/י׳ ? ׳ ׳ ^
אתר דעת -מכללת הרצוג
113
יצד1כן .ה ד י י ע ד
יי ז־*
• ו ע ד י *ין 1זר ר־* .י ע 1ו * א ל
•
^
•13X731
י
.
^,/
הועתק והוכנס לאינטרנט
[0ז001>;8.0י6^1זכ/.1161י¥¥ץ
ייויי דירריד ,״ -ו ו . , – ,
צ י חיים תשס ט
שכן ארץ ורעה אמונה
1
זכרונות )סיום( /הרב משה אויערבך זצ״ל
3
הרב משה אויערבך ו״הישלב השלישי״ /הרב ר׳ אויערבך .
24
מכתבי הרב משח אויערבד אל קבוץ חפץ חיים
30
.
39
מקומם של טורי אמנון לשיטת הרמב״ם /י׳ שטרנפלד .
הפרושים המתמטיים של מרכבת המשנה /שמעון בולג .
52
.
על ייחוסו של בעל חידושי הרי״ם /אברהם שישא ״
"60
כזית בכדי אכילת פרס לברכה אחרונח /אברחם נחשון .
63
מרן חרב קוק וחבדלה בין קדש לחול /הרב שלמה אבינר .
66
שיטת ״תורה עם דרך ארץ״ — מהי ? /פרופ׳ יהודה לוי .
על ספרים ועל סופריהם
שו״ת אור שמח /יונה עמנואל
70
7 2
כפ״ד ירושלים תשרי תשמ׳יכ • כיד ככ ,גליון א * המחיר 12.50שקל
מנוי שנתי :כישראל — 40.שקל
www.daat.ac.il
,
כחי? לארץ —$ 10.
,
כתובת המערכת :רה צפניה ,26ירושלים ,טל 288883
מכללת הרצוג
שכן אתר
אמונה
דעת -ורעה
ארץ
מערכת ״המעין״ זקוקה למנה גדושה של אמונה ואופטימיות,
ניגשת לכתיבת מאמר מערכת לקראת גליון תשרי תשמ״ב הבעל״ט.
כאשר
היא
היהדות הדתית הפסידה השנה בבחירות לכנסת חצי מכוחה ,המפד״ל הפסידה
ששה נציגים ,פא״י אפילו לא עברה את אחוז החסימה ורק אגודת ישראל הצליחה
לשמור על כוחה .המו״מ של המפלגות הדתיות לפני כניסתן לממשלה לא הוסיף
כבוד ליהדות הנאמנה ,כאשר רוב התביעות נגעו לנושאים כספיים.
מעמדה הקשה של היהדזת הנאמנה התגלה בכל חומרתו במשבר סביב החפירות
האדכילוגיות על יד העיר העתיקה ,הקשורות עם חילול קברים יהודים .שרי המפד״ל
הצטערו בפומבי על הרבנות הראשית שהוציאה איסור על המשך החפירות .ראשי
העדה החרדית בירושלים השמיעו כלפי אגודת ישראל אותה טענה שראשי אגו״י
טענו בעבר נגד המזרחי — ,להיות נאמנים לממשלה חילונית תמורת הבטחות
כספיות .אכן ,גלגל חוזר בעולם.
ראש עירית ירושלים ,וכן ראשי האוניברסיטאות בישראל ,הביעו
להתערבות רבנים ב״חופש המדעי״ שבחפירות הארכילוגיות .והנה,
מצא רב הכותל מנהרה בסביבת הכותל המערבי .הידיעה עוד לא
וראש העיר מיהר להזהיר שאין לחפור במקום זה המקודש לערבים ג
באמונה כדי לא להגיע ח״ו ליאוש.
את התנגדותם
באותם ימים,
נקלטה בציבור
אכן ,יש צורך
לקראת השנה החדשה אנו מבקשים את קוראינו למלא את תלוש ההזמנה בדף
זה ולשלוח לנו בהקדם .אנו מבקשים לא ל ח מ ת לבקשה נוספת בנידון.
דמי מנוי לשנה ) 4גליונות( 40.-שקל .בחוץ לארץ 0 . -ו $
לכבוד
מערכת המעץ
רחוב צפניה 26
ירושלים 95301
הריני חותם על מנוי שנתי ל״המעין״ ומצרף בזה דמי מנוי.
השם
הכתובת
המקום
)חתימה(
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת
הרצוג למצרים א ת כל סיגי ,כולל חבל
להחזיר
ממשלת בגין הבטיחה ,בעל כורחה,
ימית .הפינוי הסופי הובטח לאביב הבא .הדעות חלוקות כלפי ויתור זה תמורת
״הסכם שלום״ .אך אפילו אם מוכרחים לוותר – ,למה לא נשמעים קולות של
חרדה יהודית אמיתית על פינוי ישובים בארץ ישראל ,על העברת בתים ,שדות ופרדסים
לידי גויים .האם אין כאן עונש על העדר מעשים למען ״שכן ארץ ורעה אמונה׳ ז
למה אץ קריאות צער על הסכנה של סגירת בתי כנסיות וישיבות בחבל ימית,
על איום נפילת יישוב עצמונה ועל תלמידי הישיבה הלומדים שם תורה מתוך הדחק.
זה מה שאמרנו.
לטובה.
יש צורך באמונה ואופטימיות לקראת השגה הבאה עלינו
בגליון זה אנו מסיימים א ת פרסום הזכרונות של הרב ד״ר משה אויערבך ז״ל.
מערכת ״המעין״ רואה זכות בכך להיות שותף בפרסום זכרונות אלה .הרב דיר משה
אויערבך למד ולימד ,הדריך ופעל בגולה ובעיקר בארץ ישראל ,תוך שאיפה לראות
א ת הטוב בבל חוג ביהדות הנאמנה.
זכרונותיו מהוים שילוב של אהבת תורה ,אהבת הבריות ואהבת ארץ ישראל.
חייו הברוכים היו דוגמא נלפאה של ״שכן ארץ ורעה אמונה״.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
מערבת המעין
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב משה אויערבך זצ״ל
ז כ ר ו ג ו ח )ג(
בברלין
בקיץ תרפ״ב הציע לי ועד בית המדרש לרבנים בברלין ,א ת משרת המרצה
)דוצנט( להסטוריה הישראלית " ולתלמוד בכתה השניה ,ואח״כ גם לפדגוגיה.
בשמחה קבלתי א ת ההזמנה לשוב למוסד המכובד ,אשר אבי זצ״ל היה בין מייסדיו
וגם אני למדתי שם כארבע שנים.
7
עוד בקיץ הזה השתתפתי באסיפת ראשי .אגודת ישראל״ בברסלאו*׳ .-והנה
בא אלי הרב קלמנוביץ )אז -הרב מרקוב( ׳"* ,והציע לי בשם ר״ח עוזר גרודזיעגסקי
ובשם בעל ,ח פ ץ חיים״ ,לבוא לפולין — לייסד שם בית מדרש למורים .היה לי
97בשיחה בעל־פה ,הוסיף רמ׳׳א ,שמשרה זו נתפנתה עם פטירתו של הרב ד״ר שמעון
אפגשטיין ז״ל )תרכ״ד—תרפ״א .כיהן במשך 22שנה כרבה של קהילת ביריסן בפרוסיה
המערבית ,והחל משנת תרע״ב שימש כמורה בביהמ״ד לרבנים בברלין לתולדות ישראל
וספרות ימי הביניים ,ואח״כ גם לפרשנות המקרא — משרה אותה קיבל כממלא מקומו
של פרופ׳ א .ברלינר .פירסם מחקרים רבים בתחומי הלשון העברית ,הכמת היהדות
והתרגומים .אוסף ממאמריו )״עיון וחקר״( יצא לאור ע״י מוסד הרב קוק ,תשל״ו(.
98המועצה המרכזית של ״אגודת ישראל״ העולמית ,התכנסה למושב היסוד שלה בוינא
בחודש אדר ב׳ תרפ״א ) ,(1921ורמ״א נטל חלק בישיבותיה ,אשר נערכו בהשתתפות
גדולי הדור .המושב השני של המועצה המרכזית ,התקיים בברםלאו בטבת תרפ״ג
)דצמבר ,(1922ובין הנואמים היה הרב ד״ר יצחק אויערבך מהלברשטט ,אשר הירצה
על פעולותיה של אגו״י בגרמניה .במועצה זו נבחר רמ״א כחבר הועד לעניני חינוך
ות״ת .ר״י רוזנהיים ,המדווח בזכרונותיו על ישיבות אלו )עמ׳ רע״ח—רפ״ח( ,כותב בין
דבריו :״התרגשות רבה גרם נאומו של הרב ד״ר מ .אוירבך אשר זרק לחלל הועידה
את השאלה ,האם הנהלת ״אגודת ישראל״ חושבת באמת ובכנות להטיל את כוחותיה
בעבודת בנין הארץ ,או רואה בכך רק ויתור שיש לעשותו למראית־עין לגבי הרוחות
המנשבות אצל אחרים״ .בהמשך המוח ,מובאים מדבריהם של ר״י רוזנהיים ,ד״ר נתן
בירנבוים וד״ר יצחק ברויאר אשר התייחסו לנאומות של רמ״א )וראה הערה .(1114
99הרב אברהם קלמנוביץ מראקוב ,נשלח ע״י הח׳׳ח ורח״ע גרודז׳נסקי זצ״ל לאסיפת
ברסלאו ,בכדי לעורר את חברי המועצה של אגו״י למצבם הירוד של יהודי רוסיה ,״בוילנא
בלבד — התריע הרב קלמנוביץ — בירושלים דליטא ,מתחנכים כשלשה אלף ילדים
על ברכי הכפירה ,בבתי הספר של ה׳קולטור־ליגא׳ ״ )רוזנהיים ,עמ׳ רפ״ב( .על רקע
המצב הזה ,ניחן להבין את רצונם של גדולי ישראל לייסד בי״מ למורים חרדי —
בהנהלתו של רמ״א — אשר יכשיר מורים להצלתם של ילדי ישראל בפולין וברוסיה.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קשה מאד לא להסכים ולמלא רצון שני גדולי הדור ,אבל כבר התחייבתי לבית
המדרש לרבנים בברלין ,ולא יכולתי להפר את ד ב ר י .
100
בחשון תדפ״ג ) ,(1922החילותי ללמד שעורי בתלמוד ולהרצות על תקופת
התלמוד .יו״ר של חבר המרצים ,היה מו״ר הרב ד״ר יוסף וולגמוט ז צ ״ ל ,שלימד
פוסקים ,פילוסופיה ישראלית והומילתיקה -י .הוא היה מפורסם כעורך חירחון
״ישורון• למדעי היהדות ,הרב רא״א קפלן ,גתן השעורים לתלמוד בכתה הגבוהה.
הוא היה איש מושלם בתורה ומוסר ,והוא הכניס אוירה של ישיבות ליטא אל בית
מדרשנו .אך דק שנתיים זכיתי להיות עמו בצוותא .בימי ספירת העומר של שנת
תרפ״ד -ג פ ט ר .הרב ד״ד שמואל גרינברג הרצה על תנ״ך ודקדוק עברי.
0 1י
0
104
03ו
100דו״ז סיפר לי ,שהוא הורה לרב קלמנוביץ למסור לבעל ה״חפץ חיים״ את העובדות
כהוייתן ולהכריע ,היכן הוא נחוץ יותר — בגרמניה או בפולין ,והח״ח הורה לו
להישאר בגרמניה ,מאחר וכבר התחייב להנהלת ביהמ״ד לרבנים.
101ראה לעיל הערה מס׳ .18
= 102תורת הנאום.
103הג״ר אברהם אליהו קפלן זצ״ל ,נולד בליטא בי״ב חשון תר״ן .אביו ,הרב ר׳ אברהם
אליהו — ״העילוי מראקוב״ ,נפטר קודם לידת בנו ,אשר נקרא על־שם אביו .דא״א
למד בישיבות טלז וקלם ,ואח״כ עבר לישיבת סלבודקה ,בה למד כשמונה שנים
והתאהב על רבותיו — הגרמ״מ אפשתיין וה״םבא״ מסלבודקה .כשרונותיו העילויים,
יראתו והליכותיו האציליות — רוממוהו משכמו ומעלה ,ובשנת תר״פ — בהיותו
בן — 30הוזמן לכהן כר״מ ראשי בביהמ״ד לרבנים בברלין ,לצידו של הגרד״צ
הופמן הישיש .עם פטירתו של רדצ״ה ,נתמנה לראש בית המדרש .בתקופה
הקצרה בה כיהן במשרתו ,הכנים לביהמ״ד את שיטת הלמוד שבישיבות ליטא ואת
רוח המוסר שלהן .שמו נתפרסם ברבים ,והוא הפך לפוסק עבור יהודי אשכנז .בד בבד
פירסם מאמרים עיוניים רבים .תלמידיו אהבוהו אהבת־נפש ,ובהשפעתו פנו צעירים
רבים לישיבות ליטא .הוא החל בהכנות לעריכת פירוש־מחודש לתלמוד והחל בכתיבת
״מבוא״ לפירוש ,אשר בו הוא מפרט את הצורך בפירוש .דק הפרק הראשון של
ה״מבוא״ וקטעים מן הפירוש — נכתבו ,ואז אירע האסון .ר׳ אברהם־אליהו ,נסתלק
לפתע ,בדמי ימיו ,בשעה שעסק בתשובה לשאלה קשה — בליל ט״ו אייר תרפ״ד ,למגינת
לבם וכאבם של כל יודעיו ומוקיריו אשר תלו תקוות רבות בגאון צעיר זה .ספרו
ההלכתי ״דברי תלמוד״ הופיע בהוצאת מוסד הרב קוק )תש״ח( ,ובראשו דברים לזכרו
מאת הגרא״ז מלצר זצ״ל וידידו — הגר״י םרגא זצ״ל ,ראש ישיבת חברון) .ח״ב
הופיע בתש״ל ובראשו דברי הראי׳׳ה קוק זצ״ל ,באזכרה שנערכה בירושלים במלאת
10שנים לפטירתו( .דברייהמחשבה אשר כתב ,כונסו בספר ״בעקבות היראה״ )מוסד
הרב קוק ,תש״כ( ,ובראשו רשימה אוטוביוגרפית ותולדות חייו.
104הרב ד״ר שמואל גרינברג זצ״ל )מוינשטי ,רומניה ,ד׳ תשרי תר״ם — ת״א ,ז׳ אדר
א׳ תשי״ט( ,למד בישיבת פרשבורג ובביהמ״ד לרבנים בברלין ,ורכש את השכלתו
הכללית באוניברסיטאות ברלין וגיעסען .עם הסתלקותו של פרופ׳ יעקב בארט,
נתמנה הרב גרינברג ב־ 1920למרצה למקרא בסמינר הברליני ,ונהיה לאחד מעמודי
4
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
דעת -
על ידו התרגלו חרבח תלמידים אתר
כשפה חיה .בחורף תרפ״ד ,נכנס
בעברית
לשוחח
אל חבר המרצים ,לתת א ת שעור התלמוד
הגאון הרב ד״ר יחיאל יעקב ויינבערג
בכתה הגבוהה וגם להיות פוסק לשאלות הלכה ,אשר הגיעו לבית מדרשנו משנת
הווסדו ע״י הגאון ר״ע הילדסהיימר ,ואחריו אל מו״ר ד״ד הופמן ורא״א קפלן.
1 0 5
התווך של המוסד .כבר מגיל צעיר נקשר לשפה העברית ,לדקדוקה ולמכמניה ופירסם
חבורים ומאמרים על המקרא ועל לה״ק ,ובהשפעתו שוחחו ביניהם רבים מתלמידי
ביהמ״ד לרבנים בעברית .שימש כנשיא־כבוד של ״המזרחי״ בגרמניה ,והיה ציר
בקונגרסים הציוניים ה־ 12וה־ .20ב־ 1930יסד בברלין את הארגון העולמי ״שומרי
שבת״ ודאג לפעילותו .עם עלותו ארצה ב־ ,1939התיישב בת״א ופעל בה רבות להחדרת
תורה וחסד בין בני הישוב החדש .היה ממייסדי ישיבת ״הישוב החדש״ ואף לימד
בה ,ישיבת ״תורה ומלאכה״ בפ״ת ועוד ,ומשנתמנה ליו״ר המועצה הדתית בת״א —
הגביר את פעילותו התורנית והצבורית ,תוך שהוא משפיע באצילותו ובהליכותיו
על כל שכבות הצבור בעיר )מתוך :״הליכות״ — בטאון המועה״ד ת״א־יפו ,ניסן
תש״ך ,ומתוך ״ספר האחים של לשכת בני־ברית שמעון רוקח ,ת״א תשל״ו —
1976״ .תודתי נתונה לבן אחיו — מר גדליה גרינברג מת״א ,על העמדת הפרסומים
הנ״ל לרשותי .וראה עוד במאמרו של ד״ר י .איזנר068 0£ 1116 3611111 :מ1806ת1ומ6מ
001^ 0! 1116 1* 3. 1. ¥01• 12, 1967).נ 1ז ג , ¥ 6זגת3מ11מ331)1)1111031 56
105הגאון רי״י ויינבערג זצ״ל נולד בתרמ״ד בפולין ,ולמד בישיבות מיד וסלבודקה .בשל
חריפותו ומידותיו ,היה מקורב לרבותיו ולגדולי תנועת המוסר כר׳ נפתלי אמסטרדם,
ר׳ איצ׳לה בלזר וה״סבא״ מסלבודקה .בצעירותו נבחר לרבה של העיירה הליטאית
פילווישקי ,בה כיהן שבע שנים ,עד עברו לגרמניה — בשל סיבות משפחתיות — בעת
מלחמת העולם הראשונה .עם פטירתו של הגרא״א קפלן ,נקרא למלא את מקומו
כראש ביהמ״ד לרבנים — תפקיד אותו מילא עד עלות הכורת על יהודי אירופה.
באותן השנים ,ולאחר השואה הנוראה ,היה הגרי״י ויינבערג לפוסק של יהודי אירופה,
ותשובותיו כונסו בספרו הגדול ״שרידי אש״ )מוסד הרב קוק ,ירושלים( .הרב ויינבערג
עמד בקשר ובמו״מ עם גדולי דורו ,וגדולתו התבטאה לא רק בלמדנותו אלא אף
במידותיו ובהתבטלותו לגדולי התורה שבדורו .יצויינו שתי דוגמאות מפורסמות ,בהן
באה התבטלות זו לידי ביטוי :האחת ,כאשר פירסם את קונטרסו הגדול ,בו התיר
בחריפות ובבקיאות רבה את ההימום החשמלי לבהמות קודם השחיטה )עפ״י דרישת
הממשלה הארורה( ,בידעו את כורח הדבר .משבקשו הגרח״ע גרודז׳ענסקי זצ״ל לחזור
בו מהיתרו — ביטל דעתו ועיכב את פרסום קונטרסו .והשנית ,כאשר נתן הסכמתו להצעה
להעביר את ביהמ״ד לרבנים לא״י ,ושוב חזר בו מההצעה בשל עמדתו התקיפה של
הגרח״ע נגד בצוע הרעיון )ראה הערה מס׳ .116וראה — הרב דב כ״ץ :תנועת
המוסר ,הוצאת א .ציוני תשט״ז ,ח״ג עמ׳ .(309
בתקופת השואה ,סבל הרב ויינבערג קשות ,ובשהותו בגיטו וורשא — לא היה מסוגל
לקרוא בספר או לכתוב .כשהוטב מצבו ,נבחר ע״י רבני וורשא לנשיא אגודת רבני
פולין וראש ביה״ד הגדול ליהודי פולין ,יחד עם האדמו״ר מסוכטשוב והגר״מ זעמבא
הי״ד .בדרכים מופלאות ניצל ועבר למונטרה שבשוייץ ,שם הפך ביתו לתל־תלפיות,
5
www.daat.ac.il
מכללת
דעת -
אני קבלתי א ת שעור אתר
הרצוג לימדתי גמרא עם רש״י ותוספות.
השניה.
בכתה
התלמוד
הרבה למדתי מתלמידי ,אשר כמעט כולם בעלי השכלה ,אשר מגמתם היתה להבין
א ת רוח התלמוד ,ולאט לאט להתעמק בדברי רש״י ובעלי התוספות .היו ביניהם
כשרוניים וגם חריפים ,אשר כבר אחר שנה יכלו לשמוע את השעורים של הגאון
רי״י ויינבערג ,אע׳׳פ שזמן השעור בכתה השניה נקבע לשתי שנים .השתתפו
עד לפטירתו בד׳ שבט תשכ״ו .ארונו הובא לאה״ק ,ובהלוייתו היה רמ״א בין המספידים.
נטמן בהר המנוחות ליד רעו הגרא״י פינקל ממיר ,הגרא״ז מלצר ,הגר״א קוטלר,
הגרצ״פ פראנק והגרי״ז סולובייצ׳יק ז; •יל )ראה :הקדמה ל״שרידי אש׳׳ ח״ד ,הקדמה
לספר ״את אחי אנכי מבקש״ הוצאת ״נצח״ תשכ״ו ,ספר הזכרון לזכרו — הוצאת
פלדהיים תש״ל ,״חקר ועיון״ מאת הרב קלמן כהנא ,ח״ב עמ׳ קעד—קפח ,ת״א תשכ״ז,
לקט אטוביוגרפי — ״המעין״ ניסן תשכ״ו ,עמ׳ .(66—56
רמ״א היה קשור בקשרי אהבה לרב ויינבערג )ראה מאמרו בספר הזכרון הנ״ל ,עמ׳
שנ״ט ,ודברי פתיחה לספר ״את אחי אנכי מבקש״( ,והיתד ,זו אהבה דו־צדדית .בנאום
הפרידה שלו ,עם עלות רמ״א לא״י ,אמר הרב ויינבערג ,בין היתר ־ .״ולבסוף ,וידוי
מישי :אוירבאך היה לי ידיד וריע נאמן ,מסור ונקי מכל פניה אישית .גם אני
השתדלתי לגמול לו מדה כנגד מדה ,ועכשיו כיון שהגיעה שעת פרידה ,הכרתי וידעתי
שבלכתו חסר לי יותר מחבר וידיד .גם מורה הולך ממגי .על זה אני מתודה קבל עם
ועדה .מורי היה בלי שנתכוון לכך ובלי יודעים ,ומה שקבלתי ממנו הוא חלק יקר
בהוני הרוחני .אי אפשר לי לשכוח את אוירבאך ,בקרבי הוא שוכן וחי .למרות
החלטת המפקחים לדאוג גם להבא לקיומו של ביהמ״ד בברלין ,הרי החיים פה בלי
אוירבאך הינם למעמסה״ )הנאום כולו פורסם בספרו של הרב ויינבערג — ״לפרקים״,
וורשא תרצ״ו — ירושלים תשכ״ז(.
בכת״י א׳ הוסיף רמ״א :״רואה ]אני[ בזה זכות שהתקשרתי עמו בידידות נאמנה ,וד׳
יזכנו להמשיך את הידידות עד ק״כ למרות המרחק הגיאוגרפי המפריד בינינו״ .בשיחתו
עם ר״מ הילדסהיימר הי״ו ,אמר :״מיום בואו לברלין ,הייתי קשור עמו ,כמו איש
פשוט לגאון …הוא לא היה מלמד מוסר — הוא חי מוסר!״ .ובאחד מבקורי אמר לי:
״הוא היה לי אח וידיד״ .בהזדמנות אחרת הוסיף ואמר :״הרב ויינבערג היה בין
הגדולים ,אשר קשה לאומרם אם היו גדולים יותר במרע או במידה״ ,וסיפר בקשר
לכך את העובדא הבאה :שד״ר של אחת הישיבות בפולין ,בא לאהד הגבירים הידועים
בברלין ,והגביר נתן לו צ׳ק על סכום גדול שהיה לו באחד הבנקים בוורשא .כאשר
נמסר הצ׳ק לבנק ,נתברר כי אין כל כיסוי וכי חשבון זה נסגר לפני זמן רב .בצר
לו ,פנה ראש הישיבה במכתב לרב ויינבערג ,ובקשו לבקר את העשיר ולברר את
הענין .לרב ו .לא היה קשר קודם עם הגביר הג״ל ,ולא רצה לשוחח עמו אודות
הענין בבקורו הראשון ,וע״כ החליט לבקרו תחילה בקורינמוסין בחג השבועות ,שחל
באותה תקופה .כאשר בא לבית העשיר ,התפעל מיופיים של הרהיטים והכלים ,אך
הבחין שהעשיר סועד בסעודת החג חלה עם דג מליח בלבד .הבין הרב ויינבערג ,שמצבו
הכספי התערער וכל עשירותו אינה אלא כלפי חוץ ,בעוד שאין לו די לסעודת־חג
והוא נאלץ להשביע את עצמו בחלה ומליח …התוצאה היתד ,.שבמקום לשוחח עם אותו
6
www.daat.ac.il
ומשפט .זולת השעור הזה ,תקגתי
דעת -רפואה
באוניברסיטה
בשעורים גם צעירים שלמדו
מכללת הרצוג
אתר
עוד שעור לתלמוד בעד סוחרים צעירים בני .18-16גם זה נתן לי ספוק רב.
תפקידי המדעי היו הרצאות והמחקר בהיסטוריה הישראלית .במחקר עסקתי
בתקופות התנאים ,האמוראים והגאוגים .השתדלתי ללכת בדרכי הגאון רי״א הלוי
זצ״ל -בעל .דורות הראשונים״ .בהרצאות על התקופת חאחרות ,ראיתי א ת תפקידי
להראות ההשגחה הא־לקית בימי הגלות ,איך ד׳ בחסדו העמיד לנו כמעט בכל
דור ודור מנהיגים גדולי תורה ,ואיך הקב״ה הציל אותנו מיד אויבינו ,והשאיר לנו
בכל זמן שארית ,אשר ממנה יצא ה ע ת י ד .בהרצאות על המאה הי 19לסה״נ,
התעמקנו על השפעת התרבות האירופית על ההתבוללות והריפורם באירופה
המרכזית וגם המזרחית ,ועל דרך היהדות הנאמנה בהדרכת שני הגאונים -רש״ר
הירש ור״ע הילדסהיימר ,ואח״ כ הרצאתי על התנועה הציונית -חחילונית והדתית,
ועל ,אגודת ישראל״ .לא קל היה לי -לאגודאי פרינציפיוני -להשאר אוביקטיבי,
ולהבליט גם את הערכים החיוביים של הציונות כלוחמת בהתבוללות ,ובפרט א ת
100
הגביר על ״תרומתו״ ,ערך הרב מגבית עבורו והתרים אחרים למען יוכל אותו אדם
לשקם את עסקיו.
כמו״כ סיפר לי ,כי בתקופה בה היה ביהמ״ד לרבנים בברלין במשבר כספי קשה,
פנה ועד הקהילה הכללית בברלין לראשי הסמינר בהצעה לרכוש את הסמינר ולשלם
את חובותיו ,תוך התחייבות שלא לשנות מאומה מסדרי המוסד .כאשר שמע רמ״א על
ההצעה ,הצהיר שיתפטר ממשרתו ,מאחר ואינו יכול לתת אמון בהתחייבות הקהילה
הכללית ,וגם אם אמנם בתחילה לא ישנו דבר ,הרי שבהדרגה יכניסו שנויים ברוח
המקום .כאשר שמע על כך הרב ויינבערג ,הצהיר כי התפטרותו של רמ״א תגרום גם
להתפטרותו הוא! וההצעה ירדה מן הפרק…
106ראה בהקדמה ,ציטוט ממש״כ רמ״א בפתיחתו לחבורו ״תולדות ישראל ותכליתן״.
בנאום־הפרידה שלו מרנ?״א )עי׳ בהערה הקודמת( ,עמד הרב ויינבערג על תרומתו של
רמ״א לביהמ״ד :״ופה עמד וניצב לפנינו איש ראוי במקום מתאים .את כל עושר
אישיותו המחוננת בחסד עליון — הקדיש לשרות בית המדרש .מי שעומד ברחוק מקום
מכלכול הלמודים וההוראה בביהמ״ד ,אי אפשר לו אפילו לשער את יקרת ערך המתנה
שניתנה לנו מן השמים בצורה של איש כאוירבאך .מה שאצל לנו ,זהו יותר מידיעות
ודברי למוד .אמנם גם זכותן של ידיעות לא היה מקפח .איש מאתנו לא היה מרבה
ממנו בדייקנות ובתביעות בשעת הבחינות .וידוע ידעו תלמידינו ,שלא הרי בחינה
אצל אויארבך בבחינה סתם ,אלא צריכים להתכונן אליה היטב היטב .ועל כן סוברים
אנו ,שבנידון ידיעת דברי ימי ישראל — יש לאל ידי חניכנו להתראות פנים עם שאר
המתלמדים .גדולה וגדושה היא מדת הידיעות שמסר ולימד לתלמידיו ,ואמן גדול היה
בשדה הלמוד וההוראה .לגבי כשרונו החנוכי אפשר להשתמש רק בדרגות עליונות
שבתארי השבח ,וכל דרגא שהיא עליונה מחברתה — הרי זו מתאמתת יותר.
ואולם מה שמשוה עליו אופי מיוחד ,הלא היא תפיסתו ההיסטורית .בשבילו ,הרעיון
המיוחד המתגלה בדברי ימי ישראל — הלא הוא רעיון א־לקים .ויחס גומלין בין
א־לקים ובין עמו בחירו — זהו פירושה של היסטוריה ישראלית״.
7
www.daat.ac.il
בהצלחתומכללת
המאבק הרציני של ״המזרחי׳׳ אתר דעת -
הרצוג לקחתי לי את הזכות -שהיא
ובכשלוגו.
גם חובה -לכבד את מתנגדי בפעולותיהם הטובות וגם בכונתם הרצויה.
הכנסתי אל בית מדרשנו כמקצוע חדש -המתודיקה בהוראה של למודי היהדות.
הנה ,חלק גדול ואולי הכי נחוץ ,של ]עבודת .נר״א[ הרבנים בגרמניה ,היתה ההוראה -
או בבתי הספר או בקורסים מיוחדים ,והרבנים הצעירים היו זקוקים להכנה ולהדרכה
פן יכשלו בתחילת עבודתם .והיו הרבה ,אשר בעודם למדו בבית מדרשנו ,וגס אחר
כך ,היו מורים או גם מנהלים של בתי ספר יהודיים ,וגם מורים לדת יהודית בבתי
ספר ממשלתיים גרמניים ,והרבה מהם הצליחו אח״כ בארצנו.
הרבה נהניתי ולמדתי מן ההתיעצויות של חבר המרצים בבית מדרשנו .הנושאים
היו מכל צדי החיים התרבותיים והמדיניים של יהדות גרמניה ,וגם זולתה .היתה
זאת זכות מיוחדת ,להשתתף בוכוחים ברמה גבוהה של אנשים בעלי תורה ויר״ש
והבנת התרבות הכללית .באו בקשות מבחוץ -מקהילות ומאנשים פרטיים ומחוג
תלמידינו ,לחוות דעתנו על שאלות יום יומיות .ידענו ,שבהרבה עניגים -היתה לכל
אחד השקפה פרינציפיונית לעצמו ,אבל כל אחד היה משוכנע שלכולנו מטרה אחת
חיזוק היהדות הנאמנה .ובמקום אשר נדרשה החלטה הכרחית -מצאנו סגנוןמשותף ברור .מובן ,שבשאלות פילוסופיות ,היה מו״ר ד״ ר וולגמוט -ראש המדברים,
ותשובות להלכה היו בעיקר ביד הרב ד״ר ווינבערג ,אך הסגנון הזהיר של התשובות
וההחלטות -היה פרי של עבודה משותפת .פעמים בקשנו את הרב ד״ר מאיר
הילדסהיימר להשתתף בהתיעצות ,לעזור לנו בנסיון החיים הגדול.
כאשד חלה הרב ד״ר וולגמוט ,היינו זמן מה רק שלשתנו בצוות המרצים .על
פי התור נמסרה עבודת ההנהלה לכל אחד מאתנו שנה שנה .בשנים האחרונות,
להרצות פילוסופיה,נכנסו אל צוות המרצים ,גם הרב ד״ר אלכסנדר אלטמן
1 0 7
ומבין תלמידיו הרבים ,סיכם זאת אחד המיוחדים שבהם ,במסיבה שנערכה לרמ״א
במלאת לו 90שנה :״…ומתוך החוויות הרבות של ההרצאות על דברי ימי ישראל
ששמענום מפי מחנכנו ומורנו אזכיר ,מתוך רשמים שאחרי רבות בשנים עדיין
פועלים ,רק אחד או שנים .לא נשכח פתיחתו להרצאה על המחלוקת שבין היעב״ץ
ור׳ יונתן אייבשיץ .״אוי לי אם אומר ,אוי לי אם לא אומר״ — היו המלים הראשונות.
ומה רב היה המאמץ להסביר דרכו של הגר״א מול החסידות ,וצדקתה של החסידות
כאהת .ומד ,רב היה הרושם שנתרשמנו ,שכאשר היה צורך להזכיר לגנאי פורשים
מני דרך — בחר המרצה להזכיר שמות ספריהם מאשר שמותם הם עצמם״) .הרב
קלמן כהנא :״חקר ועיון״ ,ת״א תשל״ב ,ח״ג עמ׳ רכה—רלו :חסידי אשכנז .עפ״י
דברים שנאמרו במלאת לרמ׳׳א 90שנה! ,וראה לקמן בהערה מס׳ .115
107נכנס לתפקידו ב־ 1931כיורשו של הרב ד״ר י .ווהלגמוט .שימש אח״כ כרב במגצ׳סטר,
מנהל המכון ללמודי היהדות באנגליה ופרופסור לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת
ברנדיים בארה״ב.
8
www.daat.ac.il
והרב ד״ר עזריאל הילדסהיימר
של בית מדרשנו.
1 0 8
היסטוריה וגם לנהל א ת הספריה
להרצותמכללת הרצוג
אתר דעת -
הרבה השתתפתי בחיים הצבוריים בברלין ובגרמניה .נעימה ומועילה היתה לי
העבודה ב״אגודת האקדמאים הדתיים״ בברלין וחוצה לה .ההתיעצות על השאלות
של אקדמאי הדתי באירופה המערבית ,נתנה לי הרבה בידע ובהבנה — בפרט
השיחות עם ידידי העו״ד ד״ ר וינר.
הייתי בנשיאות של סניף ״אגודת ישראל״ בברלין ,ובסוף -אחר פטירת אחי
מורי ר׳ יצחק -קבלתי עלי הנשיאות של ה״אגודה״ בגרמניה .ב״אגודה״ ראיתי
א ת תפקידי הראשי -בעבודה לטובת ארץ ישראל ,בפרט לעורר א ת ההבנה כי
היא ארצנו ,וצריכה להיות מרכז א ו מ ת נ ו .אמנם ,בזמן האחרון הייתי עסוק מאד
בהרבה שאלות רציניות וכאובות בתוך גרמניה -בתקופה של גזרות הממשלה
הארורה .
109
1 1 0
זמן קצר אתר בואי לברלין ,נכנסתי אל הועד של ״עדת ישראל״ ,ובסוף אל
ה נ ה ל ת ה .שמחנו ,שעל ידי זה חודש הקשר בין בית מדרשנו ובין העדה ,כי
לפנים ,מרצי הסמינר -היו רובם גם בועדה ,אבל אחר פטירת אמו״ר רד״צ
111
108בנו של הרב ד״ר מאיר הילדסהיימר וחתנו של הרב ד״ר עזרא מונק זצ״ל .עם עלותו
ארצה ,עבד בספריית ״הרמב״ם״ בת״א ,לצידו של הרה״ג ר׳ ראובן מרגליות ז״ל,
ולאחר הסתלקותו — נתמנה הרב ה .למנהלה של ספריה זו .פירסם מחקרים על תקופת
הגאונים ,ועוסק בהוצאתם־לאור של חידושיו ותשובותיו בהלכה של זקנו — הג״ר
עזריאל הילרסהיימר זצ״ל ,ובהוצאה מרעית מחודשת של ספר ״הלכות גדולות״ .הרב ה.
מתגורר לאי״ט בתל־אביב.
109במסגרת תפקידו זה ,ניתנה לרמ״א האפשרות למלא את משאלתו של רי״ח זוננפלד
זצ״ל ,אשר ביקשו בעת פרידתם :״תדאג שחרדי גרמניה יבואו ארצה״ )עיין בנספח
אודותיו( ,וראה סוף הערה 98והערה .89על הפעילות האגודאית — ראה בהרחבה
לקמן בהערה מס׳ .114
110בחודש יוני ,1933פנו ראשי ״המחלקה ליהודים וקומוניסטים״ של הגיסטאפו ,אל
הרב ד״ר ע .מונק ,בהוראה למנות נציג של היהדות החרדית בכלל ושל ״אגודת ישראל
העולמית״ בפרט ,אשר תפקידו יהיה לדווח למשטרה באופן קבוע על הנעשה בחוגים אלו.
