אתר דעת -מכללת הרצוג
1
1
ומודאג ^ ? א י ד * כיד יד* י
פ *
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
ב ת ו כ ן www.hebrewbooks.org :
ע״י היים תשם״ט
הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל — מ א ה ש נ ה לפטירתו .
1
.
3
.
ספר ישעי־הו ,פרק ו /הרב ש ״ ר הירש .
אגרות מ א ת הרב ש ״ ר הירש /פרופ׳ מרדכי ברויאר
17
מכתבים בין הרב י ״ ד במברגר והרב הירש ע ל פירוש
ה ר ב הירש לויקרא יא ,לו /יונה עמנואל .
35
על שיטת תורה עם דרך ארץ /ה ר ב מ ש ה צוריאל
59
״הנה א י ש — צ מ ח ש מ ו ״ /הרב רפאל אויערבך .
ניע )ביאור המילה( /ד ״ ר מ ש ה קטן
עיונים בשנות דור ודור /צ ב י וינברגר .
.
.
.
.
.
.
71
.
80
.
81
תגובות
הוקרים היזהרו בעיונכם /הרב יהודה שביב
ב פ ״ ד ירושלים תשרי ת ש מ ״ ט
87
• כרף כט ,גליון א
מ נ ו י .ש נ ת י :כ י ש ר א ל 18.— :ש ק ל
www.daat.ac.il
•
המחיר — 6.ש ק ל
כתוץ לארץ 12.50דולר
כתובת ה מ ע ר כ ת :רה׳ צפניה ,26ירושלים ,ט ל 288883
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל — מאה שנה לפטירתו
רבות נכתב על הרב שמשון ב״ר ר פ א ל הירש ,על פעולותיו למען שיקומ היהדות
הנאמנה במערב אירופה אתרי התפשטות נגע הריפורמה ,ע ל ספריו אגרות צפון ,חורב,
פירושו לתורה ולספר תהילים ועל מאמריו הרבים ,בהם חיזק א ת רוחם של נאמני עם ישראל
להמשיך בדרך התורה והמצוה ולא להכנע לרוח תעתועים של הדור .כמו כן נכתב בהרחבה
.ע ל שיטתו החינוכית ״תורה עם דרך ארץ״ ,על דרכו המיוחדת בהסבריו על הרעיונות
במצוות התורה ועל מאבקו למען קהלתו ע ד ת ישורון בפרנקפורט ע״נ מאין.
ריבוי המאמרים על הרב ש״ר הירש ועל משנתו בא כנראה גם בגלל הקושי — אפילו
לדוברי
גרמנית — לקרוא א ת דברי הרב הירש במקור .בדור האחרון תורגמו חלק
מספרי הרב הירש לעברית וזה מיקל על עיון בדבריו .נציין א ת הופעת פירוש הרב הירש
לס׳ דברים אשר מסיים א ת תרגום הפירוש לבל התורה.
הרב שמשון ר פ א ל הירש נפטר בז״ך טבת תרמ״ט .יותר מחמישים שנה לפני כן,
במרחשון תקצ־ז ,כ ת ב הרב הירש בסיום הקדמתו ל ס פ ר חורב שתקותו שבמאמציו למען
קדשי ישראל ,״אולי יזכה להביא אבן א ח ת לבנין הגדול ,אולי יבין טפת שמן א ח ת למנורת
לקראת השנה החדשה אנו מבקשים א ת קוראינו למלא א ת תלוש ההזמנה בדח זה )או
להעתיקו( ולשלוח לנו בהקדם.
דמי מנוי לשנה ) 4גליונות( — 18.שקל ,בחוץ לארץ —2.5.ו דולר
לכבוד
מערבת
המעין
רחוב צפניה 26
ירושלים 95301
הריני חותם בזה על מנוי שנתי ל״המעין״ ומצרח בזה דמי מנוי.
השם — — — — — — — —
הכתובת
העיר —
מיקוד
חתימה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בית המקדש ,ובכן די לו בשכר כביר זה!״ — מאז עברו מאה וחמישים שנה ,ביניהן שנות
מ ל ח מ ו ת עולם ,שואה איומה על יהדות אירופה והקמת מדינת ישראל .היהדות ה נ א מ נ ה
זכתה לשקם במקצת א ת הריסותיה על א ד מ ת ארץ ישראל ,קמו ישיבות ,נבנו ישובים
ברחבי הארץ במטרה לבנות א ת הארץ על פי התורה ,קמו קריות ושכונים חסידיים ואכן
למרות רוח הכפירה וההפקר ,זכתה היהדות הנאמנה להתבסס במדינת ישראל.
קיימים ח מ י ם התובעים לעצמם זכות בלעד-ית בקביעת דמותה של היהדות הנאמנה.
יוצאי בית מדרשו של הרב הירש הבינו לנכון שאי אפשר להעביר כל דפוסי היהדות
במערב אירופה לארץ ישראל ,אבל הם משוכנעים שאינם זכאים לוותר על אבני בנין
ועל טיפות שמן א ח ד ו ת שהרב שמשון ר פ א ל הירש הכין עבור כל קהל עדת ישראל בכלל
.ועבור עם ישראל היושב על א ד מ ת ארץ התורה בפרט.
ברוח זו משתדלת מערכת המעיז לציין בגליונות אחדים א ת יום הזכרון המאה של
הרב הירש .בגליון זה מתפרסמים מאמרים ואגרות מפרי עטו של הרב הירש — ,פירוש
לפרק ו׳ של ישעי־הו ,דברי תורה ,מכתבים על ארגון היהדות הנאמנה ,תליפת מכתבים
עם הרב מווירצבורג על פירוש הרב הירש לס׳ ויקרא וכן מ א מ ר על ״תורה עם דרך
ארץ״
מ א ת משגיח בישיבה .ונגיד ברורות :כמו שאין לראות בשיטתו התינובית א ת
חידושו העיקרי ,כך אין ל כ ת ו ב על הרב הירש בלי להסביר א ת שיטתו בנידון .אין ל ה ת ע ל ם
מהםתיגויות לגבי שיטתו החינוכית של הרב הירש ,אבל חילוקי ד ע ו ת אלו אינם משחררים
אותנו להשתדל להביא א ת כל עיקרי משנתו התורתית של המורה הגדול ,אשר עליהם כ ת ב
רבעו חיים עוזר גרודזינקי זצ״ל שהם ״רעיונות נשגבים מחקרי-אלק׳ ,דעות נ א מ נ ו ת
ומקובלות ע״פ חכמי התעודה — מראה בעליל אמתתן ,זהרן ויפען ,מחשבות טהורות
הגיוני ל ב ישרים״,
בברכת כתיבה וחתימה טובה
המערבת
2
www.daat.ac.il
רבי ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש זצ״ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרה ההקדשה ) פ ר ק ו(
]מתוך ״ מ ב ו א ל ס פ ר ישעי-הו״[
ה ס ת ל ק ו ת ש כ י נ ת כבוד ה׳ מ ת ו ך ב י ת ה מ ק ד ש ד ל מ ט ה — ה ו פ ע ת ה ש ר פ י ם —
קריאת השרפים — הגחלת ה מ ת ע מ ע מ ת מ א ש המזבח — קריאת הנביא
ושליחותו.
א.
ב ש נ ת מ ו ת ה מ ל ך עזיהו
ו א ר א ה א ת א־דני ישב על כ ס א רם ונשא
ושוליו מ ל א י ם א ת ההיכל.
ב.
ש ר פ י ם ע מ ד י ם מ מ ע ל ,לו,
ש ש כנפים שש כנפים ל א ח ד
ב ש ת י ם יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף.
ג.
וקרא זה א ל זה ו א מ ר
ק ד ו ש ק ד ו ש ק ד ו ש ה׳ צ ב א ו ׳
מ ל א בל ה א ר ץ כבודו.
ד.
וינועו א מ ו ת ה ס פ י ם
מקול הקורא
והבית ימלא עשן.
ה.
ו א מ ר אוי לי כי נ ד מ י ת י
כי א י ש ט מ א ש פ ת י ם א נ כ י
ובתוך עם ט מ א שפתים אנכי ישב
כי א ת ה מ ל ך צ ב א ו ׳ ר א ו עיני.
ו.
ויער אלי א ח ד מ ן ה ש ר פ י ם
ובידו רצפה
במלקחים לקח מעל המזבח.
ז.
ויגע על פי
ויאמר
הנה נגע זה על שפתיך
וסר עונך
וחטאתך תכפר.
ו א ש מ ע א ת קול א־דני א מ ר
א ת מי א ש ל ח ומי ילך לנו
ו א מ ר הנני שלחני.
ח.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ט.
ויאכ<ל
לר ואמרת לעם הזה
שמעו שמוע ואל תבינו
וראו ר א ה ואל תדעו.
י.
השמן לב העם הזה
ו א ז נ י ו ה כ ב ד ועיניו ה ש ע
פן י ר א ה בעיניו ובאזניו י ש מ ע
ו ל ב ב ו יבין ו ש ב ו ר פ א לו.
יא .ו א ו מ ר ע ד מ ת י א ־ ד נ י
ויאמר ע ד א ש ר א ם ש א ו ערים מאין יושב ובתים מאין א ד ם
והאדמה ת ש א ה שממה.
יב.
ורחק ה׳ א ת ה א ד ם
ורבה העזובה בקרב הארץ.
יג.
ועוד בה עשיריה
ושבה והיתה לבער
כאלה וכאלון א ש ר בשלכת מ צ ב ת בם
זרע מ צ ב ת ה .
הבה ננסה לראות נכוחה את אשר מילא והסעיר ,מ ן הסתם ,את לב י ש ע י ׳
אז כאשר הוטל עליו להיות שלוחו של הקב״ה.
א .בשנת מות המלר עזיהו ואראה את א־דני ישב על כסא ר ם
ונשא־ושוליו מלאים את ההיכל.
היה זה בשנת מות המלך עוזי׳ — הרי זה עוזי׳ אשר היזק והעלה את הקיום
ההומרי של יהודה בגבורת מ ל ה מ ה ובהטבת עבודת האדמה ,אבל נכשל ביהירות
של שכור נצחון ,שכח את מ ע מ ד ו כמלך יהודי ודימה כי הממלכה והמקדש מ ג ו ל מ י ם
שניהם באישיותו .לכן העז עוזי׳ להכנם ככהן למקדש של תורת ה׳ ולשרת כ כ ה ן
במזבח ה׳ ,אולם הופסק בפעולה זו כאשר נגעה בו יד ה׳ ,צרעת זרהה פתאום ב מ צ ח ו
ונאלץ לצאת מן המקדש.
ישעי׳ ראה א ת א־דניו יושב על כסא ,בשנת מות המלך עוזי׳ ,או ליתר דיוק —
כפי שלימדה המסורת ומתאים עם הזמן שנזכר בפרק א׳ פסוק א׳ — בשנה ש ה פ ס י ק
מלמלוך משום אותו מעשר ,.ובכן ת ח ת הרושם הרע של מאורע שלימד כי אכן ה ׳
נוכח במקדשו ,וכי ניכרת השגחת ה׳ על שמירת התורה במקדשו.
עדיין לא ראה את הקב״ה בהביאו על יהודה את אשר נגזר עליה אלא ״ י ו ש ב ״
נוהג בממשלה בלא שינוי ההרגל .אולם הכסא היה ״רם ונשא״ .לא ראה א ת כ ב ו ד
ה׳ על כנפי הכרובים שהללו פורשים על ארון העדות לתורת ה ׳ ; רם ,מ מ ע ל ל ב י ת
המקדש ,נראה הכסא כבר נישא אל על ,ורק ״שוליו״ ,עדיין ,״מלאים את ההיכל״!
4
www.daat.ac.il
בארץ ,להסתלק אל על,
שכינת כבוד ה׳ כבר עמדה ל צ א ת מ ן
אשרהרצוג
ד.נ?קדשמכללת
אתר דעת -
ובו בזמן שהיי המקדש הניכרים לעין היו עדיין לפי תורת ה /והיה אפשר להשוב
כי כבוד ה׳ מ מ ל א את המקדש ,הרי היו אלה רק שוליו האחרונים ש ל כסא כבודו
שמילאו את ההיכל.
ב .שרפים עמדים ממעל ,לו ,שש כנפים שש כנפים לאחד
בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף(.
שרפים עומדים מלמעלה לשמשו .שרפים — ,מכוונים אל העולם הנברא ,גוברים
על הכל והופכים הכל לחומר המזין אותם לפי צרכיהם ,כי יש בהם כה אש הגובר
על הכל ,אין לעמוד נגדו ,ומתעופפים לכל מ ק ו ם ; עומדים מול כסא כבוד ה׳ מוכנים
לפקודותיו — ״שרפים עומדים ממעל ,לו״ •י.
״מרבבות קודש״ מתוך רבבות קרוצי מעלה המשרתים סביב כםאו ,כסא מלכות
כל עולמים ,בא הקב״ה על ישראל מסיני ,ואשו הפועלת בתוך כל שאר הנבראים
למשול בהם ולצור א ת צורתם ,הרי ע ש ה מ מ נ ה את התורה ל ת ת אותה לישראל ביד
ימינו ,למען יקבלו ישראל ״ א ש ד ת ״ זו מרצונם ,ויקדישו לה מרצונם א ת כל היי
הפרט והאומה לחיות ״לחם אשה לה׳ ״ החומר המקיים א ת אש הא־להים ע ל י אדמות.
והיה על ישראל להכין מקום בתוכם ל ״ ד ת ־ א ש ״ זו ,א ת המקדש עם קודש הקדשים,
ואז יואיל הקב״ה להיות בתוכם ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ .אבל ישעי׳ רואה
גילוי זה של כבוד ה׳ כשהוא מסתלק מתוך המקדש הארצי ,וכבר עומדים לו רבבות
קודש בגבהי מרומים לשמשו.
ש ש כנפים לכל אחד מהשרפים הללו העומדים לה׳ .בשתים יכפה פניו ,בשתים
יבםה רגליו ובשתים יעופף .אינו רואה לאן הולך ,אינו רואה היכן עומד ,הוא רק
פועל כ כ ה המעופף של עשיה בעבודת ה׳ .הוא בוטח בה׳ ואינו דואג לקיום עצמו,
בוטח בה׳ ואינו דואג לתכנית ולתכלית עשייתו .יי לו להיות המקיים א ת רצון ה׳,
וכל עיקר חישות ש ל כחו המעופף אינו אלא עשייה זו.
עוד לפני ישעי׳ כבר שר דוד המלך ע ל כי ״ה׳ בשמים חכין כסאו ומלכותו בכל
)כלומר בתוך הכל ועל הכל( מ ש ל ח ״ ועל ״מלאכיו גבורי כח עושי ד ב ר ו ) ר ק ( לשמוע
בקול דברו״ ועל ״כל צבאיו משרתיו עושי דברו״ עד אשר ״כל מעשיו בכל מקומות
ממשלתו״ מברכים את ה׳ ועל כן יגיד כל אדם ״ברכי נפשי את ה׳״ )תהילים ק״ג
יט—כב(.
בכל מקום אשר חאדם חחושב עומד על א ח ד הכוחות הללו המשרתים במלכות
ה׳ ,הרי אף הוא רואה אותו כח רק כאשר ״ ש ת י כנפים מכסות פניו ,שתים מכסות
רגליו ובשתים יעופף״ .עינו של שום בן תמותח עוד לא ראתח כח מ ן הכהות
1
״לו״ כהגדרה של ״עומדים״ .וכן פירש רש״י ״לו — לשמשו ,כן תרגם יונתן שמשין
קדישין ברומא קדמוהי״ .בדומה ל״עמוד לפני״ שמואל א׳ טז כב ,מלכים א׳ יז א,
רשר״ה במדבר ג ו ,ושם ה טז ,ראה גס דברים א לח — .הערת המהדיר ז״ל.
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בראיית פנים אל פנים ,לא ראתה עדין את עצם יסוד קיומו .רק למשק כ נ פ י ו
הפעילות הוא מודע ,אותו קולטת אוזנו — ואם האדם למד לדעת את ה׳ במתשבתו,
הרי מכסה אף הוא את פניו להפנות את לבו אל הא־לוקים אשר אותו ע ו ב ד י ם
הכהות המכוסים הללו במשקי כנפיהם ללא הרף וללא שינוי.
ג .וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאו׳ מלא כל
הארץ כבודו.
השרפים הללו המצפים בגבהי מרומים שתשוב לשם שכינת עוזו ,קוראים זד,
אל זה ״קדוש ,קדוש ,קדוש ה׳ צבאו׳ מלוא כל הארץ כבודו״.
ובאשר הם מפנים קריאה זו לא לזולתם אלא קוראים אותה זה אל זה ,הרי
נראה ,כ י הקריאה אינה מושמעת כאן כהודעה לעולם ,להכריז א מ ת זו בעולם ,א ל א
א מ ת זו מגיעה באותו רגע לתודעת כל השרפים המצפים ה ל ל ו ; ובכן זאת ה א מ ת
בה תימצא המשמעות והסיבה לעצם המאורע לו הם מצפים — לשוב כבוד ה ׳
מהמקדש הארצי אל גבהי מרומים.
קדוש הוא ה׳ צבאו׳ ,ומלוא כל הארץ צריך להיות כבודו — שתי עובדות אלד,
של ה א מ ת הא־לקית אינן מתישבות עוד עם שכינת כבוד ה׳ במקדש הארצי.
ככל שנבקש להגדיר את המושג ״קדושה״ ,הרי ברור וודאי ,כי אין זה מ ו ש ג
מטפיסי אלא מושג מוסרי ,והיינו המושג המוסרי העליון ,אשר גם על בן ת מ ו ת ה
לשאוף אליו בכחו המוסרי ,ואשר הגשמתו צריכה להיות האידיאל של הייו.
״והתקדשתם והייתם קדושים ,כי קדוש אני״ וגו׳ ,״והייתם לי קדושים ,כי קדוש
אני ה׳ ״ וגו׳)ויקרא יא ,מ ד ; שם כ ,כו ועוד(.
כבר ניסינו לרמוז ,במקומות אחרים ,כי לפי עיון בשימוש הלשון ,המושג היהודי
״קדושה״ פירושו :נכונות מותלטת לכל אשר טוב ואצילי הוא .אם נכונים הדברים,
הרי .קדושה היא לא רק פרישה ,ענין שלילי ,התרחקות מכל אשר רע ומאוס הוא,
כי פרישה היא רק תנאי מוקדם לקדושה ,לא הקדושה עצמה .קדוש הוא זה א ש ר
השלים את מלתמתו נגד הרע ,ואין לו יותר מאבק למען נכונותו המוחלטת לכל אשר
אצילי וטוב הוא .קדושה באמת היא תואר של הקב״ה בלבד ,הנבדל לכשעצמו מ כ ל
המאוס והרע .ייעודו של האדם הוא ״התקדש והיה קדוש״ שיעמול להתעלות לקראת
הקדושה הזאת .ה ש ג ת הייעוד הזה אפשרית ,אף ודאית אם אך ירצה; כי ה׳ אשר
בראו הוא קדוש ,והוא אשר קרא אותו לקדושה הזאת ״אני ה׳ מקדשכם״ )ויקרא
כ ,ה ועוד(.
נאמרה כאן האמת העמוקה והגדולה ,כי גם בהיות הא־ לוקים ה׳ צבאו׳ ,הרי
לעולם הוא קדוש .הרי ה׳ מקבץ סביבו א ת כל יצוריו בצבאותיו — ,גם את ב נ י
האדם ,ובתוך בני האדם ראש לבלם א ת ישראל שנקראו בייחוד ״צב־אות ה ׳ ״ ;
ובכן הכל עבדיו עושי רצונו אשר כל אחד הועמד במקומו ותפקידו ,מהנבג ה ק ט ן
ביותר ועד מערכת ה ש מ ש הגדולה ב י ו ת ר ; ובכן השים ה׳ את עשיית רצונו בידיהם
ש ל בני חלוף; בידי עבדים ,אשר כבני אדם אף עלולים לטעות ו ל ח ט ו א ; ואף
כא־לקיהם של כל הצבאו׳ הללו קדוש הוא ״קדוש ה׳ צ ב א ו ׳ ״ .ולא הוציא א ת
6
www.daat.ac.il
חולשותיהם והעכירות
לתעיותיהם,
הרצוג
עשיית רצונו ,כדי שיותאם וייכנע רצונואתרזהדעת -מכללת
בנטיותיהם ורצונותיהם של עבדיו ,כך שתיעכר קדושת רצונו על ידי הכלי המתנודד
של עשייתו ,אלא על מ נ ת שיתעלו הכלים המתנודדים באמצעות עשייה זו ,אל
ההחלטיות של הקדושה ,להיותם קדושים ,כי קדוש ה׳ ,אותו הם עובדים.
מתוך כך יש להסיק מיד ,כי נוכל להיות עבדיו רק כל עוד אנו מעוררים בתוך
עצמנו את תודעת הייעוד להתקדש ולעלות בקדושה על ידי רצונו הקדוש של
ה ק ב ״ ה ; רק כל עוד מקובל עלינו רצונו הקדוש של הא־ל הקדוש כמה שקדוש הוא
בהחלטיות גמורה ,אינו מ ו ת נ ה בזולתו ,ואילו בו מותנית ולו נכנעת רצייתנו.
אבל בו ברגע שנהפוך את הדברים ,ונציג כמוהלט את רצוננו ,את משאלותינו
ונטיותינו ,ונתפתה להאמין ,כי כאשר ה׳ מסר לרצוננו את קיום רצונו כאילו קידש
את רצוננו כקנה מדה של רצונו ,כי אז ננתק מיד את חבל חיינו המחבר אותנו אל
א־דונינו ,ואנו משימים את עצמנו בלתי ראויים ופסולים לעבודתו ,ועלינו לירא
שמא ימחה אותנו ממספר עבדיו.
ובכן ,העובדה הראשונה שהיא סבה והסבר ליציאת כבוד ה׳ מ ן המקדש שלמטה,
שעמדה לבא ,אף כבר חחלה ,הרי זה ״קדוש קדוש קדוש ד׳ צבאות״ בתור ה׳ צבאו׳
ה־אל הוא ק ד ו ש !
בדיוק לפי התפיסה הזאת מפרש תרגום יונתן את הפסוק ומראה כמשמעות
של ״קדוש ,קדוש ,קדוש״ רעיון שהוא ההיפר הגמור של התפיסה הרגילה .מתוך
שרואים כקדושה כעיקר את היות הקדוש רם ונעלה ,נוהגים להבין את ההזרה ״קדוש,
קדוש ,קדוש״ כהגדלת עבין הרום והמעלה ,ולפי זה משמעותה היא כי ה׳ הוא קדוש
מעל לקדוש ביותר של מה שקדוש הוא .אולם דברי תרגום יונתן ה ם :״קדיש בשמי
מרומא עילאה בית שכינתיה ,קדיש על ארעא עובד גבורתיה ,קדיש לעלם ולעלמי
עלמיא ה׳ צבאו׳״ ,כלומר :קדוש ברקיע המרום העליון מקום שכינתו ,קדוש על
הארץ מעשה גבורתו ,קדוש לעולם ולעלמי עולמים ,הוא ה׳ צ ב א ו ׳ ״ .ברורה כאן
הבעת הרעיון :ה׳ הוא קדוש לא רק בריחוק של מרומיו הקדושים ,אלא אף עלי
אדמות ,וכן הוא בהתפתחויות בכל הזמנים לנצח .ובכן זאת הגדלת מ ש מ ע ו ת הפוכה,
כלפי מטה ,לומר ,כי ה׳ קדוש גם בתור הפעילות עלי אדמות ובכל הזמנים של
התפתחות ארצית זו ,וקדושת רצונו לא תיפגם כלל בתוך מציאות ארצית וזמנית זו.
לפיכך ההסבר הראשון ליציאת השכינה מ ן המקדש הארצי ה ו א :ה׳ קדוש ורק
מעגל של קדושה נסבל בסביבתו.
וכהשלמה בא כאן ההסבר השני והוא ״מלא כל הארץ כ ב ו ד ו ״ !
שני המשפטים ה ל ל ו ) :א( קדוש ,קדוש וגו׳) ,ב( מלא כל הארץ וגו׳ ,מגדירים
את התנאים בהם נסיבות ארציות יכולות לשמש כמקום שכינת כבודו ,הראשון מגדיר
קנה מדד ,של התוכן ,השני קנה מ ד ה של ההיקף.
על כל אשר ממלא את הארץ להיות כבוד ה׳ ,לא יהיה על הארץ שום דבר
שאינו קילוסו של הקב״ה ,אינו מתאר את כבודו .לא שיימצא על הארץ גם מקום
אחד אשר בו כבוד ה׳ ,אלא כל הארץ תהיה מקום כבודו .רק הגדרה נוספת זו מבהירה
את מלא המשמעות של קידוש המציאות הארצית כתנאי לשכינת כבוד ה׳ על הארץ.
ומפני הגדרה נוספת זו מתמוטט בית המקדש בהוויתו המצומצמת.
מלא כל הארץ יהא כבודו .כפי ש״הכובד״ הוא הרושם ההמרי אשר המציאות
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ההמרית של עצם כל שהוא עושה על מצבו החמרי של עצם אחר ,ובכך הוא ק נ ה
המדה ,הביטוי ,למציאות החמרית של אותו עצם ,הצגת גודלו החמרי :כן ״הכבוד//
הוא הרשום הרוחני אשר המציאות הרוהנית של ישות כל שהיא עושה על מ צ ב ה
הרוחני של ישות אהרת ,ובכך הוא קנה מדה ,ביטוי והצגה של גודלה הרוהני ש ל
אותה ישות .מלא כל הארץ יקבל את צורתו בהטבעת החותם של הגבורה ה א ־ ל ו ק י ת
והרצון הא־לקי ,ובכך יגלה את גבורתו וחכמתו ,את דין צדקתו ואת חסדו של ה ק ב ״ ה ,
ואת כל אותם התארים הרוחניים והמוסריים של ישותו הקדושה אשר אין ל ע מ ו ד
על עומקם ,״כל הנקרא בשמי ,ולכבודי בראתיו ,יצרתיו אף עשיתיו״)ישעי׳ מג ,ז(.
כל אשר מ מ ל א את הארץ צריך להיות כבוד ה׳; ובכן גם כל אשר האדם ש ו ת ל
באדמה ,יוצר ועושה על האדמה ה ז א ת ; ובכן לא רק אותן אמות ספורות של מ ק ו ם
בית המקדש ,אותם רגעים ש ל היי בית המקדש ,אלא כל ההיים ,גם כל ה ה י י ס
המשפחתיים והחיים הממלכתיים ,הכל צריך להיות כבוד ה׳ .כל רגש וכל מ ה ש ב ה ,
כל מ ע ש ה של קנין ושל עונג ושל יצירה יקבל את צורתו תחת החותם של ג ב ו ר ת
ה׳ ורצון ה׳ .גם ״כל אשר האדם עושה ,בשם ולכבוד ה׳ יברא ,יצור ,יעשה״ ,כ ל
זמנו וכל מקומותיו וכל אשר יעשה בכל עתותיו ומקומותיו יהא קדוש — :ז ו ה י
בסיכום ,המציאות העונה במישרין ובתיאום מלא לקריאת השרפים הנשמעת ב ע ו ל ם
ה ז ה :קדוש ,קדוש ,קדוש ה׳ צבאו׳ ,מלוא כל הארץ כבודו.
ד .וינועו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן.
האם יש עוד צורך בפירושים ,כאשר נאמר בהמשך ״וינועו אמות הספים מ ק ו ל
הקורא ,והבית ימלא עשן״ .כלומר :העמודים של שערי הכניסה הזדעזעו מ ש ו ס
הקריאה הזאת ,והבית ביקש להתמלא ע ש ן !
התוכן של קריאת השרפים היה קנה המדה לבחון אם ראוי בית המקדש ל ה י ו ת
מקום לשכינה .מעוצמת הקריאה הזאת ה ת מ ו ט ט בית המקדש.
אם בית המקדש הוא מקדש התורה שיש לה מקום בקודש הקדשים ,אם ל פ י
זה היי המקדש הם סלילת הדרך לקידוש כל חחיים ,המגיעים לשלימותם תחת ש ל י ט ת
התורה מחוץ לבית ה מ ק ד ש :אם היכלי המקדש אינם המקום בו כבוד ה׳ מסתיים,
אלא המקום בו כבוד ה׳ מתחיל ,והרוח החיה שבתוך המקדש זורמת אל מעבר ל ש ע ר י
המקדש ,כדי לעצב את ההיים שמתוץ למקדש בשלימותפ לפי תורת ה׳ ולכבוד ה /
להיות כבוד ה׳ כל ת כ נ ם :כ י אז יש קיום לבית המקדש ,הוא עומד במבהן של א ו ת ה
קריאת השרפים שהם קוראים לתוך העולמות .יתירה מ ז ו :בית המקדש הוא ע צ מ ו
כלי להגשמת הקריאה ,כי לא רק בשמי המרום מקום כבוד ה׳ ,אלא אף על ה א ר ץ
מקום מ ע ש י גבורתו ,ולעולמי ע ד יתקבץ כל העולם הארצי סביב ה׳ כצבא ם ב י כ
מצביאיו ,יתקדש שם ה׳ עלי אדמות ,ומלא כל הארץ כבודו .כי אז בית ה מ ק ד ש
הוא המביא את כבוד ה׳ אל ה א ר ץ ; אז בית המקדש הוא היכל התורה ,וכנפי הכרובים
הסובכים ומגינים על קיום התורה במהשבה ובמעשה ,הם עצמם נושאי השכינה ע ל י
אדמות.
אולם ,אם המקדש רק כעין פשרה בין החיים הארציים ותורת ה ׳ ; אם ת ו ק פ ה
8
www.daat.ac.il
של תורת ה׳ איבו מגיע אל מעבר ללשכות ה מ ק ד ש ; אם היי המקדש ,כהן ומזבח,
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילה וקרבן ,נועדו להיות עבודת הקודש כ ו ל ה ; אם כבוד ה׳ מתתיל ונשלם בתוך
בית המקדש ,ושערי המקדש הם תהילה וסוף של קידוש ה׳ — :כי אז מבקיעה אותה
קריאה של קדושה אמיתית וכבוד ה׳ האמיתי עלי אדמות את מיצרי ה מ ק ד ש ; כי אז
מזדעזעים בעצמה של רעש אדמה עמודי המקדש מ פ נ י כוחו של אותו פסוק בו מ פ ר ש
ישעי׳ בדבריו האחרונים את דבריו הראשונים )ישעי׳ טו ,א ( :״השמים כםאי והארץ
הדום רגלי ,אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי!״ — כי אז ינועו אמות
הספים מקול הקריאה הזאת ,והחיים הממלאים את בית המקדש מבקשים לכלות
כ ע ש ן ; כי אז בית המקדש הוא הכלא של כבוד ה׳ ,וחיי המקדש הם הטא של
ברכת ה׳— .
כאשר ישעי׳ עמד להיות נקרא לתפקידו כנביא ,כרוז של הקב״ה ,הראו לו
א ת ,ע מ ו ד י שערי המקדש כמזדעזעים מקולה של אותה קריאת השרפים ,ואת התוכן
של בית המקדש כעומד לכלות בעשן.
ה .ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך
עם טמא שפתים אנכי ישב כי את המלר צבאו׳ ראו עיני.
״ ו א מ ר :אוי לי כי נדמיתי״ כי עלי להשתתק ״כי איש ט מ א שפתים אנכי ,ובתוך
עם טמא שפתים אנכי יושב״ וגו׳.
כשם שבית המקדש נטה להיעלם מקולה של אותה קריאת השרפים ,בהיותו
מנוגד לה ,כן הרושם הראשון ש ע ש ת ה קריאה זו על ישעי׳ ,הביא לתודעתו א ת
המשמעות המזעזעת של היות גם הוא מנוגד לאותה קריאה .״ נ ד מ י ת י ״ :הוא הש
את הצורך להביע את אשר ח ז ה ; אולם הוא מרגיש שאינו ראוי לומר א ת אשר ראה,
לא כפרט ,שכן ״איש טמא שפתים אנכי״ ,ואף לא כמי שכלול בעם ישראל ,שכן
״בתוך עם ט מ א שפתיים אנכי יושב״.
רק שרפים רשאים לומר דברים אלה על קדושת ה׳ ושבחו ,שכן פניהם ורגליהם
מכוסים ,בתנופה וקלות של בעלי כנפיים .הם משרתים סביב הכבוד בנאמנות,
כשקדושת ה׳ ותהלתו מובעים בכל יסוד של עצם קיומם ,ישותם ופעילותם אינן
סותרות הכרזח זו ,ישותם ופעילותם חותם של עדות הן לאמיתת הדברים .אולם
העבר שלו ושל עמו עומד נדון לאין ולאפס תהת קריאת הרעם ״כי א ת המלך ה׳
צבאו׳ ראו עיני״ .כי ע ת ה הזה מ ה פירוש הדבר להעריץ את ה׳ צבאו׳ כמלך וכמה
על האיש ועמו לשנות את הייהם ע ד היסוד .כדי להיות נושאים וכרוזים להערצת ה׳
ית׳ בדרד זו .ל כ ן :אוי לו ואוי לעמו ,שפתיו ושפתי עמו בזויים מלהזור אהד קריאת
השרפים ,אוי לו ,הוא הש שעליו ל ה ש ת ת ק !
9
www.daat.ac.il
השרפים הרצוג
מו דעת -מכללת
ו .ויעה אלי אחד אתר
ובידו רצפה במלקחיים לקח מ ע ל
המזבח.
והנד .עף אליו — ובכן במצות ה׳ )״ובשתים יעופף״( — אחד מהשרפים ה ל ל ו
המצפים למצות ה /ובידו גהלת ,רצפה.
״רצפה״ מהשרש ״רצף״ הקרוב כהגייתו ובמשמעותו לשרש ״רשף״ ,ל ה ט ,
״רשפיה רשפי אש״ )שיר השירים ח ,ו( לפי אופיים של השרשים שבהם מ ק ב י ל ו ת
״ ש ״ ו״צ״ ,הרי ״רשף״ זו גחלת לוהטת ,״רצף״ זו גחלת בה האש כמו נאבקת ,נ ע צ ר ת
ב כ ח :הגחלת המכוסה ,מבחוץ כבר השחירה ,וטומנת אש רק בתוכה ,בגרעינה .מ כ א ן
״עוגת ר צ פ י ם ״ ) מ ל כ י ם א׳ י״ט ר( ,גחלים לוהטות היו שורפות את העוגה ,לכן נ א פ ת ה
על גהלים שהשחירו מבחוץ ,כמו כ ן ) ש י ר השירים ג׳ י׳( ״תוכו רצוף אהבה״ ,א ה ב ה
לוהטת בפנימיותו ,חבויה .בהתאם לכך פירוש ״ ר צ ף ״ :לכסוף באורח יציב׳ ל כ ן
״רצפה״ היא הכיסוי היציב ש ל אדמה באבנים.
ו ב כ ן :״ויעף אלי אחד מן השרפים ,ובידו רצפה ,במלקחיים לקח מן ה מ ז ב ח ״ .
היתד .זו גחלת מ א ש המזבח ,אבל האש היתה ״רצפה״ ,הלכה ו ה ת ע מ ע מ ה ; ובכל ז א ת
״רצפה״ — תוכו רצוף אהבה — הלהט של אש קודש עדיין טמון בתוכה ,וניצוץ
זה מ א ש המזבח ההולך וכבה בכל זאת עלה בעצמתו על אש השרפים ,מלאכי ה א ש ,
ע ד אשר נאלץ השרף להשתמש בצבת כדי לתפשה ״במלקחים לקח מעל ה מ ז ב ח ״ !
.כל •כך נעלה הניצוץ הא־ לקי המנמנם בתוך האדם כמצפה שילבו אותו ויחיו
אותו — הרי הוא מעל לקרן האור הא־ לקי שממנה ארוגה ישותם של השרפים מ ש ר ת י
עליון! כל כך רמה מדריגתו של כח האדם הטהור שנקרא לעבוד את ה׳ מ ר צ ו נ ו
המוסרי כבן• חורין ,מעל מדריגת כחם של מלאכי ה׳ עליהם נאמר ״לא יסבו בלכתם״
לעולם לא יסורו מ ד ר כ ם ! ״ובידו רצפה במלקחים״ וגר .מהו ׳במלקחים׳ ן להודיעך
כחן של צדיקים וכר נטל המלאך את הגחלת במלקחים ונתן לגחלת בשפתיו ש ל
ישעי׳ ,ולא נכוה״ )פסיקתא( — .אשר תפס המלאך במלקהים ,סבלה שפתו של אדם,
בלי ל ה פ ג ע !
ז .ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיר וסר עונר וחטאתר
תכפר.
ובכן הגיע לפיו א ת הגחלת הזאת הטומנת להט בתוכה — שיהא מודע לכך
וירגיש ,כי הגחלת הנראית כבויה עדיין מכילה גרעין של אש בפנימיותה ,ו א מ ר :
״הנה נגע זה על שפתיך״ ,ראית א ת הכבייה ,ועתה נודע לך גם הגרעין הלוהט עדיין
בתוכה ,ואשר ניתן ללבותו — לשני אלד .תוקדש מ ע ת ה ש פ ת ך :להביא את ע ו ב ד ת
הכבייה אל הידיעה הברורה ,ולטפח את גרעין האש ללבותו ,״וסר עוונך ו ח ט א ת ך
תכופר״ .חייך לא יעמדו מ ע ת ה בסתירה אל חשליחות אותה תמלא .לא תחטא מדעת,
ואשר ת ש ג ה כאדם ,ימצא כפרתו בשליחותך ,אשר ראוי לה רק אדם ,והיינו מ י
שעלול לחטוא .רר ,בני אדם העלולים לחטוא ועל כן עובדים את ה׳ מרצונם ,יכולים
להיות מ י שקוראים לאדם לעלות מתוך החטא.
10
www.daat.ac.il
הרצוגומי ילר לנו ואמר
אשלח
מי -מכללת
אתדעת
ח .ואשמע את קול א־דני אמראתר
הנני שלחני.
רק עתה ״ואשמע את קול א־דני אומר :את מ י אשלח ומי ילך לנו ?״ קולו
של הקב״ה מחפש אדם שימלא את שליחות .לשליחות אל רחבי־העולם עומדים לפניו
תמיד משרתים בעלי כנפיים .אולם לשליחות של האדם אל האדם בתוך הברת האדם,
הוא מצפה למי שמקבל על עצמו את חשליחות מרצונו ,ולא תדיר ,ובתוך מעטים
בלבד ,נשמע קול זה ,הקורא תמיד .כל החויה אשר ישעי׳ מוסר עליה ,היתה דרושה
עד אשר גם הוא ש מ ע את הקול .וכאשר ש מ ע — א מ ר :הנני ,שלהני.
ט .ויאמר לר ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו
ראה ואל תדעו.
וזאת היתה ה ש ל י ה ו ת :״לך ואמרת לעם ה ז ה :שמעו שמוע ואל תבינו ,וראו
ראה .ואל תדעו״ .נראה כי ״שמעו״ וכן ״ראו״ אין להבין כאן כצורת צווי פשוטה,
אלא כצווי של מתן רשות ,של אי התערבות וכדומה ,כגון ״עוצו עצה ותופר ,דברו
דבר ולא יקום״ וכיוצא בזה ,כשיש באמירה כזאת דווקא ביטוי לכך כ י אשר מותר
הוא ,נסבל כאן באופן זמני ,הרי הוא חסר תועלת ,אף הפוך אל הראוי להיות .כך
המשמעות כ א ן :ש מ ע ו ושובו לשמוע ,אל ״הלילה״ אל תבינו שום דבר מתוך כ ך ;
וראו וחזרו וראו ,אך ״חלילה״ אל תדעו שום דבר מכך .כ ל ו מ ר :המשיכו לנהוג כפי
שנהגתם ע ד כה ,לשמוע כל כך הרבה נאומים ש ל שלוהיו של הקב״ה ,אך הימנעו
בכל הכוחות מלהגיע על ידי כך להבנה יותר ט ו ב ה ; והמשיכו להתנסות באירועים
כה רבים אשר הקב״ה שולח ,אבל המנעו בכל הכחות מלהשיג בכד הבנה יותר טובה
של המצבים והנסיבות — הסתגרות מאומצת כזאת נגד הבנה יותר טובה וידיעה
יותר טובה מ ש ת מ ע ת מ ן הביטוי ״8ל״ ,2
הקב״ה זיכה את ישראל בהוראה כ פ ו ל ה :על ידי הדבור ועל ידי קורות העתים.
הדבור ,ההוראד .שנשלחה לישראל בפי הנביאים מיועד להביא להם בינה ,קורות
חעתים ששלח להם הקב״ה שיתנסו בהם ,נועדו להביא להם דעת.
2
לפי הסברי המחבר בפירושו על התורה ״לא״ מציין את השלילה דרך כלל ,השלילה
הלוגית ,אף את שלילת ההווי׳ ,״אל״ את שלילת הרצון )השוה פירושו בראשית
מז יג — שמות ז יח )במיוחד על ״לא״ במצוות לא תעשה( — ,ויקרא יט ד(— .
נראה כי השוני במשמעות שתי המליות בולט במיוהד בספור על משפט שלמה לפי
מלכים א׳ ג כו—כז .אם הילד ההי אמרה ״בי אדני המלך ,תנו לה את הילוד החי
והמת אל תמיתוהו ,וזאת אומרת :גם לי גם לך לא יהיה ,גזורו .ויאמר ה מ ל ך :
תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתוהו ,היא אמו״ .את ההפניה למקרא הזה
שמעתי מפי המחבר זצ״ל — .הערת המהדיר ז״ל.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״ ד ע ת ״ זו הכרת המצוי מתור הנםיון ,״בינה״ היא הכרת אשר ״בין״ דבר ל ד ב ר ,
ההקשר וקשרי הגומלין בין הדברים ,אין בן תמותה יהודי מאמין כי מבין א ת ע צ מ ו ת ם
של הדברים ,שכן אין רוה של בן תמותה חודרת למהותה הפנימית של מ צ י א ו ת ,
אולם ניתן להשיג ״בינה״ הכרת פעולות הגומלין של הדברים זה על זה ,ובכך ה ק ש ו ־ ס
של הדברים ,השפעתם המתנה והמותנית .מכאן מאמרם הגדול והעמוק של ה ה כ מ י ס
״אם אין בינה אין דעת ,אם אין דעת אין בינה״ )אבות ג י ז ( :בלי הבנה מ ט פ י ס י ת
של הקשרים בין הדברים לא תיתכן גם הכרתם האמפירית; ואולם כמו כ ן :ב ל י
הכרתם האמפירית המדויקת של הדברים ,הרי כל השערה מטפיסית היא הלום.
במישור של עמדתם ושליחותם בקורות האנושות ,על ישראל להשיג ד ע ת מ ת ו ך
הקורות אותם ,להגיע על ידי מ ה שעיניהם רואות — וראו ראה — להכרה א מ י ת י ת
והערכה נכונה של דברים ומצבים ,להבהין בין מה שהוא בן קיום ממשי לבין א ש ד
בן הלוף הוא ,בין מה שמוכיה עצמו כנזק ממשי לבין מה שמוכח כמקור של ר פ ו א ה
וישועה .ובמקום שם נוטה אדם להגיע לתעייה על ידי התרשמות החושים ,שם נ ו ע ד
דבר הנביאים — שמעו שמוע — להביא הוראה ,תוכחה ,בינה ,להבין את אשר נ י ת ן
רק לדוח האדם להבין ,מן ההקשרים והתוצאות של נסיבות ומצבים ,כדי ש י ג י ע
מנסיונותיו בקורותיו אל המסקנות הנכונות.
י .השמן לב העם הןה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניך
ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו.
אולם היו בעם יסודות אשר הרחיקו אותו בכל כוחותיהם מאותה בינה ו א ו ת ה
ד ע ת של א מ ת ״השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו ה ש ע ״ וגו׳.
אנו רואים כאן ״השמן הכבד ,השע״ כצורת מקור בבנין הפעיל בזמן לא מ ו ג ד
כמו )ישעי׳ כא ה( ״ערוך השלחן צפה הצפית ,אכול ושתה״ וגו׳ שמתפרש ״ ע ו ר כ י
השלחן ,המנורה מאירה ,אוכלים ,שותים״ וגו׳ ,או )שם כב יג( ״והנה ששון ו ש מ ח ה ,
הרוג בקר ושחוט צאן ,אכול בשר ושתות יין״ שמתפרש ״טובחים בקר ,טובהים צ א ן ,
אוכלים בשר ,שותים״ וגו׳.
בדרך זו יש לפרש את פסוקנו :ללא הרף עוסקים בכך להשמין את לב ה ע
הזה ,והיינו לעשותו חסר תחושה ,להכביד את אזניו ולהפנות את עיניו מן ה י ע
הנכון ,כדי שהלילה לא יראה בעיניו ,לא ישמע באזניו ,ולא יגיע לבו להבנה נ כ ו נ ה ,
יהזור בתשובה וישיג מ ר פ א !
תוכן ההודעה הראשונה אשר על שליה ה׳ להביא אל העם מ פ נ ה את ה מ ה ש ב ה
אל קיומם של יסודות המשחקים מלכתחילה את הצלחתה המידית של ה ה ו ד ע ה
ובכלל מראה את העם בתור — ״ ר צ פ ה ״ ! עדין הניצוץ הי בתוך ה ע ם ; אולם י ש ך
כסוי חיצוני ,גלד ,חדירה של רוח שעשויה להחיות .פעולת הגלד הזה היא ״ ה ש מ ן ל
הכבד אוזן ,השע עין״..
כאשר היה על אדון כל הנביאים להודיע ״שמנת עבית כםית״ )דברים ל
טו( ,הרי הגדיר בכך את האופי והמשמעות של כל קורות ישראל לאחר מכן .שפ37
בריא הוא זה אשר בו כל תוספת של נוזלים וחומר נשארת כפופה לכח ד .ח י י
ר ׳
ש
ס
ד
3
ב
ב
ס
12
www.daat.ac.il
גדול הרצוג
דעתפ -ע מכללת
יותר ש ל כחות ואמצעים
אתר ש
הנפשי והגשמי ,ורק מביא למציאות החיה
לפיתות נמרץ יותר של פעילויות החיים ,ועל כן הופך ה ש פ ע לתלק מאותה מציאות.
אולם ,כאשר השפע גדל ותופח ומכסה את המציאות ה ג ש מ י ת והנפשית ,לא נספג
ונצרך על ידי כוחותיה הגשמיים והנפשיים ,אלא מ ש ת ק אותם ועוצרם מלכת ,עובר
עליהם וכולא אותם ,כאילו הוא מטרה לעצמו ,תכלית יהידה עליונה"של האורגניזם;
כאשר ,כפי שאמר הכתוב ,הגוף ״עבה ונתכסה מן השפע״ ,אז פועל השפע א ת
הפך התכלית לה נועד ,השפע הוא הפך הברכה ,הגוף הולה,
במשך כל הקורות את ישראל הביא להם השפע את התוצאה הזאת של הפך
ברכה .שפע תמיד החליא את מציאות ישראל .אם אך הגיע לשפע ,הרי מאז ומתמיד
לא ראה בשפע אמצעי למלוי שלם יותר של ייעודו ,אלא ראה בשפע את ה ש ג ת
ייעודו ,ובכך אבד טעם ורגש של תעודתו האמיתית ,ה נ ע ל ה הרוהנית.
אבל יש כי לא רק חותרים המצבים האלה באשר חם ,ת ח ת רצייה טובה יותר,
הכרה טובה יותר בתוך העם ,לפי השפעותיהם הטבעיות ,אלא מצויים בתוך העם
יסודות המעונינים בהפיכה זו של כל מהות יהודית ,ואשר מעלים את הפיכת כוון
החיים ש ל ישראל לשיטה ,ומכריזים ,כי עזיבת הייעוד כממלכת כהנים הוא עקרון
של התקדמות המביא ישועה ,כי אז הל לא רק המצב אשר היה על אדון כל הנביאים
לתאר במלים ״וישמן ישורון ויבעט״ אלא המצב המדאיג עוד יותר שתיאר ישעי׳
״השמן לב האם״ וגר ,״באורח שיטתי משמינים א ת ל ב העם הזה ,מכבידים את אזגיו,
מסירים את עיניו באורח שיטתי מתכליתו האמיתית ולקראת תכליות אהרות מ ז ו י פ ו ת ;
שאם לא כן ,יראה בעיניו את אשר הוא עובר וידע א ת מציאותו ,ובאזניו ישמע
וילמד מה שעליו להיות ,ולבבו יגיע להבנה נכונה ,וישוב ויהיה הרופא של עצמו״.
יא .ואומר עד מתי א-דני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין
יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה.
מוכנים לכד כי צפוי ש ה ש ל י ח ו ת .ש ל
אם על הדבור להגיע אל לב העם ,יש
אחרים ,יסולקו היסודות האוטמים רוה
שיש ללמד ,לכן קל להבין א ת ש א ל ת
ובכך היו העם והנביא שנשלה אליהם
דבר ה׳ לא תצליח מיד ועל ידי עצם הפניתו,
צורך שתנופץ תחלה הקליפה על ידי אמצעים
ולב ומבטלים הרצון להבין ולקבל את האמת
הנביא :עד מתי א ד ?
והתשובה ה י א :עד אשר ייהרס כל האושר המדיני )ערים( והפרטי )בתים(
עד אשר ייראו ללא תנועה ערים מאין יושב ,ובתים מאין אדם ,והשדות ייראו
ש ו מ מ י ם ; עד אשר ינופץ אותו השפע המדיני והפרטי ,אשר העם עדין אינו מסוגל
לקלוט ,ואשר על כן הוא כמו קליפת שומן על הלב ,גורם אטימות וגוזל מרותו
בינה ודעת ,ויהשפו האסון והשממה את הלב ,יחדדו א ת העין ,ויכשירו א ת האוזן
להבין לקבל את האמת בשמחה.
עדין לא היתה לישראל די בגרות לשאת את השפע ,לעכל א ת ״השומן״
לצרכי ייעודו .שוב היה על ישראל להיות עניים .בעוני הם מוצאים את מקומם
גדולתם ,עומדים במבהן .בכך לא בטלה שלמות ישראל ,רק ה ש ת נ ה אופן קיומה.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היה עליהם לקיים את שליחותם כעם המשגשג שבין העמים .ע ת ה יקיימו א ו ת ה
כעם העזוב שבין העמים.
יב .ורחק ה׳ את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ.
האסון הבא על ישראל בהסתלק שכינת כבוד ה׳ מתוכם ,הרי הוא ה ת ח ל ה
למשפט הא־לקים המוכן לחברת כל העמים באנושות .ואכן ניתן לנו לשער ק ש
פנימי הדוק בין שגי הקוים הללו של מ ע ש י ההשגחה באדם .אילו השכילו י ש ר א ל
לקיים א ת עצם ייעודם להיות מ מ ל כ ת כהנים בתוך כל האדם ,כאומה ב פ ר י ח ת ה ,
הרי — כך אנו משערים — היה נגזר גם על כל העמים גורל ש מ ח יותר ש ל ק י ר ו
אל ה׳ על ידי הקורות אותם .פריהת הברכה של העם הזה כמגלה את ה א ־ ל ק י ס
ואת חובת האדם ,היתה מאירה למרחקים .וכבר בתחלת הדרך של ה ת פ ת ח ו ת
ממלכות בתולדות העולם היה מגיע — אשר יהיה ,כפי שעלינו ללמוד ,רק ב א ח ר י
הימים — כי ״נכון יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים״ ,הר המוריד — .ציון של י ש ר א ל
היה מאיר כמגדלור ל ע מ י ם ; ״והלכו גויים רבים ואמרו :לכו ונעלה אל הר ה /
אל בית א־לקי יעקב ויורנו מדרכיו״ ,דרכים שהיו מביאות א ת המשגשגים ו ח ח ז ק י ס
באומות לברכה כזאת ולשלום כזה ,והיתד ,נחסכת מהאנושות אותה דרך י י ם ו ר י ס
המובילה רק דרך קברות אל החיים .כי אז היה מקדש ישראל מכפר גם על ה א ו מ ו ת ,
כפי שאמרו החכמים בדברם העמוק.
ר
ב
ת
אולם ,כאשר הלכו ישראל ונמשכו אחרי דוגמתם ה מ פ ת ה של האומות ,ב מ ק ו
להיות להם כוכב המדריכם ,ובכך גם הפסידו את השגשוג של עצמם ,הרי א ב ד ה ג
לאומות הדוגמא המאירה .וברגע שסרה השכינה מן המקדש של ישראל ,ה ח ל ה
אף לאומות דרך של ייסורים ,של חינוך על ידי התלאות בקורות העולם ,ו ר ק
אהרי שיעברו על גבי הריסות של ממלכות וקברי עמים יגיעו לבוקר של י ש ו ע ה
לגורל האומות.
0
ס
כפי שהשכינה עוזבת א ת מקדש ישראל ,כן ״ורחק ה׳ את האדם״ ,הוא מ ר ח י ק
את האנושות מתוך מבטו ונותן לה לפול לתוך כל התוצאות של נסיבות ו מ צ ב י ם
שהיא עצמה יצרה ,נותן לה לטעום א ת טעם כל הבכייה על התוצאות הללו ,״ ו ר ב ה
העזובה בקרב הארץ״ ,אז תאיר דווקא העזובה מכל בגדולתה בכל מקום על•,
אדמות.
