,ז
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
ז
•
-
•
בת ;':':נגrר מרצ א יאיר גוז ,.יד",
כז:.וסר
ב.ר ….
ייצ tו וכ
-
עי
' 1 :~',ל פדער –א גודו W–r .Jר Nר
נתיגז:
•
'(
י-
חירה לשמה במציאית ימיגי Iהדב קלמן כהנא .
מאה שנה להילרח רבי n:rק בדיאיר !ז"ל )המשר(
Iיש ה nזין והר"'יח Iהדב י"א יילגלרנםר • • ·
•
10
•
•
•
20
כהן גריל ודצקי אי שונו בנוובדת יים הכפירםי ·
•
•
ד2
•
•
•
39
בשעת מלחמה Iמדרכי עמניאל ·
על היתר חילול שבח
,
•
45
גבילית ארץ ישראל לםי הרמב"ם Iיעקב קליין .
·
•
52
•
•
•
55
נויזגים
במקKד
צבי
I
יילף
•
•
•
•
מעשר עני בסםק טבל Iהדב קלמן כהנא ·
ו
•
•
3
•
•
,
החי
נישא
אח
נוצמי
I
חיםי
tIבחי
.
•
•
•**
הגהות על ששה סררי משנה Iהדב יצחק ריב במבדגד !צ"ל •
57
ברכות ,פאה ,רמאי ,כלא י ם .שביעית
הטדוח
יחבוובת
ברבות
הארץ ;
א-ל
נקרמת
בס"ו ירושלים תשרי תשר"ם
•
הופ'ע
·
•
•
כרך כו ,גליון א
•
•
•
78
הזכהיר 75- .שקל
•
וכ:וי שנתי :כשיראל 250 -.
כתיבת
.ומנורבח :
שקל
הכת לץו 10-. IIדולר
רח ' צפניה .26ירושלים ,מל.
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
אל צנוך קוךאינו ,ננל אתך · ואתך.
•
,מעהש
ההפקר
בשני
הנורא
חסידים
שראה
שחז.יי
במיקןר
שס, ,זזללו .במצוןת
בפריס.
ועדו
אחד
פנמים
בהתרגשןת
ס~פך
שיניס.
םפםגים
לע
החסדי
חיי
השבי
•
שמצ.א על בית הדמשר בן
סיפר גם הוא לע ביקורן בפירש ,על המסעדה הכשרה
•
•
הפתלל ולע היידום יקר י ם
וםאר :
ונאמנים ·· שפגש שס ,הקשיב הדבי
דבירכם ,חסדי המחפש אןר הותרה בכל לבבן ,ימצאהו אפילן
.
-
~
'
איו סתירה ביו
•
•
שיש· ןל
וםי. .
ר!.גב!'. , ,.''C
'
.
הגהא ,במציאת פגמים ,ימ~א בנקל את מה שהוא ארהב לםצו~.
•
•
•
אם כר הדבר ביער חליונזת בחץר לארץ' ,קל חרומי כאץו ישארל ' של היים.
רביס
לראןת
הנהנים
.
ב-ה
אנשים
ליחי
תהר בידמנת שיראל.
-אך
•
את הא ן ך
יאת
החיוב,
אחירם
ששי
להם
יש
אכו
אין
את האפשזןךית
הנאה
אוזי
ויש חושר.
נסחרת
.
.
זה
.
אתה
וראו.ת יש אנשים האוהבים הפגנות .מסוף העולם דע סוף העלרם-
.
'
.
השסחים הבקםתם של דוע ישיבה יעוד " ישוב תורתי לע מפת ץרא שירלא.
.
לרגל יום היזות ה ? Iהא :לש 'ר
,הפעין.י -,.
בןז
וןכ .גבלי1ו זה,
שני החסידים עסק
ציחק בחיאך זיל הופיןע
ר' יצחק ברויאר
הנבוז שבאיחןר עמ התורה חתת
שטלוו
ז·ל,
-
-
-
-
השבה
לקראת
וללש י ח לנן
-
התהנ
…
אוהבת
אנישם
הקוו ם לש
– -
החרשה אבן מבקשים
אר
לא
הוא
הסתפק בקביעת
האור
היתרה באץו היתרה.
הוא דרש מישעם יאף רדש למעט בחיוטט
-
לגדלת
מאמרים אחדים לע חזונו ועל הגותר ,גם בויכוח הניל
-
- -
יונשם
בגילין
ינשם
הדגולית
פגמים ולראות -את השן'י•ij'j
מהאןר וזה ר,אה ונהנח ובהחושר ' .כל עיו רואה בכי JUיכל עיו תאה מה השיא'
.
סתירה .יש
אור
•
- -
חטאים אצל אחירם.
—
את קוארינן למלא
אם
- – –
את
תזלש ההזסגה
אכן אןב
….
- -דבף זה
בהדץס.
ד>ונ מג~
שלהנ
)4
(תר"',,ג
250-.
שקל .חנוץ
אלץר
$ 10-.
לנבדו
מערכת
הפק
רחוב צפניה
יתילשם
הריגי
26
95301
חרתם בזה
לע
מביר
שנתי
ל .המיערי
ןמצףו נזה
דמי מביו.
———םשה
——–תבכ.nרה
——–יעיה———רןקיס
———חת'IIII
•
J
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משוכניעם בדצקת דרכנן ,יש להוכיח זאת במעשים חיובוום לקראת הטטiח הדקושה.
.תו " " 1כלרשם תמדי בכיתס הלאומי החלוגי Iאיו מטרת עם התורה לכרסם
חיל :
בבית" זר Iמסות עם הותרה
את ' הסכנות
פקוחות
זהנבנ
גם
ןכ mך
משגרתה :
ינכ
את
ןתרה
צעמנן :
פ)'לעם ,ב' Vל
למאהכ,
<בקירם
יהבית
,למכנן
•
••
דלירשותינן
עם המפחת
התוום n :
את
ידנוחן
היא
התלוני ז
אז,
מקור
החיימ
תדעי
ובתינו :
יקר אז,
הצךןקןתי
••.
יחתלין
)מיירה,
לכ
את
כשחנותיי
כילע
את
האץר
לוכלכה
חתת
תעשיה,
גפשם
יוראה
סm
למכלןנ
ולותרהת.
טלשןן
הקבויעם בכל יוס
mm
למס)ר
ובובלחמה.
הוא • 1
.בננה
אלקוום,
עתיונ לתייה,
ירם,
אדקםייאם,
)לרותןת,
ול כלול הלו)ום
ההדות
כי
הלוגן
לע
חדשת היא
והשולם.
גם
עמי
•
ובן
יייעו
תורןת,
הטמרה :
כ1םלן ס'גכ)>>:
רק
הלאימי
ושל
ולהאזין
וני
אך
את
הותרה והיארה ,כני
בותך
בירת האלומי נפתהל
ןתרגתן
להיות
דגילו
הזעם Iים
לב Uת
הרוחניו,ת
לו
ביןת
אמנם
שי לראות
בעינוס
אם
יקום
אחינן
בארצי
התויעם
הבית
להתחשב
הלאומי
בU
לש
ברצינןת
(. 237 " 8
•
הראוי שנדאג כלך
כשפירו
בו
וימצא
שהדור
מורה
דרן
הציער
יקשיב
לקראת
לחזוני
המאור
,
לש רי
שכתורה
בבוכת
ציחק ברואיר
· יהגשמהת.
כתיבה
ןחתיפה
"םערגת
•
l
2
www.daat.ac.il
זיל,
טובה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קלמן כהנא
תורה לשמה במציאות ימינו
הצרהא =ירת הצר ,1Mת טל פרקי איית
הערב אור ליום ד' בתמוז הוא יום הזכרון לפטירתו של הגאון רבי
.שנה בשגת הרנווט .הוא היה
84 .
שנפטר לפבי
עזריאל תילרסהיימר זללה/וה. ,
.
מגדולי אותו הדור שלחם מלחמתה של תורה והקים עולה של תייה גבולת
אשכנז -גרמניא ,חינך תלמידים הרבה ואין ספק שאנו נהנים ויונקים
מתורתו ומהשפעתו גם בימיבו; בכית המדרש לרבנים אשר ייסד וניהל בברלין
תמובתו
התבוססה
מאי
ומתחתיה
.
דמרגלא
בפומיה :
.
בכל' דרכוי
דעד
ישיר אורחותיך .כתוב זה במשלי 'ג) ('ו מפרש בעל המצודות :
לעשות
לחשוב
למען יבוא
מעש'!'
תועלת
בדכר
דבר
לקיים
והוא
תן דעתך
בהמשך
',ה
דבריבו בתייחס עדר למשתמע מהכאה זו כל ' Dלמוד התוחר.
בהלכות תלמוד תורה )פ"א ה"ח( קובע הרמב"ם :כל איש 'משיראל חייב
בתלמוד תורה ,בין עבי בין ·עשיר ,בין שלם בגופו בין בעל ייסורים ,בין בחור
בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו .אפילו היה עבי המתפרבס מן הצדקה ומחזר
על הפתחים ,ואפילו בעל אשה רבבים '.ומסתכר שפירוט זה של הרמב"ם אינבו
בא למצות כל אפשרויות הסריוג; וודאי שבכלל בכל איש משיראל שחייב
בתלמדו תורה ,לדברי הרמב"ם ,גם מה שפירט בעביין בעל התנאי בשולחן
ערוך שלו בהלכות תלמוד תורד .ם~' (ב"פ) הרג דן גם בציווי השמר לך ושמור
בפשך מאד פן תשכח את הדברםי אשר ראר עינוי )דברים ·'ד ('ט
-
הכולל,ם
לא רק את שערת הדברם" שבאמדו בסיני אלא את כל התורה כולה
; '( 1
בציווי ושבבתם )שם ו'
-
וכן
ובהמשך הבו כותב (ח"ה) :מצוות התורה הבן שוות
לכל בפש מישראל ולא בתבה כל אחד ואחד בזיו ,שיהיה זה חייב כמצוה זו
ווה פטור ממנה לגמדי מחמת טבעו .ותולדתו ,אלא כל אחד חייב לזכור דברי
תורה בלבו כפי יכלתו והשגת כוח זכרובו ,אם מעט ואםהרבה דברי תורד.
והנה מצאבו שבי טיפוסי אב בל,מוד תורה בדברי חז"ל .זיע'רה הגמרא
בברכות לייה ע"ב בה ר' ישמעאל אומר :לפי שבאמר )ידשע א' ('ח לא ימוש
1
עי
~'"וש
ממציית
אך'" n
תלמןי
סיי
טיף
תירה
מ"ו
)נוי
דגשים
הלכות
מברכיח-
,תלמןד
כוכוח
פ"א
תררה
התווה
(.א"'ה
-
YMם'"
שי'""
שהן
פפורית
בניסיא
כלםי
שלרינוה אחת מברבוח ,דחייבות ללמוך זינין שלהן ,רעוז וחייבות לימר ערשת קרבגי.ת
;ועי בביאור הבך Nא שזחה טנום זה ,יכתב שיאבן מברכות ,אלא מכו שמברכיח -gל כל
מזדות
עשה
דברים בנונין
שהזמן גרמז ,דףא שאיבז
כשו nlO
מחר"ל
במקור חסד להג Hר ראובן
לשמנה
ברורה ובתורת
החדשות ' "' 0
מרגליית.
חיי,C
חייבות
מכל
מ"'ה ארת
יע"ע במקיר חםיי
יע' בברכת לאיהו
מקום יכרלרת לברך.
וג יכטפר
לכעל
חסדייס
יעי
אריכות
זסי'";נ
יע""'ש
"דות יאי,ך בביאיר הלהנ
על הגר"' Kל"'אח.
יעד
כמה
שראיתי
.לא העירו מדברי הרמנ Hם בהלכות תשיבה '''ם ה"ה שהבאנו כסוף מאונרנו זה. ,ש""ע
'3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ספו 'ת.ורה הזח מפ" לי); '-דברים
)דבום"
"' א
ולעומתו
' יי ד(
אומר
חושיה
הנהג
ש~
חוער
ר
בשעח
בהן
)וש '' ' :
שמערן
זרה'I1
ככתבן ,תלמיד
בן
וקוצו
לימר
עם דוני תווה(
,!,חאי :
בשעת
אפשו
קציוה
Kוספת ,דגנך
מנחג דון
אדם
ודש
אץר.
חור ש
בשעת
בשעת
וזווה
דישח
בשעח הווח ,חזוה המ חהא ;'!לע אלא בזמן ששיואל עושין וצונו של מקום
מלאכחו נעשיח על דיי אחרים …ובזמן שאין ישואל ועשין וצוגז של מקום
מלאכתו ' נעשית '''ע עצמן ,שנאמו ואסתפ דגנן .הוי ל uשבי טיפסוי אב
של העוסקים בתר'וה >.אלה המנהיגים עמה מנהג דןר אץר ,ואלה אשו
",
' תווחם אומנוםת בלעדית.
,
בפיחשו ,לתוהר
הרמב " ו
'
בבאי ו ו הכחוב אשר
אותם האדם וחי םהב
עישה
'
'
)ויקוא
כוחב :
' יי ח ('ד
,
•
דוע כי חיי האדם במצוח כפי הכתנו ,להם ,כי העשhה המצוה שלא
"
..
••
,
•
•
.
,
לשמו .ע"מ לקבל פוס יחיה בהו בעולם הזה ימים רבם" בעשרו
ובנכסם" וכבוד ,ועל זה נאמר בשמאלה עושר וכבו) ' ,משל '.ג'
למשמא~ל,ם בה עושו וכבו,ד
(,ז"ט ופיושו )שבח ס"ג ע"א(
כון או ,םת אשר הם מחעסקין במצוה על מנח ל,זכוח בהן לעולם
הבא שהם העובדים מיארה זוכםי בכוונחם להנצל ממשפטי
הרשעםי ,ונפשם בטוב חל,ן .והעוסקין במצוח מאהבה בדיו כוואיו
עם .עסקי חעולם הזה כענדי הנזכו בחווה בפרשח אם בחקוחי,
והשי ,לםכ ,דשי את בציו וגו' )ייקרא כ"ו ('ה יזכו בעולם הזה
לחיים טובם" כמנהג העולם ולחיי העולם הבא זכותם שלמה שם.
הועוזבים ,כל עניני העולם הזה ואינם משגיחםי עליו כאילו איםב
בעלי גוף וכל מחשבתם וכווגתם כמואם בלבה כענין באלהי
הנדבק נפשם בשם הנכב,ד '!'חי לעד בגופם ובבפ ש ם.
אמםנ דו הרמב"ן באובעה סוגים אן עם זאת קיימת בדבריו גם חלוקה
לשגם" דוק.א הסוג הואשון והשני כולל אח העיסק במצווח "על מנח" ,הראשון
על מנח לקבל' פוס והוא ה;גדר בגדר עוסק שלא לשמו ',והשגי על מנח לזכות
nביי עלום הבא ,ועל ,!,לא שם הרמב"ן את החג של עוסק שלא לשמו '.הסוג
השלישי והובעיי ד~א העסוק במצוות לשמן ממש '.
•
ג
ו'
כןאור
הלהנ
למשבה
ברווה
ס"
רס:י
"",נק
סלאה
דםשnנ
ילאה
כסיי
פצוייס
הרכרוו'!'ס.
,3
אח
רכנו '"ח~ בטירוסו לתורה בהביאו
יבךי הרמב"י גנבדיי בפירשית
הסוג השגי
את
בו;י ,ושה של .לשפה.
..
בסיג
הרביעי
להשתתנ.
שףא
מדבר
על
היכונ Hן
מי שתייחי
אוסנותן.
ו" Kדנ'זח כנדר יפ , …סייקין
I"UIiרי.ס
וכ U
בחיי
מריבם
דרגא
עט
על'יKית
עם כל
כזרגתי
התנוריחי
,טקי הוילם
בפיריסו
סוג
לשישי
~
www.daat.ac.il
הזה.
ןכ :
לוtיהו.
של
מלעסוק
ילן,
'H
,
כבנtר.רם
יחמיד
בחרשי
שלמכאתי
יוחP
כך
יכול
יקצי"
היו
נ,סית
, ",
ו-עיקב
· ס,כדי
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובברייתא יקבין
ר ובאיר ואמר כל vהוסק תבוהד
חוהד • שנינו :
שלהמ .
ןזכה דלבירם הרבה' ,ילא עון אלא שכל העולם כרלו כדאי ן~א לי ז ,בקרא
דעי אהיב את המקים יכר ימ '.לדבריי אלה של רמאיר הקדים מסןר
הברייתא :שבי חכמםי גלשין המשבד_ ברזו שבחר בהם יבשמתנ.ם הסביר ·
רבי מאיר שםירא ,ללה " ה ,וביסיד ידאש שייגת חכובי ליבלןי :חכובי הואומת ,
הפילוסופםי ,הדמעבים ,סוםרהיס זמשירריהם לא פעם אף כי .לכאירה אנה
מסיפםי
.
דור שים אד אין דם .באה מקייובים .ההשקפות ,הרעוי בות ,אשר להם הם .
אnשר אותם ןם .מציגים כקבה ובדיה לציבור ,אוחם עצמם למעשה הרבה
פעובים
אין דם .מחייבי.ם
קיםי
פער
עווין,
בין המשבה,
השקפה
בא עיךר הברתייא וובבךר את הבmר ברם .יבובשתנ.ם חכוביבי
וגין
הונשעד.
ר"ל אחודת',
זהות מליאה ,קיימת ביםנ לבין שמבתם .משבתם היא המכתיבה את משעדים,.
•
ועמשהים כילם מובשבתם Uבעים ותראמים ארחן.
יסדו ראשוה יעיקרי לליוביד תידה לשמה היבח כאן .שכד ל,ובתו רבא
)ברכית 'ייו ע " א( :וכל העיהש שלא לשהמ נוח לי שלא בנרא משבברא.
וובפשר שר '' ' :פירשר שיאבר לודמ לקיים אלא לקבטד .סידו של לירונד לשמה
הוא לקיי..ם
יךנ.זר רבא מפשר )פחסים ב וו"ב( .השכתיב גדיל טך שמים חטדך )תהל,ם
.
ב"ן (א"' בארמ כלפי העש:רים שלא שלמה ,יהכחזג כי גדיל סמל שובםי חדסך
)תהלםי ק"ח ('ה מתיחיס לוו Iש'ס לשמה ; ירבא לודמ כרב יר~הד אמר רב
לועלם עיטוק אדם חברהד יבמרצוח Kע"פ שלא לשמה שמתרד .של Kשלמה IU
לשמר .מדברי '''שר רחוס' )ברכיח רפסחםי שם רשם ועדו בטמן( מחברר .יש
שבי סיגים של שלא לשמה .האחד עוטק לקנטר יעלוי באמר טוב לו שלא
בברא משבברא .הושבי ערסק שלא לשמה כדי שיכבדיהו אי ימארח ייסורםי
•
•
יאמהחב קבלח פסר.
•
וכן מזהה הכסף שמבה בהלכרת חלמרד חורה )םייג '''ה ד"ה ופיררש( אח
הלוובד לשמה עם הלומד לעשות .שביבח )אבות מ"ד מ"ה( :ר' שימעאלאימר
הלימד על מבת ללדמ מספיקין בדיי ללמוד וללמ.ד הולמוד על מתנ לעשיח
סIכונקיין בודי ללמדו יללמד לשמרר ילשעוח .ואמר הכסף משהב שהלומד
)
,
מאהבה
פן
5
עם
עסקו
כעגיני העולם
העסקים הגופנםיי,
-
ר Kולי בחר הרוכג-ן בריאב ,ליאית ושי ·עיי תתר-רגית.
ובכובן לענינןכ י-ין
יה
הןן cסרק שסי של
טי ' Pבנtןח
6
ןא
ונבי.
למסכת באות לומר;ו כפרק
יעניננך יאן
הזה
בעניז זריעת
הדאמה
עם עכידח
המקנה
ווזיםת
אסך
כדין ,ינזנני
ססי כשכחית
סמהנ
הסנה בהם
לא Mבן u'Iו"
סרסט"'
ו…:U
נ1נMר' Cפרקי בMית.
זה שובנה " גזם פייוס …וכיים הרבה" אלה מתחייס לפזריס מ.נקר.
'",יי
ר Kליר )חמזיי ייסיר( .ו שהם זכרים הרכה מלבז המנו"ס בךן) cדמרס סוכואל ,יןכ
"
"" nלדIIנ•T"1 ,
ך
לברומ סבנרא
כשבלין
)המדיחם
(""'.רשל
וזר
שהוא
מpיים
,ולם
רלםיר) Nיר hהח Dvt
לד ""ח חפל"'יד~
5
ת
www.daat.ac.il
—————————– –
אתר דעת -מכללת הרצוג
על במת ללדמ כויחב למי'תו להחכרב בה' mו ראש ש"יבה ,או שכווגתו על
-בן,ו מספיקים לק"ם
מחב ללמד ל,סול שכר כמי שלומד אןוה אומטת
כווחב)ו Kך לא ייתר .ןא הלומד על מגת לעשות ךי לומד לשמה ומספיקים
בי'ו ל למוד וללדמ לשמיר ולעשות,
ואמסב יכוליס להיית הפכירם גוספיס ותבעיות גסרפות בלימוד לשמה .אך
יסוד חיףב הליומד הוא הלימדו לעשות -לק"ם מצות הבורא ,ואיו ספק
שאחד השאיים של לימוד תוהר לשמה בא לבטיוי בהגדרתו של ,.,חיםי
מוולח " Iבנפש הזו"ם )שער ד' פרק כ " ג וכ"י( שלימדר לשמה הוא ליומד
שלם דת.ורר ,לשס הבגתה ודיעיתד .יברור שאיו הכווגה כאו לספיוק סקרבm
אביסלקיטאלית -שכלית ,שהרי היסוד של לימיד לשמה זה גס הוא הגו
בלימוד על מגת לעשות ולק"ם מצות הבורא .ירק כך מובגת הוראת המלה
תירה ,שלא באה אלא להירית לאדם את דרכו -לדרית למעשה ,להורות
להשקפר .דל~חת להכיוגה מליאה של כל דרכיר מאיייו ירציגיי לשעבדם
לשמר יתברך .ולא תיתכן על כן תירה לשמה אלא אם בס'ידה מוגזו על מחב
לעשות .הסבר זה הכרחי מהשילוב של ומ ש ג תורה עם לשמה של תודו.
•
םידר טםף להסבר זה הגו מהית מצירת לימדר תירד .איו מצורת לימיד
תוהר קר מכשיר כדי לדעת איך לקיים את שאר המרצית .גריל תלמוד המביא
דילי משנזה -אך איו ומ בגה של אמירה זו מצטמצם רק בכך שעל י'י
הלימוד אגי מביגםי ויודעים את פרטי העשיהי של מצירת התורר .למצות
לימוד רת.הדר שיגה מהרת עצמית ,עימדת בפגי עצמה ' .ר' חיםי בהפברי
8
ידכרר
םא
"כב
נ,מור
על
נח Pיתי
חיכי
-
רנרי
יכול
'''סר
זה
בח Pיתי,
רשי
הזמורת.
קיים
במאר
כשה ר י
שס ' :
" ו םר
ואת
קיים המזורת Kפור ,הי מה אני מקחם אס כחקותי תיכי -
-
ו Mת וםייתר תשמר,
ה ' {'א
בתורה.
בולמים
לעסרתם.
וסמרםת
ביקירא '''כ ג '
לחרד יקייס לחור,
שתהיי
תשםרי
היי ,למיס בתורה על מבת לשמיר ולקיים ,כמו שבאפר )יכרים
ולרוכםח Kיתם
יכרי '''סר איה
מצורתי
הרי
סווגים
הסנר .ובדבריו בטיפא יקיא שמתוונ
מנת
שהרי הר tl:אופר על
ויקיים.
לשמיך
שספירה
מירוש
יקיוס Kינו לאא
יiIס'7ייםת Mתם ,ובבי שמיחכ מרכיי הכת ר ב ושפרתס לשעוםת .יןנשירא פשמע למי:ח
שסמהרי
מתיר
מזררת
היא הקייס,
כי
שהרי
חכיונס :
Kגוכר .בשפתי
וזו
"מור.
םב
היא
כיינת
אורפ :
ואת
הכי
גרסיגו
וכצייתי
תסמרו הרי
כשהוא
הגירסא :ואח
איוכר
צובורתי
קייפ
יsישיםת
תסמרו
פזדרח
אוםת
]יעשיתם
ובאיר.
~רו
,
קייס
אוםת[
-
,סבמהדורת מךסר גיחק ,בריי,אר ירושלים תשל"ח sיס פירוש רש"ר הירש .ומק;נילה
לזו הגירס" בחומסים סוניס :
הזד
השירה
וסכפתרונות
יעיםרח כין כח Pיתי
דברי רס'' ' כשדפיכר
יהנה מ pיר,
לוו הומדרת,
איה
'kת
שבזר,
תיכי לכיז
זאלו
של '"'סר
מזררתי
אר
זר
רעשיםת
תשמרו
וגן '.
חארת
מביניס
בדברי
אוםת .ר~ "' ' זה ביו
ברישא ביו
יז ק י וס המז יי ת מתפרסות כןכ המלםי
הו K
בוברי תררת כהניס .וז"י :
כשהיא אורמ יאת מזדרתי
תשמרי
,6
www.daat.ac.il
ועשיםת
םא
אוםת
רש·'
שהכררנה
….ועסיתם
•
בח Pיתי
הרי -
כסיפ K
מןררת
תלכו
היK
סי
IC.ר ..' cn
-
ןcונורוח,
יכול ,
הא
אתר דעת -מכללת הרצוג
מגחי שמצהו 11הגה מצדה בפגי עצמה דקיוהמ לשמה פיחדש לשם דיקם,
אדתה מצדד .הלדמד תדרה כמצדדת הבדרא כשלצעמד ולא למטרת דיעית מעשיו
גרדיא הרי ד~א מתעלה ותלדמח מבאי אף לידי מעשד .וזד תדטפת במוצה זד
של לימדד תדרה דמעלה גדולה בהביאה לדיי משעד.
שמלימה הדברים האמדרם" אמרתו המםדרטמת של בעל אבינ גזר בהקדמתד
לטפח אגלי טל ,שם הדא כדתב :דדמי דברי זכדר אזכרגד מה ששמעתי קצת
בגי אדם דטעיז מדןר השכל בעגיז למדד תדרתגו הקדדשה דאמרה כי הלדמד
דהמשד חדישום דשמח דמתעגג בלימ mאזי זה למדד תדרה כל כר לשהמ כמד
אם ההי לדדמ בפשט'ןת שאיז לו מהלמדד שום תעגדג דהדא רק לשם צמדד.
אבל הלדמד דמתעגג בלמדדד הרי מתערב בלמדדד גם הגאת עצמו .דבאמת זה
טעות מפדרטם דאדרבה כי זה הדא עיקר מצדת למדד התוהר להוית שש דשהמ
דמתענג בלמדדו אז דביר התדהר גבלעיז בדמו .דמאחר שגהגה מדברי תדהר'
הדא גשעה דבדק לתהרד .דמדדיגא הולומד לןiןם מצדדת הלמוד רק מחמת ששי
לי תעגדג בלמדדד היר זה גקאר למדד שלא לשמה ,כהא הואוכל מצה שלא
למש מהוצ רק לשם תענוג אכילה ,ובהא אמרד לדעלם עיטוק אםד שלא לשמה
שמתרד ,שלא לשהמ בא שלדמ .אבל הלדדמ לשם מצהו דמתעגג בלמדח הרי
זה לימדד ,לשמה דכדלו קדדש ,כי גם התעגוג מוצה '.
•••
•
דרגדת שוגדת
המ אבי
מקםרי
שי בלימדד התדהר לשמה,
םא
תלכך להיית
כחקותי
,למםי
את הלדדמ
דאיז מזחהייז אף
בתירה.
זמכרי תו"'כ לאה ברור .הנויובות הוא בין חקר"י ל-זמררתי'''' ,שרי פךתר כקעבות חו"כ
את הנויונןת הזה
בפושר
תלכו
בחקותי
-
עלונ החורה )ו'ע
שמפרש חוקםי ההמ המידית שהחררה נחקקת בהם
הלכךת
שלא
ת":א
פי
חקח
yלמ שרIIם זרוי לתקוק
ב"בך
כ Yלמ(.
על
דשא
הכריי·חוc
V -רנ
''V
אנות
נחפרשו
-
דפ
המזיית,
כדכתיב
ובזמורת
וסמרםת
שימרה
שיבה
לעשותם.
לדרבמא רpיר'" Kכב '"ל.x
ריאן
בקיושיך
מי"
ליין
ובה'ערה
ול yומתם
רשyיה.
שמדרה
שם
בא
ולהוזאי דמייק
המקרא
"" Kלאה
-
התלק
ושמדרה
אלא
הנומק .דכו
איך לדרוש
יקירא
יח""'
זן
משגה
החקים
שרזמ
שח Pי"י
הש ',של
יאנה
כוכובK
הדמשוות.מייה
הכתוב
הדונבר
הקיובה
לvעהי
לאא
לא
לז
פזם
-
כרש·'
נוי
רבריס י.ו.,
הרי שי .לנו עלמ התירה שהוא ;ימיד התורה לשם לימוי ,וןיא הכררהנ ללימוד החורה
,
כיר ;דעת היךא ;קדום צובוה .זי או אחרת'g .ל ;ימדו זה
בפני זעמי .ובפני וזמו ,ודונ החיוב
בפני עןמו .יזהו בחקיתי תלכו
להיואי
מהדיעה
שזמזרים אנו
כאליי
מהבירא על
הזה ,הלימוד שלמה
9
הרב
נחוס
יכיל
לםא :
זר..
-
ללימיד עיוני לש התורה -תורה ;שמה חבייב
שתהיו
עמלים בתורה.
להיות לימיד
חירה,
סמירת הזמזרת יעשיתם
העלמ הזה,
לאא סבא
העמל
על
בו,
כן הנו
לבי
רוס·י בטרף .דבריו
להתחייס
מויסף :
לעיבדא
הלימיי העייני
ח"'ב להיית 'gל מנת לשןכוך המודרת ולק"'מן.
