אתר דעת -מכללת הרצוג
1
צ 1־
ע ת מ ו צ א * **r* h& * ! I K
tקין ״ פ ד י י ע ד
1
7
1*T14r* • V ^ J I O־ jי ע 1ד א ל
4
4
הועתק והוכנס לאינטרנט
www.hebrewbooks.org
ב ת ו כ ן :
י
ע״י חיים תשס״ט
מ א ה ש נ ה ל פ ט י ר ת ה ר ב יצחלן ד כ ה ל ו י ג מ כ ד ג ר זצי׳ל
ט ״ ז ת ש ר י תרלי׳ט—תשלי׳ט.
תולדותיו /ה ר ב מ ש ה א ר י ה ב מ ב ר ג ר ז ״ ל
יובל ה ע ש ר י ם ו ח מ ש לרבנות בוירצבורג
. .
ע ל ה ת נ ג ד ו ת ה ר ב ב מ ב ר ג ר לאתרוגים מורכבים .
הידושי תורה )מכתב יד(
.
3
14
16
24
ת ש ו ב ת הר׳׳מ ק ר ג ו י א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ב ע נ י ן ה צ י צ ה ב מ ז ו ז ה .
33
התורה ושאר החכמות בהגות מהר״ל מפראג /
ה ר ב י ע ק ב אבידור
ע ל ד ר ד ה ל י מ ו ד /פרופ׳ י ה ו ד ה ל ו י
ה ל כ ו ת והליכות ב ט י ו ל )המשך( /ש מ ו א ל כ ״ ץ .
37
44
54
תגובות
ל י מ ו ד פ ש ו ט ו ש ל $קרא — סכנות וסיכויים /
ד ״ ר מאיר קובר
ריקודים ו ה ל כ ו ת צ נ י ע ו ת /ה ר ב א ל ע ז ר ב ד י ז ל .
ה מ ש פ ט ב מ ת ש ב ת ו ש ל ר ׳ י צ ה ק ברויאר /
ה ר ב שלמה פרידמן ז ״ ל
.
.
.
7 3
.
.
77
7 9
» ״ ד ירושלים תשרי תשלי׳מ • כיד יט ,גליזו • #וזטחיי — 15.ל״י
מנוי שנתי :בישראל — 50.ל׳׳י
www.daat.ac.il
בחןץ לאךץ _
כתובת המערכת :רח׳ צפניה ,26ירושלים ,טל288883 .
&
$
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עם פטירת הרב שלמה יוסף זוין זצ״ל בכ״א אדר א׳ תשל״ח נאבד לעם ישראל
אהד מגדולי תלמידי תכמים שבדורנו אשר עשה רבות למען הפצת תודה בישראל
ואף התווה לזה דרכים תדשות .בקיבוץ נדתי ישראל והקמת מדיגה יהודית בארץ
ישראל ראה הרב זוין זצ״ל מתנת איל המאפשרת הגברת המאמצים ללמד תורה
לישראל .בארץ ישראל הגיע הרב זוין להשגים מרשימים בהעמקת ידיעה יסודית בתורה.
בצעירותו -ברוסיה הצארית -ראה הרב זוין את המצב העגום של היהדות
הנאמנה וקרא לאיתור כל הכותות ולתיזוק כתבי עת תורניים .בשנת תר״ע -כמעט
לפני שבעים שנה -כתב קריאה גרגשת ,עלבונה של תורה״ בכתב העת התורני
״יגדיל תורה״ )שנה שניה ,קונטרס ב ,עמי (24-22וקונן:
…מרכזים להשכלה כללית ,שמהם תצא ,״תורה״ הולכים ומיסדים בכל עיר
ועיר ועיירה ועיירה ,גמגזיות ופרו־גימנזיות ובת״ס עירוניים ובת״ס למסתר
ובת״ס ריאליים וכוי וכוי קיימים ועומדים ומתכלכלים בזכותם של היהודים
אבות־ התלמידים .אצל שערי כל מיני מוסדות ההשכלה עומדים היהודים דתופים
ומבוהלים ומטורפים ומתכים בכליון עינים ,לגזר דינם״ של בניהם העומדים
להתקבל .ומרכזי התורה ן הישיבות והקבוצים ובתי ת״ ת וכוי -הוק 1מוטב
שלא נקבילם כל עיקר לעומת מצבם של מוסדות ה״השכלה״ .יותר מדאי
כואב הלב לראות את ,מ ה שבין בני לבן תמי״ …ובת קול יוצאת מהר תורב
ומכרזת ואומרת :אוי להם לבריות מעלבונה של תורה! אפילו כתורמוס הזה
לא עשאוני בני1
הרב זוין המשיך ותבע עלבונה של תורה משרידי נאמני התורה אשר בזלזולם
כלפי העושים וטורתים למען תיזוק התורה ,מתזקים את כותות ההרס .וכך כתב שם:
לקראת השנה התדשה אנו מבקשים את קוראינו למלא את תלוש ההזמנה בדף זה
ולשלות לנו בהקדם;
דמי מנוי לשנה ) 4גליונות( — 50.ל״י .בתוץ לארץ
$ 8.-
לכבוד
מערכת המעין
רתוב צפניה 26
ירושלים
הריני תותם בזה על מנוי שנתי ל,המעין״ ומצרף בזה דמי מנוי.
השם
- – – – – – -
הכתובת
)תתימה(
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואילו הארגון התורני .יגדיל תורה״ המופיע זה זמן לא רב ,אשר גדולי
וגאוני הדור לוקתים בו תבל ומשתתפים בו בעבודתם התורנית -הארגון
התורני הזה ,במטותא ,כמה הותמיס יש לו ז ,״אפילו כתורמוס הזה שאוכלים
אותו בקנוח סעודה לא עשאוני בגי״ … 1תתמו ,איפוא ,על הארגון התורני
.יגדיל תורה״ .תנו כבוד לאכסניה של תורה נ
הופעתם של כתבי עת תורניים שוגים בימינו מהוה סימן להתרתבותה של
היהדות הנאמנה. .המעין״ משתדל להרתיב את קשת הנושאים וכמובן גם תותר
להרחיב את שורות הקוראים .ישנו סימן מעודד לגידול מהותי של ציבור הקוראים:
ההכנסות ממגויים ומכירות גליונות בודדים עלו השנה ליותר מעשרים אלף לירות,
עליה של תמישים אתת מאשתקד .אך לעומת זה ,הוצאות ההדפסה ,הנייר והמשלות
עלו עליה עוד יותר גדולה עד שההכנסות הנ״ל מכסות רק שליש התקציב tיבורכו
המוסדות העומדים לימיננו ומאפשרים ל״המעין״ להמשיך בהופעה סדירה .בקשתגו
מופנית גם לקוראי .המעין״ לשלות לנו דמי המנוי בהקדם.
בברכת כתיבה וחתימה סובה
ה מ ע ר כ ת
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדב משה אדיה במבוגר ז״ ל
הגאון ד' יצחק דב הלה במבוגר זצ״ל
דאב׳יד דק״ק ררצבווג*
ב מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ א ה ה־ 19ביצרה ל ע צ מ ה ת נ ו ע ת ״הרפורמה״ מ ק ו ם
ד י ח ז ק ב ת ו ך י ה ד ו ת גרמניה .בקחילות הגדולות ה י ו החרדים ב מ צ ב ש ל הגנה,
איבדו מ פ ע ם ל פ ע ם ש ט ח ,ו נ ל ח מ ו באופן נ ו א ש ע ל ע מ ל ת ם נ ג ד ה ה ת ק ד מ ו ת
ה מ ה י ר ה ש ל א ל ה ש ב י ק ש ו ב ק נ א ו ת ל ב ט ל א ת ע ם ישראל ו א ת ד ת ישראל א ו
ל פ ח ו ת ל ש נ ו ת א ת ש נ י ה ם באופן יסודי ע ל ל י ה ת ב ו ל ל ו ת וחילוניות .ה י ו אז
ש ת י ה ת פ ת ח ו י ו ת ש ה י ה צורך לעצור מ ה ר ,כ ד י ל ת ת מקום ל ת ק ו ה כ ל ש ה י א
לקיום אורח חחיים ה י ה ו ד י :ה י ע ל מ ו ת ם ש ל ה מ ו ס ד ו ת המסורתיים וביטול ה ד ב ק ו ת
במסורת כבסים בחיי הקהילות מ צ ד א ח ד ,ו מ צ ד ש נ י ג ל ו ל מ ס פ ר התועים
שאיבדו א ת א מ ו נ ת ם ב ת ו ר ה ומצוות ,ת ו פ ע ו ת שהלכו י ד ב ל ע ם י ד ל ה גדולה
בלימוד התורה.
כ פ י ש ז ה ק ר ה ל א א ח ת בקורות ע ם ישראל ה ב י א ה ה ס כ נ ה ה מ ת ק ר ב ת
להופעתם ש ל מ נ ה י ג י ם גדולים ,אישים ב ע ל י שרשים עמוקים ש ל ת ו ר ה ויראת
שמים ,ש ש י ל ב ו ה ב נ ה ב ר ו ר ה ש ל ד ר י ש ו ת ה ש ע ה ע ם ה ל י ע ו ת ו ה ה ת ל ה ב ו ת
חנחוצות לתרגום ה כ ר ת ם למעשים .הללו הוכיחו כ י י ש ב י כ ל ת ם לעצור א ת
הירידה ה ד ת י ת ,לשים מחסום ל ס ע ר ת ה ה ת ק ד מ ו ת ש ל הרפורמה ,ו א ף לחזור
ולכבוש ע מ ד ו ת שאבדו .מ ת ו ך ה כ ר ה ב א מ ת ה נ צ ח י ת ש ל מ ה ש ה ו ת ,ה ם ה ש ת
אמונה ב א ל י א ל י ם ש ל התורה והגנו עליהם נגד רוח ״הזמן החדש״ שערערה
א ת ב ט ח ו נ ם ה ד ת י ש ל רבים .פעולותיהם ה י ו מכוונות בעיקר לחיזוק שורותיהם
הם ,יצרו מ ח ד ש א ת היסודות חרוחניים ש ל יהדות מסורתית ,הפיצו ל י ע ת
ה ת ו ר ה וקיום מצוותיה ,והקימו מ ו ס ד ו ת שהיו דרושים א ז בדחיפות.
מ ב צ ר ח ז ק ש ל ל ד ו ת ה ר ד י ת ה י ה עדיין קיים א ז בבאוואריה בדרום ג ר מ נ י ה
במיוחד באיזור פ ר נ ק ו נ י א ה ה ת ח ת י ת .א נ ש י ה ר פ ו ר מ ה השתדלו ,ל ע ת י ם בהצלחה,
] 1מאמר זה הופיע בשעתו באנגלית בספר Jewish Leadersבעריכת הרב ד״ר אליהו
יונג שליט״א )ניו־יורק (1953ומופיע כאן בהסכמת העורך ובהסכמת הרבנית צרליגה
במברגד תחי׳ .הרב משה אריה במברגר ז״ל היה רבה של קהלת מיינץ ואתר כך מנהל
בית הספר החרדי בגטסהד ,אנגליה .תרגם ר׳ יצחק ברום נ״י[.
כמקורות שמשו :מאמרו של הרב נתן במברגר ,נדפס כנספח לדו׳״ח השנתי 1896/7
של הסמינר למורים בוירצבורג; מאמרו של הרב משה אויערבך בכתב העת ״ישורון״.
ברלין 1928 ,עמי ; 538—524ספריו של הרב במברגר עצמו וספרות אחרת הנזכרת
במאמר זה.
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
להשיג א ת ה ש ל י ט ה בקהילות הגדולות כגון מינכן ,פירט ווירצבורג .אולם ר ו ב
היהודים ג ר ו בערים ק ט נ ו ת י ו ת ר ובכפרים ,ושם ,באוירה השקטה ,דבקו ב א מ ו נ ת ם
במסורת העתיקה .כאן עדיין היו מצויים ב ע ל י ב ת י ם ב ע ל י י ד י ע ה ר ח ב ה בתורה,
עדיין שררו כאן י ר א ת שמים ב ע ל ת שרשים עמוקים ,והקפדה מ ל א ה ב ש מ י ר ת
ה ש ל ח ן חערוך כ ל ש ו נ ו ורוחו .ב ס ב י ב ה זו ע מ ד ה עריסתו ש ל ר׳ יצחק ד ו ב ה ל ו י
במברגר ,ר ב ה ש ל וירצבורג ,ש ע מ ד ל ה ת פ ת ח ל א ח ד המנהיגים הגדולים ש ל
היהדות ה ח ר ד י ת הגרמנית ב א מ צ ע ה מ א ה ה־.19
ה ר ב ב מ ב ר ג ר גולד בה׳ חשון ת ק ם ״ ח ) 6בנובמבר (1807ב כ פ ר ויזגבדון.
אביו ,שמחה ,ס ו ח ר זעיר ל פ י מ ש ל ו ח ידו ,נ ה נ ה מ א ה ד ה כ ל ל י ת ע ל ישרו
ואנושיותו .א מ ו יהודית ,ה י ת ה ב ת ו ש ל ת ל מ י ד ח כ ם גדול ,ר׳ מ ש ה ליב חצסלד,
״ ר ב ה מ ד י נ ה ״ בהיידינגפילד ,שם ה י ת ה באותו ז מ ן ק ה י ל ה יהודית פורחת ,ו ב ה
מ ו ש ב ה ר ב נ ו ת ה מ ח ו ז י ת ש ל פרנקוניה ה ת ח ת י ת ־ .שאיפותיחם חחמריות ש ל
הוריו היו קטנות .מ ש א ל ת ם הגדולה ביותר ה י ת ה לראות א ת בנם כ ש ה ו א ג ד ל
כ ת ל מ י ד חכם .א ת ה ש כ ל ת ו ה כ ל ל י ת קבל בבית הספר שבכפר ,אולם מ י ל ד ו ת ו
ה ק ד ו מ ה ביותר ה י ה ר ו ב ז מ נ ו ש ל ה נ ע ר חסיקח מ ו ק ד ש ללימוד ה ת ו ר ה וחתלמוד,
ב מ י ו ח ד ת ח ת הדרכתו ש ל ה ר ב ה מ ק ו מ י ה מ ל ו מ ד ר׳ גרשון לוי .בהיותו בן ח מ ש
ע ש ר ה שנח ,שלחוהו הוריו ל י ש י ב ה הגבוהה בפירט ,ו ק ב ל ו ע ל ע צ מ ם קשיים
כספיים גדולים כ ד י לאפשר לבנם ל ה ת מ ס ר מ ש ך שנים ,כליל ,ללימוד התורה.
י ש י ב ה ז א ת ה י ת ה אז א ח ד המקומות המפורסמים ביותר ל ל י מ ו ד ה ת ו ר ה בגרמניה,
ו ב ר א ש ה ע מ ד ר ב י וולף המבורג ,א ח ד מ ג ד ו ל י דורו ולוחם ל ל א ח ת ב ע ד
האידיאלים היהודים העתיקים .ר׳ יהודה ליב הלברשטט ,הדיין המפורסם ש ל
הקהילה ,נ מ נ ה ע ל ר א ש י הישיבה .ה ת ל מ י ד ב ע ל הכשרונות המופלגים והרוח
ה א צ י ל י ת ה י ה ח ב י ב ם ש ל מוריו וחבריו .ב ח מ ש ש נ י ם ש ל לימוד נ מ ר ץ מ א ד
חונחו היסודות ש ל ידיעתו הרחבה ,ה מ ע מ י ק ה ו ה ש י ט ת י ת בש״ם ופוסקים.
בהיפרדו מ ן ה י ש י ב ה בגיל עשרים ,קבל ה ת ר ת הוראח מר׳ וולף ח מ ב ו ר ג ו ח ז ר
לויזנברון .בחייו ש ל ה צ ע י ר ה ח ל ה ע ת ה ת ק ו פ ה פ ו ר י ה ביותר ש ה י ת ה מ כ ר ע ת
ל ה ת פ ת ח ו ת אישיותו.
ל א ה י ה ל ר ב ב מ ב ר ג ר כ ל רצון ל ע ש ו ת א ת ת ו ר ת ו קרדום לחפור בו .ה ו א
פ ת ה ת נ ו ת ק ט נ ה ו ה ס ת פ ק מ מ ש באותו מינימום ש ה י ה ד ר ו ש למחיתו .כ ע ב ו ר
ש נ ת י י ם נ ש א ל א ש ה א ת קילה ,ב ת ו ש ל רבי זעקל וורמזר* ,ר ב ה ש ל ה ע י ר
פולדא ,ו מ צ א ב ה א ת ש ו ת פ ת ו לחיים ש ש ח ר ר ה אותו מ ד א ג ו ת כספיות כ כ ל
ש ה ד ב ר ע ל ה ב ל ה .ל י מ ו ד ה ת ו ר ה נ ש א ר עיסוקו ה ע י ק ר י ב כ ל ד ק ה פנויח ש ל
ש ע ו ת ה מ ם ובהלק גדול ש ל הלילה.
2הרבנות הועברה לאחר מכן ,בזמן הרב אברהם בינג ,לוירצבורג ,וחולקה יותר מאוחר
לרבנויות אחדות.
3אשתו של רבי זעקל וודמםר היתה נכדתו של הרב דוד שטראוס מפירט ,ומצד אביה
היתה בת משפחה קרובה של רבי נתן אדלר בפרנקפורט ,רבם של החתם סופר ושל
הרב אברהם בינג.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
4
ישנם סיפורים ע ל כ ר כ מ ה ה י ה לימוד התורה יקר ל ו .פרסומו ש ל ה ל מ ד ן
הצעיר הגדול ה ג י ע למרחקים .באותו זמן כבר פנו אליו בשאלות ע ל נושאים
ש ל ה ל כ ה ו ל י מ ו ד התלמוד .ה ת א ס פ ו סביבו תלמידים ,במיוחד כ א ל ה שביקשו
להתכונן ל ת פ ק י ד י רבנים .ב א ו ת ה ת ק ו פ ה חיבר א ת ראשון ספריו ב ה ל כ ה ״ נ ח ל י
דבש״ ]על הלכות חליצה[ ,אך ל א פ ר ס ם אותו א ל א כעבור עשרים ושבע שנים«.
ההסכמות ל ס פ ר זה מ ר א ו ת כ י ה ל מ ד ן הצעיר ז כ ה ל ה ע ר כ ה נ ל ה ב ת ש ל גדולי דורו.
5
בויזנברון ה ש ק ט ה חגיע ה ר ב במברגר ל ר מ ת ת ל מ י ד חכם ו מ ו ר ה הלכה
גדול ,אולי האחרון בגדולי ה ת ו ר ה שגדלו אך ו ר ק בתוך יהדות גרמניה .גם
מבחינה א ח ר ת ניכרו בו ה ת כ ו נ ו ת ש ל מ י ש ע ת י ד להיות מ נ ה י ג ש ל היהדות
החרדית .ה י ה לו מ ר ץ ורצון חסר פ ש ר ה לקום ב ע ד היהדות האמיתית .ב ש נ ת
ת ק צ ״ ו ) (1836כ י נ ס ה מ מ ש ל ת באוואריה א ס פ ה ש ל מ נ ה י ג י ם ונציגים ש ל
קהילות יהודיות כ ד י לדון ב ת ב י ע ו ת ״ מ פ ל ג ת הרפורמה״ לפיהן י ש להכריז ע ל
אמונות וחוקים יסודיים ביהדות כמיושנים.
ה מ ת נ ג ד י ם ליהדות המקורית ת ל ו תקוות גדולות בכנס זה ,אולם הודות
לטיעוניו ה מ ש כ נ ע י ם ש ל ח ר ב במברגר חםתיים זח בנצחון מ ו ח ץ לחרדים ובכשלון
לרפורמיים.
ת ש ו מ ת לב היהדות חחרדית פ נ ת ה יותר ויותר ל ר ב במברגר .ה ר ב ה ר א ש י
בינג מוירצבורג היד ,ח ו ל ה ובכסלו ת ק צ ״ ח ש ל ח באורח מ פ ת י ע אל הרב ב מ ב ר ג ר
כ ת ב ״ ה ת ר ת ה ו ר א ה ״ ו ה פ נ ה אליו א ת הקהילות הכפופות לו ,למקרה ש ל א יוכל
לפסוק להם הלכות ו ל מ ל א א ת תפקידיו הרבניים.
כ א ש ר פ ר ש ה ר ב אברהם בינג מ ת פ ק י ד י ו בקיץ ת ק צ ״ ח ) ,(1838נ ר א ה
הרב במברגר כ מ י ש נ ו ע ד ל ר ש ת א ת מקומו .וירצבורג היתד ,ל א רק מקום
מ ו ש ב ה ש ל רבנות ר א ש י ת א ש ר כפופים ל ה ערים וכפרים רבים ,א ל א כעיר
אוניברסיטה מ ש כ ה סטודנטים רבים א ש ר בשבילם ה י ה צורך חיוני בהדרכת
אישיות רבנית חזקה .צפו אז מ א ב ק ק ש ה ע ל הרבנות הזאת ,והרב ב מ ב ר ג ר
נ ת ב ע ב מ פ ג י ע ל ה צ י ג א ת מועמדותו .ואכן נבחר א ח ר י מ א ב ק ש ל קרוב לשנתיים,
כאשר א נ ש י הרפורמה ה ש ת מ ש ו בכל ט ע נ ה אפשרית ,ואף באיומים ,כ ד י ל מ נ ו ע
א ת מינויו .בניסן ת ״ ר ) (1840ח ח ל א ת ד ר כ ו ה ח ד ש ה בחיים ,ובכך נ פ ת ח ה
4פעם ישב בחנותו ,שקוע כולו בםוגיא תלמודית קשה ,כאשר לקוח נכנם לחנות .באי־רצונו
להפסיק את לימודו ,שאל אם אין במקום חנות אחרת ,והמשיך בלימודו .פעם אחרת
הוצעה לו שותפות שהיתר .מבטיחה לו הכנסה מסוימת ,אבל היתד .מרחיקה אותו מביתו
כמה ימים .אשתו ביקשה שינצל הזדמנות זו לשיפור מצבם הכספי הקשה ,ואז הוא
שאל אותה אם היתד .מציעה לו לנהוג כך אף אם היה נמנע ממנו לימוד התורה משך
שנה שלמה .״בודאי לא״ היתד ,תשובתה .״כמו כן לא אוכל לותד על הלימוד של ימים
אחדים .אעדיף לחיות בעוני מאשר להתרחק מהלימוד אפילו זמן קצר״.
5בין אלד .היו הרב הראשי שטרן מהמבורג והרב זליגמן פרום מפרנקפורט שהיה לאחר
מכן לחתנו.
6מהדורה ראשונה אלטונה תרי״ג.
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
ת ק ו פ ה ח ד ש ה ליהדות בבאווארירה ו מ ע ב ר לגבולותיה .פעולותיו ש ל ה ר ב
במברגר ,ש ה ו ק ד ש ו ת ח י ל ה ר ק למקומו ,ה ת פ ש ט ו א ל מ ע ב ר למחוזו ו ק ב ל ו
ח ש י ב ו ת מרובה.
ה ו א ה י ה ר ב מ ן הטיפוס ה י ש ן ש כ ל השראתו מ ן ה ת ש ו ק ה ללמוד ת ו ר ה
וללמדה .אולם ה י ה מ ו ד ע ה י ט ב ל מ ה ש נ ד ר ש באותם הזמנים מ מ נ ה י ג ש ל ה י ה ד ו ת
החרדית .א ח ד מ כ ל י ה נ ש ק העיקריים ש ל מ ת נ ג ד י ו ב ת ע מ ו ל ה ש ל פ נ י ב ח י ר ת ו
היתד• ה ט ע נ ה ש א י נ ו ש ו ל ט במדד• מ ס פ ק ת ב ש פ ה ה ג ר מ נ י ת ו ה ש כ ל ת ו ה כ ל ל י ת
לקויה .ה י ו ת ש מ ע ו ל ם ל א ה ת כ ו נ ן ל ש מ ש ב ר ב נ ו ת ל א ר א ה צורד לרכוש ה ש כ ל ה
כ ל ל י ת ב ש י ע ו ר ה ע ו ל ה ע ל המינימום .א ב ל ע ת ה ,מ ש ה ו ע מ ד ב ת פ ק י ד כ ל כ ך
אחראי ,ה כ י ר ש כ ד י להצליח ב ש מ י ר ת ה מ ו ר ש ת הקדושה ,ע ל י ו ל ה ש ת ו ו ת ב ה ש כ ל ת ו
ל א ל ה שקיוו ל ח ל ל א ת כבוד היהדות חחרדית .ת ו ך ז מ ן ק צ ר מ א ד ר כ ש ה ש כ ל ה
כ ל ל י ת נ י כ ר ת ש כ ל ל ה ש ל י ט ה ב ש פ ה היונית והלטינית ,וכמובן ב ש פ ה הגרמנית,
ב ה ה ש מ י ע א ת דרשותיו .ב ו ד א י ל א היתד .כ ל ז א ת מ ט ר ה לעצמה .ש ל א כ א ח ר י ם
מ ב נ י ז מ נ ו הגדולים ,ה ת נ ג ד עקרונית כ י הידיעות הכלליות ת ה י י נ ה ח ל ק מ ה ש ק פ ת
עולמו .ב כ ל ז א ת ה ח ל י ט ע ל לימודים א ל ה מ ת ו ר מסירותו ה ד ק ד ק נ י ת ל ת פ ק י ד
א ש ר ה ה ש ג ח ה ה ע ל י ו נ ה ה ט י ל ה עליו.
א ו ת ו השיקול ח ל ב ד א ג ת ו לחינוד ה כ ל ל י ש ל ב נ י הנעורים .ה ו א הבין כ י
ל א יהיו חדורים ברוח ה א מ ת א ם יבקרו ב ב ת י ה ס פ ר היומיים הכלליים ,ויקבלו
ל י מ ו ד י ה י ה ד ו ת ר ק ב ש ע ו ת מאוחרות א ח ר י הצהריים .הבורות ה י א א ו י ב ת ה
ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ש ל י ר א ת השמים .ל כ ן פ ת ח ב י ת ס פ ר יסודי י ה ו ד י ב ש נ ת ת ק ט ״ ו
) .(1855״ י ל ד י י ש ר א ל צריכים ל ק ב ל א ת חינוכם ב ב י ת ס פ ר י ה ו ד י ה מ ש ל ב ח י נ ו ד
כ ל ל י ודתי ,א ב ל א י ן ל ק ח ת מ ל י מ ו ד ה ת ו ר ה י ו ת ר ז מ ן מ ן הנחוץ .מ ט ר ת ה ח י נ ו ד
ה כ ל ל י ורוחו צריכים לחיות כ ד ש ל א יסכנו א ת אמונתנו״.
ה י ש ג ה ש ו ב נוסף קשור ב ב ת י ה ס פ ר ללימודי היהדות שבמחוזו ,ל מ ע ל ה
מ ש ל ש י ם במספר .ה ו א ביקר בכולם ל פ ח ו ת פ ע ם א ח ת בשנה .כ א ן ע מ ד ב פ נ י
ה ב ע י ה א ל ל מ צ ו א מ ו ר י ם ב ע ל י ר ק ע יהודי שיהיו מסוגלים לגדל צעירים ש י ה י ו
הזקים באפיים ובהכרתם ,ו ב ע ל י ידיעות מספיקות .ב צ ע ר ר ב ר א ה א י ך ה ש כ ל ת ו
ה י ה ו ד י ת ש ל ב ע ל ה ב י ת הרגיל ה ל כ ה ו ה ת מ ע ט ה במהירות .מ נ י ן יבואו מורים
היכולים ל ה ע ב י ר ל ת ל מ י ד י ה ם א ת ה מ ס ו ר ת ? ג ם ה מ מ ש ל ה ד ר ש ה באותו ז מ ן
ד ר י ש ו ת ב ע נ י ן מ ק צ ו ע המורים היהודיים .ה ר ב ב מ ב ר ג ר מ צ א א ת התרופה ,ת ו ר
ה ת י ע צ ו ת ע ם רבנים אחרים ,בייםודו ש ל ס מ י נ ר למורים ,ש י ע נ י ק ה ש כ ל ה יהודית
ו כ ל ל י ת ב ש י ל ו ב ה ר מ ו נ י ע ל בסיס המסורת .ב מ ש י מ ה זו ע ס ק ב ת מ ה ו ה ת מ ס ר ו ת
י ו צ א ו ת מ ג ד ר הרגיל ,ב י צ ע א ת כ ל ה ע ב ו ד ה ה מ ו ק ד מ ת ה ן לארגונו ה פ נ י מ י ש ל
ה ס מ י נ ר ו ה ן ל ה ב ט ח ת ג י ב ו י כ ס פ י איתן .ב ש נ ת ת ר כ ״ ד ) (1864פ ת ח בוירצבורג
א ת ״ ה מ ו ס ד ה י ה ו ד י ל ה כ ש ר ת מורים״ א ש ר ע ד לסוף ימיו ה י ה נ ו ש א ל ד א ג ת ו
ה מ י ו ח ד ת ו ל פ י ק ו ח כ מ ע ט יום־יומי .ח ש י ב ו ת ו ל י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ה ו כ ר ה מהר ,ו ב מ ש ד
ש ב ע י ם ו ח מ ש ש נ ו ת קיומו ה י ה ה מ ו ס ד מ ק ו ר ר ב כ ח ש מ מ נ ו ק י ב ל ו ק ה י ל ו ת
ו ב ת י ס פ ר רבים מורים חרדיים מעולים ,ה ן ל מ ק צ ו ע ו ת ה י ה ד ו ת ו ה ן ל נ ו ש א י ם
כלליים,
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ.
באשר לפעילותו הספרותית אנו מוצאים כ י יצירותיו הידועות ביותר ש ל
הרב במברגר עוסקות באותן מצוות א ש ר מ ת ו ך בורות זלזלו בהן א ו ש ל א
קיימו א ו ת ן כראוי ,כ פ י ש ר א ה ה מ נ ה י ג ה ד ג ו ל במחוזו הגדול .ה ל מ ד ן הגדול
נ מ נ ע מלפרסם ספרים שיראו א ת חריפותו בפלפול ,ו נ ת ן עדיפות ראשונה
לספרים שהיו נחוצים לחיי היהדות במעשה .הראשון מספריו שחודפס ״ מ ל א כ ת
שמים״ עוסק ב ה ל כ ו ת כ ת י ב ת םת״ם .ב ה ק ד מ ה ה ו א מ ב י ע א ת ד א ג ת ו שסופרים
לא יצליחו ע ו ד ל ה ג י ע בלימוד המקורות לידיעות המקיפות הנחוצות ש ל
הדינים המוסברים הרבים .ספרו ה ו א יצירת מ ו פ ת ה מ ב ו ס ס ת ע ל ש״ם ,ראשונים
ואחרונים ,ו ב ה פוסק ה מ ח ב ר בין ש י ט ו ת מ נ ו ג ד ו ת ומציע ,ברוב ענוה ,א ת
שיטתו חוא ,במקום ש י ש בכך צורך .בחלק העיקרי ה נ ק ר א ״ ח כ מ ה ״ ה ו א מ ר צ ה
א ת הדינים באופן ש י ט ת י ובלשון צחח .בחלק ה ש נ י ״ ב י נ ה ״ ח ו א מ ו ס י ף ה נ מ ק ה
מפורטת ש ל פ ס ק י הלכותיו שבספר .זהו ס פ ר מדריך מ צ ו י ן לסופרים ,אשר
נ ת ק ב ל ב ה ע ר כ ה בעולם הלומדים.
7
א ת ספרו ה ש נ י ״אמירה לבית יעקב״ ה פ נ ה ה ר ב במברגר לאשר• היהודיה.
הוא ה ג י ע ל מ ו ד ע ו ת ברורה ע ל הסכנות ה מ א י י מ ו ת ע ל ט ח ר ת ח י י הנישואין ,הן
מ צ ד הבורות ו ה ן מ צ ד רצון רע .היכן ת מ צ א ה א ש ה היהודיה הדרכה מ ו ס מ כ ת
באותן הלכות א ש ר בהן תלויות קדושתם ושלמותם ש ל ח י י ה מ ש פ ח ה ? ה ר י
א י א פ ש ר ה י ה להשאיר ע ו ד ענין ז ה ב י ד י האמהות .פרסום ס פ ר ק ל להבנה,
ת מ צ י ת י ומספיק ,זו נ ר א ת ה ה ד ר ד ה ב ט ו ח ה ביותר .ה ל מ ד ן הגדול ל א ר א ה ז א ת
מ ת ח ת כבודו ל ח ב ר מדריך ע מ מ י כזה .ובאמת ,מ י י כ ו ל ה י ה ל ק ב ל ע צ מ ו
מ ש י מ ה זו א ם ל א א י ש ב ע ל ס מ כ ו ת ? ו ב כ ן כ ת ב ה ר ב במברגר חיבור זה ע ל
״ ד י נ י נ ד ה ח ל ה ו ה ד ל ק ת ה נ ר ״ ע ם נ ס פ ח ע ל ד י נ י מ ל י ח ת בשר .הספר נ כ ת ב
ב ש פ ה ה ג ר מ נ י ת ובאותיות עבריות .ב ה ק ד מ ה ה ו א מ ד ב ר ב מ ל י ם רציניות ואבהיות
ע ל קדושתן ש ל החובות הללו ה מ ו פ ק ד ו ת ב י ד י האשד .היהודיה .הספר ה ו פ י ע
במחדורות רבות ב י מ י חייו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ו ל א ח ר מ כ ן ,ולא נגזים א ם נ א מ ר
כ י ה ו א מ ק ו ר מ ת מ י ד ש ל ב ר כ ה ל ש מ י ר ת ה ש ל ט ה ר ת המשפחה.
8
גם ספרו ה ב א נ ו צ ר מ ת ו ר ע נ י נ ו בדינים ב ע ל י ח ש י ב ו ת מ ע ש י ת דחופה.
ה ו א ר א ה ב ד א ג ה רבד• א ל נעלם ב ה ד ר ג ה א ו ת ו טיפוס ש ל ש ו ח ט י ם א ש ר היו
ב ע ל י ידיעה ש ל מ ה ש ל א ו ת ם הלקים ב ש ״ ס ופוסקים ש נ ג ע ו ב מ ק צ ו ע ם הקדוש.
כ ן ר א ה ש ח ס ר ס פ ר ה מ ל ק ט דינים א ל ה באורח ת מ צ י ת י ומוסמך ,ולכן
החליט לתת ב ל י השוחט ספר המתאר דינים אלה בשפה ב ת ר ה ובהרצאה
שיטתית .ספרו ״ מ ו ר ה ל ז ו ב ח י ם ״ ה ל .ל ס פ ר ה מ ק ו ב ל לדורות ש ל שוחטים.
9
7מהדורה ראשונה פירט תרי״ח.
8בשנת
מאחר
פרסם
זכתה
תר״ע פרסם את הססר נכדו ,הרב זעקל במברגר מבאד־קיסיגגן ,באותיות גרמניות,
ששינוי הנסיבות חייב זאת ,וגם בצורה זו הופיעו מהדורות רבות .בשנת תש״ה
בנו של הנ״ל ,הרב שמחה במברגר ,בארץ ישראל ,תרגום עברי ואותה מהדורה
להערכה חמה מצד גדולי תורה בארץ הקודש ,תרגום אנגלי נמצא בהכנה.
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ח ל ק ה ע י ק ר י ״ ה ל כ ה סדורה״ ה ו א נותן בדרך
ע ל ה נ ו ש א ב ל י לציין א ת העיון הנרחב במקורות
״ ת ו ס פ ת ה ל כ ה ״ ה ו א נ ו ת ן חומר ל י ד י ע ה ע מ ו ק ה
ע ל ש א ל ו ת ק ש ו ת יותר ,במיוחד כ א ל ה אשר בחלק
ברורה ומדויקת א ת ה ה ל כ ו ת
שעליהם ה ן מבוססות .ב ה ע ר ו ת
יותר ,ל ה ח ל ט ת בעל ס מ כ ו ת ,
הראשון נ ש א ר ו ת ללא ה כ ר ע ה .
ג.
ר ב ה ש ל וירצבורג ה י ה גאון במובן ה א מ ת י ש ל המלה .זמן ל א רב א ח ר י
ש ע ל ה לכם ה ר ב נ ו ת ה ח ל ו ת ל מ י ד י ם להתקבץ ,ל ש ב ת לרגליו ,ווירצבורג היתד,
ש ו ב מ ר כ ז ללימוד התורה ,א ח ת האחרונות שבישיבות הגדולות בגרמניה .י ח ד
ע ם פעולותיו המגוונות ה ו א מ צ א א ת הזמן ל ת ת ש נ י שיעורים כ ל יום.
בשיעורים א ל ה נ ר א ת ה ל מ ד נ ו ת ו ה מ ק י פ ה וחריפות ש כ ל ו ה ט ב ע י ת ,ו ת מ י ד ה ש ת ד ל
ל ה נ ח ו ת א ת ת ל מ י ד י ו מ ן ה ת ל מ ו ד ל פ ס י ק ה הסופית בשלחן הערוך .כ מ ו בספריו
כ ן בשעוריו צ מ צ ם א ת ה פ ל פ ו ל במתכוון ,כ ד י להפיק מ ס ק נ ו ת מ ע ש י ו ת מהלימוד.
ר ב נ י ם ו מ נ ה י ג י ם רבים יצאו מישיבתו ,ב א מ צ ע ו ת ת ל מ י ד י ו קיים י ד י ע ת ה ת ו ר ה
ו נ א מ נ ו ת למםורתנו בכל אירופה המרכזית ו ה מ ע ר ב י ת ב מ ש ך דורות .ל י ש י ב ת ו
היתד! ה ש י ב ו ת מ ר ו ב ה גם ל ת ל מ י ד י האוניברסיטה ,שקיבלו מ מ נ ו ס ם נגד מ ג מ ו ת
ה ה ת ב ו ל ל ו ת ש נ ב ע ו מ ה מ ד ע המודרני ,שהיו מסוכנות לצעירים ש ח ס ר ל ה ם
החיזוק ש ב י ד י ע ה א י ת נ ה ש ל תורה.
ד.
ל א הזכרנו עדיין א ת כל יצירותיו ש ל ה ר ב במברגר .בנו ר׳ ש מ ח ה ה ו צ י א
א ת כ ת ב י ד פרים ש ל ״הלכות רבינו יצחק בן רבי יהודה איבן ג י א ת ״ ) ״ ש ע ר י
ש מ ח ה ״ ( .ל ס פ ר ז ה הוסיף ה ר ב ב מ ב ר ג ר הערות חשובות ,תיקון שגיאות ,בירור
המקורות לפירושיו ש ל ה ר י ״ צ ג י א ת והשואת כ ת ב ח י ד ע ם מ ו ב א ו ת מ ש י ט ו ת י ו
ש ל ה ר י ״ צ ג י א ת בספריהם ש ל ראשונים אחרים.
10
פ ר י ש נ ו ת י ו ה ר א ש ו נ ו ת בויזנברון ה י ה ספרו ״ נ ח ל י ד ב ש ״ ע ל הלכות חליצה.
ל מ ר ו ת ה מ ל צ ו ת י ה ם ה ח מ ו ת ש ל גדולי א ו ת ה תקופה ,כגון ר׳ וולף המבורג ור׳
מ נ ד ל קרגוי ,ד ח ה א ת פרסום הספר .צ ר כ י ה ז מ ן חלוחצים י ו ת ר אילצו א ת ר ב ה
ש ל וירצבורג ל כ ת ו ב ו ל פ ר ס ם ת ח ל ה עבודות בעלות ח ש י ב ו ת מ ע ש י ת לאותו זמן.
חםפר ״ נ ח ל י ד ב ש ״ נ ש א ר בכתובים מ ש ך י ו ת ר מ ע ש ר י ם ו ש ב ע שנים ,אולם כ ל
א ו ת ו ז מ ן ל א מ ש ך ה מ ח ב ר א ת ל י ו ממנו ,ת י ק ן והשלים ,ע ד א ש ר ה ו פ י ע ס ו ף
סוף בשנת ת ר כ ״ ז .
1 1
גדולי ת ו ר ה שיבתו א ת הספר כ י צ י ר ת מ ו פ ת ע ל נושאו .בסוף הספר נוספו
ת ש ו ב ו ת א ח ד ו ת ה מ ר א ו ת כ ב ר א ת ה ת ע נ י נ ו ת ו ב ב ע י ה ש ל ״ א ל תקרי״ ,ל ה ה ו ק ד ש ה
ע ב ו ד ת ו ה א ח ר ו נ ה ״קורא ב א מ ת ״ .מבקרים מודרניים ש ה ע ז ו לפגוע ב ק ד ו ש ת
1 2
9מהדורה ראשונה פירט תרכ״ג.
10חלק אי ,פירט תרכ״א; חלק ב׳ פירט תרכ״כ.
11פורםמ בפרנקפורט.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ת נ ״ ך ע ל י ד י תיקונים בנוסח ,ניסו להצדיק א ת ש י ט ת ם ע ל י ד י ה ס ת מ כ ו ת ע ל
פירושי ״ א ל תקרי״ .ה ר ב ב מ ב ר ג ר הפריך א ת ה נ ס י ע ו ת למצוא ב מ א מ ר י ״ א ל
תקרי״ שיקולים ביקורתיים ש ל ת נ א י ם ואמוראים .ב ה ק ד מ ה ה ר א ה איך הנטיות
לבקורת ה מ ק ר א ח ן מ נ ו ג ד ו ת לגמרי לרוח חז״ל .במקוריות ר ב ה ו ב ה ב נ ה פ ר ש נ י ת
נ פ ל א ה ה ו א מ ו כ י ח כ י פירושי ״ א ל ת ק ר י ״ לעולם א י נ ם מכוונים ל ת ק ן א ת הכתוב.
לעתים קרובות הם מבוססים ע ל מ ש מ ע ו ת כ פ ו ל ה ש ל ה מ ל ה הנדונה ,ושוללים
פירוש לכאורה סביר י ו ת ר כדי ל ה ד ג י ש נכונותו ש ל פירוש א ח ר הנותן א ת
ה מ ש מ ע ו ת ה א מ י ת י ת ש ל ה מ ל ה בהקשר .לעתים קרובות ע ו ד יותר מ צ י י ן ״ א ל
ת ק ר י ׳ /ב א מ צ ע ו ת דמיון ש ת י מלים בצליל א ו ב מ ש מ ע ו ת ,כ י רעיון או לקח
מסוים מ ו ב ע באותו פ ס ו ק במקרא .ב ע ו ד ה ת ע נ י נ ו ת ו העיקרית היתד .נ ת ו נ ה לבעיות
ה ל כ ת י ו ת ותלמודיות ,ה ר י ש ל ט ב א ו ת ה מדד .גם בדקדוק ה מ ק ר א ובפרשנותו,
בהעמידו לרשותם א ת ידיעותיו הנרחבות ב ת ל מ ו ד ובמדרשים.
ה ר ב ב מ ב ר ג ר ה ש ת ת ף ג ם ב ה ו צ א ת ח מ ש ה ח ו מ ש י ת ו ר ה עם פירושים קצרים,
ט כ ס ט מדויק ותרגום .״ ה מ ו ס ד ה ח ר ד י ל ת נ ״ ך ״ ש ה ו א יסד י ח ד ע ם רבנים אהרים,
ה ע מ י ד מ ה ד ו ר ת ח ו מ ש זולה זו לרשות הציבור היהודי ובכך פ ע ל נ ג ד כוונות
החוגים ש ל מ ב ק ר י המקרא.
ה.
מ כ ל העולם הגיעו א ל הרב ב מ ב ר ג ר ש א ל ו ת ה ל כ ת י ו ת להכרעה .ה י ח מ ו כ ר
י ח ד ע ם רבי י ע ק ב א ט ל י נ ג ר מ א ל ט ו נ ה ,כ ב ע ל ה ס מ כ ו ת ה ה ל כ ת י ת ליהודי ג ר מ נ י ה
ב א מ צ ע ה מ א ה ה־ ,19ה ן ב ש א ל ו ת אישיות ו ה ן בשאלות בעלות ח ש י ב ו ת כ ל ל י ת .
לא רק ל מ ד נ ו ת ו ונםיונו ה מ ע ש י בלבד ,אלא ,ובמיוחד ,מסירותו ה מ ו פ ל ג ת נ ת נ ו
לשואל א ת ה ו ד א ו ת כ י ג ם ש א ל ה ש נ ר א י ת ק ט נ ה ת ז כ ה לעיון רב .ח ל י פ ת ה מ כ ת ב י ם
ה ה ל כ ת י ת ש ל ו כ ל ל ה א ת גדולי דורו ,כגון ,ר׳ שלמד .קלוגר מ ב ר א ד י ו ב י ת הדין
בפרשבורג .ה ש א י ר אחריו כרכים רבים ש ל תשובות ,אולם ה ב י ע א ת מ ש א ל ת ו
כ י ל א תפורסמנה ,כ י בענותנותו ח ש ש ש ל א ת מ י ד ה ת ש ו ב ו ת ד י מוסמכות ,ה י ו ת
ש ל ע ת י ם קרובות ה י ה עליו ל ת ת תשובותיו ת ו ך ז מ ן קצר .ד ע ת ם ש ל ה ת ר ו ת
ה ב א י ם אחריו ע ל י ו מ ש ת ק פ ת ב ע ו ב ד ה שגאונים כגון ר׳ י צ ח ק א ל ח נ ן ספקטור
מ ק ו ב נ ה ,ה נ צ י ״ ב מ ו ל ו ז י י ז ור׳ י ״ ל ד י ם ק י ן הכריעו ב ת ש ו ב ו ת י ה ם לבנו
ר׳ מ ״ א ב מ ב ר ג ר מקיםינגן ,כ י בכל ז א ת י ש לפרסם א ת ה ת ש ו ב ו ת ,ו כ ד י ל כ ב ד
1 3
1 4
1 5
16
1 7
1 8
12
13
14
15
16
17
18
החלק הראשון על ״אל תקרי בתלמוד״ פורסם בשנת תרל״א )פרנקפורט( ,החלק השני
על ״אל תקרי במדרשים״ בשנת תרל״ה )מאינץ(.
נפטר בשנת .1870
לדוגמה ביטול יום טוב שני של גלויות ,עליו דובר באיטליה.
ראה הקדמה ל״זבר שמחה״ עמ׳ 8הערה .4
ראה שו״ת ״משיב דבר״ חלק א׳ סימן כ״ד.
ראה שו״ת ״נטיעה של שמחה״ הקדמה ,הערה.
הרב זעקל במברגר מבאד קיסינגן נכדו של הרב מוירצבורג פרסם )דווה תרפ״ח( ״נטיעה
של שמחה״ ,תשובות הרב י״ד במברגר לבנו מ .ל .במברגר .בספר אחר שפורסם על ידי
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ת מ ש א ל ת ו ״ ע צ ת י . . .שיכתבו ב ה ה ק ד מ ה ש ד ע ת ו ה ק ד ו ש ה ה י ת ה ל ב ל י ל ס מ ו ך
ל ה ל כ ה ל מ ע ש ה ע ד שיעיין ה י ט ב הקורא בהם א ם ה ו א בר ם מ כ א ו י ו ד ע ל פ ל ס
ה ד ב ר לאישורו ,כ י ל א ב א הגאון ה מ ח ב ר רק לעורר לב ה מ ע י י ן ו ת ן לחכם ויחכם.
ו א ז יהיו יוצאים א ת ד ע ת כ ב ו ד אביהם ז צ ״ ל א .
18
ג
ש מ ו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר כ ס מ כ ו ת ה ל כ ת י ת הכנים א ו ת ו ב ש נ ו ת חייו ה א ח ר ו נ ו ת
ל מ ח ל ו ק ת ב ע ל ת ח ש י ב ו ת גדולה ו ב ע ל ת מ ס ק נ ו ת מרחיקות לכת .ב ש נ ת
ת ר ל ״ ב ) (1872הביעו א ר ב ע מ א ו ת רבנים מגרמניה ,ה ו נ ג ר י ה ורוסיה א ת ד ע ת ם
כ י אסור ל ח ב ר י ה החרדיים ש ל ה ק ה י ל ה היהודית )הכללית( ב ו י נ ה ל ה מ ש י ך
בחברות זו ,מ א ח ר ש ה נ ה ל ת ה הנהיגה רפורמות ח מ נ ו ג ד ו ת לתורה .ע ל ל י ״ ח ו ק
ה י צ י א ה ״ הפרויםי מיום 28ביולי 1876ה צ ל י ח ה היהדות ה ח ר ד י ת א ח ר י מ א ב ק
מ מ ו ש ד ל ה ש י ג א ת הזכות לפרוש מ ה ק ה ל ה הרשמית .ע ת ה הכריז ה ר ב ש מ ש ו ן
ר פ א ל ה י ר ש מ פ ר נ ק פ ו ר ט כ י ע ל כ ל ח ב ר י קהילתו ל ב ט ל א ת חברותם ב ק ה י ל ה
ה כ ל ל י ת .כ א ש ר נ ש א ל ל ד ע ת ו )בשנת (1877הסכים ה ר ב במברגר ,כ י הויתורים
ה ק ט נ י ם ש ה ק ה י ל ה הציעה ,אינם מספיקים .בהיותה מ ו ט ר ד ת ע ל י ד י הםכון
כ י חברים חרדיים רבים יפעלו ע ת ה ל פ י ח ח ל ט ת מ נ ה י ג י ה ם הרבניים ,נ א ל צ ה
ה נ ה ל ת ה ק ה י ל ה ה כ ל ל י ת ל ה ע נ י ק ויתורים מ ת א י מ י ם י ו ת ר ש ה י ה בהם מ ש ו ם
ש י נ ו י מ ו ח ל ט בגישתה .ה י א ה ס כ י מ ה ל ת ת לחברים חחרדיים א ת כ ל ה מ ו ס ד ו ת
ה נ ח ו צ י ם ש י ו ע מ ד ו ת ה ת ש ל י ט ת ה ה ב ל ע ד י ת ו ה ע צ מ א י ת ש ל ה י ה ד ו ת החרדית.
כ מ ו כ ן שוחררו החברים חחרדיים מ כ ל המסים וההיטלים ש י ש מ ש ו ל מ י מ ו ן
ה ה ח ז ק ה ש ל מ ו ס ד ו ת ד ת י י ם וחינוכיים ב ע ל י א ו פ י א נ ט י מסורתי .חברי ה ק ה י ל ה
ה ה ד ד י ת פ נ ו ש נ י ת א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר וביקשו ש י ש פ י ע ע ל חברים חרדיים ש ע ד י י ן
ל א פ ר ש ו מ ק ה י ל ה הכללית .ה ר ב במברגר סירב ,ש כ ן ה י ת ה אפשרות ש צ ע ד י ו
הרב זעקל במברגר ״זכר שמחה״ )פרנקפורט תרפ״ד (.המכיל תשובות אביו רבי שמחה
מאשפנבורג ,שהיה בנו הבכור של הרב י״ד במברגר ,הוסיף כמה מתשובות של סבו,
וכן בהערות לספר ״זכרון אברהם״ )פרשבורג תרנ״ב( שפורסם אף הוא ע״י הרב זעקל
במברגר .גם בספרים אחרים כלולים תשובות של הרב י״ד במברגר ,כגון •בנין ציוך
של הרב יעקב עטלינגר ,וכתב העת הרבני ״שומר ציון הנאמן״ שנערך ע״י הרב יעקב
עטלינגר.
עיין גם בספרי שנים מבניו ,הרב נתן )יורשו ברבנות בוירצבורג( והרב שלמה מםנהיים.
בהקשר זה יש להזכיר כי חמשה מתוך ששת הבנים של הרב י״ד במברגר היו רבנים
ידועים )נוסף על אלה שכבד נזכרו לעיל ,היה בנו רבי זעקל דיין בפרנקפורט( ,ושלש
בנותיו היו נשואות לתלמידי חכמים ,הרב אונא ,והרבנים אדלר בקיצינגן ופרום
בפרנקפורט .רבים מנכדיו המשיכו במסורת ושימשו ברבנות במקומות שונים בגרמניה.
באשר לכתביו שלא פורסמו ,היתד .אבידה שאין לה המורד* כאשר אחדים מכתבי היד
הגדולים משנות חייו האחרונות הושמדו בזמן השואה.
18א אלה דברי ר׳ יצחק אלחנן םפקטור המסתמך על תקדימים של הש״ך ושרי מגדים.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יביאו ל ת ו צ א ה ה פ ו כ ה מ א ח ר ש ה נ ס י ב ו ת ש ש ו נ ו י כ ל ו לשנות א ת החלטתו .כ א ש ר
ל ח צ ו ע ל י ו לבוא )לפרנקפורט( ,הסכים באי־רצון ,ו א מ נ ם ה ג י ע ש ם ל מ ס ק נ ה כ י
הויתורים נשאו א ו פ י כ ל כך ק י צ ו נ י ש ל א ה י ת ה ע ו ד ח ו ב ה לפרוש מ ה ק ה י ל ה
הכללית .פרסום ש נ י ת ן לענין ע ל י ד י כ ת ב ה ע ת ו נ א י ת מ ט ע ה ע ל ה ח ל ט ת ה ר ב
ב מ ב ר ג ר אילץ א ו ת ו ל ע נ ו ת כ י ה ח ל ט ת ו כ פ ו פ ה ל ת נ א י ם חכרחיים מסוימים )ראה
לעיל( .ה ר ב ש .ר .ה י ר ש ה פ נ ה עתה ,ב ה ג נ ה ע ל דעתו ,״ מ כ ת ב גלוי״ א ל ה ר ב
במברגר ,ו ז ה ע נ ה ״ ת ש ו ב ה גלויה״ .ה ר ב ש .ר .ה י ר ש פ ר ס ם ״ מ כ ת ב גלוי״ שני,
ה פ ע ם ה ר ב ב מ ב ר ג ר נ מ נ ע מלענות .בהיותו ח ד ו ר ד א ג ה ע מ ו ק ה לשלום בתוך
שורות החרדים ,א ף א ס ר פרסום ת ש ו ב ו ת ע ל ל י מ י ש ה ו א מ ת ל מ י ד י ו א ו
מחסידיו* .
1
ל א היתד .ב ה ח ל ט ת ה ר ב ב מ ב ר ג ר כ ל פ ש ר ה ש כ ן ה י ה ה ו א ה מ ת נ ג ד החריף
ביותר לרפורמה מ כ ל סוג שהוא .ה ו א ה י ה מודרך א ך ורק ע ל ל י מ ר ו ת ו
מ ו ח ל ט ת ש ל ה ד י ן כ פ י ש ר א ה אותו .ל א קבל א ת ה ט ע נ ה כ י ב ה י ש א ר ם ב ק ה י ל ה
ש א י נ ה מ ב ו ס ס ת ב ש ל מ ו ת ע ל התורה ,מ ו ד י ם חחברים החרדיים בקיומן ש ל ש ת י
ה ש ק פ ו ת ע ל היהדות א ש ר ש ת י ה ן חוקיות ומוצדקות ב א ו ת ה מדה .להיפר,
ה ו א ר א ה ב ק ה י ל ה כ ז א ת רק ק ש ר רופף בין י ח ל י ם ל מ ט ר ו ת מסוימות ,בעיקר
סוציאליות ,ומעולם ל א ר א ה ה נ ה ל ת ג ו ף כ ז ה כייצוג ח ו ק י ש ל ק ה י ל ה ל ו ד י ת .
ה ק ה י ל ה ה א מ ת י ת ,ז ה ה י ה א י ג ל ם ש ל החברים חחרדיים ,ע ל מ ו ם ד ו ת ל ם חחרדיים
ו ה נ ה ל ת ם ה ע צ מ י ת ,ל מ ר ו ת ש כ י ח ל י ם ה ם נשארו ב מ ס ג ר ת ״ ה ק ה י ל ה ״ הכללית.
ד ע ת ו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ה ו ב נ ה ו ה ו צ ג ה לעתים קרובות ש ל א כראוי ,ה ן ע ל ל י
מזדהים ו ה ן ע ל ל י מ ת נ ג ד י ם .ה נ ק ל ו ת ד ל ה ל ן מ ר א ו ת א ת ג י ש ת ו באופן ב ר ו ר :
ה ו א ח ח ל י ט כי ,א ם יקוימו ת נ א י ם מסוימים שהתנה ,ה ר י אין ח ו ב ה לפרוש
מ ה ק ה י ל ה הכללית.
מעולם ל א ח ז ר ב ו מ ה ח ל ט ת ו ה מ ו ק ד מ ת יותר כ י י ש ח ו ב ה לפרוש מ ה ק ה י ל ה
ה כ ל ל י ת כ ל ע ו ד ה ת נ א י ם הללו ל א קוימו.
_ מ ע ו ל ם לא ה ת נ ג ד לפרישה ,א ף אם נ ע ש ו א ו ת ם ויתורים.