לא השכילה האומה הישראלית להתהלך לפני האומות המשגשגות כ מ ש ג ש ג ת
שבכולם .אבל תשכיל להשיג את הנצחון בעזובה שבעזובים ,כענייה ב ה י צ ו נ י ו ת ה
מכל העניים )״רבה״ פירושו ״גדולה״ כמו ״רבתי בגויים״ ,״רב טבהים״ ,״ ר
להושיע״ ,״רב העלילה״ ,״וישלה להם מושיע ורב להצילם״(.
כ
יג .ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר״
בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה.
״ועוד בר ,עשיריה״ — כמו ״העשירי יהיה קודש״ — פירוש :עדין י ש כ ר
14
www.daat.ac.il
״
״רצפה״הרצוג
דעת -מכללת
נושאת בקרבה את גרעין
אתר היא
חלק המכוון אל הקודש ,נועד ל ק ו ד ש ; אכן
האור והאש המצפה לתהייה ,״ושבה והיתד .לבער״ ולו יהא שתפול חזור ונפול,
לידי הרס ו ה ש ח ת ה ; כמו עצים ״אשר בשלכת מ צ ב ת בם״ גזעם עומד איתן ,אף
בנפול העלים ,״זרע קודש מ צ ב ת ה ״ :כן ישאר הגזע עומד ,ישאר זרע למקדש העתיד,
החדש והנצהי.
כאשר זו ״העזובה עתה״ ,אשר שכינת כבוד ה׳ עוזבת את מקדשה ,תעמוד
מעתה בגדולתה ,בהיותה בעניה ,כי אז תגיע אל האור אותה עשירית ,אותו גרעין
שהוא קודש ל ה /ותמלא מחדש ,ולעולם ,את ייעודה בדרך השניה שהיא בעצם
הראשונה :להיות ממלכת ה׳ ה מ ש ג ש ג ת ופורחת ובכך היא מקדש ה׳ עלי אדמות.
ת ר ג ם :יצהק ברום
מ כ ל מ ל מ ד י ה ש כ ל ת י בי ע ד ו ת י ך ש י ח ה ל י
) ת ה ל י ם קיט ,צ ח (
ה ת ו ר ה אינה ד נ ה בעניינים ש ל מ ע ל ה מ א ת נ ו ושל עולם הבא .החיים ה ש ל מ י ם
ו ה מ ל א י ם בעולם הזה ה ם נושא חוקיה ,ש ה נ ם א י פ ו א ״ ע ד ו ת ״ ה מ ע י ד ו ת ע ל
א מ י ת ו ת ה׳ ל ג ב י כל יחסינו ב ע ו ל ם הזה ,ועל יךי כ ך ה ן ״ ע ד ו י ו ת ״ ה מ ק ש ט ו ת
א ת י ח ס י נ ו ה א ר צ י י ם ב ע ד י ש ל א צ י ל ו ת ה י ו נ ק ת א ת ח ש י ב ו ת ה מ א ת ה׳ .י ד י ע ה
עובדתית ש ל מ ה בבל ה א פ ש ר של בל היחסים האנושיים הארציים — כפי
ש ש מ ו ר ה לנו ל מ ש ל ב א ו צ ר הבלום והרבגווני ש ל הידיעות בחיי ה ח ק ל א ו ת ,
גידול הצאן ,התעשיה ,התחבורה ,הרפואה ,ההזנה וכר בדברי חז״ל —
י ד י ע ה ש ל מ ה ו מ ק י פ ה כ ז ו מ ה ו ו ה ת נ א י מ ו ק ד ם ל ק י ו ם נ כ ו ן ש ל ח ו ק י ה׳ .ל ב ן
יוכל ת ל מ י ד ח כ ם א מ י ת י ל ל מ ו ד מ כ ל א ח ד ו א ח ד ,מ ה א ב ר והרועה ,מ ב ע ל
ה מ ל א כ ה והסוחר ,מ ה ר ו פ א ו ע ק ר ת ב י ת וכר ,וזהו מ כ ל מ ל מ ד י ה ש כ ל ת י ,מ כ ל
א ל ה ש ה ו ר ו א ו ת י ש א ב ת י בינה ,כ ל מ י ש ש ו ח ח ת י ע מ ו היה ל ה י ו ת ו ה י ה
מורי ב י ד י ע ו ת א ו מ נ ו ת ו ונםיונותיו ,יען כי ע ד ו ת י ך ה מ ק ש ט ו ת א ת כ ל חיינו
היו נ ו ש א מ ח ש ב ו ת י ודיבורי.
) פ י ר ו ש ה ר ב ש ״ ר ה י ר ש ל ת ה ל י ם ,קיט ,צ ט (
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לוה רשע ו ל א ישלם וצדיק חונן ונותן
) ת ה ל י ם לז ,ב א (
כל מ ה ש א נ ו מקבלים מן העולם אינו א ל א הלוואה למען נ מ ל א ע ל
ידה א ת יעודנו ונשאר לאותן התכליות אשר באמצעותן יגדל ו י ת ק ד ם
ישע ה ע ו ל ם ע ל פי רצון ה׳ כפי ש נ ת ג ל ה לנו בתורתו .ל א נ ב ר ^
ה א ד ם ב ש ב י ל ע צ מ ו ו ב ה ב מ י ד ה ש נ ת ר ב ה חילו ,ת ר ב ה ג ם ח ו ב ת ו
וסכום פעולותיו שמצפים ממנו .לכן הרשע ,הבועט בכל חוק וחובה,
ה ש ו א ר רק ל ה ש ב י ע א ת צרכיו ונטיותיו ,ולו ע ל ח ש ב ו ן עמיתיו ,ה ל ה
ת מ י ד רק לווה מן העולם ולעולם אינו מ ש ל ם א ת ה ת ג מ ו ל ש מ צ פ י ם
ממנו .ע ם כל נשימה ונשימה גדל והולך חובו כלפי העולם .וה*0
נפטר מן העולם כפושט־רגל.
א ב ל ה צ ד י ק ה מ כ י ר ח ו ב ת ו ו מ מ ל א א ו ת ה ,ש כ ל חייו ה ם מילוי כ ל פ י
ה ק ב ״ ח ו כ ל פ י בריותיו בעולם ,כ ל חייו ה ם ע ש י י ת צדק ,כ מ ר ו מ ז ב ש מ ו ,
צדיק כזה ככל ש מ צ ו מ צ מ ת יותר הצלחתו והוא מקבל פ ח ו ת מקנייני
ה ע ו ל ם ו ת ע נ ו ג י ו — כ ן ת ר ב ה ה ח ו ב ה ש ה ע ו ל ם ח ב לו ,ו ה ו א נ פ ט ר מ ן
ה ע ו ל ם כ מ ל ו ה -ע ו ל ם ,ב ע ל ת ב י ע ה ג ד ו ל ה .ו כ ך נ א מ ר ע ל ר׳ ח נ י נ א ב ן
ד ו ס א ) ב ר כ ו ת יז ,ע ״ ב ( ה מ ס מ ל א י ד י א ל ש ל צ ד י ק כ ז ה :״ ב ב ל י ו ם
ויום ב ת קול י ו צ א ת מ ה ר ח ו ר ב ו א ו מ ר ת :כ ל ה ע ו ל ם כולו נ ז ו נ י ס
בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מ ע ר ב ש ב ת ל ע ר ב
שבת,
בעוד ש ה ר ש ע לווה ת מ י ד ואינו פורע לעולם ,חונן הצדיק ונותן
לעולם .כ ל חייו ה ם ח נ י נ ה ונתינה ,מ ת נ ת ח י נ ם לעולם .ה ו א פ ו ע ל
ומועיל ,נודב ו מ ב י א ב ר כ ה ב כ ל מ ק ו ם ו ב כ ל א ו פ ן ש י ש בידו ,מ ב ל י
ל ח ש ו ב ע ל ש ב ר ו ת ג מ ו ל .ל מ ס י ר ו ת זו ל ט ו ב ת ה כ ל ל ,ה ט ה ו ר ה מ כ ל
פנייה ,מ ו כ ש ר כ ל א ח ד ו א ח ד — ת ה א ע מ ד ת ה צ ל ח ת ו א ש ר ת ה י ה .
ו א ם ה צ ד ק ה נ ד ב ת כסף ,אין הדל ,ל מ ש ל ,יבול לקיימה א ל א ב צ מ צ ו ם ,
הרי גמילות ח ס ד ה י א ה פ ע ו ל ה ה נ ע ש י ת בבל אישיותינו ,ב כ ו ח ו ת י נ ו
הרוחניים ,המוסריים והגופניים ,בדיבורנו ובמעשינו ,ה י א ה י א ה מ ע ש ה
הנשגב ,שכל א ח ד ואחד נושא בחובו א ת היכולת לעשותו.
) פ י ר ו ש ה ר ב ש ״ ר ה י ר ש ,ת ה ל י ם לז ,כ א (
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרופ׳ מרדכי ברויאר
אגרות מאת הרב שמשון רפאל הירש
א ל ה ר ב א ל י ה ו מ נ ח ם גויטיין
הרב אליהו מנחם גויטיין ,אב״ד דק״ק העדיעס ) (Hogyeszבהונגריה ,נולד בשנת
תקצ״ז ) (1837ונפטר בשנת תרם״ב ) .(1902הוא היד .נכד ר׳ ברוך בנדיט גויטיין ,בעל
המחבר ס׳ כסף נבחר ,פראג תקפ״ז-־ח .האגרות מתפרסמות ברשותו האדיבה של הרב
מרדכי צבי גויטיין ,ירושלים ,נכדו של הרב אליה ומנחם גויטיין .שלמי תודה לרב יוסף
יהודה ריינר ולרב שלמה ברויאר על סיועם בפיענוח האגרות.
)א(
ב״ה פראנקפורט א ״ מ עש״ק בהעלותך תרכ״ז לפ״ק
שוכ״ט לכבוד הרב הנכבד המופלג והמפואר כש״ת מהור״ר
א ל י י מ נ ח ם נ ר ״ ו א ב ״ ד ור׳׳מ ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א
ו ע ל א ש ר ב ד ק לן מ ר נר״ו ע מ ״ ש רש״י חולין פ ט א׳ ש כ ש ה ב ״ ה מ ס ת כ ל
ב כ ה ״ כ ] ב כ ט א ה כ ב ו ד [ ש ל ו נ ז כ ר ב מ צ ו ה זו ש ה י א כ נ ג ד ב ל ה מ צ ו ת ע ״ כ
ולפ״ז מוכח מסוגיא ד ש ם דזכרון כ ז ה מקרי ה נ א ה וא״כ ק ש ה מ ״ ש בר״ה
כ ח א ׳ א ״ ז ו א ״ ז ] א ח ד ז ה ו א ח ד זה[ י צ א ד מ ל ל ה ׳ ׳ נ ] ד מ צ ו ת ל א ו ל י ה נ ו ת
ניתנו[ ה ל א אפילי ב ת ק י ע ת ש ו פ ר י ש ה נ א ת זכרון כ ז ה ש ה ב ״ ה זוכר ע ק י ד ת
יצחק וא״כ הוי ג״כ ה נ א ת הגוף ב ל א המצוה ,ועוד ק ש ה ל פ מ ״ ש רש״י
כ א ן ד א פ ר פ ״ א מקרי ה נ א ה מ צ ד דע״י נטהרו הטמאים מ ט ו מ א ת ם וא״ב
א מ א י אמרינן בר״ה ש ם המודר ה נ א ה מ ן המעיין טובל בו ביה״ג ]בימות
הגשמים[ ה א א ח ב ל א ה מ צ ו ה א י כ א ה נ א ה דנטהר מ ט ו מ א ת ו ע ״ כ תוכן דבריו
הנחמדים.
נ ל ע ׳ ׳ ד ה א ו ד א י א י ן כ ו נ ת ה א ו מ ר מ ל ל ה ״ ג ש כ ל ה מ צ ו ת ה ם חייו ד ב ר י ם
בטלים שאין יוצא מקיומם ל א ש כ ר ו ל א ה נ א ה ש ל כלום ,ה ל א כ ל טובנו
בעה״ז ובעה״ב תלוי בקיומם ורצה הב״ה לזכות א ת ישראל לפיכך הרבה
ל ה ם ת ו ר ה ו מ צ ו ת ואפי׳ מ צ ו ת כ ״ ד ]כיסוי דם[ ד ק א מ ר ה ת ם ה ב ש ר מ צ ו ה
איכא הנאה ליכא כדאי היא להכריע המקיימת ו א ת כל העולם לכף זכות
כ ש י ש ב ל ע ד ה ל מ ק י י מ ה מ ח צ ה זכיות ,ו א ״ כ נ ק ש ה ל מ ״ ד מ צ ו ת ל ל ה ״ נ
מ כ ל ה מ צ ו ת ה ל א בכולם יש זולת עשית המצוה ה נ א ה מרובה א ל א ל א
ק א מ ר מ צ ו ת אין ב ה ם ה נ א ה א ל א ל א ניתנו ל ה נ ו ת ואין לנו ל ע ש ו ת שום
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ צ ו ה בשביל ה ה נ א ה ה י ו צ א ת מ ק י ו מ ה וחיוב זה לקיים מ צ ו ת ב ו ר א נ ו ע ״ מ
ש ל א ל ק ב ל פרם חזק כל כך ע ד שנובל ג״כ לקיים ה מ צ ו ת לאיסורי ה נ א ה
כל שאין יוצא מעשית המצוה דבר הנאה א ח ר ת א ל א היוצא מקיומה
כגון זכרון זכותנו לפני ה ב ״ ה ע ל ידי ת ק י ע ה ושכר ה צ פ ו ן ל כ ל מ צ ו ה
ו ב ג ד ר ה נ א ה ה י ו צ א ה מ ק י ו ם ה מ צ ו ה שייר ג ״ כ ט ה ר ת ט מ א י ם ,א כ ן ה נ א ד !
הגוף של טבילה בימות ה ח מ ה אינה יוצאת מקיום המצוה א ל א מ מ ע ש ה
ה ט ב י ל ה גרידא ואפי׳ ה י ת ה טבילה ש ל ר ש ו ת נ ה נ ה כ מ ו כן הגוף .כ ן
נלע״ד.
ו מ ה ש י ח פ ו ץ מ ב ״ ת נ״י ל ק ב ל ס פ ר י ה י ש ו ר ו ן מ ש ל ש נ י ם ש ע ב ר ו ו ג
בשנים הבאות ,א ד ב ר עם העקספעדיטיאן שיתן אותם הן של שנים ה ע ב ר ו
הן ה ב א ו ת אי״ה במחיר שני זהובים לשנה .וספרים אחרים א ש ר ח ב ר ת ד
בידי ה כ ה ה אין מ ה ם ע ו ד א ח ד ת ח ת ידי א כ ן זה ימים ל א כבירים י צ א מ מ ג ל
פ י ר ו ש ע ל ס׳ ב ר א ש י ת ו ז ה א ת כ ב ד ל ש ל ח ו ל מ ב ״ ת נ״י ו י ר צ ה נ א ל ק ב ל ו
באהבה.
ס
ו ד ׳ י ג ד י ל שלומו .ו ש ל ו ם ת ו ר ת ו כ א ו ת נ פ ש ו ו נ פ ש
מ כ ב ד ו ומוקירו
ה ק ׳ ש מ ש ו ן ב ן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ זע״ק!
)ב(
ב״ה פ״פ עש״ק חקת תרכ״ז ל פ ״ ק
שוכ״ט לכבוד הרב המפואר המפורסם והמופלג בש״ת מ ה ו ר ״
אלי׳ מ נ ח ם גאיטיין נר״ו א ב ״ ד ור״מ דק״ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א
ר
וע״ד מללה״נ אשר היתה דעתי הקלושה לומר דכמו ש ה נ א ת ק י
ה מ צ ו ת גופו אינה מ ע כ ב ת קיומם ע״י איסורי ה נ א ה כך כל ה נ א ה ה י ו צ > ו
מקיום ה מ צ ו ת ואי א פ ש ר מ ב ל ע ד ה ג״כ מ ו ת ר ת באיסורי ה נ א ה וכל
מ ש ו ם דעלינו לקיים מ צ ו ת בוראנו ש ל א ע ״ מ לקבל פרם ל א ה י ת ה כ ו נ
בזה מ ש ו ם דע״י חיוב זה אסור עלינו לבוין ל ה נ א ה ה י ו צ א ת מקיומם ,ד ^ ש
ז ה ש פ י ר ה ק ש ה מ כ ״ ת נ״י ה א ק ״ ל ד פ ם י ק ר י ש א א ס ו ר ב א ה ״ נ ] ב א י ס ו ו -
הנאה[ ,א ל א ד ע ת י הקלושה ה י ת ה לומר דכיון דנותן ה ת ו ר ה ב״ה א
עלינו ל ע ש ו ת מצותיו בשביל ה ה נ א ה ה י ו צ א ת מ ה ם והוא ה ו א א ס ר ע ל י
איסורי ה ה נ א ה ל א ח ש ב נותן ה ת ו ר ה ה נ א ת קיום ה מ צ ו ת ה נ א ה בעניו איסור״,
ה נ א ה ו כ א ש ר א ס ר עלינו איסורי ה נ א ה ל א א ס ר עלינו א ו ת ן ה ה 1 0ר
היוצאות לנו מ מ י ל א בקיום מצותיו ,וא״ב א ף ש א י א פ ש ר לקיים /ע
מ צ ו ה בלי ה נ א ה ה י ו צ א ת מקיומה בפסיק רישא מ ״ מ מ ו ת ר לקיים ה מ ^ ו
באיה״נ ]באיסורי הנאה[ מ ש ו ם ד ל א ניתנו ה מ צ ו ת ליהנות כלומר ה
קיום ה מ צ ו ת ל א מיקרי ה נ א ה — ,ו ה א ד ל א קרי ה נ א ה בחולין פ ט א ׳ ק
ו ם
ת
n
T
ת י
ף
ס
נ ך
ת
ו 0
מ
נ
>
ד ך
18
www.daat.ac.il
1
מ
הרצוג ש ק ר י ׳ קיהא ד נ ט ה ר ו
מכללת כ מ ו
דעת -ו ע ה ״ ב
אתרע ה ״ ז
המצוה ע צ מ ה ע״י ש מ ק ב ל עליה שכר ב
מ ט ו מ א ת ם ה נ א ה ד ש נ י ה ם יוצאים מקיום ה מ צ ו ת — ב מ כ ״ ת נ״י ה ת ם
מיירי מ ה נ א ו ת פ ר ט י ו ת ה י ו צ א ו ת מ מ צ ו ת פ ר ט י ו ת ה מ י ק ר ו ת א ו ת ן ב ע י נ י נ ו
בדי ל ח ש ב ן זבות פרטי לזרע א ב ר ה ם א ב ל שבר עה״ז ועה״ב ש ה י א ה נ א ה
כללית לכל ה מ צ ו ת ל א קתשיב וזה ברור לענ״ד.
ו ד ׳ י א י ר ע י נ י נ ו ב ת ו ר ת ו ו י ר ב ה ש ל ו ם מ כ ״ ת נ״י כ א ו ת נ פ ש ו ו נ פ ש
מ כ ב ד ו ומוקירו
הק׳ שמשון בן ל א ״ א כמה״ר ר פ א ל הירש פ״פ זצ״ל
)ג(
ב ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט א ״ מ יום ב׳ ב׳ א ל ו ל ת ר כ ״ ז ל פ ״ ק
שוכ״ט וכוח״ט לחיים ארוכים ונעימים לכבוד הרב המפורסם
ו ה נ ע ל ה ב ת ש ב ח ו ת ה מ ו פ ל ג ו ה מ פ ו ל א כ ש ״ ת מ ה ו ר ״ ר אלי׳ נר״ו
אב״ד ור״מ דק״ק העדיעם יע״א
נ״י
נכבדתי לגי״ה מפ׳ ו א ת ח נ ן וחשתי ולא ה ת מ ה מ ה ת י ל ע ש ו ת רצון מ ע ל ת ו
;
ו ע ל ד ״ ת א ש ר ב ד ק ל ן מ ר נ״י ע ל ק ו ש י ת ה ג א ו ן פ מ ״ א ] פ נ י ם מ א י ר ו ת
ח ״ ב ,ש ו ״ ת סי׳ קיח[ מ ד ו ע ל א ה ו כ י ח ו ב ש ״ ס ד ע ״ כ ב ה נ א ש ל ו ח י ד ר ׳ ד א י
שלוחי דידן ה י א ך מקריבין נו״נ ]נדרים ונדבות[ דנכרים ה ל א נכרים ל א ו
ב נ י ש ל י ח ו ת נינהו ,ו ה ק ש ה מ ע ל ת ו נ״י ה ל א נ ו ״ נ ד נ כ ר י ם ל א ו ל כ פ ר ה נ י נ ה ו
ו א ם כן אינן צריכין ד ע ת וה״ל כ מ ו מ ח ״ כ ]מתוםרי כפרה[ זהו ת ו כ ן ש א ל ת
מ ע ל ת ו נ״י א כ ן ב מ ח ״ כ ה ר מ ה נ״י ל ע נ ״ ד א י א פ ש ר ל ו מ ר כ ל ל ר כ ל ק ר ב ן
שאינו ב א ל כ פ ר ה אינו צריך ד ע ת ד ה א שלמים ת ו ד ה מ נ ח ת נ ד ב ה בבור
מ ע ש ר ו פ ס ח אינן באין כ ל ל ל כ פ ר ה ו א ע פ ״ ב צריבין ד ע ת ד ה א א מ ר ר״י
] נ ד ר י ם ל ה ע״ב[ ה כ ל צ ר י כ י ן ד ע ת ח ו ץ מ מ ח ״ ב ת ד ע ד א י ל א ב ן ל מ ה ת נ י
ב מ ת נ י ת י ן ]שם[ מ ח ״ ב ד ו ק א ו ל א ת נ י כ ל ה ק ר ב נ ו ת ח ו ץ מ ח ט א ת ח ל ב
וכיוצא א ל א ו ד א י מ ח ״ כ ד ו ק א ד ל א ב א ו א ל א ל ט ה ר ה ,והוו ב מ ו ט ב י ל ה
א ב ל כל ש א ר ק ר ב נ ו ת בעינן ד ע ת ו א ם כן א ף נו״נ בין ש ל י ש ר א ל בין ש ל
נכרי בעינן ד ע ת ד ל א מ צ י נ ן כ ל ל חילוק ב ז ה בין י ש ר א ל ונכרי ד ה א ד א י ת א
ב ה ג ״ א ] ה ג ה ו ת א ש ר י ,פ ״ ק ד ב ב א ב ת ר א סי׳ לו[ ד מ ש ו ם כ ך מ ק ב ל י ן נ ו ״ נ
מנכרי מ ש ו ם ד ל א ב א ו ל כ פ ר ה בצדקה ל א ו מ ש ו ם דנכרים נינהו א ל א
מ ש ו ם ד נ ו ״ נ בין ש ל י ש ר א ל ב י ן ש ל נ כ ר י ם ל א ב א ו ל כ פ ר ה כ מ ו צ ד ק ה ו צ ״ ל
ד א ף דעולה מ כ פ ר על ע ש ה מ ״ מ ב ע צ ם הראשון דורון מקרי ואינה ב א ה
ל כ פ ר ה כ ל כ ר כ מ ו צ ד ק ה .ועיי ת ו ם פ ו ׳ י ש נ י ם נ ד ר י ם ל ״ ה ב ׳ ד ״ ה כ ד ר ב י
יוחנן ד א י ת ׳ ש ם ב ה ד י א וז״ל א ם מ ח ו י ב א ד ם ע ו ל ה ו ש ל מ י ם אין יכולין
לפטור א ו ת ו חברו ש ל א מ ד ע ת ו ע״ש.
ו ע ״ ד כ ת ב י ישורון בבר שניתי ו ש ל ש ת י ל ע ק ם פ ע ד י ט י א ן והבטיחוני
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ש ל ו ח ל מ כ ״ ת ב ק ר ו ב מ ב ו ק ש ו ,ו ג ם ש ל ח ו כ ב ר פ י ר ו ש י ע ל ם׳ j – P t t f i o n
כ מ צ ו ו ה ע ל י ה ם ו א ק ו ה ש י ה י ל ר צ ו ן ל פ נ י מ כ ״ ת נ״י.
ודי ירבה ש ל ו מ ו ו ש ל ו ם ת ו ר ת ו כ א ו ת נ פ ש ו ו נ פ ש
מ כ ב ד ו ומוקירו
^!tהק׳ ש מ ש ו ן ב ן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ y/
)ד(
ב״ה פראנקפורט
א
מ
״
ה
י ו ם
'
א
ד
'
ר
ח
״
א
ר
ד
ת
ר
"ל לפ״ק
שוב״ט לכבוד הרב המפואר והמופלג והמופלא ב ש ״ ת מ ה ר ד ״
א ל י י מ נ ח ם ג א י ט י י ן נר״ו א ב ״ ד ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א
ר
ד
נ כ ב ד ת י ל ד ב ר י מ כ ״ ת נ״י ה ח מ ו ד י ם מ י ו ם ח ׳ ה ע ב ר ו ת ח ל ת
ת ש ו ב ת י ל ב ק ש מ ח י ל ה ו ס ל י ח ה מ כ ב ו ד מ ע ל ת ו נ״י ע ל א ש ר ת ש ו ב ת י נ ש ^ ר ־ ך -
מ ע ל ע ל מ כ ת ב ו ה ק ד ו ם ,בי ל ״ ע ז ה ש נ ת י ם י מ י ם נ ת ל י ת י ו ה י י ת י ב ח ל י י ח ד י /ע י ק
לאיתני
ל
רצופים ב כ ל קיץ וקיץ ו א ם ת ״ ל ית׳ ע ל ת ה לי א ר י
כ מ א ז ו מ ו כ ר ח א נ י ל ה נ י ח ידי מ כ ל מ ל א כ ת מ ח ש ב ת א ש ר א י נ ה צ ר י כ ד ז t,-,
כך למען ת ת כחי ה נ ש א ר לעבודת משמרתי ולדברים הנחוצים כ י ו
׳
ע ל כן ל א א ו ב ל ע ו ד ל צ א ת ו ל ב א בדברי ש ע ש ו ע י ם כ מ ק ד ם ו א ת מ
ומיודעי הסליחה.
ב
ב ה
״
מ
מ
ש
א
ת
ב
ת
ר
י
ת
ע
י
ד
ר
ד ב ר י ת ו ר ה ה נ ח מ ד י ם א ש ר ב ם כ ב ד נ י מ כ ״ ת נ״י ל ה מ ל י ץ ב ע ד ד ז כ 1ך
א ״ ח תקכ״ב ממעיני ח כ מ ה יצאו וראוים למי שאמרם• ״ ל ״ י ה ק ל ו ז ^ ן -
א ״ א כלל ל ת ת טעם לסברת הטור דאין פרה יוצאת ברצועה שבין ק ו ^ -ן !
מ ש ו ם ש ב י ת ת ב ה מ ה בי״ט ,ד ה א א ף א י א מ ר י נ ן ד י ש ש ב י ת ת ב ה מ ה כ ד ״ '
מ ״ מ ה א אין איסור ה ו צ א ה בי״ט בשיש צורר ק צ ת ע ל כל פנים ור^ברעז^
^'^-
בין קרני פ ר ה בין מ ש ו ם ש י מ ו ר בין לנוי ו ד א י צורך ק צ ת א י כ א ו ג ס
ש ר י כ ״ ש ב ה מ ה .י מ ח ו ל מ כ ״ ת נ״י ל ע י י ן מ ״ א ר מ ״ ו ס ״ ק י״ב .ו נ ר א ה ד ־ ס ״ ן ש
ל ה ט ו ר ד ט ע ם איסור יציאת פ ר ה ברצועה בי״ט הוי מ ש ו ם ד מ י ח ז י
ד א ז י ל ל ח י נ ג א ד ו מ י א ד ה נ ה י ג ב מ ק ל ] ר א ה ב״י ע ל אתר[.
ד
מ
ע נ
מ
ט
מאוד מאוד שמחני
בעיני ח כ ם גדול כ מ ו ת ו
ב ר א ש י ת ח ,בא[ א ש ר
ל
]עיי ר ש ״ י ש ב ת פ ט ע ״ א
ה
א
ד
ם
פ י
ע
נ
י
ו
ת
ד
ע
ת
מ כ ״ ת נ״י ב ה ו ד י ע נ י א ש ר ד ב ר י ב י א ו ר י מ צ ^ ר
י״נ .ו ע ל ד ב ר י ה ״ ר ] י צ ר ה ר ע ,ע י י ן פ י ׳ I j / o u n
לדד1
"
ל
י
אמרי
ל ייע^י
י
י
ל
י ל
״ל
ד ״ ה ב א ה ש ט ן [ א ם ב ו נ ת ] ה ו י ת ו ?[ ל ה כ ש י ל
] י
י
ג
ם
ש
א
ח ז
י
נ
נ
י ו צ ר
כ י י ו נ
ד ז ר ע
ז ה
א
ד
א
א
ם
י צ י ר
א
ה
כ
ר
ע
י
א
י
ע
י
ה ת ד 7ע
ה
ע
ד
א ל א ודאי א ף חז״ל הורונו שאין רע ב ע צ ם יוצא מ ת ח ת ידי ב ו ר א נ ו י ^ נ נ ע ב '
המוסרי והאלקי א ש ר בנו שניהם ב א ח ד טובים ואם היה ל א ד ם כל ר ע •
ו כ ל ט ו ב מ ת ו ק ה ל א א ז נ ס ע כ ל י ת ר ו בו ,ל א ה י ת ה ל ו ב ח י ר ה א ל א ן
א כ £
י
יי
נמשך א ח ר טבעו ה פ ש ו ט כמו בהמה• י ל
ב מ ש ת ה במשגל בממון כולם טובים וטהורים והכרחיים ל ש ל מ ו ת נ י
י
ד
7
כ
20
www.daat.ac.il
ת
א
ת
ח
ו
מ
י
ו
ת
ש
ב
נ
י
כ
מ
י
הרצוג ל ב ז ה מ ת י ק ת ה ר ע
מכללתנ ת ר ש
דעת ן -א ם
אתר א כ
נביאם בולמו ת ח ת רםן ה ת ו ר ה והמצוה,
נעשה ״יצר רע״ ע ל ידינו וגובר עלינו מ ע ט מ ע ט ע ד א ש ר נ מ ס ר בידו.
ובאשר ת א ו ו ת הגופניות שייכות ל ט ב ע א ד ם בריא א ם כן יצרו ש ל א ד ם
מ ת ח ד ש עליו כל היום ובכל ע ת וכל רגע צריך ה א ד ם ל ע מ ו ד ע ל ה מ ש מ ר
ל ב ל ת י הכשל .וד׳ יצילנו מ מ כ ש ו ל ויאיר עינינו ב ת ו ר ת ו וירבה ש ל ו ם מ ע ל ת
כ ב ו ד ו נ״י כ נ פ ש ו ו נ פ ש
מ כ ב ד ו ומוקירו ב ל ב ת מ י ם
הק׳ שמשון בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל הירש פ ״ פ זצ״ל
)ה(
אגרת זו היא תשובה על שאלת הרב גויטיין ,אם על פי דין חייבת קהילתו
להצטרף אל התאחדות הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה .אחרי ״קונגרס״ יהדות
הונגריה בשנת ,1868שבה גברח ידם של ח״ניאולוגים״ )שוחרי הריפורמה ,ג ם :
מפלגת הקונגרס ]ק״ג[( ,התפלגו הקהילות לשלוש מסגרות נפרדות ו ע צ מ א י ו ת :
הגיאולוגים ,החרדים )אורתודוקסים ,ארטהאד ( וקהילת ה״סטאטום קוו״ )שטא־
טוסקווא ,שט״ק ,שט״קווא ־ ,(status quo -כלומר קהילות שלא שינו ממעמדם
הקודם ולא הצטרפו לשום צד .בקיץ 1870התקיימה אסיפה של רבנים ומנהיגים
בה הוחלט על הקמת ארגון הקהילות האורתודוקסיות ועל תקנון הארגון )״ארגא־
ניזאטיאנס־שטאטוט״ — 0statut־ ,(rganisationsשאושר ע״י הממשלה באוקטובר
.1871כן הוקם ועד פועל זמני )״דורכפיהרונגם־קומיסיון״ ,דפ״ק( שעליו היה לבצע
את התארגנות הקהילות החרדיות במסגרת ארגון הקהילות האורתודוקסי .גוף
זד .הוכר רשמית ע״י הממשלה .הצטרפותה של קהילה אל הארגון הארצי נעשתה
על ידי הצהרה שהיא מקבלת על ע צ מ ה את תקנון־הארגון )״קאנשטאטירונג״(.
האגרת נדפסה בירחון מוריה ,כסלו תש״מ ,עמ׳ טז—כא .למרבה הצער ההעתקה
שם מלאה שגיאות ושיבושים ולא ניתנו ביאורים כלשהם .בשעתו הובא דבר
ההעתקה המשובשת לידיעת מערכת מוריה ,אך זו משום מ ה לא עשתה לתיקון
המעוות .זאת ועוד ,אילו התעניין המפרסם הפזיז אצל יודעי דבר ,היה נוכה לדעת
שעצם הפירםום הוא בעייתי ,שכן הרב ש״ר הירש מ נ ע בשעתו את פירםום התשובה
הזאת ,וראה להלן אגרות ו־ז .לפיכך היינו הוששים לפרסמה ,אלמלא הפירםום
המשובש הנ״ל שחובה לתקנו.
לצורך דיוק ההעתקה כאן הושווה כתב היד עם הטיוטה שבאוסף זגגר במכון
לחקר יהדות הגולה ,אוניברסיטת ב ר ־ א י ל ן ; המספר בקטלוג כתבי היד העבריים:
רו״פ .14הוכנסו אי־אלו סימני פיסוק נוספים וקטעים ארוכים חולקו לפסקאות.
,
ב ״ ה ב א ד נ ו י ה י י ם י ו ם ב׳ פ י נ ח ס ת ר מ ״ א ל פ ״ ק
שוב״ט לכבוד הרב ה מ ו פ ל ג ו ה מ פ ו א ר כ ש ״ ת מהור״ר אלי׳
ג א י ט י י ן נ״י א ב ״ ד ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א
דברי
מ כ ״ ת נ״י ה נ כ ב ד י ם נ ש ל ח ו א ח ר י ה נ ה א ש ר א נ י מ ת ג ו ר ר פ ה
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ושואב בעזה״י ת ר ו פ ה ממעיני הישועה ,וענות מכתנ״י הרבתני ל ה צ י ע
לפני עניו הנוגע ל ש ל מ ו ת ולשלום ע ד ת ו יע״א ולבקש עליו ד ע ת י ה ק ל ו ש ז ז .
ת ו ב ן מ כ ת ב ו ה י ק ר ה ו א זה .ב ה ח ל ק ק ה ל ו ת מ ד י נ ת ו ל ש ל ש מ ח נ ו ת ה נ ק ר א י ס
ב ש ם כ ת הקאנגרעסם ובשם ה א ר ט ה א ד א ק ם החונים ת ח ת דגל ה ד פ ״ ק א ש
הוקם ל מ ש מ ר ת הארגאניזאטיאנס שטאטוט ,ובשם השטאטוםקווא ג ע מ י י נ -
ד ע ן שנשארו על תלם בפני ע צ מ ם כמקדם מבלי ה ת ח ב ר ל א ח ת ה כ ת ו ת
ימין ו ש מ א ל ,ה ח ז י ק ה ע ד ת ו ב מ צ ב ה ש ט ״ ק ל ה ש א ר ל נ פ ש ה .א כ ן ב ל ע נ י נ י
ה ק ה ל ה מ ת נ ה ג י ם ע״פ ש״ע וגם כתוב בתקנותיהם ,א׳ — שבל עניני ה ק ה ל ד ן
צריבין להיות ע״פ ש״ע ואין כ ח והצדק׳ לאקרו״ט ו ג ם ל א ל כ ל בני ה ק ה ל ה
ל ה ס כ י ם ל ד ב ר ש ה ו א נגדו .ב׳ — ש ה ק ה ל ה א י נ ה ר ש א ה ב ש ו ם ז מ ן ל ק ^
ע ״ ע ח ק ק י ע ו ן ש ל ה ק ״ ג ,ג׳ — ש א ף א ם י ש כ ח ל ה ק ה ל ה ל ש נ ו ת א י
ס ע י ף מ ס ע י פ י ה ת ק נ ו ת מ ״ מ ב׳ ס ע י פ י ׳ ה נ ״ ל א ״ א ל ש נ ו ת ב ש ו ם ז מ ה י ה ן
מ כ ״ ת נ״י ב ק ש כ״פ מבני ק ה ל ת ו שיבררו בפירוש ב ת ק נ ו ת י ה ם ש נ ת ח ב ד ך
ל כ ת ה א ר ט ה א ד ׳ א ש ר ב ר א ש ם ה ד פ ״ ק ו ל א ש מ ע ו לקולו ,א ב ל ל א מ ט ע
שמבקשים ח״ו ח ד ש ו ת כ״א מפני שקמו איזה אנשים שאינם מרוצים ל ה
מ כ ב ר ומבקשים ב פ ה מ ל א שיתחברו לדפ״ק ואם ל א יעשו ז א ת אזי י פ ה ד ן
מ ה ק ה ל ה א ף א ם יכתבו כל ה ת ק נ ו ת ע ״ פ ש ״ ע כנ״ל .ו ה א נ ש י ם ה א ל ה מ ר כ י ב ן
ב א צ ב ע ע ל ד ב ר י ה ג א ו ן מ ה ר ״ ם ש י ק נ ״ ע א ש ר ב ת ש ו ב ו ת י ו סי׳ ש ״ ז כ ת
דהחיוב ה ו א ל ה פ ר ד מקהל הנקרא ש ט ״ ק ו ו א ותולין א ת עצמן בזה ו ד ^
ב א י ל ן ג ד ו ל א ש ר ג ב ה ו כ א ר ז י א ל .ו מ כ ״ ת נ״י ה ע ת י ק ל פ נ י ט ע מ י ה * 0ן /
א ש ר מ ח מ ת ו פ ס ק כ נ ״ ל .א כ ן ל פ י ד ע ת מ כ ״ ת נ״י ל א ד ב ר ה ג א ו ׳ כ י > ו
ע ל ק ה ל ו ת ש א י ן ב ת ק נ ו ת י ה ם בפירוש ע מ י ד ת ם רק ע ל יסוד ה ש ״ ע כנ״,ש
ו ה ח ז י ק ד ב ר י ו ב מ ה ש כ ת ב ה ג א ו ׳ בסי׳ ל ״ ד ו ל ״ ה ו ג ם ב ח י ״ ד סי׳ י ״ ד .ו ר ־ ק
ע ל ז ה מ ס ת פ ק מ כ ״ ת נ״י א ם ל א י ש ל ח ו ש ל ש מ א ב י ש א ד ש ט ״ ק אז^זך-
אין ל כ ח ש א ש ר כ מ ה קהלות השט״ק ה מ ה מ ה מ ת ח ד ש י ם ,וגם א ו ל י י ^
ל ח ו ש ל ח ש ד ו ל מ ר א י ת עין .ו א ו ל ם נ ג ד ט ע מ י ם ה א ל ה מ כ ר י ע ג ו ד ל ה ש ל ן
ו ש נ א ו י ה מ ח ל ו ק ת וכוי ,ו ע ת ה ב ק ש מ כ ״ ת נ״י ל ד ע ת ד ע ת ק ט ן כ מ ו נ י
בל א ל ה א ם ר ש א י ם ה א נ ש י ם ה נ ״ ל ל ה פ ר ד ב צ ב ו ר ם בנ״ל.
ו ה נ ה אני כ א ן ח ו ץ ל מ ח י צ ת י ואין ספרים א ת י לעיין מ ק ו ר ה ד ב ר י
ר
1
2
3
ז
ה
3
ם
ס
4
כ
5
י
ק
ק
ם
ה
ו ל א י כ ל ת י ל ה ש י ג כי א ם ש ו ״ ת מ ה ר ״ ם שיק ח׳ א ״ ח וגם
א
ר
1
קהילות.
2
לאלופים קצינים ראשים וטובים.
3
כמה פעמים.
4
חלק אורה היים.
5
בסיכום דברי מהר״ם שיק בסי׳ שז נ א מ ר :״בעלי השטאטוסקויא
א
ב
ש
ג
ג
ה
,3
ה מ ס י י ע
ל ד ,ם
ד ,י י
ה ו א
כ
מ
י
ה
י ׳
לאוין או בזדון י
ואדם השוב עובר מלבד האיסורים הנ״ל עוד על לאו דחילול השם״.
22
www.daat.ac.il
ם
י א ם
ג
נ
א
ז
י
א
ע ו ב ר י ם
^
בן
תו
ט
י
כ
א נ
ס
כמד
ייי 1היא'
הרצוגה ע נ י ן ו ל ב ר ר ה ד ב ר
מכללת ש ל
דעת ל -ע מ ק ו
אתרי ר ד
ש ט א ט ו ט « .ו א ם בן א ם ה י ה מ ן ה צ ו ר ר ל
כ ש מ ל ה ל ד י נ א ה י ה מ ן ה ר א ו י ל מ ש ו ך ידי ,ב פ ר ט א ח ר א ש ר — ע פ ר א נ י
ת ח ת כ פ ו ת רגלי הגאו׳ ה ק ד ו ש זצ״ל — כפי מיעוט ת ב ו נ ת י ל א יכלתי
לירד לטור ד ע ת ו ויםוד ועיקר דבריו ת מ ו ה בעיני כ א ש ר א ב ר ר לפני מ כ ״ ת
נ״י.
כפי א ש ר הבנתי סברת הגאו׳ זצ״ל יסוד החיוב להיחידים ל ע מ ו ד
במסורת הברית עם צבור שבעירם ה ו א בעניו ר פ ה מ א ו ד נגד חיוב כל
היראים בכל מקומות מושבותיהם במדינתם ל ב א בברית הדפ״ק ולקבל
עליהם תקנותיהם .ומה א ע ש ה בפי קוצר ד ע ת י ושכלי הקלוש נהפוך ה ו א
ד ה א בסי׳ ל ״ ד נ ר א ה ד ל פ י ד ע ת ה ג א ו ׳ ז צ ״ ל א י ן ל ח י ו ב ה י ח י ד ל ה ש א ר
ב ח ב ו ר ת ה צ ב ו ר י ס ו ד א ח ר כ י א ם א ו ד י ן ש ו ת פ י ו ע ל פ י ח ״ מ סי׳ ק ס ״ ג
א ו חזקה מ ש ו ם דרכי שלום ח ש ד וכבוד כ מ ו דין בית ש ז כ ה לביהכ״נ א ו
לעירוב ש א ט ו ר ל ש נ ו ת מ פ נ י ט ע מ י ם אלה .ועל פי ד ר כ ו זה ב א ל פ ס ק ה ל ב ה
שבנ״ד היבא ד צ ד א ח ד אינם רוצים לקבל תקנות הקאנשטאטירונג רשאי
הצד האחר לחלק כמו שאם שינה א ח ד מן השותפים יש פלוגתא אם רשאין
ל ח ל ק ום״ל להגאו׳ ד ב מ י ד י ד א י ם ו ר א ובדברים ש א ״ א ל ת ק ן ל כ ״ ע רשאין
ל ח ל ק .ו כ ן ל ט ע ם ש נ י כיון ד א י כ א ט ע מ א ר ב א ל ה ש נ ו ת א ו ל ה פ ר ד ע ״ ש
ו ל ע ו מ ת זה ם״ל בסי׳ ש״ז כ מ ו ד ה נ ש ב ע ש ל א ליבנס ב ת ק נ ו ת ה ק ה ל ה ו א
ש ב ו ע ת ש ו א ועל כרחו ח ל עליו ת ק נ ו ת ה ק ה ל א ו מ ש ו ם ו ש מ ר ת ם או מ ש ו ם
א ר ו ר א ש ר ל א יקים ,כ ן א נ ו מ ו ש ב ע י ם ו ע ו מ ד י ׳ ל א ש ר ו ל ק י י ם כ ל ה ת ק נ ו ת
ש ה ם ל מ ג ד ר מ ל ת א ו ל ע ש ו ת סייג ל ת ו ר ה ואין הכוונה ב ״ ד ה ג ד ו ל א ל א
כל ב״ד שיש בידו דטובי העיר ב מ ק ו מ ם בגדולי הדור בכל מקום .ועל פי
זה ם״ל שכל איש ישראל ב מ ד י נ ת כ ם מחויב חיוב גמור לקבל ה א ר ג א נ י ־
זאטיאנם שטאטוט של ארטהאד׳.
ולולי דברי הגאו׳ זצ״ל א ש ר ו ד א י אין קטן במוני ב ד א י ל ח ל ו ק עליו
היה נלע״ד שח״ו שחיוב היחידים ליכנם ולעמוד ב א ג ו ד ה א ח ת ע ם קהל
עירם ל א יהי יותר מ ח י ו ב ש ו ת ף לקיים ה ש ו ת פ ו ת ע ם שותפו .ה ל א מ ק ו ר
כל שותפות הוא דבר התלוי בבחירה מוחלטת .אין שום כח להכריח איש
להיות שותף עם חברו א ל א מרצונם הפשוט ה ת ח ב ר ו והתקשרו זה לזה
ו א ם כן ד ב ר ברור ה ו א ש מ ש ך ש ו ת פ ו ת ם וחיובם ל ע מ ו ד ב ש ו ת פ ו ת נדון
על פי ה ס כ מ ת ן ש ה ו ת נ ה ביניהם או בבירור א ו מ ס ת מ א ב ת ח ל ת כניסתן
לשותפות ,וכמו שנכנסו לרצונם כן מ ו ת ר ל ה ם ל צ א ת ולחלק כפי רצונם
כל זמן שאינו נגד ה ה ס כ מ ה והתנאי ש ה ו ס כ ם והותנה ב ת ח י ל ת השיתוף.
א ב ל י ח י ד ע ם צ ב ו ר ש ב ע י ר ו ע ל כ ר ח ו ה ו ט ל ע ל י ו מ ר צ ו ן וצווי ג ב ו ה מ ע ל
גבוה להיות באגודתו ל ש א ת בעול מ ש א ם ולהתנהג במנהגם .ה ל א מיד
7
6
7
ארגאניזאטיאנס־שטאטוט פיר דיא אויטאנאמע ארטהאדאקסע רעליגיאנםגענאםםענ׳
שאפט אונגארנס אונד זיבענבירגענם נעבםט אייניגען פארבעמערקונגען.Ofen, 1870,
שבנידון דידן.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ש םוחיובa:xx?7
ב ב א א י ש א׳ ל ה ש ת ק ע ש ם נותנין עליו חומרי מקום ש ב א
ל כ ל צרביהם ,ו א ״ א לו לומר אין רצוני להכנם ב א ג ו ד ת ב ם ו ר צ ו נ י ל ;
ב פ נ י עצמי ,ו ב מ ו כן ו ד א י אין לו כ ח ורשות בשום זמן ל פ ר ו ש מ ז ־ ת ׳ /ב כ ד ר
כל זמן היותו בתוכם .ואל ת פ ר ו ש מן הצבור א ח ז ״ ל ב פ ה מ ל א ד ב ב י פ י ן
׳ א י ^כ1ד1כי
ל לל
ב נ י ע י ר ז ה ל ז ה וכוי ו נ ת נ ה ה ת ו ר ה
יל י־^ 3ע ל
ה ע י ר ש ה מ ח ו ה ק ה ל ע ל י ה ם ל כ ך ל ת ק ן ת ק נ ו ת ולגזור ג ז
ק י צ ת ן °ג ב ה ס כ מ ת ה ר ב ה ח כ ם ש ל ה ם ל מ ש מ ר ת ה ת ו ר ה ו ה מ צ ו ה י ל י ־ ג י ^ ג ל ^
ע ל
מ ע מ ד ה ק ה ל ה ב ב ל טוב ותושיה .ו ה ת ק נ ו ת ה א ל ה שרירים ו ק י י מ י ם
ועל זרעם ועל כל א ש ר ב ת ו כ ם כ מ ו ת ק נ ת ב״ד הגדול על בל י ש ר א ל .ד ט ע
גדול יש בדבר ,ה ל א אין כ ח ליחיד בפני עצמו לשמור מ ש מ ר ת ד ז ד 1ד ך -
ו ה מ צ ו ה ב י ח י ד ו ת ו ל ב נ ו ת ב י ת נ א מ ן ל ת ו ר ה ו ל ה נ ח י ל ד ת מ ו ר ש ה ־*•ךר־עך
בי א ם ב ה ת ח ב ר ו ת ו ל צ ב ו ר .ר ק א י ן צ ב ו ר מ ת ו א י ן צ ב ו ר ע נ י ,ו ר ק
ל א י מ א ם « .ו ל א ליחידים נ ת ן ה ב ״ ה תוה״ק למשמרת ,מ ו ר ש ה ק ה ל ת י ע
א מ ר ה א ל ק י ׳ .ו ז ה ל פ י ע נ ״ ד פ נ ת י ק ר ת י ס ו ד מ ו ס ד קיום ע ם ק ד ו ש י ת ר ח ת ו
בכל תפוצותיו בגלות הנורא הזה א ש ר ח״ו לרופף עמודיו ו ל ת ת ב י ד -
ו א י ש ל ה פ ר ד מ ח ב ר ת ע ד ת ו כל זמן ש ע ד ת ו ע ד ת ישראל ב א מ ת י ־ ג ק ^
^^׳׳,ע
ק ל
ה מ ח ז ק ת ב ד ת האלקים כפי התורה ה כ ת ו ב ה והמסורה ו ה
^
ו א ף ש נ ר א ה בעיניו ש ב ד ב ר פרטי ל א יצאו אנשי ק ה ל ת ו ידי ח ו ב ת ס
t:
גם ב ש ב ו א ל ת ע ש ה ,ה נ ה בכל ד ב ר ש ב ח ו ב ה אפי׳ יחיד יבול לכרןש
הצבור כמבואר בח״מ ,אכן שיהא רשאי לפרוש מצבורו על זה מ י ׳
כ ז א ת בישראל.
מ
5
ך
ן
8
כ
8
ח
ה
כ
צ
ו
ב
ב
ר
ע
י
K
ר
ה ס
י ו ת
י
ס
ה
מ
ד
7
3
פ ם י
נ י
ה
:
י
ד
כ
ק
3
1
מ
ד
nl
ע
מ
ז
ו א ף ד ו ד א י ה ד י ן ע ם ה ג א ו ׳ ז צ ״ ל ד ע ל פ י ח ״ מ ק ט ״ ג ק ה ל ה א ח נ מ ן_
שותפין להם ,היינו לדון ע ל עניני ה מ ם ו ה ע ר כ ה והזכות ו ה ש ב ו ע ה י כ נ י ד ^ ^
שביניהם ,א ב ל יסוד ומקור ח ב ו ר ת ם יחדו ודאי חזק ועדיף מ ת ו ר ת ה ש ר י ז ג כ * ^
*
מקור ה ש ו ת פ ו ת ה ס כ מ ה רצונית ומקור חבורת הצבור הוא חיוב ה ע ד -
ובן מ ה ש ד י מ ה הגאו׳ זצ״ל ענין כללי ו ח מ ו ר כ מ ו ה ה ת א ח ד ו ת ע ם ה ^ כ ^ ר ך !
תקללךן^
ל ד ב ר י ם קלי ערך נגדו במו ח ז ק ת ב י ת לביהכ״נ או לעירוב
רבה .גם דברים כ א ל ה ל א נולדו כי א ם מ מ ק ו ר ה ס כ מ ה ר צ ו נ י ת ' 1 * 0י
י ת ד
למימר א ד ע ת א דהבי ל א עשיני הזכייה ל
לשנות ,ו מ ה זה לחוב המוטל על בל יחיד בע״ב להיות ב א ג ו ד ה ע ם ה^כגנרר-
י
כ מ ו ש ל א היה לו בחירה ליכנס כר אין לו בחירה ל צ א ת .
ד ן ל
ה
א
י
פ
ב י ת
ו
מ
ח
מ
ת
ע
ט
מ
ר
א
א
ב
3
7
ו ל ע ו מ ת זה מ ה ש ד מ ה הגאו׳ זצ״ל לומר ש כ ש ם שבל יחיד מ י /ן ן ^
לייכנס
ו ע ו מ ד ל י כ נ ס ב ת ק נ ו ת ק ה ל ת ו כ ר יהיו כ ל ה ק ה ל ו ת מ ו ש ב י
ב ת ק נ ו ת ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ט ש ט א ט ו ט ה ו א ד ב ר מ ת מ י ה בעיני ע ט ל ף כ כ ן ך
ע
ת
י
ע
י
מ
ד
י
ת
מ
8אבות ב ,ד.
9תוספתא בבא מציעא יא ,יב.
10עי׳ בבא בתרא ח ע״א.
11עי׳ בוכות ח ע״א.
