאחר שועב את דארמזסטט ורשומר
עדיין
ניכר.
28
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרגקפורט
o
דמיי1
שבוחיר בפפד"מ היר קשרת מאד מבחיבה כלכליח ,אר מאיןד בחבר לו סיןןכק
נפשי רב ,עקב בישלרר ממשרוח החקשה לפרנס אח משפחחו ררק הרדרת לחרירצהת
של אשחר לאה הצליח להחויק מעמד ",לעומח קישיי הנשמיםי היו שנרת ישינחו
בפפד"מ שנרח וmר עבורי מבחינה ררחניח ,בעי ,וי ה:רי סיפק בידו לכחרב אח
ספריי החירניים ישמר התפרםם בגרמנ:רי רמחצרה לה כאחד מנרילי החירה בחרי,
הרא ניהל חל,פת מכחבש ~ם גחלי מורח איריעה כר' אליהו חיםי " מייזל מלורו',
ר' רפאל .בחן:,נטע רביניבי~' יעי,ד דבברי חירה רבביגע לכעיות שעמדר ,או על
ענייו ' היא המנתב אשר נשלח לרצ'~ב ע IIי הג"ר אל'הן חי 'Jם מייזל בהירתו
הפרק· מ' ,
בעיר ממל יהג"ר ישראל סאלנטר אשר שהה אף היא בממל ,המוכיח על מעמדר
של רצ"ב בעילם החירני :
,
,
בעז"ה .ירם ה' יאר שבט ,מעמעל,
,
,
כביד ידיד ה' יידיד
נפשי חביבי
הרב המאיה"ג המפירסם לגארו
..
..
חריף יבקי סיני יעיקר הרים ה"ר מ' צבי בנימיו נר"י איי ,ער ,באד,
'
אחד"ש ישלי' תירתי באהבה,
הנה שניע ני כתנתי לכת"ר על ארית העניו המדיבר ביניני מכבר,
עתה באתי בשביל דבר חדש ,אשר לפי ראית עיני ימצא הד :iר הזה
' ..
חו בעיני ~ ,ת"ר ואיחל כי ימלא מבוקשי ,יהיא כי ידיד ה " הרב הגאיו
ישראל סאלאנטער שי' אשר מישבי כעת בפה מע)בעל ,הנה רציני
מ'
•
.
להיציא בכל שביע עלים מלאים ברכת ד' ילחלקם ' בישראל ,בהעלים
האלי
יביאי
שאלות
יתשיבות
,
מגאינים
חקירית בכללי הדינים ,חידישים
בהלכית,
גמורים , ,פלפולים
יביאירים בהלכה יהגדה ; ,מקראי
קידש ,גם מליצית ישירי מיסר להלהיב לבבית הח ,פצים לרבקה בד'.
ייבקש
הרב הגאיו
הנ"ל
מאתי
)יעו
כי אינני
מכיר את כת"ר פנים
בפנים( כי אביא אנכי בחריקי לבקש מאת כת"ר כי יתו גם היא ידן
עמדי
בשלחו
אלי'
איזה
גרגרים
מחידישיי ,היקרים
•
אי ,מפלפןלים
ןשאלית יתשיבית ,יבןאן נא דברי האדוו מעכת"ר ייעבדי עטרה.
-
•
נדרשתי לבקשת הרב הגאיו ' הנ"ל יהנה מעתיר פני כת"ר בזה ,ןאיחל
כי כבידי בטיבו ימלא בקשתן,
,
ידירי
הנאמו
קשך ' ,באהבתי
בלב
ינפש
מתכבד בכבירי אל" חיים מייזל
,
14בתקיסה זי השיא אח .3ילדיי
ר)"דיליס :
בתי רחל נישאה לזאב פרנקל מהעיר וכיבכן
)בםב היה העסקו הגדול הייעץ המסחרי אבי Pזרי םרבקל ונכדס היה פרופ' אברהם הלןי
פרנקל מר K..ןניברסיסה הוברית כירןלשים( ,בתן טובי נ 1שאה
י. p
גובבהייס וכמפרמ,
יבתו חנה נישאה לרב ד"ר אליזער לאב באייכנהויזן )אח"כ רב באלמןנה(.
29
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם אנכי ד"ש כבוד הרב הגאוו כוי .כוי צבי בנימין נרייו יהי די עמו
ויעל ,נפשי בשאלתי על דברי כבוד ידידי הרב הגאון הנ"ל ובטובו
כי
אבטח
בקשתי
ימלא
כת"ר 'וישלח
דו"ש
הנעימים ואגשם עטרה לראשי בעהייי,
אלי ' בהקדם
' ,
מדבריו
,
•
דוייש ישראל מסלאנט מכונה ליפקין
'
'
,
,
•
" "
.נ'J",..ה"( '' '/ז''"'~fI l
~ .
•
,
t
,
. J
"' t"""''''''''''''1$I "'"" "" '(9כzזr
•
ג@ ''''"''~ l.,
~(lJd …,,,, ")('!,,,ץ~~ ..I,&,," ciY ''';'';-/
1-1_~;:(" ,.
, ", ..
1נ!""
,
•
,M,,
, ….
שם • ""-"1נ!:
_, ( ,:Uו,-
"""
!fי .ן ר Jlיc:..
~,. . .
l
'
"' )1:
ס):ו'~ ';oיL ,',Jj" ,>JI'"ilf">'1 V
Ir
'
@I
.J.Ir ~ <;j""",,,,
',""!N.ZJ,.J.r.J
.l
"…r
* ר' Y JIזL J. -r
'' <''''U",1.'-
,
'
v
י''
""qי;:י
ן<JM!ff r.,
'' C.J."iVו!:.ו ;ןrן .. IVII .· ' ….ן.. .,..,.י',"',ו י I
• ; ~ Ah>fו,כ .ןG,פ(.
,
<!!Jזך,ו ,~ I
?
' .IW,Iו,…י'
'~~ Gf. . ,, ~• J J
J,., f { ,ו ,"r.נ;~I,;),,ת- fJ.ג • » '"p:Jי Pו<נ' "("/ I 01' IP [,I/כ.
!
י:כ י .,ו.J… "}Io I
'(0
ף ~.
~ …
וו', ':
~ .-, -
' 11
' ·
iiI
"· 1ן·~ ·'
/f
1
J
')1'J
I
? ……
iX
'J
'111
'I
!rIן/II""A
ז1 .
' .
.1'!AJIr"Uתו ~' (;..' /"' i/.IYפ 1Iיכ ",,ו! rן ,ו,,ה ן Iן~, k 111·,. l .,.ן י")(',-ו : JJb.!' .. , ,.. "J-V-נ.י:
י_",
ז"' ."'tV ;:שן
t.
.,(Jן"*& ry
@' rשכ
ו(" ~ !!J /ד.tyTJ! 12/1"' f ':ד'1Y' – . r.
'I ;V
7 lpו • r;..,.fl
~ ' .,Iו~ ?~{;. 'lIן
'7'!J
;I
bכJJiנ;'~ I,r., ~ 'i.נ;! &,gי A. Jvזר~ו~
.
•• "
.ו!J:
''"t
~ }Jי Jיי:ו~ .
ו'
'"ן "t'1 ,UCr.ש,ר~ ,ז~,~'~;:r ;" J
קדה ה
r. . /· ,-;-/ ; ,
'מ'
~
"'
1- .'(.
•
-ה''l
AI
>י~<W
,ן~ • cY;:: ..
, .J
.
""
מסחבו
.
'~~..
~
'ג'
?':::
" .Y
.
..- .
''ו '?'iה),
1;1
וו
"1
'-r
ו'S
A -,
~ J 'J-יפ,',r,('" /J (t ,J /1 "Ii…
( r
,,? <;r
.
ן • "(.כ~ D",.
,
_
"(!( {':I'-ק..ז
"{j"o • (..(;; ~ / … ,.0/..
?'"~וו • rlr <'Y
",~d
' '.,;,..%~ ..
,
שהמרובו
במכתב
זה הוא
אייות
י mי1
" החנונה "
א שו
היציא
ר'
'שראל eלאנסר כממל בשב'ם חו"ר-חוכ " א יאשו בו השחחפי גאוב' הדור
שבכל האיצית )זביביהם רא"מ למיייח ,ר' ח"ם ברלין ,רא " מ הורביץ ,ו ' יחיאל
ור' יהושע הלר ,רי /lר סולובייצ ' יק ,וי"ש בסגזוז ,רי"א ספקטור ,ר' מרדכי גימפל,
30
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר' מאיר אירעובאר מיושולים ,רצ " ה קאלש':ר ,ר' שלמה קלוגו' ,ר שמ;אל אביגדרו
•
סותפאה ' ,ר שמאול סלאבט ועוד( וגם רצ " ב נתבקש לשלוח מחד'ושי חוותו .לא
דיעו אם אמבם שלח רצ"ב חד"ח אל הגרי " ס ,ר' ישואל חשב לבסס אח ירחובו
למפעל קבוע ,אבל הספיק להוציא רק י"ב חובווח ,שבדפסו חלקן בממל וחלקן
בקנינסבוג ,ונפסק .סיבוח .ההפסקה היו ,כפי הנואה ,טכביות .יחכן ואמבם קיבל
וי"ס חד"ת מרצ"ב ,אר לא הספיק להדפיסם.
רצ"ב בקשר בקשר הדוק אל הלמדן הפךבקפורסאי ר ' בבימין בידרד~פהיים
ובבית מדרשו מצא אח סםר המשבןוח אשר היה ש ייר לגאון ר ' בתן אדלו זצ " ל
ואשו ממבו למד עד פיסרחו
-
כחמשים שבה קדום לכן .רב " א לא כחב חדושי
חווה משום שבעבווחבוחו הנדולה סבר שאחרים לא יהיו זקוקים לחורחו ,ואשר
לעצמו
-
סמר על זכוונו המופלא ",לא ישכח דבר גם מבלי שיכחבהו ולא רצה
להסחמר על ההיחר של "עת לעשוח ''',דל והסתפק בושום הגהוח קצוות על
גליון ספרו .רצ"ב אשר היה בן תלמידו של וב"א )כאמור לעיל ,היה ר' אברהם
אויערבר מחלמידיו של רב"א ( ואה חובה לעצמו לפעבח את ההגהוח הללו,
ובגאובות ובקיאוח מפליאה ביג ש למלאכת קד ש זו .בהקדמה לספרו "משבח רבי
בתן " )עפ"י מאמר חז ".ל בכחובוח צ " ג ובחמורה ,ט " ז :ז ו מ ש בת רבי בחן ( כובת
דצ"נ כי החליט להוציא לאיר את ההגהות והפירושים של רב"א עפ"י בקשת יקיךי
ק"ק פפד"מ אשר בקשוהו להעמיד זנר עולם למחברם אשר לא ב'~או לו זוע אדם
בקוכ האוץ ,והוא בעתו לבקשחם "לככוד החורה ולכבוד פה קדוש אשר ממבו
יצאו הדברים ולככוד אאמ"ו הגז " ל אשר יצק מים על י·דו " .אולם מלאכת הפעבm
לא היחה קלה כלל וכלל משום שהכחבים היו כספר חחום " כי לו mב ביבת לכ
המחבר כתב לן את משנה החייה הזאח בסימנים ,יהד ו לי די והיתר בציין :עיין
כאן ,עיין כאן" ,נוסף על כר היה הספר קרוע כמקומוח רבים ועל כלום "יש אשר
אכלו מלחעוח הזמן ,זהשקץ הועכבר והעי!! יחדיו ישכבו בסדר בזיקין ושם עשו
כלה" .אולם רצ"ב לא אמר נואש והצליח להוציא מחחת ד'ו דבר מפואר -את
כל ההגהוח למסכת ברכות וסדר זועים ,למעלה מ' 400במספרן .יש להצטער על
אשר הופיע רק סדר זועים ".וצ'; ב ,החכובן להוציא גם אח ההגהוח על יחו
סדרי הכ?שבה ,וההכגות לכר בשארו בין הכחבים אשר בעזבובו )הכל הושמד ואבד
בשארה(,
רצ " ב מסיים את דבריו בהקדמחו בחפילה "רלא אחזיק טובה לעצמי במה
שטרחחי בתררחו של ו " ב ,רהיה זה שכרי -אי שכיבבא ו " ב בפק לווחי דמחרצבא
מחב" כוחי' כדאמו רבא בוא"ב )ב"מ ס " ב :(,וראה זה פלא -בחקבלה תפלחו
של הצדיק ובפטר רצ"ב ביום כ"ז אלול ,הוא יום פטירחו של רב"א.
במאמרו על רב"א ",כחב הוב ד"ו יוסף אובא על " משבח ובי בחן" של
15הסםר גדפם כמםרמ" כשחנ חרכ " כ
) ( 1962
) , ( 1.862
ויצא לאןר כמהדירה שביה בשגת תשנ " ב
כמיאת 100שנים להןםnען הראשוגה ,בזכזחו ןכהשתדל ו תן של הרב רר שמה
אוירעבך שלים I /א -
'ב~םו Guardians of our Heritage
") . ,.עמ' (, 172
נכר הרצ " ב.
16
אשר ציא לאור בביי;-ורק ע " י הרב ד"ר אליהן
31
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצ"ב כדלהל! )תיגזם חפשי ובאננל,ת( :באיזו ובידה הצליח היב צב"א להסביי
את דביר הרב )ר"ג אלזר( ,הראה הרב הורוב rייאשי הצביע על·העובהד Kשחי:זס
ובהסייישים ב"שמבח רבי בח! " םירסמי כבר בספר "לשי! זהב" ,של הנ"ר טבלי
שיף ,הטפר הזה היה מאד בידר דיקא בזמני של הרב Kייעיבך ילא היה ביךי כאשר
סטיבח אח הרישןמםי של י' בח! .דבר זה מןכיח שלא כל הפירשוים במשנייחיי
של ר' נח! היי שול .כגראה ,סהוא רשם גם מה ששמע מרבן
-
ר' טבלי שיף,
לדכרים האלה חיטיף הרכ ד"ר משה אייערבך ב ..הוטפה להקדמה" שלו
למהדוחו השגיח של "מש נח רכי בחן" :כהחעמקיח בלמור המשבייח הלך רב"א
,
פסר
ברית
אברחם
כ1לי
סרר המילה
•
תםלו'תה ופזיטזןו ופר,ונם בלשו jאשכנוי ובאור
בגrר~ עפ'י יסורי חש'ס
ופוסקים ' ימדרישם ,
"."'. ' ' ' …_…,.
~..ו,
.
,
חה'כ! I'Iאונרח ה'Fררח על נ iסת ,ךת!נ'יוח ןה~';'יטם J' ,ל .רנתפיהוב ןסרע.ךoם,
על רכי א~ע'ו! נבונJצא תוזנז זבחר'ו ',על ת!; עפר שנהש-ב! י.רIו;ה
כופאנק~1ום יחכ .על גרושו י'~יניא ןמנאי נחו ,סבשל ען שו הםiס
רק ' Iם ,ד ',!.בבנריח מדיוג ' נה
"'מ
דוב ש'ה צבי בביגזיך אייערבך רנ 'ן ,
,
נ~ ' '=:ק
,
פראבקפורrפ רגזיין
שnב א.ם'ר -נוח את Nרכה Cלם·F"-
-
,
' .
…
ז'א'
………… .:;… '1"1..',
הע'ר• '''אי '-
·א"~·"ם ררע
/ז · •.ו "
>j
' .'.
I
עמוך
'_"1.,t SG0,
השער
E••' …….
א
"1' 1
'א"
'j
'"'
של המחרורה הראשונה
ךו הרב רמדכי ד~רןב' Tמססד1נ" בטסרו ..רבגי סרגקםורט"
.Rabblnern
32
www.daat.ac.il
DJe Frankfurter -
אתר דעת -מכללת הרצוג
נזרד רבו ר ' טבלי שי ף זצ " ל ,ילדי פרנקפורט אי iZ.ר היה ; אח " כ הרב הראשי בלונדון.
בספךו " לשון זהב " כתב הגהות לכל ש שה סדרי המ ש בה .אד אין יסדו להביח
שרב " א כתב את הערותיו בזמן אשר למד אצל ר' טבל" כי בספר "לשון זהב "
במצאות רק 25הגהות על סרד זרעים ,מהן 15מקומות אשד גם רב"א כתב להם
הערות .ל'~ומת זה במצאות בספר " מע'בת ר"ב" יוחר מ 400-הערות לסדר זרעים.
בשבח תר"כ הוציא את ספרי "בריח אברהם " על הלכות מילה .18הספר
הוקדש לזכרו של אביו ר' אברהם " אשר מסר בפשו על המילה בעיר שטראסבורג
ב ש נת תקנ " ד ) , ( 1794עת א ש ר פקדו ראבספנזיררע וחבריו להעביר דת הברית
והמצות ולאבד זכרו .ויצילהו ד' ברחמיו ",והוא כולל כל ידבי מילה ,מצציה וכו'
וכל התפלות והפיוטיס הקשורים לברית .בראש הספר בתב רצ " ב מבוא ספרותי-
הסטורי גדול אידית פיוטי המילה ומחבריהם אשר היקנה לו שם בקרב יודעי
ההסטוריה הספרותית הגדולים .כמברא זה העלה תוצאות בשטח המחקר אשר בחשב
עד אז כנחלתם הבלעדית של החוקרים הרפורמיים ,ואפילו הרפורמי ד"ר יוסט
נאלץ להודות שעבודה זו חשובה עד מאד למדע זבפרט לידיעה ההיסטורית ".
גס ב ש בתו בפרנקפורט כאי ש פרטי לא הזניח רצ " ב אח מלחמתו ברפורמים,
ב ';:בת חרכ " א ) ( 1861סירסס אחד מתלמ"יו את החוברת " הצופה על דרכי
המ ש נה ' :בה הת ק יף רצ"נ את ספר "דרכ י המ ש נה " ש ל זגדרה םראבקעל -מנהל
הסמינר היהודי-היאולוגי בעיר ברסלאו .דעותיו ל~' פראבקעל היו מעורפלות
מא,ר במיוחד לגבי מקורה הא-לקי של התורה-שבעל-פה ".רצ"ב החקיפו
בחריפות כפי שניתן לראות בגלופה מהעמוד הראשון ) ראה להלן בעמוד הבא(.
גם כאן מגלה רצ " ב אח בקיאותו העצובןה בכל .ש טחי החורה והוא פורש
את כל מקורוח חז " ל ,הרא'> Iוניס והאחרונים במטרה ל סחור ולננח את ה ש קפותיו
והנחרחיו ש ל פראנקעל .עכןדה זי היא היסןןיח רהמדעית ניותר א ש ר הופעיה על
הבו'~א הזה בגד פראבקעל ובעב ו דתו זו עמד רצ"ב לצידו של הג " ר ש מ ש ון רפאל
היר'; :במלחמחו בגד ההודגטיקה של פראבקעל .בין דבריו הוא כוחב " :בבי ! צר
לי מאד לגלוח ערות האבשים היושבים בראש קהלות אשכבז ,אד אוי לבו אם
בחריש ,ויענו כל העם ~' nיקה כהודאה דמי' ,ומה נע '~ה לתייתנו ביוס 'זtירוכר
בה ,אם לא בנלה שגגותיהן וזדובתיהן ,הלא ראית -זה בוטל אחת מביבתיס ,זרה
מפקפק ב ש תיס ,עד כי לא ת ש אר פרסה מ!יורה שבע " פ ,אלא עבין ספורי לחכמיס
'דועי העתים וחוקרים בקדמוניות ,ארם עד אלה אנחבו מ ח ש ים וחכיבו ,מצאנו עון
ו חטאנ ו לע מ נ י ! " .
רבהמ';;ד דבריי " :לא כל הנקרא בשם היא הדבר באןבת .כל הרבנים בפולוביא,
בא ~ !Z-כבז ובצרפת נקראים ,ומוררם ,ואבינר " ,ירביס מהם מתעיס ; ובאיטליא נקראיס
כסיל,ם ,לא יחפצו בתבובה כי אם בהחנלות לבם ! " …
חכמים ,ורבים מהם
•
והוא מסיים " . :יאתה בני תבער עקשות פה מקרבן ,ואל הקדמת הרמב " ם
•
18
הו'בז.אn
ספרים קיפמ ן .תר tlכ ) 86Oן (.מהרורה שנ י ה בהר'גאה הנ"ל ,תר"מ ). ( 1880
•
1,9כך כתב בכקורת ו כ ש ב ו ע י ז Israelitische Ann,lllenמ שנת . 1860
עמ'
.555
התנצליתו על אי-ההבנה
הביע ר Iזכריה פראנקעל את
.
20אמנם במהרירה השביה של ספרי .
שבדכריי בספרן בדבר אמוגתו כתורה שבעל-פה עם '' ' מסורת חז IIל.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למשנה תשים לבד .השמר לד Iפן ההה" חעה אפר ,אזנד מל,ן בחין כאמיר בספר !
נאים החיתם באהבה רבה ,מירד הכיתב בלי מרד כמנהג בית אבא .הצב"א".
םעם ניספת מזכיר רצ"ב את מסירית נםשי של אביי יהאר דמגש" כאן כי מבית
אביו ירש את כוחו ועמידתי האיתגה במלחמתי על קדשי תהר"ק.
כנן.-
I I
';'.כ'לח נ~ ' jiם ה'~כו ת~.נב' ם'~1ו!ר לס'~ר ליבן
_ ,
"'-א
ככרחנו
.ג
''!''"n-
אI '~''' 1-
_; Jח"ש":
~ , ..
'~",
I;.",_",.
..
,1'……..
.. '.'1
" -. -I ,
___,
•
ה Iי 0"I ..טL• ' 1'ייה"-
" …
כ,ע i_:ירבכ j
" '…
·"•
• 1 "j
',א" 1,1., 1',~,-'-א' ' ' ' '" 1ח'' " . "-"יייי1 " 1- ,
"
.
~'ק;א כ'ג'r. :ם :ה'ה ',ב:ה שדם ננ ':::~1 j ~1ז~'':ננ ! א jאם נא'בת 1ת'זב i:
….ררנ עבה לא אכד,ר כ' נ,ן~ jו-נו iשסך.-ן' ,בקראי שך'Iם ":..לש! זלnות
,- …" ……-"' …. ,., 1,":..
….ה··_.. -
:',ר:ר _-" "1 -.איי"" "
_'-, . . . . _ • • 1' ..
Lא " …•.
" 1,.,.,
'' ''' 01
ו"~"'~ _ _ '_~, ' 1 ",.
.'"'.
-;'I
j;_,
.,
,
השרו!ב '1סד 1ם
הב':ינ1
י
• • t..
" 1ירא א'ות כ'-:: jבחל 'iכ'~.נ',
ז
~
·'''''' fי'''ל
"'"'''ה .., ….
"א'""" ,א
'" I '",',ח
'':א ,:. …,""1" .
'.
•.
_r
..,,-….. : …. -
….
-,….,., ……….
,.. ' 1' .'''-'''''/'''''',",
ח'
,
אי"·
"1':
" ,. …
''',
………..
"."'.J
IO ". ,'1ץ" '
,
',-חה
' 1' 1 .
' 11.. ,
כמא '-ם
,
רבאי ! tניח חלסוו
………..
'1,..·ה· ק0 ' I1
'I~.
,.; / …..ו'':
"".",
"'ב
'' 1-
ןאני ·דע ' i .כי הי Cאלכי ,כ'ה כצאתי ע~ jב~~ר הזה? ל!כה לא :-:ה'1
"….
':':י''י" …
'.א·""… ,,,
·"'''"ה -ה:…- ….. ,
…
''–
א"ייב._'. -
·'ייה I ….
,… ,,,,,,
.. , :". . •• 1• ,.".
''י-
••
,
אבי אן;:ך לך :
",
":אוניס
ך rwכס הנחבר הרע נJ-רש יוחר.יוןהר בה.רר Iשי ררבי רניה'כן
•
•
• •
•
_··א·י··כ
…
-
t. ….:..
·–,/,ת
'… " –
_.. …………. ,
' ' ""''""'''""1
ל"'סר Iה
""ייכ1
'ו~"ה ..א •.._,,
"'J ..,.,
'יי j
I
L
ר, 1,~.ל~ דייזן,כיס 'ב.i-:קניהם.
ע"ם
"1
רךy ,
ח"ת א'
'"',ח' I Iיח'""
_ I –
……
ל·
'-~" –.
'"'-
".
"
א'ש'
ח..ז,
…. .,:..
…………
ח' )סה
_,
'.
,,JI;.).
..
…
·'.. 11·_,0
I
,
רא הכ':':ביל
-
,
אף אם אינע בב~·לה' It
:1בנ' jחיררח 1.'"; -א בקל ,כי הס iנר עק 1:נבה ש)ררח ןים;"~יק לסתר עצה
נמקום אשר ~;';..נקרש ה Fר'ג"tם ברבל הלבה ,אשר יאטר עליו "' :אלקים
רברו וכפ' הגנורה א;;' ! ןב iה ע Iב הרזג אי:':ר ררכן ב iה·אשרני ;-;2' I ::::מ
נחנו מ~ jרש שרןם שבך ,שחלק גדיל ובחחוכות הקנןעןrו כמי~נה
'~ם מי~ה ומאת ה' יצא; .ומיסרר זה
לא דבר המהרנ נאיטה!
i ",ס – .ידר ? : : 1ני;'ת ה:א ? r,ב iiר הה~ןבןת לא אמ jiכן ?
ברדר כה -:ר i
ע'גיי '~).~').ר iינשאן ? בד iר בל =;יזב1תין להריס ,כ'ב-ברת iנל מנצרי תזרה
_"'…….ל
·..
- …
:.,,
':א··'"
ח"''-
''':א':-
ייה'-ם ….,וי
–,א ….' ..
,",. 9".א
א"'הב_. I
,_,
ה'" ' , , . ' ,
',,,,,,,
ח..-רב
הו;ר כ:לן ל' ,jןלא ,נאי:':ר יס:' ,·,t :וJה iל'ה יחציך לצ'רנו ,נ מ הת ').כ ש ןפר
,
.
•
ירם ?ילרןי ..ר לעם אח נריח ;'ח יפ Jך האם 1נה ' Itתןרח שבע.ל
1
גזלת הכדתרת של ש.בית עבודתו הפיריות בפםד"מ היתד ,הגהת ספר "האשכול"
לרבני אברהם בן יצחק אב"ד גרבדבא ,חיתנד ירבי של הראב"ד זצ"ל .עפ"י שגי כתבי
יר אשר היי לםניד ,עיבד וערך ספר הלכתי חשיב זה ועיטרי בפחשי "נחל אשוכל".
בפרדש זה .המצטיין בבקיאית יבחר'םות ,עמל להגיה את כתבי היד ילציין את
מקירה של כל הלכה יהלכה בסםר "האשכול" בש"ס ,בתשיבית הגאינים ובדברי
הראשונים .כן הביא בםרדשי פסקי הלכה רבים אשר נתקבלי '''ע גחלי התורה.
בראש הסםר כתב מביא גדיל אודדת המחבר דתקיםתי ישיטתי בםסקי הלכיתיי.
בדברי אודית חדדשיי המיבאים בפרדשי ,מתנצל רצ"ב " -גם לזאת יסלח הקורא,
אם ימצא מדברי וחדישי כתובים על ספר אחר ,אל יחר אםי ,אול ,שניני מר Kה
אחד ראינו במחזה יאולי זכריגי כזב יאלי הדבר יגונב או כילי או לקחה אזגי
34
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמץ במהי ,יכרכית הימים שכחתי יאמרתי סכרא זי אבי מצאתהי ימלה שלי ".יאין
עת לדריש ילחקרר ילהגרת כספרי האחויבים חדשים מקרוכ יצאו ,ילא זכיתי 'iרינ.וn
מאררם כי אם לפוקים רחרקים" .שביס וברת יגע יהתעסק כעברדתו הכביוה הזו ואל
לחבם תארר הגארן ר' יצחק דב הליי במברגר זצ"ל )אב"ד ריוצברוג( "חכם יבקי
רחרקר גבזי מטמני ספרי '!,,שדק יארלס לידי גמר רהדפסה של הספר זכה רק כעבור
שבים אחדרת עת כיהן ברבבית הלבושטט.