הצדיקה את
הרפורמה
והליברליזם
בראותם
עצמם
החלטתו מעולם לא
כחוקיים ב ת ל היהדות.
ש ת י ה ג י ש ו ת ב ש א ל ת ״ ה פ ר י ש ה ״ הביאו ת ו צ א ו ת ח ש ו ב ו ת ל ה ת פ ת ח ו ת
היהדות החרדית .ל א נ ש י ״האויםטרים״ )העוזבים א ת הקהילות הרשמיות( הזכות
ש י צ ר ו מבצרים ע צ מ א י י ם ש ל חיים חרדיים ,אבל ה ל .ע ל י ה ם ל ה ש ל י ם ע ם א י ב ל
כ ל ה ש פ ע ה י ש י ר ה מ ח ו ץ לשורותיהם .ה ד ב ק י ם ב״ניכט־אויםטריט״ ) מ י ש ל א
רצו לעזוב א ת ה ק ה י ל ו ת הרשמיות( ש ל א ח ת כ ו א ת כ ל הקשרים ,ה ס ת כ נ ו ב ק ב ל ת
ה ש פ ע ה ל ר ע ה מ ה ה ש ק פ ו ת ה א נ ט י ־ ת ו ר נ י ו ת ש ל א נ ש י הרפורמה ,אולם ,מ א ל ך
19מתוך חליפת מכתבים שניהל לאחר מכן עם גדולי הונגריה )לא פורסמה( נראה כי הרב
במברגר דבק בהחלטתו.
ראה גם שרית זכר שמחה סימן ר״ל שהרב הציע להביא את הויכוח להחלטתו של בית
דין בלתי־תלוי ,אולם הצד שכנגד סירב.
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
גיסא ,יכלו לקיים א ת ה ש פ ע ת ם ע ל רבים א ש ר ב ל ע ד י זה היו נסחפים ל ק ר א ת
ה ת ב ו ל ל ו ת וחוסר אמונה .בראייה ל מ פ ר ע ניתן לומר ,כ י ה ה ש ג ח ה ה ע ל י ו נ ה ר צ ת ה
ב ש ת י הדרכים כ ד י ל ש מ ו ר ע ל ה ג י ש ה המסורתית כגורם ע ק ב י ו מ ש פ י ע ב ת ו ך
היהדות.
ז.
נ ר א ה כ י אין צורך ל ו מ ר ש ל מ ד נ ו ת ויראת ש מ י ם הלכו יד ב י ד באופיו ש ל
ה ר ב ב מ ב ר ג ר כ מ ו ב כ ל ת ל מ י ד י חכמים אמיתיים .ו א מ נ ם כ ל הסיפורים ש נ מ ס ר ו
ע ל ל י ת ל מ י ד י ו ו ב נ י דורו מ ע י ד י ם ע ל יראת שמים ב ל ת י רגילה .אוירה ש ל
ק ד ו ש ה ה י ת ה מ ס ב י ב ו והורגשה בכל דבריו ומעשיו .גם מ נ ה ג ק ל ז כ ה ל ש מ י ר ת ו
ה ק פ ד נ י ת ביותר .גםתפק ב ש ת י ד ו ג מ א ו ת כ ד י להראות זהירותו ה ר ב ה ו ר ג י ש ת ו
המוסרית.
ב א ו ת ם הזמנים ה י ה צריך לשלם מ ם ק ט ן ב ע ד מ ע ב ר ע ל ג ש ר ; ה ו א ע מ ד
ע ל כ ד ש ה ג ו ב ה ה ל א ־ י ה ו ד י י ת ן לו ק ב ל ה ע ל התשלום .ה ר ב ב מ ב ר ג ר ח ש ש
ש י כ ש י ל א ת ה ג ו ב ה ל א למסור א ת הכסף לבעליו .ה ג ו ב ה י ה י ה אשם ב ה ח ז ק ת
כ ס ף ש א י נ ו שלו ,והוא ע צ מ ו י ה י ה א ש ם בגרימת מעילה .ב ש ל ח ו מ כ ת ב ב א מ צ ע ו ת
ש ל י ח ש ל ו במקום ב א מ צ ע ו ת ה ד א ר ה י ה ק ו ר ע בול דאר ,ש כ ן ה ח ז י ק ה ה מ ד י נ ה
א ת זכות המונופול ע ל ה ע ב ר ת דאר .מ ד ו ת י ו ה י ו נפלאות .ה י ה ע ק ב י וקפדן ,א ב ל
א פ י ל ו מ ת נ ג ד י ו הודו כ י כל מ ע ש י ו ו כ ל דבריו נ ב ע ו מ ת ו ך ה כ ר ה ו ת ו ם לב ו ל א
כוונו א ף פ ע ם ל צ ע ר מ א ן דהו .יחסו לעניים ומדוכאים ג י ל ה לב מ ל א א ה ב ה
ו א נ ו ש י ו ת .ל א ר ק ד א ג ליחידים אלה ,א ל א א ף י צ ר מ ו ס ד ו ת לטובתם .כ ד
ה ב י א ל ה ק מ ת ב י ת חולים יהודי בוירצבורג .ד א ג ת ו ה א ו ה ב ת יוחדה ל ת ל מ י ד י
ה כ מ י ם ולעניים ש ב א ר ץ ישראל ,ורבות ע ש ה ל ת ת להם ת מ י כ ה וסעד .י ח ד ע ם
אחרים פ ע ל כ ד י להקים ב ש נ ת ת ר ל ״ ג ) (1873ב י ת חולים יהודי בירושלים ,א ס ף
סכומים ניכרים ל מ ט ר ה זו ,ו כ צ ע ד ראשון נ ש ל ח ל ש ם ר ו פ א יהודי .ל א ז כ ה
לראות א ת ה ג ש מ ת הפרוייקט ,שהושגה ,כ ע ב ו ר שנים רבות ,ב פ ת י ח ת ב י ת החולים
20
20ישנו סיפור אפייני על איש עני שבא אליו באמצע שיעור שנתן לתלמידיו והתלונן
שהוא זקוק לנעליים .הוא הפסיק את השיעור ונתן לו נעליים משלו .כאשר התלמידים
העירו שאלו נעליו הטובות ביותר שקנה לפני זמן לא רב ,ענה בפשטות ״נעליים
קרועות יש לעני ,עלי לתת לו את הטוב ביותר״ — .אלמנה עניה בכפר בסביבה
סיפרה לל על עניותה האיומה .הוא יעץ לה לעבור לוירצבורג וכאן ידאג לה ,וכן עשה עד
לסוף ימיה ,כאשר שמע על מותה ,הצטער שמצור ,זו נטלה ממנו — .ריחוקו מכל
אנוכיות היה מפורסם .אחד ממעריציו הציע לו פעם סכום כסף גדול כמתנה .למרות
שהיה בעצמו בנסיבות של דוחק ,סירב לקבל את הכסף והציע לאיש לתת אותו לקרוביו
הוא ,הנצרכים .גם בויזנברון מעולם לא גבה כסף מתלמידיו ,ואף הצליח לתמוך מתוך
אמצעיו הצנועים באלה מהם שנזקקו לכך — .אחד מבניו היה מאורס עם בתה של
משפחה אמידה מאד .לפני החתונה הפסידו פתאום את עשרם ,ואז העיר שרק עתה
הוא באמת מאושר מהתקשרות זו.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ע ר י צ ד ק בירושלים .אין ס פ ק כ י ה א ה ב ה ל ל א גבול ו ה ה ע ר צ ה ש ל תלמידיו
ומעריציו ו ה ה ע ר כ ה ה ג ד ו ל ה ל ה ז כ ה מ כ ל צד ,א ף ממתנגדיו ,נבעו מ ת כ ו נ ו ת
לבו כ מ ו מ ה י ש ג י ו האינטלקטואליים.
רבה ש ל וירצבורג נ פ ט ר באורח פ ת א ו מ י בבית ה כ נ ס ת ש ל וירצבורג ביום
ש נ י ש ל ס ו כ ו ת ת ר ל ״ ט ) (1878ב א מ צ ע ק ר י א ת התורה .כל י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ה ת א ב ל ו
י ח ד ע ם ק ה י ל ת ו ע ל ה א ב ד ה ל ל א ת מ ו ר ה ש ל א י ש ש ה ט ב י ע א ת ח ו ת מ ו ע ל חיי
החרדים ב א מ צ ע ח מ א ה ה־.19
ר ב ה ש ל וירצבורג זכרונו לברכה מ ו כ ר כ א ח ד האישים א ש ר
ל ה ש פ ע ת ם נ ש מ ר ו ת ו ר ה ו י ר א ת ש מ י ם בין י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ע ד לימינו אנו.
חודות
תפלתו של הרב יצחק דב האי במבמר
אברך את השם במקהלות ,ובתוך רבים אהללנו ,כי הפליא תסדו לי עד הנה ,ואליו
אתפלל ואתתנן ,עוד יכן לבבי ולבבי בני ותתני היקרים ונעימים אליו ,לאהבה וליראה
אותו ,עוד יתוקנו ויאמצנו לעבדו ולהתהלך לפניו באמת ובצדקה ,לפרוס נס אהבתו,
ולהרים דגל יראתו ,ישמתו כל התוסים בו ,עוד יזכנו להפיץ מעינות תכמת תורתו
הקדושה התוצה ,ולהביע רות מבינתה כנתל שוטף ארצה ,עוד יזכגו להרבות תסד,
ולתשב טוב על כל איש ,ולדבר טוב עם כל איש ,ולעשות טוב לכל איש ,בכל מקום
ובכל עת ,עד יקיים השם הטוב את דברו הטוב על ידי נביאו )יואל גי( לשפוך רותו
על כל בשר.
סיום הקדמה לספר מלאכת שמים ,מהדורא תגינא
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
יובל העשרים וחמש לרבנות בוידצבורג
בכתב העת ״הלבנון״ ,בעריכת ר׳ יחיאל ברי״ל בפרים ,הופיע בגליון ט ,שנה שניה,
ט׳ אייר תרכ״ה ידיעה על חגיגת חצי היובל לעליית הרב י״ד במברגר על כס הרבנות
בוירצבורג .להלן תוכן הידיעה.
ווירצבורג .ביום כ ״ ח ל ח ד ש העבר ,ח ג ג ה ע ד ת ישורון בק״ק ווירצבורג,
חג מ ל א ו ת ח מ ש ה ועשרים ש נ ה ל ש ב ת ש מ ה ע ל כ ס א כבוד הרבנות ח ר ב הגאון
המפורסם ברובי תורותיו ,ה ל א ה מ ה בחבוריו המופלאים ,מ ל א כ ת שמים ,מ ו ר ה
לזובחים ,א מ י ר ה לבית יעקב ,ועוד ,ה נ ו ד ע בגדולת וכשרון פעליו לשם ה ׳
ו כ ב ו ד ע מ ו כ ש ״ ת מ ו ״ ה י צ ח ק ד ו ב כ א מ ב ע ר ג ע ר נ ״ י א ב ״ ד ו ר ״ מ בעיר הנז׳
והמדינה .ביום ה ז ה מ ל א ה ע י ר ווירצבורג א ו ר ה זו ת ו ר ה ו ש מ ח ה וששון ויקר,
כ י מ ל ב ד ב נ י ה ע י ר באו לשוש ולשמוח ו ל ת ת יקר להרה״ג הנז׳ מ ר ח ו ק ומקרוב
רבים מ ר ב נ י ג א ו נ י ארץ וכן ש ל מ י ם מ ק צ י נ י ע מ נ ו כ ל ירא ו ח ר ד לדבר ה׳ ותורתו
ב א ו ווירצבורגה לשוש א ת ה ר ה ״ ג משוש ,ואלד .א ש ר רחק הדרך מ ה ם ש ל ח ו
ברכותיהם במכתביהם ,ג ם מ מ ר ו מ י ה ר ציון ה ג י ע לו מ כ ת ב ב ר כ ה ועל ר א ש ה
מ ז כ ר ת קדש ,ו ש ר י ה מ מ ש ל ה א ש ר ב ע י ר ג ם ה מ ה באו לברכו ,אין ק צ ה ל מ ר ב י ת
ה כ ב ו ד א ש ר ה נ ח י ל ו ה ו מ כ ב ד י ו מכיריו ומוקיריו מברכות פ י ה ם ו מ ת נ ו ת ידיהם,
ו ה ע י ר ווירצבורג צ ה ל ה ו ש מ ח ה !
ו ה נ ה ידענו כ י רבים מ ק ו ר א י הלבנון י א מ ר ו :״ מ ח ג י ם כ א ל ה א ש ר יחוגו
א ת י נ ו ב א ר צ ו ת א ש כ נ ז כ ב ר ש מ ע נ ו ונדעם ,ה א ף אין ז א ת שמה ,ביו״ט ש נ י ש ל
גליות ג ע ל ה נ פ ש ם ובחגים א ש ר יבדו מ ל ב ם נ פ ש ם חפצה״ .ע ל כ ן נודיע נ א מ נ ה
כ י ה ח ג א ש ר ה ו ח ג ב ע י ר ווירצבורג ה ג לה׳ הוא ,ו ה ה מ ו ן חחוגג י ר א י ה׳ ה י ו
א ש ר ל א זנו א ח ר י ה פ ס ל א ש ר ה ק י ם הזמן .האומנם כ י ראוי ונכון ה י ה כ י י ע ש ו
כ ל י ר א י ה ׳ א ש ר בארץ באיירען בכלל ובווירצבורג ב פ ר ט יום מ ש ת ה ו ש מ ח ה
והלל והודות לה׳ ביום כ ״ ח ניסן ש נ ה ב ש נ ה מ א ז י ש ב ע ל כ ס א כבוד ה ר ב נ ו ת
ה ר ה ״ ג ה נ ד ,ו כ א ש ר ק י מ ו וקבלו היהודים עליהם בימים מ ל פ נ י ם ל ע ש ו ת יום
מ ש ת ה ו ש מ ה ה ש נ ה ב ש נ ה ביום א ש ר נ ו ש ע ו בה׳ מ ה צ ר הצורר א ו ת ם א ו ד ת ם
כ י כ כ ה ג ם י ו ש ב י באיירען נ ו ש ע ו ב ה ׳ מ ה מ ת ח ד ש י ם ב ע מ נ ו א ש ר ה ח ל ו לרוב ג ם
ש מ ה ,ו ת ע ו ז י ד י ר א י ה ׳ ע ל י ה ם מ א ז י ש ב ע ל כ ס א ה ה ו ר א ה ה ר ה ״ ג הנז׳ ב ע י ר
ווירצבורג ,כ י מ א ז ו ע ד היום ל א ישקוט ו ל א י ח ש ה ע ד הקימו ה ד ב ר א ש ר י ח ש ו ב
ל ע ש ו ת ל ש ם ה׳ ,ו ה ׳ ע מ ו ו י ת ן א ת ח נ ו גם ב ע י נ י ה מ מ ש ל ה ו ת מ ל א מ ש א ל ו ת י ו
מ מ נ ה בכל א ש ר נ ו ג ע לחיזוק דתיגו ,גם ל ז א ת נ ע ת ר ה ל ב ק ש ת ו ו ת ת ן להיהודים
ב א ר צ ה זכותים רבים א ש ר ל א היו להם מלפנים.
;
ומדעתנו,
אשר
ישראל
14
כ י ע ת ה א ח ר י הגדנו לך קורא נ כ ב ד ! בכלל ,כ י ה ר ה ״ ג הבד
לכבודו הוחג
ה ח ג הבז׳
הרבה והפליא
— ה ג ה ל א ת כ ב ד אזנך
מ ש מ ו ע אם
לעשות
ל כ ב ו ד ה׳
נ ס פ ר לך
www.daat.ac.il
וכבוד
ג ם בפרט,
בית
ממהללי
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרה״ג הנז׳ ו מ מ ע ש י ידיו ל ת פ א ר ת אלקים ואדם ,א ך מ ה א מ ר נ ו ל פ ר ט כ ל
מעשיו ה ן קצרו מ ר ח ב י ה ל ב נ ו ן מ ה כ י ל כ ל כ ש ר ו נ י מפעליו ,ורק אפם ק צ ה
מהם נ ס פ ר ל ך קורא נ כ ב ד ! ה י ת ה עליו יד ה׳ ו ע ב ר בארץ באיירען ו י נ ס ה א ת
השוחטים והתבונן ע ל מ ל א כ ת ה׳ א ש ר ב י ד י סופרי םת״ם ,ובראותו כ י ר ב ת ה
העזובה בין השוחטים והסופרים ,והרבנים א ש ר בהערים ה ק ט נ ו ת א ם כ י ג ם
ה מ ה ראו און ז ה ו ה ת ב ו נ נ ו עליו ,ורק מ א י ן אונים בהם ל א יכלו ל ת ק ן המעות,
ולכן ה ת א ז ר ע ו ז ה ר ה ״ ג הנז׳ ו ש ב ו ט ה ר וצרף א ת השוחטים והסופרים ,ו ח ב ר
ש נ י ספרים יקרים ,ה א ח ד מ ל א כ ת ש מ י ם לסופרים ו ה ש נ י מ ו ר ה לזובחים
להשוחטים ,ו ת מ י ד ע י נ י ח ש ג ח ת ו עליהם לבל יסורו מ ן ה ת ו ר ה והמצוה .כ ן
ראה כ י בפרוע פ ר ע ו ת בארצות א ש כ נ ז ה ו ק ל ב י נ י ההמון עון נדה ,וגם ה מ כ ש ל ה
הזאת השכיל להרימה ,ו ח ב ר ס פ ר א מ י ר ה לבית י ע ק ב בלשון א ש כ נ ז להורות
ולהזהיר ע ל ח ו מ ר איסור נדה .ג ם ע ל הילדים נ ת ן ע י נ י ו כ י י ת ח נ כ ו מ נ ו ע ר
לדעת ה׳ ו ל ש מ ו ר מצותיו ,ועל כ ן ה ע ב י ר א ת המורים א ש ר היו ב ב ת י ה ס פ ר
ויראת ה ׳ ל א ידעו ולהתלמידים לא למדוה ,והקים מורים י ש ר י לב תחתיהם,
והוסיף לדאוג לימים יבואו כ י י מ צ א ת מ י ד מורים ישרים ו ה ת נ ד ב ע ל ידו א ה ד
מ נ ד י ב י ע מ נ ו ו ק נ ה ב י ת נ א ה ויכונן אותו לזעמינאר ,ובשום ל ב ועין ישגיה
על ת ל מ י ד י ה ז ע מ י נ א ר כ י ילכו בדרך ט ו ב י ם וידעו דרך ה ׳ להדריד ב ה א ת
התלמידים ב ע ת יקומו להיות מורים .ה י ש י ב ה א ש ר ה י ת ה ב ע י ר ווירצורג הוסיף
לחזקה וירפא א ת ה ר י ס ו ת י ה ו ת ל מ י ד י ם רבים ה ו ש י ב ב ה והוא י ל מ ו ד ע מ ה ם
שעורי דרבנן ,ו כ ב ר ז כ ה לראות מ ת ל מ י ד י ו מ ו ר י ה ו ר א ה בישראל .ו ב ז ה ח פ ל י א
לעשות כ י ה ש ת ד ל ו ה פ י ק רצון מ ה מ מ ש ל ה ו ת ת ן ד ת כ י היהודים העובדים ב צ ב א
לא יעשו מ ל א כ ה ב ש ב ת ו ב מ ו ע ד ואף ע ל ה מ ש מ ר ל א יעמדו ,ו א ל ה ה נ מ צ א י ם
בווירצבורג ובםביביה יאספם ה ר ה ״ ג הנז׳ ה ע י ר ה ב ש ב ת ו ת ומועדים ושם ה ו כ ן
להם מ א כ ל י ם כשרים כ ד י שבעם .גם ל ז א ת נ א ו ת ה אליו ה מ מ ש ל ה ו ת מ ל א ח פ צ ו
לשלוח א ת היהודים א ש ר ע ו נ ם ישאו ל ש ב ת ב מ א ס ר לעיר ווירצבורג וגם ל ה ם
י נ ת ן מאכלים כשרים ו ב ב י ת הסוהר ה ו כ ן ל ח ם ב י ת מ י ו ח ד ל ת פ ל ה ו י ו ע ד ו כולם
ל ה ת פ ל ל ש מ ה ב ש ב ת ו ר ״ ה ורגל ,ו פ ע מ י ם ב ש ב ו ע י ב א א ל י ה ם ר ב א ח ד ויורה
להם ח ו ק י ה׳ ו י ג ל א ת אזנם למוסר — ה ן א ל ה ק צ ו ת מ פ ע ל י ה ר ה ״ ג ה נ ד א ש ר
עליהם יבורך ויהולל ,ד ו ר לדור י ת נ ו ת ו ק ף ת ה ל ת ו וגודל צ ד ק ת ו גוםף ע ל
מרבית חכמתו.
ו ע ת ה קוראים נ כ ב ד י ם ! ק ו מ ו וברכו לה׳ ע ל כ י תקים ב מ ד י נ ת באייערן
ל מ ו ש י ע ו ר ב א ת ה ר ב הגאון הגז׳ ,ו כ ן תברכוהו ג ם א ו ת ו כ י יאריך י מ י ם ב ט ו ב
ונעימים ,ע ו ד י ז כ ה ל ה ג ד י ל מ ע ש ה ה צ ד ק ה כ מ ש א ל ו ת לבבו ה ט ה ו ר א מ ן !
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
ימה עמנואל
על התנגדות הרב במברגר לאתרוגים מורכבים
ה ר ב יצחק ד ו ב ה ל ו י במברגר ז ״ ל ה ת נ ג ד ל ש י מ ו ש באתרוגים מורכבים א ו
ס פ ק מורכבים ל מ צ ו ת א ר ב ע מ י נ י ם בסוכות .רבים מ ג מ ל י חאחרונים פ ק פ ק ו
בכשרותם ש ל אתרוגים א ל ה ואילו המתירים התירו בדרך כ ל ל רק ב ש ע ת
ה ד ח ק .ב ה ת נ ג ד ו ת ו ה ס ת מ ך ה ר ב ב מ ב ר ג ר ג ם ע ל רבותיו ו ע ל המסורת ש ל
ג ד ו ל י אשכנז .רבו ,ה ר ב וואלף ה מ ב ו ר ג ר ב ה ש ל ק ״ ק פירט ,אסר אתרוגים
אלח ,אפילו ב ש ע ת ח ד ח ק ב ל י ברכה .ה ר ב מ נ ד ל קרגוי ,בעל גידולי טהרה,
ה ש י ב ב ע נ י ן ז ה לאיסור ואף ה ו ס י ף ש ג ם רבו ,ר ב י נ ת ן א ד ל ר בפרנקפורט א ס ר
לברך ע ל ה א ת ר ו ג י ם מקורפו .לכן ה צ ט ע ר ה ר ב ב מ ב ר ג ר כ א ש ר ש מ ע ש ה ר ב
מ ש ה עפשטיין ,ח ב ר נעורים מ י ש י ב ת ה ר ב ו ו א ל ף ה מ ב ו ר ג ב פ י ר ט ,נ ט ה ל ה ת י ר
א ת האתרוגים המורכבים .ב מ כ ת ב א ל ה ר ב א פ ש ט י י ן ש כ נ ר א ה נ כ ת ב בסוף ש נ ת
תרכ״ד ,כתב הרב במברגר וז״ל:
1
1
3
שמעתי שאתה רוצה ליקת אתרוגים המורכבים למצות ד׳ מינים ,וכמעט לא
האמנתי לקול השמועה ההיא ,ומ״מ למיתש מיהו בעינא ,ועל כן אומר :אם היה
הדבר זה דבר שלא הורו בו גדולים לאסור רק היה נדון לכאן ולכאן ,ואפילו היו
צדדי היתר קרובים יותר ויותר מצדדי האיסור ]מה שאיגו כן כאשר גאמר לקמן[
אעפ״כ היינו אומרים ,מהיכי תיתי ננית ההיתר הברור ונקה דבר שעל כל פנים אינו
ברור ,והיינו אומרים מה שהשיב הר״ן להריב״ש על דבר איזה אנשים שהיו קורץ
המגילה בלע״ז והריב״ש )סי' שפ״ת( ערער כנגדו וכתב אודות זה אל הר״ן ,וכתב
1רבים הדיונים םביב האתרוגים המורכבים .ראה שו״ת מהר״ם אלשיך סי׳ ק״י ,שו״ת
הרמ״א סי׳ קי״ז ושו״ת הב״ח סי׳ קל״ו .וראה שדי חמה מערכת ד׳ מינים ,סי׳ א׳
ומערכת הלמ״ד כלל קמ׳׳א וכן אגציקלופדיה תלמודית ,סוף ערך אתרוג.
2פרטים על הרב משה עפשםיין ,רב בעיר שווארצא ,Schwarzaבמרכז גרמניה אינם
ידועים לי .הוא למד יחד עם הרב במברגר אצל הרב וולף המבורג בפירט וגם אחר
כך היו ביניהם קשרי מכתבים .אחרי הופעת ס׳ מלאכת שמים פנה הרב עפשטיין אל
הרב במברגר עם הערות אחדות ,בעיקר השגות על הוראות שלפי דעת המשיג ,החמיר
בהן המחבר יותר מדי .הרב במברגר השיב על ההשגות ,ראה שו״ת יד הלוי ,ח״א
יו״ד סי׳ קנ״ד .הרב עפשטיין פנה אל הרב במברגר גם בענין ספר תורה שבעירו שהיה
בו תגים כדמות שתי וערב והיה חשש שסופר מין כתב ספר זה ,עי״ש סי׳ קנ״ח.
וראה שם ח״ב ,יו״ד סי׳ נ׳ וסי׳ נ״ה תשובות להרב מו׳יה משה שווארצא נר״ו וכנראד,
הכוונה לר׳ משה עפשטיין ,רבה של שווארצא.
3בשו״ת יד הלוי ,ח״א או״ח סי׳ קי״ד מובאת התשובה ללא תאריך ,אך מהתאריך
שבתשובת הרב עפשטיין המובא להלן מתוך כ״י ,יוצא שהרב במברגר פנה בענין
זה אל הרב עפשטיין בסוף מנחם אב או תחילת אלול תרכ״ה ).(1865
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הר״ן שיפה ערער הריב״ש וכתב וז״ל :רואה אני דבריו טובים וגבוהים עליהם אין
להוסיף ומהם אין לגרוע ,שאפילו ב ע ס ק י העולם כל משכיל בותר לגפשו הדרך היותר
בטות והמשומר מכל נזק ומכשול אפילו באפשר רתוק ועל א ת ת כמה וכמה שיש לנו
לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם ,ואיך גגית הדרך אשר דרכו
בה רבותינו הקדושים ז׳־ל ונכניס עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים וכוי יעו״ש
בתשובת הריב״ש )סי׳ ש״צ( ,ואם
במקרא מגילה שאיננה מדאורייתא כתב הר״ן
כן על א ת ת כ מ ה וכמה במצוה דאורייתא תשובה ויקרה ואינה נוהגת רק פעם א ת ת
בשנה ,וביותר בדבר שכבר גהגו בו איסור כידוע מכמה מקומות ומדינות עיין בשו״ת
מהרים אלשיך )סי׳ ק״י( שכתב וז״ל :וראיגו מי שרצה לגהוג היתר תולה עצמו על
אחד מן המורים שבארציגו ט ה ר ה שיוצאים בו ע ם היות שכל שאר תכמי העיר תולקים
ומעידים שכל תכמי צ פ ת רבנים ושופטים אשר קדמוגו היו מרחיקים האיסור עד
מאד ,ומדאגה מדבר פן ת ת פ ש ט הוראה זו ל ה ק ל באיסור תורה אמרתי לבא בספר
כתוב על הדבר בקצור נמרץ למען ירוץ קורא בו ,ואמרינן כי הנה ט ע נ ת המורה וכר
עכ״ל ,ואת״כ כ ת ב ראיותיו לאסור ושוב סיים התשובה וז״ל :ומילתא דפשיטא היא
ותו לא מידי ,ולא מזדקיקנא אפילו לאתויי ראיות להכי א ל א דשמענא ת ד מן המורים
ת ק ע עצמו לשרויי ולא היא כדכתיבנא וכוי עכ״ל .ופעם א ת ת שאלתי אצל הרה״ג
מהר״ם
קארגויא
זללה״ה
על
אתרוגים
כאלו
תשובתו:
וז״ל
ובדבר
האתרוגים
קארזיקאנער וכן קארפוער אין ל ה ם היתר אפילו בשעת ה ד ת ק אפילו בשאר הימים
דהם ב ת ז ק ת מורכבים ,וקבלה אין לי בזה רק ז א ת ידעתי כי אמר לי הרב דפאריס
חכם קאלאניע שהי׳ ממדינת איטאליען דגם שם ה ם בכלל ה ס פ ק מכמה מ א ו ת שנה
ואי אפשר לעמוד על הבירור ,גם ראיתי מאמ״ו הגאון מה׳ נתן אדלר ש א ס ר לברך
על קארפוער ,והרביתי דברי׳ בזה לידידי הרב מו״ה אברהם שוו״ב נר״ו ,ועל כי אני
כותב באישון לילה א ״ א לי לסדר הדברים כראוי ,וירב שלומו ויתענג בסוכתו עכ״ל.
ועיין מ י ש בסי עיקרי ה ד ע ת טוב )תאו״ח סי׳ ל״ג סעי' גי( בענין זה שגם הוא אתד
מתכמי איטליע .וכמדומני ראיתי ס פ ר א ת ד הנדפס בבראדי )לפני ט״ו שגה לערך(
כולל כמה תשובות מגדולי הדור שהתמידו ג״כ בדבר ,ואף שגם גוהגי היתר יש,
עיין בת׳ בית אפרים )תאו״ת סי׳ נ״ו( ,מ״מ פשיטא דאין בידינו להכריע בין הגדולים
וביותר שרבו האוסרים והוא איסורא דאורייתא ,וביותר שאנן תלמידי מ ת א הרה״ג
מו״ה וואלף האמבורג זללה״ה אגן שידוע שהוא א ס ר האתרוגים ה ה ם לתלוטין ,ופשיטא
שאין מהראוי שתלמידים יתלקו על רבם המובהק .וע״כ א ם ל א ה ת ר ת עדיין לא
תתיר ,ואם
התרת
תתזור מהיתרך ומודים דרבנן היינו
שבתייהו.
ת ש ו ב ה ז ו נ ד פ ס ה ב ש ו ״ ת י ד ה ל ו י ח ״ א ,א ו ״ ח סי׳ קי״ד.
א מ נ ם ה ת נ ג ד ה ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר ל ה ס ת מ ך ע ל המתירים ,א ד ב כ ל ז א ת ה ו ד ה
״ ש ג ם נ ו ה ג י ה י ת ר יש …מ ״ מ פ ש י ט א ד א י ן ב ל י נ ו ל ה כ ר י ע בין הגדולים ו ב י ו ת ר
שרבו
האוסרים ו ה ו א
בשו״ת
4
ל ה ל ו י )שם סי׳ ק ט ״ ו ( מ ו ב א ת ת ש ו ב ה גוםפת מ ה ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר .
גם שם הסתמך על
מפורש
על
איםורא
דאורייתא״.
אתרוגים
תשובת הרב מ נ ד ל קרגוי הנ״ל ,א ד בלי
מורכבים או ספק
מורכבים.
להוציא
איסור
וז״ל:
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
. . .ו ע ם היות שפשיטא שאין בידי ואין בדעתי להורות איסור במקום רבנים
מובהקים אם המה נוהגים בהיתר ,מ״מ אודיע למכ״ת מה שיש בידי בענין זה כאשר
שאל ממני .וגם זאת ידע מר שעיינתי בתי בית אפרים למהר״ז מרגליות )תאויח
סי׳ נ״ו( בענינים אלה ,ובמת״כ לא מצאתי בדבריו לרוות צמאוני ,וכנראה שגם הרב
עצמו הרגיש שאין בדבריו כדי כ״כ ,יעיין מר על דבריו.
ת ש ו ב ה א ח ר ת מ ה ר ב י״ד ב מ ב ר ג ר בעגין אתרוגים מורכבים נדפסה כ ב ר
ב ש ו ״ ת נ ט י ע ה ש ל ש מ ח ה סי׳ כ ב )דווה ,ר ו מ נ י ה ת ר פ ״ ח ,נדפס מ ח ד ש ב ש ו ״ ת
י ד הלוי ,ח״ב( .ת ש ו ב ה זו מ ו פ נ י ת א ל בנו ,ה ר ב ש מ ח ה במברגר ,רב בק״ק
פישאך .
5
וז״ל
התשובה:
»על שאלתך בענין אתרוגים קארפוער ,דע שבשו״ת בית אפרים תאו״ח מכשירם,
אך כנראה מדבריו )שם דף פ׳ ע״ג( גם הוא רק מתוך הדותק כותב כן ,הואיל
שהלוקתים ממינים שאין בהם תשש הרכבה היו נוטלים בלי לדקדק אם כשרים
הם מצד שאר פסולי אתרוג או לא .ואע״פ שמטעם זה לבדו פשיטא שלא היה בו
ממשות כדאי בעיני הרב ,מ״מ כיון שאח״כ תידש טעמים להתיר אותן קארפועד
עשה גם זה לסניף .אכן הדבר מצד עצמו קשה מאד שכבר הביא שם הרב )דף ע״ט
ע״ב ד״ה ועיי'( שלשלת היותסין של גדולי ישראל שכולם פסלו המורכבים ,ה״ה
האלשיך בשם כל תכמי צפת ובשם תכמים קדמונים והסמ״ע ששאל זקנים ומנהיגים
מקהלות גדולות וגם השבות יעקב ,ובשם מות״ז מהר״ש זצ״ל וגם הש״ך בסוף
ימיו הודה לו ,וגם מהרמ״ק זצ״ל כתב לי להתמיד ותשובתו מועתקת לקמן בכתב
זה .על כן לענ״ד טוב שתשיב לשואלך שכמה גדולים אינם מכשירים רק הגענועזער
)וכמדומני הם שקורץ גם קאלאבדעזער( ,אולי ישמע לדבריך .אבל עכ״פ שלא
להכריז בפומבי בבית הכנסת או באופן אתר על פיסולם של קארפוער כיון דיש
מגדולים שמכשירים אותן ,וכמדומני גם בפראנקפורט אין פוסלין אותן .וע״כ פשיטא
דלא תפרסם פסולן ברבים ,אבל פשיטא דפשיטא שלא תכשירם ,ואז את גפשגו הצלנו.
ב ס ו ף ה ת ש ו ב ה מ ו ב א ת ש ו ב ת ש ו ב ת ה ר ב מ ג ד ל ק ר ג ו י הנ׳׳ל ש א י ן ה י ת ר
ל א ת ת ג י ק א ר ם י ק א נ ע ר וקארפוער ,אפילו ב ש א ר י מ י ס ו כ ו ת ו ש ג ם רבי ג ת ן
א ד ל ר א ס ר לברך ע ל אתרוגים כאלה.
ה ר ב מ נ ד ל קרגוי ,ב ע ל ג י ד ו ל י טהרה ,ג ר ר ו ב ש נ ו ת חייו בפירט ו ה י ה י ד
ימינו ש ל ה ר ב וולף המבורג ,ר ב ה ש ל פירט .ב ת ש ו ב ת הרמ״ק א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר
4התשובה מופנית אל הבחור מוה״ר גומפל נר״ו .כנראה שמו המלא גומפל םאהלמאנן,
ראה שו״ת יד הלוי ח״ב חו״מ סי׳ ם״ז.
5מקום כהונתו הראשוגה של הרב שמחה במברגר היה ק״ק פישאך במדינת בוואריד,
ובשנת תרמ״ב נבחר לרב דק״ק אשפנבורג נפטר י״ד כסלו תרנ״ח .הוא הוציא כמד,
ספרי ראשונים והשתתף בהוצאת הלכות רבי יצחק אבן גיאת .ראד .עליו בהקדמה
לשו״ת זכר שמחה.
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא ציין ה ר מ ״ ק מ ה היתד! ד ע ת ו ש ל ה ר ב וולף ה מ ב ו ר ג בענין א ת ר ו ג י ם מורכבים.
מ א ל ך כ ת ב ה ר ב ב מ ב ר ג ר א ל ה ר ב מ ש ה ע פ ש ט י י ן ״אבן ת ל מ י ד י מ ר נ א ה ר ה ״ ג
מ ו ״ ה וואלף ה מ ב ו ר ג ז ל ל ה ״ ה אבן ,ש ל ו ע ש ה ו א א ס ר האתרוגים ה ה ם לחלוטין״.
ז ה מתאים ל מ ה ש מ ו ב א ל ה ל ן ב מ כ ת ב ה ר ״ מ ע פ ש ט י י ן ש ה ו ר א ת ה ר ב וולף
המבורג י צ א ה ב ש נ ת ת ר ״ ז א ו תר״ח ,ש נ י ם א ח ד ו ת א ח ר י פ ט י ר ת ה ר ב קרגוי
בער״ה תר״ג.
בין כ ת ב י ־ ה י ד ש ה ש א י ר ה ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר מ צ א ת י ב ס ״ ד מ כ ת ב ש כ ת ב הרב
מ ש ה עסשטיין כ ת ש ו ב ה ל מ כ ת ב ו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ה מ ו ב א למעלה .ב מ כ ת ב ז ה
מבואר ש א כ ן א ס ר ה ר ב וולף ה מ ב ו ר ג א ת האתרוגים המורכבים ואף ק ר א ב ע נ י ן
זה אסיפה ש ל רבנים אחדים .ה ר ב ע פ ש ט י י ן נ ס ה לאסוף פ ר ט י ם ע ל ה ת י ע צ ו ת
זו וטען ש ה ר ב ו ו ל ף ה מ ב ו ר ג לא א ס ר לרבנים אחרים ל ה ת י ר ב ש ע ת ח ד ח ק א ת
האתרוגים המורכבים ב ל י ברכה .פ ר ט ז ה ש מ ע ה ר ב ע פ ש ט י י ן ב ש ם ה ר ב במברגר.
מ ן הראוי ל ה ע ת י ק א ת ה מ כ ת ב במלואו .כ מ ו ב מ כ ת ב י ם רבים אל ה ר ב במברגר,
מוזכרת גם ב מ כ ת ב ה ז ה מ ג ב י ת עבור ע נ י י ארץ ישראל .ת ו ד ת י ל ד ״ ר יצחק
במברגר נ ״ י ירושלים ש ה ש א י ל ל י א ת ה מ כ ת ב המקורי.
בס״ד שווארצא עש״ק יוד אלול תרכ״ה לפ״ק
הגוזר ומקיים יכתוב לאלתר לתיים את איש בריתי ואהובי הרב הגדול מעוז
ומגדול אב״ד ור״מ כמה״ו יצתק דוב ני״ל!
אתרי דש״ה כראוי ,אומר לך על מכתבך הנתמד והנעים יישר כתך והילך.
כמו שראיתי מתוכן דבריך שמעת מהרב יוסף גבריאל נ״י אב״ד דק״ק בורגפרעפאך
או ממתותנך הרב מו״ה אברהם נ״י אב״ד בק״ק אשאפנבורג שהתרתי ת״ו בהתלט
את אתרוגי קארסיקאנער ,דבר זה לא יצא מת״י מעולם .עכשיו תשמע ותאזין המשך
הדברים איך היי מתהילה .י״א תשון העבר כתבתי להרב מהרי״ג נ״י הנ״ל בהיות
ששמעתי מבני ר׳ יעקב נ״י בהאלברשטאט ,בהיות עוד בבית מדרשו דהר״ג המאה״ג
מהר״א וועכסלער זללה״ה בשוואבאך ,וכמדומה היתה בשנת תר״ז ותר״ת ,לא אדע
6
7
8
6הרב יוסף גבריאל אדלר .בנו הרב מנחם אדלר היה רב בקיצינגן והיה נשוי עם יהודית,
בתו של הרב י״ד במברגר.
7הרב אברהם אדלר .בתו לאה היתד ,נשואה עם הרב שלמה במברגר ,בנו של הרב
י׳״ד במברגר .כנראה לא היתד ,קרבה משפחתית בין שני הרבנים אדלר ,שניהם מחותנים
של הרב י״ד במברגר .כך אמר לי ד׳׳ר יצחק במברגר נ״י ירושלים ,גכד של הרב שלמה
במברגר הנ״ל.
8הרב אברהם וכםלר היה מחשובי הרבנים בדרום גרמגיה .למד תורה אצל הרב ודלף
המבורג והרב מנדל קרגוי .כתב הקדמה לס׳ גידולי טהרה והיה אף בין כותבי ההסכמות
והמשתדלים בהוצאת ספר זה אחרי פטירת הר״מ קרגוי .חלק מהתשובות בסוף ם׳
גמולי טהרה מופנים אליו.
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
עוד בהחלט באיזהו משגים הללו ,שמרן הגאון מו״ה אוה״בי' זלה״ה קרא אצלו
איזהו רבנים מתלמידיו ובראשם הרב מהר״א ז״ל הנ״ל בעגין אתרוגים המורכבים,
אך בני שיי הנ״ל לא ידע בעצם טיב מו״מ בענין הלז .ובהיות ששמתי עלי לתובה
לשום עיני בענין זה ,בהיות שלא מצעו שום דבר מפורש בשי ס ובפוסקים ראשונים,
רק האתרוגים ובראשם הגאון מג״א והגאון ט״ז והאחרונים באים אחריהם והעליתי
בעז״ה דברים המתקבלים על לב השומעים ,כתבתי להר״ג ]מהרי״ג[ הג״ל להשיבני
דבר דמוכת בענין זה מה שידע וכתב לי שהן האמת שמרן הגאון זללה״ה הנ״ל קרא
מועד להקבץ אליו איזהו מתלמידיו ובתוכם הרבני מו״ה טעבלי פערנבינץ והרבני
מו״ה יואל געץ זללה״ה ובראשם הרב מהר״א וועכסלער זללה״ה .והנה אדמ״ו
הרה״ג זללה״ה עם שני תלמידים להבת״ל אסרו מליטול האתרוגים המורכבים ,היינו
קארסיקאנער כלל וכלל אפיי בשעת הדתק ואפי׳ בלי ברכה ,אולם הרב מהר״א ז״ל
העלה להתיר ליטול בשה״ד בלי ברכה .גם כתב להרב מהרי״ג נ״י שכתב לגדולי
ישראל במדינות רתוקות שהסכימו עמו ליטול בלי ברכה .גם כתב שם העצה שיעץ
הרב מהר״א להרב מהרי״ג איך יעשה בענין המצוה בתג הסוכות ההוא בביה״כ
שלו .גם נכתב בכתב מהרי״ג שכתב לי בשמך ,הייגו מה שכתבת לו מאז וז״ל »גם
מהר״ג מהרי״ד הלוי נר״ו כתב לי אז שכ׳ לו הרה״ג זללה״ה הנ״ל ]משמע הר״ג
מהר״א ז״ל[ שהסכים אמו״ר מו״ה אוה״ב זללה״ה והוא ושאר ב״ת שאין ליטלם
אפיי בלי ברכה ומ״מ התנו שיש רשות למורים אתרים שדעתם נוטה להתירם בלי
ברכה להורות כן״ עכ״ל .אם כן מכל זה משמע מתוך משמע שגם אדמ״ו הגאון
לא אסר פירות הללו מכל וכל .גלל כן רתש לבי להעתיק מה שיש בקונטרס תידושי
לידידי הרב מהרי״ ג נ״י מה שהעליתי בזה להיתרא ,אך רק להלכה ולא למעשה ח״ ו,
וכמו שתראה מהקונטרס
רק שיסכימו עמי רבים כמותו הכשרים והגדולים…
שמוסגר בתוך כתבי אליך.
10
11
אולם גם זה כתבתי באותו פעם להרב מהרי״ ג נ״י אף שאני לי לעצמי לא
נטלתי מעולם אתרוגים כאלו כמו שיעיד עלי אם נשאל סותר אתרוגים ר׳ יצחק
קויפמאן מפפ״ד ,אך בשנה העבר בהיות שמיני פירות הללו היי ביוקר עד מאוד,
שלח הסוחר הנ״ל מלבד האתרוג שלי ואתרוג לבני ר׳ יעקב הנ״ל שהיו מובחרים,
לבני קהלתי תיבה אחת עם 25ש ט ו ק שהיו קארסיקאנר ,ובהיות שהיי ש ע
הדתק קצת וגם מפני היתרים שלי ובפרט כפי מה שהביא הרה״ ג מהר״י עטליגגער
בספרו ביכורי יעקב סס״י תרמ״ת בשם תשובת פגים מאירות ח״ג סי׳ קע״ג שרצה
להקל בשהד״ת אפי׳ במורכב גמור לברך עליו ,אף שכתב בצידו וז״ל אין דבריו
מוכרתין ,מ״מ מצד הפסד מרובה שתקתי ולא אמרתי לבני קהלתי לא איסור ו ל
היתר.
12
ת
א
9אוה״ב — ראשי תיבות אברהם וולף המבורג .בראשי תיבות אלה חתם הרב וולף המבורג
את תשובותיו.
10רבנים אלה חיו גם אחרי פטירת הרב ודלף המבורג בפירט .ראה שו״ת יד הלוי ח״א או״ח סי׳
מ״א ושם סי׳ ע׳ תשובה אל הרבנים הנ׳׳ל בענין תקוני מבואות בעיר.
11מלה אחת לא ברורה.
12שטוק = חתיכה — חתיכות.
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והנה
אתרמי
היום
קודם
מלתא.
שסיימתי
והסגרתי
את
בחתימה
אל
כתבי
הסוחר בפפ״ד שכתבתי אליו להיות מוכן בשילות אלינו א ת ס ך האתרוגים דמצוה
כפעם בפעם ,ב א ל ל י כתבך הנתמד ו מ ל שקראתי והאזנתי מתוכו דעתך ,הייתי מן
הזריזין לפתוח עוד פ ע ם א ת כתבי שכתבתי לפפ״ד והזהרתי בעונש ההברה א ם ישלת
לנו בשנה ה ב א ה כמו בשנה העבר ממיני קארסיקאנער .אך בכל ז א ת בקשתי שטוחה
שתטיב
לפניך
לצוות לא׳
עמדי לעיין
מ ת ל מ ל י ך שיי
שכתבתי
בדברי
בקונטרס
באגרתי
הצרוף
מהר־ ם
להעתיק עבורי תוכן דברי הרב
ותמתול
אלשיך
ג״כ
שאינם
ת ת ת ידי ,מהיכן ל ק ת ראיותיו והוכחותיו להתמיד כ״כ בענין זה ,כי על ד ע ת מרן
הגאון מו״ה אוה״ב זללה״ה בהיות שהי׳ באותו פ ע ם בסוף ימיו וחולשת הזקנה קפצה
עליו ביותר ל א נוכל לסמוך בהתלט ,באשר שהוא עצמו ל א ס מ ך על דבריו בענין
שאלות שונות כמו שכתב לי הרה׳״ג מהר״א זללה״ה בעניני שאלות נשים וכהנה.
ועל העיקר ל א
מפורש מזה
מצינו דבר
בש״ס
ובראשונים ,רק
שהאתרונים
שראיתי הביאו דבר היוצא מכללו משום נעבד בעבירה ,אינו מינו וחסד ועל אלה
יצאתי
מ צ א ת ד ע ת וראיות
ב ת ל ו ש י לדון עליהם .גלל כן תמחול לעיין ב ה ם ו א ם
נגד דעתי ,יהיו דברי בטלין ומבוטלין ל א שרירין ולא קיימין אפי׳ להלכה ומכ״ש
למעשה ת״ו .והנה
למעשה ל א
להורות
כ ת ל מ ל הדן לפני
יצאתי כלל וכלל ,רק
רבותיו הגאונים בדרך העמדה והערכה .ומתוך זה ל א אירא מתוות דעתי ונ״מ בשעת
הדתק כאמור .ותמה א ק ר א על ל ל י מהרי״ג נ״י ומתותגך הרב המאה״ג מהר״א נ״י
אליהם
שכתבתי
וכמו
בראשם,
בחדש
סיון
שיריצו
העבר
לגאוני
דברי ג״כ
שנשמע מתוך דבריו נשאו ונתנו עמך בזה,
עוד דבר מ ה מזה .ומפני זה פגיתי עצמי להרה״ג מו״ה
זמננו
ואתה
מפני מ ה ל א
אהובי
השיבוני
שמואל באנדי נ״י וחתנו
הרב מו״ה מאיר לעהמאן נ״י אב״ד ב ק ״ ק מגענצא ששלתתי אליהם יום ג' העבר
כ״א ר ״ ט
בארץ
הקדושה
ומק״ק
תובב״א
האלברשטט,
מובהקים
לבני
צ 1
שקבצתי ו א ס פ ת י ת״י בעברי פה קהלתי יע״א ל צ ד ק ת עניים ומדוכאים
יצאו
קהלתם
אתרי איזהו
ושאלתי…
להתיר בענין
משם
סך
1 1
שבאו ל ל י
הכתות
אתרוגים הנ״ל,
לוע
מק״ק
אמשטרדם,
משם
מ כ ם לאמור לי א ם ל ו ע ל ה ם שאיזהו רבנים
כמעבר
בהיות ש ה ם
לדף
ואפשר
סמוכים
שידוע
להם
לפפ״ד
שנשלת
שקנו
ובפרט
ללומדים ב פ י פ יש ל ה ם י ס ל ושורש מ ו ס כ ם מגאוני נותי נפש שלהם .וזה הוא הכל
ולא כתדתי מ מ ך דבר מ מ ה שיצא ממני בענין זה.
והנה מ ה ש כ ת ב ת בשם הרה״ג מהר״ס קארגוי זללה״ה ל א דאיתי ר ק מ ה שהשיב
לך להחמיר בדרך כלל .ומה ששמע מפי רבותיו הגאונים ותמהתי שביתד מ מ ך דרך
פרטי טעמו ונימוקו להחמיר בענין זה ,בהיות שהוא היי א ח ד מגדולי עולם שהי׳
בקי בכל תדרי התורה ונתיבי ושבילי התורה ל א היו טמורין ונסתמו הימנו .סוף כל
סוף אקזה שאל ת מ נ ע טוב מבעליו כי תורה היא ז ל ל מ ל אני צריך ואצמא לשמוע
ממך דבר בענין ה ל ו ע ואז ישמח ויגל לבבי ,פקודי ד׳ ישרים משמתי לב .ובזה א צ א
ואכנס ת מ ל למצוא י ס ל ה ד ת ואמונתינו הקדושה ועיקר י ס ל נמצא בדברי הש״ס
והפוסקים
ראשונים
ועליהם
אנו
סומכים
ומימיהם
מעייני
מים
תיים
הטהורים
13עשרים ואחד דייכססלד.
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
והקדושים אנו שותים ומתוכם אנו מוצאים דברי האמת והשלום ,האמת והשלום
אהבו רבותינו תכמי תלמוד נתלי עליון ,כמו שהורה אותנו אדמ״ו הגאון מו״ה אוה״ב
זללה״ה וכמו שאמר לי כמה פעמים ביתידות וז״ל תמלא כרסך בש״ס ופוסקים
ותשים עיונך הדק היטב בהם ואז אל תירא מחוות דעתך גם נגד גאונים אתרונים,
אך מי אני רש ודל כמוני אנוכי תולעת ולא איש להרים ראשי נגד גדולי וגאוני
אחרונים ,אולם בענין זה בהיות שמרן הט״ז נוטה להתיר בלי ברכה והרה״ ג פנים
מאירות מתיר אפי׳ בברכה וגם הגאון מג״א מפקפק באיסור נעבד בעבירה ,רק
שדעתו להחמיר משום שלא מקרי אתרוג כלל כמ״ש סס״י תרמ״ת ס״ק כ״ג ,גלל
כן רצוני לדעת יסוד בגדולי האתרונים למה התמידו בזה עד מאוד וכמ״ש לעיל,
ידידך ותבירך המשתתוה מרתוק מול הדרת כבודך
הק׳ משה עפשגזיין
14
אם יש לך עוד איזהו פראגראם שנדפסו ע״י צמות )?( הרב מהר״ם ב״ר
לעהמאן במיינץ תמתול לשלות לי ה׳ או וא״ו בערך כי אפשר שתהיי האופן שאוכל
לאסוף ולכנוס עוד ממקום אתר בענין הצדקה הנ״ל.
ל מ כ ת ב ז ה צ י ר ף ה ר ב מ ש ה ע פ ש ט י י ן ש ל ו ש ה עמודים ״ ה ע ת ק מ ח י ד ו ש י ״
ובסוף הזר והדגיש שלא בא להכשיר למעשה:
,עד שיסכימו עמי רבנים הכשרים והגדולים בזמנינו ואקוה שיסכימו עמי ליטול
בשעת הדתק אפי׳ בברכה בהיות שגם הגאון פנים מאירות מסכים בזה״ .וא״כ
לפענ״ד בשעת הדתק היינו בשעה שהם ביוקר ביותר הוי לפענ״ד עדיפא יותר לאמור
להם שיוצאים גם בזה אפי׳ בברכה מלהתיר להם שיקתו בי״ט ראשון מאלו או
מזה שיש לו מינים הכשרים ביתד ואינם יודעים בין מתנה ע״ מ להתזיר ולא היה
רק שאול דפסול והם קרת מכאן וקרת מכאן״.
ב מ כ ת ב י ו ו ת ש ו ב ו ת י ו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר נ ג ד א ת ר ו ג י ם מורכבים י ש נ ה נ ק ו ד ה
א ה ת ש י ש ל ע מ ו ד עליה .כ א ש ר נ ג ע ה ע נ י ן ל ע נ י נ י ה ל כ ה ל א י ד ע ה ר ב ב מ ב ר ג ר
פ ש ת ת ו ב מ י ו ח ד כ א ש ר אחרים ניסו ל ש נ ו ת מ ס ו ר ת מ ק ו ב ל ת .בענין ה א ת ר ו ג י ם
מ ד ו ב ר בדין ת ו ר ה ביום ראשון ש ל סוכות ,כ ל ו מ ר ח ש ש ש ל ביטול מ צ ו ת ע ש ה
ו ח ש ש ש ל ב ר כ ה לבטלה .ל ר ב ב מ ב ר ג ר היו ה ו ר א ו ת ברורות בענין ז ה מ ר ב ו
ב ע ל ש ע ר זקנים ,ה ר ב ו ו ל ף ה מ ב ו ר ג וגם מ ה ר ב מ נ ד ל קרגוי א ש ר א ף ה ס ת מ ך
ע ל רבו ,ר ב י נ ת ן א ד ל ר בפרנקפורט .ת מ ו ה איפוא ,ל מ ה צ י י ן ה ר ב ב מ ב ר ג ר ב כ ל
ת ש ו ב ו ת י ו ב ע נ י ן ז ה ש י ש נ ם מ ת י ר י ם ואף י ע ץ לבנו ,ה ר ב ש מ ח ה ,ל א ל ה כ ר י ז
ב פ ו מ ב י ע ל פ ם ל ו ת ם ש ל ה א ת ר ו ג י ם המסופקים .ה ר ב ב מ ב ר ג ר ה ד ג י ש ש ד ב ר י
ה מ ת י ר י ם א י נ ם מ ש כ נ ע י ם ו ט ע ן ש ה מ ת י ר י ם ה ו ד ו בכד .ב כ ל ז א ת ה ו ד ה ה ר
ב מ ב ר ג ר ״ ג ם נ ו ה ג י ה י ת ר י ש ״ ו ב מ ק ו ם א ח ר ״אין ב י ד י ו א ץ ב ד ע ת י להורות
איסור במקום רבנים מ ו ב ה ק י ם א ם ה מ ה נוהגים היתר״ .ו ע ו ד כ ת ב לבנו ,ה ר
ש מ ח ה ״ ו כ מ ד ו מ נ י ג ם ב פ ר נ ק פ ו ר ט א י ן פוםלין אותן ,ו ע ״ כ פ ש י ט א ד ל א ת פ ר ם ס
פ ם ו ל ן ברבים״ .ל א ה י ה ק ש ה לברר א ל נוהגים בפרנקפורט .בנו ,ה ר ב י צ ח ק
3
3
14פראגראם = תכנית.
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זעקל במברגר ה י ה דיין ב ב י ת דינו ש ל ה ר ב הירש .ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר היו קשרים
טובים עם ה ר ב מ ש ה מיינץ בפרנקפורט ,ת ל מ י ד חכם ג ד ו ל א ש ר מ נ ה ג י ה ע י ר
היו נהירין לו באופן מ ו ס מ ך ביותר .ב כ ל ז א ת ה ס ת מ ר ה ר ב במברגר ע ל ה ש מ ו ע ה
על ההיתר בפרנקפורט כ ד י להצדיק א ת ה ש ת י ק ה בענין ח ש ו ב ז ה ש ה י ו לו
הוראות ברורות מרבותיו.