לתפקיד קשה זה נתמנה רב״ז יעקבזון ,אשר מילא אותו תוך תיאום מלא עם הרב
נו .הילדםהיימר ועם הרב ד״ר מ .אויערבך — כנשיא אגו״י בגרמניה )ראה — וכרונית
רב״ז יעקבזון ,פרק כ״ג ,והערה .(120
111על הקהילה ומוסדותיה ,ראה בהרחבה בספרו הנ״ל של מ .סינזון£(1355 •7151:061 – :
מ11־) 861ירושלים .(1966מן הראוי להוסיף ,כי באותן השנים נטל רמ״א חלק במפעל
תרגום המשנה ופירושה בגרמנית ,אשר נעשה ע״י צוות רבנים עוד בחיי הגרד״צ הופמן
ובראשותו .בשנת 1933הופיע סדר ״טהרות״ — מתורגם ומבואר ע״י הרד״צ הופמן
ז״ל ,הרב יונה כהן מברסלאו והרב משה אויערבך מברלין )אשר השלים את המפעל,
לאחר פטירת הרדצ״ה(.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הופמן ,התרופף קצת הקשר בין שני מוסדות ר׳ עזריאל הילדסהיימר .יו״ר הנהלת
העדה היה מר בונדי ,אשר בגסיונו ומרצו ,ידע למצוא א ת הדרך גם בזמנים קשים.
יו״ר הועד היה הרב ד״ר חיים ביברפלד ,"-אשר היה שם הרוח החיה בפעולות
הרוחניות ,בפרט בשאלות החנוך .הידידות עם הגדול הזה ועם רב העדה -הרב
ד״ר עזרא מ ו נ ק ,חושב אני לאחת מן הזכויות אשר ח״ל היו לי בחיי.
113
כשבע שנים גרתי בבית ברחוב ארטילרי – 31בית ומרכז ״עדת ישראל״ ,וביתו
של הרב ד״ ר עזרא מונק .נתכבדתי בידידותו הנאמנה ,ועל ידו נכנסתי אל הרבה
שאלות מדיניות ליהדות הגרמנית .שעות ישבתי בהתיעצויות של מנהיגי חרדי גרמניה
בחדר הרב ,על שאלות המצב הקשה .בזהירות רבה שקלו על כל דבר ודבר ,אשר
גורל של אלפים היה תלוי בו .המדינאי החרדי הרב ד״ד פינחס כהן ,הסביר כל ענין
לשקול מה לעשות ,ובסוף חיוה הרב מונק את דעתו במלים ספורות ,ואז הוחלט 4זי.
112הרב ד״ר חיים ביברפלד )ברםלאו תרכ״ה — ירושלים ת״ש( ,למד בברסלאו אצל הג״ד
גדליה שיקטין זצ״ל ואצל דיין הקהילה — ר׳ יוסף לייב פדר זצ״ל )בעל ״אומץ יוסף״(,
ואח״כ בביהמ״ד לרבנים בברלין .שנים אחדות כיהן כרב בביהמ״ד בקרלסרוהה ואח״כ
שימש כדיין בקהילת ״עדת ישראל״ בברלין .בשלב מסוים ,החליט ללמוד רפואה בכדי
להתפרנס מיגיע כפיו ,ומאוחר יותר — משנפטר אביו ,נתבקש למלא את מקומו כרכ
ביהמ״ד בהיידרויטגאסה ,והוא נענה לבקשה בתנאי שיוכל להמשיך בטפולי בחולים.
התמדתו העצומה בתורה ,מידותיו ועסקנותו הענפה למען תורה ומצוות — היו לשם
דבר .בסוף ימיו זכה לעלות ארצה ומנ״כ בהר הזיתים )ראה :״שנות חיים״ מאת בנו
~ הרב פנחס ביברפלד שליט״א ,בסוף ספר ״מנוחה נכונה״ — קצור הלכות שבת,
מאת הר״ח ביברפלד זצ״ל ,הוצאת בן־המחבר תשכ״ה(.
113עי׳ לעיל הערה מס׳ ,22ובהערה הבאה.
114בכת״י א׳ הוסיף רמ״א :״הרבה נתנה לי הידידות עם שני אנשים גדולים :הרבנים —
הרופא ד״ר חיים ביברפלר ור׳ עזרא מונק זצ״ל .בבואי לברלין ,דרתי קרוב לבית
המדרש אשר שם ד״ר ביברפלד כיהן כרב ,ובאותו זמן עכק גם ברפואה ,והיה לביתנו
ידיד נאמן כרב וכרופא .אחר כך עברתי לדירה חדשה בביתה של קהילת ״עדת ישראל״
בארטילורישטראםה ,31למרכז החיים הדתיים בברלין .שם גר גם הרב ד״ר מונק .היו
שנים טובות של קורבה ידידותית .להתיעצות על הרבה שאלות של החרדים בגרמני׳
בכלל ובברלין בפרט — קרא אותי ,גם בקשני לפסוק שאלות או״ה ]= אסור והיתק
בזמן שהוא הי׳ טרוד .בתקופה בין שתי מלחמות הגדולות ,התחילו שוב יהודי גרמני׳
ללכת לבית׳דין־צדק בדיני ממונות .הרבנות של ״עדת ישראל״ ישבה כבד״צ ,בתחילה
פעם אחת בשבוע ,אח״כ — שתי פעמים .ע״פ ]רוב[ נפסק בפשרה .לרב ד״ר מונק
היה כשרון יוצא מן הכלל ,לבצוע להשלים בין שני הצדדים .יחד אתו היו הרבנים
ד״ר וולגמוט וקליין זצ״ל דיינים קבועים .פעמים צורפתי כממלא־מקום אחד הדיינים.
זכור אני מקרה בימי הסליחות ,אשר הרב מונק — שבימים כאלה היה טרוד ביותר —
בקשני להיות דיין שלישי .היה לי קשה לקבל דיינות בימי הדין ,אך לא יכולתי
להמנע .אבל ת״ל קבלנו שכר של עבודתנו .אחר פסק הדין אמרו הצדדים :כמתנגדים
נכנסנו אל החדר — כידידים אנחנו עוזבים אותו.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת
הרצוג ביתנו כעין מרכז לצעירים.
מכללת היה
אשתי -ע״ה,
הודות לכשרונות החברתיים של
לתלמידי בית מדרשנו — היתה היא כאם דואגת .בכל ליל שבת היו לנו אורחים
לסעודה ,ואחד כך נתמלאו חדרינו מכמה צעירים — בין מתלמידי בית מדרשנו ובין
כיו״ר ה״אגודה״ בגרמני׳ ,היה לי תפקיד לא קל — להשלים בין הזרמים השונים,
בפרט בץ חברי הקהלות הנפרדות ובין ה״גמיינרע אורטודוכסים״ ,ז׳׳א אותם החרדים
אשר לא יצאו מן הקהלות המקומיות .הקל לי בזה המצב בברלין ,אשר למרות
ההתנגדות בשאלת צורך היציאה מן הקהילה החצי־ריפורמית — היתה הבנה וגם ידידות
בין אנשי ״עדת ישראל״ ובין אלה החרדים אשר נשארו בקהילה מקומית מנימוקים
שוגים.
העבודה המעשית של ה״אגודה״ לא היתה מרוכזת בברלין :מרכזי לבית היתומים בפולין
וליטא — הי׳ בהלברשטט ,בראשות אחי־מורי ר׳ יצחק זצ״ל ,״קרן התורה״ — בתחילה
בהמבורג ,וגם כאשר הרב ר״ז יעקבזון נ״י עבר לברלין — הוא הי׳ המפעיל בלי
הפוגות גם ל״קרן התורה״ ,גם לעבודה לתנועת ״בית יעקב״.
את המרכז לעניני א״י נהלו בפרנקפורט ,ידידי ד״ר עהרמן וד״ר יצחק ברויאר זצ״ל,
ומובן שהשתתפתי בעבודתם — גם בהרצאות וגם בתעמולה כפפית ,בפרט אם ד״ר
עהרמן בא לברלין לעורר את מצפון כל יהודי לחובתו בעד א״י .ואם אמרנו :״מד.
שתעשו לטובת א״י — תעשו לטובת בניכם ובני בניכם״ — הרבה ראו בסיסמא הזאת
כלי תעמולה .עברו שנים מספר ,והבינו שהמציאות הצדיקה אותנו.
גם בכנסיה הגדולה הוינאית בשנת חרם״ג ,היו חוגים חזקים שלא הבינו את ערך
העבודה לאה״ק ,ועוד בשנת תרפ״ט לא רצו לראות פה עיקר לתנועת ה״אגודה״ .חבל
על הזמן שאבד לנו 1״.
ויפה סיכם את פעילותו הצבורית של רמ״א ,ידידו הגדול הגרי״י וייגבערג זצ״ל ,בנאום
הפרידה שלו )עי׳ הערה : (105״.״ועכשיו מלים אחדות על העסקן הצבורי :לו ,לבן
אבות גדולים שעזרו להציל את היהדות החרדית בגרמניה ,היה זה דבר מובן ..מאליו
להשאר נאמן לעדה שיצר רבנו הגדול — המייסד את המוסך שלנו .ואולם על
אויארבך אפשר לאמר ,שבעיניו כל היהדות החרדית — על כל חלופי גווניה — עדתו
הוא היא .אויארבך האגודתי ,מרגיש בעצמו סניגור ומגין ושליח צבור לכל היראים.
אין איש ששמח בל כך כאויארבך להצלחתה של העדה הגדולה ,היהדות החרדית
שבתוכה והרבנים שלה .ואין איש כאויארבך האגודתי שהיה לו כל כך הבנה לגבי
״המזרחי״ .שנאת מפלגות וקנאתן — זרות בהחלט לאויארבך .יושר לב מוחלט ,רוח
נאמן ועקבי ,אצילות המחשבה וצדק ומשפט לכל אדם ,אלו הן קצת ממדות אופיו של
אויארבך .אויארבך האדם ,המורה והמנהיג — אלה הם פרקים פרקים בספר הכבוד
של היהדות החרדית הגרמנית וגם הכללית״.
וכך ראו זאת גם תלמידיו :״למדנו אצל מורנו ורבנו דרכה של ״אגודת ישראל״,
המקורית המעמיקה ,זו שביטוי נתן לה ר׳ אברהם אלי׳ קפלן זצ״ל ,בראותו באגו״י
כור ההיתוך ,קיבוץ ומיזוג גלויות ,של כל הטוב והנעלה שכל גלות וגלות פיתחה
מצידה ,וכל אלה — בהרמוניה אחת — מתאחדים ומתאגדים לשבחו של הבורא יתברך
11
www.daat.ac.il
3״
אתר דעת -מכללת הרצוג
מצעירי .אגודת ישראל״ .גם בשאר ימי השבוע התאספו אצלנו ידידים צעירים.
בפרט בליל שמחת תורה ,נפגשו אצלנו תלמידים וצעירים אחרים ,והיתה שמחה
לאורחים ומארחים ובניהם.
לכל עניני ארץ ישראל של ה״אגודה״ -היה ביתנו כעין מרכז .נשבה שם
אוירא דארעא דישראל בשביל תושבי ברלין ואורחים .אנחנו ובנינו לא חשבנו
אחרת ,כי אם שמקומנו בארצנו ,וישיבתנו בברלין — בכל הספוק שנתנה לנו — היא
ועמו .לקט ואוסף ואיגוד ניצוצות הקדושה מכל גלות וגלות.״״ )הרב ק .כהנא :״חקר
ועיון״ ,ח״ג עמ• רכ״ה—רל״ו(.
הפעילות הצבורית באותן השנים ,הרחיבה את קשריו של רמ״א עם גדולי ישראל .את
מכתבו לרב ויינבערג )מיום ח״י כסלו תרצ״ד( ,מסיים רח״ע גרודז׳ענסקי זצ״ל ג ״א״ש
]= את שלום .נר״א[ ידידינו הדה״ג מוהר״ע מונק ג״י והרב מוהר״מ אויערבאך נ״י
ידרוש נא בשמי באהבה״ .וכך מסיים גם הג״ר ראובן כ״ץ )רבה של פיית( את מכתבו
)מיום י״ג כסלו תרצ״ח לרב ויינבערג :״יפקוד בשמי שלו׳ לידידינו הרה״ג ד״ר מונק
שליט״א אב״ד והרב ד״ר ה״ה ]= הילדסהיימר .נר״א[ שליט״א .מה שלו׳ ידידנו
הרב דייר וועלגמטה נ״י .קבלתי פ״ש מידידנו הרב ד״ר אוירבאך נ״י״) .״שרידי אש״
ח״א עמי שע״ז ,שפ״ב(.
בנוגע לשיתופו של רמ״א בביה״ד של קהילת ״עדת ישראל״ בברלין ,יש להוסיף ,כי על
אף שרמ״א לא כיהן מעולם כרב בקהילה — כי ראה את יעודו בחנוך מורים ותלמידים —
עם זאת ,היה הוא כתובת ליחידים ולקבוצות בשאלות הלכה .כל שאלה בהלכה,
שהופנתה לביהמ״ד לרבנים מתלמידים שכהנו כרבנים בקהילות — היתה עוברת תחת
ידיו .ופעם שח הגרי״י ויינבערג :״ב״אורח חיים׳׳ — הוא ]= רמ״א[ גדול ממני״ )מפי
הרב י .אברהם וולף זצ״ל ,ועי׳ מאמרו של ר״ע הילדסהיימר בספר ״יד דוד״ ברכות
וזרעים ,מכון ירושלים תשל״ז( .ומן הראוי לציין ,כי בשנים הראשונות לעלייתם על
הקרקע של חברי קבוץ ״חפץ חיים״ )בגדרה וכפר סבא( ,פנו אליו החברים בשאלותיהם,
ואף עבור חברי ״הנוער האגודתי״ בגרמניה ,היה זה מובן מאליו כי בכל הנוגע לארץ
ישראל ולמצוותיה — יש לפנות לרמ״א )חליפת מכתבים בנושאים אלו — מופיעה
כנספח נפרד(.
115התלמידים היו קשורים לרמ״א כבנים .במאמרו על ביהמ״ד לרבנים ,כתב הרב ד״ר
א .יונג שליט״א )בספרו של מ .סינזון ,עמ׳ ,113בתרגום מגרמנית( :״הדוצנט ד״ר
משה אויערבך …אחת הדמויות האידאליות של המאה שלנו ,היה לתלמידיו דוגמא
מאירה של אופי נאצל ,אדם בעל עניה יחידית במינה ,ההיסטוריון והפדגוג של הסמינר
לרבנים…״ .וכך תיאר את דמותו תלמידו — ומאוחר יותר שותפו להוראה __ ך״
איזנר ,במאמרו המקיף על הסמינר )בתרגום מאנגלית( :״לתלמידיו ,הוא היה עד חי
של ארץ־ישראל בהקמתה של שנות .1907—17הוא היה הראשון שסיפר להם על הבעיות
האמתיות של הפועלים היהודיים .הוא ,אשר היה מהנוהים אחרי הרב זוננפלד ,עם כל
זאת הצדיק את דמותו של הרב קוק ,שעליו הגן נגד מתנגדיו ואת תורותיו הפיץ .היד.
זה כשרונו המיוחד לבאר סוגיות בש״ס — ואפילו הקשות ביותר — כך שהתלמיד
הפשוט יכול היה להבינן .חייו יהוראתו הוכיחו לכל שומעיו את אישיותו ,עומק
ר
12
www.daat.ac.il
י>
לא כפי שקויגו שיהיה -רק
אמנם
הרצוג
הזמן!מכללת
ובא דעת -
ישיבה זמנית עד שיבא הזמן לשוב .אתר
בשמחה .בעוה״ר ,לנו ולכל היהודים ,באו הצרות של עלית הצר ימ״ש .בשנת תרצ״ג
התחיל זרם הצעירים לעלות לארצנו -אולי בתחילה בעיקר בגלל העננים השחורים
שכיסו שמי גרמניה י ,אבל מיום ליום חזקה ההחלטה הנחושה להבנות ולבנות
בארץ אבותינו.
1 8
ישרותו ונאמנותו הדתית .ביתו היה תמיד פתוח לתלמידים שנשמו בו את אוירת א״י.
מעולם לא פנה אליו תלמיד הנתון בצרה ,בלא לקבל עזרה ועידוד .כי אין זו רק
דעתם של תלמידיו בני־ימינו ,ניתן לראות מקטע במאמרו של רבי בנימין )י .רדלר —
פלדמן( על העליה האורטודוקסית מגרמניה )״ההד״ ,ירושלים שבט תרצ״ד : (1934
״השפעת ד״ר מ .אויערבך ,היתד ,חזקח בעיקר על אנשים חרדים .זו פשטה הרבה מעבר
לפתח־תקוה ולמושבות .ד״ר א .היה מוערך מאד בא״י בגלל רמת מוסריותו ואחריותו
היוצאת מן־הכלל .הוא הוכר כמוסמך בשדה החינוך .עד היום זוכרים את פעילותו
בהערכה ובאהדה .כך הוא תמיד היה ותמיד ישאר בלבות כולנו״:) .־. 1. £181161־!ם
001^ 01:נ. ¥631* 1ז<י1גמ11ו1031 561ח1נ1נ1ג 0! 1116 £61*1111 11צ06ת1806מ11ת116
01• 12, 1967, 0• 47).ז 1116 1,3.1.
כפי שהוזכר בהערה הקודמת ,ראו צעירי אגו״י בגרמניה את רמ״א כרבם .וכך תיאר
זאת הרב ק .כהנא )במאמרו המצויין בהעי : (114/106״״.והוטבעה בנו אהבתה של
ארץ ישראל …בבית זה ,לראשונה ראינו הפרשת תרומות ומעשרות מפירות הדר
שהגיעו ישר מארץ־ישראל כשי לפורים ,ומפרי עטו קבלנו לראשונה סדר הפרשת תרו״מ
עם הסבר והנמקה שפרסמנו ב״עלי הנוער האגודתי״ ]—מופיע כנספח בין חליפת
המכתבים .נר״א[ ,התנועה החלוצית שהוקמה לא מעט בהשראתו של ר׳ משה אויערבך.
רבות ראינו ,רבות שמענו ,רבות למדנו ,ותקצר היריעה מהזכיר כל מה שיש בלבנו
עם יום חגגנו מלאת תשעים שנה למורנו ורבנו…״ )וראוי לציין ,כי רמ״א היה נוהג
בשבתות לדבר בביתו עברית ולספר על המתרחש בא״י ,ואת ילדיו הלביש במלבושי
א״י .בצוואתו ביקש ,שעל מצבתו יציינו רק ,שזכה להיות מראשוגי העולים לאה״ק״.(.
116במאמרו ,כותב בנו — מר שמואל אויערבך :״בחורף תרצ״ג ) ,(1933התחיל חיסול
יהדות גרמניה ,ועם גבור העליה לא״י — דובר גם על העברת ביהמ״ד לרבנים.
בבקורו בארץ ,זכה הרב ד״ר מאיר הילדסהיימר — צעיר הבנים של מייסדו — לדברי
עדוד והצעת עזרה מחוגי הועד הלאומי וההסתדרות הציונית ,אך נתקל בהתנגדות
נמרצת מצד רבנים וראשי ישיבות .התנגדות זו גרמה לביטול התכנית וגרמה צער
רב לד״ר מ .אויערבך ,אשר אמנם הבין את הנימוקים ,אבל לא הצדיק אותם .ברור
היד .לו ,שאין כל אפשרות להעביר את ביהמ״ד לרבנים בניגוד לדעתם של גדולי
תורה ,ועל־כן העדיף לקבל את הצעת עירית פ״ת — אז עדיין המועצה המקומית —
והפיקוח על בתיה״ס של ״המזרחי״ ,לשוב לניהול בתיח״ם ״נצח ישראל״״.
הרב ד״ר מ .הילרסהיימר ביקר בארץ ב־ ,1934במגמה לברר את האפשרויות להעברת
הסמינר ארצה .ראשי ״ועד הקהילה״ והרבנות הראשית בת״א עודדוהו ותמכו ברעיון
זה ,אך במקביל קמה התנגדות חריפה מצד חוגים חרדיים .במאמרו ב״ההד״ )כרך ט׳
מסי ,4טבת תרצ״ד( ,הסביר הטופר רבי בנימין את התועלת המרובה שבקיומו של
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפני פורים תרצ״ד ,בימי חופש הלמודים בבית מדרשנו ,נסעתי עם אשתי לאיי,
לראות אם אוכל שם לחזור לעבודתי י .בשמחה קבלונו ידידינו בפתתיתקוה,
וביניהם רוב מורי בית הספר לבנים .מצאתי מצב אחר מאשר עזבתי .במשך המלחמה,
גיסה בתחילה ידידי ד״ר בנימין לוין ,להמשיך א ת הנהלת מוסדנו ,אך כאשר חזית
המלחמה היתה בין פתחיתקוה ובין כפר סבא — לא היה אפשרי להחזיק מעמד.
הרבה הורים וגם מורים עזבו א ת המושבה ,וכאשר המלחמה נגמרה — תתחילו מורים
אחדים לפתוח כתות על חשבונם הפרטי ,ואח״כ לאט חודש בית ספר מסודר -
קצת על חשבון המורים ,אבל רובו בתמיכת הועד הלאומי בירושלים על שם ״המזרחי״.
ועד החורים ואחדים מן המורים ,בקשו ממני לחזור ולקתת את הנהלת המוסדות,
למרות הזיקה לפקוח ״המזרחי׳ בשם הועד הלאומי .גם מנהיגי *המזרחי׳ בירושלים
בקשו ממני לתזור לעבודתי בפתח תקוח ,אע״פ שאשאר חבר של ״אגודת ישראל״
7
1
סמינר כזה בא״י ,אך כנגדו פירסם הרב ראובן כ״ץ זצ״ל — רבה של ם״ת׳ מאמר
ובו 10גימוקים לשלילת הרעיון .הגרח״ע גרודזענסקי זצ״ל מוילגא ,אשר נדרש
לעגין ,הביע את התנגדותו החריפה ,והבהיר כי יעשה כל מאמץ לבטול רעיון
ההעברה )עי׳ אגרות רח׳׳ע זצ״ל ,המצורפות לקובץ אגרות החזו״א ,ביב תשט״ז,
אגרות ד—ה מיום ג׳ דהנוכה תרצ״ד ,וכן בשו״ת ״שרידי אש״ ח׳׳א בנספחים עמי
שע״ז( .פטירתו הפתאומית של ר׳ מאיר הילדסהיימר בקיץ של שנה זו ,וחילוקי־דעות
שהיו בין חברי הנהלת הסמינר עצמם בסוגיא זו — הביאו לגניזתו של הרעיון.
הרב וייגבערג זצ״ל ,צידד בהעברת ביהמ״ד לא״י ,והביע זאת ברורות בסיום״ דברי
פרידתו לרמ״א )״לפרקים״ עמי שכ״ד( :״יהי רצונו יתברך ,להביא אותנו במהרה
לארצנו ,אותנו כולנו :מרצים ,תלמידים ומפקחים ,לטעת שם באויר הרוחני של
אויארבך את בית המדרש שלנו ,לבנות בית מדרש לתורה ולחכמה ,ברכה לארץ
ישראל ולכל עם ישראל״ .עקב התנגדותו של רח״ע גרודזענסקי זצ״ל ,ביטל הגר׳׳י
ויינבערג את דעתו מפניו .בסוף מאמרו ב״םפר הזכרון להגר״י ויינברג זצ״ל׳׳׳ מצא
רמ״א לנכון להוסיף הערה ז ו :״הגאון רי״י וייגברג היה בעד העברת ביהמ״ד התורני
לאר״י ,כמובן בצורה מתאימה לה .קיוה שזאת תהיה לתועלת גדולה ,גם לא״י גם
לתפוצות .אך כאשר הגאון רח״ע גרודזענסקי זצ״ל הביע את התנגדותו — נכנע
לדעת גדול הדור״.
117כאמור לעיל ,נעשה נסיון קודם ע״י רמ״א לשוב לפ״ת בשנת תרס״ב .כנראה ,נעשה
נםיון נוסף — מצד המרכז לעניני א״י של ה־8מ:61111811נ/6־ :616לן— בשנת תרפ״ו
) ,(1926למנות את רמ״א כמנהל הת״ת הספרדי ״בני ציון״ בירושלים .הצער .זו
נתקלה בהתנגדות חריפה של קנאי ירושלים ,כפי שהדבר בא לידי ביטוי במכתבם :
״והנה הנםיון הראה לדעת ,כאשר יהי׳ דאקטר מנהל על הת״ת ,סכנה גדולה נשקפת
לרוח הת״ת .כי לבד השינויים הפנימיים אשר המה מכניסים לפי דוח החדש ,בכל
מקום שיש דאקטר — מוכרח הדבר שישתנה מת״ת לבית ספר .לבד הסכנה הזאת,
רק השם דאקטר בעצמו ,הראה הנסיון ,שזה מזיק על רוח התלמידים .כי הם מביטים
על המנהל בתור סמל למסור עצמם ללמודים של חול וכרי להיות דאקטר ,ולא
לתורה וי״ש…״ )מכתב מיום י״א סיון תרפ״ה — ,3.6.1925ארכיון אגו״י ,309ועי׳
14
www.daat.ac.il
ולא אכנס
קשה היתה
לפתח־תקוה
פתת־תקוה
ואוסטרובסקי הדגישו א ת זאת.
דעתר-מ ן
הרבנים ב
אל ״המזרתי״ .בפרט,
מכללת הרצוג
אתר
לי ההכרעה ,אבל מגמתי להמשיך עבודת התנוך בארץ ישראל ואהבתי
גברו ,והסכמתי לקבל א ת ההנהלה כמקודם ,מטעם ועד עיריתו״המזרחי״.
119
118
שבתי לברלין ,ולימדתי א ת שעורי והרציתי את הרצאותי במשך
בחורף עד אחר חנוכה .קשה היתה לי הפרידה בזמן הקשה ,לעזוב א ת
אך בצדק אמרה אשתי ,שלפי המצב המדיני בגרמניה -אין תקוה
קבלתי א ת החוזה של עירית פתח תקוה -ח ת מ ת י .שתי אספות
120
כל הקיץ ,גם
תלמידי וחברי,
לעתיד ,וכאשר
פרידה -של
בספרו של מ .מ .גערליץ :״מרא דארעא ישראל״ ]מסכת חייו של הגאה״ק רי״ח
זוננפעלד זצ״ל[ ,ח״ב עמי צ״ז(.
בהקשר לכך ,אמר לי בנו — מר שמואל א ,.כי ידוע לו ,שבעיני אביו לא היתד,
הצעה כזו מעשית כלל וכלל ,מאחר ותמיד הדגיש שלא יקבל על עצמו שום משרה
בירושלים ,היות ושם אינו נחוץ ,בעוד שבפ״ת ובמושבות — הוא נחוץ.
פרשיה חינוכית נוספת ,אשר הסעירה את ירושלים החרדית ,ואשר שמו של רמ״א
שורבב לתוכה ,נגרמה עם בואח של גב׳ ק .נחמן — בשליחות המרכז לעניני א״י
בפרנקפורט — לנהל ולארגן את ״בית חנוך הישן לבנות״ בירושלים ,בשנת תרפ״ט
) .(1928פרטים מלאים אודות פרשיות אלו ,מביא ד״ר מ .פרידמן ,בספרו ״חברה ודת״
)הוצאת יד י .בן־צבי ,ירושלים תשל״ח( ,פרק עשירי.
118היה מפקח ראשי על בתיה״ס של
״ישיבת הדרום״ ברחובות וייסד
רצה את שובו של רמ״א לא״י,
הוא למען רמ״א )מפי מר שמואל
״המזרחי״ ,וכאשר יצא לגמלאות — נמנה על מייסדי
את הסמינר התורני למורים שעל־ידה .הרב ברמן
בכל מחיר ,והצהיר על נכונתו לוותר על משרתו
א.(.
119הרב אוסטרובסקי־המאירי ,היה מראשי ״המזרחי״ וחבר הועד המפקח של בתיה״ם
של ״המזרחי״ .כמו״כ היה נציג ״המזרחי״ בועד הלאומי.
120בכת״י א׳ כתב רמ״א :״בא שנת ,1933תחילת האסון ,אסוננו ואסון כל האנושות.
פתאום ראינו — למלאכת הקדש בעד תורה ,נוסף עלינו החובה לדאוג ליסוד המדיני
והכלכלי בגרמני׳ .אמנם עדיין לא הבננו ,לא אנחנו ולא המדינאים הכי־מומחים,
שהמאבק יהיה להצילנו את החיים.
עכשיו האגודה השתתפה בעבודה המדינית של כל חוגי יהודי גרמני׳ ,בתחילה
להגן על זכויותינו האזרחיות ואח״כ למצוא דרך — או לעזוב את ארץ הרוצחים
או לראות איך למצוא שם איזו דרך לחיות בה .הרבה חשבו שזה אפשר ,ואחרו
המועד להציל את נפשם.
גם לי לא הי׳ קל לצאת מגרמני׳ ולעזוב ידידים ותלמידים בעת צרה ,ואולי יהי׳
בידי לעזור להם .אך אשתי ע״ה שכנעה אותי ,שמצד אחד כוחי לעזרת אחרים לא
יהי׳ גדול ,ומן הצד השני יש לי לדאוג לעתידות בני ,ובתחת מפתן ההכרה ולמעלה
ממנו היה הרגש לשוב לארצגו — הכריע .קבלתי מכתבים של ידידי ד״ר יעקב אנגל
ז״ל ואי מונק ,ובפרט מרי שלמה שטמפפר ,שהיה אז ראש עירית פ״ת ,לשוב לקבל
את הנהלת בתי הספר ״נצח ישראל״ בפ״ת .כי כמוני ,בכל השנים — גם עירית
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
121
<עד וחבר המרצים ותלמידי בית מ ד ר ש נ ו ,ושל ״אגודת ישראל״ — הראו לי
אןז הקשר של אהבה וידידות בו גתקשתו ,אשתי ואני ,בברלין החרדית.
חזרה לארץ ישראל
נסעתי בתחילה לאמסטרדם ,להתייעץ שם עם ה״פקידים ואמרכלים״ על ארץ
ישראל ,ומשם לבזל ־־ לאספת ועד ״אגודת ישראל״ .אשתי נסעה עם בנותי
לשטראסבורג ,להפרד מן אחותה ז״ל ,ושם נפגשנו .לשם בא גם בני אביעזרי ע״ה
מלונדון .ובל המשפחה ,חוץ משמואל שיי אשר עדייו לא קיבל סרטיפיקאט —
ובהיותו כבר בן 18לא נכלל בשלי — נסעה למרסייל ,ומשם ביום ט״ו שבט תרצ״ח
לארץ ישראל.באנית אייר פנרס
1 2 2
1 2 3
בפתח תקוה קבלו אותגו ידידינו מאז ,אשר כבר שבועות מספר חיכו לגו
העיריה שלחה לי המחאה גדולה להוצאות הדרך ,לאות שמחתה ששבתי לעבודתי
בבית הספר .חברי מקודם בבית הספר לבנים -הביעו לנו א ת שמחחם ,וכראשק
הרב כלב לויזון ,אשר עד עכשיו מילא מקום המנהל ,אמר לי שהוא חיכה בןי^ן
ליום שיוכל להתזיר לי את ההנהלה .רוב המורים והמורות של בית הספר לבנווג,
*כנסו חדשים לעבודה בזמן אשר לא הייתי בפ״ת ,ועבר זמן מה ,עד שגם ה
הבינו ששיבתי לפ״ת היתה לתועלת ביה״ס וגם לתועלחם.
0
מצבי כמנהל ,היה עכשיו שונה מאשר לפני המלחמה העולמית .לפנים ה י י
אמנם תלוי בועד הפרנקפורטי ,אבל תלות זו היתה למעשה רק בעניני הכספיבז,
ואילו בעבודה הייתי בלתי תלוי .עכשיו עמד בית הספר ת ח ת עירית פ״ת והועד
הלאומי בירושלים ,ובהרבה דברים הייתי זקוק להסכמתם .אבל זה היה יותר ל ה ל כ
מאשר למעשה .עקב היתס הטוב לעיריה ,ובפרט לראשה -ר' שלמה שטמפפר ,ו ן
לשני האנשים אשר מטעם ״המזרחי״ היו מפקתים על בתיה״ס הדתיים של הןען.
הלאומי — הרב יעקב ברמן שליט״א וד״ר יעקב אנגל זצ״ל ,נחנו לי לנהל א
בתי הספר למצפוני .גם הם ראו כמוני את בתי ספר ״נצח ישראל״ בפ״ת — כ ב י *
ת י
ה
כ
מ
ס
פ״ת קיותה ,שיבוא יום שובי למקומי .ובגלל זה העיריה לא מינתה מנהל קבוןן
לבתי הספר ,אלא רק ממלאי־מקום ,לב״ס לבנים ולבנות.
אך קשה היתה לי הפרידה מן העבודה הפוריה בביהמ׳׳ד לרבנים ומכל הידידיס,
אך לעומת זה גדלה מיום ליום שמחת ביתי ושמחתי לשוב אל ארץ אבותינו״.
כאשר שוחחתי עמו על תקופה זו ,סיפר דו״ז כי הרב ויינבערג ניסה בכל כוחן
להשפיע עליו ועל אשתו להשאר בברלין .לבסוף פנתה אשתו של רמ״א לרב ויינבערג
ושאלה :ומה יהיה עם הילדים? ואז שתק…
121ראה :״לפרקים״ )הוצאת ״קריה נאמנה״ ,ירושלים תשכ״ז( ,עמי שכ׳׳א — נאום
הפרידה של הגרי״י וייגבערג זצ׳־ל.
122בנו השני של רמ״א .נספה בכ״ג טבת חרצ״ח באסון בהרי האלפים ,והוא בן עשריס.
123חלה כאן ,כנראה ,טעות .שם האניה היה :״מריים פשה״ )מפי בנו(.
16
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת
התיעצות הדדית ,געימה היתה לי
בצורה -של
שלי ,ופקוחם היה ברובו רק פורמלי,
גם ההשתתפות של ועד ההורים ,ידידי הותיקים וגם תלמידים יקרים.
בשנה הראשונה חיו קצת קשיים בהנהלת בית הספר לבנות .בזמן העדרי מפ״ת,
מסרה העיריה הנהלה זמנית לכל מוסד -לאחד מן המורים הותיקים ,באמרה
בפירוש שתפקידם זה יהיה רק עד שובי .כבר אמרתי ,שרי כלב לויזון זצ״ל -
המנהל הזמני בביה״ס לבנים -שמח מאד לקראתי ואמר שמיום ליום ציפה לשובי,
וכן שמחו המורים חאחרים לעבודה המשותפת ח ח ת הנהלתי .לא כן היה בביה״ס
לבנות .המנהל הזמני ,לא היה שבע רצון להחזיר לי א ת חפקידו ,וגם לאחרים מן
המורים והמורות לא היה נעים ששוב הכנסתי סדרים דתיים ,אשר לא דקדקו בהם
כראוי .חתאוננו לפני חמפקח ד״ר הולצברג )היום :עציוני( ל א י ״ ט ,שאני קיצוני
יותר מדי ואיני מתאים להנהלת ביה״ס לפי המצב הנוכחי .אמנם הוא הסביר להם,
שדרכי בהנהלת ביה״ס עכשיו כמאז ,וזו היא הדרך של בי״ס דתי .במשך הזמן הבינו
א ת זאת כמעט כל המורים ,ויחסי לחבר המורים בביה״ס לבנות נעשה כעין לביה״ס
לבנים ,בפרט כאשר נכנסנו מורות חדשות -מהן גם תלמידותי.
124
לשמחתי ,לא היו עכשיו הענינים הכספיים תחת ידי .כל המורים קבלו א ת
משכורתם עפ״י דרגה קבועח ,בתחילה מן עירית פ״ת בתמיכת הועד הלאומי ,ואת״כ
ישר מן הועד הזה .בתחילה לא היה לי נעים שקבלתי א ת משכורתי לפי רשימת כל
המורים ,אבל מהר הבנתי שדבר זה נכון וגם לטובתי ,שכולם ראו שההבדלים
במשכורת אינם ענין של ״פרוטקציה״ ,אלא לפי סדר חוקי מתאים לותק כל מורה
והשכלתו יי־ י.
אבל הרבה סבלנו מאי־ סדר של תשלומי המשכורת ,ובזה אין הבדל אם באה
בתחילה -מן העיריה או מן הועד הלאומי .היה יוצא מן הכלל שהמשכורתשולמה בזמנה .זהרבה פעמים היה איחוד לא דק של ימים ,אלא של שבועות וגם
של חדשים ,ורק אחר איום של שביתות ובסוף אחריהן .מצבי היה קשה מאד.
הבנתי א ת התמרמרות החברים ,אשר משפחתם סבלה גורא באיחור התשלום ,אבל
מן הצד השני אמרתי :אפשר לשבות נגד העיריה ונגד הועד הלאומי ואולי גם נגד
124יליד ליטא .היה מרצה למתמטיקה באוניברסיטת חארקוב ,ואח״כ נמנה על מורי
הסמינר החרדי למורות בטלז׳ .כשעלה ארצה ,נתמנה למפקח בתי״ס של ״״המזרחי״
)על אף אי־הזדהותו המוצהרת עם המפלגה( ,תפקיד בו החזיק עד לפרישתו לגמלאות.