,
,
,
בשנת תרכ " ג
) (1863
הלברשtכט
נפטר רבה ,של קהילת הלברשטט )האלבעושט IIדט(,
הרב מתתיהר )מתס( לביאן .עם פטירתי של רב גדיל בתירה
זה ",
אשר היה
מפררסם בעברתביתר ,בתפבה אחד מכסארת ההיואה החשיבים באשכבז .בקהילה
.,
מפירסמת יעתיקת ירמין זי אשר היריתה אחד ממבצרי היהדית החרדית כיהבר גדילי
עילם כר' הירשל חריף ,ר' לייב איגר )דידי של הג"ר עקיכא איגר מפרזן( ,ר' ביבם
איגר ,ר ' עקיבא איגר )כן-דידר של רע"א( יעי.ד קהילה זר היתה ערשם של אישים
גדולים נדכרי ימיה של הידיח גרנמיה -כר ן יששכר בהרנד להמן ואח " כ ר'
עזריאל הילרסהיימר ןמשפתח .הגבירים הנדיבים הירש ,יעל אף הירחה קהילה
מצימצמת בכמית זכחה חמדי להימנית על הקהילרת החשרבית,
הוב ד " ר מאיר להמן ,אכ"ד מייגץ )מגבצא( פגה אל בגי הלברשטט יהציע
להם כמיעומ את רצ"ב -רכה לשעבר של דארמשטט .על סמך המלצה 11נסע
ערנס הקהילה ר' יוסף הירש לפרנקפןרט והציע לךצ " ב את הכהונה הרמה .רצ"ב
קיכל אח ההצעה בשמחה יעכר עיד באיתה שנה להלכושטט עם כני משפחתר.
בתיד קהיהל 11אשר' עריה להיקיר את אישייתי חי רצ " כ בשליה יבאשור .היא עצJ1ב
-עד לפטירתר
תיאר 'אח ' ,תשע שגית במרריי שם
-כשנים המאישוית בחירי.
בהלכרשטט היה סיפק בידי להרביץ תררה לתלמידים הגרגים ישבים אלר הייר
בחמה עבררר ע 'ל הסבל ",רב אשר סבל כאדרמשטט.
מרא'~ית ביאר להלכרשטט גקשר רצ"כ כקשרי ידידית עם הפרנסים הבדיבים
ר' ירסף היוש ראחיר" אשר העריכר את גדליתר כתיוה ,ראשית מעילתר של רצ " ב
היתה לסיים את פרוש; " נחל אשכול " ילהביאי לדפיס .ר' ייסף הירש זאחיר נתני
לי את הכסף הדריש למ ,מון היצאית ההדפסה יהספר יצא לאיך בשלשה חלקים
ב ש נים ת;כ " -iתרכ " ט ) ". (1867-69החלק הרביעי נערד אף הרא ובהקדמה
,
– 2Lמצואן היה מפולניה והיא כיהן כרכ בהלבךשטט מתקם " ר עד חרכיוב ) (. 1824-1863
22הללו הין בעלי ,כית הםסחר למחכות "אהרן הירש רבנר" ,אשר בקרא על-שם אביהם
,
,
ו' אהון אשר נוסף לגשרונותיך וחרציותו המסחריים ,היה ת " ח ויר /Iש וביצל כל שערתיו
,
•
הפנויות ממסחר לתלמזר"תורה .די אהרז הירש-גטיבבן נפטר בשבת
.1842
•
עזריאל ה~ לד סהיימר(. 1846 ) ,
לאחר פטירתן ,נישאה " בתו יטכז לר '
,
•
,
,
שביס אחדות
,
23הטפר הופיע כמהדירית אחדית ילפגי שנים מטםר יי " ל כארץ ןבארה" ב .כמי " כ ייי " ל
בכרי הרב ן liר משה א יי ערנן שליט /lא קונטרס יבן נל ההגהות וההערות אשר רשם
" רצ f/כ על דםי האכסמםלר אשר היה שייר לן )הסםר נצמא היום בירי נכדן( .לאחרינה
,
נתגלה " בארה /lב כתב 'היד של החלק הרניעי.
35
www.daat.ac.il
,
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
לחלק השלישי כחב רצ " ב כי עחיר להיםיע גם r.לק רביעי .אך רצ"ב נתבקש
לישיבה של מעלה בטרם הספיק להרםיס את "לקי האחה! ל ':סםרי .היצאתי לאיר
של ספר " האשכיל" עם פרישי " גחל אשכיל" גרמה לרצ " ב סיםיק יאישר רהרבר
ביכר מתיך רישים אשר רשם על שער ספרי הפרטי במילים :א"רי בליתי היתה לי
ערבה.
שניס רבית אחר י פטירת הרצ " ב ז "ל קםו וערריו דבכר מהימנותי טל כת ' " זה
" האשכןל ,H
סיתי לכעל
והתיי-n
כנגד ה מרע ערים על אמיתית בחב ה~י ווהירת .פ י רסמן הרבניס
ר ' יע ק ב שיר ובקוטב ,ר' חבןך עהרנטרייא ממיננו ,ר' דדר ג:בי הוס מ ו מברלין ופרום '
אברהם גרלינר ז " ל חרבות בשם " צדקת הצדיק" )ברליו ת( ,ע" רכה חגני בעוז ובתקי·
פית על הגאין בעל "נ nל אשכול " ז "ל ,הם הוכיחן כי רצ " ב השתמש ככת"י אחר )כת '' '
מערציג ( נוסף על הכת''' המציי כייס
)כת , II
כרמולי( ואותן כח " י שרבה בתיכנו
הנןכחי .יתנן אמנם כי לאותו כת'" אשר היה לפני רצ"ב
-
מהכת , II
רנעלם במאורעית הזמן
-
בכ~סו היספות שרצ /Iכ חטב שגם הו מכעל " האשכול" ,אך ברךר שאם גאיו צודיק זה
בחנ והעתיק סכת '' ' והסו י ף ב " נ nל" את הערות י י ,היה לםניו כת ''' זה אטר בי השחמש,
יצוייו .כי אכו ר ש ם רצ" -ב ז " ל על טופס כחב יד כרסולי )הצמוי ברשוח נכדי שליט"א(
הערןת ויג.הןת המתייחסות לביגודים והשויאות ביז '~ני כתבי הי.ן לרוגמא :בדף נ " ו
צר"ב :
של כת ' " כרמולי כתב
"חסריס כאן כל דיני חנוכה ופורים ות"ב .ושאר הלכות
לאשכול ןנדנו.אן בכ /lי ר"מ מערציג .ואח"כ מתחילות הל' ס " ת ואף בהלכות ס"ח חסרי
כאן מאמרים הרבה ופלפוליס הרבה ברברי הגאוגיס ג 'ו ע ובע 'יה מצאתיס בכ /lו הג"ל.
ומה שכתוב בכמה מקומית בזה הספר שפריץ מרובה על העומד נתאמת לי ע"י כ ' "
מערצי ," l
) ראה צילוס(.
נ1'fי )'ו~~ fיני תנ'~ " i'Jו'~ " .6יJ~.Jנ.נ~' J'rf<.'1יייי'!'}~ .כ ~~
~; j"", Jז'ק ~Iנ תנני '; . "1ג' J" ~'I' J ,.ע~ ,ב נהJ· ,J ~1I ~1' ~'I
ינל 1 … ;~' ,,)lל'נb"r
r
.·~Wן . ':Jנ·";"ק Jן .ניי'''>!')'/ Iננט 't "i
l"r r
1
·
r
r,.Io ~, .ק ץ ~.יוו ק • "! r.ב1,f!'! ,)hי
Jי' ' ,ענ tlנ.ר 'ע ' ק
.
' '.שtגJ
'נע" ~~~ " dטו> j, J ~Jנ Iני סגי ו Iל 'Jי" 'ייי~ )• 1" ',
'… ,. " :.,1'j'1
.,.ב!' " ~r, J.t.. ! . …., _,.., .' .,.•1," ,
1, 1
01
•• , •j '1• ,./ ,
1 .:.
.' w ,' …-<;,נ ,"',…..,".. _"./' .. .r
ו ~:
…… . ,
, ,.ז:
,.
1
.
…
".
…
~…"..,;; t .. , .•, .. , .., .ר;')י! ~.ו"ל דז)ל'י
( WJו-.:.ז I .,,1 ",ו;,.
'J
"""'''1
''''.
..
""
.
..
";' …,. ''"-',
'?;'י:-ז
' נ< ~ ' iנ ~
.".
f
'"1
'•.
1פJ1
' tJlיי7י
…
:..v
ז' יל" ;, ,;),
,
'.
…. :;,. ;,, ",', " ; "0
' .:. . ,
z" … ,,, .. J
••. .;,,
.י'iו )"כל"~ jי ~ י~ יק ·).ו' ,f-ס כ!ת' Oכ 'ס iט"ייכי' ; '!Aו' ; , fקל!ק ;~,
•,1 .
-.
"ז
I
"'
"".ל"""-
יק גוט ~ק »,fi :ט
- ,
I.. …
r '" ,……. " .
) ~!Jגע!י( ככ.;'oי)' .כ,!'! )'!oו"!, },,:",,~ j
"'p
•• ''1.. ' 1''.',''':'-
ו'''<Y – _ "P
……
""ע""
}L _ ….
',..כ 1כ""v…
'.
L
י!ויק ""כoכ
•
,I
,
.
1
'
. ,to ~!'Iלי~t,יו י
"!, OLoIנ ,
")1
iטlלי נקכ~נו' ,
~
lכ'~1 . ll'r
""~יכ) .
!'"'' !כ) "' 1
:ע~נ:ו ":עב" p)o} .ם !Iזננ" jJק י.oג)'I'Jכ v""~ IN!oגג
•
., .
1,
~,
" ןטי~ן }"'" , I !>'~ .נ!:ק :Iס י," '~'.v ,·fo,-יל~יו כי"• I ",
'י ' ,ע 1קIrל ,נט )' '!Jiי~' 1vן.כי,;, ,ת} jעכIל''' ~:ענ! ~'''~;.
J
_נ.קrיש .t tJיזי .
",י'וז} "י . Iי tי UJי כייו~ :י'"י :יוtנויי ןו").דטז '''י lt u t .tןי'יו
•
•
36
www.daat.ac.il
- –_._-אתר דעת -מכללת הרצוג
לא עבוו ימים וו' בבימ'! ,בבו הגדיל .סל ר' 'יסף ה'וש ,בשא אח מות 'יל'ה ,
בחו של רצ"ב ,לאשה דקשרי ה'דידוח ביז המשפחיח החהדקו .ל pשר'ם משפהת"ם.
כעבוך שלש שבים בוספוח ,בשא גבו של ךצ"ב ,הרב ד"ו אב'עזרי זליג )אשר ה'ה
מבהל ביה"ס החיכו! בעייךדא ומילא אח"כ את מקים אב'י בהלבךשטט( את מךת
רוזה בתי סל ר' יוסף הירש ,ושני היידדים -רצ"נ יר ן ייסף היךי~ געשי מחוחבים
כפיל'ם .אמבם גם אסי! קרה לה למשפחת איי·~רבר .ב! זקוביו של ךצ"ב -אברהם,
גפטר בצעיךדחו ובכל ראש השגה ,עת הגיע ךצ " ב לפסיק בפך;,ח העקדה "י'אמר
אברהם אבךהם ייאמך ''',בבה היה קשה לי לאב השכיל להתאפק בזכךו את בני
אברהם
אשך
ה'
קךא
אותו
בעדרבי
בער.
אח עיקר תפק"ו ראה ךצ " ב בח'גיר הביער לחדרה .ספרו "תורח אמח" ך'::א
•
•
חיבר בהיותו ברארמשטט ,היה היסוד והבסיס ללימודיס בכיח הספר היהדרי בעיר
רצ"ב הנהיג כחידוש בביה"ס את הרראת התב"ך לבנות והוא עצמו לימד לני i.:-יס
חורה דריגים והצליח לחגר אמהות גאמבות לרתרת '.ה הוא היה מחגר מחוב! ירכש
אח לב תלמידיו בהנהנתי השקטה והנעימה .ער כמה הגיעה עדינות נפשן יכול
להע'ד המעשה דלהל! :כאשר ההל מצב בךיאוחו להחריפף ,דךש ממגי הרופא
סיטויל מרי יום ביומן נמשר שעה .כדי לנצל שעה זן ,הזמיו אח אחד מתלמיךיו
שיתלווה אליך בטיוליו .באיתו זמן ,היה נוהג לטייל גם יהדוי אחך -איש הגין
וישו ,אר פשיט – .באיתה השדךה יהיא החרגל לע'יחח עם הרב .נך' שלא לב"ש
את האיש ,ימאידר שלא לבטל אח חלמ'די מ! הלמוה הזמי! הרב את הבחור לשעה
וזחרת ונשעת הטיול הרה מיז:וחח עם אותו בעל הבית מקהלתן ו·• Z
כמי"כ המש'ר בפ'~ילוחז למע! ארץ"שראל זאף חיוזה דעתז במחל יקית
ובענינים שיניס הנוגעים לא '' ' ב , :t
על אהבתי הגדילה לקהלתז יעל מהיריח הסתגל יחי אליה ,מעיר ספרו "תזלדזח
הקהילה של הלברשטט" אשך הקד'ש מזנרת אהבה לקהילה ) (. 1866הספר כולל
תקיפה של 500שבה דר! בכל אשד עבר על הקהילה מיים היסדה ,גדול ,הלבר';:טט
מאן היצאתו לאיר זכה הספר ובתקנל בהערכה ובהכרה נערלם החורני .דייבי בעדרתו
של הגאוו רן זיד פררדמו וצ"ל מ pארלין אשר כתב בספרן ,שי"ח "שאילת דוד" )אשר
בטיף טפר "פטקי הלכית" ת " א ,טן"ח ז;לכית מקואןת סימו
ר' ( :
" …רעתה הגבי להעתיק
לו דברי האשכול כאשר הם כלא הגהות בעל נחל אשכיל ,שהרב הגאין בעל בחל אשכול
לא הכגיס דברין בשיס מקום לתיר דברי האשכול ,כי הרה רב מןגהק גאין בדירי יתמיס
כיראת
,
".ר ", ,
והרכרים מדברים
בעד
עצמם .
24מתיך מאמרי של הרב ד"ר' משה אייערכן על הרב צכ"א בספר "בנימין הירש" ,יוושלים
תש"ח.
25במנחבן אל ר " ע הילדטהריםר בעביו ההתיישנית "~,אב כיתנ רצייה
קאלישר :
..אכו זה
ייתך משלשרם טבה השתזלתי בזה ביגיעה רכה בעוד רבבי הגדיל הקדוש רבבן עקיבא
א;יגר זצ"ל בחיים , ,ד,יה מסכים עם דרכי יבי '.גם הגארן השלם אויערבאך אב"ר יק"ק
האלנערשטארט ,המכים לררכנן נהירתי עןבי י חריר " )ציחק
ררפל~רפאל :
אגרית צר " ח
קאלישר ,קובץ .,אזכרה" ירושלים תרצ"ן .אגרח ל ' (.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
ורבניה .נוסף לידיעות הרבות על היהדות המקומית ,מעניק הספר ידיעות גם על
היחסים המדיניים של יהרוי גרמניה החל מהמאה ה-ד . lנתוספו לספר מספד דב
ז,ל תעודות ומסמכים היסטוריים 1ZCוניס אשר לא נדפסו עד אז' והעוסקים בשאלות
הלבתיות ופולייזכות .הספר מהווה מסמר תעךרתי חשוב לדברי ימי היהודים באשכנז.
דצ"ב הוציא גם את ההגדה של פסח עם הערותיו ועם תרגום גרמני )ההנהד
נדפסה לאחר מותו ,בשנת תרלייח 8 -ד (. l8כמו"כ כתב גם הערות לפיוטי הימים
הנוראים )הנמצאות כמחזור לימיס הנוראים עם הפירושים "מטה לוי"" ,מטה אהרן"
ואחרים ,אשר נדפס בהלברשטט -קרוב לודאי בי;:נת תרכ"ד או תדכ"ה (. l864j5
היה בעדתו של רצ"ב להצויא לאור ולהדפיס את ספר ..יד דודי :פרושו הענק של
דדוו tקנו הג" ,זדו זינצהייס זצ"ל מפאריז .כתב היך של "יד דדו" היה תחת ידן
של רצ"ב ,אר הוא נפטד בטרם הספיק לבצע את יזמתו.
בהי חשוו תרלייא ) lד (l8נפטר די יוסף הירש -מחותנו של רצ"ב .כאשר
הובא למנוחת עולמים הלר רצ"ב כושל אחרי המטה זהספידו בבית העלמיו באמרו
"איכה אוסיף עוד לחיות משמת אחי" .נפשו של רצ"ב היתה קשורה בנפשו של
מחותגו הצדיק ומיתתו פגעה בו קשות .בעתוו ..הל בנוויי מאותה שנה )שנה Xז מסי
ד( מתוארת אהבתו וידדיותו לרי יוסף הירש כידידות שהיתה מאה שבה קרום לבן
בין הגביר הצדיק רי יששכר בערמו להמן והרב רי הירש מרגליות )רי הירשל
חריף{ זצ"ל .ואכן ,לא יצאה השנה ובכ"ז אלול תרל"ב )יום פטירת רי נתו אדלד
זצ"ל( נפטר רבי צבי בנימין.
כבר החל מחרוש אב התלונן רצ"ב על כאבים חזקים בבטנו והיה גאלץ
להפסיק את שעוריו וביקש את משפהתו ותלמידיו להתפלל לבריאותו .הרופאים
קבעו כי מחלה קשה מקננת בו והמליצו לן לנסוע לעיר המרחץ קרלסבאה אר
כבר היה מאוחר מדי .בימיו האחרוגים התאספו כל בני משפחתו סביב למטתו
ואף הג"ר עזריאל הילדסהיימר בא מנרליו לבקרו ,ומשנפטר -התעכב בהלברשטט
עד לאחר הלויה .ימים מועטים לפני מותו קם ממטתו וכתב צואה לבניו ונבותיו
והזהירם להיות נאמגים לדי ולתורתו .יול םפני פטירתו ,ביקש מבנו הר"ר אניעזרי
בי יקרא לפניו את תפלת חזקיהו המלר )ישעיהו לייח ט-כא( ואחרי הקריאה חזד
פעמים אחדות על המלים :ותחלימני והחייני …אותן המלים אשר היו גם מלותיו
האחרונות ל;;' רי נתן אדלר זצייל לפני פטירתו .בכל תפילותיו בימים האחרונים
היה תמיד ספד "מעבר יבקיי בידו והוא התפלל ממנו בדמעות שליש ,בשנת
האחדונה עוד ,שוחח עם בנו על הסוגיא עליה עמד לדרוש בשנת שובה .ביוס אי
דסליחות הורע מצבו ומאז היו בני החייק בביתו .הוא כבר היה ללא הכרה כאשד
לפתע קדא אל העומדים עליו " :הנני רואה כבר את העולם האב לפנייי" ונכלותו
המלים האלה יצאה נשמתו בטהרה והוא דק בן ס"ד שבים.
26עיין מדרש תנחימא פרשת יוחי ד' :לפיכך קשה לפני הקב IIה לגוור מיתה על הצדיקים
שנמאר )תהליס קטז( יקד בעיבי ר' המותה לחסידיו .מה הקב /lה עשוה
-
מראה להן
תמו שכרן כדי ישתבעו מיתת בפיהו .רכי אבהן כשנטה למית הראה לן הקנ"ה מתו
שכרו
רתמה :
כל אלה לאבהן וגי /מיד בתאיה למיתה,
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בצוואחו ביק' !tר " iכ כי תלמידיו יעסקו בתורה וילמדו משביות משעת מותו
עד הקבורה ,בעבוותבוחו אסר לקספירו וצוה "ולא ' יקראבי כין בכחכ וכין כע"פ
גאון או דציק ולא יכחכ עלי זצ"ל אלא ז"ל או ע"ה ,כי איבבי יותר מאדם כיבובי
בזמן הזה" .כאשר שמע על כך הב" ,עזיראל הילדסהיימד ,מאר "גם אבי מתלמדייו"
ולא מש מאהל המח כטרם הובל לקבורה כמשך שלשים שוש עשות ,וכל הזמן הזה
כמעט ולא פסק פומיה מהגזח ברובו תורחו של הרכ אלא לשם חפילה וטעייה
חטופה עד .שהובילו אח הבפטר לקבוהר.
מוחו הישרה אבל כבד בקהלחו ,בגרמביה ובעולם ההיודי כולו ,בהספדים
אשר הורפסו בעתובי החקופה " צויבה שבה זו )חרלייכ( כ"שבה אשר רבו קללותיה"
עקב פטירת הגר''' עטליבגר מאל טובא ,הג"ר אש"ב טופר )ה"כחב טופר"(
מפרשבורג ,הגר"ש שטראשון )הרש"ש( מוילבא ,ר' יקותיאל זוסיא ראפפורט
ממיבסק ,וכמותו של רצ"ב אויערבך בסוף השבה איבדה יהדות גרמביה את "האחד
המצוין בהשרידים אשר השאיר לבו ד' לפליטה בארצות אשכבז" ,קהש במיהוד
היתה המכה לקהילח הלברשטס אשר שיכלה את שבי חאומי הצביה
,
הירש )צכי(
-ר' יוטף
ור ' צבי בבימין אויערכך.
להלויתו אשר בערכה כיום המחרח בא קהל רכ מכל רחבי אשכבז ורכים
•
מהרכבים המפררסמים מקרוב ומרחוק באו ללוותו לבית עולמו ,קיים ההלייה
החאטפו ראשי הקהילה והחל,וט פה אחד למבית אח כבו הר"ר אכיעזרי זליג לממלא
מקום אביו כקדש .על אף צואוחו של ר iייב שלא הומפדיו .התירו לעצםמ אחד'D
לומר דכרי מוסר וככו'שן לגודל האכיהד וכין המספידים היו בבר ,חחבו הרכ 'ד'ר
אליעזר לאכ מאלטוגא וראש הקהל ר ' זיסקיגד הירש .ראשון הדמברים בכית
העלמין היה הגאון ר"ע הילדסהיימר אשר מרוכ כאכו וככיו ,אד בקושי ביתן היה
להכין את דכריו ,רצ"ב נקכר ככית הקכרות הישן בהלכרשטט על יד ידידו ומחוחבו
רן יןסף הירש אשר היה לי כאת.
'''פע צוואתו לא בחקקו דכרי שכח על מצבחו ונכחכ הגוסח אשר קכע ר " iכ
כעצמו ",בחוספת ההערה "כן צוה הרכ ז"ל לכתוכ על מצבת קבורחו הוזהיר כל
יוסיף ארם
דבר.
.n
ב .צ.
ב.". .ה
לצערנו לא נשארו הרכה כחכי יד וחדושי תורתו אשר עמל כהם במשד כל
ימי חייו ,ורוב הכחכים אכדו בשואה ,מצוי היום חלק מספריו ובהם אלםי הגהוח
בכל מקצועות החורה ,כספריו מופ "I1ים פסקי הלכוח לרוב ובהם רכים הגוגעםי
27ריב דהברים הם '''פע "הלנגין" מסי ך ימסי 8חרלייג" ,המגיד" שבה XVIמסי ,40
התזוןן
","Der ISI'aelit
ימאמרי של הרב "יי מ.
ו<ייערכך בטםי
" כנייובו היר"'ש
הנ"ל.
28וז"ל
צבןואתו :
ואני צמוה שלא יכחב שים דבר לע מצבה שלי כי
אם :
ם"ט הרב מ '
צבי בגימין אויערכן .נפטר וכך י .ראיני מ mל ימ ישכתוב לז'י שרס שבח.
ככתיבת מצבתו אשר הופיעה כעתיו
נוסף לשמו
-
צבי
בניפין.
גם השם
""Der Israelit
-משה .היוח ושם
של הרב ד"ר מאיר להמן ,גמצא
זה לא נזכר בשים מקים בכתביי
וגם הרא בצעמו לא חחם בשם זה )שמה( ,יש לשער שהוסרםן לו את השם הזה בימי
מחלתן סמור לפטירתן והוא עצמי לא ידע על כר משום' שנם בצוואתו לא חחם בםש זה.
39
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכע;ות אקטואליות ,כגון :ניחוחי מתים )ספר האשכול ,הלכות מילה ויולדת
ובנחל-אשכול (,םש ,מצת מכונה ')עיין "',ירי חמד" מערכת חמץ ומצה סימן י"ג,
קונטרס בענין מצת-מא' itין( ,מקוה ע"י משאבה )עיין שו"ח "יד הלוי" להדי f/ר
הלוי במברגר ,יו ' Iר סימז" קי"ד-ק"ייז ,ובשו"ת ר"ע הילךסהיימר סלמן רי (, I/ג חציצה
בתפלין 'ס) האשכול ,ובנחל אשכול שם באריכות ,ועיין ב"חבש פאר" להגרא"י
קוק( ,קרבנות בימן-היה )שו"ת "בנין ציון" לר"י עטלינגר ,סוף סימן ('א ועו.ן
רצ"ב יכה לבבים ובני-בבים תלמידי חכמים ,אשר מביביהם כיהנו כרבביס ואף
הם בלחמו את מלחמת ד' עכור קדשי ישראל .צאצאיו ,דור אחרי רור כהבו פאר
בכס הרבבות בקהילת הלברשטט .מאות מיוצאי חלציו חייס כיום בארץ ישראל,
•
ניביחס רבביס ,בני " 'Cיבות ,מחנכים ,אבשי התיי~ '1כךת חרדייס ובעלי-בחום נאמנים
לתורה.
מדברין
יוס-א פרי Iח' מ Iז:כה ':ט
"האומר אחטא ואיז/וב וגו '.עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר ,עבירות
שבין אדם לחנירך איז יוהו'כ מכפר עד שירצה את חבךי ,את זו דרש ראנ'''!I
)ויקרא י"ג( "מכל חטאתיכס לפבי ה' תטהרו"
-עבירות שבין אדס למקום יוה"כ
מכפר"עכירות שכין אדם לחברו אין יוה"כ מכפר ,עד שירצה את חברו".
,
יש להבין כפילות הלשוז כדברי המשנה ,ובריסא כתב הת"ק "עכירות 'ז:.כין
אדם וגו' ,
11
ובסופא חזר ראב flע והאריך "עבירות שבין אדם 'וג .,וז ,והיה לן לחגא
להתחיל בפירושו של ראב"ע ואסמכתיה אקרא ,ולא הו"ל למיכתב רישא ,או הו"ל
למכתב ריסא ולמלמר ךראב"ע אסמכרה אקרא י"לפבי הו ייודיו.
כידוע ,מבדילים אנו כין מצוות ';:מעיות למצוות ';:כליות ,דהיינו בין מצוות
שלולא צו התורה לא היינו מקיימים אותן כגון ';יעטני ,כלאים וכו' ובין מצוות
שאף ללא צווי התורה
-
מחויבות הן באופן שכלי כגון לא תגנב ,לא תרצח וכו'
שללא קיומן "איש את רעהו חיים בלעו".
ולכאורה ,אין צורך להשמי'~נו i:lאין יוה"כ מכפר עוובןת שבין אדם לחברו
עד שירצה את חברו ,דמילתא דפשיטא היא שללא חרטה ובקשת סליחה מהחבר
אין
יןה"כ
,
מכפר ?
ויה בא ראב"ע להךגי;;י :הגם ;;ימובן מאל,ו שעל האדם לפייס את חברו וללא
רצוי אין 'וה"כ מכפר ,בכל אופן אין על האדם לרצות את חברו מכח "מצוה
שכלית" אלא מחמת צוויו של הקב"ה משום ש"גדול מצווה ועושה ממך שאינו
מצווה ועו;;יה ".ולאחר שת"ק פירט את חלוקי הכפרה בין עבירות >:.יבין אדם למקום
לכיו עכירות ' i:-ניו אדם לחכרר ,כא ראנ"ע רהרגיש שחרכת רציי החכר הלא מכח
הצורי "לפבי ה' תחטרו" ,ולכן חיזר ראב"ע ואומר :מה פרוש הפםוק~ "מכל חטאתיכס
לפני ה' תטהרו" -גדיל המצווה ועושה ולכן עבירות ד i.:כין אדם למקום יוח"כ
מכפר ,עבירות 'ד::.ביו אדם לחברו אין יוה"כ נןכפר עד 'ב.ירצה את חברו,
,..
