חוברת א

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך כ"א, גיליון א', 1981 · כרך יט, תשל"ט

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪~t‬‬

‫•‬

‫~‬

‫"‬

‫‪I‬‬
‫‪,- ,‬‬

‫י'‬

‫~‪.‬נרכ גות זכדצא יאיר ‪,‬ע ‪t,‬‬
‫‪ Y-‬יסד‬

‫יצחק‬

‫יידי‬

‫ברייער‬

‫‪ t.‬ל ‪E‬כ דעל" א נזד ד • ‪,. J‬יישראר‬
‫בחרכן‪:‬‬

‫שיובי ארבתיני בחצי האי טניי ‪ I‬ד"ו אהיו קימלמו •‬
‫•‬

‫•‬

‫‪3‬‬

‫‪ f‬הוב קלמז דכו‪• .u‬‬

‫‪19‬‬

‫‪ -‬כח ו"'ציו ‪ I‬הוב ארהי ' כומל •‬

‫‪26‬‬

‫סוסר' וי~ך ‪ lI‬לןי •‬

‫‪33‬‬

‫•‬

‫‪39‬‬

‫רבני קצבאלובבגיו ב‪ ..‬ןדעו ארבע וו‪.c‬צווח" ‪ I‬אכהרם בו"‪• ,‬‬

‫‪44‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪52‬‬

‫·‬

‫•‬

‫‪61‬‬

‫‬‫הימיהר ב‪K‬שר אלי‪ nu‬בשבסייח )סףר(‬
‫י‪,‬‬

‫כאשר עשה לוא כאשר ימם‬

‫‪ -‬מ‪p‬יו לההכל ‪I‬‬

‫‪..‬דרכהי דרכי בןםע"‬

‫עכוים של היחח אשכבי שכובעס בשכוח ‪ f‬ייבה עמניאל ·‬

‫הנהא ממת נזכו"פ‬

‫‪I‬‬

‫ד"ר אברהם‬

‫‪'0‬‬

‫שיטת תוהר עם וו‪ ,‬אזו והמסתייגםי‬

‫אברהם‬

‫‪f‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫מאיו טובו‬

‫לע סירוכם תל סו'ן‪'I JI‬הם‬

‫"החסחית" של ‪II‬הוו מקרסו ‪ I‬הוכ גושיי קצייס ·‬

‫•‬

‫‪64‬‬

‫‪-‬‬

‫=‬

‫"‪ '1‬יוישלםי תש"'י נרםשי ‪/l‬‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫"•‬

‫• ‪ ~,,‬כ‪: ,!I‬ליח ‪• 11‬‬

‫יובס תנשי ב' ‪II',III‬ל ‪ 20 -.‬קשל‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫זמגהי ‪ r ', ,26‬שלים‪ ,‬סל‪.‬‬
‫כתובת ווב‪.‬עוכח ‪," :‬ו‬

‫וםכנד'ו ‪ 8‬שקל‬

‫תיר ‪$ 10-.‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪._-‬‬

‫אל ק‪ I‬ראן‪I U‬‬

‫בטעם מצות ש‪1‬ב')טת כספים בסיף שנת השמיטה כבת הרב דןד בצי הופמו ז"ל‬
‫הקציר ותאסוף נוהגים‬

‫שבסוף‬

‫אדמה‬

‫עובדי‬

‫להחזיר‬

‫את חובותיהם‪.‬‬

‫שבת השמיטה אשר איו בה חדיש יקצי" דואנת התורה‬

‫מסתיימת‬

‫כאשר‬

‫לא‬

‫שקיום מצות השמיטה‬

‫יככדי על החקלאי שאין לן אפשחת לשלס את חובותין‪ .‬לכן צותה הזתרת לע שטימת‬
‫החובות‪.‬‬

‫רעיוו‬

‫זה‬

‫שקיוס מצות‬

‫בטעם‬

‫המציה‬

‫את וצוו‬

‫מסמל‬

‫נותו‬

‫יח'‬

‫התורה‬

‫בתוצאות‬

‫להתחשב‬

‫שמיטה ~רם אצל אחיכו בני ישראל‪ .‬לא משפיק לקייס מצית שמיטה‬

‫ע"י זהירות כאיסןי שפיחים‪ ,‬אלא אנו אף חייבים להתחשב בבעיות הכלכליות שקיוס‬
‫מצית‬

‫שביעית‬

‫שמיטת‬

‫נררם‬

‫כספים‬

‫אצל‬

‫מסירח‬

‫שנייעת‬

‫שימרן‬

‫ואף‬

‫מתיצות‬

‫בשדה‬

‫מאחדת‪,‬‬

‫ובכרם‪.‬‬

‫דע‬

‫אין‬

‫שכל‬

‫פלא‪,‬‬

‫העם‪,‬‬

‫איפוא‪,‬‬

‫אנשים‬

‫שמצית‬

‫ןטף‬

‫נשיס‬

‫זיכלם בחנ הסוכות במןצאי שביעית למצות הקהל בבית המקדש‪ ,‬כעיו מעמד קבלת‬

‫‪-‬‬

‫הרתדה‬

‫זכינו‬
‫במוטל‪,‬‬

‫ויחו‬

‫בדורנן‬
‫שוזביו‬

‫ובקוממיות‬

‫של‬

‫וכו‬

‫הידמנה‪,‬‬

‫משדרי‬

‫שם‬

‫נגד‬

‫להתחשדות‬

‫מצות‬

‫שזביטה‬

‫נמצאים‬

‫בישובים‬

‫חדשים‬

‫ראוים‬

‫הממשלה‪.‬‬

‫השמטיה‬

‫העם‬

‫ההר‪.‬‬

‫בישובים‬
‫ביהודה‬

‫ישובים אלה‬

‫זערה‬

‫מבתררות‬

‫פעליה‬

‫בכל‬

‫'השמיטה‪,‬‬

‫חומרתו‪.‬‬

‫בארץ‪,‬‬

‫ובשומרון‪,‬‬

‫לתמיכה‬

‫נחיצה‬

‫אמנם‬

‫רבים‬

‫שמיטת‬

‫אף‬

‫יזערה‬

‫נתום‬

‫אנפיו‪,‬‬

‫ברמת הגולן‪,‬‬

‫על‬

‫מוסרית‬

‫דוקא‬

‫מצות‬

‫בזעיר‬

‫אר‬

‫המבצ‬

‫שנת‬

‫כספים‬

‫בסוף‬

‫שורק‬

‫הכלכלי‬

‫מעשית‬
‫השמיטה‬

‫בהיסף‬
‫בנחל‬

‫לא‬

‫הקשה‬

‫מהיצבי‪,‬ן‬

‫כולל‬

‫כאשר‬

‫תיצאןת‬

‫שניעית‬

‫מלדמת‬

‫החתשבית בקיישם הכלכיילם ששםיטת האץר גירוכת אצל עובדי אדםת אץר ישראל‪.‬‬
‫כר בכער‬

‫וכר‬

‫‪–‬‬

‫‪- -‬‬

‫גם היום‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫~‬

‫‪- – -‬‬

‫‪- -‬‬

‫לקראת השנ·ה החשדה אנר מבקשים‬
‫ןלשלןח לנן‬

‫‪- – – – – _.‬‬

‫את קרראינן‬

‫למלא‬

‫את‬

‫‪- – -‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫תליש ההזמנה נדף‬

‫‪.‬‬
‫זה‬

‫בהקדם ;‬
‫דמי מניי לשנה‬

‫) ‪ 4‬גילונית(‬

‫‪ 20 . -‬שקל‪ .‬בחוץ לאץר‬

‫‪$ 10• -‬‬

‫לבכדו‬
‫וב‪V‬ברת‬
‫רחיב‬

‫המע!'‬
‫צפניה‬

‫‪26‬‬

‫ייתלשים‬

‫הירני חיתם ביה לע מנןי שנתי ל ‪, ..‬המיעו"‬

‫ומצרף בזה דמי מנרי‪.‬‬

‫‪——-‬סשה‬

‫הבחובת‪——‬‬

‫)חתימה(‬

‫‪- -‬‬

‫‪- -‬‬

‫ ‪– – – -‬‬‫‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫·ומכעיות כלכליות של מצות שמיטה לבעיה כלכלית זעירה של "‪,‬המעיך"'‪ .‬בעקבות‬
‫ילעית המחייום נאלצת המערכת שוב להלעות‬
‫הרצאןת‬

‫בפיה ‪:‬‬

‫משלוח‬

‫‪.‬המעין·‬

‫של‬

‫בלבד‬

‫זכיירם לטוב המוסדות העוזרים לנו להתבגר‬
‫בגיליך‬

‫הסטיריה‬
‫ברוח‬

‫החוטד‬

‫ואף‬

‫טונה‬

‫נעשה‬

‫גיאוגרפיה‬

‫וברמה‬

‫נשייך‬

‫ועדו‪.‬‬

‫להרחיב‬

‫כמיבו‬

‫את דמי המינוי‪,‬‬
‫עולות‬

‫כמחצלת‬

‫על הקשיים‬

‫את‬

‫שמחלם‬

‫היקף‬

‫אבו‬

‫אך‬
‫דמל‬

‫"‪,‬נחמה"'‬
‫המיניי‬

‫פורתא‬

‫השנתי !‬

‫הכספיים‪.‬‬

‫הנושאים‪,‬‬

‫לפרסם‬

‫עניני‬

‫תנובות‬

‫הגות‬

‫והלכה‪,‬‬

‫הראויות‬

‫להכבת‬

‫נאוהת‪.‬‬

‫בברכת‬

‫נתיבה‬

‫וחתימה‬

‫סובה‬

‫לכל‬

‫בית‬

‫ישראל‬

‫הםעובת‬

‫•‬

‫~;‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד"ר אריה קימלמו‬

‫ישובי אבותינו בתצי האי סיני‬
‫מכוא‬

‫קר רפיח"אילת‪ ,‬כגבול ביר ארץ ישראל וביר מצרים‪ ,‬אינו גבול טבעי‪,‬‬
‫היותו‬

‫שריד גמביל‬

‫היסטורי או הלכתי‪,‬‬

‫המקרר‬

‫הוא‬

‫ההיסטורי חיחיד שלו‬

‫אדמיניסטרטיבי מלאכותי ביר שני מחוזות כאימפריה התורכית‬

‫עשר‬

‫במשר‬

‫השנים האחרונות לקיום אימפריה זו‪ .‬לפני כר היה גבול מצרים בעיר סואץ‪,‬‬
‫והוא הוזז אז כלחץ האנגלים שהשתלטו על מצרים‪ ,‬דכי להרחיקו מתעלת‬
‫סואץ‪ .‬כמו קו שביתת הנשק )‪,,‬הקו הירוק"( ן‪ 'I‬חצה את נחלות יהודה‪ ,‬אפרים‬

‫מנשה יבנימיו‪ ,‬כר גם קי רפיח"אילת חיצה את נחלית יהידה‬
‫היא גביל ארץ ישראל‪ .‬אלא הוא היה נבול פלשתינה ‪(.‬י"א)‬
‫היקף‬

‫ההתישבות‬

‫סמי יהושע דע מכלי יהורה‬

‫בדורות‬

‫‪ ..,‬מעיר‪ .‬איר‬

‫השוגיס‬

‫‪1‬‬

‫הקכ"ה אמר ליהושע במפירש כי ארץ ~שראל‪ .‬אשר איתה נתר לני‪.‬‬
‫מגיעה עד השיחור‪ .‬צוה לכיללה בחליקה לשבטים יהבטיח להיריש את הגריס‬
‫‪1‬‬

‫על הבאות ואה להלן בפרק על גרד‪ .‬ואין צירי להזכיר את מטעות כני ישראל בדמבר‪,‬‬
‫קריעת ים סיף‬
‫שכר קבלני‬

‫שלא‬

‫את‬

‫לשכו‪n‬‬

‫)חולין‬

‫ייתר '‪,‬נסים שבעשי‬

‫ק"א‬

‫התורה‪.‬‬

‫‪K‬ת‬

‫השם‬

‫מעמך‬

‫ע"ג(‬

‫הר‬

‫הבסיח‬

‫סיבי‬

‫}לעביך‬

‫לאברחיגך‪ ,‬יאת‬

‫מצות‬

‫שלא‬

‫)דגרים‬

‫)תוספות‬

‫יסכח‬

‫ר'‬

‫בשמחה‬
‫אן‬

‫)מכדלתא‬

‫זיהןי‬

‫יתךו‬

‫המקימןת‬

‫שהוא מחיז‬

‫שבהם‬

‫לח‪:‬זי הא~‬

‫סיני‬

‫מעשה‬

‫‪'(.‬ו_'ני לא‬

‫‪([.‬סש‬

‫יתרר ב' אי(‪ ,‬וכשעמךו על הר סיבי לקבל התורה‬
‫ב'‬

‫מעמד הר סיני‪,‬‬

‫גאן‬

‫הש‪n‬‬

‫איתן‬

‫מעמד‬

‫בשגב‬

‫לייג‬

‫‪" )j7‬ב ‪t‬‬

‫וציונך‬

‫)ברכות‬

‫בקראך‬

‫למדבר‬

‫‪..‬נבי‬

‫סיני‬

‫עז‬

‫ישר'ןא"‬

‫בחשובה‬

‫סיני‬

‫)מכילתא‬

‫כולם לכ אחד לקבל מלבות שמים‬

‫‪'(.‬ה‬
‫עברי‬

‫‪-‬‬

‫טרם‬

‫מדוום‬

‫היברר‪,‬‬

‫לנזבו‬

‫דאף‬

‫ה~ודן‪.‬‬

‫מקים הר‬

‫כל‬

‫)נזל‬

‫סיני‬

‫פניס‪,‬‬

‫איבן‬

‫יייע‪,‬‬

‫שסך כל‬

‫אורך‬

‫יתכו‬

‫ייש‬

‫זעות‬

‫הדרן של גדידי בני ישולא ממצרים ועד לסכם היה ארבנו מאוח פרסה‪ ,‬אם זהו פ~רוס‬
‫הבמרא בכתובית‬
‫אך נוז‬

‫יוסף‬

‫אל‪,‬ך‬

‫כך‪,‬‬

‫יראה‬

‫מהרן"ו‬

‫בנוין‬

‫סיי ן ‪ f ,‬ולפיהס‬
‫מסחבר‬

‫קי"א ע"א למטה )רלכן‬

‫בניגע‬

‫ליעקב‬

‫ינוקב‬

‫לא‬

‫משמנו שהנויר‬
‫ממתן‬

‫שהמסעית‬

‫יאף לאלה הסיגרים שהר סיני‬

‫פירס‬

‫בה יסב‬

‫ייסף‬

‫חירה ואילך היי‬

‫היתה‬
‫מחיז‬

‫לא נאמר‬
‫על‬

‫הרחק‪,‬‬
‫לחצי‬

‫ארבנז‬

‫בראשית‬
‫במרכז‬
‫האי‪,‬‬

‫רבה‬

‫ג'בל סיך בישר‪,‬‬
‫מהנויר‬

‫סוץא(‪,‬‬

‫ייש‬

‫ד‪Y‬‬

‫ות‬

‫פרשה‬

‫מצרים(‪ .‬לפי‬
‫מדרים‬

‫!ייב‬
‫דעות‬

‫לענר‬

‫הידזן‪.‬‬

‫נמצא בחצי תאי‪ ,‬ישקדש ברנע היא פטרה‪ ,‬הרי‬

‫על כל‬

‫פניס המסנוות אחרי קדש ברבע היו כנראה מחיז לחני האי‪ ,‬ויש דנוה‬
‫בקרבת‬

‫מאות‬

‫פרסה(‪,‬‬

‫שהר סיבי הוא‬

‫הקצה המערבי של חצי האי ) ‪ 2S‬ק"מ ממפרץ סואץ‪ 50 ,‬ק"מ‬
‫אחרות‬

‫רברת‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נספר יהושע‬

‫ממנה ‪ l‬א‪ .‬השחייר היא הניליס ‪:.:.‬‬

‫מפורטים אזורים נהם ישבו עמים‬

‫‪S‬‬

‫שאבותינו לא הספיקו לוהריש‪ ,‬כלומר לגרש‪ ,‬בתחילת ההתנחלות בימי יהושע‪,‬‬

‫וביניהם הםלשתים והגשור"‪ ,‬שישבו בצפוו סיגי‪ .‬יהושע לכד אמנם גם אזור‬
‫זה'‪,‬‬

‫שם‪.‬‬

‫רא‪1‬בתיגר התישבן‬

‫)לגרש(‬

‫מבל‪ ,‬להור‪w‬ו‬

‫הםלשתים ןהגשןרי‬

‫את‬

‫משם‪ ,‬אר עמםי אלה הןו מעלים מס ל‪,‬שראל ‪'.‬‬

‫‪ l‬א היושע‬

‫‪2‬‬

‫· תוגום‬

‫י"ג‬

‫פוק‬

‫לדבוי‬

‫פסיק‬

‫הימים‬

‫לישעיהו כ"ג ג '‬

‫‪3‬‬

‫ג""‬

‫‪4‬‬

‫שם‬

‫‪.‬ג'‬

‫וראה‬

‫ג""‬

‫אי‬

‫פסוקים‬

‫הי‪,‬‬

‫ול‪,‬רמיהו ב'‬

‫''''שר‬

‫'‪,‬ז'‪-‬א‬

‫יח'ק‬

‫ג"'‬

‫ליהושע‬

‫רש"י‬

‫'‪,‬ב‬

‫ומז‪·,:‬ח‬

‫‪,‬ח"" וכזודח ציין לדה"'‪' X‬ייג '‪.‬ה‬

‫‪,' K‬ו‪-‬ן‬

‫'‪.‬ב‬

‫טסוק‬

‫‪''' 5‬שר ווד"'ק ליהושע י"'ג ‪',‬ג הוכסתמכים על חחרס כיבוש יהושע בפוק "‬
‫שהוי‬

‫עזה‬

‫חחוס‬

‫עד‬

‫הגיע‬

‫וכזוים‬

‫בחל‬

‫ט"ר‬

‫)יהושע‬

‫כפי שבראה להלז‪ .‬תיחוס כעין זה קייס גם ביוכיבי‬

‫רנחל‬

‫וכ"ז(‪,‬‬

‫הםחר ‪ t‬ר‪n‬‬

‫רה ‪ 'g‬ריס‬

‫ה‪ K‬רז‪.‬‬

‫השתרע‬

‫בארץ‬

‫יתחיס‬

‫הרחק‬

‫)יהישע ם‪-‬ן‬

‫בתקרפ‪n‬‬

‫הכפריס‬

‫פזרחה‪.‬‬

‫אסר‬

‫‪-‬‬

‫איו‬

‫‪:‬ו ‪ 1‬י‪: V‬ו ‪ 1‬פח ב~ר‬

‫ברנס‬

‫להתפלא‬

‫(‪,‬ז"מ רחחרס כאר‬

‫להיושע ‪,‬מודים‬

‫המ‪ 1‬דס‪,‬‬

‫הרי‬

‫שבע‬

‫שחחרם‬
‫היגע‬

‫יהרזה‬

‫עזה‬

‫כרררם‬

‫‪.27-26‬‬

‫ז‪:‬ןב~‬

‫מזוים‬

‫עד ים‬

‫הבילוס‬

‫יס‬

‫קדם‬

‫ה ע' ר‬

‫בקזה‬

‫בקרבת‬

‫הביע‬

‫וראה‬

‫העיר‪ .‬בחליקת‬

‫סוי‬

‫הימם(‬

‫םרף‪.‬‬

‫אולי‬

‫בתחום‬

‫צ'ר‬

‫)פרשת‬

‫בימי‬

‫דכאי לנ"ו כי עוה היתה‬

‫פ‪ C‬רק‬
‫הוא‬

‫מ"א‪,‬‬

‫כאשר עיי חשובה נמזאת בקובת‬

‫אזוויס ברחבים הוכיושבים ב ‪ K‬ופן לדלי‪ ,‬בלכלים םג זאירים אלה‬

‫של‬

‫זיין‬

‫עד‬

‫פירוס‬

‫החשוכה‬

‫הד"םי‬

‫ירושליס‬

‫נלח‬

‫ווניים‬

‫ד"'ר‬

‫ו‪ .‬קלי‬

‫כטרריה )פאמר‬

‫פרופ' י‪ .‬מ‪ .‬בריגז בקובץ מרבוי לזבי מש;ן שרי‪ ,‬יימרר ‪.( 105‬‬
‫‪6‬‬

‫כך‬

‫הר‪ X‬ה‬

‫)בדםום‬

‫הר"ש‬

‫ירושלים‬

‫סירילי‪,",‬‬
‫תוצ"ה‬

‫)בפירושו‬
‫בדף‬

‫פ"ד‪,‬‬

‫בהסתמר ‪,‬ל כמה ‪I‬נסי‪P‬יס‪ ,‬ומסיק‬
‫והיושבים‬

‫העל‪,‬‬

‫שם‬

‫בולאק )המקום‬

‫בר‬

‫הרש"'ם‬

‫מביא‬

‫גם‬

‫בגרלה‪,‬‬

‫שהגי‪,‬‬

‫ער‬

‫היושע‪.‬‬

‫כמר‬

‫כמה‬

‫ליר ‪ "I‬שלמי‬
‫בדפוס‬

‫את‬

‫הנילוס‬

‫לשתי‬

‫שופסיס פרק‬

‫‪ l‬חל‬

‫זמיים‬

‫ביבושים‬

‫ומצרדת ריר לםסוקים ח‪ ,‬י (‪.‬‬

‫'א‬

‫)יהרשע‬

‫אחריס‬

‫ביק‬

‫תשי"ת‬

‫כתחלי‪n‬‬
‫עמודים‬

‫מהמקראית שיהושע לכד את כל‬

‫מס )והרא מפרס מלוומות‬
‫מסתעף‬

‫שביעית‬

‫פרק‬

‫בני‬

‫ו'‬

‫רביס‬

‫הזרועןת‬
‫פסוק‬

‫זכ"ו‬

‫‪,‬ח""‬

‫(‪.‬ז"מ‬

‫בפסוקים‬

‫בררך‬

‫שנכללו‪,‬‬
‫העיקריות‬

‫של‬

‫ששבט‬

‫יהיזה‬

‫ומרבריו‬

‫הסמוכים‬

‫ירזא‬

‫בשופסיס‬

‫וכשבה‬

‫‪'K‬‬

‫קעיידק‪-‬ע(ת‪,‬‬

‫השסח‬

‫;‪l‬כ הנילוס‪,‬‬

‫מעזה‬

‫למצריס‪ ,‬בוי‬

‫הרלחה‪,‬‬
‫לכר‬

‫ליד‬

‫את‬

‫שזה‬

‫היה‬

‫פרק‬

‫א'‬

‫קהיר(‪.‬‬

‫עזה‬

‫ואת‬

‫בבר‬

‫ביסי‬

‫) ר‪ M‬ח‬

‫רר"‪P‬‬

‫או שדונבתי ל ‪ ..‬יהושע וסייעתך"‪,‬‬

‫רכן כםפר ניר על ייישלנני שבעיית פרק ר' הלכה א ' ז"ה מעתה וז'ה ולא‪ .‬רכו כ"מרתב‬
‫יסוף )לר ' יוטף כ‪-‬ר נו זירו הלרי דיבקלם( על ר‪-‬ש םירלייאר חלה םרק‬

‫די )יף ע"'ן‬

‫(כ'"ע ‪ ..‬רשמעיגן ‪m‬נכי רכיכיש ‪ 7‬רלי וכזרים היי מנחל ונזרי!ב יה"נר גיל‪ O‬בגביל ורויוב‬
‫מערבי‬

‫עד‬

‫סויי‬

‫אמנוט‬

‫יהייגו‬

‫םרכאולוס ‪…‬‬

‫דכל‬

‫ההיא‬

‫לס‪K‬וברלרס חשיב ל;די א'י דעולי מזרים לעניז חלה רשביעית‬
‫כהעדר ביווש‪ ,‬לא נת‪"P‬מה‬

‫הבסחת הסם נשוכרת כ"ב‪,‬‬

‫יהורים פעוכים ‪ N‬חררת‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ל ‪,Klt‬‬

‫שםח‬

‫מזרכי‬

‫שביו‬

‫נילוס‬

‫ומעשרות ‪….‬‬
‫אף שסיני נכבשה‬

‫על ייי‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יהושע כבש עד ההר החלק ו‪ ,‬ויש רעה דא שזהו גובל א תיה וגובל עגומה‬

‫המסת"מ'ם במררד גדרל ב'רתר כלפ' ארץ ההר'ם !‪:‬שר בדררם ‪",‬ג'ס כלרמר‬
‫האר כבש גם את מרכז סיני‪ ,‬מדרוס לרצועת החוף הצפוני בה נשארו יושביס‬

‫הםלשח'ם רהגשרר'‪.‬‬

‫על השייבה של יעבץ ראה בהערה ‪]. 9‬‬
‫המת ‪ WO‬ב'ם ה'הרד"ם סבלר מד' פעם משכג‪i‬ר'ם גם שם‪ ,‬כב'חר חלק' הארץ‪.‬‬
‫הםלשתש התפשטר )רהג'ער אף לב'ת שאן ‪'(.‬‬
‫שארל הצ'ל אח 'שראל מ '‪ "T‬שרס'הס" רהכה אח עמלק בראך שרר אשר‬

‫ך‬

‫יהוש ‪'g‬‬

‫י"א‬

‫ךא ידיעות‬

‫‪8‬‬

‫'ייז‪,‬‬

‫י"ב‬

‫החבוה‬

‫לחקירת‬

‫כערי עד קי הריחכ‬

‫‪810‬‬

‫לבפון‬

‫'‪,‬ז‬

‫ברשת‬

‫ארץ‬

‫‪,29°‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ישראל‬

‫ר'‬

‫)כלימר בקירת זייו( ‪) 045810‬כלימר קי ‪ 045‬למזרח יקי‬

‫‪.1‬‬

‫הקיאררריגטות‬

‫מפית בקבה מירה ‪1:250.000‬‬

‫ועתיקותיה‪ ,‬כרן‬

‫עמור‬

‫‪•25‬‬

‫יסראל‪.‬‬

‫של‬

‫של אגף‬

‫כל‬

‫המזדיות‪,‬‬

‫המקומות‬

‫שיוזכרו‬

‫אלא אם ‪ x‬ןיז‬

‫להלן‬

‫לפי‬

‫הם‬

‫אחר"(‪.‬‬

‫ר' רפאל מהנוכר )בספר זמניס לרמב"ם יפיס יילנא רף '''ר (‪.‬ב"ע הבין מרברי הרמב"ם‬
‫כהיכות קדייש החידש‬
‫מעלות מירושליס לכל‬

‫פרק‬
‫צז‬

‫א"" היכה‬

‫שיזעת הרמב"ם‬

‫"'‪r‬‬

‫)ירוסליס נמזאת ברוחב‬

‫מגיעה ארץ ישראל עד ‪3‬‬
‫כלומו מרוחג כ"ט‬

‫‪(, 311 0‬‬

‫מעלות‬

‫עד ל"'ה עמלןת )בערך בתחום ביכוש יהושנו לפי הזהיןי הנ"ל‪ ,‬ובמערב בנורר ער תנולת‬
‫מיאדך‬

‫סווא(‪.‬‬

‫מעלות ‪….‬‬

‫כחב‬

‫בפרק‬

‫הרמב"ם‬

‫הלכךת‬

‫י"ח‬

‫ט"ו‪-‬ט"ז "משלוסיס‬

‫עך‬

‫נסתפקתי אם אפשר להבין "משלןשיס מעלות" במובן מתחילת מעלה סלוסים‪,‬‬

‫‪,290‬‬

‫כלימר ח‪K‬רי‬

‫ושגם כאן‬

‫שש מעלות )כונן‬

‫מדןבר בטחח של‬

‫השכיעי" שפירושו מתחילת היוס הראשרן עד סוף היום‬
‫בפרק ''''כז הלבה ג'‬

‫ובולב"‪n‬‬

‫להלכה‬

‫מ ‪ 9°‬עד‬
‫חלוקת‬

‫מעלות‬

‫לייה‬

‫‪,10 0‬‬

‫ארז‬

‫בי‬

‫‪..‬מיום הראשון ער‬

‫השביעי(‪ .‬ובקשר לכר נסתפקתי‬

‫"משש ונעלות" אם הכוונה אולי לקצת יותר‬

‫;‬

‫וכן‬

‫ז"'‬

‫בפרק‬

‫י"ז‬

‫הלכה‬

‫יוס‬

‫ב"עשר‬

‫האם‬

‫‪,5 0‬‬

‫ור‪i‬ז‪ C1‬בפירוש‬

‫מ‬

‫מלעות"‬

‫ארלי‬

‫הביונה‬

‫וראה הלכות ט"ו רט"ז‪ ,‬וכן בהלכרת 'ייח "ער כ"א יראה הלכה כ"כ‪.‬‬

‫יסראל‬

‫לירדן‬

‫שממערב‬

‫לחלקים‬

‫לעביז קביעת‬

‫שוים‬

‫ערי‬

‫)תוסםתא‬

‫מקלט‬

‫מכות ג' ‪',‬ג בבלי מכוח ט' ‪,‬ב'"ע ירושלמי מכוח פרק ב' הלכה ו' )שם הגירסה "מחברון‬
‫ליהודה‬

‫‪H‬‬

‫‪«,‬‬

‫התחום שהוא כבש‪ .‬לכן‬

‫נעשתה על ייי יהושע בתום כיבושו‪ ,‬וכנראה על פי‬

‫המרחק מקדש )בנפתלי( לגבול הצפוני הוא בערר כמרחק מקרש לשכם )שהוא ‪155‬‬
‫בפיתרלי‬

‫הדרך‬

‫של‬

‫‪-‬‬

‫יונינן‬

‫אך‬

‫כימי‬

‫היו‬

‫הכיח‬

‫דרכים‬

‫מררוחות‬

‫שקברות ייתר(‪ ,‬ונכראה שזה מגיע ‪ '9‬י בעל גד‪ ,‬גבול כיביש יהוש ‪'9‬‬

‫יוחר‬

‫ללבוא חמח‪-‬נאסוכאי )חרגום‬
‫לפי זה‬

‫הגיע‬

‫לברונבר‬

‫ירושלמי‬

‫תחוס כיבוש יהושע בביון‬

‫דרומה‬

‫ל"'ד‬

‫('ח‬

‫שהוא‬

‫מאץר ישרלא אשר‬

‫ומסחבר‬

‫בגפיו‪,‬‬

‫הבגול‬

‫‪K‬ר‬

‫בפרשת‬

‫ממערב‬

‫ק"מ‬

‫לא‬

‫ונסעי‪.‬‬

‫ליררן‬

‫עח‬

‫למרחק ב ‪ 'g‬רר דיונה מ"עיר הונקלס חברין‪ ,‬אר אין זה בהכרח גביל פרשח מסעי‪ ,‬ובאזור‬
‫הכעמט‬

‫ל ‪}C‬‬

‫מיישב‬

‫)ראה‬

‫יווניה‬

‫ב'‬

‫('ו‬

‫בכיין‬

‫מערבה"דרומה‬

‫היה‬

‫ת‪-‬חוס‬

‫כינ‪',‬שו‬

‫יכול‬

‫לרג‪.‬יע הרבה יותר רחוק·‬

‫‪9‬‬

‫ש"‪ M‬ל"‪.' M‬י‬

‫‪ O‬ו ש"‪ M‬י"" ףנח‪.‬‬

‫מסתבר שהכרונה לכל‬

‫העמים‬

‫סביב‬

‫ישרלא‬

‫ששסו‬

‫אותם‬

‫ככמו בשיפסםי‬

‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על פנ' מצר'ם ‪' ".‬רסף בו מתת'הר הגד'ר את האזרר שכבש שארל "מ'ם סרף‬
‫עד פלןס'רן אשר למצר'ם"" )ל‪,‬ד בלרזה שבקרבת צפרן תעלת סראץ(‪.‬‬
‫דרד נלתם בגשרר' בגרז' רבעמלק' ש'שבר בארץ בראר שררה רעד ארץ‬

‫מצר'ם ‪ ",‬כלרמר בס'נ' עד תעלת סראץ‪ ,‬כאמרר לע'ל ‪ ".‬לאכש" מלר גת‬
‫אמר דרד כ' פשט על נגב 'הרהד‪ ,‬נגג ה'רתמאל‪ ,‬רנגב הקנ' "‪ .‬מכאו שחבל'ם‬
‫בתחום הארץ שנשארה לרשתה הנ ‪ 1I‬ל‪ ,‬שבה ישב גם‬

‫אלה היו באותר אזור ‪,1:1‬‬

‫הגשרר' ‪ ".‬עד ה'רם נשתמר זכר ער' ה'רתמאל' ‪ J1‬רנגב ה'רחמאל' בשמרת‬
‫מקרמרת בקרבת תעלת סראץ ר'מת ברדר'ל ‪ ",‬רזכר ער' הק'נ' ‪ J1‬רנגב הקנ'‬
‫בחלק המרכז' רהמזהד' של צפרו ס'נ' ‪".‬‬
‫כ‬

‫‪I‬‬

‫כולל‬

‫'(''''‬

‫המזרים‬

‫‪ 11‬ש"‪N‬‬

‫שבטי‬

‫הקדומים‬

‫'‪.‬ז‬

‫'''ם‬

‫בסיבי‬

‫המזבר‬

‫כשוסים‬

‫שהתפךסמו‬

‫שאותה‬

‫שאול‪,‬‬

‫כבש‬

‫ארלי‬

‫היתה‬

‫סרבל )י"ר זאג וילנאי ‪ :‬סיני‪ ,‬ענר והורה‪ ,‬נומיד ‪(, 240‬‬
‫‪I‬‬

‫‪12‬‬

‫קדמוניות‪,‬‬

‫‪13‬‬

‫פרק‬

‫כ'יז‪.‬‬

‫של‬

‫הגרזי‬

‫ש"א‬

‫‪ 14‬שמי‬

‫הנתובים‬

‫וי‪,‬‬

‫מקו‬

‫מערבה‬

‫של‬

‫‪ 15‬לכן‬

‫סיגי‪75 ,‬‬

‫פתולמי‬

‫וראה בסוף הערה ‪. 15‬‬

‫פטרה(‪,‬‬

‫היחה‬

‫מעובה‬

‫‪ np‬מ‬
‫גרסה‬

‫ואף בימיגן‬

‫קרוי‬

‫ממקורות‬

‫כן‬

‫מבלי לחשרש‬

‫לאביש‬

‫ירצא לכררז אחר אי‬

‫לירחמלאי‬

‫כמזבר‬

‫של‬

‫לימר‬

‫שיספרר שרארהו‬

‫נם‬

‫נביה‬

‫מצפין‬

‫מאילת‪,‬‬

‫כקו‬

‫הויחב‬

‫הואדי‬

‫העוכר‬

‫בנויר‬

‫‪,29to‬‬
‫שם‬

‫)לפי‬

‫גרסה‬

‫ימעלה‬

‫בשם‬

‫ירבע‬
‫גריס‬

‫יאדי‬

‫‪(.014 900 -‬‬

‫יבל דיי‬

‫כו היו‬

‫אולי במרכז‬

‫הביאוגרף‬

‫האורך‬

‫‪.‬ב) ‪069880 .'J‬‬

‫פיראז‬

‫לג'בל‬

‫‪.‬נ'‬

‫נשתמר‬

‫בספר‬

‫מאז‬

‫וכקיאך‬

‫"שסי"‪.‬‬

‫עיר עמלק‬

‫ו‬

‫וובחמי‪,‬ן‬

‫בפי‬

‫רלקבי נמלים‪,‬‬
‫אבר‬

‫אחריס‬

‫כ ‪ H‬ך כ"'‪–‬ככ‬

‫שב‬

‫אחרת היי‬
‫כי‬

‫למזיס‬

‫שתפס‬

‫משם‪ .‬כמי‬

‫הקני‬

‫בדבריי‬
‫מסתבר‬

‫שהיה‬

‫אזרך‬

‫מדבר‪,‬‬

‫שהביא‬

‫דוי‬

‫כשלל‬

‫בו‬

‫ישב‬

‫נומלק‬

‫כז‬

‫הנמלים‬
‫ישבו‬

‫ירי‬

‫עונרים‬

‫ושביס‬

‫באזרר‬

‫ורש ‪ H‬י שם(‪ .‬יהנח נמצא ואזי קביה ‪30‬‬

‫על‬

‫ק"מ‬

‫זה‬

‫מנורררים‬
‫)ש ‪ H‬א‬

‫מזפןן‬

‫חשד‪.‬‬
‫הי‪,‬‬

‫ט"ו‬

‫לנויר‬

‫מזרח‬

‫נומלק )לפי הזיהרים בהערה ‪ 11‬וכסרף הנורה ‪(. 19‬‬
‫‪ 16‬יהושנו‬

‫י"ג‬

‫'‪,‬ב‬

‫אנר‬

‫מהפסיק‬

‫שכל ארץ‬

‫למזים‬

‫גכללת‬

‫הגשורי‬

‫ארץ ישראל‪.‬‬

‫בתחרמי‬

‫‪ 17‬ש"‪ N‬לן כ"ט‪.‬‬
‫‪ 18‬רחמה‪,‬‬

‫ליז‬

‫ימת‬

‫רחמיה‪ 30 ,‬ק"מ‬

‫ברזויל‬

‫‪,‬ב)‬

‫מתעלת סואץ ‪,‬ב)‬

‫‪ 19‬יחדו‪ ,‬קני וחכר‬

‫שמרח‬

‫הם‬

‫הקיני ינגב הקני‪ ,‬הנזכרים‬

‫חרז‬

‫בקרבםת ‪:‬‬

‫ו‪10 ,954055 .‬‬

‫אל‬

‫אום‬

‫צ‪,‬‬

‫בריפים‬

‫ח'ברי שליזר‬

‫תחילת‬

‫יחז עם ערי הירחמאלי‬

‫חברי ‪,‬ב)‬

‫‪980006 •1‬‬

‫‪,966048‬‬

‫‪,1‬‬

‫לב‪,‬‬

‫מצפון‬

‫לביר‬

‫‪(. 921041‬‬
‫)ככילחא‬

‫לרחמה‪ (..‬וכן ‪ SO‬ק"מ דרומה'מזרחה‬
‫)מג‪,‬‬

‫ק"מ‬

‫מערב‬

‫עבז(‪,‬‬

‫וביך‬

‫א‬

‫משם‪,‬‬
‫ז‪,‬‬

‫פרשת‬

‫רנגב‬

‫יתרו(‪.‬‬

‫בנ'בל‬

‫היךחמלאי באותם‬

‫ק"מ‬

‫מזךח‬

‫‪(, 975006‬‬

‫ח'כרי ‪,‬נ)‬

‫וכן‬

‫לכן‬

‫כי‬

‫הפסרקים‪ ,‬היר‬

‫במפת ‪14 , 1:50,000‬‬
‫אל‬

‫יתכן‬

‫ערי‬

‫ייתר‬

‫‪,1‬‬

‫מזרחה‬

‫דמררם‬

‫רואזי‬

‫‪(,974003‬‬
‫בח'ברא‬

‫)ברר‪,‬‬

‫אל‬
‫נ‪,‬צ‪.‬‬

‫•‬

‫‪..(076038‬‬

‫ח'ברי‬

‫‪.‬ן‪,‬ב)‬

‫‪(,074040‬‬

‫ובמפת ‪1 : 100.000‬‬

‫גם‬

‫צנע‬

‫ובמפת ‪ 1:50.000‬םב זרב )דרן( אל ח'ברא‪ ,‬מג‪,‬ן‪060057 ,‬‬
‫ליי‬

‫אל‬

‫לב‪,J ,‬‬

‫ח'בירא‬

‫‪,‬ג)‬

‫‪{,052043‬‬

‫צ‪.‬‬

‫‪,061061‬‬

‫ווהא עףנ ‪10‬‬

‫הסימרן להערה ‪J'C36‬‬
‫מענין‬

‫כי בג‪.J ,‬‬

‫‪ 20 ,953001‬ק"מ‬

‫מערבה‬

‫‪6‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מג'בל‬

‫אל‬

‫"'ברי‪ 30 ,‬ק"מ מזרחה‬

‫מן‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בתחילת‬
‫איםסה‬

‫תקופת המלוכה‪,‬‬
‫ק"מ‬

‫‪55‬‬

‫ברשימת‬

‫דרומה‬

‫בראשית‬
‫נמצאת‬

‫מרחמה‪,‬‬

‫שישק מלך מצרים )ברשימה‬

‫ימי‬

‫ערי‪.‬ד‬

‫זן‬

‫מלכות‬

‫דוד‬

‫שזו‬

‫"ערד‬

‫ייתכן‬

‫נזכרת עיך‬

‫בירושלים‪,‬‬
‫לגית‬

‫אחרת בשם ערד‬

‫ישבו‬

‫ייחם"‬

‫ובת‪,‬‬

‫הגזכרת‬

‫שהיא אולי‬

‫ערך שבספר במרבך כ"א( )ראה פירוש ‪ '. ,",‬קיל ליהןשע‪ ,‬בומויים צ"ס"ק' ה'ערה ‪.30‬‬
‫היא‬

‫משעד‬

‫כי‬

‫אר‬

‫איחור‬

‫הגגג‪,‬‬

‫החוקרים‪,‬‬
‫באופן‬

‫ירחם‬

‫נול‬

‫המקו'מות‬

‫שאינס‬

‫כלל‪-‬‬

‫הוא‬

‫יודעיס‬

‫שם‬

‫ברשימת‬

‫אפילן‬

‫כי המקימות‬

‫הירחמאלי‪,‬‬
‫שישק‬

‫את‬

‫היא‬

‫הסביבה‬
‫הם‬

‫עדר ברשדמה‬

‫אמבם‬

‫הוא‬

‫בעייתי‬
‫נמצא‬

‫בה‬
‫כדיום‬

‫כחב‬

‫מאר‪,‬‬

‫מקים‬

‫יבגגג‬

‫שהמקימית‬

‫ושרוי‬

‫זה‬

‫)ראה‬

‫או‬

‫במזר"‬

‫במחלוקת‬
‫אחר‪,‬‬

‫עמוד ‪97‬‬

‫כין‬

‫ייריע‬

‫רק‬

‫‪Simons ,‬‬

‫ב‬

‫‪Egyptian Topographical Lists.‬‬
‫השופס הראשון )תמירה ט"ו‬

‫ינובץ‪ ,‬שהרא עתניאל‬

‫ספרי דברים סב"ב( היה קריבו של י‪,‬חמאל‪.‬‬

‫בו"א‪,‬‬

‫' ‪ '9‬בץ‬

‫תרגוס רבךי הימים‬

‫ך' ‪',‬ט‬

‫א'‬

‫יסך ישיבה בנורד )שלא במקום‬

‫של‬

‫פיוות מאבל ומשקה(‪ ,‬ואליו באו ללמון גם בבי הקיבי )מדוש תנאיס וכריס נומון ‪,211‬‬
‫במובר‬

‫ספרי‬

‫ווברים‬

‫בג'"ח‬

‫יזהן‬

‫שב"ב(‪.‬‬

‫בשיפטים‬

‫שנאמר‬

‫ט"ז‬

‫א'‬

‫שבני‬

‫נגברו‬

‫הקיני‬

‫לנבג ערו )לא באמר "מנגב לנורך" =) וררמה מערך(‪ ,‬והכוונה ארלי לאזור הנקרא גגג‪-‬ערו‪,‬‬
‫כמו ננב יהווה‪ ,‬בגב כלב וכון "ש)‪ K‬כ"‪', T‬י‬
‫"מזרום"‪,‬‬

‫זכויה י"ו‬

‫וראה‬

‫ל‬

‫‪(,‬ו"י‬

‫‪I‬‬

‫זה‬

‫אם כי‬

‫יכול להיו‪-‬ח גם במובן‬

‫‪'(.‬י‬

‫הרלכ"ג )רברי הימיס א' ד' ('י כחג שיעבץ התפלל בעח מלחמה שנגולו יורחב ושיכבוש‬
‫את אריגין‪,‬‬
‫גם‬

‫ותפילתו‬
‫בו‬

‫בנו רכב‬

‫חפת‬

‫במובריות באהלים‪,‬‬
‫יתכן‬

‫‪'(,‬ז‬

‫‪(036994‬‬
‫גבי‬

‫בעגתה‪,‬‬

‫שלנו‬

‫רראה‬

‫)וה"א ב'‬

‫ולא‬

‫היתה להם‬

‫ישבו בסיני‪,‬‬

‫היי‬

‫והיו שובים‬

‫גריס‬

‫מזד‬

‫‪(.‬ו"ס‬

‫החרף‬

‫מאילה‪,‬‬

‫'גבל‬

‫בואדי‬

‫חונת‬

‫אל‬

‫גריס‪.‬‬

‫פרק ל"ה‬
‫)מב‪.‬ז‪.‬‬

‫פסוקים‬

‫‪',‬ב‬
‫לג‪.‬ז‪.‬‬

‫‪037977‬‬

‫בשים‬

‫כלומר‬

‫ישראלירה‪,‬‬

‫בארץ )תשובות ופסקים‬

‫הם ישכו כאהלים‪,‬‬

‫אמז‬

‫מאת‬

‫חכמי אשכנו‬

‫ונסעו ממקרם‬

‫הזימזם לשם קיני‬

‫ריחב‬

‫לכל‬

‫מישראל‪.‬‬

‫למקום )רו"ק‬

‫סיני‬

‫חזי ר‪,‬אי‬

‫של‬

‫קביה‬

‫מפרץ‬

‫או‬

‫אלית‬

‫קנדי‬

‫ארז‬

‫מיל‬

‫‪.‬ז‪.‬נ)‬

‫כמרחק ‪120‬‬

‫מוין‪,‬‬

‫דדאי‬

‫‪(,066742‬‬

‫קביה‬

‫עד ‪150‬‬
‫ז‪.‬‬

‫)מב‪.‬‬

‫ק"'מ‬

‫‪065745‬‬

‫גיכל קובי ‪.‬ז‪.‬ב) ‪ 5 ,()93759‬ק"מ מזפון למעכר שהירה(‪,‬‬

‫ואדי קוני'אל‪-‬עפשן‬

‫‪(,095765‬‬

‫סל‬

‫קוניאל‪-‬רייו‬

‫)היורדים‬

‫קוני‬

‫מגיבל‬

‫עד‬

‫הנ"ל‬

‫ב‪.‬ז‪.‬‬

‫באזור‬

‫בספח‬

‫קמ"ר‪.‬‬

‫פי(‬

‫משנה‬

‫הוקווות רבי‬
‫ולמענו היה‬

‫ב(‬

‫שנשאו‬

‫מקומות‬

‫פרופ' חי אלכק‪ ,‬בפירושו למשבה‬

‫'ייח‬

‫כמובר‬

‫בארץ )רש"י לירימהו‬

‫נשתמר‬

‫‪(, 103 ' 102‬‬

‫אבן מתאים‬

‫המערבי‬

‫ל‪ 73S -‬ך ‪(,07‬‬
‫‪1000‬‬

‫יזכרם‬

‫עח(‪,‬‬

‫היו‬

‫הם‬

‫גרר‬

‫הררימי ‪:‬‬

‫ליד‬

‫ודאי‬

‫נחלה‬

‫יתרר )ספרי‬

‫מיתר הגרים‪ ,‬וניתנה להם נחלה‬

‫‪.‬לשןפטים אי‬

‫‪,‬רומה‬

‫טבבי‬

‫אביהם‪,‬‬

‫וזרפת‪ ,‬הוצאת קופפר‪ ,‬עמווים‬

‫א(‬

‫‪(,‬ה"ב‬

‫דןד‬

‫וכשכרל אל חמת ‪.‬צ‪.‬ב) ‪ ..043995‬ליר ביר אל חסבה( בקרבת הקני שישב בצפוו‪.‬‬

‫הקיבי‬

‫כחלקו‬

‫גמנרךת‬

‫שם‪.‬‬

‫במורד‬

‫כתכ‬

‫יכיח דיבו‬
‫צורך‬

‫לעבר‬

‫‪ O'228Z3‬לב‪.‬ז‪.‬‬

‫שהמרוכר‬

‫לנרו‬

‫לזון‬

‫בקיני‬

‫בררים‬

‫נזיני מקים‬

‫מה וין‬

‫"שלהכת"' ואבו‬

‫‪(,0'16823‬‬

‫"רבי‬

‫וכיח וינו נמנו על‬

‫ובקרבתי‬

‫ארץ‬

‫זה‬

‫ישרלא‪.‬‬

‫מראד‪,‬‬

‫קיני‬

‫יטהררהו"‬

‫כנראה‬

‫שבימיהם‬

‫היה‬

‫על‬

‫שם‬

‫)אהלוח‬

‫פרק‬

‫יס‬

‫פוף‪.‬‬

‫חוף‬

‫יסיב‬

‫יהוזי‪.‬‬

‫המקום‪.‬‬

‫רודס‬
‫ניר‬

‫שעל‬
‫אקנר‪,‬‬

‫מפרץ‬
‫‪.‬ז‪.‬נ)‬

‫סואץ‬

‫'‪(025810‬‬

‫‪-‬‬

‫דבת‬

‫והנחלים‬

‫אל‬

‫חביר )מג‪.‬צ‪.‬‬

‫קבה‬

‫ייבל‪,‬‬

‫קניה‪,‬‬

‫י‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אבותיני משיחור מצרים עד לביא חמת ·"‬
‫כימי שלמה שיכן אכיתיני עד הניליס ‪".‬‬
‫בתחילת ימי בית ראשין הגיע אופא תחיזכני למעשה לגכילית פרשת זכסעי‪.‬‬

‫מלכיא חמת דע נחל מצרים‪ ,‬כילל הארץ שנשארה לרשתה בימי היישע שפירסה‬
‫ביהשוע תחילת פרק י"ג‪ .‬בני ישארל היישבים בארץ שיד‪ K‬ל בגבילית אלה‬
‫מלביא חמת עד גחל מצרםי הם הקרייים קהל ‪F. l‬א‬
‫יימף בן מתתהיי כתב "ב שארץ היהדוים הגיעה לפנים עד גסיין גבל‪ .‬כפי‬
‫שנראה להלן בפרק על גבילית פשרת מסעי‪ ,‬הכיינה היא לאיים בדרים מפח‬

‫מיאץ‪ ,‬יכל סיני נכללה ב" ‪K‬רז היהידים"‪.‬‬

‫אמא כבש את גרר אחרי מפלת הכישים ‪",‬‬
‫בצפין‬

‫יכפי שנראה נמצאת גרר‬

‫סיגי‪.‬‬

‫הנילךס ‪".‬‬

‫בימי עמןס הגיע גביל אביתינך עד‬

‫עיזיהן ניצח את הפלשתםי יבנה ערםי בפלשתים‪ ,‬יגיצח את הערבים‬
‫ששיבי בגיר בעל יהמעינים ‪ ",‬שומי הלר עד לביא מצירם‪ ,‬כי החזיק דע‬
‫למעלה ‪ ".‬מסתכר שהמדיבר באזיר לדי הקצה המערבי של ימת בדרךיל‪ ,‬הקריי‬
‫אל גרית יילודיי בירצת =) חילית( מען ‪ ".‬המדבר‪ ,‬שבן בנה עךזהין מגדלים‬

‫וי‪-‬י סיריי }ספר מהנגג"‬

‫‪ 993817‬לב‪(, 991814 .J .‬‬
‫עמלק )ראה הערה‬

‫‪.( 11‬‬

‫‪.‬‬

‫בר ד‪,‬ומ‪.,‬א‬

‫של‬

‫ד"ר‬

‫הבמוא'‪30 C‬‬

‫מנפין‬

‫ק"ם‬

‫‪,‬ואה בסוף הערה ‪15‬‬

‫‪, 98' 191‬‬

‫~מר‪,‬יס‪.‬‬

‫שיש‬

‫לפוךאן‪,‬‬

‫מג‪,‬ז‪.‬‬

‫‪ 995815‬ומג‪,‬ז‪,‬‬

‫המזהים‬

‫עיר‬

‫שהקיבי ישב בקרבת‬

‫יש מקום בסם ישר‪R‬לו )ר‪ K‬ה בסוף ה‪,‬דה ‪(. 66‬‬

‫' ‪60-‬‬

‫‪j‬ויימ‬

‫ןג‪ n :c‬ר‬

‫עמל‪.p‬‬

‫רררמה‬

‫עם‬

‫בקרבת‬

‫מקום‬

‫מזרחה ובביר‬

‫‪J.‬קנה‬

‫•‬

‫נמבא ודאי אל קיז )‪,,‬הנגג" עמיד ‪ ,294‬בעוך ‪.!.‬נ ‪.(042756‬‬
‫‪20‬‬

‫יהיא‬

‫'‪,‬ה‬

‫ייג‬

‫‪ 21‬ת‪.‬רוגם לרה'יכ זי‬
‫‪ 1:‬א‪ 2‬לענןי‬

‫עסו‬

‫הקרבת‬

‫על‬

‫פיהם‬

‫ח‪:‬‬
‫פר‬

‫העלם‬

‫של‬

‫דבר‬

‫)בבלי הרריות ב'‬

‫נ‪:‬יכר‪,‬‬

‫‪,‬ייא‪,‬‬

‫על‬

‫הוראת‬

‫‪,‬מגי'ס‬

‫הלכות‬

‫בית‬

‫שגגית פרק‬

‫ולעניז הראיה בעזרה )ירושלמי פסחים פרק ז‪ °‬סוף הלכה‬
‫"סףו הלבה בי(‪.‬‬

‫אררה ומרימי שדה להרריית‬

‫קרז‬

‫לענין חיכת ואיה‪ ,‬ופירוש‬
‫אחר‬

‫)ןג‪ c‬לפי‬

‫ונראה‬

‫‪21‬‬

‫שכך‬

‫ב( קדמךניית‬

‫‪22‬‬

‫זה"ב‬

‫סוף‬

‫קרבז‬
‫נירסת‬

‫העדה‬

‫חי‪,‬‬

‫פרק‬

‫זה‬

‫נובר בבועם‬

‫ווסדה‬

‫ייז‬

‫ואור‬

‫וי‬

‫הבירסא‬

‫היא‬

‫גי‬

‫כשריב‬

‫הלכה‬

‫סיף‬

‫לירךשלמי הרריות‬
‫‪I‬‬

‫יפני‬

‫משה‬

‫"להיריי"‬

‫וי‪,‬‬

‫ולא‬

‫"לראיי ‪",‬‬

‫‪I‬‬

‫"יד‪.‬‬

‫‪''' 23‬שר לעמוס וי 'ייר כזרוף '''שר ליהושע 'ייב ינ‪.‬‬
‫‪ 24‬בעל‬

‫פייושן מישור‪,‬‬

‫‪,‬לפי‬

‫התרנום ‪:‬‬

‫ברר‬

‫ומישור‬

‫ונעון‪.‬‬

‫‪ 2s‬רה"ב '''כ ז‪-‬יח'‪ .‬הביסוי קזת מזכיר את מה שנאמר על שלהמ )וה"ב אי' ‪(. 'K‬‬

‫‪26‬‬

‫נ‪.‬ז‪.‬‬

‫‪51‬ו‪.938‬‬

‫‪27‬‬

‫‪ J‬ז‪.‬‬

‫‪•9t4051‬‬

‫‪8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פירשו‬

‫פירש כארפן‬

‫הרמב"ם(‪.‬‬
‫ד‬

‫בי(‪,‬‬

‫וירושלמי הוייית פרק 'א‬

‫הישר‬

‫ירושלמי להוריית‬

‫יהרוסע בפסחים‬

‫בשגגה‬

‫הקהל‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בוררת ‪",‬‬

‫וחצג הרבה‬

‫הוא גם בצרפן‬

‫חזקיהר הכה את פלשתים‬
‫כולל‬

‫מסתבר שזה‬

‫סיני ‪".‬‬

‫עד עזה ואת גגולהי‬
‫דע‬

‫את השטח‬

‫מצרים‪.‬‬

‫נחל‬

‫וכאמור בהערה ‪5‬‬

‫"‪K‬‬

‫בימיו‬

‫התישבו‬

‫שמעון‬

‫בני‬

‫בקרגת ג'גל מוסא ‪".‬‬
‫יב'!נ יבת בש'‬

‫כבר בתחילת ימי החשמונאים שלטו היהודים בצפון סיני‪ ,‬כפי שמתברר‬
‫מההכרה שבתבו שליטים יוונים ליהודה ואחר כך לשמעון ‪,‬א" הדבר מראה‬
‫שהיה שם ישוב יהודי‪ ,‬קורב לייויא לל‪ M‬בכירם }‪ sC‬ב‪.‬‬

‫ממלכת החשמונא‪,‬ם כללה את אבתדון" ואת ריבוקורורה‪ ,‬היא אל ערשי‬
‫)ויסף בן מתתהיו בקדמובוית ‪,‬ג'" ט"ו‪'(. ,‬ג הוא מבה רק ערים חשוגות‪ ,‬ולא‬

‫ציין עד ‪ K‬יזה מחרק בזמבר מערבה משם שלרס ההיודים‪ ,‬אר אפשר לדעת זאת‬

‫מכך שאפילו אחרי שצמצם‬
‫ערים שבהן ישבו גם‬
‫הידוי חזק‬

‫דבר‬

‫‪.33‬‬

‫מומפיאוס‬

‫בכרים ‪",‬‬
‫גם‬

‫זה‬

‫יהודה והוציא מתחוהמ‬

‫את גבולות‬

‫היה גבול מצרים בפלוסיון‪ ,‬ובה היה משמר‬
‫סיני‬

‫מראה שבצפין‬

‫ישבן‬

‫רק‬

‫ולא שיבן‬

‫להידלם‪,‬‬

‫נברים "‪ .K‬הגרנל בשאר בפלוסירן גם בימי הורדוס ‪".‬‬
‫‪".‬‬

‫‪ 28‬דה"ב כ"י‬

‫‪.. :z9‬‬

‫‪,‬ונדר‬

‫הנגג"‬

‫‪ K29‬מלנום כ'‬

‫‪ 30‬גולדה‪: ,‬‬

‫‪•29‬‬

‫""‪n‬‬

‫ח‪.‬י‬

‫דאמת‬

‫קידש‬

‫‪ K30‬ראה תרכזי כרן‬
‫םוופ'‬

‫טיכס‬

‫ובנרים"‬
‫‪30‬כ ר‪ K‬ה‬

‫שגרר‬

‫)חשמונאיס‬

‫יא‬

‫'ןז‬

‫ג‪3‬‬

‫וילנאי ‪:‬‬

‫סי]י‬

‫קרמוניות ו"‪,‬ד ‪',‬ז‬

‫‪ 3,3‬מלחמות אי‪ ,‬חי‪,‬‬

‫עבר‬
‫די‬

‫זן ;‬

‫‪ 33‬א יהנה באובונח יוסף‬
‫ירושלים‬

‫הסיחןר‬

‫הגיעה‬

‫ער‬

‫גט(‪.‬‬

‫ראה‬

‫בם‬

‫שבם‬

‫תרביץ כרך 'יין עמוד ‪ 34‬קםע שבי שם‬
‫ישור‪,‬‬

‫להלן‬

‫ואשר‬

‫על‬

‫בפרק‬

‫לפירן'ש‬

‫נ‪.‬בול‬

‫המליס‬

‫‪..‬‬

‫גכרל‬

‫עי‬

‫מצרים‪.‬‬

‫ננא‪.‬‬

‫‪ 31‬הידדים בנה את אנתךןז‪.‬‬
‫)די‪,‬‬

‫ק"'א‬

‫רו‪t‬ה‬

‫ם"" עמ' ‪ 64‬קםע סלישי עם‬

‫ברינץ‬

‫הערה‬

‫עונוד‬

‫‪,‬ייב‪.‬‬

‫להלן‬

‫בפרק‬

‫‪,‬ל‬

‫שמנוון‪.‬‬

‫תרז"ה(‪,‬‬

‫יקרא לה גאריפזיז‪ .‬מקומר‪ ,‬כנראה‬
‫והייה‬

‫מלחמות‬

‫;‬

‫‪',‬א‬

‫עמרדים‬

‫‪(. 106• 105‬‬

‫‪',‬א ‪',‬ז '‪,‬ז‬

‫טי‪' ,‬ג )חרגום ש‪ ,‬חגי עמודים ‪(. 34 •32‬‬

‫על יררשלמי שביעית פרק וי הלכה‬

‫פירש‬

‫הרב‬

‫דיבקלס‬

‫את‬

‫דברי‬

‫ישבו גויס כשכגזרה טימהא על ארז העמים‪,‬‬

‫א' )בדפס עם‬

‫הירושלמי‬

‫‪ R‬מיבת יוסף שמה‬

‫שלא‬

‫על‬

‫כי איו בוייה יפה‬

‫זה כתב אמונת יוסף במסכת חלה פרק י' )יף ע"ו ‪"~(.‬ע‬
‫שאונרו‬

‫ביז‬

‫‪..‬חדף העשזה"' לזקלה‬

‫נתקדשה הארץ‬

‫לאא‬

‫מ~כר‬

‫ר ‪H‬ש‬

‫ברדיקי‪.‬‬
‫)דף‬

‫ובחלה‬

‫סיריליאו‬

‫שבגרדיקי‬

‫צ ‪ H‬א ‪(,‬ב"ע‬

‫לא‬

‫וכעיו‬

‫יף ע"ז ע"ב בתב‬

‫לאשקלין;‬

‫אוניו‬

‫רק לו;ניו‬

‫'המקומות שהיה בהן ישוב של גוים‪ ,‬כי שם חלה תררת קרישת ‪ "'lt‬י רק בכיברש גמיר‬
‫'''וב‬

‫גיררש‬

‫יושביהו‬

‫רחבר‪,‬חיהו( שלא היה‬

‫רלהרשיב‬
‫בהן ישוב‬

‫בכ"י‬
‫של‬

‫תחחם‪,‬‬

‫אבל‬

‫גויס בההיא‬

‫שאר‬

‫מקוסות‬

‫)שאינן‬

‫עכר‪ .‬אשקלון‪,‬‬

‫שעתא‪,‬‬

‫נתקדשו‬

‫ממ'רא‬

‫'הרשע‬

‫בב'א‪n‬‬

‫מ'ד‪ .‬ילכו גם הכיסיס ביס‪ ,‬וכי מקרמות שלא היה בהס שום ישרב בשעת כיברש יאשוו‬
‫מכזיב עד הכהר ואמנה יש להו קדושת ''''‪:‬ו‪ a‬זעולי מזיים לענין חלה ועמשרות ושביעית‬

‫‪9‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גם אתיי שמלמכת הודויס פיצלה ביו בביי אחרי מיתי‪ ,‬יערםי בהו ישבי‬

‫ממבה ‪,S5‬‬

‫ירגים הזצאן‬

‫לא שיגה גבול יהדרה כסיבי‬

‫הגיאוגוף היוני ספרכן ‪ 6‬נ‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫כחב שהים הסירבוני )ימת ברדייל( בכללת נתחים יהידה‪ ,‬היא מזניר "א גם‬
‫מקום בשם מחבה חבריאס בקרבת פילסויוו‪ ,‬ביבה לבין גיהה‪ ,‬ייחכן שזה‬
‫על שם חבר ‪ ,‬כלימר על שם הגרים מבבי יחרו )ראה הערה ‪, ( 19‬ב"‬
‫שייג הידוי חזק היה אף בסוף ימד נית שבי‪ .‬טיטוס‬

‫את צבאו‬

‫הרלןי‬

‫ממצרים על גגי השרטון שגין יחמ ברדייל יהים‪ ,‬דרן זו ביחה פחית‪ ,‬ילא‬
‫היה נה מספיק מים‬

‫ובה הלכי צבאית שחששו מהירשנים במרבך‪,‬‬

‫לצבאן ‪,!l 7‬‬

‫הוא עשה כן כי היתה עלין אימת היהודיס שישנו במדבר סיני‬
‫תאחחבה לםבי חירבז ביח שני !‬
‫חארי‬

‫חורבי בית‬

‫וזאת בשנה‬

‫‪-‬‬

‫‪•3 8‬‬

‫נשי‬

‫‪,‬‬

‫עם חירבו בית שגי נקרעי כבראה משטח יהידה האזורים ליד ימת גדויל'‬
‫יבמסיי לשבטי ערב ‪ ,‬כסרט על השחחפיחם בדיוכי המרד ההיידי‪ ,‬יהגביל‬
‫היסג לאיטתיקינה גמזיח ימת ביחיל " )גביל מציים בשאר בפליטיוו ‪«, 0‬‬
‫שלא‬