הרב במברגר ה ת ח ש ב כ נ ר א ה כ א ן ב ד ע ת ו ש ל ה ר ב י ע ק ב עטלינגר .ה ר ב
עפשטיין ,ב מ כ ת ב ו א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר אלול ת ר כ ״ ה הזכיר א מ נ ם א ת ד ב ר י בכורי
יעקב בסוף סי׳ ת ר מ ״ ט ש ד ח ה א ת ד ב ר י ש ו ״ ת פנים מ א י ר ו ת ש ר צ ה להקל
בשעת הדחק אפילו במורכב גמור לברך עליו .אך ח ר ב ע פ ש ט י י ן ל א חזכיר
דברי הרב ע ט ל י נ ג ר ש ב מ ה ד ו ר ה שניה ,א ל ט ו נ ה תרי״ח ,ש ב ס ו פ ה נ ד פ ס ״ ת ו ס פ ת
בכורים״ ,הערות רבות ע ל ם׳ בכורי יעקב ,ביניהן מ ר ב י ע ק י ב א א י ג ר ובעיקר
הערות רבות מ ה ר ב י ״ ד במברגר .גם ה ר ב ע ט ל י נ ג ר ה ו ס י ף הערות ודיונים,
ביניהם בענין אתרוג מורכב .ה ו א צ י ט ט ש ם בסוף סי׳ ת ר מ ״ ט א ת ד ב ר י ש ו ״ ת
בית אפרים שאפילו א ם א ו ל י נלקחו היחורים מ א י ל נ ו ת מורכבים ,אם ל א עושים
הרכבה באילן ה ח ד ש אין ז ה נקרא ח ש ש מ ו ר כ ב ואפילו מברכים ע ל אתרוגים
מאילנות כאלה .והרב ע ט ל י נ ג ר ה ו ס י ף :
והאתרוגים שקורין קארסיקאנער ,בכל מדינות פולין נוטלין אותם וברוב מדינות
אשכנז מתמירין בהם ,תה כעשר שנים שע״י רעש מלתמה שהי׳ באיטאליען לא
נמצאו אתרוגים כמעט רק קאדסיקאנער ונשא ונתן עמי הרה״ג המנות מ״ה אברהם
זצ״ל אב״ד דק״ ק שוואבאך והסכמנו להודות לטלם בלא ברכה ושוב כתב לי שרבו
הגאון מ״ה וואלף האמבורג זצ״ל מק״ק פיורדא הסכים להורות שלא לטלם כלל
ולבטל מצות לולב לגמרי אם לא נמצא אתר משום דלמא אתי למיסרך ובאמת
חיי פסק זה תמוה בעיני.
כנראה ש ב ח ת ח ש ב ו ת ע ם ד ע ת ו ש ל ה ר ב י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר ש ה ת י ר ב ש ע ת ה ד ח ק
ליטול אתרוגי קורסיקה ל ל א ב ר כ ה ו א ף ת מ ה ע ל האיסור ו ה ח ש ש ש ל ה ר ב
וואלף המבורג ,נ מ נ ע ה ר ב ב מ ב ר ג ר ל ע מ ו ד ב ת ו ק ף ע ל האיסור ש ל אתרוגים
מורכבים וספק מורכבים .ב ח ת ח ש ב ו ת ע ם ב ע ל בכורי י ע ק ב ל א ר צ ה לאסור
א ת ת ג י ם כ א ל ח לגמרי ואילו להורות ל י ט ו ל א ו ת ם ל ל א ב ר כ ה ל א רצה ,ש ה ר י
רבו ,הרב וולף ה מ ב ו ר ג א ס ר זאת .ל כ ן ח ו ד י ע ח ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר לכל ש ו א ל
א ת המסורת מרבותיו ,אך נ מ נ ע מלהורות ב ז ה ברבים ויעץ א ף ל ב נ ו ה ר ב ש מ ח ה
לא לפרסם ש ו ם דבר .מאיז־ד ה ת ר ע ם ע ל ת ל מ י ד ו ש ל ה ר ב וולף ה מ ב ו ר ג ש ר צ ה
לחזק א ת ד ע ת המתירים.
כ נ ר א ה היתד .ס י ב ה נ ו ס פ ת ש ה ר ב ב מ ב ר ג ר ל א י צ א ב ה כ ר ז ה ע ד אתרוגים
מורכבים .ראינו ל מ ע ל ה ש ה ר ב ע פ ש ט י י ן ש מ ע ש ה ר ב אברהם וכםלר ,ש ה י ה
בין ר א ש י ה ה ת י ע צ ו ת א צ ל ה ר ב ו ו ל ף המבורג ,כ ת ב א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ש ה ו ח ל ט
בהתיעצות ז ו ש י ש ר ש ו ת לרבנים ש ד ע ת ם נ ו ט ה להיתר ,להורות ליטול א ת ר ו ג
ספק מ ו ר כ ב בלי ברכה .בהוראה זו ר א ה ה ר ב ב מ ב ר ג ר ס מ ך ל א ל צ א ת ב פ ו מ ב י
נגד המתירים ,א ם כ י סירב ,ת ו ר נ א מ נ ו ת ל ד ע ת רבו ,ה ר ב ו ו ל ף המבורג ,להורות
ליטול אתרוג כ ז ה ב ל י ברכה .ל כ ן ל א ה ז כ י ר ע צ ה זו בתשובותיו.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
חידושי תורה מהרב יצחק דוב הלוי כמברגר זצ״ל
לפני עלייתו על כם הרבנות בוירצבורג ישב הרב י״ד במברגר שנים רבות בעיירת מולדתו
ולמד ולימד שם רוב שעות היום .בתקופה זו כתב את ספר נחלי דבש על הלכות חליצה וכן
דשם לעצמו חידושי תורה שרובם נשארו בכתבי יד ,ביניהם עיוני הלכה ארוכים בדיני נדה,
מקואות ,טבילת כלים ,ריבית ועוד .להלן מובאים חידושי תורה קצרים אחדים .ההעתקה נעשית
ע״י צאצאיו וחתני צאצאיו בליווי הערות אחדות .פרסום דברי תורתו ע״י בני־נינים מהוה נר
זכרון נאות ליום הזכרון המאה של הרב מוירצבורג.
בגליון הבא נמשיך בפרסום חידושי תורה מתוך כ״י.
M
ש מ י נ י ע צ ר ת — רגל כ פ נ י ע צ מ ו )סוכה מ ח (
)חלק י ״ ב ד ף ק״ל(
1
פירושו ש ל רגל ל ר ש ״ י לענין שפטורין מ ס ו כ ה ו ל ו ל ב ו ל ר י ״ ף ור״ח ש נ ח ש ב
ל ש ב ע ה י מ י ם ו ל ר ״ ת ש ט ע ו ן ל י נ ה ו צ ״ ע ל מ ה לא מ פ ר ש י ם לעגין ד א מ ר ר׳
י צ ח ק ב מ ס כ ת ר ״ ה ח י י ב אדם ל ט ה ר ע צ מ ו ב ר ג ל ו ע ו ד לאידך דר׳ יצחק ש ם ח י י ב
א ד ם ל ק ב ל פ ג י רבו ברגל ,ו ע ו ד ל ע נ י ן בל תאחר ,ו ע ו ד ל ע נ י ן ראיית פ נ י ם ב ע ז ר ה
ש כ ת ב ח ר מ ב ״ ם דדווקא ביום ראשון ש ל ח ג ה ו א ה ח י ו ב ו ד ל מ א ה ש מ י נ י ל ע נ י ן
ז ה רגל ב פ נ י ע צ מ ו הוא .ו ה נ ה ל ר ״ ת י ש ל ת ר ץ הגר ק ו ש י ו ת ד ח ל א ב ב ר י ת א
ד ל ע י ל א י ת א ד ש מ י נ י רגל ב פ נ י ע צ מ ו ל ע נ י ן ק ר ב ן ש י ר ה ב ר כ ה ל י ג ה ו ל כ א ו ר ה
כ ל ה נ ד ד ׳ דברים ד ב ר י ת א צ ר י כ א ש י ה י ו נ כ ל ל ו ת ב פ ז ״ ר ק ש ״ ב כ ד י ש ל א נ ע ש ה
3
2
4
5
6
1סוכה מ״ח .אך לולב לא מוזכר אלא רק שאין יושבין בסוכה .אך עיין ברמב״ן שמצטט
מרש״י גם לולב וכן בעוד ראשונים .לעומת זאת בר״ה ד :פידש׳׳י שאין שם חג הסוכות
עליו ופירשו בתום׳ שם דבברהמ״ז ותפילה מזכירין שמ״ע ולא סוכות• )ועיין בסדר
ר׳ עמרם שמביא בשם ד׳ שר שלום שדווקא בגלל ששמ״ע איננו רגל בם״ע לכן ניתן
להתפלל בו מוסף רגיל של שלש רגלים מבלי שיהא הדבר נחשב כאילו ארבעה רגלים הש,
ועיי׳ לקמן סוף הערה (.18גם ביומא ג .םירש״י כמו בד״ה אך התוס׳ שם מצטטים
את דבריו כפי שמופיעים בסוכה .ובחגיגה י״ז .גם ברש״י וגם בתוס׳ המצטטים אותן
מופיע כמו בר״ה ״שיש לו שם רגל בפ״ע ואינו קרוי סוכות״ .כפרוש רש״י בסוכה
מופיע גם בס׳ המכתם בשם ספר ההשלמה )עמ׳ .(119
2לענין אבילות וכן גם פירש הר״ן בספר המפתח )נדפס באוצה״ג סוכה חלק הפירושים
עמ׳ ,(102ר׳ יהונתן מלוניל ובספר המאורות.
3בסוכה מ״ח .ר״ה ד .יומא ג .חגיגה י״ ז.
4ט״ז:
5הל׳ חגיגה פ״א ה״א.
6מ״ז.
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פלוגתא בין ברייתא ד פ ז ״ ר ק ש ״ ב ובין ב ר י ת א דר׳ יודא דלעיל,
ר״ת רגל לענין ל י נ ה ו מ מ י ל א כל הד׳ דברים דברייתא ד ל ע י ל
ק ש ״ ב אבל ל ר ש ״ י ולרי״ף ולר״ח דעדיין אין דברי ברייתא
בבריתא דפז״ר ק ש ״ ב ק ש ה ל מ ה לא מפרשים רגל לענין הדברים
ז
ועל כ ן מ פ ר ש
נכללות ב פ ז ״ ר
דלעיל נכללים
ש כ ת ב נ ו לעיל.
8
ו ה נ ה קושיה הראשונה י ש לתרץ ל פ י מ ה ש כ ת ב בם׳ ״טורי א ב ן ״ ״ ו נ ״ ל
לד׳ יצחק ל ל מ ו ד מ ק ר א ד,ובנבלתם לא תגעו׳ דחייב א ד ם ל ט ה ר ע צ מ ו ברגל
דלמא דוקא ל ט מ א א ת ע צ מ ו אסור אבל לא לחייב ל ט ה ר כ ש כ ב ר נ ט מ א ,ד ו ד א י
חילוק יש בין ז ה לזה דכחנים יוכיחו שאסורים ל ט מ א ע צ מ ם ל מ ת ו מ ״ מ ל א
מצינו חיוב לטהר ,ותירץ דר׳ י צ ח ק חוכיח ד ע ״ כ קרא א ת י לחייב לטחר ,ש ח ל א
קשה בכל איסור ל ט מ א א ת ע צ מ ו ברגל ל מ ה צריר קרא ד ת י פ ו ק ל י ה ש י ש ח י ו ב
בשלמי שמחה ,א ל א ו ד א י דקרא א ת י לאסור ל ט מ א ו ת א ת ע צ מ ו ב ע ר ב י ו ״ ט
שעדיין לא ח ל עליו ח י ו ב ש ל מ י שמחד .וחיינו ט ע מ א ש א ס ו ר לגרום ב ט ו ל ש ל מ י
ש מ ח ה ו מ מ י ל א כשאינו מ ט ה ר ע צ מ ו ג ״ כ גורם בטול ושפיר ילפינן ד ח י י ב לטחר,
עכת״ד .ולפי זה מ ת ו ר ץ קושייתנו דכיון ד ח י ו ב ש מ ח ה ה ו א כ ל ז׳ י מ י ה ח ג וגם
בליל ש מ י נ י ש ל ע צ ר ת ג ״ כ כדילפינן בסוכה ד ף ]מח [.מ ק ר א ד א ך ש מ ח ו א ״ כ
ל א ש י ל לומר ד ל מ א רגל ב פ נ י ע צ מ ו הוא ,ל ע נ י ן ז ה כל ז׳ י מ י ח ח ג שווין
ב ש מ ח ה ו מ מ י ל א שווין ג ם בחיוב לטהר.
והקושיה ה ש נ י ה י ״ ל ד ה נ ה א י ת א ב ס ו כ ה ד ף כ ״ ז :״ ת ״ ר מעשר .בר׳ א ל ע א י ״
ע ד ״ א ת י ביומיה״ ע י ״ ש דלתירוץ ה ג מ ר א אינו חייב לקבל פ נ י רבו ב ר ג ל א ל א
באתי ביומיה ו מ ק ש ה ה כ ״ מ ע ל ר מ ב ״ ם פ ״ ה מהל׳ ת ״ ת " ל מ ה ס ת ם ד ח י י ב לקבל
ע״פ
פ נ י רבו ברגל ו מ ש מ ע אפילו לא א ת י ביומיה ותירץ ה״זכרון י ו ס ף ״
פלוגתא דר׳ זירא ו א ב י י ב ר ״ ה ד ף ו׳ ד א ב י י סובר א ש ה ב ע ל ה מ ש מ ח ה דקרי ביד.
ושמחת עי׳ קידושין ד ף ל ״ ד ] [:ולכן בזמן ש ב י ה מ ״ ק קיים היתד .צריכה ל ע ל ו ת
ע ם ב ע ל ה לירושלים ו ע ״ כ גם בזמן ש א י ן ב י ח מ ״ ק קיים ח י י ב ל ש מ ח א ת אשתו,
ור׳ זירא ם״ל ד א ש ה ב ע צ מ ה ח י ב ת ב ש מ ח ה לעלות לביהמ״ק וכשאין ב י ה מ ״ ק
קיים ת ש מ ח ע צ מ ה ב ב ג ד י צבעונין ,ו ע ל כ ן מ ו ת ר ל ב ע ל ה לקבל פ ג י רבו ברגל.
ולפי ז ה י ש לומר ר ״ א ס ו ב ר כ א ב י י ור׳ י צ ח ק כר׳ זירא.
1 0
ועוד כ ת ב ה״זכרון יוסף״ ש ם ב ט ע ם ק ב ל ת פ נ י רבו ד ו מ י א דבזמן ש ב י ה מ ״ ק
קיים מצוות ראיה בעזרה ,ו ל פ י ז ה מ ת ו ר ץ ק ו ש י ת נ ו כיוון ד א י ן ח י ו ב ר א י ה
בשמיני ע צ ר ת כ מ ו ש נ ב א ר ל ק מ ן ע ״ כ צ ״ ל שגם ח י ו ב ק ב ל ת פ נ י רבו אין בו.
מ&גד• בין אם נ א מ ר דדווקא בג׳ רגלים ד ח י ו ב ראיה בהם ,גם חיוב ק ב ל ת
פ נ י רבו בהם ,בין א ם נ א מ ר ש ג ם ב ר א ש ה ש נ ה ה ח י ו ב וכמו ש כ ת ב בם׳ ט ו ר י
ק ש ה ק ו ש י ת ח מ פ ר ש י ם ח ל א בפסוק א י ת א ״ ל א ח ד ש ו ל א ש ב ת ״ ור׳ י צ ח ק
אבן
1 1
7כך הוסבר בתוס׳ בסוכה מ״ח.
8ר״ה ס׳׳ז :ד-ה -חייב אדם׳״.
9ה״ז.
10מהדורת פיורדא ,נדפס מחדש בדפוס ״הדר -ישראל תשכ׳׳ם — שם שאלה י׳ דף י״ג ע״ד.
11ר״ה ם״ז :ד״ה -מכלל דבחדש ושבת׳־.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ל י ף רגלים מהם ,ו ל ה ״ ט ו ר י אבן״ נ י ח א דאיהו מ פ ר ש ח ד ש ע ל ר א ש השנה ,ו ש ב ת
ע ל י ו ״ ט ו ד י י צ ח ק ר ב ו ת א אשמעיגן ברגלים ,א ב ל ב ר א ש ה ש נ ה פ ש י ט א ד א י ת א
ב פ י ר ו ש בקרא ,א ב ל ל ה מ פ ר ש י ם דווקא בג׳ רגלים ק ש ה ע ל ר׳ י צ ח ק מ נ ״ ל ה א ,
ד ה ל א בפסוק ה ד ש ו ש ב ת כתיב .ו נ ת ע ו ר ר ת י ע ל פ י מ ה ש כ ת ב בגליון ת ש ו ב ו ת
״גודע ב י ה ו ד ה ״ ־ ׳ מ כ ת ב י ד ג י ס י מ ה ר ״ ל ז ל ל ה ״ ד ,שציין ע ל מ ש נ ה ס ו ף פ ״ ב
ד ע ד ו י ו ת ו ב ז ה נ י ח א ד א י ת א ש ם מ ש פ ט רשעים כו׳ עיין ר מ ב ״ ם ו ר א ב ״ ד ב פ י ר ו ש
המשגה ש ם דמוכח דפםח ושבועות מקרי ש ב ת דהני יו״ט נקיט הקרא לגבייהו
ש ב ת מד .ש א י ן כ ן ס ו כ ו ת מ נ י ן ח ח ד ש לחוד מ צ י נ ו בו ,ע ״ כ י פ ר ש ח ת נ א ק ר א
ד מ י ד י ח ד ש ב ח ד ש ו ע ל סוכות ,ובזה א ת פ ר ש א ד ב ר י ר׳ יצחק ד ה ו א מ פ ר ש ל ק ר א
ג ״ כ ד ל א ח ד ש ו ל א ש ב ת ג ״ כ ח כ י אםוכות ואפםח ו ש ב ו ע ו ת .ו ע כ ״ ס ב י ן
ל ה ״ ט ו ר י א ב ן ״ בין ל ש א ר מ פ ר ש י ו מ ת ו ר צ ת קושיתנו ,ד ל ח ״ ט ו ר י א ב ן ״ כ י ו ו ן
ד א פ י ל ו ב ר ״ ה מ ח י י ב ב ק ב ל ת פ נ י רבו ד ל א ת ל ו י ב ר א י ת פניו בעזרה ,א ״ כ פ ש י ט א
13
1
1 4
1 5
1 6
12כנראה על גליון שו״ת נודע ביהודה ,מ״ת ,או״ח םי׳ צד.
13כנראה הכוונה לאחד מבניו של הרב יצחק זעקל וורמסר ,חותנו של הרב י״ד במברגר.
בין כתבי היד שבעזבונו של הרב במברגר נמצאים חידושי תורה רבים מחותנו ואף
מרבו של חותנו ,בעל הפלאה בפפד״מ.
14משנה יי.
15״וספרתם לכם ממחרת השבת״ ,״עד ממחרת השבת השביעית״ )ראב״ד שם(.
16ר׳ חננאל בפרושו לר״ה ט״ז :גורס שהגמרא עצמה שאלה קושיה זו ,״והא ברגל
אמרנו״ ופרקינן אם רבו שרוי במקום קרוב לו חייב להקביל פניו בכל חדש ושבת
ואם הוא במקום רחוק חייב להקביל ברגל.
ולתירוץ זה כיון מסברא ה״זכרון יוסף״ הנ״ל ועי״ש שמסיק כפי שעולה מגירסת הר״ח
בגמרא שחיוב הקבלת פני רבו אכן חל גם בר״ח ושבת כאשר יכול לחזור ביומיה.
אלא שגירסא זו מעמידה את סוגיתנו כחולקות לכאורה ,על סוגית סוכה כ״ז) :מעשה
בר׳ אילעאי( שמשם משמע לכאורה שגס ברגל אין חובה להקביל פני רבו כשאינו
יכול לחזור לביתו באותו יום) .ואולי גם לפני הרמב״ם היתד ,גירסה זו ולכן לא הזכיר
בחיוב קבלת פני רבו את התנאי שיכול לחזור באותו יום כדמשמע בסוכה ופסק כפי
שמשמע בר״ה ט״ז :שברגל חייב להקביל בכל מקרה גם כשמצוי רחוק מרבו( .גם
מהריטב״א בר״ה ובסוכה משמע שיש חיוב הקבלת פני רבו גם בשבת ור״ח ושם מפליג
הוא עוד יותר ומסיק שאם רבו באותה עיר חייב להקביל פניו כל יום ואם הוא חוץ
לעיר ובתוך התחום חייב להקביל פניו בר״ח ושבת ואם הוא חוץ לתחום חייב להקביל
פניו ברגל.
מהריבב״ן לר״ה משמע ג״כ שגרם כר״ח שם ,ומובא שם בהערה 100גירםת שני כתב״י
שעל פיהם מישב הריבב״ן את סוגית ר״ה ע״פ גירסת ר״ח עם סוגית סוכה כ״ן:
ומסקנתו שבכל מקרה אינו חייב להקביל פני רבו כשאינו יכול לחזור באותו יום
כםוגית סוכה ,וההבדל בין חדש ושבת ובין הרגל מתבטא בכך שברגל חייב להקביל
פני רבו גם כשרבו מצוי מחוץ לעירו בתוך התחום ,ואילו בשבת ור״ח חייב להקביל
פניו רק כשרבו מצוי באותה העיר ,ויתכן מאד שלזה התכוון גם ר״ח.
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 7
דגם ב ש מ י נ י ע צ ר ת י ש ח י ו ב ו מ א י ק מ ״ ל ה ב ר י ת א ,א ל א ו ד א י ד ל א ו ל ע נ י ן ז ה
מיירי
הבריתא,
ולשאר
המפרשים
י״ל
בפשיטות
דתלי
בראית
פנים
בעזרה
וממילא ל א לענין ז ה מ ת פ ר ש ת ה ב ר י ת א ו כ מ ו ש כ ת ב ת י ל ע י ל ב ש ם ה״זכרון יוסף״.
וקושיה ג ׳ מ ת ו ר צ ת כבר ב ד ב ר י ה ר י ט ב ״ א
1 8
ד א י ן ש מ י נ י ע צ ר ת מ צ ט ר ף לג׳
רגלים לבל ת א ח ר ד ה ר י א י ת א ב ב ר י ת א ב מ ס כ ת ר ״ ה נ ד ר ל פ נ י ע צ ר ת ה ר י כ א ן
חמשה ,נ ד ר ל פ נ י ה ח ג ה ר י כ א ן א ר ב ע ה ואילו ה י ה ש מ י נ י ע צ ר ת נ ח ש ב לענין ז ה
לרגל ב פ ״ ע ה י ה ל פ נ י ע צ ר ת ש ש ה ו ל פ נ י ה ח ג ח מ י ש ח ,וגם ל ע נ י ן ז ח אין ל ו מ ר
ש ש מ י נ י ע צ ר ת רגל ב פ נ י ע צ מ ו לחיבו ת י כ ף כ ש ע ב ר ה ס ו כ ו ת ואילו ל א ה י ה ר ג ל
בפני ע צ מ ו ל א ה י ה ח י י ב כ י א ם כ ש ע ב ר ג ם ש מ י נ י ע צ ר ת ד ז ה א י נ ו ד ע כ ״ פ ח י י ב
מ י ד ביום ה ר א ש ו ן ש ל ס ו כ ו ת ע ל בל
1 8
תאחר .
0
ו ק ו ש י ה ד׳ מ ת ו ר צ ת ב פ ש י ט ו ת ד ה ל א ש ל ש פ ע מ י ם ב ש נ ה י ר א ה ו כ ר כתוב -־.
1
)אש״ל : -
אולי גם קושיה הראשונה מתורצת
בזח
דחחיוב
לטהר
עצמו
ברגל א פ ש ר רק ב ר ג ל ש ה ח י ו ב ב ו ל ע ל ו ת לרגל(.
הכין :זאב ויטמן
לענין חיוב הקבלת פני רבו בכל יום כדעת הריטב״א ובשבת ור״ח גם לדעת הר״ח
והריבב״ן ,עיין בשו״ע סימן תקנ״ד סעיף י״ב שמשמע שגם בחול מצוד .יש בהקבלת
פני רבו .אך עיי״ש במג״א שמדגיש שמצור ,איכא אך חיוב ליכא .ובסימן ש״א סעיף ד׳
שבשבת מצוד ,להקביל פני רבו ועיי״ש במג״א .אך עיין ב״ערוך לנר״ לסוכה כ״ז:
שמדבריו משמע שהבין שהשו״ע פסק שבכל יום יש מצוה להקביל פני רבו ,ועוד עיין
ב״נודע ביהודה״ מהדורה בתרא חלק או״ח סי׳ צ״ד שמסיק שחיוב הקבלת פני רבו
אפילו ברגל נהג רק בזמן שהיה ביהמ״ק קיים.
17דבריו צריכים עיון שהרי הוא גופא היה יכול להיות חידוש הגמרא ששמ״ע רגל בפ״ע
וענין זה מתבנזא בין השאר בחיוב הקבלת פני רבו וסוף־סוף חידוש גדול הוא שחייב
להקביל פני רבו
בסוכות ופעם
נוספת בשמ״ע .ולדבריו גם פשיטא הוא שמברכין
״שהחיינו״ אם שמ״ע רגל בפ״ע הוא ,ובכל זאת מוזכר בברייתא.
18הריטב״א הנ״ל מביא יש מפרשים שאכן פרשו כך רגל בפ״ע ,אלא שמקשה על שיטה
זו .אך עיין ב״ערוך לנר״ שמקשה על הריטב״א ומקבל שיטה והסבר זה כאפשריים .ואף
הרמב״ן מביא פרוש זה תכ״ד הסכמה.
19מהרמב״ם הל׳ מעש״ק פי״ד הי״ג משמע שמתחייב רק כשעבר הרגל ועיין ב״ערוך לנר״
הג״ל.
20וראה עוד שיטת הריטב״א בהסבר רגל בפ״ע המובאת גם במאירי בשם יש מפרשים
)סוכה מ״ז( :אדם שהיה פטור מראיה ביום א׳ של הרגל איננו חייב להראות בשאר
ז׳ ימים שהרי כולם תשלומים לראשון אך לעומת זאת אדם שהיה פטור ביום א׳ של
סוכות חייב להשלים זאת בשמ״ע שהרי רגל בפ״ע הוא ולא המשך יו״ט ראשון של
סוכות כשאר חוה״מ שלכן אינם אלא תשלומין לראשון.
בסדר רב עמרם מביא בשם רב שר שלום גאון שאין לפרש כך) .נדפס באוצה״ג לסוכה
חלק התשובות דף מ״ט ,עיי״ש(.
21כנראה ״אמר שלמה הלוי״ ,הרב שלמה הלוי במברגר ,בנו של הרב י״ד במברגר.
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
בעגין ש י ע ו ר כ ד י ש ב י ע ה
]חלק ש ג י ד ף ק כ ״ ג ע ״ ב [
ברכות ד ף מ ״ ט :ואכלת ו ש ב ע ת —־ אכילה ש י ש ב ה ש ב י ע ה זהו כ ב י צ ה .
ו צ ״ ע ב מ ס כ ת פ א ה פרק ח׳ מ ש נ ה ה ׳ :אין פ ו ח ת י ן לעניים בגורן מ ח צ י קב ח ט י ן
ו ג ב שעורים ו כ ר ר ב י מאיר אומר ח צ י קב וכר .ופירש ה ר ״ ש בשם י ר ו ש ל מ י
) מ ש נ ה ט( ״ואכלו ב ש ע ר י ך ושבעו״ ת ן להם כ ד י שישבעו .א ל מ א דשיעור ש ב י ע ה
ה ו א ה ר ב ה י ו ת ר מכביצה ,ואין לדחות ד א ח ר ט ח י נ ה ו א פ י ה לא נשתייר רק כ ב י צ ה
דזחו ד ב ר ש א י ן ח ח ו ש סובלו .ועיקר הקושיה ל ש י ט ת ה ר מ ב ״ ן ב מ ל ח מ ו ת ב ב ר כ ו ת
ד ף כ׳ ב ש מ ע ת י ן ד נ ש י ם בברכת המזון דאוריתא ,ד כ ת ב לאביי ד ה ת ם כזית ו כ ב י צ ה
ה ו א דאוריתא ,ו נ ר א ה ל י ד ה ר מ ב ״ ן מ פ ר ש ל מ ש נ ת פ א ה כ ר ש ״ י ש ה ב י א ה ר ״ ש
שם ד ה ט ע ם מ ש ו ם נ ת י נ ה ש ה ו א ש ע ו ר נ ת י נ ה ולא כירושלמי .או יותר ט ו ב ד ע ד
כאן לא ק א מ ר ח ר מ ב ״ ן רק לאביי אבל לרבי יוחנן דמשום מ ו ח ל פ ת ה ש י ט ה לא,
וסתם ירושלמי ח ו א ר ב י יוחנן ולכך ק א מ ר ט ע מ א ד כ ד י שביער .בשיעורין ד ח ת ם ,
אבל לאביי צריך לומר כפרש״י ,אבל כ ל ז ה דחוק ק צ ת ד מ פ ל ג י ב ס ב ר א מ ה ו
כ ד י שביעה.
ב ל א ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן י ש ל ו מ ר ד ל א ב י י רק מ ד ב ר י סופרים ו מ ת נ י ת י ן בדאוריתא,
א ב ל ל ר מ ב ״ ן ק ש ה -ושיעור ח צ י קב ה ו א ש ת י ס ע ו ד ו ת עיין בכתובות ] ס ״ ד ע ״ ב [
ב ה מ ש ר ה א ת א ש ת ו ע י ״ ש ו כ ן מ ו כ ח מ ש א ר פירות דשיעור כ ד י ש ת י סעודות.
1
וחנח ב ת ש ו ב ת נ ו ד ע ביחודא חלק א׳ ]או״ח[ ס י מ ן ל ״ ז מ ק ש ה ה ש ו א ל
דבעירובין אמרינן ד א ו כ ל ב כ ל יום עשירית ה א י פ ה בריא ומבורר ,א ל מ א ד ש י ע ו ר
ס ע ו ד ה מ ״ ג ביצים וחומש .ובכתובות אמרינן ד ה מ ש ר ה א ת אשתו ש י ע ו ר ה צ י
קב ש ח ו א ששד .ביצים ועין שם .ותרץ בשם ח כ מ י ה צ ר פ ת י ם ד י ש חילוק ב י ן
א י ש ל א ש ה ד א י נ ה ב ת מ ל א כ ה ]ואוכלת פ ח ו ת ה ר ב ה מ א י ש אבל ב א י ש ש י ע ו ר ב ׳
ס ע ו ד ו ת ל ח ם ש ה ו א ש י ע ו ר ח ל ה ע ו מ ר לגלגולת[ ועוד ד ש א נ י ה ת ם ד נ ו ת נ י ן ל ה
ש א ר י דברים ולכן םגי ב ח צ י קב חיטים .ועוד תירוץ א ח ר בשם רב ש ר ש ל ו ם
גאון יעו״ש .ו ה נ ה מ ח ש מ ח ל ק ד ש א נ י ה ת ם ש נ ו ת ג י ן ל ה ע ו ד דברים ל א ש י י ך
ה כ א ב מ ש נ ה ד פ א ה דדרשינן מ ו א כ ל ו ושבעו ש י ע ו ר ח צ י קב חיטים ואם י ש ל ו
ר ק ש ד ה חיטים ל ח ו ד פ ש י ט א ד ג ם כ ן אין צריך ליתן יותר .ו כ ן מ ו כ ח מ ר מ ב ״ ם
1אולי יש לומר שהרמב״׳ן מודה שאדם רעב שאכל רק כזית אינו מחוייב מן התורה לברך
ברכת המזון .מאידך בחלוקת מעשר עני קבעו חז״ל שיעור שתי סעודות ליום המביא
שםיעה אפילו לעני הרעב ביותר .כל עני זכאי בשיעור זה ואין לשואלו אם מספיק לו
שיעוד יותר קטן .וכן ב״שערי ציון״ סי׳ תרל״ט ם״ק ם״ז שאין להמתין באכילה בליל
א׳ דםובות כאשד יורדים גשמים ,אם יש לו אורחים עניים ״ומסתמא לא אכלו והס
תאבים לאכול״ — ומשמע שאין לשאול אותם אם הס רעבים.
ובענין השיעורים השונים של שביעה ראה עוד ם׳ יראים ,מצוה רגג.
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרק ו׳ מ ה ל כ ו ת מ ת נ ו ת ע נ י י ם ] ח ל כ ה ח[
ש כ ת ב אם מ ן ה ח ס י ן וכו׳ א ם מ ן
השעורין וכו׳ א ל מ א ד א ם אין לו כ י אם ח ד מ י ן נ מ י אינו נ ו ת ן יותר ,א ל מ א ד ז ה
מקרי ושבעו .ו כ ן מ ה ש מ ח ל ק בין א ש ה ל א י ש צ ״ ע ד ב ח ך ק ר א כ ת י ב א ל מ נ ה
ואפילו ה כ י אמרינן ד מ כ א ן אמרו אין פ ו ח ת י ן ל ע נ י וכו׳ .ודוחק ל ו מ ר ד ל צ ד ד י ן
קתני דאם כן ע י ק ר ח ס ר מ ן ה מ ש נ ה ל א ש מ ע י נ ן ד ב א י ש ב ע י יותר .ועל תירוץ רב
שר שלום גאון ד ת י ר ץ
לעני
דשיעור הפחות
שבישראל
סגי
אבל
בחצי קב
שיעור היותר ה ו א ע ש י ר י ת ה א י פ ה ע כ ת ״ ד — ,א ם כ ן ל ש י ט ת ה ר מ ב ״ ן ד ב כ ב י צ ה
נ מ י כ ד י ש ב י ע ה ה ו א מ נ ל ן ד ו ש ב ע ו ה ו א ש י ע ו ר ח צ י ק ב ד ל מ א רק כ ב י צ ה ד ה ל א
ע״כ צריכים לומר ד ש י ע ו ר ח פ ח ו ת נ ק ט י נ ן ד א ם ל א כ ן ה ו י ל י ה ל מ י מ ר דצריך
מ ״ ג ביצים ו ח ו מ ש א ל א ו ד א י ד ב פ ח ו ת נקט .ו א ם כ ן ד ל מ א רק כביצח.
ודע ד מ ה ש כ ת ב נ ו לעיל ל י ש ב ד ע ת ר ש ״ י ד כ ב ר ה ק ש ה ע ל י ו במשנד .ל מ ל ך
פרק ו׳ מ ה ׳ מ ת נ ו ת ע נ י י ם ל מ ה ל א נ ק י ט כ ד ע ת ה י ר ו ש ל מ י משום ושבעו ,אינו
עולה כהוגן ד נ ה י ד י ״ ל מ ה י ר ו ש ל מ י א ב ל ה ד ר ש ה ה ל ז א י ת א בספרי פ ׳ כ י ת ב ו א
ובםפ׳
ראה ועליה פשיטא
דלא פליג
רבי יוחנן
ד מ ס כ ת ברכות.
ואזדא
לי״
תירוצי ד ל ע י ל ל י ש ב ד ע ת ר ש ״ י ז״ל.
ודע ד ק ו ש י ת ה מ ש נ ה ל מ ל ך דצריך ל ו מ ר מכחד ,ד ם כ י נ א ח ר י פ א פ ס ק י ל ה א י
קרא ד ו נ ת נ ו איירי בבית ו ס י פ א ד ו ש ב ע ו
ב ש ד ה יעו״ש,
דצריך
לומר כן
רק
לרמב״ם אבל ל ה ב ר י י ת א ע צ מ ה ל א ק ש י א מ ל י ד א פ ש ר ל ו מ ר ד ק ר א ד פ ׳ ר א ה
איירי ב ש ד ה ד ה ל א י ש ל ד ק ד ק ד ב ם ר ש ת ר א ה כ ת י ב ״ א ש ר בשעריך ואכלו ו ש ב ע ו ״
אבל ב פ ר ש ת כ י ת ב ו א כ ת י ב ״ואכלו ב ש ע ר י ך ושבעו״ ,ו ז א ת כוונת הפסוק ואכלו
בשעריך אחר ואכלו היינו ד ק ר א י ה י ב ט ע מ א ד ל א ב ע י רק כזית משום ד ו א כ ל ו
בשעריך
ו ש ב ע ו דהיינו ב ע י ר י ש למכור כ מ ו ש כ ת ב ר מ ב ״ ם ב ה ל כ ה י ״ ב
שאין כן בקרא ד פ ׳ ר א ה כ ת י ב
ושבעו,
פירוש
ב ש ד ה ולכך
מה
בשעריך ק ו ד ם ומוסב א א ב י ו נ י ש ע ר י ך ואכלו
בעי שיעור
שביעה,
אבל
לרמב״ם
דיליף
שיעור
שביעה מ ק ר א ד כ י ת ב ו א צ״ע.
הכין :אהרן נויבירט
ואל התלמידים נתמדים ואהובים ,אשר באו ת ת ת צל קורתי ,שמתי עיני ולבי ,להושיט
גם ל ה ם מפרי עץ תיים היא תורתנו התמימה ,להטעים גם א ו ת ם מצוף דבש אמרותיה,
היקרות והאמתיות ,הישרות והטובות ,להראות ל ה ם ולהשכילם בינה ,כי כל שוקד
עליה ושומר דבריה ,יהיה אוהב ה׳ וירא ה׳ ועובדו בלבב שלם ובנפש תפצה ,בלתי
גבול וקצה ,וגם יהיה ט ה ר לב ואוהב כל א ד ם א ה ב ה אמתית ,ל א מזויפת ,אהבה
כללית ,ל א פרטית ,אהבה שלמה ותמימה.
הקדמה לספר גחל* דבש על הלטת חליצה
www.daat.ac.il
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג.
ב ע נ י ו ט ל י קדושייד מ ע ל ג ב י ק ר ק ע
]קידושיז ד ף ד ׳ ע ״ ב [ ,
נ ם ת פ ק ת י א ם צריך בקידושין נ ת י נ ת הכסף מ י ד ו ל ל ה כמו בגט א ו ל א .
ועיין תום׳ גיטין ד ף 0״ד ע ״ ב ד ״ ה ו כ ל ש א י נ ה ו ב מ ה ר ש ״ א ש ם ו ב ח י ד ו ש י
ר ש ב ״ א שם .ש ו ב ר א י ת י ב ת ר ״ י בן לב בחלק ש נ י ם׳ ל ״ ג ע מ ד ב ז ה ו פ ל פ ל
יעיש״ה ,ו ש ו ב כ ת ב ש ה ו א ה ו ל ה ואינו יכול ל ה ע מ י ק עיונו ,אבל לעיקרא ד ד י נ א
ה י ׳ א ו מ ר ד ה ו ו קידושין מ ה א דאמרינן ב פ ״ ק ד ק י ד ו ש י ן ה ת ק ד ש י ל י ב מ נ ה ,
ת נ ה ו ע ל ה ס ל ע א י נ ה מקודשת ,ואם הי׳ ס ל ע ש ל ה מקודשת ,ב ע י רב ב י ב י ס ל ע
ש ל ש נ י ה ם מהו ,תיקו .ו כ ת ב ו חתום׳ א ם חי׳ ס ל ע ש ל ח מ ק ו ד ש ת ־ ד ח צ ר ה ק ו נ ה
לה .ו ל א נהירא ד א ״ כ מ א י ב ע י ס ל ע ש ״ ש ת ״ ל מ ש ״ ס ד ב ״ ב יעו״ש ,וכ׳ ד נ ר א ה
ל פ ר ש ד ה כ א ה ט ע ם א י ן ת ל ו י בקנין ח צ ר ה א ל א כ ש ה ס ל ע ש ל ה ס מ כ ה ד ע ת ה
וכשאינה ש ל ה לא סמכה דעתה ובעי כשהםלע של שניהם אי סמכה ד ע ת ה א ו
ל א .ע ״ כ ה א ק מ ן ב ה ד י א דהוו קידושין וכו׳ ד א י ל א ״ ה מ א י ב ע י רב ב י ב י
ב ס ל ע ש ל ש נ י ה ם ת י פ ו ק ל י ה ד ל ״ ה קדושין ד ב ע י ו נ ת ן ב ל ה וכו׳ .ה כ ל ל ה ע ו ל ה
ד י ש פ נ י ם ל כ א ן ולכאן והווי ספק מ ק ו ד ש ת ע כ ״ ל מהריב״ל .ו א נ י ת מ ה ע ל מ ״ ש
ש נ ר א ה ל ו ר א י ה ג מ ו ר ה מ ש ״ ם דקידושין ה נ ״ ל ב ס ל ע ש ל שניהם ,ו ל פ ע נ ״ ד א י ן
מ ש ם ר א י ה כ ל ל ל פ מ ״ ש ה ט ו ר ו ה ש ״ ג ב ש ם תוס׳ ד נ ״ מ אפילו נ ת ן ל ה א ח ״ כ
ב ח ל ח י ק ה יעו״ש ,ובתום׳ ש ל פ נ י נ ו ל א מ צ ע ו זה ,א ל א ו ד א י דכוונתם ה כ י ל פ ר ש
ת י ר ו ץ התום׳ דילן ד מ א י מ ה נ י ה א ד ס מ כ ה ד ע ת י ה ח ל א ב ע י ו נ ת ן ב ל ח ,ל כ ן
כ ת ב ו ה ט ו ר ו ה ש ״ ג ד נ ״ מ ב נ ת ן א ה ״ כ לתוך חיקה ,אבל ב ל א נ ת ן ר ק נ ט ל ה ה י א
ב ע צ מ ה ז ו מ נ י ן ל נ ו ? אדרבה ,לכאורה נ ר א ה ד ה ט ו ר ו ה ש ״ ג ס ״ ל א י פ כ א ד א ל ״ כ
ל מ ה להו ל פ ר ש הכין ,ע ל כל פנים אין מ כ א ן ר א י ה כ מ ו ש ע ל ה ע ל ד ע ת מ ה ר י ב ״ ל
ודו״ק ,ועיין ב ר א ״ ש ש נ ק ט לתירוץ התוס׳ ה כ י ודו״ק.
1
8
4
אדרבה ,ה י ה נ ר א ה ל י ל ה ב י א ר א ל לכאורה ב פ ש ט ו ת נ ג ד ד ע ת מ ה ר י ב ״ ל
ה נ ״ ל מ ש ״ ם ד ק ל ו ש י ן ד ף ד ׳ ע ״ ב ג ב י ו ת נ א מ י י ת י ל ה מ ה כ י כו׳ ו א י צ ט ר ל ל מ כ ת ב
ו י צ א ה ח נ ם ו כ י י ק ח כו׳ ו א י כ ת ב ר ח מ נ א ו י צ א ה חנם ה ו ״ א ה י כ א ד י ה ב א ל י ה
א י ה י ל ד ל י ו ק ל ו ש ת ו ה ו ו ק ל ו ש י ן ק מ ״ ל יע״ש .ו ק ש י א ל ן א י כ ד ב ר י מ ה ר י ב ״ ל
ל מ ה ל י ק ר א ד כ י יקח ,א י ל מ ע ו ט י נ ת נ ה ה י א ו א מ ר ה ה י א ה ל א ב ג ט ב ע י נ ת ן
הוא ,ו א י גיליף קידושין מ ג ט ל ע נ י ן ז ה מ ו י צ א ה והיתד .ל מ ה ל י כ י י ק ה ל מ ע ו ט י .
ו כ ת ב ת י ק ו ש ל .ז ו ל ה ג א ב ״ ד מ ו ה ר א ״ ב םג״ל ג ר ״ ו
1
2
3
4
5
30
5
ח׳ ע״ב.
צ״ל ״פי׳ בקונטרס״.
עכ״ל התום׳.
ס׳ ל׳ סע׳ ט״ו.
מו״ה רבי אברהם הלוי בינג ,רבה של ווירצבורג לפני רבנו
www.daat.ac.il
ל ה ש י ב ל י דבר ,והיתד,
אתר דעת -מכללת הרצוג
פקודתו ע ״ י ח ד מ ת ל מ י ד י ו וזה ל ש ו נ ו :כ ב ר ה ב י א ה ב ״ ש ם׳ כ ״ ז « ום׳ ה ״ ט י
בשם רש״ך ד פ ס ק ג ״ כ ס פ ק מ ק ו ד ש ת וספר זח א י נ ו ת ״ י ועיין ע צ י א ר ז י ם ום׳
המקנה ם׳ כ ״ ז .ו מ ש ״ ש ב מ ח ו ב ר ב ג ט ל א ש י ל ב י ה נ ת י נ ה ל א ח ב נ ת י ז ה
]אמר יצחק ד ו ב ה ל ו י א י ן ם׳ אלו ת ״ י כעת ,ו א ו ל י כוונתם דאם מ ח ו ב ר ה ג ט
בקרקע א ף ש ק נ ת ה א ו ת ו ע ״ י חליפין א ם ״ ה איגד .מ ג ו ר ש ת ד ו נ ת ן מ ש מ ע שיותן
הגט מ י ד ליד ע׳ בפ׳ כ ל ש ע ה ד׳ ל ״ ד ע ״ ב ב ר ש ״ י ותום׳ ד ״ ה ונתן .ש ו ב ר א י ת י
ברשב״א בחידושיו לגיטין ד ף כ ״ א א מ ת נ י ת י ן ד מ ח ו ב ר לקרקע כ׳ ד י ״ א מ ח ו ב ר
פסול משום ס פ ר ו י ״ א מ ש ו ם ד ו ג ת ן מ ש מ ע ד ב ר ח ג י ת ן מ ל ליד .וגחגתי מ א ד
שכיוונתי ל ד ע ת הגדולים ,ועיין ע ו ד פ ״ ק ד ף ״ ב ש ט ר אירוסין שכ׳ ש ל א ל ש מ ה
ובר״ן ריש קידושין לענין ש ט ר קידושין במחובר .ועיין ה ה ״ מ פ ״ ג מה׳ אישות
מביאו ה ד ״ מ בס׳ ל״ב .ועיין ע ו ד ת ש ו ב ת ר ש ב ״ א ס׳ א ל ף רכ״ו[ .ד מ ש כ ח ת
שיקנה לד .ה ק ר ק ע בחליפין כ ד א י ת א בגמ׳ ד ג י ט י ן ד ף ע ״ ז ו כ ת ב ו ש ם הראשונים
לאו דוקא ביחוד ה״ד .בחליפין יכול להקנות לה ,כ ן כ ת ב ה ר מ ב ״ ן ו ר ש ב ״ א שם.
ומה ש מ ב י א מ כ ״ ת ראיה נ ג ד ד ע ת מ ה ר י ״ ן ל ב מ ד א צ ט ר י ך קרא ד כ י יקח ל א
הבגתי ,ד ה א ס ״ ד ד ג מ ר א ב נ ת ן ו א מ ר ה ה י א ת ה א מ ק ו ד ש ת והיינו ב ג ט לא מ ה נ י
ד ע ת ה דהוא ב ע ״ כ ד ל ה ו ם ״ ד בקידושין דצריכים ד ע ת ה ג ״ כ או ם ״ ד ב א מ י ר ה
דפליגי
אין חילוק בין א מ ר ה מ ק נ ה ובין ה ק ו ג ה ו כ ד א י ת א ל ק מ ן ד ף ע ״ ו
בשטר א י צריך להיות כ ת ו ב מ ד ע ת ה מ ק נ ה א ו לא ,ע כ ״ פ לענין אמירה יחא
בא׳ מ ה ן בין מ מ ק נ ה בין מקונה ,לכן צריך ק ר א ד כ י יקח .א מ נ ם לשון ה ר מ ב ״ ן
דכ׳ ו ז ״ ל :רישא ד ם ל ע נ צ ר כ ה אפי׳ ח ז ר ו נ ט ל ה מ ש ם מ ש מ ע דם׳ ב ק ל ו ש י ן א ״ צ
ליתן בידה ,ע כ ״ ל )הגאב״ד(.
8
1 0
9
2 1
1 0
1 3
ובמאי דםיים א פ ת ח .שתירוץ הלז אינו ל פ ע נ ״ ד ,ד א י ע י ק ר כוונת הש״ם
למעוטי א מ י ר ה ד ל ה ל מ ה נ ק ט ה ש ״ ס כ ל ל ת י ב ו ת ה י כ א ד י ה ב א א י ה י ל ד ל י ׳
כו׳ הלא מ ז ה ל ״ ק ל פ מ ״ ש הגאב״ד ,ד ל ד ל י ה ע י ק ר ק ו ש י ת ה ש ״ ס א ז ל א רק
דם״ד ד ב א מ י ר ה י ה א ס ג י ב ד ל ה ,א ״ כ הי׳ ד י ש י א מ ר ה ש ״ ם ם ״ ד ה י כ א
ד ק ל ש ת ו היגו ש א מ ר ה היא קמ״ל ,א ב ל ל ב א ה י א מ א ן ד כ ר ש מ ה ; א ל א ו ו ד א י
דבלא קרא ד כ ״ י גם י ה ב א ה י א לא ה ו י ל ע י נ ן ל מ ע ו ט י ולכן אצטריך כ״י .ו א ״ כ
קושייתי ע ל מ ה ר י ב ״ ל בע״ע .ו מ ״ ש ק ו ד ם ל ת ר ץ ק ו ש י א ה ג ״ ל ב ל א ״ ה ל א הבנתי.
ועל כ ל פגים א מ ר ל י ה ג א ב ״ ד נ ר ״ ו ש מ ל י ס פ ק ק ל ו ש י ן ל א נ פ ק א כ ד ע ת
6
ל
8
9
10
11
12
13
ם״ק ג׳.
צ״ל ם׳ ל׳ ם׳׳ק א׳.
ס׳ כ״ו ם״ק ב׳.
בקונטרס אחרון ם׳ כ״ז ם״ק אי.
הדברים במוסגר הם הערת רבנו בתוך דברי מוהרא״ב.
קידושין ס.
הלכה גי.
*״ל קידושין ט׳ ע״ב.
www.daat.ac.il
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 5
בשם ה ר ש ד ״ ם ו ר א ״ ם
ה ב ״ ש ועיין ב ה ג ה ת מ ש נ ה למלך ה ׳ ״ פ ׳
הללו אינם ת ״ י כעת .ג ם צ ״ ע ב ש ב ו ת י ע ק ב ח ״ ב ם׳ ק ל ״ ט ד ר ו צ ה
ד ע ת ה ק ד ו ש מ ר ד ו ש ה ו ב א במרדכי י ע ו ״ ש ל ע נ י ן ש ל י ח ע ו ש ה שליח,
השבו׳׳י בתירוץ האחרון ד ה י ק ש דהוי׳ ל י צ י א ה ס ״ ל להקדוש ה ו א רק
קידושי ש ט ר ולא לענין כ ס ף יעו״ש ,ולדברנו ה נ ״ ל ניחא ,ויש ס ע ד לדברי
מדאיצטריך כ י י ק ח ו ל מ ה ל א ילפינן מ ד א י ת ק י ש כג״ל ,וק״ל.
1 0
וספרים
ליישב
דמחלק
לענין
הקדוש
1 7
כתב
א מ ר י צ ח ק ד ו ב ה א י :א ח ר זמן מ צ א ת י ב ת ש ו ב ת מחרי״ל ס׳ ע ״ ח
דכיון ד מ ע צ מ ה נ ט ל ה קידושין ולא ק ב ל ת ו מ מ נ ו או משלוחו לאו כלום ה ו א
ויליף ל ה ה ת ם מ ק ר א מ ג מ ר א ומסברא ,ואין כ ע ת פ נ א י לעיין ה י ט ב ב ד ב ר י ו .
וגם צ ״ ע ע ל מ ה ר י ״ ל מ ת ו ס פ ו ת פרק ה ת ק ב ל ד ף ס ״ ה ע ״ ב ד ״ ה גיטא ,ו א פ ש ר
ד י ש לחלק בין עגין דדברו בו תום׳ לבין ת ׳ מהרי״ל .ועיין בחוות ד ע ת ה ׳
ריבית ם׳ ק״ם ס ״ ק ח י ״ ת כבאורים ,ועיין ב ש ו ״ ת ש א ר י ת יוסף להרב מ ה ר ״ י
כ ץ ם׳ כ ״ ה ל א הזכיר מ ז ה יע״ש ,ועיין ש ו ״ ת רשד״ם ח א ח ״ ע ם׳ ח י ״ ת ו מ ״ ש
ע ו ד ר ש ד ״ ם באד״״ע ס׳ כ ״ ד ע ל דבריו שבם׳ חי״ת.
שוב ראיתי בעצי א ר ז י ם
1 8
1
ש ל א ראה ש ג ם מ ה ר י ב ״ ן לב מ ס ו פ ק ב ז ה י י .
הכין:
14
15
16
17
18
19
חיים י׳
עמנואל
הל׳ אישות.
פ״ג ה״ח.
צ״ל חלק אי.
צ״ל ס׳ ע״ד.
ס׳ כ״ז ם״ק ב׳.
וע״ע אבני מלואים סי׳ ל׳ ס״ק א ,ופתחי תשובה סי׳ כ״ז ם״ק ג ,וקהלת יעקב ]לבמח׳׳ס
נתיבות המשפט[ ס׳ ל׳ ס״ק אי.
יעלזו חסידים בכבוד ירמו על משבבזחם )תהלים קמט ,ה(.
כשיזכו התסידים להעמיד גם תלמידים הגונים מביני מדע תורתנו הקדושה
חכמותיה ,תלמידים אשר מהם כבוד האמיתי יגיע לרבותיהם ,תלמידים כאלה,
רבותיהם תמיד על לשונם ושמועות בבית המדרש תמיד יאמרו בשמותם ,אז
׳החסידים ההמה על משכבותם ,נשמותיהם הטהורות ממדרגה למדרגה עולות,
השכינה ליהנות ,ומתיל אל חיל ילכו ,עד אל א־להים בציון יראה.
הקדמה
32
והוגי
תורו־ג
ירננו
מזיו
לפירוש על הלכות הרי״ץ גיאת ,הערה
www.daat.ac.il
ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
תשובת הרב מגדל קדגוי אל הרב ׳׳׳ד במבוגר
בענץ חציצה במזוזה
בין כתבי היד הרבים עס חידושי תורה מהרב יצחק דוב הלוי במברגר זצ״ל ,נמצאת
תשובה מהרב מנדל קרגוי זצ״ל ,בעל ספר גידולי טהרה על הלכות מקואות ,אל הרב
במברגר .בהיותו יושב על התורה בכפר ויזנברון ,פנה הרב במברגר לפעמים אל הרב
מנדל קרגוי והציג לפניו חקירות או ספקות בהלכה .התשובה נכתבה באביב תקצ״ה כשש
שנים לפני עליית הרב במברגר על כס הרבנות בוירצבורג .התשובה נמצאת בין כתבי היד
שהועתקו ע״י בניו של הרב במברגר ,אשר בדרך כלל לא העתיקו התוארים בתחלת התשובה
ובסופה.
ב ״ ח פיורדא ך׳ ל ח ד ש תקצי׳ד לפ״ק.
ואשר ח ק ר מ ר א מ א י ל א נ י מ א ג ב י מזוזח ד כ ת י ב על ,ד ב ע י נ ן נ ת י נ ת חמזוזה
על האבנים ב ל י חציצח ,ל י ד י ה ר ב נ ר ״ ו א נ י ל א ב א ת י מ ע ו ל ם לידי מ ד ה ז ו
לחקור בזד .ובכיוצא בו ד כ ל ד ב ר ה ת ל ו י ב מ ד ר ש פסוקים ו ל א נ ת פ ר ש בש״ם
אין אתנו יודע כלום .ו א ח ר י כ ל ו ת כ ל חחקירות כאלו נ ה י ה כ מ ת ע ת ע י ם ,וביותר
בדבר ז ה ה י כ א ד כ ת ו ב בלשון על ד נ ר א ה ד ח כ מ י הש״ם ע צ מ ם ל א השוו מדותיהם
בזה דיש על ד ק י מ ״ ל ש ה ו א בסמוך כגון ב ש ה ״ פ ] ב ש ח י ט ת חפםח[ ע ׳ פסחים
ד ם״ג אבל ב ש א ר מ ק ו מ ו ת מ ש מ ע ד ע ל היינו ע ל מ מ ש ו כ ״ מ ב י ו מ א ד ׳ ג ״ ה
דעל הכפרת הוי מ מ ש א י ל א ד מ ק ש י נ ן ע ל ל ל פ נ י ו ל ר ״ א ב ״ ר י ו ס י ב א מ ת ה י ה
מ ז ה ע ל הכפרת ,מיחו ב מ נ ח ו ת ד׳ ק ״ ו בעי׳ דאיברין ש ס ד ר ן ב צ ד ה מ ע ר כ ה ו כ ר
מוכח ד פ ל ו ג ת א ד ת נ א י ה י א בכל ה מ ק ו מ ו ת ד כ ת ו ב ע ל א י ה ו י בסמוך א ו ע ל מ מ ש .
