חוברת א

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך י"ט, גיליון א', 1979 · כרך יח, תשל"ח

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪1‬‬

‫צ ‪1‬־‬

‫ע ת מ ו צ א * ‪**r* h& * ! I K‬‬
‫‪ t‬קין ״ פ ד י י ע ד‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1*T14r* • V ^ J I O‬־‪ j‬י ע ‪ 1‬ד א ל‬
‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ב ת ו כ ן ‪:‬‬

‫י‬

‫ע״י חיים תשס״ט‬

‫מ א ה ש נ ה ל פ ט י ר ת ה ר ב יצחלן ד כ ה ל ו י ג מ כ ד ג ר זצי׳ל‬
‫ט ״ ז ת ש ר י תרלי׳ט—תשלי׳ט‪.‬‬
‫תולדותיו ‪ /‬ה ר ב מ ש ה א ר י ה ב מ ב ר ג ר ז ״ ל‬
‫יובל ה ע ש ר י ם ו ח מ ש לרבנות בוירצבורג‬
‫‪. .‬‬
‫ע ל ה ת נ ג ד ו ת ה ר ב ב מ ב ר ג ר לאתרוגים מורכבים ‪.‬‬
‫הידושי תורה )מכתב יד(‬

‫‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪24‬‬

‫ת ש ו ב ת הר׳׳מ ק ר ג ו י א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ב ע נ י ן ה צ י צ ה ב מ ז ו ז ה ‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫התורה ושאר החכמות בהגות מהר״ל מפראג ‪/‬‬
‫ה ר ב י ע ק ב אבידור‬
‫ע ל ד ר ד ה ל י מ ו ד ‪ /‬פרופ׳ י ה ו ד ה ל ו י‬
‫ה ל כ ו ת והליכות ב ט י ו ל )המשך( ‪ /‬ש מ ו א ל כ ״ ץ ‪.‬‬

‫‪37‬‬
‫‪44‬‬
‫‪54‬‬

‫תגובות‬
‫ל י מ ו ד פ ש ו ט ו ש ל ‪$‬קרא — סכנות וסיכויים ‪/‬‬
‫ד ״ ר מאיר קובר‬
‫ריקודים ו ה ל כ ו ת צ נ י ע ו ת ‪ /‬ה ר ב א ל ע ז ר ב ד י ז ל ‪.‬‬

‫ה מ ש פ ט ב מ ת ש ב ת ו ש ל ר ׳ י צ ה ק ברויאר ‪/‬‬
‫ה ר ב שלמה פרידמן ז ״ ל‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪7 3‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫‪7 9‬‬

‫» ״ ד ירושלים תשרי תשלי׳מ • כיד יט‪ ,‬גליזו ‪ • #‬וזטחיי —‪ 15.‬ל״י‬
‫מנוי שנתי‪ :‬בישראל —‪ 50.‬ל׳׳י‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בחןץ לאךץ _‬

‫כתובת המערכת‪ :‬רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‪ ,‬טל‪288883 .‬‬

‫&‬

‫‪$‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫עם פטירת הרב שלמה יוסף זוין זצ״ל בכ״א אדר א׳ תשל״ח נאבד לעם ישראל‬
‫אהד מגדולי תלמידי תכמים שבדורנו אשר עשה רבות למען הפצת תודה בישראל‬
‫ואף התווה לזה דרכים תדשות‪ .‬בקיבוץ נדתי ישראל והקמת מדיגה יהודית בארץ‬
‫ישראל ראה הרב זוין זצ״ל מתנת איל המאפשרת הגברת המאמצים ללמד תורה‬
‫לישראל‪ .‬בארץ ישראל הגיע הרב זוין להשגים מרשימים בהעמקת ידיעה יסודית בתורה‪.‬‬
‫בצעירותו ‪ -‬ברוסיה הצארית ‪ -‬ראה הרב זוין את המצב העגום של היהדות‬
‫הנאמנה וקרא לאיתור כל הכותות ולתיזוק כתבי עת תורניים‪ .‬בשנת תר״ע ‪ -‬כמעט‬
‫לפני שבעים שנה ‪ -‬כתב קריאה גרגשת ‪,‬עלבונה של תורה״ בכתב העת התורני‬
‫״יגדיל תורה״ )שנה שניה‪ ,‬קונטרס ב‪ ,‬עמי ‪ (24-22‬וקונן‪:‬‬
‫‪…‬מרכזים להשכלה כללית‪ ,‬שמהם תצא ‪,‬״תורה״ הולכים ומיסדים בכל עיר‬
‫ועיר ועיירה ועיירה‪ ,‬גמגזיות ופרו־גימנזיות ובת״ס עירוניים ובת״ס למסתר‬
‫ובת״ס ריאליים וכוי וכוי קיימים ועומדים ומתכלכלים בזכותם של היהודים‬
‫אבות־ התלמידים‪ .‬אצל שערי כל מיני מוסדות ההשכלה עומדים היהודים דתופים‬
‫ומבוהלים ומטורפים ומתכים בכליון עינים ‪,‬לגזר דינם״ של בניהם העומדים‬
‫להתקבל‪ .‬ומרכזי התורה ן הישיבות והקבוצים ובתי ת״ ת וכוי ‪ -‬הוק ‪ 1‬מוטב‬
‫שלא נקבילם כל עיקר לעומת מצבם של מוסדות ה״השכלה״‪ .‬יותר מדאי‬
‫כואב הלב לראות את ‪ ,‬מ ה שבין בני לבן תמי״‪ …‬ובת קול יוצאת מהר תורב‬
‫ומכרזת ואומרת‪ :‬אוי להם לבריות מעלבונה של תורה! אפילו כתורמוס הזה‬
‫לא עשאוני בני‪1‬‬
‫הרב זוין המשיך ותבע עלבונה של תורה משרידי נאמני התורה אשר בזלזולם‬
‫כלפי העושים וטורתים למען תיזוק התורה‪ ,‬מתזקים את כותות ההרס‪ .‬וכך כתב שם‪:‬‬

‫לקראת השנה התדשה אנו מבקשים את קוראינו למלא את תלוש ההזמנה בדף זה‬
‫ולשלות לנו בהקדם;‬
‫דמי מנוי לשנה )‪ 4‬גליונות( —‪ 50.‬ל״י‪ .‬בתוץ לארץ‬

‫‪$ 8.-‬‬

‫לכבוד‬
‫מערכת המעין‬
‫רתוב צפניה ‪26‬‬
‫ירושלים‬
‫הריני תותם בזה על מנוי שנתי ל‪,‬המעין״ ומצרף בזה דמי מנוי‪.‬‬
‫השם‬

‫‪- – – – – – -‬‬

‫הכתובת‬
‫)תתימה(‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪1‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ואילו הארגון התורני ‪.‬יגדיל תורה״ המופיע זה זמן לא רב‪ ,‬אשר גדולי‬
‫וגאוני הדור לוקתים בו תבל ומשתתפים בו בעבודתם התורנית ‪ -‬הארגון‬
‫התורני הזה‪ ,‬במטותא‪ ,‬כמה הותמיס יש לו ז ‪,‬״אפילו כתורמוס הזה שאוכלים‬
‫אותו בקנוח סעודה לא עשאוני בגי״ ‪… 1‬תתמו‪ ,‬איפוא‪ ,‬על הארגון התורני‬
‫‪.‬יגדיל תורה״‪ .‬תנו כבוד לאכסניה של תורה נ‬
‫הופעתם של כתבי עת תורניים שוגים בימינו מהוה סימן להתרתבותה של‬
‫היהדות הנאמנה‪. .‬המעין״ משתדל להרתיב את קשת הנושאים וכמובן גם תותר‬
‫להרחיב את שורות הקוראים‪ .‬ישנו סימן מעודד לגידול מהותי של ציבור הקוראים‪:‬‬
‫ההכנסות ממגויים ומכירות גליונות בודדים עלו השנה ליותר מעשרים אלף לירות‪,‬‬
‫עליה של תמישים אתת מאשתקד‪ .‬אך לעומת זה‪ ,‬הוצאות ההדפסה‪ ,‬הנייר והמשלות‬
‫עלו עליה עוד יותר גדולה עד שההכנסות הנ״ל מכסות רק שליש התקציב ‪ t‬יבורכו‬
‫המוסדות העומדים לימיננו ומאפשרים ל״המעין״ להמשיך בהופעה סדירה‪ .‬בקשתגו‬
‫מופנית גם לקוראי ‪.‬המעין״ לשלות לנו דמי המנוי בהקדם‪.‬‬
‫בברכת כתיבה וחתימה סובה‬
‫ה מ ע ר כ ת‬

‫‪2‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הדב משה אדיה במבוגר ז״ ל‬

‫הגאון ד' יצחק דב הלה במבוגר זצ״ל‬
‫דאב׳יד דק״ק ררצבווג*‬

‫ב מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ א ה ה־‪ 19‬ביצרה ל ע צ מ ה ת נ ו ע ת ״הרפורמה״ מ ק ו ם‬
‫ד י ח ז ק ב ת ו ך י ה ד ו ת גרמניה‪ .‬בקחילות הגדולות ה י ו החרדים ב מ צ ב ש ל הגנה‪,‬‬
‫איבדו מ פ ע ם ל פ ע ם ש ט ח ‪ ,‬ו נ ל ח מ ו באופן נ ו א ש ע ל ע מ ל ת ם נ ג ד ה ה ת ק ד מ ו ת‬
‫ה מ ה י ר ה ש ל א ל ה ש ב י ק ש ו ב ק נ א ו ת ל ב ט ל א ת ע ם ישראל ו א ת ד ת ישראל א ו‬
‫ל פ ח ו ת ל ש נ ו ת א ת ש נ י ה ם באופן יסודי ע ל ל י ה ת ב ו ל ל ו ת וחילוניות‪ .‬ה י ו אז‬
‫ש ת י ה ת פ ת ח ו י ו ת ש ה י ה צורך לעצור מ ה ר ‪ ,‬כ ד י ל ת ת מקום ל ת ק ו ה כ ל ש ה י א‬
‫לקיום אורח חחיים ה י ה ו ד י ‪ :‬ה י ע ל מ ו ת ם ש ל ה מ ו ס ד ו ת המסורתיים וביטול ה ד ב ק ו ת‬
‫במסורת כבסים בחיי הקהילות מ צ ד א ח ד ‪ ,‬ו מ צ ד ש נ י ג ל ו ל מ ס פ ר התועים‬
‫שאיבדו א ת א מ ו נ ת ם ב ת ו ר ה ומצוות‪ ,‬ת ו פ ע ו ת שהלכו י ד ב ל ע ם י ד ל ה גדולה‬
‫בלימוד התורה‪.‬‬
‫כ פ י ש ז ה ק ר ה ל א א ח ת בקורות ע ם ישראל ה ב י א ה ה ס כ נ ה ה מ ת ק ר ב ת‬
‫להופעתם ש ל מ נ ה י ג י ם גדולים‪ ,‬אישים ב ע ל י שרשים עמוקים ש ל ת ו ר ה ויראת‬
‫שמים‪ ,‬ש ש י ל ב ו ה ב נ ה ב ר ו ר ה ש ל ד ר י ש ו ת ה ש ע ה ע ם ה ל י ע ו ת ו ה ה ת ל ה ב ו ת‬
‫חנחוצות לתרגום ה כ ר ת ם למעשים‪ .‬הללו הוכיחו כ י י ש ב י כ ל ת ם לעצור א ת‬
‫הירידה ה ד ת י ת ‪ ,‬לשים מחסום ל ס ע ר ת ה ה ת ק ד מ ו ת ש ל הרפורמה‪ ,‬ו א ף לחזור‬
‫ולכבוש ע מ ד ו ת שאבדו‪ .‬מ ת ו ך ה כ ר ה ב א מ ת ה נ צ ח י ת ש ל מ ה ש ה ו ת ‪ ,‬ה ם ה ש ת‬
‫אמונה ב א ל י א ל י ם ש ל התורה והגנו עליהם נגד רוח ״הזמן החדש״ שערערה‬
‫א ת ב ט ח ו נ ם ה ד ת י ש ל רבים‪ .‬פעולותיהם ה י ו מכוונות בעיקר לחיזוק שורותיהם‬
‫הם‪ ,‬יצרו מ ח ד ש א ת היסודות חרוחניים ש ל יהדות מסורתית‪ ,‬הפיצו ל י ע ת‬
‫ה ת ו ר ה וקיום מצוותיה‪ ,‬והקימו מ ו ס ד ו ת שהיו דרושים א ז בדחיפות‪.‬‬
‫מ ב צ ר ח ז ק ש ל ל ד ו ת ה ר ד י ת ה י ה עדיין קיים א ז בבאוואריה בדרום ג ר מ נ י ה‬
‫במיוחד באיזור פ ר נ ק ו נ י א ה ה ת ח ת י ת ‪ .‬א נ ש י ה ר פ ו ר מ ה השתדלו‪ ,‬ל ע ת י ם בהצלחה‪,‬‬

‫‪] 1‬מאמר זה הופיע בשעתו באנגלית בספר ‪ Jewish Leaders‬בעריכת הרב ד״ר אליהו‬
‫יונג שליט״א )ניו־יורק ‪ (1953‬ומופיע כאן בהסכמת העורך ובהסכמת הרבנית צרליגה‬
‫במברגד תחי׳‪ .‬הרב משה אריה במברגר ז״ל היה רבה של קהלת מיינץ ואתר כך מנהל‬
‫בית הספר החרדי בגטסהד‪ ,‬אנגליה‪ .‬תרגם ר׳ יצחק ברום נ״י[‪.‬‬
‫כמקורות שמשו‪ :‬מאמרו של הרב נתן במברגר‪ ,‬נדפס כנספח לדו׳״ח השנתי ‪1896/7‬‬
‫של הסמינר למורים בוירצבורג; מאמרו של הרב משה אויערבך בכתב העת ״ישורון״‪.‬‬
‫ברלין‪ 1928 ,‬עמי ‪ ; 538—524‬ספריו של הרב במברגר עצמו וספרות אחרת הנזכרת‬
‫במאמר זה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪3‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫להשיג א ת ה ש ל י ט ה בקהילות הגדולות כגון מינכן‪ ,‬פירט ווירצבורג‪ .‬אולם ר ו ב‬
‫היהודים ג ר ו בערים ק ט נ ו ת י ו ת ר ובכפרים‪ ,‬ושם‪ ,‬באוירה השקטה‪ ,‬דבקו ב א מ ו נ ת ם‬
‫במסורת העתיקה‪ .‬כאן עדיין היו מצויים ב ע ל י ב ת י ם ב ע ל י י ד י ע ה ר ח ב ה בתורה‪,‬‬
‫עדיין שררו כאן י ר א ת שמים ב ע ל ת שרשים עמוקים‪ ,‬והקפדה מ ל א ה ב ש מ י ר ת‬
‫ה ש ל ח ן חערוך כ ל ש ו נ ו ורוחו‪ .‬ב ס ב י ב ה זו ע מ ד ה עריסתו ש ל ר׳ יצחק ד ו ב ה ל ו י‬
‫במברגר‪ ,‬ר ב ה ש ל וירצבורג‪ ,‬ש ע מ ד ל ה ת פ ת ח ל א ח ד המנהיגים הגדולים ש ל‬
‫היהדות ה ח ר ד י ת הגרמנית ב א מ צ ע ה מ א ה ה־‪.19‬‬
‫ה ר ב ב מ ב ר ג ר גולד בה׳ חשון ת ק ם ״ ח )‪ 6‬בנובמבר ‪ (1807‬ב כ פ ר ויזגבדון‪.‬‬
‫אביו‪ ,‬שמחה‪ ,‬ס ו ח ר זעיר ל פ י מ ש ל ו ח ידו‪ ,‬נ ה נ ה מ א ה ד ה כ ל ל י ת ע ל ישרו‬
‫ואנושיותו‪ .‬א מ ו יהודית‪ ,‬ה י ת ה ב ת ו ש ל ת ל מ י ד ח כ ם גדול‪ ,‬ר׳ מ ש ה ליב חצסלד‪,‬‬
‫״ ר ב ה מ ד י נ ה ״ בהיידינגפילד‪ ,‬שם ה י ת ה באותו ז מ ן ק ה י ל ה יהודית פורחת‪ ,‬ו ב ה‬
‫מ ו ש ב ה ר ב נ ו ת ה מ ח ו ז י ת ש ל פרנקוניה ה ת ח ת י ת ־ ‪ .‬שאיפותיחם חחמריות ש ל‬
‫הוריו היו קטנות‪ .‬מ ש א ל ת ם הגדולה ביותר ה י ת ה לראות א ת בנם כ ש ה ו א ג ד ל‬
‫כ ת ל מ י ד חכם‪ .‬א ת ה ש כ ל ת ו ה כ ל ל י ת קבל בבית הספר שבכפר‪ ,‬אולם מ י ל ד ו ת ו‬
‫ה ק ד ו מ ה ביותר ה י ה ר ו ב ז מ נ ו ש ל ה נ ע ר חסיקח מ ו ק ד ש ללימוד ה ת ו ר ה וחתלמוד‪,‬‬
‫ב מ י ו ח ד ת ח ת הדרכתו ש ל ה ר ב ה מ ק ו מ י ה מ ל ו מ ד ר׳ גרשון לוי‪ .‬בהיותו בן ח מ ש‬
‫ע ש ר ה שנח‪ ,‬שלחוהו הוריו ל י ש י ב ה הגבוהה בפירט‪ ,‬ו ק ב ל ו ע ל ע צ מ ם קשיים‬
‫כספיים גדולים כ ד י לאפשר לבנם ל ה ת מ ס ר מ ש ך שנים‪ ,‬כליל‪ ,‬ללימוד התורה‪.‬‬
‫י ש י ב ה ז א ת ה י ת ה אז א ח ד המקומות המפורסמים ביותר ל ל י מ ו ד ה ת ו ר ה בגרמניה‪,‬‬
‫ו ב ר א ש ה ע מ ד ר ב י וולף המבורג‪ ,‬א ח ד מ ג ד ו ל י דורו ולוחם ל ל א ח ת ב ע ד‬
‫האידיאלים היהודים העתיקים‪ .‬ר׳ יהודה ליב הלברשטט‪ ,‬הדיין המפורסם ש ל‬
‫הקהילה‪ ,‬נ מ נ ה ע ל ר א ש י הישיבה‪ .‬ה ת ל מ י ד ב ע ל הכשרונות המופלגים והרוח‬
‫ה א צ י ל י ת ה י ה ח ב י ב ם ש ל מוריו וחבריו‪ .‬ב ח מ ש ש נ י ם ש ל לימוד נ מ ר ץ מ א ד‬
‫חונחו היסודות ש ל ידיעתו הרחבה‪ ,‬ה מ ע מ י ק ה ו ה ש י ט ת י ת בש״ם ופוסקים‪.‬‬
‫בהיפרדו מ ן ה י ש י ב ה בגיל עשרים‪ ,‬קבל ה ת ר ת הוראח מר׳ וולף ח מ ב ו ר ג ו ח ז ר‬
‫לויזנברון‪ .‬בחייו ש ל ה צ ע י ר ה ח ל ה ע ת ה ת ק ו פ ה פ ו ר י ה ביותר ש ה י ת ה מ כ ר ע ת‬
‫ל ה ת פ ת ח ו ת אישיותו‪.‬‬
‫ל א ה י ה ל ר ב ב מ ב ר ג ר כ ל רצון ל ע ש ו ת א ת ת ו ר ת ו קרדום לחפור בו‪ .‬ה ו א‬
‫פ ת ה ת נ ו ת ק ט נ ה ו ה ס ת פ ק מ מ ש באותו מינימום ש ה י ה ד ר ו ש למחיתו‪ .‬כ ע ב ו ר‬
‫ש נ ת י י ם נ ש א ל א ש ה א ת קילה‪ ,‬ב ת ו ש ל רבי זעקל וורמזר*‪ ,‬ר ב ה ש ל ה ע י ר‬
‫פולדא‪ ,‬ו מ צ א ב ה א ת ש ו ת פ ת ו לחיים ש ש ח ר ר ה אותו מ ד א ג ו ת כספיות כ כ ל‬
‫ש ה ד ב ר ע ל ה ב ל ה ‪ .‬ל י מ ו ד ה ת ו ר ה נ ש א ר עיסוקו ה ע י ק ר י ב כ ל ד ק ה פנויח ש ל‬
‫ש ע ו ת ה מ ם ובהלק גדול ש ל הלילה‪.‬‬

‫‪ 2‬הרבנות הועברה לאחר מכן‪ ,‬בזמן הרב אברהם בינג‪ ,‬לוירצבורג‪ ,‬וחולקה יותר מאוחר‬
‫לרבנויות אחדות‪.‬‬
‫‪ 3‬אשתו של רבי זעקל וודמםר היתה נכדתו של הרב דוד שטראוס מפירט‪ ,‬ומצד אביה‬
‫היתה בת משפחה קרובה של רבי נתן אדלר בפרנקפורט‪ ,‬רבם של החתם סופר ושל‬
‫הרב אברהם בינג‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪4‬‬

‫ישנם סיפורים ע ל כ ר כ מ ה ה י ה לימוד התורה יקר ל ו ‪ .‬פרסומו ש ל ה ל מ ד ן‬
‫הצעיר הגדול ה ג י ע למרחקים‪ .‬באותו זמן כבר פנו אליו בשאלות ע ל נושאים‬
‫ש ל ה ל כ ה ו ל י מ ו ד התלמוד‪ .‬ה ת א ס פ ו סביבו תלמידים‪ ,‬במיוחד כ א ל ה שביקשו‬
‫להתכונן ל ת פ ק י ד י רבנים ‪ .‬ב א ו ת ה ת ק ו פ ה חיבר א ת ראשון ספריו ב ה ל כ ה ״ נ ח ל י‬
‫דבש״ ]על הלכות חליצה[‪ ,‬אך ל א פ ר ס ם אותו א ל א כעבור עשרים ושבע שנים«‪.‬‬
‫ההסכמות ל ס פ ר זה מ ר א ו ת כ י ה ל מ ד ן הצעיר ז כ ה ל ה ע ר כ ה נ ל ה ב ת ש ל גדולי דורו‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫בויזנברון ה ש ק ט ה חגיע ה ר ב במברגר ל ר מ ת ת ל מ י ד חכם ו מ ו ר ה הלכה‬
‫גדול‪ ,‬אולי האחרון בגדולי ה ת ו ר ה שגדלו אך ו ר ק בתוך יהדות גרמניה‪ .‬גם‬
‫מבחינה א ח ר ת ניכרו בו ה ת כ ו נ ו ת ש ל מ י ש ע ת י ד להיות מ נ ה י ג ש ל היהדות‬
‫החרדית‪ .‬ה י ה לו מ ר ץ ורצון חסר פ ש ר ה לקום ב ע ד היהדות האמיתית‪ .‬ב ש נ ת‬
‫ת ק צ ״ ו )‪ (1836‬כ י נ ס ה מ מ ש ל ת באוואריה א ס פ ה ש ל מ נ ה י ג י ם ונציגים ש ל‬
‫קהילות יהודיות כ ד י לדון ב ת ב י ע ו ת ״ מ פ ל ג ת הרפורמה״ לפיהן י ש להכריז ע ל‬
‫אמונות וחוקים יסודיים ביהדות כמיושנים‪.‬‬
‫ה מ ת נ ג ד י ם ליהדות המקורית ת ל ו תקוות גדולות בכנס זה‪ ,‬אולם הודות‬
‫לטיעוניו ה מ ש כ נ ע י ם ש ל ח ר ב במברגר חםתיים זח בנצחון מ ו ח ץ לחרדים ובכשלון‬
‫לרפורמיים‪.‬‬
‫ת ש ו מ ת לב היהדות חחרדית פ נ ת ה יותר ויותר ל ר ב במברגר‪ .‬ה ר ב ה ר א ש י‬
‫בינג מוירצבורג היד‪ ,‬ח ו ל ה ובכסלו ת ק צ ״ ח ש ל ח באורח מ פ ת י ע אל הרב ב מ ב ר ג ר‬
‫כ ת ב ״ ה ת ר ת ה ו ר א ה ״ ו ה פ נ ה אליו א ת הקהילות הכפופות לו‪ ,‬למקרה ש ל א יוכל‬
‫לפסוק להם הלכות ו ל מ ל א א ת תפקידיו הרבניים‪.‬‬
‫כ א ש ר פ ר ש ה ר ב אברהם בינג מ ת פ ק י ד י ו בקיץ ת ק צ ״ ח )‪ ,(1838‬נ ר א ה‬
‫הרב במברגר כ מ י ש נ ו ע ד ל ר ש ת א ת מקומו‪ .‬וירצבורג היתד‪ ,‬ל א רק מקום‬
‫מ ו ש ב ה ש ל רבנות ר א ש י ת א ש ר כפופים ל ה ערים וכפרים רבים‪ ,‬א ל א כעיר‬
‫אוניברסיטה מ ש כ ה סטודנטים רבים א ש ר בשבילם ה י ה צורך חיוני בהדרכת‬
‫אישיות רבנית חזקה‪ .‬צפו אז מ א ב ק ק ש ה ע ל הרבנות הזאת‪ ,‬והרב ב מ ב ר ג ר‬
‫נ ת ב ע ב מ פ ג י ע ל ה צ י ג א ת מועמדותו‪ .‬ואכן נבחר א ח ר י מ א ב ק ש ל קרוב לשנתיים‪,‬‬
‫כאשר א נ ש י הרפורמה ה ש ת מ ש ו בכל ט ע נ ה אפשרית‪ ,‬ואף באיומים‪ ,‬כ ד י ל מ נ ו ע‬
‫א ת מינויו‪ .‬בניסן ת ״ ר )‪ (1840‬ח ח ל א ת ד ר כ ו ה ח ד ש ה בחיים‪ ,‬ובכך נ פ ת ח ה‬

‫‪ 4‬פעם ישב בחנותו‪ ,‬שקוע כולו בםוגיא תלמודית קשה‪ ,‬כאשר לקוח נכנם לחנות‪ .‬באי־רצונו‬
‫להפסיק את לימודו‪ ,‬שאל אם אין במקום חנות אחרת‪ ,‬והמשיך בלימודו‪ .‬פעם אחרת‬
‫הוצעה לו שותפות שהיתר‪ .‬מבטיחה לו הכנסה מסוימת‪ ,‬אבל היתד‪ .‬מרחיקה אותו מביתו‬
‫כמה ימים‪ .‬אשתו ביקשה שינצל הזדמנות זו לשיפור מצבם הכספי הקשה‪ ,‬ואז הוא‬
‫שאל אותה אם היתד‪ .‬מציעה לו לנהוג כך אף אם היה נמנע ממנו לימוד התורה משך‬
‫שנה שלמה‪ .‬״בודאי לא״ היתד‪ ,‬תשובתה‪ .‬״כמו כן לא אוכל לותד על הלימוד של ימים‬
‫אחדים‪ .‬אעדיף לחיות בעוני מאשר להתרחק מהלימוד אפילו זמן קצר״‪.‬‬
‫‪ 5‬בין אלד‪ .‬היו הרב הראשי שטרן מהמבורג והרב זליגמן פרום מפרנקפורט שהיה לאחר‬
‫מכן לחתנו‪.‬‬
‫‪ 6‬מהדורה ראשונה אלטונה תרי״ג‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪5‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ת ק ו פ ה ח ד ש ה ליהדות בבאווארירה ו מ ע ב ר לגבולותיה‪ .‬פעולותיו ש ל ה ר ב‬
‫במברגר‪ ,‬ש ה ו ק ד ש ו ת ח י ל ה ר ק למקומו‪ ,‬ה ת פ ש ט ו א ל מ ע ב ר למחוזו ו ק ב ל ו‬
‫ח ש י ב ו ת מרובה‪.‬‬
‫ה ו א ה י ה ר ב מ ן הטיפוס ה י ש ן ש כ ל השראתו מ ן ה ת ש ו ק ה ללמוד ת ו ר ה‬
‫וללמדה‪ .‬אולם ה י ה מ ו ד ע ה י ט ב ל מ ה ש נ ד ר ש באותם הזמנים מ מ נ ה י ג ש ל ה י ה ד ו ת‬
‫החרדית‪ .‬א ח ד מ כ ל י ה נ ש ק העיקריים ש ל מ ת נ ג ד י ו ב ת ע מ ו ל ה ש ל פ נ י ב ח י ר ת ו‬
‫היתד• ה ט ע נ ה ש א י נ ו ש ו ל ט במדד• מ ס פ ק ת ב ש פ ה ה ג ר מ נ י ת ו ה ש כ ל ת ו ה כ ל ל י ת‬
‫לקויה‪ .‬ה י ו ת ש מ ע ו ל ם ל א ה ת כ ו נ ן ל ש מ ש ב ר ב נ ו ת ל א ר א ה צורד לרכוש ה ש כ ל ה‬
‫כ ל ל י ת ב ש י ע ו ר ה ע ו ל ה ע ל המינימום‪ .‬א ב ל ע ת ה ‪ ,‬מ ש ה ו ע מ ד ב ת פ ק י ד כ ל כ ך‬
‫אחראי‪ ,‬ה כ י ר ש כ ד י להצליח ב ש מ י ר ת ה מ ו ר ש ת הקדושה‪ ,‬ע ל י ו ל ה ש ת ו ו ת ב ה ש כ ל ת ו‬
‫ל א ל ה שקיוו ל ח ל ל א ת כבוד היהדות חחרדית‪ .‬ת ו ך ז מ ן ק צ ר מ א ד ר כ ש ה ש כ ל ה‬
‫כ ל ל י ת נ י כ ר ת ש כ ל ל ה ש ל י ט ה ב ש פ ה היונית והלטינית‪ ,‬וכמובן ב ש פ ה הגרמנית‪,‬‬
‫ב ה ה ש מ י ע א ת דרשותיו‪ .‬ב ו ד א י ל א היתד‪ .‬כ ל ז א ת מ ט ר ה לעצמה‪ .‬ש ל א כ א ח ר י ם‬
‫מ ב נ י ז מ נ ו הגדולים‪ ,‬ה ת נ ג ד עקרונית כ י הידיעות הכלליות ת ה י י נ ה ח ל ק מ ה ש ק פ ת‬
‫עולמו‪ .‬ב כ ל ז א ת ה ח ל י ט ע ל לימודים א ל ה מ ת ו ר מסירותו ה ד ק ד ק נ י ת ל ת פ ק י ד‬
‫א ש ר ה ה ש ג ח ה ה ע ל י ו נ ה ה ט י ל ה עליו‪.‬‬
‫א ו ת ו השיקול ח ל ב ד א ג ת ו לחינוד ה כ ל ל י ש ל ב נ י הנעורים‪ .‬ה ו א הבין כ י‬
‫ל א יהיו חדורים ברוח ה א מ ת א ם יבקרו ב ב ת י ה ס פ ר היומיים הכלליים‪ ,‬ויקבלו‬
‫ל י מ ו ד י ה י ה ד ו ת ר ק ב ש ע ו ת מאוחרות א ח ר י הצהריים‪ .‬הבורות ה י א א ו י ב ת ה‬
‫ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ש ל י ר א ת השמים‪ .‬ל כ ן פ ת ח ב י ת ס פ ר יסודי י ה ו ד י ב ש נ ת ת ק ט ״ ו‬
‫)‪ .(1855‬״ י ל ד י י ש ר א ל צריכים ל ק ב ל א ת חינוכם ב ב י ת ס פ ר י ה ו ד י ה מ ש ל ב ח י נ ו ד‬
‫כ ל ל י ודתי‪ ,‬א ב ל א י ן ל ק ח ת מ ל י מ ו ד ה ת ו ר ה י ו ת ר ז מ ן מ ן הנחוץ‪ .‬מ ט ר ת ה ח י נ ו ד‬
‫ה כ ל ל י ורוחו צריכים לחיות כ ד ש ל א יסכנו א ת אמונתנו״‪.‬‬
‫ה י ש ג ה ש ו ב נוסף קשור ב ב ת י ה ס פ ר ללימודי היהדות שבמחוזו‪ ,‬ל מ ע ל ה‬
‫מ ש ל ש י ם במספר‪ .‬ה ו א ביקר בכולם ל פ ח ו ת פ ע ם א ח ת בשנה‪ .‬כ א ן ע מ ד ב פ נ י‬
‫ה ב ע י ה א ל ל מ צ ו א מ ו ר י ם ב ע ל י ר ק ע יהודי שיהיו מסוגלים לגדל צעירים ש י ה י ו‬
‫הזקים באפיים ובהכרתם‪ ,‬ו ב ע ל י ידיעות מספיקות‪ .‬ב צ ע ר ר ב ר א ה א י ך ה ש כ ל ת ו‬
‫ה י ה ו ד י ת ש ל ב ע ל ה ב י ת הרגיל ה ל כ ה ו ה ת מ ע ט ה במהירות‪ .‬מ נ י ן יבואו מורים‬
‫היכולים ל ה ע ב י ר ל ת ל מ י ד י ה ם א ת ה מ ס ו ר ת ? ג ם ה מ מ ש ל ה ד ר ש ה באותו ז מ ן‬
‫ד ר י ש ו ת ב ע נ י ן מ ק צ ו ע המורים היהודיים‪ .‬ה ר ב ב מ ב ר ג ר מ צ א א ת התרופה‪ ,‬ת ו ר‬
‫ה ת י ע צ ו ת ע ם רבנים אחרים‪ ,‬בייםודו ש ל ס מ י נ ר למורים‪ ,‬ש י ע נ י ק ה ש כ ל ה יהודית‬
‫ו כ ל ל י ת ב ש י ל ו ב ה ר מ ו נ י ע ל בסיס המסורת‪ .‬ב מ ש י מ ה זו ע ס ק ב ת מ ה ו ה ת מ ס ר ו ת‬
‫י ו צ א ו ת מ ג ד ר הרגיל‪ ,‬ב י צ ע א ת כ ל ה ע ב ו ד ה ה מ ו ק ד מ ת ה ן לארגונו ה פ נ י מ י ש ל‬
‫ה ס מ י נ ר ו ה ן ל ה ב ט ח ת ג י ב ו י כ ס פ י איתן‪ .‬ב ש נ ת ת ר כ ״ ד )‪ (1864‬פ ת ח בוירצבורג‬
‫א ת ״ ה מ ו ס ד ה י ה ו ד י ל ה כ ש ר ת מורים״ א ש ר ע ד לסוף ימיו ה י ה נ ו ש א ל ד א ג ת ו‬
‫ה מ י ו ח ד ת ו ל פ י ק ו ח כ מ ע ט יום־יומי‪ .‬ח ש י ב ו ת ו ל י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ה ו כ ר ה מהר‪ ,‬ו ב מ ש ד‬
‫ש ב ע י ם ו ח מ ש ש נ ו ת קיומו ה י ה ה מ ו ס ד מ ק ו ר ר ב כ ח ש מ מ נ ו ק י ב ל ו ק ה י ל ו ת‬
‫ו ב ת י ס פ ר רבים מורים חרדיים מעולים‪ ,‬ה ן ל מ ק צ ו ע ו ת ה י ה ד ו ת ו ה ן ל נ ו ש א י ם‬
‫כלליים‪,‬‬

‫‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כ‪.‬‬
‫באשר לפעילותו הספרותית אנו מוצאים כ י יצירותיו הידועות ביותר ש ל‬
‫הרב במברגר עוסקות באותן מצוות א ש ר מ ת ו ך בורות זלזלו בהן א ו ש ל א‬
‫קיימו א ו ת ן כראוי‪ ,‬כ פ י ש ר א ה ה מ נ ה י ג ה ד ג ו ל במחוזו הגדול‪ .‬ה ל מ ד ן הגדול‬
‫נ מ נ ע מלפרסם ספרים שיראו א ת חריפותו בפלפול‪ ,‬ו נ ת ן עדיפות ראשונה‬
‫לספרים שהיו נחוצים לחיי היהדות במעשה‪ .‬הראשון מספריו שחודפס ״ מ ל א כ ת‬
‫שמים״ עוסק ב ה ל כ ו ת כ ת י ב ת םת״ם‪ .‬ב ה ק ד מ ה ה ו א מ ב י ע א ת ד א ג ת ו שסופרים‬
‫לא יצליחו ע ו ד ל ה ג י ע בלימוד המקורות לידיעות המקיפות הנחוצות ש ל‬
‫הדינים המוסברים הרבים‪ .‬ספרו ה ו א יצירת מ ו פ ת ה מ ב ו ס ס ת ע ל ש״ם‪ ,‬ראשונים‬
‫ואחרונים‪ ,‬ו ב ה פוסק ה מ ח ב ר בין ש י ט ו ת מ נ ו ג ד ו ת ומציע‪ ,‬ברוב ענוה‪ ,‬א ת‬
‫שיטתו חוא‪ ,‬במקום ש י ש בכך צורך‪ .‬בחלק העיקרי ה נ ק ר א ״ ח כ מ ה ״ ה ו א מ ר צ ה‬
‫א ת הדינים באופן ש י ט ת י ובלשון צחח‪ .‬בחלק ה ש נ י ״ ב י נ ה ״ ח ו א מ ו ס י ף ה נ מ ק ה‬
‫מפורטת ש ל פ ס ק י הלכותיו שבספר‪ .‬זהו ס פ ר מדריך מ צ ו י ן לסופרים‪ ,‬אשר‬
‫נ ת ק ב ל ב ה ע ר כ ה בעולם הלומדים‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫א ת ספרו ה ש נ י ״אמירה לבית יעקב״ ה פ נ ה ה ר ב במברגר לאשר• היהודיה‪.‬‬
‫הוא ה ג י ע ל מ ו ד ע ו ת ברורה ע ל הסכנות ה מ א י י מ ו ת ע ל ט ח ר ת ח י י הנישואין‪ ,‬הן‬
‫מ צ ד הבורות ו ה ן מ צ ד רצון רע‪ .‬היכן ת מ צ א ה א ש ה היהודיה הדרכה מ ו ס מ כ ת‬
‫באותן הלכות א ש ר בהן תלויות קדושתם ושלמותם ש ל ח י י ה מ ש פ ח ה ? ה ר י‬
‫א י א פ ש ר ה י ה להשאיר ע ו ד ענין ז ה ב י ד י האמהות‪ .‬פרסום ס פ ר ק ל להבנה‪,‬‬
‫ת מ צ י ת י ומספיק‪ ,‬זו נ ר א ת ה ה ד ר ד ה ב ט ו ח ה ביותר‪ .‬ה ל מ ד ן הגדול ל א ר א ה ז א ת‬
‫מ ת ח ת כבודו ל ח ב ר מדריך ע מ מ י כזה‪ .‬ובאמת‪ ,‬מ י י כ ו ל ה י ה ל ק ב ל ע צ מ ו‬
‫מ ש י מ ה זו א ם ל א א י ש ב ע ל ס מ כ ו ת ? ו ב כ ן כ ת ב ה ר ב במברגר חיבור זה ע ל‬
‫״ ד י נ י נ ד ה ח ל ה ו ה ד ל ק ת ה נ ר ״ ע ם נ ס פ ח ע ל ד י נ י מ ל י ח ת בשר‪ .‬הספר נ כ ת ב‬
‫ב ש פ ה ה ג ר מ נ י ת ובאותיות עבריות‪ .‬ב ה ק ד מ ה ה ו א מ ד ב ר ב מ ל י ם רציניות ואבהיות‬
‫ע ל קדושתן ש ל החובות הללו ה מ ו פ ק ד ו ת ב י ד י האשד‪ .‬היהודיה‪ .‬הספר ה ו פ י ע‬
‫במחדורות רבות ב י מ י חייו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ו ל א ח ר מ כ ן ‪ ,‬ולא נגזים א ם נ א מ ר‬
‫כ י ה ו א מ ק ו ר מ ת מ י ד ש ל ב ר כ ה ל ש מ י ר ת ה ש ל ט ה ר ת המשפחה‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫גם ספרו ה ב א נ ו צ ר מ ת ו ר ע נ י נ ו בדינים ב ע ל י ח ש י ב ו ת מ ע ש י ת דחופה‪.‬‬
‫ה ו א ר א ה ב ד א ג ה רבד• א ל נעלם ב ה ד ר ג ה א ו ת ו טיפוס ש ל ש ו ח ט י ם א ש ר היו‬
‫ב ע ל י ידיעה ש ל מ ה ש ל א ו ת ם הלקים ב ש ״ ס ופוסקים ש נ ג ע ו ב מ ק צ ו ע ם הקדוש‪.‬‬
‫כ ן ר א ה ש ח ס ר ס פ ר ה מ ל ק ט דינים א ל ה באורח ת מ צ י ת י ומוסמך‪ ,‬ולכן‬
‫החליט לתת ב ל י השוחט ספר המתאר דינים אלה בשפה ב ת ר ה ובהרצאה‬
‫שיטתית‪ .‬ספרו ״ מ ו ר ה ל ז ו ב ח י ם ״ ה ל ‪ .‬ל ס פ ר ה מ ק ו ב ל לדורות ש ל שוחטים‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫‪ 7‬מהדורה ראשונה פירט תרי״ח‪.‬‬
‫‪ 8‬בשנת‬
‫מאחר‬
‫פרסם‬
‫זכתה‬

‫תר״ע פרסם את הססר נכדו‪ ,‬הרב זעקל במברגר מבאד־קיסיגגן‪ ,‬באותיות גרמניות‪,‬‬
‫ששינוי הנסיבות חייב זאת‪ ,‬וגם בצורה זו הופיעו מהדורות רבות‪ .‬בשנת תש״ה‬
‫בנו של הנ״ל‪ ,‬הרב שמחה במברגר‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬תרגום עברי ואותה מהדורה‬
‫להערכה חמה מצד גדולי תורה בארץ הקודש‪ ,‬תרגום אנגלי נמצא בהכנה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪7‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב ח ל ק ה ע י ק ר י ״ ה ל כ ה סדורה״ ה ו א נותן בדרך‬
‫ע ל ה נ ו ש א ב ל י לציין א ת העיון הנרחב במקורות‬
‫״ ת ו ס פ ת ה ל כ ה ״ ה ו א נ ו ת ן חומר ל י ד י ע ה ע מ ו ק ה‬
‫ע ל ש א ל ו ת ק ש ו ת יותר‪ ,‬במיוחד כ א ל ה אשר בחלק‬

‫ברורה ומדויקת א ת ה ה ל כ ו ת‬
‫שעליהם ה ן מבוססות‪ .‬ב ה ע ר ו ת‬
‫יותר‪ ,‬ל ה ח ל ט ת בעל ס מ כ ו ת ‪,‬‬
‫הראשון נ ש א ר ו ת ללא ה כ ר ע ה ‪.‬‬

‫ג‪.‬‬
‫ר ב ה ש ל וירצבורג ה י ה גאון במובן ה א מ ת י ש ל המלה‪ .‬זמן ל א רב א ח ר י‬
‫ש ע ל ה לכם ה ר ב נ ו ת ה ח ל ו ת ל מ י ד י ם להתקבץ‪ ,‬ל ש ב ת לרגליו‪ ,‬ווירצבורג היתד‪,‬‬
‫ש ו ב מ ר כ ז ללימוד התורה‪ ,‬א ח ת האחרונות שבישיבות הגדולות בגרמניה‪ .‬י ח ד‬
‫ע ם פעולותיו המגוונות ה ו א מ צ א א ת הזמן ל ת ת ש נ י שיעורים כ ל יום‪.‬‬
‫בשיעורים א ל ה נ ר א ת ה ל מ ד נ ו ת ו ה מ ק י פ ה וחריפות ש כ ל ו ה ט ב ע י ת ‪ ,‬ו ת מ י ד ה ש ת ד ל‬
‫ל ה נ ח ו ת א ת ת ל מ י ד י ו מ ן ה ת ל מ ו ד ל פ ס י ק ה הסופית בשלחן הערוך‪ .‬כ מ ו בספריו‬
‫כ ן בשעוריו צ מ צ ם א ת ה פ ל פ ו ל במתכוון‪ ,‬כ ד י להפיק מ ס ק נ ו ת מ ע ש י ו ת מהלימוד‪.‬‬
‫ר ב נ י ם ו מ נ ה י ג י ם רבים יצאו מישיבתו‪ ,‬ב א מ צ ע ו ת ת ל מ י ד י ו קיים י ד י ע ת ה ת ו ר ה‬
‫ו נ א מ נ ו ת למםורתנו בכל אירופה המרכזית ו ה מ ע ר ב י ת ב מ ש ך דורות‪ .‬ל י ש י ב ת ו‬
‫היתד! ה ש י ב ו ת מ ר ו ב ה גם ל ת ל מ י ד י האוניברסיטה‪ ,‬שקיבלו מ מ נ ו ס ם נגד מ ג מ ו ת‬
‫ה ה ת ב ו ל ל ו ת ש נ ב ע ו מ ה מ ד ע המודרני‪ ,‬שהיו מסוכנות לצעירים ש ח ס ר ל ה ם‬
‫החיזוק ש ב י ד י ע ה א י ת נ ה ש ל תורה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ל א הזכרנו עדיין א ת כל יצירותיו ש ל ה ר ב במברגר‪ .‬בנו ר׳ ש מ ח ה ה ו צ י א‬
‫א ת כ ת ב י ד פרים ש ל ״הלכות רבינו יצחק בן רבי יהודה איבן ג י א ת ״ ) ״ ש ע ר י‬
‫ש מ ח ה ״ ( ‪ .‬ל ס פ ר ז ה הוסיף ה ר ב ב מ ב ר ג ר הערות חשובות‪ ,‬תיקון שגיאות‪ ,‬בירור‬
‫המקורות לפירושיו ש ל ה ר י ״ צ ג י א ת והשואת כ ת ב ח י ד ע ם מ ו ב א ו ת מ ש י ט ו ת י ו‬
‫ש ל ה ר י ״ צ ג י א ת בספריהם ש ל ראשונים אחרים‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫פ ר י ש נ ו ת י ו ה ר א ש ו נ ו ת בויזנברון ה י ה ספרו ״ נ ח ל י ד ב ש ״ ע ל הלכות חליצה‪.‬‬
‫ל מ ר ו ת ה מ ל צ ו ת י ה ם ה ח מ ו ת ש ל גדולי א ו ת ה תקופה‪ ,‬כגון ר׳ וולף המבורג ור׳‬
‫מ נ ד ל קרגוי‪ ,‬ד ח ה א ת פרסום הספר‪ .‬צ ר כ י ה ז מ ן חלוחצים י ו ת ר אילצו א ת ר ב ה‬
‫ש ל וירצבורג ל כ ת ו ב ו ל פ ר ס ם ת ח ל ה עבודות בעלות ח ש י ב ו ת מ ע ש י ת לאותו זמן‪.‬‬
‫חםפר ״ נ ח ל י ד ב ש ״ נ ש א ר בכתובים מ ש ך י ו ת ר מ ע ש ר י ם ו ש ב ע שנים‪ ,‬אולם כ ל‬
‫א ו ת ו ז מ ן ל א מ ש ך ה מ ח ב ר א ת ל י ו ממנו‪ ,‬ת י ק ן והשלים‪ ,‬ע ד א ש ר ה ו פ י ע ס ו ף‬
‫סוף בשנת ת ר כ ״ ז ‪.‬‬
‫‪1 1‬‬

‫גדולי ת ו ר ה שיבתו א ת הספר כ י צ י ר ת מ ו פ ת ע ל נושאו‪ .‬בסוף הספר נוספו‬
‫ת ש ו ב ו ת א ח ד ו ת ה מ ר א ו ת כ ב ר א ת ה ת ע נ י נ ו ת ו ב ב ע י ה ש ל ״ א ל תקרי״‪ ,‬ל ה ה ו ק ד ש ה‬
‫ע ב ו ד ת ו ה א ח ר ו נ ה ״קורא ב א מ ת ״ ‪ .‬מבקרים מודרניים ש ה ע ז ו לפגוע ב ק ד ו ש ת‬
‫‪1 2‬‬

‫‪ 9‬מהדורה ראשונה פירט תרכ״ג‪.‬‬
‫‪ 10‬חלק אי‪ ,‬פירט תרכ״א; חלק ב׳ פירט תרכ״כ‪.‬‬
‫‪ 11‬פורםמ בפרנקפורט‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ת נ ״ ך ע ל י ד י תיקונים בנוסח‪ ,‬ניסו להצדיק א ת ש י ט ת ם ע ל י ד י ה ס ת מ כ ו ת ע ל‬
‫פירושי ״ א ל תקרי״‪ .‬ה ר ב ב מ ב ר ג ר הפריך א ת ה נ ס י ע ו ת למצוא ב מ א מ ר י ״ א ל‬
‫תקרי״ שיקולים ביקורתיים ש ל ת נ א י ם ואמוראים‪ .‬ב ה ק ד מ ה ה ר א ה איך הנטיות‬
‫לבקורת ה מ ק ר א ח ן מ נ ו ג ד ו ת לגמרי לרוח חז״ל‪ .‬במקוריות ר ב ה ו ב ה ב נ ה פ ר ש נ י ת‬
‫נ פ ל א ה ה ו א מ ו כ י ח כ י פירושי ״ א ל ת ק ר י ״ לעולם א י נ ם מכוונים ל ת ק ן א ת הכתוב‪.‬‬
‫לעתים קרובות הם מבוססים ע ל מ ש מ ע ו ת כ פ ו ל ה ש ל ה מ ל ה הנדונה‪ ,‬ושוללים‬
‫פירוש לכאורה סביר י ו ת ר כדי ל ה ד ג י ש נכונותו ש ל פירוש א ח ר הנותן א ת‬
‫ה מ ש מ ע ו ת ה א מ י ת י ת ש ל ה מ ל ה בהקשר‪ .‬לעתים קרובות ע ו ד יותר מ צ י י ן ״ א ל‬
‫ת ק ר י ׳ ‪ /‬ב א מ צ ע ו ת דמיון ש ת י מלים בצליל א ו ב מ ש מ ע ו ת ‪ ,‬כ י רעיון או לקח‬
‫מסוים מ ו ב ע באותו פ ס ו ק במקרא‪ .‬ב ע ו ד ה ת ע נ י נ ו ת ו העיקרית היתד‪ .‬נ ת ו נ ה לבעיות‬
‫ה ל כ ת י ו ת ותלמודיות‪ ,‬ה ר י ש ל ט ב א ו ת ה מדד‪ .‬גם בדקדוק ה מ ק ר א ובפרשנותו‪,‬‬
‫בהעמידו לרשותם א ת ידיעותיו הנרחבות ב ת ל מ ו ד ובמדרשים‪.‬‬
‫ה ר ב ב מ ב ר ג ר ה ש ת ת ף ג ם ב ה ו צ א ת ח מ ש ה ח ו מ ש י ת ו ר ה עם פירושים קצרים‪,‬‬
‫ט כ ס ט מדויק ותרגום‪ .‬״ ה מ ו ס ד ה ח ר ד י ל ת נ ״ ך ״ ש ה ו א יסד י ח ד ע ם רבנים אהרים‪,‬‬
‫ה ע מ י ד מ ה ד ו ר ת ח ו מ ש זולה זו לרשות הציבור היהודי ובכך פ ע ל נ ג ד כוונות‬
‫החוגים ש ל מ ב ק ר י המקרא‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מ כ ל העולם הגיעו א ל הרב ב מ ב ר ג ר ש א ל ו ת ה ל כ ת י ו ת להכרעה‪ .‬ה י ח מ ו כ ר‬
‫י ח ד ע ם רבי י ע ק ב א ט ל י נ ג ר מ א ל ט ו נ ה ‪ ,‬כ ב ע ל ה ס מ כ ו ת ה ה ל כ ת י ת ליהודי ג ר מ נ י ה‬
‫ב א מ צ ע ה מ א ה ה־‪ ,19‬ה ן ב ש א ל ו ת אישיות ו ה ן בשאלות בעלות ח ש י ב ו ת כ ל ל י ת ‪.‬‬
‫לא רק ל מ ד נ ו ת ו ונםיונו ה מ ע ש י בלבד‪ ,‬אלא‪ ,‬ובמיוחד‪ ,‬מסירותו ה מ ו פ ל ג ת נ ת נ ו‬
‫לשואל א ת ה ו ד א ו ת כ י ג ם ש א ל ה ש נ ר א י ת ק ט נ ה ת ז כ ה לעיון רב‪ .‬ח ל י פ ת ה מ כ ת ב י ם‬
‫ה ה ל כ ת י ת ש ל ו כ ל ל ה א ת גדולי דורו‪ ,‬כגון‪ ,‬ר׳ שלמד‪ .‬קלוגר מ ב ר א ד י ו ב י ת הדין‬
‫בפרשבורג‪ .‬ה ש א י ר אחריו כרכים רבים ש ל תשובות‪ ,‬אולם ה ב י ע א ת מ ש א ל ת ו‬
‫כ י ל א תפורסמנה‪ ,‬כ י בענותנותו ח ש ש ש ל א ת מ י ד ה ת ש ו ב ו ת ד י מוסמכות‪ ,‬ה י ו ת‬
‫ש ל ע ת י ם קרובות ה י ה עליו ל ת ת תשובותיו ת ו ך ז מ ן קצר‪ .‬ד ע ת ם ש ל ה ת ר ו ת‬
‫ה ב א י ם אחריו ע ל י ו מ ש ת ק פ ת ב ע ו ב ד ה שגאונים כגון ר׳ י צ ח ק א ל ח נ ן ספקטור‬
‫מ ק ו ב נ ה ‪ ,‬ה נ צ י ״ ב מ ו ל ו ז י י ז ור׳ י ״ ל ד י ם ק י ן הכריעו ב ת ש ו ב ו ת י ה ם לבנו‬
‫ר׳ מ ״ א ב מ ב ר ג ר מקיםינגן‪ ,‬כ י בכל ז א ת י ש לפרסם א ת ה ת ש ו ב ו ת ‪ ,‬ו כ ד י ל כ ב ד‬
‫‪1 3‬‬

‫‪1 4‬‬

‫‪1 5‬‬

‫‪16‬‬

‫‪1 7‬‬

‫‪1 8‬‬

‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬

‫החלק הראשון על ״אל תקרי בתלמוד״ פורסם בשנת תרל״א )פרנקפורט(‪ ,‬החלק השני‬
‫על ״אל תקרי במדרשים״ בשנת תרל״ה )מאינץ(‪.‬‬
‫נפטר בשנת ‪.1870‬‬
‫לדוגמה ביטול יום טוב שני של גלויות‪ ,‬עליו דובר באיטליה‪.‬‬
‫ראה הקדמה ל״זבר שמחה״ עמ׳ ‪ 8‬הערה ‪.4‬‬
‫ראה שו״ת ״משיב דבר״ חלק א׳ סימן כ״ד‪.‬‬
‫ראה שו״ת ״נטיעה של שמחה״ הקדמה‪ ,‬הערה‪.‬‬
‫הרב זעקל במברגר מבאד קיסינגן נכדו של הרב מוירצבורג פרסם )דווה תרפ״ח( ״נטיעה‬
‫של שמחה״‪ ,‬תשובות הרב י״ד במברגר לבנו מ‪ .‬ל‪ .‬במברגר‪ .‬בספר אחר שפורסם על ידי‬
‫‪9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א ת מ ש א ל ת ו ״ ע צ ת י ‪ . . .‬שיכתבו ב ה ה ק ד מ ה ש ד ע ת ו ה ק ד ו ש ה ה י ת ה ל ב ל י ל ס מ ו ך‬
‫ל ה ל כ ה ל מ ע ש ה ע ד שיעיין ה י ט ב הקורא בהם א ם ה ו א בר ם מ כ א ו י ו ד ע ל פ ל ס‬
‫ה ד ב ר לאישורו‪ ,‬כ י ל א ב א הגאון ה מ ח ב ר רק לעורר לב ה מ ע י י ן ו ת ן לחכם ויחכם‪.‬‬
‫ו א ז יהיו יוצאים א ת ד ע ת כ ב ו ד אביהם ז צ ״ ל א ‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫ג‬
‫ש מ ו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר כ ס מ כ ו ת ה ל כ ת י ת הכנים א ו ת ו ב ש נ ו ת חייו ה א ח ר ו נ ו ת‬
‫ל מ ח ל ו ק ת ב ע ל ת ח ש י ב ו ת גדולה ו ב ע ל ת מ ס ק נ ו ת מרחיקות לכת‪ .‬ב ש נ ת‬
‫ת ר ל ״ ב )‪ (1872‬הביעו א ר ב ע מ א ו ת רבנים מגרמניה‪ ,‬ה ו נ ג ר י ה ורוסיה א ת ד ע ת ם‬
‫כ י אסור ל ח ב ר י ה החרדיים ש ל ה ק ה י ל ה היהודית )הכללית( ב ו י נ ה ל ה מ ש י ך‬
‫בחברות זו‪ ,‬מ א ח ר ש ה נ ה ל ת ה הנהיגה רפורמות ח מ נ ו ג ד ו ת לתורה‪ .‬ע ל ל י ״ ח ו ק‬
‫ה י צ י א ה ״ הפרויםי מיום ‪ 28‬ביולי ‪ 1876‬ה צ ל י ח ה היהדות ה ח ר ד י ת א ח ר י מ א ב ק‬
‫מ מ ו ש ד ל ה ש י ג א ת הזכות לפרוש מ ה ק ה ל ה הרשמית‪ .‬ע ת ה הכריז ה ר ב ש מ ש ו ן‬
‫ר פ א ל ה י ר ש מ פ ר נ ק פ ו ר ט כ י ע ל כ ל ח ב ר י קהילתו ל ב ט ל א ת חברותם ב ק ה י ל ה‬
‫ה כ ל ל י ת ‪ .‬כ א ש ר נ ש א ל ל ד ע ת ו )בשנת ‪ (1877‬הסכים ה ר ב במברגר‪ ,‬כ י הויתורים‬
‫ה ק ט נ י ם ש ה ק ה י ל ה הציעה‪ ,‬אינם מספיקים‪ .‬בהיותה מ ו ט ר ד ת ע ל י ד י הםכון‬
‫כ י חברים חרדיים רבים יפעלו ע ת ה ל פ י ח ח ל ט ת מ נ ה י ג י ה ם הרבניים‪ ,‬נ א ל צ ה‬
‫ה נ ה ל ת ה ק ה י ל ה ה כ ל ל י ת ל ה ע נ י ק ויתורים מ ת א י מ י ם י ו ת ר ש ה י ה בהם מ ש ו ם‬
‫ש י נ ו י מ ו ח ל ט בגישתה‪ .‬ה י א ה ס כ י מ ה ל ת ת לחברים חחרדיים א ת כ ל ה מ ו ס ד ו ת‬
‫ה נ ח ו צ י ם ש י ו ע מ ד ו ת ה ת ש ל י ט ת ה ה ב ל ע ד י ת ו ה ע צ מ א י ת ש ל ה י ה ד ו ת החרדית‪.‬‬
‫כ מ ו כ ן שוחררו החברים חחרדיים מ כ ל המסים וההיטלים ש י ש מ ש ו ל מ י מ ו ן‬
‫ה ה ח ז ק ה ש ל מ ו ס ד ו ת ד ת י י ם וחינוכיים ב ע ל י א ו פ י א נ ט י מסורתי‪ .‬חברי ה ק ה י ל ה‬
‫ה ה ד ד י ת פ נ ו ש נ י ת א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר וביקשו ש י ש פ י ע ע ל חברים חרדיים ש ע ד י י ן‬
‫ל א פ ר ש ו מ ק ה י ל ה הכללית‪ .‬ה ר ב במברגר סירב‪ ,‬ש כ ן ה י ת ה אפשרות ש צ ע ד י ו‬

‫הרב זעקל במברגר ״זכר שמחה״ )פרנקפורט תרפ״ד‪ (.‬המכיל תשובות אביו רבי שמחה‬
‫מאשפנבורג‪ ,‬שהיה בנו הבכור של הרב י״ד במברגר‪ ,‬הוסיף כמה מתשובות של סבו‪,‬‬
‫וכן בהערות לספר ״זכרון אברהם״ )פרשבורג תרנ״ב( שפורסם אף הוא ע״י הרב זעקל‬
‫במברגר‪ .‬גם בספרים אחרים כלולים תשובות של הרב י״ד במברגר‪ ,‬כגון •בנין ציוך‬
‫של הרב יעקב עטלינגר‪ ,‬וכתב העת הרבני ״שומר ציון הנאמן״ שנערך ע״י הרב יעקב‬
‫עטלינגר‪.‬‬
‫עיין גם בספרי שנים מבניו‪ ,‬הרב נתן )יורשו ברבנות בוירצבורג( והרב שלמה מםנהיים‪.‬‬
‫בהקשר זה יש להזכיר כי חמשה מתוך ששת הבנים של הרב י״ד במברגר היו רבנים‬
‫ידועים )נוסף על אלה שכבד נזכרו לעיל‪ ,‬היה בנו רבי זעקל דיין בפרנקפורט(‪ ,‬ושלש‬
‫בנותיו היו נשואות לתלמידי חכמים‪ ,‬הרב אונא‪ ,‬והרבנים אדלר בקיצינגן ופרום‬
‫בפרנקפורט‪ .‬רבים מנכדיו המשיכו במסורת ושימשו ברבנות במקומות שונים בגרמניה‪.‬‬
‫באשר לכתביו שלא פורסמו‪ ,‬היתד‪ .‬אבידה שאין לה המורד* כאשר אחדים מכתבי היד‬
‫הגדולים משנות חייו האחרונות הושמדו בזמן השואה‪.‬‬
‫‪18‬א אלה דברי ר׳ יצחק אלחנן םפקטור המסתמך על תקדימים של הש״ך ושרי מגדים‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫יביאו ל ת ו צ א ה ה פ ו כ ה מ א ח ר ש ה נ ס י ב ו ת ש ש ו נ ו י כ ל ו לשנות א ת החלטתו‪ .‬כ א ש ר‬
‫ל ח צ ו ע ל י ו לבוא )לפרנקפורט(‪ ,‬הסכים באי־רצון‪ ,‬ו א מ נ ם ה ג י ע ש ם ל מ ס ק נ ה כ י‬
‫הויתורים נשאו א ו פ י כ ל כך ק י צ ו נ י ש ל א ה י ת ה ע ו ד ח ו ב ה לפרוש מ ה ק ה י ל ה‬
‫הכללית‪ .‬פרסום ש נ י ת ן לענין ע ל י ד י כ ת ב ה ע ת ו נ א י ת מ ט ע ה ע ל ה ח ל ט ת ה ר ב‬
‫ב מ ב ר ג ר אילץ א ו ת ו ל ע נ ו ת כ י ה ח ל ט ת ו כ פ ו פ ה ל ת נ א י ם חכרחיים מסוימים )ראה‬
‫לעיל(‪ .‬ה ר ב ש‪ .‬ר‪ .‬ה י ר ש ה פ נ ה עתה‪ ,‬ב ה ג נ ה ע ל דעתו‪ ,‬״ מ כ ת ב גלוי״ א ל ה ר ב‬
‫במברגר‪ ,‬ו ז ה ע נ ה ״ ת ש ו ב ה גלויה״‪ .‬ה ר ב ש‪ .‬ר‪ .‬ה י ר ש פ ר ס ם ״ מ כ ת ב גלוי״ שני‪,‬‬
‫ה פ ע ם ה ר ב ב מ ב ר ג ר נ מ נ ע מלענות‪ .‬בהיותו ח ד ו ר ד א ג ה ע מ ו ק ה לשלום בתוך‬
‫שורות החרדים‪ ,‬א ף א ס ר פרסום ת ש ו ב ו ת ע ל ל י מ י ש ה ו א מ ת ל מ י ד י ו א ו‬
‫מחסידיו* ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ל א היתד‪ .‬ב ה ח ל ט ת ה ר ב ב מ ב ר ג ר כ ל פ ש ר ה ש כ ן ה י ה ה ו א ה מ ת נ ג ד החריף‬
‫ביותר לרפורמה מ כ ל סוג שהוא‪ .‬ה ו א ה י ה מודרך א ך ורק ע ל ל י מ ר ו ת ו‬
‫מ ו ח ל ט ת ש ל ה ד י ן כ פ י ש ר א ה אותו‪ .‬ל א קבל א ת ה ט ע נ ה כ י ב ה י ש א ר ם ב ק ה י ל ה‬
‫ש א י נ ה מ ב ו ס ס ת ב ש ל מ ו ת ע ל התורה‪ ,‬מ ו ד י ם חחברים החרדיים בקיומן ש ל ש ת י‬
‫ה ש ק פ ו ת ע ל היהדות א ש ר ש ת י ה ן חוקיות ומוצדקות ב א ו ת ה מדה‪ .‬להיפר‪,‬‬
‫ה ו א ר א ה ב ק ה י ל ה כ ז א ת רק ק ש ר רופף בין י ח ל י ם ל מ ט ר ו ת מסוימות‪ ,‬בעיקר‬
‫סוציאליות‪ ,‬ומעולם ל א ר א ה ה נ ה ל ת ג ו ף כ ז ה כייצוג ח ו ק י ש ל ק ה י ל ה ל ו ד י ת ‪.‬‬
‫ה ק ה י ל ה ה א מ ת י ת ‪ ,‬ז ה ה י ה א י ג ל ם ש ל החברים חחרדיים‪ ,‬ע ל מ ו ם ד ו ת ל ם חחרדיים‬
‫ו ה נ ה ל ת ם ה ע צ מ י ת ‪ ,‬ל מ ר ו ת ש כ י ח ל י ם ה ם נשארו ב מ ס ג ר ת ״ ה ק ה י ל ה ״ הכללית‪.‬‬
‫ד ע ת ו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ה ו ב נ ה ו ה ו צ ג ה לעתים קרובות ש ל א כראוי‪ ,‬ה ן ע ל ל י‬
‫מזדהים ו ה ן ע ל ל י מ ת נ ג ד י ם ‪ .‬ה נ ק ל ו ת ד ל ה ל ן מ ר א ו ת א ת ג י ש ת ו באופן ב ר ו ר ‪:‬‬
‫ה ו א ח ח ל י ט כי‪ ,‬א ם יקוימו ת נ א י ם מסוימים שהתנה‪ ,‬ה ר י אין ח ו ב ה לפרוש‬
‫מ ה ק ה י ל ה הכללית‪.‬‬
‫מעולם ל א ח ז ר ב ו מ ה ח ל ט ת ו ה מ ו ק ד מ ת יותר כ י י ש ח ו ב ה לפרוש מ ה ק ה י ל ה‬
‫ה כ ל ל י ת כ ל ע ו ד ה ת נ א י ם הללו ל א קוימו‪.‬‬
‫_ מ ע ו ל ם לא ה ת נ ג ד לפרישה‪ ,‬א ף אם נ ע ש ו א ו ת ם ויתורים‪.‬‬
‫הצדיקה את‬

‫הרפורמה‬

‫והליברליזם‬

‫בראותם‬

‫עצמם‬

‫החלטתו מעולם לא‬
‫כחוקיים ב ת ל היהדות‪.‬‬
‫ש ת י ה ג י ש ו ת ב ש א ל ת ״ ה פ ר י ש ה ״ הביאו ת ו צ א ו ת ח ש ו ב ו ת ל ה ת פ ת ח ו ת‬
‫היהדות החרדית‪ .‬ל א נ ש י ״האויםטרים״ )העוזבים א ת הקהילות הרשמיות( הזכות‬
‫ש י צ ר ו מבצרים ע צ מ א י י ם ש ל חיים חרדיים‪ ,‬אבל ה ל ‪ .‬ע ל י ה ם ל ה ש ל י ם ע ם א י ב ל‬
‫כ ל ה ש פ ע ה י ש י ר ה מ ח ו ץ לשורותיהם‪ .‬ה ד ב ק י ם ב״ניכט־אויםטריט״ ) מ י ש ל א‬
‫רצו לעזוב א ת ה ק ה י ל ו ת הרשמיות( ש ל א ח ת כ ו א ת כ ל הקשרים‪ ,‬ה ס ת כ נ ו ב ק ב ל ת‬
‫ה ש פ ע ה ל ר ע ה מ ה ה ש ק פ ו ת ה א נ ט י ־ ת ו ר נ י ו ת ש ל א נ ש י הרפורמה‪ ,‬אולם‪ ,‬מ א ל ך‬