ותרה לשמה ע'מ 8מוסר מהקדמת רי
נפש החםיי שרי חםיי .לא
וטמר ישמרחם
-
יזה חיוב
זיחק בנו לש רי
ח"'ם
לטפר
חס .מלהביע ולימר כי הוא רוהא בהאנה המתלוה להל'gאת
;7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאל לשדמ_ אס האר בגדר זה שהחכר למעלה ,שמתור שלאלשמה בא לשמה
ולדביר הרמב"ו גדול ·אף· שכרו של הלומד ·על מנת לקכל פרס .וכבר
ה'עח בעל' התוספות· ,בסוג'א שוחכרנו בבוכוז iלייה ע"ב שש" העוש r
צרוגו של מקוס ,וש" שא'נו ·עשת'וצרונו של מקוס כל כך ·וא'נס צד'ק'ס ·
גומרםי .אבל אף על פ' כו גס הס עוש'ס וצךנושל סקום .הזכר . Uשלר'
שמעוו בו ·'וחא' אנמר הכתוב וסאפת דגנך בזמו שא'ו ש'ראל עוש'ו רצו U
של· מקו.ם שאז מלאכתו געש'ת על 'ד' עצמו .והנה באותו עמוד רמ' ו' חב'אנ
בר פאפ את הכתוב ואספת דגגך מרל .הכתוב ולקחת' ..דגנו
בעתh
)הושע ב'
ש'שראל ·
'ייא( .והוא פותר רוא'מ זאת באמח כאו ).כלומר אוספת דגגך( בזמו
עוש'ו צרוגו של ·מקוס ,כאו )כלזכרר ולקחת' דגג'( בזמו שא'ו ש'ראל עושנו
וצונו של מקםר ..ובתוס '.שואל,ם ,שהו' .לר' שמעוו בו 'וח 'Kאנדמ הכתוב
ואסחפ דגנך על שא'בס עוש'ו רצו!וב של מקוס ..ומתרצ'םכאמור .שוב'''
דמבר בצד'ק ' Cגמור'ם הזוכ'ם ומלאכתס געש'ת על ' ' '1אחר'ס ו Kלה שא'םנ ·
צד'ק'ם כל כך ועוש'ם צרו Uשל ·מקום .אבל א'םנ עשר'ו רצוגו כל כך הס
הזוכ' Cלאספת דגגך.
נמת ·
ודוא' ש' ש דרגלת ושנות ·בדךר ל,דרמ התווה לשמה מו הס"וד של על
לק"ם עד לדרג של ל,מוד תורה לשם חורה כהגדרתו של 'ח ח"ס.
•
•
•
•••
•
•
דברבי לע'ל על שב' ט'פוס' אב
•
על מ' שתורתו אומבותו ועל מ'
-
.
.
'יו1ין ס,ט' 'מיען שודח הבא 'להטיח זזת' מן
לס 'ומכנה
ואםת "שיסה
·.זזםnלןה
ילזיהר
'כאמדרה
שש/םח
סל
כקלח
חיהר
של
של
מתבדבת לתפהסי
m
ובהערה ' 33סם הכKי דביר
הוכתבבך–nלתפיסה -ז ' Mןדסמכת
יRנםלקסולי:חי
אלבי
האמח….
••
•
לעויי
הדי
לשמה.
נארה
לי -
חםיי',
עוג,.
היא
ר
י
התענרג
הררחני
יש
רב.זוכה
יכ
' Iייס
שר
על
אף שתכב בטםר ,וי:רכרוח ורבית לע ותרה שלמה לא רמז בו שהעתניג הרןחבי' המתלורה
לליובוד 'התירה הוןפ ליובדר הז ללא לשהמ .ראף ר ביתק כבי כהקרnrנ לגז מIר וזזת.
וף aימארה זי של די חםיי סחהג cבההאב המתלורה לליובדו וכעין שרחד לR
'אלא' יןו' ב II,'jוKת,
לשוחר שמשחר
בבוכיח
דכברי
זעמו
'נ~ה .עיא·:
ר' "ק"'ז "וזיך
בחרוראת
"חלמא
בייחותא
ההי
זווה
ארמר
הבטיןי ח mת Rרמסת""
רמסת""' ".
סבא ,דחורחX
מסת"",
בנקקנות
נחשב 'מלו
מביטס
יפשר'''
אנופת
על
האמור
לפיסקR
קרומת
יםוזסרה :לחום סוב ,שפחת :דמ שארם' שזבח~ לזיו ,במלטת אוחו .וי קח'!' וכיגא לפני
~.
'זה' שיו ייחם חשס שMמ שמחחו מדברי חוהר
מכחתו
סירפ
ובסתקלת
חדיסות
המירשיה
ובפנו,
•
מליאם
לשחמה
רהיה
קרוב
ובכך .ששי
סל
זמיה
ביזניו
להזהר
.לגי
סל
להבויא
באמת
שהחדיוס
החסייךת.
הדאם '!ריכים
מדינוה ,שיכיל
אילי
מהתכברות במזרה,
"שהנה 'יסרר
הזיMיי -הנר 'הכוחי יכיחות הנפש "של
שחדרש חנומייו במזב של לב ה'י"תמהו
ימ
יאנני
ןא
יאסוי
להסמקי
שהוא .להסקי
לוcמתה
אין
ה R.יש
לו
דונבר
לכך.
וי
לש
תורה.
זה ·פוגם
חל,לה
המפדח
מתיר.
ואלוי
ויתק 'האונירים
סזריר ללzנדר בוספםית בלי נופקית ובלי החידוס כיי שלrו יתנקנג בליובייי;
:8
www.daat.ac.il
כ' Mבנקל
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמנהיג עמה מנהג דרר ארץ .וכשר' עזריאל ה"iליסה"מר מרגלא הוה בפומהי
בכל דרבךר דעהו ללא כל ספק הפנה תבעיה זי שבפיי של שלמה המלר לכולם
כאחת .אל נשכח :התבעיה של לימוד תורה לשהמ ג!מנם מופנית למי שתורתו
אומנוחו אן גם ובה במידה מופניח חבעיה זו למנהיג עמה מנהג דרר אץר·
שהרי מנהג דרן אץר לא הושרה לו אלא מחור הכרח יכדי שיכרל לק"ם בכל
דעוה.
דרכךר
באחח מפגשיוחי רבוח ההשפעה וההתשרמוח עם האדמו"ר מלובביץ שליט"א
אמר לי האדמו"ר :המקדשי רק שעות ספורוח ביםו ללימדוה של חורה חייב
אף האו לראוח עצמו באוחו השעית כמי שחורחו אימניחו .כאותי זמו אסור
שמשהי יפרעי לו כלמודו זה ,אלא כל כולו צרךר להיית כלמודה של תורה,
עלין להייח כולי אז מואמן לחירר .ואיו כל ספק שגם החכיעה ללימדו תורה
לשמה מופניח אליי בא~חה מ· יה כלעמיתי .שחורתו אומנוחו משן יותר שעות
היים,
משעות
•
ומפושרים הדברים עוו ,.הרמנ"ם בהלכות תשובה ) "., Dה"ה( באמח :
העוסק
כל
בתוהר דכי לקבל שכר ,או כדי שלא חגעי אליו פורענות ,הרי זה
עסוק בה לשמר .ארמח חכמםי לעולם יעוסק דאם כתורה ואפילן שלא לשמה
שמתון שלא לשמה בא לשמר .לפיכן כשמלמדין אח הקטנים ואת הנשםי וכלל
עימ האץר אין מלדמין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר ,רע שתרבה
עדתן ייתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט ומרגליין Kותן לענין
זה כנחת
עד ששייגוהי ועריוהי
יעיבדוהן מאהבה,
בהלכה הבאה דמכר הרמב"ם על מי שעיזב בעילם הכל חץו מהתורה,
כואן זבררי על אלה אשר לא עזבי גם אחרי שמלדמים איחם את עניני העולם
הזה ,וגם ארחם חי·בע הרמב " ם לחנן ללימיד תיהו לשמה .קטנים נש"ם כלל
עמי הארץ מתחילים ללמדם לעכןד מיראה -יעבידה זו שמדרכר כה כהלכה
Iי היא עסק בחורה -ומרגילםי אוחם עד שיעבדן מאהכה ,יהעיסק כחירה
מאהכה הרי ד~א הלןדמ לשמד.
כלל שיראל ,כל אחד מישראל ,יבכל נוסח חפילה בשיראל ,הגו מחפלל
מדי
רים
ביימו :
אבי Uהאב
הרחמן
המרחם
רחם
עליני יחן
להשכלי• לשמעו ללמוד ללדמ לשמור לעשוח ילקיםי
חווחן
כלב U
להבין
אח כל דברי תלמיי
באי:מ.
•
•
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ישראל אלדער ררלנלרנטר
ר' יצחק בריואר
הרס.סוהיר
ןכ
ההידוית ,
-
נראר.
איש החזוו וההנות
מהתלת
ב ,U
אנר
הנר.
•
במקס
ערדמים
קראיתו של בית הספר ללימרדי ההידות על שמר של ר' ציחק ברואיר ,ל'י'
מאורע
רב
ערד
וחשיברת
בפני
עצמר,
מר
מרקיז
רגברת
מרקיז,
הדיעויס
כתומכים נלהביס בחנרד ההירדי ,הרימר תרומה נכבדה להקמת קרז למעז
בית הספר ללמיידו ההידרת ,הומרקש לזכרו של אדם רדידי חייד בדרח,
אביהם זחרתנס ,ד"ר ציחק ברזאיר ז " ל.
במה אם כז טמרנה האירוניה ההסטןרית ז ראשיתה לפני ששים ושש
שנד .בשנת , 1917סמרן ליסרמה של מלחמת הערלם הראשרהנ ,הקים הרב
המז ' m
מאיר ברל,ז ,בנר של הנצי"ב מררלרזיז ,בחסרת תנועת
בארה"ב את
המכוז להכשרת מררים ,הוא בית הספר לל,מרדי היהחת של ר" שייהב
אוניברסיטה" .בארתה תקופה לערך ,בעת ששרת בצבאו של הקיסר ליוהלם,
כתב ד"ר יצחק בראיור ,נכדו של הרב שמשוז רפאל הירש וממניחי היסדו
לאגודת ישראל ,ספר בשס "בעית ההיודים" .בספר עורן המחבר נתוח מעמיק
של הערדיז הציוני ומעמדי אותו לבקררת נרקבת .במשד הזמז צורף המכרז
להכשרת מורםי שיל,בת רבנו יחצק אלחנז וברבות השנםי ,בראשותו של פנחס
חורגיו המנוח ,ההי לנשרא דגלה של הציונרת הדתית .מעברו השני של
האוקינוס המשיד ד"ר ברואיר בפעילוחו הצבורית ,כשהוא הולד וכובש
לעצמו עמדה כאחד ממעצביה הרעיוניםי של אגודח שיראל ,יריבחה הנחרצח
של הת Uעה הצדינית .ד"ר בחיאר היה דלזברה של אגזדת שיראל ולעוןר
הקונטרסים הפולמסויים שלה .אחד מאלה .שציא לאור בשנח ,1935נקרא
"הטרגדיה של תביעת המזרחי".
מים רבים זרמו מאז בנהרות המייז הוהדסו,ז .עולמות יהודיםי חרבו ואבח
בבית הספר ללידומי
ואתריס קמי תחתיהם .ה"שייבה אוניברסיטה " מתפארת
י;והדות הנקרא על שמו של ר' ציחק בחיאר .רק בה ולא בכל מוסד אחר
דוגמתה ,עשוי היה הדבר להתאפשר ,ורק במסגרתה חהיה לבית הספר המוקדש
לזכרו ,לשמי ולהגותו המקורית ,משמעות חידוית ומאלפת ,משמעות המחייבת
את בית הספר כולו.
ימ
ההי
ר
יצחק כחיאר
ומהי
מרשותי ז
ביום זה ,בשנח המאה להול דחו ,מז הראיי כי נעלה את זכרו של ציחק
בריואר ז"ל .הוא נולד בשנת תרמ"ג 1883 -בעיירה פאפא שבעמרב הוגנרהי
•
של
דבוים
שהושעובי
ה ..ישינה
חשמ".,
'מ,
""'ינ
ןאנינר oיסה'"
בשבט
לע
תסוב'"ג,
שונו
של
נסקם קייןcתו
ף
pnr
(. 1
10
www.daat.ac.il
של בית
כךןKיד
הספר
.. tל.
לליונידי
היהרית
)רהא קמי ,r
Iבlזןו
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאביו. ,הרב שלמה ,למ! ברויאר ,אשר יששמ ~רב המקום .שבנת 1890עקרה
משפחתו לפרנקפורט על נהר המיי! ,בה ירש אביו את כהונת סבו ,הרב שמשו!
רפאל הירש .בפרנקפורט למד יצחק ברויאר בשייבה אותה הקים איבו ,שהיה .
תלמדיו של הכתב סזפר .בשייבה בא במגע עם צעיירם יוצאי אירופה המזרחית
ובה החבי! וחש ,לראשונה חבייו ,בתהום הפעורה בי! מזרח למערב ,בי! העולם
השי! לבי! העולם החדש .הקהילה ההיוידת של פרנקפורט היתה נתונה מזה
זמ! רב להשפעות החברה הגרמנית של המאה התשע-עשרה וחרבותד .חומות
וארלו העדה האורתודוסקית והעצמאית ,אוחה הקים טבו,
דג.טו נפלו 'זה מכבר,
•
הפכה לקהילה מבוססת וייצבה הדבקה באורח החיםי הזעיר-בורגני שבמערב
אירפוה .רבים מיהודי גרמנהי נטמעו למעשה בתרבות ארצם וראו את עצמם
כגרמנים בני דח משה .הלר רוח זה לא פסח אף על הקהילה האורתודוקסיח,
אם כי חבריה הקפ" ,למלא אחד דיני ה"שלח! ערזר" על כל כללוי ,דוקיוקוי.
"בוצין
בוצי! מקטפיה
דיי~".
אור ,מטפר ברויאר כי ביהותו
באוטוביוגרפהי
שלו,
אשר
טרם
ראתה
נער צעיר בבית הטפר היסודי על שם הירש
טרב להצטרף לשירה בצבור ,שירה בה הבעיו מוריו וחבריך הזדהות עם האומה
הגרמנית.
החנךו השייבתי לו זכה רעצב את אישיותו כתלמיד חכם והשפעי באופ!
מכרעי ,על מהלר חיוי יעל דרן מחשבתו .מספר בחיאד " :שאיפתי היתה
ודדענה ,להתמדרו עם דף גמרא ולהגיע לשליטה מלאה בך בדךר בה עשה
זאת אבי ,תור עיון מעמיק ב"דף" שלפנוי .לגבי דידו ,אין הקטעים ההלכתיים
בגמרא נבדלים מקטעי האגהד .תזר כדי בחרנה מדוקדקת של כל שיהר ,בדף
הגמרא ובפרוש שר"י נס'ה להקנות לתלמדייו גשיה מקפיה ללימוד הגמרא,
לותת בדים 'כלרם להבנת מפרשרה הראשונים ולהערכת האחרונים .בדרכי
ריאתי דוגמה ומפרת של מחקר יהודי אמיתי ואף עחה ,לאחר שרעיתי בשדות
זרים ,היא עדיין עומדת לנגד עיני כאדייאל אלוי עלי לחתור .התלמוד ההי
לי למשענתי בדרכי לאליקםי".
ביכולתי להעדי כי גם אנו ,במדרז,zה על שם ר' יצחק ברויאר ז"ל ,שואפםי
להשיג מטהר זו .במשר כל שנךת חיוי לימד ר' יצחק ברריאר שעור בתלמדו
ומצא בכר טיסיק נפשי עמוק ביותר .לא מקרה הוא כי בהתאם לתוכנית
הלימודםי החדשה של המדרשה על שם ר' ציחק בריואר מחחרל כל 'אחד מימי
הלימדו בשעור בתלמו.ד
בע m
תלמדי
בשייבה
הכין
עצמו
לאוניברס'יטה והחל לימודוי בה .הוא
ר'
ציחק
ברויאר
לבחינות 'הכניטה
למד הטטוריה ופילוטופיד .במיmד'
התעניןי בפליוספרהי' של קנט ,לה נדוהע השפהע מכרעת על דךר מחשבחך.
גם לימויד המשפטים
קטמו לו ,בעיקר ,שאלת הביטוט הפילוסופי של
תורת
המשפט וזיקחה לחבהר ולמדרנד .הוא היה מיטדה ומנהיגה הרוחני .של אגודח
הסטודנטים שומרי תורד .בעקבוח פעילותו באגודה החל להתעניין בבעיות
המעסיקות את סהטודנט היהודי האורחודוקטי ולהעלות את מחשבותיו בנושא
על הכתב במאמרים ובמטות אותם הוציא לאור,
;11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,כבר שבנת
תר" 17
1910 -
בחאיר
פירסם
מסה
הטטורית
שבם
בקורתית
..תורה ,חוק ואומה" .במסה זו ,הדנה במד~תה של היהדות ,תוקף רבואיר את
רינות האינדבדיאוליזם ופוחח במאבק בלחי גלאה גבדו ,מאבק בו עתדי ההי
להתמדי במשך כל ימי חיוי .בקבלת מרות ובצוית ללא עוררין ראה ברואיר
את חובתו העלוינה של האדם היי~יד .שהקפת העולם של הרינסאנס ,המעלה '
על נס את ' זכוירחוי של החיי' ומחעלמח מחובותוי ,תנפסה משום ךכ בעיניו .
וכהרת
אסון
עבור
ההידוח.
חשש
הוא
הדין,די לחבוע כי ההידות תהפוך
תפחץ
את
הסכרים,
תיבא
למהפך
כי השקפה זו,
משוא
בכוחה
האדם
שעיו
לאמונתו האשיית ,הסובייקטיבית,
ערכים
בחברה
ההיוידח
ותערער
את
שאויתיי .האינדבדיואליזם שינה את פני ההידות מן הקצה אל הקצד .את
מקומה של היהדות כמערכת "וקים תססה יההדות כמערכת אמתות וערות.
ברואיר ,שההי בעצמו אשי הרינסאנס ואינדבי'ואל,סט מובהק הקדשי את "יוי
למאבק במגמה הרסנית זו ,ובו השקעי אח מיטב כשרונותיו .רא קובע כי
האדם היהודי כפוף למ,וח ההלכה מכו" היוחו בן לעם הידן,די .בעיקיי הארמנה
הו IIרואה את עידרי ומטרתו הסופיח של הדאם הייר.יד ולא את נקדרח הזי Uק
שלו .חנוך נאות היפוך את השעיבוד לחוק לאוטונומהי פנמיית אשיית ועמוקר,
שעה שהחוק הואמונה מתמזגים לבסוף לכלל מהות אחת.
"חוהר דצה לבן משה"
ם,,,
הין:ררי
נטיגי,
תההי
החןרה אותה צוה לגו משה ,התורה אוחה חויה"מייש,ן קהלת
יעקב".
ההכהר
יהאמונה
אלהין "
מ "-P
הגעי העם בטיני עיהב כמושרת דמור לדור ומכאן.. ,והיי כשיורון
התורה צריכה היחה להסוך למלך בישראל ,דהיינו ,להלכה ולחוקלשיראל .הא"ל בכבודו ובעצמו הוא הוא הכוח הממשי הקובע בחיי המעשה
ואין הוא מושא בלבד להכרחו ולאמונתו הפנימית של הארם .החוהר
האלקית הוםכח לחוק ,המכ.oנ חחת דגרל את מהניגי האומה ,מאדג אח
עם התוהר ,כנאמר,ומאחד אותם לעם אחד
לאגורה אחת
בגהי
..ויהי בשיורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי שיראל" .מהותו של העם
ההיודי איגה מתמצה כהיותה ערה רתיח בעלת שלחיוח אלוקיח .מעמדו כעם
איונ נופל מהו של העם הצרפחי או הםע הגרמני ,למשל .חיר עם זאח ,העם
היר~י שוהנ מעמים אחירם .כגבור ליתר העמים לא עיצב העם הי'~רי את
חוקות ,אלא עוצכ על י'י החוק אותו קיבל מחוץ למולדתו ,בטרם היה לעם
במרינתו .את א mותו הלאומית השיג כאשר הסכםי לקכל על עצמו עולה
והיא המגידהר
של תורה ,עמה גכנס לאתו למען הקם כה את מריתנו,
את יחדרו כעם .לא המדנוה האי ריכובית ,אלא החורר .כאשר חרבה הדמינה
לא בא הקץ על חרקתו .העם השמיך להתקיםי כעם התוהר ואררצ כאזר
התררר .לפיכך אי אפשר להירת היררי לארמי מכלי להיות נאמן לחרק הלארמי:
עירדו הראשתי של החגךר הירדר.י הרא ,לרעת בחיאר ,לטעת בקרב הניער .
ההידרי את ההכרה בארסהי הלאוימת-חרקתי של החררר .ההידיח הלאוימת,
האי דהיית התוהר ,תההי האדיאל לאררו יתחנך הנוער) .אבו משתמישם כםרי
כמיבח ..הלכה" לצירן מרשג החרק ,אולם עבור ברואיר ,בהויחר שמסטן בכל
גן
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
רמ"ח אבריו ,ההי למשוג החוק גווז מיוח.ד ואבמצעותו' בקיש ,להטעםי את
מהוחה המטה"םיזיח של ההלכה(.
דג-וחו של
'ר
מ" ,1910
הראשונםי
חציק
שבה
ברואיר ,כפי שהאי
ומופיעה,
כשהאי
מויצגח
נדוגה
בחמציחה
בעמקוח
בכחבוי
רבה,
ובמקוריוח
בכל יתר עבודוחיו .ביגיהז גיחז למגות שגי רומגים ,אח ספרו החשוב בויתר
"הכוזרי החדש ",וכז
אח
שגי סםריו
האחרונים,
ארחם
כתב בעבריח
בארץ ~
"מוריה" ,סיכלס עמולה של הגיתן בנושא ההסטורהי של העם היהדרי
ו,:נחאילל" ,בו מובא הסבר מםורט מוקיף של תרי"ג המצוות ,מיקתז אל
האדם
היהןדי.
בשנת 1912קיבל ברויאר חואר של דוקטור למשפטים ושב לםרנקופרט,
בה החל לעסוק ,בהצלחה רבה ,במקצועו ובה המשרי בםעילוחו הספרותית
ןהמחקרית .באזתה שנה השתתף בןעידח ד,יסוד של אגודת ישראל ,אשר
החקיימה בקטןבץי ,ןמעחה געשה לאחד ממנהיגיד .אף כי חלק על מצעה
של מפלגתו שמר ברויאר על נמאנותו לה עד ןבודו האחרוז.
…
,
מלחמח
העולם
הראשוגד.
על
מוראוחהי
והתמורוח
העמוקות
חשלולה,
הצהרח ,בלםור ובעקבותהי העגקח המגדט על אץר"שיראל לבריטגיה ,הוחירו
רושם בל ימחה בלבו של 'ר יצחק בריואר.
למאורעוח אלה היתה השםעה
מכרעח על חיוי והם הטביעו חוחמם על בל דרד מחשבחך.
,לא מקרה הוא כי במהלד
המלחמה הוציא
לאור מאמרםי ומסוח להם
נודעה חשיבות רבה .אלה שימשו בסיס לספרים בהיקף מלא ולמאמרים גוספי,ס
אוחם
חיבר בחקופה אמוחרח יותר .הזכרנו
חרהודים",
בספר
זה הוא
מארה
כי רגנודם
קודם
רזנ.אחד
את
לכז
אח
נבי העם
ספרו
"בעיח
ההיייד
אינו
טמת בגזע או בדח )במשמעו האשיי של המוגח ,כפי שהוא מובז בתרבוח
המערביח( ,אף לא באהבחם זה לזה או בשאגת הגויםי .ההיסטוריה המשותםת
שלהם ,ההכרה כי לכולם גורל אחד ויעוד הסטורי אח.ד היא זו המלכדת אוחם
לעם .אחדוח זו מעוגגת ומוששרת בתרבותם הלאומיח ,האי חורת שיראל,
החגועה הרפורמיח ,מז העבר האח.ד התחכשה למהוחו הלאומיח של העם
ובכד גם לחורחו .ואילו החנועה הציוגיח ,מז העבר האחר ,לא השכילה להכיר
בחוק הדי~יד כבתרבותו הלאומיח וניחקה את עם שיראל מתורתו .משום כד
איבדה החנוהע הציוניח את זכותה לטעוז בשם העם היהודי וליצגו .מכל
מקום ,בסםר זה צעמו אנו מוצאים הערכה של דמוחו של חאודור הרצל,
הטובה בויחר שנכחבה אי פעם ,לעניות דעתי.
רעוי Uחוי של הרצל קסמו לבריואר .הציונוח משכה אח לבו בכוח שאיז
לעמוד בפנוי ,אד בה בעת עוררה בו ,כאדם בעל מודעות הסוטריתס-דינית-
דחית עמוקד ,התגנדוח קציוגית .גכ"רו בו כהמ מיסודוחאישויחו של הרצל,
ארכן' שני האשיים הצטיי Uבתכונות דוומת .שניהם הוי בעלי השכלה נרחבח,
•
www.daat.ac.il
13
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ציירתיים,
זבעוף
בעל,
משוכנעםי,
ודמיון,
אחד
כל
בצדקת
בדדכו,
אמונתם ,נחושים בדעתם ובעלי תעוזה וכושר ביטוי מעולה .לי זכה לתמיכה
המונית של חבריו באגודת שיראל ,אפשר שאף היא היתה הוםכת
•
מהפכנית.
יתכו כי
את
של
קריאתו
"הידש או הוצל "!'
בריאיר,
לתנועה
ניתן
ההי
להבין כ " -ברואיר ' או הרצל ",אולם ,אנו גולשםי כאן לתחום ההשערות,
ההסטוריות והפסיכואנליטרית .הבה נשוב וניתן את עדתנו לנתוח העובהת
אח הרצל וראה את האור •הגנוז בנשמתו ,יכ!ןן הכיר
כזבוח שהן .ברוא'ר הבין
•
זהוי דיגמה באה
בטיב ,באמיתי וביפה זpונ ובתברעה איתה הקיס.
לאשייותן
קרובוח ,בני'דאם
רבח הניגודים של יצחק ברויאר ,חכונה המאפיינח לעיחים
'
ציירתיים יזבקוריים .ברואיר אף לא נרתע זבזבחן ביטרי פוזבבי לרעיחיי הנועזוח
והחריגוח ,רבכד ניצב זבשכמר ומעלה מעזביחרי באגורה של שנוח השלושים
)הארבעים ,ולמהדר לציין ,אף מאלה של שנוח השמונים .אמנם ,ברייאר חש
מחויבוח עמוקה ובלחי ניתנת לערעור כלפי אביר וכלפי 'סבו )וגם כאן אנו
מוצאםי קרקע פוריה לנתוח פסיכואנליטי(' ,אז יחד עם זאת היה אשי הזבאה
העשרים ,המדוע ' לעןצמתם של התהליכיס ההסטורייס ןהר mנייס הפועלים בה.
מנקורת התצפית
בבהלרית
"על
בה ניצב,
דבה ירתר ילטויח
כתפי אבותיו"
פי
רחיק
כמה.
כביכול,
הבין
הוא
יכול
הבבה
היה לרארת
מעמקיה
את
הצרינות ,כםי שזו באה ל,די ביטוי ,הן להלכה הדן למעשה .הוא הכירה על
אררותהי וצללהי וההי מודע לאחגר הגדול שהעמדיה בפני עם ד",ו'Iד.
את
" בעיח ' הדי.רים",
קראתי לראשונה
בסוף
שנות
הארבעים,
בהיותי
תלמדי צעיר .ב ,שייבה ארניברסיטה ",השפעתו של הספר על איחו מחשבתי
היתה כiנעדת .כעיקר התרשמתי מאותו
פרק בלתי נשכח בו ' "ליל הסדר".
"מדי שנה שב וחוזר ערב מיוחד בחירי של כל הידוי ,ערב בו
מסביר האג היהודי לבנין מהי משמעותה של הר'רJהי היהזוית ". …
לו בי ההי דהבר חלוי ,הייתי קובע
אח קריאתו של פרק
זה כדדשיה
מוקדמת לקבלת ' תואר בוגר בית hספר על שם יצחק ברואיד.
בעקבית
,
בלשונו
' חציונית,
"בעית
היהודםי"
הקולחת ' מעמדי
הריאה
את העם
ברויאר
כתב
ברויאד
היהודי
בספר,
במציאותן
ספר
זו
בוסף
בשם "עקבןת
המשיח".
את
התפיסה
לעומת
הממשית,
זו,
המוחשלת
וכנגהד,
את
'התפיסח שלך ,תפיסה משיחיח של העם היהדרי כעם שעליר להנשים את חזונו.
הוא ביקש להפעים את קורארי ולעוררם להתעלות לקראת הרגע הגרול בפניו
הם עומידם ולהכין עצזבם למלא את העידו הרם המוסל עלהים .תור זמן קצר
תורגם הספר לידישי )רי שפורען פון משחי( ובשנח . 1924ראח איר ביישוד.
הספר ,בתרגומו לידיסי ,היכה גל,ם בקהילה ההידוית חמתעיררת ' בפול,ן
שלאחר המלחמה והותיר רושם עמקו בליםב לש בני הדרר הצעיר ,אשד אד
זה עתה יצאו זבן העיירה .השפעתי של הספר נ'כרה בעקיר חבוג
.האינטלקטואלים הצעירים שהקיף את הרבי גמור .אלד ,בעינים פק mות
לרן mה ןבלבבות ' לוהטים ,בעבו בהתלתבות לקריאתר של ר' ציחק בירדאר
ולבשורה שהביא עימו .הספר ,בגירסתר תמתורגמת ,מסתיים במילים ;
14
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
" אלדי דער מבשר פין משיח שיקט אין דער צ"ט ז"ן של,ח.
צי דיר מ"ן פאלק ,קיים כל צי דיר.
דץ אין ק"ן אבדעון י'יל ער געסינען סאלקםא גרי!כ'.
דעריך"ז
•
דעם
של",
•
אז
אתא ובקר יגם ל,לה
עדר
דך
ביזט
גר"ט.
' -סיאיז געקימען דער פרימארגען טראץ
נאנט.
ויען איהר ויילט " .