‫ןאע"'פ‬

‫מעולם‬

‫נתכבשן‬

‫מחיץ‬

‫יהן‬

‫אשקליו‬

‫לגבול‬

‫ושמא ' ‪.‬א‪ .‬ו‪.‬תז‪.‬‬

‫יעכו ‪.‬‬

‫המקומות‬

‫שאנבשקלןן עד נחל זמרים הראלי ייאן נוחן יפה ל‪ K‬חעיבי ול" לא ר ‪ J‬ה התבא ל י תו‬
‫בהן‬

‫סימן ‪.‬‬

‫יכך שלא בשביעית דף‬

‫‪,‬‬

‫ששאקלון‬
‫שבכנסן‬

‫ו‪,‬כו‬
‫תוך‬

‫ףמי לכל‬

‫צ"‪ K" ;' n‬ד"'ה הגיסין‪.‬‬

‫ל ‪,)C‬‬

‫ותירץ‬

‫בנולות‬

‫הארץ‬

‫דכר ‪.. .‬‬

‫‪ n‬ניסין‬
‫וככר‬

‫לא‬

‫למה‬

‫הרחזקו‬

‫נתחלקה‬

‫ניסין‬

‫לישיבת‬

‫הארז‬

‫לכל‬

‫שביס‬
‫הגיים‬

‫בחועבים‬
‫בשעת‬

‫השבסים ‪. . ,‬‬

‫''''אל‬

‫כעוך‬

‫כיבוש‪.‬‬

‫וכיון‬

‫משו"ה‬

‫רכהנהי )ניטין[ לא היי מוחזקים כהם הגיייס בשעת‬

‫חשיבי‬

‫להן‬

‫כיניש '"‪..‬‬

‫אס כו יש לרמר שהו ‪ K‬הדיו למיכר סיני‪ ,‬שבו ל‪ M‬ישבו אז ג ן י‪t‬נ ) ירמיהר בי ר ‪(.‬י‬
‫‪ 34‬כשנ!'ברה‬

‫מלכח‬

‫קליאופסרה‬

‫‪?J‬נרים‬

‫זרך‬

‫הרריוס‪ ,‬הרא‬

‫ממלכת‬

‫איתה‬

‫לרה‬

‫עי‬

‫פליסייו‬

‫)מלחמרת א ' 'ייח‪ ,‬הי‪ (.‬וכן סיפק הרריוס את זרכי החיליס הרומאיס בעוברם דרו הנגג‬
‫עד פליסדיי ) שם א ' ‪', ,‬כ ינ‪(.‬‬

‫‪JS‬‬

‫קדפוניית‬

‫‪36‬‬

‫סטרבו‬

‫‪K36‬‬

‫שם‬

‫‪ 36‬ב לפי‬
‫אח‬

‫"'"'‪,1‬‬

‫ד‪.‬‬

‫‪c‬ו‪'"'",‬‬

‫‪•16.1.34‬‬
‫‪•33‬‬

‫‪•2‬‬

‫טטרכו‬
‫יהודה (‬

‫‪•16‬‬
‫היה‬

‫)שם‬

‫•‬

‫קצה‬
‫‪ l‬ג‪,‬‬

‫ג‪,‬‬

‫מזרים‬

‫‪(6‬‬

‫כפילוסיין ‪,‬‬

‫וכמפה‬

‫‪XIV‬‬

‫רמשם‬

‫החחילה‬

‫כסיף ברד ‪g‬‬

‫פניקיה‬

‫של‬

‫) שבחרכה‬

‫הרא‬

‫כלל‬

‫‪The Geography of‬‬

‫‪·Strabo, ed, Jones ,‬‬
‫‪ 37‬מלחמות ‪',‬ד‬

‫‪c,‬ן"" ה‪.‬י‬

‫‪" 38‬הנגב" נ!'מודים‬

‫‪ 2‬ו'‪.122‬‬

‫סוזא כימי בית שני ואף‬

‫על אזור יהוזי‪ ,‬העצמאי כמייה‬
‫אחרי כז‪.‬‬

‫ראה להלו‬

‫‪ 39‬מליני ‪•5.14‬‬
‫‪ 40‬פליבי ‪•5.12.‬‬

‫‪O‬‬

‫ז‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בסיף‬

‫רבה‪ ,‬שהתקיים‬

‫הפרק‬

‫על‬

‫ג ו שו‬

‫ממערכ לתעלת‬

‫) הערה ‪ 33‬ו ‪(.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גם שם‪ ,‬במן ביתר חבלי הארץ‪,‬‬

‫הכ‪ I‬שיכן היהדרים שנשארי‬

‫אף במקומות‬

‫לשבת במקומם גם אחרי אבדן העצמאות‪,‬‬

‫בחיים‬

‫בארץ‬

‫שהרןמאים סיפחו‬

‫למחןזות אחרים ‪ ,‬והם קבן אן חכרו את שדותיהם מהגןים " א‪.‬‬

‫במדר ביזכי טריניס ה יו בדיי היהירםי גם שטחיס מסביב וממזרח למליםי‪,1‬‬
‫והגויים ברחי לכוון הים‪ .‬הרומאים שלחו צי וחיל רגלים ובעו בבילוס דרומה ‪,‬‬
‫והדפי את היהדרים דרומה ‪ ,‬שם החויקו היהודים מעמד יותר זמן מא ש ר בצפון ‪.‬ב"‬

‫שתי בארות כשם כסיכה‪ .‬מדרום לימת ברדויל ודמרום לפלוסיון‪ ,‬ה‪ 1‬אולי‬
‫שריד משורת בארית שבחפרי‬

‫להשתתף‬

‫למען יהדרי קריביקה ומצרים שכאו‬

‫במרד כר כוככא ) = כר כוסבה( )או במרד הב"ל בגד טריבוס שהיה שבים אחדות‬

‫לפבי מרד בר כןכבא(‪ .‬הבארות רחוקןת זן מזן סך ק"מ ‪ ",‬ומרחקן מהים )ס ‪15-1‬‬
‫ק"מ( מתאים לבתיב בן יכלן המודרים לעבןר‪ ,‬במרחק מה מהים שבן שלטן‬
‫הרומאים‪.‬‬

‫בענין‬
‫ראה‬

‫יש‪ ,‬וב‬

‫בסןף‬
‫גם‬

‫יהידו בקיבי‪,‬‬
‫‪.19‬‬

‫העהר‬

‫וקטעיס‬

‫נפפירוסים‬

‫חוף‬

‫על‬

‫מהגניזה‬

‫ים סוף‪,‬‬

‫ותיאורי‬

‫בימי‬

‫רבי‬

‫גיאוגרפיס‬

‫יהודה הנשיא‪,‬‬
‫מתקופת‬

‫ןבןסעים‪,‬‬

‫התלמוד ויג‪,‬אוביס ‪ ,‬הממלוכים והתורכים‪ ,‬נשתמרו ידיעות על ישוב יהודי ‪:‬‬
‫פסידוס‬

‫מראה‬

‫שבתגהל‬

‫אף‬

‫כי‬

‫שבה‬

‫‪250‬‬

‫אחיי‬

‫בית ‪ .‬שבי‬

‫חירגן‬

‫היתה‬

‫ואכם‪,‬ורקןבה קהילה יהויית‪ ,‬ופק" 'רב‪.::‬ז בכיר היה צריר לשלם לקרן הקהילה‬
‫דמי מעבר גבוהים‬

‫דרד‬

‫עביר המעכר‬

‫היהידי כ‬

‫השיוב‬

‫‪360‬‬
‫בגבול מצרים בדןה לא '' ''' ממזרח לילתה ‪".‬‬
‫שנה אחרי‬

‫שני‬

‫חורבן בית‬

‫קצרה‬

‫נזכרת‬

‫‪:I‬‬

‫ידראורום‬

‫הה‪-‬ןרים(‬

‫)רכ~ורת‬

‫באי ת"'רו התקימה מדינה יהודית בשם יוטבה החל מתקופת קדומה ‪ ,‬והיא‬
‫שמרה‬

‫על‬

‫עצמאותה‬

‫שנים‬

‫אחיי‬

‫חירבז‬

‫בכל‬
‫שני‪.‬‬

‫כית‬

‫התקופה‬

‫הפרסית‪,‬‬

‫‪ tt.-‬נכב'‪ 1Z-‬ה‬

‫עד‬

‫היונית‬

‫בידי‬

‫‪ ,‬והרומאית‪,‬‬

‫יוסטינונוס‪.‬‬

‫ואף‬

‫השייב‬

‫מאות‬
‫שם‬

‫היהדדי‬

‫לא פסק גם אחרי אכין העצמאות ‪".‬‬
‫כפרחי ובפ"'תח‪r ,‬‬
‫‪ K40‬ראה‬

‫פרק‬

‫רונאי‬

‫רפיח היה שיוב יהדוי גרול‬

‫מסניית‬

‫יי‬

‫ו‪.e‬י‬

‫פרק‬

‫יב‪ ',‬חלה‬

‫‪• 46‬‬

‫משבה‬

‫"‬

‫זי‪,‬‬

‫פרק‬

‫גטיו‬

‫ה'‬

‫מסנ;ן‬

‫‪',‬ו‬

‫"וספחא חלה פרק ב ' תיספתו‪ c‬ה ' וגסין פרק ג' חרספחא ס " ו ) כהוצאת ניק ומגדל ה ‪,( 1‬‬

‫ירוסלמי רמאי פרק‬
‫חרספו‪t‬ח‬

‫‪ 40‬ב פרים‬

‫בפשרסה‬

‫ו ' הלבה א י וחלה פרק‬

‫ןר~ום‬

‫~פורים‬

‫בבלי‬

‫ר ' הלכה ‪',‬ר‬

‫בבא‬

‫ק"ו‪ c‬ע ‪ n‬א‪,‬‬

‫מציעא‬

‫נ ‪.8 ~ O , 315~31‬‬

‫‪t.‬ו פי‪ P‬ס‪ ,‬מחניס‪ .‬לגיין ק"ה עמירים קל" ‪ P'M‬לייב‪ p .‬ל ‪ n‬ר ‪.‬‬

‫‪I‬‬

‫‪ 981046‬ו‪#‬ן ‪.91704‬‬

‫‪41‬‬

‫נ‪.‬ז‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪Cor. Papyr. Jud .‬‬

‫ברז ‪ 3‬עם ' ‪ ,16-15‬ושבתוו "ארץ ישראל" יג‪, ,‬מ י ‪. 181‬‬

‫‪ 43‬ספרן של ד ‪ . .‬ר וילנאי ב‪ "Z7Z ' ,I‬ערי קצרה סל היהוריס‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪.K‬‬

‫כשר‬

‫‪:‬‬

‫היהררים‬

‫כמזרים‬

‫ההלניסטית‬

‫והרדזבית‬

‫עזב '‬

‫‪•114‬‬

‫‪ 4S‬גרץ‪ .‬המהרירה המלו‪:c‬ה‪ .‬פרק שלישי על תקופת הסבוראים‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫רפיח‬

‫בקראה‬

‫סבבחלח‬

‫יהודה‬

‫בפי‬

‫היהירים‬

‫) יהוסע‬

‫ס " ו‪,‬‬

‫בשם‬

‫‪(.‬ג"כ‬

‫חצור‬

‫אי‬

‫בגביזה‬

‫מכצר‬

‫גמבא‬

‫חצור‪,‬‬

‫מכתג‬

‫יהיא‬

‫בנראה‬

‫מר' יאשיהן‬

‫העיר‬

‫גאון‬

‫חזיר‬

‫מירוסלים‬

‫‪11‬‬

‫‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫)יקת‬

‫כאל‬

‫הקהליה ההידוית‬

‫טרש'‬

‫גראיח‬

‫לירושלםי‬

‫שהחכם‬

‫גם מכך‬

‫שלמה בן דדו אלערישי‪ ,‬שהעמיד תלמדייס‪ ,‬שימש חבר בביח הדין שבירושליס‬
‫הושייהב הגדילה שבירןשלים‬

‫ז ‪•4‬‬

‫•‬

‫במכחב אהד מתאר חכם יהןדי אח שבתן במיםאיריב )בקרבח נח"ו‬
‫ובמקום ' גח‬

‫יס( ‪",‬‬

‫די‪.‬דםי ‪….‬‬

‫ממסמכים אחריס אגן לדמםי כי במשך הובה מארת‬

‫הרי יהירים‬

‫שנים‬

‫כקסיה )מדרום לקצה המערבי של ימח ברדויל(‪ ,‬תחגה של שיירוח סוחרים‬

‫חיודייס מאסיה למצרים‪ ,‬זיהודי המקום היו שילחים שלוחיס לערי מצרים‬
‫הלודיע על בוא השיירוח‪ .‬על נודל הקהילה מעידה העובדה שאדם שגסע לםגי‬
‫‪ 500‬שגה לגבות תרומות‪ ,‬שהה במקום חמישה ימים‪ ,‬וגבה כסםים מיהדרי‬
‫קטהי‬

‫‪". 9‬‬

‫הקטע היבשתי של נתיב המסחר הבין לאומי מאירוםה להדוו ולםין‪ ,‬שעבר‬
‫מפרהמ )שליד צםון תעלה סואץ( לקדלזום )שלדי העי‪ ,‬סואץ(‪ ,‬היה בדיי‬
‫יהוידם ‪ ",‬ואף בתהילת תקופת הממלוכים נמצאו בפרמה סוחרים יהודיים‬
‫עשירים ‪ 1‬ב‪ .‬על העיירה א‪-‬דטר שבמפרץ סואץ כתב " כבימין מטידלה שישוביה‬
‫מדברים בלשון חרנוס‪ ,‬בעיר ישבו יהדרים אף כתחילת התקופה התור כיח‪.‬‬
‫אחר כד גורשו כנראה‪ ,‬ובנל זאת שימש נס אז יהודי במשרה רשמיח ‪-‬‬
‫ממינה על המכס שגגבה מהגיצרםי ‪".‬‬
‫בסיף‬

‫אלה תד" שרדייס מהשייבים היהידייס שהין נסיבי בימי עצמאיתנן‬

‫יסי ההשמיגאים‪ ,‬בטרם השחלטו הרומאיס על ארצגי‪.‬‬
‫לפני‬

‫העולם‬

‫מלחמת‬

‫ואחרהי‬

‫הראשןגה‬

‫געשו‬

‫על‬

‫גסןרנות‬

‫חוגים‬

‫דיי‬
‫•‬

‫שינםי‪ ,‬ביניהס מהיהדות החדרית‪ ,‬מההסתדרית הציונית ומחיגים אחריס‪ ,‬והתישב‬

‫‪ ..‬לשרפסים‬

‫הזקנים‬

‫ישאר‬

‫יהקהל‬

‫ברפח‬

‫אשך‬

‫נער'ה‬

‫וכבנו ‪' n‬ה‬

‫והמוממים שלהם והפך נסים והעומרים בנוביהם וסוחריהם"‬

‫מכתב‬
‫כרך‬

‫"חר‬
‫עמי‬

‫‪,3‬‬

‫טמיר לפבי‬

‫נכחג‬

‫‪..‬לכלל‬

‫הקהל‬

‫‪(, 278‬‬

‫ומכתב‬

‫שלישי‬

‫הקדיש‬

‫היא מרי‬

‫ביא הזלבנים )מאז שם עמי‬

‫הררים‬

‫יהישע‬

‫‪(. 200"199‬‬

‫ובי‬

‫טב'בית'ה‪,‬‬

‫)מאן ‪Jews :‬‬
‫חוזר'‬

‫כמבזר‬

‫ברי‬

‫עלי‬

‫החבר‬

‫חזגיהס‬

‫ברד ‪ 2‬עמ' ‪ I‬ך ‪.I‬‬

‫·) ‪,H. U. C. A‬‬
‫מחצןר‪,‬‬

‫ונכחב‬

‫הקהילה היחה כפיפה לגאוני ירישלים‪,‬‬

‫יפקס סל הגאיך בירושלים בסכטור על ירושה ברפיח‪ ,‬כיבד על דיי המרשל הערב סל רפיח‪.‬‬
‫גם‬

‫ב'ח‬

‫‪m‬‬

‫ויסיו‬

‫הר'ן‬

‫שס‬

‫‪ 47‬כרלסכוכקי‬

‫בע'ר‬

‫‪,‬שר‬

‫כדייעןת‬

‫יזג‬

‫‪,‬‬

‫א רנ‬

‫שבשפד‬

‫הב'ורט‬

‫ה'ה‬

‫דגאון‬

‫כפוף‬

‫ב ' רושך ' מ‬

‫)ךכ‬

‫וין»‪.‬‬

‫‪(.315‬‬
‫החכרה‬

‫‪,‬חקירת‬

‫'''א‬

‫ועתיקיתיה‪,‬‬

‫כרך‬

‫י ' ‪ ,‬עמ ' ‪•71 ' 70‬‬

‫‪ 48‬גרסייו כרך ‪ .283 '0' I‬קביי" מקיןמה של יער וז נ‪,‬שחה לפי המרחקים ב ‪Z.D.P.V .‬‬
‫‪21‬‬

‫ברד‬

‫‪ »' 48‬גןיסן ‪:‬‬

‫עףנ‬

‫‪. 122' I:ZO‬‬

‫הישיג‬

‫בארז ישר‪ M‬ל‬

‫ברשאית ‪ V …‬פי ‪ 328‬ה'יה‬

‫‪ 49‬ר·ר ילייו‪t‬נ ‪,‬ווב ‪•26:'261‬‬
‫‪ 50‬פריפ'‬

‫'יו)ור ‪:‬‬

‫שיר‪M‬ל בנולה‪" ,( 1) M .‬עמי ר‪•36‬‬

‫‪ 51‬ד"ר וילניוו‪ :‬עפי ‪•248‬‬
‫‪52‬‬

‫שם‬

‫עמ'‬

‫‪•l94 ,91‬‬

‫‪12‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪•35‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בפ'תחת רפ'ח‪ ,‬באל ער'ש ובכל רחב' חצ' הא' ‪',‬ב'ס ובקבו ‪ 10,000‬זובם "‪,K‬‬
‫ולפ' מקור אחר‪' ,‬ותר מ ‪ 50,000‬דובם ‪,‬ב"‬
‫•‬

‫בוע'דת השלום‬

‫העולם הראשובה דרש‬

‫אחר' מלחמת‬

‫ו'צמן בשם‬

‫ח"ס‬

‫ההסתדרות הצ'וג'ת כ' גבול ארץ 'שראל שעל'ה ב'חן המבדט 'ה'ה באל ערש"‪,‬‬
‫כיבשו‬

‫אחרי‬

‫בחשב"‪T‬‬

‫סיבי‬

‫יהודיס‬

‫ישבן‬

‫רביס ‪:‬‬

‫במקימות‬

‫נח"ל מורג‪ ,‬ימית‪ ,‬משורה‪ ,‬אחימר‪ ,‬נח ‪ I/‬ל חרובית‪ ,‬נח"ל סוכית‪ ,‬סופה‪ ,‬שדות‪,‬‬
‫‪ w‬ל‪ ,‬בתיב העשרה‪ ,‬אוגדה‪ ,‬ניך אביהם‪ ,‬יקלה‪ ,‬תרס"ג‪ ,‬עצומנה‪ ,‬נח"ל סיבי‪,‬‬
‫א'‬
‫נח"ל ים‪) ,‬כל אלה בקרבת החוף הצפוני(‪" ,‬קדש ברנע"‪ ,‬בבעיות‪" ,‬די זהב"‪,‬‬
‫געמה‪ ,‬אופ'רה )במפרץ א'לח(‪ ,‬שלהבת "ל) אבו רודס(‪ ,‬שדה עלמה‪ ,‬רפ'ד'ם‪,‬‬

‫אזורים ומקומות על שם אבות ינו‬
‫א'ז להתפלא אפוא כשאגר מוצא'ם בכד חצ' הא' שמוח מקומות המזכ'ר'ם‬

‫ 'ש ואבותי גר קראו למקומוח בהס הח'שבו‬‫את אבות'גו‪ ,‬כ' זאת לדעת‬
‫בשמות אבית השבטים והמשפחות ‪ ..~ S‬השמןת עבדי גלגולים שוניס בפי הערביס‪,‬‬
‫ולעת'ס שו ‪ U‬במקצת למלה בעלת משמעות בערב'ח‪ ,‬אך במקר'ם רב'ס אפשר‬
‫לגלות את השם המקורי לפ' הצל'ל של השם הבוכח' ‪ <',‬בדרך זו בעשו רוב‬
‫הז'הו"ם של מקומוח בארץ ובסב'בחה הבזכריס במקורוח‪ ,‬וגם כאז על'בו‬
‫להשחמש בדרך מקובלת זו‪ ,‬הז'הו' מתחזק כשיש זה בקרבת זה שב' מקומוח‬
‫ששמם מזכיר‬

‫שמות‬

‫שבי‬

‫יחד‬

‫הנזכרים‬

‫כמקרא‪.‬‬

‫ש" מקומות על שם השבט'ם‪ ,‬מיהודיה שבקרבח מפרץ סואץ‪ ,‬ועד ג'בל‬

‫זכשעוז" הבמצא על פר'~ת המיס שממבה מחםלג'ם הבחל‪,‬ם ה'וךך'ם לוא'י‬
‫אל עריש מזה ולערבה מזה‪ 60 ,‬ק"מ מערגה מהישוב המכובה הרום יטבתה ‪, .56‬‬
‫שי מקומות על שמות ראשי שבטיס אלה‪ ,‬המגירם ברברי הימיס א' פרק ר ‪, 511‬‬

‫‪ K5Z‬פרטים‬
‫כעיקר‬

‫על‬

‫כך‬

‫במאמר פרופ'‬

‫‪, 135"130‬‬

‫‪ 52‬ב שם‬

‫‪ 53‬בכרו‬

‫גלנו‪,‬ן‬

‫)שופטים‬

‫חרת‬

‫ח"''‬

‫אליאב נכתג‬

‫‪. lb2"lbl‬‬

‫‪, 191‬‬

‫‪ 8‬ך ‪,185 ,184 ,I‬‬

‫עמי‬

‫מ‪.‬‬

‫יאיר‪,‬‬

‫כ"ט( ‪I‬‬

‫בכח‬

‫וכן‬

‫יראה‬

‫)במדבר‬

‫‪ 54‬יס להעיר כי בפי‬
‫באות‬

‫ק‪.‬‬

‫שובות‬

‫ג‬

‫עמ'‬

‫ל‬

‫‪H‬‬

‫‪. 200 "196 , 193‬‬
‫בבי‬

‫ב( ;‬

‫דן‬

‫קראי‬

‫לעיר‬

‫ליש‬

‫אביהם‬

‫בשם‬

‫דן‬

‫"עיר דוד"‪.‬‬

‫הבדויאם וכתחלפת‬

‫פעם‬

‫העת‬

‫קתדרה‪,‬‬

‫חוברת‬

‫‪,3‬‬

‫עמ'‬

‫‪,208' 117‬‬

‫ופעם‬

‫באות‬

‫האות‬

‫‪P‬‬

‫עם‬

‫האות‬

‫ב‪,‬‬

‫ואוחו‬

‫מקום‬

‫רשרם‬

‫בוכפוח‬

‫‪ 55‬נ‪,‬ז‪ p 60 1 096924 .‬מ"' ממעוב לשיוב יטבתה‪ 20 ,‬ק"מ מדרום וכערב לכונתילה‪ 30 ,‬ק"מ‬
‫זמפון‬

‫‪56‬‬

‫הר‬

‫זה‬

‫מזוח‬
‫נמז_‬

‫ל‪" R‬תמד‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫ק"מ‬

‫דרוהמ מעין קודירת‪,‬‬

‫דרימה‬

‫ו ‪'M‬‬

‫ך‪ S‬פרקים די הי מפרסים את‬
‫ו‪i‬סנ‪I‬ר‬

‫במזרח‬

‫)פ‪p‬ו‬

‫מעיו‬

‫קידירת‪,‬‬

‫והדבו‬

‫מואה‬

‫אפשו ליחותה עם עיר הגבול קדש‬
‫התישבות‬

‫שבגי‬

‫שמעון‬

‫ישבר‬

‫הרחק‬

‫ברבע‪.‬‬

‫שבסי ישראל באזורי המדבר אשו‬

‫בדרים‬

‫)פוק די(‬

‫‪'(,‬ה‬

‫‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שםב שועפן‬

‫יוסף כן מתת'הו כתכ שבחלת שמעון השתרעה ער גכול מצר'ם" )שה'ה‬
‫בקרכת תעלת סואץ ‪ "(.‬ואכן אבו מוצא'ם מקומות על שמות כב' מטה שמעוו‬
‫ער לקרבת האגם המר וער לפתח' מפרץ א'ית ומפרץ סואץ‪.‬‬
‫המלך‬

‫כ'מ' חזק'הו‬

‫שכט שמעון‬

‫ערכו כל משפחות‬

‫מסע הת'שבות‬

‫‪00‬‬

‫במכוא גרור עד מזרת הג'א ‪ '".‬גולרהר" ז'הה את מבוא גרור עם עלו‬
‫=) מ'שור( אל עג'רמ'ה " ששטחו ‪ 200‬קמ"ר כמרכז החלק דהרומ' של‬
‫חצי האי‪ 18 ,‬ק ‪ II‬מ מצפין לג‪/‬בל מוסא ; ואת גיא גדרך )‪,,‬הגיא ‪ (61Il‬הוא זרהה‬
‫עם דאר' אג'דר‬

‫אחרך(‪,‬‬

‫)או‬

‫•‬

‫הד'רד ממ'שור‬

‫סואץ‪.‬‬

‫זה למפרץ‬

‫זה מצא‬

‫כאזור‬

‫גולרהר ‪ ..‬שמות כמה בחל‪,‬ם הרומ'ם לשמות ראש' משפחות שמעוו המבו'ם‬
‫בפרק‬

‫ד' ~ ‪.6‬‬

‫בטבעת‬

‫יותר‬

‫רחבה‬

‫אזרד‬

‫סביב‬

‫נמצאים‬

‫זה‬

‫ששמותיהם דימרם לשמות ראשי מיז‪.‬ז‪.‬פחות שמעון המבורם שם‬

‫‪sg‬‬

‫קךס‪ 1,‬יות‬

‫בן מתחיהי‬

‫כחב‬

‫‪ 59‬יוסף‬

‫אי'‬

‫בייב‪,‬‬

‫'‪,‬ז;‬

‫ודא;ן‬

‫הבורה‬

‫בסו‪.‬ף‬

‫)כמלחמות ‪',‬ך‬

‫נוספיס‬

‫מקומית‬
‫‪, 60‬‬

‫‪•122‬‬
‫חי(‬

‫‪',‬י‬

‫המזךחי‬

‫שהבגיל‬

‫מצרים‬

‫של‬

‫הים‬

‫הרא‬

‫האדום )יס סיף(‪ ,‬ימדבריר שם יוצא שפלןסיין היתה כקצה הצפין מזרחי של מצרים‪,‬‬
‫כי‬

‫מסתבר‬
‫המצךיךת‬

‫לכאוח‬

‫בית‬
‫ככתובת‬

‫שהיא‬

‫מצריח‪,‬‬

‫מעךר‬

‫נעךך‬

‫נחל‪-‬ח שמעין‬

‫מתקופת‬

‫)יהרשע‬

‫ההתנחלות‬

‫המברילים" )הנילוס( )ראה ספרו של ד~"ר ‪,‬ילבאי עמ'‬

‫בפי‬

‫ליאובסךפרליס‬

‫היוכים‬

‫בקרבת‬

‫)ליארן"לביא‪(..‬‬

‫ט"'‬

‫בימי‬

‫היא‬

‫יהךש‪,Y‬‬

‫כסמיכה‬

‫;‪,,‬מים‬

‫כנראה שזו העיר שנקראה‬

‫‪(. 11-10‬‬

‫הדלתה‪,‬‬

‫(‪/‬ן‬

‫נית‬

‫הלבאי‪,‬‬

‫רהנקראת‬

‫בפי‬

‫היוס‬

‫הערבים‬

‫תל אל יהוירה ‪1‬‬
‫חצר סוסה )הבזכרת ביהושע י"ס ה' לפני בית לכ‪ X‬ות(‪ .‬או חצר סוסים )דה"א ן' לייא(‬
‫כנחלת שמעון‬

‫לפי‬

‫‪-‬‬

‫קרובה‬

‫שמה‬

‫למצריס‪,‬‬

‫אולי‬

‫וכקור‬

‫שהיתה‬

‫הסוסים‪.‬‬

‫שזה‬

‫)יתכן‬

‫המקום "בית ססו" בכתיכת מצרית המובאת בספר היוכל לקריפמן עמוד ‪(.‬א"י‬
‫‪ 60‬המלבי"ס‬
‫שישבן‬

‫‪61‬‬
‫‪62‬‬

‫בפירושן‬
‫בשלוש‬

‫עשרה‬

‫ערי‬

‫ד'‬

‫השבס‬

‫הסביר‬

‫המבודות‬

‫היי‬

‫עשוה‬

‫בפרק‪.‬‬

‫דה"א שם‪.‬‬
‫בספר‬

‫אדמת‬

‫קידש‬

‫‪ 63‬ב‪tT !:I ~ ;I .‬ו‪U4::J7!:1 ~ -U /t‬‬

‫‪64‬‬

‫לדה"א‬

‫לייד‪-‬לייח‬

‫שבשבס‬

‫שלרש‬

‫משפחרת‪,‬‬

‫אימת‬

‫קרדש‬

‫דף‬

‫דף‬

‫ק"‪K‬‬

‫ע"ב‪.‬‬

‫בערד‪.‬‬

‫ע"א‪.‬‬

‫ק"ב‬

‫‪ 65‬ואדירת "על שמרת יושה )פסוק ‪(.‬ד'"ל דידא )פסיק ליין(‪ ,‬וישוחיה )פסוק לייו(‪,‬‬
‫‪ 66‬ב‪rr‬נזרח‪ ,‬באזור היורי למפרץ‬
‫בעלי‬

‫אותן‬

‫שם‬

‫ג'בל‬

‫ארם‬

‫אילת ‪ :‬משמ ‪,:v‬‬
‫מסמא‪,‬‬

‫בשיא‬

‫שהמרחק‬

‫השכס )רה"א ד' כ"ה(‬

‫ביניהס ‪30‬‬

‫מראיס‬

‫ק"מ‪,‬‬

‫‬‫על‬

‫ההתישבןת שם ‪.‬כ) ‪ (. 096769 •1‬ליי דהב המכובה זי זהב‪15 {. 078789 '" ,‬‬

‫משם ‪:‬‬

‫בביה‪ ,‬בשיא משפחה )פסוק לייי(‬

‫‪-‬‬

‫קבר כניה ‪.‬ב) צ‪.‬‬

‫מזרחה ממערב שהירה(‪ 30 ,‬ק"מ יררמה משם‬

‫ג'נל אום‬

‫עיוי ‪.‬ג)‬

‫‪(,066729 .1‬‬

‫היא )מ‪.‬ג ‪.(063728 •1‬‬

‫בדרום ‪:‬‬

‫עשיה‪,‬‬

‫בשיא‬

‫‪:‬‬

‫עזילא‪,‬‬

‫וראדי אום ערוי‪,‬‬

‫משפחה‬

‫)כאיתו‬

‫פסוק(‬

‫‪14‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫בשיא משפחה‬

‫הירוז ממרכן‬

‫אל הקזה הדרווכי של וכפרץ‬

‫אילת‬

‫ואדי‬

‫על‬

‫‪•094754‬‬

‫'ע'שי‬

‫)מב‪.‬‬

‫גורל‬

‫שםח‬

‫ק"מ זוומה‬
‫החרף ‪ 5‬ק"מ‬

‫)באוחר פסוק(‬

‫החוד‬

‫ליו גבב‬

‫שבי הריס‬

‫הרררמי‬

‫‪-‬‬

‫של חצי‬

‫שלרי וכיצרי תירן‪.‬‬

‫‪•1‬‬

‫‪050111‬‬

‫לב‪.‬‬

‫צ‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גם ל'ד ג'בל שמעוז 'ש ואד'ות המזכ'ר'ם שמות נש'א' משפחות ‪.‬בשבט ‪",‬‬
‫וכז ‪ 100‬ק"מ צפונה משם ‪ ".‬לכל אןרך אמצע חצ' הא‪ ',‬מעל‪-‬ער'ש בכווז‬
‫לדרום ולדרום‪-‬מערב‪ ,‬עד החוד הדרומ' של חצי הא‪ ',‬נמשכת שרשרת מקומות‬
‫';;זכר‬

‫נשיאי‬

‫הצפונ'(‬

‫משפחות‬

‫נשתמר‬

‫'‪",‬מעוז‬

‫)תח'לה‬

‫בשמות'הם‬

‫יש מקומות על '‪.‬ומת נש'א' השבט ושמות‬

‫)נחלק הדרומי( על‬
‫האחיד‬

‫המרחק‬

‫שמות‬

‫של‬

‫נשיאי המשפחות(‪.‬‬
‫עשרות‬

‫כמה‬

‫מסמרם‬

‫קילומטרים‬

‫הרב‬

‫ממקום‬

‫חלוקת סיני לאוורים למ'ז‪t‬פחות השונות בשבט‬

‫)כלומר‬

‫המשפחות‪,‬‬

‫ואחר כך‬

‫לא‬

‫אחד‬

‫בחלק‬

‫מקרה‬

‫ושני‬

‫הוא‪.‬‬
‫על‬

‫מראה‬

‫שמעוז ‪".‬‬

‫‪ (, 050705‬ליד הקזה הררימי של מפרץ פואץ‪ ,‬מול האיים קיסוס יגובל אשך נוך אליהם‬
‫ארץ‬

‫הגיעה‬

‫לפי‬

‫היהודים‬

‫בו‬

‫יופף‬

‫)קךמןניךת‬

‫מח‪-‬תדהו‬

‫על הנביל בפרשת מסעי‪ 13 .‬ק ‪ H‬מ מורחה מואיי ע'שי‬
‫מו י‪ ,‬שמות ו' (‪"',‬ם‬
‫מההרים הנבוהיס‬

‫ל ‪ H‬ד(‬

‫)פסוק‬

‫היס( ‪.‬כ)‬

‫‪-‬‬

‫בחון הדרימז‬

‫ביותר‬

‫ג ‪ I‬נל אום‬

‫‪-‬‬

‫מלכ‪,‬‬

‫‪ 40 ,056746 , 1‬ק"מ‬

‫מלר‪15 ,‬‬

‫ק"מ‬

‫צפןנה‪-‬מערבה‬
‫נשיא‬

‫ג'בל צחרא ‪.‬ג) ו‪.‬‬

‫מצפון‬
‫למביא‬

‫משפחה‬

‫לחוד‬

‫ממזרח‬

‫הדריוני‬

‫‪-‬‬

‫פםןק(‬

‫הר זה‪ ,‬כמי ב'בל אום עיוי‪ ,‬הוא‬

‫האי‪ .‬צפונה‬

‫אחד ההריס הגבוהיס‬

‫גריר )בקרבת‬

‫)באיתן‬

‫של‬

‫‪',‬ח‬

‫של‬
‫יושה‬

‫שיח‬

‫דרומה‬

‫מנל‪,‬ן‬

‫נמצא‬

‫משם‬

‫פגי‬

‫מעל‬

‫ואדי אום‬

‫האי‪.‬‬

‫)באותו פסיק(‬

‫שביג‬

‫מש‪: C‬‬

‫נשיא משפחה‬

‫שבצחי האי ) ‪ 2166‬מ'‬

‫לא'סור‪ 40 (.‬ק"מ‬
‫חזי‬

‫‪'(,‬ר‬

‫להלו‬

‫‪ 1 -‬חך‪ .‬משפחה כשמעיז )בראשית‬

‫‪(.064713‬‬
‫ח‪'J‬‬

‫ך‪i‬‬

‫ראה‬

‫בפרק‬

‫‪.‬ג)‬

‫‪.1‬‬

‫זיהוי‬

‫לפי‬

‫גןלרה ‪K‬ר( ‪:‬‬
‫מזרחה‬

‫‪ 3Q , 005809‬ק"מ‬

‫משובג‪,‬‬
‫רזדס‬

‫מאבז‬

‫•‬

‫)יש‬

‫והערכים‬

‫בשם‬

‫מכנים‬

‫ימכבים‬

‫מזפיז‬

‫מערב‬

‫לואיי‬

‫ובאותו‬

‫אזןר ‪:‬‬

‫ישראלו‪ ,‬מצפןן לג'בל סובל )במפח ניבו‪,‬ך בס!‪:‬ר של ר"ר וילנאי עמןר‬

‫)םג‬

‫‪(. 69‬‬

‫בצפזןן ‪:‬‬
‫המקום‬

‫המערבי‬

‫)פסוק לייה(‬

‫בורק‪,‬‬

‫במפה‬

‫אליועיבי‪,‬‬

‫בשם‬

‫יהויי‬

‫זו‬

‫שיח‪{.‬‬

‫בערך‬

‫חמראל‪,‬‬

‫פניס‪,‬‬

‫צ‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫מכני שמערז‬

‫קבריס‬

‫אח‬

‫‪68‬‬

‫הקבורים‬

‫שיח‬

‫שם‬

‫גם‬

‫נשוא‬

‫ומנביים‬

‫יהזיייס‬

‫‪013815‬‬

‫מסומן‬

‫חונילה‬

‫נשיא משפחה‬

‫)פסןק‬

‫ליין(‬

‫לבי‬

‫המזביו‬

‫ביוחר‬

‫הידו‪:‬ע‬

‫)משל‬

‫)פסזק כן(‬

‫עתיקים‬

‫ירום‬

‫‪:‬‬

‫סיבי‬

‫וארי‬

‫‪-‬‬

‫חמילה‬

‫עמוךים ‪,5‬‬

‫‪(. 13‬‬

‫הב~ל(‪.‬‬

‫ביר‬

‫‪-‬‬

‫עינה‬

‫בסיא‬

‫‪.‬ג)‬

‫משפחה‬

‫‪(. 054816 _1‬‬
‫כשמערן‬

‫יושביה‬

‫הרא‬

‫‪ L‬אשובי‪ 30 ,‬ק"מ מערבה מביר גפגפה ר' ‪ 25‬ק"מ מהאגם המר ‪.‬ב) צ‪(. 938981 .‬‬

‫‪ 67‬זכב'בל שמעזז יזרז‬

‫‪ 080931‬לב‪ .‬צ‪.‬‬

‫ואדי א'שזניה )זכג‪ .‬צ‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫בסיא מספחה )פסוק ליין(‪ ,‬ווארי שרריה‬

‫המזכיר‬

‫המזכיר‬

‫אח שמעיה‪,‬‬

‫בשיא משפחה‬

‫לייה(‬

‫‪(,072944‬‬

‫את שריה‪,‬‬

‫)פסוק‬

‫•‬

‫)מב‪ 097925 •1 .‬ל'‪•( 112925‬‬
‫‪ 68‬ישימאל‪ ,‬בשי‪K‬‬
‫עויבלוה‬

‫משפחה )פסוק‬

‫ולאום‬

‫ןנזכירו‪n‬‬
‫בשרשרת‬
‫במדחק‬

‫נשיא‬

‫לכררן‬

‫‪30‬‬

‫ק"מ‬

‫‪(031061‬‬

‫השבט‬

‫זכור‬

‫‪,‬ררם'מערב‬
‫מבארות‬

‫ראש‬

‫)לפי‬

‫ואל מסימ ‪.‬ב) ז‪ 4 (,031057 .‬ק"מ מערגה מאל'עריש‪,‬‬
‫אביו‬

‫ובאי‬

‫מקדמות‬
‫אלה‬

‫דריהמ משם נמצא ביד אום‬
‫ימיו‬

‫‪.‬ג)‬

‫קטף(‪.‬‬

‫‪ 69‬הבארות אבו זכרי ‪.‬ב) צ‪.‬‬
‫את‬

‫ל ‪ H‬ו(‬

‫ו(ם‬

‫‪-‬‬

‫סמו‬

‫ז‪.‬‬

‫‪10 ,069039‬‬

‫ק ‪H‬מ‬

‫מצפיו‬

‫לאבו‬

‫על‬

‫בעבא‬

‫משמע‬

‫שמות‬
‫כתיב‬

‫עמור‬

‫‪ n‬ארי‬

‫הספד "הנבג"‬

‫וריב ‪.‬ז‪.‬ב)‬

‫‪,000008‬‬

‫‪(44‬‬

‫ק ‪ H‬מ מזרחה מכיד נפנפה המכובה רפזייס(‬

‫‪-‬‬

‫נ"ה‬

‫)פסוקים‬

‫משפחדת‬
‫א‬

‫שריל‬

‫וכ"י‪(.‬‬

‫ונשיאי‬
‫‪.‬ב)‬

‫‪•1‬‬

‫משם‬

‫במשכים‬

‫משפחות‬

‫בשבט ‪:‬‬

‫‪(, 012040‬‬

‫‪30‬‬

‫ק"מ‬

‫בגיבל מעירה( ו‪ 2O -‬ק"מ ררימה יותר‬
‫ימין‬

‫)מנ‪.‬צ‪.‬‬

‫‪ 002976‬לנ‪:.‬ז‪.‬‬

‫‪,094989‬‬

‫‪20‬‬

‫על שמות שלושת משפחות האחים שאול‪,‬‬

‫‪15‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫םכש והיהו‬

‫בחלת שמערן ה'תה מפרצלת בתרד בחלת 'הרדה ‪ '",‬רא'ן קר גברל חאד‬
‫שמעברו האחד 'ד~דה ומעברו השנ' שמעו;‪ ,‬לכן אנו מוצאס' זה ל" זה‬
‫מקרמות על שמרת אנש'ם משבט'ם אלה‪ .‬אך שמות המקרמרת מרא'ם בכל זאת‬
‫שבחלת 'הדוה ה'תה באופן כלל‪' ,‬ותר צפונה רמערבה‪ ,‬רהדבך מתא'ם למה‬

‫שהונח על פ' מקודות אחר'ם )ראה ממת נחלת 'הדוה ונחלת שמעון בפ'רוש‬
‫ספר היושע‪ ,‬ע"י ד"ר י‪ .‬קיל‪ ,‬שו ומסד הרב קיק‪ ,‬עמיד קל'יי‪,‬ד בה מגיעה‬

‫נחלת '‪~'T‬דה עד תעלת סואץ של 'מ'נו‪ .‬ונחלת שמעון נמצאת 'ותר דרומה‪,‬‬
‫ואף ה'א עובדת מעדבה מו'רא אל עך'ש(‪.‬‬
‫המקומות דב'ם‪ ,‬מואד' כל'ב'" )של‪,‬ד ג'בל שמוען(‪ ,‬וראס אל כלב" )‪70‬‬
‫ק"מ מדרום"מערב לא'לת(‬

‫עד מקומות בשם ה'ד~"‬

‫‪ -‬גנב כלב במקרא ‪",‬‬

‫סואץ ‪".‬‬

‫בקרבת מפרץ‬
‫הגרים‬

‫נענין מקומות משובם של הגרס' ראה הערה ‪.19‬‬
‫יריב יימיז בני שפעין )יה"'א די (‪"',.‬ב )בעביו השיגרי בין‬
‫יס והאות י' בעברד·ח נהפכת לן' בערבית‪ ,‬במו בפעלים‬

‫יריב‬

‫יר‪,‬ן‬

‫יש לזכיר‬

‫ליייב‬

‫בי‬

‫ירש(‪.‬‬

‫•‬

‫לי‪ ,‬ו‪ K‬ןי יזבין גמןא ודאי ו‪t‬ום שוברה )מג‪.‬ז‪ 8 .‬ז ‪ 0009‬לג‪.‬ז‪ 996990 .‬מדררם לכיר ררן 'בלס(‪,‬‬

‫הונזכיר את שפרי‪,‬‬
‫ובתחילים‬

‫‪1‬בק'מרח‬

‫בשיא מטפחה‬
‫שם‬

‫‪ :g‬ל‬

‫ירימה למומק של יךחר ממאה‬
‫א שיחה‬
‫‪.‬ז‪.‬ב)‪.‬‬

‫)מג‪.‬צ‪.‬‬

‫כשנט‬

‫ישרחיה‪,‬‬

‫זה )פסיק ‪(.‬ן"ל‬

‫‪K‬ף‬

‫ק"מ ‪:‬‬

‫גסיא‬

‫היא‬

‫'('"ל‬

‫)פס"יק‬

‫ואדי א שיח )מב‪.‬ז‪ 01.5968 .‬לג‪.‬ז‪.‬‬

‫לג‪.‬ז‪ 30 ,015912. .‬קיימ‬

‫‪003900‬‬

‫‪ 25‬ק"מ‬

‫משפחה‬

‫מ‪I‬בזרח‬

‫מרררם‬

‫לראדי‬
‫‪,‬הס‬

‫ימיו‬

‫במשבזם‬

‫יאןי‬

‫‪(.029963‬‬
‫נלח(‪,‬‬

‫מערב לקל ‪ y‬ת‬

‫וו;‬

‫שיחה‬

‫‪(. 0098S9‬‬

‫‪ 70‬יהושע‬

‫י"ס‬

‫‪',‬א‬

‫ותרגום‬

‫ופירוש‬

‫יובתן‬

‫עזרא‬

‫אבן‬

‫לבראשית‬

‫‪ 71‬שמות הודאיות זוזביס לבסיות של השם כלב שמ ‪ I‬אבו‬
‫כ ‪ . .‬ה ('ג וכלובי )זה"'א‬

‫‪," 72‬הנגב'" עמ'‬

‫ב'‬

‫יראה‬

‫ס'‬

‫''''שר‬

‫מ"ס‬

‫במקרא ‪:‬‬

‫ז‪:‬‬

‫קרי כלבי '"ש)‪K‬‬

‫כלבן‬

‫שם(‪.‬‬

‫ב‪ .‬ו‪ 10 ,094833 .‬ק"מ מערבה עונין אל פורסנה‪ 20 ,‬ק"מ מערבה מנבעיות‪.‬‬

‫‪,365‬‬

‫זכר אררוו בן כלב )רה"א ב' (ח'"י נשתמר אולי בוארי אררה ‪.‬ב) ‪ •1‬ך ‪ 20 ,()9.385‬ק"מ מצפון‬
‫לראם כלב‪ ,‬ובואזי‬

‫‪p‬מ'" מררום‬

‫ראס‬

‫‪-‬‬

‫מערב לראס‬

‫ונקב‬

‫‪-‬‬

‫‪ -‬אררה )זבב‪ (. 060800 •1 .‬לב‪,o7582D.I .‬‬

‫כלב(‪ ,‬יבג'כל ארזיני ‪.‬ב) ו‪.‬‬

‫פסןק (ז'"מ בשתמר אולי כביר רגים ‪.‬ג)‬
‫די‬

‫{‪"',‬ם‬

‫‪-‬‬

‫ברקיבת‬

‫א‬

‫‪.‬ג)‬

‫בעימה‬

‫‪(020853 •:1‬‬

‫‪(.095774‬‬

‫לוארי ‪ x‬כתירת )המתחיל‬
‫ב‪).‬‬

‫‪.( 125894 •1‬‬

‫כלב בש ‪ X….‬לי‬

‫‪ 74‬מןזאיס אני‬

‫כל‬

‫בב‪,‬‬

‫גכר כלב )שם‬

‫יזכר נעם כן כלב בז יפובה )יה'"א‬

‫‪(. 996900 •1‬‬

‫‪ 73‬שני הואזיית כליב‪ ',‬שביגיהם שםח ברחב‪ ,‬מתאחריס בב‪.‬‬
‫ו‪.‬‬

‫זכר רםב‬

‫כשלושים‬

‫‪(,095913‬‬

‫לזי ‪ ..‬בקעת הירח"(‬

‫‪-‬‬

‫אחר‬

‫יירבל‬

‫המזגירים‬

‫ובשפכים‬

‫‪, 111922 .1‬‬

‫של‬

‫ואדי‬

‫אכתירת‬

‫את נבג הכרתי‪.‬‬

‫אחר‬

‫כך‬

‫בקרא אחריתי‬

‫הגזכר יחי‬

‫עם גנב‬

‫ד‪"".‬‬

‫בך הרב;ז‬

‫וכיחרר את בני משפחת‬

‫שמית מקןמןת בזפןן‬

‫חזריו‪.‬‬

‫של‪ R‬יתבן סהיבר זנקר‪:‬ו‪,‬‬

‫או‬

‫ןרהא‬

‫המזכירים‬

‫ב‪:‬ועי ‪19‬‬

‫‪16‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיגי הובזכיריס‬

‫שמות מקומות כהם‬

‫על‬

‫היסיבה‬

‫אח‬
‫ישכו‬

‫שמרח ב‪.‬בי‬

‫םרז‪,‬‬

‫בבי משפחה זו‪.‬‬

‫סל י~כץ‪ ,‬שהיה‬

‫מכני‬

‫ח ‪1‬רי‪.,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ם יכז ם‬

‫ס'כןמן של דבר הזא‪ ,‬שמתזר המקרא‪ ,‬החרגןמ'ס הארץ‪'-‬שראל"ס העח';כ'ס‪,‬‬
‫ייסף‬

‫כתבי‬

‫מתתהיו‬

‫בז‬

‫הויסטוךיןנים‬

‫ןגיאךגרפיס‬

‫ושמית‬

‫נכריים‪,‬‬

‫דגיס‬

‫מקומית‬

‫מא‪,‬ד תמברר שההיורים שיוב בזחכ<ן חצי ‪" I‬א‪ :‬סב'‪l‬י‪ ,‬הו בכל חלקי הצפןגי‪ ,‬הן‬

‫יוחמ‪ M‬ו וכלב היי נני חזויו‪ .‬וחמרל היה חאי חזךןן יעל שמו‬
‫והנה‪,‬‬

‫ק"מ מכיך רחמיה )לעיל הערה‬

‫‪..‬‬

‫ק‪p‬נםרה שכתעלת סו‪,( K‬ז‬

‫‪(. 18‬‬

‫בקראה‬

‫חזניל ‪.‬ב) ‪:.‬ו ‪- 039‬ג‪ 30 , 9‬ק"מ‬

‫"‪ 3S‬מ"'" ירימה מערבה מביר חמיל‪ S ,‬ק"מ מפיררן‪ ,‬כמזאת‬

‫‪.(900015‬‬

‫כיי הירה )יהויה( ‪.‬ב) ‪,1‬‬

‫נמצאת כיר‬

‫מססחה בשבס‪.‬‬

‫זבר חזרון בשחמך בג‪/‬בל אום‬

‫‪ 973 •1‬ך‪o,‬ן‬

‫חצירה ‪.‬ג)‬

‫‪ 60‬ק"'מ מנורבה מכאר ערה(‪ ,‬ייחכז שזו העיר חצרין שבבחלח יהררה )יהוסע ט"'ו ‪",,(.‬כ‬

‫)יתכו שםג כג'נל ‪ " " K' ..‬ועין ‪.‬‬

‫ח'ד'רה‪ 20 ,‬ק"מ מרוום לראס אל כלב הנזכר בהנירה‬

‫נשתמר ‪ r‬נר חזדוז )דאר‪"', .‬ד‬

‫סיני נובי זהח‪.‬ד עמ' ‪ (. 145-J44‬זארלי םג‬

‫‪,72‬‬

‫ייובאי ‪:‬‬

‫בניבל ח'‪,‬רה ‪.‬ג) ‪(. 0158S5 •1‬‬
‫וזכי דרנ‪ /‬כן זרח בו יהודה כדה"'א ב' {'ו‬

‫‪-‬‬

‫בואדי רר)'יה )על פי ח' ‪ K‬רר המקים נספר‬

‫של מסל ‪ :‬דררם סיני עמ' ‪ 243-242‬זה גנויי בג‪,(045760 .1 .‬‬
‫)רה" ‪IC‬‬

‫ד'‬

‫בהערה‬

‫ב ('‬

‫גוכוית‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬ג)‬

‫יין‪,‬‬

‫‪, (062.795‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪,‬י ים‬

‫או גוז )‪:‬בגבעה( אל‬
‫)באוחו פסוק(‬

‫צפונה‬

‫מביר‬

‫דגיךי‬

‫ני‬

‫אל‬

‫נרק(‬

‫גד‪,‬‬

‫אססרםבי‬

‫רב‬

‫וכהדיום‬

‫נ‪,‬מה‬

‫ז‪.‬‬

‫) ג‪.‬‬

‫‪' K‬לחפן(‬

‫‪ 80‬ק"מ זרומה מבזרוחים ‪:‬‬
‫‪.‬ב)‬

‫‪•1‬‬

‫וגגע‬

‫זכגדל‬

‫לצפוו גין‬
‫מ ‪ lf‬א(‬

‫במפה‬

‫זה לזה‬

‫אל‬

‫‪20‬‬

‫‪:‬‬

‫ק"מ‬

‫‪.‬ב)‬

‫ל ‪(tH‬‬

‫מזיח‬

‫לאןרך‬

‫גרדויל( ; גדררתי‪t‬ג‬
‫‪ p 10 ,041052. .1‬יים‬

‫במפת‬

‫‪,057044‬‬

‫‪•1‬‬

‫רדאי‬

‫ימת‬

‫גדירי ‪.‬ב)‬

‫אי חצי‬

‫מדיום‬

‫אח המעבר‬

‫הנ ‪ lf‬ל‪ ,‬ייר‬

‫גוז אל‬

‫גדירי‬

‫גד )פסיק‬

‫‪, 043972‬‬

‫החןסוכת‬

‫)פסןק‬

‫גדה )פסוק‬

‫לכיי‬

‫אל‬

‫אל‬

‫חסבה(‪.‬‬

‫עריש‪,‬‬

‫רזך‬

‫‪-‬‬

‫‪ U‬רירת ‪ K‬ו קיףרת ‪.‬ג) ו‪.‬‬
‫הישךלאית‬

‫‪,095008‬‬

‫מצרר )פסיק כ"ג(‬

‫בקרבת רסיח ב‪ ).‬ו‪.‬‬

‫‪; (082074‬‬

‫‪-‬‬

‫רפיח )ראה ה ‪ )l‬רה‬

‫מערכה שונם‬

‫מךפחי )ר"ר ולינאי ‪:‬‬

‫סיני עכר‬

‫פריפ'‬

‫גרינץ‬

‫)בספר‬

‫הירבל‬

‫תחנות‬

‫בדיר‬

‫מאזור‬

‫תעלח‬

‫שבולא ]יס‬

‫שבואל‬

‫והייה‬

‫לקייפוכן‬

‫סן ‪fK‬‬

‫בגעה‬

‫כעלת‬

‫יחולשת‬

‫‪,‬ליו‬

‫ונזרחה‬

‫מח'שם‬

‫לא‬

‫בעןבי )ונב‪ ,‬צ‪ 064956 .‬לב‪ .‬צ ‪..058066 ,‬‬

‫ליי קו ויםה ‪ (,‬כמקים‬

‫כספך בפחיר וםר" ט י ף פרק ז"א ;‬

‫‪-‬‬

‫ח'טם‬

‫זעל‬

‫ג'בל הלל וג'בל ינולק ; ‪ 20‬ק"מ ררומה‬
‫אל‬

‫‪; ( 1:50,000‬‬

‫(ז'"כ‬

‫ונמערב לכנתילת קריה( ; ‪ 60‬ק"מ זפובה מזרחה משם גדרית )ב ‪ K‬וחר פסיק(‬

‫;‬

‫‪:‬‬

‫‪ -‬אל ובגדרה ‪.‬ג) ‪ , 031053 .1‬בובםח ‪( 1:50,000‬‬

‫‪,991049‬‬

‫שני מקוםות סמוכזם‬

‫‪-‬‬

‫מזרחה‬

‫‪:‬‬

‫ארדה‬

‫‪ -‬עחה לחמסה ) ‪021055 .t J‬ו{ ביו אל עייש לי‪J‬כח בידייל( ;‬

‫‪ 10‬ק"מ מזרחה ‪J‬כשם ‪ :‬הגררה )פסרק לייר(‬

‫המעבר‬

‫לראס‬

‫שגזרכ‬

‫"חרןת בנח ל ת ~הודה שנזכרר באותך פרק )יהושע מרק <‪-‬ר'"ס גשתמרר‬

‫לחמם )שם פסיק ‪J‬כ ('‬

‫ייד‬

‫‪10‬‬

‫מדרים‬

‫יאיה נבד‬

‫‪.72.‬‬

‫םג שובית‬

‫) ‪0::::‬‬

‫ק"מ‬

‫רזבר‬

‫יהודה‬

‫חפו"‬

‫לךפיח‪,‬‬

‫כן גרשום כן משה‪,‬‬

‫‪; (46‬‬

‫‪:‬‬

‫שוכה )פסוק ('''ל‬

‫ל'יד( כיח‬

‫)פסיק‬

‫שהיא‬

‫‪(116‬‬
‫'ייא(‬

‫!ייי‬

‫מופיעים‬

‫כי‬

‫שמית‬

‫שבקרא "ראש'"‬

‫‪-‬‬

‫עיו אל‬

‫שיידי מנור מהתקרפך‪.‬‬

‫‪,‬זק;ן )בארחו פסיק(‬

‫"קמוד‬
‫‪ y‬מיד‬

‫בענ‪ M‬ים‬

‫נס‬

‫ק"מ‬

‫‪' M -‬סוהכ‬

‫‪-‬‬

‫זעקה‪ ,‬למי זיהרי‬

‫תםו)ח‪(.‬‬

‫ליוב‬

‫מעדבה‬

‫ה· ‪ 39‬כךשסת‬

‫שיסק‪.‬‬

‫המקים‬

‫‪14‬‬

‫כרשימה מצרית‬
‫עכויים‬

‫)יה"א‬

‫של‬

‫כ"ג‪,‬‬

‫קדרמה‬

‫מקומית‬

‫ס"'ו ;‬

‫"'"כ‬

‫סל‬

‫רביס‬

‫‪:‬‬

‫‪'",{,‬כ‬

‫‪17‬‬

‫‪I‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לאירר האזיר'ם הסמיכ'ם לתעלת סיאץ יפמרץ סיאץ ימפרץ א'לת‪ ,‬עד לפתח'הם‬
‫הדרומס" של שב' המפרצ'ם‪ ,‬באזיר'ם ברחב'ם בדרים ‪',‬ב'ס ילאירר מרכז חצ'‬
‫מצפובן‬

‫הא'‬

‫דרומן‪.‬‬

‫עד‬

‫שביתן היה ועבד ד>‪:‬‬

‫אבותינן עיבדן שטחיס‬

‫יבבחל'ם‪ ,‬הפרי בארית ‪",‬‬

‫המדבררות‬

‫בתוך‬

‫הצוקים‬

‫רבין‬

‫בצ'לי שטה' מרעה‪ ,‬הפ'קי מחצב'ם עוסקן בד'ג‪.‬‬

‫קשה לבי לתאר זאת לעצמ' בי‪ ,‬לביכח המראה השימם הביכח' ‪ ".‬אר גם עמק‬
‫יזרעאל‪ n ,‬לק'ם מהשריו יהגנב הצפיב' בראי לפב' מאה שבה כשממה שא'ו‬
‫ליישבה‪ ,‬יכמקים שקשה להאמיו שהיה מ'ישב‪ .‬כבר כמה שב'ם אחר‪ -‬הירבו‬
‫הארץ התקשי להב'ו כיצד היתה הארץ מ'ישבת יפירחת ‪.‬א" מלבד זא‪,‬ז הרבה‬
‫שטחיס המניסים הייס בחול לא היו מכיסים בחיל לםני אום‪ '-‬שנים‪.‬‬
‫אר מלבד זאת‪ ,‬ס'בי על מרחב'י מלאי המכשילים‪ ,‬היא המבעיל הדרימי‬

‫של הארץ‪ ,‬יעל חשיברת השליטה בהס כדי לעציר התקפית ממצר'ב אפשר‬
‫"ללמוד מ‪,‬יהיסטוריה‬

‫יותר מחמרשים פעמים פרצו אויביס לארץ מכוון סיני‬

‫‪-‬‬

‫את הארץ‬

‫ורציעת עזה יכבשו‬

‫‪• 78‬‬

‫]המןש‪ ,‬כלול מפה‪ ,‬בגלירו הבא[‬

‫כאר אגי שגיג נשגוג היה בבו של חצרין )שם ב' ‪(.‬א"כ ראה םג ד"ר ‪,‬ילאני עמי ‪(. 11‬‬
‫נבעךי‬

‫ענין‬

‫]העיבם‪.‬‬

‫בחש‬

‫יהרזה‬

‫ב ‪~ lY‬‬

‫נהיתה‬

‫היתה‬

‫יהודה‬

‫"עיר‬

‫לפבי‬

‫עניס‪.‬‬

‫)יהושע‬

‫גושן‬

‫בחש"‬

‫היה‬

‫שראשה‬

‫חצריך )רה ‪Kff‬‬

‫מבגי‬

‫בחש היחה בפיבי‪ ,‬ב" רביס הנחשים )יבריס ח‪ ,‬ס"ו‬
‫עמידרם‬

‫"‪,‬הגנג‬

‫ט"ו‪,‬‬

‫)ברשימה‬

‫יש‬

‫‪ OJ:l‬ן ‪{{ p‬ד"ל ‪.l‬‬

‫)שם‬

‫‪ 4‬ךי‪t‬‬

‫‪([.‬יב‬

‫אחדת‬

‫עיגן‬

‫;‬

‫'ייב(‬

‫'‪,‬ר‬

‫יש‬

‫;‬

‫מכילתא בשלח‬

‫‪-‬‬

‫לשער‬

‫שעיר‬

‫ויס'ע אי‪,‬‬

‫וראה‬

‫‪([. 475‬‬

‫חברח‪.‬‬

‫‪ 75‬על הפוריךת‪ .‬והעיבךד ביונינו‪ ,‬ראה כספך "הנגג עמידים ‪,87 ,70 ,32 ,28 ,25-22 , 13‬‬
‫‪295 ,278 ,269-267 , 252 , 242 ,237 , 190 , 183 , 115 , 110 , 107-102‬‬
‫השונים‬

‫ובספר‬

‫המךעה‬

‫וה ‪ I‬רמת‬

‫משל‬

‫של‬
‫ראה‬

‫רריס‬

‫‪:‬‬

‫"הנגב"‬

‫סיני‬

‫עמיךים‬

‫אמשר‬

‫ביחר‬

‫חלקי‬

‫האץר‪,‬‬

‫ביחןד‬

‫רבעמ'‬

‫‪ 118‬מיבאת‬

‫הגמרא‬

‫ע"ז‬

‫סוף‬

‫‪•470‬‬

‫‪~ 56‬‬

‫במרכו‬
‫לאט‬

‫עמ'‬

‫טיבי‬

‫ע"א‬

‫‪64‬‬

‫ותחילת‬

‫מסתכר‬

‫ןבדרןמן‪.‬‬

‫ברבר‬

‫רגים‬

‫עמ'‬

‫סיני‬

‫הרגים‬

‫מפילוסין‪,‬‬

‫‪76‬‬

‫ער‬

‫היוס‬

‫מעירים על‬

‫שמרת‬

‫כך‬

‫של‬

‫או‬

‫בעולם‪,‬‬
‫‪ 77‬א בתוכות‬

‫‪ 78‬ראה‬

‫פי ‪5‬‬
‫קי"א‬

‫באטלסים‬

‫מה ‪ I‬פיפות‬

‫ע"ב‬

‫של‬

‫רקי"ב‬

‫ברטא‪,‬‬

‫בחברה‬
‫של‬

‫הקיבוצית‪,‬‬

‫ר ‪ J‬יעת עז'ה‪,‬‬

‫רליל‬

‫יותר‬

‫שם עמ' ‪, 142‬‬

‫וכעמיר ‪ 120‬הערה ‪2‬‬
‫כה"'ג ביר"כ‪.‬‬

‫פי ‪ 2‬מה ‪ I‬פיפןת הממרןעח‬

‫ערב‪.‬‬

‫ע"א‪.‬‬

‫על החשיבות‬

‫האסטרטגית‪,‬‬

‫ראה מטכ"ל ‪:‬‬

‫תשנ"ה‪ ,‬מאמר סא"ל גיחון )נדפס גם ב"סיגי‪ .‬קיבץ מאמרים"‬
‫בחלק‬

‫החקלאות‪,‬‬

‫באךות‪,‬‬

‫‪ 77‬ה ‪ J‬פיפרת '''אב שממערב ליררן יחר עם סיני היא כבר עתה‬
‫במריגות‬

‫היה‬

‫ראה‬

‫על המלח שהופק מימת בררריל‪ .‬יבעמ' ‪ 118‬על הבר מפלוסייך לכגרי‬
‫הרבה‬

‫ועל‬

‫‪; 65‬‬

‫שהדשוב‬

‫~ל‬

‫ובתיאורי‬

‫הנחלים‬

‫"מערנות‬

‫טיני"(‪.‬‬

‫בנתב העת קתררה‪ ,‬חרברת‬

‫ונן‬

‫את‬

‫מאמרו‬

‫‪ 6‬מעמיר ‪. 133‬‬

‫‪18‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫עקר‬

‫ההיססוריה‪,‬‬

‫של המריר לידיעת‬
‫על‬

‫החשיבות‬

‫הארץ‬

‫האסטרטגית‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב קלמן כהנא‬

‫זמירה בשאר אילנןת בשביעית‬

‫]סיף ‪l‬‬
‫שסיטה בזסן הזה‬

‫לרסב"ם‬

‫בקשר לרעת הרמב"ם הדבר יכול להיות תלוי ברעתו אי שמיטה בזסן‬
‫הזה מה"ת‬

‫או מדרבבן‪.‬‬

‫ושוב אעתיק‬

‫רברים הרשומים‬

‫‪,‬‬

‫לפבי מזמן‪.‬‬

‫כתב הרמב"ם 'ה) שמיטה ויובל פ"ס ה"ב( ‪ :‬אין שמיטת כטפים בוהגת מן‬
‫התורה אלא בזמן שהיובל בוהג שיש שם שמיטת קרקע‪ ,‬שהרי ישוב הקרקע‬
‫לבעל‪,‬ו בלא כטף‪ .‬ודבר זה קבלה הוא‪ ,‬אמרו חכמים בזמן שאתה משמיט קרקע‬
‫משמיט‬