מיהו אפי׳ ה י כ א ד ב ע י נ ן ע ל מ מ ש עדיין אין לנו ר א י ה ש ת ה א ה צ י צ ה פ ו ס ל ת
וכמו שגחלקו ב א מ ת ג ב י ת פ ל י ן ד ו ד א י מ ״ ש ה ר א ״ ש ראייה ד ח צ י צ ה פ ו ס ל ת כ מ ו
בגדי כ ה ו נ ה א י נ ה מ כ ר ע ת ,ד י ״ ל בשרו ק ר א י ת י ר א הוא ,א ״ נ ד ת ר י ע ל בשרו
כתיב ,והא דאמרינן בזבחי׳ ד׳ י ״ ט ד ר א ש נ מ י ו ש מ ת ה מ צ נ פ ת ע ל ראשו וכו׳
לאו מ ד כ ת י ב ע ל ראשו ד ר י ש א ל א ד מ ן ה ס ת ם כ ל הבגדים ש ו י ם ה ם ו א ״ כ אין
לנו ראייה לפסול ח צ י צ ה ב ת פ י ל י ן ] א מ ר י צ ח ק ד ו ב ה ל ו י א ח ר ז מ ן מ צ א ת י
לרשב״א בחידושיו ל ס ו כ ה ד ׳ ל ״ ז כ׳ דבתפילין י ד ע נ ן ד ח צ י צ ה מ ״ ל ך ל א ו ת ו ל א
לאחרים״ ו כ ״ כ ח ר ב ״ י ב א ״ ח סי׳ כ ״ ו -ב ש מ ו ב ת ש ו ב ה יעוש״ה[ ,ואפשר ד מ ט ע ם
1
1רא״ש ,הלכות תפלין סי׳ יח :ומדגרםי׳ בערכין )דף ג (.והני כהני הואיל וליתנהו
במצוד .דע דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבשרו ,ש״מ ותפילין נמי
אבישרא מנח להו בלא חציצא .וכן בשו״ת הרא״ש ,כלל ג ,סי׳ ד.
2סעיף כז בשם תשובת הרשב״א )ח״א סי׳ תתכ״ז( ודאה שם בבית יוסף דיון בדברי
הרשב״א; וראה ב״דברי חמודות״ הל׳ תפילין ס״ק פה—פו.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחר פסולין ב ח צ י צ ה דילפינן אבין עיניכם ד ק ר ח ה מ ה ה ת ם בעור מ מ ש ב ל י
ח צ י צ ה איירי א ף ב ת פ ל י ן כן ,ואפילו לר׳ יהוד׳ דיליף מ ק ר א אחרינא ,מ ״ מ
א פ ש ר ד ל ג ב י ח צ י צ ה מודה ,ע׳ במנחות ד ׳ ל״ז וקדושין ד׳ ל ״ ו בתום׳ ו א ״ כ
ה ד ב ר נ ו ט ה ד ג ב י ת פ ל י ן ח צ י צ ה פ ו ס ל ת מ ה ״ ת אבל ב ש א ר מ ק ו מ ו ת א י ן ה ד ב ר
מוסכם ד ג ב י ה ל י צ ה ד כ ת י ב מ ע ל רגלו מ ש מ ע ד ח צ י צ ה פוסלת ו א ע ״ ג ד ה ו י מ ע ל
רגלו ל ה ג ב ל ת מ ק ו ם א ת י בבחינת מ ע ל ה ו מ ט ה כדאמרינן מ ן ה א ר כ ו ב ה ו ל מ ע ל ה
פ ס ו ל ה ד ב ע י נ ן מ ע ל ו ל א מ ע ל ד מ ע ל כמבואר כ ל ז ה בגמרא ו צ ״ ל ד ת ר ת י ד ר ש י נ ן
מיניה .וע׳ זבחים ד ׳ ק ״ י דאימורין ה ו י חציצד .ד ב ע י נ ן ע ל ח מ ז ב ח וע׳ ש ם ד ׳
צ ״ ח דבעי׳ דדם ע ו ל ה ל מ ט ה ודם ח ט א ת למעלה ,מ כ ל אלו מ ש מ ע ד ה י כ א ד כ ת ו ב
ע ל ה ו א ב ל י חציצה ,א ל א ד מ צ י נ ו דברים סותרים ל ז ה ד ב מ ג ח ו ת ד ׳ צ ״ ג ב ע י ׳
ר׳ ירמי׳ מ ט ל י ת מ ח ו ש ת ח ו ץ ע ״ ש חרי דמסופק א י סםיל ח צ י צ ח ובחולין ד ׳ ק ״ מ
ב ע י ר׳ ירמי׳ מ ט ל י ת מ ה ו ש ת ח ו ץ ו ע ל ה בתיקו .א ״ כ נ ר א ה ברור ד ג ם ח כ מ י
הש״ם לא ה י ה ב ל ם ליתן כללים בענינים אלו ו א ל י ע ל ה ע ל ד ע ת נ ו ש ג ג י ע
אגחגו לגלות מ ה ש ס ת מ ו הם ,ולפיכך א נ י ת מ ה ע ל ה ר ש ב ״ א ש ר צ ה ל ה ק ל ב ע נ י ן
ה צ י צ ה ב ת פ ל י ן והרי ה ד ב ר ג ר א ה ד ע כ ״ פ ם פ י ק א דאורייתא הוי .ו י ש ע ו ד מ ק ו מ ו ת
אחרים רובן ב ס ד ר קדשים ש י ש להם מ ב ו א בענינים אלו ,ו ל א ה א ר כ ת י ב מ ה
ש ה ב א ת י א ל א להראות לידידי ה ר ב נר״ ו שבזר .ובכיוצא בו נ ק ב ל ש כ ר ע ל
הפרישה.
3
ו א ג ב א ו ד י ע ל מ ר כ ש ע ם ק ת י בםוגיא ה נ ״ ל ד ׳ ל ״ ז ב ה א ד א מ ר ד ״ י א מ ר ה
ת ו ר ה הגה ת פ ל י ן ב ל וכו׳ לאפוקי בין עיניך ד א י כ א ש ע ר לבן ו ש ע ר צ ה ו ב וכו׳
ע מ ד ת י מ ש ת ו מ ם ה א ל א פ ש ר ל ו מ ר כן ד ג ב ו ת העינים מ ט מ א י ן ב ש ע ר צהוב ,ה א
ר א ש וזקן כ ת י ב וכן ב פ ״ י ד נ ג ע י ם ו ב ת ו ס פ ת א לא הזכירו א ל א ר א ש וזקן .ג ס
ה ק ״ א כ׳ א ג ב גררא כ ד ב ר פ ש ו ט ד ג ב ו ת העינים מ ט מ א י ן ב ש ע ר צהוב .ו ב א מ ת
ה ד ב ר ח ש ו ד בעיגי מ א ד ד כ ל מ ה ד כ ת י ב ב ש ״ ס לאפוקי וכו׳ ה כ ל ה ג ה ת ת ל מ י ד
ט ו ע ה היא ,ו ל ו ע ד מ ם ׳ מ ג ח ו ת מ ו ח ז ק ת בכך שהיו פירושים כתובים ע ל ה ג ל י ו ן
4
5
3יבמות קג ,א.
4נתק מטמא בשער צהוב ,אך בפרשת נתקים נאמר שנתק מטמא ]רק[ בראש ובזקן )ויקרא
יג ,כט—ל( וכן בהקדמת בעל תפארת ישראל ,״מראה כהך סוסי׳ ח .לכן הקשה הרמ״ק
איך נאמר בגמרא הנ׳׳ל ששער צהוב ,סימן טומאה בנתק ,מטמא בגבות עמים .אך ר
רש״ש שם ,וכן ב-צפנת פענח׳׳ לגאון הרוגוצ׳ובי ,פרשת תזריע יג ,כס שמקור הגמרא
הנ׳׳ל בתורת כהנים ,ויקרא יג ,כט «יש לו בראש אבל לא בזקן ,בזקן אבל לא בראש,
לא בראש ןלא בזקן מנין ז״ ,ומכאן שגתק גם מטמא בשערות בשאר מקומות .אכל
רוב מפרשי התו׳׳כ דוחים גרסא זו ,ראה רביגו הלל ,קרבן אהרן ,הגהות הגר׳׳* מלבי״ס,
עזרת כהנים ,מהרי״ד ,ופירוש בעל חפץ חיים .נימוקיהם שאין טומאת נתקים ש ל
בראש ובזקן .לפי מפרשים אלה חוזרת התמיהה על הגמרא הנ׳י׳ל ולכן הציע הדמ׳׳ק
שזו הגהת תלמיד טועה.
אד>
א
5לא מצאתי .ב׳״קרבן אהרן״ נאמר בהתחלת פרשת נגעים וכן בפרשת גתים שטומאה
זו חלה רק בראש ובזקן.
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והכניסם
בפנים
כמו
שהעיר
הבה״ז
]הברכות
חזבח[
מנחות
בריש
וראייה
ד ב מ כ ל ת א ובספרי לא גרם א ל א מ ה יד ב נ ג ע א ח ד א ף ר א ש ב נ ג ע א ח ד ו ת ו ל א
מ י ד י והארכתי ש ם " בפירוש הדבר.
ודאתנן
מתפרש
עלה
לענין
מזוזה נ׳
כאן
דאין
ש א ל ה כלל
דאילו
היה
הכתוב
כפשוטו ש י כ ת ב ם ע ל המזוזות ה י ה ח צ י צ ה פ ו ס ל ת א ב ל כיון ד א מ ר י נ ן
דאינו כ ו ת ב ה ע ל ה א ב נ י ם כ מ ב ו א ר בםוגיא שם ,א ״ כ ע ״ כ ה כ ת ו ב מ ת פ ר ש בחסרון
מ ל ה א ה ת ושיעור ה כ ת ו ב ו כ ת ב ת ם ע ל ה ק ל ף להיות במזוזות ,ו כ ן ת ״ א ו ת כ ת ב י נ ו ן
על מזוזין א ו כ מ ״ ש
בת״י ותכתבינין על
מגילתא
7
ו ת ק ב ע י נ ו ן ב ס י פ י ביתך.
וידוע ד כ ל מוקם ד כ ת י ב ע ל מ ת ר ג מ י נ ן ע ל כ מ ו ב ע ב ר י ו כ א ן לא תרגום ע ל ו ש ״ מ
דמפרש קרא ד ע ל א כ ת י ב א קאי ,א ״ כ א פ ש ר ד מ פ ר ש ע ל כ מ ו ע ם ו כ ן מ צ י נ ו
ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ויהא ש י ע ו ר ה כ ת ו ב ש ת ה א ה כ ת י ב ה ק ב ו ע ה ע ם המזוזות .ובין
כך ובין כך ק ב ל ה ח י א בידינו ד ב ע י נ ן קביעות .א ״ כ חלוקה ה ק ל ף ו ק ו ב ע ה ב מ ז ו ז ה
ודאי דאין דרך קביעות ב כ ך א ל א צריך ש י ת נ נ ה ב ש פ ו פ ר ת כ ד א י ת א ב ת ו ס פ ת א
דהשתא
שנהגו
כ ש ק ו ב ע ה נ ע ש י ת ק ב י ע ו ת א ח ת ע ם ס י פ י הביתי•' וכן נ ״ ל פ ש ו ט
8
דמה
א י ז ה אנשים ש א י נ ן ב נ י ת ו ר ה שכורכין ה מ ז ו ז ה בנייר ו מ ד ב ק י ן א ו ת ה
על ה א ב ן בשעוד• א ו ב ד ב ק ד ל א יצאו דאין ז ה ק ב י ע ו ת דקרא ,וגם ה ר מ ב ״ ם
1 0
נותן ט ע ם ל ת ל א ו ב מ ק ל ד ס ם ו ל ה ד ל א ה ו י קביעות.
מענדל
קרגויא
א מ ר יצהק ד ו ב ה ל ו י :כ מ ד ו מ ה ר א י ת י ש ו ב ב מ נ ה ג י הגראו״ו ז ״ ל ש ה ו א הי׳
באמת ק ו ב ע ה מ ז ו ז ה ב ל י ח צ י צ ה ל מ ט ר ,
11
ואולי הי׳ ז ה ט ע מ ו ו כ ע ת אין הספר
1 2
ההוא ת ״ י .
הכין :יונה עמנואל
6כאן רמז שהרב מנדל קרגוי כתב פירוש למסכת מנחות .וראה רשימת הרב אברהם
סופר שליט״א בהקדמתו לפירוש הרב קרגוי למסכת תמורה )ירושלים תשל״ג( עמי 11
ובהקדמתו לס׳ הערות והארות על ל״ב מסכתות )ירושלים תשל״ו( עמ׳ ה.
7תרגום יונתן דברים יא ,כ ,אך בת״י דברים ו ,ט חסר ״על מגילתא״.
8תוספתא כלים ,בבא מציעא פרק ז ,ג :שפופרת שחתכה ונתן בה המזוזה; מובא
בתום׳ מנחות לג ,א )ד״ה הא דעבידא( וראה תוס׳ בבא מציעא קב ,א )ד״ה בגובתא(
שמכנים המזוזה בשפופרת שלא תכלה מלחלוחית הכותל.
9לפי זה חסרה ״קביעות״ אס קובעים את המזוזה ללא שפופרת וצ׳״ע.
10הלכות מזוזה פרק ה ,הלכה ח :״תלאה במקל פסולה שאין זו קבועה״.
11מעשה רב )נדפס פעם ראשונה זולקוא תקם״ח( סי׳ ק -לא יכרוך המזוזה בקלף וכדומה
שלא יהא הפסק דבר בין המזוזה לבית״ .דברי מעשה רב אלה מובאים ב״פתחי תשובה״
יו״ד סי׳ רפט ס״ק ב תוך הוספה ״וצ״ע״ .וראה ערוך השלחן ,סוף סימן הג״ל -וברור
שהשומע שמע וטעה״ ,כלומר אין לייחס לגר״א דעה כזו .וכן דחה מהר״ם שיק
בתשובותיו )יו״ד סי׳ רפח( וראה שדי חמד ,כללים ,מערכת חי״ת ,כלל קלז )חלק ג,
עמ׳ מג( .וראה בס׳ עמק ברכה ,ערך מזוזה סי׳ י שדברי הגר״א בענין זה איגם ע״פ
גדרי הלכה אלא עפ״י הקבלה והסוד .וראה בס׳ בירור הלכה להרב י״א זילבר שליט״א
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
)בני ברק ,תשל״ז( ,יו׳׳ד סי׳ רפט ושם מראי מקומות לעיונים בדברי מעשה רב׳ ocn
מובא שמהר״ש מבעלזא הקפיד כדעת הגר״א ,אך בשם החזון איש שלא האמין שהדבר
יצא מפי הגר״א .וראה ם׳ אמרי שפר ,כלל כא סעיף ג׳.
ואולי לא כיון הגר״א לפסול הנחת המזוזה בשפופרת ,שהרי זה מובא במפורש ביו״ר
סי׳ רפט סעיף א וב״ביאור הגר״א״ מובאים שם מקורות בש׳׳ס לדין זה .כוונת הגר״א
שאין לעטוף את המזוזה בדבר אחר לפני שמניחים אותה בשפופרת ואין בדברי הגר׳׳א
בשפופרת.
*לא יכרוך המזוזה בקלף וכדומה״ סמך שהגר׳׳א פסל את הכנסת המזוזה
בעטיפה נוספת יש חשש של חציצה ועל זה הזהיר הגר״א .ישנם מדקדקים הנוהגים
לפי פשטות דברי מעשה רב ופותחים את השפופרת לצד הפנימי .וראה בס׳ חובת ד,ר
)ירושלים תשל״ב( פרק ט ,הערה יא שגם העטיפה בנייר או בקלף )כדי שיהיה
ר
כל,
בתוך כלי( תהיה רק לצד החיצון.
אחרי מסירת המאמר לדפוס הראני בגי יוסף חיים ג״י שבעל מקדש מעט בפירושו
ספר דעת קדושים )לבוב תרנ״ו( הסביר את שיטת הגר״א בדרך הנ״ל ״רצונו
ל
ע
לו
מ ף
דהשפופרת שנותנין בו המזוזה אינו חציצה לפי שמדבקו במסמרים להסף ונעשה מ ח ו כ ר
כגוף הסף ,משא״כ נייר או קלף שכורכים בו המזוזה״ )מקדש מעט ,סי׳ רפט סעיף
א
ם׳׳ק א( ,עי״ש.
12בין צאצאי הרב י״ד במברגר אין מסורה איך נהג הרב במברגר למעשה וכנראה
מד
היתד .שאלתו אל הרמ״ק שאלה הלכה למעשה אלא בירור בלימוד ל •
א י
ז
ל
א
איסור
חציצה במזוזה מטעם -על מזוזות ביתך״.
אמר ר׳ ספרא משום ר׳ יהושע בן חנניא מאי דכתיב ושנגתס לבניך )דבריבז ו׳(
ל
א
תקרי ושננתם אלא ושלשתם ,לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא שליש כמשנן-
שליש
בגמרא
וכר.
הכוונה
לע״ד
היא:
דושננתם
פירושו
לימוד
שלם
בתכלי
ת
השלמות ללמד דעת בינה והשכל )מלשון תצי׳ שנונים( ולבא לעגין ותכלית יקר הזז-
צריך האדם להיות עוסק במקרא משנה וגמרא ועי״ז יוכל לקיים ושמתם וזו
כ
ן
ן
נ
ת
תכמינו ז״ל בצחות לשונם אל תקרי ושננתם ,פירוש שאי אפשר לך לקיים ושננתס
אלא אם תקיים ושלשתם ,והיינו שנשלים עצמנו במקרא משנה וגמרא.
ספד קורא נאמה להוי״ד גמביט" /יא׳ עפ׳
36
www.daat.ac.il
ct
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יעקב הכהן אבחיזו
התורה ושאר החכמות בהגותו של מהד״ל מפראג*
לימוד ה ת ו ד ה
בנושא זה ש ל
ל ע ו מ ת העיסוק
ב ש א ר חכמות ,מ צ ו י עיקר
הבירור כבר בספרות ה ה ל כ ה וההגות ה י ה ו ד י ת א ש ר ק ד מ ה ל מ ש נ ת ו ש ל רבינו
1
המהר״ל ,אבל ב ד ב ר י ה מ ה ר ״ ל י ש משום ה א ר ה מ ק ו ר י ת ומיוחדת ,אם המדובר
בהגדרה מ ח ו ד ש ת ש ל הדברים מ צ ד ם ה ה ל כ ת י
ה נ ג ל ה א ו — מ ה ש מ י ו ח ד לו
בפרט — החדירה ל ע ו מ ק ה ה ב ד ל ה מ ה ו ת י ש ב י ן ה ת ו ר ה ו ש א ר ח ח כ מ ו ת וזאת
מלבד ה״אםור והמותר״ שבדבר.
»
האפור ו ה מ ו ת ר כ ל מ ו ד ה ח כ מ ו ת
א ת הדיון פ ו ת ה ה מ ה ר ״ ל ב ה ב א ת ש א ל ת ו ש ל ב ן ד מ א ב ן א ח ו ת ו ש ל רבי
ישמעאל־
״כגון א נ י
והתשובה
שניתנה על פי הכתוב ״לא ימוש ספר התורה הזה מפיך״ — צא
שלמדתי כל
ה ת ו ר ה כולה,
מהו
שאלמד
חכמה יונית״
ובדוק איזה ה י א ש ע ה ש ל א מ ן היום ולא מ ן ה ל י ל ה ו ל מ ו ד ב ה ח כ מ ה יונית״.
ומסביר ה מ ה ר ״ ל :
3
״ נ ר א ה ד ח כ מ ת י ו נ י ת ד ה ת ם איירי ח כ מ ה ש א ץ ל ה שייכות
אל ה ת ו ר ה כ ל ל כ מ ו ח כ מ ה ש ה י א ב מ ל י צ ה א ו מ ש ל ו ח כ מ ה ז א ת אין ל ה שייכות
אל התורה ו כ ת י ב )יהושע א׳( ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם ולילה״.
ומהן ה ח כ מ ו ת ש א כ ן יש להן ״שייכות אל ה ת ו ר ה ״
המציאות
4
וסדר ה ע ו ל ם ״ ,
שהוא פ נ ו י מ ן ה ת ו ר ה ״
י
א ך גם הן ״ ל א הותרו
לאדם
ראשית:
״לעמוד
ללמוד אלא
על
בשעה
6
ו ז א ת למרות ש ה ן ״סולם ל ע ל ו ת ב ה א ל ח כ מ ת ה ת ו ר ה ״ .
• פרק מתוך םסר בכת״י על עולמו הרעיוני של המהר״ל.
1ר׳ למשל תשובת רב האי גאון באוצה״ג סוף מסכ׳ חגיגה ,שו״ת הרא״ש סימן נ״ה,
שו״ת הריב״ש מ״ה ובספר שלם המוקדש לנושא זה ״מנחת קנאות״ לרב אבא מרי
הכולל מכתבים רבים מהרשב״א ובני דורו ,זקן אהרון לר״א הלוי סי׳ ב״ה )הובא גם
בתו״ש כרך י״ט מילואים אות י-ח ור׳ שם ביאור כל הנושא בארוכה(.
2מנחות *״ט.
3נתיבות עולם ,נתיב התורה פרק י״ד.
4שם.
5וכך נפסק להלכה ,ראד .שו״ע יו״ד רמ״ו .והרמ״א בתשובותיו )סימן ז׳( העיד על עצמו
שהיה עוסק בשאר חכמות המובאות בספרי חכמי ישראל בשבת ויו״ט בשעה שבני
אדם הולכים לטייל ,אבל ראה בשו־ע או-ח סי׳ ש״ז סע׳ י״ז לענין למוד חכמות בשבת.
)אגב באנציקלופדיה תלמודית ,ערך -חכמות חיצוניות״ סעיף א לא ניתנה תשומת לב
להגבלה הג״ל בדברי הדמ־א בתשובתו שעסק בשבת ויו־ס בשאר חכמות המובאות
בספרי חכמי ישראל(.
6שם .ומפורסם הביטוי של הרמב״ם באגרתו לד״י מלוניל על החכמות שהן -כרקחות
וטבחות• לתורת — ראה תשובות הד״מ מהדורות בלאו ח״ג ענד 57ור׳ תניא להרב
ז״ל םופיח על הרכבים והרמב־ן שידעו ״להשתמש בהן לעבודת ה׳ או לתורתו״.
www.daat.ac.il
37
ובמקום א ח ר
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ו מ ר ה מ ה ר ״ ל :״ ו א ל ו ש ת י ח כ מ ו ת היינו ת ק י פ ו ת ו ג מ ט ר י א ו ת *
ה ם מ ח ו י י ב י ם ומוכרחים ו ל א שייך בהם סםיקא כלל״ .ובאופן כ ל ל י :״ כ ל
ש ה ו א ל ע מ ו ד ע ל מ ה ו ת העולם ,י ש ל א ד ם ל ל מ ו ד ו מ ח ו י ב בזה כ י ה כ ל
ה ש ם ה ו א ו י ש ל ע מ ו ד ע ל י ה ם ולהכיר ע ל
דבר
מעשה
ז י ז ה בוראו׳״׳.
ב ס פ ר י ר ב י נ ו ה מ ה ר ״ ל נ י כ ר ת י ד י ע ת ו בשטחים א ל ה כ מ ו ש מ ב י א א ת
הדשה״
״תכונה
וממשל
מפי
1 0
ובכלל
את
בעל
1 1
האומות״ .
״חכמי
1
ה מ ה ר ״ ל ־ ׳ ו מ ע ל ה ב ע י י ה נוספת .ה ר י אין ה מ ד ו ב ר ב ל מ ו ד ה ח כ מ ו ת
א נ ש י ם יראים ושלמים ו א ״ כ ״ ה ר י אסור ללמוד מ ר ב שאינו ה ג ו ן ״
והוא
ב ה י ד ו ש מ ק ו ר י ״ ש ם א מ ר כ ש ה ו א ל ו מ ד מ פ י ו ו י ש לו ח ת ק ר ב ו ת
וחבור
משיב
אל ה ר ב ש מ ק ב ל מ מ נ ו ש א י נ ו הגון ולכך אסור אבל מ ן החיבורים ש ח י ב ר ו
אין
שייך זה״ .י ש א ם כ ן ה ב ד ל בין ל מ ו ד מ א ד ם ע צ מ ו ובין העיון בספריו.
אולם,
המעורבים
למרות
ח א ב ח נ ה בין
לעיתים
מזומנות
המורה
בספרי
לחיבוריו,
החכמות
מה
וכדבריו:
געשה
1:1
לדברי
״מכל
הכפירה
צריך
מקום
ע י ו ן ל ל מ ו ד בחיבורים ש ל ה ם א ש ר ה ם דברים גגד ת ו ר ת מ ש ה רבנו עליו ד ״ ש ל ו
ס
ב ח י ד ו ש ה ע ו ל ם ו ב י ד י ע ת ה ש ם י ת ב ר ך ו ב ה ש ר א ת ה נ פ ש ועולם ח ב א ״ וכו׳ ,ש ה ר ,
אש
ה ש ש גדול ק י י ם כ א ן ״אולי י ה י ה ה מ ע י י ן נ מ ש ך א ח ר דבריהם וראייתם״.
ר
שכל האדם קצר להשיג הדבר על אמיתתו״.
1 1
ו א ם כ ן כרוך הדבר ,באופן זה ,באיסור ג מ ו ר .
ד דרך החיים בפרוש לפרק ג׳ משנה י׳׳ח.
8המהר׳׳ל שם מפרש ״תקופות — הוא הלוך המזלות וגמטריאות — הוא חכמת המדידה
והתשבורת״ .אגב ,הרשב״ץ
במגן אבות מעיר על משנה זו שאין
הכוונה
בחיש
ו כ
תקופות לדעת אם מעברים את השנה שהרי על זה לא ניתן לומר ״פרפראות לחכמה״
כדברי המשנה שהרי המדובר בגופי הלכה.
9נתיבות עולם ,שם.
10שם .הכוונה לקופדניקום ״אשר נתן ציור אחר וכל אשר הבינו הראשונים אשר ל ה ג י ה
ונתנו הראשונים ציור ומהלך לכוכבים ומזלות ולגרמי השמיים ,סתר את כולם
3
ונתן
ציור חכמה חדשה״.
11באר הגולה ,באר חמישי — ״כי חכמי האומות הקדמונים מאד שגם הם ,היו ד ב ר י ה
סתומים מאד מאד עד שהראו פירושים לדבריהם ודבר זה נמצא למי שראה
דברי
ס
ו ז 0
בספריהם״ .ועוד שם ״וזה שמצאנו כי ראשונים וגם אחרונים מחכמי האומות שואלין
עליו״.
12נתיבות עולם שם.
13שם.
14וכדברי הרמב״ם בהלכ׳ עבודת כוכבים פרק ב׳ הלב׳ ג׳ ״כל מחשבה שהוא גורם ,ץ
ך
לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה ,מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבני ולא
ג
ס י ח
דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב מפני שדעתו של אדם קצרה ולא w»3
הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו ,נ מ *
א
מחריב את העולם לפי קצור דעתו .כיצד ,פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמיס
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלא ש י ש א ו פ ן מ ס ו י ם ש ל ל י מ ו ד ש א ז ה ד ב ר מ ו ת ר ג ם א ם ה מ ד ו ב ר ב ד ב ר י
כפירה — אם מ ט ר ת ו ש ל ה ע י ו ן בספרות ז א ת ש י ש ב ה כ פ י ר ה ה י א — ״ ו ד ע
מה ש ת ש י ב לאפיקורס״ ואז ה ר י מוכרחים לעיין בספרים אלו ,ש כ ן ״אם ל א י ד ע
דבריהם
א ל ידע להשיב
1 5
עליהם״ .
״…ודבר ז ח מ ו ת ר ו ל א נ ח ו ש ש י ה י ה נ מ ש ך א ח ר ד ע ת ם ,א ם ת ח י ל ת כווגתו
לסתור דבריהם״ • י.
כמו כן ,מ ב י ע ה מ ה ר ״ ל א ת ד ע ת ו ה ח י ו ב י ת ע ל
בהסכמתו
לימוד הדקדוק
7
לספר בגושא ז ה ש ג כ ת ב ע ל ז י ב ן ד ו ר ו ׳ ו ז ה ל ש ו ג ו :״ כ י מצוד .ג ד ו ל ה שירגיל
1 8
אדם א ת ב נ ו ל ל מ ו ד לשון ה ק ו ד ש ובדקדוק ה ל ש ו ן ״ .
ע ד כאן ד ע ת ו ש ל
רבינו ה מ ה ר ״ ל
על
הצד
ההלכתי
1
שבדבר״ .
יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור
ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא אינה ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא
אינה ואינו יודע המדות שעין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות
ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר
אתם זונים ,כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת
האמת׳.
15נתיבות עולם שם .יש לציין שדברי רבינו הס כדעת הרמב״ם אבל מגוגדים לדברי רבנו
יונה שכתב בפירושו למםכ׳ אבות )מהדורת מכון תו״ש ירושלים תשכ״ו עמ׳ ל״0
.שיקבע עצמו ללמוד תורה כדי שידע להשיב על דברי האפיקורס …וכי תלמד התורה
תטרח ותשים דעתך בה ובזה תדע להשיב את האפיקורוס״ — אין אם כן צורך בעיון
בספרי האפיקורסים עצמם כדי לדעת מה להשיב .ואילו הרמב״ס כתב )תרגום קאפח(
למד דברים שבהם תשיב לכופרים מן האומות ותתוכח אתם ותענה להם אם ישאלוך…אף על פי שאתה לומד דעות העמיס כדי שתדע איך להשיב להם.״״.
16אופן נוסף שלא הובא אצל המהר״ל והמתיר עיון בדברי כפירה נמצא אצל המאירי.
בבית הבחירה על מסכ׳ סנהדרין בראש פרק חלק על דברי המשנה האוסרת על העיסוק
ב-םפרים חיצוניים־ מעיר המאירי -רצונו לומר שלא להבין ולהורות אלא על דעת
לילך באמונתם .-א״כ -להבין ולהורות — -מותר )מונח זה מקורו בספרי דברים י׳׳ח
xתוספות מנחות סה ,א ד״ה בעלי כשפים
ט׳ ור׳ בפרש-י שם ור׳ סנהדרין סח,
ורמב-ם הל׳ סנהדרין ,ריש פרק ב(.
17ספר -אם וילד״ מאת הר-י הלסרין ,פרג שנ״ז.
18ור׳ בפיה״מ לרמב״ס אבות רפ-ב הוי זהיר וכו׳ שמזכיר למוד לה״ק כמצוה .אך ראה
בפירוש רבינו בחיי למסכת אבות שם.
19כדאי לציין שבדור שלפנינו נדון הנושא בהרחבה ע״י אחדים מגדולי התורה הגרב״ב
לייבוביץ )ר׳ בספרו ברכת שמואל עמים קידושין( ,הגה־צ ר׳ אלחנן וםרמן הי״ד )ר׳
ב-קובץ מאמרים״( וכן הגרא-י בלוך מסלז )ר׳ הפרדס ,ניו־יורק ,כרך י״ג חוב׳ טי(
וראה עכשיו במאמר מסכם של ר-י לוי בקובץ יד רא-ס ירושלים תשל״ה שם גם
נתפרסמה לראשוגה תשובת הגאון הר-י רוזין הרוגאסשובי בנדון )וביתר פירוט ב-המעץ״
כיד ס*ז גליון ג׳ ,גיסן תשליו^
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ.
מהות ההבדל
כץ ה ת ו ר ה ו ש א ר ה ח כ מ ו ת
א ת ה ב ע י ה מ צ י ג ה מ ה ר ״ ל בכל חריפותה ,ש כ ן לכאורה ה ח כ מ ו ת —
לפחות בחלקן — עדיפות ע ל ל י מ ו ד ההלכה .״הם ש ו א ל י ם ־ על לימוד ה ת ו ר ה
במצוותיה ו ד ק ד ו ק י ה ובנזק ה ש ו ד והבור כיוצא בזה ,ש ה י ה נ ר א ה ב ד ע ת ם
כ י י ו ת ר יצליח כ א ש ר ישיג ב ע נ ץ היסודות ובמהות הגלגלים ו ב ש כ ל י ם
הנפרדים״ ׳־ .א ו בסגנון א ח ר -־ ״ ל מ ה ל א יקנה ה א ד ם ה ה צ ל ח ה ה נ צ ח י ת
ע ל ז י ז י ע ת ה ה כ מ ה ש ע ו מ ד ע ל ע נ ץ ה ט ב ע ומהות הגלגלים והמלאכים ש י ק ר א ו
צורות ה נ פ ר ד ו ת ויהיה ק ו נ ה ה צ ל ח ה ב ז י ע ת מ ש פ ט היזק א ר ב ע ה אבות נ ז י ק י ן
ובחלוק ת נ ו ר וכריים ו ש א ר מ ש פ ט י התורה״ .ו ב ק צ ר ה :הנושא ש ל ״ מ ה ו ת
הגלגלים״ ,״ ה י ם ז ו ת ״ וכו׳ לכאורה נ ע ל ה י ו ת ר מ צ ד ע צ מ ו ע ל נ ו ש א כ מ ו נ ג י ח ה
ש ל ש ו ר ב פ ר ה א ו ש א ר עניינים ״ארציים״ ,כביכול ,המעסיקים א ת ה ה ל כ ה .
או ב ל ש ו נ ו :״ ח ח כ מ ו ת החיצוניות מ ע י י נ ו ת בדברים החשובים כמו ה ג ל ג ל י ם
והם נ מ צ א י ם חשובים ואלו דברי ת ו ר ה מ ע י י נ ת בדברים השפלים ה פ ח ו ת י י ם ״ ^
0
1
:
אולם מ ס ב י ר המהר״ל*־ ״ מ ע ל ת ה ה ש ג ה ל פ י מ ע ל ת ה נ ו ש א ״ ו ל ד ו ג מ א :
״ ש א ם ה י ה מ ר ב ה ח כ מ ה ו כ ו נ ה ב מ ל א כ ת ה ר צ ע ג ו ת ו ה י ה מ ו ס י ף דברי ח כ מ ה
מ א ד א ץ ז ה נ ח ש ב לכלום כ י אין ה נ ו ש א ש ל כלום״ והרי ה ד ב ר כ ר ג ם ״ א ם
ה ו א ל מ ו ד ח כ מ ה ובינה ב ע נ ץ היסודות והגלגלים אין ה נ ו ש א מ צ ד ע צ מ ו נ ה ש כ
מ פ ג י ש כ ל הגבראים בעולם א ץ בהם ה ש ל מ ו ת הגמור ולפיכך כ א ש ר אדם ק ו נ ה
ה ז י ע ה ב א ל ו דברים ש א י ן מ ע ל ת ם ב ע צ מ ם כ ל כך ,א י א פ ש ר ש י ה י ה ז ה
ה צ ל ח ת ו ש ל א ד ם האחרוגה״ .ו ל ע ו מ ת ם בלימוד ה ה ל כ ה ״ ש ה י א ד ר כ י ה ש ם
י ת ב ר ך וגזירותיו ,א ל יהשוב כ א ש ר ק ו נ ה ה ז י ע ה ב א ר ב ע אבות נזיקין ש ה ו א
ק ו נ ה ה ז י ע ה כ ש ו ר ו כ ו ר א ו ש ק נ ה ז י ע ה ב ע ג ץ האדם בהגהגתו ב ל ב ד ״ א ל
״ ש ד ב ר י ם א ל ו ה ם גזרת ה ש ם י ת ב ר ר ו י ת ע ל ה ש מ ו ע ל הברואים זהו מ ע ל ת מ ד ר ג ת
ה ז י ע ה הזאת״ .
א
2 5
20
21
22
23
24
25
ואמנם נשאלה שאלה כזו ,ראה מנחת קנאות מכתב מ׳ תשובת הרשב״א אל הרב יעק
ב״ר מכיר ״האחרפה מחכמה מפוארה לדעת שור שנגח את הפרד ,ז״•
תפארת ישראל ,פרק י׳.
שם ,פרק י״א.
תפארת ישראל ,פרק י״ג.
שם ,פרק י״א.
והיטב נתבארו הדברים בספר התניא )פרק ה׳( ,הגה כל שכל כשמשכיל ומשיג ב ש
כ
כ ל ו
והמושכל
גתפס ומוקף
ומלובש בתוך השכל
שהשיגו
והשכילי
ו ג ם
ה ש כ
ל
מלוכ
ש
במושכל בשעה שמשיגו ותופםו בשכלו .דרך משל כשאדם מביז ומשיג איזו הלכה
במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש
בה באותה שעה .והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב״ה שעלה ברצונו שכשיסעון
ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך ,יהיה הפסק ביניהם כך וכך …הרי כשאדש
יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשגה או גמרא או פוסקים הרי זה
משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב״ד .דלית מחשבה תפיסא ביה ולא
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגורם
אצל
ל מ ח ש ב ה זו
להעריך
ב נ י אדם,
העיון
את
היסודות
ב״מהות
והצמחים ו ב ע ל י חיים״ מ ש ו ם ש ״ ה ד ב ר הזד .נ ע ל ם מ ב נ י א ד ם ו ח ו ש ב כ א ש ר ה ש י ג
השגה
ש א י נ ה קלה,
ל ד ב ר גדול
השיג
מאד
להעלם
ההשגה״,
אבל
אין
דבר
כך שאם כך ״ מ י ש ה ש י ג ה ש ג ה ע מ ו ק ה ב נ ג ר ו ת ש ל א היו יכולים ל ע ש ו ת ש א ר
בגי אדם י א מ ר ג ם כ ן ב ז ה ש ה ג י ע ל ד ב ר גדול ו ז ה איגו״.
ו מ ע ת ה ״ מ ה ד מ י ו ן יש ל ד ב ר י ת ו ר ה א ל ה י ד י ע ה ב נ ב ר א י ם כ ו ל ם ו כ י מ ת ד מ ה
הפעול
אל
כי
אשר פעלו
הידיעה
הנבראים
בכל
הוא
ידיעת
הנברא
ההוא
ומהותו ש א י ן ב ז ה מ ד ר ג ה ש ל כלום״ .ו כ א ן ש ו א ל ה מ ה ר ״ ל ע ל ע צ מ ו ה ר י י ש
ענין ל ה ג י ע מ ת ו ך ה ע י ו ן
על הפועל
הזיעה
ב״יםודות״ ו כ ר ל ה כ ר ת
,
שברא הכל״ ׳־.
ומסביר
המהר״ל:
הבורא
סוף סוף
״הידיעה בהן
הזיעה
בנברא
ב נ ב ר א ב מ ה ש ה ו א נ ב ר א מ ן הבורא י ת ב ר ך ש מ ו ו י ת ע ל ה אבל
לעמוד
במה
זיעת
התורה ה י א ה ז י ע ה בגזרת ה מ ל ך ה מ ל ך ה׳ צ ב ־ א ו ת ע צ מ ו ו ע ם כ י ה י א ת ו ר ת
האדם ז ה מ צ ד מ ק ב ל ה ג ז ר ה א ב ל ו ע ז ר ה ע צ מ ה ג ז ר ת ה ש ם י ת ב ר ך ו י ת ע ל ה ש מ ו
תקרא וזה ל א נ ק ר א י ד י ע ה כ נ כ ר א כלל .ל כ ן א נ ו אומרים ש א ם י ק ג ה ה ז י ע ה
במהות ה א ד ם ובאיבריו ובכל א ש ר מ ג י ע א ל ה א ד ם א י ן ה ז י ע ה ש ל כלום א ם
לא יהיה ר ק כ ד י ל ד ע ת פ ו ע ל י ו צ ר ה כ ל
וכאשר ישיג
ה ז י ע ה ב מ ש פ ט תגור
וכריים ה ו א י ק נ ה ה צ ל ח ה נ צ ח י ת ״ .ולפיכך א ף כ י ה מ צ ו ו ת ה ם ב ד ב ר י ם הגשמיים,
אין להם יחוס א ל ח ג ש מ י א ח ר ש ה ם א י נ ם מ צ ד ה ד ב ר ה ג ש מ י ר ק ש ה ו א גזירת
המלך״.
זאת
ו ע ז ,הרי
אנו
מאמינים
שבתורה
ישנם
חלקים פנימיים מלבד
ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם
והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים
ומיוחדים ממש מכל צד ופנה״.
26ראה דמב״ם פ״ד מהלכות יסודי התורה הלכ׳ י״ד :״בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו
ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקב״ה בכל היצורים
וכל הברואים מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא״
בספרי ההסעות הרחיבו בענין »בח הפועל בנפעל״ .בהקדמה לספר ״ליקוטי אמרים״
)להרב המגע( כתוב- :בכל מקום יש חיות הבורא ברוך ה ו * כי בודאי יש בכל דבר
טעם או ריח או מראה או אהבה או מידה אחרת ,וכאשר נפשיט אותו דבר מן הגשמיות
ונחשוב רק הרוחניות לבד ,כגון הטעם או הריח וכיוצא בו ,נראה בחוש ,שהוא דבר
הבלתי־מורגש בעים ועיגי־בשר ,רק שהוא נרגש בהשגה לחיות ונשמת אדם לבד .אם
כן בודאי הוא דבר רוחני וחיות הבורא ,ב״ה ,שוכנת בדבר המגושם ההוא כנשמה בגוף״.
וביאר בספר -פרדס החסידות והקבלה״ )עמ׳ — (11—13הכוונה :בשעה שהאדם רואה
את הפרי ,שש ומתענג עליו ,הרי לפניו דבר ממשי ,גשמי .בשעה שהאדם חושב על
הפרי מעלהו בזכרונו ,מציירו לפניו — ,הרי לפניו תהליך רוחני .נסתלקה הממשות
ונשאר הציור .אפס גפ את הציור נוכל לחשוב כפעולה של החושים .ואולם האדם
מנתח את הציור ,והרי במחשבתו אז חומר הפרי ,מינו ,מראהו ,כמותו ,איכותו ,ריחו,
טעמו .כשהוא חושב על כל פרט ביחוד מעמיק בו ,כלומר :תופש עצם מהותו ,לא
נשאר לפניו שום דבר ממשי כי אם הפשטה גרידא ,דבר מורגש ומובן כל צרכו רק
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
7
ל״גגלה״ לפנינו ו ה מ ה ר ״ ל מ צ ט ט ־ ׳ א ת ד ב ר י הזהר )בהעלותך( ״ווי ל ה ה ו א
ב ר נ ש ד א מ ר ד ה א אורייתא א ת א ל א ח ז א ה ספורין ב ע ל מ א ״ )אוי לו לאותו א ד ם
האומר ש ה ת ו ר ה ב א ה ר ק לספר ספורים בעלמא(.
ומוסיף המהר״ל ,ה ת ו ר ה א י נ נ ה רק לבוש בגלל הספורים ש ב ה א ל א ״ ב כ ל ל
ה ז ה ג ם כ ן מ צ ו ת ה ת ו ר ה ש א י א פ ש ר ש י ה י ה בעולם ה ח מ ר י ה ז ה רק בגוף ו ה ם
ה מ צ ו ת ה ג ש מ י ו ת ״ ואם כ ן ״התורה ,ע ם שגראים דבריה בדברים השפלים ,ה ר י
ה ת ו ר ה ה ז א ת מ ת ק ש ר ת ע ם פ נ מ י ו ת ה ת ו ר ה ו ה נ ה עיון התורה בדברים ה ג ד ו ל י ם
ע ל כ ל ש א ר החכמות .ו א ף אם אין הדברים הגדולים ידועים אל המשיג ,מ כ ל
מ ק ו ם ה מ ל ב ו ש קרוב א ל הגוף והגוף קרוב א ל ה נ ש מ ה ״ ל.-
ע ד כ א ן ל ג ב י ה ח כ מ ו ת המיוחדות א ש ר מ ת ו כ ן ניתן להכיר א ת הבורא ו ל כ ן
גיתן ל ט ע ו ת ולהעריך א ת מ ע ל ת ן מ ע ל לעסק התורה ,אבל לגבי ש א ר ח ח כ מ ו ת
א ף ש ע ל ז ן חאדם מ ת ח כ ם וגעשה ״שכלי״ ,ההסבר ה ר ת ע פ ש ו ט :״ ו ז ה ו
ה ה פ ר ש ש י ש בין ה ת ו ר ה ובין ש א ר ה ח כ מ ו ת כ י ש א ר החכמות אינם מ ב י א י ם
א ת חאדם א ל חדבקות א ף כ י ב ו ד א י ע ל ז י ח ח כ מ ה גם כן האדם ה ו א ש כ ל י
מ כ ל מקום מ ה ש ק ו נ ה מ ן ה ש כ ל אינו כ ד א י ש י ה י ה דבק ע ם ח ש ם י ת ב ר ך ש ה ו א
גבדל לגמרי מהכל .אבל מ ה ש מ ב י א האדם אלהדבקות ,ה י א ה ת ו ר ה ש ה ו א מ ו ר ה
ד ר ד א ל ה ש ם יתברך ש ע ל ז י זה י ה י ה ד ב ק בו י ת ב ר ך ״ .ו כ י צ ד ג ו צ ר ת
א ו ת ה ה ד ב ק ו ת ״ כ י המצוות כולם ב מ ה ש ה ם מ צ ו ת ה ש ם י ת ב ר ך ע ל האדם ,א י ן
ספק ש ז ה ה ת י י ח ס ו ת וחבור בין ה ש ם י ת ב ר ר ובין האדם ,כ מ ו מ ל ך הגוזר ג ז י ר ה
ע ל ע מ ו ואין ספק כ י י ש יחוס וחבור בין ה מ ל ך ו ע ב ד י ו המקבלים א ת הגזרה,
מ צ ד ש ה ו א מ ל כ ם גוזר עליהם והם מקבלים״.
2 9
ה ה ב ד ל ה מ ה ו ת י הוא ,א ם כן ,כ פ ו ל :ר א ש י ת ל ג ב י ה ח כ מ ו ת בכללותן ,ה ר י
ה ן ה ש ג ו ת אנושיות ו ל ע ו מ ת ן ה ת ו ר ה היא ת ו ר ת ה ש ם ורק ע ל ז ה גיתן ל ה ד ב ק
בו .ז א ת ועוד ,א ף ה ח כ מ ו ת העוסקות בדברים ש מ ת ו כ ם אכן גיתן ל ה ד ב ק ב ב ו ר א
לנשמה ,והרי זה האין של כל דבר :המוץ אלקי שבו .כל מד ,שאנו קוראים מציאות,
כל זה היופי המושך ,לוכד וקוסם :שמי התכלת שמעל לראשנו ,הארץ שמתחת
לרגלנו ,כוכבי אין קץ ,אור וזיו ,עונג ונועם ,רקמת הוד ,משחק הצבעים ,צעד ודמעה,
המיית ימים ולחש־מעיינות; כל מה שאנו רודפים וקורעים שמים באנחתנו בשעת
געגועים ,בשעת חסרון — כל זה אינו אלא אחיזת עינים.
ובמידה שהאדם משיג את האין שבכל היש ,את התוך הפגימי האלקי ,הרי הוא קרו
יותר אל האמת ,אל האלקות ,אל תעודת הבריאה ; הוא מגלה את המסוה וראה לפניו
מלך ביקרו ,אור אין סוף.
27תפארת ישראל ,פרק י׳׳ג.
28ובתניא סוף פ״ד כתב :״ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתוגיס גשמיים הרי זד,
כמחבק את המלך ,דרך משל ,שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך כין
מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך
בתוכם״.
3
29תפארת ישראל ,פרק ט.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתוך
הכרת ברואיו הרי לעולם עסק לנו ע ם ברואים .מ ה ש א י ן כ ן ב ת ו ר ה
אף ש ה י א ע ו ס ק ת ברואים ה ר י י א ב ע צ מ ו ת ם ע נ י נ ה א ל א בציידי ה ש ם לגביהם
שאין לו
כלום
ולעצמותם ולא
ש ה ר י אין
הוא
מתחייב
מתוכם
שהוא
אלא
גזרה משמים.
ועוד ה י ב ט נ ו ס ף :״גוף החכמה ,כ ל ו מ ר ע צ ם ה ח כ מ ה ה י א רק א ו ת ה ה ח כ מ ה
המדריכה א ת האדם בחייו במעשה ,ו ה י א התורה .ואולי לא
נבאר
נטעה אם
כוונתו כ ך :האדם ע ו מ ד במרכז העולם ,ו ל כ ן ה ח כ מ ה ה מ ש ל י מ ה א ת ה א ד ם היא
החכמה ״המרכזית״ .ש א ר ה ח כ מ ו ת העוסקות ב ע נ י נ י ה ע ו ל ם ש מ ס ב י ב ל א ד ם —
הן בגדר ח כ מ ה פריפרית .לכן אסטרונומיה וגיאומטריה ,א ף ש ה ן מ ד ע מדויק,
כיון שאינן עוסקות באדם ע צ מ ו א ל א בעולם מ ס ב י ב לו ,ה ן ״פרפראות ל ח כ מ ה ״ .
הולך
המהר״ל
לשיטתו
בזה
המבוארת
במקום
אחר,
כי
״תורה״
לשון
הוא
הוראה ,וכוונתה להורות לאדם כ י צ ד י ת נ ה ג בכל מ צ ב י ו ועם כל ד ב ר בעולם.
שאר החכמות ע ו ס ק ו ת עם ת ה ל י כ י ם טבעיים )הפיזיקה( ועם ה א ל מ נ ט י ם )הכימיה(,
עם הכוכבים
)אסטרונומי׳( ועם גוף ה א ד ם )אנטומי׳( .ה ת ו ר ה ע ו ס ק ת ע ם יחס
האדם אל כל ד ב ר ו כ ל ע נ י ן בעולם ,וכך ה י א מ ב י א ה א ת ה א ד ם לידי ש ל מ ו ת
בכל מ צ ב ובכל יחס .ז ו ה י ע צ ם החכמה ,ואפילו ה ס פ י ק ו ת
אשר בה הן גופי
3
הלכות״ . °
נתברר ה צ ד ה ה ל כ ת י ש ל נושאינו ,ל מ ד נ ו בבית מ ד ר ש ו ש ל ה מ ה ר ״ ל
ההגבלות
ל ג ב י העסוק
ב ח כ מ ו ת ו א ף א ת ד ר כ י ההיתר ,לעיון ב ה ן ויותר
את
מכך
השמיענו א ת מ ע ל ת ה ת ו ר ה ש ה י א נ ב ד ל ת ב ת כ ל י ת מ ש א ר ה ח כ מ ו ת ו מ ב י א ה א ת
האדם ל ק ר ב ת אלקים.
וכשהוא
הנושא
חותם א ת
מ י י ע ץ ה ר ב — המחנך,
מהר״ל:
שמע
״בני,
בקולי לאשר איעצך ,ת ל ד ב ע ק ב ו ת א ב ו ת ה ע ו ל ם ש ה ם ע ש ו עיקר ל מ ו ד ה ת ו ר ה
ומצוותיה
ודקדוקי
המצווה
ודקדוקי
דקדוקיה.
ושאר
הכמות
—
אף
כי
כל
ראתה עינם ו ל א נ ע ל ם מ ה ם ד ב ר — מ כ ל מקום דבקו ב ד ר כ י ה ת ו ר ה ב ד י נ י ה
ובמשפטיה ק ט ן וגדול״
31
.
30ספר ״בין ששת לעשור״ ]מאת הרב שלמה וולבה[ ,ירושלים תשלי׳ו עמ׳ ם״ג מתוך
ביאורו על דברי המהר״ל בפירוש למשגה סופ״ג דאבות ״ר׳ אליעזר בן חיסמא אומר
קינין ופתחי נדה ההן הן גופי הלכות .תקופות וגמסריאות פרפראות לחכמה״ והוסיף
שם וכתב :״דברים רבים וגדולים נאמרו בביאור משגה זו התוחמת תחומים בין חכמת
התורה ובין שאר החכמות .״קמץ״ גקראין קרבנות העוף ,ויש בהם הלכות חמורות
. . .ו ה ן גופי הלכות וחכמה ,אעפ״י שהן עוסקות בדברים אשר יסודם בשפלות הגוף
)קינין בצרעת ,שהמצורע מביא קרבן עוף לסהרתו ,ונידות( ,ועוד זאת בהן ששתיהן הלכות
של ספיקות )עוף שנתערב באחרים ,נדה השרויה בספק על וסתה( .לעומתן תקופות
וגמסריאות הן חכמות
גדולות ,״מדע מדויק״,
ועוסקות בדברים רמים
ונישאים —
אסטרונומיה ומתמטיקה — ובכ״ז הם ״פרפראות לחכמה״ ולא עצם החכמה .למה הן
רק פרפראות ,כלומר חכמת פריפריה ,ואילו ההלכות הן גופי הלכות ז״ ועל כך בא,
כאמור ,הסברו של המהריל.
31תפארת ישראל סו-פ י־ג.
www.daat.ac.il
43
יהודה אי
אתר דעת -מכללת הרצוג
על דדך הלימוד
ה ת ו ר ה ה י א חיינו ואורך ימינו .ק נ י י ת ה ח ש ו ב ה לנו מ א ד ו כ ד א י ל ה ק פ י ד
ולדקדק ה י ט ב ב ק ב י ע ת ד ר כ נ ו בלימודה ,ש ה ר י אם נ ט ע ה בדרכנו בו ,ע ל ו ל י ם
אנו ,למרות כל ה ז מ ן ו כ ל הכוחות ש נ ק ד י ש לו ,ל ה כ ש ל בלימודה .ו כ ב ר א מ ר ו
ח ז ״ ל )חגיגה ט״ו (.ש ה י א יקרה ל ה ש י ג כזהב ,וקל ל א ב ד ה כזכוכית.
בין ה ש א ל ו ת ש כ ל יהודי צריך ל ה ח ל י ט עליהן נ מ צ א ת ז ו :א ם ל ל מ ו ד
לבקיאות ,או בעיון — בעומק או ברוחב .כמו כ ן י ש לברר מ ה צ ר י ך
להיות ת כ ל י ת עיוננו ,ה א ם הפלפול והוא ע מ ל ה ש ל תורה ,או אם חייבים א נ ו
ל ה ג י ע ל מ ס ק נ ה להלכה .וכן עלינו ל ד ע ת בעיוננו ,א ם ד י במד .ש א נ ו יורדים
ל ע ו מ ק כ ו נ ת המפרשים ,א ו אם נ י ת ז לנו ל ח ד ש בדברי תורח.
רבים מ א ת נ ו י ש להם ד ע ה בכל הנ״ל ,ולרוב בטוחים אנו מ ה י ה ד ר ך
הנכונה .אבל לאמיתו ש ל דבר ,אין לנו ל ה ש ע ן ע ל שיקול ד ע ת נ ו ה ק ל ו ש ה ,
א ל א ל ל כ ת לאור ד ב ר י חכמינו וגדולי הדורות — ל ש מ ו ע ד ע ת ם ולקבלה.
ה ב ה נעיין בענין הבקיאות והעיון ובענין החרושים )שאלת הפלפול ו א ם ו ק י
ש מ ע ת ת א קשורה ב ה ב נ ת ת כ ל י ת ו ש ל ת ל מ ו ד תורה ,ש ה י א נ ו ש א ח ש ו ב
כשלעצמה( .בסוף הדברים ,ל ק ט ת י גם מ ה ש י ע צ ו גדולי הדורות ל ג ב י ב ח י ר ת
ס פ ר י לימודנו הקבוע ,ש מ ת ו ך ז ה נוכל להסיק ה ר ב ה ל ג ב י דרכנו בלימוד.
א .בקיאות או חריפות
aפיני
ועוקר ה ר י פ
ה ש א ל ה הרווחת היום בישיבות ה י א :בקיאות או חריפות ,איזו קודם .ה ש א ל ה
ה ח ש ו ב ה ה ז ו בשאלה ב ג מ ר א לגבי בחירת ר א ש הישיבה ,אבל ח י א ח ש ו ב ה ג ם
לחדריכגו ב ב ח י ר ת ד ר ך הלימוד ,אם ל ל מ ו ד ה ר ב ה ב ל י עיון כל כ ד או ,אדרבא,
ל ה ע מ י ק ולפלפל ו ל א לדאוג ע ל מד .ש מ מ ע ט י ם ע ל ז י כ ד ב כ מ ו ת ה ת ו ר ה
הנלמדת.