התרגים
יזה
בעברית :
"אלדי ,המבשר על ביאת המשק שילח עתה את של",י ,אליכם
בגי עמי ,בראש יראשינה אל,כם.
אתכם ,ילא אחר זילתכם ,מצפה היא למציא מיכנים ימזימנים
לקראתי ,הראי לי כי אכן נכינים אתם.
הביקר יביא חרף הלילד.אחא ביקר יגם ל,לה
אם
אם
תררצ
תרצך
-
האם
בכד.
אין
למיל,ם
האחריונת
צליל
מיכר !
בקיגנרס העילמי הראשין של אגידת ישראל -הכנסיה הגדילה -אשר
התק"ם בשנת it ,1923רנחו מטחחיה של המפלגה בזי הלש;ן " :לפתיר ,בריח
התורה את כל הבעיות המתער 'ררית בחידי של העם היהודי " .על כך הגיב
ר' ציחק ברייאר באומרי " :קריאה זו אומרת הכל ולבן אינה אומרת דבר.
קראיה זו משקפח גישה שאינה מ'סגלת עצמה לתמורות ,גשיה הקופאת על
שמריד .אין לה ולא בלום עם המציאית ההסטךרית המשחנד_ יאף לאחר ביאת
המשחי לא יההי כל צורד להתאמיה לנסיובת החדשות .האם ציוונו ה' במעמד
הר סיגי " :ואתם תפתרי כל נעיןתיכם ברןח החורה" י כה אמר ה ' ; "ואםת
חהוי לי ממלכח נהנים וגוי קחש " .לא פחות ולא ייתר )ע"ן שם טשד"י
בשם המכילתא(.
ר' ציחק
ברויאר
ניסח
משלו
מצע
עבור אגודת
שיראל,
מצע
הקורא
"להכין את עם ה' ואת ארץ ה' לקראת איחודם בדמיבת ה /בה תשלוט תורת
ה' ".הצעתו לא בתקבלה מעולם ,לא בשנת ,1923לא בשתנ 1929ואף לא
בשנת . 1937
כרויאר ראה בציי Uת "כלי בדיוי של אלוקי המטה"הסטורהי ,אשי נועד
לעורר את .העם ההיידח ל!כ'ול חלק טעיל בהגשמת יעודי וחזונו " .ביטוי ממשי
למשימה הגדולה שהציב ה' לעמו ראה ברויאי בהצהרת בלפור ובהנקת
.המבדט על אץר ישראל לבריטביה" .העם והארץ הקשורים זה בזה לבצח על
דיי חורת ה /ואשר ברצון ה' הורחקו זה מזה למשד אלפ"ם שבה ,זועקים
בצל כנפי
ונשוב ובחסה מאךחדים לבצח
אליבו ,עורו והשיבובו זה לזה,
,השכיבה" ,ברויאר חשש כי "לאחר המל nמה ,בתום ההרג והתורני ,תנסה
היהדות
האירחוו וסקית,
כשמרביחה
יבקןצר
ראייתה,
לאחרת
את
הקרעים,
לקומם את הדד.יסיח ולשיב למנהגה מימםי ימימה .דיעחי כי המלחמה אינה
אטיזוד;ד חולטת .זוהי אד הראשונה כסדרת מלחמות משיהיות ,ובסערת המלחמה
L5
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
.העזה יהניראה בתלוחת העמים -יההי על עמני להקים לי את ומלדתי".
נראה כי הקרתנית ,צרית האיפק יהשמרנית עדיין מישלית בכיפה ,גם לאחר
מלחמת העילם השניה יאף עתר ,ארבעים שנה מאיחר ייתר.
בשנת ,1937ביעדיה השלישית של
גדרלי שיראל את בקשתו לחרוץ את
יש לראות במנדס את די האליקים או
לתשיבה .עתה ,לאחר שחלפה תקיפה
ישש
שנד,
מאורעית
איתם
חזה
ר'
"הננטהי הגדולה" ,שטח
דינם באופן חד-משמעי
האם מעשה שסן היא !
טיערת ורבת מאירעות
יצחק
ברויאר
רמפנדים.
ברויאר בפני
בשאלה ,האם
הרא לא זכה
של ארבעים
התרעי,
מתעוררת
וייליאסמבירג ,שאר ררכי ה~סרא אתאר אינן זרות לי_ ככל הובאר ,ומשיבה
נחרצות -אכן ,מעשה שטן ר~א .וושיגנטין הייטט נחלקת בגישתה לנישא.
אינה
· בנס אבנוי ,בה שיכנת הקהילה האורתידרקטית של ייציא גרנמיה,
משמיעה קילה ,כאז בשנת 1937כן עתה .יאליו מאטטרדם אבנוי ובה י"שייבה
•
איניברטיטה" ,נאמנה גם יהא לדרכה יכפי שסענה בעבר ,בשנת 1917יבשנת
,1937שבה ימביעה עדתה גם כיים -מעשה זז' הוא ילכן עליני להעיר
ילעירר את הניער היהייד לראית את די ה' בהטטיריל_ להכיר במגזשה ה:
להאיזן לקריאת המטה-הטטיריה ,לצפות בדריכית לפעמי המשיח ילהיות עריך
להענרת לקריאתה " :מיכנים אנחני" .אני מאמין כי · זהו אכן האתגר המופנה
· אל בית הטפר ללימייי היהדית על שם ר' יצחק ברייאר.
…
ברשותכם ננחי עתה לשעה קלה לברויאר המסה-הטטיר;ין יהמיינאי ינהנפ
את במטני
לברריאר איש
טירטם
הריח
מאמר
יהיגה דהעית.
בשס
"משוג .
הנט
.ביהוגת".
במאמר
מנתח
בשנת 1916
ובייאר את מישג הנט ואת יחטו לתירת ההכרה ומראה כי הנט איני ניתן
להשגה באמצעי התפיטה הרגילים של האדם ,המביטטים על דמשנך יטיר
ראשוניים ,שאחר מהם היא הטיבתיית .עקחן הטיבתיית הי Uחלק בלתי נפרר
'. .
.
טיבה
לבקש
מן המערכת המחשבתית שלנו ,מאורח המחשבה
.. ,אחר .
שלנו ,הניסה .
,
טבעית לכל תופעה בה א Uמבחינים" .הפרת עקרין הטיבת יות ,כמוה כפגיעה
לתפיסה -
בכושר התפיסה שלבו ,הבס הינן איפןא תופעה שאיגה ניתבת
•
ברגע בי נחיש בה ,שיב לא תהיה בגדר נט".
.תיםעה שטיבתה אינה דייעה לנו אינה בהכ mנט .לתןםעה כיו נקרא
כיעה וננטה למציא לה הטכר .למשל ,מנסיינני אנו וידעים כי המים ניטםי
להאגר במפלט הנמיך כייתר לומלא את החלל הפניי בשלמותי .אך אם נתזה
לםתע במים המתרוממםי לגבוה רב יריצר'ם אגב כך שתי תימית לימיםנ
ולשמאלם יחלל רקי ביניהן ,תופעה זי תעמיר סםתירת לכל היריע ל u
מנטייננר הקידם אידית טבעם של המים .רכאן מעיר ברייאר ,בדרך הגניחה
האיפיינית לי" ,תיפעה זי תיכה ארחנו מן הטתם כמבול של עבורית חמקר
מלימדית'! התופעה לא תחשב לפלא יהגררתה כנט לא תטפק ,כך ניתן לצפית,
אתאייס הדמע .מתיך עויז בנישא מגעי ברייאר לנתיח פורה ררב-עניין· יסל
16
www.daat.ac.il
_.
~
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבי עיקוםי ונספים ביהדות -הבבואה והבוא'ה .מאחו כדל ,שלושת העיקוםי
המוזכוים -בויאה ,בבואה רבס -בדעוים במהוחם ,בל בקודח אחיזה של
הקשו ומשמעות בעולם הטבע . ,הם מצויים ,על פי הגדותם ,מחוץ לתחום
האנושית.
התפיסה
,
הבס
חווית
•
משמעה ,
חלק
בטלית
בחוידת
הביראה,
חהיה ' י המשהר
מרm
Iדנבןאה על ד II.םד הזובה בד .כר כל ,םב החן מעשה החגלות.
.
.לשם דוגמה ,התווה מספרת
~ ושמה
החי
,
לרנ :
את
וועה
הצאן אחר המדבר ויבא
יתרו חותבו
צאו
מדיו · ייבהב
כהן
את
אל הו האלוקים חורבד.
ויוא מלךא ד' אליו בלבת אש מתור הסגה .וירא והגה הסבה
•
בוער
באש והסבה Iיבבו
אוכל.
.
.
,
,
ויאמר שמה אסווה בא ואואה את המראה הגדול ' הזה • מדועלא יבער הסבר.
•
וימאר
אלוקים מחןר הסגה
ויוא ן' בי סו לראוח ויקוא אל".
'.
,
משה
שמה
עחה,
משה
רנבו
יומאר
איבו
.
הנבי.
בזיר
מחט"
ברמבר
המאמין
.
,
במעשי בסים,
ראף '
ל Rבער יועה צאן השוגה כד,זויח .ברור כי משה איבו מעו' '' ' ברעחו כי לנפוי
ה I1גלות נסיח .הוא כוחן
אח המראה מבקרוח מבט מציאותיח ,כהגוין
בקררחי
מוצק .משה מתבובו בא ש בעיבי בשר רום ובפליתאו כי רבה 'קובע כי לפב"
"מראה גדול" ,ךא לא בס .במאצי גט'ה רמעיח ממוכחת מח ל יט מטה לשגח
Rל "אש מבסרה לבחןר אח החופע" מקחב .משה שמירי את החופהע לחחום
הצמיאוח ' ;jטכעtזי המוכרת לו ומשום כך מובחנ חמיהחו " ….מרוע ל Rיברע
הסבה "1
פן
יחהד
רק כאשו מתגלה אלזי ה' מתךר הטבזו מלטי משה פביו ' בין , ,,מפדח
ט.
והיה םא יקרכס מקרה ותואו bבה בערר באט ,והסבה -א ' 3בואוכל ,תוכלו
לגשת אל" ,ללא כל חשש כןי לבחוו Kתהמר Kה במו עיביכס .אולס" אם
יתגלה ה' אליכס מחוך הסבה ,אזי ראוי כי תליטו םביכס ותצפו בחדות קודש
.
לקריאתו של כור!! עולם.
בשוא החוםעה האלוקית ,המצוהי מעבר
לחחום
התשגה
ביחר הרחנה נספר ונסף של ברוא'ר שראה אור בשחנ ,
ב~איה
הטבעית
וכמציאות
וכהםהו
טבעית " .
של זווקי
מעשה
הטבע,
ה,ריאה ,נתפס
ומכאו
כתופעה
,1926
בסםו
האבושיח,
"העולם כמעשה
כשביות
שניאה
נרון
המעתת
נתחום ההשגה
האבשוית .בהתחיסו להבחבה שעורי קגט בוי תופעות הבתםסתו במאצעוI1
החושים לבוי מה שעודמ ביסוח של התופעות ~ מדת שאיבה ביתחנ לחפסיה
חשוית IIלא מהויה מושא לתפיטה על-חושית "םררה " ~ משירי בויא'ו 1Iת
התותעות לעולם המציאות הטבעית ,הבגט' לתפיסה אבושית .את ' העומד
ביסודן של התופעות או ,את " הדנו כשהוא לעצמו" ,מוהה בוויאר בתחום
העולם כובעשה בראשיח ,עולס המציר מעבו להשגתגן .בהקנו;'( זו ' ,ביו
17
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"תדבר .כשהיא לצעמו" לביו "העולם כמשעח ביראה" ,ירJיירב ,העולם כפי
שגיתז ל ' uעל ד'י התורה .הולד ברוא'ר בעקבות שופגהאור .זה האחרוז מזהה
את "הדבר כשד.א לעצמו " עם "העולם כרצזז ". ,ש האר העולם דג.יתז ל u
באצמעות התס ' סה הסג'מית ,אזתה מייעזת סג'מ ' ת ש ל האדם כל' c
עצמז
ככעל רצוז .אף שמו ש ל סהמר" ,העולם כמעשה בר י אה וכמצ י אות טבע'ת",
גקרא על פי שמה של עבדותן העיקרית של שופגהאור" .העולם כרצוז
~בידמיי " .מעשה הבריאה " ש ל בריאיר מקביל ו"רצןן " של שןפנהאור ןגני ש
אליו ,ואילו "ימ,ציארת הטבעית " של ברויאך מקבילה ל " דימוי " של שופנהאוך
I1
וגיתגת להשגה באמצעותו .ברשותכם אמת"! 1את דברי בדוגמה הלקוחה מז
המקרא.
מעשה
הבריאה
נמןש
ששח
ימים,
•
אילם
התסיסה
האנישית · מרם
באה
•
אל
ד,עדלם .רק בסוסו של הבר'אה ,ב'דס הש'שי גברא האדם .בסרף ה"ם
שבת ה' ממלאכת הבריאה ו'גוח מכל מלאכתו .הוא העטה את העולם בכסדת
השבת ובה הטמ'ז את עצמו .עולם זה ,העולם בכסותו הטכע'ת ,כסות השתב
שלו ,הוא זלא אחר גיתז לתפ'סתן של הארם .חוקי הטבע הם מלבושי השבת
של עדלם הבר'אה ובהם טמוג'ם מעש'ו של ה ' כבדרא העולם ,חכויים בחוק'
הטבע ,או במה שגקרא בקבלה ד"ספירה של מלכות " .ההתגלות האלוק'ח לא
באה אלא דבי לעודד את האדם ה'דדר.י ולהג'עו להתבוגז בעולם המצוי מעבד
לבסותז הטבעית ,בעולם רב.דיאד_ בעולם של ש ש ת יסי רב.דיאה ,ולדאות את
יד ה' בכל ואת משעה הבד:זאי הדר.לד ומנשד ללא הרף .אם געבדד ל"!,רמי
שוגה נובל לזמר כ' איז לראות את כסוחו של העולם בצורתה הכדורית ,ללא
חחילה וסוף ,אלא ש' לראוחה כמלבוש בעל אדבע כגפוח ,בקצותיו מצוm
האדם היר 1.די להתקיו צצייות ~ ס'מניר של הבורא -למעז תעמדד חירתו
לבגד עיב'ו חמ" ולמעז מלא אחר מצרותיה ריה" ,בקי בפבי אלוקיו.
דבי לעמרר על גררלתן של בדויאר ,ד.גה הדעות ואיש המטה"מיזיקה,
עליבו להכיר מקרוב את מורשתה הפילוסופית של אירופר .כאוטוביוגרפיה שלו
מספר גרואדר כי את בקיאותו במשנתו של קנט רכש ככmות עצמו ,בעבודה
קשה ומאומצת" .השקעתי .בכד לא פחות משהשקעתי בקטע סבוד ומורכב של
המהרש"א ,רבדרר זו קב'תי לי שליטה כפילסרופ" ,של קנט".
בהערכתו העמוקה לקבט ןלתורתו ברר על,ו ברויאר .. :בחד ה' אשר
בחכמתו ברא את קבט ! " דעות" של קבט 'רכו ללא ספק להסכמתו של כל
'הודי נאמן אשו 'תעמק ב"בקודת התבובה הטר.רה " שלו .ברויאר uתן לu
חגמה לפידשוu ,ס nקנט ,של פסוק בתווה) .בדןיאר היה דרשן גדול .פביב'ס
קירות עןד של פידושי ,החשדניים לפסוקי מקרא פזורות לחב בכל כתב"(.
לא תחורו אחר מאוויי ל,בבס ..לא תחןרו אחרי לבבכס ואחרי עיניכם"
הפבימייס ואחר תשוקןתיכס המתעוררןת מחץר ,במילםי אחרות ,לא תלכו
שולל אחר חושיכס החוצניםי ואחר תבונתכס הפנימית .אם אלה בלבד יכוונר
אתכם בדרככם ,תתכחשו לנאמנותכם אלי .לדברי ברויאד ,ניתז למצוא
בתורת ההכרה של קבט הסבר מאיר עיניים למצרה יסורית זו בתררר .ניכל
18
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
להקשות ,אם לא נלר אחר צו ליב Uומראה עינינו ,מה
ברואיר,
כn
רצונכם,
נחובכם
החופשי
וזכית
בררכנו ! שמיב
יךבלי u
הבחיהו שבדיכ.ם
את
המצאיות
תוכלו לחיש ולחוות בלבבכם ובעיניכם ,אולם את סמכות השיופט ,את הסמכות
להחל,ט על ררככם מורה לכם התורה להמקדי בדיי כח הרצוז החופשי שהוענק
לכם .רק באמצועת רצונו החפושי יוכל הדאם להגיע להכרת הבריאה ,להבנת
התורה ולדייעת הא"ל.
נשוא הנחירה החופשית של הארם חופס מקום מרכזי נהגוחי של ברויאר
ילן
הקדשי
את עבודתי
כירח "
החשוכה
"הכוזרי
החשד".
ביצירה
מעמיקה
ומועררת התפעלות זו ,המהוהו מעין גירסה בת"זמננו ל ..כתרי" של רבי יהוהז
הלוי ,באה לדיי ביטוי ררמטי ומושלם מסכת הגותו של ר' ציחק ברואיר .לאחר
שסיםי את כתיבת הספר בפרנקפורט ,עלה ברויאר אנחה ,בשנת •1936
ליבי יעיני אימרים לי כי עלי להפעיל את כח רצוני ילסיים את דברי
בנקירה זו ,לאחר שעיררתי בכם די עניין ,כר אני מקוה ,ללמוד ילהכיר את
יצירותיו של אחרון האישים הרגילםי בקהילה היהירית של םרנקםורט .הוא
אינו נוםל במקוריותי ממרטין ביבר אי מםרנז ר IIנצוייג .הייתי אף מוסיף
ואומר.. ,ישראל אף על ' Dשו Mחטא ,ישראל ",א'ד
ביה הספר ללימודי היהרות על שם ר' יצחק ברואיר מצעי ,בתוכניתו
החרשה ,קוסו הדז ,בין היתר ,בהגותו של ברויאר .בדעתי להמלץי בפני ריקז
ד,.,שייבח
אוניברסיטהןו
להרחיב
בעתדי
את
הקורס
רלהעמיקן,
כרארי
לאיש
ולמשחבו.
אל תאמינו
לאלה
המספרים
לכם,
כי איו ידהות
של
תורה
באץר
שיראל ,כי איו ידהות של תורה בתל" אביב ; האומר זאת ,הוא מוציא
דיבת הארץ ,או מבקש תואנה לחפות על רפיוו"דייו ועל רפיוו"רוחן
הוא .הבתוננתי בארץ הזאת חזור והתבונו ונוכחתי רלעת ,להתרגשותי
העמוקה ,מה קשה דהבר להדיח את העם או חלקים ממנו מעל
התורה .יוצרי הציונות החילונית דימו להס ,כי דבר זה יהיה קל פי"
אלף משהוא באמת.
ד"ר ציחק בידראר
ז"ל :
נאום על אץר שיראל (",רצת)
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאג יילף-
•
•
_. .
במקרא
עיונים
•
-
•
••
•
ונךקזסד לזכר נשתמ ייייי ונןסך .ירתר מששיס שיהנ .מר
בווישlבדיס ז"ל ,לשעבר מנהל Rףג החיניד הרתי.
יוטף
נפםר
•
ניום
כ-ב
תשרגו.t
חמרז
,
.ת
J
נ.:ב.ה.
•
•
•
פשוטו" ) .שבח .סג.(.
.מ'ד'
' .וצא
מוצא'ס אח הכלל "א'ן מקרא
.
.
.' ,
בחלמוד .
משל למההדבר זומה ? לאיש אשר מכ'ט בגוף 'פה או בחמונה 'םה דךר
משקפ' שמש' .כול לה"ת שהמשקפ'ם שלו מוטיפ'ם הנאה 'תרה לחו"חו
האסתט'ח ,אבל מה שר,א רואה עכשי' ·לא היה בכובה הראשונח של האמן
האלוק' או האבוש' .כ'וצא בו הפרוש'ם הבא'ם לא משתמשש כמשקפי השזנש
של המדשר אלא מת"חסש בע;חר לפשוטו של מקרא.
•
'וסף הצדיק
בקשר לם 'Dור יוחת 'וטף בחושמ שת' כע'ות קשוח לפב'בו :
( 1השם י'סף הוזכר הרבה פעמ'ס תבב " ד ובחלמדו ,אכל א ' · Iא U
.
.
.sומא'ם
שמיח
את
והאמד~ת,
ד K.בות
שלמד ,וכו! 'וטף מופ]ןז עוד
אנשםי
נקראיס
כחלמוד
-
בשם
זה.
וא
שך
אהרו,
בהזמש )כמדכר ,ג' ז( ובוסף לע,ז עדו שלשה
)בחמדה
בשמבה ובגמרא
את
השם
משד,
חד' ,
-
די ;
רב,
עזרא
",די t
ד" ה
א
כה,
(.ב
'ש כעשר!ב' וחמשה תבאיס ואמורא'ס בשם
י'סף או ',ט" אבל משה ודוד א'םב .ומאח' י'סף ש" רק שמעון ו'הודה ש'כול'ם
להחחחח
(2
'וטף מבח'בה
עם
זאת.
מחע בוחבים לו אח החואר ",ק'צד" אשר לא ב'חן לו בחנ"ד ,אבל
הכרבי "צדיק"
בקשר
עם
נשכח
נח
כמשר
הרורית ז
יעדו :
זאת
"משה
העבדי"
)במזכר ,ב' ד( השתבה ל "משה רבבו" ו'עקב ה,:אש" החם " )בראשית נה(
בהה' ל,עקב אב'גו .על כד מש'בים ש'וטף זכה לתאר "צדיק" בקשר עם
מעשה אשת פוס ' Dר .אבל אנחבו מבס'ם ללכת כדרי אחרת כד' לפשר את
פהסרום ו",ד'ר של השם י'טף ואת התאר "צ ". '"1ק
•
•
"אול,
כאשר עיקכ אכ'בו הערים על אכ'ו הוא ידא רק ממבו ולא המ' -
יומשני ' אבי) ': …בראשיח כז( ,ב' -רגש כבור אכ הכר'ע בדמה בלעד'ח
על 'ראח ה' שלא ו,זכרה כלל .מאדין גOיא אחר' שדוד המלן םשע גבד
)חהל,ם בא ,ה(
או"'ה החח; זאשחו ד,א עצק לה ' " :לך לבןד חטאח'"
•
•
-
זאח אומרח שאצלו 'ראח ה' הכר'עה במהד גדולה על החטא שחטא גבד כב'
אדם . .אבל יוטף הרגש" שעל הדאם למצאו חן ושכל טוב בע'בי אלק'ם ואדם
•
•
•
ר
'חה וובחור בדר; שחפארח לו מן האדם וגם מעושהו )כבראה זאח היא
הגרטא הבכובה כםרקי אכוח פרק כ ,משבה '(.א ולכן 'וטף כשעח הבט'וו הגדול,
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אמר :יבחא …..אל …חשד ממבי' מאו.חמ ..וחטאתי לאל pי'ם' ) ,בראשית לט.
-(.כ1ת בהוושתי את שחי הקטגורו"ת הללו הוא הראה את עזמו כצריק .מעבוי
גס לציוי ש ' Tסף ובזכיר את ה' בעשויס ' פעם .בעור שבפי אחיי השם מוםע'
רק םעמ"ס
-
בשעת צהו גרולה )מב .כח ; ' מ.ד טז(.
•
•
רכי להער" את האופי של אבשו;ז> צריכו;ז> לשיס לב להתקתחות של
אופ"ס )גiס'ה ריבאמית ולא סטאטיח( .ובטעם mבעל תשובה עומר על מדרגה
•
•
יוחר גבוהה מרציק .כאשר מביטס" על ' Tטף בפעס הראשונה )בראשיח פרק
לז( הוא אiס' צעיר עס שאיפות לשלםון .כאשר גנע בכבור אחיי בספרי להם
אח חלומו הראשון .חנובתס היIוה .. :המלד תמלוד על ,יגו ; ;1 …הוא ובסד ''J
ס'םור חלוס קסדמי -על השמש והירח ובו! אבל אחרי שגובכר לעבר יהאשימו
אותו בפשע מגובה עד מ ,דא הוא לא הצטדק כלל וכצאן לטבח ו"כל ילא פותח
אח פיו .בסר . .גס אחיי בגימי iלא צמטדק בפבי ..האיש אשר על בית ' Tסף" -
טוף כל סוף .וזןי יצדטק הגכרי , .לםגי המצרי מאחר שהמצריס לא יכול~ס אפילו
אבל מת יכול
לאכול לחם עם העכרס" כי תועבה תיא למצריס )מג .לב(
bדיף להפסדי בהכחשה ו כבראה ' Tסף כטח ב ' Tשר אדדבו" .ו!!בחגו :צריכיס
לשאיל אס פוטפיר ה IIמין לדברי אשחי או לעדנו הבאמי בו"תר .כ Kשר שב
הביתה )לט .זט( הוא שימע ..דברס"" .,., :בר" …אשתי אשר רהרב דכבוM:
האלה" )לט .סי(
מעסם זה קירKסי
;,אשס" את עבח
Iז'1שסי את אשתו
לע אשר ל IIדיע
הוא שמע וק ..דבריס" ,מלק אבל המעשה בעלם ובמבי.רק ..וחיר אפי" בלי לדעת בובי חרה אפי ! וז'מין ל1סIחד -
אשו בדי iבתן כל שIIר ' 'סS iד )פטדק (,ה או ינקת ראתד
הגכבהד יירעiס' את כל חצר מתלכדת 1אפו חרה בו בעצמו
על ובי לכעום ! בלי' ספק ההי בדיי לדוב.ית את ע mהעביר
בלי שוס ק;שי .אס האמין לאשחו .הלא הידוה אמר )מ.ד ט( ..אשר ימצא
אתו .~.ומח"m .םשע :ננבה ! הלא ע'קב דן למיתה אח ובי ' אשו ננב אל'הי
לבן
)ל,II
לב( .היוהר רי IIת כלתד
שמעיז ולוו הורנםי
כח( ;
אחותס )לה
כל
את
אבשי
הלא דדו המךל
למיתה על דיי שרםה ~ הפשע :דנדת ;
העיר שכם מםבי .שאחד ובהם עבה .את
דן ..גנב" חאד ,..,..שבאמת לא ההי ולא
בבאר -למיתה )ש"ב יב .ה( -דעל,נד להאמין ששר כמדבר צמיר לא כידל
להרדג בדייד ממש עדנ עברי שביסה לענות את אשתד ז יבכן ' הו IIצמא
פשהר
-
הדא ..גתן" אח ו"סף לבית
הסדהר
-
..מקדם אשר .,.,יטא ,המןל
אסדירם" )לט .כ( .כאליד עבד עביר דכאי לטפידל דעףי
•
כםוו:ת
כנרוא.
)גנ זנו( IIIן .נתיהנ
)לרא
השלכיי
כז כבר hית
שי
לK
וCJת r
הכיי
דבול
בr
השלכה
כחי
הםהר,
ווהי
פשיםו
של
שמיש
זוהמ
ווככחיה שאבי ב! ' P
ל .Mסי :
ה,יכהד
כי אביני
ונכר
כדה .,
•
ל " Kהבור )לז ,כ rככ( ,דכ
אוחנו
הפפיק :
לזה
וכוביחה
הזרנהי
כ 'Uנ'
שהוא
יסר ,להבדל שעסינו כין השיכה וביז שימה 1I:ל הכוו נונוH
שסמי
לםלה
כי'".
ת,שב
םב
ליסהמ
כן
nm
נבר,
.רתי " .נברר
זזבנו,c
גם
ונ לנכריות.
נספר יריונהו,
בקשר למ.ור ,סל ,דכ םלד )םקר י(ח .שונגtי חנבנrי גtמרי לעבר לובי; :דידיי הןובנcב של
גג
www.daat.ac.il
~
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוסף הצדיק .בהויתר בברר ה Ie1מררתר על
גחזרר להתפתחרת טיבר של
מעמח המריחד אשר ויחד לר על דיי שר ביח הסרהר רערשה ' כל מה שהשבריםי
האחרםי ערשםי )לט ,כב( .כדי למגע מדר גגד השר ההרא על שהפקדי עבד
עברי עלהים )כגארה זהר פשרטר של המקרא ההאר אשר משחמש בארחה
בגרגע לאסררםי האחרםי רגם לר( .הרא עכר על מדותוילמה -עשה
,לטרבת ,אשי אחר .אחרי זמז מה שגי שירם מחצר המל ,מבקשים מירסף
לפחרר אח חלרמותיהם -.דא געגה להם בהזכירר את אלקים ,מ) ח( רבלי להחגרח
,
,
תגאי לפחררגר .שרב רראים שהרא ברטח באלקםי רגם באנשים .באמח שר
.
המשקים לא מבטירן ' לוl:דיף שרם דבר גם חארי שמער אח חפררגו .אבל ' יסוף
ערלה למדרגה גברהה ירחר .כאשר פחר אח חלרמר של פרעה -רברדאי היה
בדיי פתה המשול על כל ארץ מצרים לפזוח אסורםי של אסירי המלך -
הרא לא מזכיר את תוגר להגאל שמם ,הרא מערגיז רק בשלרם אזר מצרים
רזה לפגי מלר
)מא ,לא (.ו, rרגם אז הרא מזכיר אח האלקים חמש פעמים,
,
המצרית האליליח.
מצירם הממוגה גם על ,הדח
עכשוי גגעי לפסיגה בחייר הפגימיים של ירסף .אחרי מוח עיקב אחי
.ויסף מבקשים ממט . -בשם אבהים -למחרל להם על שמכרר אוחר לערב.
גם בלי מאמר ח 'ז " ל )יבמות סה( כררר שעיקכ מעולם לא אמר דבר כזה ,
כויז שההי על" לפטח אל ,ףס'! :וכרדאי לא לאחוי האשמים רהנרגעםי בדבר !
המ היתה תגיבתר של ירסף ,משבה לפתה מלרמצרםי .אשר בדיר החיים
דרמ.ררח 1לא קר שמרחל לרם .אלא דא מבטחי שמירנס ארתם ראח צאצאדים.