24
www.daat.ac.il
י
לז׳ ט ו ב י ה ע י ר ב ה ס כ מ ת ה ח כ ם ש ל ה ם נ י ת ן ה כ ח ל ת ק ן ו ל ג ז ו ר ע ל כ ל ל
הרצוגל ה ם ה ב ח ו ה מ מ ש ל ה
מכללתי ת ן
אתרו רדעתש -ל ה ם נ
אנשי ע ד ת ם כי ה ם ה ו מ ח ו ל כ ר ו מ י ד צ ב
לכר והם לעירם כ מ ו ב ״ ד ה ג ד ו ל לישראל .א ב ן מ י ש מ ע כ ז א ת מ י ר א ה
באלה שיהא כח וממשלה לחכמים ואנשים לתקן גזרות ותקנות על קהלות
שלא ה מ ח ו ם עליהם ו ל א ביררו א ו ת ם ל ב ך ע ד שיהו כולם אפי׳ א ו ת ם ש ל א
בררום ו ל א ה מ ח ו ם ע ל י ה ם י ה ו ב נ ש ב ע י ם ו ע ו מ ד י ם ל ק ב ל ע ל י ה ם א ת א ש ר
ת ק נ ו וגזרו ,ה ל א א פ י ׳ ט ו ב י ה ע י ר ל א נ ש י ע י ר ם ל ד ע ת ג ד ו ל י ה פ ו ס ק י ם
כוחם מוגבל כפי ענין ברירתם ואין ל ה ם כ ח ו ה ר ש א ה ל ת ק ן ד ב ר ש ל א
ה ו ב ר ר ו ל ב ך ב פ י ר ו ש א ו מ ס ת מ א כ מ ב ו א ר ב ח ״ מ סי׳ ב׳ .כ ש ״ כ ש א י ן כ ח
והרשאה לחכמים ואנשים לתקן תקנות מחייבות על קהלות ש ל א ב י ר ת ם
ו ל א ה מ ח ו ם ע ל י ה ם כ ל ל ,ובי ע ד י פ י מ ד נ י א ל מ ש מ א י ו ה ל ל ו מ ש א ר ר ב נ ן
ש א מ ר ו ע ל י ה ם ש ג ז ר ו ו ל א ק ב ל ו ע ל י י ה ן .12
תמיהות ה א ל ה עמדו לנגדי בהשקפה הראשונה בדברי הגאון זצ״ל
וחלילה לי לחלוק על דבריו א ש ר קטנו ע ב ה מ מ ת נ י ,ב פ ר ט מ ב ל י עיון ב מ ק ו ר
הדברים בםפרי הראשונים א ש ר רחקו ממני פ ה וכבר א מ ר ת י שהיה מ ן
ה ר א ו י ל מ ש י ר א ח ו ר א ת ידי .א כ ן א ח ר ע י ו ן ה י ט ב ב א ר ג א נ י ז א ט י א נ ם ש ט א ט ו ט
אשר נ מ צ א בידי ראיתי שאינו צריך ל כ ל ה ש ק ל א והטריא ה נ ״ ל וכבוד
הגאון זצ״ל וכבוד דבריו במקומם ה ק ד ו ש והטהור מונח .לענ״ד מאין ספק
ה א נ ש י ם ה ח ו ל ק י ם ע ל ק ה ל מ כ ״ ת נ״י א י נ ם ר ש א י ם ל פ ר ו ש מ ן ה צ ב ו ר
מ ח מ ת ש א ל ה אינם רוצים לקבל עליהם ת ק נ ו ת הארגאניזאטיאנס שטאטוט.
ח ד א דמתקני ה ת ק נ ו ת ה א ל ה גופן ת ב ר ו לגזיזותייהו ב א מ ר ם ד ף 8שאפי׳
אותן ה ק ה ל ו ת א ש ר ש ל ח ו ברורים ש ל ה ם ל א ם י פ ת ה מ ת ק נ י ם ל א יהיו נכרחים
כלל לקבל ה ת ק נ ו ת וז״ל :״ ד א ם זעלבטט יענע געמיינדען ,דיא אין ד ע ר
קאנשטיטואירענדען פערזאממלונג דורך איהרע זעלבםטגעוועהלטען פער-
טרויענטמעננער פ ע ר ט ר ע ט ע ן ווארען ,צור א נ נ א ה מ ע דיזעס א ר ג א נ י ז א ט י א נ ס
ש ט א ט ו ט א י ן ק י י נ ע ר ווייזע ג ע צ ו ו א ו נ ג ע ן ו ו י ר ד ע ן ״ .א ם ב ן נ ר א ה ל ה ד י א
שלא שלחו תקנותיהם החוצה ב ת ו ר ת תקנות וגזרות מוחלטות ה ח ל ו ת
ע ל ה ק ה ל ו ת כמו ת ק נ ו ת טובי העיר ע ל א נ ש י עירם ,א ל א הברירה על כ ל
ק ה ל ה ו ק ה ל ה א ם ל ק ב ל ם א ו ל מ א ן בם .ו א ף א ם נ א מ ר ש א ע פ ״ כ כ ד י ל צ א ת
ידי ש מ י ם ת ה י י נ ה ה ק ה ל ו ת מצווים ל ק ב ל ם מ ר צ ו נ ם ה ט ו ב מ ״ מ ר א י ת י
דברים בתקנות ה א ל ה א ש ר לפי ע נ ״ ד מ א ו ד צריכים שיקול ה ד ע ת ל א ב ל ב ד
א ם יש מ צ ו ה ב ק ב ל ת ם א ל א אפי׳ א ם רשאי שום קהל ע ד ת ישראל לקבלם
וליםד קיום ע ד ת ם ע ל קיצתם .כי ל פ י ע נ ״ ד יש ד ב ר י ם מ ס ו פ ק י ם ו ג ם מ ס ו ב נ י ם
1 3
12
עבודה זרה לו ע׳יא ,שבת יד ע״ב; והשווה כתבי רש׳׳ר הירש )גרמנית( ,כ י ד ד,
עמ׳ .526
13
שאף אותן הקהילות ,שהיו מיוצגות באסיפה המכוננת על ידי אנשי אימתן הנבחרים,
לא יוכרחו בשום אופן לקבל את תקנון־הארגון הזה.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכל?ן׳
ב ה ם א ש ר עזבו יםוד א ש ר עליו נתיצבו קהלות ישראל מ ע ו ל ם
ג ם מ ס כ נ י ם מ א ו ד מ ש מ ר ת ה ד ת ע ל ת ל ו כ א ש ר אברר.
י א מ ר ו ז ״ ל :ד י א ר ע ל י ג י א נ ס ג ע מ י י נ ד ע ווירד ג ע ב י ל ד ע ט ד ו ד ך -
* הב^יר״דסז
פרייוויליגע פעראייניגונג פ א ן אינדיווידוען ו ב ר ״ ובא ל
ל ז ה ד ח —10וו ש ל א בל היושב בעיר ש י ש ב ה ע ד ת י ש ר א ל י ה י מ ר כ נ ר ״ ד ו
ל ה י ו ת ב א ג ו ד ת ם א ל א ה כ ל תלוי ברצונו הטוב והברירה ב י ד ו ב ב ג ד ן ל ן -ן -
ה ^
מ ו ח ל ט ת ליבנם ב ת ו כ ה א ו ל ח ד ל ,ובן ניתן ל ו ה ר ש ו ת ל פ ר ו ש מ ז
י " ׳*בליד
ה ן מ ט ע ם ה ג ו ן ה ן מ ט ע ם ש א י נ ו הגון .ו ב ז ה ה ר ס י י ל
זדז דפד׳
י ס ד ו א ב ו ת י נ ו ז ״ ל ק ה ל ו ת י נ ו מ ע ו ל ם ו ד נ ו כ ו פ י ן בני ע י י
נ ק כ ס
ו נ ע ש ה • כ מ ע ט ק ה ל ד׳ כ ב י ת א כ ס נ י א א ו כ ח ב ר ה ב ע ל מ א א ש י
ו ז ה י ו צ א א י ש כ א ש ר י י ש ר בעיניו .ו מ י ה ו א ז ה א ש ר י א נ ח ב ש ו ם ע ד ה ק ז ־ ־ ד
ה מ ו א ס ת לעזוב א ב ן פ נ ת יסוד מ ו ס ד חיוב הישראלי ליכנם ו ל ע מ ו ד ב א ג
ע ד ת ד׳ שבעירו א ש ר עליו ע מ ד ו ואשרו קהלותינו מעולם ו ל ת ת מ ש א כ ^ 7
ע ל כ נ פ י ר ו ח כ ל א י ש ו א י ש כ פ י א ש ר י י ש ר בעיניו.
ה
ד
י
ו
ד
צ
ת
3
ב ט
ה
י
ם
י
ה
ז
א
א
ם
ר
ו
ש
ת
ז
ה
7ע ה
ו
ד
ת
3
ס
ו א ח א ם נ ע ל י ם עינינו מזה ,מ ״ מ ד ב ר א ח ד יש ב ת ק נ ו ת ה א ל ה ׳ ע ז ז ־ ז ר ^
מ ת נ ג ד ב מ ו ח ל ט ל מ ש פ ט ה מ ס ו ר ל נ ו ב ש ״ ע ויש ב ו ס ב נ ה ע צ ו מ ה ל כ ; ל ^
קיום ד ת ת ו ה ״ ק ע ד שלפי ענ״ד אין שום קהל יראים א ש ר י י ל י ל ק ב ב ל ד
ו ה ו א ז ה :ב ד ח ב ו א ו מ ר י ם ו מ ת פ א ר י ם א ש ר ח י ר ו ת ג מ ו ר ח ר ו ת ע ל ?'rrf
לן^-
תקנותיהם ובקהלות א ש ר יתיםדו ויתנהגו על פיהם איטור ג מ ו ר
ל ח ק ו ר ו ל ד ר ו ש ע ל חיי ה י ח י ד י ם ע ל א מ ו נ ת ם ו ד ע ו ת ם ו ע ל א ש ר י ע ש ו ו י ז . -
בחיי י ח י ד ו ת ם וגם להיות פו״מ ר ו ״ ט ע ל ה ק ה ל יכשר בל א י ש ^;•**o
ובלבד שישמור א ת פיהו ב א ס י פ ת הקהל ו ה ע ד ה מ ת ת ע צ ה ל ש נ ו ת
ימב־ד־ןיג
בעניני ה ק ה ל ש ל א כ ד ת הש״ע .בזה ובזה ל ב ד יפטל
ה ע ד ה ע ״ ש היטב .ו א ם כן ב ק ה ל ו ת ה ת ק נ ו ת ה א ל ה יבשרו א פ י ׳ פ י ׳ ע ז ^ י נ -ן
גמורים מינים ואפיקורסים ל ה ק ר א ב ר א ש ה ע ד ה ולתת ה מ ש ר ה ו מ ע ז פ 7ד ־
כ ל עניני ד ת ת ו ה ״ ק על ש כ מ ם ורק במקום ובזמן א ס י פ ת ה ק ה ל י ש מ ר ו ל
מ ח ס ו ם ל ב ל ת י יעלו ךבר נ ג ד הש״ע .ו ה ל א ד ב ר זה כמו ש ה ו א ד ב ר ה ט ל
ע ל פ י ח ו ק י ה ש ״ ע ש ע ו מ ד י ם ו מ ז ה י ר י ם ב פ י ר ו ש ב ח ״ מ סי׳ ל ״ ז ב ה ג ה ב 0
י בדייכיכן
שטובי ה ק ה ל ה מ מ ו נ י ם לעסוק בצרכי רבים א ו יחידים
ואסורים להושיב ביניהם מי שפטול לדון מ ש ו ם רשעה .כ מ ו בו י ש
ס כ נ ה ע צ ו מ ה לקיום ה ד ת ע ל תלו .וכי רק ע״י ע צ ת קום ו ע ש ה ב ע ב
ה ק ה ל ה ,ה ל א כ מ ו בן ב ש ב ו א ל ת ע ש ה י ו ש ת ת מ צ ב ה ע ד ה ש ל א י י ע ש ה
א ש ר ראוי ל ע ש ו ת ו א ת א ש ר ייעשה ל ת ק נ ת התורה והמצוה ,א ם א נ ז 1 £ל
יראי אלקי׳ א ש ר ה ם יהודים בלב ונפש ה ש מ ח י ם על תקון ה ד ת ו מ ת א ב ל מ
על שבריה שומרים מ ש מ ר ת ה ו א ש ר ל א ייעשה ולא יתוקן ע״י ר א ש י ה ע ז -ך -
ה מ ל ע י ג י ם ב ל ב ב ם ע ל עניני ה ד ת ה ש מ ח י ם ע ל א ב ד ן ת ו ה ״ ק א ש ר כ ג -ך !
כ
ג ב ד ך
1 5
ז
מ
ה
י
ו
ת
ע
ו
ד
ר
ה
ר
י
ה
א
ג
ר
:
ש
ת
ע
י
ד
ז
ס
ו
ק
ך
ג
;
ך
ל
ב
ד
כ ן
ס
• 14הקהילה הדתית תכונן ע״י התאחדותם מרצון של יחידים,
15
פרנסים ומנהיגים ראשים וטובים.
26
www.daat.ac.il
גרשו מ ב י ת ח י י ה ם ו ב ב י ט ו ל ה מ כ ל מ ק ו ם נ י ח א ל ה ם .ו א י ה א י פ ו א כ ב ו ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
התורה ולימודיה הידור ה מ צ ו ת ומנהגי י ש ר א ל בעיני קטן וגדול ב ת ו ך
העדה אם האנשים השומרים מ ש מ ר ת הקודש אשר ה מ ה בראשי ה ע ם
לתורה ותעודה יושבים ב ח ד ר ה ק ה ל בטלית ה י ר א ה ע ל ר א ש י ה ם ושומרים
דל ש פ ת י ה ם מ ק ל ו ת ר א ש נגד הש״ע ,מ ת ק נ י ם עניני ת ״ ת ש ב ת ו מ ו ע ד
שחיטה ומקוה ובר ו ה מ ה ב ע צ מ ן מ ח ל ל י ש ב ת וי״ט מ ת ג א ל י ם ב מ א כ ל י
טריפות ובבעילות א ס ו ר ו ת ומלעיגים ע ל דברי ה ת ו ר ה ו ה י ר א ה בריבוי
תענוגיהם במושב לצים בבתי מ ש ת א ו ת ובחינוך בניהם ובנותיהם ל ב ע ל
— דבר זה ה ו א ל ע נ ״ ד ד ב ר מ ש ח ת ו מ ש ח י ת כל כך ע ד ש א י א פ ש ר בעיני
שהיו תקנות ה א ל ה לפני הגאו׳ זצ״ל ב כ ת ב ו ת ש ו ב ו ת י ו א ו ד ו ת ם א ל א ו ד א י
טמך על מתקניהם ש ל א הוציאו ד ב ר שאינו מתוקן מ ת ח ת ידיהם .ה ל א
הוא בעצמו בשו״ת ש״ט צועק ע ל חוקי ה ק א נ ג ר ע ם וז״ל ב פ א ר א ג ר א ף ״
ב׳ נ א מ ר ש כ ל א ח ד י ו כ ל ל ה י ו ת מ ה נ ב ח ר י ם ל ה י ו ת ל ר א ש ה ע ד ה ו ז ה א י נ ו
והוא נגד ה ת כ ל י ת ונגד התורה .ה נ ה ת כ ל י ת ר א ש ע ד ת קולטורגעמיינדע
היא ל א ש ר ולקיים כ ל ענייני ה ד ת י י ם ה צ ר י כ י ם ל צ ר ב י בני י ש ר א ל ועניני
ה ד ת ו ה א מ ו נ ה צריכין להיות עפ״י ד ת ת ו ה ״ ק ואיר א י ש א ש ר עובר ע ל
ה ת ו ר ה ו א י נ ו מ ק י י ם א ו ת ה יהי׳ ר א ש ל א ש ר ו ל ק י י ם ה ת ו ר ה ,מ י ש ע ל ח י י ו
ל א ח ם ע ל חיי ח ב ר ו ל א ב ״ ש כ מ ב ו א ר ב ד ב ר י ח ז ״ ל ו ב פ י ר ו ש פ ם ק ה ש ״ ע
ח ״ מ סי׳ ל ״ ז ד א ם ו ר ל ה ו ש י ב ב י ן ר א ש י ו ט ו ב י ה ע י ר ה פ ס ו ל י ם מ ש ו ם ר ש ע ה
ע״כ לשונו הזהב .והנה ת ק נ ו ת ה ד פ ״ ק ו ת ק נ ו ת ה ק א נ ג ר ע ם ב ד ב ר זה ש פ ה
א ח ת ודברים א ח ד י ם להם.
עוד א ח ת וגדולה היא אלי אשר נראה לענ״ד חסרון גדול הצריך
תיקון ב ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ם ש ט א ט ו ט ו ה י א ה ד ו ר כ פ י ה ר ו נ ג ם ק א מ מ י ם י א ן ג ו פ ה .
ה נ ה כ מ ו ש מ ט ו פ ר ד ה 22ל א ה י ה ע י ק ר ב ו נ ת ה א ר ג א ג י ז א ט י א נ ם ש ט א ט ו ט
שיעמוד איש או ל ה ק ת אנשים ב ר א ש כלל ה ק ה ל ו ת המתיםדים ומתנהגים
על פי ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ם שטאטוט ,ורק א ג ב ג ר ר א ו ב ד ר ך א ר ע י ו ב פ ק ו ד ה
עוברת הוקם הדפ״ק למען עשות א ת א ש ר היה אז בזמן קרוב נצרר ע ו ד
להפיק א ת הארג.שטאט .א ל הפועל .והנה כפי א ש ר הבנתי מ ת ו ך כתבי
העתים הדפ״ק ,עדיין קיימת א ף ש כ ב ר ח ל פ ו יותר מ ע ש ר שנים מ ע ת היותה,
והיא היום א מ צ ע י בין ה ש ר ר ה ובין ה ק ה ל ו ת ,ו ב ז ה — א ם י א ו ת ל א י ש ה ע ו מ ד
במרחק רב חוץ ל מ ד י נ ת כ ם ל ש פ ו ט ע ל ענין רחוק כזה — יש ל ע נ ״ ד ח ש ש
גדול ש כ ב ר היום או ברבות הימים ת ח ש ב ה ד פ ״ ק בעיני ה ש ר ר ה ו ה מ ל כ ו ת
כאילו עניני ה ת ו ר ה ו ה ד ת ש ל ה ק ה ל ו ת נתונים ת ח ת מ ש מ ר ת ה ד פ ״ ק ו א ם
יש ל ק ה ל ה ד ב ר א צ ל ה ש ר ר ה ל א ת א ש ר ותקיים שום ד ב ר בלתי ה ם כ מ ת
הדפ״ק ולבל ה פ ח ו ת תהי׳ א י ש ע צ ת ה ,ויציעו כל ד ב ר לפניה ל ש מ ו ע ד ע ת ה
מ ש פ ט ה ועצתה .ובענין זה בבר היום א ו ברבות הימים י א ב ד ח ר ו ת ה ק ה ל ו ת
מ ה ם ו ת ח ת היותם בני חורין ל ת ק ן עניני ע ד ת ם כטוב בעיניהם בל ע ו ד
16
בסעיף.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שיתנהגו רק ע ל פי חוקי הש״ע במו שהוא ב א מ ת בונת ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ס
משיעב-
ש ט א ט ו ט ו ל א יבלו ש פ ת ו ת י ה ם מ ה ת פ א ר על תיקונם ל
ד ו ת או ל ב ל ה פ ח ו ת תלויות ב ד ע ת הדפ״ק .ולא אפונה א ש ר א ם ה י ו /ץ -
בונת ה מ ת ק נ י ם מ ת ח ל ה ל ה ע מ י ד קאממיםיאן ל פ ק ח ע ל ענין זה היו מ צ ב ל /ב מ י ן
י ניתנין
ומגבילין גבול כ ח פ ק ו ד ת ם ב צ מ צ ו ם גדול ובבירור מ פ ו ר ש וגם
ק צ ב לזמן פ ק ו ד ת ם ע ד היכן ימשך ואיזה ובמה אנשים יבוררו ומי ה ב ו ר ־ ר י ק
ואיך תהי׳ הברירה בכלל כל דבר הנצרר בפקוד אנשים ל ש ו ם פ ק ד ז ־ ד
כדי שתהיי פ ק ו ד ת ם להועיל ו ל א ל ה פ ט ד .ה נ ה בל זה ח מ ה א ר ג א נ י ז א ל * 0 1נ ס
שטאטוט ,ורחוק ממני לפגוע בשום פגם ח״ו בכבוד האנשים ש ה ם ד ז י ר
הדפ״ק ,א כ ן א ם אנשי חיל ה ם — א ש ר מ ס ת מ א ה נ א ס פ י ם זה ע ש ר ז ע נ י
פזד־
־־־
ל א ה ע מ י ד ו כי א ם אנשי חיל ידועים ל ש ב
ח ס ר ו ן ה נ י כ ר א ש ר יובל ל צ מ ו ח מ מ נ ו ת ק ל ה ג ד ו ל ה ב ר ב ו ת ה י מ י ם
יאות לשום קהלה עוד לקבל הארגאניזאטיאנם שטאטוט כל זמן ש ד ז ד ׳ ״
^
ע ו מ ד ת ב ר א ש ם ובלי בירור כ ח ק צ ב וקץ ת פ ק י ד ם בבירור ג מ ו ר ב ה ס
כל הקהלות.
ז ה
ע
ה
ת
י
י
ה
נ
ה י
ס ר
ס
ק
ה
ט י ה ם
ע
ם
מ
צ
י ו ד י
ו
י
כ
ש
י
3
ק
ס
מ
על פי בל הג״ל נלע״ר ברור שאין ה א נ ש י ם ה י ח י ד
ר ש א י ם ב ש ו ם ע נ י ן ל ה פ ר ד ו ל פ ר ו ש מ צ ב ו ר ז י י ל י י ב ם י *" * **•?זך-
י ס €
יסדו וקימו ת ק נ ו ת י ה ם ומנהגיהם ל
להאשים אנשי קהלתכם על מאנם לקבל עליהם ה א ד ג א נ ^
ט י א נ ס ש ט א ט ו ט א ל א א ד ר ב א כ ך י א ו ת ו י פ ה ל ה ם כ ל ע ו ד ~jyvt
נטהרו תקנותיו מ ד ב ר י ם שנראו בעיני כ ש ג ג ה ש י צ א ה
השליטים והם דברים מעוותים הצריכין תיקון וחסרונות הזנד״י
מלוא.
י
7
פ י
ע
7
ח י ל ן י
ז
י
״
ש
0
5
ג
ע
< י
י ז
3
ן
ד
י
v
ד א י
ד
צ
ר
ב
ה ג א ו
י
ע
נ
' ״ יתרו־^
יקי
א כ ן ל א א כ ח ד ת ח ת לשוני א ש ר י
כיוס
י ק לי
א מ ת על לשונו א ש ר ל א יפה
קרב נגד המתפרצים מ ת ח ת אדוניהם ומגמתם לדכא ת ח ת רגלם ז ע ר
עשית לן,.
ל
ב ר י ת ה ת ו ר ה ו ה מ צ ו ת ו ל ש ע ב ד ם ת ח ת ח ק ק י עונם.
ב ז א ת ל א די ל ב ל ת י ה ת ח ב ר ל פ ר י צ י ם ו ל ע ב ו ד א ת ד׳ בינם יבין ע צ מ ן
א ם כ ל א ש ר י ר א ת ד ׳ נ ג ע ה ב ל ב ב ו ל א י ש ב בין מ ש פ ת י ם כ י א ם י צ ^ ל ^
יימדוב-
י י
ובקול גדול יקרא לד׳ אני וחבר אני לבל א ש ר
ללוחמי מ ל ח מ ת מצוה .ומי יודע א ם בימים ה ה ם רבים א ש ר ע ב י ר
קדיעי K
ק
ל
ד׳ ב ל ב ב ם ו מ א ס ו ל ה ת ע ר ב
ה ש ם ברבים וכל חרדים ע ל ד ב ר ד׳ היו קמים ועומדים ב א ג ו ד ה א ה ^
ע
ה
ש
ת
ה
ע
ב
מ
א
ם
ר
ש
ע
ד
מ
מ
ו
ג
נ
ד
3ל ר ר
ה
ב
א
ת
ע
) ב ל
י ר א
ה
א
ב
ת
מ
K
ע
פ ע
ת
ם
ה
ש
א
ו
מ
נ
ת
י
ם
ע
א
י
ד
ב
א
ע
מ
ד
ו
פ
ו
ו
ה
מ
ר
י
י
ח
ת
י
ר
כ י
מ י ע י
ם
א
ו
^
י
צ
א
י
ת
קנר
7
י
יל
יודע א ם ל א הצליחה
הכלל במועצות ודעת בדרר היותר נאות לתכלית התורה ו ה ת ו ש י ה
ע ו ו ת ו ח ס ר ו ן א ש ר י צ א ו ל פ י ע נ ״ ד ב ש ג ג ה מ ל פ נ י ה ש ל י ט י ם ב ת מ ה ו ן u,
ל עניני '
מ ח ר ד ת הקרב .וגם היום נלע״ד — כפי א ש ר אוכל ל
בל כך רחוקים ממני — גם היום ל מ צ ו ה רבה ת ח ש ב ל ע ד ת מכ״רז
י נייד
י
ש
פ
ו
ט
ע
3
1 3
28
www.daat.ac.il
הרצוגל ב כ ל מ א מ צ י כ ח ם
מכללתש ת ד
דעתה -ם ל ה
אתר ל ק י
ולכל ה ק ה ל ו ת א ש ר ל ב ב ם ת מ י ם ע ם א
שיתוקן ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ם ש ט א ט ו ט וענין ה ד פ ״ ק מ כ ל ה מ ת נ ג ד ל ת ק ו ן וקיום
ה ד ת ומכל הנותן ח ש ש ת ק ל ה לרבות הימים כדי שיוכלו ל ה ת ח ב ר ב א ג ו ד ה
א ח ת עם ״הארטהאדאקםע רעליגיאנםגעמיינשאפט אונגארנם אונד זיבענ-
ב י ר ג ע נ ט ״ ״ .ה ל א ו ד א י ל א ד ב ר ג ר ו ע ו ב ט ל ה ו א א ש ר ה י ט י ב מ כ ״ ת נ״י
לראות ברות בינתו ש א ה שבתקנותיהם יתוקן הכל ע ל יטוד הש׳׳ע כ ד ת
וכהלכה ,מידי מ ר א י ת עין ומידי ח ש ד ל א י צ א ו כ ל ע ו ד שחונים ת ח ת ד ג ל
שם ה ש ט א ט ו ט קווא געמיינדען א ש ר רבים מ ה ם עזבו ד ר כ י א ב ו ת י נ ו ז״ל
ו ה ו צ י א ו י ש ן מ פ נ י ח ד ש .ו י ש ק ו ל נ א מ כ ״ ת נ״י ב ר ו ח ב י נ ת ו א ם ל א ל כ ל
ה פ ח ו ת כל ע ו ד ש ל א יוכלו ה ס ר מ ה ם ש ם ה ש ט א ט ו ט קווא ג ע מ י י נ ד ע כ נ ״ ל
ישתפו בינתים ש ם א ר ט ה א ד א ק ם עם ש ם ה ש ט א ט ו ט קווא וזה ה ש ם א ש ר
יקראו ל ה ם :״ א ר ט ה א ד א ק ס ע שטאטוםקווא געמיינדע״ ובזה י צ א ו ידי ש מ י ם
וידי ה ב ר י ו ת .ו מ י י ת ן ש א ה ש ט א ט ו ס ק ו ו א ג ע מ י י נ ד ע ן א ח ר י ם א ש ר כ מ ו ה ם
ל ב ם ש ל ם ע ם א ל ק י ה ם ילכו בזה ב ע ק ב ו ת י ה ם ויקודש ש ״ ש ברבים ע ל ידם.
ו ה נ ה ע ל י ל ב ק ש ס ל י ח ה מ א ת מ ב ״ ת נ״י א ש ר ה א ר כ ת י ב ל כ ר ו ה ר ה ב ת י
א ת נפשי עוז ל ה ר ב ו ת דברים כנ״ל על ענינים רחוקים מ מ נ י א ש ר א פ ש ר
א מ ת ת מ צ ב ם נ ע ל מ ה מ מ נ י .א ב ן א ח ר א ש ר ע נ ו ת מ כ ״ ת נ״י ה ר ב ת נ י ל ה צ י ע
ענין ע ד ת ו י ע ״ א ל פ נ י ו ל ב ק ש ד ע ת ד ע ת י ה ק ל ו ש ה עליו ח ש ב ת י כ ח ו ב ע ל י
לבלתי כ ח ד ת ח ת לשוני א ת ה נ ר א ה לענ״ד .ה ל א בל ישראל ערבים זה
לזה והרחוקים נעשים קרובים ב א ח ד ו ת הברית והאמונה ,ואם שגיתי א ת י
ת ל י ן מ ש ו ג ת י ו ע ם מ כ ״ ת נ״י ה ם ל י ח ה .
ו ד ׳ י ר ב ה ש ל ו ם מ כ ״ ת נ״י ו ש ל ו ם ע ד ת ו י ע ״ א ש ל ו ם ע מ ו ו ת ו ר ת ו ו י ח י ש
גאולתנו ופדות נפשנו להקים סוכת דוד הנופלת כ א ו ת נפשו ונפש
מ כ ב ד ו ומוקירו ב ל ב ת מ י ם
הק׳ ש מ ש ו ן בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ זצ״ל
אדרעטםע שלי כאן
Rabbiner Hirsch aus Frankfurt a/M
Bad Nauheim
bey Friedberg
לצורך הערכת תשובתו של רש״ר הירש יש ל ה ע י ר :
תשובה זו יש בה משום הארה משמעותית למשנתו של רש״ר הירש בתפיסת
יסודות הקהילה וחובת הפרישה מקהילה המתנהלת בניגוד לדין תורה .היתםים
בין הברי הקהילה בענייני ממונות מיוסדים בהלקם על דיני שותפים ,אולם מ ע ב ר
17
התאחדות הקהילות האורתודוקסיות של הונגריה וטראנםילוואניה; השווה הערה .6
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לזה הקהילה היא גוף שההכרות בה הובר .על כל בני המקום ואיש אינו בן ח ו ר י ן
לפרוש ממנה ,כ ל ע ו ד הקהילה מתנהלת על פי דין תורה .השווה לכך כתבי ר ש / /
הירש )גרמנית( ,כרך ד ,עמ׳ .526—7
בתשובה שלפנינו מדובר בפרישה מקהילה שהתנהלה על פי דין תורה .נ י מ ו ק
הפורשים היה שהקהילה לא הצטרפה לארגון הארצי של הקהילות הרריות .ר ש ״
הירש פסק ש ל א זו בלבד שאין בנימוק זה כדי לחייב את הפרישה ,א ל א ש י ש י ס
לאסור א ת ההצטרפות לארגון הארצי ב ש ל כמה מסעיפי תקנותיו ,ובייחוד ה ס ע י ף
ות.
המאפשר לפודקי עול תורה ומצוות לשמש ראשים ופרנסים בקהילות
כבר בשנת 1869פירםם רש״ר הירש מאמר בכתב ה ד ת ״ישורון״ שבעריכתו ) י
יסוד הזק להשערה שמאמר זה היה מפרי עטו הוא( ,בו ת ב ע — לפני ה ס י ל ו
שבעקבות ה״קונגרם״ — שבתקנות הארגון הארצי של יהודי הונגריה ייאמר ב פ י
שכראשים ובפרנסים בקהילות לא יוכלו לשמש אנשים הידועים כמתללי ש
ואוכלי טריפות ,ראה ישורון ,(1869) 15ע מ ׳ .26אשר לחובת ההצטרפות ל א ר ג ו ן
החרדי הארצי היתד .עמדתו הכללית של רש״ר הירש מסויגת מלכתחילה .ייאיסוך•
לפרוש מ ן הציבור הל ע ל בני המקום ביחס אל קהילתם ,אך לא ביהם ל צ י ר ו ף
״מלאכותי״ של קהילות במסגרת א ר צ י ת ; ראה ישורון ,(1868) 14ע מ ׳ 239ל מ ט ה .
ו י ש להוסיף :גם בשנים שלפני תשובת רש״ר הירש וגם לאהרייי ל ש ב ע ר
ל ) ״ק״(
ראשי היהדות החרדית בגרמניה נחת ממעשיו של הועד
ארגון הקהילות החרדיות בהונגריה .ביום ד׳ ויחי תרל״ג שלח ר׳ עזריאל ה י ל ד ס ה י י
אגרת אל ידידו רש״ר הירש הדנה בנושא זה )אוסף זנגר ,כתבי־יד גרמנייס* מ ם /
.(220בין השאר הוא מצביע על כך שבין ראשי הארגון ההדדי נמצאים א נ ש י •
הידועים כ״אוכלי חמץ בפסח״ .העתונות החרדית בגרמניה התריעה לעיתים ק ר ו כ ו
על דרכי הניהול הבלתי־דמוקראטיות של הועד הפועל הנ״ל ,על מינויים ב מ ק ו ס
בחירות ,על סירוב למסור דו״ה כספי וכיו״ב ,ראה ישורון (1884) 17׳ ע מ י 7 6 6
;825 ,809—10איזראעליט ,(1888) 29עמ׳ 1803 ,1571ו א י ל ד ; ' ( ! 8 8 9 ) 30
ע מ ׳ 157ואילד.
אליי ח ת נ ו
יי
כאמור ,מ נ ע רש״ר הירש א ת פירםום תשובתי׳
הרב שלמה ברויאר ,אז אב״ד דק״ק פאפא בהונגריה ,ביום י״ט באליל ת ר מ ״
ושמקורו נמצא ברשות בני המשפחה ,יוצא שרש״ד הירש פנה אז אל ד׳ י ד י
)גוטליב( פישר בשטולווייסנבורג ואל התנו ש ל זה ,הרב שלום קוטנא ,א כ ״ ן !
דק״ק אייזנשטט ,ועל יסוד הדברים שהללו כתבו לו ,ההליט ש ל א ל ה ת י ר
פירםום תשובתו אל הרב גויטיין ואף הודיע לרב גויטיין שאין הוא רשאי ל ה ש ת
קיימות
בתשובה זו הלכה למעשה .נראה שרש״ר הירש
בהונגריה אין ל צ א ת נגד פסק דין מפורש של מהר״ם שיק שההצטרפות אל ד י א ד ג ו ן
האוטונומי ש ל היהדות החרדית היא מצוה השקולה כ נ ג ד כל הפגמים ש ב ת
הארגון.
ר
ד
ו ד
ח ר ד י
ש
ג
ר ל ש
ת
3
א
״ ד פ
ה פ ו ע
מ ר
ת
מ ת
מ
כ
ב
ת
כ
ש
ת
ב
א
ד י ף
א
ת
מ ש
ש ו כ נ ע
ש
ב
נ
ס
י
ב
ו
ת
ש ה י י
ק ג ך ן
30
www.daat.ac.il
) 0דעת -מכללת הרצוג
אתר
ב ״ ה ב א ד נויהיים יום ח׳ א׳ ד ר ״ ח א ל ו ל ת ר מ ״ א ל פ ״ ק
ש ו כ ״ ט ל כ ב ו ד ה ר ב ה מ ו פ ל ג ו ה מ פ ו א ר כ ש ״ ת מ ה ו ר ״ ר אליי׳
ג א י ט י י ן נ״י א ב ״ ד ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א ו ה ג ל י ל
גי״ה הגיעוני בזמנם א ל נכון ו א ם א ח ר ו פ ע מ י ת ש ו ב ת י ע ד היום א ל
נ א ישים מ כ ״ ת עלי א ש ם כי ה נ ה ה ו ד י ע נ י מ כ ״ ת נ״י א ש ר רצונו ה ט ו ב ל פ ר ט ם
ת ש ו ב ת י ב ד פ ו ס ולחלקם בקרב ק ה ל ו ת מ ד י נ ת ו ו ש א ל נ י א ם יישר זה ג ם
בעיני .ו א נ י א ף ש מ ע ו ל ם נ ק ט ת י ב ל ל ז ה ב י ד י א ש ר ל א י צ מ ח ש ו ם ר ע מ ן
ה א מ ת ו א מ ת ושלום א ה ב ו א מ ר הנביא ת ח ל ה א מ ת ואח״כ שלום מ ״ מ
א מ ר ת י ה נ ה ר ח ו ק א נ י מ מ ד י נ ת ו ועניו מ צ ב ק ה ל ו ת י ה ל א נ ו ד ע לי בל ה צ ו ר ך
ומי יודע א ם במקום שכונתי להועיל ל א ת צ מ ח ח ״ ו ת ק ל ה ע״י דברי א ש ר
א ח א ם כנים ה ם ב ע צ מ ם א פ ש ר ל א ייאותו בפי ה מ ק ו ם והזמן .ב פ ר ט א ח ר
ב א ש ר ה ב נ ת י מ ד ב ר י מ כ ״ ת נ״י ע י ק ר ה ש ג ו ת י א ש ר ה ש ג ת י ־ ע ל ה ד פ ״ ק
ותקנותיה ל א נעלמו מעיני אנשי מדינתו וכבר זה יותר מ ע ש ר שנים מ י ד
ב צ א ת ה ת ק נ ו ת וקום ה ד פ ״ ק העירו כ ת ב י ה ע ת י ם ע ל ה ח ס ר ו ה מ ע ו ו ת א ש ר
ב ה ן ו מ ״ מ ל א ש מ ו א נ ש י מ ד י נ ת כ ם ל ב ב ם ע ל זה .ע ל כ ן א מ ר ת י ט ר ם ה ם ב י מ י
על פרסום ת ש ו ב ת י טוב לי ל ד ע ת א ם יישר בעיני איזה א נ ש י ם ה נ ו ד ע י ם
לי היותם ח כ מ י ם יודעי בטיב מ ד י נ ת כ ם ודורשים א ת ה ט ו ב ו ה ת ו ש י ה להם,
ו ה צ ע ת י א ת ה ד ב ר ל פ נ י ה ם ו מ י ד ב ב א ד ב ר י ת ש ו ב ת ם א ו ד י ע ל מ כ ״ ת נ״י.
ו ע ל א ש ר ה י ט י ב מ כ ״ ת נ״י ל ש ו ם ע י נ י ב ח י נ ת ח כ מ ת ו ע ל ב י א ו ר י ל ת ו ר ה
א ש ר ה ו צ א ת י כיד ד׳ ה ט ו ב ה ע ל קטן כמוני ו מ צ א ב ו ד ב ר י ם ש א י נ ם הגונים,
ר ב ת ו ד ו ת י ק ב ל מ מ נ י מ כ ״ ת נ״י א ם י י ט י ב ע מ ד י ל ה ו ד י ע ם א ל י ה ל א א מ ת
ו ל א כ ב ו ד ה מ ד ו מ ה כ ו נ ת י ו ג ״ ח ת ח ש ב ב ע י נ י א ם י ט ר ח מ ב ״ ת נ״י ל ט ה ר
מלאכתי מחלית השגיאות.
ואודות מחיר הספר
אכן בשובי הביתה א ר א ה
ה ח י י ם ו ה ש ל ו ם ל מ כ ״ ת נ״י
הק׳
א י ן ז ה ב י ד י כי א ם ת ו ל ה ב ר צ ו ן מ ו כ ר ה ס פ ר י ם ,
ל מ ל א ו ת ר צ ו ן מ כ ״ ת נ״י ב ז ה ו כ ע ת א צ א ב ב ר כ ת
כנפשו
ונפש מ כ ב ד ו ומוקירו
שמשון בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ זצ״ל
)ז(
ב ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט א ״ מ י ו ם ד ׳ ו׳ ט ב ת ת ר מ ״ ב ל פ ״ ק
שוב״ט לכבוד הרב המפואר והמופלא והמופלג בש״ת מהור״ר
א ל י ׳ מ נ ח ם ג א י ט י י ן נ״י א ב ״ ד ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם ו ה ג ל י ל י ע ״ א
זכיתי לגי״ה מ ר ״ ח ה ע ב ר ע ם כ ת ב י ם ה ל ו ט י ם א ש ר יקבל ב ז ה מ כ ״ ת נ״י
בחזרה .והנה מ א ו ד מ א ו ד י ד א ג לבבי ונפשי ע ל מ צ ב ק ה ל ו ת מ ד י נ ת כ ם
יע״א .א כ ן א ח ר א ש ר ב א ו אלי כ ת ב י מ כ ״ ת נ״י היקרים ו כ ת ב י ש א ר ה ר ב נ י ם
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ש ר כולכם מ ת א י מ י ם ב י ר א ת ד׳ וכתביהם שונים ואינם מ ת א י מ י ם ב ת ו כ ן
ה ד ב ר י ם ו א י א פ ש ר ל א י ש במוני ה ש ו ה ה במרחקים ל ב ו א ע ל בירור ה ד ב ד י ס
ו א מ ת ת ם ,ראיתי טוב וישר ל ב ל ת י ה כ נ ס עוד ב ד ב ר א ש ר ל א א ו כ ל א ח ק ר ה ו ,
ודי י ק ו ם ב ע ז ר ת ע מ ו ו ת ו ר ת ו ב כ ל מ ק ו מ ו ת ת פ ו צ ו ת י ו כ נ פ ש מ כ ״ ת ני׳י ו נ פ ^ 7
מ כ ב ד ו ומוקירו
ה ק ׳ ש מ ש ו ן ב ן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ ז/י״ק«
א ל ר׳ א ל י ע ז ר ל י פ מ ן פ ר י נ ס
מ כ ת ב זה מתפרסם כאן בתרגום מגרמנית באדיבותם של הרב מאיר ה ר ש ק ו ב י ץ
המכין לדפוס קובץ אגרות ש ל ר׳ אליעזר ליפמן )פיליפ( פ ר ע ם יאליי׳ ו ש ל מ ר ת
רבקה )אלם( בנדהיים ,נכדתו של רא״ל פרינס ,שברשותה הלק מעזבון ם ב ה .
לגוף ה מ כ ת ב יש להעיר שרא״ל פרינס שלה את בנו בכורו משה )מאורת( ל פ ר ב ק ס י ר ט
ללמוד בבית ספרו של רשר״ה הירש — .מונוגרפיה על רא״ל פרינם פירסם ה
א ״ ב פוזנר ,ירושלים תרצ״ט.
3
ר
לכבוד
ה נ כ ב ד מ ר ל׳ פ ר ע ם
אמשטרדם
אדוני ה נ כ ב ה
כיבדני מ ע ״ כ בידיעה על א ו ד ו ת כוונתו וכוונתם ש ל ב מ ה מ י ד י ן -
בעלי ה ש ק פ ה ד ו מ ה לשלו ,להקים מ ו ס ד חינוכי שבו ת ט ו פ ח ה ה כ ^ ן ו -
ה ד ת י ת ו ה כ ל ל -א ז ר ח י ת ש ל הנוער ב א ו ת ה מ י ד ה של ת ש ו מ ת ל « י י י ע ז ז זר
ש י מ ח ה א ו ת י ב ב ל לב .ר ו א ה א נ י ב ה ק מ ת מ ו ם ד ו ת כגון ז ה א ת ה ת י ר ^ ך ן
ה י ח י ד ה ל ח ו ל י ה ש י ם ו ע ה ד ת י ש ל זמננו .יהי רצון ש ת ש ר ה ב ר כ ה מ ש מ י
ע ל פ ו ע ל ידיו ו ה מ פ ע ל יזכה ל ה צ ל ח ה מ ל א ה .
^
א ת כ ב ד להענות במיטב כוחי ל ב ק ש ת מ ע ״ כ להיוודע פ ר ט י ם
תולדותיו ועל סדריו החיצוניים והפנימיים של מוםדנו החינוכי ,ה מ ו ע ז
על א ו ת ו העקרון העתיק של ״יפה ת ל מ ו ד תורה ע ם דרר ארץ״.
ת י א ו ר מ פ ו ר ט ב י ו ת ר ש ל טדריו .ש ל מ ט ר ת ו ו ש ל ת כ נ י ת ה ל י מ ו ד ־ י
ש ל מ ו ם ד נ ו פ י ר ם ם בני ,ד ״ ר מ ׳ ה י ר ש ,ש ה ו א ג ם מ ש מ ש ב ו כ מ ו ר ה ,ב ש נ ת ר ן
ה ח מ י ש י ,ה ש י ש י ו ה ש ב י ע י ש ל ״ישורון״ ,ויובל מ ע ״ ב ל מ צ ו א ש ם כ ל
שרצוי לו לדעת .לפיכך אוכל ל ה צ ט מ צ ם כאן ל מ ס פ ר נקודות מ ב ט ב ל ל י י ת
ונתונים םטאטיםטיים.
י ך
ה
ב
ק
ע
מ ר 1
ס
כ
מ ש י מ ת בית ספרנו ה י א להקנות לבני הנוער ,נערים ינערית׳
ידיעות ומיומנויות שדרכן ירכשו ה ש כ ל ה יהודית וכללית יסודית.
בך מקצועות ה ה ו ר א ה לנערים ה ם :דקדוק ,ספר המצות ,ח ו מ ש ע ם
נ״ך ,מ ש נ י ו ת ,ג מ ר א ־— ע ד ל ד ר ג ת כ ו ש ר ל י מ ו ד ג מ ר א ע צ מ א י ע ם
32
www.daat.ac.il
ד
7
איתן
מ?ז
רעז״
ר^ז״',
ד ק
ר
הרצוגת כ ז נ ע ר י ם שאיננ*
מכללת א ו
דעתע -ב ר י ת .
אתרן ה
תוספות וראשונים — ובתיבה בלשו
מוכשרים ל ה ש ת ת ח בשיעורי ג מ ר א ל ו מ ד י ם ב מ ק ו ם זה מ נ ו ר ת ה מ א ו ר וחיי
אדם ,אולם כל הנערים ל ו מ ד י ם מ ש נ י ו ת ב ר א ש ובראשונה — .ד ק ד ו ק
גרמני ,ס פ ר ו ת ,ח י ב ו ר ,ח ש ב ו ן ,כ ת י ב ה ת מ ה ,צ י ו ר ,ז מ ר ה ,א ל ג ב ר ה ,ה נ ד ס ה ,
ט ב ע ,פיסיקה ,כ י מ י ה ,ט כ נ ו ל ו ג י ה ,ג י א ו ג ר פ י ה ,ה י ס ט ו ר י ה ,צ ר פ ת י ת ,א נ ג ל י ת .
נערותינו ל ו מ ד ו ת א ו ת ם ה מ ק צ ו ע ו ת בדיוק ,ל ה ו צ י א ת ל מ ו ד ו מ ת מ ט י ק ה .
במקום א ל ה יש להן שיעורים ב מ ל א כ ו ת יד לנשים .הן ל ו מ ד ו ת ד ק ד ו ק עברי
ותנ״ר כמו הנערים .הריני מ פ נ ה ת ש ו מ ת ל ב מ י ו ח ד ת ל ד ב ר ש ה ז כ ר ת י
באחרונה ,ה ו א י ל ועל פי נםיוננו יש ל כ ר ת ו צ א ו ת ח י ו ב י ו ת ב י ו ת ר ולכן ה ו א
נ ר א ה בעיני ח ש ו ב במיוחד ,א ל א שברגיל ה ו א נ ת ק ל ב ת ח י ל ה ב ה ס ת י י ג ו ת
מה .שוכחים ש ח נ ה ודבורה הבינו בוודאי ובוודאי א ת ת פ י ל ת ח נ ה ו א ת
ש י ר ת ד ב ו ר ה ו ש ה צ ל ת ם ש ל גברינו ,ב ת י נ ו ו י ל ד י נ ו ה ע ת י ד י ם ת ל ו י ה ב כ ך
שנרבוש א ת לבבות אמותינו ונשותינו ה ע ת י ד ו ת ל מ ע ן קדשי עמנו .א ו ל ם
א ת לב בנותינו נוכל להלהיב ל מ ע ן קדשי ישראל רק א ם נ ל מ ד א ו ת ן ל ש ת ו ת
א ת רוחם מן המקור ואם יעדיפו מתיר הערכתן ה ע צ מ י ת א ת ישעיה ועמום
על גיתה ושיקםפיר — ו ז א ת ע ל ה בידנו בם״ד .א ם רצונכם ל ע ש ו ת ל מ ע ן
עתידכם ,אל נא ת ש כ ח ו א ת הבנות ו
ב י ת ס פ ר נ ו נ פ ת ח ב ש נ ת 1853ע ם 83ת ל מ י ד י ם ו ת ל מ י ד ו ת .ע ת ה י ש
ל נ ו ,300ב 180-נ ע ר י ם וכ־ 120נ ע ר ו ת .י ש ל נ ו ע כ ש י ו ש מ ו נ ה כ י ת ו ת נ ע ר י ם
בנות שנה א ח ת וכיתת נערים א ח ת ב ת שנתיים ]כלומר ,כ י ת ה ב ה ל ו מ ד י ם
יחד תלמידים של ש ת י ש נ ו ת לימודים[ ,ש ת י כ י ת ו ת נ ע ר ו ת ב נ ו ת ש נ ה א ח ת
וארבע כיתות נערות בנות שנתיים .ש ת י ה כ י ת ו ת ה ת ח ת ו נ ו ת מ ע ו ר ב ו ת
ילדים וילדות .ע צ ה טובה ה י א ש ל א ל פ ת ו ח א ת ב י ת ה ס פ ר מ י ד ע ם כ ל
הכיתות ,א ל א להניח לכיתות העליונות ל צ מ ו ח מ ת ו ר בית ה ט פ ר עצמו.
א ם יספיקו ה א מ צ ע י ם ,הרי ש י ש ל ה ד ר מ ל כ ת ח י ל ה ו ל פ ת ו ח כ י ת ו ת ב נ ו ת
ש נ ה א ח ת .א נ ח נ ו יכולנו ל ה ת ח י ל רק ב כ י ת ו ת ב נ ו ת ש נ ת י י ם ו ל ה פ ר י ד א ו ת ן
במשך השנים לכיתות בנות ש נ ה א ח ת ,ד ב ר ש ל א ע ל ה בידינו ע ד עכשיו
ביחס לכיתות הנערות .יש לנו ת ש ע ה מורים מן המנין ,ש ש ה ש ל א מן המנין
ושלוש מ ו ר ו ת בשביל מ ל א כ ו ת יד לנשים .ש כ ר ה ל י מ ו ד ע ו ל ה מ כ י ת ה ל כ י ת ה
מ ־ 3 0ע ד 60ז ה ו ב י ם ]גולדין[ ל ש נ ה ל נ ע ר י ם ו מ ־ 3 0ע ד 55ז ה ו ב י ם ל נ ע ר ו ת .
— כמו בבל בתי הספר הכיתות הנמוכות מאוכלסות ת מ י ד יותר מן הגבוהות.
ה ו צ א ו ת י נ ו ה ש נ ת י ו ת ע ב ו ר ב י ת ה ס פ ר ע ו ל ו ת ע כ ש י ו ל־ 20,000ז ה ו ב י ם ,ע ם
שבנין בית ה ס פ ר אינו עולה לנו ו ל א בלום ו ה מ נ ה ל אינו מ ק ב ל ש כ ר מ ק ו פ ת
ב י ת ה ס פ ר .ה כ נ ס ו ת י נ ו מ ש כ ר ל י מ ו ד מ ס ת כ מ ו ת ב 12,000-ז ה ו ב י ם ) ב ע צ ם
,12,800א ך י ש ל נ ו כ מ ה ת ל מ י ד י ם ה ל ו מ ד י ם ח י נ ם ע ל ח ש ב ו ן ק ר נ ו ת ש ה ו ק ד ש ו
לצורר זה( .א ת הגרעון מ כ ס י ם מ כ ס פ י עזבונות ו מ ת ר ו מ ו ת ש נ ת י ו ת ש ל
ה ב ר י ק ה י ל ת נ ו ה מ ס ת כ מ ו ת ב 6,000-ז ה ו ב י ם ב ע ר ך .ח ו ש ב נ י ש א י ן ז ה ל מ ו ת ר
ל ה פ נ ו ת ת ש ו מ ת ל ב מ ע ״ ב לכר ,ש א ם ה נ ס י ב ו ת אינן מ ר ש ו ת — וכר ה י א
המציאות בדרר כלל — לקבוע שבר לימוד גבוה מאד ,הרי שאין לר בית
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
טנ*ר ב ע ל מ ו נ י ט י ן ב מ י ד ה כ ל ש ה י ש א ת צרכיו נ י ת ן ל כ ם ו ת כ ו ל ם מ ש כ ר
ה ל י מ ו ד .ל פ י כ ך היינו זקוקים מ ל כ ת ח י ל ה ,מ ל ב ד ש כ ר ה ל י מ ו ד ,ל ת ר ו מ ו ת
מ י ו ח ד ו ת ש ל ק ה י ל ת נ ו ,ו ל א יכולנו ע ר ה י ו ם ל ו ו ת ר עליהן .נ ו ס ף ע ל כ ך כ ב ר
צ ב ר ב י ת ט פ ר נ ו ע ל ידי מ ת נ ו ת ק ר ן ש מ ו ר ה ב ס ר 20,000זהובים ,ש א ת
פירותיה לוקחים רק ב ש ע ת ה ד ח ק א ל התקציב השוטף ש ל ב י ת הספר.