40
www.daat.ac.il
)בי iZמו ל '::,הצב"א(
אתר דעת -מכללת הרצוג
"והעגרת שופר תרןעה בחרש השביעי בעשיר לחרש ביים הכפוריס תעבירו
' it-ופר גכל ארצכם") ,ויקרא כ /lה /(.ט
ןl 'l :ייכ :ממשמע שנאמר ביום הכפררים איבי יורע שהוא בעשיר לחדס ז א /Iכ
למה גאמר בעשור לחדס ז אלא לומר לך :חקיעת עשור לחשד דוחה שכת בכל
ארצכם ואין חקיעח ר"ה דוחה שבח בכל ארצכם ' אלא בבי " ד בלב.ד
ונתלבטו המפרשים :יהוה ליה למימר -ומה ת"ל ביום הכפורים ,רברישא
כתיג ג'~שרר לחדש ,ויוס הכפורים ובתריה כתיב מיותר ? ותירץ אאמ"ו הגז"ל
דלא מצי למפרך מח"ל ביה"כ ,ראי לא כחיב .ביוה"כ ,אלא בעשור לחדש ,לא
ריעיבו באיזה ין " ד לחרדש ,רע"ג הרי צריו למכתב כהר'~ י:ו~:ייע
'1
בעשןר לחדש,
כדי ';.בדע באיזה יו " ר לחדש ,רא"כ בחדש הי i.:.ביז lי אינו מיותר לגזיךה·שוה ליתן
האמןר זה נשל זה ללבוד ג' תרועות וכן' ;'::אר) הי i:..בה ל /lך( ,וכיון שצריך להרות
מיותר האי בחרש ה"ז.zביעי .:..,ך'''זנל לא מצי למכתב בחדש השביעי בעשוו לחדש,
דאז לא הוי מופנה .כהד'~ השביעי דהא מצריר צריכי לאירייי באיזה ע~ i:יר לחרס,
לה~י פריו לכתוב ר"מבא בחדש ה'::ביעי בירס הכפורים ,דייה " כ ידעבא אימתי הוא,
ולא צריך בחדש ה'.כיעי אלא לגז'' ';; ,ולא לכחוב כלל בעשור לחדש ,ופריך
שפיו
-ומה חלמוד לומר בעשור לחדש,
) ,,נחל א'~כול" סוף תלק ראשון ,בשם אביו חג"ר אברהם ז"ל(
'י'
אר tl
:':ה 1כה פ"ר ;ז'~בה ':ט
" סדר תקיעות וג : iשעור תקיעה כ " i.:..ל i.:,תרועות ",וכו'.
בין לפי' הרמב " ם
-
שעיר ו ' תקיעות כג
I
תרו' s,ות ,וביז לםי' כה " ס
דחקיעות ואשונות קח';:יב וע'עור חק'עה לפחוח כחרועה ,קשיא :
-
וכי סגי ל,ה
למדמר שעיר תקיעה כתרועה ,ולרמב"ם כהצי תרועה !'
רב"ל :דקמ IIל דג ' תרועות מח I/ת ,ולא כתבאר ברף ל /lד זה לא נשמע ממתני,/
דדרבנ Iנמי צויך לאשמועינן ,וג' עפ '' ' מ"ש כשם רב האי הא דאתקין ר"א בקסרי
חשו " ח ת ' .יי ח לא מ' ספק ,דמה"n
כיליל וכן כגגה 1כן כ' כיחר יצא לחרך~ה ,ולא
התקין רק להשוית המבהניס '~לא יראה ככ' תורית רכו' .יב' שכבר בימי המשבה
הי' .שנוי
זה,
רהיך יוצאין באיזה
מן
לפחות ארוכה כתרועה ,ר,והעברתם
,
אריכה משל
II
s,
התרן' ךת.
ךהר"ן כתב דעכ"פ
התקיעה
תהי'
לשוז המי~כה ,ימטעם זה חקיעה דתיז;ר"ק
תש"ת ותר " ת.
וזה פריס המו;בה " סעור תקיעה כג' תרועות "
-ר"ל ,כמין ג' תרועית,
כין שהתרועה יליל או גניח ,או תרתי ,תמיד צריר רע'-.:.ל יב.תה iו לפחות נמין
החרועה שתוקע ,ולרמב"ם פי' ';:עוו ש;;ו תקיעוח כג' חועוות
-
נקט ג' תרועות
ולא תקיעה כחצי תרעוה להורות שלא יאריך יותר י:הגי תרועה ,ממין שתרקע,
אס יליל מחצי יליל וכר' ,ועטמי' jהריעה עקר דמפור"כת.
),,נחל אשכול ",סוף תלק ראשון(
'י'
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העיות זכגל"ו זכחזוי של הרב צ"כ ד,IIסרכר ז"ל על eרר "אתה
כוננת" )בדפסו במחזור לימיס הבוראים עם הפירושים "מהט לוי",
"מטה אהרן" ואחרים ,אשר גרפס בהאלברשטט
תרג"ר אן
-
קרוב לודאי בשגת
תרכ"ה( :
סרר אתה כנרכת המיוחם ליוסי בז יוסי בהן גדיל ,הי' למראה עיני הרמב"ס
שכתב בפ"ר רהלכות עבורת יוה"כ (א"ה) ש"צובר את הקטורת על גבי הגחלים
וכ'ו וזסזסתיו 'ם'כ .ער ישתזכלא הבית עוש ויצא" ,וכתב בכסף
משבה :
פרק הוציאו
לו ,ואם תחפשבה ככסף לא תמצא במשבה שצריד להמתי tשם ,אלא בתמלא כל
הבית עשן וממילא געשה .והתי"ט רחק עצמן "ראלת"ה מאי למימרא" .ואין זה
ררד הרמב"ם לכתוב בסרר העכדוה מה שלא מצא מפורש .אבל העתיקו מסדר
אתה כובבת ,ששם כתוב "וממתין שם עד שבתמלא הבית כולז עשן ואח"כ שב
לאחוריו ,פביו לקורש ואחוריו להיכל ער שיצא מן הפרוכת" ,וכל זה העתיק
•
הרמב"ם ממש
תיבה
בתיבה.
ובראה
שיצא
מקרא
"וגתן הקטורת
וגו'
וכסה
עבן
הקטורת וגו' ולא ימות ולקח מרם הפר" משמע שאסור לו להתחיל בעבורה אחרת
עד שיראה שכסה עבן הקטורת את הכפורת ,לכן צריד להמתין עד שיראה .אוע"ג
רבקרא לא כתיב אלא "וכסה את הכפורת" ,הוסיפו כל הבית כרי להצויאו מן הספק.
גם סרר הקיבנות והטבלות שכתב הרמב"ם ,שפר העולה וז' כבשי מוסף עם
חמיד של רח" ',קרבין ,ובטבילה שביה לבגרי לבן עשה עבורת היום שלישית בבגרי
זהב עשה שעיר החיצוז איל ,ואיל העם ואימרוי פר ושעיך הפנימיים אוח"כ תמיד
של בין הערכיים .ובטכילה הרביעית לכגיד לבן הוציא כף ומחתה .ובטבילה חמישית
לבגדי זהב עשה קטרת של בין הערביים ונרות .כן מסורר הכל כסדר אתה כובבת.
ובעל "מים חיים" מביא ראי' לרמב"ם מירושלמי :הכל מורים שהוצאת כף לאחר
תשבה"ע .ואע"ג ראפלגי תבאים בגמרא בסרורם ,אפשר דבהא ראפלגי אין פסול
אי עבדי כמר או כמר ,כראיתא ביומא דף ב"ט '''רא שבי כה"ג בשתיירו ממקשד
ראשון זה אמר ברגלי הקפתי כת"ק דפרק ',ד מ"ה וזה אומר כידי הקפתי כר"א.
וכתבו ת IIד .בפ"ק יתמורה אלן עד יוסי בן יעוזר לא הי' פלוגתא ומכ IIש בבות
ראשון .וגראה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עבי.ך וכן ןגצאתי בירושלמי שם :אמר
רבי יודן מאו דעביד הכין לא חשש ומאן דעביד הכין לא חשש.
וכן מ"ש הרמב"ם נוסח הנמצא בכל המחוורים ,' :א" האו ה'י זככיוו ל גמור את
השם בגד המברכים ואומר להם תטהרו" כתוב בסדר אתה כוננת ,והפר"ח כתב
שיגע ולא מצא כן בבבלי וירושלמי וכחנם טרח שכבר כתב המרדכי ביומא בהג"ה
שפייטן יסד גן ובגמרא ליתא .והראב"ן בדף ע"ה כתב שפייטן יסדו עפ"י ה Cברא
דכיון שהיו מברכין השם בהוכרתו ,ודאי היה הכהן מכוון ומאריד ה'.ם עם ברכת
העס ומסיים עהמם ואומר תהטרו אהר כך מסיום הפסוק ,כלומר "לפבי ה' תהטרו".
והפייטן אחר מן האזכרזת נקט ,שאף ב'ז:.זכזת ר-אז:.ובים מן הדווי )כגון אבא בשם(
לא חי' אומר כלום בעודם מגרכין השם אלא מתכוון להאריך השם עם ברכתן
)ואח"כ אמר חטאתי וכו'( עב"ל .ובס' עבודת הקדש העיר שמקור הבוסח "ואף
הוא הי' מתכוון" כתוב גזוהר
•
מI
אחרי,
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יבביסח "היי כירעים ימשתחיים יזבייים" ,עטית סיפר רמירים לא כתיב
במשבה יגמרא ילא באתה כיבבת ילא ברמב"ם.
•
יבביסח אנא שהם כתב הת"יט
בפ"ר :
צריר שיאמר בהי"א הקריאה שיקרא
להשי"ת בשמו ,עכ"ל .איז הכונה שכה"ג הי' אומר אבא היהו'/ה דלא מצינו שם
עצם פרטי בה"א ,אר כיבתי כמ"ש בספר קבמן בשם ,הש"ץ המספר כרצי אמר כה"ג
ילי אסיר להזכיר השם העצמי הוא צ"ב השם בה"א הקריאה שאז קירא להשי"ת
בשמו כמי שהי' כה"ג עושה באמרי אנא /,ה אבל אם אימר הש"ץ אנא שם איז
זה קריאה להקב"ה שלא בתברר לאיזה שם כיין ,אבל אח"כ כשחיזר יאימר אנא
שבם אפשר שגם כה"ג אמר אבא בה :כמי בשבע בה' ,רבבי בה' ,תתהלל בה:
שהיא במקים בעביר יה"בי בעביר שמי הגזיל יכפר.
ימ"ש הת"יט גבי קריאת הגירל לה' חטאח ,שלא אמר תטהרי ,גם הפ"טן
יהכהבים הועם כשהיי .יכי' מפ"טבים רירן מ"רי רבסרר אתה כיבבת
.
לא תיקן .
,
הזכיר גם לגבי לה' חטאת והנהנים רהעם כשהין וכו' ,וכן מפיוש ברמב"ס ספ/ב
רהלכית עבירת ירם הכפררים וכן מפירש בירישלמי םייג הלכה ז' עשרה פעמים
מזכיר השם בירה"כ ,ששה בפר ג' בשעיר רא' בגירלית ,הקריבים ביםלים על םביהם
יהרחיקים אימרים בשכמלייי.
ירע שסרר אתה כיבבת ,כתב הריטב"א פרק היציאי לי שהעטיר כתב שזיסי
בן ייסי כה"ג יסרו .אבל בסרר רב עמרם ימצא שייסי חבר סדר עביהד מתתיל
"אזכיר גבירית .א-לקי ",יע"כ צ"ל שהכביי כה"נ חיא תפארת לעישהי אבל לא ח'י
בזמן הבית ,ראלת"ה האיד הקשה הרא"ש עליי :בסרר אתה כיבבת כתיב "אף שעיר
של שם יעמידנן כנגד בית שחיטתן" תימא -נהדיא בגמרא מסיק אקשירה קאי ?
יאי כה"ג בזמן בית ה'י מאי קשיא ליה עליי מגמרא ,ומלשיבי משמע רלאי אגמרא
פריד אלא אסרירא) .בביסח שלפביבי באמת לא כתיב יעמידני כ"א "יקשר כבגד בית
ו;':י·k
"(.רתטיח;,:,ד';
עדר הקשה עלי" שכתב "טמטם עיבין ויצא" שאיז זה בגמרא ,ומירשולמי
משמע שלא צריד לטמטם ,דאיתא שם -עד שלא בטי האריך הלר לאירי של אריך.
יבלקיט ספח"ם ראיתי שבזיהר כתיב "טמטם עיביי ",יאתה כיבבת שביריבי שמיבה
מנוסת שהביא
הרא"ש ומגוסח
שהביאו
'''ת דימא דף
ע' ע"ג השניםח השביאו
"הניכין יגישו תמיד השחך/ן לא מצינו בסדר שבדייבן,
ודע שרורי הגאל; בעל "יי דלד" כתב ניוט.א רף נ"ו ע"כ מהא ראיתא
האי ינחית קימה דרבא ,למהך ררף ליין ע"ג :
שם :
האי דנחית קמהי רבה ,שכבר ה'י
ובבהג חכמי הש"ס לימר סרר עבדוה .יאבי כבר מצאתי הערה זאת בר"ן סיף יימא.
•
•
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
יונה עמנואל
דברי רצב Jfא בעניני שביעית
א
בשנת תרכ"ב הוציא הרב צבי בכימין אויערכך ז"ל את ספר "משבת ובי
נתן" ,הסברים להגהות קצרות שרשם לעצמו רבינו נתן הכהן אדלר זצ"ל מפרנק"
פןרט דמיין ,רבן של בעל חתם כופר זצ"ל .ציוני הרב נתן אדלר נכתבו בצורה
קצרה ביותר בשולי המשגיות ולפעמים הסתפק רכ"א בהערה ''',יע" "ע"צ" אי
"לייר" .הוכ צ"ב אויערבך ז"ל פיענח את כוונת רב"א ,הסביר את קו';"יךתיו ואף
השיב עליהן .בדפוס היפיע רק חלק א ,על סדר זרעים.
הרב צבי בנימין אועירבר מתגלה בספר זה כבקי נפלא בבבלי וירו;:למי,
גאןן אמיתי השןלט בפירןשי הראשינים ןהאחרונים ןבפיסקים" ,משנת רבי נתן" מעדי
דעות חזקה על לימוד התורה בעניני מצוות התלויות בארץ ע"י גדןלי ישראל
בארץ אשכנז בדורות הקודמים ,א'ן פלא ,איפוא ,שפירושים רבים ב"משבת רבי
בתן" מצאו את מקומם ב"תוספות אבשי שם" במשב'ות ,דפוס יו'לנא' וכן ב"משנת
יוסף" על מסכת ';ב;'עית 'ד) חלקים( מאת הרב 'וסף ל'ברמן שליט"א '.
המשביןת עם הערותיו של רבי בחן אדלך זצ"ל על כל !זzשה סדרי משנה
עברי אחר כר לדיי בעל "כתב סופר" אשר ק'בל אותן מר' ליב ראב בזמן ב'קירו
בשבת
בפרבקפורט
תרב"ה,
במבואר
כתב
בשו"ת
סופר,
או"ח
מח,
סי'
ה"כתב
סופר" העיד על עצמו שלמד אחר כר בשבתות משנה שבת ועירוביך מתור
משניות אל ,עם הגהןת אשר כחב "רבו דאבא איש אל pיס קדוש וחסיד "':בכהובה
הגאוו מו"ה נתן ארלער כ"ץ
1
בררך כלל מביא בעל תיס' אנשי שם את זברי רצנ"א ב"משבת רבי נתו" כלי ריין
בדבריי,
2
זצ"ל" :,
אך
ראה שבייעת פרק
ה,
משגה
ח
בספר זה מובארם פירוסים רביס מ"משנת רכי נתן" מסכת שביעית ,הו במלראם ,הו
בקיצור
-
ס"ה 39פעמים !.במקומות אחדיס דו הרב יוסף ליברמן שליט"א בדברי
רצב"א ולפעמים אף מציע פיריש אחר
3
)ר"ה בתך"" ר"ה וכולן(.
בכיובת רבי גתן אדלר
זצ"ל .
שו"ת כתב סופר נדפסו בשבת רתלייג בפרסבויג ובתשובה הנ"ל דעיתו של הכתב סוטר
Tצ IIל שהוא ראה ואף השתמש במשביות עם הגהותיו והידוסיו של רנ"א .כל זה לא ידע
בעל
כיפר האשכול
)וורשא תרע"א
(.
סיער טעז בעל כופר האשכול )שם עמ'
ארבעים שבה אחר הופעת שן"ת כתב
כמעט
(6-5
שחידיסיו הקצרים של רב"א "לא היו
ולא בבראן" ,וכבר היכיח איתו הרב חניך עהרנטריי זצ"ל ממיבכן ,ראה
שנת
,1911
מסי
,4
Der lsraelit
שום שהמשביות האלי טל רנ"א עברו מהנתב סיפר לבנו הרב יצחק
ליכ וממנו לבנו ר' דיד שרייבר בדרןהוכיץ.
אחר כך עברי המשניית לבנו ר' משה טרייבר ב"י ,נעת חבר מיעצת עירית בגי ברק,
אשר אישר לי טה~ו לו המשניות הנ"ל של
רנ"א עם הערות קצרות בירתר .בכרחר
מהריסים השא"ר ר' משה שרייבר בביתו את נל ספריו ,כולל חידושים בכ"" מהחתם
מופר ולא ידוע מה עלה בגורלם.
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גוסף לח' "Iוש'ס רכ'ס של הרב צב' כב'מ' Iאז'ערכד ז " ל כעב'ב' שכעי'ח
הבמצא'ס כ " משבח רב' !",חב מופזרםי גס כח'כור'ו האחר ' Dח ' "Iוש'ס וחק'רוח
כמסכח שכ'ע'ח,
~' ,לצ" Iכמ'וחד דב'י רצב"א כ"בחל אשכול" ,חלק ',כ הלכ' ס"ח )עמ' ,48
ס"ק א( בסוג'ח "גדו ' 7ה'חר מעל !,הא'סור" ע"פ פ'רשר' הבכל' )גדר'ס בח .,א(
ו'רושלמ' למשבה כשכ'ע'ח ,פרק ו ,מ'~בה ג ,הראכ''' אב".ר כעל האשכול הב'א
סוג'ה זו כדוגמא לשאלה העקרוב'ח אם " 'ש לסמוד על חלמור 'רושלמ' ולהחזיקו
עיקר ':
כפ'רןשן
הביא
רצב"א
רבוח
שיטרת
בראשןנים
בביריר
הסוגיה
ע"פ
הגרסאוח השובוח כככל ,וכ'רושל'lכ ,אח דבר' פאח ה'~ולה! ואף אח פירושו של
אהד מחכמ' דורו ,הרב דדר פר '"Iמא! ממא'לעכ,
להלן הערות אחדות ל nיךו"~י הרב צ"ב אייערכן ז'יל בעביני שביעית.
ב
'ז:כ"ט"ת פרק ד ,זבשבה כ " :בית ' ttמאי ארמרים אין אןכלין פיריח שביעית
בטובה וב'ח הלל אומר'ס אוכל !,בטובה ושלא בטובה " .על המ'ל,ס " אוכלי!
כטונה" היסדף הרב בתו ארל ,וצ " ל :עי" 1ומג"ס םייד יפ"ן
פרש את כויבת
ההערה :
"::,מהט .רצב"א
"רצה לימר שהרמנו/ם פסק פ"ד ישמטה אפי' ספיחי
שביע'ח שגדלו מעצמם בדברי' שדרכסלזרוע אסרו חכמ'ס לאכול ,א"כ צ"ל
זמיירי הנא בי i:,רה אילן ערשנים שאין דרד לזרוע רעמ"ש פ"ה ," …
אך בראה ל' שק' :Iה לומר שכוובח רב"א לצ"! שבשבח השמיהט מוחר לאכול
פירית האילן ' i:.,איז עליהם איסור ספחיין .פרקיס שלמיס במסכת ":ניעית דבים
על פירות ;:1כ'ע'ח וקדשוחס ואי! אבו צריכ'ס דלכ'י הרמכ"ס כב'דו!.
ואול' כוובח הרג"א בציובו לרמב " ס פ " ד ופ"ו ש'יבו של המשבה שאוכל'ס
פירוח שב'עיח בטובה ושלא בטובה איבו מ .וכא כמקוס אחד בהל' ש'1נהט ויובל
אלא כשב' מקומוח ,דה"בו בפרק ו מביא הרמב"ס אח לשו! המן!!בה ,אך מסב'ר
וא'?1
שס רק אח ההגדרה של "כטובה"
כפרק ד במצאח ההגדרה של "שלא
כטרבה".
וז " ל הרמב"ם פרק ו ,הלכה טו :
" אוכלי! פ'רוח שביעיח בטובה ושלא כטובה,
בטובה כידצ שיח! לו פירות שביע'ח כמו שעשה עמד טובה שבח! לו או שיכב'סו
לג'ב 1nלאכול כמי שעשה לו טובה " .בהלכה וו לא פ'רש מה זה "שלא בטובה",
ולכ! !"צ הרב " א לפרק .ר והרכוגה שם להלכה כד " :מצ 1ח עשה להשמיט כל מה
' i:.תזציא הארץ ב'ttוביעית שנאמר רה'~ביעית תי-:מטנח ונטשתה …אלא יפקיי הכל
ויד הכל שו'! בכל מק1ם שבאמר ואכלו אב' 1בי עמד'! בהלכה רז 'שבה הגדרה של
אכילח פירדח שביעיח "שלא בטובה" ,כלומר הכל ש 1י1 Iמוחרים לארכל פירדח
שביעיח נלי רשוח הבעליס.
ב
פהא ,פרק ו ,משבה : ICביח שמאי אומרים הבקר לעגייס הבקר וכיח הלל
אומרים א'גו הפקר עד '~יופקר אף לעש'ר'ס כשמטה" .על המ'ליס "אף לעש'ר'ס
כשמטה" הןסיף הרנ"א :שביעית
-
אי המשי ההעדה .,יה מטושטש.
45
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
רצב"א
הוסיף :
"לא ידעתי כונתו ,ואפשר דבא לרמז על ר' יהודה דס"ל פרק
כ 'Iשדביעיח משנה ח' עניים אוכלים אחר הכעור זלא עשירים זיליף מו תשמטנה
ונטשתה ואכלו אביוני עמה אביונים ולא עשירים ,א"כ שביעית גופא לעניים,
ולק"מ דר"י לאחר הכעור מיירי ,אבל קודם בעור צריך להפקיר כרמו ושדהו לכל
•
אדם ", …
,
אדקשה לומר שרנ"א אשר כ"כ הקפיד לא לכתוב תורה שבעל פה ,הקשה
אי אפילר רק· שרם לעצמר דבר פשוט כזה ,שלפני הביערר הפקר שבעיית מותר
גם לעישרםי ,ואילר רק על אחרי הביערר ישנה מחלוקת התנאים,
:יאילי כרנת הרנ"א למשנה הנ"ל שביעית פרק ה משנה ב " :רבית הלל אומרים
איכלין בטרבה ר~לא בטרבה" ,הרנ"א העיר בוה הערה חשרבה בדין הפקר ,בית
הלל דירשים הפקר אף לעשירים כדי שההפקר פיטר מהפרשת תרי"מ ,דהיינר כמר
הפקר בשמיטה ,אך גם ההפקר בשמיטה מכיר באכילת הפיררת "בטרבה" בהכרת
וטבה למפקירים ,לבעלי השדר..
לכן שי בדרישר" ,עד שירפקר אף לעשיירם
כשמהט" גם צד קילא שפטרר ההפקר מתרו"מ לא ייפגע אם מכירים תדרה למפקיר,
אר אפילר אם המפקיר עצומ מחלק את הפירות ,כמי שעושה טובה ,כלשרו הרמב"ם
הל' שמז"י פרק ר ,הלכה טי,
.
ר
םרק ה ,שמבה ט " :משאלת אשה לחברתה הח'.ודה על השביעית נפה וכברה
ורחיים רתנור" ,ומפרש' הרע"ג :על השביעית -לאכול פירות שביעית אחו
הבעיור בלא ביעור ".רבי נתו אדלר רשם על דברי הרע"ב "החע'ודה וכר' לאחר
הכיעור" מלה אחת " :דר'וק".
רצב"א מסביר " :כז פרש ר"ש ודשן ,/גטין ס"ג לאחר בערר .אבל להךמב"ם
שהביא תי"ט מ"ר אף קרדם הבעור שאם קצר כדרך הקוצרים' וכר' רכל ספיחי
השדה אסורים מדרבנן ,מיהר גם לר"ש אסרר קודם הבערר אם חשודה להביא מן
.
. .
.
המשזמר .ואפשר כייו דאיכא ספקות לא חיי'זtיגו כמ"ש הרע"ג ןהך"ש סיף ".ז"מ
דברי רצב"א מרבאים בתוספות אנשי שם,
•
לא הבינותי למה הביא רצב"א את דברי הרמב"ם בתוי"ט "שאם קצר כדרך
הקיצרים וכון ".הכוינה לדברי הךמב") pהל' שמון/ל ,פרק ז הל' ב( :
"ומדברי
סרפרים שיהיו כל הספיחים אסוריו באכילה" ולכו אפשר להעמיד את המשנה לא
רק אחר הביערר אלא גם לםני הביערר ל גבי ספיחים,
ויש לדון על התירוץ "ואפשר כיוו דאיכא ספקות לא חיישינן" ,שהרי גם לפי
המשגה לא חוששים להשאיל כלים לחשוד על אכילת פיררת שביעית אחר הביעור,
ואיד נתרץ שהמשנה אינה מדברת על ספיחים "כירן דאיכא ספקות לא חיישינן",
גם לגבי אכילת פיררת שבעיית !!חרי הביערר ,המשנה אינגה אוסרת :משאלת אשה
לחברתה החשודה על השביעיח וכו '.וארלי כוונת רצב"א להמשך המשנה "אבל
לא תבור רלא תטחו עמה".
ואולי כיון רנ"א בצירנו "יו"ק" לזבר אחר ,פירוש הרע"ב אינר הולך לפי
שיטת הרמב"ס שאחרי הנלעור הפירות אסורים באגילה ,אלא לםי יז.:,יטת הרמב"ן
והר://ז שמקיימים מצזת כיעיי ע"י הפקרת הפיוית .אן לפי שיטת הרמנ"ז· והו"ש
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם הבעל,ם 'כזל'ם לזכות שוב בפ'רות אחר' המקרתם .לכן א'ן לחשוש .שאדם לא
'פק'ר את ם'רות'ו ,השר' לא 'פסי' מזה .כע'ן זה מב'א הרב 'וסף ל'ברמן של,ט"א
בם' ,.משבת ייסף" ) llnב עמ' צן ב"חןספרח אחרונים"( נשם נמקרי
הרא IIה :
"יצ /Iע
למה תהא חשודה על זה ,דמה בצע לה בזה ,הלא 'כולה להפק'ר ולחזור זלזכות
עי /1ש.
בהס",
ה
פרק
'",
נשונה
ב:
בפי' רביבי ערבדיה
מברטבורא :
"והשמטת כספים כזמן הזה
דובבן ". …רכ"א רשם על זה " :עי' של"ה" .רצב"א פירש את כויבת רכ"א " :השל"ה
יכן התומיס הזהירן מאוד על זה ,כייו יבזמז ישרב הארז השמםת כספיס גם בחן " ל
המ"ת" .כיינת יצג I /א ב"זמז ישוב האץר " לזמן שירכל ביהג,
יש מקים לעיין למה רכ"א הזכיר רק את "tזל"ה ,אעפ''' שהת ' וימם ) I/nמ סי
I
סז ,סע' א ס " ק א( מאר'ר בחש'בות יבצות השמטת כספ'ם ופרוזבול בזמן הזה
וכירוע התימום הוא ספר הלכתי מןבהק כניגדו לשל I/ה.
והנה ,התומים מדגיש את הצירד "לעשות עכ"Iנ זכר למצוה ".ז שהיתה נוהגת
אצלבו בזמן שה"בו שוו" על אדמתנו " ושוב " מאדר דא" לכל א'ש להחמ'ו
לעשות עכ"ס זכר לצמיה זו בפווזבול זכש"ל לבל 'שכח זכר צמהר זו קמוב
ישראל '
,I
לעומת זה יש בזברי השל ! Iה הדגשה על קירס מצות שמיטת כספים ע IIי
םווזכול ,וז"ל …" :באת' להזה'ו אחכם בעב'ן שמ'טח כספ'ם שביהג אף בחו " ל …
הודכר קל לחקן על 'ד' םווזכלו ,ככה חעשו בה'וח וטב אל חקרא וע ".כ' א'ך
'דחק אדם מצוה ב'ד'ם בפרט מצוה הכאה לפוק'ם בשבעה שב'ם שבה אחח …
יחה'ו וץ למצוה וה'ה ה' אלק'ם עמכם" )שב' לרחוח הבו'ח ,חלק א /שער
האוח'וח .קרישה .דף
בד(.