‫אתה‬
‫כטפים‬

‫כספים‬

‫בשביעית‬

‫וכו'‬

‫ובזמן‬

‫‪v‬‬

‫‪-‬ם‬

‫שאין‬

‫שמיטת‬

‫קרקע‬

‫אין‬

‫אחה‬

‫משמיט‬

‫וכו!‬

‫מקור לדברי הרמב"ם היא נמרא כגטין )ל"ו ‪(.‬א"ע הגמרא דבה שם בעבין‬

‫ושואלת ‪:‬‬

‫פרוסכול‬

‫דלא משמטא‬

‫ורבי היא‬
‫כספים‬

‫ומי איכא מידי דמדאור"תא משמטא ע‪-‬ביעית והתקין הלל‬

‫'''שר) ‪:‬‬

‫ועקר דבר מן התורה(‪ .‬אמר אב" בשכיעית בזמן הזה‬

‫‪ -‬כאמור במו"ק‪ .‬לפי פירוע~ו 'זנ‪,‬ל רש ‪ , /l‬לומד רבי שאין שמרטת‬

‫‪-‬‬

‫השמטת‬

‫חובות‬

‫‪-‬‬

‫בוהגת‬

‫עבודה והפקרת הפירות בשביעית‬

‫אלא‬

‫בזמן‬

‫ששמיטת‬

‫קרקע‬

‫‪-‬‬

‫איסורי‬

‫‪ -‬בזהגת‪ .‬ובזמן הזה שבטלה קדשות הארץ‬

‫ כפי הנראה מפני שקדושה שביה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא‪,‬‬‫‪(/‬ין שמיטת קרקע נוהגת מן התורה‪ ,‬על כן אין אף שמיטת כספים נוהגת מן‬

‫התררה‪ ,‬אלא מדרבנן‪ ,‬והלל ההקין פרוזבול שלא תשמט השמטת כטפים שהוא‬
‫מדרבנו‪ .‬כר מתפושים הרבדים ע ‪ II‬ם '''שר נמו"ק )ב ‪ I‬סע‪//‬ב( ; יז;ן רנר השמטה‬
‫שמוט‬

‫‪-‬‬

‫כתיב‬

‫בהשמטת‬

‫שאי אתה משמט קרקע כו'‬

‫כספים‪,‬‬

‫אמאל‬

‫כתוב‬

‫תרי‬

‫זימבי‬

‫שמטה‬

‫שמוט‪,‬‬

‫בזמן‬

‫‪ -‬מכלל דאיכא זמן דלא משמט קרקע‪ ,‬ואירה רה‬

‫בזמן הזח‪ .‬ע ‪ I/‬כ‪ .‬ואף דשדו ניה נרגא ביחוס הפיריש המודפס בשסי‪ II‬ם שלנר‬

‫לרש''' 'ע) פירוש '''שר למט' מו"ק מהדורת אפרים קופפר‪ ,‬ירושליס תשכ"א(‬
‫הרי הם מתאימים לדברי '''שר בגטין לייו ע"א ‪ :‬בזמן שאי אתה משמט קרקע‬

‫ כגון עכשיו שבטלה קדושת הארץ‪ :'1 .‬אתה משמט כטפים ‪ -‬אע"פ שהשמטת‬‫כטפיס חובת הגוף היא ואינה תלויה בארץ‪, ,‬לפיבן בהיקשא דלא בהגו ע"כ‪.‬‬
‫אמנם בגטיי מביא רש ‪ ' /l‬לפני זה ‪ :‬אע"ג רהלל בבית שבי הוה‪ ,‬סבררא ליה‬
‫לאב" דגבית שבי הואיל ולא היה יובל בוהג לא בהגו שמיטין מדאור"תא ‪…‬‬
‫ומצאתי בתלמדיי רביבו יצחק הלזי שכתב במסכת גטין כירזשלמי מנין שאין‬
‫שמיטה ניהגת אלא בזמן שייבל ניהג ' ‪ t‬נאמר יזה דבר השמיטה שמוט אחת‬
‫שמרטת יובל ואחת שןכיטת שביעית‪ ,‬אנל בתן"כ ראיתי דשביעית ניהג נזמו‬
‫שאיו יובל ניהג יאומר אגי שהרא מחלוקת עכ ‪ II‬ל‪ .‬ב"ל שרש"י וצה מקידם‬
‫לפרש הגמרא ע"פ ההיקש בין ייבל לשמיטה ילא נהגה שמיטה בזמן הלל‬
‫מפבי שלא בהג יובל‪ ,‬אבל אח"כ הביא דבמחליקת היא שבייה‪ ,‬יפירש זתקבת‬
‫‪19‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ו'‪:‬מיטד‪l ..‬‬

‫פוודבול בדמו הדה משום שבטלה קוושת הארץ‪ ,‬ולא מכח ההיקש‬

‫שמוט וידכל דשמיסה‪ ,‬אלא ההיקש הוא ביו שמיסת קוקע לשמיטת כספים'ז‬

‫שפיר ‪..‬‬

‫ולפטור שמיסת כספים אע"פ שהיא חובת הגוף‪ .‬וכזה אתו דברי רש'"‬

‫וכפי שאמונו צוד' לומו שהלל אף שבזמבו בהג ירבו ושמיטה מן התורה תיקן‬
‫לדמו הדה שלאחר ו"‪,‬ורכו )וכוברי ר"ח בתוד"ה זמו(‪ .‬אמםנ תוס' רמב"ו שדב " א‬

‫וריטב"א !)ירשו בוברי דש"י השלל החקיו גם בשביל דמו הכית ולא בדג‪.‬ה אן‬
‫שמיטה מתיז‬

‫זה מה שהקשר‪.‬‬

‫ההיקש לין‪ -‬בל יהקשו על‬

‫דנךי‬

‫יע' שהביאו‬

‫רש"" יוק הרמכ " ‪ l‬הניא משר '' ' יבומו הזה היא לאחר ההירנו כייו יבטלח‬
‫קרושת הארץ יעל זה הקשה הא הלל הי' בומן הבית והביא שוש ' " פירש‬
‫על זה ההיקש מיובל ישכתב שהוא שגוי במחלוקת‪ .‬ן'~אר רא'~רבים לא הביאו‬
‫כלל מדש''' הא ובטלה קושרת הארץ וגם לא שההיקש ויובל ושמטה שנוי‬
‫במחלוקת‪.‬‬
‫אך‬

‫•‬

‫ו"ת‬

‫ופיווש‬

‫)שם‬

‫ד"ה‬

‫תוס'‬

‫בזמו(‬

‫שמיסת‬

‫פיוושה‬

‫קוקע‬

‫החדרת‬

‫קוקעות לבעלים‪ ,‬יגיטוי זה בא לצייו את הייבל הואיל ורק בו בוהגח החזרת‬
‫קרקעות‪ .‬לעומת זאת שמרטת כספים פיררשה שמרטת השבה השביעית הואיל‬
‫ירץ בה ניהגת ה'ז‪l‬ומסת חיבות הכספים‪ .‬ו‪E‬כירו"'‪to.‬‬

‫דברי‬

‫רבי‬

‫הוא‬

‫בזזבו‬

‫שיובל‬

‫ניהג שמיסה בורג‪.‬ת דכזמו שאיו יובל בווג‪ .‬איו שמיטה נוהגת‪ .‬ו‪,‬יובל איבו נווג‪.‬‬
‫אלא בדמן שכל יושביה עלהי והלל התקיו פרוזבול לזמו שאיו כל יושביה עליה‪.‬‬
‫היאך מפרש הרמב " ם ! לדבוי הכסף משנה )ם " ט ה " ב( הבו מפשר בזמו‬

‫ששמיטת קרקעות‪ ,‬כלומר החזות שדות לבעלים‪ ,‬כלימר דובל‪ ,‬נוהגיס נורג‪.‬ח‬
‫השמטת נסםים של השגה השגיעיח‪ .‬אבל השבחת הקרקע מעברךה שבשגה‬
‫השברנוית איבה תלודהי ביובל‪ .‬דלפי וה קובע הרמב"ם )פ"ט ה"ב( שאיז שמיטת‬
‫כספים‬

‫‪-‬‬

‫חוכת השמטת כספים‬

‫‪-‬‬

‫נוהגת בזמו הזה זנו התורה‪ ,‬אבל שמיטת‬

‫קרקע‪ ,‬כלומר השבתת עברדה בשביעית והפקרת הם'ררת נוהנת בזמו הזה מו‬
‫התררה‪ .‬ילכז אמר‬
‫הביח‪,‬‬

‫בפבי‬

‫)ב‪ D‬ייד הכ"ט(‬

‫ובוונחי שבודג‪.‬ת‬

‫דשב'יעית בוהגת‬

‫שמיטת‬

‫קרקע‬

‫'ע) כס"זנ שם(‪ .‬ומה שכתב הרמב"ם‬

‫בשביעית‬

‫ביז במבי הבית‬
‫גם‬

‫הזה‬

‫בזמן‬
‫•‬

‫)פ"י ה"ס( ובזמו שירכל‬

‫בודג‪.‬‬

‫בין שלא‬
‫מו‬

‫התירה‬

‫בוהג דיו‬

‫עבד עברי ונוהגת שב'עית בארץ והשמטת כסםים בכל זנקום מן התורה ובזמו‬

‫שאיו הידבל בוהג אינו בודג‪ .‬אחד מכ' אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת‬
‫כספ'ם בכל מקום מדבריהם‪ ,‬כוינתו יומר ששביעית בארץ הנה מו התררה‬
‫ו"מדבריהם" מתייחס רק להשמטת כספים )עי בכם'יימ שם ופ"ד הכ"ט(‪.‬‬

‫כמוכן שמתעוורת השאלה הוי אביי שהסביר )בגסיו לייו( שאיו שמיטח‬
‫כספםי בשביעית בזמו הזה אלא מדרבנו וכרבי אימר במ )גמו"ק ב' ע"ג(‬
‫שאיו שמיטת קרקעית בשביעיח אלא מדרבנו וכרבי‪ ,‬והכל על יסוד ההיקש‬
‫שביו זנשמיט‬
‫הרמב" ‪Q‬‬
‫קרקע‬

‫קרקע דייבל למשמיט‬

‫קרקע‬

‫דשביעית‪.‬‬

‫רבכז‬

‫היאד‬

‫זה שפםק‬

‫באביי יכרגי בשמיטת כספים דשביעיח ‪ ,‬ילא פסק כומחי גשמיטח‬

‫דשכיעית‬

‫!‬

‫לשם הסבר הדבר עליבו‬

‫להמשיך‬

‫בגמרא דפרוזכול‪.‬‬

‫אחרי שהסביר‬

‫לנו‬

‫אב" שפררזבול הותקו להשמסח כםפים בשביעית בזמו הזה שאיבי אלא מורכבו‬
‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ומי איכא מריי רדמאורייתא לא משמטא שחגית ואמור רבגן‬

‫מקהש הגמרא ‪:‬‬
‫ותשמלם ‪ -‬הרי‬

‫מן התירה בזמז הזה חייב הלחזיר החדב‪ ,‬שהרי איבו משמס‪,‬‬

‫והלוה שאיגו מחזיר גמצא גזלן על פיהם זרבגן‪ ,‬שהתקיגו שחובו יישמט‪ .‬עוגה‬
‫על זה‬

‫אביי ‪:‬‬

‫שב ואל תעשה‬

‫‪-‬‬

‫אכן מותר בשב ואל תעשה לעקור רבר מן‬

‫התורה בתקגת חכמים‪ ,‬והלהד הלא איגו עוקר בריים המצוה אלא 'שוב בטל‬

‫ואיגו עושה המצוה לפרוע חובו ‪ -‬על פי תקנת חכמים‪ .‬רבא אמר לעומת זאת‬
‫הפקר בית רין הפקר‪ .‬לרברי רש'" בא רבא אמגם לתרץ הקושיא האחרונה‬
‫היאך יכלו חכמים לתקן שהשביעית תשמט חובות כאשר מן התורה אין היא‬
‫מ'‪ tt‬מטת‪ ,‬ותירץ שאין כאן גזל מצד הלוד‪ ,‬אלא יש כאן הפקר בית דין בממון‬

‫והוא הפקר‪ ,‬ואין כאן עקירת רבר מן התורה‪ .‬אבל רבא גם מתרץ את הקושיא‬
‫הראשונה שנשאלה ותשובתו ‪ :‬תקנת פרוסבול הותקנה ע"י הלל גם בזמן‬
‫ששמיטה מן התוהר‪ ,‬ומה ששאלת הא"ך עקר הלל בפרוסובל שתיקן השמטת‬
‫כספים בשביעיח שהיא מן החורה ן על יסוד הכלל הפקר ביח דין העקר ותקנת‬
‫פרוסבול הא" אף בזמן שהשמטת כספים בשביעית נוהגת מן התורה‪.‬‬
‫)פ"ט הם ‪ II‬ז(‬

‫חובה הרמב‪'/‬ם פסק‬

‫שפרןזבןל‬

‫איבו‬

‫מועיל אלא בהשמטת‬

‫כספםי בזמן הזה שהיא מדברי סופרים‪ .‬אבל שמטה של תורה אין הפחובול‬
‫מעריל בה‪ .‬והקשה עליו הראב"ר היךא פסק כאביי ולא כרבא‪ .‬וחירץ בכס"מ‬
‫)שם( שהרבמ"ם אירנ מפשר כשר"י‪ ,‬שתירוצו של רבא מתיהיס גם לקושיא‬
‫הא"ך החקין הלל פרוסבול‪ ,‬אלא הנו מפרש כחוס' )גטין לייו ע"א ד"ה מי‬

‫איכא(‪ ,‬שתירוצו של רבא הפקר בית יין העקר הגו רק לקושיא השניה י( היאר‬
‫החקיגו חכמים שחשמט בזמן שאינו משמט מה"ת‪ .‬אבל לקושיא הראשונה ‪,‬שי‬
‫רק תידצוו של אניי שפרוסנול הןתקז רק לשמיטה נזמן ההז דרבגז‪ .‬זעל כז‬
‫אין לנו תקנת פרוסבול אלא בשמיטה בזמז ר‪,‬זה‪ ,‬וזו דעת משנתנו שאמרה‬
‫שהלל תיקז פחסבול והלכה כמותה‪ ,‬וכרברי אביי שגם רבא סובר כמזתו‬
‫שהא" באה אליבא רדבי שמקשי שמטית כספים ליובל‪.‬‬
‫ל‪I‬כי זה נוכל להסביר שיטת הכסף משנה ברמב"ם‪ .‬הרמב"ם פוסק )פ"א‬
‫ה"ב הד"י( כרבא דאינו לוקה אלא על ארבע מלאכות המפורשוח במקרא‪.‬‬
‫ומלאכוח מרבריהם במקום פסריא לא גזרו רבנן לאסרם‪ .‬ולפי זה אפשר לומר‪,‬‬
‫השרמב"ם אינו פוסק כאביי שהגו מרחיב אח ההיקש של רבי לכל ענייני‬
‫השבה השביעית והנו מקשי השנה השביעית על השמםת כספים שבה והשמםת‬
‫קרקע שבה לויבל‪ ,‬אלא הנו מצמצם את ההיקש להשמטת כספים רשביעית‬
‫גראדי ולא להשמטח קרקע שדבעיית ‪(.‬ה‬
‫ר ‪'Y‬‬

‫הנמקת הדכרים בתוס'‬

‫חכוביס‬

‫השמםת‬

‫כספים‬

‫שם‬

‫שהיא‬

‫ובן‬

‫שרבא לא ריה‬
‫התורה‬

‫נימק ששי הבזל בין כשהממון איגן‬

‫זעקרו‬

‫כזיו‬

‫לומר שעל‬
‫שכי‪ Y‬ית‬

‫הטקו‬

‫ה‬

‫שהיא‬

‫מז‬

‫הפקר‬

‫החודה‪.‬‬

‫וננס"מ‬

‫)שם(‬

‫הפקידוהן שלא ייכל לבגות אבל ובמין שאינו‬

‫בידו שירכל לגבו‪-‬תו כאמצעית פרוזביל אילו היה‬
‫ב‪-‬יד‬

‫יסןד‬

‫ביח‬

‫ייך‬

‫ביטלו‬

‫מסמם מן החווה‬

‫‪-‬‬

‫ל‪ K‬תיקנו ע"'פ‬

‫הטקו ‪.‬‬

‫‪ K‬פשו להקבלי מחלוקת‬

‫זן‬

‫אם‬

‫ההיקש‬

‫דז;ו דבו‬

‫השמיסה‬

‫שמוס‬

‫קמיש‬

‫הזס‪1‬כסת כספים‬

‫‪21‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הו' שלפ' זה ובא חולק על אב" שסובו שאפשו משום פס '‪ "T‬א להת'ו‬

‫אף מלאכה מן התווה בשב'ע'ת הש'א מדובנן‪ .‬לענ'ן עבזדת קוקעות א'ן‬
‫שבע''ת מדובנן ועל כן א'ן אפשוות ש'ותוו בש‪:‬ג'ע'ת מלאכות דאוו'תא כלל‪.‬‬
‫והנה‬

‫מצאנו‬

‫מפוושות‬

‫בכסף‬

‫דבהד'א‬

‫משנה‬

‫כתב וב'נו‬

‫שסתו‬

‫בפ"ט‬

‫דבו'‬

‫ובפ'''‬

‫עצמו ‪(,‬ו‬

‫דשמ'טת‬

‫שכתב‬

‫קוקע‬

‫)פ"ד‬

‫בזמן‬

‫הכ"ט(‬
‫•‬

‫ה'ובל‬

‫שא'ן‬

‫נוהג א'נו אלא מדובנן ע"כ‪ .‬ואכן כן ה'א דעת הובה אתוונ'ם‪ ,‬שלומב"ם‬
‫א'ן שבע''ת כלל בזמן הזה מן התווי‪ ,‬אלא מדובנן‪ .‬ולד'עה זו הק'שו של‬
‫רבי מתיחיס לפי הכרעת הרמב"ס בין אשמיטת כספרם ושגיעית בין אשמיטת‬
‫קוקע‬

‫ישב'ע'ת‪,‬‬
‫בזמו‬

‫בשביעית‬

‫וכשכתב‬

‫בפ"ט‬

‫הומב"ם‬

‫הדין‬

‫הזה מו התודה הוא‬

‫ובפ'''‬

‫שא'ן‬

‫שאין שמיטת‬

‫שמטת‬
‫קךקעות‬

‫נוהגת‬

‫כספ'ם‬

‫בזמן‬

‫בשביעית‬

‫הזה נוהגת מן התווה‪ .‬ומה שאמו )בפ"ד( שהשב'ע'ת נוהגת גם שלא בפנ'‬
‫הב'ת‪ ,‬א'נו בא אלא לומו שא'ן המצוה תלו'ה בב'ת‪ .‬ומה שהזכ'ו שנוהגת‬
‫בפגי הבית ישלא בפני הבית שי לימר שהוא מפנר שבפ"ג אומר שתיספת‬
‫שבעיית א‪.‬יבה נוהגת אלא בפני הבית אמר כאז ששביעית נוהגת בפני הבית‬

‫ביו שלא בפגי הבית‪ .‬ימה שאינה נוהגת בזמו הוה מן התיוה איבו אלא מתרד‬
‫שהוקשה ל‪,‬ובל ו'ובל א'נו נוהג בזמן הזה מפנ' שא'ן ווב 'ושב'ה באוץ על'ה‪.‬‬

‫אבל א'ן שמ'טה תלו"ה בב'ת כלל‪ .‬ולפ' זה מה שכתב הומב"ם בו'ש פ"א‬
‫שהותוו מלאכות דובנן משום פס'דא הוא בשמ'טה דאוו'תא‪ ,‬וא'ן מכאן‬
‫הוכתה שבשמ'טה דובנן לא הותוו אף מלאכות דאוו'תא משום פס '‪ "T‬א וכוב'‪.‬‬
‫אמנם מתור שת'קתו של הומב"ם בענ'ן זה ש" לומו שלדעתו ובא חולק על‬
‫אביי במה שרצה להגביל היתר ההשקאה רק ל‪~.,‬ביעית דרבנו וסיבר שהותרה‬

‫ההשקאה אף בשב'ע'ת דאוו'תא‪ .‬וחולק הנו גם על אב" במה שס‪':‬ו שבשבע"'ת‬
‫דובנן הת'וו מלאכה דאוו'תא‪ .‬ולדעתו‬
‫פס '‪ "T‬א כלל‪.‬‬

‫הת'וו מלאכה דאוו'תא 'משום‬

‫לא‬

‫ייש מד שוצה להביא ראיה ‪::,‬לדעת הךמב"ם אין שמרטה בזמן הזה מן‬
‫המלן המשיח עתרד לעמןד‬

‫התודה ע"פ מה שאמך בהלכית מלכיס ~"ר) פי ‪ /l‬א( ‪:‬‬
‫ולהחז'ו מלכות דוד ?'ושנה ‪ …‬ועוש'ן שמ'ט'ן ו'ו בלות ככל מצותה האמיוה‬

‫גרידא ליובל אי‬
‫מקץ‬

‫שבע‬

‫)שם‬

‫שם‬

‫שיזהיר‬
‫שמטה‬

‫‪'(.‬ב‬

‫הומב"ן‬

‫שנת‬

‫כספים‪,‬‬

‫השבע‬

‫וההיקש‬

‫כספזם‪,‬‬

‫בסוף‬

‫שההיקש‬

‫‪,‬‬

‫תנושה‬

‫שמטה‬

‫השבע‬

‫)שם(‬

‫עצמה‬

‫שננושה‬

‫מתייחס‬

‫ראשין‬

‫לציין‬

‫שבאמצע‬

‫שהרי‬

‫ילא‬

‫ידבר‬

‫לעגין‬

‫המקרים‬

‫שבע‬

‫אותה‬

‫שנים‬

‫שמטה‬

‫השבת )דברים‬

‫את‬

‫הכתוב‬

‫תעשה‬

‫בחריש‬

‫וזה‬

‫רבד‬

‫‪-‬‬

‫הנכון‬

‫בנויני‬

‫יזה‬

‫טעם‬

‫תנושר‪.‬‬

‫שמטה‬

‫ובקציו ‪…‬‬

‫השמטר‪.‬‬

‫ה'‬

‫‪(.‬ו"ט‬

‫וכהמשך הכתיכים מדיבר‬

‫לשבי‬

‫עניני‬

‫שנת‬

‫השבתת‬

‫העבייה‬

‫למחצה‪.‬‬

‫אך‬

‫מרםיף‬

‫יעת‬

‫רבותיבו‬

‫אלא‬

‫כשמטת‬

‫הכתוב‬

‫למך"ק שמנסה‬

‫רז(‬

‫מתייחס‬

‫היקש‬

‫שבי‬

‫ס"ו‬

‫מקז‬

‫את יום‬

‫אין‬

‫וק‬

‫)יבוים‬

‫אומו‬

‫שתשבית כיוך לעשית‬

‫יהשמטת‬

‫וע'‬

‫שנים‬

‫על‬

‫כשמטת‬

‫מקץ‬

‫שהנן מקיש את השנה השביעית לייבל לחילוקי דיעות בפיררש הכתיב‬

‫מדבו‬
‫לתרץ‬

‫הכתוב‪,‬‬
‫הסתירה‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרמב"ן ‪:‬‬

‫כספים‪.‬‬

‫כלימו‬

‫השבע‬

‫ולםי‬

‫יעל‬

‫זה‬

‫לשמיטת כספים‬

‫יש‬

‫מקום‬

‫גוידא‪.‬‬

‫לימר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כתויה‪ .‬ע ‪ . .‬כ‪ .‬ראינה יאיה כלל שאם אין שמיטת כספים כזמן הזה מן התירה‬

‫אף ששמ'טח קרקעוח בשב'ע'ח ה'א מן החורה ש"ר לומר שעם בוא מש'ח‬
‫צדקנו ע'שו שמ'ס'ן ככל מצוחה הכחובה בתורה ‪,‬‬

‫כספים‬

‫כלומר גם שמיטח‬

‫והרי לדעת הרמב " ם לא תקנו פרוזבול בש'מטה דאור"חא ‪ ,‬וכמובא לע'ל‪ .‬אך‬
‫גם שמ'טח קרקעות אף אם היא בזמן הוה מן התורה אין ועשין אוחה ככל‬

‫מצוחה שהר' א'ן לנו כעח חוסםח שבע''ח כמבואר בה' שמ'טה ו'ובל רש' ם " ג‪.‬‬
‫אמנם זו אפשר להפךיך‪ ,‬שהרי כתב הךמב"ם 'ה) שוי' כ " ג( שתוספת ל '‬

‫יום לשב'ע'ח ה'א מהלכה למשה מס'ני "ודבר זה בזמו שביח המקדש ק"ם‬
‫הזא‬

‫מפי‬

‫שבאסר‬

‫כן'‬

‫השמועה‬

‫שאיז‬

‫יבזמז‬

‫מזתריז‬

‫מקדש‬

‫הארץ‬

‫בעבידת‬

‫עד‬

‫ראש השנה כרין תורה"‪ .‬לפי זה קשה לומר שכל מצוותה האמורה בתורה‬
‫מת"חס לתוסםח שבע''ח ‪(.‬ו‬
‫לא הת'רו מלאכוח‬

‫ואף שנראה דלהרמב"ם‬

‫פסידא‬

‫דאור'תא משום‬

‫אף‬

‫בומן שהשמ'טה מדרבנן א'ו הכרח לומר כו‪ .‬אפשר לומר שהרמב"ם הב'א דבר'‬
‫רבא מםני שפסק כמוחו שאף בשמיטה מן החורה יש מקום להח'ר מלאכות‬

‫דרבנו משום פס '‪ 1‬א‪ .‬ומה שלא הביא דעתו של אב" בענין מלאכוח‬
‫פסק כמיחי לפי דעיה זי ששביעית בזמו הזה דרבגו‬

‫‪-‬‬

‫‪ -‬שהר'‬

‫יוא כתב ששי להתיר‬

‫מלאכות אף דאוריתא בזמן שמיטה מדרבנן ‪ ,‬אינו ראיה שאינו פוסק כך ‪ .‬וכמ;‬
‫בדאיכא פסירא בזמז שבע'ית מן התורה‪ ,‬מחןח כר‬

‫שמלאכות דרבנן הוחרו‬

‫שש' בהם צד דרבנן ‪ ,‬כך ב שמ' טה דרבנו 'ש מקום להת'ר אף מלאכות דאור'תא‬
‫כפסדיא היית ייש כיב צד ‪,‬רכנן‪ ,‬רמה שלא פירש הרמנ ‪ II‬ם ארבה ראיה‪.‬‬

‫מקבילה מסרימת לכר מצאנר בדכרי החזר"א )שב'ע'ת "‪ ,‬ג‬
‫הרמב"ס םסק 'ה) בכורות ם"ה ה ‪ II‬ט(‬

‫"' ב בסרפו(‪.‬‬
‫וכתב‬

‫ובהמת שביעית פטורה מן הנכורה‪.‬‬

‫על זה בחזו"א )שם( שבהמת שב'ע'ת פטורה מן הבכורה רק בשב'ע'ת דארריתא‪,‬‬

‫אבל שב'ע'ח בזמן הזה רדא' א'נה פרטרח מו הבכררה‪ .‬ואף שהרמב"ם לא‬
‫הזכיר‬

‫זאת‬

‫וסתם‬

‫רפטורה‬

‫הבכירה‪,‬‬

‫מן‬

‫פשוט‬

‫ובשביעית‬

‫ראוריתא‬

‫וכמו‬

‫קאמר‪.‬‬

‫כו פסק הרמב"ם דבמאכ'ל‪,‬ן קל קל חח'לה אם 'ש לפנ'ר טבל ונבלה מאכ'ל‪,‬ן‬
‫נבלה תחילה )ה ' מאכלות אסוחח פי"ד הי"ז(‪ .‬וזה אינר אלא בטבל ראור'חא‬
‫ולא בטבל בזמן הזה‪ .‬וכתב בזה החזו'וא‬

‫סהרמב"ס עשה ספרו‬

‫לפני חכמים‬

‫ולא לפני הדייטות‪ ,‬וכמר שכתב הרא"ש שיאן ספר הי " ד מרבן אלא לאחר‬

‫הבקיאות הראוהי בהסוגרי‪n‬‬

‫ז‬

‫של מיצא הדין ‪.‬‬

‫הזיר בכר ‪ y‬ל זה ר ' יצחק יחילא הבהן גרוס באגרת לבברבים )ירושליס חשי " ח( ‪ 9‬מ ' ‪'.‬ז‬
‫רעי‬
‫רמז‬

‫נמה שהארכנו‬
‫בתורה ‪.‬‬

‫הבתרבה‬
‫דשמיסיז‬

‫נחקר‬

‫וז‪e‬ולי‬

‫בחירה‪,‬‬

‫יעיין‬

‫הימב·ם‬

‫ויזירי‬

‫פרו!ב'‬

‫ספר א'‬

‫החבורן‬

‫זאב‬

‫בעניז‬

‫הלמ"מ‬

‫ךווקא להלמ"מ‬

‫לב‬

‫שליס"א‬

‫כאן‬

‫לשיסח‬

‫העיר‬

‫בו‪c‬מרר‬

‫שכורנח‬

‫הרמב " ם‬
‫האזנררה‬

‫הרמב"ס‬

‫שאין‬

‫לה אף‬

‫כחורה‬

‫למבין‬

‫ולא‬

‫השניס‬

‫ייובליח‪.‬‬

‫‪'~ . _ ~ – -‬‬

‫‪-23‬‬

‫‪….‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רעת חרטיכ"א כיהתר ושמם לונ‪l‬י‪,‬זכי רשמום פכיאר‬

‫בחוור לעביבבו‪ .‬הבה היה אפשר לומר שלהרמב"ם ולריטב"א מוכח לכאורה‬
‫מהגמדא בבבא בתרא שבמקוס פסדיא מותרת אף מלאכה דרבבן וכאביי‪ .‬אר‬

‫אי אפשר לומר‪ -‬כו מסיכה אחרת‪ .‬הדכה הריטכ"א סוכר כרשי מו"ק 'כ) ע"א‬
‫ד"ה ובשביעית‪ .‬ג' ע"א ד"ה דמרכבן( דלא שדו כל המלאכות דרכבן ורק השקאה‬
‫שררא‪ ,.‬וביבוןו א‪.‬דגיר דהיא טורח מחבה‬

‫‪-‬‬

‫וע' חןו"א סי' כ"א ס"ק "'ייו בהסבר‬

‫שיטתו‪ .‬ואם כז ודואי איז מקרם להתיר מלאכה דארריתא משים פסדיא‪.‬‬

‫עול כן בראה רשי לתלק לדעתס של הרשב"ס והריסב"א כיז היתר מלאכה‬
‫נמקום פסדיא וניז היתד מלאכה לאוקמי אילבא‪ .‬ולאוקמי יאלבא מרתרת אף‬

‫מלאכה מן התורה )יכבד הדגש" נוה לגבי הרשב"ס ר' ציחק גלודברג‬
‫דפי הלכה ‪ :‬דיבי קדשות שבעיית עמ' ‪(.38‬‬

‫‪ -‬ע'‬

‫והרבדים כזכדים ב"קרו אורה" למו"ק ג' ע"א ד"ה תדי קשקושי‪ ,‬דלמ"ד‬
‫דכל קדאי שהוזכרו שם ללמדו מהז התולדות השונות אסמכתא נינהו אפשד‬

‫לומר רשמום פסדיא שרי לסתומי פילי דלאו לאבדויי אילנא הוי אלא לאוקמי‪,‬‬
‫אכל למ"ז זמלאכות האסורות שם הו מו התירה צריך לומר ךלאוקמי אילנא‬
‫לא היי בגדר עכוזה‪ ,‬וציין שכז פירש'‪/‬י בע"ד ב' ע"ב‬

‫באמרו ‪:‬‬

‫מלאכה שהיא‬

‫ערוגת קרקע אמד רחמנא והכי לאו מלאכת קרקע ביבהו ראוקומי אליבא בעלמא‬
‫הוא‪ .‬וכז כתב הריטב"א במו ‪ If‬ק ג' ע"א‪ ,‬ש"יפ על הא ךאמרינו סתןמי פיל‪,‬‬

‫שרי ‪:‬‬
‫חשיבא‬

‫פ'י שאיבו אלא לאוקומי כעלמא שלא יכנס הששמ בין הבקעים ולא‬
‫עבורה‪.‬‬

‫אמנם צ"ע מדברל הריטב"א בסינה ל'ייג סע"ב שפישר שהא דרן‪,‬תר‬
‫­לחרשו בבטעיית ידלות בתוספת שבעיית הוא "שאם לא עיבדו אותם ימרתו"‬
‫והדי החרשיה הזאת היא לאוקמי אילנא ואעפ"כ בשבעיית עצמה אסוהר‪ .‬ימכן‬

‫רהצ להוכחי ביז האשר במעדבי אץר‬

‫‪ -‬שבעיית‪ ,‬העררת ס" ח' ס"ק ה'‬

‫דכלאוקומי עבדוות דאורייתא אסורות‪ ,‬והסויף דאף םא באמר ראליבא דרבי‬

‫שפיר מודה רכא לאביי דשרי גם בעבוחת שעיקרו מדאורייתא‪ ,‬מ"מ בראה‬
‫מזקום פסדיא קלי טפי מסתם לאוקומי‪.‬‬

‫אר‬

‫נראה דמברי הר‪1‬כ'ב"א בבבא‬

‫בתרא שמתיר כלאלקסי אף זמירה שהאי מו התוהר‪ .‬ע"כ בראה לומד אחד‬

‫משבי רתבםור‪ .‬או שבאמר כמו שאמרבו לעיל שמה שכתבו הריטב"א ‪ -‬ואז‬
‫ שקציצת בתולת השקמה בשביעית האי‬‫נראה די"ל בן גס לרשב"ס‬
‫מן אוידיתא‪ ,‬הכויבה היא לעיקר די! שביעית ללא לומירה בשאר אילבות‪ .‬או‬
‫שבאמר כסכרת הגרש"י אייערכן שליט"א )שם( שחרשיה אית כה בימ משים‬
‫אבוויי וע"כ אסורה בשבעיית‪ ,‬ומותר! מלאכה ךאורי‪I‬א וק אס חאי רק‬
‫לאוקרמי ואיז בה משום אברויי‪ .‬או שנאמר שחרשיה האי מהמלאכות התמדייית‬
‫ולכז חשוכה עכודה אף אם ‪-‬היא לאוקמ‪,‬י אבל עבדוה שעשר!' ארחה רברך‬
‫מקרה היח היא !ברחד וק אם היא לאכוריי רלא לואקמי ‪ -‬עיי"ש במעדב י‬
‫ארץ·‬

‫‪24‬‬

‫‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד'ע גם כמקדש דיד שנעיית )ס'י ב"ט ס"ק ('י מה שהאיךי כעבין לאי‪ P‬מי‬
‫דלאי עבוזה היא והיתר העבידה משים פסדיא‪ .‬ימה שכתב שם ששי סתירה‬

‫ביז '''שר לע‪ 1f‬ז לשר''' במו"ק הרי לפי מת שהוברר שרש"י למו‪//‬ק המורפס‬
‫איבו ליש"י )וע' שרי האלף להרב מ"מ כשי( אין כאן סתייה בשר"י‪.‬‬
‫ואעיר עוד בסוף‪ .‬עד כמה שהבנתי מרביי חקלאים ישבו הבדל בין זמייה‬

‫נבים לגיזום דשאי אילנות‪ .‬ברם הוא מיוחד בכד שח"בים לזמדו דמי שבה‬
‫בשבה ככדי להגיע לתבוכה מתקבלת על הדעת של פירות מתאימים באותה‬
‫שנה‪ .‬הגיזום בשאר אילנות אין לו אותה חשיבות בוויסות היבול‪.‬‬

‫סב'ד‬

‫בית המדשר הגכזה להלכה בהתישבות‬
‫ירזשילם‪-‬שעלבים‬

‫היפיע‬

‫פרי‬

‫הקיבץ‬

‫הארץ‬

‫המןקדש להלכות שביעית‬

‫כז המשתתפים ‪:‬‬

‫הרב‬

‫שלמה‬

‫זלמן אויערב‪.‬ן‬

‫הרב‬

‫שלום‬

‫יוסף‬

‫אלשייב‪ ,‬הרב בצלאל זולטי‪ ,‬הרב קלמן כהנא‪ ,‬הרב יוסף ליברמז‬
‫ורכבי‬

‫המען‬

‫בית‬

‫הדמשר‪.‬‬

‫להזמנית‪:‬‬

‫המכןו‬

‫ב ‪nt‬‬

‫לח‪ P‬י‬

‫החקלאות‬

‫לע‪ -‬פי‬

‫התורה‬

‫המועצה נהל דשרק‪ ,‬די בניוניו‬

‫‪25‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב אריה כרמל‬

‫כאשר שעה ולא כאשר זמם‬

‫‪-‬‬

‫כח הרצון‬
‫דברים‬

‫שנאמךי‬

‫נכיברס‬

‫ייס‬

‫הזכרין‬

‫של‬

‫אימי'''‬

‫הנרא"'ן‪ c‬רסלר זז"ל בנני ברק אןר לכאה סכת חש"מ‪.‬‬

‫שבעה ימיס במשד סירזבו של משה ובבי ע"ה ללכת בשליחות חי לגאול‬
‫אח בני שיראל ממצריס '''שר) שמוח ‪.‬ד‬

‫‪,(.‬‬

‫ובטעם סירובו‪ ,‬כחב רש'" )שם(‬

‫"וכל זה שלא היה רוצה ל‪,‬טול גדולה על אהרן אחיו שהיה גחל הימנו‪ ,‬ונביא‬
‫היה‪ ", …‬אבל בשמוח רבה ‪,‬ג) ד( על הפסוק "מי אנכי כי אלך אל פרעה וג'ר"‬
‫)שמוח ג‪ ,‬יא( מצאנו טעם בוסף לזה ‪ :‬דכ‪ …..‬ארמ משה לפני הקב"ר_ רבון‬
‫העולמ‪,‬םי כשירר יעקב למצרים לא כך אמרח ל ו ‪ :‬אבכי אדר עמד מצרים‬
‫ואבכי אעלך גם עלה‪ ,‬ועכש"' אתה אומר לי לכד ואשלחד אל פרעה ; לא אנכי‬
‫ר~א שאמרח לו ואבכי אעל‪,‬ד גם עלה " ‪ .‬הרי שסירובו היה לשם שמים באוםן‬
‫נשגב‬

‫ונעלה מא‪,‬ד‬

‫שתבע‬

‫כביכול‬

‫מאת הקב ‪ II‬ה שגאולת‬

‫ישראל‬

‫תהיה‬

‫ע'יי‬

‫הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬דהיינו כגילוי גמור‪ ,‬כרשממע מהפסוק "ואנכי אעלך גם‬
‫עלה ‪ ",‬ילא ע " י שליחות בשר ודם שהיא נחינת הסתר‪ .‬הרי שבכל סירובו לא‬

‫דרש אלא כבדר שמים‪.‬‬
‫‪II‬ר ‪'I‬בי של‪ M‬כרהג ן"‬

‫ולפי וה ברור שכאשר אמר משה "הדן לא יאמינו לי ולא שימעו בקלי כי‬
‫יאמרו לא בראה אליד "'ה )שם ‪.‬ד א( לא היחה כוונחו אלא לומר שהוא איבו‬
‫כדאי שאימיבו לו‪ ,‬ובזה הביא טעם בוסף ש יגאלס ה' בעצמו בלי שלחיות‬
‫בשר ודם‪ .‬ובכל זאת חפסו הקב"ה על זאת‪ ,‬שמתוך ענוותנוחו פיו הכשילד‬
‫לומר כעין לשון הרע על שיראל‪ .‬כי כד אמרו ז"ל שם )שמות רבה ג‪ ,‬יב( ‪:‬‬
‫" אותה שעה רבר משה שלא כהוגז ; הקב " ה אמו לי ישמעי לקלך ‪ ,‬יו‪,‬א אמר‬
‫הון לא יאמיני לי ! ‪ …‬ראה מה כתיב אחריו ‪ :‬ייאמר אליר מזה‬

‫בדיר ‪…‬‬

‫כלומ~‬

‫מזה שבדיך אחה צריך ללקיח שאחה מוציא שם רע על בבי‪ ,‬שהם מאמיגםי בבי‬
‫מאמיבםי ‪ "..•.‬ךעי ‪ I/‬ש עדו )יכן הביא '''רש פסיק ר יפסוק ז( ששבי האותות‬
‫שבחן לו רמזי לי על ובר וה‪ .‬כי למה בהפך המטה לנחש ? "חפש משה מעשה‬
‫הבתש שהוציא לשון הרע על ביראו שנא' כי יודע אלקםי [וגו'[ ‪ … ,‬ל‪ c‬י שעשח‬
‫מעשה נחש לכך הראה לי את הנחש‪ ,‬כלומר שעית השטמ של '‪.‬ה'ז יכן באית‬

‫השבי )שם שס יג( ‪" :‬ויאמר ה' לי עוד הבא נא ידד בתיקן ; אמו לי‪ ,‬הבחש‬
‫כשהלשיו הכיחי · · איחו נצרעת ‪ …‬אף אחה ארוי ללקיח נצועח‪ .‬ולמה הכניסה‬
‫בחיקי ! לפי שדרכי של לשין הער לימר בסתו‪ …‬יהנה ידו מצוועח כשלג ‪:‬‬

‫לקה חא שלי טל השלןוש"‪ .‬ימסייס שם ‪:‬‬

‫'ר‪ ..‬יהושע דסכבין נשס ו' ליו אמר ‪,‬‬

‫מכאן אחה למר שכל התורש תבירי ברבר זאין בו ‪ ,‬לוקה בגופו"‪ .‬ובגמרא‬
‫‪26‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫"החושד בכשוים לוקה בגופו דכתיב והן‬

‫‪I‬‬

‫)שבת צז‪ (.‬מביא בשם ריש לקיש ‪:‬‬
‫לא יאמינו לי‪ …‬אמד לו‪ ,‬הן מאמינים בני מאמינים‪ ,‬ואתה אין סופר להאמין ‪…‬‬
‫שנאמר יעו לא האמנתם '‪''.‬ב ולמה הוצרר לשני אותות באותו עניו ! ע"ן‬
‫ובמב " ן )שמות ה ג( שכתב שהראשי ן ומז שסיפו עליהם לשון הרע‪ ,‬והשני‬

‫להענשין בן‪.‬‬
‫"זינם משה‬

‫זנפניי"‬

‫ויש בזה מקום עירו‪ .‬למה ברח משה מפני הנחש‪ ,‬ימה מלמדיס איתנן‬

‫בזה ! הרי החסידים הדאשונים כשהיו עומדים בתפלה "אפילו נחש כרןר על‬
‫עקבו לא יפסיק " )ברכות ריש ‪(,‬ה"פ וה"נו שמרוב דבקותם לא הרגישו כלל‬
‫בנחש "ע) תוס' אנשי שם במשניות שם‪ ,‬וכ"כ אדמו"ד זצ"ל ב‪ .; (64 ,‬וכל שכן‬
‫משה דבנו באמצע נבואה ! אבל ע"ו שמות ובה )שם( שלא גס מפני הנחש‬
‫אלא מפני החטא שהנחש ה‪i‬ז' מסמלו‪ ,‬כנ"ל‪ .‬ומה שאמד לו ה' "שלח ידר ואחז‬
‫בזנבו‪ …‬ויהי למטה בכפו" לא ביאר שם במדרש מה בא ללמךנו ‪ ,‬וי"ל שהדאה‬
‫לו ה' דדר מלחמת הציר‪ ,‬שאיו לבר‪ m‬מפנוי‪ ,‬כי הנסיוו להתעלם ממנו לא‬
‫יצלחי‪ .‬ימהי הדךך ? "יאחוז בזנבי"‪ ,‬היינן לתפוס אותו מצר החולשה שבי‪,‬‬

‫וכבר כתב בעל חובת הלבבות שוחלשתו היא " כי עיקד כוונתו לאמת השקר‬
‫שדוצה להעמיד‬

‫ומגמת חפצו להעמיי הכזב"‪ ,‬וביאר דאמו " ר זצ " ל ‪,‬ג) ‪(44‬‬

‫מניס כאילו השקי ד~א אמח ‪ ,‬וזרהי חולשתו הגדולה‪ ,‬כי אס יק מביטיס בו‬
‫במבט‬

‫האמת‬

‫מדי‬

‫משתחקות‬

‫•‬

‫כל‬

‫טענרתיו‪,‬‬

‫רהייגו‬

‫שכתוב‬

‫כאן‬

‫שמיד‬

‫שהחזיק‬

‫בזנבו חדל להוית נחש ונהפר חזרה למטה בכפו‪.‬‬
‫ריוברים של נו‬

‫נרראות לה'בתומם מכל זה ! צדיק בענוותנןתו תובע כבוד שמים‪ ,‬ובעמדו‬
‫לפני ה' בגבראה גשמטר דברים מפיו שהם כאילו מעין דמעין דחטא לשוו הרע‪,‬‬

‫וברוד שאין זה אלא בגדר "צלן של חםא" "ע) א‪ ; ( 166 ,‬ואעפ"כ תובעים‬
‫ממנו כל גדרי חומרת הדין כאילר זה היה חטא ממש‪ .‬הרי למיר מכאן כל‬
‫גדרי החסא‪ ,‬ההעוה לחוטא‪ ,‬עונשו‪ ,‬ותשובתו‪ ,‬וגם גדרי מלחמח היצו‪) .‬השוה‬
‫גם מש"כ רבנו זצ"ל ‪,‬ב] ‪ [282‬בעניו ישע;ד" הגביא שאמד ובחור עם סמא‬
‫שפתים אנכי וישב(‪ .‬על אחח כמה וכמה דע · אין סףו שי לנו להיזהר בדיבורים‬
‫שלנו גנד חברינו‪ ,‬ולפעמים נגד גדולםי וסובםי ממנו‪ ,‬שהדיבווים ההם‪ ,‬על אף‬
‫תוכנס המפוקפק‪ ,‬הס חמדי )לםי עדח ‪ " (U‬לשם שמםי " ‪ .‬לפי הנ " ל שי לנו‬
‫לשאול את עצמנר אם הלשם שמים שלנר הא' באמח ויחו לשמה מזר של משה‬
‫· ובינו ע"ה‪ ,‬שכרונחו לא הנינה עליו כשהחבטא‬
‫להחפרש כאילר כננד כברדם של ישראל‪.‬‬

‫‪ "-.‬הה‪n‬ייחםות היא ל ‪ ..‬מכתב מלאיהך"' כדך ב עמיי ‪,64‬‬

‫בייבוו‬

‫וכעין‬

‫אחי‬

‫זה גם‬

‫שה;ד"‬

‫יכרל‬

‫לר‪ I‬לז‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הכ‬

‫הברןו‬

‫למדבו מכאן שהחשוד‬

‫עוד לימודים בדולים יוצאים לבו מעבין זה‪ .‬הרי‬

‫בכשר‪t‬ב" לוקה בגופו‪ ,‬ומהגמרא שהבאבו לעיל " הן מאמ י בים בבי מ‪R‬מיביס ואתה‬
‫אין סוךס להאמין " משעמ ש הדבר ק ש ור עם " כל הפוסל בוממו מוסל" )אם‬
‫כי על משה רבנר ע"ה ‪ 1 " 1‬ולמר ותא אם לא בגדר ‪..‬מעין דמעין " ו‪ ..‬צלו של‬
‫חטא" וכמבואר לעלי(‪ .‬אבל המהו " ל ז " ל )כאר הגולה כאו כ' וןגו אר'ז‪,‬‬
‫שופטים יט‪ ,‬יט( לכאורה מבאר הענין בארפן אחר‪ ,‬ע " פ רע‪,.,‬ן עמרק מו‪, R‬‬
‫בקשר עם ד'ן עד'ם זוממין‪ ,‬שאם הרגו ‪ -‬א'ן בהרגין‪ ,‬לא הרגו ‪ -‬נהרג'ן‬
‫)מכיתה (‪ " ; :‬כאשר !מם ילא כאשר שעה" "'שר) חול‪,‬ן אי ‪ (. :‬יכתב שזה ענין‬
‫נפלא ‪..‬שכאשר זמם ילא נגמרה המחשבה ראוי שת;ז>פד ‪,.,‬לע ‪ ,‬שכן המדה נותן;‬
‫‪ 1‬זהו מה שרמז! חכמםי כל החשוד בכשרים לוקה בגופו‪ ,‬פירש ‪ :‬אחר דש~א‬
‫חושד של ‪ I‬כד'ן ‪ …‬הנה המחשבה חהפד ‪,..‬לע כגופר להיות נלקה באותה‬
‫מחשכה'! ורכנו זצ"ל הזכ'ר סגרא זו בענין "כיבוד אב ו ‪ I‬ם והכרח הטוב"‬
‫‪,‬ג) ‪ (96‬גקשר עם הכח הגדול '‪ 11"11‬לרצון של ציבור מאוח‪.‬ד וביאר שם רבנו‬
‫זצ"ל שכד ברא השי"ת את האדם שרצונו יוכל לפעול גד~לוח השרי גצלם‬
‫"אלקיס בברא ‪ ,‬עי " ש‪ .‬נדמה לי שהענין דעיין צריך בירור יסודי‪ .‬בביא להלן‬

‫‪ It‬ת דגרי המהר " ל ז"ל בשלומחם וננסה לכארם כעז " ה‪ .‬כרא ש יח דבריו מביא‬
‫הזבהר"ל )כשבי הזבקומות( אח דכרי הרמג"ן כעבין ‪ ,‬הגה געיין כהם כמקורם‬
‫'"מ) הרמב"ן עה"ח ושמטיס‬

‫בזח‬

‫"‪ m‬םעם‬
‫]=בגזרת‬

‫וסי‪..,‬ו‬

‫שם( ‪:‬‬
‫בעביד‬

‫הכתוב(‪,‬‬

‫על ראובן‬

‫כי‬

‫שהם‬

‫משםס‬
‫שנםי‬

‫שהרג ‪ R‬ת‬

‫חעדים‬
‫ישגים ‪j‬‬

‫הנפש‬

‫הזיממין‬
‫יהנה‬

‫ויב‪R‬ו‬

‫בגזרת‬

‫כאשר‬

‫שנים‬

‫השליט‬

‫יביאן‬

‫אחרי‪c‬ג‬

‫שביס‬

‫ויזימו‬

‫אותם מעדרתם‪ ,‬ציה הכתיב ישהרגן‪ ,‬כי בזברתי של ראוכז שהיה‬

‫נקי יצדיק בא המעשה היה‪ .‬אלן היה רשע בז מית לא הצילן ה'‬
‫‪,..‬מ כ"ד כאשר אמר כי לא אצדיק רשע‪ ,‬אבל אם נהרג ראוגן‬

‫נחשוב שהיה אמת כל אשר העחי עלין הראשןביס ‪ ,‬כי חיא‬
‫בעינו מת‪ ,‬ואלו היה צדיק לא עיזבנו ה' כידס ‪~ …‬עדו שלא יתן‬
‫ה' השופטיס הצריקיס העומדים לפנז לשפוך דם נקי כי המשפט‬

‫לאלקים הוא ‪ ,‬ובקרב אלקים ישפוט ‪ …‬והוא יגחם בדרן אמח " ‪.‬‬
‫והנה מש"כ הרמב " ן "אבל אם נהרג ראובן נחשוב שהיה אמת כל אשר‬
‫ה‪ 11‬ו'" עלז הראשונים" אי אפשר להבינו כפשוטו ‪ ,‬כלומר שמכח טכרה זו‬
‫נאימו השעדין אמת וראיכן כאמת שעה העבי‪j‬ח עליה נהרג ‪ ,‬כי אם כן הרי‬
‫נחברר השמזימםי הע‪..,‬ו שקר ‪ ,‬וה;ז> צריד לה‪,.,‬ת הדין‬

‫שייהרגו‪.‬‬

‫אלא‬

‫כרור‬

‫שכוונח הרמב"ן לומר שהם אמנס העידו שקר בנ‪..,‬ון זה ‪ ,‬אד עדותם ‪ ..‬אמת "‬

‫בבחינת דיז שמים ‪ ,‬וכדכרי הרלכ"ג כדעת הומב ‪ 1/1‬שכתב ‪:‬‬

‫‪ ..‬ור‪,‬הי זה כומ שליח‬

‫לעשות רצ‪ ,‬ון השי " ח באשי ההוא‪ ,‬שחטא כדבר אחר ‪ ,‬ואם [=ואע"ם ש"[לא‬
‫חטא בזה" ‪ .‬וכן יש לדייק משמ"כ הרמכווז "כי הוא בעונו מת"‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬‬

‫קישי" טל הכונר"ן‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫אי ום יי ו קשה‪ ,‬וכ' א'זה פטור ר~א זה‪ ,‬שכו' רצובם ו'ד'עתם סובן כדעותם‬

‫לד'ן שמ'‪.‬ס הר' כלל גדול ‪,‬ש' "מנוגל‪,‬ן חובה '''ע ‪",‬כ"ח וא'ן זה פוטר את‬
‫הה"נ מעזנש' נ " ‪,‬ו זכן כתנ הדמנ " ן בעצמו בם' ‪.‬לד ל·ד )טו‪ … " "( ,‬כ' ‪',",‬אה‬
‫'ז;‪.t‬בכתב ןבחתם‬

‫בראש השגה להריגה לא יבקה‬

‫הליסטי ‪Q‬‬

‫ההורג אותי בעבור‬

‫·שעשה מה שבגזך עלין‪ ,‬הוא רשע בערבו למית ודמו מדי הר‪ .‬וצח לכוקש"‪ ,‬ימהא‬
‫דלא הוגי גהרגין רואיס אבן שיש בהגדת עדרתם כדי חיוב מיתה‪ ,‬יא"כ איך‬
‫בפטרי‬

‫ממיחה‬

‫משום‬

‫‪j‬ן‬

‫בר'‪ :,t.‬ע‪n‬‬

‫שגומו‬

‫ם‬

‫דין‬

‫שיקויים‬

‫שמרם‬

‫בבהרג‪.‬‬

‫רא " כ‬

‫דרבי הרמב") ז " ל צריכים ערן‪.‬ו גדיל‪,‬‬
‫‪ I' j‬ו‪ ,‬אחרי הביאי את דברי הרמב"‪ .. 1‬כחב )גביר אויה שם(‪,‬‬

‫ןהמחר " ל‬

‫וז"ל ‪:‬‬
‫אבל ע'קר הפעם הוא עב'ן נפלא‪' ,‬ש לד להכ'ן ממלת כאשר זמם‪,‬‬
‫בעצמו‪ ,‬דהמחשבה שהוא חי‪ it-‬ב לעשות לאחר יהפך עלין וחייב‬
‫מיתה‪ ,‬כי מה שרצה לעש~ת לאחר אותה מחשבה הפיך עלי‪.,‬‬
‫‪,‬לאפיקי אם כבר הרגו ‪ ,‬שאותה מחשבה לא יתכן ?ה‪ D‬וך עלין‬
‫אחר שכנר נעשה‪ ,‬יזה טעם הדבר‪ ,‬כי לעילם חמצא כי המחשבה‬
‫מתהפך על המחשב רע‪ ,‬אם חשב "שלא כדיו‪ ,‬ואמר הכתיב גבי‬
‫המן ישונ מחשבתו הרעה אשר ת'‪ TL‬ב על היהודיס על ראשו ותלו‬
‫אותו ואת בב'ו על העץ‪ ,‬תלה הכתוב הדבר לם' שהוא חשב לרע‬
‫על היהודים שלא כדין‪ ,‬אותה המחשבה תבא עליו‪ ,‬ו‪ t‬פי שכאשר‬
‫'חשוב לעשות רע והוא שלא כד'ן הוא עושה רושם כעצמו‪ .‬משל‬
‫•‬

‫•‬

‫וספיגה שעל היס והיא‬

‫)רצתה(‬

‫)רצה‪t‬‬

‫בכח בגך השנית שכנגדה‬

‫לטוכער_ אם אותה חזקה רר‪ '.‬ה'א טובעת את עצמה מכח אותה‬
‫מכה שהיא מכה באחר‪ .‬ווסיכך המחשבה שהיא ריצה }‪I‬עשות שלא‬

‫כד'ן בתהפד על'ו‪ .‬וזה עב'ן בפלא למכ'ן‪ .‬לכד אמר כאו כאשר‬
‫זמם ולא בגמרה המחשבה‪ ,‬ראו' שחהםד על'ו שכן המדה בותן‪.‬‬

‫יזהו מה שרמזו חכמ'ם כל החושד בכשר'ם לוקה בגופו‪ ,‬פ'רש ‪:‬‬
‫חאר‬

‫חושד שלא‬

‫שהוא‬

‫וחושב‬

‫דב'ן‬

‫שלא‬

‫על‪,‬י מחשבה‬

‫כד'ן‬

‫הנה המחשבה תהפך עליו בגופו להיות נלקה באותה מחשבה‪.‬‬
‫וכן לעב ‪ r‬קללה אמרו לעולם תהא מו לוטא ולא תהא מו לייסא‬
‫•‬

‫בבאר הגולה‬

‫מביא‬

‫ההמר"'ל‬

‫‪K‬ת‬

‫דברי הרמב"'ן‬

‫מבלי‬

‫להזיר‬

‫יחהים‪,‬‬

‫אבל‬

‫בתנ עליהם ‪ .. :‬ראיז זכר זה טזם לסמרד על זגך זה שלא היה נהדג ע‬
‫היה חתב ממקום אחר‪,‬‬

‫דבכ"מ אמרו אין לדיין‬

‫בניאך הזדים‪ ,‬ומה יעשו ‪",‬ד'י'ב‬
‫‪..‬לא שאפסך שיהרג ראם‬
‫בזה גס‬

‫הרונב‪-‬ן‬

‫'·ע ב"'ד‬

‫ראינו‬

‫חייב‬

‫שאם נהר)‬

‫"תר ל~לי ם'"‪ ,‬הרלב")‪,‬‬

‫זל‬

‫עביךה‬

‫יראי‬

‫רכ ‪ i‬הב"‪1‬‬

‫‪._ .?;'i!,~ ~ , :i‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-#.‬‬

‫זר‬

‫נתחייג‬

‫רואות והקולר‬

‫חל‪',‬‬

‫שדנרהו עליה‪,‬‬
‫מיתה‬

‫לשפדם‬

‫אבל‬

‫הרי‬

‫מחמת‬

‫'יו‬

‫םג המהר'י'ל בר‪,‬תי שהוי כבת‬

‫• חייב ממקוס ‪·,‬ו‪c‬ו‪ n‬ו‪- K‬ב איו מכו‪t‬ן השנה כלל ‪,‬ל ר‪,‬חו‪,‬‬

‫;‬

‫כ"ד אס לא‬

‫וקשה להבין כייגתו בהשגה זו‪ ,‬כי הךי אין מזה ריאה‬

‫‪u‬כהד‪ ,‬אלא שטיבו‬

‫אחו‪ ,‬כםי ס'יב‪ K‬ךבי‬

‫אלא מה שזיב~ו‬

‫‪H‬‬

‫'‬

‫בןגר‬

‫‪ K‬ריה‬

‫ריכרי המהך ‪ H‬ל זי‪-‬ג‪,‬‬

‫‪29‬‬

‫"‪"':‬‬

‫‪~",‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫)מגהדר'ן ‪.(,‬טמ ‪ " D‬שזהר טרב לה'רה מקרלל מאשר 'החר מקלל‬
‫אחרק כ' המקילל בעביר כ' שלא כד'ן ערשה א'ן הקללה תבא‬
‫על'י‪ ,‬אבל המקלל שלא כד'ן הר' איתה קללה כעצמה תחזיר יתבא‬
‫על'י כאשר אמרת' כ' ראי' לה'רת גהפר על'י‪ .‬יהיא דימה‬
‫לאדם שזרק אבן בדבר קשה ‪,‬יא'ן נכגס כי‪ ,‬איתי אכן שכ על'י‪.‬‬

‫יכן אם אדם ריצה להב'א דבר על אחר ימפג' שהיא שלא כד'ן‬
‫מתהפר על‪,‬י‪ ,‬אבל אם גגמר המעשה שיב א'ן לימר כ' איתי‬
‫מעשה‬

‫יתהפך‬

‫עלין‬

‫שהרד אדרבה‪,‬‬

‫נגמר‬

‫המעשה‪,‬‬

‫יאדי‬

‫יתהפך‬

‫על'י ‪ …‬ידבר זה אמת למב'ו‪.‬‬
‫דברי המחר ‪ /l‬ל גם הם צריכים עויו גדול‪ ,‬וכי בחוקים טבעיים א‪ a‬ו עוסקים‪,‬‬

‫שאפשר לימר שבמקרה האחד כלתה האברג'ה יבמקרה השב' לא כלתה יה'א‬

‫חיזרת על'י‪ .‬הר' א'ו אבי מדבר'ם אלא במשפט' התירה הקדישה‪ ,‬שכילה צדק‬
‫ימשפט‪ ,‬יאם שב'הם עשר עירלה שרה למה לא י‪',,‬נע' בשיה‪ .‬אדרבא‪ ,‬הר' אמרי‬
‫בק"'רש'ן )דף (‪.‬מ "מחשבה שערשה פר' הקכ"ה מצרפה למעשה‪ ,‬מחשכה שא'ן‬
‫עישה פרי אין הקב"ה מצרפה למעשה"‪ ,‬הרי שמחשבה שעושה פרי גרועה‬
‫'יתר‪ .‬יעי‪,‬ד מה זה שאמר שהמחשבה בהפכת על‪,‬י‪ ,‬ימב'א משל מהספ'בה‬
‫שטיבעת את עצמה מכח איתה מכה שה'א מכה באחרת‪ .‬בשלמא‪ ,‬אם ה'ה מת‬
‫במקים‪ ,‬כמר בדב ‪,‬יאב'היא‪ ,‬אפשר לימר שהמחשבה חזרה על‪,‬י יהשמ‪,.,‬ה איתי‪,‬‬
‫אבל כאן הרי רק בעשה חייב מיתה מן הדיו ובית דין צריכים להריג אותי‪,‬‬

‫יא'ר דימה המשל לבמשל‪ .‬יערד צ"ע למה בצרן המהר"ל לשב' משל‪,‬ם‪ ,‬משל‬
‫הספ'בה ימשל הזירק אבו בדבר קשה‪ ,‬ימה מיס'ף בזה ‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ב'איר בירך חיהש‬

‫רבראה ל' בזה לימר דבר חדש בעזהש'יית‪ ,‬יה"בי לצרף דעת הרמב"ן‬
‫ידעת המחר"ל ביחד והיר לאחדים בדיגן‪ ,‬ובזה יתיישבן כל התמיהןת בס"‪.‬ד‬
‫י'צא לבי מזה ל‪,‬מיד גדרל רחשיב בעב'ן כח הרצין רהד'ביר‬

‫‪-‬‬

‫העב'ו שהתחלני‬

‫בי‪.‬‬

‫הנה ארמו‪'/‬י הגרא"א רסלר זצ"ל כתב בעניו "חובת הנתינה ברוחניות‬
‫תפלת כהו גדיל" ‪,‬ג) ‪ (!51‬שאם הקב"ה מעבש" לצ ‪ '1‬ק משרם שלא התפלל על‬
‫הרשע הר' זה ג'לי' גדרל של משפטר 'ת' שמדקדק עם חס'ד'י‪ ,‬יגם ג'לר' נפלא‬
‫של רהמ'ר 'ת' שמרהם גם על הרשע'ם‪ ,‬רזה בהשב לזכרת לרשע שעל ‪,.,,‬‬

