חוברת א

ספטמבר 20, 2012 · המעי המעיין, כרך כ"ב, גיליון א', 1982 · כרך כב, תשמ"ב

‫‪/‬י׳ ? ׳ ׳ ^‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪113‬‬

‫יצד‪1‬כן ‪ .‬ה ד י י ע ד‬
‫יי ז־*‬
‫• ו ע ד י *ין ‪ 1‬זר ר־*‪ .‬י ע ‪ 1‬ו * א ל‬
‫•‬
‫^‬
‫‪•13X731‬‬
‫י‬

‫‪.‬‬
‫^‪,/‬‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫[‪0‬ז‪001>;8.0‬י‪6^1‬זכ‪/.1161‬י‪¥¥‬ץ‬
‫ייויי דירריד ‪ ,‬״ ‪ -‬ו ו ‪. , – ,‬‬

‫צ י חיים תשס ט‬

‫שכן ארץ ורעה אמונה‬

‫‪1‬‬

‫זכרונות )סיום( ‪ /‬הרב משה אויערבך זצ״ל‬

‫‪3‬‬

‫הרב משה אויערבך ו״הישלב השלישי״ ‪ /‬הרב ר׳ אויערבך ‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫מכתבי הרב משח אויערבד אל קבוץ חפץ חיים‬

‫‪30‬‬
‫‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫מקומם של טורי אמנון לשיטת הרמב״ם ‪ /‬י׳ שטרנפלד ‪.‬‬

‫הפרושים המתמטיים של מרכבת המשנה ‪ /‬שמעון בולג ‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫‪.‬‬

‫על ייחוסו של בעל חידושי הרי״ם ‪ /‬אברהם שישא ״‬

‫‪"60‬‬

‫כזית בכדי אכילת פרס לברכה אחרונח ‪ /‬אברחם נחשון ‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫מרן חרב קוק וחבדלה בין קדש לחול ‪ /‬הרב שלמה אבינר ‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫שיטת ״תורה עם דרך ארץ״ — מהי ? ‪ /‬פרופ׳ יהודה לוי ‪.‬‬
‫על ספרים ועל סופריהם‬
‫שו״ת אור שמח ‪ /‬יונה עמנואל‬

‫‪70‬‬
‫‪7 2‬‬

‫כפ״ד ירושלים תשרי תשמ׳יכ • כיד ככ‪ ,‬גליון א * המחיר ‪ 12.50‬שקל‬
‫מנוי שנתי‪ :‬כישראל —‪ 40.‬שקל‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪,‬‬

‫כחי? לארץ —‪$ 10.‬‬
‫‪,‬‬

‫כתובת המערכת‪ :‬רה צפניה ‪ ,26‬ירושלים‪ ,‬טל ‪288883‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫שכן אתר‬
‫אמונה‬
‫דעת ‪-‬ורעה‬
‫ארץ‬

‫מערכת ״המעין״ זקוקה למנה גדושה של אמונה ואופטימיות‪,‬‬
‫ניגשת לכתיבת מאמר מערכת לקראת גליון תשרי תשמ״ב הבעל״ט‪.‬‬

‫כאשר‬

‫היא‬

‫היהדות הדתית הפסידה השנה בבחירות לכנסת חצי מכוחה‪ ,‬המפד״ל הפסידה‬
‫ששה נציגים‪ ,‬פא״י אפילו לא עברה את אחוז החסימה ורק אגודת ישראל הצליחה‬
‫לשמור על כוחה‪ .‬המו״מ של המפלגות הדתיות לפני כניסתן לממשלה לא הוסיף‬
‫כבוד ליהדות הנאמנה‪ ,‬כאשר רוב התביעות נגעו לנושאים כספיים‪.‬‬
‫מעמדה הקשה של היהדזת הנאמנה התגלה בכל חומרתו במשבר סביב החפירות‬
‫האדכילוגיות על יד העיר העתיקה‪ ,‬הקשורות עם חילול קברים יהודים‪ .‬שרי המפד״ל‬
‫הצטערו בפומבי על הרבנות הראשית שהוציאה איסור על המשך החפירות‪ .‬ראשי‬
‫העדה החרדית בירושלים השמיעו כלפי אגודת ישראל אותה טענה שראשי אגו״י‬
‫טענו בעבר נגד המזרחי‪ — ,‬להיות נאמנים לממשלה חילונית תמורת הבטחות‬
‫כספיות‪ .‬אכן‪ ,‬גלגל חוזר בעולם‪.‬‬
‫ראש עירית ירושלים‪ ,‬וכן ראשי האוניברסיטאות בישראל‪ ,‬הביעו‬
‫להתערבות רבנים ב״חופש המדעי״ שבחפירות הארכילוגיות‪ .‬והנה‪,‬‬
‫מצא רב הכותל מנהרה בסביבת הכותל המערבי‪ .‬הידיעה עוד לא‬
‫וראש העיר מיהר להזהיר שאין לחפור במקום זה המקודש לערבים ג‬
‫באמונה כדי לא להגיע ח״ו ליאוש‪.‬‬

‫את התנגדותם‬
‫באותם ימים‪,‬‬
‫נקלטה בציבור‬
‫אכן‪ ,‬יש צורך‬

‫לקראת השנה החדשה אנו מבקשים את קוראינו למלא את תלוש ההזמנה בדף‬
‫זה ולשלוח לנו בהקדם‪ .‬אנו מבקשים לא ל ח מ ת לבקשה נוספת בנידון‪.‬‬
‫דמי מנוי לשנה )‪ 4‬גליונות( ‪ 40.-‬שקל‪ .‬בחוץ לארץ ‪ 0 . -‬ו ‪$‬‬
‫לכבוד‬
‫מערכת המעץ‬
‫רחוב צפניה ‪26‬‬
‫ירושלים ‪95301‬‬
‫הריני חותם על מנוי שנתי ל״המעין״ ומצרף בזה דמי מנוי‪.‬‬
‫השם‬
‫הכתובת‬
‫המקום‬
‫)חתימה(‬

‫‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת‬
‫הרצוג למצרים א ת כל סיגי‪ ,‬כולל חבל‬
‫להחזיר‬
‫ממשלת בגין הבטיחה‪ ,‬בעל כורחה‪,‬‬
‫ימית‪ .‬הפינוי הסופי הובטח לאביב הבא‪ .‬הדעות חלוקות כלפי ויתור זה תמורת‬
‫״הסכם שלום״‪ .‬אך אפילו אם מוכרחים לוותר‪ – ,‬למה לא נשמעים קולות של‬
‫חרדה יהודית אמיתית על פינוי ישובים בארץ ישראל‪ ,‬על העברת בתים‪ ,‬שדות ופרדסים‬
‫לידי גויים‪ .‬האם אין כאן עונש על העדר מעשים למען ״שכן ארץ ורעה אמונה׳ ז‬
‫למה אץ קריאות צער על הסכנה של סגירת בתי כנסיות וישיבות בחבל ימית‪,‬‬
‫על איום נפילת יישוב עצמונה ועל תלמידי הישיבה הלומדים שם תורה מתוך הדחק‪.‬‬

‫זה מה שאמרנו‪.‬‬
‫לטובה‪.‬‬

‫יש צורך באמונה ואופטימיות לקראת השגה הבאה עלינו‬

‫בגליון זה אנו מסיימים א ת פרסום הזכרונות של הרב ד״ר משה אויערבך ז״ל‪.‬‬
‫מערכת ״המעין״ רואה זכות בכך להיות שותף בפרסום זכרונות אלה‪ .‬הרב דיר משה‬
‫אויערבך למד ולימד‪ ,‬הדריך ופעל בגולה ובעיקר בארץ ישראל‪ ,‬תוך שאיפה לראות‬
‫א ת הטוב בבל חוג ביהדות הנאמנה‪.‬‬
‫זכרונותיו מהוים שילוב של אהבת תורה‪ ,‬אהבת הבריות ואהבת ארץ ישראל‪.‬‬
‫חייו הברוכים היו דוגמא נלפאה של ״שכן ארץ ורעה אמונה״‪.‬‬
‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬
‫מערבת המעין‬

‫‪2‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב משה אויערבך זצ״ל‬

‫ז כ ר ו ג ו ח )ג(‬
‫בברלין‬
‫בקיץ תרפ״ב הציע לי ועד בית המדרש לרבנים בברלין‪ ,‬א ת משרת המרצה‬
‫)דוצנט( להסטוריה הישראלית " ולתלמוד בכתה השניה‪ ,‬ואח״כ גם לפדגוגיה‪.‬‬
‫בשמחה קבלתי א ת ההזמנה לשוב למוסד המכובד‪ ,‬אשר אבי זצ״ל היה בין מייסדיו‬
‫וגם אני למדתי שם כארבע שנים‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫עוד בקיץ הזה השתתפתי באסיפת ראשי ‪.‬אגודת ישראל״ בברסלאו*׳‪ .-‬והנה‬
‫בא אלי הרב קלמנוביץ )אז ‪ -‬הרב מרקוב( ׳"*‪ ,‬והציע לי בשם ר״ח עוזר גרודזיעגסקי‬
‫ובשם בעל ‪ ,‬ח פ ץ חיים״‪ ,‬לבוא לפולין — לייסד שם בית מדרש למורים‪ .‬היה לי‬

‫‪ 97‬בשיחה בעל־פה‪ ,‬הוסיף רמ׳׳א‪ ,‬שמשרה זו נתפנתה עם פטירתו של הרב ד״ר שמעון‬
‫אפגשטיין ז״ל )תרכ״ד—תרפ״א‪ .‬כיהן במשך ‪ 22‬שנה כרבה של קהילת ביריסן בפרוסיה‬
‫המערבית‪ ,‬והחל משנת תרע״ב שימש כמורה בביהמ״ד לרבנים בברלין לתולדות ישראל‬
‫וספרות ימי הביניים‪ ,‬ואח״כ גם לפרשנות המקרא — משרה אותה קיבל כממלא מקומו‬
‫של פרופ׳ א‪ .‬ברלינר‪ .‬פירסם מחקרים רבים בתחומי הלשון העברית‪ ,‬הכמת היהדות‬
‫והתרגומים‪ .‬אוסף ממאמריו )״עיון וחקר״( יצא לאור ע״י מוסד הרב קוק‪ ,‬תשל״ו(‪.‬‬
‫‪ 98‬המועצה המרכזית של ״אגודת ישראל״ העולמית‪ ,‬התכנסה למושב היסוד שלה בוינא‬
‫בחודש אדר ב׳ תרפ״א )‪ ,(1921‬ורמ״א נטל חלק בישיבותיה‪ ,‬אשר נערכו בהשתתפות‬
‫גדולי הדור‪ .‬המושב השני של המועצה המרכזית‪ ,‬התקיים בברםלאו בטבת תרפ״ג‬
‫)דצמבר ‪ ,(1922‬ובין הנואמים היה הרב ד״ר יצחק אויערבך מהלברשטט‪ ,‬אשר הירצה‬
‫על פעולותיה של אגו״י בגרמניה‪ .‬במועצה זו נבחר רמ״א כחבר הועד לעניני חינוך‬
‫ות״ת‪ .‬ר״י רוזנהיים‪ ,‬המדווח בזכרונותיו על ישיבות אלו )עמ׳ רע״ח—רפ״ח(‪ ,‬כותב בין‬
‫דבריו‪ :‬״התרגשות רבה גרם נאומו של הרב ד״ר מ‪ .‬אוירבך אשר זרק לחלל הועידה‬
‫את השאלה‪ ,‬האם הנהלת ״אגודת ישראל״ חושבת באמת ובכנות להטיל את כוחותיה‬
‫בעבודת בנין הארץ‪ ,‬או רואה בכך רק ויתור שיש לעשותו למראית־עין לגבי הרוחות‬
‫המנשבות אצל אחרים״‪ .‬בהמשך המוח‪ ,‬מובאים מדבריהם של ר״י רוזנהיים‪ ,‬ד״ר נתן‬
‫בירנבוים וד״ר יצחק ברויאר אשר התייחסו לנאומות של רמ״א )וראה הערה ‪.(1114‬‬
‫‪ 99‬הרב אברהם קלמנוביץ מראקוב‪ ,‬נשלח ע״י הח׳׳ח ורח״ע גרודז׳נסקי זצ״ל לאסיפת‬
‫ברסלאו‪ ,‬בכדי לעורר את חברי המועצה של אגו״י למצבם הירוד של יהודי רוסיה‪ ,‬״בוילנא‬
‫בלבד — התריע הרב קלמנוביץ — בירושלים דליטא‪ ,‬מתחנכים כשלשה אלף ילדים‬
‫על ברכי הכפירה‪ ,‬בבתי הספר של ה׳קולטור־ליגא׳ ״ )רוזנהיים‪ ,‬עמ׳ רפ״ב(‪ .‬על רקע‬
‫המצב הזה‪ ,‬ניחן להבין את רצונם של גדולי ישראל לייסד בי״מ למורים חרדי —‬
‫בהנהלתו של רמ״א — אשר יכשיר מורים להצלתם של ילדי ישראל בפולין וברוסיה‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קשה מאד לא להסכים ולמלא רצון שני גדולי הדור‪ ,‬אבל כבר התחייבתי לבית‬
‫המדרש לרבנים בברלין‪ ,‬ולא יכולתי להפר את ד ב ר י ‪.‬‬
‫‪100‬‬

‫בחשון תדפ״ג )‪ ,(1922‬החילותי ללמד שעורי בתלמוד ולהרצות על תקופת‬
‫התלמוד‪ .‬יו״ר של חבר המרצים‪ ,‬היה מו״ר הרב ד״ר יוסף וולגמוט ז צ ״ ל ‪ ,‬שלימד‬
‫פוסקים‪ ,‬פילוסופיה ישראלית והומילתיקה‪ -‬י‪ .‬הוא היה מפורסם כעורך חירחון‬
‫״ישורון• למדעי היהדות‪ ,‬הרב רא״א קפלן‪ ,‬גתן השעורים לתלמוד בכתה הגבוהה‪.‬‬
‫הוא היה איש מושלם בתורה ומוסר‪ ,‬והוא הכניס אוירה של ישיבות ליטא אל בית‬
‫מדרשנו‪ .‬אך דק שנתיים זכיתי להיות עמו בצוותא‪ .‬בימי ספירת העומר של שנת‬
‫תרפ״ד ‪ -‬ג פ ט ר ‪ .‬הרב ד״ד שמואל גרינברג הרצה על תנ״ך ודקדוק עברי‪.‬‬
‫‪ 0 1‬י‬

‫‪0‬‬

‫‪104‬‬

‫‪03‬ו‬

‫‪ 100‬דו״ז סיפר לי‪ ,‬שהוא הורה לרב קלמנוביץ למסור לבעל ה״חפץ חיים״ את העובדות‬
‫כהוייתן ולהכריע‪ ,‬היכן הוא נחוץ יותר — בגרמניה או בפולין‪ ,‬והח״ח הורה לו‬
‫להישאר בגרמניה‪ ,‬מאחר וכבר התחייב להנהלת ביהמ״ד לרבנים‪.‬‬
‫‪ 101‬ראה לעיל הערה מס׳ ‪.18‬‬
‫‪ = 102‬תורת הנאום‪.‬‬
‫‪ 103‬הג״ר אברהם אליהו קפלן זצ״ל‪ ,‬נולד בליטא בי״ב חשון תר״ן‪ .‬אביו‪ ,‬הרב ר׳ אברהם‬
‫אליהו — ״העילוי מראקוב״‪ ,‬נפטר קודם לידת בנו‪ ,‬אשר נקרא על־שם אביו‪ .‬דא״א‬
‫למד בישיבות טלז וקלם‪ ,‬ואח״כ עבר לישיבת סלבודקה‪ ,‬בה למד כשמונה שנים‬
‫והתאהב על רבותיו — הגרמ״מ אפשתיין וה״םבא״ מסלבודקה‪ .‬כשרונותיו העילויים‪,‬‬
‫יראתו והליכותיו האציליות — רוממוהו משכמו ומעלה‪ ,‬ובשנת תר״פ — בהיותו‬
‫בן ‪ — 30‬הוזמן לכהן כר״מ ראשי בביהמ״ד לרבנים בברלין‪ ,‬לצידו של הגרד״צ‬
‫הופמן הישיש‪ .‬עם פטירתו של רדצ״ה‪ ,‬נתמנה לראש בית המדרש‪ .‬בתקופה‬
‫הקצרה בה כיהן במשרתו‪ ,‬הכנים לביהמ״ד את שיטת הלמוד שבישיבות ליטא ואת‬
‫רוח המוסר שלהן‪ .‬שמו נתפרסם ברבים‪ ,‬והוא הפך לפוסק עבור יהודי אשכנז‪ .‬בד בבד‬
‫פירסם מאמרים עיוניים רבים‪ .‬תלמידיו אהבוהו אהבת־נפש‪ ,‬ובהשפעתו פנו צעירים‬
‫רבים לישיבות ליטא‪ .‬הוא החל בהכנות לעריכת פירוש־מחודש לתלמוד והחל בכתיבת‬
‫״מבוא״ לפירוש‪ ,‬אשר בו הוא מפרט את הצורך בפירוש‪ .‬דק הפרק הראשון של‬
‫ה״מבוא״ וקטעים מן הפירוש — נכתבו‪ ,‬ואז אירע האסון‪ .‬ר׳ אברהם־אליהו‪ ,‬נסתלק‬
‫לפתע‪ ,‬בדמי ימיו‪ ,‬בשעה שעסק בתשובה לשאלה קשה — בליל ט״ו אייר תרפ״ד‪ ,‬למגינת‬
‫לבם וכאבם של כל יודעיו ומוקיריו אשר תלו תקוות רבות בגאון צעיר זה‪ .‬ספרו‬
‫ההלכתי ״דברי תלמוד״ הופיע בהוצאת מוסד הרב קוק )תש״ח(‪ ,‬ובראשו דברים לזכרו‬
‫מאת הגרא״ז מלצר זצ״ל וידידו — הגר״י םרגא זצ״ל‪ ,‬ראש ישיבת חברון‪) .‬ח״ב‬
‫הופיע בתש״ל ובראשו דברי הראי׳׳ה קוק זצ״ל‪ ,‬באזכרה שנערכה בירושלים במלאת‬
‫‪ 10‬שנים לפטירתו(‪ .‬דברייהמחשבה אשר כתב‪ ,‬כונסו בספר ״בעקבות היראה״ )מוסד‬
‫הרב קוק‪ ,‬תש״כ(‪ ,‬ובראשו רשימה אוטוביוגרפית ותולדות חייו‪.‬‬
‫‪ 104‬הרב ד״ר שמואל גרינברג זצ״ל )מוינשטי‪ ,‬רומניה‪ ,‬ד׳ תשרי תר״ם — ת״א‪ ,‬ז׳ אדר‬
‫א׳ תשי״ט(‪ ,‬למד בישיבת פרשבורג ובביהמ״ד לרבנים בברלין‪ ,‬ורכש את השכלתו‬
‫הכללית באוניברסיטאות ברלין וגיעסען‪ .‬עם הסתלקותו של פרופ׳ יעקב בארט‪,‬‬
‫נתמנה הרב גרינברג ב־‪ 1920‬למרצה למקרא בסמינר הברליני‪ ,‬ונהיה לאחד מעמודי‬

‫‪4‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫דעת ‪-‬‬
‫על ידו התרגלו חרבח תלמידים אתר‬
‫כשפה חיה‪ .‬בחורף תרפ״ד‪ ,‬נכנס‬
‫בעברית‬
‫לשוחח‬
‫אל חבר המרצים‪ ,‬לתת א ת שעור התלמוד‬
‫הגאון הרב ד״ר יחיאל יעקב ויינבערג‬
‫בכתה הגבוהה וגם להיות פוסק לשאלות הלכה‪ ,‬אשר הגיעו לבית מדרשנו משנת‬
‫הווסדו ע״י הגאון ר״ע הילדסהיימר‪ ,‬ואחריו אל מו״ר ד״ד הופמן ורא״א קפלן‪.‬‬
‫‪1 0 5‬‬

‫התווך של המוסד‪ .‬כבר מגיל צעיר נקשר לשפה העברית‪ ,‬לדקדוקה ולמכמניה ופירסם‬
‫חבורים ומאמרים על המקרא ועל לה״ק‪ ,‬ובהשפעתו שוחחו ביניהם רבים מתלמידי‬
‫ביהמ״ד לרבנים בעברית‪ .‬שימש כנשיא־כבוד של ״המזרחי״ בגרמניה‪ ,‬והיה ציר‬
‫בקונגרסים הציוניים ה־‪ 12‬וה־‪ .20‬ב־‪ 1930‬יסד בברלין את הארגון העולמי ״שומרי‬
‫שבת״ ודאג לפעילותו‪ .‬עם עלותו ארצה ב־‪ ,1939‬התיישב בת״א ופעל בה רבות להחדרת‬
‫תורה וחסד בין בני הישוב החדש‪ .‬היה ממייסדי ישיבת ״הישוב החדש״ ואף לימד‬
‫בה‪ ,‬ישיבת ״תורה ומלאכה״ בפ״ת ועוד‪ ,‬ומשנתמנה ליו״ר המועצה הדתית בת״א —‬
‫הגביר את פעילותו התורנית והצבורית‪ ,‬תוך שהוא משפיע באצילותו ובהליכותיו‬
‫על כל שכבות הצבור בעיר )מתוך‪ :‬״הליכות״ — בטאון המועה״ד ת״א־יפו‪ ,‬ניסן‬
‫תש״ך‪ ,‬ומתוך ״ספר האחים של לשכת בני־ברית שמעון רוקח‪ ,‬ת״א תשל״ו —‬
‫‪1976‬״‪ .‬תודתי נתונה לבן אחיו — מר גדליה גרינברג מת״א‪ ,‬על העמדת הפרסומים‬
‫הנ״ל לרשותי‪ .‬וראה עוד במאמרו של ד״ר י‪ .‬איזנר‪068 0£ 1116 3611111 :‬מ‪1806‬ת‪1‬ומ‪6‬מ‬
‫‪001^ 0! 1116 1* 3. 1. ¥01• 12, 1967).‬נ‪ 1‬ז ג ‪, ¥ 6‬זגת‪3‬מ‪11‬מ‪331)1)1111031 56‬‬
‫‪ 105‬הגאון רי״י ויינבערג זצ״ל נולד בתרמ״ד בפולין‪ ,‬ולמד בישיבות מיד וסלבודקה‪ .‬בשל‬
‫חריפותו ומידותיו‪ ,‬היה מקורב לרבותיו ולגדולי תנועת המוסר כר׳ נפתלי אמסטרדם‪,‬‬
‫ר׳ איצ׳לה בלזר וה״סבא״ מסלבודקה‪ .‬בצעירותו נבחר לרבה של העיירה הליטאית‬
‫פילווישקי‪ ,‬בה כיהן שבע שנים‪ ,‬עד עברו לגרמניה — בשל סיבות משפחתיות — בעת‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬עם פטירתו של הגרא״א קפלן‪ ,‬נקרא למלא את מקומו‬
‫כראש ביהמ״ד לרבנים — תפקיד אותו מילא עד עלות הכורת על יהודי אירופה‪.‬‬
‫באותן השנים‪ ,‬ולאחר השואה הנוראה‪ ,‬היה הגרי״י ויינבערג לפוסק של יהודי אירופה‪,‬‬
‫ותשובותיו כונסו בספרו הגדול ״שרידי אש״ )מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים(‪ .‬הרב ויינבערג‬
‫עמד בקשר ובמו״מ עם גדולי דורו‪ ,‬וגדולתו התבטאה לא רק בלמדנותו אלא אף‬
‫במידותיו ובהתבטלותו לגדולי התורה שבדורו‪ .‬יצויינו שתי דוגמאות מפורסמות‪ ,‬בהן‬
‫באה התבטלות זו לידי ביטוי‪ :‬האחת‪ ,‬כאשר פירסם את קונטרסו הגדול‪ ,‬בו התיר‬
‫בחריפות ובבקיאות רבה את ההימום החשמלי לבהמות קודם השחיטה )עפ״י דרישת‬
‫הממשלה הארורה(‪ ,‬בידעו את כורח הדבר‪ .‬משבקשו הגרח״ע גרודז׳ענסקי זצ״ל לחזור‬
‫בו מהיתרו — ביטל דעתו ועיכב את פרסום קונטרסו‪ .‬והשנית‪ ,‬כאשר נתן הסכמתו להצעה‬
‫להעביר את ביהמ״ד לרבנים לא״י‪ ,‬ושוב חזר בו מההצעה בשל עמדתו התקיפה של‬
‫הגרח״ע נגד בצוע הרעיון )ראה הערה מס׳ ‪ .116‬וראה — הרב דב כ״ץ‪ :‬תנועת‬
‫המוסר‪ ,‬הוצאת א‪ .‬ציוני תשט״ז‪ ,‬ח״ג עמ׳ ‪.(309‬‬
‫בתקופת השואה‪ ,‬סבל הרב ויינבערג קשות‪ ,‬ובשהותו בגיטו וורשא — לא היה מסוגל‬
‫לקרוא בספר או לכתוב‪ .‬כשהוטב מצבו‪ ,‬נבחר ע״י רבני וורשא לנשיא אגודת רבני‬
‫פולין וראש ביה״ד הגדול ליהודי פולין‪ ,‬יחד עם האדמו״ר מסוכטשוב והגר״מ זעמבא‬
‫הי״ד‪ .‬בדרכים מופלאות ניצל ועבר למונטרה שבשוייץ‪ ,‬שם הפך ביתו לתל־תלפיות‪,‬‬

‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת‬
‫דעת ‪-‬‬
‫אני קבלתי א ת שעור אתר‬
‫הרצוג לימדתי גמרא עם רש״י ותוספות‪.‬‬
‫השניה‪.‬‬
‫בכתה‬
‫התלמוד‬
‫הרבה למדתי מתלמידי‪ ,‬אשר כמעט כולם בעלי השכלה‪ ,‬אשר מגמתם היתה להבין‬
‫א ת רוח התלמוד‪ ,‬ולאט לאט להתעמק בדברי רש״י ובעלי התוספות‪ .‬היו ביניהם‬
‫כשרוניים וגם חריפים‪ ,‬אשר כבר אחר שנה יכלו לשמוע את השעורים של הגאון‬
‫רי״י ויינבערג‪ ,‬אע׳׳פ שזמן השעור בכתה השניה נקבע לשתי שנים‪ .‬השתתפו‬

‫עד לפטירתו בד׳ שבט תשכ״ו‪ .‬ארונו הובא לאה״ק‪ ,‬ובהלוייתו היה רמ״א בין המספידים‪.‬‬
‫נטמן בהר המנוחות ליד רעו הגרא״י פינקל ממיר‪ ,‬הגרא״ז מלצר‪ ,‬הגר״א קוטלר‪,‬‬
‫הגרצ״פ פראנק והגרי״ז סולובייצ׳יק ז; •יל )ראה‪ :‬הקדמה ל״שרידי אש׳׳ ח״ד‪ ,‬הקדמה‬
‫לספר ״את אחי אנכי מבקש״ הוצאת ״נצח״ תשכ״ו‪ ,‬ספר הזכרון לזכרו — הוצאת‬
‫פלדהיים תש״ל‪ ,‬״חקר ועיון״ מאת הרב קלמן כהנא‪ ,‬ח״ב עמ׳ קעד—קפח‪ ,‬ת״א תשכ״ז‪,‬‬
‫לקט אטוביוגרפי — ״המעין״ ניסן תשכ״ו‪ ,‬עמ׳ ‪.(66—56‬‬
‫רמ״א היה קשור בקשרי אהבה לרב ויינבערג )ראה מאמרו בספר הזכרון הנ״ל‪ ,‬עמ׳‬
‫שנ״ט‪ ,‬ודברי פתיחה לספר ״את אחי אנכי מבקש״(‪ ,‬והיתד‪ ,‬זו אהבה דו־צדדית‪ .‬בנאום‬
‫הפרידה שלו‪ ,‬עם עלות רמ״א לא״י‪ ,‬אמר הרב ויינבערג‪ ,‬בין היתר ־‪ .‬״ולבסוף‪ ,‬וידוי‬
‫מישי‪ :‬אוירבאך היה לי ידיד וריע נאמן‪ ,‬מסור ונקי מכל פניה אישית‪ .‬גם אני‬
‫השתדלתי לגמול לו מדה כנגד מדה‪ ,‬ועכשיו כיון שהגיעה שעת פרידה‪ ,‬הכרתי וידעתי‬
‫שבלכתו חסר לי יותר מחבר וידיד‪ .‬גם מורה הולך ממגי‪ .‬על זה אני מתודה קבל עם‬
‫ועדה‪ .‬מורי היה בלי שנתכוון לכך ובלי יודעים‪ ,‬ומה שקבלתי ממנו הוא חלק יקר‬
‫בהוני הרוחני‪ .‬אי אפשר לי לשכוח את אוירבאך‪ ,‬בקרבי הוא שוכן וחי‪ .‬למרות‬
‫החלטת המפקחים לדאוג גם להבא לקיומו של ביהמ״ד בברלין‪ ,‬הרי החיים פה בלי‬
‫אוירבאך הינם למעמסה״ )הנאום כולו פורסם בספרו של הרב ויינבערג — ״לפרקים״‪,‬‬
‫וורשא תרצ״ו — ירושלים תשכ״ז(‪.‬‬
‫בכת״י א׳ הוסיף רמ״א‪ :‬״רואה ]אני[ בזה זכות שהתקשרתי עמו בידידות נאמנה‪ ,‬וד׳‬
‫יזכנו להמשיך את הידידות עד ק״כ למרות המרחק הגיאוגרפי המפריד בינינו״‪ .‬בשיחתו‬
‫עם ר״מ הילדסהיימר הי״ו‪ ,‬אמר‪ :‬״מיום בואו לברלין‪ ,‬הייתי קשור עמו‪ ,‬כמו איש‬
‫פשוט לגאון‪ …‬הוא לא היה מלמד מוסר — הוא חי מוסר!״‪ .‬ובאחד מבקורי אמר לי‪:‬‬
‫״הוא היה לי אח וידיד״‪ .‬בהזדמנות אחרת הוסיף ואמר‪ :‬״הרב ויינבערג היה בין‬
‫הגדולים‪ ,‬אשר קשה לאומרם אם היו גדולים יותר במרע או במידה״‪ ,‬וסיפר בקשר‬
‫לכך את העובדא הבאה‪ :‬שד״ר של אחת הישיבות בפולין‪ ,‬בא לאהד הגבירים הידועים‬
‫בברלין‪ ,‬והגביר נתן לו צ׳ק על סכום גדול שהיה לו באחד הבנקים בוורשא‪ .‬כאשר‬
‫נמסר הצ׳ק לבנק‪ ,‬נתברר כי אין כל כיסוי וכי חשבון זה נסגר לפני זמן רב‪ .‬בצר‬
‫לו‪ ,‬פנה ראש הישיבה במכתב לרב ויינבערג‪ ,‬ובקשו לבקר את העשיר ולברר את‬
‫הענין‪ .‬לרב ו‪ .‬לא היה קשר קודם עם הגביר הג״ל‪ ,‬ולא רצה לשוחח עמו אודות‬
‫הענין בבקורו הראשון‪ ,‬וע״כ החליט לבקרו תחילה בקורינמוסין בחג השבועות‪ ,‬שחל‬
‫באותה תקופה‪ .‬כאשר בא לבית העשיר‪ ,‬התפעל מיופיים של הרהיטים והכלים‪ ,‬אך‬
‫הבחין שהעשיר סועד בסעודת החג חלה עם דג מליח בלבד‪ .‬הבין הרב ויינבערג‪ ,‬שמצבו‬
‫הכספי התערער וכל עשירותו אינה אלא כלפי חוץ‪ ,‬בעוד שאין לו די לסעודת־חג‬
‫והוא נאלץ להשביע את עצמו בחלה ומליח‪ …‬התוצאה היתד‪ ,.‬שבמקום לשוחח עם אותו‬

‫‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ומשפט‪ .‬זולת השעור הזה‪ ,‬תקגתי‬
‫דעת ‪ -‬רפואה‬
‫באוניברסיטה‬
‫בשעורים גם צעירים שלמדו‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר‬
‫עוד שעור לתלמוד בעד סוחרים צעירים בני ‪ .18-16‬גם זה נתן לי ספוק רב‪.‬‬
‫תפקידי המדעי היו הרצאות והמחקר בהיסטוריה הישראלית‪ .‬במחקר עסקתי‬
‫בתקופות התנאים‪ ,‬האמוראים והגאוגים‪ .‬השתדלתי ללכת בדרכי הגאון רי״א הלוי‬
‫זצ״ל ‪ -‬בעל ‪.‬דורות הראשונים״‪ .‬בהרצאות על התקופת חאחרות‪ ,‬ראיתי א ת תפקידי‬
‫להראות ההשגחה הא־לקית בימי הגלות‪ ,‬איך ד׳ בחסדו העמיד לנו כמעט בכל‬
‫דור ודור מנהיגים גדולי תורה‪ ,‬ואיך הקב״ה הציל אותנו מיד אויבינו‪ ,‬והשאיר לנו‬
‫בכל זמן שארית‪ ,‬אשר ממנה יצא ה ע ת י ד ‪ .‬בהרצאות על המאה הי‪ 19‬לסה״נ‪,‬‬
‫התעמקנו על השפעת התרבות האירופית על ההתבוללות והריפורם באירופה‬
‫המרכזית וגם המזרחית‪ ,‬ועל דרך היהדות הנאמנה בהדרכת שני הגאונים ‪ -‬רש״ר‬
‫הירש ור״ע הילדסהיימר‪ ,‬ואח״ כ הרצאתי על התנועה הציונית‪ -‬חחילונית והדתית‪,‬‬
‫ועל ‪,‬אגודת ישראל״‪ .‬לא קל היה לי ‪ -‬לאגודאי פרינציפיוני ‪ -‬להשאר אוביקטיבי‪,‬‬
‫ולהבליט גם את הערכים החיוביים של הציונות כלוחמת בהתבוללות‪ ,‬ובפרט א ת‬
‫‪100‬‬

‫הגביר על ״תרומתו״‪ ,‬ערך הרב מגבית עבורו והתרים אחרים למען יוכל אותו אדם‬
‫לשקם את עסקיו‪.‬‬
‫כמו״כ סיפר לי‪ ,‬כי בתקופה בה היה ביהמ״ד לרבנים בברלין במשבר כספי קשה‪,‬‬
‫פנה ועד הקהילה הכללית בברלין לראשי הסמינר בהצעה לרכוש את הסמינר ולשלם‬
‫את חובותיו‪ ,‬תוך התחייבות שלא לשנות מאומה מסדרי המוסד‪ .‬כאשר שמע רמ״א על‬
‫ההצעה‪ ,‬הצהיר שיתפטר ממשרתו‪ ,‬מאחר ואינו יכול לתת אמון בהתחייבות הקהילה‬
‫הכללית‪ ,‬וגם אם אמנם בתחילה לא ישנו דבר‪ ,‬הרי שבהדרגה יכניסו שנויים ברוח‬
‫המקום‪ .‬כאשר שמע על כך הרב ויינבערג‪ ,‬הצהיר כי התפטרותו של רמ״א תגרום גם‬
‫להתפטרותו הוא! וההצעה ירדה מן הפרק‪…‬‬
‫‪ 106‬ראה בהקדמה‪ ,‬ציטוט ממש״כ רמ״א בפתיחתו לחבורו ״תולדות ישראל ותכליתן״‪.‬‬
‫בנאום־הפרידה שלו מרנ?״א )עי׳ בהערה הקודמת(‪ ,‬עמד הרב ויינבערג על תרומתו של‬
‫רמ״א לביהמ״ד‪ :‬״ופה עמד וניצב לפנינו איש ראוי במקום מתאים‪ .‬את כל עושר‬
‫אישיותו המחוננת בחסד עליון — הקדיש לשרות בית המדרש‪ .‬מי שעומד ברחוק מקום‬
‫מכלכול הלמודים וההוראה בביהמ״ד‪ ,‬אי אפשר לו אפילו לשער את יקרת ערך המתנה‬
‫שניתנה לנו מן השמים בצורה של איש כאוירבאך‪ .‬מה שאצל לנו‪ ,‬זהו יותר מידיעות‬
‫ודברי למוד‪ .‬אמנם גם זכותן של ידיעות לא היה מקפח‪ .‬איש מאתנו לא היה מרבה‬
‫ממנו בדייקנות ובתביעות בשעת הבחינות‪ .‬וידוע ידעו תלמידינו‪ ,‬שלא הרי בחינה‬
‫אצל אויארבך בבחינה סתם‪ ,‬אלא צריכים להתכונן אליה היטב היטב‪ .‬ועל כן סוברים‬
‫אנו‪ ,‬שבנידון ידיעת דברי ימי ישראל — יש לאל ידי חניכנו להתראות פנים עם שאר‬
‫המתלמדים‪ .‬גדולה וגדושה היא מדת הידיעות שמסר ולימד לתלמידיו‪ ,‬ואמן גדול היה‬
‫בשדה הלמוד וההוראה‪ .‬לגבי כשרונו החנוכי אפשר להשתמש רק בדרגות עליונות‬
‫שבתארי השבח‪ ,‬וכל דרגא שהיא עליונה מחברתה — הרי זו מתאמתת יותר‪.‬‬
‫ואולם מה שמשוה עליו אופי מיוחד‪ ,‬הלא היא תפיסתו ההיסטורית‪ .‬בשבילו‪ ,‬הרעיון‬
‫המיוחד המתגלה בדברי ימי ישראל — הלא הוא רעיון א־לקים‪ .‬ויחס גומלין בין‬
‫א־לקים ובין עמו בחירו — זהו פירושה של היסטוריה ישראלית״‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בהצלחתומכללת‬
‫המאבק הרציני של ״המזרחי׳׳ אתר דעת ‪-‬‬
‫הרצוג לקחתי לי את הזכות ‪ -‬שהיא‬
‫ובכשלוגו‪.‬‬
‫גם חובה ‪ -‬לכבד את מתנגדי בפעולותיהם הטובות וגם בכונתם הרצויה‪.‬‬

‫הכנסתי אל בית מדרשנו כמקצוע חדש ‪ -‬המתודיקה בהוראה של למודי היהדות‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬חלק גדול ואולי הכי נחוץ‪ ,‬של ]עבודת‪ .‬נר״א[ הרבנים בגרמניה‪ ,‬היתה ההוראה ‪-‬‬
‫או בבתי הספר או בקורסים מיוחדים‪ ,‬והרבנים הצעירים היו זקוקים להכנה ולהדרכה‬
‫פן יכשלו בתחילת עבודתם‪ .‬והיו הרבה‪ ,‬אשר בעודם למדו בבית מדרשנו‪ ,‬וגס אחר‬
‫כך‪ ,‬היו מורים או גם מנהלים של בתי ספר יהודיים‪ ,‬וגם מורים לדת יהודית בבתי‬
‫ספר ממשלתיים גרמניים‪ ,‬והרבה מהם הצליחו אח״כ בארצנו‪.‬‬
‫הרבה נהניתי ולמדתי מן ההתיעצויות של חבר המרצים בבית מדרשנו‪ .‬הנושאים‬
‫היו מכל צדי החיים התרבותיים והמדיניים של יהדות גרמניה‪ ,‬וגם זולתה‪ .‬היתה‬
‫זאת זכות מיוחדת‪ ,‬להשתתף בוכוחים ברמה גבוהה של אנשים בעלי תורה ויר״ש‬
‫והבנת התרבות הכללית‪ .‬באו בקשות מבחוץ ‪ -‬מקהילות ומאנשים פרטיים ומחוג‬
‫תלמידינו‪ ,‬לחוות דעתנו על שאלות יום יומיות‪ .‬ידענו‪ ,‬שבהרבה עניגים ‪ -‬היתה לכל‬
‫אחד השקפה פרינציפיונית לעצמו‪ ,‬אבל כל אחד היה משוכנע שלכולנו מטרה אחת‬
‫ חיזוק היהדות הנאמנה‪ .‬ובמקום אשר נדרשה החלטה הכרחית ‪ -‬מצאנו סגנון‬‫משותף ברור‪ .‬מובן‪ ,‬שבשאלות פילוסופיות‪ ,‬היה מו״ר ד״ ר וולגמוט ‪ -‬ראש המדברים‪,‬‬
‫ותשובות להלכה היו בעיקר ביד הרב ד״ר ווינבערג‪ ,‬אך הסגנון הזהיר של התשובות‬
‫וההחלטות ‪ -‬היה פרי של עבודה משותפת‪ .‬פעמים בקשנו את הרב ד״ר מאיר‬
‫הילדסהיימר להשתתף בהתיעצות‪ ,‬לעזור לנו בנסיון החיים הגדול‪.‬‬
‫כאשד חלה הרב ד״ר וולגמוט‪ ,‬היינו זמן מה רק שלשתנו בצוות המרצים‪ .‬על‬
‫פי התור נמסרה עבודת ההנהלה לכל אחד מאתנו שנה שנה‪ .‬בשנים האחרונות‪,‬‬
‫ להרצות פילוסופיה‪,‬‬‫נכנסו אל צוות המרצים‪ ,‬גם הרב ד״ר אלכסנדר אלטמן‬
‫‪1 0 7‬‬

‫ומבין תלמידיו הרבים‪ ,‬סיכם זאת אחד המיוחדים שבהם‪ ,‬במסיבה שנערכה לרמ״א‬
‫במלאת לו ‪ 90‬שנה‪ :‬״‪…‬ומתוך החוויות הרבות של ההרצאות על דברי ימי ישראל‬
‫ששמענום מפי מחנכנו ומורנו אזכיר‪ ,‬מתוך רשמים שאחרי רבות בשנים עדיין‬
‫פועלים‪ ,‬רק אחד או שנים‪ .‬לא נשכח פתיחתו להרצאה על המחלוקת שבין היעב״ץ‬
‫ור׳ יונתן אייבשיץ‪ .‬״אוי לי אם אומר‪ ,‬אוי לי אם לא אומר״ — היו המלים הראשונות‪.‬‬
‫ומה רב היה המאמץ להסביר דרכו של הגר״א מול החסידות‪ ,‬וצדקתה של החסידות‬
‫כאהת‪ .‬ומד‪ ,‬רב היה הרושם שנתרשמנו‪ ,‬שכאשר היה צורך להזכיר לגנאי פורשים‬
‫מני דרך — בחר המרצה להזכיר שמות ספריהם מאשר שמותם הם עצמם״‪) .‬הרב‬
‫קלמן כהנא‪ :‬״חקר ועיון״‪ ,‬ת״א תשל״ב‪ ,‬ח״ג עמ׳ רכה—רלו‪ :‬חסידי אשכנז‪ .‬עפ״י‬
‫דברים שנאמרו במלאת לרמ׳׳א ‪ 90‬שנה!‪ ,‬וראה לקמן בהערה מס׳ ‪.115‬‬
‫‪ 107‬נכנס לתפקידו ב־‪ 1931‬כיורשו של הרב ד״ר י‪ .‬ווהלגמוט‪ .‬שימש אח״כ כרב במגצ׳סטר‪,‬‬
‫מנהל המכון ללמודי היהדות באנגליה ופרופסור לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת‬
‫ברנדיים בארה״ב‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫והרב ד״ר עזריאל הילדסהיימר‬
‫של בית מדרשנו‪.‬‬

‫‪1 0 8‬‬

‫היסטוריה וגם לנהל א ת הספריה‬
‫‬‫להרצותמכללת הרצוג‬
‫אתר דעת ‪-‬‬

‫הרבה השתתפתי בחיים הצבוריים בברלין ובגרמניה‪ .‬נעימה ומועילה היתה לי‬
‫העבודה ב״אגודת האקדמאים הדתיים״ בברלין וחוצה לה‪ .‬ההתיעצות על השאלות‬
‫של אקדמאי הדתי באירופה המערבית‪ ,‬נתנה לי הרבה בידע ובהבנה — בפרט‬
‫השיחות עם ידידי העו״ד ד״ ר וינר‪.‬‬
‫הייתי בנשיאות של סניף ״אגודת ישראל״ בברלין‪ ,‬ובסוף ‪ -‬אחר פטירת אחי‬
‫מורי ר׳ יצחק ‪ -‬קבלתי עלי הנשיאות של ה״אגודה״ בגרמניה‪ .‬ב״אגודה״ ראיתי‬
‫א ת תפקידי הראשי ‪ -‬בעבודה לטובת ארץ ישראל‪ ,‬בפרט לעורר א ת ההבנה כי‬
‫היא ארצנו‪ ,‬וצריכה להיות מרכז א ו מ ת נ ו ‪ .‬אמנם‪ ,‬בזמן האחרון הייתי עסוק מאד‬
‫בהרבה שאלות רציניות וכאובות בתוך גרמניה ‪ -‬בתקופה של גזרות הממשלה‬
‫הארורה ‪.‬‬
‫‪109‬‬

‫‪1 1 0‬‬

‫זמן קצר אתר בואי לברלין‪ ,‬נכנסתי אל הועד של ״עדת ישראל״‪ ,‬ובסוף אל‬
‫ה נ ה ל ת ה ‪ .‬שמחנו‪ ,‬שעל ידי זה חודש הקשר בין בית מדרשנו ובין העדה‪ ,‬כי‬
‫לפנים‪ ,‬מרצי הסמינר ‪ -‬היו רובם גם בועדה‪ ,‬אבל אחר פטירת אמו״ר רד״צ‬
‫‪111‬‬