לכז בואה שאילי רמז רנ " א לדברי הסל"ה יב .פגי שיש בהם חידוש שעשית
פהזבול כזה"ז מהיה ק'ום מצוה כפועל וא'ן כאן וק "זכו למצוה" ובדרא' א'ן זה
חכס'ס או העומה כו' למטרר עצמו מק'ום המצוה .הוא'ל והשמטח כסם'ם בזה " ז
דרבנן ,לכן Iיין וב"א על 'ד דכו' הוע " ב כני'רן ..ע' שלייה" -וברכ'י השל"ה
'שבה .הדבשה שכעש'ח פוויכול מק"מ'ם בפועל מצוח שמ'טח כספ'ם ד;בבן.
"וחה'ו וץ למצוה וה'ה ה' אלק'ס עמכם".
ו
בשנת חכר"א הוציא רצנ IIא ז"ל את החוברת "הצופה על דרכי המשנה",
כקווח על סםו "דוכ' המשבה " מאח ו ' זכו'ה פובקל )ל,פס'א חו" י ט (,ואש ב'ח
ךןזב,רש לרבב'ם בברסלאו .רצב " א האשtנ' אח רכו" . ,פרבקל שבסםרו מןסברtנ' ד'ב'
התווה שכעל פה כקדמוב'ס ,אר כלי קכ'עה ברווה על המקוו האלוק' של החורה
.שבעל פה .וצכ " א החועם גם על כר -..בעל "דוכ' המשבה" ח'דש הסבו'ם בלח'
מבוסס'ם.
כעמ' 43
46דוחה וצב"א אח דעחו של זכו'ה פונקל )דרכ' המשבה ,פוק כ,
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמ' ; 27כהוצאת סיני " ת"א תשי"ט עמ' (28שלא רבז גמליאל דיכנה כיטל
תוסםת ,שביעית ,אלא רכז גמליאל כנו של רכי יהודא הנשיא .זגריה פרנקל נימק
את דעתו בגר שבמשנה איז זגך לתקנתו של ר"ג ,ואילו רבי שמעוז '~חי אהרי רבז
גמליאל דיבנה ,דז בדיני תוספת שביעית והתנגד לג iשגל אחד קובע בעצמו
מתי כלה הליחה בשזה בערב שביעית " :אמר רבי שמעוז נתת תורה גל אהד
ואחד בידו ,אלא בשדה הלבז עד הפסח ובשדה האילז עד העצרת" )שביעית פרק
ב ,משנה (.א לגז סבר זגריה פרנקל " :וך"ש הוא תלמיד תלמיזו של ר"ג דיבנה,
יעשה עצמן כמחרי.ש ,כאיל ,לא ידע תקנה זרו'ג וב".ד מזה נראה בוזה י /lג הוא
ו /Iג בני של רן הייון .הנשיא",
•
רצב"א דוחה את טענותיו של בעל "דרגי המשנה" :
ראה היאר עןשה תירתי של מאור עיניני הרמב"ס םלסתר ,שהיא כתב
להריי בםייא ושביעית רר' גמליאל שחרב הבית בימין יב"ז התיר עכירח
הארז עד ך " ה .ועדר מדע כמה קלית דעח יש בזה .לחריץ משפם כאלי
כלה ובהרצה ,טרם בדק עד מקים שידו מגעת ,יהבה החכס תנא ירוסלמאה
הרא,
ונשוא הירושלמי 'תמיד לע שפתיי ,ומאמינן אלף פעמיס יותר מן
הבבוי .למה לא שם עיני על הירושלמי פו'א וסביעית דשם מיכח ,רלא
כני טל '''ו הנשיא בטל התקנה ,אלא כבר כימי רבי היתה כטלה .וקאמי
שם :
ר"ג
וב"ך התירי
ארתם מו המשנה ז
באסןר
שגי
פרקיס
הראשיניס.
ופריך · א"כ יעקרו
)יפרש המפוש למה תנא יבי המטניות דשני םרקיס
כלל ,יעקרו אותן מן המשבה לגמךי ,שהרי ר' גמליאל שהי' קידס ובי
התירז( ומפרק שאם כקםוו לחזרר ,יחזווי אח"כ לאסורו הראשון ,ולכו לא
עקרו .הומפרש הוכרח לפרש כן ,יליכא למימר יהקשי' קאי .שלאחר שיסר
רכי
המשניית.
אנן
כ"ד אחר והתיו
ניקים
-
ונמחק המשנה,
כירו
שאחר
חתימת המםובה עמר
א"כ שואל שלא מד· l.ת ,דמי יכא אחרי המלר יהדוה
לשלןח יד במלאכתו.
אחרי שרצב"א הביא רןגמאןת אחדוח שרבי היידה הנשיא לא שינה את סדך
המשניות
-
משנה ראשובה לא זזה ממקומה
-
אפילו אם בזמנו נשחנה הזיז,
המשיך ךצב"א דהסביר שרכי היודה הבשיא השאיר את ריבי תוספת שביעיח כריש
מסגת שביעית ,שהרי גש'בנה המקדש שוב יחזור זיז תוספת
והנה
עקר
הרין
היא ,
שבזמן
שכהמ"ק
קיים ,
שביעית :
תוספית שכיעית דאירייתא
והתקנה להסויף ממסח וצערת ' נכרנה ,רבעינו משמרת למשמרת ,אכל בזמז
חורבן רבטלה תסופת דאררייחא ,נתן רשרח לבטל גם תוספת שלרים דכאי'
במ"ק ג' ע " ב ,וממילא ירעינך .אם נכיא אל ארץ אבותינן ייבנה בדמ".ק,
יחזיר הדבר ליושנה יתסופת שביעית מה'ית ,ויאות להןסיף בתקנת ב"ש
4.
איו להכחיש שכ ..ררבי השמנה" ישנם מחקרים חטוביס ,אבל
יש להצטער על כר
שכהצואת סיבי ,תל אביב נדמס סםר זה מחדש והמחכר קיבל שם מאת המי IIל את
התראר
"גאין".
48
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
יב"ה .ולפ"ז שפיך עבי רבי והוכיר בכל הפרקיס עקר התקנה ,אשר אליי
.
תשיקתינן ,מתי ,תבא לידינו .ונקי.ימנה ,יעזב הפרט ,זהיינן .מנהג שביעית
בגלית החל הוה לתלמיךיו 'ר ,חייא רר' ארשעיי כי הם תנן בתיספתא פ"א
,
דשביעית .:רבז גמליאל
,
.
•
.כונת .הירשולמי על קישיתן :יעקרך אותן מו המשנה ז רתרץ שאם בקשו
לחזור .:לאסורן ,הראשרן ,היןנו 15ס יב.יא -ע.ת צמוא שיהי' ,תוספת דאורייתא
,
..
י~ייר
נמבן והתירו עבידת קרקע עד ר , Iה/
יזהי
כשיבנה המקדש ,תחזור
.,
,
שמאי ,והלל.
תקנות
.
.
לעי וצב"א כיינת היוזשלמי "שאם בקשן לחזןר יחזןרן" לזמו'שיבבה הממקדש',
אד יש לדיו בהסבו זה .ה"עבי מהש" מפרש " :דלא בלטן לגמרי אלא מה שהתיון
לפי'ציוד השעה התיוי ילא עקון איתו מו הונש'בה לעי שאם יביא ב"ד אחו "בקש
לח ;,iולאסיו במן שנשבה 'בפוקים אלן יחרזרי"' .יכו בר"ש סיריל,אי " :לכד
הניחום במשנה םא' ':':יבקש ב"ו אחר להעמיר -תקנת הראשונים ,להחזיר עטרה
ליישנה 'יכיליו להחזיו" .יכן במהו"א פילדא בפירישי ליוישלמי שם ובשיטה על
מ;עד קטו ג ,ב מתלמידי ל~' רבי יחיאל מעאויש .גם הלשיו "שאם כקשי לחרזו
יחרזרי" איני מתאים כ"כ לזמו שיבנה 'המקדש לעתיד לביא ,שהוי אז איו הדבו
תליי ב"שאם ",י~'קב
עיקו טענת וצב"א בגד בעל "דרכי המשבה" מביסס על דביו היוישלמי " :אם
כו יעקו ",אזחם מו המשבה" ילקישיה רז יש ,וק הצדקה אם בזמני של ובי יהידה
הנשיא' נבר ביטלה תיספת שביעית .זאת עטנה חזקה ייש לימו לשבחי של זכויה
ערנקל שקיבל עטנה זי ,אף שלא ואה בה טעבה המבטלת לגמויאת דעתי
הראשונה ,בשנת תרכ"ז הוציא זכריה פרנקל "הוספות ומפתח לספר דוכי המשנה//
)ל,יפסיא תוכ"ז( והוסיף בקטע הדן בביטיל תיסעת שביעית ע"י ובן גמליאל :
.,
ועי' חולין ה
,
,
..
ריש שביעית
,
,
ויעקרו אותן
דינו ולא הזכיר נלל מה שתקו ר"ג ,אר בכל זה הדבר תמיה ,שלא נזכר
..
..
,
איתא :
מן המשנה ,רבי קרוספי נשם ר' יוחגו
שאם בקשר לחזור יחזררו ,ע"כ ,יהנה נזה יתישב קצת במה שר / Iש אמר
,
,
ע"נ :
ר"ג ובית דיגי וברש"י ובתו' שם
-
דוע דבירושלמי
-..
..
כלל וכלל 'במשנה הר תקנה דר"ג וב"ו' .ובמ"א נברר שבכל מקרם שנזכר
ר"ג ובי;ד קאי" על ר IIג כבך של ר
.
.
יהוזה הנשיא",
I
,
,
,
תיספת שביעית יש לציין שוביני
ביטל
השאלה -איזה ובו ,גמליאל
יבעיקו
.
.
'.
'.-.
' cלמה ס'ויליאי יכן בעל מלאכת ,שלמה סרבוים שזה ובן גמליאל בני של ובי
הי;דה הנשיא ,ראילי בפיויש המשנה של הומב"ם בתוגימי של הרב ייסף קאפח
כתיב "יכאשו לא היה עיד מקדש בזמן ובו גמליאל התיו עבידת האוץ עד ואש
השנה" ילא כמה שבדפס ,אצלני" ,יכשבטל ,בית המקדש בזמן ו"ג התיו" יכי; .יואה
"
מש"כ בעניז "מי התיר תוספת שביעית" כ"ה~עיז" /טבת תשכ'~ה עמ' , ri 47-38
)שם תמיז תשכ"ה עמ' ,35-23
..,
,
. ..
..
..
•,
•• •
,
,
,
"
'
'
· 5שם עמו 41סעיף ג הבאתי את דברי הירושלמי "ויעקרו אותו מן המשנה" כסעד לדעה
שתוספת שביעית בוטלה לם ~:רבי יהדוה הנשיא .יכו מ'רש רצב"א כמביאר למעלה,
49
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
I
לבסיף צ'י'ן עזר ח'דיש של רב' צב' בג'מ'ן אי'ערבד ז"ל בעג'ן סעידת
ת' Iעה באב בשבת לעת'ד לבא כאשר הצימית 'ה'י לששין ילמעוד'ם טיב'ם .לם'
המשגי) ,גמ'לה ה ,א ( מאחר'ן riשעה באב שחל לה'ית בשבת ל,ים רא':ין .הג מ רא
מסב'רה " אקדןמ' םירענ Iת לא מקימ'" .ב ..גחל אשכיל" הל' תשעה באב )חלק ב '
עמ' ( 18 17דן רצב " א למה המשגה מזכ'רה שם "זמן עצ' כהג'ס יתשעה באב
חג'גה" ,למרית שבב'גיד לט' באב ,זמן עצ' כהנ'ם יחג'גה קשיר'ם ייקא לב'ת
המקדש : 0
•
וגהכי גמי ניח Kרסמיר
דבזמן
המקדש
כהניס וגחיגה לתשהע באב ,להורות
ומו צעי
•
דתשעה באג
לששןן
דאת Pש למירע כמ"כ הטיר גבי
ולמועדים
ר /lח(
טוביס
לא יכיל
),מחירב
בסעדוה
לעשות הסעירה שבבת
כרמארינו לעיי גב~ סעידת םרריס שאיני ננר .דכתיכ 'לשעןת ארחם ימי
סשתה' ימאר בירושלמי i:'''D
ח " ן לשען" ארחס
-
אח ששמחתן חלןי בבית
דין .יצא שמחת צובח שאיו תליו נכ~ח דיז ,ר"ל סעדות ירס Iה איו היכר
לפוריס .והכי נמי קמ IIל אף תשעה באג לעתיד לביא סעדותן מאחריו ולא
מקדימיו·
בין האחרונים ישנם דירנים על חיובס יהקפם של הצומות כאי! iך יהפכי לימיס
טיב'ם לעת'י לביא ' .כאן עיד הערה חשיבה מרצב " א ז " ל הראי'ה לע'ין ביסף
בביגע לסעידת החג בשבת תשעה באב -יכבארה גם ב ש בת של שאר הצימית -
בעת'י לבא ,בב"א.
אר לםי ה J ,ה שרבו גמליאל בנן של רבי יהידה הבשיא התיר תסופת שביעית ,יש
לימר שבזמגן של רבז גמליאל זה נעשו עדו שינוייס גביף המשנה
פרק כ ,משנה ב
-
ר Mה אביח,
-
ולכז אין תימה שהירושלמ -מקשה שאחרי שדבן גמליאל ובית
דינר כיטל ,תוספת שביעית ,היה מן הראיי להצויא מז המשנה פרטים מדיני תיסםת
שביעית .יראה רמב " ן על ספר המצית ,שירש ג על דברי הירושלמי )שם ( " הרי פרשת
המילואים .הרי פרשת דןר המבלו .הרי Kינן עתידין
)גירסת
התרוה "
הגר " (,א
לא
השכוינה
על
עירק
לח Iןר ,
סרשת
מעתה יעקרו איחו פו
המילוKיס
שהיא
צונןה
c
לדירית ,אלא על סרטי הםציה שאין עתידין לחזןר ,ל י פי ' הרזנב"ו Kפשר לימר
שאין
כיינת
הירישלמי
"ויעקרן
איתו
מו
המשנה·',
לעקור
מן
המשנה
תא
יעקר
דין של תיסםת שביעית אלא הפרטים הרביס אשר באיתי הזמו של רבן גמליאל בנר
של רבי יהדוה הנשיא לא היו מחיים .יראה
המזבח
"ס)
(.ב
6
וכו הקשה ה"טירי
ך
ה " טירי אכוי' ,ראש השנה
,לשמחה"
מספק,
דחיית סעורת
רשב" r
ג ..י.זר הרק י ע" רבגןת חנוכת
אבו ',I
מגילה ה ,א .רר' מררמי שדה ,שם.
,ח'" סיבר שבזמן בית שני עשו הרחוקיס שני ימיס
•
וראה מנחת
tוריס
זבשבת
יכו פסקי רוב האחרונים
חיבור צמוה
ליום
" לשסוו
שא ס"ק כ,
דברי הירישלמי הנ"ל על
ראשןו הוכאן להלכה
ו,
ב Rןוrח טי
I
חום"'ח טע י
)ילא כשף' ת הרלב Iי ח ס'י לב ( ,ואה שם במסשרי הסו
,כן הכריעי הגר/יא ,הנודע כיהודה ,אבני נזר וחזרן איש.
50
www.daat.ac.il
' ,I
אתר דעת -מכללת הרצוג
אברהם קורמו
יינה הנביא יחירבן ניניה
•
•
., ,,כל תליי במזל /ו אפיל ,גורלו 'י;ל נביא בישראל " .זכה " ירבה הגכיא ,שלא
נכואות'ו בלכד נתק"מו ,אלא אף חששות'ו בתאמתו' .ש אומר'ם ,כ' 'ובה הנב'א
ברח תרש'שה מחשש ,שמא 'חשבוהו לנב'א שקר' ,ואמנם א'ן בב'א ב'שראל
שהרבו להתנכל אל,ו כ ' Dשנהגו כל' ' Dונה הנב'א,
לא אעמוד כאן על עדםת של .מבקר' המקר· א בנושא זה ,הם מוררו ור'סקר
לרס'ס'ם .את הקונטרס הזע'ר שבספר תר'"עשר וכמעט כל מ ~' מט "חסו למקורות
שוביס ומש .ינים .בדם ,גם פרשגי המקרא המודרניים והמקובלים מפקםקים כמציאןתו
ההיסטורית של יונה הנביא וכיצוא בזה ביחס לנביאתו על בינרה.
'חוקאל קו'ממן אף מרח'ק לכת באמןו ששום נב'א לא נשלח כ ש ל,חות
נבוא'ת לגו " ,Dש ל,חותו של 'ונה הנב !<,.לנ'נוה לא נעלמה מע'נ'ו של קו'ממן,
אולם הוא מבטלה במח' 'ד וקובע ש ..א'ן זה אלא בס'פור פ'וט' ולע'ר אגד'ת " ".
1
2
ראה אבו עזרא בםירןשן ליונה א ,כ.
,.ת.ןלרןת האמינה הישראל י ח ",
..אוב ,קןיסמן אינן הראשון יאינן היחיד
עןנ ' . 401
ב ", /I
ביו פרשני המקרא כארץ המיחיס נן לנביא זה רלספר זה ,רכים קדמוהו יאמרי שסםר
זה אינו משקף ,ככיכול ,סיפיר היסטורי .כל אחר ונימוקך עמו ,למה ,למשל ,שואל
פרופ' סגל ,לא מוזכר סוםי לש הנביא נשחזר מ~יניה ? ),,מביא המקרא" לסגל ,היצאת
קרית ספר ,כ"א ,עמ'
.(447
.בי היושל ,ואחרים שארלים משים מה לא מרזכר שליטה
של אשור או_ של .נינחו לםחות ?
)ססר
יונה כהצראת כהנא( .משל
ישמש המקרא
אןטיב יו נרפיה לכל נביא ןנביא ןכאילן בא להזכיר וסמותיהם של כל השליטים האזוריים
•
•
אליהם מתייחס המקרא .אפילן בנס חנוכה מדובר בכל המקררות על מלכות יין ולא
על מלך יון ,למרות שידוע לנר היטב ,שביון שלט אז מלר ואף שמו ידוע היטב ,אד
כנראה היתה סיבה שלא להזכירו שבמו )ראה מאמרי ב "שמ עתין ",חוברת , 16עם ' , 22
הערה
לס'
(. 1
המסוית
המוסלמית ,
שקיבלוה
תמישבי
סביבת
גינוה
נפטר
העתיקה,
שם
יונה
הנביא יקברי נכרה כאחת מגבעית הסביבה ,הנקראת עד ה'ום "נבי יונוס" )נביא יונה(,
.
ראה להלן הערה
.7
לעומת מסורת זו ,מספר הנוסע רי פתחיה מהמאה
ה-ב ,I
כי ביקר
כ "גת·חםר י! ונש י חה עם שומר ".ישובעאלי " אמר לן ה ל ה " :יונה הגביא יו,ורי היה.
ראןי אתה ל .יהגות מפירות הצעים הגרליס קרוב לקברר " )ר אה "חי פה והעמק י ם " לאדר
וילבאי ,עמ'
(. 270
שמואל
אברמסקי הולי בעקבןתיהם
של סגל ,קויפזכו והיךשלר,
כמאמךן על גושא זה ב"גזית" נרד , 17חוברת ג-ד ,עמ י 6
•9
לעצם טענתו של קויפמן ,וסשרם נביא לא בשלח בוסליחות נבואית לגויים ,יש להעיר,
~י לרמית בקיאותן .הרבה במקרא ,נעלמה ממבז בניאתו וסל יךזניהי
ה ' אלי . Iעשה לך מוסרות …ולשחתם Mי
יאל
,מל J
ציר ואו זבלו
צירין ,
מל J
הנביא ;
" כה אמך
ארום ,אל סלר זכ,א :ואל מלר כני עדפי
ביד מלאכים הבאים ירושלים אל צדקיהן מלך יהדוה.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנגו! הוא ,ש ג ש ם ש נ י נוה איגה עיר אגדית ,ה י א ע י ר עחיקח יומי! המוןכרח כבר
בתורה ,אשר נבנתה ע " י א ש ןר בן ש ם ג ,אף הסיפןר אינן דמיוני-מיךסי.
הסיפור מחיחיס לביבוה העיר ההיסטוריח ,ונבואחו של יונה על חורבנה
נתקיימה לאחר 40שבד .אף נכואחו של נחום -שבכא ע ל ית לאחר בבואחו של
.-החקיימה לכל פרטיה ,ויש לה סימוכין מתעודוח היסטוריות .בחום אומר
יובה
בין
היתר :
" 'ז-tערי הנהרית בפתחן ,רההיכל נזמג .הרוצב גלתה הוע ל תה ,ואמהותיה
מ בהגות כקול י ונים מתופפית על לבבה! .ונ י בוה בכריכת-מ י ם היא,
והמה בסים ,ערמו עמודו ואי! מפבה " )בחום ב .ן-ט (.
ואכן מספרים ההיסטוריובים ה'!"ביים הקדומים ביותר כי שיטפון עצום אשר
עבר על ביבוה עזר לחיל מדי ופרס ל גבשה.ידודורוס מסיקיליה )המאה הראשובה
לפבה " ס (,המסתמך על היסוטריון יובי קדום בשם אופרוס ) המאה ה 4-לפבה " ס (,
מספר ע ל ש טיפון עצום .שפקד את ביבוה בעח ח ו רכבה ' .פדט זה מוזכר גם ע '' '
אכםגופון ' .אלגסנדר פולו ' היסטור ,אבףדיבוס •
נבואחו ~' ל בחים .' .
יצוית אותם אל אדוניהם
ארוניכם,
אנוכי
לאמיר :
כה אזבר ה' צכדוcת אלוקי
עשיתי אח הארץ
האלה כיי נבכוינצר מלך בבל
ועדו ,
אלור דבריהם מחבהרח
את
ענד י.. .
האדם.. ,
ישראל :
הנ תאמרי אל
יעחה אניבי נתת~ את כל האצררת
יעבדי איתן כל הגיים יאת בנו יאת בן בנו,
עד בוא עת ארצי גם היא יעבדי כו נ ו יס רביס ומלכיס גדלויס ,רהיה ינ..יי ןהממלכה
אשר לא יעבדי
אות ן" . ..
) י ר "מ ה כ IIז ,בי-א ( .
ירמיהן גם מ סמר על נכיא י ס אחרי ם ש ניכאן על מלמכןח
הזה א ש ר אנוכ י דיבר ' באזנ"ך ובאזבי כ ל
אחרן: n
" אר שמ Pגא דהבר
דיעס ,הנביאים אשר היר לפני רלפניר מן
העולם ,יינM:ו Mל ארצית ירכת יטל וכמלכות גדולוח למלחמה ילרעה ולדבו " ) שם
כ"ח,
ז-ח ( .
חז " ל
בגעי בבעיה זר בזרד אגג בלבד .רלא חיה להם כל ספק ,כי אכן נבאר כל
הבביאיס לאומית הערלם ,אלא ששבהע בכיאים ביבאו לא ו מוח הערלם בלב.ד גד הבינר
המאןראים אח הבר יי תא
האומ רת :
..שבעה בביאיס בתבבאי לואמרת הע י לם רלאו הו …ןן
) ככא בחרא ט " ן ,ב ( .כלומר " ,התם יעקר נבי אות י יהו לישראל .הנא עיקר בביאותייהן
לאימית העולם "
3
) שם ( .
בראשית י ,יא ; ראה גם מלכיס כי
,ט"'
לר :
ישעיה ל " ז ,לי ,יעוד ועדו .היא אף
מויבות בקובץ חוקיו של חמיובי ) 1750-1792לפנה"ס( .בחפירות גתגלו לבבים עם
בתיבות מתקופת 1244-1273לפנה " ס.
" 4ניכליותיקי ",נרד •1 ,27 , 2
,4 ,7-1 2 5
כרך
.Anabusis ,3
6
ש ני האחרונים מ וזכרים ככרוניקה ש ל אוסכ י ןס כצירוף הערות פשלן .
6-
המפרש י ם המסורתיים למקרא התקשי כפיווש הפס ו קיס הללו כספר נחרס .הם לא צמאו
באגדות חז " ל רמז על שטפונןת כ ל שהם בעת ההיא ,הסיםירים ההיסטוריים של סופרי
יין לא הגיעו לידיעתם או שלא התחשבר בהם ,הגילוייס הארכיאויוגיים טרם התגלו.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ידיעותינו על נינוה כעיר היסטורית ק"מת זומן הורבנה אינן מתבססות עוד
על סיפןרי המקרא ןכחביס היסטור"ס בלבך .עיר זו נתגלתה בחפירות'הארכיאו"
לכן נאלצו ''',שר רד"ק ,אבן עזרא ואחריס לפרש את הפסרקיס כצורה לאיגרריח.
הפרשניס המודרניים אף הם התקשו בהנבת הפסיקרם הללו )ראה למשל דברי םדופ'
סגל בפירושו לנחוס( .אחדיס מהם שביסי לפרש את הפסוקים לאור הידע שבימינו,
שהמים שיחקי תפקיד חשוב בחירבו נינוה ,סילםו את הדבריכ.
דבריס שלא אמרם ,יכך יצרו מעין סתירה מלאכךתית עם עיכדות
ב .הירשלר כפירושן לנחום
ביד האייכיס
את
לפתןח
תחילה ייחסו לגביא
ה~סטרויו.n
)הצראת אברהם כהנא( :יכסביר את הפסוקים "כי עלה
,שער הנהר'
שהצרים יכלי לעברר" .בכר הוא ריאה
כדי
סתירה למסופר ע"י ההיסטוריונים היונים ,שנינוה נחרבה "מפני ריב מים לוא מפני
מיעוטם" .מכאן היא מגיע למסקנה כי "הנגיא לא ירע ,כמובן ,את כל הפרטים איך
עתידה ניניה ליפול".
אם מאנם,
על השיטפון שפקד
נכון סיפורם
את נינרה ,הרי
אז
אפשר
לצמוא את
בבואת המציאות הזאת משתקפת בדברי הנביא שנכתבו במליצה .אין כאן זכר לפתיחת
שערי נהר על מנת לאפשר מעכר כלשהו .ההיפך היא הנכוז ,היא ראה בנכיאה כי
"שערי הנהרית נפתחי" והמים גאי עד כר "ההיכל במוג" ,כאילי נמס כמים יהעיר
"ניניה כבריכת מים" .השערים נפתחי לא על מנת להירדד את המרם ולאפשר מעבר,
אלא העיר נהפכה כברינת מרם .יכל זה היה "מימי היא ",כלימר ממימיה סלה ,כלימר
ממאגרי המים שלה .תחילה ניסו האנשים לברוח ,אך עמדו עמדוו כי "איו מפנה",
לא היה מקרם לאן
הציפו את
העיר.
השערים נפרצו בנקדות התורפה,
לנוס.
הם לא נפרצי
במקרמרת שאפסר
במקים שמרמי הסכרים
לווסת את המיפלס ולהוריד את
הגאות,
כאמור,
החל מהמפרשים
הראשונים
למקרא התקסי בהסברת פסוקים
הללו ,הן כיחס
לביטןי "מרמי היא" יהן ביחס לכטךי "והצוביי''' ,שר ט,פרש ש"יהך:ב.ב" מתייחס למלכה,
מלשין "בצבה שגל
שמה,
מעגיינת
לימינך ".אכן עזרא מכיא בשם ר
הערתי
של
ר'
זאב
יעבץ
האינזר :
שמואל הנגיר ,כי זה היה
I
,והוצב
גילתה
העלתה
I
כלימר
"העלתה לזבח בראש "הגרלה" היינו המגדל )ראה "תולדית ישראל" ,כ"ג ,עמ' , 15
הערה (. 11
דברי נביאה הם בבחינת "אחת דיבר אלוקים שת~רם זי שמ' s,תי" ,הנביאים ניסחי את
נבואותיהם בצורה כזר שמקסימים של מאורעות בא לבטךי במי נימים של מלים )ראה
"מבוא לתורה שככתב ישבע"פ" לקירמו ,עמ' 53
י· (. 183
כך ייתכן ,שלמרות שהנביא
ביטא כאן מציאות מסיררמת לפ· הסברו של יעבץ ,אין זה מן הנמנע ,כי בתן כאן
גם
תיארר
של
השיטפון,
כידוע מתחלפות האותיות ברמ"ף,
המים ,דע כי "הצוף (,ב) גולתה הן' s,לתה"
)או
שהמים
העלו
אותן(.