כ ב ר ב י מ י האמוראים ש א ל ו ח כ מ י בבל מ ח כ מ י ארץ י ש ר א ל :ס י נ י ו ע ו ק ר
הרים ,איזחו עדיף ,וענו — סיני ,ש כ ן כ ל חעולם צריכים ל ב ע ל ח ח ט י ם ) ב ר כ ו ת
ם״ד ,:הוריות י״ד .(:אבל ברור ש א י ן ד י בבקיאות גרידא ,ו י ה ד א ת ה צ ר י כ י ם
ג ם א ת העיון ,ואם כ ן חוזרת השאלה ,איזו מ ה ן ק ו ד ם בזמן ,וגם ע ל ה ש א ל ה
הזו ה י ש י ב ו לנו ח ז ״ ל ת ש ו ב ה ברורה )ע״ז י ״ ט : ( .״לעולם י ל מ ד א ד ם תורה,
ו א ח ר כך יהגה״ .דהיינו שצריכים קודם ל ל מ ו ד א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה כ פ ש ו ט ם ו ר ק
א ח ר כ ך לעיין בעומקם.
ו כ ך מספרים בשם ר׳ חיים מ ב ר י ם ק :״ מ י ש א ו מ ר פלפול ,ועדיין א י נ ו ז ו כ ר
כ ל ה ש ״ ם ע ם ר ש ״ י ה ר י ז ה ל ד ע ת י פ ל פ ו ל ש ל ח ב ל ״ ) ר ״ ש פירםט ,ת נ ו כ ב ו ד
לתורה ,ע מ ׳ י׳( .ה ר י ז ה מ ע י ן מד .ש ד ר ש ו ח ז ״ ל )סנהדרין מ ״ ב : ( :״ ב מ י א ת ה
44
www.daat.ac.il
מלחמתה
מוצא
תורה,
של
אתר דעת -מכללת הרצוג
במי
שיש
בידו
של
הבילות
משנה׳/
ופירש״י:
״מלחמתה ש ל תורה ,ה ר י ו ת י ה ו ל ע מ ו ד ע ל בוריה ו ע ל עקרה ,לא כ א ד ם ה מ פ ו ל פ ל
ומחודד
ובעל
סברא,
ולא
למד
משניות
וברייתות
הרבה,
כי
יתגלה
מהיכן
הסוד :אלא בבעל מ ש נ י ו ת הרבה ,שאם י צ ט ר ך ל ו ט ע ם בכאן ,י ל מ ד נ ו מ ת ו ך
משנה אהרת ,או אם ק ש ה לו דבר ע ל דבר ,יבין מ ת ו ך מ ש נ י ו ת ה ר ב ה שבידו,
הא מני ,פלוני היא ,ש ש מ ע נ ו ה ו במקום אחר אומר כך״ .ו א ו ל י ב ת ח י ל ת לימודו
אין צורך אפילו להבינם כלל ,א ל א רק ל ל מ ד א ת הגירםא ולחזור ו ל ל מ ד ה ב ע ל
פה ,שכן אמרו )ע״ז י״ט (.״לעולם יגרום א י נ ש ו א ף ע ל ג ב ד מ ש כ ח ו א ף ע ל ג ב
דלא ידע מ א י קאמר״.
ב
החזרה
אבל מאידך אין ללמוד ה ר ב ה בלי לשים ל ב ל ק ל י ט ת ו ה מ מ ש י ת .כ ך ד ר ש ו
חז״ל ) ש ם ( :״ א ם ע ו ש ה אדם ת ו ר ת ו ה ב י ל ו ת ה ב י ל ו ת ]דגרים ה ר ב ה י ח ד ו א י נ ו
יכול להזור עליו
פ ע מ י ם רבות,
משכה .ירש״י1
מתמעט ,ואם קובץ
על
יד,
ירבה״ ,ומכאן — א ף א ם אין ה ה ב נ ה ה ע מ ו ק ה ח ש ו ב ה ב ת ח י ל ת הלימוד ,ח ח ז ר ה
החוזרת ,חשובה ה י א מאד .וכן א מ ר ר׳ י ה ו ש ע בן ק ר ח ה )סנהדרין צ ט : ( .״ כ ל
הלומד ת ו ר ה ואינו חוזר ע ל י ה ד ו מ ה לאדם שזורע ואינו קוצר״ .וחריחו ט י פ ש
שאין כמוהו ,ש ל א רק שאינו מ ו ס י ף ל ע צ מ ו תבואה ,א ל א ש ה ו א זורק ל א י ב ו ד
מ מ ה שכבר יש לו ,ע ל ידי ה ז ר י ע ה י .ב ג מ ר א מ ו ב א י ם ד ב ר י ר׳ יהושע בן ק ר ח ה
אלו סמוכים לפירושי ה ת נ א י ם לקרא
) ב מ ד ב ר ם ״ ו ל ״ א ( :״ כ י ד ב ר ה׳ בזה״.
ומפרש מ ה ר ״ ל )דרך חיים ,פ ״ ו ד ״ ה א מ ר י ה ו ד ה ב ן בצלאל ,ד ף ק ט ״ ז
ע״ד(
שכונתו היא ש מ י ש ל ו מ ד ואינו ח ו ז ר ע ל לימודו ,הריהו ב ג ד ר ״ ד ב ר ה׳ ב ז ה ״
כמו שהזורע ואינו קוצר ,אין בזיון לזרע י ו ת ר מזה.
וכן כ ת ב בס׳ אורחות הצדיקים )שער ה ת ו ר ה ( :
ו כ ן בארץ צ ר פ ת
היו
עוסקים בעסק גדול וזמן רב ,והיו יושבים במקום א ה ד ל ל מ ו ד כ ל התלמוד ,ו ה י ו
חוזרים תמיד ,ו ל א פ ס ק ה ת ו ר ה מסיהם ,והיו עושים כ מ ו
מעשים
הראשוגים,
כדאמריגן ליגמר איגש א ף ע ל גב ד ל א י ד ע מ א י קאמר ,ואמריגן מ ע י ק ר א ל י ג מ ר
איגיש והדר ליםבור .וכל ז ה א י נ ם עושים ע ת ה ,כ י כל א ח ד ר ו צ ה ל ל מ ו ד ת ו ס פ ו ת
וכל חידושים ו ח ד ו ש י הדושים ,ק ד ם ש י ד ע צ ו ר ת התלמוד ,ואם כ ן
א ז יצליחו
כיון שעושים להיפך מ ה ש א מ ר ו ח כ מ י ה ת ל מ ו ד ״ .
1הנמשל כאן צריך בירור .שהרי ,אם שוכח הוא כה שלמר ,הריהו כאילו לא למד .ואיזה
הפסד גרם לו הליכוד ,דומיא להפסד הזרע שזרק לתוך הקרקע ונרקב .ואפשר להסביר
שהוא נכנס לבצב של -עתיקתא קשיא פחדתא־ )יומא כ״ס !.ובעתיד ,כשהוא לומד שוב
את העגין הראשון שלא חזר עליו ,לא רק שאין הלמוד הראשון מקיל עליו ,אדרבא
הוא מקשה עליו את הלכוד העני .עוד אפשר לפרש :לא רק שלא תהיה לו תורה,
אלא אפילו הזמן שהקדיש ללימוד ,הרי איבדו .ואילו היה אז גומל חסדים או מרוית
0סף מותנו לצדקה ,או בתפלל בדביקות גדולה ,היה כרבה בזכויות ,ואלו הפסיד על
ידי ל פ ת בלי חזרה.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג ם ה ר ש ״ ז מ ל א ד י ה ח מ י ר מ א ד ב ע נ י ן ה ח ז ר ה ו כ ת ב )הל׳ ת ״ ת פ ״ ב ה ״ ד ( :
״וכל ח ש ו כ ח ד ב ר א ח ד מ מ ש נ ת ו ,מ ח מ ת ש ל א חזר ע ל לימודו כראוי ,מ ע ל ח ע ל י ו
הכתוב
ג.
כאלו מתחייב
ב נ פ ש ו וגם ע ו ב ר ב ל א ו ש ל
תורה.״״.-
מ נ ה ג י ם ש ה נ ה י ג ו גדולי ת ו ר ה ב ת ״ ת
מ ן ה מ נ ה ג י ם ש ה נ ה י ג ו גדולי ת ו ר ה מ ת ו ך ד ב ר י ח ז ״ ל אלו ,נזכיר ר ק ש נ י ם :
ל ב ק י א ו ת וגם ס ד ר מ י ו ח ד לעיון.
א(
ל י מ ו ד ב כ ל יום ס ד ר
ב(
ל י מ ו ד כ ל ה מ ס כ ת ע ם פ ר ש ״ י בלבד ,ל פ נ י ל י מ ו ד ח ע ם ת ו ס פ ו ת ובעיון.
ו כ ך כ ת ב ה ש ל ״ ה )מם׳ ש ב ו ע ו ת ל ׳ ( :״נוהגים ה ר ב ה ח כ מ י ם ש ל מ י ם ד ה י י ג ו
שלומדים בכל יום תלמוד מ ש נ י מסכתות ,מסכת א ח ת לומדים בה ה ר ב ה במרוצה
ב ל י עיון ,ו א ח ״ כ מ ס כ ת א ח ר ת לומדים ב ה מ ע ט ובעיון ופלפול וחידוד״ .ו כ ע י ן
זד .ג ם ח ר ח י ד ״ א )ברית ע ו ל ם ע ״ ם חסידים ,סי׳ ר פ ״ ח ( :״היו גוהגים ה ר א ש ו נ י ם
ז״ל ללמוד בש״ם
הלכה״ ,וכן
לומדים,
בזמן קבוע משום
ה ר ״ י מליםא ,ב ע ל
בקיאות ,ו ע ת
הנתיבות
לפלפל לירד
)בצואתו ,ס ״ ב ( :״ א ס
לעומקה
תזכו
ת ק ב ע ו ל ע צ מ כ ם ש י ע ו ר פ ש ו ט ב כ ל יום ,ל א פ ח ו ת מ ד ף א ח ד
של
ותהיו
גמרא
3
כ ס ד ר ש״ם ,מ ל ב ד ש י ע ו ר עיון ,ו י ה י ה זד ,לחוק ו ל א יעבור״ .ו כ ן ח ר מ ״ מ א פ ש ט י י ן
2וז״ל הרש״ז )הל׳ ת״ת פ״ב ה״ד וזי( :״כל השוכח דבר אחד ממשנתו ,מחמת שלא
חזר על למודו כראוי ,מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו וגם עובר )מנחות צ״ט(
בלאו של תורה ,שנאמר רק השמר לך …מי שאינו חוזר כראוי לו …ועל ידי זה בא
לידי שכחה ,אעפ״י שעוסק תמיד בת״ת ,ואינו מסיר ד״ת מלבו ,הרי זה עובר ומתחייב
בנפשו״.
הרי שלפי דבריו ,מי שעוסק תמיד בת״ת ,עם כל זה מתחייב בנפשו על השכחה הבאר,
לו מחמת דרך לימודו שאינה נכונה!
ועוד כתב )שם ה״ח( :״וגם מי שיודע בעצמו שהוא שכחן גדול בטבעו ובתולדתו ,שאף
אם יחזור על למודו פעמים אין מספר ,לא יזכור כי אם זמן מה ,ואח״כ ישכח מעט
מעט ,לא יוכל לפטור נפשו מלאו זה …וכן יעשה לעולם ,מידי חדש בחדשו לחזור תמיד
על הראשונות ,ואף שנמצא שלא יוכל ללמוד ולידע כל ימיו רק כדי מה שיוכל לחזור
בחדש אחד״.
וכתב על זה ר״י סדנא )״קונט׳ מצות ת״ת וחלקיה״ בס׳ אחר האסף ,ירושלים ,תשל״ח,
עמ׳ כ ״ : 0״והיא חומדא גדולה מאד ,כי לפי״ז הרי לא ימצאו רוב הת״ח שבדורנו את
ידיהם ורגליהם בקיום מצות ת״ת״ .ועיין שם )עמ׳ כ״ה—כ״ח( שהוא מרבה להקשות
על שיטת הרש״ז ולהוכיח שדעת הראשונים היא ״שאין לאו מיוחד לשכחת דבר אחד
מלמודו ,ואין עברה בדבר ,ואין הדברים אמורים אלא לשכחה והסרה מן הלב דברי
תורה בכלל״ .לכאורה גם קשה עליו מן המימרא ,הבאנוה לעיל :״לעולם יגרום אינש,
ואע״ג דמשכת״.״ )ר׳ אריה כרמל נ״י(.
3אולי מכאן מקור קדום למה שר׳ מאיד שפירא הציע בשנת תרפ״ג להנהיג למוד ״הדף
היומי״.
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)לבוש מ ר ד כ י ע ״ מ ב״ק ,ב ה ק ד מ ה ( :״ ת י כ ף כאשר יוכל ל ל מ ו ד ג מ ר א ותום׳
בעצמו ,יקבע לו ש נ י לימודים ,א ח ד ג מ ר א עם ת ו ס פ ו ת בעיון ,ו ח צ י היום
ילמוד גמרא בלי תוספות ,אך לחזור להיות ב ק י ה י ט ב ״ .
כנראה כ ב ר ב י מ י הראשונים ה י ה נהוג ס ד ר לימוד ל פ ש ט ל ב ד )״זמן פירוש
]רש״י[״( וסדר א ח ר בפלפול )״זמן תוספות״() .עיין ש ו ״ ת מ ה ר י ״ ק סי׳ קס״ז.
ועיין מ ר ד כ י ברויאר ,ה י ש י ב ה ה א ש כ נ ז י ת ב ש ל ח י י מ י חבניים) ,ירושלים תשכ״ז,
פ״ו ציונים 4־ ,(21וכן המשיכו חאחרונים .ו כ ן כ ת ב ו בשם ר ״ מ ז מ ב ה ה י ״ ד :
״ללמוד ה ר ב ה גמרא …ואין צריך לעיין בכל חתום׳ ,ר ק ח נ ח ו צ ו ת ורק לעיין
ברוב העניגים בהרמב״ם ב מ ה שציין ה ע י ן מ ש פ ט ,וזה רק ש ל ו ש ש ע ו ת ביום,
ושאר היום גחוץ ל ל מ ו ד ולחזור ה ר ב ה ג מ ר א ״ )ר״ש פירםט ,ת נ ו כבוד לתורה,
עמ׳ י״ה(.
ובספר ה נ ״ ל )שם( מ ב י א ב ש ם ״ ה ר ב י משה׳גיו ,ש ה י ה גאון מפורסם,
שבכל מ ס כ ת ט ו ב ל ל מ ו ד מ ק ו ד ם כ ל ה מ ס כ ת ע ם פירוש ר ש ״ י בלבד ,ורק ע ם
איזהו מהתוספות ,ורק א ח ר ש ח ז ר ע ל י ה איזהו פעמים אז י ל מ ד התוספות ,כ י
אז מבינים ה י ט ב כ ל ה ע נ י ך .ומוסיף ח מ ח ב ר )עמ׳ כ ח ( :״ ש י ל מ ד ו מ ק ו ד ם כ ל
המסכת ולדקדק ה י ט ב בלשון ר ש ״ י — ואז ילמדו ב ש ל ש ה ח ד ש י ם הראשונים
בערך מ א ה דפים ,ו ב ש נ י ח ח ד ש י ם הנשארים ילמדו בעיון איזהו ע נ י נ י ם ב א ו ת ה
מ ס כ ת ע ם חראשונים ,וגם ע ם מ פ ר ש י חאחרונים .כ י ר ק אז יבינו ה ע מ ק ו ת
של הראשונים״.
וכעין ז ה יעץ ה ח ת ם ס ו פ ר לבנו ה כ ת ב ס ו פ ר )מובא ב ה ק ד מ ה לס׳ ב י ת
הבהירה ע ״ מ כ ת ו ב ו ת ע ״ י ר ״ א ס ו פ ר ( :״ ל מ ד ה ר ב ה ג מ ר א ע ם רש״י ,ובכל
מקום ש ר ש ״ י מ ב י א לשגא אחריגא ,דלוג עליה ,ו ת ל מ ד ג ה רק כ ש ת ל מ ד א ת
הענין בעיון״.
ב .חידוש או קיום השמועה
יש כ מ ה אופנים ש ל ח ד ו ש ה ל כ ה ב ת ל מ ו ד תורה.
א .מ ת ע ו ר ר ת ש א ל ה ח ד ש ה א ש ר א ו ל י מ ע ו ל ם ל א נשאלה ,ו ה ר י מ ו ט ל
עלינו להכריע ב ז ה ע ל י ד י ש א נ ו מ ד מ י ם ד ב ר ל ד ב ר ל פ י ה ב נ ת נ ו א ת ט ע ם כ ל
דבר ודבר )בימי ה ת נ א י ם ו ה א מ ו ר א י ם ע ל ז י סברא ו ד ר ש ה ב מ ד ו ת ש ה ת ו ר ה
נדרשת ב ח ן ( .
4
4בין דרשות חז׳׳ל יש שבאות להסמיך הלכות ידועות מכבר לדברי תורד .שבכתב ,ויש
ביניהם אחרות שעל ידן חדשו חז״ל הלכות מתוך המקרא .וז״ל הרמב״ם כאשר הוא
מונה חלקי דיני התורה )הקדמה לפרהמ״ש(:
החלק הראשון ,פירושים מקובלים מפי משה ,ויש להם רמז בכתוב ,ואפשר להוציאםבדרך סברא ]דהיינו במדות שהתורה נדרשת בהן .כנלע״ד[ …חלק שלישי ,הדינין שהוציאו
על דרכי הסברא ונפלו בהם מחלוקת …אבל מי שחושב שהדינים שנחלקים בהם כמו
כן מקובלים מפי משה …דברים כאלו הם ,חי נפשי ,דברים מגונים ומכוערים מאד…״.
וכדאי להדגיש שאפילו ר׳ יצחק אייזיק הלוי בס׳ דורות הראשונים על אף שהוא ניסה
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב .כ א ש ר חוקרים וחותרים להבין ט ע ם ה ל כ ה אחת ,ל פ ע מ י ם מ ת ג ל ה ס ב ר א
ח ד ש ה שבראת א מ י ת י ת וקולעת ,ו ע ל ס מ ך סברא זו יוצאות לגו ה ל כ ו ת ח ד ש ו ת
אחרות ,ש ל א נ א מ ר ו מעולם.
ג .לפעמים ,ב ש ע ת ל י מ ו ד ג מ ר א מ ת ג ל ה פירוש חדש ,ש ל א נ א מ ר ע ל י ד י
ה מ פ ר ש י ם הראשונים ,ו ע ל פ י הפירוש הזה ,יוצאות ה ל כ ו ת חדשות.
נ ש א ל ת ה ש א ל ה באיזו מ ד ה ט ו ב ל ח ד ש כנ״ל ,ובאיזו מדד ,מ ס ו כ ן ח ח י ד ו ש .
ה ב ה געיין ב ד ב ר י ח ז ״ ל וגדולי הדורות ב ע נ י ן זה.
ר ב י א ל י ע ז ר ה ע ז ע ל ע צ מ ו ש מ י מ י ו לא א מ ר דבר ש ל א ש מ ע מ ר ב ו ) ם ו כ ה
כ״ז ,:כ״ח — (.וזאת אפילו באופן )א( דלעיל ,כשהיו צריכים ל ה ל כ ה ל מ ע ש ה ,
ו כ ש ״ כ באופנים ה א ח ר י ם ; כ ן מ ש מ ע מ ן הםוגיא ש ם )כ״ז .(:ו ע ל מ י ש א ו מ ר
ד ב ר ש ל א ש מ ע מ ר ב ו אמר ,ש ה ו א גורם ל ש כ י נ ה ש ת ס ת ל ק מ י ש ר א ל ) ב ר כ ו ת
כ ״ ז ( :ו ב א מ ת ג ש ת ב ח ר׳ א ל י ע ז ר ב מ ה ש ה י ה ״בור ס ו ד ש א י ג ו מ א ב ד ט פ ה ״
)אבות ב׳ ח׳( .א ב ל ל ע ו מ ת זה ,א מ ר ו ע ל חברו ,ר׳ א ל ע ז ר בן ערך ,ש ח ו א כ מ ע י ן
המתגבר ,אף הובאו שם ש ת י דעות מ י מחכמים אלה מכריע א ת כ ו ל ם .ו א ף
אמרו )ילקוט שמעוגי ,שופטים ,סי׳ מ ״ ט ( :״ כ ל מ י ש מ ח ד ש ד ב ר י ת ו ר ח ע ל ס י ו
ד ו מ ה כ מ י ש מ ש מ י ע י ם א ו ת ו מ ש מ י ם ואומרים לו ,כ ך א מ ר ה ק ב ״ ה ,בגח ל י ב י ת ,
ש ש כ ר גדול שלו״.
5
6
׳
וכן ב ד ב ר י ה ר א ש ו נ י ם א נ ו מ ו צ א י ם א ת ש ב ח החידושים .ו ז ״ ל ר׳ י ה ו ד ה
ה ח ס י ד )ם׳ חסידים סי׳ ת ק ״ ל ( :״ כ ל מ י ש ג י ל ה ל ו ה ק ב ״ ה ד ב ר ]תורה[ ,ו א י נ ו
להוכיח )ואולי אפילו הפריז על המדד ,בזה( כי כמעט כל ההלכות הנדרשות הן קכלד,
מהר סיני )ח״א כ״ה ש״ג פרקים ז׳—כ״ה; דף רל״ד—רפ״ז( — עם כל זאת מודה גם ד ,
שכמה הלכות ,כמו סימני עוף טהור ,שיעורים ,וקדושי כסף ,חז״ל הוציאם מן ה
דרך דרשות )שם פרקים י״ד—י״ז(.
5רש״י לא פירש שם את דברי ר׳ אליעזר אלו .אבל הרא״ש ותר״י )וכן ר״א אלשכיל,
וריא״ז( פירשו ״האומד דבר שלא שמע מפי רבו ,ואמרו מפי רבו״ ,וכן משמע ק צ
מברייתא סוף מם׳ כלה ,ששם הגירםא :״כל האומר דבר משם חכם ,שלא אמרו ממנו,
גורם לשכינה שתסתלק מישראל׳׳.
והרמב״ם כתב )הל׳ ת״ת פ״ה ה״ט( :״ואל יאמר דבר שלא שמע מרבו ,עד שיזכיר
שם אמדו״ .וכן מובא בטוש״ע )יו״ד סי׳ רמ״ב סכ״ד(.
אבל מסתימת לשונם של ראשונים אחרים ,כגון ראבי״ה )סי׳ פ״ד( והאגודה שמביאיס
את דברי ר׳ אליעזר כלשונם ,משמע שהם מפרשים אותם כפשוטם ,וכן משמע מדברי
מהרש״א )ברכות כ״ז (:שפירש הדברים כפשוטם ,שכן מקשה מחכמים שאמרו דבריס
שלא בשם רבם.
וא
ק ר א
ת
א ת
כ
ל
ח כ מ י
י ש ר א
ל ׳ ולדעת אבא שאול
6לדעת תנא קמא ,ר׳ אליעזר הוא המכריע
ר׳ אלעזר בן ערך מכריע,
ר׳ יונה ,ואחריו הרע״ב ,פירשו שאין כאן מחלוקת׳ אלא ת״ק ואבא שאול מדכריס
על מדות שונות ,אבל במחזור ויטרי ]וכן במהד״ל )דרך חיים על המשנה( וברוח r>n
ובתפא״י[ פירשו שת״ק ואבא שאול חולקים במחלוקת של סיני ועוקר הרים ,מי «
D
ד י
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כותבו ,ויכול לכתוב ,ה ר י זד ,גוזל א ת מ י ש ג י ל ה
)סי׳ כ ״ ב ( ,, :יהא זהיר ל ח ד ש חרושים בתורה…
ורביד ,,כך ה י י ב אדם ב פ ר י ה ורביד ,בתורה …ש א ל
הדוש שחידש ב ת ו ר ה ; ואפילו ה ו א קטן ,אל יזלזל
כי ז ה יביאו לטרוח ל ח ד ש עוד ,ע ד ש י ת ר ג ל ו י ח ד ש
לו״ .ו כ ן בם׳ ש ב ט מ ו ס ר
ד כ ש ם ש ח י י ב אדם בפריה
יקל בעיגי האדם …איזהו
בו ,א ל א יגדלהו ויחשבהו,
חרושים גדולים וחשובים״.
]הדושי תורה כ פ ר י ה ורביד ,רוחנית מ ו ב א גם בס׳ ג ש מ ת אדם )האגווא
שע״ו ד ף מ ;(.ס׳ אור החיים )ריש פ׳ ט ״ ו ו ה ג ה ו ת מ ע י ן ג נ י ם שם( ,ובס׳
ראשית ח כ מ ה )שער הקדושה ,פ״ד ,ד ״ ה וכאשר ת ד ק ד ק בג׳ חלוקות(.[.
)המקורות הללו מ צ א ת י בספרו ח נ ״ ל ש ל מ ׳ ברויאר(.
וכן רבותינו
]מבן עשרים[ כל
ודרשות הפסוקים,
וגם כונתו נ ר א ת
חאחרונים ,ה ר ש ״ ז מ ל א ד י )הל׳ ת ״ ת פ ״ א ם ק ״ א ( :״ ו א ח ״ כ
ימיו ש ל אדם …ולחבין ד ב ר מ ת ו ך דבר ,ל ח ד ש ה ל כ ו ת ר ב ו ת
א ש ר ע ל ז ה אמרו )אבות ה׳ כ״א( ב ן א ר ב ע י ם לבינח״— .
ש ה י א לאופן )ב( דלעיל.
וגם בעל ח פ ץ חיים ) מ ש ג ״ ב סי׳ ת ק מ ״ ה ס ״ ק מ ״ ז ( :״בכל ע ת ו ר ג ע מ ו ט ל
על האדם לעמול ב ת ו ר ה ו ל ח ד ש ב ה כ פ י יכולתו״ .ועיין א ת ד ב ר י ה ר ״ מ בלוי
)ם׳ זכרון שלום ע ״ מ ברכות ,בהקדמה( ש מ א ר י ך במקורות ב ש ב ה ה ח י ד ו ש י ם
ורשימתם.
וחתם סופר בחידושיו ) ש ב ת ק״מ :ד ״ ה וע״ד( ע ל א ף ש ה ו א מ ת ל ו נ ן ע ל
המגהג להדש ,הריהו מ צ ד י ק ו בסוף ,ב מ ד ת מה ,ו ז ״ ל :
״שגולד לן ז ה מ ג ה ג ל ח ד ש ח י ד ו ש י ם יותר מ ד א י וכל א׳ ב ו ג ה ב מ ה ל ע צ מ ו זה
בכה וזה בכד ,א פ ש ר ל ח פ ש לן זכות שגזרו כ ן ג א ו נ י קדמוגיגו ז ״ ל ש ר א ה ש כ ח ה
שגוברת בעו״ה בעולם ו א ״ א ל א ו ק מ א גירסא .א כ ן ע ״ י חחידושים ב כ ל ד ף ו ע מ ו ד
עי״ז זוכר הכל ו מ י ל ת א ד ת מ י ה מ י ד כ ר ד כ י ר א והנסיון מ ע י ד לנו ע ״ ז ו י ו ד ע
אני בעצמי ,ו א ״ כ א ף א ם ה ח י ד ו ש אינו נכון כ ״ כ מ ״ מ מ ו ע י ל לשכחה״.
במה שמימיו
בו ופחד פן
עליו )אבות
לעולם ה ב א ״ .
ולאור כל ה נ ״ ל י ש לעיין למה ,אם כן ,ה ש ת ב ח ר׳ א ל י ע ז ר
לא א מ ר ד ב ר ש ל א ש מ ע מ פ י רבו ,ואולי י ר א ת ח ט א י ת י ר ה היתד,
יכשל בעוז ה מ ו ר ש ל מ ג ל ה פ נ י ם ב ת ו ר ה ש ל א כ ה ל כ ח א ש ר א מ ר ו
ג׳ ט ״ ו ( :״אף ע ל פ י ש י ש ב ז ו ת ו ר ה ו מ ע ש י ם טובים ,אין ל ו ה ל ק
ואם בארזים ככה…
וכן מ צ י ג ו בין חאחרוגים שחזחירו מ ל ח ד ש חידושים .וכך כ ת ב ב ע ל ח ת ״ ם
שלא לשגות ה ל כ ו ת מ ק ו ב ל ו ת ע ל ס מ ך סברות ,כ י ״ ה ח ד ש אסור מ ן ה ת ו ר ה ״
)שו״ת ח ת ״ ם א ו ״ ח סי׳ ק פ ״ א ( ו ה כ ת ב ס ו פ ר )שו״ת ח ת ם סופר ,ה ק ד מ ה לחלק
י ו ״ ד ( :״ כ י ב ע ל י ה ת ש ו ב ה א י נ ם משיבים ,א ל א מ ג ז י ם ח ד ש ו ת להרוס ד ע ת ם
ש ל ראשונים ו ל ח ד ש ד ב ר מלבם .ו כ ש א ד ם א ח ד מ ו ר ה ה ל כ ה כפשוטה ,ו מ ש י ב
כמו שהשיבו הראשונים ,אומרים א י ן ב ת ש ו ב ה זו ח ז ו ש .ע ד ש ב ע ו ה ״ ר כ ל ח ל ק ה
ט ו ב ה סקלו ב א ב נ י פלפוליהם …כ י ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם ה ט ו ב י ם מאלו ,ה י ה ת פ א ר ת ם
ותהילתם א ם זכו להיות מ ן המקובלים ד ב ר ה ל כ ה מ פ י רבותם ,ו ל א ה ו צ י א ו
הישן מ פ נ י ח ח ד ש ש ח ד ש ו מ ל ב ם ו מ ד ע ת ם ,כ מ ו ש ע ו ש י ם האחרונים ה נ ש ע נ י ם
ע ל בינתם״.
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן מ ק ו ב ל בין הפוסקים ה א ח ר ו נ י ם :״ ק ש ה לבדות
ב ת ל מ ו ד •ובפוסקים״ ) מ ג ״ א סי׳ ש ״ ח ס ״ ק י״ז( .ובחיי אדם
״וגודל מ ע ל ת מ י ש ז ו כ ח ל ח ד ש ח י ד ו ש ב ת ו ר ה מ ו ב א בזוהר
א ם ח ״ ו מ ח ד ש א ח ה ח ד ו ש שאיגו א מ ת ו מ ת י צ ב בדרך
הבל ,ג ם ע ל ז ה פ ק ח עינך בזוהר…״
חילוקים ש ל א נ מ צ א ו
)כלל י׳ ם י ״ ב ב ה ג ה ( :
ב כ מ ה מקומות …א ב ל
לא ט ו ב ב פ ל פ ו ל ש ל
לפי
ו י פ ה דייק ה ר ב ש ״ ר הירש )פירוש על התורה ,ב ר א ש י ת מ ״ א ל״ג,
ת ר ג ו מ י האישי ,ר א ה ב ח ר ח ב ה ב ה ו צ א ה ב ע ב ר י ת ( :
״ מ ע ג י י ן ה ד ב ר ש ב מ ע ש ה השכל ש ב ה אגו בעיקר גפעלים ,ב ח כ מ ה ש א י ג ה
א ל א מ ע ש ה ק ב ל ה — מ ש ת מ ש י ם בנין ק ל :חכם ,חכמתי .ולהיפוך ,ב מ ע ש ה
הרות ש ב ו א נ ו פועלים ביותר ,ב מ ע ש ה ה י ק ש היוצר ,בו מ ש ת מ ש י ם ב ב נ י ן נ פ ע ל :
נבון ,נבונתי …א י א פ ש ר לקלוט כל מ ה ש נ כ ל ל ב ט ב ע ובתורה על ע נ י נ י ה נ מ צ א י ם
ו ע ל ת פ ק י ד ם ]דחיינו ח כ מ ח [ א ל א ע ״ י קיבוץ כל כ ו ח ו ת חרוח ו ה ש כ ל כ ד י ל ה ש י ג
א ת ה מ צ י א ו ת ה א מ ת י ת בשלימותח .ח א ד ם ח ו ש ב ש ר א ח או ש מ ע א ו ח ב י ן ב ל י
מ א מ ץ ,ו ב א מ ת ל א (ראה א ל א בטעות ,ל א ש מ ע א ל א חחצי ,ולא ה ב י ן א ל א
בשטחיות ,ו ב מ ה ר ה נ א ב ד מ מ נ ו מ ה שתפס .ולחיפך ,חאדם ח מ מ ו צ ע ש ו מ ח י ו ת ר
״ ב ת ב ו נ ה ״ להבין ד ב ר מ ת ו ך ד ב ר ; ב ז ה ה ו א רואח א ת ע צ מ ו כיוצר ו מ ס ק נ ו ת י ו
ביצירותיו .ל כ ן צ ר י ד אזהרה ר ב ה כ ד י ש ל א יעסוק ב ה ב מ ה י ר ו ת ו ב ע ו ש ה ב ע צ מ ו
ו ב ש ע ה ש ר ו צ ה להבין ד ב ר מ ת ו ך ד ב ר י ה י ה נ פ ע ל ו ל א פ ו ע ל לעיין ב ח ח נ ח ו ו !
ב מ ת י נ ו ת ע ד ש ת צ א ה מ ס ק נ ה ממילא .לשהות ב מ צ ב הגבון קודם ש י ג י ע ל מ צ ב
המבין .ש א ם ל א כן ,ע ם ש י ה י ה ה ד י ן מפולפל ,יהיו הנחותיו שקר ,ש ה ר י ] ל פ ו ס
ח ו ר פ א שבשתא[ …אבל י ו ת ר מ מ ה ש ה ה כ מ ה צ ר י כ ה לתבונה ,ה ת ב ו נ ה צ ר י כ ה
ל ה כ מ ה ו ב ז ה נבין ל מ ה ק ד מ ה )במקרא( ד ר ך כלל ה ח כ מ ה לתבונה״.
ואולי היום נ ח ש ב כ ה ד ו ש מ י ש מ ס ב י ר ה י ט ב א ת ד ב ר י הראשונים ,ו ז ״ ל
ה כ ת ב סופר ) ש ו ״ ת חת״ם ,ה ק ד מ ה לחלק י ו ״ ד ( :״וזהו ח ל ק נ ו מ כ ל ע מ ל י ג ו ,
לירד לסוף ד ע ת ן ש ל הראשונים״ .ור׳ חיים מוולוז׳ין א מ ר )מובא ב א ג ר ו ת ח ז ו ״ א
ח ״ א סיי׳ד( :״בהיות ש א י ן ע ו מ ק ה ת ו ר ה ש ב ע ״ פ מ ] ת [ ג ל ח א ל א א ח ר י ר
ה ש ק י ד ה והעמל ,כ ל ה מ ת ג ל ה נ ק ר א חידוש״ ,ה ר י שהיום ח ח ד ו ש ה י א מ ה
שיורדים ל ע ו מ ק ה פ ש ט .ו ח ח ז ו ״ א ה ע ז ע ל ע צ מ ו )יו״ד סי׳ ר ״ ג ד ״ ה ט ר ם (
״ ג ר ת ע אגי מ ד ב ר ש ל ה ד ו ש בטבעי ,ו ה פ ש ט ו ת ה י א ת מ י ד ה א מ ת .ו א מ ר ו ש א י ן
א מ ר ד ב ר ש ל א ש מ ע מרבו״ — .כ נ ר א ח מ ת ו ך ח ש ש שאיגו אמת .כ ך כ ת ב
ג ם ב ק ׳ ק ד ו ש ת ש ב י ע י ת )ב׳ ע מ ׳ ו׳( ש א י ן ראוי ל ח ד ש מד .ש ל א נזכר ב ג מ ר א
״וכל ש ל א פירשוהו ,ה מ ח ד ש ב ז ה ה ו א ב כ ל ל מ ה ש א מ ר ו חכמים ה א ו מ ר ד ב ר
ש ל א ש מ ע מרבו״ ) .כ ג ר א ה ה ו א מ פ ר ש א ת ה ג מ ר א ברכות כ ״ ז :כ מ ה ר ש ״ א
עיין ה ע ר ה .(5ו כ ן )עיין יסודות נ א מ נ י ם פ ״ ב ם״ם ל ״ ג ב ש מ ו ( :״ ו א י ן ל ח ד ש
דברים א ל א ל ב ק ש דברים״.
3
;
4מפרשי הש״ס שהומלצו
בי
ז
ה ד ב ר י ם ה ק ו ב ע י ם א ת צ ו ר ת ודרך לימודנו ולכן ראוי ל ש י ם לב ב מ י ו ח ד ל ע צ ו
ת
בחירת
50
הספרים והמפרשים א ש ר עלינו
ל ל מ ו ד אותם
www.daat.ac.il
בקביעות ,ח ו א
אתר דעת -מכללת הרצוג
גדולי הדורות גם בענין זה .הצעות אלו ה ן ת ו צ א ה י ש י ר ה ש ל ת פ י ס ת ם ל ג ב י
ע צ ם הלימוד ולכן יש להסיק מהן הדרכה לא רק ל ג ב י ס ד ר ה ל י מ ו ד מ מ ש ,א ל א
ג ם הבנה יותר עמוקה על מ ה שצריך להיות ת כ ל י ת הלימוד.
בענין לימוד המשנה כתב השל״ה )מם׳ ש ב ו ע ו ת ל ׳ — ל ״ א ( :
״ובענין למוד מ ש נ ה ותלמוד ,איזה מ ה ן להיות ר ו ב ע ס ק ו
)ב״מ ל״ג (.ולעולם הוי רץ ל מ ש נ ה י ו ת ר מ ן התלמוד …ו מ כ ל
שזכינו לפירוש הרמב״ם והר״ע ברטנורה ,ש מ ב א ר י ם ה מ ש ג ה
שבתלמוד ,וגם כתבו פסק ההלכה הרי מ ע ל ת ה מ ש נ ה רבה …ע ל
יהיה במשגיות ללמוד ולהזור אותם בלי ע ר ך והפסק ,ו י ה י ה ש ו ג ה
ב כ ל יום ולפלפל פלפול של אמת״.
בו — איתא
שכן האידנא
כפי ההסכמה
כן רוב העסק
הלכה בתלמוד
בעגין לימוד להלכה ,התלונן כבר מ ה ר ״ ל ע ל ל מ ו ד א ש ר עקרו פלפול,
במיוחד לבחורים אשר עוד לא הספיקו לספוג א ת ה ת ו ר ה ש ב ע ״ פ בכללה ,וז״ל
) נ ת י ב ו ת עולם ,נ ״ ת פ ״ ה ( :״ ו ע ת ה אין כלום בידם ,ו ח כ ל ב ש ב י ל שלומדים
תוספות …והכל בשביל שנדפסו התוספות א צ ל הגמרא ,ו א י ל ו נדפסו פ ס ק י
הרא״ש …היו הכל לומדים על ש ט ת ההלכה״.
הרב שעפטיל ,בעל ווי העמודים ובנו ש ל השל״ה ,כ ת ב בצוואתו )ם׳ כ״ה(
)הצוואה מ ו ב א ה בסוף ס׳ ש ל ״ ה ( :
סדר הלמוד — גמרא ופרש״י ת ו ס פ ו ת ה ו א ח י ו ב כ מ ו ה נ ח ת תפלין .ל מ ו ד
כל חמשגיות — אשריכם א ם תהיו רגילין ב ה ן ו ב ש מ ו ת י ה ן .ו ק ב ל ה ב י ד י שאין
אדם בקי במשניות רואה פגי גיהינם …בלימוד ה ר י ״ ף והטורים א י ג י צריך
להזהיר אתכם ,כ י מוזהרים אתם ל מ י ש י ר צ ה להרביץ ת ו ר ה בישראל …פ ע ם
בטור ו ב ב י ת יוסף ופעם בהרי״ף ובמרדכי …ר א ה לחזור ת מ י ד כ ש ו ל ח ן ע ר י ד
ש ת ה א רגיל בו כאשרי ,ש ת ח א בקי ל מ צ ו א ד ב ר ח פ ץ ו א ח ״ ב תעיין בגוף הפוסק.״
ואשריכם א ם תזכו ל ל מ ו ד הגמרות כ י זהו ת כ ל י ת כ ל התכליתות .א ה ו ב י בגי
ר א ו בראשון שתהיו בקיאים ב א ל ו ה מ ס כ ת ו ת :כ ר כ ו ת — עגין גדול ,ש כ ת —
עבין מפואר ,כ ת ו ב ו ת — כ ו ל ל ת כ ל התלמוד ,מ ס כ ו ת חולין ,ע כ ו ר ה ז ר ה ו נ ד ה —
כ ל ל גדול .ו א ל ו מ ס כ ו ת ש ה ז כ ר ת י כ מ ע ט ח י ו ב ה ו א ו ל א תשגו.
בם׳ ח ו ת יאיר )סי׳ קכ״ד( כ א ש ר מ פ ר ט א ת ד ר ך ה ל מ ו ד לבחורים ,כ ו ת ב :
״ ה י ה ל ו מ ד א ת י ו ע ם חברים ,כחוריה מופלגים ,ח ר י ״ ף ב ק צ ת חידושיו ,ו ה ו א
ה ד ר ד ה ט ו ב והישר ה מ ג י ע ל ת כ ל י ת יותר מ כ ל ל י מ ו ד זלתו .ו כ ן גהגו ג ד ו ל י ע ו ל ם
הקדמוגים …ו ע ל ת ה לו ,כ י יכול להשלימו ] ל י מ ו ד הרי״ף[ ב ק ל ב ש ל ו ש שגים.
ואם יתקיים ב ז ו ויהיה בקיא בו ,ה ר י ש ע ר י ח כ מ ה ש ל כ ל ח ל ק י הטורים פ ת ו ח
לפגיו ,א ח ר ש י ל מ ד גם כ ן הרא״ש ,ש ה ו א ע ל ה ר י ״ ף כ ת ו ס פ ו ת קצרים ע ל הש״ם…
ואין ל מ ו ד מ ו ט ע ם וגכון מ ל מ ו ד הרא״ש״.
ו כ ע י ן ז ה ג ם בם׳ יוסף א ו מ ץ )סדר ה ל מ ו ד בעצמו ,ע מ ׳ ר ם ״ ט ( :״ ו ל ג ע ר י ם
ולבחורים
ביה,
אין ל מ ו ד בעולם ה מ צ ל י ה בידם כ מ ו ה א ל פ ם י ד א י ה ו כ ר כ א דכולהו
מבוא
ומפתח
לכל
הפוסקים,
ומועיל
מאד
לעיין
התוספות
במקומות
ש מ ב י א י ם ג מ ר א זרא״.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובאותו
םיגגון גם ה ד ר י ש ה )יו״ד סי׳ ר מ ״ ו ד ״ ה ו ר ״ ת ; ה ו ב א ב ש ״ ד שם
םק״ק ,ובערוך ה ש ו ל ח ן ש ם סי״ג ,ו ב ה ק ד מ ה ל מ ש נ ״ ב ( :״ כ י אם ב ז א ת יתהלל,
ה ש כ ל ויודע ב ס פ ר י פוסקים ד י נ י תורה ,כגון האלפםי ו ה מ ר ד נ י ו ה ר א ״ ש ודומיהם,
דזהו ש ו ר ש ועיקר לתורתגו ,ואיגם יוצאים כ ל ל בלימוד ג מ ר א פירוש ,ת ו ס פ ו ת
]בלבד[״.
וז״ל ח ר ב י מרוגוצ׳וב )צפנת פ ע נ ח סי׳ ר ( :״…וגם ילמדו ה ר א ״ ש ש ע ל
מ ס כ ת ,כ י ש ם כ ל הקיצור ש ל הרי״ף ושאר ב ע ל י התוספות ,וכן יחזרו א ת
ה ר א ״ ש ,וכן י ע ש ו בכל מ ס כ ת ש ת ל מ ד ו ״ .
ת כ ג י ת ש ל מ ה ללימוד כ ל ה ת ו ר ה מ ב י א ה ר מ ח ״ ל בסוף ם׳ דרך ח כ מ ה .ש ם
ה ו א מ ו ג ה ל פ י ה ס ד ר ד ל ק מ ן :ת ג ״ ך )עם מפרשיהם( ,י ״ ג מ ד ו ת ש ה ת ו ר ה ג ד ר ש ת
בהן ,ד ר ך ל מ ו ד הש״ס ,כ ל ה ש ״ ם )בחבגת פ ש ו ט י חסוגיות( ,י ״ ד ד״חזקה ) ע ם
מפרשיו( ,ש ו ל ח ן ערוך )בדיגים ש ח ו א חולק ע ל הרמב״ם ,יעיין ב ב י ת י ו ס ף (
כ ל מ ד ר ש י ה ק ד מ ו ג י ם ; ובקצור ג ם :הגיון ,מליצה ,שיר ,הנדסה ,ת ש ב ו ר ת
תכוגה ,וכו׳.
ל ג ב י ל מ ו ד כעיון ,מ י ע ץ ה ר ״ מ ז מ ב ה ה י ״ ד ללמוד ,ע ם הגמרא ,א ת ה ר מ ב ״ ם
ל פ י ציוגי ע י ן מ ש פ ט ,ו ל א כ ל ה ת ו ס פ ו ת ד ו ק א )מובא בם׳ תגו כ ב ו ד לתורה,
ע מ ׳ י״ה(.
מ ד ב ר י ח ו ת יאיר שלעיל ,ו מ ד ב ר י אחרונים דלקמן ,נ ר א ה ש ב ד ו ת ת ש ל פ נ י נ ו
ה י ה נ פ ו ץ ה ר ב ה ל מ ו ד חטור וחשולחן ערוך .וכך יעץ ח ח ת ם ס ו פ ר לבנו ח כ ת
ס ו פ ר :״ ל מ ד ח ר ב ח ש ו ל ח ן ערוך ח ו ש ן מ ש פ ט ,רק ע ם ה ס מ ״ ע ,ו א ת ה ש ״ ך
ת ל מ ו ד כ ש ת צ ט ר ך לעיין ב ע ו מ ק ה ש ל ה ל כ ה )מובא ע ״ י ר ״ א ס ו פ ר ב ה ק ד מ ה
לס׳ בית ח ב ח י ר ה ע ״ מ כתובות(.
ובס׳ לבוש מ ר ד כ י ) ע ״ מ ב ״ ק ב ח ק ד מ ח ( :״ ו ש ע ה א ח ת כ י ו ם י ק ב ע ל ל מ ו
קצות ]חחושן[ ע ם ח ב ר כגילו ,ש י ש לו ש כ ל ישר״.
ו ל ג ב י צ ו ר ת ל י מ ו ד ה ג מ ר א ה ת ל ו ג ן ח ח ז ו ״ א )איגרות ח ז ו ״ א ח ״ א ס ״ א (
״ ו ל א י פ ה ע ש ו הדור האהרון א ש ר ע ז ב ו ס פ ר המהרש״א …ומרגיל א ת ה א ד
בעיון גכון ועמוק …ומיום שעזבוהו ,אבדו א ת ז י ע ת ה פ ש ט כולו״.
׳
׳
כ
ד
:
ס
מ י ש ע ו ב ר ע ל ה ר ש י מ ה ד ל ע י ל ו ר ו א ה ס ת י ר ה ג ל ו י ה בין דרכו ובין ה ד ר ך
ה מ ו מ ל צ ת ע ל י ד י ג ד ו ל י התורה ,ו ד א י שיהיו ל ו תירוצים ואולי ג ם ת י ר ו צ י ס
אשר ,לכאורה ,סבירים הם .ו ד א י יטעגו שהיום י ש לגו ספרים יותר יאים ל נ ו
'
״ נ ש ת ג ו ה ט ב ע י ם ״ ,י ר י ד ת הדורות וכו׳ וכר .ו ה ט ע ג ו ת הללו ו ד א י י ש ב ה ן
ה א מ ת ,אבל ה ש א ל ה ה י א א ם י ש ב ה ן ד י להצדיק א ת ה ס ט י ה ש א נ ו רוצים ל ב ם
עליהן .ואולי ,בחיםח ה ד ע ת ,י ש בהן גם ק צ ת מ ן ה ג א ו ה ו מ ן ה ט ע ו ת .
א ת ה ש א ל ה הזו צריך כ ל א ח ד לשקול ל פ י י ו ש ר ש כ ל ו וזיקתו ל א מ ת .
נ]7
ס
ד .סוד דבר
א ס פ ת י כ א ן מ ד ב ר י ח ז ״ ל וגדולי הדורות ע ל גקודות יסודיות בדרך ה ל מ ו ד .
ראיגו ש י ש להקדים ל מ ו ד ל ב ק י א ו ת ל פ ג י ל מ ו ד בעיון — ל כ ל ח פ ח ו ת
ל ר ו ב רובו ש ל ז מ ן הלמוד.
52
www.daat.ac.il
בנוגע
אתר דעת -מכללת הרצוג
כן ראינו ,שאף על פי ש ח מ ש בדברי ת ו ר ה ה ו א רצוי ,הריהו מסוכן,
ושהיום יש לראות את החדוש בעיקר ב ה ב נ ה ע מ ו ק ה ש ל ד ב ר י הראשונים.
לגבי בחירת הספרים ,מצאנו שיש להקדים ל מ ו ד ד ב ר י הפוסקים ,כ מ ו
הרי״ף והרא״ש — ואפילו הטור והשולחן ערוך — ל ל י מ ו ד התוספות ,ברוב
הזמן.
אם דוב הלומדים היום סטו מדרך זו ,י ש ל ה ג י ח ש ע ש ו ז א ת ב ה ס כ מ ת גדולי
הדור ,אבל עם זה ,מוטלת עליגו חובה לברר א ת ח ס ב ו ת ל כ ך ; א ו ל י ה ן סבות
שהזמן גרמן ,וכעבור הסבות נהזור ל ד ר ד ה ל מ ו ד ה מ ק ו ר י ת ב ל י ל ה ח מ י ץ א ת
השעה.
נתקבל במערכת
שו ת רבבות א פ ר י ם ,אורח חיים ,חלק שני .תשובות ועיוני הלכה
בשולחו ערוך ,אורח חיים .מאת הרב אפרים גרינבלט ,ירושלים,
כעת מעמפיס ,ארה״ב .בתקלין ,תשל״ח.
שעורי ד ע ת ,שיחות ועניני השקפה מ א ת הרב יוסף יהודה א ב בלאך,
אב״ד ט א .שלושה חלקים .הדפסה שניה ע״י הוצאת נצח ,בני
ברק.
ס פ ר ה א ג ו ד ה ,מאת הקדמון מהר״ר זויסלין מק״ק ורנקפורט עם
פירוש •חידושי אגודה״ מאח הרב אלעזר בריזל .סדר קדשים
וטהרות .ירושלים תשל״ה.
לשון חיים ,קיצור דינים מספר חפץ חיים עם ליקוטים ומאמר
השלום והאחדות ועוד .מאת הרב שמואל דב הכהן אייזנבלאט.
מהדורה שניה .ירושלים תשל״ח.
כ ר ם ב י ת ישראל ,פרקים בתורת הבית היהודי ,קדושה ,צדקה,
אהבה ושלום ושלום בית .מ א ת הרב יצחק אייזיק אליעזר
הירשקוביץ הי״ד .הוצאת נצח ,בני ברק ,תשל״ח.
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמואל כ״ץ
הלכות והליכות בטיול
)המשד(
פרק ה
ה ס ע ו ד ה
הדכריפ המאפינים א ת ע פ ישראל ה ו א — התנהגותו כ ע ת
אחד
מ ר א ש י ת ה של הסעודה ועד סופה מוקף היהודי כ מ צ ו ו ת
הסעודה.
ו כ פ ר ט י ה ל כ ו ת .כ ט י ו ל ו כ ע ת י צ י א ה לחיק ה ט ב ע ,פ ע מ י ם ו ה מ ט י י ל
נמצא
כ ת נ א י ל ח ץ ו ע י פ ו ת ו ל א ת מ י ד ש ם ה ו א ל כ לכל
ההלכתיות
הבעיות
הניצבות כפניו .נפרט כקצרה א ת הנושאים ש י ש
לתת
ע ל י ה ם א ת ה ד ע ת כ ע ת ה ס ע ו ד ה כטיול.
א.
חז״ל
נקיות,
תיקנו ליטול
וסמכו
)ברכות
זאת
על
את
הזים
הפסוק
נטילת ידים
לפני
)ויקרא כ׳
הסעודה
ז׳(:
משום
קדושה
״והתקדשתם
והקפדה
והייתם
על
קדשים״
ג״ג ע״ב ,חולין ק ״ ו ע״א(.
ד י ד ה נ ט י ל ה :ה ר ו צ ה ל א כ ו ל לחם ,ח י י ב מ ק ו ד ם ליטול א ת י ד י ו
א(
ליטול מכלי שלם שאין בו סדק או נקב
2
1
ויקפיד
צ
והמכיל לפחות רביעית מים .י ש פ ו ך
ל פ ח ו ת ר ב י ע י ת מ י ם ב פ ע ם א ח ת ע ל כ ל י ד ויד ,ו כ ל ה מ ר ב ה ב כ ך ה ר י ז ה מ ש ו ב ח *.
כ מ ו כ ן י ק פ י ד ל ש פ ו ד מ י ם ע ל כ ל פ י ס ת ה י ד מ ש נ י צדיחי׳ ,ויטול ת ח י ל ה
T
את
6
ימין .
1שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ א׳ ,יש ליטול ידים בברכה רק לאכילת לחם בכמות של ביצה ל ל
א
קליפתה דהיינו 55 :םמ״ק ,אך האוכל יותר מכזית ופחות מביצה דהיינו 27—55 :סמ״ק
יטול ללא ברכה ,ויש הסוברים שגם אם יאכל פחות מכזית יטול ללא ברכה ראה שו״ןן
שם סע׳ ב׳ ג׳ ומשגה ברורה ם״ק ט׳ י׳.
2שד׳ע סי׳ קנ״ט סע׳ א׳ ,קש״ע סי׳ מ׳ סע׳ בי ,אם בכלי יש נקב בשעת הדחק מומר
ליטול בו בתנאי שיטול דרך הנקב והמים ישפכו בקילוח אחד .אם בכלי יש סדק והמיס
אינם מטפטפים דרכו ,בשעת הדחק רשאי ליטול בו ,ראה משנה ברורה שם ס״ק י־ י ״
א
3שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ אי ,רביעית היא :לדעת הגד׳׳ח נאה זצ״ל — 86םמ׳יק׳ ]כ־ 1גביע
שמנת[ .ולדעת ה״חזון איש״ זצ״ל — 150םמ״ק .ראה שיעורי תורה ס״ו,
שיעור,
המצוות סי״ח.
4שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ י׳ וסי׳ קס״ב סע׳ ד׳ ,משנה ברורה סי׳ ק״ם ס״ק ס״ז ,סי׳ ק ס ״
ם״ק אי י״ט ל״ח ושם בס״ק כ״א כתב ,שיש הסוברים שבכל מקרה יש ליטול
יד פעמיים ,וכל זה רק לכתחילה כשיש לו מספיק מים לפניי׳ אי
א ם
כ
3
ל
איו לו ישפוך
בפעם אחת .ודאה עוד שם ס״ק מ״ט ושער הציון ם״ק מ״א.
5שו״ע סי׳ קם״א םע׳ ד׳ ,משנה ברורה שם ס״ק כ׳ סי׳ קס״ב ס״ק טי ,והוסיף שם בס״ק
ל׳ ובשער הציון ס״ק כ״ז ,שרשאי לשפוך את המים בשתי שפיכות כדי שהמים יגי^ו
לכל האצבעות ויכסו את כל פיסת היד.
6משנה ברורה סי׳ קנ״ח ם״ק ד׳ ,ובסי׳ קס״ב ם״ק מ״ט כתב ,שאם נטל את
54
www.daat.ac.il
v
י
מ י
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב( אם שסר מיס על יד אחת ,יזהר ש ל א י ג ע ב ז ו השניה ,ז ו ש ע ד י י ן ל א
נטלה ,ואם שפד מים על שתי ז ע ,יזהר ש ח ב ר ו ל א י ג ע ב ז י ו ו כ ל ז א ת כ ד י
שלא יממא את ז י ו .אם לא נזהר במקרים אלו ,י נ ג ב ז י ו ו י ט ו ל שגית ,ואם
כבר בירד ,לא יברד שוב .
י
ג( מטייל ש ז י ו מלוכלכות מבוץ ו כ ד ו מ ה — עליו ל ש ו ט פ ן כ ד י שהלכלוך
לא יהווה חציצה .לאחר השטיפה אינו צריר ל ע ב א ת ז י ו ,א ל א מ ז ישפוך
רביעית מים על כל ז ,ינגב אותן ויברר .
8
ד( מטייל שיש לו תחבושת ע ל א צ ב ע ו — ישםוד ר ב י ע י ת מ י ם ע ל ח ל ק
היד שאינו מכוסה בתחבושת ״.