חיבר ספרים רבים בנושאי יהדות ,השקפה ומדע.
125בכת״י א׳ הוסיף רמ״א :״בשנים הראשונות היו למורים שגי סוגים — יש אשר להם
משרה שלמה של 30שעות בשבוע ,ויש אשר משרתם חלקית ,ולפי זה גם משכורתם.
היה מבעי ,שמורה טוב חלקי השתדל לעבור למוסד אחר .השתדלתי לשנות את הסדר,
אבל לא הצלחתי ,כי בעיני העירי׳ — התקציב הכריע .היד ,מקדה ,אשר מורד .טובה
אשר תמכה עוד בהוריה ,עמדה לעזוב את בית־הספר .אז הוספתי לה שעורים ובקשתי
מן העיריה לנכות את הבדל משכורתה ממשכורתי .העיריה נתנה הסכמתה להוספה
לטובת המורה ,אבל לא נכתה ממשכורתי״.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ההורים ,אבל אסור לשבות נגד הילדים -תלמידינו .כתקופת התשלום ע״ י העיריה -
הוטב המצב ,כאשר יוסף ספיר )אח״כ שר בממשלה( נעשה לה יושב-ראש .הוא
השתדל בכל כוחו לשלם בזמן .קרה ,שקופת העיריה היתה ריקה ,והוא ביקש מסניף
הבנק הלאומי לחלוות על אחריותו הפרטית את הכסף למנהל ביה״ס של פיקיא
זלי ,לטזבת ,נצח ישראל״ .זאם מצב קופת העידיה גדם דק אחור של יום או יזמים,
הסביר לנו א ת המצב והבטיח לגו שאחר יומים תשולם המשכורת ,והוא קיים את
הבטחתו .ודוקא כאשר חאחריות למשכורות עברה לגמרי על הועד הלאומי -
סבלנו מאתורים של יותר משלשה תדשים ,והכריח את המורים לקיים שביתה ארוכה,
אחר שהאיום לא הועיל .המורים באו כסדר ,בתקוה לשמוע מן המנהלים שהועד
הלאומי תיקן את המעוות והם יוכלו ללמד ,אבל נתאכזבו .והתלמידים והוריהם
הורגלו למצב האומלל ,שהילדים באו בבקר אל בית הספר ושולחו הביתה ,כי היום
אין למודים .ההורים הצדיקו א ת השביתה ,כי הם היו רובם פועלים או פקידים,
והשתמשו בעצמם בנשק הנורא הזה לקבל מה שהגיע להם .בתקופה הזאת פרצו
השביתות ,כאשר קופחו העובדים במה שהיו צריכים לקבל עפ״י החיק .ולא כדי
להשיג הטבות.
בשבועות אשר בתי הספר היו סגורים ,מצאתי הצלה פורתא ללמודי־קדש ע״י
איזה סדר בבית חכנסת ,מקור חיים״ ,אשר מורים אחדים התנדבו ללמד שס
שעורים בלי שכר.
כמו בפ״ת ,סבלו מורי בתי הספר בהרבה מקומות ופרצו שם שביתות ,עד
שהועד הלאומי התחייב לשלם ע״י ,מ ס ד ״ -בנק המורים .הבנק שילם ביום קבוע,
ועל הועד הלאומי היה להחזיר הכל .מאז חדלו שביתות המורים ,זולת מקרים של
קפוח מורים בודדים.
מספר התלמידים גדל בשני בתי הספר ,נצח ישראל״ ,והוספנו כתות מקבילות.
גם קבלתי עלי א ת ההנהלה של בית הספר התימנים במחנה יהודה עיי פ״ת .העבודה
היתה רבה ,אבל נתנה לי ספוק .בהתאם למספר הגדול של ה כ ת ו ת ,קבלתי סגנים
זה אחר זה -דיר קצנעלגבוגן ,דיר מסינג )מוריאל( ודיר אייזנר .יחד אתו יסדתי את
התיכון ,ישורון״ .באופן עקרוני ,לא רציתי לאחד הנהלת בי״ס יסודי עם תיכון ,כי
בצרוף יסבול אחד מן המוסדות .בקשתי מד״ר אייזנר לקבל א ת ההנהלה של
ן • 27י.
126
״ י ש ן ר ן
126בכת״י א׳ מצויץ ,שהיו באותה עת כמעט 30כתות .במקביל לעבודתו הרבה בביה״ס,
אימץ רמ״א את ביה׳׳ס של התימנים במחנה יהודה ,והוא היה עבורם אב דואג לכל
מחסורם — הרוחני והחומרי כאחר .כמו כן ראוי לציין ,שמאז שובו לפ״ת בתרצ״ה,
עזר רמ״א לקליטתם של עולי גרמניה בפ״ת במסירות ובדאגה יוצאת מגדר הרגיל,
ודאג וטיפל גם בבני משפחתו הרבים שעלו ארצה ,וקיים בעצמו ״ומבשרך לא תתעלם״
)ישעי׳ נ״ח ז׳( — מפי ד״ר יצחק י .איזנר.
127תיכון ״ישורון״ נוסד ב־ 1943/44כבית ספר פרטי ,ורוב ההורים היו עניים מרודים
)תקופה ארוכה הוחזק ביה״ס — מבחינה כלכלית — ע״י משפחת בן־זמרא מליוורנו,
אשר 4מילדיה למדו בביה״ס( .תנאי הלמודים היו קשים מאד .תחילה שכרו חצר
18
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת
תש״ז לגמלאות ,בשנת 66לחיי.
שנת -הלמוד
לפי חוק עובדי הצבור ,עברתי בסוף
מובן ,שהיה קשה להפרד מן המוסדות אשר להם הקדשתי חלק גדול של פעולתי
בתיים ,אבל הצדקתי את חחוק ,כי האדם המזקין אינו יכול בעצמו לשקול ,אם כוחו
עוד מספיק למשרה צבורית ,ואין לצבור לסבול בגללו .כלל גדול בהלכה :יחיד ורבים -
הלכה כרבים .אולי היה טוב יותר ,למעט לאט את כמות העבודה ,אבל יש בזה
קשיים אדמיניסטרטיביים .אמנם היה לי מעבר מתאים מן העבודה היום־יומית ,קשורה
לשעה ,לחפקיד אחר שנתן לי ספוק גדול .הקהלה של טריפולי באפריקה הצפונית,
בקשה מומחה לסדר את מוסדותיה החינוכיים .רבה -הרב ילוז שליט״א ,שהיה אז
בארץ ,ביקש ממני לקבל א ת העבודה .הסכמתי לבא לחצי שנה ,על תנאי שבני
שמואל שי׳ ילוה אותי ,לקבל עליו חלק מן העבודה .הלכנו שנינו -הוא עם
משפחתו ,ואני עם אשתי נ״ע .אמנם היה לה קשה מאד להפרד לכמה חדשים
ממשפחתנו וידידינו בארץ ,אבל הבינה שהתפקיד משך אוחי -והסכימה.
בלוב
באנו לטריפולי עוד לפני ר״ה ,והתחלנו בעבודתנו תיכף אחר סוכות ,במוסד
החינוך של יותר מאלף תלמידים ,מגיל הגן ועד סוף ביה״ס העממי .בגן ובשתי
הכתות הראשונות היתה שפת ההוראה ערבית ,אך גם שם למדו הילדים קצת עברית.
מכתה ג׳ ומעלה ,היתה ההוראה בעברית לכל המקצועות .בתחילה היתה עבודתנו
סדור כללי בכתות והדרכה בהוראה ,כי לרוב המורים חסר חנוך להוראה .אמנם היה
להם כשרון טבעי .כבר אחר זמן קצר סדרנו קורסים מסודרים למורים ,וראינו אצל
רוב המורים תוצאות טובות .שמחנו ביחס של תודה וידידות מצד המורים .משכורת
המורים היתה נמוכה מאד ,ובהשתדלותנו בועד הקהלה -הוטבה קצת.
ולימדו בה ,ואח״כ ״התרחבו״ ועברו לחנות פנויה ,כאשר התלמידים ישבו על
מדרגות החנות והמורה ישב על ארגז …מחוסר אפשרות לשלם את משכורתו של
ד״ר איזנר כמנהל התיכון )הפרטי( ,הוא הועסק כסגן־מנהל ביה״ס ״נצח ישראל״
)הממשלתי( ,והיה עליו לעבוד לפנה״צ בביה״ס היסודי ואחה״צ בתיכון .ברור ,שקשה
היה לנהל את התיכון אשר זה עתה נוסד ) (1943בצורה כזו ,והנה באה ה״ישועה״
מכוון לא־צפוי .שביתת המורים בביה״ס היסודי — אשר הוזכרה לעיל — נמשכה
ארבעה חדשים ,ועקב זאת היה ד״ר איזנר פגוי להתמסר לביה״ם התיכון גם בשעות
הבוקר ,ובכך להניח יסוד מבוסס לביה״ם החדש )מפי ד״ר יצחק י .איזנר הי״ו(.
בכת״י א׳ הוסיף רמ״א :״בכלל ,הצלחנו במורים לכל המקצועות ,חוץ מן הערבית
ומלאכה לבנות ,כי למקצועות האלה חסרו אז מורים מחנכים .בסוף התניתי במורה
כללית חדשה ,שתשלם ]—אולי צ״ל ״שתשתלם״ או ״שתשלב״ .נר״א[ בהוראת
המלאכה ,ומאז גם למודי המקצוע הזה — סודרו״.
פרט חינוכי אופייני לרמ״א — מציין ד״ר איזנר — היתד ,העובדא ,שהוא בחן אישית
כל תלמיד לפני קבלתו לכתה א׳ ,ולפני חנוכה בחן כל תלמיד ובדק אם רכש את
יסודות הקריאה.
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זולת ק צ ת משפחות — מהן גם עשירות — היה מצב הכלכלה של יהודי
טריפולי -נמוך מאד .רוב הורי התלמידים היו עניים ונתמכו מסיוע חג׳ויגט האמריקאי,
אשר תמך גם בהנהלת הקהלה .הרבה ילדים באו רעבים אל ביה״ס ,וקבלו שם יום
יום א ת ל ח מ ם .שפת יהודי טריפולי היתה ערבית ,אך הרבה הבינו וגם דברו
עברית ,ומקצתם גם איטלקיח .לשיחתי עם הורי התלמידים ועם חברי ועד הקהלת
ורבנים — הספיקה העברית ,אך פעמים הייתי זקוק לבני — שידע איטלקית —
למליץ .אשתי סבלה מזה שרוב הגברות בגילה דברו רק ערבית ,אמנם היו אחדות
אשר עמהן יכלח לשוחח בצרפתית.
1 2 8
זכות ארץ ישראל עמדה לנו ,ובגללה נתקבלגו בכל מקום בכבוד ובשמחה .א
טיילנו עם הנכדות הפעוטות ושמעו חסוחרים היהודים שפתן העברית -יצאו מ ן
החנויות ונתנו להן מתנות .חייט לא רצה לקבל כסף בעד תקון מעילי ,ורק כאשד
אמדתי לו שבשביל זה לא אוכל למסור לו עבודה — הסכים לתשלום קטן.
ם
כמובן ,היה המנהג בבתי הכנסיות -ספרדי .ביום פטירת אבי
בתחילה א ת הקדיש לפני מנהגנו האשכנזי ,אך כאשר הרגשתי בתמהון
לקחתי סדור ספרדי לאמר ממנו את הקדיש .בימים הראשונים
בשר בהמה ,כי תשבתי שבטריפולי ינהגו בטריפות עפ״י המחבר׳ י
לי הרבנים ,שהם פוסקים לפי רמ״א ,והוסיפו שבאו להם מעט שאלות
כי רובן היו צעירות באו מן העפר .
זצ״ל .א מ ר
המתפללים
לאכול
1אמדו
טרפות בהמות,
ת י
ל א
א
ד צ י ת י
א
ח
ר
כ
2 9ו
לבקשת הרב הראשי -הרב ילוז ,סדרנו בר״ה ויו״כ מנין אשכנזי לחייליס
היהודים בצבא הבריטי .ועד הקהלה נתן לנו חדר מיוחד ,וספרים בנרתיקיהס
המקושטים בפרחים .עברו כששה חדשים ,והיה עלי לקיים א ת הבטחתי לאשתי
128רמ״א דאג להעלאת משכורתם של המורים .לפני ר״ה קבלו המורים תשלום מיוחד
לקניית בגדים ,כדי שלא יבואו לבי״ם בבגדים כלואים וקרועים .היו מורים שבאו
בגילוי ראש ,והוא השפיע עליהם לשנות דרכם .כאשר התאונן בפניו מוריי על אחד
מתלמידיו ,היתד ,שאלתו הראשונה של רמ״א :״האם ביררת ,האם כבר אכל הילד
דבר מה היום ?…״ )מתוך דבריו לר״מ הילדסהיימר( .ואופינייס דבריו :״מורה טוב
יכול להיות רק מי שישב לילה שלם ליד מיטתו של ילד חולה״ )מתוך מאמרו של
ר״ע הילדסהיימר ,בראש ספר ״יד דוד״ ברכות וזרעים ,מכון ירושלים תשל״ז( .תמיד
טען ,שמחובתו של המחנך לגלות את הטוב שבכל ילד ,ואופייני לגישתו זו ,היו
דברים לתלמיד מפריע ,אותו נאלץ להעניש :״כעת עלי לסטור לך ,אך דע שסטירה
זו תכאיב לי יותר מאשר לך נ״ )מאח בנו — מר שמואל א.(.
129המלה האחרונה של משפט זה אינה ברורה .אולי צ״ל :״באו מן הכפר״.
קהילת טריפולי ,היתה אחת הקהילות החרדיות ביותר בצפון אפריקה .כדוגמא תוכל
לשמש העובדה ,שראשי הקהילה הולקו בפומבי בפקודת המרשל באלבו — אשר
היה מושל המושבה האיטלקית ,על סירובם לפתוח את חנויותיהם בשבח )מפי מר
שמואל א .וראה ספרו של פריג׳ה זוארץ :יהדות לוב(.
20
www.daat.ac.il
הקהילה בקשו ממני להאריך א ת
לשוב לא״י אחר חצי שנה .הרב הראשי וועדאתר דעת -מכללת הרצוג
עבודתי ,אך הסברתי להם שאי־אפשר להשאר ,אע״פ שעבודתי נעימח ונותנת
ספוק רב .אך בני ,ר׳ שמואל ימשיך -לפי הבטחתו -א ת עבודתנו בטריפולי
במשך שנתיים .אמנם לרגלי המצב המדיני במלחמת חשחרור ,שב לא״י בסוף שנת
תש״ת .היו לנו קשיים למצוא דרך לשוב .מליל שבת וישלח תש״ח -שעת
הכרעת האו״ם על מדינתנו העצמאית -גדלה שנאת הערבים בכל ארצותיהם,
והיה מן הנמנע לשוב במטוס דרך מצרים ,כמו שבאנו לטריפולי לפני חצי שנה.
בקשתי רשיון לעבור דרך איטליה ,אבל לדרישת אנגליה -לא נתנה הממשלה
ליהודים רשיון מעבר לארץ ישראל .אך כאשר קבלתי את הזמנת גיסי -אלכסנדר
קוטיק ,לבקרו בשטראסבורג ורשיון הממשלה הצרפתית לכניסה -הרשתה איטליה
לעבור דרך ארצה לצרפת .טסנו מטריפולי לרומא ולטורינו ,ומשם ברכבת דרך
האלפים הצרפתיים לשטראסבורג .נשארנו שם כשבוע ,וטסנו מפריס ללוד .הגענו
לפנות ערב ,ובגלל המצב המדיני -אסורה היתה התחבורה בלילה ,וברכב משורין
נסענו בבקר לפ״ח.
הרב משה אויעובך זצ״ל בשנותיו ה א ח ד ש ת
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשיבה טובה
אחר שובי ,נתתי זמן מה שעורים בתיכון ״ישורון״ בפ״ת ,ובסמינריונים למורות
של ״בית יעקב״ בת״א ובני ברק -בפרט בפדגוגיה וקצת בתולדות י ש ר א ל .
להצעת הרב ד״ד דויטש ז״ל ,שהיה אז מנהל של בתי חנוך ״אגודת ישראל״ —
אז הזרם הרביעי של החנוך הממשלתי -קבלתי מטעם משרד חחנוך העירוני
בת״א והממשלתי ,א ת ההדרכה בבתי ספד של אגז״י בת״א .היה לי ספוק מ ן
העבודה ,אבל לדרישת מנהל משרד החנזך בירושלים -התפטרתי בגלל גילי,
שעברתי כבר א ת שנת השבעים .באותו זמן ,וגם אחר כך ,המשכתי בהוראה בשני
הסמנרמנים בת״א וב״ב.
130
בגלל מצב בריאות אשתי זצ״ל ,עברנו מפ״ת לתל־ אביב ,להיות קרוב יותר•
לבנותינו שתי י .בדי בתשרי שנת תשט״ו קרה האסון שאשתי נפטרה .תנצב״וז.
ידעתי שהזקנתי ,והרגשתי שבא הזמן לעזוב א ת העבודה הקבועה במוסדגרן
צבוריים ,ולהסתפק בלמוד למבוגרים ,כמו שהתחלתי בהם מיום שעברנו בשנת ת ש י ״
לת״א ,בפרט עם קרובי וידידי המנוח ר׳ יוסף זאב וולף ז״ל׳ -ולהבדיל בין ח ״
ועם קרובי וידידי הרב צבי בנימיו אויערבך
עם ידידי ר׳ אברהם מונק לאי״ט
)בספר ״משנת רבי נתן״׳'• ובספר ״נחל אשכול״ ע״ס ״האשכול״( 136
שליט״א
3 1
ג
13
ל
1 8 8
134
13
־
ד׳ בחסדו ימשיך לתת לי כח ללמוד וללמד עד ק״כ שגה!
130בשנים תש״ד—תש״ח חיבר את ספריו ״תולדות עם ישראל״ )ג״ח( ,עבור רשת החנוך
של בתי״ס ״בית יעקב״ )הוצאת מרכז לספרות חרדית בא״י( ,ו״תורת החינוך׳׳
)כנ״ל ,תשכ״א(.
131גב׳ לאה שתחי׳ ובעלה — ר׳ יצחק נוסבוים ז׳׳ל )נלב״ע בכ״א מנ״א תש״ל( וגב׳
רחל שתחיי ובעלה — ד״ד שרגא פינחס הי״ו.
132בנו הבכור של הרב פינחס וולף זצ״ל )ראה הערה מס׳ .(28נולד בכ׳ כסלו תרס׳׳ז
בקלן ונלב״ע בת״א בא׳ דפסח תשכ״ו .למד אצל דודו — רמ״א ב״תלמוד תורה׳׳
בקלן בשנים ,1919—1921ואח״כ בברלין ,והיה קשור אליו מאד .כאשר חלה בערוב
ימיו ,והוגבל בפעילותו — ראה זאת רמ״א כמובן מאליו ,לסייע לאחיינו — תלמידו
מבחינה רוחנית ,ובא פעמיים בשבוע לביתו של ר׳ זאב ז״ל בכדי ללמוד עמו —
קביעות שנמשכה עד לפטירתו.
133בנו של הרב ד״ר עזרא מונק זצ״ל .מתגורר לאי״ט בת״א.
134אאמו״ר הרב צבי בנימין אויערבך זצ״ל )לייפציג ,ב׳ אדר תרס״א — תל אביב ,כ״ה
שבט תשל״ג( ,היה רבה האחרון של ק״ק הלברשטט .לאחר פטירת אביו ,הרב יצחק
זצ״ל ,בשנת תרצ״ב ,היה זה דבר טבעי ומובן מאליו לבני הקהילה — למנות את בנו
כרב הרביעי למשפחת אויערבך אשר יכהן בקהילתם .בשנת תרצ״ח ,נלקח אאמו״ר יחד
עם בגי הקהילה למחנה הרכוז בוכנוואלד ,לאחר שריפת ביהכ״נ ונתוצו ב״ליל הבדולח״.
מששוחרר ,עלה עם משפחתו ארצה והקים את ביתו בת״א ,בה המשיך להרביץ תורה
שלא ע״מ לקבל שכר ,והתפרנס מיגיע כפיו .בשנותיו האחרונות ,הרבה לכתוב על קורות
22
www.daat.ac.il
אבייזקנו בעל הגח״א )עיי הערה
הקהילה עד חיסולה ,והמשיך בכך את מפעלו של
אתר דעת -מכללת הרצוג
מס׳ ,(1מתוך מגמה להנציח את זכרה של קהילת־קדש עתיקה זו )ראה מאמרו
של ג׳ קרסל :ארבעה דורות של רבנות לבית אויערבך בהלברשטדמ .״הצפה״ י״ז
אלול תשל״ג( .אהבה עזה שררה בין אאמו״ר ודודו — רמ״א זלה״ה ,וכמצויין
בהקדמה ,״נולדו״ הזכרונות האלו והנספחים ,במסגרת הקביעות השבועית ללמודם
המשותף.
135הגהותיו של הג״ר נתן אדלער זצ״ל מפפד״מ על משניות ברכות וסדר זרעים ,אשר
הוסברו והוצאו־לאור ע״י הרב צ .ב .אויערבך ז״ל בשנת תרכ״ב .נכדו — רמ״א,
הוציא — לאור מהדורה שניה כעבור 100שנים — בשנת תשכ״ב.
136יספר ״האשכול״ לרבנו אברהם בן יצחק אב״ד נרבונא ,חותנו ורבו של הראב״ד,
הוצא־לאור ע״י הרב צב״א בשנים תרכ״ז— תרכ״ט עם פרושי ״נחל אשכול״
)ראה :״המעין״ תשרי תשל״ג ,מאמרו של אאמו״ר ליום הזכרון המאה לפטירתו(.
רמ״א הו״ל קיגטרם ובו הגהותיו של הרב צב״א על ספרו ,וכן של בנו— הרב
אביעזרי אויערבך זצ״ל )אשר היעתקי מספר ״האשכיל״ אשר היה שייך לרב בעל
ה״נחל אשכול״( ,בתוספת הערותיו שלו.
ז כ ת נ ו ת הרג משה אויערבך זצ״ל
אשר
ה ת פ ר ס מ ו ב״המעיף׳ בהמשכים
ירוכזו להדפיס מיוחד
)בצרוף תקונים ,הוספות והשלמות(
אשר יופיע בע״ה ל א ח ר החגים
23
www.daat.ac.il
הרב נ .רפאל אויערבך
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב משה אויערבך זצ״ל ו״הישוג השלישי״
דרש דבי שמלאי :מפני מה נתאוה משד.
ליכנם לא״י ? וכי לאכול מפריה הוא
או לשבוע מטובה הוא צריך ? אלא .כך
משה :הרבה מצוות נצטוו ישראל,
מתקיימין אלא בא״י .אכנס אני לארץ
)סוטה
שיתקיימו כולן על ידי.
רבנו
צריך
אמר
ואין
כדי
יד(.
א
למעלה ממחצית חייו חי רבי משה אויערבך בארץ־ישראל ,ואף באותן
השנים בהן נאלץ להתגורר מחוצה לה — התגעגע לארצנו הקדושה ,והיז•
קשור אליה ולנעשה בה בכל נפשו ומאודו .היה זה צעד בועז ויוצא דופן
עבור צעיר בן 28שנים ,לעזב את משפחתו ואת סביבתו המשגשגת בגרמניה
ולעלות לא״י בשנת תרם״ט ,קודם מלחמת העולם הראשונה• א״י של אותס
הימים ,היתד .בבחינת ״ארץ לא זרועה״ ,הן בשל השלטון התורכי הנחשל
ורמת החיים הנמוכה ששררה בארץ ,והן בשל הקושי להסתגל להווי היהודי
הארצישראלי :לאנשי ״הישוב הישן״ הירושלמי — מחד ,ולחלוצים חברי
התנועה הציונית — מאידך .ורמ״א ,החלוץ—החרדי ,לא רק שהסתגל להווי
מיוחד זה ,אלא שנעשה לו אוהב והפכו לחלק בלתי נפרד מישותו .כמוזכר
לעיל ב״זכרונות״ ובהערות להן ,ראה רמ״א את ישיבתו בהו״ל )לאחר
מהה״ע הראשונה( כישיבה ארעית ,ולא נהג בשנים הראשונות ביו״ט שני
כבן־חו״ל לכל דבר ולא רכש רהיטים חדשים בקוותו לשוב מהרה לביתו
שבפ״ת .בביתו נשבה אוירא דא״י ,והוא היווה מוקד לפעילות ארצישראלית.
מפת א״י היתד״ תלויה על הקיר ,תרו״מ הופרשו בפרהסיא מפירות הדר
שהגיעו מא״י ,בשבת לבשו הילדים בגדי א״י ושוןזחו בעברית ,ובכל הזדמנות
סופר על א״י ,גדולי התורה שבה וחיבת הארץ המיוחדת .היה זה טבעי ומובן
מאליו ,כי הלק ניכר מפעילותו האגודאית — בפרט בעת היותו יו״ר אגו״י
בגרמניה — הקדיש רמ״א למען העליה לא״י ,ומיום ליום המתיז בגעגועים
לבוא שעת הכושר לשוב לפתח־תקוה ,אותה הגדיר בסוף ימיו כעיר מולדתו
השניה ,לאחר הלברשטט — עיר הולדתו י.
׳
1בנאומו ביום הולדתו ה־ .90אופייני לקשר הנפשי העמוק שלו לא׳׳י ,היה אבלו
בתשעח באב .סיפרה לי גבי יוכבד רייך שתחיי )אחייניתו ,בתו של הרב פינחס ודלף
זצ״ל מקלן( ,כי עדיין עומד לנגר עיניה המראה המרגש ,כאשר בעת אמירת הקינות
בביהכנ״ם בקלן ,ישב רמ׳יא על הארץ מאחורי הבימה ומירר בבכי קורע לב .בהתרגשותה,
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מיוחד היה רמ״א באהבת־ציון שלו ,אך לא ״מן ההפקר״ זכה בה.
בעירו הלברשטט ,ובפרט במשפחתו — הירבה לשמוע ולראות ,אהבת א״י מה
היא .בבימת ביהכ״נ המפואר של ה״ש ,היתד .טבועה אבן אשר בה נחקקו
דברי נעים זמירות ישראל :״כי רצו עבדיך את אבניה…״ )תהלים ק״ב ט״ו(,
ובאחד מקירות ביהמ״ד המקומי )ה״קלאוס״( היתה קבועה קופת מתכת מפוארת
בצורת זרוע וכף־יד ועליה הכתובת ארץ ישראל ,אשר כל הכנסותיה היו
מיועדות להחזקת הישוב בארה״ק !!. ,דברים אלו עשו ,ללא ספק ,רושם על
הנער הצעיר.
משפחתו ,היתד! מרכז לפעילות למען יושבי אה״ק .סבו הגדול ,אבי
אביו — הרב צבי בנימין אויערבך )ה״נחל אשכול״( ,רבה של ה״ש ,נמנה
על גבאי הפקוא״מ והיה מתומכיו של ר׳ צבי הירש קאלישר* ,ואילו סבו
השני ,אבי אמו — הגביר והנגיד ההלברשטטי המפורסם ,ר׳ יוסף הירש,
היה מראשי התומכים בישוב א״י ומבוני ״בתי מהסה״ בירושלים העתיקה,
בהשפעת גיסו ,בעל אחותו — הרב עזריאל הילדםהיימר ,אשר כיהן כ״נשיא
ארץ הקדש״ והיה עמוד התווך בפעילותם של יהודי גרמניה למען א״י במשך
קרוב לחמשים שנה .תמיכת משפחת הירש נמשכה גם אחרי פטירתו של ר׳
יוסף הירש ,ובנו — בנימין הירש )עמו היה רמ״א קשור מאד( ,שירש מאביו
את אהבתו העמוקה לציון — היה אחת הדמויות המרכזיות במאבק למען
הריאורגניזציה של ה״חלוקה״ ויצירת דרכים קונסטרוקטיביות לעזרת הישוב
בא״י ,תוך שיתוף פעולה הדוק עם דודו — ר״ע הילדסהיימר .גם דוד־אביו
— הרב מאיר אייזעמן—פרנקל מוויצנהאוזן )גיסו של ה״נהל אשכול״( ,
3
3
5
6
7
2
רצה לאביה ושאלתו מדוע כה בוכה הרוו .ותשובת הרב וולף היתה :״הרי הוא בן
ארץ ישראל …הוא היה אצל הכותל המערבי…״.
ראה — הרב צ .ב .אויערבך )ת״א( :ח! 13£0£611דג 3 5־1)16 063611101116 (161
1!1; !1161* (116 068011101116זו6 61*236111611… (2611501מ8311<6181£1(11 / 8161
״£13113״ •16 8311)61*8136(1161ם ),עמ׳ 155שנה £מ ,1972 ,מסי ,111(1611, 3/4־(161
.עמי 18 211 1111*6111 £11(16 ,13נ.1844 1
מרדכי אליאב :אהבת ציון ואנשי הו״ד .הוצאת אוני׳ ת״א והקבוץ המאוחד ,תשל״א,
עמי 125הערה .11
יצחק ורפלירפאל :אגרות רצ״ה קאלישר ,קובץ ״אזכרה״ ירושלים תרצ״ז ,אגרת לי.
ראה — מ .אליאב שם ,פרקים ג—ד .אברהם בריטורא :ירושלים בעיני רואיה ,ירושלים
תשל״ח .מרדכי אליאב :לתולדות ״בתי מחסה״ בירושלים העתיקה ,קובץ ״ירושלים
— עיר הקדש והמקדש״ ,מוסד הרב קוק ועירית ירושלים תשל״ז ,עמ׳ .174ד״ר יוסף
הירש :בנימין הירש ,ירושלים תש״ח ,עמי לג—לה.
מ .אליאב :אהבת ציון ואנשי הו״ד ,עמ׳ ,124י .הירש — שם.
ראה :הרב צ .ב .אויערבך ז״ל — קובץ לזכרו ,הוצאת ״המעין״ תשל״ג עמי .42
מ .אליאב שם עמ׳ .284
<
3
4
5
6
ד
25
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
נימנה על הפעילים למעןאתר
וצוואתו איפשרה הקמת ביכ״נ מפואר
דעת -מחסה״,
״בתי
ושתי דירות מרווחות בשכונה זו* ,ואילו דודו — הרב אליעזר לאב ),1^0613
רבה של אלטונה ,חתן הנח״א( ואביו — הרב אביעזרי אויערבך )רבה של
ה״ש( ,שימשו אף הם כגבאי הפקוא״מ .אהבת א״י לא היתה ,איפוא ,זרה
לרמ״א הצעיר ,אם כי בודאי ,היה יוצא־דופן בהעזתו לעזוב את משפחתו
וכל אשר לו בגרמניה ולעלות לא״י של אותם הימים.
9
8מ .אליאב ,שם עמ׳ .275
9מ .אליאב ,שם עמ׳ .126הרב ד״ר אביעזרי אויערבך ,אשר עבד כל ימיו למען א״י
וישובה ,נמנה על מתנגדיה של הציתות ההרצליאנית .בהיותו חבר הועד של
״(1תב1ב 06111801ת(! 1תמנןפ^תסתמן&במ •61מ61מ£11861״ )מתוך תקוה להשפיל
"עיי״ז •גם על תופשי הרבנות הליברליים שבערים גדולות( ,חתם יחד עם הרב ד ״
מרדכי מארקוס הורכיץ מפרנקפורט ועוד שלשה -רבנים״ — מטיפים רפורמיים < ״
זיגמונד מאיבוים מברלין ,ד״ד יעקב גוטמאן מברסלוי וד״ר משה קוסמאןיוו
ממינכן( על כרוז מחאה של ״איגוד הרבנים בגרמניה״ נגד הקונגרס הציוני הראשון
שעתיד היה •להתקיים במינכן .המחאה החריפה הזו ,שפורסמה ב״אלגמיינע צייטו
דעס יודענטומס״ של ד״ר לודוויג פיליפסון )כרך ,61מם׳ 16 ,29ביולי ,1897ץ
,(338גרמה לשינויים של הרגע האחרון ומקום כינוסו של הקונגרס הועתק ממינכן
לבאזל )ראה מאמרו של ג׳ קרסל :״רבני מחאה״ — מי הם ? ,״הדאר״ ,שנה 9
גליון ל״ב ,גיו־יורק י״ג תמוז תש״ל ,עמ׳ .(573צעדו זה של ר׳ אביעזרי א• — חתימד,
משותפת עם רפורמים — גרם להפתעה מרובה ולתגובות מעורבות ,ושנים ל א
מיכן כתב על כך בנו ,רמ״א ,דברים אלו :״כחבר הועד של אגודה זו ,חתם גם הוא
על המחאה נגד הציונות .מובן מאליו ,כי האיש ,אשר כל ימיו עבר לטובת ארץ ישראל,
לא התנגד מעולם לשיבת ציון ,אך התנגד להמיר את יהדות התורה ביהדות לאומית
חילונית ,בלא תורה ומצוות .ברור הוא כמעט ,שהפחד שמא יתן הרעיון הציוני מכשיר
חדש בידי שונאי ישראל במלחמתם על המצב המדיני של היהודים ,היה גם הוא בין
הגורמים שהגיעוהו לחתום על אותה המחאה נגד הציונות החילונית .אמנם היו גס
ממעריצי• הרב ,אשר התפלאו על כך ,שהוא חתם עליה יחד עס חבריו ,הרבנים
הליבראליים״ )ספר ״בנימין הירש״ ,ירושלים תש״ח ,עמ׳ ס״ח(.
רמ״א ,לא ראה כל סתירה בין עלייתו הוא לא״י לבין מחאתו של אביו גגד הציונות.
אדרבא ,הבן המשיך בעקביות בשיטת אביו ,אשר הפריזה ברורות בין אהבת א״י
לציונות .במשך שנות מגוריו הראשונות בא״י ,היה נאמן ביתם של רי״י דיסקין ,ר״ ח
ברלין ורי״ח זוננפלד ,אשר חיו בירושלים במסירות־נפש תוך התנגדות חריפה לציונות,
וברוחם ניהל את בתי־הספר במושבות .ובשמשו מאוחר יותר ביו״ר אגו״י בגרמניה,
השמיע לא־פעם את קריאתו לחרדי גרמניה לסייע לישוב בא״י ולעלות אליה ,במשקל׳
נגד להתיישבות החילונית בא״י .מעניין ,כי גישתו זו באה לידי ביטוי אף .אצל שאינם
בני־ברית .במכתב מפורט של הקונסול הגרמני ביפו אל השגריר הקיסרי בקושטא,
אורות רשת בתיה״ם ״נצח ישראל״ )משנת ,(1914כותב הקונסול בין דבריו :״מנהל
המוסדות ,ד״ר משה אויערבך ,הוא איש בעל אופי נכבד ,יהודי מאמין ,השומר על
ד
ד
ף
רנד
נג
מ ׳
4
ח ף
26
www.daat.ac.il
ג
דעת -מכללת הרצוג
אתר
כתובת
היה זה טבעי ,שבשנות מגוריו של רמ״א בברלין ,היווה ביתו
מרכזית לכל הקשור בארץ־ישראל ,ובו ראו הברי ״הנוער האגודתי״ —
אשר הכינו את עצמם לקראת עלייתם ארצה — את מורה דרכם .גם כאשר
כבר חזר רמ״א ארצה )בחורף תרצ״ה( ,פנו אליו החברים בגרמניה ובקשוהו
לשלוח להם רשימת ספרים להכנה על א״י ומצוותיה .מכתב תשובתו של
רמ״א — הכולל את הרשימה המבוקשת בצרוף עיקרי דינים — המתפרסם
בזה ,נשלח בשנת תרצ״ה לרב קלמן כהנא שליט״א לפולדא ,וקטעים ממנו
פורסמו על־ידו בבטאון ״הישוב השלישי/׳״.
10
מצוות דתו מבלי להיות קנאי ,ובמפעלו החינוכי שואף לחנך את הילדים לאנשים
מוכשרים ,ברוח דת אבותיהם .מבחינה פנימית זרה לו הציונות )ההדגשה שלי .נר״א(,
אך קשריו עם נציגיה טובים .הוא בכלל אדם אוהב שלום ,שלא יגררנו לסכסוכים״
)מרדכי אליאב :הישוב היהודי בא״י בראי המדיניות הגרמנית ,מבחר תעודות מארכיון
הקונסוליה הגרמנית בירושלים .1914—1842כרך א׳ — התעודות המתורגמות בלווי
הערות .כרך ב׳ — התעודות המקוריות .תעודה מס׳ .(228מצאתי לנכון להאריך בנקודה
זו ,כתגובה לפרסומים מסויימים שבהם ניסו ליצור תדמית של בן אשר ״מרד״ באביו,
והאב — אשר מחה בחריפות נגד הציונות — קמה לו ״הרעה״ מתוך ביתו ,ובנו
עלה לא״י) …ראה :ג׳ קרסל במאמרו שם ב״הדאר״ ,ג׳ קרסל :ארבעה דודות רבנות
לבית אויערבאך בהלברשטדט ,״הצפה״ י״ז אלול תשל״ג ,14.9.73עמ׳ ,4מ .אליאב:
א״י וישובה במאה הי״ט( .נכון הוא ,שרמ״א לא השלים עם שאננותה של היהדות
החרדית בכל הנוגע לישוב א״י ותבע עשיה ועליה ,אך מכאן ועד ציונות ו״מרידה״
באב הגדול — רב המרחק!