א ש ר לפרטי תכנית הלימודים ולוח השעות ,הרי שמע״ב י מ צ א כ ל
מ ה ש נ ח ו ץ ל ד ע ת ב ה ר ח ב ה ב ש נ ת ו נ י ם ה נ ״ ל ש ל ישורון .ה ד ב ר י ם ל א ה ש ת נ ו
בעיקרם .ל י מ ו ד י ה י ה ד ו ת ו ש ע ו ר י ה ת ל מ ו ד ה ו ר ח ב ו ע ל י ד י ת ו ט פ ת ש ל ו ש
ש ע ו ת ם ד ר א ]פרשת השבוע[ מ ח ו ץ ל ת כ נ י ת הלימודים ושלוש ש ע ו ת ג מ 0ו
מ ח ו ץ ל ת כ נ י ת הלימודים .ע ל ידי כר מגיע ע ת ה מ ס פ ר ש ע ו ת ה ג מ ר א ב כ י ת ת
ה ג מ ר א ה ר א ש ו נ ה לעשר ,א ל א ש ה ש ע ו ת הנוספות אינן ח ו ב ה ע ל ה ת ל מ י ד י ם .
במיבלול הדברים ימצא מע״ב בלוח השעות שמשך זמן השעורים ה י ו מ י
ש ל ה י ל ד י ם ע ו ל ה ל ש מ ו נ ה ש ע ו ת ,ו ז ה מ ס פ ר גדוש .א ו ל ם ל א ו ר ה מ ש י מ ה
ה כ פ ו ל ה ה מ ו ט ל ת עלינו א י א פ ש ר ל צ מ צ ם אותו ,ו ב ״ ה ה ת ב ר ר ש ל א ה י ו
ל ו ש ו ם ת ו צ א ו ת שליליות.
באופן מהותי תלויה הצלחתו של מוסד שבזה בכך ש ת מ צ א ו מ ו ר י ם
יהודים יראי שמים ל פ ח ו ת לאיוש מישרות מחנכי הכיתות ,א נ ש י ם ב ע ל י
ידיעות יסודיות במקצועות היהדות ש ב ו בזמן ה ם בעלי ה ש כ ל ה כ ל ל י ת
י ט ו ד י ת .ע ל ידי כ ר יופיעו בעיני ה י ל ד י ם מ ל כ ת ח י ל ה ש נ י ה ת ח ו מ י ם ,ה ן
מ פ א ת ההוראה והן מ פ א ת ההשקפה ,ל א כמנוגדים א ל א כמעורים זה בזה.
מ ק ו ו ה א נ י ש ה מ א מ ר י ם ה נ ״ ל בישורון ו ה ה ע ר ו ת ה נ ״ ל י ס פ ק ו ל מ ע ״ כ
א ת ה מ י ד ע שביקש .א ם ר צ ו ן מ ע ״ כ ל ק ב ל מ י ד ע נ ו ס ף ע ל ד א א ו ע ל ה א ,ה ר י
ש י מ צ א א ו ת י מ ו כ ן ו מ ז ו מ ן ל כ ר כ מ י ט ב יכולתי.
] ב ה ו ק ר ה ו ב כ ב ו ד רב[
הירש
פ ר נ ק פ ו ר ט דמיין26.5.67 ,
34
www.daat.ac.il
יונה ע מ נ ו א ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
הליפת מכתבים בין הרב י״ד במברגר והרב ש׳׳ר הירש
על פירוש הרב הירש לויקרא יא ,לו*
א
מ כ ת ב ו של הרב יצחק דוב במברגר
ב ס ״ ד ווי״ב .ל ה ר ב מ ר י ה ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש ב פ פ ד ״ מ .
אציע לפני מ ר איזה דברים שלא הבנתי בביאור האשכנזי ש ה ב ר מ ר
ע ל ה ח ו מ ש ו ה ם ר ק ע ל פ ס ו ק י ם א ח ד י ם ,בי י ו ת ר ל א ה י ה ל י פ נ א י ע ד י י ן
ל ע י י ן ע ל ב י א ו ר ו הנזכר ,ו א ל ו ה ם :
א.
ב פ ר ש ת ש מ י נ י ) י ״ א ,ל״ו[ כ ת ב מ ר ו ז ״ ל :
בניגוד לכר נ א מ ר כאן ,שמעיין ובור ומקוה־מים יהיה ט ה ו ר ; הווה
א ו מ ר :מעיינות וכל מים הדומים למעיינות אינם מקבלים ט ו מ א ה ולא
מכשירים ל ט ו מ א ה ; כללו של ד ב ר :כל מים שאינם שאובים בבלי — א ל א
מ כ ו נ ס י ם ב ש ק ע השייר ל ק ר ק ע ב ל א ״ ת פ י ס ת ידי א ד ם ״ — א י נ ם י כ ו ל י ם
ל י ט מ א ו ל א ל ק ב ל ט ו מ א ה ,עכ״ל.
וכתב עוד שם להלן וז״ל:
אולם מי מעיינות — וכל מים הדומים למעיינות ,המכונסים בקרקע
ב ל א ת פ י ס ת ידי א ד ם — א י נ ם ר ק נ י ג ו ד ק ו נ ט ר א ד י ק ט ו ר י ) מ נ ו ג ד י ם ז ה ל ז ה (
א ל א ה ם נ י ג ו ד קונטררי ) ה פ ו ר זה מ ז ה ( ל מ י ם ש א ו ב י ם בכלי .ל א ד י ש א י נ ם
מקבלים ט ו מ א ה ואינם מכשירים לקבל טומאה ,א ל א הם גם אמצעי לטהרה.
ה ם טהורים ב ע צ מ ם ואה מטהרים אחדים .הם טהורים לטהר כ ש ם ש ה ט מ א
א י נ ו ר ק ט מ א ל ע צ מ ו א ל א ג ם מ ט מ א ,עכ״ל.
*
מכתבים אלו התחקו מעזבון שבידי צאצאי הרב יצחק דוב הלוי בםברגר .המכתבים
אינם מקוריים אלא הועקתו מאוסף אחר )המקורי ז( וכן צויין בתחילת ההעתקה ״חלק
כ״ד דף ס־ג״ .חילופי האגרות נכתבו בלשון הקודש עם הבאות בגרמנית באותיות
עבריות מדברי הרב עדר הירש בפירושו לתורה .ההבאות מפירוש הרב הירש מובאות
כאן בדרר כלל זדם התרגום העברי )ירושלים תשליח( .למען הדיוק והבגד .בכוונת
ההשגות והתשובות היד .צורר במקומות אחדים לתת תרגום יותר מילולי.
חובה נעימה להודות לרב קלפן כהנא שליט״א שעבר על החומר והעיר לי הערות
חשובות ; וכן לפרוש׳ מרדכי ברויאר נ״י על הערותיו המועילות.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן כ ת ב ע ו ד ש ם ב ה מ ש ך ש ה מ י ם מ ט ה ר י ם כ א ש ר נ א ס פ ו ב ל י ת פ י ס ת
ידי א ד ם ,בלי ש נ ה י ו ש א ו ב י ן ,ל פ נ י ש ה ג י ע ו ל א ו ת ו ש ק ע ש ב ק ר ק ע .
ה נ ה ב ד ב ר י ם א ל ו מ ב ו א ר ש ת פ י ס ת ידי א ד ם פ ו ס ל ב מ ק ו ה ,ו ז ה ל א
ה ב נ ת י ע ״ פ ה מ ב ו א ר ב ת ו ר ת כ ה נ י ם פ׳ ש מ י נ י א י מ ה מ ע י ן ש א י ן ב ו ת פ י ס ת
ידי א ד ם ,א ה מ ק ו ה ש א י ן בו ת פ י ס ת ידי א ד ם ,י צ א ה מ נ י ח ק נ ק נ י ם ב ר א ש
ה ג ג ל נ ג ב ן ו נ ת מ ל א ו מים ,ת ״ ל ב ו ר ובו׳ עכי׳ל ובן ה ו ב א ו ו נ ת פ ר ש ו ד ב ר י
ת ״ כ ה ל ל ו ב פ ה מ ״ ש ל ר מ ב ״ ם מ ק ו א ו ת פ ״ ב מ ש נ ה זי׳ין» ובן פ ס ק ב ח ב ו ר ו
ה׳ מ ק ו א ו ת פ׳ רביעי ה ל כ ה ג י ,וכן פ ס ק ו כ ל הפוסקים .ו מ ת ו ך ח ו מ ר ה ק ו ש י א
א מ ר ת י ש ד ב ר י ה ר ע מ ב ״ ט ) = ר׳ ע ו ב ד י ׳ מ ב ר ט נ ו ר א ( פ ״ ב ד מ ק ו א ו ת מ ש נ ה
זי״ן ה ע ת י ק ו א ג ב ש י ט פ א ד ת ל מ ו ד י ה ל א ב ד ק א ח ר ד ב ר י ה ב ר ט נ ו ר א ה ל ל ו
ש כ ב ר ת מ ה ו עליו גדולי ח ק ר י ל ב מ ת ו ״ כ ו ה ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל ו ה ו ב א מ ד ב ר י ה ם
בקצור בתוספות חדשים על מ ש נ ה הנ״ל« והוא ה ע ל ה ש א פ ש ר ש ה ש מ ט ת
ידי ס ו פ ר י ש ב ד ב ר י ה ר ע מ ב ״ ט הללו ,ו ע כ ״ פ פ ש י ט א ש ל ד י נ א א י ן לזוז מ מ ה
ש מ ו ס כ ם מ כ ל הפוסקים .ו א מ ר ת י א ו ל י ש כ ו ו נ ת מ ר ע ל ע נ י נ י ם ש ה ם י ו ת ר
פ ו ע ל א ד ם מ ה ע נ י נ י ם ה מ נ ו י י ם גבי ה מ נ י ח ק נ ק נ י ם ע ל ה ג ג ל י י ב ש ן ד פ ס ו ל י ן
מ ש ו ם ש א י נ ם בידי ש מ י ם ו כ א ש ר י ת פ ר ש ו ג ם ד ב ר י ה ג ״ ט בזה ,כ ל בי ה א י
ל א הוי ל י ה ל מ ם ת ם נ ג ד ל ש ו ן ה ת ״ כ ו ה פ ו ס ק י ם הנ״ל ,כי א י ל ו ה י ו מ ו ע ת ק י ם
ב ס פ ר ו ד מ ר א ו ת ן ה ה ל כ ו ת ש ב ד י נ י מ ק ו א ו ת ש ע ל פ י ה ם הי׳ ח ל ו ק ז ה מ ו כ ר ח
הי׳ מ ק ו ם ל ו מ ר שבקי׳ ל ק ר א ד ד ח י ק ומוקי נפשי׳ ,א ך ב ל ת י זה פ ש י ט א ק צ ר
ב י ו ת ר ״.
8
5
ב .ב ד ״ ה כ ב ר נ א מ ר כ ת ב מ ר ו ז ״ ל א י ן ה מ י ם מטהרים״ א ל א א ם כ ן
ה ם ד ו מ י ם למעיין ובור — מ כ ו נ ס י ם ב ש ק ע ה ש י י ך ל ק ר ק ע ,ו ל א ב כ ל י כ ג ו ן
1
וז״ל הר׳׳מ שם ׳׳ . . .והנה לגי לומר גם כן שאם שיתף אדם בעשות פקוד .באיזה ש ת ו ף
שיהיה כמו אלו הקנקנים אשר ספרנו הגה הוא פסול כאשר לא ידמו למעיין ל ו ל י
מה שמצאנו הפסוק שקרא מקוד .גם כן לבור אשר הוא מפעל א ד ם . . .׳ ׳ .
2
הכוונה להלכה ב ׳׳שהרי הוא אומר אך מעין ובור מקוה מים יהיה סהור ,המעין אין
תפיסת יד אדם כלל והבור כולו בידי א ד ם . . .ואין צריך להיות כולו בידי ש מ י ס
כמעין אלא אם יש בו תסיסת יד אדם כשר׳׳ .הרי אין פסול כוחלס בתפיסת יד אדם.
3
וזיל הריב שם ׳׳דכתיב אר מעין ובור .מד .מעין שאין בו תפיסת ידי אדם .אף ב ו ד
שאין בו תפיסת ידי אדם׳׳ .מלשון הר״ב משמע שכל תפיסת יד אדם פסולה.
4
בתוספות חדשים העירו על דברי הר׳׳ב הנ״ל שפ׳׳פעין־׳ לומדים שכוונת ׳׳בור״ ש א ף
בבור לא תהיה תפיסת יד אדם ׳־ודבריו קשין להולמך .לסי הריד״ב דברי הרשר׳׳ד,
לקוחים מדברי הר׳׳ב.
5
גידולי סהרה על הלכות מקואות מאת הרב מנחם פנדל קרגוי ,גבא ס״ק נג ובשו״ת
שבסוף הספר ,סי׳ יד ,ד׳׳ד .בחקירה השלישית.
6
כוונת הריד״ב שאם הרשריד .היה מביא ההלכות השונות שלפעמים תסיסת יד א ד ם
כשרה ולפעמים פסולה .היה אפשר להבין שהרשר״ה הזכיר את העקרון של ת פ י ס ת
ידי אדם .אבל עכשיו שהרשר׳׳ד .הזכיר רק את רשסול של חפיסת יד אדם .הדבר תמוה.
36
www.daat.ac.il
א מ ב ט י ה ,ע כ ״ ל מר .ב מ ת ״ ב נ ו ת ן מ ק ו ם ל ט ע ו ת ט ע ו ת ג ד ו ל כ י מ ל ש ו ן ״ מ כ ו נ ס י ם
בשקע השייך לקרקע״ )דעם ב א ד ע ן אנגעהאריגע פערטיעפונג[ אין מ מ ע ט
אתר דעת -מכללת הרצוג
כלי ש ח ק ק ו ו א ח ״ ב ק ב ע ו ו ב ט ל ו ל ק ר ק ע א ע ״ פ ש ה ו א פ ט ו ל ד א ו ר י י ת א ו כ ל
שכן שבכלל לשון מ ר נכלל קבעו ולבסוף חקקו א ע ״ פ ש ג ם ה ו א פסול
ד א ו ר י י ת א כ מ ״ ש בתי נב״י * ועיין ג ם ס פ ר ג ד ו ל י ט ה ר ה ״.
1
ג .ב ד ״ ה ה נ ״ ל כ ת ב מ ר ו ז ״ ל מ י ה מ ק ו ה צ ר י כ י ם ל ה י ק ו ו ת ב א ו ת ו ש ק ע
ש ב ק ר ק ע ב ל י ת פ י ס ת י ד י א ד ם ,ז ״ א בלי שיהיו ש א ו ב י ן ,ע כ ״ ל .א ם כ ו ו נ ת
ד
הריד׳׳ב העיר על הגדרתו של הרשר׳־ה על כשרות מקום הםקוה בשקע השייך לקרקע,
שזה אינו שולל כלי שחברו אחר כר לקרקע ,אף שזה ודאי פסול דאורייתא .הריד״ב
הוסיף שהלשון הזה מתיר קביעת גוש גולמי בקרקע שחוקקים אחר כד בתוכו כלי
קיבול ,אף שגם זה פסול דאורייתא לפי שו״ת נודע ביהודה .וראה דבריו בשרית יד
הלוי ,ח׳׳א .יר׳ד סי׳ קה ,שאין לזוז מהכרעת הנוב׳׳י בהלכה זה.
8
שו״ת נודע ביהודה ,מ״ח סי׳ קמב ושם דיון על דברי הש׳׳ך סי׳ רא ס״ק כא ״ . . .שקבעו
עץ או אבן ואח׳׳כ הקקו כשר׳׳ .כעין זה ברמ׳׳א שם סע׳ ז ׳׳ובלבד שלא יהיה תוך כלי
או אבן שחקקו ולבסוף קבעו׳׳ .הנודע ביהודה הוכיח שקבעו ואח״כ חקקו רק מותר
בםבילה דרבנן כגון כלי זכוכית ,אבל בסבילה דאורייתא זה אסור .וכך סיכם :״היה
סלע תלוש וקבעו ולבסוף הקקו ונתמלא מי גשמים סובלין בו כלי זכוכית אבל לא
כלי מתכת וק׳׳ו שאין נדה סובלת שם ואפילו דיעבד אין הסבילה עולה ,אבל בעלת
כתם אינה סובלת בו לכחחלה אבל בדיעבד אש סבלה עלתה לה סבילה״.
מקור שיםת הנוביי כבבא בתרא סו ,א שאפילו קבעו ולבסוף חקקו רק כשר בשאיבה
דרבנן ,ומזה משמע שבםבילת נדד .המקור .פסול .וכבר הקשו מגמרא זו בספרי אחרונים,
עוד לפני הנודע ביהודה .ראה ש ר ת תורת חיים מהרב חיים שבתי )שאלוניקי ,תפ״ב(,
ה׳יג ס״ כא .מובא בס׳ סדרי טהרה על הל׳ נדד) .ברלין תקמ״ג( ,שיורי טהרה ,סי׳
קצ״ח .םוסיק ס ג ; באר יעקב על יו״ד )סיורדה תקכ׳׳ז( ,סי׳ רא ,דף שפג ,ב והלאה
)בספרים הנ״ל מובאים תרוצים לקושיה הנ׳׳ל( .אך ראה ביאור הגר״א ,יו׳׳ד )הורודנא
תקם׳׳ו( ,סי׳ רא ,םיק לד ,ושו׳׳ת רבי עקיבא איגר .ח׳׳א ,סי׳ לט שהשאירו הקושיה
הנ׳׳ל ללא תירוץ .וראה שרית ר״ש איגר .יר׳ד ,סי׳ כז שמקשה על שיטת אביו מדברי
הםור והש״ר.
גם אחרי שנדפסו שרית נודע ביהודה .מית ,פראג תקע״א ,הובאה קושית הנוב״י
כהערה חדשה .כגון שדית צמח צדק )וילנא תרל׳׳ד( יו׳׳ד ,סי׳ ק ע ; משנה אחרונה
)פרמישלא תרמ״ב( ,מקוואות ,פרק ד ,משנה ה ופרה ,פרק ה ,משנה ז.
ישנה דעה )שוית שואל ומשיב ,מהדורה ג ,ח׳׳א ,סי׳ קסג ושרת חלקת יואב ,יו׳׳ד,
ח׳׳א .ס ״ לא( ששיסת הנוביי מובאה כבר בתום׳ רי׳׳ד ,שבת טז ובכל זאת לא נתקבלה
להלכה .אבל בספר אחר מובא שיש עוד הוכחות בספרי הראשונים לשיטת הנוב״י
יולס׳׳ז ודאי בזה דיבר נכון הגאון בנוב״י לשיםתם מוכח מב״ב )סה ,ב( דאין מועיל
אפי׳ בקובעו ולבסוף חקקו) -לב טהור על הל׳ מקוואות ,ירושלים תשמ׳׳ד ,עמ׳ לב,
ס״ק ס( .וראה שרית מהרש׳־ם .ח׳׳א ,פי׳ לא )ד״ה וגם בגוף(.
9
שאלה ו בסוף ם׳ גידולי טהרה ילבאר הדיון בקובע קורה או אבן בקרקע ואח׳׳כ חקקו
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ר ל פ ס ו ל ת פ י ם ת י ד י א ד ם ד ר ך כלל ,ב ב ר כ ת ו ב ב א ו ת אי ,ו א ם כ ו ו נ ת ו ע ל
ש פ ס ו ל מ ש ו ם ש א י נ ו ב י ד י ש מ י ם ב א ו פ ן ש כ ת ו ב ב ס ו ף א ו ת אי ,ה נ ה
אופן
ד ב ר זה ל א מ צ ד שאובין פסול א ל א אפילו נקבצו המים באופן זה ב ל ת י
כ ל י ג ״ ב פ ס ו ל מ ד א ו ר י י ת א כיוון ד א י נ ו ע ש ו י ב י ד י ש מ י ם ו כ מ ״ ש ה ר א ב ״ ד
ב ם ׳ ב ע ל י ה נ פ ש ,ד כ ל י ל א כ ת י ב ב א ו ר י י ת א ״י ,א ל א ב ל ש א י נ ו ב י ד י ש מ י ם
ב כ ל א ו פ ן פ ס ו ל ו כ מ ״ ש גם ש א ר פ ו ס ק י ם ועיין ב ס פ ר פ ל ג י מ י ם ״ .
ד.
ב ד ״ ה ה נ ״ ל ב ת ב מ ר וז״ל ועוד רמוז בלשון ״יהיה טהור״ ,ש ״ ה ו י י ת ן
ע ל י ד י ט ה ר ה ת ה א ״ :א ס ו ר ש י ג י ע ו ל מ ק ו ו ה ע ל ־ ידי ש ו ם ד ב ר ה מ ק ב ל ט ו מ א ה
)זבתים
כ ה ע״ב( ,עכ״ל .מ ל ב ד שהמכוון ב ת י ב ת ״אסור שיגיעו ל מ ק ו ו ה
על-ידי
ד ב ר ה מ ק ב ל ט ו מ א ה ״ ) ד ו ר ך גיבטם פ ע ר מ י ט ט ע ל ט זיין ד א ר ח ( ,י ש
ל פ ר ש ו גם א ם בסוף הסלון נ מ צ א דבר שאינו מקבל ט ו מ א ה ו ה ו א ב א מ ת
אם מותר לטבול בהם״ ושם דיון בדברי הנודע ביהודה ג״ל .בעל גידולי טהרה ח ז ה
את שיטת הנוב״י בתקיפות )״ועל דחוקים כאלה אינו מן הצורר להשיב״ ,׳׳ורואה
אני שבמחכית של הגאון לא השגיח כראוי בדברי הראשונים״ ,׳׳ולפי שהנב״י הרגיש
בחולשת דבריו הלר לבקש סעד״ ,״ואילו ראה שכן דעת כל הראשונים לא היה נדחק
בכך״ ועוד( .ובסיכום ״העולה לדיגא ממיש דקבעו ולבסוף חקקו דינו כקרקע לכל
דבר ,מיהו צריר לזה שני תנאים ,אחד שיקבענו קביעות גמורה בקרקע דרך בגין
המתקיים ,והשני שלא יקח דבר שהיה משמש מעולם שום תשמיש אלא יהא אבן
או קורה שלא חלו בהם ידי אדם ויקבעם בקרקע ככדש ויעשו אה״כ חקיקה ואז
מותר לטבול ב ה ן . . .ומ״מ לחוש לדעת הנוביי יעשה נקב קסן בשוליו ואח״כ יסתמנו
ואע״ג דהוכחתי דנקב קסן לא מהני כלום ,מ״מ כיון דלדידיה םהני מדידיה יהבינן
ליה״] .כעין זה נקט בעל שרית דברי חיים שבחיבורו על הלי מקוואות .סי׳ לו דחה א ת
הנוב״י לחלוסין ובתשובותיו ח׳׳א יו״ד סי׳ מו הסתמך על דבריו בחיבורו ובכל זאת
הוסיף ״אך עכ״ם אין מן הראוי לעשות מקוה לכתחלה אשר הגאון בנוב״י זצלה״ה שסל
מה״ת״ .וכן בשו״ת מהר׳ים שיק ,י ר ד ,סי׳ קצא והלאה(.
על אף ההשגות הרבות של בעל גידולי טהרה על שיטת הנוב״י ,הסתמך הרידי׳כ
כנראה על סיום הג״ט שמן הראוי לחוש לכתחלה לשיטת הנוב׳׳י ולכן השיג הריד״כ
על ביאורו של הרשר״ה שמדבריו אפשר להבין שאין לחוש לזד״ ואולי התכוון הריד״ב
לשני התנאים הניל של הג״ט.
10ם׳ בעלי הנפש .שער המים )ד״ה שנינו בפרק ראשון( ״דהא כלי לא כתיב באורייתא
ומה לי אם הביאן למקוה דרך צינור או הביאן דרך אמה אלא כל ממילא בידי שמים
הוא וכשר מדאורייתא והלכתא רבתי איכא מהאי טעפא דכל היכא דשקיל להו בחסניה
ורמי למקוה פסול דהא בידי אדם הוא וכלי באורייתא לא כתיב ופוסל ב י ד י ו . . .׳ ׳ .
ע ספר פלגי מים מאת הרב משה הכהן פורטו ,אספת תשובות חכמי הדור האוסרים
המקור .ברויגו ,ויניציאה שס״ח .הנושא העקרי של הספר ״אם מותר למלא בכתף
ולשאוב מים מבאר מים חיים בכלי מנוקב בשוליו כל שהוא ולשוסכו תוך צנור שאינו
מקבל מ י ם . . .״ )דף ח ,א( .הספר הופיע כתגובה לסי משבית מלחמות )ויציניאה
שם״ו( .כיתרת משנה של ס׳ פלגי מ י ם :״מקוד .מים — על ידים — של האדם —
38
www.daat.ac.il
כ ש ר כ מ ״ ש ה פ ו ס ק י ם =י ב כ ו ו נ ת ה ק ר א ד י ה י ה ט ה ו ר ו ב א מ ת ה ו א ר ק ס פ י ק א
ד ד י נ א ד ה ר מ ב ״ ם מ פ ר ש ש ״ ס ד ז ב ח י ם הנ׳׳ל ב א ו פ ן א ת ר ש א י נ ו נ ו ג ע ל מ ק ו ה ,
אתר דעת -מכללת הרצוג
רק ל ע נ י ן מ י ם ח י י ם ו ה ר א י ׳ ש כ ת ב ד פ י ר ו ש ה ר מ ב ״ ם נ ר א ה ב ע י נ י ו א ל א
שלמעשה
ג
אין בידו ל ה ק ל י ועיין מ ״ ש הב״י ב ז ה ״ ו ע כ ״ פ ק ש ה ל ע נ ״ ד
ל ס ת ו ם כולי ה א י ו ל פ ר ש ה פ ס ו ק כן באילו ה י א ה ל ב ה ב ר ו ר ה «
ה.
בד״ה הנ״ל שכאשר נמצאים ארבעים ס א ה מים כשרים במקוה
״ א ח ר כ ך מ ו ת ר ל ה ו ס י ף מ י ם ש א ו ב י ן ל פ י ר צ ו נ ו ]עי׳ ר מ ב ״ ם ה ל י מ ק ו א ו ת
פ ״ ד ה ״ א וה״ו[״ .ג ם ז ה צ ע ״ ג ל ע נ ״ ד ל מ ם ת ם ב ו ל י ה א י ,ה ל א ל ה ר א ב ״ ד א ם
הוסיף שאובין ע ל ארבעים ס א ה ואח״ב נתםר בל ש ה ו א מ ת ע ר ו ב ת מ י ם הללו
] ש ע ל בל פ נ י ם ג ם מ ה א ר ב ע י ם ס א ה ה ר א ש ו נ י ם נ ח ס ר כ ל ש ה ו א { ,א ז א ם
המים
ש א ו ב י ן ה ם הרוב״ פ ס ו ל ה ב ל •
1
ובן לענין נטל ס א ה ו נ ת ן ס א ה יש
נ פ ק א מ י נ ה ר ב ת א ד ל א ו ב כ ל א ו פ ן ״לפי רצונו״ נובל להוסיף מ י ם שאובין
הבאתם — יאמר הא־ל — אסור הוא אל כל ישראל — לטבילוזם״ .וכן ב׳׳קיצור פלגי
מים׳׳ בסוף הספר .עמ׳ ה .רחיד״א מזכיר את המחלוקת מסביב מקוד .זו ׳׳ועל דבר
זה באו מלכים נלחמו כל רבני איסליא .הללו אוסרין והללו מכשירין ונדפסו שלושה
םםרים…״
)ברכי יוסף ,יו״ד ,סי׳ רא .ס׳׳ק חי וראה שם הגדולים ,מערכת םםרים,
אות ס ,סי׳ פג( .הריד״ב הזכיר את ס׳ פלגי מים שהוציאו הרבנים האוסרים ,כהוכחה
שאם בהבאת המים אין שום פעולה בידי שמים ,המקור .פסול.
12מבואר בשד׳ע יריד סי׳ רא סע׳ מח שאם צנורות המקבלים טומאה מביאים את המים
לפקוה ,המקור .פסול רק כאשר ׳־המים נופלים להדיא מדבר המקבל טומאה לתוך
המקור .אבל אם נופלים על שפתו ב ח ח ונמשכין לתוכו או שמחבר לפי הסילון אבר
צנור קטן של עץ או של חרס שהמים מקלחין ממנו למקור .כשר״.
1:
הרמב״ם מביא את הדין ״היייתן על ידי טהרה תהא״ לענין טהרת מי סרה והרא״ש
בתשובותיו כלל לא .סי׳ ז כתב ״ . . .ומתוך אלו הקושיות עלה בלבי דמסתפינא להקל
לפרש ההיא דרשא דהוייתו ע״י טהרה לא קאי רק אםעין אבל לא אבור ומקור .מים
לסי שהם כשדים בידי אדם אבל במקום שצריד מעין כגון טבילת זב ומי חטאת והזיית
מצורע מצותו דבעינן בהי מים חיים צריר שתהא הוייתן ע׳׳י טהרה״ .הרא״ש מודה
שלמעשה אין להקל ,אך מציין שגם הרפב״ם נימה לפירוש זה.
• 1הבית יוסף סי׳ רא )ד׳־ה והרמבים כתב( מביא הוכחה לפירוש הרמב״ם שבטבילה
נשים ״אפילו הויתן ע״י דבר המקבל טומאה כשר״ ,אבל אחרי שגדולים החמירו לפסול
•אין להקל בדבר אלא נקטינן כדברי הרא״ש הלכה למעשה״.
! 1הריד׳יב השיג שתי השגות על דברי הרשר׳־ה — ,אין לכתוב את התנאי של ״הוויחן
ע״י טהרה תהא״ בכשרות המקוה באופן סתמי ,שהרי הלכה זו היא ססקא דדינא בין
הפוסקים .ועוד — ,אפילו הדעה המחמירה מכירה בתקונים שונים של מים הבאים
אל הפקוד .בדבר המקבל טומאה כמבואר ברא״ש ,בסוד ובשו״ע.
1ם׳ בעלי הנפש .שער המים .פרק א :הלכר פקוה שיש בו פ׳ סאה פכוונות ונפלו
בו פ ׳ סאה מים שאובים כי חסרי מים מידי מיד נפסל דהא אימעט ליה מקוה טהרה.
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכבר כ ת ב הרשב״ץ ״ שקשה להכניס ראשו במה שלראב״ד פסול וכל ש כ ן
ס א ה ונתן סאה גם הרמב״ם פוסל
שנטל
1 8
ועיין מ ר מ ה ש כ ת ב ו ה פ ו ס ק י ם
בזה ״ .
בד״ה
״המים הכשרים״
כ ת ב מ ר וזיל יש רק ה ב ד ל א ח ד ביו
נובעים ל ש א י נ ם נובעים :מים שאינם נובעים כשרים רק ב״אשבורן׳
ב״זוחלין״;
כעין
מים
,
ולא
הווה א ו מ ר ה ם כשרים רק בעומדים ומצויים במקום ם ג ו ר — .
ב ו ר ; ואילו מים נובעין כשרים גם בזוחלין וגם באשבורן,
עכ״ל.
וצ״ע ש ל א הזכיר החילוק שבלים ט מ א י ם נטהרים במעין כל ש ה ו א מ ש א ״ כ
ב מ ק ו ה ״׳-־ ,ו א ם כ ו ו נ ת מ ר ש א ח ר ש ב ט ל ו ח כ מ י ם ל ט ב י ל ת כ ל י ם ב ר ב י ע י ת !2
מ מ י ל א ש ו ה מעין ל מ ק ו ה בזה ונקט גם מ י ד ה ) ? ( דרבנן ,א ם כן ק ש ה ל מ ה
לא
פירש ע ו ד חילוק ד מ ק ו ה נ פ ס ל ת בשינוי מ ר א ה ומעין ל א נ פ ס ל ב ש י נ ו י
מראה,
ד א ף א ם נ א מ ר שינוי מ ר א ה ר ק ד ר ב נ ן ״ ״ מ ״ מ ל ש י ט ת מ ר ד מ י י ת י
ג ם ד ר ב נ ן פ ש י ט א שהיי ל ו ל פ ר ש ג ם זה.
17תשב״ץ ה׳׳א סי׳ יז בסוף התשובה :אבל יש לחוש לדברי
ה ר א ב ״ ד . . .יאע׳׳פ
שהאחרונים ד׳ל הסכימו דאפי׳ בכה׳׳ג כשר שהרי המים השאובין הם נזרעים כ מ ק ו ה . . .
אפי׳ נחו סאה ונטל סאה כל היום כלו אינו פוסל שהרי כל סאה שהוא נותן ה י א
מתבטלת במקוה ,מ׳׳מ מקום שאפשר לתקן ולצאת כל הספקות אין ראוי ל ה כ נ י ס
ראשינו במחלוקחן .עכ״ל• אד ראה חזון איש .יו׳יד ,סי׳ קכג ,ב—ג.
18הלכות מקואות ,סרק ד ,הלכה ז :מקוד .שיש בו מ׳ סאה מכוונות ונתן לתוכו ס א ה
מים שאובין ונטל אח׳׳כ ממנו סאה הרי זה כשר וכן נותן סאה ונוטל סאה ו ה ו א
כשר עד דובו ,עכ׳׳ל .הרי לסי הרמב׳׳ם ׳׳נותן סאה ונוםל סאה׳׳ רק כשר אם ג ש א ד
רוב המים הראשונים.
19ראה גידולי טהרה ,נתל ס״ק כי דיון בשיטות רש׳׳י ,רמב׳׳ם וראב׳׳ד ובסיום כ ת ב
הרמ״ק דאין להכניס ראש במחלוקת ולהקל בזה ,אבל שם מדובר שמכניסים ומוצאים
מים מהמקוה ,ולא אם רק מוסיפים מים ,עי׳׳ש.
20ראה טור ובית יוסף ,י ר ד ,ריש סי׳ קכ.
21נזיר לח ,א )וחגיגה כא .ב( שחכמים בטלו טבילה בפחות מארבעים סאה .א פ י ל ו
לכלים קטנים .וראה שיטה מקובצת שם והלכות מקוואות לרא׳׳ש סי׳ א ושם ד ב ר י
המודות ס׳׳ק סז—יז .וראה ב י א ו ר הגר״א ,י ר ד סי׳ קכ ,סיק ד ; דברי היים על הלי
מקוואות ,פתיחה ,סי׳ א ; מקוה סהרה .סע׳ א .ס״ק ב ; חיבור לסהרה ,כללי ד י נ י
מקוה ,סי' א ; מקוה ישראל ,פתיחה להל׳ מקוואות שער ג :שיירי טהרה על מ ס כ ת
מקוואות ,סרק א ,משנה ז ; ש ר ת מנחת יצחק ,חלק חמישי ,סי׳ סב.
22יש לדייק בדברי הריד׳׳ב שלא קבע שאיסור שינוי מראה רק דרבנן ולכן כתב ״ ד א ף
אם נאסר שינוי מראה רק דרבנן״ ,כלומר ״אפילו אם״ .שאלה זו נדונה ב ה ר ח ב ה
בספרי הפוסקים ,עד לגדולי דורנו .ראה דברי חיים על הל׳ מקוואות ,סי׳ מ ; ש ר ת
אגרות משה ,י ר ד ,סי׳ קכ ,ענף ה )עמ׳ רלו( שאיסור שינוי מראה במקור .״ודאי
מדאורייתא הוא״; לעומת זה בתחילת גידולי סהרה )גבא ,לפני ס״ק א( ״ושינוי
מראה לכ״ע אינן אלא מדרבנן״ .על המחלוקת בין הראשונים בפסול שינוי מ ר א ה
ראה עוד שו״ת מנחת יצחק ,ח״ג ,סי׳ סט ,ס״ק יג.
40
www.daat.ac.il
ו .ב ע נ י ן ט ב י ל ה ב נ ה ר ו ת כ ת ב מ ר וז״ל ב ע ת י ם ו ב מ ס י ב ו ת מ ס ו י מ ו ת «
גם נ ה ר ו ת פ ס ו ל י ם ל ט ב י ל ה ו ה ו א כ א ש ר ה נ ה ר ו ת ג ד י ל י ם מ מ י ג ש מ י ם ; ב א ו ת ה
ת ק ו פ ה י ש ל ח ש ו ש ,ש מ א ״ ר ב ו אתר
הרצוג ן ׳ /ש מ א נ ת ר ב ו ב נ ה ר
מכללתז ו ח ל י
דעת -ע ל ה
נוטפין
מי ה ג ש מ י ם ,ה ב ש ר י ם ר ק ב א ש ב ו ר ן ) ש ב ת סה ,ב ( ,ע ב ״ ל .מ ל ש ו ן ז ה מ ש מ ע
דוקא בשרואין ש נ ת ג ד ל ה נ ה ר ע״י גשמים ד ע ת האוסרים לטבול ,א מ נ ם
לעג׳׳ד זה צע׳׳ג ד ד ע ת ג ד ו ל י ה פ ו ס ק י ם ד א י ן ל ט ב ו ל ב נ ה ר ו ת א פ י ל ו ל א י ר ד ו
ג ש מ י ם לפנינו ,מ ת ש ש ש מ מ ק ו ם א ת ר ב א ו ל ת ו כ ו ע ד ש נ ע מ ו ד ע ל ב ו ר י ו ש ל
נהר ה ה ו א ש ב ש ו ם ע ת א י נ ו מ ת מ ע ט מ ה ש ע ו ר ה ה ו א ,ועיין מ ר ב ז ה מ ״ ש
ה ר מ ב ״ ן ב ח י ד ו ש י ו ל מ ס י ש ב ת ]םה .ב[ ב ס ו ג י א ד א ב ו ה ד ש מ ו א ל ו כ ן מ ״ ש
ה ר מ ב ״ ן ב ה ל כ ו ת נ ד ר י ם ש ל ו )יג ,א( וז״ל ו ל פ ו ם ה ב י ובו׳ ע ד ת י ב ת ש פ י ר .
וכן מ ״ ש ה ר ״ ן ב ש ב ת ]סה ,ב( ש ם ו פ ל י ג א דידי׳ א ד י ד י ׳ ע ד ולענין ,ו כ ״ כ
הריטב׳׳א ב ה ל כ ו ת נ ד ר י ם ה נ ״ ל מ ן א מ ר ר מ י ב ר ח מ א ע ד ו ת נ ן י ע ו ״ ש
ד ל ה פ ם ו ק י ם ל א ס ו ר א פ י ל ו ב ל א ירדו ,י ש ל ח ו ש ל ר ב ו י נ ו ט פ י ן ] ז ו ל ת ב א ו פ ן
ה נ י ל י [.
5
ב מ ״ ש וז״ל א ר ל ד ע ה א ח ר ת )שם( הרי ״נהרא מ ב י פ י ה מ י ב ר ך ״ :א ם
נ ת ר ב ו מ י גשמים ,נ ת ר ב ו ג ם מ י ה מ ע י ן ו נ מ צ א ש ל ע ו ל ם ז ו ת ל י ן מ ר ו ב י ן
) ר א ה ת ו ס פ ו ת ש ם ד״ ה ש מ א ( ,עכ״ל .ב ל ש ו ן ז ה י ש מ ק ו ם ל ט ע ו ת ב א י ל ו
פלוגתת רבנו ת ם שקולה כנגד ד ע ת פוסק א ח ר ו ב א מ ת לענ׳׳ד רובא דרובא
מגדולי הפוסקים פליגי על רבנו ת ם וגם ה מ ח ב ר בש׳׳ע פ ס ק כ ו ו ת י ה ו ״
ו א ח ה ר מ ״ א ל א הקיל כי א ם ב ש ע ת ה ד ח ק כגון ב מ ק ו ם ד ל י כ א א ח ר .
ו א פ י ל ו ל ש י ט ת ר ״ ת כ ב ר נ ו ד ע מ ״ ש ה ש ״ ר ם״ק י ״ א ד ב מ ק ו ם ש נ ת ר ח ב ה נ ה ר
גם ר״ת פוסל והש״ר קצר ביותר מ ס ת מ א משום ד ג ם דבריו המעטים
ה א ל ו ב ד א י ם )?( ובן ה ו א ב א מ ת .א ב ל ה מ ע י י ן י ר א ה ל ה ו כ י ח ל ה ד י א ש ב מ ק ו ם
2 8
23בתרגום העברי של פירוש הרשר״ה כובא ״יש שגם נהרות פסולים לטבילה; כגון
בימי ניסן שהנהרות גדילים כמי גשמים של ימי החורף וםהסשרת השלגים׳׳ וזה
ע״ס דברי הגמרא וסירש״י .המתרגם כנראה לא שם לב לכך שהרשר״ה כתב בכוונה
באופן כללי ״בעתים ומסיבות מסוימות גם נהרות פסולים לטבילה כאשר הנהרות
גדילים ממי גשמים״ וזה בהתאם לכוונתו לא לפרט פרסי דינים בחיבורו לתורה וגם
בתוך התחשבות בדיונים הרבים בספרי הראשונים והפוסקים אם יש לחוש לחשש
זה דוקא בימי ניסן או גם ברוב חודשי השנה.
21הראשונים הניל מביאים הגבלות על הסבילה בנהרות והריסב״א מסיים ״הלכך נקמינן
הלכה למעשה דכל היכא שהנהר גדול יותר ממה שהוא דרכו אע״ג דלא ח זינן הכא
גשמים ושלגים חיישינן לגשמים ושלגים דעלםא ואין סובלין בו לעולם בזוחלין
ואפילו ביומי תשרי עד שיודע לנו בברי שלא נתרבה ריבר הפוסל מחמת גשמים
ושלגיב״ .עי־ ש ובמקורות השונים המוזכרים זר׳ י הריד״ב ,שכולם חולקים על ר״ת.
25י ר ד סי׳ רא .ס״ק ב ״ואש רבו הניטפין על הזוחלין וכן אם רבו מי הגשמים על מי
הנהר איגם מטהרים בזוחלין אלא באשבורר.
26לשון הרמ-א על דברי המחבר האוסר ״וכן נכון להורות ולהחמיר ,אבל יש מ ת י ר י ם . . .
וכן נהגו ברוב המקומות שאין מקוד.״ .הרי שהרמ״א התיר רק בשעת הדחק.
41
www.daat.ac.il
הרצוג ל פ ס ו ל ו א ל ה ה פ ו ס ק י ם ש א ז כ י ר
מכללת מ ו ד ה
דעתם -ר ״ ת
אתר ,ג
הגיע הנהר בתחלה
שלא
ו א ש ר ב ח י ד ו ש י ע ל ה ל כ ו ת מ ק ו א ו ת ״ ב א ר ת י ם ב א ר י כ ו ת בס״ד,
בקצרה
ד ה י י נ ו י ע י י ן מ ר בחי׳ ה ר מ ב ״ ן ב ש ב ת ןםה ,בן ו ב ה ל כ ו ת י ו ב נ ד ר י ם ) י ג א ( ,
׳
הראב״ד
)ס׳ ב ע ל י ה נ פ ש ,ש ע ר ה מ י ם .פ ר ק א ( ו ה ר ש ב ״ א ב ח י ׳ ל ש ב ת )0ה,
ב ( ,ה ר י ט ב ״ א ) נ ד ר י ם ,יג ,א ( ר ב נ ו פ י נ ה ס ה ל ו י ) ש ה ע ת י ק ה ר י ט ב ״ א מדבריו[,
ה נ מ ״ י ב ה ׳ נ ד ר י ם ) ש ם ( ,ו ה ר מ ב ״ ם ל פ י מ ה ש ב י א ר ה ר מ ב ״ ן ) ש ם ( דברי!/
הרא״ש
ו ה מ ר ד כ י כ א ש ר ב י א ר ה ב ״ י ) ט ו ר יו״ד ,סי׳ ר א ,ד ״ ה ו מ ״ ש ו כ ן
וד״ה
כ ת ב ה מ ר ד כ י ( דבריהם וקושית ה ש ״ ך ״ ע ל ביאורו ש ל הב״י כבר
תירץ
ה ר ב מ ה ר מ ״ ק ב נ ח ל ״ יעי״ש .וביון ש ג ד ו ל י ה פ ו ס ק י ם ו ר ב נ ו ה ב י ת
יוסף
ב ת ש ו ב ת ם׳ א ב ק ת רובל »°ס ו ב ר י ם ד פ ם ו ל ר ב ו י נ ו ט פ י ן ע ל ה ז ו ח ל י ן
27הריד״ב הזכיר במקומות אחדים את חיבורו על הלכות מקואות .כגון שו״ת יד הלוי,
ח׳׳א ,יריד סי׳ צח )ושם ״קונטרס* על הלכי מקואות״( וסי׳ צט )ושם ״חידושיגו על
ה׳ מקואות״( .חיבור זה נשאר עד היום בכתב יד .החיבור כתב לפי סדר הלכות
טבילה בשר׳ע ,יו״ד ,סי׳ רא ,אך כנראה לא הספיק לכתוב על כל הלבות מקוואות.
סמך להנחה זו בעובדה שהריד״ב מזכיר כאן רק את חיבורו לגבי הלכה המובאה
בסעיף ב של הלכות מקוואות .כתב היד שראיתי מכיל כה עמודים על שני הסעיפים
הראשונים של הלכות טבילה בשויע ידיד .סימן זה משתרע על ע״ה סעיפים .מובא
כאן הקטע ,בעמ׳ כ׳ .שעליו הסתמך הריד״ב :״ומעתה נציגה הרוב מנין ובנין שחולקי׳
על ר׳׳ת ופוסלים טבילה בנהרות ו ה ם . . .״ .ובסיום :״וביותר יש ליזהר במקום
שנתרחב או נתארך ,ושומר נסשו ירחיק מםבילה ב נ ה ר ו ת . . .״ .
תודתי לר׳ שלמה במברגר נ״י שהואיל להשאיל לי את כתב היד של החיבור הנ״ל.
וראה המעין ,טבת תשפ״א ,עמ׳ 66—67קטע בכתב יד זה.
28ש״ך ,סי׳ רא ,ס״ק יא .וראה ״שולי האדרת״ על תורת הבית ,שער המים ,שער האחד
עשרה ,ס״ק ו ,עמי צא.
29גידולי מהרה ,נהל ס״ק ז ,אך ראה שם בשולי העמוד ״אמרו המעתיקים״ ,כנראה דברי
זקני הרב יונה רוזנבוים והרב אשר שטרן.
30שו״ת אבקת רוכל סי׳ סא )ד״ה וכתב הר״ן( וז״ל ״היאך נניח כל הני אשלי רברבי
שהם רוב בנין ורוב מנין וגם כי הר׳׳מ והרא״ש והרשב״א מכללם דבתראי נ ע ה ו . . .
ואפילו אמ היה קצת גמגום בסבילח המקוה הזד .כאשר עלה על דעתיה דמר היה יותר
טוב לטבול בו מלסבול ב נ ה ר . . .והאיך נמנע מלסבול בכשר דאורייתא לכ״ע
ונטבול בפסול דאורייתא לכ״ע זולת שני פוסקים ,אין זה אלא מן המתמיהים…׳׳.
הריד״ב מציין תשובת רבי יוסף קרו כהוכחה שהטבילה בנהרות פסולה מן התורה.
תשובה זו מהוה סיוע הזק לטענת הריד״ב ששיטת ר״ת היא שיסה דחויה .אכן ,המחבר
בשו״ע אינו מזכיר כלל את שיטת דית ,אף ש״בית יוסף״ מביא בהרחבה המהליקת
בין הראשונים ,תוך הדגשה של הפוסקים החולקים על ר״ת .וראה ס׳ פקוד .טהרה
לרבי משד .חוסס ,בעל שו״ת ערוגת הבושם ,סע׳ ב ,ם״ק טז שקשה להורות היתד
בטבילה בנהרות הואיל ואין אנו יכולים לעמוד על בירור המקום זחילת הנהר" .אס
כן נפל היתר דסבילת נהרות בבירא״ .גס בס׳ חיבור לסהרה יש הסתייגות לטבילה
בנהרות ובספרים אחרים צויין שהמחבר לא הזכיר בשו״ע את שיטת המתירים.
42
www.daat.ac.il
ה ו א ד א ו ר י י ת א ,פ ש י ט א ו פ ש י ט א ד ב כ ג ו ן ד א צריכין ל ה ח מ י ר ,ו א פ י ל ו ה י ׳
ד ר ב נ ן ה י י נ ו צ ר י כ י ן ל ח ו ש ל ר ע ת ה ג ד ו ל י ם הנ״ל ,כ ל ש כ ן ש ג ד ו ל י ה פ ו ט ק י ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
סוברים ש ה ו א דאורייתא.
כ ל ה נ ״ ל כ ת ב ת י ב ל ת י עיון ג ד ו ל ו י מ ח ו ל מ ר נר״ו ל ש י ם ע י ן ב ח י נ ת ו
ע ל דברינו .ו ה ׳ יורנו ב ד י ר א מ ת לכוון א ל ה א מ ת ב ת ו ר ת ו ה ק ד ו ש ה ת ו ר ת
אמת.
ב
מ כ ת ב ת ש ו ב ה בואת ה ר ב ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש
ו ז ה א ש ר ה ש י ב לי ה ר ב מ ו ״ ה ש מ ש ו ן ה י ר ש נר״ו ע ל ד ב ר י ה נ ״ ל ח ״ ל :
ב ׳ ׳ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט א׳׳מ .ע ש ״ ק ט ״ ו א ל ו ל ת ר ל ״ ד לפ׳׳ק.
כ ו ח י ט ל א ל ת ר ל ח י י ם ולשלו׳ ו כ ל ט ו ב ל ה ר ב ה מ ו פ ל ג ו ה מ ו פ ל א ר ב
פ ע ל י ם ל ת ו ר ה ו ל ת ע ו ד ה ה ר ה ״ ג נר׳יו ד ק ״ ק וו״ב ו ה ג ל י ל י ע ״ א כ ש ״ ת מ ו ״ ה
י צ ח ק ד ו ב ה ל ו י נר׳׳ו.
ג י ״ ה י מ ז ׳ ד נ א ה ג י ע ו נ י א ש ר ה ו ד י ע נ י כ ״ ת נ״י כ י ל א ה י ה ל ו פ נ א י
לעיין על ביאורי ל ח ו מ ש א ש ר נכבדתי לשלות ל מ ע ל ת כ ״ ת כשנתיים ימים
כי א ם ע ל פ ס ו ק י ם א ח ד י ם ו ג ם מ צ א ד ב ר י ם ש א י נ ם ר א ו י ם ל ה ל כ ה ,ו ה ם :
א .ב פ י ש מ י נ י י׳׳א ,ל ״ ו כ ת ב ת י ש ת פ י ס ת י ד י א ד ם פ ו ס ל ב מ ק ו ה
והוא מ ת נ ג ד ל מ ה ש ה ו א מ ב ו א ר ב ת ״ כ ״אי מ ה מעין שאין בו ת פ י ס ת ידי
א ד ם ובו׳ י צ א ה מ נ י ח ק נ ק נ י ם וכוי ״ ו כ מ ו ש ה ו ב א ו נ ת פ ר ש ו ד ב ר י ה ת ״ ב ה ל ל ו
בפירוש מ ש נ י ו ת ל ה ר מ ב ״ ם מ ק ו א ו ת פ״ב מ ״ ז ובן פ ס ק בחיבורו הלי מ ק ו א ו ת
פ י ד ,ג׳ ו כ ן פ ס ק ו כ ל ה פ ו ס ק י ם וכר .י מ ח ו ל נ א לעיין כ ״ מ ל ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל
ו מ ׳ ׳ ש ב י י ל ט ו ר י׳׳ד ר ״ א פ י ס ק א ה מ נ י ח כ ל י ם ת ח ת ה צ נ ו ר י ,מ ו כ ח ד ם ״ ל
ג
1
גלילות ידיו הנכבדים.
פירוש הרב הירש על ספר ויקרא הופיע בתרל״ג וחליפת מכתבים זו מסוף תרליד.
ב
לפי זה שלח הרשר״ה את ספרו מיד עם הופעתו אל הריד׳״ב ואחר כשנה וחצי כתב
הרירי ב את המכתב הנ״ל אל הרשר״ה.
ו ד ל הכסף משנה שם :״ . . .ר ב י אליעזר סבר הא דמכשרינן במניח קנקנים אע״פ
שיש בו קצת תפיסת ידי אדם היינו דוקא זרי תערובת מים אחרים דוקא שישבר
הקנקנים ולא ישים ידיו ברש אף לכסותם דאז חשיב תפיסת ידי אדם לפסול ודבי
יהושע ס ב ר דבכשרינן אפילו עשה כל המקוה מהם ואפילו שלח יד בהם לכפותם
-
ובלבד שלא יגביהם לערותף״.