‫‪ 108‬בנו של הרב ד״ר מאיר הילדסהיימר וחתנו של הרב ד״ר עזרא מונק זצ״ל‪ .‬עם עלותו‬
‫ארצה‪ ,‬עבד בספריית ״הרמב״ם״ בת״א‪ ,‬לצידו של הרה״ג ר׳ ראובן מרגליות ז״ל‪,‬‬
‫ולאחר הסתלקותו — נתמנה הרב ה‪ .‬למנהלה של ספריה זו‪ .‬פירסם מחקרים על תקופת‬
‫הגאונים‪ ,‬ועוסק בהוצאתם־לאור של חידושיו ותשובותיו בהלכה של זקנו — הג״ר‬
‫עזריאל הילרסהיימר זצ״ל‪ ,‬ובהוצאה מרעית מחודשת של ספר ״הלכות גדולות״‪ .‬הרב ה‪.‬‬
‫מתגורר לאי״ט בתל־אביב‪.‬‬
‫‪ 109‬במסגרת תפקידו זה‪ ,‬ניתנה לרמ״א האפשרות למלא את משאלתו של רי״ח זוננפלד‬
‫זצ״ל‪ ,‬אשר ביקשו בעת פרידתם‪ :‬״תדאג שחרדי גרמניה יבואו ארצה״ )עיין בנספח‬
‫אודותיו(‪ ,‬וראה סוף הערה ‪ 98‬והערה ‪ .89‬על הפעילות האגודאית — ראה בהרחבה‬
‫לקמן בהערה מס׳ ‪.114‬‬
‫‪ 110‬בחודש יוני ‪ ,1933‬פנו ראשי ״המחלקה ליהודים וקומוניסטים״ של הגיסטאפו‪ ,‬אל‬
‫הרב ד״ר ע‪ .‬מונק‪ ,‬בהוראה למנות נציג של היהדות החרדית בכלל ושל ״אגודת ישראל‬
‫העולמית״ בפרט‪ ,‬אשר תפקידו יהיה לדווח למשטרה באופן קבוע על הנעשה בחוגים אלו‪.‬‬
‫לתפקיד קשה זה נתמנה רב״ז יעקבזון‪ ,‬אשר מילא אותו תוך תיאום מלא עם הרב‬
‫נו‪ .‬הילדםהיימר ועם הרב ד״ר מ‪ .‬אויערבך — כנשיא אגו״י בגרמניה )ראה — וכרונית‬
‫רב״ז יעקבזון‪ ,‬פרק כ״ג‪ ,‬והערה ‪.(120‬‬
‫‪ 111‬על הקהילה ומוסדותיה‪ ,‬ראה בהרחבה בספרו הנ״ל של מ‪ .‬סינזון‪£(1355 •7151:061 – :‬‬
‫מ‪11‬־‪) 861‬ירושלים ‪ .(1966‬מן הראוי להוסיף‪ ,‬כי באותן השנים נטל רמ״א חלק במפעל‬
‫תרגום המשנה ופירושה בגרמנית‪ ,‬אשר נעשה ע״י צוות רבנים עוד בחיי הגרד״צ הופמן‬
‫ובראשותו‪ .‬בשנת ‪ 1933‬הופיע סדר ״טהרות״ — מתורגם ומבואר ע״י הרד״צ הופמן‬
‫ז״ל‪ ,‬הרב יונה כהן מברסלאו והרב משה אויערבך מברלין )אשר השלים את המפעל‪,‬‬
‫לאחר פטירת הרדצ״ה(‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הופמן‪ ,‬התרופף קצת הקשר בין שני מוסדות ר׳ עזריאל הילדסהיימר‪ .‬יו״ר הנהלת‬
‫העדה היה מר בונדי‪ ,‬אשר בגסיונו ומרצו‪ ,‬ידע למצוא א ת הדרך גם בזמנים קשים‪.‬‬
‫יו״ר הועד היה הרב ד״ר חיים ביברפלד‪ ,"-‬אשר היה שם הרוח החיה בפעולות‬
‫הרוחניות‪ ,‬בפרט בשאלות החנוך‪ .‬הידידות עם הגדול הזה ועם רב העדה ‪ -‬הרב‬
‫ד״ר עזרא מ ו נ ק ‪ ,‬חושב אני לאחת מן הזכויות אשר ח״ל היו לי בחיי‪.‬‬
‫‪113‬‬

‫כשבע שנים גרתי בבית ברחוב ארטילרי ‪ – 31‬בית ומרכז ״עדת ישראל״‪ ,‬וביתו‬
‫של הרב ד״ ר עזרא מונק‪ .‬נתכבדתי בידידותו הנאמנה‪ ,‬ועל ידו נכנסתי אל הרבה‬
‫שאלות מדיניות ליהדות הגרמנית‪ .‬שעות ישבתי בהתיעצויות של מנהיגי חרדי גרמניה‬
‫בחדר הרב‪ ,‬על שאלות המצב הקשה‪ .‬בזהירות רבה שקלו על כל דבר ודבר‪ ,‬אשר‬
‫גורל של אלפים היה תלוי בו‪ .‬המדינאי החרדי הרב ד״ד פינחס כהן‪ ,‬הסביר כל ענין‬
‫לשקול מה לעשות‪ ,‬ובסוף חיוה הרב מונק את דעתו במלים ספורות‪ ,‬ואז הוחלט ‪4‬זי‪.‬‬
‫‪ 112‬הרב ד״ר חיים ביברפלד )ברםלאו תרכ״ה — ירושלים ת״ש(‪ ,‬למד בברסלאו אצל הג״ד‬
‫גדליה שיקטין זצ״ל ואצל דיין הקהילה — ר׳ יוסף לייב פדר זצ״ל )בעל ״אומץ יוסף״(‪,‬‬
‫ואח״כ בביהמ״ד לרבנים בברלין‪ .‬שנים אחדות כיהן כרב בביהמ״ד בקרלסרוהה ואח״כ‬
‫שימש כדיין בקהילת ״עדת ישראל״ בברלין‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬החליט ללמוד רפואה בכדי‬
‫להתפרנס מיגיע כפיו‪ ,‬ומאוחר יותר — משנפטר אביו‪ ,‬נתבקש למלא את מקומו כרכ‬
‫ביהמ״ד בהיידרויטגאסה‪ ,‬והוא נענה לבקשה בתנאי שיוכל להמשיך בטפולי בחולים‪.‬‬
‫התמדתו העצומה בתורה‪ ,‬מידותיו ועסקנותו הענפה למען תורה ומצוות — היו לשם‬
‫דבר‪ .‬בסוף ימיו זכה לעלות ארצה ומנ״כ בהר הזיתים )ראה‪ :‬״שנות חיים״ מאת בנו‬
‫~ הרב פנחס ביברפלד שליט״א‪ ,‬בסוף ספר ״מנוחה נכונה״ — קצור הלכות שבת‪,‬‬
‫מאת הר״ח ביברפלד זצ״ל‪ ,‬הוצאת בן־המחבר תשכ״ה(‪.‬‬
‫‪ 113‬עי׳ לעיל הערה מס׳ ‪ ,22‬ובהערה הבאה‪.‬‬
‫‪ 114‬בכת״י א׳ הוסיף רמ״א‪ :‬״הרבה נתנה לי הידידות עם שני אנשים גדולים‪ :‬הרבנים —‬
‫הרופא ד״ר חיים ביברפלר ור׳ עזרא מונק זצ״ל‪ .‬בבואי לברלין‪ ,‬דרתי קרוב לבית‬
‫המדרש אשר שם ד״ר ביברפלד כיהן כרב‪ ,‬ובאותו זמן עכק גם ברפואה‪ ,‬והיה לביתנו‬
‫ידיד נאמן כרב וכרופא‪ .‬אחר כך עברתי לדירה חדשה בביתה של קהילת ״עדת ישראל״‬
‫בארטילורישטראםה ‪ ,31‬למרכז החיים הדתיים בברלין‪ .‬שם גר גם הרב ד״ר מונק‪ .‬היו‬
‫שנים טובות של קורבה ידידותית‪ .‬להתיעצות על הרבה שאלות של החרדים בגרמני׳‬
‫בכלל ובברלין בפרט — קרא אותי‪ ,‬גם בקשני לפסוק שאלות או״ה ]= אסור והיתק‬
‫בזמן שהוא הי׳ טרוד‪ .‬בתקופה בין שתי מלחמות הגדולות‪ ,‬התחילו שוב יהודי גרמני׳‬
‫ללכת לבית׳דין־צדק בדיני ממונות‪ .‬הרבנות של ״עדת ישראל״ ישבה כבד״צ‪ ,‬בתחילה‬
‫פעם אחת בשבוע‪ ,‬אח״כ — שתי פעמים‪ .‬ע״פ ]רוב[ נפסק בפשרה‪ .‬לרב ד״ר מונק‬
‫היה כשרון יוצא מן הכלל‪ ,‬לבצוע להשלים בין שני הצדדים‪ .‬יחד אתו היו הרבנים‬
‫ד״ר וולגמוט וקליין זצ״ל דיינים קבועים‪ .‬פעמים צורפתי כממלא־מקום אחד הדיינים‪.‬‬
‫זכור אני מקרה בימי הסליחות‪ ,‬אשר הרב מונק — שבימים כאלה היה טרוד ביותר —‬
‫בקשני להיות דיין שלישי‪ .‬היה לי קשה לקבל דיינות בימי הדין‪ ,‬אך לא יכולתי‬
‫להמנע‪ .‬אבל ת״ל קבלנו שכר של עבודתנו‪ .‬אחר פסק הדין אמרו הצדדים‪ :‬כמתנגדים‬
‫נכנסנו אל החדר — כידידים אנחנו עוזבים אותו‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת‬
‫הרצוג ביתנו כעין מרכז לצעירים‪.‬‬
‫מכללת היה‬
‫אשתי‪ -‬ע״ה‪,‬‬
‫הודות לכשרונות החברתיים של‬
‫לתלמידי בית מדרשנו — היתה היא כאם דואגת‪ .‬בכל ליל שבת היו לנו אורחים‬
‫לסעודה‪ ,‬ואחד כך נתמלאו חדרינו מכמה צעירים — בין מתלמידי בית מדרשנו ובין‬

‫כיו״ר ה״אגודה״ בגרמני׳‪ ,‬היה לי תפקיד לא קל — להשלים בין הזרמים השונים‪,‬‬
‫בפרט בץ חברי הקהלות הנפרדות ובין ה״גמיינרע אורטודוכסים״‪ ,‬ז׳׳א אותם החרדים‬
‫אשר לא יצאו מן הקהלות המקומיות‪ .‬הקל לי בזה המצב בברלין‪ ,‬אשר למרות‬
‫ההתנגדות בשאלת צורך היציאה מן הקהילה החצי־ריפורמית — היתה הבנה וגם ידידות‬
‫בין אנשי ״עדת ישראל״ ובין אלה החרדים אשר נשארו בקהילה מקומית מנימוקים‬
‫שוגים‪.‬‬
‫העבודה המעשית של ה״אגודה״ לא היתה מרוכזת בברלין‪ :‬מרכזי לבית היתומים בפולין‬
‫וליטא — הי׳ בהלברשטט‪ ,‬בראשות אחי־מורי ר׳ יצחק זצ״ל‪ ,‬״קרן התורה״ — בתחילה‬
‫בהמבורג‪ ,‬וגם כאשר הרב ר״ז יעקבזון נ״י עבר לברלין — הוא הי׳ המפעיל בלי‬
‫הפוגות גם ל״קרן התורה״‪ ,‬גם לעבודה לתנועת ״בית יעקב״‪.‬‬
‫את המרכז לעניני א״י נהלו בפרנקפורט‪ ,‬ידידי ד״ר עהרמן וד״ר יצחק ברויאר זצ״ל‪,‬‬
‫ומובן שהשתתפתי בעבודתם — גם בהרצאות וגם בתעמולה כפפית‪ ,‬בפרט אם ד״ר‬
‫עהרמן בא לברלין לעורר את מצפון כל יהודי לחובתו בעד א״י‪ .‬ואם אמרנו‪ :‬״מד‪.‬‬
‫שתעשו לטובת א״י — תעשו לטובת בניכם ובני בניכם״ — הרבה ראו בסיסמא הזאת‬
‫כלי תעמולה‪ .‬עברו שנים מספר‪ ,‬והבינו שהמציאות הצדיקה אותנו‪.‬‬
‫גם בכנסיה הגדולה הוינאית בשנת חרם״ג‪ ,‬היו חוגים חזקים שלא הבינו את ערך‬
‫העבודה לאה״ק‪ ,‬ועוד בשנת תרפ״ט לא רצו לראות פה עיקר לתנועת ה״אגודה״‪ .‬חבל‬
‫על הזמן שאבד לנו ‪1‬״‪.‬‬
‫ויפה סיכם את פעילותו הצבורית של רמ״א‪ ,‬ידידו הגדול הגרי״י וייגבערג זצ״ל‪ ,‬בנאום‬
‫הפרידה שלו )עי׳ הערה ‪ : (105‬״‪.‬״ועכשיו מלים אחדות על העסקן הצבורי‪ :‬לו‪ ,‬לבן‬
‫אבות גדולים שעזרו להציל את היהדות החרדית בגרמניה‪ ,‬היה זה דבר מובן‪ ..‬מאליו‬
‫להשאר נאמן לעדה שיצר רבנו הגדול — המייסד את המוסך שלנו‪ .‬ואולם על‬
‫אויארבך אפשר לאמר‪ ,‬שבעיניו כל היהדות החרדית — על כל חלופי גווניה — עדתו‬
‫הוא היא‪ .‬אויארבך האגודתי‪ ,‬מרגיש בעצמו סניגור ומגין ושליח צבור לכל היראים‪.‬‬
‫אין איש ששמח בל כך כאויארבך להצלחתה של העדה הגדולה‪ ,‬היהדות החרדית‬
‫שבתוכה והרבנים שלה‪ .‬ואין איש כאויארבך האגודתי שהיה לו כל כך הבנה לגבי‬
‫״המזרחי״‪ .‬שנאת מפלגות וקנאתן — זרות בהחלט לאויארבך‪ .‬יושר לב מוחלט‪ ,‬רוח‬
‫נאמן ועקבי‪ ,‬אצילות המחשבה וצדק ומשפט לכל אדם‪ ,‬אלו הן קצת ממדות אופיו של‬
‫אויארבך‪ .‬אויארבך האדם‪ ,‬המורה והמנהיג — אלה הם פרקים פרקים בספר הכבוד‬
‫של היהדות החרדית הגרמנית וגם הכללית״‪.‬‬
‫וכך ראו זאת גם תלמידיו‪ :‬״למדנו אצל מורנו ורבנו דרכה של ״אגודת ישראל״‪,‬‬
‫המקורית המעמיקה‪ ,‬זו שביטוי נתן לה ר׳ אברהם אלי׳ קפלן זצ״ל‪ ,‬בראותו באגו״י‬
‫כור ההיתוך‪ ,‬קיבוץ ומיזוג גלויות‪ ,‬של כל הטוב והנעלה שכל גלות וגלות פיתחה‬
‫מצידה‪ ,‬וכל אלה — בהרמוניה אחת — מתאחדים ומתאגדים לשבחו של הבורא יתברך‬

‫‪11‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ 3‬״‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מצעירי ‪.‬אגודת ישראל״ ‪ .‬גם בשאר ימי השבוע התאספו אצלנו ידידים צעירים‪.‬‬
‫בפרט בליל שמחת תורה‪ ,‬נפגשו אצלנו תלמידים וצעירים אחרים‪ ,‬והיתה שמחה‬
‫לאורחים ומארחים ובניהם‪.‬‬
‫לכל עניני ארץ ישראל של ה״אגודה״ ‪ -‬היה ביתנו כעין מרכז‪ .‬נשבה שם‬
‫אוירא דארעא דישראל בשביל תושבי ברלין ואורחים‪ .‬אנחנו ובנינו לא חשבנו‬
‫אחרת‪ ,‬כי אם שמקומנו בארצנו‪ ,‬וישיבתנו בברלין — בכל הספוק שנתנה לנו — היא‬
‫ועמו‪ .‬לקט ואוסף ואיגוד ניצוצות הקדושה מכל גלות וגלות‪.‬״״ )הרב ק‪ .‬כהנא‪ :‬״חקר‬
‫ועיון״‪ ,‬ח״ג עמ• רכ״ה—רל״ו(‪.‬‬
‫הפעילות הצבורית באותן השנים‪ ,‬הרחיבה את קשריו של רמ״א עם גדולי ישראל‪ .‬את‬
‫מכתבו לרב ויינבערג )מיום ח״י כסלו תרצ״ד(‪ ,‬מסיים רח״ע גרודז׳ענסקי זצ״ל ג ״א״ש‬
‫]= את שלום‪ .‬נר״א[ ידידינו הדה״ג מוהר״ע מונק ג״י והרב מוהר״מ אויערבאך נ״י‬
‫ידרוש נא בשמי באהבה״‪ .‬וכך מסיים גם הג״ר ראובן כ״ץ )רבה של פיית( את מכתבו‬
‫)מיום י״ג כסלו תרצ״ח לרב ויינבערג‪ :‬״יפקוד בשמי שלו׳ לידידינו הרה״ג ד״ר מונק‬
‫שליט״א אב״ד והרב ד״ר ה״ה ]= הילדסהיימר‪ .‬נר״א[ שליט״א‪ .‬מה שלו׳ ידידנו‬
‫הרב דייר וועלגמטה נ״י‪ .‬קבלתי פ״ש מידידנו הרב ד״ר אוירבאך נ״י״‪) .‬״שרידי אש״‬
‫ח״א עמי שע״ז‪ ,‬שפ״ב(‪.‬‬
‫בנוגע לשיתופו של רמ״א בביה״ד של קהילת ״עדת ישראל״ בברלין‪ ,‬יש להוסיף‪ ,‬כי על‬
‫אף שרמ״א לא כיהן מעולם כרב בקהילה — כי ראה את יעודו בחנוך מורים ותלמידים —‬
‫עם זאת‪ ,‬היה הוא כתובת ליחידים ולקבוצות בשאלות הלכה‪ .‬כל שאלה בהלכה‪,‬‬
‫שהופנתה לביהמ״ד לרבנים מתלמידים שכהנו כרבנים בקהילות — היתה עוברת תחת‬
‫ידיו‪ .‬ופעם שח הגרי״י ויינבערג‪ :‬״ב״אורח חיים׳׳ — הוא ]= רמ״א[ גדול ממני״ )מפי‬
‫הרב י‪ .‬אברהם וולף זצ״ל‪ ,‬ועי׳ מאמרו של ר״ע הילדסהיימר בספר ״יד דוד״ ברכות‬
‫וזרעים‪ ,‬מכון ירושלים תשל״ז(‪ .‬ומן הראוי לציין‪ ,‬כי בשנים הראשונות לעלייתם על‬
‫הקרקע של חברי קבוץ ״חפץ חיים״ )בגדרה וכפר סבא(‪ ,‬פנו אליו החברים בשאלותיהם‪,‬‬
‫ואף עבור חברי ״הנוער האגודתי״ בגרמניה‪ ,‬היה זה מובן מאליו כי בכל הנוגע לארץ‬
‫ישראל ולמצוותיה — יש לפנות לרמ״א )חליפת מכתבים בנושאים אלו — מופיעה‬
‫כנספח נפרד(‪.‬‬
‫‪ 115‬התלמידים היו קשורים לרמ״א כבנים‪ .‬במאמרו על ביהמ״ד לרבנים‪ ,‬כתב הרב ד״ר‬
‫א‪ .‬יונג שליט״א )בספרו של מ‪ .‬סינזון‪ ,‬עמ׳ ‪ ,113‬בתרגום מגרמנית(‪ :‬״הדוצנט ד״ר‬
‫משה אויערבך‪ …‬אחת הדמויות האידאליות של המאה שלנו‪ ,‬היה לתלמידיו דוגמא‬
‫מאירה של אופי נאצל‪ ,‬אדם בעל עניה יחידית במינה‪ ,‬ההיסטוריון והפדגוג של הסמינר‬
‫לרבנים‪…‬״‪ .‬וכך תיאר את דמותו תלמידו — ומאוחר יותר שותפו להוראה __ ך״‬
‫איזנר‪ ,‬במאמרו המקיף על הסמינר )בתרגום מאנגלית(‪ :‬״לתלמידיו‪ ,‬הוא היה עד חי‬
‫של ארץ־ישראל בהקמתה של שנות ‪ .1907—17‬הוא היה הראשון שסיפר להם על הבעיות‬
‫האמתיות של הפועלים היהודיים‪ .‬הוא‪ ,‬אשר היה מהנוהים אחרי הרב זוננפלד‪ ,‬עם כל‬
‫זאת הצדיק את דמותו של הרב קוק‪ ,‬שעליו הגן נגד מתנגדיו ואת תורותיו הפיץ‪ .‬היד‪.‬‬
‫זה כשרונו המיוחד לבאר סוגיות בש״ס — ואפילו הקשות ביותר — כך שהתלמיד‬
‫הפשוט יכול היה להבינן‪ .‬חייו יהוראתו הוכיחו לכל שומעיו את אישיותו‪ ,‬עומק‬
‫ר‬

‫‪12‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י>‬

‫לא כפי שקויגו שיהיה ‪ -‬רק‬
‫אמנם‬
‫הרצוג‬
‫הזמן!מכללת‬
‫ובא דעת ‪-‬‬
‫ישיבה זמנית עד שיבא הזמן לשוב‪ .‬אתר‬
‫בשמחה‪ .‬בעוה״ר‪ ,‬לנו ולכל היהודים‪ ,‬באו הצרות של עלית הצר ימ״ש‪ .‬בשנת תרצ״ג‬
‫התחיל זרם הצעירים לעלות לארצנו ‪ -‬אולי בתחילה בעיקר בגלל העננים השחורים‬
‫שכיסו שמי גרמניה י ‪ ,‬אבל מיום ליום חזקה ההחלטה הנחושה להבנות ולבנות‬
‫בארץ אבותינו‪.‬‬
‫‪1 8‬‬

‫ישרותו ונאמנותו הדתית‪ .‬ביתו היה תמיד פתוח לתלמידים שנשמו בו את אוירת א״י‪.‬‬
‫מעולם לא פנה אליו תלמיד הנתון בצרה‪ ,‬בלא לקבל עזרה ועידוד‪ .‬כי אין זו רק‬
‫דעתם של תלמידיו בני־ימינו‪ ,‬ניתן לראות מקטע במאמרו של רבי בנימין )י‪ .‬רדלר —‬
‫פלדמן( על העליה האורטודוקסית מגרמניה )״ההד״‪ ,‬ירושלים שבט תרצ״ד ‪: (1934‬‬
‫״השפעת ד״ר מ‪ .‬אויערבך‪ ,‬היתד‪ ,‬חזקח בעיקר על אנשים חרדים‪ .‬זו פשטה הרבה מעבר‬
‫לפתח־תקוה ולמושבות‪ .‬ד״ר א‪ .‬היה מוערך מאד בא״י בגלל רמת מוסריותו ואחריותו‬
‫היוצאת מן־הכלל‪ .‬הוא הוכר כמוסמך בשדה החינוך‪ .‬עד היום זוכרים את פעילותו‬
‫בהערכה ובאהדה‪ .‬כך הוא תמיד היה ותמיד ישאר בלבות כולנו״‪:) .‬־‪. 1. £181161‬־!ם‬
‫‪001^ 01:‬נ‪. ¥631* 1‬ז<י‪1‬גמ‪11‬ו‪1031 561‬ח‪1‬נ‪1‬נ‪1‬ג‪ 0! 1116 £61*1111 11‬צ‪06‬ת‪1806‬מ‪11‬ת‪116‬‬
‫‪01• 12, 1967, 0• 47).‬ז ‪1116 1,3.1.‬‬
‫כפי שהוזכר בהערה הקודמת‪ ,‬ראו צעירי אגו״י בגרמניה את רמ״א כרבם‪ .‬וכך תיאר‬
‫זאת הרב ק‪ .‬כהנא )במאמרו המצויין בהעי ‪ : (114/106‬״״‪.‬והוטבעה בנו אהבתה של‬
‫ארץ ישראל‪ …‬בבית זה‪ ,‬לראשונה ראינו הפרשת תרומות ומעשרות מפירות הדר‬
‫שהגיעו ישר מארץ־ישראל כשי לפורים‪ ,‬ומפרי עטו קבלנו לראשונה סדר הפרשת תרו״מ‬
‫עם הסבר והנמקה שפרסמנו ב״עלי הנוער האגודתי״ ]—מופיע כנספח בין חליפת‬
‫המכתבים‪ .‬נר״א[‪ ,‬התנועה החלוצית שהוקמה לא מעט בהשראתו של ר׳ משה אויערבך‪.‬‬
‫רבות ראינו‪ ,‬רבות שמענו‪ ,‬רבות למדנו‪ ,‬ותקצר היריעה מהזכיר כל מה שיש בלבנו‬
‫עם יום חגגנו מלאת תשעים שנה למורנו ורבנו‪…‬״ )וראוי לציין‪ ,‬כי רמ״א היה נוהג‬
‫בשבתות לדבר בביתו עברית ולספר על המתרחש בא״י‪ ,‬ואת ילדיו הלביש במלבושי‬
‫א״י‪ .‬בצוואתו ביקש‪ ,‬שעל מצבתו יציינו רק‪ ,‬שזכה להיות מראשוגי העולים לאה״ק״‪.(.‬‬
‫‪ 116‬במאמרו‪ ,‬כותב בנו — מר שמואל אויערבך‪ :‬״בחורף תרצ״ג )‪ ,(1933‬התחיל חיסול‬
‫יהדות גרמניה‪ ,‬ועם גבור העליה לא״י — דובר גם על העברת ביהמ״ד לרבנים‪.‬‬
‫בבקורו בארץ‪ ,‬זכה הרב ד״ר מאיר הילדסהיימר — צעיר הבנים של מייסדו — לדברי‬
‫עדוד והצעת עזרה מחוגי הועד הלאומי וההסתדרות הציונית‪ ,‬אך נתקל בהתנגדות‬
‫נמרצת מצד רבנים וראשי ישיבות‪ .‬התנגדות זו גרמה לביטול התכנית וגרמה צער‬
‫רב לד״ר מ‪ .‬אויערבך‪ ,‬אשר אמנם הבין את הנימוקים‪ ,‬אבל לא הצדיק אותם‪ .‬ברור‬
‫היד‪ .‬לו‪ ,‬שאין כל אפשרות להעביר את ביהמ״ד לרבנים בניגוד לדעתם של גדולי‬
‫תורה‪ ,‬ועל־כן העדיף לקבל את הצעת עירית פ״ת — אז עדיין המועצה המקומית —‬
‫והפיקוח על בתיה״ס של ״המזרחי״‪ ,‬לשוב לניהול בתיח״ם ״נצח ישראל״״‪.‬‬
‫הרב ד״ר מ‪ .‬הילרסהיימר ביקר בארץ ב־‪ ,1934‬במגמה לברר את האפשרויות להעברת‬
‫הסמינר ארצה‪ .‬ראשי ״ועד הקהילה״ והרבנות הראשית בת״א עודדוהו ותמכו ברעיון‬
‫זה‪ ,‬אך במקביל קמה התנגדות חריפה מצד חוגים חרדיים‪ .‬במאמרו ב״ההד״ )כרך ט׳‬
‫מסי ‪ ,4‬טבת תרצ״ד(‪ ,‬הסביר הטופר רבי בנימין את התועלת המרובה שבקיומו של‬
‫‪13‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לפני פורים תרצ״ד‪ ,‬בימי חופש הלמודים בבית מדרשנו‪ ,‬נסעתי עם אשתי לאיי‪,‬‬
‫לראות אם אוכל שם לחזור לעבודתי י ‪ .‬בשמחה קבלונו ידידינו בפתתיתקוה‪,‬‬
‫וביניהם רוב מורי בית הספר לבנים‪ .‬מצאתי מצב אחר מאשר עזבתי‪ .‬במשך המלחמה‪,‬‬
‫גיסה בתחילה ידידי ד״ר בנימין לוין‪ ,‬להמשיך א ת הנהלת מוסדנו‪ ,‬אך כאשר חזית‬
‫המלחמה היתה בין פתחיתקוה ובין כפר סבא — לא היה אפשרי להחזיק מעמד‪.‬‬
‫הרבה הורים וגם מורים עזבו א ת המושבה‪ ,‬וכאשר המלחמה נגמרה — תתחילו מורים‬
‫אחדים לפתוח כתות על חשבונם הפרטי‪ ,‬ואח״כ לאט חודש בית ספר מסודר ‪-‬‬
‫קצת על חשבון המורים‪ ,‬אבל רובו בתמיכת הועד הלאומי בירושלים על שם ״המזרחי״‪.‬‬
‫ועד החורים ואחדים מן המורים‪ ,‬בקשו ממני לחזור ולקתת את הנהלת המוסדות‪,‬‬
‫למרות הזיקה לפקוח ״המזרחי׳ בשם הועד הלאומי‪ .‬גם מנהיגי *המזרחי׳ בירושלים‬
‫בקשו ממני לתזור לעבודתי בפתח תקוח‪ ,‬אע״פ שאשאר חבר של ״אגודת ישראל״‬
‫‪7‬‬

‫‪1‬‬

‫סמינר כזה בא״י‪ ,‬אך כנגדו פירסם הרב ראובן כ״ץ זצ״ל — רבה של ם״ת׳ מאמר‬
‫ובו ‪ 10‬גימוקים לשלילת הרעיון‪ .‬הגרח״ע גרודזענסקי זצ״ל מוילגא‪ ,‬אשר נדרש‬
‫לעגין‪ ,‬הביע את התנגדותו החריפה‪ ,‬והבהיר כי יעשה כל מאמץ לבטול רעיון‬
‫ההעברה )עי׳ אגרות רח׳׳ע זצ״ל‪ ,‬המצורפות לקובץ אגרות החזו״א‪ ,‬ביב תשט״ז‪,‬‬
‫אגרות ד—ה מיום ג׳ דהנוכה תרצ״ד‪ ,‬וכן בשו״ת ״שרידי אש״ ח׳׳א בנספחים עמי‬
‫שע״ז(‪ .‬פטירתו הפתאומית של ר׳ מאיר הילדסהיימר בקיץ של שנה זו‪ ,‬וחילוקי־דעות‬
‫שהיו בין חברי הנהלת הסמינר עצמם בסוגיא זו — הביאו לגניזתו של הרעיון‪.‬‬
‫הרב וייגבערג זצ״ל‪ ,‬צידד בהעברת ביהמ״ד לא״י‪ ,‬והביע זאת ברורות בסיום״ דברי‬
‫פרידתו לרמ״א )״לפרקים״ עמי שכ״ד(‪ :‬״יהי רצונו יתברך‪ ,‬להביא אותנו במהרה‬
‫לארצנו‪ ,‬אותנו כולנו‪ :‬מרצים‪ ,‬תלמידים ומפקחים‪ ,‬לטעת שם באויר הרוחני של‬
‫אויארבך את בית המדרש שלנו‪ ,‬לבנות בית מדרש לתורה ולחכמה‪ ,‬ברכה לארץ‬
‫ישראל ולכל עם ישראל״‪ .‬עקב התנגדותו של רח״ע גרודזענסקי זצ״ל‪ ,‬ביטל הגר׳׳י‬
‫ויינבערג את דעתו מפניו‪ .‬בסוף מאמרו ב״םפר הזכרון להגר״י ויינברג זצ״ל׳׳׳ מצא‬
‫רמ״א לנכון להוסיף הערה ז ו ‪ :‬״הגאון רי״י וייגברג היה בעד העברת ביהמ״ד התורני‬
‫לאר״י‪ ,‬כמובן בצורה מתאימה לה‪ .‬קיוה שזאת תהיה לתועלת גדולה‪ ,‬גם לא״י גם‬
‫לתפוצות‪ .‬אך כאשר הגאון רח״ע גרודזענסקי זצ״ל הביע את התנגדותו — נכנע‬
‫לדעת גדול הדור״‪.‬‬
‫‪ 117‬כאמור לעיל‪ ,‬נעשה נסיון קודם ע״י רמ״א לשוב לפ״ת בשנת תרס״ב‪ .‬כנראה‪ ,‬נעשה‬
‫נםיון נוסף — מצד המרכז לעניני א״י של ה־‪8‬מ‪:61111811‬נ‪/6‬־ ‪:616‬לן— בשנת תרפ״ו‬
‫)‪ ,(1926‬למנות את רמ״א כמנהל הת״ת הספרדי ״בני ציון״ בירושלים‪ .‬הצער‪ .‬זו‬
‫נתקלה בהתנגדות חריפה של קנאי ירושלים‪ ,‬כפי שהדבר בא לידי ביטוי במכתבם ‪:‬‬
‫״והנה הנםיון הראה לדעת‪ ,‬כאשר יהי׳ דאקטר מנהל על הת״ת‪ ,‬סכנה גדולה נשקפת‬
‫לרוח הת״ת‪ .‬כי לבד השינויים הפנימיים אשר המה מכניסים לפי דוח החדש‪ ,‬בכל‬
‫מקום שיש דאקטר — מוכרח הדבר שישתנה מת״ת לבית ספר‪ .‬לבד הסכנה הזאת‪,‬‬
‫רק השם דאקטר בעצמו‪ ,‬הראה הנסיון‪ ,‬שזה מזיק על רוח התלמידים‪ .‬כי הם מביטים‬
‫על המנהל בתור סמל למסור עצמם ללמודים של חול וכרי להיות דאקטר‪ ,‬ולא‬
‫לתורה וי״ש‪…‬״ )מכתב מיום י״א סיון תרפ״ה — ‪ ,3.6.1925‬ארכיון אגו״י ‪ ,309‬ועי׳‬

‫‪14‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ולא אכנס‬
‫קשה היתה‬
‫לפתח־תקוה‬
‫פתת־תקוה‬

‫ואוסטרובסקי הדגישו א ת זאת‪.‬‬
‫דעתר‪-‬מ ן‬
‫הרבנים ב‬
‫אל ״המזרתי״‪ .‬בפרט‪,‬‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר‬
‫לי ההכרעה‪ ,‬אבל מגמתי להמשיך עבודת התנוך בארץ ישראל ואהבתי‬
‫ גברו‪ ,‬והסכמתי לקבל א ת ההנהלה כמקודם‪ ,‬מטעם ועד עירית‬‫ו״המזרחי״‪.‬‬
‫‪119‬‬

‫‪118‬‬

‫שבתי לברלין‪ ,‬ולימדתי א ת שעורי והרציתי את הרצאותי במשך‬
‫בחורף עד אחר חנוכה‪ .‬קשה היתה לי הפרידה בזמן הקשה‪ ,‬לעזוב א ת‬
‫אך בצדק אמרה אשתי‪ ,‬שלפי המצב המדיני בגרמניה ‪ -‬אין תקוה‬
‫קבלתי א ת החוזה של עירית פתח תקוה ‪ -‬ח ת מ ת י ‪ .‬שתי אספות‬
‫‪120‬‬

‫כל הקיץ‪ ,‬גם‬
‫תלמידי וחברי‪,‬‬
‫לעתיד‪ ,‬וכאשר‬
‫פרידה ‪ -‬של‬

‫בספרו של מ‪ .‬מ‪ .‬גערליץ‪ :‬״מרא דארעא ישראל״ ]מסכת חייו של הגאה״ק רי״ח‬
‫זוננפעלד זצ״ל[‪ ,‬ח״ב עמי צ״ז(‪.‬‬
‫בהקשר לכך‪ ,‬אמר לי בנו — מר שמואל א‪ ,.‬כי ידוע לו‪ ,‬שבעיני אביו לא היתד‪,‬‬
‫הצעה כזו מעשית כלל וכלל‪ ,‬מאחר ותמיד הדגיש שלא יקבל על עצמו שום משרה‬
‫בירושלים‪ ,‬היות ושם אינו נחוץ‪ ,‬בעוד שבפ״ת ובמושבות — הוא נחוץ‪.‬‬
‫פרשיה חינוכית נוספת‪ ,‬אשר הסעירה את ירושלים החרדית‪ ,‬ואשר שמו של רמ״א‬
‫שורבב לתוכה‪ ,‬נגרמה עם בואח של גב׳ ק‪ .‬נחמן — בשליחות המרכז לעניני א״י‬
‫בפרנקפורט — לנהל ולארגן את ״בית חנוך הישן לבנות״ בירושלים‪ ,‬בשנת תרפ״ט‬
‫)‪ .(1928‬פרטים מלאים אודות פרשיות אלו‪ ,‬מביא ד״ר מ‪ .‬פרידמן‪ ,‬בספרו ״חברה ודת״‬
‫)הוצאת יד י‪ .‬בן־צבי‪ ,‬ירושלים תשל״ח(‪ ,‬פרק עשירי‪.‬‬
‫‪ 118‬היה מפקח ראשי על בתיה״ס של‬
‫״ישיבת הדרום״ ברחובות וייסד‬
‫רצה את שובו של רמ״א לא״י‪,‬‬
‫הוא למען רמ״א )מפי מר שמואל‬

‫״המזרחי״‪ ,‬וכאשר יצא לגמלאות — נמנה על מייסדי‬
‫את הסמינר התורני למורים שעל־ידה‪ .‬הרב ברמן‬
‫בכל מחיר‪ ,‬והצהיר על נכונתו לוותר על משרתו‬
‫א‪.(.‬‬

‫‪ 119‬הרב אוסטרובסקי־המאירי‪ ,‬היה מראשי ״המזרחי״ וחבר הועד המפקח של בתיה״ם‬
‫של ״המזרחי״‪ .‬כמו״כ היה נציג ״המזרחי״ בועד הלאומי‪.‬‬
‫‪ 120‬בכת״י א׳ כתב רמ״א‪ :‬״בא שנת ‪ ,1933‬תחילת האסון‪ ,‬אסוננו ואסון כל האנושות‪.‬‬
‫פתאום ראינו — למלאכת הקדש בעד תורה‪ ,‬נוסף עלינו החובה לדאוג ליסוד המדיני‬
‫והכלכלי בגרמני׳‪ .‬אמנם עדיין לא הבננו‪ ,‬לא אנחנו ולא המדינאים הכי־מומחים‪,‬‬
‫שהמאבק יהיה להצילנו את החיים‪.‬‬
‫עכשיו האגודה השתתפה בעבודה המדינית של כל חוגי יהודי גרמני׳‪ ,‬בתחילה‬
‫להגן על זכויותינו האזרחיות ואח״כ למצוא דרך — או לעזוב את ארץ הרוצחים‬
‫או לראות איך למצוא שם איזו דרך לחיות בה‪ .‬הרבה חשבו שזה אפשר‪ ,‬ואחרו‬
‫המועד להציל את נפשם‪.‬‬
‫גם לי לא הי׳ קל לצאת מגרמני׳ ולעזוב ידידים ותלמידים בעת צרה‪ ,‬ואולי יהי׳‬
‫בידי לעזור להם‪ .‬אך אשתי ע״ה שכנעה אותי‪ ,‬שמצד אחד כוחי לעזרת אחרים לא‬
‫יהי׳ גדול‪ ,‬ומן הצד השני יש לי לדאוג לעתידות בני‪ ,‬ובתחת מפתן ההכרה ולמעלה‬
‫ממנו היה הרגש לשוב לארצגו — הכריע‪ .‬קבלתי מכתבים של ידידי ד״ר יעקב אנגל‬
‫ז״ל ואי מונק‪ ,‬ובפרט מרי שלמה שטמפפר‪ ,‬שהיה אז ראש עירית פ״ת‪ ,‬לשוב לקבל‬
‫את הנהלת בתי הספר ״נצח ישראל״ בפ״ת‪ .‬כי כמוני‪ ,‬בכל השנים — גם עירית‬

‫‪15‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪121‬‬

‫<עד וחבר המרצים ותלמידי בית מ ד ר ש נ ו ‪ ,‬ושל ״אגודת ישראל״ — הראו לי‬
‫אןז הקשר של אהבה וידידות בו גתקשתו‪ ,‬אשתי ואני‪ ,‬בברלין החרדית‪.‬‬

‫חזרה לארץ ישראל‬
‫נסעתי בתחילה לאמסטרדם‪ ,‬להתייעץ שם עם ה״פקידים ואמרכלים״ על ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ומשם לבזל ־־ לאספת ועד ״אגודת ישראל״‪ .‬אשתי נסעה עם בנותי‬
‫לשטראסבורג‪ ,‬להפרד מן אחותה ז״ל‪ ,‬ושם נפגשנו‪ .‬לשם בא גם בני אביעזרי ע״ה‬
‫מלונדון‪ .‬ובל המשפחה‪ ,‬חוץ משמואל שיי אשר עדייו לא קיבל סרטיפיקאט —‬
‫ובהיותו כבר בן ‪ 18‬לא נכלל בשלי — נסעה למרסייל‪ ,‬ומשם ביום ט״ו שבט תרצ״ח‬
‫ לארץ ישראל‪.‬‬‫באנית אייר פנרס‬
‫‪1 2 2‬‬

‫‪1 2 3‬‬

‫בפתח תקוה קבלו אותגו ידידינו מאז‪ ,‬אשר כבר שבועות מספר חיכו לגו‬
‫העיריה שלחה לי המחאה גדולה להוצאות הדרך‪ ,‬לאות שמחתה ששבתי לעבודתי‬
‫בבית הספר‪ .‬חברי מקודם בבית הספר לבנים ‪ -‬הביעו לנו א ת שמחחם‪ ,‬וכראשק‬
‫הרב כלב לויזון‪ ,‬אשר עד עכשיו מילא מקום המנהל‪ ,‬אמר לי שהוא חיכה בןי^ן‬
‫ליום שיוכל להתזיר לי את ההנהלה‪ .‬רוב המורים והמורות של בית הספר לבנווג‪,‬‬
‫*כנסו חדשים לעבודה בזמן אשר לא הייתי בפ״ת‪ ,‬ועבר זמן מה‪ ,‬עד שגם ה‬
‫הבינו ששיבתי לפ״ת היתה לתועלת ביה״ס וגם לתועלחם‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫מצבי כמנהל‪ ,‬היה עכשיו שונה מאשר לפני המלחמה העולמית‪ .‬לפנים ה י י‬
‫אמנם תלוי בועד הפרנקפורטי‪ ,‬אבל תלות זו היתה למעשה רק בעניני הכספיבז‪,‬‬
‫ואילו בעבודה הייתי בלתי תלוי‪ .‬עכשיו עמד בית הספר ת ח ת עירית פ״ת והועד‬
‫הלאומי בירושלים‪ ,‬ובהרבה דברים הייתי זקוק להסכמתם‪ .‬אבל זה היה יותר ל ה ל כ‬
‫מאשר למעשה‪ .‬עקב היתס הטוב לעיריה‪ ,‬ובפרט לראשה ‪ -‬ר' שלמה שטמפפר‪ ,‬ו ן‬
‫לשני האנשים אשר מטעם ״המזרחי״ היו מפקתים על בתיה״ס הדתיים של הןען‪.‬‬
‫הלאומי — הרב יעקב ברמן שליט״א וד״ר יעקב אנגל זצ״ל‪ ,‬נחנו לי לנהל א‬
‫בתי הספר למצפוני‪ .‬גם הם ראו כמוני את בתי ספר ״נצח ישראל״ בפ״ת — כ ב י *‬
‫ת י‬

‫ה‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ס‬

‫פ״ת קיותה‪ ,‬שיבוא יום שובי למקומי‪ .‬ובגלל זה העיריה לא מינתה מנהל קבוןן‬
‫לבתי הספר‪ ,‬אלא רק ממלאי־מקום‪ ,‬לב״ס לבנים ולבנות‪.‬‬
‫אך קשה היתה לי הפרידה מן העבודה הפוריה בביהמ׳׳ד לרבנים ומכל הידידיס‪,‬‬
‫אך לעומת זה גדלה מיום ליום שמחת ביתי ושמחתי לשוב אל ארץ אבותינו״‪.‬‬
‫כאשר שוחחתי עמו על תקופה זו‪ ,‬סיפר דו״ז כי הרב ויינבערג ניסה בכל כוחן‬
‫להשפיע עליו ועל אשתו להשאר בברלין‪ .‬לבסוף פנתה אשתו של רמ״א לרב ויינבערג‬
‫ושאלה‪ :‬ומה יהיה עם הילדים? ואז שתק‪…‬‬
‫‪ 121‬ראה‪ :‬״לפרקים״ )הוצאת ״קריה נאמנה״‪ ,‬ירושלים תשכ״ז(‪ ,‬עמי שכ׳׳א — נאום‬
‫הפרידה של הגרי״י וייגבערג זצ׳־ל‪.‬‬
‫‪ 122‬בנו השני של רמ״א‪ .‬נספה בכ״ג טבת חרצ״ח באסון בהרי האלפים‪ ,‬והוא בן עשריס‪.‬‬
‫‪ 123‬חלה כאן‪ ,‬כנראה‪ ,‬טעות‪ .‬שם האניה היה‪ :‬״מריים פשה״ )מפי בנו(‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת‬
‫התיעצות הדדית‪ ,‬געימה היתה לי‬
‫בצורה‪ -‬של‬
‫שלי‪ ,‬ופקוחם היה ברובו רק פורמלי‪,‬‬
‫גם ההשתתפות של ועד ההורים‪ ,‬ידידי הותיקים וגם תלמידים יקרים‪.‬‬

‫בשנה הראשונה חיו קצת קשיים בהנהלת בית הספר לבנות‪ .‬בזמן העדרי מפ״ת‪,‬‬
‫מסרה העיריה הנהלה זמנית לכל מוסד ‪ -‬לאחד מן המורים הותיקים‪ ,‬באמרה‬
‫בפירוש שתפקידם זה יהיה רק עד שובי‪ .‬כבר אמרתי‪ ,‬שרי כלב לויזון זצ״ל ‪-‬‬
‫המנהל הזמני בביה״ס לבנים ‪ -‬שמח מאד לקראתי ואמר שמיום ליום ציפה לשובי‪,‬‬
‫וכן שמחו המורים חאחרים לעבודה המשותפת ח ח ת הנהלתי‪ .‬לא כן היה בביה״ס‬
‫לבנות‪ .‬המנהל הזמני‪ ,‬לא היה שבע רצון להחזיר לי א ת חפקידו‪ ,‬וגם לאחרים מן‬
‫המורים והמורות לא היה נעים ששוב הכנסתי סדרים דתיים‪ ,‬אשר לא דקדקו בהם‬
‫כראוי‪ .‬חתאוננו לפני חמפקח ד״ר הולצברג )היום‪ :‬עציוני( ל א י ״ ט ‪ ,‬שאני קיצוני‬
‫יותר מדי ואיני מתאים להנהלת ביה״ס לפי המצב הנוכחי‪ .‬אמנם הוא הסביר להם‪,‬‬
‫שדרכי בהנהלת ביה״ס עכשיו כמאז‪ ,‬וזו היא הדרך של בי״ס דתי‪ .‬במשך הזמן הבינו‬
‫א ת זאת כמעט כל המורים‪ ,‬ויחסי לחבר המורים בביה״ס לבנות נעשה כעין לביה״ס‬
‫לבנים‪ ,‬בפרט כאשר נכנסנו מורות חדשות ‪ -‬מהן גם תלמידותי‪.‬‬
‫‪124‬‬