כל
ה Kרכיטקטררה
-
הבביא מתאר את גארת
האזיר היצף עד שעלה על הגילות
סל
הימים
ההם
היתה
בבירה
צירית
עמדוים עם גילות )כיתרות( בראש העמדו ,הכותרןת ה~וו חלק נפרד מו העמדו ,כאשר
ראו האימהות שעדמו ממרחק ,כי גרלות העמודים שקעו במים החלו "מבהגות כקול ייבים
מתופפות על לבבהן" ,כשניניה נראתה .כבריכת מים.
•
53
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לוגיות המרשימות כיותר כמאה שעכרה .מימצאי החם י רות האלה הם המהימבים
מכל החםירות הארכיאולוגיוח' שבערכו דע כה .בחגלתה שם ספריה עזומה,
שהכילה רבכוח לוחוח של שליטי אשור רשומי!כ ככחב יחידוח .למעלה ט20- ,
אגג מעניו ,בי בכתג היתידות מסומנת העיר נינוה פעמיס רבית בציור של "דג בת י ך
בית
H
חוקייס רביס מנסים להתחק ו ת אחר חמקןר לסמל זה .לשם כי יצרו בדמיונם
.
Kלילה מםוייוגת נלתי ידועה .שנקבעה על ירם כאלילת העיר נינוה .כמרומני .שסי מ וו
וה בא לסמל את הצלת בתי העיר מהפ י כה כתצואה מבבואתן של יונה ,שלדג ה י ה חלק
,
גכנד בה .הידות לדג הצליח ירנה כסיםו של דנך להגיע לביברה יבזה הציל אותה
מחורבנ.ו בעח ההיא .במשר 40השניס הללו ואילד גס לאחר מכו ) כי אשיר לא נחרכה
יחד עם גיניה ,אלא שביס רבות לאחר מכן( ,סימנן תושביה את עירם נסמל זה.
ך
מיקומה
מצוול
של
העיר
כימינן,
ההיסטורית
גינרה
11ק " מ nמורםאכר.
בגדה -
היא
המזדהית
החייקל ,
של
הגבעה נקראת כיים קיונג ' וק.
העיר
מול
סביבה זו ה י חה
מקובלת כאחר של נ י נוה ההיסטורית .אך לא היו לכד הוכחרת מןחשיות.
ב-נ 184התחיל פאול אמי ל כו ט ה לערוך שם nפ ~ ר ו ת ארכ י אןלרג יןת .ברטה אשד פלע
כסרכנו
של
הקונס ו ל
במצוול ,
הצרפתי
היה
נלהב
ארכיאולןג
לחשרף
ןהצלי ח
את
העדויות הראשיגות על סרגיו מלך אשור .בזמבן לא יז"ג כוטה להעריך את חשיברתן
של תגליותיו .הוא לא ידע לטעבת את כתב היתידרת שעל הלרחות .התבליטיס רהרשימןת
של ביטה הוטברו באוקטובר באניה לצרפת.
כעכור שנתיים חפר נאותה סכ י בה המדינאי והארכיאןלןג הכרי ט י ,N
את העיר התנ " כית "כלח
n
,n
לייארד ו חש ף
) ברא שי 'ח י ,יא ( שכימי נ ו ב י חן ל ה ה ש ם ..גימרוי ",החו קרי ם
הת ג לי, m
עדמו ןב י ר לע חשיבותן לש
כי
אף
כחב היתידרת.
ב I -במאי 1847מסר המלך
אוסף העדויות
הראשונות מעולם הסיפורים
אותה שעה טרם הצליחו לפענח .את
" לואי פיל י פ ,ב ט כם
התנ"ביים .ובואת
חגיני ופומבי ,את
נוםד המוזיאןן האשורי
הראשון בעולם".
והנה האיר המול פנים לחופר ראסאס חבר-המשלחת האנגל י ת .הרא ניגש לחפור באחת
הגבעית שממול למוציל,
כמקי ם שבוטה התאכזב רחרל
הראשונה ,כמה סנט י מטרים תמחת לעומק
הארמןנןת
הצעומ י ם
של
בינוה.
גילן
שם
אליי הג י ע
ספר י ה
כמעט
לח פר ר .
בנעיצ ת האת
נוטה ,הןא פגע בחו מ וה אחד
צעומה
בכתב
י תידות
טל
ש לי טי
אשיר.
בתל
" נבי
יוגוס ",
המסורת
שלפי
המוסלמית
קנןר
שם
יר נה
הנביא,
גילה
לייארר
כ 1851-חלק מארמונו של סנחריב ,גם בשניס 1852/3נערכו שם חפירות אך הופסקי,
משים שתל זה מקרשד
בסבינה
זי גס
ב"ךכ 8ן
הצליחן
נשביס
על המןסלמים .סרידיס של ארמונות פאר נתגלו בחפירות
• 1932 , 1928
המלוידמם
רו
ליסוו
וה י נקס
מאנגל י ה
ה י תי ררת .נאיתו ט דק ז מ ן ת י רגס הח ו ק ר הצרפת י -גר מ ני
לפענה
א ופ רט
תעודה
אהת
ככתב
אותה תעדוה והתכרר
שהתרגומ י ם תי י זהיס .כך פיענחו את הכבת האש ר יי .לוזור מוצמאיהם הצל י חו ל טעב ח
בקלןת תעדוות רבות אחרות.
ראה
e -ח A, H. Layard, Nineveh and ist Remmalns, London, 1848; Ni
54
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלף תעודות בתחומ' הספרות ,מדע ,המ'תולונ'ה והפולחן ,הלכס'קונרפ'ה ,האס"
טחבומ'ה ,הה'ססורה' ,חוז'ם ועוד ועוד בתנלו שם ,התעדוות הועכרו לאבנל'ה
ועשוות שב'ס עסקו מלומידם בם'עב mם,
•
האשווולוג ק '. .ג.ד הסנן במחלקת העת'קות המצר'ות והאשור'ות ש במוז'את
הבירט '.סע'בח תעודה בעלת דד שורו,ח המספרת על 'מ'ה האחרוב'ס של אשור
ועל מסלת ב'בהר .תעדוק זו )לכבה( מת"חסת לשב'ס 609-616לפבה " ס ,ה'א
מצ"בת את השבה ואת הח" ש בהם בתוחשו המאורעות על,הס ה'א מססרח .תעדוה
זו מסומנת במוז'און במספר ,21.901לם'ה נחרבה נ'נוה בחודש אב בשנת 612
לפבה"ס "
השבה המדויקת לחרובן ביגיה מאשרת בעקיפין את הקבלה האמיתית ~ i:.בפי
חז"ל .הם זיהו את יונה הנביא יבכספר תרי-ע'זzך עם הנביא יינה המוזכר בספר
מלכ'ס '.הס גס מוסר'ס ב' 'מ" ) (40שנה האר'ד להס אפו כנגר מ ' 'וס ששלת
את 'ונה לנ'נוה ,ולאחר מ' שנה שבו למעש'הס הראשונ'ס ונכלעו כמת'ס ". "…
אם בערןר את החשבין אימת" :ניבא יובה הנביא על חירבבה ל :;:ניביה ,גיווכת
ב' בד'וק כעבור 40שבה נחרבה הע'ר .בעקבות חשבון זה תתאמח גם הזהות ב'ן
הנביא שבתרי· pשר ןהנביאות שבספך מלכים ,הן זי המזכירה את שמי בפירוש,
הון זן שחז IIל יחיסןה לירנה , 11
"הוא )'רבעס בן
לראשובה מוזבר בב'א בשס 'ובה בן אמ'ת' כבדרד אגב :
'אוש( הש'ב את גבול 'שראל מלבוא חמת דע 'ס הערכה ,כדכר ה' אלוק ' ' ש ראל
אשר דיבר ברי עבדי ירנה בן אמיתי הנביא א;:ןר מגת החפר" )י וו .ז כה ( " .הנבראה
הה'א לא הוזכרה במקאר" אומר הרד"ק על אתר .חכמ' 'שראל החלבטו לפחוו
בעיה זו ,מאחר שהכתוג אימר " :ויהי דבר ה' אל יונה נש~ת לאמור " )יונה נ ,א (,
ומכאן לדמו " :שנ'ת נרכו עמו ,לא של'ש'ת" ייובבואה זו א'נה נכללח בשח'
Ninves, Berlin
. 1917
~ veh and Babylon, London, 1853; Di
'ypographieר
וראה מאמרו של פררס' קלוזבר ,.השילרח" כרר מ I/ג ,חרברת ד ,טבת תרפ".ד ,עמ'
•342-3J6
3
גד
פירסם
היתידרת
צירר
של
באותיות
גיף
ררמיות ,
העתקה מדוייקת
הטבלה,
ותיוגים
הטבלה
של
לאנגלית
כתב
היתידרת ,
כספר ן
" נפי)'תה
; C J. Gadd, The Faii of Nineve, London, 1923
הןנתק
של
כתב
נינוה"
ראה מאמרז של פרופ'
קלחנן "השילח" שם.
" 9סדו ערלם רבה " פי " -כ" ; ינמרת ". "1א ;
ב" ט ,
10
א;
שם
רש ''' רד " ק יאבן עזרא כפירי שם לכז לכ ד ם
"",ר כ,ך ; מהר ''' קרא לירבה א ,א.
פרקי דרבי אליעזר ,פרק מ Hג.
" 11ואלישע הנביא
במקורות
קרא לאחד מבני הנביאים רי אמר
יו "…
בשניה
בשמו
המוזכרים
)מלכיס שם
בהערה
. (9
הוא
מוןנר
)מ לכים
"יינה
בן
ב,
ט,
אמ" תי
א i
ראה
הנביא "
,ד"' כה ( .
12מכילתא '''רד פרשת כא .בילקוט שמעוני )ידמיהן רמז שכ"ה( הגירסה
היא :
" שלישית
לא ברבר עמי" .ראה הערית . 11 , 9
55
•
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבבואות שבתרי'עשר .התןביהה תגדל יותר שמבאמר כי חז"ל וס '",ליובה בבואה
',
בוסםת.
לIכ' קבלח חז"ל ,היה ירבה הבביא חלןב"ר של אלישע .' ",רעל,ן הטיל את
החפקיד למשרח את יהוא למלך על ישראל )מלבים ב ,ט ,א (.1-חז"ל גם ידער
לספר ,כי יונה היה בנה ל;..ז" האשה הצרפתית 'אשר החיה אליהן ,14עובדה זי
מ'~תלבח יסה מבחיבה כרונולרגית לחקוסה זו.
ידיע בי אלישע הנביא נםטר בשנח ג' אלפים ק"ט ליצירה ) 09ו ". ~3 ,אין
,
להניח שירבה ,נשלח להינבא נבביא עצמאי בערד אלישע רבי ח,י' מחמת ' הכלל
שאין להרררת בםבי הרב ,אלא א"כ קבל רשרת סירחדת לכך ".רשאים אנר ' ,איםיא,
להביח ,שהזמן המיקדם בייחר של הבבראה על ביביה התקיימה בשבח ,פטירתו של
, 3()-3,109ד (, 5כלימר; לפבי' 2.621שנה,
אלי'זwע ,שהיא 3,109ליצירה ) 2,621
אם בשוה מספר זה לשבות הספירה )ו (, 2,621-1,970 = 65יחברר ,בי זו שנת 651
לפבה " ס ,כאמור ,האריך להם הקב"ה 40שבה )ו (,651 ' 40 = ,61בלומר ,החורבן
=
בועד ל l -ו 6לפנה"ס .אוכן ,כמאיר ,מאשרית החםירות הארכיאיליגיית שביניה
נחרבה ב' 612לסבה"ס ,ההפרש בשבה אחת בונע לעתים קרובוח מפאת הבדל,
החישןב במקורות חז"ל ,נין שנת הציירה אן יצירת ' אדם הראשון ,שהיחה בראש '
השנה ,שהיא השבה השגיה ליצירה שהתחילה בכ"ה באלול
• 17
לאיר האמור ,בי נבואחו העצמאית של יונה החחילה לאחר פטירתן של
ניניה ,נבין מרוע הרגיש הפסוק "שנית" בנבואה
אלישע והיא התייחסה לבעיית
,
השביה שהתייחסה לאיתו נושא .נביאתי בעניו ררבעם בז יואש ,כיוצא בזה בענין
המשחת יהיא למל,ך לא היחה ,נבאוה עצמאיח .הרא עשה זאח ' בשליחיחר ,של
,
-
,
13ראה לעיל הערות •11 , 9
14ירושלמי סוכה פ"ה .ה"א ;
)זוהר שמות קצ"ז .ע"א ; עם
" 15סרר עולם רבה"
שם ;
אר י ה עקב' , 1943 ,K
בראשית רבה צ"ח,
"יונה מחילא ראליהן ,קא אתא"
יא ;
,
פיריש רס.ןלם ,כי"א ,פרשת ויקהל ארת מ"ז ,עמ' טז(.
"צמח דיד" ,ווארשא ,תרל"ב ,עמ'
; 12
" סדרי זמנים" לאברהם
עמ' ) 152ג ' " Pי( .אין מקים לטענה ; כו התאריכים המקובלים עליגי
אינם נכונים ,כב י כול ,רשיש הבדל בכ 2OO-שגה )לפ י ה עמד הבית השגי כ6OO -
ולא 420כמקובל,
אן שגלות בבל נמשכה זמן
יותר מהמקובל ןכדומה(
רכ
שנה
כיחס
לכרונולוגיה הכללית ןביחוד לכרונולךגיה של מלכי פוס .יש לחפס את הטעויות אצל
ההיסטוריוניס ,הפרסיים ודימוהם שנודעו באי ידוקם .ואין זן המסגרת לביררד בעיה
יי .חבל שרביס בתפסיס בכר בלו שמים ' .אפריס צורף כןתב כדברך
אסיתי ביבא כיסי עמוס וירבעס נו יראש 744-784
לםבה"ס,
אגב :
כמאתיים
"יוגה נן
שנה
לפבי
אין התאריכים הללו הולמיפ Kת
.החורבן " )בשרה חרכר ,כ!lי ,חרברת א-ב ,עוכ' (. 52
החשבינות המקובללם עלינו.
16ראה ברכות ל " א ,ב ; עירוביו ס " ג ,א ; יומא ב"ג ,א ועדו ועיד.
11ראה מאמר מאלף שי עקבי!( .. :שנה שבשמטה כזתרלרית ישראל"" ,סדרי rמניס ",
נסםח ו' ,מעמ' 301ואילד.
56
,
www.daat.ac.il
_ …
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלי ש ע .18
גם כעח המלכתן ש ל יהיא דיבר הנביא ב ש ם ה , /בעךר ש הפסוק אימר
•
מפורשןח ש נשלח על דיי · אל,שע )שם ט(. ,א יחר על כן ,הנבואה המקוריח
למשיחח יהוא נמסרה לאלהיו הנביא " .ייחכן שהוא מסר ליהוא ,שהוא של,חו של
נביא אחר ,מבלי שהדבר יוזכר בכחוב ,אר גם ייחכן ,שהוא זכה על אחר לרוח
נבארה · ,כחוצאה משפע נבואי רב של אלישע" או של אליהו ".כפי שמצינן אצל
לא נא מ ר מפררשות שבשלח ע " י נביא
18מאנם בנביאתו המתייחסת לירגעם בן ייאש,
.
.
אחר ,אד גיחן להב י ו זאת מסגגןו הכתיב .. :אש ר דינר בךו עבדי ירנה בו אןכיתי
ה:ב~א" ) מלכיס ב
I
' יי ר ,כה ( .יתכן כי ההדגשה " הנביא " באה לימר ,דיביו וה לא
היה נביאה זנקורית אע"פ שהוא בגיא בלאי הכי,
השניה של אחיה השילובי )מלכים א ,פרק
דיבך חי
בי.ז " ..
-
הוא " ,דבר ה'
הדגשה דימה מציני אצל נבואתו
(.ר"' ביתר המקומית במקרא שנתיב "אשר
לא הירגש שהיה גביא ,כי העיבדה שה' דיבר עמו מוכיחה כי נביא
זי נביאה " ) תוספתא עדורןת פ"א ,א (.ייתכן איפוא ,שבנביאה השניה
בעזר אח י ה השייוני כנביא אחר )אלרי אליהן הנב:א תלמי רו ( ,כי שם
מורגש :
לא יכרל לואית ,כ י קמי עיניי משיבי " והלא איו הבביאה ש יוה אלא על
) בדרים .ל יי ח ,
הבבואה שורה
א;
-
שכת צ " כ ,
) בדרים שם (
א ( .אמנם בפ י רוש הוא " ש
" ואחיה
גיברר ,..
באמר :
י
"אין
כקביעות" ,אר לא כר נראה מדכרי הומכ " ם ) יסרדי התיוה פ"ז ,ה"א
וכעיקר כ " מורה בבוכים" ח"ב,
ל יי ב ;
חאה "לחם משבה" יסודי התורה שם( .בוסף לכך,
המרנוג של הרא"ש "בקביעות " איני ברור כי שום נביא ,פרט למשה רבנר ,לא זכה
לנבואה
נל
אימת · שרצה בכר.
ייתכן
שנבראה
א י פוא,
שניה נחשבת כבר לבבואה
שכקביערת .זאת ועיי .אם גם אח י ה הש י לןנ י נ י בא שתי נביאית משום מה לא הדוגש
הדכר כטי שהודגש צאל
יונה
הנביא ך לעימת זאת על בנראה אחת )מדיכר
כיחם
שהמקרא מזכ י רו ( לא היגיש זאת ה מק רא גם צאל בביאים אחרים.
19ראה למכיס א ,י " ט ,ט"ז ;ראה רט "' על אתר המדגיש זאת .
20ראה לעיל הערה •11
21ב' '!tיורד שסע נבואי ' jיש שהוא משם י ע בעקיפין גם על אחריס ,כי השפע היא רב מאדו,
נ ש ם שכל יבר
בבריאה מוענק
בשפע רב יותר משהברהי
לקיום
) ראה אברבנאל
–
מלכ י ס א ,כרך ב' ,עמ' תר ו /א ,ה ש אלה החמ י שית והתשוכה בפירשוו למלנים כ ,שם
.
עמ ' תרי' ה י רושליס " ח ש ט " ו ;ראה גם ..גאון יעקב " ממחבר אלמונ י ,על ..עין יקעב"
גדרים ש ם ,
ר ' יוסף
ט הגיע לאוחה מסקנה ( .
אלבו מ ן כיח אף
ה ו א בטיב טםע ,על
אפשרות של תחולת נבוא.ר באמצעוח נכ'א על זזלתו .ףא .רוא כאברבנאל מצביע על
כך ,שכשעת מתן " תררה זכו שש מארת אלף יצואי צמרים לדרגת הנבואה הגבוהח · ביותר
.,
..והניעו אליה כחסד אליקי וכאצמעות
משן"… ,
)ספד העיקרים ,מאמר ג ,פי"(. K
לאור האמור יס כאן גם תש ו נה לשאלתו לש יוסף רוזבטהל משום מה לא צויינה
תחיל ת ה י בבאות ו ס ל ירנה נפ~ ש המקרא צמייו צאל כל נביא אחר 1על סמך שאלה
זו שלא מ צא לה " הסרבה ,הוא מ ע~" ש ם למסקנות מרח י קוח לכת ,ברבר זמו כת י כת
הספ ר ו נדומה ) ואה ..דור אטינו " ,ל רחנטחל' ,ואשוא
היה
לציין
אצל ' יינה
תחילת הינבארת ,
כי
תרנ,tH
עמ '
היא התחילה אצלו
(. 35
המרקא
לx
יכיל
לא כנביאה מקירית
עצמאית ,א ל א כזונה לשפע נבואי כאמצעות נביא אחר .ומשזכה לנבואה צעמית ,לא
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
Iקנ' 'שראל במדבר ,שרוח בבואחם בבע משפע בבואתו ל; :מ::זה רבבו ,ככחוב :
•
"ואצלח' מו הרוח אשר על" שומח' על,הם" )במדבר אי(. 1' ,
ה י חה זי התחלה
מןnלטת.
הה מ וה - :
אלרי אמשי גם לראית זאת מ רומז בפסוק
"ו יהי בא פי ש ביי Qכרןחר אלר "
)מ לכיס ב ,ב .ט ( ש ובאר אלישע לאליהך רבי .כיצד אפ ש ר להעניק פז שגייס מהקרים,
המפרשים
שואליס
ןמתקשים
להבהיר .
אך
כאב"ר .
יונה
הי א
הילד
שהחיה אליד.ו.
רןח נביאה היא מררגה מירחרת של חייס )היא מדרגה מובדיח מו " דמבר " ",הכוזרי"
מאמר א ,סעיף ל"ט (,אליהך החיה את ירנה פעם אחת בלבד יא י לו אלישע השפיע
על'7
רךח נבזאה
ררבעם
בן
פעמירם :
לראשינה כששלחך למשוח את יהוא בשם ה' יבשניה בענין
יראש.
נתקבל במערכת
חיים לחתן ולכלה ולמשפחה .הלכה פסוקה מוסברת ומבו'
מקןר
אר ממקורות רבותינו במדרש ובאגדה .מאת הרב חיים דוד
הלוי•
רב העיר ראשון'לציון .תל'אביב תשלייב.
•
השליחןת וההרשאה במשפט העברי מאת נחום רקובר .פרסומי
הפקולטה למשפטים
של
האוניברסיטה
הענרית.
מס'
. Z6
מוסד
הרב קוק .ירןשלים תשלייב.
קמץ המנחה דרשות על התורה של הגאין הרב הנוך הכהו ארנטרוי
זצ"ל.
רב דק"ק
מינכן.
תורגם
מתוך כתבי'יד המחבר ע"י יעקב
צבי כהן .מהדורה שניה מתוקנת וכוורחבת .חיפה תשל"ב.
מאיר עינים כופתח
מואר לכובחר מאמרים נכתבי'עת דתיים .ביו'
גרפיה וביבליוגרפיה בשנת תשנ"ט .ערוך בידי מאיר וונדר .הוצאת
המרכז לספריות תורניות .בני ברק תשל"ב.
•
שעלי דעת מאסף תורני של ישיבת שעלבים .חוברת '.א ברורי סוגיות
והלכות .מדור "עם ישראל וארצו" כהלכה ובמחשכה ומדור "דוככ
שפתי ישניס" .שעלניס ,ניסו תשל"ב.
אסיא ' מאמרים .תמציות וסקרים בעניני הלכה ורפואה .העורך :ד"ר
אברהם שטיינברג .גליון '.ו יו"ל ע"י המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר
ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה שע IIי ביה IIח שערי צדק .ירושלים
תמוז תשל"ב.
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצחק
הרב
סנדר,
,
,
מתי התחילן לקדש את החודש
לפי החשבין האמצעי
א
הרמב"ם בפרק ה הלכה ב מהל' קריש החרש "ידבר זה הלכה למשה מסיבי
היא ,שבזמו שיש סנהדריו קיבעיו ע"פ הראיה יבזמו שאיו שם סנהרריו קיבעיו
ע"פ החשבין הזה שאבן מחשבין בו היים ואיז נזקקיז לראיה
11 …
י"החשבון חוה"
הייבי החשביו האמצעי שהיא כ"ט יים יב שעית יתשצ"ג חלקים ,יחשד אחד מלא
ראחד חסר ,יבהלכה ג שם "ימאימתי התחילי כל ישראל לחשיב' בחשבין זה ,מסיף
חכמי הגמרא בעת שחרבה ארץ ישראל דלא נשאר '1tם בית דין קביע ,אבל בימי
חכמי משנה רכן בימי חכמי הגמרא עד ימי אביי ירבא על קבעית ארץ ישראל היי
סימכיו" ,כאמרר "עד ימי אביי ררבא" יש לחקרר לאיזר תקיפה מתכיין בזה :
אחרי מיתם ,רביחס לזה קיןבים חיליקי דעית,
א( לפביהם כ( בזמן חייהם ג( ,
,
'
שיטח בעל וריית הואידז.:נ"'ם חיא " -לפניהם" -שכ /Iכ … " : 1זה מפרוש
בדבריי jהרמב " ס הנ I/,ל( כי ההבהגה הראשינה היחה רק ער ימי אניי ןרKב ,שכבר
נתבאר שזה היא זמן תחלת ימי השמדי.ת ' ..יהדבר מםירש לגמרי בגמרא ,יאמריבן
במסכת ביצה ,ד ב ,אתמר שבי ימים טרבים של גלירת רב אמר בילדה בזה מיחרת
בזה 'רדב אסי אמן גזלדד ,כזד ,אסררה בזה זכז' אמר רב זירא כייתהי דרכ אסי
מסחברא דהאדיבא ידעיגן בקביעא דירחא רקא עבדיבן תרי יימי ,אמן אביי כירתיה
דרב מסתברא דתנו בראשינה היי מש,אין משיאית יכר' יאלי בטלי כיתים רכר'
ןה'.זLתא דירעיבן בקביעא ייוחא יכ ,אי טעמא עבדינן תךי יומי ,משום ישלחו מתם
הזהרו
במנהג
אבותיכם
מבראר ימפירש
וכן',
בדברי הגמרא שבימי ,אביי יר'
זירא חברי כבר עשי שבי
ימים וטבים ,לא מפבי הספק ,כי אם דשלחר מתם הוהרר במבהג אביתיכם רכי '.ראביי
כבר בפטר בשבת ד' אלפים צח"צט שזה הרא ירתר מעשרים שבה לםני ימי התקבה
בימי ,הלל ,אי';:בה ,רדברי ר' רירא יאביי בהכרח היי ,ערד קידם ,רכמר שבאמת כבר
בתבאר שהשמדית הראשיבית היי בסוף ימי רב ייסף יתחלת ימי אביי .. ,יהכורבה
בקיאין בקביעא דירחא הייבי שבימים ההם כבר סמכי גם בבבל גם בארץ ישראל
על החשבין לב.ד "..
המירם מהב"ל שיטת בעל דיריח הראשיבים א( שקדיוש ע " ס הראיה היתה
רק "עד ימי אביי ירבא" ערד לרא עד בכלל ,ב( שהסיב" בביצה הב"ל מדרבת
בקחש ,ע " ס חשברו
-
חשביו האמצעי ,ב( ש"האידבא ירעינן בקביעא דירחא "
י"השתא רדיעינן בקביעא דירחא "
1
-שביהם מוסבים לקיריש ע " פ חשבין האמצעי,
"דורות הראשונים" מאת הרכ יצחק אייזיק הלוי ,חלק שני םרק מ "נשי ' Kישראל בימי
הדור ותקנת הקביעות כסוף הימים" עמ' קצח-ט.
2
ראה "דורות הראשונים" ח"ב פרק לד 'ו" ירנה ,ור'
יוסו
-
תחלת יסי השדמות
הכוללות שםי ',יראה בסםר "גםש חיה" מהרב ראובן סרגלירת ,סימן Cח.