)אב ,כא(
אזיה מחרק מז הגער המחחצף הוהייר דע הפקדי רמ.כירב אשר
-
לא מפקי חרעלת ממצבי המחמם ! ידרר ,אגב ,איזר איררגהי " :טררף ,טררף
ויסף" )לז ,לג( ,מאכל לחהי רעה ,רעכשוי הרא מאכיל ארחם האנשים אשר
הפיצו שמרעה זאח !
רלכן ,בכל פעם שאגחנר גרחגים אח השם "סויף" לילר עברי ,בכל פעם
את ףס'!' הראשוזבשם
שמכגים
ויסף
אגחגו מוסיפים
הצדיק
•
?חייו
חיים
-
"לזכר ערלם חיהי צדיק". .
הזכרת שמית
•
•
•
(K
לr
"הישיות
נע
שלפעמםי
הציונית"
אזיר
הלפך.
ששמי א:זו ירונהיי
)מסרק יכ (
..
)הסיב(,
ובזה
הרינ
גרח
..דבר"
למלר
שם
בביר,
:
ה'
)פסוק ו (
ומסעם
זה
בפי
וםנ הזכיי אח " כקסתן
הסם
•
בלעם
בKל הוא זוז
זיה
צדקיהן
ובסזם זה יי ןסר האופיס ' כי יוסף '"בוס';
כי םא תיוא
•
של
)בדמבר
ו,יטב
להזויא
פחר.
המלה
אל
הכור
איחי
הזאת Kינהנ חיאר הפועל
רק אחד' הפתרוז ,דלא בזורת תיאנ לםני פתרןנו,
www.daat.ac.il
לח ;
בכ,
משם,
-יאש סוב פחר ,מפני שהאמין בה' )הל ac
22:
אדם.
ומקטריגיבו.
כ.ב
שהסליכו
'Utתו
IIו
עגיז
ממל IIת מקומה של מדיבח שיראל בםי אויביט
מלה
אזיה
לא
לאדם
להזכיר
שמר
•
,
ללוtקיס
םתרונים(
-
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד ,יב ,טז( ! ה"דבר" רו" K.שיראל' :מלה אשר בפ" של בקל משחנה ל" 17ם
אצי מזוכרםי"
או " העם הזה"
)ככ ,ה(
שיואל שלוש פעמים )ככ ,ז ;
)פטוק (.ר אכל כלעם מכזרי אח
כנ(. ,ה
ב( מענייז שאבהרם ושהר לא מזכיוים אח שמה של הגו .כפי שהר הKי
)בואשיח טז ,כ ,ה( וכפי אבהרם "שפחחר" )פטוק '(,ו אכל המלאר
''''תכmש"
,
בדמבו
זמכיו
את
שמוצא
אוחה
אומוח,
וו.א מקיםי ומשאו אח
שמה
ומיד :
תיכף
ככודה האנושי.
"הגו
שפחת
כפעם השנהי
שהר'!
אדת
כא(
שוה
)פוק
לא הגר ולא שימעאל מוזכרים כשמם !
מדברח פעמיםי על " כז האמה הזאח" -
mוא לא יירש "עס בבי עם ציחק" nD .א Dמפויע שהם של כנה ! גם נסםע
האיה המלאר פונה אל הגר כהזכרח שמה " :מה לר הגר" ז )פטוק די( .שני
הטיפורים מעביינים מטעם בjtןף :למלאכים בעצמם אין שם כלל עד שנגעי
•
לספר דבאיל ,אבל הם דמקירס" כבואה אח עדו השם הפרסי אצל בני 'הואם.
-
ג( אחוי חטא העגל )שמות לכ( ה' אומו "עןמ" )פסוק ז( ו"העם הזה"
)פסרק (.ט משה גם כז מזכיר ארתם באופז זה פעמיםי )פסוק אי יכ( .אכל
בפטוק יב הוא מזיכר "שיארל" כמקום "עיקכ' :כאלו צדה הלכביס אוחם עדו
פעם ללכ ה' ז ובאמת ה' מכזיר אז "שיראל" פעמיםי :לג ,ה ; דל ,וכ.
אם
הגשיה
שלבי היא
בכובה ,מאצבו,
דןד
חשוכה
אגב,
כקשר
בכובה
לסיםור אודות "שבי המטות וחצי המטה" )כמדבר ל,ד סר( .קוראים שם )לב,
כח( שמשה קרא "את אלעזו הכהז ואת "עש בז נוז אות ארשי אכוח
המטות "…כדי -לאשר את החבאםי השייכםי לזוככ המ"חד של אלה המטיח.
מחע לא עשה את זה אחר התשוכה הארשונה של דמoטרת )טז-יס( ולמה
באלז לחכות דע לגתוכחם השבהי כפסוקים רט-ו ! שמה הכזיר את ה' שכע
פעמס" זהם לא הזיכרו Kזחו כלל דע ששמה חזר על השם עדו שש פעימם
)פסוקים כ ,כ( ומהם פעמים "לפבי '''ה ; רק אז לקחר מוסר ואמוו "לפני "'ה
)כפסוק כז( ,ורק אז הסכים משה להאזיז לכקשחם.
הערות לפירוש רשיי על התורה
א(
כמדכר
כא,
די :
"על
כן
ימאר
מלחמות
בסםר
ה' !'
שר"י :
י"א שלדעת רש"" המלה a..פר //כאן מירה על סמייר ,המ"כשמסםרים"
רכnoידו לדצאי את המלה "ספר " מפשוטו ד ראשובה -א rספר שגם -זה
גמצא ; שגית, ,רר.א העיקך :אין "אןמר .םי //בספר אלא "כותבים".
ב(
שמוח כא,
לה :
"וכי יג'tז שור איש
את שור ערהו'!
רש"י :
שור
לש אשי .מה מוסיף פירוש זה לפשוטז של המלים ז וההנ אבז עזאר מזיכר
מפוש אחד בשם בן זוטא אשר לדעתו "שרר רעהו" הוא "שרר -שהוא רדע,".
וא"ע לובע על,ף ככתבו "אין לשור רע כי אם כן זרטא" )אבל כמשבה ב " ק,
ם יי ה ,מ /lד שי לשיר חבר !(.בהוספת המלה ..של וו רש
/l
,,
מלמך אןח Uשכשבאב
למלים הכאות "שור ועד" צריכים ב " כ לפשר "שור של רעד : ' .ובכז כמלה
אחת יחדיה היא מירה את הדןד הבכיבה כלי להלבין אח פבי כן ויטא ! , ,
23
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
ייקיא כ: ,ו; התויה אמרית "באש ש'יטו אותו אותתו" .שר"י ' ,בשס
ג(
•
ש' מרכזתיןב" ' ,אחת מהן" .זפאמת ' נמצאות' דךגמאךת לזה נתנ"ז ; ש " א ,חי,
"בשתים חחחחו בי "
כא :
-
באחח מ /lו ,שופטים יב,
ו:
..ייקבי בערי גלעד"
~ ג"כ באחת מהו ,כמו בבראןקית יג " יב .. :ווט ,ש'ב כערי הככר ',:יגם ~משבה
זכחיס ,מ " ו, ,מ".. : Xכמעשה.כךלט -כמעןקה אחתמהו " )תפארת זvיוrיל( .. .
,
תנועות מוזוות
,
לפעמים התניעה משתבה כשהמלה 'מיפעיה בפיף הפס'Pי אי באתבחתא.
כשה!! ,משתבה כאמצע הפסוק צריכםי למצוא טעם מנומק לזר .במםע הזאת
,
חנבי מכפה לפשר רק חמןק מהם, .
.
.
א( ~דןבבר 1כ1
.
., . .
..
:ג; "ועישו בני זvיראל את הפפח במועדו" פפח )~קמץ(
במקוט פסח )בפגול( .לן היה כתוב פםח )בסגול( ,או כל אלה האבשים אשר
לא ' הקריבר אותו ; .במיעדי" הוי חייבי כרת .עכשיו הוגד ' לני ' שהחשיבות
את הקרבו ,ירק ערד משבי היא להקרינו במודעו.
חואשובה האי להקריב
,
'
.
.
הכיחבי בקמץב( .שם ,ככ ,כח" ,להמ ,הכיתבי וה שלש יגלים "
מכקום בסגיל ! אבל האחוו כנראה החאובבה לא רק על השלשר פעמים אלא
אפילו על ' הכאה' אחח Iהיא אומרח :למה הכיתבי ד ואתה הכחי אותי אמילו
.
ג ' iפעמים,
.
נ( דבםיו דכ ה .. :בקי היהי לביחו שנה אחת זשמח את אשתר" …
; I(,חח" ~ ח ' קמוהצ נמקום פתזחה ! אבל המדצה של ..ו ש מח את אשחז"
נורג.ח בכל ' iמו ,ולא רק בשנה ' הראשונה !
,
,
ר( ,רברים טו,
טו :
" …במקום
אשר
ה' ביחר במקםו לא רק בימי חהגםי I
ינחר בחג
•
'ח)
המצות "…
מקיצה(.
,
ה( י,יקאר כ,ר כב .. :משפט 'מ) פתיחה( אחי .יהיה לכם כגר באזחר," …
לפי כללי הדקרוק צויד לומד ..משפט 'פ) קמוצה( אחר" )כמו משכז -משכו
קדבז העדה( .משפט אחר דא המשפט של האחד ,וכיוזהעדוח ; קרבז
שרק 'ך ,אח,ד כילנו .אחים יאיז הבדל ביז גרים ובוי אזחרים כבוגע למ'!Iפט.
•
,
דיוקיס בפעל העברי
כשקרואים ברג.דה של פסח שלבן ..בקש לעקיר אח הכל " מפני כוסחיב
..ג!רמי איבד אני" ,שיאליט אנחני אח עצמבי :איסה ברמז ? כז ..בקןק עיקב
לשחב ןקכלזה" )בראשיח רבר ,פד(
בסגןנן
(X
ו;iקm
החנ"ך :
שמות אי,
,
ה:
,
..מבכור פרעה הש'1כ על כסאו " ,זג!ת אומדת שהבז
להיות למלך.
ב ,נ(
הקרבז·
_
בקש ילא עשה ד ברט שי דיגמאוח
לm
שם יב ,מח ,כIום במדבך ט ,י :
,
24
www.daat.ac.il
..יעשה מסח" ,בעדתו להקירב IIח
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד( דבדים כח ,טח " :יהחמכרחם …ראז קינה" .יחרמה הדבר :יהלא אם
ש' מכירה ש' קנז ,יאם איו קניו איו מכידה ',אלא פירוש המלה "רהתמכרתם"
חרא' שאתם 'רצרים להמכר ,אך
ה(
טו :
ריקרא כז ,יג,
איו קרנה.
.
םI1א" גאל יגאלנה",
"ואם…
ינאל" פירוש ':אם
בדעתו ל גארל.
ו( רות ה ג …" :מכהו נעמ''' פיררש הדבר :הא' רוצח למפי~ .בדיהמ
לזה נמצא גם בשחטים אחרים :איתה המלה מירה לפעמים ע~ הק יג ' Pןזל
פריי ,כמר תפוח ,תאנה ,כחר '.המלה עורו מציב'ת את החטא וגם אח פר '~ 1
העונש.
ז(
,
דברים כח': .א ….ולקחת ןIו
לאשח" ~ אם בדעתך לשאת איחה
לאשה .מענ"ו שגם באנגלית ש' תופעות כאלה " fish1ng :לא רק 'לחנiליח' בד"ג
אלא לבסות.
לפעמםי הפעל לא מרמז על הפערלה עצמה אלא על התחלתד .בראשית
ז ,ד ….. :לימםי עדר שבעה אבוכי ממטיר על הארץ ףנ ". 1ם "..ז"א הגשם
יתחל> לדרת בעוד שבהע ימים.
ייקרא כג ,לט .. :בחמשה עשר " 1ם …תחגiור …שבעת ימםי" .אבל '!"א
אפשר לחוג ז' ימים ב " 1ם אחד 1אלא :ביום הארשרו תתחילר לחרג.
שיגיי מלים רימז על סיף הסדר
כשש' מלים אזחרת שורת ,זו אחר זר ,או משפטים קטנים ,אנחנו מרצאים
לפעמםי שנוי ביכר בטוף .הדוגמה הראשונה היא בפרק הראשון של ספר
בראשיח )פסיק די( .. :יה" 1לאיחיח ילמועדים ולימים ושנים ".האות "ל..
מקדימה כל מלה ימלה חיץ מהאחרינה שבהו.
4
_
.
•
•
~ …
במדבר ,פרק ב ….. :ראשינה יסעי …ושני'ם יטעי …לאחחנה יסעי
!=".יהל',דל קהלח .מרק ג ; ז rשם ;.כייו פעלים אבל בטוף קסדר שני Wז1.יח :
מלחמה .שלרם.
קהלת ' ,1ב :חמיד מחחיל,ם בדבר טרב ומטיימםי בדבר רע ,כמר ..לדצקי
ולרשע ".אבל בסוף הפסק!ר .. :הנשבע כאשר שברעה ירא".
ש'ודיע ,ג,
כד :
..חחח
בשם מק יהיה וחחח
חחזי יפי" ,במקים לסייס "תחת יפי כד
חגורה
בקפח…
כי
)ז"א כריה(
• /l
זpינ"יtנ נאלה נמצאים ג"ג במשנה :אבות פרק ג ,מש'ה 'י'ג )וגטה,
משנה "ייז( .. :מטורת טיג ל!יורה .מעשרות סיג לעשר …טיג לחכמה שתקיה",
ולא וקהיקה סיג לח;כמה.
יראה עוד מס' הוויית ,פרק ',ב משנה '.ז
,
אמירה לפגי וה
,
רק פעמ"ם בכל התב"ך מוצאים אמירה לפני ה' במקום אמירה אל '.ה
בטפר "י!!ש בא!!י Bעמ", eי)' ,פ' ל( ששמת '-ייפר אי אמר יפב' ' ".ש"
25
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשער שאמירח לפני ה' הא" פחית מאמירה שיירח של נכא" אל ח! כייו שח'
כבר אמר למשה " מי שם פה לאדם"" ,אנכי אה>iו עם ",..פ ),ד " ,11טי( ,לא
רצה משה לחדיר על העבין עדר פעם אבל מאךד> גיסא לא ה;ז> בטיח לחליטין
,שצ"ל "! Iבשל;ז>יתי ,ילכו דיכר רק ל cני וה דלא אלג" באדסו שייר.
יבסיים בהערה ששי בה ח'ז'י ש קטן .בזקיט כתיב שהאית,!,ת הראשיבית
של חמשה חומשי תוהר בראש'ת ,ואלה ' .וק'>אר .ו'ז'בר_ .ד~ הדיניי
ב ,ו .ו .ו .א עילית למביו ~ה = .21והאותיית המס;ימות את חשמה חימשי
תורה
מסעהים ,
במצרים,
עולות לשש פעמים
אהה" =
סיג"' ,
יחרי,
הדיינר
שיראל,
ס . ,ס ,י ,ו ,ל
.126אבל מה החשיבות של "שש פעמים "',ז'הא ד
מפגי שבפרק ג' יר כס' שמות ,אשר שם ה' מתגלת
במצאת מלה דו ">ז;הא" שש פעמים , I
למשה בשם
"אההי"
•
תקעו בחשר שו IIר' כו' כי חק שילראל הוא מII1Iט לא"להי עיקב
)תהילם פא,
ד-ה(
הנה שיראל הרבח על אנשי המעלה כפי הוראתר ויעקב הרנח על כללות
ישראל הממרצעים כמי שאמרר ת"ל
' אנשי
המעלה
'
הרא ירם
גמר
דיו
…
כי חק שילראל הרא ,שמדצ
שבחתמיו
לאלתר
לחיים,
משפט
,
לא"להי יעקב ,שמדצ אנשיס הבינרניס הרא רק משפט תחלת דהין,
חה לא"לקי יעקב שממתין לתשרבתס שיעשר תשרבה אשר אינר מדצ
החכמה רלא הנבראה מטכמת זלה ,רק מה שהבררא ערשה מדצ חדסר
יתברך שהיא הטרלח לכל ערנס.
משר
26:
www.daat.ac.il
חכמה,
סוף
IIןוהת
נצבים
.אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
בהן נדול צדוקי או ישע בעבודת יום הכפויים
גt
במטבח
וימא מוזכרםי
רשעים
כהנ ·ים גדולים
ודצקים
או
בטוף
שכהנו
בית שני .הי!'ו כהבםי גדילדם שהשיגו את הפשרה הרמה בדרניס פסילות ,אף
שהם בעצמם הוי בחמבה הפרושים וכן היו בהבים גדול,ם צדוקםי שלא · המאיבו
בחורה שבעל פה ,או שהןו חשרוים להיוח צרוקים.
להלן ננטה לברר איר התודיטו חכמיבו לבהבים גחלים אלד.
· לס' החורה והמסוהר הבהן הגדול הוא הגדול מאחוי בחכהמ ,בעושר
ןבנןי .שי לו חסקריים וחובות רמי מעלה ,אר החורה בחנה לו 'גם · זביווח.
'בביח שני בהנים רבםי נסיו להשיג חפקרי זה בגלל העוצמה הפוליטיח
והבספיח
נכבד מאוצרוח
שבו .חלק
היה' אוצך
הדמינה
דוב.קדש
בית
m
וי
חוקפוח שהבהן הגדול היה השל"ט דוב.דיני .חכמי הדוד בודאי לא היו מרוצים
מהירדיה החחנית והמוסרית של כהנםי גדוליס רבים ,ירדיה שהגיעה לפעימס
למצב עגםו למדי.
כרמ בן נ I''I1כדב" חז"ל על מאמצהים להבטחי עבוהד כשהר בוים
הבפוידם
'.
•
1עיקי חייכוח כין הפרושים והזרוקים בעבידת יופ הגפירים ההי לבבי הבאת ' הקטורת.
לפי התירה המסורה
לםגי
הארוז
הבהן
והצדיקים
לפניס לקודש הקדשים.
הגדיל
רצן
נותן את הקטורת
להכין
הקטורת
אח
,ל האש
כחיץ
בפניס,
וכשעילה
ואה יימא נג ,א והלכות ענידת יוה Itג,
בקודש
עשבה
פרק ,א
הקדשים
יכניס
אותה
הלכה ז
רר Kר.
פירוס הרב '''סן הישר ייקרא טן ,יג שזי מחליקת הלכתית ,ר,ירגית הנרבעת נכהשקםית
פסולות
של
הזריקיס.
בספרי הססורהי ובמחקרים נדרנים בהרחבה המחלקות והמאבקים בין הפרושים זהזזיקים
לגמרי אם זאת היחה מחלרקת דתית כלבד או
בסוף :כית שני .ךא לא ברור
פיליסית.
נאמנות לתורה שכעל פה ,הרב ויnק ייאזיק
כליוני מבאק על הסלסין אי מחליקת על
הלוי טו':ען שהנרוקים הלכי בדךר המתיינים ..ודבר אין להם עם הדת" )דירות הרתונםי.
nייא כין ג עמ' קפ( יעור ",כסס
להם נום חורה שגכתג ימנתת
זר
טנוי
uחרקיי
לחובו
נרב
…דבר
סהנרוקים
אסכנז"'
תווה
שכי'
פורים
מם"ורסרח . .
ס,ות
פה,
כי"'
שאין להם דבר עם תירה
)שס, ,ונ '
קפב(.
הר)(. . ,
חמורה
כאילר
הנררקים
האוכינר
אין
הדברים
פשוטים
כו.
או
)הוריות
,ן
כיסוד
((I
כל
להבחנה
שכעל פה ,לפי שיסה זו של רי"א הלוי בוראי אין להכין
נyידח
הלךי,
הפו
נוונ'
•
דגרל
(158
דצקוי
המתקי
או
את
שכעל
חסור
רברי
•
כ'!רוקי.
הרי"'א
הרב
הלרי
משה
וכבת
פה כו הרבר· יאן
הל''ו' סונון
בתררה
כין
שהרי
שבנקורה
שבכבת ·ורק
סככתב
ותורה
תרהר
חז"ל
הזכיוי
שחכוניגר ז-ל הוסליונו
ארינייכן
בשמו
)ספי
שהצררקים
זכיין
כפרו
עם
לר"" X
בחירה
שב,ל פה ול .קבלי י'ח הובןךןת ררבבן ,הש"וח גם '''י ,וביז .שהיה בקי כ.ריל בחולרות
:ו:ז
www.daat.ac.il
……………———————–
אתר דעת -מכללת הרצוג
במשבה
ראשובה
מסכח
של
כחוב
יימא
שמםרשיוי
בדול
כהן
ללשכח
םרדהרוי .בהסבר לע "לשכח םרהררין" מובא שם בדף ח ,ב ת"ל :חגיא
פרהדדיו היתה והלא לשכח בלווטי היחה אלא
)מאר[ רגי .דיררה וכי לשכת
,
בתחלה היו קוריו אוחה לשכח בלווטי ותחור שבוחבין עליי ממון לכד~בה
ומחל,פין אותה כל שביס עשר חורש כפהרדרין הללו שמחליפין אותם כל
••
שבים עשר חודש לסיכר היי קורין אוחה לשכח פרהדריו .סירש"י )ד"ה מתור
.
שובתבןי ממוו לכהובח( " :מחןו שכהבי ב,יח שבי היו עומרי! '!'ע ממון שבוחבין
על גהיבח גחלה למלגי ביח חשמובאי '! ועוד םישר רש"י )ד"ה מחליפיו אוחה
גל י"ב חודש( " :כלומר ששרעםי היוי ילא היי מוציא,יו שבתו ומנומדיים אחר
חחחיו וכל כהן המתחשר בה סוחר אוחה ובלבה בביו אבה מו ".,אשוו שתהא
קרוהי על שומ ןבמצא מחחלםח גל שבה ושבה ' ! בםיחש המשבה לרמב " ם
מובא כעי! -זה )להלן במשבה ג'(וז"ל "אבל במקשד יעבי שהין הרבריtב כולם
בלחי שלימtב כמו שדיעח והמלגםי ,לא היי הולכיtב ,על דןר השיר ,הוי ממבים
כחביס גדול,ס ,בחזקה ואםילו שלא הוי ראוים לןס …ומעבירי! אוח! לס' שעה
ברזוו המלכים וכר היו עושיiב בכהביס גדול,ס מי שהדי ,דיחר קרוב למלוכח
ו,גטרב אליי במרמן הדי .ממבה גהו גדול" .
בוסםת :
בירושלמי יומא )ה ע"ב ( מ ו באח דעה
"שי אומירס שהדי הודגוי
זה אח זה בכשםיס" ועוד מובא )פסחים ב' ו ,א( "אוי לי מביח ביסיוס אוי לי
מאלח! : ,אוי לי מביח חבוי ,אוי לי מלחישח! ,אוי לי מביח קתרוס ,אוי לי
מקולמסו! ,אוי לי מביח ישמעאל בן פיאבי אוי לי מאגרופ! ,שהם נהביס
גדולםי ובביהן גיוברין וחחביהם אמרכלי! ועבריהן ' ,חובטין אח העם במקלוח"_
כוזיו
זה בתוסnםא
מגחוח ,
ד)"מרא ) יומא ם ע " א(
סוף
פרק
יג.
נוושה חשבון שרוב כהבםי גרול,ם לא גמח אפילו שבה
אחח ,שהרי הם היי רשעים ועליהם באמר " ושבות רשעים חקצודבה" )שזנלי
י ,זכ( ,מחכר הסכום הגבוה שמיתא בח בייתוס שלמה למלר כרי שימבו אח
בעלה ר' די~שע בן גמלא לכהו גדול )שם יח(, ,א על מיגוי וה אמר יב יוסף
"קטיר קחזנא הבא" )יבמות סא ,א( יפירש"י " קשר של רשעים אבי רראה
כאן שלא היה ראוי לכך אלא שבתן ממון ומיבור~ " ,במסגרת מאמר זה לא
ברוו על איזה ידשע ב! גמלא רמובי גאו ".
•
,ם יסולו.t
)השלמות
מסנה לחס,
ל ..ל nם
סונים"( דומי
,וי כי הנזוקים עוכ שפקוו כןתוה שכע"פ,
פי ac.
משנה n
לדעת
.וזידי
סיינם נשמעים לחנמייג .ףבוכ יוtו בהם
יzננןת דז כלל ,יק שייט הט ניכד אמונת האלקות QJכל Pחל ישראל …יאז הטוש
בינינו יביגיהס כלל
ג
ככ'Mיי קנת מיטי מנית הם
רק
מחוזקי"·Q
!!"יר הלוי כובת שבסיף בית סבי בהנו לפ'עמיס סגי כהגים גיוליס
בגח Mחת . ,חxז
דnוotוין
כלל
בופטל
מוטן
י Mkר
לרחרה
י~יוHים "
י'ם 18ג l
בבהן
דגרל
ילמטירה
ח"ב
-
עךר
בטועל
)ייריח
היוסע
כן
בכית
הןנקיש ,
סוסו
זה
הואשונים M"n ,ע'ם •464
גלונא,
עףנ
622ובהרחבה
וביכ"
נח"ב
היה
כיר,
כ ..חוירית
חוביגu
שובזןר
הנריק,
,וי
uכ (. 1שיטה זי ובינtזוובה עם הפ Qייח הל "'Mיהיייח כיילו כ pnיןנות ייו
,28
www.daat.ac.il
-
-
.
,
.
-,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרשנ " ץ דחה את הדעה כאילו רוב נהנים גדילים נניח שני ל Kהי'
ר "1Kם לחפק"!'ם .יז ה לשובי )תשב " ץ ח " ג סי' לז( " :אע"ס שאמה על' 1נגמ'
בבל'ת וירתלמית 'ושנוח רשם"ע !קצורבה' לאו רשעים ממש אלא של Kה'1
מתמגי' כהן ' בן כהן ככהני בהי ראשןן ,וכן אמרו בירושלמי אבל כשתסלק .זה
מהן צדיקים גמורםי הן וה' 1ראויין לנס שלא היו זנחם של ישראל בהי"כ
זבח ושעימ תועבד .אבל תפלתם נבית קדשי הקשדים היחה חפלת' ישירם
א' מהמ
רצינו ' ואמ · נמצא
אחר
צחקי כבר גגף ביומן ונכנס
יכל
תחחוי …
ש'ראל היו מלןיןאותו כשיוצ Kמן המקדש וא"כ ראויין היו לבס ואם ה'1
מתמכיס מגפי ממזן שרונאין זה אח זד .רען זה עון מלל ההי לכל ש'וKל
בבית שבי ואין אדמ בארץ אשר יעשה טוב ול "', Kאט'ח דברימ אלה ש~
הרשב //ו
יסוד
משמשים
זהידה במעשי הכהגים
להבבה
בסוף בות
הגדילים
שני ,למרות הככוי ·,,רשעםי" בגמרא הכ"ל ,אך גמ השרב"ץ לא רצה לטשטש
עדויות באמנות של תבאים ואמוראימ ,עובדות הסטרריות שיש
בספך·ו
מיוסיפם
הססןךיוביס
ער
אמםנ
היום.
גם
בית
בסיף
להן רכחוח
כהנםי
שני · הין
גדול,ם כשר· ים ובאמבימ ,אך ררבמ לא ה' .1ראויימ לתפק"!' זד .החיאורים של
' 1טםוס
,
המוימת
על
הכרנ.םי
בין
וכן
הגדולםי ו1נשםחות"!'ם.
הI1כ1כן
חראת
והשוטון שלהם ,מאשרימ דבדי חי " ל על רשועתם של כדנ.םי גחלימ רבים.
חל pמהכהנימ דנ.דולים בתקפוה יו ה' 1בורימ ועמי הארץ .גמ אותמ
כהכימ גדול,מ שלא ה' 1חשודםי כצדיקימ ,לא הצטיינו תמיד בידיעותיהם
בתורה ובהלכר .לכהן רנ.דול ההי אטור לשיון בליל יום הכיםורימ ולכן "אם
דורשין לפנן ,.ןאם רגיל לקרות
היה · חכמ רורש ארם לאו תלמ"!'י חכמ'ם
,
קורא ,יאמ ל Kו קורין לפנ' 1באיוב ובעואר ובדברי הימםי .זכריה בן קבוטל
אימר םנומיס הרבה קויתי לםניי דנינאל " )יומא םרק א ,משנה (.ו מן הראוי
שחכהן דנ.חל יההי "רנ.דלו זכאחיי " בחכסה ,אך וה לא היה תKב' לעיכיבא.
הכהן
הגדלו הTiי
כהניס
שני
נלחים,
כהנם"
חבו"(כ
השליט
אך קשה
זבולים
רשי
כעם ישראל ראף
להינח
סהפדרשים
אחת
לכי
בבת
אם
ייין
זה
)הל'
ח,רה
איסור
ואש הסנהררין.
הסכימן לזה,
מקרש,
)סי
רקה
הזרוקים
גeווי
שהרי לפי
פרק ד
מן
הל'
הדקה
טר
,ל
הנהיגו
ההלכה אין
ושם
סגי
ממגים
בכ"ם המקיר
ט'י ת
,בידת יוה"'כ,
'ונע 30ןרהג tיסף קרבן ,יראמ ח ,א ישם לגייגי הש'"'ם '"'ןל אגבלי { .
כםאמ,
הז
יאז
הת rrסית לדביר
Yיי פ מקיררת חז"ל.
נית
שבי(
הח ו קרים
שהיר כרנןן.
מאת אבהרם
יאן התיחסרת
rב ' הפררשים
ביבלר
3
תרב
קלמן
''''דל
אבליב
לב Yיה
רהו:חקים
הכאנ
עדםח
אחרי כתיכת הממאר קראתי את סס; הנהב;ם יעברדםת נלפני חרבן
ובן
המאמר "פראירתין"'
את
כסףו בחי שני בספו מחקרים בחרליית ישראל
מכ,ס
הפאמ; לברר Itח
חזל"
בכהינה
של,ם"'א
ייאוב ס,,גז
הנריבה
אך
כאן I
הגרילה
העירג· , -ל
השוה
בספרר
מאת
של ניכלר
ובעבררת ייה " כ
רנוי
ש י" ח
הרשכ r. .
חםת טיפר
לתלודות
גרליהו אילין,
אך כספרים לגeו.
נם,ם דאן זכר
והרא דן
הג"ל,
הכהיבה הגדילה
כעיקר
למחלוקןת
בפרסים.