בית יוסף )כיי רא( דיה המניח כלים תחת הצנור ושם מובאות דעות שונות בין
התנאים מה נקראת תפיסת יד אדם לגבי מקוד .ומובא שם מפי׳ הרא״ש בסיב דמקואות
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד ת פ י ם ת ידי א ד ם מ מ ש פוסל במקוה והמניח כלים ב ר א ש ה ג ג ו כ ר ו ש ב ר ם
וכוי א י נ ו כ ש ר א ל א מ פ נ י ש ל א ח ש י ב ת פ י ס ת ידי א ד ם א ע ״ פ ש י ש ב ו ק צ ת
ו כ ן ה ו א ה א מ ת ד א י ן ידיו ת ו פ ס י ם כ ל ל ב מ י ם א ל א ש ו ב ר ה ק נ ק נ י ם
תי״א
נ ג ר ר י ם מ א ל י ה ם ל מ ק ו ה ו א ם בן פ י ר ו ש ה ת ״ כ הנ׳׳ל ה ו א ז ה :י כ ו ל
והמים
א פ י ל ו מ י ל א ב כ ת פ ו ו כ ר ת ״ ל מ ע י ן מ ה מ ע י ז ב י ד י ש מ י ם וכר ,א י מ ה מ ע י ן
שאין
ידי
ב ו ת פ י ס ת ידי א ד ם ן כ ל ו מ ר ה ו א כ ו ל ו בידי ש מ י ם ו א י ן ב ו
תפיסת
א ד ם כ ל ל ( י צ א ה מ נ י ח וכר ,ן ע כ ״ פ ב א ה מ י ם ל מ ק ו ה ע ״ י ג ר מ ת י ד י
אדם
ו ה ו ה א מ י נ א ד ח ש י ב ת פ י ס ת ידי א ד ם ד ל א ד מ י ל מ ע י ן ש כ ו ל ו ב י ד י
שמים(,
הת״כ
ת ״ ל ב ו ר ] כ ל ו מ ר ל ד י ד ן ד כ ו ל ו ש א ו ב ד א ו ר י י ת א ו ב ד ע ת זו ה ו ל ך
ד ה א מ י ל א ב כ ת פ ו פסול וא״כ ס ת ם בור ה ח פ י ר ה בידי א ד ם ו ה מ י ם
מ י ג ש מ י ם בידי שמים ו א ״ כ אינו צריר כולו בידי שמים א ל א א ח ג ר מ ת י ד י
אדם
האדם
כ ש ר ד ו מ י א דבור ולא מקרי ת פ י ס ת י״א א ל א כ ש נ ת פ ס ו ה מ י ם ב י ד י
א ו ב כ ל י ו בכוונה .א ו ב כ ח ו * .ו ל ר מ ב ״ ם ד כ ו ל ו ש א ו ב ד ר ב נ ן
ע״ש
״גרסינן בתורת כהנים אילו נאמר ומקוה כים יהיה כהוד יכול אפיי מילא ב כ ת פ ו
ועשה מקור .בתחלה יהיה סהור ת״ל מעין כ ה מעין בידי שמים אף מקוד ,בידי ש מ י ס ,
אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם יצא המניח קנקנים בראש הגג ונתמלאו מ י ם
ו ד ל בור וסליגי ר״א ור׳ יהושע ,ר-א סבר הא דמכשיר במניח קנקנים אע״ס שיש•
בו קצת תפיסת ידי א ד ם . . ,״ .
4
לסי רשר״ה ״בור׳ לא בא ללמד שכל תפיסת יד אדם מותרת ,אלא שבניגוד ל״םעין•
ישנן פעולות שאדם מותר לעשות בעשיית המקור .והבאת המים ,אבל גם א ח ר ה ל י מ ו ד
מ״בור׳ ישנן הגבלות לתפיסת יד אדם מ׳־מעין״ .כעין זה בשרת אגרות משה ,י ר ד
סי׳ קכ .ענף ה׳ )עמ׳ ר״ל( ״משום דילפינן מקרא דמקיש גם לבור מדהביאו מ ת ר כ
שקצת תפיסת ידי אדם כשר״ .כלומר לפי מסקנת ה ת ר כ לומדים איסוד חפיסת מ
אדם מ׳׳עיר ואילו ״בור״ מלמד שלא הבל אסור.
כעין פירוש ה ר ש ר ה בדברי התו״כ מובא בסמ-ג ,עשין רמ׳־ח ושם מובא ה ת ר כ בזה״ל :
"אר מעיין ובור ו ג ו מ י . . .מה מעיין בידי שמים אף מקוד .בידי שמים אי פ ה מעיין
שאין בו תפישת יד אדם כלל אף מקוה שאין בו תפישת יד אדם כלל ונוציא ה מ נ י ח
כלים וקנקנים בראש הגג לנגבן ת׳׳ל ובור לרבות״ .הסמ־ג גורס ״שאין בו תפישת מ
ארס כלל׳ ולכן בא ״בור׳ ללמד שיש תפישת יד מותרת .בדברי הפוסקים מ ו ב א ו ת
הגדרות שונות איזו תסיסת יד מותרת ,כגון גרמא או כוח שני.
וראה בפירוש קרבן אהרן ובפירוש עזרת כהנים על ד ב ר התויכ הנ״ל .לפי ה ק ר כ ן
אהרן אכן בא התו״כ ללמדנו ישלא יהיה כולו בידי אדם כבור ולא כולו בידי שמים
כמעין אלא שיהיה בו מזה ומזה״ ואילו העזרת כהגים )מדור תוססות העזרה( ד ף
צג ,ב משיג על הק״א ,שהרי לפי מסקנת התו׳־כ כל תפישת אדם אסורה וכל השעולות
המותרות אינן נקראות תסיסת ידי אדם .ואולי זו המחלוקת בין הריד״ב והרשר״ד,
בפירוש התו״כ .כעין זד .בשו״ת אור שמח .חיב .סי׳ ז ,שכל תסיסת ידי אדם פ ס ו ל ה
ואם קיימות פעולות המותרות .הרי אין אלו נקראות תסיסת ידי אדם ,אלא גרמא.
וראה שו״ת לבושי מרדכי ,מה״ת .י ר ד ,ס ״ קד על דברי הקרבן אהרן הנ״ל .וראה שד״ת
מהר״ם שיק ,י ר ד ,סי׳ קצח .ד״ה והנה.
,
44
www.daat.ac.il
בפירושו ו ב ח ב ו ר ו
4
שכולו הולך ב ד ר ך זה ל מ ד ק ד ק בדבריו[ וכן מ ו כ ח מ מ ה
7
שהביא הב״י ש ם מ ש ע ר המים לרשב״א ״ ו מ ת ש ו ב ת ה ר א ״ ש
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ס פ ר ב ״ נ ל ר א ב ״ ד • כ ו ל ם ס ״ ל ד ת פ י ס ת ידי א ד ם מ מ ש פ ו ס ל ב מ ק ו ה ו ל א
עוד
ומרעה אחת
ש ט ע ם ש א ו ב א י נ ו א ל א מ ש ו ם ת פ י ס ת ידי א ד ם ד ה א כ ל י ל א כ ת ו ב
0
בקרא .
ו א ם כן אין בביאורי נ פ ת ל ועקש ו ב מ ה שפירשתי ״בלי ת פ י ס ת
ידי א ד ם ״ ב ל ש ו ן ״ א ה נ ע פ א ן מ ע נ ש ע ן ה א נ ד ג ע פ א ז ז ט צ ו זיין״ ] ״ ב ל י ש נ ת פ ס
ע״י י ד ו ש ל א ד ם ״ [ י צ א ת י י ד י כ ו ל ם ד ה א ב ש ו ב ר ק נ ק נ י ם ל א נ ת פ ס ו ה מ י ם
בידי א ד ם ש ל א ב א ו בכוונה לכלי ו ל א הערה א ו ת ם לבור א ל א ש ב ר הכלי,
כ ל ז ה נ ל ע ״ ד ברור.
ב.
ב מ ה ש כ ת ב ת י ש א י ן ה מ י ם מ ט ה ר י ם ,א ל א א ם בן ״ ב מ ו מ ע י ן ו ב ו ר
ה ם מכונסים בשקע השייר לקרקע״ חשב מ ר ש נ ת ת י מ ק ו ם ל ט ע ו ת ט ע ו ת
ג ד ו ל ,בי ב ל ש ו ן ז ה א י ן מ מ ו ע ט כ ל י ש ח ק ק ו ו א ח ״ ב ק ב ע ו ו ב ר .י מ ח ו ל נ א מ ר
ג״י א ד ר ב א ע ״ י ש כ ת ב ת י ״ ד ע ם ב א ד ע ן א נ ג ע ה א ר י ג ע ״ ] ש י י ך ל ק ר ק ע [ ו ל א
כ ת ב ת י ״אין ד ע ם ב א ד ע ן בעפעסטיגטע א ד ע ר דאמיט פערבונדענע״ ]״מתובר
לקרקע
5
א ו ק ש ו ר לו׳׳( ו ב י ו צ א ה ו ר י ת י ב ב י ר ו ר ד ל א ו ב ל ש מ ת ו ב ר ל ק ר ק ע
הלכות מקוואות .סרק ד ,הלי ב .וראה ״שולי האדרת״ על ״שער המים״ ,עמ׳ סב
)ד״ה ונמצינו למדים( בהסבר שיסת הרפב״ם שנוסף לאיסור תסיסת ידי אדם ,אסרו
חד׳ל פעולות ״בכדי שלא יבוא לידי תסיסת ידי אדם״ .וראה ס׳ אבני שהם על מסכת
מקואות .סי׳ ה ס״ק א שלפי הרמב״ם ״יסוד הפסול דשאוב הוא משום עשוי בידי
אדם״ .ובסוף הסימן )עמי לב( שכן מוכח מכמה ראשונים .חד .כמו שכתב הרשד׳׳ה להלן.
6
שער המים ,שער הה מ ישי ״כל שבאין למקוה מתור מה שנתון בידי אדם אפילו מדבר
שאינו כלי ,ססול דמקוה דומיא דמעין בעינן ,מה מעין שלא ע׳׳י אדם] ,אף מקוד.
שלא זרי אדם(״ )כר גורם הרב משה הרשלר שליס״א( וכן שם ״דכל שבאו למקור.
בידי אדם לא הוי כמעין ופסול״ וראה שם ד ב ר הרשב״א ב״בית המים״ .דברי הרשב״א
הס גס סיוע לסברת הרשד״ה שגס אחרי ההשוואה של מקוה ל״בור״ ,בכל זאת גם
במסקנה ״מקוה דומיא דמעין בעינן .מה מעין שלא ע״י אדם״.
ד
הלכות מקואות לרא־ש .סיסי׳ ב ״אבל אדם שזילף בידיו או ברגליו ג׳ לוגין למקור.
הסר .פ ס ל ר .
8
בעלי הנפש ,שער המים .סרק שגי ״ . . .דדרשינן מה מעין בידי שמים אף מקוד .בידי
שמיס ואם איתא דשאיבה שהמשיכוה כולה מסבילין ה ר מקוד .זו נעשה התחלתה
ב י ר אדם״ .הראב״ד סובר שגם במסקנה ״אף מקוד .בידי שמים״ .ראה למעלה הערה .6
לא מצאתי את המקום בבית ייסף .בו מובאים דברי הרשב״א ,הרא״ש )תשובת הרא״ש(
והראב״ד .כדברי הרשרה.
9
הראב״ד בסי בעלי הנפש .שער המים ,סרק שני ״דהא כלי לא כתיב ב א ו ר י ת א . . .
והלכתא רבתי איכא למילף מהאי סעמא דכל היכא דשקיל מיא בידיה ודמי ל מ ק ו ה . . .
פסול דהא בידי אדם הוא וכלי בדאורייתא ופוסל בידיו בשלשה לוגין כדין כל שאר
שאובין שלא יהא מפל חמור פן העיקר״ .ודאה למעלה במכתבו של הריד״ב סעיף
ג ובהערה 10שם.
45
www.daat.ac.il
יחשב
מכללת הרצוג
לעיין מ ע ט י ו ת ר ה י ה נ ר א ה ל ע י נ י ו ד ף
דעתר -פ נ א י
אתר ל מ
כ ק ר ק ע .ו א ם היי
] 260 ,259קעה—ו[ ש י ד ע ו ק ו ר א י ב א ו ר י ש ל א כ ל מ ח ו ב ר ל ק ר ק ע כ ק ר ק ע ד מ י
וחילוק
בין
קולבם״ח
1 0
ל ח ק ק ו ל ב ס ו ף קבע .ו א ם ל ב ע ל נ ב ״ י א פ י ׳ ק ב ע
ו ל ב ס ו ף ח ק ק פ ט ו ל ל מ ק ו ה ) מ ל ב ד ש ה ג א ו ן ב ז ה כ מ ע ט י ח י ד ב ס ב ר ת ו זו ״ ( ,
ה ל א א י נ ו פ ו ס ל א ל א מ ש ו ם ד ם ״ ל ד א פ י ׳ ק ב ו ע בזה ל א ח ש ו ב שייר ל ק ר ק ע
מדאורייתא
לקרקע״[
ו א ם כן א י ן נ כ ל ל ב כ ל ל ״ ר ע ם ב א ד ע ן א נ ג ע ה א ר י ג ״ ] ״ ש י י ך
ו ה ל א אין ספק שגם לנב״י יש תלוש ולבסוף ח ב ר ש ה ו א ח ש ו ב
10קבעו ולבסוף חקקו.
11אחרונים רבים דנים בפסק הנ״ל של הנוב״י שיש לאסור אפילו קבעו ולבסוף חקקו,
ראה שו״ת חתם סופד ,ידיד ,סי׳ קצח ,רה ,ריד )ושם בד״ה והנר .סר״מ ״וכבר כ ת ב ת י
קונטרס א׳ לסלק פקפוקים של הגאון נב״י מעל רוב המקוואות״( וסי׳ ריז; גדולי
טהרה ,שאלה ו ; לחם ושמלה ,סי׳ רא ,לחם ס״ק קלז )ושם ״אבל לעשות כן כל
המקוה ע״י צנור שקבעו ואח״כ חקקו יש למנוע״(; ש ר ת אמרי אש ,י ר ד ,םוס״י פד,
בתשובה אל הרב יוסף זלמן ,יושב על מדין בק״ק מונקאסש )ושם ״וידע מעכ״ת
כי מה שכתב בסשיסות בענין קבעו ולבסוף חקקו דלא כנוביי ו מ ו ר נ ו הגאון ז״ל
]החת״ס[ האריך בזה ,ואם למעשה ,לא הייתי עושה לכתחילה מקור .הפסולה לדעת
הנוביי פדאוריתא״(; מי נדה ,ם״ת ,תשובה ג׳ בסוף הספר )ושם •וצ״ע ל מ נ א מ ד ,
טובא״(; מלבושי סהרה על הלכות נדה ומקוואות ,סי׳ כח ,ס״ק ה )ושם ימה אעשה
שלע״ד הקלושה אין כאן שום התחלת קושיא״ ,ושם ב״באר מים חיים״ ,ס״ק יח ״ ת מ ת י
קושיא זו בקושםא וגם הגאון מוהרש״ק ]רב שלמה קלוגר[ מבראד גיכ הסכים לדברי
וכאשר נסתלקה הקושיא נשאר הדין דין אמת ומינה לא תזוע ותו לא מידי״; א ב ל
צריך עיון מהסתמכותו על מורש״ק ,ראה ספרו מי נדד .הניל; ש ר ת שואל ומשיב ,מהדורה
גי ,ח״א סי׳ קס״ג )ושם ״באמת כל הפוסקים חולקים עליר( וכן בספרו יוסף דעת,
י ר ד ,סי׳ רא )דף ק א ( ; ש ר ת בית שלמח ,מהדורא בתרא ,סי׳ מח )ושם ׳׳והרואה
יראה שדבריו דחוקים מאוד״(; מקוד .ישראל על הל׳ מקוואות .ענף רביעי ,סע׳ א
)ושם ״הנך רואה שכל הפוסקים הולקים עליר( ושם ענף אחד עשר ,סע׳ ב ,מקור פ י ם
חיים ,ס״ק ב ; ש ר ת בית יצחק .י ר ד ח״ב ,סי׳ כו ,סיק ה—ח )ושם ״כמד .ישובים
נאמרו בזה״(; דברי חיים על הלי מקואות .סע׳ לו )ושם -בנב״י ה פ ר ז על העדה
לומר המתיר מקוד .כזד .מתיר איסור נדה ה ״ ר ( ; מי השלוח ,סי׳ ד ,מקור נסתת,
סע׳ כ ,ס״ק כח )ושם ״לא מצאתי בכל הלכות מקוואות חילוק בדיני מקור .בין ב ע ל ת
הכתם לנדה ג מ ו ר ה . . .אמנם לעיקר הקושי׳ יגעתי ומצאתי דרך ישרה לעג״ד״(;
פתחי תשובה ,י ר ד ,סי׳ רא ס״ק ז )ושם בשם ש ר ת חתם סופר ״מנהג כל עדי
ישראל להתיר לטבול בכלי שקבעו ולבסוף ח ק ק ו . . .ודאי דאסור לפקפק ילהרהד
על הוראה ז ר ( ; מקוה סהרה ,סי׳ כה ,דף יד ,א והלאה ושם בסוף הספר הערזת
בנו .סי׳ יז; היבור לסהרה ,כלל רביעי ,ס״ק ב )ושם ׳־אין לנו להחמיר מ ה והדין
כפשטא דברייתא דקול״ח אין סוסל את המקוה״(; ערוד השלחן ,י ר ד סי׳ רא70 ,׳
ס ד ; אור שמח על הרמב״ם ,הל׳ מקוואות ,פרק ו ,הלכה ) 1ושם דחיית שיטת ד״גוב״י
״במחכ״ת״(; ש ר ת מהרשים ח׳ב ,סי׳ קב )ושם היא סי׳ לא ,שזה מחלוקת ב ב ל י
וירושלמי(; מקוה ישראל )תרנ״ה( ,חלק ביאור השרע ,דף כם ,א והלאה )ושם ׳׳ולכן
46
www.daat.ac.il
ב ק ר ק ע ג מ ו ר ו ב ש ר ל ט ב ו ל בו ו ה ו א מ ק ו ה ע״י בנין א ב נ י ם ב ר א ש ג ג ו כ י ו צ א
א ח ש ב י ת ל ע נ י ן עי׳ז ח ש ו ב ב ת ל ו ש .ו א י ן ב ו נ ת ב י א ו ר י ל ב ר ר פ ר ט י ה ד י נ י ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ל א ל פ ר ש ה מ ק ר א ו ת ע ל פ י ה ה ל כ ה כידי ה כ ה ה מ ג ע ת ו ל ה צ י ע ל פ נ י
ה ת ל מ י ד י ם כ ל ל י ם ה ר א ש י י ם ב כ ל מ צ ו ה ו א י ד ך זיל גמור.
ג.
א ת ר י ש א מ ר ת י ל פ ט ו ל ש א ו ב י ן .היינו מ ש ו ם ש י ש ב ו ת פ י ס ת י ד י
א ד ם .ל א כש׳׳כ כ ל ש ב א ע ל ידי א ד ם מ מ ש ואין מ ק ו ם ל ט ע ו ת ש ד י מ ה מ ר
בדברי.
ד.
ת פ ט מ ר נ׳׳י ע ל י א ש ר ה ב א ת י ד י ן ה ו י י ת ו ע ל י ד י ט ה ר ה מ ק ר א
יהי׳ טהור ,בשניים .ח ד א ד א ם נ מ צ א בסוח הסילון ד ב ר ש א י נ ו מ ק ״ ט כשר,
ו ג ם ה ו א ר ק ט פ ק א ד ד י נ א ד ה ר מ ב ״ ם מ פ ר ש ש׳׳ט ד ז ב ח י ם ב ע נ י ן א ח ר .כ ב ר
פשוט הוא לדינא כמ״ש כל ה פ ס י ק י ם . . .בלי שום פקפוק כלל״(; הגרפ״מ אפשטיין
כסלובודקה בשרית שרידי אש .ה־ב .פי׳ פח .עמ׳ ר כ ד ( ; ש ר ת דעת כהן ,סי׳ קכז
)ושם •כדאי לסמוך על הכקילין ב1ה לכתחילה עכ־פ כשאי אפשר באופן אהר׳׳(;
ש ר ת חלקת יואב .ח־ א י ר ד סי׳ לא )ישס -ומעתה נבוא למה הרעיש הנוב״י״ ומסיים
״ובתורן הרעשת הניכ־י בטוב טעמיו; חזון איש .י ר ד .מקוואות תנינא סי׳ קכם )ב(
ס ׳ ק יג )ושם •ובמש־ כ נתישבו ד ב ר הראשונים ד ל שהכשירו לעשות מקוד .בכלי
שקבעו ולבסוף חקקו״> :דברות משה .בבא קמא .סי׳ מד )אבל ראה ש ר ת א ג ת ת
משה ,י ר ד .ה־ב .סי־ צג .אבל שם מדובר במיכל בים באויר בין שני כותלים(; ש ר ת
מנחת יצחק .היא .ס״ קלס .ס־ק ז וחיה .סי׳ כה .ס־ ק ז ; דברי יואל על סוגיות
השים .סוגיה דציגור שחקקו )עמ׳ רכז—ח׳; קהלות יעקב .חיג .סי׳ ח )ושם ׳׳לגבי
טומאה שתלוי בשם כלי ודאי כל שקבעו ילבסויח לא נחית עליו תורת כלי אע״ס
שהוא מדאורייתא ;(-כהרת מים )מהדורת תשכיר( עמ׳ מז .סד .צג .רב ,רכא .ודלג;
מי כעין על הל׳ מקוואות .סי׳ רא ,סי׳ ו .עמ׳ נז )ושם בעמי ס׳ נשאר ב צ ר ר עיון(;
אבני שרש על מסכת מקוואות .סי׳ יא סיק ב ; משנת מנשה על מס׳ מקוואות ,ברוקלין
השמ״ח .סי׳ יב .ס״ק ד והלאה )ישם ס־ק ד• .הנוב״י תירץ את הראשונים בתירוצים
דחוקים . . .אבל תירוצו דחוק מאד־ ישם המסקנה סוסי״ק יב ־ודאי דאתי שסיר
שרטת הראשונים וד&וסקים״(.
כמעט בכל ה ס פ ר ס הנ-ל יש השגות על שיטת הנוביי ו ה ס ב ר ם לנוהג דשקובל בכל
השוצות ישראל .אף שיש המצדדים להתחשב לכתחילה בשיטת הנוב״י .וזה בהתאם
לדברי הרש ר״ ה הניל *שהגאון בזה כמעט יה יד בסברתו ז ר .לעומת זה השיג ה ר ד ״ ב
על ביאור הר שר-ה שההגדרה על הגאי מי דש קוד .שיהיו ״מכונסים בשקע השייך
לקרקע״ עומדת בסתירה לשיסת הגוביי .וראה ש ר ת יד הלוי .י ר ד ,סי׳ קו פרק
ז כ כ ת ב מהרב זליגמן פרום .התני של הרידיב .שאכן ראשונים רבים ״וכל הסוםקים״
הדלקים בדין זה על הגוב״י.
12הרש ר• ה טוען שלא יתכן שלשי הניב•* אין מציאות של מחובר שנהשב כקרקע .שהרי
גם הנוב״י מודה לדין מקוד .זדי בגין אבנים בראש הגג .השוה חזון איש ,י ר ד .
מקוואות הגינא .פי׳ קכם )ב( ,כ* ק יג •והאחרונים זיל דשחמירם לא החמירו אלא
בקבעו ולבסוף הקקו .אבל בנין אבנים וסיס מודים דל א הוי זרז שם כלי״.
47
www.daat.ac.il
מכללתבלהרצוג
א מ ר ת י ש א י ן ב כ ו ו נ ת אתר
פרטי הדינים ,ובן מ ג מ ת י ב כ ל מ ק ו ם
דעת ל -ב ר ר
ביאורי
ל ב ר ר ה כ ת ו ב י ם ע ל פי ה ש י ט ה ה מ ו ס כ מ ת ל ה ל כ ה ו ל מ ע ש ה » י .ו א ם ג ד ר ל י
ה מ פ ר ש י ם ה ק ד מ ו נ י ם א ש ר צ פ ו ר ן קטנם ע ב ה מ מ ת נ י ו ה ר י נ י ב ק ש מ ו ד ח ל פ ג י
ר ו ת ם ה ר ה ב ה ה ר ש ו א ת ע צ מ ם ל פ ר ש כ ת ו ב י ם אפיי ע ל פ י ד ע ו ת ה נ ד ח ו ת
מ ן ה ה ל כ ה ,כ ש ״ כ ש א י ן ל ת פ ו ס ע ל קטן כמוני ה מ ש ת ד ל ל פ ר ש ה כ ת ו ב י ם
רק על פי א ו ת ה ד ע ה המוסכמת להלכה ולמעשה.
ה .מ ה ש כ ת ב ת י ש כ א ש ר נ מ צ א י ם א ר ב ע י ם ס א ה מ י ם כ ש ר י ם ,מ ו ת ר
ל ה ו ס י ף מ י ם ש א ו ב י ן ל פ י רצונו ,ל א י ד ע ת י כ ל ל ה י א ר י ו ב ל ל ב ז ה ג ם כ ן
ה י ת ר ל ה ו ס י ף ש א ו ב י ן א ח ר ש ח ס ר ו המים ,ה ל א ל א ד ב ר ת י א ל א מ ן ה ה י ת ר
ל ה ו ס י ף א ח ר ש י ש ב ו מ ׳ ס א ה כשרים ו מ ן ה ה י ת ר ל ט ו ל מ ש ם ו ל ה ו ס י ף א ח ר
שיצאו מים משם ,מזה ל א דברתי מאומה ,אלא אדרבה מ פ ש ט דברי א י ן
ל ל מ ו ד ה ה י ת ר הזה .ו ל א היו נ ע ל מ י ם מ מ נ י ה פ ו ס ק י ם א ש ר י ע צ נ י מ ר ל ע י י ן
ע ל ס ב ר ת ה ר א ב ״ ד והרמב׳׳ם ב ח ס ר כ ל ש ה ו א מ ן ה ת ע ר ו ב ת ו מ נ ת ן ס א ה
ו נ ט ל ס א ה .ו א ם ה י ה פ נ א י ל מ ב ״ ת לעיין מ ע ט י ו ת ר היי גלוי ל פ נ י ו ב ד ף
] 260קעו[ ש ה ב א ת י ס ב ר ת ה ר א ׳ ׳ ש ש כ ש ר ו ] כ נ ר א ה צ׳׳ל ה כ ש י ר ו ! ה ש א ו ב י ן
מ ט ע ם ז ר י ע ה ש ה י א ה מ ו ס כ מ ת ל ד ע ת רוב הפוסקים ,א ל א ש א י ן מ כ ו ו נ ת
ב י א ו ר י ל ב א ר כ ל פ ר ט י ה ד י נ י ם כניל .א ב ן מ א ח ר ש ד ב ר מביית נ״י מ ס ב ר ת
ה ר א ב ״ ד ו ה ר מ ב ׳ ׳ ם ו ד ב ר י ה ת ש ב ״ ץ ש ק ש ה ל ה כ נ י ס ר א ש ו בין ה ה ר י ם
הגדולים ,מ א ו ד ישמהני מ ר א ם ימחול להודיעני איר מ ת נ ה ג מ ר ב ת ק ו ן
ה מ ק ו א ו ת ת ח ת מ ש מ ר ת ו מ ב ל י ה כ נ י ס ר א ש ו בדין זה .ב ל י ס פ ק ר ו ב מ ק ו א ו ת י ו
ו א פ י ל ו כולן מ ו ס י פ י ן מ י ם ח מ י ם ש א ו ב י ן ב כ ל יום ט ב י ל ה ו ב ס ת ם מ ק ו א ו ת
אי א פ ש ר זה מבלי לנגוע ל פ ח ו ת בחומרת הראב״ד דפוםל אפי׳ ב ה מ ש כ ה ,
עי׳ ג ״ ט ״ .ו כ פ י א ש ר ב י נ ו ת י ב ס פ ר י ם ג ד ו ל י ק ד מ ו נ י נ ו ו א ח ר ו נ י נ ו ל א ח ש ו
ל מ ע ש ה לסברת הראב״ד ,א ף לא לסברת הרמב״ם בנתן ס א ה ונטל ס א ה
ועיין מ ר ב ש ר י ת ח ״ ם י״ד ,ר ג מ ה ש ה ע י ד ע ל ה מ ק ו ה ה ג ד ו ל ה ב ק ה ל ת ו ע י ר
ו א ם ב י ש ר א ל מ ק ד ם ,מ ה ו א י ר ה ו ר ה ל ע ש ו ת מ ק ו ה בלי פ ק פ ו ק י ם כ ל ל ־ »
13
הרשר׳ה אינו דן בשאלה העקרונית אס הדין הוייתו על י ר סהרה בסבילת נ ד ו ת
הוא -ר ק ספיקא דדינא״ .ראה חזון איש ירד .מקואות תנינא סי׳ קל )ג( ס״ק ין
ש״הויה ע״י טהרה דאורייתא״ וראה ש ר ת דברי יואל ,י ר ד סי׳ עד שדעת הרפב״ים
בנידון דעת יחיד אחרי שרוב הראשונים חולקים עליו.
אין ספק שגם הריד״ב לא היה מסכים שהרשרה יכתוב בפירושו לתורה שדין זה ש ל
הוויה ע״י טהרה הוא ״רק ססיקא דדינא״ .וראה להלן בפרק ״סיכום״.
14גידולי טהרה ,נחל ם״ק ס ולהלן ב ש ר ת סי׳ י.
15בתשובה זו מתאר החתם סופר את המקור .הגדול בעירו ושם מובא ״וכיון שהיא כ ש ר ה
במי גשמים שוב אינה נפסלת ע״י מים שאובים וכל מה ששופכים לתוכה נ ע ש ה
הכל כמקור .כשר וכשתתמלא על כל גדותי׳ תתמלא גם ח ב ר ת ה . . .״ .ובסיום ״וכן
עושים פה במקור .הגדולה ולעולם לא יחסר המזג והוא עצה סובה והגונה אין ב ה
פקפוק כלל״ .וכן שם בסי׳ ריב וריד .וזה ע״ס דברי הרמב״ס ס״ד ,ה״ו ועזכריש
48
www.daat.ac.il
ואיב לענ״ד כפי קוצר שכלי ומיעוט תבונתי כמעט כעון יחשב לעורר על
ח ו מ ר ו ת ה א ל ו ב ס פ ר ה נ מ ס ר ל ר ב י ם יי.
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו .מ ה ש ל א ד ב ר ת י מ ח י ל ו ק בין מ ע י ן ל מ ק ו ה ד מ ע י ן מ ט ה ר ב כ ל ש ה ו א ,
מפני ש ב פ י ר ו ש אני כ ו ת ב ש ם מ ק ו ה )טויבבאד( ל ט ב י ל ת אדם ,ועוד כי עון
פלילי ה י ה נ ח ש ב בעיני אפי׳ רק לרמוז דין זה דמעין מ ט ה ר בב׳׳ש ב ס פ ר
ש מ ס ו ר ל ב ל ״ ,ד ה א ג ד ו ל י ר א ש ו נ י ם ם׳־ל ד א פ י ל ו ל א ד ם מ ט ה ר מ ד א ו ר י י ת א
ועוד ל ש ט ת י ה ד מ ר דם״ל דבביאור ל ח ו מ ש מוכרח אני להביא בל הריעות,
א ם ה י י ת י כ ו ת ב ש מ ע י ן מ ט ה ר ד ו ק א לכלים ,ה י ה ת ו פ ס ע ל י ד ד י ן ז ה א י נ ו
מ ו ס כ ם מ ב ל הפוסקים דלהרמב״ם והראב״ד ל א בעינן מ״ם אפילו ל א ד ם ״ .
לענין ט ב י ל ה בנהרות ל א ביארתי כי א ם ה ט ע ם א ש ר בעבורו ב ע ת י ם
ובסיבות מ ס ו י מ ו ת אין לבחור בנהרות לטבילת מ צ ו ה )דהיינו כשיש ב ה י ר ה
בלומר ש א פ ש ר לטבול במקוה כשרה( והטעם הוא ה ח ש ש ש מ א ירבו
ה נ ו ט פ י ן ע ל הזוהלין .ב א י ז ה ע ת י ם ו ב א י ז ה ס י ב ו ת י ש ל ח ו ש ח ש ש ז ה ל א
ב א ר ת י ש א י ן ב י א ו ר י ל ח ו מ ש מ ת ב ר ת פ ס ק י הדינים ,א ל א כ ד י י ב ו א ו ק ו ר א י
ביאורי ע ל ה ת ו ר ה לידי בהירות ולמסור לתלמידים כללי ה מ צ ו ת הראשיים
בפירוש
וכן
ה ר ש ר ־ ה .ו ר א ה ש ר ת שבס׳ גידולי ס ה ר ה .סי׳ יב בשש ת ו ס פ ת א ר י ש ש ק ל י ם .
חידושי הרין.
ב ־ ב סו.
ב )עם׳ U M״הלכך נקסינן הלכה ל מ ע ש ה דמקוה שיש
ב ו ב ׳ ס א ה ש כ ו ל ן כ ש ר י ם .מ מ ל א ב כ ת ף ו נ ו ת ן ואשי׳ כ ל ה י ו ם כ ל ר .
ובן
כובא
וראה
ו
אחרים.
אצל פוסקים
כגון
הרדגרז
שדית
ח י א סוס״י
סה
וחיד.
ס י ׳ צד.
ש ר ת אבני נזר .י ר ד סי׳ רע .ס י ק ג •אין לחשוש לדברי ה ר א ב י ר ׳ ושם בס״ק
״ ה מ נ ה ג ה ש ש ס ב כ ך י ש ר א ל ב מ ע י ן ש כ ש י ש מ ׳ ס א ה ש ו ש ב י ן ב ת ו כ ה שא.׳ ב י ן
למים
וכשצרר
נוכלים
מ ת ו כ ה ו ח ו ז ר ם ושושבין
בתוכה
הרבה
ש א ו ב י ף ו כ ן שש ס י ׳ ר ע ם
ס׳יק י .ו כ ן ב ס ׳ ה י ב ו ר ל מ ה ר ה ,ה ל כ ו ת מ ק ו ו א ו ת .ס ע ׳ י ב ״כקוד .ש ל ם א י נ ו נ ס ס ל ב ש א ו ב י ן
א פ י ל ו ששך ע ל י ו א ל ף כ א י ן ואשילי נ ת ן ס א ה שאובין מ ס ל ס א ה א ח י כ ע ד ע ו ל ם .כ ש ר
המקודד.
16
ו כ ן ב ס ׳ מקוד .י ש ר א ל .פ ת י ח ה ל ה ל כ ו ת מ ק ו ו א ו ת .ש ע ר ה .ס ־ ק יד.
ל פ י ה ר ש ר ־ ה י ש להיזהר ב ל כ ת ו ב ח מ ד ו ת בפשר המיועד לציבור ה ר ח ב .במיוהד חומרות
ש ר ב י ם ל א יכולים לקיימן.
17
כמו
לכתוב
שאין
הומרות
בכשר המיועד
לצימר
הרחב,
כך
גם
אסור
לכתוב
שש
ק ו ל ו ת ,ב מ י ו ח ד כ א ש ר זה יכול לגרום לתקלר-
18
ר א ה גידולי מ ה ר ה .ג ב א מ״ק ב׳ ידמעין מ ס ה ר בכ״ש היינו ד ו ק א ל כ ל י ם ס ם א י ם .א ב ל
וכן
לאדם
״ונחלקו
נרם,
לטבילת כלים חדשים
הראשונים
באדם
הסובל
בעינן ם׳
סאה מדאוריתזר .ושם
ב מ ע י ן מד.
רנו.
דלהרםבים
ב״גחל״ ם י ק ג׳
והראב״ד
לא
בעינן
ולהוס׳ והראי ש אף במעין בעי נ ד ם ׳ ,עיי ש ב ה מ ש ך ׳ועדיין יש ל ב א ר להנהו
דסבר
השיטות
ד א ף במעין בעי מ י ס א ם הוא מדאורייתא או ר ק מ ד ר ב נ ר .עייש .וראה ביאור
ב ס ׳ כ ש נ ת מ נ ש ה ע ל מ ס כ ת מ ק ו ו א ו ת .ס י ׳ מ ן .ע מ ׳ רי—<*יס .ה ר ש ד ״ ה ט ו ע ן
שבמש ר ה מ י ו ע ד ל ר ב י ם אי אששר ל ה ב י א א ת כ ל הדעות .ש ה ר אז א ת ל ה ת ע ל ם מ ה ד ע ה
שבמעיו
המסור
אץ
צ ו ר ך במי
סאה.
אשילו
לאדם
— ואין
להזכיר דעה מקילה
זו בסשר
לכל•
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה נ ״ ל וקיא י ד ע ת י ה י א ך יש רמז ב ד ב ר י שאין ל ח ו ש ל ז ה א ל א כ ש י ש ג ש ם
ל פ נ י נ ו כ א ש ר ח ש ב עלי מר ,ה ל א א ד ר ב ה פ ש ט לשוני מ ו כ י ח ש ב ל ש א נ ו ר ו א י ם
ש נ ת ג ד ל ה נ ה ר ) א נ ש ו ו ע ל ל ו נ ג ( יש ל ח ו ש ש נ ת ג ד ל ע״י נ ו ט פ י ן ש ר ב ו ״ ו פ ש ו ט
ה ו א ש ל א יכיר זה א ל א מ י ש נ ו ד ע לו ג ו ד ל ש ט ח ה נ ה ר ה ט ב ע י ו י ו ד ע ש ל א
נ ת ר ח ב .ו ס ב ר ת ר מ ב ״ ם והר״ן בבר ה ב י א ו ם הב״י ל ט ו ר ו ע ל פ י ה ם פ ס ק
הש׳יך ש א י ן ל ט ב ו ל ב נ ה ר ו ת א ל א בזמן ש ה נ ה ר קטן מ א ד י ׳ .ו ב ן ה ו צ ר ב ת י
ל ה ב י א ד ע ת ר ״ ת כדי שידעו הטעם ל מ ה במקום שאין ברירא מ ו ת ר ל ט ב ו ל
ב נ ה ר ו ה ו א ש י ש ע ו ד ד ע ה להקל .ו מ מ ה ש כ ת ב ת י ת ח ל ה ש ב מ ק ו ם ש י ש
ברירא אין לטבול בנהרות מוכרח ל ה ד י א דאין לנו לילך ב ת ר ס ב ר ת ה ר ״ ת
א ל א ב ש ע ת ה ד ח ק .כ ל זה נ ל ע ״ ד ברור ו ה ו א ד א פ י ל ו לר׳ית א י ן ל ט ב ו ל
א ל א ב מ ק ו ם ש ה נ ה ר ה י ה ה ו ל ך ב ת ח ל ה ,זה ד ב ר פ ש ו ט ו י ד ו ע ל מ ע י י ן ב ש ״ ך
ם ״ ק י ״ א ו א י ן צ ר י ך ל כ ל העיונים שציין מ ב ״ ת נ״י .א ף ש ל ע נ ״ ד ב ש ע ת ה ד ח ק
גמור ש נ ת מ ל א ו נהרות על פי גדותם בימות גשמים ואי א פ ש ר ל ט ב ו ל
ב מ ק ו מ ם ה נ ה ו ג מ ח מ ת ע ו מ ק ואין ת ק ו ה ש י ת מ ע ט ו ה מ י ם כ ל י מ ו ת ה ג ש מ י ם
צ ״ ע א ם י ש ל מ ח ו ת ב י ד ה ט ו ב ל ו ת מ ״ מ ב נ ה ר ב א י ן מ ק ו ה בשר ,מ א ח ר
ש ה ק ד מ ו נ י ם ל א מ י ח ו ב ט ו ב ל י ם ב נ ה ר אפי׳ ש ל א ב ש ע ת ה ד ח ק ב ב ל מ ק ו ם
ו ה ר מ ״ א מ ת י ר ב פ י ר ו ש ב מ ק ו ם ש א י ן מ ק ו ה » .ו א כ ן כ ב ר מ ל ת י א מ ו ר ה ש א י ן
כ ו נ ת ב י א ו ר י ל ב ר ר כ ל פ ר ט י ה ד י נ י ם הנ״ל.
ג
י ג
19
הרשר׳׳ה מדגיש שבכוונה לא הזכיר מחי ואיך יש חשש ש מ א ירבו הנוססין ע ל ה ז ו ח ל י ן
ו ר א ה ל מ ע ל ה ה ע ר ה .23
20
בית יוסף ,יו״ד סי׳ רא.
דלקמן
א ף ר ״ ת מ ו ד ה אשילו הזוחלין רבו״ .ל א ב ר ו ר מ ה כ ו ו נ ת ה ר ש ר ״ ה .
לא
כל
המקורי
של
פירושו יודעים שלפי כ מ ה פוסקים ר״ת התיר ר ק לסבול
הנהר
ריח
דמתירין אסילו ב ר ו ב הנוססים היינו במקום שהיה מ ה ל ך ב ת ח ל ת ו א ב ל
במקדש
שנתרחב
קוראי
דיה
ובש״ך סוסי״ק יא ״ונראה ד א ף ל ס ב ר ת
וסייעתו
ולא בשטח שנתווסף
בשטח
בעקבות הגשמים .לא כל הפוסקים מסכימים ע ם
הגבלה
זו ,כ פ ו ש מ ו ב א ב ר מ י א וגם מ ד ב ר י ר ״ ת ב ס פ ר ה י ש ר מ ש מ ע ש ל פ י ד ע ת ו מ ו ת ר ל ט ב ו ל
מקום בנהר .וכנראה כוונת הרשר׳׳ה ש ל א היה צ ו ר ך ל כ ת ו ב ל ו ש א כ ן מ ש ר ש י ם
בכל
רבים סוברים
ופוסקים
שגם על
שיטת ר״ת ישנן
הגבלות מעשיות
כמבואר
במראי
מקומות הרבים ש כ ת ב הריד״ב.
21
ב ת ח ל ת דבריו כ ת ב הרשר״ה בסירושו ש״יש לחשוש״ ש מ א רבו הגומפין ע ל ה ז ו ח ל י ן ,
ו ר ק בסוף כ ת ב ״אך לדעה אחרת״ יש להתיר .ומזה משמע — לפי רשר״ה — ש ל מ ע ש ה
אין ל ע ש ו ת כ מ ו ה ד ע ה השניה ,א ל א ר ק ב ש ע ת הדחק.
22
א ח ר י ש ה ר מ ״ א ,ס י ׳ ר א ,ס י ק ב כ ת ב ש נ כ ו ן לד%רות ו ל ה ח מ י ר .ה ו א מ מ ש י ך ״ א ב ל
מתירים
על
יש
לטבול בנהרות כ ל השנה אף בשעת הגשמים והפשרת שלגים ורבו ה נ ו ט פ י ם
ה ז ו ח ל י ן . . .וכן נ ה ג ו ב ר ו ב ה מ ק ו מ ו ת ב מ ק ו ם שאין מקוד .ואין ל מ ח ו ת ב י ד ה נ ו ה ג י ם
כי
להקל
יש
להם
על
מי
שיפמוכו״.
אמנם
הרמ״א
אוסר
למבול
בנהר
המתהוד.
ל ג מ ר י ע׳׳י ג ש מ י ם ו כ ש א י ן ג ש מ י ם פ ו ס ק ל ג מ ר י .ע י י ש ו מ ס י י ם ״ א ב ל ב נ ה ר ש א י נ ו פ ו ס ק
אעס״י
לסי
שבשעת הגשמים מ ת ר ח ב ומתפשט על כל גדותיו מ ו ת ר לטבול בו ב כ ל פ ק ד ם
סברת
המקילים ולפי מ ה שנהגו״.
50
www.daat.ac.il
בהסתמכו על
הכרעת הרמ״א טוען
הרשר״ה
ודי י נ ח נ י ב ד ר ך א מ ת ל ב ל ת י ה כ ע ל ב ד ר כ י ת ו ר ת ו ו י ז כ נ ו ל ל מ ו ד ו ל ל מ ד
תורתו ל ש מ ה כ״ע ידידו ה ד ״ ש כדרי ״.
אתר דעת -מכללת הרצוג
הק׳ שמשון ב ל א מ ״ ו כ ־ ה ר פ א ל ה י ר ש
ששיטת דית אינה ?דהה דחויה .אכן רביגי תש אמו יחיד כשיטתו .תוסשות כביאיש
שיטת ר״ת גש בבכורות .נד ..כ <ד*ה אין הביש• י1ש שש לא בזזכר שבדלי תוםשות
אתרים הולקיס על ר*ת .יכן שסקי הסנרג .עשי ן רבך* ח ; הר״ש והרב בדליה .בובא
ב ש ר ת הרא״ש .כלל ליא .ס ״ י ; כשי יראים השלם .דמי עריות סי• כ ו ; רוקח.
כקוואות ,כיי שעו; הרכ״א !יין שלשי ד״ב״* גש רש* י סובר כ ך ; וראה ח ד ו ע י הריכב״א
נדרים .הוצאת ב.י סד הרב קוק .ענד שדו .הערה mיבאנציקלושרה הלכודית ,כ י ד
9ו י ש יהשייש את הרשיכוה זעיל .ראה ס׳ ראב״ן לדי
יב .ערך זוהליז .הערה . U
אליעזר ב־ר נתן .בן דורי של ריה .סי׳ שבו <דף קיח .ב> ושש בסי׳ אבן שלבה
סי ק ו )דף ישא .בו שבסביק בובא שהנשיס •כותרות עתר .לכבול בנהרות ביכי
גיסך ,כלובד שלנהרות באירוסר .יש בציאית אחרת בנהר סרת .שעליו דנו בגברא.
הילוק זד .כובא כבר בסי בעלי ועש ש יהראב-ר יבש ר* ר .הראב-ד פי׳ רלא .כובא
ב ש ר ת הורס .יי״ד .סי׳ רב .וראה שי* ח בהרי״ק .סי׳ קסו -ר ב אחד גדול בהורה
והוד .ג ר פ וסבר סובא כו״ד .יעקב היי׳ דיל והכנוע הי׳ שש לכבול ט ה ר ו ת . . .
יקיא אבא ר ל עיייהש הגר יוער .איידי בהר״י־ מ ק ב הל ת הרבה את ד-היהד כדי
לקיים בנהגב*• יצייין שדיבהרי-ק היה בין האוסרים.
וראה בס׳ להש ישבלה כהר ב שיבה גנצשייד .בעי קשד״ע .דף סת .א .שבלה ) ר ה
ינדה **דינא( ישש להש ס* כז שכסכיש היכה יבדשי .עש שיטת ר-ר ..ידיך ועבלות
ושש ב-שבלה״ יענין כבילה בכיי כ כנד-י־ שהתרחב כר .כת ועשביש ״יכשי זעדאה
הכקילים רם הרביש וגש כרכי ר* כ כתב הייטב״א בנדרי ב בשש הי ר סנהס הלוי
דאינו כדי גא רק כשיב כדאית העיז ויכן נראה יסעג-ד ת ו כ י להקי״ .וראה ערוך
השלהן ,י ר ד .סי׳ רא .סיק כ ב שבידאי אין להחכיר לגבי כנייר .בנהרות בבקיש
שאץ ב?וה .שהרי הבהכיר יביא לתקייד .הכירה ורו.
בבקובות השוגים שהריד״ב דן בשיטת ריר .י א הזכיר שככה ראשז־ניש בסכיכיס
לבתהלה עש ריר ..כאידך •יא ציין שהכיי־ .יי* ד סי׳ רא בביא שהר״* הילק דל ר״ר״
ויכוה זה על טבילת נשיש בנהרות י א היה ייכיח תיאורטי .שהר* גש בזבגש של
הריד״ב והרש ר* ה נועי בישיביש קכניש י ס ב י י בנהרות .דייכהד .לכך ד ב ר ה ר י ר ב
ב ש ר ת יד הלי .היא .יריד סי׳ צח ושש כיי צט חשיבת ה ר י ר ב לבנו הרב כשה
אריה ,רבה של קהילת קיסינגן .תשיבה זי סיהד.יז בוה״ל •עגין טבילה בנהרות הוא
ה כ ו ר כ א ד בשני צרדיש* .נר.שי בי ה איי ד«כ ״.כ ד ר»רד*ב עי היד ישי י על הלכות בקראית
ו כ כ ב י ר בהרחבה את הבעיות הר .נר,י ז ר .שי כנייד .נ נ הר יה .אשייי לשי דעת הכת י ריס.
ב ב ל זאת כתב הריד״ב א י בנו בםייש ד.״ .שינה ״יעכ״ש יעגיד ששיהא בכקיפ שאי
*ששר בענין אתר .ובכקוש שכיר נועי יהקי .שכסתכא נתיבד ע י סי סיבה שאי *ששר
לעשית בקוה .סשיכא שאין •יאסור כבילה בגהריה״ .עי*ש .לשי זד .אין הבדל כשכעיהי
איזכזר שיטת ר ת
*
7
יד -אש בכי זאת התרעש הריד׳״ב
בשיררש הרשר״ה .יש לוה כגר א ר• סיבה אהרת .ראה י ה י ו בסדק *כיכזב׳י.
בעתירה ידידי הדורש שיוכו כי* ה*כ*כ־
s
,
s
s
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
סיכום
חשיבות רבה לחליפת ככתבים בין הרב יצחק דוב תלוי במברגר והרב ש מ ז ^ ו ן
רפאל הירש.
כאשר הוציא הרשר״ה את םירושו לתורה .רבים לא הרגישו א ת ה מ י י ח ד
שבפירוש זה .היום .אחרי יותר ממאה שנה .אפשר לראות את החידוש ש ל פ י ר ו ש :
זה .הביאור על התורה בא להזק את האמונה הטהורה בתורה מן השמים ,ה ן ת ו ר ה
שבכתב והן תורה שבעל פה .המחבר עשה מאמצים רבים להסביר א ת ה ה ת א מ ה
הנפלאה בין שני חלקי התורה האלה .ונוסף לכך .זה היה פירוש מודרני ,כ ת ו ב
בלועזית ובצורה ספרותית מעולה .כולל תרגום חדש של כל התורה .וזה ב ז מ מ ו
היה מלאכת מחשבת .הפירוש אינו בנוי על ליקוט ,אלא הוא יצירה ת ו ר ת י ת חד׳שד.
שפונה לקורא בצורה מכובדת ותובעת ממנו ׳׳כזה ראה וקדש״ .זה מ ה ש ה ק ב ״ ה
דורש מעם ישראל .הקורא רואה לפניו את עם ישראל שובן לשבטיו בארצו .ע ו ב ד
את ה׳ ומקיים את מצוותיו בכל שטחי החיים ,בחקלאות ובגידול צאן .ב י ר ו ש ל י ם
ובערי השדה .בימי חול ובמועדים.
בחיבורו לתורה התכוון הרשר״ה לתת השקפה תורתית לבני דורו ו ל כ ן שיזר
בפירוש רעיונות על תפקידו של עם ישראל והסברים עמוקים בטעמי ה מ ג ר ד ת ,
פרי עמלו במשך עשרות שנים .והנה ,במכתב תשובה של הרשר״ה א ל ה ר י ד ׳ ׳ ב
מובאה מטרה נוספת לכתיבת הפירוש :להביא בכל מצוד ,את עקרי הדינים ה מ ו ב א י ם
בתורה שבעל פה .מקובל לראות בהבאות הרבות מש״ס ופוסקים בחיבור ה ר ש ר ׳ ׳ ה
כעין הקדמה נחוצה להגיע לרעיון המרכזי שבמצור .,המעיין בפירוש ימצא ש ב מ ק ו מ ו ת
רבים מביא הרשר״ה כללי הלכה ,ללא קשר עם הסברים רעיוניים .אכן ,י ש ל ה כ א ו ת
הרבות מטרה בפני ע צ מ ה :לימוד תורה ,להביא לקורא את עקרי הםצוה ,ב ל י
להכנס לסרטים הנוגעים הלכה למעשה .וכדברי הרשר״ה במכתב ה נ ״ ל :״ 0ן י ן
בונת ביאורי לברר סרטי הדינים אלא לפרש המקראות על פי ההלכה כידי ה כ ת ה
מגעת ולהציע לפני התלמידים כללים הראשיים בכל מצוד ,ואידך זיל ג מ ו ר ״ .
ועוד :״אין בכוונת ביאורי לברר כל פרטי הדינים .וכן מגמתי בכל מקום ל ב ר ר
הכתובים על פי השימה המוסכמת להלכה ולמעשה״ .בדבריו האחרונים מ ס ב י ר
הרשר״ה שאחת ממטרותיו היא לפרש את הפסוק לפי אותה דעה בתורה ש ב ע ל ־ ש ה
שנתקבלה להלכה.
בפירוש הרשר״ה מפוזרות אלפי הבאות ממכלתא וספרא ,מבבלי ו י ר ו ש ל מ י
ואף מאות הבאות מהרמב״ם ונושאי כליו .חלק מההבאות מובאות בלשון ה ק ו ד ע ן
וחלק בתרגום גרמני .הגדרת המצוד .מובאת בדרר כלל בלועזית והיתד .זו ב ל י
ספק משימה קשה ומסובכת .לא יתכן שאין מקום לבקורת אחרי בדיקה מ ד ו י י ק ת
של המקורות ,תרגומם והסברם .יתכן שלפעמים יטען המעיין שיש הדגשה מ י ו ת ר ת
בכלל מסוים של המצור ,.תיר התעלמות ככלל אתר .כמו כן יתכן שיש מקום ל ב ק ו ר ת
52
www.daat.ac.il
בהסבר הדברים ,במיוחד כאשר מוכרחים לתרגם כמעט כל דברי חז״ל לשפה זרה .1
לכן יש חשיבות רבה למכתבו של הרב יצחק דוב הלוי במברגר אל הרב הירש.
מכללת
הרצוג בדק ושקל את פירוש
בלבד,
דעת -אחד
הריד׳ב בדק את פירוש הרשר״ה עלאתרפסוק
הרשר׳׳ה לפסוק הדן בהגדרה של מקוד ,המטהר את הטמא .הריד״ב היה אחד
מגדולי הדור במערב אירופה .פוסק מפורסם ותלמיד חכם גדול — גדול מרבן
שמו — אשר כתב רבות בעניני מקוואות .השיב תשובות לשואליו בהתקנת מקוואות
ואף עסק בכתיבת חיבור על הלכות מקוואות.