10המכתב ,אמנם אינו נושא תאריך ,אך הוא נשלח מא״י .רמ״א עלה בחורף תרצ״ה,
ובמכתב הוא מזכיר את הראי״ה קוק שליט״א .הרב קוק נלב״ע בג׳ אלול תדצ״ה,
וא״כ בהכרח נכתב המכתב בשנה זו .את המכתב הזה והאחרים המתפרסמים כאן
לראשונה ,קבלתי מהח׳ שרגא שטיפל הי״ו — מרכז הארכיון בקבוץ ״חפץ חיים״.
תודתי נתונה לו על טרחתו ומסיריתי בהעמדת המכתבים לרשותי ובערכין פרטים
שונים .כל המכתבים נכתבו בגרמנית ,יהנני מידה לכל איתם שסייעו לי בתרגומם
המדיייק .תודה מיוחדת לרב קלמן כהנא שליט״א על מסירת המידע הקשור לתנועת
״הנוער האגודתי״ בגרמניה ולהתיישבות בגדרה וכפר סבא.
11״הישוב השלישי״ היה מושג ,אותו טבע ר׳ שאול לוסטיג ז״ל ,בהגדירו כך את חברי
ההכשרה וההתיישבות החרדית ,העומדים בין אנשי ״הישוב הישן״ לבין אנשי ״הישוב
החדש״ .בשם זה הופיעו בגרמניה מספר חוברות ,אשר נכתבו בעיקרן בגרמנית
וחלקן בעברית.
(1,ת0113111213011611 .111£6־1^ 11330111130111, 61311 (161* 3§11(113113011ו1501נג>11
^£11^31111).־ 61111(165161111112 >165 ^031־011 (161זץ 611נ.1161-3115£0§61
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עם עלייתו של רמ״א לא״י ,נקשרו אליו חברי ההתיישבות בגדרה־/
והפנו אליו את שאלותיהם ובעיותיהם ,הן בתחום ההלכתי והן בתחום החברתי.
בידי עדויות על עובדות ובעיות אשר הופנו אל רמ״א ,והמכתבים המתפרסמים
להלן — מהווים דוגמא למכלול הנושאים אשר בהם פסק והורה רמ״א• יצויין,
כי על אף שהקורא את המכתבים היום — אינו מוצא בהם חידוש רב ,ורוב
הנושאים כבר נידונו בספרות ההלכתית )כמצויין בהערות( ,הרי שבאותם
הימים היתה ההתייחסות לרוב חנושאים — חדשה לגמרי ,אם משום המציאות
שנתחדשה )כגון :תרו״מ ,שמיטה וכר ,בחירת נשים( ואם משום המציאות
שנוצרה סביב לנושאים הלכתיים ברורים )כגון :חליבה בשבת וביו״ט בתנאי
סכנה( .ה״חזון איש״ זצ״ל ,עלה ארצה בתרצ״ג ,אד לא גילה את עצמו,
ולרבים לא היה ידוע ומוכר כלל .רק בשנת תרצ״ז .כאשר נוכח שלחברי
הקבוצות גדרה וכפר סבא )ובאותם הימים ,גם ״מחנה ישראל״( אין תומכים
ופוסקים בהלכות שביעית )שנת תרצ״ח היתה שנת שמיטה( ,יצא החזו״א
13
אותה החוברת אשר בה נתסרסם
יבלחם״א.
שחלק גיכר מחברי כ״ם לא היו
ברוקנטל זצ״ל כבר היה במקום,
עלה בידי לראות חוברות אחדות ,אך לצערי לא את
מכתבו של רמ״א בצרוף הערותיו של הרב ק .כהנא
12לקבוצת כפר םבא לא היה קשר עם רמ״א ,הן משום
מחוגי ״עזרא״ ועולי גרמניה ,והן משום שהרב הלל
ולא נזקקו למורד ,הוראה מבחוץ )מפי הרק״כ(.
13כאשד הזכירוהו ,ציינו שהוא אחיו של ר׳ מאיר קרליץ זצ״ל) …אשר היה מוכר
ומפורסם .מפי הנ״ל(.
28
www.daat.ac.il
מכללת
מגדרו וראה הכרח להיות מורהאתר דעת -
הרצוגבשנים הראשונות ,כנראה,
ואכן,
לרבים .
לא היה לרמ״א קשר עם החזו״א ,ובמכתביו הוא מציין שפנה אל הגרא׳׳ז
מלצר ואל הגרי״צ דושינסקי זצ״ל ,ורק לכשנתפרםם ההזו״א — פנה אליו
רמ״א בעניניהם של הברי ההתיישבוןת -י .מקרה אופייני לקשר זה ,המעיד
על אהבה ומסירות לחברי הקבוצות ובעיותיהם ,היה ערב השמיטה תרצ״ח.
בשלהי שנת תרצ״ז ,פנה רמ״א לחזו״א והעמיד בפניו את הקושי הכלכלי
של קבוצת גדרה בשנת השמיטה ,באור המתאים והקשה ,ושאלו :מה יאכלו י
ענהו החזו״א זצ״ל :הרי זו שאלת התורה! ]־ =-״וכי תאמרו ,מה נאכל בשנה
יאכלן״ !0
השביעית.״״ ויקרא כ״ה כ׳[ השיב רמ״א :לא ,אני שואל
חייך החזו״א ואמר :אמנם כן ,זה מותר לשאול! ומיד יעץ לנסוע לכנסיה
הגדולה במארינבד ולפרסם שם את מצבם של שומרי השמיטה ,ואף הוא
כתב לרח״ע גרודז׳עגסקי זצ״ל שיבואו לעזרת ה׳ בגבורים — גבורי כח
עושי דברו .ואכן ,נשלחו שליחים לכנה״ג )ר׳ יעקב המבורג ור׳ יצחק גרוס
הי״ו — נציגי גדרה ,ר׳ אורי שרגא אויערבך ז״ל — נציג כפר סבא ,ר׳ משה
שיינפלד ז״ל — נציג צא״י ,והרב קלמן כהנא שליט״א אשר בא מפולדא(
אשר שטחו בפני משתתפיה את מצבם של המתיישבים ,ובעמדו הגדול של הרב
מפוניבז׳ זצ״ל עוררו לעזרת מרכז אגו״י לשומרי שביעית כהלכתה .
)תודה לר׳ יצחק גרוס מקבוץ ח״ח על השלמת הפרטים(.
14
״ מ ה
י
?
17
כך היתה התייחסותם של גדולי ישראל ,אשר נבעה מאהבה ומחרדה
לגורלם של המתיישבים ההרדים ,והמכתבים המתפרסמים בזה מהווים הנצהה
לראשונים אשר באו ארצה במסירות לרצות את אבניה ולחונן את עפרה
מתור דקדוק במצוותיה של ארץ חמדה,
14בשמיטה האחרונה ,נתפרסם מכתבו של החזו״א לרח״ע גרודז׳ענסקי זצ״ל בפרוס
!,שמיטה תרצ״ח :״ …לא כן הקבוצות של אגו״י ,שהם אינם נזקקים לרבנות הראשית,
ופונים לאלה שהם מסורים אליהם ,וכל אחד מרחה אותם שישאלו אחרים .וסוף דבר
היה ,שהוכרחתי להשיבם…״ )״מוריה״ אלול תשל״ט(.
15לחברי כפר סבא היה יותר קשר עם החזו״א ,החל מראשית תרצ״ט• ,לאחר עלייתו
ארצה של הר״ק כהנא ,אשר פנה אל החזו״א עפ״י הוראותיו של רח״ע גרודז׳ענסקי.
עם גבור מעורבותו של החזו״א בבעיותיהם של חברי ההתיישבות — ראה רמ״א
כמובן מאליו בחזו״א את הסמכות העליונה ,והיפנה אליו את השואלים .בעצרת ״עשור
לגדרה״ ,כבר לא היה רמ״א ״הפוסק״ של הישוב ,אך נחשב עדיין לאב הרוחני ,והוא
היה האישיות המרכזית בעצרת )מפי הרק״כ( .לאחר איחודם של גדרה וכ״ם ועלייתם
על הקרקע ל״חפץ חיים״ ,סוכם כי באופן רשמי תנוהל הרבנות בישוב כבי״ד של
שלשה — הרמ״א ,הרב ה .ברוקנטל ויבלח״ט הרב ק .כהנא — אשר בו יהיה רמ״א
המכריע .למעשה ,לא רבו המקרים בהם נזקקו להכרעתו.
16כוונתו של רמ״א היתה ,שעבור עצמו )״מה נאכל״( — אין לאדם להרהר ועליו לבטוח
בהשי״ח ,אולם עבור האחרים )״מה יאכלו״( — אין די במלות עדוד ובטחון ,ויש
לסייע לנזקקים בפועל ובמעשה.
17ממכתבו של בן אחותו — הרב צבי בנימין וולף שליט״א מבני־ברק.
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכתב• הרב מ ש ה אניערבך זצ״ל א ל חברי קבוץ חפץ חיים
.1אל חברי ״הנוער האגודתי״ ,בגרמניה
כנזכר לעיל ,נשלה מכתב זה בשבת תרצ״ה מא״י אל הרב קלמן כהגא
שליט״א לפולדא .המכתב נכתב ]בכתב־יד[ בגרמנית ,ומוגש בתרגומו עם
ציון מקורות.
בסיד
ן( מי שיש לו הזכות לעלות לא״י ,קודם כל יכין א ת עצמו לכך,באופן יסודי,
וילמד הלכות א״י כפי יכולתו .מומלץ ספר .שערי צדק״ של המחבר של ,חיי א ד ם /
במיוחד בסופו -התוספת של דינים בודדים ,לתלמידי חכמים -הספר ,פ
השלחן״ .על הל׳ שביעית :ב״פאת השלתו״ ,ס׳ ,ש נ ת השבע״ )ר׳ משה נחמי׳
כהניו ,ירושלם תרמ״א( ,ס׳ ,ש ב ת הארץ״ )הרב הגאון רא״י קוק שליט״א( ,ס׳
,פ א ת השלחן״ הלי שביעית עם פי' הרב הגאון ר׳ יעקב דוד מסלוצק )רידכ״ז(,
?משלם תרב״ע.
1
א מ
בנוסף לכך ,יקרא א ת המאמר השני של ,הכוזרי״ )ט׳ -כ״ד( ,ובאופן כללי
א ת שירי ציון של ד יהודה הלוי ,עד הקינה ,ציון הלא תשאלי״.
ח י פ ה
א ו
ת
א ב י ב
) ז
א
י פ י {
א י
1לקייע קייעה,
־־
״
ל
(2כאשר מגיעים ל
מאתר וקורעים רק על ערי יהודה .-גם בנסיעת רכבת דרך מצרים -קנטרה לא
מגיע״ים לפני ירושלים לודאי ,ערי יהודה בחורבנן״ .ובאותה מידה מועטת ,בנסיעו!
מכונית מחיפה או תל אביב -אין נעצרים בדרך כלל בערי יהודה• לכן,
עפ״י רוב ,קורעים לראשונה -בצד שמאל -בירושלים /וגם זאת לא בנסיעוז
דרך העיר החדשה ,אלא רק בראיית העיר העתיקה …בשער יפו ,ואז שוב בעו!
ראיית מקום המקדש ,על פי רוב — בכותל המערבי .בעת הקריעה מברכים ,ב ת ך
דיין האמת״ ללא שם ומלכות ]ראה פרטי הדינים בשו״ע או״ת סי׳ תקס״א ובפי׳
משנה ברורה[ .
4
3
6
1
2
3
4
5
6
30
שער משפטי הארץ ,פרק י״א — דינים פרטיים הנוהגים בארץ )קדושת א״י ומנהגיה(.
שו״ע או״ח סי׳ תקם׳׳א א׳ ובמ״ב ם״ק א׳.
שם סעי׳ ב׳ ובמ״ב ס׳־ק ז׳.
המלה אינה ניתנת לזיהוי.
עיי בב״ח ,לגבי הרואה את הכותל ויודע שיראה אח״כ את מקום המקדש .וכיום רואה
המגיע לרחבת הכותל את כיפות המסגדים לפני ראייתו את הכותל.
וראה :״שערי צדק -שער משפטי הארץ ,פי״א זי .״פאת השלחן״ ג׳ ב׳ .ועי׳ בספר -הר
הקודש״ לר׳ משה נחום שפירא )ירושלים תשל׳״א( עמי כה—כו ,רפח- .נבואה שעריך״
לרח״ז גרוסברג עמי נט .״מצוות הארץ״ לרב קלמן כהנא )ת״א תשל״ו( עמי צד.
קונטרס ״אחר כתלנו״ לרב שריה דבליצקי )ב״ב תשכ״ז( .״אגרות משה״ או״ח ח״ד
םי׳ ע׳ י״א — בעגין חובת הקריעה בזה״ז ,כאשר ירושלים תחת שלטון ישראל.
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
שבא״י גם כלאי זרעים אסורים
דעת -במיוחד,
אתר לב
(3בנוגע להל׳ כלאיים ,יש לשים
מן התורה .מח נקרא מין במינו -יש לשאול מומחים וגדולי תורה בא״י )שבולת
שועל ושעורה -אינם כלאיים ,עיי כלאים פ״א מ ״ א ( .לעיון כללי -יו״ד סי׳
רציה ,רצ״ו ,ר צ ״ ז .
7
8
(4אודות שביעית בזמן הזה — ידועים לי תלוקי דעות רבים )השווה עם
המקורות המצויינים בסעיף .(1לקראת שנת השביעית תרצ״ח הבע״ל -אמורים
עוד לצאת דפי תזכורת .ההיתרים של חרבח גאונים אחרונים התבססו על הדעה,
ששביעית בזה״ז דרבנן׳׳ ,ואז יש לשביעית בזה״ז דין דומה כמו בדיגים אתדים
אחרים :סוריא -כל המיקל בארץ הלכח כמותו ב ח ו ״ ל ,ושאפשר לומר שבזה״ז
יש כת לנכרי להפקיע מקדושת שביעית י יי .בעקבות זאת ,מכרו רוב המושבות
בשמיטות הקודמות א ת האדמה לנכרים ,ועשו את המלאכות שאינן אסורות מדאורייתא
ע״י יהודים ,ואת האסורות מדאורייתא -ע״י נכרים.10
(5בנוגע לתרומה ,מסתמכים חיום לכתחילה על ״דין תורה — חטה א ח ת
פוטרת כל הכרי״־י ,ומברישים לתרומה גדולה רק כל שהוא י .סדר הפרשת
תרו״מ אשר הו״ל ע״י הרבנות המקומית )פ״ת( ,אשלח ב ״ נ דרך כבי הרב ד״ר
כהן נ״י.
3
14
יש לשים לב ,שבנוגע לכל פירות הדר יש רבים השמים לב לספק אם אתרוג
שוה לירק בדרך אתת ,שבשעת לקיטתו -עישורו )סוגיא בר״ה יד-.טו ,:בכורים
פ״א מ ״ ו ( ,ואומרים בשנה הראשונה )אם האדמה היתה מכורה בשביעית( ,
השלישית ,הרביעית והחמישית למחזור השמיטה :״אם נוהג מעשר שני -יהיה
15
7
$
9
10
16
ועי׳ בפי׳ הרע״ב שם.
לסכום שיטות הפוסקים בהלכות כלאי אילן ,כרם וזרעים — עי׳ ספר ״מצוות הארץ״
הנ׳׳ל עמי לג—מז.
רמב״ם הל׳ שו״י פ״י ט׳ ,שו״ע חו״מ סי׳ פ״ז אי ,פאה״ש כ״ג ס״ק כ״ג .וראה —
הרב ש״י זוין :״לאור ההלכה״ )הוצאת ציוני ,ת׳׳א תשי״ז( עמי קה ,הרב ק .בהנא:
״שנת השבע״ )ת״א תשי״ט( עמ׳ קכג
ברכות לו .ערלה פ״ג מ״ט .פאה״ש הל׳ שביעית כ״ג יי.
11עי׳ באריכות פאה״ש כ״ג י״ב ,חזו״א שביעית כ׳ ז׳ ,״מצוות הארץ״ עמי פט—צ.
12שבת יז:
13שו״ע יו״ד סי׳ של״א י״ט ,ובש״ך ס״ק ל׳ ובבאוד הגר״א ס״ק ל״ה.
= 14בלי נדר.
15צ״ל פ״ב.
16בדבר חיוב תרו״מ כפירות שביעית של ישראל שמכר קרקעו לגוי עפ״י ״היתר
המכירה״ ,עי׳ חזו״א שביעית סי׳ כ״ז ז׳ ,הראי״ה קוק — ״דעת כהן״ סי׳ רל״ט ,הגרש״ז
אויערבאך — ״מעדני ארץ״ ,קובץ הערות סי׳ ב—ג ,ועי׳ חוברת :תרו״מ מיבול שנת
השמיטה )בהוצאת בימ״ד גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ,שעלבים תשל״ד(.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מעשר שני בשנה זאת ,ואם נוהג מעשר עני
ברכה
1 7
-יהיה זה מעשר עני״״ ופודים ללא
.
]כידוע ,הולכים במעשר שני ובמעשר עני כפירות ־־ בתר חנטה )לא פריחה
אלא התחלת הפרי -שליש בשולו( ,בירקות — בתר לקיטה .השווה יויד סי׳ שליא
ס׳ קכיה והלאה[.
לסעיף :2כאשר רואים לראשונה א ת ירושלים העתיקה או א ת מקום המקדש
בשבת או יו״ט )או ח ו ה ״ מ ( -אין קורעים קריעה .עושים זאת מאוחר יותר;
א ם לא ראו אותם במשך 30י ו ם .
18
19
.2החליבה בשבת
מסמך זה אינו נושא תאריך ,והוא תמצית מפסקים אשר הורה רמ״א ל ,
יצחק פלזנשטיין ז״ל בגדרה .לשם הבהרת הדברים ,יש לדעת את הרק37
אשר היה קיים באותם הימים .וכך מתאר זאת הרב ק .כהנא שליט״א בספרו
החזו״א זצ״ל — ״האי״ש וחזונו״ )ירושלים תשט״ו ,עמ׳ : (49 ,28״השאלן-
הבוערת ביותר היתד• שאלת החליבה בשבת .שלש דרכים היו .אפשר ד ,ן1
לסמוך על המקילים ,ולחלוב על אוכלים .אך חליבה על אוכלים ,מלכד
שמפוקפקת היתה מצד הדין ,גם לא היתד .מעשית ,כי המקילים לחלוב ע,נ
אוכל ,גם הם דרשו שהחלב ייבלע באוכל ..והיו שתי דרכים אחרות .חליבת
ע״י גוי ,או חליבה לאיבוד .שתי הדרכים היו קשות ,הזמנים היו זמני•
המאורעות .התקשו אז עד מאד להכניס גוי למשק יהודי ,אך אפשרות שכץו
היתד! קיימת בכפר סבא ובה השתמשנו אז …בגדרה היה הדבר בלתי אפשרי,
הקבוץ עצמו שכן אז מול כפר ערבי בעמדה קדמית .מסוכן היה להכניס
לתוכו ערבי ,אשר יתחקה על דרכי ההגנח ,כי הקבוץ עמד שנים תחת מ ט
אש בלילות .ועל כן לא מצאו דרך אחרת מאשר חליבה לאיבוד״ .או עמז־ד
חברינו אז גם בנסיון זה .אך חיפשו דרך ,ותוזכר כאן במיוחד פעולתו של
חברנו הבלתי־נשכח ר׳ יוסף בכרך ז״ל הי״ד …אשר לא נח ולא שקט ,אלא
תבע והתאמץ למצוא פתרון לשאלת החליבה בשבת ע״י התאמת מכונת
החליבה החשמלית לדרישת ההלכה .ובמרן זצ״ל מצאנו מסייע כביר בדרך
זו…״ .מסמך זה נכתב ]במכונת כתיבה[ בגרמנית ,ומוגש בתרגומו עם הערות.
ף
(
ר
17שו״ע יו״ד סי׳ של״א םעי׳ קכ״ו .ועי׳ ב-מצוות הארץ״ הל׳ תרו׳׳מ ט״ו סעי׳ א׳.
18המלה קשה לזיהוי ,ונראה שלבך הכוונה .ועי׳ בקונטרס -אחר כתלנו״ הנ״ל עמ׳
י״א ו׳ בנידון חיוב קריעה בחוה״מ .ועי׳ -נבואה שעריך״ עמ׳ מ״ח בשם החזו״א.
19כן כתב בקונטרס הנ״ל שם סעי׳ י׳.
32
www.daat.ac.il
אויערבך.
מכללת הרצוג
משהדעת -
תמצית ממכתביו של הרב ד״ר אתר
א(
ממכתב ליצחק פלזנשטיין.
בנוגע לחליבה ביום טוב :הרב המקומי אמר לי ,שיש ליתן לתוך
כשליש מאכל אטריות או אורז וכדו׳ .אז מותר לחלוב לתוך הדלי עד
להשתמש ביו״ט בתלב שתוך האטריות וכן בחלב שמעל לאטריות .
להשתמש ביו״ט גם בכל חחלב .מובן מאליו ,שאפשר להשתמש בחלב
זו ,גם בשבת־ תשובה )כלומר ,בשבת הסמוכה מיד ליו״ט( .-
1
דלי חחליבה
שיתמלא .יש
כמובן שניתן
שנחלב בדרך
3
ב( בשבת ,יש גם להבא לחלוב לאיבוד ,מאחר וההיתר חל רק ליום־טוב.
לפני יו״ט יש לומר במפורש ,שבמקרה הצורך -תשתט הפרה ב י ו ״ ט .
4
.2שאלתך ,אם מותר ׳למסור א ח החלב שנחלב בהיתר למחלבה ,בשבת ויו״ט,
מתייתסת בודאי למשק העתידי ולא לכמות הקטנה יחסית של הקבוץ כיום .חשוב
הוא בזה ,שמסירת החלב לא תהיה כרוכה בחילול שבת -שלא יכתב ,שהחלב לא
יוסע אל המחלבה וממנה ,שלא ימדדו א ת כמות ה ח ל ב .
5
.3כאשר אין נכדי ,והבהמה מאד זקוקה לכך -מותר גם בשבת להחזיק
א ת הוולד בעת הלידה ,בכדי שלא יפול ארצה ,לנשוף לתוך הנחיריים ולקרבו לעטינים
)עפ״י פסק ערוה״ש סי׳ של״ב( .
6
ר׳ איסר זלמן מלצר לאי״ט ,אמר לי ,כסיכום לשיחה מאד ארוכה ,שהוא
יכול להתיר חליבה בשבת -גם בספיגח מוחלטת לתוך אטריות -על ידי יהודי,
אך ורק כשהדבר לגמרי בלתי אפשרי להעשות על ידי נכרי .
7
1
2
3
4
5
6
7
או״ח סי׳ תק״ה ס״א ובמ״ב שם.
שם ברמ״א ובמ״ב ס״ק י׳׳ב.
או״ח סי׳ ש״ה סעי׳ כ׳ ובמ״ב ס״ק ע״א )ועי׳ שש״כ מהדורת תשל״ט ,פרק כ״ז
מו—גג(.
עי׳ בסי׳ תק״ה ,בהקדמת המ״ב בגדרי החילוק בין בהמה העומדת לאכילה לבין בהמה
העומדת לחליבה .ועי׳ בשעה״צ ס״ק ה׳ דבמקום מניעת שמחת יו״ט ,אם אין נכרי
במקום — מותר לחלוב לתוך כלי שיש בו אוכלין ,והוא שרוב החלב יבלע בתוכם
וישתה את החלב יחד עם אכילת האוכלין .ועי׳ בחזו״א סי׳ מ׳׳ד ס״ק ג׳ שחולק ע״ז.
וביחס למוקצה ,עי׳ סי׳ ש״ה במ״ב ס״ק ע״א ובשש״כ שם הערה קנ״ב וקס״ד.
עיי״ש סעי׳ ג׳ .וראה בהרחבה מאמרו של הרב מאיר שלזינגר שליט״א :המלטה בשבת
)״המעין״ כרך ד׳ גליון א׳ ,תשרי תשכ״ד(.
או״ח סי׳ ש״ה סעי׳ כ׳ ,חזו״א סי׳ נ״ו ס״ק ד׳ ד״ד ,ומ״מ .וראה בהרחבה בירור
הלכתי :״החליבה בשבת״ )״בישובינו״ — בטאון ישובי פא״י ,גליון ב׳ ,אלול תש״ל(,
וכן מאמרו של הרב ברוך קוגשטט זצ״ל בספר הזכרון להגר״י ויינברג )הוצאת
פלדהיים תש״ל ,עמ׳ מ״א( .הרב שאול ישראלי :עמוד הימיני )הוצאת מורשת ,ת״א
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ,בלתי אפשרי׳ -מחשיב הוא רק סכנה ,אבל לא א ת הקידום לעבודה
עברית .חליבה על גבי קרקע — רוצה הוא שתעשה באמת ע״ב קרקע ,אך ניתן
לעשות על האדמה תעלת ניקוז.
8
אחרי הסבר זה ,מבקש אני אותך ,לתלוב ע״י נכרי .הרב־ הראשי דושמסקי
לאי״ט דורש זאת בהחלטיות .
9
עד כמה שניתן לי הדבר ,עונה אני פעם נוספת בכתב.
1-2
3—7
, 0
,סכנה״ היא סיכון החיים ,וגם ספק סכנה נקרא ,ס כ נ ה ״ .
-לא יכול לקבוע אדם מן החוץ.
אם ומתי יש במקום מסויים סכנה
ש ל
ב ט ח ו
ה י ש ו ב
ח ז ש ש י ם
שעי?,
י
ו
מעו
כקנהימידה רצוני לומד :אם וכל זמו׳
הנכנס באופן קבוע בשבת ,תהיה לו היכולת למסור מידע להזדמנות של התקפה ״
יש סכנה לפנינו.
8לחוות דעת ,ניתן לברר
אוביקטיבית.
אצל
כל
אחד
אשר
בוטחים בו
שיביע
ך
^
9המושג ,כבוש עבודה״ ,אינו מספיק בכדי להתיר לחלוב שלא על ידי נכדי 8
תשכ״ו ,סי׳ כד—כה ,ושם גם תשובת הגרי״א הרצוג זצ״ל בענין מכונת החליבה(,
הרב ק .כהנא :חקר ועיון ח״א ,ת״א תש״כ ,עמי ר״ס )מכתבו של החזו״א בענין מ כ ו נ
החליבה(, ,פאר הדור״ ח״ב ,הוצאת *נצח״ תשכ״ט ,עמ׳ סה—עד.
ת
8עי׳ אגרות הגרח״ע זצ״ל סי׳ י״ג )בקובץ אגרות החזו״א ח״ב עמי קפ׳׳ב( :״שומר*
תורה חולבים ע״י נכרי ,ולאלה שעבודה עברית דוחה שבת — אין תקנה״.
ועי׳ חזו״א הל׳ שבת סי׳ ה׳ ס״ק ד׳ :״מ״מ חייב כל אדם להשתדל לחלוב ע״י איגו
ישראל ,שזו דרך הישרה עפ״י התורה וסופה להתקיים ,וכן נוהגין בכל ד.מקומו
שהשבת אצלן ביוקר…״.
ת
9שנים לאחר מכן ,דן הרב ק .כהנא שליט״א על הענין עם הגרא״ז מלצר זצ״ל ,ורא״
הורה לו שחליבה לאוכלין היא רק כאשר נספג כל החלב באוכל ,כפי שהורה ק ו ד
לכן לרמ״א )עי׳ -האי״ש וחזונו״ עמ׳ .(28וסיפר לי הרק״כ ,שרא״ז מלצר סיפר לו
באותו הבקור ,שביקר את הראי״ה קוק זצ״ל בשכבו על מימת חוליו קודם פטירתו,
והראי״ה אמר לו שאין להתיר חליבה לאוכלין.
ד
0
10דמב״ם הל׳ שבת פ״ב ה״א ,או״ח סי׳ שכ״ס.
34
www.daat.ac.il
.3אל
חייפ״
״חפץ
הרצוג
מכללת
חברידעת -
אתר
מכתב זה נשלח ע״י רמ״א כחצי שנה לפני עלייתו ארצה .המכתב נכתב
!במכונת כתיבה[ בגרמנית ,ומוגש בתרגומו עם הערות.
קבוץ הקבוצות
של אגדת
יעזואל
231113311011־1.311(16501
(161:
באשכנז
13110£[,ז^5 .םס^0
גק״ק המבורג זע״א
111 0611180111311(1
בע״ה
ברלין13.8.1934 ,
דחי ארטילרי 31
1
מר הדי ויגגוג־
חבורת .ח פ ץ תייס
ר ח ו ב ו ת
חברים יקרים!
מפני המאורעות בסמינר* -ק צ ת באיחור ,אך לא פחות לבבי ,מאחל אני
לעזריאל הילדסהיימר ולאשתו מזל טוב לבבי .לפי ידיעה של העתונות ,יש עתה
לקוות ,שחלק גדול מכם ב״מחנה ישראלי -יקבל אדמה פרטית לעיבוד .בזאת,
הונח בעיה היסוד למושב העובדים החרדיים ,הרצוי כל כך לכולנו ,ההתתלה המעשית
לישוב השליחים .
5
4
6
7
1
2
3
4
5
6
7
בית קהילת -עדת ישראל״ בברלין ,ומקום מגוריו של רמ״א.
הוא ד״ד צבי וייגברג הי״ו ,כיום בכפר הרא״ה.
באותו חודש נפטר הרב ד״ר מאיר הילדסהיימר זצ״ל ,ופטירתו היותה מכה קשה
לסמינר.
המתגורר לאי״ט בירושלים.
בגרמנית כתוב .2. 151… :־£ 361מ111161111ג ,1^3011והשערתי שהבונה למלה
5ת = 261111עתונות.
נסיונות אחדים נעשו ליישב את אדמות -מחנה ישראל״ ,והנסיון האחרון — שגעשה
בשנת חרצ׳׳ח — נכשל אף הוא ,בשל קשיים וסיבות כאובות .בשנת תרצ״ט עזבו
החברים את -מחנה ישראל״ ,אחרי שישבו במקום יותר משנה והחזיקו שם מעמד
מול התקפות ערבים קשות .אדמות -מחנה ישראל״ נקנו בסופו של דבר עיי הקק׳יל
)ראה- :האי״ש וחזונו״ עמ׳ .(19
כל נסיונותי לברר את המושג -ישוב השליחים״ — עלו בתוהו ,וכנראה נפלה טעות
בהדפסה ,והבונה ל-ישוב השלישי״ )המוזכר לעיל(.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולתשובה על שאלותיכם*:
י
(1בנוגע לזכות הבחירה :עד כמה שאין הדבר נוגע לאדמיניסטרציה ,אלא
בעבודה מעשית .כגון ועדות הגוגעות למשק-בית -יכולות •הגשים והבחורות להיות
בעלות זכות בחירה או זכות החלטה .בעקרון ,אינני רואה הבדל בין הגשואות ללא•
נשואות .כיצד יתבטא הדבר באופן מעשי -הטוב ביותר ,הניחו לפרקטיקה .א ת
הייצוג כלפי חוץ — הגיחו לגברים ,א ת החלוקה היחודית בבית -לנשים״
(2במגע לצדקה :ככלל ,פסק הרמ״א )יו״ד רנ״א גי(.הוא ,שהצריכה העצמית
ק ו ד מ ת . .אמנם המושג ״עבור הצריכה העצמית ההכרחית׳ הוא כה גמיש ,ש ט ו
עושים .,אם -ככל האפשר -אין עושים שימוש בפסק זה .אם האפשרו
קיימת ,ניתן להחליט רק בכל מקרה ומקרה ) = לנופו( .מאידך ,בא בחשבון לצרעי
צדקה ,מה שמעירים השיך והט״ז ליו״ד דנ״א ,לפיהם באופן עקרוני יש לעשר
הרווח חמזומן שלכם ,אם לאחר הפרשת המעשר -מחייתכם עדיין אפשרית .ה ה ו צ א ו
^
הכלליות ,אשד באמת מיועדות עבורכם ,אין לנכוחם מן המעשר .אם במקרה
יש לאחד מכם -בעקבות מחלה -הוצאות מיוחדות ,אשר איננו יכול לכסותן
לבד -אזי יכולים האחרים לשלם הוצאות אלו מכספי מעשר שלהם• אי
הייתי מייעץ לכם ,לייסד חשבון נפרד למקרים כאלו ,עם הוראה ,שבסוף הש ן1
יינתן הכסף אשד לא הוצא -למטרות מעשר .ללא ספק ,יכולים אתם ל
־ אזי מ ו ת
•
ספרים מכספי מעשר ,אך עליכם לציין
הפדיון לשימוש אך ורק לצרכי מעשר .מכיון שישוב ארץ־ ישראל הינו מצוה ^
יכולות בעקרון להיות ההוצאות להגדלת הקבוץ משולמות מכספי מעשר• מאידך
מאחר ואתם הנהנים מכך -הייתי מייעץ לכס ,שבשביל השימוש של מה ש ר כ ש ת
בכספי מעשר -תשלמו בזה שכירות או חכירה ,אשר נם היא צריכה להיות מיועז־
כמעשר .ברכישות ,יש לציין בספר )= הרישומים .נריא( ,שהן נרכשו מכספי מ ע ש
וחל עליהן אותו הדין כמו בספרים.
9
3
מ
מ
א
מ
נ
ע ן ל ק
ז
א
ת
ב ת ו כ ם 0ו
א
ם
י מ כ ר ו
פ
ע
ם
ר
ק
ת
ד
הנכון הוא ,שתפרישו מעשר מכלל הכנסות הנטו שלכם יי.
8על שאלת *בחירת נשים -אשד היתד ,כה אקטואלית באותם הימים ,עי׳ ב״פסקי עזיאל׳׳
סי׳ מ׳׳ד ,הרב אש״ב שפיטצער )אב״ד המבורג( :קונטרס ״כתורה יעשה׳ )ספר היו *,
למורנו ר״י ראזענהיים ,פפד״מ תרצ״ב( ,שו׳׳ת ״שרידי אש״ ח״ג סי׳ ק״ה ,הרב משז-
פיינשטיין )״הפרדס* תשרי תשכא״ ,״המאור׳׳ חשון—כסלו תשכ״א( ,הרב י ע ק
לוינסון :שויון הנשים מנקודה ההלכה ,ניו יורק תר״פ )״התורה והמדע״ ניוייורק
תרצ״ב( .וראה במסמך הבא ,כיצד יושם הדבר למעשה בקבוצה.
9לשון הרמ״א בסעי׳ ג׳ :״פרנסת עצמו קודמת לכל אדם ,ואינו חייב לתת צדקה ן ן
שיהיה לו פרנסתו…״ )ועי׳ ערוה״ש סעי׳ ג—ח(.
3
כ
ד
10יו״ד סי׳ רמ״ט בט״ז ס״ק א׳.
11שם סעי׳ א׳ ,ועיי פ״ת ם״ק א׳ .ועי׳ שו׳׳ת ״ציץ אליעזר״ ח״ט סי׳ א׳ ,תשובת ד,ד
ברוך קונשטנז זצ״ל ב״המעין״ ,ניסן תשכ״ז ,וראה סכום הדברים בספר ״מעשר כספים*״
)מאת הרא׳׳מ אלברט ,ירושלים תשל״ז(.
ב
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ישנם מקרים מסוימים ,שאת הוצאותיהם יכולים אתם ללא חשש לשלם ממעשר,
למשל ,אם אחד מכס -מה שבעיה לא יקרה -זקוק לרופא או לבי״ח ,ולאחר
היו הוצאות בהבאת הרופא או בליווי החולה.
על השתקעותי בע״ה במשך ינואר בארץ ישראל
נוכל אז לעבוד יחדיו בבנין הארץ.
-
שמעתם בודאי .בעיה
בדרישת שלו׳
שלכם משה אויערבר
.4בענין הנ״ל
מסמך זה ,אשר אינו נושא תאריך ,נכתב ]בכתב יד 1בעברית ,והוא מהווה
סיכום לנושא בחירת־נשים אשר נדון במכתב הקודם.
ב״ה
קבוץ חפץ חיים
אנודה שתופית כע״מ
גדרה
ענין זכות הבחירה לחברות
אחרי התייעצות עם כב׳ הרב ד״ר משה אוירבך נ״י ,הוברר השאלה הזו כדלקמן:
(1בחירות למזכירות .אין לחברות זכות בחירה -לא באופן אקטיבי ולא באופן
פסיבי .