מיבא
םב
בלב,ןני
מ 'י
יי
..וסאר
ל י קיטםי
הIס . .ס
מהכנים
גזרלים של יבת שני יימתי ואי ' שאר באמר עליהם במס ' י ר מא רף ם ' א'" ,ונה שב.ונר
שם".
הש"'ם
ותכנת החתם
סופר
בונונן
לפשטות
דברי
חז"ל
כבמרK
זו.
ןוז
ראה
כלביוגי
הניל.
29
www.daat.ac.il
~
,
,~,
—-~–
אתר דעת -מכללת הרצוג
כוהוכיח
הרב
יוסף דדו
זינצהייס מהמשנה
הב' /ל
כ"יז
",ו,
על מסכת
יימא יח .א )איפינבר תקנ"ט( " :לא י'עתי במה נסתפקי דאם היא לעיניבא
ופסוו ,א /כ עבירת יה " נ שהי' בכהניס כאלן ,ה'י פסיל והר .ו הי ' כהביס שלא
I
הי' יכילים אפילי לקרית יה,י' צריכים לקריח לפניהם יכמי שאמר זכ'"י' בו
קביטל פעמיס הרכה קי" ח י לפניי יא " כ היה עבידתם פסולה iזה לא ניתו
לאמיר !' אגג ,כדידות אלי פ שיטי העם לא דכרי לשיו הקדו ש אלא ,ל ש יו'
ארמי וכנראה זאת הטיבה ש קרי לפני הכה jהגדיל פע מיס הרכה ספר דניאל.
,
אר מסופקני אם הרכ דיד זינצה"ם צדק בביתכי שהיי כהנים כאלה שלא
'!'ה יכילים לקחא .בריש פרק שביעי מיבא במשנה שהכהו הגדלו קרא ביים
בתירה
הבפים'"ר
פרשח
אחרי
מית
יכו
פשוח
יים
הכפירים
שבפשות
אמיר.
לא מוחכר כמשנה אר כגמרא על כהו גדיל שלא י'ע לקריא כתידד .לכו איו
להביו את ,דכרי השמנה על הלימדו כליל ירה"כ "אם רגיל ,לקררת קררא
ואם לאר קודיו לפניר" ,כאילר ,!,ה כהנים גדרלים שלא י'ער לקררא בלל.
כנראה כרלם ידעי לקריא בתררה ,ןא לא כרלם '!'ה רגילים לקררא שערת
רבוח ,רבודאי לא כליל יום הכפררים , ,כאשר הכהו הגדול מתכרנו לא לישוו,
לצום ,לועברד למחדת עבודה קשה וארוכד .לכו מובו שהיו כהנם' גדולים
שהעדיפו לא לדרשר רלקרוא לפני אחרים ובקשו שי'דשו אר יקראר לפנידס..
' ,
א iר
כ.
הת '/1סו חכמינר לכהנם'
הגדולים
כתק ו פה
זר ך
אחד
מצד
ה'ע י ס
לני יכ mים רבים ביז חכמינו ז " ל והצדוקם' ואף נמסר ש רבי ייחנז כז זכאי
הטיל טום בבהו דצוקי ) תיספתא פרה ג(, ,ה אר לא מצאנו שהחכמם' החרימו
את עבודת הכהנם' הצדוקים כיום הכפורים .רבינו יר~נתז מליניל כפירושי
ליומא ' ,/1א הסביר' שאמנם מן הראיי שהכהו הגדלו יהיה גדיל בניי וכחכמה,
אד "אפילו הני לא הוי עיכןבא ,וכמקדש שבי מיירי שהיי עשירים היו בותנים
ממין למלכות ,כדי שיהיו כהנים גדולים ,ואע"פ שהיו עמי הארץ לא היתה
נפסלת העבודה אם יעשנה כפי אשר יררוהו ב'דת דין של כהינה " .רבינו ררן,גתז
מ'לוניל הסביר כאן את כשרוחם של כהנים גדולים עמי הארץ אר לא דו
על כהנים גדולים ,!,הש חשודים להיות צדוקים או אפילו היי ,ידיעים כצדוקים
אדיקים'!' .ה כהנים צדקוים כאלה שלמען השלום לא שינו מהמסורת המקוכלת,
אר הם נשארו דציקם' כהשקפיתיהם ,וכבר העיר כ"תפארת יעקב " על תפארת
ש'ראל ) יומא פרק א אות כח( " ולכאורה אם ח ש דיד~ בצדוקי ,אם כו כל
עכודתי פפי ל ה ' ·.שהרי ד rש ח י טת צדקוי מ כיאד כ י ירה דעד_ סוף ,ס" ב.
וא" כהו חצק י כ' יה יכ י א כפרה לעם י ש ראל .אפ ילי אס ע ש ה את עכידתי לםי
ד~ראות חכמיני ז"ל !
המשנה )יח .א( מוסרת ש זקני כית
רr
למדי עם כהו גדלו את עבודת
י'ם הכפורים יאמרי לו " אי:!:י כהן גדול קרא אתה כפיר שמא שחכת או שiנא
לא למרת" והגמרא מפרשת שהמלים " שמא לא לדמת " מכוונות לכהנים גדולים
שהשיגי את הכהונה הגדו ל ה תמורת כסף זלא למדר מערלם את דיני עכדות
רום
נהפוריס.
,
,30
~ .
www.daat.ac.il
_.
אתר דעת -מכללת הרצוג
זקני הכהונה ניסו להשפיע בררכי נועם על כהנים גרולש שהי' חשורש
•
להיות צרוקים לא לשנות
יום הכפורים וכך אמרו )שם יח ,ב( "אישי
סהלכm
כהן גדול אנו שלוחי בית רי) ואתה שלוחנו שול,ח נית דין ,משביעין אנו עלךי
במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך" '.
בעל חתם סופר בתשובותיר )חלק אר " ח ס" קעו( הסביר את הלשון "ואתה
שלרחבו " והכובה לרמך לכהן גדול ש אם שיבה דבך אינר כהן גרול רנמצאת
עבודתו פסולה '.לפי החתם סופר התנה בית הדין את שליחות כהן הנדול
לעבודת י'ם הכפורים בהבטחת הכהן הגדיל שלא ישבה דבר .לפי הסבך זה
היה כאן כעין " אולטימטום" כלפי כהן הגדול :אם לא תעשה את כל
העבורה לפי ההלכד ,אין אתה של,חנו ועבודתך פסולה .מאדיך יצא מרברי
החתם
הכהן
ס!תך שאם
יקבל
הגדיל הזה
את
בית
מרית
"והיה
הדיו .אכן
שליח נית הדין לענדות ין ' /כ ,ז " א נית הדין קיבל ודיעבד גם את הצדוקי
להיות כהן גדול ושל" ,עם ישראל בעבודת יףם הכפורים .לפי זה לא פסלו
חכמינו את עבדות יו " כ של הצדוקי באופן עקררני ; הם לא פסלו ארתו מראש
אלא להפך :
הס הוריעו לו שאס לא ישנה רבד מההלכה המסורר ,אכן יהיה
שליח בית הדין .מדובר כאן לפעמש גם בכהן גדיל רשע וצדוקי ,שרע שהשיג
את הכהונה הגדולה בסמה ,ואולי אף חיסל את קודמו בררכיס פסולות או
שהיה צריקי שלא האמין במסררת חכס' ,Uאך בכל זאת :אם קיבל את מרות
.
בית הר ,rהשל,מו אתו.
אמנם היה כאן מצב של ייעב,ך אר בכל זאת תמוה שחכמינו ראו ערך
בעבדותו של כהן גדול Iד .לא מצאנר בתלמדו בבלי אר ירושלמי ריין או
הרהור על עבידת בית המקדש בירס הדין אשר בעשתה "לפי ההלכה" ע"י
כהן נרול רשע ןואו צדוקי.
4
משום ל Mלפיג הס.ו'" לב כהו דגיל במיף כיח סגי ש ל Mיסבה רבר ,לכו ..הרא פירש
על
יביכה
שחסררהו
נפיבות
פ ר רשין
והו
שמ Mיאן בלבו כלום " )לסין הרפב"ם,
מבחיץ
יתקן
ויכגיס
הוסולחן העתיר,
ןמסDי'י
•
דנויו.
..ףא
כדרך
חל ' עבירח
_וביוושלמי
כירושלזןנ
חכמיס ,אך ' 11",
את
שהנדיקין
שם
) פוק א,
שנ/מד אותו
האיש
פי שצדיקים גeבן
למי
שם ע"פ משנה יומא יח ,ב יוסם יס ,ב ..שלM
עוw
שהO
הלכה ה (
דרישת החכמים ,למרות שהם
על
רברכין
"ן'
ישם
'"םp
יךה"'כ טי ' קנח.
אוםר
לפי
שחשרו
שפעשיי
סחופין.
תוניך
מעסה
שאכן
)'שר
הכפר ר שיD
אמםנ
מובא
שלזבזשה
יעשה-
11י"ש.
למזסה
לא האזבינו
ובתיויאן אנן
מן
כך
יז ..רםשיטא שזה
הכה '"ג Kיגו נזיקי"
ע"ש " ,
גם
~י
הצדוקים
הסכימו
כודקת הדרשיה,
עשי ( .
ורהא
,רוך
ויב
לM
הבירנחי
עשי
הכהגים
כרצון
לקנל
וכן ונשמע ביומא יט,
כ
הפרןשים " .
Sל'"" החםת טיםו …ןהנ " ל בזה ר ל א לחנס האויכ ן לומך אנ ו שלוחי ",נ וחאה לשוחיגר
ושליח ב"ר משכיעיס וכר' ,מה צווך לאורך הלז אל Nמשום ךכה"ב מתמנה בפה ומסתלק
כפה
'''ע
ב nד
כמ V1H
יומא
תוס'
י"כ
ע"'ב
ר"ה
כח"'ב
בן'
והצרוקים
מודיס
שאין
עכררת
יה"כ נשוה אלא ככה"ב רשלוחי '''כ כשלית ן ת מתניס עמו שםו tשינה ,כו אינגו שלרםח
םי '
סג,
אינגן
א
כה"'נ,
כסס
זובבאח
רכרתין .
העכורה
רכעין
זה
םטרלה"
שם
ונו,
יכו
כס י
עבורח
ישואל
על
עכודח
יןה"'כ,
כ.
••
•••
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
..שי רמז שחכמי הדור הפגינו הסתייגות מאופקת כלפי כהנים גדול,ם שלא
הרי ראויים לכך .במשנה )רימא ע ,א(
מובא שהכהן הגדול שעה יום
טוב
לאהוביו .אחרי צייאתו בשלום מן המקשד .הגמרא )עא ,ב( מביאה מעשה בכהן
גדול שציא מבית .המקדש וכל הםע הלכו אחריו .כאשר העם ראה את שמעיה
ואבטליון .עזבו את חכהן הגדול והלכו אחרי שמעיה ואבטלי~ן .בטוף הלכו
שמעיה ואבטליון להפדר מהכהן·· הגדול ,אך זה קיבל אותם בקרירות "אמר
להן ייתון בני עממין .לשלם .אמרו ל,ה ייחון בני עממין לשלם דעבדין עובדא
דאהרן ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עברי עובדא דאהרן" .פירושים שונים
נאמרן על .דברים טחומים אלה .רש"י פררש שהכה"ג העליב את שמעיה
ואבטל,ון בהיוחם "בבי עממין" ,נןמשפחח גרים ואילו הם ערנ לכהן .הגחל
"דלא עבד עובדא .דאהרן" באומרך הונאת דברים כלפי גרםי .רבירנ אליקים,
חלמרי תלמידרי של רבינו גרשום מאור הגולה ,פירש בפירושו ליומא )עמ'
(220שכוונת "דלא עבד עובדא דאהרן" " -שאותו כהן היה .רב צד מינות".
לפי רבינו אל,קים הטבירו שמעיה ואבטל,ון .לכהן הגדול שאין עליו להתרגז
שהעם העדפיו ללוות אח חכמי הדור ולא את הכהן הגדול ,שהרי .איננו ראוי
למינוי זד .כבראה ששמעיה ואבטל,ון לא באו ללוות את הכהן הגדול בצאתו
מבית המקדש .הם רק באו אלרי כדי לפייט אוחו ,אחחי שהעם עזב זזח הכהן
הגדול והלל אחרי חכמי הדור ,אך כאשר הכהן הגדול העליב אותם ,ענו לו
במפורש "ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עביד עובדא דאהרן" .אגב .,במעשה
הנ"ל שי קצת סתריה לדברי הרשב"ץ שכל שיראל ל,וו תמרי את הכהן הגדול
בצאתו מן המקדש ,שהרי שמעיה ואבטליףן לא היו ,כנראה ,ב'ן המלווים
רזד ,ברדאי
היה מקרר
לא
•6
•
ג.
הגמרא
)שם
יט
ע"ב(
מביאה
.
וז"ל
מעשה
"מעשה
בצדוקי
אחד
שהתקין
מבח•'Iץ והכניט ,ביציאתו היה שמח שמחה גדולה ,פגע בו אביו אמר לו בני
•
אף על 'כ Iשצדוקין אנו מחיראין אנך מן הפרשרים ,אמר לו כל ימי הייתי
מצטער על המקרא הזה 'כי בענן אראה על הכפורת' .אמרתי מתי יבוא ל,די
•
ואקיימנו ,עכשיו שבא לריי לא אקיימנו ן אמרו ,לא הרי ימים מעוטין עד
שמת והוטל באשפה והיו תולעין 'וצאין מחוטמו ושי אומרים ביציאתו ניגף
•
דתני רבי חייא כמין קול נשמע בעזרה שבא מלאך וחבטו על פנרי ונכנטו
•
אחיו הכהנים ומצאו ככף רגל עגל בין כתפיו וכו' ".עמשה זה מובא גם
בירושלמי )Iכרק א ,הלכה (,ה אך שם מקשםי איך יתכן שמלאך בא וחבט
אותו באהל מוע,ד שהרי התורה אמרה "וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו
לכפר בקדש עד צאתו" )וקירא טו ,יז( ואפילו אותן שכתב בהן "ודמות פניהם
6
ממעשה
(1219
לעבירת
זה
הנאי
די הארן
היימן )תולדות
הוכחה גו(
שזא היה
ניסף לכהן הגרול
יראה
הערה .2
בית
המקדש,
למעלה
תבאיס
-
ואמוראםי
הנשיא
ערך
שמעין
kויסטרבלוס,
עזו
הזריק.
עמי
כהן בדיל
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פני אדפ" )חיזקאל ,א :י( לא 'היו 'כאהל מועד .הירושלמ.י :מתר,;, Yאמחי לו
נעשה שהוא נכנס כדרכו" ,כלוזבר האיסור הזה· חל רק אם הכהן 'הגדול ,יעשה
כדי);אך כא) הקט;רת לא נעשה כדין .כך הסבר הירושלזבי לפי .הריטב'~א,
תס El 1ןח ישביס· ,רבינן
"זבשום דקטורת
הכה)
שלן
אל" pים,',תן' Q
זה לא
הנדול
הרא"ש
נעשה ·כר.לכתו"
הנ"ל'היה
הצד;ק;
)ןומא 'יט{. ,א" ועוד
•i
'הסבה זה
)כלשון תוס' הרא"ש(
שיב זבלמן
הקטורת ·כדי),
זאת
זבכי)
את
היתה
עבדוה כשרה; ורק הסטיה המשעית של הצדיקי הפכה ·את' ענירתו ..לנובדחה
פסולה '.הירושלמי לא תירץ שהאיסור של "וכל אדם ·לא יהיה באהל· 'מוען"
איגן"חל בעבורתו של כה) ג",ול פסול ,אלא 'תירץשכא) 'במקרה המיוחד הזה,
הדצוקי "הפך את עבודת; לעבודה פסול'ה על דיי מעשייבזבקך·ש .רק כאשר
הכהן
..
.
..
הצדוקי
.
למעשה
התנהג
אז
כצדוקי,
עבודתו· פסולה 'ואי)
'.
א ' Uאומרים
.
, "…. ,. – .
-.-
עליו "בבאו לכפר בקדש".
ובכ) גם כאן אותה גישה :שו השלמה בדיעבד עם עבו·דתך ,של ,כה)-.גדךל
צדוקי בגונאי שלא יש f jו 'את ההלכה המסורה בשעת מעשד.
כאזבור,
,
למ;ך
חכמי
והדריכך
הדין ,גם
בית
.
,'.
כהג'ם 'ג;ולםי
"
התש;ךים
כצדוקים; או'י אף אישרו את זביגןים,כi..,ור זבתקני) כה) אחה ;לקראת ריה"כ.
על זה רש ,יון נספר "יקה' 'מן ·הדקה" לרב ירוחס -יהררה ליב וואלםכש )סין
ה"עמ iכ (i ·tוכן -נספרר ;,גח 7ןל-,אש") -טרן יא( i ' ,ני · nינורים בהל' ייה/וב שהופיע ',עם
הסכזבתו של הרב תיים 'סולווייטציק זבבריסק' )וורשא 'תרס"ה( .לפי דעתו 'זבמגים אנו
סג) :כה) גדול·"ל "כהן אתר תתתיו'",
iil
גם סגן' כתז גדול '.זקיק לזבי Uי ?כה) גדךל
מטעם נ';ת יין של 'שבעיס ואתד "מפנ; שדיגו של כ"ג 'הוא' ימנותן 'עפ I/י ב~ iד'
של שבעיס יאחד כיפסק הדמב"ם '?:הב -כוי 'מקדש פן/ה' ,ואת התקנה 'היא
שעז'r..-ו.י'ן לי שממבין
אותו עפ IIי·ב 'iד -זlילע' iא 'םבדהךי'ן דאי לאן
הני ,מסול
האו לעבודת יי"ב ונהן הדירט בענודת ין"ב זר ך'Lוא דחייב מיתר' .,כדשממע
אצל זר ששיזבש; ואיך 'יכגס ".אס דאגו כך לiב iנוי )הכ,ח',
ביבזבות ,בל)· ב(
א'תר תתת'ו ",שי להניח שראשי הסנהדרין גם דאגו שזבינויו של 'הכהן הגחל
סדוך כהלכ.ז iאם ·הם ·וזבדו 'אתן 'והשביעו אותו שלא 'שגה 'דבר ·,בודא;':אשר;
. .,
את זבגך'ו כךי שעבורתן לא :תהיה :פטןל. .,
היה עוד גפם אצל הכהנים הגדולים בסוף בית
שגי,
אפילך כהן זגול
כשר ,תלזב ..,תכם ונאזבז ,פסול לעבוז"ה אם השיג את הזבשרה תזבורת כסף.
כך כתב הב"ח על טור חושן משפט סי' ח )ד"ה ועוד דרשו( לגבי ךג.הךהב
דג.דולה· של עש;;;' ")ב גמלא ת"ל" ,ואיז'ספק דהיה ראוי :להיות "כ"גזבדצ
הייעיה' בעבןףה והיה יאר שמים ·יאפשר שג"כ היה ';; -אר לחשרבות וגחלה
כ"כ לזבנותו כ"ג בזבקום גדול,ם כמוהו ואפילך הכי קאמר רב יוסף )יבזבות
סא( ,א· קשרשל רשעםי אני:רואה כאן לםי שחבן זבמון ·כדי" להמ ''', uת
.
7
"
,.
{.
•
""
•
ד ;ש 'אחיינים' שכבתך ':פיר;שיס
מפרשים
כב Hל,
בחרספוח -
5-מדתו"'· ,ןא :כבר
8
רראה
מדרש
איכה
הנוירר
רבתי
ישנים
'
,
"
;אחריס:
מובא
ככררבת 'הירושלמי,
הירושלמי
שזאת ·טנורת ומוכח ת"ל
א,ב
שמרםי
•
בת
'אך
'.
: 1,
כל'
בזה'"ל "'הזש: '.הקטררת
..לא 'ב~ה -כפנותר"'.
ביית;ם ':שקידשה i -יהושע
33
www.daat.ac.il
הראשוניס 'ייהנ"ל
לא "בנושה
.. .
…
"
,
בוטלא; -נבכהס
"
אתר דעת -מכללת הרצוג
התוספות )וימא יב ,ב ד"ה כה! גדול( דרב בשאלה מי מוסןמ לבחור את
"ומסתברא שהדבר תלוי כמלך ובאחיו הכהגים כדאמר .בפרק
הכה! דג,דרל :
.
הבא על יבמתו )יבמות סא ,א( ידגאי מלכא ארקמיה ליהרשע ב! גמלא בכהגי
רברב"! על הוכחה זו תהמ .בעל עריי השרחל! העתדי )הלכות בלי המקשד
טי' כג ,ס'ע ב( וו"ל "ולא אבי! הראיה שהרי באמת אמריג! שם קטיר ]של
שרעים[ קא חזיגא הכא ובירמא ) ,0א( גמגי! באמת הכהגים דג,דרלים שבבית_
שגי ,רגם מה ראהי משם על אחוי הכהגים'! וכגראה סרברים התרספות שדי~שע
ב! גמלא חםא שהשיג את הכד~גה הגדולה תמורת כסף ]של אשת['ר ,אר ד~א
קיבל את המיגרי ממי שרארי למגרת בה! גחל ,כמר שמשמע מדברי הב"ח
הג"ל .אך בעל עריי השולח! העתדי סבר שיתכ! שעצם דןכ,יגרי ההי פסרל
מעיקח ואי! למלך שרות למגות כה! גחל בלי התיעצות עם הטגהדרי! שואר
.
הנהגםי,
.
עי"ש.
הזכרגו את דביי רבי
,ה) ב(
הירהד בוימא
על ההחלפה השתנית
של
הכהגםי הגדולים "מתוך שגותגי! עליר ממו! לכהרגה רמח ליפי! אותה כל
שנים עשר חדוש'! שר'" )ד"ה מחליוכק אות!( פירש "כלרמר שרשעים היו
ולא הוי מרציאי! שנת! רמעמדיים אחר תחתיו" וכו! מוכישר"י משעמ שהכהגים
דג,דולים מתו שמך השנה הראשוגה של כהונתם כטונש על רשערתם .וכ!
בפירזש המאירי בתחילת המטכתא זז"ל "מתיי שהוי כהניס גדולםי תמגדג,ים
רבשע זריה .נענשים דע שנזעד לונ בררב! שלא .היר מזצאים שנת!'! לפי זה,
בדואי אגז זקוקםי להטבר להמ •חכמי הדזר הטכימו ,אפליו בדיעב,ד לעברדת
הקנו ש של כה! גחל שרע ז/אר דצרקי בבית המקדש .אי! לרב אפשחת לשער
את חשיובתה של עברדת ירם הכפוירם ע"י הכה! דג,דול בבית המקדש ,אך
להירת
זאת ,צריכה
כשהד
עברדה
דג,עשית
כשר
"'ע כה!
הכה!
-
רג,דול
מאחוי -הרארי להבאו כפהר לעם שיראל בוים הקדשו.
.
בעל כלי חמדה ,פרשת דברים ) " 1ג ,ס"ק ג )עמ' (15הסביר שלא היה
כזח בדי בית ידה! לסלק כה! רשע שהרי "אז די הצדוקים תקיפה רלכ! לא היה
עצה בהר'! לוכי דעת הכלי חמהד )שם ס"ק ב( "כרי! דהיתה די המלך תקיפה
.
.
זמיגה אותז הוי מוכרחי! החכמים
להסכים ,דאם לא כ! לא יהי' לגז כה!
בדול".
םיכים:
בי!
במאבקםי
הוכררשים
הכהוגה
דג,דולד .כמו כן
לבית
לראות
כדי
,
לא
המקדש
מיזכר
חלויי(n
סם
פרשת
והצדיקים,
כהנםי
הוי
תפשו
גדרלים
גcת
בעלה
כשהוא
הכסף.
רוהא
פיווש
,
יואמ יח .. K ,ואני תפה ראם היה
בית שני
שמתיר
תרקב" חידנ.HK
ש;ר"
נותניס
את דכוי
הב'"n
מנחת
פררשים
ביוס
יהוזה
פעמםי
שהשיגר
את
הכפררםי' בכיח
לרב
יוזא
הכד~גה
המקדש,
עפשםיין
ןוC
)יירשגc
ראוי להיית כ"'ב המ t nג~ ונא השתדל בכל
עיז ופזר ממין כדי להיות כ"ג והוא יקאמן
,יניהס
קרוא
הדצרקים
רבית
את
ביכמות קסיר ק n Kזיאנ ה,אנ
בממון ,היזרכו
םב
מר M
בת
ק Kי אמלכי
בייחוס ל M
הנ Hל לא הבי.א
34
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגדילה בדרכים לא-כשררח .בל,ח ברירה רבדיעבד השל,מר חכמיונ ז"ל עם
כהגים גדרלים אלה רבעונדחם ברים הכפררים ,בחאני שכה " ג לא שיגה דבר
מההלכה המסןרה .חז " ל שער מאמצים דכי לשכגע אח הכהן הגדןל ממחגה
לo mr.יים לעשןת אח עכןדח יןמ הכרפרים לפי ההלכה המסןרה ,אך הם לK
סםלן אח עדובתן אבןפן עקרןני.
.
ןהשקפחי.
נדמה שסזנחי זן טעןגה עדר הסכר הלכתי
.ך
כעחי ח ,אוי להתיחיס לכהן גדרל שאיונ ראןי למשרה זן " קיימח נם לגבי
מ -Pשאינן רארי להיוח מלך ,אף שכאן הכעחי פחרח חריפד .בסןף ביח שני
מלכן מלכים שלא היר מזרע דןד ןהיר מלכים מביח דרדןס ,כגן .ן אנריפס
שהיה לר דין עבד )רש"י( • אר שגם מדצ האב רגם מצד האם היה מזרע
עבדםי )מאירי( ".אפילר אם היה מצד אמר מזרע חידרי ,הלא אצל מלך יש
צריי "מקרב אחוי חשים לך מלך" שחיא מקרב אחיך ,הן מצד אמר והן מדצ
אביר )חרספרח סרטא מא ,ב ד"ה ארחר הרים( .בכל זאת סכרר חז"ל שלמעשה
uךג.ים כל דיבי מלכרח כלםי מלכים אלד ,כגרן "שרם חשים עלוי מלך
שחהא אימחר על,ך " רכן קריאת החררה בכיח המקדש במרצאי שגת השמיסה
מצרח הקהל .חז "ל אף חייבר אח המלכים האלה להגהיג אח מלכרחם ברמה
"שתהא אימחר "".על
•
• •
9
•
רז"ל
'''רש ..דעא"ג םגnי
הסתלד
ארגיפס
הייניס.
יוספוס
להנכס
לבי"
זוכין
מישרלא
לוסמור
כתב
ןתרה
אי)
ופניית,
10יז"ל
ןו
שיהויי
Kחרי
שארגיפם
השתףת
המלן
..אגריפם
יוספים,
והוא
"בד
הי, Kשה
מיךךסלים
לרי" Kהלןי 'ונ' D·," 169
המיארי
רןאי ללונכךת
בשם
המקדש,
-
שמעיו
ההי
היה
מוcונזים
םג
קרK
כחביגת
קדמוניות
מקהל
לורברא
חי ב,יני
שאין
לו
זכרת
רסמ,וסו,יהס
)טפר
לאגרופם
היינים
היהודים
בריס
וזלי Kוניל "',an
פcaםנ
יס{. .ר
הידרים
ומזוע
סהכית
· והוא
חרב בימיו ולא היתה לך אפיל ,אס וכישרלא" )אוכי של Nגריפס היהת ובונשפחת היורים(.
ובהשמך
•
רבריי
'.יה
כM
של
בתןM
זר,ר
מפרשים
..ריס
סנהרי הירדום
כדין
יבת
עכד
שיןלא
עבדים".
ההי
ושפחה
סאוןה
י Kפןו לי
'"nברת בהן .רמ"מ פסול
עמררפ רשבחרהו nובכםי
כוסיסתגר
לך
,לדי
חנרב
ונת
,שויס
אחרי
וחונוס
נשK
והאיך
וחיני
היתה
שהרי
תשונה
עשה
יהיה נישK
Mה
מפני
בגזיםן .ו
שה,בך
ת"'ב
לאא
כמי שמיזכר
כראסין
לנKc
וספחה
בטcתי
נסי
הובזןח
סmבל
וyאייפ שמלר
לכיםן· גם לכפי עבר'לםך
מחול• .כג ,Kגגtריפס המלך
שהנ
חC1ןי
םטירתי,
שונלך · שנים Mחזרת בלב,ן
וכן רrזוב על זה ד·ר וגז )םרק
,
לע בנירו
גזזי בנררו
י(, K
ףא
כבו Kה
זה יס
הג"ל היה בaריםם
שופניגו
הובויוtי
כתוצאה · ובהרעלה,
חונלו,
ייו
כך
ר PרM
יו Pי בדכר
.סה MnיKתוני
הרוcnzין
לM
זבל
שהנסיס
היה למלוכת" ,על מלך-עבד זה כבת הםיKןי ",י~לב
הרסית בוtל דנבן זובןה מחול ….
י 'Kן נכיזי
שלא
אמי
ובישראל
מזבר
רספחה
שמזוב
סינר
ייילן
כך ,
הבית
רגaיםם
ר"יM
הלוי
דמבןי הונאיןי הנ"ל ונשIב ,קןת סרפובן כגKריפם
הסני ,ןג Cזה ר,תם של חקוויס ונעסים כלבך .אם מדיבר בגMריפס השני ,בידי c1קשה
סחז"ל
,
ר Kו כו
מלך לכל
דבר ,שהרי
הרא ההי
35
www.daat.ac.il
רסע
יגם
ובמספחת הירדום.
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
.,-
המשגה
.
דכרי
r.זoגום'. .
מרק
סיף
.
סיטה,
'
)מא ,
שכיעי.
כ(
K.
גול
.