‫לשמחתי‪ ,‬לא היו עכשיו הענינים הכספיים תחת ידי‪ .‬כל המורים קבלו א ת‬
‫משכורתם עפ״י דרגה קבועח‪ ,‬בתחילה מן עירית פ״ת בתמיכת הועד הלאומי‪ ,‬ואת״כ‬
‫ישר מן הועד הזה‪ .‬בתחילה לא היה לי נעים שקבלתי א ת משכורתי לפי רשימת כל‬
‫המורים‪ ,‬אבל מהר הבנתי שדבר זה נכון וגם לטובתי‪ ,‬שכולם ראו שההבדלים‬
‫במשכורת אינם ענין של ״פרוטקציה״‪ ,‬אלא לפי סדר חוקי מתאים לותק כל מורה‬
‫והשכלתו יי־ י‪.‬‬
‫אבל הרבה סבלנו מאי־ סדר של תשלומי המשכורת‪ ,‬ובזה אין הבדל אם באה‬
‫ בתחילה ‪ -‬מן העיריה או מן הועד הלאומי‪ .‬היה יוצא מן הכלל שהמשכורת‬‫שולמה בזמנה‪ .‬זהרבה פעמים היה איחוד לא דק של ימים‪ ,‬אלא של שבועות וגם‬
‫של חדשים‪ ,‬ורק אחר איום של שביתות ובסוף אחריהן‪ .‬מצבי היה קשה מאד‪.‬‬
‫הבנתי א ת התמרמרות החברים‪ ,‬אשר משפחתם סבלה גורא באיחור התשלום‪ ,‬אבל‬
‫מן הצד השני אמרתי‪ :‬אפשר לשבות נגד העיריה ונגד הועד הלאומי ואולי גם נגד‬
‫‪ 124‬יליד ליטא‪ .‬היה מרצה למתמטיקה באוניברסיטת חארקוב‪ ,‬ואח״כ נמנה על מורי‬
‫הסמינר החרדי למורות בטלז׳‪ .‬כשעלה ארצה‪ ,‬נתמנה למפקח בתי״ס של ״״המזרחי״‬
‫)על אף אי־הזדהותו המוצהרת עם המפלגה(‪ ,‬תפקיד בו החזיק עד לפרישתו לגמלאות‪.‬‬
‫חיבר ספרים רבים בנושאי יהדות‪ ,‬השקפה ומדע‪.‬‬
‫‪ 125‬בכת״י א׳ הוסיף רמ״א‪ :‬״בשנים הראשונות היו למורים שגי סוגים — יש אשר להם‬
‫משרה שלמה של ‪ 30‬שעות בשבוע‪ ,‬ויש אשר משרתם חלקית‪ ,‬ולפי זה גם משכורתם‪.‬‬
‫היה מבעי‪ ,‬שמורה טוב חלקי השתדל לעבור למוסד אחר‪ .‬השתדלתי לשנות את הסדר‪,‬‬
‫אבל לא הצלחתי‪ ,‬כי בעיני העירי׳ — התקציב הכריע‪ .‬היד‪ ,‬מקדה‪ ,‬אשר מורד‪ .‬טובה‬
‫אשר תמכה עוד בהוריה‪ ,‬עמדה לעזוב את בית־הספר‪ .‬אז הוספתי לה שעורים ובקשתי‬
‫מן העיריה לנכות את הבדל משכורתה ממשכורתי‪ .‬העיריה נתנה הסכמתה להוספה‬
‫לטובת המורה‪ ,‬אבל לא נכתה ממשכורתי״‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ההורים‪ ,‬אבל אסור לשבות נגד הילדים ‪ -‬תלמידינו‪ .‬כתקופת התשלום ע״ י העיריה ‪-‬‬
‫הוטב המצב‪ ,‬כאשר יוסף ספיר )אח״כ שר בממשלה( נעשה לה יושב‪-‬ראש‪ .‬הוא‬
‫השתדל בכל כוחו לשלם בזמן‪ .‬קרה‪ ,‬שקופת העיריה היתה ריקה‪ ,‬והוא ביקש מסניף‬
‫הבנק הלאומי לחלוות על אחריותו הפרטית את הכסף למנהל ביה״ס של פיקיא‬
‫זלי‪ ,‬לטזבת ‪,‬נצח ישראל״‪ .‬זאם מצב קופת העידיה גדם דק אחור של יום או יזמים‪,‬‬
‫הסביר לנו א ת המצב והבטיח לגו שאחר יומים תשולם המשכורת‪ ,‬והוא קיים את‬
‫הבטחתו‪ .‬ודוקא כאשר חאחריות למשכורות עברה לגמרי על הועד הלאומי ‪-‬‬
‫סבלנו מאתורים של יותר משלשה תדשים‪ ,‬והכריח את המורים לקיים שביתה ארוכה‪,‬‬
‫אחר שהאיום לא הועיל‪ .‬המורים באו כסדר‪ ,‬בתקוה לשמוע מן המנהלים שהועד‬
‫הלאומי תיקן את המעוות והם יוכלו ללמד‪ ,‬אבל נתאכזבו‪ .‬והתלמידים והוריהם‬
‫הורגלו למצב האומלל‪ ,‬שהילדים באו בבקר אל בית הספר ושולחו הביתה‪ ,‬כי היום‬
‫אין למודים‪ .‬ההורים הצדיקו א ת השביתה‪ ,‬כי הם היו רובם פועלים או פקידים‪,‬‬
‫והשתמשו בעצמם בנשק הנורא הזה לקבל מה שהגיע להם‪ .‬בתקופה הזאת פרצו‬
‫השביתות‪ ,‬כאשר קופחו העובדים במה שהיו צריכים לקבל עפ״י החיק‪ .‬ולא כדי‬
‫להשיג הטבות‪.‬‬
‫בשבועות אשר בתי הספר היו סגורים‪ ,‬מצאתי הצלה פורתא ללמודי־קדש ע״י‬
‫איזה סדר בבית חכנסת ‪,‬מקור חיים״‪ ,‬אשר מורים אחדים התנדבו ללמד שס‬
‫שעורים בלי שכר‪.‬‬
‫כמו בפ״ת‪ ,‬סבלו מורי בתי הספר בהרבה מקומות ופרצו שם שביתות‪ ,‬עד‬
‫שהועד הלאומי התחייב לשלם ע״י ‪ ,‬מ ס ד ״ ‪ -‬בנק המורים‪ .‬הבנק שילם ביום קבוע‪,‬‬
‫ועל הועד הלאומי היה להחזיר הכל‪ .‬מאז חדלו שביתות המורים‪ ,‬זולת מקרים של‬
‫קפוח מורים בודדים‪.‬‬
‫מספר התלמידים גדל בשני בתי הספר ‪,‬נצח ישראל״‪ ,‬והוספנו כתות מקבילות‪.‬‬
‫גם קבלתי עלי א ת ההנהלה של בית הספר התימנים במחנה יהודה עיי פ״ת‪ .‬העבודה‬
‫היתה רבה‪ ,‬אבל נתנה לי ספוק‪ .‬בהתאם למספר הגדול של ה כ ת ו ת ‪ ,‬קבלתי סגנים‬
‫זה אחר זה ‪ -‬דיר קצנעלגבוגן‪ ,‬דיר מסינג )מוריאל( ודיר אייזנר‪ .‬יחד אתו יסדתי את‬
‫התיכון ‪,‬ישורון״‪ .‬באופן עקרוני‪ ,‬לא רציתי לאחד הנהלת בי״ס יסודי עם תיכון‪ ,‬כי‬
‫בצרוף יסבול אחד מן המוסדות‪ .‬בקשתי מד״ר אייזנר לקבל א ת ההנהלה של‬
‫ן • ‪ 27‬י‪.‬‬
‫‪126‬‬

‫״ י ש ן ר ן‬

‫‪ 126‬בכת״י א׳ מצויץ‪ ,‬שהיו באותה עת כמעט ‪ 30‬כתות‪ .‬במקביל לעבודתו הרבה בביה״ס‪,‬‬
‫אימץ רמ״א את ביה׳׳ס של התימנים במחנה יהודה‪ ,‬והוא היה עבורם אב דואג לכל‬
‫מחסורם — הרוחני והחומרי כאחר‪ .‬כמו כן ראוי לציין‪ ,‬שמאז שובו לפ״ת בתרצ״ה‪,‬‬
‫עזר רמ״א לקליטתם של עולי גרמניה בפ״ת במסירות ובדאגה יוצאת מגדר הרגיל‪,‬‬
‫ודאג וטיפל גם בבני משפחתו הרבים שעלו ארצה‪ ,‬וקיים בעצמו ״ומבשרך לא תתעלם״‬
‫)ישעי׳ נ״ח ז׳( — מפי ד״ר יצחק י‪ .‬איזנר‪.‬‬
‫‪ 127‬תיכון ״ישורון״ נוסד ב־‪ 1943/44‬כבית ספר פרטי‪ ,‬ורוב ההורים היו עניים מרודים‬
‫)תקופה ארוכה הוחזק ביה״ס — מבחינה כלכלית — ע״י משפחת בן־זמרא מליוורנו‪,‬‬
‫אשר ‪ 4‬מילדיה למדו בביה״ס(‪ .‬תנאי הלמודים היו קשים מאד‪ .‬תחילה שכרו חצר‬

‫‪18‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת‬
‫תש״ז לגמלאות‪ ,‬בשנת ‪ 66‬לחיי‪.‬‬
‫שנת ‪ -‬הלמוד‬
‫לפי חוק עובדי הצבור‪ ,‬עברתי בסוף‬
‫מובן‪ ,‬שהיה קשה להפרד מן המוסדות אשר להם הקדשתי חלק גדול של פעולתי‬
‫בתיים‪ ,‬אבל הצדקתי את חחוק‪ ,‬כי האדם המזקין אינו יכול בעצמו לשקול‪ ,‬אם כוחו‬
‫עוד מספיק למשרה צבורית‪ ,‬ואין לצבור לסבול בגללו‪ .‬כלל גדול בהלכה‪ :‬יחיד ורבים ‪-‬‬
‫הלכה כרבים‪ .‬אולי היה טוב יותר‪ ,‬למעט לאט את כמות העבודה‪ ,‬אבל יש בזה‬
‫קשיים אדמיניסטרטיביים‪ .‬אמנם היה לי מעבר מתאים מן העבודה היום־יומית‪ ,‬קשורה‬
‫לשעה‪ ,‬לחפקיד אחר שנתן לי ספוק גדול‪ .‬הקהלה של טריפולי באפריקה הצפונית‪,‬‬
‫בקשה מומחה לסדר את מוסדותיה החינוכיים‪ .‬רבה ‪ -‬הרב ילוז שליט״א‪ ,‬שהיה אז‬
‫בארץ‪ ,‬ביקש ממני לקבל א ת העבודה‪ .‬הסכמתי לבא לחצי שנה‪ ,‬על תנאי שבני‬
‫שמואל שי׳ ילוה אותי‪ ,‬לקבל עליו חלק מן העבודה‪ .‬הלכנו שנינו ‪ -‬הוא עם‬
‫משפחתו‪ ,‬ואני עם אשתי נ״ע‪ .‬אמנם היה לה קשה מאד להפרד לכמה חדשים‬
‫ממשפחתנו וידידינו בארץ‪ ,‬אבל הבינה שהתפקיד משך אוחי ‪ -‬והסכימה‪.‬‬

‫בלוב‬
‫באנו לטריפולי עוד לפני ר״ה‪ ,‬והתחלנו בעבודתנו תיכף אחר סוכות‪ ,‬במוסד‬
‫החינוך של יותר מאלף תלמידים‪ ,‬מגיל הגן ועד סוף ביה״ס העממי‪ .‬בגן ובשתי‬
‫הכתות הראשונות היתה שפת ההוראה ערבית‪ ,‬אך גם שם למדו הילדים קצת עברית‪.‬‬
‫מכתה ג׳ ומעלה‪ ,‬היתה ההוראה בעברית לכל המקצועות‪ .‬בתחילה היתה עבודתנו‬
‫סדור כללי בכתות והדרכה בהוראה‪ ,‬כי לרוב המורים חסר חנוך להוראה‪ .‬אמנם היה‬
‫להם כשרון טבעי‪ .‬כבר אחר זמן קצר סדרנו קורסים מסודרים למורים‪ ,‬וראינו אצל‬
‫רוב המורים תוצאות טובות‪ .‬שמחנו ביחס של תודה וידידות מצד המורים‪ .‬משכורת‬
‫המורים היתה נמוכה מאד‪ ,‬ובהשתדלותנו בועד הקהלה ‪ -‬הוטבה קצת‪.‬‬

‫ולימדו בה‪ ,‬ואח״כ ״התרחבו״ ועברו לחנות פנויה‪ ,‬כאשר התלמידים ישבו על‬
‫מדרגות החנות והמורה ישב על ארגז‪ …‬מחוסר אפשרות לשלם את משכורתו של‬
‫ד״ר איזנר כמנהל התיכון )הפרטי(‪ ,‬הוא הועסק כסגן־מנהל ביה״ס ״נצח ישראל״‬
‫)הממשלתי(‪ ,‬והיה עליו לעבוד לפנה״צ בביה״ס היסודי ואחה״צ בתיכון‪ .‬ברור‪ ,‬שקשה‬
‫היה לנהל את התיכון אשר זה עתה נוסד )‪ (1943‬בצורה כזו‪ ,‬והנה באה ה״ישועה״‬
‫מכוון לא־צפוי‪ .‬שביתת המורים בביה״ס היסודי — אשר הוזכרה לעיל — נמשכה‬
‫ארבעה חדשים‪ ,‬ועקב זאת היה ד״ר איזנר פגוי להתמסר לביה״ם התיכון גם בשעות‬
‫הבוקר‪ ,‬ובכך להניח יסוד מבוסס לביה״ם החדש )מפי ד״ר יצחק י‪ .‬איזנר הי״ו(‪.‬‬
‫בכת״י א׳ הוסיף רמ״א‪ :‬״בכלל‪ ,‬הצלחנו במורים לכל המקצועות‪ ,‬חוץ מן הערבית‬
‫ומלאכה לבנות‪ ,‬כי למקצועות האלה חסרו אז מורים מחנכים‪ .‬בסוף התניתי במורה‬
‫כללית חדשה‪ ,‬שתשלם ]—אולי צ״ל ״שתשתלם״ או ״שתשלב״‪ .‬נר״א[ בהוראת‬
‫המלאכה‪ ,‬ומאז גם למודי המקצוע הזה — סודרו״‪.‬‬
‫פרט חינוכי אופייני לרמ״א — מציין ד״ר איזנר — היתד‪ ,‬העובדא‪ ,‬שהוא בחן אישית‬
‫כל תלמיד לפני קבלתו לכתה א׳‪ ,‬ולפני חנוכה בחן כל תלמיד ובדק אם רכש את‬
‫יסודות הקריאה‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫זולת ק צ ת משפחות — מהן גם עשירות — היה מצב הכלכלה של יהודי‬
‫טריפולי ‪ -‬נמוך מאד‪ .‬רוב הורי התלמידים היו עניים ונתמכו מסיוע חג׳ויגט האמריקאי‪,‬‬
‫אשר תמך גם בהנהלת הקהלה‪ .‬הרבה ילדים באו רעבים אל ביה״ס‪ ,‬וקבלו שם יום‬
‫יום א ת ל ח מ ם ‪ .‬שפת יהודי טריפולי היתה ערבית‪ ,‬אך הרבה הבינו וגם דברו‬
‫עברית‪ ,‬ומקצתם גם איטלקיח‪ .‬לשיחתי עם הורי התלמידים ועם חברי ועד הקהלת‬
‫ורבנים — הספיקה העברית‪ ,‬אך פעמים הייתי זקוק לבני — שידע איטלקית —‬
‫למליץ‪ .‬אשתי סבלה מזה שרוב הגברות בגילה דברו רק ערבית‪ ,‬אמנם היו אחדות‬
‫אשר עמהן יכלח לשוחח בצרפתית‪.‬‬
‫‪1 2 8‬‬

‫זכות ארץ ישראל עמדה לנו‪ ,‬ובגללה נתקבלגו בכל מקום בכבוד ובשמחה‪ .‬א‬
‫טיילנו עם הנכדות הפעוטות ושמעו חסוחרים היהודים שפתן העברית ‪ -‬יצאו מ ן‬
‫החנויות ונתנו להן מתנות‪ .‬חייט לא רצה לקבל כסף בעד תקון מעילי‪ ,‬ורק כאשד‬
‫אמדתי לו שבשביל זה לא אוכל למסור לו עבודה — הסכים לתשלום קטן‪.‬‬
‫ם‬

‫כמובן‪ ,‬היה המנהג בבתי הכנסיות ‪ -‬ספרדי‪ .‬ביום פטירת אבי‬
‫בתחילה א ת הקדיש לפני מנהגנו האשכנזי‪ ,‬אך כאשר הרגשתי בתמהון‬
‫לקחתי סדור ספרדי לאמר ממנו את הקדיש‪ .‬בימים הראשונים‬
‫בשר בהמה‪ ,‬כי תשבתי שבטריפולי ינהגו בטריפות עפ״י המחבר׳ י‬
‫לי הרבנים‪ ,‬שהם פוסקים לפי רמ״א‪ ,‬והוסיפו שבאו להם מעט שאלות‬
‫כי רובן היו צעירות באו מן העפר ‪.‬‬

‫זצ״ל‪ .‬א מ ר‬
‫המתפללים‬
‫לאכול‬
‫‪ 1‬אמדו‬
‫טרפות בהמות‪,‬‬
‫ת י‬

‫ל א‬

‫א‬

‫ד צ י ת י‬

‫א‬

‫ח‬

‫ר‬

‫כ‬

‫‪2 9‬ו‬

‫לבקשת הרב הראשי ‪ -‬הרב ילוז‪ ,‬סדרנו בר״ה ויו״כ מנין אשכנזי לחייליס‬
‫היהודים בצבא הבריטי‪ .‬ועד הקהלה נתן לנו חדר מיוחד‪ ,‬וספרים בנרתיקיהס‬
‫המקושטים בפרחים‪ .‬עברו כששה חדשים‪ ,‬והיה עלי לקיים א ת הבטחתי לאשתי‬

‫‪ 128‬רמ״א דאג להעלאת משכורתם של המורים‪ .‬לפני ר״ה קבלו המורים תשלום מיוחד‬
‫לקניית בגדים‪ ,‬כדי שלא יבואו לבי״ם בבגדים כלואים וקרועים‪ .‬היו מורים שבאו‬
‫בגילוי ראש‪ ,‬והוא השפיע עליהם לשנות דרכם‪ .‬כאשר התאונן בפניו מוריי על אחד‬
‫מתלמידיו‪ ,‬היתד‪ ,‬שאלתו הראשונה של רמ״א‪ :‬״האם ביררת‪ ,‬האם כבר אכל הילד‬
‫דבר מה היום ?‪…‬״ )מתוך דבריו לר״מ הילדסהיימר(‪ .‬ואופינייס דבריו‪ :‬״מורה טוב‬
‫יכול להיות רק מי שישב לילה שלם ליד מיטתו של ילד חולה״ )מתוך מאמרו של‬
‫ר״ע הילדסהיימר‪ ,‬בראש ספר ״יד דוד״ ברכות וזרעים‪ ,‬מכון ירושלים תשל״ז(‪ .‬תמיד‬
‫טען‪ ,‬שמחובתו של המחנך לגלות את הטוב שבכל ילד‪ ,‬ואופייני לגישתו זו‪ ,‬היו‬
‫דברים לתלמיד מפריע‪ ,‬אותו נאלץ להעניש‪ :‬״כעת עלי לסטור לך‪ ,‬אך דע שסטירה‬
‫זו תכאיב לי יותר מאשר לך נ״ )מאח בנו — מר שמואל א‪.(.‬‬
‫‪ 129‬המלה האחרונה של משפט זה אינה ברורה‪ .‬אולי צ״ל‪ :‬״באו מן הכפר״‪.‬‬
‫קהילת טריפולי‪ ,‬היתה אחת הקהילות החרדיות ביותר בצפון אפריקה‪ .‬כדוגמא תוכל‬
‫לשמש העובדה‪ ,‬שראשי הקהילה הולקו בפומבי בפקודת המרשל באלבו — אשר‬
‫היה מושל המושבה האיטלקית‪ ,‬על סירובם לפתוח את חנויותיהם בשבח )מפי מר‬
‫שמואל א‪ .‬וראה ספרו של פריג׳ה זוארץ‪ :‬יהדות לוב(‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הקהילה בקשו ממני להאריך א ת‬
‫ לשוב לא״י אחר חצי שנה‪ .‬הרב הראשי וועד‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫עבודתי‪ ,‬אך הסברתי להם שאי־אפשר להשאר‪ ,‬אע״פ שעבודתי נעימח ונותנת‬
‫ספוק רב‪ .‬אך בני‪ ,‬ר׳ שמואל ימשיך ‪ -‬לפי הבטחתו ‪ -‬א ת עבודתנו בטריפולי‬
‫במשך שנתיים‪ .‬אמנם לרגלי המצב המדיני במלחמת חשחרור‪ ,‬שב לא״י בסוף שנת‬
‫תש״ת‪ .‬היו לנו קשיים למצוא דרך לשוב‪ .‬מליל שבת וישלח תש״ח ‪ -‬שעת‬
‫הכרעת האו״ם על מדינתנו העצמאית ‪ -‬גדלה שנאת הערבים בכל ארצותיהם‪,‬‬
‫והיה מן הנמנע לשוב במטוס דרך מצרים‪ ,‬כמו שבאנו לטריפולי לפני חצי שנה‪.‬‬
‫בקשתי רשיון לעבור דרך איטליה‪ ,‬אבל לדרישת אנגליה ‪ -‬לא נתנה הממשלה‬
‫ליהודים רשיון מעבר לארץ ישראל‪ .‬אך כאשר קבלתי את הזמנת גיסי ‪ -‬אלכסנדר‬
‫קוטיק‪ ,‬לבקרו בשטראסבורג ורשיון הממשלה הצרפתית לכניסה ‪ -‬הרשתה איטליה‬
‫לעבור דרך ארצה לצרפת‪ .‬טסנו מטריפולי לרומא ולטורינו‪ ,‬ומשם ברכבת דרך‬
‫האלפים הצרפתיים לשטראסבורג‪ .‬נשארנו שם כשבוע‪ ,‬וטסנו מפריס ללוד‪ .‬הגענו‬
‫לפנות ערב‪ ,‬ובגלל המצב המדיני ‪ -‬אסורה היתה התחבורה בלילה‪ ,‬וברכב משורין‬
‫נסענו בבקר לפ״ח‪.‬‬

‫הרב משה אויעובך זצ״ל בשנותיו ה א ח ד ש ת‬

‫‪21‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בשיבה טובה‬

‫אחר שובי‪ ,‬נתתי זמן מה שעורים בתיכון ״ישורון״ בפ״ת‪ ,‬ובסמינריונים למורות‬
‫של ״בית יעקב״ בת״א ובני ברק ‪ -‬בפרט בפדגוגיה וקצת בתולדות י ש ר א ל ‪.‬‬
‫להצעת הרב ד״ד דויטש ז״ל‪ ,‬שהיה אז מנהל של בתי חנוך ״אגודת ישראל״ —‬
‫אז הזרם הרביעי של החנוך הממשלתי ‪ -‬קבלתי מטעם משרד חחנוך העירוני‬
‫בת״א והממשלתי‪ ,‬א ת ההדרכה בבתי ספד של אגז״י בת״א‪ .‬היה לי ספוק מ ן‬
‫העבודה‪ ,‬אבל לדרישת מנהל משרד החנזך בירושלים ‪ -‬התפטרתי בגלל גילי‪,‬‬
‫שעברתי כבר א ת שנת השבעים‪ .‬באותו זמן‪ ,‬וגם אחר כך‪ ,‬המשכתי בהוראה בשני‬
‫הסמנרמנים בת״א וב״ב‪.‬‬
‫‪130‬‬

‫בגלל מצב בריאות אשתי זצ״ל‪ ,‬עברנו מפ״ת לתל־ אביב‪ ,‬להיות קרוב יותר•‬
‫לבנותינו שתי י ‪ .‬בדי בתשרי שנת תשט״ו קרה האסון שאשתי נפטרה‪ .‬תנצב״וז‪.‬‬
‫ידעתי שהזקנתי‪ ,‬והרגשתי שבא הזמן לעזוב א ת העבודה הקבועה במוסדגרן‬
‫צבוריים‪ ,‬ולהסתפק בלמוד למבוגרים‪ ,‬כמו שהתחלתי בהם מיום שעברנו בשנת ת ש י ״‬
‫לת״א‪ ,‬בפרט עם קרובי וידידי המנוח ר׳ יוסף זאב וולף ז״ל׳‪ -‬ולהבדיל בין ח ״‬
‫ועם קרובי וידידי הרב צבי בנימיו אויערבך‬
‫עם ידידי ר׳ אברהם מונק לאי״ט‬
‫)בספר ״משנת רבי נתן״׳'• ובספר ״נחל אשכול״ ע״ס ״האשכול״( ‪136‬‬
‫שליט״א‬
‫‪3 1‬‬

‫ג‬

‫‪13‬‬

‫ל‬

‫‪1 8 8‬‬

‫‪134‬‬

‫‪13‬‬

‫־‬

‫ד׳ בחסדו ימשיך לתת לי כח ללמוד וללמד עד ק״כ שגה!‬

‫‪ 130‬בשנים תש״ד—תש״ח חיבר את ספריו ״תולדות עם ישראל״ )ג״ח(‪ ,‬עבור רשת החנוך‬
‫של בתי״ס ״בית יעקב״ )הוצאת מרכז לספרות חרדית בא״י(‪ ,‬ו״תורת החינוך׳׳‬
‫)כנ״ל‪ ,‬תשכ״א(‪.‬‬
‫‪ 131‬גב׳ לאה שתחי׳ ובעלה — ר׳ יצחק נוסבוים ז׳׳ל )נלב״ע בכ״א מנ״א תש״ל( וגב׳‬
‫רחל שתחיי ובעלה — ד״ד שרגא פינחס הי״ו‪.‬‬
‫‪ 132‬בנו הבכור של הרב פינחס וולף זצ״ל )ראה הערה מס׳ ‪ .(28‬נולד בכ׳ כסלו תרס׳׳ז‬
‫בקלן ונלב״ע בת״א בא׳ דפסח תשכ״ו‪ .‬למד אצל דודו — רמ״א ב״תלמוד תורה׳׳‬
‫בקלן בשנים ‪ ,1919—1921‬ואח״כ בברלין‪ ,‬והיה קשור אליו מאד‪ .‬כאשר חלה בערוב‬
‫ימיו‪ ,‬והוגבל בפעילותו — ראה זאת רמ״א כמובן מאליו‪ ,‬לסייע לאחיינו — תלמידו‬
‫מבחינה רוחנית‪ ,‬ובא פעמיים בשבוע לביתו של ר׳ זאב ז״ל בכדי ללמוד עמו —‬
‫קביעות שנמשכה עד לפטירתו‪.‬‬
‫‪ 133‬בנו של הרב ד״ר עזרא מונק זצ״ל‪ .‬מתגורר לאי״ט בת״א‪.‬‬
‫‪ 134‬אאמו״ר הרב צבי בנימין אויערבך זצ״ל )לייפציג‪ ,‬ב׳ אדר תרס״א — תל אביב‪ ,‬כ״ה‬
‫שבט תשל״ג(‪ ,‬היה רבה האחרון של ק״ק הלברשטט‪ .‬לאחר פטירת אביו‪ ,‬הרב יצחק‬
‫זצ״ל‪ ,‬בשנת תרצ״ב‪ ,‬היה זה דבר טבעי ומובן מאליו לבני הקהילה — למנות את בנו‬
‫כרב הרביעי למשפחת אויערבך אשר יכהן בקהילתם‪ .‬בשנת תרצ״ח‪ ,‬נלקח אאמו״ר יחד‬
‫עם בגי הקהילה למחנה הרכוז בוכנוואלד‪ ,‬לאחר שריפת ביהכ״נ ונתוצו ב״ליל הבדולח״‪.‬‬
‫מששוחרר‪ ,‬עלה עם משפחתו ארצה והקים את ביתו בת״א‪ ,‬בה המשיך להרביץ תורה‬
‫שלא ע״מ לקבל שכר‪ ,‬והתפרנס מיגיע כפיו‪ .‬בשנותיו האחרונות‪ ,‬הרבה לכתוב על קורות‬

‫‪22‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אבייזקנו בעל הגח״א )עיי הערה‬
‫הקהילה עד חיסולה‪ ,‬והמשיך בכך את מפעלו של‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מס׳ ‪ ,(1‬מתוך מגמה להנציח את זכרה של קהילת־קדש עתיקה זו )ראה מאמרו‬
‫של ג׳ קרסל‪ :‬ארבעה דורות של רבנות לבית אויערבך בהלברשטדמ‪ .‬״הצפה״ י״ז‬
‫אלול תשל״ג(‪ .‬אהבה עזה שררה בין אאמו״ר ודודו — רמ״א זלה״ה‪ ,‬וכמצויין‬
‫בהקדמה‪ ,‬״נולדו״ הזכרונות האלו והנספחים‪ ,‬במסגרת הקביעות השבועית ללמודם‬
‫המשותף‪.‬‬
‫‪ 135‬הגהותיו של הג״ר נתן אדלער זצ״ל מפפד״מ על משניות ברכות וסדר זרעים‪ ,‬אשר‬
‫הוסברו והוצאו־לאור ע״י הרב צ‪ .‬ב‪ .‬אויערבך ז״ל בשנת תרכ״ב‪ .‬נכדו — רמ״א‪,‬‬
‫הוציא — לאור מהדורה שניה כעבור ‪ 100‬שנים — בשנת תשכ״ב‪.‬‬
‫‪ 136‬יספר ״האשכול״ לרבנו אברהם בן יצחק אב״ד נרבונא‪ ,‬חותנו ורבו של הראב״ד‪,‬‬
‫הוצא־לאור ע״י הרב צב״א בשנים תרכ״ז— תרכ״ט עם פרושי ״נחל אשכול״‬
‫)ראה‪ :‬״המעין״ תשרי תשל״ג‪ ,‬מאמרו של אאמו״ר ליום הזכרון המאה לפטירתו(‪.‬‬
‫רמ״א הו״ל קיגטרם ובו הגהותיו של הרב צב״א על ספרו‪ ,‬וכן של בנו— הרב‬
‫אביעזרי אויערבך זצ״ל )אשר היעתקי מספר ״האשכיל״ אשר היה שייך לרב בעל‬
‫ה״נחל אשכול״(‪ ,‬בתוספת הערותיו שלו‪.‬‬

‫ז כ ת נ ו ת הרג משה אויערבך זצ״ל‬
‫אשר‬

‫ה ת פ ר ס מ ו ב״המעיף׳ בהמשכים‬
‫ירוכזו להדפיס מיוחד‬

‫)בצרוף תקונים‪ ,‬הוספות והשלמות(‬
‫אשר יופיע בע״ה ל א ח ר החגים‬

‫‪23‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרב נ‪ .‬רפאל אויערבך‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב משה אויערבך זצ״ל ו״הישוג השלישי״‬
‫דרש דבי שמלאי‪ :‬מפני מה נתאוה משד‪.‬‬
‫ליכנם לא״י ? וכי לאכול מפריה הוא‬
‫או לשבוע מטובה הוא צריך ? אלא‪ .‬כך‬
‫משה‪ :‬הרבה מצוות נצטוו ישראל‪,‬‬
‫מתקיימין אלא בא״י‪ .‬אכנס אני לארץ‬
‫)סוטה‬
‫שיתקיימו כולן על ידי‪.‬‬

‫רבנו‬
‫צריך‬
‫אמר‬
‫ואין‬
‫כדי‬
‫יד‪(.‬‬

‫א‬
‫למעלה ממחצית חייו חי רבי משה אויערבך בארץ־ישראל‪ ,‬ואף באותן‬
‫השנים בהן נאלץ להתגורר מחוצה לה — התגעגע לארצנו הקדושה‪ ,‬והיז•‬
‫קשור אליה ולנעשה בה בכל נפשו ומאודו‪ .‬היה זה צעד בועז ויוצא דופן‬
‫עבור צעיר בן ‪ 28‬שנים‪ ,‬לעזב את משפחתו ואת סביבתו המשגשגת בגרמניה‬
‫ולעלות לא״י בשנת תרם״ט‪ ,‬קודם מלחמת העולם הראשונה• א״י של אותס‬
‫הימים‪ ,‬היתד‪ .‬בבחינת ״ארץ לא זרועה״‪ ,‬הן בשל השלטון התורכי הנחשל‬
‫ורמת החיים הנמוכה ששררה בארץ‪ ,‬והן בשל הקושי להסתגל להווי היהודי‬
‫הארצישראלי‪ :‬לאנשי ״הישוב הישן״ הירושלמי — מחד‪ ,‬ולחלוצים חברי‬
‫התנועה הציונית — מאידך‪ .‬ורמ״א‪ ,‬החלוץ—החרדי‪ ,‬לא רק שהסתגל להווי‬
‫מיוחד זה‪ ,‬אלא שנעשה לו אוהב והפכו לחלק בלתי נפרד מישותו‪ .‬כמוזכר‬
‫לעיל ב״זכרונות״ ובהערות להן‪ ,‬ראה רמ״א את ישיבתו בהו״ל )לאחר‬
‫מהה״ע הראשונה( כישיבה ארעית‪ ,‬ולא נהג בשנים הראשונות ביו״ט שני‬
‫כבן־חו״ל לכל דבר ולא רכש רהיטים חדשים בקוותו לשוב מהרה לביתו‬
‫שבפ״ת‪ .‬בביתו נשבה אוירא דא״י‪ ,‬והוא היווה מוקד לפעילות ארצישראלית‪.‬‬
‫מפת א״י היתד״ תלויה על הקיר‪ ,‬תרו״מ הופרשו בפרהסיא מפירות הדר‬
‫שהגיעו מא״י‪ ,‬בשבת לבשו הילדים בגדי א״י ושוןזחו בעברית‪ ,‬ובכל הזדמנות‬
‫סופר על א״י‪ ,‬גדולי התורה שבה וחיבת הארץ המיוחדת‪ .‬היה זה טבעי ומובן‬
‫מאליו‪ ,‬כי הלק ניכר מפעילותו האגודאית — בפרט בעת היותו יו״ר אגו״י‬
‫בגרמניה — הקדיש רמ״א למען העליה לא״י‪ ,‬ומיום ליום המתיז בגעגועים‬
‫לבוא שעת הכושר לשוב לפתח־תקוה‪ ,‬אותה הגדיר בסוף ימיו כעיר מולדתו‬
‫השניה‪ ,‬לאחר הלברשטט — עיר הולדתו י‪.‬‬
‫׳‬

‫‪ 1‬בנאומו ביום הולדתו ה־‪ .90‬אופייני לקשר הנפשי העמוק שלו לא׳׳י‪ ,‬היה אבלו‬
‫בתשעח באב‪ .‬סיפרה לי גבי יוכבד רייך שתחיי )אחייניתו‪ ,‬בתו של הרב פינחס ודלף‬
‫זצ״ל מקלן(‪ ,‬כי עדיין עומד לנגר עיניה המראה המרגש‪ ,‬כאשר בעת אמירת הקינות‬
‫בביהכנ״ם בקלן‪ ,‬ישב רמ׳יא על הארץ מאחורי הבימה ומירר בבכי קורע לב‪ .‬בהתרגשותה‪,‬‬

‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מיוחד היה רמ״א באהבת־ציון שלו‪ ,‬אך לא ״מן ההפקר״ זכה בה‪.‬‬
‫בעירו הלברשטט‪ ,‬ובפרט במשפחתו — הירבה לשמוע ולראות‪ ,‬אהבת א״י מה‬
‫היא‪ .‬בבימת ביהכ״נ המפואר של ה״ש‪ ,‬היתד‪ .‬טבועה אבן אשר בה נחקקו‬
‫דברי נעים זמירות ישראל‪ :‬״כי רצו עבדיך את אבניה‪…‬״ )תהלים ק״ב ט״ו(‪,‬‬
‫ובאחד מקירות ביהמ״ד המקומי )ה״קלאוס״( היתה קבועה קופת מתכת מפוארת‬
‫בצורת זרוע וכף־יד ועליה הכתובת ארץ ישראל‪ ,‬אשר כל הכנסותיה היו‬
‫מיועדות להחזקת הישוב בארה״ק ‪!!. ,‬דברים אלו עשו‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬רושם על‬
‫הנער הצעיר‪.‬‬
‫משפחתו‪ ,‬היתד! מרכז לפעילות למען יושבי אה״ק‪ .‬סבו הגדול‪ ,‬אבי‬
‫אביו — הרב צבי בנימין אויערבך )ה״נחל אשכול״(‪ ,‬רבה של ה״ש‪ ,‬נמנה‬
‫על גבאי הפקוא״מ והיה מתומכיו של ר׳ צבי הירש קאלישר*‪ ,‬ואילו סבו‬
‫השני‪ ,‬אבי אמו — הגביר והנגיד ההלברשטטי המפורסם‪ ,‬ר׳ יוסף הירש‪,‬‬
‫היה מראשי התומכים בישוב א״י ומבוני ״בתי מהסה״ בירושלים העתיקה‪,‬‬
‫בהשפעת גיסו‪ ,‬בעל אחותו — הרב עזריאל הילדםהיימר‪ ,‬אשר כיהן כ״נשיא‬
‫ארץ הקדש״ והיה עמוד התווך בפעילותם של יהודי גרמניה למען א״י במשך‬
‫קרוב לחמשים שנה ‪ .‬תמיכת משפחת הירש נמשכה גם אחרי פטירתו של ר׳‬
‫יוסף הירש‪ ,‬ובנו — בנימין הירש )עמו היה רמ״א קשור מאד(‪ ,‬שירש מאביו‬
‫את אהבתו העמוקה לציון — היה אחת הדמויות המרכזיות במאבק למען‬
‫הריאורגניזציה של ה״חלוקה״ ויצירת דרכים קונסטרוקטיביות לעזרת הישוב‬
‫בא״י‪ ,‬תוך שיתוף פעולה הדוק עם דודו — ר״ע הילדסהיימר ‪ .‬גם דוד־אביו‬
‫— הרב מאיר אייזעמן—פרנקל מוויצנהאוזן )גיסו של ה״נהל אשכול״( ‪,‬‬
‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫רצה לאביה ושאלתו מדוע כה בוכה הרוו‪ .‬ותשובת הרב וולף היתה‪ :‬״הרי הוא בן‬
‫ארץ ישראל‪ …‬הוא היה אצל הכותל המערבי‪…‬״‪.‬‬
‫ראה — הרב צ‪ .‬ב‪ .‬אויערבך )ת״א(‪ :‬ח! ‪13£0£611‬דג‪ 3 5‬־‪1)16 063611101116 (161‬‬
‫‪1!1; !1161* (116 068011101116‬זו‪6 61*236111611… (2611501‬מ‪8311<6181£1(11 / 8161‬‬
‫״‪£13113‬״ •‪16 8311)61*8136(1161‬ם ‪),‬עמ׳ ‪ 155‬שנה ‪£‬מ‪ ,1972 ,‬מסי ‪ ,111(1611, 3/4‬־‪(161‬‬
‫‪.‬עמי ‪18 211 1111*6111 £11(16 ,13‬נ‪.1844 1‬‬
‫מרדכי אליאב‪ :‬אהבת ציון ואנשי הו״ד‪ .‬הוצאת אוני׳ ת״א והקבוץ המאוחד‪ ,‬תשל״א‪,‬‬
‫עמי ‪ 125‬הערה ‪.11‬‬
‫יצחק ורפלירפאל‪ :‬אגרות רצ״ה קאלישר‪ ,‬קובץ ״אזכרה״ ירושלים תרצ״ז‪ ,‬אגרת לי‪.‬‬
‫ראה — מ‪ .‬אליאב שם‪ ,‬פרקים ג—ד‪ .‬אברהם בריטורא‪ :‬ירושלים בעיני רואיה‪ ,‬ירושלים‬
‫תשל״ח‪ .‬מרדכי אליאב‪ :‬לתולדות ״בתי מחסה״ בירושלים העתיקה‪ ,‬קובץ ״ירושלים‬
‫— עיר הקדש והמקדש״‪ ,‬מוסד הרב קוק ועירית ירושלים תשל״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ .174‬ד״ר יוסף‬
‫הירש‪ :‬בנימין הירש‪ ,‬ירושלים תש״ח‪ ,‬עמי לג—לה‪.‬‬
‫מ‪ .‬אליאב‪ :‬אהבת ציון ואנשי הו״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ ,124‬י‪ .‬הירש — שם‪.‬‬
‫ראה‪ :‬הרב צ‪ .‬ב‪ .‬אויערבך ז״ל — קובץ לזכרו‪ ,‬הוצאת ״המעין״ תשל״ג עמי ‪.42‬‬
‫מ‪ .‬אליאב שם עמ׳ ‪.284‬‬
‫<‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫‪6‬‬
‫ד‬

‫‪25‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫נימנה על הפעילים למעןאתר‬
‫וצוואתו איפשרה הקמת ביכ״נ מפואר‬
‫דעת ‪-‬מחסה״‪,‬‬
‫״בתי‬
‫ושתי דירות מרווחות בשכונה זו*‪ ,‬ואילו דודו — הרב אליעזר לאב )‪,1^0613‬‬
‫רבה של אלטונה‪ ,‬חתן הנח״א( ואביו — הרב אביעזרי אויערבך )רבה של‬
‫ה״ש(‪ ,‬שימשו אף הם כגבאי הפקוא״מ ‪ .‬אהבת א״י לא היתה‪ ,‬איפוא‪ ,‬זרה‬
‫לרמ״א הצעיר‪ ,‬אם כי בודאי‪ ,‬היה יוצא־דופן בהעזתו לעזוב את משפחתו‬
‫וכל אשר לו בגרמניה ולעלות לא״י של אותם הימים‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫‪ 8‬מ‪ .‬אליאב‪ ,‬שם עמ׳ ‪.275‬‬
‫‪ 9‬מ‪ .‬אליאב‪ ,‬שם עמ׳ ‪ .126‬הרב ד״ר אביעזרי אויערבך‪ ,‬אשר עבד כל ימיו למען א״י‬
‫וישובה‪ ,‬נמנה על מתנגדיה של הציתות ההרצליאנית‪ .‬בהיותו חבר הועד של‬
‫״‪(1‬תב‪1‬ב‪ 06111801‬ת‪(! 1‬תמנןפ^תסתמן&במ •‪61‬מ‪61‬מ‪£11861‬״ )מתוך תקוה להשפיל‬
‫"עיי״ז •גם על תופשי הרבנות הליברליים שבערים גדולות(‪ ,‬חתם יחד עם הרב ד ״‬
‫מרדכי מארקוס הורכיץ מפרנקפורט ועוד שלשה ‪-‬רבנים״ — מטיפים רפורמיים < ״‬
‫זיגמונד מאיבוים מברלין‪ ,‬ד״ד יעקב גוטמאן מברסלוי וד״ר משה קוסמאןיוו‬
‫ממינכן( על כרוז מחאה של ״איגוד הרבנים בגרמניה״ נגד הקונגרס הציוני הראשון‬
‫שעתיד היה •להתקיים במינכן‪ .‬המחאה החריפה הזו‪ ,‬שפורסמה ב״אלגמיינע צייטו‬
‫דעס יודענטומס״ של ד״ר לודוויג פיליפסון )כרך ‪ ,61‬מם׳ ‪ 16 ,29‬ביולי ‪ ,1897‬ץ‬
‫‪ ,(338‬גרמה לשינויים של הרגע האחרון ומקום כינוסו של הקונגרס הועתק ממינכן‬
‫לבאזל )ראה מאמרו של ג׳ קרסל‪ :‬״רבני מחאה״ — מי הם ?‪ ,‬״הדאר״‪ ,‬שנה ‪9‬‬
‫גליון ל״ב‪ ,‬גיו־יורק י״ג תמוז תש״ל‪ ,‬עמ׳ ‪ .(573‬צעדו זה של ר׳ אביעזרי א• — חתימד‪,‬‬
‫משותפת עם רפורמים — גרם להפתעה מרובה ולתגובות מעורבות‪ ,‬ושנים ל א‬
‫מיכן כתב על כך בנו‪ ,‬רמ״א‪ ,‬דברים אלו‪ :‬״כחבר הועד של אגודה זו‪ ,‬חתם גם הוא‬
‫על המחאה נגד הציונות‪ .‬מובן מאליו‪ ,‬כי האיש‪ ,‬אשר כל ימיו עבר לטובת ארץ ישראל‪,‬‬
‫לא התנגד מעולם לשיבת ציון‪ ,‬אך התנגד להמיר את יהדות התורה ביהדות לאומית‬
‫חילונית‪ ,‬בלא תורה ומצוות‪ .‬ברור הוא כמעט‪ ,‬שהפחד שמא יתן הרעיון הציוני מכשיר‬
‫חדש בידי שונאי ישראל במלחמתם על המצב המדיני של היהודים‪ ,‬היה גם הוא בין‬
‫הגורמים שהגיעוהו לחתום על אותה המחאה נגד הציונות החילונית‪ .‬אמנם היו גס‬
‫ממעריצי• הרב‪ ,‬אשר התפלאו על כך‪ ,‬שהוא חתם עליה יחד עס חבריו‪ ,‬הרבנים‬
‫הליבראליים״ )ספר ״בנימין הירש״‪ ,‬ירושלים תש״ח‪ ,‬עמ׳ ס״ח(‪.‬‬
‫רמ״א‪ ,‬לא ראה כל סתירה בין עלייתו הוא לא״י לבין מחאתו של אביו גגד הציונות‪.‬‬
‫אדרבא‪ ,‬הבן המשיך בעקביות בשיטת אביו‪ ,‬אשר הפריזה ברורות בין אהבת א״י‬
‫לציונות‪ .‬במשך שנות מגוריו הראשונות בא״י‪ ,‬היה נאמן ביתם של רי״י דיסקין‪ ,‬ר״ ח‬
‫ברלין ורי״ח זוננפלד‪ ,‬אשר חיו בירושלים במסירות־נפש תוך התנגדות חריפה לציונות‪,‬‬
‫וברוחם ניהל את בתי־הספר במושבות‪ .‬ובשמשו מאוחר יותר ביו״ר אגו״י בגרמניה‪,‬‬
‫השמיע לא־פעם את קריאתו לחרדי גרמניה לסייע לישוב בא״י ולעלות אליה‪ ,‬במשקל׳‬
‫נגד להתיישבות החילונית בא״י‪ .‬מעניין‪ ,‬כי גישתו זו באה לידי ביטוי אף‪ .‬אצל שאינם‬
‫בני־ברית‪ .‬במכתב מפורט של הקונסול הגרמני ביפו אל השגריר הקיסרי בקושטא‪,‬‬
‫אורות רשת בתיה״ם ״נצח ישראל״ )משנת ‪ ,(1914‬כותב הקונסול בין דבריו‪ :‬״מנהל‬
‫המוסדות‪ ,‬ד״ר משה אויערבך‪ ,‬הוא איש בעל אופי נכבד‪ ,‬יהודי מאמין‪ ,‬השומר על‬
‫ד‬

‫ד‬

‫ף‬

‫רנד‬

‫נג‬

‫מ ׳‬

‫‪4‬‬

‫ח ף‬

‫‪26‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ג‬
‫דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אתר‬