ה( הכרכה :לאחר נטילת ה ז י ם י ש לנגבן ,א ך ל פ נ י ה נ ג ו ב י ש ל ב ר ד ״ ע ל
נטילת ז י ם ״ ,הואיל ובברכת ה מ צ ו ו ת י ש ל ה ק ד י ם א ת הברכה ,ו ר ק א ח ר כר
לעבור לעשיית המצוה ,והנגוב נ ח ש ב כ ח ל ק מהמצוד .,מ י ש ל א ב י ר ד ע ד ל א ח ר
,,המוציא״ — ה פ ם ז א ת ה ב ר כ ה .
1 0
מטייל שנכנס לשרותים ל פ נ י ת ה י ל ת ה ס ע ו ד ה — ב י צ י א ת ו י ט ו ל ז י ו אפילו
בפחות מרביעית ,ינגבן ויברך ב ר כ ת ״ א ש ר יצר״ ,ל א ח ר מ כ ן י ט ו ל ז י ו ש נ י ת
כהלכה ויברך ״על נטילת ידים״ .א ם א י ן ל ו מ ס פ י ק מיס ,י ט ו ל ז י ו פ ע ם א ח ת
כהלכה ויברך כסדר ה ב א :״ ע ל נ ט י ל ת ז י ם ״ ,״ א ש ר י צ ר ״ ו ״ ה מ ו צ י א ״ ״ .
בטיולים רבים קורה ש ל א קיימים כ ל ה ת נ א י ם הדרושים ל נ ט י ל ת ז י ם
אלא יש לנהוג כפי שיפורט
כדין ,למרות
להלן:
ז א ת
א י ן
ל
ן
ת
ר
ע
ל
מ
צ
ו
ה
ח
ש
ו
ב
ה
ז ו
ויי שמאל בפחות מרביעית ורוגה לשפוך עליהם מים פעס גוססת ,ברגע שיגע בכלי
ו ׳ אוזן הכלי שנטמאה ע״י כך תטמא את יד שמאל ויש 1ורך לגגבה .לכן ראוי
י ל כל יד ברביעית בפעם אחת ,או שישפוך פעמיים על יד ימין ואחר כך פעמיים
יל יי שמאל .אם בתחילת הנטילה החזיק את הטפל ביד שמאל ונשפכו עליה מים ,חייב
לגגבה לפני שיטול אותה ,ראה חזו״א או׳׳ח סי״ כ״ד ם״ק כ׳.
י״ע סי׳ קם״ב מעי די ,משגה ברורה ם-ק ל״ב מ״ב מ״ח מ״ט ,חיי אדם כלל מ׳ סע׳ ג׳.
״ ע סי׳ קס״ב סע׳ ב׳ ורמ״א שס ,משנה ברורה ם״ק י״ז ,ביאור הלכה ד״ה ״הנוטל
יייי שיפר״׳ אשה צריכה להסיר את טבעתה לפני הנטילה ,וראוי שבעת הברכה לא
תשים את הטבעת בפיה דאה משנה ברורה סי׳ קם״א ס״ק י״ט ,קש״ע סי׳ ו׳ םע׳ ב׳
ומצודת דוד שם ם-ק ח׳ גבר אינו חייב להטיר טבעתו אלא אם כן זו טבעת עם אבן
יקדה ראה משנה ברורה שם.
שי״ע סי׳ קם״ב סע׳ יי ,משנה ברורה ם״ק ע״א .והוסיף שם בם״ק ס״ט שחולה שאינו
יכיל ליטול את ידיו יכרוך אותן במטפחת וכדומה.
10שו״ע מיי קנ״ח סע׳ י״א י״ב ודמ״א שם ,משנה בדודה ם״ק מ״ד מ״ה ,ביאור הלכה
ד״ה -מברך אחר כך״ ,ולא ינגב בבגדיו ,ע״ש .מי שבירך ״המוציא״ ואכל מהלחם ונזכר
שלא גטל ידים ,יטול ידיו בברכה וימשיך לאכול ראה שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קכ״ט.
11שו׳׳ע םי׳ קס״ה 0ע׳ א׳ ,משנה ברורה ם״ק ב /חיי אדם כלל מ׳ הע׳ יג» קש״ע סי׳ מ׳
סע׳ ט״ו.
ב י ד
ימי
ליט
7
8
ש
שו
9
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו( א פ א י ן כ ל י :מ ע י ק ר הדין י ש צ ו ר ך ש ה מ י ם יבואו ,,מנח ג ב ר א ״ ד ה י י נ ו :
מ כ ו ח ו ש ל אדם ,ל כ ן י ש צורך ב ס פ ל .מ ט י י ל ש א י ן ע מ ו ס פ ל ר ש א י ל י ט ו ל
מ ה כ ל י ם ה ב א י ם :ברז ש ל ח ב י ת א ו ע ו ק ב ע ״ י פ ת י ח ת ו וסגירתו לסרוגין ,ו ב ת ג א י
ש ה מ י ם י ש פ כ ו ב ק י ל ו ח א ח ד ו ל א ט י פ ו ת ט י פ ו ת .ח ב י ת א ו ג׳ריקן ע ״ י ה ט י ת ם 14
מ י מ י ה ,ב ק ב ו ק ,ק נ ק ן ,כוס מ ג י ר וקופסת שמורים ר י ק ה וכו׳.
1 2
13
׳
1 5
1 7
1 6
ז( א ם ב מ ק ו ם ה א כ י ל ה ל א מ צ ו י א ף כ ל י מ א ל ו שהוזכרו לעיל ,א ם מ ד ע
ש י מ צ א כ ל י מ ת א י ם ב מ ר ה ק ש ל ע ד 4מ י ל ]כ־ 4ק ״ מ [ בכוון ה ל י כ ת ו א ו מ י ל
] כ ־ ק ״ מ [ ש ל א בכוון ה ה ל י כ ה — י מ ת י ן מ ל א כ ו ל ע ד ש י ג י ע לאותו מ ק ו ם ו י ט ו ל
ידיו מ כ ל י .
1 8
ת( א פ א י ן מםפיל ,מ י פ :מ ט י י ל ש א י ן ע מ ו מ ס פ י ק מים ,יטול א ת ש ת י י ד י ו
בבת א ח ת מרביעית אחת ,וטוב שיבקש מחברו שישפוך את המים על ידיו כ ד י
שהמים יכסו א ת ש ת י ה ז י ם ביתר ק ל ו ת .בשעת חדחק יטול א ת ידיו ע
ה ב ו ר ה א צ ב ע ו ת ל כ ף ה י ד .מ ס פ ר מ ט י י ל י ם רשאים להניח ידיחם כ א ח ד ו ל י ט ו ל
מ כ מ ו ת מ ו ע ט ת ש ל מים ,א ד רק ב ת ג א י ש י ק פ י ד ו ש ה מ י ם יגיעו ל כ ל א ה ד מ ה ס
כד שהמים יכסו כל יד ויד כ ה ל כ ה .
1 9
ד
2 0
2 1
ט ( א פ א י ן מ י פ כ ל ל :מ ט י י ל ש א י ן ל ו מ י ם לגטילת ידים ,ע ל י ו ל ה מ ת י ן
מ ל א כ ו ל ו י ח פ ש מ י ם ע ד מ ר ח ק ש ל 4מ י ל בכוון ה ל י כ ת ו ו מ י ל א ח ד ש ל א ב כ ו ו ן
12שו״ע סי׳ קנ״ט טע׳ א׳ ז ,וראה טעם נוסף במשנה ברורה שם ם״ק א׳.
13משנה ברורה סי׳ קנ״ט ס״ק ס״ד וסי׳ קס״ב ם״ק ל׳ ,קש״ע סי׳ מ׳ סע׳ י״ג׳ לגכי
נטילת ידים מברז רגיל ראה שו״ת ישכיל עבדי ח״ר ,או״ח סי׳ כ״ו ,שו״ח ציץ אליעזר
ח״ח סי׳ זי ,שו״ת משפטי עוזיאל מהדו״ת או״ח סי׳ כ״ד ,שו״ת הלל אומר או״ח סי׳
ק״ט ,נועם חי״א עמ׳ רנ״ג .אין ליטול ידים מצנור הואיל והמים אינם באים מכת גברא
ראה שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ ז׳ ומשנה ברורה שם ,שער הציון שם ס״ק מ״ט.
14
15
16
שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ ט׳ ,משנה ברורה ס״ק נ״ט.
ראה ט״ז סי׳ קם״ב ם׳׳ק ה׳ ,משנה ברורה שם ם״ק ל׳ ,ערוך השלחן שם סע׳ ט״ו.
משנה בדורה סי׳ קנ״ט ם״ק כ״ד ,וכתב ,שקנקן שיש לו זרבובית חצי עגולה הגבוח
משפת הכלי ,אין ליטול דרכה .ואס היא כשפת הכלי ,אפשר ליטול גם דרכה .ו א
היא נמוכה משפת הכלי ,יטול רק דרכה .זרבובית הסגורה כשפופרת ,אפשר ליטו^
דרכה אף אם היא גבוה משפת הכלי ,ויש שאוסרים זאת.
שו״ת ציץ אליעזר חי״ב סי׳ כ״ג ,שו״ח אז נדברו ח״ו סי׳ מ״ח ,שו״ת באר משח
ח״ג סי׳ נ״ה ,שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ ק״נ אין ליטול ידים מכובע אלא ב ש ע
דחק גדול ,לא יברך על נטילה זו ,ויכרוך ידיו במטפחת ,ראה משנה ברורה סי׳ ק נ ״
ס״ק כ״א.
ס
17
ת
0
18
19
20
21
56
שו״ת ציץ אליעזר ח״ח סי׳ ז׳ ס״ק ח׳ .אם בכל זאת נטל ידיו שלא מכלי׳ לא יברך
ויכרוך ידיו במטפחת ראה חיי אדם כלל ל״ז סע׳ אי.
שו״ע סי׳ קס״ב סע׳ ך ,משנה ברורה ס״ק ל״ח ושער הציון ם״ק ל״ד.
משנה ברורה סי׳ קם״א ם״ק כ״ב ויש להקפיד שהידים לא תהינה מלוכלכות בזיעה ע״ש.
שו״ע סי׳ ק״ם סע׳ י״ג סי׳ קם״ב סע׳ ה׳ ומשנה ברורה שם.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2 3
2 2
ה ל י כ ת ו .הנוסע במכונית יחפש מים ע ד מ ר ח ק ש ל נ ס י ע ה ב ת 72ד ק ו ת .
י( אם חפש ולא מ צ א מים — יש הסוברים ש ר ש א י ליטול א ת ידיו במשקה.
כגון מיץ ,קפה ,ת ה ו כ ד ו מ ה .אפשרות אחרת ,יעטוף א ת י ד י ו ב מ ט פ ח ת או
ב כ פ פ ו ת או בשקית נילון וכך י א כ ל .אם אין לו ב מ ה ל ע ט ו ף א ת ידיו .יאכל
ע ״ י מ ז ל ג או כ ף כך ש ל א יגע בלחם ב ז י ו י .א פ ש ר ו ת נוספת ,י ע ט ו ף א ת ה ל ח ם
ב נ י י ר א ו בשקית נ י ל ו ן .
24
5ג
9
27
יא( ט כ י ל ת ז י פ :מטייל שאין לו מים א ו כ ל י ל נ ט י ל ת ז י ם ר ש א י ל ט ב ו ל
א ת ז י ו במקומות ה ב א י ם :נחל ,נהר ,מ ע י ן .מ י י ם מ ת ו ק י ם .ש ל ו ל י ת מ י
גשמים .שלג .
2 8
8 0
2 9
8 1
יב( הטובל ז י ו ,ד י אם יטבול אותן ב פ ע ם א ח ת א ך י ק פ ז ש ה מ י ם יכסו
33
ל
א ת ש ת י ןןיךיס צ 8ן ר ף ך
׳
ב
״ ע
נ ט י ל ת
י ד י ם ״
22שו״ע סי׳ קס״ג סע׳ א /משנה ברורה ס״ק ג׳ וכתב שאם הוא רעב ומסופק אם ימצא
מים במרחק זה ,רשאי לעטוף ידיו במטפחת ולאכול ,חיי אדם כלל מ׳ סע׳ י׳׳א.
23ביאור הלכה סי׳ קס״ג סע׳ א׳ ד״ה ״ברחוק יותר״ ,שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קכ״ד.
נועם ח״ט עמי שנ״ח.
24שו״ע סי׳ ק״ם סע׳ י״ב ,משנה ברורה ס״ק ס״ד ,ובשער הציון שם נשאר בצריך עיון
כי יש במעשה זה הפסד אוכלין ,חיי אדם כלל ל״ט סע׳ ה׳.
25שו״ע סי׳ קס״ג סע׳ א׳ ,ובמשנה ברורה ס״ק ה׳ כתב ,שלדעת המחבר יש לעטוף אח
שתי הידים ולדעת הרמ״א מספיק לעטוף יד אחת ,חיי אדם כלל מ׳ סע׳ י״א ,קש״ע סי׳
מ׳ סעי י״ד.
26רמ״א סי׳ קס״ג סע׳ א׳ ,משנה ברורה ם״ק זי ,כף החיים שם ם״ק ח׳ ט׳.
27כף החיים סי׳ קס״ג ס״ק ח׳ ,שו״ת ציץ אליעזר ח״ח סי׳ ז׳ ס״ק ו׳ והוסיף שעדיף לנהוג
כך מאשר ליטול ידים בבקר על תנאי שהנטילה תועיל לכל היום .ראה גם משנה
ברורה סי׳ קס״ד ם״ק ד׳.
28שי״ע סי׳ קנ״ט סע׳ י״ד ,ובמשנה ברורה ס״ק ע״ט כתב שאפשר ליטול במעין אף
שאין בו 40סאה.
29משנה ברורה סי׳ ק״ס ם״ק ל״ח.
30שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ י״ד ,ובמשנה ברורה ם״ק פ״ה כתב ,שלכתחילה אפשר ליטול
בשלולית דק אם יש בה 40סאה ןכ־ $קוב מים[ אך בדיעבד ובשעת הדחק אפשר להקל
בכך .ואם המים עכורים ואין כלב יכול לשתות מהם ,אין לטבול בהם ראה שו״ע סי׳
ק״ס סע׳ טי.
31שו״ע סי׳ ק״ם סע׳ י״ב ובמשנה ברורה ס״ק נ״ח כתב ,שאפילו השלג נמוך אם יש בו
40סאה ויכול לכסות את שתי ידיו ,רשאי לטבול בו את ידיו.
32שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ י״ג סי׳ קנ״ט סע׳ י״ד י״ט ומשנה ברורה שם ,אין לטבול את
הידים בכלי שיש בו מים אלא בשעת הדחק ,ואז לא יברך על הנטילה ויעטוף את ידיו
במטפחת ,ראה שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ ח׳ ומשנה ברורה ם״ק נ״ז .חיי אדם כלל ל״ח סע׳ ג׳
אין לטבול את הידים במים חמים שהיד סולדת בהם אלא אם אין לו מים אחרים וטוב
57
www.daat.ac.il
הטובל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז י ו ב מ י י ם מ ל ו ח י ם ו ב כ ל מ י ם ש א י נ ם כשרים
את
כשרים ל ט ב י ל ה ,יברך
׳|
על טבילת ז י ם ״
3 4
לנטילה,
אך
.
יג( ה ר ט ב ת ה ז י ם ע ״ י נ ג י ע ה ב ע ש ב ר ט ו ב א י נ ה מועילה ,ו ה מ ב ר ר ע ל
כך
8 5
ברכתו ל ב ט ל ה .
ז(
מ א כ ל ש מ י כ ו ל ו כ מ ש ק ה :פ י ר ו ת א ו ירקות ש נ ה ו ג ל ה ט ב י ל ן ב מ י ם א ו
ב מ ש ק ה כ ד י לנקותם א ו כ ד י לאוכלם ב צ ו ר ה זו ,י ש ליטול א ת ה ז י ם ל ל א ב ר כ ה
3 9
3 6
לפני א כ י ל ת ם ,וכן ינהג המטביל עוגיה בתוך ת ה או ק פ ה ״ .יש הנוהגים
8 7
ל ה ק ל בכד ,וירא ש מ י ם י ח מ י ר ע ל ע צ מ ו .
טו(
י צ י א ה ל ר ד ד :מ ט י י ל ה מ מ ה ר ל צ א ת ל ד ר ד ו ל א יספיק ל א כ ו ל
ולברך
ב ר כ ת ה מ ז ו ן בביתו ,ו כ ן מ י ש ח ו ש ש ש ל א י מ צ א מ י ם ל נ ט י ל ת ז י ם ב ד י ד ,ו כ ן
ה נ ו ס ע ב ר כ ב צ ב ו ר י ו ה ו ש ש ש ל א י ע צ ר ו ל מ ע נ ו כ ד י ש י ט ו ל א ת ידיו — ר ש א י
ז י ם ב ב י ת ו ויאכל ש ם לחם ,ו י מ ש י ד ל א כ ו ל בדרך א ו בנסיעה,
ליטול
ב ר כ ת ה מ ז ו ן ב מ ק ו ם ש ב ו יסיים לאכול
טז(
אכילה כ נ ס י ע ה :מטיילים
8 8
ויברך
.
חאוכלים ל ח ם
ב א מ צ ע גםיעה,
גם
עלי
ה ם
ל ה ק פ י ד ל י ט ו ל א ת ה ז י ם ,ו א ת מ י ה נ ט י ל ה יכולים לשפוך ל ת י ד ש ק י ת גילון,
א ך יזהרו ל א ליטול א ת ה ז י ם מ ח ו ץ לחלון הרכב .א ם אין א פ ש ר ו ת ל י ט ו ל י ד י ס
ברכב ,יעצרו ויטלו ידים כ ה ל כ ה א ו ש י א כ ל ו בסיום הנסיעה.
על כל מ ד י ד להקפיד שבכל חניה לפני תחילת האכילה ימצאו מים ו כ ל י
מתאים
זים.
לנטילת
כמו־כן,
ישים
לב
שחניכיו,
למרות
עיפותם
ורעבונם,
ל א י ש ב ו לאכול מ ב ל י ש ג ט ל ו א ת ז י ה ם .ט ו ב ל ה ע מ י ס ע ל ה ר כ ב ג ׳ ר י ק נ י ם
מים
המיועדים
לגטילת
ז י ם ,וגם
קטגים א ו ל י י ע ד מ ס פ ר מ י מ י ו ת
בעת מסע
רגלי טוב
להצטייד
עם
בג׳ריקניס
ל מ ט ר ה זו.
להמתין עד שהמים יצטננו מעט ,ובמים פושרים מותר לדעת כל הפוסקים ראה שו׳/
?
סי׳ ק״ס סעי ו׳ משנה ברורה ס״ק כ״ז.
33שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ כ׳ ,משנה ברורה ס״ק צ״ז.
34שו״ע סי׳ ק״ם סע׳ טי ,משנה ברורה שם ם״ק ל״ח וסי׳ קנ״ם ס״ק צ״ז.
35משנה ברורה סי׳ קם״ג ס״ק א׳.
36שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ ד׳ ,משנה בדודה ם״ק י״ב.
36״ ראה כף החיים שם ם״ק ל״ט.
37באר היטב שם ם״ק י״א ,משנה ברורה שם ם״ק כ׳ ,חיי אדם כלל ל״ו םע׳ די׳ קש׳י׳ן
סי׳ מ׳ סע׳ י״ז.
38ע״פ משנה ברורה סי׳ קע״ח ס״ק מ״ב ,ובסי׳ קס״ד ם״ק ד׳ כתב ,שכיום אין להתנוון
תנאי שנטילת הידים בבקר בבית תועיל לאכילה במשך כל היום ,הואיל וקשה לשמור
על ידים נקיות עד שעת הארוחה .וכן העלה בשו״ת ציץ אליעזר ח״ח סי׳ ז׳ ,וראה ח ז ו ״
או״ח סי׳ כ״ד ס״ק ל׳ שהקל בכך.
58
www.daat.ac.il
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב .ברכת .המוציא• ושאר ברמת
כל המצוי בעולמנו נחשב כהקדש וכקנינו ש ל ה ק ב ״ ה כ מ ו ש נ א מ ר :״לה׳
האיז ימלואד.״ )תהילים כ״ד ,א׳( ,וכשם ש א ס ו ר להבות מ ן ה ה ק ד ש כ ך אסור
למות מהעולם הזה ללא ברכה .לכן ל פ ג י כ ל א כ י ל ה ו ש ת י ה י ש לברך
ומי
שאינו מברר כאילו מעל בקדשי ה׳ )ברכות ל ״ ה ע ״ א ( .
א( ברכת ״המוציא״ —
לחם,
האוכל
מיד
לאחר
נטילת
יברך
הזים
3
״המוציא״ ולא ידבר ב י נ ת י ^ .לאחר ה ב ר כ ה י א כ ל מ י ד מ ה ל ח ם ו ל א י ד ב ר ע ד
לאחר שיבלע חתיכה זו .א ם דיבר ש ל א מ ע נ י ן הברכה ,יברר פ ע ם נ ו ס פ ת
4 0
.
ב( מ י שלא בירך ״המוציא״ — א ם מ מ ש י ך ל א כ ו ל ל ח ם בסעודתו ,יברך
ברגע שנזכר .אם סיים א ת סעודתו ,לא יברר יותר ,א ך ט ו ב ש י ב ר ר ״ ה מ ו צ י א ״
4 2
4 1
ויאכל מעט ל ח ם .מ י שמסופק א ם בירד ״ ה מ ו צ י א ״ — ל א י ב ר ר .
ג( מצוה לטבול א ת הלחם במלח ל פ נ י אכילתו ,ו י ש ל ה ב י א א ת ח־מלח ל ש ל ח ן
לפני בציעת הלחם ״*.
י( כרכות ב א מ צ ע ה ס ע ו ד ה :ברכת ״ ה מ ו צ י א ״ ע ל ה ל ח ם פ ו ט ר ת מ ב ר כ ה א ת
כל המאכלים הבאים מ ח מ ת הסעודה ,א ך א י נ ה פ ו ט ר ת מ א כ ל י ם הבאים כ ת ו ס פ ת
לסעודה ולא כדי להשביע ,לכן י ש לברך ל פ נ י אכילתם ,ו ל א ח ר א כ י ל ת ם אין
4 4
לביר הואיל וברכת המזון שבסוף ה ס ע ו ד ה פ ו ט ר ת ה כ ל .
ה( מהאמור בסעיף הקודם י ו צ א ש י ש לברך ע ל פ י ר ו ת ה מ ו ג ש י ם ב ס י ד
ק פ ה א ו ת ה ה מ ו ג ש י ם בסוף
״
ה ס ע ו ד ה ,מרק פירות ] ק ו מ פ «
45
ו ט [
3 9
ש
ע
ו
ג
ה
ו ב ז
י״ע סי׳ קם״ו סע׳ א׳ ,משנה ברורה ס״ק ו׳ וכתב ,שבדיעבד אם שהה הרבה בין
הנטילה לברכת ״המוציא׳׳ אינו צריך לחזור וליטול שוב.
40שי״ע סי׳ קם״ז סע׳ ו׳ ,משנה ברורה ם״ק ל״ה ,וכן הדין לגבי שאר המסובים המקשיבים
לברכת הבוצע ,ראה שם ם״ק מ״ג.
41שי״ע שם סע׳ חי ,משנה ברורה ם״ק ל״ח.
42שי׳׳ע שם סע׳ ט׳ ,ובמשנה ברורה ם״ק מ״ט נתן טעם לכך ,והוא :הואיל וחיוב
הברכות הוא מדרבנן לכן מספק יש להקל ואפילו הרוצה להחמיר על עצמו ולברך אינו
רשאי כי זו תהיה ברכה שאינה צריכה.
43שי״ע שם סע׳ ה׳ דמ״א שם ,משנה ברורה ס״ק כ״ז ל׳ ,קש״ע סי׳ מ״א סע׳ ו׳.
44שי״ע סי׳ קע״ז סע׳ א׳ ומשנה ברורה שם.
45שו״ע שם ,משנה ברורה שם ם״ק ח׳ וסי׳ קע״ד ם״ק ל״ט ,קש״ע סי׳ מ״ג סע׳ ג׳.
46משנה ברורה סי׳ קע״ז ם״ק ד ,אם הפירות הם עיקר אכילתו יברך עליהם ״בורא פרי
העץ״ ואינו צריך לברך ״שהכל״ על המרק ,ראה משנה ברורה סי׳ ר״ב ם״ק ג״ד ושער
הציון ם״ק ם״ו.
47שו׳׳ע סי׳ קם״ח סע׳ ח׳ ,אס אכל את העוגה לא לקינוח הסעודה אלא מכיון שלא
שבע בארוחה או כשאוכל עוגה כשיעור קביעת סעודי״ לא יברך על העוגה כי יצא
בברכת ״המוציא״ .ראה משנה ברורה שם ם״ק מ״א מ״ב.
59
www.daat.ac.il
הסעודה״.
מ י שאינו
לפטור
בברכת
חברכח
הראויה
הרצוג
אתר דעת -מכללת
ר ו צ ה ל א כ ו ל לחם בסעודתו,
ה״מוציא״
לא
את שאר
אלא
המאכלים,
יאכל
יברך
מעט
על כל
לחם
כדי
מאכל
את
4 9
לו .
ו( ה א ו כ ל ע ו ג ה ו ש ו ת ה ק פ ה — יברך ת ח י ל ה ע ל ה ע ו ג ה ״בורא מ י נ י מ ז ו נ ו ת ״
5 0
ורק א ח ר כ ך יברך ״ ש ה כ ל ״ ע ל ה ק פ ה .ה א ו כ ל ע ו ג ה ו ש ו ת ה י י ״ ש — י ב ר ד
5 1
ת ה י ל ה ע ל העוגה ,א ף א ם ה י י ״ ש ח ב י ב ע ל י ו י ו ת ר .
ז( ה מ ט ב י ל ע ו ג י ה ב ת ו ך ק פ ה — יברך ״ ש ה כ ל ״ ו י ש ת ה מ ה ק פ ה ו א ח ר כ ך
יברן* ״בורא מ י ג י מ ז ו ג ו ת ״ ע ל העוגיה ,א ד ט ו ב שיברר ת ח י ל ה ע ל ה ע ו ג י ה ל פ ג י
ש ט ב ל ה ב ק פ ה ו א ח ר כ ד יברך ״ ש ה כ ל ״ ע ל מ ע ט ס ו כ ר כ ד י ל פ ט ו ר ב ב ר כ ה א ת
5 2
הקפה .
בטיול,
פ ע מ י ם ואוכלים א ו קוגים
מאכלים
תדיר
ש א י ג ם מצויים
והברכה
5 3
ע ל י ה ם ל א ת מ י ד ידועה ,ל כ ן גפרטן ב ק צ ר ה וגם א ת הברכות ה י ד ו ע ו ת ל כ ל .
ה(
המוציא:
לחם,
טוסט,
פיתח,
מצח,
5 4
לחמגיה ,
5 5
במלה ,
עוגות
וכל
48חיי אדם כלל מ״ג סע׳ י״א ,ובמשנה ברורה םי׳ קע״ד ם״ק ל״ט כתב ,שנכון שיברך
״שהכל״ על מעט סוכר ויפטור את הקפה ,השותה יי״ש בתוך הסעודה או בסיומה כדי
להפיג השמנונית שבפיו אינו צריך לברך ,אך אם שותה בסיום הסעודה כדי לעכל
את המזון צריך לברך ״שהכל״ ע״ש .ובשו״ת יביע אומר ח״ו או״ח סי׳ כ״ז כתב,
שהשותה מספר כוסות תה או קפה במשך הלילה ,בברכה הראשונה יכון לפטור את
שאר הכוסות ,ובשו״ת מנחת יצחק ח״ר ,סי׳ ק״ב כתב ,שיש לברך על כל כוס וכוס.
49משנה ברורה סי׳ קע״ז ס״ק גי.
50ע״פ משנה ברורה סי׳ רי״א ס״ק ל״ה שכתב שיש להקדים ברכת ״בורא מיני מזונות״
לברכת ״שהכל״ ,שו״ת יביע אומר ח״ר ,או״ח סי׳ י״ז.
51משנה ברורה סי׳ רי״ב ם״ק ה׳ ,ביאור הלכה סי׳ רי״א סע׳ ג׳ ד״ה ״וכן בורא פרי
האדמה״.
52משנה ברורה סי׳ קס״ח ס״ק ם״ה ושער הציון ס״ק ס״ג ,ובכף החיים שם ס״ק צ״ח כתב,
שיכול לברך ״שהכל״ על הקפה עצמו.
53מאכלים שלא צוין המקור לברכותיהם ראה ב־״מדריך לברכות נהנין״
ובספר
״דיני
ברכות הנהנין״ לרב נפתלי הופנר שליט״א ,וסידור ״מנחת ירושלים״.
54שו״ע סי׳ קם״ח סע׳ ח׳ לחמניות שבלילתן רכה והן דקות מאד ברכתן ״בורא מיני
מזונות״ .האוכל בחתונה לחמניות שנלושו במי פירות ,אם אוכלן בישיבה יקבע עליהן
סעודתו חייב ליטול את ידיו ולברך ״המוציא״ וברכת המזון ,ואם אוכלן אכילת ארעי
בעמידה פטור מנטילת ידים .כך הורה לי הדה״ג שלמה מן ההר שליט״א ,וראה עוד
נועם חי״ב עמ׳ שס״ד ,שחייב נטילת ידים ו״המוציא״ ע״פ שו״ע שם סע׳ ו׳—חי .וראה
שו״ת אגרות משה או״ח ח״ג סי׳ ל״ב.
55לפני אכילת ביגלה שנלוש ונאפה מקמח מים ומלח יש ליטול ידים ולברך ״המוציא״
כלחם גמור .ראה פרי מגדים אשל אברהם סי׳ קס״ח ם״ק ל״ט ,ערוך השלחן
60
www.daat.ac.il
ש
ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
5 6
מ י נ י מזוגות אם קובעים עליהן ס ע ו ד ה .
5 8
5 7
ט( ב ו ר א מ מ י מ ז ו נ ו ת :ע ו ג ה עוגיה ,ופלה ,מ צ י ו ת ,סופגניות ,דיםה,
אטריות ,פ ש ט י ד ה קיגל מאטריות ,מ ר ק א ט ר י ו ת ,מקרוגי ,קגידלד ,א ו ר ז ,
פודיגג מאורז א ו מ ח מ ש ת מ י ג י דגן ,ש ק ד י מרק.
6 0
5 9
י( ב ו ר א פ ר י ה ג פ ן :יין ,מ י ץ עגבים ״ .
6
יא( ב ו ר א פ ר י ה ע ץ :פירות ,עגבים י־ ,צמוקים ,אגוגה ,צ ב ר )סברס(
יב(
בורא פרי
האדמה:
ירקות,
אגגם,
6 4
בגגה ,
עגבי
6 2
6 3
בוסר ,
.
הטה
סע׳ מ״ז ,קש״ע סי׳ מ״ח סע׳ ו׳ ,חזו״א או״ח סי׳ כ״ו ס״ק ט׳ ,ואם הביגלה נעשה
מבצק שנוספו בו ביצים חלב חמאה או דבש יש לברך עליו ״בורא מיני מזונות״ ראה
ערוך השלחן שם סע׳ כ״ד ,ובשו״ת משפטי עוזיאל מהדו״ת או״ח סי׳ כ״ה כתב שבכל
מקרה על ביגלה יש לברך ״בורא מיני מזונות״ .וראה שו״ת מנחת יצחק ח״א םי׳ ע״א.
56שו״ע סי׳ קם״ח סע׳ ו׳ ,ובמשנה ברורה שם ס״ק כ״ד כתב ,ששיעור זה הוא 3—4
ביצים ויש הסוברים ששיעור זה הוא כשיעור קביעת סעודה קבועה בבקר ובערב ע״ש.
וראה שו״ת אגרות משה או״ח ח״ב סי׳ ל״ב.
57וכך יש לברך על עוגת קרם ,עוגת פירות וכו׳ וראה משנה ברורה סי׳ קס״ח ס״ק מ״ה,
סי׳ רי״ב ס״ק א׳.
58שו״ת הר צבי או״ח ח״א סי׳ צ״א.
59אם כונתו לאכול רק את המרק ,יברך מזוגות על האטריות ו״שהכל״ על המרק וטוב
לברך ״שהכל״ על דבר אחר ,אם כוגתו לאכול גם אטריות ,יברך עליהן ״מזונות״ ועל
המרק לא יברך כלל ,ואם יש בשר במרק יברך עליו ״שהכל״ .ראה חיי אדם כלל ג״ד
סע׳ ט״ו ,משנה ברורה סי׳ ר״ה ס״ק י״א י״ב ,שו״ת אגרות משה או״ח סי׳ ם״ט,
שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קנ״א ס״ק טי.
60שו״ע סי׳ ר״ח סע׳ ז׳ ,והטעם לכך הואיל והאורז משביע כחמשת מיני דגן אך לאחריו
מברכים בורא נפשות .ראה שם ובמשנה ברורה ם״ק כ״ח כ״ט ,שו״ת אגרות משה
אה״ע סי׳ קי״ד ,ויש הנוהגים לברך על אורז ״שהכל״ ראה משנה ברורה שם ס״ק
כ״ה ועל מרק אורז יברך ״מזונות״ ו״שהכל״.
61וכל זאת בתנאי שהצמוקים מהווים לפחות /6מהמים והושרו לשם שתיה לפחות 3
יממות ראה משנה ברורה סי׳ ר״ד ם״ק כ״ט ם׳ רע״ב ס״ק ט״ו ט״ז ,קש״ע סי׳ נ״ג סע׳
ו׳ ,ספר ״דיני ברכות הנהגין״ פרק כ״ג סע׳ י״א.
62ויברך כך רק אם כלפי חוץ נראה שנגמר בישולם או שהחרצנים נראים מבחוץ ,אך
על ענבי בוסר שלא הגיעו לשלב זה יברך ״בורא פרי האדמה״ ראה שו״ע סי׳ ר״ב
סע׳ ב׳ ,משנה ברורה ם״ק י״ד ט״ו ,ערוך השלחן שם סע׳ י״ח ,אם הענבים מרים או
חמוצים אין לברך כלל ,ראה שו״ע שם.
1
63ראה ברכי יוסף סי׳ ר״ב סע׳ אי ,כף החיים שם ס״ק ו׳ ,״אור תורה״ אב תשל״ו בפסק
ההלכה של הגר״ע יוסף שליט״א ,סידור ״מנחת ירושלים״ .וראה מה שכתב בספר
דיני ברכות הנהנין״ עמי 250הערה .258
64אין לברך על בגגה ״בורא פרי העץ״ הואיל והגזע כלה בחורף וחוזר וגדל רק בעונה
הבאה ,ראה רמ״א םי׳ ד״ג סע׳ ב׳.
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
6 5
קלויה ,
מ ת פ ו ח י אדמה ,מ ר ק ירקות,
ג ז ר מבושל ,צ׳יפם
כדורי
ס ל ט ירקות,
פלאפל ,ג ר ע י נ י ח מ נ י ו ת .
יג( ש ה כ ל :מים ,ה ל ב ,קפה ,ת ה ,קקאו ,מ ת ,בירה ,קוניאק ,גבינה ,ש מ נ ת ,
ד ג י ם ] ד ג צלוי ,פילה ,סרדינים,
ביצים,
מיוגז ,ריבה,
טחיגה,
6 6
דבש ,
סלט
גפילטפיש וכר[
בצים,
קליפות
בשר,
תפוזים,
נקניק,
פירות
של
6 7
ס ר ק ,פ ו ד י ג ג מ ע מ י ל ן ש ל ת י ר ס ו ק מ ח ת פ ו ח י אדמה ,ג ר ע י ג י א ב ט י ח
רסק
6 9
תפוחי ע ץ ,ארטיק
7 0
7 1
ו ג ל י ד ה ,מ ס ט י ק ,סוכריה,
חומוס,
אילני
8
ודלעת /
שקולדה ושאר
דברי
7 2
מתיקה .
] ד י נ י ב ר כ ה א ח ר ו נ ה ר א ה ל ה ל ן ס י מ ן ז׳ ע מ ׳ .[71
65ראה משנה ברורה סי׳ קי״א ס״ק ל״ה ,ספר ״דיני ברכות הנהנין סי׳ כ״ח סע׳ א׳.
66יש לברך ״שהכל״ הן על דבש תמרים והן על דבש דבורים ראה שו״ע סי׳ ר״ב סע׳
ח
,
וסי׳ ר״ד סע׳ י׳ ומשנה ברורה שם ,שו״ת אגרות משר .או״ח סי׳ ס״ג.
67ראה שו״ע סי׳ ר״ג סע׳ ד׳ ,משנה ברורה ס״ק הי.
68יש לברך ״שהכל״ הואיל והגרעינים אינם עיקר הפרי ,ראה שו״ע סי׳ ר״ב סע׳ ו׳ ורמ״א
סע׳ י״ח ,סידור ״מנחת ירושלים״ מהדורת תשל״ז עמ׳ 330סע׳ ו׳.
69יש לברך ״שהכל״ רק אם הפרי אינו ניכר לאחר הריסוק ,אך אם הפרי ניכר יש לברך
״בורא פרי העץ״ ראה משנה ברורה סי׳ ר״ב ס״ק מ״ב ס״ח ,סי׳ ר״ד ם״ק נ״ב ,סי׳ ר ״
ח
ם״ק ל״ח ,וראה עוד שו״ע סי׳ ד״ה סע׳ ד׳.
70אין לברך על עוגיה או ופלה המחזיקים את הגלידה כי בונת רוב בני האדם לאכול
דוקא את הגלידה ,בנוסף לכך מטרת העוגיה להחזיק את הגלידה ושהידים לא יתלכלכו
לכן היא טפלה לגלידה .ראה שו״ע סי׳ קס״ח סע׳ ז׳ סי׳ רי״ב סע׳ ב׳ ומשנה ברורד,
שם .לגבי ברכה אחרונה על גלידה חלוקים הדעות ן יש הסוברים שאין לברך כלל הואיל
ואוכלים את הגלידה בהפסקות ולא תוך כדי שיעור רביעית ראה שו״ת יביע אומר ח ״
די
או״ח סי׳ י״ח ס״ק ט׳ ,שו״ת כפי אהרון סי׳ ל״א ,שו״ת הלל אומר או״ח סי׳ ק ל ״
ועוד .ויש הסוברים שיש לברך ״בורא נפשות״ אם אכל את הגלידה תוך זמן
ש
ח
ל ״כדי
אכילת פרס״ ראה שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קל״א וראה עוד שו״ת מנחת יצחק
ח״ב סי׳ ק״י ,שו״ת באר משה ח״ג סי׳ ל״ט ס״ק י״ח ,ושיעור זה הוא 4דקות ראד,
ערוך השלחן סי׳ ר״ב סע׳ ח׳ ,כף החיים סי׳ ר״י ם״ק ח /שיעורי תורה םט״ו ל ג ר ״
ח
נאה זצ״ל .וראה אנצקלופדיה תלמודית ערך ״אכילת פרס״ ,שנאמרו בשיעור זה ד ע ו
ת
נוספות .וראה משנה ברורה סי׳ תרי״ב ס״ק ח׳.
71יש לברך על מסטיק הואיל וזו טעימה שיש בה כונה להנות ראה משנה ברורה סי׳
ד״י ם״ק י״ג ושער ציון ס״ק ל׳ ,ובנוסף לכך במסטיק יש חומר מזין ראה שו״ת
אומר סי׳ קל״ה .אין לברך ברכה אחרונה על המסטיק .ראה סידור ״מנחת ירושליס׳׳
עמ׳ 329סע׳ די.
72בשו״ת אגרות משה או״ח ח״ב סי׳ נ״ז כתב ,שהמברך בביתו על מסטיק או על מ מ ת ק י
0
אם המשיך לאכול מהם גם בדרך אינו צריך לברך שוב .ולגבי ברכה אחרונה ראה שו׳״ןן
מנחת יצחק ח״ב סי׳ ק״י ,שערים המצוינים בהלכה סי׳ נ״א ס״ק ה׳.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יד( ק ד י מ ה כ ב ר כ ו ת :מ ט י י ל ה מ ש ב לאכול ו י ש לפניו מ ס פ ר מאכלים ,י ק ד י ם
ו י ב ר ך ע ל כ ל מ א כ ל ל פ י ת ש י ב ו ת ו כםדר ה ב א :״ ה מ ו צ י א ״ ,״בורא מ י נ י מזונות״,
״בורא פ ר י הגפן״ ,״בורא פ ר י ה ע ץ ״ — ובין תפירות יקדים לברך ע ל פ ר י
מ ש ב ע ת המיגים ,וגם ביגיהם יקדים לברך ל פ י ה ס ד ר ה ב א :זיתים ,תמרים,
עגבים ,תאגים ,רמוגים .לאחר מ כ ן ״בורא פ ר י ה א ד מ ה ״ ו ־ ״ ש ה כ ל ״ .
ש נ י מ א כ ל י ם ש ב ר כ ת ם ש ו ו ה — יברך ויאכל ת ח י ל ה א ת ה מ א כ ל ה ה ב י ב
עליו י ו ת ר .
7 3
7 8
ט ו ( ב ר כ ת ״ ש ה ח י י נ ו ״ :מ ט י י ל האוכל בטיול ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה מ פ י ר ו ת
ה מ ת ה ד ש י ם מ ש נ ה לשנה ,עליו לברך ״שהחיינו״ ל פ נ י ה א כ י ל ה ,ת ח י ל ה יברך
״ ש ה ח י י נ ו ״ ו א ח ר כ ד ״בורא פ ר י העץ״ .א ם ב ד י ע ב ד ה ק ד י ם ובירר ע ל הפרי,
א י ן ב כ ד ה פ ס ק ו י צ א ב כ ך ,א ם ל א בירך ב א כ י ל ה ה ר א ש ו נ ה ל א י ב י ד י ו ת ר .
ה י ו לפניו מ ס פ ר םירות חדשים ,יברך ״ ש ה ח י י נ ו ״ רק פ ע ם א ה ת ע ב ו ר כ ל
תפירות .
7 4
7 6
7 5
7 7
טז ( מ א כ ל י ם ש א י ן מ כ ר כ י ם ע ל י ה פ :מ ט י י ל ש ב ד ר כ ו ק ט ף פ י ר ו ת מ ר י ם
המוצים כ ג ו ן :לימון ,ל פ ג י א כ י ל ת ם א ו א כ י ל ת ג ר ע י נ י פירות שכאלו ,ל א יברך
י כ ל ל .ה מ כ י ן א ו כ ל וברצוגו לטעום מ ה ת ב ש י ל כ ד י ל ד ע ת א ת ט ע מ ו — א ם
•יטעם פ ת ו ת מ כ ז י ת מ ה ת ב ש י ל ל א יברך כלל ,א ך אם י ט ע ם כ מ ה פ ע מ י ם או
מ כ מ ה סירים ו י ש ב א כ י ל ת ו ז ו ש י ע ו ר כזית ,עליו לברך ל פ ג י ה ט ע י מ ה .ה ש ו ת ה
מ י ם ש ל א ל צ מ א ו ן כ ג ו ן :ב ע ת ש ג ת ק ע לו ל ה ם בגרון ,ל א יברך ל פ ג י ה ש ת י ה .
7 8
7 9
8 0
73ע״פ מסקנת המשנה ברורה סי׳ רי״א ס״ק ל״ה.
74שו״ע סי׳ רכ״ה סע׳ גי .ומשנה ברורה ס״ק י״א .יש שנוהגים לברך גם על ירקות
המתחדשים משנה לשנה כגון :אבטיח ,מלון וכוי .ראה ברכי יוסף שם סע׳ ד׳ ,כף
החיים שם ס״ק מ״ד ,משנה ברורה שם ס״ק י״ה וביאור הלכה ד״ה ״פרי חדש״.
75משנה ברורה שם ,ערוך השלחן שם סע׳ ה׳ ,קש״ע סי׳ נ״ט סע׳ י״ד ,ויש הסוברים
שיש להקדים את ברכת ״פרי העץ״ לברכת ״שהחיינו״ .ראה מחזיק ברכה סי׳ כ״ב
סעי׳ ג׳ שדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות סי׳ ב׳ ם״ק ה׳ ,״אור תורה״ אב תשל״ו
בפסקו של הגר״ע יוסף שליט״א.
76משנה ברורה שם ם״ק י״ג ,והוסיף שגם על אותה אכילה לא יברך אף שעדיין הפרי
לא נתעכל.
77משנה ברורה שם ם״ק י״ד ושער הציון ס״ק ט״ז ,קש״ע שם ,שו״ת אגרות משה או״ח
סי׳ ס״ז.
78שו״ע סי׳ ר״ב סע׳ ב׳ ג׳ ,ובמשנה ברורה ס״ק י״ח כתב ,שאם הפירות אינם חמוצים
כל כך ובשעת הדחק ניתן לאוכלם — יברך ״שהכל״ ,ואם מיתקם ע״י הוספת סוכר
יברך — ״בורא פרי העץ״.
79שו״ע סי׳ ר״י סע׳ ב׳ ומשנה ברורה ס״ק י״ד ,ביאור הלכה ד״ה ״עד רביעית״ ,ולכתחילה
מי שרוצה לבלוע את אשר טעם ,טוב שיתכון להנות מכך בתורת אכילה ויברך .ראה
משנה ברורה שם ם״ק י״ט ,שו״ת אגרות משה או״ח םי׳ ע״ט פ׳,
80שו״ע סי׳ ר״ד סע׳ ז׳ ,ובמשנה ברורה ס״ק מ״ב כתב ,שאם שותה לשם כך מת או
63
www.daat.ac.il
1V
אתר דעת -מכללת הרצוג
8 1
ת ר ו פ ה ש א י ן כ ל ה נ א ה בלקיחתה ,אין לברך ע ל י ה .
יז( כ ר כ ה כ ה ל כ ת ה :ל כ ת ח י ל ה י ש ל ל מ ו ד ולברר איזו ב ר כ ה י ש ל ב ר ד ע ל
כ ל מ א כ ל ו ע ל א י ל ו מ א כ ל י ם אין לברך ,מ י ש א י נ ו י ו ד ע מ ה לברך יברר ש ה כ ל ״
אך ט ו ב ש י א כ ל א ת ה מ א כ ל ה ז ה ב ס ע ו ד ה ו י פ ט ר בברכת ״המוציא׳׳־־ ,ב כ ל מ ק ר ה
י ש ל ה ז ה ר ל א לברך ב ר כ ה ל ב ט ל ה .
׳
׳ ׳
8
8 3
יח( א ו פ ן ה כ ר כ ה :כ ל מ י ש א ו כ ל א ו שותה ,חייב ל פ נ י כ ן לברך ה ו א י ל
ו ח י ו ב ב ר כ ה ר א ש ו נ ה א י נ ו ת ל ו י ב ש י ע ו ר ה א כ י ל ה א ו ה ש ת י ה * ויברך ר ק כ א ש ר
המאכל או המשקה נמצאים ל פ נ י ו .לפני הברכה יפתח את הארתה או י ק ל ף
א ת ה פ ר י ש מ א י מ צ א בו ת ו ל ע י ם א ו ש ל א י ה י ה ראוי ל א כ י ל ה ו א ז ה ב ר כ ה
תהיה ל ב ט ל ה .בעת הברכה יאחז א ת המאכל ביד י מ י ן ,ולא ידבר כ ל ל
בין ה ב ר כ ה לאכילח .א ם אין ח ש ש תולעים .ט ו ב לברך ע ל פ ר י ש ל ם .
8
8 5
8 7
8 6
8 8
יט( מ י ש ש כ ח ל כ ר ך :מ ט י י ל ש ש כ ח לברך ל פ נ י ה א כ י ל ה — א ם א כ ל מ א כ ל
ש ל א י מ א ס א ם י פ ל ט נ ו מפיו ,י פ ל ו ט א ו ת ו ויברך וימשיך באכילה .אם א כ ל מ א כ ל
ש י מ א ס א ם י פ ל ט נ ו מפיו ,יסלקו ל צ ד א ח ד ב ת ו ך פיו ו י ב ר ך .
א ם ש ת ה ו ש כ ה לברך — י ב ל ע א ת ה מ ש ק ה ו ל א יברך עליו ,א ך א ם ר ו צ ת
ל ה מ ש י ך ל ש ת ו ת ה י י ב ל ב ר ד ל פ נ י ה ש ת י ה .א ם ה ת ח י ל לאכול א ו ל ש ת ו
ו ה ס ת פ ק א ם בירך א ו ל א — ל א י ב ר ך .ב כ ל מ ק ר ה ש ש כ ח א ו ש ל א ב י ר ך
ל פ נ י א כ י ל ה א ו שתיה ,ב כ ל ז א ת ה י י ב לברך ב ר כ ה א ח ר ו נ ה .
8 9
9 0
ת
9 1
9 2
אוכל לחם ונהנה מכך ,חייב לפני כן לברך וגס צריך לברך ברכה אחרונה.
81משנה ברורה סי׳ ר״ד ס״ק מ״ג ,ואם נהנה מהתרופות צריך לברך ראה שו״ע p#
סעי ח׳ ומשנה ברורה שם .אם שתה מים יחד עם התרופה לא יברך עליהם אלא א
כן שתה אותם מתוך צמאון .ראה משנה ברורה שם ם״ק מ״ב.
82רמ״א סי׳ ר״ב סע׳ י״ח ומשנה ברורה ס״ק פ״ד ,שו״ע סי׳ ר״ד סע׳ י״ג ומשנה ברורד,
ם״ק ם׳ ,אם מסופק בין ברכת ״פרי העץ״ לברכת ״פרי האדמה״ ,יברך -בורא
האדמה״ ראה שו״ע סי׳ ר״ו סע׳ א׳ ,משנה ברורה ס״ק ד׳.
83שו״ע סי׳ רט״ו סע׳ די ,משנה ברורה ס״ק י״ח.
84שו״ע סי׳ קס״ח סעי ט׳ ר״י סע׳ א׳ ,קש״ע סי׳ נ׳ סע׳ א׳.
85שו״ע סי׳ ר״ו סע׳ ה׳ ,ובדמ״א שם כתב שטוב להתכון בברכה על כל מה שיגי#
לו לאחר מכן.
86משנה ברורה סי׳ ר״ו ס״ק י״ב והוסיף שלא יברך על משקה חם או קר ביותר
מחשש להפסק וראה שערי תשובה סי׳ ר״ב ם״ק א׳.
87שו״ע סי׳ קס״ז סע׳ ג׳ סי׳ ר״ו סע׳ ד׳ ובמשנה ברורה שם ס״ק י״ז כתב שאס כירך
ולא אחז בידו יצא.
88שו״ע סי׳ ר״ו סע׳ ג׳ ומשנה בדורה ס״ק י״ב ,באר היטב ריש סי׳ רב בשם של״ד
89שו״ע סי׳ קע״ב סע׳ בי ,משגה ברורה ס״ק ז׳.
90שו״ע שם סע׳ א׳ ,משנה ברורה ס״ק ה׳ וביאור הלכה שם ד״ה ״ואינו מברי עליהש״
91שו״ע סי׳ ר״ט סע׳ ג׳.
92משנה ברורה סי׳ קע״ב ם״ק ג׳.
ס
ס ר י
ר
1־
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ( ה מ ב ר ך כ ד י להוציא א ח ר י ם :ל כ ת ח י ל ה ר א ו י ש א ח ד מ ב נ י ה ק ב ו צ ה יברר
עבור ה ש א ר ויוציאם בכך כ י ״ברוב ע ם ה ד ר ת מ ל ו ״ ,א ד נ ה ו ג ש כ ל א ח ד מ ב ר ך
ל ע צ מ ו .ק ב ו צ ה ש ב ה מ ב ר ך א ח ד עבור כולם ,ה מ ב ר ך מ ו צ י א א ת ש ו מ ע י ו רק
א ם א ו כ ל י ה ד ע מ ם ואם מ ת כ ו ן להוציאם ב ב ר כ ת ו ,ע ל ה ש ו מ ע י ם ל ה ק ש י ב ל כ ל
ה ב ר כ ה ולהתכון ל צ א ת ב ה ידי חובתם ,ויענו א מ ן לאחר ש ה מ ב ר ך סיים ברכתו .
9 3
9 4
95
כא( בטיול שבו מ ש ת ת פ י ם ילדים קטנים ,ר ש א י ה מ ד ר י ך או כ ל א ד ם אחר,
לברד עבורם א ף אם אינו אוכל עמם ,וזאת כ ד י ל ח נ כ ם ב מ צ ו ו ת ו ל ל מ ד ם כ י צ ד
ל ב ר ך .ואם הילדים חגיעו לחינוך וברכו כדין ל פ נ י א כ י ל ה א ו שתיה ,גהוג
לעגות א מ ן א ח ר ברכתם ,אך ב מ ק ר ה א ח ר א י ן לעגות א מ ן .
9 6
9 7
כב( כ ר כ ה כ ג ל ו י ר א ש :לזכרים אסור לברר א ו ל ו מ ר דברים ש ב ק ד ו ש ה
ב ר א ש מ ג ו ל ה .מ ט י י ל שהתעורר ב ל י ל ה מ ש ג ת ו וברצוגו ל ש ת ו ת מ י ם ואיגו
מ ו צ א א ת הכיפה ,ובכל מ ק ר ה ש ע ל י ו לברר ו א י ן ל ו כ י פ ה — ל א יברר בגלוי
ר א ש א ל א י כ ס ה ר א ש ו בשרוול ה ח ו ל צ ה א ו ב ב ג ד אהר ,א ד ל א יגיה א ת ידו
על ה ר א ש הואיל והיד והראש חם כגוף אחד .א ם הברו הגיח א ת ז ו ע ל ראשו,
רשאי ל ב ר ד .
9 8
9 9
א ם בירד ולאחר שסיים א ת ברכתו ה ת ב ר ר לו שבירר ב ג ל ו י ראש ,ל א יברר
ש
ג
י
ת
•99
אסור לברד מ ו ל בהורות ש א י ג ן לבושות ב צ ו ר ה ה ו ל מ ת ו כ ן מ ו ל גשים
גשואות ש א י ג ן מ כ ס ו ת ש ע ר ו ת ראשן ,א ם ל א ש מ ח ז י ר כ ל ג ו פ ו לכיוון א ח ר .
1 0 0
כג( נ ת י נ ת אוכל ל מ י ש ל א יברר ע ל י ו :א י ן ל ת ת א ו כ ל א ם י ד ו ע ש ה מ ק ב ל
ל א יטול ידיו ו ל א יברר ל פ ג י ה א כ י ל ה .לכן ,מ ט י י ל י ם א ש ר ה מ ד ד י ך ה מ ק צ ו ע י
אינו ש ו מ ר מצוות ,יגיחו לפניו א ת האוכל כ ד י ש י ק ה ב ע צ מ ו ו ע ״ י כ ר א י ן ה ש ש
1 0 1
93
94
95
96
שו״ע
שו״ע
שו״ע
שו״ע
סי׳
סי׳
סי׳
סי׳
רי״ג סע׳ א׳ ,משנה ברורה ס״ק ג׳ י״ב.
קס״ז סע׳ י״ט ,וסי׳ רי״ג סע׳ ב׳ ג׳ ומשנה ברורה שם ס״ק י״ד.
רי״ג סע׳ ג׳ ,משנה ברורה ס״ק י״ז.
קס״ז סע׳ י״ט ,משנה ברורה ס״ק צ״ז.
97שו״ע סי׳ רט״ו סע׳ ג׳ משנה ברורה ם״ק ט״ז ,ובשו״ת יביע אומר ח״ב או״ח סי׳ י״ג,
כתב ,שיש לענות רק אם הילד בן 9ויותר.
98שו״ע סי׳ צ״א סע׳ ג׳ סי׳ ר״ו סע׳ גי ,חיי אדם כלל א׳ סע׳ ט׳ ,קש״ע סי׳ ג׳ סע׳ ו׳
י
99ראה רמ״א סי׳ ע״ד סע׳ ב׳ ומשנה ברורה ס״ק י׳ ,שו״ע סי׳ צ״א סע׳ ד׳ ומשנה
ברורה ס״ק יי ,חיי אדם שם ,ובמשנה ברורה סי׳ ב׳ ם״ק י״ב כתב ,שבשעת הדחק
בלבד כשאין לו בגד או אדם אחר לידו רשאי להניח את ידו על הראש ע״ש.
•99שו״ת יביע אומר ח״ו או״ח סי׳ ט״ו ם״ק ו׳ ,שו״ת אז נדברו ח״ג סי׳ ה׳.
100שו״ע סי׳ ע״ה סע׳ א׳ ו׳ ,משנה ברורה ס״ק כ״ט ,ובערוך השלחן שם סע׳ ז׳ כתב,
שאם רוב הנשים הולכות בגילוי ראש ,בניגוד להלכה ,מותר לברך כנגדן.