‫‪ 19‬מתוך חליפת מכתבים שניהל לאחר מכן עם גדולי הונגריה )לא פורסמה( נראה כי הרב‬
‫במברגר דבק בהחלטתו‪.‬‬
‫ראה גם שרית זכר שמחה סימן ר״ל שהרב הציע להביא את הויכוח להחלטתו של בית‬
‫דין בלתי־תלוי‪ ,‬אולם הצד שכנגד סירב‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪11‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גיסא‪ ,‬יכלו לקיים א ת ה ש פ ע ת ם ע ל רבים א ש ר ב ל ע ד י זה היו נסחפים ל ק ר א ת‬
‫ה ת ב ו ל ל ו ת וחוסר אמונה‪ .‬בראייה ל מ פ ר ע ניתן לומר‪ ,‬כ י ה ה ש ג ח ה ה ע ל י ו נ ה ר צ ת ה‬
‫ב ש ת י הדרכים כ ד י ל ש מ ו ר ע ל ה ג י ש ה המסורתית כגורם ע ק ב י ו מ ש פ י ע ב ת ו ך‬
‫היהדות‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫נ ר א ה כ י אין צורך ל ו מ ר ש ל מ ד נ ו ת ויראת ש מ י ם הלכו יד ב י ד באופיו ש ל‬
‫ה ר ב ב מ ב ר ג ר כ מ ו ב כ ל ת ל מ י ד י חכמים אמיתיים‪ .‬ו א מ נ ם כ ל הסיפורים ש נ מ ס ר ו‬
‫ע ל ל י ת ל מ י ד י ו ו ב נ י דורו מ ע י ד י ם ע ל יראת שמים ב ל ת י רגילה‪ .‬אוירה ש ל‬
‫ק ד ו ש ה ה י ת ה מ ס ב י ב ו והורגשה בכל דבריו ומעשיו‪ .‬גם מ נ ה ג ק ל ז כ ה ל ש מ י ר ת ו‬
‫ה ק פ ד נ י ת ביותר‪ .‬גםתפק ב ש ת י ד ו ג מ א ו ת כ ד י להראות זהירותו ה ר ב ה ו ר ג י ש ת ו‬
‫המוסרית‪.‬‬
‫ב א ו ת ם הזמנים ה י ה צריך לשלם מ ם ק ט ן ב ע ד מ ע ב ר ע ל ג ש ר ; ה ו א ע מ ד‬
‫ע ל כ ד ש ה ג ו ב ה ה ל א ־ י ה ו ד י י ת ן לו ק ב ל ה ע ל התשלום‪ .‬ה ר ב ב מ ב ר ג ר ח ש ש‬
‫ש י כ ש י ל א ת ה ג ו ב ה ל א למסור א ת הכסף לבעליו‪ .‬ה ג ו ב ה י ה י ה אשם ב ה ח ז ק ת‬
‫כ ס ף ש א י נ ו שלו‪ ,‬והוא ע צ מ ו י ה י ה א ש ם בגרימת מעילה‪ .‬ב ש ל ח ו מ כ ת ב ב א מ צ ע ו ת‬
‫ש ל י ח ש ל ו במקום ב א מ צ ע ו ת ה ד א ר ה י ה ק ו ר ע בול דאר‪ ,‬ש כ ן ה ח ז י ק ה ה מ ד י נ ה‬
‫א ת זכות המונופול ע ל ה ע ב ר ת דאר‪ .‬מ ד ו ת י ו ה י ו נפלאות‪ .‬ה י ה ע ק ב י וקפדן‪ ,‬א ב ל‬
‫א פ י ל ו מ ת נ ג ד י ו הודו כ י כל מ ע ש י ו ו כ ל דבריו נ ב ע ו מ ת ו ך ה כ ר ה ו ת ו ם לב ו ל א‬
‫כוונו א ף פ ע ם ל צ ע ר מ א ן דהו‪ .‬יחסו לעניים ומדוכאים ג י ל ה לב מ ל א א ה ב ה‬
‫ו א נ ו ש י ו ת ‪ .‬ל א ר ק ד א ג ליחידים אלה‪ ,‬א ל א א ף י צ ר מ ו ס ד ו ת לטובתם‪ .‬כ ד‬
‫ה ב י א ל ה ק מ ת ב י ת חולים יהודי בוירצבורג‪ .‬ד א ג ת ו ה א ו ה ב ת יוחדה ל ת ל מ י ד י‬
‫ה כ מ י ם ולעניים ש ב א ר ץ ישראל‪ ,‬ורבות ע ש ה ל ת ת להם ת מ י כ ה וסעד‪ .‬י ח ד ע ם‬
‫אחרים פ ע ל כ ד י להקים ב ש נ ת ת ר ל ״ ג )‪ (1873‬ב י ת חולים יהודי בירושלים‪ ,‬א ס ף‬
‫סכומים ניכרים ל מ ט ר ה זו‪ ,‬ו כ צ ע ד ראשון נ ש ל ח ל ש ם ר ו פ א יהודי‪ .‬ל א ז כ ה‬
‫לראות א ת ה ג ש מ ת הפרוייקט‪ ,‬שהושגה‪ ,‬כ ע ב ו ר שנים רבות‪ ,‬ב פ ת י ח ת ב י ת החולים‬
‫‪20‬‬

‫‪ 20‬ישנו סיפור אפייני על איש עני שבא אליו באמצע שיעור שנתן לתלמידיו והתלונן‬
‫שהוא זקוק לנעליים‪ .‬הוא הפסיק את השיעור ונתן לו נעליים משלו‪ .‬כאשר התלמידים‬
‫העירו שאלו נעליו הטובות ביותר שקנה לפני זמן לא רב‪ ,‬ענה בפשטות ״נעליים‬
‫קרועות יש לעני‪ ,‬עלי לתת לו את הטוב ביותר״‪ — .‬אלמנה עניה בכפר בסביבה‬
‫סיפרה לל על עניותה האיומה‪ .‬הוא יעץ לה לעבור לוירצבורג וכאן ידאג לה‪ ,‬וכן עשה עד‬
‫לסוף ימיה‪ ,‬כאשר שמע על מותה‪ ,‬הצטער שמצור‪ ,‬זו נטלה ממנו‪ — .‬ריחוקו מכל‬
‫אנוכיות היה מפורסם‪ .‬אחד ממעריציו הציע לו פעם סכום כסף גדול כמתנה‪ .‬למרות‬
‫שהיה בעצמו בנסיבות של דוחק‪ ,‬סירב לקבל את הכסף והציע לאיש לתת אותו לקרוביו‬
‫הוא‪ ,‬הנצרכים‪ .‬גם בויזנברון מעולם לא גבה כסף מתלמידיו‪ ,‬ואף הצליח לתמוך מתוך‬
‫אמצעיו הצנועים באלה מהם שנזקקו לכך‪ — .‬אחד מבניו היה מאורס עם בתה של‬
‫משפחה אמידה מאד‪ .‬לפני החתונה הפסידו פתאום את עשרם‪ ,‬ואז העיר שרק עתה‬
‫הוא באמת מאושר מהתקשרות זו‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ש ע ר י צ ד ק בירושלים‪ .‬אין ס פ ק כ י ה א ה ב ה ל ל א גבול ו ה ה ע ר צ ה ש ל תלמידיו‬
‫ומעריציו ו ה ה ע ר כ ה ה ג ד ו ל ה ל ה ז כ ה מ כ ל צד‪ ,‬א ף ממתנגדיו‪ ,‬נבעו מ ת כ ו נ ו ת‬
‫לבו כ מ ו מ ה י ש ג י ו האינטלקטואליים‪.‬‬
‫רבה ש ל וירצבורג נ פ ט ר באורח פ ת א ו מ י בבית ה כ נ ס ת ש ל וירצבורג ביום‬
‫ש נ י ש ל ס ו כ ו ת ת ר ל ״ ט )‪ (1878‬ב א מ צ ע ק ר י א ת התורה‪ .‬כל י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ה ת א ב ל ו‬
‫י ח ד ע ם ק ה י ל ת ו ע ל ה א ב ד ה ל ל א ת מ ו ר ה ש ל א י ש ש ה ט ב י ע א ת ח ו ת מ ו ע ל חיי‬
‫החרדים ב א מ צ ע ח מ א ה ה־‪.19‬‬
‫ר ב ה ש ל וירצבורג זכרונו לברכה מ ו כ ר כ א ח ד האישים א ש ר‬
‫ל ה ש פ ע ת ם נ ש מ ר ו ת ו ר ה ו י ר א ת ש מ י ם בין י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ע ד לימינו אנו‪.‬‬

‫חודות‬

‫תפלתו של הרב יצחק דב האי במבמר‬
‫אברך את השם במקהלות‪ ,‬ובתוך רבים אהללנו‪ ,‬כי הפליא תסדו לי עד הנה‪ ,‬ואליו‬
‫אתפלל ואתתנן‪ ,‬עוד יכן לבבי ולבבי בני ותתני היקרים ונעימים אליו‪ ,‬לאהבה וליראה‬
‫אותו‪ ,‬עוד יתוקנו ויאמצנו לעבדו ולהתהלך לפניו באמת ובצדקה‪ ,‬לפרוס נס אהבתו‪,‬‬
‫ולהרים דגל יראתו‪ ,‬ישמתו כל התוסים בו‪ ,‬עוד יזכנו להפיץ מעינות תכמת תורתו‬
‫הקדושה התוצה‪ ,‬ולהביע רות מבינתה כנתל שוטף ארצה‪ ,‬עוד יזכגו להרבות תסד‪,‬‬
‫ולתשב טוב על כל איש‪ ,‬ולדבר טוב עם כל איש‪ ,‬ולעשות טוב לכל איש‪ ,‬בכל מקום‬
‫ובכל עת‪ ,‬עד יקיים השם הטוב את דברו הטוב על ידי נביאו )יואל גי( לשפוך רותו‬
‫על כל בשר‪.‬‬
‫סיום הקדמה לספר מלאכת שמים‪ ,‬מהדורא תגינא‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪13‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יובל העשרים וחמש לרבנות בוידצבורג‬
‫בכתב העת ״הלבנון״‪ ,‬בעריכת ר׳ יחיאל ברי״ל בפרים‪ ,‬הופיע בגליון ט‪ ,‬שנה שניה‪,‬‬
‫ט׳ אייר תרכ״ה ידיעה על חגיגת חצי היובל לעליית הרב י״ד במברגר על כס הרבנות‬
‫בוירצבורג‪ .‬להלן תוכן הידיעה‪.‬‬

‫ווירצבורג‪ .‬ביום כ ״ ח ל ח ד ש העבר‪ ,‬ח ג ג ה ע ד ת ישורון בק״ק ווירצבורג‪,‬‬
‫חג מ ל א ו ת ח מ ש ה ועשרים ש נ ה ל ש ב ת ש מ ה ע ל כ ס א כבוד הרבנות ח ר ב הגאון‬
‫המפורסם ברובי תורותיו‪ ,‬ה ל א ה מ ה בחבוריו המופלאים‪ ,‬מ ל א כ ת שמים‪ ,‬מ ו ר ה‬
‫לזובחים‪ ,‬א מ י ר ה לבית יעקב‪ ,‬ועוד‪ ,‬ה נ ו ד ע בגדולת וכשרון פעליו לשם ה ׳‬
‫ו כ ב ו ד ע מ ו כ ש ״ ת מ ו ״ ה י צ ח ק ד ו ב כ א מ ב ע ר ג ע ר נ ״ י א ב ״ ד ו ר ״ מ בעיר הנז׳‬
‫והמדינה‪ .‬ביום ה ז ה מ ל א ה ע י ר ווירצבורג א ו ר ה זו ת ו ר ה ו ש מ ח ה וששון ויקר‪,‬‬
‫כ י מ ל ב ד ב נ י ה ע י ר באו לשוש ולשמוח ו ל ת ת יקר להרה״ג הנז׳ מ ר ח ו ק ומקרוב‬
‫רבים מ ר ב נ י ג א ו נ י ארץ וכן ש ל מ י ם מ ק צ י נ י ע מ נ ו כ ל ירא ו ח ר ד לדבר ה׳ ותורתו‬
‫ב א ו ווירצבורגה לשוש א ת ה ר ה ״ ג משוש‪ ,‬ואלד‪ .‬א ש ר רחק הדרך מ ה ם ש ל ח ו‬
‫ברכותיהם במכתביהם‪ ,‬ג ם מ מ ר ו מ י ה ר ציון ה ג י ע לו מ כ ת ב ב ר כ ה ועל ר א ש ה‬
‫מ ז כ ר ת קדש‪ ,‬ו ש ר י ה מ מ ש ל ה א ש ר ב ע י ר ג ם ה מ ה באו לברכו‪ ,‬אין ק צ ה ל מ ר ב י ת‬
‫ה כ ב ו ד א ש ר ה נ ח י ל ו ה ו מ כ ב ד י ו מכיריו ומוקיריו מברכות פ י ה ם ו מ ת נ ו ת ידיהם‪,‬‬
‫ו ה ע י ר ווירצבורג צ ה ל ה ו ש מ ח ה !‬
‫ו ה נ ה ידענו כ י רבים מ ק ו ר א י הלבנון י א מ ר ו ‪ :‬״ מ ח ג י ם כ א ל ה א ש ר יחוגו‬
‫א ת י נ ו ב א ר צ ו ת א ש כ נ ז כ ב ר ש מ ע נ ו ונדעם‪ ,‬ה א ף אין ז א ת שמה‪ ,‬ביו״ט ש נ י ש ל‬
‫גליות ג ע ל ה נ פ ש ם ובחגים א ש ר יבדו מ ל ב ם נ פ ש ם חפצה״‪ .‬ע ל כ ן נודיע נ א מ נ ה‬
‫כ י ה ח ג א ש ר ה ו ח ג ב ע י ר ווירצבורג ה ג לה׳ הוא‪ ,‬ו ה ה מ ו ן חחוגג י ר א י ה׳ ה י ו‬
‫א ש ר ל א זנו א ח ר י ה פ ס ל א ש ר ה ק י ם הזמן‪ .‬האומנם כ י ראוי ונכון ה י ה כ י י ע ש ו‬
‫כ ל י ר א י ה ׳ א ש ר בארץ באיירען בכלל ובווירצבורג ב פ ר ט יום מ ש ת ה ו ש מ ח ה‬
‫והלל והודות לה׳ ביום כ ״ ח ניסן ש נ ה ב ש נ ה מ א ז י ש ב ע ל כ ס א כבוד ה ר ב נ ו ת‬
‫ה ר ה ״ ג ה נ ד ‪ ,‬ו כ א ש ר ק י מ ו וקבלו היהודים עליהם בימים מ ל פ נ י ם ל ע ש ו ת יום‬
‫מ ש ת ה ו ש מ ה ה ש נ ה ב ש נ ה ביום א ש ר נ ו ש ע ו בה׳ מ ה צ ר הצורר א ו ת ם א ו ד ת ם‬
‫כ י כ כ ה ג ם י ו ש ב י באיירען נ ו ש ע ו ב ה ׳ מ ה מ ת ח ד ש י ם ב ע מ נ ו א ש ר ה ח ל ו לרוב ג ם‬
‫ש מ ה ‪ ,‬ו ת ע ו ז י ד י ר א י ה ׳ ע ל י ה ם מ א ז י ש ב ע ל כ ס א ה ה ו ר א ה ה ר ה ״ ג הנז׳ ב ע י ר‬
‫ווירצבורג‪ ,‬כ י מ א ז ו ע ד היום ל א ישקוט ו ל א י ח ש ה ע ד הקימו ה ד ב ר א ש ר י ח ש ו ב‬
‫ל ע ש ו ת ל ש ם ה׳‪ ,‬ו ה ׳ ע מ ו ו י ת ן א ת ח נ ו גם ב ע י נ י ה מ מ ש ל ה ו ת מ ל א מ ש א ל ו ת י ו‬
‫מ מ נ ה בכל א ש ר נ ו ג ע לחיזוק דתיגו‪ ,‬גם ל ז א ת נ ע ת ר ה ל ב ק ש ת ו ו ת ת ן להיהודים‬
‫ב א ר צ ה זכותים רבים א ש ר ל א היו להם מלפנים‪.‬‬
‫;‬

‫ומדעתנו‪,‬‬
‫אשר‬
‫ישראל‬
‫‪14‬‬

‫כ י ע ת ה א ח ר י הגדנו לך קורא נ כ ב ד ! בכלל‪ ,‬כ י ה ר ה ״ ג הבד‬

‫לכבודו הוחג‬

‫ה ח ג הבז׳‬

‫הרבה והפליא‬

‫— ה ג ה ל א ת כ ב ד אזנך‬

‫מ ש מ ו ע אם‬

‫לעשות‬

‫ל כ ב ו ד ה׳‬

‫נ ס פ ר לך‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫וכבוד‬

‫ג ם בפרט‪,‬‬

‫בית‬

‫ממהללי‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הרה״ג הנז׳ ו מ מ ע ש י ידיו ל ת פ א ר ת אלקים ואדם‪ ,‬א ך מ ה א מ ר נ ו ל פ ר ט כ ל‬
‫מעשיו ה ן קצרו מ ר ח ב י ה ל ב נ ו ן מ ה כ י ל כ ל כ ש ר ו נ י מפעליו‪ ,‬ורק אפם ק צ ה‬
‫מהם נ ס פ ר ל ך קורא נ כ ב ד ! ה י ת ה עליו יד ה׳ ו ע ב ר בארץ באיירען ו י נ ס ה א ת‬
‫השוחטים והתבונן ע ל מ ל א כ ת ה׳ א ש ר ב י ד י סופרי םת״ם‪ ,‬ובראותו כ י ר ב ת ה‬
‫העזובה בין השוחטים והסופרים‪ ,‬והרבנים א ש ר בהערים ה ק ט נ ו ת א ם כ י ג ם‬
‫ה מ ה ראו און ז ה ו ה ת ב ו נ נ ו עליו‪ ,‬ורק מ א י ן אונים בהם ל א יכלו ל ת ק ן המעות‪,‬‬
‫ולכן ה ת א ז ר ע ו ז ה ר ה ״ ג הנז׳ ו ש ב ו ט ה ר וצרף א ת השוחטים והסופרים‪ ,‬ו ח ב ר‬
‫ש נ י ספרים יקרים‪ ,‬ה א ח ד מ ל א כ ת ש מ י ם לסופרים ו ה ש נ י מ ו ר ה לזובחים‬
‫להשוחטים‪ ,‬ו ת מ י ד ע י נ י ח ש ג ח ת ו עליהם לבל יסורו מ ן ה ת ו ר ה והמצוה‪ .‬כ ן‬
‫ראה כ י בפרוע פ ר ע ו ת בארצות א ש כ נ ז ה ו ק ל ב י נ י ההמון עון נדה‪ ,‬וגם ה מ כ ש ל ה‬
‫הזאת השכיל להרימה‪ ,‬ו ח ב ר ס פ ר א מ י ר ה לבית י ע ק ב בלשון א ש כ נ ז להורות‬
‫ולהזהיר ע ל ח ו מ ר איסור נדה‪ .‬ג ם ע ל הילדים נ ת ן ע י נ י ו כ י י ת ח נ כ ו מ נ ו ע ר‬
‫לדעת ה׳ ו ל ש מ ו ר מצותיו‪ ,‬ועל כ ן ה ע ב י ר א ת המורים א ש ר היו ב ב ת י ה ס פ ר‬
‫ויראת ה ׳ ל א ידעו ולהתלמידים לא למדוה‪ ,‬והקים מורים י ש ר י לב תחתיהם‪,‬‬
‫והוסיף לדאוג לימים יבואו כ י י מ צ א ת מ י ד מורים ישרים ו ה ת נ ד ב ע ל ידו א ה ד‬
‫מ נ ד י ב י ע מ נ ו ו ק נ ה ב י ת נ א ה ויכונן אותו לזעמינאר‪ ,‬ובשום ל ב ועין ישגיה‬
‫על ת ל מ י ד י ה ז ע מ י נ א ר כ י ילכו בדרך ט ו ב י ם וידעו דרך ה ׳ להדריד ב ה א ת‬
‫התלמידים ב ע ת יקומו להיות מורים‪ .‬ה י ש י ב ה א ש ר ה י ת ה ב ע י ר ווירצורג הוסיף‬
‫לחזקה וירפא א ת ה ר י ס ו ת י ה ו ת ל מ י ד י ם רבים ה ו ש י ב ב ה והוא י ל מ ו ד ע מ ה ם‬
‫שעורי דרבנן‪ ,‬ו כ ב ר ז כ ה לראות מ ת ל מ י ד י ו מ ו ר י ה ו ר א ה בישראל‪ .‬ו ב ז ה ח פ ל י א‬
‫לעשות כ י ה ש ת ד ל ו ה פ י ק רצון מ ה מ מ ש ל ה ו ת ת ן ד ת כ י היהודים העובדים ב צ ב א‬
‫לא יעשו מ ל א כ ה ב ש ב ת ו ב מ ו ע ד ואף ע ל ה מ ש מ ר ל א יעמדו‪ ,‬ו א ל ה ה נ מ צ א י ם‬
‫בווירצבורג ובםביביה יאספם ה ר ה ״ ג הנז׳ ה ע י ר ה ב ש ב ת ו ת ומועדים ושם ה ו כ ן‬
‫להם מ א כ ל י ם כשרים כ ד י שבעם‪ .‬גם ל ז א ת נ א ו ת ה אליו ה מ מ ש ל ה ו ת מ ל א ח פ צ ו‬
‫לשלוח א ת היהודים א ש ר ע ו נ ם ישאו ל ש ב ת ב מ א ס ר לעיר ווירצבורג וגם ל ה ם‬
‫י נ ת ן מאכלים כשרים ו ב ב י ת הסוהר ה ו כ ן ל ח ם ב י ת מ י ו ח ד ל ת פ ל ה ו י ו ע ד ו כולם‬
‫ל ה ת פ ל ל ש מ ה ב ש ב ת ו ר ״ ה ורגל‪ ,‬ו פ ע מ י ם ב ש ב ו ע י ב א א ל י ה ם ר ב א ח ד ויורה‬
‫להם ח ו ק י ה׳ ו י ג ל א ת אזנם למוסר — ה ן א ל ה ק צ ו ת מ פ ע ל י ה ר ה ״ ג ה נ ד א ש ר‬
‫עליהם יבורך ויהולל‪ ,‬ד ו ר לדור י ת נ ו ת ו ק ף ת ה ל ת ו וגודל צ ד ק ת ו גוםף ע ל‬
‫מרבית חכמתו‪.‬‬
‫ו ע ת ה קוראים נ כ ב ד י ם ! ק ו מ ו וברכו לה׳ ע ל כ י תקים ב מ ד י נ ת באייערן‬
‫ל מ ו ש י ע ו ר ב א ת ה ר ב הגאון הגז׳‪ ,‬ו כ ן תברכוהו ג ם א ו ת ו כ י יאריך י מ י ם ב ט ו ב‬
‫ונעימים‪ ,‬ע ו ד י ז כ ה ל ה ג ד י ל מ ע ש ה ה צ ד ק ה כ מ ש א ל ו ת לבבו ה ט ה ו ר א מ ן !‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪15‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ימה עמנואל‬

‫על התנגדות הרב במברגר לאתרוגים מורכבים‬
‫ה ר ב יצחק ד ו ב ה ל ו י במברגר ז ״ ל ה ת נ ג ד ל ש י מ ו ש באתרוגים מורכבים א ו‬
‫ס פ ק מורכבים ל מ צ ו ת א ר ב ע מ י נ י ם בסוכות‪ .‬רבים מ ג מ ל י חאחרונים פ ק פ ק ו‬
‫בכשרותם ש ל אתרוגים א ל ה ואילו המתירים התירו בדרך כ ל ל רק ב ש ע ת‬
‫ה ד ח ק ‪ .‬ב ה ת נ ג ד ו ת ו ה ס ת מ ך ה ר ב ב מ ב ר ג ר ג ם ע ל רבותיו ו ע ל המסורת ש ל‬
‫ג ד ו ל י אשכנז‪ .‬רבו‪ ,‬ה ר ב וואלף ה מ ב ו ר ג ר ב ה ש ל ק ״ ק פירט‪ ,‬אסר אתרוגים‬
‫אלח‪ ,‬אפילו ב ש ע ת ח ד ח ק ב ל י ברכה‪ .‬ה ר ב מ נ ד ל קרגוי‪ ,‬בעל גידולי טהרה‪,‬‬
‫ה ש י ב ב ע נ י ן ז ה לאיסור ואף ה ו ס י ף ש ג ם רבו‪ ,‬ר ב י נ ת ן א ד ל ר בפרנקפורט א ס ר‬
‫לברך ע ל ה א ת ר ו ג י ם מקורפו‪ .‬לכן ה צ ט ע ר ה ר ב ב מ ב ר ג ר כ א ש ר ש מ ע ש ה ר ב‬
‫מ ש ה עפשטיין‪ ,‬ח ב ר נעורים מ י ש י ב ת ה ר ב ו ו א ל ף ה מ ב ו ר ג ב פ י ר ט ‪ ,‬נ ט ה ל ה ת י ר‬
‫א ת האתרוגים המורכבים‪ .‬ב מ כ ת ב א ל ה ר ב א פ ש ט י י ן ש כ נ ר א ה נ כ ת ב בסוף ש נ ת‬
‫תרכ״ד‪ ,‬כתב הרב במברגר וז״ל‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫שמעתי שאתה רוצה ליקת אתרוגים המורכבים למצות ד׳ מינים‪ ,‬וכמעט לא‬
‫האמנתי לקול השמועה ההיא‪ ,‬ומ״מ למיתש מיהו בעינא‪ ,‬ועל כן אומר‪ :‬אם היה‬
‫הדבר זה דבר שלא הורו בו גדולים לאסור רק היה נדון לכאן ולכאן‪ ,‬ואפילו היו‬
‫צדדי היתר קרובים יותר ויותר מצדדי האיסור ]מה שאיגו כן כאשר גאמר לקמן[‬
‫אעפ״כ היינו אומרים‪ ,‬מהיכי תיתי ננית ההיתר הברור ונקה דבר שעל כל פנים אינו‬
‫ברור‪ ,‬והיינו אומרים מה שהשיב הר״ן להריב״ש על דבר איזה אנשים שהיו קורץ‬
‫המגילה בלע״ז והריב״ש )סי' שפ״ת( ערער כנגדו וכתב אודות זה אל הר״ן‪ ,‬וכתב‬
‫‪ 1‬רבים הדיונים םביב האתרוגים המורכבים‪ .‬ראה שו״ת מהר״ם אלשיך סי׳ ק״י‪ ,‬שו״ת‬
‫הרמ״א סי׳ קי״ז ושו״ת הב״ח סי׳ קל״ו‪ .‬וראה שדי חמה מערכת ד׳ מינים‪ ,‬סי׳ א׳‬
‫ומערכת הלמ״ד כלל קמ׳׳א וכן אגציקלופדיה תלמודית‪ ,‬סוף ערך אתרוג‪.‬‬
‫‪ 2‬פרטים על הרב משה עפשםיין‪ ,‬רב בעיר שווארצא ‪ ,Schwarza‬במרכז גרמניה אינם‬
‫ידועים לי‪ .‬הוא למד יחד עם הרב במברגר אצל הרב וולף המבורג בפירט וגם אחר‬
‫כך היו ביניהם קשרי מכתבים‪ .‬אחרי הופעת ס׳ מלאכת שמים פנה הרב עפשטיין אל‬
‫הרב במברגר עם הערות אחדות‪ ,‬בעיקר השגות על הוראות שלפי דעת המשיג‪ ,‬החמיר‬
‫בהן המחבר יותר מדי‪ .‬הרב במברגר השיב על ההשגות‪ ,‬ראה שו״ת יד הלוי‪ ,‬ח״א‬
‫יו״ד סי׳ קנ״ד‪ .‬הרב עפשטיין פנה אל הרב במברגר גם בענין ספר תורה שבעירו שהיה‬
‫בו תגים כדמות שתי וערב והיה חשש שסופר מין כתב ספר זה‪ ,‬עי״ש סי׳ קנ״ח‪.‬‬
‫וראה שם ח״ב‪ ,‬יו״ד סי׳ נ׳ וסי׳ נ״ה תשובות להרב מו׳יה משה שווארצא נר״ו וכנראד‪,‬‬
‫הכוונה לר׳ משה עפשטיין‪ ,‬רבה של שווארצא‪.‬‬
‫‪ 3‬בשו״ת יד הלוי‪ ,‬ח״א או״ח סי׳ קי״ד מובאת התשובה ללא תאריך‪ ,‬אך מהתאריך‬
‫שבתשובת הרב עפשטיין המובא להלן מתוך כ״י‪ ,‬יוצא שהרב במברגר פנה בענין‬
‫זה אל הרב עפשטיין בסוף מנחם אב או תחילת אלול תרכ״ה )‪.(1865‬‬

‫‪16‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הר״ן שיפה ערער הריב״ש וכתב וז״ל‪ :‬רואה אני דבריו טובים וגבוהים עליהם אין‬
‫להוסיף ומהם אין לגרוע‪ ,‬שאפילו ב ע ס ק י העולם כל משכיל בותר לגפשו הדרך היותר‬
‫בטות והמשומר מכל נזק ומכשול אפילו באפשר רתוק ועל א ת ת כמה וכמה שיש לנו‬
‫לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם‪ ,‬ואיך גגית הדרך אשר דרכו‬
‫בה רבותינו הקדושים ז׳־ל ונכניס עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים וכוי יעו״ש‬
‫בתשובת הריב״ש )סי׳ ש״צ(‪ ,‬ואם‬

‫במקרא מגילה שאיננה מדאורייתא כתב הר״ן‬

‫כן על א ת ת כ מ ה וכמה במצוה דאורייתא תשובה ויקרה ואינה נוהגת רק פעם א ת ת‬
‫בשנה‪ ,‬וביותר בדבר שכבר גהגו בו איסור כידוע מכמה מקומות ומדינות עיין בשו״ת‬
‫מהרים אלשיך )סי׳ ק״י( שכתב וז״ל‪ :‬וראיגו מי שרצה לגהוג היתר תולה עצמו על‬
‫אחד מן המורים שבארציגו ט ה ר ה שיוצאים בו ע ם היות שכל שאר תכמי העיר תולקים‬
‫ומעידים שכל תכמי צ פ ת רבנים ושופטים אשר קדמוגו היו מרחיקים האיסור עד‬
‫מאד‪ ,‬ומדאגה מדבר פן ת ת פ ש ט הוראה זו ל ה ק ל באיסור תורה אמרתי לבא בספר‬
‫כתוב על הדבר בקצור נמרץ למען ירוץ קורא בו‪ ,‬ואמרינן כי הנה ט ע נ ת המורה וכר‬
‫עכ״ל‪ ,‬ואת״כ כ ת ב ראיותיו לאסור ושוב סיים התשובה וז״ל‪ :‬ומילתא דפשיטא היא‬
‫ותו לא מידי‪ ,‬ולא מזדקיקנא אפילו לאתויי ראיות להכי א ל א דשמענא ת ד מן המורים‬
‫ת ק ע עצמו לשרויי ולא היא כדכתיבנא וכוי עכ״ל‪ .‬ופעם א ת ת שאלתי אצל הרה״ג‬
‫מהר״ם‬

‫קארגויא‬

‫זללה״ה‬

‫על‬

‫אתרוגים‬

‫כאלו‬

‫תשובתו‪:‬‬

‫וז״ל‬

‫ובדבר‬

‫האתרוגים‬

‫קארזיקאנער וכן קארפוער אין ל ה ם היתר אפילו בשעת ה ד ת ק אפילו בשאר הימים‬
‫דהם ב ת ז ק ת מורכבים‪ ,‬וקבלה אין לי בזה רק ז א ת ידעתי כי אמר לי הרב דפאריס‬
‫חכם קאלאניע שהי׳ ממדינת איטאליען דגם שם ה ם בכלל ה ס פ ק מכמה מ א ו ת שנה‬
‫ואי אפשר לעמוד על הבירור‪ ,‬גם ראיתי מאמ״ו הגאון מה׳ נתן אדלר ש א ס ר לברך‬
‫על קארפוער‪ ,‬והרביתי דברי׳ בזה לידידי הרב מו״ה אברהם שוו״ב נר״ו‪ ,‬ועל כי אני‬
‫כותב באישון לילה א ״ א לי לסדר הדברים כראוי‪ ,‬וירב שלומו ויתענג בסוכתו עכ״ל‪.‬‬
‫ועיין מ י ש בסי עיקרי ה ד ע ת טוב )תאו״ח סי׳ ל״ג סעי' גי( בענין זה שגם הוא אתד‬
‫מתכמי איטליע‪ .‬וכמדומני ראיתי ס פ ר א ת ד הנדפס בבראדי )לפני ט״ו שגה לערך(‬
‫כולל כמה תשובות מגדולי הדור שהתמידו ג״כ בדבר‪ ,‬ואף שגם גוהגי היתר יש‪,‬‬
‫עיין בת׳ בית אפרים )תאו״ת סי׳ נ״ו(‪ ,‬מ״מ פשיטא דאין בידינו להכריע בין הגדולים‬
‫וביותר שרבו האוסרים והוא איסורא דאורייתא‪ ,‬וביותר שאנן תלמידי מ ת א הרה״ג‬
‫מו״ה וואלף האמבורג זללה״ה אגן שידוע שהוא א ס ר האתרוגים ה ה ם לתלוטין‪ ,‬ופשיטא‬
‫שאין מהראוי שתלמידים יתלקו על רבם המובהק‪ .‬וע״כ א ם ל א ה ת ר ת עדיין לא‬
‫תתיר‪ ,‬ואם‬

‫התרת‬

‫תתזור מהיתרך ומודים דרבנן היינו‬

‫שבתייהו‪.‬‬

‫ת ש ו ב ה ז ו נ ד פ ס ה ב ש ו ״ ת י ד ה ל ו י ח ״ א ‪ ,‬א ו ״ ח סי׳ קי״ד‪.‬‬
‫א מ נ ם ה ת נ ג ד ה ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר ל ה ס ת מ ך ע ל המתירים‪ ,‬א ד ב כ ל ז א ת ה ו ד ה‬
‫״ ש ג ם נ ו ה ג י ה י ת ר יש‪ …‬מ ״ מ פ ש י ט א ד א י ן ב ל י נ ו ל ה כ ר י ע בין הגדולים ו ב י ו ת ר‬
‫שרבו‬

‫האוסרים ו ה ו א‬

‫בשו״ת‬

‫‪4‬‬

‫ל ה ל ו י )שם סי׳ ק ט ״ ו ( מ ו ב א ת ת ש ו ב ה גוםפת מ ה ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר ‪.‬‬

‫גם שם הסתמך על‬
‫מפורש‬

‫על‬

‫איםורא‬

‫דאורייתא״‪.‬‬

‫אתרוגים‬

‫תשובת הרב מ נ ד ל קרגוי הנ״ל‪ ,‬א ד בלי‬
‫מורכבים או ספק‬

‫מורכבים‪.‬‬

‫להוציא‬

‫איסור‬

‫וז״ל‪:‬‬
‫‪17‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪ . . .‬ו ע ם היות שפשיטא שאין בידי ואין בדעתי להורות איסור במקום רבנים‬
‫מובהקים אם המה נוהגים בהיתר‪ ,‬מ״מ אודיע למכ״ת מה שיש בידי בענין זה כאשר‬
‫שאל ממני‪ .‬וגם זאת ידע מר שעיינתי בתי בית אפרים למהר״ז מרגליות )תאויח‬
‫סי׳ נ״ו( בענינים אלה‪ ,‬ובמת״כ לא מצאתי בדבריו לרוות צמאוני‪ ,‬וכנראה שגם הרב‬
‫עצמו הרגיש שאין בדבריו כדי כ״כ‪ ,‬יעיין מר על דבריו‪.‬‬
‫ת ש ו ב ה א ח ר ת מ ה ר ב י״ד ב מ ב ר ג ר בעגין אתרוגים מורכבים נדפסה כ ב ר‬
‫ב ש ו ״ ת נ ט י ע ה ש ל ש מ ח ה סי׳ כ ב )דווה‪ ,‬ר ו מ נ י ה ת ר פ ״ ח ‪ ,‬נדפס מ ח ד ש ב ש ו ״ ת‬
‫י ד הלוי‪ ,‬ח״ב(‪ .‬ת ש ו ב ה זו מ ו פ נ י ת א ל בנו‪ ,‬ה ר ב ש מ ח ה במברגר‪ ,‬רב בק״ק‬
‫פישאך ‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫וז״ל‬

‫התשובה‪:‬‬

‫»על שאלתך בענין אתרוגים קארפוער‪ ,‬דע שבשו״ת בית אפרים תאו״ח מכשירם‪,‬‬
‫אך כנראה מדבריו )שם דף פ׳ ע״ג( גם הוא רק מתוך הדותק כותב כן‪ ,‬הואיל‬
‫שהלוקתים ממינים שאין בהם תשש הרכבה היו נוטלים בלי לדקדק אם כשרים‬
‫הם מצד שאר פסולי אתרוג או לא‪ .‬ואע״פ שמטעם זה לבדו פשיטא שלא היה בו‬
‫ממשות כדאי בעיני הרב‪ ,‬מ״מ כיון שאח״כ תידש טעמים להתיר אותן קארפועד‬
‫עשה גם זה לסניף‪ .‬אכן הדבר מצד עצמו קשה מאד שכבר הביא שם הרב )דף ע״ט‬
‫ע״ב ד״ה ועיי'( שלשלת היותסין של גדולי ישראל שכולם פסלו המורכבים‪ ,‬ה״ה‬
‫האלשיך בשם כל תכמי צפת ובשם תכמים קדמונים והסמ״ע ששאל זקנים ומנהיגים‬
‫מקהלות גדולות וגם השבות יעקב‪ ,‬ובשם מות״ז מהר״ש זצ״ל וגם הש״ך בסוף‬
‫ימיו הודה לו‪ ,‬וגם מהרמ״ק זצ״ל כתב לי להתמיד ותשובתו מועתקת לקמן בכתב‬
‫זה‪ .‬על כן לענ״ד טוב שתשיב לשואלך שכמה גדולים אינם מכשירים רק הגענועזער‬
‫)וכמדומני הם שקורץ גם קאלאבדעזער(‪ ,‬אולי ישמע לדבריך‪ .‬אבל עכ״פ שלא‬
‫להכריז בפומבי בבית הכנסת או באופן אתר על פיסולם של קארפוער כיון דיש‬
‫מגדולים שמכשירים אותן‪ ,‬וכמדומני גם בפראנקפורט אין פוסלין אותן‪ .‬וע״כ פשיטא‬
‫דלא תפרסם פסולן ברבים‪ ,‬אבל פשיטא דפשיטא שלא תכשירם‪ ,‬ואז את גפשגו הצלנו‪.‬‬
‫ב ס ו ף ה ת ש ו ב ה מ ו ב א ת ש ו ב ת ש ו ב ת ה ר ב מ ג ד ל ק ר ג ו י הנ׳׳ל ש א י ן ה י ת ר‬
‫ל א ת ת ג י ק א ר ם י ק א נ ע ר וקארפוער‪ ,‬אפילו ב ש א ר י מ י ס ו כ ו ת ו ש ג ם רבי ג ת ן‬
‫א ד ל ר א ס ר לברך ע ל אתרוגים כאלה‪.‬‬
‫ה ר ב מ נ ד ל קרגוי‪ ,‬ב ע ל ג י ד ו ל י טהרה‪ ,‬ג ר ר ו ב ש נ ו ת חייו בפירט ו ה י ה י ד‬
‫ימינו ש ל ה ר ב וולף המבורג‪ ,‬ר ב ה ש ל פירט‪ .‬ב ת ש ו ב ת הרמ״ק א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר‬

‫‪ 4‬התשובה מופנית אל הבחור מוה״ר גומפל נר״ו‪ .‬כנראה שמו המלא גומפל םאהלמאנן‪,‬‬
‫ראה שו״ת יד הלוי ח״ב חו״מ סי׳ ם״ז‪.‬‬
‫‪ 5‬מקום כהונתו הראשוגה של הרב שמחה במברגר היה ק״ק פישאך במדינת בוואריד‪,‬‬
‫ובשנת תרמ״ב נבחר לרב דק״ק אשפנבורג נפטר י״ד כסלו תרנ״ח‪ .‬הוא הוציא כמד‪,‬‬
‫ספרי ראשונים והשתתף בהוצאת הלכות רבי יצחק אבן גיאת‪ .‬ראד‪ .‬עליו בהקדמה‬
‫לשו״ת זכר שמחה‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫לא ציין ה ר מ ״ ק מ ה היתד! ד ע ת ו ש ל ה ר ב וולף ה מ ב ו ר ג בענין א ת ר ו ג י ם מורכבים‪.‬‬
‫מ א ל ך כ ת ב ה ר ב ב מ ב ר ג ר א ל ה ר ב מ ש ה ע פ ש ט י י ן ״אבן ת ל מ י ד י מ ר נ א ה ר ה ״ ג‬
‫מ ו ״ ה וואלף ה מ ב ו ר ג ז ל ל ה ״ ה אבן‪ ,‬ש ל ו ע ש ה ו א א ס ר האתרוגים ה ה ם לחלוטין״‪.‬‬
‫ז ה מתאים ל מ ה ש מ ו ב א ל ה ל ן ב מ כ ת ב ה ר ״ מ ע פ ש ט י י ן ש ה ו ר א ת ה ר ב וולף‬
‫המבורג י צ א ה ב ש נ ת ת ר ״ ז א ו תר״ח‪ ,‬ש נ י ם א ח ד ו ת א ח ר י פ ט י ר ת ה ר ב קרגוי‬
‫בער״ה תר״ג‪.‬‬
‫בין כ ת ב י ־ ה י ד ש ה ש א י ר ה ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר מ צ א ת י ב ס ״ ד מ כ ת ב ש כ ת ב הרב‬
‫מ ש ה עסשטיין כ ת ש ו ב ה ל מ כ ת ב ו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ה מ ו ב א למעלה‪ .‬ב מ כ ת ב ז ה‬
‫מבואר ש א כ ן א ס ר ה ר ב וולף ה מ ב ו ר ג א ת האתרוגים המורכבים ואף ק ר א ב ע נ י ן‬
‫זה אסיפה ש ל רבנים אחדים‪ .‬ה ר ב ע פ ש ט י י ן נ ס ה לאסוף פ ר ט י ם ע ל ה ת י ע צ ו ת‬
‫זו וטען ש ה ר ב ו ו ל ף ה מ ב ו ר ג לא א ס ר לרבנים אחרים ל ה ת י ר ב ש ע ת ח ד ח ק א ת‬
‫האתרוגים המורכבים ב ל י ברכה‪ .‬פ ר ט ז ה ש מ ע ה ר ב ע פ ש ט י י ן ב ש ם ה ר ב במברגר‪.‬‬
‫מ ן הראוי ל ה ע ת י ק א ת ה מ כ ת ב במלואו‪ .‬כ מ ו ב מ כ ת ב י ם רבים אל ה ר ב במברגר‪,‬‬
‫מוזכרת גם ב מ כ ת ב ה ז ה מ ג ב י ת עבור ע נ י י ארץ ישראל‪ .‬ת ו ד ת י ל ד ״ ר יצחק‬
‫במברגר נ ״ י ירושלים ש ה ש א י ל ל י א ת ה מ כ ת ב המקורי‪.‬‬

‫בס״ד שווארצא עש״ק יוד אלול תרכ״ה לפ״ק‬
‫הגוזר ומקיים יכתוב לאלתר לתיים את איש בריתי ואהובי הרב הגדול מעוז‬
‫ומגדול אב״ד ור״מ כמה״ו יצתק דוב ני״ל!‬
‫אתרי דש״ה כראוי‪ ,‬אומר לך על מכתבך הנתמד והנעים יישר כתך והילך‪.‬‬
‫כמו שראיתי מתוכן דבריך שמעת מהרב יוסף גבריאל נ״י אב״ד דק״ק בורגפרעפאך‬
‫או ממתותנך הרב מו״ה אברהם נ״י אב״ד בק״ק אשאפנבורג שהתרתי ת״ו בהתלט‬
‫את אתרוגי קארסיקאנער‪ ,‬דבר זה לא יצא מת״י מעולם‪ .‬עכשיו תשמע ותאזין המשך‬
‫הדברים איך היי מתהילה‪ .‬י״א תשון העבר כתבתי להרב מהרי״ג נ״י הנ״ל בהיות‬
‫ששמעתי מבני ר׳ יעקב נ״י בהאלברשטאט‪ ,‬בהיות עוד בבית מדרשו דהר״ג המאה״ג‬
‫מהר״א וועכסלער זללה״ה בשוואבאך ‪ ,‬וכמדומה היתה בשנת תר״ז ותר״ת‪ ,‬לא אדע‬
‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 6‬הרב יוסף גבריאל אדלר‪ .‬בנו הרב מנחם אדלר היה רב בקיצינגן והיה נשוי עם יהודית‪,‬‬
‫בתו של הרב י״ד במברגר‪.‬‬
‫‪ 7‬הרב אברהם אדלר‪ .‬בתו לאה היתד‪ ,‬נשואה עם הרב שלמה במברגר‪ ,‬בנו של הרב‬
‫י׳״ד במברגר‪ .‬כנראה לא היתד‪ ,‬קרבה משפחתית בין שני הרבנים אדלר‪ ,‬שניהם מחותנים‬
‫של הרב י״ד במברגר‪ .‬כך אמר לי ד׳׳ר יצחק במברגר נ״י ירושלים‪ ,‬גכד של הרב שלמה‬
‫במברגר הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 8‬הרב אברהם וכםלר היה מחשובי הרבנים בדרום גרמגיה‪ .‬למד תורה אצל הרב ודלף‬
‫המבורג והרב מנדל קרגוי‪ .‬כתב הקדמה לס׳ גידולי טהרה והיה אף בין כותבי ההסכמות‬
‫והמשתדלים בהוצאת ספר זה אחרי פטירת הר״מ קרגוי‪ .‬חלק מהתשובות בסוף ם׳‬
‫גמולי טהרה מופנים אליו‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪19‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫עוד בהחלט באיזהו משגים הללו‪ ,‬שמרן הגאון מו״ה אוה״בי' זלה״ה קרא אצלו‬
‫איזהו רבנים מתלמידיו ובראשם הרב מהר״א ז״ל הנ״ל בעגין אתרוגים המורכבים‪,‬‬
‫אך בני שיי הנ״ל לא ידע בעצם טיב מו״מ בענין הלז‪ .‬ובהיות ששמתי עלי לתובה‬
‫לשום עיני בענין זה‪ ,‬בהיות שלא מצעו שום דבר מפורש בשי ס ובפוסקים ראשונים‪,‬‬
‫רק האתרוגים ובראשם הגאון מג״א והגאון ט״ז והאחרונים באים אחריהם והעליתי‬
‫בעז״ה דברים המתקבלים על לב השומעים‪ ,‬כתבתי להר״ג ]מהרי״ג[ הג״ל להשיבני‬
‫דבר דמוכת בענין זה מה שידע וכתב לי שהן האמת שמרן הגאון זללה״ה הנ״ל קרא‬
‫מועד להקבץ אליו איזהו מתלמידיו ובתוכם הרבני מו״ה טעבלי פערנבינץ והרבני‬
‫מו״ה יואל געץ זללה״ה ובראשם הרב מהר״א וועכסלער זללה״ה‪ .‬והנה אדמ״ו‬
‫הרה״ג זללה״ה עם שני תלמידים להבת״ל אסרו מליטול האתרוגים המורכבים‪ ,‬היינו‬
‫קארסיקאנער כלל וכלל אפיי בשעת הדתק ואפי׳ בלי ברכה‪ ,‬אולם הרב מהר״א ז״ל‬
‫העלה להתיר ליטול בשה״ד בלי ברכה‪ .‬גם כתב להרב מהרי״ג נ״י שכתב לגדולי‬
‫ישראל במדינות רתוקות שהסכימו עמו ליטול בלי ברכה‪ .‬גם כתב שם העצה שיעץ‬
‫הרב מהר״א להרב מהרי״ג איך יעשה בענין המצוה בתג הסוכות ההוא בביה״כ‬
‫שלו‪ .‬גם נכתב בכתב מהרי״ג שכתב לי בשמך‪ ,‬הייגו מה שכתבת לו מאז וז״ל »גם‬
‫מהר״ג מהרי״ד הלוי נר״ו כתב לי אז שכ׳ לו הרה״ג זללה״ה הנ״ל ]משמע הר״ג‬
‫מהר״א ז״ל[ שהסכים אמו״ר מו״ה אוה״ב זללה״ה והוא ושאר ב״ת שאין ליטלם‬
‫אפיי בלי ברכה ומ״מ התנו שיש רשות למורים אתרים שדעתם נוטה להתירם בלי‬
‫ברכה להורות כן״ עכ״ל‪ .‬אם כן מכל זה משמע מתוך משמע שגם אדמ״ו הגאון‬
‫לא אסר פירות הללו מכל וכל‪ .‬גלל כן רתש לבי להעתיק מה שיש בקונטרס תידושי‬
‫לידידי הרב מהרי״ ג נ״י מה שהעליתי בזה להיתרא‪ ,‬אך רק להלכה ולא למעשה ח״ ו‪,‬‬
‫וכמו שתראה מהקונטרס‬
‫רק שיסכימו עמי רבים כמותו הכשרים והגדולים‪…‬‬
‫שמוסגר בתוך כתבי אליך‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫אולם גם זה כתבתי באותו פעם להרב מהרי״ ג נ״י אף שאני לי לעצמי לא‬
‫נטלתי מעולם אתרוגים כאלו כמו שיעיד עלי אם נשאל סותר אתרוגים ר׳ יצחק‬
‫קויפמאן מפפ״ד‪ ,‬אך בשנה העבר בהיות שמיני פירות הללו היי ביוקר עד מאוד‪,‬‬
‫שלח הסוחר הנ״ל מלבד האתרוג שלי ואתרוג לבני ר׳ יעקב הנ״ל שהיו מובחרים‪,‬‬
‫לבני קהלתי תיבה אחת עם ‪ 25‬ש ט ו ק שהיו קארסיקאנר‪ ,‬ובהיות שהיי ש ע‬
‫הדתק קצת וגם מפני היתרים שלי ובפרט כפי מה שהביא הרה״ ג מהר״י עטליגגער‬
‫בספרו ביכורי יעקב סס״י תרמ״ת בשם תשובת פגים מאירות ח״ג סי׳ קע״ג שרצה‬
‫להקל בשהד״ת אפי׳ במורכב גמור לברך עליו‪ ,‬אף שכתב בצידו וז״ל אין דבריו‬
‫מוכרתין‪ ,‬מ״מ מצד הפסד מרובה שתקתי ולא אמרתי לבני קהלתי לא איסור ו ל‬
‫היתר‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫ת‬

‫א‬

‫‪ 9‬אוה״ב — ראשי תיבות אברהם וולף המבורג‪ .‬בראשי תיבות אלה חתם הרב וולף המבורג‬
‫את תשובותיו‪.‬‬
‫‪ 10‬רבנים אלה חיו גם אחרי פטירת הרב ודלף המבורג בפירט‪ .‬ראה שו״ת יד הלוי ח״א או״ח סי׳‬
‫מ״א ושם סי׳ ע׳ תשובה אל הרבנים הנ׳׳ל בענין תקוני מבואות בעיר‪.‬‬
‫‪ 11‬מלה אחת לא ברורה‪.‬‬
‫‪ 12‬שטוק = חתיכה — חתיכות‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫והנה‬

‫אתרמי‬

‫היום‬

‫קודם‬

‫מלתא‪.‬‬

‫שסיימתי‬

‫והסגרתי‬

‫את‬

‫בחתימה‬

‫אל‬

‫כתבי‬

‫הסוחר בפפ״ד שכתבתי אליו להיות מוכן בשילות אלינו א ת ס ך האתרוגים דמצוה‬
‫כפעם בפעם‪ ,‬ב א ל ל י כתבך הנתמד ו מ ל שקראתי והאזנתי מתוכו דעתך‪ ,‬הייתי מן‬
‫הזריזין לפתוח עוד פ ע ם א ת כתבי שכתבתי לפפ״ד והזהרתי בעונש ההברה א ם ישלת‬
‫לנו בשנה ה ב א ה כמו בשנה העבר ממיני קארסיקאנער‪ .‬אך בכל ז א ת בקשתי שטוחה‬
‫שתטיב‬

‫לפניך‬

‫לצוות לא׳‬

‫עמדי לעיין‬

‫מ ת ל מ ל י ך שיי‬

‫שכתבתי‬

‫בדברי‬

‫בקונטרס‬

‫באגרתי‬

‫הצרוף‬

‫מהר־ ם‬

‫להעתיק עבורי תוכן דברי הרב‬

‫ותמתול‬
‫אלשיך‬

‫ג״כ‬

‫שאינם‬

‫ת ת ת ידי‪ ,‬מהיכן ל ק ת ראיותיו והוכחותיו להתמיד כ״כ בענין זה‪ ,‬כי על ד ע ת מרן‬
‫הגאון מו״ה אוה״ב זללה״ה בהיות שהי׳ באותו פ ע ם בסוף ימיו וחולשת הזקנה קפצה‬
‫עליו ביותר ל א נוכל לסמוך בהתלט‪ ,‬באשר שהוא עצמו ל א ס מ ך על דבריו בענין‬
‫שאלות שונות כמו שכתב לי הרה׳״ג מהר״א זללה״ה בעניני שאלות נשים וכהנה‪.‬‬
‫ועל העיקר ל א‬

‫מפורש מזה‬

‫מצינו דבר‬

‫בש״ס‬

‫ובראשונים‪ ,‬רק‬

‫שהאתרונים‬

‫שראיתי הביאו דבר היוצא מכללו משום נעבד בעבירה‪ ,‬אינו מינו וחסד ועל אלה‬
‫יצאתי‬

‫מ צ א ת ד ע ת וראיות‬

‫ב ת ל ו ש י לדון עליהם‪ .‬גלל כן תמחול לעיין ב ה ם ו א ם‬

‫נגד דעתי‪ ,‬יהיו דברי בטלין ומבוטלין ל א שרירין ולא קיימין אפי׳ להלכה ומכ״ש‬
‫למעשה ת״ו‪ .‬והנה‬

‫למעשה ל א‬

‫להורות‬

‫כ ת ל מ ל הדן לפני‬

‫יצאתי כלל וכלל‪ ,‬רק‬

‫רבותיו הגאונים בדרך העמדה והערכה‪ .‬ומתוך זה ל א אירא מתוות דעתי ונ״מ בשעת‬
‫הדתק כאמור‪ .‬ותמה א ק ר א על ל ל י מהרי״ג נ״י ומתותגך הרב המאה״ג מהר״א נ״י‬
‫אליהם‬

‫שכתבתי‬

‫וכמו‬

‫בראשם‪,‬‬

‫בחדש‬

‫סיון‬

‫שיריצו‬

‫העבר‬

‫לגאוני‬

‫דברי ג״כ‬

‫שנשמע מתוך דבריו נשאו ונתנו עמך בזה‪,‬‬

‫עוד דבר מ ה מזה‪ .‬ומפני זה פגיתי עצמי להרה״ג מו״ה‬

‫זמננו‬

‫ואתה‬

‫מפני מ ה ל א‬

‫אהובי‬
‫השיבוני‬

‫שמואל באנדי נ״י וחתנו‬

‫הרב מו״ה מאיר לעהמאן נ״י אב״ד ב ק ״ ק מגענצא ששלתתי אליהם יום ג' העבר‬
‫כ״א ר ״ ט‬
‫בארץ‬

‫הקדושה‬

‫ומק״ק‬

‫תובב״א‬

‫האלברשטט‪,‬‬

‫מובהקים‬
‫לבני‬

‫צ ‪1‬‬

‫שקבצתי ו א ס פ ת י ת״י בעברי פה קהלתי יע״א ל צ ד ק ת עניים ומדוכאים‬

‫יצאו‬

‫קהלתם‬

‫אתרי איזהו‬

‫ושאלתי‪…‬‬

‫להתיר בענין‬
‫משם‬

‫סך‬

‫‪1 1‬‬

‫שבאו ל ל י‬

‫הכתות‬

‫אתרוגים הנ״ל‪,‬‬

‫לוע‬

‫מק״ק‬

‫אמשטרדם‪,‬‬

‫משם‬

‫מ כ ם לאמור לי א ם ל ו ע ל ה ם שאיזהו רבנים‬

‫כמעבר‬

‫בהיות ש ה ם‬

‫לדף‬

‫ואפשר‬

‫סמוכים‬

‫שידוע‬

‫להם‬

‫לפפ״ד‬

‫שנשלת‬

‫שקנו‬

‫ובפרט‬

‫ללומדים ב פ י פ יש ל ה ם י ס ל ושורש מ ו ס כ ם מגאוני נותי נפש שלהם‪ .‬וזה הוא הכל‬
‫ולא כתדתי מ מ ך דבר מ מ ה שיצא ממני בענין זה‪.‬‬
‫והנה מ ה ש כ ת ב ת בשם הרה״ג מהר״ס קארגוי זללה״ה ל א דאיתי ר ק מ ה שהשיב‬
‫לך להחמיר בדרך כלל‪ .‬ומה ששמע מפי רבותיו הגאונים ותמהתי שביתד מ מ ך דרך‬
‫פרטי טעמו ונימוקו להחמיר בענין זה‪ ,‬בהיות שהוא היי א ח ד מגדולי עולם שהי׳‬
‫בקי בכל תדרי התורה ונתיבי ושבילי התורה ל א היו טמורין ונסתמו הימנו‪ .‬סוף כל‬
‫סוף אקזה שאל ת מ נ ע טוב מבעליו כי תורה היא ז ל ל מ ל אני צריך ואצמא לשמוע‬
‫ממך דבר בענין ה ל ו ע ואז ישמח ויגל לבבי‪ ,‬פקודי ד׳ ישרים משמתי לב‪ .‬ובזה א צ א‬
‫ואכנס ת מ ל למצוא י ס ל ה ד ת ואמונתינו הקדושה ועיקר י ס ל נמצא בדברי הש״ס‬
‫והפוסקים‬

‫ראשונים‬

‫ועליהם‬

‫אנו‬

‫סומכים‬

‫ומימיהם‬

‫מעייני‬

‫מים‬

‫תיים‬

‫הטהורים‬

‫‪ 13‬עשרים ואחד דייכססלד‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪21‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫והקדושים אנו שותים ומתוכם אנו מוצאים דברי האמת והשלום‪ ,‬האמת והשלום‬
‫אהבו רבותינו תכמי תלמוד נתלי עליון‪ ,‬כמו שהורה אותנו אדמ״ו הגאון מו״ה אוה״ב‬
‫זללה״ה וכמו שאמר לי כמה פעמים ביתידות וז״ל תמלא כרסך בש״ס ופוסקים‬
‫ותשים עיונך הדק היטב בהם ואז אל תירא מחוות דעתך גם נגד גאונים אתרונים‪,‬‬
‫אך מי אני רש ודל כמוני אנוכי תולעת ולא איש להרים ראשי נגד גדולי וגאוני‬
‫אחרונים‪ ,‬אולם בענין זה בהיות שמרן הט״ז נוטה להתיר בלי ברכה והרה״ ג פנים‬
‫מאירות מתיר אפי׳ בברכה וגם הגאון מג״א מפקפק באיסור נעבד בעבירה‪ ,‬רק‬
‫שדעתו להחמיר משום שלא מקרי אתרוג כלל כמ״ש סס״י תרמ״ת ס״ק כ״ג‪ ,‬גלל‬
‫כן רצוני לדעת יסוד בגדולי האתרונים למה התמידו בזה עד מאוד וכמ״ש לעיל‪,‬‬
‫ידידך ותבירך המשתתוה מרתוק מול הדרת כבודך‬
‫הק׳ משה עפשגזיין‬
‫‪14‬‬

‫אם יש לך עוד איזהו פראגראם שנדפסו ע״י צמות )?( הרב מהר״ם ב״ר‬
‫לעהמאן במיינץ תמתול לשלות לי ה׳ או וא״ו בערך כי אפשר שתהיי האופן שאוכל‬
‫לאסוף ולכנוס עוד ממקום אתר בענין הצדקה הנ״ל‪.‬‬
‫ל מ כ ת ב ז ה צ י ר ף ה ר ב מ ש ה ע פ ש ט י י ן ש ל ו ש ה עמודים ״ ה ע ת ק מ ח י ד ו ש י ״‬
‫ובסוף הזר והדגיש שלא בא להכשיר למעשה‪:‬‬
‫‪,‬עד שיסכימו עמי רבנים הכשרים והגדולים בזמנינו ואקוה שיסכימו עמי ליטול‬
‫בשעת הדתק אפי׳ בברכה בהיות שגם הגאון פנים מאירות מסכים בזה״‪ .‬וא״כ‬
‫לפענ״ד בשעת הדתק היינו בשעה שהם ביוקר ביותר הוי לפענ״ד עדיפא יותר לאמור‬
‫להם שיוצאים גם בזה אפי׳ בברכה מלהתיר להם שיקתו בי״ט ראשון מאלו או‬
‫מזה שיש לו מינים הכשרים ביתד ואינם יודעים בין מתנה ע״ מ להתזיר ולא היה‬
‫רק שאול דפסול והם קרת מכאן וקרת מכאן״‪.‬‬
‫ב מ כ ת ב י ו ו ת ש ו ב ו ת י ו ש ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר נ ג ד א ת ר ו ג י ם מורכבים י ש נ ה נ ק ו ד ה‬
‫א ה ת ש י ש ל ע מ ו ד עליה‪ .‬כ א ש ר נ ג ע ה ע נ י ן ל ע נ י נ י ה ל כ ה ל א י ד ע ה ר ב ב מ ב ר ג ר‬
‫פ ש ת ת ו ב מ י ו ח ד כ א ש ר אחרים ניסו ל ש נ ו ת מ ס ו ר ת מ ק ו ב ל ת ‪ .‬בענין ה א ת ר ו ג י ם‬
‫מ ד ו ב ר בדין ת ו ר ה ביום ראשון ש ל סוכות‪ ,‬כ ל ו מ ר ח ש ש ש ל ביטול מ צ ו ת ע ש ה‬
‫ו ח ש ש ש ל ב ר כ ה לבטלה‪ .‬ל ר ב ב מ ב ר ג ר היו ה ו ר א ו ת ברורות בענין ז ה מ ר ב ו‬
‫ב ע ל ש ע ר זקנים‪ ,‬ה ר ב ו ו ל ף ה מ ב ו ר ג וגם מ ה ר ב מ נ ד ל קרגוי א ש ר א ף ה ס ת מ ך‬
‫ע ל רבו‪ ,‬ר ב י נ ת ן א ד ל ר בפרנקפורט‪ .‬ת מ ו ה איפוא‪ ,‬ל מ ה צ י י ן ה ר ב ב מ ב ר ג ר ב כ ל‬
‫ת ש ו ב ו ת י ו ב ע נ י ן ז ה ש י ש נ ם מ ת י ר י ם ואף י ע ץ לבנו‪ ,‬ה ר ב ש מ ח ה ‪ ,‬ל א ל ה כ ר י ז‬
‫ב פ ו מ ב י ע ל פ ם ל ו ת ם ש ל ה א ת ר ו ג י ם המסופקים‪ .‬ה ר ב ב מ ב ר ג ר ה ד ג י ש ש ד ב ר י‬
‫ה מ ת י ר י ם א י נ ם מ ש כ נ ע י ם ו ט ע ן ש ה מ ת י ר י ם ה ו ד ו בכד‪ .‬ב כ ל ז א ת ה ו ד ה ה ר‬
‫ב מ ב ר ג ר ״ ג ם נ ו ה ג י ה י ת ר י ש ״ ו ב מ ק ו ם א ח ר ״אין ב י ד י ו א ץ ב ד ע ת י להורות‬
‫איסור במקום רבנים מ ו ב ה ק י ם א ם ה מ ה נוהגים היתר״‪ .‬ו ע ו ד כ ת ב לבנו‪ ,‬ה ר‬
‫ש מ ח ה ״ ו כ מ ד ו מ נ י ג ם ב פ ר נ ק פ ו ר ט א י ן פוםלין אותן‪ ,‬ו ע ״ כ פ ש י ט א ד ל א ת פ ר ם ס‬
‫פ ם ו ל ן ברבים״‪ .‬ל א ה י ה ק ש ה לברר א ל נוהגים בפרנקפורט‪ .‬בנו‪ ,‬ה ר ב י צ ח ק‬
‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ 14‬פראגראם = תכנית‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫זעקל במברגר ה י ה דיין ב ב י ת דינו ש ל ה ר ב הירש‪ .‬ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר היו קשרים‬
‫טובים עם ה ר ב מ ש ה מיינץ בפרנקפורט‪ ,‬ת ל מ י ד חכם ג ד ו ל א ש ר מ נ ה ג י ה ע י ר‬
‫היו נהירין לו באופן מ ו ס מ ך ביותר‪ .‬ב כ ל ז א ת ה ס ת מ ר ה ר ב במברגר ע ל ה ש מ ו ע ה‬
‫על ההיתר בפרנקפורט כ ד י להצדיק א ת ה ש ת י ק ה בענין ח ש ו ב ז ה ש ה י ו לו‬
‫הוראות ברורות מרבותיו‪.‬‬
‫הרב במברגר ה ת ח ש ב כ נ ר א ה כ א ן ב ד ע ת ו ש ל ה ר ב י ע ק ב עטלינגר‪ .‬ה ר ב‬
‫עפשטיין‪ ,‬ב מ כ ת ב ו א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר אלול ת ר כ ״ ה הזכיר א מ נ ם א ת ד ב ר י בכורי‬
‫יעקב בסוף סי׳ ת ר מ ״ ט ש ד ח ה א ת ד ב ר י ש ו ״ ת פנים מ א י ר ו ת ש ר צ ה להקל‬
‫בשעת הדחק אפילו במורכב גמור לברך עליו‪ .‬אך ח ר ב ע פ ש ט י י ן ל א חזכיר‬
‫דברי הרב ע ט ל י נ ג ר ש ב מ ה ד ו ר ה שניה‪ ,‬א ל ט ו נ ה תרי״ח‪ ,‬ש ב ס ו פ ה נ ד פ ס ״ ת ו ס פ ת‬
‫בכורים״‪ ,‬הערות רבות ע ל ם׳ בכורי יעקב‪ ,‬ביניהן מ ר ב י ע ק י ב א א י ג ר ובעיקר‬
‫הערות רבות מ ה ר ב י ״ ד במברגר‪ .‬גם ה ר ב ע ט ל י נ ג ר ה ו ס י ף הערות ודיונים‪,‬‬
‫ביניהם בענין אתרוג מורכב‪ .‬ה ו א צ י ט ט ש ם בסוף סי׳ ת ר מ ״ ט א ת ד ב ר י ש ו ״ ת‬
‫בית אפרים שאפילו א ם א ו ל י נלקחו היחורים מ א י ל נ ו ת מורכבים‪ ,‬אם ל א עושים‬
‫הרכבה באילן ה ח ד ש אין ז ה נקרא ח ש ש מ ו ר כ ב ואפילו מברכים ע ל אתרוגים‬
‫מאילנות כאלה‪ .‬והרב ע ט ל י נ ג ר ה ו ס י ף ‪:‬‬
‫והאתרוגים שקורין קארסיקאנער‪ ,‬בכל מדינות פולין נוטלין אותם וברוב מדינות‬
‫אשכנז מתמירין בהם‪ ,‬תה כעשר שנים שע״י רעש מלתמה שהי׳ באיטאליען לא‬
‫נמצאו אתרוגים כמעט רק קאדסיקאנער ונשא ונתן עמי הרה״ג המנות מ״ה אברהם‬
‫זצ״ל אב״ד דק״ ק שוואבאך והסכמנו להודות לטלם בלא ברכה ושוב כתב לי שרבו‬
‫הגאון מ״ה וואלף האמבורג זצ״ל מק״ק פיורדא הסכים להורות שלא לטלם כלל‬
‫ולבטל מצות לולב לגמרי אם לא נמצא אתר משום דלמא אתי למיסרך ובאמת‬
‫חיי פסק זה תמוה בעיני‪.‬‬
‫כנראה ש ב ח ת ח ש ב ו ת ע ם ד ע ת ו ש ל ה ר ב י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר ש ה ת י ר ב ש ע ת ה ד ח ק‬
‫ליטול אתרוגי קורסיקה ל ל א ב ר כ ה ו א ף ת מ ה ע ל האיסור ו ה ח ש ש ש ל ה ר ב‬
‫וואלף המבורג‪ ,‬נ מ נ ע ה ר ב ב מ ב ר ג ר ל ע מ ו ד ב ת ו ק ף ע ל האיסור ש ל אתרוגים‬
‫מורכבים וספק מורכבים‪ .‬ב ח ת ח ש ב ו ת ע ם ב ע ל בכורי י ע ק ב ל א ר צ ה לאסור‬
‫א ת ת ג י ם כ א ל ח לגמרי ואילו להורות ל י ט ו ל א ו ת ם ל ל א ב ר כ ה ל א רצה‪ ,‬ש ה ר י‬
‫רבו‪ ,‬הרב וולף ה מ ב ו ר ג א ס ר זאת‪ .‬ל כ ן ח ו ד י ע ח ר ב י ״ ד ב מ ב ר ג ר לכל ש ו א ל‬
‫א ת המסורת מרבותיו‪ ,‬אך נ מ נ ע מלהורות ב ז ה ברבים ויעץ א ף ל ב נ ו ה ר ב ש מ ח ה‬
‫לא לפרסם ש ו ם דבר‪ .‬מאיז־ד ה ת ר ע ם ע ל ת ל מ י ד ו ש ל ה ר ב וולף ה מ ב ו ר ג ש ר צ ה‬
‫לחזק א ת ד ע ת המתירים‪.‬‬
‫כ נ ר א ה היתד‪ .‬ס י ב ה נ ו ס פ ת ש ה ר ב ב מ ב ר ג ר ל א י צ א ב ה כ ר ז ה ע ד אתרוגים‬
‫מורכבים‪ .‬ראינו ל מ ע ל ה ש ה ר ב ע פ ש ט י י ן ש מ ע ש ה ר ב אברהם וכםלר‪ ,‬ש ה י ה‬
‫בין ר א ש י ה ה ת י ע צ ו ת א צ ל ה ר ב ו ו ל ף המבורג‪ ,‬כ ת ב א ל ה ר ב ב מ ב ר ג ר ש ה ו ח ל ט‬
‫בהתיעצות ז ו ש י ש ר ש ו ת לרבנים ש ד ע ת ם נ ו ט ה להיתר‪ ,‬להורות ליטול א ת ר ו ג‬
‫ספק מ ו ר כ ב בלי ברכה‪ .‬בהוראה זו ר א ה ה ר ב ב מ ב ר ג ר ס מ ך ל א ל צ א ת ב פ ו מ ב י‬
‫נגד המתירים‪ ,‬א ם כ י סירב‪ ,‬ת ו ר נ א מ נ ו ת ל ד ע ת רבו‪ ,‬ה ר ב ו ו ל ף המבורג‪ ,‬להורות‬
‫ליטול אתרוג כ ז ה ב ל י ברכה‪ .‬ל כ ן ל א ה ז כ י ר ע צ ה זו בתשובותיו‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪23‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חידושי תורה מהרב יצחק דוב הלוי כמברגר זצ״ל‬
‫לפני עלייתו על כם הרבנות בוירצבורג ישב הרב י״ד במברגר שנים רבות בעיירת מולדתו‬
‫ולמד ולימד שם רוב שעות היום‪ .‬בתקופה זו כתב את ספר נחלי דבש על הלכות חליצה וכן‬
‫דשם לעצמו חידושי תורה שרובם נשארו בכתבי יד‪ ,‬ביניהם עיוני הלכה ארוכים בדיני נדה‪,‬‬
‫מקואות‪ ,‬טבילת כלים‪ ,‬ריבית ועוד‪ .‬להלן מובאים חידושי תורה קצרים אחדים‪ .‬ההעתקה נעשית‬
‫ע״י צאצאיו וחתני צאצאיו בליווי הערות אחדות‪ .‬פרסום דברי תורתו ע״י בני־נינים מהוה נר‬
‫זכרון נאות ליום הזכרון המאה של הרב מוירצבורג‪.‬‬
‫בגליון הבא נמשיך בפרסום חידושי תורה מתוך כ״י‪.‬‬