‫כתובת‬
‫היה זה טבעי‪ ,‬שבשנות מגוריו של רמ״א בברלין‪ ,‬היווה ביתו‬
‫מרכזית לכל הקשור בארץ־ישראל‪ ,‬ובו ראו הברי ״הנוער האגודתי״ —‬
‫אשר הכינו את עצמם לקראת עלייתם ארצה — את מורה דרכם‪ .‬גם כאשר‬
‫כבר חזר רמ״א ארצה )בחורף תרצ״ה(‪ ,‬פנו אליו החברים בגרמניה ובקשוהו‬
‫לשלוח להם רשימת ספרים להכנה על א״י ומצוותיה‪ .‬מכתב תשובתו של‬
‫רמ״א — הכולל את הרשימה המבוקשת בצרוף עיקרי דינים — המתפרסם‬
‫בזה‪ ,‬נשלח בשנת תרצ״ה לרב קלמן כהנא שליט״א לפולדא‪ ,‬וקטעים ממנו‬
‫פורסמו על־ידו בבטאון ״הישוב השלישי‪/‬׳״‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫מצוות דתו מבלי להיות קנאי‪ ,‬ובמפעלו החינוכי שואף לחנך את הילדים לאנשים‬
‫מוכשרים‪ ,‬ברוח דת אבותיהם‪ .‬מבחינה פנימית זרה לו הציונות )ההדגשה שלי‪ .‬נר״א(‪,‬‬
‫אך קשריו עם נציגיה טובים‪ .‬הוא בכלל אדם אוהב שלום‪ ,‬שלא יגררנו לסכסוכים״‬
‫)מרדכי אליאב‪ :‬הישוב היהודי בא״י בראי המדיניות הגרמנית‪ ,‬מבחר תעודות מארכיון‬
‫הקונסוליה הגרמנית בירושלים ‪ .1914—1842‬כרך א׳ — התעודות המתורגמות בלווי‬
‫הערות‪ .‬כרך ב׳ — התעודות המקוריות‪ .‬תעודה מס׳ ‪ .(228‬מצאתי לנכון להאריך בנקודה‬
‫זו‪ ,‬כתגובה לפרסומים מסויימים שבהם ניסו ליצור תדמית של בן אשר ״מרד״ באביו‪,‬‬
‫והאב — אשר מחה בחריפות נגד הציונות — קמה לו ״הרעה״ מתוך ביתו‪ ,‬ובנו‬
‫עלה לא״י‪) …‬ראה‪ :‬ג׳ קרסל במאמרו שם ב״הדאר״‪ ,‬ג׳ קרסל‪ :‬ארבעה דודות רבנות‬
‫לבית אויערבאך בהלברשטדט‪ ,‬״הצפה״ י״ז אלול תשל״ג ‪ ,14.9.73‬עמ׳ ‪ ,4‬מ‪ .‬אליאב‪:‬‬
‫א״י וישובה במאה הי״ט(‪ .‬נכון הוא‪ ,‬שרמ״א לא השלים עם שאננותה של היהדות‬
‫החרדית בכל הנוגע לישוב א״י ותבע עשיה ועליה‪ ,‬אך מכאן ועד ציונות ו״מרידה״‬
‫באב הגדול — רב המרחק!‬
‫‪ 10‬המכתב‪ ,‬אמנם אינו נושא תאריך‪ ,‬אך הוא נשלח מא״י‪ .‬רמ״א עלה בחורף תרצ״ה‪,‬‬
‫ובמכתב הוא מזכיר את הראי״ה קוק שליט״א‪ .‬הרב קוק נלב״ע בג׳ אלול תדצ״ה‪,‬‬
‫וא״כ בהכרח נכתב המכתב בשנה זו‪ .‬את המכתב הזה והאחרים המתפרסמים כאן‬
‫לראשונה‪ ,‬קבלתי מהח׳ שרגא שטיפל הי״ו — מרכז הארכיון בקבוץ ״חפץ חיים״‪.‬‬
‫תודתי נתונה לו על טרחתו ומסיריתי בהעמדת המכתבים לרשותי ובערכין פרטים‬
‫שונים‪ .‬כל המכתבים נכתבו בגרמנית‪ ,‬יהנני מידה לכל איתם שסייעו לי בתרגומם‬
‫המדיייק‪ .‬תודה מיוחדת לרב קלמן כהנא שליט״א על מסירת המידע הקשור לתנועת‬
‫״הנוער האגודתי״ בגרמניה ולהתיישבות בגדרה וכפר סבא‪.‬‬
‫‪ 11‬״הישוב השלישי״ היה מושג‪ ,‬אותו טבע ר׳ שאול לוסטיג ז״ל‪ ,‬בהגדירו כך את חברי‬
‫ההכשרה וההתיישבות החרדית‪ ,‬העומדים בין אנשי ״הישוב הישן״ לבין אנשי ״הישוב‬
‫החדש״‪ .‬בשם זה הופיעו בגרמניה מספר חוברות‪ ,‬אשר נכתבו בעיקרן בגרמנית‬
‫וחלקן בעברית‪.‬‬
‫‪(1,‬ת‪0113111213011611 .111£6‬־‪1^ 11330111130111, 61311 (161* 3§11(113113011‬ו‪1501‬נג‪>11‬‬
‫‪ ^£11^31111).‬־‪ 61111(165161111112 >165 ^031‬־‪011 (161‬זץ ‪611‬נ‪.1161-3115£0§61‬‬
‫‪27‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עם עלייתו של רמ״א לא״י‪ ,‬נקשרו אליו חברי ההתיישבות בגדרה־‪/‬‬
‫והפנו אליו את שאלותיהם ובעיותיהם‪ ,‬הן בתחום ההלכתי והן בתחום החברתי‪.‬‬
‫בידי עדויות על עובדות ובעיות אשר הופנו אל רמ״א‪ ,‬והמכתבים המתפרסמים‬
‫להלן — מהווים דוגמא למכלול הנושאים אשר בהם פסק והורה רמ״א• יצויין‪,‬‬
‫כי על אף שהקורא את המכתבים היום — אינו מוצא בהם חידוש רב‪ ,‬ורוב‬
‫הנושאים כבר נידונו בספרות ההלכתית )כמצויין בהערות(‪ ,‬הרי שבאותם‬
‫הימים היתה ההתייחסות לרוב חנושאים — חדשה לגמרי‪ ,‬אם משום המציאות‬
‫שנתחדשה )כגון‪ :‬תרו״מ‪ ,‬שמיטה וכר‪ ,‬בחירת נשים( ואם משום המציאות‬
‫שנוצרה סביב לנושאים הלכתיים ברורים )כגון‪ :‬חליבה בשבת וביו״ט בתנאי‬
‫סכנה(‪ .‬ה״חזון איש״ זצ״ל‪ ,‬עלה ארצה בתרצ״ג‪ ,‬אד לא גילה את עצמו‪,‬‬
‫ולרבים לא היה ידוע ומוכר כלל ‪ .‬רק בשנת תרצ״ז‪ .‬כאשר נוכח שלחברי‬
‫הקבוצות גדרה וכפר סבא )ובאותם הימים‪ ,‬גם ״מחנה ישראל״( אין תומכים‬
‫ופוסקים בהלכות שביעית )שנת תרצ״ח היתה שנת שמיטה(‪ ,‬יצא החזו״א‬
‫‪13‬‬

‫אותה החוברת אשר בה נתסרסם‬
‫יבלחם״א‪.‬‬
‫שחלק גיכר מחברי כ״ם לא היו‬
‫ברוקנטל זצ״ל כבר היה במקום‪,‬‬

‫עלה בידי לראות חוברות אחדות‪ ,‬אך לצערי לא את‬
‫מכתבו של רמ״א בצרוף הערותיו של הרב ק‪ .‬כהנא‬
‫‪ 12‬לקבוצת כפר םבא לא היה קשר עם רמ״א‪ ,‬הן משום‬
‫מחוגי ״עזרא״ ועולי גרמניה‪ ,‬והן משום שהרב הלל‬
‫ולא נזקקו למורד‪ ,‬הוראה מבחוץ )מפי הרק״כ(‪.‬‬
‫‪ 13‬כאשד הזכירוהו‪ ,‬ציינו שהוא אחיו של ר׳ מאיר קרליץ זצ״ל‪) …‬אשר היה מוכר‬
‫ומפורסם‪ .‬מפי הנ״ל(‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת‬
‫מגדרו וראה הכרח להיות מורהאתר דעת ‪-‬‬
‫הרצוגבשנים הראשונות‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫ואכן‪,‬‬
‫לרבים ‪.‬‬
‫לא היה לרמ״א קשר עם החזו״א‪ ,‬ובמכתביו הוא מציין שפנה אל הגרא׳׳ז‬
‫מלצר ואל הגרי״צ דושינסקי זצ״ל‪ ,‬ורק לכשנתפרםם ההזו״א — פנה אליו‬
‫רמ״א בעניניהם של הברי ההתיישבוןת ‪-‬י‪ .‬מקרה אופייני לקשר זה‪ ,‬המעיד‬
‫על אהבה ומסירות לחברי הקבוצות ובעיותיהם‪ ,‬היה ערב השמיטה תרצ״ח‪.‬‬
‫בשלהי שנת תרצ״ז‪ ,‬פנה רמ״א לחזו״א והעמיד בפניו את הקושי הכלכלי‬
‫של קבוצת גדרה בשנת השמיטה‪ ,‬באור המתאים והקשה‪ ,‬ושאלו‪ :‬מה יאכלו י‬
‫ענהו החזו״א זצ״ל‪ :‬הרי זו שאלת התורה! ]־‪ =-‬״וכי תאמרו‪ ,‬מה נאכל בשנה‬
‫יאכלן״ ‪!0‬‬
‫השביעית‪.‬״״ ויקרא כ״ה כ׳[ השיב רמ״א‪ :‬לא‪ ,‬אני שואל‬
‫חייך החזו״א ואמר‪ :‬אמנם כן‪ ,‬זה מותר לשאול! ומיד יעץ לנסוע לכנסיה‬
‫הגדולה במארינבד ולפרסם שם את מצבם של שומרי השמיטה‪ ,‬ואף הוא‬
‫כתב לרח״ע גרודז׳עגסקי זצ״ל שיבואו לעזרת ה׳ בגבורים — גבורי כח‬
‫עושי דברו‪ .‬ואכן‪ ,‬נשלחו שליחים לכנה״ג )ר׳ יעקב המבורג ור׳ יצחק גרוס‬
‫הי״ו — נציגי גדרה‪ ,‬ר׳ אורי שרגא אויערבך ז״ל — נציג כפר סבא‪ ,‬ר׳ משה‬
‫שיינפלד ז״ל — נציג צא״י‪ ,‬והרב קלמן כהנא שליט״א אשר בא מפולדא(‬
‫אשר שטחו בפני משתתפיה את מצבם של המתיישבים‪ ,‬ובעמדו הגדול של הרב‬
‫מפוניבז׳ זצ״ל עוררו לעזרת מרכז אגו״י לשומרי שביעית כהלכתה ‪.‬‬
‫)תודה לר׳ יצחק גרוס מקבוץ ח״ח על השלמת הפרטים(‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫״ מ ה‬

‫י‬

‫?‬

‫‪17‬‬

‫כך היתה התייחסותם של גדולי ישראל‪ ,‬אשר נבעה מאהבה ומחרדה‬
‫לגורלם של המתיישבים ההרדים‪ ,‬והמכתבים המתפרסמים בזה מהווים הנצהה‬
‫לראשונים אשר באו ארצה במסירות לרצות את אבניה ולחונן את עפרה‬
‫מתור דקדוק במצוותיה של ארץ חמדה‪,‬‬
‫‪ 14‬בשמיטה האחרונה‪ ,‬נתפרסם מכתבו של החזו״א לרח״ע גרודז׳ענסקי זצ״ל בפרוס‬
‫!‪,‬שמיטה תרצ״ח‪ :‬״‪ …‬לא כן הקבוצות של אגו״י‪ ,‬שהם אינם נזקקים לרבנות הראשית‪,‬‬
‫ופונים לאלה שהם מסורים אליהם‪ ,‬וכל אחד מרחה אותם שישאלו אחרים‪ .‬וסוף דבר‬
‫היה‪ ,‬שהוכרחתי להשיבם‪…‬״ )״מוריה״ אלול תשל״ט(‪.‬‬
‫‪ 15‬לחברי כפר סבא היה יותר קשר עם החזו״א‪ ,‬החל מראשית תרצ״ט‪• ,‬לאחר עלייתו‬
‫ארצה של הר״ק כהנא‪ ,‬אשר פנה אל החזו״א עפ״י הוראותיו של רח״ע גרודז׳ענסקי‪.‬‬
‫עם גבור מעורבותו של החזו״א בבעיותיהם של חברי ההתיישבות — ראה רמ״א‬
‫כמובן מאליו בחזו״א את הסמכות העליונה‪ ,‬והיפנה אליו את השואלים‪ .‬בעצרת ״עשור‬
‫לגדרה״‪ ,‬כבר לא היה רמ״א ״הפוסק״ של הישוב‪ ,‬אך נחשב עדיין לאב הרוחני‪ ,‬והוא‬
‫היה האישיות המרכזית בעצרת )מפי הרק״כ(‪ .‬לאחר איחודם של גדרה וכ״ם ועלייתם‬
‫על הקרקע ל״חפץ חיים״‪ ,‬סוכם כי באופן רשמי תנוהל הרבנות בישוב כבי״ד של‬
‫שלשה — הרמ״א‪ ,‬הרב ה‪ .‬ברוקנטל ויבלח״ט הרב ק‪ .‬כהנא — אשר בו יהיה רמ״א‬
‫המכריע‪ .‬למעשה‪ ,‬לא רבו המקרים בהם נזקקו להכרעתו‪.‬‬
‫‪ 16‬כוונתו של רמ״א היתה‪ ,‬שעבור עצמו )״מה נאכל״( — אין לאדם להרהר ועליו לבטוח‬
‫בהשי״ח‪ ,‬אולם עבור האחרים )״מה יאכלו״( — אין די במלות עדוד ובטחון‪ ,‬ויש‬
‫לסייע לנזקקים בפועל ובמעשה‪.‬‬
‫‪ 17‬ממכתבו של בן אחותו — הרב צבי בנימין וולף שליט״א מבני־ברק‪.‬‬

‫‪29‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מכתב• הרב מ ש ה אניערבך זצ״ל א ל חברי קבוץ חפץ חיים‬
‫‪ .1‬אל חברי ״הנוער האגודתי״ ‪,‬בגרמניה‬
‫כנזכר לעיל‪ ,‬נשלה מכתב זה בשבת תרצ״ה מא״י אל הרב קלמן כהגא‬
‫שליט״א לפולדא‪ .‬המכתב נכתב ]בכתב־יד[ בגרמנית‪ ,‬ומוגש בתרגומו עם‬
‫ציון מקורות‪.‬‬
‫בסיד‬
‫ן( מי שיש לו הזכות לעלות לא״י‪ ,‬קודם כל יכין א ת עצמו לכך‪,‬באופן יסודי‪,‬‬
‫וילמד הלכות א״י כפי יכולתו‪ .‬מומלץ ספר ‪.‬שערי צדק״ של המחבר של ‪,‬חיי א ד ם ‪/‬‬
‫במיוחד בסופו ‪ -‬התוספת של דינים בודדים ‪ ,‬לתלמידי חכמים ‪ -‬הספר ‪ ,‬פ‬
‫השלחן״‪ .‬על הל׳ שביעית‪ :‬ב״פאת השלתו״‪ ,‬ס׳ ‪ ,‬ש נ ת השבע״ )ר׳ משה נחמי׳‬
‫כהניו‪ ,‬ירושלם תרמ״א(‪ ,‬ס׳ ‪ ,‬ש ב ת הארץ״ )הרב הגאון רא״י קוק שליט״א(‪ ,‬ס׳‬
‫‪ ,‬פ א ת השלחן״ הלי שביעית עם פי' הרב הגאון ר׳ יעקב דוד מסלוצק )רידכ״ז(‪,‬‬
‫?משלם תרב״ע‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫א מ‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬יקרא א ת המאמר השני של ‪,‬הכוזרי״ )ט׳ ‪ -‬כ״ד(‪ ,‬ובאופן כללי‬
‫א ת שירי ציון של ד יהודה הלוי‪ ,‬עד הקינה ‪,‬ציון הלא תשאלי״‪.‬‬
‫ח י פ ה‬

‫א ו‬

‫ת‬

‫א ב י ב‬

‫) ז‬

‫א‬

‫י פ י {‬

‫א י‬

‫‪ 1‬לקייע קייעה‪,‬‬
‫־־‬
‫״‬
‫ל‬
‫‪ (2‬כאשר מגיעים ל‬
‫מאתר וקורעים רק על ערי יהודה ‪ .-‬גם בנסיעת רכבת דרך מצרים ‪ -‬קנטרה לא‬
‫מגיע״ים לפני ירושלים לודאי ‪,‬ערי יהודה בחורבנן״‪ .‬ובאותה מידה מועטת‪ ,‬בנסיעו!‬
‫מכונית מחיפה או תל אביב ‪ -‬אין נעצרים בדרך כלל בערי יהודה• לכן‪,‬‬
‫עפ״י רוב‪ ,‬קורעים לראשונה ‪ -‬בצד שמאל ‪ -‬בירושלים‪ /‬וגם זאת לא בנסיעוז‬
‫דרך העיר החדשה‪ ,‬אלא רק בראיית העיר העתיקה‪ …‬בשער יפו‪ ,‬ואז שוב בעו!‬
‫ראיית מקום המקדש‪ ,‬על פי רוב — בכותל המערבי ‪ .‬בעת הקריעה מברכים ‪ ,‬ב ת ך‬
‫דיין האמת״ ללא שם ומלכות ]ראה פרטי הדינים בשו״ע או״ת סי׳ תקס״א ובפי׳‬
‫משנה ברורה[ ‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫‪30‬‬

‫שער משפטי הארץ‪ ,‬פרק י״א — דינים פרטיים הנוהגים בארץ )קדושת א״י ומנהגיה(‪.‬‬
‫שו״ע או״ח סי׳ תקם׳׳א א׳ ובמ״ב ם״ק א׳‪.‬‬
‫שם סעי׳ ב׳ ובמ״ב ס׳־ק ז׳‪.‬‬
‫המלה אינה ניתנת לזיהוי‪.‬‬
‫עיי בב״ח‪ ,‬לגבי הרואה את הכותל ויודע שיראה אח״כ את מקום המקדש‪ .‬וכיום רואה‬
‫המגיע לרחבת הכותל את כיפות המסגדים לפני ראייתו את הכותל‪.‬‬
‫וראה‪ :‬״שערי צדק‪ -‬שער משפטי הארץ‪ ,‬פי״א זי‪ .‬״פאת השלחן״ ג׳ ב׳‪ .‬ועי׳ בספר ‪-‬הר‬
‫הקודש״ לר׳ משה נחום שפירא )ירושלים תשל׳״א( עמי כה—כו‪ ,‬רפח‪- .‬נבואה שעריך״‬
‫לרח״ז גרוסברג עמי נט‪ .‬״מצוות הארץ״ לרב קלמן כהנא )ת״א תשל״ו( עמי צד‪.‬‬
‫קונטרס ״אחר כתלנו״ לרב שריה דבליצקי )ב״ב תשכ״ז(‪ .‬״אגרות משה״ או״ח ח״ד‬
‫םי׳ ע׳ י״א — בעגין חובת הקריעה בזה״ז‪ ,‬כאשר ירושלים תחת שלטון ישראל‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫שבא״י גם כלאי זרעים אסורים‬
‫דעת ‪-‬במיוחד‪,‬‬
‫אתר לב‬
‫‪ (3‬בנוגע להל׳ כלאיים‪ ,‬יש לשים‬
‫מן התורה‪ .‬מח נקרא מין במינו ‪ -‬יש לשאול מומחים וגדולי תורה בא״י )שבולת‬
‫שועל ושעורה ‪ -‬אינם כלאיים‪ ,‬עיי כלאים פ״א מ ״ א ( ‪ .‬לעיון כללי ‪ -‬יו״ד סי׳‬
‫רציה‪ ,‬רצ״ו‪ ,‬ר צ ״ ז ‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ (4‬אודות שביעית בזמן הזה — ידועים לי תלוקי דעות רבים )השווה עם‬
‫המקורות המצויינים בסעיף ‪ .(1‬לקראת שנת השביעית תרצ״ח הבע״ל ‪ -‬אמורים‬
‫עוד לצאת דפי תזכורת‪ .‬ההיתרים של חרבח גאונים אחרונים התבססו על הדעה‪,‬‬
‫ששביעית בזה״ז דרבנן׳׳‪ ,‬ואז יש לשביעית בזה״ז דין דומה כמו בדיגים אתדים‬
‫אחרים‪ :‬סוריא ‪ -‬כל המיקל בארץ הלכח כמותו ב ח ו ״ ל ‪ ,‬ושאפשר לומר שבזה״ז‬
‫יש כת לנכרי להפקיע מקדושת שביעית י יי‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬מכרו רוב המושבות‬
‫בשמיטות הקודמות א ת האדמה לנכרים‪ ,‬ועשו את המלאכות שאינן אסורות מדאורייתא‬
‫ ע״י יהודים‪ ,‬ואת האסורות מדאורייתא ‪ -‬ע״י נכרים‪.‬‬‫‪10‬‬

‫‪ (5‬בנוגע לתרומה‪ ,‬מסתמכים חיום לכתחילה על ״דין תורה — חטה א ח ת‬
‫פוטרת כל הכרי״־י‪ ,‬ומברישים לתרומה גדולה רק כל שהוא י ‪ .‬סדר הפרשת‬
‫תרו״מ אשר הו״ל ע״י הרבנות המקומית )פ״ת(‪ ,‬אשלח ב ״ נ דרך כבי הרב ד״ר‬
‫כהן נ״י‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪14‬‬

‫יש לשים לב‪ ,‬שבנוגע לכל פירות הדר יש רבים השמים לב לספק אם אתרוג‬
‫שוה לירק בדרך אתת‪ ,‬שבשעת לקיטתו ‪ -‬עישורו )סוגיא בר״ה יד‪-.‬טו‪ ,:‬בכורים‬
‫פ״א מ ״ ו ( ‪ ,‬ואומרים בשנה הראשונה )אם האדמה היתה מכורה בשביעית( ‪,‬‬
‫השלישית‪ ,‬הרביעית והחמישית למחזור השמיטה‪ :‬״אם נוהג מעשר שני ‪ -‬יהיה‬
‫‪15‬‬

‫‪7‬‬
‫‪$‬‬
‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪16‬‬

‫ועי׳ בפי׳ הרע״ב שם‪.‬‬
‫לסכום שיטות הפוסקים בהלכות כלאי אילן‪ ,‬כרם וזרעים — עי׳ ספר ״מצוות הארץ״‬
‫הנ׳׳ל עמי לג—מז‪.‬‬
‫רמב״ם הל׳ שו״י פ״י ט׳‪ ,‬שו״ע חו״מ סי׳ פ״ז אי‪ ,‬פאה״ש כ״ג ס״ק כ״ג‪ .‬וראה —‬
‫הרב ש״י זוין‪ :‬״לאור ההלכה״ )הוצאת ציוני‪ ,‬ת׳׳א תשי״ז( עמי קה‪ ,‬הרב ק‪ .‬בהנא‪:‬‬
‫״שנת השבע״ )ת״א תשי״ט( עמ׳ קכג‬
‫ברכות לו‪ .‬ערלה פ״ג מ״ט‪ .‬פאה״ש הל׳ שביעית כ״ג יי‪.‬‬

‫‪ 11‬עי׳ באריכות פאה״ש כ״ג י״ב‪ ,‬חזו״א שביעית כ׳ ז׳‪ ,‬״מצוות הארץ״ עמי פט—צ‪.‬‬
‫‪ 12‬שבת יז‪:‬‬
‫‪ 13‬שו״ע יו״ד סי׳ של״א י״ט‪ ,‬ובש״ך ס״ק ל׳ ובבאוד הגר״א ס״ק ל״ה‪.‬‬
‫‪ = 14‬בלי נדר‪.‬‬
‫‪ 15‬צ״ל פ״ב‪.‬‬
‫‪ 16‬בדבר חיוב תרו״מ כפירות שביעית של ישראל שמכר קרקעו לגוי עפ״י ״היתר‬
‫המכירה״‪ ,‬עי׳ חזו״א שביעית סי׳ כ״ז ז׳‪ ,‬הראי״ה קוק — ״דעת כהן״ סי׳ רל״ט‪ ,‬הגרש״ז‬
‫אויערבאך — ״מעדני ארץ״‪ ,‬קובץ הערות סי׳ ב—ג‪ ,‬ועי׳ חוברת‪ :‬תרו״מ מיבול שנת‬
‫השמיטה )בהוצאת בימ״ד גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית‪ ,‬שעלבים תשל״ד(‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מעשר שני בשנה זאת‪ ,‬ואם נוהג מעשר עני‬
‫ברכה‬

‫‪1 7‬‬

‫‪ -‬יהיה זה מעשר עני״״ ופודים ללא‬

‫‪.‬‬

‫]כידוע‪ ,‬הולכים במעשר שני ובמעשר עני כפירות ־־ בתר חנטה )לא פריחה‬
‫אלא התחלת הפרי ‪ -‬שליש בשולו(‪ ,‬בירקות — בתר לקיטה‪ .‬השווה יויד סי׳ שליא‬
‫ס׳ קכיה והלאה[‪.‬‬
‫לסעיף ‪ :2‬כאשר רואים לראשונה א ת ירושלים העתיקה או א ת מקום המקדש‬
‫בשבת או יו״ט )או ח ו ה ״ מ ( ‪ -‬אין קורעים קריעה‪ .‬עושים זאת מאוחר יותר;‬
‫א ם לא ראו אותם במשך ‪ 30‬י ו ם ‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫‪ .2‬החליבה בשבת‬
‫מסמך זה אינו נושא תאריך‪ ,‬והוא תמצית מפסקים אשר הורה רמ״א ל ‪,‬‬
‫יצחק פלזנשטיין ז״ל בגדרה‪ .‬לשם הבהרת הדברים‪ ,‬יש לדעת את הרק‪37‬‬
‫אשר היה קיים באותם הימים‪ .‬וכך מתאר זאת הרב ק‪ .‬כהנא שליט״א בספרו‬
‫החזו״א זצ״ל — ״האי״ש וחזונו״ )ירושלים תשט״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ : (49 ,28‬״השאלן‪-‬‬
‫הבוערת ביותר היתד• שאלת החליבה בשבת‪ .‬שלש דרכים היו‪ .‬אפשר ד ‪,‬ן‪1‬‬
‫לסמוך על המקילים‪ ,‬ולחלוב על אוכלים‪ .‬אך חליבה על אוכלים‪ ,‬מלכד‬
‫שמפוקפקת היתה מצד הדין‪ ,‬גם לא היתד‪ .‬מעשית‪ ,‬כי המקילים לחלוב ע‪,‬נ‬
‫אוכל‪ ,‬גם הם דרשו שהחלב ייבלע באוכל‪ ..‬והיו שתי דרכים אחרות‪ .‬חליבת‬
‫ע״י גוי‪ ,‬או חליבה לאיבוד‪ .‬שתי הדרכים היו קשות‪ ,‬הזמנים היו זמני•‬
‫המאורעות‪ .‬התקשו אז עד מאד להכניס גוי למשק יהודי‪ ,‬אך אפשרות שכץו‬
‫היתד! קיימת בכפר סבא ובה השתמשנו אז‪ …‬בגדרה היה הדבר בלתי אפשרי‪,‬‬
‫הקבוץ עצמו שכן אז מול כפר ערבי בעמדה קדמית‪ .‬מסוכן היה להכניס‬
‫לתוכו ערבי‪ ,‬אשר יתחקה על דרכי ההגנח‪ ,‬כי הקבוץ עמד שנים תחת מ ט‬
‫אש בלילות‪ .‬ועל כן לא מצאו דרך אחרת מאשר חליבה לאיבוד״‪ .‬או עמז־ד‬
‫חברינו אז גם בנסיון זה‪ .‬אך חיפשו דרך‪ ,‬ותוזכר כאן במיוחד פעולתו של‬
‫חברנו הבלתי־נשכח ר׳ יוסף בכרך ז״ל הי״ד‪ …‬אשר לא נח ולא שקט‪ ,‬אלא‬
‫תבע והתאמץ למצוא פתרון לשאלת החליבה בשבת ע״י התאמת מכונת‬
‫החליבה החשמלית לדרישת ההלכה‪ .‬ובמרן זצ״ל מצאנו מסייע כביר בדרך‬
‫זו‪…‬״‪ .‬מסמך זה נכתב ]במכונת כתיבה[ בגרמנית‪ ,‬ומוגש בתרגומו עם הערות‪.‬‬
‫ף‬

‫(‬

‫ר‬

‫‪ 17‬שו״ע יו״ד סי׳ של״א םעי׳ קכ״ו‪ .‬ועי׳ ב‪-‬מצוות הארץ״ הל׳ תרו׳׳מ ט״ו סעי׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 18‬המלה קשה לזיהוי‪ ,‬ונראה שלבך הכוונה‪ .‬ועי׳ בקונטרס ‪-‬אחר כתלנו״ הנ״ל עמ׳‬
‫י״א ו׳ בנידון חיוב קריעה בחוה״מ‪ .‬ועי׳ ‪-‬נבואה שעריך״ עמ׳ מ״ח בשם החזו״א‪.‬‬
‫‪ 19‬כן כתב בקונטרס הנ״ל שם סעי׳ י׳‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אויערבך‪.‬‬
‫מכללת הרצוג‬
‫משהדעת ‪-‬‬
‫תמצית ממכתביו של הרב ד״ר אתר‬
‫א(‬

‫ממכתב ליצחק פלזנשטיין‪.‬‬

‫בנוגע לחליבה ביום טוב‪ :‬הרב המקומי אמר לי‪ ,‬שיש ליתן לתוך‬
‫כשליש מאכל אטריות או אורז וכדו׳‪ .‬אז מותר לחלוב לתוך הדלי עד‬
‫להשתמש ביו״ט בתלב שתוך האטריות וכן בחלב שמעל לאטריות ‪.‬‬
‫להשתמש ביו״ט גם בכל חחלב‪ .‬מובן מאליו‪ ,‬שאפשר להשתמש בחלב‬
‫זו‪ ,‬גם בשבת־ תשובה )כלומר‪ ,‬בשבת הסמוכה מיד ליו״ט( ‪.-‬‬
‫‪1‬‬

‫דלי חחליבה‬
‫שיתמלא‪ .‬יש‬
‫כמובן שניתן‬
‫שנחלב בדרך‬

‫‪3‬‬

‫ב( בשבת‪ ,‬יש גם להבא לחלוב לאיבוד ‪ ,‬מאחר וההיתר חל רק ליום־טוב‪.‬‬
‫לפני יו״ט יש לומר במפורש‪ ,‬שבמקרה הצורך ‪ -‬תשתט הפרה ב י ו ״ ט ‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪ .2‬שאלתך‪ ,‬אם מותר ׳למסור א ח החלב שנחלב בהיתר למחלבה‪ ,‬בשבת ויו״ט‪,‬‬
‫מתייתסת בודאי למשק העתידי ולא לכמות הקטנה יחסית של הקבוץ כיום‪ .‬חשוב‬
‫הוא בזה‪ ,‬שמסירת החלב לא תהיה כרוכה בחילול שבת ‪ -‬שלא יכתב‪ ,‬שהחלב לא‬
‫יוסע אל המחלבה וממנה‪ ,‬שלא ימדדו א ת כמות ה ח ל ב ‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫‪ .3‬כאשר אין נכדי‪ ,‬והבהמה מאד זקוקה לכך ‪ -‬מותר גם בשבת להחזיק‬
‫א ת הוולד בעת הלידה‪ ,‬בכדי שלא יפול ארצה‪ ,‬לנשוף לתוך הנחיריים ולקרבו לעטינים‬
‫)עפ״י פסק ערוה״ש סי׳ של״ב( ‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫ר׳ איסר זלמן מלצר לאי״ט‪ ,‬אמר לי‪ ,‬כסיכום לשיחה מאד ארוכה‪ ,‬שהוא‬
‫יכול להתיר חליבה בשבת ‪ -‬גם בספיגח מוחלטת לתוך אטריות ‪ -‬על ידי יהודי‪,‬‬
‫אך ורק כשהדבר לגמרי בלתי אפשרי להעשות על ידי נכרי ‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬

‫או״ח סי׳ תק״ה ס״א ובמ״ב שם‪.‬‬
‫שם ברמ״א ובמ״ב ס״ק י׳׳ב‪.‬‬
‫או״ח סי׳ ש״ה סעי׳ כ׳ ובמ״ב ס״ק ע״א )ועי׳ שש״כ מהדורת תשל״ט‪ ,‬פרק כ״ז‬
‫מו—גג(‪.‬‬
‫עי׳ בסי׳ תק״ה‪ ,‬בהקדמת המ״ב בגדרי החילוק בין בהמה העומדת לאכילה לבין בהמה‬
‫העומדת לחליבה‪ .‬ועי׳ בשעה״צ ס״ק ה׳ דבמקום מניעת שמחת יו״ט‪ ,‬אם אין נכרי‬
‫במקום — מותר לחלוב לתוך כלי שיש בו אוכלין‪ ,‬והוא שרוב החלב יבלע בתוכם‬
‫וישתה את החלב יחד עם אכילת האוכלין‪ .‬ועי׳ בחזו״א סי׳ מ׳׳ד ס״ק ג׳ שחולק ע״ז‪.‬‬
‫וביחס למוקצה‪ ,‬עי׳ סי׳ ש״ה במ״ב ס״ק ע״א ובשש״כ שם הערה קנ״ב וקס״ד‪.‬‬
‫עיי״ש סעי׳ ג׳‪ .‬וראה בהרחבה מאמרו של הרב מאיר שלזינגר שליט״א‪ :‬המלטה בשבת‬
‫)״המעין״ כרך ד׳ גליון א׳‪ ,‬תשרי תשכ״ד(‪.‬‬
‫או״ח סי׳ ש״ה סעי׳ כ׳‪ ,‬חזו״א סי׳ נ״ו ס״ק ד׳ ד״ד‪ ,‬ומ״מ‪ .‬וראה בהרחבה בירור‬
‫הלכתי‪ :‬״החליבה בשבת״ )״בישובינו״ — בטאון ישובי פא״י‪ ,‬גליון ב׳‪ ,‬אלול תש״ל(‪,‬‬
‫וכן מאמרו של הרב ברוך קוגשטט זצ״ל בספר הזכרון להגר״י ויינברג )הוצאת‬
‫פלדהיים תש״ל‪ ,‬עמ׳ מ״א(‪ .‬הרב שאול ישראלי‪ :‬עמוד הימיני )הוצאת מורשת‪ ,‬ת״א‬

‫‪33‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כ‪,‬בלתי אפשרי׳ ‪ -‬מחשיב הוא רק סכנה‪ ,‬אבל לא א ת הקידום לעבודה‬
‫עברית ‪ .‬חליבה על גבי קרקע — רוצה הוא שתעשה באמת ע״ב קרקע‪ ,‬אך ניתן‬
‫לעשות על האדמה תעלת ניקוז‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫אחרי הסבר זה‪ ,‬מבקש אני אותך‪ ,‬לתלוב ע״י נכרי‪ .‬הרב־ הראשי דושמסקי‬
‫לאי״ט דורש זאת בהחלטיות ‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫עד כמה שניתן לי הדבר‪ ,‬עונה אני פעם נוספת בכתב‪.‬‬
‫‪1-2‬‬
‫‪3—7‬‬

‫‪, 0‬‬

‫‪,‬סכנה״ היא סיכון החיים‪ ,‬וגם ספק סכנה נקרא ‪ ,‬ס כ נ ה ״ ‪.‬‬
‫‪ -‬לא יכול לקבוע אדם מן החוץ‪.‬‬

‫אם ומתי יש במקום מסויים סכנה‬
‫ש ל‬

‫ב ט ח ו‬

‫ה י ש ו ב‬

‫ח ז ש ש י ם‬

‫שעי?‪,‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫מעו‬
‫כקנהימידה רצוני לומד‪ :‬אם וכל זמו׳‬
‫הנכנס באופן קבוע בשבת‪ ,‬תהיה לו היכולת למסור מידע להזדמנות של התקפה ״‬
‫יש סכנה לפנינו‪.‬‬
‫‪ 8‬לחוות דעת‪ ,‬ניתן לברר‬
‫אוביקטיבית‪.‬‬

‫אצל‬

‫כל‬

‫אחד‬

‫אשר‬

‫בוטחים בו‬

‫שיביע‬

‫ך‬

‫^‬

‫‪ 9‬המושג ‪,‬כבוש עבודה״‪ ,‬אינו מספיק בכדי להתיר לחלוב שלא על ידי נכדי ‪8‬‬

‫תשכ״ו‪ ,‬סי׳ כד—כה‪ ,‬ושם גם תשובת הגרי״א הרצוג זצ״ל בענין מכונת החליבה(‪,‬‬
‫הרב ק‪ .‬כהנא‪ :‬חקר ועיון ח״א‪ ,‬ת״א תש״כ‪ ,‬עמי ר״ס )מכתבו של החזו״א בענין מ כ ו נ‬
‫החליבה(‪, ,‬פאר הדור״ ח״ב‪ ,‬הוצאת *נצח״ תשכ״ט‪ ,‬עמ׳ סה—עד‪.‬‬

‫ת‬

‫‪ 8‬עי׳ אגרות הגרח״ע זצ״ל סי׳ י״ג )בקובץ אגרות החזו״א ח״ב עמי קפ׳׳ב(‪ :‬״שומר*‬
‫תורה חולבים ע״י נכרי‪ ,‬ולאלה שעבודה עברית דוחה שבת — אין תקנה״‪.‬‬
‫ועי׳ חזו״א הל׳ שבת סי׳ ה׳ ס״ק ד׳‪ :‬״מ״מ חייב כל אדם להשתדל לחלוב ע״י איגו‬
‫ישראל‪ ,‬שזו דרך הישרה עפ״י התורה וסופה להתקיים‪ ,‬וכן נוהגין בכל ד‪.‬מקומו‬
‫שהשבת אצלן ביוקר‪…‬״‪.‬‬

‫ת‬

‫‪ 9‬שנים לאחר מכן‪ ,‬דן הרב ק‪ .‬כהנא שליט״א על הענין עם הגרא״ז מלצר זצ״ל‪ ,‬ורא״‬
‫הורה לו שחליבה לאוכלין היא רק כאשר נספג כל החלב באוכל‪ ,‬כפי שהורה ק ו ד‬
‫לכן לרמ״א )עי׳ ‪-‬האי״ש וחזונו״ עמ׳ ‪ .(28‬וסיפר לי הרק״כ‪ ,‬שרא״ז מלצר סיפר לו‬
‫באותו הבקור‪ ,‬שביקר את הראי״ה קוק זצ״ל בשכבו על מימת חוליו קודם פטירתו‪,‬‬
‫והראי״ה אמר לו שאין להתיר חליבה לאוכלין‪.‬‬

‫ד‬

‫‪0‬‬

‫‪ 10‬דמב״ם הל׳ שבת פ״ב ה״א‪ ,‬או״ח סי׳ שכ״ס‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ .3‬אל‬

‫חייפ״‬
‫״חפץ‬
‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫חברידעת ‪-‬‬
‫אתר‬

‫מכתב זה נשלח ע״י רמ״א כחצי שנה לפני עלייתו ארצה‪ .‬המכתב נכתב‬
‫!במכונת כתיבה[ בגרמנית‪ ,‬ומוגש בתרגומו עם הערות‪.‬‬

‫קבוץ הקבוצות‬
‫של אגדת‬

‫יעזואל‬

‫‪231113311011‬־‪1.311(16501‬‬
‫‪(161:‬‬

‫באשכנז‬

‫‪13110£[,‬ז‪^5 .‬םס‪^0‬‬

‫גק״ק המבורג זע״א‬

‫‪111 0611180111311(1‬‬

‫בע״ה‬
‫ברלין‪13.8.1934 ,‬‬
‫דחי ארטילרי ‪31‬‬

‫‪1‬‬

‫מר הדי ויגגוג־‬
‫חבורת ‪ .‬ח פ ץ תייס­‬
‫ר ח ו ב ו ת‬
‫חברים יקרים!‬
‫מפני המאורעות בסמינר* ‪ -‬ק צ ת באיחור‪ ,‬אך לא פחות לבבי‪ ,‬מאחל אני‬
‫לעזריאל הילדסהיימר ולאשתו מזל טוב לבבי‪ .‬לפי ידיעה של העתונות ‪ ,‬יש עתה‬
‫לקוות‪ ,‬שחלק גדול מכם ב״מחנה ישראלי ‪ -‬יקבל אדמה פרטית לעיבוד ‪ .‬בזאת‪,‬‬
‫הונח בעיה היסוד למושב העובדים החרדיים‪ ,‬הרצוי כל כך לכולנו‪ ,‬ההתתלה המעשית‬
‫לישוב השליחים ‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫בית קהילת ‪-‬עדת ישראל״ בברלין‪ ,‬ומקום מגוריו של רמ״א‪.‬‬
‫הוא ד״ד צבי וייגברג הי״ו‪ ,‬כיום בכפר הרא״ה‪.‬‬
‫באותו חודש נפטר הרב ד״ר מאיר הילדסהיימר זצ״ל‪ ,‬ופטירתו היותה מכה קשה‬
‫לסמינר‪.‬‬
‫המתגורר לאי״ט בירושלים‪.‬‬
‫בגרמנית כתוב‪ .2. 151… :‬־‪£ 361‬מ‪111161111‬ג ‪ ,1^3011‬והשערתי שהבונה למלה‬
‫‪5‬ת‪ = 261111‬עתונות‪.‬‬
‫נסיונות אחדים נעשו ליישב את אדמות ‪-‬מחנה ישראל״‪ ,‬והנסיון האחרון — שגעשה‬
‫בשנת חרצ׳׳ח — נכשל אף הוא‪ ,‬בשל קשיים וסיבות כאובות‪ .‬בשנת תרצ״ט עזבו‬
‫החברים את ‪-‬מחנה ישראל״‪ ,‬אחרי שישבו במקום יותר משנה והחזיקו שם מעמד‬
‫מול התקפות ערבים קשות‪ .‬אדמות ‪-‬מחנה ישראל״ נקנו בסופו של דבר עיי הקק׳יל‬
‫)ראה‪- :‬האי״ש וחזונו״ עמ׳ ‪.(19‬‬
‫כל נסיונותי לברר את המושג ‪-‬ישוב השליחים״ — עלו בתוהו‪ ,‬וכנראה נפלה טעות‬
‫בהדפסה‪ ,‬והבונה ל‪-‬ישוב השלישי״ )המוזכר לעיל(‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ולתשובה על שאלותיכם‪*:‬‬

‫י‬

‫‪ (1‬בנוגע לזכות הבחירה‪ :‬עד כמה שאין הדבר נוגע לאדמיניסטרציה‪ ,‬אלא‬
‫בעבודה מעשית‪ .‬כגון ועדות הגוגעות למשק‪-‬בית ‪ -‬יכולות •הגשים והבחורות להיות‬
‫בעלות זכות בחירה או זכות החלטה‪ .‬בעקרון‪ ,‬אינני רואה הבדל בין הגשואות ללא•‬
‫נשואות‪ .‬כיצד יתבטא הדבר באופן מעשי ‪ -‬הטוב ביותר‪ ,‬הניחו לפרקטיקה‪ .‬א ת‬
‫הייצוג כלפי חוץ — הגיחו לגברים‪ ,‬א ת החלוקה היחודית בבית ‪ -‬לנשים״‬
‫‪ (2‬במגע לצדקה‪ :‬ככלל‪ ,‬פסק הרמ״א )יו״ד רנ״א גי(‪.‬הוא‪ ,‬שהצריכה העצמית‬
‫ק ו ד מ ת ‪. .‬אמנם המושג ״עבור הצריכה העצמית ההכרחית׳ הוא כה גמיש‪ ,‬ש ט ו‬
‫עושים‪ .,‬אם ‪ -‬ככל האפשר ‪ -‬אין עושים שימוש בפסק זה‪ .‬אם האפשרו‬
‫קיימת‪ ,‬ניתן להחליט רק בכל מקרה ומקרה ) = לנופו(‪ .‬מאידך‪ ,‬בא בחשבון לצרעי‬
‫צדקה‪ ,‬מה שמעירים השיך והט״ז ליו״ד דנ״א‪ ,‬לפיהם באופן עקרוני יש לעשר‬
‫הרווח חמזומן שלכם‪ ,‬אם לאחר הפרשת המעשר ‪ -‬מחייתכם עדיין אפשרית‪ .‬ה ה ו צ א ו‬
‫^‬
‫הכלליות‪ ,‬אשד באמת מיועדות עבורכם‪ ,‬אין לנכוחם מן המעשר‪ .‬אם במקרה‬
‫יש לאחד מכם ‪ -‬בעקבות מחלה ‪ -‬הוצאות מיוחדות‪ ,‬אשר איננו יכול לכסותן‬
‫לבד ‪ -‬אזי יכולים האחרים לשלם הוצאות אלו מכספי מעשר שלהם• אי‬
‫הייתי מייעץ לכם‪ ,‬לייסד חשבון נפרד למקרים כאלו‪ ,‬עם הוראה‪ ,‬שבסוף הש ן‪1‬‬
‫יינתן הכסף אשד לא הוצא ‪ -‬למטרות מעשר‪ .‬ללא ספק‪ ,‬יכולים אתם ל‬
‫־ אזי מ ו ת‬
‫•‬
‫ספרים מכספי מעשר‪ ,‬אך עליכם לציין‬
‫הפדיון לשימוש אך ורק לצרכי מעשר‪ .‬מכיון שישוב ארץ־ ישראל הינו מצוה ^‬
‫יכולות בעקרון להיות ההוצאות להגדלת הקבוץ משולמות מכספי מעשר• מאידך‬
‫מאחר ואתם הנהנים מכך ‪ -‬הייתי מייעץ לכס‪ ,‬שבשביל השימוש של מה ש ר כ ש ת‬
‫בכספי מעשר ‪ -‬תשלמו בזה שכירות או חכירה‪ ,‬אשר נם היא צריכה להיות מיועז־‬
‫כמעשר‪ .‬ברכישות‪ ,‬יש לציין בספר )= הרישומים‪ .‬נריא(‪ ,‬שהן נרכשו מכספי מ ע ש‬
‫וחל עליהן אותו הדין כמו בספרים‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫‪3‬‬

‫מ‬

‫מ‬

‫א‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ע ן ל ק‬

‫ז‬

‫א‬

‫ת‬

‫ב ת ו כ ם ‪ 0‬ו‬

‫א‬

‫ם‬

‫י מ כ ר ו‬

‫פ‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ר‬

‫ק‬

‫ת‬

‫ד‬

‫הנכון הוא‪ ,‬שתפרישו מעשר מכלל הכנסות הנטו שלכם יי‪.‬‬

‫‪ 8‬על שאלת *בחירת נשים‪ -‬אשד היתד‪ ,‬כה אקטואלית באותם הימים‪ ,‬עי׳ ב״פסקי עזיאל׳׳‬
‫סי׳ מ׳׳ד‪ ,‬הרב אש״ב שפיטצער )אב״ד המבורג(‪ :‬קונטרס ״כתורה יעשה׳ )ספר היו ‪*,‬‬
‫למורנו ר״י ראזענהיים‪ ,‬פפד״מ תרצ״ב(‪ ,‬שו׳׳ת ״שרידי אש״ ח״ג סי׳ ק״ה‪ ,‬הרב משז‪-‬‬
‫פיינשטיין )״הפרדס* תשרי תשכא״‪ ,‬״המאור׳׳ חשון—כסלו תשכ״א(‪ ,‬הרב י ע ק‬
‫לוינסון‪ :‬שויון הנשים מנקודה ההלכה‪ ,‬ניו יורק תר״פ )״התורה והמדע״ ניוייורק‬
‫תרצ״ב(‪ .‬וראה במסמך הבא‪ ,‬כיצד יושם הדבר למעשה בקבוצה‪.‬‬
‫‪ 9‬לשון הרמ״א בסעי׳ ג׳‪ :‬״פרנסת עצמו קודמת לכל אדם‪ ,‬ואינו חייב לתת צדקה ן ן‬
‫שיהיה לו פרנסתו‪…‬״ )ועי׳ ערוה״ש סעי׳ ג—ח(‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫כ‬

‫ד‬

‫‪ 10‬יו״ד סי׳ רמ״ט בט״ז ס״ק א׳‪.‬‬
‫‪ 11‬שם סעי׳ א׳‪ ,‬ועיי פ״ת ם״ק א׳‪ .‬ועי׳ שו׳׳ת ״ציץ אליעזר״ ח״ט סי׳ א׳‪ ,‬תשובת ד‪,‬ד‬
‫ברוך קונשטנז זצ״ל ב״המעין״‪ ,‬ניסן תשכ״ז‪ ,‬וראה סכום הדברים בספר ״מעשר כספים*״‬
‫)מאת הרא׳׳מ אלברט‪ ,‬ירושלים תשל״ז(‪.‬‬

‫ב‬

‫‪36‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ישנם מקרים מסוימים‪ ,‬שאת הוצאותיהם יכולים אתם ללא חשש לשלם ממעשר‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬אם אחד מכס ‪ -‬מה שבעיה לא יקרה ‪ -‬זקוק לרופא או לבי״ח‪ ,‬ולאחר‬
‫היו הוצאות בהבאת הרופא או בליווי החולה‪.‬‬
‫על השתקעותי בע״ה במשך ינואר בארץ ישראל‬
‫נוכל אז לעבוד יחדיו בבנין הארץ‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שמעתם בודאי‪ .‬בעיה‬
‫בדרישת שלו׳‬
‫שלכם משה אויערבר‬

‫‪ .4‬בענין הנ״ל‬
‫מסמך זה‪ ,‬אשר אינו נושא תאריך‪ ,‬נכתב ]בכתב יד‪ 1‬בעברית‪ ,‬והוא מהווה‬
‫סיכום לנושא בחירת־נשים אשר נדון במכתב הקודם‪.‬‬

‫ב״ה‬
‫קבוץ חפץ חיים‬
‫אנודה שתופית כע״מ‬
‫גדרה‬
‫ענין זכות הבחירה לחברות‬
‫אחרי התייעצות עם כב׳ הרב ד״ר משה אוירבך נ״י‪ ,‬הוברר השאלה הזו כדלקמן‪:‬‬
‫‪ (1‬בחירות למזכירות‪ .‬אין לחברות זכות בחירה ‪ -‬לא באופן אקטיבי ולא באופן‬
‫פסיבי ‪.‬‬
‫ד‬

‫‪(2‬‬

‫בחירות למועצה ולועדות‪ .‬לחברות יש זכות בחירה באופן אקטיבי‪ .‬החברות יכולות‬
‫להבחר למוסדות אלו עיי הצעות מצד הבחורות‪ .‬ההצעות חאלו‬
‫דרושות אישור ע״י השיחה ־‪ .‬במקרה של דחיה ע״י השיחה — על‬
‫הבחורות לחציע לשיחה הצעות אחרות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שלשיחה יש‬
‫רק זכות אישור בענין זה‪.‬‬

‫‪(3‬‬

‫זכות הצבעה‪ .‬לבחורות יש זכות הצבעה בלתי מוגבלת‪.‬‬
‫המזכירות‬

‫‪ 1‬היסוד להכרעה זו‪ ,‬היא העובדה‪ ,‬שלמזכירוח הקבוצה יש מעמד של ז׳ טובי העיר‪,‬‬
‫ועל משרה כזו פסק הרמב״ם )הל׳ מלכים פ״א ה״ד‪ :(.‬״אין מעמידין אשד‪ .‬במלכות‬
‫וכו׳ וכן כל משימות שבישראל‪ ,‬אין ממנים בהם אלא איש•׳‪.‬‬
‫‪ = 2‬אסיפת חברים‪.‬‬

‫‪37‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכתב זה שלח הרב משה אויערבך זצ״ל מםתח־תקוה‪ ,‬לאחיו — הרב יצחק אויערבך‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫חנ״ל‪ ,‬אב״ד דק׳׳ק הלברשטט בגרמניה )דאה בהערות ל‪-‬זבדונות״‪ ,‬הערה מס׳ ‪.(15‬‬
‫ב ס י ד פ״ת מוש״ק פ׳ גח איעית׳ר' לפ״ק‬
‫שלום וברכה לכ״ת אחי אהובי יצחק נ״י‪.‬‬
‫בהיותי בירושלים ת״ו‪ ,‬אמד לי הגאון ר׳ חיים ברלין נ״י דבר תורה‪ ,‬אשר איני‬
‫חפץ למנוע ממך‪.‬‬
‫בסוכה כ״ו )ע״א וע״ב( איתא‪ :‬תניא‪ ,‬ד״א אומד — אין יוצאין מסוכה לסוכה‬
‫ואין עושין סוכה בחושי מ‪ ,‬וחכמים אומרים — יוצאין מסוכה לסוכה ועושין‬
‫סוכה בחולו של מועד‪ .‬ושוין‪ ,‬שאם נפלה ‪ -‬שחוזר ובונה בחוש״מ‪.‬‬
‫ושאל הגאון הגיל‪ ,‬באיזו סברה חולקים )מ״ט של גמרא — מוסב רק‬
‫‪.‬עושין סוכה בחוש״מ״(‪ ,‬והשיב‪ ,‬שבדף י״א עיב בסוף העמוד‪ ,‬יש פלוגתא בין ד״א‬
‫ור״ע‪ .‬ד״א סובר‪ , ,‬ס ו כ ו ת ׳ ‪ -‬ענני כבוד‪ ,‬ודיע ‪ -‬סוכות ממש‪.‬‬
‫א״כ‪ ,‬לדעת ר״א‪ ,‬הסוכה היא רמז לענני כבוד אשר הגינו על אבותינו במדכ‬
‫והן לא היו עשויים לסלק מהם בכל פעם ופעם‪ ,‬כי בכל מסעי בניי ‪ -‬עד מית^‬
‫אהרן — בנ״י היו תחתיהם‪ ,‬וע״כ גם במצות סוכה — אין לצאת מסוכה לסוכה‪.‬‬
‫אבל ר״ע ]וכנראה גם חכמים של ר״א בדף כ״ו[ סובר ‪ -‬סוכות ממש‪ ,‬ו‬
‫פרקו בכל פעם ופעם אשד יצאו ממקומם‪ ,‬וע״כ גם אנחנו יוצאים מסוכה לסוכן‪-‬‬
‫ושוין‪ ,‬שאם נפלה — שחוזר ובוגח אותה בחוש״מ‪ .‬זאת גם ר״א מודה‪ ,‬י‬
‫כי גם ענני כבוד ‪ -‬אחר שנסתלקו אתר פטירת אהרן ‪ -‬חזרו בזכות משה‪.‬‬
‫ר‬

‫ו ‪ 7‬ק‬

‫ע ן‬

‫מקוה אני‪ ,‬שגם אתה תשמח על התורה הפשוטה של הגאון הישיש שליטיא‪.‬‬
‫והנני ד״ש וש״ת‬
‫אתיך אוהבך בכל ל‬
‫הק׳ משה‬

‫ז ‪1‬‬
‫‪/‬‬

‫‪38‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כ ו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יעקב שטרגפלד‬

‫מקומם של טורי אמנון לשיטת הדמב״ם‬
‫הרמב״ם בהלכות תרומות פ״א הלכות ז—ח הביא את גבולות ארץ ישראל‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫״איזו היא ארץ שהחזיקו בה עולי מצרים מרקם שהוא במזרח‬
‫א״י עד הים הגדול‪ ,‬מאשקלון שהיא לדרום א״י עד עכו שהיא‬
‫בצפון‪ .‬היה מהלך מעכו לכזיב כל הארץ שעל ימינו שהיא‬
‫מזרה הדרך הרי היא בחזקת חוצה לארץ וטמאה משום ארץ‬
‫העמים ופטורה מן המעשר ומן השביעית עד שיודע לך שאותו‬
‫המקום מא״י וכל הארץ שעל שמאלו שהוא מערב הדרו הרי‬
‫היא בחזקת א״י וטהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשר‬
‫ובשביעית עד שיודע לך שאותו מקום חוצה לארץ‪ .‬וכל ששופע‬
‫ויורד מטורי אמנום ולפנים‪ ,‬א״י‪ .‬מטורי אמנום ולחוץ‪ ,‬הו״ל‪.‬‬
‫וחנסים שבים רואין אותן כאילו חוט מתוה עליהם מטורי אמנום‬
‫ועד נחל מצרים מן החוט ולפנים א״י מן החוט ולחוץ הו״ל‪ .‬וזו‬
‫היא צורתה ‪ .‬מהיכן החזיקו עולי בבל מכזיב ולפנים כנגד‬
‫המזרח‪ .‬ומכזיב ולחוץ עד אמנה והיא אמנום ועד הנהר והוא נחל‬
‫מצרים לא החזיקו בו וכזיב עצמה לא החזיקו בה״‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫כידוע דברי הרמב״ם הם ממשנה ראשונה בגיטין ‪,,‬רבי יהודה אומר מרקם‬
‫למזרח ורקם כמזרה מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון״‬
‫וממשנה ריש פרק ו׳ דשביעית ״שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל‬
‫מארץ ישראל עד כזיב וכו׳ וכל שהחזיקו עולי מצרים )ולא החזיקו עולי בבל(‬
‫מכזיב ועד הנהר ועד אמנה״‪ .‬וכן מתוספתא פ״ב דתרומות )ה׳ י״א( ״איזו‬
‫היא הארץ ואיזו היא הוצה לארץ כל ששופע מטור אמנון ואילך ארץ ישראל‪,‬‬
‫‪2‬‬

‫ג‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫בדפוסי וילנא נסמן כוכב והערה‪- :‬הציור עיין בסוף הכרך״‪ .‬ולא מצאתי‪ ,‬וראה לקמן‪.‬‬
‫אבל מערב של ארץ ישראל א׳׳צ גבול שהים הגדול גבולה בדכתיב )במדבר לד( וגבול‬‫ים והיה לכם הים הגדול וכו׳״ )רש״י גיםין ב׳(‪ .‬וס׳׳ל להרמב״ם שהדברים אמורים‬
‫גבי כבוש עולי מצרים‪ .‬כן משמע בכסף משנה כאן‪ .‬ועי׳ בספר ‪-‬מעדני ארץ״ הל׳‬
‫תרומות פ״א הל״ז־ט ס״ק ב׳ שהביא גם דעת שאר הראשונים דס״ל דהגבולות דגיסין‬
‫הם גבולות כבוש עולי בבל ועי׳ לקמן ושם הביא גם דעת ‪-‬תבואות הארץ״ עמי נ״א‬
‫שמגיה דברי הרמב־׳ם ום״ל שגס לרמב״מ גבולות המשנה בגימין הס גבולות עולי בבל‪.‬‬
‫ואנו כאן לא נעמוד על שיטת תבואות הארץ‪.‬‬
‫ופ״ב דחלה ה׳ טי‪ ,‬מובא בגמ׳ גיטין ח‪.‬‬
‫רי״ג סמנום‪ ,‬ואמנה‪ ,‬אמנום‪ ,‬סמנום‪ ,‬אמנם ואמנון — הכל ענין אחד‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת‬
‫חוצהדעת ‪-‬‬
‫מטור אמנון ולפנים י אתר‬
‫הרצוגשבים תאיץ אותן כאילו חוט מתוח‬
‫והנסין‬
‫לארץ‪,‬‬
‫מטורי אמנון עד נחל)י( מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל‪ ,‬מחוט ולחוץ חוצה‬
‫לארץ‪ .‬ד׳ יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כא״י שנאמר‪:‬‬
‫״וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול ‪ .‬נםין שבצדדין רואין אותן כאילו‬
‫חוט מתוח מקפלריא עד אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס מחוט ולפנים‬
‫ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ״‪ .‬הרמב״ם פסק כת״ק‪.‬‬
‫והנה נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בבאור המשנה בפ״ו דשביעית‬
‫ובבאור התוספתא הנ״ל ‪ .‬יש שבארו ש״הנהר״ הוא נהר פרת )או נהר אחד(‬
‫בצפונה של ארץ ישראל‪ .‬ויש פרשו כרמב״ם* שהנהר חוא ״נחל מצרים״‪.‬‬
‫אנו נעסוק כאן בבאור שיטת הרמב״ם שלפיה כאמור הגבולות המוזכריש‬
‫בגיטין דהיינו רקם‪ ,‬אשקלון‪ ,‬עכו והים הגדול הם גבולות עולי מצרים‪ .‬כנוסן‪:‬‬
‫לכד מביא הרמב״ם את טורי אמנום שחודו הוא גבול א״י ואת נחל מצרי‬
‫)שלפי הרמב״ם הוא ״הנהר״ שבתוספתא(‪ ,‬שבו קצה החוט המסמן את גכ ‪,‬ש‬
‫נסי ]איי[ הים שהנם בתחום ארץ ישראל‪.‬‬
‫ודברים אלו טעונים ברור רב‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫ק‬

‫ר‬

‫א‪ .‬מדדי אמנון‬
‫לכל המפרשים זוהי קבוצת הרים בצפון ארץ ישראל המזדהה עם ״ד‪,‬ו‪-‬‬
‫ההר״ של גבולות ארץ ישראל‪ ,‬״תתאו לכם הר ההר״ )במדבר לד ז ‪_ -‬‬
‫מתרגם יונתן בן עוזיאל ״טוורום אומנום״‪ .‬המפרשים מדגישים שזה אינו זזן‪1‬‬
‫ההר שבקצה ארץ אדום״ אשר גם הוא נזכר בפ׳ מסעי )לג לז(׳״ אף ש‬
‫שם מתרגם יונתן ״טוורום אומנוס״ ‪ ,‬וסומכים על מקרא שכתוב ב ש י‬
‫השירים ד ח ״תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון״ והירושלמי על פסוק‬
‫ז ה ‪ :‬א״ר חוניא בשם ר׳ יוסטא עתידות הגלויות מגיעות עד טוורדס‬
‫מונוס ואומרים שירה‪-‬י‪ .‬והנה בפשטות מקומו של הר ההר — טורי אמנון‬
‫ח(‬

‫ג ק‬

‫‪,0‬‬

‫ף‬

‫‪1 1‬‬

‫‪ 5‬ובתוספתא הלה הגירםא ״ולהלן״ ובן בגמ׳ גיסיו‪ ,‬י גם אם גורבים ‪-‬ולפנים״ הכוונה‬
‫לכוון חו״ל‪ ,‬כמו שמשמע במשנה חלד‪ ,‬פ״ד מ״ח מן הנהר ואנינה ולפנים‪ ,‬ופירשו ש‬
‫שהכוונה לכוון חו״ל‪.‬‬
‫ש‬

‫‪ 6‬״האי וגבול קרא יתירא הוא למימר ואף רוחב הים בכלל החחים״ )רש״י גיסיו ח‪.(.‬‬
‫‪ 7‬עיין ר״ש וברטנורא תוי״ם ומלאכת שלמה ותפא״י בשביעית פ״ו מ״א וברמב״ן בגיטין ז‪.:‬‬
‫‪ 8‬בהלכות תרומות פ״א ה״ז ובתשובות הרמב״ם ״פאר הדור״ סי׳ ד׳‪ .‬ויפורט לקמן בעזהי״ת‪.‬‬
‫‪ 9‬ששם מת אהרן‪.‬‬
‫‪ 10‬עי׳ מפרשי המשנה שביעית פ״ו מ״א ברטנורא ומלאכת שלמה ועי׳ רש״י שיד השיריס‬
‫ג׳ ח׳ ד״ד‪ ,‬תשורי‪.‬‬
‫‪ 11‬ירושלמי שביעית פ״ ו ה״א בסופה‪ ,‬וחלה פ״ד היד‪ ,‬מובא מדרש רבה שיר השירים פרשה ד׳‬
‫אות ב׳‪.‬‬
‫‪ 12‬ר״ש שביעית פ״ו א׳ בשם ירושלמי סוף הל׳ א׳ ושם הגירסא‪ :‬א״ר יוםטא בר שונס‬

‫‪40‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג״מן הים הגדול תתאר לכם‬
‫ישראל‬
‫ארץמכללת‬
‫צפוןדעת ‪-‬‬
‫הוא בקצהו המערבי של תחום אתר‬
‫הר ההר״ ‪.‬‬
‫בשם ספר‬
‫והקשה הגרש״ז אויערבך שליט״א בספרו ״מעדני ארץ״‬
‫״תבואות הארץ״ על דברי הרמב״ם שבתחלה כתב שעכו הוא הגבול הצפוני‬
‫של ההלק שההזיקו בו עולי מצרים •וא״כ איך כתב אה״כ שטורי אמנום הוא‬
‫הגבול הצפוני‪ ,‬כאשר זה הרבה יותר מעכו לצד צפון ן ובשלמא לשיטות‬
‫שעכו היא גבול א״י רק של עולי בבל )לעיל הערה ‪ (2‬שפיר‪ ,‬דטורי אמנון‬
‫הוא הגבול הצפוני של עולי מצרים ועכו גבול צפון של עולי בבל‪ .‬אבל‬
‫הרמב״ם הרי ס״ל שעכו הוא גם גבול עולי מצרים‪ ,‬אם כן איר הזכיר את‬
‫טורי אמנון כנקודת גבול ? י ‪.‬‬
‫אולם שיטת התוספות בגיטין )ח‪ .‬ד״ד‪ .‬כל ששופע( שהכריחו ששיסועם‬
‫של טורי אמנון הוא למזרח ולמערב )וחולק בזה על רש״י שם שסובר ששפועם‬
‫לצפון ולדרום(‪ ,‬א״כ מסמנים טורי אמנון גם את הקטע הצפוני של הגבול‬
‫המערבי של כבוש עולי מצרים‪ ,‬כלומר שגבולה המערבי של ארץ ישראל‬
‫אינו הים חגדול אלא סמוך לחוף‪ ,‬בקו‪ ,‬פסגת טורי אמנון‪ .‬לפי זה היה אפשר‬
‫לומר שהרמב״ם הזכיר את טורי אמנון לא לציין את הגבול הצפוני אלא‬
‫לציין את הגבול המערבי‪ .‬אולם דוחק גדול יהיה להעמיד כן את דברי‬
‫הרמב״ם אשר מזכיר במפורש את הים הגמל בגבולו המערבי של כבוש‬
‫עולי מצרים‪.‬‬
‫פתרון אחר לבעיה אפשר למצוא בספר ״מרכבת המשנה״ ‪ .‬הוא מפרש‬
‫שטורי אמנון הנם בקצהו המזרחי של הגבול הצפוני של ארץ ישראל דהיינו בצפון‬
‫נחלת חצי שבט מנשה שהיתר‪ .‬בעבר הירדן )המזרהי(‪ .‬דהיינו שגבולם הצפוני של‬
‫עולי מצרים היה מסומן ע״י שתי נקודות‪ ,‬במזרח טורי אמנון ובמערב עכו‪ .‬שיטה‬
‫זו תתרץ היטב את קושית ״תבואות הארץ״ על הרמב״ם באשר אין סתירה בין‬
‫ציון עכו כגבול צפון א״י ובין ציון טורי אמנון כגבול צפון‪ ,‬שהרי אמנום )לפי‬
‫״מרכבת המשגה״( היא במזרח ואילו עכו במערב ‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫‪8‬‬

‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪13‬‬

‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬

‫‪17‬‬
‫‪18‬‬

‫לכשיגיעו הגלויות לטורי אמנה הן עתידות לומר שירה מה טעם ז תשורי מראש אמנה״‪.‬‬
‫ע׳ שביעית ו א בר״ש דאמנה למערבה של כזיב בגבול הצפוני של א״י ותוי״ט ד״ה‬
‫מכזיב‪ .‬וכתב בתוי״ט בשם ספר ‪.‬כפתור ופרח״ לר׳ אשתורי הפרחי זצ״ל שמעכו לנחל‬
‫מצרים כמו מעכו לאמגוס‪.‬‬
‫הל׳ תרומות פ״א הלי ז—ט ס״ק ב׳‪.‬‬
‫לר׳ יהוסף שווארץ זצ״ל‪ ,‬עמי נ״א‪.‬‬
‫ובאמת בספר ‪-‬תבואות הארץ״ רצה ללמוד גם ברמב״ם כשאר הראשונים ולשנות את‬
‫הגירסא ברמב״ם וכנ״ל‪ ,‬אבל כאמור אנן לא בשיטתו עסקינן וגם ב״מעדני ארץ״ כתב‬
‫דאף לגירסתו של התבוה״א אין הדברים מחוורים‪ ,‬ואכמ״ל‪.‬‬
‫להרה״ג ר׳ שלמה חעלמא אב״ד ור״מ דק״ק לבוב‪ ,‬הלכות תרומות ם״א ה״ז‪.‬‬
‫כמו שהוכיח התוי״ט מדברי הכפו״פ ודלא כר״ש וכברטגורא שכתבו שעכו במזרחה‬
‫של א״י‪ .‬וכן כתב ברמב״ן גיטין ז‪ :‬שהוא ידוע שעכו על שפת הים היא וכך אמרו‬

‫‪41‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪5‬‬

‫נחל מצריפ‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪20‬‬

‫‪19‬‬

‫נחלקו הראשונים אם הכונה לנילוס או שהוא ואדי אל עריש ‪ .‬שיטת‬
‫״מרכבת המשנה״ כפי הנראה שנחל מצרים הוא נחל בסביבת עזה‪ ,‬שכן‬
‫כתב‪ :‬והנד‪ .‬נחל מצרים כמתחיל מן גררה ונופל לים הגדול אצל עזה והוא‬
‫נחל בא״י הנקרא נחל מצרים ‪ .‬גם כאן מקשה ב״מעדני ארץ״ )שם( בשם‬
‫״תבואות הארץ״‪:‬אם אשקלון הוא הגבול הדרומי של א ״ י איך כתב חרמב״ם‬
‫שנחל מצרים שהוא הרבה יותר רחוק מאשקלון לצד דרום הוא הגבול הדרומי'‬
‫של א״י ? ונשאר בצ״ע‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ג‪ .‬החוט‬
‫־ קצותיו לשל• החוט •בטורי אמנון ובנחל מצרים יהיו כמובן תלויים בפלוגתוון‬
‫שבהגדרת מקימות ־אלו‪.‬ומימילא תהיה תלויה בזה ‪.‬המחלוקת אילו נםין נחשביס‬
‫כא״י ואילו לא‪ .‬והנה בזה יתקשה ״מרכבת המשנה״ מיניה וביה ן אם טור‪,‬‬
‫אמנום הם במזרהית צפונית‪ -‬ארץ ישראל‪ ,‬ונחל מצרים נמצא אצל עזה א ״‬
‫החוט חוצה * ת א״י באלכסון מצפון מזרח לדרום מערב ואינו פוגע כלל ביס‬
‫ולא‪-‬מובן כל עיקר־ אילו נסים שבים בא לסמן חוט זה! זג‬

‫כ‬

‫׳‬

‫‪21‬‬

‫׳"וביותר תמוהים לשיטת ‪,,‬מרכבת המשנה״ דברי הרמב״ם בהלכה‬
‫״מהיכן החזיקו עולי בבל מכזיב ולפנים כנגד המזרח‪ .‬ומכזיב ולחוץ _‬
‫אמנה ועד הנהר והוא נחל מצרים לא החזיקו בו וכו׳״‪ .‬אנו רואים מפורען‬
‫שלדעת הרמב״ם אמנום ונחל מצרים הם מערבה לכזיב‪ ,‬שהרי מכזיב' ולפנים‬
‫היינו מזרחה החזיקו‪ ,‬ומכזיב ולחוץ דהיינו מערבה לא חחזיקו‪ .‬ונסתרה שיטון‬
‫״מרכבת •המשנה״ שטורי אמנום הם' במזרחה של כזיב )ובמזרח הגבול הצפוני(‬
‫והדרא* קושיא קמייתא לדוכתה ‪.‬‬
‫ח‬

‫‪/‬‬

‫ע ף‬

‫‪22‬‬

‫בפסיקתא ״קול צעקה משער הדגים — זו עכו שנתונה על פיהם של דגים״• ולקמן עוד‬
‫נדון בעזהי״ת בהרחבה בשיםת ה״מרכבת המשנה״‪ .‬אלא שצ״ע הפסוק ״תתאו לכם הר‬
‫ההר״ שמשמע שהר ההר היא נקודת הגבול הסמוכה ביותר לים )בצפון(‪.‬‬
‫‪ 19‬רש״י י״ג ג׳ ד״ד‪ .‬מן השיחור‪ ,‬וכן בתפא״י שביעית ו׳ אות מי‪.‬‬
‫‪ 20‬רדב״ז תרומות א׳ ח׳ ״עד נחל מצרים הנקרא ואד אל עריש ומי שאומד גחל מצרים‬
‫הוא נילוס טועה הוא״‪.‬‬
‫‪ 21‬אגב‪ ,‬גם ברש״י הנ״ל ביהושע משמע שהוא בסביבת עזה‪ .‬וצ״ע‪ .‬ועיי מאמרו של‬
‫ד״ר אריה קימלמן בגלימות ״המעין״ תשרי—טבת תשמ״א‪ ,‬שתחום עזה השתרע על‬
‫שטח גדול מאד‪.‬‬
‫‪21‬א ואם כוונת ״מרכבת המשגה״ ל״ ואד אל עריש״ לא יקשה כל כך‪ ,‬שהרי חוט מצפון‬
‫מורח ארץ ישראל לשפכו של ואד אל עריש כן פוגע קצת בים )וכ״ש אם נחל מצרים‬
‫הוא‪ .‬הנילוס( אבל אם הוא נחל בסביבת עזה )אולי נחל גרר( אין החום פוגע כלל ביס‪.‬‬
‫‪ 22‬ובאמת לראשונים שס״ל שהנהר הוא נהר בצפון א״י הדי שמכזיב ולחוץ עד אמנה‬

‫‪42‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫חידוש‪ ,‬אך אקדמנו‬
‫אומר‪ -‬דבר‬
‫והנה לולא דמיסתפינא הייתי‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת‬
‫שעליהן אתבםם וה׳ ינהני בדרך אמת‪.‬‬

‫בראיות‬

‫כפי שנזכר כבר לעיל סיים הרמב״ם את הלכה ז׳ ״מן החוט ולפנים‬
‫א״י מן החוט ולחוץ חו״ל‪ ,‬וזו היא צורתה׳‪ /‬אך לא נדפסה שם שום צורה‬
‫אלא הערה )למטה( ״הציור עיין בסוף הכרך״‪ .‬חפשתי בדפוסים רבים ולא‬
‫מצאתי את הציור י שהיה צריך להיות שם מ‪.‬‬
‫‪34‬‬

‫עיון במספר כתבי יד שמצויים בידינו מספרי הרמב״ם גלה רק ארבעה‬
‫כתבי י ד שבהם נמצא התרשים המבוקש ‪ .‬שלושה מתוכם בעמודים הבאים‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫‪26‬‬

‫ועד הנהר יהיה שניהם לכוון צפון‪ ,‬ולא יקשה אבל הרמב״ם דס״ל ש״הנהר״ הוא נחל‬
‫מצרים לא יוכל לומר כן‪.‬‬
‫‪ 23‬במספר דפוסים מצאתי אחרי המלים ‪ ,‬ו ז ו היא צורתה״ מקום ‪.‬פנוי שהשאירו ‪-‬המדפיסים‬
‫אבל לא הדפסו בו את הצורה המבוקשת‪) .‬אגב‪ ,‬תודה לספריות של ישיבת פוניבז׳ ב״ב‪,‬‬
‫הםפריה התורנית בחיפה‪ ,‬ולספריה הלאומית בירושלים ולספרגיהן על עזרתם הרבה‬
‫שהגישו לי בעני! זד‪.(,‬‬
‫‪ 24‬במכון לכתבי יד שע׳׳י בית הספרים הלאומי בירושלים‪ ,‬וכאן המקום להודות לעובדי‬
‫המכון על העזרה הרבה שהגישו לי בעבודה זו‪ .‬כמו״כ תודה לספריות בדליגא באוקספורד‪,‬‬
‫ביהמ׳׳ד לרבנים בניו יורק‪ ,‬ספרית שטרסבורג^ וקמברידג׳‪ .‬על שנתנו לי רשות לסרסם‬
‫את תצלומי כתבי היד המופיעים כאן‪.‬‬
‫‪ 25‬מתוך מספר תצלומי כתבי יד של הלכות תרומות שנמצאים במכון‪.‬‬
‫‪ 26‬תצלום א׳; כת״י ספרית אוני‪ .‬קמברידג׳ סימונו ‪ 1218‬י ן ‪ 62‬מספרו במכון ביים ‪.12164‬‬
‫הציור מופיע בעמי ‪ 31‬של כתה״י‪ ,‬אשר כולל את חלק מספר זרעים‪ .‬כתה״י הוא‬
‫מהמאה השלישית לאלף‪ .‬הנוכחי‪.‬‬
‫תצלום ב׳; מס׳ ‪ 20188‬במכון לתצלומי כת״י בי־ם‪ .‬מספריית בודליאנה באוני‪ .‬אוקספורד‬
‫באנגליא מספרו ‪98‬ת )‪ (110111 219‬עמי ‪ 70‬של כתה״י‪ ,‬הכולל את ספר זרעים‪ .‬בעל‬
‫כתה״י היה יפת ב״ר שלמה הלוי נ״ע‪ .‬ובסופו נכתב‪, :‬הגהתי זה הספר מספר מוגה‬
‫ועליו חתימת המחבר )הרמב״ם( זק״ל שהוגה מספרו בכתיבת ידו הטהורה והשלמתי‬
‫אותו ביום חמישי ראש חדש טבת שנת א׳ תרמ״ח לשטרות צ״ז לפרט• היצירה שגת‬
‫השמיטה‪ .‬ןוצ״ע כי שנת צ״ז היתר‪ .‬מוצאי שביעית‪ ,‬גם לחשבון הראשון שהביא הרמב״ם‬
‫בפ״י מהלכות שמיטה ויובל )וכתב שם הרדב״ז שבדוד הקודם היתד‪ .‬מחלוקת בין‬
‫חכמי הדור בירושלם בקשר למנין השמיטין( צ״ז היא שנה רביעית ולא שמיסדו‪ .‬ואילו‬
‫בשנת צ״ו ראש חדש טבת היה בשבת וראשון ולא בחמישי )לוחות הטיח‪ (.‬בעיר צפת‬
‫מגליל העליון הסמוכה לעין זיתין נתלת נפתלי היא‪ .‬למען שמו יכונניה בביאת הגואל‬
‫וירבה יקרה ויושיעה אמן‪ .‬וכתב הרש לרחמי א־ל‪ ,‬חייא הכהן ב״ר ברכות הכהן‬
‫ומ״כ״‪ .‬מעתיק זה העתיק גם את כת״י בודל‪ 577 .‬״מדע אהבה״ שבו נמצאת חתימת‬
‫הרמב״ם‪.‬‬
‫תצלום ג׳; כת״י ספרית שטרסבורג צרפת מס׳ ‪ 3990‬ובמכון ‪ .3049‬עמ׳ ‪ 43‬של כתה״י‪.‬‬
‫בתה״י הוא תימני מהמאה השניה או השלישית לאלף הששי‪ .‬בעל כתה״י היה מלך‬
‫שלמה ב״ר יוסף הידוע אלבצרי ש״צ‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪1-1‬‬

‫‪6‬־‬

‫מאגיים‬
‫‪.‬‬

‫•ז‬

‫סירת‬
‫־‪*7‬‬

‫־ ן‬

‫ע?‬

‫ע*‬

‫עס‬

‫ע?‪,/‬‬

‫‪7‬‬

‫כמובן יש להתייחם בזהירות לציורים שבכתבי־יד ־‪.‬‬
‫הבולט שבשלשת התרשימים הוא שטורי אמנום )םומנום( נמצאים בדרוש‬
‫מערב בנגוד לכל שיטות הראשונים שהכרנו עד כה שטורי אמנום הנם בצפון‪.‬‬
‫ו‪.‬‬

‫‪ 27‬כדאי להזכיר את דברי מרן בעל החזו״א זצ״׳ל בקובץ אגרות ח״ב אגרת כ״ג ‪.‬וז״ל ‪:‬‬
‫*אחדשה״ט וש״ת באהבה יקרתו הגיעני‪ .‬לא מצאתי בהם חדש‪ .‬הצילומים מהכת״י אין‬
‫דרכי להעמיד עליהם כי לא ידענו מי כתבם ושפיר י״ל דכתב הסופר כמו שהוא רגיל‪,‬‬
‫והדבר ידוע בעניגי הלכה שלא לסמוך הרבה על מציאות חדשות רק על ספרי הפוסקיס‬
‫שנמסרו מדור לדור בלא הפסק‪ .‬יש עוד דברים אבל איני מוצא תועלת להאריך הדו״ש‬
‫באהבה אי״ש״‪ .‬ויעויין גם בהקדמת ספר ‪-‬ברית אברהם״ לר׳ אברהם אוירבך זצלה״ה‬
‫בדבר המכשלות שקרו לסומכים על מציאות בכתבי יד‪.‬‬
‫‪44‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫למעשה אין כל קושי בכך שהרי ישנו גם הר ההר בדרום ארץ ישראל‬
‫דהיינו בקצה ארץ אדום )שם מת אהרן(‪ ,‬שגם הוא נקרא בתרגום יווונתן‬
‫״טוורוס אומנוס״ )במדבר כ׳ כב כג ול״ג לח(‪ .‬ישנה א״כ אפשרות שאמנה‬
‫הנזכרת במשנה ובתוספתא טורי אמנון הכונה להר ההר שבדרום ארץ ישראל‬
‫אשר שם מת אהרן‪ .‬גם המדרש המובא בירושלמי ״עתידין גלויות שיגיעו‬
‫לטורי אמנה לומר שירה שנאמר תשורי מראש אמנה״ אינו סותר הנהה זו‪,‬‬
‫שהרי לא נזכר שם שהכוונה לגלויות בארצות צפונה‪ ,‬ואפשר גם שהבונה‬
‫לנדהים שבארץ מצרים‪ ,‬באשר טורי אמנון יהוו את הגבול הדרומי של ארץ‬
‫ישראל שלשם יגיעו הגולים מצרימה ויאמרו שירה‪) .‬אע״פ שבאותו פסוק‬
‫נאמר ״מראש שניר וחרמון״ הנמצאים בצפון ארץ ישראל יכול להיות‬
‫שהפסוק כולל את שתי הגלויות האברים בארץ אשור שישורו מראש שניר‬
‫והרמון‪ ,‬והנדהים בארץ מצרים שישירו מראש אמנה שבדרום ‪ .‬ואולי־ לכן‬
‫גם נזכר פעמיים ׳מראש׳ בפסוק ״מראש־אמנה״ ו״מראש שניר וחרמון״(‪.‬‬
‫מן הראוי לעמוד בקצרה על מקומו המשוער של הר ההר הדרומי שבו‬
‫מת אהרן‪ .‬כידוע אחר מעשה המרגלים שנשלחו מקדש ברנע נשארו בני‬
‫ישראל בקדש ברנע י״ט שנים ואח״כ נעו במדבר עוד י״ט שנים‪)-‬ס״ה‬
‫‪28,‬‬

‫‪29‬‬

‫‪ 28‬כמפורש בדברים ג ח ט ״מנחל ארנון עד הר חרמון וכו׳ והאמורי יקראו לו שניר״‪.‬‬
‫‪ 29‬התרגום בשיר השירים כפי הנראה לא סבר כך או שאינו תרגום יונתן‪ ,‬שהרי‬
‫תרגם ‪-‬תשורי מראש אמנה״‪- :‬ויהון מקרבין לך דורון ראשי עמה דיתבין על נהר‬
‫דאנונה״ ונהר אמנה הינו בצפון א״י כמו שאמר געמן‪- :‬הלא טוב אמנה ופרפר נהרות‬
‫זםשק מכל מימי ישראל״ )מלכים ב ד יב( ועי׳ לקמן עוד בהבדל שבין נהר אמנה להר‬
‫אמנה‪.‬‬

‫‪45‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שלושים ושמונה שנה( וחזרו לקדש"‪ ,‬בשנה הל׳יח )שהיא שנת הארבעים‬
‫ליצי״מ"( נסעו מקדש ברנע המדברה דרך ים סוף )דברים ב א( בכוון ממערב‬
‫למזרח לאורך דרומה של ארץ אדום ‪ ,‬סובבו את הר שעיר ימים רבים עד‬
‫שפנו צפונה דרך מדבר מואב עד עבר ארנון"‪ .‬הנראה מכל זה ש״מי מריבה״‬
‫שהיו בקדש במדבר צין היינו בקדש ברגע שאליה חזרו לאחר ל״ח שנים‪.‬‬
‫ומשם שלח משה למלך אדום מלאכים וימאן אדום ויט ישראל מעליו‪ .‬״ויסעו‬
‫מקדש ויבאו‪ …‬הר ההר״ )במדבר פ׳ הקת(‪ .‬הרי תחנתם הראשונה בדרך‬
‫מזרחה )או דרום מזרח( מקדש ברנע היתד‪ .‬הר ההר ושם נאסף אהרן אל עמיו‬
‫וזה על גבול ארץ אדום )שם כ כג(‪ ,‬דהיינו בנקודה דרומית מערבית של אדוק‬
‫השוכנת דרומית לארץ ישראל"‪ ,‬שהרי אהרן מת בתחילת סובבם את ארץ‬
‫אדום" כמקרא שכתוב ״ויםעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום׳‪/‬‬
‫)שם כא ד(‪ .‬הר ההר — טורי אמנון אלו נמצאים איפוא בדרומית מעיכית‬
‫‪3 2‬‬

‫‪ 30‬רש״י ״ותשבו בקדש״ לברים א מ״ו‪,‬‬
‫‪ 31‬שהרי שלוח מרגלים היה בשנה שניה‪.‬‬
‫‪ 32‬רש״י דברים ב׳ א׳ *אלו לא חטאו היו עוברים דרך הר שעיר ליכנם לארץ מן ד ר ן‬
‫לצפוגו‪ ,‬ובשביל שקלקלו הפכו לצד המדבר שהוא בין ים סוף לדרומו של הר ע ן‬
‫והלכו אצל דרומו מן המערב למזרח וכו׳״‪.‬‬

‫מו‬

‫‪ 5‬י ד‬

‫‪ 33‬רש״י ד״ד‪ .‬״מעבר ארנון״ במדבר כא יג‪.‬‬
‫‪ 34‬כדדייקינן מרש״י לעיל שאילולא חטאו היו נכנסים לארץ דרך הר שעיר מורוקר‬
‫לצפוגו‪.‬‬
‫‪ 35‬ולכאורה אין זה מוכח והגה כתב רש״י בד״ה *דרך ים סוף״ במדבר כא ד דאחר שהגיען‬
‫להר ההד ובא עליהם הכנעני מלך ערד למלחמה חזרו לאחוריהם ז מסעות עד מוסרן;‪,‬‬
‫וא״כ אולי הר ההר היה כבר אחרי הקפת ארץ אדום ובאמת הר ההר הוא ממזרח לארץ‬
‫אדום ומה שנזכר אחרי מות אהרן שוב ענין סבוב ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך‬
‫זה כשהלכו דרך זו פעם שגיד‪ .‬אחרי שבני לוי החזירום ממוסרה להר ההר וא״כ ש ו‬
‫לא יובן •מכזיב ולחוץ )דהיינו למערב( עד אמנה״‪ ,‬שהרי מורי אמנון יהיו לסי״ו מזרחיןן‬
‫לכנגד כזיב‪ .‬י״ל שהנה מובא בסדר הדורות )ב׳ תפ״ח( שהמרחק מהר ההר חורה‬
‫למוסרה היה רק שלשת ימים וא״כ א״א לומר ש‪-‬ותקצר נפש העם בדרך״ שהיד‪,‬‬
‫כשסבבו את הר שעיר ימים רבים היה בקטע שלפני הר ההר )כלומר מערבה לו( ע ״‬
‫הר ההר באמת בקצה הדרום—מערבי של ארץ אדום והימים הרבים היו כשהלכו מהד‬
‫ההר מזרחה לאורך כל דרומה של ארץ אדום‪) .‬ומה שנזכר עוד לפני הר ההד *ויס‬
‫ישראל מעליו״ זה התחלת הסבוב בקטע שמקדש ברנע ער הר ההר אבל באמת סמוכיס‬
‫הם ושניהם דרומית מערבית לארץ אדום‪ .‬עוד ראיה ממר‪ .‬שכ׳״ וישמע הכנעני וכוי‬
‫בי בא ישראל דרך האתרים״ ופירש״י )חקת כא א( שהיא דרך הנגב שעלו בה המרגליש‬
‫שנאמר *ויעלו בנגב״‪ .‬והנה המרגלים יצאו מקדש ברנע ואילו מלחמת מלך ערד היתה‬
‫בהר ההר *שמע שמת אהרון״ )גמ׳ ר״ד‪ ,‬ג‪ (.‬משמע שקדש ברנע והר ההר סמוכים‪.‬‬
‫א״כ מקומו של הר ההר שבו מת אהרן בדרום מערב לארץ אדום‪.‬‬
‫ב‬

‫כ‬

‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫האי'דעת ‪-‬‬
‫לארץ ישראל דהיינו בתוך חצי אתר‬
‫מכללת הרצוג ‪.36‬‬
‫םינ‪.‬ר‪-‬׳של‬
‫לפי זה נוכל לומר שגבולו הדרומי של כבוש עולי מצרים מורכב משתי‬
‫נקודות גבול; אשקלון לחלק המזרחי שממזרח לנחל עזה והר ההר — טורי‬
‫אמנון להלק המערבי דהיינו צפון חצי האי סיני"‪ .‬גבולו המערבי של החלק‬
‫שכבשו עולי מצרים בצפון סיני יהיה כמובן נחל מצרים ‪.‬‬
‫לפי״ז יתיישבו שפיר כל התמיהות; גבולו הצפוני‪ .‬של כבוש עולי מצרים‬
‫הוא באמת עכו ‪ .‬ואילו הגבול הדרומי מחולק‪ ,‬מזרחו של הגבול הדרומי‬
‫מצויין ע״י אשקלון ומערבו עי׳י טורי אמגום שהוא הר ההר שבד מת אהרן‪.‬‬
‫וכל ששופע ויורד מטורי אמנום ולפנים דהיינו צפונה = ארץ ישראל‪ ,‬מטורי‬
‫אמנום ולחת דהיינו דרומה •=זזוצה לארץ‪ .‬והנסים שבים יהיו האיים שלאורך‬
‫חופו הצפוני של הצי האי סיני ושבשפד הגילום )דמיט של היום(‪ .‬ורואין‬
‫אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנום )הר ההר הדרומי ששם מת‬
‫אהרן( ועד נחל מצרים‪ ,‬המקום שבו נשפך הנילוס לים הגדול )דמיט( והחוט‬
‫יהיה מדרום מזרח לצפון מערב מן החוט ולפנים דהיינו לכוון דרום מערב א״י‪,‬‬
‫מן החוט ולחוץ לצפון ומזרח חוצה לארץ‪) .‬עי׳ לקמן במפה ד ׳ ( ‪.‬‬
‫י מ י נ ו‬

‫‪38‬‬

‫‪39‬‬

‫‪40‬‬

‫‪ 36‬אין להקשות שאס הר ההר וקדש שהיו בר‪,‬ם‪,.‬בני ישראל בשנת הארבעים קרובים כל‬
‫כך להר סיני‪ ,‬היכן הם כל עשרים ואחת החניות שמוזכרות בין הר סיני לקדש ברנע‬
‫בפ׳ מסעי‪ .‬הרי הבאנו דברי רש״י בדברים א מו בשם סדר עולם ש‪-‬ויגיעם במדבר״‬
‫היינו כל אותם מסעות שסבבו במדבר במשך י׳׳ט שנה וחזרו לקדש‪.‬‬
‫‪ 37‬וכעין תרוצו של ‪,‬״מרכבת המשנה״ שחילק את גבול הצפון לשתי נקודות עכו וטורי‬
‫אמנון‪.‬‬
‫יכול להיות שרצועת ההרים שמג׳בל מררה ‪ 735‬מ׳ )צמ״ז לביר חסנה( שבמערב עד‬
‫ג׳בל הרון המסומן במפות הנגב בדרך כלל כ״הר ההר״ ‪- 268‬מ׳ )מערב לעין חצבה‬
‫שבערבה( נקראות טורי אמנון ואו באמת גבול דרום יהיה מחולק לשלש נקודות‪ ,‬במזרח‬
‫י ובמערב טורי אמנון ובאמצע אשקלון )וכעין הרצועה שבצפון בקטע עכו—כזיב(‪ ,‬רק‬
‫שמפאת רחבה לא נקראה ‪-‬רצועה״ )ועי׳ במפה(‪.‬‬
‫‪ 38‬והעירני מו״ר הרב יצחק הלוי במברגר שליט״א )ר״מ ישיבת ‪-‬כנסת בית אהרן״ —‬
‫חיפה ת״‪ 0‬דא״כ חסר ברמב״ם גבול זה דהלא הוא ציין את נחל מצרים רק בתור‬
‫נקודת קצה החוט לגסי הים ולא בתור גבול ליבשה‪ .‬איברא באמת קושיא זו קשה‬
‫גם על לשון התוספתא לכל השיטות שהרי התוספתא מזכירה גבול יבשתי כל ששופע‬
‫וכוי ואח״כ גבול לניסי הים חוט מטורי אמנון לנחל מצרים וגם לא מזכירה את גחל‬
‫מצרים בתור גבול יבשתי לדרום‪ .‬ואיך שלא יהיה נצטרך לומר שהתוספתא סמכה שנבין‬
‫שאם נחל מצרים מהוה גבול לחוט לגסי הים הוא מהוה גם גבול יבשתי‪.‬‬
‫‪ 39‬דהיינו עד עכו הכל א״י ומעכו לכזיב חלק א״י ורצועה של חו״ל וכמו שנראה‬
‫בתרשימים‪ .‬ועיין בתוי״ט שביעית ו א שמביא בשם כסו״פ פי׳ הר״מ בכתב ידו‬
‫במצרים שא״י הולך כולה עד כזיב אלא שמכזיב תצא רצועה אחוז מארץ‪ -‬העמים‬
‫הולכת עד עכו‪ .‬וכל צדדיה הם א״י ואולי הם התרשימים האלו ויעויין בגיטיןז‪ :‬רש״י‬
‫ותוד״ה ה״ג‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת‬
‫מ‪0‬ה ד׳‬