ד
(2
בחירות למועצה ולועדות .לחברות יש זכות בחירה באופן אקטיבי .החברות יכולות
להבחר למוסדות אלו עיי הצעות מצד הבחורות .ההצעות חאלו
דרושות אישור ע״י השיחה ־ .במקרה של דחיה ע״י השיחה — על
הבחורות לחציע לשיחה הצעות אחרות .זאת אומרת ,שלשיחה יש
רק זכות אישור בענין זה.
(3
זכות הצבעה .לבחורות יש זכות הצבעה בלתי מוגבלת.
המזכירות
1היסוד להכרעה זו ,היא העובדה ,שלמזכירוח הקבוצה יש מעמד של ז׳ טובי העיר,
ועל משרה כזו פסק הרמב״ם )הל׳ מלכים פ״א ה״ד :(.״אין מעמידין אשד .במלכות
וכו׳ וכן כל משימות שבישראל ,אין ממנים בהם אלא איש•׳.
= 2אסיפת חברים.
37
www.daat.ac.il
מכתב זה שלח הרב משה אויערבך זצ״ל מםתח־תקוה ,לאחיו — הרב יצחק אויערבך
אתר דעת -מכללת הרצוג
חנ״ל ,אב״ד דק׳׳ק הלברשטט בגרמניה )דאה בהערות ל-זבדונות״ ,הערה מס׳ .(15
ב ס י ד פ״ת מוש״ק פ׳ גח איעית׳ר' לפ״ק
שלום וברכה לכ״ת אחי אהובי יצחק נ״י.
בהיותי בירושלים ת״ו ,אמד לי הגאון ר׳ חיים ברלין נ״י דבר תורה ,אשר איני
חפץ למנוע ממך.
בסוכה כ״ו )ע״א וע״ב( איתא :תניא ,ד״א אומד — אין יוצאין מסוכה לסוכה
ואין עושין סוכה בחושי מ ,וחכמים אומרים — יוצאין מסוכה לסוכה ועושין
סוכה בחולו של מועד .ושוין ,שאם נפלה -שחוזר ובונה בחוש״מ.
ושאל הגאון הגיל ,באיזו סברה חולקים )מ״ט של גמרא — מוסב רק
.עושין סוכה בחוש״מ״( ,והשיב ,שבדף י״א עיב בסוף העמוד ,יש פלוגתא בין ד״א
ור״ע .ד״א סובר , ,ס ו כ ו ת ׳ -ענני כבוד ,ודיע -סוכות ממש.
א״כ ,לדעת ר״א ,הסוכה היא רמז לענני כבוד אשר הגינו על אבותינו במדכ
והן לא היו עשויים לסלק מהם בכל פעם ופעם ,כי בכל מסעי בניי -עד מית^
אהרן — בנ״י היו תחתיהם ,וע״כ גם במצות סוכה — אין לצאת מסוכה לסוכה.
אבל ר״ע ]וכנראה גם חכמים של ר״א בדף כ״ו[ סובר -סוכות ממש ,ו
פרקו בכל פעם ופעם אשד יצאו ממקומם ,וע״כ גם אנחנו יוצאים מסוכה לסוכן-
ושוין ,שאם נפלה — שחוזר ובוגח אותה בחוש״מ .זאת גם ר״א מודה ,י
כי גם ענני כבוד -אחר שנסתלקו אתר פטירת אהרן -חזרו בזכות משה.
ר
ו 7ק
ע ן
מקוה אני ,שגם אתה תשמח על התורה הפשוטה של הגאון הישיש שליטיא.
והנני ד״ש וש״ת
אתיך אוהבך בכל ל
הק׳ משה
ז 1
/
38
www.daat.ac.il
כ ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב שטרגפלד
מקומם של טורי אמנון לשיטת הדמב״ם
הרמב״ם בהלכות תרומות פ״א הלכות ז—ח הביא את גבולות ארץ ישראל
כדלקמן:
״איזו היא ארץ שהחזיקו בה עולי מצרים מרקם שהוא במזרח
א״י עד הים הגדול ,מאשקלון שהיא לדרום א״י עד עכו שהיא
בצפון .היה מהלך מעכו לכזיב כל הארץ שעל ימינו שהיא
מזרה הדרך הרי היא בחזקת חוצה לארץ וטמאה משום ארץ
העמים ופטורה מן המעשר ומן השביעית עד שיודע לך שאותו
המקום מא״י וכל הארץ שעל שמאלו שהוא מערב הדרו הרי
היא בחזקת א״י וטהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשר
ובשביעית עד שיודע לך שאותו מקום חוצה לארץ .וכל ששופע
ויורד מטורי אמנום ולפנים ,א״י .מטורי אמנום ולחוץ ,הו״ל.
וחנסים שבים רואין אותן כאילו חוט מתוה עליהם מטורי אמנום
ועד נחל מצרים מן החוט ולפנים א״י מן החוט ולחוץ הו״ל .וזו
היא צורתה .מהיכן החזיקו עולי בבל מכזיב ולפנים כנגד
המזרח .ומכזיב ולחוץ עד אמנה והיא אמנום ועד הנהר והוא נחל
מצרים לא החזיקו בו וכזיב עצמה לא החזיקו בה״.
1
כידוע דברי הרמב״ם הם ממשנה ראשונה בגיטין ,,רבי יהודה אומר מרקם
למזרח ורקם כמזרה מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון״
וממשנה ריש פרק ו׳ דשביעית ״שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל
מארץ ישראל עד כזיב וכו׳ וכל שהחזיקו עולי מצרים )ולא החזיקו עולי בבל(
מכזיב ועד הנהר ועד אמנה״ .וכן מתוספתא פ״ב דתרומות )ה׳ י״א( ״איזו
היא הארץ ואיזו היא הוצה לארץ כל ששופע מטור אמנון ואילך ארץ ישראל,
2
ג
4
1
2
3
4
בדפוסי וילנא נסמן כוכב והערה- :הציור עיין בסוף הכרך״ .ולא מצאתי ,וראה לקמן.
אבל מערב של ארץ ישראל א׳׳צ גבול שהים הגדול גבולה בדכתיב )במדבר לד( וגבולים והיה לכם הים הגדול וכו׳״ )רש״י גיםין ב׳( .וס׳׳ל להרמב״ם שהדברים אמורים
גבי כבוש עולי מצרים .כן משמע בכסף משנה כאן .ועי׳ בספר -מעדני ארץ״ הל׳
תרומות פ״א הל״ז־ט ס״ק ב׳ שהביא גם דעת שאר הראשונים דס״ל דהגבולות דגיסין
הם גבולות כבוש עולי בבל ועי׳ לקמן ושם הביא גם דעת -תבואות הארץ״ עמי נ״א
שמגיה דברי הרמב־׳ם ום״ל שגס לרמב״מ גבולות המשנה בגימין הס גבולות עולי בבל.
ואנו כאן לא נעמוד על שיטת תבואות הארץ.
ופ״ב דחלה ה׳ טי ,מובא בגמ׳ גיטין ח.
רי״ג סמנום ,ואמנה ,אמנום ,סמנום ,אמנם ואמנון — הכל ענין אחד.
39
www.daat.ac.il
מכללת
חוצהדעת -
מטור אמנון ולפנים י אתר
הרצוגשבים תאיץ אותן כאילו חוט מתוח
והנסין
לארץ,
מטורי אמנון עד נחל)י( מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל ,מחוט ולחוץ חוצה
לארץ .ד׳ יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כא״י שנאמר:
״וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול .נםין שבצדדין רואין אותן כאילו
חוט מתוח מקפלריא עד אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס מחוט ולפנים
ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ״ .הרמב״ם פסק כת״ק.
והנה נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בבאור המשנה בפ״ו דשביעית
ובבאור התוספתא הנ״ל .יש שבארו ש״הנהר״ הוא נהר פרת )או נהר אחד(
בצפונה של ארץ ישראל .ויש פרשו כרמב״ם* שהנהר חוא ״נחל מצרים״.
אנו נעסוק כאן בבאור שיטת הרמב״ם שלפיה כאמור הגבולות המוזכריש
בגיטין דהיינו רקם ,אשקלון ,עכו והים הגדול הם גבולות עולי מצרים .כנוסן:
לכד מביא הרמב״ם את טורי אמנום שחודו הוא גבול א״י ואת נחל מצרי
)שלפי הרמב״ם הוא ״הנהר״ שבתוספתא( ,שבו קצה החוט המסמן את גכ ,ש
נסי ]איי[ הים שהנם בתחום ארץ ישראל.
ודברים אלו טעונים ברור רב.
8
7
ק
ר
א .מדדי אמנון
לכל המפרשים זוהי קבוצת הרים בצפון ארץ ישראל המזדהה עם ״ד,ו-
ההר״ של גבולות ארץ ישראל ,״תתאו לכם הר ההר״ )במדבר לד ז _ -
מתרגם יונתן בן עוזיאל ״טוורום אומנום״ .המפרשים מדגישים שזה אינו זזן1
ההר שבקצה ארץ אדום״ אשר גם הוא נזכר בפ׳ מסעי )לג לז(׳״ אף ש
שם מתרגם יונתן ״טוורום אומנוס״ ,וסומכים על מקרא שכתוב ב ש י
השירים ד ח ״תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון״ והירושלמי על פסוק
ז ה :א״ר חוניא בשם ר׳ יוסטא עתידות הגלויות מגיעות עד טוורדס
מונוס ואומרים שירה-י .והנה בפשטות מקומו של הר ההר — טורי אמנון
ח(
ג ק
,0
ף
1 1
5ובתוספתא הלה הגירםא ״ולהלן״ ובן בגמ׳ גיסיו ,י גם אם גורבים -ולפנים״ הכוונה
לכוון חו״ל ,כמו שמשמע במשנה חלד ,פ״ד מ״ח מן הנהר ואנינה ולפנים ,ופירשו ש
שהכוונה לכוון חו״ל.
ש
6״האי וגבול קרא יתירא הוא למימר ואף רוחב הים בכלל החחים״ )רש״י גיסיו ח.(.
7עיין ר״ש וברטנורא תוי״ם ומלאכת שלמה ותפא״י בשביעית פ״ו מ״א וברמב״ן בגיטין ז.:
8בהלכות תרומות פ״א ה״ז ובתשובות הרמב״ם ״פאר הדור״ סי׳ ד׳ .ויפורט לקמן בעזהי״ת.
9ששם מת אהרן.
10עי׳ מפרשי המשנה שביעית פ״ו מ״א ברטנורא ומלאכת שלמה ועי׳ רש״י שיד השיריס
ג׳ ח׳ ד״ד ,תשורי.
11ירושלמי שביעית פ״ ו ה״א בסופה ,וחלה פ״ד היד ,מובא מדרש רבה שיר השירים פרשה ד׳
אות ב׳.
12ר״ש שביעית פ״ו א׳ בשם ירושלמי סוף הל׳ א׳ ושם הגירסא :א״ר יוםטא בר שונס
40
www.daat.ac.il
הרצוג״מן הים הגדול תתאר לכם
ישראל
ארץמכללת
צפוןדעת -
הוא בקצהו המערבי של תחום אתר
הר ההר״ .
בשם ספר
והקשה הגרש״ז אויערבך שליט״א בספרו ״מעדני ארץ״
״תבואות הארץ״ על דברי הרמב״ם שבתחלה כתב שעכו הוא הגבול הצפוני
של ההלק שההזיקו בו עולי מצרים •וא״כ איך כתב אה״כ שטורי אמנום הוא
הגבול הצפוני ,כאשר זה הרבה יותר מעכו לצד צפון ן ובשלמא לשיטות
שעכו היא גבול א״י רק של עולי בבל )לעיל הערה (2שפיר ,דטורי אמנון
הוא הגבול הצפוני של עולי מצרים ועכו גבול צפון של עולי בבל .אבל
הרמב״ם הרי ס״ל שעכו הוא גם גבול עולי מצרים ,אם כן איר הזכיר את
טורי אמנון כנקודת גבול ? י .
אולם שיטת התוספות בגיטין )ח .ד״ד .כל ששופע( שהכריחו ששיסועם
של טורי אמנון הוא למזרח ולמערב )וחולק בזה על רש״י שם שסובר ששפועם
לצפון ולדרום( ,א״כ מסמנים טורי אמנון גם את הקטע הצפוני של הגבול
המערבי של כבוש עולי מצרים ,כלומר שגבולה המערבי של ארץ ישראל
אינו הים חגדול אלא סמוך לחוף ,בקו ,פסגת טורי אמנון .לפי זה היה אפשר
לומר שהרמב״ם הזכיר את טורי אמנון לא לציין את הגבול הצפוני אלא
לציין את הגבול המערבי .אולם דוחק גדול יהיה להעמיד כן את דברי
הרמב״ם אשר מזכיר במפורש את הים הגמל בגבולו המערבי של כבוש
עולי מצרים.
פתרון אחר לבעיה אפשר למצוא בספר ״מרכבת המשנה״ .הוא מפרש
שטורי אמנון הנם בקצהו המזרחי של הגבול הצפוני של ארץ ישראל דהיינו בצפון
נחלת חצי שבט מנשה שהיתר .בעבר הירדן )המזרהי( .דהיינו שגבולם הצפוני של
עולי מצרים היה מסומן ע״י שתי נקודות ,במזרח טורי אמנון ובמערב עכו .שיטה
זו תתרץ היטב את קושית ״תבואות הארץ״ על הרמב״ם באשר אין סתירה בין
ציון עכו כגבול צפון א״י ובין ציון טורי אמנון כגבול צפון ,שהרי אמנום )לפי
״מרכבת המשגה״( היא במזרח ואילו עכו במערב .
18
14
15
8
17
18
13
14
15
16
17
18
לכשיגיעו הגלויות לטורי אמנה הן עתידות לומר שירה מה טעם ז תשורי מראש אמנה״.
ע׳ שביעית ו א בר״ש דאמנה למערבה של כזיב בגבול הצפוני של א״י ותוי״ט ד״ה
מכזיב .וכתב בתוי״ט בשם ספר .כפתור ופרח״ לר׳ אשתורי הפרחי זצ״ל שמעכו לנחל
מצרים כמו מעכו לאמגוס.
הל׳ תרומות פ״א הלי ז—ט ס״ק ב׳.
לר׳ יהוסף שווארץ זצ״ל ,עמי נ״א.
ובאמת בספר -תבואות הארץ״ רצה ללמוד גם ברמב״ם כשאר הראשונים ולשנות את
הגירסא ברמב״ם וכנ״ל ,אבל כאמור אנן לא בשיטתו עסקינן וגם ב״מעדני ארץ״ כתב
דאף לגירסתו של התבוה״א אין הדברים מחוורים ,ואכמ״ל.
להרה״ג ר׳ שלמה חעלמא אב״ד ור״מ דק״ק לבוב ,הלכות תרומות ם״א ה״ז.
כמו שהוכיח התוי״ט מדברי הכפו״פ ודלא כר״ש וכברטגורא שכתבו שעכו במזרחה
של א״י .וכן כתב ברמב״ן גיטין ז :שהוא ידוע שעכו על שפת הים היא וכך אמרו
41
www.daat.ac.il
5
נחל מצריפ
אתר דעת -מכללת הרצוג
20
19
נחלקו הראשונים אם הכונה לנילוס או שהוא ואדי אל עריש .שיטת
״מרכבת המשנה״ כפי הנראה שנחל מצרים הוא נחל בסביבת עזה ,שכן
כתב :והנד .נחל מצרים כמתחיל מן גררה ונופל לים הגדול אצל עזה והוא
נחל בא״י הנקרא נחל מצרים .גם כאן מקשה ב״מעדני ארץ״ )שם( בשם
״תבואות הארץ״:אם אשקלון הוא הגבול הדרומי של א ״ י איך כתב חרמב״ם
שנחל מצרים שהוא הרבה יותר רחוק מאשקלון לצד דרום הוא הגבול הדרומי'
של א״י ? ונשאר בצ״ע.
21
ג .החוט
־ קצותיו לשל• החוט •בטורי אמנון ובנחל מצרים יהיו כמובן תלויים בפלוגתוון
שבהגדרת מקימות ־אלו.ומימילא תהיה תלויה בזה .המחלוקת אילו נםין נחשביס
כא״י ואילו לא .והנה בזה יתקשה ״מרכבת המשנה״ מיניה וביה ן אם טור,
אמנום הם במזרהית צפונית -ארץ ישראל ,ונחל מצרים נמצא אצל עזה א ״
החוט חוצה * ת א״י באלכסון מצפון מזרח לדרום מערב ואינו פוגע כלל ביס
ולא-מובן כל עיקר־ אילו נסים שבים בא לסמן חוט זה! זג
כ
׳
21
׳"וביותר תמוהים לשיטת ,,מרכבת המשנה״ דברי הרמב״ם בהלכה
״מהיכן החזיקו עולי בבל מכזיב ולפנים כנגד המזרח .ומכזיב ולחוץ _
אמנה ועד הנהר והוא נחל מצרים לא החזיקו בו וכו׳״ .אנו רואים מפורען
שלדעת הרמב״ם אמנום ונחל מצרים הם מערבה לכזיב ,שהרי מכזיב' ולפנים
היינו מזרחה החזיקו ,ומכזיב ולחוץ דהיינו מערבה לא חחזיקו .ונסתרה שיטון
״מרכבת •המשנה״ שטורי אמנום הם' במזרחה של כזיב )ובמזרח הגבול הצפוני(
והדרא* קושיא קמייתא לדוכתה .
ח
/
ע ף
22
בפסיקתא ״קול צעקה משער הדגים — זו עכו שנתונה על פיהם של דגים״• ולקמן עוד
נדון בעזהי״ת בהרחבה בשיםת ה״מרכבת המשנה״ .אלא שצ״ע הפסוק ״תתאו לכם הר
ההר״ שמשמע שהר ההר היא נקודת הגבול הסמוכה ביותר לים )בצפון(.
19רש״י י״ג ג׳ ד״ד .מן השיחור ,וכן בתפא״י שביעית ו׳ אות מי.
20רדב״ז תרומות א׳ ח׳ ״עד נחל מצרים הנקרא ואד אל עריש ומי שאומד גחל מצרים
הוא נילוס טועה הוא״.
21אגב ,גם ברש״י הנ״ל ביהושע משמע שהוא בסביבת עזה .וצ״ע .ועיי מאמרו של
ד״ר אריה קימלמן בגלימות ״המעין״ תשרי—טבת תשמ״א ,שתחום עזה השתרע על
שטח גדול מאד.
21א ואם כוונת ״מרכבת המשגה״ ל״ ואד אל עריש״ לא יקשה כל כך ,שהרי חוט מצפון
מורח ארץ ישראל לשפכו של ואד אל עריש כן פוגע קצת בים )וכ״ש אם נחל מצרים
הוא .הנילוס( אבל אם הוא נחל בסביבת עזה )אולי נחל גרר( אין החום פוגע כלל ביס.
22ובאמת לראשונים שס״ל שהנהר הוא נהר בצפון א״י הדי שמכזיב ולחוץ עד אמנה
42
www.daat.ac.il
חידוש ,אך אקדמנו
אומר -דבר
והנה לולא דמיסתפינא הייתי
מכללת הרצוג
אתר דעת
שעליהן אתבםם וה׳ ינהני בדרך אמת.
בראיות
כפי שנזכר כבר לעיל סיים הרמב״ם את הלכה ז׳ ״מן החוט ולפנים
א״י מן החוט ולחוץ חו״ל ,וזו היא צורתה׳ /אך לא נדפסה שם שום צורה
אלא הערה )למטה( ״הציור עיין בסוף הכרך״ .חפשתי בדפוסים רבים ולא
מצאתי את הציור י שהיה צריך להיות שם מ.
34
עיון במספר כתבי יד שמצויים בידינו מספרי הרמב״ם גלה רק ארבעה
כתבי י ד שבהם נמצא התרשים המבוקש .שלושה מתוכם בעמודים הבאים.
25
26
ועד הנהר יהיה שניהם לכוון צפון ,ולא יקשה אבל הרמב״ם דס״ל ש״הנהר״ הוא נחל
מצרים לא יוכל לומר כן.
23במספר דפוסים מצאתי אחרי המלים ,ו ז ו היא צורתה״ מקום .פנוי שהשאירו -המדפיסים
אבל לא הדפסו בו את הצורה המבוקשת) .אגב ,תודה לספריות של ישיבת פוניבז׳ ב״ב,
הםפריה התורנית בחיפה ,ולספריה הלאומית בירושלים ולספרגיהן על עזרתם הרבה
שהגישו לי בעני! זד.(,
24במכון לכתבי יד שע׳׳י בית הספרים הלאומי בירושלים ,וכאן המקום להודות לעובדי
המכון על העזרה הרבה שהגישו לי בעבודה זו .כמו״כ תודה לספריות בדליגא באוקספורד,
ביהמ׳׳ד לרבנים בניו יורק ,ספרית שטרסבורג^ וקמברידג׳ .על שנתנו לי רשות לסרסם
את תצלומי כתבי היד המופיעים כאן.
25מתוך מספר תצלומי כתבי יד של הלכות תרומות שנמצאים במכון.
26תצלום א׳; כת״י ספרית אוני .קמברידג׳ סימונו 1218י ן 62מספרו במכון ביים .12164
הציור מופיע בעמי 31של כתה״י ,אשר כולל את חלק מספר זרעים .כתה״י הוא
מהמאה השלישית לאלף .הנוכחי.
תצלום ב׳; מס׳ 20188במכון לתצלומי כת״י בי־ם .מספריית בודליאנה באוני .אוקספורד
באנגליא מספרו 98ת ) (110111 219עמי 70של כתה״י ,הכולל את ספר זרעים .בעל
כתה״י היה יפת ב״ר שלמה הלוי נ״ע .ובסופו נכתב, :הגהתי זה הספר מספר מוגה
ועליו חתימת המחבר )הרמב״ם( זק״ל שהוגה מספרו בכתיבת ידו הטהורה והשלמתי
אותו ביום חמישי ראש חדש טבת שנת א׳ תרמ״ח לשטרות צ״ז לפרט• היצירה שגת
השמיטה .ןוצ״ע כי שנת צ״ז היתר .מוצאי שביעית ,גם לחשבון הראשון שהביא הרמב״ם
בפ״י מהלכות שמיטה ויובל )וכתב שם הרדב״ז שבדוד הקודם היתד .מחלוקת בין
חכמי הדור בירושלם בקשר למנין השמיטין( צ״ז היא שנה רביעית ולא שמיסדו .ואילו
בשנת צ״ו ראש חדש טבת היה בשבת וראשון ולא בחמישי )לוחות הטיח (.בעיר צפת
מגליל העליון הסמוכה לעין זיתין נתלת נפתלי היא .למען שמו יכונניה בביאת הגואל
וירבה יקרה ויושיעה אמן .וכתב הרש לרחמי א־ל ,חייא הכהן ב״ר ברכות הכהן
ומ״כ״ .מעתיק זה העתיק גם את כת״י בודל 577 .״מדע אהבה״ שבו נמצאת חתימת
הרמב״ם.
תצלום ג׳; כת״י ספרית שטרסבורג צרפת מס׳ 3990ובמכון .3049עמ׳ 43של כתה״י.
בתה״י הוא תימני מהמאה השניה או השלישית לאלף הששי .בעל כתה״י היה מלך
שלמה ב״ר יוסף הידוע אלבצרי ש״צ.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1-1
6־
מאגיים
.
•ז
סירת
־*7
־ ן
ע?
ע*
עס
ע?,/
7
כמובן יש להתייחם בזהירות לציורים שבכתבי־יד ־.
הבולט שבשלשת התרשימים הוא שטורי אמנום )םומנום( נמצאים בדרוש
מערב בנגוד לכל שיטות הראשונים שהכרנו עד כה שטורי אמנום הנם בצפון.
ו.
27כדאי להזכיר את דברי מרן בעל החזו״א זצ״׳ל בקובץ אגרות ח״ב אגרת כ״ג .וז״ל :
*אחדשה״ט וש״ת באהבה יקרתו הגיעני .לא מצאתי בהם חדש .הצילומים מהכת״י אין
דרכי להעמיד עליהם כי לא ידענו מי כתבם ושפיר י״ל דכתב הסופר כמו שהוא רגיל,
והדבר ידוע בעניגי הלכה שלא לסמוך הרבה על מציאות חדשות רק על ספרי הפוסקיס
שנמסרו מדור לדור בלא הפסק .יש עוד דברים אבל איני מוצא תועלת להאריך הדו״ש
באהבה אי״ש״ .ויעויין גם בהקדמת ספר -ברית אברהם״ לר׳ אברהם אוירבך זצלה״ה
בדבר המכשלות שקרו לסומכים על מציאות בכתבי יד.
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למעשה אין כל קושי בכך שהרי ישנו גם הר ההר בדרום ארץ ישראל
דהיינו בקצה ארץ אדום )שם מת אהרן( ,שגם הוא נקרא בתרגום יווונתן
״טוורוס אומנוס״ )במדבר כ׳ כב כג ול״ג לח( .ישנה א״כ אפשרות שאמנה
הנזכרת במשנה ובתוספתא טורי אמנון הכונה להר ההר שבדרום ארץ ישראל
אשר שם מת אהרן .גם המדרש המובא בירושלמי ״עתידין גלויות שיגיעו
לטורי אמנה לומר שירה שנאמר תשורי מראש אמנה״ אינו סותר הנהה זו,
שהרי לא נזכר שם שהכוונה לגלויות בארצות צפונה ,ואפשר גם שהבונה
לנדהים שבארץ מצרים ,באשר טורי אמנון יהוו את הגבול הדרומי של ארץ
ישראל שלשם יגיעו הגולים מצרימה ויאמרו שירה) .אע״פ שבאותו פסוק
נאמר ״מראש שניר וחרמון״ הנמצאים בצפון ארץ ישראל יכול להיות
שהפסוק כולל את שתי הגלויות האברים בארץ אשור שישורו מראש שניר
והרמון ,והנדהים בארץ מצרים שישירו מראש אמנה שבדרום .ואולי־ לכן
גם נזכר פעמיים ׳מראש׳ בפסוק ״מראש־אמנה״ ו״מראש שניר וחרמון״(.
מן הראוי לעמוד בקצרה על מקומו המשוער של הר ההר הדרומי שבו
מת אהרן .כידוע אחר מעשה המרגלים שנשלחו מקדש ברנע נשארו בני
ישראל בקדש ברנע י״ט שנים ואח״כ נעו במדבר עוד י״ט שנים)-ס״ה
28,
29
28כמפורש בדברים ג ח ט ״מנחל ארנון עד הר חרמון וכו׳ והאמורי יקראו לו שניר״.
29התרגום בשיר השירים כפי הנראה לא סבר כך או שאינו תרגום יונתן ,שהרי
תרגם -תשורי מראש אמנה״- :ויהון מקרבין לך דורון ראשי עמה דיתבין על נהר
דאנונה״ ונהר אמנה הינו בצפון א״י כמו שאמר געמן- :הלא טוב אמנה ופרפר נהרות
זםשק מכל מימי ישראל״ )מלכים ב ד יב( ועי׳ לקמן עוד בהבדל שבין נהר אמנה להר
אמנה.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלושים ושמונה שנה( וחזרו לקדש" ,בשנה הל׳יח )שהיא שנת הארבעים
ליצי״מ"( נסעו מקדש ברנע המדברה דרך ים סוף )דברים ב א( בכוון ממערב
למזרח לאורך דרומה של ארץ אדום ,סובבו את הר שעיר ימים רבים עד
שפנו צפונה דרך מדבר מואב עד עבר ארנון" .הנראה מכל זה ש״מי מריבה״
שהיו בקדש במדבר צין היינו בקדש ברגע שאליה חזרו לאחר ל״ח שנים.
ומשם שלח משה למלך אדום מלאכים וימאן אדום ויט ישראל מעליו .״ויסעו
מקדש ויבאו …הר ההר״ )במדבר פ׳ הקת( .הרי תחנתם הראשונה בדרך
מזרחה )או דרום מזרח( מקדש ברנע היתד .הר ההר ושם נאסף אהרן אל עמיו
וזה על גבול ארץ אדום )שם כ כג( ,דהיינו בנקודה דרומית מערבית של אדוק
השוכנת דרומית לארץ ישראל" ,שהרי אהרן מת בתחילת סובבם את ארץ
אדום" כמקרא שכתוב ״ויםעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום׳/
)שם כא ד( .הר ההר — טורי אמנון אלו נמצאים איפוא בדרומית מעיכית
3 2
30רש״י ״ותשבו בקדש״ לברים א מ״ו,
31שהרי שלוח מרגלים היה בשנה שניה.
32רש״י דברים ב׳ א׳ *אלו לא חטאו היו עוברים דרך הר שעיר ליכנם לארץ מן ד ר ן
לצפוגו ,ובשביל שקלקלו הפכו לצד המדבר שהוא בין ים סוף לדרומו של הר ע ן
והלכו אצל דרומו מן המערב למזרח וכו׳״.
מו
5י ד
33רש״י ד״ד .״מעבר ארנון״ במדבר כא יג.
34כדדייקינן מרש״י לעיל שאילולא חטאו היו נכנסים לארץ דרך הר שעיר מורוקר
לצפוגו.
35ולכאורה אין זה מוכח והגה כתב רש״י בד״ה *דרך ים סוף״ במדבר כא ד דאחר שהגיען
להר ההד ובא עליהם הכנעני מלך ערד למלחמה חזרו לאחוריהם ז מסעות עד מוסרן;,
וא״כ אולי הר ההר היה כבר אחרי הקפת ארץ אדום ובאמת הר ההר הוא ממזרח לארץ
אדום ומה שנזכר אחרי מות אהרן שוב ענין סבוב ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך
זה כשהלכו דרך זו פעם שגיד .אחרי שבני לוי החזירום ממוסרה להר ההר וא״כ ש ו
לא יובן •מכזיב ולחוץ )דהיינו למערב( עד אמנה״ ,שהרי מורי אמנון יהיו לסי״ו מזרחיןן
לכנגד כזיב .י״ל שהנה מובא בסדר הדורות )ב׳ תפ״ח( שהמרחק מהר ההר חורה
למוסרה היה רק שלשת ימים וא״כ א״א לומר ש-ותקצר נפש העם בדרך״ שהיד,
כשסבבו את הר שעיר ימים רבים היה בקטע שלפני הר ההר )כלומר מערבה לו( ע ״
הר ההר באמת בקצה הדרום—מערבי של ארץ אדום והימים הרבים היו כשהלכו מהד
ההר מזרחה לאורך כל דרומה של ארץ אדום) .ומה שנזכר עוד לפני הר ההד *ויס
ישראל מעליו״ זה התחלת הסבוב בקטע שמקדש ברנע ער הר ההר אבל באמת סמוכיס
הם ושניהם דרומית מערבית לארץ אדום .עוד ראיה ממר .שכ׳״ וישמע הכנעני וכוי
בי בא ישראל דרך האתרים״ ופירש״י )חקת כא א( שהיא דרך הנגב שעלו בה המרגליש
שנאמר *ויעלו בנגב״ .והנה המרגלים יצאו מקדש ברנע ואילו מלחמת מלך ערד היתה
בהר ההר *שמע שמת אהרון״ )גמ׳ ר״ד ,ג (.משמע שקדש ברנע והר ההר סמוכים.
א״כ מקומו של הר ההר שבו מת אהרן בדרום מערב לארץ אדום.
ב
כ
46
www.daat.ac.il
האי'דעת -
לארץ ישראל דהיינו בתוך חצי אתר
מכללת הרצוג .36
םינ.ר-׳של
לפי זה נוכל לומר שגבולו הדרומי של כבוש עולי מצרים מורכב משתי
נקודות גבול; אשקלון לחלק המזרחי שממזרח לנחל עזה והר ההר — טורי
אמנון להלק המערבי דהיינו צפון חצי האי סיני" .גבולו המערבי של החלק
שכבשו עולי מצרים בצפון סיני יהיה כמובן נחל מצרים .
לפי״ז יתיישבו שפיר כל התמיהות; גבולו הצפוני .של כבוש עולי מצרים
הוא באמת עכו .ואילו הגבול הדרומי מחולק ,מזרחו של הגבול הדרומי
מצויין ע״י אשקלון ומערבו עי׳י טורי אמגום שהוא הר ההר שבד מת אהרן.
וכל ששופע ויורד מטורי אמנום ולפנים דהיינו צפונה = ארץ ישראל ,מטורי
אמנום ולחת דהיינו דרומה •=זזוצה לארץ .והנסים שבים יהיו האיים שלאורך
חופו הצפוני של הצי האי סיני ושבשפד הגילום )דמיט של היום( .ורואין
אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנום )הר ההר הדרומי ששם מת
אהרן( ועד נחל מצרים ,המקום שבו נשפך הנילוס לים הגדול )דמיט( והחוט
יהיה מדרום מזרח לצפון מערב מן החוט ולפנים דהיינו לכוון דרום מערב א״י,
מן החוט ולחוץ לצפון ומזרח חוצה לארץ) .עי׳ לקמן במפה ד ׳ ( .
י מ י נ ו
38
39
40
36אין להקשות שאס הר ההר וקדש שהיו בר,ם,.בני ישראל בשנת הארבעים קרובים כל
כך להר סיני ,היכן הם כל עשרים ואחת החניות שמוזכרות בין הר סיני לקדש ברנע
בפ׳ מסעי .הרי הבאנו דברי רש״י בדברים א מו בשם סדר עולם ש-ויגיעם במדבר״
היינו כל אותם מסעות שסבבו במדבר במשך י׳׳ט שנה וחזרו לקדש.
37וכעין תרוצו של ,״מרכבת המשנה״ שחילק את גבול הצפון לשתי נקודות עכו וטורי
אמנון.
יכול להיות שרצועת ההרים שמג׳בל מררה 735מ׳ )צמ״ז לביר חסנה( שבמערב עד
ג׳בל הרון המסומן במפות הנגב בדרך כלל כ״הר ההר״ - 268מ׳ )מערב לעין חצבה
שבערבה( נקראות טורי אמנון ואו באמת גבול דרום יהיה מחולק לשלש נקודות ,במזרח
י ובמערב טורי אמנון ובאמצע אשקלון )וכעין הרצועה שבצפון בקטע עכו—כזיב( ,רק
שמפאת רחבה לא נקראה -רצועה״ )ועי׳ במפה(.
38והעירני מו״ר הרב יצחק הלוי במברגר שליט״א )ר״מ ישיבת -כנסת בית אהרן״ —
חיפה ת״ 0דא״כ חסר ברמב״ם גבול זה דהלא הוא ציין את נחל מצרים רק בתור
נקודת קצה החוט לגסי הים ולא בתור גבול ליבשה .איברא באמת קושיא זו קשה
גם על לשון התוספתא לכל השיטות שהרי התוספתא מזכירה גבול יבשתי כל ששופע
וכוי ואח״כ גבול לניסי הים חוט מטורי אמנון לנחל מצרים וגם לא מזכירה את גחל
מצרים בתור גבול יבשתי לדרום .ואיך שלא יהיה נצטרך לומר שהתוספתא סמכה שנבין
שאם נחל מצרים מהוה גבול לחוט לגסי הים הוא מהוה גם גבול יבשתי.
39דהיינו עד עכו הכל א״י ומעכו לכזיב חלק א״י ורצועה של חו״ל וכמו שנראה
בתרשימים .ועיין בתוי״ט שביעית ו א שמביא בשם כסו״פ פי׳ הר״מ בכתב ידו
במצרים שא״י הולך כולה עד כזיב אלא שמכזיב תצא רצועה אחוז מארץ -העמים
הולכת עד עכו .וכל צדדיה הם א״י ואולי הם התרשימים האלו ויעויין בגיטיןז :רש״י
ותוד״ה ה״ג.
47
www.daat.ac.il
הרצוג
אתר דעת -מכללת
מ0ה ד׳
40וזר .מתיישב שפיר אם נאמד שנחל מצרים היינו הנילוס כי אם נחל מצרים יהיה ואדי
אל עריש הרי שוב יקשה שאין החוט מגיע כלל לים כי חוט היוצא מהר ההד הדרומי
ומגיע לואדי אל עריש אינו פוגע כלל ביס .רק אם נחל מצרים היינו הנילוס אשר נשפך
לים הגדול צפונית מערבית לחופו הצפוני של חצי האי סיני )ראה במסר (,נוכל למתוח
48
www.daat.ac.il
הרצוגאת כל הים שכנגד א״י
מרבה
ש״וגבול״מכללת
רבי יהודה לעומת זאת סובר אתר דעת -
ולשיטתו מודדים את נסי הים באופן אחר :חוט אחד מנחל מצרים לכוון
האוקיינוס וחוט שני מפןפלוריא שהיא באמת עיר בצפונה של ארץ ישראל עד
לאוקיינוס וכל הנסים שבין שני החוטים יהיו כא״י .זה מסביר היטב מדוע
נקט רבי יהודה ״קפלוריא״ ולא ״הר ההר״ ,ברצותו לציין את הנקודה הצפונית
של א״י באשר הר ההר הוא באמת בדרומה של ארץ ישראל !.4
לשיטת הרמב״ם עולי בבל כבשו קטע שלא היה בכבוש עולי מצרים
דהיינו הקטע שממזרח לכזיב ,שהרי לגבי עולי בבל לא .הזכיר הרמב״ם את
המהלך מעכו לכזיב שמזרחו ארץ העמים אלא כל שמכזיב ולפנים .כנגד המזרח
החזיקו בו עולי בבל־ .-אולם לעומת זאת בדרום ארץ ישראל היו הרבה
מקומות שהיו בחזקת עולי מצרים ואילו עולי בבל לא החזיקו בם דהיינו
כל מה שמכזיב ולחוץ ;למערב( עד אמנה והיא אמנום ועד הנהר והוא נחל
מצרים לא החזיקו וכזיב עצמה לא החזיקו בה.