K.גר'םס
המלך ..שקרא : .כתיהר .כהקהל יכשהגעי ,ל"לא ת)בל לתת ; .ע ו ץ Kש" גכרי"
)ד.בר ~.י ז .טו( .זלגו .גויגיו ימעית .אמה .לי " א ~ תתירא Kג .ריפם K .חיגי
~י•• ~ ,חי );Iאתה . , .:ל . ' Dרג-מרא ) .ש (?! גךג-ו נב י ש' ראל של א כה)ג! שהחגיס)
לאגר>' Dס .אך חז " ל לא גורערו על עצס מ ל כוח ,ש ל אגר OI1:יקר'Kתו כמצות
הקהל .מובא שס שiI .ג Jיםס עדמ .כזמ! הקראיי• ·.למהת .'! .י " ,מלך שמחל על
כבייי אי! כmכ מחלו שאנמר ש ום ת ש ים עךיל מלך ש חהא Kימחי עליך " ",
הגמרא מתרצת " מצוה ש אגי !' י"מרא לא חרהצ ..אגריסם שאגי .ימלך םסול
הךה" .שבל!) ' ,אגריפס א ~ ו ייו ' של "שוס תש~ס עלץ · מ"iו .-שתהא .איתמו
על~ך' :ול.כו ,מו הראוי היה שמלך .כהז לא .ש"ב בכית המדקש .כןזצא בזה לגבי
היי! · .שמעביריו את הבלה מלפגי המל),כחוכות ' (. It •1שס ' מוכא "אמרו
על אגר?פס המלד שגוכך מלפגי ,כלה שוחבוהי חכמים .שכחוהו מכלל דשפיי
עכה 'והא אמר ..רב אשי אפילו למ"י נשיא שמחל גול בכויו ככויו מחול.
מלד ' .שמחל .ע ל · בבייו איו כבודו חמול יאמר .מר שום ,תשיס עלץ
מלך .,שתהא איתמן עיזי " .ןר"ימרא מתרצת "פרשת הרגיס .הואר' '.ופישר""
"ו.לא · · גיכר שעכר מלפנהי אלא באילו Iא' צריך לפ Uת .לאיתי היךו" · .לפי
וב אשי .לא ההי ' לאגריםפ ייו .של נשאי .אלא ש ל מ לך ,ממ ש עם כל התוצואת
ההלכתיףת .רב · אש ? .לא ' תרז את .מע ש ה אגירפס .כותצאה זכהעודבה
,
"
שאגר י פס לא ההי ראוי להוית מ ל ך ל םי י י ו תורד.
החוספות סטרא מא .כ )י " ה אוחי הזים( מסכירים אח אסיור חנופה כלפי
"ל ..יקפדי קרא גכי מלד רע ,ש יהא מ שמ מקרב ממוצע מאבוי
אגירםס 'וז "
.
היתה החנופה שמלן כורוט לש Mכריז תוהר ,זדדו .לו
משיראל יזו,
ואמו
•
•• •
ייחoזיקו ככ.ד הבי שלא ויכ ל ו ? ,מחו!) .הדי ,לה! לשתקר ולא להחיזקי ווהי
.
.
'" ,
•
עוגש
•
•
החגוםה
,
בדבר
•
לחבי:וי
עכירה שמחגיף
•
יראתי מפנין
מחמת
ראיבן
חושש
על ' יראת הקב /lה " עי" ש .התךספות כתבו כא! במפורש "שמלך בזריעשלא
שואלת .הגזכרא שס
וד~זו ל.ו זהחזיק) ככז" .אד אם כ.ד -למה
,
דכי! .-תזרה .
. ..
. r
••
,
.
•
•
"
נית חשמואני
11בככלי י.ניייןולימ מקשרם איר מלכי
.
בקרוtות הקהל
ישבי
_ ,יי~"! ישיב::ו בעזרה אלא למלבי בית דוד כלבר"' ,אר לא הקשו
להיות .מלך
Kברים~
· ..ובלכ.יתי
לK
גנסיוt
" .מלך · . ,זעם ה ? KQלה
וק;בלת
לוIli t
פלבותו
זי
בובלך םשונ,
ובס,ם
"אין
שהבבלי '
שחה ;)l
יסיכה כזזרה
כזזרה . ,הרי
זל "ס בסריות ' של
אםילר~ .ירש ' שארגיפס .יהניג
Kיוברת
Jל די
ובסעס
אל א
ללפכ י
ב רת
:ומלל · .ריאלן .נהבי ' כענםמ
,..
טופר
ןא'"מ 'יס יב ..רנש'tJיפ .
.
· ·, .
Jלדי
ייי .בלבר" ' ובוכיחה
..שלמ ו המגרא לב ייגי · וכ ל ך הנונ כוב ל ב י חסוב ר ניא ,ב ר לל רנגcיםם.
יr
..שים
תס יס
וtת
".
ךג ' Cר ' :utסי"ח ' חםת
מלך סחבים לפכי היחיס
'מלכים בישיח י ,ות,ה · וכזה שי ל הןדקי רכרז חמבי ש':רלא . ,שונבaי ל Kי:םסC
ח'י ·
.
דלא · .
.. .
,
•
בסיסר ,ם" , · Kי ב הנ י ל סל .הירי ' הררהא קסר מ"ר כי הייח לפכנו רםג.tחי
•
חcaינו אתה •
••
.
,לא חשכו לזה Kוביפם אל" .לוכרובנה בעלוג .ולזה נשר כלהל ל
· ברשאם נשיא פדכית
'
.
סובאו מישרלו."c
. .. , . .
_
"'Mנו.z,ו ;:ז
ס" M
רהא
ןו Cם Kכך . ,למה
שכיח · חםת
הסכימו סהממינה
סופ,ר ,ליקוטםי
.רכי .ובנrגה ,ח~,בה . ,מוס:ו. ,אמ,כ
קרא .פרשת
דס'די ושי"'ת
ודבר ' שאול
נןי J
סוסה ' .-יס
הקהל ' ול" Mמלכנו
' ,כהיידה
~ב
סייק
מה"ה ,חוימ
ם,
36
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
;;דשם·'n
~ עמדיחן ' :של' Iזגר;סוכ בקאירח הקהל ןהגמאר " מטחמכח סל
שtו>
' עלןי מלך ,::..שחהא ' אימתו ' עלוי' ..ם(! ' ,אגרי iiס ' 'מךל ,בז' iוס שלא דכין חו.רו,
ןיא לגב'!' דוי של "שום חשים ~רי מלך" ,אין צוךר להסביר להמ וא ערמ
ואוי ' צוךר להסביר למה עבר מלפני כל .,וכנראה 6בח חכיוננו ז"ל שאף
אם המלך .לא היה ראוי לה'!'ח ' מלך 'מסיבוח הלכח'!'ח מפו'ו'שוח ,בכל iאח
למשעה שי עליו דין מלך ',ולא ידן נשאי כלבד עס גל התצואות ההלכח >' 'iח
,
,
שבדבר,
,
,
,
וגך
.
,
מרבא
גדשמעמ
' ה.רי ' )!(נווiיס[ ·מלך גמרר
,
בוהגוי ,וב ' כברד גמלך גרמר" ' ..
,
,
,
,
"
~.
גחובוח
.,
,
-:"" ,
: ; . :. . . . ; ..
,
ע"ג ,לדא
)ד"המדו ,שמחל( ת"ל "It
' ,1א
,
,
'
בחרטפרח
,
"
,
)וסהס !(,מ
,אנמרין
באול
'
..
"
,
,
רכז מבארר·,בריסב"א,ן כתו;נ.ית ' וי; א בשם
•
.'. .
א(
,
,מ"מ m
.. .. , . .
,
.
~
"
,
'''שר )וכבחאה .צ"ל "ר~ " ובז
בשיטה ?/,קרבצח "שם( "דאע"ג שלא ה.רי' מל" כןיד כדאיח!( במס' סרדס ".ן'!'כ
הראשובים כתבר יסררש וה גדי להסביר' שבם
שהרא .מלך ,ברחנם :לי כברד". ,
לגבי אגו פ' 9:ח ,ל ,הדוי " .מלך שמחל סל :גברדר ' אין גחוכ מחרל ,שנאמר :שרם
חישס ע~רי ,/? ,לך"! ,הסרג'!'ח"ככחרברח ' ובסוסההב ' :ל .מרכחירח אח ההג mשל
הסבר זד .לפי החסרפוח )סבהדרוי םי ,א ,ד"ה יבאי המלח( ,דהוי 'שאין ' המלך
שראי לחמול על כזבדר משוס "ש וס חשיס לעןי -שחהא אימחר עויל'
בא ,לו משוס ימצוח המקום כך ,הוא·ואי~
כברדו',) . .של המל[,
נובע מrכ "כי
.
.
.
החןספרח רהיוטב"א
לםי
חמול,
יכלו להפקנו; מצ mהמקרס" ,ו ,לכן אין ,כבודי
.
',.
'.
, .
.
. ..
.
.
-
.
דין הז חל גם כלפי מל ,םטול ,שלא רארי ' Zהירח מלך מjכבי יחין,סן ואף (!ל
••
. . . ..
גבחר ע"י . .הס_נחדר~ן.. ,_. •12 .
•,
,
•
, ,
, , -,
,.
שגס זה טרען עדו הטבר ,גןסף, ,
•
,ןנדמה
,
-, . – . . .
..
,
•
.
,
ד.
נחזןר לכהנםי הגדולים שכהנר בפוף ביח שבי ,הרמב " ם הביא בהלגןח
עבדוח ייה"כ טןף פרק א וסבימי ביח שני '!'ה משבעיין את הכהן הגדיל שלא
שינה דבר ,כמו כן הבאי הרמב"ם שבליל ייס הגםירים הכהן הגדול "יישב
ודושר אס ההי חכם יאס יהה חלמדי דורשםי לפניר ,אס ה.רי רגיל לקראר קורא
יאם לאר קורין לפניי" ,ןגאז יש לשאול :למה הרמב"ם הבאי גל זה,
וסהרי מה דד~ה דה ,בהלכות מלכםי פרק י"א כחב הרמב"ס על המלך המשחי
,
יו סיwםק כ זסםנ cנשאי הידמהנ
, 12ר:דג eשיייח קלו מבוסר ,חי Kסדי
במלזה הלJיונה של סיית הל'שםרן ,שי לי יין ג!סאי ונזח"'כי1
בנחו למיסל סהוי
יקורי לעיו,
ךו Cמה סכבת שם שהעינרים לתיאבוז הם ככלל ,ושה Jובסה ,מר .זהו
יויס.
ברדיא זךיר
יין גרול .ל Mמזאתי שם ידון אם שי כזמן הזה דיז מלד למושל כ,ל סמכויות ושנתקבל
ללסיט ה'ם .ררהו tמרבליות היס
רי
ו""',1.
גCיבנ בשני
הטטיםי
לאה
סנהיר r
כ ,ב ס'"ק -סד דיין ,ל מלר לסא בנחר
היזרו
בכתרבת ויIt ,
לא
לרכיד
והםירב"' It
י.תוטטו"
ירהג tמרלגיות הים סם :רסלימ,י המספוק שים חסםי yיז למר אשר 'בזזך ה'
',נ;ק·א בי ,יהניייו שנתמנה לז טי נוב•M
,
3'1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שיעןבדו ,!,.חעב
)הלכה
יחזיי .מלכות רור ובובה ומ.קרש
א וכן שם
בסוף
ה Dיק( .אם כך .לשם מה רנ.אי היןבב"ם ריבי כהן גחל שבבית ,שגי שהה'
בןביגוח.
חשדו
ואזל ,ומז הומב"ם בהלוכח עבורת וים הכפויים הב"ל לוביוי ב Dיק
….ב בהלכוח ובלכים ..וכל אלו הרבוםי כוייצא הבן לא ירע ארם ארי ה'וי
ער שה'וי'! וברובו שם בשאלה אם אלה'ו הגבאי יבוא לפגי ביאת המשיח
רא עדו לפבי מלחמת גוג ומגי~ .גם לגבי בבין ביח הןבקשד שיבן ונחח שוגוח
ב חז"ל .וכן במאר ביושולמי מעשר שני .פיק ה .הלכה ב .. :אמי ובי אחא
זאת אוובות שבית וזנ.קרש ,!,חע להיבבות קורם למלכות יבת רדו'! רבוי
היוושלמי מובאים תגו~ )Iות וים ס:ת על המשבה הב"ל .לסי זה .אסשר להבין
שהומב"ם רנ.יא אח תקבת חז"ל איך להשכעי ואיך ללמדו עם כהן גרול
דצוקי אי ובי ' ערם האץר .שהוי יתכן שביח הובקשד , iבבה לפבי .ביאת
המשחי ".וכאשר יופעי מלך המשיח .בדואי א rצוךח להשביע אח -הכהן
•
הגחל .אןי ציךר לוובו לף ..שמא לא לדונח דבו זה" )שם הלכה (.ה -אז עימור
הכהן הגריל ובאחיי nבכהונ .ביואת שמיס ,בביי יבממיו -אז איו שאלה של "אם
יהר ' ,חכם" ו Kז עימדו הכהן הגרלו בקרשוה ובטהוה ירעביר אח עבירח יים
הכוונרםי בכל ןזה mיקרשוחה .בב"א.
r
13לובו -הבcaי
הרמנ "") Oכהלזכת
חדימיז
ווניםlכ r
סרק
ז.
היהכ
'(1
תא
סדר
קזירת
הזומר כפו שmל"' תקנו להיזkי מלכם של הזדיקים וכן לכני הכנת אפר םרה איימה
)ר.לכות מרה רנtוונה ,מרק
,א
.,לכה די(.
זל ההננים הדבולים בטיף כית שני ר Mה 'יד ספר חולדות הנהנים הגרולים ונ Rת הוב
" pותלו tfדהודה ובינולן )ניו"דןרק תר Iייג( .פרק
כהנםי
דבילים
שסספי
מהידרום
דJ
לחרכן
',-1
וספ ב?' קי יהלה xעל כשלרסיס
הנית.
•
•
•
•
•
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
..,•,
הדב
קלמן כהנא
••
..
דין מעשר עבי
בספק טבל
.. .
•
•
א
(
>;
שביבי )דמאי פ"ד מ " ג( :ריב Kלעיזר אימד .אין Kדם '!"דצ ל.קחת שם
למשער עבי · יחכמםי אומרים קורא שם יאירנ '!"רצ להוכרשי .יבמכות · י"ז ע " א
מוכשד אביי דמיוכלגי בהא ,ר' אילעזר סבר לא בחשדה עמי הארץ על מעשד
עני ,כייו רממובא היא )רש"י :אין בי איסיר אכילה אלא גזל עניים ,אריהי
לגזל עניים לא חישי( אפרשרי מוכריש ,ורבבן סביר כייו דטרחיא ל.יה מילתא
לא מפרשי ..וביחשלמי למשבתני בדמאי מוסברת החמליקת בדלהלן . :טעם
דר"א מכיין שהווז יועד שהאו .בעוון מיחה מפרשי ,טעם דרבבן ,בלא . ,כך
קואר שם ואינו י'!"צ להפריש .ע"ב .ופירש הרא"פ :בלא בך .שפשוט לך
שהוא מפרשי ולפיכך אדי אחה מצירכו לקרוא שם אוכ?ךו .לא פשוט לך
שמפרשי אפיול הכי אל נחשב זה לחומרא באם נאמר שיקרא ש.ם כרוונת
רבריי כין שנאמר כר " א רמפרשי בין שנאמר שאי!!נ מפר' ש אין בל חומאר
בכך .ובוכני משה פישר דרכבן
בקריאת שם למ"ע של דמאי וע"כ נחייבו
חולקין על ר " א בהא ראמר שטבל למ " ע דינו בעזון מיחה אל .Kשי כ Kן רק
לאר רמתךר כך חשירםי הם עמי הן(ח שלא להפירש רעל כן נזר"!' ל.קראו שם
למ"ע סאמי.
r
…..
,
•
רבתרי"ט למשתננו הבאי דברי הר"ש בוכרוישי ,שהסביר מחליקח יר"א
ירבבן ע " פ הבבלי ראח"כ הביא לשון הירישלמי ' ובדביר • .דבנן חכב : .טעמא
דרבנן בלא כך קירא .לי שם ואירנ צריך להפרשי ,כלומר בלא כך שיפשרט
לך דמפרשי הא סני בקראית שם הלךס אין לחשר אם בחמיד .עליי לקרית
מספק מעט '.דהייט כההיא שיטה רמכרת ".ירבנן סבדי אפליר הכי חשיידי
הן הלכך קירא עליי שם יאירב צרדי להפריש .רמפרש בתרי"ט רהירדש' הכי
קאמר ררבנן לרבריי רר"א קאמרי לרבריך שסברת רלא נחשדר ,הוייןנ
יקמארי בלא זר .כלימר בלא זה שבאמד דבחשרר סכבדתןנ K ,לא שבפשרט
רבררה לך שמפרשי רלא נחש,ד הא סני בקריאת שם '.
,
I
דברי באח כיKס כנדרים מ"ם 'ייב בלסון אחרD .ב בנדרםי פפרס לדו· .יזה םניa
חשודיס ולרכנן חסיייס ן Kבדנרים מנקמ 1יאנם חשודים תית להי מםדי .נייז .
'»נ ונטקר כנטהי רהןי ,ני וסונקי
נהי יאסינ חMרגuי
2
,
rםcרינםי
ייני
יוtד
ל:די ,לחכפםי שnןםיר ייםי Mלהםקיד דל'גםנ וכי
נשינוי ' זה יכMיםל.
וול'י הר '"'Mס " :פיירסו סנeיל ,פאסים יו רנבםרIס' כיזזו יכקריתא םס בלוKמ סיב " ם~xי
בייי Rהיל י יאן לחוש םנ Cב nפיך לויי לקרות סם כספק טנ,ם.
3
רח.ןייס
רב It" .וסלון
הר"וס
מני
שהרא
לפניני
בדפוטים.
רשי
מגהיים
ובספק ףנ"' כובקום ..לקרות ובספק זובזב ,-והלסון ככ·' פריי שובה וו;ך
,ני לס
זפ' M
-
כפרק
כתר .רנזרים
וכפרק
ליאו
39
~
www.daat.ac.il
הן
כלסובי
.לקרות
לסונר :
לזמסר
יוףס
למדזנה
הלוקןי ' ',כ רכ
אתר דעת -מכללת הרצוג
לוםירושים אלה אין מחלוקת בין בבלי ל,רושלמי בכך ' י ד,לחכ~ס" :נ"שח
עמי האזר שלא להםריש מ"ע ,וכק שהלכה כחכמים רר.י שצרדי לקרוא שם
למעשר עגי ',מ!/דמ
" ' ,
,
: '.,
,
,
והרמב"ם' בפה'"מ נימק עדת חכמים השצ"כו לקאר שם למ"ע כדי
שית" Pס' משער שגי המחו"ב לדמאי " בש ,.,Uת וח שצרדי על כל פנס"
להדצ1א' תאר תרדמת מעשר לס' שמ"ע הדא במקום מ"ש ,וכן הם גם דכ M
בה' משער )םייס ףדג( :צ.,ף 5קחת לל שם :..,ףכ ' ל;;ברע '"משער שני שמעשר
שרש'ית ' במקום ; מעשר שני של שאר שני השבדע ,התד''''ט
ענ~ בשל;"',ת
. .
/~.
,
,
הסיק ' מכך ' שהמרב"ם סדבר שלא נחשדו ' ע"ה על עמשו עבי ' ,דכן הס'בר את
דלס' זה הדצךח לדמ'ו' דלרמב' iם דלו"ב חדלק היחשלמי
לשמנתנו:
הו"ב
ד~וי
.
.
~,.
,
':iהנפקת ' דבוי רבבן על ' הבבל" לו,חשלמי לא נחשדו ע"ה' על מ"ע ,דהדצךר
אף" לדמר ' ' שהו"ב ברזiז> ' מסכתיו כשםישר שנחשדו' ע"ה עז מ"ע ' םישר כבבל;
.
.
…
.
דבמשנתני פישר כ..,שרלמי m ' ,מה' התדי"ס' 'שהרמב"ם נקט בירשר' ולא כבבלי
השיגר והכ"מ לא •העיר ב mבלים,
"
לא
דשהא'lב"ז
•
•
•
.".
•
•
רהנה כבר העיח ר') ששמדז
•
• •
•
,..סח בתסר'
•
•
חדישם(
בו'ש
שחרמב"ם
םייס
דמשער כתב מפושר שנחשדר' עמי האזר על מ"ע :וכן ' ,הסביר בקרל רמר )רמבא
I
נם בתראג (iש' שב , j.לרמב"ם ביו לר"ב איו הבחר לדמר שסונרס" רלרננן לא
ב"שח ע'; ה "ו" Jמ~ע ,אוין גס" ,סתירה בדב" הר"ב' ב rרiס' מסכת!" למשנתני,
. ,..
'.
"
. . ..
שכתב ה'ר'כ . .אדע"; Dאל נחשדד ' "!א פס' ו .א בקאףת שם םיחדש שאף
-.רמה '
. ..
אם נאמר כר"א ' ,אע"פ שא " rכמס" מו י 'ם לו ,דiבה -שנתן הרמכ"ם נוסם
לקראית שם למ"ע של רמאי בגלל קבעית מ"ש כבר הארדי i:iה ' ";.,,ומ
…
מיתה אלא כ'לאו ' דע " ב
"
בןררע
למ"Jו
'טבל
"I
א
'
שולמב"ם
,
'הוסביו
קדוקס'ד
.
.
.
. . ..
" ..
דלבך " צודי טעם נדסף שוזמוו
דחשדרס" ל",,בד בקויאת שם '
. .
אינו'..מספיק ' הא ' . .
.
.
.
סוהר 'בזה' גם
~
תמהית ' חוי"ט שמפשרי ;ךרמב"ם ' לא עמדר על םטייתן
הרמב"ס.
אמרו ג ' ם מוחשר"" בתו"ח והחזו"א
מהבנלי; ,.כויען זה '
'.כאיל,
דמאי ,א' ד' ו., •.f
.
'
,
,
,
..
.
,
"
_
•
. -
_, . .
0
.
'.
,
•
.
•
.-
..
דמר סבר סבין; ובור -סבר לו tסביל '1t .ל Kביי אי הכי TMמיפלבי כספקו ליפלגי בודאי,
.
,
.' , .
~
לאא דכויל לזxמ סבלי ,והנא כהא קמפילבי .מר סכולא 'נחםדו זץןנ הארז על תנסר
.
.
.
,.
.
'
Jני ',דכיין
דיייה
דמוכינגc
אפורשי
זבפושי,
ימו
סבר
נח"די
.
.
דסויחR
רכיון
לית
מליאת לא מפרסי .ושי לשון אחך rבפ' בתךן · cרנדםיר ~ .וכירולשמי ובפיס וכ הוtIב
"
..
•.
".
ב Xבשם רג ה Jlןכל פירותיי סבלים למ,שר 'ני חייכ פיהת .מה ס',ם רך' "",לeו
:ובכויז ' סוירו . ,סכ,יז
לבו~ . sר ' .קיי~
סם . .גלזםוc
יrיו cג זריר .להסישי · ,לכי' .כל . .M.ןכ ססשוס · לך וופוברסי הו ' cסיב כקרוית
יי"'וו זיא
ררוככית
. ..
סיתה .הר" מפוסי ' .הונ
ס . ~ Jדי~נןן
לחסר .ס . Mנחןכי. ,
ייוילוזרימ
הו"'במס .חיוזך
הלכ
ל ' Mחנן
לזיר
שם
לעיר · לקיית שם כפפק מרסן .יסי לה1)qת ס 'Jוג ~,ררים
למניא .ת~.
פע'ם
..בר
ס.:ל · הי,ישלמי.
'
סהרי
ביררשל'ונ
~יקמ
,
זrןב p,רtaית
שם
לרנ ,יאן שים הטסד יהרמב Wם מבמק בלבל קכוית עמש" . ,,י Kיו שרגיי כי,ת הרמכ Wם
';'''1
למה איבי מנמק קריאת ' שם למי ,ככו סאין ה Oםר kחרי ?,ביקונ
~ . .כ,נין' ' M:
ב"שזר
' קרnוtי ' .שם למ,ס"ס
בינהים.
בבו שיאן הפסר.
לאא
שמן -ההכרח
ליובר ' ,,שי
הבדל
עפוו~ס .בפהוח.ר~ :י ' בי הפסד שהךי נאכל כיי.ישלםי י. ,.יaל~,ר יי יונ Jכהנבותו
4Q
.
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
,
..,
,
כ
)םאה
שנינו
מי"א( :
פ"ר
הנמלים 'שלאחר
חורי
,
העלוינים
הקוצרםי
לענ'ים mתחודונים של בעל הב;ת' .ר מאיר אומר הכל לעני'ם שספק לקט
לקט' '.:משנה" זו מובאת בחולין קל"ר ע"א .ועיי"ש בתרו"ה ורמינהי שבין
לר"וכ ביו לרבנו חטיו שספק בהם שהם מהלקט הם לענ"ם ,וכשאמרו חכמםי
שתחתונים של בעה"ב אמרו רק משום רורואי נמלםי כינסום Kוינם המלקט.
ובגמרא שם" מייתי רשי לקשי קרא עני ורש הדציקו )תהלים םייב ('ג ורשוו
צרק שמלן ·ותו ,לו .ובמורכי סוף חולין הבאי קושית ר' משולם לר' בררד
אמאי לא אזלינו בתר רןבא ורובא דקמה לבעל הבית ןהלקט אינן אלא מיעוטא
רמ1ו"ןטא .ומסקנת רבריר דאכן מהכתוב עני ורש הדצקין דצק משלך ןתו לו
קבןע ' '.
ילםינן דלא אזלינן בתר רובא .ןעור מםרש שם רהוי
',,
,
'
האץר סוף הלכה ס"ר כתב רדשוות
'',הנה הגיר"צ הלוי 'בתורת גדולי .
שכתןבה בו
אלה אינן שייכות אלא בלקט שחכה .ופאה ולא במעשר עני
.
רספק מ"ע
נתינה' .וה Mףי למאו' ,יליף המכתןב עני ורש הצריקן לא נאמר
.
הןי לעבי כריז רמ"ע שי בו שעירד .ףראייתו מחא דשניבו רבמאי ם"ד מ"ג
שאינו צרוי להפריש מעשך עני לעני דממאי רדמ.וצאי מחבירל עליו הראהי.
וא;אמרינורספק 'מ"ע לעני נם 'מרמאי ההי צררי ליתנן לעני .הגרי"צ הל,י
'
.
~-
.
~
,
'
יאנו לש ,ורק שונום המךויא מחברו
איני ח"ב
I
ובהוייירקי·
יבזה סרה חמיהת ספר השדה על
ליתנו.
! לשין הףש כדפוטים שלפנינו שמיבש .יזה לשובך ''''כב' פרזי :ובתורת כהנם.י" 'פרשת
-.
)פרק
קדישדם
ינ -היז(
פאה Hnל לעב -,ולבר
תכאי
שספק
ובבין
חעזב -אותם,
לקט
לקס.
ומהאי קרא 'לא
ספק
שכחה
נפקי כולהו
ספק
פאה
שכחה.
דהא קרא גבי
לקם
,
יפאה
-ו1בי
כתיב.
-
רםייג( ובניו
.
שספק
רללאמנה יהיה.
,
.
לקם
וככל
כתךב
לקס
וספק
כפרשת
שכחה
חד וחד ובזכיי
התנא
שכחה
יספק
פאה
שלשתן,
yא"ג
זלא
דרכר' של תנא כראשכחתן גמי החם בגי פרס לכשקןרוהר נויים.
שיו
;,
לקיש
.
מטיפרי
.. .
פהא nל'" לבר ליתוס
,
לקס לקס
'.
וסבחה
קרא
nאריבא
כי
תצא,
יחניא
)דברים
נפקא
.
וכחד קרא שכן
ירוסלמי.
,
שספק
מבןיי
שמראל בר נחמגי שבם די יינחי 19י ידש i1י.ןיקיר[ רז.קידוiי.ר בזםרי.תיר,
בר
בשם
קפרא
תסה
לא
משפס
בריבי,
באיינך
יאו
בריבר
מסהי
אחה
··בנcל גeתה 'מסהר במתניתיי .אמרר יוחנן ומה זכה היא מה ששנה לני תעזב הנח
לפניהם סמלך .אמר וי ל Rבחוי לגר ליחוס ולל1מנה יהיה בןי ·ריי; בין רריהי הב
פ "I
ליה.
.,
,
רי ייחכן
מייתי קר:א דתורת כהניס ורי לא יימתי קרא .רסיפ.',
לעיו
..
'"9 6מה שהקשה .
וכהנה למררכי תירז
סרשי,
.
.
'
י7
•
שערי
•
שתיור·
שיי
שער
במשבה
זי
ללמך ובתנות זנייס
ה"'ס
מ"'ד
דיא אפשר שלא יהיה בי
פיק
רכיובא
כל
רפרשי- .
סום רבר למקס שכחה
~.
,
)עמי
זי
(.ג'"כש
וע"'9
,.
חויס
אנ"'ש
!!אה
.
י'"~
,
ובררבא
.ופאה.
וכי"'א
••
מה
,
..
ד ·וכשר"'ת ם'!'ת" יו"'ד ר"'מ כבר היזכרה סכרא זו ,ולדזתר למדי ~ן הר"'ן והני~יקי יוסף.
יע""'ש מה· שפירש ,לדעת;,כ ~ nול,ן "'"לק י~ה !I:שן דכרו.ו
~4
www.daat.ac.il
וסגם ,הךא"'ש
~בף
כן.
אתר דעת -מכללת הרצוג
דיחה שם הסברא לחלק ב'ן מ " 'fIדספק טבל לוב" 'fIזזוב'א ובחיד שבזובא'
חב " 'fIה ובעש!'ר
אמ'רגן
הן .
ילפ' המיבא לעיל בשם ר ' בריי דבלקט אובר'גן אף במ'דעטא ווב ' 'fIיטא
סרפק לקט לקט ,ה'ה 'fIל,גי לימר זאת גס בוובא' דאף במ ''fIיט א'ן .משעת
מעשר עג' של ומא' הן ,לעג' .אאל משמע כ'ין דלא אמר'גן בדוכא' דמ"ע
.שלו לעג' אין לימר זאת גם במ" 'fI
דסםק טבל .
.