‫‪ 40‬וזר‪ .‬מתיישב שפיר אם נאמד שנחל מצרים היינו הנילוס כי אם נחל מצרים יהיה ואדי‬
‫אל עריש הרי שוב יקשה שאין החוט מגיע כלל לים כי חוט היוצא מהר ההד הדרומי‬
‫ומגיע לואדי אל עריש אינו פוגע כלל ביס‪ .‬רק אם נחל מצרים היינו הנילוס אשר נשפך‬
‫לים הגדול צפונית מערבית לחופו הצפוני של חצי האי סיני )ראה במסר‪ (,‬נוכל למתוח‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגאת כל הים שכנגד א״י‬
‫מרבה‬
‫ש״וגבול״מכללת‬
‫רבי יהודה לעומת זאת סובר אתר דעת ‪-‬‬
‫ולשיטתו מודדים את נסי הים באופן אחר‪ :‬חוט אחד מנחל מצרים לכוון‬
‫האוקיינוס וחוט שני מפןפלוריא שהיא באמת עיר בצפונה של ארץ ישראל עד‬
‫לאוקיינוס וכל הנסים שבין שני החוטים יהיו כא״י‪ .‬זה מסביר היטב מדוע‬
‫נקט רבי יהודה ״קפלוריא״ ולא ״הר ההר״‪ ,‬ברצותו לציין את הנקודה הצפונית‬
‫של א״י באשר הר ההר הוא באמת בדרומה של ארץ ישראל !‪.4‬‬
‫לשיטת הרמב״ם עולי בבל כבשו קטע שלא היה בכבוש עולי מצרים‬
‫דהיינו הקטע שממזרח לכזיב‪ ,‬שהרי לגבי עולי בבל לא‪ .‬הזכיר הרמב״ם את‬
‫המהלך מעכו לכזיב שמזרחו ארץ העמים אלא כל שמכזיב ולפנים‪ .‬כנגד המזרח‬
‫החזיקו בו עולי בבל־ ‪ .-‬אולם לעומת זאת בדרום ארץ ישראל היו הרבה‬
‫מקומות שהיו בחזקת עולי מצרים ואילו עולי בבל לא החזיקו בם דהיינו‬
‫כל מה שמכזיב ולחוץ ;למערב( עד אמנה והיא אמנום ועד הנהר והוא נחל‬
‫מצרים לא החזיקו וכזיב עצמה לא החזיקו בה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ונבאר דהיינו כעין משולש שקדקדיו כזיב‪ ,‬אמנה ונחל מצרים‪ ,‬המסומן‬
‫במפה ה׳ ובו לא החזיקו עולי בבל‪ ,‬ומובן שגם הנסין שבים שהיו בתחום‬
‫א״י בכבוש עולי מצרים לא היו בתחום החזקת עולי בבל‪ ,‬ולכן לא הזכיר‬
‫הרמב״ם לגבי המקום שהחזיקו עולי בבל את ניסי הים‪ .‬ושפיר מובנת לשון‬
‫הרמבי׳ם מכזיב ולפנים כנגד המזרח ששם החזיקו ומכזיב ולחוץ כלומר לכוון‬
‫מערב‪ ,‬וזה כולל את כל משולש כזיב־אמנה־נחל מצרים שלא החזיקו ‪.‬‬
‫‪43‬‬

‫חוט מהר ההר הדרומי לשפכו של הגילום וחוט זה יסמן קטע של הים שיש בו גסים‬
‫שיוגבלו ע׳׳י החוט מהם לא׳׳י ומהם ח״ל‪ .‬למרות שקצת צ״ע ש״לפנים״ של טורי אמנום‬
‫הייגו לצפון ואילו לפגים של החוט זה לדרום מערב‪.‬‬
‫‪ 41‬ומיושבת קושית התוס׳ בגיטין ח‪ .‬ד״ד‪ .‬כל ששופע ״אמאי נקט רבי יהודה קפלוריא‬
‫הול״ל רואין כאילו חוט מתוח מטורי אמגון עד אוקייגוס״‪ .‬רק צריך לפי״ז לקבוע את‬
‫מקומה של קפלוריא‪ ,‬וכמובן שזה לא יהיה כשיטת רש״י שם שקפלוריא היא עיר‬
‫שיושבת בחודו של הר ההר )גיטין ח‪ .‬ד״ה ורואין כאילו חוט מתוח(‪.‬‬
‫‪ 42‬ויש לדון בזר‪ .‬אי מהני קדושה שניה במקום שלא היתד‪ .‬קדושה ראשונה ובחלדושי‬
‫הגר׳״ח זצ״ל האריך בזה‪ .‬ואכמ״ל‪.‬‬
‫‪ 43‬וכעין מש״כ החזו־א דאין לומר שכל רצועת החוף לא היתה ביד עולי בבל )שביעית‬
‫ג׳ סוף י״ז(‪ ,‬וז״ל‪ :‬״וראיתי במפת הארץ שהים נכנס לתוך הארץ מכזיב ועד נחל‬
‫מצרים בכל השטח כחצי קשת‪ ,‬ואס נמתח חוט מכזיב עד נחל מצרים אין יבשה‬
‫לחוץ אלא אצל כזיב ואצל נחל מצרים וכל השטח ים״‪ .‬והסביר שמכזיב ועד הנהר‬
‫היינו ע״י מתיחת חוט‪ ,‬ולא ברצועה לאורך החוף‪ ,‬וכעין דבריו בארנו גם כאן אלא‬
‫שלדברינו מתיחת החוט הן לאמנה והן לנהר שתיהן לדרום זה למזרח וזו למערב‪.‬‬
‫ומשום שהחזו״א הסביר שאמנון בצפון כשיטת שאר הראשונים וחלק בזה על מ״ש‬
‫ב״מעדני ארץ״ שמכזיב ולחוץ היינו רצועה לאורך החוף ולא חוט באלכסון‪) .‬תרומות א‬
‫ז—ט ס״ק גי( ועיין מפה הי‪.‬‬

‫‪49‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪4 5‬‬

‫‪4 4‬‬

‫מובאת שאלה‪ :‬״והורנו‬
‫והנה בתשובות הרמב״ם ״פאר הדור״ סימן ד׳‬
‫רבינו מה פירוש כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב אם היתד‪,‬‬
‫כזיב מקום ההתחלה שמשם מתהיל ארץ ישראל או ל א ו‬
‫‪18‬‬

‫תשובה‪ :‬ההתחלה היא מאשקלון ותמצאו זה בגיטין )דף ו ודף ז(‬
‫בעניין ארץ ישראל ואני אצייר לכם צורת ארץ ישראל לארכה ולרחבה‬
‫והמקומות הסמוכים לה ומצורה זאת תבינו הכל‪ .‬ראו הסביבות אשר הם‬
‫מוזכרים בגיטין למען תשכילו כל הדבר התלוי בצורת א״י מהחכמים ז״ל‪.‬‬
‫וצריך לידע כי אמנה המוזכרת בשיר השירים היא הנקראת במשנה אמינס‬
‫והיא הנקראת בברייתא סמנום והיא הר כניאפ• וזו היא הצורה כולזז‬
‫‪47‬‬

‫מ ר ד כ י‬

‫‪4‬‬

‫ב‬

‫י צ ח‬

‫ת מ‬

‫מ כ ת‬

‫י‬

‫ב י י‬

‫‪6‬‬

‫' יי י ע ק‬

‫" ׳ יייי׳‬
‫י״‬
‫ק‬
‫ו יי‬
‫‪ 44‬היינו בתשובות שהוציא י׳‬
‫ששפורטאש באמסטרדם בשנת ״וכל מעשהו באמונה״ לפ״ק )תקכ׳״ד‪.(,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 45‬במהדורת חברת ״מקיצי נרדמים״ תרצ״ד ע״י ר׳ אהרן חיים פריימ! — ירושלים‪.‬‬
‫שמ״ו‪ ,‬לתלמידי רביגו אפרים‪ ,‬עמ׳ ‪ .311‬ובאותה הוצאה תשי״ח ?״י יי יי׳ישע ב ^ ן‬
‫)>ן‬
‫'‬
‫סימן קכ״ז עמי ‪) .223‬שם הודפסה החשובה מתיי ״ י י י‬
‫‪ (5520‬עמי ד‪ .‬ואת הציור מתוך כת״י סימונםן א׳ )והוא כת״י ששפורטאש הג״ל ה ן‬
‫‪ (44‬בספריית המלוכה בקופנהגן מס׳ ‪ 186‬סימן י״ז עמ׳ ‪ 11‬ב׳‪.‬‬
‫‪ 46‬כלומר מה שכתוב במשנה מא״י עד כזיב היינו מאשקלון שבדרום עד כזיב שבצפון‪.‬‬
‫‪ 47‬וזה שפיר לפירושנו שזה באמת בררום וכמו שאמרנו שאין המדרש כשיגיעו גלויות‬
‫לשם יאמרו שירה סותר לחידוש שאמנום בדרום א״י‪.‬‬
‫בצפוני׳ ל א״י׳ כמוכ^‬
‫‪ 48‬ולכאורה קטע זה סותר את כל מה שכתבנו שהרי הבניאס‬
‫בברטנורא על פרה ח יא ״באר אחאב ומערת פמייס״‪ :‬״‪…‬מערה הסמוכה לעיר דן ש מ ש‬
‫ירדן יוצא ובלשון ישמעאל קורין להן בניי״ס״‪ .‬ובבכורות נה‪ .‬תנ״ה ירדן יוצא ממערדן‬
‫‪/‬פמיים‪ ,‬ועי׳ בערוך ערך פנייס שהביא עוד מקורות‪ .‬וכפי הנראה צייד ל ק כין ה ד‬
‫בניאס למערת פמייס )בנייס( דע״כ מערת־פמיים במזרח צפונה של ארץ ישראל שהד‪.,‬‬
‫ממנה כאמור יוצא הירדן שבמזרח א״י כמפורש במסעי )לד י יב( ״‪…‬לגבול קדמה וכו‪/‬‬
‫וירד הגבול הירדנה״ )ושם מתרגם יונתן ״מערת סניה״ וירושלמי אפמיאס‪ .‬ואנו הוכחנר‬
‫לעיל שלרמב״ם ״אמנה —טורי אמנום״ מוכרחה להיות במערב‪ ,‬וע״כ נצטרך לחלק בין‬
‫מערת פמיס )בניס( ונהר אמנה )שהוזכר בתרגום לשיר השירים לעיל העי ‪ (29‬שד‪0,‬‬
‫בצפון מזרח ארץ ישראל‪ ,‬לבין אמנה — הר ההר שהוא הר בניאס שהוא באמון‬
‫בדרומה של ארץ ישראל‪) .‬אגב‪ ,‬מצאתי בכת״י במכון )מס׳ ‪ (6523‬תשובות הרמב״ס‬
‫בערבית ושם נמצאת תשובה זו אך בלי הציור‪) ,‬והוא הכת״י הנזכר לעיל בהערה ‪45‬‬
‫מבריטיש מוזי (‪ ,‬ורק השאירו המעתיקים מקום ריק ״זכר לציור״‪ ,‬וכתב שם ״ג׳בל‬
‫)הר( באינאס״ )ולא בניאס(‪ .‬ואולי זה גם מראה שלאו היינו הך מערת פמיס )בניאס(‬
‫והר בניאס )באינאס(‪ .‬אמנם בכת״י ספרית קופנהגן הנ״ל בהערה ‪ 45‬ושבו כן מופיע‬
‫הציוד שהועתק לדפוס )והוא משנת ש״ר לאלף הששי נכתב לר׳ סעדיה הלוי‪ ,‬ע״י יהודה‬
‫מרדכי בן ר׳ יצחק מרדכי ונשלמה כתיבתו ביום רביעי כ״ו אדר משנת ״נזר אליו‬
‫על ראשו״ )ש״ד( לפרט האלף הששי ליצירה בפאס(‪ .‬וכן בהעתק ממנו בכת״י אשכנזי‬
‫מהמאה החמישית או הששית לאלף זה והנמצא בספרית סינסאנאטי של ״היברו יוגיון‬
‫ב‬

‫‪ 0‬י‬

‫ד‬

‫כ ת‬

‫ט ‪ ,‬ש‬

‫ב‬

‫מ ו ז י א ו ם‬

‫מ ס‬

‫‪5 6 8‬‬

‫ר‬

‫‪ 5‬ר ד‬

‫ה ו א‬

‫ש‬

‫ס‬

‫לח‬

‫אום‬

‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דעת ‪-‬‬
‫והנחל המוזכר במשנה הוא נחל אתר‬
‫מכללתפ קהרצוגמנתב משד״‬
‫בלי ס‬
‫מצרים‬
‫‪49‬‬

‫גם בציור המצורף לתשובה רואים שטורי אמנום כדרוס ואפשר שיש בזה‬
‫מן ההוכחה )שהרי גם בתשובות הרמב״ם וגם ב״יד החזקה״ מופיעים טורי‬
‫אמנום בדרום(‪ ,‬שכן היא שיטת הרמב״ם‪.‬‬
‫‪30‬‬

‫לסיכום נוסיף עוד שאם הדברים הנ״ל נכונים‪ ,‬חלק מצפון סיני אכן‬
‫שייר לגבול ארץ ישראל לפי שיטת הרמב״ם‪.‬‬

‫קולג׳ ‪ -‬מם׳ ‪ 153‬מספרו במכון ביים ‪) 17134‬תודה להנהלת הספריד‪ ,‬על שהרשתגי לצלם‬
‫את כת״י ולהשוותו( עמ׳ ‪ 23‬שאלה י׳׳ז נזכר ‪-‬בניאס׳׳‪ .‬אפשר שזו החלפת המעתיקים‬
‫ששנינו מבאינאם לבניאס‪ .‬וצ׳״ע‪.‬‬
‫‪ 49‬וכן הסבירו כולם שמש״כ הרמב״ם בהלכות תרומות ״ועד הנהר והוא נחל מצרים׳׳‬
‫כוונתו לפרש את ״הנהר״ הנזכר במשנה שביעית ו א עיי תוי״ט שם‪ .‬וכאן כתב כן‬
‫הרמב״ם בפרוש‪.‬‬
‫‪ 50‬למרות ששניהם רק העתק ולא כת״י הרמב״ם עצמו‪.‬‬
‫‪ 51‬אף שמהציוד המודפס )וכן מאלו שבכת״י הנ״ל העי ‪ 48‬שמהם לוקח הציור שבדפוס(‬
‫קשה להביא ראיה באשר רבים בו השבושים‪ .‬נחל מצרים מצויין בצפון‪ ,‬כתוב בו‬
‫״רצועה כולה ארץ״ ולא — ״ארץ העמים״ והירדן מצויין במערבה של א״י‪ .‬וכבר העירו‬
‫רבים על השבושים שבציור )ולכן לא הבאנוהו כאן‪ (.‬והעירני ידידי ה׳ אברהם דיסקין נ׳׳י‬
‫דאפשר דהמעתיקים לא ידעו על האפשרות שטורי אמנום בדרום ולכן ציירו את הירדן‬
‫ליד טורי אמנום )דסברו ששם צפון( ואז יצא שהירדן במערב‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪51‬׳‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש מ ע ו ן בולג‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על הפרושים המתמטיים‬
‫של בעל מרכבת המשגה ב״בדבות בחשבון״‬
‫לרגל יום הזכחון המאתיים של ר׳ שלמה חעלמא‪ ,‬בעל מרכבת המשנה‪,‬‬
‫פורסם בחוברת האחרונה של ״המעין״ מאמר על תולדותיו ועל ספריו‪.‬‬
‫רש״ת משתייך לאותה קבוצה רחבה של גדולי האחרונים במאה ה ־ ‪8‬‬
‫אשר מתוך ספריהם הרבים מתנוצצת בקיאותם הרבה בחכמות‪ ,‬בחינת — אל‬
‫מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לקבוצה הזאת שייכים בין היתר מלבד רש״ח‪ ,‬גם ר׳ משה חפץ׳‪,‬‬
‫עמנואל חי ריקי׳‪ ,-‬ר׳ רפאל הכהן מהנובר ‪ /‬ר׳ ישראל בן משה ‪ ,‬״‬
‫מזאמוטשי‪ ,‬הגר״א*‪ ,‬ומהרי״ל מרגליות ‪.‬‬
‫גדלותו בחכמות של בעל מרכבת המשנה מתרכזת במתמטיקה‪ ,‬ו מ ת ב ע‬
‫בכך שבספריו — ובמיוחד בקונטרס ברכות בחשבון — הוא דן מצד זןךן‪^.‬‬
‫בנושאים מתמטיים—הלכתיים חדשים‪ ,‬אשר רק מעטים מבין המפרשים שקזימיד‬
‫לו עמדו על עצם קיום של בעיה חשבונית‪ ,‬ומאידך הוא גם מלבן בבדיירן‬
‫נושאים מתמטיים עתיקי—יומין‪ ,‬אשר נדונו כבר על ידי גדולי המפר‪#‬י‬
‫שלפניו‪.‬‬
‫במאמר הנ״ל מוזכרות שתי בעיות אשר בהן דן רש״ח בקונטרס ב ר כ ו‬
‫בחשבון‪ ,‬ואשר מהוות דוגמא משני התחומים שהוזכרו — החדש והעתיק‬
‫יש בשני הנושאים הללו משום חידוש בעצם הגישה אליהם ועל כן כרצוני‬
‫להוסיף כאן הסברים אחדים מעבר למה שנרמז במאמר‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ר‬

‫‪,‬‬

‫ה‬

‫ך ר‬

‫‪6‬‬

‫א מ‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ת‬

‫‪7‬‬

‫הרמב״ם במורה נבוכים אומר‪ :‬״דע כי יש דברים כשיבחנם ה א ד‬
‫בדמיונו לא יציירם כלל‪ ,‬אבל ימצא המנע דמיונם‪ ,‬כהמגע שני הפכים‪ ,‬ו א ח ״‬
‫יתאמת במופת מציאות הדבר ההוא הנמנע לדמותו והוציאהו המציאות‪…‬‬
‫וכן התבאר במופת‪ ..‬יציאת שני קוים יהיה ביניהם בתחילת יציאותם רוחק‬

‫ס‬

‫כ‬

‫‪ 1‬בעל מלאכת מחשבת עה״ת )ויניציה‪ (1710 ,‬וחנוכת הבית על צורת בית המקדש‬
‫וכליו )ומיציה‪(1692 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬

‫‪52‬‬

‫בעל חושב מחשבות )אמסטרדם‪ ,(1723 ,‬מעשה חושב על הל׳ בית המקדש )אמשטרדם‪,‬‬
‫‪ (1716‬ועוד‪.‬‬
‫בעל ספר תכונות השמים )אמשטרדם‪(1756 ,‬‬
‫בעל ספר נצח ישראל )פפד״א‪ ,(1742 ,‬אוצר נחמד על הכוזרי ועוד‪.‬‬
‫ראה בס׳ עליות אליהו )ווילנא‪ ,(1874 ,‬ובמיוחד שם בחלק עליות קיר סי׳ כ׳׳ח‪ ,‬מ״ט‪,‬‬
‫נ״א‪ ,‬נ״ב‪ ,‬נ״ג‪ •.‬כל זאת מעבר לבקיאותו המתגלה מתוך ספריו הידועים‪.‬‬
‫בעל ספר אור עולם )פפד״א‪ ,(1777 ,‬קרבן ראשית על מסי ר״ד‪) ,‬פפד״א‪ (1778 ,‬ועוד‪.‬‬
‫חלק א׳ פרק ע״ג בסוף ההקדמה העשירית‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג‬
‫ההוא‪,‬מכללת‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫אחד מהם אל האחר‪ ,‬ולא‬
‫ויקרב‬
‫אחד‪ ,‬וכל אשר ירחקו יסתר המחק‬
‫יתכן הפגשם לעולם ואפילו יצאו לבלתי תכלית״ ושני הקוים ההם‪ ,‬האחד‬
‫מהם ישר והאחד מעוקם‪..‬״ עכ״ל‪.‬‬

‫דברי הרמב״ם מכוונים לענף של היפרבולה והאסימפטוטה‪ ,‬אשר מתקבלים‬
‫כאשר חותכים חרוט ישר במישור המאונך לבסיס החרוט‪ .‬הרמב״ם בעצמו‬
‫מציין כי הנושא אכן מסובך ומפנה לספריו של המהנדס היווני אפזלוניוס‪,‬‬
‫אשר הצביע על מציאות שני הקוים הללו ‪ .‬כפי שהניח הרמב״ם‪ ,‬רבריו נשארו‬
‫קשיי הבנה ועוד קדמוני המפרשים ניסו להסבירם ולהוכיחם ‪ .‬למהדורה‬
‫השניה של מורה הנבוכים צורף בשנת שי״ג קונטרס בן ‪ 4‬עמודי פוליו ‪,‬שבו‬
‫מסביר רבי משה פרובינצאל בצורה מתוחכמת את הדרך לבניה הנדסית תלת‬
‫—ממדית של שני הקוים והוסיף גם הוכחה על כך ששני הקוים הללו אמנם‬
‫לא יפגשו לעולם‪ .‬קונטרס זה‪,‬אשר נודע בשם ״קונטרס שני הקוים״‪ ,‬נדפס‬
‫בנפרד ממורה הנבכים והודבק בסוף הספר בחלק מן הספרים שבמהדורה‬
‫הזאת‪ .‬מאז לא נדפס שנית במהדורות של מורה הנבוכים‪ .‬בשל כך נהיה‬
‫הקונטרס לנדיר מאד ואולם הוא והסברים עליו נשתמרו בפרושים ובכתבי יד‬
‫שונים בעולם ‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫הנושא של שני הקוים בצורה שבה מתאר אותו הרמב״ם נדון בהרחבה‬
‫לא רק בחוגים יהודיים כי אם גם אצל חכמי האומות‪ .‬כ־‪50‬־שנה לאחר הופעת‬
‫הקונטרס חוציא מחנדם איטלקי ספר מיוחד בעל ‪ 600‬עמוד ובו ‪ 13‬הסברים‬
‫ממלומדים שונים על נושא שני הקוים‪ ,‬ביניהם גם‪ -‬זו של ר׳ משה פרובינצאל‬
‫וזו של בעל האפודי ‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫בהקדמה לקונטרס שני הקווים )ראה תצלום( מביא רבי משה פרובניצאל‬
‫הסבר על נושא אחר לחלוטין‪ ,‬ואשר כלל וכלל אינו קשור לדברי המו״נ‪ .‬מקור‬
‫הנושא מופיע בספר העיקרים של ר׳ יוסף אלבו והוא הוא הנושא • שליהם‬
‫בעל אמצעי ושתי קצוות‪ .‬בדומה לרמב״םימצטט גם בעל ספר העיקרים משפט‬
‫הנדסי מורכב אשר רק מעטים יכלו להבינו‪.‬‬

‫‪ £08615011111116 8‬ז‪6‬נ‪5, 7 011601161• 1161‬ט‪1‬ת‪010‬סס‪) : /‬־‪ . (£(11101‬מ ‪1‬מג‪8215‬‬
‫‪ 69-70‬־סס ‪ 1861,‬ת‪11‬־‪1 13, 14; 861‬ח‪6‬־‪1601‬ךר ‪311011 2,‬‬
‫‪ 9‬עיין למשל גס בפרושים של האפודי‪ ,‬משכיות כסף‪ ,‬מורה המורד‪ .‬ועוד‪ .‬כמו׳׳כ עיין בס׳‬
‫חושב מחשבות לר׳ עמנואל חי ריקי‪ ,‬מאמר מקוד‪ .‬טהרה פרק ל״ח‪ ,‬בספר אלים‬
‫ליש״ר מקאנדיה‪ ,‬מעין חתום‪ .‬היצאת אודיסה ‪ 2964‬ע׳ ‪ 424—429‬ועוד במקומות רבים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪ 10‬בשנת ‪ 1907‬פורסם ב־ ‪116 0165 £111(165 .7111105‬׳‪ 116‬מאמר מקיף על ספרו המתמטי‬
‫של ר׳ שמעון מוטוט‪ ,‬ובי גם הסבר על בעית שגי הקייס‪ .‬אולי ממנו שאב ר׳ משה‬
‫פרובינצאל את פרושו‪.‬‬
‫י‬

‫‪,161113 11‬נ‪01‬־‪ ?1‬וו‪10111‬־‪1611‬מ‪1 11111(1 060‬מ‪(111‬ת‪111-3‬ז‪0150115 : ^(11‬ת‪1*3‬ן ‪0221115,‬־‪231‬‬
‫‪31.11111, ^6116213, 1586‬ז‪101151‬ן‪10(115 061‬ג ‪116(110101‬׳‬

‫‪53‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫גיאיירעגיץמי יוי&מוזניידני^קאג׳‪-‬קעגר^כיעמ־נ •‬
‫וייצ־״ין לאתזיזז‪-‬ןז־זדך‪-‬מזג־ייילתי׳־׳שקנזי‪+‬נל לנלר‬
‫י ז ה ה שה;״(מלהעקי־ש נ‪:‬יק ‪1‬־ קזלמי שלישי'‬
‫כנ^יי־ק‪::‬נזיזג^דמנל־גהג^זה־ןיהה^נת!^^‪.‬׳•!!‬
‫נזעה‪-‬לנ^ונ‪/‬י‪-‬ן‪;.:‬״•‬
‫יזל ‪5‬־י׳^ י‬

‫הב^ןןןןע־יי^נן^^ןיזעיזזןןן־הכן־ןור״יקןניזנלנ^יןה^מז‬
‫''קיסן־‪-‬יםנזזןשלש י!;״‪1 :‬ן'יו'וח'וו‪1‬זו'נזנ׳הי;י‪.‬דיןסמ;ה‪ :‬ותקן‬
‫•לנקלז־גלישטג־גליז־ינעיוןניקנ״תה־^הץ•!!;!ז^ין);ניקליזיס‬
‫גלי׳ישיזייהוה׳קזלזיקיזקקהתמ ‪ -‬ז ‪ , -‬ץ י‪;.‬דול לק‪:‬י!*ר‬
‫ו‪1‬ז טלח *•[<!'יי נידייליד‬
‫־ללמו לקלק ?נדולעס?־ן!כל!‪:‬‬
‫היי־למילש‪ •':‬׳־‪.‬ליי־^יןןעיעלרון מ לךדזנ^מוילייהמ‬
‫מוג״‪ .‬הח־(מי ‪:5‬ל‪:‬י ירגק כלע המ‪:‬גי‪;.‬י נ?ול נעין יןיל')‪'1‬‬
‫עניוי‪/‬גוהניה לנלעל'נ ?יןינעד ע‪ 0‬קו איה' שדול נלע י^מגיןה‪:‬‬
‫ל י ן ו ה ^ ש ה ן ל נ ^ ק ז קא'?!' נחלקעי הייזםייהילו־יזוזייז‬
‫•סגיזליןליעהיך^ע^תליןאחיהגחל המנ‪ :‬נילללז־ לחל[ לימי‬
‫עשהיגזיחנל!‪ :‬וליזיז‪>-‬נ?נליגתופנלמ‪:‬ינ‪ 1‬מיזורי‪(!}:‬ו^לידז‬
‫‪3‬ס מ‪:‬לנ‪ 1‬היזנןנילי״ז ‪ 0‬לא <״; נול יין לתנין המייש•‬
‫ימ^זננלה;נ‪-‬לוונ‪:1‬‬
‫ע ס‬

‫״‬

‫ש נ י‬

‫ה ק ו י י ם‬

‫חלק מעמוד השער של קונטרט‬
‫ושתי קצוות והקשרו לצלע המעושר י‬
‫ליד השרטוט‪.‬‬
‫)מתוך העותק שבספריה הלאומית‪ ,‬וברשותם האדיבה(‪.‬‬
‫ה מ ש י ש ה‬

‫י‬
‫•‬

‫ב י‬

‫נ ם‬

‫ה ס ב ד‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י ח ס‬

‫ה ה ס ב ד‬

‫מ ת ח י ל‬

‫ב ד‬

‫בעל א מ צ ע ‪,‬‬
‫״ ייטע! יכן׳‬
‫ה‬

‫כוונת ר׳ יוסף אלבו בציטוט המשפט על יחס בעל אמצעי ושתי ק ן‬
‫היא להדגים ״‪…‬כי ההשכלה ביסודות ובדברים הטבעיים אין זה ממה ‪1$‬‬
‫שלמות בנפש האדם‪ ,‬אף לפי דעת הפילוסופים‪ ,‬כל שכן ההשכלה ב ך‬
‫הלמודיים‪ ,‬כי אין זה השלמות יגיע לנפש שהשכילה‪,‬״ כאיעד ידבק צלע ה‪:‬זעד^‪.‬‬
‫עם צלע המשושה שהקו ההוא נחלק על יחש כעל אמצעי ושתי קצוות*•‪.‬‬
‫‪3‬ךו‬

‫‪ 3‬ד י‬

‫על הסבר המשפט האחרון‪ ,‬שמקורו כנראה אצל המהנדס היווני איייקסיס‬
‫היה הדיון בין בעל חוות יאיר לבין המהנדס בן דורו! ולאותו דיון מתיהס‬
‫בעל מרכבת המשנה בקונטרס ברכות בחשבון‪ .‬בעל חוות יאיר לא ניסה לערער‬
‫על דברי הרמב״ם‪ ,‬כי אם להסביר את דברי ר׳ יוסף אלבו בספר העיקרי•‬
‫ולא את דברי הרמב״ם במו״נ‪ .‬המשפט בניסוהו של בעל ספר העיקרים מ ו כ ן‬
‫למי שבקיא במינוח המתמטי היווני העתיק‪ .‬במקום המונח היווני ״יתס כ ע ל‬
‫אמצעי ושתי קצוות״‪ ,‬בא באמצע המאה ה־‪ 16‬המונח הנהוג עד היום ״חתך‬
‫הזהב״ או ״יחם הזהב״‪.‬‬
‫הויכוח בין בעל חוות יאיר למהנדס מקורו בכך‪ ,‬כי כנראה לשניהם ל‬
‫היד‪ .‬ברור מה בדיוק פרושו של המונח ״יחס בעל אמצעי ושתי קצוות״‪ ,‬ו כ ל‬
‫צד ניסה לפרש ולהסביר את המושג כראוי וכפי שהוא הבין אותו‪ ,‬תוך ה ת א מ‬
‫המושג למשושה והמעושר המשוכלל‪.‬‬
‫הם לא היו הראשונים שהוטעו עקב אי־ ידיעת חמונח היווני‪.‬‬
‫א‬

‫ת‬

‫אחד מקדמוני מפרשי העיקרים‪ ,‬ר׳ יעקב קוסלמאן‪ ,‬המחבר הנודע ש ל‬
‫ספר עומק הלכה‪ ,‬ניסה להתמודד עם הנושא בפירושו ״אהל יעקב״‪ .‬גם ד ‪ ,‬ך‬
‫לא ידע כראוי את המושג‪ ,‬ועל כך מעיר כבר בעל ״השרשים״ בפרושו ה נ ד‬
‫א‬

‫ס ‪0‬‬

‫‪ 12‬ספר העיקרים‪ ,‬מאמר ג׳ פרק גי‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הוא‪ ,‬וההסבר הנכון נמצא‬
‫מכללתאף‬
‫דעת ‪-‬טעה‬
‫אתראשר‬
‫בהוצאות האחרונות של ס׳ העקרים‪,‬‬
‫הרצוג‬
‫וק בהגהה בדפוס וורשא )תרל״ז(‪.‬‬
‫על סמך הקושי הזה מובנת הערת הסיום של רש״ח על המהנדס ועל בעל‬
‫זזוות יאיר‪ .‬במקום זה ראויה להדגשה נקודה מענינת‪:‬‬
‫מהי תרומתו של בעל מרכבת המשנה? ר״ש חעלמא‪ ,‬אשר אולי למד‬
‫את חכמת ההנדסה בהתבסס על ספרי אוקלידס היווני‪ ,‬תרם שתי תרומות‪.‬‬
‫ראשית הוא הסביר את המושג ״יחם בעל אמצעי ושתי קצוות״ ושנית הוכיח‬
‫את נכונות המשפט שאותו מצטט בעל ספר העיקרים‪ .‬מעבר לכך לתוך דבריו‬
‫הוא משלב דרך מענינת לפתרון של משוואה ריבועית ממעלה שניה בנעלם‬
‫אחד‪ ,‬ואף מתיחס בתוך כך אל קיומם של פתרונות ״לא־אמיתיים״ ומספרים‬
‫שליליים‪.‬‬
‫הוכחתו של המשפט הנדון זהה מראשיתה ועד סופה עם ההוכחה חמובאת‬
‫בספרו של אוקלידס ‪ .‬ואולם רש״ח אינו מזכיר כי המשפט מופיע ומוכח אצל‬
‫אוקלידס‪ .‬האם רש״ח לקח את הוכחתו משם או שמא כוון בהוכחה עצמית‬
‫לדעת אוקלידם ?‬
‫‪,3‬‬

‫‪11‬‬

‫‪15‬‬

‫נסקור כעת את הערת רש״ה על דברי הש״ך ביו״ד ‪.‬‬
‫״קדרת בשר שבישל בה חלב בתוך מעת לעת אסורה וצריך לשער ששים‬
‫כנגד כל הקדרה״ )יו״ד סי׳ צ״ג(‪ .‬על כך מוסיף הש״ך )בס״ק א׳( שאע״פ‬
‫שבדרך כלל אין מציאות שמה שבתוך הכלי יהיה ששים כנגד הכלי‪ ,‬ועל כן‬
‫התבשיל אסור‪ ,‬״‪…‬משכחת לפעמים שיחא רוחב הקדרה גדול כל כך שיחזיק‬
‫)הכלי בבית קבולו( מים שיהיו ששים נגדו )נגד נפח דפנות ‪-‬הכלי( כגון‬
‫שנהושתה דק ורחבה גדול‪ ,‬וכמ״ש בב״י )בסוף ד״ה כתב בעל העיטור(״‪.‬‬
‫השאלה שהופנתה אל רש״ח היתד• איפה‪ ,‬איך יתכן כלי אשר נפהו הפנימי‬
‫הנו‪.‬גדול פי ששים )!!( מנפח הדפנות והבסיס‪.‬‬
‫אמנם נוכל בקלות לתאר לעצמנו כלי כזה‪ ,‬אם רק נעשהו ארוך ודק‬
‫מספיק‪) ,‬למשל סיר עגול גדול — כפי שנמצא בשימוש במסעדות — בקוטר‬
‫של ‪ 36‬ם״מ‪ ,‬גובה ‪ 18‬ס״מ ועובי של ‪ 1‬מ״מ כבר מכיל ‪ 60‬פעם את נפה החומר‬
‫ממנו הוא עשוי(‪ .‬ואולם השאלה המענינת היא‪ ,‬ואותה פתר רש״ח‪ :‬מהו הקשר‬
‫הקבוע הקיים עבור סיר פשוט בעל בסיס ריבועי בין אורך הבסיס‪ ,‬גובה‬
‫‪.‬הסיר ועובי המתכת ? במה חידושו ? המעיין בשיטת החישוב של רש״ח יראה‬

‫‪ 13‬ראה ‪15; 1*001* 13, ?!•01505111011 9 :‬ת‪6‬ומ‪.£11011(1, £16‬‬
‫‪ 14‬בבי״ס גבוה לטכנולוגיה הוכנה ע״י מר א‪ .‬הרץ תוכנית להוראת הנושא הנדון במסגרת‬
‫בי״ס תיכון‪ ,‬על פ* דרכו של רש״ח‪.‬‬
‫‪ 15‬הרקע המתמטי של נושא זה כבר נדון פעב בקצרה לפגי כ־‪ 50‬שנה‪:‬‬
‫‪0‬ז‪1013111‬ג‪1031 1‬ו‪11‬נ‪1‬נ‪ 1131‬ת‪3 1‬חז‪1‬ת‪11‬ג &‪ 1 1 1 1 3 x 1 3 ^:1)1‬ד ג ם ״^‪31‬ח‪6‬ז‪0010‬‬
‫‪ 53-55.‬קנן ‪01 1, 1932,‬ע ‪31103,‬ומ‪6‬ו‪1311‬ג ‪13‬ס‪1‬־‪.501‬‬

‫‪55‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג הלומד )וממקבל התשובה( פרטים‬
‫המשנה מן‬
‫מרכבת‬
‫דעת ‪ -‬מכללת‬
‫כי כנראה העלים בעל אתר‬
‫מענינים אודות דרך החישוב‪ ,‬והסתמך על כד שהרוצה לבדוק את דבריו —‬
‫ושלשם כך הוא זקוק ליידע מתמטי נרחב — יוכל בנקל לרדת לעומק דבריו‬
‫המקוצרים בקונטרום‪ .‬ואמנם על מנת לפתור את הבעיה בשלמותה זקוקים‬
‫לחשבון דיפרנציאלי‪ ,‬או לחלופין לעבודה מאוד מדוייקת באמצעות תאור גראפי‪.‬‬
‫שתי נקודות מיוחדות ראויות לציון‪ :‬חאחת היא העובדה כי רש״ח מצא‬
‫)ואין הוא כאמור מגלה בפירוש איך; אולי באחת הדרכים שצויינו לעיל או‬
‫באמצעות קירוב על ידי נסוי ותהייה( כי היחס הגדול ביותר בין נפח הפניס‬
‫לבין נפח הדפנות והבסיס מתקבל‪ ,‬אס גובה הכלי הרבועי יהיה מהצית אורך‬
‫צלע הבסיס‪ .‬לאחר שמצא דש״זז את הערך המכסימלי‪ ,‬הוא מוכיח את נכונותד‬
‫של ערך זה בדרד מאד מתוחכמת‪ :‬על ידי דוגמאות רבות הוא מראה כי כדן‬
‫אם נגדיל ובין אם נקטין את גובה הכלי‪ ,‬תמיד הולד וקטן היחס בין נפךן‬
‫הפנים לנפח הדפנות והבסיס‪ ,‬כך נשאר היחס הגדול ביותר במקרה שגובה‬
‫הכלי הנו מחצית אורך הבסיס‪ .‬לאחר מכאן הוא אף מנסח זאת במינוח מתמטי‪'-‬‬
‫אין כאן המקום להכנם לפרטי השיטה‪ ,‬אולם כדאי להבליט את העובד!‪-‬‬
‫אמננש'‬
‫שהיא חוסכת את הצורך להזדקק לשיטות חישוב מתקדמי‬
‫מהווח חידוש גדול‪ .‬לאחר שמוצא רש״ה את הגובה האופטימלי‪ ,‬הוא מחעב‪-‬‬
‫את העובי כך‪ ,‬שנפח הפנים יהיה אמנם פי ששים מנפח הדפנות והבסיס‬
‫דרישה זו מתמלאת כאשר עובי הדפנות הוא ‪ 1/360‬מאורך הבסיס לכל הייתד'‬
‫ת‬

‫ו ש י ט ת ו‬

‫ז ו‬

‫אולם עם כל זה‪ ,‬עדיין נשארות פתוחות שתי שאלות ואולי במציאוון‬
‫התשובות להן נראה את גדולתו של רש״ח ממבט נוסף; וייתכן שגם ד‪,‬לל‬
‫נכללות בחידוש הכלל המוזכר‪.‬‬

‫ך‬

‫חמעיין בדבריו של רש״ח יגלה כי הוא עסק למעשה רק במקרה פרטי•‬
‫אחד פשוט‪ ,‬והוא המקרה של סיר בעל בסים רבועי‪ .‬ומה בדבר סיר בעל בסיס‬
‫מלבני או סיר בעל בסיס עגולי כמו רוב הסירים שלנו ? כאן שוב מתגלה‬
‫חידוש נוסף‪ .‬העושה את החשבון בשני המקרים הללו יראה כי )א( יחס הנפחים‬
‫המכסימלי שאותו חיפש רש״ח מתקבל דווקא עבור סיר בעל בסיס ריבועי‬
‫ולא עבור סיר מלבני )ב( גם עבור סיר בעל בסים עגולי מתקיים אותו כלל‬
‫כמו עבור סיר רבועי‪ :‬גובה הסיר יהיה מחציתו של אורך הבסיס )במקרה‬
‫זה‪ ,‬מחצית הקוטר( ואילו עובי הסיר שוב ‪) 1/360‬מקוטר הסיר(‬
‫מבלי להזכיר זאת במפורש חידש א״כ רש״ח ‪ 3‬כללים‪ ,‬והשאיר לקורא‬
‫את הבנת תגליתו‪ ,‬ואליהם הוא התכוון שלא קדמו בכך אדם מעולם‪ ,‬ואכמ״ל‪.‬‬
‫ברצוני להוסיף עוד מספר נקודות אודות ידיעותיו בחכמה של רש׳׳ח‪.‬‬
‫גם בפרושו לתורה ולהגדה של פסח הוא מביא ענינים המראים בקיאותו‬
‫בחכמות‪ :‬להפטרה של פרשת נח הוא דן במידות האבנים הטובות והמרגליות‬
‫שימלאו את תחומי ירושלים י״ב מיל על ח״י מיל ‪ ,‬וזאת על סמך חכמת‬
‫‪18‬‬

‫‪ 16‬ילקום‬

‫‪56‬‬

‫שכןעוני‪,‬‬

‫ישעיה‬

‫סי׳‬

‫תןי״ח‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫התשבורת והחשבון‪ .‬כמו״כ בפרושו להגדה )כולנו חכמים וכו׳( הוא דן על‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫בקיאות בהכמת המזלות‪ .‬אף במרכבת המשנה הוא דן ‪.‬לפעמים בבעיות‬
‫חשבוניות מסובכות‪ :‬כך לדוגמה בהל׳ שבת לענין חלון שבכותל שבין חצרות‬
‫של שני שותפים והדיון המתמטי נובע מתור דברי הרשב״א ‪ .‬במקום אחר‬
‫הוא דן בסוגיא החשבונית של שכונת הקברים ואילו במקום שלישי הוא‬
‫דן בהבט מסויים של מדידת תחום שבת י ‪ .‬מן הראוי עוד לציין כי בדעתו של‬
‫רש״ח היה להדפיס גם פרוש להלכות בדיש החודש לרמב״ם‪ ,‬וזאת בחלק‬
‫העשירי מספריו ״— שלחן לעולה ‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪9‬‬

‫‪20‬‬

‫נסיים הערות אלה בתיאור קצר של י״ד הנושאים המתמטיים הלכתיים‬
‫אשר בחם עוסק רש״ח בקונטרוםו ברכות בחשבון‪:‬‬

‫הנושאים המתמטיים — הלכתיים בקונטרום ברכות בחשבון‬
‫‪ 1‬ד״ה ירושלמי‪:‬‬
‫ירושלמי סוף מסכת סוכה‪ ,‬א״ר חשבתים שאין משמר נוטל ושונה בשדה‬
‫אחוזה )בראש היובל( עד שיטול חברו‪.‬‬
‫עיין בשו״ת חכם צבי סי׳ קכ״ב המסביר שהקביעה של ‪ 24‬משמתת‬
‫דווקא נעשתה בחכמה גדולה‪ ,‬כך שאין משמר נוטל בראש היובל עד שכל‬
‫המשמרות האחרים יטלו תחילה אף הם בראש היובל‪.‬‬
‫בעל מרכבת המשנה מסביר את אופן החישוב על פי הסברו של החכם‬
‫צבי‪ .‬וע״ש בדברי מראה הפנים ושירי קרבן וכן בהערות ״תורתן של ראשונים״‬
‫שם על פי מדרש תהילים ע״ה‪.‬‬
‫‪ 2‬די׳ה סוכה‪:‬‬
‫מסביר את הגמרא בסוכה נ״ח‪ :‬לענין שמיני עצרת שחזת לפייס‬
‫כברגלים; ומסביר בעל מרכבת המשנה את החידוש בשיטת החכמים של‬
‫דבי שאפילו שתי משמרות מפייסין‪ ,‬זאת על סמר חשבון הקרבנות‪.‬‬
‫‪ 17‬עיין ערובין ע׳׳ו‪ ,:‬רמב״ם פ׳׳ג מהלכות ערובין הלכה ב׳‪ ,‬במגיד משנה ומרכבת‬
‫המשנה‬

‫שם‪.‬‬

‫‪ 18‬בבא בתרא ק׳׳ב‪ ,‬״‪…‬וכגון שבדק באלכסונא׳׳; עיין מרכבת המשנה לרמב״ם הלכות‬
‫מכירה פכ׳׳א הלכה וי‪.‬‬
‫‪ 19‬רמב״ם פכ״ח מהלכות שבת הלכה י׳׳ח ומרכבת המשנה שם‪.‬‬
‫‪ 20‬ראה הקדמת רש׳׳ח לשלחן עצי שיטים על הל׳ שבת )ברלין‪: (1762 .‬‬
‫״‪…‬השלחן העשירי קדש לה׳ עת יקרא חפצי בה וארצך בעולה‪ .‬וקראתיו שלחן‬
‫ובסופו פרוש על הלכות קדוש החודש להרמב״ם ז״ל‪ .‬ביאור נחמד אף‬
‫לעולה‬
‫נעים״״ עכ׳׳ל‪.‬‬

‫‪57‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ 3‬ד׳׳ה פסחים יקט‪:‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עונה על קושית ר׳ פנחס ב״ר פילטא בס* ברית שלום )לפ׳ תרומה(‬
‫)פפד״א תע״ח( שהרי יכלו להטביל את השולחן של מקדש באלכסון כלי‬
‫צורד לנאמר בגמרא שם שהשולחן היה של פרקים על מנת להטבילו חלקים‬
‫הלקים‪ .‬כך לא היה כלל צורך י^שאלת הגמרא ששמא טבלוהו בים של שלמה‪.‬‬
‫‪ 4‬ד׳׳זז בילקוט‪:‬‬
‫‪_ .‬מסביר את דברי הילקוט שמעוני לפ׳ בשלח )התחלת סי׳ רנ״ח ומקורו‬
‫בשוח״ט פ׳ ע״ח( ״‪…‬שחשבון הוא שהיה המן יורד לישראל בכל יום מזון‬
‫אלפיים שנה וגבהו ששים אמה״‪.‬‬
‫‪ 5‬ד״ה עכו״ס‪:‬‬
‫ה א ם‬

‫האב;‬
‫מסביר את דברי התום׳ במס׳ ע״ז כד‪ .‬ד״ד‪ ,‬אבני מליאים׳‬
‫שבקשו חכמים לקנותן מדמא בן נתינה היו מיועדות לאפוד אי לחושן‪,‬‬

‫יס‬

‫ו‬

‫‪ 6‬ד״ה בשבת‪:‬‬
‫‪..,.‬מסביר את דברי הגמרא והתום׳ במם׳ שבת לה‪ .‬ד״ה ת״ר תלתי‬
‫לענין שעור בן השמשות‪.‬‬

‫מ י ל‬

‫‪ 7.‬ך׳יזז פסחים סט‪:‬‬
‫מסביר‪ -‬את החשבון של דברי רבינא שאמר שם מאי•‬
‫רבינא‪.‬‬

‫ם ס י‬

‫ו‬

‫לא ח ז ׳‬

‫א‬

‫‪ 8‬ד״וז כמ״י‪:‬‬
‫מסביר את דברי הילקוט שמעוני לפ׳ נשא )בסי׳ תשי״ד( שההפרש כדן‬
‫•קערה למזרק הוא שמזרק גילדו דק וקערה גילדה עבה‪ ,‬והחשבון איר ש ש ‪,‬‬
‫הכלים שווים במידה; מתרץ קושיית בעל ס׳ אור יקרות לר׳ יוסף בנימין‬
‫זאב וואלף )פפד״א תק״ב( בענין זה‪.‬‬
‫ג‬