‫‪-‬‬

‫מעשה החטא שלר גרם לג'לי"ם אלה‪''' ,‬ער זכית זי בטלה מדת הד'ו מהשרע‪,‬‬
‫יזה טעם חירת הריצח כשגגה מגליתר כמית הכהו הגחל )ע"פ הגמרא מכית‬
‫דף זר ע"א שכה"ג מת משום שלא ביקש רחמיס על דורו(‪ ,‬עי"ש‪ .‬והנה יש‬
‫בזה מקים ע'יו‪ ,‬כ' מה שגרם החרטא '''ע חטאר למ'תת כהן גדיל לכאררה‬
‫לחיבה 'חשב לי כ' מגלגל‪,‬ם חיבה "'ע ח"ב‪ ,‬ילבד מה שגרם בפש'עתי למ'תת‬
‫הברצח גרם גם בעק'פ'ן למ'תת כהן גדרל‪ ,‬אבל הר' בכל עיבש במצא גם‬
‫ג'לר' משפטי ‪:‬ת' ינמצא שבתןה חרבתר של הרשע מסתתרת גם כח'בה של זכית‪,‬‬

‫‪30‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ייו שימם‬

‫והנה תעדים הייממים )כשלא באי המיימים לפני הריגת הנדין( גרמו‬
‫'בעדית השקר שלהם למיתת הנאשם ע"י בית דין‪ ,‬יבזה ידאי קיימי דיו שמים‬

‫בנדיו‪ ,‬כמש"כ הרמב"ו‪ ,‬יגרמו בזה בעולם הריחני לגיליי משמטי ית' ילעיד‬
‫גילויים כדכךי אדמו"ר זצ"ל המובאים לעיל‪ .‬אך מאידך גיסא ודאי חייביס הם‪,‬‬

‫שמגלגלין חיבה ע"י חייב‪ ,‬יהם לא נתכייני לתיקיו אלא לקלקול‪ ,‬יהם ידאי‬
‫יענשי בדין שמים כפי רשעתם‪ ,‬כמאמר הלל "על דאטפת אטפי‪.‬ד יסיף מטיפיך‬
‫יוטסרו" )אבית פ"ב ‪(,‬י"מ מכל מקים בבית דין אי אפשר להרגם כי לא עשי‬

‫משעה בייים אלא דק גרמא בעלמא‪ .‬זבזה מיישבת קישייתני על הרמב"ן‪ ,‬כי‬
‫הפטיד שלהם היא רק ממיתת בית דין ילא מדין שמים‪ .‬יכן מדיייק בלשין‬
‫הרמב"ס בהלכה זר‪ ,‬שכתג )הלנדת עדית פ"כ ה ‪ II‬ב( "בהרג זה שהעדין עלזו‬

‫יאח"כ היזמי אין נהרגין מן הדדי שנאמד כאשר זמם לעשית יעדיין לא עשה"‪.‬‬
‫ימ‪,‬ן שנהדגים בנית דין אם לא הרגי את הנדון‪ ,‬זה יתבאר לקמן בסמוך בס"‪.‬ד‬
‫יבזד‪ ,‬אםשד להבין מש"כ המהד"ל שמחשבה ‪::,‬יזאד‪ ,‬לפיעל אינה נהפכת על‬
‫המחשב‪ ,‬כי י ‪/I‬ל שגדר "יצאה למועל" היינן הלעמ‪ "::..‬משהן כ'"‪3‬ויום הגילזי‪ ,‬ראף‬
‫שהיא השגה לועה ה' חשבה לטדנה‪ ,‬שעכ"פ איוה תיקזו יצא ממנה דדינן‬
‫נמסר לשמים כנ "ל‪.‬‬
‫"רבערת הרע"‬

‫אנל‬

‫אם‬

‫קודם‬

‫רזמי‬

‫שיזאה מחשבתם‬

‫לפועל‪,‬‬

‫הךי‬

‫זה‬

‫לאית‪,‬‬

‫כדבךי‬

‫הרמב"ו‪ ,‬שהנידין פטיר לגמרי‪ ,‬לא רק שפטיר מאיתה עבירה שהיאשם עליה‪,‬‬
‫אלא נקי לגמרי דמיו שמים‪ ,‬יעל כן לא נתנה ההשגחת שתצא מחשבתם לפיעל‪,‬‬

‫נמצא שאיו להם שום זכית‪ ,‬אפילי לא ה"זכית" שההשגחה העליינה תשתמש‬
‫כמחשבתם הרעה כדי להעניש מר שנתחייב בדין שמים‪ ,‬ע ‪ II‬י מחשבתם הרעה‬

‫זריביךם הכיזב נתגלו שחיתיתם ·יקלינם‪ ,‬יאיו להם זכות קיים כלל‪ ,‬ילא נשאך‬
‫אלא לקיים בהם דיו יבעךת הרע מקרבך‪ .‬יזהי מה שאמר המהר"ל שמחשבתם‬
‫הרעח נהפכת עליהם ועישה רןשם בעצמם ומבערת אותם מן העולם‪ .‬וי"ל עוד‬
‫שאיו מרתתם לפי גדרי מיתת ב ‪ /l‬ד הרגיליס‪ ,‬כי הרי לא עשי מעשה אלא גרמא‪,‬‬

‫ילא היתה כאו התראה‪ ,‬אלא שכייו שנתגלה רעתם מבערים איתם מן העילם‪,‬‬
‫כעין טרפה שהרג בפני ב"ז שא"א להרגו בגדרי מיתת כ"ז אלא חורגיס אותו‬

‫משים יבערת הרע מקרבך )סנהדריו ‪.(,‬חע יהייני משל הספינה שמשברת את‬
‫עצמה נאיתי כח שרצתה לשבר את חברתה‪ .‬יבזה מיישב מה שהקשינו לעיל‬
‫על המהר"ל שהרי איני אלא חייב מיתה בב"ד יאיך אפשר לדמית איתו‬
‫לספיגה שמשברת‬

‫‪I‬‬

‫עצמה‬

‫שרעתם מבערתם כב ל ;‬
‫‪II‬‬

‫מינה‬

‫ך‪.‬בה‪,‬‬

‫שחרי‬

‫אין‬

‫זה‬

‫מגרר‬

‫מיתת‬

‫ב"ו‬

‫אלא‬

‫ובזה מיושבים גם רברי תרמב"ן בוה‪.‬‬
‫טיבש חהיוש בשכרים‬

‫ובזת מיושב גם מה שהקשינן למה הוצרד המהר"ל להביא משל נוטף‬
‫לבאר עניו המקלל את חברי‪ ,‬היינו המשל באחד שזרק אבו בדבר קשה‪ ,‬יבהנ"ל‬

‫‪-J‬‬

‫‪"-,~.,-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪31‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מכיאו‪ ,‬שהוי אי! המקלל חמה לדע זומם‪ ,‬כי המקלל לא נעשה משעה ‪''' 17‬‬

‫דיכיוי ;‬

‫הוא וק כיקש מה' שחכו) ייעבש )שזהו גדר‬

‫קללה( ;‬

‫וכיו! שאי! זה‬

‫דךר גומא אלא דור כקשה לא שירי לומר שכח המחשבה ההאי תשבר אותו‬

‫מינהי יכהי כמו אצל עד זוםמ‪ .‬אלא אם זה שלא כדי!‪ ,‬שלא עשה לו הלה‬
‫עורלה כומ‬

‫שמרמה‪ ,‬קללתו‬

‫בהפכת‬

‫על‪,‬ר רעבירה‬

‫היא‬

‫ביוו‬

‫שיעיבש עליה‬

‫לבסו‪ .'1‬וכ! החושר בכשרים‪ .‬שזד‪ .‬מחשנה ועה על הזולת‪ ,‬ונעשה לו קטיגור‪,‬‬
‫גם דבו זה גהפר על"‪ 1‬לכסוף ולוקה כגופו‪ ,‬כי‬

‫דצקו‪,‬‬

‫ולא‬

‫יכלו‬

‫לפעול‬

‫כל י ם ‪,‬‬

‫אף‬

‫בנילוי‬

‫לא‬

‫כ"‪!1‬‬

‫ש מחשנתו זרינווו לא‬

‫משפטו‬

‫יח‪'.‬‬

‫גילו‬

‫וק‬

‫אח‬

‫השחחתו‪ ,‬ווא נןרו! מדה במדה נאותו דנו עצמו‪ .‬וו' זה מחאים משל הזווק‬
‫אב! דכבר קשה שנהפכח עליו בהפסק זמ! מה‪ ,‬ווק אם הוא עומד בקמום‬
‫ומ‪.‬תאים לקנל את חאבו‪.‬‬
‫הכ‬

‫רהצןן‬

‫‪,‬‬

‫ח‪II1‬םחר‬

‫המחכסא כדינוו‬
‫נודאוח למדנו מכל זה על גזרל כח הרצוו‪ .‬הוצו!‬
‫•‬
‫ יש בכחו לחולל השמרה גוולה‪ .‬וזה שלא תמןר ייצא‬‫אפילו של חייר‬
‫הרצו! לפועל הוא וק משום שיש רצו‪i‬גות אחרים מחגגדים לו‪ ,‬אבל וצו!‬
‫מאוחד של ציבוו שלם כחו ונ מא‪,‬ד כמו שכיאו אדמו " ד זצ " ל ממש " כ "ויחי‬
‫כל האזר שפה אחת ודברים אחידם‪ …‬ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו‬
‫לעשית ‪/‬ו )בראשית ‪ "(.‬אנל א " נ על אחת כמה יכמה לצד הטיב ‪ -‬הר י מדה‬
‫ זה‬‫סונה ובוינו‪ .‬וכ! איתא נגמרא )סנהדר!' סה (‪ " :‬דוד ש אל הובתים‬
‫רו‪.‬כ‪.‬עריב עצמו יל! נכיח הקנרוח כיי שתשרה על" רוח טומאה‪ .‬בכה ר ' עקינא‬
‫ואמר אם ב‪ 'I‬שמרעיב עצמו כדי שתשרה על "‪ 1‬ר‪ m‬טומאה שירה עליו רוח‬
‫טומאה‪ ,‬מי שמרעיב עצמי כדי שתשרה עלין '‪ ,‬רח טהרה על אחת כמה יכמה‬
‫שחשיה על‪,‬ו רוח סהרה ! " רבי עקיבא נכה על חפוסבצאיל העצום שברצו!‬
‫האדם שלדאכובבו איו אבו מבצלים אותו‪ .‬נבכה גם אבו עם יבי עקיבא ובאמי ‪:‬‬
‫אם כח הרצון והדיבור של האדם שי ל‪.‬ו השפעה כל כך עצומת לוע‪ ,‬על אחת‬
‫כמה יכמה תהיה השפעתי לטוב ! ארמו"ר ‪ t‬צ ‪ /l‬ל כתג שהשי " ח גרא אח האדם‬
‫כך שבורצבו לבד יכול לפעול גרולוח‪ .‬שחוי בצלם אלקש עשה את האדם‪,‬‬
‫וכמו שוציו ה' הוא הפועל יכווא את הכל‪ ,‬מעיו כח זח בתו חכווא לארם‪ .‬ואף‬
‫שאנו וואים שהרכה פעמים איו רצובו של אדם מתגשם‪ ,‬איו זאת אלא שמום‬
‫' שוצובות אחרים מתגניש רלצובי‪ ,‬אבל רצוגות מאוחדים שי להם כח לפעול‬
‫הרכה מאד ‪.‬ג) ·‪(.97‬‬

‫‪-‬‬

‫אזוה כח ערצם היה ל ‪ I‬ה‪ ,‬אם כל אנשי החירה בארץ יבכל העילם ה"‬
‫ובדברש בקול אחד ‪" -‬שפה אחח ודברים אחדים " ‪ -‬והייבי אומרםי לאחיני‬
‫בג " י‬

‫‪.,‬עררן‬

‫שיניס‬

‫משיבתכם‪,‬‬

‫רכי‬

‫איבן‬

‫בריר‬

‫כשמש‬

‫ששי‬

‫מנחיג‬

‫לבירה‬

‫ולאחויתני שי חקדר‪ ,‬הגזי לך אםד מה טוב ימה ה ' ש ואל מעןמ כי אם שעוח‬
‫משפט ואהבת חסד והצבע לכח עם אלקיך " ‪ ,‬איזי השפעה עצומה ה'חה לזה ‪,‬‬
‫משמ ‪.‬לא יבצר מהם כל אשר יזמי לעשית"‪ .‬הלאוי וניכה ל~ בב"‪.‬א‬

‫‪32‬‬
‫‪:‬‬

‫~‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יהדדה ליי‬

‫"דרכיה דרכי נועם"‬

‫מקור‬

‫‪-‬‬

‫להלכה •‬

‫גם חז"ל וגם פוסקים הביאן את המקרא הנ"ל כיסוך לפסקי דיגיס ימקור‬
‫לבירורי הלבד‪ .‬באן ננסה בע"ה לברר מה טיבה של דרשה זו‪.‬‬
‫‪.‬א‬

‫‪ M‬ז"ל‪.‬‬

‫ו‪ I‬י‪r‬ש'‪J‬ל‬

‫"דרכיה דרבי בועם וכל בתיבותיה‬

‫החכס מבל אדם בתב )משל‪ ,‬ג' 'ייז( ‪:‬‬
‫שלדם"‪ ,‬מבאן' דרש אניי )סדכה ל"ב‪ 🙁 .‬שכזפדא זהירדיף אינם מארבעת המיבים‪,‬‬
‫שבן הם מסרטים ומברזים את הריים '''שר) שם(‪ .‬במו כן דרשו לגבי יבמה‬
‫שמת בנה אחר מזת בעלה‪ ,‬אל;‪ -:‬תתח"ב בחליצה ותתגנה על בעלה" )יבדמת‬
‫פ !‪:(. JI‬‬
‫יהדבו צריך עיין ‪ :‬איך ·למדי דנרי תירה מדברי קבלה‪ .‬ונלע"ד שאין זז‬
‫דרשה ממש מן המקרא הזה‪ ,‬אלא ברור כובת התורה מתוך סברא שהיא כתובה‪,‬‬
‫‪Q‬בפר משלי‪ ,‬יהרי הדנו כעין "דרשינן טעמא דקרא" כל‪-‬תרותי‪ ,‬שכן "בל‬
‫התורה כולה מפני· דרכי שלום היא דכתיב ·דרכיה דרכי ניעם יכל נתיברתיה‬
‫שלים" )גיטין נ"ט (‪ '. :‬ולפי זה המ שפל‪,‬גו תבאים אם דושינן טעמא דקרא‬
‫)קיין~‪.‬ין ס"ח (‪ :‬הייוב במצית פרטרות‪ ,‬אבל לגבי הטעם "דדכית דרכי ברעס"‬
‫בולי עלמא מודי שדרשינן‪.‬‬

‫ובעל אור שמח )הל' יבום וחליצה פ"ה הב"ג( בתב על דושה זו שהיא‬
‫"אנן פנה ומדס לקבלה ‪ II‬זעי !‪ I‬ש‪.‬‬
‫‪.‬כ‬

‫ירושת וכתר=קים‬

‫דושה זו דרשוה גם הפוסקים אחרי חתימת התלמוד בדי לקבוע פרטי‬
‫הלבות שאינם בוורים ממקום אחר‪ ,‬לרוב כדי לחזק טענותיהם המיוסדות על‬
‫יסורות אחריס‪ .‬והבה נעייז בכמה פסקי ריבים בבורם על דרשה זן‪.‬‬

‫•‬

‫תשנ"ג‬

‫כשנת‬

‫)דעות כ ‪I‬‬
‫ררכי‬

‫פירסם‬

‫ע'‪.‬מ‬

‫כי‬

‫‪(,61-62‬‬

‫ניעם"‪.‬‬

‫עש‬

‫"‬

‫מנחם‬

‫הסנה‬
‫בי‬

‫‪(, 176-171‬‬

‫מאמר‬

‫אלין‪.‬‬

‫"עקרונות‬

‫בשם‬

‫סקר כמה מדברי הפוסקים‬

‫פירסס‬

‫ר‬

‫הוא‬

‫אסף‬

‫‪f‬‬

‫אליעזר‬
‫הרבה‬

‫בשן‬

‫מאמר‬

‫מובאות‬

‫מופררם‬

‫המסמתכים‬

‫"דרכיה‬
‫על‬

‫בוספות‬

‫רדכי‬

‫כבורמה‬
‫על‬

‫הלכתית"‬

‫המקרא ‪..‬דרכיה‬

‫נועם"‬

‫)דעןח‬

‫‪"",‬מ‬

‫הנ"ל‬

‫מתרד‬

‫רבדי‬

‫המקרא‬

‫הפוסקים יעג"כ באנציקלופדיה תלמרדית כרוז ערך דרכי נועס‪ ,‬עמ'‬

‫תשי"בת‪-‬שט"ר‪.‬‬

‫וכמדימני שכדאי לבו לברר איך בדיוק השתמשו חז"ל והפוסל‪ I‬יס במקרא זה ומה משמעותה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫לע"ר‬

‫יסוד‬

‫הסבךא‬

‫בושאית רבה(‪,‬‬
‫לא‬

‫רק‬

‫בלומר‪ ,‬סברא‬

‫בורחניךת‪,‬‬

‫ומבחיגת החברה‪,‬‬

‫הזו‬

‫טמרו‬

‫בהמ‬

‫אלא‬

‫רהייבי‬

‫גם‬

‫שהקב"ה‬

‫את העולם‬

‫מבחינת‬

‫לעושר‬

‫עביני‬

‫הסתכל‬

‫בצורה‬
‫העולם‬

‫בתירה‬

‫יבאןפן‬

‫סחיי‬

‫הזה‪,‬‬

‫מבחיבת‬

‫וברא‬

‫ונביר ולנועם חברתי‪ .‬זאת‬

‫התורה‬

‫אח‬

‫העולם‬

‫יובילר‬

‫בויאות‬

‫הנפש‬

‫)ריש‬

‫לשלמןת‬
‫והגוף‪,‬‬

‫אומרת שהעיבדה "שהסתכל‬

‫‪.33‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בעל‪ ,‬התוספות )'במות '‪.‬ב תד"ה ואחות( דב'ם ב'במת‪,‬ו אחות אשתו‪,‬‬

‫(א)‬

‫שבשארה מופקעת מז'קה‪ ,‬אפ'לו מתה אשתו‪ ,‬ודשרו זאת מקרא דרכ'ה דרכ'‬

‫בערם‪ ,‬על 'ד' ד'מו' מ'לתא למ'לתא‪ ,‬מ'במה שמת בבה אחר' מות בעלה‪.‬‬
‫(ב)‬

‫ז"' ‪ :‬תד"ה אשת( לפטור מ'בום 'במה‬

‫באזתה דרד גם חדשו )'במות‬

‫שבולד לה 'בם רק אחר' מ'תת בעלה‪.‬‬
‫(ג)‬
‫סכ ‪,I‬א‬

‫)שן"ח‬

‫הרא"ש‬

‫‪..‬‬

‫הרא"ש‬

‫ונשז"ת מהרשד"ס‬

‫כלל‬
‫סיו‬

‫ח‪,‬ו"מ‬

‫ס‬

‫ק"ת‬
‫רס"ז(‬

‫‪I/‬‬

‫מובא‬

‫‪',‬‬

‫פסק‬

‫בוטר‬

‫מסברא‬

‫חו"מ‬

‫יעל‬

‫סי‬

‫סמר‬

‫קנו‪/‬ה‬

‫‪I‬‬

‫מקרא‬

‫זה‬

‫שעל'בו לקבוע פרט' בזק' שכב'ם האסורק וז"ל ‪" :‬שד'ערו רבבו בכל דבר‬
‫דרבר לפ' מה שראו' להז'ק‪ ,‬וה'כא שי'ער קצב וסכום עד ה'כו ראו' להן'ק‪,‬‬
‫כתבי השיוערים‪ ,‬והיכז שאין דיעו‪ ,‬כתבי בכדי שיזיק ‪ …‬כי דרכיה זוכי ‪ U‬עם‬
‫וכל בת'בות'ה שלום‪ ,‬והקפ'דה תורה שלא 'עשה אדם בתוד שלו דבר הגורם‬

‫ה!‪,‬ק לחברו‪ ".‬ולדעתן א'סור בזק' שכב'ם הןא דמאור"תא ‪'.‬‬
‫הרדב"ז מסתמר על מקרא זה בכמה דחר‪.‬שי הלכה ‪:‬‬
‫(ד)‬

‫"ס) תרס"ג( הוא פוטר בו מכבוד אב'ו במדה שדבר‬

‫בשי"ת הרדב" ‪I‬‬

‫זה 'פסי' פרבסתו ‪" :‬ב"ל ‪ …‬שאם !'א לו מה 'אכל אם 'תבטל ממלאכתו‪'! ,‬אש‪.‬‬
‫זה כבוד אב'ו ש'מות ברעב או 'שאל על הפתח'ם לערב ובמצא שב'הם מת'ם‬
‫כש"כ אם הבן יש לן אשה שחייב במזרבותיה‪ ,‬והתירה דרניה דרכי‬

‫מועב‪,‬‬
‫בועס"‪.‬‬

‫(ה)‬

‫)ס'י אלף ב"ב(‬

‫שם‬

‫מב'א כמה טעמ'ם "שאס אמר השלטד!‬

‫הדא‬

‫ל‪,‬שראל‪ ,‬הבח ל‪ ,‬לקצץ אבר אחד שא'בד מת ממבו‪ ,‬או אמ'ת 'שראל חבחד'‪:‬‬
‫שא'בן מחן"ב למסור אח עצמו לזה‪ .‬ןמסם" ‪" :‬וחו דכת'ב דרכ'ה דרכ' בועם‪,‬‬
‫ןםחב‪,‬או ואץ 'עלה על דעתבו‬
‫וצר'ו שוכשפט' תורתבן זר' '‪ 1‬וכסב'בו'כ אל‪,‬‬
‫ב‪i‬תורה‬

‫את‬

‫יגרא‬

‫העךלם‬

‫לבררן מחוך הח‪ 1‬יה‬
‫אחרת‬

‫לשלים‬

‫גירמת‬

‫ייןזבב אררח‪:‬ן‪,‬‬

‫ניחנת כייינו‬

‫‪H‬‬

‫רונ‪n‬‬

‫שבכתב‬

‫‪,‬לשלמרת‬

‫ה ‪ '9‬וברה הן'‬

‫אבו‬

‫"‬

‫בבריאה‬

‫מטילה‬

‫בוחן‬

‫המסורת‬

‫לכךר‬

‫‪-‬‬

‫פוטי ייבי‬

‫‪-‬‬

‫בשאלית‬

‫התורה ‪:‬‬

‫אפשר‬

‫שאי‬

‫האם "‪ j‬לנ;ן‬

‫לכי‬

‫זו או‬

‫רבחכרה‪.‬‬

‫עלינן להוכיח‬

‫‪ '91n‬ל‪ n‬דרבי‬

‫אח‬

‫םג‬

‫החררה‬

‫מבחינת‬

‫•‬

‫ההזלחה בעניני הערלם הזה~ שהרי רבך זה מרכיח כי "הסתכל בחררה רברא את העולם"'‬
‫רממליא יתקדש‬

‫‪2‬‬

‫גרמא‬

‫בנזקיו‪,‬‬

‫שם‬

‫שמים‬

‫אפילר‬

‫על דיר‬

‫)ב"ב כ"כ‬

‫רמב"ם‬

‫וגם לדעת‬

‫בזח‪,‬‬

‫זאמר‬

‫למאו‬

‫םע"ב ורש'''‬
‫רא"ש‬

‫שהיןז‬

‫שם(‪.‬‬

‫האיסןר‬

‫פטוך מלשלם‪,‬‬

‫וכתב הגך"א )חו"מ‬
‫מדאיר"'תא‪.‬‬

‫הוא‬

‫חז ‪ H‬ל אבל ביד רמ ‪ N‬ה )ב"ב פ"ב פי' ק ‪ H‬ז(‬

‫לאינשי‪ ,‬אי משים‬
‫הרא"'ש‬

‫לא תתן‬

‫משמע שלמדו מהקרא‬

‫אכל‬

‫המבי"ם‬

‫מזרבנן‪ ,‬זמן‬
‫לחברר‬

‫לפבי עיר‬

‫היזק‬

‫כקרית‬

‫התורה‬
‫מחמחן"‪.‬‬

‫םא‬
‫יכן‬

‫"זרכיה‬

‫ספר‪,‬‬

‫הזיק‬
‫נראה‬

‫דעח‬

‫כתב ‪:‬‬

‫מקור‬

‫סי'‬

‫יש‬
‫קנ"ה‬

‫היאסור‬

‫מן‬

‫"ראסיר למגרם מזי זאתי מיניה חיזקא‬

‫מכשול ואי‬
‫‪H‬‬

‫יהייבי‬

‫שלמז מסברא‬

‫לשלם‪,‬‬

‫ניעם‬

‫כתב‬

‫אלא‬

‫ר"ת נס'‬

‫‪34‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫לא‬

‫כבתו‬

‫התירה‬

‫משום‬

‫פ"ט(‬

‫שםג‬

‫לדעת‬

‫סק ‪ H‬ח(‬

‫ואהבת‬

‫דרכי‬

‫שכביס‬

‫חייב‬

‫איסיר‬

‫כדבר‬

‫יחכרי‬

‫מעבכ‬

‫‪:‬‬

‫‪…‬דיבי‬

‫שחכמיס‬

‫הישר‪,‬‬

‫לרעך‬

‫הרחקת‬

‫חקבן‬

‫נזיקין‬

‫הרחק‬

‫חדושיס )באב‬

‫כמיד"‪.‬‬
‫כנ ‪ H‬ל‬

‫י ‪H‬ח‬

‫מדברי‬
‫כנלע ‪. H‬ן‬

‫נראה‬

‫זהרו‬

‫כדי שלא‬

‫יבוא‬

‫(‪:‬‬

‫ס'י חרט‪-‬ז[‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'שבז‪ "1‬אדם לסמא את עינו או לחותך ‪-‬את ד'ו או רגלו כדי שלא ימיתו את‬
‫חכח‪ .‬הלכך איני רואה טעם לדין זה‪ ,‬אלא מדת חסידות"‪] .‬וראה גם בסעיף‬
‫הבא אית ה' ודשי ס"ד רהי[‪.‬‬

‫(ו)‬

‫יכמה שבפלה‬

‫בה הפןסקים‪.‬‬

‫לבפי יכם משומ‪,‬ד‬

‫ר' אליהן‬

‫מזרחר‬

‫הרי זו‬

‫)שו"ת ר"א‬

‫כעיה חמורה‪.‬‬

‫מזרתר סד‬

‫ס"ח(‬

‫‪I‬‬

‫ורבות‬

‫הביא‬

‫זבו‬

‫תשיבה‬

‫מהגאוגים שמתררה את הדבמה לשוק‪ ,‬בתנאים מסויימים‪ ,‬ואת דברי די בריר‪,‬‬
‫שיש להסמיך את דבריהס‪ ,‬ימסדק ‪" :‬ןהתירה שאמדה סתם כד ישזב אחדם יחדיר‪,‬‬
‫ביהדות‬

‫אחיס‬

‫(ז)‬

‫קאמד‪,‬‬

‫והארדר‬

‫דדרכיה דרכי‬

‫בשן"ת‬

‫בזה‬

‫נרעם כתדב"‪,‬‬

‫בבימיו‬

‫)סד‬

‫זאב‬

‫‪I‬‬

‫('ע‬

‫יכתב ‪:‬‬

‫" ‪ …‬יבמה‬

‫יבוא‬

‫עלדיו‪· ,‬דלא קאמך יבמה ינרא עליה אפילן מז‪ :Z‬זמ‪,‬ד דכתיב דרכיה דרכד ביעם‪,‬‬
‫והבבעלת לגוי קבאים פוגעין כה"‪ .‬וחזר על זה כסי' שאחרי כן‪.‬‬

‫נ‪.‬‬

‫סריי רפכיה‬

‫רביס מפרטר סדרי מדיבה בבזיס על הכללים "אחדי רביס להטךת" )שמות‬
‫כ"ג ('ב יעל "הפקר בית דזו הפקר‪) I /‬ינמות פ ‪ II‬ט (‪ :‬אן על מה שמשעררם שהיתה‬

‫כוגח בעלי העסק‪ .‬גם באלו קכעו הפוסקים מסמרים על יסוד הכלל "דרכהי‬
‫בועם‬

‫דרכר‬

‫‪'''.‬ןכר‬

‫אף על םי שבש"ס מובא הכלל "אחרי רבים להטות" כבוגע לדעות רק‬
‫הדי)‬

‫ככיח‬

‫)ריש‬

‫סבהדרין(‬

‫כבר‬

‫הרא"ש‬

‫דרש‬

‫אותו‬

‫לעבין‬

‫הגהגת‬

‫הקהלה‪,‬‬

‫וז"ל )שו"ת הרא"ש כלל ו' ‪i‬ס"ה( ‪" :‬כי כל עסק של רבםי מארה חורה אחיר‬
‫רכים להטות‪ .‬ועל כל עגין '‪ 1t‬הקהל מסכימ‪,‬ם> הולכים אחר הרוב‪ ,‬והיחידים‬
‫צריכים לקיים כל מה שיסכימו עליהם הרכים ; דאי לא כן‪ ,‬לעולם לא יסכימו‬
‫הקהל על שום דבר ‪ …‬לכן אמרה תורה בכל דבר הסכמה של רבים‪ ,‬אחרי רבים‬
‫?הטוה"‪ .‬וכעין זה שם גם בס"ו‪''!'' .‬ארה לא פירש על סמך המ הוא קכע כן‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫אבל אחר‪,‬וגים כן פיר'‪.‬ו‪ ,‬ויסדו את הדבר על המקרא של "דרכיה דרכי בועם‬
‫וכן'"‪.‬‬

‫(א)‬

‫וז"ל 'ר אלהיו בן בבימין הלוי )זקן אהרן סי' קמ"ג( ‪" :‬במקום שבטו‬

‫רבים‪ ,‬צריכים להטות המועטים‪ ,‬דאם לא כן לא יצא לעולם דין לאמיתו‪ ,‬ועל‬
‫כן הזהירה התורה אחרי דביס להטות‪ ,‬אשר דרכיה דרכי ביעם יכל גתיבותיה‬

‫שלום"‪.‬‬
‫(ב)‬

‫מאךחי מכויח‬

‫מד‪,‬דדש"מ‬

‫)שו"ה אז"ח‬

‫ס'י לייז(‬

‫שאין‬

‫כולם שוים‬

‫בדבר‪ ,‬אלא חשובי הקהל קובעים כוה ורתר מפחותי העם‪ ,‬שאם לא כן "ילקה‬
‫דמת הדרן‪ …‬מוכרחים העשרה החשוביס כפופים לאותו ]רב הראןי לתשעים‬
‫מדלת העס[ יהיה מר שיהיח‪ .‬חלילה אין זה דרכי ניעם"‪.‬‬
‫(ג)‬
‫הרב‬

‫רכז פסק ר‬

‫מחייבת‬

‫את‬

‫‪f‬‬

‫חייס שמה אמאריליו‬

‫המיעוט‬

‫מטעם‬

‫דרניה‬

‫)דבר משה ח"ב ס'י כ !‪ I‬ב(‬

‫דשעת‬

‫שמשמע‬

‫מדבר'‬

‫דרכי‬

‫גועם‪,‬‬

‫]מה‬

‫‪3s‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רשב"א שהמיעום מעכב‪ ,‬הסביר על פי הוג שכתב מהרשר"מ כמובא באות‬
‫הקודמת[‪.‬‬

‫(ד)‬

‫מעביבבו מה "ש רשאים בבי העיר להתבות על המדות ו ‪ p‬ל השערים‬

‫יעל שכר הפועלים ‪ ,‬ולהטיע על קיצת) " )ב"ב ח' ‪ . (:‬די) זה בבוי על הכ לל " הפקר‬
‫בית די) הפקר " )ריטב"א שם(‪ .‬בהטבמי ש יתפות בררך כלל מצריך הרמב " ם‬
‫)הל ' שולחין ושיתפים פ"ד ה " א( קניבים ממש ‪ ,‬מה שאין כ) בתאני ש התבי כל‬

‫בעל אומרבת מטירמת בעיר‪ .‬כך משער מהרי"ק )שררש קפ " א ]קע"ס[ ‪ ':‬וו " ל ‪:‬‬
‫"דעל כרחך לא פליג ר ' משה על שאר הפוטקים‪ ,‬אלא בעי בי שו תפיס בעלמא ‪…‬‬
‫אבל היכא שכל בבי האומבות התבו להשתתף באונמותי ‪ ,‬מודה הוא שרסא'ן הס‬

‫ותבאר קיים‪ ,‬השסכמת רבים ר‪:‬ח' יח ר‪:‬ח' נועם וכל בתיבותיה שלום " )רבריו‬
‫אלי מונאים גם בשו"ת מהרשר‪!/‬מ חו"מ ס'י שצ ‪(. If‬ה‬

‫(ה)‬

‫אבל לא רק בהסכמי צבור‪ ,‬גם בעסקים ביז יחדיים מעשרים ערות‬

‫המתעסקםי כדי שיסכים פטק הרי) לדרכי ביעם ישלום‪ .‬כר‪ ,‬למשל‪ ,‬ר‪!::‬אי‬
‫משכיר חבות להוציא ממגה את השוכר לפבי זמרב‪ ,‬אם הרבר חנה לו בויתר·‬
‫"יאין מדרכי התורה‪ ,‬אשר דרכיה דרכי בועם‪ ,‬שימית‬
‫הפתחםי‪ ,‬וזה י‪.‬דןר בביתן" )שו"ח רדנ"ז סי' אלף רי"ר(‪.‬‬
‫(י)‬

‫ברעב או‬

‫ישאל‬

‫וכן במי שכתב כל בכטיי לאשתי ימת ‪ ,‬כתב ר"י אבן צור‬

‫משפט ידצקה ניעקב‪ .‬ח " א סי'‬

‫נ וו ב( ‪:‬‬

‫על‬

‫)שי"ת‬

‫"ח"ז שחןה"ק‪ .‬שדרכיה דרכי גןעם חסכים‬

‫על זר‪ .‬ואנן טהדי שגם הבעל לא עלה על דעתי שתטיל הכל יתביח את בביו‪".‬‬
‫וביר תקטת "ז"ל נונדנהם‪-‬‬

‫ר‪.‬‬

‫דע כאז רברבו בריבי חירה‪ .‬אבל הרבה תקבו הז"ל ‪ ,‬וגם כוובת ז ' ברהים‬

‫אפשר לברר על דיי המקרא הזה‪.‬‬
‫(א) כתב דוב " ז בלשיו כללי מאר )שי"ת רדב"ז טף תי"ג( ‪" :‬ריב תקבית‬
‫חז"ל הם בררך ‪ m‬מבות יתיקיבי הישיב‪ ,‬ילמרי מן הכתיכ ררכיה ררכי ביעם"‪,‬‬
‫הררי כאז טברא חשיבה בבירור פרטי תקבית חז"ל‪,‬‬
‫(ב)‬

‫לדעת‬

‫רמב"ם‬

‫סן"פ ‪(,‬ב"י מה שמ)‪I‬רס‪:‬בים עביי‬

‫)הל' מלכים‬

‫נכרים‬

‫עם עביי ישראל וכ) מבקרים חיליהם יקיברים מתיהם‪ ,‬גם אלי בלמרםי מאיתי‬
‫קרא‪.‬‬

‫(ג)‬

‫ברי)‬

‫אלמבה שתפטה מטלםלי) ‪ ,‬כתב בית‬

‫ייטף‬

‫)ש ר " ת‬

‫בית‬

‫'סוף ‪,‬‬

‫דיבי כתיבות ט" ה ' ( ‪" :‬בתר רתקיבר הג‪ N‬יבים שתזון מהמטלטלים‪] …‬ומצאים‬
‫ כזה אין מדח הדין ליקה‪ ,‬זהיי דרניה דרכי ניעם ‪",‬‬‫מהדי רמוסרים לשלשי(‬
‫(ר)‬

‫מהרשד " מ )שי ‪ /I‬ת אה ‪ /l‬ע סי‬

‫‪I‬‬

‫ק ‪ II‬כ( וכתב לגבי חרם ר ' גשרים‪ ,‬אשיו‬

‫' מגרשים אשה בעל כ ‪ m‬ה ‪ " :‬ילא עילה על דעת בן אדם שיההי הא‪:‬וי אטיר‬
‫בבהשתיים‪ ,‬דייי ירגליז‪ ,‬יאשתר שיחקת ממבי‪ .‬חלילה‪ ,‬ששי בזה כמה איטוריס ‪,‬‬
‫יר'יכי תורה ררכי ביעם הם‪ ,‬ידבר זה לא עלה על ערת ‪ .‬הרב לתקן עלוי‪".‬‬

‫‪36‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪.‬‬

‫(ה)‬
‫סי'‬

‫כגר שמת כל' 'ררש'ס‪ ,‬רבאר אבש'ס רזכר בבכס'ר‪ ,‬פסק הטרר )חר"מ‬

‫ער"ח‬

‫ס"ר(‬

‫בשם‬

‫הרא"ש‪,‬‬

‫אביו‬

‫הזוכים‬

‫שאין‬

‫מחויבים‬

‫בקבורתן‬

‫יותר‬

‫המאחףם‪ .‬רטען בגח הכ"ח )שס( מכמה טעמ'ם שח'רכ קכררה חל על הבכס'ס‬
‫מח"ס‪ ,‬רזרא' כד תקבר חכמ'ם‪ ,‬שהר' תקבר שארכע אמרת של אדס קרברח‬

‫לר‬

‫ככל מקרם )כ"מ ("‪' .‬כ" ה'כ' דלא ל'ח' לא'בצר"‪ …‬רכאן 'ש א'בצו" כ'חר‬
‫שאת‪ ,‬שאלר בא'ס רמבזבז'ם בכס'ר ראחר'ם 'תח"בו לקכרר‪ ,‬רהתררה אמרה‬
‫דרכ'ה דרכ' ברעם רכל בת'בות'ה שלרם‪ ,‬לכן בראה לפע"ד שררת הד'ן ש'קבההו‬
‫תחילה‪ ,‬ואח"כ יבזבזי איש לן"‪,‬‬
‫כר( גם מה שקבער חז"ל )כתזכות פ"ייג ‪'''(,‬מ שא') הבעל מעכ'ר את‬
‫אשתר מע'ר לע'ר רמכןר לכרד‪ ,‬כתבר על זה '''ר אבן צרר רר' היי"!'"!' מובסרב"גר‪,‬‬
‫דואי שאיז הדבריס באטדי במקום סכנה‪ ,‬ראם ירכיח על דיי עדים שבהליכתן‬

‫לע'ר מגרר'ה הרא מסתכן‪ ,‬רשא' לכרף ארתה לכרא לע'רר‪) .‬מתרד ‪''',‬כ מרבא‬

‫כממארר של אל'עזר כשן‪ ,‬הערה ‪(. 16‬‬
‫גם‬

‫(ז)‬

‫מה שברהג'ם שהכן‬

‫)טוש"ע אב ‪'I‬ע סי' מ"כ ‪(,‬ז‪//‬ס‬
‫סי' נ"ט(‬

‫שאין‬

‫בשאר אצל‬

‫כתב‬

‫אמר הגררשה‬

‫הר ‪ II‬ל בירדוגו‬

‫)שופריה‬

‫תדבך באמר כאשר האם סימא "והתורה‬

‫עד שהרא‬

‫כן ר'‬

‫ת"א‬

‫אה"ע‬

‫ויעקב‬

‫דרכיה‬

‫ביעם ראם בנן‬

‫יישב אצל אמר הסרמה יימשד ממבר כמה בזק'ם רחבלרת'!‬
‫(ח)‬

‫לגכ' צרראתר של 'ר 'הרה'ד ‪,!,,,‬סחה שלפ'ה א'ן אשה רשא'ת ל'בשא‬
‫"שכינת‬

‫לאשי ששמר כשם אביה‪ ,‬כתב בנודע כחידוה )מוות אה"ע סי' ע"ט( ‪:‬‬
‫החס'!" לא ה‪i‬ז' על שם המתחדש‪ ,‬דרדא' לא חמ'ר‪ …‬מ'במה לשרק ‪) …‬ראם ככע')‬
‫זה[‬

‫'גרש את‬

‫אר 'חרש‬

‫אשתר‬

‫'מ'ר לסכבה‪ ,‬רא'ן‬

‫כל‬

‫זה‬

‫דרכ'‬

‫ברעם‪ ,‬רלא‬

‫בת'ב שלרם‪".‬‬
‫ר‪.‬‬

‫עטם‬

‫צו‪:‬חזה‬

‫גם טעם המצוה מצרבי בניי על המקרא הזה‪.‬‬

‫כא(‬

‫הדוב"ז בתשרבתיו "ס) אלף מ"ט( דן בד'ן עד'ם זוממים שמשלמ'ם‬

‫דיקא לזה שהעדיי נגדו‪ ,‬והסביר זאת בזה ‪ II‬ל ‪" :‬יטעמא נמי איכא‪ ,‬שהרי נצטער‬
‫‪'!",‬עהש ‪,!,‬לע שקר לח"נר‬
‫דרכהי‬

‫(ב)‬

‫דרכי‬

‫ממרן ‪…‬‬

‫רלכן זכתה לר התררה בתשלרמין‪,‬‬

‫כ' כל‬

‫נועס"‪.‬‬

‫רבמשד‬

‫חכמה‬

‫•‬

‫)נראש'ת‬

‫ט'‬

‫('ז ‪:‬‬

‫"הא‬

‫שפטרה‬

‫התררה‬

‫בשיס‬

‫מפריה‬

‫זרניה‪ ,‬יחייבד‪ ,‬רק את האגשים‪ ,‬כי משפטי ה' ודרכוי דיכי נרעם יכל בתיבותיה‬

‫שלרם‪ ,‬זלא עמסה על השיראל" מה שאין ב'כרלת הגרף לקנל‪ ,‬רמכל דכר‬
‫האסרר לא מבעה התרהו בסרגה הה'תר )חרל‪,‬ן ק"ט (‪… :‬רמשרם זה לא מצאבר‬

‫ב‪i‬מ‪ m‬להתעברת רק ם;' אחד כשבה‪ .‬רכן לא מבעה השמגל מכל בב;ן‪ …,.‬רירחר‬
‫מזה בעת המחלמה ‪ M …‬יהו התדרה יפת תראר ‪…‬ארם כן‪ ,‬נשיס שמסתכבר ‪ri‬‬
‫נעיברר רל'!"ה ‪ …‬לא גזהו התרהו לצרית לפררת רלרברת על האהש‪".‬‬
‫(ג)‬

‫הומנרת‬

‫גם‬

‫תקנרת‬

‫רתיקןר‬

‫דרבנן‬

‫הישרב‪,‬‬

‫כבר‬

‫ילמח‬

‫ראיבר‬

‫)לעיל‬

‫מן הכתרב‬

‫רשי‬

‫דרכהי‬

‫ס"ד(‬

‫שררבן‬

‫דרכ' ברעם"‪.‬‬

‫הן‬

‫"בדרד‬

‫רביררשלמ'‬
‫ת‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫)עיריבין ם"ג‬

‫ה"ב( ‪:‬‬

‫"מםבי‬

‫מה‬

‫מערבין‬

‫בחצרית‪ ,‬מפבי‬

‫שלום‪…‬‬

‫דרכי‬

‫דכתיב דרכהי דרכי בועם וכל בתיבותהי שלרם‪ ,1/‬והסביר מהרש"א‬

‫היא‬

‫)סוף מס'‬

‫עיריבין( שמעיקר הדין לא היה לחכמםי להתיר חצר של רגים על דיי עיריג‪,‬‬
‫ימה שהתיח ‪ ,‬היינן משים ררכי שלםר‪.‬‬
‫סוף יוכ‬

‫ו‪.‬‬

‫כמדימבי שריב הדיבים‬

‫‪-‬‬

‫בם בדאירייתא יגם דברבבן‬

‫‪-‬‬

‫המייטדים על‬

‫המקרא הב"ל מיכחי שכלל זה תיפט מקים חשיב במחשכת התירה‪ .‬יאם צדקבי‬
‫נהננתן‪ ,‬איבד אלא סברא םזשטה בגויה על כך שבירא העןלם הרא גיתן‬
‫התירה‪ ,‬כר ששבים אלי צריכים להשלים זה את זה‪ .‬כלימר שאני זקיקים‬
‫לתררה כדי להביא את חיי הערלם הזה לשלמיתם ; רמאידר הטברא החיציבה‬
‫דירשת שדיני התירה לא יגפעו נחיי הערלם הזה הגשמיים הוחברתיים‪ .‬וכל‬
‫מקים שאין לני מקוא אר דרשה הסרתרים את הסברא הב"ל‪ ,‬ממילא ההלכה‬
‫נקבעה על דייה ‪ ,‬דהיינו שדרכהי דרכי נועם יכל נתיבותיה שלום‪.‬‬

‫על יסרד הסבוא הזר אפשר להבין גם מה שאמרי חז"ל )יורש' בדרים‬
‫טו ‪'.‬א כעיך זה בבלי תענית י"א‪ .‬מינא בשר''' במרבד ו' י א ( ‪" :‬לא דידי מה‬
‫שאסרה תררה ‪ ,‬אלא שאתה מבקש לאסרר עלוי דבוים אחרים " ‪ .‬כן היא מסביוא‬
‫בפשטרת בם מימרא מליאה ממררסמת )יחשלמי סרף קדיךש'ן( ‪ " :‬עתדי אדם‬
‫ מי שמבןי שהועלם בנרא‬‫ליתן דין זחשברן על כל שראת עיבר רלא אכל"‪,‬‬
‫‪IJ‬‬

‫בשבליי רבשביל קרים התרהר‪ .‬לא ;ברז לכל דבו‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫"‪". .‬‬

‫‪.‬‬

‫שולם יירכי נועם‬

‫דגול השלימ שכל התווה ביתבה לעשרת שדלמ בעלומ שבאמו דרכיה‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫דרכי ביעמ יכל נתיבותיה‬

‫שלום‬

‫)רמב"מ‪ ,‬סיף הלכרת' ' חנוכה(‪.‬‬

‫'" ‪,‬‬

‫‪…‬‬
‫‪. ..‬‬
‫ב ‪ :‬כל ‪ ,‬התורה כילה נמי'‪ , ,‬מפני ‪.‬דרכי‬
‫""‬

‫מקיר דבויי במסכת‬

‫גיטיו‬

‫נ"ט‪,‬‬

‫שלרמ היא דכתיב דרכיה דרכי ניעמ וכל ‪ ,‬נתיבותיה לשרמ ‪) ,‬אור · שמת‪,‬‬
‫הלכות חנוכה(‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫' ‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪38‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪'. ..‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יונה‬

‫‪.‬‬

‫עמנואל‬

‫"‬

‫•"‬

‫על ערכים של יה‪,‬ד" אשכנז שכוכעט נשכחד‬
‫‪,11‬‬
‫יוצאי גרמניה‬

‫שעלו‬

‫לארץ‬

‫ישראל בשבית‬

‫השלישים ‪,‬‬

‫עדמי‬

‫בפגי‬

‫בעיות‬

‫רביח‪ ,‬המצב הכלכלי הקשה ששרר אז בארץ הכב י ד עליהם מאיד יזה הכריח‬
‫אוחס ‪"!,‬ר~רל אח רמח ח"הס באוסן דרסט'‪ .‬בע ' ה לא פהוח חמורה החעוררה‬

‫בקשר לצורת הח'נוך החורב'‪' .‬הור' אשכבז חובכו על ברנ' ש 'טת חורה"עם"‬
‫דוך"אוץ‪ .‬ובבואם ארצה בוכחו לדעח שצורה זו של ח'בוך א'בה מקובלח‬
‫ב'הדוח החרד'ח בארץ ישראל‪ .‬העול‪,‬ס פחרו בעיה זו בדרכ'ם שובוח ‪ :‬חלקס‬
‫ו'חוו‪ ,‬מוצון או שלא ברצון‪ ,‬על ש'טח חורה"עם"דרך"ארץ‪ ,‬ושלחו אח בב'הס‬
‫לתלמדוי תורה ו‪ n‬דרים‪.‬‬

‫אחרים הקימו בתי ספך חדשיס‬

‫כדוגמת בתי הספר‬

‫המקובל‪,‬ס ב'הדוח החרדיח בגרמנ'ה‪ ,‬ואילו אחרים ש לחו אח בנ '‪ iT‬ם לבחי סםר‬
‫ש ל זרס המזוחי‪ ,‬לא כאן המקום לבחח אח החפצלוח היהדוח החדריח בוסה‬
‫'הוד' אשכבז בבואם לארץ ש'רא ל‪ ,‬בדמה שה'חה כאז התפחחוח מובבת‪ ,‬ה 'ו‬
‫כאלה שארו ברוכם הח'בוכ'ח אבן פ'בה להשקפח עולם שעל‪,‬ה לא ה'ו מוכב'ם‬
‫לוחו‪ ,‬וא'לו אחוםי ראו בש'טח חווה"עם"דרך"ארץ ש'טה זמנ'ח בלבד‬
‫שמקוהו בסב'בה מסו'מח שא'ז לואוח בה קרושה לשעחה ובודא' לא קדושה‬
‫לעח"!' לבוא‪ ,‬הורםי אלה שמחו על האפשווח לבטוש אח ש'טח תורה"עס "‬
‫דוד"אץר‪ .‬בובח המאמר איבה לדוז בבע '‪ iT‬זו‪,‬‬
‫בדמה לי שלי הרוח אשכבז היו עדו ערכםי מקובלםי מדןר דוו ש משום מה‬
‫בשכחו‪ ,‬בע'ח הפרנסה דהועוח ה ש ובוח לגב' ש'טח תווה‪-‬עם"דרד"ארץ השכחיו‬
‫מהזרמיס השונים הנ ‪ II‬ל ביהדות הנאמנה את היסודית המ'‪ m‬ריס בהם בתברוכ‬
‫יר‪ "!',‬אשכבז באוצוח‬

‫הגולה ‪.‬‬

‫לארץ‬

‫בכואס‬

‫ש'ואל‬

‫החלבטו‬

‫העול'ס בבעיה‬

‫החינוכיח התויה ולא הרגישו שישבס יסודוח באמביס שא'ז עליהם שום ויכוח‬
‫או מחלוקח ‪ ,‬ולכז מז הואו' לשומו עליהם ואף להפ י ץ אוחם כאז‪ ,‬באוץ ישראל ‪.‬‬
‫לו הדי ש ומוים על מסודח נמאבה ש ל מ אוח ב ש ביס ‪ ,‬יכלו להווח דוגמא לדעוח‬
‫אחווח כאוץ שיארל ‪.‬‬
‫‪.‬ב‬

‫נריב ערי אשכנז פרחי חיי קהילה מאורגנים ; ארגין קהילתי עם רב‪ ,‬בית‬
‫כנסח מסדרו ‪ ,‬חזז ובעל קווא ‪ .‬קבוע ‪ ,‬סיעורי חווה · מסודויס יכו‪ '.‬לא היחה‬

‫אפשרןת לאוגוז קהילתי כזה באוץ ‪ .‬אך לא בזה הסחיס האוגוז הובסודר של‬
‫חיי קהילה באוצוח א ש כבז ‪ .‬בכל עיר ה'‪ iT‬מוהל ש מל אח ילדי שיראל " ל ש ס‬
‫מצןה‪ ".‬בכל קהילה הי חה חבוא קד שי א מסןדות ש טיפלה בכ ל אסןן ר " ל "לשס‬
‫מדצה " ‪ .‬מרגע הגסיסה ‪ ,‬ה ש מירה על המת ‪,‬‬

‫הטהרה ‪ ,‬הלוהי ; י עד‬

‫ארגו ן‬

‫המביך‬

‫בביח אבל‪ .‬ככל שהקהילה היחה גדולה יוחר ‪ ,‬היו יוחר גבריס ונשיס שעבדו‬

‫‪39‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'לשם מציה בחברית קדישית אלי‪ ,‬לא כל אחד זבה להיית חבר 'חנכרא קדישא‬
‫ירק אנשים ובשיס מדקדקים במצוית ומהדרים בדיני צניעות זכי להיות במבים‬
‫ביו‬

‫חברי‬

‫חברא‬

‫קדשיא‪,‬‬

‫מצבית עתיקית‬
‫בתלם‪ ,‬וגשיס‬

‫בבתי קברית‬

‫ברחבי גרמניה מספרית על רבניכ‪,‬‬

‫חשיבות שעשו חסד לחייס ‪,‬למתיס‪.‬‬

‫כעלי‬

‫ז‪ 1‬ל מצבותיהם של רבניס‬

‫מפירסמים חרטי בני הקהילה שרבם ה'נערץ היה גם‪ .. ,‬קברו‪ ,‬כך למשל חריט‬
‫בבית הקברות‬

‫של ק"ק פירט ‪,‬על מצבתו של רבי מנחם‪-‬מנדל קרגוי זצ"ל‪,‬‬

‫בעל גי'יל‪ ,‬טהרה‪" ,‬חבר לח"ק דקברנים" ישם עיד על מצבתי "אף למתים‬
‫חסדי ואמתי קודש חברתו"‪ .‬הדב מ ‪/ I‬מ קוגוי היה אחד מגאןני הדוד ובקי בפלא‬

‫בקשדיס וטהרות‪ .‬וכן מיבא בספר "אכבל זיכרוו" על המצבות ננית הקברות‬

‫השיו בפרנקפורוט ע"נ מאיו מאת הרב מרדבי הליי‬
‫תרס ‪(. I1‬א על מצגות רבות צוין שהנפטר]ת[‬
‫היי‬

‫‪-‬‬

‫רבביס‬

‫וראשי‬

‫הירוו ‪r‬‬

‫ז"ל )פרנקפורט‬

‫עשה הסד עם המתרם‪ ,‬כל ‪ i‬אלה‬

‫העדה‪.‬‬

‫המסזרת הזאת‪ ,‬שאנשים ינשים דאגו לצרכי הקהילה בעיתות שמחה וצרה‬
‫לא הרכ שמשיו רפאל הירש הגהיג זאת ילא רבבי הסמינר בכרל‪,‬ו‪ ,‬דורית‬

‫רבים חיגכו על ניהגים מקידשים אלה‪ ,‬שגהפכי לערכי יסיד של יהדית אשכנז‪.‬‬
‫איו אנו באים לתאר את חיי הקהילה בערי אשכנז כאי'יליה‪ ,‬כאילו לא‬

‫היו שם גם תיפעות של‪,‬ל‪,‬ות‪ ,‬אך אבי תובעים את עלבינם של יסודות חיוב‪t‬ב"‬
‫שאיו לותר עליהם גם בחיי יום יום בארץ‬

‫שיראל‪.‬‬

‫רוב בעלי בת‪t‬ב" בקהילות גרמניה היו מעירבים כאיפן פעיל בחיי הישוב‬

‫היהידי בערי אשכנז‪ .‬היי גם כאלה שחפשי שררה כובוה אבל היטיד של‬
‫הפעילות המגוינת היה "לשם מצוה"‪ .‬הם לא השתמשו במישג הגביה ‪ 1/‬לשם‬
‫שמרם" והסתפקך בכיונת "לשם מצוה"‪ .‬זה פעל בהכנת ‪,‬ליד הקהילה לקראת‬
‫בר מצוה ולמד אתם טעמי המקרא‪ ,‬וזה פעל בארגוו למעו מסעדות כשחת‬
‫אירופה‬

‫ברחבי‬

‫זה‬

‫‪.Hamburger Speiseverein‬‬

‫ארגו‬

‫שיעירי‬

‫לנעיר‬

‫תירה‬

‫ישראל‪ ,‬ביסף ללמודי תירה שבבתי הספר היהדוים‪ .‬זה הרה מיהל‪ ,‬וזה התנדב‬
‫לחברא קדישא‪ ,‬זה פעל למעו פליט' מזרח אירופה‪ ,‬זה אסף כסף עביך עניי‬
‫אץר ‪.‬שיראל‪ ,‬יזה עשה למעו קרו החירה‪ ,‬זה נתו שעיר חימש לבניח‪ ,‬ןזה קרא‬
‫אתו ספר אגרית צפיו‪ ,‬כללי של רבר ‪ :‬כמעט כל בעל ב'ת לא רצה רק לקבל‬

‫מהכלל‪ ,‬אלא רצה גם לתת משהי‪ ,‬מצא את ה! ‪I‬פשריח לחת מכשרינותיי יבעיקר‬

‫מרצינן הבו לטובת הכלל ‪",‬‬

‫כמןבו היי בעלי בתיס אחרים שפעלי בהגהלת‬

‫הקהילה ובהנהלת בית הספר‪ ,‬בית הית;מיס ובית החולים‪.‬‬

‫‪..‬‬
‫•‬

‫'על‬

‫חשיביתי‬

‫של‬

‫כח‬

‫הנתיבה עמר‬

‫הוכ ‪ K"K‬רסלו‬

‫ז ‪ J‬ל'" כמאפריס‬

‫‪.‬‬

‫רכיס‪,‬‬

‫"מכתב מלאיהך!'‪ ,‬חלק ';~ עמ' ‪ 140‬יהלאה רשם עמ' ‪ 143‬סכים דבריי‬
‫;‪:‬לינו‬

‫להתחזק‬

‫ועבודת‬

‫כררכי הבתיבה‪,‬‬

‫ה' כרלה"‪ .‬וראה פירוש‬

‫"לוה רשע ולא ישלם וזרקו‬
‫התגמול‬

‫שבלעדם‬

‫שמזפים‬

‫ממבי‬

‫הרב‬

‫חרגז‬

‫לני‬

‫תחסר‬

‫לא זובוה‬

‫ש ‪h‬ר‬

‫הירש‬

‫‪ l‬צ"ל‬

‫וכרתן"' ‪:‬‬

‫הרשע‬

‫רק‬

‫ואילר ·הזריק‬

‫חובן‬

‫‪40‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ובותן‪.‬‬

‫והא‬

‫וז"ל‬

‫כיונר"ד‬

‫"מה מאר‬

‫פרטית ·אלא ח"ו‬

‫כל התורה‬

‫על‬

‫תהלים לז‪,‬‬

‫בא‬

‫הפסוק‬

‫לרקח‬

‫מן העולם‬

‫יאינו‬

‫משתרל‬

‫‪.‬‬

‫'להרבות ‪.‬‬

‫על‬

‫כנתינתו‬

‫נותז את‬
‫לעולם‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דברררת האחררנים מצאר גם צעירש כר פערלה ' מכרןר כפעילרתם ' למעז‬
‫ארגוני נוער‪ ,‬זה נחן שיעררים רזה ארגז הרצארת וסיול‪,‬ם רזה טיפל בהוצאה‬
‫של עלרני נרער‪.‬‬
‫‪..‬‬

‫מרובים היר צרכי עם ישראל ר‪.‬המחנדבים כעם ראר את פע~לרתם ‪" .‬לשם‬

‫מצרה" למעז כלל ישראל כדבר מרבז ' אמלוי‪ .‬כך ראו הבנים רהבנרת אצל‬

‫הוריהם‪ ,‬רכך ניסר להמשיך‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫זכררני ששאלתי פעם את אמי מורתי הי"ד זמרע אינה מתנדבח לחברא‬
‫קרישא שבעיר‪ .‬שמעתי אז‬

‫על‬

‫נשים‬

‫אחררת‬

‫שעסקר‬

‫כמצוה‬

‫זר‪ .‬אמי מררתי‬

‫עגחה לי שכל זמן שאשה מטפלת ככית בילדש קטנים‪ ,‬מן הרארו לא להתעסק‬
‫בצ‪i‬בהו חשובה זר‪ .‬אם הבנים שמחה עלולה ' להפגע בשמתח תפק'!"ה כאשר האי‬
‫מטפלת גם במתים‪ .‬תשרבה זר חררטר‪ .‬בזכרוני‪ .‬עצם השאלה מעידה על מציאות‬
‫מסוימת‪ .‬מסופקני אם · הוים הבנים שואלים שאלה כזר לאבות יהם ולאמותיהם‪.‬‬
‫‪,‬ג‪.‬‬

‫חלק מערלי גרמניה המשיכו · גם כאן בארץ במסררת של עבודה בהתנדברת‬
‫למעז צרכי הכלל‪ .‬התגאים בארץ הי~ אמםנ שרגים מהתנאים בחרץ לארץ‪ ',‬אבל‬

‫זה לא מנע מהם לפערל ‪ .‬למעז מוסדרת חנו‪.‬ז תנוערת גוער‪' ,‬ישיבות רכ‪/‬וסדות‬
‫חסד‪ .‬אין בזה משרם מגלה סו‪,‬ז אם נטען שב"שרב החדש באץו ' )בגיגרר‬
‫למסררת של ה"שוב השיז( לא היו רגילש לח" חברה נאמנים הבנרים בעיקר‬
‫על "לשם צמרה"‪ .‬לפעמים 'אף מתגלים סימגי זלזול כלפי אנשים שלא מז‬
‫הממסד · הרוצים לעשרת "לשם מצוה" בתחומים שאצל אחרים מרגדרש כקדורם‬
‫לתפור בר‪ .‬זה רעו‪.‬ך רבש מערלי גרמגיה לפני ארבעים שנה לא היו מסוגלים‬
‫להמשיר את המסורת הזאת של "כת הנתינה" לכלל‪ .‬דאגרת פרנסה וספקרת על‬
‫הדרן החיגוכית הצווהי גזלו את חב מרצם‪ .‬הפליאה מתעוררת כלפי לועי‬
‫אשכגז רבים שלא ראו צררך לחזור למסורת המפוארת הנ"ל‪ ,‬כאשר הגיער משך‬
‫השניס אל המגרחה ראל הנחלה‪ .‬מצבס הכלכלי של יוצאי גרמנהי השתפר‪ ,‬אך‬
‫רק מעטש נתגר את דעתם על ח‪"!,‬רש " כח הנתיגה " לכלל‪ .‬דאגו לחינר‪.‬ד בנהיס‬
‫רסדרר שעיררי תורה לעצמם ‪ ,‬אך מה עשו למען ליומד תורה של אתרים ‪ 1‬מי‬

‫מתנדב למעז חברא קי ‪,…..‬א' ומי מארגז שיערר משגה נוסף לילדי בית הספרן‬
‫ומי תושב על שיעורי תורה לבגרת 'ישראל אתר ‪ i‬גיל בית הספר ! ומה ' עם עזרה‬
‫· פעילה למוסדות תורה וחדס ן הזנחנו מסורת מפוארת של נשיאה ' בערל דצ‪.‬יבור‬
‫רלא ואגט לכך שבגינו ובנותינו ימשיכו בדרך הזאת‪ .‬חוששני שרק 'מעסים‬
‫יכרלים‬

‫לררמ שאכז‬

‫גחגו‬

‫דוגמא‬

‫צנרעה‬

‫ציבור "לשס צמוה"‪ ,‬זה בכה " וזה בכה‪,‬‬

‫ושם בסוף‬

‫‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫ריאל‪ ,‬הרב‬

‫אשר תההי"‪ ,‬הרב‬

‫היוש כלל בזה‬

‫רםלר הרניש‬

‫לצרכי‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬לובסיררת זן לטוכת הכלל‪ ,‬הסהורה מכל פגחה‪7 ,‬נוכשך‬

‫תהא עפרת הנלחתי‬

‫לחכירו‬

‫לבגהיס‬

‫ולבנות יהם‬

‫בדאגחם‬

‫‪I‬‬

‫בל אחד ו‪"'K‬‬

‫‪-‬‬

‫במירחד ‪ K‬ת חייב הנתינה ביז דאם‬

‫גם הובסייוח לסובח‬

‫הכלל‪,‬‬
‫•‬

‫‪41‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יבכז הזבחבי דברים פשיטים בייתר‪ .‬זכירבי שלפבי כמה שבים בפטרה אשה‬
‫זקנה בשכיבת בית יגז בירישל‪.‬םי בעלה הזקז בקש להביא א‪,‬ת אבשי החברא‬
‫הקדשיא לשמיר על המת‪ .‬האיש לא האמיז למשמע איזביו כאשר באמר לי‬

‫שאיז בירשולים עיר הקישד‪ .‬ארביז כזה הדיאג לשמירת המת עד להלייה‪.‬‬
‫ידייע לי מקהר של הליהי של רבבית דייעה‪ ,‬שבה השתתפי אלפים‪ ,‬אך המת‬