59
www.daat.ac.il
,
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ישטת הצל'ייה היא " -בזמן חיהיס" :בביצה ,א 3כתב הצל"" … " :ובאמצע
ימיהס וסל אב" ורכא נתחדוס הקכ " I7ות ,שלנו ",אמר וכא כיוס IIוכ שני יתעסקו
בו Iבמת! ישראל ' ,נלע"ר דרברי וכא הללו ה"נו לאחר שפסקו מלקדש ע"פ ראיה
הזתחילו לקבוע ע"ס חקב" I7ות שכ" 'Iינ Tאוז ידעינן כקב"I7א דירחא ותרי יומי
עבדיבן רק מוסרס דשלחר מחם הזהרר במבהג אבוחינו לכך ' 11 " 1שני קיל אבל בזמן
שהיו מקרשיו ע"פ ראיה ובמקםר שאיו השלןחין גמיעים הרי יו"ט שבו מראןרייתא
כמר יו"ט ר Nשרן_ והדמב"ס כםייה כתב עדד ",,,בא נלע"ד עדד רלא עד בכלל -קאמר
רבימי אב" וובא החחיל הקב" I7רח '''",רנלש
שיטח הרב יה' Mל זניכל טיקצינםי ',ז flל היא " -אחוי מרחם" "." : .,ועל כלם
כבר ידיע ש:סדר הקביערח סדרר '''ע ר' הלל הנ"שא בן בנר של ר' יהודא נ' ..יאה,
ומוסכם בפי כל מסדךי הדירות שזי היתה בשנת ד"א קלווח אי ק"כ ,אחרי פטירת
רבא 'ז) אי ' 11שנה( קויב לזמן חתימת החלמדר ,יכמ"ש גם הרזנב"ס בקדה"ה
)פ"ה ('ג …יהא ראמך הרמב"ם שם "ער ימל אביי ידכא על קביעות אר / /י היו
סימכין" ר"ל עריער בכלל יה"בי אחרי אב" ררבא ,וזה מחאים עם פסקר של
הרמב"ם בח' ירווט ,ן"פ) ט' (, Iן שדיבי' דרכא "מערב אדם עחב תבסיליז מיו"ט
לחרבר ימחנה" נאמר רק בזמן שקשרי ע"פ ראיה ולא בזמן הזה ",הרי פה אומר
שרבא מרבו בטרם היחה הקביעיח שלרנ",
הז iUיש להעיר לס' הבעל דירוח הואשונים ש"ער ילא עד בכלל " וגם לס'
וסיטח ' הצלייח שבאמצע ימי אב" ירבא כבר פסקי מלקשר 0 " 17ראיה ,הא החשברן
שלבי -חשכין האמצעי -לא בחקנר עד ימי הלל הנשיא -כסוף ימי חכמי
הגמדא עם החימח החלמדר -והמ עשר בינח"ם בין ימי אב" ודכא עד ימי הלל
נשיאה 1כבו ענה בדור אנב על קשרי הנ"ל בעל דודוח הדא;-ובים כעצמי' :
יכ" ,,,כבד זמן הדכה קידם לו נהלל[ אף שאז עד"ן ה'י בי"ד ''',,,אב ככל זה כבר
הי' אז עיקר הקביעות וק ע"פ
החשבין…
רהי' זה כבר מלמל ר' יובה יר' יוסי יהליגן
מתחלח ימי השמדית רהיא מן עדר ד' אלפים פ"ג אריל" יה"נר מחחלח ימי אב"
יובא ",אבל ענין התקנו .בימי הלל ,הרא עבין אחר לגמרי ",יזה היא אשד עשה
האר יב",ז כי דאו כי אזלת " '1יככר באר האותרח כי ישדאל מפנה כליו לגמרי
מארצי לתתה ביר אייב עד אשו יוחמי ד' הלשיכה לו ,כי על כן קדמי פני ועה
לקביע את התשכון הקבוע ילקרש את החרשים יהשנים לםי החשבון הזה לרירות
ערלם" ".
3
כד".ן םאר רכא בי " ס שני יתעסקי בו ישראל .וע' שס זנ"ה רבינא הוה יחיב קמי,ך
דרב
אשי.
4ע ' ב"אור שןבח" פרק ח הלכה ג "נ"ב וכמורש כן ברייה כי רכא הוי יתיג בתעניתK
חרי יומי זיסגא חדא אשתכח כויתיה .ובסנהדרין י"ב שלחו לרבא כו' ועמוסי יריבי
נחשין בקשו לקבןע נציב אחד כי' ןבתענ~ת כ"ס לייס עלה אביי הרי דחל ט"ג בערב
שבת םה שאין לפי החשיבון
5
"עיר הקודש והמקדש " מאת הרב יחיאל ם~כל טוקציבסקי ,חלק ג םיק חי או"ק ג עמ'
רכט
6
ירן"".P
שם
"זמן סדןר הקביעית".
עמ'
קצט.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מצאחי שאלחיגו בספר "חירה שלמה" " : 1יש ,שאלה גדילה בלשין הרמב"ם
בהלכה ג שהזכיר שבי זמניס א( עד ימי אניי ירבא היו מקדשיו ע " פ הראיה.
ב( מסוף חכמי הגמ' התחילו לחשיב בחשבין זה Kיי כ השאלה איזה מצב היה בין
סוף ימי אביי ירבא שבת 'ד אלפים ב' בערך עד סיף חכ'/ב הגמ' ש היא זמן חתימת
התלדומ ש בח 'ד אלםים רס·ה ,ילא ראיתי מי שהעיר בזה ,ילערחי בראה לפרש
מ " ש עד ימי אביי ירבא יעד ב~לל אז קשרי ע " פ הראיה ,זבימיהם תיקן יס'!'ר הלל
הבשיא אח הח ש בין שעל ..,יקבעי החדישפ ,אמבם עידין הדבר היי ח ל יי בב " ד ש ל
א"י ,שיודעיו מחי קבעי את החדש ע " פ החשבין ,כי הקדיוש ע '! פ החשבין עם כל
הדחיוח עדיין לא היה מפורסם לכל פרטין והיה לבבי חי " ל ספק מתי גקבע החשד
'''אב עד סוף חכןכי הגןכ ' ,זאח אומרח אחרי רבינא ורב איש ,אזי ככר בחחם סדר
החשבין כד' שערין ,יןכאז בחפשט בכל ישראל הוחחילו לח' tוב בן ,..
בא לידי שי"ת ביח אפרים חלק איר"ח 8זראיחי שכוןנחי לדבריו "…
אחרי כחבי
ב
לםעב"ד ב " ל לא כדברי בעל דדרדח הראשיביפ שהלל ב'~יאה ' ל א חירש שים
דבר ,שה ש יןכד ש בח ש בדן האמצעי כבר ניהג למני כן והלל רק קד;:וי ןכיןכיד עד
עלום .דלא כהאדמרים שהסדג"' בביהצ מדדבר בקדשו ע " פ ראיה ילא כהאיןכך,ם
שבסןגי ' הג Hל מררבך ע " פ חשבי iהאמצעי .נברך לה ל ו '-:הסןבי ' מ דגרח ע " פ
,
יקדו ש ע " פ ראיה מסקי באמצע ימ י אביי ירבא הייגן חשכןו האזביתיחשבוז
כןכי ש כחב רבינן הצל יי ח ,ימאז עד ה ל ל ב ש יאה בהגי ע " ס חשכ;ן -ח ש בין
האמיחי זמכאן דאילך ןכחשבין ע"פ ח ש בין האמצעי ,ווה חי ל ' .
כבר בזכרו דברי הרמב " ם בפרק ה הלכה ב מהל' קדה " ח " :ש בזמן ש יש
.
סנהדרין קדבעין ע " פ הראיה דבזמן שאין סבהדרין קובעין ע " פ חשבין האןכצעי '!
יהבה ראיחי בספרו של מן " ר ..אבן הסהר" '" :דיש לחקדר אף בזמן הסבהדרין אם
אי אפשר לקדש ע " פ ראיה ןכשים גזירח המלכדת הרשעה אד אם הין עבים ערנבים
בשמים חרש אחרחשר ואי אפשר לקדש ע"פ ,ראיה אם בוהג אד החשבןן
האמצע ',,
שאדיל כידן שאי אפשר לקדש ע"פ ראהי משדפ אידה סיבה שהיא הדי לעב;ן דה כזמן
שאין סבהדר!'י נוהג ,שמה מעויל לן שיש סבהדרין במציאדח אבל סוף כל סוף
ך
" ת ו רה שלמה " מרר.ב מנחם מי כשך ב '' ',חלק יג מרק ה עמ י v.ד ו ע ' בספר· " שי " ח
r
ציז ק I,.ש
H
מיכל שפ ירא,
להגר '/.צ וי צבי
סימו מג .
" 8שן " ח כית אטריס " ל.וגי רי אטרי ם זלמו מרגליות חלק איר " " שאלה גג ,ונמ י . 179-178
ברם ראה ב ..חזןן אי"ש חלק אןר" חייס טימן קל .השעיר לע הביח אמרים
…..דוכריי צ"נו יבי רכא ייב גחמז
לx
הנ " ל :
היי בקייאן .יהלא " ,ז קאמר יהאזינא ףדיענז
גם לא יתבן שלא לךןכ" ,דעד הלא רב בחמד קאמי )י " .ר בא או אתין דלא די .ינותד
בקניעא ורחא
9
ספר
" אגן המהר" בירור הלכה ומסקגת ובריס אדוןת מקומי של קו התאריר מאח .הג '
הצעום
עמ'
]משמע שהיא
זיע[ .. .
מורי
דרבי
ר'
אהרן
חיים צימערמאן,
מ•M
הצראת
ברם
-
הוצאה
שגיה
תשי t1ט ,
,
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א'נם 'כיל'ם לקרש ע"ס רא;ןך ,ישיכ צר'ר לנהיג תשכיו האמצע' מה " ח אי ר'למא
השהלכה למשה מס'נ' באמרה רק שא'ו סהנזר!' ממש אבל בזמו ש'ש· סנהזר'ו אף
אם אי אשפר לקרש ע '1פ ראיה קיב~יי ע /1פ חשבוז האמיתי 10 " …
והגה דבר זה מפיוש בדברי כפר מטה דן
-
הוא הגוזרי
השבי - : 11
" …אבל
בזמו שב'ח המקזש ק"ם יכמה שנ'ם אתר תרבני· ה'י מקזש'ו ע"פ הרא"ה כשה'ה
אפשר ,אמנם · אם לא ה'ה אפשר מחמת שנחקשרי שמ'ם בעב'ם אי מפנ' .שע'ר
להתנהג
מישב הסנהזר'ו באה במציר אי מפנ'
א'זה ע'כיב אחר או ה'י מוכרת'ם .
.
לJכ' התשבוו ,רה"ני בם' המול.ד "..הר' מפירש שבזמו הסנהרך'ו שא"א לקרש ע " ס
הרא" ,קובע'ו ע " פ תשביו האמ'ח" ~ .
בבר 'רועה ש'טת הרמב"ו בספר המצות" שבקזה " ת עובור השנה א'ו צורר
לב"" הנריל אלא כל ב"ד של שלשה .והם מומח'ם 'כול'ו לעכר ולקזש .ובספר
המצות שם השיג על השיטה האומות ' "יקדיש החידש ועבןר הי iZ.-נה לא השעי
אוחס לעולס אלא כ"ז הנחל כלכד" וז"ל …" :והנה דבר בריר הוא שב"ד הגדול
בטל '''אמ ואס" קוזס החרבו ר " ל שלא ה'ה בהס ז'ו ב'"ר נריל כמ"ש ארבע'ס
שנה דע שלא חרב הב'ח יכו ….משגלתה סנהרר'ו נרילה בטלו ר'נ' נפשיח מכל
שיראל …כ"ש לאחר התרבו .ומאיחו שעה כטלו כל הר'נ'ס התלי"סבב'"ז הגרול
אר"כ לא ה'ו 'כול'ס לקזש ע"פ הרא'ה מזמו הארבע'ס .שנה קדוס החרבו י'זוע
היא בכמה מקימית כנמרא שה'י עוש'ו כו עד קרוב לסת'מת התלמו.ד "..ובקשר
לעטנחי של הרמכ"ו אימר'ס מפרש' הרמב"ם" שש'ני' מקימה של הסנהדר'ו
מלשכח הגז'ת השפ'ע רק על הר'ינ'ס בד'ג' נפשיח ,בעיד שלגב' שארתפק'ד'ה
המש'כה הסבהזר'ו אף לאחר החרכו .ילפ' הרמב " ם צ"ל שהסבהרר'ו בטלה בחקיפת
הלל השני עת פזיך הסנהררין כמ " t:1.הרמב " ם כהל' סנהדךין םרק יד הלכה יב ;
"כ Mלה שכגכנה בית המקדש היו בי"ד הגדיל ירשכין כלשכח הגזית שהיהת
בעזדח 'שדאל …וכשבחקלקלה ה';>ודה גלי ממקום למקום ולעשרה מקומוח גלו
יסיפו לטבר" ימשם לא עמר ב"ד נריל ער עהת " …הד' מבואר לש'טת הרמב"ס
שהסנהרךין המשיכה עד ימי הלל השבי הנשיא האחרוו ו .t .זאת יעיד כיין שקדה//ח
יעביר השנה תלי"ס בנש'א יכבר כתב הרמב"ם בהקדמתי לספרי ה'ר החזקה שב"ד
•
•
.. 10וצמנא
ל' D
•
זה הללמ"ס שכחב הימאבם בפרק יח הל יי ה היא הלכ.ר אחרת יאינה מודהית
עם ההלכה למשה מםיני שתכב הומב " ם בפ " ה לענין חשבון המאצעי",
11
"מטה דן " מהוב
וו דיד ניטו.
12מוויו שליט"א ב"אגן
בא :
הסהו ,' II
'.
טם הביא ראי' לצר הראטין ,מהםםיקתא זוטותי פרשת
" …הרי מפירש בהפםיקתא שגם בזמן שקידוש ע ' Iם ואיה נרהג אם א"א לקרט
ע' .l)1הואיה שמים עננים שאז טיד הבעור נרהג והוא חשבון האמצעי שהלא הפסיקתא
אומות יוכשגלן א:ין בי",ר קבןע וכן' עדמו ישואל על תקנת סדר העיבןך ' הךי שםןד
הנגוןי
13
מ"ס
14יאה
רן,א חשבין האצמעי שנוהג
בגלות " …
וע"ש,
קגנ.
כ"גמילn
אסתר" יכ "לכ שמח " ' שם.
15יאה כהירחון "המעין" תשךי nשלא "כטרל הסנהדרין והסמיכה" מהרב בתן אירטבי.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של חכמ' הגמוא והגש'א'וב גח'~כ'וב כ"ד של כל עדת ,רשאל וכ'ון שכל 'שואל
חייביס לשמעו דלבריהם יש בכחס לקשר ע"Eכ הראיה
•16
א( שעד 'מ' הלל נ"שאה ה'תה סנהד"ין .כ( כזמן ש'ש
המווונ מכל הנ"ל :
הסגהדר'ן אר ( ' 1אפשר לקשד ע"פ הרא'ר ,מקד'שן ע " פ חשכון
-חשכון מולד
האמ'ת' .ולכן 'ש לומך שלמרות ~הקי'וש ע"פ הוא'ה פסק ב'מ' אב" ווכאK ,כז
עד הלל קבעו הסנהדו'ן את החדש ע " פ החשכון המא'ת' ,ווק מ'מ' הלל נש'אה
התח'לו לקדש את החדש לפ' החשכון האמצע'.
ג
שג'גו כב'צה ד ב " :אתמו שג' 'ו"ט של גל,ות וב אומו גולדה בזה מותות
בזה ווב אס' אומו נולהד כזה אסווה בזה .ל'מא קסכו רכ אס' קחהש אחת הא'
יהא וב אס' מבד'ל מ'ומא טכא לחבוה' .רב אס' ספוק' מסםקא ל'ה ועב'ד הכא
לחומוא והכא לחומוא .אמו וב ז'וא כוח'ה דוב אס' מסתבוא דהא'דנא 'דע'נן
/
בקכ'עא ד'וחא וקא עבד'נן
אמו אב" וכוח'ה דוב מסחכאר ,דתנן
תו' '.מו'
בואשרגה ה'ו מש'א'ן משואות משקלקלו הכות'וב התק'נר וה'" ::שלוח'ן 'וצא'ן וא'לו
כטלי כית'וב עבד'נן חד 'יאמ הו'כא דמטי שליח'ן עבד'נן חד 'ומא .וה·.תא ד'ער'נן
בקב'עא ד'רחא מא' טעמא עבר'נן חו' 'ימ' משםו דשלחו מתוב הזהוו במנהג
אבות'כוב ב'דכוב זמג'ן דגזוי המלכות גז'וה יאת' לאקלקול'" .
יש
הרבה ראשוניס שאומרים
השסיגד
שלנו ה"ני ע"פ חשבון של הלל נש'אה
I
רביהצ כאו מריבר בחשבוו העיגור
-חשבוך האמצע' .מהוב הו'טב"א ,האמ'ו',
c
הרא"ה יעי.ך בדם ל י שיהט זן יש הינה קשיים דן .ונציע דק אחדים מהם ,השיניס
לעג'ג'גו :א( א'זי תדשבה ה'א זי "דשלחו מתוב הזהוו יכו' זמג'ן דגזוי המלכית
גז'רה יאת' לאקלקול ",יפו'~ '" :ד'לאמ מחמת גז'ות המלכות שלא 'תעסקו בתווז;
'שכח סיד הע'ביו .הא על החשכין האמצע' א'ן מקווב לחשוש ד'למא 'שתחכ
החשבון כ' הו' החשבון הזה תלי' בכלל'וב ה'דיע'וב והיא חשבון וג'ל ו'דוע כמי
שכתב הומכ"וב "שאפ'לו ת'נוק לאחו כמה 'מ'וב 'כלו ללמדו" ".ב( בדבו' וב
ז'וא פוש'" )ד"ה ק""ל בק;ן'עא ד'וחא( :שמחשב'ן תולדתו אוב נילד ב'ווב ל.
בקב'עתגי את החדש ל ' Dהחשבון האמצע' הו' אגו א'גגו מעיג'ג'וב לנמו' במילד
הלבנה ,ה'ית יאני משתמש'וב רק ל ' oהחשבין ".ולא'דר ג'סא אוב המדיבו הזא על
קדיש ע"פ הוא'ה מה מוע'לה לני בק'אית של וג ז'וא במילד הלבנה ,הו' קב'עת
החדש חליו היה רק בכי'" של ירושליס ! ~ O
•
•
16ראה ב"דש"ת נמשי חי,ן" מהגי ר' חיםי לאז»ר ןןאק Oאב " ו קאל~ש .ם~מן א .וג ..שן " ת
אנני
נזר"
',",דפ מםיכטשןב,
אור Hח
11ראה ב"מנחת חינור" צמית ש Hא
סימן
או"p
ישא.
-אב .ןב"תורה שלמה" הנ"ל פרק יא.
18ראה כ"ויר הקייס והמקרש" הנ"ל עמ' רלא
והשקטות על
19
רלי
I
"באיר הסוגי' הקשה ביצה ·
רי :
ענין הקביעות".
שם,
20ראה ב"חזןן איש" הנ"ל כהערה .8
63
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולכן בואה לי להסביר את הסוגהי בצורה זו :בימי וב ורב אס' עד"ן .קך~ו
-
ע"פ הראיה
רג אסי שהיה מיועדי העתים ידע היטב את לום .קדיש החדש ע"פ
זבולר הלבבה -ויש לו ושות לחשוב ע"פ המולד כטו '~כתב הריטכ"א שככר
בתקבל הלכה למשה מס'בי שבכל מק,ום שאין ז:לוחי ארץ 'שראל 'כול'ס להגנע
יש רשית לקבןע החדש "' 1Iייפ חשבון – 21ילבן יום Wני ל ,.:,יום טוב ב' i:ביל ,היה
'ום חול ,ובכל זאת נהג שב' ימ'ם טוב'ם .וזה מפני תקנת חכמ'ם .והבה הגמרא
שואלת ע"ז הרי רב אסי היה מבריל בסוף יום ראשון .וכו' וע':ז ,עובה הגמרא
שזבפני ספקותיו התנהג בחומרה יבהג בשתי הדרכים.
ר
f
זיךא
אומך כוותיה ררב
אסי מסתברא "רירעיבן בקביעא רירחא" ר"ל היות שבזמנו כבו חדלו לקדש לפי
הראיה כדברי הצלייח שבאמצע ימי אביי פסקו מלקרש ע"פ הראיה -ולכן גם
'''אב קדשן ע"פ החשבון -החשכין האמיתי .וגם בבי בבל ידעינן .הrר'ז~-zרז
האמיתי ",ואת זמן קביעת החשח ע"י בי"ר של ירושלים ובכל זאת אבו עו'~;ם
הם מפני תקנת הנמים ,יע"ז עגה
שגי ימים ,מפה נראה שר' זירא אומר ' i.:-שני ימיפ
,
לו אביי "מסתברא כרב" שהסבה ל'~בי ימים היא סבה מiווך ספק .כי אילך היה
•
,
•
21ראה בספר "יסךד עולם" מהג' ישראלי תלמיי iךר~ ש פרק ה מאמר ד וז"ל :
• •
II
הגולה שלא היי השלוחיס מגיעיס אליהס ,הו מפני ריחיק מקומם ,אי מפנל
לא ה'ו נזקקים לרא" כלל ,ולא רשאין להזקק
המקומות האלו קובעים ר"ה ויוה"כ
לה …
ושאר המורעים …
.
-
.
II
. .
על חל' קרה"ח עמ' קדע-
.
,
" …שנתקבל הללמ"ם ב'
..
וכן היא ..שיטת הריטב"א בר"ה
וראה נ"תןרה שלמה" הנ"ל חלק יג ,עמ' קכד-בקה.
רע' ב"חווז איש" הנ"ל
" …ושאר
המלחמות …
.
'
ןו I/ל :
•
·
.
אלא ע"פ חטבןן המןלד ה'ן בני
בא בסוגל' דלןי איקלא בבבל ,ראה בספר"> "תפארת לשמה
קען :
,
.
וא"כ נ,ראה ד~כ"מ
• •
חשנונות.. ,
• . I
השבון …
שאין שלוחי '''א יכולים להגיע יש להם רשות לחשיב ללכונן
.
שהיו
מסלריו להועד שבא"י
..
היו .
הסוגי' שהראשונים עדו לא הין להם חשבון בוה אלא .
..
ולפ"ז .מבואר·
.,
מקדשים עפ"י ראיה רהיי ,עושין ב' ימים מספק ,אבל אח"כ ישבו בל /lי וקישן להם את
. ,
לעשות רק את יום היו'יס
חדשי בני הגולה ע"פ חשבון שתקנו לחן,
ןמה"ת אין . .להם ..
,
.. .. .
ע"פ חדסבינם ,אלא משום אבותיהם שעשן 'ב; ימים
22
וכדמסקינן "…
דודו ,ת"יד .דוי ..וז"ל ·:
בשם
יראה בספר "נחל אשכול IIלחרב צ"ב אויערכו שהביא
.
הש"ס
" ….שיש שני נעיבים סיד העיבור וחשבון הלבנת …יעל סיד זה כינת
הנ"ל,
ביצה ..
,
.
/l
.
מתם הוהרו
שלהן
דאמרלנן
מה דאמרו 'ר" זירא ואביי ובקיאיו בקביעא דירחא .יכן הא
,. 1
.
•
~
דשלחו מתם ר"א …
'..
במנהג אבותיכם ,יהיא ר"א בן פית כואמרינו כסנהדרין )יו ב(' .
ומפני שסדו זה עמוק עמוק הוא הרכה יש לחיש '''עש גזירה ושמיא ישכחוהי ,..לכן
יו"ט שני נזמן הזה אינו מטעם שמיא אלא משים מבהגא משים יסלחי מתם ,ואפשר
דלא שלחו מתם אלא הזהרו במנהג אבותיכם ,ואביי מפרש גזירת שמדא טעם ,שהל'
שייר כימיו על ענין סדו העיבור הנ I/ל ,אבל התקנה כולל כל הזמנים עכתי"ד".
..
הרי לפי דבריו :א( בימי אכיי יר' זירא ידעין קדשו את החדש '''אב ע"פ הראי' ירק
חכמי בבל היו "יורעי התעים" ,ב( י"האידנא דירעינן בקביעא רירחא" היינו חשבין
האמיתי.
ג(
",השתא
וכו I I I
היינו
בזמן
שקרשי בחשבון
האמצעי,
וע' בספר "יער הקודש והמקדש" שגם מפרש את הסיגי' על ררד הנ"ל ,היינו שבימ'
ר' וירא קדשו את החירש ע"ס מולד האמיתי.
64
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
תקנת חכמים ,אם היו אפילו מחזירים את '~יטת המשואות ה"בו צריכים לעשות
יומ"ם ומהמשבה נראה שעו'שם רקיום אחד ולכו מוכרחים להגיד שזה רק מסיבת
;
ספק·
ועתה באה הגמרא "ושואלת "והשתא" -לפי דכרי אב" שאם אנך בטוחים
ביום ר"ח ,עלינו לעשות רק יוס אחד של יו"ט ,מדעו אנו כבבל -הבקיאים
בקביעת החדש
לפי היבבןן האימת~
-
חוגגים שני ימים טרבים ? ע"ז שמיבים
-
שלחו מתם -שמא ישתכח .ה;ות שהחשבוו האמיתי תלוי בלימוד רב ובקיאותיתרה אם תה"בה גזיזרת מלכות נגד ל,ומד תירה '"ט,תכח גם החשבוו האמיתי.
ילכן עושים יומיים , 23
23העיסקים בענין זה שמים לב מיןחד על המליס "האירבא" י"יישתא" )ראה באריכות
ב"תורה שלמה
הנ"ל פרק יא םעמו קמא והלאה .יבספר "על היצירה הספרותית של
II
אמןראים" מהרב אברהם וייס ,עמ'
.',
[, 92
מהם האומדרם ש"האירנא Iן מנוין לזמן אחרי
שהחשבון האמצעי הוצג יגס "השתא" מניון לחשביו האצמעי .אבל לפי דבריני למרית
שהמוכן של השתא אינך דוקא תאריך אלא מיכני "לפיכר" ,ככל זאת הגםרא מברססת
על התקופה לפי החשבון האמיתי.
"
.
פי .התורה
הכוכוי לחקר .החקלאות על
"
"
שע"י jכועלי אגודת ישראל
,
ת"ד
•
"
11044
•
תל-אביב
'• D
הופיע
שביעית
מסכת
•
"
חקר
•
כילל :
"
א.
המשנה
פירןש
ועיון
ר'
שינויי
עם
יצחק
פירוש
בצירןף
ר'
בו
שמשון
ביאןריס
ב.
נוסחאות
מלכי
תלמןד
ירןשלמי
שלמה
צדק
בצירוף
משנץ
פירןש ר'
יהערות
נוסחת
סיריליאן
מסןרת
שלמה
ר'
הש"ס
סיריליאן לירושלמי
פ;קים א-ה
סודרו ונערכי ע"פ כתבי יד ודפוסים ראשונים ע"י
הרב קלמן כהנא
•
בצירוף
-
"
"
320 -
"
מנידה
מבוא ·מפורט
דא' i.:ית :
.
עמוד
ונספחות
•
-
חייס גיטלו ,וחיב ביל ,5 ,תל-אביב
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאב ברוש
-
ברויאר
רשות לרבי שלמה אבו גבירול
שש נגזרו לצאת
שש נגזרו לצאת ,עבד פדות רוצה
למה אהי ,מלכי ,עבד לבו אמה
מיום ליום אוחיל
I -
ושני עבודתי איו סוף ואיו קצה !
I
וביד יליד בית מצוק וצר מוצא ו
לא אשמעה דב,ר
I
מה תענה אותי ,מלכי,
ומה תפצה ו
הנני
-
לקחני ,אם איו פדות
עמך ; I
אהיה לך עבד עולם ולא אצא !
משקל השיר :הארוד ,בהשמטת החנועה הקצרה בראש העמדו הקצר ,או
המחפשט..
•
1
ע"פ שמות כא
ב.
ע"פ בראשית בא יג ;ושם יז כז ; וע"מ ירמיה ב כד :העבד ישראל אם
2
יליד בית הוא ;מצוק וצר ומצא פ"ע -.חהלים קיט קמג :צר ומצוק מצאוני,
3תפצה -ע E)'Iאיוב לה טו :יפצה פיהו.
.
4ע"פ שמית בא ה' ,ו ;רבדים טו טך ,יז.
השיר פורסם כמהדורת ביאליק ורבניצקי של שירי קדש לר' שלהמ אבך
גבירול כרד ב ,ע' ,4רהךירה העברית בספרד ובפרובאנס ,ח' שירמך ,א ע' •242
שיר קצר זה האו רשרח ,שנושאה הגארלה .מבחינת המבנה נמנית רשרח זר
על ארחן יציררת קטנרח ,שנקרדת המרקד '~להן קכרעה בסרפך '.
גם כאך פררצת
בשררח השיר בביח האחררך במפתיע ,רבנרסח של חידרד )פראנהט(,
עירך בבתי השיר יצביע על חלרקה לשחי חטיברח .האחח היא חיסבת
ההרהןדים mתהייןת ,הנמשכת מניח 1עד סוף בית ,3בעןד שנית 4מציג אח
הפחררך .החיטבה הראשונה מחפרקת גם היא לשלושה קעטים שררים ,כשכל ביח
מהררה חרליה עצמאית בחהליד מחשבחי מסירים ,שסרפו להרביל אל הפחררן .על
אף הדמירך שכעטנרת שלרשח הכתים ,איך הם זהים .לכל בית חפישה שמלר,
המעלה תמיהות ומעוררת ציפיות ,הארפייניןת רק לה.