101דאה רמ״א סי׳ קס״ג סע׳ בי ,שו״ע סי׳ קם״ט סע׳ בי.
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
יביד
ש ל ״ ל פ נ י ע ו ר ל א ת ת ן מ כ ש ו ל ״ ל מ ר ו ת ש ל א יטול ז י ו ו ל א
ה א כ י ל ה .ו מ ה טוב ,א ם א פ ש ר ל ה ש פ י ע ע ל המדריך בדרכי נועם.
ב ע ת הצורך ט ו ב שהמדריך יזכיר לחניכיו ש י ש לברך ל פ נ י כ ל
ושתיה ,ויברר י ח ד ע מ ם איזו ב ר כ ה י ש לברך ע ל כ ל מ א כ ל ומאכל.
לפני
1 0 2
ג,
אכילה
הסעודה
א( פ ע מ י ם ו ה ג ש ת האוכל מ ח י י ב ת עמיחי״ בתור ,לכן י ש ל ע מ ו ד ו ל ה מ ת י ן
בםבלגות ו ל א ל ה ד ה ף ל מ ר ו ת ה ר ע ב המציק .ב ע ת לקיחת האוכל ע ל כ ל א ח ד
ל ק ח ת רק א ת ה מ נ ה ה מ י ו ע ד ת לו ,מ ת ו ר ה ת ח ש ב ו ת ב ש א ר בגי ה ק ב ו צ ה
•שעדיין ל א אכלו.
ב( ב ז מ ן ה ס ע ו ד ה י ש ל ה ת נ ה ג בנימוס ,ל א לאכול ב ר ע ב ת נ ו ת ו ל א ל ח ט ו ף
מ ה א ו כ ל כ ד י ל א ל פ ג ו ע ב ר ג ש ו ת י ה ם ש ל ש א ר המסובים .מטיילים ה מ ת א ר ה י ס
א צ ל א ד ם פ ר ט י א ו במקום צ ב ו ר י יקפידו ע ל כ ך ב מ י ו ח ד .
1 0 3
ג( י ש ל נ ה ו ג כ ב ו ד באוכל ,א י ן להשליך לחם א ף א ם ל א י ת ק ל ק ל ב כ ך .
כ מ ו כ ן א י ן לזרוק א ו לשחק כפירות א ם ימאסו ב ע ת גפילתם ,אוכל ש ג פ ל א ו
מ ו ג ה ע ל ה א ר ץ י ש ל ה ר י מ ו .י ש ל ה ק פ י ד ע ל כ ל זאת ב ע ת ח כ ג ת ה א ו כ ל ,
בזמן הסעודה ,ב ע ת ה ע מ ס ת האוכל לרכב א ו ב ע ת פריקתו וכר.
1 0 1
ד( מ ט י י ל י ם ש ה ה ל ו לאכול במקום א ה ד וברצוגם ל ה מ ש י ך ולסיים א
א כ י ל ת ם ב מ ק ו ם א ח ר — רשאים ל ע ש ו ת ז א ת רק אם יאכלו ל ח ם ג ם ב מ ק ו
ש א ל י ו ה ם רוצים לעבור ,ויברכו ש ם ב ר כ ת ה מ ז ו ן .
ת
ס
1 0 5
1 0 6
ה( מצוד! לומר דברי ת ו ר ה בזמן ה ס ע ו ד ה .לכן ,בכל א ר ו ח ה י א מ ר
ה מ ד ר י ך א ו א ח ד החגיכים ד ב ר ת ו ד ה א ו י ל מ ד מ ס פ ר ה ל כ ו ת ה מ ת א י מ ו ת להיל
הטיול והגצרכות בו.
ו( א י ן להוריד א ת הלחם ,ה מ ל ח ו ה מ פ ה מ ה ש ל ח ן ע ד ל א ח ר ב ר כ ת
ה מ ז ו ן .לכן ,מ ט י י ל י ם ש ס י מ ו א ת סעודתם והחלו בהורדת ה כ ל י ם ו ב ג י ק ו י
1 0 7
102כך הודה לי הרה״ג שלמה מן ההר שליט״א ע״פ משנה ברורה סי׳ שמ״ז ס״ק זי׳ ש״ך
יו״ד סי׳ קנ״א ם״ק ו׳ ודגול מרבבה שם ,וראה שדי חמד מערכת ה—ו׳ כלל כ״ו ס״ק
י״ט ,שו״ת ציץ אליעזר חי״ב סי׳ ס״ז.
103ראה באריכות שו״ע סי׳ ק״ע ובעיקר סע׳ ה׳ ,י״ב י״ג כ׳ .אורח הנוהג להקפיד ןל
דברים מסוימים ויש להם מקור בהלכה ,לא ימנע ולא יתבייש מלקיימם גם במקוס
שבו מתארח ,אך אם נוהג בפרישות בעלמא אם יש חשש ללעג או שבעל ד,בי
מקפיד עליו טוב שימנע מכך .ראה משנה ברורה שם ם״ק ט״ז .אורח שבעל הבית
מבקש ממנו שיזמן ,לא יסרב לו .ראה שו״ע סי׳ קצ״ז סע׳ א׳ ג׳.
104ראה שו״ע סי׳ קע״א סע׳ א׳ ומשנה ברורה ס״ק ט׳ י״א ,חיי אדם כלל מ״ו סע׳ ו׳.
105שו״ע סי׳ קע״ח סע׳ ד׳ ומשנה בדורה ס״ק מ״ב.
1%משנה ברורה סי׳ ק״ע ם״ק א׳ ,חיי אדם כלל מ״ה סע׳ די.
107שו״ע סי׳ ק״פ םע׳ א׳ ,ובמשנה ברורה ם״ק א׳ כתב טעם לכך והוא :שיהיה נ י
ת
כ ר
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השלהבות לפגי ברכת המזון ,כגון לסבי אמירת ד ב ר תורה ,הרצאה ,ש י ר ה וכוי,
ישאירו ע ל השלחן לפחות מלח ,םרוסת לחם ואת המסה.
ד .מים אחרונים
א( לפגי ברכת המזון גהוג ליטול א ת חידים ב ״ מ י ם אחרוגיס״ כ ד י להסיר
א ת הלכלוך ש ע ל י ה ן .י ש ליטול א ת ה ז י ם ע ד הפרק ה ש ג י ש ל האצבעות,
ל כ ן ט פ ט ו ף בעלמא אינו מ ו ע י ל ״ .
108
10
ב( לאחר נטילת ה ז י ם אין לאכול ולשתות ע ו ד
ה.
1 1 0
.
זימון
א( זימון כ ש ל ש ה ו כ ע ש ר ה :ש ל ש ה מטיילים ויותר ש י ש ב ו לאכול ב צ ו ו ת א —
חייבים לזמן אפילו אם כל א ח ד מחם אוכל מחאוכל ה פ ר ט י ש ל ו .ע ש ר ה
ויותר שאכלו יחדיו — יאמר המזמן בברכת הזימון ״נברך אלהינו״ וכר .א ם
ט ע ה ולא הזכיר אלהיגו ,א ם גם העונים ט ע ו בכך — אינו יכול לחזור ו ל ז מ ן
בשם׳ אד אם עדיין המסובים ל א עגו לברכתו — חייב לחזור ולזמן כ ה ל כ ה .
1 1 1
1 1 2
ב( ש ל ש ה ע ד ח מ ש ה מטיילים שאכלו יחדיו ,איגם רשאים ל ה ת ח ל ק ו ל ז מ ן
ב ק ב ו צ ה ק ט ג ה יותר .ש ש ה ע ד ת ש ע ה מטיילים רשאים ל ח ת ח ל ק ל ק ב ו צ ו ת ש ל
ש ל ש ה ויותר .עשרים מטיילים ויותר רשאים להתחלק ר ק לקבוצות ה מ ו ג ו ת ל פ ח ו ת
ע ש ר ה כ ד י שיוכלו להזכיר א ת ש ם ה ׳ .בכל המקרים ש ע ל פ י ה ד י ן מ ו ת ר
ל ה ת ח ל ק לקבוצות ק ט נ ו ת עדיף לזמן ב ק ב ו צ ה א ה ת ג ד ו ל ה כ י ״ברוב ע ם
הדרת מ ל ך ״ .
1 1 3
1 1 4
ג( ב ק ב ו צ ת מטיילים ה מ ו נ ה מ ס פ ר רב ש ל חניכים ,י ש ל מ נ ו ת מ ז מ ן ב ע ל
קול חזק כ ד י ש כ ל ה ק ב ו צ ה ת ש מ ע א ת ב ר כ ת הזימון ע ד ״ ה ז ן א ת ה כ ל ״ .א ם
י ש מ ס פ ר מטיילים שאיגם יכולים ל ש מ ו ע א ת המזמן ,למרות קולו חחזק ,י ת ח ל ק ו
שמברכים ומודים לקב״ה ואין הברכה שורה על דבר ריק ,כף החיים עם ם״ק ג׳׳ קש״ע
סי׳ מ״ד םע׳ חי.
108שו״ע סי׳ קפ״א סע׳ א׳ י׳ ,משנה ברורה ם״ק א׳ כ״ב וראה שם טעם נוסף ,קש״ע סי׳
מ׳׳ד סע׳ א׳] .אולי אין להעיר על דין זה לחניכים שאינם נוהגים כך בביתם — הערת העורך[.
109שו״ע שם טעי די ,משנה ברורה ס״ק יי.
110שו״ע סי׳ קע״ט סע׳ א׳ ,משנה ברורה ם״ק א׳ והוסיף שלכתחילה אין לדבר בין
111
112
113
114
הנטילה לברכת הזימון.
שו״ע סי׳ קצ״ב סע׳ א׳ וסי׳ קצ״ג סע׳ ד׳ .שלשה שהיו יחדיו בעת ברכת ״״המוציא״
או בעת סיום האכילה חייבים בזימון ראה משנה ברורה סי׳ קצ״ג ס״ק י״ט כ״ח.
שו״ע סי׳ קצ״ב סע׳ א׳ ב׳.
שו״ע סי׳ קצ״ג םע׳ א׳.
משנה ברורה סי׳ קצ״ג ם״ק י״א כ״ג.
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
לקבוצות ש ל עשרה ,ו א ם גם ז ה ל א יועיל — י ת ח ל ק ו לקבוצות ש ל ש ל ש ה
1 5
י.
א ם א ח ד מ ב נ י ה ק ב ו צ ה חייב לעזוב א ת ה מ ק ו ם לדבר מצוה ,יבקש מ ש ג י ם מ ח ב ר י ו
ש י צ ט ר פ ו אליו לזמין ,א ך ש ל א לדבר מצוד — ,אין לעזוב א ת מ ק ו ם ה ס ע ו ד ה
ע ד לאחר ב ר כ ת ה מ ז ו ן
1 1 8
.
ד( ה פ ס ק ת ה א כ י ל ה ל ז י מ ו ן :ש ל ש ה מטיילים ויותר ,ש י ש ב ו לאכול י ח ד י ו
ו א ח ד מ ב נ י ה ק ב ו צ ה סיים לאכול ל פ נ י חבריו ,אין ה ו א רשאי לברך ב ר כ ת ה מ ז ו ן
ל ע צ מ ו ו ל ע ז ו ב א ת ה מ ק ו ם ל ל א זימון ,א ע ״ פ ש ג ם בלעדיו ישארו ש ל ש ה ל ז י מ ו ן * /
לכן א ם ה ו א מ מ ה ר לדרכו ,ראוי ש ש ג י ם מחבריו יפסיקו באכילתם ו י ז מ נ ו י ח ד
ע מ ו א ך אינם חייבים ב כ ך .שנים ש ם י מ ו לאכול ורוצים ללכת — ד,שליזןזי
אם א כ ל כ ז י ת מהלחם ,חייב בעל כורחו להפסיק באכילתו ולזמן י ח ד ע מ ם * ! /
ק ב ו צ ה ה מ ו נ ה ע ש ר ה מטיילים ויותר — אם לפחות ש ש ה ם י מ ו א ת א כ י ל ת ם ,
ה ש א ר צריכים להפסיק לאכול כ ד י שיוכלו לזמן בהזכרת ״אלהינו״ יי".
7
1 1 8
׳
ה( מ י שתפסיק א ת אכילתו כ ד י לענות לזימון — י מ ת י ן ע ד ש ח מ ז מ ן י ג י
ל״הזן א ת כ ל ״ ורק א ז ימשיך באכילתו ,ולאחר שסיים א ת א כ י ל ת ו י ב ר ך
מ ת ח י ל ת ב ר כ ת ה מ ז ו ן .מ י שהפסיק כ ד י לזמן ב ע ש ר ה — צריך ל ה מ ת י ן ר
ע ד לאחר ש ה מ ז מ ן יסים לומר ״נברך א ל ה י נ ו שאכלנו מ ש ל ו ״ ״ .
ע
1 2 1
ק
1
ו( צירוף ל ז י מ ו ן :מ י שהפסיק א ת א כ י ל ת ו וזימן ע ם שנים ,ובאו ש נ י
אחרים ואכלו ע מ ו — ר ש א י לזמן גם אתם .א ם ח מ ש ה אכלו יחדיו ו א ח ד מ ה ם
זימן ע ם שגים מ א ו ת ה קבוצה — איגו ר ש א י לזמן ש ו ב ע ם השגים ד,גותרים
כ י ב ר ג ע ש ה ש נ י ם ה ל ל ו ל א זמנו ע ם ה ש ל ש ה הראשוגים ב ט ל ה מ ה ם ח ו ב
.
זימון
ם
׳
ת
1 2 3
119
116
שו״ע קצ״ג סעי אי ,משנה בדורה ס״ק י״ג י״ז.
משנה ברורה שם ם״ק ט״ז .גם בחתונה אין לעזוב את המקום לפני ברכת המזון וש ןן
ברכות .לכן מי שיודע שלא יוכל להמתין עד סוף הסעודה ,יאמר בפירוש לפני הםעוד
שאינו מתכון להצטרף לקביעות עם שאר המסובים ואז אינו חייב לזמן ולביד עמס,
ראה שו״ת אגרות משה או״ח סי׳ נ״ו.
משנה ברורה סי׳ קצ״ג ס״ק ט׳ וסי׳ ר׳ ם״ק הי.
משנה ברורה סי׳ ד׳ ם״ק הי.
שו״ע סי׳ קצ״ו סע׳ ד׳ וסי׳ ר׳ סע׳ א׳.
משנה ברורה סי׳ ר׳ ם״ק טי .אלו שהפסיקו את אכילתם כדי לענות לזימון׳ ברגע
שיסימו לאכול רשאים לזמן שוב ,וכן רשאים לזמן אס הצטרפו אליהם לאכילה מטייליס
נוספים .ע״ש ,קש״ע סי׳ מ״ה סע׳ י״ז ,ובשו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קמ״ב כתכ
בשם הרה״ג בנימין זילבר שליט״א שתשעה רשאים להפסיק עבור אחד ולזמן בשם.
רמ״א םי׳ ר׳ סע׳ ב׳ ,משנה ברורה ם״ק ט׳.
משנה ברורה שם.
3
ה
117
118
119
120
121
122
123משנה ברורה שם ,ואם במקרה כזה מונה הקבוצה שבעה או שמונה ,רשאי לזמן ש ו
עם הארבעה או החמשה שלא זימנו בתחילה ע״ש.
68
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז( ש ל ש ה שאכלו יחדיו ואחד מ ה ם ש כ ח וברך ב ר כ ת ה מ ז ו ן — ה ש נ י ם
הנותרים רשאים לצרף אותו ל ז י מ ו ן ־ .
4
1
ח( שנים שאכלו כ א ח ד מצוד ,שיחפשו ש ל י ש י ש י צ ט ר ף אליהם כ ד י שיוכלו
לזמן .וכן ש ב ע ה שאכלו יחדיו מצוד ,ש י ח פ ש ו ש ל ש ה שיצטרפו א ל י ח ם כ ד י
ש י ז מ נ ו בהזכרת ח ׳ . -מ י שמצטרף לזימון חייב לאכול ל פ ח ו ת כ ז י ת פ ת ,ואם
אינו ר ו צ ה לאכול פ ת יאכל כזית ע ו ג ה או פירות או ש י ש ת ה ר ב י ע י ת מ ש ק ה
מ ל ב ד מ י ם ־ .עשרד ,ויותר שאכלו י ח ד ו כ מ ה מ ה ק ב ו צ ה אכלו ע ו ג ה א ו פירות,
רשאים לזמן בהזכרת ה׳ רק אם לפחות ש ב ע ה מ ה ם אכלו פ ת ־ .ב כ ל המקרים
ה נ ״ ל יזמן מ י ש א כ ל פ ת • י .
5
6
1
1
7
1
2
ט( מ ט י י ל י ם האוכלים ב ח ד ר אוכל ויושבים ל י ד ש ל ח נ ו ת נפרדים — רשאים
לזמן ב ק ב ו צ ה א ח ת א ם חיושבים בשלחן א ח ד רואים א ת היושבים ב ש ל ח ן ה ש נ י
ויכולים ל ש מ ו ע א ת ב ר כ ת המזמן ,ואם ה ם מ מ ה ר י ם לדרכם — רשאים ל ז מ ן כ ל
שלחן ב נ פ ר ד .
1 2 9
י( מ י ש ש ו מ ע ש ל ש ה המזמנים יחדיו ,א ע ״ פ ש ל א א כ ל עמם ,י ע נ ח לברכת
ה מ ז מ ן ו י א מ ר :״ברוד ומבורך ש מ ו ת מ י ד לעולם ועד״ ,ו ע ל ב ר כ ת ש א ר המסובים
ש נ ה אמן .א ם ש מ ע ע ש ר ה מזמנים י ע נ ה :״ברוד א ל ה י נ ו ו מ ב ו ד ד ש מ ו ת מ י ד
לעולם ו ע ד ״ , 1 « 0
יא( זימון כ ש ד ה ו ב נ ס י ע ה :מטיילים האוכלים בשדה ,יזמנו ר ק א ם כולם
ישבו ואכלו ב מ ק ו ם א ח ד ו ל א התפזרו ב ע ת ה א כ י ל ה .ע ל ה מ ז מ נ י ם ל ה ק פ י ד
ל ש ב ת במקום א ח ד כך ששביל ,דרך או כ ב י ש ל א יפרידו ביניהם ,א ח ר ת א י נ ם
מצטרפים ל ז י מ ו ן .
מטיילים האוכלים ב נ ס י ע ה — יזמנו ר ק א ם קבעו לאכול יהדיו ,ואם ה ם
1 3 1
1 8 2
124
125
126
127
128
129
שו״ע סי׳ קצ״ד סע׳ א׳ משגה כרודה ס״ק ב׳.
שו״ע סי׳ קצ״ג סע׳ א /משגה ברורה ם״ק ז׳ י״ב .לגבי גרוף לא דחי לזימון ראה
ביאור הלכה סי׳ קצ״ט סע׳ ג׳ ד״ה ״עם הארץ גמור״ קש״ע סי׳ מ״ה סע׳ כ״ג
שו״ע םי׳ קצ״ז סע׳ ב׳ גי ,משגה ברורה ס״ק כ״ב ,קש״ע סי׳ מ״ה סע׳ י׳.
ראה שו״ע שם סעי בי ,כף החיים שם ס״ק י״ז ,חיי אדם כלל מ״ח סע׳ י״ג ,קש״ע שם
סע׳ י״ד.
שו״ע שם סעי בי.
שו״ע סי׳ קצ״ה סע׳ א׳ ג׳ וכתב שרשאים לזמן יחד רק אם נכנסו לאכול מתוך כוגה
שכלם יזמנו יחד ,ובמשנה ברורה ם״ק ו׳ כתב שהרבה אחרונים סוברים שאין צורך
בכך .ובס״ק י״א הוסיף ,שמי שלא שמע את המזמן אלא רק את העונים רשאי לענות
יחד עמם.
130שו״ע
משנה
131שו״ע
132שו״ע
סי׳ קצ״ח סע׳ א׳ ,ואס שמע דק את העונים יענה אחריהם אמן בלבה ראה
ברורה שם ס״ק ו׳.
סי׳ קצ״ג סע׳ .1
סי׳ קצ״ה סע׳ אי ,משנה ברורה ם״ק ז׳.
69
www.daat.ac.il
ע ש ר ה ויותר ל א
.133
ק
בהזכרת -מכללת הרצוג
אתר דעת
יזמנו
״אלחינו״ מ ס פ ק א ם נסיעה
נ ח ש ב ת כמקום
ב י ע ו ת
ו.
א( כ ר כ ה
ה א כ י ל ה לברד
מ י שעזב את
אם א כ ל ב ת ו ך
בדיוק במקום
אכל .
כמקום
ברכת
מקומו
חדר,
שאכל,
ברכת המזון
שעודה ו ב ז מ ן :מ י ש א כ ל לפחות כזית פ ת חייב אחר
ה מ ז ו ן .י ש לברך ב ר כ ת המזון במקום הסעודה ,לכן
ל כ ל צורך ש ח ו א חייב לחזור ל מ ק ו מ ו לברכת המזון ״ י .
ר ש א י לחזור ו ל ב ר ך בכל מ ק ו ם ש י מ צ א א ף שאינו יושב
א ך ב ש ד ה ל כ ת ח ל ה י ש ב בתוך 4א מ ו ת מהמקום שבו
1 3 4
1 3 6
ב( מ ט י י ל ש ל א בירך מ י ד א ח ר י האוכל — א ם אכל א כ י ל ה מ ר ו ב ה ר ש א י
לברך כ ל ע ו ד אינו רעב .אם א כ ל אכילת מ ו ע ט ת ,יברך רק ע ד שיעור עיכול
המזון ד ה י י נ ו 72 :ד ק ו ת מסיום האכילה .ב כ ל מקרה ,ט ו ב לברך מ י ד לאחר ס י ו
ה ס ע ו ד ה ש מ א ישכח לברך .מ י ש א י נ ו זוכר א ם בירך א ו ל א — יברך למרות
ה ס פ ק הואיל וברכת המזון ח י ו ב ה מ ד א ו ר י י ת א .
ם
1 3 7
138
ג( א ו פ ן ה ב ר כ ה :י ש לברך ב ר כ ת המזון ב י ש י ב ה כ ד י לאומרה בכוכה .מ ט י י ל
ש א כ ל ב ע מ י ד ה י ש ב ב ע ת הברכה ,ואם א כ ל ב ה ל י כ ה ר ש א י לברך בהליכה ,א ך
א ם אינו מ מ ה ר לדרכו י ע צ ו ר ויברך ב י ש י ב ה .
1 3 9
ד( ראוי ש מ ט י י ל י ם יברכו מ ת ו ך סידור או ברכון כ ד י שיברכו ב כ ו נ ה ו ל
ידלגו ע ל מילים .ט ו ב ל ה צ ט י י ד בסידור ק ט ן כך ש ת ה י ה אפשרות ל ה ש ת מ ש
ב ע ת ה צ ו ר ר .אם א י ן ברכוגים ל כ ל ה ק ב ו צ ה ואין כולם יודעים לברד ב ע ל סד
א ח ד מ ה ק ב ו צ ה יקרא א ת ב ר כ ת המזון בקול רם ,ו ה ש א ר יחזרו אחריו ב ל ח ש
״הזן
לסחיי
מ י ל ה ב מ י ל ה .ב כ ל מ ק ר ה ע ל ה מ ז מ ן לברד בקיל
את הכל״ .
א
כ ו
1 4 0
ר
1 4 1
ם
1
ע
ד
א ן ז ר י
1 4 2
133
משנה ברורה סי׳ קם״ז ס״ק ם״ב וסי׳ קצ״ג ס״ק כ״ו ,ואם אכלו בהליכה אינם רשאי
לזמן כי לא קבעו מקום לאכילה ע״ש.
שו״ע סי׳ קפ״ד סע׳ ו׳ ,וראה שם סי׳ קם״ח סע׳ ו׳ ובמשנה ברורה שם ס״ק כ״ד ל
ברכת המזון למי שקבע סעודתו על עוגות.
שו״ע סי׳ קפ״ד סע׳ אי ,משנה ברורה ס״ק ז׳ ,וראה שם בפרטי הדינים.
משנה ברורה שם ס״ק א׳ ב׳ ושעד הציון ם״ק הי.
שו״ע שם סע׳ ה׳ ,משנה ברורה ס״ק כי ,ביאור הלכה שם ד״ה ״אם אינו יודע״.
שו״ע שם סע׳ די .וראוי לירא שמים שנסתפק בכך ,שיטול ידיו יאכל כזית לחם ו י
ברכת המזון ראה משנה בדורה שם ם״ק ט״ו.
שו״ע סי׳ קפ״ג סע׳ ט׳ י״א ,משנה ברורה ם״ק ל״ו.
משנה ברורה סי׳ קפ״ה ם״ק א׳
שו״ע סי׳ קפ״ג סע׳ זי ,משנה בדורה שם ס״ק כ״ז כ״ח סי׳ קפ״ה ם״ק ג׳׳ סי׳
ם״ק טי.
משנה ברורה סי׳ קפ״ג ם״ק כ״ח .וראה רמ״א םי׳ קצ״ה סע׳ ג׳.
ס
134
ג כ י
135
136
137
138
כ ד ך
139
141
142
ף י ״
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה( ע ל כ ל המסובים להקשיב ה י ט ב למברך ו ל א ידברו כ ל ל ב ע ת ה ב ר כ ה
1 4 3
מ י שסיים לברך ישב בשקט ,ולא ידבר ולא י ס ת ו ב ב כ ד י ש ל א י פ ר י ע לאלו
ש ע ד י י ן מברכים.
1 4 4
ו( גם בגות חייבות לברך ברכת המזון ,ועונות גם ל ז י מ ו ן .ר א ו י ש כ ל
ה ב נ ו ת ת ש ת ת פ נ ה בברכה ורק א ח ר כ ך ת ל כ נ ה ל ש ט ו ף א ת תכלים ו ל ש א ר עיסוקים.
ז( מטיילים האוכלים בדרך או במקום צבורי ,כ ש א י ן ב ע ל ל ס ע ו ד ה י ב ר כ ו :
״ ה ר ח מ ן ח ו א ישלח לנו ברכה מ ר ו ב ה בהליכתנו ו ב י ש י ב ת נ ו ע ד ע ו ל ם ״ .
1 4 5
ברכה אחרונה
ז.
א( מטייל שאכל כזית מזונות — יברך לאחר ה א כ י ל ה ״ ע ל ה מ ח י ה ״ ואם
אכל פ ח ו ת משיעור זה ל א יברך כ ל ל .א ת ב ר כ ת ״ ע ל ח מ ח י ה ״ יברך ב מ ק ו ם
ש ב ו א כ ל ויאמר א ו ת ה ב י ש י ב ה .מטיילים ש א י נ ם י ו ד ע י ם א ת ב ר כ ת ״ ע ל
ה מ ח י ה ״ ב ע ל פה ,א ח ד מ ה ק ב ו צ ה י א מ ר ה בקול רם מ ת ו ך ס י ד ו ר א ו ב ע ל פ ה
ו ה ש א ר יחזרו אחריו ב ל ח ש מ ל ה ב מ ל ח .
1 4 6
1 4 7
1 4 8
ב( אם א כ ל םירות מ ש ב ע ת ה מ י נ י ם — יברך ע ל י ה ם ״ ב ר כ ה א ח ת מ ע י ן
ש ל ש ״ .א ם א כ ל פ י מ ת שאינם מ ש ב ע ת המינים ,ירקות ו כ ל ד ב ר ש א י ן גידולי
מהארץ — יברך עליהם ״בורא ג פ ש ו ת ״ .וכך ג ם יברך ל א ח ר ש ת י ת ר ב י ע י ת
מים ,מ י ץ וכדומה ,א ך א ם ש ת ה פ ח ו ת מ ש י ע ו ר זה — ל א יברר כ ל ל .
1 4 9
1 5 0
1 5 1
ג( א ם אכל מ ס פ ר מאכלים שברכתם ״בורא נ פ ש ו ת ׳ /ובגוםף ל כ ך ש ת ה
מ ש ק ה — יברך ״בורא נ פ ש ו ת ״ ר ק פ ע ם א ח ת ע ל כ ל מ ה ש א כ ל ו ש ת ה .א ם
אכל עוגה ,פירות מ ש ב ע ת המינים ו ש ת ה מיץ ,א ו ש א כ ל פירות מ ש ב ע ת ה מ י נ י ם
י ח ד ע ם פירות אחרים — עליו לברך ע ל כ ל מ א כ ל א ת ה ב ר כ ה ה ר א ו י ה לו,
ד ה י י נ ו :״ ע ל ה מ ח י ה ״ ו״בורא נ פ ש ו ת ״ ה ו א י ל וברכת ״ ע ל ח מ ח י ה ״ איגד ,פ ו ט ר ת
א ת ב ר כ ת ״בורא נפשות״ ,ויקדים ויברך ״ ע ל ה מ ח י ה ״ .
1 5 2
1 5 3
ד( אם ש ת ה יין — יברך ברכה ״ א ח ת מ ע י ן ש ל ש ״ .ו א ם ב נ ו ס ף ליין
א כ ל גם ע נ ב י ם יוסיף בברכה ״ ע ל ה ע ץ ו ע ל פ ר י ה ע ץ ״ כ ש ם ש מ ב ר כ י ם ע ל פ ר י
143שו״ע סי׳ קפ״ג סע׳ ו׳ ,משנה ברורה ס״ק כ״ו.
144שו״ע סי׳ קפ״ו סע׳ א׳ ,שם סי׳ קצ״ט סע׳ ז׳ ,משנה ברורה שם ס״ק יז.
145משנה ברורה םי׳ קצ״ג ם״ק כ״ז.
146שו״ע סי׳ ר״ח סע׳ ב׳ ,סי׳ ר״י סע׳ א׳ ,וראה ערוך השלחן סי׳ ד״ב םע׳ יי.
147משנה ברורה סי׳ קע״ח ם״ק מ״ה ,סי׳ קם״ג ס״ק ל״ה ,סי׳ קפ״ד ס״ק י״ב.
148
149
150
151
152
153
משנה
שו״ע
שו״ע
שו״ע
שו״ע
שו״ע
בדודה סי׳ רי״ג ס״ק ט׳.
סי׳ ר״ח סע׳ א׳ ,משנה ברורה ם״ק א׳.
סי׳ ר״ז סע׳ אי,
סי׳ ר״י סע׳ א׳ ,משנה ברורה ם״ק ד.
סי׳ ר״ז סע׳ אי ,משנה ברורה ס״ק ד.
סי׳ ר״ח סע׳ י״ג ומשנה ברורה שם ,שו״ת יביע אומר ח״ר .או״ח סי׳ י״ז.
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ש ב ע ת המינים .א ם ש ת ה יין וגם מ ש ק ה נוסף ,ל א יברך ע ל ה מ ש ק ה ״ ב ו ר א
נ פ ש ו ת ״ כ י ה ב ר כ ה ע ל היין פ ו ט ר ת אותו מ כ ך .
1 5 4
ה(
ל א ח ר ש ת י ת ק פ ה א ו ת ה ח ם נהוג ש ל א לברך ״בורא נ פ ש ו ת ״ ,ה ו א י ל
והשתיה
ברכה
אחרונה
ו(
נעשית
1 5 5
ואינה
בהפסקות
מצטרפת
לשיעור
רביעית
המחייב
.
האוכל עוגה לאחר הקידוש בשבת — אם מיד לאחר אכילת
העוגה
יטול ידיו ויברך ״המוציא״ ,ל א יברך ב ר כ ה אחרונה ע ל ה ע ו ג ה הואיל ו א כ י ל ה
זו
שייכת
המחיה״
15A
לסעודה
ובברכת
המזון
שבסופה
יצא
גם
ידי
חובת
ברכת
״על
.
ח.
סיום ה»עודה
א( ל א ח ר ה ס ע ו ד ה י ש לאסוף א ת ה פ ס ו ל ת ולהשאיר א ת מ ק ו ם ה א כ י ל ה ג ק י
ומסודר .מזון הראוי ל א כ י ל ה אסור ל א ב ד ו .ל כ ן אם ק ש ה לארוז א ת ה א ו כ ל ,
״ש ל ח ל ק ו בדרך ל כ ל המעוגין ב ו ו ל א ל ה ש ל י כ ו לפח האשפה.
1 5 7
ב( מ ט י י ל י ם ש ה ע מ י ס ו א ת שיירי ה מ ז ו ן ע ל הרכב ,יזהרו ל א ל ש ב ת ע ל
ש ק ש י ש ב ו אוכל א ו פירות אם ע ״ י כך י מ ע כ ו ו ל א יהיו ראויים לאכילת ,א ך
מ ו ת ר ל ש ב ת ע ל ארגז ש י ש ב ו א ו כ ל או פירות וכו׳ א ם א י נ ם מ ת ק ל ק ל י ם ע ״ ,
]המשד יבוא[
154שו״ע םי׳ ר״ח סע׳ י״ד ט״ז ,ומשנה ברורה שם.
155באר היטב סי׳ ר״ד ם״ק י״ב ,משנה ברורה סי׳ ר״י ם״ק א׳ ,ערוך השלחן ר״ב סע׳
חיי אדם ,כלל נ׳ סע׳ ט״ו ,קש״ע סי׳ נ״א סע׳ ו /שו״ת יביע אומר ח״ה או״ח סי׳
וראה שו״ת מהד״ם שיק או״ח סי׳ פ״ה.
156משנה ברורה סי׳ קע״ו ס״ק ב /ביאור הלכה שם ד״ה ״ברך על הפרפרת״ ,ודאד
שו״ת אגרות משה או״ח ח״ג סי׳ ל״ג.
ז
,
157ראה שו״ע סי׳ קע״א סע׳ א׳ ,שו״ע הרב הל׳ שמירת גוף ונפש ובל תשחית ס^,
י״ד ט״ו.
158שו״ע שם סע׳ ב׳ ,משנה ברורה ם״ק י״ב.
72
www.daat.ac.il
תגובות
אתר דעת -מכללת הרצוג
לימוד פשוטו של מקרא -סכנות וסיכויים
ת ח ת כותרת זו פרסם הרב מ .ברויאר מ א מ ר ב ״ ח מ ע י ן ״ נ י ס ן ת ש ל ״ ח .
ב ה ת א ם לגושא ח ו ת ר ה מ ח ב ר ראשונה ל ה ג ד ר ה ש ל ״ פ ש ו ט ו ש ל מ ק ר א ״ ,מ ב י א
הגדרת שונות ,כדי להגיע להגדרתו — הוא.
עליגו להתעכב ת ח י ל ה ע ל הגדרת ה ר ב ד ״ צ ה ו פ מ ן ז צ ״ ל ו מ ס ק נ ת ח מ ח ב ר
מתוכה .ר ד צ ״ ה :״פשוטו ש ל מ ק ר א ה ו א כווגת ה ת ו ר ה כ פ י ש ה ו ב ג ה ע ״ י ה ד ו ר
שאליו ו ד א גיתגח תחילת״ .ברויאר מ ס י ק :״הווה א ו מ ר ה פ ש ט מ פ ר ש א ת מ ה
ש ה כ ת ו ב אומר לאותו הדור ,ואילו הדרש מ ב ט א א ת ה פ נ י ה לדורות חמאוחרים״,
מ ס ק נ ה ז ו א י נ נ ה מבוססת בדברי ר ד צ ״ ה במקום א ח ר :״ ת ו ר ה ש ב כ ת ב ו ש ב ע ״ פ ,
ובתוכן ה מ י ד ו ת ש ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת בהן ,ניתנו לנו מסיני .ת כ ל י ת ה מ י ד ו ת :ע ל ־ י ד ן
נ ד ע איד ה ק ב ל ה ב ע ״ פ רמוזה ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ״ )ע׳ ב פ י ר ו ש ר ד צ ״ ה לויקרא
ע מ ׳ 2—5בהוצאה הגרמנית(.
א י ד א פ ש ר לומר ש ה ד ר ש פ ו נ ה לדורות ה מ א ו ח ר י ם ? ח ר י חחלוב ע פ ״ י
ח מ ד ו ת נ י ת ן לכל הדורות ,ה ח ל בדור מ ק ב ל י ה ת ו ר ה ע ד ס ו ף ה ו ר א ה ב ח ת י מ ת
ה ת ל מ ו ד )לעיון ב פ נ י ע צ מ ו ע ו מ ח ת חדרשות ח נ מ צ א ו ת א צ ל הראשונים(.
המחבר מגיע להגדרה דלהלן :״כל המפרש א ת המקרא ע פ ״ י כללי הלשון
האנושית מ פ ר ש אותו ע פ ״ י פשוטו״ )עמ׳ .(2ה ו א מ ס ת מ ר ע ל מ א מ ר ח ז ״ ל :
״ ד ב ר ה ת ו ר ה בלשון בני־אדם״.
בדבריו הבאים מ ג י ע ה מ ח ב ר ל ת א ו ר ה ס י כ ו נ י ם :״ ת ו ר ה ש נ א מ ר ה מ פ י ה ׳ —
א ד מ ת ב א ר ת כ א י ל ו נ א מ ר ה מ פ י אדם .ד ר ו ש ה א מ ו נ ה ג ד ו ל ה כ ד י ל ע מ ו ד ב ס ת י ר ה
ז ו :ל ה א מ י ן ב ת ו ר ה מ ש מ י ם — ולפרש א ו ת ה כאילו נ א מ ר ה מ פ י א ד ם ״ )שם( .1
״כאילו נ א מ ר ה מ פ י א ד ם ״ ! מ ה כ א ן ה ק ו ש י ל מ א מ י ן בה׳ ז ה י ד ה׳ ת ק צ ר ו
ה ו א י ת ׳ צ מ צ ם ד ב ו ר ו :ה ת ו ר ה נ א מ ר ה מ פ י ה ׳ לאזנם—הבנתם ש ל ב נ י אדם,
״ ל א בשמים היא ,כ י ק ר ו ב א ל ד הדבר״ ,ז ו ה י ג ד ו ל ת ו — ע נ ו ת נ ו ת ו י ת ׳ ע ד
ש ד ר י מ ע ל ה ה ו ד ו ב ש ע ת מ ת ן ת ו ר ה :״ה׳ א ׳ מ ה א ד י ר ש מ ד ב כ ל ה א ר ץ ״
)שבת פט( .ו ר א ה ג ם בכוזרי א׳ ב ס ו ף פ ר ק ט ״וכן י צ ט י י ר ה א ו י ר ו כ ר ״ .
ה ג ד ר ה ז ו ״ ה ת ו ר ה נ א מ ר ה מ פ י ה׳ לאזגם—הבגתם ש ל ב ג י א ד ם ״ יקבל
כל מאמין ואמונתו לא תבוא במבחן הסתירה של הגדרת המהבר.
המהבר מ מ ש י ד :״לשון האדם שבתורה איננה מתאימה כלל לאדם אחד —
ק ל וחומר ש א י נ נ ה מ ת א י מ ה ל מ ש ה רבינו א ל א ז ו לשונם ש ל ב נ י א ד ם רבים…
והללו שונים ז ה מ ז ה בהשקפתם ,באמונתם…״ )עמ׳ .(3
נכון אמנם ,א י ן ז ו ל ש ו ן מ ש ה רבינו ,כ י א ם ה ת ו ר ה כ ו ל ה ד ב ר ה /ה ר י
שפה
1בסוף המאמר אמנם אומר המחבר :״שהתורה מדברת גם בלשון בני־אדם
זו מגלה את אחדות ה׳״ .אמנם הוא מגיע לזה בדרך די מסובכת ,כאילו לזה אנו
זקוקים לדרכי המחקר של חכמי האומות .הקורא עומד תחת הרושם של הנאמר כאן.
73
www.daat.ac.il
הרצוגמ כ ל ס פ ק — ל א נ א מ ר ה
מכללתל מ ע ל ה
טו( ,אבל
אתר)ב״ב
״הקב״ה אומר ומשה כותב״
דעת -
ת ו ר ה לאזנם—הבנתם ש ל ב נ י א ד ם השונים באמונתם ,כ י א ם עבור ה מ א ו ה ד י ם
ב א מ ו נ ה ב ת ו ר ה מ ן השמים ,ל מ ע ט א ת הכופרים באמונה ,א ש ר ל כ ן ה ב י נ ו א ת
א ש ר הבינו.
״ ח ל קיטוב ט ר א ג י בין האסכולות העוסקות בלימוד התורה .מ א ז ת ק ו פ ת
ר ש ״ י ו ש א ר הראשונים כ מ ע ט גשתכח העיסוק בפשוטו ש ל מקרא.״ ואילו ל ש ו ן
ה א ד ם ש ב ת ו ר ה נ מ ס ר ל ח כ מ י האומות .הללו ה ג י ע ו להשגים גדולים ה מ ר ש י מ י ם
כ ל מ ע י י ן ו ח ו ק ר ״ )שם(.
האם ר ו צ ה ה מ ח ב ר ל מ ע ט בערך מד .ש נ כ ת ב ב פ ש ו ט ו ש ל מ ק ר א א ח ר י ת ק ו פ ת
הראשונים ,ו ר ו צ ה ל ה ת ב ט ל ב פ נ י הכופרים ב ת ו ר ה מ ן השמים ? י ו ד ע מ ח ש ב ו ת
רק ה ו א ית׳ ,א ב ל ז ה פ ש ו ט ם ש ל ד ב ר י חמחבר .א י ד נוכל ל ה ב י ן א ת ה נ ״ ל מ פ י
ה ר ב ברויאר ,ה מ ז כ ה א ת הרבים בתרגום פ י ר ו ש ה ת ו ר ה ש ל ה ר ב ש ״ ר ה י ר ש
ז צ ״ ל ז א ד ז ה ת ו א ם ש ם ד ב ר י ר ש ר ״ ה ב״אגרות צ פ ו ן ״ :״כיהודים ג ק ר א ג ה
) א ת התורה( כ ס פ ר הגיתן לגו מ פ י הגבורה ,כ ד י ש מ ת ו כ ו גכיר א ת עצמגו ,א ת
מהותנו ,א ת ת פ ק י ד נ ו ע ל י א ד מ ו ת ״ )אגרת ב (.
ב ל י מ ו ד ה ת ו ר ה בדרד זו אין מ ק ו ם ל ב נ י אדם ה ש ו נ י ם ב ה ש ק פ ת ם ו ב א מ ו נ ת ם .
ו כ י נזקק לפירושיהם ש ל א ל ה א ש ר אינם מ א מ י נ י ם ב ת ו ר ה מ ן השמים ,ש ל
א ל ה א ש ר ל ה ם ת ו ר ת מ ש ה נ ו ש א למחקר ,כ מ ו לחבדיל ,ח ו ק י ח מ ו ר ב י א ו
אגדת גילגמיש?
ד ע ת ה ר ב ה י ר ש :״גקראגה ,א ב ל ל א ל ש ם מ ח ק ר ב ל ש ג י ו מ ח ק ר ע ת י ק ו ת
וכר .
גדול ה צ ע ר ש ה כ ו ת ב גתפם לטרמיגולוגיה ש ל ה ב ל ת י מאמיגים ,ע ד ש ה ו א
מ ג י ע ל״םגגוגו ש ל ׳ ע ו ר ך ״ .
ה ר ב ברויאר מ ב ס ס א ת ט ע נ ו ת י ו ע ל הסתירות ה ג מ צ א ו ת בתורה.
הבקי אף במקצת בתורה שבע״פ ובדרכי ה מ ח ש ב ה של הז״ל ו ש ל גדולי
המפרשים ,י ו ד ע א י ד ה ם מ י י ש ב י ם ס ת י ר ו ת הגראות בקוטביות א ש ר איגם נ י ת נ ו ת
לישוב .כ ד ו ג מ ה מ נ י ר ב ו ת :ה מ ע י י ן בעגין המרגלים בפרשיות ש ל ה ו ד ב ר י ם
ו מ ו צ א סתירות ,ה ו א יבוא ע ל סיפוקו בפירוש הרמב״ן ,ועי׳ גם ב ז ה א צ ל רדצ״ד,
באופן ע ק ר ו ג י ויקרא ע מ ׳ 3—2ובעגין המרגלים בפירושו לדברים.
,
,,
בזח א מ נ ם גםכים ע ם ח מ ח ב ר :ר ק מ י ש מ ר ג י ש בקיטוב חםתירה ,י ע מ ו ד
ע ל ע ו מ ק ה ת ש ו ב ה ה מ י י ש ב ת א ת הסתירה .ה מ ח ב ר מ ג י ע לסתירות ״ ה ב ל ת י
גיתגות ליישוב״ ש ל ש ת י הפרשיות ה ר א ש ו ג ו ת ש ל ה ת ו ר ה ב ס ד ר ה מ א ו ר ע ו ת
ו ב ש מ ו ת ה ק ד ו ש י ם ו מ ש מ ע ו ת ם ל מ ד ו ת ה׳ ,ו מ ס ב י ר א ת הצורך ב ש ת י ה פ ר ש י ו ת
ב נ י ג ד ן ,שכן ,א י א פ ש ר ל ד ב ר ע ל ש י ת ו ף ש ת י מ ד ו ת ס ו ת ר ו ת כ ל ע ו ד ל
ת ו א ר ו ה מ י ד ו ת ב ס ת י ר ת ן ״ )עמ׳ .(6
א
בדרך ז ו ה ו ל ד ח מ ח ב ר ג ם בעיונו ב ש ל ו ש חפרשיות ש ל ע ב ד עברי .א ח ר י
ה כ ר ת ה ס ת י ר ו ת שבין הפרשיות ,מ ג י ע י ם ל ש י ת ו ף ה מ ק ר א ו ת הסותרים ז ה א ת זה.
הוא מ מ ש י ך :״זה אפוא הגשקף למי שלומד פשוטו של מקרא — ע ל פ י הפשטות
ש ג ת ח ד ש ו ב י מ י נ ו ; ורק מ י ש מ ו כ ן להסתכן ,ע ש ו י גם ל ה י ו ת גשכר״) .עמ׳ .(13
״ ל ה ס ת כ ן ״ — ל ל כ ת ב ד ר כ י ה מ ח ק ר ש ל ח כ מ י תאומות.
74
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגגי ש ו א ל ב ת מ י ה ה :וכי לדרך זו — לראות א ת ה נ י ג ו ד ב כ ל חריפותו
ולפתרונו ד ו ק א מ ת ו ך ראייתו — אגו זקוקים למחקרים ש ל ח כ מ י ה א ו מ ו ת ? ?
והרי ל ת ו צ א ה ז ו א נ ו מגיעים בדרכם ש ל ח ז ״ ל ועל פיהם.
״ ל ש ע ב ר ל א היו מ ע ל י ם ע ל הדעת ,ש ה ת ו ר ה ש נ י ת נ ה מ ר ו ע ה אהד …ת א מ ר
דברים הסותרים זא״ז באמת …ואילו היום ,כ כ ל ש ה ס ת י ר ו ת גדולות ו ב ל ת י
גיתגות לישוב — כ ן גדול העושר העולה מביניהן״ .״הסתירות גדולות ו ב ל ת י
גיתגות לישוב״ — זאת היא תיזה קבועה מראש ע ״ י המכחישים ת ו ר ה אשר
א צ ל ם י ס ו ד ה :ח ״ א מ ו ג ה ״ בכסירח .אבל מ ה למחבר ,ה מ א מ י ן ב ת ו ר ה מ ן השמים,
בדוד זו.,
ש מ ע ת י פ ע ם מ מ ד ע ן גוצרי מ א מ י ן :ה ד ו ג מ ו ת — העקרוגות ש ל ה מ ד ע —
קשות מ ד ו ג מ ו ת האמונה.
לעושר גדול לאין־שיעור הגיעו וגגיע ב ס ״ ד א ם גלד ב ד ר ד ה מ ק ו ב ל ת
מ ס י ג י ש ל ש ג י כ ת ו ב י ם המכחישים ז ה א ת זה ,ובתוכם ס ת י ר ו ת קטביות.
בדעתו ,ש כ ד א י ל ה ס ת כ ן ל מ ע ן הסיכויים ,מ ס ת מ ר ה מ ח ב ר גם ע ל דברים
מ ת י ר ת ו ר ת הסוד .ה ת נ א י ם א ש ר קבעו ח ז ״ ל ל ל י מ ו ד ח ל ק ז ה ש ל התורה ,איגם
קיימים אצלי ,ואיגגי פ ו ג ע בקוראי ״המעין״ ,אם אומר ,ש א צ ל רובם ה מ כ ר י ע
אינם קיימים .ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן בנוגע ל ס ת ר י ה ת ו ר ה ב ס ו ף ה ה ק ד מ ה ל ת ו ר ה —
גם היום שרירים וקיימים.
ל ד ב ר י ה ר ב קוק ז צ ״ ל המובאים בסוף המאמר ,י ש ל ח ע י ר :ל א מ ת ק ב ל
ע ל ה ד ע ת ש ה ם מכווגים ל כ ל קורא א ם ה ו א מבוסם ב י ד י ע ת ה ת ו ר ה א ם לא,
אם ח ו א מ ו ש ר ש ב מ ע ש י ם וביראת ח ט א א ו לא.
ה מ ח ב ר ב ד ע ה ש ל מ ע ן הסיכוי — ה ״ ע ו ש ר ״ ב פ ג י ה לדרכי ה מ ח ק ר ש ל ח כ מ י
ה א ו מ ו ת — כ ד א י להסתכן — .ע ל מ י ו ע ל מ ה מ ס ת מ ר ה מ ח ב ר ?
י א מ ר ו :ב ג ר מ נ י ה ה ל כ ו יראים ושלמים לאוניברסיטה ,לכאורה סיכנו א ת
עצמם .א מ ת ה י א ש ח ל ק גיכר ,ל א כולם ,גכגםו ב ש ל ו ם ו י צ א ו בשלום .מ ת ו כ ם
קמו אישים ש ח י ו פ א ר יחדות גרמגיה ,א ש ר ק ד ש ו ש ם שמים .לכולגו ידועים
האישים א ש ר ה ג י ע ו א ר צ ה ועמדו לגם.
ב ע ל ־ כ ר ח י — ב ח ר י ג ה מ ע ט מ ן ה נ ו ש א — אגי מ ש י ב :ל פ י ה ת נ א י ם
הקיימים בארץ ,הלימוד באוניברסיטה מ ס כ ן ב ה ר ב ה יותר מבגרמגיח ,מ ת ו ר
כ מ ה סיבות .א ח ת ה ס י ב ו ת :ה נ כ נ ס בזמנו לאוניברסיטה ה ס ת מ ר ע ל ה ד ו ג מ ה ש ל
גדולים ,א ש ר גם ה ם ה ל כ ו ב ד ר ד זו .ה ו א ידע ,ש ה מ נ ה י ג י ם — ג ד ו ל י ה ר ב נ י ם —
מ ס כ י מ י ם אתו ,ה ו א נ ה נ ה מ ן ה מ ש ע ן ה מ ו ס ר י ש ל ח כ מ י ה ת ו ר ה ו מ צ א חברים
מ ו ש ר ש י ם באמונתם .בארץ — א י נ נ י מ ג ל ח ס ו ד — א י ן רוח ח כ מ י ם נ ו ח ה מ ן
ה ה ל י כ ה לאוניברסיטה ) ל א כ א ן ה מ ק ו ם ל ד ב ר ע ל נימוקיהם ו ל א כ א ן ח מ ק ו ם
ל ד ב ר ע ל ב ע י ת הצורר בכוחות אקדמיים חרדיים ב כ מ ה מקצועות( .לכן ,ר ו ב
הסטודנטים ש ו מ ר י מ צ ו ו ת ת ל ו ש י ם מ ע ו ל ם התורה ,ח ס ר להם ה מ ש ע ן ה מ ו ס ר י
ו ג ם ח ב ר ת ה ס ט ו ד נ ט י ם איננד ,מ ח ו ס נ ת ע ד ד ע ו ת ש ל מ ר צ י ם כופרים ו ג ג ד
ה ח ב ר ה החילונית.
מ א מ ר ה ר ב ברויאר אינו מ כ ו ו ן ד ו ק א לסטודנטים ,א ב ל ה ו א פ ו נ ה ג ם אליהם.
75
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח מ ח ב ר מ מ ל ת לצעירים ,וסטודנטים בתוכם ,ל פ נ ו ת ל א ח ד ה מ ק צ ו ע ו ת המסוכנים
ביותר.
ל פ י מ ש מ ע ו ת ו ק ו ר א ה ר ב ברויאר ב מ א מ ת ז ה לכל צעיר ,א ם קרא ושנה,
אם לא ,א ם ש י מ ש כל־צרכו ,א ם לא .ו מ י עבור ה פ נ י ה בכיוון ז ה ש י מ ש כל־
צ ר כ ו ? ה ו א ק ו ר א א פ ו א :ת פ נ ו ל מ ח ק ר י ח כ מ י האומות ,או ח כ מ י ישראל שלמדו
מ ח כ מ י האומות הכופרים ב ת ו ר ה מ ן השמים ,לספריהם ,להרצאותיהם ,ת ם ת כ נ ו
אמנם ,אבל הסיכון כ ד א י ל מ ע ן הסיכוי ו מ י י ו ד ע א ם מ ע ו ט י ידיעות ידלגו אפילו
ע ל ראשוני ה מ פ ר ש י ם ו י פ נ ו ישירות ל״חכמים״ חנ״ל .אם כוונת ה מ ח ב ר רק
ל ת ל מ ד י חכמים ,בגי ת ו ר ה ש ס פ ג ו מ ש ד שנים רבות תורת ו י ר א ת שמים ,אז
ה י ה מ ן ה ר א ו י ל ה ד ג י ש זאת.
ה ס כ נ ה ב ר ו ר ה :ההולך בדרך זו ח ״ ו יציץ ויפגע ,או י ק צ ץ בגטיעות .הוא
י פ ג ע ויפגם באמוגתו ,א ו יהיה כ ו פ ר לגמרי.
א ם ח ר ב ברויאר ב ע צ מ ו גשען ע ל ידיעות מ ק י פ ו ת ו ח ו ש ב להיות ב ט ו ח
ששרשיו במעשים ויראת ח ט א מ ר ו ב י ם מ ע נ פ י ו ב ח כ מ ה — כולל ה מ ח ק ר בדרד
הכופרים ב ת ו ר ה מ ן השמים ,מ י יערב ל ו ל ג ב י קוראיו ,א ש ר כ א מ ו ר — ק ר א ו
ושגו ,או לא ,ש מ ש ו כל־צרכם ,א ו ל א ? ו כ מ ה מ ה ם מ ו ש ר ש י ם ב מ ע ש י ם ו י ר א ת
ח ט א ? י ר א ־ ח ט א ל א יפגר• בכיוון ז ה !
כ ב ר ה ז כ ר ת י א ת זכות ה מ ח ב ר בתרגום פ ר ו ש ה ת ו ר ה ש ל ר ש ר ״ ח ועוד.
עשרות שגים כ ב ר ה ו א ע מ ל והשיג בגוםח ה מ ק ר א ע פ ״ י המסורה .גדול ה צ ע ר
ע ל מ א מ ת זה .ואף אם כווגתו רצויה ,פ ש ו ט ו איגו רצוי.
ד״ר מאיר קובר
ב״ה
הופיע
ש ד ת רבבות אפרים
אורח חיים חלק שני
תשובות ומשא ומתן של הלכה כמאות שאלות וחקירות
כשולחן ערוד ,אורח חיים
מ א ת
הרב אפו״ם גדינבלט
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב אלעזר בדיזל
על מאמר ״ריקודים והלכות צניעות״
ראיתי ב״המעין״ כרך יח ,גליונות א—ב בירור בעגין ״ ר ק ו ד י ם ו ה ל כ ו ת
צ נ י ע ו ת ״ מ ה ר ב ש ל מ ה חיים אבינר שליט״א .ה נ ה מ ה ט ו ב ו מ ה נ ע י ם בירור
דבריו ,מסודרים על ה צ ד ה כ י ט ו ב — ל מ ע ל ה בירור ה ה ל כ ה ב א ו ת י ו ת ג ד ו ל ו ת
ו ל מ ט ה המקורות .כ ן ד ר כ ה ש ל ת ו ר ה וכך גהגו ה ר ב ה מ ר ב ו ת י ג ו ה ר א ש ו נ י ם
וחאחרוגים .ו ל פ ע ל א ט ב א אמריגן יישר כוחו וחילו .ה ר ב א ב י ג ר ש ל י ט ״ א ג ם
ד ק ד ק בלשון ה ה ל כ ה ש ב ר א ש חדף ולפעמים כ ת ב ״ א ס ו ר ״ ו ל פ ע מ י ם כ ת ב ״ י ש
למגוע״,
ו ה ג ה הערות א ח ד ו ת לחזק א ת דבריו.