‫‪ 9‬ד״ה בכורות‪:‬‬
‫מסביר את דברי התום׳ במם׳ בכורות בדף ג׳‪ :‬ד״ד‪ .‬כהניס ילויים פוטרי‬
‫את עצמן מק״ו על סמך חשבון מנין הלוייס בפ׳ במדבר‪.‬‬

‫ס‬

‫‪ 10‬בד״ה נשאלתי‪:‬‬
‫־ מסביר את הערת הש״ך־ביו״ד סי׳ צ״ג ס״ק א׳ בדבר האפשרות שיתכן‬
‫כלי בישול שנפח הפנים שלו גדול פי ששים מנפח החומר שממנו ה ל‬
‫עשוי )המעטפת(‪.‬‬
‫א‬

‫‪58‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.‬ע ד״ה כשו״ת חוות יאיר‪:‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מסביר את נושא יהס בעל אמצעי ושתי קצוות‪ ,‬והקשר עם צלע המעושר‬
‫והמשושה המשוכלל המוזכר בם׳ העיקרים לר׳ יוסף' אלבו )מאמר ג׳ פרק ג(‬
‫והמוסבר בקונטרום שני הקוים לר׳ משה פרובינצאל‪ .‬עיקר התיחסותו של רש״ח‬
‫הוא לדיון של בעל שו״ת הוות יאיר )סי׳ קע״ד( בנושא ‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫‪ 12‬בד״ה כפ׳ עפרונות‪:‬‬
‫מסביר את הכלל המוצג בם׳ העברונות לידע מתי חוזר שנית מולד בהר״ד‪.‬‬
‫‪ 13‬ד׳יה זבחים‪:‬‬
‫מסביר את הגמרא ואת דברי התוספות במס׳ זבהים ם״ג‪ .‬ד״ד• חוץ‬
‫מכבשו של המזבח‪ ,‬לענין שיפוע הכבש ואורכו‪ .‬נושא זה נדון אצל מפרשים‬
‫רבים‪ .‬עיין לדוגמה מעשה חושב לר׳ עמנואל ח׳ ריקי פ״ו מ״ז ד״ה וכבעז‬
‫היה לדרומו וכו׳‪ ;:‬בית דוד למשניות מס׳ מזלת פ״ג מ״א; שו״ת חוות יאיר‬
‫סי׳ קע״ג )על סמך דברי ברכת הזבח למס׳ זבהים שם(‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 14‬ד״ה ערובין‪:‬‬
‫מסביר את גירםתו השניה של רש״י )ובלשון אחר שמעתי( בדף פ״ג‪.‬‬
‫לענין חשבון שעור החלה‪) .‬ברש״י ד״ד‪ .‬אי הכי שפי הוי להו(‪.‬‬
‫‪2 2‬‬

‫נוכל לסכם הערות אלה על חכמתו של רש״ח בדברי המדרש על המלך ‪:‬‬
‫ולא על דברי תורה בלבד היה תייר שלמה‪ ,‬אלא על כל אשר נעשה תחת‬
‫השמש‪ …‬א״ל הקב״ה‪ ,‬אהרי דברי תורה איללת — חייך שאין אני מקפח‬
‫שכרר״ — וידובבו שפתי ישנים‪.‬‬

‫‪ 21‬דר‪ .‬צבי לנגרמן הפנה את תשומת לבי לכך‪ ,‬כי לאחרונה שוב התחדש הענין בנושא‬
‫שני הקוים כפי שהוא נדון בספרות היהודית‪ .‬ראה סיכום ראשוני בענין זה אצל‪:‬‬
‫‪ 1116 ^11(1(116 ^865, ¥01• 4 £ 51101)161116111‬ת‪01111116(168 1‬־!^‪ 111; -‬׳‪0138611‬‬
‫‪31 1.31111 11*3(11110118 01 001110 560110118 (1150 — 1566),‬ד‪16316‬ג ‪011 1116‬‬
‫‪960, 00 335-341.‬ו ‪.?311 1, ?11113(1611)1113‬‬
‫‪ 22‬שהש״ר פ״א סי׳ זי‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אברהם‬

‫הלוי ש י ש א‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על ייחוסו של בעל חידושי הרי״ם זצ״ל‬
‫ידוע שרבינו החידושי הרי״ם זי״ע י התיחס עד להרה״ג ר׳ משה‬
‫רוטנבערג רבה של ג׳ קהיליות אה״ו״‪ ,‬בן הרה״ג ר׳ מרדכי זיסקיגד‬
‫שתשובותיו נדפסו בהמבורג‪ .‬שם המשפחה המקורית של רבינו החידושי‬
‫הרי״מ היה ראטענבורג ומשום־מה נשתנה שמה לזו של אלטר‪ .‬לחקר המשפחה‬
‫המיוחסת הזו הוקצע מקום חשוב בספרו של הרה״ח ר׳ יהודה ארי׳ ליי‬
‫בלאכעראוויטש הי״ד ״זקני מחנה יהודה״‪ ,‬ווארשא‪ ,‬תרצ״ט ‪ .‬שם מונה את‬
‫שמות‪ .‬אבותיו עד להרה״ג ר׳ משה רוטנבערג אבדק״ק לעווארטב שהוא הדוו‪-‬‬
‫‪ .‬התשיעי והוא‪ ,‬זה האחרון‪ ,‬היה ״בן בנו״ של הרה״ג״ר׳ משה ר״ט אבדק״ק‬
‫אה״ו‪ .‬המוזר בדבר שדור העשירי דודו של אבי רבה של לעווארטאב‪ ,‬ו‬
‫בנו של הרב‪.‬של האבדק״ק אה״ז הסר — שמו אינו ידוע‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫ה כ ן‬

‫כותב תולדותיהם של רבני ג׳ הקהילות אה״ו‪ ,‬ר׳ יחזקאל דוקעס י־•‪ ,‬המימת‬
‫הגדול בנושא זה‪ ,‬גם הוא לא הביא בספרו כל פרטים על בנו של הרד‪,‬״ '‬
‫ר׳ משה‪ .‬הוא רושם שהיתה לו בת שנשאה להרה״ג ר׳ יעקב סג״ל ל‬
‫מ‬

‫ג‬

‫נ ד‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫תקנ״ט — כ׳׳ג אדר תרכ״ו‪.‬‬
‫היה רבה של ג׳ קהילות אה״ ו )אלטונה — המבורג — ונסבעק(‪ .‬לזמן מה ש י‬
‫ברבנות ביחד עם החכם צבי‪ ,‬ומשנת תס״ט כרבה היחידי‪ .‬נפטר ד׳ שבט תע״ב• )רא‬
‫י‪ .‬דוקעס ‪ :‬אוד‪ .‬למושב‪ ,‬קראקא‪ ,‬עמו׳ ‪) 14‬בערך החכם צבי(‪ ,‬ועמו׳ ‪ .21—18‬ראה ג ״‬
‫מגילת ספר הוצ׳ כהנא‪ ,‬ווארשא‪ ,‬תרנ״ז עמו׳ ‪ ; 24—22‬כלילת יופי‪ ,‬לרח״נ דמביצר‬
‫תרמ״ה—ח לפי המפתחות של ר׳ יעקב דוב מנדלבוים ״מפתח לספר כלילת יופי״‬
‫נידיורק‪ ,‬תשכ״ח עמו׳ ‪) .66‬הרד‪.‬״ ג ר׳ משה רויטענבערג היה גיסו של כ״ק הרד‪,‬״‬
‫ר׳ משה בהגר״א ברודא זצ״ל(‪.‬‬
‫הרה״ג ר• מרדכי זיםקינד בהג׳ ר־ משה דויטנברג‪ ,‬עי׳ כלילת יופי לפי מפתח הג׳׳ל‬
‫עמו׳ ‪) .59‬לסי׳ שאלה אין מקום‪ ,‬שנפטר בודאי לפני תע״ב!‪ .‬עי• ג״כ ניסנבויס‬
‫לקורות היהודים בלובלין לובלין‪ ,‬תר״ס עמו• ‪ ,66‬נזכר ג״כ עיר תהילה‪ ,‬ווארשא‬
‫תרמ״ו עמו• ‪ 27‬מס׳ ל״ד‪ .‬ובנו הרה״ג משה דנן‪ ,‬שם עמו־ ‪ — 28‬שניהם ללא פרטים‪.‬‬
‫בסוף ספר ‪-‬יכהן פאר׳׳‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ״ד נדפס שלשלת ייחוסו לש הרה״צ ר׳ חנוך‬
‫צבי הכהן לוין זצ׳׳ל‪ ,‬רבה של בנדין‪ ,‬מאת ר׳ יהודה לייב הכהן לוין‪ .‬בשם ״גןןן‬
‫פאר״‪ .‬בעמו׳ ע״ד—ע״ה רושם את החלק הנוגע למדן החי׳ הרי׳׳מ‪ ,‬אבל למעשר• איגד‬
‫מוסיף פרטים על אלה שכבר רשמם הרה״ח ראי־ל בלאכעראוויטש הי״ד‪ .‬גס הוא‬
‫אינו יודע מי הוא שמקומו באוח ‪ 9‬דהיינו מי שהיה אביו על הרה׳׳ג ר׳ משה‬
‫אבוק״ק לעוורטאב ובגו של הרה״ג ר׳ משה רבה של אה״ו‪.‬‬

‫מ ע‬

‫ף‬

‫כ‬

‫ג‬

‫‪3‬‬

‫‪:‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ 5‬במקום המסומן בהערה ‪ 2‬ובעמו־ ‪ 21‬מעתיק את הכתוב על המצבה של בת שנפטרה‬
‫באלםוגה‪.‬‬
‫‪60‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪1‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רבד‪ .‬של לעווארטאב ‪ /‬בלי פרטים לא על הבת או על הרב הזה‪ ,‬ורושם‬
‫זכרה של עוד בת שנפטרה ונקברה באלטונה‪ .‬אי אפשר ליהס את בעל הידושי‬
‫הרי״ם אחרי ר׳ יעקב לנדא‪ ,‬שהרי הוא היה משבט לוי בעוד שגזע גור‬
‫אינם לווים‪ .‬ומה גם שישנה מסורת משפחתית שהייחוס הוא בן אחר בן‪,‬‬
‫ולא מבנתיה דמוירין‪ .‬ויש להוסיף תמיהה על מצב מתמיה זה‪ :‬בספר‬
‫״שאלות ותשובות מהר״ם זיםקינד״ ‪ ,‬שהביאה לדפוס אלמנת הרבה׳׳ג מהר״ר‬
‫משה ר״ב וסודר על ידי תלמידו המובהק ר׳ יוסף בן הדיין ר׳ ירמי פירשט‬
‫לא נזכר לא בהקדמת המהדיר ועד כמה שיכולתי לראות בשום מקום בספר‬
‫הזה‪ ,‬זכר לזרעו של המר״מ הנ״ל שגם מתשובותיו נכללו בספר זה‪.‬‬
‫ובכל זה‪ ,‬מצאתי שהיה לו בן‪ .‬בשנת תקכ״ב נדפס בזולצבאך ״ספר‬
‫הישר לרבינו תם״‪ .‬מן השער אינו ק־צא שם המוציא לאור‪ ,‬מה שכן נאמר‬
‫במפורש בהסכמותיהם של שני הרבנים המסכימים על הוצאה זו‪ .‬מאלה‬
‫יוצא ששני בחורי חמד ראו לנכון להוציא את הספר מהדש אהרי שנעשה‬
‫ליקר המציאות‪ .‬רבה של פפערשע הרה״ג ר׳ יצחק זעקל עטהויזען זצ״ל‬
‫החותם על ההסכמה ביום אסרו חג שבועות כותב בין השאר ״הנהו תרי‬
‫צורבא מרבנן בחורים חריפים וחורפייהו מחליא לה לשבחא דאתא מעלמא‪,‬‬
‫שהם בנן של קדושים ה״ד‪ .‬הבח׳ המופלא כהר״ר מאיר בן מכירי ומיודעי‬
‫הדיין המצויין כמוהר״ר ליזר טורלאך קבע בי׳ מסמרות בשותפות עם‬
‫ז‬

‫‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ 6‬אין בידי לברר זהותו‪ ,‬מתי שימש שם ברבנות — ואותו הדבר גם בנוגע להרה״ג ך׳ משה‬
‫רבה לברטוב — וראה לקמן‪.‬‬
‫ד דוקעס רושם שם עמ׳ ‪ 19‬ג׳ הוצאות של ספר הזה‪ .‬המבורג תנ״ו )שהוא מן הנמנע‪,‬‬
‫הספר נדפס אחרי מות הרה״ג ר׳ משה וא״כ אי אפשר להקדימו לשנת תע׳יב( הוצ׳‬
‫אמשטרדם תע׳׳ו‪ ,‬ושנת תק״ו‪ .‬אמנם נדפס בשנת תע״ו אבל לא באמשטרדם‪ ,‬אלא‬
‫בהמבורג‪ .‬מה שהטעה אותו שעל השער נדפס באותיות גדולות הפרט גבעת עולם =־‬
‫ו‪-‬נדפס בנייר נאה ובאותיות גדולות מהודר אמטשטרדם )באותיות גדולות( בבית האומן‬
‫יאהן ראהיו׳׳‪ .‬הוא חשב את הנדפס באותיות עולה לו תק״ו‪) .‬מה שברור שהוא טעות‬
‫דפוס בהשואה עם ההסכמות שהן משנות תע׳׳ה‪/‬תע׳׳ו ומה גם שהרה״ג המהדיר ר׳ יוסף‬
‫פירשט נפטר ב׳ דר״ח אדר שני( ומקום הדפוס הוא מקום ששם הדפ״ס ראהיו דהיינו‬
‫המבורג‪.‬‬
‫‪ 6‬ראה דוקעס חכמי אה׳״ו‪ ,‬המבורג‪ ,‬תרס״ח עמו׳ ‪.15/14‬‬
‫‪ 9‬מחבר ספר שו׳׳ת אור נעלם‪ ,‬וספר אור לו בציון‪ ,‬קרלםרוהע‪ ,‬תקכ״ה‪ .‬ראה מאמריו של‬
‫הרושם את כל הסכמותיו‪ ,‬ומה שעלה בידו לאסוף לתולדותיו‪.‬‬
‫•‪ : 31361161‬ת‪3161‬ן‪61‬ז\‪1* 1,06‬‬
‫‪.7113. 068011101116 82 141161*211111', ¥01. 1.‬‬
‫; ‪. 3‬ח ‪ 244 £.‬ס ‪£3^, 1895‬־‪£312, £‬ס*‪. 41 136111•. 068011. 3. *1. 1. 3. £111‬ע‬
‫‪ 3301, ¥01. 3.‬ת‪ 068011. (1• 1131)1311161• 111 ^131112 1615-1848, 1‬־‪136111: 2111‬‬
‫‪^ 3 ^ 1 1905.‬‬
‫‪ 10‬מן הסכמת הרה׳׳ג ר׳ יהשע העשיל לבוב יוצא שהיה דומ״צ בווירמיישא‪ .‬לפי דברי‬
‫לוונשטיין ‪*312‬ס־‪ 068011. 3. .1.1. £111‬עמו׳ ‪ 168‬בהערה יש להוסיף שר׳ מאיר דגן הוציא‬
‫לאור פירושו של הרה״ג ר׳ אליהו לואנץ לקהלת‪ ,‬מכלל יופי ברש״י‪ ,‬תקל״ה‪.‬‬

‫‪61‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הבה׳ המופלא כהר״ר משה נכד הגאון כמהור״ר משה אבדדק׳׳ק האמכורג‪.‬‬
‫והבת׳ הנ״ל הוא חוט המשולש מבני גאונים גדולים‪ ,‬נכד הגאון המפורסם‬
‫כמהרהר זיסקינד רויטענבורג‪.‬״״‪ .‬הרי שיש כאן נכד לרבה של המבורג הנקרא‬
‫בשמו ׳־־ משה‪ ,‬שהנו עוד בהור בשנת תקכ׳׳ב ועוסק בזיכוי הרבים‪ .‬מדברי‬
‫הסכמה זו אין אנו למדים פרטים על האב‪ ,‬אביו של הבחור‪ ,‬ובא הכו״תכ‬
‫הש״ני ומכרי״ע‪ .‬הרה״‪ .‬ר׳ יהושע העשל לבוביי אבדק״ק שוואבאך וכל מדינע‬
‫אגשבאך שהסכים גם הוא )הסכמתו בלי תאריך( להדפסת הספר שנעשה כל כך‬
‫יקר המציאות ״שאפילו בלאות אינן קיימיך מהם‪ .‬אף הוא מעיד על ״הנהו‬
‫תרי בחורי חמד ה״ד‪ .‬הבה״ח המשכיל והשנון כהר״ר מאיר בן המופלא הדיין‬
‫מוה״ר ליזר טורלאך מווירמיישא והב״ח המשכיל והשנון כהר״ר משד‪ .‬כן‬
‫מוהר״ר ליב רויטנבערג מהמבורג‪…‬״‪,‬‬
‫ובכן אם נצרף הסרטים מן ההסכמות‪ :‬אחד השותפים בהוצאה היה הבת׳‬
‫ר׳ משה בן המהור״ר ליב מהמבורג בן הרה״ג ר׳ משה רוטנבערג רבה של ‪,‬‬
‫קהילות אה״ו‪ ,‬בן הרה״ג ר׳ מרדכי זיסקינד בעל שאלות ותשובות הנ״ל‪.‬‬
‫ג‬

‫^‬

‫נוסיף שהשם ליב די נפוץ הוא במשפתת גיד‪ ,‬ומה גם שרבה‬
‫לעונרטאב אף הוא היה נקרא בשם משה‪ .‬נדמה לי שמותר להביע ההש‬
‫י‬
‫שהרב משה זהה הוא עם הבח׳ מוציא לאור ספר ישר לרבינו תם‪ ,‬והוא‬
‫בנו של ר׳ ליב‪ .‬ואם כנים דברי ההשערה זו‪ ,‬אזי ר׳ ליב דנן הוא הוא ה ט‬
‫המקשר את שלשלת הזהב של משפחת גזר לרבה של אה״ו‪ ,‬זכר צדיקים לברכו‪,-‬‬
‫עף‬

‫‪ 3‬ע‬

‫‪ 11‬נהטר כרבה של שוואבאך תקל״א )ראה לוגשמיין קורםפאלץ עמ׳ ‪ .(100‬לתולדותיו ראד‪,‬‬
‫וואכשטיין במאמרו שבספר ‪-‬ניר לדוד״ )ספר היובל לכבודו של דוד סימונםען^ םסד״מ‪,‬‬
‫תרפ״ג עמו׳ ‪ 287—280‬בחלק הגרמני‪) .‬ראה ג״כ לתולדות המשפחה לבוב הג״ל בספרו‬
‫מצבות וויגא ומצבות א״ש לפי המפתחות‪ .‬ומאמרו של הר׳ צבי הורמיץ‪ ,‬דרעזדען‬
‫במאגאטששריפט כרך ‪ (1928) 72‬ו‪1‬גובותיו של וואכשטיין שס כרך ‪ (1929) 73‬עמו׳ ‪66064‬‬
‫ודברי הודוויץ שם‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אברהם‬

‫נחשון )קופרמן(‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כזית בכדי אכילת מרס לענין ברכה אחרונת‬
‫רווח מנהג לברך ברכה אחרונה אם אכל אדם שיעור כזית‪. ,‬אף אם‪ .‬לא‬
‫סיימו בכדי אכילת פרם‪ ,‬האם יש למנהג על מה שיסמוך ?‬
‫המגן אברהם באו״ח סי׳ ר״י ס״ק א׳ סבור שלברכה אחרונה יש צורך‬
‫בכזית בכדי אכילת פרס‪ .‬הוא מביא מקור לכך מהמשנה י בכריתות י״ב‪:‬‬
‫ומהגמרא שם‪ .‬נאמר שם ששיעור החיוב על אכילת חלב‪ ,‬ושאר מאכלות‬
‫אסורים הוא כזית בכדי אכילת פרס‪.‬‬
‫אך יש לדון בהוכחה זו‪ ,‬אפילו לענין מצוות‪ ,‬כי יתכן שדווקא‪.‬‬
‫חיובי עונשין יש צורך באכילה חשובה‪ ,‬שהיא כמות של זית בזמן‬
‫וקצר‪ ,‬אך לענין אכילת"מצוה כגון מצה‪ ,‬מרור‪ ,‬ד׳ כוסות‪ ,‬או לענין‬
‫עשה שיאכלו הכהנים חטאות‪ ,‬לא תהיה כלל הגבלה של זמן וכן הקשה‬
‫מוצל מאש לר׳ יעקב אלפאנדארי בסי׳ ט״ז‪.‬‬

‫לעגין‬
‫מוגבל‬
‫מצוות‬
‫בשזת‬

‫מאותה הסיבה אין גם הוכחה מאיסור אכילה ביום הכיפורים‪ ,‬שלגביו נפסק‬
‫בשו״ע דבעינן ככותבת בכרי א״פ‪ ,‬ומקורו מהגמרא ביומא פ׳‪ .:‬לגבי׳ מקיר‬
‫זד״‪ .,‬ניתן גם לומר כדברי העולת תמיד‪.‬בסי׳ כ״ז ששם בעינן שיעור שיש בו‬
‫ישוב הדעת‪ ,‬וזה דווקא כשאוכלים בזמן קצר‪ ,‬ולכן אין‪ -‬די בשיעור ׳כזית׳‪,‬‬
‫ויש צורך בשיעור כןתבת‪.‬‬
‫במפורש מצאנו בפסחים קי״ד‪ :‬לגבי מרור‪ :‬״אכלן לחצאין )כלומר שני‬
‫חצי זית בנפרד( יצא‪ ,‬ובלבד שלא ישהא בין אכילה לחבירתה יותר־מכדי‪.‬‬
‫אכילת פרס״‪.‬‬
‫ועדיין יתכן לומר שדוקא במרור בעינן כזית בכדי אכילת פרם‪ ,‬כדי‬
‫שירגיש את טעם המרירות‪ ,‬אך לא בשאר המצוות‪ ,‬ואפילו לא‪.‬במצה‪ .‬ומהגמרא‬
‫בפסחים קט׳׳ו‪ :‬לגרסת הר״ח זהרשב״ם ישנו מקור לזה‪ .‬כי הגמרא אומרת‬
‫לגרסתם‪ :‬״בלע מצה יצא‪ ,‬בלע מרור לא יצא״‪ ,‬ומסביר הרשב״ם‪ :‬״דבעינן‬
‫טעם מרור וליכא‪ ,‬דמשום הכי קפיד רחמנא למרר את פיו של אוכל‪ ,‬זכר ל׳וימררו‬
‫את חייהם׳״‪.‬‬
‫‪ .‬ואפילו אם נרחיב את חובת כזית בכדי א״פ גם למצה‪ ,‬וכדמשמע מהגמרא‬
‫במנחות ע״ה‪ :‬ומרש״י שם‪ ,‬וכפסק הטור‪ ,‬השו״ע וכל האחרונים‪] ,‬ודלא כדמשמע‬
‫מרש״י בברכות ל״ז‪ ,[:‬עריין לא נצטרך להגיע למסקנה שבכל מצוות האכילה‬
‫יש צורך בכזית בכדי א״פ‪ ,‬ונוכל לומר שבסעודות שבת ויו״ט‪ ,‬שבעינן שיאכל‬
‫כזית‪ ,‬אין‪ .‬צורך שיאכלו בכרי א״פ‪ ,‬כי ניתן לומר שאמנם‪ .‬חיוב אכילת ‪.‬פת‬
‫בסעודות שבת‪.‬ויו״ט הוא כדי לתת לסעודה חשיבות‪ ,‬ויתכן אפילו שיש כאן‬
‫דין אכילה של כזית לפחות מררבנן‪ ,‬אך חובת האכילה קשורה גם למצוות‬
‫עונג־שבת‪ ,‬ולהנאה‪ ,‬ואדם אינו נהנה דווקא כשאוכל בזמן קצוב‪ ,‬ומכיון שלפעמים‬
‫‪63‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אדם אוכל מעט מעט‪ ,‬ולא בכדי א״ס‪ ,‬דין האכילה בסעודה בשבת‪ ,‬יהיה‬
‫באכילה כדרכה‪ ,‬ולא בכדי א״פ ‪.‬‬
‫ואם נרחיב את הובת כזית בכדי א״פ לכל מצוות האכילה‪ ,‬אין צורך‬
‫לומר שנצריך זאת גם לענין ברכה אחרונה של אכילה ברשות‪ ,‬כי יתכן‬
‫שברכה אחרונה קשורה להנאת האכילה — או להנאת מעיו‪ ,‬או על הנאת‬
‫גרונו — וכמו שכתבנו לעיל‪ ,‬שייך לדבר על הנאה מכמות של כזית‪ ,‬אפילו‬
‫אם אינה נאכלת בזמן מוגבל‪ ,‬וכן הילק בשו״ת מוצל מאש בסי׳ ט״ז‪ ,‬ובעוד‬
‫אחרונים‪.‬‬
‫המגן אברהם בריש סימן ר״י הביא מקור נוסף לחיוב כזית בכדי א״ס‬
‫לענין ברכה אחרונה‪ ,‬מהשו״ע או״ח סי׳ ר״ח ס״ט‪ ,‬ששם נאמר שאם ערכו‬
‫קמח מחמשת מיני דגן עם קמח משאר המינים‪ ,‬ועשו ממנו לחם‪ ,‬מברכים ברהמ״ז‬
‫רק אם יש בו כזית בכדי א״פ‪ ,‬ולענין ברכת ׳המוציא‪ /‬די בטעם דגן א ע ״‬
‫שאין כזית בכדי א״פ‪ .‬יוצא שלענין ברכה אחרונה יש צורך בכזית בכדי‬
‫א״פ‪ .‬מקור המגן אברהם — ברא״ה על מסכת ברכות ל״ו‪ ,.‬ומהרא״ה‬
‫משמע שגם לענין ברכה אחרונה בעינן כזית בכדי א״פ‪.‬‬
‫אך קשה‪ ,‬הרי הדין הזה הוא בחםצא של הלחם‪ ,‬ששיעור העירוב ד״ו‬
‫בכזית א״פ‪ ,‬ושפהות מזה אין עליו שם להם לענין ברהמ׳׳ז‪ ,‬אי מאן ל י מ‬
‫לן שלא חשיב מעשה אכילה אם אכלו פהות מזמן א״פ ל וכן הקשה בשו׳‪/‬‬
‫מוצל מאש‪.‬‬
‫וראיה לקושייתו — קמח מחמשת מיני דגן שאין בו כזית בכדי א‪/‬׳‬
‫שעשאו מעשה קדירה‪ ,‬פסק בשו״ע שם שמברך אחריו ׳בורא נפשות׳‪ ,‬והרי‬
‫אין בו כזית בכדי א״פ‪ ,‬וכיצר ניתן בכלל לברך עליז ברכה אחרונה? ובעל‬
‫כורחנו עלינו לומר שהגדרת ׳לחם׳‪ ,‬שתלויה בכמות הערוך של קמח מחמש‬
‫מיני דגן‪ ,‬שונה מדין כזית בכדי א״פ‪ ,‬לענין ברכה אחרונה‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ס‬

‫א‬

‫א‬

‫ת‬

‫ס‬

‫ת‬

‫ועיין בשו״ת מים היים לבעל הסרי־חדש בסי׳ א׳‪ ,‬שסובר שלענין ברכה‬
‫אחרונה יש צורך בכזית בכדי א״פ‪ ,‬וכדעת המ״א‪ ,‬וכתב שדין ברכה ראשונה‬
‫תלוי אמנם בהנאה‪ ,‬אך דין ברכה אחרונה אינו תלוי בהנאה‪ ,‬אלא באכילה‬
‫‪ 1‬לענין מה נאמר שיעור כרי אכילת פרס‪ ,‬עיין במשנה בכריתות שכתבה לגבי אכילת‬
‫איסורים ‪- :‬עד שישהא בכדי א״פ מתחילה ועד סוף״‪ ,‬והכוונה מתחילת האכילה הראשונה‪,‬‬
‫ועד סוף האכילה האחרונה‪ .‬וכן פסק בשו״ע או״ח תרי״ב‪ ,‬אך עיין בגמ׳ בפסחים קי״ד ‪.‬‬
‫שכתבה לגבי מרור‪ :‬״ובלבד שלא ישהא בין אכילה לחברתה יותר מכדי א״פ״ ויוזא‬
‫שדין א״פ הוא בשיעור ההפסקה שבין האכילות‪ .‬וכך כתב בשו״ע‪ .‬ואם כי במ״א ובחק‪-‬‬
‫יעקב הבינו את שני המקומות בשווה‪ ,‬יש מקום להבנת הראש יוסף שבחק יעקב שס‪,‬‬
‫שהשו״ע דייק בלשונו‪ ,‬ולפי״ז יתכן שיהיה חילוק בין מצוות ואיסורים‪ ,‬שבמצוות שיעור‬
‫כדי א״פ הוא בהפסקה שבין האכילות‪ ,‬ובאיסורים — השיעור המצרף את האכילות‬
‫בכללן‪ .‬ועיין בתוס׳ בכריתות י״ב‪ :‬ד״ד‪ .‬מתחילה שמשמע ממנו שגס לענין איסוריש‬
‫שיעור כרי א״פ הוא בהפסקה! ועיין ברכות ל״ז‪ :‬לגבי אכילת מצה‪ ,‬שמשמע שהשיעוד‬
‫הוא לגבי כלל האכילה‪ ,‬ואכילת מצה היא מצווה‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת‬
‫מקור שדין ברכה אחרונה תלוי‬
‫הוא ‪ -‬הביא‬
‫ואכילה בכל מקום היא בכדי א״פ‪.‬‬
‫באכילה מרש״י בברכות ל״ט‪ .‬וז״ל רש״י‪ :‬״לגבי ברכת פירות הארץ‪ ,‬׳אכילה׳‬
‫כתיבה‪ ,‬ואכילה בכזית״‪ .‬ודבריו מבוארים בש״ס לגבי ברכת המזון שמקור‬
‫חיוב הברכה הוא מ״ואכלת ושבעת וברכת‪…‬״‪ .‬אך קשה‪ ,‬אפילו אם גקבל שדין‬
‫ברכה אחרונה תלוי באכילה‪ ,‬אך מי אומר שדין האכילה אינו תלוי גם בהנאח י‬
‫מהמשך דברי הפר״ח משמע שהוא סבור שכל דין אכילה תלוי בכזית‬
‫בכךי א״פ‪ ,‬ושאין לכך שום חריגים‪ .‬וכהוכהה לכך הוא מביא את הגמרא בסוף‬
‫פרק לולב הגזול בדף מ״ב‪ ,:‬שם מובאת התוספתא האומרת שמרחיקין מצואת‬
‫קטן שיכול לאכול כזית דגן ארבע אמות‪ ,‬לענין קריאת שמע ותפילה‪ ,‬ומוסיף‬
‫רב חסדא‪ :‬״והוא שיכול לאוכלו בכדי א״פ״‪ .‬ומסביר רש״י‪ :‬״אבל אם צריך‬
‫זה הקטן לשהות יותר מכאן‪ ,‬הרי הוא כאוכל עכשיו חצי זית‪ ,‬ולמחר חצי‬
‫זית‪ ,‬שכן הלכה למשה מסיני‪ ,‬שאין אכילה מצטרפת לשהייה ארוכה מזו״‪.‬‬

‫אך תוך כדי דיבור ממשיכה הגמרא ואומרת‪ :‬״ובגדול אע״פ שאינו יכול‬
‫לאכול בכדי א״פ״‪ ,‬ומיד אח״כ מובא המשר הברייתא האומרת‪ :‬״יכול לאכול‬
‫כזית צלי‪ ,‬שוחטין עליו את הפסח שנאמר‪ :‬״איש לפי אוכלו״‪ ,‬ואין מי‬
‫מהאמוראים או מהראשונים שמזכיר שצריך בכדי א״פ‪ ,‬ויוצא שכל תחום טעון‬
‫דיון לגופו‪ ,‬ואין ללמוד מתחום אחד לרעהו ללא הוכחה מפורשת בש״ס‪,‬‬
‫כשקיימים חילוקים ישרים בין המקורות המפורשים בש״ס‪ ,‬לבין ברכה אחרונה‪.‬‬
‫אם אין זמן א״פ מצרף את האכילה‪ ,‬מה יצרפהי יתכן אולי לומר‬
‫שהכוונה מראש תצרף‪ ,‬אפילו אם יהיה פער זמן גדול‪ ,‬אך עיין ברש״י בסוכה‬
‫מ״ב‪ .‬שמשמע ממנו שכל אכילה של יום אחד מצטרפת‪ ,‬וכמובן שנצטרך‬
‫לדון האם שינת קבע וכדומה‪ ,‬תהוונה הפסקות‪ ,‬ויש לדיון זה מקבילות בנוגע‬
‫לברכת התורה‪ ,‬ברכת סוכה‪ ,‬ברכת תפילין וציצית‪ ,‬ברכת בורא מיני בשמים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מאמר זה אמור ביחס לדבריו של ידידי ר׳ זאב ויטמן שכתב במאמרו‬
‫ב׳המעין׳ של ניסן תשמ״א בחערה ‪ :23‬״תמוה הדבר שלא הכל מקפידים‬
‫לאכול כזית פת ברציפות )לא בחפזון( בכל ארוחה‪ ,‬כדי שלא להכנס לספיקות‬
‫בענין ברכת המזון‪ ,‬שהרי פשוט לכאורה שאם אכל כזית פת ביותר מכדי א״פ‪,‬‬
‫אין לצרף את אכילת הכזית לענין חיוב ברכת המזון‪…‬״‪ .‬עיי״ש‪ .‬ואם כי המגן‬
‫אברהם‪ ,‬הגר״א בסי׳ ר״ח ם״ט‪ ,‬המשנה ברורה וערוך השולחן בריש סי׳ ר״י‬
‫פסקו שלצורך ברכה אחרונה יש צורך בכזית בכדי אכילת פרם‪ ,‬אך במטה‬
‫יהודה לר׳ יהודה עייאש בריש סי׳ ר״י‪ ,‬ובשו״ת בית יהודה שלו בסי׳ ז׳‪ ,‬וכן‬
‫בשו״ת מוצל מאש‪ ,‬וכן בעל כנסת הגדולה ]הביאו העולת תמיד בסי׳ ר״ז[‪,‬‬
‫וכן בשו״ת בני חיי ]הובא בשו״ת בית יהודה שם[‪ ,‬סוברים שאין צורך ]והפרי‬
‫מגדים ועולת התמיד מביאים את דברי המקילים‪ ,‬ומסתפקים למעשה[‪.‬‬
‫ועיין ודייק בשולחן ערוך שאמר שחייבים ברכת המזון על שיעור אכילה‬
‫של כזית‪ ,‬ולא הזכיר בכדי א״פ‪ ,‬וכמו כן הרמב״ם סתם ולא הזכיר‪ ,‬וגם במשנה‬
‫ובגמרא בברכות מ״ט‪ :‬לא הזכירו זאת‪ ,‬אלא הזכירו רק את הכמות — כזית‪,‬‬
‫ואם לךעתם יש צורך בכזית בכדי א״פ‪ ,‬היה עליהם לפרש זאת‪ .‬ויש לו למנהג‬
‫ישראל בסים רחב שעליו יסמך‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב שלמה חיים הכהן אבינר‬

‫מרן הרב קוק‬
‫והבדלה בץ קדש לחול‬
‫‪1‬‬

‫בגליון האהרון של ״המעין״ מובא‪ .‬ש״הרב קוק‪.‬היה מתנגד נלהב לרב‪:‬‬
‫שמשון רפאל הירש ושיטתו* ולא פחות היה ר׳ שמשון רפאל הירש מתנגז‪-‬‬
‫נלהב לשיטת הרב קוק‪ .‬המתעמק ב״אורות הקדש״ ומוצא בהם דברים עמוקיש‬
‫ונפלאים‪ ,‬מוצא בצידם דברים שבהם ניכרת השפעה של דעות שלא צמחו‬
‫על קרקע היהדות — דעות אשר עדן נלחם ר׳ שמשון ר׳ רפאל הירש בחרון*‬
‫נפש״‪ .‬בדברים אלה יש כמה נקודות הטעונות בירור ותיקון‪ ,‬כדי להציל א ת‬
‫עצמנו מקללת השומע זילותא של תלמיד חכם ושותק ‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬איני בקיא בדבריו של הגאון ר׳ שמשון רפאל הירש‪ ,‬ואיני י‬
‫מנה הבטחון שהוא היה מתנגד למדן הרב קוק בנקודה שהוזכרה‪ .‬על‬
‫פנים לגבי יחסו של מרן הרב קוק אליו‪ ,‬ברור שהדברים צריכים להאמר ב י‬
‫זהירות ודיקדוק‪ ,‬שהרי הוא הרבה לשבח את ״ההדרכה של גדולי הדור העגו‪-‬‬
‫כהרש״ד הירש והר״ע הילדםהיימר ז״ל״‪ ,‬על ״כה האיגוד של דעת העולש‬
‫ההייפ עפ אובדן יראת ד׳ מאהבת תורה ומצוות באמונה בלב שלם״ ‪ .‬ו ה ו‬
‫אף קרא לזכור ״זכר גדולי אשכנז כהג״ר שמשון רפאל הירש ז״ל וסיעתו‬
‫אשר הצליחו לבסס את יסוד היהדות הנאמנה על עמודי כל משאלות החייס‬
‫הטובים והנאים״‪ — ,‬שרעיון זה ״חובתנו הנאמנה לעת כזאת באה״ק‪/‬׳‬
‫כמובן לא מתוך חיקוי עוור‪ ,‬אלא בהתחשבות ״באותו שינוי האופי שיש ב־ ן‬
‫צורת החיים שבגולה לצורתם בארץ אבות‪ ,‬במקום התקוה״ ‪ /‬וכן הגדיר את‬
‫״אחינו היקרים שלומי אמוני בני אשכנז‪ ,‬ההולכים בעיקבות הגדולי—הד‬
‫נזר אלוקיפ המרומפ הגר״ש רפאל הירש ז׳יל‪ ,‬אשר הציל בגבורת ישע ימיגו‬
‫את שארית ישראל המערבית‪ ,‬ע״י אשר למד והורה לאחוז בכל תכסיסי החיי ‪.‬‬
‫במלואם‪ ,‬לכונן על ידם את עמדת היהדות הנאמנה‪…‬״ ‪ .‬על כן שמח מאד‬
‫על ״התחברות עם היראים שבאשכנז‪ ,‬אותם שהתאימו את צרכי הזמן ע‬
‫התורה והיראה״; רק שנוכל לקבל ״היתרונות המצוים באחינו היקרים הלל‬
‫חלוצי הגנת ד׳ שבאשכנז״ ‪.‬‬
‫ן ך ע‬

‫ל‬

‫כ‬

‫ת ר‬

‫‪5‬‬

‫א‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫עה‬

‫ס‬

‫ג‬

‫ס‬

‫ו׳‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫המעין חמוז תשמ״א‪ ,‬עמי ‪.61‬‬
‫בבא מציעא פז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫אגרות הראיה ב כז‪.‬‬
‫שם שם שמ‪.‬‬

‫‪ 5‬שם א קפב )אגרת זו של הרב א״י קוק הועתקה במלוא־ בהמעין‪ ,‬גיסן תשכ״ד‬
‫עמי ‪.(56—55‬‬
‫‪ 6‬שם שם קז‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫במקום ״העלות העליונות שרק‬
‫פנים ‪ -‬ואופן‬
‫אבל אין זה יכול לבוא בשום‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת‬
‫על פי הינוכנו היינו יכולים לזכות בהן״‪ .‬שהרי כפי שחוזר על כד מרן הרב‬
‫קוק פעמים אין ספור ״דוקא מבית המדרש העתיק וממתמידיז‪ ,‬תצא תורה־ ואורה‬
‫לישראל״‪ .‬״חורבן נורא הוא לישראל‪ ,‬חלילה אם יאספו חס־וחלילה החדרים‪,‬‬
‫בתי התלמוד־תורה‪ ,‬והישיבות על פי צביונם העתיק‪ ,‬אפילו אם יבואו‬
‫תחתיהם בתי ספר וגימנסיות מרופדות ברפידות של אמונה ויראת שמים‪.‬‬
‫אין אנו בטוחים בכל המכונות המורכבות ואין אנו יכולים לקוות בהן‬
‫תוצאות לטובה‪ ,‬רק אם יהיו לנו מרכזים העומדים בחוד קדושתם ועתיקותה‪,‬‬
‫כלתי לד׳ לבדר״ ‪ .‬לא נציל את האומה בכללה על ידי הקמת ״בתי ספר גבוה‬
‫לחכמת ישראל״‪ ,‬בו ברור ״שישתבים הענין הרבה‪ ,‬והקליפה תתרבה על התוך‪,‬‬
‫ויהיו לנו ממנו חכמי היהדות מה שהיו והינם לנו הרבנים של בתי המדרש‬
‫הרבנים שברוסיא מכבר ושבאשכנז עכשיו״ ‪ .‬הישועה רק תבוא ״על ‪ -‬ידי‬
‫הגדלת הכוחות הפנימים הבאים מקדושת ישראל העצמית‪ ,‬הכוחות שאינם‬
‫צריכים להמתין עד שיתנו אומות העולם עליהם הסכמה‪ ,‬כי הם בעצמם‪ ,‬חיים‬
‫וקימים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים‪ ,‬על אבותינו ועלינו‪ ,‬על בנינו‬
‫ועל דורותינו‪ ,‬ועל כל דורות זרע ישראל״ ‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫אמנם ״כשהרבתה השערוריה הרוחנית במערב אירופא להפיל חללים‪,‬‬
‫לקצץ את נטיעותינו הטובות על פי נוסח אשכנז במערצה של הציביליזציה‪,‬‬
‫ושווי הזכויות שתחת כנפיה‪ ,‬אחר נפילות רבות ונוראות‪ ,‬התאוששו טובים‬
‫וישרי לב‪ ,‬צדיקים וגדולים בתורה‪ ,‬לרכוש את הקולטור הזמני‪ ,‬ולהתאימו‬
‫להיי היהדות כפי האפשרות‪ .‬הצילו אמנם רק מעט מהרבה‪ ,‬אבל הם היו צריכים‬
‫להתלבש בבגדים שאולים‪ ,‬למוד מדתם של ישראל בקו אשכנזי‪ ,‬על כן רק‬
‫להחזיק להם טובה על אותו החיל אשר עשו אנחנו צריכים‪ ,‬ואין לנו להתפלא‬
‫כלל‪ ,‬על מעוט ההצלחה שבתנועתם בפנים ידועות״‪ .‬״אנחנו אמנם‪ ,‬הלא‬
‫נשתנו עלינו הזמנים‪ ,‬לא בפילוסופיה אשכנזית אנחנו צריכים לבוא‪-,‬כי אם‬
‫בחפץ חיים עבריים‪ ,‬שמקורו האמיתי הוא מקור מים חיים של תורת ד׳ אשר‬
‫עמנו״ ‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫לכן משונה ומוזרה היא הקביעה הנוראה שנחלטה באותם דברים‬
‫כ‪.‬‬
‫המובאים בפתח דברינו‪ ,‬בלי שום הוכחה על ״השפעה של דעות שלא צמחו‬
‫על קרקע היהדות״ לגבי הלך מחשבתו של מרן הרב קוק‪ — ,‬רחמנא ליצלן‬
‫מדעה מזיקה זו הגובלת בזלזול תלמידי חכמים‪.‬‬
‫ד שם ב רו—רז‪.‬‬
‫‪ 8‬שם א מד‪ .‬דברים אלה לא היו מכוונים נגד הרב הירש ז״ל שאף הוא התנגד לתחליף‬
‫לישיבות בצורת בית מדרש לרבנים‪.‬‬
‫‪ 9‬אדר היקר כו‪.‬‬
‫‪ 10‬שם נז—נח‪ .‬לגבי יחסו מרן הרב קוק ליהדות החרדית בגרמניה וכן לגבי הגרש״ר‬
‫הירש עיין עוד בחוברת ״לשלשה באלול״ ח״א סע׳ נב‪.‬‬
‫‪ 11‬עקבי הצאן קכט‪.‬‬

‫‪67‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נכון שמרן הרב היה מכיר היטב את כל מהלכי המחשבה והרוח בדורו‪,‬‬
‫ואף הדגיש כמה חיוני שכל בן תורה — אחרי שהתגדל לתלמיד הכם אמיתי‬
‫— יהיה גם ״איש יודע את המצב הכללי של החכמות בעולם ואת פעולתן‬
‫על החיים‪ ,‬למען יכיר את הסגנון הכללי של צביון חרוח שבדורו‪ ,‬כדי שידע‬
‫איך לפרנסו ולהטים״‪ .‬אבל הוא בעצמו לימדנו שלא משם מקור מחשבותיו‪,‬‬
‫חס ושלום‪.‬‬
‫כאשר הרב שמואל אלכסנדרוב חשב למצוא אלו נקודות מגע בין דברי‬
‫מרן הרב ובין קנט להבדיל‪ ,‬ומתוך כך ההין לקרוא לו אל עבר הניאו —‬
‫קנטיאניות‪ ,‬השיב לו הרב שאמנם יתכן שיש אצל קנט כמה דברים טובים‬
‫ויפים‪ ,‬אבל לא מפיו אנו חיים‪ ,‬ו״מאז ומעולם ידענו‪ ,‬ולא הוצרכנו לקנט‬
‫שיגלה לנו רז זה״ או אחר‪ ,‬וברור ש״השיבה אל קנט‪ ,‬אינה חובקת אפילו‬
‫החלק היותר קטן מעוזם של ישראל״‪ ,‬על כן ״לא לקנט נשוב‪ ,‬כי אם לים‬
‫סוף‪ ,‬לסיני‪ ,‬לירושלים‪ ,‬לאברהם למשה לדוד לרבי עקיבא ולרבי שמעון‬
‫יוחאי‪ ,‬ולכל אהובינו שהם חיינו ומשוש לבנו עדי עד״ ‪.‬‬
‫כ‬

‫ר‬

‫‪12‬‬

‫כמו כן כאשר פרסם הרב ד״ד קמינקא בשבועון הגרמני ״יידישע פרססזז״‬
‫את רשמי בקורו אצל חרב ז״ל ביפו וטען שבשירותיו עמו מצא ק ר ^‬
‫מסוימת בין מהלך מחשבותיו וזה של ברגסון להבדיל )אשר אגב הרב בעצמו‬
‫ראה לנכון לברר את עומק התהום המבדיל בין תורת אמת ודעתו‬
‫ברגסון(* ‪ — ,‬השיב לו מרן הרב ״שמחתי להבחין‪ …‬כי יקרו לו הגיונותי‬
‫והידיעה שאיש כמוני‪ ,‬שמקורות מחשבותיו מפכים רק מאזזלי ‪ ,2-‬טכאדד‬
‫של תורה כהגיגיה הפומביים דהטמיריים‪ ,‬יוכלו לקחת גם את לב חוש‬
‫מחשבות‪ ,‬אשר העולם הרחב של יפת נגלה לפניו בהמון שלל צבעיו‪ ,‬תוסיף‬
‫לחזק את רוחי ולאמץ את השקפתי‪ ,‬כי יש כח רב בעפרות המקורית שלנו‬
‫לאגד אלינו את כל הפזורים‪ ,‬אשר נפוצו מאתנו‪ ,‬בעטיה של יפיפותו של‬
‫יפת‪ ,‬שהתפרצה בפתע בשטף של זרם לתוך חוגנו״ '‪ .‬ברור ומובן שהתורה‬
‫כוללת לא רק את הצד הנגלה ״הפומבי״‪ ,‬אלא גם את הצד הנסתר ו״הטמיר״‬
‫אשר חוסר בקיאות בו‪ ,‬עלול להקשות על מציאת מקורותיו של מרן הרב‬
‫ז״ל‪ — ,‬כפי שהעיר על כך מורי ורבי הרב צבי יהודה בנו הנאמן בכל ביתו י• ו‬
‫— ואמנם הרב העיד על עצמו ״אין שום דבר‪ ,‬מהדעות והמחשבות שלי‪ ,‬שאין‬
‫לו מקור בכתבי האר״י ז״ל ‪.‬‬
‫ש‬