‫היה מיבח שעית ללא שמירה‪ .‬למה לא דאגבי להמשך נאה של סמירת יד"ד;ת‬
‫של מאות שבים ‪ 1‬מי התיר לבי לפבית עירף למסירת של אביתיבו יאבית‬
‫אבותיבי ‪ 1‬כבראה שבמקיומת אחרים כגיז פתח תקיה‪ ,‬בבי ברק‪ ,‬תל אכיב יחיפה‬
‫אכז ייצאי אשכבז היי ייתר ערים לשמירה על חלק זה של מסירת אביתהים‪.‬‬
‫‪.‬ד‬

‫זכירים לטיב גברים אחדים ובע"ם צדקביית ייצאי ‪ .‬אשכבז שהתבדבו בעבר‪,‬‬

‫יכז מתבדבים היים‪ ,‬לעסוק בגמילית חסד של אמת‪ .‬עיל כבד היטל על הנשים‬
‫שהרי נקראית לדאיג לציבור רחב‪ .‬רק בשים מעטית מחיגים אחרים התחנכי‬

‫על ברכי המסירת להיית חברית ‪i‬כתברבית בחברא קדשיא‪ ,‬ובשי אשכנז‬
‫המתבדבות לעשיית חסד של אמת עובדות לפעמים עד שעות המאוחרות של‬
‫הלילה * ‪•.‬‬
‫ומי תורם היום שעות אחדות למעז מוסדות תררה ‪ 1‬כמה '‪.‬יעורי תורה‬
‫ארגנו לבוער המתבגך ‪ 1‬מי מקדיש כל שבעו כמה שעות למעז מוסדות תורה‬
‫וחסד ‪ 1‬שלוש‪ ,‬ארבע שעות עבודה משרדית " לשם מצוה" היו מחזקות מוסדות‬
‫קטבים שאיז באפשרותם להשתית את העבורה הארגובית על כוחות עבורה‬
‫יקםיר‪ .‬יכי מצהוזוטרתא לעזור למוסד או לכילל קטד על דיי בהול חשבובות‬
‫"לשם מוצה"‪ .‬וכי מוסד ספריתי חדרי או כותבי עת תורניםי אינם זקוקםי לעזהר‬
‫משדרית ‪ 1‬האם יותר מכודב לדפוק על דלתות שמדרי ממשלה כדי לקבל‬
‫תקציבים עבור מזכיר ופקדיים ‪ 1‬האם בזה אבו הולכים בעקבות המסורת של‬
‫ההידות הנאמנה באשכבז ‪1‬‬

‫קיים היים ציבור של בעל‪ ,‬בתים באמבי התורה‪ .‬לא בסיבו להונעיל ואתם‬

‫למעז חזוקה של היהדות הבאמבה‪ .‬כמו כז קיםי היים ציבור פבסיוברים שכחלקם‬
‫שי להם בסיוז רב בחביר ‪ .‬בארגוז ובבהול משדרי‪ ,‬למה לרכים המם איד תחישה‬

‫שאכז ראוי להקדשי חלק מזמבם ובסיןבם להיית עוסקים כצרכי ציבוי במאונה‪.‬‬
‫ומה עם הדאגה למעד חולי עם שיראל ן זכירות לטוב הנשים רוכ‪.‬תבדבות‬
‫בבית החולים שערי ' דצק‪,‬‬

‫אר מי דואג‬

‫לחולים‬

‫האחרים‪,‬‬

‫בבתי החולםי‬

‫הד‬

‫בבשמיית הז ברהר ביית‪ .‬ומי דואג לילדםי מסכבםי במוסדית חולים ‪ ,‬כרוגיש‬

‫‪-‬‬

‫‪…‬‬

‫לפני כחמש‬

‫עשרה שנה בפםר‪,‬ך אשה חסיזית מייחפת‬

‫המשםחה בקשה שהטהרה‬
‫נשי‬

‫החברא‬

‫הקדישא‬
‫גי יל ה‬

‫הפליאה‬

‫היתה‬

‫הנפםרת‬

‫הח‪ C‬יזית‪.‬‬

‫היר‬

‫תעשה‬

‫ירנ!(יח‬

‫‪'"' 9‬‬
‫גרמניה‬

‫נשןו‪:‬ר התנרר‬
‫בולז‬

‫נשים‬

‫נשיס‬

‫וסל‬

‫שהנשים‬

‫‪–‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית חלקי‪,‬ך שננחל שויק‪.‬‬

‫של החברא קדישא‬
‫נחל‬

‫שירק‪.‬‬

‫סהג' ‪ J‬י‬

‫ירזאות גרמגזה ~‬

‫‪42‬‬

‫במישג‬

‫‪1‬‬

‫של ירושלים‬

‫הבקשה‬

‫ובירוש ל ים‬

‫היתה‬

‫לסדר‬

‫את‬

‫ולא‬

‫ע"י‬

‫סיבנת ‪.‬‬

‫אן‬

‫הסהרה‬

‫של‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מי מטפל בילדםי חולםי כרוניים אשר בחלקם באים מבתים דתיםי ואף במתים‬
‫חדרים מעורערים‪ .‬כאן יש לציין את תלמ"!"י ש'יבת "קול תורה" אשר מנסים‬
‫להקל על גולרם הקשה '‪ it‬ל ילדים אלה‪ ,‬מארגנים מנין ואף מ';;מחים את הילדים‬
‫בחנוכה ובפורים‪ .‬אך עו"!" שילדים חולים אלה וקוקים לעורה ולטיפול מקיף‪.‬‬

‫כמה נשםי באות לשם כדי לשחק עם בנות מסכנות ולקרוא אתן תנ"ך או‬
‫לשוחח אתן ולעודדן !‬
‫כמובן‬

‫שגם בדורנו‬

‫מרבים‬

‫בעמשי‬

‫חסד‬

‫ומעשים‬

‫טובים‬

‫בעקיר‬

‫כלםי‬

‫יח"!"ים‪ .‬אין לזלזל ח"ו בזה‪ ,‬ךא מעטנו דבאגה לצרכי הציבור "לשם מצוה‪".‬‬
‫בזכות דאגתו של יהושע בן נון למען ס"!"ור הספסלים בבית מדרשו של משה‬
‫רבינו‪ ,‬זכה יהושע להיית יושרו של משה רבנו )מדרש רבה‪ ,‬פנחס כא‪ ,‬יד ‪:‬‬
‫"ר~א היה מסדר את הספסלים יהוא פורס את המחצלאות"(‪ .‬מי שמתדל היים‬
‫לזכות במצוה כזו ומי מרגש' בדורנו שחמה של מצוה בהכנת בית הכנסת‬
‫לפני התפילה או ס"!"יר בית המדשר לפני הליומד ילאחריו ך‬
‫לא באתי להיות מוכיח בשער‪ ,‬שהרי גם אני חלק מהציביר‪ .‬אי אפשר לתקן‬
‫את הכל‪ .‬צדע יאשון של תקון המצב בהחדרת ההכרה שכל אחד ירגיש את‬

‫חורב לשרת את הציבור ולתת מכשרונותיו לכלל‪ .‬וא‪1‬י' זיל וגמור‪.‬‬

‫•‬
‫הדברים הללו נכתבו באיפוק‪ ,‬אד בכאב‪ .‬קהילית ישראל היו בגויות על‬

‫תודר_ עבורה וגמילות חסדים‪ .‬על היסיד הזה "גמילות חסדים" באופן רחב‬
‫‪ -.‬ואולי כאן המקור ‪.‬של‬
‫בייתר לא התעורר מעולם שום ויכוח אידיאוליגי‬

‫‪.‬‬

‫השיכחה‪.‬‬

‫הפסדנו שנים יקרות‪ ,‬הפסדנו להיית מורי דרד לדור החדש‪ ,‬להמשיד כאן‬
‫בדרד הצנועה של "לשם מצוה"‪ .‬אולי לא אנו אשמים בכד‪ ,‬שהרי אחרים לא‬
‫היו רגילםי לדךר זו של פעילות ענפה "לשם מצוה'! אד דימני שאין תחליף‬
‫לדרד זו‪.‬‬

‫אינני חושש המ לענות לעת"!" לבוא בבית דין של מעלה על דרכנו בשיטת‬
‫תוהו‪-‬עם‪-‬דךר‪-‬את‪ ,‬שהרי לכל צד ש' על מי ועל מה לסמוד‪ .‬אד מה נענה על‬
‫השאלה ‪ :‬מה עשיתם למעז הכלל כמו שנהגו אבותיכם מדור דור !‬

‫•‬

‫•‬

‫‪43‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אבדהם‬

‫‪I‬‬

‫•‬

‫בויק‬

‫•‬
‫•‬

‫ששללת רנני משפחןת קצנאלננןג ‪ t‬ן‬
‫כ ‪ n‬ןןעד‬

‫•‬

‫ארנע‬

‫הארצןת ‪n‬‬

‫‪- .,‬‬
‫•‬

‫הוארשו לשמפחה קצבאלבבוג'ו ה'ה הוב 'ר אמ'ו אב"ד ור"מ דק"ק בו'טק‪,‬‬

‫כבי של השו שאיל ייאהל ה'דע מאגדת 'ד~ד' פול‪,‬ו‪ ,‬שמלר עשו'ס ואובע‬
‫שעית כמךל דמ'בת פיל' ‪'. i‬‬
‫‪,‬‬

‫הרב די מאיר ק " ג היה אחד מאבות ההודאה בתקופתן‪ ,‬ופסקיי הש '‪ t‬יען על‬

‫מהלר הח"ס בקהלית 'שואל ובית כמו'בת פיל'ו ;ל'טא‪ .‬כש''בית הייעד‬
‫גפדוה מארגדת‬
‫הים‪3‬ז' כמבה'ג יכיוו מטעס מד'בת ל‪,‬טא )לפב' שמד'בת ל‪,‬טא‬
‫‪,‬‬
‫"ייעד האוצית" כפיל'ו(‪.‬‬
‫בשבת שפ"ג ) ‪ (1623‬ב'ש'בת היועד בלרבל'ו‪ ,‬דבי מבה'ג' הארצי!) ימבה'ג'‬

‫קהלית ל'טא ‪ ,‬על חלוקת היצאות משיתפית שה'י לקהלות בפיל‪,‬ו ' ' וקהלית‬
‫דמ'בת ל‪,‬טא " אידיח היצאית בעב'ו מבת המלר ‪ …‬היצאית בכלל בעל'לות‬
‫המסבעית יהכטף‪ …‬היצאית על ושעח בייוש' ‪ …‬מחבוח המלר ‪ …‬מתביח‬
‫‪: ;";t‬ו‪ C‬םק )'ו ג'ת) ע '" שלשה ברר'‪t‬ב‪,‬‬
‫לשל'ח'‪t‬ב‪ ' …‬ע‪.' "I'I‬צאת כג) אל‬
‫•‬
‫שב'ס בא' וכח של יידע האוצןח יאחד בא כןח מד'בח ל‪,‬טא‪" .‬כל הב"ל מצאב ‪…‬‬
‫כהייס הזה יוס ג' ל " ט אדר שבי שם"ג לפ"ק מטעם מדיבת ליטא'‪ :‬חםת " יבאןי‬
‫מאיר הק' קצינאלנבוגין" ב‪.‬‬

‫_‬

‫באיר‪.‬ת שבה החאטפי מבה'ג' הארוצת בלןבל‪ ),‬לדיו על חליקח המט'ם‬
‫השרבים שהמליכה הטילה על הקהלות ‪ j‬המס הראשי היה מס הגלגזלת‪ ,‬מס ‪.‬‬

‫על כל בסש מ'שואל‪ ,‬ימט'ם ארבוב'ןח‪ .‬ראש' הקהלית ה'ן ערכ'ס על הקהלןח‪,‬‬
‫והויעד הזכרכזי‪ ,‬ורעד רר"א היה עוג עבור כל הקהלות‪ .‬בקשר לזה הין ידן‬

‫"כד'ס )'ב המד'בית‪ ,‬ימבה'ג' ל'טא דדשי הערכה‪ ,‬אחות לחלוקת המט'ס‪,‬‬
‫ועד מ'וחד לעצמם יהס 'ה'ו אחרא'ם כעד תשלימ'ם שלהם‪ .‬ט'כטיכ'ס אלה‬
‫ועיד חכ'עית ב'ו ‪:‬וצדד'ס‪ ,‬גרמי להחלטח קהליח ל'םא להחכדלוח מד'בח ל'םא‬

‫מחיר יעד הארציח‪ .‬הס החל'טו לק"ס "יעד הקהליח הראש'יח ' בל‪,‬טא" יב'ום‬
‫ט' אליל שבח שס"ג ''‪ ,‬ששה חדש'ס אחר' כ'ביט "ידע בליכל‪,‬ו ‪ ' ,‬אדר ' ב' שס"ג‪,‬‬
‫התקיימה הישיבה הראשןנה של "יער מריבת ליטא" בעיר בריסק‪ .‬בכיבוס יח‬

‫היחלט )'כ השאר‪ ,‬לקכיע אח כ'טט' היעד כקהלת כר'טק ‪ ,‬מקים מישבי של‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫ר ‪K‬ה צ ‪.‬‬

‫ראה‬

‫ה‪» .‬תונן "דגולת‬

‫שיראל‬

‫ה‪,‬רה‬

‫הלפיוו‬

‫‪..‬פנקס‬

‫משמ‪,‬ית‬

‫הו‪ S‬ו‪c‬ות‬

‫'מ‪,‬‬

‫ישם‬

‫‪3‬‬

‫סם‪,‬‬

‫פנקם‬

‫‪4‬‬

‫ראה‬

‫ש‪ .‬דובגוב‬

‫חר‪.‬ייה‬

‫שאלו‪..-‬‬

‫]להל) ‪:‬‬

‫•‪4‬‬

‫יעי‬

‫אלה‪.‬‬
‫הערה‬

‫ראה‬

‫‪..‬פנקס הפדינה‬

‫פמ"ל‪ V I‬מ'‬

‫‪.1‬‬

‫יןנריו ‪"',.‬ירת‬

‫ארבע‬
‫שם‬

‫‪ K‬ר~ןת"‬
‫הערית‬

‫'יושליפ‬

‫‪,3 ,2‬‬

‫להלן‬

‫תש"ה‬

‫‪.41‬‬

‫עס '‬

‫זייז טפר‬

‫זה‬

‫יעייז‬

‫כספ ‪:‬‬

‫שם‬
‫פנקס‪.‬‬

‫‪.9‬‬
‫או‬

‫פבקס‬

‫יעד הקהלית‬

‫ע~ך שם סג במביא‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הר‪ M‬שיות‬

‫כמרינת‬

‫ליטא"‪,‬‬

‫ברלין‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב ר ‪ I‬מאיר ק " ‪.‬ג "בחיי האלןף מיהר " ר מאיר ‪ ,‬גהירת שהרא זקן בא בימין‬
‫ולא 'וכל רעד לצאת ולבוא מן הע ' ר וחיצה‪ ,‬בכל עת יזמן ש'תי ר דער ראש' עס‬

‫דמדינתנן ליטא חי‪,‬ד יברא הןעד פה ק " ק בריסק" ;‪.:‬‬
‫קה'לת בר'סק ק'בלה על עצמה לא לקבל רב אחר במקומו כל 'מ' ‪ ,‬ת"ו‪,‬‬
‫כאות הכרה כאחד ממיסדי ומארגני ‪ .,‬ועד הקהלות הראשיות במד ‪.‬ינת ליטא"‪.‬‬

‫החלטה זר בשרמה בתקנןת הועד בשגת שפ " ג‪"' 0 ,‬‬

‫ס " ח ‪ ,.‬ןנהיות‬

‫ש האלוף‬

‫דמהר " ר מאיר הג " ל ממנר יחד ואבו פ י גה ועיגי כל המדינה אל‪,‬י צופי ‪ ',‬יזהירו‬
‫הקהלות‪ ,‬שלא למבות‬
‫‪, .‬‬
‫הנ ‪ II‬ל "‬

‫‪.‬‬

‫ראש' מד'בות הפסול‪,‬ם מחמת‬

‫קורבה להאלוף מהר"מ‬

‫‪•6‬‬

‫כשנת שם"ז י'ס ה' אך טו " כ אלול‪ ,‬התכבס ועד המד'בה לאשר תקבות‬
‫ןפסקי·דין ש וגיס‪ .‬הרב 'ר מאיר ההי חולה‪ ,‬י דיר רדער ו י א יכרל היה לכח ר ב ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הרב מסד‬

‫יפרי‪-‬ב‪n‬‬

‫ל ‪ Q‬ופר המדינה‬

‫ר‬

‫יששכר בער‪,‬‬

‫‪f‬‬

‫לחתום‬

‫בשמו‪,‬‬

‫"ינא '‬

‫'ששכר‬

‫בעד ספרא דמתא בר'סק‪-‬דל‪,‬טא החותם בצוו' כבוד האלוף לראש )הראש(‬
‫מוהך'י ר ' מאיך ואול וצ"ן החןלה את דיין השם ירפאהו א"ס )אמן סלה ( " ך •‬
‫לא 'דער לנו על ח'בור'ס שח'בר ‪ ,‬אבל 'דוע השוא עדמ כק ש ר עס גדול'‬
‫החר שפגו אל ' י בשא לית ות ש רבות ‪ ,‬באח; ה ש אלות כותב אל ‪ ,‬ו הב " ח "ש לום‬

‫לרמ ולתורתו‪ ,‬אשר' 'ולדתו יהורותו כמהיר " ר מא'ר אב " ד יר " מ דק " ק בר'סק‬
‫‪,‬ליסא צי"ו‪ ,‬ר' אתן את הברבה ותרב גדולתו א"ס"‬

‫‪•d‬‬

‫בעל "נפי·יהרשע " מביא תשיכה ממנו ומסרים " זנרוגי בימי חורפ י‪ .‬מעשה‬

‫כזה ‪ -‬בק " ק בר'סק דל‪,‬טא‪ ,‬ובשא ובתן עם הרב מהור " ר מא'ר ש אול ז " ל " "‬
‫הרב " מא י ר בן ש או ל וואהל ז ‪ ",‬בפטר בשיבה טוכה כשנת זןצ ג‬
‫‪II‬‬

‫)‪, 10 ( 1633‬‬

‫הלרג ר' מאיר היו ששה בביס רארבע כנות‪.‬‬

‫בב'ו‪,‬‬
‫א‪,‬‬

‫האלרף ' הרדה קצ'באלברב‪ ' .‬ן ז " ל‪ ,‬היא בפטר בח" אב ' ו‪,‬‬

‫ב‪,‬‬

‫הרב ר' משה אב " ד דק ' חעלמא ‪ ,‬חתן הקצ'ד ר ' בב'מ'ן ב'בוש ממוזבא‪,‬‬

‫‪.,‬ב הרכ ר' בחרם אב"ד דק' סלרצק‪,‬‬
‫‪.‬ד החס‪ ,!,‬האלוף מוה' 'שראל ק " כ ‪ ,‬חחן הקצ'ן מוה' שמיא ל קאל‪,‬שער‪,‬‬
‫ה‪ ,‬האלוף מחו' כב'מ'ן כ"ב' ש‪ ,‬חתן הקצ'ן מרה ' עיקב דע ל טש מלודמ'ר‪,‬‬
‫ר‪ .‬האלוף דמן‪ ' ,‬יהוהר ק " ב‪ ,‬בקרא על ש ם אחיו היודה ש נסטר בחי י אביו‬
‫ז"ל‪,‬‬

‫‪•1 1‬‬

‫‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫שם‪,‬‬

‫םמ"'ל עמ' ‪ 3‬ג סי '‬

‫‪6‬‬

‫שגנ‬

‫וסם ‪.‬‬

‫י‬

‫שם ‪,‬‬

‫~דכ‬

‫‪B‬‬

‫ראה‬

‫שו"'ח‬

‫‪9‬‬

‫ראה ‪..‬פני יהושע" על יו ‪ H‬ר ‪ n‬לק א' סיי‬

‫‪ 10‬ראה‬

‫‪c‬ג‪.‬‬

‫סח ‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪.31‬‬

‫‪ ..‬כ"‪n‬‬

‫יהירה‬

‫חרסוח"'‪,‬‬

‫קארעז‬

‫ליב ליפשיץ ‪…‬אבית‬

‫תקע·ו‪,‬‬

‫ו‬

‫סי'‬

‫כ"ו‪.‬‬

‫‪•f‬‬

‫עסרה לבנים"'‪,‬‬

‫‪ 11‬יא‪.‬ר י‪" K •0 .‬זנשס‪ M‬ס ‪ ..‬רעת קרושםי"' עמי ‪89‬‬

‫"ארשא‬

‫‪) .90‬להלן‬

‫‪:‬‬

‫תרפ " ז‬

‫עמ '‬

‫קנ " סק‪-‬ס " א‪.‬‬

‫"" ·[ק‬

‫‪45‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בבותד"‪ .‬כול! בשוראת לרבבים מפורסמים‪ ,‬גדולי התורה "!'ועים·‬

‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫דבורה ‪ ,‬בשואה להרב ר ' יעקב אב"ד דק ' כריסק‪.‬‬
‫כילא‪ ,‬נשואה להוב מהו' יוגה בר' י'~עיה תאומים אב " ד דק' הודרני ‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫ביסלא‪ ,‬בשואה להרב ר' מ ‪'II‬ה ב"ר פבחס הכה! שהיה רב בהקלוז בריסק‬

‫ובק ' סלצוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬אסתר ‪ ,‬נ שואה לאלןף מןה' אברהם אשןו"ג ב! הרב ר ' מהור "ש דק '‬

‫בראד ‪".‬‬
‫שמה ק‪,‬ב" בא"ר '"ר הטלאוב בז ר' אוביר בז שהר ואשל ןזהא; ז"ל‬

‫הרב "‬

‫הרב 'י רכהז‪ ,.‬בנן של הרב סאיר‪ ,‬הוזמ! בשבת שפ " ז )‪ ( 1627‬לכה! כר‪':‬ג‬
‫ור "מ לקהלת חעלם‪ ,‬במקומו של הרב ר' יצחק הווי‪ ,‬אחיו של הט " ז ‪ ,‬שנקרא‬
‫מחע ל ם לכה! ראש בית די! בקהלת פיזי!‪ .‬מעטית ה"!'יעות על פעןלותיו של‬
‫הרב ר' משה בק' "עלם‬
‫אחד‬

‫ממקור‬

‫עו'!"‬

‫‪, 1:1‬‬

‫שהרב‬

‫'י‬

‫משה‬

‫השתתף‬

‫דד"א‬

‫בועד‬

‫בשנת‬

‫ח"ג‬

‫ביירד‬

‫יערסלב‪ .‬שם הסכים על הדפסת הס' "דמשק אל‪,‬עזר "‪ ,‬חידושים על מס' כת‬
‫חול ‪ r‬מאת הרב ר' אלעיזר בר שמואל צבי מאפטא ז " ל ) ל יבלי! ת "י ( " ‪.‬‬
‫בישבן על כס הרבבות בק ' חעלם הסכים על הספרים " אהבת ציו! "‪,‬‬
‫ביאןרים על התורה ןחו"מ אמת הרב ר' אברהם בר שמה אשכבזי הלפרי! )לובלי!‬
‫שצ"ם(" ןעל הס' אשל"הרברבי על שלחן"ערו‪ ,‬יו"‪ ,‬להש " ‪) ,‬קראקא ח " י( ‪.‬‬
‫ע ל ר‪ Ot‬כמןת הנ ‪ !/‬ל ה ו א חתם ‪ , .‬מ ש ה בן לא ‪ I/‬א רגואןן מוהר " ר מאיר זלה' ‪ /‬ה לבית‬
‫קצנאילםוגי! " ‪.‬‬

‫"‬

‫לפני כהינחי בקהלת חעלם שימש הרב משה ק '~ ב בקהלח לןבומלא ןבסיף‬
‫ימין שישמ בקודש בקהלת מאהליב‪ .‬הרב ר' משה בפטר תב‪';':‬ב ת"ד )‪," ( 1644‬‬
‫ר'‬

‫הרב‬

‫ק"ג‬

‫משה‬

‫ארבעה‬

‫השאיר‬

‫בנים ‪,‬‬

‫רבביס‪-‬‬

‫‪D‬מורסמים‬

‫שימ ש ן‬

‫אשר‬

‫ברבנות בקה י לות ש ןבות ולקחו חלק פעיל בכיבוסי הוודע " " א בדמינת פיל‪.!,‬‬

‫א‪ .‬הרב ‪ .,‬ש אול הבכור גקרא על ש ם אבי זקנו ‪ ,‬ש אול וואהל ז " ל ‪".‬‬
‫ב‪.‬‬

‫כבן השני הרב ד' כבימין ביגיש‬

‫ג‪.‬‬

‫בבו השלישי הרב ר' מאיר ק"ב" בקרא על שם זקבו הרב ר' מאיר‬

‫אבד " ק‬

‫‪, 18‬‬

‫בריסק‪.‬‬

‫‪p,. 12‬‬

‫שם‪,‬‬

‫‪ 13‬ראה‬

‫‪.n‬‬

‫פרייברג‬

‫‪14‬‬

‫ר‪ K‬ה‬

‫פנקס‬

‫‪15‬‬

‫'ייק‬

‫‪ V‬פ'‬

‫‪•89‬‬

‫‪16‬‬

‫שים‬

‫פנקס‬

‫‪,‬וב'‬

‫ז‪ 1‬ש‪ .‬ו‪.‬‬
‫השר‬
‫‪ 18‬ראה‬
‫חם '" )‬

‫עמ י‬

‫‪ n‬לךחךת‬

‫‪.70‬‬

‫טר ה‪,‬רה‬

‫שאיל‪ ,‬כני‬
‫שיאיל‬

‫זכוין ‪….‬‬

‫של‬

‫‪•1‬‬
‫הרב‬

‫ר'‬

‫משה נולי‬

‫בשנת "שע '' '‬

‫נשנח‬

‫פסירת ו‬

‫סל‬

‫אבי‬

‫זקנ ו‬

‫שם‬

‫ייו‪c‬הל‪.‬‬

‫בחןר‬

‫פנקס‬

‫‪,‬מי‬

‫‪,204‬‬

‫תערה‬

‫‪.2‬‬

‫כבימין‬

‫ביגיש‬

‫השתתף‬

‫ניייי‬

‫ובנתי‪.‬ג‬

‫‪ 9‬נ היה אב " ד ד‪ ' P‬חע ל ם ‪ .‬שם ד" ‪P‬‬

‫‪,94‬‬

‫ערזו גם גדולת ש ‪ K‬ו ל ‪ J‬מ ' לב‪ ,‬ב ‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'‪,‬רסלכ‬

‫חשר'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫•‬

‫‪.‬ד‬

‫בנן הרביעי הקדוש ר' פנ‪'o‬ת ק"ג הי"ר בקרא עו שס‬

‫ר~וב ‪r‬‬

‫ז"ל גיסר של הומ"א ‪'".‬‬
‫‪. .‬‬

‫רבת‬

‫טרב‬

‫•‬

‫מות‬

‫גשראה‬

‫הגו‪',‬‬

‫גת‪ J‬ב ‪i‬‬

‫והוב‬

‫‪.‬‬

‫רראוף‬

‫זאב‬

‫אני אמי‬

‫‪I‬‬

‫פנחס‬

‫בעל תרספרת 'ירם‬

‫חתך‬

‫‪".‬‬
‫"צינאלנרכבי!‬

‫כרנ הככרו גהארך ר' ואשל‬

‫"לא רכה שארל למלכרת‪ ,‬אלא מפגי שהיה רקגר מרל‪,‬ק גררת בבתי‬
‫מרושרח " ‪ ".‬מאמו רה גחק"ם אצל השר ו' שארל רראהל ק"ב‪ .‬על ירי שיסר‬
‫ישיברח רבתי ארלפגא כקהילח כריסק רליטא‪ ,‬רכה גיגר למלכרח תררה‪ .‬הוב‬
‫ר' שארל שנקרא על שמו שם אבי סבר‪ ,‬רשימש בקודש בקהילות גרולרת‬
‫וחשובות המשוסמוח כמרכרי תורה בפול‪,‬ן ‪ ,‬קהילרת בואר‪ ',‬חעלם‪>:! ,‬יגסשוב‬
‫יקראקא‪ .‬ר' שאול היה מהרכניס הפעילים ביידע דד‪'/‬א‪ .‬שלדשים שביח פעל‬
‫ככיגרסי הווער כאש"יות מרכרית רחתם על החלטות ופסקי‪-‬רי! והסכמות‬
‫ואישררים של הורעד לדהפסת ספרים רבי חשיבות בספרות התווגית‪.‬‬
‫ועד בחי אכיר כיהן הוב שאול ברב ור " מ כקהילת בואר‪ ',‬שם נתקבל עור‬
‫לפני שנח תכ " ר ) ‪ ( 1664‬והוא היה הרכ הראשרן של קהילה מפררסמת ‪I‬ר "‪.‬‬
‫‪ . .‬בהיותר בקהילת ברארי גבחר ע '' ' קהילת קראקא כבוור להרפיע כשמם‬
‫בכיבוס‬

‫היידע‬

‫למשפט פה‬

‫ביריד‬

‫ק"‪P‬‬

‫בניסן‬

‫גואמנון‪.‬‬

‫חתם‬

‫תכ"ך‬

‫לרכל‪,‬ן כיויר גואמביץ ירם א'‬

‫עם‬

‫יחד‬

‫כסאךת‬

‫"יושבו‬

‫א"' ביסן כר"ח לפ"ק " ‪ .‬רחרתם‬

‫"שאול בלא " א הרב הגדיל זנהןר " ר משה ז ‪ II‬ל ה " ח לביח קציגעלבבןגיז ' חינה‬
‫בק"ק‬

‫נראר‬

‫אחרי‬

‫מכירך‬

‫פטירת‬

‫דק‪ I /‬ק‬

‫אביו‬

‫קראקא' ‪~::. I‬‬

‫הרב‬

‫משה‬

‫ר'‬

‫דק'‬

‫אב"ר‬

‫•‬

‫חעלמא‬

‫תו'ג‪,‬‬

‫בשנת‬

‫הוזמן‬

‫ד‪,‬וב שארל בנר לכהז ממלא מקרם אביו בק' העלם‪ .‬פרנסי קהילת כוארי העויצר‬

‫מאדר את ובם‪ ,‬רבקשו ממבר להמשיר לשבת על כס כהנתר רהרא המשיר שם‬
‫ומשבת תל " כ שימש כקרדש כר‪ :‬דאשי‬

‫לשרת כקושד עד שתנ תל"כ )‪(. J672‬‬

‫וו"מ בקהלית חעלמא ער שבת תמ " ר "‪ .‬מקהילת חעלם עכר לשות בקורש‬
‫לקהילת )‪ I‬ינטשןב כרב ונציג בויעד דד ‪ II‬א‪,‬‬

‫‪p… ,‬‬

‫‪20‬‬

‫ר‪ K‬ה‬

‫‪:Z I‬‬

‫‪ ,‬סם‬

‫‪.u‬‬

‫מדרש‬

‫‪13‬‬

‫ראה נ‪.‬מ‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫עמ'‬

‫י '"‪P‬‬

‫‪,‬ףנ‬

‫‪.94‬‬

‫‪.94‬‬

‫תנחואמ‪,‬‬

‫יסם‬

‫גלבר‬
‫‪ ..‬הרב‬

‫פרשח‬

‫זתיה‪,‬‬

‫"‪,‬תולדות‬

‫יהררי‬

‫הראסון‪…‬‬

‫ברארי"‬
‫נול‬

‫שישג‬

‫וכן‬

‫כסא‬

‫‪ . .‬ערים‬

‫הרבבות‪,‬‬

‫ואמהות‬
‫בקהלת‬

‫סנת‬

‫‪ 24‬פנקס עמ'‬
‫קהילת‬

‫היה‬

‫הרכ‬

‫ר'‬

‫ברורי‬

‫ק"כ בן מ‪ M‬יר אב"'ז זק' בריסק בו השר ש ‪ IC‬ול רר‪ K‬הל )הוכ‬
‫תכ"ז‬

‫בישראל"‬

‫כרך‬

‫ששי‬

‫עמ'‬
‫שאול‬

‫שאול כיהן כבראזי לםני‬

‫)‪(". 1664‬‬

‫‪.99‬‬

‫הדב‬

‫שאול‬

‫קראקא‪.‬‬

‫"על‬

‫הגטן‬

‫בהיות‬
‫היהודי‬

‫דב‬

‫נקד‪,‬ילת‬

‫כקראק‪M‬‬

‫בדאזי‬

‫הוטל‬

‫‪I‬בופיע‬

‫הסגר‬

‫שם‬

‫באותה‬

‫כבציג‬

‫ובוור‬

‫מםעם‬

‫שנה ‪…‬‬

‫מגפה‬

‫פרזה‬

‫בעיי ועל כן לא הןפיעי לרעז ראשי המרינה של קראק" בע ‪ J‬מם ‪ . .‬ראה יחר פוסים ‪:‬‬
‫כלכן ‪..‬היססור'‪ M‬וסריוב" כרי‬
‫‪ 25‬שם מנקם הערה‬

‫‪.3‬‬

‫‪•2‬‬

‫עמ ' ‪) 35‬פולגית (‪.‬‬

‫מסנח חלג עז שבת תובז כהן כרב ראשי‬

‫ב‪'P‬‬

‫חנולם‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לע'ל‪,‬‬

‫כאומר‬

‫בוועד‬

‫פעול ‪ .‬ותי'‬

‫בשטח'ם‬

‫ה'ו‬

‫בהחלטות‬

‫שונ'ם‪,‬‬

‫בעב'ן‬

‫ס'כסוב' הקהלות עם הוועד‪ .‬על‬
‫ס'גסוב'ס ב'ן הקהלות‪ ,‬ס'בסוג' גבולות‪ ,‬מס'ס‪. ,‬‬
‫בצ'גות הקהלות בתךו הועד ועוד עב'ב'ס שהזמן‬
‫עומס המס'ס‪,‬‬
‫אופן‬
‫‪.‬‬
‫חלוקת ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫גרמא ‪• 28‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫נומף לפעולות ד~עד דד " א שנזכרי לע'ל ‪ ,‬דן הועד •גם בענ'ן רשות להדע'ס‬

‫ספר‪t‬ג" יהסכמית תחת פקיחי ‪ ,‬יאף ת'קו תקנית בג'רין "ספר'ם לא 'דע'ס‬
‫שום ומפ'ס בל' שרות רכב ' ס ואלופ'ס " ‪ ".‬כמעט ככל משוכ הוועד אש'ר א ו‬
‫דחן בקשןת'הס של מחבר'ם שונ‪t‬ג"‪ ,‬לתת א'שור אן הסגמה להדפסת ספר'הם ‪.‬‬
‫ה'ו גס מ‪ p‬ר'ס שד~עד החל'ט בתור 'וצא מהכלל להדפמת ספר'ם מתור במוק'ם‬

‫מ'וחר‪t‬ג"‪ .‬להלן הסגמות הועד להדפסת ספר'ס כגון אלה ‪ ".‬ב'ן החךתמ'‪i‬ב על‬
‫החלטות היה הרב ו' שאיל ק " ב‪.‬‬

‫שנת תנ"ד ) ‪ : (1664‬ספר "עמןרהי שבעה"‪ ,‬דרשןת מאת ר' בצלאל בז‬
‫'וס ‪' 1‬‬
‫" שלמה מקאבר'ן‪ ,‬פראג תלייר "‪' …‬ב‪/,‬ז·ו' כמאות למשפט ‪ …‬גראמב‬
‫י"א ניסו פד"‪ n‬לפ'יג"‪ .‬ביו החרתמים "שארל בלא ‪/ J‬א‪ …‬משה ' זייל‪ …‬לבןזו ק"ג‬

‫‪r‬‬

‫החנה בק"ק בואד מבורר דק"ק קראקא"‬

‫שבת תל יי ב‬

‫)‪: (1672‬‬

‫"לב ארוה‬
‫‪w‬‬

‫‪• 29‬‬

‫מאת ר' יהודה ארהי ליב כו ר ' יהןעש‬

‫‪!l‬‬

‫האשק'‪ ,‬וו'להרמשררף תל"ר ‪".‬‬
‫שבת תל"ג ) ‪ " : ( 1673‬לקט שמיאל" ל'ו שומאל פ"בש' כהנא ‪ ,‬וו'בצ'א תנ " ‪.‬ז‬
‫בין החרתמםי " ‪ …‬מחור ו' ו משה ק ‪ /I‬כ ‪. !! l Il‬‬
‫שנת תל ‪ " : (1677) 11/‬המאיריח הגדילים " הרבגםי מ צ רד"א יירם די כ"ה‬
‫‪..‬‬

‫‪l1‬‬

‫אלול תל"ז‪.‬‬
‫אמשסייס‪.‬‬
‫הדספת תב"ו בלשון אשבבז' בתרבומו של 'קות'אל כל‬
‫ב'ן החותמ'ס " שאול ‪ …‬כן ‪ …‬שמה ז"ל לב'ת קאצנעלבוג' ‪." " i‬‬
‫שנת תל יי ח )‪ : (1678‬הועד שב וא'שר להדס'ס התנ"ו בתרגום 'הוד' אשכבז' ‪,‬‬

‫‪r‬‬

‫מהדורת מר 'וסף אט'אש‪ .‬ב'ן החותמ'ס "שאול בן‪ ".‬משה ק " בז " ל‬

‫לב'ת‬

‫קאציבלבןגין" ב ‪.s‬‬
‫•‬

‫‪ 26‬בפ ‪ '!l‬ולוח‬

‫שהזבוחי‬

‫חשרבוח‬

‫וכובירחך‬

‫חקנןת‬

‫תיקון‬

‫גרמו‬

‫שתזמן‬

‫בשנןת‬

‫כגין תזנית כי סיין‪ ,‬תקנית נגר קנית הרבבות ככסף‪ .‬נרסח סופי ל"החו‬

‫למחמ‪:‬ר גבד מלשגןת‪,‬‬
‫כסארת למספם"‬

‫סיבירה‬

‫"עי‬

‫זנרהו‬

‫המידןת‬

‫‪28‬‬

‫שם‬

‫עןב '‬

‫‪81‬‬

‫אנחונ‬

‫‪31‬‬

‫פבקס‬

‫הזרה‬

‫‪H‬‬

‫מסה‬

‫כשפה‬

‫אחר‪.. .‬‬

‫רהרשות‬

‫ו ;ר ךמ גא‬

‫ד‪.t2‬‬

‫נחרנה ‪…‬‬

‫להרםיס ‪ ,‬הספר "' ‪.‬‬

‫ב'"‪ ,‬הלפריו‪' .‬הוויס ייהירח רכר' ‪,‬מ ' ‪. 00‬‬

‫‪. 143‬‬

‫‪ 13‬סם ‪ 164‬הסכמה‬

‫‪,.,‬‬

‫‪.eo‬‬

‫‪,‬ל כן הסכמבו כ"'לבו‬

‫‪ 31‬שם ‪ lS ~ l58‬הסכמה גתנה יוס ‪ '1‬ב " ו אל‪,‬ל חי‪ ,‬למ"ד זיי"‪ ,‬ל‪., "D‬‬
‫בח‪,‬וש‬

‫הי ‪ ..‬ירשבי‬

‫‪. 11‬‬

‫‪ 30‬הובבמה גתגה ביריי "רט לרב תל"‪ •R‬שם ‪,‬מ '‬
‫עמ '‬

‫ר"'בבו~‬

‫יו ' שלים תשנ"ט ‪, .‬מ ' ד‪,‬ן‬

‫'‪ ?!J‬פוקס ‪ .99‬ו‪, \O‬ו ~ המי!בר והטפר ‪..‬וט‪:‬ו רררש וגן‪t‬ה בקייס ‪…‬‬
‫חחרמי‬

‫זסק ‪"IC‬‬

‫וכםירחר‬

‫לתת יתו תוקף להחלטות חירז‪.‬ן‬

‫יהרדיס 'יהדןת במווח‪ R-‬יררפ‪:‬ו‬
‫ד‪ 2‬ר‪:K‬ו ‪ .‬הלפךי‪. .. ,‬‬
‫סוף‬

‫י"ער‪.,‬‬

‫חתמר‬

‫בם‬

‫ח"ח'ת"יכ‪,‬‬

‫נתנה " יישבי‬

‫זיר ‪:‬וו‪ K M‬ייר‬

‫בסאית למשפט‬

‫תי ‪ H‬ח‬

‫לם"‪". y‬‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פה‬

‫'"ק‪P‬‬

‫לובליו‬

‫פה ק ' '‪J‬ו‪I‬רסלב‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ביךיר בראןכנזי‪,‬‬

‫יום‬

‫ה'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫"אדוח אל'הף' דושית כסדו החיוה מאת אל'הו בר קלוב'מיס מלובל'ן‪,‬‬
‫פםר"מ חב"י‪ ,‬הסכמת ין‪,‬עד "ביום ב ‪ f‬ב' סייז ‪ n‬ל יי ח לם " ק בהתוידעית קדש‬
‫פה לובלין"‬

‫‪, 904‬‬

‫שנת תמ"ד ) ‪ : ( 1687‬התייעדית היע‪.‬ר" 'עוסלב כ"ה אליל‪ ,‬הסכמה לס'‬
‫•‬
‫‪ ..‬מים‪-‬היים " דרישים על פרשיות התורה והמגילרת מאת חייס סגל הררביץ‪,‬‬
‫דיהרנפררט ת"ן ב ‪,s‬‬

‫שנת תמ"ח )‪ : ( 1688‬על ספר "תילוית‪'-‬צחק" דושית ל‪,‬צחק בן ר' אבול‬
‫כז מקראקא~ פסד"א תנ"א ‪, 311‬‬
‫שנת‬

‫)‪ : ( 1689‬כ' תשו' 'עוםלב ‪,‬‬

‫תמ"ט‬

‫"צבצבת‪-‬מבחם"‬
‫שי‬

‫צב'‪,‬‬

‫למבחם‪-‬מבדל בן‪.. ,‬‬

‫הס'‬

‫הסכמה משיתפת להדפסת‬

‫בול‪,‬ן חע"ט‪-‬ת"פ‪ ,‬ב'ן החיחמ'ם ‪:‬‬

‫ק"ב ‪",‬‬
‫שנת תנ " א ) ‪ : ( 1691‬ג' תשו' 'ערסלב הסכמת הודע על ספר "ב'ח‪-‬ה'לל"‬

‫על ש"ע יר"ר מאת הלל בר נפתלי הירץ ‪, ,‬יהרנפררט תנ'וא‬

‫‪, S8‬‬

‫שבת תב"ב ) ‪ : (1692‬ח' תשר' ‪ .. ,‬ב'ומא דשוקא פה 'עוסלב‪ ,‬הסכמת היעד‬
‫לספר "דמרש‪-‬ובדת" םע פ'רשו " נפתל' ה'וש ב'ר שמשין מי ‪ '1‬בא‪ ,‬םפד"א‬
‫חנ"גי ‪. , s‬‬

‫רשימת הסכמות‬

‫הנ"ל מראה‬

‫אליו‬

‫גדלתו וחשיבתן ש‪.‬וותחי ‪o‬‬

‫המחברים‬

‫הוב'ס שבקשו לקשט ספו'הס בהסכמית‪' ,‬ש לצ"ן שווב הסכמות בתן בעת‬
‫כ' ‪ U‬סי היודע ךי ‪ /I‬א שבי הרב רי שארל היה םעיל שבםי רבית‪ ,‬שי להניח‬
‫שוש'מת ההסכמות הנ"ל א'ננה שלמה‪ ,‬כמי כן לא 'חעה לני על חיןגר'ס‬
‫שנשארי בכתב‪ ,,,-‬אשר עסקנות ‪ ,‬י הפעילה בוועד ובקהילות · ששות בקודש‪,‬‬
‫מבעי ממבי האפשרית להוצאתם לאיר‪,‬‬
‫הוכ ו' שאול נפטו בשבת תב"ר ) ‪ ( 1694‬בע'ר פיבטשיב‪ ,‬בה כ'הן בסוף‬
‫ימ'ו ושם מנוחתו‬

‫זו‬

‫‪ 34.‬הסכהמ‬

‫בתבה‬

‫לובלין" ‪ ,‬פנקם‬
‫‪ 35‬פנקס‬

‫עדב‬

‫כבוד ‪",‬‬
‫בו‪t‬ותה‬

‫שי‬

‫הסכהמ להרפסת‬

‫בזמו‬

‫אחר‬

‫שבה‬

‫ב' סירך‬

‫בהתוו ‪ i‬ררת‬

‫פה‬

‫' ‪. 165 ' 0‬‬

‫‪205‬‬

‫הזאת‪ ,‬על כז‬

‫‪..‬בירם‬

‫תל""‬

‫לפ"ק‬

‫קרש‬

‫ק"ק‬

‫לזיין‬

‫הספר‬

‫שבהתריערות‬

‫"ובאשר‬

‫שמכנן ירינן‬

‫‪..‬כהגעי‬

‫תיר‬

‫זן‪,‬‬

‫תקנה‬

‫‪".‬‬

‫כאה‬

‫היא‬

‫אלול‬

‫אצלנו‪,‬‬

‫חמ " ז‪,‬‬

‫שלא‬

‫סירב‬

‫להרפיס‬

‫למיתז לו הרמבו‪ t‬כהיום"'‪ .‬אבל הוכטח‬

‫יזמו ‪.. .‬‬

‫אז‬

‫יהיה‬

‫הדפסת‬

‫הספר‬

‫הויער‬

‫מים‬

‫שום‬

‫לו לתת‬
‫חחם‬

‫ותח‬

‫ספר‬

‫לי‬

‫כ ‪i‬ת‬

‫לו‬

‫הסכמה‬

‫הנ"ל‪,‬‬

‫ראשיו‬

‫לראשרגים"'‪,‬‬

‫‪ 36‬פבקט עוב '‬

‫‪.'210‬‬

‫הסכמה‬

‫המופלגים‬

‫נתגה ‪ ..‬המאורות הגרילים‬

‫ב '' ' מ"צ‬

‫‪ P‬רדש בייובא זשי‪ P‬א שהרא זמן ‪ P‬הלה לכל היים יים רי כ"ז אלי‪,‬‬
‫ד ‪ 3‬כיריי י ‪ lI‬רםלב א'ום ה' כ'‬

‫תשרי תובטי"ח‬

‫לם"ק‬

‫יערסלב"‪.‬‬

‫שם‬

‫רי"א‬

‫יז " ר‬

‫ברער‬

‫תם ‪ n".‬לפ "‪,P‬‬

‫‪ i‬ףנ ‪.213‬‬

‫‪ 38‬שם עףכ ‪" 2.19‬המאירות הגדרלים הןבופלגיס !"מ רי"א החרתמים לכבור התררה ‪,‬להאיירה‬
‫היים יים ו ' ג' חוסרי תנ'"א‬
‫‪ 39‬שם ~מי‬

‫‪.225‬‬

‫נין‬

‫המאורות ‪…‬‬

‫לם"‪p‬‬

‫פה יערםלב"‪.‬‬

‫האנין הגיןל‬

‫המרפלג ‪…‬‬

‫שאיל‬

‫קזבילבבוגין‪". .. ,‬‬

‫‪ 40‬ראה הירכיז ‪.‬לתולררת הקהילות בפוליך" ‪ i‬מ' ‪.410‬‬

‫‪4!1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫האר‬

‫השאיר‬

‫אחריו‬

‫‪,‬‬

‫בג'ם ובת‪ ,‬מהם הסתעפה משפחת קצגא'לננוגו‬

‫שלשה‬

‫המפואוה‪ ,‬בג'ם ןגכד'ם ונ'ג'ם‪ ,‬שהובה מהם ש'משו בקודש כובנ'ם בקה'לוח‬

‫חשובות בפול'ו ובאשכגז ‪".‬‬
‫הוכ פחנס‬

‫ק"כ‬

‫הקדרש‬

‫'יח ‪ I‬ד‬

‫אזכיר ערד בבי הרביעי של היב ו' משח ק"ג‪ ,‬בכד השר שאול וואהל ז"ל‪,‬‬
‫הרב ר' סנחס הקדוש הר‪ I /‬ד אשך בשרף על קדיוש השם בכיכר תעיר לובלין‬

‫בי'ם 'ייא א"ו ב'ום שבת קודש פושת אמוו‪ ,‬לסדו שקזוא'ם בה פו·~ ‪ r.‬מצות‬
‫ק "‪ '1‬וש‬

‫השם ‪".‬‬

‫על על‪,‬לת"דם המתועבת הזאת ועל מהלר המשפט '''ע שופט' ושע‪ ,‬ופושת‬
‫תוצאתו לשו'פה‪ ,‬כתבו כבו וב'ם‪ .‬במאמו זה אמסוו תמצ'ת מאווע טוג' זה‬

‫אשך זעזע את כל קה'לות 'שואל בפול‪,‬ו‪ ,‬ל‪,‬טא ואשכנז ומצא הד נספוות‬
‫"קידוש השם"‬

‫‪• 43‬‬

‫להלו תאוך קצו על מותו של הקדוש הוכ ו' פגחס ק"ב ד‪'".‬ה‬
‫מהכגס"‪ ,.‬הגוצו'ת בע'ו טומושוב פול'ו גגגבו כל‪,‬ם אחד'ם‪ ,‬הגגב תנפס‬
‫אחר' זמך דמ‪ .‬בחק'וה טעו הגגב שהזא מכו את הכל‪,‬ם ל'הוד' אחד שאת שמו‬
‫אינו זירע‪ ,‬אכל אם הוא יראה אותן‪ ,‬י‪,‬כל לדהותך‪ .‬הרב ו ‪ I‬פגחס ק"ב איש‬

‫קדיש ומקובל‪ ,‬גהג כל 'מ'ו לצום משבת לשבת‪ .‬במ' חול ש'ב מע‪ 1‬טף בטל'ת‬
‫ומוכתר תבפלין בבית הכנסת ןעסק בתורה ובקדושה‪ .‬הבישיף מהכנסיה הנוצרית‬

‫בטומושוב נתו פקודה להעמ'ד את הגגב על 'ד פתח ב'ת הכגסת של ה'הרו'ם‬
‫ועל הגגב לזהות למ' הוא מכר את הגג'בה‪.‬‬

‫ובאותו ם‪ ',‬שהעמ"‪'1‬ך את הגנב על 'ך ב'ת הכנסת‪ ,‬לזהות למ' 'הוא מכך‬
‫את הגניבה‪ ,‬יצא הרב ר' פנתס מבית הכנסת החוצה‪.‬‬

‫הגנג‬

‫הצביע‬

‫הרב‬

‫על‬

‫ר' פגחס כאש' שקגה את הגג'בה‪ .‬הוכ גאסו וגככל באז'ק'ם ובל‪,‬וו' שממך‬
‫כבד של שוטר'ם‪ ,‬שמו אותו בכלא‪ ,‬לא הוא'לו כל השתדל‪,‬ות מצד ראש' הקהלה‬

‫ז‪,‬ד‪,‬וכחות שהא'ש הוא חף מפשע‪ ,‬שא'ו לו שום עסק'ם ככלל יהוא א'ש קדשו‬
‫וטהור ווחוק בכלל המ‪,‬וית עולם הוה‪,‬‬
‫וב'ים ם"' בא"ר בשבת קרדש פר‪ 10‬ת אמרך תל"ר )‪ (1676‬דת‪.‬ק"ס בלרבל‪,‬ו‬
‫המשפט‬

‫יגנזר‬

‫פסק‬

‫דיז‬

‫מית‬

‫ע"י‬

‫שריפה‪.‬‬

‫עיד‬

‫באותן‬

‫דום‬

‫הוצא‬

‫דין‬

‫הפסק‬

‫לפרעל כע'ר לרבל‪,‬ו‪ ,‬בכ'כר הע'ר‪.‬‬
‫בשמעו את פסק הד'ו‪ ,‬בקש הקדוש מראש' וועד גל'ל ד' ארצרת '''ע‬
‫שתךלן‪ ,‬שישימו עיביהם לטיבת אשתו‪ ,‬שתהיה אלמנה רכה ועברגה‪ ,‬לתש"'אה‬
‫לפי כגדרה‪ .‬יאשי הדער‪ ,‬קדימי את צוןאתי השיאוה להגאון הרב‬

‫ר'‬

‫אריה‬

‫יהזדא ליב נ"ר משה אב"ר דק"ק גלונא‪.‬‬

‫‪ 41‬שם ישימת‬

‫בניו‬

‫והקהילךת שבהן‬

‫שרתר‬

‫כרבנים‪.‬‬

‫‪ 42‬ניסנבום‪ .. ,‬לקררות היהודים בלובלין" עמ' ‪.35‬‬
‫‪ 43‬ורייברייך‪ ,‬שסררימוריבד עמ' ‪181-170‬‬

‫‪,‬‬

‫רראה א' יערי קיית ספר שנה ‪.‬ז'"ס‬

‫‪ u‬בית ישראל בפולין" עמ' ‪.267-263‬‬

‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫למקרא‬

‫בקשר‬

‫לשריפר‪ ,‬ראה הרב‬

‫הטראגי‬

‫הנ"ל‬

‫מסופר‬

‫שעוך‬

‫זמז< לפני‬

‫והפס~'ך‬

‫המשפט‬

‫פנחס את אב" ר' משה בחלום‪ .‬אביו גילה לו בחלום‬

‫‪,.,‬‬

‫שהוא ישרף על קידוש השם‪ .‬זאת נאמר לו בבית הדיז של מעלה ‪:‬‬

‫יש לך‬

‫ארבעה בנים‪ ,‬כולם תלמידי חכמים ויראי שמים ועליך להפריש בז אחד על‬
‫קדשות השם‪ .‬היות שפנחס הוא הצעיר שבהם וגם אינו מטופל בבניט‪ ,‬נפל‬

‫על" הגןרל‪ .‬אביו אמר לבנו‪ ,‬שיכיז עצמו ליום הגרול והוברא‪.‬‬
‫הרב ר' פנחס‪ ,‬כך מסופר‪ ,‬שמר על דברי אבין‪ ,‬וכל ימין הכיז עצמן לקדש‬
‫שם שמים ןלא פעם אחת היה עומד על ‪ ,.,‬נר בבית הכנסת ושרף אח ראשי‬
‫אצבעותין‪.‬‬

‫פעם אחד הרגש" בכך חבירו של הקרןש‪ ,‬ושאל אותו מה אתה עןשה‪,‬‬

‫ענה לו‪ ,‬גזירה הא" מז‬

‫השמים ;‬

‫אבי מסר לי זאח בחלום ועלי לק"ם דברי‬

‫אבי ז"ל ‪~. 4‬‬
‫‪44‬‬

‫‪ ..‬חסן שמולא"'‬
‫הקדוש‪.‬‬

‫נול‬

‫אמסטזזם‬

‫בראשית‬
‫חנ"‪,‬ך‬

‫שם‬

‫משסים‬

‫רמזיס‬

‫בסוף‬

‫הספר‪,‬‬

‫ודרשות‬

‫להרג‬

‫ר'‬

‫‪",‬נ‬

‫שמואל‬

‫דןד אורכך‬

‫נתקבל במעיכת‬
‫נעים זמירות על ל"ט מלאכות האסורות בשבת עם ביאור זר זהב‬
‫מאת‬

‫רבינו‬

‫שלמה‬

‫חעלמא‬

‫זצ"ל‪,‬‬

‫בעל‬

‫מרכבת‬

‫יו"ל‬

‫המשנה‪.‬‬

‫לראשונה עם הערות ע"י אברהם בריק‪ .‬מכון ירושלים‪ ,‬תש'<מ‪.‬‬

‫'שו"ת מסה לוי‪ ,‬שני חלקים עם קונטרס השמות וסדר הגט עפ"י‬
‫מנהנ‬

‫פרנקפורט‪.‬‬

‫מאת‬

‫הרב‬

‫בפרנקפורט‪.‬‬

‫מדדכי‬

‫יצא‬

‫בקהלה‬

‫הכללית‬

‫הורביץ‪,‬‬

‫דאש ישיבת דבר ירושליס‪.‬‬

‫הלוי‬

‫מחדש‬

‫הורווץי‬

‫ע"י‬

‫ירזשליס‬

‫זצ"ל‪,‬‬

‫נכדו‬

‫אב"ד‬

‫הרב‬

‫ברור‬

‫תשל"ט‪.‬‬

‫דברי יהדוה וקול יהדוה על התורה אשר השאיר אחריו ברכה‬
‫הרב יהידה הכהו קראוס זצ"ל‪ ,‬רבה של ק"ק לאקענבאה חלק‬
‫ב‪ .‬היציא לאור בנו הרב אדוניה קראוס‪ .‬ירושלים תשל"ט‪.‬‬

‫מפתח להלכות סרפות עם ששים ציורים‪ .‬מאת הרב נפתלי הופנ‪,‬ך‬
‫מהדורה‬

‫שניה‪.‬‬

‫היצאת‬

‫נצח‬

‫תש"מ‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ס‪.‬‬

‫ד"י אביהם‬

‫אביהם‬

‫הנאה ממת עכו ‪ II‬ם‬

‫הלכה פסיקה בשילחו עריר ‪ ':‬מת ביו עיבד כיכבים ביו ישראל תכריכ"‬
‫אסירים‪ ,‬בהנאר‪ .‬מקיר ההלכה היא תשיבת הרשב"א ‪ '.‬אילם ק"ג‪/‬ת מחליקת‬
‫גדילה גם ביו הראשינים יגם ביו האחרינים אם מת עכי"ם מיתר אי אסיר‬
‫נהנאה‪ ,‬אם האיסיר היא מו התירה אי מדרבנו‪.‬‬

‫אנסה כאו בעזרת התינו דעת‬

‫לאסיף ילהעתיק את דברי קידשם‪.‬‬
‫מינא בירישלמי ‪ ':‬המיציא את המת במיטה )בשבת[ ח"ב דברי הכל‬
‫]אפילי לרבי שמעין ‪ -‬קרבן העדה[‪ ,‬לא כן תני אף ריח רע כל שהיא יאמר‬
‫דני אילא אף רבי שמעון דמדה בזה ומידה רבי שמעין בארסורי הבייה ‪'.,.,‬אי]‬
‫אילא דאף ר"‪u‬ו מורה בהוצאת ריח רע יחייב ימייה במי ר ‪ II‬ש במצויא איסןרי‬

‫הנייה ‪ m‬ייב‪ ,‬והנא דאבוא תרתי דדךך המת להסריח וגם מת אסיר‬
‫מ"ס פוטר ד"ש‬

‫קרבן העדה[‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫בהבאה‬

‫אןור רודי תיפתר במת עכו ‪ II‬ם ושאיך בו ריח‬

‫רע זהיציאי לכלבי ]במת עכי"ם שהיא מיתר בהנאה‬

‫‪-‬‬

‫קרבו העדה[‪ .‬יראה‬

‫שם בחמש‪I‬ר הגמרא ובגייסת הגר"א שממכם ‪ : ..‬מכל מקום נשמע בהזיא דמדתר‬

‫]מת עכי"ם[‪ .‬יראה גם בתפארת ישראל ‪'.‬‬
‫יעל אף שראיני שמרו המחבר מסתמר על תשובת הרשב"א ילימד ממני‬
‫שמת עכו ‪ II‬ם אסיר בהבאה‪ ,‬הרשב"א עצמי בחידושיו על הש‪ I /‬ס פוסק בשליש‬

‫קמימית להיתר‪ .‬רזה לשיני בב"ק ‪ ':‬אלא שיש לימר דאצטריר שיר ילא אדם‬
‫לאיפטירי נכרי הקניי לשיראל שמיתר בהנאתי דלא ילפינו ממרםי אלא בן‬
‫ברית כמיהי‪ .‬יכו היא כיתב לקמו' דאיסיר הנאה במת מיתרת שממרים נפקא‬
‫לו כדאיתא בע"ז'‪ ,‬יהלכר בשיראל דיקא כמרים ילא בנכרים‪ .‬יבמקים השלשיי‬
‫בשבת ‪ 9‬היא כיתב ‪ :‬שהרי אפשר בהיצאת המת שיהא בה צירן לגיפה של‬

‫מלאכה כגין איתה שאמרי בירשולמי בעכי"ם שהיצאי לכלבי יכף‪ .‬יכלשין ז"‬
‫גם כתכי הר"ז ‪ 10‬הומאררר ‪ ,11‬וראה בשדי חדמ ‪ 12‬שמביא כמה ראןרת להוכיח‬

‫‪.1‬‬

‫'''יי סימן שמם ס‪:‬ע' ‪.K‬‬

‫‪2.‬‬

‫סימז‬

‫שסה‬

‫‪3‬‬

‫שבת‬

‫פ"י‬

‫‪4‬‬

‫כיו"ר שם‪,‬‬
‫שאין‬

‫‪5‬‬

‫כי‬

‫ומיבא‬

‫בכדק‬

‫הבית‬

‫כיר ‪ IC‬ה‬

‫םג‬

‫בבית‬

‫יוסף(‪.‬‬

‫ה"ה‪.‬‬

‫וראה כחזרן יחזקאל על מס' שכת זר ‪ y‬ייא שמפרש חיפחר‬
‫מצות‬

‫קבררה‪.‬‬

‫שבת '''פ מ ‪ N‬ה‪ ,‬כרען‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ם‬

‫‪7‬‬

‫שם נג ע"'כ סרר"ה מי שהמתה שלי‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫כמ‬

‫‪9‬‬

‫זד‬

‫‪10‬‬

‫שס‬

‫עיכ‬

‫ר"ה‬

‫הא‬

‫דקאמר‪.‬‬

‫‪.‬ב'"ע‬
‫ע"כ‬

‫ר"ה‬

‫מי‬

‫קאמי‪K‬נ‪.‬‬

‫•‬
‫ה'"‪,‬‬

‫יר‪ R‬סריגך‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫במת עכו"ם‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שדעת השרב"א היא כפי שד'אא כתב ב"יח ש יו דמח עןנ " ס מוחר כהבאה‪ ,‬וכל‬

‫מה שכחג כחשוכה ‪'II‬נו אלא דרד שקלא וטר'א כ ל פ' דכר' הש ואל‪,‬‬
‫נם בעל' התוספות נוקס'ם שמותר ל‪,‬הנוח ממת עכו " ם‪ ,‬וו " ל בפרושם על‬
‫רי"ל דמיירי בעבד כבעבי של שיראל יז‪z‬לא מל רלא טבל דשרי בהבאה‬

‫התירה ג ן ‪:‬‬

‫כראמר'ב! ב'רשולמ'‪ ,‬וכן דעתם בב"ק ‪ ":‬א'צטר'ד לעבד ולנכר' הקנו' לש"ראל‬
‫שנפל לבור רההוא שר' בהבאה‪ ,‬ועל אף שהשבות 'עקב " מנסה לחלק ב'ן‬

‫עכר " ם הקרוב לן או לא ‪ ,‬דוחה דברין הברכי ייסף ‪.18‬‬
‫ הרב חיר " א ‪ (1 8‬ו מסייס בסוף‬‫) ש נדפסן ע "ש הר ש ב"א‬

‫כיתב‬

‫יכן‬

‫דברר ‪:‬‬

‫הרמב "‪ 1‬ז‬

‫יב מ סכת‬

‫‪t‬‬

‫שבת‬

‫פ ' המצבעי שי ארהי ל התיר הנאה זו ) הוסויס הזה היה כנראה חסר בגירסה‬
‫שהה' לפנ' המשנה למל‪ ) ,‬מובא להלן( "מסתפק בכוובת הרמב " ‪(,‬ן וכן נם דעתם‬
‫של הרקח ‪ 1111‬ןהיראים ‪ 20‬להתיר‪ .‬וכז ראה בחינוך ‪ l‬ו ‪,‬‬
‫בדעת הריטב"א י;"ד לכאורה סתירה בין דבריו בשתי מקומות‪ ,‬בחודישיו‬

‫על שבת " האר כותב ‪ :‬שאפ'לר במת אמר' ב'רו ש למ' דמ'שכחת ב'ה מלאכה‬
‫הצריכה לג ו פה כג ו ז עכי " ‪ C‬שירנציאו יכי ‪ ,I‬לעומת זאת בכתיבות ‪ 2 3‬היא כותב ‪:‬‬
‫ואי לאחר מיתה הא אסור נחבאה דנ מ ר ש ם בעגלה ערופה וזה ברן‪ .‬ר מפי רבינו‬
‫ז " ל ‪ ,‬עכ " ל ‪ ,‬ומכ'ון שא'נו מח ל ק ב'ן מת ש'ראל למת עכו " ם ‪ ,‬למח הפוסק'ם "‬
‫שדעתן שגם תמ עכי"ס אסיר נהנאה‪ .‬וב 'י ה מצאתי פתרוו ל " סתירה" זי כשדי‬