‫‪M‬‬
‫ש מ י נ י ע צ ר ת — רגל כ פ נ י ע צ מ ו )סוכה מ ח (‬
‫)חלק י ״ ב ד ף ק״ל(‬
‫‪1‬‬

‫פירושו ש ל רגל ל ר ש ״ י לענין שפטורין מ ס ו כ ה ו ל ו ל ב ו ל ר י ״ ף ור״ח ש נ ח ש ב‬
‫ל ש ב ע ה י מ י ם ו ל ר ״ ת ש ט ע ו ן ל י נ ה ו צ ״ ע ל מ ה לא מ פ ר ש י ם לעגין ד א מ ר ר׳‬
‫י צ ח ק ב מ ס כ ת ר ״ ה ח י י ב אדם ל ט ה ר ע צ מ ו ב ר ג ל ו ע ו ד לאידך דר׳ יצחק ש ם ח י י ב‬
‫א ד ם ל ק ב ל פ ג י רבו ברגל‪ ,‬ו ע ו ד ל ע נ י ן בל תאחר‪ ,‬ו ע ו ד ל ע נ י ן ראיית פ נ י ם ב ע ז ר ה‬
‫ש כ ת ב ח ר מ ב ״ ם דדווקא ביום ראשון ש ל ח ג ה ו א ה ח י ו ב ו ד ל מ א ה ש מ י נ י ל ע נ י ן‬
‫ז ה רגל ב פ נ י ע צ מ ו הוא‪ .‬ו ה נ ה ל ר ״ ת י ש ל ת ר ץ הגר ק ו ש י ו ת ד ח ל א ב ב ר י ת א‬
‫ד ל ע י ל א י ת א ד ש מ י נ י רגל ב פ נ י ע צ מ ו ל ע נ י ן ק ר ב ן ש י ר ה ב ר כ ה ל י ג ה ו ל כ א ו ר ה‬
‫כ ל ה נ ד ד ׳ דברים ד ב ר י ת א צ ר י כ א ש י ה י ו נ כ ל ל ו ת ב פ ז ״ ר ק ש ״ ב כ ד י ש ל א נ ע ש ה‬
‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ 1‬סוכה מ״ח‪ .‬אך לולב לא מוזכר אלא רק שאין יושבין בסוכה‪ .‬אך עיין ברמב״ן שמצטט‬
‫מרש״י גם לולב וכן בעוד ראשונים‪ .‬לעומת זאת בר״ה ד‪ :‬פידש׳׳י שאין שם חג הסוכות‬
‫עליו ופירשו בתום׳ שם דבברהמ״ז ותפילה מזכירין שמ״ע ולא סוכות• )ועיין בסדר‬
‫ר׳ עמרם שמביא בשם ד׳ שר שלום שדווקא בגלל ששמ״ע איננו רגל בם״ע לכן ניתן‬
‫להתפלל בו מוסף רגיל של שלש רגלים מבלי שיהא הדבר נחשב כאילו ארבעה רגלים הש‪,‬‬
‫ועיי׳ לקמן סוף הערה ‪ (.18‬גם ביומא ג‪ .‬םירש״י כמו בד״ה אך התוס׳ שם מצטטים‬
‫את דבריו כפי שמופיעים בסוכה‪ .‬ובחגיגה י״ז‪ .‬גם ברש״י וגם בתוס׳ המצטטים אותן‬
‫מופיע כמו בר״ה ״שיש לו שם רגל בפ״ע ואינו קרוי סוכות״‪ .‬כפרוש רש״י בסוכה‬
‫מופיע גם בס׳ המכתם בשם ספר ההשלמה )עמ׳ ‪.(119‬‬
‫‪ 2‬לענין אבילות וכן גם פירש הר״ן בספר המפתח )נדפס באוצה״ג סוכה חלק הפירושים‬
‫עמ׳ ‪ ,(102‬ר׳ יהונתן מלוניל ובספר המאורות‪.‬‬
‫‪ 3‬בסוכה מ״ח‪ .‬ר״ה ד‪ .‬יומא ג‪ .‬חגיגה י״ ז‪.‬‬
‫‪ 4‬ט״ז‪:‬‬
‫‪ 5‬הל׳ חגיגה פ״א ה״א‪.‬‬
‫‪ 6‬מ״ז‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פלוגתא בין ברייתא ד פ ז ״ ר ק ש ״ ב ובין ב ר י ת א דר׳ יודא דלעיל‪,‬‬
‫ר״ת רגל לענין ל י נ ה ו מ מ י ל א כל הד׳ דברים דברייתא ד ל ע י ל‬
‫ק ש ״ ב אבל ל ר ש ״ י ולרי״ף ולר״ח דעדיין אין דברי ברייתא‬
‫בבריתא דפז״ר ק ש ״ ב ק ש ה ל מ ה לא מפרשים רגל לענין הדברים‬
‫ז‬

‫ועל כ ן מ פ ר ש‬
‫נכללות ב פ ז ״ ר‬
‫דלעיל נכללים‬
‫ש כ ת ב נ ו לעיל‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫ו ה נ ה קושיה הראשונה י ש לתרץ ל פ י מ ה ש כ ת ב בם׳ ״טורי א ב ן ״ ״ ו נ ״ ל‬
‫לד׳ יצחק ל ל מ ו ד מ ק ר א ד‪,‬ובנבלתם לא תגעו׳ דחייב א ד ם ל ט ה ר ע צ מ ו ברגל‬
‫דלמא דוקא ל ט מ א א ת ע צ מ ו אסור אבל לא לחייב ל ט ה ר כ ש כ ב ר נ ט מ א ‪ ,‬ד ו ד א י‬
‫חילוק יש בין ז ה לזה דכחנים יוכיחו שאסורים ל ט מ א ע צ מ ם ל מ ת ו מ ״ מ ל א‬
‫מצינו חיוב לטהר‪ ,‬ותירץ דר׳ י צ ח ק חוכיח ד ע ״ כ קרא א ת י לחייב לטחר‪ ,‬ש ח ל א‬
‫קשה בכל איסור ל ט מ א א ת ע צ מ ו ברגל ל מ ה צריר קרא ד ת י פ ו ק ל י ה ש י ש ח י ו ב‬
‫בשלמי שמחה‪ ,‬א ל א ו ד א י דקרא א ת י לאסור ל ט מ א ו ת א ת ע צ מ ו ב ע ר ב י ו ״ ט‬
‫שעדיין לא ח ל עליו ח י ו ב ש ל מ י שמחד‪ .‬וחיינו ט ע מ א ש א ס ו ר לגרום ב ט ו ל ש ל מ י‬
‫ש מ ח ה ו מ מ י ל א כשאינו מ ט ה ר ע צ מ ו ג ״ כ גורם בטול ושפיר ילפינן ד ח י י ב לטחר‪,‬‬
‫עכת״ד‪ .‬ולפי זה מ ת ו ר ץ קושייתנו דכיון ד ח י ו ב ש מ ח ה ה ו א כ ל ז׳ י מ י ה ח ג וגם‬
‫בליל ש מ י נ י ש ל ע צ ר ת ג ״ כ כדילפינן בסוכה ד ף ]מח‪ [.‬מ ק ר א ד א ך ש מ ח ו א ״ כ‬
‫ל א ש י ל לומר ד ל מ א רגל ב פ נ י ע צ מ ו הוא‪ ,‬ל ע נ י ן ז ה כל ז׳ י מ י ח ח ג שווין‬
‫ב ש מ ח ה ו מ מ י ל א שווין ג ם בחיוב לטהר‪.‬‬
‫והקושיה ה ש נ י ה י ״ ל ד ה נ ה א י ת א ב ס ו כ ה ד ף כ ״ ז ‪ :‬״ ת ״ ר מעשר‪ .‬בר׳ א ל ע א י ״‬
‫ע ד ״ א ת י ביומיה״ ע י ״ ש דלתירוץ ה ג מ ר א אינו חייב לקבל פ נ י רבו ב ר ג ל א ל א‬
‫באתי ביומיה ו מ ק ש ה ה כ ״ מ ע ל ר מ ב ״ ם פ ״ ה מהל׳ ת ״ ת " ל מ ה ס ת ם ד ח י י ב לקבל‬
‫ע״פ‬
‫פ נ י רבו ברגל ו מ ש מ ע אפילו לא א ת י ביומיה ותירץ ה״זכרון י ו ס ף ״‬
‫פלוגתא דר׳ זירא ו א ב י י ב ר ״ ה ד ף ו׳ ד א ב י י סובר א ש ה ב ע ל ה מ ש מ ח ה דקרי ביד‪.‬‬
‫ושמחת עי׳ קידושין ד ף ל ״ ד ]‪ [:‬ולכן בזמן ש ב י ה מ ״ ק קיים היתד‪ .‬צריכה ל ע ל ו ת‬
‫ע ם ב ע ל ה לירושלים ו ע ״ כ גם בזמן ש א י ן ב י ח מ ״ ק קיים ח י י ב ל ש מ ח א ת אשתו‪,‬‬
‫ור׳ זירא ם״ל ד א ש ה ב ע צ מ ה ח י ב ת ב ש מ ח ה לעלות לביהמ״ק וכשאין ב י ה מ ״ ק‬
‫קיים ת ש מ ח ע צ מ ה ב ב ג ד י צבעונין‪ ,‬ו ע ל כ ן מ ו ת ר ל ב ע ל ה לקבל פ ג י רבו ברגל‪.‬‬
‫ולפי ז ה י ש לומר ר ״ א ס ו ב ר כ א ב י י ור׳ י צ ח ק כר׳ זירא‪.‬‬
‫‪1 0‬‬

‫ועוד כ ת ב ה״זכרון יוסף״ ש ם ב ט ע ם ק ב ל ת פ נ י רבו ד ו מ י א דבזמן ש ב י ה מ ״ ק‬
‫קיים מצוות ראיה בעזרה‪ ,‬ו ל פ י ז ה מ ת ו ר ץ ק ו ש י ת נ ו כיוון ד א י ן ח י ו ב ר א י ה‬
‫בשמיני ע צ ר ת כ מ ו ש נ ב א ר ל ק מ ן ע ״ כ צ ״ ל שגם ח י ו ב ק ב ל ת פ נ י רבו אין בו‪.‬‬
‫מ&גד• בין אם נ א מ ר דדווקא בג׳ רגלים ד ח י ו ב ראיה בהם‪ ,‬גם חיוב ק ב ל ת‬
‫פ נ י רבו בהם‪ ,‬בין א ם נ א מ ר ש ג ם ב ר א ש ה ש נ ה ה ח י ו ב וכמו ש כ ת ב בם׳ ט ו ר י‬
‫ק ש ה ק ו ש י ת ח מ פ ר ש י ם ח ל א בפסוק א י ת א ״ ל א ח ד ש ו ל א ש ב ת ״ ור׳ י צ ח ק‬
‫אבן‬
‫‪1 1‬‬

‫‪ 7‬כך הוסבר בתוס׳ בסוכה מ״ח‪.‬‬
‫‪ 8‬ר״ה ס׳׳ז‪ :‬ד‪-‬ה ‪-‬חייב אדם׳״‪.‬‬
‫‪ 9‬ה״ז‪.‬‬
‫‪ 10‬מהדורת פיורדא‪ ,‬נדפס מחדש בדפוס ״הדר‪ -‬ישראל תשכ׳׳ם — שם שאלה י׳ דף י״ג ע״ד‪.‬‬
‫‪ 11‬ר״ה ם״ז‪ :‬ד״ה ‪-‬מכלל דבחדש ושבת׳־‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י ל י ף רגלים מהם‪ ,‬ו ל ה ״ ט ו ר י אבן״ נ י ח א דאיהו מ פ ר ש ח ד ש ע ל ר א ש השנה‪ ,‬ו ש ב ת‬
‫ע ל י ו ״ ט ו ד י י צ ח ק ר ב ו ת א אשמעיגן ברגלים‪ ,‬א ב ל ב ר א ש ה ש נ ה פ ש י ט א ד א י ת א‬
‫ב פ י ר ו ש בקרא‪ ,‬א ב ל ל ה מ פ ר ש י ם דווקא בג׳ רגלים ק ש ה ע ל ר׳ י צ ח ק מ נ ״ ל ה א ‪,‬‬
‫ד ה ל א בפסוק ה ד ש ו ש ב ת כתיב‪ .‬ו נ ת ע ו ר ר ת י ע ל פ י מ ה ש כ ת ב בגליון ת ש ו ב ו ת‬
‫״גודע ב י ה ו ד ה ״ ־ ׳ מ כ ת ב י ד ג י ס י מ ה ר ״ ל ז ל ל ה ״ ד ‪ ,‬שציין ע ל מ ש נ ה ס ו ף פ ״ ב‬
‫ד ע ד ו י ו ת ו ב ז ה נ י ח א ד א י ת א ש ם מ ש פ ט רשעים כו׳ עיין ר מ ב ״ ם ו ר א ב ״ ד ב פ י ר ו ש‬
‫המשגה ש ם דמוכח דפםח ושבועות מקרי ש ב ת דהני יו״ט נקיט הקרא לגבייהו‬
‫ש ב ת מד‪ .‬ש א י ן כ ן ס ו כ ו ת מ נ י ן ח ח ד ש לחוד מ צ י נ ו בו‪ ,‬ע ״ כ י פ ר ש ח ת נ א ק ר א‬
‫ד מ י ד י ח ד ש ב ח ד ש ו ע ל סוכות‪ ,‬ובזה א ת פ ר ש א ד ב ר י ר׳ יצחק ד ה ו א מ פ ר ש ל ק ר א‬
‫ג ״ כ ד ל א ח ד ש ו ל א ש ב ת ג ״ כ ח כ י אםוכות ואפםח ו ש ב ו ע ו ת ‪ .‬ו ע כ ״ ס ב י ן‬
‫ל ה ״ ט ו ר י א ב ן ״ בין ל ש א ר מ פ ר ש י ו מ ת ו ר צ ת קושיתנו‪ ,‬ד ל ח ״ ט ו ר י א ב ן ״ כ י ו ו ן‬
‫ד א פ י ל ו ב ר ״ ה מ ח י י ב ב ק ב ל ת פ נ י רבו ד ל א ת ל ו י ב ר א י ת פניו בעזרה‪ ,‬א ״ כ פ ש י ט א‬
‫‪13‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1 4‬‬

‫‪1 5‬‬

‫‪1 6‬‬

‫‪ 12‬כנראה על גליון שו״ת נודע ביהודה‪ ,‬מ״ת‪ ,‬או״ח םי׳ צד‪.‬‬
‫‪ 13‬כנראה הכוונה לאחד מבניו של הרב יצחק זעקל וורמסר‪ ,‬חותנו של הרב י״ד במברגר‪.‬‬
‫בין כתבי היד שבעזבונו של הרב במברגר נמצאים חידושי תורה רבים מחותנו ואף‬
‫מרבו של חותנו‪ ,‬בעל הפלאה בפפד״מ‪.‬‬
‫‪ 14‬משנה יי‪.‬‬
‫‪ 15‬״וספרתם לכם ממחרת השבת״‪ ,‬״עד ממחרת השבת השביעית״ )ראב״ד שם(‪.‬‬
‫‪ 16‬ר׳ חננאל בפרושו לר״ה ט״ז‪ :‬גורס שהגמרא עצמה שאלה קושיה זו‪ ,‬״והא ברגל‬
‫אמרנו״ ופרקינן אם רבו שרוי במקום קרוב לו חייב להקביל פניו בכל חדש ושבת‬
‫ואם הוא במקום רחוק חייב להקביל ברגל‪.‬‬
‫ולתירוץ זה כיון מסברא ה״זכרון יוסף״ הנ״ל ועי״ש שמסיק כפי שעולה מגירסת הר״ח‬
‫בגמרא שחיוב הקבלת פני רבו אכן חל גם בר״ח ושבת כאשר יכול לחזור ביומיה‪.‬‬
‫אלא שגירסא זו מעמידה את סוגיתנו כחולקות לכאורה‪ ,‬על סוגית סוכה כ״ז‪) :‬מעשה‬
‫בר׳ אילעאי( שמשם משמע לכאורה שגס ברגל אין חובה להקביל פני רבו כשאינו‬
‫יכול לחזור לביתו באותו יום‪) .‬ואולי גם לפני הרמב״ם היתד‪ ,‬גירסה זו ולכן לא הזכיר‬
‫בחיוב קבלת פני רבו את התנאי שיכול לחזור באותו יום כדמשמע בסוכה ופסק כפי‬
‫שמשמע בר״ה ט״ז‪ :‬שברגל חייב להקביל בכל מקרה גם כשמצוי רחוק מרבו(‪ .‬גם‬
‫מהריטב״א בר״ה ובסוכה משמע שיש חיוב הקבלת פני רבו גם בשבת ור״ח ושם מפליג‬
‫הוא עוד יותר ומסיק שאם רבו באותה עיר חייב להקביל פניו כל יום ואם הוא חוץ‬
‫לעיר ובתוך התחום חייב להקביל פניו בר״ח ושבת ואם הוא חוץ לתחום חייב להקביל‬
‫פניו ברגל‪.‬‬
‫מהריבב״ן לר״ה משמע ג״כ שגרם כר״ח שם‪ ,‬ומובא שם בהערה ‪ 100‬גירםת שני כתב״י‬
‫שעל פיהם מישב הריבב״ן את סוגית ר״ה ע״פ גירסת ר״ח עם סוגית סוכה כ״ן‪:‬‬
‫ומסקנתו שבכל מקרה אינו חייב להקביל פני רבו כשאינו יכול לחזור באותו יום‬
‫כםוגית סוכה‪ ,‬וההבדל בין חדש ושבת ובין הרגל מתבטא בכך שברגל חייב להקביל‬
‫פני רבו גם כשרבו מצוי מחוץ לעירו בתוך התחום‪ ,‬ואילו בשבת ור״ח חייב להקביל‬
‫פניו רק כשרבו מצוי באותה העיר‪ ,‬ויתכן מאד שלזה התכוון גם ר״ח‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪1 7‬‬

‫דגם ב ש מ י נ י ע צ ר ת י ש ח י ו ב ו מ א י ק מ ״ ל ה ב ר י ת א ‪ ,‬א ל א ו ד א י ד ל א ו ל ע נ י ן ז ה‬
‫מיירי‬

‫הבריתא‪,‬‬

‫ולשאר‬

‫המפרשים‬

‫י״ל‬

‫בפשיטות‬

‫דתלי‬

‫בראית‬

‫פנים‬

‫בעזרה‬

‫וממילא ל א לענין ז ה מ ת פ ר ש ת ה ב ר י ת א ו כ מ ו ש כ ת ב ת י ל ע י ל ב ש ם ה״זכרון יוסף״‪.‬‬
‫וקושיה ג ׳ מ ת ו ר צ ת כבר ב ד ב ר י ה ר י ט ב ״ א‬

‫‪1 8‬‬

‫ד א י ן ש מ י נ י ע צ ר ת מ צ ט ר ף לג׳‬

‫רגלים לבל ת א ח ר ד ה ר י א י ת א ב ב ר י ת א ב מ ס כ ת ר ״ ה נ ד ר ל פ נ י ע צ ר ת ה ר י כ א ן‬
‫חמשה‪ ,‬נ ד ר ל פ נ י ה ח ג ה ר י כ א ן א ר ב ע ה ואילו ה י ה ש מ י נ י ע צ ר ת נ ח ש ב לענין ז ה‬
‫לרגל ב פ ״ ע ה י ה ל פ נ י ע צ ר ת ש ש ה ו ל פ נ י ה ח ג ח מ י ש ח ‪ ,‬וגם ל ע נ י ן ז ח אין ל ו מ ר‬
‫ש ש מ י נ י ע צ ר ת רגל ב פ נ י ע צ מ ו לחיבו ת י כ ף כ ש ע ב ר ה ס ו כ ו ת ואילו ל א ה י ה ר ג ל‬
‫בפני ע צ מ ו ל א ה י ה ח י י ב כ י א ם כ ש ע ב ר ג ם ש מ י נ י ע צ ר ת ד ז ה א י נ ו ד ע כ ״ פ ח י י ב‬
‫מ י ד ביום ה ר א ש ו ן ש ל ס ו כ ו ת ע ל בל‬

‫‪1 8‬‬

‫תאחר ‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫ו ק ו ש י ה ד׳ מ ת ו ר צ ת ב פ ש י ט ו ת ד ה ל א ש ל ש פ ע מ י ם ב ש נ ה י ר א ה ו כ ר כתוב ‪-‬־‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫)אש״ל ‪: -‬‬

‫אולי גם קושיה הראשונה מתורצת‬

‫בזח‬

‫דחחיוב‬

‫לטהר‬

‫עצמו‬

‫ברגל א פ ש ר רק ב ר ג ל ש ה ח י ו ב ב ו ל ע ל ו ת לרגל(‪.‬‬
‫הכין‪ :‬זאב ויטמן‬

‫לענין חיוב הקבלת פני רבו בכל יום כדעת הריטב״א ובשבת ור״ח גם לדעת הר״ח‬
‫והריבב״ן‪ ,‬עיין בשו״ע סימן תקנ״ד סעיף י״ב שמשמע שגם בחול מצוד‪ .‬יש בהקבלת‬
‫פני רבו‪ .‬אך עיי״ש במג״א שמדגיש שמצור‪ ,‬איכא אך חיוב ליכא‪ .‬ובסימן ש״א סעיף ד׳‬
‫שבשבת מצוד‪ ,‬להקביל פני רבו ועיי״ש במג״א‪ .‬אך עיין ב״ערוך לנר״ לסוכה כ״ז‪:‬‬
‫שמדבריו משמע שהבין שהשו״ע פסק שבכל יום יש מצוה להקביל פני רבו‪ ,‬ועוד עיין‬
‫ב״נודע ביהודה״ מהדורה בתרא חלק או״ח סי׳ צ״ד שמסיק שחיוב הקבלת פני רבו‬
‫אפילו ברגל נהג רק בזמן שהיה ביהמ״ק קיים‪.‬‬
‫‪ 17‬דבריו צריכים עיון שהרי הוא גופא היה יכול להיות חידוש הגמרא ששמ״ע רגל בפ״ע‬
‫וענין זה מתבנזא בין השאר בחיוב הקבלת פני רבו וסוף־סוף חידוש גדול הוא שחייב‬
‫להקביל פני רבו‬

‫בסוכות ופעם‬

‫נוספת בשמ״ע‪ .‬ולדבריו גם פשיטא הוא שמברכין‬

‫״שהחיינו״ אם שמ״ע רגל בפ״ע הוא‪ ,‬ובכל זאת מוזכר בברייתא‪.‬‬
‫‪ 18‬הריטב״א הנ״ל מביא יש מפרשים שאכן פרשו כך רגל בפ״ע‪ ,‬אלא שמקשה על שיטה‬
‫זו‪ .‬אך עיין ב״ערוך לנר״ שמקשה על הריטב״א ומקבל שיטה והסבר זה כאפשריים‪ .‬ואף‬
‫הרמב״ן מביא פרוש זה תכ״ד הסכמה‪.‬‬
‫‪ 19‬מהרמב״ם הל׳ מעש״ק פי״ד הי״ג משמע שמתחייב רק כשעבר הרגל ועיין ב״ערוך לנר״‬
‫הג״ל‪.‬‬
‫‪ 20‬וראה עוד שיטת הריטב״א בהסבר רגל בפ״ע המובאת גם במאירי בשם יש מפרשים‬
‫)סוכה מ״ז(‪ :‬אדם שהיה פטור מראיה ביום א׳ של הרגל איננו חייב להראות בשאר‬
‫ז׳ ימים שהרי כולם תשלומים לראשון אך לעומת זאת אדם שהיה פטור ביום א׳ של‬
‫סוכות חייב להשלים זאת בשמ״ע שהרי רגל בפ״ע הוא ולא המשך יו״ט ראשון של‬
‫סוכות כשאר חוה״מ שלכן אינם אלא תשלומין לראשון‪.‬‬
‫בסדר רב עמרם מביא בשם רב שר שלום גאון שאין לפרש כך‪) .‬נדפס באוצה״ג לסוכה‬
‫חלק התשובות דף מ״ט‪ ,‬עיי״ש(‪.‬‬
‫‪ 21‬כנראה ״אמר שלמה הלוי״‪ ,‬הרב שלמה הלוי במברגר‪ ,‬בנו של הרב י״ד במברגר‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪27‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב‪.‬‬

‫בעגין ש י ע ו ר כ ד י ש ב י ע ה‬
‫]חלק ש ג י ד ף ק כ ״ ג ע ״ ב [‬
‫ברכות ד ף מ ״ ט ‪ :‬ואכלת ו ש ב ע ת —־ אכילה ש י ש ב ה ש ב י ע ה זהו כ ב י צ ה ‪.‬‬
‫ו צ ״ ע ב מ ס כ ת פ א ה פרק ח׳ מ ש נ ה ה ׳ ‪ :‬אין פ ו ח ת י ן לעניים בגורן מ ח צ י קב ח ט י ן‬
‫ו ג ב שעורים ו כ ר ר ב י מאיר אומר ח צ י קב וכר‪ .‬ופירש ה ר ״ ש בשם י ר ו ש ל מ י‬
‫) מ ש נ ה ט( ״ואכלו ב ש ע ר י ך ושבעו״ ת ן להם כ ד י שישבעו‪ .‬א ל מ א דשיעור ש ב י ע ה‬
‫ה ו א ה ר ב ה י ו ת ר מכביצה‪ ,‬ואין לדחות ד א ח ר ט ח י נ ה ו א פ י ה לא נשתייר רק כ ב י צ ה‬
‫דזחו ד ב ר ש א י ן ח ח ו ש סובלו‪ .‬ועיקר הקושיה ל ש י ט ת ה ר מ ב ״ ן ב מ ל ח מ ו ת ב ב ר כ ו ת‬
‫ד ף כ׳ ב ש מ ע ת י ן ד נ ש י ם בברכת המזון דאוריתא‪ ,‬ד כ ת ב לאביי ד ה ת ם כזית ו כ ב י צ ה‬
‫ה ו א דאוריתא‪ ,‬ו נ ר א ה ל י ד ה ר מ ב ״ ן מ פ ר ש ל מ ש נ ת פ א ה כ ר ש ״ י ש ה ב י א ה ר ״ ש‬
‫שם ד ה ט ע ם מ ש ו ם נ ת י נ ה ש ה ו א ש ע ו ר נ ת י נ ה ולא כירושלמי‪ .‬או יותר ט ו ב ד ע ד‬
‫כאן לא ק א מ ר ח ר מ ב ״ ן רק לאביי אבל לרבי יוחנן דמשום מ ו ח ל פ ת ה ש י ט ה לא‪,‬‬
‫וסתם ירושלמי ח ו א ר ב י יוחנן ולכך ק א מ ר ט ע מ א ד כ ד י שביער‪ .‬בשיעורין ד ח ת ם ‪,‬‬
‫אבל לאביי צריך לומר כפרש״י‪ ,‬אבל כ ל ז ה דחוק ק צ ת ד מ פ ל ג י ב ס ב ר א מ ה ו‬
‫כ ד י שביעה‪.‬‬
‫ב ל א ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן י ש ל ו מ ר ד ל א ב י י רק מ ד ב ר י סופרים ו מ ת נ י ת י ן בדאוריתא‪,‬‬
‫א ב ל ל ר מ ב ״ ן ק ש ה ‪ -‬ושיעור ח צ י קב ה ו א ש ת י ס ע ו ד ו ת עיין בכתובות ] ס ״ ד ע ״ ב [‬
‫ב ה מ ש ר ה א ת א ש ת ו ע י ״ ש ו כ ן מ ו כ ח מ ש א ר פירות דשיעור כ ד י ש ת י סעודות‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫וחנח ב ת ש ו ב ת נ ו ד ע ביחודא חלק א׳ ]או״ח[ ס י מ ן ל ״ ז מ ק ש ה ה ש ו א ל‬
‫דבעירובין אמרינן ד א ו כ ל ב כ ל יום עשירית ה א י פ ה בריא ומבורר‪ ,‬א ל מ א ד ש י ע ו ר‬
‫ס ע ו ד ה מ ״ ג ביצים וחומש‪ .‬ובכתובות אמרינן ד ה מ ש ר ה א ת אשתו ש י ע ו ר ה צ י‬
‫קב ש ח ו א ששד‪ .‬ביצים ועין שם‪ .‬ותרץ בשם ח כ מ י ה צ ר פ ת י ם ד י ש חילוק ב י ן‬
‫א י ש ל א ש ה ד א י נ ה ב ת מ ל א כ ה ]ואוכלת פ ח ו ת ה ר ב ה מ א י ש אבל ב א י ש ש י ע ו ר ב ׳‬
‫ס ע ו ד ו ת ל ח ם ש ה ו א ש י ע ו ר ח ל ה ע ו מ ר לגלגולת[ ועוד ד ש א נ י ה ת ם ד נ ו ת נ י ן ל ה‬
‫ש א ר י דברים ולכן םגי ב ח צ י קב חיטים‪ .‬ועוד תירוץ א ח ר בשם רב ש ר ש ל ו ם‬
‫גאון יעו״ש‪ .‬ו ה נ ה מ ח ש מ ח ל ק ד ש א נ י ה ת ם ש נ ו ת ג י ן ל ה ע ו ד דברים ל א ש י י ך‬
‫ה כ א ב מ ש נ ה ד פ א ה דדרשינן מ ו א כ ל ו ושבעו ש י ע ו ר ח צ י קב חיטים ואם י ש ל ו‬
‫ר ק ש ד ה חיטים ל ח ו ד פ ש י ט א ד ג ם כ ן אין צריך ליתן יותר‪ .‬ו כ ן מ ו כ ח מ ר מ ב ״ ם‬

‫‪ 1‬אולי יש לומר שהרמב״׳ן מודה שאדם רעב שאכל רק כזית אינו מחוייב מן התורה לברך‬
‫ברכת המזון‪ .‬מאידך בחלוקת מעשר עני קבעו חז״ל שיעור שתי סעודות ליום המביא‬
‫שםיעה אפילו לעני הרעב ביותר‪ .‬כל עני זכאי בשיעור זה ואין לשואלו אם מספיק לו‬
‫שיעוד יותר קטן‪ .‬וכן ב״שערי ציון״ סי׳ תרל״ט ם״ק ם״ז שאין להמתין באכילה בליל‬
‫א׳ דםובות כאשד יורדים גשמים‪ ,‬אם יש לו אורחים עניים ״ומסתמא לא אכלו והס‬
‫תאבים לאכול״ — ומשמע שאין לשאול אותם אם הס רעבים‪.‬‬
‫ובענין השיעורים השונים של שביעה ראה עוד ם׳ יראים‪ ,‬מצוה רגג‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫פרק ו׳ מ ה ל כ ו ת מ ת נ ו ת ע נ י י ם ] ח ל כ ה ח[‬

‫ש כ ת ב אם מ ן ה ח ס י ן וכו׳ א ם מ ן‬

‫השעורין וכו׳ א ל מ א ד א ם אין לו כ י אם ח ד מ י ן נ מ י אינו נ ו ת ן יותר‪ ,‬א ל מ א ד ז ה‬
‫מקרי ושבעו‪ .‬ו כ ן מ ה ש מ ח ל ק בין א ש ה ל א י ש צ ״ ע ד ב ח ך ק ר א כ ת י ב א ל מ נ ה‬
‫ואפילו ה כ י אמרינן ד מ כ א ן אמרו אין פ ו ח ת י ן ל ע נ י וכו׳‪ .‬ודוחק ל ו מ ר ד ל צ ד ד י ן‬
‫קתני דאם כן ע י ק ר ח ס ר מ ן ה מ ש נ ה ל א ש מ ע י נ ן ד ב א י ש ב ע י יותר‪ .‬ועל תירוץ רב‬
‫שר שלום גאון ד ת י ר ץ‬

‫לעני‬

‫דשיעור הפחות‬

‫שבישראל‬

‫סגי‬

‫אבל‬

‫בחצי קב‬

‫שיעור היותר ה ו א ע ש י ר י ת ה א י פ ה ע כ ת ״ ד ‪ — ,‬א ם כ ן ל ש י ט ת ה ר מ ב ״ ן ד ב כ ב י צ ה‬
‫נ מ י כ ד י ש ב י ע ה ה ו א מ נ ל ן ד ו ש ב ע ו ה ו א ש י ע ו ר ח צ י ק ב ד ל מ א רק כ ב י צ ה ד ה ל א‬
‫ע״כ צריכים לומר ד ש י ע ו ר ח פ ח ו ת נ ק ט י נ ן ד א ם ל א כ ן ה ו י ל י ה ל מ י מ ר דצריך‬
‫מ ״ ג ביצים ו ח ו מ ש א ל א ו ד א י ד ב פ ח ו ת נקט‪ .‬ו א ם כ ן ד ל מ א רק כביצח‪.‬‬
‫ודע ד מ ה ש כ ת ב נ ו לעיל ל י ש ב ד ע ת ר ש ״ י ד כ ב ר ה ק ש ה ע ל י ו במשנד‪ .‬ל מ ל ך‬
‫פרק ו׳ מ ה ׳ מ ת נ ו ת ע נ י י ם ל מ ה ל א נ ק י ט כ ד ע ת ה י ר ו ש ל מ י משום ושבעו‪ ,‬אינו‬
‫עולה כהוגן ד נ ה י ד י ״ ל מ ה י ר ו ש ל מ י א ב ל ה ד ר ש ה ה ל ז א י ת א בספרי פ ׳ כ י ת ב ו א‬
‫ובםפ׳‬

‫ראה ועליה פשיטא‬

‫דלא פליג‬

‫רבי יוחנן‬

‫ד מ ס כ ת ברכות‪.‬‬

‫ואזדא‬

‫לי״‬

‫תירוצי ד ל ע י ל ל י ש ב ד ע ת ר ש ״ י ז״ל‪.‬‬
‫ודע ד ק ו ש י ת ה מ ש נ ה ל מ ל ך דצריך ל ו מ ר מכחד‪ ,‬ד ם כ י נ א ח ר י פ א פ ס ק י ל ה א י‬
‫קרא ד ו נ ת נ ו איירי בבית ו ס י פ א ד ו ש ב ע ו‬

‫ב ש ד ה יעו״ש‪,‬‬

‫דצריך‬

‫לומר כן‬

‫רק‬

‫לרמב״ם אבל ל ה ב ר י י ת א ע צ מ ה ל א ק ש י א מ ל י ד א פ ש ר ל ו מ ר ד ק ר א ד פ ׳ ר א ה‬
‫איירי ב ש ד ה ד ה ל א י ש ל ד ק ד ק ד ב ם ר ש ת ר א ה כ ת י ב ״ א ש ר בשעריך ואכלו ו ש ב ע ו ״‬
‫אבל ב פ ר ש ת כ י ת ב ו א כ ת י ב ״ואכלו ב ש ע ר י ך ושבעו״‪ ,‬ו ז א ת כוונת הפסוק ואכלו‬
‫בשעריך אחר ואכלו היינו ד ק ר א י ה י ב ט ע מ א ד ל א ב ע י רק כזית משום ד ו א כ ל ו‬
‫בשעריך‬

‫ו ש ב ע ו דהיינו ב ע י ר י ש למכור כ מ ו ש כ ת ב ר מ ב ״ ם ב ה ל כ ה י ״ ב‬

‫שאין כן בקרא ד פ ׳ ר א ה כ ת י ב‬
‫ושבעו‪,‬‬

‫פירוש‬

‫ב ש ד ה ולכך‬

‫מה‬

‫בשעריך ק ו ד ם ומוסב א א ב י ו נ י ש ע ר י ך ואכלו‬

‫בעי שיעור‬

‫שביעה‪,‬‬

‫אבל‬

‫לרמב״ם‬

‫דיליף‬

‫שיעור‬

‫שביעה מ ק ר א ד כ י ת ב ו א צ״ע‪.‬‬
‫הכין‪ :‬אהרן נויבירט‬

‫ואל התלמידים נתמדים ואהובים‪ ,‬אשר באו ת ת ת צל קורתי‪ ,‬שמתי עיני ולבי‪ ,‬להושיט‬
‫גם ל ה ם מפרי עץ תיים היא תורתנו התמימה‪ ,‬להטעים גם א ו ת ם מצוף דבש אמרותיה‪,‬‬
‫היקרות והאמתיות‪ ,‬הישרות והטובות‪ ,‬להראות ל ה ם ולהשכילם בינה‪ ,‬כי כל שוקד‬
‫עליה ושומר דבריה‪ ,‬יהיה אוהב ה׳ וירא ה׳ ועובדו בלבב שלם ובנפש תפצה‪ ,‬בלתי‬
‫גבול וקצה‪ ,‬וגם יהיה ט ה ר לב ואוהב כל א ד ם א ה ב ה אמתית‪ ,‬ל א מזויפת‪ ,‬אהבה‬
‫כללית‪ ,‬ל א פרטית‪ ,‬אהבה שלמה ותמימה‪.‬‬
‫הקדמה לספר גחל* דבש על הלטת חליצה‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪29‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ג‪.‬‬
‫ב ע נ י ו ט ל י קדושייד מ ע ל ג ב י ק ר ק ע‬
‫]קידושיז ד ף ד ׳ ע ״ ב [ ‪,‬‬
‫נ ם ת פ ק ת י א ם צריך בקידושין נ ת י נ ת הכסף מ י ד ו ל ל ה כמו בגט א ו ל א ‪.‬‬
‫ועיין תום׳ גיטין ד ף ‪0‬״ד ע ״ ב ד ״ ה ו כ ל ש א י נ ה ו ב מ ה ר ש ״ א ש ם ו ב ח י ד ו ש י‬
‫ר ש ב ״ א שם‪ .‬ש ו ב ר א י ת י ב ת ר ״ י בן לב בחלק ש נ י ם׳ ל ״ ג ע מ ד ב ז ה ו פ ל פ ל‬
‫יעיש״ה‪ ,‬ו ש ו ב כ ת ב ש ה ו א ה ו ל ה ואינו יכול ל ה ע מ י ק עיונו‪ ,‬אבל לעיקרא ד ד י נ א‬
‫ה י ׳ א ו מ ר ד ה ו ו קידושין מ ה א דאמרינן ב פ ״ ק ד ק י ד ו ש י ן ה ת ק ד ש י ל י ב מ נ ה ‪,‬‬
‫ת נ ה ו ע ל ה ס ל ע א י נ ה מקודשת‪ ,‬ואם הי׳ ס ל ע ש ל ה מקודשת‪ ,‬ב ע י רב ב י ב י ס ל ע‬
‫ש ל ש נ י ה ם מהו‪ ,‬תיקו‪ .‬ו כ ת ב ו חתום׳ א ם חי׳ ס ל ע ש ל ח מ ק ו ד ש ת ־ ד ח צ ר ה ק ו נ ה‬
‫לה‪ .‬ו ל א נהירא ד א ״ כ מ א י ב ע י ס ל ע ש ״ ש ת ״ ל מ ש ״ ס ד ב ״ ב יעו״ש‪ ,‬וכ׳ ד נ ר א ה‬
‫ל פ ר ש ד ה כ א ה ט ע ם א י ן ת ל ו י בקנין ח צ ר ה א ל א כ ש ה ס ל ע ש ל ה ס מ כ ה ד ע ת ה‬
‫וכשאינה ש ל ה לא סמכה דעתה ובעי כשהםלע של שניהם אי סמכה ד ע ת ה א ו‬
‫ל א ‪ .‬ע ״ כ ה א ק מ ן ב ה ד י א דהוו קידושין וכו׳ ד א י ל א ״ ה מ א י ב ע י רב ב י ב י‬
‫ב ס ל ע ש ל ש נ י ה ם ת י פ ו ק ל י ה ד ל ״ ה קדושין ד ב ע י ו נ ת ן ב ל ה וכו׳‪ .‬ה כ ל ל ה ע ו ל ה‬
‫ד י ש פ נ י ם ל כ א ן ולכאן והווי ספק מ ק ו ד ש ת ע כ ״ ל מהריב״ל‪ .‬ו א נ י ת מ ה ע ל מ ״ ש‬
‫ש נ ר א ה ל ו ר א י ה ג מ ו ר ה מ ש ״ ם דקידושין ה נ ״ ל ב ס ל ע ש ל שניהם‪ ,‬ו ל פ ע נ ״ ד א י ן‬
‫מ ש ם ר א י ה כ ל ל ל פ מ ״ ש ה ט ו ר ו ה ש ״ ג ב ש ם תוס׳ ד נ ״ מ אפילו נ ת ן ל ה א ח ״ כ‬
‫ב ח ל ח י ק ה יעו״ש‪ ,‬ובתום׳ ש ל פ נ י נ ו ל א מ צ ע ו זה‪ ,‬א ל א ו ד א י דכוונתם ה כ י ל פ ר ש‬
‫ת י ר ו ץ התום׳ דילן ד מ א י מ ה נ י ה א ד ס מ כ ה ד ע ת י ה ח ל א ב ע י ו נ ת ן ב ל ח ‪ ,‬ל כ ן‬
‫כ ת ב ו ה ט ו ר ו ה ש ״ ג ד נ ״ מ ב נ ת ן א ה ״ כ לתוך חיקה‪ ,‬אבל ב ל א נ ת ן ר ק נ ט ל ה ה י א‬
‫ב ע צ מ ה ז ו מ נ י ן ל נ ו ? אדרבה‪ ,‬לכאורה נ ר א ה ד ה ט ו ר ו ה ש ״ ג ס ״ ל א י פ כ א ד א ל ״ כ‬
‫ל מ ה להו ל פ ר ש הכין‪ ,‬ע ל כל פנים אין מ כ א ן ר א י ה כ מ ו ש ע ל ה ע ל ד ע ת מ ה ר י ב ״ ל‬
‫ודו״ק‪ ,‬ועיין ב ר א ״ ש ש נ ק ט לתירוץ התוס׳ ה כ י ודו״ק‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪4‬‬

‫אדרבה‪ ,‬ה י ה נ ר א ה ל י ל ה ב י א ר א ל לכאורה ב פ ש ט ו ת נ ג ד ד ע ת מ ה ר י ב ״ ל‬
‫ה נ ״ ל מ ש ״ ם ד ק ל ו ש י ן ד ף ד ׳ ע ״ ב ג ב י ו ת נ א מ י י ת י ל ה מ ה כ י כו׳ ו א י צ ט ר ל ל מ כ ת ב‬
‫ו י צ א ה ח נ ם ו כ י י ק ח כו׳ ו א י כ ת ב ר ח מ נ א ו י צ א ה חנם ה ו ״ א ה י כ א ד י ה ב א ל י ה‬
‫א י ה י ל ד ל י ו ק ל ו ש ת ו ה ו ו ק ל ו ש י ן ק מ ״ ל יע״ש‪ .‬ו ק ש י א ל ן א י כ ד ב ר י מ ה ר י ב ״ ל‬
‫ל מ ה ל י ק ר א ד כ י יקח‪ ,‬א י ל מ ע ו ט י נ ת נ ה ה י א ו א מ ר ה ה י א ה ל א ב ג ט ב ע י נ ת ן‬
‫הוא‪ ,‬ו א י גיליף קידושין מ ג ט ל ע נ י ן ז ה מ ו י צ א ה והיתד‪ .‬ל מ ה ל י כ י י ק ה ל מ ע ו ט י ‪.‬‬
‫ו כ ת ב ת י ק ו ש ל ‪ .‬ז ו ל ה ג א ב ״ ד מ ו ה ר א ״ ב םג״ל ג ר ״ ו‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪30‬‬

‫‪5‬‬

‫ח׳ ע״ב‪.‬‬
‫צ״ל ״פי׳ בקונטרס״‪.‬‬
‫עכ״ל התום׳‪.‬‬
‫ס׳ ל׳ סע׳ ט״ו‪.‬‬
‫מו״ה רבי אברהם הלוי בינג‪ ,‬רבה של ווירצבורג לפני רבנו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ל ה ש י ב ל י דבר‪ ,‬והיתד‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫פקודתו ע ״ י ח ד מ ת ל מ י ד י ו וזה ל ש ו נ ו ‪ :‬כ ב ר ה ב י א ה ב ״ ש ם׳ כ ״ ז « ום׳ ה ״ ט י‬
‫בשם רש״ך ד פ ס ק ג ״ כ ס פ ק מ ק ו ד ש ת וספר זח א י נ ו ת ״ י ועיין ע צ י א ר ז י ם ום׳‬
‫המקנה ם׳ כ ״ ז ‪ .‬ו מ ש ״ ש ב מ ח ו ב ר ב ג ט ל א ש י ל ב י ה נ ת י נ ה ל א ח ב נ ת י ז ה‬
‫]אמר יצחק ד ו ב ה ל ו י א י ן ם׳ אלו ת ״ י כעת‪ ,‬ו א ו ל י כוונתם דאם מ ח ו ב ר ה ג ט‬
‫בקרקע א ף ש ק נ ת ה א ו ת ו ע ״ י חליפין א ם ״ ה איגד‪ .‬מ ג ו ר ש ת ד ו נ ת ן מ ש מ ע שיותן‬
‫הגט מ י ד ליד ע׳ בפ׳ כ ל ש ע ה ד׳ ל ״ ד ע ״ ב ב ר ש ״ י ותום׳ ד ״ ה ונתן‪ .‬ש ו ב ר א י ת י‬
‫ברשב״א בחידושיו לגיטין ד ף כ ״ א א מ ת נ י ת י ן ד מ ח ו ב ר לקרקע כ׳ ד י ״ א מ ח ו ב ר‬
‫פסול משום ס פ ר ו י ״ א מ ש ו ם ד ו ג ת ן מ ש מ ע ד ב ר ח ג י ת ן מ ל ליד‪ .‬וגחגתי מ א ד‬
‫שכיוונתי ל ד ע ת הגדולים‪ ,‬ועיין ע ו ד פ ״ ק ד ף ״ ב ש ט ר אירוסין שכ׳ ש ל א ל ש מ ה‬
‫ובר״ן ריש קידושין לענין ש ט ר קידושין במחובר‪ .‬ועיין ה ה ״ מ פ ״ ג מה׳ אישות‬
‫מביאו ה ד ״ מ בס׳ ל״ב‪ .‬ועיין ע ו ד ת ש ו ב ת ר ש ב ״ א ס׳ א ל ף רכ״ו[ ‪ .‬ד מ ש כ ח ת‬
‫שיקנה לד‪ .‬ה ק ר ק ע בחליפין כ ד א י ת א בגמ׳ ד ג י ט י ן ד ף ע ״ ז ו כ ת ב ו ש ם הראשונים‬
‫לאו דוקא ביחוד ה״ד‪ .‬בחליפין יכול להקנות לה‪ ,‬כ ן כ ת ב ה ר מ ב ״ ן ו ר ש ב ״ א שם‪.‬‬
‫ומה ש מ ב י א מ כ ״ ת ראיה נ ג ד ד ע ת מ ה ר י ״ ן ל ב מ ד א צ ט ר י ך קרא ד כ י יקח ל א‬
‫הבגתי‪ ,‬ד ה א ס ״ ד ד ג מ ר א ב נ ת ן ו א מ ר ה ה י א ת ה א מ ק ו ד ש ת והיינו ב ג ט לא מ ה נ י‬
‫ד ע ת ה דהוא ב ע ״ כ ד ל ה ו ם ״ ד בקידושין דצריכים ד ע ת ה ג ״ כ או ם ״ ד ב א מ י ר ה‬
‫דפליגי‬
‫אין חילוק בין א מ ר ה מ ק נ ה ובין ה ק ו ג ה ו כ ד א י ת א ל ק מ ן ד ף ע ״ ו‬
‫בשטר א י צריך להיות כ ת ו ב מ ד ע ת ה מ ק נ ה א ו לא‪ ,‬ע כ ״ פ לענין אמירה יחא‬
‫בא׳ מ ה ן בין מ מ ק נ ה בין מקונה‪ ,‬לכן צריך ק ר א ד כ י יקח‪ .‬א מ נ ם לשון ה ר מ ב ״ ן‬
‫דכ׳ ו ז ״ ל ‪ :‬רישא ד ם ל ע נ צ ר כ ה אפי׳ ח ז ר ו נ ט ל ה מ ש ם מ ש מ ע דם׳ ב ק ל ו ש י ן א ״ צ‬
‫ליתן בידה‪ ,‬ע כ ״ ל )הגאב״ד(‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪1 0‬‬

‫‪9‬‬

‫‪2 1‬‬

‫‪1 0‬‬

‫‪1 3‬‬

‫ובמאי דםיים א פ ת ח ‪ .‬שתירוץ הלז אינו ל פ ע נ ״ ד ‪ ,‬ד א י ע י ק ר כוונת הש״ם‬
‫למעוטי א מ י ר ה ד ל ה ל מ ה נ ק ט ה ש ״ ס כ ל ל ת י ב ו ת ה י כ א ד י ה ב א א י ה י ל ד ל י ׳‬
‫כו׳ הלא מ ז ה ל ״ ק ל פ מ ״ ש הגאב״ד‪ ,‬ד ל ד ל י ה ע י ק ר ק ו ש י ת ה ש ״ ס א ז ל א רק‬
‫דם״ד ד ב א מ י ר ה י ה א ס ג י ב ד ל ה ‪ ,‬א ״ כ הי׳ ד י ש י א מ ר ה ש ״ ם ם ״ ד ה י כ א‬
‫ד ק ל ש ת ו היגו ש א מ ר ה היא קמ״ל‪ ,‬א ב ל ל ב א ה י א מ א ן ד כ ר ש מ ה ; א ל א ו ו ד א י‬
‫דבלא קרא ד כ ״ י גם י ה ב א ה י א לא ה ו י ל ע י נ ן ל מ ע ו ט י ולכן אצטריך כ״י‪ .‬ו א ״ כ‬
‫קושייתי ע ל מ ה ר י ב ״ ל בע״ע‪ .‬ו מ ״ ש ק ו ד ם ל ת ר ץ ק ו ש י א ה ג ״ ל ב ל א ״ ה ל א הבנתי‪.‬‬
‫ועל כ ל פגים א מ ר ל י ה ג א ב ״ ד נ ר ״ ו ש מ ל י ס פ ק ק ל ו ש י ן ל א נ פ ק א כ ד ע ת‬

‫‪6‬‬
‫ל‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬

‫ם״ק ג׳‪.‬‬
‫צ״ל ם׳ ל׳ ם׳׳ק א׳‪.‬‬
‫ס׳ כ״ו ם״ק ב׳‪.‬‬
‫בקונטרס אחרון ם׳ כ״ז ם״ק אי‪.‬‬
‫הדברים במוסגר הם הערת רבנו בתוך דברי מוהרא״ב‪.‬‬
‫קידושין ס‪.‬‬
‫הלכה גי‪.‬‬
‫*״ל קידושין ט׳ ע״ב‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪31‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪1 5‬‬

‫בשם ה ר ש ד ״ ם ו ר א ״ ם‬
‫ה ב ״ ש ועיין ב ה ג ה ת מ ש נ ה למלך ה ׳ ״ פ ׳‬
‫הללו אינם ת ״ י כעת‪ .‬ג ם צ ״ ע ב ש ב ו ת י ע ק ב ח ״ ב ם׳ ק ל ״ ט ד ר ו צ ה‬
‫ד ע ת ה ק ד ו ש מ ר ד ו ש ה ו ב א במרדכי י ע ו ״ ש ל ע נ י ן ש ל י ח ע ו ש ה שליח‪,‬‬
‫השבו׳׳י בתירוץ האחרון ד ה י ק ש דהוי׳ ל י צ י א ה ס ״ ל להקדוש ה ו א רק‬
‫קידושי ש ט ר ולא לענין כ ס ף יעו״ש‪ ,‬ולדברנו ה נ ״ ל ניחא‪ ,‬ויש ס ע ד לדברי‬
‫מדאיצטריך כ י י ק ח ו ל מ ה ל א ילפינן מ ד א י ת ק י ש כג״ל‪ ,‬וק״ל‪.‬‬
‫‪1 0‬‬

‫וספרים‬
‫ליישב‬
‫דמחלק‬
‫לענין‬
‫הקדוש‬
‫‪1 7‬‬

‫כתב‬
‫א מ ר י צ ח ק ד ו ב ה א י ‪ :‬א ח ר זמן מ צ א ת י ב ת ש ו ב ת מחרי״ל ס׳ ע ״ ח‬
‫דכיון ד מ ע צ מ ה נ ט ל ה קידושין ולא ק ב ל ת ו מ מ נ ו או משלוחו לאו כלום ה ו א‬
‫ויליף ל ה ה ת ם מ ק ר א מ ג מ ר א ומסברא‪ ,‬ואין כ ע ת פ נ א י לעיין ה י ט ב ב ד ב ר י ו ‪.‬‬
‫וגם צ ״ ע ע ל מ ה ר י ״ ל מ ת ו ס פ ו ת פרק ה ת ק ב ל ד ף ס ״ ה ע ״ ב ד ״ ה גיטא‪ ,‬ו א פ ש ר‬
‫ד י ש לחלק בין עגין דדברו בו תום׳ לבין ת ׳ מהרי״ל‪ .‬ועיין בחוות ד ע ת ה ׳‬
‫ריבית ם׳ ק״ם ס ״ ק ח י ״ ת כבאורים‪ ,‬ועיין ב ש ו ״ ת ש א ר י ת יוסף להרב מ ה ר ״ י‬
‫כ ץ ם׳ כ ״ ה ל א הזכיר מ ז ה יע״ש‪ ,‬ועיין ש ו ״ ת רשד״ם ח א ח ״ ע ם׳ ח י ״ ת ו מ ״ ש‬
‫ע ו ד ר ש ד ״ ם באד״״ע ס׳ כ ״ ד ע ל דבריו שבם׳ חי״ת‪.‬‬
‫שוב ראיתי בעצי א ר ז י ם‬

‫‪1 8‬‬

‫‪1‬‬

‫ש ל א ראה ש ג ם מ ה ר י ב ״ ן לב מ ס ו פ ק ב ז ה י י ‪.‬‬
‫הכין‪:‬‬

‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬

‫חיים י׳‬

‫עמנואל‬

‫הל׳ אישות‪.‬‬
‫פ״ג ה״ח‪.‬‬
‫צ״ל חלק אי‪.‬‬
‫צ״ל ס׳ ע״ד‪.‬‬
‫ס׳ כ״ז ם״ק ב׳‪.‬‬
‫וע״ע אבני מלואים סי׳ ל׳ ס״ק א‪ ,‬ופתחי תשובה סי׳ כ״ז ם״ק ג‪ ,‬וקהלת יעקב ]לבמח׳׳ס‬
‫נתיבות המשפט[ ס׳ ל׳ ס״ק אי‪.‬‬

‫יעלזו חסידים בכבוד ירמו על משבבזחם )תהלים קמט‪ ,‬ה(‪.‬‬
‫כשיזכו התסידים להעמיד גם תלמידים הגונים מביני מדע תורתנו הקדושה‬
‫חכמותיה‪ ,‬תלמידים אשר מהם כבוד האמיתי יגיע לרבותיהם‪ ,‬תלמידים כאלה‪,‬‬
‫רבותיהם תמיד על לשונם ושמועות בבית המדרש תמיד יאמרו בשמותם‪ ,‬אז‬
‫׳החסידים ההמה על משכבותם‪ ,‬נשמותיהם הטהורות ממדרגה למדרגה עולות‪,‬‬
‫השכינה ליהנות‪ ,‬ומתיל אל חיל ילכו‪ ,‬עד אל א־להים בציון יראה‪.‬‬
‫הקדמה‬

‫‪32‬‬

‫והוגי‬
‫תורו־ג‬
‫ירננו‬
‫מזיו‬

‫לפירוש על הלכות הרי״ץ גיאת‪ ,‬הערה‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ן‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תשובת הרב מגדל קדגוי אל הרב ׳׳׳ד במבוגר‬
‫בענץ חציצה במזוזה‬
‫בין כתבי היד הרבים עס חידושי תורה מהרב יצחק דוב הלוי במברגר זצ״ל‪ ,‬נמצאת‬
‫תשובה מהרב מנדל קרגוי זצ״ל‪ ,‬בעל ספר גידולי טהרה על הלכות מקואות‪ ,‬אל הרב‬
‫במברגר‪ .‬בהיותו יושב על התורה בכפר ויזנברון‪ ,‬פנה הרב במברגר לפעמים אל הרב‬
‫מנדל קרגוי והציג לפניו חקירות או ספקות בהלכה‪ .‬התשובה נכתבה באביב תקצ״ה כשש‬
‫שנים לפני עליית הרב במברגר על כס הרבנות בוירצבורג‪ .‬התשובה נמצאת בין כתבי היד‬
‫שהועתקו ע״י בניו של הרב במברגר‪ ,‬אשר בדרך כלל לא העתיקו התוארים בתחלת התשובה‬
‫ובסופה‪.‬‬

‫ב ״ ח פיורדא ך׳ ל ח ד ש תקצי׳ד לפ״ק‪.‬‬
‫ואשר ח ק ר מ ר א מ א י ל א נ י מ א ג ב י מזוזח ד כ ת י ב על‪ ,‬ד ב ע י נ ן נ ת י נ ת חמזוזה‬
‫על האבנים ב ל י חציצח‪ ,‬ל י ד י ה ר ב נ ר ״ ו א נ י ל א ב א ת י מ ע ו ל ם לידי מ ד ה ז ו‬
‫לחקור בזד‪ .‬ובכיוצא בו ד כ ל ד ב ר ה ת ל ו י ב מ ד ר ש פסוקים ו ל א נ ת פ ר ש בש״ם‬
‫אין אתנו יודע כלום‪ .‬ו א ח ר י כ ל ו ת כ ל חחקירות כאלו נ ה י ה כ מ ת ע ת ע י ם ‪ ,‬וביותר‬
‫בדבר ז ה ה י כ א ד כ ת ו ב בלשון על ד נ ר א ה ד ח כ מ י הש״ם ע צ מ ם ל א השוו מדותיהם‬
‫בזה דיש על ד ק י מ ״ ל ש ה ו א בסמוך כגון ב ש ה ״ פ ] ב ש ח י ט ת חפםח[ ע ׳ פסחים‬
‫ד ם״ג אבל ב ש א ר מ ק ו מ ו ת מ ש מ ע ד ע ל היינו ע ל מ מ ש ו כ ״ מ ב י ו מ א ד ׳ ג ״ ה‬
‫דעל הכפרת הוי מ מ ש א י ל א ד מ ק ש י נ ן ע ל ל ל פ נ י ו ל ר ״ א ב ״ ר י ו ס י ב א מ ת ה י ה‬
‫מ ז ה ע ל הכפרת‪ ,‬מיחו ב מ נ ח ו ת ד׳ ק ״ ו בעי׳ דאיברין ש ס ד ר ן ב צ ד ה מ ע ר כ ה ו כ ר‬
‫מוכח ד פ ל ו ג ת א ד ת נ א י ה י א בכל ה מ ק ו מ ו ת ד כ ת ו ב ע ל א י ה ו י בסמוך א ו ע ל מ מ ש ‪.‬‬
‫מיהו אפי׳ ה י כ א ד ב ע י נ ן ע ל מ מ ש עדיין אין לנו ר א י ה ש ת ה א ה צ י צ ה פ ו ס ל ת‬
‫וכמו שגחלקו ב א מ ת ג ב י ת פ ל י ן ד ו ד א י מ ״ ש ה ר א ״ ש ראייה ד ח צ י צ ה פ ו ס ל ת כ מ ו‬
‫בגדי כ ה ו נ ה א י נ ה מ כ ר ע ת ‪ ,‬ד י ״ ל בשרו ק ר א י ת י ר א הוא‪ ,‬א ״ נ ד ת ר י ע ל בשרו‬
‫כתיב‪ ,‬והא דאמרינן בזבחי׳ ד׳ י ״ ט ד ר א ש נ מ י ו ש מ ת ה מ צ נ פ ת ע ל ראשו וכו׳‬
‫לאו מ ד כ ת י ב ע ל ראשו ד ר י ש א ל א ד מ ן ה ס ת ם כ ל הבגדים ש ו י ם ה ם ו א ״ כ אין‬
‫לנו ראייה לפסול ח צ י צ ה ב ת פ י ל י ן ] א מ ר י צ ח ק ד ו ב ה ל ו י א ח ר ז מ ן מ צ א ת י‬
‫לרשב״א בחידושיו ל ס ו כ ה ד ׳ ל ״ ז כ׳ דבתפילין י ד ע נ ן ד ח צ י צ ה מ ״ ל ך ל א ו ת ו ל א‬
‫לאחרים״ ו כ ״ כ ח ר ב ״ י ב א ״ ח סי׳ כ ״ ו ‪ -‬ב ש מ ו ב ת ש ו ב ה יעוש״ה[‪ ,‬ואפשר ד מ ט ע ם‬
‫‪1‬‬