בבית הראשוך איך המשורר פונה אל '.ה דברוי 'ב,נוסחים כתרעומח ,שצדקתה
גלויה לעין כל .ישמע הערלם על העול שנעשה לו ,רישפוט .עם זאת מסחמנת
התפתחות גם במסגרת בית זה .כדלח הביח נושבת רוח של מזונוח " :שש
נגזרו" -ש' ,1tותו לא ! תמה גזירת העבדות ופג תקפה' ,עחה הגיעה שעתו של
1
השיךה שיריס נוספים לרשב I/ג,
בספרד ובפרובאנס ,א
"
2
אברהם אבן
עזרא :
; 238
כגיו :
'שחרתיך בכל שחךי רערבי' )השירה העברית
'טרם היותי' שם ע'
'בטר Qהיות נפשיו שם
בf
236
' jכאבי רב' ,שם
; 599
'אמת אל אתמ אתה' ,שם ., 599
מלת 'גנזוו' אין לה הכרע .מסמלת היא הי את גוירת ששת שבית
גזירת שילןח העבד בשתבן השישית.
66
www.daat.ac.il
193
jיכן שירי
"עבדות ,והן את
אתר דעת -מכללת הרצוג
העבר לבטא ,את רצונו החפשי ,וחפצו ברור וחד משמעי
-
"עבר פרות רוהצ".
לעומת התקיפות שבדלת ,שוררת בסוגר נימה של סבל ועצב .לא עצם
העברית מקיממת איחי ,אלא המשכה האיבסיפי וחסר התקוה .החורה המונוטונית,
"אין סיף יאין קצה" ,נשמעת כאנחח נכאים מלאח ייאיש .בן טביעה משמעית
זי בכל אחת מששח תיביח הסיגר ,בעיר שברלח לריב החיביח קיב,יטציה חייבית
,
של ' דריר.
בכית
הבא
ממתמנות
שתי
תפגיות _,
המשבית
את
האוירה.
באשר המשירר פיבה עחה אל ה ! לאידן ,מל י וה פבייה זי בחמררה
האתת
אחרח :
חיובית,
האנחה
החרישיח הופכת לקובלבה מרה .לאכורה אין ניכרות בזי אוחיח השראה .רקעה
הוא עולמי הצר של יל ,מפובק ,התובע לעצמי זכויית יחר על פבי חסר ,הייחוס.
למה ,שואל המשורר ,אבי מקופח ,ולמה ,שפר גורלי של "בן האמה ייליד הביח" 1
כפי שייראה להלן ,אין ,ראייה פשטביח וי פליטח קילמוס ,או ניסוח של שגרה,
אלא היא מסמנת שלב' הגיובי בהתפתחות הרעיינית של
השיר ;
ואמנם היא נובעת,
במישרין מדברי המשורר שבבית הקיד.ם הרי שם גילה אח קוצר יכולתו לשאת
ולסבול .זקוק היה איפוא לאישיוח ,שבפניה יוכל לשטוח אח תלונוחיו .משמצאה
ברמוחי של הקב " ה , ,פבה אליו בלשון תיבוק המתרפק על אביו , .אמנם הפנייה
~ציךתה הנוכחית היתה ומטעית מלסוהר ,רהעידה על חיסר בגורת -זאת ללמדנן
המשורר לאחר מכן,.
,בבית 3שיב משחנית התמונה .כנר נדלת ,אנו ערים לחמורה בעלת משמעות
המשורר אינו פונה עיר אל ה! תלובתו ,עריכה ,אל קהל שומעים אנונימי,כשעילה חד ש ה בפיו :לא עור אל הגאילה נשואיח עיניו וכלות ,אלא ' לעמנה
מאת ה :למלה בלשהי ,האר מייחל -לשיא .חוחלח זי באה לביטיי ארבע פעמים
בכיח זה ,כשמשמעית איכןינה הילכת ומחמירה .בתחילה אני ש ומעים על עצם
הציפייה " :סיים ליום אוחיל " ; לאחריה מיבעת החמהי יהפליאה על שתיקחו
הבלתי מיבנת של ה' " :לא אשמעה דבר'! הסוגר ,לכאורה ,איני אלא חזהר על
תמהיה זי ,אלא שיש .בו יסדו חדש ,והוא ה~יהי המחורשת אל ',;1,אולם זן איגה
מבשרת טונית ,נהייתה אד למראית עין .פנייה של ייאז orהיא ,שאין מאסינ'ס
בה כי תיענה ,גם החזרה התכופה על קריאת ההשתיממות אינה אלא חושפת את
הספק המחל.חל בלבו ,שאמ לא ייעות כלל .הסוגר אף רומז על ' כן בברור " :מה
תעבה אותי ,מלכי ,ומה תפצה" ? כלימר ,אם אמבם אין אתן מענה עבורי ,אם
איבן חפץ ל ה שי ב לטעבות '.הלא פצה תפצה את פין ותארמ מלה ,למען ארגע !
כאן ,אנו למרים מהמשן השיר ,נסתיימו קושיותיו ,נסתתמו ילא בפתרו.
והבה קרה דבר מפל,א .ערר עומר המשורר יכביכול מטיח כלפי מעלה ,ובכר
הפליגו עשתונותיו ותרי 'בסתר אחרי נתיבי מחשנה חדשים .שעה שבפיו הוא
חוזר על קטרוגיו ,-בחוסר בטחון ובעצבנות גוברת ,מתגנב אל ' לבו החש,ר שמא
לא נענה ,משים ;!Zלא שאל בהוגן .מכביות החזרה איבנה ' רק משקפת חוסר השראה
וקפאת ,אלא יצורת בלי משםי ' השהייה , ,שמ אחוריה ובצילה ב iקמי ם הלכי ,מח ש בה
מהפכניים ,המביגדים תכלית ניניד למשמעות הנלוייה של איחן מלות ,יוצרות
ההשהיהי.
מביין לבו כל זאת ן המשורר איבני רומז על התפתחות זי באף מלה ,הגם
(i/
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שה'א )כפ' ש"ראה להלן( צ'ר הש'ר והמפחח להבנחו .אולם ה'א נגל'ח בצורה
עדינה במעבר החויף שבין החזה ,השולטת בשלישת הבתים היאן~ינים ,וביז
האבט'חזה ,הבוקעת לפתע מב'ת .4מעבר זה מרוכז במלה אחח " -הבג' " .
שפ'רו.שה ,כ' המשורר הכר'ע .כבר .שם קץ להרהזר'ו וללב'טו ,ומוכן עחה בכל
ב'מ' בפשי לאיחה מט'רוח ,על'ה 'צהיר בב'ת .4בכיבית ללא ט"ג זי א'בה ברכשת
בבח אחח ,אלא קדמי לה מחשבוח גוקבות .על'הן לא ד'ייח המשירר ,אבל הן
מטבחחח לפתע מחרך מלה זי '". -בנה" רכ' מ' קרא ,.ל אם לא קרל אלק'ם,
הדרבר אל'ר מרחך נפחרל'ר ימפתהו 1
•
מהל איפןא האנטיתוה ,הגוימה בבית '1 4 ,
בית זה ניתן לפושר בנמה פגיס .פירוש פשטני יסביר ,כי אם אין להי e-יב
פדרת מאח ',ה חר' ש'~' להשל'ם עם הער בדרת ,ולקבל את גז'רת העבדרח מתדר
אהבה ,מ· iZ.-מעות "פרותי' לפי פלרוש זה תהיה פדות מ,ן האוייג.
פ'ררש .שנ' עשר' להיט'ף לכך נ'מה של התנצחרח .לאמרר ,אם א'נ' כדא'
לפב'ך לצאת לח'ווח ,הו'נ' עוקף את גזותך '''ע קבלח העבדית מרצין ,י"גטל
ממנה ערקצה.
אולם בואה ,כ' 'ש לפרש ב'ת 4כמתקשו לב'ח 3וכנובע ממנר 'שירוה.
כבו נאמו לע'ל ,כ' בעדוו מתאובן על ע'כוב הגאולה ועל העדר מענה ,הוא
וערר חשבוו נפש עם עצמו ,חיך חתירה להביו את שושי מצבי ,ןתהה היא אי'Uנא
על הט'בות ,שעשו'רת למגןע אח שחוורו ,ולפתע · מנצבץ בן רעיון :אם א'ן
משחוו'ם עבה הר' א'ן זאת אלא מחרך אהבה 'ח'רה אל,ו רתמרך החפץ במט'ררתן.
משהב'ו המשרור כך את משמעוח הגלוח ,לא כשעבוד לעמ'ם ,אלא כשעבוד לה :
גנז אח חלרנרח'ר ,רבטלו חרערמוחיר על ק'פרח והעדםח בן האמה .הר' א'ן הללו
אלא מכשיר בי.י' ההי'lוגחה .לא להם היא משיעב,ד כי אם לה :ראם מחזיק נן
ה' מחוך אהבה ,הר' לא 'רצה להשחחרר לערלם .משמעות 'פדות' לפ' פ'ררש זה
היא
פדות מן
הו,
נמצא ,כ' חל גלגרל משמעוח מב'ת 1לב'ת 4ב'חט לח'בח 'פדרת :כשם שחל
גלגול דומה ב'חט לח'בח ' ,עבד' :לא עוד עבד לעמ'ם הזועק לפדרח ,אלא עבד ה:
שא'נר חפץ בסדרת .מצד אחד מקב'ל 'רג';' הרראה זה לש'נו' שחל בן בזמן
בהשקפח עןלמו של המשןרר .לא'דך ,בהשחמשו באוחן המל'ם ,הר' כא'לו צירפם
בכור רע'ובות'ו ,ןט'הרס מן המשמעןת הםטולה שדבקה בהן .בכך הפג'ן המשןרר
כ' חזר בו מכל טענוח'ר ימענית'ו ,יכ' שיללן עהת מכיל וכיל .ושמא ביעד
הט'שטרש של ' המשמערח המקור'ח לבטא בדדך עד'נה אח חרטחי העמרקה של
המשורר ,משל ב'קש להשכ'ח כ' לפנ'ם ה'חה בר ררח אחרח.
ש'בוץ מרגחק שמקררם בפרשח העבד הברצע' ,עבד ערלם' :לא אצא' )דבר'ם
טו טז( ,ז' מעלה אטרט'אצ'ה מאלפח ב'ן .שנ' המעמד'ם ,המצב'עה גם ה'א על
רא"ה חדשה של המרשג 'גלרח '.כשמ שאהבת הגרצה לאדרנ'ר ב'טלה את תחושת
העבדרת ,עד שאף ב'קש להאריבה ,בן הפכה הארמה את שעברדה בערל הגלות
לב'טר' של מט'ררח רדב'קרח באב'ה שבשמ'כ.
..
68
-
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קלמו כהנא
שתי
הערות
נישןאין בין כסה לעשןר
בקיצרר שלחן עוין ס' ק"ל סעיף ד
בימים אלר
שיווע :
מהט
-
גאמו :
גהרגיו שלא לעשרת ג"ראיו
הרכורגה היא לעשוח ימי ת!,,ובה .כמקוו למגהג רה צויין בקיצרו
אפרי.ס
רהבה ראיתי מובא בספר אחד ש"הקצש"ע במ nכ " ת טעה כהבנת דבריר " ל~'
בעל מהט אפוים .על כן בוצרגי להעיו העווח מספו.
ראשיח לגרסח הדבוים .רארי להביא דבוי מוו בעל חזרו איש זללה"ה אשר
הועתקי על דיי בשעתן ב"האיש יחזיבן" עמ' כה ,ןז I/ל :
וצוני להעיו דחרבחנר ליזהר בלשרננו בדבוגר גגד וברחיגו .וקשה הי ' לי
לשון כח " ר שיחי' ששימש במלה עסרח נגד הגאוו מהוא"ז זצ"ל .רשי אפשררח
לבאר הדברים בלשרן גק" רמכרבדת כרארי לדבר בפני וברחיגר .רלא ערד אלא
שדרורת הקיימים השתמשר בבקשת מחילה בעח שכחבר גגד חכם ,מפגי שכברד
רבם ה'י קברע בלבבם ,והיו מדבוים בוחח ובזעיי .לא כן אצלגו .בקשת המחילה
קרבע את חקיפת הדעח שהשגתגר גכרגה ,רמאד מאד צריר החגבורח בשעח השגה
שלא ליהנרת ממה שאיגו צויר ליהגות ,וק מגילוי התרוה ,ראם חרבח הלב אין
בידינו ,אבל בלשרננו בידינר ליזהר.
•
רלגרפר של דבר.
מקרו דברי מהט אפוים הרא בסידררר של היעב " ז .ראמנם גם במטה אפרים
נם היעב " ז דמברים סמרך לעגיו על צרם נדליה ,ראפשר לפרש שכררנחם באמום
"בימים אלר" לצרם גדליה ,בין שחל בזבזגר ,בין שגדח" .הו לשרן רבים "בימיכ
אלר" מאפשרת נם הפיווש לעסרת ימי תשרבה .רכן הביו הדבוים גם ב"מלמד
להועיל" )אה"ע סי' ('א שכתב :ראיתי בספר מפה אפריס בסדו תר"ב i:t' ,כתכ
גרהגין שלא לעשות ני"ואין בימים אלר )דהיינו בעשי"ח(.
רהבנח הדברים על יידהם מתאשרח על ידי ו' שלמה קלרנר ב nכמח ';:למה
לא " ח "ס) תו"ב(,
הכרתב :
הבה המבהג שאיו ברשאיו נשים ער אחו ירה " כ .וכן
הרגד לי שבס' מהט אפוים הביא מבהג זה .רבהמשר דבויר מבמק שו"ק מבהג זה.
הרי שהמנהג לא לישא נשיס בעשרת ימי תשובה עד לאחך ירם הכפורים היה
ידרע גם לו ' שלמה קלרגו ,וגם מי שהגיד לר שבספו מטה אפוים הרבא המבהג
יחסו לעשות ימי תשובה.
רכו יעריין בשרי חמ,ד אסיפח דיבים )מעוכת חתו רכלה ארת (,ג"כ שהביא
סמרכיו למבהג הבדרן ,וכן הביו בדבוי מטה אפוים כמר הקצרש"ע.
רהבה לגרפר של עביו ברסיף ערד שבשר"ח ו' עזריאל הילדסהיימו ב nררשיר
לאווח חיים סי' תר"ב כתב ~,מדיברתיבר איו ברהגים בזה כלל" .רבמלמד להרעיל
)הנ"ל( כחב ,שכמררמה שהמבהג לא בחפשט .אר למי שקיים פויה רוביה כחב
לחוש אם אפשר לדברי המהט אפריס ןהיעב"ז .וכן בשו"ח וכר שחמה סו"ס רל TI/
רבשו"ח שארית שמתה סי'
.n
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למנהג הקפת הבימה
,
•,
מנהננו להקיף הבימה בימי סוכות ;לומר אנ; והו הושיעה נא .מנהנ מגוסס
על הקפת המזבח גבית המקךש והנו זכר למקדש .ע"ו .רמב " ם הלכות לילב םייז
•
הכ//ג
רטיר
או"M
סי!
תך ./ס'
במשנה )סוכה פ"ד מ"ה( הננו מוצאים מחלוקת תנאים כקשר לנוסח האמירה
בשעת ההקפה .לת"ק אומרים אבא הו הושיעה נא ,ולר' יהירה אומרים אבי והן
השויעה נא .וםסק הרמכ"ם )שם( כת"ק.
וב"יש סדר למשנה " תמה ר' ישע" פיק"ברל,ו על מנהגנו '.ותירץ בחח.ק
שמנהננו מתבסס על הכרעתו של ר' צמח גאון שמכ iוו שבמחלוקת ביו ר' מאיר
ור' יהודה הכלל הוא שהלכה כר' יהדוה; אנו מחילים כלל זה אף על מקרה
שדעתו של ר' מאיר מובאת כסתם זבשנה .במאמרי "שור הפקר שהרג" )חקר
ועין ספר שני( עמדחי באריכוח על ,דברי ר' צמה גאוו אלה ' .וצ"נתי ' לדברי '''רה
ברל,ן הנ"ל.
. .
ובספר בכורי יעקב לר' יעקב עטלינגר ס" תר"ס ס"ק ג' תירץ ,דח " קו;'
יהודה איבם חולקים וה על זה .ובנלוח החל הוה הנהינו לומר אני והו המבטא
"עמו אככי בצרה" 'ע) חוס' סרכה ד'.מ' ע"א וטור אן"" סי' תר/וס( .ות"ק אייךי
בזמן המקדש שאיו צורד לרמוו לעמו אנכי בצךה.
וד mק לומר ,שאיו ח"ק ור' יהודה חולקין בדבר.
ובראה ל ,דקושיא מעיקרא ל,תא .כי אכו במקדש בהקפח מזכח הלכה כח"ק,
כפסקי של הךמנ"ס .ויש בוה עוד דיון בראשןנים ובאחרונים אי כללי ההלכה
המקובל,ם ש"כים לעניבים שהם הלכתא למשיחא )וצ"נתי לדכרים כ"חקר ועיון
סםר ג' עמ' כ " ה בהערה( .אד ככל אופו הרמב"ם מחיל כללי ההלכה גם אהלכחא
למשיחא .אכן הקפת הבימה שאנו נוהגים הוא מ;jבג נרידא ,אשר לא דבו בו·
ולא חלקו ' בו ת"ק ור' ' יהודה כלל .והנה בבכורי יעקב בתוספת ' בכורים ' )שם(
ציין לתיקוני' זהר ו' שלפיו אומרים אני והו בשעת ההקפות .וידוע בכלל ,הלכה
שבמקום שיש סתירה בין הזהר וכין הנמרא שלנו אזל,נן כחר נמרא .אבל במקרה
דדין אין כל סתירה .שהרי לעניו מנהג זכר למקדש לא בץמ.ר כלום בגמרא ; ועל
כן אזלינו בתר ·-חיקוני -זהר ,ובהקפת ברמה אמררנן אגי והן .וע' נמג " א סר ' " ס"ו
ס"ק 'nובמחצית הי pt.ל ש.ם שבזנך שאיני מביאר בגמרא הולכים אחרי הזהר~
ופסקו של הרמג"ם לפי הנמרא הוא להקפת המזבח הלכתא למ:;,יחא במהרה
בימינן.
•
,
..
•
,
•
..
,
70
www.daat.ac.il
,
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרב אפרים )רינבלט
אמירת מזמןר שיר ליןם השבת בהןשענא רבה
כמה פעמים נשאלחי אם בהזשענא רבה אימרים מזמיר שיר ל,םר השבח,
באביח דר' נח) פרק א' יבזוהר חרימה דף קלייח מביאר שאדם הראשי) אמרי
כאשי זרחה עליי השמש בביקר ,אד נשחכח השיר יבא משה יחידשה ילכד אני
אימרים
את
זה בוזחריח.
יע") בבראשית יבה סיף פרשה כ"ב דאדם פגע בקי)
יאמר לי עשיחי חשיבה ינחפשרח '.אפ .ר כד היא כחה של חשיבה יאני לא ידעחי,
מיד אמר מזמור וכו' ונשחכח ובא משה וחידשה על שמו ,ער") כמדרש שיחר
טוב על חהלים מזמור צ"ב כמה טעמים בזה ובעיקר בילקוט חהלים ר/בז חחמ"ג
ובילקוט מעם לועז בראשית עמוד קםייט דאדם פגע בקיו וכו' מיד אמר מזמור וכף
כי מזמור
זה נחקנו דבריו
בעניו הח'~ובה
וכו' יבמשנה דחמיד םייז מ"ד
מובא
דזה שיד של יוס השכת יעיי" "::בחםא''' כלאור ארוד על מזמיר זה יבספר ראני
חפלה ח"א עמוד קנ " ט ,ביום טוב ג"כ אומרים מ .זמור זה וכמיבא בבאר .היטב
סימן נ"א סק '' ' דאין לדלג ביו " ט הפסוק מזמור '~יר ליים השבח וכן מסק שם
המ"ב בס Pכ " ב .יעייו עוד בליקי"ט מהךי"" בח"נ עמןד מ " .ד יראה בספך " בדיר
שאמר בעמדו ס"ד שכחב לא נבחאר יחס חוכן פרשה זו ל,םר השבח ,אבל כס'
,
שכחבנו יש יחס לזה,
ועחה נחזי אב) אם בהשרעבא רבה שי לאמרו ,הנה ,במהרי "ל הוכוח סיכה
כחב דבהו"ר אומרים גדלו בבגון יו " ס וכו' ולא כחב דאומרים המזמורים של שבח
ירו'/ס,
יבטור
סימן
חרס " ר
כחב
כה iייך
נוהגיס
שמרביס
מזמוריס
כמי
ביו " ט
ובדרכי משה כחב דאומר' Cמזמור לתרדה שהוא חול ואין ארמרים נשמח .אבל
באבודרהם הל' הו " ר כחב מתפלל,ם כשאר חולו של מועד ויש מקומוח שנדוג.ים
להוסיף הודו לד ' קראו בשמו ואומר יוצר של שבח ,ומ"ש הודו הלא גם בחול
אומרים זה ,ואולי דעחו דבהול איו אומרים וה וכדמשמע מדבריו בה' '.הריח
שכחב וגם אומרים הודו רכר' ומזמרר השמים וכו' אבל מבהגיבו לאומרה אלא
בשבח ויו"ט ,וא"כ משעמ דסובר דהדוו אין אומר בהול ודו"ק ,אבל בכל בו סימו
ב"ב כחב ובהגו לומר ביום הו"ר כל פסוקי דזמרה כמובעיבח וי " א אף מזמור
לתרזה רארמר בשמח כל הי ,רמשמע דחרץ ממזמרר שיר ל,רם השבח ארמר ג " כ
מזמיר לתרדה .יעיין כמנהגי מהר ''' טירנא שכתב ןז"ל ואימך השמלם מספרים
כמו ב;כבת ויר " ט וב "ל שארמר ג"כ מזמרר לחרדה כירן שהוא חרל ראין ארמרים
בשמת עכ ,ל" רמשמע דרק נשמת לא אבל מומור שיר כן ארמרים .ועי ' בלבשו
שכחב יארמרים מומרר לתודה רמזמררי יר"ס אוין ארמרים בשמח שאין הנשמה
מחאמצח בשמחח יים
זה כשאר ימים
טוביס,
המתבר בריש סימן תרס"ד כתב דבהוגים להרבית במזמירים כמר ביר " ט,
רהרמ " א כחב דאי) ארמרים נשמח אוימרים מזמרר לחרדה .ימדלא כחב דאין אימרים
מזמור שיך ללים השגת ,ש"מ ואומרים ,וכביאור הגר"א סק"ג ציין לביצה ט"'
רשם מבראר דבחוה"מ מביא אדם חרדתו ,יבלקרטי מהרי"ח ח"ג בזף ק " ד כחב
בשם ""ר מצאנו דהיי אומר מזמיר שלר ליוס השבת רג I /ב חי' אומן~ בשמת .וא"כ
71
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלו שאין אומרים מזמור שיר ליום השבת סברי ראומרים רק בשבת ויו"ט הנאמר
בחורה ואלו שאומרים סברי רסו"ס הוא יום טוב ואז הוא יום תשובה ושייך
מזמ',ר של תשובה שארם אמרו ,ובנשמת יש ג"כ מנהגים לזםר ושלא לומר וב"א
נוהג כמבהנו .ובפרי מנדים סיו תרס"ר בא"א כתב אומרים מזמרך לתוזה ולמנצח
ושאר מזמורים )ומשמע אף מזמור שיר ליום השבת ג"ב אומרים כקורא בתורה
ובתהלים עכ IIל( ןבא'זtל אברהם כתנ י it.ל ",מזמרך וכו Iלפני ברוד שאמרו עלו
בלשינן ,הרי ומנהגו חל Iלאמךו ו Nייכ אלי 'שאומרים שפיר עבדי וג"כ כמינן
אומוים מזמור לתוחד ,וע" בארחות חיים טי' תרס"ד סק"א אבל במנהגי קומרנא
סימן תק"ה כתוב שלא אמוו מזמוו שיו ליום השבת ולא נשמת ,אבל כפי שכחבנו
יש מנהגים שכמעט כולם מודים דאומוים מזמוו אבל לא נשמת· נמ".ש הרמ"א,
ועיין בכווי יעקב ·"ס' תוס!'ד סק"א רכתב ראומרים מזמור וכו' ויש מקומות שאין
משנין לגמרי משאו חוה"מ וכן הובא בספו המנהיג הל' אחווג ס" לייה באוץ
ספרד ועיין כאוחות
•
חייס הראשון.
והגהה
נמטה משה סלמו
תתק"ס ני~ם מנהג
פרנקפורט דאין אומוים מזמווים ו.עיי"ש בבאו מרדכי אוח ל"א ,וא"כ מבואו
דיש כמה מנהגים וכ"א ינהוג כמנהגו ומי שאומו מזמור שיו ליום השבת יש לו
על מה לסמוך,
וכעת יצא לאור ספר חיי· חנוך על התווה מידירי הרה"ג וח"ז גווסברג
שליט"א ודאיתי בבראשית בעמוד י"א וז lfלבב I/ר ספכ"ב רכו' ומזה ב IIל סמך
למה שנהגו לומר מזמור זה בהו"ר ,אף שהוא חול ואפילו לא כיו"ט שנקרא שבת
)ראה בפמ IIג הובא 'בשערי תשובה סלו תרס"ר ובעלם זה ממחכך אנציקלופזיה
תלמודית חלק ח' עמור תקלייג שכחב שאין אומרים אוחו בהו"ר( כיון שמזמור
זה יש לו די שייכות לתשובה וכו' עכ"ל,
וכפי שכתבנן מבואר כך בילקוט מעם לועז ,וא"כ יש מקור גדול לאלו
שבהו"ר אומרים מזמור שיר ליום השבת ,אף שאומרים גם בזזמור לחודה;
ו"נשמת" משמע דאין אומרים כמובא ברמ"א ,ונדפס בלוח שאומרים מזמור לתודה
ולא אומרים נשמת ולא הובא דאין אומרים מזמור שיו ליום השבת ש"מ ראומרים,
רעיי IIש בהמנ.,יב שכתג דהו"ר הוא תשינה וגולין מבית לדירת עראי של סוכה
ע"כ טוב לומר בו מזמורים של שבת וקדושה ·רבה כמו ביו"ט ,הרי דיש לו דין
כמו יום טוב ואומרים מזמור שיר ליום השבת,
בגליין הזה מופיעים מאג jרים
אחךים על
הרב צבי בגימיו אןיערבד ז , Iל, /בעל
נחל אשכול ,לרגל ייס הזכרין המאה ,כ"ז אליל תיל/יב
נמשיד
-
חשל"ב .בנליוו הבא
בעז"ה בפרסים מאמריס על רצב"א ז"ל.
אנו פוניס לכל מי שיש לן חידושי תורה ,מכתבים או חונור הסטורי על רצב"א,
להתקשר
עם
מערכת
72
www.daat.ac.il
"המעין".
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
מאיר
וונדר
•
רשימת הספרים על שביעית
)בזליאיס /ג(
לישימן .תינן חקןדמות יש לחוסיף את שנתחדש משמיטח
101
לשמיטח :
יןנטן" Cכעניבי שביכית /מאת שלז:ה ויבנטי ב"ר יחיאל מיכל חבר בכילל
"8
גור אויה I …גיו יורק ,דפוט סענדו ד"טש .ה '.ו"ג.' 11] ,38 I .ע
למחבר ,תלמיד ישיכת ר ' חי י ס ברל י ו .מככימיס רבן רכי י צחק הוטבר ביוס כדו " "
אדלר תשב " ו,
זאת בחורף
כריו
איכיך
ודבי משה פיינשטרין ברום פסח שני
אותה
של
ענוית
תשכ"ו .בהקדמה מרסר שחירש
שנה ,כשלמדו בכולל מככת שביעית .העניבים
ש דה יאילו
בשביעית ,
מחזיק~ו
בד י ז
שכספר :
ייד עכן " ס כשכיעית .
כריו תעריכת פורית שביזנית ובארכור פירית שביעית אחד זמו הביעךר ,בדין כלה
לחיה מן השדה ,הערות ב' 1.בין הנאתו וברעורן שוה .ולאכלה ולא להפכ.ד מעמ' כד
ליקרטי חידושיס בעניבים n~ tרים ,מחותנן הרב דיד קייוק.