‫חמר " ששואל איתי הקוש'א ומב'א בשם כמה מחבר'ם להוכ"‪ ,‬שח'!'וש'‬
‫הריטב ו'א על שכת הם למעשה חדיושי הר"ן‪ ,‬וכשיטת הריטב"א שאוסר הבאה‬
‫ממת עכו"ם גם סובר הרא ‪ II‬ה‬

‫‪ 1‬ן וב‬

‫‪. . n 12‬‬

‫יכרי‬

‫‪ 13‬סמרת‬

‫‪14‬‬

‫‪,‬‬

‫נשפנו‪..‬‬

‫~יכ‬
‫ט‬

‫‪ 15‬ח‪X-‬‬
‫ד"''‬

‫סימן‬

‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫סיןוב‬

‫‪20‬‬

‫סימן‬

‫‪21‬‬

‫מויה‬

‫סימן‬

‫שהשיר‪,‬‬

‫טס‪.‬‬
‫שמס‪.‬‬

‫רן כתיבית ם ~ " ‪K‬‬
‫שיירי‬

‫נב‪.‬‬

‫ל ב‪.‬‬

‫סיד'"ה‬

‫סיובן‬

‫‪16‬‬

‫חכמים‬

‫כא‪,‬‬

‫דא‬

‫‪• 26‬‬

‫כרכו‪.‬‬

‫טידייה‬

‫סימן‬

‫הכי‬

‫סמס‬

‫נ‪.‬ום י נן ‪,‬‬

‫יבן‬

‫הרסב "ש‬

‫כשס‬

‫) כז‬

‫התשב יי ז (‪.‬‬

‫חסי‪.‬‬
‫קיג‬

‫‪(.‬יש)‬

‫קנד‪.‬‬

‫‪ 22‬זר ~ייב ‪,‬ייה דגול כביד הכריו‪.‬ת‬
‫‪ 23‬ם‬

‫•‬

‫•‬

‫‪ X….,‬פיז " ה יב ן ל יהא לחב ‪.‬‬

‫‪ U‬השובנה לוניך ‪ .‬הברב'''' יהשיי‬

‫חדונ‪.‬‬

‫•‬

‫‪ 25‬כללםי מזרכח הרבם לכל קב ‪.‬‬
‫‪ 26‬מיבא בשיטה ונקובוח‬
‫העוה‬

‫‪,- 2J‬‬

‫‪".‬‬

‫רכן‬

‫ראה‬

‫~ל‬

‫כחובות ס ‪i‬י יי א ) יהוא הלו‪ .l‬רכן‬

‫כםמ"'ג כליים‬

‫כהוראח‬

‫איסרר יהיחר‬

‫של‬
‫סע י‬

‫הריטב ‪ . .‬א‬

‫המרכ‪ X‬ל‪,‬לי‬

‫יא‪(.‬‬

‫כ‪S‬‬

‫‬‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ובבוגע לדעת הרמב"ם בעב'ן זה‪ ,‬כותב המשבה למלך ‪ ":‬הכלל העולה‬
‫ממה שכתבבו הוא דבדבר' רב'בו הללו ל‪,‬כא הוכחה א' ס"ל דגם עכו"ם אסור‬
‫בהבאה או אם לא באמר ד'ן זה כ' אם בש'ראל‪ .‬אולם אח"כ ד~א כותב ‪ :‬בראה‬
‫דרבינר איח ליה רמת עכן"ס מותר בהנאה ימתנלו רגזית מן המת מיירי במת‬
‫עכו"ם וחז' לכלבו ושוברו‪ ,‬ואף שסתם ולא פ'רש‪ ,‬סמך על מה ש'כתוב בסמוך‬
‫מתב" דכל הכשר להצב'ע עכ"ל‪ .‬אולם לא כן דעת הרדב"ז בדעת הרמב"ם‪,‬‬

‫וז"ל ‪ ":‬וש" מ' שלמד דוקא מת ש'ראל דומא" דמר'ם אבל מת' עכו"ם מותר'ם‬

‫בהבאה ורב'בו לא ח'לק‪ .‬והרדב"ז עצמו כותב בפשטות בתשובה ‪":‬‬

‫ק'"ל דמת'‬

‫עכו"ם א'בן אסור'ן בהבאה ד'לפ'בן לה מותמת שם מר'ם‪ .‬וכן בתשובה אחרת" ‪:‬‬
‫וב"ל שא'ן אסור בהבאה אלא מת' ש'ראל אבל מת' עכו"ם א'בם אסור'ם בהבאה‬
‫שבן רא'ת' בחוס' פ"ק דקמא‪ ,‬וטעמא ד'לפ'בן מותמת שם מרש‪ ,‬מה התם‬
‫ש'ראל אף כאן 'שראל לאפוק' עכו"ם שא'בם אסור'ם בהבאה‪.‬‬
‫גם הברכת הזבח" מקשה על דעת הב'ת 'וסף וכותב ‪ :‬ולא ד'עת' אבא‬
‫מצא לחלוק אדבר' התוס' לאסור אפ'לו מת עכו"ם בהבאה‪ I ,‬התזס' כתבו‬
‫בפש'טות בל' רא'ות כא'לו הדבר ברור בע'ב'הם שהוא ןרבחר‪ .‬ע'וב רא'ת'‬

‫‪…‬‬

‫שכז‬

‫בשן"‪n‬‬

‫כתב‬

‫הרשב ‪' I‬א‬

‫יהמעללו‬

‫ואיגרא‬

‫יראה‬

‫שם‬

‫ברירא‬

‫דאיבן‬

‫לחשרב"א כ"כ בפש'טות לאסור רק דחה להשואל רא"חו בב'ר~ר מהא‬
‫דגזיהר שמא עישה וכר להתיר מת עכו"ס ע"ש‪ ,‬ענ"ל‪ .‬וגם הברכת הזנח מביא‬
‫דאה" מהגמ' בסבהדר'ן" מדוד המלך שק'דש את מ'כל במאה ערלות פלשח'ם‬

‫ווכתב ‪ :‬ול‪,‬כא למ'מר דשו'בהו גוסס'ן כדאמר ברש' מסכת בז'ר גב' שמשון‬

‫ע"ש וגם '''תח תרגם ןקטל חד וכו! ובסוף דבך‪,‬ו חוא אומר ‪ :‬וצמאת' להרב‬
‫בכסף משבה שכתג בם ‪ /l‬ה מהלכות ערכיו דין יז אמה שהשיג הראב"ר ז"ל‬

‫אהרמב"ם וכ' מה ש'וח האדם כאשד 'סור ראשו ואפ'לו לכלב'ם א'ונ‬
‫שהר' אסור' הבאה האו עכ"ל‪ ,‬וכתב הכ"מ ז"ל אלו לא הה" קשה אלא‬
‫הו' מתדצ'ב) דבעבד שלא ק'בל על" ז' מצות עסק'בן דבכד' הוא וא'בו‬
‫בהבאה אלא ש'ראל דומה" דמר'ם עכ"ל‪ .‬רהד' דבד'ם אלה סותרש‬

‫ראו'‬
‫מעבד‬
‫אסור‬
‫לפסק‬

‫השרב"א בתשובות ולפסק השו"ע‪ ,‬וצ"ע ועד להת"שב בד'ן זה‪ .‬אחר כך מצאת'‬

‫ב'רושלמ'‬

‫דשבת‬

‫פ' המצבע' ‪…‬‬

‫והר'‬

‫ל'דהא‬

‫דמת 'עכו"ם‬

‫מבואד‬

‫מותר‬

‫בהבאה‪. ,‬וכן דעת התוס' בפש'טות כב"ל ע'קד ודוק‪ ,‬עכ"ל של הברכת הזבח‪.‬‬
‫יראה במשבה למלך" שגם מתמה על הסת'דה שב') מה שכתב מר) בכסף‬
‫משבה ומה שפסק בשילחבי הטהור‪ ,‬זמתרץ בדיחק‪.‬‬
‫•‬

‫‪( 27‬הלכרח אבל פי"‪ ,‬הכ" ‪,x‬‬
‫‪28‬‬

‫שם‪,‬‬

‫‪29‬‬

‫'"מז‬

‫‪–‬‬

‫•‬

‫‪ 30‬ס'‪10‬‬

‫‪.‬‬

‫תשמ‪,M‬‬
‫תתקעם‬

‫‪32‬‬

‫‪33‬‬

‫העוה‬

‫‪-‬‬

‫)תקמח(‪.‬‬

‫‪ 31‬זבחיס ע‪ K‬ע"ג 'ייה ובטריפה‬
‫יט‬

‫‪.. . .‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫הראה לי יז ‪ 'r‬י הדגול הגה"ך משה שוכאבי וסליס"‪.N‬‬

‫ע"ג‪.‬‬

‫‪.27‬‬

‫‪54‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכו פוטקים הרבה אחרונים שמת עכו"ם מוהר בהנאה‪,‬‬

‫הנקורןת‬

‫הכ‪m‬‬

‫הכסף ‪,35‬‬

‫סיפר‬

‫החתם‬

‫שיק ‪..' 7‬‬

‫והמהר"ם‬

‫‪36‬‬

‫ינן‬

‫ודס‪,‬‬

‫כותב‬

‫תדש ‪",‬‬

‫הפרי‬

‫הגר"א ‪ 8‬ך‬

‫בתשינות הרשכ"א דפשיטא לי‪,‬ן ראסרד‪ ,‬ומסכם שהרי התוס'‪,‬‬
‫)בחרדישיך(‬

‫הרשב"א‬

‫החירו וכו בירושלמי‪,‬‬

‫והר"ו‬

‫וכן משמע‬

‫שאיז‬

‫הרמכו'‪t‬‬

‫בגמ' טנה'‬

‫יט‬

‫ע"ב אמרינו דחזו לכלבי ןלשונרי‪.‬‬
‫ועל הגמרא בטנהדריו שמביא הגר"א והחדי"א ‪ ",‬דנים גם המשנה למלך‬
‫הנ"ל רגם העיב"ץ" כי מפשטוח המקרא והגמרא משמע שדוד המלך כרח אח‬
‫ערלזההים אחרי הימתה יכן מפרש שם התרגזם יינתן "זקטל"‪ .‬ואולם החשובה‬
‫מאהבה ‪ ~ t‬כרתב יההיא איכא לאוקמה בבשר הפורש מן החי שאינן אסור‬
‫בהנאה‪ ,‬ואע"ג דכחיב ויך מהם מאחים איש ויכרות אח ערלותיהם‪ ,‬שמא לא‬
‫הרג אותם מחחלה אלא הכם שוק על ירך והפילם וחתך ערלותידס‪ ,‬קיים שמחו‬
‫שדרר הבנאה‪ ,‬וכן אצל שמשוו יכן מיבא‬

‫דאיכא הכאה סהם לאי מיתה היא‬
‫הברכת‬

‫ברשי‬

‫עכ"ל‪.‬‬

‫הבחבקין ‪",‬‬

‫רראה‬

‫ש"מ‬

‫כל היכא‬

‫מה שכתבתי לעיל‬

‫בשם‬

‫הזבח‪.‬‬

‫גם המראה‬
‫בהנאה ןכיתב‬

‫פנים‪,‬‬

‫בפיחשן‬

‫בסןף דבריי‬

‫על‬

‫אחרי‬

‫הירישלימ ‪",‬‬

‫שהביא שכן‬

‫מסיק‬

‫גם דעת‬

‫שמח‬

‫עכי"ם‬

‫הרשב"ש‬

‫)בנו‬

‫מותר‬
‫של‬

‫השרב"ץ( ‪ ..‬שהבאי בשם הרמב"ן ז"ל יכן דעת הרשב"א כאן )יבתשיבה לא‬
‫החליט בדבריך כלום( ‪ :‬ינמציני למדין דהתסר' ורוב הגאונםי פסקי כהירושלמי‬
‫והרמב"ס סתם רבריי והתיהמ על '''בה שכתב אסור בהנאה עכ"ל‪.‬‬
‫יכן פיטק האגרות משה" שיש להירית לצירך גדיל כלרפיאה כהמתירין‬
‫בהבאה במת עכו"ם‪ .‬והגרא"י הכהו קיק ז"ל יעיץ לקנות גוסוח ‪.‬של נזכי"ם‬
‫יראה גם בשן"ת‬

‫למטרה זו ‪,411‬‬

‫יבעי אומר‬

‫‪, 47‬‬

‫•‬

‫‪34‬‬

‫''''וי‬

‫‪35‬‬

‫זי"ד‬

‫כקינטרם‬
‫טיןמ‬

‫‪ 36‬שי"'ח‬

‫‪"',‬ןי‬

‫סרייח‬

‫ין"ר‬

‫‪37‬‬

‫‪ K‬חרין‬

‫שפס‬

‫טלמן‬

‫סע‪-‬‬

‫עם‪,‬‬

‫‪.‬א‬

‫סלמן שלו‪.‬‬
‫שמס‪,‬‬

‫סימן‬

‫‪'''' 38‬יי סלמו שמם ס" ‪.It‬‬
‫‪ 39‬פתח ‪,‬ינים על סנהזריז יס ע"נ ד"‪.‬ר יזוד סבר‪.‬‬

‫‪•0‬‬

‫דסובו‬

‫מזו‪.:‬‬

‫‪41‬‬

‫סלמן‬

‫זבז‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫סהנדרין‬

‫פז‬

‫‪ 43‬ב'"ק '"ם‪X‬‬

‫‪44‬‬

‫סלמן‬

‫תקח‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫יו"‪,‬‬

‫‪x"'n‬‬

‫דב‪.‬‬

‫היי‪.‬‬

‫טלמן‬

‫'ייה‬

‫רכס‬

‫יו ‪:K‬‬

‫ענף‬

‫‪ 46‬רנות הכו סימו קזפ‪ ,‬ובן‬

‫דאם‪.‬‬

‫•‬

‫ו‪.‬‬

‫כותב‬

‫השומת ישביל‬

‫נוברי ‪ n‬ייו ‪-‬ין"'ר סיונן ים‪.‬‬

‫‪ 47‬ח"'ג סיונן כ )אובת הגרב" ‪ J‬אבא שאול שלים"א( וסיונבים ב‪-‬אכב )מאת ·הראש"ל‬

‫שלים'" ‪.CX‬‬
‫‪55‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב חדי"א דן באריכרת בספרר ברכי ירסף" רכן בפררשר על הש"ס ‪",‬‬
‫רבספרר שי~רי ברכה" הרא מסכם ‪ :‬המררם מהם דהתרס' הררמב"ן )רק בדפסר‬
‫ע"ש הרשב"א( רהרקח רספר יראםי כלהר ס"ל רמת גרי מרתר בהבאה‪ ,‬ארלם‬
‫‪,‬‬

‫בסרף דבריר הרא כרתב ‪ :‬דאע"ג דאשכחן כמה גדרלים דשרר בשר מת )עכר"ם(‬
‫מ"מ‬

‫הבבאה‪,‬‬

‫דמרן‬

‫כרין‬

‫בפיררש‬

‫אסר‬

‫מן‬

‫רשי‬

‫הראש~בים‬

‫מלאבי לבי להתיר עכ"ל‪ :‬רכן כרתב המסגרת השרלחן ‪":‬‬

‫במי‬

‫לא‬

‫דאסרר‪,‬‬

‫ראמת אגדי שהיה‬

‫בעדתי להתיר כהיררשלמי ררבבן תקיפי הב"ל‪. ,‬רבטלתי עדתי מפבי דעת עלירן‬
‫הרב חדי"א שלא מלאך לבר להתיר בגר פסק מרן אף שכל יקר ראתה עיבר‬
‫רלדעתר ירתר היה ב"ל להתיר‪ ,‬בכל זאת למעשה לא בטה מפסק מרן‪.‬‬
‫מצאבר הדבה אחררבםי‬

‫רכן‬

‫שארסרםי‬

‫כדעת‬

‫]כי הלא‬

‫מרן‪ ,‬רהם הרמ"א‬

‫אירנ חרלק על פסק המחבר[‪ ,‬הלברש ‪ ",‬הרב פלאג" ‪ ",‬הקיצרר שרלחן ערךר ‪",‬‬
‫העדרך השרלחן ‪ ",‬הזבחי צדק" רהחלקת עיקב ‪ ".‬רראה גם בקצרת שהרלחן ‪".‬‬
‫עקיבא‬

‫ורבי‬

‫מגיא‬

‫איגר "ב‬

‫בשם‬

‫שן"ח‬

‫גינת‬

‫ירדדם ‪60‬‬

‫בהאבה אף שלא כדרך הבאתן רלציךד חרלר" רכן כרתב‬

‫רמת‬

‫עכר"ס‬

‫הפמ"ג ‪":‬‬

‫אסירםי‬

‫אבר אין לבר‬

‫אסרר‪.‬‬
‫רבכל גררבי‬
‫אלא דברי המחבר לקמן סימן שמט דאין ‪.‬חילרק‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫ארלם‬
‫האיסור‬

‫ראה‬

‫היא‬

‫בפתחי‬

‫רק‬

‫תשרבה" רבצבי‬
‫רכן‬

‫מדרבנו‪,‬‬

‫כיתב‬

‫הט ‪TI/‬‬

‫לצדיק"‬
‫‪6-L‬‬

‫בשם‬

‫שכרתבים‬

‫הרא"ש ב ‪,8‬‬

‫שבמת‬
‫לכ"כ‬

‫עכי"ם‬

‫הרעב"ץ‬

‫‪, 118‬‬
‫•‬

‫‪48‬‬

‫‪9‬‬

‫יו"‪,‬‬

‫סזמו‬

‫‪. .39‬‬

‫&< העהר‬

‫‪50‬‬

‫סמס‪,‬‬

‫ין"ר‬

‫טימן‬

‫קעה‬

‫שםמ‪.‬‬

‫ע"ג‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫דף‬

‫‪SZ‬‬

‫זי"ד‬

‫‪,53‬‬

‫שר‪"-‬ת‬

‫‪54‬‬

‫סימן‬

‫קזז‬

‫‪''' 55‬יי‬

‫סימן‬

‫שמט‬

‫‪56‬‬

‫יו"'ר‬

‫טזםן‬

‫עט‬

‫‪57‬‬

‫חי‪-‬א‬

‫סדמן‬

‫פי‪,‬‬

‫‪S8‬‬

‫טיפן‬

‫סימן‬

‫שמס‬

‫ביי‬

‫חיים‬

‫סעי‬

‫סעי‬

‫‪.‬א‬

‫סימן‬

‫זו‪,‬‬

‫י‪.‬ב‬

‫סעי‬
‫עס'‬

‫ג‪.‬‬
‫•‬

‫ז‪.‬‬

‫חי‪,‬‬

‫‪ 59‬חוירשיו‬

‫על‬

‫'‪, ….‬‬

‫סרמן שמט ‪I‬‬

‫שזבר הסאיו בהנאה פשיס‪K‬‬
‫‪ 60‬ח"‪''' K‬וי בלל וז טיפו‬
‫‪''' 61‬ךי‬

‫סיפן‬

‫עט‬

‫‪ 62‬יו·'‬

‫טזמז‬

‫שמס‬

‫‪ 63‬יו·'‬

‫סימן‬

‫עס‪.‬‬

‫ס"‪P‬‬

‫‪64‬‬

‫שם‬

‫‪65‬‬

‫כתוכות‬

‫‪66‬‬

‫סימן‬

‫''''ש‬

‫‪,‬‬

‫‪ "tI‬ק‬

‫ס"ק‬

‫וראה‬

‫יאפילך‬

‫םב‬

‫בדרכי‬

‫‪'",‬י‬

‫משה‬

‫סיובן‬

‫זניק‬

‫שםח‬

‫לרפואה ‪ K‬סוך‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫ו‪-‬ה‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ג‪.‬‬
‫"'‬

‫••‬

‫‪,‬‬

‫כשוחב‬

‫‪'.‬‬

‫‬‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫• ‪·· ..‬‬
‫‪.' …..‬‬
‫‪".‬‬

‫'‪.‬‬

‫ג‪.‬‬
‫ס‬

‫מא‪,‬‬

‫‪".‬ע‬
‫יוהא‬

‫סימז‬

‫שם‬

‫•‬

‫דם‪,‬‬

‫שכרתב‬

‫שקרוב‬

‫הרבר‬

‫‪56‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פאילו‬

‫ני ‪ V1‬ר‪K‬ל‪.‬‬

‫·‬

‫‪'.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דועת הש"ך שכוחב ‪ ":‬אבל כשר המת אוסר אפילו כהנ ‪ ; /N‬דכר תורזי לכ " ע‬
‫ובדלקמו בסימו שמט עכ"ל ''צ '‪ ,l‬כי הלא ‪ t!,‬ם בנקוה"כ הוא מביא דברי החוס'‬
‫שמת עכו"ס מותר בהבאה‪ ,‬וצ' ‪ I‬ל שמה שהוא כיתב שאסור בהבאה דבר חורה‬

‫ובו א"יר החשובה מאהבה" ומפלפל להובחי‬

‫דמובר על מח ישראל דוקא ‪".‬‬
‫שגם עדת הרמב " ם היא לאסור ; יריהה אח הראיה מהירישלמי בכיחכי דכרןבת‬
‫הירושלמי קאי חפחר במח גוי וגוי איגו מטמא באוהל לר " ש‪ ,‬לפכיר לר " ש‬
‫לשיטות לא היי הוצאה חשובה דהאי דמת הרי הוצאה חשיבה דוקא לפי‬
‫להסיר הטומאה‬

‫שמטמא באוהל ןא"א‬

‫ע ‪ II‬י הרצאה‬

‫אלא‬

‫עכ‬

‫גמירה ‪,‬‬

‫‪II‬‬

‫ל‪.‬‬

‫ראנר‬

‫הדל אינני מביו את דברי קודשו‪ ,‬הלא כחוב מפורש והוצר~ו לכלבו ן אמנם‬
‫הוא‬

‫מציז‬

‫כמקום‬

‫שכתב‬

‫בחדישוי‬

‫אחר‬

‫כאריכ‪m‬‬

‫כדי‬

‫•‬

‫להתיר‬

‫הראחי‬

‫אח‬

‫מהירןשלמי ושהם שבאים בספר הורה גבר‪ ,‬ואיו הספר נמצא ‪'".‬ת‬

‫ואחרי כוחבי שורוח אלו בע"ה‪ ,‬אשאל ולא אבוש כי חורה היא וצררי‬

‫אגי ללש‪,‬ר כי אינני מביו שלא אף אחדמכל הראשונים ואחרונים הנ"ל‪ ,‬שכל‬
‫הש " ס החי כמונח בכיסם‪ ,‬מ ‪ I‬כיר גמרא מפושרח ללא סוחר על משעה שהחי‪.‬‬
‫וזה לשוו הגמרא ‪ ":‬א"ר יהוהד אמר שמואל‪ .‬מעשה בחלמדייו ' של רבי‬
‫שימעאל ששלקו זונה אחח שנחחייבה שריפה למלר‪ .‬בדקו ומצאו בה מאחים‬
‫יחמשים ושנםי ]באו ושאלו אח רבי שימעאל כמה ' אברים יש באדם‪ ,‬אמר‬

‫‪ -‬שיטה מקובצת בגליוו[‪.‬‬

‫מ;ם רמ"ח‪ .‬אמרו לי והלא ביקבו ומציני רב " ב‬

‫אמר להם שמא באשה דבקחם שהוטףי לה הכתוב שני צירםי ושבי דלתות‪.‬‬
‫עכ ‪ II‬ל הגמרא‪ ,‬וראה בש‪ ,‬ו"ת חתם סופר ‪ 1‬ז שכותב שהאי שפחה עמלקית היתה‬

‫דמוחר בהבאה או אפילו כנעניח של ישראל‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ומלבד הקשייא איך שלקו‬

‫אותה תלמדיוי של ר' שימעאל ]ימרך הבך אשי חי כותב ‪ : 12‬נראה גזידח‬
‫רמ‪.‬לד היחה שגזר עליהם שהם שילקי את הזונה ילכד לפי דרכם רצו ללמוד‬
‫דבר לעניו הלבה שמונ אח האברים שלהו‪ ,‬ארי בדקו אוחה אחיר כן כדי לטפור‬
‫"עצמות‪ ,‬הלא זה מצוה הכאה בעברה‪ .‬מוכח מכאו שאיו כאן עבירה‬

‫זבבז‬

‫ומת עכו"ם ומתר בהאגה‪ .‬וצלע"ב‪.‬‬

‫אפשר‬

‫ואולי‬

‫זה‬

‫לומר שבמקהר‬

‫ללימוד‬

‫שניגע‬

‫תורה‬

‫היה ' מ‪ m‬ר‬

‫להם‬

‫מכיזן שמצוזח לאו לחינות ניתנו‪) .‬זראה הערזתוי של הגשר"ז אויערבאך שליט"א‬
‫בסףד המאמר‬

‫הערה ‪(,‬א אולם כדיוע ‪ ,‬זה שניז כמחולקח הפוסקים אם זה‬

‫‪-‬‬

‫רק בדיעבד או אפילו לכתחלה ‪ ".‬ואפילו לפי דברי המתירים לכתחלה‪ ,‬מאי‬

‫'‪.‬‬
‫‪61‬‬

‫יו·'‬

‫טימן‬

‫עם‬

‫"'ם‪P‬‬

‫ב‪,‬‬

‫‪-,‬‬

‫‪… -‬‬

‫•‬

‫‪ 68‬ובםי ''''יבו הגרי‪ '-‬נירכייט לסי"סג‪t‬‬

‫‪69‬‬

‫טיובן‬

‫‪•.‬‬

‫זוב‪.‬‬

‫‪ O‬ך ככורות‬

‫מה‬

‫‪. • ..‬‬

‫‪.‬א'"ע‬

‫‪ 1‬ך ''''‪,‬י טינכן של‪. .,‬‬
‫דב‪ .‬בספרי בן‬
‫‪ 3‬ד ארה‬

‫בשרי‬

‫‪-‬‬

‫‪'." '".‬‬

‫•‬

‫‪-.‬‬

‫•‬

‫••‬

‫•‬

‫•‬

‫‪. . . ,.‬‬

‫‪. . .. . .‬‬
‫•‬

‫‪.. . • -‬‬

‫•• ·‬

‫• • ‪.. .. ..‬‬

‫• ·‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬
‫··‬

‫'‬

‫·‬
‫·‬

‫·· ·‬

‫היודי' על בכורית‪.‬‬
‫חונר‬

‫אפרים סום סע' · ז‬

‫מ"ס‬

‫ר‪:‬ב"‬

‫וקזה‬

‫מכפיפ‬

‫המטה‬

‫ס‪p-‬‬

‫סימו‬
‫ט‬

‫פו ;‬

‫‪-'.‬ו‬

‫משנה‬

‫כרירה‬

‫טיונן‬

‫תקפי‬

‫ס '"‪p‬‬

‫ככ ‪ · J‬ונטה‬

‫‪.‬‬
‫‪57‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שגא מל‪,‬מוד הופואה‬

‫אף שא'ז‬

‫)על‬

‫חובה‬

‫ופואה ‪ ",‬מצוה בודא'‬

‫ללמוד‬

‫קעבד' (" שאסרו במת ש'ואל )כשא'ן חולה מסוכז מאותו מחלה לפג' ‪ ( U‬גם‪,‬‬
‫ב'ן ה'תו‪ ,‬מטעם שא'ן גהג'ז מהםת ! וא'ן לומו שא'ן כאן עג'ן של מצוות‬

‫ללייג מכיין שהוופא‪''' ,‬ע הג'תוח '‪ O‬מתקדם במקצוער מבח'בת כספ' או כבדר‬
‫וכו‪ :‬כ' כשא'גו גהגה מגוף רבו האסוו אלא שהא'סוו גרום לה'גות מהה'תו‪,‬‬
‫בכה"ג מאו' שפ'ו מצרוח לל יי נ לכ"ע ‪ ".‬וב ‪U‬סף‪ ,‬מה אם כן הואה' מדרד‬
‫המלך שקד'ש את מ'כל בעולוח םלשת'ם‪ ,‬הלא גם שם אפשו לרמו שמצווח‬
‫לל"ג )וואה העורה'ר של הגשו"ז או'עובאן של‪,‬ט " א בסוף המאמו ‪ -‬העוה ב(‬
‫ואפילן אם באמר שמעשה הקרושין היא רק הכשר מצוה כמו שחיטה אי טבילה‪,‬‬

‫‪.‬גם באלה אומו'ם מצוות ללייג‪ .‬כפ' שמוכה השד' חמר'"‪ .‬וכן אומו'ם מלל"ג‬
‫גם במציות שאיגן הכרחיים כגוז ציצית‬

‫פן"ר ‪,So‬‬

‫במצרות‬

‫‪,‬כן‬

‫‪13‬‬

‫או הקדש ‪,19‬‬

‫וכן אשה מצוהו על‬

‫דרבנן ‪&, 1‬‬

‫ושמעת' שאול‪ ,‬מה שעשו תלמד '‪ 1‬של דב' ש'מעאל לא גכגס בכלל להגדרה‬
‫של הגאה מא'סוו‪ ,‬מכ '‪ T‬ן שהם לא גרמו לשםו ש'נו' בגרף המת בזמן שמגר‬
‫את מספו העצמות‪ .‬וגם זה דרחק‪ ,‬כ' גם להסתכל בזמן שאחר'ם מנתח'ם את‬
‫המת לשם ל'דרמ הופואה )ולא לשם חולה מסוכן הגמצא לפג'נו( אסוו‪ ,‬כ'‬
‫ואפיול החלקת יעקב ‪ ~ 3‬שלכאורה התיר ההס תגלית‬

‫גם זה בקרא הנאה מן המת ‪,82‬‬
‫בכיחבן ‪ :‬יה"ב כייו דלימיד חכמה זי ]רפראה[ מציה האי יאיבר עןשה שים‬
‫מעשה רממ'לא מתהג' ושמום הכ' רמתו‪ .‬בסוף דבו'ו כותב שזה כן גקוא‬
‫הנאה מגופו של א'סוך‪ ,‬ואסור‪ .‬לעומת זאת ההר '''בצ כן מת'ר להסתכל‬
‫‪74‬‬

‫שו"'ח‬

‫אגריח‬

‫'·ו·‬

‫משה‬

‫‪ n‬ייב‬

‫טימו‬

‫רכס‪.‬‬

‫ד‪ s‬סו"ח הרשב"‪ x"n .‬טיונז תסי ‪ I‬שו"ח חלקת יעקב ‪K"n‬‬
‫וחנ‪,‬‬

‫שניתב‬

‫לסרוח‬

‫מהר ‪ M:‬ןי‬

‫‪,‬ראה‬

‫אחריה •‬

‫בספר‬

‫טימן מר ~‬

‫חסיריס‬

‫)חכרת‬

‫שלאת י~ב ‪ H‬ז טיזבו‬

‫מ‪ p‬י!'‬

‫‪ n‬תרטס‪ ,‬שכותב על "חר שםחד ללמוד רםואה שמ‪ M‬יהרג חילה על ידו‬
‫ללמדו ול‪,‬וסר" ראינך ‪,‬ושה ולומ‪,‬ן‬
‫מה‬

‫וסאמר‬

‫רכ‬

‫הרני‬

‫כאילו‬

‫אתה כן הרבת ·‪ K‬וח‪.,‬‬

‫רראה‬

‫נרדסים(‬

‫‪-‬‬

‫סימן‬

‫בייו שיכולת‬

‫שכח‬

‫פכ‬

‫ע" ‪K‬‬

‫לכריה‪.‬‬

‫‪6‬ך וסנור המלר פ"ח ‪I‬כהלכן‪ n‬לילב ה"א ‪,‬ייה יאחר ;‬

‫וראה גם כחירווסי הריסב"א על סוכה‬

‫לא 'ייב ה·' והאמר‪.‬‬
‫ךך ח"ס‬

‫‪78‬‬

‫םם"ג‬

‫‪,‬ברי‬

‫ף‪c‬נוו‪:‬‬

‫חנמיס‬

‫י‪e‬מו‬

‫סימן‬

‫‪ "'O‬ק‬

‫‪M‬י‬

‫‪ 79‬ירוסולמי םהנוו‪"" M"C :‬ה‬

‫מס‪,‬‬

‫יב‪.‬‬

‫מרהא‬

‫פניס‬

‫•‬

‫‪,‬ייה והקרוס‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫‪ 80‬שוננה ללונ‪ ,‬הל' ‪.‬ישרת ס"'ה '"ה ‪ K‬ר"ה יער רסברת הר ‪ '1C‬וס ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ 81‬העיה ‪•79'" 78‬‬
‫‪S‬ג שי"ח המי"ם‬

‫שי‪P‬‬

‫'"ח‪M‬‬

‫סימן‬

‫ג‬

‫‪ 83 .‬ח‪K….‬‬

‫סימן‬

‫פד‪.‬‬

‫‪''' 84‬יי סימן‬

‫'‪,‬ס‬

‫רעח‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫'""יי סימן וסרמ יר‪ M‬ייחי מיו"'ר סימן רב‪ M‬סע ' '‪ I M‬בל בי על ‪ K‬בלו‪ .‬ח‬
‫יב‬

‫ס"‪•3 P‬‬

‫ייהא שם‬

‫כמילואים‬

‫)ורהא‬

‫‪58‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כ‪, M‬ייח‬

‫סימן‬

‫שי‬

‫בוסעיי‬

‫חשוכה‬

‫ס"‪ P‬ג‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מכיון שזה בקרא גרם הבאה ולא שבהבה מגוף האיסור‪ .‬אולם דומבי שבמעשה‬

‫כי הם ספרו‬

‫של תלמדייו של רבי ישמעאל גרע טפי‪,‬‬

‫את‬

‫מבין העצמות‬

‫מומילא עשן‪ .‬מעשה בדייס בגיפת המת )וראה הערותיי של הגדש"ז אייערבאו‬
‫שליט ‪ II‬א בסוף המאמר‬

‫‪ -‬הערה ‪(.‬ג יראה ב'‪ TL‬ו"ת הרדג‪/‬ון‬

‫‪85‬‬

‫שכותב שגס מה יקי"ל‬

‫דקול רחי ומראה אין בהם ?‪>:‬עילה‪ ,‬זה דוקא כששומע קול כלי שיר או שמריח‬

‫ריח קטרת אחר שעלה תמרתו או שהיה בר של הקדש דלוק והלר לאור~‪ ,‬אבל‬
‫אם לקח כלי שיר של הקדש ובגו בו או הקטרת והריח בר או הדליק מבר של‬
‫ואפילו‬
‫הקדש וכיוצא‪ ,‬בדברםי אלו שבהבה מגוף ההקדש‪ ,‬שי בו מעילה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אם באמר שמעילה ליכא‪ ,‬הא איסורה איכא ‪ "'.‬וראה במשבה ברורה" שאוסר‬
‫עוין או קריאה בשבח במכחב שהובאה בשבילו מחוץ לתחום כי בהבה הוא‬
‫מדבר הא ‪ W‬ר‪ .‬וכן ראה בשו"ע" שאסור לשמוע כלי שיר של אלילים או‬
‫בבוי אלל'יס שבהבה בראייה‪.‬‬

‫‪ i‬להסתכל‬

‫ואם כן עדיין בשאר לי קשה ממעשה של חלמדייו של רבי ישמעאל‪,‬‬

‫‪rn‬‬

‫שס בחסח יאיר עיביבו‬

‫בתורתו‪.‬‬

‫הראחי אח הכחוב כאן להגשו"ז אויערבןא שליט"א שזכה אוחי בהערותוי‬
‫כדלקמן וברןו‬
‫העהר‬

‫שבחר בהם ובמשבחם‪.‬‬

‫א‬

‫א"א לומר זה דא"כ יהא קשה מחלמדיי ר' שימעאל אהבר ארמראי‬
‫·מצוות ליהבות‬

‫רסב;ו'‬

‫ביתבו‪.‬‬

‫•‪,‬‬

‫•‬

‫כ‬

‫·טהרה‬

‫שאבי‬
‫חשיב‬

‫התם‬

‫דהמקדש‬

‫באיסררי‬

‫הבאה‬

‫אינה‬

‫מקודשת‬

‫מדשם‬

‫טעמא‬

‫דאיו‬

‫זה‬

‫•·‬

‫ממון‪.‬‬

‫טההר‬

‫·‬

‫נ‬

‫בגמ' ב"ב קבד ע"א מבואר שהלוקח מותר אפילו לגוול את המת לבודקו‬
‫אם הביא ב' שערות לדעת אם הבכסים שלהם אע"ג שדואי בהבים מזר‪ .‬גם‬
‫חושגבי בהא דפילגי אם סימבים עשוייו להשהבות לאחר מיתה וכן בשאר‬
‫הדבירם דתבי בשלהי יבמוח מסתבר דלא סמכו על אחרים אלא בדקן בעצמם‬
‫וסג‪c‬ום‪ ,‬הסתלכות נשבח‬
‫ח'י'‬

‫יי‪.‬י‬

‫‪85‬‬

‫סיןוב‬

‫‪86‬‬

‫פסחים‬

‫סיפן‬

‫יט‪.‬‬

‫רזז‪.‬‬
‫כר‬

‫»י‪.‬א‬

‫‪ 87‬או""‬

‫סימו‬

‫שז‬

‫'''וי‬

‫יסונן‬

‫קמכ‬

‫‪88‬‬

‫‪ -‬בשם‬

‫היעכיי‪r‬‬

‫סימן‬

‫מא( ; וראה םנ‬

‫בוסו·ת‬

‫ישכיל‬

‫עביי‬

‫סעי‬
‫'עס'‬

‫יד כיך‪".‬ל‬
‫סי‪,‬‬

‫‪,‬אה‬

‫סוג‪ ,‬בשם‬

‫הגר"‪,‬א‬

‫‪… – -‬‬

‫‪59‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לבדוק את הדבר וכמו כן לבדוק בסימבי המת כדי להתיר את ‪.‬אשתו ודאי‬

‫מותר לכו"ע גם למ"ד מצוות ליד~ות ביתבו‪ ,‬וע"כ דכיון שאין זה להתלמד‬
‫מקצוע‬

‫אין‬

‫זה‬

‫בגדר הבאה‪,‬‬

‫חשיב‬

‫אגכ בתעוררתי ריש לדון בהבאה של ספירת האיברים וכרומה הרי השיב‬

‫דואי שלא כררך הבאתן וכיון שכן יתכן דדוקא בישראל‬

‫שח"בין בקבורתן‬

‫הו"ל בכלל הבקברין רעפרן אסור‪ ,‬ומבואר באחרובים רגם שלא כררד ‪.‬הבאתן‬
‫אסור משא"כ בשל בכרי שפיר מותר בכה"ג לצורד מצוה‪ ,‬עכ"ל של הגרש"ז‬
‫אויערבאך שליט"א‪,‬‬

‫בסיד‬

‫בית המדשר הנבזה להלכה בהתשיבזת‬
‫ירשו'לם ‪III -‬עלבים‬

‫יצאה לאוד החוברת‬
‫דיני הכיעור כשכיעית וכשמינית‬

‫מאת דוד נרולשטזף‬
‫החוברת‬

‫כוללת‬

‫א‪.‬‬

‫חובת‬

‫ב‪.‬‬

‫מקומות‬

‫הביעור‬
‫החיביים‬

‫ג‪.‬‬

‫דבירם‬

‫ד‪.‬‬

‫אופו‬

‫‪..‬ן;‬

‫בירןר‬

‫ו‪.‬‬

‫צורת ·הביעור‬

‫ז‪.‬‬

‫הפרקיס‬

‫הבאיס ‪:‬‬

‫החייבים‬
‫קביעת‬

‫ידניס‬

‫הניעור‬

‫בז‪.r‬כני‬

‫הנוהנים‬

‫"‬

‫נכיעיר‬

‫זםו‬

‫מעשי‬

‫בביעור‬

‫הכ'עור‬
‫•‬

‫למעשה‬
‫לאחך‬

‫הבעיור‬

‫•‬

‫המען‬

‫‪.‬‬

‫להזמנית‪:‬‬

‫הפכוו‬

‫לחקי‬

‫החקלאות‬

‫לע‪-‬פי‬

‫החווה‬

‫ב ‪ t‬ת המועצה נחל ושרק‪ .'T' ,‬כניוביו‬

‫‪60.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫• ‪·· . ..‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪.,.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קיבר‬

‫מאי‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫והמסתייגים •‬

‫שיטת תורה עם דרן ארץ‬

‫בחיברת תמזז של "המעיו" התפרסם מאמר‪ ,‬ערי עטן של הרב יוסף‬
‫ברייער ע"ה‪ ,‬ימארמ זכריו של בו אחיי‪ .‬בשבי המאמרים שיטת תירה עם דרך‬
‫ארץ‬

‫תופסת‬

‫המקום‬

‫את‬

‫הרב‬

‫המרכזי‪.‬‬

‫במקום‬

‫ע"ה‬

‫פובה‬

‫אחד‬

‫בצורה‬

‫ברורה‬

‫נגך וכתגבדי השיטה‪ .‬מאמר הזכרון רע‪.‬ור יותר מאמר ב"המעין" גליוו תשךי‬
‫תשנ ‪ If‬ה‪. ,‬אשר אלין מתיחס‬

‫ריבם‬

‫הכותב‪,‬‬

‫קטגוריה ‪:‬‬

‫הם‬

‫על ספסל‬

‫הנאשמרם‬

‫יושבים "הבו‪ m‬ים מו הדגל"‪ ,‬בית יעקב‪ ,‬אגודת שיראל ומועצת גדולי התורה‪.‬‬
‫כל זה דורש תגובי"‬
‫הדגשות מראש ‪:‬‬

‫שלש‬

‫‪ .1‬דמותו האצילה של הרב' ע"ה ‪:‬‬

‫גד~ל בתורה‬

‫ובמדות‪ ,‬מחבך בחסד ובמחצית השביה של חייו בובה קהילה לתפארת‪ ,‬אשר‬

‫היתה עגו הצלה לרבים אשר בקלעו לסביבה רבת הסבבות‪ ,‬מי לא יכבד את‬
‫זכרן ושמר‪ .‬לכן במדה שאני מתיחס לדבריו הרי זה בנחיבת צ"ע או צע' ‪ f‬ג‪,‬‬
‫כמו שבהגו חמדי גם כלפי עבקי רוח‪ .‬הצו "אח א' א' תירא לרבות תזו""‬
‫מחייב את כולבו‪.‬‬
‫זכותה 'ז‪:‬לתעד"א היא למעלה מכל הערכה‪ .‬בחוברת תשרי תשל"ט‬

‫‪.2‬‬

‫‪,‬‬

‫הזכרתי‬

‫בקצרה‬

‫שלמה אם‬

‫לא‬

‫את‬

‫האדקמאים‪,‬‬

‫נןכיר‬

‫את‬

‫אשך‬

‫זכויותיהם‬

‫קדשו‬
‫‪,‬‬

‫של‬

‫שם‬

‫אנשי‬

‫שמים‪,‬‬

‫המסחר‪,‬‬

‫התמוגה‬

‫חניכי‬

‫תההי‬

‫לא‬

‫אשר‬

‫תעד ‪ II‬א‪,‬‬

‫בחייהס ביושר דרכם קדשו שם שמים ואשר בטו עול לעבודת הצבור‪.‬‬
‫זכותה של תעד"א ביסוד‬

‫‪•3‬‬

‫בית‬

‫תבועת‬

‫כדוגמא ‪,‬לחבוך‬

‫יעקב‬

‫הבבות‬

‫יזכותם של חביכי וחביכות תעד"א בביסוס תבועה זו מי יכחישו ‪ ! 1‬ועוד אשוב‬
‫לבקודה ‪,‬זו‪.‬‬

‫לגופו של עביו ‪ :‬הרב ע"ה )עמ' ‪(24‬‬

‫מדבר‬

‫על "הבורחים‬

‫הדגל‬

‫מו‬

‫המצטרפים לרוב‪".‬‬
‫בו !‬

‫הם הצטרפו ומצטרפים לררב ‪:‬‬

‫לרובם ככולם של גדול‪ ,‬החורה בארץ‬

‫רשמא גם חנוץ לאץו‪ ,‬הגדרלים הנ"ל בותנים זכרת בכררה לחזר‪ ,‬לת"ת זל‪,‬שיבה‬

‫עביר מי שהיכלת בידו‪ .‬יהננד להסביר ‪:‬‬

‫כאשר גאתה העלהי של חרדי גרמביה‬

‫'''אל משנת תרצ"ג ןהלאה‪ ,‬לררכם הית המעבר מבית‬
‫ ת"ת בשפת ידייש קפיצה מסוכבת‪ ,‬ודיועים מקרים‬‫לטיבה מיסדי ביה"ס חררב בירישלים‪] .‬בברגע למרסדות‬
‫אין לי דייעה מספקת[‪ .‬היכולת להכביס את הבבים‬

‫הסער האירזפאי לחדר‬
‫של כשלרו‪ .‬לכו וכורים‬
‫דומים במקרמות אחרים‬
‫לחדר תלוהי בהרדהות‬

‫בפשית של הבית איש ואשחו‪ ,‬עזר כבגדו‪ ,‬עם מקום החבוך החדע‪ '.‬ברם רכורות‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫א‪.‬‬

‫במאונר‬

‫ילכן על‬

‫ב‪.‬‬

‫זה‬

‫בזכרים‬

‫(‪ I.‬ישי ‪Q‬‬

‫כילם (‪ I.‬בי כוחב‬

‫רכים‬

‫‪", ..‬ה"ע‬

‫וגם‬

‫אשר‬

‫כבך‬

‫בבוגע‬

‫יאםנ‬

‫לגרולים‬

‫אתגו‬

‫אגי‬

‫פה‪,‬‬

‫ונסתפק‬

‫אין‬

‫כרשותי‬

‫בתואר‬

‫לחרריב‪,‬‬

‫‪ ..‬רב"‪,‬‬

‫אבי ‪1‬מסס מובאות כקזיר ומכקש את ה =‪ j:‬ור‪ .‬לראות את ה‪ 1‬ססוח כשלמוח‪ .‬כמקירם‪,‬‬

‫]‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לטוב אותן האמד~ת‪ ,‬חלקן ע"ה כבו א'בו אתבו ה'ום‪ ,‬אשו מצאו את כח הבפש‬
‫לצע‪,. ,‬ז‬

‫ראש וארשון "לבוחן'ם " ‪ ,‬אם לא לפ' הזמן אבל לם' עוכו הן‪ r‬הוב‬

‫‪ '.‬מ‪ .‬שלז'בגו‪ .‬כ"וע עד עלותו אוצה מווה הוואה בפובקפודט ומגדול'‬
‫המירים בישיבתה‪ ,‬ואילי פחות דיוע‪ ,‬שהיתה לו יידעה מקיפה בכמה ענפי‬
‫דמע‪ .‬והוא‪ ,‬הרב שלז'בגו "‪",‬ע עם עלותו אוצה הכב'ס את בב'ו לת"ח "עץ‬
‫חייס"‪ ,‬הווא יההולכים אחרין מצאו ב"עז חייס" עץ חיים‪,‬‬

‫כבר בתח'לת המאמו הדגשת' את זכותה ההסטור'ת של תעד " א ב'סוד‬
‫תנועח‬

‫'עקב‬

‫ב'ח‬

‫ואח‬

‫חנ'כ' וחב'וכח‬

‫כזוח‬

‫תדע " א‬

‫אשר‬

‫עזח‬

‫בבב'נר‪.‬‬

‫אמםנ‬

‫א '‪' 1‬תכן להס'ק מזה שחבועת ב'" ‪ 11‬צר'כה ללכח בש'סת חדע"א לכל פרט'ה‬
‫עד לח'קו' של "ש'טח פרנקפורט " ן ב'ח 'עקב הו ב>‪1t‬ל‪,‬ו רהו בארץ עמו‬
‫ידעמר תחת המרית הרוחבית של גדולי החסידות ישל גדולי ראשי הישיבות‪.‬‬

‫הם לא הסכימו רלא 'סכמ'ר חלקר' זה‪ .‬חבב'י רחב'כרת תעד"א‪ ,‬עוור'ה של‬
‫שיה‬

‫שבירך‬

‫הביבז‬

‫עווה‪,‬‬

‫את‬

‫זאת‬

‫היטג‪.‬‬

‫ובזה אב' מג'ע ל " מלחמה הטוטאל‪,‬ח בנד ח ‪ U‬ר של חעד"א מצד ובב' (!)‬

‫אגודח ש'ראל " )עמ' ‪ (. 26‬ד‪,‬כובה להחלטה של מועצח גחל‪ ,‬הרתרה בענ'!‬
‫המכלל‪ ",‬ד " ו בור'אר מוסם מדבו' דודו‪ ,‬שבמארו בחוג מצומצם‪ ,‬ומדסמם לפ'‬

‫התשרמוחו הוא‪ ,‬והבנ' מעמ" אח דהבו'ם על ד'וקם ‪ :‬ההחלטה הב " ל לא‬
‫פווסמה אף םעם בערת! מצד אגודת ש'ראל‬

‫]אזנ סופו'ם‬

‫‪,‬ם'"!רז נז'ח'ל>‪";:‬‬

‫באנמ'זנ" של גדול' התזרה‪ ,‬דאגו לפרסוומ הר' זה עב'בזנ[‪ ,‬אלא מוזכ החבוך‬
‫העצמא' בתבקש "'ע מועצח גדול' התורה לעווך חוזו לבת' הספו ולס'מנו'וב'ם‬
‫של ב'ח 'עקב‪ ,‬שאסוו לשרם מווה בבת'ה"ס של ב'ח 'עקב להשחתף בו‪y‬רס'זנ‬
‫אי בשעירי‪ D‬של המיסר הנ " ל‪ .‬א'וכ ההחלםה הנ"‪,‬ך היתה מיערדת בדאפ ‪ i‬ביעי"‬
‫למוסדות ב'ת 'עקב‪.‬‬

‫בהירות ‪:‬‬

‫ליתר‬

‫הטובה ב'רתר‬

‫‪-‬‬

‫אם בפרנקפורט או כביר 'רק‬

‫‪ -‬יהיה מי שיה;ךר בכובה‬

‫ה'ה פותח ובוסד להשחלמרת לבנות חרר'רת‪ ,‬רהומסד לא היה‬

‫עימד תחת בקורתם של ובנ' קהלת עדת ש'ורין בפונקפווט או בב'ו‪'-‬ורק ]בע'‬
‫‪ 16‬אבר קורא'ם שהרב ע"ה עמד בואש מרסדות הח'נךח של קה'לתו[‪ ,‬האם הרבב[)'‬
‫בוייער ע ה‪ ,‬האג הוכז‪ ,‬היר מסכימים לרמסד זה עבוד בבית קהילתם ?' ! וזה‬
‫מה שעשר גדיל‪ ,‬החיהר בבונע לקהי'חס ‪ ,‬ה'א ' ב'ח 'עקב‪.‬‬
‫‪/l‬‬

‫אגב ‪ ,‬אם יטעני כי הדגנים בדייעד ‪ Y‬יי ה דאן את הלמןך בא ו ניברסיטה כרצוי‬

‫מאד ]בבוגע לבנות א'נב' "דע[ על'בו להבח'ן ‪ :‬הבכנס לאונ'בוסיטה 'ודע מארש‬
‫שהוא חודעף להשפעוח בלת' רצו"ת בגדן הוא צו" להתגוב!‪ .‬לעומת זה הנכנסת‬
‫למוסד לבנות חרד'ות ' בותנת את האמון שהכל שם "גלאט כשר‪".‬‬

‫יזאת היא ה" הסטןריה‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫על ההסטור'ה הב " ל מתבססות מסקברח'‪ t‬של ד"ר ברריאר כלפ' אגדות‬
‫ש'ראל בשב' מאמר"‪ .‬בממאו בשגח תשכ " ה א ‪ U‬קורא[)' עמ' ‪ , 17‬שזקב'‬
‫הרבג'ם נב"‪'-‬ורק רב'ר‪ 1‬של‪,‬ם לא השתתםו נכבס'ה הגדרלה‪ .‬עכ " פ מו " ר הרב‬
‫‪If‬‬

‫של "המלחמה הטיטאלית‬

‫‪62‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪II‬‬

‫של "רבבי )‪ (t‬אגידת‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ‪ .‬איעירבד ע"ה‪ ,‬אשי תעד"א‪ ,‬השתתף בכגסיה הגדילה החמשייח ייכולחי‬
‫דל~סיף דוגז עובדוח על יחסו לאוג'''‪ ,‬לבית עיקב ולחגןו העצמ‪'. I‬‬
‫גם השתא בכנסהר הגדילה הששית השתתפי אנשי תער " א מארה ‪ II‬ב‪ ,‬בין‬
‫המשתתפים אשיים התיפסים‬

‫החגוך‬

‫עמדה מוכזית במעוכת‬

‫קהלת דעת‬

‫ל‪';!,‬‬

‫שיירין·‬

‫חכליח דבוי אלה היא‪ ,‬להעמדי אח העגינים על דייקם ומשמעי תם‪ .‬אם‬

‫‪-‬‬

‫נם הקירא יבין‬

‫זה יהיה שכרי‪.‬‬

‫הירני מנמה יענות לע הטעניח הנ"ל‪.‬‬
‫וכרתי‬

‫נ‪c‬‬

‫כל‬

‫שי‬

‫ללתכ‬

‫יהןרי‬

‫אף‬

‫לסי‬

‫של‪ M‬כבתתי‬

‫שיסת רבי‬

‫נהיואי‬

‫שבזילם ויאני מלמד אח בני אלא תורה ‪….‬‬

‫שוסת‬

‫תורה‬

‫אכו‬

‫בראץ‬

‫ישיבה‬

‫הרב‬

‫יארי !‬

‫שלןינגר‬

‫יחיאל‬

‫ן"ל‬

‫חלוניס "ררי‪r‬ב ואנשי תורה עם‬
‫חניכי‬

‫החדש ישינו‪ .‬יברר‬

‫הקים‬

‫ארץ·‬

‫דרך‬

‫כוונת הקמח‬

‫חירה עם זרן‬

‫תא המ‪I‬ב‪k‬ריס‬
‫‪..‬מגיח‬

‫עם‬

‫אבי‬

‫‪,‬רי‬

‫את בל‬

‫ארץ‬

‫מפוארת‬

‫הנדיבזם‪,‬‬

‫קליקה‬

‫שממנה‬

‫הישיבה היתה‬

‫אומנות‬
‫להס‪.‬‬

‫םג‬

‫זמחן עשוןת‬
‫כאן בישוב‬

‫להקים‬

‫‪,‬ל הרב שלזיגנר ‪ r‬ל'"‬

‫ארז ‪ .‬קשה להסתמך‬

‫כזי‬

‫יחת בריזוד‪ .‬מן הרלב !‬
‫ב‪.‬‬
‫תורה‬

‫חיים ‪1 K‬תו‬
‫‪ III‬לה‬

‫הם‬

‫הלכה ככזירח‬
‫בח‪ P‬לאות‬
‫כאילר‬

‫ב"'ה גדןלי‬
‫תלםיוח‬

‫תל‬

‫וברת‬

‫מפותחת‬

‫וונזדרת‪.‬‬

‫בנרגנו‬

‫לשמירת‬
‫חיים‬

‫עז‬

‫ובטפחת‬

‫נג‪c‬סי תורה נום ורי‬
‫ג‪.‬‬

‫ש ‪ IC‬ליהס‬

‫של תרוה עם רור‬

‫לימרר בישיבת‬
‫המזי‪.‬ות‬

‫תורה‪ ,‬נינהים‬
‫פוניס‬

‫נגי‬

‫"ו‪.Y‬‬

‫גדויי‬
‫אבשי‬

‫"וז‪ ,‬מרנו‪,‬‬

‫המציית‬

‫התלריות‬

‫מהוה מנינוה‬
‫יעה‬

‫כזו‪.‬‬

‫הדיי ‪,‬‬
‫עדונ‬

‫להיות‬
‫נוץ‬

‫ישיבת‬

‫‪ K‬י כמרבז‪ .‬לברוח מו‬

‫גייויי וסיזגת‬

‫חרדיס‪,‬‬

‫וסןאה‬

‫ובן‬

‫בארץ‪.‬‬
‫מורה‬
‫חייס‬

‫הרלג‬

‫כרי‬

‫עץ‬

‫לקבל‬

‫חיים‪ .‬גדילי‬
‫הירכה‬

‫פחררן לבנויות‬

‫יפסק‬

‫מסובכןת‬

‫יש‬

‫לרחות‬

‫בתוקף‬

‫את‬

‫הרנוה‬

‫ורר‬

‫לאנסי‬

‫מרנו סרמרי‬

‫תורה‬

‫נושו‬

‫וגירלי גדיוליה‬

‫רבות לוננוז‬

‫אפסר בכל מ‪ p‬ומ‪.‬‬

‫יו‪e‬ן לעפם כחרמרת התזמילה שהתנהלה גנר המכללה ‪" .‬חרי לב מה שבנוסה‪ ,‬ל‪ M‬רפה‬
‫בחוז לארץ‪,‬‬

‫שכמכללה‬

‫לטזרו שזה היה‬

‫ןס הכל‬

‫לומדים אפיקווסוח ובוית החרשה ? ירונו לי נול בחררה חררית ‪:‬גחו "ל שבעקבןת‬

‫‪ H‬הכהרות"‬

‫‪-‬‬

‫חןזר אחר ‪ .‬וכי לא הפזיר שמוזןת‪,‬‬

‫שקבלה לוז הלכה למכללה‪ .‬ואכז‪ ,‬היא לומרת‬

‫ר‪.‬‬

‫מד ביקר בכנסיה הגרולה רמי לא‬

‫מרוז שיטת ותרה נום ררי ארז‬

‫כקהל‬
‫לרב‬

‫באירת שוראל‪.‬‬
‫ייסף‬

‫כררינור‬

‫טנונה‬
‫ז"ל‬

‫היתה‬

‫נוקרונית‬

‫והיא‬

‫הט יק‬

‫‪-‬‬

‫כשרה בזמן "‬

‫זי‬

‫בנ‪c‬יו וכזנירת"מה גם סבר הרב ש"ר הירש‪,‬‬

‫מסקונת‪,‬‬

‫הרסה ‪.‬‬

‫כי ובזניין‪ .‬מעניינת היא הסאלה‬

‫קטובי‪Y‬‬

‫הינולחה מנול‬

‫זובה‬

‫של‪…‬‬

‫כנות כמכללה‬

‫זה לא כל‬

‫םב‬

‫זפי‬
‫למררת‬

‫יאילי‬

‫היום‬

‫‪…‬המנויו" ‪.‬‬
‫ה‪K‬נכ‬

‫הי‪ K‬אסררה‬

‫נויברה‬
‫שכרכר‪,‬‬

‫‪I‬י‬

‫לבוא‬

‫הכאיבה‬
‫הי ‪,M‬‬

‫שהרי‬

‫נומרר ל‪ Y‬נורש לירהת שיל ארכרת ישראל‪ .‬הרב‬

‫ברוינור ז"ל ביקש לא לנר" וח מן הרגל‪ ,‬איש נול מחבהו ואיש נול רגל" וכל שבס בישרלא‬
‫סג‪e‬ר מונשיר בנאמנות‬

‫ובזהירות‬

‫גררכר‪ ,‬מוסיף‬

‫סלמות‬

‫לכלל‬

‫שיר‪It‬ל‪.‬‬
‫ח‬

‫ע‬

‫ן‬

‫ר‬

‫ן‬

‫‪63‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קיציס‬

‫הרב גרשיו‬

‫"החסידןת" של או מרקןס‬
‫ר' אהרן מרקוס'‪ ,‬מחבר סםר "החסירוח" )חר"גח‪-‬רע"ו‪,‬‬

‫‪( 1843 1916‬‬

‫היה‬

‫אירופה נהרו אל המעוב‪,‬‬
‫שצעירים ובים ממזוח‬
‫דמית מיפלאה בזמנו‪ .‬שעה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אל‬

‫המרע יחכמת‬

‫היכלות‬

‫היה‬

‫העמים‪,‬‬

‫אהרן‬

‫ראשון‬

‫מרקוס‬

‫בכיווז‬

‫שפסע‬

‫האחר‪ .‬מהמבירג שבגרמביה בא לקראקא שבפיל‪,‬ן ישם הפד לחסידי הנלהב של‬
‫האדמי"ו ר' שלמה הכהן רביביבץי מררימסק‪ .‬עבור חסירי פילין היה דהבר‬

‫הפתעה רבה‪ ,‬צעיו )כבן תשע עשוה שבה(‬
‫רבית בשטחי מרע מגייבים )כל מה שביסה‬
‫להצטרף לקהלם‪ .‬ל‪,‬מים זכה לברכחו‪-‬קרבחי‬
‫בשבת תרכ'‪) 'Y‬אחר ארבע שבים בהן שהה‬

‫בפיי גרמבית והיטה‪ ,‬בעל '‪ '1‬יעית‬
‫להסן ‪ l‬ירן מפבי החס '‪ '1‬יס( מבקש‬
‫של האדמי"ר‪ ,‬יכשבפטר ו' שלמה‬
‫במחנ‪'I‬תן( פבה לבתי‬
‫א' מרקוס‬
‫•‬

‫יוימביב‪.‬‬
‫לבית ריז'ין‪ ,‬בלז‬
‫מדושם של האדמי"רים‬
‫‪,‬‬
‫" ‪- -‬‬
‫ריחו הבלהבת לא‬

‫לן מרגיע‪,‬‬

‫בתבה‬

‫יכד‪ ,‬משבזדמבה‬

‫שעת‬

‫לי‬

‫הרי‪ m‬ה‬

‫בשבתי בכפו ייביקי‪ ,‬החל מעלה פוי ריחי על‪ ,‬ספר‪ .‬עיין בכתביי מיתיו‬
‫התעניביתי ‪. :‬הלכה‪ ,‬פ‪.‬ושבית‪,‬‬
‫רישם רב‪ ,‬ובעיקר בשל ההיקף הרב של שטחי‬
‫‪.‬‬
‫פיליסיפהי‪ ,‬ארכיאולוגיה יעי‪.‬ך בום‪ ,‬עיקר ובידע שבספריו היא ספר "החסידות"‪.‬‬
‫ראשיתי בסדות מאמוים שראי איר בעיתין קטן שיצא לאיר במחיז פיזין‪ ,‬יבשבת‬

‫תרס"א יצא לאור ·כספר בשם "דער חס '‪ '1‬יזמיס"‪ .‬את שמו הסתיו המחבר תחת‬
‫"וריס"‬

‫הפסיידין‬

‫)אמיתי(‪.‬‬

‫רביתיי‬

‫ראז נר תועלת להיודי המערב ‪.2‬‬

‫חזקו‬

‫בפרסום‬

‫ידיו‬

‫בגרמנית‬

‫ספרי‬

‫שכן‬

‫ראמנם היר חידיים ר‪~':.‬א הספר הוחיר עליהם‬

‫רישם יקרבם לעולמה של חסידית '‪ .‬אך‪ ,‬דרך גלל‪ ,‬זכה הספר לתשימת לב‬
‫מעטה‪ .‬שנן‪ ,‬קוראי גרמנרת‪ ,‬בקהלרת גרמניה בתקיפה ההי~‪ ,‬גלן~ נטיה מיעטת‬
‫מאד לחס '‪ '1‬ות‪ .‬בוסף לךכ‪ ,‬חיסר הסרר שבספר‪ ,‬על הסטיית המהירית מעבין‬
‫לענין‪ ,‬על הרמיזות הלא מובנות הפזורות בשפע רק הקשו על הקריאה בו‪.‬‬
‫לעימתם‪ ,‬חס '‪ '1‬ים לא בזקקו לספר שגזה‪ ,‬מה עיד ששערי לשין הספר· היו‬
‫סיפרי חסידות‪ ,‬ברורו ובדור שאחריו‪ ,‬אשר‬
‫בעולםי בפנהים‪ .‬יח '‪ '1‬םי מב‬

‫‪r‬‬

‫יעדי גרמבית השתמשי בספרי )בילס שבהס ר' יקיתיאל אריה קמלהר בספרךר‬

‫‪1‬‬

‫על אישיותך‬

‫ראה מילר‪ ,‬ישורין‪ .‬בעריכת‬

‫~"ך‬

‫‪,‬ולנמיס שבת‬

‫ד‬

‫תרע"ז‪,‬‬

‫‪I‬‬

‫'‪.‬ה‬

‫ש‪ n‬אב‪,‬‬

‫חכמי‬

‫אשכנז )א~גליח(‪ ,‬תשכייד‪ .‬מ' פרקיס‪ ,‬חילרית חיי‪ ,‬של חסיי )גרמנית( ‪"',.‬בשח מ"ש גשורי‪,‬‬
‫ספר‬