‫‪ 1‬רא״ש‪ ,‬הלכות תפלין סי׳ יח‪ :‬ומדגרםי׳ בערכין )דף ג‪ (.‬והני כהני הואיל וליתנהו‬
‫במצוד‪ .‬דע דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבשרו‪ ,‬ש״מ ותפילין נמי‬
‫אבישרא מנח להו בלא חציצא‪ .‬וכן בשו״ת הרא״ש‪ ,‬כלל ג‪ ,‬סי׳ ד‪.‬‬
‫‪ 2‬סעיף כז בשם תשובת הרשב״א )ח״א סי׳ תתכ״ז( ודאה שם בבית יוסף דיון בדברי‬
‫הרשב״א; וראה ב״דברי חמודות״ הל׳ תפילין ס״ק פה—פו‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אחר פסולין ב ח צ י צ ה דילפינן אבין עיניכם ד ק ר ח ה מ ה ה ת ם בעור מ מ ש ב ל י‬
‫ח צ י צ ה איירי א ף ב ת פ ל י ן כן‪ ,‬ואפילו לר׳ יהוד׳ דיליף מ ק ר א אחרינא‪ ,‬מ ״ מ‬
‫א פ ש ר ד ל ג ב י ח צ י צ ה מודה‪ ,‬ע׳ במנחות ד ׳ ל״ז וקדושין ד׳ ל ״ ו בתום׳ ו א ״ כ‬
‫ה ד ב ר נ ו ט ה ד ג ב י ת פ ל י ן ח צ י צ ה פ ו ס ל ת מ ה ״ ת אבל ב ש א ר מ ק ו מ ו ת א י ן ה ד ב ר‬
‫מוסכם ד ג ב י ה ל י צ ה ד כ ת י ב מ ע ל רגלו מ ש מ ע ד ח צ י צ ה פוסלת ו א ע ״ ג ד ה ו י מ ע ל‬
‫רגלו ל ה ג ב ל ת מ ק ו ם א ת י בבחינת מ ע ל ה ו מ ט ה כדאמרינן מ ן ה א ר כ ו ב ה ו ל מ ע ל ה‬
‫פ ס ו ל ה ד ב ע י נ ן מ ע ל ו ל א מ ע ל ד מ ע ל כמבואר כ ל ז ה בגמרא ו צ ״ ל ד ת ר ת י ד ר ש י נ ן‬
‫מיניה‪ .‬וע׳ זבחים ד ׳ ק ״ י דאימורין ה ו י חציצד‪ .‬ד ב ע י נ ן ע ל ח מ ז ב ח וע׳ ש ם ד ׳‬
‫צ ״ ח דבעי׳ דדם ע ו ל ה ל מ ט ה ודם ח ט א ת למעלה‪ ,‬מ כ ל אלו מ ש מ ע ד ה י כ א ד כ ת ו ב‬
‫ע ל ה ו א ב ל י חציצה‪ ,‬א ל א ד מ צ י נ ו דברים סותרים ל ז ה ד ב מ ג ח ו ת ד ׳ צ ״ ג ב ע י ׳‬
‫ר׳ ירמי׳ מ ט ל י ת מ ח ו ש ת ח ו ץ ע ״ ש חרי דמסופק א י סםיל ח צ י צ ח ובחולין ד ׳ ק ״ מ‬
‫ב ע י ר׳ ירמי׳ מ ט ל י ת מ ה ו ש ת ח ו ץ ו ע ל ה בתיקו‪ .‬א ״ כ נ ר א ה ברור ד ג ם ח כ מ י‬
‫הש״ם לא ה י ה ב ל ם ליתן כללים בענינים אלו ו א ל י ע ל ה ע ל ד ע ת נ ו ש ג ג י ע‬
‫אגחגו לגלות מ ה ש ס ת מ ו הם‪ ,‬ולפיכך א נ י ת מ ה ע ל ה ר ש ב ״ א ש ר צ ה ל ה ק ל ב ע נ י ן‬
‫ה צ י צ ה ב ת פ ל י ן והרי ה ד ב ר ג ר א ה ד ע כ ״ פ ם פ י ק א דאורייתא הוי‪ .‬ו י ש ע ו ד מ ק ו מ ו ת‬
‫אחרים רובן ב ס ד ר קדשים ש י ש להם מ ב ו א בענינים אלו‪ ,‬ו ל א ה א ר כ ת י ב מ ה‬
‫ש ה ב א ת י א ל א להראות לידידי ה ר ב נר״ ו שבזר‪ .‬ובכיוצא בו נ ק ב ל ש כ ר ע ל‬
‫הפרישה‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫ו א ג ב א ו ד י ע ל מ ר כ ש ע ם ק ת י בםוגיא ה נ ״ ל ד ׳ ל ״ ז ב ה א ד א מ ר ד ״ י א מ ר ה‬
‫ת ו ר ה הגה ת פ ל י ן ב ל וכו׳ לאפוקי בין עיניך ד א י כ א ש ע ר לבן ו ש ע ר צ ה ו ב וכו׳‬
‫ע מ ד ת י מ ש ת ו מ ם ה א ל א פ ש ר ל ו מ ר כן ד ג ב ו ת העינים מ ט מ א י ן ב ש ע ר צהוב‪ ,‬ה א‬
‫ר א ש וזקן כ ת י ב וכן ב פ ״ י ד נ ג ע י ם ו ב ת ו ס פ ת א לא הזכירו א ל א ר א ש וזקן‪ .‬ג ס‬
‫ה ק ״ א כ׳ א ג ב גררא כ ד ב ר פ ש ו ט ד ג ב ו ת העינים מ ט מ א י ן ב ש ע ר צהוב‪ .‬ו ב א מ ת‬
‫ה ד ב ר ח ש ו ד בעיגי מ א ד ד כ ל מ ה ד כ ת י ב ב ש ״ ס לאפוקי וכו׳ ה כ ל ה ג ה ת ת ל מ י ד‬
‫ט ו ע ה היא‪ ,‬ו ל ו ע ד מ ם ׳ מ ג ח ו ת מ ו ח ז ק ת בכך שהיו פירושים כתובים ע ל ה ג ל י ו ן‬
‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 3‬יבמות קג‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 4‬נתק מטמא בשער צהוב‪ ,‬אך בפרשת נתקים נאמר שנתק מטמא ]רק[ בראש ובזקן )ויקרא‬
‫יג‪ ,‬כט—ל( וכן בהקדמת בעל תפארת ישראל ‪,‬״מראה כהך סוסי׳ ח‪ .‬לכן הקשה הרמ״ק‬
‫איך נאמר בגמרא הנ׳׳ל ששער צהוב‪ ,‬סימן טומאה בנתק‪ ,‬מטמא בגבות עמים‪ .‬אך ר‬
‫רש״ש שם‪ ,‬וכן ב‪-‬צפנת פענח׳׳ לגאון הרוגוצ׳ובי‪ ,‬פרשת תזריע יג‪ ,‬כס שמקור הגמרא‬
‫הנ׳׳ל בתורת כהנים‪ ,‬ויקרא יג‪ ,‬כט «יש לו בראש אבל לא בזקן‪ ,‬בזקן אבל לא בראש‪,‬‬
‫לא בראש ןלא בזקן מנין ז״‪ ,‬ומכאן שגתק גם מטמא בשערות בשאר מקומות‪ .‬אכל‬
‫רוב מפרשי התו׳׳כ דוחים גרסא זו‪ ,‬ראה רביגו הלל‪ ,‬קרבן אהרן‪ ,‬הגהות הגר׳׳* מלבי״ס‪,‬‬
‫עזרת כהנים‪ ,‬מהרי״ד‪ ,‬ופירוש בעל חפץ חיים‪ .‬נימוקיהם שאין טומאת נתקים ש ל‬
‫בראש ובזקן‪ .‬לפי מפרשים אלה חוזרת התמיהה על הגמרא הנ׳י׳ל ולכן הציע הדמ׳׳ק‬
‫שזו הגהת תלמיד טועה‪.‬‬
‫אד>‬

‫א‬

‫‪ 5‬לא מצאתי‪ .‬ב׳״קרבן אהרן״ נאמר בהתחלת פרשת נגעים וכן בפרשת גתים שטומאה‬
‫זו חלה רק בראש ובזקן‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫והכניסם‬

‫בפנים‬

‫כמו‬

‫שהעיר‬

‫הבה״ז‬

‫]הברכות‬

‫חזבח[‬

‫מנחות‬

‫בריש‬

‫וראייה‬

‫ד ב מ כ ל ת א ובספרי לא גרם א ל א מ ה יד ב נ ג ע א ח ד א ף ר א ש ב נ ג ע א ח ד ו ת ו ל א‬
‫מ י ד י והארכתי ש ם " בפירוש הדבר‪.‬‬
‫ודאתנן‬
‫מתפרש‬

‫עלה‬

‫לענין‬

‫מזוזה נ׳‬

‫כאן‬

‫דאין‬

‫ש א ל ה כלל‬

‫דאילו‬

‫היה‬

‫הכתוב‬

‫כפשוטו ש י כ ת ב ם ע ל המזוזות ה י ה ח צ י צ ה פ ו ס ל ת א ב ל כיון ד א מ ר י נ ן‬

‫דאינו כ ו ת ב ה ע ל ה א ב נ י ם כ מ ב ו א ר בםוגיא שם‪ ,‬א ״ כ ע ״ כ ה כ ת ו ב מ ת פ ר ש בחסרון‬
‫מ ל ה א ה ת ושיעור ה כ ת ו ב ו כ ת ב ת ם ע ל ה ק ל ף להיות במזוזות‪ ,‬ו כ ן ת ״ א ו ת כ ת ב י נ ו ן‬
‫על מזוזין א ו כ מ ״ ש‬

‫בת״י ותכתבינין על‬

‫מגילתא‬

‫‪7‬‬

‫ו ת ק ב ע י נ ו ן ב ס י פ י ביתך‪.‬‬

‫וידוע ד כ ל מוקם ד כ ת י ב ע ל מ ת ר ג מ י נ ן ע ל כ מ ו ב ע ב ר י ו כ א ן לא תרגום ע ל ו ש ״ מ‬
‫דמפרש קרא ד ע ל א כ ת י ב א קאי‪ ,‬א ״ כ א פ ש ר ד מ פ ר ש ע ל כ מ ו ע ם ו כ ן מ צ י נ ו‬
‫ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ויהא ש י ע ו ר ה כ ת ו ב ש ת ה א ה כ ת י ב ה ק ב ו ע ה ע ם המזוזות‪ .‬ובין‬
‫כך ובין כך ק ב ל ה ח י א בידינו ד ב ע י נ ן קביעות‪ .‬א ״ כ חלוקה ה ק ל ף ו ק ו ב ע ה ב מ ז ו ז ה‬
‫ודאי דאין דרך קביעות ב כ ך א ל א צריך ש י ת נ נ ה ב ש פ ו פ ר ת כ ד א י ת א ב ת ו ס פ ת א‬
‫דהשתא‬
‫שנהגו‬

‫כ ש ק ו ב ע ה נ ע ש י ת ק ב י ע ו ת א ח ת ע ם ס י פ י הביתי•' וכן נ ״ ל פ ש ו ט‬

‫‪8‬‬

‫דמה‬

‫א י ז ה אנשים ש א י נ ן ב נ י ת ו ר ה שכורכין ה מ ז ו ז ה בנייר ו מ ד ב ק י ן א ו ת ה‬

‫על ה א ב ן בשעוד• א ו ב ד ב ק ד ל א יצאו דאין ז ה ק ב י ע ו ת דקרא‪ ,‬וגם ה ר מ ב ״ ם‬

‫‪1 0‬‬

‫נותן ט ע ם ל ת ל א ו ב מ ק ל ד ס ם ו ל ה ד ל א ה ו י קביעות‪.‬‬
‫מענדל‬

‫קרגויא‬

‫א מ ר יצהק ד ו ב ה ל ו י ‪ :‬כ מ ד ו מ ה ר א י ת י ש ו ב ב מ נ ה ג י הגראו״ו ז ״ ל ש ה ו א הי׳‬
‫באמת ק ו ב ע ה מ ז ו ז ה ב ל י ח צ י צ ה ל מ ט ר ‪,‬‬

‫‪11‬‬

‫ואולי הי׳ ז ה ט ע מ ו ו כ ע ת אין הספר‬

‫‪1 2‬‬

‫ההוא ת ״ י ‪.‬‬
‫הכין‪ :‬יונה עמנואל‬
‫‪ 6‬כאן רמז שהרב מנדל קרגוי כתב פירוש למסכת מנחות‪ .‬וראה רשימת הרב אברהם‬
‫סופר שליט״א בהקדמתו לפירוש הרב קרגוי למסכת תמורה )ירושלים תשל״ג( עמי ‪11‬‬
‫ובהקדמתו לס׳ הערות והארות על ל״ב מסכתות )ירושלים תשל״ו( עמ׳ ה‪.‬‬
‫‪ 7‬תרגום יונתן דברים יא‪ ,‬כ‪ ,‬אך בת״י דברים ו‪ ,‬ט חסר ״על מגילתא״‪.‬‬
‫‪ 8‬תוספתא כלים‪ ,‬בבא מציעא פרק ז‪ ,‬ג ‪ :‬שפופרת שחתכה ונתן בה המזוזה; מובא‬
‫בתום׳ מנחות לג‪ ,‬א )ד״ה הא דעבידא( וראה תוס׳ בבא מציעא קב‪ ,‬א )ד״ה בגובתא(‬
‫שמכנים המזוזה בשפופרת שלא תכלה מלחלוחית הכותל‪.‬‬
‫‪ 9‬לפי זה חסרה ״קביעות״ אס קובעים את המזוזה ללא שפופרת וצ׳״ע‪.‬‬
‫‪ 10‬הלכות מזוזה פרק ה‪ ,‬הלכה ח ‪ :‬״תלאה במקל פסולה שאין זו קבועה״‪.‬‬
‫‪ 11‬מעשה רב )נדפס פעם ראשונה זולקוא תקם״ח( סי׳ ק ‪-‬לא יכרוך המזוזה בקלף וכדומה‬
‫שלא יהא הפסק דבר בין המזוזה לבית״‪ .‬דברי מעשה רב אלה מובאים ב״פתחי תשובה״‬
‫יו״ד סי׳ רפט ס״ק ב תוך הוספה ״וצ״ע״‪ .‬וראה ערוך השלחן‪ ,‬סוף סימן הג״ל ‪-‬וברור‬
‫שהשומע שמע וטעה״‪ ,‬כלומר אין לייחס לגר״א דעה כזו‪ .‬וכן דחה מהר״ם שיק‬
‫בתשובותיו )יו״ד סי׳ רפח( וראה שדי חמד‪ ,‬כללים‪ ,‬מערכת חי״ת‪ ,‬כלל קלז )חלק ג‪,‬‬
‫עמ׳ מג(‪ .‬וראה בס׳ עמק ברכה‪ ,‬ערך מזוזה סי׳ י שדברי הגר״א בענין זה איגם ע״פ‬
‫גדרי הלכה אלא עפ״י הקבלה והסוד‪ .‬וראה בס׳ בירור הלכה להרב י״א זילבר שליט״א‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪35‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫)בני ברק‪ ,‬תשל״ז(‪ ,‬יו׳׳ד סי׳ רפט ושם מראי מקומות לעיונים בדברי מעשה רב׳ ‪ocn‬‬
‫מובא שמהר״ש מבעלזא הקפיד כדעת הגר״א‪ ,‬אך בשם החזון איש שלא האמין שהדבר‬
‫יצא מפי הגר״א‪ .‬וראה ם׳ אמרי שפר‪ ,‬כלל כא סעיף ג׳‪.‬‬
‫ואולי לא כיון הגר״א לפסול הנחת המזוזה בשפופרת‪ ,‬שהרי זה מובא במפורש ביו״ר‬
‫סי׳ רפט סעיף א וב״ביאור הגר״א״ מובאים שם מקורות בש׳׳ס לדין זה‪ .‬כוונת הגר״א‬
‫שאין לעטוף את המזוזה בדבר אחר לפני שמניחים אותה בשפופרת ואין בדברי הגר׳׳א‬
‫בשפופרת‪.‬‬

‫*לא יכרוך המזוזה בקלף וכדומה״ סמך שהגר׳׳א פסל את הכנסת המזוזה‬

‫בעטיפה נוספת יש חשש של חציצה ועל זה הזהיר הגר״א‪ .‬ישנם מדקדקים הנוהגים‬
‫לפי פשטות דברי מעשה רב ופותחים את השפופרת לצד הפנימי‪ .‬וראה בס׳ חובת ד‪,‬ר‬
‫)ירושלים תשל״ב( פרק ט‪ ,‬הערה יא שגם העטיפה בנייר או בקלף )כדי שיהיה‬

‫ר‬

‫כל‪,‬‬

‫בתוך כלי( תהיה רק לצד החיצון‪.‬‬
‫אחרי מסירת המאמר לדפוס הראני בגי יוסף חיים ג״י שבעל מקדש מעט בפירושו‬
‫ספר דעת קדושים )לבוב תרנ״ו( הסביר את שיטת הגר״א בדרך הנ״ל ״רצונו‬

‫ל‬

‫ע‬

‫לו‬

‫מ ף‬

‫דהשפופרת שנותנין בו המזוזה אינו חציצה לפי שמדבקו במסמרים להסף ונעשה מ ח ו כ ר‬
‫כגוף הסף‪ ,‬משא״כ נייר או קלף שכורכים בו המזוזה״ )מקדש מעט‪ ,‬סי׳ רפט סעיף‬

‫א‬

‫ם׳׳ק א(‪ ,‬עי״ש‪.‬‬
‫‪ 12‬בין צאצאי הרב י״ד במברגר אין מסורה איך נהג הרב במברגר למעשה וכנראה‬
‫מד‬

‫היתד‪ .‬שאלתו אל הרמ״ק שאלה הלכה למעשה אלא בירור בלימוד ל •‬

‫א י‬

‫ז‬

‫ל‬

‫א‬

‫איסור‬

‫חציצה במזוזה מטעם ‪-‬על מזוזות ביתך״‪.‬‬

‫אמר ר׳ ספרא משום ר׳ יהושע בן חנניא מאי דכתיב ושנגתס לבניך )דבריבז ו׳(‬

‫ל‬

‫א‬

‫תקרי ושננתם אלא ושלשתם‪ ,‬לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא שליש כמשנן‪-‬‬
‫שליש‬

‫בגמרא‬

‫וכר‪.‬‬

‫הכוונה‬

‫לע״ד‬

‫היא‪:‬‬

‫דושננתם‬

‫פירושו‬

‫לימוד‬

‫שלם‬

‫בתכלי‬

‫ת‬

‫השלמות ללמד דעת בינה והשכל )מלשון תצי׳ שנונים( ולבא לעגין ותכלית יקר הזז‪-‬‬
‫צריך האדם להיות עוסק במקרא משנה וגמרא ועי״ז יוכל לקיים ושמתם וזו‬

‫כ‬

‫ן‬

‫ן‬

‫נ‬

‫ת‬

‫תכמינו ז״ל בצחות לשונם אל תקרי ושננתם‪ ,‬פירוש שאי אפשר לך לקיים ושננתס‬
‫אלא אם תקיים ושלשתם‪ ,‬והיינו שנשלים עצמנו במקרא משנה וגמרא‪.‬‬

‫ספד קורא נאמה להוי״ד גמביט‪" /‬יא׳ עפ׳‬

‫‪36‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ct‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הרב יעקב הכהן אבחיזו‬

‫התורה ושאר החכמות בהגותו של מהד״ל מפראג*‬
‫לימוד ה ת ו ד ה‬

‫בנושא זה ש ל‬

‫ל ע ו מ ת העיסוק‬

‫ב ש א ר חכמות‪ ,‬מ צ ו י עיקר‬

‫הבירור כבר בספרות ה ה ל כ ה וההגות ה י ה ו ד י ת א ש ר ק ד מ ה ל מ ש נ ת ו ש ל רבינו‬
‫‪1‬‬

‫המהר״ל ‪ ,‬אבל ב ד ב ר י ה מ ה ר ״ ל י ש משום ה א ר ה מ ק ו ר י ת ומיוחדת‪ ,‬אם המדובר‬
‫בהגדרה מ ח ו ד ש ת ש ל הדברים מ צ ד ם ה ה ל כ ת י‬

‫ה נ ג ל ה א ו — מ ה ש מ י ו ח ד לו‬

‫בפרט — החדירה ל ע ו מ ק ה ה ב ד ל ה מ ה ו ת י ש ב י ן ה ת ו ר ה ו ש א ר ח ח כ מ ו ת וזאת‬
‫מלבד ה״אםור והמותר״ שבדבר‪.‬‬
‫»‬

‫האפור ו ה מ ו ת ר כ ל מ ו ד ה ח כ מ ו ת‬
‫א ת הדיון פ ו ת ה ה מ ה ר ״ ל ב ה ב א ת ש א ל ת ו ש ל ב ן ד מ א ב ן א ח ו ת ו ש ל רבי‬

‫ישמעאל־‬

‫״כגון א נ י‬

‫והתשובה‬

‫שניתנה על פי הכתוב ״לא ימוש ספר התורה הזה מפיך״ — צא‬

‫שלמדתי כל‬

‫ה ת ו ר ה כולה‪,‬‬

‫מהו‬

‫שאלמד‬

‫חכמה יונית״‬

‫ובדוק איזה ה י א ש ע ה ש ל א מ ן היום ולא מ ן ה ל י ל ה ו ל מ ו ד ב ה ח כ מ ה יונית״‪.‬‬
‫ומסביר ה מ ה ר ״ ל ‪:‬‬

‫‪3‬‬

‫״ נ ר א ה ד ח כ מ ת י ו נ י ת ד ה ת ם איירי ח כ מ ה ש א ץ ל ה שייכות‬

‫אל ה ת ו ר ה כ ל ל כ מ ו ח כ מ ה ש ה י א ב מ ל י צ ה א ו מ ש ל ו ח כ מ ה ז א ת אין ל ה שייכות‬
‫אל התורה ו כ ת י ב )יהושע א׳( ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם ולילה״‪.‬‬
‫ומהן ה ח כ מ ו ת ש א כ ן יש להן ״שייכות אל ה ת ו ר ה ״‬
‫המציאות‬

‫‪4‬‬

‫וסדר ה ע ו ל ם ״ ‪,‬‬

‫שהוא פ נ ו י מ ן ה ת ו ר ה ״‬

‫י‬

‫א ך גם הן ״ ל א הותרו‬

‫לאדם‬

‫ראשית‪:‬‬

‫״לעמוד‬

‫ללמוד אלא‬

‫על‬

‫בשעה‬
‫‪6‬‬

‫ו ז א ת למרות ש ה ן ״סולם ל ע ל ו ת ב ה א ל ח כ מ ת ה ת ו ר ה ״ ‪.‬‬

‫• פרק מתוך םסר בכת״י על עולמו הרעיוני של המהר״ל‪.‬‬
‫‪ 1‬ר׳ למשל תשובת רב האי גאון באוצה״ג סוף מסכ׳ חגיגה‪ ,‬שו״ת הרא״ש סימן נ״ה‪,‬‬
‫שו״ת הריב״ש מ״ה ובספר שלם המוקדש לנושא זה ״מנחת קנאות״ לרב אבא מרי‬
‫הכולל מכתבים רבים מהרשב״א ובני דורו‪ ,‬זקן אהרון לר״א הלוי סי׳ ב״ה )הובא גם‬
‫בתו״ש כרך י״ט מילואים אות י‪-‬ח ור׳ שם ביאור כל הנושא בארוכה(‪.‬‬
‫‪ 2‬מנחות *״ט‪.‬‬
‫‪ 3‬נתיבות עולם‪ ,‬נתיב התורה פרק י״ד‪.‬‬
‫‪ 4‬שם‪.‬‬
‫‪ 5‬וכך נפסק להלכה‪ ,‬ראד‪ .‬שו״ע יו״ד רמ״ו‪ .‬והרמ״א בתשובותיו )סימן ז׳( העיד על עצמו‬
‫שהיה עוסק בשאר חכמות המובאות בספרי חכמי ישראל בשבת ויו״ט בשעה שבני‬
‫אדם הולכים לטייל‪ ,‬אבל ראה בשו־ע או‪-‬ח סי׳ ש״ז סע׳ י״ז לענין למוד חכמות בשבת‪.‬‬
‫)אגב באנציקלופדיה תלמודית‪ ,‬ערך ‪-‬חכמות חיצוניות״ סעיף א לא ניתנה תשומת לב‬
‫להגבלה הג״ל בדברי הדמ־א בתשובתו שעסק בשבת ויו־ס בשאר חכמות המובאות‬
‫בספרי חכמי ישראל(‪.‬‬
‫‪ 6‬שם‪ .‬ומפורסם הביטוי של הרמב״ם באגרתו לד״י מלוניל על החכמות שהן ‪-‬כרקחות‬
‫וטבחות• לתורת — ראה תשובות הד״מ מהדורות בלאו ח״ג ענד ‪ 57‬ור׳ תניא להרב‬
‫ז״ל םופיח על הרכבים והרמב־ן שידעו ״להשתמש בהן לעבודת ה׳ או לתורתו״‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪37‬‬

‫ובמקום א ח ר‬

‫‪7‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א ו מ ר ה מ ה ר ״ ל ‪ :‬״ ו א ל ו ש ת י ח כ מ ו ת היינו ת ק י פ ו ת ו ג מ ט ר י א ו ת *‬

‫ה ם מ ח ו י י ב י ם ומוכרחים ו ל א שייך בהם סםיקא כלל״‪ .‬ובאופן כ ל ל י ‪ :‬״ כ ל‬
‫ש ה ו א ל ע מ ו ד ע ל מ ה ו ת העולם‪ ,‬י ש ל א ד ם ל ל מ ו ד ו מ ח ו י ב בזה כ י ה כ ל‬
‫ה ש ם ה ו א ו י ש ל ע מ ו ד ע ל י ה ם ולהכיר ע ל‬

‫דבר‬
‫מעשה‬

‫ז י ז ה בוראו׳״׳‪.‬‬

‫ב ס פ ר י ר ב י נ ו ה מ ה ר ״ ל נ י כ ר ת י ד י ע ת ו בשטחים א ל ה כ מ ו ש מ ב י א א ת‬
‫הדשה״‬

‫״תכונה‬

‫וממשל‬
‫מפי‬

‫‪1 0‬‬

‫ובכלל‬

‫את‬

‫בעל‬

‫‪1 1‬‬

‫האומות״ ‪.‬‬

‫״חכמי‬

‫‪1‬‬

‫ה מ ה ר ״ ל ־ ׳ ו מ ע ל ה ב ע י י ה נוספת‪ .‬ה ר י אין ה מ ד ו ב ר ב ל מ ו ד ה ח כ מ ו ת‬

‫א נ ש י ם יראים ושלמים ו א ״ כ ״ ה ר י אסור ללמוד מ ר ב שאינו ה ג ו ן ״‬

‫והוא‬

‫ב ה י ד ו ש מ ק ו ר י ״ ש ם א מ ר כ ש ה ו א ל ו מ ד מ פ י ו ו י ש לו ח ת ק ר ב ו ת‬

‫וחבור‬

‫משיב‬

‫אל ה ר ב ש מ ק ב ל מ מ נ ו ש א י נ ו הגון ולכך אסור אבל מ ן החיבורים ש ח י ב ר ו‬

‫אין‬

‫שייך זה״‪ .‬י ש א ם כ ן ה ב ד ל בין ל מ ו ד מ א ד ם ע צ מ ו ובין העיון בספריו‪.‬‬
‫אולם‪,‬‬
‫המעורבים‬

‫למרות‬

‫ח א ב ח נ ה בין‬

‫לעיתים‬

‫מזומנות‬

‫המורה‬

‫בספרי‬

‫לחיבוריו‪,‬‬

‫החכמות‬

‫מה‬

‫וכדבריו‪:‬‬

‫געשה‬
‫‪1:1‬‬

‫לדברי‬

‫״מכל‬

‫הכפירה‬
‫צריך‬

‫מקום‬

‫ע י ו ן ל ל מ ו ד בחיבורים ש ל ה ם א ש ר ה ם דברים גגד ת ו ר ת מ ש ה רבנו עליו ד ״ ש ל ו‬

‫ס‬

‫ב ח י ד ו ש ה ע ו ל ם ו ב י ד י ע ת ה ש ם י ת ב ר ך ו ב ה ש ר א ת ה נ פ ש ועולם ח ב א ״ וכו׳‪ ,‬ש ה ר ‪,‬‬
‫אש‬

‫ה ש ש גדול ק י י ם כ א ן ״אולי י ה י ה ה מ ע י י ן נ מ ש ך א ח ר דבריהם וראייתם״‪.‬‬

‫ר‬

‫שכל האדם קצר להשיג הדבר על אמיתתו״‪.‬‬
‫‪1 1‬‬

‫ו א ם כ ן כרוך הדבר‪ ,‬באופן זה‪ ,‬באיסור ג מ ו ר ‪.‬‬

‫ד דרך החיים בפרוש לפרק ג׳ משנה י׳׳ח‪.‬‬
‫‪ 8‬המהר׳׳ל שם מפרש ״תקופות — הוא הלוך המזלות וגמטריאות — הוא חכמת המדידה‬
‫והתשבורת״‪ .‬אגב‪ ,‬הרשב״ץ‬

‫במגן אבות מעיר על משנה זו שאין‬

‫הכוונה‬

‫בחיש‬

‫ו כ‬

‫תקופות לדעת אם מעברים את השנה שהרי על זה לא ניתן לומר ״פרפראות לחכמה״‬
‫כדברי המשנה שהרי המדובר בגופי הלכה‪.‬‬
‫‪ 9‬נתיבות עולם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 10‬שם‪ .‬הכוונה לקופדניקום ״אשר נתן ציור אחר וכל אשר הבינו הראשונים אשר ל ה ג י ה‬
‫ונתנו הראשונים ציור ומהלך לכוכבים ומזלות ולגרמי השמיים‪ ,‬סתר את כולם‬

‫‪3‬‬

‫ונתן‬

‫ציור חכמה חדשה״‪.‬‬
‫‪ 11‬באר הגולה‪ ,‬באר חמישי — ״כי חכמי האומות הקדמונים מאד שגם הם‪ ,‬היו ד ב ר י ה‬
‫סתומים מאד מאד עד שהראו פירושים לדבריהם ודבר זה נמצא למי שראה‬

‫דברי‬

‫ס‬

‫ו ז ‪0‬‬

‫בספריהם״‪ .‬ועוד שם ״וזה שמצאנו כי ראשונים וגם אחרונים מחכמי האומות שואלין‬
‫עליו״‪.‬‬
‫‪ 12‬נתיבות עולם שם‪.‬‬
‫‪ 13‬שם‪.‬‬
‫‪ 14‬וכדברי הרמב״ם בהלכ׳ עבודת כוכבים פרק ב׳ הלב׳ ג׳ ״כל מחשבה שהוא גורם ‪,‬ץ‬

‫ך‬

‫לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה‪ ,‬מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבני ולא‬

‫ג‬

‫ס י ח‬

‫דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב מפני שדעתו של אדם קצרה ולא ‪w»3‬‬
‫הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו‪ ,‬נ מ *‬

‫א‬

‫מחריב את העולם לפי קצור דעתו‪ .‬כיצד‪ ,‬פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמיס‬

‫‪38‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אלא ש י ש א ו פ ן מ ס ו י ם ש ל ל י מ ו ד ש א ז ה ד ב ר מ ו ת ר ג ם א ם ה מ ד ו ב ר ב ד ב ר י‬
‫כפירה — אם מ ט ר ת ו ש ל ה ע י ו ן בספרות ז א ת ש י ש ב ה כ פ י ר ה ה י א — ״ ו ד ע‬
‫מה ש ת ש י ב לאפיקורס״ ואז ה ר י מוכרחים לעיין בספרים אלו‪ ,‬ש כ ן ״אם ל א י ד ע‬
‫דבריהם‬

‫א ל ידע להשיב‬

‫‪1 5‬‬

‫עליהם״ ‪.‬‬

‫״‪…‬ודבר ז ח מ ו ת ר ו ל א נ ח ו ש ש י ה י ה נ מ ש ך א ח ר ד ע ת ם ‪ ,‬א ם ת ח י ל ת כווגתו‬
‫לסתור דבריהם״ • י‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מ ב י ע ה מ ה ר ״ ל א ת ד ע ת ו ה ח י ו ב י ת ע ל‬

‫בהסכמתו‬

‫לימוד הדקדוק‬

‫‪7‬‬

‫לספר בגושא ז ה ש ג כ ת ב ע ל ז י ב ן ד ו ר ו ׳ ו ז ה ל ש ו ג ו ‪ :‬״ כ י מצוד‪ .‬ג ד ו ל ה שירגיל‬
‫‪1 8‬‬

‫אדם א ת ב נ ו ל ל מ ו ד לשון ה ק ו ד ש ובדקדוק ה ל ש ו ן ״ ‪.‬‬
‫ע ד כאן ד ע ת ו ש ל‬

‫רבינו ה מ ה ר ״ ל‬

‫על‬

‫הצד‬

‫ההלכתי‬

‫‪1‬‬

‫שבדבר״ ‪.‬‬

‫יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור‬
‫ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא אינה ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא‬
‫אינה ואינו יודע המדות שעין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות‬
‫ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר‬
‫אתם זונים‪ ,‬כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת‬
‫האמת׳‪.‬‬
‫‪ 15‬נתיבות עולם שם‪ .‬יש לציין שדברי רבינו הס כדעת הרמב״ם אבל מגוגדים לדברי רבנו‬
‫יונה שכתב בפירושו למםכ׳ אבות )מהדורת מכון תו״ש ירושלים תשכ״ו עמ׳ ל״‪0‬‬
‫‪.‬שיקבע עצמו ללמוד תורה כדי שידע להשיב על דברי האפיקורס‪ …‬וכי תלמד התורה‬
‫תטרח ותשים דעתך בה ובזה תדע להשיב את האפיקורוס״ — אין אם כן צורך בעיון‬
‫בספרי האפיקורסים עצמם כדי לדעת מה להשיב‪ .‬ואילו הרמב״ס כתב )תרגום קאפח(‬
‫למד דברים שבהם תשיב לכופרים מן האומות ותתוכח אתם ותענה להם אם ישאלוך‪…‬‬‫אף על פי שאתה לומד דעות העמיס כדי שתדע איך להשיב להם‪.‬״״‪.‬‬
‫‪ 16‬אופן נוסף שלא הובא אצל המהר״ל והמתיר עיון בדברי כפירה נמצא אצל המאירי‪.‬‬
‫בבית הבחירה על מסכ׳ סנהדרין בראש פרק חלק על דברי המשנה האוסרת על העיסוק‬
‫ב‪-‬םפרים חיצוניים־ מעיר המאירי ‪-‬רצונו לומר שלא להבין ולהורות אלא על דעת‬
‫לילך באמונתם‪ .-‬א״כ ‪-‬להבין ולהורות‪ — -‬מותר )מונח זה מקורו בספרי דברים י׳׳ח‬
‫‪ x‬תוספות מנחות סה‪ ,‬א ד״ה בעלי כשפים‬

‫ט׳ ור׳ בפרש‪-‬י שם ור׳ סנהדרין סח‪,‬‬
‫ורמב‪-‬ם הל׳ סנהדרין‪ ,‬ריש פרק ב(‪.‬‬

‫‪ 17‬ספר ‪-‬אם וילד״ מאת הר‪-‬י הלסרין‪ ,‬פרג שנ״ז‪.‬‬
‫‪ 18‬ור׳ בפיה״מ לרמב״ס אבות רפ‪-‬ב הוי זהיר וכו׳ שמזכיר למוד לה״ק כמצוה‪ .‬אך ראה‬
‫בפירוש רבינו בחיי למסכת אבות שם‪.‬‬
‫‪ 19‬כדאי לציין שבדור שלפנינו נדון הנושא בהרחבה ע״י אחדים מגדולי התורה הגרב״ב‬
‫לייבוביץ )ר׳ בספרו ברכת שמואל עמים קידושין(‪ ,‬הגה־צ ר׳ אלחנן וםרמן הי״ד )ר׳‬
‫ב‪-‬קובץ מאמרים״( וכן הגרא‪-‬י בלוך מסלז )ר׳ הפרדס‪ ,‬ניו־יורק‪ ,‬כרך י״ג חוב׳ טי(‬
‫וראה עכשיו במאמר מסכם של ר‪-‬י לוי בקובץ יד רא‪-‬ס ירושלים תשל״ה שם גם‬
‫נתפרסמה לראשוגה תשובת הגאון הר‪-‬י רוזין הרוגאסשובי בנדון )וביתר פירוט ב‪-‬המעץ״‬
‫כיד ס*ז גליון ג׳‪ ,‬גיסן תשליו^‬

‫‪39‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כ‪.‬‬

‫מהות ההבדל‬

‫כץ ה ת ו ר ה ו ש א ר ה ח כ מ ו ת‬

‫א ת ה ב ע י ה מ צ י ג ה מ ה ר ״ ל בכל חריפותה‪ ,‬ש כ ן לכאורה ה ח כ מ ו ת —‬
‫לפחות בחלקן — עדיפות ע ל ל י מ ו ד ההלכה‪ .‬״הם ש ו א ל י ם ־ על לימוד ה ת ו ר ה‬
‫במצוותיה ו ד ק ד ו ק י ה ובנזק ה ש ו ד והבור כיוצא בזה‪ ,‬ש ה י ה נ ר א ה ב ד ע ת ם‬
‫כ י י ו ת ר יצליח כ א ש ר ישיג ב ע נ ץ היסודות ובמהות הגלגלים ו ב ש כ ל י ם‬
‫הנפרדים״ ׳־‪ .‬א ו בסגנון א ח ר ‪ -‬־ ״ ל מ ה ל א יקנה ה א ד ם ה ה צ ל ח ה ה נ צ ח י ת‬
‫ע ל ז י ז י ע ת ה ה כ מ ה ש ע ו מ ד ע ל ע נ ץ ה ט ב ע ומהות הגלגלים והמלאכים ש י ק ר א ו‬
‫צורות ה נ פ ר ד ו ת ויהיה ק ו נ ה ה צ ל ח ה ב ז י ע ת מ ש פ ט היזק א ר ב ע ה אבות נ ז י ק י ן‬
‫ובחלוק ת נ ו ר וכריים ו ש א ר מ ש פ ט י התורה״‪ .‬ו ב ק צ ר ה ‪ :‬הנושא ש ל ״ מ ה ו ת‬
‫הגלגלים״‪ ,‬״ ה י ם ז ו ת ״ וכו׳ לכאורה נ ע ל ה י ו ת ר מ צ ד ע צ מ ו ע ל נ ו ש א כ מ ו נ ג י ח ה‬
‫ש ל ש ו ר ב פ ר ה א ו ש א ר עניינים ״ארציים״‪ ,‬כביכול‪ ,‬המעסיקים א ת ה ה ל כ ה ‪.‬‬
‫או ב ל ש ו נ ו ‪ :‬״ ח ח כ מ ו ת החיצוניות מ ע י י נ ו ת בדברים החשובים כמו ה ג ל ג ל י ם‬
‫והם נ מ צ א י ם חשובים ואלו דברי ת ו ר ה מ ע י י נ ת בדברים השפלים ה פ ח ו ת י י ם ״ ^‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪:‬‬

‫אולם מ ס ב י ר המהר״ל*־ ״ מ ע ל ת ה ה ש ג ה ל פ י מ ע ל ת ה נ ו ש א ״ ו ל ד ו ג מ א ‪:‬‬
‫״ ש א ם ה י ה מ ר ב ה ח כ מ ה ו כ ו נ ה ב מ ל א כ ת ה ר צ ע ג ו ת ו ה י ה מ ו ס י ף דברי ח כ מ ה‬
‫מ א ד א ץ ז ה נ ח ש ב לכלום כ י אין ה נ ו ש א ש ל כלום״ והרי ה ד ב ר כ ר ג ם ״ א ם‬
‫ה ו א ל מ ו ד ח כ מ ה ובינה ב ע נ ץ היסודות והגלגלים אין ה נ ו ש א מ צ ד ע צ מ ו נ ה ש כ‬
‫מ פ ג י ש כ ל הגבראים בעולם א ץ בהם ה ש ל מ ו ת הגמור ולפיכך כ א ש ר אדם ק ו נ ה‬
‫ה ז י ע ה ב א ל ו דברים ש א י ן מ ע ל ת ם ב ע צ מ ם כ ל כך‪ ,‬א י א פ ש ר ש י ה י ה ז ה‬
‫ה צ ל ח ת ו ש ל א ד ם האחרוגה״‪ .‬ו ל ע ו מ ת ם בלימוד ה ה ל כ ה ״ ש ה י א ד ר כ י ה ש ם‬
‫י ת ב ר ך וגזירותיו‪ ,‬א ל יהשוב כ א ש ר ק ו נ ה ה ז י ע ה ב א ר ב ע אבות נזיקין ש ה ו א‬
‫ק ו נ ה ה ז י ע ה כ ש ו ר ו כ ו ר א ו ש ק נ ה ז י ע ה ב ע ג ץ האדם בהגהגתו ב ל ב ד ״ א ל‬
‫״ ש ד ב ר י ם א ל ו ה ם גזרת ה ש ם י ת ב ר ר ו י ת ע ל ה ש מ ו ע ל הברואים זהו מ ע ל ת מ ד ר ג ת‬
‫ה ז י ע ה הזאת״ ‪.‬‬

‫א‬

‫‪2 5‬‬

‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬

‫ואמנם נשאלה שאלה כזו‪ ,‬ראה מנחת קנאות מכתב מ׳ תשובת הרשב״א אל הרב יעק‬
‫ב״ר מכיר ״האחרפה מחכמה מפוארה לדעת שור שנגח את הפרד‪ ,‬ז״•‬
‫תפארת ישראל‪ ,‬פרק י׳‪.‬‬
‫שם‪ ,‬פרק י״א‪.‬‬
‫תפארת ישראל‪ ,‬פרק י״ג‪.‬‬
‫שם‪ ,‬פרק י״א‪.‬‬
‫והיטב נתבארו הדברים בספר התניא )פרק ה׳( ‪,‬הגה כל שכל כשמשכיל ומשיג ב ש‬

‫כ‬

‫כ ל ו‬

‫והמושכל‬

‫גתפס ומוקף‬

‫ומלובש בתוך השכל‬

‫שהשיגו‬

‫והשכילי‬

‫ו ג ם‬

‫ה ש כ‬

‫ל‬

‫מלוכ‬

‫ש‬

‫במושכל בשעה שמשיגו ותופםו בשכלו‪ .‬דרך משל כשאדם מביז ומשיג איזו הלכה‬
‫במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש‬
‫בה באותה שעה‪ .‬והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב״ה שעלה ברצונו שכשיסעון‬
‫ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך‪ ,‬יהיה הפסק ביניהם כך וכך‪ …‬הרי כשאדש‬
‫יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשגה או גמרא או פוסקים הרי זה‬
‫משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב״ד‪ .‬דלית מחשבה תפיסא ביה ולא‬

‫‪40‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הגורם‬

‫אצל‬

‫ל מ ח ש ב ה זו‬

‫להעריך‬

‫ב נ י אדם‪,‬‬

‫העיון‬

‫את‬

‫היסודות‬

‫ב״מהות‬

‫והצמחים ו ב ע ל י חיים״ מ ש ו ם ש ״ ה ד ב ר הזד‪ .‬נ ע ל ם מ ב נ י א ד ם ו ח ו ש ב כ א ש ר ה ש י ג‬
‫השגה‬

‫ש א י נ ה קלה‪,‬‬

‫ל ד ב ר גדול‬

‫השיג‬

‫מאד‬

‫להעלם‬

‫ההשגה״‪,‬‬

‫אבל‬

‫אין‬

‫דבר‬

‫כך שאם כך ״ מ י ש ה ש י ג ה ש ג ה ע מ ו ק ה ב נ ג ר ו ת ש ל א היו יכולים ל ע ש ו ת ש א ר‬
‫בגי אדם י א מ ר ג ם כ ן ב ז ה ש ה ג י ע ל ד ב ר גדול ו ז ה איגו״‪.‬‬
‫ו מ ע ת ה ״ מ ה ד מ י ו ן יש ל ד ב ר י ת ו ר ה א ל ה י ד י ע ה ב נ ב ר א י ם כ ו ל ם ו כ י מ ת ד מ ה‬
‫הפעול‬

‫אל‬

‫כי‬

‫אשר פעלו‬

‫הידיעה‬

‫הנבראים‬

‫בכל‬

‫הוא‬

‫ידיעת‬

‫הנברא‬

‫ההוא‬

‫ומהותו ש א י ן ב ז ה מ ד ר ג ה ש ל כלום״‪ .‬ו כ א ן ש ו א ל ה מ ה ר ״ ל ע ל ע צ מ ו ה ר י י ש‬
‫ענין ל ה ג י ע מ ת ו ך ה ע י ו ן‬
‫על הפועל‬
‫הזיעה‬

‫ב״יםודות״ ו כ ר ל ה כ ר ת‬
‫‪,‬‬

‫שברא הכל״ ׳־‪.‬‬

‫ומסביר‬

‫המהר״ל‪:‬‬

‫הבורא‬

‫סוף סוף‬

‫״הידיעה בהן‬
‫הזיעה‬

‫בנברא‬

‫ב נ ב ר א ב מ ה ש ה ו א נ ב ר א מ ן הבורא י ת ב ר ך ש מ ו ו י ת ע ל ה אבל‬

‫לעמוד‬
‫במה‬
‫זיעת‬

‫התורה ה י א ה ז י ע ה בגזרת ה מ ל ך ה מ ל ך ה׳ צ ב ־ א ו ת ע צ מ ו ו ע ם כ י ה י א ת ו ר ת‬
‫האדם ז ה מ צ ד מ ק ב ל ה ג ז ר ה א ב ל ו ע ז ר ה ע צ מ ה ג ז ר ת ה ש ם י ת ב ר ך ו י ת ע ל ה ש מ ו‬
‫תקרא וזה ל א נ ק ר א י ד י ע ה כ נ כ ר א כלל‪ .‬ל כ ן א נ ו אומרים ש א ם י ק ג ה ה ז י ע ה‬
‫במהות ה א ד ם ובאיבריו ובכל א ש ר מ ג י ע א ל ה א ד ם א י ן ה ז י ע ה ש ל כלום א ם‬
‫לא יהיה ר ק כ ד י ל ד ע ת פ ו ע ל י ו צ ר ה כ ל‬

‫וכאשר ישיג‬

‫ה ז י ע ה ב מ ש פ ט תגור‬

‫וכריים ה ו א י ק נ ה ה צ ל ח ה נ צ ח י ת ״ ‪ .‬ולפיכך א ף כ י ה מ צ ו ו ת ה ם ב ד ב ר י ם הגשמיים‪,‬‬
‫אין להם יחוס א ל ח ג ש מ י א ח ר ש ה ם א י נ ם מ צ ד ה ד ב ר ה ג ש מ י ר ק ש ה ו א גזירת‬
‫המלך״‪.‬‬

‫זאת‬

‫ו ע ז ‪ ,‬הרי‬

‫אנו‬

‫מאמינים‬

‫שבתורה‬

‫ישנם‬

‫חלקים פנימיים מלבד‬

‫ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם‬
‫והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים‬
‫ומיוחדים ממש מכל צד ופנה״‪.‬‬
‫‪ 26‬ראה דמב״ם פ״ד מהלכות יסודי התורה הלכ׳ י״ד‪ :‬״בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו‬
‫ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקב״ה בכל היצורים‬
‫וכל הברואים מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא״‬
‫בספרי ההסעות הרחיבו בענין »בח הפועל בנפעל״‪ .‬בהקדמה לספר ״ליקוטי אמרים״‬
‫)להרב המגע( כתוב‪- :‬בכל מקום יש חיות הבורא ברוך ה ו * כי בודאי יש בכל דבר‬
‫טעם או ריח או מראה או אהבה או מידה אחרת‪ ,‬וכאשר נפשיט אותו דבר מן הגשמיות‬
‫ונחשוב רק הרוחניות לבד‪ ,‬כגון הטעם או הריח וכיוצא בו‪ ,‬נראה בחוש‪ ,‬שהוא דבר‬
‫הבלתי־מורגש בעים ועיגי־בשר‪ ,‬רק שהוא נרגש בהשגה לחיות ונשמת אדם לבד‪ .‬אם‬
‫כן בודאי הוא דבר רוחני וחיות הבורא‪ ,‬ב״ה‪ ,‬שוכנת בדבר המגושם ההוא כנשמה בגוף״‪.‬‬
‫וביאר בספר ‪-‬פרדס החסידות והקבלה״ )עמ׳ ‪ — (11—13‬הכוונה‪ :‬בשעה שהאדם רואה‬
‫את הפרי‪ ,‬שש ומתענג עליו‪ ,‬הרי לפניו דבר ממשי‪ ,‬גשמי‪ .‬בשעה שהאדם חושב על‬
‫הפרי מעלהו בזכרונו‪ ,‬מציירו לפניו‪ — ,‬הרי לפניו תהליך רוחני‪ .‬נסתלקה הממשות‬
‫ונשאר הציור‪ .‬אפס גפ את הציור נוכל לחשוב כפעולה של החושים‪ .‬ואולם האדם‬
‫מנתח את הציור‪ ,‬והרי במחשבתו אז חומר הפרי‪ ,‬מינו‪ ,‬מראהו‪ ,‬כמותו‪ ,‬איכותו‪ ,‬ריחו‪,‬‬
‫טעמו‪ .‬כשהוא חושב על כל פרט ביחוד מעמיק בו‪ ,‬כלומר‪ :‬תופש עצם מהותו‪ ,‬לא‬
‫נשאר לפניו שום דבר ממשי כי אם הפשטה גרידא‪ ,‬דבר מורגש ומובן כל צרכו רק‬

‫‪41‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪7‬‬

‫ל״גגלה״ לפנינו ו ה מ ה ר ״ ל מ צ ט ט ־ ׳ א ת ד ב ר י הזהר )בהעלותך( ״ווי ל ה ה ו א‬
‫ב ר נ ש ד א מ ר ד ה א אורייתא א ת א ל א ח ז א ה ספורין ב ע ל מ א ״ )אוי לו לאותו א ד ם‬
‫האומר ש ה ת ו ר ה ב א ה ר ק לספר ספורים בעלמא(‪.‬‬
‫ומוסיף המהר״ל‪ ,‬ה ת ו ר ה א י נ נ ה רק לבוש בגלל הספורים ש ב ה א ל א ״ ב כ ל ל‬
‫ה ז ה ג ם כ ן מ צ ו ת ה ת ו ר ה ש א י א פ ש ר ש י ה י ה בעולם ה ח מ ר י ה ז ה רק בגוף ו ה ם‬
‫ה מ צ ו ת ה ג ש מ י ו ת ״ ואם כ ן ״התורה‪ ,‬ע ם שגראים דבריה בדברים השפלים‪ ,‬ה ר י‬
‫ה ת ו ר ה ה ז א ת מ ת ק ש ר ת ע ם פ נ מ י ו ת ה ת ו ר ה ו ה נ ה עיון התורה בדברים ה ג ד ו ל י ם‬
‫ע ל כ ל ש א ר החכמות‪ .‬ו א ף אם אין הדברים הגדולים ידועים אל המשיג‪ ,‬מ כ ל‬
‫מ ק ו ם ה מ ל ב ו ש קרוב א ל הגוף והגוף קרוב א ל ה נ ש מ ה ״ ל‪.-‬‬
‫ע ד כ א ן ל ג ב י ה ח כ מ ו ת המיוחדות א ש ר מ ת ו כ ן ניתן להכיר א ת הבורא ו ל כ ן‬
‫גיתן ל ט ע ו ת ולהעריך א ת מ ע ל ת ן מ ע ל לעסק התורה‪ ,‬אבל לגבי ש א ר ח ח כ מ ו ת‬
‫א ף ש ע ל ז ן חאדם מ ת ח כ ם וגעשה ״שכלי״‪ ,‬ההסבר ה ר ת ע פ ש ו ט ‪ :‬״ ו ז ה ו‬
‫ה ה פ ר ש ש י ש בין ה ת ו ר ה ובין ש א ר ה ח כ מ ו ת כ י ש א ר החכמות אינם מ ב י א י ם‬
‫א ת חאדם א ל חדבקות א ף כ י ב ו ד א י ע ל ז י ח ח כ מ ה גם כן האדם ה ו א ש כ ל י‬
‫מ כ ל מקום מ ה ש ק ו נ ה מ ן ה ש כ ל אינו כ ד א י ש י ה י ה דבק ע ם ח ש ם י ת ב ר ך ש ה ו א‬
‫גבדל לגמרי מהכל‪ .‬אבל מ ה ש מ ב י א האדם אלהדבקות‪ ,‬ה י א ה ת ו ר ה ש ה ו א מ ו ר ה‬
‫ד ר ד א ל ה ש ם יתברך ש ע ל ז י זה י ה י ה ד ב ק בו י ת ב ר ך ״ ‪ .‬ו כ י צ ד ג ו צ ר ת‬
‫א ו ת ה ה ד ב ק ו ת ״ כ י המצוות כולם ב מ ה ש ה ם מ צ ו ת ה ש ם י ת ב ר ך ע ל האדם‪ ,‬א י ן‬
‫ספק ש ז ה ה ת י י ח ס ו ת וחבור בין ה ש ם י ת ב ר ר ובין האדם‪ ,‬כ מ ו מ ל ך הגוזר ג ז י ר ה‬
‫ע ל ע מ ו ואין ספק כ י י ש יחוס וחבור בין ה מ ל ך ו ע ב ד י ו המקבלים א ת הגזרה‪,‬‬
‫מ צ ד ש ה ו א מ ל כ ם גוזר עליהם והם מקבלים״‪.‬‬
‫‪2 9‬‬

‫ה ה ב ד ל ה מ ה ו ת י הוא‪ ,‬א ם כן‪ ,‬כ פ ו ל ‪ :‬ר א ש י ת ל ג ב י ה ח כ מ ו ת בכללותן‪ ,‬ה ר י‬
‫ה ן ה ש ג ו ת אנושיות ו ל ע ו מ ת ן ה ת ו ר ה היא ת ו ר ת ה ש ם ורק ע ל ז ה גיתן ל ה ד ב ק‬
‫בו‪ .‬ז א ת ועוד‪ ,‬א ף ה ח כ מ ו ת העוסקות בדברים ש מ ת ו כ ם אכן גיתן ל ה ד ב ק ב ב ו ר א‬

‫לנשמה‪ ,‬והרי זה האין של כל דבר‪ :‬המוץ אלקי שבו‪ .‬כל מד‪ ,‬שאנו קוראים מציאות‪,‬‬
‫כל זה היופי המושך‪ ,‬לוכד וקוסם‪ :‬שמי התכלת שמעל לראשנו‪ ,‬הארץ שמתחת‬
‫לרגלנו‪ ,‬כוכבי אין קץ‪ ,‬אור וזיו‪ ,‬עונג ונועם‪ ,‬רקמת הוד‪ ,‬משחק הצבעים‪ ,‬צעד ודמעה‪,‬‬
‫המיית ימים ולחש־מעיינות; כל מה שאנו רודפים וקורעים שמים באנחתנו בשעת‬
‫געגועים‪ ,‬בשעת חסרון — כל זה אינו אלא אחיזת עינים‪.‬‬
‫ובמידה שהאדם משיג את האין שבכל היש‪ ,‬את התוך הפגימי האלקי‪ ,‬הרי הוא קרו‬
‫יותר אל האמת‪ ,‬אל האלקות‪ ,‬אל תעודת הבריאה ; הוא מגלה את המסוה וראה לפניו‬
‫מלך ביקרו‪ ,‬אור אין סוף‪.‬‬
‫‪ 27‬תפארת ישראל‪ ,‬פרק י׳׳ג‪.‬‬
‫‪ 28‬ובתניא סוף פ״ד כתב‪ :‬״ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתוגיס גשמיים הרי זד‪,‬‬
‫כמחבק את המלך‪ ,‬דרך משל‪ ,‬שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך כין‬
‫מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך‬
‫בתוכם״‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪ 29‬תפארת ישראל‪ ,‬פרק ט‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מתוך‬

‫הכרת ברואיו הרי לעולם עסק לנו ע ם ברואים‪ .‬מ ה ש א י ן כ ן ב ת ו ר ה‬

‫אף ש ה י א ע ו ס ק ת ברואים ה ר י י א ב ע צ מ ו ת ם ע נ י נ ה א ל א בציידי ה ש ם לגביהם‬
‫שאין לו‬

‫כלום‬

‫ולעצמותם ולא‬

‫ש ה ר י אין‬

‫הוא‬

‫מתחייב‬

‫מתוכם‬

‫שהוא‬

‫אלא‬

‫גזרה משמים‪.‬‬
‫ועוד ה י ב ט נ ו ס ף ‪ :‬״גוף החכמה‪ ,‬כ ל ו מ ר ע צ ם ה ח כ מ ה ה י א רק א ו ת ה ה ח כ מ ה‬
‫המדריכה א ת האדם בחייו במעשה‪ ,‬ו ה י א התורה‪ .‬ואולי לא‬

‫נבאר‬

‫נטעה אם‬

‫כוונתו כ ך ‪ :‬האדם ע ו מ ד במרכז העולם‪ ,‬ו ל כ ן ה ח כ מ ה ה מ ש ל י מ ה א ת ה א ד ם היא‬
‫החכמה ״המרכזית״‪ .‬ש א ר ה ח כ מ ו ת העוסקות ב ע נ י נ י ה ע ו ל ם ש מ ס ב י ב ל א ד ם —‬
‫הן בגדר ח כ מ ה פריפרית‪ .‬לכן אסטרונומיה וגיאומטריה‪ ,‬א ף ש ה ן מ ד ע מדויק‪,‬‬
‫כיון שאינן עוסקות באדם ע צ מ ו א ל א בעולם מ ס ב י ב לו‪ ,‬ה ן ״פרפראות ל ח כ מ ה ״ ‪.‬‬
‫הולך‬

‫המהר״ל‬

‫לשיטתו‬

‫בזה‬

‫המבוארת‬

‫במקום‬

‫אחר‪,‬‬

‫כי‬

‫״תורה״‬

‫לשון‬

‫הוא‬

‫הוראה‪ ,‬וכוונתה להורות לאדם כ י צ ד י ת נ ה ג בכל מ צ ב י ו ועם כל ד ב ר בעולם‪.‬‬
‫שאר החכמות ע ו ס ק ו ת עם ת ה ל י כ י ם טבעיים )הפיזיקה( ועם ה א ל מ נ ט י ם )הכימיה(‪,‬‬
‫עם הכוכבים‬

‫)אסטרונומי׳( ועם גוף ה א ד ם )אנטומי׳(‪ .‬ה ת ו ר ה ע ו ס ק ת ע ם יחס‬

‫האדם אל כל ד ב ר ו כ ל ע נ י ן בעולם‪ ,‬וכך ה י א מ ב י א ה א ת ה א ד ם לידי ש ל מ ו ת‬
‫בכל מ צ ב ובכל יחס‪ .‬ז ו ה י ע צ ם החכמה‪ ,‬ואפילו ה ס פ י ק ו ת‬

‫אשר בה הן גופי‬

‫‪3‬‬

‫הלכות״ ‪. °‬‬
‫נתברר ה צ ד ה ה ל כ ת י ש ל נושאינו‪ ,‬ל מ ד נ ו בבית מ ד ר ש ו ש ל ה מ ה ר ״ ל‬
‫ההגבלות‬

‫ל ג ב י העסוק‬

‫ב ח כ מ ו ת ו א ף א ת ד ר כ י ההיתר‪ ,‬לעיון ב ה ן ויותר‬

‫את‬
‫מכך‬

‫השמיענו א ת מ ע ל ת ה ת ו ר ה ש ה י א נ ב ד ל ת ב ת כ ל י ת מ ש א ר ה ח כ מ ו ת ו מ ב י א ה א ת‬
‫האדם ל ק ר ב ת אלקים‪.‬‬
‫וכשהוא‬

‫הנושא‬

‫חותם א ת‬

‫מ י י ע ץ ה ר ב — המחנך‪,‬‬

‫מהר״ל‪:‬‬

‫שמע‬

‫״בני‪,‬‬

‫בקולי לאשר איעצך‪ ,‬ת ל ד ב ע ק ב ו ת א ב ו ת ה ע ו ל ם ש ה ם ע ש ו עיקר ל מ ו ד ה ת ו ר ה‬
‫ומצוותיה‬

‫ודקדוקי‬

‫המצווה‬

‫ודקדוקי‬

‫דקדוקיה‪.‬‬

‫ושאר‬

‫הכמות‬

‫—‬

‫אף‬

‫כי‬

‫כל‬

‫ראתה עינם ו ל א נ ע ל ם מ ה ם ד ב ר — מ כ ל מקום דבקו ב ד ר כ י ה ת ו ר ה ב ד י נ י ה‬
‫ובמשפטיה ק ט ן וגדול״‬

‫‪31‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ 30‬ספר ״בין ששת לעשור״ ]מאת הרב שלמה וולבה[‪ ,‬ירושלים תשלי׳ו עמ׳ ם״ג מתוך‬
‫ביאורו על דברי המהר״ל בפירוש למשגה סופ״ג דאבות ״ר׳ אליעזר בן חיסמא אומר‬
‫קינין ופתחי נדה ההן הן גופי הלכות‪ .‬תקופות וגמסריאות פרפראות לחכמה״ והוסיף‬
‫שם וכתב ‪ :‬״דברים רבים וגדולים נאמרו בביאור משגה זו התוחמת תחומים בין חכמת‬
‫התורה ובין שאר החכמות‪ .‬״קמץ״ גקראין קרבנות העוף‪ ,‬ויש בהם הלכות חמורות‬
‫‪ . . .‬ו ה ן גופי הלכות וחכמה‪ ,‬אעפ״י שהן עוסקות בדברים אשר יסודם בשפלות הגוף‬
‫)קינין בצרעת‪ ,‬שהמצורע מביא קרבן עוף לסהרתו‪ ,‬ונידות(‪ ,‬ועוד זאת בהן ששתיהן הלכות‬
‫של ספיקות )עוף שנתערב באחרים‪ ,‬נדה השרויה בספק על וסתה(‪ .‬לעומתן תקופות‬
‫וגמסריאות הן חכמות‬

‫גדולות‪ ,‬״מדע מדויק״‪,‬‬

‫ועוסקות בדברים רמים‬

‫ונישאים —‬

‫אסטרונומיה ומתמטיקה — ובכ״ז הם ״פרפראות לחכמה״ ולא עצם החכמה‪ .‬למה הן‬
‫רק פרפראות‪ ,‬כלומר חכמת פריפריה‪ ,‬ואילו ההלכות הן גופי הלכות ז״ ועל כך בא‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬הסברו של המהריל‪.‬‬
‫‪ 31‬תפארת ישראל סו‪-‬פ י־ג‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪43‬‬

‫יהודה אי‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על דדך הלימוד‬
‫ה ת ו ר ה ה י א חיינו ואורך ימינו‪ .‬ק נ י י ת ה ח ש ו ב ה לנו מ א ד ו כ ד א י ל ה ק פ י ד‬
‫ולדקדק ה י ט ב ב ק ב י ע ת ד ר כ נ ו בלימודה‪ ,‬ש ה ר י אם נ ט ע ה בדרכנו בו‪ ,‬ע ל ו ל י ם‬
‫אנו‪ ,‬למרות כל ה ז מ ן ו כ ל הכוחות ש נ ק ד י ש לו‪ ,‬ל ה כ ש ל בלימודה‪ .‬ו כ ב ר א מ ר ו‬
‫ח ז ״ ל )חגיגה ט״ו‪ (.‬ש ה י א יקרה ל ה ש י ג כזהב‪ ,‬וקל ל א ב ד ה כזכוכית‪.‬‬
‫בין ה ש א ל ו ת ש כ ל יהודי צריך ל ה ח ל י ט עליהן נ מ צ א ת ז ו ‪ :‬א ם ל ל מ ו ד‬
‫לבקיאות‪ ,‬או בעיון — בעומק או ברוחב‪ .‬כמו כ ן י ש לברר מ ה צ ר י ך‬
‫להיות ת כ ל י ת עיוננו‪ ,‬ה א ם הפלפול והוא ע מ ל ה ש ל תורה‪ ,‬או אם חייבים א נ ו‬
‫ל ה ג י ע ל מ ס ק נ ה להלכה‪ .‬וכן עלינו ל ד ע ת בעיוננו‪ ,‬א ם ד י במד‪ .‬ש א נ ו יורדים‬
‫ל ע ו מ ק כ ו נ ת המפרשים‪ ,‬א ו אם נ י ת ז לנו ל ח ד ש בדברי תורח‪.‬‬
‫רבים מ א ת נ ו י ש להם ד ע ה בכל הנ״ל‪ ,‬ולרוב בטוחים אנו מ ה י ה ד ר ך‬
‫הנכונה‪ .‬אבל לאמיתו ש ל דבר‪ ,‬אין לנו ל ה ש ע ן ע ל שיקול ד ע ת נ ו ה ק ל ו ש ה ‪,‬‬
‫א ל א ל ל כ ת לאור ד ב ר י חכמינו וגדולי הדורות — ל ש מ ו ע ד ע ת ם ולקבלה‪.‬‬
‫ה ב ה נעיין בענין הבקיאות והעיון ובענין החרושים )שאלת הפלפול ו א ם ו ק י‬
‫ש מ ע ת ת א קשורה ב ה ב נ ת ת כ ל י ת ו ש ל ת ל מ ו ד תורה‪ ,‬ש ה י א נ ו ש א ח ש ו ב‬
‫כשלעצמה(‪ .‬בסוף הדברים‪ ,‬ל ק ט ת י גם מ ה ש י ע צ ו גדולי הדורות ל ג ב י ב ח י ר ת‬
‫ס פ ר י לימודנו הקבוע‪ ,‬ש מ ת ו ך ז ה נוכל להסיק ה ר ב ה ל ג ב י דרכנו בלימוד‪.‬‬

‫א‪ .‬בקיאות או חריפות‬
‫‪ a‬פיני‬

‫ועוקר ה ר י פ‬

‫ה ש א ל ה הרווחת היום בישיבות ה י א ‪ :‬בקיאות או חריפות‪ ,‬איזו קודם‪ .‬ה ש א ל ה‬
‫ה ח ש ו ב ה ה ז ו בשאלה ב ג מ ר א לגבי בחירת ר א ש הישיבה‪ ,‬אבל ח י א ח ש ו ב ה ג ם‬
‫לחדריכגו ב ב ח י ר ת ד ר ך הלימוד‪ ,‬אם ל ל מ ו ד ה ר ב ה ב ל י עיון כל כ ד או‪ ,‬אדרבא‪,‬‬
‫ל ה ע מ י ק ולפלפל ו ל א לדאוג ע ל מד‪ .‬ש מ מ ע ט י ם ע ל ז י כ ד ב כ מ ו ת ה ת ו ר ה‬
‫הנלמדת‪.‬‬
‫כ ב ר ב י מ י האמוראים ש א ל ו ח כ מ י בבל מ ח כ מ י ארץ י ש ר א ל ‪ :‬ס י נ י ו ע ו ק ר‬
‫הרים‪ ,‬איזחו עדיף‪ ,‬וענו — סיני‪ ,‬ש כ ן כ ל חעולם צריכים ל ב ע ל ח ח ט י ם ) ב ר כ ו ת‬
‫ם״ד‪ ,:‬הוריות י״ד‪ .(:‬אבל ברור ש א י ן ד י בבקיאות גרידא‪ ,‬ו י ה ד א ת ה צ ר י כ י ם‬
‫ג ם א ת העיון‪ ,‬ואם כ ן חוזרת השאלה‪ ,‬איזו מ ה ן ק ו ד ם בזמן‪ ,‬וגם ע ל ה ש א ל ה‬
‫הזו ה י ש י ב ו לנו ח ז ״ ל ת ש ו ב ה ברורה )ע״ז י ״ ט ‪ : ( .‬״לעולם י ל מ ד א ד ם תורה‪,‬‬
‫ו א ח ר כך יהגה״‪ .‬דהיינו שצריכים קודם ל ל מ ו ד א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה כ פ ש ו ט ם ו ר ק‬
‫א ח ר כ ך לעיין בעומקם‪.‬‬
‫ו כ ך מספרים בשם ר׳ חיים מ ב ר י ם ק ‪ :‬״ מ י ש א ו מ ר פלפול‪ ,‬ועדיין א י נ ו ז ו כ ר‬
‫כ ל ה ש ״ ם ע ם ר ש ״ י ה ר י ז ה ל ד ע ת י פ ל פ ו ל ש ל ח ב ל ״ ) ר ״ ש פירםט‪ ,‬ת נ ו כ ב ו ד‬
‫לתורה‪ ,‬ע מ ׳ י׳(‪ .‬ה ר י ז ה מ ע י ן מד‪ .‬ש ד ר ש ו ח ז ״ ל )סנהדרין מ ״ ב ‪ : ( :‬״ ב מ י א ת ה‬

‫‪44‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מלחמתה‬

‫מוצא‬

‫תורה‪,‬‬

‫של‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫במי‬

‫שיש‬

‫בידו‬

‫של‬

‫הבילות‬

‫משנה׳‪/‬‬

‫ופירש״י‪:‬‬

‫״מלחמתה ש ל תורה‪ ,‬ה ר י ו ת י ה ו ל ע מ ו ד ע ל בוריה ו ע ל עקרה‪ ,‬לא כ א ד ם ה מ פ ו ל פ ל‬
‫ומחודד‬

‫ובעל‬

‫סברא‪,‬‬

‫ולא‬

‫למד‬

‫משניות‬

‫וברייתות‬

‫הרבה‪,‬‬

‫כי‬

‫יתגלה‬

‫מהיכן‬

‫הסוד‪ :‬אלא בבעל מ ש נ י ו ת הרבה‪ ,‬שאם י צ ט ר ך ל ו ט ע ם בכאן‪ ,‬י ל מ ד נ ו מ ת ו ך‬
‫משנה אהרת‪ ,‬או אם ק ש ה לו דבר ע ל דבר‪ ,‬יבין מ ת ו ך מ ש נ י ו ת ה ר ב ה שבידו‪,‬‬
‫הא מני‪ ,‬פלוני היא‪ ,‬ש ש מ ע נ ו ה ו במקום אחר אומר כך״‪ .‬ו א ו ל י ב ת ח י ל ת לימודו‬
‫אין צורך אפילו להבינם כלל‪ ,‬א ל א רק ל ל מ ד א ת הגירםא ולחזור ו ל ל מ ד ה ב ע ל‬
‫פה‪ ,‬שכן אמרו )ע״ז י״ט‪ (.‬״לעולם יגרום א י נ ש ו א ף ע ל ג ב ד מ ש כ ח ו א ף ע ל ג ב‬
‫דלא ידע מ א י קאמר״‪.‬‬
‫ב‬

‫החזרה‬
‫אבל מאידך אין ללמוד ה ר ב ה בלי לשים ל ב ל ק ל י ט ת ו ה מ מ ש י ת ‪ .‬כ ך ד ר ש ו‬

‫חז״ל ) ש ם ( ‪ :‬״ א ם ע ו ש ה אדם ת ו ר ת ו ה ב י ל ו ת ה ב י ל ו ת ]דגרים ה ר ב ה י ח ד ו א י נ ו‬
‫יכול להזור עליו‬