יאמגם גם ובר' הרמב " ם מט'ן כן .שהר' בפ " ט ה"ב ומשער
וכעשר ראשין
עג' ' Kן
מושער
וכן
וכפרש'
וכפג'
הוובא'
שה י א
כחב :
ספק
אבל
יהוכיז'K
וכחביי על,י הר IIרי .השיהר הרוכב"ם וכעשר ראשת יוכ " ע יכחב ווכ ש ים סםק
א'ן בהם וכצייח גח'גר .ילא כחב וכשים וה' ווכא' .יוככ,.,ן שעסק ברוכא'
כחב הדין בומאי אבל מחוכח ה'וחו ספק ילא וכפני קולח ומא' .יהנה בוכעשר
ראשון חשודים עמי הארץ שלא להפרשי ואין כאן · ו:ב.ול בין סםק טבל
לווכא; של ע"ה .יכבר ראינו ולרוכב"ם חשווים ע"ה גם על .וכעשר עגי ולא
וכשים אוינס חשדוםי הקל הרמב"ם בוכ"ע כוכר שהקל כמעשר ראשון אף והיו
חשיו'ם,
בפ'ה " וב
יגם
ברש'
דוכאי
כותב
בחרא
הרוכב " ם
וכחתא
ש בואמ'
םרמר
ובבתינת מעשר אושון ווכשער עגי ,וכחמת סםק דומ.וציא וכחברי על,ו וIIך,הי
ילא משום קולח ווכא' ולא וכשום שאיגם חשווים • ".
"
ג
יבאור שמח )מעשר פ " ט ה"ג( כחכ להסכיר גיוכוקו של הרמב"ם לקראיח
םש של .וכ " ע בומאי מפנ' צירך לקביע אח המע ש ר השנ' בכך שהרבמ " ם סיבר
שאין סםק מ"ע טיבל .יבריר ש א י ן כויחבי דוקא לדוכאי אלא לסםק טכל.
ידלעחו איני צזיר ל,חן מ " ע של רוכאי ושל ספק טבל כאחו " .יכן הבין
בובר"' גם וכקדש דוד
"ס) ב " ז ד"ה הנה האיר שחמ,
וכהדירח מכין מאיריח
דף ב"ו (.ג"ע ושם הגו אמסנ מבויל בין סםק טבל לרמאי כאמרו שספק וכשער
עגי טיבל מחןר ש'ש לעגי חלק בי ,אך איבי אווכר שהחלק הזה היא מםג'
שבסםק ח"ב ל,תן אלא שבספק טכל מהני חםיסה למ " ע יש' בך וין נת'נה
בזוכן הכיעיר .ימשמע כריר מדבר'ך שא'ן לועתי חייב חב'נה כובעשר ענ'
של ספק טבל .יאם כי אל אר'וג אניה ראהי אך לא אר'גך ימ שכתב שסובק
טבל ןכח"ב גחיגח עמשר עני .
~
לזןיי
,ו.די
שיס
ונהחxרינםו
שהשדו
מעשר
'Kשון
יתנסר
עני
כזנןי
ד.PJ
ד
לרובונא שו-ח חnיים חו"'ונ טי' קעייב וסיי יע"ה .יעי טורי .בן אבני מליואים לי·ה "..,
9
וםב לשון המ~רי בית הבחירה מכרת ו·ו K"yמירה כז
וני לא
לי
גזרך להפרישם הואלי
הב Rוינeה סל.
שלנ cבחיסר
nנסעי
ול Mחמפת שיש
למותירו
ום,ל
כאו
,' 10ו עמרבי Mךז )תרומןת( להובש"ו
"' ~
_…
…..
_ ~..
,ייכ
קילת
לורים
הו
יאז
הרי שעקיי
רונ' M
אוזורכן
וז"ל :
ודין
כאו
אבל
מ , .vg
רשנeוו ימוסור
לאא מעתנ ממיו
הרכר הן.
וסןיו
מעשר רשxיך
ןאוםיפ
להניא ר:זיM
.
"',םו זני
סיייס.
שליט"י '"ם Xהי" K Kות ',ד
42
…….
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ושי לבו סימוכיו ברזוים לךס שמרו החסרי האמיתי ' לא ' חייב מפק טבל
בבתיבת מעשר עבי .בשבת ת"ש זכיב Iלפרסם לראשובה ..סדר הפרשת תרומות
ומעשחת ע"פ פסקי מרו בעל חזוו איש )שליט"א(" ]' זללה"הן .הפדר הודפס
בסוף הלכות כלאים עורלה ושם בעףנ מ"ס נכתכ :עוד הוטפונ סדר הפרשת
תחמות ומעשרות על פי פסקי מרו )שליט"א( בספרי להלכות שביעית רמאי
ומעשחת שבערכו ובסדרי לע ריי מסדר החוברת ותוקונ ע"י רמו ) .שליט"א(
באמר :
זצ"ל .ושם בסדר ההפשרה
אם שי ספק בפירות אם הם עמושריו או לא.
והוא מעשרם מספק איונ תייב במצות בת'בה מעשר ראשוו ' ללוי ומ"ע לעבי.
אבל אם הטפק הוא אם חייב במעשר שבי או במעשר עבי והוא מתבת כב"ל,
חייב בבתיבה" .כו ד~דפסו במחציתו ובהשגחתו של מרו זללה"ה ' קובטרסים של
סדר הפשרת תרו"מ וסדר שביעית עור באמו ביתו הרה"ח · ר' זליג שפירא
זצ"ל .והבה בקובטרס משבת תשי"א שלפבי איתא בעףנ " : 16ודאי 'טבל יש בו
מוצת נתיבה מעשר עגי לעבי ,טפק טבל איו בו מצ;ח זו) .אך אם ר~א 'מסופק
בדואי טבל אם רI.א מחויב במעשר שבי או במשער :עני חייב ליתבו לעני(",
ובצייו עזו שלאחהבה ציא לאור קיוצר 'הלכות מדיגי תרומות ומעשרות ע"י הרב
הידוה בויאר ' שליט"א,
ושם באמר בדשי פרק י"ג ,,:מעשר
)בבי ברק תשמ"ב(
עגי היר הרא כחוליו לכל דבר אלא שמצוה לתתו לעגי ,ורוקא מטבל וראי ' אבל
פירית
סתם
מפירות
שהם
שחויבם
ספק
פפק
' יע " בקיבטרם
ט'
שכתב :
מעישרים
מע " ש
הספקית
ובעבוי
ספק
פטור
פפק
,
מ"ע.
לאאזמי"ר
ממין
מבתיבה",
יבהמשךמחייב
שם ,בתניבה
עבי'ם
רג"-ר
מציבו
דירה הכהו ,זללה"ה ' כלל
מביכה 'בין
הראשובםי
א'
הו'פוסקים
ז"ל פעם רבאה מדבריהם דאמריבן ביה ב"כ ספק לקולא לתנבע ככל
ספק
ממיו ' יפעם לא בראה כך .יבהמשך דבריי כתב "ואבי מתירא להכביס ראשי
ביבהים ",ומה בעבה אבו יתמי ריתמי שאוי
לי לא רגל ולא יד בדבר .ילא
באתי Kלא למסור על מה שבראה בעיבי ברור בהכרעת מרן ' זללה"ה יבהקדמה
לכך הלזכיר דברים הפשוטים ' לי ולדכוותי .ולא בעלהמ ממבי שיטת 'משבה
ראשובה )פאה ט"ד מ"א ררמאי ס"י מ"ג( 11המחלק וינ רמאי שחג· ע"ה
מעשריו יביו ' ספק ,ושמכאו רוצה להוכחי כשיטת הירושלמי ,כפי שפירשו,
שלחכמרם אין ע"ה השוהיז על מ"ע ,ימאחר שראיבי" שהרזכב"ס הר"ש והר"ב
כולם בדעיה שע"ה חשדו על מ"ע לחכמים 'וגם דעת ' האור שמח והמקדש
דוד שאיו לחלק בין רמאי לספק טבל בברית שלפביונ הרי שאוי שיטת מ"ר
סובKי
.
דעלאמ.
' .
, . ,
]יהבה אחרי שהבאתי המשתמע המכרעות שבשיונ בסית דמרשו של מרו
,הלל"ר ,שאוי חויב בחניה לש מ" 'Pמפחית ששי ספק שמא הופרש מהן מעשר,
הזכרתי את דביר קובטרפ הספקות ,כדי לומר שאי jבריי וברוצבי להכבס
לסרגיא הקהש של חייב נתינה בטפק לחלק בין הטפקר .l'iויאת לאחר שהויכה
כמדרכי דברי .,בחן ,שכלקט אף במעיוטא דמיועטא חישייבו לספק ,ואע"פ
11גם כסםו
חידםי
השרה לימיא רינה
זל
מושך
להוכיה
ששי
סוגיית
בבלי
הסוברות ,לחפכים
"יו 'ייה
,
זגי.
'3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
' כן דבמ !,K, 'Kחם"ב ' Dבתניבר .ולאחי דשזכהר תח Kחחגים שגם בסחי
ראשזן Kמריגן דצק כKומר בהעהר ,8וםשיטא לר":Iם רל Kמח"'ביבן בספק
סבל לחח המ~ר ללוי .והבה בחזו"א שב "' 1Tז! ז' ט"ו םישר ,רלרסב"ם אמריבן
ששי ,ח ' Tב גחיגה ' במקום שש' ,ספקא ' דדיבא אי ח"ב ' במחר שגי או במ,עשר
עני ,אבל אין לדעחו ח ' Tב ' ,בחיבה בטפק חערובח .ולשאי ארושבםי והגר"א
שי ח ' Tב גחיגח גם בטפק חערובח .ומרן לא ג nח להטביר חהילוק בין ספק לטפק.
ולא י ,איחי ,עIכ%י מיטמד לוסד טבדא לחלק בזי טפק טבל וש!(ד ספקוח שח"ב
בהם מדן בתניבר .אף בי עלחה על עדחי טבאר שכזו .וכעח שארתיי שכייוגח'
דלנוחושל ה" 1Tב " ז הבכי דלנ.אי דב"ים שכרמ .בלחם שמ' Dדלמ "/Iם"א מ" !I
מסיבר
ד";ר ןאעיים
הנזינ"ז,
הפשרה מוצIז' מדיי חזקח
שדבמאי
אינו
עביםי ,ועהילם
.חייב
מ /lע,
בnניnב
להבIז' ו'א'ה ,המ
שסםק
מפני
כן םא
שאזי
רזכ.פק בא מדצ אחד ,וון אי לא הופרש חלק עגי ' ,Dלא הורע כח עכ"ם ,והדי
וד!'
הן ,בחזקחן,
יה
רא
בין
בטפק
היפשר
משער
!',ב בספק ,היפשרה
עכי
פIז'ר .ו Kס כן !(זי זה עג!' לרמאי קרךא(.
·
שיב מצאחי ראהי לדבר שבסםק טבל אין חן>ב כחיגח מחר עגי דבביר
הדסב " ם בהלכוח מחר םאוג ה"כ .על פי החוטפחא )מחחח פ"ד ה"ו(
כותב הרמב"ם :כל היער ומבןוח וראי ואחד רמכר 'מ!lד ולקח וא!' ' ודיע
ממי לקח ,ניצן מחקן ,מםר'ש חחהמ וחרומת מעשר ובוחכן לכהן ,ומפר'ש
·
וכחר שגי בלבה והדי רא כמעשר שגי לש דוכ ."/I
' .,הובה פלדית אלה ,הם ' ס Cק דמאי טפק טבל י'iן(/ו '!א ידגם קל יותד
וממאי .וברמאי ,ו.י כחב ' הרמב"ם כמ"ט שקיבע מקום קוואר שם לוכשער
ארשין ילמחד עגי שככת מחד עכי .ירזאי גם כאן הידן כר .אלא שהרמב"ם
Kי tiחהא צוןד להזכיר זאת .והלכה זי באה בעיקד לקבןע שלפה'ישי אביו
.,..,צ אלא חחוכה ח"חמ ומח " ש .כלימר שאיבר צדרי לרצ'א מחדו הפודיח
ולהחינם בדצ אלא מתבוח אלו .וד!' הפשרה לחיד וד! ,קב "1Tת מקים
וקאירת שם לחרז ,כפמישר .בפ"ט בקשר לדמאי .מושתמע מכאן · שמעשר
,עבי Kירג צךיר להפר'ש מפבי ש"אבר צררי ליתבו לעכי .והבה 'הטביר בחוןו
אשי )דוכאי א' י"ז( שהמ שכחב הדמב"ם שמשער שגי האו כמחר שגי של
רוכאי אין מיחשו .ששי לו קלווח של דמאי" אלא שהאו ספק יאין מפרשייי
ממרג לע אחרםי ולא וכאחר ' Dלע ' .Tימכ'וין ואיי בפיחח אהל ,קלווח של
דסאי יאן בהן ,גם קלוות של 'מ!lד לעבןי nנדתב הורמבזת · .זאם Kןו כאן חייב
" "
בתיגה של מעשר עבי הדי אשיו חוב זה גם בסםק טבל.
•
' ·,
,
•
.
,
•
•
,
'
,
,
•
•
•
,
,,
•
.
•
,
•
•
•
!' :
•
11ר תירת זרעים לריגtונ ם-ו cסד.בב למה 'יו tנtמסר למרזו
~
www.daat.ac.il
כן:' . .
.
•
•
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדרכי עמנןאל
על היתר "ילול שבת בשעת מלחמה
•
•
,
אר"ח ,שכ"ט ,סעיף '.י כיתים שצרי על עירית שיראל אם באי על סעקי
ממיז איז 'מחללים עליהם את השבת ,באו ע'ל Iזטקי בפשית יאפילר טתם,
יוצאםי' עליהם בכלי זיז ומחללים עליהם את השבת .יבעיר הסמיהכ לטפר אפ"
לא' באף .אלא על עטקי תבז וקש מחלליז על,הם את השבIו'.,
,מדברי המחבר עילה שהיתר מלחמה בשבת גבד אייבםי שמתבכלים לעירות
שיראל בלמד נמדרי הצלה ופיקוח בפש של כל הותרה ,הב למדים מהפטקו" ,יחי
בהס' …,… :ילא .שימית בהם .ד~תח לשעית בשתב כל צרבי מלחמה הדרישיס
ע"מ לבשר את האייביס ילהציל את אחיבי בבי שיראל השרייים סבכבד, .
-
ילכז בזמז' הקרב רמתר לחיל לחלל שבת ולמלא כל פקדוה המיטלת ~ליי
בצירה הפשיטה ןהעיילה בייתד ע"מ שיצלחי בע'ן"ה לנצח במלתמת -ויחזור
היא יחבריי בריאיס ישלמיס לביתם .אמבס יש מקיס דליז על מליי פקידית
ע"י חיל בשבת בזמז שאיבך שעת קרב ממש ,כלומר השעית לפבי 'היציאה
לקרב 'יבעת 'הפיגה' 'ביז קרב לקרב .בזמז זה יתכז שהחיל קיבל פקידית
שגרתיית שיתכז שאי"מליאם 'לא יגררס לטכבה לחיי אדם אר פגיעה במטרית
המלחמה .קפוחת אלו טיבת נתינתז היא בגלל בmלים קבועים בצב .IIיהשאלה
היא :ה IIם על החיל לדין על כל פקידה יפקידה ; ה IIם היא אמנם הכרחתי
לצירד המלחמה ייש במליאה משים צורד פיקוח בפש ,במיליס אחרית :האם
מיטל על החיל לבדיק אחרי כל פקידה כהל' שבת אם 'היתר לחלל שבת במצב
mאי לא.
הרב' יד~שע בייבירט שליט"א פטק ששי לדמית' דיז זה למה שבפטק בשי"ע
תרי"ח ג :iי חילה בריה"כ שאם אכל כדי צרדכר להצלת נפשי אל ייטיף לאכיל
גי
אם· יוסיף
חייה
חייב
כרח.
.
,
ן;ח"ה
נמקרה
דנן
כל.
םקירrז
ופקודה
בשעת
מלחמה' )כב"ל( יש לדיז באם שי בה פיק mבפש אי לא .יאף אם שי בה
פקיח בפש ,אס ריכל לש Uת עדיף טפי) ,המעיז ,טבת תשמ"ג ,עמ' (.20
לע"י היה מקים לבסרJן לדין ל~' "צדדים •ביטפיס של הבעיה :
•
•
•
.11
'חישובת
r:הKבית
החיביד' הצבאי שיאף להק Uת לחיל הדגליס חזקיס שאיפשרי לי למלא
א·ת .הפקידית שהיא מקבל בצירה מישלמת ידמריקת ..מטרת החינןו .הזה
שבביטף 'לתרגיל הרב שצבר החיל במהלד האימיבים ,היא יבצע ,את המיטל
עלרי בשעת 'מבחז בקיד ריח ,למרית המתח העצםו יהבסיינית הקשים שהחיל
במצא בהס 'בשעות קרב .שי 'מקים לחשש שבאם החיל יצטךר לדיז ילשקל
אחיד -כל פקדוה יפקידה אם שי הכ משיס 'פק' mנפש ,וא לא )יזאת אפ~
•
שלא בשעת הקרב ממש( ,יגרור הדבר לתופעה של חיטר ביטחיז יחיטר אמין
בחיסםי ביז מפקדםי לחילים ,יבוי החיליס בנם לןיב עצמ.ם יתכז שייצר מצב
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כו מםקדים יחששו שםקודותיהם לא יחבצעי כראוי ,וכחוצאה מכך של.טחם על
הכח חםנם והיח"ה לא חוכל לחםקר כנדשר.
המשמעח
לחשיבוח
הצכאיח
וה' 'Iחת
•
שקול
חשוב
כעח 'מלחמה
שדm
ה
שבת ות.יחס הגריא"ה הרצוג זצייל בספרי שו"ח "היכל ציחק" אי'/ח סי' לזי,
יוה לשונו בחשובה לשאלה ג' " :ואח"ל הלא למעוטי גוים דלא ליחוי עלו וה
מלחמח שרוח ,הגה בד"א כשהגוים שקטים לע"ע ,ואנו ויצאםי למלחמה
עליהם למעטם ולהחלשים משום העח" שמא יבואו עלינו .אבל כשכבר אנו
להשמדי ולגרש Uמנחלת קדושנו כרכ כל הפעולות המכוונות כבנרם הם בכלל
מלחמח מצוה ,ברם על ההידוים הרחיםי לדרוש מהמפקדה ,שבכל זנקרה
שמחליטה לעשוח החפקה לשם החלשח האויב ,וגם לשם הגנה יעשה חשגוו
קסדני מראש אם ההחקםה הזאח יכולה האי שחכוצע מלפגי שגח או שיכולים
לדחוחה רע מוצש"ק ,אסור לה לקוגעה דוקא ליום שכח קושד ,אגל אם
חצא סקודה בשבח ,ויש להנית שהזמן דוחק ואי אפשר שלא לציית ,שאם
ךכ חערער המשמעח .הצבאית ויתקלקל כל המאבק ,צריכים לצייח .מובן
שהדרשיה איו לה דבר עם מה שהיה "בדיעבד " ,אלא ל vמדו בתזקף vל וד_
שכל שאפשר מלפגי שגת ,או שאפשר לרחות למיצ " ש אסור לסמקדה לקגוע
בשבת " ,עב" ר הגריא " ה הרצוג זצ"ל ,מדבריו עולה שגמצב ששי חשש שעל
ידי או-מלוי פקודה מבצעית נעת מלחמה תערער המשמעת הצבאית ,יש
לציית לפקודה גם .אם מראש היינו חייבםי לא לבצעה משים שאינה דוחה
שבת,
.כ
•
•
….רכלת זוכםםהח וב;כ I/הובו צונב של יפדקח נפש
•
שאלה סורנפח :האם וכיצר יכול חיל לרעח אם בכל םקוהד אמנם יש
בה צורך פק mנפש ואם אמנם נמצאים ברשותו כל הנתונםי וה"עיות שיאפשרו
לו לכחון אח השאלה כצויה גכונה ,כעין שאלה זו מצי Uכדכרי ר"ת כהגהוח
מימוניוח בפ"ב מהל' שגיחת עשור ס"ק ה ,הוכא שם שר"ח חלק על הגאונים
שפסקו
,
.
שחולה ששי בו טכנה מאכילים
אוחו ביוה"כ .דוקא כשאומי שיטחכן
אם לא יאכל ,והקשה ר " ח "וכי חולים נביאים או בקיאים הם ך אלא כל
שאמר אני צרזי ,ואיני יכול ן' Oבול מחמת החולי מאכילים אותו פא" טבורים
שהחולה אינו מטנון" עב " ד .אף ארב גאמר וכי חילים נביאים הם או בקיאים
הם שירעו בברור על כל פקדוה מה מטרוחיה האמחיוח .ואף יתכן שלחילים
אנמרה טיבת ומסרח הסקורה ,אך לאמיתו של דכר אין רז הסיכה האמיתיח,
שהועלמה מהם במתבוון ע"מ לשמור על טדויוח מ mלסת כרי שלא יגעי
הטור לאויכ .וא"כ מי יוכל לטול על עצמו אחריוח לא לבצע םקורה ככה"ג ז
•
די Uשל חשש דומה במצב של · םיקוח נפש פסק רג.רש"ו אויערבך שליס " א
דברםי
גרדיםי
.
,
בייתר :
"הקביעה
אם
מצב
מטוים
מדה
םקוח
נםש
מטורה
לרוסא המטפל ) .ולא לאחות לחוגש או לחלמ" הרפואה( גם אם אותו רופא
איגנו .שומר
מצווח,
החוכש
או
האחות
~4
www.daat.ac.il
הנמצאים
בחורגוח
חיבים
לצייח
אתר דעת -מכללת הרצוג
"
" להוראוח הרופא כל זמז שהם מנומקוח בפקוח נפש' ואפילו אם רופא אחר
הנמצא בחורנוח בהזדמניוח אחרוח א' U
נפש"
)הציטוט
עכ 'Iד,
חוברת
מחוך
חמשיב מצב
שבט
אסיא
)הנראה(
תשמ ' Iג,
דומה
הובא
כפקוח
הרב
ע"י
מחכי הלפריז(,
צוזכו הםלחהמ הרוחים שתב
ב,
הב
יה ' ,
!l
חילי הנמצא במצב מלחמה וישנו חשש שמחמח רצונו העז לשומר נזל
השבח מלחללר ,יבא להחמיר בידו שבח מנקום שמו הדיו היה ח"ב לחלל
שבח מחמח צוכי המלחמה או מפני הסכנר.
השאלה היא אם יש לורוח לחיל שככל דבר שיש בו מז הצוןו אע"ס
שלכאווה יחכו שבהמנעוח מעשיחו לא יביא ל,רי סכנה ,יבצע אח הרבו
מדי ,למרות חילול השבת הכוון בו ,וזאח ע"מ למנע שעל הצד ששי כאז
,
חשש
אמת
לא
ירתע
אר
מעשית
ישחהה
,
הדבר.
או אנמו שעל,ו לשקול בבל מקוה לגופו לס' דעתו והבנחו ,אם אמנם
שי באו צווך המתיר לחלל שבת',
הגמרא
הרי
זה
ביומא פ"ד
משרבח.
ואין
ע"כ
אימות :.
,
צדיך
ח "ו
ליטול
מפקחיז
ושרת
פיקוח
מבי.'/ן
פרק
בסוף
האורג
במסכת
הביא
שגת
נפש
ראה
תינוק
ואע"ג דקצידי
כוררי.
הא
גופל ל,ם פורס מצודה ומעלו tוהזריזהוי זה משובח
הר"ן
בשחב,
והזריז
כיצד ז
ך~סבך
את
מה
חרשב"א
התחדש בבריתא זו יותר מזי שלפניה ,שגם בה נאמר שפיק mנפש דוחה
שבת ,לדעת שגיהס החדישו בבדיתא היא המשפט האחריו "יאע " ג יקצידי
כיווי " ,זלדעת הרשב"א החדיוש בדבר שביינה דצדית של איסוו מיחרת כאשר
הכיובה העקירח במעשה היא רביבת היתר ואילן ייך " 1ד mה את דברי הרשב"א
יבאר את הדבוים כר " :לפי שבענין פקיח נפש אפח מחכיוז למלאכת רשוח
עם אוחה מלאכה של פקוח נפש מיתו~ ,כ"צא בו אמוו גבמרא דילן במסכת
רומא ,והטםע מפגי שהיא מלאכת מצוה וחונה היא עלוי .לפיכר אעפ'/י שהיא
=ווז עם אותה מלאכה למלאכה אחות שהיא אסווה בשבת התיוו חכמםי
כרי שלא ימנע בשים ענ' Iמפקיח נפש המוטלח חיבה ערי; :עכ".ד
מדברי הו " ז עלוה שהטעם שהחיוי למציל להתכיון למלאכח שווח,
אע"פ שגם ליל ,כוינה זו יוכל ל הציל ,היא משום שחששו חכמים שבאם יאסו
על" להתכוון גם למלאכה אחות ,עימוד המציל בפני "למה :מצד חאד לא
ציליח המציל להמנע מלוצוח אח הכיונה האסורה ,ומצד שני כדי שלא לחלל
I
מאםנ
במסגות
יו,ונתך
הצביאת
ריב
האישית של המפקר,
הפקידות
הם
אלא
הנתבות
לחליי
פקודות שגתבו
.קיסה רגtמ לברר ונהי היסבה ה Kטיתיח לנתיבת הפקודה.
2
שתי רובמגcךת
החלכלכי
בזמן
וביזנןת :
הקרבוח ?
. lהםא
מותר
. 2הםא
בזורה סבירה רלא על הםנק Kו על
להכי Nבשבת
מךתך
להביא
ע '' '
' ''1
מפקדן
דרנ
בכיר
הי'שיר
יאנם
ייחר
יכמזג
פךי
ז,ך
.
בברים
להחלפה לחליים
בשבת מזיונים
לחילים
כדי
שדוניהם
סישנך
הקרקע ?
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
/
שבת שלא ?צרר; ימבע מהצלה . ,רעל כן התירר לר חכמ'ם להתכררן למלאכת
אי ר; רבלבך שלא ";תהה מלה"צל ,דמברי הר " ן אפשר ללמרד שכאשר 'ש
חשש סב'ר שמחמת ררצבר העז של ' ,האדם להמבע מחלרל .שבת שלא לצררר
ירבא הדבר לדיי סכבה ,.רתר לר לחלל שתב פא" ש לא לצר ,,,רבלבד ,שלא
ש"תהה ן' בא לדיי :וסבר.
"
' ~,
,
o
,
אמםנ
ש כ /Iח " Oק
ב"שער צרין " Oי '
אחרי
' יי ז
שהביא
הדעית
,
המסכימית
לן " ן ןהדערת החרלקןת על" )הן"יי ף ,הןמב " ם ןהרא " ש ,שדעתם שדרקא כאשר
"אך לכל הדערת
א~ Uמתכררן למלאכת אסיזר הרתר הדבר( כתבבפשסןת :
'
כריר " עב '/ן.
בפעילה בשביל ' -זה כ"נ
מירי
.
שאינר מרבה .
.
".
, .
,
שמקורו .מחשש זה מוסב דוקא
ולדברי בעל המ"ב ההיתר
..
,
,
,
,
כרבה שלא
על -
~.
לצוןר ולא ד~תר לעשות מלאכה בוספת שלא לצורר מחשש זה,
אמנם יתכן שהכרבה הערמדת מאחרי דברי "שער הצירן " היא ,שלא הרתר
לשעות מעשה 'מיותר כאשר האדם 'כול להמבע מעשיתו ללא קוש' , ,ןאיבבן
חוששים שהח,וב ' להמבע מכר יגרור בעקבותיו המבעות מלהצ'ל ,כ'ון
שלמלאכה הסuפת אין כל קשר ,וא'בה מב'אה כל ' תועלת לע'קר מלאכת
ההצוה ; ,אינה אלא צ;ר; א'שי של ".צ;מ;
,
ן' Kתכן שכאשר הס'בה שאבו מת'ר;ם ודאם ו המנJו מלקחת ' חכשבןן
ש מא א ' jבמלאכfז זו צורר ש ו ;iiקוח נפש ממ ש ,ן' ואת כךי ש לא ;געי שלא
לסיכון iו ,י אדם
jרצui
-
' ש תבה דך; י ן.
' ,
וב'ס ש ח ,ל ;pם על הר " ן iזי 'iבנה " ג ,וצ " ע
K1ולי גם שא; האר' ש
'
בדבר , '.
,
לעצם ד ; בה ש ו פעווה ששי בה תועל Jiאר ה מ בעית מע ש ית;ו אל "חב ' (!
~ םקוח בפש ,צמ'ב; דגב י חולה ש ; ש בו ס'כבה בחלקו ברבר דא ש iנםי "'ואחרובים,
ובב'ן(' ;ך הלנה סימו ש ('::iח 'ז " ה ' ,,נ ו שרגילי-ו " ךו.נא i
'
דב ר יהם ב'הרחבה.
,
' !iמגן; משכה כ'תכ בדעת הרזנב " ס שמות ,לעש iת לחו ? iו
בו סכבה
ש'W
נו הצוב''ם שןג ; וC,נ ?עשות ל iבחול אע"פ שאף אם במבע מלעש;תם לא
'גיע הtז iל' fiאפ'לו 'לסםק סננה ,זכ'ון שהם זנוע'ל'זב מותר ,לעומת אiח הר:ב;;
' 3חשש ו"יונה נוהא ללמו מהגב/רK
נשב',עית 'מש ; ם
וזר;ע
כסביע'ת
ילזוע
Kרנואנ.
ול jב ן :,
x
בסנהורין כן.K ,
ו;;י~שו
על ג(יס;ר
שם
הגמרא שם מכ' ' ;;Mש'; " ,כ י ' ;;תיר
התום;
',אוריתא "7
יכ;..
ובש;ם Kרנ;נא
וכתירוץ ' השנ;
,ם ; pיח בפש הוא שש ן iiל להם הלונך פס ואין להם מה יפרענ ו
והכי איתמר כיר ו זולםי מש ו ם
עקס י נן
כל "ארס
הח ו שזו
שיזוכא כסכבה
-
ה Dס :
שnיt-ונרר
ורכז
.
לע
ה י רה
מסלנט
ה;ה
…פיקי
עזםנב
ה ו והא
ז " Iל שבזיבן
חזוזו
שמא
יחר
כלליח
!
המיוה
לכל
שילא מורה
ושי
רל~
הצכ ו ;
יסחכנו
מהזכור
מטכיר ים
יזרעו ,
לזרע .