‫קראק‪K‬‬

‫"'‪,‬חסדי ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1.‬‬

‫עמ'‬

‫מהמבירג·‪',‬‬

‫‪.170-169‬‬
‫זן‬

‫סגל‪,‬‬

‫לאחרונה‬
‫ירושלים‬

‫יצא‬

‫לאךר‬

‫סיפוך‬

‫חייו‬

‫לבני‬

‫כספר‬

‫הבעורים‬

‫חשלייח‪.‬‬

‫ר' שלמה מר‪,‬רמסק א‪.‬מר עלי‪ ,‬כי ‪ ..‬ר' הארי מסוגל לחרםג לגרובבית ‪ mt‬חייחי כבחיבחה"‬
‫'ך) הקרמת המתרגם לספר( יכהבה היי רבךי ו' יהישנו מבלז ‪(.‬םש)‬

‫‪3‬‬

‫ר'‬

‫י~קב‬

‫מסורר‬

‫‪",‬בהיי‪t‬ב‬
‫וחסר‬

‫כותב בזכ"בךחיך‬

‫השיטתיות ‪…‬‬

‫פתחי‬

‫‪:‬‬

‫לפני‬

‫‪~ 1t‬שה‬
‫את‬

‫~לי‬
‫עךלם‬

‫'יישם‬

‫המחשבה‬

‫לפבי ‪ "9‬י אן ל‪n‬ל‪,‬סיך ‪) "…‬ר ‪ , H‬ך‪,‬ןבהיים‪ ,‬זכרונות‪" ,‬עמי ‪(. i.O‬‬

‫‪64‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫~ ‪, '1‬ב‪,t‬‬

‫~ל‬
‫של‬

‫ף\‬

‫התי\ךך‬

‫הקבלן‪.‬‬

‫שהיה‬

‫הבלתר‬
‫סגין‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דרר דעה( ‪ ,‬אך בשל כך נפלר שיברשים לא מעסיס כספר '‪1T‬ס‪ ,‬כגגדס‪ ,‬יחידיס‬
‫מב' ‪ ' I‬גדזלי חםז'ןת ש התןדען לספר בלבןשן הגרמגי נדתען ממגר'‪,‬‬
‫בשגת תשי " ר תורגם הספך לעברית ע ‪ I I‬י די משה ש נמלך ו ‪ '/‬ל ויצא לאךר‬
‫בהזצאת נצח ‪ ..‬מכז ‪ I‬ספרותי מסורת''‪ '.‬עובר לפרסומו נכתגו על‪,‬ו מספר מאמרי‬

‫ הצגת הליקויים‪ ,‬המשגים יהסליםים‬‫תגיבה‪ ,‬מימין ומשמאל‪ ,‬שוה לכולם‬
‫הרכים שבספר‪ ,‬מפל‪,‬אה היא קשת הגמיכים ‪ :‬החל כ'ר פנחס דיד וועבערמאו ‪,‬‬
‫מחסז'י ר' אהרו ראטה זצ " ל בעל "שימר אמונים" אשר פרסם קוגסרס כנגד‬
‫הספר '‪ .‬סררת מאמרים של ר‪,‬רכ ר ' רפאל קצנלנכוגן זצ " ל )להלן הרר " ק( ‪..‬‬
‫מאמר כקורת של ‪ .,‬אלפסי )להלן ' יי '(א וכלה כמאמר ניקב של פריפ' ג'‬
‫שלום'‪ ,‬חלק ממאמרםי אלה פורסם שנית )ובכ ל לם מאמרו המלא של שלום ז (‬

‫בחיברת שיצאה לאור תחת השם "מבעד למסוה‪ ,‬החסיייזמיס של מרקוס‪ ,‬דברי‬

‫כקרת על מהות הספר ימחברו" '‪' ,‬‬

‫‪,‬‬

‫המעיין כמאמרים אלה )בהס מדגימים הכותבים טעניתיהם‪ ,‬איש לדרכו‪,‬‬

‫בדוגמאות מספר(‬
‫ושלא‬

‫‪4‬‬

‫בזידעין ‪.‬‬

‫מופתע לראות עד כמה "השכיל " מרקוס לטעות‪ ,‬ביודעין‬

‫בדברי חסדיית‪,‬‬

‫‪..‬ייעתי שהבאין‬

‫‪ m‬מרת ישראל‪,‬‬

‫"‬

‫נזיל‬

‫גטניי רן פאל‪ K‬צקי‬

‫שחוץ מגאונותו‬

‫בחוליית החסידות‪.‬‬

‫הזיובניח‬

‫נהבגת‬

‫כתווה‬

‫והיא היה‬

‫פתורני‬

‫שהיה‬

‫יבקש‬

‫ן(כך"'‪P‬‬

‫היה‬

‫סקרן לדנות‬

‫ויבאי‬

‫דברי‬

‫ז ‪- J‬ל‬

‫חז"ל ‪,‬‬

‫בדייעת‬

‫‪ M‬ןססר ‪ nX‬א‬

‫בתולרות‬

‫ייען‬

‫מלומי‬

‫מחבר טפרי כלי‬

‫חפוה‬

‫יניי ימי ישראך‪,‬‬

‫חינן החסידיז‪1‬נןס‬

‫ובקי‬

‫היסטוריה‬

‫ואף‬

‫למרקרס‪ ,‬ובהיותו במריבבי‬

‫בשפה‬

‫שיקרא‬

‫הגרמנית‬

‫פרקים ‪ ,‬המחסיריזובוס ייחרמבן לפניי בשפה איייח‪ .‬גששמע חיכני נזרעזע !‬

‫לפניו‬

‫ואובר‬

‫סאסיר‬

‫לקראי ואינו במין מריע ‪ -‬יש ' רירסיו איחי ל ‪ o‬בח בי מפי כחכיו נראה שנזרקה‬

‫כי ‪……‬‬

‫)י ' בז ‪,‬יאב‪ ,‬מנעך‬

‫‪5‬‬

‫וביחור‬

‫כבור‬

‫קונטרס‬

‫למסור‪..‬‬

‫חבובים‬

‫הקד‪:‬זוב‪(.‬‬

‫)בספר‬

‫ררך ' צדיקים‪,‬‬

‫חשב"'ר ( ‪.‬‬

‫ירוסלים‪,‬‬

‫רפ"'ר‬

‫אמנם‬

‫ובזיג‬

‫יברובו‬

‫עצמי כמי"'ל‪ ,‬אך למעשה הוא ובחבר הספך )עליו יעל ספרו האחר "ירים ונשה"‪ ,‬אגרות‬

‫הרמח"'ל‪ .‬ד ' גן כז מגחם‪ ,‬כשערז ספ‪.‬ר עמ' ‪(. 40-36‬‬
‫‪6‬‬

‫שערים‪ ,‬עש"ק כ"ח‬
‫השלאה‪,‬‬

‫רנסנית‬

‫הראשיז חםת‬
‫הדרר‬

‫על‬

‫הנותיק‬

‫זה‬

‫וב' אב חשי " ר‪.‬‬
‫זיטרט‬

‫גאג‬

‫בשאלה ‪:‬‬
‫הםא‬

‫שם ' דברי‬

‫שם‪,‬‬

‫קטעים‬

‫מן‬

‫‪ ..‬ה‪ K‬ם שאל‬
‫לפי‬

‫מרחר‬

‫על‬

‫מרכיס‬

‫עש"ק ה'‬
‫הספר‬

‫המתרםב‬

‫הה ל כה‬
‫ספר‬

‫‪:‬‬

‫פפר‬

‫לתרםג‬

‫קהלת‬

‫חא‪…‬‬

‫אלול‬

‫‪ ..‬האין‬

‫תשי '' ‪'.‬‬

‫זו‬

‫ספר‬

‫ח‪K‬‬

‫ובם‪C1‬רר‬

‫בפירה‬

‫זה ‪ tc‬ת‬

‫ו ל התעסק‬

‫ברברי הרר"'‪j‬ו‬

‫חוזרת‬

‫משמ ‪!".‬‬

‫חררת יעחם‬
‫בספך‬

‫קהלת‬

‫כזה‪.‬‬

‫הביא‬

‫שי‬

‫ת"‪n‬‬

‫אתהפה ‪….‬‬

‫ירבעם‬

‫דגילי‬
‫הךך"ק‬

‫ובוננרים‪,‬‬

‫ברי‬

‫להשמחש כן בגד שלהמ רכל"‪:‬‬
‫ד‬

‫החסידות‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫בחינות‬

‫‪9‬‬

‫ירושליט ‪,‬‬
‫להשאר‬
‫זיה‪CJ‬‬
‫‪K‬ת‬

‫ת"‪,‬א‬

‫‪',‬ו‬

‫חשכ"'ם‬

‫עוני‬

‫‪.%21-'119‬‬

‫חשי"ד‪.‬‬

‫תשל·‪,‬ב‬
‫נעילים‬

‫‪,‬‬
‫יי"'ל‬

‫שם‪(.‬‬

‫ו·ו‬
‫חוברח‬

‫יהירה‬
‫זי‬

‫בן‬

‫זכאי‬

‫) פטי י ךין‬

‫של‬

‫אחד‬

‫שהיהנ‬

‫יקרת‬

‫פז‪ct‬יות‬

‫וברב‬

‫עמל‬

‫לאור ע ''' ןן‪.c‬וכ ן "ר שאך לוכען הרא ן ת‬
‫מאמרי‬

‫של‬

‫ג'‬

‫שלים‪,‬‬

‫תופנוה‬

‫נרירה‬

‫עי כמה‬

‫בקרב‬

‫הספ‪ ,‬אירנ‬

‫ה ‪ lI‬ךמן·רים‬

‫שכיכר‬

‫עלה‬

‫בןוי להש‪,‬וכה‬

‫המיובז‬

‫זיסט במליאי‬

‫חסיריס ‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בפני ‪'.‬ב‪.‬טף לשונו ופיזור‬

‫)שהוא עצמו היה‬

‫נפשו‬

‫בעיקרי אמונות ורעות ‪.10‬‬
‫מרדע לי (" א'ו מעצרר‪ ,‬הסז>ר'רת שא'נו לררהר הרא פרגע בהו בהר'פרת רבה‪,‬‬

‫כד לגב' חס"רת קרצק‪ ,‬צנז‪ ,‬פש'סתה רהרא א'נר דבק אלא בחסז>רת רדרמסק‪,‬‬
‫ריזוין‪ ,‬ראשית חב"ד ורימנוב‪ ,‬אך המפליא שאף באיה החסידויות כה רבית‬

‫הו טעו'רת'ר‪ .‬כו הב'ברת על מרקוס ההשרארת ‪:‬‬
‫צ'ונ'ס‬

‫לרה‬

‫השוואת‬

‫ולרה(‪,‬‬

‫ק'בוצ'ס‬
‫•‬

‫במהדירה ר'אשונה ושניה של‬

‫'הרד' פרל‪ ,),‬הרנגר'ה רל'טא‬

‫'הדר"ס‬

‫הספר‪,‬‬

‫השרראת‬

‫)גס‬

‫עדיין •‪ iZ.-‬רדו‬

‫)תרן מתו‬

‫אש'ם"‬

‫לאתר ת‪j‬ו'ונ'‬

‫חוות רעת‬

‫המתרגס‬

‫"מענ~נןת‬

‫על‬

‫‪II‬‬

‫‪(. >2‬‬

‫אמנם הקד'ם המתרגם רבתב ‪" :‬המתרגם השתדל להשאר נאמ) למקרר‪ ,‬ארלם‬
‫התיר לעצמו לרכר כמה ביטויים חריפים‪ ,‬שיש בהם ‪.'::‬מ ‪ j‬ם ·פגיעה בכבדרם‬
‫של שר' התררה רהחסז>רת רגם להשמ'ט מספר שרררת מארתו הטעם"‪ .‬אר סברנו‬
‫ראמרנו‪ ,‬נוכה כל ‪.‬אלה התגרברת ראד' נהמה הרצאת נצח על אשר עשתה‪ .‬הונה‬
‫עתה 'צאה לארר מהרורה חדשה של הספר זהה בכל לקרדמתה‪ ,‬להרצ'א השמטה‬
‫לא מבוקרת של קבוצת עמרד'ם ) ‪ 15‬עמרר( על הטוב רהמרטב שבהם ות'קונ'ם‬

‫זע'ר'ם פה ושם )על אף שת'קיג'ם אלה באר בעקבות הערותה"ם שך הנ"ל‪,‬‬
‫לא טרחו המהד'ר'ס לצ") זאת(‪ ,‬ילא עיד אלא שבהקדמה למדהורה ההדשה‬

‫עוד הוס'פן והגד'לו בשבה' הספר ‪:‬‬

‫" ‪ …‬הוא ]מרקוס[ במעופו הריהג' הבב'ר (!)‬

‫התעמק בחבד'ה המהשבת'ם" ]של החסז>ות[ ופסל ממחצב סגפר'נוו שלה אב)‬
‫יקרה )כלומר‪,‬‬

‫ה'בט מפוכח‬

‫הספר שלפג'נו( בדמות‬

‫של‬

‫חדש‪ ,‬ה'סטור'ורופ'‪,‬‬

‫הל'כ' התגבשרתה והתרחברתה בתררת תגועה מסולתת להמונם" שהשפעתה‬
‫מחלחלת בש'ת') ובע‪j‬ו'ר בהמשכ'רת האומה כמו בתורת מעוי לא"אכזב של עושר‬
‫ררחג' מפכה וזורם באפ'ק'ם לא גרדער אף לבג' על‪,‬ה‪ .‬שאר רוחו של ר"א‬
‫מרקרס מזדקר בהבלטה גם מתור שאר ספר'ו שח'בר ‪ …‬אולם "החס'דות" ה'א‬
‫האפסו הקלאסי של יצירתי (!) ‪ ". …‬אמנם‪ ,‬המהדירים מציינים כי !‪,‬כמהדירה‬
‫הגוכה'ת ההרשה מצא לגכון המו"ל ‪ …‬להשמ'ט מתיר הספר עיד פסקאות אחדוח‬

‫‪ 10‬ר' מאמרו וסל הרר"ק‪ .‬יזיין כי את מאמרו הוסני חוחם הרר"ק‬

‫דברים‪,‬‬

‫לי ליטט‬

‫שלפי ההלכה‬

‫שאלה בוילה‬

‫והויך היא‬

‫במלים‬

‫הבאות ‪:‬‬

‫"הרשיתי‬

‫ם‪ K‬מיתר לייביב וברים הללן‪,‬‬

‫אכן סמכתי‪ ,‬וארל‪ ,‬כאמת טעיתי‪ ,‬על הדין שאתה לרמר להבין ולהררות לקוראים שבזיקה‬
‫מדןקדקת זקוקה בזמננו אנן‬
‫ומטיפי‪-‬מוסר‬

‫החרדי‪.‬‬

‫בהקדמת המחבר‬

‫אמב‪:9‬‬

‫מלהביע‬

‫וסיכביכו‬

‫בתוד‬

‫המכובה‬

‫בלשון‬

‫עביר‬

‫בנ‪:‬ע‬

‫מקזןעיים‪".‬‬

‫'ר)‬

‫ינ‪:‬חק‬

‫מחאה‬

‫חןקה‬

‫לבית‬
‫סגי‬

‫ל"ז כל ספר‬

‫בבי‬

‫בהרר‬

‫כסף והרדוחת‬

‫כן‬

‫שסרבהלל‬
‫בגר‬

‫‪ ..‬החסייות"‬
‫ממון‬

‫היהדרת כשרואים איך מלעיבים‬

‫ו'‬

‫אב"ר‬

‫הוזאת‬

‫ישולא‬

‫אינם‬

‫שמןפעי‪,‬‬
‫שר"ת‬

‫כרכבי‬

‫אור‪,‬‬

‫"קניאם"‪" ,‬מנהיבי"‬
‫ח"ב‬

‫‪ r‬לזבררנ‪-‬ברול‪ I‬ליז( ‪:‬‬

‫נצח‬

‫דנרי‬

‫אפילן ''''ז‬

‫‪''',‬אב‬

‫טהרה‪.‬‬

‫ומחברו ‪…‬‬
‫מבחיבםי‬

‫במלאכי אלקים‬

‫יבזמן‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫" ‪ …‬ובהזדמנות‬

‫מסרתם‬

‫האחרוו‬

‫להוזיא‬

‫הוזיאו‬

‫לאור‬

‫לאןר‬

‫זו‬

‫לא‬

‫ספרים‬

‫כוכר‬

‫וסריבר‬

‫בעזות‬

‫ובחזיפות‬

‫בב‪.‬ד ‪..‬‬

‫ומדפיסים‬

‫כפריס‬

‫שעלולים‬

‫לנרום‬

‫חורבן‬

‫וקדישי עליון מדורות הקודמים‪".‬‬

‫‪ 12‬ר' עןנ' ע"כ‪ ,‬קי"א‪ ,‬קכי" ק"ל‪ .‬קב"'ב‪ ,‬קמ ן ועון‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫תשל ‪ H‬ב(‬

‫יהאיד‬

‫‪ 11‬רי י' סגל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪•144‬‬
‫‪N‬‬

‫אשר‬

‫)ברוקלין‪,‬‬

‫הנוער‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וביטו"ם מסוימים שאיבם בבותן טעם לרנותיבו הקדושים‪ ,‬אחרי שהת"עץ‬
‫עם דבולי תורה ‪ m‬סי'ות שנדור וסמכו ידיהם על התיקובם"'‪ /‬סתמו ולא פרשו‬

‫מי'ם‪" .‬גדולי תורה והסי'ות שבדור" ויפה עשו‪ ,‬שכן כמעט כל הטעויות‪,‬‬

‫המשגרם‬

‫שה‪:‬יו‬

‫והס‪.‬לומים‬

‫רא'ז‪-t‬ונה‬

‫במהרורה‬

‫במהדורה' זן‬

‫שרדן‬

‫)במקריס‬

‫‪1:1‬‬

‫מועטם" טרחו ל תקן בשול‪ ,‬העמו‪.‬ך חלק מן התיקובים הללו איבו‪ ,‬תמיד צ‪,‬ודק(‪.‬‬
‫באיריניה בקראיס דברי המהדיריס כי "מהדורה חרשה זו של ספר החסדירת‬

‫לאור‬

‫שאבז מג ‪ WO‬ים לציבזר בתרגזמז של ד‪,‬מבזה ר' משה שבפלה הוצאבו‬
‫לזכר~ זלעילוי בשמתו" )במלאת חמש שביס לפטירתו(‪,‬‬

‫כיון שהספר גפוץ עד למאה אמרבו שומה עליבו להצביע על טעזיות‬
‫שבו‪ .‬טיב היה שלא הןהדר משהידהר‪ ,‬עתה שהוהדר בפשפש ובמשמש בן‪,‬‬
‫הערותינו מתיחסות לחלקו הראש~ן של הספר )שכן‪ ,‬חלקו השני של הספר‬
‫הזא אוסף לא מגובש של דרשנות קבל‪,‬ת "מח'~בתית אשר קשרה אל ההסי'ות‬
‫רופף בויתר(‪ .‬יושס דגש על השגיאות העובדתיות הרבות‪'.‬‬
‫עמ' י"ג‬

‫במקום הזה )קיטזב(‬

‫‪-‬‬

‫נמצא עד‬

‫)של‬

‫היזם קבר אמז‬

‫הבעש"ט(‪.‬‬

‫הקבר נמצא בטלוסט ‪".‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫מלמר‪-‬א‬

‫מחקרי ארץ"‬

‫‪-‬‬

‫אל‬

‫בש‪,‬וא‬

‫ח'‬

‫ו"ר‬

‫עמ'‬

‫מחקרי‪,‬‬

‫נרננה‬

‫מ'‬

‫)נדפסו‬

‫אחח‬
‫תקרי‬

‫משלו"משל‬
‫מחקרי‪,‬‬

‫מ'‬

‫בשנת‬

‫תקב"ח(‪.‬‬

‫לראשונה‬

‫פתוחה(‬

‫המופיעה‬

‫הבעש"ט‬

‫סגןלה ח' בש ‪ i‬א‪,‬‬
‫בכוונות לתפילת‬

‫אמרה זו מופיעה כבר בתולדות יעקב יוסף‪ ,‬ראשון‬
‫פרשת ושיב‪ ,‬ל"ה ג' )ברפס לראשונה בשנת תק"מ(‪.‬‬
‫עמ' ט"ן‬

‫‪-‬‬

‫)‪,,‬אשר‬

‫בי'ו‬

‫ספרי‬

‫אלא‬

‫לכו‬
‫סוף‬

‫החס ירות‪,‬‬

‫ר' יעקב עמדלו בספדן "שאילות יעבץ"‪,‬‬

‫שאילת עיבץ‪,‬‬
‫עמ' כ"ז‬

‫‪ -‬בעוד שספרי התלמוד וכל ספדי הקודש גדונו‬

‫על‬

‫פי החלטת הסינןך בטדיטנן משגת שי"ד לשריפה בכל אירופה‪,‬‬

‫התיחסו למכי פוליז בבטול גמור להחלטות‬
‫א‪,‬‬

‫אלו‪.‬‬

‫הגזירה נגזרה על ספרי התלמדו בלכד )אשר לדעת האפיפיור מכיליס‬

‫דברם" גנד הנוצרים( ולא על שאר ספרי הקודש‪,‬‬
‫‪,‬ב'‬

‫גזירת שי"ר היתה אר ורק כערי איטלהי שתחת שלטוז ונצהי‪ ,‬אפילו‬

‫באיטלהי גופא‬

‫‪-‬‬

‫בחלק‬

‫הצפוני‪,‬‬

‫מילאנו‬

‫דוגסויות‬

‫ומונטיפארו‬

‫לא‬

‫הגיעה‬

‫דג‪.‬זיהר‪ ,‬שכז הז ד‪,‬יו תחת שלטון ספרד שנלחמה באפיפיור ‪".‬‬
‫‪ 13‬יבכלל זה מפחח חסר ירב טעוירת )ירך משל‬
‫‪ 14‬על ערכה‬

‫ההיסםורי‬

‫של המצבה ר'‬

‫ורכסטיין‪,‬‬

‫נאבזיר‬

‫ור""‪n‬‬

‫‪s‬וב‪ K‬בז‪,‬‬

‫‪ -‬ד'י‪n‬‬

‫מנורה )גרמביח(‪,‬‬

‫ויבה‬

‫‪, 1925‬‬

‫חר‬

‫הס ‪(. …‬‬

‫חוב'‬

‫ד'‬

‫ב‪.‬‬

‫סדן‪ ,‬ארחוח ושביליס עמ' ‪.252-251‬‬
‫‪ 'IC 15‬יערי‪ ,‬שריפח התלמוד באיםליה‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬

‫‪67‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ ובה של נ'קילסבווג הי'וע בתואה המ"חו הוב'‬‫עמ' כ"ט‬
‫ר' שמלקר"‪ .,‬אח'ו‪ ,‬ו' פבחס הווב ‪ ,‬ובה של פובקפווט ע"ב‪-‬‬

‫‪r‬‬

‫!"מ‪-‬‬

‫זמ!‪.‬‬

‫כעבוו‬

‫•‬

‫מב'סות‬

‫הרבר'ם‬

‫כא'לו‬

‫ר"פ נבחר לרבנות אחר ר"ש‪ .‬רלא היא‪,‬‬
‫תקלייא ) ‪ 71‬ן ‪ ( I‬וא"'ו ר"ש בשנת תקל"ב‬

‫משתמע‬

‫ר"פ בבתר לרבבות פרבקפורט‬

‫כשבת‬

‫•‬

‫) ‪(. 1772‬‬
‫עמי‬

‫‪-‬‬

‫כ"ב‬

‫מרדכ'י‬

‫רבי‬

‫תלמי'ו של הרמ"א‪ ,‬מ‪,‬סדו של‬

‫לפה‪,‬‬

‫מיסד חשוב זה בשב'ל ה'הדות‬

‫ד'‬

‫)ועד‬

‫בעןר‬

‫הארצות(‬

‫בשנת‬

‫ש"מ‪,‬‬

‫אמםנ ‪!,‬כ ·כר מחל‪,‬ט גרץ‪ ,‬אולם כל הה'סטור'ונ'ם‪ ,‬ובראשם א‪ .‬א‪ .‬הרכב'‬
‫בשנת ר"פ בעור‬

‫החל'טו שעוד‬

‫התק"ם המיסד ההוא‪.‬‬

‫)הרר"ק(‬

‫ר' 'עקב עמד'! 'כול ה'ה לכלות בא'! מעצור את חצ' זעמו בועד‬

‫ד' הארצרת‪ ,‬עו כ' צדד בזכרתר של ר' 'הרבתן א"בש'ץ‪…‬‬
‫להתקפות אלו נודעה גם הצלתה מעש'ת ‪ …‬משראה )המלר‬
‫אוגוסט( שכל התקפות') של ר' 'עקב עמד') א'נ! 'כולות לועד‬
‫ד' הארצךת‪ ,‬הצל'ח ‪ …‬לגזור על‪,‬ו גז'רת חוסךל‪ ,‬ככה הק'ץ‪. ,‬בשנת‬
‫תם"ד הקץ על אותו שר'ד אחרו! של שלטך! עצמא'‪.‬‬

‫•‬

‫א‪.‬‬

‫יער ד"א‬

‫עד‬

‫התקיים‬

‫תקכ"א‪-‬תקכ"ר‪.‬‬

‫ב‪ .‬המחליקת שביז ד ‪ /t‬ל איונסיץ '''רו עדמין פרצה בשביס תקי"את‪-‬קי"ח‪.‬‬
‫ג‪') .‬א כל מקור המזכ'ר מעורבות '''ר עמד') בב'טול רעד ד"א‪) .‬הג"ל(‬
‫עמ' כ"ר‬

‫אסוו לו לרב לכה! באותו‬

‫‪ -‬לפ' תקנת ועד ד"א‬

‫מקום למעלה משלש שנ'ם‪.‬‬
‫!'א זו מתקנת ועד ד' הארצות‪ .‬הלכה זו נזכרת בשו"ע חו"מ "'ס של"ג‬
‫ס"ם בי ברמ"א‪ .‬ומקור ההלכה המגהות מרדכי מסי ב"מ והחתם טופר חי אן"ח‬
‫ס" ר"ו מב'א שמכא! המקור גם לרבנ'ם‪) .‬הנ"ל(‬
‫עמי‬

‫כ ‪n/l‬‬

‫‪-‬‬

‫סיפןר‬

‫הפגי'‪ '(t‬ה‬

‫ביז‬

‫חיים‬

‫ר'‬

‫רפפורט‬

‫ה"שאגת‬

‫יבין‬

‫;"‪!,,‬רא אף אם גרע') אמת בו‪ ,‬מ) הטעם הטוב שלא לספרו‪.‬‬
‫‪ -‬החוזה מלרבלין‪ ,‬די יעקב יצחק‪ ,‬מפרש סדר '‪ P‬דש‪.‬יס‪.‬‬

‫עמ' לן‬

‫החךזה מלובל') מעולם‬
‫ר‬

‫‪J‬‬

‫מיכל‬

‫מאי‪,‬‬

‫לא ח'בר כל פ'רוש ‪-‬על סדר‬
‫המגלד‬

‫מתנגדו הגדול של‬
‫שם‬

‫תואר‬

‫שכזה‬

‫לר'‬

‫'צהק‬

‫בנן‬

‫מ ‪ t‬לוצ'ןב‪,‬‬

‫קשר'ם ‪".‬‬

‫של ו'‬

‫יצחק‬

‫דמרןהוביץ‪,‬‬

‫הבעש"ט‪.‬‬

‫דמרוהךב ‪r‬‬

‫מטעה‪.‬‬

‫לבעש"ט )ךא כר ארע לרךב תלמי'' הבעש"ט‬

‫ראש'תך‬

‫אמנם‬

‫‪ -‬המג'ד ממזר ‪: r‬‬

‫בהתנגדות‬

‫ר' 'עקב‬

‫!'סף מםלונאה ועוד( אר סופו כתלמי' מובהק‪.‬‬
‫‪ K 16‬ובבס‬

‫היה‬

‫מהסכמתי‬

‫בויחר‬
‫לס'‬

‫זאן‬

‫לחבך‬

‫פירוש‬

‫קרשים לך'‬

‫סכזה‬
‫אברהס‬

‫אך‬

‫לכלל‬

‫מדעשה‬

‫לא‬

‫חייס‬

‫שוך‬

‫)לכדב‪.‬‬

‫תקע"א(‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ב‪,N‬‬

‫כאסי‬

‫למךים‬

‫'"בן‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ר' מנדלי מויטבסק‪ ,‬מיסד קהלת האשכנזים בירושלים ובטברהי·‬
‫א‪.‬‬

‫הרמ"מ לא חי כלל בירושלים‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫כאשר הגעי הרמ"מ לטבריה בשגת תקמ"א כבר מצא יהודים אשכנזים‬

‫מן העליה החסדיית בשנת חקכ"ד‪-‬ה' בראשרת ר' נחמן מהורדרבקה‪ ,‬ד‬
‫מנדל מפרימשלאו‬

‫‪t‬‬

‫מנחם‬

‫יאחרים ‪".‬‬

‫אוי להכחיש כי נמצאו אדמו"רים מפורסמים כמו הבעש"ס בעצמו‬

‫שלא נתגלו כבעלי תריסין בש"ס‪ ,‬כדרר שעלה לתנא חוני‬
‫המעגל או ר' חנינא בן דוסא‪ ,‬מהאמוראים ‪ :‬רבי קטינא‪ ,‬ר'‬
‫שמעיו חסדיא‪ ,‬ר' ברונא ואחרים‪ .‬בימי הביניים ‪ :‬ר' שלמה איבו‬
‫גבירול‪ .‬ר' היודה הלוי וחמבר הפיועים ר' בנימין בר שמואל‪..‬‬
‫למותר לציין חוסר העעם שברשיהמ זו‪.‬‬

‫חוגי המעגל‪ .‬גרץ מפשר את המילה מעגל מלשוו עג עוגה‪.‬‬
‫הבלשן הדיעו איגו יודע כי מעגל פירושו מתקוי גגות שזו היתה‬
‫אומונךת של חונ‪.‬י‬

‫א‪ .‬רש'" )מגחות צ"ד ב' ד"ה דמעגיל( ‪:‬‬
‫עיגה"‪,‬‬

‫"כדקריגו חוגי המעגל על שם‬

‫)הרר‪(J‬ק'‬

‫ב‪ .‬םא כבו בקש להעלית השעחת לפשר השם "מעגל"‪ ,‬כי אז היה לו‬
‫לציין גם את האפשרויות האחחת נוסף לשלו )הגזכרות במפרשים( ‪ :‬ממקים‬
‫ששמו עמגל‪ ,‬עושה יעגולי דבילה ועוד‪.‬‬
‫עמ' לייד‬

‫‪-‬‬

‫ר היהדו החסדי מואומס )שנת ה' אלםים(‪.‬‬

‫'''ר החסדי בפטר נשנת ד' אלפים תתקע"ז‪.‬‬
‫עמ' לייי‬

‫‪-‬‬

‫בפיל‪,‬ן‬

‫במצרא‬

‫אשיים כר בתן‬
‫)ן (!‬

‫שפירא‬

‫קראקא‪ ,‬אשר הש"ר המחמיר‬
‫ר שמשון מאוסטרפולי שהיה בן דורי )של ר נתו‬
‫וכבראה )ן ‪ (1‬עלה עדו עליו בחכמת הקבלה )‪(." 1‬‬
‫ע'מ מ'‬

‫‪-‬‬

‫רבה של‬

‫קורא לי "אשי האלקים" ‪…‬‬
‫שפירא(‬

‫תמובה ומתחתהי רשום 'ר שיראל בעל שם טוב"‪.‬‬

‫מחונה זו שכה חדרה אל סםרי חסדיות בדורנו )הגדיל לעשות מ' פראגר‬
‫חבציבו אותה בעטיפת ספרו ר‪ ..‬שיראל בעל שם טוב"( כבר הוכחה כתמונתו‬

‫של הבעל שם מלובדוו שמואל חיים פאלק‪ .‬מקורה של טעות זו בעוץ בחוקר‬
‫חסדיות שלא ההי שמלומי אמונםי )גודאי ע"פ קני"מהדי של הצראת בצח(‬
‫אגרהם כהנא‪ ,‬ואף האו עצמו חזר בו מטעותו‪ ,‬אר שכשתא כוין דעל על‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫עמ' מ"ה ‪ -‬ר' יוסף בר קולנימוס‪ ,‬הגאוו המופלא אשר חיבר‬
‫את הפירוש ל"ספר צייהר" שחיסיהי בטעות לדאב"ר‪.‬‬

‫‪ 17‬גם התאירר בספר טבריה ‪ K‬דווח הרזב"'מ יאנו‬
‫כי "'"רד‬

‫מדירק במליןאו )בכלל‬

‫איי‪ pn ,‬מ"ח‪ ,‬ובלןח האתריכים שבטיף הטפך‬

‫זה‪,‬‬

‫תאודי פטירתן‪,‬‬

‫נרשם כי יסון‪{.‬‬

‫‪69‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מרקיס‬
‫וחיבורי‪.‬ו‬

‫חוזר‬

‫)עוד‬

‫על‬

‫"גילוי"‬
‫תרב"ח‬

‫בשבת‬

‫זה‬

‫פעמים‬

‫במאמר‬

‫רבות בספרו‬

‫שהופיע‬

‫בעתון‬

‫זה‬

‫בשפה‬

‫ובשאר‬

‫סםריו‬

‫הגרמבית‬

‫"עתון‬

‫יהודי קראקא‪ ",‬וד~א חוזר על כך גם ב"קסת סופר" קראקא תר"ע ועוד(‪ ,‬הוא‬
‫גם נרקב בשנה שלדעתו היא השנה שבה חובר הפירוש‬

‫‪-‬‬

‫ד"א חחקצ"ח‪ ,‬הוא‬

‫אף מציג לפניבר את המחבר כ"תלמדי באמן של הרמב"ם" 'ס) החסדיות עמ' מ"ו(‬
‫ועוה כצרד הגיע לחדיוש זה ‪ – 1‬על שום שבמצא ביטוי "הרב יב"ק" בפירוש‬
‫הרוקח לפרק 'חמשיי‪ ,‬עמד ו"המציא" דמות' שלא היתה ולא ‪.‬בבראה ושמה‬
‫רו יסוף בר קולנימןס‪ ,‬ראשי תיבות הרי הן‬

‫למעשה בביטוי זה הכיונה‬

‫יב"‪… p‬‬

‫לר' יר~דה בר קלרנימוס אבי הררקח‪ ,‬ואילו ר' יוסף מחבר הפירוש לס' צרירה‬
‫איבו אלא 'ו יוסף בר שלום האשכבזי‪.‬‬
‫ בכלל אין ההבדל יסודי כל כך נין בוסח ‪ .‬ספדר‬‫עמ' מ"ז‬
‫ואשכבז ‪ …‬תפילת קדיש "צרמח פורקביה" ‪ …‬תפילת מוסף קדושה‬

‫•‬

‫"כתר'· ‪…‬‬
‫התעלמות מלמעלה ממאה הבדלים בחרים בבוסחאות התפילה" ;העמדתם‬
‫על שביםי בלכ‪,‬ד מה שם יקרא לה ‪1‬‬

‫עמ' • מ"ס‬

‫ההלכה ·בלבן‬

‫‪ -‬היהדות הסתגרה נתחום‬

‫בדחה לקרן זוית(‪ .‬מכאן המימרא ‪:‬‬
‫בכתבי הקודש‬
‫•‬

‫)ך‪.‬העיוז‬

‫שחרב‬
‫"מזים‬
‫•‬

‫בית המקדש אין לו להקב"ה אלא ד' • אמות של הלכה כלבד‪. ".‬‬

‫האם אין זה בקרא מגלה סניס בתירה שלא כהלכה ‪ 1‬האם ח"ן באמר שזי‬
‫היתה כויבת חזו‪/‬לן )הורווק(‪.‬‬

‫עמ' נ"א‬

‫•‬

‫‪ -‬בעל "סדר הדירית" ו' יחא'ל הלפרן ממינסק )חקב"ז(‪.‬‬

‫בעל סה"ד חי בין השבים ת"ב‪-‬תק"! )ספון נדפס לראשונה בשנת תקב"ס(‪.‬‬
‫הב"ח‬
‫‪'",‬בה‬

‫נפטר‬

‫הנערץ‬

‫בשנת‬

‫שצ ‪(. f/‬ס‬

‫)נפטך‬

‫ת!‬

‫עמ' ב"ב ‪ -‬על יחס הבעש"ט ותלמדייך לס' חמדח ימים‪ ,‬דאה א'‬

‫'ערי‪ ,‬תעלומת ספר )עמ' ‪134‬‬
‫עמ'‬

‫•‬

‫אין‬

‫לכך‬

‫‪-‬‬

‫כ"ג‬

‫הבעש"ט‬

‫את‬

‫עזאר אסר גם‬

‫נגד הקמיעות שגרמו לצוות ובות‪.‬‬

‫יצא‬

‫מקור בכתבי החסודית‬

‫‪(. 136‬‬

‫"‪.‬‬
‫התווה והתפליה‬

‫ל‪1‬כ'יר‬

‫על‬

‫הטמאםי‪,‬‬

‫בימי‬

‫החמאים‪ ,‬עת קזים המצורת היה קשרר בסכנת בפשות‪ ,‬לא הקפדיו‬

‫החכמים ‪.‬על תקנת עזרא וכן היה ‪.‬בכל ארצות אירופה גם בימי‬
‫•‬

‫‪ 18‬א'‬

‫ורסתיים‪,‬‬

‫הלכות‬

‫כר‬

‫גם‬

‫‪ 19‬אמנם‬

‫הב ‪ :9‬ס''"ש‬

‫כתב‬
‫עצמ‪,‬‬

‫והליכות‬
‫מ'‬

‫שכתב‬

‫יוטהיים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬

‫כירק‬

‫כחסירות‪,‬‬
‫כעל‬

‫קמינוות‪,‬‬

‫סדר‬

‫וכי‬

‫עמ'‬

‫‪. 143-110‬‬

‫הזויית‬

‫של‪x‬‬

‫דיכר‬

‫‪(. 236–235‬‬

‫‪70‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫החרש‬

‫)עמי‬

‫במפורש‬

‫‪(.5‬‬

‫אד מו‬

‫כבבו בתיבת‬

‫היזיע‬

‫לני‬

‫על‬

‫קמרנוית‬

‫)רי‬

‫ןז'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הביב"ם‪ ,‬שלא בפלו בומואותיהם מתקופת הוומאים‪ .‬עם ואשיתה‬
‫החזיר‬

‫של תקופה יותר טובה )‪(1‬‬

‫את‬

‫הבעש"ט‬

‫עזוא‬

‫תקבת‬

‫ליושבה‪.‬‬
‫כל הראשןנים מסבירים הטעם והגימוק שבטלי לתקנת עזרא את הטבילה‬

‫לתוהר ולתפ ‪'r‬ה‪ ,‬משום שהתקבה לא התפשטה‬
‫בב"ק ר' ס ‪ It‬ג‪ ,‬וברמב " ס הלכות תפילה והלכות‬
‫מלבש" זה בגלל הרומאים‪ ,‬ולפי זה הרי כל מי‬
‫הרי ו~א עובר על תקבת עזרא‪ ,‬מה שבאמח‬
‫יבשן"ע‪.‬‬

‫בכלל ישראל‪ ,‬ע"ו תוטפוח‬
‫קן ‪ /‬ש‪ .‬זהבה ספר "החסידות"‬
‫שאיבו בזהר היוס מטבילה זו‬
‫בגן הלכה הפטוקה ברמב"ם‬

‫)הרר"ק(‬

‫הבעש"ט נהג להגיר כדרך המקובלים ‪ " :‬בזעם תצער ארץ"‪ ,‬זע‪ /‬ו ס‬

‫תיונת ‪:‬‬

‫ראשי‬

‫הבעש"ט‬

‫זאת‬

‫צ"ו‬

‫זנחיה‪,‬‬

‫עירןביו‪,‬‬

‫כשלשת‬

‫מקוה‪.‬‬

‫שהוא‬

‫הח '‪ 'T‬ושים‬

‫חידש‪,‬‬

‫)‪,,‬שלשת‬

‫הדברים‬

‫שר ‪ t‬א בא לחק! כעולם" ‪"(.‬‬
‫•‬

‫עמי‬

‫‪-‬‬

‫נ ‪ II‬ה‬

‫החייד‬

‫הגעש‪/‬יט‪,‬‬

‫בדירו‬

‫‪(,‬ן)‬

‫שחזה‬

‫בעיז בביאה‬

‫את‬

‫העךו ההיסטורי של תקופתו כנקודת מפבה‪ ,‬חשרה (ן) בשביל‬
‫היהז יח שהגיע לכלל המרוגה הבמוכה ביותו סל השפלה )‪" … ( 1‬‬
‫עמ'‬

‫ב"ו‬

‫‪-‬‬

‫הובנוח‬
‫סעית‬

‫רמרכח‪,‬‬

‫בשבת‬

‫תר " ע‬

‫ר " חכס‬

‫סוב‬

‫צב'"‬

‫לקבל‬

‫אח‬

‫כסא‬

‫בלונדור‪.‬‬
‫בפםר‬

‫החכ"צ‬

‫תעו'ח‪.‬‬

‫בשנת‬

‫ בגלל תוקפבותו )של ה"תולדות 'עקב 'וסף" בגד‬‫ע?ב ס"ד‬
‫הלמדבים המעוות'ס את הן'! שא'! 'ראתם קודמת לחכמתם( דו‬
‫ר' '"‪,‬קאל לבדו‪ '.‬ובה של סראג נעח '‪ ,'T‬בעח שהחגןור אז‬
‫ננרורי אח הספו לשריפה‪.‬‬
‫בלחי אפשוי‪ .‬ו' יחזקאל לבדוי בתמבה לרבה של פואג בשבת חקט"ו נעור‬

‫התולחח יצא לאור בשבת תק"מ ‪".‬‬
‫ נב'ו ובכד" )של ו ' סבחס מקור "‪ (1‬משוו לגמר'‬‫עמ' ס"ה‬
‫מהחס '‪ '1‬ים‪ …‬בני הבכ'ים ך ' שומאל אנא וו' פבחס‪.‬‬
‫של ר"פ מקורץי שמשי‬

‫א‪,‬‬

‫בניז ובכדיו‬

‫כ‪.‬‬

‫ך~ שדזכאל אבא רר' פנחס הין בכדי ר"פ‬

‫‪ W‬כית הו‪t‬רן‪ .‬ליקוטיס ~ףינ ‪.8. 9‬ו‬
‫‪ K 21‬ך ב‪,‬מי נ"ה‬

‫באדמר"רות‪.‬‬

‫מקריין‪.‬‬

‫ביכת ‪ It‬בר"ם להרב ‪I‬נכיסשאםש פ' ן‪ M‬תחנן·‬

‫מיבר מרקוס נזל "חבלי לידה של‬

‫תקיפה‬

‫חושה‬

‫שר'‬

‫חיים ' כן‬

‫עסר‬

‫חזה‬

‫‪ K‬וחה"' ולבשון וימה גם נזי " '‪,‬קב בודובין‪,‬‬
‫‪ 12‬רי מ' יינזר‪ .‬חביס‬
‫סי‪:‬ר לשריפת‬

‫‪',K‬‬

‫הספך‬

‫ה‪:‬סשרר הראשין לך‪.‬רפפת ספרי‬

‫'‪''' 1‬‬

‫הנו"כ‬

‫כפראג‪,‬‬

‫אפ‬

‫אמנם‬

‫חפדיית רהמ‪ p‬וררת‬

‫התרחשה‬

‫י‪ K‬ימחי‬

‫המ‪ J‬ייביס‬

‫ןביזיר‬

‫שם‬

‫ובונהדןררת‬

‫הםפר‪,‬‬

‫‪71‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שם‪ .‬אבו ספיר‬

‫שנזי(‬

‫‪,‬א‪.‬‬

‫גם חיאירי החזייגיח‬

‫בירישלים נשבח של"ה‪.‬‬

‫שלם ילא שלים‪ .‬כר הזא שגיר נפי ירדר‪.‬י תימו ‪ ,‬כך ינצירה זי מיפיע‬

‫האקחסטיכיו‬

‫ב‪.‬‬

‫פירסם‪…‬‬

‫שראה‬

‫)ד שלם‬

‫שיריס‬

‫כעשרית‬

‫רבית‬

‫יפעמ‪t‬נ'‬

‫נגיף‬

‫סרב לידאי שלא היה זה בשנת של ‪ /I‬ה‬

‫השירים ‪".‬‬

‫"‪• 1‬‬

‫ ד בחמו מכרסלב כדשכי מארץ ש'ראל חבר מספר‬‫עמ' ס " י‬
‫סםרי קבלה ‪(,‬ז) ולפי דעתי של ה"סבא " )משפילה( ספריס אלה‪,‬‬

‫למרות התמימות ויראת שמ‪t‬נ' שהם גדשוים כהם‪ .‬גדולה היא‬
‫סכבתם‪.‬‬

‫‪.11‬‬

‫ד נחמו‬

‫חבר מספד ספדים‬

‫אמבם‬

‫מא"י‪,‬‬

‫בשובו‬

‫הם‬

‫אך‬

‫בכתנ‬

‫נשארו‬

‫יד ;)מיסיס עמי )חלק מהס הראה לתלמידי ר' בתו( ילאחד מכו שרפס‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫הסמר החודי שהיה לנגד עיבי ה"סנא" היא ליקיטי מוחר"ז שררבי‬

‫בכתנ ע"י ד' גתן ימעייטי ע"י ר' בחמו ואשר חלק מזבאזבריי הם משגת תק"ו‬
‫ה'ולאה ‪ ,‬לאמר ‪ ,‬עיד לםגי גסיעת ר' נחמו לא"י )כשגת תקב"ח(‪.‬‬
‫עמ' ס"ח‬

‫‪-‬‬

‫ר' דב כער )המגדי זבזבזריץ'( גילד בטירקה‪.‬‬

‫בליקץ!‬
‫עמ' ס"ט‬

‫‪-‬‬

‫ע"א‬

‫‪-‬‬

‫תיאור יחםן של ה" בון ע בוךיירה" לחסדיית‬

‫לוקה בשבשר‪t‬נ' רניס יסויומ במלים‬

‫אל‪ …‬חזה )הנו"ב(‬

‫הבאיח ‪:‬‬

‫מראש כי הקרקע המוצק לכאורה חחח רגלוי יחיםך עד מההר‬

‫לבצה‪- .‬בה ש'קעי בבת אחח היראה הולמדנוח של חקופתי יחד‬
‫עם המקוה (ז) של קהילח פראג ‪" …‬‬
‫ע'מ ע"ב‬

‫‪-‬‬

‫השקעח כל וכתוח הריח )של הליטאי( בלזבוד ועיוו‬

‫עלרה‬

‫בספרים‬
‫בכבלח (!) ‪…‬‬
‫עמ' ע"ג‬

‫במחיר‬

‫הרגש‬

‫לקיו‬

‫היא )ה"שאגח אריה"(‬

‫‪-‬‬

‫יחרוח‬

‫הבלחי‬

‫המחשבה‬

‫בפטר במיץ בו תשעיס ושבע‬

‫שנה‪.‬‬

‫השאג " א חי בשבםי‬

‫‪" 13‬‬
‫'‪24‬‬

‫וזהבי‪,‬‬

‫נונקיר‬

‫םמרי‬

‫‪ 'S‬ב‪,‬אע‬

‫סםוגו‪,r.‬‬

‫‪K‬נובר‬

‫רק‬

‫תב'יה‪-‬ת‪P‬מ"ה‬

‫חשכ"'ה‪,‬‬
‫ני‬

‫)תשעים‬

‫שנה(‪.‬‬

‫ס‬

‫‪,‬ם ' ‪"',.‬לק‬
‫כריושליס‬

‫‪..‬הייחי‬

‫מנחה‬

‫וראיתי‬

‫בך‬

‫וןב‪,‬‬

‫ייכזסת‬

‫נסהז דטפר כי די שלם שכזי חי כ ‪ 'D‬נת ש"ל )ולכז ובשרטט‬

‫המוינות‬

‫לזא‬

‫ר‪.‬רס"ש‬

‫ומחאו‪,‬‬

‫"וחה‬

‫לוסנת‬

‫ס"ל (‬

‫לכ‪t‬‬

‫כך‬

‫זכך"‪,‬‬

‫חונןנח גיי ר ס‬

‫המחזרת‬

‫אגו‬

‫יהויד‬

‫שראה ‪ .‬ילכן‬

‫להתרחש בשנת של‪-‬ה‪ .‬לעמשה בפסו הושיש ‪ a‬חוי שגת תל~ ‪) 'C‬האי שנח הלביח " שג‪ J‬ו‬
‫ה‪ M‬יונ‪ K Q‬חםד בן‬

‫חסן‬

‫אליה מתייחס אבן‬

‫ספי(ר‪.‬‬

‫אין‬

‫יסוד‪,‬‬

‫יגו‪:‬םו‪,K‬‬

‫להני!י‬

‫סמאה‬

‫קוזם לכו היח‪.‬ד עת ‪.,‬לית הגשזנה של הרוסיש‪.‬‬
‫‪ 25‬ו' איל גלובן‪ .‬הניר ‪ '9‬בדהויה וובסנתו‪) .‬בפרק המקורש ליחסן של הנן‪-‬כ לחסידות(‪.‬‬
‫גד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שנה‬
‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ היפעיח כאלה החיךגית מכל כללי הטבע )נשל‬‫עמ' ע"ד‬
‫הגר"א מוילנה( נמצאו גם בעולם הגויםי‪ ,‬אילם דבקה בהם אי·‬
‫נורמל‪,‬יח מסוימח‪' .‬בחלמיד הירושלמי אנו מוצאם" ני האוכורא‬
‫שמיאל מנהדרעא היה ילד פלאים‪ ,‬מגיל רר בייחך‪ ,‬חקא משום‬
‫כר (ז)‬

‫לא נסמר‬

‫עמ' ע"י‬
‫האג‬

‫‪-‬‬

‫עגק‬

‫יה בחיאיר‬

‫רבי‪…‬‬

‫מחדגם האיקלדיס )המבורג חקלייח(‪.‬‬

‫תק"מ‪.‬‬

‫כיה נסה הגאון )וכיילנה( להכריע נגד דעח בעלי החיספוח ילא‬
‫הצלחי‪ .‬הגאין גסה‪ .‬לפי דעח בל האחרינים‪ ,‬בלי הצלחה ‪ …‬אילם‬
‫בסרין זה היה ריתר מבצע של עיליי מאשך של בר סמכא‪.‬‬
‫כר כיתברם על הגר'ו‪.K‬‬

‫עמ' ע"ס‬

‫‪-‬‬

‫אינני ידוע אם כתכי הךמח"ל שהןפקדו בוילנה היו‬

‫לפני עיני הגאין‪..‬‬
‫שאר ספריי )של הרמח " ל(‬

‫יבמקים אחך היא כיחב )להלן עמ ' קס"י( ‪:‬‬

‫נדפסי רק אחר כר מחיר עזבין כחבי היד של ‪.‬הגאין •רמילנד" ‪..‬‬
‫•‬

‫עףנ פ' ‪… -‬יגכל זאח לא יעלה על דעחי של חסדי ללמד אח‬
‫ה"מיהר נבוכים" ילקבעי כשעור בביח המדשר או להמל!" על‬
‫כר לאחריס ‪ ,‬אסור לשחק באש‪.‬‬

‫יכמה‬

‫כז‪,‬כה‬

‫אדמ‪'r‬רי~‬

‫למדי‪,‬‬

‫לדמיו‬

‫יאף‬

‫המליצו‬

‫)פעמים‬

‫לאחרים‬

‫כהסתיגוין‪.‬ת מסוימןת( ‪•zo‬‬

‫שלמה‬

‫מימון‬

‫)חק"דת‪-‬ק"ן(‪.‬‬

‫תק"גת‪-‬קיים‪.‬‬

‫עמ' פ"ד‬

‫‪ -‬האברר ‪ …‬שחזר לפבי על פרושו של הרבי )המגדי‬

‫מזמר!"'( לפסיק שנאמך 'באלשיע יהיה כנגן המנגן" ‪…‬‬
‫מיו~ איחו אברר אין מרקוס מפרש ) שכן גם במקור ממני הועתקו הדבירם‬

‫לא פירש( אר הצמיי אצל כחבי חלמדיי ו ‪ .I‬מגדי" ריוע כי קטע בשם ו_ ‪,‬גמדי"‬
‫רבן דגרי ה"מנדי" הזהים בדמןיק למקיר המצןטט שלפניגי מיפיע ב ‪ ..‬חפארח‬
‫עןזיאל" דרש ליזם ב ‪ I‬לר"ה )רשרא‪ ,‬תרכ"ג‪ ,‬ל"ט‪', ,‬ב בילגוריא‪ ,‬חר"ע‪', ,‬ח ‪',‬א‬

‫בני ברק תשכ"ב‪ .‬קמ"א(‪ .‬מחברי רהא ר' עיזיאל‬
‫ה"מבדי‬

‫‪ 26‬ר'‬
‫‪T‬ו‬

‫‪.,‬‬

‫‪II‬‬

‫מייזלשי מגדרלי תלמידי‬
‫•‬

‫ו ‪•2‬‬

‫למשי‪,‬אמת ואמונה סי>‬
‫וייט‪.‬‬

‫זיון‬

‫'ייב‪' ,‬נו')‬

‫‪.97‬‬

‫‪"~,‬שת תשס"ב‪ .‬ח~נ ‪;I. ….‬י‬
‫עו‪:‬ב‪,‬‬

‫מוקרס מקריש‬

‫לשלמה‬

‫זים ו‪ M‬ת (ל גכללת סק ירתן בכיכליוברטיה המקיפה‬

‫מיפין‬

‫של ב ' קייבס‬

‫מספר‬

‫יז‬

‫רג‬

‫של 'מירים‪,‬‬

‫מיפיו )קיית‬

‫ספר‪,‬‬

‫"ונ !‪•(J‬‬

‫‪73‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עמ' פ"ז‬

‫‪-‬‬

‫אדם זה )וש"ז מלאדי( היה שקיל בוייעיח >‪ T‬כבגד‬

‫הגאין )ובעףנ צ"ז‬

‫‪-‬‬

‫ה"רב" יריבו השקול של ה"גאיז"(‪.‬‬

‫על מוקסר חביביח השייאיח שכאלה בין אש"ים בש"ואל יבהן היא חילק‬
‫צי'נ!נ' ימ גחל ממי ימי שקיל למי‪) .‬ואה עמ' כ " ט ‪ :‬ו' ש'ואל מקיז'ביץ ‪-‬‬
‫הגואן מזילבה עמ' ל"ז ‪ :‬ו' בחן שפיוא ‪ -‬ו' שמשין מאיסטופיל‪ ; ,‬עמ' צ"ח ‪:‬‬
‫'ו שלמה מקול‪,‬ן ‪' -‬ו אהון מקול‪,‬ן ; עמ' קי"ד יעמ' קע"ב ‪ :‬החרזה מליכל ‪r‬‬
‫ שמראל הנביא ‪ ;…‬עמ' קכ"ג רעמ' קע"כ ‪ :‬ו' איוי סמטול‪,‬סק ‪ -‬ויש לקשי(‪.‬‬‫עמ' פ"ט‬
‫ובעמ'‬

‫הוא‬

‫צ"א‬

‫‪-‬‬

‫‪ …‬מחבגדר )של השר"ז מלאדי( ו' חיים מררלרז'ין‪.‬‬

‫כותב ‪:‬‬

‫הניגדרים‬

‫החסידיס‬

‫בין‬

‫והמתנגדים‬

‫כבר‬

‫שבכי‬

‫בחייי )של הוש"ז(‪ ,‬מאחו שממלא מקרמר של הגארן‪ " ,‬חיים זמרלרז"ן‪ ,‬הררחון‬
‫רהברח לבוירת )רהגארן ‪ (1‬הכיו בעל‪,‬ליח השרא שהטיחי המתבגדים של‬

‫החסדיםי ‪…‬‬
‫עמ' ז' ‪ -‬ו' שלמה סרקל‪ ,‬חלמויר של ו' דב בעו‪.‬‬
‫ו' שלמה לרצקו מסקאהל‪.‬‬
‫עמ' ‪"1‬א‬
‫שנית‬

‫"‬

‫חיי‬

‫השר"ז‬

‫זקן ישבע ימים"‬

‫ השיב )וש"ז מלאדי( זקן ישבע ימים את בשמתי‪.‬‬‫תק"ה‬

‫חקע"ג‬

‫)ששים‬

‫ושמרנה‬

‫רחצי‬

‫שבים(‬

‫איגן‬

‫כרי‬

‫"‪.‬‬

‫עמ' ז"ב‬

‫‪-‬‬

‫ו' יעקב ששמרן משיפיטיבקה‪' ,‬ו אבוהם מקאליסק ‪,‬‬

‫" שיואל מפליזק אשו חכיויהם מעויים על שאו · חחם‪.‬‬
‫ל ‪ K‬ילי חיביויס כררבתי !‬
‫שם‪ .‬ו' מבדיל )מייטבסק( החליט‪ ,‬כמר הבעש"ט בשעתר‪ ,‬להפבית‬
‫היא‬

‫עיוף לםיל‪,‬ן ילהקייש את מצוי לישרב אץו שיואל ‪…‬‬

‫הםל‪,‬ג בספיגה לארץ הקידש‪ .‬שס תקע את משכגי כטכרהי‪ ,‬אשו‬
‫מי'ם שבתחדשה על ויי דין ייסף מגקסיס‪ .‬לא אכסגה בשמך‬
‫מאחיםי יחמשים שבה אף "אשכבזי" אח‪,‬ד שלרס בה האחים‬
‫פחרי‪ ,‬ספרדרם עשירים וכבירים‪ …‬האחר הסכים להכניס את הרבי‬
‫הפילגי וק בחגאי שיחן לי אח בחי הגידעת ביפהי לאשה‪ .‬הרבי‬

‫שעדי על חיי המשפחה המרציים אז אצל הספדרים ‪ ,‬סרב להסכים ‪…‬‬
‫‪.K‬‬
‫כ‪.‬‬

‫כיכב מזלי )של פוחי( עור יסיםי היה מו מוי הםחה‪.‬‬
‫הומ"מ אב מליסא ילא מפילןי‪.‬‬
‫היא חקע את משכגר בזפח לוא בסברהי‪.‬‬

‫‪. .‬‬
‫‪ 28‬אכב‪ ,‬ימ םיםלב‪ M‬רס כסםרר "הרב מלאד‪-‬י )ספר הנחשב כו סמכא באשר לחסןדות (‪",‬בח‬

‫זמיין שנת לדית ''''שרה‬
‫כקרב‬

‫חסירי‬

‫‪''',‬בח‬

‫כוסנח‬

‫שאף דרשו‬

‫'"'קח )בר‬
‫עליי‬

‫בימן‬

‫סיוכוכין‬

‫טםרי ''''בח נקיו‪c‬ח על כן קה"ת{‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שנולי‬

‫נשנת‬

‫ברשאי"תיבוח‬

‫חק"ה‬

‫‪..‬קוני‬

‫הוד‬

‫ תאריך‬‫תורה"‬

‫'ייע‬

‫והוזאת‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ג‪.‬‬

‫טברהי ביסדה בשביס שכ"ג‪-‬שכ ‪ II‬ז לבשבת תקכ ‪ II‬ה הגיעה אלהי שיירת‬

‫חסדיםי בראשות הרמ"מ מפרימשאלן‪) .‬אשכנזים בוייס' חיו בה גם לפני כן " ‪.(.‬‬
‫עוחי‬

‫כעכן ‪.‬‬

‫תיי‬

‫‪.‬ך‬

‫האחים‬

‫ה‪.‬‬

‫הסכסןכים ביו הרמ"מ מייטבסק לבין הספררים בצפת יאח ‪/‬י כ בטבריה‬

‫ה" על רקע מקום חפילה ויר‪ ,‬חפילה )הרמ"מ החחחן נב ‪ U‬ר' משה במשחפה‬
‫ספדריח ירושלמיח(‪.‬‬
‫ו‪.‬‬

‫ה " פקדי‪' /‬‬

‫הספדרי‬

‫שהצר‬

‫בטבריה‬

‫את‬

‫הרמ ‪ //‬מ‬

‫צעדי‬

‫מת‬

‫חטיפה‬

‫מיתה‬

‫ולא מדיי הםחה‪.‬‬

‫ז‪.‬‬

‫המ כוונחו באומרו ‪ ..‬חיי המשפחה המרציים אצל הספריים " ך‬

‫)ראה‬

‫הערה ‪'(.‬ה‬

‫צ"ג‬

‫עמ'‬

‫‪-‬‬

‫ביחשלים‬

‫ההידוים‬

‫סבלו‬

‫האשכנזים‬

‫קשוח‬

‫מדיי‬

‫השאור שבעיסת הספריים‪ .‬כפי שחאר כבר לפני מאה וחמשים‬
‫שנה בעל השלייה הקיוש‪ ,‬הלשינו עלהים ומסרו אוחם לסחיטות‬
‫ומלקוח הפחה‪ .‬הם נאלצו למכור את ביח הכנסת ולעזוב את עיר‬
‫הקדוש‪.‬‬

‫א‪ .‬השלייה לא כתב כיברים האלה‪ ,‬אירבה הוא משבח את חכמי הספר"‬
‫דים‪ .‬ומבר‪ ,‬על ריבוי המשפחות הספדר"ת שבירשולים )‪,,‬וכן הספריים‬
‫שבירש‪.-‬לס' מתרבס' למדא מא‪.‬ד ממש למאית יבונס' בנינים גחלס' ואנחנו‬
‫חשובים כל זה לסימן גראלה בב " א ‪"(.‬‬
‫‪.‬ב‬

‫הסדרפים סבלו‬

‫ג‪.‬‬

‫השל"ה הגיע לירישלים בשנת שפ"ב‪ ,‬עזבה בשנת שםייה ונפטר בשבת‬

‫ש"צ ‪",‬‬
‫ממאתים‬

‫מגזיחח‬

‫איבן‬

‫פריי‬

‫כשם‬

‫שסבלו‬

‫האשכנזס'‪.‬‬

‫ספרו של מרקיס פורסם לראשונה בשנח חרס"א‪ ,‬לאמר חלפו למעלה‬
‫יחמשים‬

‫שנר‪.‬‬

‫עמ'‬

‫‪ -‬ר' מבדיל הוישב את‬

‫‪" i‬ר‬

‫החסידים גם בחברין‪ .‬הוא‬

‫בקש להרחיב את התישבית היהודים גם על פני המישיר ופנה‬
‫עם אנש" אל פקע'ין‪.‬‬
‫א‪,‬‬

‫אין דיוע על החשיבוח חסדיים בחברון בזמן הרמ"מ‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫הרמ"מ עבר מצפת לטבריה יחלק מאנשיו פנו לפקעיין‪) .‬בכל חאייריו‬

‫את הרמ"מ אין מרקי>‪ C‬מזכיר את צפת ‪(.1‬‬

‫עמ' צ"ח‬
‫בן‬

‫‪36‬‬

‫‪ -‬הוא 'ר) אהרן מקרלין( נסתלק בן ‪ 35‬שנה‪.‬‬

‫שנה‪.‬‬

‫עמ' ק"נ‬

‫‪-‬‬

‫בתחילת ימי רבנזתו )של' 'ר ליר חציק(‬

‫שניח תק"ן )המתרנם תמקן בשיל‪ ,‬העמיד‬

‫‪-‬‬

‫בראשיח‬

‫תקכ " ‪(.‬ה‬
‫‪.‬‬
‫‪I‬‬

‫‪ 28‬א אר‪,‬‬

‫הלבלי‪,‬‬

‫חל‪p‬‬

‫‪',‬ג‬

‫‪ 29‬אשר לתארין םטירתו‬
‫בשנת‬

‫עמ י‬

‫ם ‪-'. . .‬כז‬

‫של השלייה רבו‬

‫הדעות‪,‬‬

‫אן‬

‫ריב הזעות גוטות‬

‫לסבור‬

‫כי‬

‫נמם‪,‬‬

‫ש ‪•J….‬‬

‫‪,‬‬
‫~‪7‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב קצנלבברגן רשל אלפסי אשר ‪ .‬חיקבר‬

‫מפל‪,‬א הדבר שהערחה‪-‬ם של‬

‫במהחהר השביה חיקגן כברף הספר ‪ -‬בלי להזכיר ש מרחיהס‪ ,‬ראילר תיקרג!"‬
‫יהשגיאית ‪ .‬במקרמן‬
‫של המחרגם מן המהדירה הרא ש רבה בשארר ב ש יל‪ ,‬העמיד‬
‫‪.‬‬
‫ק"מיח‪ .‬כלים לכברדר של המחרגם היא ?‬