כה היו הטענות של הריד׳׳ב על פירושו של הרשר״ה בעניני מקוואות ן הריד׳׳ב
השש שהקוראים יבינו את הפירוש בצורה לא נכונה והדבר יביא למכשול הלכה
למעשה .ועוד ט ע נ ה :לפעמים הכללים בתורה שבעל פה אינם מוסברים בפירושו
של הרשר״ה בצורה ברורה וזה מביא לקולא או לחומרא שאין להן מקור .כר,
לכשל .יש הדגשח חוזרת על איסור תפיסת יד אדם בהתקנת המקוה ,בלי להזכיר
שההלכה מכירה צורות שונות של תפיסת יד אדם המותרות בהתקנת מקוואות.
ומאירה טען הריד״ב ,איזכור היתר טבילה בנהרות עלול להביא למכשול ,שהרי
מדובר בהיתר שלמעשח נדחה ע׳׳י פוסקים רבים.
הרשריה השיב על הטענות השונות .תור הדגשה שאין כונת ביאורו להזכיר
כל הפרטים .הכוונה להביא השיטות העקריות המובאות בש׳׳ס ובפוסקים ,אבל
אין בהבאת כללי המצוד .כוונה לפסוק הלכה למעשה.
נראה שהויכוח בין שני הרבנים יותר עמוק .ונובע מהבדלי גישה ל ב ע ע ת
הדור .הרב מוירצבורג פעל בעיקר בין הציבור החרדי בדרום גרמניה ,ביניהם
לומדי תורה שידעו עוד מה זד .לימוד תורח .שם היו עוד משפחות שהבנים למדו
בעיקר לימודי קודש עד גיל שמונה עשרהי .עבור ציבור חרדי זה כתב הריד״ב
1
המעיין בפירוש זה אולי לא תמיד רואה בעיה מרכזית שעמדה לפני הרשר״ה בפסוקים
רבים בתורה :מה הוא פשם הכתוב לפי ח ד ל ו בםיוהד בפסוקים הדנים בדיני קרבנות,
סומאד .ומהרה נמצאים לימודים רבים בדברי חדל .במקומות אלה חתר הרשר״ה למצוא
את פשוט* של מקרא לסי חדל .אשר ממנו למדו הלכות נוספות .לגבי הפסוק הנדון
מובאים פירושים שונים בתורת כהנים ו מ ד ם .אבל לא כל לימוד מהפסוק אפשר
לראות כסשס המוסכם לפי ח ד ל .הפסוק הנדת כאן מתחיל "אר מעין ובור ומקור.
מים״ .מה כוונת "אד״ ומה כוונת המלים ״מעין ובור ומקור .מים״ ומה המשך ״יהיה
מהורי בלשון עתיד ואילו סיום הפסוק ״ונוגע בנבלתם יסמא״ חוזר שוב לדיני םומאה.
וראה ש ד ת התם סופר .י ד ד סי׳ רב )ד״ה מראה( ושם סי׳ דיג )ד״ה וראיתי מקדמת א׳(
ובעיקר שם בפי׳ ריז )דיה והדין מתן( שפירוש החתם סופר בפשוטו של הכתוב הנ״ל
לסי ח ד ל כתאים עם פירוש הרשר״ה.
1
כך גדל הריד״ב וכר ח מ ר אח בניו .וכר ח מ ד רבי מגדל רוזגבאום מצעלל ע״י וירצבורג
)בידידי הרידיב שפעל רבות למען בחירתו של הריד״ב לרבה של ררצבורג( את בניו.
ראה ההספד עליו ב* Dcr israeliiסיף אוקטובר 1868ן חשו ן תרכ״ט{ .כמובן אין לטעון
שבל יהודי דרום נרמניה היו לוכדי תורה ,אבל נשאר שם גרעין של יראים שעיקר
ההיגוד היה מבוסס על לימוד תורד-
53
www.daat.ac.il
דעת -עלמכללת
ספרי הלכה .כגון מלאכתאתר
הרצוגסת״ם .מורה לזובחים ,סםר ל י מ ו ד
כתיבת
שמים
בהלכות שהיסה ובדיקה ,גחלי דבש על הלכות הליצה וכן הוציא ספר מהרי׳׳־ץ
גיאות עם פירוש יצחק ירנן ועוד .ססרים אלה כתב הריד״ב בלשון הקודש ו ב ס ג נ ו ן
רבני מקובל .עבור נשי ישראל חיבר ״אמירה לבית יעקב״ בעניני טהרת ה מ ש פ ח ה
והלכות מליחה והדלקת נרות; ספר זה נכתב בגרמנית ,אבל באותיות ע ב ר י י ת
והריד״ב דחח אח הבקשה לפרסם ספר נחוץ זה באותיות ג ר מ נ י ו ת .ל ע ו מ ת ז ה
פעל הרשר״ה בעיקר בין ציבור בעלי בתים במרכז ובצפון גרמניה ,אשר ר ו ב ם
לא היו לומדי תורה ,אם כי גם שם היה גרעין של יראים ששאפו להרבות ב ל י מ ו ד
התורה .הריד״ב לא התנגד לפירוש חדש לתורח בשםה גרמנית ובצורה מ ו ד ר נ י ת ,
שהרי גם הוא יזם הוצאה לאור של חמישה חומשי תורה עם תרגום גרמני ) ל י י ם צ י ג
תרל״ב( ובודאי לא חתנגד לפירוש עם הבאות רבות מתורה שבעל פה .כנראה חשו
הריד״ב את הבעיתיות של פירוש לתורה בגרמנית המביא קטעים ״ מ ו ב ח ר י ם ״
מתורה שבעל פה .אמנם הוא ידע שהפירוש החדש אינו מיועד לתלמידי ח כ מ י ם
בלבד ,אלא לבעלי בתים חרדים ,או כהגדרת הרשר״ה תלמידים שיש לתת ל ה ם
הכללים הראשיים של תורה שבעל פה ,אבל הריד״ב כנראה לא התלהב מ פ י ר ו ש
שעלול לחיות תחליף ללימוד המקובל .לא בכדי טען הרשר״ה במכתב ה ת ש ו ב ה
אל הריד״ב שהליקוט אינו אלא הקדמה ״ואידך זיל גמור׳׳ ואץ לראות בשירוש
זה אלא מה שיש בו .גם זה דורש דיוק מירבי בהבאת כללי המצוה ו ב ה ג ד ר ת ן
והרב הירש טען שאכן דייק ״כידי הכהה מגעת ולהציע לפגי התלמידים כ ל ל י ם
הראשיים בכל מצוד .ואידך זיל גמור״ .חרב חירש בודאי שמח כאשר ב ז כ ו ת
פירושו ידעו רבים על הפסול של ״תסיסת יד אדם״ בהתקנת המקורי או על ה ת נ א י
של ״הוויה ע״י טהרה״ וכן על שתי הדעות בהלכה על טבילה בוחרות ש ג י ל י ע ״ י
ריבוי הגשמים ,אכן בזכות פירוש חדש זה למדו רבים מושגים בהלכה ש מ ע ו ל ם
לא שמעו עליהם* .הרב הירש קיוה שידיעות אלו ידרבנו את הקוראים ל ל י מ ו ד
נוסף ואף יקלו על המשך הלימוד .הרשר״ה שילב בלימוד זה גם הסברים ב ט ע מ י
1
3
ראה ההקדמה מהרבי יצחק הלוי במבדגר .נכדי של הריד״ב .למהדורה באותיות גרמניות.
החאריר ט׳׳ו מנ״א תר״ע.
4
בדור אחרי הרשד״ה התלונן רבי יעקב רוזנהיים ד ל שלא למד מספיק גמרא ב ב י ת
הספר בפדנקסורס ,מיסודו של הרשר״ה .הר״י רוזגהיים םען שהוא ידע הבאות ר ב ו ת
מהגמרא ״לא מתור הגמרא ולא מפירוש רשדי כי אם מלמוד פירוש הרש״ר הירש,
דיני הקרבנות .הלכות מצורע .הלכות טומאה ומהרה .ד״ שומרים ,וד׳ אבות נזיקין,
על כל פרטיהן ופרטי פרטיהן .יותר טוב ובאופן יוחר ברור מכל בחור ישיבה״ )יעקב
רוזנהיים :זכרונות .עמ׳ טו( .ברור שפירוש הרשר׳־ה לתורה אינו חחליף ללימוד גמרא,
אבל יש ב־ השלמה השובה ללימוד המקובל .עובדה היא שהיום אפשר למצוא בגי
ישיבה ואנשי כוללים שנהנים ללמוד את פירוש הרשר״ה בעברית או באנגלית ,דוקא
בסוגיות הלכתיות ,והס מוצאים בפירוש זה סיכום או הסבר הלכתי וכן ידיעות משלימות
במהות המצוה .כר .למשל ,עיון בפירוש הרשר״ה על הפסוק ״ובשר בשדה טרפה ל א
54
www.daat.ac.il
עשה כעין מהסך ביו היהודים
הכיצוות הבנויים על כללי המצוה ואכן
לתורההרצוג
פירושומכללת
אתר דעת -
ההודים בגרמניה .ביניהם כאלה שלא זכו בצעירותם ללמוד ש״ס ופוסקים.
לא ברור אם הריד׳יב שמח עם הופעת פירוש חדשני זה המפיץ חכמה ויראה
ח הררי אשכנז .אבל לא בשיטת הליכוד המקובלת .אולי חשש הריד״ב גם
מגיז;ות ואי-דיוקים שכמעט איו מנוס מהם בחיבור כה מקיף .יש להניח שהריד״ב
בוק את הפירוש החדש בעין ביקורתית וזה מסביר את הנימה הקרירה שבמכתב.
הביקורת אינה פותחת בדברי הערכה קצרים על הפירוש לספר ויקרא — ביאור מקיף
על תורת הקרבנות ודיני טהרה .מועדים ועוד.
יתכן שהביקורת של הריד״ב נובעת גם מאכזבה מסויימת .בתור פוסק עמד
ומוח הריד׳׳ב על שיסור ותיקון פרטים אחדים בהתקנת מקוואות ונוהגי הטבילה
שהיו מקובלים בין שומרי תורה בדורו .בין שרידי רבני אשכנז מהדור הישן החלה
גפיה להתחשב — ככל האפשר — בכל שיטות הראשונים בדיני מקוואות ,אפילו
שימת שלא נתקבלו הלכה למעשה .כמוכן היתד .נטיה לזהירות כלפי שינויים
סנניים בהפעלת המקוואות .כד התנגד הריד׳׳ב בתקיפות לשימוש במשאבה בהתקנת
ה:קהז ,בניו שמובא בשו׳־ת יד הלוי .ח׳׳א .יו׳׳ד סי׳ קיד במכתבו אל הרב צבי בנימין
אויערבד שבפירושו נחל אשכול על ס׳ האשכול )עמ׳ (130התיר את השימוש
במשאבה* .הייד״ב מתהיל את התנגדותו בזה״ל ״לא ראינו בשום קהל ועדה
בבל תפוצות ישראל מימות רבנים הראשונים עד עתה שיש להם מקוד .כזה ,והעדר
בקוד .בזה הוא ראיה על העדר הכשירו׳׳ .ולא רק שינוים טכניים לא היו רצויים.
רבו של הריד׳׳ב .הרב בנימין וולף האמבורג .אב״ד םיורדא ,הציע לעשות תקונים
!שיפורים במקוואות תוך התחשבות בשיטות מחמירות ואף פנה בענין זד .לבעל
התש סופר .כמבואר בשו״ת התם סופר .יו״ד ,סי׳ ריד .החתם סופר לא הסכים
וסיים יוהמהמיר יחמיר יעצמו ואחז׳׳ל עת לעשות לה׳ הפרו תורתר ,יש שבהפרת
הקורה תתקיים התורה והלילה להפר התורה אלא כעין נידון שלפנינו״ .ושם בתחילת
התשובה יוהנה םר״מ יצא לפקפק על מקוואות הנ״ל ברוב חסידותו וצדקתו נקיט
תאכלו״
)שמות כב.
י( יפתח פתח
כגון • ב ש ר ק ד ש י ם הייצא
ל ה ב נ ה לאיסורי ת ו ר ה רבים שחז״ל למדו מכאן,
ח ת למחיצתו* .יכן רצוי ל ל מ ו ד א ת פירוש הרשר״ה ע ל
פ ר ש ת ת מ ו ר ה ) ו י ק ר א כ ז .ס*י> כ ה ש ל מ ה ל ל י מ ו ד מ ס כ ת ת מ ו ר ה ו ב ט ו ח נ י ש ב ן ת ו ר ה י מ צ א
ב פ י ר ו ש זד .ה ס ב ר י ם ב מ ו ש ג י ם ר ב י ם ב ד י נ י ק ד ש י ם ו ט ה ר ו ת .ו ר א ה מ א מ ר ״ פ ר ש ן ה ה ל כ ה ״
של ה ר ב ב נ י מ י ן ז א ב יעקיבסין דיל ב ס ׳ ה ר ב ש ס ש ז ן ר פ א ל ה י ר ש ,מ ש נ ת ו ושיטתו ,עמי
133ו ה ל א ר -
5
ה י י ד* ב ט ע ן ש ז ה ד ב ר ח ד ש
פנים
מאירות
את
השיכיש
א ב ל הידד .ש ב ד ו ד ה ק ו ד ם ה ת י ר ו ב ע ל ז כ ר ו ן י ו ס ף ו ב ע ל
ב מ ש א ב ה .הריד׳יב
הסתמר על רבנים
רבים שאסרו
את
ה מ ש א ב ה .ביניהם ב ע ל גידולי ט ה ר ה )בסיף הספר ,ש א ל ה יד( .א ר ר א ה ת ש ו ב ת ת ל מ י ד ו
ה ר ב א ב ר ה ם ו ע כ ס ל ר )נייבא ב ש י ־ ת י ד הלוי .יו״ד ,ס י ׳ קיט( ש א מ נ ם אין ל ה ו ר ו ת ה י ת ר
בזה.
א ב ל -והי׳ ל י ס ל ס ו ל ר ב ע ם נ ז ר י ה ר ב מ ה ר ס ״ ק ז״ל ,ובסוף ימיו כ מ ע ט ח ז ר
מדבריו .ינטה לדעתי*.
55
www.daat.ac.il
הומרא מתניתא ללקוט הומרות כל האפשרי והשש הששות הרבה״« .החתם ס ו פ ד
הרצוג
האמבורג -מכללת
הזכיר לר׳ בנימין דולף אתר דעת
בעיר פרנקפורט נבנה בזמנו של ה פ נ י
שהמקור.
יהושע! הריד״ב נטה לדרכם של שרידי חסידי אשכנז בנושא המור זה _
של מקוואות .לפי זה יתכן ויש קשר בין מגמה זו ובין הביקורת של הריד״ב ע ל
פירושו של הרשר״ה על הפסוק הדן בדיני מקוואות .אולי ה ש ש הריד״ב ש מ ש פ ט י ס
אחדים בפירושו של הרשר״ה מאשרים נוהגים בהתקנת מקוואות שלא היו מ ק ו ב ל י ם
ע ל דעתו .רק כך אפשר להבין שהרשר״ה ט ע ן שאהת מההשגות עומדת ב ס ת י ר ה
לנוהגים במקוואות העומדות ת ח ת משמרתו של הריד״ב .אמנם זאת היתה ט ע נ ה
חזקה של הרשר״ה ,אבל מסופקני אם ט ע נ ה זו היתד .מקובלת ע ל דעתו של ה ר י ד ״ .
אדרבה ,טענה זו היזקה א ת הבקורת של הריד״ב על פירוש הרשר״ה.
כ
ש
ר
ו
ם
ת
כ
דעתו של הריד״ב לא היתה נוחה מהנוהג בתפוצות ישראל להוסיף מים ש א ו ב י ס
למקוה כשר ,שהרי כ מ ה ראשונים ל א הסכימו לזה ,במיוחד אם נהםר א ה ד כ ך
מארבעים סאה הראשונים .למעשה הסכים הריד״ב שעושים כ ך )שו״ת י ד ה ל ו ל
ה״ג ,סי׳ צו ,צז .קג( .בתשובות אלו מסכים הריד״ב לסמוך ע ל המקילים ״ מ א ח ד
שצריכין לסמוך על גדולי הפוסקים החולקים על הראב״ד ,שגם השלהן ערוד ה ס כ י ם
כמוהם״ )שם ,םי׳ צז( .וכן ״דפשיטא שכדאים כ ל הגדולים ההולקים על ה ר א כ ״ ד
והש״ע מהם ,לסמוך עליהם בדיעבד״ )שם םי׳ צו( .למעשה התיר להוסיף ש א ו כ י ס
למ׳ ׳סאה כשרים ,אבל זה לדיעבד ,ואילו לכתהילה אין הדבר רצוי .לכן אפשר ל ה כ י ן
מיסכס
שהריד״ב הצטער כאשר ראה שדין זה מוזכר בפירושו ש ל הרשד״י׳
לגמרי .הרגישות המיוחדת ש ל הריד״ב לנושא המקוואות מסבירה ל מ ה ה ר י ד ״ ב ב ד ה
א ת פירוש הרשר״ה דוקא ע ל הפסוק ויקרא יא ,לו הדן ע ל המקוה ותנאי כשרותו ד,
כ
ד
ר
ב
יש לציין שהרב יצהק דוב הלוי במברגר לא מ צ א טעויות מהותיות ב פ י ר ו ש ן
של הרשר״ה על הפסוק הקשה והמסובך בפרשת שמיני הדן במקוה .יתכן ש כ פ ר ם
אין לומר שהריד״ב הלך לחומרה בכל דיני מקוואות ,אבל כנראה חשש לקולות ש ר כ נ י ס
6
אחרים הציעו .יחסו השלילי של החתם סופר ל
ל
נ ט י ה
ו
ח
מ
ר
ו
ח
ת
ד
ש
ו
ב י י נ י
ת
מ
קיואוה
משתקף בתשובה הנ״ל .וראה תשובתו בחיר׳ד סי׳ קצח נגד החומרה החדשה של דיניכי׳י
בפםקיו הרבים בדיני מקוואות הסתמך הריד״ב במקומות רבים על הכרעותיו
י
ב י
מ נ ד ל
׳זיגיי
ב ם
'
ג י ד ו ל י
ט ה ר ה
׳
ל
א
ה ק י ל
נ ג ד
ו א י ל י
פ ס ק י י
ל ג ב י
ה ב ר ע ו ת י
י
ה מ
^
קילות
של הרמ׳׳ק היסס לפעמים להסתמך עליהן .לגבי שיטת הנוב״י על פסול קבעו ו ל כ ס ו ף
• חקקו )מה״ת יריד סי׳ קמב( ,הביא הריד״ב סמוכין מפוסקים אחרים ומסיים ״ומי י
כ
ר
י
ע
נגד רבים ושלמים הללו באיסור דאורייתא״ )שו׳׳ת יד הלוי ,יו״ד ,םי׳ קה ד ״ ה י ^ -
בת׳ נב״י( ,ואילו לגבי הדחיייז
ה ח ז ק ו ה
ש
ל
ב ע ל
ג י ד י ל י
מכתבו של הרשר״ה ,הערה (9כתב הריד״ב ״דאפילי
ל
ט ה ר ה
מ
ה
ש מ ס
ב ג ד
ס
ל ל
ה נ י ב
ב ס
'
"
י ) ר א ה
ג י ד ו
למעל
ל י טהר !,
ד
י )שם ד״ה והנה ע ד הנה(.
7
כמובן אין להתעלם מכך שהריד״ב ראה חשיבות לבדוק דוקא א ת ביאורי ה י ש ר ״
בנושא הנוגע הלכה למעשה ,אבל כנראה היתה להריד״ב כוונה מיוחדת ל ב ד ו ק
•דברי הרשר״ה בנושא המקוואות .גם בביקורת על בעל גחל אשכול שחיבר פ י ר ו ש ג ד ו ל
ומקיף על ספר האשכול ,התרכז הריד״ב דוקא בנושא המקוואות ,ראה למעלה ה ע ר ך
וראה להלן שנושא המקוואות היה נושא רגיש בתקופה ההיא.
56
www.daat.ac.il
י
5
מסוים היה מקום להבהרה נוספת או שחסר פרט משלים .הסבריו ש ל הרשר״ה
הרצוג תשובה והרשר״ה מ ר א ה שפרטי
מכללת יש
דעת -ההשגות
שלרוב
במכתב התשובה מוכיחים אתר
פירושו בנויים על שליטה מקיפה בש״ם ופוסקים .תשובתו של ה ר ש ר ״ ה מוכיהה
שבהסבריו בהגדרות המושגים לא פירש רק את דברי הז״ל המובאים בש״ם ,אלא
אף התהשב בהסברי הפוסקים ובהכרעותיהם הלכה למעשה .ב מ כ ת ב התשובה הדגיש
הרשר״ה שכוונתו להביא לפני קוראי ביאורו את הכללים הראשיים שבכל מצוה.
להסביר את הפסוק לפי הדעה המקובלת להלכה ואף להראות שאכן ההלכה המסורה
מעוגנת בפשוטו של מקרא.
מכתבו של הריד״ב מראה שעבודה מקיפה זו של הרשר״ה איננה יכולה להיות
מושלמת וטבעי הדבר שתלמידי חכמים אולי ימצאו נקודות אחדות שלפי דעתם
לא הוסברו די צרכן .וכך דרכה של תורה.
יש לראות את הבקורת של הריד״ב על ביאורי הרשר״ה בעניני מקוואות גם
על רקע דאגתו המובנת של הריד״ב לכשרותם של המקוואות בתקופה הרת אסון
לטהרת בית ישראל ,כאשר המהרסים הרסו או סגרו מקוואות רבים ברהבי גרמניה.
אנשי הריסורמה לא דרשו הקלות בדיני מקוואות אלא חתרו לביטולם המוהלט.
מעמדם הציבורי של המקוואות ירד בעיני כל הציבור .אפילו בקהילת פרנקפורט,
לפני שבעים שנה עוד עיר ואם בישראל ,לא השאירו המהרסים אפילו מקוה כשר
אחד בקהילה הכללית .כך הודה הרב מרדכי הלוי הורוויץ שקיבל אהר כך את
הרבנות על הפלג הדתי בקהילה הכללית בפרנקפורט .הרב הורוויץ קיבל את הרבנות
בקהילה הכללית אחרי שראשי הקהילה הסכימו לתנאים אהדים ,ביניהם בניית מקוה
כשר )אהד!( בקהילה הכללית )שו״ת מטה לוי ה״ב ,סי׳ לו( .בתקופה קשה.זו דאג
הריד״ב לכשרותם של מקוואות רבים ברחבי גרמניה .הוא היה כ מ ע ט הכתובת
היהירה לקבלת הדרכה ויעוץ הלכתי וטכני בבניית מקוואות .התשובות הרבות
בעניני מקוואות שבשו״ת יד הלוי מעידות על זה .הרב מוירצבורג ,״ ד ע ר ווירצבורגר
רב״ ,השיב והדריך לשואלים רבים ולא נה ולא ש ק ט ע ד שהיה בטוה שהבעיות
נפתרו על פי ההלכה .לפני שנה הופיע הלק נוסף של ש ו ״ ת י ד ה ל ו י ) ה ל ק שלישי(
ובו תשובות נוספות בעניני מקוואות .גם שם רואים את הריד״ב כפטרון לכשרות
המקוואות המדגיש את נכונותו לשוב ולתת הדרכה נוספת לשואלים )שם סי׳ קה־קט(.
אין פלא שכאשר הריד״ב בדק את פירושו של הרשר״ה לתורה ,פנה לביאור על
המקוואות והעיר הערות בקורתיות על הביאורים בענין המקוה.
אין להתעלם מהעובדה שכעבור כשנתיים והצי ,באביב תרל״ז ) ,(1877נתגלו
הלוקי דעות בין שני הרבנים על צורת המאבק נגד הריפורמה .הריד״ב הורה ליהודי
פרנקפורט שבתנאים מסויימים אין הובה לצאת מהקהילה הכללית בפרנקפורט,
שהיה בה אגף ריפורמי ואגף דתי .משמעותה של הוראה זו שארגון יהודי עם מטרות
אנטי־דתיות ,אשר בכל זאת דואג לצרכיהם הדתיים ש ל ההברים הדתיים ונותן להם
עצמאות מסויימת ,חדל להיות ארגון אפיקורסי שיש היוב לצאת ממנו .הרשר״ה
דהה הוראה זו על הסף ואף טען שהוראה זו עומדת בסתירה להוראות קודמות של
הריד״ב .במכתב גלוי אל הריד״ב הזכיר הרשר״ה את תעלולי הקהילה הכללית
והוסיף בסוגריים שהנהלת הקהילה הרסה את המקוה היהיד )הדגשה במקור( כדי
www.daat.ac.il
57
להרהיב את בית הכנסת ומאז קוראים בתורה בדיוק במקום שהיה פעם ה מ ק ו ז ז ,
מכללת
דעת -
א ת הפסוק ״ואל אשה בנדת אתר
הרצוג תשובה אל הרשר״ה ציין ה ר י ד ״ ב ,
במכתב
וכר .
דותה״
שבקהילה הכללית נשארו יהודים נאמנים רבים ,ביניהם ״חכמי ולומדי תורה ו ע ו ס ק י ם
במצות״ .°חלק מהם היו חברים גם בקהילה הנאמנה מיסודו של הרשר״ה .א ד ג ס
האחרים השתמשו בשרותים שונים ,כולל מקוד ,,של הקהילה הנאמנה .ה ר ש ר ״ ה
הדגיש ששירותי הקהילה הנאמנה כגון שחיטה ומקור .פתוחים לכל הרוצים ב כ ך ,
גם אלך ,שנשארו בקהילה הכללית .הרשר״ה ציין שאכן בזכות הקהילה ה נ א מ נ ה
הובטחה שוב טהרתם של בתי ישראל בפרנקפורט ,שמירה על טהרת ה מ ש פ ח ה
והקפדה על .כיסוי ראשן של הנשים .בויכוח זה אין רמז לחליפת מכתבים ה נ ״ ל
בענין ביאורי הרשר״ה לדיני מקוואות ,אבל אין להתעלם מסמיכות הפרשיות ״ .
8
10
עברו כמעט מאה שנה מפטירתו של הרשר״ה עד שפירושו הגדול על ה ת ו ד ה
הופיע בלשון הקודש .התרגום פותח את הפירוש לפני כל לומדי תורה ב י ש ר א ל ,
כולל תלמידי חכמים העוסקים בשילוב של תורה שבכתב עם תורה שבעל פ ה ו ב ע ל י
מחשבה והשקפה החפצים בעיונים בטעמי המצוות .ואכן ראוי פירוש ג פ ל א ז ה
לעיונים נוספים ,עיונים והערות ,הוכחות ובקורת ,להגדיל תורה ולהאדירה ו כ ת פ י ל ת ו
של הרשר״ה בסיום מכתבו הנ״ל ״וד׳ ינחנו בדרך א מ ת לבלתי הכשל בדרכי ת ו ר ת ו
ויזכנו ללמוד וללמד תורתו לשמה״.
8
הרב ש״ר הירש :אוסף כתבים ,גרמנית ,כרך ד ,עמ׳ .336
. 9שם ,עמי .518
י
10
שם ,עמ׳ .395 ,339
11
חילוקי הדעות בין הריד״ב והרשר״ה בענין הובת היציאה מהקהילה הכללית ב פ ר נ ק פ ו ר ט
העיבו על שיתוף הפעולה שהיה ביניהם בשנים הקודמות .הריד״ב ביקש מהרשר״ה מ כ ת ב
הסכמה לספר אמירה לבית יעקב על דיני טהרת נשי ישראל .בהסכמתו מיום יא ת ש ר י
תרי״ח שיבח הרשר״ה את הדיוק שבספר וסיים שעל קיומם של דינים אלה ע ו מ ד ו ת
תקוותנו לדורות הבאים .בשו״ת יד הלוי מובאים קשרי הלכה בין שני הרבנים ,ר א
ה
שם ח״א ,יו״ד ,סי׳ כט ואה״ע סי׳ נו .גם בעניני ארץ ישראל היה שיתוף פ ע ו ל ה
;
הריד״ב ,הרשר״ה והרב מאיר להמן יזמו את הקמתו של בית חחולים שערי
צדק
בירושלים .יצוין שהרב יצהק במברגר ,בנו של הריד״ב ,ישב בבית דינו של ה ר ש ר ״ ה
בפרנקפורט ,וראה מש״כ בם׳ משפחת במברגר ,מהדורה שניה ,ירושלים תשל״ט ,ע מ ׳ ל
.שהריד״ב והרשר״ח אסרו למנות יחודיס מחללי שבת למנהיגי הקהילה ושניהם ש ל ל ך
מכל וכל הכרה ביהדות שאינה מקבלת את התורה והמסורה כבסים בלעדי של
ע
ס
ישראל .שני הרבנים כתבו שבזמנים לא חל הכלל ״מוטב שיהיו שוגגים ואל יהין
מדדים״ ולכן יש להוכיח על כל םטיה ,ראה שו״ת יד הלוי ,ח״א ,אה״ע ,סי׳ לג ו פ י ר ו ש
הרשר״ה לויקרא יט ,יו .מאידך הדגיש הרשר״ה שיש לראות בבניהם של הפורשים
מדרך התורה ״תינוקות שנשבו״ שיש להחזירם בתשובה ולמשכם בדברי שלום
עד
שיחזרו לאיתן התורה ,כדברי הרמב״ם בהל׳ ממרים ,פ״ג ,ה״ג ,ראה בספר הג״ל,
עמ׳ לא־לב ,ע״פ אוסף כתבים ,כרך ד ,עמ׳ .388
58
www.daat.ac.il
הרב מ ש ה צ ו ר י א ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
על שיטת ״תורה עם דרך ארץ
הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצוק״ל ריענן את ההשקפה התורתית בבהירות,
בעוז וללא חת .הוא לחם את מ ל ח מ ת התורה נגד המהרסים .דור שלם מצא בו עוגן־
הצלה ממבוכת ה״ריפורמה״ ,ועד היום הזה מהדהדים םדבריו הדינאמיים בהשקפה
תורתית ,ערה ויוצרת .ננסה לברר במאמרנו זה כמה נקודות אודות שיטתו ״תורה
עם דרך ארץ״ ,היחס ללימודים כללים.
הקדמה
המושג ״תורה עם דרך ארץ״ טעון בירור והבהרה .לפי לשונו של ר ש ר ״ ה :
׳דרך ארץ כוללת כל דבר הנובע ומותנה מכך שהאדם צריך להשליט את ייעודו ,ואת
חייו בצוותא עם זולתו על הארץ ,ועל ידי האמצעים והתנאים הניתנים לו מן הארץ.
לפיכך מציין ביטוי זה במיוחד את דרכי הפרנסה והסדר האזרחי ,וגם דרכי המוסר
בנימוס ובהגינות אשר חיי־צוותא אלו דורשים ,ופן כל הנוגע בחינוך פלל־יאנושי
ואזרחי״ )סידור רשר״ה ,אבות פ״ב ,מ״ב(.
הרב הירש דרש שהתלמידים ילמדו תנ״ך ,משנה ,גמרא והלכה ,אבל אין ד י בכך.
רשר״ה התווה תכנית־לימודים לבית־ספר תיכון־ריאלי ,אשר הקים בפרנקפורט ע /נ
מיין :״ ) . . .ל י מ ו ד ( (לשון הקודש ,ושפת־האם )גרמנית( שתי הלשונות הללו יש
ללמוד בעת ובעונה אחת ,באופן ער והי ,יהד עם ידיעות כלליות ופיתוה ה ש כ ל . . .
ידיעת האדם והטבע ,פיסיקה ,גיאוגרפיה ,תוך הדגשת הגיאוגרפיה הפיסית יותר מן
המדינית ,ידיעת האדם לפי תורת הגוף ותורת הנפש .היסטוריה כללית יש ללמוד
יותר לשם הכרת התפתחות האנושית ותרבויותיה מאשר לשם ידיעת קורות המלכים
ומשפחותיהם ו כ ד ו מ ה . . .גם הוראות הטבע וגם הוראות ההיסטוריה יש לבסס
על ה ת נ ״ ך . . .״ )״יסודות ההינוך״) ,תרגום כתביו( ,הוצאת נצח ,בני ברק ,ח ״ א
דף כו((.
״על האב לשים לב לחושיו של הילד ,לאמנו בתרגילי התעמלות ,כדי שיהיו
אברי גופו הזקים ו ג מ י ש י ם . . .יש להשגיה גם על כושר דיבורו של הילד ,שיהא
ברור ,צלול ונעים לאוזן ש ו מ ע י ו . . .להפנות לב בנר אל השמים והארץ ,למען יכיר
את העולם ,את שדה פעולתו בעתיד ,את תכונותיו ההומריות ו ה ר ו ה נ י ו ת . . .א ת
ידיעת הטבע ו ה א ד ם . . .ללמדו את דברי ימי העמים ולהעריך כראוי את מ ד ת הגבורה
וההוד הגלומות ב א ד ם . . .״ )שם ,עמ׳ כב־כג(.
במאמר אחר מעיר רשר״ה ללמוד מן הנסיון ,כי ראינו אבות ״הםידים וקנאים״
www.daat.ac.il
59
אשר איבדו את בניהם מ ן עולם היהדות ,דוקא בגלל הסתגרותם הקיצונית ,ד ו ו ק א
הרצוג
מכללת
הגדול .ולכן:
העולם
דעת -עם
אתרומגע
בגלל שמנעו מבניהם כל קשר
״אם נרצה שילדינו יחלו בהצטננות בצאתם החוצה לשאוף בפעם הראשונה ,א ז
עלינו לשמור אותם מכל מגע עם חאויר והרוח .אבל אם נרצה שילדינו יהיו ה ס ו נ י ם
נ ג ד הרוחות והסערות ויוסיפו הסינות גם בהמצאם במזג אויר קשה ,עלינו ל ה ר ג י ל
אותם בעודם בגיל הרך לצאת החוצה ולהתהלך ברחובות למרות הרוחות ה ע ז ו ת
ולתת להם להתחסן נגד סערות וגשמי זעף .זהו כלל בתורת בריאות הגוף׳ ו ל כ ל ל
זה יש תוקף־יתר בשטח הרוח והמוסר .לא נוכל להסתפק בזה ש נ ל מ ד א ת ב נ י נ ו
שיקיימו תורה ומצוות בתוך הבית והמשפחה ,בתוך חברה בדוקה של אנשים ש ו י ם
להם בדעה ובהשקפה .אםור לנו להסתיר מפניהם את הניגודים השוררים כין י ש ר א ל
לעמים ,ובין היהודי שומר התורה לבין הכופר כה ,או להימנע מ ל ל מ ד אותם ל י ר א
מפני ההתבוללות כמו מפני מחלה מדבקת .הלא בנינו לא יישארו לנצה ת ה ת כ נ פ י
החינוך הביתי .הלא יבוא היום ,בו יבואו במגע עם בני עמים אחרים ,ועם י ה ו ד י ם
בעלי השקפות זרות ל ה ם . . .שגיאת חינוך ,הקרובה לפשע ,היא להקנות לבנינו א ת
הדעה כאילו כל מ ד ע ואמנות אשר הנושא שלהם איננו דוקא ״נושא מן ה ת ו ר ה ״
ראוי לבוז .היסוד להשקפה זו בנוי על שקר וחוסר ידיעה ,וכל החושב שעל ידי ש י ט ה
זו יגן על בניו ו י ש מ ר ם . . .יסבול מן התוצאות של טעותו .נכון הוא הדבר ש ל מ ד ע י
אוה״ע הסר מ ה שניתן רק י לנו ,אבל בנינו יחיו בעולם המבוסם על יהסים א נ ו ש י י ם
כלליים ,המושתתים על תוצאותיהם של חקירות מלומדים מכל העמים ,והם י מ צ א ו
את ברק חכמתם בסיפרות העולמית ,או בהרצאות מדעיות ,ולבסוף יגיעו ה ב נ י ם
לידי ההכרה שבוצדק קבעו לנו הז״ל ב ר כ ה . . .״שנתן מחכמתו לבשר ו ד ם ״ ) . . .אץ(
הבנים יגזימו בערצה זו ,באותה מדד .שהגזימו בביזוייהן ,כפי שלמדו מפי ה ו ר י ה ם .
יוצא איפוא ששיטת ההינוך שלהם היתה משובשת ,וראוי היה לנזוף כ מ ש ת מ ש י ם
כה.־') . .ולכן( לא להתעלם מכל הישגיה של התרבות ה א נ ו ש י ת . . .״ )שם ,נא—נג(.
עוד יותר מפורש כתב רשר״ה:
״אם בניכם ירכשו השכלה יהודית בלבד ,מבלי שתהיה להם ידיעה כ ל ש ה י
בהשכלה כללית ,ומתוך"הוסר ידיעה יתייהסו אל ההשכלה הכללית בהשדנות ו ב ש
לילה . . .הרי בהגיעם לגיל הבגרות ,כאשר יהיו נאלצים להשלים את הםרונס ) ב ג ל ל
צרכי פרנסה ו כ ד ו מ ה ( . . .לשם השתלמות זו עלולים בניכם ליפול לידיהם של א נ ש י ם
אשר •י בעיקרה הטוב ביותר אין להם כל מושג על היהדות ,אבל לעתים קרובות י ש
להם מושג מסולף על היהדות והם מתייחסים אליה בבוז ואיבה ,כר ש ל א י ה י ן
מסוגלים לגשר בין ההשכלה הכללית לבין היסודות שלמדו תלמידיהם ב ל י מ ו
ה י ה ד ו ת ) . . .ולכן( תדאגו להעמיד לבניכם מורים בקיאים ביהדות ואשר ה ש כ ל ת ם
הכללית י מושרשת 'ביהדותי …השתדלו נא לשלב את לימודי היהדות עם ה ה ש כ ל ה
החברתית ,בהתאם לדברי הכמינו :״יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ,שיגיעת ש נ י ה ם
משכחת ע ו ן ״ . . .דעו נא כ י שטה לימודי היהדות אינו מסוייג ונבדל מ ש ט ה ל י מ ו ד י
הטבע וההיסטוריה ,ואינו פונה עורף לעולם הגדול ולחיים המעשיים .מתוך נ ק ו ד ת ״
הראות של היהדות ,מתבררים עוד יותר כל עניני הבריאה ותולדות ה א נ ו ש ו ת . . .כ
יוכלו לצאת לדרך הייהם כשהם מצויירים בהשכלה הומאנית אמיתית ,יהד עם ת ו ד ע ה
תורניתוחכמתהז״ל….״ )יסודותהחינוך,ח״ב,עמ׳קלה—קמ(.
ד י
ך
(.60
www.daat.ac.il
״בית ספרנו )התיכון־ריאלי בפרנקפורט( נאמן ל ת כ נ י ת ו . . . .ברור היה ל נ ו
אתר דעת -מכללת
הרצוגשטתית בלבד ,ויש להם ד ע ה קדומה
ראיה
מראש כי אותם אנשים הרואים את הענין
ששני היסודות האלה אינם ניתנים לאיהוד ,יטענו בודאי שכל אהד רק יגזול זמן
יקר ממשנהו ,וחבל על כל המאמץ המיותר .ידענו מראש ,שזוהי ה ה ש ק פ ה ה מ ק ו ב ל ת
בין הבריות .אך לאמיתו של דבר ,אין כאן ניגודים אשר ידהקו זה א ת רגלי זה ,כי
אם יסודות אחידים המשלימים זה את זה ומהווים בהיי יום־יום אהדות ש ל מ ה ש ל
השכלה רוחנית ,מוסרית ו א ז ר ח י ת . . .״ )שם ,ח״ב ,עמ׳ קמא(.
״אלה שאינם מתעמקים באופיו ובבעיותיו של בית־ספרנו סבורים ,כ י כך יצרנו
מין ״אנדרוגינוס״ שאינו בר־קיימא ואשר נידון מראש לכשלון ה ר ו ץ . . .והנה .מקץ
שלוש־עשרה שנות קיום בית ספרנו ,מתברר כי שיטתנו הוכיהה את ע צ מ ה . .״ )שם,
ה״ב ,עמ׳ קמג־קמד(.
עד כאן הבאות מדברי הרב ש״ר הירש.
ונשאל שבע ש א ל ו ת :
)א( האם הידש כאן הרב רק שיטה־אופרטיבית ,תגובה למצב מסוים שבגרמניה
לפני למעלה ממאה שנה ,ואין מקום להקות שיטה זו ,או להעבירה למדינות אהרות,
'בתנאים כל כך שונים ? ואם כן ,כל דברי הרב נאמרו רק ״בדיעבד״ ,ולא ה ש ב ש י ש
לעשות כך ״לכתהילה״ ?
)ב( אם נחליט כי ישנה אסמכתא־הלכתית ,מקור נאמן בהז״ל ,ל ש י ט ה זו
)בניגוד לכמעט כל גדולי דורו ,ובניגוד לרוב רבני ישראל זה כ מ ה מ א ו ת שנים(,
עלינו .לשאול אם הרב חשב שזו חובה ללמוד לימודים כלליים ,או היא רק בגדר
״רשות״.
)ג( ואם נמצא שזו חובה ,נרצה לדעת מ ה עיקר ומה טפל בזיווג־מבריק זה,
בין בבחינת איכות ,ובין בבחינת כמות.
)ד( מפורסם בישראל כי רוב רבני ישראל התנגדו ללימוד ״חכמות חיצוניות״.
אמנם •,היו שהתירו הדבר מ ח מ ת לימוד אומנות )עיין ספר ״שערי תלמוד תורה״ ש ל
הרב יהודה לוי ,מהדורת שנת תשמ״א ,דף רסז( ,או בכדי לקדש שם שמים בעיני
האומות )שם ,דף רםב( .מ ה דעת רשר״ה בנידון ?
)ה( היו גם רבנים שהיו תומכים נלהבים למען לימודי הכמות היצוניות
)מהר״ל ,גר״א ועוד הרבה שנפרט בהמשך( במדה־יתרה מ מ ה שנכלל בדברי רשר״ה.
ההתעלמות מדבריהם צריכה תלמוד.
)ו( מאחר שהרש״ה מחייב לימודי ההכמות ,טוב לנו לברר באיזה יהם של
אימון התייתם למסקנותיהם; כמו אמיתות מותלטת או כהשערות בני־חלוף.
)ז( מ ה הם הסיכונים בשיטה זו ,אשר אף רשר״ה צפה והזהיר מפניהם ?
לשאלה ראשונה:
אם רשר״ה המציא הוראתי שעה או ראה בכך צו־התורה קבועה לדורות נוכל
ללמוד מדבריו ,בפרושו לויקרא יה ,ד )עמ׳ רצ( ,ו ז ״ ל :
־״עוד נאמר ב״תורת כהנים״ ביהס ללימוד ת ו ר ה :״ללכת בהם״ ,עשם עיקר
www.daat.ac.il
61
להתעסקות
ו א ה ד יוצא
אותו א ה ד
הפירמידה,
זה להלן.
זו .ודוגמא ל כ ך :״אלף נכנסים למקרא ,מ א ה ל מ ש נ ה ,ע ש ר ה ל ת ל מ ו ד ,
אתר דעת -מכללת
הרצוג התכלית הנרצית ,השאיפה ה י א א ל
וברור כי
להוראה״ )ויקרא רבה ב(
מאלף .אבל מבחינה ההתעסקות התדירית ,טורהים עם ה ה מ ו נ י ם ,כ ס י ס
ע ד שמגיעים לקדקוד המיבגה ,שהוא יופיו והדרו .ועוד נהזור ל ר ע י ו ן
לשאלה רביעית:
u
ע ל ה ש א ל ה הרביעית ,הנימוקים שנתנו שאר גדולי ישראל ב ה י ת ר ״ ה ש כ ל ה
ליי ״ ש ע ר י
יי ל
•
כללית״ ,ובירור יחסו של רשר״ה להסברים
תלמוד תורה״ ,מהדורת ש נ ת תשמ״ז ,הביא )בדף שמח—שנ( ת ש ו ב ת ו ש ל ה ג א ו ן
האדמו״ר מרוגוצ׳וב ,הרב יוסף רוזין זצ״ל )וב״מעייז״ ,ניסן ת ש ל ״ ו עוד מ ו פ י ע צ י ל ו ם
ש ל כ ת ב ־ י ד המקורי של תשובה זו( .הוא מסתמך על פסקו של הרמב״ם )הל׳' ר ו צ ה
יפ״ה ה״ד (.אודות האב שהרג את בנו בשוגג ,בעת הלקאתו לצורר ל י מ ו ד י ם :״ א
יסר בנו כ ד י ללמדו תורה או הכמה או אומנות ,ומת ,פטור״ )ומקורו ב ש ״ – ( 0ה ר י
מכאן ש ה א ב עסק בדבר מצוה ,כמפורש בקידושין כס ע ״ א )אלא שהגאון נ ו ק ט ש מ צ ו ה
זו היא רק על האב ,ולא על הציבור .ולא הביא לכך ראיה( .עוד כ ת ב ש ם :״ . . .ע י י ן
במכלתא פ ר ש ת בא )פרשה יה ,במלבי״ם סי׳ קכד( דצריך ה א ב ל ל מ ד א ת
יישוב המדינה ,עכ״ל.
ה ה ם
ש
ב ס פ
ר
ה
ב
י ה ו ד ה
ם
ב
נ
ו
עוד עיין ספר הנ״ל ״שערי תלמוד תורה״) ,עמ׳ רצז( הביא נימוק ״ ק י ד ו ש ה ^ ז ס ״ ,
והוא על סמך הגמרא בשבת עה ע״א ע ל החיוב להשב תקופות ומזלות ,״ כ י ה י
הכמתכם ובינתכם לעיני העמים״ )דברים ד ,ו( והסברא נותנת שכל מ ק צ ו ע ו מ ק צ ו ע ,
י י׳לל ק ל א ו ו ר ,
לפי הדור ,יתן לנו פרי נהמד זי״
ת ל מ י ד הגר״א )ב״קול התור״ ,פרק המישי ,הלק ב׳ ,במהדורה ב ל ת י מ צ ו נ ז ר ת ש ל
הספר ,במיוהד בדבריו בקטע ד ,״לשם ולתהלה״(.
בשלושת הנימוקים שצויינו ,הנה בדבר ״לימוד עבור הקניית א ו מ נ ו ת ׳ /נ ר א ה
י
כי בעיני רשר״ה היה טעם זה מיותר .וכך דבריו :״ . . .יש רק ל ה צ ט ע ר ע ל א ש ר א נ ו
מנצלים יתר על המדד .את ההשק של הנוער לרכישת דעת ,למטרה הומרית• ת ק ו פ ת נ ו
ל מדע
ל ׳
היא כל כך הומרית ,והמטרות ההומריות תופסות מקום ראשוז
רוהני נהשב כ ב ע ל עךך רק במקרה שהוא יכול להוכיה את ערכו ה מ ע ש י ־ ה ח ו מ ר י . . .
)אומרים לתלמידים ,בהטעיה( ״כמה נהוץ לאדם לדעת בתור סוהר ,ב ת ו ר כ ע ל
מלאכה ,מ ל ו מ ד או א מ ן ! ״ . . .במלים אלה ממריצים א ת הבנים ל ה ת ע מ ק ב ל י מ ו ד י ה
ושוכחים שעל ידי זה רותמים את הנטיה הרוהנית ,עוד בשהר התפתחותה! א ל ה ע ג ל ה
ההומרית ,ומונעים כל התפתחות רותנית טהורה לחכמה ודעת ,מ ש ו ם ש מ כ ש י ר י ם
א ת הבנים רק לתפיסה זו ,המעריכה א ת הכל לפי הישגים הומריים ,ואין ל ה ע נ י נ י ם
אחרים ברוחניות הוץ מאלה המבטיחים ריווה הומרי ר ב . . .״ )יסודות ה ה י נ ו ך
ח״א ,ע מ ׳ קד(.
א
ו ה ד ב ר
מ
ב
ו
א
ר
מ
א
ד
ב ד ב ר י
ב מ ע
ש
ב י
ה
ע
ד
ש
כ
על הנימוק השני ״יישוב המדינה״ ,יעד זה בא מפורשות בדברי ר ש ר ״ ה ,ג ס
בפיךושו לאבות פ ״ ב מ״ב ,״חינוך כלל אנושי ואזרהי״ ובשאר מ ו ב א ו ת ש ה ב א נ ו
ב ת ח י ל ת מ א מ ר נ ו זה.
64
www.daat.ac.il
.אין לראות בהינוך לערכים כללים מטרה בפגי עצמה .וכאן אולי עיקר חידושו
אחדהרצוג
מכללת
דעת -
ומטרה א ח ת :יראת השם .וכן כ ת ב
מקור
אתריש
של הרב ש״ר הירש .לכל ידע
בביאורו על ששה הקנים במנורה שכולם מכוונים לקנה ה א מ צ ע י )שמות כי׳ה ,מ,
עמוד שכה(:
לכל רוה אמיתי ,ולכל מוסר אמיתי יסוד אחד ,שורש א ח ד ,מ ט ר ה א ח ת ב ל ב ד :
ה׳ היא תחילתו וה׳ היא תכליתו — .תתלת הכמה יראת ה׳) .משלי ט ,י( ראשיה
חכמה יראת ה׳)תהלים ,קיא ,י(.
וכעין זה כתב רבינו יהונתן איבשיץ כאשר תיאר א ת ההכמות הרבות שהן צורך
להבנת התורה והוא מסיים ״וזהו מאמרם על הנרות נ ג ד נר מערבי ,ממנו היה מדליק
ובה היה מסיים והיינו כי ממנו מקור הכמות ובו היו מסיימות ההכמות כ י הכל ישובו
למקורן״ )יערות דבש ,ה״ב עמ׳ מט־נ( .וראה ם׳ הרב ש״ר הירש ,מ ש נ ת ו ושיטתו.
עמ׳ .168
לשאלה חמישית:
גדולי ישראל כתבו נימוקים ברורים ומוחלטים על לימודים כלליים.
הנה דברי מ ה ר ״ ל :
אמרו הז״ל ״הרואה הכם מן אומות העולם ,אומר ברוך ש נ ת ן מ ח כ מ ת ו לבשר
ודם״ )ברכות נה ע״א( . . . .הכמת הטבע נקראת הכמה ג מ ו ר ה . . .רק שאין הכמתן
חכמה אלוקית נבדלת ,ואם כן ,מזה נראה כי יש ללמוד הכמת האומות ,כ י למה לא
ילמד החכמה שהיא מן השם י ת ב ר ך ? )נתיבות עולם ,נתיב התורה ,פרק יד( .הרי
שביסס חובה זו על עצם ת ק נ ת הכמים לברך ברכה ,ולאו מ י ל ת א זוטרתא היא! טיעון
זה בא בדברי רשר״ה :״אסור לבזות את מ ה שהז״ל כבדו ,בקבעם לו ברכה מיוחדת״
)יסודות ההינוך ,ה״א ,עמ׳ גג(.
ועוד ממשיך מהר״ל ,להביא מאמרי הז״ל הסותרים ההיוב ללמוד הכמות הולין,
ומחלק בין מדעי הרוח ,למדעי הטבע .כלשונו ש ם :״ . . .אבל ההכמות )שהן( לעמוד
על המציאות וסדר העולם ,בודאי מותר ל ל מ ו ד . . .כי ההכמה ה ז א ת היא כמו סולם
לעלות בה אל הכמת התורה״ .מאמרי הז״ל נגד הלימוד ,מפרש מהר״ל שהם נגד
לשון יוונית כלומר ריטוריקה )ובזמננו ,מדעי הרוה( .מהר״ל מסיים שם פרקו
בהסתייגויות שונות ,שיש ללמוד מפי ספרים ולא מ פ י המינים ,ושיש ללמוד בכוונה
כדי להכיר גדולת הבורא )ע״ם רמב״ם הל׳ יסודי התורה ,ת ה י ל ת פ״ב( ,או כ ד י ל ד ע ת
מה להשיב לאפיקורוס )ע״פ הרמב״ם בפירוש המשניות על אבות ,סוף פ״ב ,ועיי״ש
שהזהיר לא להתווכה עם אפיקורוס יהודי ,וכך מפורש בסנהדרין לה ע׳׳ב( )ואע״פ
שבתידושי אגדות של מהר״ל ,ה״ד דף פה ,סיכם לאיסור ,נראה לי כי איזה מ ל ק ט
העתיק קטעי דברים מבירורו הממצה בנתיבות עולם ,ולא טרה להעתיק לשם א ת
כל הדיון .עיקר הבירור צריך להיות ע ״ פ דבריו ב״נתיבות עולם״(.
נוסף על כך ,דברי הגר״א ,בשלושה מקומות .ר א ש י ת :״כפי מ ה שיהסר לאדם
ידיעות משארי החכמות ,לעומת זה יהסר לו מ א ה ידות בהכמת התורה ,כ י התורה
והחכמה נצמדים יהד״ )ועיין הרהבת ביאור ,בספרו של רב יהודה לוי ״שערי ת ל מ ו ד
תורה״ ,דף רצד( ,וכן דברי הרב קוק )אדר היקר ,דף קכט ,מאמרי ר א י ״ ה דף .(438
www.daat.ac.il
65
ש נ י ת :דבריו ב״קול התור״ )באותו חלק מצונזר פרק חמישי( .ושלישית ,דברי
״פאת ה ש ו ל ה ך :״ כ ה אמר )הגר״א( כל
לספר
)הקדמה
תלמידו ר׳ ישראל שקלאוור
הרצוג
מכללת
אתר דעת -
התכמות -נצרכים לתורתנו הקדושה ,וכלולים בה ,וידעם )הגר״א( כולם לתכליתם,
והזכירם ,חכמת אלגעברע ,ומשולשים ,וחנדסח ,וחכמת מ ו ס י ק ה . . .הכמת הרפואה,
ידע הכמת ה נ י ת ו ה . . .רק היה הסר לו מעשה העשבין ) ב ו ט נ י ק ה ( . . .ועל ח כ מ ת
הפילוסופיה אמר שלמדה לתכליתה ולא הוציא ממנה רק שני דברים ט ו ב י ם . . .