102
יד ך CI:-ב ,ג ולל חידושיס וביאוויס העוות והאוות על מסגת פאה ושביעית
מ'ז;,נה וירושלנןי על סי הרמנ"ס והגךז,א …
תקוה ,כ·~':ת " ו / .מת '.ד
הרב . 'Iט' Iלא'"' פייננכןים.
I
פתח-
"2
כ " א הס י מנים הראש ן ני ם כספי על pגיני שמיטה.
103
קונטרס '"..ייח-יצז:ק אבזרי בזשה ; ברור הלכתי חידושים וביאודיס בהלכות
שביעית וו'~יוגות באגדה .מאת -צח" פלקם] ·,וחתניו[ משה גוטל,ב ,משה
קל,רס) .בחוך :ספך שערי יצחק חלק ב :חידושיס על מסגת שבת להרב
יצחק פלקטו I .ירו;:ול,ס תשג " (.ו I
תוכן
העגינים :
עמ' ]קנט[
-רח.
"4
א .גידולי בותנה לענין שביעית .ב .שמוי ונעכר הליאה ומשקל
בפירית שביעית .ג .פרוזביל בריינים קרובים ובלילה .ד .שמיטת כספים .ר .בדיו
ת ,ספת שביעית.
.n
104
ו.
בעניו
ת ק נת רבן
גמל י אל
ו.
י כ י :ר דיגי.
בדין דשה
אילז.
•
גדרי מלאכות בשביעית ובתסופת.
השתלשלות היזבזביטה מתקופת בית שני עד היום הזה jשמיטת קרקעות,
שמיטת כספיס ,תוספת שביעית .ה"י~כ זנורכ~ שכטך n / ,ל·אביב ,חשכ"ו /
'8
] .' 90 [, 4ד
בהכפלה .מגמת המחבך
במשך
105
לתאר באיזו
מררה ובאיזו צורה
קולימה מצית השמיטה
הרירות.
תמי ,'''!:ה Cפרים -עי שביעי,ז .מאיר יוברר.
ת',טג"ך.
/
נו '.ע
ברפסה · תחילה
ברבעין
מיוחד ותוספת מפתחות.
ניסן ,עמ'
,72-71
"הןבעיו" טבת
תשכ"ו ,
ישימת מלואיס
עמי
/ירושליס ,רפוס התחיה,
"8
, 72-26
ותיקוניס ראשינה
ורשימה שניה כחוכרת תשרי תשכ"ו ,עמ'
ובתרפיס
עם
שרא
נדפסה שם בחיברת
.60-77
בכל הרישןבות
3ד
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ערנים
100
הי~מה
106
ממןספרים,
ועור
ניו
כעשרים
לזה
השיטין.
יש
לה iסיף
את
עתה
הגובחית.
קןנטרס גדןי' ק' ; tה'קף רחב כהלכה למעשה כדכר הזר "IIה '''ע קש
כשב'ע'ח ,גם 'כררר כד'ן גדרל' מ'ם רגדיל' חצץ .. ,ומאח[ IIיסרו ב'רז;/ ,
וישולם ,ישיבח "םאר ההלכה" ,כסלי תשנ " ט I .כד '.ע
'8
')ובסוף :טפר
אלכסנדר זוסליו
האבודה ממהר " י
זרעיס במהרירתי .ירושליס תשכ"ט J .קפט[
על נזסכת
הכהן,
וסדר
ברכוח
רז '(.ע
-
בספר האבודה עמ' קלה-קמה הם על מסכת שביעית .בקונטרסו גידילי קש מצטט
מכתכו אל רבי בנימין זילכר ,שיש ר' טעמים שלא להתיר בידולי קש .וכtומ"כ
בשו"ח מהר י "ל דיפקין סי' '.א
ממסקנותיך :
ומיהו חחת בב מותר דהן~ תיך הבית.
וזהו הטעם שתחת פלסטיק מרחר ,אבל לא משום שמפסיק היניקה דאין זה כך
כצמיאות.
107
הקהל יזכר למקרש ,מאח בעל"פה ]='צהק '[,ןל ' /רישלק מכין ..מדרש
"
,
8
'. 8 I ?(.ע )לא ראיתיר ירשמתי לפי כרטיסים(.שלמה" j ,תש "
108
על
Q
סםר נחו ם .. ·",,ח"!'וש'ס יב'אור'ס כהלכות שמ'טת כסם'ם יפריזכיל.. ,
שלחו ערןר חושן משפט הלכות הלואה ס'מן ס"ז רן הט'מ; ;:ופריזביל ,הרב
נ Iי כ"ר עמרם גנשזטס;סר אב"ד קר'ה אגו''' כ " ב/ ,
Iלב ע .J
תשל"ב.
דכב:ת '~ Cף
)nבור :
הרב ליברמן
ביו
~פה
צבעונית
להרב
) ( 91
בחל p
הלךמדים,
המחבי,
ששרטט
"2
ל~:רן:ן .חלק רביעי ,פרק -'.ט ו •14ךiנז
~ים ;r
זכה להשלים את ספרו על
זה
'רושל'ס ,דפיס המקור ,
כל פרקי מסכת שביעית,
נכלליס "קונטרס
ו"קינטרס
ביעור
כ'לש
פירות
. ( 'i
וה ו א נתקבל
ארצות לביעור"
עם מפה
כמו-כן
לך
שביעית",
נ;רף
חידושי תורה מחתני ו' מנחם מענרל פוקס ,כענין ב~ת·דין חשוב לכתיבת פרוזביל
ימבנן
לחלק
הרביעי,
הם
ר'
יקךתיאל,
כסוגיא דהמלוה
לספריס
ולענינים
חנירך
אה
שבכל
לעשר
החלקים,
שניס.
המפתחות
ולמשניות
של
,tו:וסיף
כל כן Cכת
שביעית.
ומשום
עוסק
109
זכרוז
קדושי
השואה
לבסךף
נזכיר
קובץ
תורני
שהופיע
כסולין,
ורובי
בשביעית.
תופיות ;מאסף חורב' בער'כת הרב משה אםר'ם מוz:וקוכ' Yאבד"ק סיקיל'ק'
הורב בבציין פיהרער ראבד"ק ו"מבוב .טרגיב ,החבירה להרבצת ח jרה
ו'ראת"שמ'ם ".ס'ז'רז"
תר / ,y"n
בחוברת א' מ"ורש ארר א ' עמ ' וכ(
,
המערכת
א.
,
לתמוך
הארמו"ר
בקרז
השמ~טה
מבויאן-קראקא
רבי
שת' nוברות,
-
ט י ,כח-לא ,אנו מ ו צא ~ ם בשער קריאת
שנא'" .
משה'ביו
חידושיו בעניני שמיטה .כ ,הרב נחוס
"8
יאת
המשתתפיס
פרידמן
וידנפלר :
;
תשובה
בסימנים
לרב"צ
הכאיס :
פירר
על
ברמב"ס הלכות שביע~ת פ"א ה"ר.
ג .הרב זאב וולף נוססעבבירם רב ור"מ בדראהאביטש :תשובה לרמ"א ב:ושקרבי'ן
בענין שביעית בזמו הזה ,ואם יש קבין ל vכו"ם '''.אב ד .רכ"צ םירר ;
74
www.daat.ac.il
על החומים
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
סין ס"ז ארריס סקייב ,כילל חידושי
ליכ סייו אב " ד מלאנ י ס :
מוךארשא :בענין פרייו
זקנו
ה .הדב יהדוה
הרב שמואל מקראם.
נדכוי הרמ" א סי י ס"ז .י .הרכ איכסנדר זשוא פוידמז
שביעית.
פירות
הרב
ז.
ליפםא
'''א
ושארוב :
אזב"ק
המקדס כפלרית שכיעית .כמו·כן הררכה לתלמדייס כעניני שניעית ,קציור ריבי
טמיטה מלוקטים ע"י הצורבא מרבנו הרב יהיסע םאסטערנאק מזרשיו .שאיות
לקיצןר ד י ני שפיטר ,.רביו הפ ו תרים -ה י גרלן פרסי ספרים.
.
~ בחוברת ב י מחודש גיסו ,עמ י גט " -יח
ככ :
בםחני ' דמכות דף
.
' .
-
שדה
.
בישיגת "בית ישראל/
•
ט .הרב אריה צגי פראמער ר"מ
לגכרי ,תשובה להרב
J
יהישע םסטרנק .
מושקוביץ
,
מירם
שעברשיו :
,
התימים
ט י.
סל
ו
תרומה
במנחות רף
סז.
I
הרב יחיאל
הליי
"' מ
טל מ ה
םל Kןך י ן
:
על תייב שכי:עית כככורים וכחלה ,תטובה לרמ " א
חרח /lץ.
ה:
ובענין
מאיר
'.
הרב
דיח"ל :
כעניז מכירת
בסטאליו מח " ס "חויח חסד ".יא .הרב יחיאל מיכל הכהז
האללענרער מח ' /ס " מארי כהו '"
I
משתתפיס .n :
האדסו י ' ר
מאסטראוןצא :
יר.
הלוקח
יב.
הרב
הרב צגי
יחיאל
אליב.לך
בלאנקמאן
אברהם
ןנרpעניץ :
בלאנרןןיין
בהמה מפירית שביעית דמטורה
בלאקאייסקי
צי " מ מסםאנאוןצע .טן.
הרב
מן
אבר"ק
גרעת
הבנורה :
אברהם יקעב
שלייו מוואראןןיץ .יז .הרב מררכ~ ידוא לובארט צי"מ מקוטנא ביח"ל .יח .אגיש
פינסט Vרב ו ש
מסאמכאר
תלמיד
ומנחס
'ח " ל,
מל י זענסק
מ נחם דרילמאז
כעניו
גזלת שביעית.
כאן המ קוס להזכלר את ספרן של הרב יצחק מאיר
•
קירוש לבנה ,
קירוש
החמה …
גרנם :
וגם נוסח הפרוזבול לשנת
שמש ויר" ,בולל סרר
השמרטה …
לדרז ,רפוס
ל י בעסקינר ,תצו " ה2 .נ ע ' .בהקדמתו כןתנ שהעתיקו נם לעכר י ס יי טש ) רק את
מלות הקישור ( .
•
110
כאמצע ההדפסה בתקכלו הדברים
הבאים :
סםכת שביטית חקר ועיון .כולל .Itהמשנה עם שיבויי בוסחאות .פירשו
ר' יצחק כן 'מלכי צדק .פירוש ר' ששמון משנץ כצירוף ביאורים והערו.ת
ב .תלמרו ירו ש למי נסדחת ר' שלמה ס י ירליאו .כצירףו מסורת הש"ס.
פירוש ר' שלמה סיריליאו לירושלמי .פרקים א עד ה .סודרו ונערכו …
•
· על פי כתכ~ יד ודפוסיס ראשונים על דיי קלס :בן לאאמו'ר בניימן זאב
זצ"ל כהבא .פעיה"ק חפץ חיים .הוצאת המכון לחקר החקלאות על פי
•8
החו~ה שע"י פועלי אגרוח שיראל .חשלייב[. .ב) י.ד שר ע '.
בבמוא מםורט מרסכרת דרד עבורתו של המחבר ,ונצמא פייוט כתבי היד iחרםוסיס
הראסונים
בהם
ולוח עבורות
111
•
השתמש
-
בסרף
הספר :
נסםחרת,
דיון
בענינים
שונים
בשבייעת,
עבדוות שינרת שהוזכרן כמשנה ופיררטיהם בראשונים.
ל'~בת השז:.יחט מחקרים וביאורים בהלכות שביעית מאת הרב Itהרן יצחק
• fםלנםקי'.רושליס תשל יי ב.14 ) .
סד '.ע
•8
· אוסף מאמרים והערות ,בחלק גרלר סניפים להיתר המ":ירה.
75
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
u2
תווי iהקלאי לקארת ': t:ת ה'~ז":טה ~'::לייג בעריכת הרב אבוהם הלל
גיליברג ,כפר פינס .י"ל ע '' ' חבר הרבנים בישראל ,המםלגה הדתית
'8
לארמית -אניי המישבים של הפזעל המזרחי 52 .ע I
תדריר " הלכתי iחקלא י לסומכים על
משתמשים
113
נהיתר
ה י חר הפכירה .יכו היראיח ל 'ncה שאיגם
המכירה.
השו:ק החקלאי שבנת רונשיהם .תחשיבםי כלכל,םי למ ש קים ש ימרי שביעי.ת
המכרן לחקר החקלאית על פי התררה .אדר תשכ'·ט .בשכפיל 13 .ד I
התכוו :
.1
מענפי
הייצור
השמיטה
'4
תכנ י ו המשק החקלאי לשגח השימטה .2 .הנחיוח הלכחיית .3-4 .הכנטיח
בשנת
בשהיאה
השמיטה.
.9
די שנתית.
לשנה
גידולי
.11
שמיטה
בהשיאה
אחרח.
שלחין
כשנת
אספסת סולק טוכר.
לשנה
כחיגות
.6 8
השם"טה
. 12
,..
רגילה.
כדאירח
כהשיאה
הדריס .
. 13
.5
גידולי
הזריעה
לשנה
בעל
לקראת
אחרת.
. 10
בשנת
שנח
כיתנה
ריכיז מקרוןת.
רעתה בבאו לרשרם מילראיס של היצאית חדשות ,למי סדר המסמרים
שברשימה
3
•
שטרי צרק .ה .מיפיע כעת מחדש בפעם השלישית ! עם הרספות רתיקרנים
)יתוכן ענינים מייחד (,בעמ' א מ הנספחים .יררשלם ,תשכ"ר .ד"צ
תש"א.
היצאת
4
המקירית :
פתא שהלה .iן.
היצאת
ירשולים.
.,די בבימין " ,תשכ " ח .ד " צ הצראת
תרע"א .עם הנהית רהעררת מכתב יד המחבר '.רשם בשילי סמרי רבמנקס
הכילל בצמת .אגרות רבני יתולדותיי כתיבים ע '' ' ר ' בנימיו מינץ בהחחלה ,
יהנהרת הרב קלמן כהנא בסוף רפים קלך~קלי.
411
הלכ ',ת שכ' !Iיח.
תדפיט מהספר
מאת הרב בבימין יהרשע זילבר,
בשם :
בתרן :
קרבטרס ארבעה מינים ב ש ביעית
טפר ח"ם רברכה למשמרת שלים
מהרב שלרם שכבא טשרביאק ,תל-אביב ,תסכ"ו .יבעבין זה ראה נם מרק
ארבעת המינים בשביעית ,בטפרר של הרב אלהיר ו"טפיש :ארבעת המינים.
ירי ש ל,ם ,תש " ן ,תשכ "ז יתשכ " ח .עמ ' ב-בנ.
5
'בבח השבט .ריני שמיטת קרקערת ושמיטת כטפים מהגאון …
נחמיה כהניר …חרבר עס חידרש הישרב החקלאי בארה " .yבתיסמת
רבי
משה
מברא
על מעמרי יפעלר של המחבר ביררשליס מאח מבחס מענדיל נערל,ץ.
יררשליס .הערדה להצראת כתבי הסחבר ,תשל יי ב .דפרס צילרם ההצראה
הראשונה ופקטימיליס של שעריס שוניס ,ובטרף מכתבר אל רבי אלכטנדר
למידות מראס"ן שהתיר ב"לבנין".
17
רכ I:יכ יכר ,ב ,ירושלים תשכ " ח .ך " צ הוצאת תרנ " ,ו בתוטפת מפחחות על
פי סדר
18
הסימנים.
הלכה ככיררת ,באוטף מהלמן מצירים ארבעה עמוךים נרירםי ביוחר ,מטםר
שהמחבר
הדפיס
בירושלים
בשמיטה
76
www.daat.ac.il
הקידמת,
ב'דzנת
תרמ"ח
כבראה.
•
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכותרו! Dו Mבמלים :הבה עדו אחרת לעבי! שמיהט ,בשול'ים הערות
בכתב י' המחבר ,זבסףו
22
חתימתו :
טוביה ב"ד מרדכי אברהם רוזנטל.
שן"ח מהרי"ל ;~םקיד .ו .ירושליס ,תשכן'ח ,ד"צ הוצאת תרע"א .עם
עו" ר' ישראל ומראר מקימית לש IIס ןשו"עתקוניס והוספות
קלםהולץ.
24
שז"ח זכרון ~,כתך .כ .ירושליס תש"ל .ר"צ ההוצאה הךא' Itןבה.
26
הרב נהום ויינפלי .נשתמרן ב'י'בן שני קול קורא שםרסם לטובת מגבית
ה'~מיטה ,ומצוי! בהם :
משנת
תר"ע,
האחד
להדביק בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות .שניהם
כלעמבערג,
נדפס
דםוס
ראהאטי!,
חיים
והשני
במונקאט·ז .Lבשביהם קריאות רבנים רבים לתרום בעי! יפה לס' הכתובת
של הרב ו'ידנפלד•
35
אשילת יוי. .ב ניו-יורק ,הוצאת גראסמא! ,תשכ"ו .ד"צ היצאת תרע " ג.
לסיכוס
•
עמדתן
מאמרו
ראה
של
ב.
ריבלין :
הגאיו
ון
פרידמו
דדר
וטאלת
השביעית .ב " סיגי " ,כרך נח ,כסלן תשכ " י .עמ ' . 149-143
37
ב.תיית ה . IIץ" ,רק לשמיטה הנוכחית הצליחה המשםחה להוציאו מחדש
בדםוס צילום.
לקראת
שמיטח
תרע 'Iן
שהיתה
בכל זאת שמהן בדטוס.
בעיצומה
של
םלחמת
זהוי מדועתי של הרב שאול
מראנראין Jה שנדפסה ביושללים ,אולי
העולם
הראשובה,
ח'יס ב " ו
הרםיע
אברהם הורכיץ
כשבת תרע " ד ד המדועה םותחח
כמליס :
הל;;') אזכרה ןאשפכה עלי נפיש ,והיא מםור כה כי כשגת תרמ " ח השדתל עבור
קון השמיטה בסיןע מהוי " ל דיסקיז ומהר"ש סלנס הורבה חותמים ,יכעת לקראת
שמיטת תוע"ז כדי שלא יישכח הרבו ,היא חרזו ןמדפיס את דבויהם מאז ,כדי
שיתמכו בידן לעזרו
53
לשובתים.
מ pיני ואץ. .ב נדפס מחדש בדםוס צ'לום מוקט! ,על ידי בית מדרש הלכה
מוריה ירושל'ם תשל יי ב .המחבר הרב שלמה זלמ! או'ערבר מידה בהסכמתו
מביס! תשל"ב למלר יי ים ,יוכתב על כאב הלב לראות הארץ חודמת ק'ום
מצוות'ה כדת והבלכה .בסופו בשער מיוחד קובץ הערות בהלכות שביעית.
'ייא מאמריו שנלקםו מסםרי " כרם ציו!" וירחונ'ם תורניים.
קסח[6J ,
76
'.ד
/
[קמה[
4°
קונטרס רכר השמהט .כ .מהדורה חדשה נדפסה בתשכ"ו בסםרו של המחבר,
הרב חנור זונדל גרוסברג על ערלה :נעט הלילים .בחמשת העמודים
האחרונ,םי
עם שער מ'וח.ד
בשתנ תישיי" ציא גס לארר ספר נהלי היים חלק ואשת ,ביאריי הלכות בבPיניס
שיניס בצמות התלריות בארץ וכסרט בעניני שביעית מאת רבה של ראשיך לציין
הרב חייס זבולןן חרל'ייIכ.
77
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
85
•
•
'.מע ,בסופה רשימת םךסומי ,המכון
וקארת שבת השמיהט תשו"נ .כ32 .
לחקר החקלאות על פי התורה .חוברת זו עברה ביקורת הרב '~מעוז ו" Iר
מבית הדמרש הבבוה להלכה בהתישבות החקלאית;;' ,נוסד על ידי המכון
וישיבת שעלביס .בית דמר' i:זה מטפל בהרצאת דפי הלכה כבר'~אים ':ובים:
ובין היתר עומד להופיע :אחזקת בן נוי ב' :Oמיטה.
86
משנת שכיטית המכיל שמניות שביעית יכין ובעוז עם כל הפירשוים כולל
פיחש הו",ש והך"מ ,תוספתא שביעית ,רמב!/ם הלכות שמיהט ויובל ,
קיצור דיני שבעיית )ברוסברב ' (,76י'ל עי" מכון חתם סופר בירושלים" ,
87
על השמיהס .כ מהדורה שנהי מתוקנת ומורחבת ,ירו'~לים תשכ"ה.
91
מנשת יוםף .י .ראה לעיל . 108
92
יורושת
שכיטית .יצא לאור אוסף מאמרים על שמיהט מאת הרב אברהם
וולף.
•
93
.ד שנת שכתוז .תשל"ב,' 128 .ע
94
שהביעית הכלכתה .כ .חידבים ,הדרכה ,הזמביס ,-הערות ,חידשוים ומנהגים
•
בכל עניני שנת השמיהט תשלייב .במבוא קורא המחבר הרב משה שטרנבוי,
,
לבטל השנה מכירת הארץ לנכרי.
96
•
קהלות יסקכ על סדר זרעים ,ובו שני חלקים :חלק רא'~ון סובב על עניני
שביעית ,הווא הוצאה שביה עם הוספות .בני ברק," ,ת tלייב .ו"ח סימנים 1I-ר
2°
עמ' '.מ
100
ישוטת מ'Iבה .הרב יהושע מ ".,vאהרינסון כלל קונטךס זה ברא'~' ספרו
שו"ח ישועת משה ,תל-אניב תשכ"ז .הסימנים א-יג הם נעמ' ט-סך . i
ושם בסוף הספר בעמ' ר~דש קונטרס אחרין ,הכולל הערית השמטות
הוספות ותיקונים על פי סימני ועמודי הספר ,ומכתבים שונים שקיבל
מבדולי ישיאל עם העי ותיו.
ספר שאיני קשור ישירות לשביעית הוא ., Sefer Kav Shevuoth
•
ספר קב שכטיית ; אודית מספר שבעה הנמצאים בש"ס ופוסקים …
המלקט
והמחבר צבי הירע' ברמ"א ברטלר בעהמח"ס "ילקוט צבי" .לונדון.
ת' i:י" ט.
56
8°
'.ע
'
",
,
•
•
•
.,
78
www.daat.ac.il
.
,
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכתבלם למערכת
,
על אזלת יד כלפי בוגוי החינוך הדתי
•
יש לקדם בברכה אח הופעת המאמר "אזלת יד בלפי בוגרי החינוך הדתי"
שהופיע בנליון האחרון של המעין.
לערתי ,מר "עונמאל החיחס בצורה נכונה מאד לבעיה החמורה ביוחר של
הדהדות הדתית בארץ של הדור החדש .הבעיה הזאת צריכה להטריד אותני ויש
לפעול בכל האמצעים הקיימים על מנח לנסוח לפחור אוחה באופן דחוף .המחבר
צדוק נכנתו " :הנדדיות הרוחנית הפוקדת את כל הצעיר י ם הדתיםי I Iהיא הנורמת
,
ל "בשיות
הביעך
הדתד , I/
ברצוני כאן לנצל אח הזדמנות בדי להביא לידיעח הציבור על מה שבכל
ואח
קייס בשטח לימיר החירה בקוב הסטדונטים הייךי'; -למייס .לפגי כ~ בתיים.
כמה סטירנטים יוצאי ",;:יברת החתיל ,להתארגן כתגובה לריקנות הדתית והאדישות
כלפי חלמוד החורה ש ל סטודנטים דתיים ופחתו ביח"מדר ש לסטודנטים הנקרא :
" מרכז תורני לסטורנט " .מדי ערב סטדונטים מכל החוגים הדתיים נאים ל למור
שם כשעתיים "מ) 8.30עד (10.30באופן קבוע .הלימוד מבוסס בעיקר על הגמרא
וניתן על פי ה ש יטה המקובלח בי ש יבוח .נוסף לזה מחקי מ ים ,לפ י רצונם ש ל
הסטןרניטם ,שיעורים בה ל כה ,ה "~קםה או פרשת השבוע .כל זה מודרך על יךי
צווח ,של רבנים צעירים המסורים כל כוחם לביח המדרש .לצערנו בית המדרש
לא זכה בהצלחה רבה מ בחינת מספר הלומדים שם ,זאת אול י בגל ל חוסר חעמולה
)לומדים עחה כ" 15סטודנטים כל ערב ( .לעומח זאח ביח המדרש זכה בהצלחה
רבה במחינת הלימו,ר ובחור עזרה רוחניח לסטורנטים המוצאים .אהרי יום של
לימודי חול ,אויהר ש ל תורה,
נקדוה אחת בולטח היא המטפר הקטן של טטודניטם ישראלים )שחונכו בארץ(
הלומדים שם ביחט לסטודנטים הבאים מחו " ל .עובדה מצערת זו ,אפשר להבין
מתוך דברי מר עמנואל במאמרו .אחת הט י בות היא ש"ל א דואגים ל חייל הדתי ".
ברור שבחור שהפסיק ללמור חירה במשך כמה שנים רצופוח ,לא יכול בקלות
לחזור שוב ללימוד התורה ,מדוע הרבנות הצבאית ל א חארגן שיעורי תורה או
הרצאות על היהדית לחייל י ם הדחיםי ביחדיות הצ " ל !"
יש להזכיר שמחוץ לכתלי בית המדרש ,התקיים במשך כל השנה שיעורי
חורה לסטורנטיות ,בשכונח בית"וגן .כמו כן ,מתקיימים בקמפוס ש ל האוניברסיהט
העברית ,שעיורי נמרא לבנים פעמיים ב ש בוע ,ושיעור מחשבה לבנות פעם כ ש בער.
יש תקוה לתיקון המצב הנוראי השורר כיום במדינחנו .ועל כל אחד ואחד
מאתנו לתת יד לופעול בביון זה,
"לי מרצןכ
רח' בית וגן ' ,68ירושלים
כתובת בית המדר ש :שד' הרצל 14קומה א '.
79
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
".תמהני ,שבעל המאמר מתעלם מהפתרין אשד נראה לי שזעדק לתשיתמ לב:
חיסר מיסדית השכלה תירביים יסקיילריים גם יחד איבר בהם ייכל צעיר הביחר
לעצמי לימיד מקציע אקדמי ,טכבי אי אחר ,להמשיך בלימיד התירה .מיסד זה
היא מעל לכל ספק ,ליעתי ,הפחדין היחריי ליציד אפ-::דית ל ל ימיי תידה אחדי
חיכין כאיפן סידד א ש ד יאפשר לחלמיד ה::וגים דיאליים כתירה .שעירים קבעןםי
בליליח איגם יכילים לעגיח על כר .ניסף לכ,ן אפי;:ריח לרכשד השכלה מקציעיח,
אקדמיח באיירה חירניח ,חמנע אח הגשירה הניילה שאבי עדים לה בין לימדי
האוניברסיטה .יתכן ש" המזסר /I
לא אימרח שהפעילה הזי האי פסילה אחת ילחמיד.
ש קם
בכעין
את
משימה זו החטיא
המטרה ,זאת
כעילה חדש יכחגיר ש יטה זי ,אני משיכבע שללא גי ש ה חשדה וייליציינריח
זי לחיגיר תיוני על"תיכיגי ,לא גפתיר את הבעיה .איתה החגגדית שה;ת;' בזמגה
לישיבית תיכיגיית תקים לאיזי שהיא חיכגית ללימידים סקיילךייס בישיבית
גביהית .לדעתי אין להרתע,
פריפ '
מ.
ייי
מאיר
יוי ש ליס
I
,
•
,
,
המשתתפים
בנל'יר iזה :
הדב ק ל מן כהנא,
,
קבץו חפץ חייס,
צבלאל לנדרי ,יח' שומרי הכותל ,9
ירושליס.
הרב צבי בנימיו זאיערבך ,וח ' םמןלנסקין
אברהם קורמו ,רחן דובנוב
הרב יצחק סנדך,
זאב ברי ש
-
, 19
,5
י
תל אביב.
תל אביב.
,6620 North Whipple, Chicago, 111 , 60645
כרריאר ,רחי לנקולו , Sי רושל י ס.
הרב אפריס ברינכלטRd, ~femphis, Tennessee 38117 ,
מאיר יינדו ,רחי מביס מאירות . 13
קרית מטרסדןרף .ירושליס.
80
www.daat.ac.il
rfieldה~ 5S6 B