‫‪".‬כהן בעירה הפילביח זליחיב‪.‬‬
‫רבניתי הראשרגה של ר' לרי יצחק היחה כריטשעדראהל )ילאחר מכו‬

‫‪-‬‬

‫רלחייב ‪ ,‬פיגסק יכרדצ''ב ( "‪.‬‬
‫שם‪.‬‬

‫המחלוקת‬

‫נגד‬

‫ה י תה‬

‫החסדיים‬

‫בערב‬

‫א‪.‬‬

‫בוא ש ה‬

‫סיכית ‪.‬‬

‫עד‬

‫כ ש אתריגי‬

‫ילרלבי‬

‫מקוד ' בץי גירש מע י ר אבות ' י‬
‫י'!'ב ‪ .‬לביח י'!''!' בזל‪,‬חיב ‪.‬‬
‫המקרה הפןה ‪ ., :‬לי' 'צחק היברח מריטשעייאהל בהשועבה רבה לבית‬

‫המג'ד מקוד'ג'ץ‬

‫ב‪.‬‬

‫כה‬

‫כי‬

‫המגןו‬

‫)כשד' מיב'ס ‪(.‬י'!'ב‬

‫ר' לי' צ'חק ה'ה מירי של המג‪ ,!,‬מקיז'גץי‪ .‬אמנונ רק פעם אחת‬

‫בספריי מזכ'ר המג‪ ,!,‬את ר' לי' 'צחק כתואר " מיר' " ילריב מכגהי " הגאיו‬
‫החס‪ ,!,‬מי " ה ל רי יחצק ‪ ) ".‬מסירת מקיבלת בקרב חם'י ' ס כ' " המג‪ ,!,‬הקפ'!'‬
‫שלא ל;דקאר תלמ‪ ,!,‬רל '' ' מבא " ‪,‬ד ה'רת אשמר על ' ר כ י הרא מבשמת התבא‬
‫ר ' עקיבא‪ ,‬ירייע כי לתלמדיי רווע לא היה אריכרת ימים ("‬
‫‪ -‬רבי ליב‬

‫עףנ ק "‪T‬‬

‫)המהר " ל מפראג‪,‬‬

‫‪,11‬‬

‫שב"‪(. n‬‬

‫•‬

‫המתר"ל נפטר כשבת שס"ט‪.‬‬
‫‪ -‬רב' 'שראל‪ ,‬בגר של כירר ספרם' עגי‪ ,‬ר' שבתא'‬

‫עמ' קי"ב‬
‫מקוד ' ביץ‪.‬‬

‫טדעת החרזרת במספר רב של ספריס‬

‫מאחר שעד‬
‫מכרכרת‬

‫זקגה‬

‫‪-‬‬

‫ה מ ‪,!,‬ג קמיז ' גץי גילד באפטא‪.‬‬

‫לא זכה לכג'ם‬

‫גסע‬

‫אל‬

‫הכעש ;' ם‬

‫להתבןח‬

‫פיר‪.‬‬

‫ק"מית מספר גירסארת אשר לל'!'ת המג‪ ,!,‬מקוד'בץי‪ ,‬אף לא‬

‫אחת המו‬

‫אמר‬

‫לכשע " ט ‪,‬‬

‫בסעית אביי לבשע"ס‪) .‬האחת‬
‫‪ -‬על ברא הבעש " ט אל!" ‪(.‬‬

‫מזכ'רה‬
‫האחרת‬

‫מספרת על‬

‫גס'עת‬

‫עמ ' קי‪I/‬ג ‪ -‬כספר ש ן"ח ש‪ ..‬בט חו ' ‪ I‬נרשמה עינהר על עגונה‬
‫אתת שבעלה געלם ‪ …‬ה'א באה לפג' המג‪) ,!,‬מקרז ' ג'ז ( ‪ …‬הרא‬
‫אמר לה קצררת ‪ :‬את בעלר זללי מזמן הדגם'"‪.‬‬
‫א‪.‬‬

‫כמקיר‬

‫דמזכר‬

‫א'רב‬
‫•‬

‫ב‪ .‬המקרה מופעי‬
‫פרנקל‪ ,‬זולקוא תקס "‪,(.‬‬

‫שם‬

‫בספר‬

‫האדמר"ר‪.‬‬

‫חן טוב"זבד טוב‬

‫'ואב וחתנו ר '‬

‫) לר'‬

‫‪,‬‬

‫נ‪ o‬לז מד ר הקהליןת שכיהו בהם כ ר ב ר ' מ ' לינרונן‪ .‬ידוא ב ל‪ y‬םער ‪ ,‬כר‪,‬‬

‫‪,94 91‬‬

‫וכו בפסר ה יובל לונרו‪t‬כס‪.‬‬

‫‪ 31‬ר וכאך שירלא‪ ,‬הנש"ם‪ .‬עוני‬

‫יצחק‬

‫חס‪-‬ג זובי‬

‫‪•"'J‬‬

‫‪76‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪!i‬ר‪.-‬‬

‫‪• 11‬‬

‫‪,1937‬‬

‫עונ '‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב‪. .‬תיאירי של מרקיס טעין תיקין )י"ז כהנא( ‪".‬‬
‫עמ' קי"ד ‪ -.‬עד שהוסיפו לו )ל"חוזה מליבלין"( את התיאר‬
‫"רבינו הקדיש" שלא הזענק מימית מחבר המשנה לאף אחד (ז) ‪…‬‬
‫ר' צבי‬

‫מדינוב השיה‬

‫אלימלך‬

‫אותו‬

‫)את‬

‫ה"חיזה"(‬

‫לשמואל‬

‫הנביא‪ ,‬פרט לזה שלא התנבא כ"כה אמר "'ה )וכיוצא בדבר כתב‬
‫בעמ'‬
‫את‬

‫רצ"א‬

‫מדקוס‬

‫השואה‬

‫קע"ב(‪.‬‬

‫מצטטים‬

‫מעי!‬

‫זו‪.‬‬

‫גם‬

‫םופדי‬

‫משגהו‬

‫חסדיות‬

‫•‬

‫מרקוס‬

‫שו‬

‫אחרים‪.‬‬

‫נובע‬

‫•‬

‫ומעשה‬

‫מהבנה‬

‫לא‬

‫איז בכל‬
‫מדויקת‬

‫כתבי‬
‫בדברי‬

‫ךצ~'א נב‪.‬‬

‫לשולחנו‬

‫מר‪m‬‬

‫י‪,‬‬

‫)של ה"חוזה"(‬
‫דמזיזת‬

‫להם‬

‫הסבי מאה ועשרים אש" שחלק‬

‫זוהד‪.‬‬

‫ציחק אלפסי" מינה ‪ 188‬תלמידים ל"חיזה" )ייש להוסיף ‪.‬על ר ‪ tl‬ימתו(‪.‬‬
‫עמ' קט"‪ – 1‬ר' שלמה מררומסק שזכיתי להכררו בארבע שגות‬
‫חייו האחרונות ‪ …‬ספר כיצד נל‪ p‬ח על ידי ‪,‬אביו בשבת תק ‪ II‬ע‬
‫'בהיןתן בן תשע‪. ,‬לחג השבןעןת אל "היז~זי הקייש"‪.‬‬
‫ר' שלמה נןלד בשנת תקס"ג‪ .‬אם כ! כשנת תק"ע היה כשנתו הן‪,‬כיעית ‪-‬‬
‫שידננית‪.‬‬

‫עמ‪ /‬קי ‪ II‬ז‬

‫‪-‬‬

‫הוא בולך 'ר) מנדלר מרימגוג( בבושיטם כשבוז תקו‪/‬ה‪.‬‬

‫אין כל מקןר בספרית החסידןת לכך ‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫מחבר ה"רגל" )מחנה אפרים( נהג כשר וכנגדי‪.‬‬
‫ההפך הוא הזירע בכל המקורות‪ ,‬אחין ר' ברוך ממך‪/‬יב ו ‪' i‬‬
‫כרחבות‪.‬‬

‫הוא‬

‫שנהג‬

‫‪(.‬א"י)‬

‫עמ' קכ"א ‪ -‬על מצבת קברו )של ה"חוזה מלוכלי!"( כתוכ כי‬
‫•‬
‫הסתלקותו בתשעה באכ "‪ I‬ם חורבן המקדש שקולה כחורכן ‪,‬כית‬
‫מקדש שלישי‪) .‬ז ‪!(.‬‬
‫בעקבות מרקוס כתכו כר חוקרי חסיזרת כלי לדבוק את נוםח המצכה‬
‫ומי שכדק‪ .‬העיר כי אי! כתוב כ! במצבה ‪ ".‬למעשה טעותו של מרקוס נובעת‬
‫מקריאה שגויה של אות אחת‪ .‬כמצכה הרות ‪" :‬ערה המצכה הזאת מצבת קודש‬
‫קרושת רבינו גאו! עוזינו מאור עינינו חמדת לככינו‪ ,‬יכל כית ישראל יבכו‬
‫כי חשך אור ברענו כיםז )ואילו מרקוס קרא כ"‪I‬ם( שרפית בית אלוקינו הוא‬
‫"‪ I‬ם פטירת איש קדוש ומקוכל ‪ …‬מו"ה יעקב ציחק ‪". …‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪32‬‬

‫מחקרים בספרית‬

‫החשובות‬

‫‪ 33‬ר' בי אירסנו‪ ,‬הרכי רי‬
‫‪ 34‬החוזה‬

‫‪3S‬‬

‫שם‪,‬‬

‫מירכליו‪,‬‬

‫ע'מ‬

‫עמן‬

‫צבי‬

‫עוב'‬

‫‪.416‬‬

‫אלימלך‬

‫לתקנת עגונות‬
‫מרינרב‪,‬‬

‫~מי‬

‫ח"א‪ ,‬עמ'‬

‫ב"‪.n‬‬
‫ג"כ‪.‬‬

‫‪'''.‬פב‪.‬ז‪-‬ר"'‪,‬‬

‫ק"'ז‪.‬‬
‫זז‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ "עפודת הלוי" הוא אחד מספרי המופת‪ ,‬מחקר‬‫עמ' קכ"כ‬
‫משור וככיר של ההנות ותורת הנפש החסי'ית ‪ …‬מעמי' כצל את‬
‫הספרים המפורסמים של הספרןח הרבנית )‪.•• ( 1‬‬
‫קנ"ג‬

‫עמ'‬

‫‪-‬‬

‫ר' אברהם‬

‫השאיר‬

‫)ה"מלאד"(‬

‫בן‬

‫אחריר‬

‫יתרי‪,‬‬

‫'ר של)ם‪.‬‬

‫היה לי בן בןטף ‪".‬‬
‫עמ' ל'‬

‫‪-‬‬

‫ר' ליבש' מןש'ניצה פסק אח פסקו הצןדק על טפרי‬

‫המהר"ל לאמר ‪" :‬מהר"ל כתב בכורנה לבל יבינוהו'!‬
‫מן הדין היה להביא דעות בחלי חסידרת אחרים על ד '‪1‬ק לשונו של‬
‫המהר"ל‪,,) .‬אריוכת הלשרן של המהר"ל בובעת מהתאמצותו לבטא את המילה‬
‫הבכלנה האמיתית" ‪(. 7‬נ‬

‫עמ' קל"ג ‪ -‬נתכנסר ששים אדמור'יים ערטים לבנים כנהזג‪.‬‬
‫אמתים' צדיקם' הין בה )בחהרנה באוסטילה(‪ ,‬כרלם לברשי לבנים ‪".‬‬
‫עמ' קלייר ‪ -‬ר' מנ'יל )מר‪p‬צ‪ … (P‬אישירת מרזרה‪ ,‬תלמי' שעלה‬
‫בחכמתר על רכו )‪ (1‬שפיתח את שיטת רבו עד השיא ונם עד‬
‫חיסרלר‪ •..‬כר קם לחסי'רת מתנגד יותר חריף מאשר הגארן‬

‫מריל נה‪…‬‬
‫)המתרגם‪ ,‬חסי' לבית גור ‪ -‬קוצק ת'רגם‪.‬‬
‫אב '‪ 1‬של 'ר יחצק מאיר העשיר‪.‬‬

‫ר' ש'ראל רוטנברג אבי חידושי ה'ו‪",‬ם לא היה עש'ר אלא רב בקהילרת‬
‫קטנרת‬

‫‪-‬‬

‫מגנש'רב יגרר ‪(. ".‬א"')‬

‫עמ' קלייז ‪ -‬ררח הכתתירת הפעילה הזאת )של קצוק( שפתחה‬
‫נכרנרת לאחדרת יהקרבה ייצאת מן הכלל במסגרת חוגה הפבימי‪,‬‬
‫המבטלת את כל הדבלי המעדמית‪ ,‬רשוהמ בשאר וער הירם‪.‬‬
‫אר במהחהר הקודמת ישנו השמר לפיסקה זו ‪" :‬רשימה נשאר ערד ה'‪ 1‬ם‬
‫לערה ומתבטא בדאישות שחסי'י פול‪,‬ן אלה מפגינים לגבי כלל ש'ראל"‪,‬‬
‫וכאן נשאלת השאלה‪ ,‬כל)ם לא מוטב היה להשמיט כליל את כל הקטע מאשר‬
‫לקטעו בצורה השמה בפ'י מרקוס דברים שהם היפוכם של דבריו‪.‬‬
‫‪ X 36‬א'" זווף‪ .‬עסךח תמארת ישואל )ספר מהרמו באשר לחטירות ייי'ין שכו‬
‫האדמר"ר‬
‫·‪ 37‬האדמו"'‪,‬‬

‫ובסוגורה‬
‫רא"'‪C‬‬

‫‪(.‬ל'"ז'!'‬

‫מבור‪,‬‬

‫ר'‬

‫‪,‬וב'‬

‫נכתב בהנחית‬

‫‪.‬ז‬

‫פיררשי‬

‫מהר·ל‬

‫ובפרא‪,‬ג‬

‫מהי'‬

‫כשר‪,‬‬

‫מביא‬

‫לחלק‬

‫‪'K‬‬

‫עוב'‬

‫‪26‬‬

‫‪,‬ליאך‪.‬‬
‫•‬

‫‪ 38‬על‬

‫החחרבה‬

‫‪ 39‬הערת‬

‫לאפסי‬

‫באוסטילה‬

‫לא‬

‫ו'‬

‫נתקבלה‬

‫ר'‬

‫לאפסי‪,‬‬

‫)על‬

‫מביבו‬

‫'‪,‬כ‬

‫אף‬

‫שבחלקי‬

‫תקיינו(‪ .‬כנראה נתחלף לו למרקיס‬

‫משה‬

‫ר‬

‫‪J‬‬

‫רהרי"'ם בוי ישולא אני הר""ם‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הראשון‬

‫חלפו‬

‫של‬

‫ה ‪t J‬סיר‪,‬‬

‫הקט‪:‬ע‬

‫חותםנ‬

‫קבלו‬

‫המהרירים‬

‫של הר‪1‬ב"'מ‬

‫את‬

‫מקזןק‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'צחק מ'זעס בא פעם על עןבשן משחטא (!) לררח תכחח'ןח הזו‬
‫)קר' ‪ :‬קרזק( ‪ …‬כאו כא הס'פר‪,‬ר ‪I‬מסקנתן ‪ :‬כך ערלה בגררלר של‬
‫מ' שמ חחבר לסטוא'קא'ם ) קר' ‪ :‬קןצקא'ס‪(…‬‬
‫‪I‬‬

‫עמ' ק"מ‬

‫‪-‬‬

‫כאשר הוש'בה קהלח אמסטרדם אח ר' אל'עזר רוקח‬

‫מברזר' על כסא רבנדתה‬

‫בשנת ‪" n‬ק‬

‫גפרד ו' אליעזר‬
‫עמ ' קמ " א‬

‫‪(.‬ק"ת)‬

‫מקהלת‬

‫הגיע‬

‫אמסטךרם‪ ,‬אליה‬

‫תצ " ה‪.‬‬

‫בשבת‬

‫‪ -‬ר ' שלום מפררהוב'ץ )חק"כת‪-‬קס"א(‪.‬‬

‫ח‪ P‬כ"ןח‪ P-‬ם"ג‪.‬‬

‫‪ Jl‬מ ' קמ"ג‬
‫א‪.‬‬

‫ר' פנחס מקור'ץ‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫תפ" ‪n-n‬‬
‫עמ'‬

‫ר' 'צחק‬

‫‪-‬‬

‫) חק ''' ת‪-‬קמ " ‪(.‬ח‬

‫מקזר'ז‬

‫ק"ן‪.‬‬

‫קמ ‪ fl‬ה‬

‫‪-‬‬

‫בשקעית‬

‫‪-‬‬

‫ר ' אלפים‬

‫) יבעמ' נ"ה‬

‫ריש‬

‫גלותא‬

‫נשבת‬

‫תשם"ג‬

‫ר' אלפים‬

‫תשפ " ח ‪(…‬‬

‫נוסף על כך ה'ן גם האמןרא'ם עצמם בראש ןבראשונה (!) שר'ם‬

‫על כו באמר "מלך רבא ‪" ",‬מלך אב" " )‪ … (1‬אם בתכבסן ברגל‬
‫רבבןת מכל המחדדרח‪ ,‬כ'גןס זה בא 'דחר לשם הבעת רגש' הערצה‬
‫ ד‪ m‬קא"‬‫מאשר מחשוקת למןד'ם כמי שנאמר ‪" :‬אגרא דכלה‬
‫ולא ההאזנה‪.,.‬‬

‫ ר ' של ום ה'ה ליבש אח בגרץ לפג' רא'‪ ,‬רבר‬‫עמ' קמ "ו‬
‫של ם' הגמרא (!) מיחר רק לבג' הנ ש 'א ממשפחח הלל ‪…‬‬
‫עמ' קמ"ז‬
‫שיבוח‬

‫כגון‬

‫ כל מקים שגפגשו א'ש'ם בעל‪ ,‬מגמ‪m‬‬‫•‬

‫שמואל‬

‫ורב‪,‬‬

‫או‬

‫רב‬

‫'הזרה‬

‫ורב‬

‫גחמן‪,‬‬

‫ריחג'וח‬

‫גרמה הפגש'ה‬

‫לח'כוכ'ם‪ …‬כאן חל הכלל של הגמרא ‪ .. :‬כל צד'ק גכוה מחיפחי‬
‫של חכירן" ‪" J‬א ה‪.‬מעטה החופף‬

‫על‬

‫נשמתן‬

‫של‬

‫הצדיק‬

‫בגפע‬

‫בהחקרב אל'ו זה של חברו הצד'ק ‪…‬‬
‫ד~א )ף אברהם ד "מל אך (" נסחלק בה'יחי בן ‪ ,42‬רלג'ל זה הג'ע‬
‫גם ב ‪ U‬ף שלדם‪.‬‬
‫ר' אברהם בפטר בן‬

‫‪36‬‬

‫שגה יכומהו גפטר גם בגו בו‬

‫‪36‬‬

‫שגה‪.‬‬

‫)טעוחו‬

‫של מרקס‪ I1‬מקורה "!'ב "‪II‬ה כ' האב זהבן גפטח בגל' זהה‪ ,‬אך טעה במג'ן שבןח'ו‬
‫של הבן ; ר' עמ' קמ"א(‪.‬‬

‫עמ' קמ"ח‬

‫‪-‬‬

‫ר ' 'צחק מקל‪,‬ף‪.‬‬

‫מקאל'ב‪.‬‬

‫הרא 'ר) משה ט'טלבר'ם( שכח להרצ'א ג ש גת בבקר מהמלזו את‬
‫המפחח ממזזרחך ובשעח חם'לח שמרגה עשרה הרהר בךכ שמטענז‬

‫‪79‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫צפו‪.‬י‬

‫בשעת‬

‫לגביבה‪.‬‬

‫סעודת‬

‫הצהרים‪,‬‬

‫עם‬

‫כשהסב ‪.‬ביחד‬

‫כל‬

‫האורחים לש)לחבו של הרבי‪ ,‬אמר החוזה ‪" :‬מבקרים אצלי רבבים‬
‫אשר בשעת תפ ‪ 70‬ת ‪..‬ישמח משה" מהרהרים לא במשה רביבו‬

‫כי אם במפתחרת למזוודתם'!‬
‫המעשה אמבם ןכ ‪ K‬רע‪ ,‬אך לא בצררתר זן )על אף ההדיור היפה ‪" -‬ישמח‬
‫משה" הרא גם שם טפרו של רמ"ס(‪ ,‬הבה 'כד מספר בכרר של הרמ"ס )עררת‬
‫מהימבה‪ ,‬לכל הרעןת( ‪… :‬באמצע תפילתר בעת אמירת "בשמת כל חי" עלה‬
‫בזכררבר כי שכח המפתח ‪ …‬שהיה מובח שם מערת של 'יתרמים ‪ …‬רבלבל ארתו‬

‫מהפילתר‪ .‬שיב אח"כ כמר רגעים אחדים התחזק על עמדר ‪ …‬יגער בראגת לבבר‪…‬‬
‫רחזר ברבקותר ‪ …‬אח"ז בעת טערדת שחרית פתח הרה"ק הרבי מלרבלין לאמר‪,‬‬
‫מה זה‪ ,‬הרב ר' משה עד בשמת הלך אחריבר ראח"ז לא ראיתיר עד ברכת ריצר‬
‫ארר יאם שוכחים המפתח הכי זה יבלבל התפילה ‪: <0‬‬

‫עמ' ק"ב‬

‫‪ -‬ר' הירש אלימלך מדינוב ‪ …‬גדולי תורה ·רפרשירת‬

‫אשר בין‬

‫אל‬

‫התבועה‬

‫לילה בצסרפו‬
‫החדשה‬

‫על ידי התומשריות 'בלתי רגילות‬

‫)החטדירת(‪.‬‬

‫על הבחה זו חוזר מרקרס כמה ‪,‬וכמה פעמים‬

‫)עמ' קמ"ח‪ ,‬עמ' קצ"ח‬

‫‪-‬‬

‫"הגאוו הגדרל הזה במבה על המתבגדים שבצטרפר לחטידרת"(‪ .‬ראין הדבריס‬
‫בכובים‪ .‬דוד אמו היה הרבי 'ר‪ .‬אלימלך ומשחר ילדוחר למר רצ"א מפי ארמו"רי‬
‫חםחית ‪, 41‬‬

‫ האדמו"רים מפולין התבגדו בכל תוקף מימי‬‫עמ' קב"א‬
‫הבעש"ס הולאה להעבקת קמיעות כחודבת ‪ …‬ר' שיראל קבע כי‬
‫האמונה הטוהרה‪ ,‬הבטחון המןצק‪ ,‬התפילה הרצון זכח המלה‬

‫האמורה עולים על כל ביטחארח כחובוח בבחיבח "ותגזר אומר‬
‫רקים לך'! בשל זה גאמר גם במטכת שבת "אתמחי גברא רלא‬
‫אתמחי‬

‫‪P‬‬

‫סיע"‪.‬‬

‫האין בזה פשרט סליף הפשיט הבוכן של הגמראן )הרר"ק(‪.‬‬
‫עמ' קב"ה‬

‫‪' -‬ר דרר מללוב בפטר בז' שבט חקע"ג‪.‬‬

‫תקע‪.//‬ד‬

‫עמ'‬

‫קב"ח‬

‫חיים‬

‫תקע"ג‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫תקע"‪n‬‬

‫‪-‬‬

‫רן‬

‫מצ'רברביץ‬

‫‪, 42‬‬

‫עמ'‬

‫קב"ט‬

‫‪-‬‬

‫‪r‬ו‬

‫בריך‬

‫נפטר‬

‫י"ח כטלו‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬

‫עסך אירית‬
‫רן‬

‫ני‬

‫נפטר‬

‫'בארץ‬

‫בומי‬

‫אורטנך‪,‬‬

‫‪. 86‬‬

‫שם‪,‬‬

‫‪ 44‬כתקע"'ב עלה ארזה‬

‫עמ ‪I‬‬

‫'"ס‪K‬‬

‫וכתקע'""‬

‫‪.‬ז'"ם‬

‫בפםן‪,‬‬

‫‪ao‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ביוס‬

‫ר"ח‬

‫טבת‪.‬‬

‫•‬

‫ישראל‬

‫בשבת‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עמ' ק"ס‬

‫ר' נחמו מברסלב חבר ספרות שלמה על הקבלה‬

‫‪-‬‬

‫בה הסב'ר את כל ה " שלחו עדוך" על כל פרט '‪ T‬ודקרוק'ו לפ'‬
‫הקבלה‪.‬‬

‫כמובו‪ ,‬ד ' נחו‪ ,‬חלמ‪1‬ד' של ר ' נחמ ‪ I‬בספרו "לרקט' הלכות"‪.‬‬
‫‪ -‬הרב' מוובל‪ I ,‬הסח'ר בצע'רותו שלש שנ'ם את‬

‫עמ' קס"א‬
‫ע'נ '‪) T‬וכ ‪ I‬בעמ' ק " ‪(.‬כ‬
‫שביס ‪, 1S‬‬

‫שנע‬

‫תיאור‬
‫עמ'‬

‫ר' ברור‬

‫‪-‬‬

‫קס‪ I /‬ב‬

‫ממזינו‪T‬‬

‫בעת‬

‫אמירתו‬

‫שיר השירים‬

‫איני דמויק‬

‫‪, -14‬‬

‫האך""‪.‬‬

‫"'ר ג'יקאטילה‪.‬‬
‫חשובה‬

‫)בחח"ס(‬

‫ג'‬

‫•‬

‫ואו"ח‬

‫תקצ"א‪.‬‬

‫נשנח‬

‫חשובה ק"ב בשנח חקצ"!‪.‬‬

‫ז"' בחלדש בראתה הלנבה לראשונד_ ‪..‬‬

‫בל‪,‬ל‬

‫לקח‬

‫) הוכ מאפטא(‬

‫ל'דל מסכת סנהדר)' לקרא מתלכה את הקטע הדו כקדוש הלכנה‬

‫הכללל גם אח הכרכה כד' לצאח 'ד' ספק כרכה לכל הר‪ W‬ת ‪…‬‬
‫מטר אכנ'ם נחך על'י‪.‬‬
‫מקורוח מה'מנ'ם ןןנסר'ם כשם הרכ מאפטא כ' אםשר לכרך "לכו עשה‬
‫מעשה הנאיו מרהר'" אברהם יהישע מאפטא" ‪,‬ו‪,-‬‬

‫עמ' קס " ו‬
‫טרעח‬

‫‪ -‬חקל " ב‪.‬‬

‫דומכח‪.‬‬

‫מרגלא על לש‪.‬לבו של ר' אנרהם 'הושע הש'ל כ' קכל אח כל‬
‫כ'וווב‬

‫הררחנ'‬

‫ח"ק( ‪…‬‬

‫מב'ו ספר' הקנלה שלו )של הרמח"ל( ראה רק אח‬
‫"קל"ח פתחי חכמהן' שנדפס כבראה לראשונה בשבת‬

‫הספר‬
‫תקמ"ח‪.‬‬

‫לאח‬

‫כ' שאר‬

‫חנוכו ‪…‬‬

‫ספר'ו‬

‫מהספר‬

‫נדפסר‬

‫רק‬

‫"מסלח‬

‫אחר‬

‫כך‬

‫'שר'ס "‬

‫מתלך‬

‫)אמסטרדם‬

‫עזכוו‬

‫כחב'‬

‫הד' של הגארו מו'לבר‪.‬‬
‫א‪.‬‬

‫קלייח םתח' חכמה נדפס כשנת תקמ"ה )קור'ץ(‪.‬‬

‫ב‪ .‬מסםו ספר' קבלה של הרמח"ל צ'או לארר כאותה חקוםה ;‬

‫חלקי‬

‫ימקובל )שקלאיו ‪ ,‬תקמ" ה ‪ (,‬דרך חכמה ) אמסטרדם‪ ,‬חקמ " ג ( יעז‪.‬ר‬
‫םא היי הספרים‬

‫ב‪.‬‬

‫עמ' קס"ו‬
‫שנהג‬

‫‪43‬‬

‫עסך‬

‫א‪,‬רית‬

‫‪ 44‬ר' בוזיג‪R‬‬

‫‪4S‬‬

‫די‬

‫נובך‬

‫‪,‬מי‬

‫‪ -‬ר ' 'צחק )מקימרנה( נסטר בשנת תדל"א לאחר‬

‫בארמי " רית‬

‫במשך‬

‫ארבעם'‬

‫שנה‪.‬‬

‫‪.14‬‬

‫רנהורא‪.‬‬

‫חסר‪,‬‬

‫בביח‬

‫הגאין‬

‫ר' עמ'‬

‫ע " ס‪.‬‬

‫מ‪-‬ב‪.‬‬

‫)חסך‬

‫מספיי‬

‫עמור(‪.‬‬

‫ם‪-‬ה‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫המתרגם מתקו תרלייג ולמעשה תרל"‪.‬ר‬
‫כהן‬

‫אךבעים‬

‫כאדמי " חת‬

‫שנה‬

‫ושתייס‬

‫‪; 16‬‬

‫א' א'שר ח'ל' אבםל'ג‪i‬ז' )כמר שאמר רב גתמו ב'חס לטררזבול‬
‫של הלל‪ ,‬גיטין לן ‪ -‬ן " א אם היה לי כח היית י מבטלה לגמרי(‪.‬‬

‫א‪ .‬גיטוי ל"י• ‪',‬ב‬
‫ב ‪ .‬שומאל הוא שאמר כו )רב גחמו אמר "אק"מגה"(‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫עמ ' ‪ P‬ע " ב‬

‫לר'ש לק'ש‬
‫עמ ' קע "ך‬

‫ר' אורי )מםטר‪ 7‬יסק(‬

‫בשעתו‬

‫)! ••• ‪(.‬‬

‫דבר סהר בר' אךרי )מסםךלדסק( והיה רגיל לכביתו‬

‫‪-‬‬

‫"בו הטרחו"‬

‫‪.‬‬
‫בשביגרתן א‪.‬ם!~ו היה ידמוחי‬

‫ט ‪(.tm‬‬

‫)אביו היה‬

‫אביי היה בעל עגלת ןאח"כ תיט‬

‫‪..17‬‬

‫)רכו עמ ' קכ"א(‪ ,‬ספרו הסמכתו של ר ' מא'ר מאפטא '''ע התזזה‬
‫מלרבל‪,‬ו המובא '''ע מרקרס )ובעקבךת'ר ‪ -‬תרקר' חסז'רת וב'ם (‬

‫א'ו לר כל אסמכתא מאשרת ) מלבד הס'רכה שעל‪,‬ה מצב'ע המתרגם(‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫עמ'‬

‫‪-‬‬

‫קע "‪T‬‬

‫ר'‬

‫מריז‪/‬דו‬

‫ישראו‬

‫ראה‬

‫כהת נהגית‬

‫בצער‬

‫חסיד י‬

‫זנו לי ן שהתעלמו מביח הרבי הגדיל הזה )שו ה "חוזה (" ואמר כי‬
‫חיי ה ‪,‬‬

‫עובשם‬

‫ש במ ש‪ ,‬ך כמה‬

‫ימשל ו‬

‫עשרות ש ב ים‬

‫בהם‬

‫יבנהיגיס‬

‫מדןמם' ‪.‬‬

‫במהדררה‬

‫זר‬

‫הרשם‬

‫המשפט‬

‫להשמטה שמשום‪-‬מה לא‬

‫עמ '‬

‫‪ VP‬יית‬

‫האחרןו‬

‫בכתב‬

‫בסרגרם"‬

‫ז'‬

‫) כגראה ‪,‬‬

‫כצ'רו‬

‫בשמטה‪(. …‬‬
‫‪-‬‬

‫ה"חוזה"‬

‫הקדוש‬

‫דאג‬

‫בעצמן‬

‫לכד‬

‫שלא‬

‫יעלה‬

‫בגורלם של חבר'ו מה שעלה בגוול ב'תו ‪ .‬המג'ד ז‪:.‬קוז ' ג'ץ‪,‬‬
‫"היהדדי הקדיש" רך' דיד מללןב קדמו בפטירתם לפנין והיא‬
‫הגטיח לתת מעמך מכונד לכניהם‪ ,‬בעוד שאת בגיך היא הזניח‬
‫בל‪,‬ל‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הצגת דבר'ם מעוותת‪.‬‬

‫בג'ו "החש'ב מאד ווא‬

‫את‬

‫עשה קי'וש‬

‫עד‬

‫שכולם‬

‫הי‪ ,‬נוכחים " ‪ ,‬אמנם כן משאלתן היתה שצאצאיו לא יהיר אדמו " רים ולא גבירים‬

‫כדי שתמי ך יזדקקי לרבש ו' עו‪.4 8 ,‬‬

‫כלום לזאת תיקרא "הזבחה " ז‬

‫בעלה )של מול‪ ,‬בת "מגז'(‬

‫ר ' זל ‪,‬ג' ה‪i‬ז' רבה של גדרדז'סק‪.‬‬

‫ר ' אב ' עזרא זל'ג חתגי של המגז' מקיז ' '"'!ב ה'ה רבה גברעג'ץ ולא‬
‫ )הערתן עמ‪i‬ח לנגד עיני מהדירי מהדירה זן ‪ ,‬דמוע‬‫נגרןדזיסק· )י " א(‬
‫‪ 46‬ר ' ‪ ''' n‬ברל‪ ,‬ר ' יז‪ n‬ק ‪" K‬זיק מקימרנה‪, ,‬זכ ' ‪ ,84‬י‪,‬מ' ‪ J75‬ואילר‪.‬‬
‫‪ 47‬ר' ‪",‬מיר קרוש השלם ‪ ,‬קיג' ארר זרלם "עמ' ב " א בשם ר' אררי ‪.‬‬
‫‪48‬‬

‫‪".‬‬

‫אלםםי‪.‬‬

‫החרזה‬

‫מלובליז‬

‫‪,‬מ '‬

‫קצ"ג‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪1‬‬

‫"אפוא לא תיקבוה ‪ ,‬כאשר עשו בהערותיו האחרות‪ ,‬בל‪ ,‬הזכרת שדמ ?‪(. .. .‬‬
‫'ר)‬

‫דהא‬

‫מ‪ p‬יז'גיץ(‬

‫משה‬

‫אחריי‬

‫הניח‬

‫שני‬

‫" באר‬

‫ספריס‬

‫משה"‬

‫ו " דעת משה " שאמבם לא הניעו לרמת כתבי הקבלה של אביו‪.‬‬

‫שעלה על כל המקובל‪,‬ם !) ‪ (…‬ברום דעתו ‪…‬‬

‫אולל‬

‫בפטר ב"ייב‬

‫תקט"ז‪.‬‬

‫ביבת משה‪ ,‬קהלת משה‪ ,‬פרקי משה‪ ,‬מטה‬

‫א‪ .‬מלבד שבי ספריו אלה נם ‪:‬‬
‫משה‪ ,‬תטלת שמה ‪ ,‬ו"‪,‬ל משה‪.‬‬
‫בפטר בתקפ"ה‬

‫ב‪.‬‬

‫עמ'‬

‫)המתרנם‬

‫‪-‬‬

‫קע"ט‬

‫חתבו‬

‫זה‬

‫מחקן‬

‫קרה‬

‫תקפ"ח(‪.‬‬

‫בשבת‬

‫תקפ"ט‪,‬‬

‫עקיבא‬

‫ר'‬

‫להשתדל שקרבן פסח יוקרב במקום‬

‫אינר בקש‬

‫את‬

‫המקשד‪.‬‬

‫בשבת תקצ"ז ‪ .‬לפי מרקוס "הכירע רבי מ ‪'c‬ה סופר מכוחו ‪ -‬הוא‪ ,‬והתגלה‬
‫ככל רוחן ה‪ X‬לן‪ P‬ית הכבירה"‪ – .‬מה היחה הכרעתן ז רמר הס " המלןמרים‬
‫שמשאמל" )שם עמ' ק"מ( ז‬
‫עמ' ‪ ffp‬ם‬
‫בשנת‬

‫ר‪f‬‬

‫‪-‬‬

‫ישעהיו‬

‫הורוביץ‬

‫)בפטר‬

‫בשבת‬

‫שצ ‪ H‬א ( ‪.‬‬

‫‪"!.‬ש‬

‫עמ' קפ"ד‬

‫‪-‬‬

‫)וכן‬

‫בעמ'‬

‫קפ"ה(‬

‫דברים‬

‫ב"א‪.‬‬

‫לייא‪.‬‬
‫עמ' קם"ו‬
‫עטיננד‬

‫שמםחתו‬

‫) דמצא‬

‫עמ' ק‪E‬כ"‪T‬‬

‫‪-‬‬

‫הרבבםי הגדולים עטינגן ואורב ש ט"ן‪.‬‬

‫אמבם‬

‫‪-‬‬

‫מעטינגן‬

‫שבבואדהי(‪.‬‬

‫ר' הירש )מררמגיג( ‪ …‬בהריתי כז עשך מתי עליי‬

‫יריר רדרדר העני לקחר לטרבוב‪.‬‬
‫בן דוה‬

‫‪-‬‬

‫ר' ידר בן אחי אומ ד'‬

‫עמ' קם " ח‬

‫‪-‬‬

‫זשוא ‪":‬‬

‫ערייו כזה מצןי‬

‫בספר "ברית מגיחה"‬

‫שחבר‬

‫חיתני‬

‫של הראב"ר‪,‬‬

‫כאן סתם מרקרס ולא הרחיב‪ ,‬אד בעיררשר קסת סרפר לשר"ת מן השמים‬
‫)תרב"ה‪ ,‬עמ' ' ‪ (26-16‬ביסה לך~כיח כי המדרבר ב'ו אברהם בר' יצחק מנרברנה‪,‬‬
‫ברעד המרובר בי'‬
‫אביהם‬

‫אברהם‬

‫בר יצחק מגרבדה )שחי מאת"ם‬

‫שבה מארחך‬

‫מר'‬

‫מבדברבה(‪.‬‬

‫האו ו') הירש מרימברב( הגיע לע"רה םריטטיק ‪ ,‬מקום ש ם התגריר‬

‫ר ' מנריל מירמברב‪ ,‬ידר מהעגלה וברארתו ארר מאיר מבעד לחלון‬
‫אחד הכתםי בכבט לשם‪ .‬זה היה ביתר ש ל ר ' מברח‪ ,‬כתחילה‬
‫שמש במטבח "‪ .‬כעברד נמה שבםי הדויע החוזה מלרבלין לר'‬
‫מבילי שהוא משחמש בקורש ‪ …‬מאחר ש'ו הירש רק לדמ בי ל דוחו‬
‫השתדל לקחת לקח כחרמש ובמשבה‪ …‬הוא בחשב עם האץר בי לא‬
‫לדמ גמרא בדתר כבל ילדי שיראל‪.‬‬
‫‪49‬‬

‫מבטר‬

‫סיב‬

‫ו'וב‬

‫י‪.‬י‬

‫‪83‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫ר' הישר נכנס לשרת את ר' מנדיל רק שנת"ם לאחר באוי לפריטסקי‪.‬‬
‫תשיבת ר' מנדיל היתה ל'ו נפתלי מריפשיץ‪.‬‬

‫ג‪ .‬במקיר מיטמך נמסר כי "ייבן במקרא במשנה בשים שכל‪ ,‬יאף חכמתי‬
‫עמדה לי בגמרא פיטקים בטיב טעם ידעת‪ ,‬עד שהכל ררא כי במשך שלש שנים‬

‫ראה סימו יפה בל‪,‬מידי יבהייתי כי תמניסר כבר היה במדרגת בחרר המיפלג‬
‫בתורה" ‪• 50‬‬

‫עמ' קצ"ב‬

‫‪ -‬הגמאר פיסקת )‪ (1‬קשים גרים לש"ראל טפחת‪.‬‬

‫עמ' קצ"י ‪ -‬לאחר פטירתי של ר' מנדיל )מרימניכ(‪ ,‬בקש תלמ"י‬
‫ר' נפתל‪ ,‬מריפש "‪ l‬להכריז על בני ר' נתן רב כממלא מקירמ‪,‬‬
‫על כך השיב הלז ‪ …‬המקים מ"דע לד' הישר‪ ,‬בכל זאת השג"‪,‬‬
‫בעין‬

‫פקיחה‬

‫התפתחיתי‪.‬‬

‫על‬

‫מאחר‬

‫שנהג‬

‫'ר)‬

‫כשעת‬

‫הירש(‬

‫תפילתי משבא לכלל התלהבית לתפיס חפצים ‪ …‬ילהטיתם הצידה‪,..‬‬
‫רצה לנסיתי אם מצב חח זה היא אמתי או מעשרה‪ .‬פעם אחת‬

‫העמ" לי בדרכי תביד ""י בכיי ‪…‬‬
‫א‪ .‬ערית 'ר בתן ליב עצמי שהדבר הז‪ "1‬עיד בימן ר' מבדיל‪..‬‬
‫ב‪ .‬את העמשה עשי שב"ם משיבאי ר' הירש מחמת קנאה‪) ,‬רלא ר' בתן( ‪".‬‬
‫ע'מ קצ"ח קצ"ט‬

‫‪-‬‬

‫כל תיאיח של 'ו צבי אל‪,‬מלך מדיביב רציף‬

‫שגיאית יסיליפי דברים ‪ :‬הגראן הגדיל הזה במבה על המתבגדים‬
‫שבצטרפי לחסודית יזהו מזיגה ביר הש"ן יהחשר‪ .‬בצעיריתי עסק‬
‫הרבה בטפרי החקירה הספדר"ם יקרא את פריין בתרגימי העברי‪,‬‬

‫כרגיל מעיררת בספרי החקיהר מביכה יאי שקט בלב האברכים‬

‫אילם הוא מצא לי עיגן מבטחםי כחס"ית‪ ,‬כגדיל בתירה יכקבלה‬
‫נתקבל ככל הככדו אצל ה"חוזה" מליכל‪,‬ז‪ .. ,‬כמה הגדרות המרצ"ת‬
‫בפיחשי "מעין גנםי" ‪ …‬מיכיחית כי כקיאיתי בפיליטיפיה הקדימה‬
‫היתה רק שטחית ‪ …‬מעריציי יקזראי טפר" במני בעקיר על יהידי‬
‫היבגרז‪) "1‬יעדתי של מדקיס עליהם ד' עמ' קב"ב( ‪ …‬בכל איפר‬
‫היכח‪ ,‬כי הז‪ "1‬גדיל בדירי יעלה על רמת רבבי התקיפה ההיא )‪( … 1‬‬
‫אלום דע השלשה )ה"חיזה" מליבל‪,‬ז‪ ,‬ר' מבדל‪ ,‬מרמביב‪' ,‬ר‬
‫נפתל‪ ,‬מחפש "‪ (l‬לא הגיע )‪ (, … 1‬רמבז איפזא‪ ,‬כי לא יכיל היה‬
‫להשל‪,‬ם על בקלה עם על‪,‬יביתי הריחנית )‪ (…1‬של משרת רבי‬
‫ר') הירש מרימביב משרת ר' מנדיל( אם כי באלץ לבקש פעמ"ם‬
‫‪ K‬ת מחילתי משפגע בנבידי‪ .‬העלייבית הרמזרה הזאת )‪ (… 1‬באה‬

‫לזיי ביטוי כאשר בקר פעם אצלי ביים ~ייט באייר‪ ,‬היא דים‬
‫פטידתי של ר' מבדיל ‪ …‬כחשל יזם הזכרזן בשבת חדה את בקידי‬
‫פסיק מאשרי ‪-‬‬
‫לשבת לפבי חג השבערית ‪' …‬ו הירש הצעי ‪i‬ו ‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪SO‬‬

‫שם‬

‫ירכ‬

‫‪.4‬‬

‫‪Sl‬‬

‫שם‬

‫עמ'‬

‫‪,-6‬ך‬

‫‪.,‬‬

‫‪84‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪….. .‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫"ככור מלכוחר ימאור נרבדחר ידבדר ‪ ",‬הארדח נשא דשוה נפלאה‬
‫היד ש‬

‫מתובלת בחלמרר‪ ,‬ספרא‪ ,‬ספרי‪ ,‬קבלר‪., …‬‬
‫בבת חצוק לאנ ש יר ‪ :‬מה מוזר ד~א כי אותו נזאן שכל שערי‬
‫התודה פתוחים‬

‫לא‬

‫לפניו‬

‫לסוף‬

‫ידד‬

‫ה‪:‬ד"‬

‫רעתי‪,‬‬

‫הע י ד‬

‫זה‬

‫אח"כ‬
‫מ "ד‬

‫יום‬

‫בעומר המסומן לפי הקבלה בספיות "גברוה של מלכרת" והרבי‬
‫הגאין יהמקובל לא העלה על דעחו כי ספיוה זו מוומזת בפסוק‬

‫שהציע לו ר' הירש ‪…‬‬
‫א‪,‬‬

‫וצ"א גלר משחו ינקותו בכית רמרשה ש ל חסי'רת ) ו' עמ' ק"נ ( ‪,‬‬

‫ב‪.‬‬

‫אין כל מקור בכל כתכי רצ " א לבר ש קאר ססדי חקיהד בבחדותר ‪,‬‬

‫ארם סמך מדקוס על רבריי שב ‪ ..‬עמין גנ ים " " ואני ה י עדו יער כי שקרתי על‬
‫ספרי הפיליסופיא בבחדותי ירבשם ומתקם מציתי י קל‪,‬פתם זדקתי‪ .. ,‬וקווח‬
‫חח לא אריתי‪ ,‬לא הן ולא שכרן חפצתי‪ .‬עמי היתה ושלחת‪:‬ד" מעל פני" לא‬
‫שם לב כי אלה הדברים הינן ציטוס משל ר' עיקב עמרין · ולא מרברי ת"א‪,‬‬
‫ג‪,‬‬

‫אשר ל‪ ..‬םירון בתרגימו העבוי" נדאה כי הערכה זו · מבוססת על הקטע‬

‫הבא ) ‪ ,,‬ריי פקורוי ‪ ",‬מלייח 'ייא ( בענין איסור קראיה · בספרי משכילנ" ‪ · .‬כותב‬
‫על‪:‬ד"ם דצ"א ‪" :‬רשי ת '' ' כמה יכמה ספר ים מספיד · עכו " ם כגרן חיבור פעראן‬
‫כוייצא ומתפארים בהם בייתר שרמבר פעראן מה ש ארח‬

‫מדקלס‬

‫ח " י כ " תחת‬

‫אח רשאי החיבוח‬

‫שהכררנה ל "תחת י'ם" )של‬

‫י'י"‬

‫ובא‬

‫הנפ ש ‪'! .. .‬‬

‫פעינ‪n‬‬

‫כנואה‬

‫לכלל מסקנתו‪ ,‬ארביד‬

‫המשכיל‪,‬ם(‪.‬‬

‫‪…‬‬

‫‪- ..‬‬

‫ר‪ .‬ת"א החקבל נגאון בחררה אצל ה"חוזה" מלרבל‪,‬ן אר לא‬
‫בקבלה" )אף שה‪:‬ד" כן(‪ ,‬שכן רצ " א החל ללמרו קבלה רק לאחד פטידת רברתיו‬
‫‪..‬‬
‫) רהוא אף מזכיר כי רונתיו מנדעהו מלה ת עסק בקבלה בחי‪:‬ד"ם ( ‪. . ..‬‬

‫‪..‬‬

‫ב גאון‬

‫ה‪.‬‬

‫ו‪,‬‬

‫‪I‬‬
‫‪I‬‬

‫רןו הצגת "חיס י הם ש ל רצ "‪ N‬רר' הישר איבה דמיקית ‪.‬‬

‫סיפיר המשעה ביים הזכחן ‪.,‬ל מנריל לוקה בחסר יכאי דיוק‬

‫לא מזניר א ‪.‬ת מה שקרם לפגישה זו ‪ ,‬את דברי ההתפעלות של ‪.,‬‬

‫) כך ‪,‬‬

‫היוש על‬

‫רשות וצ"א‪ ,‬זכן הקושי אם רצ " א רחה את הבקור לשבת של‪ c‬ני שבועות משום‬

‫‪I‬‬
‫•‬

‫‪I‬‬

‫שי"ט באייר חל בשבת‪ .‬כי אז שבת זו איננה מ"ד לערמר ‪.‬ז‪:‬נ"‬
‫•‬

‫ע'מ ר " א‬

‫‪-‬‬

‫כתבי י'ו ש ל ר ' חיים ויטאל ש הובאו דלפוס בפעם‬

‫הרא ש ינה ב י רן ש לםי ב ש בח תר ‪ //‬כ‪,‬‬

‫‪I‬‬

‫חב הביבלייגרפםי ח ש מים אמנם )בטעות ( כי ספדי שמונה ש ערים החלו‬
‫ברפסים כשבת‬

‫חר " י כירושלים ‪,‬‬

‫אד‬

‫למע ש ‪,‬ן כיוישלים החלן נדפסיס‬

‫כשנת‬

‫חרכ"ג‪) .‬אגב ‪ ,‬בשנח תו"כ לא יצא לאור בירושל‪,‬ם כל ספר שהוא( ‪".‬‬
‫•‬

‫עמ' ר"ג ‪ -‬לא כל אדם ואוי לאיתו תואר ) אוהב ישואל(‪ ,‬בכל‬
‫הרורות נמצאו גחלםי שקפרניתם עמהר בנגור לאהבת ישראל‬

‫שבלב‪.‬ס ‪..‬‬
‫‪5Z‬‬

‫ני‬

‫‪ II‬ררטנר‪ ,‬שם‪,‬‬

‫""ח ‪,‬מי‬

‫‪-.- —‬‬‫ם " ‪,‬ו'‪-.‬‬

‫יעס'‬

‫‪t,‬י"ש'‪!1-‬ז‬

‫יר '‬

‫‪ 53‬ש ' הלרי‪ ,‬טפיי ירישליס הראשרנים נופ' ‪•S3‬‬

‫ררר זזקיוני‬

‫•‬

‫ע ונ'‬

‫‪… .‬‬

‫ם " ‪ t ,-‬יי ן ‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪85‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עמי ר"ז‬

‫רו ישראל פרידמן מריזוין )תקב"ח‪-‬חר"י(‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ר' ישראל בפטר בשבת תר"ייא‪) .‬הוא חוזר על טעות זו גם בעמ' רפ"ז‪,‬‬
‫שם הוא גם בוקב בשבת לדיתו ‪ -‬תקב"ז(‪.‬‬
‫‪ -‬עשיר אחד מברזיצ'ב‪ ,‬ביבר של הרמ ‪ II‬א‪ ,‬בחר בר'‬

‫עמ' ר"ט‬

‫ישראל )מריז"ן(‬

‫כחתן לבתו‪.‬‬

‫לא "עשיר אחד" כי אם ראש ישיבה‬
‫עמ' רי"ב‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ר' משה הליי אפרתי‪.‬‬

‫‪…‬שבי החסדיים )של ר' שיראל מריז'ין שהשתדלו‬

‫להשיג עבורי אשרת כביסה לאיסטרהי( באלצו לסיר מקידם אל‬
‫ר' בריש מיזלס‪ ,‬רבה של קרקיי )פעם סטר על לחיו של בנו‪,‬‬
‫ כל בביו‬‫ר' שיראל מזילס‪ ,‬רבה של שדלזי‪ ,‬שהפך לחסדי‬

‫‪ -‬על שהעיז לטוען כי האו'"‬

‫הניתירם עברי למחבה מתקבי הדת‬
‫הקדיש היה גדיל מהגאין מלסיה(‪.‬‬

‫כיתב תילדותיי של דר"ב מיזלשי מאשים את מרקיס בהאשמית חמירית‬
‫)היתה בלבו טיבה בגד הרב מזילשי ‪ …‬ר"א מרקיס בא לסלק חשבין ישן עם‬
‫הרקע‬

‫הרב מזילשי‪,‬‬

‫שי למציא כבו בעבין הרבבית‬

‫בקואקא ("‬

‫אך הבוךו‬

‫והא כי ‪ :‬א‪ .‬הרךשם העילה מן הקטע כי הרב מיזליש התנגד לחסדיךת‪ ,‬ילא היא‪,‬‬
‫הוא עדמ בקשוי דיודית אמציים עם גדולי החסדיוח‪ .‬ב‪ .‬בניך של דר"ב מיזלשי‬
‫לא סח מדךר‬

‫הישו ‪".‬‬

‫עמ' רי"ג‬
‫)וכן‬
‫ששים‬

‫כתב‬

‫אביו 'ר) בחום מצ'ובובל( בפטר בגיל שמובים ושבע‬

‫‪-‬‬

‫בעדב‬

‫רנ"ט(‪.‬‬

‫שובע‪.‬‬

‫עמ' וט"ו ‪ -‬הוא ר') שיראל מריזין( דיע לבטא במשפם אתד‬
‫או כספור קצו שיטיח שלמוח‪ ,‬שאנשי חב"ד חברו על כגת אלו‬
‫מאמוים ארוכים‪ ,‬מבלי שימצאו בחריפוח ורוהב האופק אח הדרך‬
‫•‬
‫אל הלבביח‪ .‬כמי שקלעו המימרוח של ר' ישראל‪.‬‬
‫עמ' ת"ד‬

‫‪-‬‬

‫ר' שלום שערבי )בפטר ביוושלים תכ"ד(‪.‬‬

‫תקמ ‪ II‬ב או תקל ‪ II‬ז‪.‬‬

‫הוא ר') שרלם מבלז( היה ביגו של 'ר אלעזר רוקח רבה המפורסם‬
‫של אמסטודם‬

‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫מברודי שנפטר‬

‫בירושלים‬

‫בשנח‬

‫חי"‪.‬ד‬

‫האו ההי דוו חמשיי לר' אלעזו‪.‬‬
‫ו' אלעזר בפטר בצפח בשבח ת"‪.‬ד‬
‫עמו‬

‫רכ ‪ II‬ט‬

‫‪-‬‬

‫נס'‬

‫חסדיים ‪,‬סי'‬

‫תחש"ר‪.‬‬

‫איננו שם‪.‬‬
‫‪ S4‬מ' קלמהר‪ .‬ר' זב כר מיזליש‪ .‬עמ'‬

‫לד"‪. ,‬הנבקיו‪t‬‬

‫ע"ר‪-‬נו"ה )אח‬

‫יעשב‪-‬ר‪(….‬‬
‫•‬

‫‪86‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ר'‬

‫יב מיזליש‬

‫מכנה‬

‫מרקוס‬

‫בעמ'‬

‫~‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עמ' ר"ל ‪ -‬בנו )של ר' ל‪,‬ב "שומר שבת"( היה בן אחיו וחברו‬
‫של הבעש"ט‪.‬‬
‫ר' מאיר מפרשילאן הראשון לא היה בבז של רן ליב '"‪ z,‬ןמר שבת" אלא‬
‫‪(.‬א"י)‬

‫אחדי‬

‫עמ' רל"ז ‪ -‬הוא 'ר) שלום יוסף מריזין( נפטר בדרכי מקרלסב‪.‬ד‬
‫מל'יפציג )כפי שמרקוס עצמו כותב בעמ' ‪'(.‬ג‪-‬ב"לר‬
‫מברו‬

‫הניתרים‬

‫האחיס‬

‫ר'‬

‫)כני‬

‫•‬

‫מריז'ין(‬

‫ישראל‬

‫בפטר‬

‫בחים‬

‫ד'‬

‫נרים ו"ר כסלו תר ‪ II‬ל‪ ,‬ר ‪ f‬בער גירס י ‪/ I‬ב בסלו תרל!‪/‬ה ז"א בהבדל‬
‫של 'זם אחד בלב‪.‬ד הצעיר שבחבורה ר' מרדכי מהוסיטין שנזלד‬
‫•‬

‫ביוס‬

‫בעומר‬

‫ו"ה‬

‫נפטר‬

‫תקצ"ב‬

‫•‬

‫כיוס‬

‫בעימד‬

‫לי‪/‬ז‬

‫בשנת‬

‫תרג"ד‬

‫במלאו לו ששים שנה בדיוק‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫רו נחוס בפטר בר ‪' I‬ד כסלי תרכ"ט‪ ,‬ר' בער בר"ג כ‪,‬סי‪ ,‬תרל! ‪ I‬ן‪,‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ר' מרדכי בילד בכ' אייר תקצ"ר ובפטר בכ‪/‬ב אייר תרנ"ד‪.‬‬
‫עמ' ר"מ‬

‫ו'‬

‫אבחרם‬

‫‪ -‬ר' אברהם גלנטי מצפת‬

‫נפטר‬

‫עמ'‬

‫בשבת‬

‫רמ"א‬

‫הפיהר‬

‫ש"ל‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שמ"ח‪,‬‬

‫הוטל‬

‫‪-‬‬

‫בצ ‪ I‬רנןביץ‬

‫הרב'‬

‫אברהם‬

‫'ר)‬

‫לבית‬

‫יעקב מסדיגזרה(‬

‫)תרי"ו(‪.‬‬

‫על אף מקורות אחרים )יבכללם לב'ת סד'גורה( הנזקבים בשנת תרט"ז‬
‫בואה שמוקוס‬

‫צדק ‪",‬‬

‫עמ' ומ"ב‬

‫ו' מאיר מרוטנבורג שהושלך לכלא בשנת ה' אלפים‬

‫‪-‬‬

‫ס"ו‪,‬‬

‫ה' אלמים מ"ו‪,‬‬
‫ומ"ג‬

‫עמ'‬
‫קדזם‬

‫‪-‬‬

‫)‪(…1‬‬

‫)בחתזנת‬

‫געוכז‬

‫חגיגות‬

‫ו'‬

‫'צחק מבו'אן(‬
‫במשך‬

‫שבעת‬

‫‪…‬לפי‬

‫'מי‬

‫מנהג‬

‫המשתה‪,‬‬

‫ישראל‬
‫שדוגמתן‬

‫לא ראה עם 'שראל מיום חזרב) הבית !) ‪ (…‬כמובן שא'ן הנשים‬
‫משתתפזת בחגיגזת )‪(. … 1‬‬
‫‪.‬‬

‫עמ' רמ"ה‬

‫‪ -‬והבה אותז " אברהם )מלזזהן של ד' גרשךו חנזד‬

‫מדרז'ן לאיטל‪,‬ה( תאר לפנ' את הציץ שראה במו עיניו‪.‬‬

‫א‪ .‬שם מלזהז ההי ר' 'שראל קאצקער‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין דיוע לגו מכל ספרי רדז'ן"איזבציא על צ'ץ הזהב שהם ראו ‪".‬‬

‫‪ 55‬רי נוסרת תפארת ישו‪ M‬ל עוב' ‪18‬‬
‫נושר‬

‫חודש‬

‫)והספר‬

‫‪56‬‬

‫וי‬

‫ש"ו‬

‫נכחב‬

‫ממאסר‪,‬‬

‫שרחרר‬
‫בהדרכת‬

‫שרגאי‪,‬‬

‫סי‬

‫בב"ג‬

‫האדמי"'ר‬

‫הבעש"'ם‬

‫הכוחב "בשנת‬

‫עמי‬

‫תמרז‬

‫מסד גררה‪,‬‬

‫תרט"ז‬

‫תרי"ח"‬
‫כמזויו‬

‫נ‪ K‬סר‬

‫הסתירה‬

‫בש‪ Y‬ר‬

‫הספר‬

‫הרבי‪,‬‬
‫ברברים‬

‫רק‬
‫היא‬

‫כעבךר‬
‫מניה‬

‫חמשה‬
‫יביה‬

‫‪!(.‬‬

‫קס"ם‪.‬‬

‫‪8‬ד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ אחו' הכבה של שעות ובות )של חס '‪ ' T‬קוצק(‬‫עמ' רב"ט‬
‫בלומד והשתקעות במחשובת‪ ,‬שהטעתה את המתבובב'ם לדמות‬
‫בלםב‪ ,‬כ' אכן‪ ,‬החק'בו כבר אח עצמם לתפ' ל ה‪.‬‬
‫אף כאן ‪ ,‬המשפט האחוו! הי ש ם בכחב '‪ T‬בסוגו"ם כצ ' ו! להשמטה שמשום‬

‫מה לא בשמטה‪…‬‬
‫עמ ' ךס " א‬

‫קבלח הפב'ם שבעובה לכבדון )ש ל ך' מדדב' 'עקב‬

‫‪-‬‬

‫מסד'גוךה ( לכל אווד הדןח ‪ …‬אלפ'ס לא'ן ס;םוו נהח לקואתו ‪…‬‬
‫וגש' ההעוצה ללא קז שהב'עו לו כואש גולת ש'ואל א'ן דומה‬
‫להם בתולדןת ש'ואל החל מ'מ' הב'נ"ם !)‪(. ••.‬‬
‫‪' -‬חזקאל‬

‫עמ ' ךס " ד‬

‫כתב בגולה בסגנןו‬

‫הבב'א‬

‫'יתך צי'ו'‬

‫)מישעיהו( ובהרחבה יתרה‪ ,‬אם כי כסמירה פחות עילאית !) ‪(, …‬‬
‫את‬

‫ת'ואוו‬

‫ח"ס‬

‫ו'‬

‫בן‬

‫עטו‬

‫'~ג'אות‬

‫ךצוף‬

‫)עמ'‬

‫ךצ " ‪(.‬ב"ש‪-‬ח‬

‫ו' ח"ס בי עטו 'צא במ'וחך מ'וושל'ם לקבל את פנ'ו )של ו'‬
‫ח"ם‬

‫)ע'מ‬

‫אבןלעפ'א(‬

‫וצ"ט( ‪…‬‬

‫אחת בלדכ )עמ ן ('ש ‪ …‬פירושן‬

‫וחב " ע‬

‫באזר‬

‫שהה‬

‫וק‬

‫שבה‬

‫"ארד חיים " נקבע ע"י הבעש"ט‬

‫כתווה של החס'דות וכתחל'ף ל"זוהו" '~חשבו לנעלה מהשגת‬
‫בנ' דווו ‪ .‬וחב " ע נולד במוגחו ש במךוקו ) עמ' ש " א ( ‪.‬‬
‫ר ‪ 'I‬ח בן עטר גמ ש בר " " אבןועפ י א עיד כה י רח ן בגל ‪ ,‬ל בדרכן ל יי רך'‪ 1Z‬ליס ‪,‬‬

‫א‪,‬‬

‫רח " א ניסה ל ש כנען ששיאר בטבריה ילא יעלה וירו ש ויס אר ר ‪n/l‬‬

‫בו עסר‬

‫לא בעתו לו‪.‬‬

‫ו"‬

‫ב‪.‬‬

‫‪/f‬‬

‫בז עסר‬

‫ש הה‬

‫בארץ‬

‫•‬

‫כשנתיים‪.‬‬

‫‪ ,1‬כל כמה שהבעש " ט העריר את פיריש ארה " " ‪ ,‬האו לא קראן כ " תןרה‬
‫של החס '‪ T‬ות וכתחל‪,‬ף ל"זוהו "" ‪".‬‬
‫‪.‬ד וחב " ע נודל בסאל'‪.‬‬
‫‪ 57‬רעיין‬

‫דומה‪ ,‬כמלים שיניח‬

‫באמר‬

‫בשם‬

‫ר' ישואל‬

‫רבךי‬

‫מויז'יז‪,‬‬

‫מןורסכ‪,‬ב ‪.‬‬

‫וב‪'I‬דשתתפ‪I‬נ" גכל‪,‬וז‬

‫זה ‪:‬‬
‫'ווש ל 'ם‬

‫ד " ו או;ז> ק'מלמ!‪ ' m ,‬מעלות ‪,2‬‬

‫הוב קלמ! כהנא‪ ,‬רח ' פנ'ם מא'רות ד‪, 1‬‬
‫הרב ארחי כרמל‪ ,‬רח י ביח וגן‬

‫‪,94‬‬

‫'רוש ל ‪,‬ם‬

‫ותשלים‬

‫פחפ' ;ז>זדה לי‪ '.‬רח' כ'ת וגן ‪' ,46‬רושל'ם‬
‫ז'נה עמנאול‪ ' m ,‬צפנ'ה ‪' ,26‬רושל'ס‬
‫אבדום‪ o‬בר'ק ‪ ,‬וח ' אחד העם ‪' ,9‬רזשל'ס‬
‫ד ‪ /f‬ר אברהם ס' אברהם‪ ,‬רח ' בית יגן ‪ ,86‬ירישלםי‬
‫זו'ר מאיר קיבר‪ ,‬רח ' אמרי בינה‬

‫‪, 14‬‬

‫הוכ נשויי קציק וח' בסרובאי גאון‬

‫‪88‬‬

‫ירשולםי‬

‫‪,9‬‬

‫'וושל'ס‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דוי‬

‫לי '‬

‫ירר‬

‫ונשה‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)