‫פ ע מ י ם רבות‪,‬‬

‫משכה‪ .‬ירש״י‪1‬‬

‫מתמעט‪ ,‬ואם קובץ‬

‫על‬

‫יד‪,‬‬

‫ירבה״‪ ,‬ומכאן — א ף א ם אין ה ה ב נ ה ה ע מ ו ק ה ח ש ו ב ה ב ת ח י ל ת הלימוד‪ ,‬ח ח ז ר ה‬
‫החוזרת‪ ,‬חשובה ה י א מאד‪ .‬וכן א מ ר ר׳ י ה ו ש ע בן ק ר ח ה )סנהדרין צ ט ‪ : ( .‬״ כ ל‬
‫הלומד ת ו ר ה ואינו חוזר ע ל י ה ד ו מ ה לאדם שזורע ואינו קוצר״‪ .‬וחריחו ט י פ ש‬
‫שאין כמוהו‪ ,‬ש ל א רק שאינו מ ו ס י ף ל ע צ מ ו תבואה‪ ,‬א ל א ש ה ו א זורק ל א י ב ו ד‬
‫מ מ ה שכבר יש לו‪ ,‬ע ל ידי ה ז ר י ע ה י‪ .‬ב ג מ ר א מ ו ב א י ם ד ב ר י ר׳ יהושע בן ק ר ח ה‬
‫אלו סמוכים לפירושי ה ת נ א י ם לקרא‬

‫) ב מ ד ב ר ם ״ ו ל ״ א ( ‪ :‬״ כ י ד ב ר ה׳ בזה״‪.‬‬

‫ומפרש מ ה ר ״ ל )דרך חיים‪ ,‬פ ״ ו ד ״ ה א מ ר י ה ו ד ה ב ן בצלאל‪ ,‬ד ף ק ט ״ ז‬

‫ע״ד(‬

‫שכונתו היא ש מ י ש ל ו מ ד ואינו ח ו ז ר ע ל לימודו‪ ,‬הריהו ב ג ד ר ״ ד ב ר ה׳ ב ז ה ״‬
‫כמו שהזורע ואינו קוצר‪ ,‬אין בזיון לזרע י ו ת ר מזה‪.‬‬
‫וכן כ ת ב בס׳ אורחות הצדיקים )שער ה ת ו ר ה ( ‪:‬‬

‫ו כ ן בארץ צ ר פ ת‬

‫היו‬

‫עוסקים בעסק גדול וזמן רב‪ ,‬והיו יושבים במקום א ה ד ל ל מ ו ד כ ל התלמוד‪ ,‬ו ה י ו‬
‫חוזרים תמיד‪ ,‬ו ל א פ ס ק ה ת ו ר ה מסיהם‪ ,‬והיו עושים כ מ ו‬

‫מעשים‬

‫הראשוגים‪,‬‬

‫כדאמריגן ליגמר איגש א ף ע ל גב ד ל א י ד ע מ א י קאמר‪ ,‬ואמריגן מ ע י ק ר א ל י ג מ ר‬
‫איגיש והדר ליםבור‪ .‬וכל ז ה א י נ ם עושים ע ת ה ‪ ,‬כ י כל א ח ד ר ו צ ה ל ל מ ו ד ת ו ס פ ו ת‬
‫וכל חידושים ו ח ד ו ש י הדושים‪ ,‬ק ד ם ש י ד ע צ ו ר ת התלמוד‪ ,‬ואם כ ן‬

‫א ז יצליחו‬

‫כיון שעושים להיפך מ ה ש א מ ר ו ח כ מ י ה ת ל מ ו ד ״ ‪.‬‬

‫‪ 1‬הנמשל כאן צריך בירור‪ .‬שהרי‪ ,‬אם שוכח הוא כה שלמר‪ ,‬הריהו כאילו לא למד‪ .‬ואיזה‬
‫הפסד גרם לו הליכוד‪ ,‬דומיא להפסד הזרע שזרק לתוך הקרקע ונרקב‪ .‬ואפשר להסביר‬
‫שהוא נכנס לבצב של ‪-‬עתיקתא קשיא פחדתא־ )יומא כ״ס‪ !.‬ובעתיד‪ ,‬כשהוא לומד שוב‬
‫את העגין הראשון שלא חזר עליו‪ ,‬לא רק שאין הלמוד הראשון מקיל עליו‪ ,‬אדרבא‬
‫הוא מקשה עליו את הלכוד העני‪ .‬עוד אפשר לפרש ‪ :‬לא רק שלא תהיה לו תורה‪,‬‬
‫אלא אפילו הזמן שהקדיש ללימוד‪ ,‬הרי איבדו‪ .‬ואילו היה אז גומל חסדים או מרוית‬
‫‪0‬סף מותנו לצדקה‪ ,‬או בתפלל בדביקות גדולה‪ ,‬היה כרבה בזכויות‪ ,‬ואלו הפסיד על‬
‫ידי ל פ ת בלי חזרה‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ג ם ה ר ש ״ ז מ ל א ד י ה ח מ י ר מ א ד ב ע נ י ן ה ח ז ר ה ו כ ת ב )הל׳ ת ״ ת פ ״ ב ה ״ ד ( ‪:‬‬
‫״וכל ח ש ו כ ח ד ב ר א ח ד מ מ ש נ ת ו ‪ ,‬מ ח מ ת ש ל א חזר ע ל לימודו כראוי‪ ,‬מ ע ל ח ע ל י ו‬
‫הכתוב‬

‫ג‪.‬‬

‫כאלו מתחייב‬

‫ב נ פ ש ו וגם ע ו ב ר ב ל א ו ש ל‬

‫תורה‪.‬״״‪.-‬‬

‫מ נ ה ג י ם ש ה נ ה י ג ו גדולי ת ו ר ה ב ת ״ ת‬
‫מ ן ה מ נ ה ג י ם ש ה נ ה י ג ו גדולי ת ו ר ה מ ת ו ך ד ב ר י ח ז ״ ל אלו‪ ,‬נזכיר ר ק ש נ י ם ‪:‬‬
‫ל ב ק י א ו ת וגם ס ד ר מ י ו ח ד לעיון‪.‬‬

‫א(‬

‫ל י מ ו ד ב כ ל יום ס ד ר‬

‫ב(‬

‫ל י מ ו ד כ ל ה מ ס כ ת ע ם פ ר ש ״ י בלבד‪ ,‬ל פ נ י ל י מ ו ד ח ע ם ת ו ס פ ו ת ובעיון‪.‬‬

‫ו כ ך כ ת ב ה ש ל ״ ה )מם׳ ש ב ו ע ו ת ל ׳ ( ‪ :‬״נוהגים ה ר ב ה ח כ מ י ם ש ל מ י ם ד ה י י ג ו‬
‫שלומדים בכל יום תלמוד מ ש נ י מסכתות‪ ,‬מסכת א ח ת לומדים בה ה ר ב ה במרוצה‬
‫ב ל י עיון‪ ,‬ו א ח ״ כ מ ס כ ת א ח ר ת לומדים ב ה מ ע ט ובעיון ופלפול וחידוד״‪ .‬ו כ ע י ן‬
‫זד‪ .‬ג ם ח ר ח י ד ״ א )ברית ע ו ל ם ע ״ ם חסידים‪ ,‬סי׳ ר פ ״ ח ( ‪ :‬״היו גוהגים ה ר א ש ו נ י ם‬
‫ז״ל ללמוד בש״ם‬
‫הלכה״‪ ,‬וכן‬
‫לומדים‪,‬‬

‫בזמן קבוע משום‬

‫ה ר ״ י מליםא‪ ,‬ב ע ל‬

‫בקיאות‪ ,‬ו ע ת‬

‫הנתיבות‬

‫לפלפל לירד‬

‫)בצואתו‪ ,‬ס ״ ב ( ‪ :‬״ א ס‬

‫לעומקה‬
‫תזכו‬

‫ת ק ב ע ו ל ע צ מ כ ם ש י ע ו ר פ ש ו ט ב כ ל יום‪ ,‬ל א פ ח ו ת מ ד ף א ח ד‬

‫של‬

‫ותהיו‬
‫גמרא‬

‫‪3‬‬

‫כ ס ד ר ש״ם‪ ,‬מ ל ב ד ש י ע ו ר עיון‪ ,‬ו י ה י ה זד‪ ,‬לחוק ו ל א יעבור״‪ .‬ו כ ן ח ר מ ״ מ א פ ש ט י י ן‬

‫‪ 2‬וז״ל הרש״ז )הל׳ ת״ת פ״ב ה״ד וזי(‪ :‬״כל השוכח דבר אחד ממשנתו‪ ,‬מחמת שלא‬
‫חזר על למודו כראוי‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו וגם עובר )מנחות צ״ט(‬
‫בלאו של תורה‪ ,‬שנאמר רק השמר לך‪ …‬מי שאינו חוזר כראוי לו‪ …‬ועל ידי זה בא‬
‫לידי שכחה‪ ,‬אעפ״י שעוסק תמיד בת״ת‪ ,‬ואינו מסיר ד״ת מלבו‪ ,‬הרי זה עובר ומתחייב‬

‫בנפשו״‪.‬‬
‫הרי שלפי דבריו‪ ,‬מי שעוסק תמיד בת״ת‪ ,‬עם כל זה מתחייב בנפשו על השכחה הבאר‪,‬‬
‫לו מחמת דרך לימודו שאינה נכונה!‬
‫ועוד כתב )שם ה״ח(‪ :‬״וגם מי שיודע בעצמו שהוא שכחן גדול בטבעו ובתולדתו‪ ,‬שאף‬
‫אם יחזור על למודו פעמים אין מספר‪ ,‬לא יזכור כי אם זמן מה‪ ,‬ואח״כ ישכח מעט‬
‫מעט‪ ,‬לא יוכל לפטור נפשו מלאו זה‪ …‬וכן יעשה לעולם‪ ,‬מידי חדש בחדשו לחזור תמיד‬
‫על הראשונות‪ ,‬ואף שנמצא שלא יוכל ללמוד ולידע כל ימיו רק כדי מה שיוכל לחזור‬
‫בחדש אחד״‪.‬‬
‫וכתב על זה ר״י סדנא )״קונט׳ מצות ת״ת וחלקיה״ בס׳ אחר האסף‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל״ח‪,‬‬
‫עמ׳ כ ״ ‪ : 0‬״והיא חומדא גדולה מאד‪ ,‬כי לפי״ז הרי לא ימצאו רוב הת״ח שבדורנו את‬
‫ידיהם ורגליהם בקיום מצות ת״ת״‪ .‬ועיין שם )עמ׳ כ״ה—כ״ח( שהוא מרבה להקשות‬
‫על שיטת הרש״ז ולהוכיח שדעת הראשונים היא ״שאין לאו מיוחד לשכחת דבר אחד‬
‫מלמודו‪ ,‬ואין עברה בדבר‪ ,‬ואין הדברים אמורים אלא לשכחה והסרה מן הלב דברי‬
‫תורה בכלל״‪ .‬לכאורה גם קשה עליו מן המימרא‪ ,‬הבאנוה לעיל‪ :‬״לעולם יגרום אינש‪,‬‬
‫ואע״ג דמשכת״‪.‬״ )ר׳ אריה כרמל נ״י(‪.‬‬
‫‪ 3‬אולי מכאן מקור קדום למה שר׳ מאיד שפירא הציע בשנת תרפ״ג להנהיג למוד ״הדף‬
‫היומי״‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫)לבוש מ ר ד כ י ע ״ מ ב״ק‪ ,‬ב ה ק ד מ ה ( ‪ :‬״ ת י כ ף כאשר יוכל ל ל מ ו ד ג מ ר א ותום׳‬
‫בעצמו‪ ,‬יקבע לו ש נ י לימודים‪ ,‬א ח ד ג מ ר א עם ת ו ס פ ו ת בעיון‪ ,‬ו ח צ י היום‬
‫ילמוד גמרא בלי תוספות‪ ,‬אך לחזור להיות ב ק י ה י ט ב ״ ‪.‬‬
‫כנראה כ ב ר ב י מ י הראשונים ה י ה נהוג ס ד ר לימוד ל פ ש ט ל ב ד )״זמן פירוש‬
‫]רש״י[״( וסדר א ח ר בפלפול )״זמן תוספות״(‪) .‬עיין ש ו ״ ת מ ה ר י ״ ק סי׳ קס״ז‪.‬‬
‫ועיין מ ר ד כ י ברויאר‪ ,‬ה י ש י ב ה ה א ש כ נ ז י ת ב ש ל ח י י מ י חבניים‪) ,‬ירושלים תשכ״ז‪,‬‬
‫פ״ו ציונים ‪4‬־ ‪ ,(21‬וכן המשיכו חאחרונים‪ .‬ו כ ן כ ת ב ו בשם ר ״ מ ז מ ב ה ה י ״ ד ‪:‬‬
‫״ללמוד ה ר ב ה גמרא‪ …‬ואין צריך לעיין בכל חתום׳‪ ,‬ר ק ח נ ח ו צ ו ת ורק לעיין‬
‫ברוב העניגים בהרמב״ם ב מ ה שציין ה ע י ן מ ש פ ט ‪ ,‬וזה רק ש ל ו ש ש ע ו ת ביום‪,‬‬
‫ושאר היום גחוץ ל ל מ ו ד ולחזור ה ר ב ה ג מ ר א ״ )ר״ש פירםט‪ ,‬ת נ ו כבוד לתורה‪,‬‬
‫עמ׳ י״ה(‪.‬‬
‫ובספר ה נ ״ ל )שם( מ ב י א ב ש ם ״ ה ר ב י משה׳גיו‪ ,‬ש ה י ה גאון מפורסם‪,‬‬
‫שבכל מ ס כ ת ט ו ב ל ל מ ו ד מ ק ו ד ם כ ל ה מ ס כ ת ע ם פירוש ר ש ״ י בלבד‪ ,‬ורק ע ם‬
‫איזהו מהתוספות‪ ,‬ורק א ח ר ש ח ז ר ע ל י ה איזהו פעמים אז י ל מ ד התוספות‪ ,‬כ י‬
‫אז מבינים ה י ט ב כ ל ה ע נ י ך ‪ .‬ומוסיף ח מ ח ב ר )עמ׳ כ ח ( ‪ :‬״ ש י ל מ ד ו מ ק ו ד ם כ ל‬
‫המסכת ולדקדק ה י ט ב בלשון ר ש ״ י — ואז ילמדו ב ש ל ש ה ח ד ש י ם הראשונים‬
‫בערך מ א ה דפים‪ ,‬ו ב ש נ י ח ח ד ש י ם הנשארים ילמדו בעיון איזהו ע נ י נ י ם ב א ו ת ה‬
‫מ ס כ ת ע ם חראשונים‪ ,‬וגם ע ם מ פ ר ש י חאחרונים‪ .‬כ י ר ק אז יבינו ה ע מ ק ו ת‬
‫של הראשונים״‪.‬‬
‫וכעין ז ה יעץ ה ח ת ם ס ו פ ר לבנו ה כ ת ב ס ו פ ר )מובא ב ה ק ד מ ה לס׳ ב י ת‬
‫הבהירה ע ״ מ כ ת ו ב ו ת ע ״ י ר ״ א ס ו פ ר ( ‪ :‬״ ל מ ד ה ר ב ה ג מ ר א ע ם רש״י‪ ,‬ובכל‬
‫מקום ש ר ש ״ י מ ב י א לשגא אחריגא‪ ,‬דלוג עליה‪ ,‬ו ת ל מ ד ג ה רק כ ש ת ל מ ד א ת‬
‫הענין בעיון״‪.‬‬

‫ב‪ .‬חידוש או קיום השמועה‬
‫יש כ מ ה אופנים ש ל ח ד ו ש ה ל כ ה ב ת ל מ ו ד תורה‪.‬‬
‫א‪ .‬מ ת ע ו ר ר ת ש א ל ה ח ד ש ה א ש ר א ו ל י מ ע ו ל ם ל א נשאלה‪ ,‬ו ה ר י מ ו ט ל‬
‫עלינו להכריע ב ז ה ע ל י ד י ש א נ ו מ ד מ י ם ד ב ר ל ד ב ר ל פ י ה ב נ ת נ ו א ת ט ע ם כ ל‬
‫דבר ודבר )בימי ה ת נ א י ם ו ה א מ ו ר א י ם ע ל ז י סברא ו ד ר ש ה ב מ ד ו ת ש ה ת ו ר ה‬
‫נדרשת ב ח ן ( ‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪ 4‬בין דרשות חז׳׳ל יש שבאות להסמיך הלכות ידועות מכבר לדברי תורד‪ .‬שבכתב‪ ,‬ויש‬
‫ביניהם אחרות שעל ידן חדשו חז״ל הלכות מתוך המקרא‪ .‬וז״ל הרמב״ם כאשר הוא‬
‫מונה חלקי דיני התורה )הקדמה לפרהמ״ש(‪:‬‬
‫החלק הראשון‪ ,‬פירושים מקובלים מפי משה‪ ,‬ויש להם רמז בכתוב‪ ,‬ואפשר להוציאם‬‫בדרך סברא ]דהיינו במדות שהתורה נדרשת בהן‪ .‬כנלע״ד[‪ …‬חלק שלישי‪ ,‬הדינין שהוציאו‬
‫על דרכי הסברא ונפלו בהם מחלוקת‪ …‬אבל מי שחושב שהדינים שנחלקים בהם כמו‬
‫כן מקובלים מפי משה‪ …‬דברים כאלו הם‪ ,‬חי נפשי‪ ,‬דברים מגונים ומכוערים מאד‪…‬״‪.‬‬
‫וכדאי להדגיש שאפילו ר׳ יצחק אייזיק הלוי בס׳ דורות הראשונים על אף שהוא ניסה‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪47‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב‪ .‬כ א ש ר חוקרים וחותרים להבין ט ע ם ה ל כ ה אחת‪ ,‬ל פ ע מ י ם מ ת ג ל ה ס ב ר א‬
‫ח ד ש ה שבראת א מ י ת י ת וקולעת‪ ,‬ו ע ל ס מ ך סברא זו יוצאות לגו ה ל כ ו ת ח ד ש ו ת‬
‫אחרות‪ ,‬ש ל א נ א מ ר ו מעולם‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפעמים‪ ,‬ב ש ע ת ל י מ ו ד ג מ ר א מ ת ג ל ה פירוש חדש‪ ,‬ש ל א נ א מ ר ע ל י ד י‬
‫ה מ פ ר ש י ם הראשונים‪ ,‬ו ע ל פ י הפירוש הזה‪ ,‬יוצאות ה ל כ ו ת חדשות‪.‬‬
‫נ ש א ל ת ה ש א ל ה באיזו מ ד ה ט ו ב ל ח ד ש כנ״ל‪ ,‬ובאיזו מדד‪ ,‬מ ס ו כ ן ח ח י ד ו ש ‪.‬‬
‫ה ב ה געיין ב ד ב ר י ח ז ״ ל וגדולי הדורות ב ע נ י ן זה‪.‬‬
‫ר ב י א ל י ע ז ר ה ע ז ע ל ע צ מ ו ש מ י מ י ו לא א מ ר דבר ש ל א ש מ ע מ ר ב ו ) ם ו כ ה‬
‫כ״ז‪ ,:‬כ״ח‪ — (.‬וזאת אפילו באופן )א( דלעיל‪ ,‬כשהיו צריכים ל ה ל כ ה ל מ ע ש ה ‪,‬‬
‫ו כ ש ״ כ באופנים ה א ח ר י ם ; כ ן מ ש מ ע מ ן הםוגיא ש ם )כ״ז‪ .(:‬ו ע ל מ י ש א ו מ ר‬
‫ד ב ר ש ל א ש מ ע מ ר ב ו אמר‪ ,‬ש ה ו א גורם ל ש כ י נ ה ש ת ס ת ל ק מ י ש ר א ל ) ב ר כ ו ת‬
‫כ ״ ז ‪ ( :‬ו ב א מ ת ג ש ת ב ח ר׳ א ל י ע ז ר ב מ ה ש ה י ה ״בור ס ו ד ש א י ג ו מ א ב ד ט פ ה ״‬
‫)אבות ב׳ ח׳(‪ .‬א ב ל ל ע ו מ ת זה‪ ,‬א מ ר ו ע ל חברו‪ ,‬ר׳ א ל ע ז ר בן ערך‪ ,‬ש ח ו א כ מ ע י ן‬
‫המתגבר‪ ,‬אף הובאו שם ש ת י דעות מ י מחכמים אלה מכריע א ת כ ו ל ם ‪ .‬ו א ף‬
‫אמרו )ילקוט שמעוגי‪ ,‬שופטים‪ ,‬סי׳ מ ״ ט ( ‪ :‬״ כ ל מ י ש מ ח ד ש ד ב ר י ת ו ר ח ע ל ס י ו‬
‫ד ו מ ה כ מ י ש מ ש מ י ע י ם א ו ת ו מ ש מ י ם ואומרים לו‪ ,‬כ ך א מ ר ה ק ב ״ ה ‪ ,‬בגח ל י ב י ת ‪,‬‬
‫ש ש כ ר גדול שלו״‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫׳‬

‫וכן ב ד ב ר י ה ר א ש ו נ י ם א נ ו מ ו צ א י ם א ת ש ב ח החידושים‪ .‬ו ז ״ ל ר׳ י ה ו ד ה‬
‫ה ח ס י ד )ם׳ חסידים סי׳ ת ק ״ ל ( ‪ :‬״ כ ל מ י ש ג י ל ה ל ו ה ק ב ״ ה ד ב ר ]תורה[‪ ,‬ו א י נ ו‬

‫להוכיח )ואולי אפילו הפריז על המדד‪ ,‬בזה( כי כמעט כל ההלכות הנדרשות הן קכלד‪,‬‬
‫מהר סיני )ח״א כ״ה ש״ג פרקים ז׳—כ״ה; דף רל״ד—רפ״ז( — עם כל זאת מודה גם ד ‪,‬‬
‫שכמה הלכות‪ ,‬כמו סימני עוף טהור‪ ,‬שיעורים‪ ,‬וקדושי כסף‪ ,‬חז״ל הוציאם מן ה‬
‫דרך דרשות )שם פרקים י״ד—י״ז(‪.‬‬
‫‪ 5‬רש״י לא פירש שם את דברי ר׳ אליעזר אלו‪ .‬אבל הרא״ש ותר״י )וכן ר״א אלשכיל‪,‬‬
‫וריא״ז( פירשו ״האומד דבר שלא שמע מפי רבו‪ ,‬ואמרו מפי רבו״‪ ,‬וכן משמע ק צ‬
‫מברייתא סוף מם׳ כלה‪ ,‬ששם הגירםא‪ :‬״כל האומר דבר משם חכם‪ ,‬שלא אמרו ממנו‪,‬‬
‫גורם לשכינה שתסתלק מישראל׳׳‪.‬‬
‫והרמב״ם כתב )הל׳ ת״ת פ״ה ה״ט(‪ :‬״ואל יאמר דבר שלא שמע מרבו‪ ,‬עד שיזכיר‬
‫שם אמדו״‪ .‬וכן מובא בטוש״ע )יו״ד סי׳ רמ״ב סכ״ד(‪.‬‬
‫אבל מסתימת לשונם של ראשונים אחרים‪ ,‬כגון ראבי״ה )סי׳ פ״ד( והאגודה שמביאיס‬
‫את דברי ר׳ אליעזר כלשונם‪ ,‬משמע שהם מפרשים אותם כפשוטם‪ ,‬וכן משמע מדברי‬
‫מהרש״א )ברכות כ״ז‪ (:‬שפירש הדברים כפשוטם‪ ,‬שכן מקשה מחכמים שאמרו דבריס‬
‫שלא בשם רבם‪.‬‬
‫וא‬

‫ק ר א‬

‫ת‬

‫א ת‬

‫כ‬

‫ל‬

‫ח כ מ י‬

‫י ש ר א‬

‫ל ׳ ולדעת אבא שאול‬

‫‪ 6‬לדעת תנא קמא‪ ,‬ר׳ אליעזר הוא המכריע‬
‫ר׳ אלעזר בן ערך מכריע‪,‬‬
‫ר׳ יונה‪ ,‬ואחריו הרע״ב‪ ,‬פירשו שאין כאן מחלוקת׳ אלא ת״ק ואבא שאול מדכריס‬
‫על מדות שונות‪ ,‬אבל במחזור ויטרי ]וכן במהד״ל )דרך חיים על המשנה( וברוח ‪r>n‬‬
‫ובתפא״י[ פירשו שת״ק ואבא שאול חולקים במחלוקת של סיני ועוקר הרים‪ ,‬מי «‬
‫‪D‬‬

‫ד י‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כותבו‪ ,‬ויכול לכתוב‪ ,‬ה ר י זד‪ ,‬גוזל א ת מ י ש ג י ל ה‬
‫)סי׳ כ ״ ב ( ‪,, :‬יהא זהיר ל ח ד ש חרושים בתורה‪…‬‬
‫ורביד‪ ,,‬כך ה י י ב אדם ב פ ר י ה ורביד‪ ,‬בתורה‪ …‬ש א ל‬
‫הדוש שחידש ב ת ו ר ה ; ואפילו ה ו א קטן‪ ,‬אל יזלזל‬
‫כי ז ה יביאו לטרוח ל ח ד ש עוד‪ ,‬ע ד ש י ת ר ג ל ו י ח ד ש‬

‫לו״‪ .‬ו כ ן בם׳ ש ב ט מ ו ס ר‬
‫ד כ ש ם ש ח י י ב אדם בפריה‬
‫יקל בעיגי האדם‪ …‬איזהו‬
‫בו‪ ,‬א ל א יגדלהו ויחשבהו‪,‬‬
‫חרושים גדולים וחשובים״‪.‬‬

‫]הדושי תורה כ פ ר י ה ורביד‪ ,‬רוחנית מ ו ב א גם בס׳ ג ש מ ת אדם )האגווא‬
‫שע״ו ד ף מ‪ ;(.‬ס׳ אור החיים )ריש פ׳ ט ״ ו ו ה ג ה ו ת מ ע י ן ג נ י ם שם(‪ ,‬ובס׳‬
‫ראשית ח כ מ ה )שער הקדושה‪ ,‬פ״ד‪ ,‬ד ״ ה וכאשר ת ד ק ד ק בג׳ חלוקות(‪.[.‬‬
‫)המקורות הללו מ צ א ת י בספרו ח נ ״ ל ש ל מ ׳ ברויאר(‪.‬‬
‫וכן רבותינו‬
‫]מבן עשרים[ כל‬
‫ודרשות הפסוקים‪,‬‬
‫וגם כונתו נ ר א ת‬

‫חאחרונים‪ ,‬ה ר ש ״ ז מ ל א ד י )הל׳ ת ״ ת פ ״ א ם ק ״ א ( ‪ :‬״ ו א ח ״ כ‬
‫ימיו ש ל אדם‪ …‬ולחבין ד ב ר מ ת ו ך דבר‪ ,‬ל ח ד ש ה ל כ ו ת ר ב ו ת‬
‫א ש ר ע ל ז ה אמרו )אבות ה׳ כ״א( ב ן א ר ב ע י ם לבינח״‪— .‬‬
‫ש ה י א לאופן )ב( דלעיל‪.‬‬

‫וגם בעל ח פ ץ חיים ) מ ש ג ״ ב סי׳ ת ק מ ״ ה ס ״ ק מ ״ ז ( ‪ :‬״בכל ע ת ו ר ג ע מ ו ט ל‬
‫על האדם לעמול ב ת ו ר ה ו ל ח ד ש ב ה כ פ י יכולתו״‪ .‬ועיין א ת ד ב ר י ה ר ״ מ בלוי‬
‫)ם׳ זכרון שלום ע ״ מ ברכות‪ ,‬בהקדמה( ש מ א ר י ך במקורות ב ש ב ה ה ח י ד ו ש י ם‬
‫ורשימתם‪.‬‬
‫וחתם סופר בחידושיו ) ש ב ת ק״מ‪ :‬ד ״ ה וע״ד( ע ל א ף ש ה ו א מ ת ל ו נ ן ע ל‬
‫המגהג להדש‪ ,‬הריהו מ צ ד י ק ו בסוף‪ ,‬ב מ ד ת מה‪ ,‬ו ז ״ ל ‪:‬‬
‫״שגולד לן ז ה מ ג ה ג ל ח ד ש ח י ד ו ש י ם יותר מ ד א י וכל א׳ ב ו ג ה ב מ ה ל ע צ מ ו זה‬
‫בכה וזה בכד‪ ,‬א פ ש ר ל ח פ ש לן זכות שגזרו כ ן ג א ו נ י קדמוגיגו ז ״ ל ש ר א ה ש כ ח ה‬
‫שגוברת בעו״ה בעולם ו א ״ א ל א ו ק מ א גירסא‪ .‬א כ ן ע ״ י חחידושים ב כ ל ד ף ו ע מ ו ד‬
‫עי״ז זוכר הכל ו מ י ל ת א ד ת מ י ה מ י ד כ ר ד כ י ר א והנסיון מ ע י ד לנו ע ״ ז ו י ו ד ע‬
‫אני בעצמי‪ ,‬ו א ״ כ א ף א ם ה ח י ד ו ש אינו נכון כ ״ כ מ ״ מ מ ו ע י ל לשכחה״‪.‬‬
‫במה שמימיו‬
‫בו ופחד פן‬
‫עליו )אבות‬
‫לעולם ה ב א ״ ‪.‬‬

‫ולאור כל ה נ ״ ל י ש לעיין למה‪ ,‬אם כן‪ ,‬ה ש ת ב ח ר׳ א ל י ע ז ר‬
‫לא א מ ר ד ב ר ש ל א ש מ ע מ פ י רבו‪ ,‬ואולי י ר א ת ח ט א י ת י ר ה היתד‪,‬‬
‫יכשל בעוז ה מ ו ר ש ל מ ג ל ה פ נ י ם ב ת ו ר ה ש ל א כ ה ל כ ח א ש ר א מ ר ו‬
‫ג׳ ט ״ ו ( ‪ :‬״אף ע ל פ י ש י ש ב ז ו ת ו ר ה ו מ ע ש י ם טובים‪ ,‬אין ל ו ה ל ק‬
‫ואם בארזים ככה‪…‬‬
‫וכן מ צ י ג ו בין חאחרוגים שחזחירו מ ל ח ד ש חידושים‪ .‬וכך כ ת ב ב ע ל ח ת ״ ם‬
‫שלא לשגות ה ל כ ו ת מ ק ו ב ל ו ת ע ל ס מ ך סברות‪ ,‬כ י ״ ה ח ד ש אסור מ ן ה ת ו ר ה ״‬
‫)שו״ת ח ת ״ ם א ו ״ ח סי׳ ק פ ״ א ( ו ה כ ת ב ס ו פ ר )שו״ת ח ת ם סופר‪ ,‬ה ק ד מ ה לחלק‬
‫י ו ״ ד ( ‪ :‬״ כ י ב ע ל י ה ת ש ו ב ה א י נ ם משיבים‪ ,‬א ל א מ ג ז י ם ח ד ש ו ת להרוס ד ע ת ם‬
‫ש ל ראשונים ו ל ח ד ש ד ב ר מלבם‪ .‬ו כ ש א ד ם א ח ד מ ו ר ה ה ל כ ה כפשוטה‪ ,‬ו מ ש י ב‬
‫כמו שהשיבו הראשונים‪ ,‬אומרים א י ן ב ת ש ו ב ה זו ח ז ו ש ‪ .‬ע ד ש ב ע ו ה ״ ר כ ל ח ל ק ה‬
‫ט ו ב ה סקלו ב א ב נ י פלפוליהם‪ …‬כ י ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם ה ט ו ב י ם מאלו‪ ,‬ה י ה ת פ א ר ת ם‬
‫ותהילתם א ם זכו להיות מ ן המקובלים ד ב ר ה ל כ ה מ פ י רבותם‪ ,‬ו ל א ה ו צ י א ו‬
‫הישן מ פ נ י ח ח ד ש ש ח ד ש ו מ ל ב ם ו מ ד ע ת ם ‪ ,‬כ מ ו ש ע ו ש י ם האחרונים ה נ ש ע נ י ם‬
‫ע ל בינתם״‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪49‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכן מ ק ו ב ל בין הפוסקים ה א ח ר ו נ י ם ‪ :‬״ ק ש ה לבדות‬
‫ב ת ל מ ו ד •ובפוסקים״ ) מ ג ״ א סי׳ ש ״ ח ס ״ ק י״ז(‪ .‬ובחיי אדם‬
‫״וגודל מ ע ל ת מ י ש ז ו כ ח ל ח ד ש ח י ד ו ש ב ת ו ר ה מ ו ב א בזוהר‬
‫א ם ח ״ ו מ ח ד ש א ח ה ח ד ו ש שאיגו א מ ת ו מ ת י צ ב בדרך‬
‫הבל‪ ,‬ג ם ע ל ז ה פ ק ח עינך בזוהר‪…‬״‬

‫חילוקים ש ל א נ מ צ א ו‬
‫)כלל י׳ ם י ״ ב ב ה ג ה ( ‪:‬‬
‫ב כ מ ה מקומות‪ …‬א ב ל‬
‫לא ט ו ב ב פ ל פ ו ל ש ל‬
‫לפי‬

‫ו י פ ה דייק ה ר ב ש ״ ר הירש )פירוש על התורה‪ ,‬ב ר א ש י ת מ ״ א ל״ג‪,‬‬
‫ת ר ג ו מ י האישי‪ ,‬ר א ה ב ח ר ח ב ה ב ה ו צ א ה ב ע ב ר י ת ( ‪:‬‬
‫״ מ ע ג י י ן ה ד ב ר ש ב מ ע ש ה השכל ש ב ה אגו בעיקר גפעלים‪ ,‬ב ח כ מ ה ש א י ג ה‬
‫א ל א מ ע ש ה ק ב ל ה — מ ש ת מ ש י ם בנין ק ל ‪ :‬חכם‪ ,‬חכמתי‪ .‬ולהיפוך‪ ,‬ב מ ע ש ה‬
‫הרות ש ב ו א נ ו פועלים ביותר‪ ,‬ב מ ע ש ה ה י ק ש היוצר‪ ,‬בו מ ש ת מ ש י ם ב ב נ י ן נ פ ע ל ‪:‬‬
‫נבון‪ ,‬נבונתי‪ …‬א י א פ ש ר לקלוט כל מ ה ש נ כ ל ל ב ט ב ע ובתורה על ע נ י נ י ה נ מ צ א י ם‬
‫ו ע ל ת פ ק י ד ם ]דחיינו ח כ מ ח [ א ל א ע ״ י קיבוץ כל כ ו ח ו ת חרוח ו ה ש כ ל כ ד י ל ה ש י ג‬
‫א ת ה מ צ י א ו ת ה א מ ת י ת בשלימותח‪ .‬ח א ד ם ח ו ש ב ש ר א ח או ש מ ע א ו ח ב י ן ב ל י‬
‫מ א מ ץ ‪ ,‬ו ב א מ ת ל א (ראה א ל א בטעות‪ ,‬ל א ש מ ע א ל א חחצי‪ ,‬ולא ה ב י ן א ל א‬
‫בשטחיות‪ ,‬ו ב מ ה ר ה נ א ב ד מ מ נ ו מ ה שתפס‪ .‬ולחיפך‪ ,‬חאדם ח מ מ ו צ ע ש ו מ ח י ו ת ר‬
‫״ ב ת ב ו נ ה ״ להבין ד ב ר מ ת ו ך ד ב ר ; ב ז ה ה ו א רואח א ת ע צ מ ו כיוצר ו מ ס ק נ ו ת י ו‬
‫ביצירותיו‪ .‬ל כ ן צ ר י ד אזהרה ר ב ה כ ד י ש ל א יעסוק ב ה ב מ ה י ר ו ת ו ב ע ו ש ה ב ע צ מ ו‬
‫ו ב ש ע ה ש ר ו צ ה להבין ד ב ר מ ת ו ך ד ב ר י ה י ה נ פ ע ל ו ל א פ ו ע ל לעיין ב ח ח נ ח ו ו !‬
‫ב מ ת י נ ו ת ע ד ש ת צ א ה מ ס ק נ ה ממילא‪ .‬לשהות ב מ צ ב הגבון קודם ש י ג י ע ל מ צ ב‬
‫המבין‪ .‬ש א ם ל א כן‪ ,‬ע ם ש י ה י ה ה ד י ן מפולפל‪ ,‬יהיו הנחותיו שקר‪ ,‬ש ה ר י ] ל פ ו ס‬
‫ח ו ר פ א שבשתא[‪ …‬אבל י ו ת ר מ מ ה ש ה ה כ מ ה צ ר י כ ה לתבונה‪ ,‬ה ת ב ו נ ה צ ר י כ ה‬
‫ל ה כ מ ה ו ב ז ה נבין ל מ ה ק ד מ ה )במקרא( ד ר ך כלל ה ח כ מ ה לתבונה״‪.‬‬
‫ואולי היום נ ח ש ב כ ה ד ו ש מ י ש מ ס ב י ר ה י ט ב א ת ד ב ר י הראשונים‪ ,‬ו ז ״ ל‬
‫ה כ ת ב סופר ) ש ו ״ ת חת״ם‪ ,‬ה ק ד מ ה לחלק י ו ״ ד ( ‪ :‬״וזהו ח ל ק נ ו מ כ ל ע מ ל י ג ו ‪,‬‬
‫לירד לסוף ד ע ת ן ש ל הראשונים״‪ .‬ור׳ חיים מוולוז׳ין א מ ר )מובא ב א ג ר ו ת ח ז ו ״ א‬
‫ח ״ א סיי׳ד(‪ :‬״בהיות ש א י ן ע ו מ ק ה ת ו ר ה ש ב ע ״ פ מ ] ת [ ג ל ח א ל א א ח ר י ר‬
‫ה ש ק י ד ה והעמל‪ ,‬כ ל ה מ ת ג ל ה נ ק ר א חידוש״‪ ,‬ה ר י שהיום ח ח ד ו ש ה י א מ ה‬
‫שיורדים ל ע ו מ ק ה פ ש ט ‪ .‬ו ח ח ז ו ״ א ה ע ז ע ל ע צ מ ו )יו״ד סי׳ ר ״ ג ד ״ ה ט ר ם (‬
‫״ ג ר ת ע אגי מ ד ב ר ש ל ה ד ו ש בטבעי‪ ,‬ו ה פ ש ט ו ת ה י א ת מ י ד ה א מ ת ‪ .‬ו א מ ר ו ש א י ן‬
‫א מ ר ד ב ר ש ל א ש מ ע מרבו״‪ — .‬כ נ ר א ח מ ת ו ך ח ש ש שאיגו אמת‪ .‬כ ך כ ת ב‬
‫ג ם ב ק ׳ ק ד ו ש ת ש ב י ע י ת )ב׳ ע מ ׳ ו׳( ש א י ן ראוי ל ח ד ש מד‪ .‬ש ל א נזכר ב ג מ ר א‬
‫״וכל ש ל א פירשוהו‪ ,‬ה מ ח ד ש ב ז ה ה ו א ב כ ל ל מ ה ש א מ ר ו חכמים ה א ו מ ר ד ב ר‬
‫ש ל א ש מ ע מרבו״‪ ) .‬כ ג ר א ה ה ו א מ פ ר ש א ת ה ג מ ר א ברכות כ ״ ז ‪ :‬כ מ ה ר ש ״ א‬
‫עיין ה ע ר ה ‪ .(5‬ו כ ן )עיין יסודות נ א מ נ י ם פ ״ ב ם״ם ל ״ ג ב ש מ ו ( ‪ :‬״ ו א י ן ל ח ד ש‬
‫דברים א ל א ל ב ק ש דברים״‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫;‬

‫‪ 4‬מפרשי הש״ס שהומלצו‬
‫בי‬

‫ז‬

‫ה ד ב ר י ם ה ק ו ב ע י ם א ת צ ו ר ת ודרך לימודנו ולכן ראוי ל ש י ם לב ב מ י ו ח ד ל ע צ ו‬

‫ת‬

‫בחירת‬

‫‪50‬‬

‫הספרים והמפרשים א ש ר עלינו‬

‫ל ל מ ו ד אותם‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בקביעות‪ ,‬ח ו א‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫גדולי הדורות גם בענין זה‪ .‬הצעות אלו ה ן ת ו צ א ה י ש י ר ה ש ל ת פ י ס ת ם ל ג ב י‬
‫ע צ ם הלימוד ולכן יש להסיק מהן הדרכה לא רק ל ג ב י ס ד ר ה ל י מ ו ד מ מ ש ‪ ,‬א ל א‬
‫ג ם הבנה יותר עמוקה על מ ה שצריך להיות ת כ ל י ת הלימוד‪.‬‬
‫בענין לימוד המשנה כתב השל״ה )מם׳ ש ב ו ע ו ת ל ׳ — ל ״ א ( ‪:‬‬
‫״ובענין למוד מ ש נ ה ותלמוד‪ ,‬איזה מ ה ן להיות ר ו ב ע ס ק ו‬
‫)ב״מ ל״ג‪ (.‬ולעולם הוי רץ ל מ ש נ ה י ו ת ר מ ן התלמוד‪ …‬ו מ כ ל‬
‫שזכינו לפירוש הרמב״ם והר״ע ברטנורה‪ ,‬ש מ ב א ר י ם ה מ ש ג ה‬
‫שבתלמוד‪ ,‬וגם כתבו פסק ההלכה הרי מ ע ל ת ה מ ש נ ה רבה‪ …‬ע ל‬
‫יהיה במשגיות ללמוד ולהזור אותם בלי ע ר ך והפסק‪ ,‬ו י ה י ה ש ו ג ה‬
‫ב כ ל יום ולפלפל פלפול של אמת״‪.‬‬

‫בו — איתא‬
‫שכן האידנא‬
‫כפי ההסכמה‬
‫כן רוב העסק‬
‫הלכה בתלמוד‬

‫בעגין לימוד להלכה‪ ,‬התלונן כבר מ ה ר ״ ל ע ל ל מ ו ד א ש ר עקרו פלפול‪,‬‬
‫במיוחד לבחורים אשר עוד לא הספיקו לספוג א ת ה ת ו ר ה ש ב ע ״ פ בכללה‪ ,‬וז״ל‬
‫) נ ת י ב ו ת עולם‪ ,‬נ ״ ת פ ״ ה ( ‪ :‬״ ו ע ת ה אין כלום בידם‪ ,‬ו ח כ ל ב ש ב י ל שלומדים‬
‫תוספות‪ …‬והכל בשביל שנדפסו התוספות א צ ל הגמרא‪ ,‬ו א י ל ו נדפסו פ ס ק י‬
‫הרא״ש‪ …‬היו הכל לומדים על ש ט ת ההלכה״‪.‬‬
‫הרב שעפטיל‪ ,‬בעל ווי העמודים ובנו ש ל השל״ה‪ ,‬כ ת ב בצוואתו )ם׳ כ״ה(‬
‫)הצוואה מ ו ב א ה בסוף ס׳ ש ל ״ ה ( ‪:‬‬
‫סדר הלמוד — גמרא ופרש״י ת ו ס פ ו ת ה ו א ח י ו ב כ מ ו ה נ ח ת תפלין‪ .‬ל מ ו ד‬
‫כל חמשגיות — אשריכם א ם תהיו רגילין ב ה ן ו ב ש מ ו ת י ה ן ‪ .‬ו ק ב ל ה ב י ד י שאין‬
‫אדם בקי במשניות רואה פגי גיהינם‪ …‬בלימוד ה ר י ״ ף והטורים א י ג י צריך‬
‫להזהיר אתכם‪ ,‬כ י מוזהרים אתם ל מ י ש י ר צ ה להרביץ ת ו ר ה בישראל‪ …‬פ ע ם‬
‫בטור ו ב ב י ת יוסף ופעם בהרי״ף ובמרדכי‪ …‬ר א ה לחזור ת מ י ד כ ש ו ל ח ן ע ר י ד‬
‫ש ת ה א רגיל בו כאשרי‪ ,‬ש ת ח א בקי ל מ צ ו א ד ב ר ח פ ץ ו א ח ״ ב תעיין בגוף הפוסק‪.‬״‬
‫ואשריכם א ם תזכו ל ל מ ו ד הגמרות כ י זהו ת כ ל י ת כ ל התכליתות‪ .‬א ה ו ב י בגי‬
‫ר א ו בראשון שתהיו בקיאים ב א ל ו ה מ ס כ ת ו ת ‪ :‬כ ר כ ו ת — עגין גדול‪ ,‬ש כ ת —‬
‫עבין מפואר‪ ,‬כ ת ו ב ו ת — כ ו ל ל ת כ ל התלמוד‪ ,‬מ ס כ ו ת חולין‪ ,‬ע כ ו ר ה ז ר ה ו נ ד ה —‬
‫כ ל ל גדול‪ .‬ו א ל ו מ ס כ ו ת ש ה ז כ ר ת י כ מ ע ט ח י ו ב ה ו א ו ל א תשגו‪.‬‬
‫בם׳ ח ו ת יאיר )סי׳ קכ״ד( כ א ש ר מ פ ר ט א ת ד ר ך ה ל מ ו ד לבחורים‪ ,‬כ ו ת ב ‪:‬‬
‫״ ה י ה ל ו מ ד א ת י ו ע ם חברים‪ ,‬כחוריה מופלגים‪ ,‬ח ר י ״ ף ב ק צ ת חידושיו‪ ,‬ו ה ו א‬
‫ה ד ר ד ה ט ו ב והישר ה מ ג י ע ל ת כ ל י ת יותר מ כ ל ל י מ ו ד זלתו‪ .‬ו כ ן גהגו ג ד ו ל י ע ו ל ם‬
‫הקדמוגים‪ …‬ו ע ל ת ה לו‪ ,‬כ י יכול להשלימו ] ל י מ ו ד הרי״ף[ ב ק ל ב ש ל ו ש שגים‪.‬‬
‫ואם יתקיים ב ז ו ויהיה בקיא בו‪ ,‬ה ר י ש ע ר י ח כ מ ה ש ל כ ל ח ל ק י הטורים פ ת ו ח‬
‫לפגיו‪ ,‬א ח ר ש י ל מ ד גם כ ן הרא״ש‪ ,‬ש ה ו א ע ל ה ר י ״ ף כ ת ו ס פ ו ת קצרים ע ל הש״ם‪…‬‬
‫ואין ל מ ו ד מ ו ט ע ם וגכון מ ל מ ו ד הרא״ש״‪.‬‬
‫ו כ ע י ן ז ה ג ם בם׳ יוסף א ו מ ץ )סדר ה ל מ ו ד בעצמו‪ ,‬ע מ ׳ ר ם ״ ט ( ‪ :‬״ ו ל ג ע ר י ם‬
‫ולבחורים‬
‫ביה‪,‬‬

‫אין ל מ ו ד בעולם ה מ צ ל י ה בידם כ מ ו ה א ל פ ם י ד א י ה ו כ ר כ א דכולהו‬

‫מבוא‬

‫ומפתח‬

‫לכל‬

‫הפוסקים‪,‬‬

‫ומועיל‬

‫מאד‬

‫לעיין‬

‫התוספות‬

‫במקומות‬

‫ש מ ב י א י ם ג מ ר א זרא״‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ובאותו‬

‫םיגגון גם ה ד ר י ש ה )יו״ד סי׳ ר מ ״ ו ד ״ ה ו ר ״ ת ; ה ו ב א ב ש ״ ד שם‬

‫םק״ק‪ ,‬ובערוך ה ש ו ל ח ן ש ם סי״ג‪ ,‬ו ב ה ק ד מ ה ל מ ש נ ״ ב ( ‪ :‬״ כ י אם ב ז א ת יתהלל‪,‬‬
‫ה ש כ ל ויודע ב ס פ ר י פוסקים ד י נ י תורה‪ ,‬כגון האלפםי ו ה מ ר ד נ י ו ה ר א ״ ש ודומיהם‪,‬‬
‫דזהו ש ו ר ש ועיקר לתורתגו‪ ,‬ואיגם יוצאים כ ל ל בלימוד ג מ ר א פירוש‪ ,‬ת ו ס פ ו ת‬
‫]בלבד[״‪.‬‬
‫וז״ל ח ר ב י מרוגוצ׳וב )צפנת פ ע נ ח סי׳ ר ( ‪ :‬״‪…‬וגם ילמדו ה ר א ״ ש ש ע ל‬
‫מ ס כ ת ‪ ,‬כ י ש ם כ ל הקיצור ש ל הרי״ף ושאר ב ע ל י התוספות‪ ,‬וכן יחזרו א ת‬
‫ה ר א ״ ש ‪ ,‬וכן י ע ש ו בכל מ ס כ ת ש ת ל מ ד ו ״ ‪.‬‬
‫ת כ ג י ת ש ל מ ה ללימוד כ ל ה ת ו ר ה מ ב י א ה ר מ ח ״ ל בסוף ם׳ דרך ח כ מ ה ‪ .‬ש ם‬
‫ה ו א מ ו ג ה ל פ י ה ס ד ר ד ל ק מ ן ‪ :‬ת ג ״ ך )עם מפרשיהם(‪ ,‬י ״ ג מ ד ו ת ש ה ת ו ר ה ג ד ר ש ת‬
‫בהן‪ ,‬ד ר ך ל מ ו ד הש״ס‪ ,‬כ ל ה ש ״ ם )בחבגת פ ש ו ט י חסוגיות(‪ ,‬י ״ ד ד״חזקה ) ע ם‬
‫מפרשיו(‪ ,‬ש ו ל ח ן ערוך )בדיגים ש ח ו א חולק ע ל הרמב״ם‪ ,‬יעיין ב ב י ת י ו ס ף (‬
‫כ ל מ ד ר ש י ה ק ד מ ו ג י ם ; ובקצור ג ם ‪ :‬הגיון‪ ,‬מליצה‪ ,‬שיר‪ ,‬הנדסה‪ ,‬ת ש ב ו ר ת‬
‫תכוגה‪ ,‬וכו׳‪.‬‬
‫ל ג ב י ל מ ו ד כעיון‪ ,‬מ י ע ץ ה ר ״ מ ז מ ב ה ה י ״ ד ללמוד‪ ,‬ע ם הגמרא‪ ,‬א ת ה ר מ ב ״ ם‬
‫ל פ י ציוגי ע י ן מ ש פ ט ‪ ,‬ו ל א כ ל ה ת ו ס פ ו ת ד ו ק א )מובא בם׳ תגו כ ב ו ד לתורה‪,‬‬
‫ע מ ׳ י״ה(‪.‬‬
‫מ ד ב ר י ח ו ת יאיר שלעיל‪ ,‬ו מ ד ב ר י אחרונים דלקמן‪ ,‬נ ר א ה ש ב ד ו ת ת ש ל פ נ י נ ו‬
‫ה י ה נ פ ו ץ ה ר ב ה ל מ ו ד חטור וחשולחן ערוך‪ .‬וכך יעץ ח ח ת ם ס ו פ ר לבנו ח כ ת‬
‫ס ו פ ר ‪ :‬״ ל מ ד ח ר ב ח ש ו ל ח ן ערוך ח ו ש ן מ ש פ ט ‪ ,‬רק ע ם ה ס מ ״ ע ‪ ,‬ו א ת ה ש ״ ך‬
‫ת ל מ ו ד כ ש ת צ ט ר ך לעיין ב ע ו מ ק ה ש ל ה ל כ ה )מובא ע ״ י ר ״ א ס ו פ ר ב ה ק ד מ ה‬
‫לס׳ בית ח ב ח י ר ה ע ״ מ כתובות(‪.‬‬
‫ובס׳ לבוש מ ר ד כ י ) ע ״ מ ב ״ ק ב ח ק ד מ ח ( ‪ :‬״ ו ש ע ה א ח ת כ י ו ם י ק ב ע ל ל מ ו‬
‫קצות ]חחושן[ ע ם ח ב ר כגילו‪ ,‬ש י ש לו ש כ ל ישר״‪.‬‬
‫ו ל ג ב י צ ו ר ת ל י מ ו ד ה ג מ ר א ה ת ל ו ג ן ח ח ז ו ״ א )איגרות ח ז ו ״ א ח ״ א ס ״ א (‬
‫״ ו ל א י פ ה ע ש ו הדור האהרון א ש ר ע ז ב ו ס פ ר המהרש״א‪ …‬ומרגיל א ת ה א ד‬
‫בעיון גכון ועמוק‪ …‬ומיום שעזבוהו‪ ,‬אבדו א ת ז י ע ת ה פ ש ט כולו״‪.‬‬
‫׳‬

‫׳‬

‫כ‬

‫ד‬

‫‪:‬‬

‫ס‬

‫מ י ש ע ו ב ר ע ל ה ר ש י מ ה ד ל ע י ל ו ר ו א ה ס ת י ר ה ג ל ו י ה בין דרכו ובין ה ד ר ך‬
‫ה מ ו מ ל צ ת ע ל י ד י ג ד ו ל י התורה‪ ,‬ו ד א י שיהיו ל ו תירוצים ואולי ג ם ת י ר ו צ י ס‬
‫אשר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬סבירים הם‪ .‬ו ד א י יטעגו שהיום י ש לגו ספרים יותר יאים ל נ ו‬
‫'‬
‫״ נ ש ת ג ו ה ט ב ע י ם ״ ‪ ,‬י ר י ד ת הדורות וכו׳ וכר‪ .‬ו ה ט ע ג ו ת הללו ו ד א י י ש ב ה ן‬
‫ה א מ ת ‪ ,‬אבל ה ש א ל ה ה י א א ם י ש ב ה ן ד י להצדיק א ת ה ס ט י ה ש א נ ו רוצים ל ב ם‬
‫עליהן‪ .‬ואולי‪ ,‬בחיםח ה ד ע ת ‪ ,‬י ש בהן גם ק צ ת מ ן ה ג א ו ה ו מ ן ה ט ע ו ת ‪.‬‬
‫א ת ה ש א ל ה הזו צריך כ ל א ח ד לשקול ל פ י י ו ש ר ש כ ל ו וזיקתו ל א מ ת ‪.‬‬
‫נ‪]7‬‬

‫ס‬

‫ד‪ .‬סוד דבר‬
‫א ס פ ת י כ א ן מ ד ב ר י ח ז ״ ל וגדולי הדורות ע ל גקודות יסודיות בדרך ה ל מ ו ד ‪.‬‬
‫ראיגו ש י ש להקדים ל מ ו ד ל ב ק י א ו ת ל פ ג י ל מ ו ד בעיון — ל כ ל ח פ ח ו ת‬
‫ל ר ו ב רובו ש ל ז מ ן הלמוד‪.‬‬
‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בנוגע‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כן ראינו‪ ,‬שאף על פי ש ח מ ש בדברי ת ו ר ה ה ו א רצוי‪ ,‬הריהו מסוכן‪,‬‬
‫ושהיום יש לראות את החדוש בעיקר ב ה ב נ ה ע מ ו ק ה ש ל ד ב ר י הראשונים‪.‬‬
‫לגבי בחירת הספרים‪ ,‬מצאנו שיש להקדים ל מ ו ד ד ב ר י הפוסקים‪ ,‬כ מ ו‬
‫הרי״ף והרא״ש — ואפילו הטור והשולחן ערוך — ל ל י מ ו ד התוספות‪ ,‬ברוב‬
‫הזמן‪.‬‬
‫אם דוב הלומדים היום סטו מדרך זו‪ ,‬י ש ל ה ג י ח ש ע ש ו ז א ת ב ה ס כ מ ת גדולי‬
‫הדור‪ ,‬אבל עם זה‪ ,‬מוטלת עליגו חובה לברר א ת ח ס ב ו ת ל כ ך ; א ו ל י ה ן סבות‬
‫שהזמן גרמן‪ ,‬וכעבור הסבות נהזור ל ד ר ד ה ל מ ו ד ה מ ק ו ר י ת ב ל י ל ה ח מ י ץ א ת‬
‫השעה‪.‬‬

‫נתקבל במערכת‬
‫שו ת רבבות א פ ר י ם ‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬חלק שני‪ .‬תשובות ועיוני הלכה‬
‫בשולחו ערוך‪ ,‬אורח חיים‪ .‬מאת הרב אפרים גרינבלט‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫כעת מעמפיס‪ ,‬ארה״ב‪ .‬בתקלין‪ ,‬תשל״ח‪.‬‬
‫שעורי ד ע ת ‪ ,‬שיחות ועניני השקפה מ א ת הרב יוסף יהודה א ב בלאך‪,‬‬
‫אב״ד ט א ‪ .‬שלושה חלקים‪ .‬הדפסה שניה ע״י הוצאת נצח‪ ,‬בני‬
‫ברק‪.‬‬
‫ס פ ר ה א ג ו ד ה ‪ ,‬מאת הקדמון מהר״ר זויסלין מק״ק ורנקפורט עם‬
‫פירוש •חידושי אגודה״ מאח הרב אלעזר בריזל‪ .‬סדר קדשים‬
‫וטהרות‪ .‬ירושלים תשל״ה‪.‬‬
‫לשון חיים‪ ,‬קיצור דינים מספר חפץ חיים עם ליקוטים ומאמר‬
‫השלום והאחדות ועוד‪ .‬מאת הרב שמואל דב הכהן אייזנבלאט‪.‬‬
‫מהדורה שניה‪ .‬ירושלים תשל״ח‪.‬‬
‫כ ר ם ב י ת ישראל‪ ,‬פרקים בתורת הבית היהודי‪ ,‬קדושה‪ ,‬צדקה‪,‬‬
‫אהבה ושלום ושלום בית‪ .‬מ א ת הרב יצחק אייזיק אליעזר‬
‫הירשקוביץ הי״ד‪ .‬הוצאת נצח‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשל״ח‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪53‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שמואל כ״ץ‬

‫הלכות והליכות בטיול‬
‫)המשד(‬

‫פרק ה‬
‫ה ס ע ו ד ה‬
‫הדכריפ המאפינים א ת ע פ ישראל ה ו א — התנהגותו כ ע ת‬

‫אחד‬

‫מ ר א ש י ת ה של הסעודה ועד סופה מוקף היהודי כ מ צ ו ו ת‬

‫הסעודה‪.‬‬

‫ו כ פ ר ט י ה ל כ ו ת ‪ .‬כ ט י ו ל ו כ ע ת י צ י א ה לחיק ה ט ב ע ‪ ,‬פ ע מ י ם ו ה מ ט י י ל‬
‫נמצא‬

‫כ ת נ א י ל ח ץ ו ע י פ ו ת ו ל א ת מ י ד ש ם ה ו א ל כ לכל‬

‫ההלכתיות‬

‫הבעיות‬

‫הניצבות כפניו‪ .‬נפרט כקצרה א ת הנושאים ש י ש‬

‫לתת‬

‫ע ל י ה ם א ת ה ד ע ת כ ע ת ה ס ע ו ד ה כטיול‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫חז״ל‬
‫נקיות‪,‬‬

‫תיקנו ליטול‬

‫וסמכו‬

‫)ברכות‬

‫זאת‬

‫על‬

‫את‬

‫הזים‬

‫הפסוק‬

‫נטילת ידים‬
‫לפני‬

‫)ויקרא כ׳‬

‫הסעודה‬
‫ז׳(‪:‬‬

‫משום‬

‫קדושה‬

‫״והתקדשתם‬

‫והקפדה‬

‫והייתם‬

‫על‬

‫קדשים״‬

‫ג״ג ע״ב‪ ,‬חולין ק ״ ו ע״א(‪.‬‬
‫ד י ד ה נ ט י ל ה ‪ :‬ה ר ו צ ה ל א כ ו ל לחם‪ ,‬ח י י ב מ ק ו ד ם ליטול א ת י ד י ו‬

‫א(‬

‫ליטול מכלי שלם שאין בו סדק או נקב‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫ויקפיד‬

‫צ‬

‫והמכיל לפחות רביעית מים ‪ .‬י ש פ ו ך‬

‫ל פ ח ו ת ר ב י ע י ת מ י ם ב פ ע ם א ח ת ע ל כ ל י ד ויד‪ ,‬ו כ ל ה מ ר ב ה ב כ ך ה ר י ז ה מ ש ו ב ח *‪.‬‬
‫כ מ ו כ ן י ק פ י ד ל ש פ ו ד מ י ם ע ל כ ל פ י ס ת ה י ד מ ש נ י צדיחי׳‪ ,‬ויטול ת ח י ל ה‬
‫‪T‬‬

‫את‬

‫‪6‬‬

‫ימין ‪.‬‬

‫‪ 1‬שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ א׳‪ ,‬יש ליטול ידים בברכה רק לאכילת לחם בכמות של ביצה ל ל‬

‫א‬

‫קליפתה דהיינו‪ 55 :‬םמ״ק‪ ,‬אך האוכל יותר מכזית ופחות מביצה דהיינו‪ 27—55 :‬סמ״ק‬
‫יטול ללא ברכה‪ ,‬ויש הסוברים שגם אם יאכל פחות מכזית יטול ללא ברכה ראה שו״ןן‬
‫שם סע׳ ב׳ ג׳ ומשגה ברורה ם״ק ט׳ י׳‪.‬‬
‫‪ 2‬שד׳ע סי׳ קנ״ט סע׳ א׳‪ ,‬קש״ע סי׳ מ׳ סע׳ בי‪ ,‬אם בכלי יש נקב בשעת הדחק מומר‬
‫ליטול בו בתנאי שיטול דרך הנקב והמים ישפכו בקילוח אחד‪ .‬אם בכלי יש סדק והמיס‬
‫אינם מטפטפים דרכו‪ ,‬בשעת הדחק רשאי ליטול בו‪ ,‬ראה משנה ברורה שם ס״ק י־ י ״‬

‫א‬

‫‪ 3‬שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ אי‪ ,‬רביעית היא‪ :‬לדעת הגד׳׳ח נאה זצ״ל — ‪ 86‬םמ׳יק׳ ]כ־‪ 1‬גביע‬
‫שמנת[‪ .‬ולדעת ה״חזון איש״ זצ״ל — ‪ 150‬םמ״ק‪ .‬ראה שיעורי תורה ס״ו‪,‬‬

‫שיעור‪,‬‬

‫המצוות סי״ח‪.‬‬
‫‪ 4‬שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ י׳ וסי׳ קס״ב סע׳ ד׳‪ ,‬משנה ברורה סי׳ ק״ם ס״ק ס״ז‪ ,‬סי׳ ק ס ״‬
‫ם״ק אי י״ט ל״ח ושם בס״ק כ״א כתב‪ ,‬שיש הסוברים שבכל מקרה יש ליטול‬
‫יד פעמיים‪ ,‬וכל זה רק לכתחילה כשיש לו מספיק מים לפניי׳ אי‬

‫א ם‬

‫כ‬

‫‪3‬‬

‫ל‬

‫איו לו ישפוך‬

‫בפעם אחת‪ .‬ודאה עוד שם ס״ק מ״ט ושער הציון ם״ק מ״א‪.‬‬
‫‪ 5‬שו״ע סי׳ קם״א םע׳ ד׳‪ ,‬משנה ברורה שם ס״ק כ׳ סי׳ קס״ב ס״ק טי‪ ,‬והוסיף שם בס״ק‬
‫ל׳ ובשער הציון ס״ק כ״ז‪ ,‬שרשאי לשפוך את המים בשתי שפיכות כדי שהמים יגי^ו‬
‫לכל האצבעות ויכסו את כל פיסת היד‪.‬‬
‫‪ 6‬משנה ברורה סי׳ קנ״ח ם״ק ד׳‪ ,‬ובסי׳ קס״ב ם״ק מ״ט כתב‪ ,‬שאם נטל את‬

‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪v‬‬

‫י‬

‫מ י‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב( אם שסר מיס על יד אחת‪ ,‬יזהר ש ל א י ג ע ב ז ו השניה‪ ,‬ז ו ש ע ד י י ן ל א‬
‫נטלה‪ ,‬ואם שפד מים על שתי ז ע ‪ ,‬יזהר ש ח ב ר ו ל א י ג ע ב ז י ו ו כ ל ז א ת כ ד י‬
‫שלא יממא את ז י ו ‪ .‬אם לא נזהר במקרים אלו‪ ,‬י נ ג ב ז י ו ו י ט ו ל שגית‪ ,‬ואם‬
‫כבר בירד‪ ,‬לא יברד שוב ‪.‬‬
‫י‬

‫ג( מטייל ש ז י ו מלוכלכות מבוץ ו כ ד ו מ ה — עליו ל ש ו ט פ ן כ ד י שהלכלוך‬
‫לא יהווה חציצה‪ .‬לאחר השטיפה אינו צריר ל ע ב א ת ז י ו ‪ ,‬א ל א מ ז ישפוך‬
‫רביעית מים על כל ז ‪ ,‬ינגב אותן ויברר ‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫ד( מטייל שיש לו תחבושת ע ל א צ ב ע ו — ישםוד ר ב י ע י ת מ י ם ע ל ח ל ק‬
‫היד שאינו מכוסה בתחבושת ״‪.‬‬
‫ה( הכרכה‪ :‬לאחר נטילת ה ז י ם י ש לנגבן‪ ,‬א ך ל פ נ י ה נ ג ו ב י ש ל ב ר ד ״ ע ל‬
‫נטילת ז י ם ״ ‪ ,‬הואיל ובברכת ה מ צ ו ו ת י ש ל ה ק ד י ם א ת הברכה‪ ,‬ו ר ק א ח ר כר‬
‫לעבור לעשיית המצוה‪ ,‬והנגוב נ ח ש ב כ ח ל ק מהמצוד‪ .,‬מ י ש ל א ב י ר ד ע ד ל א ח ר‬
‫‪,,‬המוציא״ — ה פ ם ז א ת ה ב ר כ ה ‪.‬‬
‫‪1 0‬‬

‫מטייל שנכנס לשרותים ל פ נ י ת ה י ל ת ה ס ע ו ד ה — ב י צ י א ת ו י ט ו ל ז י ו אפילו‬
‫בפחות מרביעית‪ ,‬ינגבן ויברך ב ר כ ת ״ א ש ר יצר״‪ ,‬ל א ח ר מ כ ן י ט ו ל ז י ו ש נ י ת‬
‫כהלכה ויברך ״על נטילת ידים״‪ .‬א ם א י ן ל ו מ ס פ י ק מיס‪ ,‬י ט ו ל ז י ו פ ע ם א ח ת‬
‫כהלכה ויברך כסדר ה ב א ‪ :‬״ ע ל נ ט י ל ת ז י ם ״ ‪ ,‬״ א ש ר י צ ר ״ ו ״ ה מ ו צ י א ״ ״ ‪.‬‬
‫בטיולים רבים קורה ש ל א קיימים כ ל ה ת נ א י ם הדרושים ל נ ט י ל ת ז י ם‬
‫אלא יש לנהוג כפי שיפורט‬
‫כדין‪ ,‬למרות‬
‫להלן‪:‬‬
‫ז א ת‬

‫א י ן‬

‫ל‬

‫ן‬

‫ת‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ל‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ו‬

‫ה‬

‫ח‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ז ו‬

‫ויי שמאל בפחות מרביעית ורוגה לשפוך עליהם מים פעס גוססת‪ ,‬ברגע שיגע בכלי‬
‫ו ׳ אוזן הכלי שנטמאה ע״י כך תטמא את יד שמאל ויש ‪1‬ורך לגגבה‪ .‬לכן ראוי‬
‫י ל כל יד ברביעית בפעם אחת‪ ,‬או שישפוך פעמיים על יד ימין ואחר כך פעמיים‬
‫יל יי שמאל‪ .‬אם בתחילת הנטילה החזיק את הטפל ביד שמאל ונשפכו עליה מים‪ ,‬חייב‬
‫לגגבה לפני שיטול אותה‪ ,‬ראה חזו״א או׳׳ח סי״ כ״ד ם״ק כ׳‪.‬‬
‫י״ע סי׳ קם״ב מעי די‪ ,‬משגה ברורה ם‪-‬ק ל״ב מ״ב מ״ח מ״ט‪ ,‬חיי אדם כלל מ׳ סע׳ ג׳‪.‬‬
‫״ ע סי׳ קס״ב סע׳ ב׳ ורמ״א שס‪ ,‬משנה ברורה ם״ק י״ז‪ ,‬ביאור הלכה ד״ה ״הנוטל‬
‫יייי שיפר״׳ אשה צריכה להסיר את טבעתה לפני הנטילה‪ ,‬וראוי שבעת הברכה לא‬
‫תשים את הטבעת בפיה דאה משנה ברורה סי׳ קם״א ס״ק י״ט‪ ,‬קש״ע סי׳ ו׳ םע׳ ב׳‬
‫ומצודת דוד שם ם‪-‬ק ח׳ גבר אינו חייב להטיר טבעתו אלא אם כן זו טבעת עם אבן‬
‫יקדה ראה משנה ברורה שם‪.‬‬
‫שי״ע סי׳ קם״ב סע׳ יי‪ ,‬משנה ברורה ם״ק ע״א‪ .‬והוסיף שם בם״ק ס״ט שחולה שאינו‬
‫יכיל ליטול את ידיו יכרוך אותן במטפחת וכדומה‪.‬‬
‫‪ 10‬שו״ע מיי קנ״ח סע׳ י״א י״ב ודמ״א שם‪ ,‬משנה בדודה ם״ק מ״ד מ״ה‪ ,‬ביאור הלכה‬
‫ד״ה ‪-‬מברך אחר כך״‪ ,‬ולא ינגב בבגדיו‪ ,‬ע״ש‪ .‬מי שבירך ״המוציא״ ואכל מהלחם ונזכר‬
‫שלא גטל ידים‪ ,‬יטול ידיו בברכה וימשיך לאכול ראה שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קכ״ט‪.‬‬
‫‪ 11‬שו׳׳ע םי׳ קס״ה ‪0‬ע׳ א׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק ב‪ /‬חיי אדם כלל מ׳ הע׳ יג» קש״ע סי׳ מ׳‬
‫סע׳ ט״ו‪.‬‬
‫ב י ד‬