,
ונבאר דהיינו כעין משולש שקדקדיו כזיב ,אמנה ונחל מצרים ,המסומן
במפה ה׳ ובו לא החזיקו עולי בבל ,ומובן שגם הנסין שבים שהיו בתחום
א״י בכבוש עולי מצרים לא היו בתחום החזקת עולי בבל ,ולכן לא הזכיר
הרמב״ם לגבי המקום שהחזיקו עולי בבל את ניסי הים .ושפיר מובנת לשון
הרמבי׳ם מכזיב ולפנים כנגד המזרח ששם החזיקו ומכזיב ולחוץ כלומר לכוון
מערב ,וזה כולל את כל משולש כזיב־אמנה־נחל מצרים שלא החזיקו .
43
חוט מהר ההר הדרומי לשפכו של הגילום וחוט זה יסמן קטע של הים שיש בו גסים
שיוגבלו ע׳׳י החוט מהם לא׳׳י ומהם ח״ל .למרות שקצת צ״ע ש״לפנים״ של טורי אמנום
הייגו לצפון ואילו לפגים של החוט זה לדרום מערב.
41ומיושבת קושית התוס׳ בגיטין ח .ד״ד .כל ששופע ״אמאי נקט רבי יהודה קפלוריא
הול״ל רואין כאילו חוט מתוח מטורי אמגון עד אוקייגוס״ .רק צריך לפי״ז לקבוע את
מקומה של קפלוריא ,וכמובן שזה לא יהיה כשיטת רש״י שם שקפלוריא היא עיר
שיושבת בחודו של הר ההר )גיטין ח .ד״ה ורואין כאילו חוט מתוח(.
42ויש לדון בזר .אי מהני קדושה שניה במקום שלא היתד .קדושה ראשונה ובחלדושי
הגר׳״ח זצ״ל האריך בזה .ואכמ״ל.
43וכעין מש״כ החזו־א דאין לומר שכל רצועת החוף לא היתה ביד עולי בבל )שביעית
ג׳ סוף י״ז( ,וז״ל :״וראיתי במפת הארץ שהים נכנס לתוך הארץ מכזיב ועד נחל
מצרים בכל השטח כחצי קשת ,ואס נמתח חוט מכזיב עד נחל מצרים אין יבשה
לחוץ אלא אצל כזיב ואצל נחל מצרים וכל השטח ים״ .והסביר שמכזיב ועד הנהר
היינו ע״י מתיחת חוט ,ולא ברצועה לאורך החוף ,וכעין דבריו בארנו גם כאן אלא
שלדברינו מתיחת החוט הן לאמנה והן לנהר שתיהן לדרום זה למזרח וזו למערב.
ומשום שהחזו״א הסביר שאמנון בצפון כשיטת שאר הראשונים וחלק בזה על מ״ש
ב״מעדני ארץ״ שמכזיב ולחוץ היינו רצועה לאורך החוף ולא חוט באלכסון) .תרומות א
ז—ט ס״ק גי( ועיין מפה הי.
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
4 5
4 4
מובאת שאלה :״והורנו
והנה בתשובות הרמב״ם ״פאר הדור״ סימן ד׳
רבינו מה פירוש כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב אם היתד,
כזיב מקום ההתחלה שמשם מתהיל ארץ ישראל או ל א ו
18
תשובה :ההתחלה היא מאשקלון ותמצאו זה בגיטין )דף ו ודף ז(
בעניין ארץ ישראל ואני אצייר לכם צורת ארץ ישראל לארכה ולרחבה
והמקומות הסמוכים לה ומצורה זאת תבינו הכל .ראו הסביבות אשר הם
מוזכרים בגיטין למען תשכילו כל הדבר התלוי בצורת א״י מהחכמים ז״ל.
וצריך לידע כי אמנה המוזכרת בשיר השירים היא הנקראת במשנה אמינס
והיא הנקראת בברייתא סמנום והיא הר כניאפ• וזו היא הצורה כולזז
47
מ ר ד כ י
4
ב
י צ ח
ת מ
מ כ ת
י
ב י י
6
' יי י ע ק
" ׳ יייי׳
י״
ק
ו יי
44היינו בתשובות שהוציא י׳
ששפורטאש באמסטרדם בשנת ״וכל מעשהו באמונה״ לפ״ק )תקכ׳״ד.(,
,
45במהדורת חברת ״מקיצי נרדמים״ תרצ״ד ע״י ר׳ אהרן חיים פריימ! — ירושלים.
שמ״ו ,לתלמידי רביגו אפרים ,עמ׳ .311ובאותה הוצאה תשי״ח ?״י יי יי׳ישע ב ^ ן
)>ן
'
סימן קכ״ז עמי ) .223שם הודפסה החשובה מתיי ״ י י י
(5520עמי ד .ואת הציור מתוך כת״י סימונםן א׳ )והוא כת״י ששפורטאש הג״ל ה ן
(44בספריית המלוכה בקופנהגן מס׳ 186סימן י״ז עמ׳ 11ב׳.
46כלומר מה שכתוב במשנה מא״י עד כזיב היינו מאשקלון שבדרום עד כזיב שבצפון.
47וזה שפיר לפירושנו שזה באמת בררום וכמו שאמרנו שאין המדרש כשיגיעו גלויות
לשם יאמרו שירה סותר לחידוש שאמנום בדרום א״י.
בצפוני׳ ל א״י׳ כמוכ^
48ולכאורה קטע זה סותר את כל מה שכתבנו שהרי הבניאס
בברטנורא על פרה ח יא ״באר אחאב ומערת פמייס״ :״…מערה הסמוכה לעיר דן ש מ ש
ירדן יוצא ובלשון ישמעאל קורין להן בניי״ס״ .ובבכורות נה .תנ״ה ירדן יוצא ממערדן
/פמיים ,ועי׳ בערוך ערך פנייס שהביא עוד מקורות .וכפי הנראה צייד ל ק כין ה ד
בניאס למערת פמייס )בנייס( דע״כ מערת־פמיים במזרח צפונה של ארץ ישראל שהד.,
ממנה כאמור יוצא הירדן שבמזרח א״י כמפורש במסעי )לד י יב( ״…לגבול קדמה וכו/
וירד הגבול הירדנה״ )ושם מתרגם יונתן ״מערת סניה״ וירושלמי אפמיאס .ואנו הוכחנר
לעיל שלרמב״ם ״אמנה —טורי אמנום״ מוכרחה להיות במערב ,וע״כ נצטרך לחלק בין
מערת פמיס )בניס( ונהר אמנה )שהוזכר בתרגום לשיר השירים לעיל העי (29שד0,
בצפון מזרח ארץ ישראל ,לבין אמנה — הר ההר שהוא הר בניאס שהוא באמון
בדרומה של ארץ ישראל) .אגב ,מצאתי בכת״י במכון )מס׳ (6523תשובות הרמב״ס
בערבית ושם נמצאת תשובה זו אך בלי הציור) ,והוא הכת״י הנזכר לעיל בהערה 45
מבריטיש מוזי ( ,ורק השאירו המעתיקים מקום ריק ״זכר לציור״ ,וכתב שם ״ג׳בל
)הר( באינאס״ )ולא בניאס( .ואולי זה גם מראה שלאו היינו הך מערת פמיס )בניאס(
והר בניאס )באינאס( .אמנם בכת״י ספרית קופנהגן הנ״ל בהערה 45ושבו כן מופיע
הציוד שהועתק לדפוס )והוא משנת ש״ר לאלף הששי נכתב לר׳ סעדיה הלוי ,ע״י יהודה
מרדכי בן ר׳ יצחק מרדכי ונשלמה כתיבתו ביום רביעי כ״ו אדר משנת ״נזר אליו
על ראשו״ )ש״ד( לפרט האלף הששי ליצירה בפאס( .וכן בהעתק ממנו בכת״י אשכנזי
מהמאה החמישית או הששית לאלף זה והנמצא בספרית סינסאנאטי של ״היברו יוגיון
ב
0י
ד
כ ת
ט ,ש
ב
מ ו ז י א ו ם
מ ס
5 6 8
ר
5ר ד
ה ו א
ש
ס
לח
אום
50
www.daat.ac.il
דעת -
והנחל המוזכר במשנה הוא נחל אתר
מכללתפ קהרצוגמנתב משד״
בלי ס
מצרים
49
גם בציור המצורף לתשובה רואים שטורי אמנום כדרוס ואפשר שיש בזה
מן ההוכחה )שהרי גם בתשובות הרמב״ם וגם ב״יד החזקה״ מופיעים טורי
אמנום בדרום( ,שכן היא שיטת הרמב״ם.
30
לסיכום נוסיף עוד שאם הדברים הנ״ל נכונים ,חלק מצפון סיני אכן
שייר לגבול ארץ ישראל לפי שיטת הרמב״ם.
קולג׳ -מם׳ 153מספרו במכון ביים ) 17134תודה להנהלת הספריד ,על שהרשתגי לצלם
את כת״י ולהשוותו( עמ׳ 23שאלה י׳׳ז נזכר -בניאס׳׳ .אפשר שזו החלפת המעתיקים
ששנינו מבאינאם לבניאס .וצ׳״ע.
49וכן הסבירו כולם שמש״כ הרמב״ם בהלכות תרומות ״ועד הנהר והוא נחל מצרים׳׳
כוונתו לפרש את ״הנהר״ הנזכר במשנה שביעית ו א עיי תוי״ט שם .וכאן כתב כן
הרמב״ם בפרוש.
50למרות ששניהם רק העתק ולא כת״י הרמב״ם עצמו.
51אף שמהציוד המודפס )וכן מאלו שבכת״י הנ״ל העי 48שמהם לוקח הציור שבדפוס(
קשה להביא ראיה באשר רבים בו השבושים .נחל מצרים מצויין בצפון ,כתוב בו
״רצועה כולה ארץ״ ולא — ״ארץ העמים״ והירדן מצויין במערבה של א״י .וכבר העירו
רבים על השבושים שבציור )ולכן לא הבאנוהו כאן (.והעירני ידידי ה׳ אברהם דיסקין נ׳׳י
דאפשר דהמעתיקים לא ידעו על האפשרות שטורי אמנום בדרום ולכן ציירו את הירדן
ליד טורי אמנום )דסברו ששם צפון( ואז יצא שהירדן במערב ,וצ״ע.
51׳
www.daat.ac.il
ש מ ע ו ן בולג
אתר דעת -מכללת הרצוג
על הפרושים המתמטיים
של בעל מרכבת המשגה ב״בדבות בחשבון״
לרגל יום הזכחון המאתיים של ר׳ שלמה חעלמא ,בעל מרכבת המשנה,
פורסם בחוברת האחרונה של ״המעין״ מאמר על תולדותיו ועל ספריו.
רש״ת משתייך לאותה קבוצה רחבה של גדולי האחרונים במאה ה ־ 8
אשר מתוך ספריהם הרבים מתנוצצת בקיאותם הרבה בחכמות ,בחינת — אל
מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות.
,
לקבוצה הזאת שייכים בין היתר מלבד רש״ח ,גם ר׳ משה חפץ׳,
עמנואל חי ריקי׳ ,-ר׳ רפאל הכהן מהנובר /ר׳ ישראל בן משה ,״
מזאמוטשי ,הגר״א* ,ומהרי״ל מרגליות .
גדלותו בחכמות של בעל מרכבת המשנה מתרכזת במתמטיקה ,ו מ ת ב ע
בכך שבספריו — ובמיוחד בקונטרס ברכות בחשבון — הוא דן מצד זןךן^.
בנושאים מתמטיים—הלכתיים חדשים ,אשר רק מעטים מבין המפרשים שקזימיד
לו עמדו על עצם קיום של בעיה חשבונית ,ומאידך הוא גם מלבן בבדיירן
נושאים מתמטיים עתיקי—יומין ,אשר נדונו כבר על ידי גדולי המפר#י
שלפניו.
במאמר הנ״ל מוזכרות שתי בעיות אשר בהן דן רש״ח בקונטרס ב ר כ ו
בחשבון ,ואשר מהוות דוגמא משני התחומים שהוזכרו — החדש והעתיק
יש בשני הנושאים הללו משום חידוש בעצם הגישה אליהם ועל כן כרצוני
להוסיף כאן הסברים אחדים מעבר למה שנרמז במאמר.
1
ר
,
ה
ך ר
6
א מ
מ
ק
ת
7
הרמב״ם במורה נבוכים אומר :״דע כי יש דברים כשיבחנם ה א ד
בדמיונו לא יציירם כלל ,אבל ימצא המנע דמיונם ,כהמגע שני הפכים ,ו א ח ״
יתאמת במופת מציאות הדבר ההוא הנמנע לדמותו והוציאהו המציאות…
וכן התבאר במופת ..יציאת שני קוים יהיה ביניהם בתחילת יציאותם רוחק
ס
כ
1בעל מלאכת מחשבת עה״ת )ויניציה (1710 ,וחנוכת הבית על צורת בית המקדש
וכליו )ומיציה(1692 ,
2
3
4
5
6
7
52
בעל חושב מחשבות )אמסטרדם ,(1723 ,מעשה חושב על הל׳ בית המקדש )אמשטרדם,
(1716ועוד.
בעל ספר תכונות השמים )אמשטרדם(1756 ,
בעל ספר נצח ישראל )פפד״א ,(1742 ,אוצר נחמד על הכוזרי ועוד.
ראה בס׳ עליות אליהו )ווילנא ,(1874 ,ובמיוחד שם בחלק עליות קיר סי׳ כ׳׳ח ,מ״ט,
נ״א ,נ״ב ,נ״ג •.כל זאת מעבר לבקיאותו המתגלה מתוך ספריו הידועים.
בעל ספר אור עולם )פפד״א ,(1777 ,קרבן ראשית על מסי ר״ד) ,פפד״א (1778 ,ועוד.
חלק א׳ פרק ע״ג בסוף ההקדמה העשירית.
www.daat.ac.il
הרצוג
ההוא,מכללת
אתר דעת -
אחד מהם אל האחר ,ולא
ויקרב
אחד ,וכל אשר ירחקו יסתר המחק
יתכן הפגשם לעולם ואפילו יצאו לבלתי תכלית״ ושני הקוים ההם ,האחד
מהם ישר והאחד מעוקם..״ עכ״ל.
דברי הרמב״ם מכוונים לענף של היפרבולה והאסימפטוטה ,אשר מתקבלים
כאשר חותכים חרוט ישר במישור המאונך לבסיס החרוט .הרמב״ם בעצמו
מציין כי הנושא אכן מסובך ומפנה לספריו של המהנדס היווני אפזלוניוס,
אשר הצביע על מציאות שני הקוים הללו .כפי שהניח הרמב״ם ,רבריו נשארו
קשיי הבנה ועוד קדמוני המפרשים ניסו להסבירם ולהוכיחם .למהדורה
השניה של מורה הנבוכים צורף בשנת שי״ג קונטרס בן 4עמודי פוליו ,שבו
מסביר רבי משה פרובינצאל בצורה מתוחכמת את הדרך לבניה הנדסית תלת
—ממדית של שני הקוים והוסיף גם הוכחה על כך ששני הקוים הללו אמנם
לא יפגשו לעולם .קונטרס זה,אשר נודע בשם ״קונטרס שני הקוים״ ,נדפס
בנפרד ממורה הנבכים והודבק בסוף הספר בחלק מן הספרים שבמהדורה
הזאת .מאז לא נדפס שנית במהדורות של מורה הנבוכים .בשל כך נהיה
הקונטרס לנדיר מאד ואולם הוא והסברים עליו נשתמרו בפרושים ובכתבי יד
שונים בעולם .
8
9
10
הנושא של שני הקוים בצורה שבה מתאר אותו הרמב״ם נדון בהרחבה
לא רק בחוגים יהודיים כי אם גם אצל חכמי האומות .כ־50־שנה לאחר הופעת
הקונטרס חוציא מחנדם איטלקי ספר מיוחד בעל 600עמוד ובו 13הסברים
ממלומדים שונים על נושא שני הקוים ,ביניהם גם -זו של ר׳ משה פרובינצאל
וזו של בעל האפודי .
11
בהקדמה לקונטרס שני הקווים )ראה תצלום( מביא רבי משה פרובניצאל
הסבר על נושא אחר לחלוטין ,ואשר כלל וכלל אינו קשור לדברי המו״נ .מקור
הנושא מופיע בספר העיקרים של ר׳ יוסף אלבו והוא הוא הנושא • שליהם
בעל אמצעי ושתי קצוות .בדומה לרמב״םימצטט גם בעל ספר העיקרים משפט
הנדסי מורכב אשר רק מעטים יכלו להבינו.
£08615011111116 8ז6נ5, 7 011601161• 1161ט1ת010סס) : /־ . (£(11101מ 1מג8215
69-70־סס 1861,ת11־1 13, 14; 861ח6־1601ךר 311011 2,
9עיין למשל גס בפרושים של האפודי ,משכיות כסף ,מורה המורד .ועוד .כמו׳׳כ עיין בס׳
חושב מחשבות לר׳ עמנואל חי ריקי ,מאמר מקוד .טהרה פרק ל״ח ,בספר אלים
ליש״ר מקאנדיה ,מעין חתום .היצאת אודיסה 2964ע׳ 424—429ועוד במקומות רבים
אחרים.
10בשנת 1907פורסם ב־ 116 0165 £111(165 .7111105׳ 116מאמר מקיף על ספרו המתמטי
של ר׳ שמעון מוטוט ,ובי גם הסבר על בעית שגי הקייס .אולי ממנו שאב ר׳ משה
פרובינצאל את פרושו.
י
,161113 11נ01־ ?1וו10111־1611מ1 11111(1 060מ(111ת111-3ז0150115 : ^(11ת1*3ן 0221115,־231
31.11111, ^6116213, 1586ז101151ן10(115 061ג 116(110101׳
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גיאיירעגיץמי יוי&מוזניידני^קאג׳-קעגר^כיעמ־נ •
וייצ־״ין לאתזיזז-ןז־זדך-מזג־ייילתי׳־׳שקנזי+נל לנלר
י ז ה ה שה;״(מלהעקי־ש נ:יק 1־ קזלמי שלישי'
כנ^יי־ק::נזיזג^דמנל־גהג^זה־ןיהה^נת!^^.׳•!!
נזעה-לנ^ונ/י-ן;.:״•
יזל 5־י׳^ י
הב^ןןןןע־יי^נן^^ןיזעיזזןןן־הכן־ןור״יקןניזנלנ^יןה^מז
''קיסן־-יםנזזןשלש י!;״1 :ן'יו'וח'וו1זו'נזנ׳הי;י.דיןסמ;ה :ותקן
•לנקלז־גלישטג־גליז־ינעיוןניקנ״תה־^הץ•!!;!ז^ין);ניקליזיס
גלי׳ישיזייהוה׳קזלזיקיזקקהתמ -ז , -ץ י;.דול לק:י!*ר
ו1ז טלח *•[<!'יי נידייליד
־ללמו לקלק ?נדולעס?־ן!כל!:
היי־למילש •':׳־.ליי־^יןןעיעלרון מ לךדזנ^מוילייהמ
מוג״ .הח־(מי :5ל:י ירגק כלע המ:גי;.י נ?ול נעין יןיל')'1
עניוי/גוהניה לנלעל'נ ?יןינעד ע 0קו איה' שדול נלע י^מגיןה:
ל י ן ו ה ^ ש ה ן ל נ ^ ק ז קא'?!' נחלקעי הייזםייהילו־יזוזייז
•סגיזליןליעהיך^ע^תליןאחיהגחל המנ :נילללז־ לחל[ לימי
עשהיגזיחנל! :וליזיז>-נ?נליגתופנלמ:ינ 1מיזורי(!}:ו^לידז
3ס מ:לנ 1היזנןנילי״ז 0לא <״; נול יין לתנין המייש•
ימ^זננלה;נ-לוונ:1
ע ס
״
ש נ י
ה ק ו י י ם
חלק מעמוד השער של קונטרט
ושתי קצוות והקשרו לצלע המעושר י
ליד השרטוט.
)מתוך העותק שבספריה הלאומית ,וברשותם האדיבה(.
ה מ ש י ש ה
י
•
ב י
נ ם
ה ס ב ד
ע
ל
י ח ס
ה ה ס ב ד
מ ת ח י ל
ב ד
בעל א מ צ ע ,
״ ייטע! יכן׳
ה
כוונת ר׳ יוסף אלבו בציטוט המשפט על יחס בעל אמצעי ושתי ק ן
היא להדגים ״…כי ההשכלה ביסודות ובדברים הטבעיים אין זה ממה 1$
שלמות בנפש האדם ,אף לפי דעת הפילוסופים ,כל שכן ההשכלה ב ך
הלמודיים ,כי אין זה השלמות יגיע לנפש שהשכילה,״ כאיעד ידבק צלע ה:זעד^.
עם צלע המשושה שהקו ההוא נחלק על יחש כעל אמצעי ושתי קצוות*•.
3ךו
3ד י
על הסבר המשפט האחרון ,שמקורו כנראה אצל המהנדס היווני איייקסיס
היה הדיון בין בעל חוות יאיר לבין המהנדס בן דורו! ולאותו דיון מתיהס
בעל מרכבת המשנה בקונטרס ברכות בחשבון .בעל חוות יאיר לא ניסה לערער
על דברי הרמב״ם ,כי אם להסביר את דברי ר׳ יוסף אלבו בספר העיקרי•
ולא את דברי הרמב״ם במו״נ .המשפט בניסוהו של בעל ספר העיקרים מ ו כ ן
למי שבקיא במינוח המתמטי היווני העתיק .במקום המונח היווני ״יתס כ ע ל
אמצעי ושתי קצוות״ ,בא באמצע המאה ה־ 16המונח הנהוג עד היום ״חתך
הזהב״ או ״יחם הזהב״.
הויכוח בין בעל חוות יאיר למהנדס מקורו בכך ,כי כנראה לשניהם ל
היד .ברור מה בדיוק פרושו של המונח ״יחס בעל אמצעי ושתי קצוות״ ,ו כ ל
צד ניסה לפרש ולהסביר את המושג כראוי וכפי שהוא הבין אותו ,תוך ה ת א מ
המושג למשושה והמעושר המשוכלל.
הם לא היו הראשונים שהוטעו עקב אי־ ידיעת חמונח היווני.
א
ת
אחד מקדמוני מפרשי העיקרים ,ר׳ יעקב קוסלמאן ,המחבר הנודע ש ל
ספר עומק הלכה ,ניסה להתמודד עם הנושא בפירושו ״אהל יעקב״ .גם ד ,ך
לא ידע כראוי את המושג ,ועל כך מעיר כבר בעל ״השרשים״ בפרושו ה נ ד
א
ס 0
12ספר העיקרים ,מאמר ג׳ פרק גי.
54
www.daat.ac.il
הוא ,וההסבר הנכון נמצא
מכללתאף
דעת -טעה
אתראשר
בהוצאות האחרונות של ס׳ העקרים,
הרצוג
וק בהגהה בדפוס וורשא )תרל״ז(.
על סמך הקושי הזה מובנת הערת הסיום של רש״ח על המהנדס ועל בעל
זזוות יאיר .במקום זה ראויה להדגשה נקודה מענינת:
מהי תרומתו של בעל מרכבת המשנה? ר״ש חעלמא ,אשר אולי למד
את חכמת ההנדסה בהתבסס על ספרי אוקלידס היווני ,תרם שתי תרומות.
ראשית הוא הסביר את המושג ״יחם בעל אמצעי ושתי קצוות״ ושנית הוכיח
את נכונות המשפט שאותו מצטט בעל ספר העיקרים .מעבר לכך לתוך דבריו
הוא משלב דרך מענינת לפתרון של משוואה ריבועית ממעלה שניה בנעלם
אחד ,ואף מתיחס בתוך כך אל קיומם של פתרונות ״לא־אמיתיים״ ומספרים
שליליים.
הוכחתו של המשפט הנדון זהה מראשיתה ועד סופה עם ההוכחה חמובאת
בספרו של אוקלידס .ואולם רש״ח אינו מזכיר כי המשפט מופיע ומוכח אצל
אוקלידס .האם רש״ח לקח את הוכחתו משם או שמא כוון בהוכחה עצמית
לדעת אוקלידם ?
,3
11
15
נסקור כעת את הערת רש״ה על דברי הש״ך ביו״ד .
״קדרת בשר שבישל בה חלב בתוך מעת לעת אסורה וצריך לשער ששים
כנגד כל הקדרה״ )יו״ד סי׳ צ״ג( .על כך מוסיף הש״ך )בס״ק א׳( שאע״פ
שבדרך כלל אין מציאות שמה שבתוך הכלי יהיה ששים כנגד הכלי ,ועל כן
התבשיל אסור ,״…משכחת לפעמים שיחא רוחב הקדרה גדול כל כך שיחזיק
)הכלי בבית קבולו( מים שיהיו ששים נגדו )נגד נפח דפנות -הכלי( כגון
שנהושתה דק ורחבה גדול ,וכמ״ש בב״י )בסוף ד״ה כתב בעל העיטור(״.
השאלה שהופנתה אל רש״ח היתד• איפה ,איך יתכן כלי אשר נפהו הפנימי
הנו.גדול פי ששים )!!( מנפח הדפנות והבסיס.
אמנם נוכל בקלות לתאר לעצמנו כלי כזה ,אם רק נעשהו ארוך ודק
מספיק) ,למשל סיר עגול גדול — כפי שנמצא בשימוש במסעדות — בקוטר
של 36ם״מ ,גובה 18ס״מ ועובי של 1מ״מ כבר מכיל 60פעם את נפה החומר
ממנו הוא עשוי( .ואולם השאלה המענינת היא ,ואותה פתר רש״ח :מהו הקשר
הקבוע הקיים עבור סיר פשוט בעל בסיס ריבועי בין אורך הבסיס ,גובה
.הסיר ועובי המתכת ? במה חידושו ? המעיין בשיטת החישוב של רש״ח יראה
13ראה 15; 1*001* 13, ?!•01505111011 9 :ת6ומ.£11011(1, £16
14בבי״ס גבוה לטכנולוגיה הוכנה ע״י מר א .הרץ תוכנית להוראת הנושא הנדון במסגרת
בי״ס תיכון ,על פ* דרכו של רש״ח.
15הרקע המתמטי של נושא זה כבר נדון פעב בקצרה לפגי כ־ 50שנה:
0ז1013111ג1031 1ו11נ1נ 1131ת3 1חז1ת11ג & 1 1 1 1 3 x 1 3 ^:1)1ד ג ם ״^31ח6ז0010
53-55.קנן 01 1, 1932,ע 31103,ומ6ו1311ג 13ס1־.501
55
www.daat.ac.il
הרצוג הלומד )וממקבל התשובה( פרטים
המשנה מן
מרכבת
דעת -מכללת
כי כנראה העלים בעל אתר
מענינים אודות דרך החישוב ,והסתמך על כד שהרוצה לבדוק את דבריו —
ושלשם כך הוא זקוק ליידע מתמטי נרחב — יוכל בנקל לרדת לעומק דבריו
המקוצרים בקונטרום .ואמנם על מנת לפתור את הבעיה בשלמותה זקוקים
לחשבון דיפרנציאלי ,או לחלופין לעבודה מאוד מדוייקת באמצעות תאור גראפי.
שתי נקודות מיוחדות ראויות לציון :חאחת היא העובדה כי רש״ח מצא
)ואין הוא כאמור מגלה בפירוש איך; אולי באחת הדרכים שצויינו לעיל או
באמצעות קירוב על ידי נסוי ותהייה( כי היחס הגדול ביותר בין נפח הפניס
לבין נפח הדפנות והבסיס מתקבל ,אס גובה הכלי הרבועי יהיה מהצית אורך
צלע הבסיס .לאחר שמצא דש״זז את הערך המכסימלי ,הוא מוכיח את נכונותד
של ערך זה בדרד מאד מתוחכמת :על ידי דוגמאות רבות הוא מראה כי כדן
אם נגדיל ובין אם נקטין את גובה הכלי ,תמיד הולד וקטן היחס בין נפךן
הפנים לנפח הדפנות והבסיס ,כך נשאר היחס הגדול ביותר במקרה שגובה
הכלי הנו מחצית אורך הבסיס .לאחר מכאן הוא אף מנסח זאת במינוח מתמטי'-
אין כאן המקום להכנם לפרטי השיטה ,אולם כדאי להבליט את העובד!-
אמננש'
שהיא חוסכת את הצורך להזדקק לשיטות חישוב מתקדמי
מהווח חידוש גדול .לאחר שמוצא רש״ה את הגובה האופטימלי ,הוא מחעב-
את העובי כך ,שנפח הפנים יהיה אמנם פי ששים מנפח הדפנות והבסיס
דרישה זו מתמלאת כאשר עובי הדפנות הוא 1/360מאורך הבסיס לכל הייתד'
ת
ו ש י ט ת ו
ז ו
אולם עם כל זה ,עדיין נשארות פתוחות שתי שאלות ואולי במציאוון
התשובות להן נראה את גדולתו של רש״ח ממבט נוסף; וייתכן שגם ד,לל
נכללות בחידוש הכלל המוזכר.
ך
חמעיין בדבריו של רש״ח יגלה כי הוא עסק למעשה רק במקרה פרטי•
אחד פשוט ,והוא המקרה של סיר בעל בסים רבועי .ומה בדבר סיר בעל בסיס
מלבני או סיר בעל בסיס עגולי כמו רוב הסירים שלנו ? כאן שוב מתגלה
חידוש נוסף .העושה את החשבון בשני המקרים הללו יראה כי )א( יחס הנפחים
המכסימלי שאותו חיפש רש״ח מתקבל דווקא עבור סיר בעל בסיס ריבועי
ולא עבור סיר מלבני )ב( גם עבור סיר בעל בסים עגולי מתקיים אותו כלל
כמו עבור סיר רבועי :גובה הסיר יהיה מחציתו של אורך הבסיס )במקרה
זה ,מחצית הקוטר( ואילו עובי הסיר שוב ) 1/360מקוטר הסיר(
מבלי להזכיר זאת במפורש חידש א״כ רש״ח 3כללים ,והשאיר לקורא
את הבנת תגליתו ,ואליהם הוא התכוון שלא קדמו בכך אדם מעולם ,ואכמ״ל.
ברצוני להוסיף עוד מספר נקודות אודות ידיעותיו בחכמה של רש׳׳ח.
גם בפרושו לתורה ולהגדה של פסח הוא מביא ענינים המראים בקיאותו
בחכמות :להפטרה של פרשת נח הוא דן במידות האבנים הטובות והמרגליות
שימלאו את תחומי ירושלים י״ב מיל על ח״י מיל ,וזאת על סמך חכמת
18
16ילקום
56
שכןעוני,
ישעיה
סי׳
תןי״ח.
www.daat.ac.il
התשבורת והחשבון .כמו״כ בפרושו להגדה )כולנו חכמים וכו׳( הוא דן על
אתר דעת -מכללת הרצוג
בקיאות בהכמת המזלות .אף במרכבת המשנה הוא דן .לפעמים בבעיות
חשבוניות מסובכות :כך לדוגמה בהל׳ שבת לענין חלון שבכותל שבין חצרות
של שני שותפים והדיון המתמטי נובע מתור דברי הרשב״א .במקום אחר
הוא דן בסוגיא החשבונית של שכונת הקברים ואילו במקום שלישי הוא
דן בהבט מסויים של מדידת תחום שבת י .מן הראוי עוד לציין כי בדעתו של
רש״ח היה להדפיס גם פרוש להלכות בדיש החודש לרמב״ם ,וזאת בחלק
העשירי מספריו ״— שלחן לעולה .
17
18
9
20
נסיים הערות אלה בתיאור קצר של י״ד הנושאים המתמטיים הלכתיים
אשר בחם עוסק רש״ח בקונטרוםו ברכות בחשבון:
הנושאים המתמטיים — הלכתיים בקונטרום ברכות בחשבון
1ד״ה ירושלמי:
ירושלמי סוף מסכת סוכה ,א״ר חשבתים שאין משמר נוטל ושונה בשדה
אחוזה )בראש היובל( עד שיטול חברו.
עיין בשו״ת חכם צבי סי׳ קכ״ב המסביר שהקביעה של 24משמתת
דווקא נעשתה בחכמה גדולה ,כך שאין משמר נוטל בראש היובל עד שכל
המשמרות האחרים יטלו תחילה אף הם בראש היובל.
בעל מרכבת המשנה מסביר את אופן החישוב על פי הסברו של החכם
צבי .וע״ש בדברי מראה הפנים ושירי קרבן וכן בהערות ״תורתן של ראשונים״
שם על פי מדרש תהילים ע״ה.
2די׳ה סוכה:
מסביר את הגמרא בסוכה נ״ח :לענין שמיני עצרת שחזת לפייס
כברגלים; ומסביר בעל מרכבת המשנה את החידוש בשיטת החכמים של
דבי שאפילו שתי משמרות מפייסין ,זאת על סמר חשבון הקרבנות.
17עיין ערובין ע׳׳ו ,:רמב״ם פ׳׳ג מהלכות ערובין הלכה ב׳ ,במגיד משנה ומרכבת
המשנה
שם.
18בבא בתרא ק׳׳ב ,״…וכגון שבדק באלכסונא׳׳; עיין מרכבת המשנה לרמב״ם הלכות
מכירה פכ׳׳א הלכה וי.
19רמב״ם פכ״ח מהלכות שבת הלכה י׳׳ח ומרכבת המשנה שם.
20ראה הקדמת רש׳׳ח לשלחן עצי שיטים על הל׳ שבת )ברלין: (1762 .
״…השלחן העשירי קדש לה׳ עת יקרא חפצי בה וארצך בעולה .וקראתיו שלחן
ובסופו פרוש על הלכות קדוש החודש להרמב״ם ז״ל .ביאור נחמד אף
לעולה
נעים״״ עכ׳׳ל.
57
www.daat.ac.il
3ד׳׳ה פסחים יקט:
אתר דעת -מכללת הרצוג
עונה על קושית ר׳ פנחס ב״ר פילטא בס* ברית שלום )לפ׳ תרומה(
)פפד״א תע״ח( שהרי יכלו להטביל את השולחן של מקדש באלכסון כלי
צורד לנאמר בגמרא שם שהשולחן היה של פרקים על מנת להטבילו חלקים
הלקים .כך לא היה כלל צורך י^שאלת הגמרא ששמא טבלוהו בים של שלמה.
4ד׳׳זז בילקוט:
_ .מסביר את דברי הילקוט שמעוני לפ׳ בשלח )התחלת סי׳ רנ״ח ומקורו
בשוח״ט פ׳ ע״ח( ״…שחשבון הוא שהיה המן יורד לישראל בכל יום מזון
אלפיים שנה וגבהו ששים אמה״.
5ד״ה עכו״ס:
ה א ם
האב;
מסביר את דברי התום׳ במס׳ ע״ז כד .ד״ד ,אבני מליאים׳
שבקשו חכמים לקנותן מדמא בן נתינה היו מיועדות לאפוד אי לחושן,
יס
ו
6ד״ה בשבת:
..,.מסביר את דברי הגמרא והתום׳ במם׳ שבת לה .ד״ה ת״ר תלתי
לענין שעור בן השמשות.
מ י ל
7.ך׳יזז פסחים סט:
מסביר -את החשבון של דברי רבינא שאמר שם מאי•
רבינא.
ם ס י
ו
לא ח ז ׳
א
8ד״וז כמ״י:
מסביר את דברי הילקוט שמעוני לפ׳ נשא )בסי׳ תשי״ד( שההפרש כדן
•קערה למזרק הוא שמזרק גילדו דק וקערה גילדה עבה ,והחשבון איר ש ש ,
הכלים שווים במידה; מתרץ קושיית בעל ס׳ אור יקרות לר׳ יוסף בנימין
זאב וואלף )פפד״א תק״ב( בענין זה.
ג
9ד״ה בכורות:
מסביר את דברי התום׳ במם׳ בכורות בדף ג׳ :ד״ד .כהניס ילויים פוטרי
את עצמן מק״ו על סמך חשבון מנין הלוייס בפ׳ במדבר.
ס
10בד״ה נשאלתי:
־ מסביר את הערת הש״ך־ביו״ד סי׳ צ״ג ס״ק א׳ בדבר האפשרות שיתכן
כלי בישול שנפח הפנים שלו גדול פי ששים מנפח החומר שממנו ה ל
עשוי )המעטפת(.