‫ל‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬ו‬

‫מכאן ההדרכה המדויקת וחאזהרה הנוראה של מורי ורבי הרב צבי‬
‫יהודה הכהן קוק מ״הקבלות ושוואות בין ענינים ולשונות הנאמרים ונלמדים״‪.‬‬
‫דברי הרב ״לבין ענינים ולשונות של דבר מדע‪ ,‬ספרות ושירה של חול״‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬

‫אגרות הראיה א מז—מדו‪.‬‬
‫אורות הקדש ב תקלב‪.‬‬
‫אגרות הראיה ב קלב‪.‬‬
‫״עס חתימת שערי—התפילה הללו״‪ ,‬במיום עולת ראיה ח״ב ד״ד• ההערות‪.‬‬

‫‪ 16‬לשלושה באלול‪ ,‬חלק א׳ אות מו‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫״כניסה‬
‫ואפילו‬
‫הקודש‪,‬‬
‫— יתר‬
‫אף אל‬

‫מכללת‬
‫זו של חולין‪ ,‬ואין צריך אתר‬
‫הרצוגוטמאין‪ ,‬לאיזו כונה שהיא‪,‬‬
‫פסולין‬
‫דעת ‪-‬של‬
‫לאמר‬
‫בהזכרת שם ורמיזא בעלמא‪ ,‬בעזרת־הכהונה הזאת של חכמת‬
‫מחשבתה ושירתה‪ ,‬מדעה וספרותה‪ ,‬יש בה סכנה של סתירה‪ ,‬אלא‬
‫על כן מצד תסבוכת ההתנגשות חרוחנית של מין בשאינו מינו —‬
‫בהירות ההבנה‪ ,‬העמקת עיונה והישרת בירורה‪ ,‬כשהיא לעצמה״ ‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫הכלל העולה‪ ,‬כדברי מר־ ר הרב צבי יהודה‪ ,‬״הרב היה קבוע ביציבות‬
‫ההלטית בתוך קדש הקדשים פנימה״‪ ,‬כאמור בכהן הגדול ״מן המקדש לא יצא״‬
‫— מקדושתו לא יצא‪ ,‬״גם בכל מרחב ההתפשטות של שפע רוחו ומבע נפשו‬
‫בכל עניני הדור וכל צדדי חייו‪ ,‬כפ* מדתה הגדולה והקדושה של החסידות‬
‫העליונה‪ ,‬המבוארת במסילת ישרים סוף פרק יט בהתאמה לתפקידו וערכו‬
‫של הכהן הגדול״״׳‪.‬‬
‫‪ 17‬לנתיבות ישראל ב קמב‪.‬‬
‫‪ 18‬הפוסק תתתרגב‪.‬‬

‫״עבירה‬

‫מ ט מ ט מ ת לבו ש ל א ד ם ״‬

‫)יומא לט‪ ,‬א(‬

‫מ צ ד ש ה י א עבירה‪,‬‬

‫א ם כן אין ח י ל ו ק בין א כ י ל ת א י ס ו ר א ו ד ב ר י ם ב ט ל י ם ו ב י ט ו ל ת ו ר ה ‪,‬‬
‫מ ל ב ד ש ה י א עבירה‪ ,‬ה י א‬

‫מ ט מ ט מ ת א ת הלב‪.‬‬

‫הרב‬

‫א ב ר ה ם יצחק הכהן ק ו ק ‪:‬‬

‫מוסר אביך‪ ,‬פרק א‪ ,‬סעיד ד‬

‫‪69‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פרופ׳ י ה ו ד ה לוי‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שטח ״חורה עם דדך ארץ״ ־־ מהי ז‬
‫עקב פטירתו של רו״מ ר׳ יוסף ברייער ז״ל‪ ,‬הופיעו ב״המעץ״ מספר‬
‫כתבות שדנו במהותה של שטת ״תורה עם דרך ארץ״‪ .‬חלק גדול מן הצבור‬
‫עדיין מודד את הנאמנות לשטה זו במונחים של למוד באוניברסיטה והתמסרות‬
‫למקצוע‪ ,‬ואמנם‪ ,‬לפי שיטה זו ידיעות במדעי הטבע ובטכנולוגיה יש בהן‬
‫לתרום רבות לחיי התורה‪ ,‬אבל אינן מ־זוות את עצם השטה‪ .‬כך למדני רו״מ ז״ל‬
‫״תעד״א משמעותה‪ :‬שחובתנו היא להשליט את התורה על העולם הרח‬
‫מסביב״‪.‬‬
‫לפי זה דברי הרב יונה מרצבך ז״ל כ״הגזעין״ )טבת תשמ״א(‪ ,‬שהראה איך‬
‫עלינו להטביע את רצון התורח על החברה בארץ‪ ,‬הן בכלכלה‪ ,‬הן בטכנולוגיה‬
‫והן בתרבות — הריהם דברי תעד״א מובהקים‪ .‬וכן דברי הרב שלמה וולג‪-‬ן!‬
‫שליט״א )כין ששת לעשור‪ ,‬עמ׳ ע—עא(‪ :‬״ישנם פוסקים מוסמכים ומוסכמים‬
‫שיכולים להתמודד עם כל הבעיות המודרניות‪ ,‬גם יהדות התורה יודעת ‪"3‬‬
‫מדינה צריכה צבא‪ ,‬כלי־תקשורת בין־לאומיים‪ …‬אם ת״ח היו ממונים ‪1,‬‬
‫מדיניות חוץ‪ ,‬היו מצליחים הרבה יותר מאשר הממונים עליהם עכשיו״‪^ .‬‬
‫גם אלו דברי תעד״א‪) .‬וכן רמז הוא בדבריו ב״המעיז״‪) ,‬תמוז תשמ״א( ששא‬
‫יסודות השקפתו התורנית מכתבי רש״ר הירש(‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫כ‬

‫ע‬

‫‪3‬‬

‫התקפות נגד השטה הזאת באות בעיקר משני כיוונים‪:‬‬
‫א‪ .‬אלה שסוברים שרעיונות התורה זקוקים ח״ו לעידכון‪ ,‬למהילה ולהפרייד‬
‫ברעיונות מעולם החלוני‪ .‬החושבים כך הם בעיקר אנשי התנועות הקונסרבטיביות‬
‫וחלק מאלה המזהים את עצמם ״ניאו־אורתודוקסים״‪.‬‬
‫אלה שרוצים ״לגרש ההלכה לתוך ד׳ אמותיה״ )לשון הרב מרצכך‬
‫ב‪.‬‬
‫שם(‪ .‬כאלה נמצאים‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬בתוך הצבור החילוני ומאידך לדאבוננו גס‬
‫בצבור החרדי ביותר נמצאים כאלה‪ ,‬דהיינו שאינם מתענינים בחברה הכללית‬
‫אלא במדד‪ .‬והיא משפיעה על תפקוד מוסדותיהם‪.‬‬
‫אולי ישאל השואל‪ :‬אם כך פני הדברים‪ ,‬איזה חרוש יש בשטת תעד״א ‪1‬‬
‫ואמנם צודקים; אין בה מן ההדוש‪ .‬וכמדומני שרש״ר הירש אף פעם לא ח ש‬
‫ליסד שטה חדשה‪ .‬לא רצה אלא להחזיר העטרה לישנה‪ ,‬לנצל נפילת חומות‬
‫הגיטו לרפא את היהדות שנדחקה מן העולם הרחב משך מאות בשנים‪.‬‬

‫כ‬

‫לגבי ״תורה עם דרך ארץ״ כהשקפת עולם‪ ,‬כמדומני אין חלוקי דעות‬
‫בעולם התורה‪ ,‬כולם מודים שהעולם נברא בשביל התורה )״אלמלא תורה‪ ,‬לא‬
‫נתקיימו שמים וארץ״‪ ,‬פסחים סח‪ ,(:‬ושהתורה היתה התכנ־ת שלפיה גברא‬
‫העולם )״הסתכל בתורה וברא אח העולם״‪ .‬בר״ר א‪ ,‬א(‪ ,‬״שלא המדרש הוא העקר‪,‬‬
‫אלא המעשה״ )אבות א‪ ,‬יז( וגם לא שנוי׳ במחלוקת המשנה <שם י(‪ :‬״אהו‬
‫את ממלאכה״‪ .‬לא נחלקו על כך שכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה‬
‫‪3‬‬

‫‪70‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וגוררת עון )שם ב‪ ,‬ב(‪ .‬וכן ״לא תמצא בשום הגדה שבעולם‪ ,‬לא בבבלי ולא‬
‫בירושלמי ולא בשום מדרש‪ ,‬שגנו הם ז״ל שום חכמה״״‪.‬‬
‫וכל הנ״ל הריהו יסוד השקפת‪ .‬העולם ‪.‬של ״תורה עם דרך ארץ״‪ .‬כל חלוקי‬
‫דעות הם רק לגבי שטת חנוך‪ :‬חאם טוב יותר לחנך את הבנים מבודדים מן‬
‫הסביבה החלזנית או לחנכם להתמודד אתח‪ .‬וחבל מאד שחלוקי דעות חנוכיים‬
‫גרידא גרמו לבלבולי דעות לחשוב‪.‬כאלו יש מקום להטיל ספק בחשיבות העולם‬
‫הזה ודרך הארץ בתוך ׳השקפת העולם חתורתית‪.‬‬
‫• לשון ר׳ יעקב פרוונצאלמ שו״ה בדבר למוד החכמות בס׳ דברי חכמים )ע״י ר״א אשכנזי(‪.‬‬
‫ר׳ יעקב היה בין נותני הסכמה לס׳ האגור )עי׳ האגור השלם עמ׳ יב(‪.‬‬

‫ו ב ל מ ע ש י ך ב ס פ ר נ כ ת ב י ם ) א ב ו ת ב‪ ,‬א ( ו ל א ניתנו ל ה ש ת כ ח ‪ ,‬ש א ף‬
‫ה ו א ב ע צ מ ו מ ע י ד ע ל י ה ן וכותבן‪ ,‬ש נ א מ ר ביד כ ל א ד ם י ח ת ו ם ) א י ו ב‬
‫א ‪ ,‬ז(‬

‫מחזור ומורי‪ ,‬אבות ב‪ ,‬א‬

‫‪71‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בס״ד‬

‫הופיע‬

‫ב<ת <שראל‬
‫המשפחה ה<הוד<ת‬
‫אנטולוגיה ספרותית‪-‬מסורתית בנושא המשפחה‬
‫ליקט‬

‫ו ס י ד ר ‪ :‬יחזקאל רוטנברג‬

‫שני כ ר ב י ם ‪ .‬ה ו צ א ת נ צ ח‬

‫‪ -‬בני ב ר ק‬

‫ה ת ו כ ן ‪:‬‬
‫היהדות‬

‫שער ראשון‪:‬‬
‫‪,‬ץער‬

‫והמשפחה‬

‫א ם בישראל‬

‫שני‪:‬‬

‫שער שלישי‪:‬‬

‫טהרת‬

‫ישראל‬

‫שער‬

‫רביעי‪:‬‬

‫צניעות‬

‫שער‬

‫חמישי‪:‬‬

‫נישואין‬

‫שער‬

‫שישי‪:‬‬

‫אוהל יעקב‬

‫שער שביעי‪:‬‬
‫שער‬

‫שלום בית‬

‫שמיני‪:‬‬

‫ב ר כ ת הילדים‬

‫שער תשיעי‪:‬‬

‫חינוך‬

‫שער עשירי‪:‬‬

‫מותרות‬

‫עשר‪:‬‬

‫מסירות‬

‫שער א ח ד‬

‫שער שנים־ עשר‪:‬‬

‫פנימים‬

‫ש ע ר שלושה* ע ש ר ‪:‬‬

‫חד וחלק‬

‫י‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫)הסתפקות במועט(‬
‫נפש‬

‫על ספרים ועל סופריהם‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יונה ע מ נ ו א ל‬

‫שאלות וחשובות אור שמח‬
‫שו״ת אור שמח מאת רביגו מאיר שמחה‬
‫הכהן אב׳׳ד דווינסק‪ .‬נערך ע׳׳י הרב אוזבנד‬
‫והרב צבי לייםנר‪.‬‬
‫חלק ראשון ושני‪ .‬מכון ירושלים‪ .‬תשמ״א‬

‫שגי מאורות גדולים ישבו לפני כשמונים שנה בעיר דווינסק‪ ,‬הגאון הרוגוצ׳ובי‬
‫ורבי מאיר שמהה‪ .‬שני גדולים אלה הפתיעו את לומדי התורה בשליטתם הבלתי‬
‫רגילה בבבלי ובירושלמי ובכל מדרשי הלכהשלחז״ל ומשם הגיעו לעיונים חדשים‬
‫ומקיפים ב״יד ההזקה״‪ .‬רבי מאיר שמחה כבש את מקומו המיוחד בעיקר‬
‫הודות ספרו ״אור שמח״ על הרמב״ם‪ .‬אולי אפשר להגדיר את סוד יצירתו של‬
‫בעל אור שמח בכך שהוא לא שם את הדגש על חיפוש מקורות לדברי‬
‫הרמב״ם‪ .‬ראשונים ואחרונים טרחו כבר בזה ואכן מצאו מקורות נאמנים לפסקי‬
‫הרמב״ם‪ .‬לא זו היתד‪ .‬דרכו העקרית של רבי מאיר שמהה‪ ,‬אם כי גם כאן‬
‫כוחו גדול‪ .‬חידושו בשטח אחר‪ .‬הוא עיין וחקר‪ ,‬השוה והתעמק בסוגיות‬
‫השונות בבבלי ובירושלמי ומתוך ניתוח הגיוני הוכיח את צדקת הרמב״ם‪.‬‬
‫רבי מאיר שמהה לא הלך בדרך של ״ברם״ או ״שוב ראיתי״‪ ,‬אלא בדרך‬
‫״מעתה נתבונן קצת״‪ ,‬״ומכיון שכן נתבאר לנו״‪ ,‬״ולכן הנני מפרש״‪ ,‬״ולמדנו‬
‫כמה מילי מעליותא מירושלמי זה״‪ .‬אין אלו מילים של מליצה‪ ,‬אלא חלק‬
‫‪1‬‬

‫‪ 1‬פירושים חדשים על הירושלמי מפוזרים בכל ספרי רבי מאיר שמחד״ ובחלקם הופיעו‬
‫כליקומ בשם ״חמשי הגרמ׳׳ש״ בספר השלמה לירושלמי )וילנא תרפ״ח(‪ .‬בעקבות‬
‫בקיאותו בתלמוד ירושלמי הצםרף רבי מאיד שמחה לשוללים של המצאת ירושלמי‬
‫לסדר קדשים‪ ,‬המצאה שרבים וסובים האמינו בה לפני כשמונים שנה‪ .‬הרב דוב אריה‬
‫ריטר‪ ,‬רבה של רוסרדם‪ ,‬הולנד היה בין הראשונים שסען שיש כאן זיוף מחוכם ורבי‬
‫מאיר שמחה כתב לו מכתבים אחדים עם הוכחות נוספות לזיוף‪ .‬אגב‪ ,‬יש עוד לברר‬
‫היטב לפני איזה ראשוגים היה תלמוד ירושלמי על קדשים‪ .‬בהשגת הראב״ה בכורים‪,‬‬
‫פ״ב הל׳ ו נדפס ‪-‬והכי איחא בירושלמי במנחות״‪ ,‬אך ראה מרכבת המשגה שם שמקורו‬
‫של הראב׳׳ד בירושלמי ביכורים ולכן הציע להגיה ‪-‬דהכי איתא בירושלמי ובמנחות״‪.‬‬
‫הראב״׳ד לא הזכיר בכל מאות השגותיו על הרמב׳׳ם בעניגי קרבנות את הירושלמי על‬
‫קדשים‪ ,‬ונדמה שיש כאן הוכחה להצעת התקון של מרכבת המשנה‪ .‬אך ראה שס‬
‫הגדולים‪ ,‬ח׳׳ב אות יו׳׳ד ערך ירושלמי קדשים‪ ,‬וראה מראי מקומות ב״אוצר המשפם״‬

‫‪73‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫של הבבין שבעל אוראתר‬
‫הרצוגלהבין י את סוד־ עומקם ‪:.‬של‪.‬הרמב״ם‬
‫מכללתכדי‬
‫דעת ‪-‬הקים‬
‫שמח‬
‫וגדולי ראשונים אחרים‪.‬‬
‫כך הכרגו את רבי מאיר שמחה כבעל אור שמח‪.‬‬
‫נוסף לזה היה רבי מאיר שמחה בעל מחשבה‪ ,‬פילוסוף חרדי שמעטים‬
‫כמוהו‪ .‬זח ראינו בספרו משך חכמה על התורח‪ .‬כבר נכתב על ספר מיוחד‬
‫זה ועוד יכתבו ויתעמקו‪-‬בפירוש נדיו 'זה‪ ,‬תרכובת ישל'פרשנות‪ ,‬עיון הלכתי‬
‫והקר רעיוני של תורת ה׳‪.‬‬
‫כמוכן‪ .‬זכינו לחידגשי ש״ם של רבי מאיר שמחה‪ .‬בשנת תשכ״ז הופיעו שני‬
‫חלקים של חידושי רבנו מאיר שמחה על הש״ס ע״י ר׳ יחודה דוד גרינוולד‪.‬‬
‫בסוף חלק שני הופיעו מספר שאלות ותשובות והערות בענינים שונים מאון‬
‫רבי מאיר‪.‬שמחה‪ ,‬שנדפסו בספרים אחרים‪ .‬חידושי רבי מאיר שמחה על הש״ס‬
‫חלק מהווים יסודי של תורת רבי מאיר שמחה‪ .‬מעניין הדבר שר׳ יהודה דוד‬
‫גרינוולד כתב בהקדמתו שאת חידושי הש״ס אלה מצא ב‪ …‬ספריה הלאומית‬
‫י ל ל על האוצר‬
‫בירושלים^ כנראה שראשי הםפריה הלאומית בירושלים י‬
‫היקר הזה; עד שנזדמן' שם רב מארצות• הברית וגילה מטמון יקר כזה בתוככי‬
‫ירושלים‪ .‬״‬
‫י ״ כמו י כן הופיעו י חידושי ש״ם נוספים של רבי מאיר שמחה על מסכתות‬
‫אחדות‪ ,‬כגון על פסחים י וסוכה )ניר יורק תשל״ו( ‪.‬‬
‫״‬
‫והנה עכשיו זכינו לכיוון חדש בתורתו של רבי מאיר שמחה‪ —,‬בעל‬
‫שמח ^כפופק‪,‬־ כמשיב הלכה לשואלים דבר ה׳— זה הלכה‪ .‬ונאמר גלויו ;‬
‫הסתפקנו בעבר י איך נתאר לעצמנו את רבי מאיר שמחה כפוסק הלכה למעשה‬
‫האם המשיך רבי מאיר שמחה גם בתשובותיו את דרכו המיוחדת ל האם‬
‫חקירות בירושלמי י ותוספתא וב״יד החזקה״ לחוד ופסקי הלכה ע׳ים שולחן‬
‫ערוך לחוד ? אוי אולי גם תשובותיו הלכה למעשה חן יצירות מיוחדות כדוגמת‬
‫״אור שמח״ על הדמב״ם‪.‬‬
‫עם הופעת ״שאלות ותשובות אור שמח״ בהוצאת ״מכון ירושלים״ זכינו‬
‫לאוצר תורני גדול ויקר‪ ,‬תשובות מאחד מגדולי אחרוני האחרונים‪ ,‬אר‪,‬‬
‫;‪:‬‬

‫״‬

‫א‬

‫י ד ע‬

‫כ‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫א ן‬

‫ת‬

‫עמי‪ ,80 -‬מסי ‪ 2144 ,2106 ,2105‬וראה שם מס׳ ‪ 2117‬על הודאת בעל ייז על הזיוף‬
‫‪ .‬של ירושלמי קדשים‪.‬‬
‫‪ 2‬חסדה ביבליוגרפיה של ספרי רבי מאיר שמחה וכתבי היד הידועים לנו‪ .‬ראה סקירן‪-‬‬
‫ד חלקית של־ ד׳ זאב אריה רבינר בס׳ מרן רבינו מאיר שמחה הכהן זצ׳׳ל )תל א כ י‬
‫תשכ״ז( עמ׳ גב ועמ׳ ש ובהקדמת ר׳ • י׳׳ד גרינוולד לחידושי רבנו מאיר שמחה ^‬
‫הש״ס ־־)ירושלים תשכ״ז( עמ׳ ‪ .9—6‬וראה ‪.‬אישים ושיטות״ לרש׳׳י זוין‪ ,‬ענד ‪: 181‬‬
‫כתביייד מרובים • השאיר הגאון אחריו בתורת חידושי הש־׳ם‪ .‬הכתבים גמצאיס‬‫‪.‬־בריגא‪ .‬אין ספק שגם שם — ואולי בעיקר שש — באו פירושים חדשים במספר עגיס‪.‬‬
‫חבל מאד‪ ,‬ששומרי הכתבים לא השכילו בעוד מועד להעבירם לארץ־ישראל )הציעו‬
‫לפניהם וסרבו(; מי יודע מד‪ ,‬גורלם עכשיו״‪ .‬הרב זריך לא הזכיר כתביייד של ש א ל ו‬
‫ותשובות‪ .‬־‬
‫כ‬

‫ת‬

‫‪74‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נתבררהרצוג‬
‫אכ;‪ -,‬מכללת‬
‫אתר דעת‬
‫עכשיו מעל כל ספק‪ ,‬שרבי‬
‫שבגדולי ליטא‪ ,‬גדול מרבן שמו‪.‬‬
‫מאיר שמחה היה אחד ותורתו אחת‪ .‬תשובותיו הן המשך דרכו ב״אור שמדו׳‬
‫על הרמב״ם ו״משך חכמה״ על התורה‪ .‬ננסה לציין גרגרים אחדים מתשובותיו‬
‫של רבי מאיר שמחה‪ ,‬אך לא פסק דין זה או אחר עיקר החידוש שראינו‬
‫כעת‪ .‬מתגלה לנו כאן האחידות והשלמות שבתורתו של בעל אור שמח‪ .‬אין‬
‫להפריד בין יצירותיו‪ .‬רבי מאיר שמחה שב״אור שמח״ על הרמב״ם‪ ,‬רבי מאיר‬
‫שמחח שב״משך חכמה״ ורבי מאיר שמחה שב״שו״ת אור שמח״‪ ,‬אחד הוא‪,‬‬
‫דרך עקבית ומחושבת‪ ,‬אין סתירה ואין הגבלה‪ ,‬אלא שיטה עקבית בלימוד‬
‫התורה‪ .‬זה חידוש מפתיע למדי‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫ראשי ״מכון ירושלים״‪ ,‬הרב יוסף בוקסבוים והרב אברהם קבלקין ראויים‬
‫להוקרה מיוחדת כאשר קבלו על עצמם להוציא ספר תשובות זה‪ .‬ובצדק כתבו‬
‫ראשי ״מכון ירושלים״ ב״פתח דבר״‪ :‬״יומא טבא לרבנן ותלמידהון‪ ,‬אור‬
‫ושמהה‪ ,‬בהגלות אור תורתו של מרן הגאון הגדול מופת הדור מאיר עיני חכמים‬
‫בהלכה‪ ,‬רבינו מאיר שמחה הכהן זצ״ל מדווינסק‪ ,‬הוי ניהו ספר פסקיו‬
‫ותשובותיו אשר השיב לשואליו הרבים״‪.‬‬
‫את כתב היד של תשובות רבי מאיר שמחה‪ ,‬מצא הרב אברהם אוזבנד‬
‫בספרית יוו״א בניו־יורק‪ .‬אין צורר בהוכחות שאכן רבי מאיר שמחה כתב‬
‫תשובות אלו‪ .‬פעמים רבות הסתמך הרב המשיב על חידושיו על חרמב״ם‬
‫ולפעמים אף על דבריו ב״משך חכמה״‪ ,‬ער שאין צל של ספק שאכן זכינו‬
‫לספר שאלות ותשובות מרבי מאיר שמחה‪.‬‬
‫העיון בתשובות אלו אינו קל‪ .‬אמנם הלשון ברורה‪ ,‬אך השאלות הן חמורות‬
‫ומסובכות‪ ,‬בעיקר בדיני אבן העזר‪ .‬כמעט כל תשובה בנין בפני עצמו‪ .‬לפעמים‬
‫ביקש לצרף שני רבנים‪ ,‬במיוחד כאשר מדובר באיסור אשת איש או • היתר‬
‫אשה שזינתה תחת בעלה‪ .‬בהקשר זה ביקש הרב מאיר שמחה להתיר־ אשה‬
‫לבעלה אם הרב השואל יסכים ״והרב מהעיר אשר האשד‪ .‬היא מעירו״ )סוף‬
‫סי׳ ד(‪ .‬הוא לא הסתפק עם צירוף סתם של שני רבנים‪ ,‬אפילו הם גדולי תורה‪,‬‬
‫אלא ביקש צירופם של מרא דאתרא של האיש וזה של האשה שגרה במקום אחר‪.‬‬
‫רוב התשובות הן ארוכות‪ ,‬אך ישנן תשובות קצרות‪ ,‬כגון ״הדלקה בספירט‬
‫חמץ מפוגל בפסח״ )חלק שני‪ ,‬סי׳ נה(‪ .‬״נשאלתי על השפירעט שלהדליק‬
‫שמערבין בו סם ורעל מהממשלה‪ ,‬אם מותר לחדליק בפסח״‪ .‬אמנם הספירט‬
‫אינו ראוי לאכילת כלב‪ ,‬אך אין הדבר פשוט כל עיקר‪ ,‬שהרי ״ע״י תערובות‬
‫דברים אחרים ראויים לתקנן״‪ .‬רבי מאיר שמחה פסק לאיסור‪ .‬חשיבותה של‬
‫תשובה זו נעוצה בעובדה שפוסקים שונים הסתפקו בדבר זה‪ .‬המהדיר של‬
‫שו״ת אור שמח ציין בהערה ״ראה בשו״ת שואל ומשיב מהדו״ק ח״א סי׳‬
‫קמ״ג״‪ .‬וראה עוד ״מקראי קודש״ להרב צבי פסח פרנק‪ .‬פסח‪ ,‬חלק א׳‪ ,‬סי׳ נד‬
‫ושם פוסקים רבים שדנו בזה‪ .‬וראה שו״ת זכר שמחה סי׳ נד ושם ציין המהדיר‪,‬‬
‫הרב יצחק הלוי במברגר בשם בנו החימאי ר׳ יצחק דוב שאכן אפשר‬
‫‪75‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אין כאן ספיקא לאיסור״‪ ,‬כלומר הונו‬
‫להחזיר את הספירט לקדמותו ״וא״כ‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫נאסר *‪.‬‬
‫לא נאריך כאן על הקשר בין ״אור שמח״ על הרמב״ם ושו״ת אור שמח‪.‬‬
‫קשר זה בולט בתשובות רבות‪ .‬בולט פחות הקשר בין ״משך חכמה״ ושרת‬
‫אור שמח‪ .‬וגם כאן בא ספר שו״ת אור שמח וממשיך את הענין שב״משך‬
‫חכמה״‪ .‬בתשובה ארוכה )חלק ב סי׳ א( דן רבי מאיר שמחה על חיוב שמיטה‬
‫בזמן הזה‪ .‬תשובה זו נכתבה בשנת תרמ״ט בעקבות הצעת היתר המכירה‪.‬‬
‫התשובה נכתבה ״לכבוד הרבנים המאורות הגדולים‪ ,‬גאונים מפורסמים‪ ,‬מלאים‬
‫תורה זיראה חכמי וגדולי ירושלים עיר הקודש תובב״א״‪ .‬רבי מאיר שמחה‬
‫פתח וציין שאמנם טרחו בעלי התלמוד בזמנם למצוא היתרים אחדים בשמירת‬
‫השמיטה ״ולא מצאנו להמון החכמים שיעקרו לגמרי או ימכרו לגוים‪ ,‬בטח לא‬
‫דבר נקל הוא לעקור כמו שהושבים רבני הזמן״‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬ב״משך חכמה״‪ ,‬פרשת בהר הסביר רבי מאיר שמחה ע״פ דברי‬
‫ה״תורת כהנים״ ״כשם שנאמר בשבת בראשית שבת לד׳ כך נאמר בשביעית‬
‫שבת לד׳״ — שיש הבדל בין שביעית ליובל‪ .‬בשביעית נאמר ״שבת לה׳״‬
‫וכן נאמר לגבי שבת ושניהם אינם תלויים בקדושת ישראל‪ ,‬ואילו יובל כמו‬
‫יום טוב תלוי בקדושת ישראל‪ ,‬״שמיטה הוא קדוש בעצמותו ואפקעתא דמלכא‬
‫הוד‪ .‬ואינו תלוי בקדושת ישראל״‪ ,‬אך גבי יובל נאמר ״וקדשתם את שנ‬
‫החמישים״‪ ,‬דהיינו ״שאתם מקדישים אותו״ וזה ״כמו שכתוב גבי ימים טובים‬
‫מקרא קודש יהיה לכם״‪ .‬כד דברי בעל משך חכמה‪.‬‬
‫אם כך בונת התורת כהנים‪ ,‬יוצא ששמיטה אינה תלויה ביובל‪ ,‬כלומר‬
‫חיוב שמיטה אף בזמן הזה מן התורה‪ .‬אד מסקנה זו לא כתב רבי מאיר שמחה‬
‫בס׳ משך חכמה‪ ,‬שהרי אין ספר זה מיועד לקביעת הלכה אלא לעיונים ‪,‬‬
‫ת‬

‫‪4‬‬

‫לא כן בשו״ת אור שמח‪ .‬כדרכו ב״משד חכמח״ מדגיש רבי מאיר שמחה‬
‫את ההבדל בין שמיטה ליובל ע״פ תורת כהנים‪ .‬אך בתשובה זי על חיו‬
‫שמיטה בזמן הזה‪ ,‬הוסיף משפט אהד‪ :‬״דמכל זה מורה דהתו״כ סבר דשביעית‬
‫בזמן הזה אם קדושת הארץ לא בטלה הוי דבר תורה״‪ .‬אכן‪ ,‬מה שרמז ב״משך‬
‫חכמה״‪ ,‬גילה כאן בתשובתו‪.‬‬
‫כ‬

‫תשובה זו על חיוב שמיטה בזמן הזה היא אוםינית לדרכו של רבי מאיר‬
‫שמחה‪ .‬אהרי שקבע שלפי תורת כהנים היוב שמיטה בזמן הזה מן התורה‪,‬‬
‫המשיך לברר את שיטת הבבלי‪ ,‬ירושלמי‪ ,‬רמב״ם‪ ,‬תוספות ועוד‪ .‬לפי דעתו‬
‫גם הרמב״ם סובר שהיוב שמיטה בזה״ז מן התורה‪ ,‬חוץ משמיטת כספים י‪.‬‬
‫׳‬

‫‪ 3‬והשוה ביאור הלכה‪ ,‬הלכות פסח‪ ,‬סי׳ תמב סע׳ ט )ד״ד‪ ,‬חמץ שגתעפש( ‪-‬דבר חמץ‬
‫לא יבסל‬
‫ששפכו בתוכו דבר חריף ביותר ואינו יבול לאכול מחמת חריפותו דעבוי‬
‫ממנו שם אוכל״‪ ,‬אך שם לא מדובר ברעל‪ ,‬וגס לא באפשרות להוציא את הרעל‪.‬‬
‫‪ 4‬כותב שורות אלו ראה כאן לפני שנים רבות רמז לשיטה מחמירה על חיוב שמיסד‪,‬‬
‫בזה״ז שאינה תלויה ביובל‪ ,‬אך לא מצא התייחסות לדברי משך חכמה אלה‪.‬‬
‫‪ 5‬רבו הדיונים על חיוב שמיטה בזמן הזה לפי הרמב־ס‪ ,‬רוב הפוסקים סוברים שלסי‬
‫ז ה‬

‫‪76‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מהקדמונים וכולם מהצרפתים סברי‬
‫״אולם כ״ז לשיטת רבינו משה‪ .‬אמנם רבים‬
‫דשביעית בזה״ז דרבנן״‪ .‬בסיום התשובה חוזר רבי מאיר שמחה ומדגיש‬
‫שחכמינו החמירו באיסור שביעית ולכן מן הראוי ״לא להרים קול לעקור בלא‬
‫טעם כל מסכת שביעית לחזק הישוב״‪ .‬ובסיום ״ולכן אף כי דעתי איני נוחה‬
‫מהחדשות שהמציאו רבני הזמן‪ ,‬תפסתי פלך השתיקה וגם עתה איני אומר‬
‫לא איסור ולא היתר״‪.‬‬

‫בתשובה זו העתיק רבי מאיר שמחה גם דברי הלכה משתי שמיטות‬
‫קודמות‪ ,‬בענין קיום מצות ארבע מינים באתרוגי שמיטת תרל״ה‪ ,‬כאשר‬
‫הרבנים אסרו אתרוגי קורפו והתירו רק אתרוגי ארץ ישראל‪ .‬אז פקפק רבי‬
‫מאיר שמחה אם שביעית נוהגת בשל נכרים ומשומר אסור בשל גוים‪ ,‬״לכן הוותי‬
‫חותך בזה דהוי ספק מצוד! דאורייתא‪ ,‬ולא פרסמנו חדבר‪ ,‬רק שמרנו בלב״ ‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫רבו התשובות בעניני שביעית בזמנינו‪ ,‬אך תשובתו של רבי מאיר שמחה‬
‫מהוה נופך חשוב שבודאי ידונו בה עוד רבות‪.‬‬
‫ספר שו״ת אור שמח יצא לאור בהידור רב‪ .‬ראשי מכון ירושלים השקיעו‬
‫כאן מאמץ רב‪ .‬יעמוד על הברכה במיוחד הרב צבי יהושע לייטנר אשר עיטר‬
‫את הספר בהערות קצרות ומראי מקומות נחוצים‪ .‬אמנם ההערות קצרות‪ ,‬אך‬
‫בלעדיהן אי אפשר להבין את תוכן התשובות‪ .‬ברכה מיוחדת למראי מקומות‬
‫לפירושים מקבילים ב״אור שמח״ על הרמב״ם‪ .‬בסוף חספר מופיע מפתח ענינים‬
‫ומפתחות לפי סדר הש״ס‪ ,‬ראשונים וכר‪ .‬כל זה מיקל בלימוד חתשובות‪.‬‬
‫במקומות אחדים קיצר המהדיר יותר מדי‪ .‬בחלק שני‪ ,‬סי׳ כט הזכיר רבי מאיר‬
‫שמהה ״אך כבר הרבו לדבר בזה הרב ותלמידו המד‪ .‬חגאון מוואלאזין בשו״ת‬
‫שלו״‪ .‬מהדיר ציין שם בהערה ‪ 52‬״סי׳ י׳ ״‪ ,‬ומניח שכל בן תורה יודע שהכוונה‬
‫לשו״ת חוט המשולש סי׳ י׳‪ .‬בחלק שני סי׳ מז הזכיר רבי מאיר שמחה ״מה‬
‫שנדפס בשם הגאון החסיד ר״ח מוואלזין דעניי כל כולל הוי עניי עירך ועניי‬
‫ארצך״‪ ,‬אך המהדיר לא ציין כאן שום מקור‪ .‬להלן בהערה ‪ 13‬העתיק המהדיר‬
‫את דברי רבי מאיר שמחה בתעודת המלצה לישיבה אחת בירושלים‪ ,‬אך שוב‬
‫בלי ציון מקור‪ .‬גם המפתח של ״ספרי ראשונים ואחרונים״ עמ׳ קצא—קצב‬
‫לקוי בחסר‪ .‬לפי המפתח מוזכר חכמת אדם רק פעם אחת ולא היא‪ ,‬ראה עמ׳‬
‫פ‪ .‬וכן ס׳ דברי אמת‪ ,‬ראה עמ׳ קיא‪ .‬וכן שו״ת צלעות הבית‪ ,‬ראה עמ׳ קכו‪.‬‬
‫וכן השמטות רבות ‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫הרמב״ם שמיטה בזה״ז דרבנן‪ .‬אך ראה ערוך השלחן העתיד הל׳ שמיטה ויובל‪ ,‬סי׳‬
‫טו הל׳ י שלפי הרמב׳׳ם שמיטה בזה״ז מן התורה‪ ,‬וזה כהכרעת רבי מאיר שמחה‬
‫וווי״וכ‬
‫הנ׳׳ל•‬
‫‪ 6‬לא ברור‪ ,‬אם רבי מאיר שמחה ידע שהמנהג המקובל בירושלים לא לנהוג קדושת‬
‫שביעית כפירות של גוי‪.‬‬
‫‪ 7‬במפתח לא נזכר ס׳ גידולי טהרה‪ ,‬מובא בעמ׳ פא‪ .‬וכן לא נזכר אור זרוע‪ ,‬הל׳ נדה‪,‬‬
‫ראה עמ׳ עו‪ .‬וכן שו״ת חתם סופר‪ ,‬אבה״ע ח״א סי׳ נא‪ ,‬ראה עמ׳ קיז‪ .‬וכן שו׳׳ת‬

‫‪77‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עם הופעת שו״ת אור שמח זכינו להשלמת דיוקנו של ענק הרוח של גדולי‬
‫ליטא־הוםיה‪ .‬יש לקוות שנזכה לכתבי יד נוספים של רבי מאיר שמחה‪ ,‬אך‬
‫הוצאת לאור של תשובות אלו העניקה לנו את אותו חלק של תורתו של וני‬
‫מאיר שמהה‪ ,‬שהיה חסר לנו‪ .‬תשובות אלו אמנם לא נכתבו כולן בסגנון אהד‬
‫ובשיטה אחת ן יש ורבי מאיר שמחה מיעט בעיון בדברי אחרונים זיל‬
‫שהרבה במשא ומתן בהם‪ .‬האם יש כאן שיטה? ואוהלי יש בזה גילוי נ‪1‬סף‬
‫בתורתו‪ :‬בדיון על בעיתו של יהיד‪ ,‬איסור אשת איש וכשרות של גט וכדומה‪,‬‬
‫הרבה רבי מאיר שמתה בעיונים בבבלי וירושלמי ופירושי הראשונים כדי‬
‫למצוא פתח היתר‪ — ,‬אד בדיונים על כשרות מקוואות‪ ,‬חציצה במקור‪ ,‬וכדומה‬
‫הרבה בעיונים בדברי אחרונים‪ ,‬כמו ס׳ סדרי טהרה‪ ,‬חכמת אדם‪ ,‬חתם סופר‬
‫וסי גידולי טהרה של ר׳ מגדל קרגוי‪ ,‬שהרי כאן מדובר באיסור והיתר על‬
‫רבים‪ ,‬או ב״הלכות הרבים״ )ח״ב סי׳ יב(‪ .‬בדינים אלה ״מנהג ישראל תורד‪,‬״‬
‫)ח״ב סי׳ ו( ״ואין לגבב בזה אימרות משיטות דחויות״ )שם(‪.‬‬
‫ספר חשוב העניק לנו מכון ירושלים‪ ,‬ואולי זה הספר החשוב ביותר‬
‫שהופיע בשנה החולפת‪.‬‬
‫רבי עקיבא איגר סי׳ קצד‪ ,‬ראה עמ׳ קניו‪ .‬וכן פגי יהושע‪ ,‬כתובות ט׳ א‪ ,‬ראה עט‬
‫כמו כן חסרים מראי מקומות לציונים בפירוש הראשונים‪ ,‬כגון פרושי המאירי‪,‬‬
‫עמ׳ קמא‪ ,‬קמב ועוד‪.‬‬

‫ואביתה‬

‫ת ה ל ה מ ס ר ו ח י מ ע ש ‪ ,‬מ ש ב ע י רוגז‪ ,‬מעדורי א מ ת ‪,‬‬

‫מעמוסי‬

‫בטן‪ ,‬והיא ת ה ל ת ך ‪.‬‬

‫ואביתה‬

‫ת ה ל ה מ ק ר ו א י אין‪ ,‬מ ק ו ר א י ב ח נ ף ‪ ,‬מ ר ח ו ק י א מ ת ‪,‬‬

‫מריקי צדק‪ ,‬והיא ת ה ל ת ך ‪.‬‬
‫דברי הפייטן צריכים לימוד‪ .‬ואולי הם באו ללמד שיש לראות את נקודות האור ג‬
‫בתופעות שליליות‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪0‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על פקחותו של רבי מאיר שמחה זצ״ל‬
‫י‬

‫״ז י‬

‫׳ •־ ‪.‬‬

‫;־ ‪,‬‬

‫•ץ ז‬

‫כאשר הצבא הגרמני התקרב לעיר דוינםק במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬סירב‬
‫רבי מאיר שמהר‪ .‬לעזוב את העיר באמרו‪ :‬כל הזמן ׳^נשארים עוד תשעה‬
‫יהודים‪ ,‬אשלים את המבין‪ .‬זה סיפור ‪.‬ידוע‪ .‬פוזות ידוע •הוא הסיפור הבא‪:‬‬
‫בין החיילים הראשונים של הצבא הגרמני שנכנסו לדוינסק‪ ,‬היה חייל‬
‫יהודי‪ ,‬ע־ומר ת^רהיי •ומצוות‪ .‬חייל זה פגש ברחוב אדם בעל חזות יהודית‪..‬‬
‫החייל שאל את האיש אם הוא יהודי‪ .‬זה ענה בפחד גדול‪ ,‬שאכן הוא יהודי‪.‬‬
‫החייל צוה עליו להביא אותו' לביתו של רב המקום‪ ,‬רבי מאיר שמחה‪.‬‬
‫החייל‪ ,‬לבוש בגדי מלחמה ומזוין בכלי‬
‫לדבר אתו ביחידות‪ .‬תדהמה בבית הרב‪ .‬גם‬
‫עם כניסת הצבא הגרמנית‪ ,‬פרץ חייל לביתו‪.‬‬
‫האלמוני לחדר אחר‪ .‬שם גילה החייל‪ ,‬שאכן‬
‫אלא לשאול לרב‪ ,‬אם יש לו צורך בעזרה‪.‬‬

‫נשק‪ ,‬נכנס לבית הרב וביקש‬
‫הרב נבהל מאוד בראותו שמיד‬
‫בכל זאת נכנם הרב עם החייל‬
‫הוא יהודי ומטרת ביקורו אינה‬

‫רבי מאיר שמחה נשם לרווחה בשמעו דברי החייל‪',‬־אך‪-‬הסתפק" אם יש‬
‫להאמין לחייל הזה‪ ,‬שהיה נראה ככל החיילים הגרמנים‪ .‬אולי רוצים להכניס‬
‫י "‬
‫י׳ י‬
‫אותו במלכודת‪.‬‬
‫;‬

‫רבי מאיר שמהה שאל את החייל מאיזו עיר‪ .‬הוא בא‪ ..‬לןחייל ענה‪ .‬שבשנים‬
‫האחרונות לפני התגייסותו לצבא‪ ,‬הוא היה גר בהלברשטט‪ .‬רבי מאיר שמחה‬
‫קם וניגש לארון הספרים‪ ,‬הוציא את ספר האשכול^ ושאל את ההייל‪ :‬האם‬
‫אתה מכיר ספר זה י בודאי‪ ,‬ענה חחייל‪ ,‬ספר זה חיבר אחד מגדולי הראשונים‬
‫וסבו של הרב חנוכחי של הלברשטט מצא את כתב היד‪ .‬והוציא את ‪.‬הספר עם‬
‫פירוש ״נחל אשכול״‪ .‬החייל אף סיפר על השיעורים ששמע מרבה של‬
‫^‬
‫הלברשטט‪ ,‬נכדו של בעל ״נחל אשכול״‪.‬‬
‫רבי מאיר שמחה נרגע מתשובה זו‪ ,‬לחץ את ידו של ההייל ואמר לו‪:‬‬
‫״ • ‪ . – :‬׳‬
‫אכן עכשיו אני יודע שרק אמת בפיך‪.‬‬
‫סיפור זה שמעתי לפני כעשרים וחמש שנח‪ ,‬מסי החייל הנ״ל‪ ,‬דודי‪ ,‬ר׳‬
‫; ׳ ־ ־ ‪• .‬‬
‫שלום גולדשמיט ז״ל‪.‬‬
‫י• ע‪.‬‬

‫‪79‬׳‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הודעה למנויים בחוץ לארץ‬
‫אפשר להזמין א ת המעין ע ם משלוח בדואר אויה‬
‫ת מ ו ר ת ת ו ס פ ת תשלום של‬

‫‪$ 8.‬‬‫מערכת‬

‫המעין‬

‫הששתתפיה מליון זה‪:‬‬
‫הרב נ‪ .‬רפאל אויערבך‪ ,‬שעלבים‪ ,‬ד״ב אילון‬
‫יעקב שטרנםלד‪ ,‬רח׳ מלצ׳ט ‪ ,5‬חיפה‬
‫שמעון בולג‪ ,‬רח׳ הלר ‪ ,10‬ירושלים‬
‫אברהם הלוי שישא‪ ,‬זגד‪1116 81(!86*.‬׳ ‪, 10,‬מ‪30‬ת‪1,0‬‬
‫הרב אברהם נחשון )קוסרמן(‪ ,‬ישיבת הסדר‪ ,‬ימית‬
‫הרב שלמה חיים אבינר‪ ,‬בית אל‬
‫פרופ׳ יהודה לוי‪ ,‬רה׳ בית וגן ‪ ,46‬ירושלים‬
‫יונה עמנואל‪ ,‬רה׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫תקון טעות‬
‫מא‬

‫בגליון האחרון‪ ,‬תמוז תשמ״א נפל טעות במאמר על רבי שלמה העל ׳‬
‫בעל מרכבת המשנה‪ .‬בעמ׳ ‪ 40‬התחלפו שתי שורות הראשונות עם שתי שורות‬
‫האחרונות‪ .‬ועם הקוראים הסליחה‪.‬‬
‫‪80‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורך האחראי‪ :‬יונה עמנואל‪ .‬רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דפוס ״בהר״ך‪ ,‬רח׳ סלונים ‪ 13‬ירושלים‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)