והשאר צריך להשליכה ה ח ו צ ה ״ ) מ ה ד ו ר ת ירושלים ,תשי״ט ,דף ה(.
וכן דברי רבי חיים ויטאל )שערי קדושה שער ג ה״ב( שעל ידי ידיעות בחכמת
הטבע ,יעלה האדם לידי רוה הקודש )וכמו שהתחיל לבאר בסוף ספרו ״עץ חיים״(
ומפורש כ ת ב עליו חחיד״א ,אחרי שמביא רשימת שבעת־ההכמות המפורסמות:
״וידעתי ; א מ נ ה בבירור גמור שרבנו מהרח״ו היה בקי בהכמות הנזכרות״ )מדבר
קדמות ,סוף ערך ״חכמה״(.
כן רמח״ל הביא רשימת חכמות ״הנדסה ,תשבורת ,תכונח ,ושאר ה כ מ ו ת
ומלאכות מ ה שצריך לו ילמוד עד ש י ד ע ן . . .מלאכת ההגיון ,המליצה והשיר ,ויזהר
ללמוד מספרי מחברים שקצרו בהם״ )ילקוט ידיעת האמת ,הלק ב ,דף רפג( .ר מ ה ״ ל
הורה לתלמידו ,ר׳ יקותיאל ,שקרא אותו ״הסיד גמור״ )אגרות ירים משה ,דף רכג(
שילמד רפואה באוניברסיטה ,וכך נאמר לו ע״פ מלאך ה ׳ :״אחוז בזה וגם מזה א ל
תנה ידך!״ )ירים משה ,דף צב(.
ובגלל שרבי חיים ויטאל קיצר ,במקום שהיה צריך להאריך ,נטל על עצמו כ ע ל
״.םפר הכרית״ )המקובל הנפלא ,בן דורו של הגר״א( תפקיד הרתבת הידיעות ההן,
כמו.שכתב בהקדמתו)בדפים 4וכן .(7כלומר ,למען יהיו סולם להגיע לעומק פנימיות
התורה.
וכאשר אנו מחפשים בדברי קדמונינו ,הראשונים ,אנו מוצאים כי כך גם מ פ ו ר ש
ברכנו יצחק אכרכנאל ,בפירושו לספר שמות )כד ,עמ׳ א( אודות ארבעים יום ש י ש ב
משה בהר סיני ,בטרם קבל את התורה ״והשיג כל הידיעות וההשגות שאפשר ל ה ש י ג ״ ,
ומפרט שם ארבעים סוגים שונים של השכלות־כלליות ,ששימשו מבוא ל ת ו ר ה
ולבסוף הכל נמסרה לו תורה )כדברי הז״ל בנדרים לה ע״א(.
עוד הקדים אותו ,בתיאור זה ,הרמב״ם שכתב על ע צ מ ו :״ ש א ע ״ פ ש ב ט ר ם
נוצרתי בבטן ,התורה ידעתני . . .והיא אילת אהבי ואשת נעורי אשר באהבתה ש ג י ת י
מבחורי ,ואף גם זו ,נשים נכריות נעשו לה צרות ,מואביות עמוניות צדוניות א ד ו מ י ו ת
התיות ,והא־ל יודע כי לא נלקחו מתהילה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות י ל א י ע ו ת ,
.להראות העמים והשרים א ת ימיה )של התורה( כי טובת מראה היא מאד .מכל פ ן ק ן
נתמעטה עונתה )של תורה( שהרי נהלק לבי לכמה הלקים בכל מיגי ה כ מ ה ״ ) א ג ר ת
לחכמי לוניל ,קובץ תשובות הרמב״ם ,לפסיא ,דף ) .(12עיין ״שערי ת ל מ ו ד ת ו ר ה ׳ /
דף רפד—רפו ,הביא מכמה ראשונים אחרים סגנון זה של ״טבחות ורקחות״( ו כ מ ו ב ן '
כוונתו על ידיהם להעתיק בתורה הקדושה.
ם
יש לציין ,כ י לדעת הרמב״ם ,מקיימים בזה דעת חז״ל בספרי ,פ ר ש ה ע ק ב ,
קטע מט ,״ולדבקה בו ,עסוק בהגדה״ ,והיינו ההגדות של הגיגה פ״ב׳ ז׳ ר ק י ע י ם '
וכל הנאמר שם על ״מעשי רבנו נסים בדרשותיו ,הרמב״ם בפירוטיו של א ר ב ע ה
66
www.daat.ac.il
פרקים ראשונים שבספרו ,התכוון לעומק הרעיונות שמאהורי ה כ מ ת ה ט ב ע )hifrri
יא( .דעת -מכללת הרצוג
הו״ן ,מהדורת מכון שלם ,דף אתר
ומצאנו בחז״ל שהיו מהם ״עסקנים בדברים״ ,כלומר הוקרים בנסויים מעשיים
)עיין חולין נז ע״ב ובמהרש״א שם ,שיש להקור ו ל א מ ת גם דברים שנמסרו לנו
ב״אמונה״ .כן מובא בויק״ר כב .וכבר הבאתי רשימה ארוכה של ידיעות רהבות
שהיו לחז״ל בחכמת הטבע ,בית יחזקאל דפו״ה דף קכו.(.
גישה זו ,להקדים לימודים כלליים ככדי להבין יותר טוב לימודי תורה ,צריכה
הסבר .ונראה לומר כי כמו שיש סדר ועריכה־היצונית לכל פעלו של הקב״ה ,״כולם
בחכמה עשית״ ,כך יש פנימיות וסתרי־תורה .ואלו ממלאים ת פ ק י ד כמו נשמה לגוף.
ולכן ,כאשר הז״ל אמרו ״כל שיש ברוהבו טפה ,יש בהיקפו שלושה״ )עיין עירובין
יד ע״א( ולא דייקו הכמים בדבריהם ע ד לשבר )ש׳ בניקוד סגול( מתימטי ,אלא
כוונת הדברים לשלושת האבות ,מדות עליונות של הסד ,דין ורהמים ,המקיפים את
העולם .ודברו חז״ל על תופעות טבעיות ,עת שהתכוונו לרעיונות רוהניים )באר
הגולה למהר״ל ,דף קו( .וכמו דברי הגר״א )על תיקוני זהר דף כח ע״ב( אודות
ששת מעלות שיש בנגינה ,ודבר זה מבאר תופעה מוסיקאלית נפוצה .וכך דברי
חזון איש )על או״ה ,דף רלג( ״ ב מ ה שהקשו על תקופת שמואל שאינה ב ד ק ד ו ק . . .
וכן בריבוע יותר מן ה ע י ג ו ל . . .לקיום חכמת התורה הכלולה בכל דיני המצוה,
ולבוד הפנימיות…״.
וכך כתב הרב א״י קוק :״התורה עושה היא א ת הגשמה הישראלית .וההכמה
בכלל)״ההשכלה הכללית״( אותה שהיא חוץ למושג ״תורה״ ,עושה היא את הגשמה
האנושית …התורח ניתנח לישראל ,כדי ששערי־אורה יותר בהירים ,יותר רהבים,
יותר קדושים ,מכל שערי האורה של הבינה הטבעית ושל רוה המוסר ה ט ב ע י אשר
לאדפ ,ייפתחו לנו ,ועל ידינו לכל העולם כולו .ואם אנתנו אוטמים את אוזנינו
מלשמוע את קול ה הפשוט הקורא בכה ע ״ י כל שערי האורה הנזבעייפ ,שהיא נהלת
כל האדפ )האנושיות( ,מפני שאנו הושבים שנמצא את אור התורה בתורה )שכזאת(
הקרועה מכל אור החיים הפרוסיים ב ע ו ל ם . . .אין אנו מבינים בזה את ערכה של
תורה .ועל זה נ א מ ר :״עם נבל ולא הכם״ )דברים לב ,ו( כדמתרגם אונקלוס :״ ע מ א
דקבילו אורייתא ,ולא הכימו!״ )אורות התורה ,סוף פרק יב(.
,
ואולי לכך התכוון רשר״ה ,באומרו :״כל מי שמכיר את הספרות התלמודית
רק בקוויה הכלליים יודע ,ש ה מ ש א והמתן התלמודי נוגע בהלקים השובים של
המתימטיקה והאסטרונומיה ,הבוטגיקה והזאולוגיה ,האנטומיה והרפואה ,המשפט
ותורת המוסר״ )כתבים ,בשפה הגרמנית ,ה״ב עמוד .(458והנה בזמננו יצא לאור
ספרו המונומנטאלי של הרב אריה יהודה קמלהאר זצ״ל ,״ ה ת ל מ ו ד ומדעי תבל״ ,בו
הראה יותר משלוש מאות מקצועות הכמה של ״השכלה כללית״ ,מפוזרים בש״ם
ומדרשים.
אבל לכאורה ,דרך קבלית זו ,של אגירת הוקי־המדע בכדי להבין על ידי
כן יותר טוב ויותר בעומק הוקי מ ש מ ע ת ה׳ ,לא באה לידי ביטוי בכתבי הרשר״ה.
וכדברי רבי יעקב רוזנהיים בהקדמתו לספר ״ מ ע ג ל י ש נ ה ״ )ה״א עמ׳ לו( ״אמנם
אפשר להצטער ,כי עולם רעיוני כה עצום כהכמת הקבלה ,שאין לתאר כלל ח כ מ ת
היהדות בלעדה ,לא הוכנס לתוך כור ההיתוך של ה ש ג ת היהדות לפי רש״ר הירש
www.daat.ac.il
67
זצ״ל ,כי הקבלה לא תרמה אף היא את הלקה כאהד מהמרי התסיסה של ע י צ ו ב
מכללת הרצוג
דעת -
המחשבה ,יהד עם התנ״ך,אתר
החקירה ה ד ת י ת . . .״ .
וספרי
הש״ס
לשאלה שישית:
על השאלה הששית ,באיזה יהס של וודאות התייחס הרש״ר למסקנות ה מ ד ע
האנושי ,כבר באה תשובתה בדבריו על ויקרא יח ,ד .כי ודאי ,מקור ה א מ ת ה י א
א ד ורק אהד בלבד* ,זה שנתגלה בסיני ,בהופעה שמיימית ,ובהופעות נ ב ו א י ו ת
שלאהר־כך .מעשי אנוש ותחבולותיו ,מחליפים צורה כל כמה עשרות שנים ,ב כ ל
מקצוע ומקצוע ,כאשר כבר חודו אף חכמי אוה״ע .כל דבריהם משמשים א ך ו ר ק
היפותיזות )הצעות( ועורכים בהן שינויים תמידיים ,ככל שעובר הזמן .ולכן ,ס ש י ט א
שאין לצמצם או להגביל חוקי תורה או לקהיה ,לפי הביקורת האנושית הכללית.
לשאלה שביעית:
על השאלה השביעית ,זהירות מ פ נ י הסיכונים הטמונים בלימוד ה כ מ ו ת ח ו ל .
הנה האדמו״ר הגאון מרוגוצ׳וב זצ״ל הזהיר ב א ג ר ת ו ) מ ו ז כ ר לעיל( כי ת פ ק י ד ה י ב ו ך
זה של העברת השכלה לדור הבא ,הוא בידי האב בלבד ,ולא בידי״ הציבור .ה א ב
במלוא האהריות האישית ,יבחר לו שליהים נאמנים להוראה זו .אמנם הלוק ע ל י ו
בכך הנצי״ב )שו״ת משיב דבר ,ה״א סימן מ ד ( :״וגם אם יצטרכו על פ י ה מ ל כ ו ת
ללמוד לימודי הול גם כן ,יהא בחשגחה מהרב וראשי ישראל ,שיהא המורד• י ר א -
אלוקים .וזה אי אפשר אם יהיה כל אחד דואג לבניו ,ואין בידו לברור איזה מ ו ר ה
הגון ומהזיק דת .על כן הוא מבריח א ת בנו מלימודי חול בעל־כורחו .וזה ) מ מ י ל א (
גורם שהבן בועט בהוריו ,והולך בדרך עקלקלות ,כדי להשיג לימודי הול .א ב ל א
יהיה הדבר מוטל על הציבור וראשי הקהל ,לא יהיו מבריחים״ .ונראה ,ש כ ד היתד,
גם ד ע ת הרשר״ה )יסודות ההינוך ה״ב דף קלט(.
ם
על הבעיה .של הערכת־ערכים הומאניים ,אבל אנטי־תורניים ,דרך ה ס פ ר ו ת
היפה הכללית ,כתב הרב משה מונק ,עיין מאמרו )״רש״ר הירש ,מ ש נ ת ו ו ש י ט ת ו ׳ /
.עמ׳ (220—221ובודאי כי רוב דיבורינו לעיל ,בין ממקורות שהם מהר״ל ,ר ח ״ ו ,
הגר״א ,ספר הברית וכר היו אודות מדעי הטבע ,ולא מ ד ע י הרוה .על בעיית א י ־ ק י ו ם
לימודי ההשכלה ,בכפיפות לאתפיוממיות ש ל תורתנו ,אפילו באוניברסיטאות ״ ד ת י ו ת ״
של עידננו ,נכתב שם בדף . .226
סיכום
ודאי כי יש לירוא הרבה מאד .כבר בנאומו של הרב קוק ,בעת ייסוד ה א ו נ י
ברסיטה העברית בירושלים ,מ ת ב ט א פהד ז ה :״ . . .רואים אנו שלא להינם ה י ה ה פ ח ד
)בעת תקופת מנדלזון( . . .ז ה הוא דבר ברור ל נ ו ) . . .אלו שקבלו פ ע י ל ו ת ל ק ר א ת
השכלה( בהדור• באנאלית ורוהב־לב בלבד ,לא רבים הם בקרבנו מ ב נ י ב נ י ה ם
)שנשארו ביהדות( . . .כ י ההלק היותר גדול מאלה ,הלך ונטמע בין ה ע מ י ם . . .״
68
www.daat.ac.il
בהמשך דבריו שם ת ב ע הרב קוק ממנהלי האוניברסיטה שיקפידו שיהיו המורים שם
בדעותיהםהרצוג
דעת -מכללת
רק .אלו שהם שלומי־אמוני אתר
)מאמרי ראי״ה ,עמ׳ .(307—308
ישראל
.אבל ,מצד שני ,בריהה מן ההתמודדות ,להסתגר בתור גיטו־יהודי ,אין בכך
מן עצה נבונה ,אף לא עצת ה .וכדברי הרב י״י ויינברג זצ״ל :״ ה ת ב ד ל ו ת מ ן העולם,
ההתרחקות מכל הלימודים ,שכל מי שרוצה לעסוק בישובו ש ל עולם צריד להם,
גרמו לכך שהשם ״יהדות״ נעשה בפי רבים לשם־נרדף ל״עניות תרבותית״ .משום
כך ברחו מן היהדות יהודים •רבים אהר שטעמו טעם ההשכלה התילונית .הם השבו
כי ״יהדות״ ותרבות הם דברים שאי־אפשר לזווגם יהד ,הם בבחינת ״ ד ב ר והיפוכו״…
)רש״ר הירש ,משנתו ושיטתו ,דף .(190מפרי באושים של ש י ט ת ב ת ־ י ע נ ה הלזו,
אנו סובלים בישראל עד היום הזה.
,
כמה מן האויליות יש אצל בעלי השיטה של מ נ י ע ת לימוד תנ״ך ,דוקא בגלל
העוברא שהנוצרים אחזו בלימוד זה ,או בגלל יהודים בעלי בקורת המקרא .הללו
נפלו מן קיצוניות אהת לקיצוניות קטבית ממולה וקשה להכריע מ ה גרוע יותר.
כך הדבר ,במודע ,להפוך את היהדות־ההרדית לכה של ״פרימיטיבים״ ,מהד!
בידים את רוב רובה ש ל אומת ישראל מן מורשת אבותם .רבי יוסף היים מ ב ג ד ד
)בעל ״בן איש חי״( כתב בפתיחה ראשונה לספרו ״ ע ו ד יוסף חי״ )הלק הדרוש(
נגד סוג זה של פתיות .״הדברים הטבעיים הנמצאים בתבל ,באלה תעסוק בדרד
השכלה וחקירה ולא תהיה פתי שתאמין לכל דבר) .ומאריך שם ללעוג על המשתמשים
בפטיפון ,ואינם מבינים טכניקה שבמכשיר ההוא ,או אינם מבינים תפקודו של
א ל ־ ח ו ט ( . . .בכל אלו וכיוצא בהם ,צריד האדם לידע ענינם בשכלו שהננו ה ש י ״ ת . . .
כי הקב״ה נתן לאדם שכל כדי להתבונן בו בכל דבר וידע בו גם פליאות הטבע
שברא הקב״ה ב ע ו ל מ ו . . .כי כבודו יחבךך הוא שידעו הבריות פ ל א ו ת ־ ה ט ב ע . . .
וכאשר כתבתי בספרי ״אמרי בינה״ דף רנא בהיוב לימוד ש ב ע הכמות ,אשר מצינו
לגדולים הכמי ישראל שטרהו ללמוד אותם ,ואע״פ שבוודאי פזרו זמן רב כעבורפ…״
עכ״ל.
ובכן ,במדינת היהודים המתחדשת ,יש צורר היוגי ביותר לאיגטלגנציה דתית.
וכדברי פרופסור יחזקאל קוטשר ז ״ ל :״היהדות ה ד ת י ת לא תוכל להיות בלי רופאים,
עורכי דין ,מחנדסים וחוקרים ד ת י י ם . . .טיפוס של בעל בית דתי־משכיל״ )רש״ר
הירש ,משנתו ושיטתו ,עמ׳ .(240קיימת היום כבר שכבה תורתית זו .תנאי ראשון
לזה שגם היום רבנים ידריכו את הציבור הזה .הרי זה היה סוד ההצלהה של השיטה
במערב אירופה :הרבנים לא ראו בציבור זה יהודים של ״ ל ד י ע ב ד ״ ; הרבנים השפיעו
באישיותם הרמה ,הם הלכו לפני חמחנה ,השפיעו ולמדו ,נתנו שיעורי תורה לצעירים,
למדו וחנכו דורות ישרים.
עיקר הבעיה היום שגם בעת עיסוק בלימודים כלליים ימשיכו חתלמידים
בלימוד תורה .אין להסתפק בלימוד תורה ש ל ש ע ו ת מעטות ,אלא יש להגיע
להשקפה תורתית של ״ללכת בהם — עשם עיקר ואל תעשם טפלה״.
פעולח אמתית ,צעד תורתי ,חייב להיות עשוי ב״כוונה ת ח י ל ה ׳ /כלומר ״לשמה״.
כאשר ציבור נגרר לעשייח מתוך חוסר־הכוונה ,נמשך לפי נסיבות ,אין בכך סייעתא
דשמיא ,ואין תוצאות ברורות .דומני כי הסרה לנו האינטגרציה ,המוטיב הרעיוני,
אותו הושיט הרשר״ח .רבים חשבו כי תכניתו מוגבלת ליהדות גרמניה ותנאיה
www.daat.ac.il
69
הסוציאליים וחברתיים ותרבותיים .לא ראו כי בעצם ,זוהי ״ ד ע ת תורה׳ /מ ע ו ג נ ת
בהשקפת עולמם של חז״לאתר דעת -
הרצוג למימוש בכל דור ודור ,בכל ק ב ו צ ה
מכללתוראוי
וממשיכיהם,
אתנית .הפיכת עורף לשיטת ״תורה עם דרך ארץ״ ,מתוך םנוביזם ״ א נ ט י ־ י ק י ת ׳ /
רוששה את עמנו .חשבנו שאפשר לקיים פעולות חיצוניות של מצוות ,בלי שום
קשר לבסיס ,לאנושיותנו .כמובן דרושים לנו גס היום מ ק ד ש י שם שמים ש כ ל
הלימוד שלהם לימוד תורה בלבד .אבל מחוייבים אנו להנד גם ציבור גדול ש ל
״תודה עם דרך ארץ״ .מי קבע שההינוך הזה נשאיר לאהרים ?
נקראים אנו להזור בתשובה .ויפה שעה אחת קודם.
ג ע ר ת זדים ארורים השגים מ מ צ ו ת י ך
) ת ה ל י ם קיט ,ב א (
….כ ב ר ה ע ר נ ו פ ע מ י ם ר ב ו ת ,ש נ ר א ה ל נ ו ש ״ ש ג ה ״ מ ס מ ן ב י י ח ו ד א ת ה ט ע ו ת
ה ע י ו נ י ת ה ב א ה ע ״ י מ ש פ ט ק ד ו ם ,ח ד ־ צ ד ד י )ע׳ ה פ י ׳ ל ב ר א ש י ת ח ׳ א ( .ל כ ן
מ ת ו א ר י ם כ א ן זדים כבני א ד ם העוברים ע ל ת ו ר ת ה׳ ביודעים ,ו א ח ר כ ך ,
כדי ל ל מ ד זבות ע ל בגידתם ,ה ם מ נ ם י ם ל ה צ ד י ק ה ע״י גילוי פ נ י ם ב ת ו ר ה
ש ל א כהלכה .ל א פשיעתם המעשית היא האסון א ל א ההשקפות ו ה ת ו ר ו ת
הכוזבות שהגיעו אליהם מתור ח פ צ ם ללמד זבות על פ ש ע ם העשוי מ כ ב ר ,
הן הן ה א ס ו ן ה מ ט ע ה ,מכיוון שזה מ ט ע ה א ת הצעירים ל ק ב ל א ת פ י ר ו ש ם
המטולח של התורה ,והללו אינם יודעים שפירוש זה אינו ס י ב ת ה ב ג י ד ה
כי א ם פרייה .ל כ ן בדין ב א ה ע ל ה ז ד י ם ה ל ל ו ק ל ל ת ״ א ר ו ר מ ש ג ה ע ו ר
ב ד ר ר ״ ) ד ב ר י ם כז ,י ח ( ,ו ל מ ע ן ה צ ל ת א ח י ה ם צ ר י ר ל י י ח ל ש י ג י ע ת ם ת ה י ה
לריק .ב י ח ס ל ז ד י ם נ א מ ר א י פ ו א ג ע ר ת ,כ ל ו מ ר ה ד ח ת א ו ת ם מ ל י מ ו ד ת ו ר ת ך .
רק ה מ ת ק ר ב א ל מ פ ת ן מ ק ד ש ה׳ ב ד ע ה טהורה ,ב ה ח ל ט ה ל ש ע ב ד א ת ע צ מ ו
ו א ת ח י י ו ל ת ו ר ת ה׳ ,ע ל ה י ו ת ה ת ו ר ת ה ׳ ר ק מ י ש י ר א ת ו ק ו ד מ ת ל ח כ מ ת ו ,
ר ק מ מ נ ו מ צ פ ה ה׳ ש י ה א ל ו מ ד ת ו ר ת ו .א ו ל ם מ י ש ב מ ע ש י ו ב ב ר נ ט ש א
א ך מ ת התורה ,א ל ילך א ל מעינות רבר ה ׳ ; הריהו מ ה פ ך א ת ט ם ה ח י י ם
ל ס ם ה מ ו ת ל ע צ מ ו ולזולתו.
;
ת
)פירוש ה ר ב ש״ר הירש ל ת ה ל י ם קיט ,כ א (
70
www.daat.ac.il
הרב ר פ א ל אויערבך
אתר דעת -מכללת הרצוג
״הנה איש — צמח שמו״
ל ד ר כ ו ש ל ר ש ״ י בזיהויו ש ל נ ח מ י ה ב ן ח ב ל י ה
מבוא
זיהויים של הז״ל את נחמיה כזרובבל — ״ ׳זרובבל׳ — שנזרע בבבל .ומה שמו ?
נחמיה בן הכליה שמו״ )סנהדרין לח — (.מעורר קשיים לא־מועטים .כבר העיר
ב״יד ר מ ה ״ :הא מילתא — תמיהא לן סובא ,דהא בעזרא מ ש מ ע דנהמיה לא זרובבל
הוא .גם היעב״ץ בהגהותיו לש״ס כ ת ב :זה דבר תמוה ,שהוא נגד פשטי ש נ י כתובים
מבוארים בספרם של עזרא ונהמיה ,כשנזכרו עולי הגולה )עזרא ב׳ ,נהמיה ז ( ש נ מ נ ה
נחמיר .אחר ישוע )לכן אין לומר בו כ מ ״ ש במרדכי בלשן דבהד מיהשיב( .ועוד,
יבוא הכתוב השלישי ויכריע ,ש כ ״ ה בספרו של נהמיה )י״ב מ ״ ז ( :״וכל ישראל בימי
זרבבל ובימי נ ח מ י ה . . .״ עכ״ל .ואכן ,ראשונים ומפרשים אחדים נטו מדרשתם של
חז״ל וראו בזרובבל ובנחמיח ש נ י אישים שונים .
1
,
2
3
רש״י ,לעומת זאת ,דבק בזיהוי נהמיה = זרובבל ,וצעד בעקבות חז״ל — הן
בפרושו למקרא והן בפרושו לש״ם .ענינו של מאמר זה לעמוד על שיטתו של רש״י
בזיהויו של נחמיה ,תוך נסיון ליישב את הקשיים עליהם העיר היעב״ץ וקשיים
אחרים.
•1
עיין — ״דעת סופרים״ עזרא ב׳ ב׳ ,״מרגליות הים״ —סנהדרין לח ,.הרב דוד הבלין:
״ונצדק קודש״ )ירושלים תשמ״א( ,עמ׳ ר״ב־ר״ה ,שמואל הכהן :האם היה נחמיה
מבית דויד י ״סיני״ כרד צ׳ תשרי־חשון תשמ״ב ,הרב שלמה מן־ההד :בין אנשי מדע
.
,2
המקרא וביני — ״מרחבים״ ב׳ )הוצאת מכללת ליפשיץ( סיון תשמ״ז.
ח ד ל ייהסו את שני השמות למרדכי היהודי ,וכינויו ׳בלשן׳ — על שהיה יודע בשבעים
לשון )עי׳ שקלים פ״ה מ״א ,מנחות סד ,:.מגילח יג ,:שם ט ז . ( :אולם ,בעוד ששני
השמות הללו כתובים זח אחר זה ,הרי שבין השם ״זרבבל״ לשם ״נהמיה״ — משובץ
״ישוע״.
. 3הרמב״ם בהקדמתו ל״משנה תורה״ :״בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת
הגדולה .והם :חגי ,זכריה ומלאכי ,דניאל והנניה ומישאל ועזריה ,ונחמיה בן חבליה
ומרדכי בלשן וזרובבל והרבה הכמים עמהם ,תשלום מאה ועשרים זקנים״ .וכ״כ בהקדמתו
לפיה״מ )ועי׳ בספר ״מרגליות הים״ — סנהדרין לח ,.שהביא בשם החיד״א גירסא אחרת
בדברי הרמב״ם(.
ראב״ע זכריה י״א ז׳ :״ . . .ואקח לי שני מקלות וגו׳ ״ — הוצרכתי לקחת ב׳
מקלות ,ואלו ה ם :זרובבל פחת יהודה ונחמיה התרשתא .וכתוב על נחמיה אחרי מות
www.daat.ac.il
71
נחמיה — בונה ה מ ק ד ש ?
אתר דעת -מכללת הרצוג
4
במדרש הגדול ,נדרש הפסוק במשלי כ״ט כ ״ ג :״ . . .ושפל רוח יתמך כ ב ו ד ״
— ״זה נחמיה התרשתא ,שאמר לשמעיה בן דליה ״ . . .האיש כמוני יבדה ומי כ מ ו ג י
אשר יבוא אל ההיכל והי ,לא אבוא״ )נהמיה ו /י״א( .מה היה שכרו ? קלסו ה כ ת ו ב :
״ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה״ )זכריה ד׳ ט׳( .ולא עוד ,אלא ש ש ק ל ו
הכתוב כמשיח ,דכתיב ״ מ י אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא א ת ה א ב ן
הראשה תשאות הן חן ל ה ״ ) ש ם שם ז ׳ ( . . .״.
ברור הוא ,כי מדרש זד .מסתמך על זיהויים של תז״ל את נהמיה כזרובבל .א ו ל ם
ע צ ם דברי המדרש — תמוהים .נבואות זכריה נאמרו בין ש נ ת שתים לדריוש ל ש נ ת
ארבע לדריוש )זכריה ר א׳ ,רש״י זכריה ה׳ ט׳ ,יומא כ א :רש״י ד ״ ה ארון כ פ ו ר ת
וכרובים( ,ובנין ביהמ״ק השני נשלם בשנת שש לדריוש )עזרא ו׳ ט״ו( .נהמיה ע ל ה
לא״י בשנת עשרים לדריוש )ארתחשסתא = דריוש .ר״ה ג , :רש״י ו ר א ב ״ ע
נהמיה א׳ א׳ ,ב׳ א׳( ,והמעשה עם שמעיה בן דליה אירע ב ע ת בניית חומת י ר ו ש ל י ם
— בשנה הראשונה לבואו של נהמיה .כיצד ,איפוא ,זוכה נהמיה — כגמול ע ל
התנהגותו בשנת כ׳ לדריוש — לשכר רטרואקטיבי ,לנבואת זכריה כי יזכה ל ס י י ם
את מ ל א כ ת בנין בית המקדש בשנת שש לדריוש ו ן .
כאמור לעיל ,דבק רש״י בזיהוי נחמיה = זרובבל .וכך כותב הוא בפרושו ל ז כ ר י ה
ג׳ ה ׳ :״ . . .כ מ ו שמפורש ב ע ז ר א :״דברי נהמיה בן הכליה״ — ה ו א ז ר ו ב ב ל ,
כדאמרינן בסנחדרין״ .רמז לזיהוי זה אנו מוצאים גם בדבריו של ר ש ״ י ל נ א מ ר
במסכת סוכה נ א :ת ״ ר . . .מי שלא ראה ביהמ״ק בבנינו — לא ר א ה בנין מ פ ו א ר
מעולם .מ א י היא ? אמר אביי ואי תימא רב ה ס ד א :זה בנין הורדוס .ו כ ת ב ר ש ״ י
בד״ה מ א י היא ו ז ״ ל :איזה מן הבנינים — של שלמה ,או של נהמיה בן הכליה,׳ א ו
8
8
זרובבל :״גם אותי צוד .להיות פחה בארץ יהודה״ )כוונתו לפס׳ בנחמיה ה׳ י ״ .״
ד
ג ס
מיום אשר צוד .אותי להיות פחם בארץ יהודה וגו׳ ״ .ועיי״ש בהמשך פירושי — פ ס ׳
ח׳ י׳ י״ב י״ד(.
המאירי ,בפתיהתו למסכת אבות )סדר אנשי כנה״ג( :״ . . .שהיו בעת החורבן
חכמים גדולים עד להפליא ,החרש והמסגר — דניאל ,חנניה מישאל ועזריה ,ו נ ח מ י ה
בן חכליה ,ישוע ,שריה ,רעליה ,מרדכי ,זרובבל והרבה כיוצא בהם ,וחם הנקראים
״אנשי כנסת ה ג ד ו ל ה ״ . . .״ .
הרמ״א — ״תורה העולה״ ,הלק ג׳ פרק פ ״ ג :״ . . .אמנם מקדש שני י׳יא נ ג ד
ימות ה מ ש י ח . . .וכן היו עיקרי בוני המקדש — זרובבל ועזרא ,שהם שני מ ש י ח י ס
.
ונחמיה לא בנה רק חומות ירושלים ,שהוא דוגמת אליהו ז״ל שיגלה במהרה ב י מ י נ ו
לפני בא יום ה׳ ה ג ד ו ל . . .״ .
4
פי׳ מצורע י״ד ,מהדורת מוסד הרב קוק עמ׳ שע״ב.
5
עי׳ במאמרו של ש .הכהן)המצויין בהערה ,(1עמ׳ ג׳ הערה .12
6
עי׳ סנהדרין צ ג :מכדי כל מילי דעזרא — נחמיה בן חבליה אמרינהי׳
מ
״
ט
לא איקרי
ספרא על שמיה י מפני שהחזיק וכוי .ולכן מציין רש״י בכל מקום במקרא ובש״ם ,א ת
הפסוקים הכתובים בספר נחמיה כפםוקים בספר עזרא.
72
www.daat.ac.il
של הורדוס שסתרו ובנאו .עכ״ל .ולכאורה תמוה ,והלא נ ח מ י ה ע ל ה ל א ״ י זמן ר ב
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאהד בנין ביהמ״ק ן אלא ,ש ר ש ״ י לשיטתו ד נ ה מ י ה הוא זרובבל ,וזרובבל א כ ן בנה
את הבית השני כמפורש בספר ע ז ר א ) ג ׳ ה׳ ,ה׳ ב (.
במקום אתר ,במסכת סנהדרין ק ג , :כ ת ב רש״י ב ד ״ ה ונהמיה בן הכליה ,ו ז ״ ל :
שהיו לו שונאים הרבה מנכרים שמבקשין להרגו ע ל שהיה בונה ב י ת המקדש,
כדכתיב בעזרא )נהמיה ד׳ י״א( ״ . . .ואתת מתזקת ה ש ל ה ״ וכר .עכ״ל .גם דברי
רש״י אלו תמוהים ,לכאורה ,שהרי בראשיתו של הפסוק ה מ צ ו ט ט נ א מ ר — ״הבונים
בחומה והנשאים בסבל עמשים וגר ״ ,ובניית ההומה היתד! ב ש נ ת כ׳ לדריוש ,ומדוע
איםוא כתב רש״י שנהמיה היה בונה בית המקדש ו מ צ ט ט פסוק העוסק בבניית
החומה ו
,
9
מ פ ע ל א ח ד — שגי שלבים
כדי לעמוד על שיטתו של ר ש ״ י בהבנת דברי הז״ל ,י ש לעיין בשני קטעים
נוספים בפירושו של רש״י הדנים בענינינו .על הפסוק בספר זכריה )ג׳ ת ( ״ . . .כי
הנני מביא א ת עבדי צמה״ ,כ ת ב רש״י ו ז ״ ל :״ כ י ע ת ה זרובבל פ ה ת יהודה — קטן
בהצר המלר ,אני מצמיה לו גדולה ושם נתתיו להן בעיני המלר למלאת שאלתו
בבנין הבית והעיר ,כמו שמפורש ב ע ז ר א :״דברי נהמיה בן הכליה״ — הוא זרובבל,
כדאמרינן בסנהדרין״.
,
וכן בפירושו לפסוק בזכריה ו׳ י ״ ב :״ . . .ה נ ה איש צ מ ה ש מ ו . . .ובנה א ת
היכל ה ״ — ״הוא זרובבל האמור למעלה ״ ה נ נ י מ ב י א א ת ע ב ד י צמה״ ,ועל שם
שצמחה גדולתו מ ע ט מעט .ויש פותרים אותו במלך ה מ ש י ה ,אבל כל הענין הזה
מדבר בבית שני״.
ניתן להתייתם לבניית בית המקדש השני ולשיקום חומות ירושלים — כאל ש נ י
מפעלים שונים ,הראשון — נעשה בידי זרובבל והשני — בידי נהמיה .אולם לא מ ן
הנמנע ,כי חז״ל ,לא רק שמצאו זיקה בין ש נ י המפעלים א ל א אף ראוהו כמפעל
אחד ,אשר שני הלקיו משלימים זה א ת זה .ברור הוא ,כי כל עוד היתד ,ירושלים
פרוצה — היה הסרון בשלמותה ש ל העיר ,הן מבהינה בטהונית והן מבהינה רוהנית־
הלכתית .ע ל אף קיומו ש ל המקדש ,היתד ,ירושלים הרבה ומספר תושביה מועט
)נחמיה ז׳ ד׳( ,והיה צורך לחייב אנשים להתגורר בה )שם י ״ א א־ב( .מ צ ב זה ,אשר
הוגדר על ידי נהמיה כ״הרפה״ )שם ב׳ י״ז( ,היה ידוע לצרי יהודה ובנימין והם
ניסו בכל כוהם למנוע א ת שיקום הומות העיר .להומות העיר היתה מ ש מ ע ו ת הלכתית
לאהד קידושן ע ״ י ש ב י הגולה )נהמיה י״ב( ,וברור היה כ י שיקומן היווה ה ש ל מ ה
למקדש .כשם שדהו שבי הגולה את בקשתם של ע מ י הארצות ל ה ש ת ת ף בבניית
,
7
8
7
עי׳ ראב״ע זכריה ג׳ ח ׳ :״צמח הוא ז ר ו ב ב ל . . .ומפרשים רבים אמרו כי זה צמח הוא
המשיח ,ונקרא זרובבל כי הוא מ ז ר ע ו . . .גם אני עשיתי דרך דרש ,כי צמח בגימטריא
מנחם ,והוא בן עמיאל״ .ועי׳ במאמרו של שמואל הכהן :שופרו של משיח ביד זרובבל
— ״שמעתין״ גליון י ״ ז ) מ ס ׳ ,(59חשון תש״מ ,עמ׳ .64-57
8
ביחס למשמעויות ההלכתיות של חומות ירושלים — עי׳ תוספתא כלים פ׳׳א ה״י ,תוספתא
www.daat.ac.il
73
המקדש — ״לא לכם ולנו לבנות בית לא־לקינו ,כי אנחנו יהד נבנה בית לה׳ א -ל ק י
הרצוג שונאיהם בבואם לבנות א ת ה ה ו מ ה
לעגם של
אתרדחו
י ש ר א ל . . .״ ) .ע ז ר א .ד ׳ ג( ,כך
אתמכללת
דעת -
— ״ . . .ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ,ולכם אין הלק וצדקה וזכרון בירושלם״ )נחמיה
ב׳ כ׳ .וראויים לדיוק דבריו של ראב״ע ש ם :״אינכם ראויים שתעשו צדקה ב כ נ י ן
ביתו ,שתהיו נזכרים לפניו״(.
כנראה ,ש א ף זרובבל = נחמיה לבנות את בית המקדש ואת הומות ירושלים מ י ד
עם עלותו לארץ לאחר הצהרת כורש ,שהרי אך טבעי הוא ש מ פ ע ל זה ייעשה
כשלימות .סביר אמנם ,שכורש לא התכונן להרשות את שיקום ההומות ובנייתן,
ורשיונו כלל רק את בנייתו של בית המקדש ואיסוף תרומות למטרה זו בלבד )עזרא
א׳ ב—ד( ,אך יתכן וזרובבל הבין כי הרשות לבנות את המקדש — כוללת גם א ת
שיקום החומות ,אשר גם להן ערך ותפקיד בהלכות מקדש וקדשיו .
ק
בכך נוכל להבין גם את האמור בכתב השטנה אשר נשלה על ידי צרי י ה ו ד ה
ובנימין למלר כורש )עזרא ד׳( .המפרשים נתחבטו ,מדוע כלל כ ת ב ה ש ט נ ה גם
הלשנה אודות בניית חומותיה של ירושלים )עי׳ מלבי״ם פס׳ ז׳ ואילד( ,בעוד ש ש ב י
צרי יהודה ,אשר היו מודעים לכוונותיהם
הגולה עסקו אך ורק בבנין המקדש
של זרובבל והענלים עמו לבנות את המקדש ואת חומותיה של י ר ו ש ל י ם ״ — מ י ה ר ו
והודיעו לכורש על כוונות אלו ,והדגישו בשטנתם את הסכנה הצפויח ,כביכול ,ל מ ל ד
קבנינה של העיר ה״מורדת״ .התוצאה לא איחרה לבא ,ואף מלאכת בנין ה מ ק ד ש —
הופסקה ״ .
בשנת שתים לדריוש — ניתן הרשיון להידוש מלאכת ב נ ק המקדש ,ו ב ש נ ת
שש למלכותו — נסתיימה הבניה )עזרא ו׳ ט״ו( .עם השלמת הלקו הראשון ש ל
מפעלם של ש ב י .צ י ו ן – .־ ש ב זרובבל לבבל או ל פ ר ס ״ בכדי לגסות ולהשיג רשיון
להשלמת הלקו השני של המפעל — שיקום חומותיה של ירושלים ,המהווה ה ל ק
בלתי נפרד מבנין המקדש.
סנהדרין
י
9
פ״ג ה״ב .בנוגע לקידוש חומות העיר — עי׳ שבועות פ״ב מ״ב ,שבועות
טו—:טז ,.רמב״ם הל׳ בית הבהירה פ״ו ודי.
•ואולי יש לכך רמז בהדגשה החוזרת על עצמה 4פעמים בתחילתו של ספר עזרא )א׳
ב—ה(:
״ . . .לבנות לו בית כירושלמי /״ . . .ויבן את בית ה ׳ . . .אשר כירושלמי׳,
״..,׳,.עם
• כירושלם״.
!0
הנדבה לבית הא־לקים אשר כירושלמ״,
״ . . .ל ב נ ו ת את בית ה׳ א ש ר
ויש שנשתבשו וכתבו ,שסרקנו אינו עוסק בכתב שטנה יחיד — זה שנשלח אל כורש
־ בראשית ימי שיבת ציון ,אלא מכיל צירוף של כתבי שטנה אחדים שנשלחו ב מ ש ך
השנים.ועסקו הן כבנין המקדש והן בבניית החומות.
11
ידועה שיטת הרמב״ם בפיה״מ מס׳ מע״ש ומס׳ סוכה פ״ג מי״ב ,שירושלים היא ב כ ל ל
המקדש .ולא כן .היא שיטת רש״י — סוכה מא .ד״ה במדינה.
12
נבואותיו של זכריה ,ב ש נ ת .ב ׳ לדריוש ,מתייחסות.לבנין המקדש ובנינה של ירושלים
כ א ח ד – :י ׳ . . .שבתי לירושלם ברחמים ,ביתי יבנה ב ה . . .וקו ינטה על ירושלם״ )זכריה
א׳ ט״ז ,וכן נבואות נוספות(.
13
דבר זה אינו .מפורש בחז״ל )אמנם ב״םדר עולם זוטא״ כ ת ו ב :״וחזר זרובבל ל ב ב ל
74
www.daat.ac.il
מאז עלייתו של זרובבל ארצה ועד שובו לפרס — הלו תמורות ב ה צ ר המלוכה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפרסית .המלך הנוכהי — דריוש ,בנם הצעיר ש ל אתשורוש ואסתר ה מ ל כ ה ,היה
נתון להשפעתם של אמו ומרדכי היהודי וגילה יהם אוהד ליהודים בכלל ולשבי ציון
בפרט .זרובבל ,אשר על אף היותו פהה בראשית ימי שיבת ציון — לא זכה להכרה
מלאה מצד השלטון הפרסי בתקופת מלכותו של כורש ,זכה ע ת ה להתקרב למלכות
ונתמנה שר המשקים בחצרו של דריוש )נהמיה א׳ י״א ,ב׳ א׳( .ב ש נ ת עשרים לדריוש,
זכה להגשים את מ ט ר ת ״ירידתו״ לפרס ,עת קיבל רשיון מ ל כ ו ת י לשוב לירושלים
ולבנות את חרבותיה — אותו הלק במפעלו אשר לא הוגשם בעת עלייתו בראשית
ימי שיבת ציון.
1 4
1 8
16
וזהו שכתב רש״י במלים ספורות:
זכריה ג׳ ה ׳ :״כי הנני מביא את עבדי צמת״ — כי עתה זרובבל פ ח ת יהודה —
קטן בחצר המלך ,אני מצמיה לו גדולה ושה נתתיו להן בעיני ה מ ל ד למלאת ש א ל ת ו
בבנין הבית והעיר ,כמו שמפורש ב ע ז ר א :״דברי נחמיה בן הכליה״ — הוא זרובבל…
זכריה ו׳ י ״ ב :״הנה איש צ מ ה שמו״ — הוא זרובבל האמור ל מ ע ל ה :״ ה נ נ י
מביא את עבדי צמח״ ,ועל שם ש צ מ ח ה גדולתו מ ע ט מ ע ט . . .
נחם
—
י־ה
כך נבין היטב גם את דברי רבותינו ב״מדרש הגדול״ ,אשר הצביעו על הקשר
שבין התנהגותו של נהמיה — ״האיש כמוני י ב ר ה . . .״ ,לבין שכרו — ״ידי זרבבל
יסדו הבית הזה וידיו תבצענה״ .מכיון שבניית הומותיה של ירושלים מהווה השלמה
לבנין המקדש ,זכה זרובבל לייסד את בית המקדש וידיו הן אשר השלימו א ת ה מ ב צ ע
— סתימת פרצותיה של ירושלים ,17
14
•
15
16
17
ומת שב ועמד אחריו משולם ב נ ו . . .״ ,אך חזרה זו היתה חזרה מוחלטת ,בעוד שאנו
מדברים על שיבח זמנית לשם קידום ענינם של שבי ציין(• אד מדברי ח ד ל משמע
)מגילה טז ,(:שמרדכי נמנה על העולים עם זרובבל ושב לסרס כדי להשפיע על
המהלכים בחצר המלוכה )וכ״כ הרלב״ג( ,וכנראה עשה זאת גם זרובבל .השתדלויות
אלו היו נחוצות בחצר המלוכה בעיקר בתקופת כורש ואחשורוש ,כאשר רבו המשטינים
כנגד שבי ציון )עי׳ רש״י אסתר ט׳ י׳( .מסעותיו של זרובבל בין א״י ופרם נמשכו גם
לאחר שובו ארצה כ״נחמיה״)נחמיה י״ג ו׳(.
ויק״ר פר׳ י״ג ה ׳ :א״ר יהודה ב״ר סימון :דריוש האחרון — בנה של אסתר היה
טהור מאמו וטמא מאביו) .ועי׳ ר״ה ג :תוד״ה שנת עשרים .ועי׳ מלבי״ם נחמיה ב׳ ו׳
שפי׳ ,שהשגל היתה אסתר(.
הגי א׳ א׳ ,ב׳ ב׳.
זרובבל היה נינו של המלך יהויכין )דהי״א ג׳ י״ט( ,וכנראה נבע יחסו של כורש כלפיו
מתוך מגמה למנוע אשליה בקרב שבי ציון בדבר אפשרות החזרת מלכי בית דוד
לשלטון.
ושים לב לכך ,שהפסוק ״האיש כמוני י ב ר ת . . .״ נכתב בפרק ו׳ י״א ,ואילו השכר —
www.daat.ac.il
75
זרובבל ,א ש ר :ב ע ת עלייתו הראשונה זכה לבנות א ת בית המקדש ,ש ב ל א ר ץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
ישראל כ״נחמיה-התרשתא״ ,הפחה בעל.הסמכויות ,ובונה א ת הומות ירושלים .ו א ם
בעת עלייתו הראשונה הוא מופיע כ׳זרובבל׳ — ״שנזרע בבבל״ ,הרי עתה ,ב ב ו א ו
לשקם א ת הריסותיה של ירושלים ,הוא מופיע כ׳נחמיה׳ — ״כי נחם י ה ציון נ ח ם
כ ל ת ר ב ת י ה . . .״ )ישעי׳ נ״א ג׳( ,״ . . .ונחם יה׳ עוד א ת ציון ובחר עוד ב י ר ו ש ל ם ״
)זכריה א׳ י״ז( ,ושמו מעיד על פ ע ל ו ! ״ .
ולכן ל א נמנע רש״י )סנהדרין ק ג ( :מ ל כ ת ו ב :״ונחמיה בן הכליה ש ה י ו ל ו
ש ו נ א י ם .ה ר ב ה . . .ע ל שהיה בונה בית המקדש ,כדכתיב בעזרא )נהמיה ד׳( ״ ו א ח ת
מחזקת השלה וגר ״ . . .״ ,על אף שפסוק זה עוסק בבנינה של ההומה ,משום ש ב נ י ן
הומת ירושלים הוא הוא סיום בנין בית המקדש .ועל כן כתב ר ש ״ י )סוכה נ א ( :
״איזה מן הבנינים — ש ל שלמה ,או של נחמיה בן ח כ ל י ה . ,א ו ש ל ה ו ר ת ם . . .׳ /
ודבריו ש ל רש״י תואמים ומשלימים זה א ת זה.
,
;
ש ת י ת ק ו פ ו ת :ימי זרובבל וימי נ ח מ י ה
ועדיין נותרו בעינן שתי שאלותיו של היעב״ץ ,מן הפסוקים בהם מ ו ז כ ר י ם
זרובבל ונהמיה גם יחד — א( עזרא ב׳ ב ׳ :״אשר באו עם זרבבל ישוע נהמיה ש ר י ה
וגו׳״ )וכן בפסוק המקביל בנהמיה ז׳ ז׳ :״חבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה ו ג ו ׳ ״ ( .
ב( נהמיה י״ב מ ״ ז :״וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נהמיה נתניס מ נ י ו ת ה מ ש ר ד י ם
וגו׳ ״ .י
.־ רשימות היהם המקבילות בעזרא ב׳ ובנחמיה ז׳ — אינן זהות להלוסין ,ו י ש נ ם
ביניהן הבדלים — הן בשמות והן במספרים .המפרשים מציינים ,ש נ ח מ י ה כ ת ב א ת
השינויים בהתייחס לעליות נוספות ולשינויים הדמוגרפיים שהלו מאז כ ת י ב ת ה ר ש י מ ה
הראשונה ועד ל י מ י ו .מדברי הז״ל במס׳ מגילה ט ז :משמע ,שגם ה ז ״ ל ה ב י נ ו
שהעדכונים ברשימה השניה נובעים מתמורות שתלו בין כ ת י ב ת ן ש ל ש ת י
הרשימות —
19
;
'
j
אמר רב יוסף :גדול תלמוד תורה יותר מ ה צ ל ת נפשות ,ד מ ע י ק ר א
חשיב ליה למרדכי בתר ארבעה ,ולבסוף — בתר חמשה .מ ע י ק ר א כ ת י ב
)עזרא ב׳( ״אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מ ר ד כ י
בלשן״ ,ולבסוף כתיב )נחמיה ז׳( ״חבאים עם זרבבל ישוע נ ח מ י ה
"י עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן״.
בין כתיבתה של הרשימה הראשונה לכתיבתה של הרשימה השניי׳ ־־־ א י ר ע
״וידיו תבצענה״ )זכריה ד׳ ט׳( — מפורט מיד בסמוך ,בפסוק ט״ו :״ותשלם ה ח ו מ ה
בעשרים וחמשה ל א ל ו ל . . .״ !
18ועי׳ מש״כ אודות שינוי שמו של זרובבל לנחמיה — הרב ש .מן־ההר ,במאמרו המוזכר
בהערה .1 19ראב״ע נחמיה ז׳ ו ׳ :״רבים נוספו שאינם במספר הראשון ורבים יגרעו ושכבר מ ת ו
ולא היו בימי נחמיה •,ורבים הולידו בנים בתוך ל״ו ש נ י ם . . .״ .ועי׳ מלבי״ם עזרא כ /
76
www.daat.ac.il
סיפור מגילת אסתר )עי׳ רש״י שם( ,ועםקנותו של מרדכי גרמה לשינוי מ ק ו מ ו
נחמיה.דעת -מכללת הרצוג
ברשימה הכתובה בספר אתר
י הפסוקים בעזרא ב׳ ם ״ א -ס ג מספרים על משפתות •כהנים הסרות-יהוש אשר
־נדחו מן הקדשים ע״י התרשתא .רש״י במקום• פירש ,כי ה ת ר ש ת א ה ו א נחמיה בן
הכליה ,ויתכן שדהיית משפהות אלו בוצעה אמנם רק בתקופת שובו של נהמיה
כפחה בעל סמכויות ביצועיות גדולות הרבה יותר מ א ש ר בעלייתו כ״זרובבל״ בימי
כורש ,עת היה ״קטן בהצר המלך״ .הרשימות כוללות ,איפוא ,עליות שונות ואירועים
שונים אשר השפיעו על השינויים ככתיבתן של שתי הרשימות – .*. • .ז ־
־פירושו של הפסוק ״ואלה בני המדינה ה ע ל י ם . . .אשר באו עם זרבבל ישוע
נחמיה ו ג ר ״ ,הוא,־איפוא ,כ ד :הלק באו עם זרובבל וישוע — בתקופה הראשונה,
וחלק באו עם נחמיה — בתקופה השניה .שאלתו של היעב״ץ< מדוע הפסיק ׳״ישועי׳
בין זרובבל לנחמיה ]דבר המונע ,לכאורה ,את זיהויים כאדם אחד[ ,ניתנת להסבר
בעובדה שישוע בן יהוצדק היה שותפו של זרובבל בבנין המקדש ולכן נכתבו יחדיו
כבני תקופה אחת ,ורק אחר כך נכתב ״נחמיה״ — הוא זרובבל בפעילותו בתקופה
השניה.
גם הפסוק חאחר ,ממנו הקשה היעב״ץ — ״וכל ישראל בימי זרבבל-ובימי נהמיה
נתנים מניות המשדרים והשערים דבר יום ביומו ו ג ו י ״ )נהמיה י״ב מ״ז( — ניתן
להתפרש כעוסק באישיות אחת ובשתי ת ק ו פ ו ת :״בימי זרבבל ובימי נ ח מ י ה . . .״ .