‫ימי‬

‫ליט‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫ש‬

‫שו‬

‫‪9‬‬

‫‪55‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ו( א פ א י ן כ ל י ‪ :‬מ ע י ק ר הדין י ש צ ו ר ך ש ה מ י ם יבואו ‪,,‬מנח ג ב ר א ״ ד ה י י נ ו ‪:‬‬
‫מ כ ו ח ו ש ל אדם‪ ,‬ל כ ן י ש צורך ב ס פ ל ‪ .‬מ ט י י ל ש א י ן ע מ ו ס פ ל ר ש א י ל י ט ו ל‬
‫מ ה כ ל י ם ה ב א י ם ‪ :‬ברז ש ל ח ב י ת א ו ע ו ק ב ע ״ י פ ת י ח ת ו וסגירתו לסרוגין‪ ,‬ו ב ת ג א י‬
‫ש ה מ י ם י ש פ כ ו ב ק י ל ו ח א ח ד ו ל א ט י פ ו ת ט י פ ו ת ‪ .‬ח ב י ת א ו ג׳ריקן ע ״ י ה ט י ת ם ‪14‬‬
‫מ י מ י ה ‪ ,‬ב ק ב ו ק ‪ ,‬ק נ ק ן ‪ ,‬כוס מ ג י ר וקופסת שמורים ר י ק ה וכו׳‪.‬‬
‫‪1 2‬‬

‫‪13‬‬

‫׳‬

‫‪1 5‬‬

‫‪1 7‬‬

‫‪1 6‬‬

‫ז( א ם ב מ ק ו ם ה א כ י ל ה ל א מ צ ו י א ף כ ל י מ א ל ו שהוזכרו לעיל‪ ,‬א ם מ ד ע‬
‫ש י מ צ א כ ל י מ ת א י ם ב מ ר ה ק ש ל ע ד ‪ 4‬מ י ל ]כ־‪ 4‬ק ״ מ [ בכוון ה ל י כ ת ו א ו מ י ל‬
‫] כ ־ ק ״ מ [ ש ל א בכוון ה ה ל י כ ה — י מ ת י ן מ ל א כ ו ל ע ד ש י ג י ע לאותו מ ק ו ם ו י ט ו ל‬
‫ידיו מ כ ל י ‪.‬‬
‫‪1 8‬‬

‫ת( א פ א י ן מםפיל‪ ,‬מ י פ ‪ :‬מ ט י י ל ש א י ן ע מ ו מ ס פ י ק מים‪ ,‬יטול א ת ש ת י י ד י ו‬
‫בבת א ח ת מרביעית אחת‪ ,‬וטוב שיבקש מחברו שישפוך את המים על ידיו כ ד י‬
‫שהמים יכסו א ת ש ת י ה ז י ם ביתר ק ל ו ת ‪ .‬בשעת חדחק יטול א ת ידיו ע‬
‫ה ב ו ר ה א צ ב ע ו ת ל כ ף ה י ד ‪ .‬מ ס פ ר מ ט י י ל י ם רשאים להניח ידיחם כ א ח ד ו ל י ט ו ל‬
‫מ כ מ ו ת מ ו ע ט ת ש ל מים‪ ,‬א ד רק ב ת ג א י ש י ק פ י ד ו ש ה מ י ם יגיעו ל כ ל א ה ד מ ה ס‬
‫כד שהמים יכסו כל יד ויד כ ה ל כ ה ‪.‬‬
‫‪1 9‬‬

‫ד‬

‫‪2 0‬‬

‫‪2 1‬‬

‫ט ( א פ א י ן מ י פ כ ל ל ‪ :‬מ ט י י ל ש א י ן ל ו מ י ם לגטילת ידים‪ ,‬ע ל י ו ל ה מ ת י ן‬
‫מ ל א כ ו ל ו י ח פ ש מ י ם ע ד מ ר ח ק ש ל ‪ 4‬מ י ל בכוון ה ל י כ ת ו ו מ י ל א ח ד ש ל א ב כ ו ו ן‬
‫‪ 12‬שו״ע סי׳ קנ״ט טע׳ א׳ ז‪ ,‬וראה טעם נוסף במשנה ברורה שם ם״ק א׳‪.‬‬
‫‪ 13‬משנה ברורה סי׳ קנ״ט ס״ק ס״ד וסי׳ קס״ב ם״ק ל׳‪ ,‬קש״ע סי׳ מ׳ סע׳ י״ג׳ לגכי‬
‫נטילת ידים מברז רגיל ראה שו״ת ישכיל עבדי ח״ר‪ ,‬או״ח סי׳ כ״ו‪ ,‬שו״ח ציץ אליעזר‬
‫ח״ח סי׳ זי‪ ,‬שו״ת משפטי עוזיאל מהדו״ת או״ח סי׳ כ״ד‪ ,‬שו״ת הלל אומר או״ח סי׳‬
‫ק״ט‪ ,‬נועם חי״א עמ׳ רנ״ג‪ .‬אין ליטול ידים מצנור הואיל והמים אינם באים מכת גברא‬
‫ראה שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ ז׳ ומשנה ברורה שם‪ ,‬שער הציון שם ס״ק מ״ט‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬

‫שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ ט׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק נ״ט‪.‬‬
‫ראה ט״ז סי׳ קם״ב ם׳׳ק ה׳‪ ,‬משנה ברורה שם ם״ק ל׳‪ ,‬ערוך השלחן שם סע׳ ט״ו‪.‬‬
‫משנה בדורה סי׳ קנ״ט ם״ק כ״ד‪ ,‬וכתב‪ ,‬שקנקן שיש לו זרבובית חצי עגולה הגבוח‬
‫משפת הכלי‪ ,‬אין ליטול דרכה‪ .‬ואס היא כשפת הכלי‪ ,‬אפשר ליטול גם דרכה‪ .‬ו א‬
‫היא נמוכה משפת הכלי‪ ,‬יטול רק דרכה‪ .‬זרבובית הסגורה כשפופרת‪ ,‬אפשר ליטו^‬
‫דרכה אף אם היא גבוה משפת הכלי‪ ,‬ויש שאוסרים זאת‪.‬‬
‫שו״ת ציץ אליעזר חי״ב סי׳ כ״ג‪ ,‬שו״ח אז נדברו ח״ו סי׳ מ״ח‪ ,‬שו״ת באר משח‬
‫ח״ג סי׳ נ״ה‪ ,‬שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ ק״נ אין ליטול ידים מכובע אלא ב ש ע‬
‫דחק גדול‪ ,‬לא יברך על נטילה זו‪ ,‬ויכרוך ידיו במטפחת‪ ,‬ראה משנה ברורה סי׳ ק נ ״‬
‫ס״ק כ״א‪.‬‬
‫ס‬

‫‪17‬‬

‫ת‬

‫‪0‬‬

‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬

‫‪56‬‬

‫שו״ת ציץ אליעזר ח״ח סי׳ ז׳ ס״ק ח׳‪ .‬אם בכל זאת נטל ידיו שלא מכלי׳ לא יברך‬
‫ויכרוך ידיו במטפחת ראה חיי אדם כלל ל״ז סע׳ אי‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קס״ב סע׳ ך‪ ,‬משנה ברורה ס״ק ל״ח ושער הציון ם״ק ל״ד‪.‬‬
‫משנה ברורה סי׳ קם״א ם״ק כ״ב ויש להקפיד שהידים לא תהינה מלוכלכות בזיעה ע״ש‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ ק״ם סע׳ י״ג סי׳ קם״ב סע׳ ה׳ ומשנה ברורה שם‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪2 3‬‬

‫‪2 2‬‬

‫ה ל י כ ת ו ‪ .‬הנוסע במכונית יחפש מים ע ד מ ר ח ק ש ל נ ס י ע ה ב ת ‪ 72‬ד ק ו ת ‪.‬‬
‫י( אם חפש ולא מ צ א מים — יש הסוברים ש ר ש א י ליטול א ת ידיו במשקה‪.‬‬
‫כגון מיץ‪ ,‬קפה‪ ,‬ת ה ו כ ד ו מ ה ‪ .‬אפשרות אחרת‪ ,‬יעטוף א ת י ד י ו ב מ ט פ ח ת או‬
‫ב כ פ פ ו ת או בשקית נילון וכך י א כ ל ‪ .‬אם אין לו ב מ ה ל ע ט ו ף א ת ידיו‪ .‬יאכל‬
‫ע ״ י מ ז ל ג או כ ף כך ש ל א יגע בלחם ב ז י ו י ‪ .‬א פ ש ר ו ת נוספת‪ ,‬י ע ט ו ף א ת ה ל ח ם‬
‫ב נ י י ר א ו בשקית נ י ל ו ן ‪.‬‬
‫‪24‬‬

‫‪ 5‬ג‬

‫‪9‬‬

‫‪27‬‬

‫יא( ט כ י ל ת ז י פ ‪ :‬מטייל שאין לו מים א ו כ ל י ל נ ט י ל ת ז י ם ר ש א י ל ט ב ו ל‬
‫א ת ז י ו במקומות ה ב א י ם ‪ :‬נחל‪ ,‬נהר‪ ,‬מ ע י ן ‪ .‬מ י י ם מ ת ו ק י ם ‪ .‬ש ל ו ל י ת מ י‬
‫גשמים ‪ .‬שלג ‪.‬‬
‫‪2 8‬‬

‫‪8 0‬‬

‫‪2 9‬‬

‫‪8 1‬‬

‫יב( הטובל ז י ו ‪ ,‬ד י אם יטבול אותן ב פ ע ם א ח ת א ך י ק פ ז ש ה מ י ם יכסו‬
‫‪33‬‬
‫ל‬
‫א ת ש ת י ןןיךיס צ‪ 8‬ן ר ף ך‬
‫׳‬

‫ב‬

‫״ ע‬

‫נ ט י ל ת‬

‫י ד י ם ״‬

‫‪ 22‬שו״ע סי׳ קס״ג סע׳ א‪ /‬משנה ברורה ס״ק ג׳ וכתב שאם הוא רעב ומסופק אם ימצא‬
‫מים במרחק זה‪ ,‬רשאי לעטוף ידיו במטפחת ולאכול‪ ,‬חיי אדם כלל מ׳ סע׳ י׳׳א‪.‬‬
‫‪ 23‬ביאור הלכה סי׳ קס״ג סע׳ א׳ ד״ה ״ברחוק יותר״‪ ,‬שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קכ״ד‪.‬‬
‫נועם ח״ט עמי שנ״ח‪.‬‬
‫‪ 24‬שו״ע סי׳ ק״ם סע׳ י״ב‪ ,‬משנה ברורה ס״ק ס״ד‪ ,‬ובשער הציון שם נשאר בצריך עיון‬
‫כי יש במעשה זה הפסד אוכלין‪ ,‬חיי אדם כלל ל״ט סע׳ ה׳‪.‬‬
‫‪ 25‬שו״ע סי׳ קס״ג סע׳ א׳‪ ,‬ובמשנה ברורה ס״ק ה׳ כתב‪ ,‬שלדעת המחבר יש לעטוף אח‬
‫שתי הידים ולדעת הרמ״א מספיק לעטוף יד אחת‪ ,‬חיי אדם כלל מ׳ סע׳ י״א‪ ,‬קש״ע סי׳‬
‫מ׳ סעי י״ד‪.‬‬
‫‪ 26‬רמ״א סי׳ קס״ג סע׳ א׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק זי‪ ,‬כף החיים שם ם״ק ח׳ ט׳‪.‬‬
‫‪ 27‬כף החיים סי׳ קס״ג ס״ק ח׳‪ ,‬שו״ת ציץ אליעזר ח״ח סי׳ ז׳ ס״ק ו׳ והוסיף שעדיף לנהוג‬
‫כך מאשר ליטול ידים בבקר על תנאי שהנטילה תועיל לכל היום‪ .‬ראה גם משנה‬
‫ברורה סי׳ קס״ד ם״ק ד׳‪.‬‬
‫‪ 28‬שי״ע סי׳ קנ״ט סע׳ י״ד‪ ,‬ובמשנה ברורה ס״ק ע״ט כתב שאפשר ליטול במעין אף‬
‫שאין בו ‪ 40‬סאה‪.‬‬
‫‪ 29‬משנה ברורה סי׳ ק״ס ם״ק ל״ח‪.‬‬
‫‪ 30‬שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ י״ד‪ ,‬ובמשנה ברורה ם״ק פ״ה כתב‪ ,‬שלכתחילה אפשר ליטול‬
‫בשלולית דק אם יש בה ‪ 40‬סאה ןכ־‪ $‬קוב מים[ אך בדיעבד ובשעת הדחק אפשר להקל‬
‫בכך‪ .‬ואם המים עכורים ואין כלב יכול לשתות מהם‪ ,‬אין לטבול בהם ראה שו״ע סי׳‬
‫ק״ס סע׳ טי‪.‬‬
‫‪ 31‬שו״ע סי׳ ק״ם סע׳ י״ב ובמשנה ברורה ס״ק נ״ח כתב‪ ,‬שאפילו השלג נמוך אם יש בו‬
‫‪ 40‬סאה ויכול לכסות את שתי ידיו‪ ,‬רשאי לטבול בו את ידיו‪.‬‬
‫‪ 32‬שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ י״ג סי׳ קנ״ט סע׳ י״ד י״ט ומשנה ברורה שם‪ ,‬אין לטבול את‬
‫הידים בכלי שיש בו מים אלא בשעת הדחק‪ ,‬ואז לא יברך על הנטילה ויעטוף את ידיו‬
‫במטפחת‪ ,‬ראה שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ ח׳ ומשנה ברורה ם״ק נ״ז‪ .‬חיי אדם כלל ל״ח סע׳ ג׳‬
‫אין לטבול את הידים במים חמים שהיד סולדת בהם אלא אם אין לו מים אחרים וטוב‬

‫‪57‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הטובל‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ז י ו ב מ י י ם מ ל ו ח י ם ו ב כ ל מ י ם ש א י נ ם כשרים‬

‫את‬

‫כשרים ל ט ב י ל ה ‪ ,‬יברך‬

‫׳|‬

‫על טבילת ז י ם ״‬

‫‪3 4‬‬

‫לנטילה‪,‬‬

‫אך‬

‫‪.‬‬

‫יג( ה ר ט ב ת ה ז י ם ע ״ י נ ג י ע ה ב ע ש ב ר ט ו ב א י נ ה מועילה‪ ,‬ו ה מ ב ר ר ע ל‬

‫כך‬

‫‪8 5‬‬

‫ברכתו ל ב ט ל ה ‪.‬‬
‫ז(‬

‫מ א כ ל ש מ י כ ו ל ו כ מ ש ק ה ‪ :‬פ י ר ו ת א ו ירקות ש נ ה ו ג ל ה ט ב י ל ן ב מ י ם א ו‬

‫ב מ ש ק ה כ ד י לנקותם א ו כ ד י לאוכלם ב צ ו ר ה זו‪ ,‬י ש ליטול א ת ה ז י ם ל ל א ב ר כ ה‬
‫‪3 9‬‬

‫‪3 6‬‬

‫לפני א כ י ל ת ם ‪ ,‬וכן ינהג המטביל עוגיה בתוך ת ה או ק פ ה ״ ‪ .‬יש הנוהגים‬
‫‪8 7‬‬

‫ל ה ק ל בכד‪ ,‬וירא ש מ י ם י ח מ י ר ע ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫טו(‬

‫י צ י א ה ל ר ד ד ‪ :‬מ ט י י ל ה מ מ ה ר ל צ א ת ל ד ר ד ו ל א יספיק ל א כ ו ל‬

‫ולברך‬

‫ב ר כ ת ה מ ז ו ן בביתו‪ ,‬ו כ ן מ י ש ח ו ש ש ש ל א י מ צ א מ י ם ל נ ט י ל ת ז י ם ב ד י ד ‪ ,‬ו כ ן‬
‫ה נ ו ס ע ב ר כ ב צ ב ו ר י ו ה ו ש ש ש ל א י ע צ ר ו ל מ ע נ ו כ ד י ש י ט ו ל א ת ידיו — ר ש א י‬
‫ז י ם ב ב י ת ו ויאכל ש ם לחם‪ ,‬ו י מ ש י ד ל א כ ו ל בדרך א ו בנסיעה‪,‬‬

‫ליטול‬

‫ב ר כ ת ה מ ז ו ן ב מ ק ו ם ש ב ו יסיים לאכול‬
‫טז(‬

‫אכילה כ נ ס י ע ה ‪ :‬מטיילים‬

‫‪8 8‬‬

‫ויברך‬

‫‪.‬‬

‫חאוכלים ל ח ם‬

‫ב א מ צ ע גםיעה‪,‬‬

‫גם‬

‫עלי‬

‫ה ם‬

‫ל ה ק פ י ד ל י ט ו ל א ת ה ז י ם ‪ ,‬ו א ת מ י ה נ ט י ל ה יכולים לשפוך ל ת י ד ש ק י ת גילון‪,‬‬
‫א ך יזהרו ל א ליטול א ת ה ז י ם מ ח ו ץ לחלון הרכב‪ .‬א ם אין א פ ש ר ו ת ל י ט ו ל י ד י ס‬
‫ברכב‪ ,‬יעצרו ויטלו ידים כ ה ל כ ה א ו ש י א כ ל ו בסיום הנסיעה‪.‬‬
‫על כל מ ד י ד להקפיד שבכל חניה לפני תחילת האכילה ימצאו מים ו כ ל י‬
‫מתאים‬

‫זים‪.‬‬

‫לנטילת‬

‫כמו־כן‪,‬‬

‫ישים‬

‫לב‬

‫שחניכיו‪,‬‬

‫למרות‬

‫עיפותם‬

‫ורעבונם‪,‬‬

‫ל א י ש ב ו לאכול מ ב ל י ש ג ט ל ו א ת ז י ה ם ‪ .‬ט ו ב ל ה ע מ י ס ע ל ה ר כ ב ג ׳ ר י ק נ י ם‬
‫מים‬

‫המיועדים‬

‫לגטילת‬

‫ז י ם ‪ ,‬וגם‬

‫קטגים א ו ל י י ע ד מ ס פ ר מ י מ י ו ת‬

‫בעת מסע‬

‫רגלי טוב‬

‫להצטייד‬

‫עם‬

‫בג׳ריקניס‬

‫ל מ ט ר ה זו‪.‬‬

‫להמתין עד שהמים יצטננו מעט‪ ,‬ובמים פושרים מותר לדעת כל הפוסקים ראה שו׳‪/‬‬

‫?‬

‫סי׳ ק״ס סעי ו׳ משנה ברורה ס״ק כ״ז‪.‬‬
‫‪ 33‬שו״ע סי׳ קנ״ט סע׳ כ׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק צ״ז‪.‬‬
‫‪ 34‬שו״ע סי׳ ק״ם סע׳ טי‪ ,‬משנה ברורה שם ם״ק ל״ח וסי׳ קנ״ם ס״ק צ״ז‪.‬‬
‫‪ 35‬משנה ברורה סי׳ קם״ג ס״ק א׳‪.‬‬
‫‪ 36‬שו״ע סי׳ קנ״ח סע׳ ד׳‪ ,‬משנה בדודה ם״ק י״ב‪.‬‬
‫‪36‬״ ראה כף החיים שם ם״ק ל״ט‪.‬‬
‫‪ 37‬באר היטב שם ם״ק י״א‪ ,‬משנה ברורה שם ם״ק כ׳‪ ,‬חיי אדם כלל ל״ו םע׳ די׳ קש׳י׳ן‬
‫סי׳ מ׳ סע׳ י״ז‪.‬‬
‫‪ 38‬ע״פ משנה ברורה סי׳ קע״ח ס״ק מ״ב‪ ,‬ובסי׳ קס״ד ם״ק ד׳ כתב‪ ,‬שכיום אין להתנוון‬
‫תנאי שנטילת הידים בבקר בבית תועיל לאכילה במשך כל היום‪ ,‬הואיל וקשה לשמור‬
‫על ידים נקיות עד שעת הארוחה‪ .‬וכן העלה בשו״ת ציץ אליעזר ח״ח סי׳ ז׳‪ ,‬וראה ח ז ו ״‬
‫או״ח סי׳ כ״ד ס״ק ל׳ שהקל בכך‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫א‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב‪ .‬ברכת ‪.‬המוציא• ושאר ברמת‬
‫כל המצוי בעולמנו נחשב כהקדש וכקנינו ש ל ה ק ב ״ ה כ מ ו ש נ א מ ר ‪ :‬״לה׳‬
‫האיז ימלואד‪.‬״ )תהילים כ״ד‪ ,‬א׳(‪ ,‬וכשם ש א ס ו ר להבות מ ן ה ה ק ד ש כ ך אסור‬
‫למות מהעולם הזה ללא ברכה‪ .‬לכן ל פ ג י כ ל א כ י ל ה ו ש ת י ה י ש לברך‬

‫ומי‬

‫שאינו מברר כאילו מעל בקדשי ה׳ )ברכות ל ״ ה ע ״ א ( ‪.‬‬
‫א( ברכת ״המוציא״ —‬

‫לחם‪,‬‬

‫האוכל‬

‫מיד‬

‫לאחר‬

‫נטילת‬

‫יברך‬

‫הזים‬

‫‪3‬‬

‫״המוציא״ ולא ידבר ב י נ ת י ^ ‪ .‬לאחר ה ב ר כ ה י א כ ל מ י ד מ ה ל ח ם ו ל א י ד ב ר ע ד‬
‫לאחר שיבלע חתיכה זו‪ .‬א ם דיבר ש ל א מ ע נ י ן הברכה‪ ,‬יברר פ ע ם נ ו ס פ ת‬

‫‪4 0‬‬

‫‪.‬‬

‫ב( מ י שלא בירך ״המוציא״ — א ם מ מ ש י ך ל א כ ו ל ל ח ם בסעודתו‪ ,‬יברך‬
‫ברגע שנזכר‪ .‬אם סיים א ת סעודתו‪ ,‬לא יברר יותר‪ ,‬א ך ט ו ב ש י ב ר ר ״ ה מ ו צ י א ״‬
‫‪4 2‬‬

‫‪4 1‬‬

‫ויאכל מעט ל ח ם ‪ .‬מ י שמסופק א ם בירד ״ ה מ ו צ י א ״ — ל א י ב ר ר ‪.‬‬
‫ג( מצוה לטבול א ת הלחם במלח ל פ נ י אכילתו‪ ,‬ו י ש ל ה ב י א א ת ח־מלח ל ש ל ח ן‬
‫לפני בציעת הלחם ״*‪.‬‬
‫י( כרכות ב א מ צ ע ה ס ע ו ד ה ‪ :‬ברכת ״ ה מ ו צ י א ״ ע ל ה ל ח ם פ ו ט ר ת מ ב ר כ ה א ת‬
‫כל המאכלים הבאים מ ח מ ת הסעודה‪ ,‬א ך א י נ ה פ ו ט ר ת מ א כ ל י ם הבאים כ ת ו ס פ ת‬
‫לסעודה ולא כדי להשביע‪ ,‬לכן י ש לברך ל פ נ י אכילתם‪ ,‬ו ל א ח ר א כ י ל ת ם אין‬
‫‪4 4‬‬

‫לביר הואיל וברכת המזון שבסוף ה ס ע ו ד ה פ ו ט ר ת ה כ ל ‪.‬‬
‫ה( מהאמור בסעיף הקודם י ו צ א ש י ש לברך ע ל פ י ר ו ת ה מ ו ג ש י ם ב ס י ד‬
‫ק פ ה א ו ת ה ה מ ו ג ש י ם בסוף‬
‫״‬
‫ה ס ע ו ד ה ‪ ,‬מרק פירות ] ק ו מ פ «‬
‫‪45‬‬

‫ו ט [‬

‫‪3 9‬‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ו‬

‫ג‬

‫ה‬

‫ו ב ז‬

‫י״ע סי׳ קם״ו סע׳ א׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק ו׳ וכתב‪ ,‬שבדיעבד אם שהה הרבה בין‬

‫הנטילה לברכת ״המוציא׳׳ אינו צריך לחזור וליטול שוב‪.‬‬
‫‪ 40‬שי״ע סי׳ קם״ז סע׳ ו׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק ל״ה‪ ,‬וכן הדין לגבי שאר המסובים המקשיבים‬
‫לברכת הבוצע‪ ,‬ראה שם ם״ק מ״ג‪.‬‬
‫‪ 41‬שי״ע שם סע׳ חי‪ ,‬משנה ברורה ם״ק ל״ח‪.‬‬
‫‪ 42‬שי׳׳ע שם סע׳ ט׳‪ ,‬ובמשנה ברורה ם״ק מ״ט נתן טעם לכך‪ ,‬והוא‪ :‬הואיל וחיוב‬
‫הברכות הוא מדרבנן לכן מספק יש להקל ואפילו הרוצה להחמיר על עצמו ולברך אינו‬
‫רשאי כי זו תהיה ברכה שאינה צריכה‪.‬‬
‫‪ 43‬שי״ע שם סע׳ ה׳ דמ״א שם‪ ,‬משנה ברורה ס״ק כ״ז ל׳‪ ,‬קש״ע סי׳ מ״א סע׳ ו׳‪.‬‬
‫‪ 44‬שי״ע סי׳ קע״ז סע׳ א׳ ומשנה ברורה שם‪.‬‬
‫‪ 45‬שו״ע שם‪ ,‬משנה ברורה שם ם״ק ח׳ וסי׳ קע״ד ם״ק ל״ט‪ ,‬קש״ע סי׳ מ״ג סע׳ ג׳‪.‬‬
‫‪ 46‬משנה ברורה סי׳ קע״ז ם״ק ד ‪ ,‬אם הפירות הם עיקר אכילתו יברך עליהם ״בורא פרי‬
‫העץ״ ואינו צריך לברך ״שהכל״ על המרק‪ ,‬ראה משנה ברורה סי׳ ר״ב ם״ק ג״ד ושער‬
‫הציון ם״ק ם״ו‪.‬‬
‫‪ 47‬שו׳׳ע סי׳ קם״ח סע׳ ח׳‪ ,‬אס אכל את העוגה לא לקינוח הסעודה אלא מכיון שלא‬
‫שבע בארוחה או כשאוכל עוגה כשיעור קביעת סעודי״ לא יברך על העוגה כי יצא‬
‫בברכת ״המוציא״‪ .‬ראה משנה ברורה שם ם״ק מ״א מ״ב‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הסעודה״‪.‬‬

‫מ י שאינו‬

‫לפטור‬

‫בברכת‬

‫חברכח‬

‫הראויה‬

‫הרצוג‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת‬
‫ר ו צ ה ל א כ ו ל לחם בסעודתו‪,‬‬

‫ה״מוציא״‬

‫לא‬

‫את שאר‬

‫אלא‬

‫המאכלים‪,‬‬

‫יאכל‬

‫יברך‬

‫מעט‬

‫על כל‬

‫לחם‬

‫כדי‬

‫מאכל‬

‫את‬

‫‪4 9‬‬

‫לו ‪.‬‬

‫ו( ה א ו כ ל ע ו ג ה ו ש ו ת ה ק פ ה — יברך ת ח י ל ה ע ל ה ע ו ג ה ״בורא מ י נ י מ ז ו נ ו ת ״‬
‫‪5 0‬‬

‫ורק א ח ר כ ך יברך ״ ש ה כ ל ״ ע ל ה ק פ ה ‪ .‬ה א ו כ ל ע ו ג ה ו ש ו ת ה י י ״ ש — י ב ר ד‬
‫‪5 1‬‬

‫ת ה י ל ה ע ל העוגה‪ ,‬א ף א ם ה י י ״ ש ח ב י ב ע ל י ו י ו ת ר ‪.‬‬
‫ז( ה מ ט ב י ל ע ו ג י ה ב ת ו ך ק פ ה — יברך ״ ש ה כ ל ״ ו י ש ת ה מ ה ק פ ה ו א ח ר כ ך‬
‫יברן* ״בורא מ י ג י מ ז ו ג ו ת ״ ע ל העוגיה‪ ,‬א ד ט ו ב שיברר ת ח י ל ה ע ל ה ע ו ג י ה ל פ ג י‬
‫ש ט ב ל ה ב ק פ ה ו א ח ר כ ד יברך ״ ש ה כ ל ״ ע ל מ ע ט ס ו כ ר כ ד י ל פ ט ו ר ב ב ר כ ה א ת‬
‫‪5 2‬‬

‫הקפה ‪.‬‬
‫בטיול‪,‬‬

‫פ ע מ י ם ואוכלים א ו קוגים‬

‫מאכלים‬

‫תדיר‬

‫ש א י ג ם מצויים‬

‫והברכה‬
‫‪5 3‬‬

‫ע ל י ה ם ל א ת מ י ד ידועה‪ ,‬ל כ ן גפרטן ב ק צ ר ה וגם א ת הברכות ה י ד ו ע ו ת ל כ ל ‪.‬‬
‫ה(‬

‫המוציא‪:‬‬

‫לחם‪,‬‬

‫טוסט‪,‬‬

‫פיתח‪,‬‬

‫מצח‪,‬‬

‫‪5 4‬‬

‫לחמגיה ‪,‬‬

‫‪5 5‬‬

‫במלה ‪,‬‬

‫עוגות‬

‫וכל‬

‫‪ 48‬חיי אדם כלל מ״ג סע׳ י״א‪ ,‬ובמשנה ברורה םי׳ קע״ד ם״ק ל״ט כתב‪ ,‬שנכון שיברך‬
‫״שהכל״ על מעט סוכר ויפטור את הקפה‪ ,‬השותה יי״ש בתוך הסעודה או בסיומה כדי‬
‫להפיג השמנונית שבפיו אינו צריך לברך‪ ,‬אך אם שותה בסיום הסעודה כדי לעכל‬
‫את המזון צריך לברך ״שהכל״ ע״ש‪ .‬ובשו״ת יביע אומר ח״ו או״ח סי׳ כ״ז כתב‪,‬‬
‫שהשותה מספר כוסות תה או קפה במשך הלילה‪ ,‬בברכה הראשונה יכון לפטור את‬
‫שאר הכוסות‪ ,‬ובשו״ת מנחת יצחק ח״ר‪ ,‬סי׳ ק״ב כתב‪ ,‬שיש לברך על כל כוס וכוס‪.‬‬
‫‪ 49‬משנה ברורה סי׳ קע״ז ס״ק גי‪.‬‬
‫‪ 50‬ע״פ משנה ברורה סי׳ רי״א ס״ק ל״ה שכתב שיש להקדים ברכת ״בורא מיני מזונות״‬
‫לברכת ״שהכל״‪ ,‬שו״ת יביע אומר ח״ר‪ ,‬או״ח סי׳ י״ז‪.‬‬
‫‪ 51‬משנה ברורה סי׳ רי״ב ם״ק ה׳‪ ,‬ביאור הלכה סי׳ רי״א סע׳ ג׳ ד״ה ״וכן בורא פרי‬
‫האדמה״‪.‬‬
‫‪ 52‬משנה ברורה סי׳ קס״ח ס״ק ם״ה ושער הציון ס״ק ס״ג‪ ,‬ובכף החיים שם ס״ק צ״ח כתב‪,‬‬
‫שיכול לברך ״שהכל״ על הקפה עצמו‪.‬‬
‫‪ 53‬מאכלים שלא צוין המקור לברכותיהם ראה ב־״מדריך לברכות נהנין״‬

‫ובספר‬

‫״דיני‬

‫ברכות הנהנין״ לרב נפתלי הופנר שליט״א‪ ,‬וסידור ״מנחת ירושלים״‪.‬‬
‫‪ 54‬שו״ע סי׳ קם״ח סע׳ ח׳ לחמניות שבלילתן רכה והן דקות מאד ברכתן ״בורא מיני‬
‫מזונות״‪ .‬האוכל בחתונה לחמניות שנלושו במי פירות‪ ,‬אם אוכלן בישיבה יקבע עליהן‬
‫סעודתו חייב ליטול את ידיו ולברך ״המוציא״ וברכת המזון‪ ,‬ואם אוכלן אכילת ארעי‬
‫בעמידה פטור מנטילת ידים‪ .‬כך הורה לי הדה״ג שלמה מן ההר שליט״א‪ ,‬וראה עוד‬
‫נועם חי״ב עמ׳ שס״ד‪ ,‬שחייב נטילת ידים ו״המוציא״ ע״פ שו״ע שם סע׳ ו׳—חי‪ .‬וראה‬
‫שו״ת אגרות משה או״ח ח״ג סי׳ ל״ב‪.‬‬
‫‪ 55‬לפני אכילת ביגלה שנלוש ונאפה מקמח מים ומלח יש ליטול ידים ולברך ״המוציא״‬
‫כלחם גמור‪ .‬ראה פרי מגדים אשל אברהם סי׳ קס״ח ם״ק ל״ט‪ ,‬ערוך השלחן‬

‫‪60‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש‬

‫ס‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪5 6‬‬

‫מ י נ י מזוגות אם קובעים עליהן ס ע ו ד ה ‪.‬‬
‫‪5 8‬‬

‫‪5 7‬‬

‫ט( ב ו ר א מ מ י מ ז ו נ ו ת ‪ :‬ע ו ג ה עוגיה‪ ,‬ופלה‪ ,‬מ צ י ו ת ‪ ,‬סופגניות‪ ,‬דיםה‪,‬‬
‫אטריות‪ ,‬פ ש ט י ד ה קיגל מאטריות‪ ,‬מ ר ק א ט ר י ו ת ‪ ,‬מקרוגי‪ ,‬קגידלד‪ ,‬א ו ר ז ‪,‬‬
‫פודיגג מאורז א ו מ ח מ ש ת מ י ג י דגן‪ ,‬ש ק ד י מרק‪.‬‬
‫‪6 0‬‬

‫‪5 9‬‬

‫י( ב ו ר א פ ר י ה ג פ ן ‪ :‬יין‪ ,‬מ י ץ עגבים ״ ‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫יא( ב ו ר א פ ר י ה ע ץ ‪ :‬פירות‪ ,‬עגבים י־ ‪ ,‬צמוקים‪ ,‬אגוגה‪ ,‬צ ב ר )סברס(‬
‫יב(‬

‫בורא פרי‬

‫האדמה‪:‬‬

‫ירקות‪,‬‬

‫אגגם‪,‬‬

‫‪6 4‬‬

‫בגגה ‪,‬‬

‫עגבי‬

‫‪6 2‬‬

‫‪6 3‬‬

‫בוסר ‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫הטה‬

‫סע׳ מ״ז‪ ,‬קש״ע סי׳ מ״ח סע׳ ו׳‪ ,‬חזו״א או״ח סי׳ כ״ו ס״ק ט׳‪ ,‬ואם הביגלה נעשה‬
‫מבצק שנוספו בו ביצים חלב חמאה או דבש יש לברך עליו ״בורא מיני מזונות״ ראה‬
‫ערוך השלחן שם סע׳ כ״ד‪ ,‬ובשו״ת משפטי עוזיאל מהדו״ת או״ח סי׳ כ״ה כתב שבכל‬
‫מקרה על ביגלה יש לברך ״בורא מיני מזונות״‪ .‬וראה שו״ת מנחת יצחק ח״א םי׳ ע״א‪.‬‬
‫‪ 56‬שו״ע סי׳ קם״ח סע׳ ו׳‪ ,‬ובמשנה ברורה שם ס״ק כ״ד כתב‪ ,‬ששיעור זה הוא ‪3—4‬‬
‫ביצים ויש הסוברים ששיעור זה הוא כשיעור קביעת סעודה קבועה בבקר ובערב ע״ש‪.‬‬
‫וראה שו״ת אגרות משה או״ח ח״ב סי׳ ל״ב‪.‬‬
‫‪ 57‬וכך יש לברך על עוגת קרם‪ ,‬עוגת פירות וכו׳ וראה משנה ברורה סי׳ קס״ח ס״ק מ״ה‪,‬‬
‫סי׳ רי״ב ס״ק א׳‪.‬‬
‫‪ 58‬שו״ת הר צבי או״ח ח״א סי׳ צ״א‪.‬‬
‫‪ 59‬אם כונתו לאכול רק את המרק‪ ,‬יברך מזוגות על האטריות ו״שהכל״ על המרק וטוב‬
‫לברך ״שהכל״ על דבר אחר‪ ,‬אם כוגתו לאכול גם אטריות‪ ,‬יברך עליהן ״מזונות״ ועל‬
‫המרק לא יברך כלל‪ ,‬ואם יש בשר במרק יברך עליו ״שהכל״‪ .‬ראה חיי אדם כלל ג״ד‬
‫סע׳ ט״ו‪ ,‬משנה ברורה סי׳ ר״ה ס״ק י״א י״ב‪ ,‬שו״ת אגרות משה או״ח סי׳ ם״ט‪,‬‬
‫שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קנ״א ס״ק טי‪.‬‬
‫‪ 60‬שו״ע סי׳ ר״ח סע׳ ז׳‪ ,‬והטעם לכך הואיל והאורז משביע כחמשת מיני דגן אך לאחריו‬
‫מברכים בורא נפשות‪ .‬ראה שם ובמשנה ברורה ם״ק כ״ח כ״ט‪ ,‬שו״ת אגרות משה‬
‫אה״ע סי׳ קי״ד‪ ,‬ויש הנוהגים לברך על אורז ״שהכל״ ראה משנה ברורה שם ס״ק‬
‫כ״ה ועל מרק אורז יברך ״מזונות״ ו״שהכל״‪.‬‬
‫‪ 61‬וכל זאת בתנאי שהצמוקים מהווים לפחות ‪ /6‬מהמים והושרו לשם שתיה לפחות ‪3‬‬
‫יממות ראה משנה ברורה סי׳ ר״ד ם״ק כ״ט ם׳ רע״ב ס״ק ט״ו ט״ז‪ ,‬קש״ע סי׳ נ״ג סע׳‬
‫ו׳‪ ,‬ספר ״דיני ברכות הנהגין״ פרק כ״ג סע׳ י״א‪.‬‬
‫‪ 62‬ויברך כך רק אם כלפי חוץ נראה שנגמר בישולם או שהחרצנים נראים מבחוץ‪ ,‬אך‬
‫על ענבי בוסר שלא הגיעו לשלב זה יברך ״בורא פרי האדמה״ ראה שו״ע סי׳ ר״ב‬
‫סע׳ ב׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק י״ד ט״ו‪ ,‬ערוך השלחן שם סע׳ י״ח‪ ,‬אם הענבים מרים או‬
‫חמוצים אין לברך כלל‪ ,‬ראה שו״ע שם‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ 63‬ראה ברכי יוסף סי׳ ר״ב סע׳ אי‪ ,‬כף החיים שם ס״ק ו׳‪ ,‬״אור תורה״ אב תשל״ו בפסק‬
‫ההלכה של הגר״ע יוסף שליט״א‪ ,‬סידור ״מנחת ירושלים״‪ .‬וראה מה שכתב בספר‬
‫דיני ברכות הנהנין״ עמי ‪ 250‬הערה ‪.258‬‬
‫‪ 64‬אין לברך על בגגה ״בורא פרי העץ״ הואיל והגזע כלה בחורף וחוזר וגדל רק בעונה‬
‫הבאה‪ ,‬ראה רמ״א םי׳ ד״ג סע׳ ב׳‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪61‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪6 5‬‬

‫קלויה ‪,‬‬

‫מ ת פ ו ח י אדמה‪ ,‬מ ר ק ירקות‪,‬‬

‫ג ז ר מבושל‪ ,‬צ׳יפם‬

‫כדורי‬

‫ס ל ט ירקות‪,‬‬

‫פלאפל‪ ,‬ג ר ע י נ י ח מ נ י ו ת ‪.‬‬
‫יג( ש ה כ ל ‪ :‬מים‪ ,‬ה ל ב ‪ ,‬קפה‪ ,‬ת ה ‪ ,‬קקאו‪ ,‬מ ת ‪ ,‬בירה‪ ,‬קוניאק‪ ,‬גבינה‪ ,‬ש מ נ ת ‪,‬‬
‫ד ג י ם ] ד ג צלוי‪ ,‬פילה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬

‫ביצים‪,‬‬

‫מיוגז‪ ,‬ריבה‪,‬‬

‫טחיגה‪,‬‬

‫‪6 6‬‬

‫דבש ‪,‬‬

‫סלט‬

‫גפילטפיש וכר[‬

‫בצים‪,‬‬

‫קליפות‬

‫בשר‪,‬‬

‫תפוזים‪,‬‬

‫נקניק‪,‬‬

‫פירות‬

‫של‬

‫‪6 7‬‬

‫ס ר ק ‪ ,‬פ ו ד י ג ג מ ע מ י ל ן ש ל ת י ר ס ו ק מ ח ת פ ו ח י אדמה‪ ,‬ג ר ע י ג י א ב ט י ח‬
‫רסק‬

‫‪6 9‬‬

‫תפוחי ע ץ ‪ ,‬ארטיק‬

‫‪7 0‬‬

‫‪7 1‬‬

‫ו ג ל י ד ה ‪ ,‬מ ס ט י ק ‪ ,‬סוכריה‪,‬‬

‫חומוס‪,‬‬
‫אילני‬
‫‪8‬‬

‫ודלעת ‪/‬‬

‫שקולדה ושאר‬

‫דברי‬

‫‪7 2‬‬

‫מתיקה ‪.‬‬
‫] ד י נ י ב ר כ ה א ח ר ו נ ה ר א ה ל ה ל ן ס י מ ן ז׳ ע מ ׳ ‪.[71‬‬

‫‪ 65‬ראה משנה ברורה סי׳ קי״א ס״ק ל״ה‪ ,‬ספר ״דיני ברכות הנהנין סי׳ כ״ח סע׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 66‬יש לברך ״שהכל״ הן על דבש תמרים והן על דבש דבורים ראה שו״ע סי׳ ר״ב סע׳‬

‫ח‬

‫‪,‬‬

‫וסי׳ ר״ד סע׳ י׳ ומשנה ברורה שם‪ ,‬שו״ת אגרות משר‪ .‬או״ח סי׳ ס״ג‪.‬‬
‫‪ 67‬ראה שו״ע סי׳ ר״ג סע׳ ד׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק הי‪.‬‬
‫‪ 68‬יש לברך ״שהכל״ הואיל והגרעינים אינם עיקר הפרי‪ ,‬ראה שו״ע סי׳ ר״ב סע׳ ו׳ ורמ״א‬
‫סע׳ י״ח‪ ,‬סידור ״מנחת ירושלים״ מהדורת תשל״ז עמ׳ ‪ 330‬סע׳ ו׳‪.‬‬
‫‪ 69‬יש לברך ״שהכל״ רק אם הפרי אינו ניכר לאחר הריסוק‪ ,‬אך אם הפרי ניכר יש לברך‬
‫״בורא פרי העץ״ ראה משנה ברורה סי׳ ר״ב ס״ק מ״ב ס״ח‪ ,‬סי׳ ר״ד ם״ק נ״ב‪ ,‬סי׳ ר ״‬

‫ח‬

‫ם״ק ל״ח‪ ,‬וראה עוד שו״ע סי׳ ד״ה סע׳ ד׳‪.‬‬
‫‪ 70‬אין לברך על עוגיה או ופלה המחזיקים את הגלידה כי בונת רוב בני האדם לאכול‬
‫דוקא את הגלידה‪ ,‬בנוסף לכך מטרת העוגיה להחזיק את הגלידה ושהידים לא יתלכלכו‬
‫לכן היא טפלה לגלידה‪ .‬ראה שו״ע סי׳ קס״ח סע׳ ז׳ סי׳ רי״ב סע׳ ב׳ ומשנה ברורד‪,‬‬
‫שם‪ .‬לגבי ברכה אחרונה על גלידה חלוקים הדעות ן יש הסוברים שאין לברך כלל הואיל‬
‫ואוכלים את הגלידה בהפסקות ולא תוך כדי שיעור רביעית ראה שו״ת יביע אומר ח ״‬

‫די‬

‫או״ח סי׳ י״ח ס״ק ט׳‪ ,‬שו״ת כפי אהרון סי׳ ל״א‪ ,‬שו״ת הלל אומר או״ח סי׳ ק ל ״‬
‫ועוד‪ .‬ויש הסוברים שיש לברך ״בורא נפשות״ אם אכל את הגלידה תוך זמן‬

‫ש‬

‫ח‬

‫ל ״כדי‬

‫אכילת פרס״ ראה שו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קל״א וראה עוד שו״ת מנחת יצחק‬
‫ח״ב סי׳ ק״י‪ ,‬שו״ת באר משה ח״ג סי׳ ל״ט ס״ק י״ח‪ ,‬ושיעור זה הוא ‪ 4‬דקות ראד‪,‬‬
‫ערוך השלחן סי׳ ר״ב סע׳ ח׳‪ ,‬כף החיים סי׳ ר״י ם״ק ח ‪ /‬שיעורי תורה םט״ו ל ג ר ״‬

‫ח‬

‫נאה זצ״ל‪ .‬וראה אנצקלופדיה תלמודית ערך ״אכילת פרס״‪ ,‬שנאמרו בשיעור זה ד ע ו‬

‫ת‬

‫נוספות‪ .‬וראה משנה ברורה סי׳ תרי״ב ס״ק ח׳‪.‬‬
‫‪ 71‬יש לברך על מסטיק הואיל וזו טעימה שיש בה כונה להנות ראה משנה ברורה סי׳‬
‫ד״י ם״ק י״ג ושער ציון ס״ק ל׳‪ ,‬ובנוסף לכך במסטיק יש חומר מזין ראה שו״ת‬
‫אומר סי׳ קל״ה‪ .‬אין לברך ברכה אחרונה על המסטיק‪ .‬ראה סידור ״מנחת ירושליס׳׳‬
‫עמ׳ ‪ 329‬סע׳ די‪.‬‬
‫‪ 72‬בשו״ת אגרות משה או״ח ח״ב סי׳ נ״ז כתב‪ ,‬שהמברך בביתו על מסטיק או על מ מ ת ק י‬

‫‪0‬‬

‫אם המשיך לאכול מהם גם בדרך אינו צריך לברך שוב‪ .‬ולגבי ברכה אחרונה ראה שו׳״ןן‬
‫מנחת יצחק ח״ב סי׳ ק״י‪ ,‬שערים המצוינים בהלכה סי׳ נ״א ס״ק ה׳‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫יד( ק ד י מ ה כ ב ר כ ו ת ‪ :‬מ ט י י ל ה מ ש ב לאכול ו י ש לפניו מ ס פ ר מאכלים‪ ,‬י ק ד י ם‬
‫ו י ב ר ך ע ל כ ל מ א כ ל ל פ י ת ש י ב ו ת ו כםדר ה ב א ‪ :‬״ ה מ ו צ י א ״ ‪ ,‬״בורא מ י נ י מזונות״‪,‬‬
‫״בורא פ ר י הגפן״‪ ,‬״בורא פ ר י ה ע ץ ״ — ובין תפירות יקדים לברך ע ל פ ר י‬
‫מ ש ב ע ת המיגים‪ ,‬וגם ביגיהם יקדים לברך ל פ י ה ס ד ר ה ב א ‪ :‬זיתים‪ ,‬תמרים‪,‬‬
‫עגבים‪ ,‬תאגים‪ ,‬רמוגים‪ .‬לאחר מ כ ן ״בורא פ ר י ה א ד מ ה ״ ו ־ ״ ש ה כ ל ״ ‪.‬‬
‫ש נ י מ א כ ל י ם ש ב ר כ ת ם ש ו ו ה — יברך ויאכל ת ח י ל ה א ת ה מ א כ ל ה ה ב י ב‬
‫עליו י ו ת ר ‪.‬‬
‫‪7 3‬‬

‫‪7 8‬‬

‫ט ו ( ב ר כ ת ״ ש ה ח י י נ ו ״ ‪ :‬מ ט י י ל האוכל בטיול ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה מ פ י ר ו ת‬
‫ה מ ת ה ד ש י ם מ ש נ ה לשנה‪ ,‬עליו לברך ״שהחיינו״ ל פ נ י ה א כ י ל ה ‪ ,‬ת ח י ל ה יברך‬
‫״ ש ה ח י י נ ו ״ ו א ח ר כ ד ״בורא פ ר י העץ״‪ .‬א ם ב ד י ע ב ד ה ק ד י ם ובירר ע ל הפרי‪,‬‬
‫א י ן ב כ ד ה פ ס ק ו י צ א ב כ ך ‪ ,‬א ם ל א בירך ב א כ י ל ה ה ר א ש ו נ ה ל א י ב י ד י ו ת ר ‪.‬‬
‫ה י ו לפניו מ ס פ ר םירות חדשים‪ ,‬יברך ״ ש ה ח י י נ ו ״ רק פ ע ם א ה ת ע ב ו ר כ ל‬
‫תפירות ‪.‬‬
‫‪7 4‬‬

‫‪7 6‬‬

‫‪7 5‬‬

‫‪7 7‬‬

‫טז ( מ א כ ל י ם ש א י ן מ כ ר כ י ם ע ל י ה פ ‪ :‬מ ט י י ל ש ב ד ר כ ו ק ט ף פ י ר ו ת מ ר י ם‬
‫המוצים כ ג ו ן ‪ :‬לימון‪ ,‬ל פ ג י א כ י ל ת ם א ו א כ י ל ת ג ר ע י נ י פירות שכאלו‪ ,‬ל א יברך‬
‫י כ ל ל ‪ .‬ה מ כ י ן א ו כ ל וברצוגו לטעום מ ה ת ב ש י ל כ ד י ל ד ע ת א ת ט ע מ ו — א ם‬
‫•יטעם פ ת ו ת מ כ ז י ת מ ה ת ב ש י ל ל א יברך כלל‪ ,‬א ך אם י ט ע ם כ מ ה פ ע מ י ם או‬
‫מ כ מ ה סירים ו י ש ב א כ י ל ת ו ז ו ש י ע ו ר כזית‪ ,‬עליו לברך ל פ ג י ה ט ע י מ ה ‪ .‬ה ש ו ת ה‬
‫מ י ם ש ל א ל צ מ א ו ן כ ג ו ן ‪ :‬ב ע ת ש ג ת ק ע לו ל ה ם בגרון‪ ,‬ל א יברך ל פ ג י ה ש ת י ה ‪.‬‬
‫‪7 8‬‬

‫‪7 9‬‬

‫‪8 0‬‬

‫‪ 73‬ע״פ מסקנת המשנה ברורה סי׳ רי״א ס״ק ל״ה‪.‬‬
‫‪ 74‬שו״ע סי׳ רכ״ה סע׳ גי‪ .‬ומשנה ברורה ס״ק י״א‪ .‬יש שנוהגים לברך גם על ירקות‬
‫המתחדשים משנה לשנה כגון‪ :‬אבטיח‪ ,‬מלון וכוי‪ .‬ראה ברכי יוסף שם סע׳ ד׳‪ ,‬כף‬
‫החיים שם ס״ק מ״ד‪ ,‬משנה ברורה שם ס״ק י״ה וביאור הלכה ד״ה ״פרי חדש״‪.‬‬
‫‪ 75‬משנה ברורה שם‪ ,‬ערוך השלחן שם סע׳ ה׳‪ ,‬קש״ע סי׳ נ״ט סע׳ י״ד‪ ,‬ויש הסוברים‬
‫שיש להקדים את ברכת ״פרי העץ״ לברכת ״שהחיינו״‪ .‬ראה מחזיק ברכה סי׳ כ״ב‬
‫סעי׳ ג׳ שדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות סי׳ ב׳ ם״ק ה׳‪ ,‬״אור תורה״ אב תשל״ו‬
‫בפסקו של הגר״ע יוסף שליט״א‪.‬‬
‫‪ 76‬משנה ברורה שם ם״ק י״ג‪ ,‬והוסיף שגם על אותה אכילה לא יברך אף שעדיין הפרי‬
‫לא נתעכל‪.‬‬
‫‪ 77‬משנה ברורה שם ם״ק י״ד ושער הציון ס״ק ט״ז‪ ,‬קש״ע שם‪ ,‬שו״ת אגרות משה או״ח‬
‫סי׳ ס״ז‪.‬‬
‫‪ 78‬שו״ע סי׳ ר״ב סע׳ ב׳ ג׳‪ ,‬ובמשנה ברורה ס״ק י״ח כתב‪ ,‬שאם הפירות אינם חמוצים‬
‫כל כך ובשעת הדחק ניתן לאוכלם — יברך ״שהכל״‪ ,‬ואם מיתקם ע״י הוספת סוכר‬
‫יברך — ״בורא פרי העץ״‪.‬‬
‫‪ 79‬שו״ע סי׳ ר״י סע׳ ב׳ ומשנה ברורה ס״ק י״ד‪ ,‬ביאור הלכה ד״ה ״עד רביעית״‪ ,‬ולכתחילה‬
‫מי שרוצה לבלוע את אשר טעם‪ ,‬טוב שיתכון להנות מכך בתורת אכילה ויברך‪ .‬ראה‬
‫משנה ברורה שם ם״ק י״ט‪ ,‬שו״ת אגרות משה או״ח םי׳ ע״ט פ׳‪,‬‬
‫‪ 80‬שו״ע סי׳ ר״ד סע׳ ז׳‪ ,‬ובמשנה ברורה ס״ק מ״ב כתב‪ ,‬שאם שותה לשם כך מת או‬

‫‪63‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪1V‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪8 1‬‬

‫ת ר ו פ ה ש א י ן כ ל ה נ א ה בלקיחתה‪ ,‬אין לברך ע ל י ה ‪.‬‬
‫יז( כ ר כ ה כ ה ל כ ת ה ‪ :‬ל כ ת ח י ל ה י ש ל ל מ ו ד ולברר איזו ב ר כ ה י ש ל ב ר ד ע ל‬
‫כ ל מ א כ ל ו ע ל א י ל ו מ א כ ל י ם אין לברך‪ ,‬מ י ש א י נ ו י ו ד ע מ ה לברך יברר ש ה כ ל ״‬
‫אך ט ו ב ש י א כ ל א ת ה מ א כ ל ה ז ה ב ס ע ו ד ה ו י פ ט ר בברכת ״המוציא׳׳־־ ‪ ,‬ב כ ל מ ק ר ה‬
‫י ש ל ה ז ה ר ל א לברך ב ר כ ה ל ב ט ל ה ‪.‬‬
‫׳‬

‫׳ ׳‬

‫‪8‬‬

‫‪8 3‬‬

‫יח( א ו פ ן ה כ ר כ ה ‪ :‬כ ל מ י ש א ו כ ל א ו שותה‪ ,‬חייב ל פ נ י כ ן לברך ה ו א י ל‬
‫ו ח י ו ב ב ר כ ה ר א ש ו נ ה א י נ ו ת ל ו י ב ש י ע ו ר ה א כ י ל ה א ו ה ש ת י ה * ויברך ר ק כ א ש ר‬
‫המאכל או המשקה נמצאים ל פ נ י ו ‪ .‬לפני הברכה יפתח את הארתה או י ק ל ף‬
‫א ת ה פ ר י ש מ א י מ צ א בו ת ו ל ע י ם א ו ש ל א י ה י ה ראוי ל א כ י ל ה ו א ז ה ב ר כ ה‬
‫תהיה ל ב ט ל ה ‪ .‬בעת הברכה יאחז א ת המאכל ביד י מ י ן ‪ ,‬ולא ידבר כ ל ל‬
‫בין ה ב ר כ ה לאכילח‪ .‬א ם אין ח ש ש תולעים‪ .‬ט ו ב לברך ע ל פ ר י ש ל ם ‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪8 5‬‬

‫‪8 7‬‬

‫‪8 6‬‬

‫‪8 8‬‬

‫יט( מ י ש ש כ ח ל כ ר ך ‪ :‬מ ט י י ל ש ש כ ח לברך ל פ נ י ה א כ י ל ה — א ם א כ ל מ א כ ל‬
‫ש ל א י מ א ס א ם י פ ל ט נ ו מפיו‪ ,‬י פ ל ו ט א ו ת ו ויברך וימשיך באכילה‪ .‬אם א כ ל מ א כ ל‬
‫ש י מ א ס א ם י פ ל ט נ ו מפיו‪ ,‬יסלקו ל צ ד א ח ד ב ת ו ך פיו ו י ב ר ך ‪.‬‬
‫א ם ש ת ה ו ש כ ה לברך — י ב ל ע א ת ה מ ש ק ה ו ל א יברך עליו‪ ,‬א ך א ם ר ו צ ת‬
‫ל ה מ ש י ך ל ש ת ו ת ה י י ב ל ב ר ד ל פ נ י ה ש ת י ה ‪ .‬א ם ה ת ח י ל לאכול א ו ל ש ת ו‬
‫ו ה ס ת פ ק א ם בירך א ו ל א — ל א י ב ר ך ‪ .‬ב כ ל מ ק ר ה ש ש כ ח א ו ש ל א ב י ר ך‬
‫ל פ נ י א כ י ל ה א ו שתיה‪ ,‬ב כ ל ז א ת ה י י ב לברך ב ר כ ה א ח ר ו נ ה ‪.‬‬
‫‪8 9‬‬

‫‪9 0‬‬

‫ת‬

‫‪9 1‬‬

‫‪9 2‬‬

‫אוכל לחם ונהנה מכך‪ ,‬חייב לפני כן לברך וגס צריך לברך ברכה אחרונה‪.‬‬
‫‪ 81‬משנה ברורה סי׳ ר״ד ס״ק מ״ג‪ ,‬ואם נהנה מהתרופות צריך לברך ראה שו״ע ‪p#‬‬
‫סעי ח׳ ומשנה ברורה שם‪ .‬אם שתה מים יחד עם התרופה לא יברך עליהם אלא א‬
‫כן שתה אותם מתוך צמאון‪ .‬ראה משנה ברורה שם ם״ק מ״ב‪.‬‬
‫‪ 82‬רמ״א סי׳ ר״ב סע׳ י״ח ומשנה ברורה ס״ק פ״ד‪ ,‬שו״ע סי׳ ר״ד סע׳ י״ג ומשנה ברורד‪,‬‬
‫ם״ק ם׳‪ ,‬אם מסופק בין ברכת ״פרי העץ״ לברכת ״פרי האדמה״‪ ,‬יברך ‪-‬בורא‬
‫האדמה״ ראה שו״ע סי׳ ר״ו סע׳ א׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק ד׳‪.‬‬
‫‪ 83‬שו״ע סי׳ רט״ו סע׳ די‪ ,‬משנה ברורה ס״ק י״ח‪.‬‬
‫‪ 84‬שו״ע סי׳ קס״ח סעי ט׳ ר״י סע׳ א׳‪ ,‬קש״ע סי׳ נ׳ סע׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 85‬שו״ע סי׳ ר״ו סע׳ ה׳‪ ,‬ובדמ״א שם כתב שטוב להתכון בברכה על כל מה שיגי‪#‬‬
‫לו לאחר מכן‪.‬‬
‫‪ 86‬משנה ברורה סי׳ ר״ו ס״ק י״ב והוסיף שלא יברך על משקה חם או קר ביותר‬
‫מחשש להפסק וראה שערי תשובה סי׳ ר״ב ם״ק א׳‪.‬‬
‫‪ 87‬שו״ע סי׳ קס״ז סע׳ ג׳ סי׳ ר״ו סע׳ ד׳ ובמשנה ברורה שם ס״ק י״ז כתב שאס כירך‬
‫ולא אחז בידו יצא‪.‬‬
‫‪ 88‬שו״ע סי׳ ר״ו סע׳ ג׳ ומשנה בדורה ס״ק י״ב‪ ,‬באר היטב ריש סי׳ רב בשם של״ד‬
‫‪ 89‬שו״ע סי׳ קע״ב סע׳ בי‪ ,‬משגה ברורה ס״ק ז׳‪.‬‬
‫‪ 90‬שו״ע שם סע׳ א׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק ה׳ וביאור הלכה שם ד״ה ״ואינו מברי עליהש״‬
‫‪ 91‬שו״ע סי׳ ר״ט סע׳ ג׳‪.‬‬
‫‪ 92‬משנה ברורה סי׳ קע״ב ם״ק ג׳‪.‬‬
‫ס‬

‫ס ר י‬

‫ר‬

‫‪1‬־‬

‫‪64‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כ( ה מ ב ר ך כ ד י להוציא א ח ר י ם ‪ :‬ל כ ת ח י ל ה ר א ו י ש א ח ד מ ב נ י ה ק ב ו צ ה יברר‬
‫עבור ה ש א ר ויוציאם בכך כ י ״ברוב ע ם ה ד ר ת מ ל ו ״ ‪ ,‬א ד נ ה ו ג ש כ ל א ח ד מ ב ר ך‬
‫ל ע צ מ ו ‪ .‬ק ב ו צ ה ש ב ה מ ב ר ך א ח ד עבור כולם‪ ,‬ה מ ב ר ך מ ו צ י א א ת ש ו מ ע י ו רק‬
‫א ם א ו כ ל י ה ד ע מ ם ואם מ ת כ ו ן להוציאם ב ב ר כ ת ו ‪ ,‬ע ל ה ש ו מ ע י ם ל ה ק ש י ב ל כ ל‬
‫ה ב ר כ ה ולהתכון ל צ א ת ב ה ידי חובתם‪ ,‬ויענו א מ ן לאחר ש ה מ ב ר ך סיים ברכתו ‪.‬‬
‫‪9 3‬‬

‫‪9 4‬‬

‫‪95‬‬

‫כא( בטיול שבו מ ש ת ת פ י ם ילדים קטנים‪ ,‬ר ש א י ה מ ד ר י ך או כ ל א ד ם אחר‪,‬‬
‫לברד עבורם א ף אם אינו אוכל עמם‪ ,‬וזאת כ ד י ל ח נ כ ם ב מ צ ו ו ת ו ל ל מ ד ם כ י צ ד‬
‫ל ב ר ך ‪ .‬ואם הילדים חגיעו לחינוך וברכו כדין ל פ נ י א כ י ל ה א ו שתיה‪ ,‬גהוג‬
‫לעגות א מ ן א ח ר ברכתם‪ ,‬אך ב מ ק ר ה א ח ר א י ן לעגות א מ ן ‪.‬‬
‫‪9 6‬‬

‫‪9 7‬‬

‫כב( כ ר כ ה כ ג ל ו י ר א ש ‪ :‬לזכרים אסור לברר א ו ל ו מ ר דברים ש ב ק ד ו ש ה‬
‫ב ר א ש מ ג ו ל ה ‪ .‬מ ט י י ל שהתעורר ב ל י ל ה מ ש ג ת ו וברצוגו ל ש ת ו ת מ י ם ואיגו‬
‫מ ו צ א א ת הכיפה‪ ,‬ובכל מ ק ר ה ש ע ל י ו לברר ו א י ן ל ו כ י פ ה — ל א יברר בגלוי‬
‫ר א ש א ל א י כ ס ה ר א ש ו בשרוול ה ח ו ל צ ה א ו ב ב ג ד אהר‪ ,‬א ד ל א יגיה א ת ידו‬
‫על ה ר א ש הואיל והיד והראש חם כגוף אחד‪ .‬א ם הברו הגיח א ת ז ו ע ל ראשו‪,‬‬
‫רשאי ל ב ר ד ‪.‬‬
‫‪9 8‬‬

‫‪9 9‬‬

‫א ם בירד ולאחר שסיים א ת ברכתו ה ת ב ר ר לו שבירר ב ג ל ו י ראש‪ ,‬ל א יברר‬
‫ש‬

‫ג‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪•99‬‬

‫אסור לברד מ ו ל בהורות ש א י ג ן לבושות ב צ ו ר ה ה ו ל מ ת ו כ ן מ ו ל גשים‬
‫גשואות ש א י ג ן מ כ ס ו ת ש ע ר ו ת ראשן‪ ,‬א ם ל א ש מ ח ז י ר כ ל ג ו פ ו לכיוון א ח ר ‪.‬‬
‫‪1 0 0‬‬

‫כג( נ ת י נ ת אוכל ל מ י ש ל א יברר ע ל י ו ‪ :‬א י ן ל ת ת א ו כ ל א ם י ד ו ע ש ה מ ק ב ל‬
‫ל א יטול ידיו ו ל א יברר ל פ ג י ה א כ י ל ה ‪ .‬לכן‪ ,‬מ ט י י ל י ם א ש ר ה מ ד ד י ך ה מ ק צ ו ע י‬
‫אינו ש ו מ ר מצוות‪ ,‬יגיחו לפניו א ת האוכל כ ד י ש י ק ה ב ע צ מ ו ו ע ״ י כ ר א י ן ה ש ש‬
‫‪1 0 1‬‬

‫‪93‬‬
‫‪94‬‬
‫‪95‬‬
‫‪96‬‬

‫שו״ע‬
‫שו״ע‬
‫שו״ע‬
‫שו״ע‬

‫סי׳‬
‫סי׳‬
‫סי׳‬
‫סי׳‬

‫רי״ג סע׳ א׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק ג׳ י״ב‪.‬‬
‫קס״ז סע׳ י״ט‪ ,‬וסי׳ רי״ג סע׳ ב׳ ג׳ ומשנה ברורה שם ס״ק י״ד‪.‬‬
‫רי״ג סע׳ ג׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק י״ז‪.‬‬
‫קס״ז סע׳ י״ט‪ ,‬משנה ברורה ס״ק צ״ז‪.‬‬

‫‪ 97‬שו״ע סי׳ רט״ו סע׳ ג׳ משנה ברורה ם״ק ט״ז‪ ,‬ובשו״ת יביע אומר ח״ב או״ח סי׳ י״ג‪,‬‬
‫כתב‪ ,‬שיש לענות רק אם הילד בן ‪ 9‬ויותר‪.‬‬
‫‪ 98‬שו״ע סי׳ צ״א סע׳ ג׳ סי׳ ר״ו סע׳ גי‪ ,‬חיי אדם כלל א׳ סע׳ ט׳‪ ,‬קש״ע סי׳ ג׳ סע׳ ו׳‬
‫י‬

‫‪ 99‬ראה רמ״א סי׳ ע״ד סע׳ ב׳ ומשנה ברורה ס״ק י׳‪ ,‬שו״ע סי׳ צ״א סע׳ ד׳ ומשנה‬
‫ברורה ס״ק יי‪ ,‬חיי אדם שם‪ ,‬ובמשנה ברורה סי׳ ב׳ ם״ק י״ב כתב‪ ,‬שבשעת הדחק‬
‫בלבד כשאין לו בגד או אדם אחר לידו רשאי להניח את ידו על הראש ע״ש‪.‬‬
‫‪ •99‬שו״ת יביע אומר ח״ו או״ח סי׳ ט״ו ם״ק ו׳‪ ,‬שו״ת אז נדברו ח״ג סי׳ ה׳‪.‬‬
‫‪ 100‬שו״ע סי׳ ע״ה סע׳ א׳ ו׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק כ״ט‪ ,‬ובערוך השלחן שם סע׳ ז׳ כתב‪,‬‬
‫שאם רוב הנשים הולכות בגילוי ראש‪ ,‬בניגוד להלכה‪ ,‬מותר לברך כנגדן‪.‬‬
‫‪ 101‬דאה רמ״א סי׳ קס״ג סע׳ בי‪ ,‬שו״ע סי׳ קם״ט סע׳ בי‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪65‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫יביד‬

‫ש ל ״ ל פ נ י ע ו ר ל א ת ת ן מ כ ש ו ל ״ ל מ ר ו ת ש ל א יטול ז י ו ו ל א‬
‫ה א כ י ל ה ‪ .‬ו מ ה טוב‪ ,‬א ם א פ ש ר ל ה ש פ י ע ע ל המדריך בדרכי נועם‪.‬‬
‫ב ע ת הצורך ט ו ב שהמדריך יזכיר לחניכיו ש י ש לברך ל פ נ י כ ל‬
‫ושתיה‪ ,‬ויברר י ח ד ע מ ם איזו ב ר כ ה י ש לברך ע ל כ ל מ א כ ל ומאכל‪.‬‬

‫לפני‬

‫‪1 0 2‬‬

‫ג‪,‬‬

‫אכילה‬

‫הסעודה‬

‫א( פ ע מ י ם ו ה ג ש ת האוכל מ ח י י ב ת עמיחי״ בתור‪ ,‬לכן י ש ל ע מ ו ד ו ל ה מ ת י ן‬
‫בםבלגות ו ל א ל ה ד ה ף ל מ ר ו ת ה ר ע ב המציק‪ .‬ב ע ת לקיחת האוכל ע ל כ ל א ח ד‬
‫ל ק ח ת רק א ת ה מ נ ה ה מ י ו ע ד ת לו‪ ,‬מ ת ו ר ה ת ח ש ב ו ת ב ש א ר בגי ה ק ב ו צ ה‬
‫•שעדיין ל א אכלו‪.‬‬
‫ב( ב ז מ ן ה ס ע ו ד ה י ש ל ה ת נ ה ג בנימוס‪ ,‬ל א לאכול ב ר ע ב ת נ ו ת ו ל א ל ח ט ו ף‬
‫מ ה א ו כ ל כ ד י ל א ל פ ג ו ע ב ר ג ש ו ת י ה ם ש ל ש א ר המסובים‪ .‬מטיילים ה מ ת א ר ה י ס‬
‫א צ ל א ד ם פ ר ט י א ו במקום צ ב ו ר י יקפידו ע ל כ ך ב מ י ו ח ד ‪.‬‬
‫‪1 0 3‬‬

‫ג( י ש ל נ ה ו ג כ ב ו ד באוכל‪ ,‬א י ן להשליך לחם א ף א ם ל א י ת ק ל ק ל ב כ ך ‪.‬‬
‫כ מ ו כ ן א י ן לזרוק א ו לשחק כפירות א ם ימאסו ב ע ת גפילתם‪ ,‬אוכל ש ג פ ל א ו‬
‫מ ו ג ה ע ל ה א ר ץ י ש ל ה ר י מ ו ‪ .‬י ש ל ה ק פ י ד ע ל כ ל זאת ב ע ת ח כ ג ת ה א ו כ ל ‪,‬‬
‫בזמן הסעודה‪ ,‬ב ע ת ה ע מ ס ת האוכל לרכב א ו ב ע ת פריקתו וכר‪.‬‬
‫‪1 0 1‬‬

‫ד( מ ט י י ל י ם ש ה ה ל ו לאכול במקום א ה ד וברצוגם ל ה מ ש י ך ולסיים א‬
‫א כ י ל ת ם ב מ ק ו ם א ח ר — רשאים ל ע ש ו ת ז א ת רק אם יאכלו ל ח ם ג ם ב מ ק ו‬
‫ש א ל י ו ה ם רוצים לעבור‪ ,‬ויברכו ש ם ב ר כ ת ה מ ז ו ן ‪.‬‬

‫ת‬

‫ס‬

‫‪1 0 5‬‬

‫‪1 0 6‬‬

‫ה( מצוד! לומר דברי ת ו ר ה בזמן ה ס ע ו ד ה ‪ .‬לכן‪ ,‬בכל א ר ו ח ה י א מ ר‬
‫ה מ ד ר י ך א ו א ח ד החגיכים ד ב ר ת ו ד ה א ו י ל מ ד מ ס פ ר ה ל כ ו ת ה מ ת א י מ ו ת להיל‬
‫הטיול והגצרכות בו‪.‬‬
‫ו( א י ן להוריד א ת הלחם‪ ,‬ה מ ל ח ו ה מ פ ה מ ה ש ל ח ן ע ד ל א ח ר ב ר כ ת‬
‫ה מ ז ו ן ‪ .‬לכן‪ ,‬מ ט י י ל י ם ש ס י מ ו א ת סעודתם והחלו בהורדת ה כ ל י ם ו ב ג י ק ו י‬
‫‪1 0 7‬‬

‫‪ 102‬כך הודה לי הרה״ג שלמה מן ההר שליט״א ע״פ משנה ברורה סי׳ שמ״ז ס״ק זי׳ ש״ך‬
‫יו״ד סי׳ קנ״א ם״ק ו׳ ודגול מרבבה שם‪ ,‬וראה שדי חמד מערכת ה—ו׳ כלל כ״ו ס״ק‬
‫י״ט‪ ,‬שו״ת ציץ אליעזר חי״ב סי׳ ס״ז‪.‬‬
‫‪ 103‬ראה באריכות שו״ע סי׳ ק״ע ובעיקר סע׳ ה׳‪ ,‬י״ב י״ג כ׳‪ .‬אורח הנוהג להקפיד ןל‬
‫דברים מסוימים ויש להם מקור בהלכה‪ ,‬לא ימנע ולא יתבייש מלקיימם גם במקוס‬
‫שבו מתארח‪ ,‬אך אם נוהג בפרישות בעלמא אם יש חשש ללעג או שבעל ד‪,‬בי‬
‫מקפיד עליו טוב שימנע מכך‪ .‬ראה משנה ברורה שם ם״ק ט״ז‪ .‬אורח שבעל הבית‬
‫מבקש ממנו שיזמן‪ ,‬לא יסרב לו‪ .‬ראה שו״ע סי׳ קצ״ז סע׳ א׳ ג׳‪.‬‬
‫‪ 104‬ראה שו״ע סי׳ קע״א סע׳ א׳ ומשנה ברורה ס״ק ט׳ י״א‪ ,‬חיי אדם כלל מ״ו סע׳ ו׳‪.‬‬
‫‪ 105‬שו״ע סי׳ קע״ח סע׳ ד׳ ומשנה בדורה ס״ק מ״ב‪.‬‬
‫‪ 1%‬משנה ברורה סי׳ ק״ע ם״ק א׳‪ ,‬חיי אדם כלל מ״ה סע׳ די‪.‬‬
‫‪ 107‬שו״ע סי׳ ק״פ םע׳ א׳‪ ,‬ובמשנה ברורה ם״ק א׳ כתב טעם לכך והוא‪ :‬שיהיה נ י‬

‫ת‬

‫כ ר‬

‫‪66‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫השלהבות לפגי ברכת המזון‪ ,‬כגון לסבי אמירת ד ב ר תורה‪ ,‬הרצאה‪ ,‬ש י ר ה וכוי‪,‬‬
‫ישאירו ע ל השלחן לפחות מלח‪ ,‬םרוסת לחם ואת המסה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מים אחרונים‬
‫א( לפגי ברכת המזון גהוג ליטול א ת חידים ב ״ מ י ם אחרוגיס״ כ ד י להסיר‬
‫א ת הלכלוך ש ע ל י ה ן ‪ .‬י ש ליטול א ת ה ז י ם ע ד הפרק ה ש ג י ש ל האצבעות‪,‬‬
‫ל כ ן ט פ ט ו ף בעלמא אינו מ ו ע י ל ״ ‪.‬‬
‫‪108‬‬

‫‪10‬‬

‫ב( לאחר נטילת ה ז י ם אין לאכול ולשתות ע ו ד‬
‫ה‪.‬‬

‫‪1 1 0‬‬

‫‪.‬‬

‫זימון‬

‫א( זימון כ ש ל ש ה ו כ ע ש ר ה ‪ :‬ש ל ש ה מטיילים ויותר ש י ש ב ו לאכול ב צ ו ו ת א —‬
‫חייבים לזמן אפילו אם כל א ח ד מחם אוכל מחאוכל ה פ ר ט י ש ל ו ‪ .‬ע ש ר ה‬
‫ויותר שאכלו יחדיו — יאמר המזמן בברכת הזימון ״נברך אלהינו״ וכר‪ .‬א ם‬
‫ט ע ה ולא הזכיר אלהיגו‪ ,‬א ם גם העונים ט ע ו בכך — אינו יכול לחזור ו ל ז מ ן‬
‫בשם׳ אד אם עדיין המסובים ל א עגו לברכתו — חייב לחזור ולזמן כ ה ל כ ה ‪.‬‬
‫‪1 1 1‬‬

‫‪1 1 2‬‬

‫ב( ש ל ש ה ע ד ח מ ש ה מטיילים שאכלו יחדיו‪ ,‬איגם רשאים ל ה ת ח ל ק ו ל ז מ ן‬
‫ב ק ב ו צ ה ק ט ג ה יותר‪ .‬ש ש ה ע ד ת ש ע ה מטיילים רשאים ל ח ת ח ל ק ל ק ב ו צ ו ת ש ל‬
‫ש ל ש ה ויותר‪ .‬עשרים מטיילים ויותר רשאים להתחלק ר ק לקבוצות ה מ ו ג ו ת ל פ ח ו ת‬
‫ע ש ר ה כ ד י שיוכלו להזכיר א ת ש ם ה ׳ ‪ .‬בכל המקרים ש ע ל פ י ה ד י ן מ ו ת ר‬
‫ל ה ת ח ל ק לקבוצות ק ט נ ו ת עדיף לזמן ב ק ב ו צ ה א ה ת ג ד ו ל ה כ י ״ברוב ע ם‬
‫הדרת מ ל ך ״ ‪.‬‬
‫‪1 1 3‬‬

‫‪1 1 4‬‬

‫ג( ב ק ב ו צ ת מטיילים ה מ ו נ ה מ ס פ ר רב ש ל חניכים‪ ,‬י ש ל מ נ ו ת מ ז מ ן ב ע ל‬
‫קול חזק כ ד י ש כ ל ה ק ב ו צ ה ת ש מ ע א ת ב ר כ ת הזימון ע ד ״ ה ז ן א ת ה כ ל ״ ‪ .‬א ם‬
‫י ש מ ס פ ר מטיילים שאיגם יכולים ל ש מ ו ע א ת המזמן‪ ,‬למרות קולו חחזק‪ ,‬י ת ח ל ק ו‬

‫שמברכים ומודים לקב״ה ואין הברכה שורה על דבר ריק‪ ,‬כף החיים עם ם״ק ג׳׳ קש״ע‬
‫סי׳ מ״ד םע׳ חי‪.‬‬
‫‪ 108‬שו״ע סי׳ קפ״א סע׳ א׳ י׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק א׳ כ״ב וראה שם טעם נוסף‪ ,‬קש״ע סי׳‬
‫מ׳׳ד סע׳ א׳‪] .‬אולי אין להעיר על דין זה לחניכים שאינם נוהגים כך בביתם — הערת העורך[‪.‬‬
‫‪ 109‬שו״ע שם טעי די‪ ,‬משנה ברורה ס״ק יי‪.‬‬
‫‪ 110‬שו״ע סי׳ קע״ט סע׳ א׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק א׳ והוסיף שלכתחילה אין לדבר בין‬
‫‪111‬‬
‫‪112‬‬
‫‪113‬‬
‫‪114‬‬

‫הנטילה לברכת הזימון‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קצ״ב סע׳ א׳ וסי׳ קצ״ג סע׳ ד׳‪ .‬שלשה שהיו יחדיו בעת ברכת ״״המוציא״‬
‫או בעת סיום האכילה חייבים בזימון ראה משנה ברורה סי׳ קצ״ג ס״ק י״ט כ״ח‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קצ״ב סע׳ א׳ ב׳‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קצ״ג םע׳ א׳‪.‬‬
‫משנה ברורה סי׳ קצ״ג ם״ק י״א כ״ג‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪67‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫לקבוצות ש ל עשרה‪ ,‬ו א ם גם ז ה ל א יועיל — י ת ח ל ק ו לקבוצות ש ל ש ל ש ה‬

‫‪1 5‬‬

‫י‪.‬‬

‫א ם א ח ד מ ב נ י ה ק ב ו צ ה חייב לעזוב א ת ה מ ק ו ם לדבר מצוה‪ ,‬יבקש מ ש ג י ם מ ח ב ר י ו‬
‫ש י צ ט ר פ ו אליו לזמין‪ ,‬א ך ש ל א לדבר מצוד‪ — ,‬אין לעזוב א ת מ ק ו ם ה ס ע ו ד ה‬
‫ע ד לאחר ב ר כ ת ה מ ז ו ן‬

‫‪1 1 8‬‬

‫‪.‬‬

‫ד( ה פ ס ק ת ה א כ י ל ה ל ז י מ ו ן ‪ :‬ש ל ש ה מטיילים ויותר‪ ,‬ש י ש ב ו לאכול י ח ד י ו‬
‫ו א ח ד מ ב נ י ה ק ב ו צ ה סיים לאכול ל פ נ י חבריו‪ ,‬אין ה ו א רשאי לברך ב ר כ ת ה מ ז ו ן‬
‫ל ע צ מ ו ו ל ע ז ו ב א ת ה מ ק ו ם ל ל א זימון‪ ,‬א ע ״ פ ש ג ם בלעדיו ישארו ש ל ש ה ל ז י מ ו ן * ‪/‬‬
‫לכן א ם ה ו א מ מ ה ר לדרכו‪ ,‬ראוי ש ש ג י ם מחבריו יפסיקו באכילתם ו י ז מ נ ו י ח ד‬
‫ע מ ו א ך אינם חייבים ב כ ך ‪ .‬שנים ש ם י מ ו לאכול ורוצים ללכת — ד‪,‬שליזןזי‬
‫אם א כ ל כ ז י ת מהלחם‪ ,‬חייב בעל כורחו להפסיק באכילתו ולזמן י ח ד ע מ ם * ! ‪/‬‬
‫ק ב ו צ ה ה מ ו נ ה ע ש ר ה מטיילים ויותר — אם לפחות ש ש ה ם י מ ו א ת א כ י ל ת ם ‪,‬‬
‫ה ש א ר צריכים להפסיק לאכול כ ד י שיוכלו לזמן בהזכרת ״אלהינו״ יי"‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫‪1 1 8‬‬

‫׳‬

‫ה( מ י שתפסיק א ת אכילתו כ ד י לענות לזימון — י מ ת י ן ע ד ש ח מ ז מ ן י ג י‬
‫ל״הזן א ת כ ל ״ ורק א ז ימשיך באכילתו‪ ,‬ולאחר שסיים א ת א כ י ל ת ו י ב ר ך‬
‫מ ת ח י ל ת ב ר כ ת ה מ ז ו ן ‪ .‬מ י שהפסיק כ ד י לזמן ב ע ש ר ה — צריך ל ה מ ת י ן ר‬
‫ע ד לאחר ש ה מ ז מ ן יסים לומר ״נברך א ל ה י נ ו שאכלנו מ ש ל ו ״ ״ ‪.‬‬
‫ע‬

‫‪1 2 1‬‬

‫ק‬

‫‪1‬‬

‫ו( צירוף ל ז י מ ו ן ‪ :‬מ י שהפסיק א ת א כ י ל ת ו וזימן ע ם שנים‪ ,‬ובאו ש נ י‬
‫אחרים ואכלו ע מ ו — ר ש א י לזמן גם אתם‪ .‬א ם ח מ ש ה אכלו יחדיו ו א ח ד מ ה ם‬
‫זימן ע ם שגים מ א ו ת ה קבוצה — איגו ר ש א י לזמן ש ו ב ע ם השגים ד‪,‬גותרים‬
‫כ י ב ר ג ע ש ה ש נ י ם ה ל ל ו ל א זמנו ע ם ה ש ל ש ה הראשוגים ב ט ל ה מ ה ם ח ו ב‬
‫‪.‬‬
‫זימון‬
‫ם‬

‫׳‬

‫ת‬

‫‪1 2 3‬‬

‫‪119‬‬
‫‪116‬‬

‫שו״ע קצ״ג סעי אי‪ ,‬משנה בדורה ס״ק י״ג י״ז‪.‬‬
‫משנה ברורה שם ם״ק ט״ז‪ .‬גם בחתונה אין לעזוב את המקום לפני ברכת המזון וש ןן‬
‫ברכות‪ .‬לכן מי שיודע שלא יוכל להמתין עד סוף הסעודה‪ ,‬יאמר בפירוש לפני הםעוד‬
‫שאינו מתכון להצטרף לקביעות עם שאר המסובים ואז אינו חייב לזמן ולביד עמס‪,‬‬
‫ראה שו״ת אגרות משה או״ח סי׳ נ״ו‪.‬‬
‫משנה ברורה סי׳ קצ״ג ס״ק ט׳ וסי׳ ר׳ ם״ק הי‪.‬‬
‫משנה ברורה סי׳ ד׳ ם״ק הי‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קצ״ו סע׳ ד׳ וסי׳ ר׳ סע׳ א׳‪.‬‬
‫משנה ברורה סי׳ ר׳ ם״ק טי‪ .‬אלו שהפסיקו את אכילתם כדי לענות לזימון׳ ברגע‬
‫שיסימו לאכול רשאים לזמן שוב‪ ,‬וכן רשאים לזמן אס הצטרפו אליהם לאכילה מטייליס‬
‫נוספים‪ .‬ע״ש‪ ,‬קש״ע סי׳ מ״ה סע׳ י״ז‪ ,‬ובשו״ת רבבות אפרים או״ח סי׳ קמ״ב כתכ‬
‫בשם הרה״ג בנימין זילבר שליט״א שתשעה רשאים להפסיק עבור אחד ולזמן בשם‪.‬‬
‫רמ״א םי׳ ר׳ סע׳ ב׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק ט׳‪.‬‬
‫משנה ברורה שם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫ה‬

‫‪117‬‬
‫‪118‬‬
‫‪119‬‬
‫‪120‬‬

‫‪121‬‬
‫‪122‬‬

‫‪ 123‬משנה ברורה שם‪ ,‬ואם במקרה כזה מונה הקבוצה שבעה או שמונה‪ ,‬רשאי לזמן ש ו‬
‫עם הארבעה או החמשה שלא זימנו בתחילה ע״ש‪.‬‬
‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪3‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ז( ש ל ש ה שאכלו יחדיו ואחד מ ה ם ש כ ח וברך ב ר כ ת ה מ ז ו ן — ה ש נ י ם‬
‫הנותרים רשאים לצרף אותו ל ז י מ ו ן ־ ‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫ח( שנים שאכלו כ א ח ד מצוד‪ ,‬שיחפשו ש ל י ש י ש י צ ט ר ף אליהם כ ד י שיוכלו‬
‫לזמן‪ .‬וכן ש ב ע ה שאכלו יחדיו מצוד‪ ,‬ש י ח פ ש ו ש ל ש ה שיצטרפו א ל י ח ם כ ד י‬
‫ש י ז מ נ ו בהזכרת ח ׳ ‪ . -‬מ י שמצטרף לזימון חייב לאכול ל פ ח ו ת כ ז י ת פ ת ‪ ,‬ואם‬
‫אינו ר ו צ ה לאכול פ ת יאכל כזית ע ו ג ה או פירות או ש י ש ת ה ר ב י ע י ת מ ש ק ה‬
‫מ ל ב ד מ י ם ־ ‪ .‬עשרד‪ ,‬ויותר שאכלו י ח ד ו כ מ ה מ ה ק ב ו צ ה אכלו ע ו ג ה א ו פירות‪,‬‬
‫רשאים לזמן בהזכרת ה׳ רק אם לפחות ש ב ע ה מ ה ם אכלו פ ת ־ ‪ .‬ב כ ל המקרים‬
‫ה נ ״ ל יזמן מ י ש א כ ל פ ת • י ‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪7‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫ט( מ ט י י ל י ם האוכלים ב ח ד ר אוכל ויושבים ל י ד ש ל ח נ ו ת נפרדים — רשאים‬
‫לזמן ב ק ב ו צ ה א ח ת א ם חיושבים בשלחן א ח ד רואים א ת היושבים ב ש ל ח ן ה ש נ י‬
‫ויכולים ל ש מ ו ע א ת ב ר כ ת המזמן‪ ,‬ואם ה ם מ מ ה ר י ם לדרכם — רשאים ל ז מ ן כ ל‬
‫שלחן ב נ פ ר ד ‪.‬‬
‫‪1 2 9‬‬

‫י( מ י ש ש ו מ ע ש ל ש ה המזמנים יחדיו‪ ,‬א ע ״ פ ש ל א א כ ל עמם‪ ,‬י ע נ ח לברכת‬
‫ה מ ז מ ן ו י א מ ר ‪ :‬״ברוד ומבורך ש מ ו ת מ י ד לעולם ועד״‪ ,‬ו ע ל ב ר כ ת ש א ר המסובים‬
‫ש נ ה אמן‪ .‬א ם ש מ ע ע ש ר ה מזמנים י ע נ ה ‪ :‬״ברוד א ל ה י נ ו ו מ ב ו ד ד ש מ ו ת מ י ד‬
‫לעולם ו ע ד ״ ‪, 1 « 0‬‬
‫יא( זימון כ ש ד ה ו ב נ ס י ע ה ‪ :‬מטיילים האוכלים בשדה‪ ,‬יזמנו ר ק א ם כולם‬
‫ישבו ואכלו ב מ ק ו ם א ח ד ו ל א התפזרו ב ע ת ה א כ י ל ה ‪ .‬ע ל ה מ ז מ נ י ם ל ה ק פ י ד‬
‫ל ש ב ת במקום א ח ד כך ששביל‪ ,‬דרך או כ ב י ש ל א יפרידו ביניהם‪ ,‬א ח ר ת א י נ ם‬
‫מצטרפים ל ז י מ ו ן ‪.‬‬
‫מטיילים האוכלים ב נ ס י ע ה — יזמנו ר ק א ם קבעו לאכול יהדיו‪ ,‬ואם ה ם‬
‫‪1 3 1‬‬

‫‪1 8 2‬‬

‫‪124‬‬
‫‪125‬‬
‫‪126‬‬
‫‪127‬‬
‫‪128‬‬
‫‪129‬‬

‫שו״ע סי׳ קצ״ד סע׳ א׳ משגה כרודה ס״ק ב׳‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קצ״ג סע׳ א‪ /‬משגה ברורה ם״ק ז׳ י״ב‪ .‬לגבי גרוף לא דחי לזימון ראה‬
‫ביאור הלכה סי׳ קצ״ט סע׳ ג׳ ד״ה ״עם הארץ גמור״ קש״ע סי׳ מ״ה סע׳ כ״ג‬
‫שו״ע םי׳ קצ״ז סע׳ ב׳ גי‪ ,‬משגה ברורה ס״ק כ״ב‪ ,‬קש״ע סי׳ מ״ה סע׳ י׳‪.‬‬
‫ראה שו״ע שם סעי בי‪ ,‬כף החיים שם ס״ק י״ז‪ ,‬חיי אדם כלל מ״ח סע׳ י״ג‪ ,‬קש״ע שם‬
‫סע׳ י״ד‪.‬‬
‫שו״ע שם סעי בי‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קצ״ה סע׳ א׳ ג׳ וכתב שרשאים לזמן יחד רק אם נכנסו לאכול מתוך כוגה‬
‫שכלם יזמנו יחד‪ ,‬ובמשנה ברורה ם״ק ו׳ כתב שהרבה אחרונים סוברים שאין צורך‬
‫בכך‪ .‬ובס״ק י״א הוסיף‪ ,‬שמי שלא שמע את המזמן אלא רק את העונים רשאי לענות‬
‫יחד עמם‪.‬‬

‫‪ 130‬שו״ע‬
‫משנה‬
‫‪ 131‬שו״ע‬
‫‪ 132‬שו״ע‬

‫סי׳ קצ״ח סע׳ א׳‪ ,‬ואס שמע דק את העונים יענה אחריהם אמן בלבה ראה‬
‫ברורה שם ס״ק ו׳‪.‬‬
‫סי׳ קצ״ג סע׳ ‪.1‬‬
‫סי׳ קצ״ה סע׳ אי‪ ,‬משנה ברורה ם״ק ז׳‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ע ש ר ה ויותר ל א‬
‫‪.133‬‬
‫ק‬

‫בהזכרת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת‬
‫יזמנו‬

‫״אלחינו״ מ ס פ ק א ם נסיעה‬

‫נ ח ש ב ת כמקום‬

‫ב י ע ו ת‬

‫ו‪.‬‬
‫א( כ ר כ ה‬
‫ה א כ י ל ה לברד‬
‫מ י שעזב את‬
‫אם א כ ל ב ת ו ך‬
‫בדיוק במקום‬
‫אכל ‪.‬‬

‫כמקום‬
‫ברכת‬
‫מקומו‬
‫חדר‪,‬‬
‫שאכל‪,‬‬

‫ברכת המזון‬

‫שעודה ו ב ז מ ן ‪ :‬מ י ש א כ ל לפחות כזית פ ת חייב אחר‬
‫ה מ ז ו ן ‪ .‬י ש לברך ב ר כ ת המזון במקום הסעודה‪ ,‬לכן‬
‫ל כ ל צורך ש ח ו א חייב לחזור ל מ ק ו מ ו לברכת המזון ״ י ‪.‬‬
‫ר ש א י לחזור ו ל ב ר ך בכל מ ק ו ם ש י מ צ א א ף שאינו יושב‬
‫א ך ב ש ד ה ל כ ת ח ל ה י ש ב בתוך ‪ 4‬א מ ו ת מהמקום שבו‬
‫‪1 3 4‬‬

‫‪1 3 6‬‬

‫ב( מ ט י י ל ש ל א בירך מ י ד א ח ר י האוכל — א ם אכל א כ י ל ה מ ר ו ב ה ר ש א י‬
‫לברך כ ל ע ו ד אינו רעב‪ .‬אם א כ ל אכילת מ ו ע ט ת ‪ ,‬יברך רק ע ד שיעור עיכול‬
‫המזון ד ה י י נ ו ‪ 72 :‬ד ק ו ת מסיום האכילה‪ .‬ב כ ל מקרה‪ ,‬ט ו ב לברך מ י ד לאחר ס י ו‬
‫ה ס ע ו ד ה ש מ א ישכח לברך ‪ .‬מ י ש א י נ ו זוכר א ם בירך א ו ל א — יברך למרות‬
‫ה ס פ ק הואיל וברכת המזון ח י ו ב ה מ ד א ו ר י י ת א ‪.‬‬
‫ם‬

‫‪1 3 7‬‬

‫‪138‬‬

‫ג( א ו פ ן ה ב ר כ ה ‪ :‬י ש לברך ב ר כ ת המזון ב י ש י ב ה כ ד י לאומרה בכוכה‪ .‬מ ט י י ל‬
‫ש א כ ל ב ע מ י ד ה י ש ב ב ע ת הברכה‪ ,‬ואם א כ ל ב ה ל י כ ה ר ש א י לברך בהליכה‪ ,‬א ך‬
‫א ם אינו מ מ ה ר לדרכו י ע צ ו ר ויברך ב י ש י ב ה ‪.‬‬
‫‪1 3 9‬‬

‫ד( ראוי ש מ ט י י ל י ם יברכו מ ת ו ך סידור או ברכון כ ד י שיברכו ב כ ו נ ה ו ל‬
‫ידלגו ע ל מילים‪ .‬ט ו ב ל ה צ ט י י ד בסידור ק ט ן כך ש ת ה י ה אפשרות ל ה ש ת מ ש‬
‫ב ע ת ה צ ו ר ר ‪ .‬אם א י ן ברכוגים ל כ ל ה ק ב ו צ ה ואין כולם יודעים לברד ב ע ל סד­‬
‫­ א ח ד מ ה ק ב ו צ ה יקרא א ת ב ר כ ת המזון בקול רם‪ ,‬ו ה ש א ר יחזרו אחריו ב ל ח ש‬
‫״הזן‬
‫לסחיי‬
‫מ י ל ה ב מ י ל ה ‪ .‬ב כ ל מ ק ר ה ע ל ה מ ז מ ן לברד בקיל‬
‫את הכל״ ‪.‬‬
‫א‬

‫כ ו‬

‫‪1 4 0‬‬

‫ר‬

‫‪1 4 1‬‬

‫ם‬

‫‪1‬‬

‫ע‬

‫ד‬

‫א ן ז ר י‬

‫‪1 4 2‬‬

‫‪133‬‬

‫משנה ברורה סי׳ קם״ז ס״ק ם״ב וסי׳ קצ״ג ס״ק כ״ו‪ ,‬ואם אכלו בהליכה אינם רשאי‬
‫לזמן כי לא קבעו מקום לאכילה ע״ש‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קפ״ד סע׳ ו׳‪ ,‬וראה שם סי׳ קם״ח סע׳ ו׳ ובמשנה ברורה שם ס״ק כ״ד ל‬
‫ברכת המזון למי שקבע סעודתו על עוגות‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קפ״ד סע׳ אי‪ ,‬משנה ברורה ס״ק ז׳‪ ,‬וראה שם בפרטי הדינים‪.‬‬
‫משנה ברורה שם ס״ק א׳ ב׳ ושעד הציון ם״ק הי‪.‬‬
‫שו״ע שם סע׳ ה׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק כי‪ ,‬ביאור הלכה שם ד״ה ״אם אינו יודע״‪.‬‬
‫שו״ע שם סע׳ די‪ .‬וראוי לירא שמים שנסתפק בכך‪ ,‬שיטול ידיו יאכל כזית לחם ו י‬
‫ברכת המזון ראה משנה בדורה שם ם״ק ט״ו‪.‬‬
‫שו״ע סי׳ קפ״ג סע׳ ט׳ י״א‪ ,‬משנה ברורה ם״ק ל״ו‪.‬‬
‫משנה ברורה סי׳ קפ״ה ם״ק א׳‬
‫שו״ע סי׳ קפ״ג סע׳ זי‪ ,‬משנה בדורה שם ס״ק כ״ז כ״ח סי׳ קפ״ה ם״ק ג׳׳ סי׳‬
‫ם״ק טי‪.‬‬
‫משנה ברורה סי׳ קפ״ג ם״ק כ״ח‪ .‬וראה רמ״א םי׳ קצ״ה סע׳ ג׳‪.‬‬

‫ס‬

‫‪134‬‬

‫ג כ י‬

‫‪135‬‬
‫‪136‬‬
‫‪137‬‬
‫‪138‬‬

‫כ ד ך‬

‫‪139‬‬
‫‪141‬‬
‫‪142‬‬

‫ף י ״‬

‫‪70‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה( ע ל כ ל המסובים להקשיב ה י ט ב למברך ו ל א ידברו כ ל ל ב ע ת ה ב ר כ ה‬

‫‪1 4 3‬‬

‫מ י שסיים לברך ישב בשקט‪ ,‬ולא ידבר ולא י ס ת ו ב ב כ ד י ש ל א י פ ר י ע לאלו‬
‫ש ע ד י י ן מברכים‪.‬‬
‫‪1 4 4‬‬

‫ו( גם בגות חייבות לברך ברכת המזון‪ ,‬ועונות גם ל ז י מ ו ן ‪ .‬ר א ו י ש כ ל‬
‫ה ב נ ו ת ת ש ת ת פ נ ה בברכה ורק א ח ר כ ך ת ל כ נ ה ל ש ט ו ף א ת תכלים ו ל ש א ר עיסוקים‪.‬‬
‫ז( מטיילים האוכלים בדרך או במקום צבורי‪ ,‬כ ש א י ן ב ע ל ל ס ע ו ד ה י ב ר כ ו ‪:‬‬
‫״ ה ר ח מ ן ח ו א ישלח לנו ברכה מ ר ו ב ה בהליכתנו ו ב י ש י ב ת נ ו ע ד ע ו ל ם ״ ‪.‬‬
‫‪1 4 5‬‬

‫ברכה אחרונה‬

‫ז‪.‬‬

‫א( מטייל שאכל כזית מזונות — יברך לאחר ה א כ י ל ה ״ ע ל ה מ ח י ה ״ ואם‬
‫אכל פ ח ו ת משיעור זה ל א יברך כ ל ל ‪ .‬א ת ב ר כ ת ״ ע ל ח מ ח י ה ״ יברך ב מ ק ו ם‬
‫ש ב ו א כ ל ויאמר א ו ת ה ב י ש י ב ה ‪ .‬מטיילים ש א י נ ם י ו ד ע י ם א ת ב ר כ ת ״ ע ל‬
‫ה מ ח י ה ״ ב ע ל פה‪ ,‬א ח ד מ ה ק ב ו צ ה י א מ ר ה בקול רם מ ת ו ך ס י ד ו ר א ו ב ע ל פ ה‬
‫ו ה ש א ר יחזרו אחריו ב ל ח ש מ ל ה ב מ ל ח ‪.‬‬
‫‪1 4 6‬‬

‫‪1 4 7‬‬

‫‪1 4 8‬‬

‫ב( אם א כ ל םירות מ ש ב ע ת ה מ י נ י ם — יברך ע ל י ה ם ״ ב ר כ ה א ח ת מ ע י ן‬
‫ש ל ש ״ ‪ .‬א ם א כ ל פ י מ ת שאינם מ ש ב ע ת המינים‪ ,‬ירקות ו כ ל ד ב ר ש א י ן גידולי‬
‫מהארץ — יברך עליהם ״בורא ג פ ש ו ת ״ ‪ .‬וכך ג ם יברך ל א ח ר ש ת י ת ר ב י ע י ת‬
‫מים‪ ,‬מ י ץ וכדומה‪ ,‬א ך א ם ש ת ה פ ח ו ת מ ש י ע ו ר זה — ל א יברר כ ל ל ‪.‬‬
‫‪1 4 9‬‬

‫‪1 5 0‬‬

‫‪1 5 1‬‬

‫ג( א ם אכל מ ס פ ר מאכלים שברכתם ״בורא נ פ ש ו ת ׳ ‪ /‬ובגוםף ל כ ך ש ת ה‬
‫מ ש ק ה — יברך ״בורא נ פ ש ו ת ״ ר ק פ ע ם א ח ת ע ל כ ל מ ה ש א כ ל ו ש ת ה ‪ .‬א ם‬
‫אכל עוגה‪ ,‬פירות מ ש ב ע ת המינים ו ש ת ה מיץ‪ ,‬א ו ש א כ ל פירות מ ש ב ע ת ה מ י נ י ם‬
‫י ח ד ע ם פירות אחרים — עליו לברך ע ל כ ל מ א כ ל א ת ה ב ר כ ה ה ר א ו י ה לו‪,‬‬
‫ד ה י י נ ו ‪ :‬״ ע ל ה מ ח י ה ״ ו״בורא נ פ ש ו ת ״ ה ו א י ל וברכת ״ ע ל ח מ ח י ה ״ איגד‪ ,‬פ ו ט ר ת‬
‫א ת ב ר כ ת ״בורא נפשות״‪ ,‬ויקדים ויברך ״ ע ל ה מ ח י ה ״ ‪.‬‬
‫‪1 5 2‬‬

‫‪1 5 3‬‬

‫ד( אם ש ת ה יין — יברך ברכה ״ א ח ת מ ע י ן ש ל ש ״ ‪ .‬ו א ם ב נ ו ס ף ליין‬
‫א כ ל גם ע נ ב י ם יוסיף בברכה ״ ע ל ה ע ץ ו ע ל פ ר י ה ע ץ ״ כ ש ם ש מ ב ר כ י ם ע ל פ ר י‬
‫‪ 143‬שו״ע סי׳ קפ״ג סע׳ ו׳‪ ,‬משנה ברורה ס״ק כ״ו‪.‬‬
‫‪ 144‬שו״ע סי׳ קפ״ו סע׳ א׳‪ ,‬שם סי׳ קצ״ט סע׳ ז׳‪ ,‬משנה ברורה שם ס״ק יז‪.‬‬
‫‪ 145‬משנה ברורה םי׳ קצ״ג ם״ק כ״ז‪.‬‬
‫‪ 146‬שו״ע סי׳ ר״ח סע׳ ב׳‪ ,‬סי׳ ר״י סע׳ א׳‪ ,‬וראה ערוך השלחן סי׳ ד״ב םע׳ יי‪.‬‬
‫‪ 147‬משנה ברורה סי׳ קע״ח ם״ק מ״ה‪ ,‬סי׳ קם״ג ס״ק ל״ה‪ ,‬סי׳ קפ״ד ס״ק י״ב‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫‪149‬‬
‫‪150‬‬
‫‪151‬‬
‫‪152‬‬
‫‪153‬‬

‫משנה‬
‫שו״ע‬
‫שו״ע‬
‫שו״ע‬
‫שו״ע‬
‫שו״ע‬

‫בדודה סי׳ רי״ג ס״ק ט׳‪.‬‬
‫סי׳ ר״ח סע׳ א׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק א׳‪.‬‬
‫סי׳ ר״ז סע׳ אי‪,‬‬
‫סי׳ ר״י סע׳ א׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק ד‪.‬‬
‫סי׳ ר״ז סע׳ אי‪ ,‬משנה ברורה ס״ק ד‪.‬‬
‫סי׳ ר״ח סע׳ י״ג ומשנה ברורה שם‪ ,‬שו״ת יביע אומר ח״ר‪ .‬או״ח סי׳ י״ז‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ ש ב ע ת המינים‪ .‬א ם ש ת ה יין וגם מ ש ק ה נוסף‪ ,‬ל א יברך ע ל ה מ ש ק ה ״ ב ו ר א‬
‫נ פ ש ו ת ״ כ י ה ב ר כ ה ע ל היין פ ו ט ר ת אותו מ כ ך ‪.‬‬
‫‪1 5 4‬‬

‫ה(‬

‫ל א ח ר ש ת י ת ק פ ה א ו ת ה ח ם נהוג ש ל א לברך ״בורא נ פ ש ו ת ״ ‪ ,‬ה ו א י ל‬

‫והשתיה‬

‫ברכה‬

‫אחרונה‬
‫ו(‬

‫נעשית‬
‫‪1 5 5‬‬

‫ואינה‬

‫בהפסקות‬

‫מצטרפת‬

‫לשיעור‬

‫רביעית‬

‫המחייב‬

‫‪.‬‬

‫האוכל עוגה לאחר הקידוש בשבת — אם מיד לאחר אכילת‬

‫העוגה‬

‫יטול ידיו ויברך ״המוציא״‪ ,‬ל א יברך ב ר כ ה אחרונה ע ל ה ע ו ג ה הואיל ו א כ י ל ה‬
‫זו‬

‫שייכת‬

‫המחיה״‬

‫‪15A‬‬

‫לסעודה‬

‫ובברכת‬

‫המזון‬

‫שבסופה‬

‫יצא‬

‫גם‬

‫ידי‬

‫חובת‬

‫ברכת‬

‫״על‬

‫‪.‬‬
‫ח‪.‬‬

‫סיום ה»עודה‬

‫א( ל א ח ר ה ס ע ו ד ה י ש לאסוף א ת ה פ ס ו ל ת ולהשאיר א ת מ ק ו ם ה א כ י ל ה ג ק י‬
‫ומסודר‪ .‬מזון הראוי ל א כ י ל ה אסור ל א ב ד ו ‪ .‬ל כ ן אם ק ש ה לארוז א ת ה א ו כ ל ‪,‬‬
‫״ש ל ח ל ק ו בדרך ל כ ל המעוגין ב ו ו ל א ל ה ש ל י כ ו לפח האשפה‪.‬‬
‫‪1 5 7‬‬

‫ב( מ ט י י ל י ם ש ה ע מ י ס ו א ת שיירי ה מ ז ו ן ע ל הרכב‪ ,‬יזהרו ל א ל ש ב ת ע ל‬
‫ש ק ש י ש ב ו אוכל א ו פירות אם ע ״ י כך י מ ע כ ו ו ל א יהיו ראויים לאכילת‪ ,‬א ך‬
‫מ ו ת ר ל ש ב ת ע ל ארגז ש י ש ב ו א ו כ ל או פירות וכו׳ א ם א י נ ם מ ת ק ל ק ל י ם ע ״ ‪,‬‬
‫]המשד יבוא[‬

‫‪ 154‬שו״ע םי׳ ר״ח סע׳ י״ד ט״ז‪ ,‬ומשנה ברורה שם‪.‬‬
‫‪ 155‬באר היטב סי׳ ר״ד ם״ק י״ב‪ ,‬משנה ברורה סי׳ ר״י ם״ק א׳‪ ,‬ערוך השלחן ר״ב סע׳‬
‫חיי אדם‪ ,‬כלל נ׳ סע׳ ט״ו‪ ,‬קש״ע סי׳ נ״א סע׳ ו ‪ /‬שו״ת יביע אומר ח״ה או״ח סי׳‬
‫וראה שו״ת מהד״ם שיק או״ח סי׳ פ״ה‪.‬‬
‫‪ 156‬משנה ברורה סי׳ קע״ו ס״ק ב‪ /‬ביאור הלכה שם ד״ה ״ברך על הפרפרת״‪ ,‬ודאד‬
‫שו״ת אגרות משה או״ח ח״ג סי׳ ל״ג‪.‬‬
‫ז‬

‫‪,‬‬

‫‪ 157‬ראה שו״ע סי׳ קע״א סע׳ א׳‪ ,‬שו״ע הרב הל׳ שמירת גוף ונפש ובל תשחית ס^‪,‬‬
‫י״ד ט״ו‪.‬‬
‫‪ 158‬שו״ע שם סע׳ ב׳‪ ,‬משנה ברורה ם״ק י״ב‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫תגובות‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לימוד פשוטו של מקרא ‪ -‬סכנות וסיכויים‬
‫ת ח ת כותרת זו פרסם הרב מ‪ .‬ברויאר מ א מ ר ב ״ ח מ ע י ן ״ נ י ס ן ת ש ל ״ ח ‪.‬‬
‫ב ה ת א ם לגושא ח ו ת ר ה מ ח ב ר ראשונה ל ה ג ד ר ה ש ל ״ פ ש ו ט ו ש ל מ ק ר א ״ ‪ ,‬מ ב י א‬
‫הגדרת שונות‪ ,‬כדי להגיע להגדרתו — הוא‪.‬‬
‫עליגו להתעכב ת ח י ל ה ע ל הגדרת ה ר ב ד ״ צ ה ו פ מ ן ז צ ״ ל ו מ ס ק נ ת ח מ ח ב ר‬
‫מתוכה‪ .‬ר ד צ ״ ה ‪ :‬״פשוטו ש ל מ ק ר א ה ו א כווגת ה ת ו ר ה כ פ י ש ה ו ב ג ה ע ״ י ה ד ו ר‬
‫שאליו ו ד א גיתגח תחילת״‪ .‬ברויאר מ ס י ק ‪ :‬״הווה א ו מ ר ה פ ש ט מ פ ר ש א ת מ ה‬
‫ש ה כ ת ו ב אומר לאותו הדור‪ ,‬ואילו הדרש מ ב ט א א ת ה פ נ י ה לדורות חמאוחרים״‪,‬‬
‫מ ס ק נ ה ז ו א י נ נ ה מבוססת בדברי ר ד צ ״ ה במקום א ח ר ‪ :‬״ ת ו ר ה ש ב כ ת ב ו ש ב ע ״ פ ‪,‬‬
‫ובתוכן ה מ י ד ו ת ש ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת בהן‪ ,‬ניתנו לנו מסיני‪ .‬ת כ ל י ת ה מ י ד ו ת ‪ :‬ע ל ־ י ד ן‬
‫נ ד ע איד ה ק ב ל ה ב ע ״ פ רמוזה ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ״ )ע׳ ב פ י ר ו ש ר ד צ ״ ה לויקרא‬
‫ע מ ׳ ‪ 2—5‬בהוצאה הגרמנית(‪.‬‬
‫א י ד א פ ש ר לומר ש ה ד ר ש פ ו נ ה לדורות ה מ א ו ח ר י ם ? ח ר י חחלוב ע פ ״ י‬
‫ח מ ד ו ת נ י ת ן לכל הדורות‪ ,‬ה ח ל בדור מ ק ב ל י ה ת ו ר ה ע ד ס ו ף ה ו ר א ה ב ח ת י מ ת‬
‫ה ת ל מ ו ד )לעיון ב פ נ י ע צ מ ו ע ו מ ח ת חדרשות ח נ מ צ א ו ת א צ ל הראשונים(‪.‬‬
‫המחבר מגיע להגדרה דלהלן‪ :‬״כל המפרש א ת המקרא ע פ ״ י כללי הלשון‬
‫האנושית מ פ ר ש אותו ע פ ״ י פשוטו״ )עמ׳ ‪ .(2‬ה ו א מ ס ת מ ר ע ל מ א מ ר ח ז ״ ל ‪:‬‬
‫״ ד ב ר ה ת ו ר ה בלשון בני־אדם״‪.‬‬
‫בדבריו הבאים מ ג י ע ה מ ח ב ר ל ת א ו ר ה ס י כ ו נ י ם ‪ :‬״ ת ו ר ה ש נ א מ ר ה מ פ י ה ׳ —‬
‫א ד מ ת ב א ר ת כ א י ל ו נ א מ ר ה מ פ י אדם‪ .‬ד ר ו ש ה א מ ו נ ה ג ד ו ל ה כ ד י ל ע מ ו ד ב ס ת י ר ה‬
‫ז ו ‪ :‬ל ה א מ י ן ב ת ו ר ה מ ש מ י ם — ולפרש א ו ת ה כאילו נ א מ ר ה מ פ י א ד ם ״ )שם( ‪.1‬‬
‫״כאילו נ א מ ר ה מ פ י א ד ם ״ ! מ ה כ א ן ה ק ו ש י ל מ א מ י ן בה׳ ז ה י ד ה׳ ת ק צ ר ו‬
‫ה ו א י ת ׳ צ מ צ ם ד ב ו ר ו ‪ :‬ה ת ו ר ה נ א מ ר ה מ פ י ה ׳ לאזנם—הבנתם ש ל ב נ י אדם‪,‬‬
‫״ ל א בשמים היא‪ ,‬כ י ק ר ו ב א ל ד הדבר״‪ ,‬ז ו ה י ג ד ו ל ת ו — ע נ ו ת נ ו ת ו י ת ׳ ע ד‬
‫ש ד ר י מ ע ל ה ה ו ד ו ב ש ע ת מ ת ן ת ו ר ה ‪ :‬״ה׳ א ׳ מ ה א ד י ר ש מ ד ב כ ל ה א ר ץ ״‬
‫)שבת פט(‪ .‬ו ר א ה ג ם בכוזרי א׳ ב ס ו ף פ ר ק ט ״וכן י צ ט י י ר ה א ו י ר ו כ ר ״ ‪.‬‬
‫ה ג ד ר ה ז ו ״ ה ת ו ר ה נ א מ ר ה מ פ י ה׳ לאזגם—הבגתם ש ל ב ג י א ד ם ״ יקבל‬
‫כל מאמין ואמונתו לא תבוא במבחן הסתירה של הגדרת המהבר‪.‬‬
‫המהבר מ מ ש י ד ‪ :‬״לשון האדם שבתורה איננה מתאימה כלל לאדם אחד —‬
‫ק ל וחומר ש א י נ נ ה מ ת א י מ ה ל מ ש ה רבינו א ל א ז ו לשונם ש ל ב נ י א ד ם רבים‪…‬‬
‫והללו שונים ז ה מ ז ה בהשקפתם‪ ,‬באמונתם‪…‬״ )עמ׳ ‪.(3‬‬
‫נכון אמנם‪ ,‬א י ן ז ו ל ש ו ן מ ש ה רבינו‪ ,‬כ י א ם ה ת ו ר ה כ ו ל ה ד ב ר ה ‪ /‬ה ר י‬
‫שפה‬
‫‪ 1‬בסוף המאמר אמנם אומר המחבר‪ :‬״שהתורה מדברת גם בלשון בני־אדם‬
‫זו מגלה את אחדות ה׳״‪ .‬אמנם הוא מגיע לזה בדרך די מסובכת‪ ,‬כאילו לזה אנו‬
‫זקוקים לדרכי המחקר של חכמי האומות‪ .‬הקורא עומד תחת הרושם של הנאמר כאן‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגמ כ ל ס פ ק — ל א נ א מ ר ה‬
‫מכללתל מ ע ל ה‬
‫טו(‪ ,‬אבל‬
‫אתר)ב״ב‬
‫״הקב״ה אומר ומשה כותב״‬
‫דעת ‪-‬‬
‫ת ו ר ה לאזנם—הבנתם ש ל ב נ י א ד ם השונים באמונתם‪ ,‬כ י א ם עבור ה מ א ו ה ד י ם‬
‫ב א מ ו נ ה ב ת ו ר ה מ ן השמים‪ ,‬ל מ ע ט א ת הכופרים באמונה‪ ,‬א ש ר ל כ ן ה ב י נ ו א ת‬
‫א ש ר הבינו‪.‬‬
‫״ ח ל קיטוב ט ר א ג י בין האסכולות העוסקות בלימוד התורה‪ .‬מ א ז ת ק ו פ ת‬
‫ר ש ״ י ו ש א ר הראשונים כ מ ע ט גשתכח העיסוק בפשוטו ש ל מקרא‪.‬״ ואילו ל ש ו ן‬
‫ה א ד ם ש ב ת ו ר ה נ מ ס ר ל ח כ מ י האומות‪ .‬הללו ה ג י ע ו להשגים גדולים ה מ ר ש י מ י ם‬
‫כ ל מ ע י י ן ו ח ו ק ר ״ )שם(‪.‬‬
‫האם ר ו צ ה ה מ ח ב ר ל מ ע ט בערך מד‪ .‬ש נ כ ת ב ב פ ש ו ט ו ש ל מ ק ר א א ח ר י ת ק ו פ ת‬
‫הראשונים‪ ,‬ו ר ו צ ה ל ה ת ב ט ל ב פ נ י הכופרים ב ת ו ר ה מ ן השמים ? י ו ד ע מ ח ש ב ו ת‬
‫רק ה ו א ית׳‪ ,‬א ב ל ז ה פ ש ו ט ם ש ל ד ב ר י חמחבר‪ .‬א י ד נוכל ל ה ב י ן א ת ה נ ״ ל מ פ י‬
‫ה ר ב ברויאר‪ ,‬ה מ ז כ ה א ת הרבים בתרגום פ י ר ו ש ה ת ו ר ה ש ל ה ר ב ש ״ ר ה י ר ש‬
‫ז צ ״ ל ז א ד ז ה ת ו א ם ש ם ד ב ר י ר ש ר ״ ה ב״אגרות צ פ ו ן ״ ‪ :‬״כיהודים ג ק ר א ג ה‬
‫) א ת התורה( כ ס פ ר הגיתן לגו מ פ י הגבורה‪ ,‬כ ד י ש מ ת ו כ ו גכיר א ת עצמגו‪ ,‬א ת‬
‫מהותנו‪ ,‬א ת ת פ ק י ד נ ו ע ל י א ד מ ו ת ״ )אגרת ב (‪.‬‬
‫ב ל י מ ו ד ה ת ו ר ה בדרד זו אין מ ק ו ם ל ב נ י אדם ה ש ו נ י ם ב ה ש ק פ ת ם ו ב א מ ו נ ת ם ‪.‬‬
‫ו כ י נזקק לפירושיהם ש ל א ל ה א ש ר אינם מ א מ י נ י ם ב ת ו ר ה מ ן השמים‪ ,‬ש ל‬
‫א ל ה א ש ר ל ה ם ת ו ר ת מ ש ה נ ו ש א למחקר‪ ,‬כ מ ו לחבדיל‪ ,‬ח ו ק י ח מ ו ר ב י א ו‬
‫אגדת גילגמיש?‬
‫ד ע ת ה ר ב ה י ר ש ‪ :‬״גקראגה‪ ,‬א ב ל ל א ל ש ם מ ח ק ר ב ל ש ג י ו מ ח ק ר ע ת י ק ו ת‬
‫וכר ‪.‬‬
‫גדול ה צ ע ר ש ה כ ו ת ב גתפם לטרמיגולוגיה ש ל ה ב ל ת י מאמיגים‪ ,‬ע ד ש ה ו א‬
‫מ ג י ע ל״םגגוגו ש ל ׳ ע ו ר ך ״ ‪.‬‬
‫ה ר ב ברויאר מ ב ס ס א ת ט ע נ ו ת י ו ע ל הסתירות ה ג מ צ א ו ת בתורה‪.‬‬
‫הבקי אף במקצת בתורה שבע״פ ובדרכי ה מ ח ש ב ה של הז״ל ו ש ל גדולי‬
‫המפרשים‪ ,‬י ו ד ע א י ד ה ם מ י י ש ב י ם ס ת י ר ו ת הגראות בקוטביות א ש ר איגם נ י ת נ ו ת‬
‫לישוב‪ .‬כ ד ו ג מ ה מ נ י ר ב ו ת ‪ :‬ה מ ע י י ן בעגין המרגלים בפרשיות ש ל ה ו ד ב ר י ם‬
‫ו מ ו צ א סתירות‪ ,‬ה ו א יבוא ע ל סיפוקו בפירוש הרמב״ן‪ ,‬ועי׳ גם ב ז ה א צ ל רדצ״ד‪,‬‬
‫באופן ע ק ר ו ג י ויקרא ע מ ׳ ‪ 3—2‬ובעגין המרגלים בפירושו לדברים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,,‬‬

‫בזח א מ נ ם גםכים ע ם ח מ ח ב ר ‪ :‬ר ק מ י ש מ ר ג י ש בקיטוב חםתירה‪ ,‬י ע מ ו ד‬
‫ע ל ע ו מ ק ה ת ש ו ב ה ה מ י י ש ב ת א ת הסתירה‪ .‬ה מ ח ב ר מ ג י ע לסתירות ״ ה ב ל ת י‬
‫גיתגות ליישוב״ ש ל ש ת י הפרשיות ה ר א ש ו ג ו ת ש ל ה ת ו ר ה ב ס ד ר ה מ א ו ר ע ו ת‬
‫ו ב ש מ ו ת ה ק ד ו ש י ם ו מ ש מ ע ו ת ם ל מ ד ו ת ה׳‪ ,‬ו מ ס ב י ר א ת הצורך ב ש ת י ה פ ר ש י ו ת‬
‫ב נ י ג ד ן ‪ ,‬שכן‪ ,‬א י א פ ש ר ל ד ב ר ע ל ש י ת ו ף ש ת י מ ד ו ת ס ו ת ר ו ת כ ל ע ו ד ל‬
‫ת ו א ר ו ה מ י ד ו ת ב ס ת י ר ת ן ״ )עמ׳ ‪.(6‬‬

‫א‬

‫בדרך ז ו ה ו ל ד ח מ ח ב ר ג ם בעיונו ב ש ל ו ש חפרשיות ש ל ע ב ד עברי‪ .‬א ח ר י‬
‫ה כ ר ת ה ס ת י ר ו ת שבין הפרשיות‪ ,‬מ ג י ע י ם ל ש י ת ו ף ה מ ק ר א ו ת הסותרים ז ה א ת זה‪.‬‬
‫הוא מ מ ש י ך ‪ :‬״זה אפוא הגשקף למי שלומד פשוטו של מקרא — ע ל פ י הפשטות‬
‫ש ג ת ח ד ש ו ב י מ י נ ו ; ורק מ י ש מ ו כ ן להסתכן‪ ,‬ע ש ו י גם ל ה י ו ת גשכר״‪) .‬עמ׳ ‪.(13‬‬
‫״ ל ה ס ת כ ן ״ — ל ל כ ת ב ד ר כ י ה מ ח ק ר ש ל ח כ מ י תאומות‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הגגי ש ו א ל ב ת מ י ה ה ‪ :‬וכי לדרך זו — לראות א ת ה נ י ג ו ד ב כ ל חריפותו‬
‫ולפתרונו ד ו ק א מ ת ו ך ראייתו — אגו זקוקים למחקרים ש ל ח כ מ י ה א ו מ ו ת ? ?‬
‫והרי ל ת ו צ א ה ז ו א נ ו מגיעים בדרכם ש ל ח ז ״ ל ועל פיהם‪.‬‬
‫״ ל ש ע ב ר ל א היו מ ע ל י ם ע ל הדעת‪ ,‬ש ה ת ו ר ה ש נ י ת נ ה מ ר ו ע ה אהד‪ …‬ת א מ ר‬
‫דברים הסותרים זא״ז באמת‪ …‬ואילו היום‪ ,‬כ כ ל ש ה ס ת י ר ו ת גדולות ו ב ל ת י‬
‫גיתגות לישוב — כ ן גדול העושר העולה מביניהן״‪ .‬״הסתירות גדולות ו ב ל ת י‬
‫גיתגות לישוב״ — זאת היא תיזה קבועה מראש ע ״ י המכחישים ת ו ר ה אשר‬
‫א צ ל ם י ס ו ד ה ‪ :‬ח ״ א מ ו ג ה ״ בכסירח‪ .‬אבל מ ה למחבר‪ ,‬ה מ א מ י ן ב ת ו ר ה מ ן השמים‪,‬‬
‫בדוד זו‪.,‬‬
‫ש מ ע ת י פ ע ם מ מ ד ע ן גוצרי מ א מ י ן ‪ :‬ה ד ו ג מ ו ת — העקרוגות ש ל ה מ ד ע —‬
‫קשות מ ד ו ג מ ו ת האמונה‪.‬‬
‫לעושר גדול לאין־שיעור הגיעו וגגיע ב ס ״ ד א ם גלד ב ד ר ד ה מ ק ו ב ל ת‬
‫מ ס י ג י ש ל ש ג י כ ת ו ב י ם המכחישים ז ה א ת זה‪ ,‬ובתוכם ס ת י ר ו ת קטביות‪.‬‬
‫בדעתו‪ ,‬ש כ ד א י ל ה ס ת כ ן ל מ ע ן הסיכויים‪ ,‬מ ס ת מ ר ה מ ח ב ר גם ע ל דברים‬
‫מ ת י ר ת ו ר ת הסוד‪ .‬ה ת נ א י ם א ש ר קבעו ח ז ״ ל ל ל י מ ו ד ח ל ק ז ה ש ל התורה‪ ,‬איגם‬
‫קיימים אצלי‪ ,‬ואיגגי פ ו ג ע בקוראי ״המעין״‪ ,‬אם אומר‪ ,‬ש א צ ל רובם ה מ כ ר י ע‬
‫אינם קיימים‪ .‬ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן בנוגע ל ס ת ר י ה ת ו ר ה ב ס ו ף ה ה ק ד מ ה ל ת ו ר ה —‬
‫גם היום שרירים וקיימים‪.‬‬
‫ל ד ב ר י ה ר ב קוק ז צ ״ ל המובאים בסוף המאמר‪ ,‬י ש ל ח ע י ר ‪ :‬ל א מ ת ק ב ל‬
‫ע ל ה ד ע ת ש ה ם מכווגים ל כ ל קורא א ם ה ו א מבוסם ב י ד י ע ת ה ת ו ר ה א ם לא‪,‬‬
‫אם ח ו א מ ו ש ר ש ב מ ע ש י ם וביראת ח ט א א ו לא‪.‬‬
‫ה מ ח ב ר ב ד ע ה ש ל מ ע ן הסיכוי — ה ״ ע ו ש ר ״ ב פ ג י ה לדרכי ה מ ח ק ר ש ל ח כ מ י‬
‫ה א ו מ ו ת — כ ד א י להסתכן‪ — .‬ע ל מ י ו ע ל מ ה מ ס ת מ ר ה מ ח ב ר ?‬
‫י א מ ר ו ‪ :‬ב ג ר מ נ י ה ה ל כ ו יראים ושלמים לאוניברסיטה‪ ,‬לכאורה סיכנו א ת‬
‫עצמם‪ .‬א מ ת ה י א ש ח ל ק גיכר‪ ,‬ל א כולם‪ ,‬גכגםו ב ש ל ו ם ו י צ א ו בשלום‪ .‬מ ת ו כ ם‬
‫קמו אישים ש ח י ו פ א ר יחדות גרמגיה‪ ,‬א ש ר ק ד ש ו ש ם שמים‪ .‬לכולגו ידועים‬
‫האישים א ש ר ה ג י ע ו א ר צ ה ועמדו לגם‪.‬‬
‫ב ע ל ־ כ ר ח י — ב ח ר י ג ה מ ע ט מ ן ה נ ו ש א — אגי מ ש י ב ‪ :‬ל פ י ה ת נ א י ם‬
‫הקיימים בארץ‪ ,‬הלימוד באוניברסיטה מ ס כ ן ב ה ר ב ה יותר מבגרמגיח‪ ,‬מ ת ו ר‬
‫כ מ ה סיבות‪ .‬א ח ת ה ס י ב ו ת ‪ :‬ה נ כ נ ס בזמנו לאוניברסיטה ה ס ת מ ר ע ל ה ד ו ג מ ה ש ל‬
‫גדולים‪ ,‬א ש ר גם ה ם ה ל כ ו ב ד ר ד זו‪ .‬ה ו א ידע‪ ,‬ש ה מ נ ה י ג י ם — ג ד ו ל י ה ר ב נ י ם —‬
‫מ ס כ י מ י ם אתו‪ ,‬ה ו א נ ה נ ה מ ן ה מ ש ע ן ה מ ו ס ר י ש ל ח כ מ י ה ת ו ר ה ו מ צ א חברים‬
‫מ ו ש ר ש י ם באמונתם‪ .‬בארץ — א י נ נ י מ ג ל ח ס ו ד — א י ן רוח ח כ מ י ם נ ו ח ה מ ן‬
‫ה ה ל י כ ה לאוניברסיטה ) ל א כ א ן ה מ ק ו ם ל ד ב ר ע ל נימוקיהם ו ל א כ א ן ח מ ק ו ם‬
‫ל ד ב ר ע ל ב ע י ת הצורר בכוחות אקדמיים חרדיים ב כ מ ה מקצועות(‪ .‬לכן‪ ,‬ר ו ב‬
‫הסטודנטים ש ו מ ר י מ צ ו ו ת ת ל ו ש י ם מ ע ו ל ם התורה‪ ,‬ח ס ר להם ה מ ש ע ן ה מ ו ס ר י‬
‫ו ג ם ח ב ר ת ה ס ט ו ד נ ט י ם איננד‪ ,‬מ ח ו ס נ ת ע ד ד ע ו ת ש ל מ ר צ י ם כופרים ו ג ג ד‬
‫ה ח ב ר ה החילונית‪.‬‬
‫מ א מ ר ה ר ב ברויאר אינו מ כ ו ו ן ד ו ק א לסטודנטים‪ ,‬א ב ל ה ו א פ ו נ ה ג ם אליהם‪.‬‬
‫‪75‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ח מ ח ב ר מ מ ל ת לצעירים‪ ,‬וסטודנטים בתוכם‪ ,‬ל פ נ ו ת ל א ח ד ה מ ק צ ו ע ו ת המסוכנים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫ל פ י מ ש מ ע ו ת ו ק ו ר א ה ר ב ברויאר ב מ א מ ת ז ה לכל צעיר‪ ,‬א ם קרא ושנה‪,‬‬
‫אם לא‪ ,‬א ם ש י מ ש כל־צרכו‪ ,‬א ם לא‪ .‬ו מ י עבור ה פ נ י ה בכיוון ז ה ש י מ ש כל־‬
‫צ ר כ ו ? ה ו א ק ו ר א א פ ו א ‪ :‬ת פ נ ו ל מ ח ק ר י ח כ מ י האומות‪ ,‬או ח כ מ י ישראל שלמדו‬
‫מ ח כ מ י האומות הכופרים ב ת ו ר ה מ ן השמים‪ ,‬לספריהם‪ ,‬להרצאותיהם‪ ,‬ת ם ת כ נ ו‬
‫אמנם‪ ,‬אבל הסיכון כ ד א י ל מ ע ן הסיכוי ו מ י י ו ד ע א ם מ ע ו ט י ידיעות ידלגו אפילו‬
‫ע ל ראשוני ה מ פ ר ש י ם ו י פ נ ו ישירות ל״חכמים״ חנ״ל‪ .‬אם כוונת ה מ ח ב ר רק‬
‫ל ת ל מ ד י חכמים‪ ,‬בגי ת ו ר ה ש ס פ ג ו מ ש ד שנים רבות תורת ו י ר א ת שמים‪ ,‬אז‬
‫ה י ה מ ן ה ר א ו י ל ה ד ג י ש זאת‪.‬‬
‫ה ס כ נ ה ב ר ו ר ה ‪ :‬ההולך בדרך זו ח ״ ו יציץ ויפגע‪ ,‬או י ק צ ץ בגטיעות‪ .‬הוא‬
‫י פ ג ע ויפגם באמוגתו‪ ,‬א ו יהיה כ ו פ ר לגמרי‪.‬‬
‫א ם ח ר ב ברויאר ב ע צ מ ו גשען ע ל ידיעות מ ק י פ ו ת ו ח ו ש ב להיות ב ט ו ח‬
‫ששרשיו במעשים ויראת ח ט א מ ר ו ב י ם מ ע נ פ י ו ב ח כ מ ה — כולל ה מ ח ק ר בדרד‬
‫הכופרים ב ת ו ר ה מ ן השמים‪ ,‬מ י יערב ל ו ל ג ב י קוראיו‪ ,‬א ש ר כ א מ ו ר — ק ר א ו‬
‫ושגו‪ ,‬או לא‪ ,‬ש מ ש ו כל־צרכם‪ ,‬א ו ל א ? ו כ מ ה מ ה ם מ ו ש ר ש י ם ב מ ע ש י ם ו י ר א ת‬
‫ח ט א ? י ר א ־ ח ט א ל א יפגר• בכיוון ז ה !‬
‫כ ב ר ה ז כ ר ת י א ת זכות ה מ ח ב ר בתרגום פ ר ו ש ה ת ו ר ה ש ל ר ש ר ״ ח ועוד‪.‬‬
‫עשרות שגים כ ב ר ה ו א ע מ ל והשיג בגוםח ה מ ק ר א ע פ ״ י המסורה‪ .‬גדול ה צ ע ר‬
‫ע ל מ א מ ת זה‪ .‬ואף אם כווגתו רצויה‪ ,‬פ ש ו ט ו איגו רצוי‪.‬‬

‫ד״ר מאיר קובר‬

‫ב״ה‬
‫הופיע‬

‫ש ד ת רבבות אפרים‬
‫אורח חיים חלק שני‬
‫תשובות ומשא ומתן של הלכה כמאות שאלות וחקירות‬
‫כשולחן ערוד‪ ,‬אורח חיים‬
‫מ א ת‬
‫הרב אפו״ם גדינבלט‬