א
58
www.daat.ac.il
.ע ד״ה כשו״ת חוות יאיר:
אתר דעת -מכללת הרצוג
מסביר את נושא יהס בעל אמצעי ושתי קצוות ,והקשר עם צלע המעושר
והמשושה המשוכלל המוזכר בם׳ העיקרים לר׳ יוסף' אלבו )מאמר ג׳ פרק ג(
והמוסבר בקונטרום שני הקוים לר׳ משה פרובינצאל .עיקר התיחסותו של רש״ח
הוא לדיון של בעל שו״ת הוות יאיר )סי׳ קע״ד( בנושא .
21
12בד״ה כפ׳ עפרונות:
מסביר את הכלל המוצג בם׳ העברונות לידע מתי חוזר שנית מולד בהר״ד.
13ד׳יה זבחים:
מסביר את הגמרא ואת דברי התוספות במס׳ זבהים ם״ג .ד״ד• חוץ
מכבשו של המזבח ,לענין שיפוע הכבש ואורכו .נושא זה נדון אצל מפרשים
רבים .עיין לדוגמה מעשה חושב לר׳ עמנואל ח׳ ריקי פ״ו מ״ז ד״ה וכבעז
היה לדרומו וכו׳ ;:בית דוד למשניות מס׳ מזלת פ״ג מ״א; שו״ת חוות יאיר
סי׳ קע״ג )על סמך דברי ברכת הזבח למס׳ זבהים שם( ,ועוד.
14ד״ה ערובין:
מסביר את גירםתו השניה של רש״י )ובלשון אחר שמעתי( בדף פ״ג.
לענין חשבון שעור החלה) .ברש״י ד״ד .אי הכי שפי הוי להו(.
2 2
נוכל לסכם הערות אלה על חכמתו של רש״ח בדברי המדרש על המלך :
ולא על דברי תורה בלבד היה תייר שלמה ,אלא על כל אשר נעשה תחת
השמש …א״ל הקב״ה ,אהרי דברי תורה איללת — חייך שאין אני מקפח
שכרר״ — וידובבו שפתי ישנים.
21דר .צבי לנגרמן הפנה את תשומת לבי לכך ,כי לאחרונה שוב התחדש הענין בנושא
שני הקוים כפי שהוא נדון בספרות היהודית .ראה סיכום ראשוני בענין זה אצל:
1116 ^11(1(116 ^865, ¥01• 4 £ 51101)161116111ת01111116(168 1־!^ 111; -׳0138611
31 1.31111 11*3(11110118 01 001110 560110118 (1150 — 1566),ד16316ג 011 1116
960, 00 335-341.ו .?311 1, ?11113(1611)1113
22שהש״ר פ״א סי׳ זי.
59
www.daat.ac.il
אברהם
הלוי ש י ש א
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ייחוסו של בעל חידושי הרי״ם זצ״ל
ידוע שרבינו החידושי הרי״ם זי״ע י התיחס עד להרה״ג ר׳ משה
רוטנבערג רבה של ג׳ קהיליות אה״ו״ ,בן הרה״ג ר׳ מרדכי זיסקיגד
שתשובותיו נדפסו בהמבורג .שם המשפחה המקורית של רבינו החידושי
הרי״מ היה ראטענבורג ומשום־מה נשתנה שמה לזו של אלטר .לחקר המשפחה
המיוחסת הזו הוקצע מקום חשוב בספרו של הרה״ח ר׳ יהודה ארי׳ ליי
בלאכעראוויטש הי״ד ״זקני מחנה יהודה״ ,ווארשא ,תרצ״ט .שם מונה את
שמות .אבותיו עד להרה״ג ר׳ משה רוטנבערג אבדק״ק לעווארטב שהוא הדוו-
.התשיעי והוא ,זה האחרון ,היה ״בן בנו״ של הרה״ג״ר׳ משה ר״ט אבדק״ק
אה״ו .המוזר בדבר שדור העשירי דודו של אבי רבה של לעווארטאב ,ו
בנו של הרב.של האבדק״ק אה״ז הסר — שמו אינו ידוע.
3
3
4
ה כ ן
כותב תולדותיהם של רבני ג׳ הקהילות אה״ו ,ר׳ יחזקאל דוקעס י־• ,המימת
הגדול בנושא זה ,גם הוא לא הביא בספרו כל פרטים על בנו של הרד,״ '
ר׳ משה .הוא רושם שהיתה לו בת שנשאה להרה״ג ר׳ יעקב סג״ל ל
מ
ג
נ ד
1
2
תקנ״ט — כ׳׳ג אדר תרכ״ו.
היה רבה של ג׳ קהילות אה״ ו )אלטונה — המבורג — ונסבעק( .לזמן מה ש י
ברבנות ביחד עם החכם צבי ,ומשנת תס״ט כרבה היחידי .נפטר ד׳ שבט תע״ב• )רא
י .דוקעס :אוד .למושב ,קראקא ,עמו׳ ) 14בערך החכם צבי( ,ועמו׳ .21—18ראה ג ״
מגילת ספר הוצ׳ כהנא ,ווארשא ,תרנ״ז עמו׳ ; 24—22כלילת יופי ,לרח״נ דמביצר
תרמ״ה—ח לפי המפתחות של ר׳ יעקב דוב מנדלבוים ״מפתח לספר כלילת יופי״
נידיורק ,תשכ״ח עמו׳ ) .66הרד.״ ג ר׳ משה רויטענבערג היה גיסו של כ״ק הרד,״
ר׳ משה בהגר״א ברודא זצ״ל(.
הרה״ג ר• מרדכי זיםקינד בהג׳ ר־ משה דויטנברג ,עי׳ כלילת יופי לפי מפתח הג׳׳ל
עמו׳ ) .59לסי׳ שאלה אין מקום ,שנפטר בודאי לפני תע״ב! .עי• ג״כ ניסנבויס
לקורות היהודים בלובלין לובלין ,תר״ס עמו• ,66נזכר ג״כ עיר תהילה ,ווארשא
תרמ״ו עמו• 27מס׳ ל״ד .ובנו הרה״ג משה דנן ,שם עמו־ — 28שניהם ללא פרטים.
בסוף ספר -יכהן פאר׳׳ ,ירושלים ,תשכ״ד נדפס שלשלת ייחוסו לש הרה״צ ר׳ חנוך
צבי הכהן לוין זצ׳׳ל ,רבה של בנדין ,מאת ר׳ יהודה לייב הכהן לוין .בשם ״גןןן
פאר״ .בעמו׳ ע״ד—ע״ה רושם את החלק הנוגע למדן החי׳ הרי׳׳מ ,אבל למעשר• איגד
מוסיף פרטים על אלה שכבר רשמם הרה״ח ראי־ל בלאכעראוויטש הי״ד .גס הוא
אינו יודע מי הוא שמקומו באוח 9דהיינו מי שהיה אביו על הרה׳׳ג ר׳ משה
אבוק״ק לעוורטאב ובגו של הרה״ג ר׳ משה רבה של אה״ו.
מ ע
ף
כ
ג
3
:
4
5במקום המסומן בהערה 2ובעמו־ 21מעתיק את הכתוב על המצבה של בת שנפטרה
באלםוגה.
60
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבד .של לעווארטאב /בלי פרטים לא על הבת או על הרב הזה ,ורושם
זכרה של עוד בת שנפטרה ונקברה באלטונה .אי אפשר ליהס את בעל הידושי
הרי״ם אחרי ר׳ יעקב לנדא ,שהרי הוא היה משבט לוי בעוד שגזע גור
אינם לווים .ומה גם שישנה מסורת משפחתית שהייחוס הוא בן אחר בן,
ולא מבנתיה דמוירין .ויש להוסיף תמיהה על מצב מתמיה זה :בספר
״שאלות ותשובות מהר״ם זיםקינד״ ,שהביאה לדפוס אלמנת הרבה׳׳ג מהר״ר
משה ר״ב וסודר על ידי תלמידו המובהק ר׳ יוסף בן הדיין ר׳ ירמי פירשט
לא נזכר לא בהקדמת המהדיר ועד כמה שיכולתי לראות בשום מקום בספר
הזה ,זכר לזרעו של המר״מ הנ״ל שגם מתשובותיו נכללו בספר זה.
ובכל זה ,מצאתי שהיה לו בן .בשנת תקכ״ב נדפס בזולצבאך ״ספר
הישר לרבינו תם״ .מן השער אינו ק־צא שם המוציא לאור ,מה שכן נאמר
במפורש בהסכמותיהם של שני הרבנים המסכימים על הוצאה זו .מאלה
יוצא ששני בחורי חמד ראו לנכון להוציא את הספר מהדש אהרי שנעשה
ליקר המציאות .רבה של פפערשע הרה״ג ר׳ יצחק זעקל עטהויזען זצ״ל
החותם על ההסכמה ביום אסרו חג שבועות כותב בין השאר ״הנהו תרי
צורבא מרבנן בחורים חריפים וחורפייהו מחליא לה לשבחא דאתא מעלמא,
שהם בנן של קדושים ה״ד .הבח׳ המופלא כהר״ר מאיר בן מכירי ומיודעי
הדיין המצויין כמוהר״ר ליזר טורלאך קבע בי׳ מסמרות בשותפות עם
ז
,
8
9
10
6אין בידי לברר זהותו ,מתי שימש שם ברבנות — ואותו הדבר גם בנוגע להרה״ג ך׳ משה
רבה לברטוב — וראה לקמן.
ד דוקעס רושם שם עמ׳ 19ג׳ הוצאות של ספר הזה .המבורג תנ״ו )שהוא מן הנמנע,
הספר נדפס אחרי מות הרה״ג ר׳ משה וא״כ אי אפשר להקדימו לשנת תע׳יב( הוצ׳
אמשטרדם תע׳׳ו ,ושנת תק״ו .אמנם נדפס בשנת תע״ו אבל לא באמשטרדם ,אלא
בהמבורג .מה שהטעה אותו שעל השער נדפס באותיות גדולות הפרט גבעת עולם =־
ו-נדפס בנייר נאה ובאותיות גדולות מהודר אמטשטרדם )באותיות גדולות( בבית האומן
יאהן ראהיו׳׳ .הוא חשב את הנדפס באותיות עולה לו תק״ו) .מה שברור שהוא טעות
דפוס בהשואה עם ההסכמות שהן משנות תע׳׳ה/תע׳׳ו ומה גם שהרה״ג המהדיר ר׳ יוסף
פירשט נפטר ב׳ דר״ח אדר שני( ומקום הדפוס הוא מקום ששם הדפ״ס ראהיו דהיינו
המבורג.
6ראה דוקעס חכמי אה׳״ו ,המבורג ,תרס״ח עמו׳ .15/14
9מחבר ספר שו׳׳ת אור נעלם ,וספר אור לו בציון ,קרלםרוהע ,תקכ״ה .ראה מאמריו של
הרושם את כל הסכמותיו ,ומה שעלה בידו לאסוף לתולדותיו.
• : 31361161ת3161ן61ז\1* 1,06
.7113. 068011101116 82 141161*211111', ¥01. 1.
; . 3ח 244 £.ס £3^, 1895־£312, £ס*. 41 136111•. 068011. 3. *1. 1. 3. £111ע
3301, ¥01. 3.ת 068011. (1• 1131)1311161• 111 ^131112 1615-1848, 1־136111: 2111
^ 3 ^ 1 1905.
10מן הסכמת הרה׳׳ג ר׳ יהשע העשיל לבוב יוצא שהיה דומ״צ בווירמיישא .לפי דברי
לוונשטיין *312ס־ 068011. 3. .1.1. £111עמו׳ 168בהערה יש להוסיף שר׳ מאיר דגן הוציא
לאור פירושו של הרה״ג ר׳ אליהו לואנץ לקהלת ,מכלל יופי ברש״י ,תקל״ה.
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבה׳ המופלא כהר״ר משה נכד הגאון כמהור״ר משה אבדדק׳׳ק האמכורג.
והבת׳ הנ״ל הוא חוט המשולש מבני גאונים גדולים ,נכד הגאון המפורסם
כמהרהר זיסקינד רויטענבורג.״״ .הרי שיש כאן נכד לרבה של המבורג הנקרא
בשמו ׳־־ משה ,שהנו עוד בהור בשנת תקכ׳׳ב ועוסק בזיכוי הרבים .מדברי
הסכמה זו אין אנו למדים פרטים על האב ,אביו של הבחור ,ובא הכו״תכ
הש״ני ומכרי״ע .הרה״ .ר׳ יהושע העשל לבוביי אבדק״ק שוואבאך וכל מדינע
אגשבאך שהסכים גם הוא )הסכמתו בלי תאריך( להדפסת הספר שנעשה כל כך
יקר המציאות ״שאפילו בלאות אינן קיימיך מהם .אף הוא מעיד על ״הנהו
תרי בחורי חמד ה״ד .הבה״ח המשכיל והשנון כהר״ר מאיר בן המופלא הדיין
מוה״ר ליזר טורלאך מווירמיישא והב״ח המשכיל והשנון כהר״ר משד .כן
מוהר״ר ליב רויטנבערג מהמבורג…״,
ובכן אם נצרף הסרטים מן ההסכמות :אחד השותפים בהוצאה היה הבת׳
ר׳ משה בן המהור״ר ליב מהמבורג בן הרה״ג ר׳ משה רוטנבערג רבה של ,
קהילות אה״ו ,בן הרה״ג ר׳ מרדכי זיסקינד בעל שאלות ותשובות הנ״ל.
ג
^
נוסיף שהשם ליב די נפוץ הוא במשפתת גיד ,ומה גם שרבה
לעונרטאב אף הוא היה נקרא בשם משה .נדמה לי שמותר להביע ההש
י
שהרב משה זהה הוא עם הבח׳ מוציא לאור ספר ישר לרבינו תם ,והוא
בנו של ר׳ ליב .ואם כנים דברי ההשערה זו ,אזי ר׳ ליב דנן הוא הוא ה ט
המקשר את שלשלת הזהב של משפחת גזר לרבה של אה״ו ,זכר צדיקים לברכו,-
עף
3ע
11נהטר כרבה של שוואבאך תקל״א )ראה לוגשמיין קורםפאלץ עמ׳ .(100לתולדותיו ראד,
וואכשטיין במאמרו שבספר -ניר לדוד״ )ספר היובל לכבודו של דוד סימונםען^ םסד״מ,
תרפ״ג עמו׳ 287—280בחלק הגרמני) .ראה ג״כ לתולדות המשפחה לבוב הג״ל בספרו
מצבות וויגא ומצבות א״ש לפי המפתחות .ומאמרו של הר׳ צבי הורמיץ ,דרעזדען
במאגאטששריפט כרך (1928) 72ו1גובותיו של וואכשטיין שס כרך (1929) 73עמו׳ 66064
ודברי הודוויץ שם.
62
www.daat.ac.il
אברהם
נחשון )קופרמן(
אתר דעת -מכללת הרצוג
כזית בכדי אכילת מרס לענין ברכה אחרונת
רווח מנהג לברך ברכה אחרונה אם אכל אדם שיעור כזית. ,אף אם .לא
סיימו בכדי אכילת פרם ,האם יש למנהג על מה שיסמוך ?
המגן אברהם באו״ח סי׳ ר״י ס״ק א׳ סבור שלברכה אחרונה יש צורך
בכזית בכדי אכילת פרס .הוא מביא מקור לכך מהמשנה י בכריתות י״ב:
ומהגמרא שם .נאמר שם ששיעור החיוב על אכילת חלב ,ושאר מאכלות
אסורים הוא כזית בכדי אכילת פרס.
אך יש לדון בהוכחה זו ,אפילו לענין מצוות ,כי יתכן שדווקא.
חיובי עונשין יש צורך באכילה חשובה ,שהיא כמות של זית בזמן
וקצר ,אך לענין אכילת"מצוה כגון מצה ,מרור ,ד׳ כוסות ,או לענין
עשה שיאכלו הכהנים חטאות ,לא תהיה כלל הגבלה של זמן וכן הקשה
מוצל מאש לר׳ יעקב אלפאנדארי בסי׳ ט״ז.
לעגין
מוגבל
מצוות
בשזת
מאותה הסיבה אין גם הוכחה מאיסור אכילה ביום הכיפורים ,שלגביו נפסק
בשו״ע דבעינן ככותבת בכרי א״פ ,ומקורו מהגמרא ביומא פ׳ .:לגבי׳ מקיר
זד״ .,ניתן גם לומר כדברי העולת תמיד.בסי׳ כ״ז ששם בעינן שיעור שיש בו
ישוב הדעת ,וזה דווקא כשאוכלים בזמן קצר ,ולכן אין -די בשיעור ׳כזית׳,
ויש צורך בשיעור כןתבת.
במפורש מצאנו בפסחים קי״ד :לגבי מרור :״אכלן לחצאין )כלומר שני
חצי זית בנפרד( יצא ,ובלבד שלא ישהא בין אכילה לחבירתה יותר־מכדי.
אכילת פרס״.
ועדיין יתכן לומר שדוקא במרור בעינן כזית בכדי אכילת פרם ,כדי
שירגיש את טעם המרירות ,אך לא בשאר המצוות ,ואפילו לא.במצה .ומהגמרא
בפסחים קט׳׳ו :לגרסת הר״ח זהרשב״ם ישנו מקור לזה .כי הגמרא אומרת
לגרסתם :״בלע מצה יצא ,בלע מרור לא יצא״ ,ומסביר הרשב״ם :״דבעינן
טעם מרור וליכא ,דמשום הכי קפיד רחמנא למרר את פיו של אוכל ,זכר ל׳וימררו
את חייהם׳״.
.ואפילו אם נרחיב את חובת כזית בכדי א״פ גם למצה ,וכדמשמע מהגמרא
במנחות ע״ה :ומרש״י שם ,וכפסק הטור ,השו״ע וכל האחרונים] ,ודלא כדמשמע
מרש״י בברכות ל״ז ,[:עריין לא נצטרך להגיע למסקנה שבכל מצוות האכילה
יש צורך בכזית בכדי א״פ ,ונוכל לומר שבסעודות שבת ויו״ט ,שבעינן שיאכל
כזית ,אין .צורך שיאכלו בכרי א״פ ,כי ניתן לומר שאמנם .חיוב אכילת .פת
בסעודות שבת.ויו״ט הוא כדי לתת לסעודה חשיבות ,ויתכן אפילו שיש כאן
דין אכילה של כזית לפחות מררבנן ,אך חובת האכילה קשורה גם למצוות
עונג־שבת ,ולהנאה ,ואדם אינו נהנה דווקא כשאוכל בזמן קצוב ,ומכיון שלפעמים
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אדם אוכל מעט מעט ,ולא בכדי א״ס ,דין האכילה בסעודה בשבת ,יהיה
באכילה כדרכה ,ולא בכדי א״פ .
ואם נרחיב את הובת כזית בכדי א״פ לכל מצוות האכילה ,אין צורך
לומר שנצריך זאת גם לענין ברכה אחרונה של אכילה ברשות ,כי יתכן
שברכה אחרונה קשורה להנאת האכילה — או להנאת מעיו ,או על הנאת
גרונו — וכמו שכתבנו לעיל ,שייך לדבר על הנאה מכמות של כזית ,אפילו
אם אינה נאכלת בזמן מוגבל ,וכן הילק בשו״ת מוצל מאש בסי׳ ט״ז ,ובעוד
אחרונים.
המגן אברהם בריש סימן ר״י הביא מקור נוסף לחיוב כזית בכדי א״ס
לענין ברכה אחרונה ,מהשו״ע או״ח סי׳ ר״ח ס״ט ,ששם נאמר שאם ערכו
קמח מחמשת מיני דגן עם קמח משאר המינים ,ועשו ממנו לחם ,מברכים ברהמ״ז
רק אם יש בו כזית בכדי א״פ ,ולענין ברכת ׳המוציא /די בטעם דגן א ע ״
שאין כזית בכדי א״פ .יוצא שלענין ברכה אחרונה יש צורך בכזית בכדי
א״פ .מקור המגן אברהם — ברא״ה על מסכת ברכות ל״ו ,.ומהרא״ה
משמע שגם לענין ברכה אחרונה בעינן כזית בכדי א״פ.
אך קשה ,הרי הדין הזה הוא בחםצא של הלחם ,ששיעור העירוב ד״ו
בכזית א״פ ,ושפהות מזה אין עליו שם להם לענין ברהמ׳׳ז ,אי מאן ל י מ
לן שלא חשיב מעשה אכילה אם אכלו פהות מזמן א״פ ל וכן הקשה בשו׳/
מוצל מאש.
וראיה לקושייתו — קמח מחמשת מיני דגן שאין בו כזית בכדי א/׳
שעשאו מעשה קדירה ,פסק בשו״ע שם שמברך אחריו ׳בורא נפשות׳ ,והרי
אין בו כזית בכדי א״פ ,וכיצר ניתן בכלל לברך עליז ברכה אחרונה? ובעל
כורחנו עלינו לומר שהגדרת ׳לחם׳ ,שתלויה בכמות הערוך של קמח מחמש
מיני דגן ,שונה מדין כזית בכדי א״פ ,לענין ברכה אחרונה.
1
ה
ע
ס
א
א
ת
ס
ת
ועיין בשו״ת מים היים לבעל הסרי־חדש בסי׳ א׳ ,שסובר שלענין ברכה
אחרונה יש צורך בכזית בכדי א״פ ,וכדעת המ״א ,וכתב שדין ברכה ראשונה
תלוי אמנם בהנאה ,אך דין ברכה אחרונה אינו תלוי בהנאה ,אלא באכילה
1לענין מה נאמר שיעור כרי אכילת פרס ,עיין במשנה בכריתות שכתבה לגבי אכילת
איסורים - :עד שישהא בכדי א״פ מתחילה ועד סוף״ ,והכוונה מתחילת האכילה הראשונה,
ועד סוף האכילה האחרונה .וכן פסק בשו״ע או״ח תרי״ב ,אך עיין בגמ׳ בפסחים קי״ד .
שכתבה לגבי מרור :״ובלבד שלא ישהא בין אכילה לחברתה יותר מכדי א״פ״ ויוזא
שדין א״פ הוא בשיעור ההפסקה שבין האכילות .וכך כתב בשו״ע .ואם כי במ״א ובחק-
יעקב הבינו את שני המקומות בשווה ,יש מקום להבנת הראש יוסף שבחק יעקב שס,
שהשו״ע דייק בלשונו ,ולפי״ז יתכן שיהיה חילוק בין מצוות ואיסורים ,שבמצוות שיעור
כדי א״פ הוא בהפסקה שבין האכילות ,ובאיסורים — השיעור המצרף את האכילות
בכללן .ועיין בתוס׳ בכריתות י״ב :ד״ד .מתחילה שמשמע ממנו שגס לענין איסוריש
שיעור כרי א״פ הוא בהפסקה! ועיין ברכות ל״ז :לגבי אכילת מצה ,שמשמע שהשיעוד
הוא לגבי כלל האכילה ,ואכילת מצה היא מצווה.
64
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת
מקור שדין ברכה אחרונה תלוי
הוא -הביא
ואכילה בכל מקום היא בכדי א״פ.
באכילה מרש״י בברכות ל״ט .וז״ל רש״י :״לגבי ברכת פירות הארץ ,׳אכילה׳
כתיבה ,ואכילה בכזית״ .ודבריו מבוארים בש״ס לגבי ברכת המזון שמקור
חיוב הברכה הוא מ״ואכלת ושבעת וברכת…״ .אך קשה ,אפילו אם גקבל שדין
ברכה אחרונה תלוי באכילה ,אך מי אומר שדין האכילה אינו תלוי גם בהנאח י
מהמשך דברי הפר״ח משמע שהוא סבור שכל דין אכילה תלוי בכזית
בכךי א״פ ,ושאין לכך שום חריגים .וכהוכהה לכך הוא מביא את הגמרא בסוף
פרק לולב הגזול בדף מ״ב ,:שם מובאת התוספתא האומרת שמרחיקין מצואת
קטן שיכול לאכול כזית דגן ארבע אמות ,לענין קריאת שמע ותפילה ,ומוסיף
רב חסדא :״והוא שיכול לאוכלו בכדי א״פ״ .ומסביר רש״י :״אבל אם צריך
זה הקטן לשהות יותר מכאן ,הרי הוא כאוכל עכשיו חצי זית ,ולמחר חצי
זית ,שכן הלכה למשה מסיני ,שאין אכילה מצטרפת לשהייה ארוכה מזו״.
אך תוך כדי דיבור ממשיכה הגמרא ואומרת :״ובגדול אע״פ שאינו יכול
לאכול בכדי א״פ״ ,ומיד אח״כ מובא המשר הברייתא האומרת :״יכול לאכול
כזית צלי ,שוחטין עליו את הפסח שנאמר :״איש לפי אוכלו״ ,ואין מי
מהאמוראים או מהראשונים שמזכיר שצריך בכדי א״פ ,ויוצא שכל תחום טעון
דיון לגופו ,ואין ללמוד מתחום אחד לרעהו ללא הוכחה מפורשת בש״ס,
כשקיימים חילוקים ישרים בין המקורות המפורשים בש״ס ,לבין ברכה אחרונה.
אם אין זמן א״פ מצרף את האכילה ,מה יצרפהי יתכן אולי לומר
שהכוונה מראש תצרף ,אפילו אם יהיה פער זמן גדול ,אך עיין ברש״י בסוכה
מ״ב .שמשמע ממנו שכל אכילה של יום אחד מצטרפת ,וכמובן שנצטרך
לדון האם שינת קבע וכדומה ,תהוונה הפסקות ,ויש לדיון זה מקבילות בנוגע
לברכת התורה ,ברכת סוכה ,ברכת תפילין וציצית ,ברכת בורא מיני בשמים ,ועוד.
מאמר זה אמור ביחס לדבריו של ידידי ר׳ זאב ויטמן שכתב במאמרו
ב׳המעין׳ של ניסן תשמ״א בחערה :23״תמוה הדבר שלא הכל מקפידים
לאכול כזית פת ברציפות )לא בחפזון( בכל ארוחה ,כדי שלא להכנס לספיקות
בענין ברכת המזון ,שהרי פשוט לכאורה שאם אכל כזית פת ביותר מכדי א״פ,
אין לצרף את אכילת הכזית לענין חיוב ברכת המזון…״ .עיי״ש .ואם כי המגן
אברהם ,הגר״א בסי׳ ר״ח ם״ט ,המשנה ברורה וערוך השולחן בריש סי׳ ר״י
פסקו שלצורך ברכה אחרונה יש צורך בכזית בכדי אכילת פרם ,אך במטה
יהודה לר׳ יהודה עייאש בריש סי׳ ר״י ,ובשו״ת בית יהודה שלו בסי׳ ז׳ ,וכן
בשו״ת מוצל מאש ,וכן בעל כנסת הגדולה ]הביאו העולת תמיד בסי׳ ר״ז[,
וכן בשו״ת בני חיי ]הובא בשו״ת בית יהודה שם[ ,סוברים שאין צורך ]והפרי
מגדים ועולת התמיד מביאים את דברי המקילים ,ומסתפקים למעשה[.
ועיין ודייק בשולחן ערוך שאמר שחייבים ברכת המזון על שיעור אכילה
של כזית ,ולא הזכיר בכדי א״פ ,וכמו כן הרמב״ם סתם ולא הזכיר ,וגם במשנה
ובגמרא בברכות מ״ט :לא הזכירו זאת ,אלא הזכירו רק את הכמות — כזית,
ואם לךעתם יש צורך בכזית בכדי א״פ ,היה עליהם לפרש זאת .ויש לו למנהג
ישראל בסים רחב שעליו יסמך.
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב שלמה חיים הכהן אבינר
מרן הרב קוק
והבדלה בץ קדש לחול
1
בגליון האהרון של ״המעין״ מובא .ש״הרב קוק.היה מתנגד נלהב לרב:
שמשון רפאל הירש ושיטתו* ולא פחות היה ר׳ שמשון רפאל הירש מתנגז-
נלהב לשיטת הרב קוק .המתעמק ב״אורות הקדש״ ומוצא בהם דברים עמוקיש
ונפלאים ,מוצא בצידם דברים שבהם ניכרת השפעה של דעות שלא צמחו
על קרקע היהדות — דעות אשר עדן נלחם ר׳ שמשון ר׳ רפאל הירש בחרון*
נפש״ .בדברים אלה יש כמה נקודות הטעונות בירור ותיקון ,כדי להציל א ת
עצמנו מקללת השומע זילותא של תלמיד חכם ושותק .
2
א .איני בקיא בדבריו של הגאון ר׳ שמשון רפאל הירש ,ואיני י
מנה הבטחון שהוא היה מתנגד למדן הרב קוק בנקודה שהוזכרה .על
פנים לגבי יחסו של מרן הרב קוק אליו ,ברור שהדברים צריכים להאמר ב י
זהירות ודיקדוק ,שהרי הוא הרבה לשבח את ״ההדרכה של גדולי הדור העגו-
כהרש״ד הירש והר״ע הילדםהיימר ז״ל״ ,על ״כה האיגוד של דעת העולש
ההייפ עפ אובדן יראת ד׳ מאהבת תורה ומצוות באמונה בלב שלם״ .ו ה ו
אף קרא לזכור ״זכר גדולי אשכנז כהג״ר שמשון רפאל הירש ז״ל וסיעתו
אשר הצליחו לבסס את יסוד היהדות הנאמנה על עמודי כל משאלות החייס
הטובים והנאים״ — ,שרעיון זה ״חובתנו הנאמנה לעת כזאת באה״ק/׳
כמובן לא מתוך חיקוי עוור ,אלא בהתחשבות ״באותו שינוי האופי שיש ב־ ן
צורת החיים שבגולה לצורתם בארץ אבות ,במקום התקוה״ /וכן הגדיר את
״אחינו היקרים שלומי אמוני בני אשכנז ,ההולכים בעיקבות הגדולי—הד
נזר אלוקיפ המרומפ הגר״ש רפאל הירש ז׳יל ,אשר הציל בגבורת ישע ימיגו
את שארית ישראל המערבית ,ע״י אשר למד והורה לאחוז בכל תכסיסי החיי .
במלואם ,לכונן על ידם את עמדת היהדות הנאמנה…״ .על כן שמח מאד
על ״התחברות עם היראים שבאשכנז ,אותם שהתאימו את צרכי הזמן ע
התורה והיראה״; רק שנוכל לקבל ״היתרונות המצוים באחינו היקרים הלל
חלוצי הגנת ד׳ שבאשכנז״ .
ן ך ע
ל
כ
ת ר
5
א
5
1
עה
ס
ג
ס
ו׳
6
1
2
3
4
המעין חמוז תשמ״א ,עמי .61
בבא מציעא פז ,ב.
אגרות הראיה ב כז.
שם שם שמ.
5שם א קפב )אגרת זו של הרב א״י קוק הועתקה במלוא־ בהמעין ,גיסן תשכ״ד
עמי .(56—55
6שם שם קז.
66
www.daat.ac.il
במקום ״העלות העליונות שרק
פנים -ואופן
אבל אין זה יכול לבוא בשום
מכללת הרצוג
אתר דעת
על פי הינוכנו היינו יכולים לזכות בהן״ .שהרי כפי שחוזר על כד מרן הרב
קוק פעמים אין ספור ״דוקא מבית המדרש העתיק וממתמידיז ,תצא תורה־ ואורה
לישראל״ .״חורבן נורא הוא לישראל ,חלילה אם יאספו חס־וחלילה החדרים,
בתי התלמוד־תורה ,והישיבות על פי צביונם העתיק ,אפילו אם יבואו
תחתיהם בתי ספר וגימנסיות מרופדות ברפידות של אמונה ויראת שמים.
אין אנו בטוחים בכל המכונות המורכבות ואין אנו יכולים לקוות בהן
תוצאות לטובה ,רק אם יהיו לנו מרכזים העומדים בחוד קדושתם ועתיקותה,
כלתי לד׳ לבדר״ .לא נציל את האומה בכללה על ידי הקמת ״בתי ספר גבוה
לחכמת ישראל״ ,בו ברור ״שישתבים הענין הרבה ,והקליפה תתרבה על התוך,
ויהיו לנו ממנו חכמי היהדות מה שהיו והינם לנו הרבנים של בתי המדרש
הרבנים שברוסיא מכבר ושבאשכנז עכשיו״ .הישועה רק תבוא ״על -ידי
הגדלת הכוחות הפנימים הבאים מקדושת ישראל העצמית ,הכוחות שאינם
צריכים להמתין עד שיתנו אומות העולם עליהם הסכמה ,כי הם בעצמם ,חיים
וקימים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים ,על אבותינו ועלינו ,על בנינו
ועל דורותינו ,ועל כל דורות זרע ישראל״ .
7
8
9
אמנם ״כשהרבתה השערוריה הרוחנית במערב אירופא להפיל חללים,
לקצץ את נטיעותינו הטובות על פי נוסח אשכנז במערצה של הציביליזציה,
ושווי הזכויות שתחת כנפיה ,אחר נפילות רבות ונוראות ,התאוששו טובים
וישרי לב ,צדיקים וגדולים בתורה ,לרכוש את הקולטור הזמני ,ולהתאימו
להיי היהדות כפי האפשרות .הצילו אמנם רק מעט מהרבה ,אבל הם היו צריכים
להתלבש בבגדים שאולים ,למוד מדתם של ישראל בקו אשכנזי ,על כן רק
להחזיק להם טובה על אותו החיל אשר עשו אנחנו צריכים ,ואין לנו להתפלא
כלל ,על מעוט ההצלחה שבתנועתם בפנים ידועות״ .״אנחנו אמנם ,הלא
נשתנו עלינו הזמנים ,לא בפילוסופיה אשכנזית אנחנו צריכים לבוא-,כי אם
בחפץ חיים עבריים ,שמקורו האמיתי הוא מקור מים חיים של תורת ד׳ אשר
עמנו״ .
10
לכן משונה ומוזרה היא הקביעה הנוראה שנחלטה באותם דברים
כ.
המובאים בפתח דברינו ,בלי שום הוכחה על ״השפעה של דעות שלא צמחו
על קרקע היהדות״ לגבי הלך מחשבתו של מרן הרב קוק — ,רחמנא ליצלן
מדעה מזיקה זו הגובלת בזלזול תלמידי חכמים.
ד שם ב רו—רז.
8שם א מד .דברים אלה לא היו מכוונים נגד הרב הירש ז״ל שאף הוא התנגד לתחליף
לישיבות בצורת בית מדרש לרבנים.
9אדר היקר כו.
10שם נז—נח .לגבי יחסו מרן הרב קוק ליהדות החרדית בגרמניה וכן לגבי הגרש״ר
הירש עיין עוד בחוברת ״לשלשה באלול״ ח״א סע׳ נב.
11עקבי הצאן קכט.
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נכון שמרן הרב היה מכיר היטב את כל מהלכי המחשבה והרוח בדורו,
ואף הדגיש כמה חיוני שכל בן תורה — אחרי שהתגדל לתלמיד הכם אמיתי
— יהיה גם ״איש יודע את המצב הכללי של החכמות בעולם ואת פעולתן
על החיים ,למען יכיר את הסגנון הכללי של צביון חרוח שבדורו ,כדי שידע
איך לפרנסו ולהטים״ .אבל הוא בעצמו לימדנו שלא משם מקור מחשבותיו,
חס ושלום.
כאשר הרב שמואל אלכסנדרוב חשב למצוא אלו נקודות מגע בין דברי
מרן הרב ובין קנט להבדיל ,ומתוך כך ההין לקרוא לו אל עבר הניאו —
קנטיאניות ,השיב לו הרב שאמנם יתכן שיש אצל קנט כמה דברים טובים
ויפים ,אבל לא מפיו אנו חיים ,ו״מאז ומעולם ידענו ,ולא הוצרכנו לקנט
שיגלה לנו רז זה״ או אחר ,וברור ש״השיבה אל קנט ,אינה חובקת אפילו
החלק היותר קטן מעוזם של ישראל״ ,על כן ״לא לקנט נשוב ,כי אם לים
סוף ,לסיני ,לירושלים ,לאברהם למשה לדוד לרבי עקיבא ולרבי שמעון
יוחאי ,ולכל אהובינו שהם חיינו ומשוש לבנו עדי עד״ .
כ
ר
12
כמו כן כאשר פרסם הרב ד״ד קמינקא בשבועון הגרמני ״יידישע פרססזז״
את רשמי בקורו אצל חרב ז״ל ביפו וטען שבשירותיו עמו מצא ק ר ^
מסוימת בין מהלך מחשבותיו וזה של ברגסון להבדיל )אשר אגב הרב בעצמו
ראה לנכון לברר את עומק התהום המבדיל בין תורת אמת ודעתו
ברגסון(* — ,השיב לו מרן הרב ״שמחתי להבחין …כי יקרו לו הגיונותי
והידיעה שאיש כמוני ,שמקורות מחשבותיו מפכים רק מאזזלי ,2-טכאדד
של תורה כהגיגיה הפומביים דהטמיריים ,יוכלו לקחת גם את לב חוש
מחשבות ,אשר העולם הרחב של יפת נגלה לפניו בהמון שלל צבעיו ,תוסיף
לחזק את רוחי ולאמץ את השקפתי ,כי יש כח רב בעפרות המקורית שלנו
לאגד אלינו את כל הפזורים ,אשר נפוצו מאתנו ,בעטיה של יפיפותו של
יפת ,שהתפרצה בפתע בשטף של זרם לתוך חוגנו״ ' .ברור ומובן שהתורה
כוללת לא רק את הצד הנגלה ״הפומבי״ ,אלא גם את הצד הנסתר ו״הטמיר״
אשר חוסר בקיאות בו ,עלול להקשות על מציאת מקורותיו של מרן הרב
ז״ל — ,כפי שהעיר על כך מורי ורבי הרב צבי יהודה בנו הנאמן בכל ביתו י• ו
— ואמנם הרב העיד על עצמו ״אין שום דבר ,מהדעות והמחשבות שלי ,שאין
לו מקור בכתבי האר״י ז״ל .