לדעת הז״ל )יבמות פ ו :הולין קלא ,(:קנם עזרא את הלויים ,בעלותם מבבל,
על שלא הצטרפו עמו לעלות ולשרת במקדש ,וגזר ,שכשם שמביאים תרומה גדולה
ותרומת מעשר ללשכות שבמקדש כדי לתתם שם לכהנים —'•כד״יהיו'מביאים גם
את המעשרות ללשכות אלו )״בית האוצר״( ,בכדי שיתפרנסו מהם רק י אותם׳ לויים
העובדים עבודת ה׳ במקדש .עבור אותם מישראל שלא היו יכולים להביא מעשרותיהם
ללשכות שבמקדש ,והמשיכו לחלק מעשרות בגורן — תיקן עזרא שיתנו את המעשר
לכהנים ולא ל ל ו י י ם .
על אף תקנתו של עזרא — היה רפיון בביצועה ,ומכאן קריאתו של הנביא
מלאכי לבני דורו — ״הביאו את כל המעשר אל בית ה א ו צ ר . . .״ )מלאכי ג׳ י׳(.
אי־נתינת המעשרות ללויים בלשכות המקדש — גרמה לרפיון בעבודת הקדש של
הלויים ,יאשר פרנסתם היתד! תלויה במעשרות אלו ]״ולבני לוי הנה נתתי כל מ ע ש ר
בישראל-לנהלה הלף עבדתם אשר הם עבדים את ע ב ד ת א ה ל מועד״ — במדבר
י״ה כ״א[.
רק עם בואו של נהמיה ,הפהה התקיף ,קבלה תקנה זו מימוש מעשי .נהמיה
מינה פקידים ממונים על לשכות האוצרות ,ומני אז הובאו מ ת נ ו ת הכהנים והלויים
אל המקדש באופן מסודר .מינויים של פקידים אלו על ידי נהמיה נעשה בתאריד
מיוחד וחגיגי — יום הנוכת הומת ירושלים :״ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות
לאוצרות — לתרומות ,לראשית־ ו ל מ ע ש ר ו ת . . .כי־ ש מ ח ת יהודה על הכהנים ועל
20
20עי׳ מלבי״ם נהמיה י׳ ל״ח־ל״ט ,ועי׳ במאמרו של ׳הרב ישראל פורת :קנם שקנס עזרא
את הלויים — ״סיני״ תרצ״ט ,כרד ה ,עמוד רי״ג-רי״ז.
www.daat.ac.il
77
הלויים העמדים״ )גהמיה י״ב מ״ד( .יום קידוש חומת ירושלים היה היום המתאים
מכללת הרצוג
אתר דעת -
הקשר ההלכתי שבין קדושתה של ירושלים
מעשרות ,בשל
למימוש ת ק נ ה הנוגעת למתן
ואכילת מ ע ש ר ו ת ! .עם צאתו של נחמיה לפרס ,ניצל אלישיב הכהן א ת העדרו ש ל
נהמיה והכנים א ת טוביה העמוני ללשכה שבהר הבית ,ודבר זה גרם להפסקה ב ג ת י נ ת
המעשרות ללויים ולשיבוש עבודת המקדש — ״ואדעה כי מניות הלויים לא נתנה,
ויברהו איש לשדהו ,הלויים והמשדרים עשי המלאכה״ )נתמיה י״ג י׳( .עם שובו ש ל
נהמיה ,השליך א ת כל אשר לטוביה מן הלשכה והחזיר א ת המצב לתקונו ,ושוב —
״וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות״)שם שם י״ב(.
וזהו שמדגיש הכתוב — ״וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מ נ י ו ת
המשרדים והשערים דבר יום ביומו וגו׳ ״ ) י ״ ב מ״ז( .שתי תקופות היו באשר ל נ ת י נ ת
ה מ ע ש ר ו ת :ימי זרבבל ,בהם כבר היתד .קיימת תקנת עזרא להביא את המעשרות
ללשכות שבמקדש ,אך לא נעשו מאמצים לכפותה ,ועדיין המשיכו רבים ל ת ת
מעשרותיהם ללויים בגרנות ונמצאו הלויים העובדים עבודת הקדש במקדש —
מקופהים .וימי נחמיה ,התרשתא בעל חםמכויות אשר חצליח למסד ולכפות את נ ת י נ ת
המעשרות ב״בית האוצר״ ,ועל ידי כך להזק את עבודת המקדש — ״ . . .ולא נ ע ז ב
א ת בית א־לקינו״ )שם י׳ מ׳( ״ .ובאמת ,אישיות אהת לפנינו ,הוא זרובבל — ה ו א
נחמיה ,אך בשתי תקופות קעסקינן — ״בימי זרבבל ובימי נהמיה״.
־
דניאל הפחה
•,׳דרכו של רש״י ,בעקבות הז״ל ,באשר לזיהוי זרובבל = נחמיה ,מוצאת א ת
ביטויה בנקודה נוספת.
במס׳ סנהדרין צ ג :שואלת ה ג מ ר א :מכדי כל מילי דעזרא — נהמיה בן ה כ ל י ה
אמרינהו ,ונהמיה בן הכליה — מאי ט ע מ א לא אקרי ספרא על שמיה ז א ״ ר ירמיה
בר א ב א :מפני שההזיק טובה ל ע צ מ ו . . .רב יוסף א מ ר :מ פ נ י שסיפר בגנותן ש ל
ראשונים ,שנאמר )נהמיה ה׳ ט״ו( ״והפחות הראשונים אשר לפני הכבידו על ה ע ם
וגו׳ ״ .ואף על דניאל ,שגדול ממנו — ס י פ ר . . .
המהרש״א במקום מ ע י ר :ואף על דניאל — שהרי דניאל היה פ ה ת ושלטון קודם
לנחמיה ,כדמוכהי קראי .עכ״ל .לא מצינו ,אמנם ,פסוק בו נאמר מפורשות ש ה י ה
דניאל פחה ,אולם רז״ל זיהו את ששבצר ״הנשיא ל י ה ו ד ה ״ ) ע ז ר א א׳ ה׳ ,ושם ה׳ י ״ ד :
״ . . .ויהיבו לששבצר ש מ ה די פהה שמה״( כדניאל — ״ולמה נקרא שמו ׳ששבצר׳ ך
שבאו שש צרות בימיו״ )םס״ר ו׳ י״ב(.
ה ר א ב ״ ע ״ )עזרא א׳ ת׳( כותב ,כי ששבצר הוא זרובבל ,ונקרא כן ב ל ש ו ן
21עי׳ מם׳ מעשר שני סרק ג׳.
22
מלבי״ם י״ב מ״ז :״וכל ישראל״ — כי עד עתה ,הגם שהיו נותנים מניות השוערים
היו מקדישים ללויים ,שהלוי היה לוקח מעשרותיו בשדות והוא מפריש מעשר מן המעשר
לבני אהרן .ועתה תקנו שלא יתנום ללויים המחזירים על הגרנות ,רק יביאום לידי
הפקידים והם יתנו אל הלויים העומדים בבית ה׳.
23
ב״מקראות גדולות״ משנת רפ״ד .נדפס הפירוש המיוחם לראב״ע על שמו של ראב״ע,
78
www.daat.ac.il
כשדים .ואכן ,אין הראב״ע מזהה א ת נחמיה כזרובבל .רש״י ,לעומתו ,צוי&ד בעקבות
אתר דעת -מכללת הרצוג
חז״ל ומפרש כי ששבצר היגו דניאל ,והדברים תואמים את זיהויו את זרובבל כ נ ה מ י ה
אשר ,לדעת רב יוסף ,אין ספרו נקרא על שמו מפני שסיפר בגנותן של ראשונים
וכלל את דניאל = ששבצר הפחה בתוכם.
סיכום
לא בסמכותנו להכניס ראשנו בין רבותינו המפרשים ולהכריע בדבר זהותו של
נחמיה בן חכליה ,וכאמור ,כל ענינו של מאמר זה — לנסות להבין את שיטתם של
חז״ל ואת דרכו של רש״י בעקבותם ,אשר זיהו את נחמיה כזרובבל' .יעמדו נא לגגד
עינינו דבריו של האדמו״ר ר׳ צדוק הכהן מלובלין זצוק״ל :
2 4
. ,
״והנה לא אכחד ,כי היטב חרה לי עליו ז״ל בזה ששבה א ת מי
חוא מדבר ,וחשב כאילו ידבר עם חבריו ואשר למדו אתו יהד בבית
הספר א ח ד . ,א ש ר ,מ ת ו ך איזה קושיות .קלות — ידהה דבריהם כדחות
דבר אחד העם ,ושכח כי את חז״ל בעלי התלמוד הוא מתהרה ,אשר
כל דבריהם כגהלי אש ,ומיום שנסתם התלמוד — אין רשות ,אף אם
יתקבצו כל הכמי ישראל מכל הדורות גם יחד ,להלוק על כל שהוא
ממנו ומדבריהם הקדושים ז ״ ל . . .ואיך יערב לבב אנוש בשכלו להשיג
עליהם .ואם אלף קושיות וךאיות נציע על עמוד של אבן .שהוא של
זהב — הרי עם כל זה ישאר העמוד א ב ן . . .ולא ידהה האמת ממקומו
בשביל קושיות ש כ ל י ו ת . . .ומה שנמצא ,כי באגדה — הרשות.נתונה
להלוק על בעלי התלמוד ,זהו אמנם בפירוש איזה כתוב ,כ י שבעים
פנים לתורה ,ולפיכך.יוכל לפרש באיזה פסוק פירוש אהר מ מ ה שפירשו
בו הז״ל ,אבל לא להכחיש דבריהם ת״ו״.
והשי״ת יאיר עינינו בתוה״ק — ״כי לא דבר ריק הוא מ כ ם . . .״ )דברים ל״ב
מ״ז( ,ואם ריק הוא — מכם ה ו א ! ]ירושלמי פאה פ״א ה״א[.
אך בדפוסים של שנת ש״ח ושכ״ח מיוחס הפירוש לר׳ משה קמחי )אחי הרד״ק(.
מאוחר יותר חזרו המדפיסים ויהםו את הפירוש לראב״ע .תודתי נתונה לר׳ שמואל
הכהן על שהעמידני על כך.
24״אור זרוע לצדיק״ עמ׳ ,50בהתייחס לר״י אברבנאל אשר ניסה לחלוק על דעת חז״ל
)ב״ב יד ,(:שיהושע כתב ספרו.
www.daat.ac.il
79
ד״ר מ ש ה פטן
אתר דעת -מכללת הרצוג
ניע
מ ה הוא ״ניע״ המופיע פעם אחת במשנה )״הזוב והניע והרוק״ — נידה ז׳ ,אי(
וכמה פעמים בגמרא )״כיהו וניעו״( ן
מקובל לפרש ״צואת האף״ .ואפילו דוד שמעון בלונדהיים ,בפירושו ללעזים
ש ל רש״י ,מתרגם כך א ת הלעז קר״ק ,שבו פירש רש״י א ת המלה ״ נ י ע ״ )נידה ג״ה.(:
אולם אי־אפשר לקבל את דעתו ,כי קר״ק ) (cracהוא היקוי הקול של ה ו צ א ת
צואת הגרון דווקא — וממנו הפועל הצרפתי השגור ע ד היום ) cracher״לירוק״(.
מדובר אפוא ברוק ,אבל לא סתם רוק ,כי המשנה מונה א ת הניע ו א ת הרוק .נ י ע
הוא כפי הנראה רוק יותר סמיך.
:
ובאמת כך הסביר רש״י בכל ה מ ק ו מ ו ת :כאן בנידה הוא אומר על ״כיהו ו נ י ע ו ״
)כשהמלים הבאות אהריהן הן ״ומי האף״ ,כלומר ״ מ י ה א ף ״ שונים מ ״ נ י ע ״ ( :
״ מ י נ י רוק הן״.
בנזיר )נ״א (:רש״י מ צ י י ן :״אינו יוצא אלא ע ״ י הדחק״.
המקום היהיד ,שבו ״ניע״ מוסבר ״ליהת ההוטם״ הוא בב״ק ג ,:אבל שם כ ת ו ב ה
בסוגריים גרסה א ה ד ת :״רוק היוצא מתוך גופיה אגב כה״.
ויש הוכהה ,שהגרסה השנייה היא הנכונה ,בקטע מהגניזה )אוכםפורד ב ו ד ל י א נ ה
Ms.Heb,d 48מספר קטלוג ,2760/9תצלום במכון לכתבי י ד עבריים ,מם׳ ,3369
51/24קוראים :״כהו וניעו .כהו רוק היוצא מפיו .ניעו רוק היוצא מפיו א ג ב כ ת ״
דרך אגב ,המלה ״גופיה״ בש״ם וילנא ודאי מוטעית )מה .עניין הארמית כ א ן ?(,
ו צ ״ ל :״פיו״.
80
www.daat.ac.il
צבי ויגברגר
אתר דעת -מכללת הרצוג
עיון בשנות דוד ודור
ובים מתלבטים כיצד לחתייחם לתהפוכות העצומות שהתרחשו בשני הדורות
שעברו ,מאפלת השואה הנוראה לימים אלה של היי צבור במדינה עצמאית בארץ
הקודש.
מעטים מאתנו ייכשלו מלייחס תופעות אלה למקרה בתולדות העולם .בפר׳
בחקותי אנו מוזהרים ״ואם תלכו ע מ י ק ר י . . .״ )ויקרא כו ,כא( ״קרי״ לשון ״מקרה ./
עיין פירוש האבן עזרא וכן נראה שפירשו הרמב״ם במורה הלק א׳ פרק כ״ג.
אגו מוזהרים מלייהם את הקורה לנו למקרה .וכדי להבין את תהליכי ימי עולם
אנו מופקדים על לימוד תהליכים אלה כפי שלמדנו בפרשת האזינו לב ,ז ״זכור
ימות עולם בינו שנות דור ודור״.
בפרקים הבאים אפרט מ ה עלה בעיוני בקורות עמנו בשנות דור ודור .אקדים
בהתנצלות .הרעיונות והמחשבות ש א ב י ע הסקתי ביגיעה ולא בקבלה איש מפי איש.
לכן כמו שהלכות התורה הנקנים ביגיעה יפלו בחם ספיקות ומחלוקת למרות שכוונות
הלב של המתעסקים היו אמתיים ,כן הדברים אמורים בעניני השקפה שגם בהם
ר1ו הדעות .אבקש לכן משוכן מרומים היודע נסתרות עמקי לב כי אם טעיתי בדעתי,
אל אכשיל אחרים.
והיות שהדברים נקנו ביגיעה ,ולא איש מ פ י איש ,אז אינם סתרי תורה ומותר
לפרוש אותם לפני אחרים לעיונם ותוכחתם) ,לפי רבנו הננאל הגיגה יג ,ד״ה הוויות
אביי ורבא(.
,
פרק
א:
בריאת העולם
התחלת העיון בתכלית וקץ גלותנו היא הבריאה עצמה .לצרכינו נתיחם לנקודה
אחת בלבד והיא שהבריאה איננה שלמה .תכלית האדם היא להשלים את הבריאה.
מפורש הוא בצווי לאדם ה ר א ש ו ן :״ומלאו את הארץ ו כ ב ש ו ה . . .״ )בראשית א,
כה( ,ז״א שלמות העולם אחרי כבושה בידי האדם.
וכן אנו למדים מדברי רבי עקיבא במדרש תנהומא פר׳ ת ז ר י ע :א״ר עקיבא
לטורנוסרופוס ה ר ש ע . . .הקדמתי ואמרתי לך ש מ ע ש ה בני אדם נאים משל הקב״ה.
הביא לו ר״ע שבלים וגלוסקאות .א״ל אלו מ ע ש ה הקב״ה ואלו מ ע ש ה יד א ד ם . . .
www.daat.ac.il
81
אין אלו נאים יותר מן השבלים ן . . .לא נתן הקב״ה את המצוות לישראל אלא
אתר דעת -מכללת הרצוג
לצרף אותם ב ה ם . . .
ואלו דברי השפת אמת פר׳ עקב שנת תרל״ג ״להעלות עניני עוה״ז ,שזה עיקר
עבודת האדם״.
הבריאה הראשונה איננה שלמה ,לא בגשמיות ולא ברוחניות.
פרק
ב:
א ב ר ה ם א ב י נ ו ,ר א ש י ת ל א ו מ ה נ ב ח ר ת ו א ב ה מ ו ן גויים
.1דלגנו כברת דרך מבריאת העולם עד אברהם אבינו .ויש לתמוה :הלא גם
לפני אברהם אבינו היו צדיקים ונביאים כנח ולומדי תורה כשם ועבר ,אם כן ,למה
יתהיל ייהודנו דוקא מאברהם אבינו ז תשובתנו בפסוק :״כי ידעתיו למען אשר
יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרד ה׳ ו כ ו ׳ . . .״ )בראשית יה ,יט(.
יסוד ראשון בקיום וייהוד עם ישראל הוא בחינוך ביתו אחריו .מה שלא הצליח
דור קודם בהשלמת בריאת העולם ,אזי נהנך הדורות הבאים לשמור דרך ה׳ עד כי
נגיע ברבות הדורות לדור שכולו זכאי העוסק בעבודת ה׳ בהעלאת עניני העולם הזה.
.2יסוד שני בייתוד אומתנו הוא האתריות לאומות העולם כולן .בעת אשר
גזר הקב״ה כליה על סדום ועמורה ,אברהם אביגו הייב לדעת על גזרה זו כ י :
״ונברכו בו כל גויי הארץ״ )בראשית יח ,יה( .אתריות אברהם -אבינו על כל
ה א ו מ ו ת . . .ומענין הדבר כי למדנו אחריות זו בפסוק ה צ מ ו ד לפסוק הלמד על
ייהודנו שצטטנו בקטע .1
וכן ל מ ד הכתוב ״ואת הנפש אשר עשו ב ח ר ן . . .״ )בראשית יב ,ה( וכפי פירש״י
שהכניסו גרים תהת כנפי השכינה.
אהריות זו לקיום אומות העולם גם נתלתנו ההל מיוסף המשכיר לכל ארץ מצרים,
דרך קרבנות חחג לשלום אומות עד אשר יזכר העולם להכיר כי ה׳ אהד ושמו אהד.
הנאמר בזכריה )יד ,ט( בעבור תודעת אומות העולם וכן אחריותנו לגרים בכל
הדורות.
פרק
גי:
י צ י א ת נמרים ,מ ת ן ת ו ר ה וסימני ה ג א ו ל ה ה ע ת י ד ה
.1ביציאת מצרים נוכחו ישראל בגילוי שכינה והכרת ה ק ב ״ ה על ברואיו,עד
כי ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יהזקאל בן בוזי כאשר ניבא ב מ ע ש ה מרכבה.
ביציאת מצרים אמרו ישראל לנוכח ה׳ ״זה א־לי ואנוהו״ ובמתן תורה שמעו ״ א נ כ י
ה׳ א־לקיך אשר הוצאתיד מארץ מצרים״ על בריאת העולם יודעים ישראל מ פ י
מסורת — ביציאת מצרים נכהו .בקידוש ליל שבת נזכיר מ ת נ ת השבת מ י מ י ב ר א ש י ת
82
www.daat.ac.il
בגוף שלישי — נסתר — ״הנחילנו״ אבל תחילה למקראי קודש מיציאת מצריט
אתר דעת -מכללת הרצוג
בגוף שני — נזכה ״הנחלתנו״.
.2כל זה בעבר — ואיר תראה הגאולה העתידית ?
בירמיה טז ,י ד ; כג ,ז אנו קוראים:
״לכן הנה ימים באים נאום ה׳ ולא יאמרו עוד ה י ה׳ אשר העלה א ת בגי ישראל
מארץ מצרים .כי אם הי ה׳ אשר העלה ואשר הביא א ת זרע בית ישראל מארץ
צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם״.
ואומרת הגמרא )ברכות יב (:לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה ,אלא ש ת ה א
שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו.
זאת אומרת כל עוד לא נגיע לדרגת הכרת הבורא ש י ה ש ב עיקר אפילו ביהם
ליציאת מצרים ,עדיין לא זכינו לגאולה שלה אנו מצפים כל היום.
.3מיציאת מצרים למתן תורה נספור המישים יום .גם במדרגה עליונה של ראיה
גדולה מנבואה באספקלריה של יהזקאל בן בוזי ,עדיין דרושים עמל והכנה כ ד י
להשיג מתן תורה.
כמו כן הייעוד העתידי לכלל ישראל דורש הכנה ועמל כדי להשיג דרגת הכרה
בבורא עולם שיהיה עיקר כלפי הכרת הבורא ביציאת מצרים.
.4״וגם ערב רב עלה אתם״ שמות יב ,לה.
אולי לדאבון לבנו ,אבל כמו שאברהם אבינו ושרה אמנו גיירו האומות ,גם
ביציאת מצרים הצטרפו מחשובי מצרים למחנה ישראל יוצאי מצרים )זהר פר׳
כי תשא( .וכן בכל שהותנו בגלות יצטרפו מהאומות לכלל ישראל.
פרק
ד:
ארץ ישראל
אהר מתן תורה זכינו לנהלת הארץ.
תקצר היריעה להביא כל הכתובים ומדרשי הז״ל המדברים בשבחה של ארץ
ישראל הייעוד ותכלית לעם ישראל שבה עיקר קיום המצוות ,לימוד התורה ואשר
בה נזכה להכרת השגחת הבורא .נסתפק בעיון במבואות מ ע ט ו ת המצביעות על
הכלל כולו.
.1משה רבנו בסוף ארבעים שנה ,אהרי הנהגת יוצאי מצרים בדרד נסית של
עשר מכות במצרים ,קריעת ים סוף ,מ ת ן תורה וארבעים ש נ ה של פה אל פה אדבר
בו ,מתהנן אל ה ׳ :״ה׳ א׳ ,א ת ה החילות להראות א ת ע ב ד ד . . .אעברה נא ואראה
את הארץ הטובה אשר בעבר ה י ר ד ן . . .״ )דברים ג /ריש פ ר ש ת ואתהנן( .הגע ב ע צ מ ד
כל הנסים והנפלאות שפרטנו הם רק ה ת ה ל ה לעומת העליות הנשגבות שניתן היה
למשה רבנו להשיג בארץ ישראל.
.2ת״ר לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים
ואל ידור בהו״ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי
שיש לו א־לוה וכל הדר בהוצה לארץ דומה כמי שאין לו א־לוה שנאמר ל ת ת לכם
ו
www.daat.ac.il
83
א ת ארץ כנען להיות לכם לא־לקים )ויקרא כה( .וכל שאינו דר בארץ אין לו ־אלוה ן
עובד עבודת כוכבים וכן בדוד הוא אומר:
אלא לומר ל ה כל הדר
כאילו הרצוג
בחו״ל מכללת
אתר דעת -
כ י גרשני היום מהםתפה בנהלת ה׳ לאמר לך עבוד אלהיס אהרים )שמואל א ,כו(.
וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים ? אלא לומר לך ,כל הדר בחו״ל כאילו
עובד ע ב ו ד ת כוכבים) .כתובות קי(:
. 3בעל ההגדה בפרק ״דיינו״ כאשר מנה חסדי ה׳ עם ישראל והמעלות אשר
ה ע ל ה התל מיציאת מצרים עד בנין המקדש ,מונה מ ע ל ת ארץ ישראל אחרי קבלת
התורה ורק בנין המקדש חשוב ממעלת הכניסה לארץ.
.4בפרשת תולדות )בראשית כו ,ה( כותב הרמב״ן כי האבות שמרו את התורה
רק בארץ ישראל ולא בהו״ל .הרמב״ן גם סובר כי אף בזמן הזה עיקר קיום המצוות
בארץ ישראל .שמירת המצוות בחו״ל אף אם יהיו מדאוריתא ,יהיה טעמם כזכר
לקיומן בארץ.
וכן לשון הרמב״ן בפרשת ״אחרי מ ו ת ״ ) ו י ק ר א יח ,כ ה ( :
״אמרו בספרי — אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ להוצה לארץ היו
מצויינים במצוות שכשתחזרו לא יהיו עליכם ח ד ש י ם . . .אינו מתייב בגלות אלא
בחובת הגוף כתפילין ומזוזות ,ופירוש בהן כדי שלא יהיו חדשים עלינו כשנחזור
לארץ כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה׳ ״.
״
פרק
ה:
ענין גלויות ו א ר ב ע מ ל כ ו י ו ת
אין ארץ ישראל סובלת עוברי עברות בה ומקיאה הארץ אותנו על עוונות אלה.
)ויקרא יה( .אמנם גם בגלותנו בהסתר פנים נועדים לנו תפקידים עצומים ודוקא
אצל הנכרים.
.1אהד מהם הוא קבלת גרים ״אמר רבי אלעזר לא הגלה הקב״ה את ישראל
לבין האומות אלא כדי שיתוםפו אליהם גרים״ )פסחים פז (:כפי שאברהם אבינו
ושרה אמנו גיירו בני האומות וכפי שהוציא משה רבנו ערב רב ממצרים.
.2אבל נוסף לזה בשיעבודנו אצל האומות גזרו עלינו גזרות .ומתוך גזרות
אלו בהסתר פנים זכינו בעת הסתר פנים לעליות והכרת השגהתו יתברר עלינו ,ע ד
כי זכינו להגים דרבנן כעין דאורייתא.
אבותינו נהנו משולחנו של אתשורוש )לפנים( ועל ידי תפילות ,צומות ו ה ש -
תדלויות זכו להכיר בהשגהה לקיים מחדש מ ה שקבלו כבר בקבלת תורה מחדש.
והוא יום פורים ,יום אחד כנגד יום אהד של מ ת ן תורה.
וכאשר עמדה עלינו מלכות יון וביקשה להטרידנו מן העולם בגזרת ש מ ד רוחני
של הכמה יונית להמנו מלהמות גשמיות במסירות נפש שלא כדרך הטבע .רבים ביד
מ ע ט י ם גבורים ביד הלשים עד אשר זכינו בנסים נסתרים לגבור במלהמה על מ ל כ ו ת
יון ובהותמת נס גלוי של פך השמן המוכיה כי מסירות נפשנו התקבלה לפני הקב״ה.
ועל זה זכינו לחג דרבנן של שמונת ימים לעומת הג הסוכות של שמונת ימים.
84
www.daat.ac.il
הוא אשר הזכרנו בסרק א׳ כי השלמת הבריאה ו ה ש ג ת ה ה ש ג ח ה ע ״ י פ ע י ל ו ת נ ו
היא.
אתר דעת -מכללת הרצוג
3גלות אחרונה שלנו היום אצל אדום מקבילה לגלות ישראל במצרים .וכן
מ ו ב א בהקדמת הרמב״ן לפרשת ויחי שבה הוא מסביר כ י בשתי גלויות אלה ,מצרים
ואדום ,עשינו בראשונה שותפות עם משעבדינו .כפי ש ר א ש י ת ש ע ב ו ד נ ו במצרים
ה י ה בשותפות שלטון מלכות קדמון אדירה ,כן ראשית גלותנו באדום בברית בין
מ ל כ ו ת חשמונאים עם מלכות ר ו מ י ) ע ״ ז ח(:
רומי הפרה בריתה אתנו אחרי שנים מעטות .הסטוריה ארוכה לנו ב ג ל ו ת אדום
והם אשר עוללו לנו והשקו לנו כוס תרעלה בדור שעבר.
וכמו שהגאולה מגזרת המן והגאולה מגזרת יון באה ע ״ י התעוררות ש ל ת פ ל ה
ומלחמה ,כן הגאולה העתידה אשר תפלתנו כי בתהליכה א נ ח נ ו היום.
וכמו שבימי מרדכי ואסתר זכינו ליום פורים כ נ ג ד יום מ ת ן תורה ובימי מ ת ת י ה ו
כ ה ן גדול חשמונאי ובניו זכינו לשמונת ימי הנוכה ל ע ו מ ת ש מ ו נ ת ימי התג ,כן
בגאולה העתידה נזכה לחג ש ב ע ת הימים לעומת ש ב ע ת י מ י זמן חרותנו .גודל ימי
ח ג א ל ה יהיה כפי שתארם הנביא ירמיה )טז ,י ד ; כג ,ז(.
פרק
i
ו:
מדינת ישראל
.1ישנן שתי שאלות על תקומת מדינה לפני בא ה מ ש י ח :
ה א ח ת :איפה וכיצד נרמז במקורותינו תקומת מדיגה טרם בא גואל צדק.
השניה :מה טעם למדינה לפני בוא המשיה ?
כדי לענות על השאלה הראשונה אביא ארבעה מקורות הידועים לי ל מ ד י נ ה
ל פ נ י בא יום ה׳ הגדול והנורא .הראשון בזכריה יב ,ב :
״הנה אנוכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים סביב ,וגם ע ל יהודה יהיה
ב מ צ ו ר על ירושלים״.
בבואה זו שאומות העולם כלן יצורו על ירושלים ,ובתור האומות יהיו הילים
ואלופים משבס יהודה עדיין לא ה ת מ מ ש באף תקופה והנה מדובר ע ל מ מ ש ל ה בתוך
ירושלים .ועיין שם בנביא כי רק אחרי תקופת מ ל ח מ ה זאת יהיה ״ה׳ א ה ד ושמו
א ח ד )זכריה יד ,ט( .איך שתובן הנבואח ,מדובר על מ ל כ ו ת לפגי בוא ש ל מ ו ת
הגאולה.
השגי באגדה ,במגילה י ז :הדנה בסדר ברכות שמונה ע ש ר ה ש ת ק נ ו א נ ש י כ נ ס ת
ה ג ד ו ל ה :״וכיון שנבנית ירושלים בא דוד״.
השלישי מירושלמי מס׳ מעשר שני פרק ה׳ הלכה ג׳ בגמרא לענין ה ל כ ה :״ א מ ר
רבי אהא — זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם מ ל כ ו ת בית דוד) .עיין
ה ר ד ב ״ ז שפירש הסוגיא כפשוטו ולא כפירוש ה״פני משה״(.
הרביעי לפי חרמב״ם חלכות מלכים פרק יא הל׳ ד — אם יעמוד מ ל ך מ ב י ת
דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה ש ב כ ת ב ושבעל פה ,ויכוף
,,
www.daat.ac.il
85
כל ישראל לילך בה ולהזק בדקה וילחם מלחמת ה׳ הרי זה בהזקת שהוא משיח.
אתר דעת -מכללת הרצוג
נדחי ישראל הרי זה משיה בודאי) .סדר
אם עשה והצליה ובנה מקדש במקומו וקבץ
הרמב״ם ,ביאת מלך המשיח לפני בנין המקדש הולק על סדר הירושלמי הנ״ל(.
הרי ברור כי יש כאן מקדש ומלכות וגינוני ממשלה ומלחמה עד כי נדון במלך
מ ב י ת דוד אם הוא בתזקת משיח ואח״כ ודאי משיח.
.2סוף דבר הכל נשמע .והוא כוונת מאמרנו ז ה :והיא התשובה לשאלה מ ה
טעם למדינת ישראל לפני ביאת גואל צדק ן
נהזור לפרק א׳ שם הבאנו כי השלמת הבריאה ע״י מ ע ש ה אדם ולא באה אלינו
מן המוכן.
בפרק ב׳ למדנו כי אבי האומה יצוד ,את בניו אחריו לשמור דרך ה׳ — תהליך
הגאולה העתידית נבנית שלבים שלבים ,מורשה מאבות לבנים במשך הדורות עד
כי יצא עולם שלם מתוקן.
בפרק ג׳ הזכרנו כי ביציאת מצרים היה גילוי שכינה ע ד כי הכרת שפחה גדולה
מהכרת יהזקאל בן בוזי בזמנו .גדולה תהיה ההכרה העתידה אף מהכרת ישראל
בבורא ביציאת מצרים .גם למדנו מפרק זה כי לעלות בדרגת העבודה אנו זקוקים
להכנה.
בפרק ד׳ ראינו כי הגמול העתידי ושלמות המצוות שייכים רק בארץ ישראל
וכן ראויה התעוררות מ ת ת א ה שתהא בארץ ישראל .כפי שראינו בפרק ה׳ הגאולה
מהגלויות ע״י השתדלות והתעוררות מלמטה ,בגאולה זוכים אנו להגים מדרבנן
המקבילים לחגים מן התורה.
הגאולה העתידה — הגדולה מכולן ,שרשיה בארץ הקודש ע ״ י השתדלות ישראל
חחיים כאן כפי המקורות שהבאנו בראשית פרק זה ,יטהרו מעוונות בין אדם למקום
ואדם לחברו כאן בארצנו .אולי נצטרך ללחום נגד כל האומות בשערי ירושלים ,אבל
גם בניסי פורים והנוכה מסרנו נפש .מכאן בארץ באתערותא מ ת ת א נעורר א ת ע ר ו ת א
עילאה להביא ״ . . .יום אהד הוא יודע לה׳ לא יום ולא לילה — ,והיה ל ע ת ערב
יהיה א ו ר . . .זכריה י ה ז(.
בסיום אחזור על בקשתי כי יהיו דברי רצויים לפני אדון כל .אם נכונים דברי
אולי אזכה ויאירו הם גם לאתרים את האפלה האופפת תקופתנו .יהיו לרצון לפניו
כל העמלים למען כבודו יתברך כדברי הרמה״ל בסיום ספרו הקדוש ״מסילת ישרים״
וז״ל:
״ונזכה לתת כבוד לשמו ולעשות נהת־רוה לפניו .יהי כבוד ה׳ לעולם ,י ש מ ח
ה׳ במעשיו .ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם ,אמן אמן אמן״.
בני ציון יגילו במלכם.
86
www.daat.ac.il
הרב י ה ו ד ה ש ב י ב
אתר דעת -מכללת הרצוג
חוקרים היזהרו בעיונכם
ל ע מ ד ת ו והשקפתו של החתי׳ס
1
בהרצאה בכנס שהוקדש לתנועת תורה עם דרך א ר ץ ,אמר ד״ר מ ש ה ס מ ט
כדברים האלה :״בדיונים על החתם סופר לא מוצו המקורות ולעתים נכתבו דברים
בלתי ב ד ו ק י ם . . .״ .דומה שבכך נכשל הכותב בעצמו ,כך לפתות עולה מ כ מ ה
מסקנות שביקש להעלות מתוך דברי החת״ס ,לגבי דעותיו בנושאי הברה ולאום
ועמדותיו להלכי הרוח השונים בבית ישראל .מתוך התבוננות שטתית ואי מיצוי
המקורות מבקש סמט להוכיה גילויי ״היסוסים ספקות וסתירות פנימיות״ באישיותו
של החת״ם )עמ׳ ) (66אמנם לדידו גילויים אלו יש להם היבט •חיובי באשר הם
מציגים את החת״ס כדמות אנושית יותר(.
2
נבדוק טיעונים ומקורות אהדים.
א
בעמ׳ 69עוסק סמט ביחסו של ההת״ס לתסידים ,ש ל ד ע ת ו הוא שלילי ביסודו.
הוא מסתייע גם בתשובת החת״ם בחלק או״ח .כותב ם מ ט :״שם בסימן קצט ,הוא
מגיב על מנהג הסירים הראשונים בתלמוד לשהות שעה א ה ת לפני התפילה והוא
כותב :׳ובעוונותינו הרבים אבד הסיד מ ן הארץ רק מספר מ ע ש ה שהיה׳ וברור
שבשביל סיפורי מעשיות אין לעבור על זמני התפילה שקבעו הז״ל״ .נראה ש ס מ ט
הבין כאילו דברי חחת״ס ״רק מספר מ ע ש ה שהיה״ מכוונים כלפי ההםידים הנוכהיים,
שהם עוסקים בסיפורי מעשיות .ולא היא ,התת״ם מ ב ק ש לומר ש ה מ ש נ ה העוסקת
בחסידים הראשונים מספרת מ ע ש ה שהיה ואינו עוד ,כי כבר אבד תםיד מ ן הארץ,
ואין המשנה מדברת בהוראת הלכה או מנהג.
ב
בעמ׳ 71כותב ס מ ט :״יתר על כן ,לביהמ״ד שלו בפרסבורג הוא מייהם קדושה
של מקום המקדש .הוא מספר לתומו שהנם ׳שעומדים כפופים ומשתהוים ת ו ה י ם ׳
התקיים בחו״ל ,והכוונה לבית מדרשו״ דברי סמט מכוונים כנראה )במאמר אין כאן
למקור כל שהוא( לתשובת החת״ס בחלק יו״ד סימן רלד ,אלא ששם אין ה ה ת ״ ם
1
אוניברסיטת בר אילן ,טבת תשמ״ה .ההרצאות פורסמו בקובץ ״תורה עם דרך ארץ״,
התנועה ,אישיר ,ורעיונותיה ,תשמ״ז .ציוני הדפים להלן יתייחסו לקובץ זה.
2
בקובץ הנ״ל .הרצאתו הוקדשה ל״קוים נוספים לביוגרפיה של החתם סופר״ .עמ׳ 65
והלאה.
www.daat.ac.il
87
מזכיר כלל את בית מדרשו שלו אלא א ו מ ר :״ובמה שכתבנו לעיל דעומדים צפופים
הרצוג דלפי מ ה שכתב התשב״ץ ה״ג ס״ס
ה׳ ,יובן
בהצרות -בית
מכללת
היה בנס ליתן שכר לבאים אתר דעת
ר״א ,דגם בזמנו נראה נם כזה בבית הכנסת שבירושלים בבואם שם בחג השבועות
כל סביבותיהם ולא צר להם .וה׳ יודע כי עיני ראו בהו״ל דבר זה ולא אוכל לפרש
מ פ נ י פריצי עמנו״ היכן ראו עיניו נם זה — לא פירש .גם ההיסק שהסיק םמט מהזיון
זה ,כאילו מבקש החת״ם להשוות קדושת בית מדרשו לקדושת המקדש ,אין לו שחר.
שכן כל שאומר ההת״ם באותה תשובה הוא ,שכל עצמו של נס זה ליתן שכר
למסתופפים בחצרות ה /באשר ״שכר אגרא דוהקא דבי כלה״ .ואין כל רמז לכך
שהנם נובע מקדושת בית המקדש.
יתר על כן ,דווקא בתשובתו זאת מדבר החת״ס נשגבות על קדושתה המיוהדת
של א ״ י ועל זו של ירושלים ,שיתירה עליה ,שקדושתן מימות עולם וקיימות לעד
ואינן תלויות בהיוב וקיום מצוות התלויות בארץ ,ואינן מופקעות עם ההורבן והגלות.
ושם הוא מדבר על ״קדושה .עליונה שירושלים הוא שער השמים מימות ע ו ל ם . . .
ולא זזה ולא תזוז שכינה מכותל מערבי אפילו ב ה ו ר ב נ ה . . .והלילה להעלות על
הדעת שקדושת שום עיר * יותר מירושלים״ ועוד שם נכבדות מקדושת ארץ ישראל
וקדושת ירושלים.
אכן ההנהייה לאדם הפרטי ה י א :״תלמוד תורה וישיבה עדיפה מ ן הכל״ )לשון
חחת״ס שם( אבל זו הרי הלכה שכבר מופיע הבגמ׳ ונפסקה ברמב״ס ,כי מותר ל צ א ת
לחו״ל כדי ללמוד תורה ,אך מ ה לזה ולקדושה י וכי בשל כך מקבלת חו״ל קדושת
ארץ ישראל ?
3
ג
באותו עמוד ) (71למטה כותב םמט ״נזכיר ברמז מספר סוגיות נוספות .הכוונה
היא להראות שאף באלו לא היתד״ להת״ם עמדה חד משמעית .הנושא של תורה
ומצוות ,כלומר הלכה ומסורת הוא ללא ספק ההשוב והמרכזי שבמשנתו של ההת״ם.
ההת״ס הוא אבי ש י ט ת הפסיקה האורתודוקסית ,הכוללת בין השאר את המיתוס
שההלכה היא שיטה אקדמית מ ו צ ק ה . . .מדהים לקרוא בכמה מקומות שהוא עצמו
מפקפק בכך וטוען שסברת ההלכה נזילה והפוסק« לכל אשר יהפוץ יטנה״ .מאלף,
התשובה בה מופיע מ ש פ ט זה עוסקת במאבק בראשי הרפורמה .אבל אין בה שום
ענין לפוסקים או סברת ההלכה .כל שאמר ההת״ם בהקשר זה הוא ששערי ויכוהים
לא ננעלו ואין קץ לאפשרויות הניצוה .ועל כך הביא פתגם שאמר רבא )עירובין נג,
ע״א( ״אנן כי אצבעתא דקירא לסברא״ פתגם המשולב שם בין שאר פתגמים
6
7
3
לשונו־ של החת״ם שם .הוא כמזכיר בכך מאמרו של אביי בברכות )ו ,ע״ב( ״אגדא
דבלה דוהקא״ והרי שבתות הכלה היו נהוגות דווקא בבבל.
4
התייחס לאפשרות שהוצעה כאילו קדושת צפת יתירה על ירושלים .ומסתבר שקדושה
שיוחדה לצפת בשל ריבוי תורה וקבלה שבה.
5
ואיזו שיטת פסיקה נהגה לפניו ן
6
ההדגשה שלי ,י .ש.
7
שו״ת חלק וי ,סימן פה.
88
www.daat.ac.il
שעניינם :ירידת הדורות .ועל כד אמר ההת״ם ״פלפולים אין להם קץ וכל אדם יכול
מכללת
ויבואדעת
להשיב על טענת חברו אתר
הרצוגעל תשובותיו של זה לאהבת הניצוח,
משיב
גם -זה
ואמרו קדמונים :׳כאצבע בקירא לסברא׳ רצה ל ו מ ר :קירא — ש ע ו ה v . .וכמו ה א צ ב ע
בשעוח לכל אשר יחפוץ יטנה הכא נמי סברת אהרונים )היינו דורו של רבא( אינם
חזקות וקיימות כי כל איש יטה סברתו לאשר ליבו חפץ״.
מכאן ועד הקביעה כי סברת ההלכה נזילה והפוסק מ ט ה אותה לכל אשר יחפוץ,
כדרך שהבין סמט ,הדרך רחוקה עד מאד .
8
ד
בעמ׳ 72מושמעת ״האשמה״ החמורה ביותר כנגד ההת״ס ,כותב ס מ ט :״ההת״ם
קבע כללים ,אך למעשה הפר אותם .הוא דרש שלא לפסוק נ ג ד השולהן ערוד ,אך
עשה זאת בעצמו״ היכן ? מפנה הכותב לשו״ת א ב ה ״ ע ה ״ ב סימן קיב .בדיקה מ ע ל ה
כי שם השיב ההת״ם לתלמיד שביקש ממנו להכריע בויכוה בין שני הכמים אודות
כשרות הליצה הנעשית בסנדל התפור משלש התיכות .המערער ביקש להםתמד על
דברי הרמ״א )באבה״ע סימן קסט ,טז( שדיבר על מנדל התפור משתי התיבות.
החת״ס הכשיר את ההליצה .אך אין זה פסק נגד דברי הרמ״א ,אלא להיפר — ,להבנת
החת״ם כוונת הרמ״א להוציא מידי התיכה א ח ת ולא מידי שלש .נמצא אין כאן כל
פסק גגד השו״ע ,אדרבא יש כאן הגנה על מנהג שנהגו משכבר להלוץ באותו מנעל,
והגנה מפני לעז שביקש המערער להוציא על אותן הליצות.
אף במקור השני ש צ י י ן ) ס י מ ן קיב ,שם( לא מ צ א ת י פסיקה כנגד השו״ע .ו נ מ צ א ת
קביעתו ההמורה של סמט נטולת כל בסיס.
ה
גילויים של תוסר עקביות רואה סמט בכר ,ש מ ה ד החת״ם ״ ה ת נ ג ד לקולות בדור
פרוץ״ מאידך ״בין פסקיו מצויות קולות מעוררות עניין״ .וההפנייה היא לשני סימנים
בשו״ת יו״ד .היפוש בשני הסימנים לא העלה קולות מעוררות עניין .אדרבא ,באהת
)יט( הוא חוזר על הכלל המפורסם אצלו ש״חדש אסור מן התורה בכל מקום והישן
המיושן משובה ממנו״ אלא שאין הוא רואה צורר ומקום ״להרעיש העולם כל כך״
כדרך שעושה תלמידו ,אליו מופנית התשובה בקשר למסירת בני מעיים ש ל נבלות
לגוי .בתשובה חאחרת )מה( בענייני טרפות הוא מהווה דעתו שאף שאינו מתיר
״מכל מקום בהיותי במקומות שנהגו לאוכלם עפ״י פסק רבנים שלפני לא היה בכוהי
למנוע מהם״ היכן איפוא קולא ש ל החת״ס עצמו ?
אף התשובה השלישית המוזכרת בהערות ע ״ י םמט ,אינה מוכיהה קולא ״מעוררת
8
מעין רעיונו של ההת״ם מביע גם החזון איש באיגרותיו ״ . . .ואך אומר דרך כלל כי
העיקר אצל הארם היא דעת ע צ מ ו . . .ועל פי נטיית לבו הוא מקרב ו מ ר ח ק . . .״ )קובץ
איגרות ח״ב ,יח( ״אין דרכי לבוא בויכוחים כי הבדל הדעות יש להם גורמים מוקדמים
של רבות בשנים ,ואין בכח של ראיה לשנות ,כי ראיה יש לה מסילות רבות״ )שם ,בא(
והלא ודאי הוא שלחזו״א ההלכה היא שיטה מוצקת על יסודות שאינם ניתנים לשינוי
וערעור.
www.daat.ac.il
89
עניין״ .בתשובה בחלק או״ה ,הגיע החת׳יס בעיונו למסקנה שאין בפתיחת מטרייה
מדרבנן ,וזה שלא כתשובת הנוב״י .ושוב
משום עשיית אהל לא מהתורה אף לא
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ו ד ג ש ת נקודה מ א ל פ ת לגבי אישיותו של ה ה ת ״ ם :״ואין להרעיש העולם בשביל
ז ה ״ מעין אותה נימה שמצאנוה קודם.
נמצינו ל מ ד י ם :לא בקשת קולות עולה מתוך אותן תשובות ,אלא אי ״הרעשת
העולם״ בגין מעשים שאינם בגדר איסור עפ״י עיוניו של החת״ם.
ו
ואהרון הכביד .יחסו של החת״ם למוסד הרבנות .בידוע שביסום ובניין מוסד
קהילתי זה היה אחד מן המפעלים עליהם מסר החת״ס א ת נפשו .ואכן מוסד הרבנות
בעיירות הםותו היה לתפארת ,לעומת מ ה ש ע ל ה למוסד זה בפולין ובליטא )בגין
ה ש פ ע ת ההםידות כאן והישיבות כאן( .אף כאן מוצא סמט מקום להצביע על הוסר
עקביות כביכול .״ככלל ,הוא דחף את תלמידיו הטובים לתפוס כסאות רבנות ,אך
במקרים אחרים הוא לגלג על המשרה ועל נושאיה ,הוא כינם ׳רבעיל ׳רבנותליך׳
ודרש להעדיף לימוד על משרה״ היכן אותם מקרים ן מציין לשם כך הכותב את
ה מ כ ת ב המובא ב״אגרות סופרים״ :9״לגלוג״ כזה על מוסד הרבנות מצידו של
ההת״ס מ ה י י ב לבדוק בזהירות את המקור .אל נכון הקדים מ ל ק ט ה א י ג ר ו ת דברים
על תוכנה וזה לשוגו :״מכתב תוכחה לגביר אחד שיתמוך צורבא מרבנן התנו בעין
טובה ,כדי שלא יהיה צריך לעשות מתורתו קרדום לחפור קודם ש ש י מ ש כל צרכו״
ואכן באיגרת הוא מאיץ באותו הגביר שיתמוך בתתנו בעין יפה ,כדי שלא יאלץ
לפנות לרבנות בטרם היותו ראוי לכך .ואז יהיה כאותו ״רעביל במקום פלוני ואינם
יודעים בין ימינם ושמאלתם״ לא לגלוג על הרבנות כאן ,אלא היפוכו של דבר —
מתוד דאגה רבה למעמדה של הרבנות הוא נוקט לשון לגלוג על הנוטלים עטרה זו
שאינה הולמתם לעצמם .כמי שהוא חרד ביותר לרמת הרבנות והרבנים ,הוא מבקש
שרק המובחרים והראויים שבתלמידיו ישאו בזה התואר,
,
10
6
נבדקו כאן מספר מקורות שציין סמט כביסוס לתיזה שלו בדבר סתירות והוסר
עקביות כביכול באישיותו ועמדותיו של החת״ס .לא נבדקו כל המקורות )גם בשל
כך שפעמים רבות קבע םמט דברים בלא לציין מקורות( .אך כל מ ה שנבדק נמצא
כבלתי מוכיה ,או מוכיה א ת ההיפך .ומן הנבדק ניתן להסיק לגבי ההומר שלא נבדק.
נמצא שלא אמר האומר ולא כ ת ב הכותב אלא מהרהורי ליבו ,ומשה )סופר( א מ ת
ותורתו אמת.
9
ויבא תרפ״ט ,כתבי החת״ם ,סימן בו ,עמי .24
10
נכדו של החת״ם הר״ש סופר ,אבד״ק בעריפגםאם.
Q
9
www.daat.ac.il
נתקבל במערכת
אתר דעת -מכללת הרצוג
ספר דכריפ עם פירוש הרב שמשון רפאל הירש ונלוה עליו תפארת צבי ,ציוני,
המקראות עם מפתח נושאים ומפתח השרשים .הוצאת מוסד יצהק ברויאר,
ירושלים תשמ״ה.
פרשיות כפפרי הנביאים — ספר י ה ו ש ע עיונים ולקהים בעקבות תז״ל .מ א ת הרב
יצחק! לוי .הוצאת ספרים פלדהיים.. ,ירושלים תשמ״ה.
ספד שופטים עם פירוש דרך כינה .המקרא עם פירוש תורני הדש ,עם ה ק ד מ ה והערות.
מאת הרב אברהם שושנה .הוצאת מכון אופק ,קליבלנד — ירושלים תשמ״ה.
שערי אליהו ביאור הגר״א השלם על הש״ס ,מ ס כ ת קידושין .מלוקט מתידושיו
י
וביאוריו של הגר״א .מ א ת הרב שמואל דוד מובשוביץ .ירושלים תשמ״ה.
והשב כהנים לקט שאלות ותשובות בדיני כהנים .ליקט וערך יואל כהן .שעלבים —
ירושלים תשמ״ח.
שערי תפלה הלכות תפלה ,עיונים ובירורים .מ א ת הרב זלמן דרוק .ירושלים תשמ״ה.
ארחות הצריפים השלם מתוקן ומוגה עם הוספות ע ״ פ כתבי־יד .על ידי גבריאל•
זלושינסקי .הוצאת ספרים פלדהיים ,ירושלים תשמ״ח.
הקיבוץ בהלכה ,הקהילה השיתופים לאור ההלכה .אסופת מאמרים .מהדורה שניה
מורחבת ,שעלבים ,תשמ״ה.
ביום חתונתו ,חתן ביום חופתו לענין נפילת אפים .מ א ת אפרים פישל שטיין ,בני ברק
תשמ״ח.
מוסד יצחק ברויאר
ברור
שהחיינו וקיימנו והגיענו לסיום מ פ ע ל ה ו צ א ת ם ל א ו ר
של ח מ ש ה חומשי תורה עם פירוש
רבנו שמשון ר פ א ל הירש זצ״ל
ב ת ר ג ו ם עברי.
הושלמה ה ד פ ס ת םפר דברים והוא נ מ צ א למכירה בחנויות.
ה ה פ צ ה ב י ד י ה ו צ א ת ט פ ר י ם פ ל ד ה י י ם ב ע ״ מ ,ת ״ ד ,6525
ירושלים.
www.daat.ac.il
91
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב״ה.
קורא
־
נ כ ב ד הי״ו
ב ק ש ה קטנה ל כ ל המנויים ,נ א ל ש ל ו ח ב ה ק ד ם א ת ד מ י המנוי
לשנת תשמ״ט .א פ ש ר ל ה ש ת מ ש בטופט המנוי שבעמוד ו או
להעתיקו.
ת ש ל ו ם ב מ ו ע ד יקל ע ל איזון ה ת ק צ י ב וחוטר ע ב ו ד ה משרדית.
מערכת ה מ ע י ן
ר ח ׳ צ פ נ י ה 26
י ר ו ש ל י ם 95301
הגןשתתפימ פנלייז ז ה :
פרופ׳ מרדכי ברויאר ,שד׳ בן מיימון ,54ירושלים
יונה עמנואל ,רח< צפניה ,26ירושלים
הרב משה צוריאל.,רה׳ בית הלל ,13בני ברק
הרב רפאל אויערבך ,רח׳ קסוטו ,28ירושלים
ד״ר משה קטן ,ת״ד ,864ירושלים
צבי וינברגר ,רה׳ שאולזון ,14ירושלים
הרב יהודה שביב ,אלון שבות ,גוש עציון
92
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ע ו ר ר ה א ח ר א י :י ו נ ה ע מ נ ו א ל ,ר ח ׳ צ פ נ י ה ,26י ר ו ש ל י ם
www.daat.ac.il
דפוס צור-אות ,ירושלים
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il