‫‪76‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הרב אלעזר בדיזל‬

‫על מאמר ״ריקודים והלכות צניעות״‬
‫ראיתי ב״המעין״ כרך יח‪ ,‬גליונות א—ב בירור בעגין ״ ר ק ו ד י ם ו ה ל כ ו ת‬
‫צ נ י ע ו ת ״ מ ה ר ב ש ל מ ה חיים אבינר שליט״א‪ .‬ה נ ה מ ה ט ו ב ו מ ה נ ע י ם בירור‬
‫דבריו‪ ,‬מסודרים על ה צ ד ה כ י ט ו ב — ל מ ע ל ה בירור ה ה ל כ ה ב א ו ת י ו ת ג ד ו ל ו ת‬
‫ו ל מ ט ה המקורות‪ .‬כ ן ד ר כ ה ש ל ת ו ר ה וכך גהגו ה ר ב ה מ ר ב ו ת י ג ו ה ר א ש ו נ י ם‬
‫וחאחרוגים‪ .‬ו ל פ ע ל א ט ב א אמריגן יישר כוחו וחילו‪ .‬ה ר ב א ב י ג ר ש ל י ט ״ א ג ם‬
‫ד ק ד ק בלשון ה ה ל כ ה ש ב ר א ש חדף ולפעמים כ ת ב ״ א ס ו ר ״ ו ל פ ע מ י ם כ ת ב ״ י ש‬
‫למגוע״‪,‬‬
‫ו ה ג ה הערות א ח ד ו ת לחזק א ת דבריו‪.‬‬
‫מ ה ש כ ת ב ה ר ב אביגר ״וגם ה ר כ ב ת ח ח ת ן ע ל ה כ ת פ י ם י ש למגוע׳׳ )גליון‬
‫ט ב ת ת ש ל ״ ה ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (63‬ו כ ת ב ע ל ז ה מ ק ו ר ו ת בהלכה‪ — ,‬י ש ל י להוסיף ו ל ו מ ר‬
‫ש י ש ל מ ג ו ע ז ה גם מ ט ע ם ח ש ש ש ל םכגת גפשות‪ ,‬כ י ל פ ע מ י ם חבחור ש ל ו ק ח‬
‫א ת ח ח ת ן ע ל כ ת פ י ו מ ר ג י ש חולשה‪ ,‬אבל מ ת ב י י ש להורידו ת י כ ף ‪,‬ומי י ו ד ע‬
‫ה ת ו צ א ו ת מזה‪ .‬בזמן האחרון ה ת ח י ל ו בדבר ע ו ד יותר ג ר ו ע ש ל ו ק ח י ם ג ם א ת‬
‫המחותנים ע ל הכתפים‪ ,‬ו מ ד ח י א ל ד ח י הולכים ש ל א מ ס פ י ק ש מ ר כ י ב י ם א ח ד‬
‫א ל א א ף מרכיבים ש נ י ם ע ל כתיפיו ש ל בחור אחד‪ ,‬א ש ר ב ו ד א י י ש ב ז ה ח ש ש‬
‫ס כ נ ה )ולפעמים רואים ש ה ח ת ן נבהל מ כ ל ה מ ש ח ק הזה(‪ .‬א י ל ז א ת כ ל מ י‬
‫ש י ש ב ד ו למגוע ה ר כ ב ת ה ח ת ן ע ל ה כ ת ף ת ב ו א עליו ברכה‪ ,‬כ י ג ם ה מ ק ו ר ו ת‬
‫ש ה ב י א ה ר ב אביגר מ ס פ י ק י ם למגוע ד ב ר זח‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ע ו ד כ ת ב ה ר ב אביגר )שם( ״אסור לאגשים ל ה ס ת כ ל בגשים ש ר ו ק ד ו ת ו ל כ ן‬
‫אסור לגשים ל ה צ י ג רקודים ב פ ג י אגשים״ ו ה ב י א ל ז ה מ ר א י מקומות‪ ,‬ע י ״ ש ‪.‬‬
‫ויש להוסיף כ י כ ל א י ש ה מ ס ת כ ל ב ז ה נ ק ר א רשע‪ ,‬ואפילו רק ע ו ב ר במקום‬
‫כזה‪ ,‬א ם אינו מ ו כ ר ח לעבור ש ם או ש י ש לו ד ר ך אחרת‪ ,‬ו כ מ ו ש א מ ר ו ע ל ז ה‬
‫בגמרא ב ב א ב ת ר א נו‪ ,‬א ״ א י ד א י כ א ד ר כ א א ח ר י נ א ר ש ע ה ו א ״ ו מ ד ו ב ר ש ם‬
‫ב ה ס ת כ ל ו ת אגשים בגשים ה ע ו מ ד ו ת ע ל ה כ ב י ס ה ח מ ו כ ר ח ו ת ל ג ל ו ת רגליהן‬
‫)רשב״ם שם( ו כ ל ש כ ן ב ה ס ת כ ל ו ת ברקודים ש ל גשים‪ .‬ו כ מ ו ב ן א י ן ל ד מ ו ת ז ה‬
‫ע ם ר ק י ד ת מ צ ו ת ב ש מ ח ת ח ת ן וכלה‪ ,‬כ י א י ן ז ה ״ ר ק ו ד ע ם ה כ ל ה ״ א ל א‬
‫״רוקדים ל פ ג י ה כ ל ה ״ ו ב י ד י ה ם מ ט פ ח ת ו ה כ ל ה רק ג ו ג ע ת ב מ ט פ ח ת ‪ — ,‬א ב ל‬
‫ח ל י ל ה לגו‪ ,‬ש ו מ ר י ת ו ר ה ומצות‪ ,‬ל ה ס ת כ ל ב ר ק י ד ת הכלה‪ ,‬ה ס מלהזכיר‪.‬‬
‫ה ר ב אביגר כ ת ב )שם ע מ ׳ ‪ (54‬״ברקודים מעורבים ישגם כ מ ה איסורים‬
‫‪ (1‬נ ג י ע ה ב י ד )איסור ל א תקרבו(‪ .‬איםור ז ה ל ש י ט ת ה ר מ ב ״ ם מ ן ה ת ו ר ה ״‬
‫ובמקורות ש ם ד ן בדין ״יהרג ואל יעבור״‪ .‬ו ר א י ת י בגליון ת מ ו ז )עמ׳ ‪(86‬‬
‫ש ו א ל ה ר ב י ה ו ד ה ה נ ק י ן ו כ ו ת ב ״ א י ג י י ו ד ע מגין לכותבים כן‪ ,‬כ י ה ר מ ב ״ ם‬
‫בפירוש ה מ ש נ י ו ת ל מ ס כ ת םגחדרין פ ר ק ז׳ ובספר ה מ צ ו ו ת ל ״ ת ש ג ״ ג ו ב מ נ י ן‬
‫ה מ צ ו ו ת ש ב ה ת ח ל ת ס פ ר ה מ ד ע ובהלכות איסורי ב י א ה פ ר ק כ ״ א ה ל כ ה א׳ ל א‬
‫הזכיר גגיעה ב י ד א ל א ח י ב ו ק ונישוק״‪ .‬א ך י ש מ ק ו ר ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם כ מ ו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪77‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ש כ ת ב ה ר ב אבינר‪ .‬ב ה ל כ ו ת איסורי ביאה‪ ,‬ש ם ה ל כ ה ב מ ו ב א ״ואסור ל א ד ם‬
‫לקרוץ ב ד י ו וברגליו וכר״‪ .‬ה נ ה ה ר מ ב ״ ם הזכיר ״קריצת יד ורגל״ וברור כ י‬
‫בריקוד ב ו ד א י י ש ב ו ק ר י צ ת י ד ורגל ] א ב ל ע ל איסור זה כ ת ב ה ר מ ב ״ ם שם‬
‫ש מ כ י ן מ כ ת מ ר ד ו ת ו מ כ א ן ש ז ה איסור דרבנן‪ ,‬ר א ה ש ם ב מ ״ מ — ה ע ר ת העורר ‪.1‬‬
‫ו ב ד ב ר י ר ב י נ ו י ה ו נ ת ן אייבשיץ בם׳ יערות ד ב ש ח ״ א ד ף כ ״ ז קורא ח י ב ו ק ידיפ‪.‬‬
‫ו מ ש מ ע מ ד ב ר ו ש א ח י ז ת יד ב י ד דרר ח י ב ה נ ק ר א חיבוק‪ .‬ובספר ה מ צ ו ת הזכיר‬
‫ה ר מ ב ״ ם רק ה י ב ו ק ונשיקה‪ ,‬א ב ל כ ת ב ש ם ״וכבר בארנו וכו׳ ובחבורנו הגדול״‪,‬‬
‫כ ו ו נ ת ו ל ר ב ו ת ר מ י ז ה ו ק פ י צ ה וכן מ פ ו ר ש ש ם בדברי הרמב״ן‪ ,‬עי״ש‪.‬‬
‫מ ר ן ה ב י ת יוסף ע ל ה ט ו ר א ב ה ״ ע סי׳ כ ״ א הזכיר דברי ה ר מ ב ״ ם ש א ס ו ר‬
‫לקרוץ ב ד י ו וברגליו‪ ,‬ו י ד ו ע ש י ט ת ה ב י ת י ו ס ף ביו״ד סי׳ ק צ ״ ה כ י ל ד ב ר י‬
‫ה ר מ ב ״ ם אפילו ג ג י ע ה ב י ד לצורר ר פ ו א ה ואפילו ב ח ו ל ה ש י ש ב ו ם כ ג ה אסור‪.‬‬
‫ג ם כ ת ב ש א ס ו ר ל מ ש ש בדופק אפילו כוונתו רק לרפואה‪ .‬וברור כ י מ י ש ו ש‬
‫ה ד ו פ ק ה ו א רק גגיעה ב ד ‪ .‬אבל על ד ב ר י ח ב י ת יוסף י ש חולקים ואומרים‬
‫כ י ה ר מ ב ״ ם לא א ס ר בגגיעה ש ה ו א לצורף ר פ ו א ה וכבר האריכו הפוסקים בזה‪.‬‬
‫אבל ז ה ברור ו פ ש ו ט כשגאחזין ד ב ד לצורר רקוד שזהו גקרא כ ו ו ג ת ו‬
‫ל ה ת ע ג ג בזה‪ ,‬ב ו ד א י גקרא אביזרייהו ד ג ״ ע שדיגו יהרג ואל יעבור‪ .‬וראד‪,‬‬
‫ביערות ד ב ש הג״ל ש כ ו ת ב ש ם כ י כל ה מ פ ק פ ק בדין ז ה הריהו וכו׳‪.‬‬
‫ז ה כ ת ב ת י להראות כ י ד ב ר י ה ר ב אביגר ה ם בירור ה ל כ ה ו ל א ח ו מ ר א א ו‬
‫ד ר ד תםידות‪ .‬והשם ה ט ו ב י ע ר ה עליגו ר ו ח ט ה ר ה ממרום ויגאלגו ג א ו ל ה‬
‫ש ל מ ה בב״א‪.‬‬

‫אלעזר בדיזל‬
‫יו״ר ועד משמרת הצגיעוח‬
‫ירושלים‬

‫קורא נכבד‬
‫נא הקל עלינו א ת העבודה‬
‫ובהופעה הסדירה‪.‬‬

‫הרבה‬

‫בהוצאת‬

‫״המעין״‬

‫נא תשלח לנו בהקדם דמי המנוי לשנת תשל״ט‪,‬‬
‫מעובת המעין‬
‫רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬
‫אפשר‬

‫‪78‬‬

‫ע ו ד ל ה ש י ג כ ל הגליונות מ ת ש כ ״ ו ואילר‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הרב שלמה פרידמן ז״ל*‬

‫המשפט במחשבתו של ר' יצחק בדויאר‬
‫‪ .1‬ניכור פוליטי ומשפטי‬
‫א ת י צ ח ק ברויאר לאורך כ ל י מ י חייו ה ט ר ד ה ה ה ת ב ו נ נ ו ת ב ת ו ל ד ו ת ה א נ ו ש ו ת‬
‫ובדרכה ר ב ת הפורעניות‪ ,‬יהיה מ ה ש י ה י ה ה מ ש ט ר ה א ח ר א י ע ל ג ו ר ל ן ש ל‬
‫המדינות השונות‪ ,‬ה ר י ידוע לכול ש ה ן ה ו ל כ ו ת והורגות ז ו א ת ז ו כ מ ג ה ג ן ש ל‬
‫היות טורפות‪.‬‬
‫ההתפתחות‬

‫ה ט כ נ י ת ש ל ב נ י אנוש‪ ,‬ב ה ש פ ע ת מ ה ש נ ק ר א במילים פ ש ו ט ו ת‬

‫ה ק ד מ ה ‪ ,‬א י נ ה מ ב י א ה לכלל ה ת ק ד מ ו ת ב מ צ ב ק ו נ פ ל י ק ט זה‪ .‬א י ן כ ל ס פ ק ‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫שמקור הזעזועים ה מ ז ע ז ע י ם א ת כדור הארץ‪ ,‬י ש ל ה פ ש ב פ ג ם י ס ו ד י ה מ ע ר ע ר‬
‫א ת כיגוגם ש ל החיים החברתיים‪ .‬מ ה שמכגים ב ש ם ה ר ב ר ב ג י צ ד ק איגו‬

‫אלא‬

‫א י ־ צ ד ק ו ה מ ש פ ט ה ו א לא־משםט‪ .‬האדם שצריך ה י ה ל ה ג ן עליו‪ ,‬ה ו פ ך לקורבן‪,‬‬
‫בשיתופו‬

‫מ ר צ ו ן א ו מ ח ו ס ר מודעות‪ ,‬ברוב המקרים‪.‬‬

‫א ם כ ן י ש ל ג ל ו ת ר א ש י ת ־ כ ל א ת העקרוגות ע ל י ה ם גיתן לכוגן מ ש פ ט צדק‪,‬‬
‫ורצוי ל נ ת ח א ת ה ס י ב ו ת ש ה ב י א ו א ת ה א נ ו ש ו ת ל ד י כ ש ל ו ג ו ת י ה ע ד ע צ ם ימיגו‪.‬‬
‫ברויאר צ י מ צ ם א ת תחום הסתכלותו לעולמנו חאירופי‪.‬‬
‫ד ב ר י ב י ק ו ר ת ע ל י ס ו ד ו ת החברה‪ ,‬א ל י ה א נ ו שייכים‪ ,‬מ פ ו ז ר י ם ב כ ל כ ת ב י‬
‫ברויאר‪ ,‬אולם ב מ ב ו א ליצירתו ה מ ו ש ל מ ת ביותר‪ ,‬ה י א ה מ ס ה מכע ובריאה‪ ,‬נ ר א י ם‬
‫ה ם קולעים ל מ ט ר ת ם ב ד ר ד המובהקת‪.‬‬
‫הפסוק ה ת נ כ י ‪ ,‬בו פ ת ח ה מ ח ב ר א ת מאמרו‪ ,‬ב ו ל ט •ורב מ ש מ ע י ‪ .‬ה ת ר ג ו ם‬
‫— א ב ק ש ס ל י ח ה ע ל ה ת ל ה ב ו ת י — ג א ו נ י ה ו א ‪ ,‬ה מ ד ו ב ר ב ס פ ר ד ב ר י ם ד‪ ,‬כ ה ‪:‬‬
‫״ כ י ת ו ל י ד בנים ו ב נ י בנים וגושגתם ב ^ ר ץ ו ה ש ח ת ם ו ע ש י ת ם פ ס ל ת מ ו ג ת כל״‪.‬‬
‫בתבונה ובהתאם לפשט תורגם הביטוי העברי ״ונושנתם״ לביטוי לועזי‬
‫ש מ ש מ ע ו ת ו ״ותהיו ל ב ו ר ג ג י ם ״ ; ו ל מ ו ש ג ז ה ש ל בורגגי ת ו א ם ה כ י ג ו י ה ג ר מ ג י‬
‫״פלישתי״‪.‬‬

‫הרב שלמה )‪ (Charles‬פרידמן ז״ל )תרפ״ט—תש״ל( הוסמך לרבנות בבית־מדרש לרבנים‬
‫בפאריס‪ ,‬בו בזמן השתלם בלימודי משפטים באוניברסיטת סורבון וקבל את התוארים‬
‫ב‪.‬א ומ‪.‬א‪ .‬במדעי היהדות באוניברסיטת שטראםבורג‪ ,‬שם התחיל עבודת דוקטור בהדרכתו‬
‫של פרופסור אנדרה נהר‪ .‬הוא כיהן כרב בקהילת דיג׳ון ואחר כך בקהילת בישהיים‬
‫במחוז אלזאם ובאותו הזמן ניהל את התלמוד־תורה של קהילת שטראסבורג‪ .‬לאחר‬
‫מלחמת ששת הימים עלה לארץ ישראל עם אשתו וחמשת בניו ושימש מרכז חינוכי‬
‫בכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים‪ .‬מאמרו החשוב על משנתו הפילוםופית־משפטית‬
‫של הר״ר יצחק ברויאר ז״ל )קטע מן עבודת־דוקטור הבלתי־גמורה שלו( נדפס בצרפתית‬
‫בכתב־העת ‪ Revue des Etudes Juives‬כרך ‪ ,(1972) 131‬עמ׳ ‪.159—127‬‬
‫תירגמה‪:‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫יהודית קאופמן‪.‬‬
‫‪79‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כ מ ה פ ע מ י ם ה צ ה י ר ברויאר ע ל היותו היורש ה ר ו ח נ י ה א מ י ת י ש ל ס ב ו מ צ ד‬
‫אמו‪ ,‬ה ר ב ש מ ש ו ן רפאל הירש‪ ,‬כ מ ו ב ן יורש ה נ ו ט ה ב מ י ד ת ־ מ ה ל ר ד י ק א ל י ז צ י ה ‪.‬‬
‫ש ת י מ ל ח מ ו ת ח ו צ צ ו ת ביניהם‪ ,‬ו כ ן ה ת פ ר צ ו י ו ת מ ה פ כ נ י ו ת ש ה ש פ י ע ו ע מ ו ק ו ת ע ל‬
‫ח י י ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת באירופה‪ .‬והנה‪ ,‬מ ה מוזר‪ ,‬בפירושו ע ל א ו ת ו פ ס ו ק מ ד ג י ש‬
‫ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש ש ה מ י ל ה ״ ו נ ו ש נ ת ם ״ ה י א הצורה ה ס ב י ל ה ש ל ה פ ו ע ל ״ י ש ן ״ ‪.‬‬
‫ה ס כ נ ה ה א ו ר ב ת ל א נ ו ש ו ת ה י א כ י תירדם ו ל א תיזכור ל ש ם מ ה ח י א ק י י מ ת ‪,‬‬
‫ו ת ס ת פ ק ב ק י ו מ ה ‪ .‬ו ה ר י ז ה מ א פ י י ן חיים בורגניים‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ב ת ר ב ו ת ה מ ע ר ב י ת ש ל ג ו י ש ל ה ט י ל א ת ה א ש מ ה ע ל רומא‪ .‬מ ש פ ט ה ש ע ל י ו‬
‫ח ש ב ו ת ק ו פ ה כ ה א ר ו כ ה ש א י ן ד ו מ ה לו‪ ,‬ה ש ח י ת א ת מ ע ר כ ת החוקים ש י כ ל‬
‫ש א ר העמים‪ ,‬כ י‬

‫למעשה אין בו אלא‬

‫החברה‬

‫מ ז י מ ה גגד‬

‫והאדם‬

‫לטובת‬

‫אוליגרכיה ל ל א גבולות זמן‪.‬‬
‫״אד‬

‫זאת‬

‫לשעבד א ת האדם ובו בזמן לשמור לו א ת החירות?״ ה ר י‬

‫הבעיה‪ ,‬ל ל א פיתרון כנראה‪ ,‬ש ה ע ס י ק ה א ת הרוח ה פ ו ל י ט י ת ש ל רומא‪.‬‬
‫אותה‬

‫ב מ ע ש ה ל ה ט י ם ‪ :‬יצירת‬

‫פתרו‬

‫הבורגני החופשי‪.‬‬

‫ל פ נ י ש נ נ ת ח א ת ב י צ ו ע ה פ ע ו ל ה ע ל ״ פ י תיאוריו ש ל ברויאר‪ ,‬ר צ ו י ל צ י י ן‬
‫ע ד כ מ ה ה ש פ י ע ה ע ל ה מ ח ב ר ש ל ג ו ק ר י א ת ו ב ס פ ר י הגל‪ ,‬א ם מ ב ח י נ ת ב י ק ו ר ת‬
‫ה ח ב ר ה ו א ם מ ב ח י נ ת ה ק ו נ צ פ צ י ה ש ל ו ע ל ה ע ם והמדינה‪ .‬״ ה מ ד י נ ה ה י א ה ע ו ר מ ה ״ ‪,‬‬
‫א ו ת ה ס י ס מ ה ה ג ל י א נ י ת היתד‪ .‬לחוויה ק ש ה עבור ברויאר‪ ,‬ואילו ה י א מ ס כ מ ת א ת‬
‫הפילוסופיה ה פ ו ל י ט י ת ש ל ר ו מ א ־ ‪.‬‬
‫רעיון ה מ ד י נ ה מ ו פ י ע ל ר א ש ו נ ה ב ע ת סיפור מ ג ד ל בבל‪ .‬צ א צ א י נ ו ח ‪ ,‬ש ה ם‬
‫עדיין גתוגים בהלם ה ת ו צ א ו ת ההרסניות ש ל המבול‪ ,‬מ ת א ר י ם ל ע צ מ ם ש ה ק מ ת‬
‫מדינה‪ ,‬כביטוי ה ר צ ו ן ה ג ל ו ב א ל י ש ל כ ל הבריות ושלילת ה ר י ב ו נ ו ת ה א ל ו ק י ת‬
‫ת ב י א א ו ת ם לביטתון גדול י ו ת ר ‪ .‬א י ן ז ה ע ו ל ה ע ל ד ע ת ם ש ה מ פ ל צ ת ‪ ,‬ש •‬
‫ע צ מ ם עוררו‪ ,‬ת ט ר ו ף אותם‪ ,‬ד ו ג מ ת ש ו ל י י ת הקוסם‪ .‬מ ו ש ג ז ה ש ל ריבוגות ל א ו מ י ת‬
‫ט ר ם פ ר ח ו כ ב ר ה ו א מ ח ס ל כ ל רצון ו כ ל ד ח ף אינדיבידואליים ב ט ע נ ה ה מ ט ע ה‬
‫ש ה ו א ב א ל ה ג ן ע ל י ה ם ב פ נ י עצמם‪ .‬ו ה מ ש פ ט ה ר ו מ א י יספק מ א ו ח ר ה ר כ ה‬
‫׳‬

‫‪3‬‬

‫ד >‬

‫׳‬
‫‪1" sonde‬״‪Dasein dient nicht mehr‬‬
‫‪).‬עמי ‪Kampf urn Gott 232‬‬
‫״ההוויה אינה משרתת אף דבר ואף איש‪ ,‬אלא הכול וכולם משרתים את ההוויה״‪,‬‬
‫‪t‬‬

‫‪c‬‬

‫‪u‬‬

‫‪d‬‬

‫‪o‬‬

‫‪r‬‬

‫‪t‬‬

‫‪n‬‬

‫‪I‬‬

‫‪2‬‬

‫‪e‬‬

‫‪t‬‬

‫‪i‬‬

‫‪l‬‬

‫‪p‬‬

‫‪o‬‬

‫‪p‬‬

‫‪y‬‬

‫‪j . H‬‬

‫‪in‬‬

‫‪( E‬‬

‫׳‬

‫‪emeed2Paris*Riviere‬‬
‫‪,,‬המדינה היא העורמה המצליחה‪ ,‬על־אף שהיא משאירה את בני־האדם חופשיים‪ ,‬להתגשס‬
‫‪Nohl‬‬

‫‪X‬‬

‫הוצאת‬
‫ב י א ש י ת‬

‫י‬

‫א‬

‫‪X‬‬
‫ד‬

‫‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫ה ב ה‬

‫נ ב נ ה‬

‫‪5‬‬
‫בו‬

‫ע י ר‬

‫‪2‬‬

‫(‬

‫י מ ג ד ל‬

‫ו ר א ש ו‬

‫‪.‬‬

‫בשמיס״‬
‫^‬
‫"׳ ' "‬
‫‪ 3‬בראשית רבה‪ ,‬ל״ח על‬
‫— ״אמרו א׳ לאלף ותרנ״ו שנה הרקיע מתמוטט‪ .‬אלא בואו ונעשה סמוכות‪…‬‬
‫לא כל הימנו לבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים‪ .‬נעשה ע״ז בראשו וניתן‬
‫חרב בידה ותהי נראת כאילו עושה עמו מלחמה״‪.‬‬
‫א מ ד ן‬

‫‪80‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫את‬

‫המשך‬

‫ההחרמה‬

‫יותר א ת היסודות המשפטיים והחוקתיים המאפשרים‬
‫וחדי־הומניזציה ש ל האדם ע ד עצם היום הזה‪.‬‬
‫הרומאים ש ה ש ת מ ש ו בכשרון בערכים מדומים‪ ,‬העניקו מ ע מ ד ש ל א י ש י ו ת‬
‫מ ש פ ט י ת למדינה‪ .‬מ ע ת ה היא ורק היא מ ס ו ג ל ת ליצור היסטוריה‪ .‬י ו ז מ ו ת י ה‬
‫ו פ ע ו ל ת ה ה ן באופן ב ל ע ד י אורגות א ת הערב של ההיסטוריה‪ ,‬ו ב א ו ת ה מ ד ד ‪.‬‬
‫ת ו פ ח ת יכולתו ה מ ש פ ט י ת ש ל האדם‪ .‬עלייתה ש ל ה מ ד י נ ה לדרגת א י ש י ו ת מ ש פ ט י ת‬
‫פ ו ת ח ת בתהליך הפירוד בין ה מ ד י נ ה והאדם הפרטי‪ .‬והפיצול ש ל ה מ ש פ ט ל מ ש פ ט‬
‫ציבורי ו מ ש פ ט פ ר ט י יביא א ת התהליך לסופו המושלם‪ .‬בתור א י ש י ו ת מ ש פ ט י ת‬
‫ת ק ב ל ה מ ד י נ ה א ת הזכות הבלעדית על הפעולה ההיסטורית‪ .‬לאדם‪ ,‬כ א י ש י ו ת פרטית‪,‬‬
‫ת י ש א ר האפשרות‪ ,‬ו ל א — השאיפה‪ ,‬לנחל א ת א ר ב ע ח א מ ו ת ש ל אחוזתו שלו‪,‬‬
‫ד ו ג מ ת ״ ח ח פ ר פ ר ת הדואגת ב ק נ א ה לתל־החפרפרת שלה״‪ .‬ה ו א מ ת ע ק ש ל ק ב ו ע‬
‫גבולות כ ד י להגן עליהם בפגי פלישות השכן‪ .‬אין לו א ל א רצון א ח ד ‪ :‬לחיות‬
‫בשלווה אגוכית א ת חייו הפרוזאיים למדי‪ .‬מ ו ש ג הזכות לבעלות כ מ ע ט מ ו ח ל ט ת ‪,‬‬
‫ב א ש ר ה ו א מ ה ו ו ה ע ד ע צ ם ימיגו חוט ה ש ד ר ה ש ל ה ה ב ר ה הבורגגית‪ ,‬גבט ופרח‬
‫ע ל ת ל ־ ח פ ר פ ר ו ת כזה‪ ,‬וחפרפרת אמיתית ל א היתד‪ .‬מ ס ו ג ל ת בכל מ צ ב ש ה ו א‬
‫ל ה ע ל ו ת רעיון ט ו ב יותר‪.‬‬
‫בעוד ש ה א ד ם ש ו מ ר על אחוזתו הפרטית ב ש ב ע עיגים‪ ,‬ו מ ש ל ה א ת ע צ מ ו‬
‫בתקוות־שווא לחירות‪ ,‬נ ה נ י ת ה מ ד י נ ה מ ח ו פ ש פ ע ו ל ה ל ה ב י ע א ת ת א ו ו ת ה‬
‫לשלטון‪ .‬ה י א ת ל ך בדרכי האלוקים ו ת ת ב ע להיות ת כ ל י ת לעצמה‪ ,‬ו ה א ד ם‬
‫המגורש מ ן ההיסטוריה‪ ,‬י ש ת ד ל כ כ ל ש י ש ת ד ל ל ה צ ט מ ק ב ת ל ־ ה ח פ ר ם ר ת שלו‪,‬‬
‫א ח ר י שגיתק א ת כל קשרי הסולידאריות המקשרים א ו ת ו בדרך כ ל ש ה י לדורות‬
‫העבר‪ ,‬ההווה והעתיד‪ ,‬ייכנע כ נ י ע ה הכרחית לשרירותה ויהפוך ל צ ע צ ו ע ב ד י‬
‫ה מ י פ ל צ ת ‪ .‬ביד אומן פ י צ ל ה מ ש פ ט ה ר ו מ א י א ת העולם םצלים‪ ,‬ו ה ה ג י מ ו נ י ה‬
‫מ ש ת ל ט ת עליו ע ל ־ פ י העיקרון ש ל ״ ה פ ר ד ו מ ש ו ל ״ ‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫אולם א ו ת ה מ ד י נ ה הכול־יכולה‪ ,‬ב מ צ י א ו ת מ ה י ? אישיות מ ש פ ט י ת ש א י נ נ ה‬
‫ח ו ש ב ת ו א י נ נ ה רואה‪ ,‬ש א י נ ה י ו ד ע ת ש מ ח ה ו א י נ ה י ו ד ע ת קינה‪ .‬ה י א ס ו ב ל ת‬
‫ממחסור ח מ ו ר ב כ מ ה מ ד ו ת המאפיינות בדרר כלל א ת אישיות בן־חאדם‪ .‬פ ש ו ט ו‬
‫כמשמעו‪ ,‬ה מ ד י נ ה כאילו א י נ נ ה קיימת‪ .‬ה י א יצור פיקטיבי‪ ,‬דמיוני‪ .‬ב נ י ־ א נ ו ש‬

‫)עמ׳ ‪ (37‬״בעולם הקדמון‬
‫בני־האדם״‪ .‬וכן אצל הגל‬
‫נעלם מתודעת האזרח״‪.‬‬
‫בעיניו של הגל כחירות‬
‫בתור פעולה שלא היתד‪.‬‬

‫‪ 4‬כאשר הוא מפרש את מחשבתו של הגל כותב ‪Hyppolite‬‬
‫הופיע פתאום האימפריאליזם ואתו התרכזות בתוך עצמם של‬
‫)הוצאת ‪ Nohl‬עמ׳ ‪ (223‬״דימוי המדינה‪ ,‬כתוצר פעולתו‪,‬‬
‫^‪ Hyppolite‬מבאר )עמ׳ ‪ :(38‬״לכן נעלם מה שהוחזק‬
‫ובמקומה התפתח האינטרס המוגבל של הפרט אל עצמו‪,‬‬
‫יותר חופשית‪ ,‬בהיותה סופית ונתקלת מכל צד בגבולותיה״‪.‬‬
‫‪ Hyppolite 5‬כותב; ״ב־פינומינולוגיה יחזור הגל על אותו חוק רומאי התופס את‬
‫מקומם של החיים האתיים במדינה‪ .‬חוק זה אינדיבידואלי במהותו )‪ (…‬מכירים למעשה‬
‫בקיום הפרט‪ ,‬אך מה שמכירים בו הוא הדמות המופשטת‪ ,‬מסכת האדם החי והקונקרטי‪,‬‬
‫ולא נשאר אלא אטומיזס חברתי״‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪81‬‬

‫הרצוגב ל ת י מ ו ח ש י ת מ ו ל המלוכה‬
‫מכללתא ו ת ו ה‬
‫דעתב ‪ -‬א ת מ צ י‬
‫אתר ל ה צ י‬
‫לא המציאו אותו א ל א כדי‬
‫האלוקית‪ .‬ואילו זו ה כ י ר ה ל כ ל ה פ ח ו ת בכבודו ש ל האדם‪ .‬ו ז ה ברצותו להתרומם‪,‬‬
‫ל ת ה ו ם ה ת ג ל ג ל ‪ .‬ה ו א ר צ ה ל ע ל ו ת בדרגה‪ ,‬ויצר ב מ ו ד י ו א ת השפלתו‪ .‬פיצול‬
‫ה מ ש פ ט ל מ ש פ ט צ י ב ו ר י ו מ ש פ ט פ ר ט י יגרר בהכרה א ת התהליך‪ .‬ה מ ש פ ט הציבורי‬
‫ב ת ח י ל ה י ב ק ש א ת ה ש ל י ט ה ע ל ה א ד ם הפרטי‪ ,‬ו מ א ח ר ש מ ט ר ה זו ת ו ש ג במהרה‪,‬‬
‫ת כ ר י ז ה מ ד י נ ה ע ל ע צ מ ה כמקור י ח ד למשפט‪ ,‬ה י א ת ח ב ל ב ע צ ם חרעיון של‬
‫ה מ ש פ ט ש ה ת י י צ ג ע ד כ ה כ פ ר י יצירתו ש ל מ ו ח ל ט א מ י ת י ו ל א ש ל מ ו ח ל ט‬
‫מדומה‪ .‬ע ב ו ר הבורגגי הופך ה מ ש פ ט ל ב ב ו א ה ד ב ב ו א ה ש ל מ ו ש ג ה ת ו ע ל ת ‪ .‬בעיניו‬
‫ש ל ה פ ו ל י ט י ק א י ה מ ק צ ו ע י ה מ ש פ ט ה ו א ב י ט ו י רצונו לשלטון‪ .‬ה מ ת מ י ה איפוא‬
‫ש ק ש ה ל ה פ ר י ד ב י ן ההיסטוריה האוגיברםאלית ובין ת ו ל ד ו ת ה מ ד י ג ו ת ז א ו ליתר‬
‫דיוק‪ ,‬ב י נ ה לבין ת ו ל ד ו ת א ל ה חאגשים ה מ ת ח ב א י ם מ א ח ו ר י פ ר ג ו ד ה מ ד י נ ה ?‬
‫ה י ו זמגים בהם ה מ ש פ ט פ ת ח א ת הדרך ה י ש י ר ה א ל האלוקים‪ .‬א ך ז ה אלפיים‬
‫ש ג ה •ואולי אפילו יותר‪ ,‬פרוש ביגו לבין יצירתו מ ס ך ש ל א גיתן ל פ ל ח אותו‪.‬‬
‫לאלוקים נ ש א ר ת יכולת א ח ת ויחידה‪ ,‬ו ה י א להעניש‪ .‬ה ק א פ י ט א ל י ז ם א ף ה ו‬
‫ל א ח ח מ י ץ א ת ה ה ז ד מ נ ו ת ל ה ע נ י ק ל ע צ מ ו אישיות מ ש פ ט י ת ל ש ם ה ש ג ת ב י ט ח ו ן‬
‫עצמי‪ ,‬בכוונה ל ה ב י א א ת רעיון ה ת ו ע ל ת ל מ ע מ ד ש ל ת כ ל י ת לעצמה‪ .‬ה מ ד י נ ה‬
‫האימפריאליסטית ו ה ה ב ר ה ה ק א פ י ט א ל י ס ט י ת קרובות זו לזו‪ ,‬כ י ש ת י ה ן מ ב ו ס ס ו ת‬
‫ע ל אינסטינקטים אכםיםטנציאליים ח ס ר י מ ע ו ף המוסווים למצוות עילאיות‪.‬‬
‫הבורגני ה א ל מ ו נ י ה א מ י ן שדרך ה ק א פ י ט א ל י ז ם יגיע להיסטוריות ו ל א ה צ ל י ח‬
‫א ל א להוליד פילוסופיה ש ל ח פ ר פ ר ת ה מ ת י י מ ר ת באוגיברםאליות‪.‬‬
‫א‬

‫הקיום ב י ח ד ש ל ש א י פ ה לשלטון מ צ ד ה מ ד י נ ה ו ש א י פ ה ל ת ו ע ל ת מ צ ד‬
‫הקאפיטאליזם י ו צ ר ת ע ר ו ב ת ־ ג פ ץ ש ר ק ה מ ל ח מ ה ע ל ו ל ה לספוג אותה‪ .‬מ ש פ ט‬
‫ה מ ש ו ע ב ד בגוף ו נ פ ש למדינה‪ ,‬ה מ צ ו מ צ ם ל מ ו ש ג ש ל ת ו ע ל ת ו ת ו לא‪ ,‬איגו מ ס ו ג ל‬
‫לחתייצג כמחסום ב פ נ י הידרדרות‪ .‬ולכן מ א ז ש ח ר ת ו ל ד ו ת ה א נ ו ש ו ת ו ע ד ע צ ם‬
‫היום ה ז ה פורץ ק ו נ פ ל י ק ט א ח ד א ח ר י השני‪ .‬והבורגני‪ ,‬ב א ש ר לו‪ ,‬מ ת נ ה ג כ א י ל ו‬
‫אינו י ו ד ע ש מ פ נ י ש ש י ח ק ברצינות א ת מ ש ח ק הקאפיטאליזם‪ ,‬והשלים‪ ,‬מ ת ו ך‬
‫ת פ י ס ת עולם בורגנית‪ ,‬ע ם ה מ ש ט ר האימפריאליסטי‪ ,‬ובירך א ת הפירוד ב י ן‬
‫מ ש פ ט צ י ב ו ר י ל מ ש פ ט פרטי‪ ,‬ו ה ס ת ג ר בעולם ח ם וגעים ש ל חיים צ ר י ־ א ו פ ק‬
‫ה ו א ב ג ד באגושות‪ ,‬ו א ש מ ת ו ב ה ש ת ל ש ל ו ת ן ש ל ה מ ל ח מ ו ת ב ו ל ט ת למדי‪ .‬ה ד ד ‪-‬‬
‫ד ר ו ת זו ש ל ת ו ל ד ו ת האנושות‪ ,‬ש א ח ד ממקורותיד‪ .‬ב פ ו ל ח ן ה מ ש פ ט ה ר ו מ א י‬
‫קיבלה אימות דראמתי מהתפטרותה ש ל הכנםיה הקאתולית מכל אחריות למתרחש‬
‫בעולם הזה‪ .‬ה ק ל ל ה ט ב ו ע ה בעולם הזה‪ .‬ל כ ן כ ל ניסיון להצילו סופו ב כ י ש ל ו ן‬
‫איפםו־פקטו‪ .‬שירוץ א י פ ו א ל כ י ש ל ו ן ! וויתור ז ה ע ל ה ת ע ר ב ו ת בהיסטוריה ז ר‬
‫— ה א ם י ש צורך ל ה ד ג י ש א ת ז א ת ? — א ת ת ה ל י ך ביסוס מ ע ר כ ת ה כ ו ח ו ת‬
‫ש י מ ע כ ו א ת האנושות‪.‬‬
‫ז‬

‫בפרק ק צ ר בספרו מ ו ר י ה )עמ׳ ‪ (38—37‬מ צ ב י ע ברויאר ע ל הייאוש ה ה י ס ט ו ר י‬
‫כ ס י ב ת ה ת ע ו ר ר ו ת הנצרות‪ .‬ש ל ט ו נ ה הכול־יכול ו ח מ נ צ ח ש ל ר ו מ א ז ע ז ע א ת‬
‫האלילים ו ה ד ת ו ת הלאומיים ש ל ימי־קדם‪ ,‬בדם ו ב כ י ה ו ט ל ע ו ל ה כ ו ב ש ע ל ל‬
‫האוכלוסין ש מ ס ב י ב ל א ג ם התיכון‪ .‬נ נ ק ט ו פ ע ו ל ו ת ד י כ ו י אכזריות‪ .‬ה נ צ ר ו ת‬
‫כ‬

‫‪82‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫לקחה מ ן ה י ה ד ו ת א ת המושג ש ל א־ ל מ ל א רחמים‪ ,‬א ש ר ברא א ת ה ע ו ל ם ו א ת‬
‫האדם‪ ,‬א ש ר ה ש ג ה ת ו העליונה אחראית בעיקר לגורלו ש ל ה ס ר ט בעולם הבא‪.‬‬
‫משוכגעת ש ח ע ו ל ם ח ג י ע לאחרית ימיו‪ ,‬היא ח ש ב ח ש מ י ו ת ר לחכיר ב מ צ י א ו ת ם‬
‫של העמים ולדאוג מ ב ח י נ ה עקרוגית לפוליטיקה‪ .‬היא ה ת נ ה ג ה כ א י ל ו ח ג י ע ח‬
‫ההיסטוריה לקצה‪ .‬ה י א כפרה בא־ל ש ל ההיסטוריה היהודית‪ ,‬ו ח ת י י צ ג ה ב מ ח ש ב ה‬
‫ת ח ל ה כגיםיון להפסיק א ת התפתחות ההיסטוריה‪ ,‬ולהפוד א ת ת ו ל ד ו ת ה א נ ו ש ו ת‬
‫להיסטוריה סגורה‪ .‬״הבו לקיסר א ת אשר לקיסר‪ ,‬ולאלוקים א ת א ש ר לאלוקים״‪.‬‬
‫מימרה ז ו ה ס ו ת ר ת מ ע י ק ר ה א ת רוח היהודות‪ ,‬מ א ח ר ו ה כ נ י ס ה כסילות מ ס ו כ נ ת‬
‫לתודעת האדם‪ ,‬ה פ כ ה לסיסמת הנצרות‪ .‬ה י א ג ר מ ה ל מ ר ץ מ ח ו ד ש ש ל א י נ ד י ב י ­‬
‫דואליזם ה מ ס ת י ר ב ק ר ב ו זרעי הרם מרובים‪ .‬א ש מ ת ה ש ל ה נ צ ת ת ב ת ר ה כ י ה י א‬
‫שמנעד‪ .‬לחלוטין מ ן חאדם למצוא סימן כלשחו ש ל ח מ ו ח ל ט ב מ מ ל כ ת אנוש‪.‬‬
‫וממלכה זו מ ו פ י ע ה בעינינו כמציאות אובייקטיבית ב ע ו ד ש ה י א מסווה ב פ נ י‬
‫האדם א ת מ ק ו ר ע ר כ ה הסובייקטיבי מ י ס ו ד ו ‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫ה ר י ש ל ם ו מ ו ש ל ם הפירוד בין השמים והארץ‪ ,‬בין ה א ־ ל והאדם‪ ,‬ב י ן ה מ ו ס ר‬
‫והחוק‪ .‬ה א ח ד ו ת נ ש ב ר ה בתוד ת ו כ ה ש ל הבריאה‪ ,‬ב ת ו ד ת ו כ ה ש ל ההברה‪,‬‬
‫בתור ת ו כ ו ש ל הפרט‪ !.‬א ו ת ו ש ב ר יביא אסון ע ל העולם בהתפתחותו‪ .‬א ם ל א נ צ ל י ח‬
‫ליצור א ח ד ו ת זו מחדש‪ ,‬לא תבוא ה ג א ו ל ה !‬

‫‪ .2‬המהפכה הקנטית‬
‫ב מ ה ל ד ה ד ו ת ת ו ב ה ת מ ד ה ש י מ ש ה מ ש פ ט איגטרםים‪ ,‬ו ל ע ת י ם קרובות‪,‬‬
‫אינטרסים ש ל ה פ ר ט המוסווים כאיגטרםים לאומיים‪ .‬פםוידו־םופיות ז ו ש ל‬
‫ה מ ש פ ט ה ב י א ה ל ת נ ו ד ו ת מרחיקות ג ם ב ח ל ל ו ג ם בזמן‪ ,‬ו א ף ה ט פ ה מ מ נ ו מ ה‬
‫ש ה י ה צ ד ד ל ה י ו ת א ח ת ה ת כ ו נ ו ת העיקריות שלו‪ ,‬ו ה י א ס מ כ ו ת ל ל א עירעור‪.‬‬
‫אולם כ ל ע ו ד ש ה מ ש פ ט ל א ייכנס לקאטיגוריה ש ל ה מ ד ע י ם ש א י נ ם מ ו ת נ י ם ל א‬
‫ב ח ל ל ו ל א בזמן‪ ,‬צפויות לו מ ח א ו ת מ כ ל הסוגים‪ .‬ה ו א ל א יצליח ו ל א י ד ע אד‬
‫לחוכיח א ת צ ד ק ת ו מ ו ל זעמם הטהור ש ל האגרכיםטים‪ ,‬א י ד ל ה ע מ י ד מ ח ס ו ם‬
‫אד ל ה ר ג י ע‬
‫ב פ נ י ' ה ח י ש ו ב י ם ה מ ת ו ח כ מ י ם ש ל ר ו ד פ י ‪ -‬ב צ ע מ כ ל המיגים‪,‬‬
‫ה ת ל ה ב ו ת ם ה ב ל ת י ש פ ו י ה ש ל הבורת גפשות ה ש ו פ ע ו ת רגשים ע י ל א י י ם וכוונות‬
‫טובות‪ .‬ע ד כ מ ה מסוכן מ ר א ה ז ה ל מ ד י נ ה ש ע ת י ד ה ת ל ו י ביציבות ה מ ו ס ד ו ת ; ע ד‬
‫כ מ ה מ ד כ א ה ו א לפרט ש ה צ ל ח ת ו חאישית ובטחונו קשורים ק ש ר כ ה ה ד ו ק‬
‫ב כ ב ו ד ש ה י ה ר ו צ ה לגהוג כמשפט‪ ,‬ה י ו ת וחושבים ש ת פ ק ד ו ש ל ה מ ש פ ט ה ו א‬

‫בדעתו זו על הנצרות הולך ברויאר בעקבות המחשבה ההגליאנית‪ .‬השווה ‪Hyppolite‬‬
‫)עמ׳ ‪ :(59‬״הגל כותב‪ :‬׳ישו מתתר על גאולת עמו בתור עם‪ .‬הוא מבין שאלוקים‬
‫מתגלה אן־ ורק לפרט‪ ,‬והוא עוזב את גורל אמו׳‪ ,‬ובזה דווקא הוא מפגין את רוח‬
‫הנצרות* שתהםיד בזמנה לגורלה של הנצרות‪ ,‬כלומר ניתוק הרוח הנוצרית מן המדינה‪.‬‬
‫׳מלכות שמים אינה בעולם הזה׳‪ .‬ניתוק זה יחתים את רושמו העמוק בעולם המודרני‬
‫ויבדיל אותו מן העולם הקדמון״‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪83‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫לנהל א ת האדם!‬
‫ל ד ע ת ו ש ל ברויאר י ש ל ה ע מ י ד א ת ה מ ש פ ט בביקורת הקאגטית‪ ,‬כ ד י ל מ צ ו א‬
‫ת ר ו פ ה ל מ צ ב מ ע צ י ב זה‪ .‬א ת ה פ ת י ח ה לכיוון ז ה ש ל מחקרים נ ו ש א י פ ר י י ש‬
‫לזקוף לזכותו ה ב ל ע ד י ת ש ל רודולף ש ט מ ל ר ‪ .‬ע ל מ ה מ ס ת מ כ י ם ל ט ע ו ן‬
‫שייעודו ש ל ה מ ש פ ט ן ה ו א לשרת א ך ורק א ת צ ר כ י העולם ה ז ה הזמניים כ א ש ר‬
‫נורמות האתיקה‪ ,‬ו א ף א ל ו ש ל האסתיטיקה‪ ,‬א ל ־ ז מ נ י ו ת ה ן ? והרי ק י י מ ת א מ ת‬
‫מ ש פ ט י ת ‪ ,‬כ מ ו ש ק י י מ ת א מ ת הגיונית ו א מ ת אסתיטית‪ .‬אך מכיוון ש א מ ת ז ו‬
‫ח י י ב ת להכריז ע ל תקפותה‪ ,‬ויותר מ ז ה אפילו‪ ,‬ע ל הכרחיותה האוגיברםאלית‪ ,‬א י ן‬
‫ח י א יכולח לחיות גםיוגית‪ .‬כ י ברור ש א י ן בכוחם ש ל עצמים ה מ ו ש ת ת י ם ע ל‬
‫חנםיון לחתיימר בערך אוניברסאלי‪ .‬י ש איפוא לכונן אותר‪ .‬א מ ת מ ש פ ט י ת ע ל‬
‫בסים ש א י ן לערערו‪ ,‬ו ה ם הפוםטולאטים ש ל ה ת ב ו נ ה ה מ ע ש י ת ״ ‪ .‬ל כ ן מ ס ו ג ל‬
‫ה מ ש פ ט ‪ ,‬המוחזק כנורמח חברתית‪ ,‬לערוד ח ק י ק ה ד י י ק נ י ת ש ל כ ל ת ב י ע ו ת‬
‫ה א ד ם מרעהו‪ ,‬ת ב י ע ו ת המבוססות ע ל צווי המוסר‪ .‬ל א פ ח ו ת מ ז ח ו ל א יותר‪ .‬ה ו א‬
‫ת נ א י ה כ ר ח י לקיום מ ש פ ט צדק‪ ,‬ז א ת אומרת ח ו ק ע ל פ י משפט‪ .‬א ם ה ו א ע ו ב ר‬
‫ע ל גבולות אלו‪ ,‬ה ו א הולך ל ת ע ו ת בתחום השרירותי והופך לחוק ב ל ת י ־ ה ו ק י ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ת ו כ ן חחוק ש י מ ש ז מ ן ר ב מ ד י ג ש ק ב י ד י א ל ה שרצו להגן ע ל ת א ו ו ת‬
‫טבעיות‪ ,‬וחחוק ח פ ר כביכול לכוח חחילוגי ש ל חטבע‪ .‬כ ד י לשמור ע ל ע ו צ מ ת ו‬
‫ו ה ד ר ו ל א היססו כ מ ה אנשים להכניס לתוכו שיקולים ומושגים השייכים ל מ ד ע י‬
‫ה ט ב ע ‪ .‬ו כ ד פ ת ח ו במחזור־קםמים‪ .‬שיקולים אלה‪ ,‬הזדים לחלוטין ל ח ו ק ‪,‬‬
‫גורמים לניצולים חוזרים המצדיקים א ף ח ם ס ט י י ת נ ו ס פ ת ש ל החוק‪ .‬מ ע י נ י י ן‬
‫לעיגיין הופך ה ח ו ק לקאריקאטורה ואין ס י ב ה ש ה י א ת פ ס י ק בהעוויותיה‪ .‬כ ד י‬
‫לשים ק ץ לםקאנדל זח חייבים אנחגו לסלק א ת החוק מ ת ע י ו ת הגסיון ו ל ב ס ס‬
‫אותו ע ל רעיון ה צ ד ק ה ט ב ו ע ב ת ב ו נ ה ה מ ע ש י ת ‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫א ף כ י ה ו א גיסה ל ה ת ק ד ם מ ע ב ר למםקגותיו ש ל קגט‪ ,‬וגם ל א ל ו ש ל‬
‫שטמלר‪ ,‬ת מ י ד ה ב י ע ברויאר ה ע ר צ ה ע מ ו ק ה ואימון מ ל א ב ש י ט ת ה ח כ ם‬
‫מקגיגםברג‪ .‬ה ו א ר א ה ב ו ש ל י ה אלוקים ש ת פ ק ד ו להכניס ס ד ר לתור מ ה ש ב ה‬
‫אחוזת הזייה‪ .‬באוטוביוגרפיה ש ל ו ה ו א כ ת ב ‪:‬‬
‫״ברוד ה ׳ ש י צ ר א ת ק ג ט בחוכמתו‪ .‬כ ל יהודי אמיתי‪ ,‬ה מ ע י ק ברציגות ו ב ת ו ם‬
‫ל ב בביקורת ה ת כ ו נ ה ה מ ע ש י ת חייב ל ו מ ר ‪ :‬א מ ן ‪ .‬״ ו ל א תתורו א ח ר י ל ב ב כ ם‬

‫‪ ,‬תיאוריטיקון של המשפט‪ ,‬בן האסקולה הניאויקנטית‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫של מרבורג‪ .‬ברויאר הקדיש לו מאמר ‪3‬־‪Kantstudien‬‬
‫‪ 2‬קנט כותב‪ :‬״כל כללי המשפט הם א־פריורי באשר הם צווי התבונה׳ ‪dictamina‬‬

‫‪ ."rationis‬ראה ‪ Doctrine du Droit‬לפי ‪,La pensee, Georges Vlachos‬‬
‫‪) de Kant, Paris, 1962‬עמ׳ ‪.(275‬‬
‫‪ 3‬ראה ‪< Die Welt als Schoepfung und Natur‬עמ׳ ‪ .(93‬בדויאר מתקיף את הפילוסוסיו‬
‫התועלתיות האנגלו־םכםיות‪ ,‬ובמיוחד האידמוניזם החברתי של ‪Stuam Bentham‬‬
‫‪ Mill‬שהעריכו מעש לא בשל מניעיו אלא בשל תוצאותיו‪ ,‬כלומר ההצלחה או הכישלון‬
‫ת‬

‫ברדיפה אחדי האושר‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ואחרי עיניכם״ )במדבר טו‪ ,‬לט( או בתרגום ללשונו של קנט‪ :‬״אל תטו אחרי‬
‫נתוני ניסיונכם הפנימי והחיצוני‪ ,‬פן תכפרו בי״‪ .‬כל התיאוריה של קנט על‬
‫האפרצפיה היא הפירוש הנאמן ביותר למצווה זו של התורה״ ‪.‬‬
‫ביודעין איפוא פונה ברויאר אל קנט בכוונה לחשוף תשתית יציבה להשקפתו‬
‫על המשפט בכלל והמשפט היהודי בפרט‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ .3‬ממלכת התכליות‬
‫״קנט מכנה בשם ממלכת התכליות את הסדר האוטונומי של בני־האדם‬
‫בעלי־תבונח‪ .‬ממלכת חתכליות קיימת בתחום טראנםצנדנטאלי במקביל לממלכת‬
‫הטבע אשר בתחום התופעות‪ ,‬והיא כפופה לשלטון המשפט המוסרי‪ ,‬שהוא‬
‫משפט הגיוני״ ‪.‬‬
‫ברויאר מסתמר על עקרונות יסוד אלו בפילוסופיה של קנט‪ ,‬ומנסה לחוכיח‬
‫כי המשפט‪ ,‬חחייב להיות טראנסצנדנטאלי מטבעו‪ ,‬אין מקורו בציבור האנושי‬
‫האמפירי‪ .‬אין המשפט בא להיצמד לעם חקיים כבר בשל גורמים אחרים‪ .‬המשפט‬
‫הוא הטעם המכונן למעשה את החברות‪ .‬הביטוי של ה״צריד־להיות״ ־‪(Sein‬‬
‫)‪ soiien‬הוא המוליד את החברה‪ ,‬תכונח זו של המשפט‪ ,‬הנחשב ככל־יכול‪,‬‬
‫מבליטה אחד האספקטים המרשימים של השקפתו המשפטית של ברויאר‪.‬‬
‫בספרו ‪Der Rechtsbegriff auf Grund der Stammlerschen‬‬
‫‪ Sozialphilosophie‬הוא כותב )בעמ׳ ‪:(61‬‬
‫״אין זה גכוז להגיד שהתבונה הופכת למעשית רק לשם קביעת הנורמה‬
‫של החיים האינדיבידואליים‪ .‬המשפט המוסרי איגו חי בשביל עצמו בתודעה‬
‫המוסרית האינדיבידואלית‪ .‬להפר‪ ,‬הוא מקשר בין כל היצורים בעלי התבונה‪.‬‬
‫הוא תובע מן הפרט שפעולתו תהיה טובה לעצמה‪ ,‬וגם שהזולת יתנהג כלפיו‬
‫בצדק‪ .‬וכאשר אדם בעל תבונה מגסה לשפוט אם אכן תואמות יוזמות רעהו את‬
‫הקריטריונים של הצדק‪ ,‬הוא מביע את הערכותיו במשפט א־פריורי מסוג‬
‫סינתיטי‪ .‬אין משפט זה פחות א־פריורי מזה שקובע שפעולה שהוא בעצמו ביצע‬
‫טובה היא או רעה• אר יש בו אופי חברתי מובהק נוסף‪ .‬כי המעשה אינו מוסרי‬
‫מפני שהוא פרי חרצון הטהור‪ ,‬אלא אם כן הוא יכול להיות התגשמות של רצון‬
‫טהור בהתנהגות המוחשית של הפרט‪ .‬כדי להעריך את צידקו או אי־צידקו של‬
‫מעשה כלשהו יש להגיה קיום מערכת ערכים המופיעה בצורה של צו היטירונומי־‬
‫א־פריורי המקשר זה לזה את הפועל ואת הסובל‪ .‬כד שהיצור בעל התבונה‬
‫נראה א־פריורי כיצור חברתי״‪.‬‬
‫ואף יותר מזה‪ .‬המשפט המוסרי הניח ביסודו את האופי חחברתי של האדם‬
‫בעל התבונה‪ .‬הוא דורש ממנו שיתגחג בחופשיות‪ ,‬דבר שמשמעותו במסורת‬
‫‪1‬‬

‫ראה "‪Isaac Breuer‬‬
‫למי ‪.625‬‬

‫‪ 1‬עמ׳ ‪J. Vialatoux. Morale de Kant Paris, P.U-F. 48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪85‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הקנטית כדלקמן‪ :‬״יש לתת לעיקרון של לגיטימיות אוניברסאלית להדריד את‬
‫האדם‪ ,‬ולפעול כד שנרצה שכל אדם יתנהג לפי הכלל המעשי )המאקםימה(‬
‫המכוון אותה פעולה׳‪ /‬המשפט המוסרי מחייב איפוא לרצות בפעולה שכולם‬
‫צריכים לבצע‪ .‬הוא מאחד את האנשים לקהילה המקבלת על עצמה את מרותו‬
‫של כלל בעל ערד אוניברסאלי שאינו מנהל אך ורק את חייהם הפרטיים אלא‬
‫גם את יהםיהם ההדדיים‪ .‬ואין זה מוגזם להגיד שעצם פעולת האינטגראציה‬
‫של האדם לתוד הקהילה חזאת‪ ,‬שבח כולם פועלים בדיוק כמו שהוא עצמו‬
‫רוצה לפעול‪ ,‬היא הקובעת בשבילו את עיקרון ההתנהגות האיתית‪ .‬בסופו של‬
‫דבר מסיק ברויאר את המסקנות המובנות מאליהן‪ ,‬והן שהאיתיקה ההכרתית‬
‫קודמת לאיתיקה אינדיבידואלית‪ .‬וזה אחד הנושאים העיקריים חחוזרים‬
‫ונישנים במהשבתו של ברויאר ובפולמוםו‪.‬‬

‫‪ .4‬המושג הטראנסצדנטאלי של החיים החברתיים‬
‫נדמה לנו שברויאר מתרחק במידת־מד‪ .‬מקנט ושטמלר בזה שהוא מייחם‬
‫אופי חברתי לחלוטין לביטויי החיים המוסריים‪ .‬לדעתו מחזיקים אנחנו מעשה‬
‫כטוב אם נוכחנו לדעת שהוא באמת יעיל מבחינח חברתית‪ .‬במידה והמטרד‪,‬‬
‫אליה אנו מתקרבים ראויה להפוך לרצון כללי‪ ,‬היא מוסרית‪ .‬הכול תלוי איפוא‬
‫ביכולתי או אי־יכולתי להביא את מטרתי לדרגת שאיפה קולקטיבית‪ .‬רצוני‬
‫לפעול בדרד המוסרית הופך אותי ליצור חברתי‪ ,‬לחלק בלתי גפרד מאותה‬
‫חברה‪ ,‬״מגלה אותי כמחוקק של ממלכת התכליות האידיאלית‪ ,‬שאת מ מ ת ה‬
‫אני כופה על אישיותי המתלבטת בין היצרים״‪.‬‬
‫לאחד את כל היצורים בעלי התבונה לישות שבה מתנהגים לפי כמה‬
‫עקרונות‪ ,‬נראה כהכרח בלתי־נמנע והנה מצטיירים היקפיו של המושג‬
‫הטראנםצנדנטאלי של החיים החברתיים‪ ,‬המאחדים בקרבם את בני האדם במידה‬
‫והם חייבים לפעול לפי כללים המנהלים את היחסים החברתיים‪ .‬האיתיקה היא‬
‫הקובעת את היי חחברה‪.‬‬
‫לא כן דעתו של שטמלר‪ .‬להפך‪ ,‬על פי דעותיו‪ ,‬מכוון המשפט לבידוד‪.‬‬
‫במקום לאחד אנשים הוא מפריד ביניהם‪ .‬שטמלר ראה כהכרחי להבליט את‬
‫ההבדל המהותי אשר בין מעשר‪ .‬מוסרי ומעשר‪ .‬משפטי‪ .‬זח לדבריו נובע ממושג‬
‫של רצון מאחד )‪ ,(verbindendes Wolien‬בו בזמן שהמעשה המוסרי מתייחם‬
‫לרצון גפרד )‪ (Getrenntes wolien‬המעודד הסתגרות‪ .‬בשטח זה עומד שטמלר‬
‫— כד נראה לגו — מאהורי קו החזית של המורה הזקן קגט‪ .‬ידוע לנו‬
‫שהשקפותיו הפוליטיות המוסריות של קנט הביאו אותו לקבוע מעבר‬
‫לאוטונומיה האינדיבידואלית קיום של סדר משפטי שאינו מקיף רק את הפרם‪,‬‬
‫אלא את המין האנושי כולו ‪ .‬המין האנושי מוחזק גלובאלית ״כסובייקט‬
‫‪1‬‬

‫‪ 1‬ראה בקנט ה ט ל ו ם ה נ צ ח י ‪ :‬״הזכויות הטבועות מלידה ובאופן הכרחי באנושות לעולס‬
‫תקפות‪ ,‬מאושרות ואף מורמות על־ידי עיקרון היחסים המשפטיים של האדם עצמו‬
‫עם עולם נעלה‪ ,‬בו מרגיש האדם בעצמו כאזרח של עולם מעבר למוחשי׳ על־םמך אותס‬

‫‪86‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫;‬

‫הקולקטיבי של כל התכליות‪ ,‬בכוח ובפועל‪ ,‬שהגשמתן בעולם הזה הוא יעודד‪.‬‬
‫של התבונה״‪ ,‬כתוצאה מזה אין להימנע ממידת־מה של סוציאליזציה של האדם‪,‬‬
‫אם המשפט רוצה להשפיע על המציאות ולחיחשב כמעשי‪ .‬המדינה וחוקותיה‪,‬‬
‫המינהל וכלליו ישחקו תפקד ראשי בפילוסופיה של קנט למען קדוש ״המין‬
‫האנושי״‪.‬‬
‫ברויאר מרחיק לכת‪ .‬הוא מעניק לכל אומה ואומה ייעוד מיוחד בסימפוניה‬
‫האנושית האוגיברםאלית‪ .‬כך הוא משלם את חוב גאמגותו גם למחשבד‪ .‬היהודית‬
‫האותגטית )יהודה הלוי‪ ,‬חמחר״ל( וגם לפילוסופיה הרומגטית הגרמנית של‬
‫המאה התשע־עשרה )פיכטה והגל(‪.‬‬
‫״חאדם איגו יצור חברתי מפגי שמוטלים עליו הוקים שגקבעו בדרר‬
‫האמפירית‪ .‬קיום משפט מוסרי טראנסצנדגטאלי מחייב אותו לקבל על עצמו‬
‫את הכללים‪ .‬ומכיוון שהתחייבות זו טבועה בעצם אישיותו‪ ,‬וכפויה עליו כצו‬
‫קאטיגורי‪ ,‬האדם יצור חברתי הוא‪ .‬הכרחי איפוא שידע שעליו ועל אתיו למלא‬
‫הובר‪ .‬משותפת‪ .‬ותודעה משותפת זו היא המייסדת את ההיים החברתיים‪.‬‬
‫במקביל לממלכת הטבע‪ ,‬שאת תופעותיו בכל שיטחי חייגו אגו מבחיגים‬
‫בדרר האמפירית‪ ,‬קיימת ממלכת־ התכליות המכילה בקירבה את כל השטחים‬
‫מגקודת ראות טראנטצנדנטאלית‪ ,‬אך היא מתעגייגת במיוחד בחיים חחברתיים‪.‬‬
‫ברור שלא כל איש ישתתף בכיגון אותה ממלכה‪ ,‬רק אלה יצליחו המתנהגים‬
‫כבעלי תבונה ושוברים את אזיקי הדטרמיגיזם אשר בטבע‪ .‬הם אלה המפלסים‬
‫בגבורה דרך לעיקרון חדש של סיבתיות‪ ,‬זה של החירות‪ ,‬בכך שהם רוצים‬
‫שפעולתם החופשית תהפוך לנורמה להתנהגות אוגיברםאלית‪ ,‬וגם פועלים כדי‬
‫שהיא באמת תצליח בזה‪ .‬שאיפה זו דווקא‪ ,‬ששטמלר לא רצה להכיר לה‬
‫טיב הברתי‪ ,‬מגלה את המושג האפריורי של חיי חברה‪ ,‬באשר הם ביטוי‬
‫להכרח הגיוני״ ‪.‬‬
‫בשלב זה של שיקוליו מתרגם ברויאר ללשון קגטית רעיון יסוד של‬
‫המחשבה היהודית‪ :‬״לתקן עולם במלכות שדי״ ‪ .‬אין זה מספיק להסכים עם‬
‫הדעה שממלכת התכליות מקבילה לעולם הטבע‪ :‬בכוח גוכחים לדעת שהם‬
‫סותרים אחד את השני לחלוטין‪ .‬הגה התהום העמוק הקיים מימי בראשית‪,‬‬
‫המשםע את העולם כולו‪ ,‬שבו השלום )השלם‪ ,‬המושלם( נאבק עם הפיצול‪ ,‬כדי‬
‫להפוד ולעכל אותו‪ .‬חטבע אינו יודע טוב ורע‪ .‬בו פורח כל דבר חחפץ בקיום‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫עקרונות״‪ .‬וב־א!ידיאה ‪ :‬״הכשרונות הטבעיים המיועדים לשימוש התבונה חייבים להתפתח‬
‫באדם )כיצור בעל תבונה יחידי עלי אדמות(‪ ,‬לא בתור פרט אלא אך ורק בתור המין‬
‫האנושי כולו״‪.‬‬

‫‪ 2‬ראה ‪ Rechtsbegriff‬עמ׳ ‪.65‬‬
‫‪ 3‬ראה קנט ‪) Anthropologische Reflexionen‬מם׳ ‪ ,1396‬עמ׳ ‪ ,608‬לפי ‪Vlachos‬‬

‫‪j‬‬

‫עמ׳ ‪ : (248‬״האדם מגיע באמת לייעודו הטבעי המלא‪ ,‬כלומר להתפתחות כשרונותיו‬
‫על־ידי הלחץ הציבורי‪ …‬הרי זה ייעודה של האנושות‪ …‬לא בתור אדם פרטי אלא בתור‬
‫כוליות‪ …‬מלכות ה׳ עלי אדמות‪ ,‬כלומר הייעוד העילאי של האדם‪ …‬שליטת אלוקים בנו״‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪67‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫של סתם‪ .‬אין בו כל אפליית מוסרית וההפך יפה לממלכת התכליות‪ ,‬כי האדם‬
‫נתון בו דווקא בשל המשפט המוסרי עצמו‪ ,‬אם המשפט דורש בכל תוקף‬
‫שהפעולה תצמח מרצון טהור‪ ,‬משוחרר מכל דאגה להישגים‪ ,‬הוא בכל זאת‬
‫תובע יעילות כלשהי בגלל אותם חחוקים המנהלים את הסדר הסיבתי של‬
‫החירות‪ .‬יש לשלוט על הטבע כדי שיפנה מקום לסדר שבו יכול רק הטוב‬
‫לפרוח ויצומצם הרע‪ .‬באופן מעשי אין זה אלא לייסד את ממלכת התכליות‪,‬‬
‫כלומר סדר חתירות בעולם חדטרמיניזם של חטבע‪ .‬לייעוד זח יש אופי חברתי‪.‬‬
‫הוא מוטל על האדם מפני שהוא יצור חברתי‪ .‬המשפט המוסרי הטבוע מלידה‬
‫בכל יצור אגושי מגלה לו בהכרח השתייכותו שלו ושל הזולת לממלכת התכליות‪.‬‬
‫הוא מציין קיומה של חברה ומשפיע על האדם כקאטאליזאטור האמיתי של‬
‫אופיו החברתי‪ .‬ודווקא מפגי שהוא א־פריורי יצור חברתי הופך אירגון קהילות‬
‫אגושיות בקרב העולם האמפירי לחובה מוסרית‪.‬‬
‫]המשך יבוא[‬

‫המשתתפים מליון זה‪:‬‬
‫זאב ויטמן‪ ,‬אלון שבות‬
‫אהרן נויבירט‪ ,‬רח׳ צפניה ‪ ,34‬ירושלים‬
‫יונח עמנואל‪ ,‬רח׳ צפניה ‪ 26‬ירושלים‬
‫הרב יעקב הכהן אבידור‪ ,‬רח׳ פינםקר ‪ ,22‬ירושלים‬
‫פרופ׳ יהודה לוי‪ ,‬רח׳ בית וגן ‪ ,46‬ירושלים‬
‫שמואל כ״ץ‪ ,‬מושב גיר גלים‬
‫ד״ר מאיר קובר‪ ,‬רח׳ אמרי בינה ‪ ,14‬ירושלים‬
‫הרב אלעזר בדיזל‪ ,‬רח׳ אור החיים ‪ ,13‬ירושלים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורך האחראי‪ :‬יונה עמנואל‪ ,‬רה׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דפוס ״בהר״ך‪ ,‬רה׳ סלונים ‪ 13‬ירושלים‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)