ש
ל
1
3
4
6ו
מכאן ההדרכה המדויקת וחאזהרה הנוראה של מורי ורבי הרב צבי
יהודה הכהן קוק מ״הקבלות ושוואות בין ענינים ולשונות הנאמרים ונלמדים״.
דברי הרב ״לבין ענינים ולשונות של דבר מדע ,ספרות ושירה של חול״,
12
13
14
15
אגרות הראיה א מז—מדו.
אורות הקדש ב תקלב.
אגרות הראיה ב קלב.
״עס חתימת שערי—התפילה הללו״ ,במיום עולת ראיה ח״ב ד״ד• ההערות.
16לשלושה באלול ,חלק א׳ אות מו.
68
www.daat.ac.il
״כניסה
ואפילו
הקודש,
— יתר
אף אל
מכללת
זו של חולין ,ואין צריך אתר
הרצוגוטמאין ,לאיזו כונה שהיא,
פסולין
דעת -של
לאמר
בהזכרת שם ורמיזא בעלמא ,בעזרת־הכהונה הזאת של חכמת
מחשבתה ושירתה ,מדעה וספרותה ,יש בה סכנה של סתירה ,אלא
על כן מצד תסבוכת ההתנגשות חרוחנית של מין בשאינו מינו —
בהירות ההבנה ,העמקת עיונה והישרת בירורה ,כשהיא לעצמה״ .
17
הכלל העולה ,כדברי מר־ ר הרב צבי יהודה ,״הרב היה קבוע ביציבות
ההלטית בתוך קדש הקדשים פנימה״ ,כאמור בכהן הגדול ״מן המקדש לא יצא״
— מקדושתו לא יצא ,״גם בכל מרחב ההתפשטות של שפע רוחו ומבע נפשו
בכל עניני הדור וכל צדדי חייו ,כפ* מדתה הגדולה והקדושה של החסידות
העליונה ,המבוארת במסילת ישרים סוף פרק יט בהתאמה לתפקידו וערכו
של הכהן הגדול״״׳.
17לנתיבות ישראל ב קמב.
18הפוסק תתתרגב.
״עבירה
מ ט מ ט מ ת לבו ש ל א ד ם ״
)יומא לט ,א(
מ צ ד ש ה י א עבירה,
א ם כן אין ח י ל ו ק בין א כ י ל ת א י ס ו ר א ו ד ב ר י ם ב ט ל י ם ו ב י ט ו ל ת ו ר ה ,
מ ל ב ד ש ה י א עבירה ,ה י א
מ ט מ ט מ ת א ת הלב.
הרב
א ב ר ה ם יצחק הכהן ק ו ק :
מוסר אביך ,פרק א ,סעיד ד
69
www.daat.ac.il
פרופ׳ י ה ו ד ה לוי
אתר דעת -מכללת הרצוג
שטח ״חורה עם דדך ארץ״ ־־ מהי ז
עקב פטירתו של רו״מ ר׳ יוסף ברייער ז״ל ,הופיעו ב״המעץ״ מספר
כתבות שדנו במהותה של שטת ״תורה עם דרך ארץ״ .חלק גדול מן הצבור
עדיין מודד את הנאמנות לשטה זו במונחים של למוד באוניברסיטה והתמסרות
למקצוע ,ואמנם ,לפי שיטה זו ידיעות במדעי הטבע ובטכנולוגיה יש בהן
לתרום רבות לחיי התורה ,אבל אינן מ־זוות את עצם השטה .כך למדני רו״מ ז״ל
״תעד״א משמעותה :שחובתנו היא להשליט את התורה על העולם הרח
מסביב״.
לפי זה דברי הרב יונה מרצבך ז״ל כ״הגזעין״ )טבת תשמ״א( ,שהראה איך
עלינו להטביע את רצון התורח על החברה בארץ ,הן בכלכלה ,הן בטכנולוגיה
והן בתרבות — הריהם דברי תעד״א מובהקים .וכן דברי הרב שלמה וולג-ן!
שליט״א )כין ששת לעשור ,עמ׳ ע—עא( :״ישנם פוסקים מוסמכים ומוסכמים
שיכולים להתמודד עם כל הבעיות המודרניות ,גם יהדות התורה יודעת "3
מדינה צריכה צבא ,כלי־תקשורת בין־לאומיים …אם ת״ח היו ממונים 1,
מדיניות חוץ ,היו מצליחים הרבה יותר מאשר הממונים עליהם עכשיו״^ .
גם אלו דברי תעד״א) .וכן רמז הוא בדבריו ב״המעיז״) ,תמוז תשמ״א( ששא
יסודות השקפתו התורנית מכתבי רש״ר הירש(.
:
כ
ע
3
התקפות נגד השטה הזאת באות בעיקר משני כיוונים:
א .אלה שסוברים שרעיונות התורה זקוקים ח״ו לעידכון ,למהילה ולהפרייד
ברעיונות מעולם החלוני .החושבים כך הם בעיקר אנשי התנועות הקונסרבטיביות
וחלק מאלה המזהים את עצמם ״ניאו־אורתודוקסים״.
אלה שרוצים ״לגרש ההלכה לתוך ד׳ אמותיה״ )לשון הרב מרצכך
ב.
שם( .כאלה נמצאים ,מצד אחד ,בתוך הצבור החילוני ומאידך לדאבוננו גס
בצבור החרדי ביותר נמצאים כאלה ,דהיינו שאינם מתענינים בחברה הכללית
אלא במדד .והיא משפיעה על תפקוד מוסדותיהם.
אולי ישאל השואל :אם כך פני הדברים ,איזה חרוש יש בשטת תעד״א 1
ואמנם צודקים; אין בה מן ההדוש .וכמדומני שרש״ר הירש אף פעם לא ח ש
ליסד שטה חדשה .לא רצה אלא להחזיר העטרה לישנה ,לנצל נפילת חומות
הגיטו לרפא את היהדות שנדחקה מן העולם הרחב משך מאות בשנים.
כ
לגבי ״תורה עם דרך ארץ״ כהשקפת עולם ,כמדומני אין חלוקי דעות
בעולם התורה ,כולם מודים שהעולם נברא בשביל התורה )״אלמלא תורה ,לא
נתקיימו שמים וארץ״ ,פסחים סח ,(:ושהתורה היתה התכנ־ת שלפיה גברא
העולם )״הסתכל בתורה וברא אח העולם״ .בר״ר א ,א( ,״שלא המדרש הוא העקר,
אלא המעשה״ )אבות א ,יז( וגם לא שנוי׳ במחלוקת המשנה <שם י( :״אהו
את ממלאכה״ .לא נחלקו על כך שכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה
3
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וגוררת עון )שם ב ,ב( .וכן ״לא תמצא בשום הגדה שבעולם ,לא בבבלי ולא
בירושלמי ולא בשום מדרש ,שגנו הם ז״ל שום חכמה״״.
וכל הנ״ל הריהו יסוד השקפת .העולם .של ״תורה עם דרך ארץ״ .כל חלוקי
דעות הם רק לגבי שטת חנוך :חאם טוב יותר לחנך את הבנים מבודדים מן
הסביבה החלזנית או לחנכם להתמודד אתח .וחבל מאד שחלוקי דעות חנוכיים
גרידא גרמו לבלבולי דעות לחשוב.כאלו יש מקום להטיל ספק בחשיבות העולם
הזה ודרך הארץ בתוך ׳השקפת העולם חתורתית.
• לשון ר׳ יעקב פרוונצאלמ שו״ה בדבר למוד החכמות בס׳ דברי חכמים )ע״י ר״א אשכנזי(.
ר׳ יעקב היה בין נותני הסכמה לס׳ האגור )עי׳ האגור השלם עמ׳ יב(.
ו ב ל מ ע ש י ך ב ס פ ר נ כ ת ב י ם ) א ב ו ת ב ,א ( ו ל א ניתנו ל ה ש ת כ ח ,ש א ף
ה ו א ב ע צ מ ו מ ע י ד ע ל י ה ן וכותבן ,ש נ א מ ר ביד כ ל א ד ם י ח ת ו ם ) א י ו ב
א ,ז(
מחזור ומורי ,אבות ב ,א
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בס״ד
הופיע
ב<ת <שראל
המשפחה ה<הוד<ת
אנטולוגיה ספרותית-מסורתית בנושא המשפחה
ליקט
ו ס י ד ר :יחזקאל רוטנברג
שני כ ר ב י ם .ה ו צ א ת נ צ ח
-בני ב ר ק
ה ת ו כ ן :
היהדות
שער ראשון:
,ץער
והמשפחה
א ם בישראל
שני:
שער שלישי:
טהרת
ישראל
שער
רביעי:
צניעות
שער
חמישי:
נישואין
שער
שישי:
אוהל יעקב
שער שביעי:
שער
שלום בית
שמיני:
ב ר כ ת הילדים
שער תשיעי:
חינוך
שער עשירי:
מותרות
עשר:
מסירות
שער א ח ד
שער שנים־ עשר:
פנימים
ש ע ר שלושה* ע ש ר :
חד וחלק
י
www.daat.ac.il
)הסתפקות במועט(
נפש
על ספרים ועל סופריהם
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה ע מ נ ו א ל
שאלות וחשובות אור שמח
שו״ת אור שמח מאת רביגו מאיר שמחה
הכהן אב׳׳ד דווינסק .נערך ע׳׳י הרב אוזבנד
והרב צבי לייםנר.
חלק ראשון ושני .מכון ירושלים .תשמ״א
שגי מאורות גדולים ישבו לפני כשמונים שנה בעיר דווינסק ,הגאון הרוגוצ׳ובי
ורבי מאיר שמהה .שני גדולים אלה הפתיעו את לומדי התורה בשליטתם הבלתי
רגילה בבבלי ובירושלמי ובכל מדרשי הלכהשלחז״ל ומשם הגיעו לעיונים חדשים
ומקיפים ב״יד ההזקה״ .רבי מאיר שמחה כבש את מקומו המיוחד בעיקר
הודות ספרו ״אור שמח״ על הרמב״ם .אולי אפשר להגדיר את סוד יצירתו של
בעל אור שמח בכך שהוא לא שם את הדגש על חיפוש מקורות לדברי
הרמב״ם .ראשונים ואחרונים טרחו כבר בזה ואכן מצאו מקורות נאמנים לפסקי
הרמב״ם .לא זו היתד .דרכו העקרית של רבי מאיר שמהה ,אם כי גם כאן
כוחו גדול .חידושו בשטח אחר .הוא עיין וחקר ,השוה והתעמק בסוגיות
השונות בבבלי ובירושלמי ומתוך ניתוח הגיוני הוכיח את צדקת הרמב״ם.
רבי מאיר שמהה לא הלך בדרך של ״ברם״ או ״שוב ראיתי״ ,אלא בדרך
״מעתה נתבונן קצת״ ,״ומכיון שכן נתבאר לנו״ ,״ולכן הנני מפרש״ ,״ולמדנו
כמה מילי מעליותא מירושלמי זה״ .אין אלו מילים של מליצה ,אלא חלק
1
1פירושים חדשים על הירושלמי מפוזרים בכל ספרי רבי מאיר שמחד״ ובחלקם הופיעו
כליקומ בשם ״חמשי הגרמ׳׳ש״ בספר השלמה לירושלמי )וילנא תרפ״ח( .בעקבות
בקיאותו בתלמוד ירושלמי הצםרף רבי מאיד שמחה לשוללים של המצאת ירושלמי
לסדר קדשים ,המצאה שרבים וסובים האמינו בה לפני כשמונים שנה .הרב דוב אריה
ריטר ,רבה של רוסרדם ,הולנד היה בין הראשונים שסען שיש כאן זיוף מחוכם ורבי
מאיר שמחה כתב לו מכתבים אחדים עם הוכחות נוספות לזיוף .אגב ,יש עוד לברר
היטב לפני איזה ראשוגים היה תלמוד ירושלמי על קדשים .בהשגת הראב״ה בכורים,
פ״ב הל׳ ו נדפס -והכי איחא בירושלמי במנחות״ ,אך ראה מרכבת המשגה שם שמקורו
של הראב׳׳ד בירושלמי ביכורים ולכן הציע להגיה -דהכי איתא בירושלמי ובמנחות״.
הראב״׳ד לא הזכיר בכל מאות השגותיו על הרמב׳׳ם בעניגי קרבנות את הירושלמי על
קדשים ,ונדמה שיש כאן הוכחה להצעת התקון של מרכבת המשנה .אך ראה שס
הגדולים ,ח׳׳ב אות יו׳׳ד ערך ירושלמי קדשים ,וראה מראי מקומות ב״אוצר המשפם״
73
www.daat.ac.il
של הבבין שבעל אוראתר
הרצוגלהבין י את סוד־ עומקם :.של.הרמב״ם
מכללתכדי
דעת -הקים
שמח
וגדולי ראשונים אחרים.
כך הכרגו את רבי מאיר שמחה כבעל אור שמח.
נוסף לזה היה רבי מאיר שמחה בעל מחשבה ,פילוסוף חרדי שמעטים
כמוהו .זח ראינו בספרו משך חכמה על התורח .כבר נכתב על ספר מיוחד
זה ועוד יכתבו ויתעמקו-בפירוש נדיו 'זה ,תרכובת ישל'פרשנות ,עיון הלכתי
והקר רעיוני של תורת ה׳.
כמוכן .זכינו לחידגשי ש״ם של רבי מאיר שמחה .בשנת תשכ״ז הופיעו שני
חלקים של חידושי רבנו מאיר שמחה על הש״ס ע״י ר׳ יחודה דוד גרינוולד.
בסוף חלק שני הופיעו מספר שאלות ותשובות והערות בענינים שונים מאון
רבי מאיר.שמחה ,שנדפסו בספרים אחרים .חידושי רבי מאיר שמחה על הש״ס
חלק מהווים יסודי של תורת רבי מאיר שמחה .מעניין הדבר שר׳ יהודה דוד
גרינוולד כתב בהקדמתו שאת חידושי הש״ס אלה מצא ב …ספריה הלאומית
י ל ל על האוצר
בירושלים^ כנראה שראשי הםפריה הלאומית בירושלים י
היקר הזה; עד שנזדמן' שם רב מארצות• הברית וגילה מטמון יקר כזה בתוככי
ירושלים .״
י ״ כמו י כן הופיעו י חידושי ש״ם נוספים של רבי מאיר שמחה על מסכתות
אחדות ,כגון על פסחים י וסוכה )ניר יורק תשל״ו( .
״
והנה עכשיו זכינו לכיוון חדש בתורתו של רבי מאיר שמחה —,בעל
שמח ^כפופק,־ כמשיב הלכה לשואלים דבר ה׳— זה הלכה .ונאמר גלויו ;
הסתפקנו בעבר י איך נתאר לעצמנו את רבי מאיר שמחה כפוסק הלכה למעשה
האם המשיך רבי מאיר שמחה גם בתשובותיו את דרכו המיוחדת ל האם
חקירות בירושלמי י ותוספתא וב״יד החזקה״ לחוד ופסקי הלכה ע׳ים שולחן
ערוך לחוד ? אוי אולי גם תשובותיו הלכה למעשה חן יצירות מיוחדות כדוגמת
״אור שמח״ על הדמב״ם.
עם הופעת ״שאלות ותשובות אור שמח״ בהוצאת ״מכון ירושלים״ זכינו
לאוצר תורני גדול ויקר ,תשובות מאחד מגדולי אחרוני האחרונים ,אר,
;:
״
א
י ד ע
כ
1
2
א ן
ת
עמי ,80 -מסי 2144 ,2106 ,2105וראה שם מס׳ 2117על הודאת בעל ייז על הזיוף
.של ירושלמי קדשים.
2חסדה ביבליוגרפיה של ספרי רבי מאיר שמחה וכתבי היד הידועים לנו .ראה סקירן-
ד חלקית של־ ד׳ זאב אריה רבינר בס׳ מרן רבינו מאיר שמחה הכהן זצ׳׳ל )תל א כ י
תשכ״ז( עמ׳ גב ועמ׳ ש ובהקדמת ר׳ • י׳׳ד גרינוולד לחידושי רבנו מאיר שמחה ^
הש״ס ־־)ירושלים תשכ״ז( עמ׳ .9—6וראה .אישים ושיטות״ לרש׳׳י זוין ,ענד : 181
כתביייד מרובים • השאיר הגאון אחריו בתורת חידושי הש־׳ם .הכתבים גמצאיס.־בריגא .אין ספק שגם שם — ואולי בעיקר שש — באו פירושים חדשים במספר עגיס.
חבל מאד ,ששומרי הכתבים לא השכילו בעוד מועד להעבירם לארץ־ישראל )הציעו
לפניהם וסרבו(; מי יודע מד ,גורלם עכשיו״ .הרב זריך לא הזכיר כתביייד של ש א ל ו
ותשובות .־
כ
ת
74
www.daat.ac.il
נתבררהרצוג
אכ; -,מכללת
אתר דעת
עכשיו מעל כל ספק ,שרבי
שבגדולי ליטא ,גדול מרבן שמו.
מאיר שמחה היה אחד ותורתו אחת .תשובותיו הן המשך דרכו ב״אור שמדו׳
על הרמב״ם ו״משך חכמה״ על התורה .ננסה לציין גרגרים אחדים מתשובותיו
של רבי מאיר שמחה ,אך לא פסק דין זה או אחר עיקר החידוש שראינו
כעת .מתגלה לנו כאן האחידות והשלמות שבתורתו של בעל אור שמח .אין
להפריד בין יצירותיו .רבי מאיר שמחה שב״אור שמח״ על הרמב״ם ,רבי מאיר
שמחח שב״משך חכמה״ ורבי מאיר שמחה שב״שו״ת אור שמח״ ,אחד הוא,
דרך עקבית ומחושבת ,אין סתירה ואין הגבלה ,אלא שיטה עקבית בלימוד
התורה .זה חידוש מפתיע למדי.
1
ראשי ״מכון ירושלים״ ,הרב יוסף בוקסבוים והרב אברהם קבלקין ראויים
להוקרה מיוחדת כאשר קבלו על עצמם להוציא ספר תשובות זה .ובצדק כתבו
ראשי ״מכון ירושלים״ ב״פתח דבר״ :״יומא טבא לרבנן ותלמידהון ,אור
ושמהה ,בהגלות אור תורתו של מרן הגאון הגדול מופת הדור מאיר עיני חכמים
בהלכה ,רבינו מאיר שמחה הכהן זצ״ל מדווינסק ,הוי ניהו ספר פסקיו
ותשובותיו אשר השיב לשואליו הרבים״.
את כתב היד של תשובות רבי מאיר שמחה ,מצא הרב אברהם אוזבנד
בספרית יוו״א בניו־יורק .אין צורר בהוכחות שאכן רבי מאיר שמחה כתב
תשובות אלו .פעמים רבות הסתמך הרב המשיב על חידושיו על חרמב״ם
ולפעמים אף על דבריו ב״משך חכמה״ ,ער שאין צל של ספק שאכן זכינו
לספר שאלות ותשובות מרבי מאיר שמחה.
העיון בתשובות אלו אינו קל .אמנם הלשון ברורה ,אך השאלות הן חמורות
ומסובכות ,בעיקר בדיני אבן העזר .כמעט כל תשובה בנין בפני עצמו .לפעמים
ביקש לצרף שני רבנים ,במיוחד כאשר מדובר באיסור אשת איש או • היתר
אשה שזינתה תחת בעלה .בהקשר זה ביקש הרב מאיר שמחה להתיר־ אשה
לבעלה אם הרב השואל יסכים ״והרב מהעיר אשר האשד .היא מעירו״ )סוף
סי׳ ד( .הוא לא הסתפק עם צירוף סתם של שני רבנים ,אפילו הם גדולי תורה,
אלא ביקש צירופם של מרא דאתרא של האיש וזה של האשה שגרה במקום אחר.
רוב התשובות הן ארוכות ,אך ישנן תשובות קצרות ,כגון ״הדלקה בספירט
חמץ מפוגל בפסח״ )חלק שני ,סי׳ נה( .״נשאלתי על השפירעט שלהדליק
שמערבין בו סם ורעל מהממשלה ,אם מותר לחדליק בפסח״ .אמנם הספירט
אינו ראוי לאכילת כלב ,אך אין הדבר פשוט כל עיקר ,שהרי ״ע״י תערובות
דברים אחרים ראויים לתקנן״ .רבי מאיר שמחה פסק לאיסור .חשיבותה של
תשובה זו נעוצה בעובדה שפוסקים שונים הסתפקו בדבר זה .המהדיר של
שו״ת אור שמח ציין בהערה ״ראה בשו״ת שואל ומשיב מהדו״ק ח״א סי׳
קמ״ג״ .וראה עוד ״מקראי קודש״ להרב צבי פסח פרנק .פסח ,חלק א׳ ,סי׳ נד
ושם פוסקים רבים שדנו בזה .וראה שו״ת זכר שמחה סי׳ נד ושם ציין המהדיר,
הרב יצחק הלוי במברגר בשם בנו החימאי ר׳ יצחק דוב שאכן אפשר
75
www.daat.ac.il
אין כאן ספיקא לאיסור״ ,כלומר הונו
להחזיר את הספירט לקדמותו ״וא״כ
אתר דעת -מכללת הרצוג
נאסר *.
לא נאריך כאן על הקשר בין ״אור שמח״ על הרמב״ם ושו״ת אור שמח.
קשר זה בולט בתשובות רבות .בולט פחות הקשר בין ״משך חכמה״ ושרת
אור שמח .וגם כאן בא ספר שו״ת אור שמח וממשיך את הענין שב״משך
חכמה״ .בתשובה ארוכה )חלק ב סי׳ א( דן רבי מאיר שמחה על חיוב שמיטה
בזמן הזה .תשובה זו נכתבה בשנת תרמ״ט בעקבות הצעת היתר המכירה.
התשובה נכתבה ״לכבוד הרבנים המאורות הגדולים ,גאונים מפורסמים ,מלאים
תורה זיראה חכמי וגדולי ירושלים עיר הקודש תובב״א״ .רבי מאיר שמחה
פתח וציין שאמנם טרחו בעלי התלמוד בזמנם למצוא היתרים אחדים בשמירת
השמיטה ״ולא מצאנו להמון החכמים שיעקרו לגמרי או ימכרו לגוים ,בטח לא
דבר נקל הוא לעקור כמו שהושבים רבני הזמן״.
והנה ,ב״משך חכמה״ ,פרשת בהר הסביר רבי מאיר שמחה ע״פ דברי
ה״תורת כהנים״ ״כשם שנאמר בשבת בראשית שבת לד׳ כך נאמר בשביעית
שבת לד׳״ — שיש הבדל בין שביעית ליובל .בשביעית נאמר ״שבת לה׳״
וכן נאמר לגבי שבת ושניהם אינם תלויים בקדושת ישראל ,ואילו יובל כמו
יום טוב תלוי בקדושת ישראל ,״שמיטה הוא קדוש בעצמותו ואפקעתא דמלכא
הוד .ואינו תלוי בקדושת ישראל״ ,אך גבי יובל נאמר ״וקדשתם את שנ
החמישים״ ,דהיינו ״שאתם מקדישים אותו״ וזה ״כמו שכתוב גבי ימים טובים
מקרא קודש יהיה לכם״ .כד דברי בעל משך חכמה.
אם כך בונת התורת כהנים ,יוצא ששמיטה אינה תלויה ביובל ,כלומר
חיוב שמיטה אף בזמן הזה מן התורה .אד מסקנה זו לא כתב רבי מאיר שמחה
בס׳ משך חכמה ,שהרי אין ספר זה מיועד לקביעת הלכה אלא לעיונים ,
ת
4
לא כן בשו״ת אור שמח .כדרכו ב״משד חכמח״ מדגיש רבי מאיר שמחה
את ההבדל בין שמיטה ליובל ע״פ תורת כהנים .אך בתשובה זי על חיו
שמיטה בזמן הזה ,הוסיף משפט אהד :״דמכל זה מורה דהתו״כ סבר דשביעית
בזמן הזה אם קדושת הארץ לא בטלה הוי דבר תורה״ .אכן ,מה שרמז ב״משך
חכמה״ ,גילה כאן בתשובתו.
כ
תשובה זו על חיוב שמיטה בזמן הזה היא אוםינית לדרכו של רבי מאיר
שמחה .אהרי שקבע שלפי תורת כהנים היוב שמיטה בזמן הזה מן התורה,
המשיך לברר את שיטת הבבלי ,ירושלמי ,רמב״ם ,תוספות ועוד .לפי דעתו
גם הרמב״ם סובר שהיוב שמיטה בזה״ז מן התורה ,חוץ משמיטת כספים י.
׳
3והשוה ביאור הלכה ,הלכות פסח ,סי׳ תמב סע׳ ט )ד״ד ,חמץ שגתעפש( -דבר חמץ
לא יבסל
ששפכו בתוכו דבר חריף ביותר ואינו יבול לאכול מחמת חריפותו דעבוי
ממנו שם אוכל״ ,אך שם לא מדובר ברעל ,וגס לא באפשרות להוציא את הרעל.
4כותב שורות אלו ראה כאן לפני שנים רבות רמז לשיטה מחמירה על חיוב שמיסד,
בזה״ז שאינה תלויה ביובל ,אך לא מצא התייחסות לדברי משך חכמה אלה.
5רבו הדיונים על חיוב שמיטה בזמן הזה לפי הרמב־ס ,רוב הפוסקים סוברים שלסי
ז ה
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מהקדמונים וכולם מהצרפתים סברי
״אולם כ״ז לשיטת רבינו משה .אמנם רבים
דשביעית בזה״ז דרבנן״ .בסיום התשובה חוזר רבי מאיר שמחה ומדגיש
שחכמינו החמירו באיסור שביעית ולכן מן הראוי ״לא להרים קול לעקור בלא
טעם כל מסכת שביעית לחזק הישוב״ .ובסיום ״ולכן אף כי דעתי איני נוחה
מהחדשות שהמציאו רבני הזמן ,תפסתי פלך השתיקה וגם עתה איני אומר
לא איסור ולא היתר״.
בתשובה זו העתיק רבי מאיר שמחה גם דברי הלכה משתי שמיטות
קודמות ,בענין קיום מצות ארבע מינים באתרוגי שמיטת תרל״ה ,כאשר
הרבנים אסרו אתרוגי קורפו והתירו רק אתרוגי ארץ ישראל .אז פקפק רבי
מאיר שמחה אם שביעית נוהגת בשל נכרים ומשומר אסור בשל גוים ,״לכן הוותי
חותך בזה דהוי ספק מצוד! דאורייתא ,ולא פרסמנו חדבר ,רק שמרנו בלב״ .
6
רבו התשובות בעניני שביעית בזמנינו ,אך תשובתו של רבי מאיר שמחה
מהוה נופך חשוב שבודאי ידונו בה עוד רבות.
ספר שו״ת אור שמח יצא לאור בהידור רב .ראשי מכון ירושלים השקיעו
כאן מאמץ רב .יעמוד על הברכה במיוחד הרב צבי יהושע לייטנר אשר עיטר
את הספר בהערות קצרות ומראי מקומות נחוצים .אמנם ההערות קצרות ,אך
בלעדיהן אי אפשר להבין את תוכן התשובות .ברכה מיוחדת למראי מקומות
לפירושים מקבילים ב״אור שמח״ על הרמב״ם .בסוף חספר מופיע מפתח ענינים
ומפתחות לפי סדר הש״ס ,ראשונים וכר .כל זה מיקל בלימוד חתשובות.
במקומות אחדים קיצר המהדיר יותר מדי .בחלק שני ,סי׳ כט הזכיר רבי מאיר
שמהה ״אך כבר הרבו לדבר בזה הרב ותלמידו המד .חגאון מוואלאזין בשו״ת
שלו״ .מהדיר ציין שם בהערה 52״סי׳ י׳ ״ ,ומניח שכל בן תורה יודע שהכוונה
לשו״ת חוט המשולש סי׳ י׳ .בחלק שני סי׳ מז הזכיר רבי מאיר שמחה ״מה
שנדפס בשם הגאון החסיד ר״ח מוואלזין דעניי כל כולל הוי עניי עירך ועניי
ארצך״ ,אך המהדיר לא ציין כאן שום מקור .להלן בהערה 13העתיק המהדיר
את דברי רבי מאיר שמחה בתעודת המלצה לישיבה אחת בירושלים ,אך שוב
בלי ציון מקור .גם המפתח של ״ספרי ראשונים ואחרונים״ עמ׳ קצא—קצב
לקוי בחסר .לפי המפתח מוזכר חכמת אדם רק פעם אחת ולא היא ,ראה עמ׳
פ .וכן ס׳ דברי אמת ,ראה עמ׳ קיא .וכן שו״ת צלעות הבית ,ראה עמ׳ קכו.
וכן השמטות רבות .
7
הרמב״ם שמיטה בזה״ז דרבנן .אך ראה ערוך השלחן העתיד הל׳ שמיטה ויובל ,סי׳
טו הל׳ י שלפי הרמב׳׳ם שמיטה בזה״ז מן התורה ,וזה כהכרעת רבי מאיר שמחה
וווי״וכ
הנ׳׳ל•
6לא ברור ,אם רבי מאיר שמחה ידע שהמנהג המקובל בירושלים לא לנהוג קדושת
שביעית כפירות של גוי.
7במפתח לא נזכר ס׳ גידולי טהרה ,מובא בעמ׳ פא .וכן לא נזכר אור זרוע ,הל׳ נדה,
ראה עמ׳ עו .וכן שו״ת חתם סופר ,אבה״ע ח״א סי׳ נא ,ראה עמ׳ קיז .וכן שו׳׳ת
77
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עם הופעת שו״ת אור שמח זכינו להשלמת דיוקנו של ענק הרוח של גדולי
ליטא־הוםיה .יש לקוות שנזכה לכתבי יד נוספים של רבי מאיר שמחה ,אך
הוצאת לאור של תשובות אלו העניקה לנו את אותו חלק של תורתו של וני
מאיר שמהה ,שהיה חסר לנו .תשובות אלו אמנם לא נכתבו כולן בסגנון אהד
ובשיטה אחת ן יש ורבי מאיר שמחה מיעט בעיון בדברי אחרונים זיל
שהרבה במשא ומתן בהם .האם יש כאן שיטה? ואוהלי יש בזה גילוי נ1סף
בתורתו :בדיון על בעיתו של יהיד ,איסור אשת איש וכשרות של גט וכדומה,
הרבה רבי מאיר שמתה בעיונים בבבלי וירושלמי ופירושי הראשונים כדי
למצוא פתח היתר — ,אד בדיונים על כשרות מקוואות ,חציצה במקור ,וכדומה
הרבה בעיונים בדברי אחרונים ,כמו ס׳ סדרי טהרה ,חכמת אדם ,חתם סופר
וסי גידולי טהרה של ר׳ מגדל קרגוי ,שהרי כאן מדובר באיסור והיתר על
רבים ,או ב״הלכות הרבים״ )ח״ב סי׳ יב( .בדינים אלה ״מנהג ישראל תורד,״
)ח״ב סי׳ ו( ״ואין לגבב בזה אימרות משיטות דחויות״ )שם(.
ספר חשוב העניק לנו מכון ירושלים ,ואולי זה הספר החשוב ביותר
שהופיע בשנה החולפת.
רבי עקיבא איגר סי׳ קצד ,ראה עמ׳ קניו .וכן פגי יהושע ,כתובות ט׳ א ,ראה עט
כמו כן חסרים מראי מקומות לציונים בפירוש הראשונים ,כגון פרושי המאירי,
עמ׳ קמא ,קמב ועוד.
ואביתה
ת ה ל ה מ ס ר ו ח י מ ע ש ,מ ש ב ע י רוגז ,מעדורי א מ ת ,
מעמוסי
בטן ,והיא ת ה ל ת ך .
ואביתה
ת ה ל ה מ ק ר ו א י אין ,מ ק ו ר א י ב ח נ ף ,מ ר ח ו ק י א מ ת ,
מריקי צדק ,והיא ת ה ל ת ך .
דברי הפייטן צריכים לימוד .ואולי הם באו ללמד שיש לראות את נקודות האור ג
בתופעות שליליות.
78
www.daat.ac.il
0
אתר דעת -מכללת הרצוג
על פקחותו של רבי מאיר שמחה זצ״ל
י
״ז י
׳ •־ .
;־ ,
•ץ ז
כאשר הצבא הגרמני התקרב לעיר דוינםק במלחמת העולם הראשונה ,סירב
רבי מאיר שמהר .לעזוב את העיר באמרו :כל הזמן ׳^נשארים עוד תשעה
יהודים ,אשלים את המבין .זה סיפור .ידוע .פוזות ידוע •הוא הסיפור הבא:
בין החיילים הראשונים של הצבא הגרמני שנכנסו לדוינסק ,היה חייל
יהודי ,ע־ומר ת^רהיי •ומצוות .חייל זה פגש ברחוב אדם בעל חזות יהודית..
החייל שאל את האיש אם הוא יהודי .זה ענה בפחד גדול ,שאכן הוא יהודי.
החייל צוה עליו להביא אותו' לביתו של רב המקום ,רבי מאיר שמחה.
החייל ,לבוש בגדי מלחמה ומזוין בכלי
לדבר אתו ביחידות .תדהמה בבית הרב .גם
עם כניסת הצבא הגרמנית ,פרץ חייל לביתו.
האלמוני לחדר אחר .שם גילה החייל ,שאכן
אלא לשאול לרב ,אם יש לו צורך בעזרה.
נשק ,נכנס לבית הרב וביקש
הרב נבהל מאוד בראותו שמיד
בכל זאת נכנם הרב עם החייל
הוא יהודי ומטרת ביקורו אינה
רבי מאיר שמחה נשם לרווחה בשמעו דברי החייל',־אך-הסתפק" אם יש
להאמין לחייל הזה ,שהיה נראה ככל החיילים הגרמנים .אולי רוצים להכניס
י "
י׳ י
אותו במלכודת.
;
רבי מאיר שמהה שאל את החייל מאיזו עיר .הוא בא ..לןחייל ענה .שבשנים
האחרונות לפני התגייסותו לצבא ,הוא היה גר בהלברשטט .רבי מאיר שמחה
קם וניגש לארון הספרים ,הוציא את ספר האשכול^ ושאל את ההייל :האם
אתה מכיר ספר זה י בודאי ,ענה חחייל ,ספר זה חיבר אחד מגדולי הראשונים
וסבו של הרב חנוכחי של הלברשטט מצא את כתב היד .והוציא את .הספר עם
פירוש ״נחל אשכול״ .החייל אף סיפר על השיעורים ששמע מרבה של
^
הלברשטט ,נכדו של בעל ״נחל אשכול״.
רבי מאיר שמחה נרגע מתשובה זו ,לחץ את ידו של ההייל ואמר לו:
״ • . – :׳
אכן עכשיו אני יודע שרק אמת בפיך.
סיפור זה שמעתי לפני כעשרים וחמש שנח ,מסי החייל הנ״ל ,דודי ,ר׳
; ׳ ־ ־ • .
שלום גולדשמיט ז״ל.
י• ע.
79׳
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הודעה למנויים בחוץ לארץ
אפשר להזמין א ת המעין ע ם משלוח בדואר אויה
ת מ ו ר ת ת ו ס פ ת תשלום של
$ 8.מערכת
המעין
הששתתפיה מליון זה:
הרב נ .רפאל אויערבך ,שעלבים ,ד״ב אילון
יעקב שטרנםלד ,רח׳ מלצ׳ט ,5חיפה
שמעון בולג ,רח׳ הלר ,10ירושלים
אברהם הלוי שישא ,זגד1116 81(!86*.׳ , 10,מ30ת1,0
הרב אברהם נחשון )קוסרמן( ,ישיבת הסדר ,ימית
הרב שלמה חיים אבינר ,בית אל
פרופ׳ יהודה לוי ,רה׳ בית וגן ,46ירושלים
יונה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים
תקון טעות
מא
בגליון האחרון ,תמוז תשמ״א נפל טעות במאמר על רבי שלמה העל ׳
בעל מרכבת המשנה .בעמ׳ 40התחלפו שתי שורות הראשונות עם שתי שורות
האחרונות .ועם הקוראים הסליחה.
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יונה עמנואל .רח׳ צפניה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
דפוס ״בהר״ך ,רח׳ סלונים 13ירושלים