מ ה ש כ ת ב ה ר ב אביגר ״וגם ה ר כ ב ת ח ח ת ן ע ל ה כ ת פ י ם י ש למגוע׳׳ )גליון
ט ב ת ת ש ל ״ ה ,ע מ ׳ (63ו כ ת ב ע ל ז ה מ ק ו ר ו ת בהלכה — ,י ש ל י להוסיף ו ל ו מ ר
ש י ש ל מ ג ו ע ז ה גם מ ט ע ם ח ש ש ש ל םכגת גפשות ,כ י ל פ ע מ י ם חבחור ש ל ו ק ח
א ת ח ח ת ן ע ל כ ת פ י ו מ ר ג י ש חולשה ,אבל מ ת ב י י ש להורידו ת י כ ף ,ומי י ו ד ע
ה ת ו צ א ו ת מזה .בזמן האחרון ה ת ח י ל ו בדבר ע ו ד יותר ג ר ו ע ש ל ו ק ח י ם ג ם א ת
המחותנים ע ל הכתפים ,ו מ ד ח י א ל ד ח י הולכים ש ל א מ ס פ י ק ש מ ר כ י ב י ם א ח ד
א ל א א ף מרכיבים ש נ י ם ע ל כתיפיו ש ל בחור אחד ,א ש ר ב ו ד א י י ש ב ז ה ח ש ש
ס כ נ ה )ולפעמים רואים ש ה ח ת ן נבהל מ כ ל ה מ ש ח ק הזה( .א י ל ז א ת כ ל מ י
ש י ש ב ד ו למגוע ה ר כ ב ת ה ח ת ן ע ל ה כ ת ף ת ב ו א עליו ברכה ,כ י ג ם ה מ ק ו ר ו ת
ש ה ב י א ה ר ב אביגר מ ס פ י ק י ם למגוע ד ב ר זח.
,
ע ו ד כ ת ב ה ר ב אביגר )שם( ״אסור לאגשים ל ה ס ת כ ל בגשים ש ר ו ק ד ו ת ו ל כ ן
אסור לגשים ל ה צ י ג רקודים ב פ ג י אגשים״ ו ה ב י א ל ז ה מ ר א י מקומות ,ע י ״ ש .
ויש להוסיף כ י כ ל א י ש ה מ ס ת כ ל ב ז ה נ ק ר א רשע ,ואפילו רק ע ו ב ר במקום
כזה ,א ם אינו מ ו כ ר ח לעבור ש ם או ש י ש לו ד ר ך אחרת ,ו כ מ ו ש א מ ר ו ע ל ז ה
בגמרא ב ב א ב ת ר א נו ,א ״ א י ד א י כ א ד ר כ א א ח ר י נ א ר ש ע ה ו א ״ ו מ ד ו ב ר ש ם
ב ה ס ת כ ל ו ת אגשים בגשים ה ע ו מ ד ו ת ע ל ה כ ב י ס ה ח מ ו כ ר ח ו ת ל ג ל ו ת רגליהן
)רשב״ם שם( ו כ ל ש כ ן ב ה ס ת כ ל ו ת ברקודים ש ל גשים .ו כ מ ו ב ן א י ן ל ד מ ו ת ז ה
ע ם ר ק י ד ת מ צ ו ת ב ש מ ח ת ח ת ן וכלה ,כ י א י ן ז ה ״ ר ק ו ד ע ם ה כ ל ה ״ א ל א
״רוקדים ל פ ג י ה כ ל ה ״ ו ב י ד י ה ם מ ט פ ח ת ו ה כ ל ה רק ג ו ג ע ת ב מ ט פ ח ת — ,א ב ל
ח ל י ל ה לגו ,ש ו מ ר י ת ו ר ה ומצות ,ל ה ס ת כ ל ב ר ק י ד ת הכלה ,ה ס מלהזכיר.
ה ר ב אביגר כ ת ב )שם ע מ ׳ (54״ברקודים מעורבים ישגם כ מ ה איסורים
(1נ ג י ע ה ב י ד )איסור ל א תקרבו( .איםור ז ה ל ש י ט ת ה ר מ ב ״ ם מ ן ה ת ו ר ה ״
ובמקורות ש ם ד ן בדין ״יהרג ואל יעבור״ .ו ר א י ת י בגליון ת מ ו ז )עמ׳ (86
ש ו א ל ה ר ב י ה ו ד ה ה נ ק י ן ו כ ו ת ב ״ א י ג י י ו ד ע מגין לכותבים כן ,כ י ה ר מ ב ״ ם
בפירוש ה מ ש נ י ו ת ל מ ס כ ת םגחדרין פ ר ק ז׳ ובספר ה מ צ ו ו ת ל ״ ת ש ג ״ ג ו ב מ נ י ן
ה מ צ ו ו ת ש ב ה ת ח ל ת ס פ ר ה מ ד ע ובהלכות איסורי ב י א ה פ ר ק כ ״ א ה ל כ ה א׳ ל א
הזכיר גגיעה ב י ד א ל א ח י ב ו ק ונישוק״ .א ך י ש מ ק ו ר ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם כ מ ו
www.daat.ac.il
77
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש כ ת ב ה ר ב אבינר .ב ה ל כ ו ת איסורי ביאה ,ש ם ה ל כ ה ב מ ו ב א ״ואסור ל א ד ם
לקרוץ ב ד י ו וברגליו וכר״ .ה נ ה ה ר מ ב ״ ם הזכיר ״קריצת יד ורגל״ וברור כ י
בריקוד ב ו ד א י י ש ב ו ק ר י צ ת י ד ורגל ] א ב ל ע ל איסור זה כ ת ב ה ר מ ב ״ ם שם
ש מ כ י ן מ כ ת מ ר ד ו ת ו מ כ א ן ש ז ה איסור דרבנן ,ר א ה ש ם ב מ ״ מ — ה ע ר ת העורר .1
ו ב ד ב ר י ר ב י נ ו י ה ו נ ת ן אייבשיץ בם׳ יערות ד ב ש ח ״ א ד ף כ ״ ז קורא ח י ב ו ק ידיפ.
ו מ ש מ ע מ ד ב ר ו ש א ח י ז ת יד ב י ד דרר ח י ב ה נ ק ר א חיבוק .ובספר ה מ צ ו ת הזכיר
ה ר מ ב ״ ם רק ה י ב ו ק ונשיקה ,א ב ל כ ת ב ש ם ״וכבר בארנו וכו׳ ובחבורנו הגדול״,
כ ו ו נ ת ו ל ר ב ו ת ר מ י ז ה ו ק פ י צ ה וכן מ פ ו ר ש ש ם בדברי הרמב״ן ,עי״ש.
מ ר ן ה ב י ת יוסף ע ל ה ט ו ר א ב ה ״ ע סי׳ כ ״ א הזכיר דברי ה ר מ ב ״ ם ש א ס ו ר
לקרוץ ב ד י ו וברגליו ,ו י ד ו ע ש י ט ת ה ב י ת י ו ס ף ביו״ד סי׳ ק צ ״ ה כ י ל ד ב ר י
ה ר מ ב ״ ם אפילו ג ג י ע ה ב י ד לצורר ר פ ו א ה ואפילו ב ח ו ל ה ש י ש ב ו ם כ ג ה אסור.
ג ם כ ת ב ש א ס ו ר ל מ ש ש בדופק אפילו כוונתו רק לרפואה .וברור כ י מ י ש ו ש
ה ד ו פ ק ה ו א רק גגיעה ב ד .אבל על ד ב ר י ח ב י ת יוסף י ש חולקים ואומרים
כ י ה ר מ ב ״ ם לא א ס ר בגגיעה ש ה ו א לצורף ר פ ו א ה וכבר האריכו הפוסקים בזה.
אבל ז ה ברור ו פ ש ו ט כשגאחזין ד ב ד לצורר רקוד שזהו גקרא כ ו ו ג ת ו
ל ה ת ע ג ג בזה ,ב ו ד א י גקרא אביזרייהו ד ג ״ ע שדיגו יהרג ואל יעבור .וראד,
ביערות ד ב ש הג״ל ש כ ו ת ב ש ם כ י כל ה מ פ ק פ ק בדין ז ה הריהו וכו׳.
ז ה כ ת ב ת י להראות כ י ד ב ר י ה ר ב אביגר ה ם בירור ה ל כ ה ו ל א ח ו מ ר א א ו
ד ר ד תםידות .והשם ה ט ו ב י ע ר ה עליגו ר ו ח ט ה ר ה ממרום ויגאלגו ג א ו ל ה
ש ל מ ה בב״א.
אלעזר בדיזל
יו״ר ועד משמרת הצגיעוח
ירושלים
קורא נכבד
נא הקל עלינו א ת העבודה
ובהופעה הסדירה.
הרבה
בהוצאת
״המעין״
נא תשלח לנו בהקדם דמי המנוי לשנת תשל״ט,
מעובת המעין
רח׳ צפניה ,26ירושלים
אפשר
78
ע ו ד ל ה ש י ג כ ל הגליונות מ ת ש כ ״ ו ואילר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב שלמה פרידמן ז״ל*
המשפט במחשבתו של ר' יצחק בדויאר
.1ניכור פוליטי ומשפטי
א ת י צ ח ק ברויאר לאורך כ ל י מ י חייו ה ט ר ד ה ה ה ת ב ו נ נ ו ת ב ת ו ל ד ו ת ה א נ ו ש ו ת
ובדרכה ר ב ת הפורעניות ,יהיה מ ה ש י ה י ה ה מ ש ט ר ה א ח ר א י ע ל ג ו ר ל ן ש ל
המדינות השונות ,ה ר י ידוע לכול ש ה ן ה ו ל כ ו ת והורגות ז ו א ת ז ו כ מ ג ה ג ן ש ל
היות טורפות.
ההתפתחות
ה ט כ נ י ת ש ל ב נ י אנוש ,ב ה ש פ ע ת מ ה ש נ ק ר א במילים פ ש ו ט ו ת
ה ק ד מ ה ,א י נ ה מ ב י א ה לכלל ה ת ק ד מ ו ת ב מ צ ב ק ו נ פ ל י ק ט זה .א י ן כ ל ס פ ק ,איפוא,
שמקור הזעזועים ה מ ז ע ז ע י ם א ת כדור הארץ ,י ש ל ה פ ש ב פ ג ם י ס ו ד י ה מ ע ר ע ר
א ת כיגוגם ש ל החיים החברתיים .מ ה שמכגים ב ש ם ה ר ב ר ב ג י צ ד ק איגו
אלא
א י ־ צ ד ק ו ה מ ש פ ט ה ו א לא־משםט .האדם שצריך ה י ה ל ה ג ן עליו ,ה ו פ ך לקורבן,
בשיתופו
מ ר צ ו ן א ו מ ח ו ס ר מודעות ,ברוב המקרים.
א ם כ ן י ש ל ג ל ו ת ר א ש י ת ־ כ ל א ת העקרוגות ע ל י ה ם גיתן לכוגן מ ש פ ט צדק,
ורצוי ל נ ת ח א ת ה ס י ב ו ת ש ה ב י א ו א ת ה א נ ו ש ו ת ל ד י כ ש ל ו ג ו ת י ה ע ד ע צ ם ימיגו.
ברויאר צ י מ צ ם א ת תחום הסתכלותו לעולמנו חאירופי.
ד ב ר י ב י ק ו ר ת ע ל י ס ו ד ו ת החברה ,א ל י ה א נ ו שייכים ,מ פ ו ז ר י ם ב כ ל כ ת ב י
ברויאר ,אולם ב מ ב ו א ליצירתו ה מ ו ש ל מ ת ביותר ,ה י א ה מ ס ה מכע ובריאה ,נ ר א י ם
ה ם קולעים ל מ ט ר ת ם ב ד ר ד המובהקת.
הפסוק ה ת נ כ י ,בו פ ת ח ה מ ח ב ר א ת מאמרו ,ב ו ל ט •ורב מ ש מ ע י .ה ת ר ג ו ם
— א ב ק ש ס ל י ח ה ע ל ה ת ל ה ב ו ת י — ג א ו נ י ה ו א ,ה מ ד ו ב ר ב ס פ ר ד ב ר י ם ד ,כ ה :
״ כ י ת ו ל י ד בנים ו ב נ י בנים וגושגתם ב ^ ר ץ ו ה ש ח ת ם ו ע ש י ת ם פ ס ל ת מ ו ג ת כל״.
בתבונה ובהתאם לפשט תורגם הביטוי העברי ״ונושנתם״ לביטוי לועזי
ש מ ש מ ע ו ת ו ״ותהיו ל ב ו ר ג ג י ם ״ ; ו ל מ ו ש ג ז ה ש ל בורגגי ת ו א ם ה כ י ג ו י ה ג ר מ ג י
״פלישתי״.
הרב שלמה ) (Charlesפרידמן ז״ל )תרפ״ט—תש״ל( הוסמך לרבנות בבית־מדרש לרבנים
בפאריס ,בו בזמן השתלם בלימודי משפטים באוניברסיטת סורבון וקבל את התוארים
ב.א ומ.א .במדעי היהדות באוניברסיטת שטראםבורג ,שם התחיל עבודת דוקטור בהדרכתו
של פרופסור אנדרה נהר .הוא כיהן כרב בקהילת דיג׳ון ואחר כך בקהילת בישהיים
במחוז אלזאם ובאותו הזמן ניהל את התלמוד־תורה של קהילת שטראסבורג .לאחר
מלחמת ששת הימים עלה לארץ ישראל עם אשתו וחמשת בניו ושימש מרכז חינוכי
בכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים .מאמרו החשוב על משנתו הפילוםופית־משפטית
של הר״ר יצחק ברויאר ז״ל )קטע מן עבודת־דוקטור הבלתי־גמורה שלו( נדפס בצרפתית
בכתב־העת Revue des Etudes Juivesכרך ,(1972) 131עמ׳ .159—127
תירגמה:
www.daat.ac.il
יהודית קאופמן.
79
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ מ ה פ ע מ י ם ה צ ה י ר ברויאר ע ל היותו היורש ה ר ו ח נ י ה א מ י ת י ש ל ס ב ו מ צ ד
אמו ,ה ר ב ש מ ש ו ן רפאל הירש ,כ מ ו ב ן יורש ה נ ו ט ה ב מ י ד ת ־ מ ה ל ר ד י ק א ל י ז צ י ה .
ש ת י מ ל ח מ ו ת ח ו צ צ ו ת ביניהם ,ו כ ן ה ת פ ר צ ו י ו ת מ ה פ כ נ י ו ת ש ה ש פ י ע ו ע מ ו ק ו ת ע ל
ח י י ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת באירופה .והנה ,מ ה מוזר ,בפירושו ע ל א ו ת ו פ ס ו ק מ ד ג י ש
ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש ש ה מ י ל ה ״ ו נ ו ש נ ת ם ״ ה י א הצורה ה ס ב י ל ה ש ל ה פ ו ע ל ״ י ש ן ״ .
ה ס כ נ ה ה א ו ר ב ת ל א נ ו ש ו ת ה י א כ י תירדם ו ל א תיזכור ל ש ם מ ה ח י א ק י י מ ת ,
ו ת ס ת פ ק ב ק י ו מ ה .ו ה ר י ז ה מ א פ י י ן חיים בורגניים.
1
ב ת ר ב ו ת ה מ ע ר ב י ת ש ל ג ו י ש ל ה ט י ל א ת ה א ש מ ה ע ל רומא .מ ש פ ט ה ש ע ל י ו
ח ש ב ו ת ק ו פ ה כ ה א ר ו כ ה ש א י ן ד ו מ ה לו ,ה ש ח י ת א ת מ ע ר כ ת החוקים ש י כ ל
ש א ר העמים ,כ י
למעשה אין בו אלא
החברה
מ ז י מ ה גגד
והאדם
לטובת
אוליגרכיה ל ל א גבולות זמן.
״אד
זאת
לשעבד א ת האדם ובו בזמן לשמור לו א ת החירות?״ ה ר י
הבעיה ,ל ל א פיתרון כנראה ,ש ה ע ס י ק ה א ת הרוח ה פ ו ל י ט י ת ש ל רומא.
אותה
ב מ ע ש ה ל ה ט י ם :יצירת
פתרו
הבורגני החופשי.
ל פ נ י ש נ נ ת ח א ת ב י צ ו ע ה פ ע ו ל ה ע ל ״ פ י תיאוריו ש ל ברויאר ,ר צ ו י ל צ י י ן
ע ד כ מ ה ה ש פ י ע ה ע ל ה מ ח ב ר ש ל ג ו ק ר י א ת ו ב ס פ ר י הגל ,א ם מ ב ח י נ ת ב י ק ו ר ת
ה ח ב ר ה ו א ם מ ב ח י נ ת ה ק ו נ צ פ צ י ה ש ל ו ע ל ה ע ם והמדינה .״ ה מ ד י נ ה ה י א ה ע ו ר מ ה ״ ,
א ו ת ה ס י ס מ ה ה ג ל י א נ י ת היתד .לחוויה ק ש ה עבור ברויאר ,ואילו ה י א מ ס כ מ ת א ת
הפילוסופיה ה פ ו ל י ט י ת ש ל ר ו מ א ־ .
רעיון ה מ ד י נ ה מ ו פ י ע ל ר א ש ו נ ה ב ע ת סיפור מ ג ד ל בבל .צ א צ א י נ ו ח ,ש ה ם
עדיין גתוגים בהלם ה ת ו צ א ו ת ההרסניות ש ל המבול ,מ ת א ר י ם ל ע צ מ ם ש ה ק מ ת
מדינה ,כביטוי ה ר צ ו ן ה ג ל ו ב א ל י ש ל כ ל הבריות ושלילת ה ר י ב ו נ ו ת ה א ל ו ק י ת
ת ב י א א ו ת ם לביטתון גדול י ו ת ר .א י ן ז ה ע ו ל ה ע ל ד ע ת ם ש ה מ פ ל צ ת ,ש •
ע צ מ ם עוררו ,ת ט ר ו ף אותם ,ד ו ג מ ת ש ו ל י י ת הקוסם .מ ו ש ג ז ה ש ל ריבוגות ל א ו מ י ת
ט ר ם פ ר ח ו כ ב ר ה ו א מ ח ס ל כ ל רצון ו כ ל ד ח ף אינדיבידואליים ב ט ע נ ה ה מ ט ע ה
ש ה ו א ב א ל ה ג ן ע ל י ה ם ב פ נ י עצמם .ו ה מ ש פ ט ה ר ו מ א י יספק מ א ו ח ר ה ר כ ה
׳
3
ד >
׳
1" sonde״Dasein dient nicht mehr
).עמי Kampf urn Gott 232
״ההוויה אינה משרתת אף דבר ואף איש ,אלא הכול וכולם משרתים את ההוויה״,
t
c
u
d
o
r
t
n
I
2
e
t
i
l
p
o
p
y
j . H
in
( E
׳
emeed2Paris*Riviere
,,המדינה היא העורמה המצליחה ,על־אף שהיא משאירה את בני־האדם חופשיים ,להתגשס
Nohl
X
הוצאת
ב י א ש י ת
י
א
X
ד
:
1
ה ב ה
נ ב נ ה
5
בו
ע י ר
2
(
י מ ג ד ל
ו ר א ש ו
.
בשמיס״
^
"׳ ' "
3בראשית רבה ,ל״ח על
— ״אמרו א׳ לאלף ותרנ״ו שנה הרקיע מתמוטט .אלא בואו ונעשה סמוכות…
לא כל הימנו לבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים .נעשה ע״ז בראשו וניתן
חרב בידה ותהי נראת כאילו עושה עמו מלחמה״.
א מ ד ן
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את
המשך
ההחרמה
יותר א ת היסודות המשפטיים והחוקתיים המאפשרים
וחדי־הומניזציה ש ל האדם ע ד עצם היום הזה.
הרומאים ש ה ש ת מ ש ו בכשרון בערכים מדומים ,העניקו מ ע מ ד ש ל א י ש י ו ת
מ ש פ ט י ת למדינה .מ ע ת ה היא ורק היא מ ס ו ג ל ת ליצור היסטוריה .י ו ז מ ו ת י ה
ו פ ע ו ל ת ה ה ן באופן ב ל ע ד י אורגות א ת הערב של ההיסטוריה ,ו ב א ו ת ה מ ד ד .
ת ו פ ח ת יכולתו ה מ ש פ ט י ת ש ל האדם .עלייתה ש ל ה מ ד י נ ה לדרגת א י ש י ו ת מ ש פ ט י ת
פ ו ת ח ת בתהליך הפירוד בין ה מ ד י נ ה והאדם הפרטי .והפיצול ש ל ה מ ש פ ט ל מ ש פ ט
ציבורי ו מ ש פ ט פ ר ט י יביא א ת התהליך לסופו המושלם .בתור א י ש י ו ת מ ש פ ט י ת
ת ק ב ל ה מ ד י נ ה א ת הזכות הבלעדית על הפעולה ההיסטורית .לאדם ,כ א י ש י ו ת פרטית,
ת י ש א ר האפשרות ,ו ל א — השאיפה ,לנחל א ת א ר ב ע ח א מ ו ת ש ל אחוזתו שלו,
ד ו ג מ ת ״ ח ח פ ר פ ר ת הדואגת ב ק נ א ה לתל־החפרפרת שלה״ .ה ו א מ ת ע ק ש ל ק ב ו ע
גבולות כ ד י להגן עליהם בפגי פלישות השכן .אין לו א ל א רצון א ח ד :לחיות
בשלווה אגוכית א ת חייו הפרוזאיים למדי .מ ו ש ג הזכות לבעלות כ מ ע ט מ ו ח ל ט ת ,
ב א ש ר ה ו א מ ה ו ו ה ע ד ע צ ם ימיגו חוט ה ש ד ר ה ש ל ה ה ב ר ה הבורגגית ,גבט ופרח
ע ל ת ל ־ ח פ ר פ ר ו ת כזה ,וחפרפרת אמיתית ל א היתד .מ ס ו ג ל ת בכל מ צ ב ש ה ו א
ל ה ע ל ו ת רעיון ט ו ב יותר.
בעוד ש ה א ד ם ש ו מ ר על אחוזתו הפרטית ב ש ב ע עיגים ,ו מ ש ל ה א ת ע צ מ ו
בתקוות־שווא לחירות ,נ ה נ י ת ה מ ד י נ ה מ ח ו פ ש פ ע ו ל ה ל ה ב י ע א ת ת א ו ו ת ה
לשלטון .ה י א ת ל ך בדרכי האלוקים ו ת ת ב ע להיות ת כ ל י ת לעצמה ,ו ה א ד ם
המגורש מ ן ההיסטוריה ,י ש ת ד ל כ כ ל ש י ש ת ד ל ל ה צ ט מ ק ב ת ל ־ ה ח פ ר ם ר ת שלו,
א ח ר י שגיתק א ת כל קשרי הסולידאריות המקשרים א ו ת ו בדרך כ ל ש ה י לדורות
העבר ,ההווה והעתיד ,ייכנע כ נ י ע ה הכרחית לשרירותה ויהפוך ל צ ע צ ו ע ב ד י
ה מ י פ ל צ ת .ביד אומן פ י צ ל ה מ ש פ ט ה ר ו מ א י א ת העולם םצלים ,ו ה ה ג י מ ו נ י ה
מ ש ת ל ט ת עליו ע ל ־ פ י העיקרון ש ל ״ ה פ ר ד ו מ ש ו ל ״ .
4
5
אולם א ו ת ה מ ד י נ ה הכול־יכולה ,ב מ צ י א ו ת מ ה י ? אישיות מ ש פ ט י ת ש א י נ נ ה
ח ו ש ב ת ו א י נ נ ה רואה ,ש א י נ ה י ו ד ע ת ש מ ח ה ו א י נ ה י ו ד ע ת קינה .ה י א ס ו ב ל ת
ממחסור ח מ ו ר ב כ מ ה מ ד ו ת המאפיינות בדרר כלל א ת אישיות בן־חאדם .פ ש ו ט ו
כמשמעו ,ה מ ד י נ ה כאילו א י נ נ ה קיימת .ה י א יצור פיקטיבי ,דמיוני .ב נ י ־ א נ ו ש
)עמ׳ (37״בעולם הקדמון
בני־האדם״ .וכן אצל הגל
נעלם מתודעת האזרח״.
בעיניו של הגל כחירות
בתור פעולה שלא היתד.
4כאשר הוא מפרש את מחשבתו של הגל כותב Hyppolite
הופיע פתאום האימפריאליזם ואתו התרכזות בתוך עצמם של
)הוצאת Nohlעמ׳ (223״דימוי המדינה ,כתוצר פעולתו,
^ Hyppoliteמבאר )עמ׳ :(38״לכן נעלם מה שהוחזק
ובמקומה התפתח האינטרס המוגבל של הפרט אל עצמו,
יותר חופשית ,בהיותה סופית ונתקלת מכל צד בגבולותיה״.
Hyppolite 5כותב; ״ב־פינומינולוגיה יחזור הגל על אותו חוק רומאי התופס את
מקומם של החיים האתיים במדינה .חוק זה אינדיבידואלי במהותו ) (…מכירים למעשה
בקיום הפרט ,אך מה שמכירים בו הוא הדמות המופשטת ,מסכת האדם החי והקונקרטי,
ולא נשאר אלא אטומיזס חברתי״.
www.daat.ac.il
81
הרצוגב ל ת י מ ו ח ש י ת מ ו ל המלוכה
מכללתא ו ת ו ה
דעתב -א ת מ צ י
אתר ל ה צ י
לא המציאו אותו א ל א כדי
האלוקית .ואילו זו ה כ י ר ה ל כ ל ה פ ח ו ת בכבודו ש ל האדם .ו ז ה ברצותו להתרומם,
ל ת ה ו ם ה ת ג ל ג ל .ה ו א ר צ ה ל ע ל ו ת בדרגה ,ויצר ב מ ו ד י ו א ת השפלתו .פיצול
ה מ ש פ ט ל מ ש פ ט צ י ב ו ר י ו מ ש פ ט פ ר ט י יגרר בהכרה א ת התהליך .ה מ ש פ ט הציבורי
ב ת ח י ל ה י ב ק ש א ת ה ש ל י ט ה ע ל ה א ד ם הפרטי ,ו מ א ח ר ש מ ט ר ה זו ת ו ש ג במהרה,
ת כ ר י ז ה מ ד י נ ה ע ל ע צ מ ה כמקור י ח ד למשפט ,ה י א ת ח ב ל ב ע צ ם חרעיון של
ה מ ש פ ט ש ה ת י י צ ג ע ד כ ה כ פ ר י יצירתו ש ל מ ו ח ל ט א מ י ת י ו ל א ש ל מ ו ח ל ט
מדומה .ע ב ו ר הבורגגי הופך ה מ ש פ ט ל ב ב ו א ה ד ב ב ו א ה ש ל מ ו ש ג ה ת ו ע ל ת .בעיניו
ש ל ה פ ו ל י ט י ק א י ה מ ק צ ו ע י ה מ ש פ ט ה ו א ב י ט ו י רצונו לשלטון .ה מ ת מ י ה איפוא
ש ק ש ה ל ה פ ר י ד ב י ן ההיסטוריה האוגיברםאלית ובין ת ו ל ד ו ת ה מ ד י ג ו ת ז א ו ליתר
דיוק ,ב י נ ה לבין ת ו ל ד ו ת א ל ה חאגשים ה מ ת ח ב א י ם מ א ח ו ר י פ ר ג ו ד ה מ ד י נ ה ?
ה י ו זמגים בהם ה מ ש פ ט פ ת ח א ת הדרך ה י ש י ר ה א ל האלוקים .א ך ז ה אלפיים
ש ג ה •ואולי אפילו יותר ,פרוש ביגו לבין יצירתו מ ס ך ש ל א גיתן ל פ ל ח אותו.
לאלוקים נ ש א ר ת יכולת א ח ת ויחידה ,ו ה י א להעניש .ה ק א פ י ט א ל י ז ם א ף ה ו
ל א ח ח מ י ץ א ת ה ה ז ד מ נ ו ת ל ה ע נ י ק ל ע צ מ ו אישיות מ ש פ ט י ת ל ש ם ה ש ג ת ב י ט ח ו ן
עצמי ,בכוונה ל ה ב י א א ת רעיון ה ת ו ע ל ת ל מ ע מ ד ש ל ת כ ל י ת לעצמה .ה מ ד י נ ה
האימפריאליסטית ו ה ה ב ר ה ה ק א פ י ט א ל י ס ט י ת קרובות זו לזו ,כ י ש ת י ה ן מ ב ו ס ס ו ת
ע ל אינסטינקטים אכםיםטנציאליים ח ס ר י מ ע ו ף המוסווים למצוות עילאיות.
הבורגני ה א ל מ ו נ י ה א מ י ן שדרך ה ק א פ י ט א ל י ז ם יגיע להיסטוריות ו ל א ה צ ל י ח
א ל א להוליד פילוסופיה ש ל ח פ ר פ ר ת ה מ ת י י מ ר ת באוגיברםאליות.
א
הקיום ב י ח ד ש ל ש א י פ ה לשלטון מ צ ד ה מ ד י נ ה ו ש א י פ ה ל ת ו ע ל ת מ צ ד
הקאפיטאליזם י ו צ ר ת ע ר ו ב ת ־ ג פ ץ ש ר ק ה מ ל ח מ ה ע ל ו ל ה לספוג אותה .מ ש פ ט
ה מ ש ו ע ב ד בגוף ו נ פ ש למדינה ,ה מ צ ו מ צ ם ל מ ו ש ג ש ל ת ו ע ל ת ו ת ו לא ,איגו מ ס ו ג ל
לחתייצג כמחסום ב פ נ י הידרדרות .ולכן מ א ז ש ח ר ת ו ל ד ו ת ה א נ ו ש ו ת ו ע ד ע צ ם
היום ה ז ה פורץ ק ו נ פ ל י ק ט א ח ד א ח ר י השני .והבורגני ,ב א ש ר לו ,מ ת נ ה ג כ א י ל ו
אינו י ו ד ע ש מ פ נ י ש ש י ח ק ברצינות א ת מ ש ח ק הקאפיטאליזם ,והשלים ,מ ת ו ך
ת פ י ס ת עולם בורגנית ,ע ם ה מ ש ט ר האימפריאליסטי ,ובירך א ת הפירוד ב י ן
מ ש פ ט צ י ב ו ר י ל מ ש פ ט פרטי ,ו ה ס ת ג ר בעולם ח ם וגעים ש ל חיים צ ר י ־ א ו פ ק
ה ו א ב ג ד באגושות ,ו א ש מ ת ו ב ה ש ת ל ש ל ו ת ן ש ל ה מ ל ח מ ו ת ב ו ל ט ת למדי .ה ד ד -
ד ר ו ת זו ש ל ת ו ל ד ו ת האנושות ,ש א ח ד ממקורותיד .ב פ ו ל ח ן ה מ ש פ ט ה ר ו מ א י
קיבלה אימות דראמתי מהתפטרותה ש ל הכנםיה הקאתולית מכל אחריות למתרחש
בעולם הזה .ה ק ל ל ה ט ב ו ע ה בעולם הזה .ל כ ן כ ל ניסיון להצילו סופו ב כ י ש ל ו ן
איפםו־פקטו .שירוץ א י פ ו א ל כ י ש ל ו ן ! וויתור ז ה ע ל ה ת ע ר ב ו ת בהיסטוריה ז ר
— ה א ם י ש צורך ל ה ד ג י ש א ת ז א ת ? — א ת ת ה ל י ך ביסוס מ ע ר כ ת ה כ ו ח ו ת
ש י מ ע כ ו א ת האנושות.
ז
בפרק ק צ ר בספרו מ ו ר י ה )עמ׳ (38—37מ צ ב י ע ברויאר ע ל הייאוש ה ה י ס ט ו ר י
כ ס י ב ת ה ת ע ו ר ר ו ת הנצרות .ש ל ט ו נ ה הכול־יכול ו ח מ נ צ ח ש ל ר ו מ א ז ע ז ע א ת
האלילים ו ה ד ת ו ת הלאומיים ש ל ימי־קדם ,בדם ו ב כ י ה ו ט ל ע ו ל ה כ ו ב ש ע ל ל
האוכלוסין ש מ ס ב י ב ל א ג ם התיכון .נ נ ק ט ו פ ע ו ל ו ת ד י כ ו י אכזריות .ה נ צ ר ו ת
כ
82
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לקחה מ ן ה י ה ד ו ת א ת המושג ש ל א־ ל מ ל א רחמים ,א ש ר ברא א ת ה ע ו ל ם ו א ת
האדם ,א ש ר ה ש ג ה ת ו העליונה אחראית בעיקר לגורלו ש ל ה ס ר ט בעולם הבא.
משוכגעת ש ח ע ו ל ם ח ג י ע לאחרית ימיו ,היא ח ש ב ח ש מ י ו ת ר לחכיר ב מ צ י א ו ת ם
של העמים ולדאוג מ ב ח י נ ה עקרוגית לפוליטיקה .היא ה ת נ ה ג ה כ א י ל ו ח ג י ע ח
ההיסטוריה לקצה .ה י א כפרה בא־ל ש ל ההיסטוריה היהודית ,ו ח ת י י צ ג ה ב מ ח ש ב ה
ת ח ל ה כגיםיון להפסיק א ת התפתחות ההיסטוריה ,ולהפוד א ת ת ו ל ד ו ת ה א נ ו ש ו ת
להיסטוריה סגורה .״הבו לקיסר א ת אשר לקיסר ,ולאלוקים א ת א ש ר לאלוקים״.
מימרה ז ו ה ס ו ת ר ת מ ע י ק ר ה א ת רוח היהודות ,מ א ח ר ו ה כ נ י ס ה כסילות מ ס ו כ נ ת
לתודעת האדם ,ה פ כ ה לסיסמת הנצרות .ה י א ג ר מ ה ל מ ר ץ מ ח ו ד ש ש ל א י נ ד י ב י
דואליזם ה מ ס ת י ר ב ק ר ב ו זרעי הרם מרובים .א ש מ ת ה ש ל ה נ צ ת ת ב ת ר ה כ י ה י א
שמנעד .לחלוטין מ ן חאדם למצוא סימן כלשחו ש ל ח מ ו ח ל ט ב מ מ ל כ ת אנוש.
וממלכה זו מ ו פ י ע ה בעינינו כמציאות אובייקטיבית ב ע ו ד ש ה י א מסווה ב פ נ י
האדם א ת מ ק ו ר ע ר כ ה הסובייקטיבי מ י ס ו ד ו .
6
ה ר י ש ל ם ו מ ו ש ל ם הפירוד בין השמים והארץ ,בין ה א ־ ל והאדם ,ב י ן ה מ ו ס ר
והחוק .ה א ח ד ו ת נ ש ב ר ה בתוד ת ו כ ה ש ל הבריאה ,ב ת ו ד ת ו כ ה ש ל ההברה,
בתור ת ו כ ו ש ל הפרט !.א ו ת ו ש ב ר יביא אסון ע ל העולם בהתפתחותו .א ם ל א נ צ ל י ח
ליצור א ח ד ו ת זו מחדש ,לא תבוא ה ג א ו ל ה !
.2המהפכה הקנטית
ב מ ה ל ד ה ד ו ת ת ו ב ה ת מ ד ה ש י מ ש ה מ ש פ ט איגטרםים ,ו ל ע ת י ם קרובות,
אינטרסים ש ל ה פ ר ט המוסווים כאיגטרםים לאומיים .פםוידו־םופיות ז ו ש ל
ה מ ש פ ט ה ב י א ה ל ת נ ו ד ו ת מרחיקות ג ם ב ח ל ל ו ג ם בזמן ,ו א ף ה ט פ ה מ מ נ ו מ ה
ש ה י ה צ ד ד ל ה י ו ת א ח ת ה ת כ ו נ ו ת העיקריות שלו ,ו ה י א ס מ כ ו ת ל ל א עירעור.
אולם כ ל ע ו ד ש ה מ ש פ ט ל א ייכנס לקאטיגוריה ש ל ה מ ד ע י ם ש א י נ ם מ ו ת נ י ם ל א
ב ח ל ל ו ל א בזמן ,צפויות לו מ ח א ו ת מ כ ל הסוגים .ה ו א ל א יצליח ו ל א י ד ע אד
לחוכיח א ת צ ד ק ת ו מ ו ל זעמם הטהור ש ל האגרכיםטים ,א י ד ל ה ע מ י ד מ ח ס ו ם
אד ל ה ר ג י ע
ב פ נ י ' ה ח י ש ו ב י ם ה מ ת ו ח כ מ י ם ש ל ר ו ד פ י -ב צ ע מ כ ל המיגים,
ה ת ל ה ב ו ת ם ה ב ל ת י ש פ ו י ה ש ל הבורת גפשות ה ש ו פ ע ו ת רגשים ע י ל א י י ם וכוונות
טובות .ע ד כ מ ה מסוכן מ ר א ה ז ה ל מ ד י נ ה ש ע ת י ד ה ת ל ו י ביציבות ה מ ו ס ד ו ת ; ע ד
כ מ ה מ ד כ א ה ו א לפרט ש ה צ ל ח ת ו חאישית ובטחונו קשורים ק ש ר כ ה ה ד ו ק
ב כ ב ו ד ש ה י ה ר ו צ ה לגהוג כמשפט ,ה י ו ת וחושבים ש ת פ ק ד ו ש ל ה מ ש פ ט ה ו א
בדעתו זו על הנצרות הולך ברויאר בעקבות המחשבה ההגליאנית .השווה Hyppolite
)עמ׳ :(59״הגל כותב :׳ישו מתתר על גאולת עמו בתור עם .הוא מבין שאלוקים
מתגלה אן־ ורק לפרט ,והוא עוזב את גורל אמו׳ ,ובזה דווקא הוא מפגין את רוח
הנצרות* שתהםיד בזמנה לגורלה של הנצרות ,כלומר ניתוק הרוח הנוצרית מן המדינה.
׳מלכות שמים אינה בעולם הזה׳ .ניתוק זה יחתים את רושמו העמוק בעולם המודרני
ויבדיל אותו מן העולם הקדמון״.
www.daat.ac.il
83
אתר דעת -מכללת הרצוג
לנהל א ת האדם!
ל ד ע ת ו ש ל ברויאר י ש ל ה ע מ י ד א ת ה מ ש פ ט בביקורת הקאגטית ,כ ד י ל מ צ ו א
ת ר ו פ ה ל מ צ ב מ ע צ י ב זה .א ת ה פ ת י ח ה לכיוון ז ה ש ל מחקרים נ ו ש א י פ ר י י ש
לזקוף לזכותו ה ב ל ע ד י ת ש ל רודולף ש ט מ ל ר .ע ל מ ה מ ס ת מ כ י ם ל ט ע ו ן
שייעודו ש ל ה מ ש פ ט ן ה ו א לשרת א ך ורק א ת צ ר כ י העולם ה ז ה הזמניים כ א ש ר
נורמות האתיקה ,ו א ף א ל ו ש ל האסתיטיקה ,א ל ־ ז מ נ י ו ת ה ן ? והרי ק י י מ ת א מ ת
מ ש פ ט י ת ,כ מ ו ש ק י י מ ת א מ ת הגיונית ו א מ ת אסתיטית .אך מכיוון ש א מ ת ז ו
ח י י ב ת להכריז ע ל תקפותה ,ויותר מ ז ה אפילו ,ע ל הכרחיותה האוגיברםאלית ,א י ן
ח י א יכולח לחיות גםיוגית .כ י ברור ש א י ן בכוחם ש ל עצמים ה מ ו ש ת ת י ם ע ל
חנםיון לחתיימר בערך אוניברסאלי .י ש איפוא לכונן אותר .א מ ת מ ש פ ט י ת ע ל
בסים ש א י ן לערערו ,ו ה ם הפוםטולאטים ש ל ה ת ב ו נ ה ה מ ע ש י ת ״ .ל כ ן מ ס ו ג ל
ה מ ש פ ט ,המוחזק כנורמח חברתית ,לערוד ח ק י ק ה ד י י ק נ י ת ש ל כ ל ת ב י ע ו ת
ה א ד ם מרעהו ,ת ב י ע ו ת המבוססות ע ל צווי המוסר .ל א פ ח ו ת מ ז ח ו ל א יותר .ה ו א
ת נ א י ה כ ר ח י לקיום מ ש פ ט צדק ,ז א ת אומרת ח ו ק ע ל פ י משפט .א ם ה ו א ע ו ב ר
ע ל גבולות אלו ,ה ו א הולך ל ת ע ו ת בתחום השרירותי והופך לחוק ב ל ת י ־ ה ו ק י .
1
ת ו כ ן חחוק ש י מ ש ז מ ן ר ב מ ד י ג ש ק ב י ד י א ל ה שרצו להגן ע ל ת א ו ו ת
טבעיות ,וחחוק ח פ ר כביכול לכוח חחילוגי ש ל חטבע .כ ד י לשמור ע ל ע ו צ מ ת ו
ו ה ד ר ו ל א היססו כ מ ה אנשים להכניס לתוכו שיקולים ומושגים השייכים ל מ ד ע י
ה ט ב ע .ו כ ד פ ת ח ו במחזור־קםמים .שיקולים אלה ,הזדים לחלוטין ל ח ו ק ,
גורמים לניצולים חוזרים המצדיקים א ף ח ם ס ט י י ת נ ו ס פ ת ש ל החוק .מ ע י נ י י ן
לעיגיין הופך ה ח ו ק לקאריקאטורה ואין ס י ב ה ש ה י א ת פ ס י ק בהעוויותיה .כ ד י
לשים ק ץ לםקאנדל זח חייבים אנחגו לסלק א ת החוק מ ת ע י ו ת הגסיון ו ל ב ס ס
אותו ע ל רעיון ה צ ד ק ה ט ב ו ע ב ת ב ו נ ה ה מ ע ש י ת .
3
א ף כ י ה ו א גיסה ל ה ת ק ד ם מ ע ב ר למםקגותיו ש ל קגט ,וגם ל א ל ו ש ל
שטמלר ,ת מ י ד ה ב י ע ברויאר ה ע ר צ ה ע מ ו ק ה ואימון מ ל א ב ש י ט ת ה ח כ ם
מקגיגםברג .ה ו א ר א ה ב ו ש ל י ה אלוקים ש ת פ ק ד ו להכניס ס ד ר לתור מ ה ש ב ה
אחוזת הזייה .באוטוביוגרפיה ש ל ו ה ו א כ ת ב :
״ברוד ה ׳ ש י צ ר א ת ק ג ט בחוכמתו .כ ל יהודי אמיתי ,ה מ ע י ק ברציגות ו ב ת ו ם
ל ב בביקורת ה ת כ ו נ ה ה מ ע ש י ת חייב ל ו מ ר :א מ ן .״ ו ל א תתורו א ח ר י ל ב ב כ ם
,תיאוריטיקון של המשפט ,בן האסקולה הניאויקנטית
(
1
של מרבורג .ברויאר הקדיש לו מאמר 3־Kantstudien
2קנט כותב :״כל כללי המשפט הם א־פריורי באשר הם צווי התבונה׳ dictamina
."rationisראה Doctrine du Droitלפי ,La pensee, Georges Vlachos
) de Kant, Paris, 1962עמ׳ .(275
3ראה < Die Welt als Schoepfung und Naturעמ׳ .(93בדויאר מתקיף את הפילוסוסיו
התועלתיות האנגלו־םכםיות ,ובמיוחד האידמוניזם החברתי של Stuam Bentham
Millשהעריכו מעש לא בשל מניעיו אלא בשל תוצאותיו ,כלומר ההצלחה או הכישלון
ת
ברדיפה אחדי האושר.
84
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואחרי עיניכם״ )במדבר טו ,לט( או בתרגום ללשונו של קנט :״אל תטו אחרי
נתוני ניסיונכם הפנימי והחיצוני ,פן תכפרו בי״ .כל התיאוריה של קנט על
האפרצפיה היא הפירוש הנאמן ביותר למצווה זו של התורה״ .
ביודעין איפוא פונה ברויאר אל קנט בכוונה לחשוף תשתית יציבה להשקפתו
על המשפט בכלל והמשפט היהודי בפרט.
1
.3ממלכת התכליות
״קנט מכנה בשם ממלכת התכליות את הסדר האוטונומי של בני־האדם
בעלי־תבונח .ממלכת חתכליות קיימת בתחום טראנםצנדנטאלי במקביל לממלכת
הטבע אשר בתחום התופעות ,והיא כפופה לשלטון המשפט המוסרי ,שהוא
משפט הגיוני״ .
ברויאר מסתמר על עקרונות יסוד אלו בפילוסופיה של קנט ,ומנסה לחוכיח
כי המשפט ,חחייב להיות טראנסצנדנטאלי מטבעו ,אין מקורו בציבור האנושי
האמפירי .אין המשפט בא להיצמד לעם חקיים כבר בשל גורמים אחרים .המשפט
הוא הטעם המכונן למעשה את החברות .הביטוי של ה״צריד־להיות״ ־(Sein
) soiienהוא המוליד את החברה ,תכונח זו של המשפט ,הנחשב ככל־יכול,
מבליטה אחד האספקטים המרשימים של השקפתו המשפטית של ברויאר.
בספרו Der Rechtsbegriff auf Grund der Stammlerschen
Sozialphilosophieהוא כותב )בעמ׳ :(61
״אין זה גכוז להגיד שהתבונה הופכת למעשית רק לשם קביעת הנורמה
של החיים האינדיבידואליים .המשפט המוסרי איגו חי בשביל עצמו בתודעה
המוסרית האינדיבידואלית .להפר ,הוא מקשר בין כל היצורים בעלי התבונה.
הוא תובע מן הפרט שפעולתו תהיה טובה לעצמה ,וגם שהזולת יתנהג כלפיו
בצדק .וכאשר אדם בעל תבונה מגסה לשפוט אם אכן תואמות יוזמות רעהו את
הקריטריונים של הצדק ,הוא מביע את הערכותיו במשפט א־פריורי מסוג
סינתיטי .אין משפט זה פחות א־פריורי מזה שקובע שפעולה שהוא בעצמו ביצע
טובה היא או רעה• אר יש בו אופי חברתי מובהק נוסף .כי המעשה אינו מוסרי
מפני שהוא פרי חרצון הטהור ,אלא אם כן הוא יכול להיות התגשמות של רצון
טהור בהתנהגות המוחשית של הפרט .כדי להעריך את צידקו או אי־צידקו של
מעשה כלשהו יש להגיה קיום מערכת ערכים המופיעה בצורה של צו היטירונומי־
א־פריורי המקשר זה לזה את הפועל ואת הסובל .כד שהיצור בעל התבונה
נראה א־פריורי כיצור חברתי״.
ואף יותר מזה .המשפט המוסרי הניח ביסודו את האופי חחברתי של האדם
בעל התבונה .הוא דורש ממנו שיתגחג בחופשיות ,דבר שמשמעותו במסורת
1
ראה "Isaac Breuer
למי .625
1עמ׳ J. Vialatoux. Morale de Kant Paris, P.U-F. 48
www.daat.ac.il
85
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקנטית כדלקמן :״יש לתת לעיקרון של לגיטימיות אוניברסאלית להדריד את
האדם ,ולפעול כד שנרצה שכל אדם יתנהג לפי הכלל המעשי )המאקםימה(
המכוון אותה פעולה׳ /המשפט המוסרי מחייב איפוא לרצות בפעולה שכולם
צריכים לבצע .הוא מאחד את האנשים לקהילה המקבלת על עצמה את מרותו
של כלל בעל ערד אוניברסאלי שאינו מנהל אך ורק את חייהם הפרטיים אלא
גם את יהםיהם ההדדיים .ואין זה מוגזם להגיד שעצם פעולת האינטגראציה
של האדם לתוד הקהילה חזאת ,שבח כולם פועלים בדיוק כמו שהוא עצמו
רוצה לפעול ,היא הקובעת בשבילו את עיקרון ההתנהגות האיתית .בסופו של
דבר מסיק ברויאר את המסקנות המובנות מאליהן ,והן שהאיתיקה ההכרתית
קודמת לאיתיקה אינדיבידואלית .וזה אחד הנושאים העיקריים חחוזרים
ונישנים במהשבתו של ברויאר ובפולמוםו.
.4המושג הטראנסצדנטאלי של החיים החברתיים
נדמה לנו שברויאר מתרחק במידת־מד .מקנט ושטמלר בזה שהוא מייחם
אופי חברתי לחלוטין לביטויי החיים המוסריים .לדעתו מחזיקים אנחנו מעשה
כטוב אם נוכחנו לדעת שהוא באמת יעיל מבחינח חברתית .במידה והמטרד,
אליה אנו מתקרבים ראויה להפוך לרצון כללי ,היא מוסרית .הכול תלוי איפוא
ביכולתי או אי־יכולתי להביא את מטרתי לדרגת שאיפה קולקטיבית .רצוני
לפעול בדרד המוסרית הופך אותי ליצור חברתי ,לחלק בלתי גפרד מאותה
חברה ,״מגלה אותי כמחוקק של ממלכת התכליות האידיאלית ,שאת מ מ ת ה
אני כופה על אישיותי המתלבטת בין היצרים״.
לאחד את כל היצורים בעלי התבונה לישות שבה מתנהגים לפי כמה
עקרונות ,נראה כהכרח בלתי־נמנע והנה מצטיירים היקפיו של המושג
הטראנםצנדנטאלי של החיים החברתיים ,המאחדים בקרבם את בני האדם במידה
והם חייבים לפעול לפי כללים המנהלים את היחסים החברתיים .האיתיקה היא
הקובעת את היי חחברה.
לא כן דעתו של שטמלר .להפך ,על פי דעותיו ,מכוון המשפט לבידוד.
במקום לאחד אנשים הוא מפריד ביניהם .שטמלר ראה כהכרחי להבליט את
ההבדל המהותי אשר בין מעשר .מוסרי ומעשר .משפטי .זח לדבריו נובע ממושג
של רצון מאחד ) ,(verbindendes Wolienבו בזמן שהמעשה המוסרי מתייחם
לרצון גפרד ) (Getrenntes wolienהמעודד הסתגרות .בשטח זה עומד שטמלר
— כד נראה לגו — מאהורי קו החזית של המורה הזקן קגט .ידוע לנו
שהשקפותיו הפוליטיות המוסריות של קנט הביאו אותו לקבוע מעבר
לאוטונומיה האינדיבידואלית קיום של סדר משפטי שאינו מקיף רק את הפרם,
אלא את המין האנושי כולו .המין האנושי מוחזק גלובאלית ״כסובייקט
1
1ראה בקנט ה ט ל ו ם ה נ צ ח י :״הזכויות הטבועות מלידה ובאופן הכרחי באנושות לעולס
תקפות ,מאושרות ואף מורמות על־ידי עיקרון היחסים המשפטיים של האדם עצמו
עם עולם נעלה ,בו מרגיש האדם בעצמו כאזרח של עולם מעבר למוחשי׳ על־םמך אותס
86
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
;
הקולקטיבי של כל התכליות ,בכוח ובפועל ,שהגשמתן בעולם הזה הוא יעודד.
של התבונה״ ,כתוצאה מזה אין להימנע ממידת־מה של סוציאליזציה של האדם,
אם המשפט רוצה להשפיע על המציאות ולחיחשב כמעשי .המדינה וחוקותיה,
המינהל וכלליו ישחקו תפקד ראשי בפילוסופיה של קנט למען קדוש ״המין
האנושי״.
ברויאר מרחיק לכת .הוא מעניק לכל אומה ואומה ייעוד מיוחד בסימפוניה
האנושית האוגיברםאלית .כך הוא משלם את חוב גאמגותו גם למחשבד .היהודית
האותגטית )יהודה הלוי ,חמחר״ל( וגם לפילוסופיה הרומגטית הגרמנית של
המאה התשע־עשרה )פיכטה והגל(.
״חאדם איגו יצור חברתי מפגי שמוטלים עליו הוקים שגקבעו בדרר
האמפירית .קיום משפט מוסרי טראנסצנדגטאלי מחייב אותו לקבל על עצמו
את הכללים .ומכיוון שהתחייבות זו טבועה בעצם אישיותו ,וכפויה עליו כצו
קאטיגורי ,האדם יצור חברתי הוא .הכרחי איפוא שידע שעליו ועל אתיו למלא
הובר .משותפת .ותודעה משותפת זו היא המייסדת את ההיים החברתיים.
במקביל לממלכת הטבע ,שאת תופעותיו בכל שיטחי חייגו אגו מבחיגים
בדרר האמפירית ,קיימת ממלכת־ התכליות המכילה בקירבה את כל השטחים
מגקודת ראות טראנטצנדנטאלית ,אך היא מתעגייגת במיוחד בחיים חחברתיים.
ברור שלא כל איש ישתתף בכיגון אותה ממלכה ,רק אלה יצליחו המתנהגים
כבעלי תבונה ושוברים את אזיקי הדטרמיגיזם אשר בטבע .הם אלה המפלסים
בגבורה דרך לעיקרון חדש של סיבתיות ,זה של החירות ,בכך שהם רוצים
שפעולתם החופשית תהפוך לנורמה להתנהגות אוגיברםאלית ,וגם פועלים כדי
שהיא באמת תצליח בזה .שאיפה זו דווקא ,ששטמלר לא רצה להכיר לה
טיב הברתי ,מגלה את המושג האפריורי של חיי חברה ,באשר הם ביטוי
להכרח הגיוני״ .
בשלב זה של שיקוליו מתרגם ברויאר ללשון קגטית רעיון יסוד של
המחשבה היהודית :״לתקן עולם במלכות שדי״ .אין זה מספיק להסכים עם
הדעה שממלכת התכליות מקבילה לעולם הטבע :בכוח גוכחים לדעת שהם
סותרים אחד את השני לחלוטין .הגה התהום העמוק הקיים מימי בראשית,
המשםע את העולם כולו ,שבו השלום )השלם ,המושלם( נאבק עם הפיצול ,כדי
להפוד ולעכל אותו .חטבע אינו יודע טוב ורע .בו פורח כל דבר חחפץ בקיום
2
3
עקרונות״ .וב־א!ידיאה :״הכשרונות הטבעיים המיועדים לשימוש התבונה חייבים להתפתח
באדם )כיצור בעל תבונה יחידי עלי אדמות( ,לא בתור פרט אלא אך ורק בתור המין
האנושי כולו״.
2ראה Rechtsbegriffעמ׳ .65
3ראה קנט ) Anthropologische Reflexionenמם׳ ,1396עמ׳ ,608לפי Vlachos
j
עמ׳ : (248״האדם מגיע באמת לייעודו הטבעי המלא ,כלומר להתפתחות כשרונותיו
על־ידי הלחץ הציבורי …הרי זה ייעודה של האנושות …לא בתור אדם פרטי אלא בתור
כוליות …מלכות ה׳ עלי אדמות ,כלומר הייעוד העילאי של האדם …שליטת אלוקים בנו״.
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
של סתם .אין בו כל אפליית מוסרית וההפך יפה לממלכת התכליות ,כי האדם
נתון בו דווקא בשל המשפט המוסרי עצמו ,אם המשפט דורש בכל תוקף
שהפעולה תצמח מרצון טהור ,משוחרר מכל דאגה להישגים ,הוא בכל זאת
תובע יעילות כלשהי בגלל אותם חחוקים המנהלים את הסדר הסיבתי של
החירות .יש לשלוט על הטבע כדי שיפנה מקום לסדר שבו יכול רק הטוב
לפרוח ויצומצם הרע .באופן מעשי אין זה אלא לייסד את ממלכת התכליות,
כלומר סדר חתירות בעולם חדטרמיניזם של חטבע .לייעוד זח יש אופי חברתי.
הוא מוטל על האדם מפני שהוא יצור חברתי .המשפט המוסרי הטבוע מלידה
בכל יצור אגושי מגלה לו בהכרח השתייכותו שלו ושל הזולת לממלכת התכליות.
הוא מציין קיומה של חברה ומשפיע על האדם כקאטאליזאטור האמיתי של
אופיו החברתי .ודווקא מפגי שהוא א־פריורי יצור חברתי הופך אירגון קהילות
אגושיות בקרב העולם האמפירי לחובה מוסרית.
]המשך יבוא[
המשתתפים מליון זה:
זאב ויטמן ,אלון שבות
אהרן נויבירט ,רח׳ צפניה ,34ירושלים
יונח עמנואל ,רח׳ צפניה 26ירושלים
הרב יעקב הכהן אבידור ,רח׳ פינםקר ,22ירושלים
פרופ׳ יהודה לוי ,רח׳ בית וגן ,46ירושלים
שמואל כ״ץ ,מושב גיר גלים
ד״ר מאיר קובר ,רח׳ אמרי בינה ,14ירושלים
הרב אלעזר בדיזל ,רח׳ אור החיים ,13ירושלים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
i
i
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יונה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
דפוס ״בהר״ך ,רה׳ סלונים 13ירושלים