שמרזה גמיפה בעיר,
חלp
הםא
; -זר .Yןא ס ר י Yד י יאגי ~M
בשבעי י ת '"
על
ה ן ;א;ז
שר
ומשרם
ומאםנ,
זיוה
על ' כל
מתור של Mירצו
יניא
מש ר ם
פקיחו · נפש
במזכר
לזרע
'"פזיי
שיכרנt
המנווסה
ביIבי
הצביר לאכול
לאכול
רת;;;
כהורהנ tכזך ' ח י כך
חשס
כך " משס
דיוע
_
נמי
י
H
,
•
ופתיס כתפ ' סת ' המלך
חיי בפוס" עכ"'ו .ו ל אכ ו רה קשה ,אם
בשכ כ ; י ח וםא י תיי לי ואת י ,חםנ
וזרע י
;,רןר
הת; ר,
י Kי
לח;זו
ביוה"'.כ
~נשםי
לזיי
טהבב,
ף
יסרלן(
בירהיכ ' ומ"עפו
) ועי,
כסו"
מהרי"'ל דיסקין ' קונטרט אחרון ' טי' ה' ס"ק '''(.ל
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראשרבים
סבח שדתר לעשרת רק
)שר"י ,תרספרת ,הרשב"א ,המאירי'· רעדר(
צררכי חרלה ששי חשש בהמבערת מהם יגעי" החרלה דילי סכבד.
רא"כ לענינונ לא מיבעי שלערת המ"מ דתר לשערת כל פערלה ,ששי בה
צרךר 'רתרעלת כל שהIז' ,אלא יש מקרם לרמו שגם לדעת החלוקים, ,כרין "שש
חשש' שאם 'נרוה לחיל לבדרק 'בכל מקרה האם יש בר חשש ונק"ב רא רק
צרור בלעמא שאיבר דרחה שבת ,משרם כר ,יברא להשתדת רלהחטיח שלא
כדין במקרם שיש רב סכנה ,רא"כ שי מקרם להתיר לעשרת .כל ,מעשה ששי
רב תערלת לצוכי דז.ב.לחמד.
,
.
" .
מאנם מסתבר שגם דלעת האוסוים לעשות צוון ששי בר ,מרעלת בעלמא
מאבר דרקא גבי צוכי תולה אבל לא לגבי צוכי מציל" בואה ,מדברי הט"ז
בסימן שכ"ח ס"ק ד .שכתב שצרכי פקיח ,בפש על שיואל לעשותם בעצמר
ולא להניחם לגיי כרין ש פ"עא :,,שהעכו"ם לפנינו וערשה הצלה מ"מ השיראל
,
רמדבריר.
.
טפי
עישנה
"
'
בזרזיןת".
.
-
~
-
.
..,
-
,
בואה שאין דמרבר ששי חשש שע"י שהגיו ית Wק בצוכי הצלה
תיגום סכנה לחולה ,אלא כרין שישואל זויז ,יותר ,דעףי שהשיואל נוצוני
צייל ,רינן שהזריזות במלאכת ההצלה חשרבה מא.ד רנכלל הדבר בכלל צרכי
,
.
. .
פק mבפש.
רנראה מכאן שכל פעולה המועילה לזריזותו ויכולתו 'של ,ןנ;ציל להציל-
.
הותרה
.
-
.
בשתנ,
ך' .דדי נישוי צסבב לש 'פיקרח נפש ובצסב סלהסח
.
יין
-
•
,
,
,
..
.
.
שינוי במצב של פיקוח בפש מופיע בשי"ע בהלכות' רילדת יסמן ש"ל
לשרנו :
סעיף א,
.וזה.
.
.
,
עהיל את השתנ בכל .מה
"יולדת ,היא כחולה שיש בו סכנה .רמחללין
. .
.
שהיא צויכה …ומכל מקום בכל מה שיכולין לשובת משנין" ,עכ".ד
,
.
ןהביא
. .,
המ"כ שם
..
,…
בס"ק הו את דברי המג I /א כש Qהמ"מ שישטת
~
,
הרמב~ fם
בשאר
דרונ.חבר היא שדין שובי 'נאלבר לגבי יולדת )וה"ה מילה( בל'זב רלא
,
,
• .
דמ;צב'םי של פק '. iב ,
ובטעם הדבר "כחב :מנפי שכאג ה;דלדת דא דבר טב'1ז וא,ן אחת 'מאלף
מיתה" מלריה ,ולכן 'החמיוו לשנות .אמנם ברמ"א סיטן שכ"" סעיף י"ב
כת :i
גבי חולה ששי רב סכנה שהותו לחלל שבת בשבילו ~ ;,זר"א דאם' אפשו
לעשית בלא ריחרי וכלא איחרר ע"י ·שיבןי עישה ע"י שיבר'י',
..
'
רעlולה 'דמברי הרמ" Rשגם שנאר מצבי פקות גפש "גRמר דןי שיגרי.
,
ובחר הד;ו 'שאף ה;מ"א דריה שאחד שיכל לשנות ולא "שבה 'אין ";;רDי
הדבר שחלל שבה ח"ו ,אלא ודאי שעשה כדןי ,שהרי שתנ גדחית מפני פיקוח
נשפ ',אלא שלכתחילה' ארוי ה'ה לדהר ולעשות הדבר 'בשיונ.י '.
'עב' !Yהעקיר לדינא דא שבסתם חולה ששי בו סגנה ,איך' לשנות כלל
ור: ' Pכאשר ,למעלה ,מכל סםק שאין 'בשיגוי שרם חשש שכתרצאה 'מכר יגרם
, ..
בקז רא עביו ב בהצלה ראיו להדר ,לשגות,.
49
www.daat.ac.il
-,
אתר דעת -מכללת הרצוג
•.
כוד , .הורה לי אח:ד ,מגדול ,הפוסקים של,ט"א.
ונראה שהוא הדיד ' שבכל ,מצב של סכנה הדיד כד,
"
,
"
,
"
".ורבדא ן ,בזמד מלחמה ש' ועשות ,כל צרכי המ ,לחמה ,בדרר הרגילה ילא
סיינות
וכתוצאה מנ י
'. .
לשרנת ; , ,כיוד ,. ,שבשעת מלחמה הכל בך~לים ייחופים. " ,
,
וא ן לתרר 'O
o
להמע י ט
כיצד
ש בת
בחי~ול
להגרם
יטלים
היטל ' ,Oל כד ח'י אדם או לגמוע באממץ ' הם ו חמתי ח " ו',
"
ותקלות
עכ'ובים
,
,
,
" ב ו 'O
ל ם.
"
' ה ב רור
,
,
,
,
טת םלחהו.כ וטת שלי.ם
,בברור
",
זה רצירנ להבהיר
שמצב מלחמה שונה מעת שלום,
גם
תאת,
כאשר בשניהם אני נמצאים במצבים שש' לדוד עליהם כמצבי פjו':ח נפש.
,
' כלומר ,חששות במצב של פיקיח נפש שבעת רגיעה הבים חששות רחוקים',
,
ושכ~יתם יתדירותם
מלחמה הם משמים
ונדיר הדבר שחושישם להם ,אך בזמן
,
,
" .
רבר,.
, .
,
,
,
" לכד ' אף ' שצברי ' מלחמה
להצלת 'ייראל
מגד" '
בלדמים
נפש ',
פיקוח
מחויבים ' אבו לראית ' את המציאות המ,וחדת ' הקימת בשעת' ' מלחמה ;ע " פ ' זה
לקבע את הה ל כה למעשה,
,
,.
•
רדשם
•
,I
••
שץוב
,
..
,
קרב'
•
•
_
.
.
• I
פסק :לצורר .העלאת מורל החיל ודכ '
.,
הרב "שע בויבירט ,שליט "-א. .
לתת לו את ,ההרגשה שאי בו מספר גר"א בצבא ' אלא צלם אלוק ' Oשהתורה
חמיבת " לחהשיבו ,וכן עצם ה"עיה שאם ח " ו ' ייגע ' יכולו לז~,תו וכו ' מעלה
.
.
הדבר את מורל החיל הלוחם ,כלן יש לדוד על חיל במצב זה כחר ו ה שש' בו
סכבה שש' ' חשש שמא היטרף דעתו עלוי .ומשום חשש זה ומתר ' ,לחלל שבת "
"
,
לפי הנבתי בראה שכיונת הוב שליט IIא היא שהסיבה לושיים הקרבי
היא שהדבר בוiוד למבע מצג שההי מצוי במלחמית של אומות הערלם .בקרבות
אלו' ' היו ' מוטל,ס אלם ,ם,ל ",למערבה ואם ההי בהרג אר בפצע ,ל ",המשיכו
שאר הלוחמים במערכה כאלו לא ארע דב.ר ולא בתבה הדע'ת ' לטפל בפצועים
או כהרוגס' שבפלי ' בקרב; ועל כד בשארי הללו מ ר ט ל ,ם מרפקרים בשטח.
.
..
".
.
.
.
ובכובתם
.החילים
המוטבציה של
התבהגית
. -.
בודאי הור"ה את רמת '
,זי.
צורת.
.
. '. .
להלחס .לעומת ,יאת ש' יסדר להב" ,חשלי היודע ,שש' , ,ימ ש"אג ,לו ,אבם
ח " ,יגמע מעלה הדבר אח המולר ש לו .וחבר הדרב ש חיל הויצא למלחמה
בעז " ה בר~ ושלם אדירנ
עם כל " הטכבה שברבר רוצה ימקו:ח לחזור לביתו
,
,
,
, ,
.. , ,
,
, ,
,
,
..
,
,
הוח הפזין .סבת תשמ"'ג ב 20 ''Zוהלהא.
..
.הוכ .נו~~ירם
זהוי.
". . ,
' .ל . I
תולעית
וסי"',ןtי Kלכחוב
מספיקה
Iביוtוח
דייעת
.
חארות
סמי
המספר
שבגיםנ
המלא
זקיי .הידון
להלן מבתסס
סל .החליי J ~ .ררן
היאשי
בלבו.
בסבת.
שי
להתירר , . . .
.
~
www.daat.ac.il
לעזם
זל ,החורדר
סל
הרגשתן הסוכה . ,כאסר
הובר
•• • I
ית~ן
••
סיס
'
.כוסביז:
•.
אתר דעת -מכללת הרצוג
'יצא להתקפת התאבדית שבה דרא' 'פגע ,ילכן עצם הך> ' 3Iה שא'גימיפקי
איתי
יעזיב מחזקת
אמ.ד
אר גדאה לע"ד שאם אמםנ · ההת",סית הכלל'ת לח"' ה' ' Nכזר ,א'ן חש'בית
גדילה לעצם השביץ הקרב' על פ'סת ג'ר ,מבח'בת הרגשת הבטחין של הח'ל.
הצירר לא שותםע
כ"ן שהח'ל 'ידע שהעזרה לה 'זכד .הרא אי משםחתי בעת
. .
מרשים
הקרב'.
בשרבץ
•
•
' על עצם ההשייאה של חי .לה ש'ש בי סנכה mש'בן שמא תtז'רף עדתי
על" ' -לח'ל בר'א ש'תכן שהמירל שלי ר"ד י'גפע לא הב'א הרב ' Uב'רט
של'ט"א רא'ה ברירה .גם עצם הלמיד שבחשש של טריף דעת היתרי אפ"
מלאכית
דאוייתא
צ " ע.
בתחילה
רב.יא.
הרב
ראהי ' מריו
גיייבדם ' שויט"א
חילה דתק'ף לי עלמא שב'קש שש"לחי לקרא לקריב" יפסק בשי"ע .ס" שי
..
כאמ'הו
שמשום..החשש .שמא ת'טרף .דעתי דתרי רק
מלאכית דרבבן. , . .
.
ס'עף ,ט' .
.
לבכר' ש'קרא לקרו;ג'ו )ש'ביאי במוצ (ש" אר לא א'סיר דאור'תא .וא'לי
'. ,
לאחר מכן מוכ'ח 'הרב של'ט"א מד'ן 'ילדת שהותר לדהל,ק בשב'לה גר בעת
ל'דתה מטעם שח'ש'בן שמא ת'טרף דעתה ,יא"כ עולה מד'ן 'ולדת שהותר
שמא -ת'טרף דעת :החולה לעבור אפ" -על א' יר' תירד .וא " כ
משום החשש
,
ישבה סתירה בין שגי הדינים .ולפי זה צריך באור · דברי הרב שי?ט /lא שכתב
o
. .
' .
בטשטית' "י:זבה לכאידה 'ש שת' רא'ות ·שמות.ן לעבור גם' ו!,סיר' תוהו
מרשם ש"יב דעת החילה גם אם החולה א' Uמבקש" .אמםנ דבר' תירה עב"C
;גמקום אחד ועש'ר'ם במקים אחר ,יב"שמ'רת שבת כהלכתה" םל"ב' ס"ק
ס " ג העיר הרב וביבירט שליט"א על הסתירה ביו שני הפסקים הנ"ל יחסכיך
שאסיר' תורה הותרו רק "במקים ש Uגע ממש לרפואה חמ'א הא דשבת הב " ל
כד' שחברית"" )של 'ילדת( ריאית .יעישרת לה" . -אבל .כאשר לחשש ט'רוף
הדעת א'ן קשר ''שר יתיעלת ממש'ת למלאתכ הרםיאה גכין לקריא לקריב'י
של ' D.
.Dבראה
תירה .אלא דרבגן בלבד כג "ו .
של חילה לא היתר
.
עכ " .
•
אסיר I
•
הסבר זה 'קשה מאד לדמית ד'ן שביץ קרב' להדלקת בר ל,לודת ש;רר' ,חשים
השמית בשביץ הקרב' א' Uרמע'ל ש"'רית להצלחת המלחמה יגם הבזק
המירל' במך>ה יהיא קiב' ב י אד' א'גו כה קר'ט' אצל הח'ל .כ ' Dשאט חשרשiב'
אצל 'ילדת ךא"כ לכאירה א'ן מקים להת'ר מטעם זה אסיר תירד.
· ..
•
•
•
..
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
'
•
•
•
•
••
•
.
•
·
•
·-
51
•
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב ,קוויו,
,
•
"
,
,
נ .ן;-
QJנ'! j
,
בגולות ארץ ישראל לפי הרמנ" C
,
..
,
,
• ….
,
,
' בעית גבוולת חא ' שיואל על םי הומב " ם )הלכיח תחמית ' וכוק א ' ,
הלכיח זח (-לאיו הצייוים שבכחיב הדי ,גחגה במאמו ' ו " איתמו יוהפטיג
בחחימין ,כדר
ב'
ב"המעין " ,
מאמוים
.
'.
.-
רבכמה
. -
שבהם
בחאו~ן
.
,
)המעין- ,
.
חמיז
איתמר יוהםטיג• את דעתי של • הוב יעקב שטוגםל,ד הממקם
תשמ"ג ( דחה .,
•
• •
•
•
•
•
"לסכים,
בסיף מאמוי ;
אמוגם דברים האץר- ,בכמה .ואיית אבל " כתב
.
'
טורי .. .
את . .-
הסברי מיישב הרמב"ם ,.ועדיןי '.י''צ עיין",
אבתי - .לימו ,כי .לםי . .
,לא -.
~
.. .
מאחו שלוני ' עניית דעתי 'אין כל קשר; בהבגת דבוי הומב",ס אריתי
צי;' ,והצעי לקיואים וניחש פשיט ,המתישב עם דברי " הומב"ם 'ימקיחתיי. ,
גבד
אציןי עזו כמה
לונב' זד_
'ה;זכוי .. .
קישיית',שלא. . ,
,
,.
.
.
~
השיטה
,
טיוי
,
אמבים
.
עם
שברמב"ם, .
.
הר
שבו
ההו
א( " ביושרלמי שבעיית ' פיק י' הלכה
' ,
,
אהון" ;
'
מת
.
א' ;
' וב
מכזיב דע ';ג.הר " מכזיב ' עד אמבה ,משמע
' דבא
אמו
,
ש מחבו
ילא שבהים ' י בכיין IIחד ,מצפין ,לדחם' ,
המזהה
..
,
מכאן
,
,את
יכבימתגיתןי
בשני ' כייבים
רשבים
,
,
_
ב( ,בנל הציי';,ם בג " י' שמרפיעים בדם .טיוי מאוגם ,דם .מצריגש
.
.
' .
.
.
_
_
•
k
צמםיi
לאשקלןר ,ראליי הו ההו שרב מת אהרן במצא לכל דהעית דרימה ממבד.
יאם • ממה גמשי סעיתסיפו ,ש כאן ,מדיע עליג; לתקנה בכיין דחמה 'Iיקא ז
•
' ג(
עמיד
הומב " םבתשובתי
העוה
,403
(6
•
•
)מרבא
ע"י
.,
' איתמו
יוהפטיג
ב/
בתחומןי
כיתב ' שטיוי אמ uם הם הרי ' בגיאס ,יהגה לא דייע לי;
ילא ,הררכו ,ע"י " ,אזח מכיתבי הממאוים' ,שקים הו בשם רה ' באריו המירכו
בדורם
..
האץר"
" ,
,
,
,
'..א;>;ים ' ערד ' יא;מו שווני ענוית דעתי כשמכזיר הומב " ם אשקלין ' ,עכי,
כריבשראו מקימרת ' ,כיבתי לאשקלין ,עכי ,כריב ישאו מקימית הדיעוים ברמ ,u
חרם הדיעוים לגר היים ' ,ראם ' אמגם היי קימםי ' iכעם מקרמית אחוDי הנקואםי
בשמית אלה ,הוי הומב"ם לא לסתים בא אלא לפשר ,יזואי כיגתי למקירמת
הדייעים ,
יבם אם בצייוםי
השמית
האלה איבם
מיוניעםי
במקים
המתאםי
למםית של היים ,הלא ידער רבויר ש המםרת ש ככתבי הדי הן סכמתוית בלבד,
ילא מקוניחת לא על קבה דמה ילא על כתיתב השמית במקיםמ המדקף ,
אלא לכל הויחו בכיין הגכןר,
ונסף לכל Iד .עלי Uלשים לב שבמקים וציעת ארץ שיואל הייצאת
מעכו לכ Iיב ,אשו כל מה שממזחר לה הרא חיץ לאץר ,כמשסע לכאיוה מלשןר
הרמב " ם ,מואים כל הציירםי שתי וציעית אץר שיואל הויצאית צםיגה ,םע
רצועת
אץר
העמים
ביביהן,
52
,
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לארר ' כל ה!(רוכר ' ליעל ,חיבםי לרזבר 'ש"!(" 1ד מנלה" עוכרת :בצרויםי לבבי
צירז מקרם
רמרpזבם ' הבכרז
טריר ' :אמובם,
בקצה ,הצורהע הזבזח:יית
הרא
הרימת
צפרבר .זאו ,לשרז הרמב"ם מתשיב בצרהר בפלאה ,רגם הצריר סת!(םילבאמכ.
חה ,ל ,שרכר :
.
'
' ,
" ,
. …' ,_ . ",
הלהכ ' NC : 'Tי ה' II IIי' 1שהח"",ר הב דסלי נםיים ' 'Iםםק ,שה -IIIבופחר
' '''11יס הם" ' ,גהילו' ,
1Mבשקלי' שה""
,ש' 1I',i
רבחם "!!' ; יס עט
צורבר לרזבר שבדי הגבולרת האלה הבל "'א לחחב רלאוןר , ,רדר .שרוכפנוי םריםדר
שיר ,רגם
משוכ .בקר
.
ראזבבם בררר .שלעמשה הגברלות לא .הלכר … .
בצררת ' -מלבז. . ., ,
'-, "-
נררםב לא ההי בהכ;ח בדיוק לפי חחרת הערל!;ו .הקר רא.לכפתי ,המר~נוי ,בח~
,
'
'~
הצרירים בדחם מערב ,רשכתרב עליר בטעות טויר אמגרם ,ארלי צריר "'ע'
שהגברל ' הדחמי איבר פובה אמשקןול שיר מזרחה
הרמב"ם להרארת
)ומרצאי
את כל דררם הארץ( אלא פרבה לדררם מזרח .ראם 'כר ייתכז 'שקרם שגבבןל
יזמךרח הרא קשד מדבר צדי )כתרגרם ארבקלרפ( שדא דרוימ הרבה' מאשקלרז.
מחץר למחבע ' הזה מזכיר 'הרמב"ם' :שלרש תסופרת .רכז " חאר 'ארמר:
11 ' 11המלר ססכו לזכ,ב ' בל ץר!iה'-שעל · :יביםו
11 ' 11בהזקת .,ה iל ' וםמהII
"
' סזחר' והןר' היי
ץר Mעהסם" ופןסוה וס סהשסי וןס שהבסי!וי
יס ישודע לך שרנiתו ה'כוכ,ום זיאזב ש-ראי .אכל בצירדים זה מזiדי וק כרזועת
Kזר העמםי ,כי אזר שייאל ' נשוכiט מזבעובה רממ iחרר ' ,כארiבח . ' :' !' ,:
, ..
t:ול ן'רIIה סשל סשאלר
. .: .
סמבר ,רהרי ,היי ה' IIבהזקת
..
.
,
,
,
_ ררהםהר
IIי' 1עהסם" דהיבת םבעם ,דשבביעית 'עי רישיע לך ש 'IIIתו סקרם הדר
II,י'1ל זאת הי!( הרצרעה
המערבית
הנזבשנת מענו לכזיב לאוןר חרף הםי
הגדרל,
ר"וו מןסוי ובאבדם דלפבם" IIי' 1שיוחל…, ,סןס !כiIבים ולהדר
יכל
הרץ לאץר .זאת האי הרצרעה המזחרית הנמשכת צפינה דע טרוי אמנםר ,שהם
הוי בביאס
כנזכר,
לפרש השכרבה למימיס
ראדי
הידרז
שמשם
ירצא,
ששם
בבה פרלסיות אחי הר mמ את העיר קיפיר'הזברזכרת 'בספיר דבירושומי' בגבלד
עילי בבל ,רערלי בבל לא הגעיר עד אזבבד .אלא בראה לרמר שהכררכה לבנאימ
שבחףר פררהי מדחם ללרוקרי. ,שמשם כמשפת ששררת הדים לכררז דחם
מזחר .זריי הר ההר עם הר בנאימ זה מתקבל בימ mד מאחר שהיא מרכזי
לעמרכ חמ ' ,nלקים מה שנמאר ' בגבלדרת רא.זר)במיבר' ד"~ ".ימ(" ,הה,
הם" ,כי
חתאר לכ!( חמת .ראל תתמה
על שצורהע -מזחר!וי ' זר ,גנמרת ' .ייכחרף …
.
.
.
.
'
המרף ( J"Iר מכררז לצופז אלא לצטרז מזחר ,הויער בבcאי מזחר" ,ד".בה ייחר
מכזיב..
ארף . ,כי
רצר:חו
זר
דונn.רזיח .אחכה
.
הוהנ
.
ריתו ·מרצרעת
עכרכ-זוב,
.
האי רציהר בהרבה כ"י באותר אורך כי המרפר לא הקטרי על קבה זבי ה כמארר.
ז
אבל לגבי גובל ' וער בבל · חושב לבר שהאי אררכה יוחר- .. , , i ,
• ••
• • •
•
תר,מפת שלשיית :והנםים שכים יןיוcו 'IIIתז ' כיאלי ' חום סת; ' nמל'ן :ם
מ11:1יר~,ן,ו1ב ,מדי ,והל ,זQכ ' I:Iכ! _,_1םיו rr.:ילפ~jב" ~ _ ~:,!,זוהים_ רל:rיץ.ו , ..ל'"י'
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הזכיר בנסש את נחל צמרש,
Kום תאמר א"1
.
היבשה 'גנמר
ברעד גברל
כאשקלר.ן ש' לרמר שהלא גבילרת עו.לי מצרים תלריש בכברש,
ככשר למעשז.
הלהכ
רזה אשר
,
הונכ-ן חהזיקי רעלי ככל ,כמזיכ רלפנים נכנר רפההד .בארמרר
ו: 'I
שני דברים ,לםנים רכגנד המ iרח ,כא הרמב"ם לרמר שכברש ערלי 'ככל ,הרא
גם לפנים ,מכזיב ,זאת ארמרת מדררם לה.,.; .דש) 'כזיב בגכרל צםרן( רגם
לד .רלמעט שני דכרים :
',
,
,
,
ממזm
רהיא
יכוכידכ ילחרץ ·סור .מאנה הראי מאני,ם
.
עדופת על הרצרעה המערבית כלםי צםרן.
רזוכ.חרית
כל שהתרעה
•
הכ.
יסר הנהר 11'1(':1נחל r:וכ!כ"ר ל Mחהזקיי וכ ,כוזיכ ועחם ל Mחהזקיו
זהאו כל מערב אח ש'ראל לארךר חרף היס ,כגרן עכר רצרר רקיסיר ראשקלרן,
שדייע שלא 'החזקיי כהם עלוי בבל ,רגם הנסים שבים עד נחל מצרש.
זה מה 'שנארה לי כרנת הרמב"ם ,בהלכךת אלר,
)ד~זכר '''ע
כתכי תא .כל זה י~כא לדיי גרפח סIכר מכרכת .רמ,שגה
'"
אחרי, ..
,
,
הר' יצילנר משגיארת.
.
"
הרב קעיכ שטרנםלד ,ב"המעין" ,תשיר תשמ"ב ,אכל לא כלשרנר( רמתרר קרצר
דבריי שממע כערל ככתרב לעיל ,הן לגבי מקרם טררי אמנרם ,הן לגבי החרט
דמ,תיח על פני הנסש ,הן לגכי מקרם רקם ,רהן לגכי גברל ערלי· בבל .בחר
שכרתגי לדעת גדר.ל,
,
,
,
,,
,
" ,
,
..
,
'
. ..
•
-
•
,-
,
•
,
•
~
,
•
',
•
,
-
..
•
..
..
,
•
,
,
,
•
,,
.
.' ,
נתקבל במעדבת
..
..:
'.
,
•
,
,
"
הוצאת
·נזעם שבתוו -לבירורעכיוח בהלכה ,ספר עשירם .וארבעה ..
.
.
' "::מבין גדירה שלוכה 'יריילשם ,תשמ :, nב
.: . …. .' . . .
,
"'_-_.>.
,
, . , .,
.~.
~,.,
.- …. ..
,
'
~
,
,
~.
שערי 'הלכה קיציר ההלכית.
.
.
'.
.
'.
.
הוכעשייגד' לימי חיל ',שגחית' יחגים,
.
.
.
.
-
'
'.
דיני כשריח ,מצות התלויות בארץ ועדו .בעריכת הרב זאב גרינודל.,
,
.-
..
הוצאת
מאירית,
,.
רכסים,
תשמ nג.
,
~54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חזרס
,
סכתו
.
-
-
,
' ,
. ,' ,
•
,
"
•
החי נשוא את צעמן
-
דף
הגמרא במסכת שבת
מבא'ה חרספתא
צ"ד ע"א
משבת :
פרק 'זכ
"המיציא בזiמה חיה יועף לר:וייר בין חיין יבין שחרטין חיי.ב רבי' בחן אומר
על שחוטין חייב ' יעל חיין פטרר שהחי שונא ,את עצמר" " .רמאיבה דבר " רבא
"אפילר חימא רבי בחן ' ע"כ לא פליגי רבבן ' עלהי דרבי בתן אלא בבהמה חהי
רמשרבטי ' בפישהין אבל ' ד\ bחי דבישא תא עצרמ אפליר רבבן רמזר".
גוזןף ,
,
,.
יכסיף הסרגיא שiב "ימדרה 'ר בחן בכפי'".ח '
,
,
'
,
ס"י ,ע"ב אימרת " :אמר רב ששת ,לומר שאם
במסכת יימא דף
יהגמרא
' .
•
",
't' , .
'
כתפן ,כמאו דלא כר"ב ,אפילן תימא רבי בתן חלה שאבי".
מרכיבו על
ההי ח;לה
'
,
,
,
,
מחלל
יכחב רש"י שם "חילה ..שאני ' דהשתא לא בישא את עצמי
הונישא' ..
. .
'
,שבת"
•
4
'
רגיליס לפרש
המח
מאשר '
"
כאשר
חא המשוג
מצינר
,
בפרק
החי ' בושא
הניזקין
עצמי במרכן
אח
במסכח
,
שהחי קל ריתר
,
גיטין ' במשעה דרבי ייחנן
זכאי "דאינר" ידעי mייא קליל ממיחא", ,,
בן
,
גס אם בנין פשר דבר שחי קל מן המת אין זה מסביר אח הסיגיא בשבח
שנפסקה להלכר .מכרין שאס כן מה טעם נשיאח חילה בשבת יש בה משיס
ד~צאה ,יאם נאמר שחילה כח חייתר קטד ילבן איני מיק ,ל עצמי )יכ"כ
,
'
'דןכ,איף, C
,
רכי מחאר
מלדכ שזה קשה מעצמן ש,כח חריתר קטן :קשה מה באמר בכפיח,
,
"
שכפתדו ' חכ
שנהים
,
חריתז
קטד ז
יכי משקלו דשבה מאשר מי שאי U
,
-
כפ;ת
"
והרי
חיםי ז
יעוד קשהמאד ',לע' פירוש יה ' קושית התיס' בשבת : ,,.ר"ד) "ש"החי בישא
את עצמר"( "תימה לר"י למה פטיר דאי שמיס שהחי מיקל עצמר יהלא אפילי
במשא קל ייתר חייב" .יכי שי הבדל ביד משא קל למשא כבד לעבין ד.צאה
בשתב ז
רבתרט'
שס
המש: ..,
"ראי משיס
שדביס
שעשארה פטוריס
בנשיא ד~א משחתף בבשיאה כי מיקל עצמי(
)יכאן
גם
התי
הא ד'י זה ירכל nה \יבי ירכל
שא!' הנשיא יכיל לשיא צעמך בלא הנשוא יה Uשא שי בי כח לנישאי אפילי
היה מ.ת יאימר ר"י דממשכן גמרינן שלא היי
Uשאיד דבר
חי שהחחשיס
רהאיליס הרי ר.לכםי ברגליהם רהחלזיד מדי היי פרעציס ארתר טרס דמת". …
דר'ו.סיף הגפ''' שכינת '"''ר דיקא כהרצאה שהיא מלאכה געורה אן לא ההי
מבשכן כהי"ג
איגן חייב עליה.
לא פישר
ר
/l
,
את הבטוי שהחי נישא את
עצמר לפי אבירר!
יאילי אפשר לפשד כדרר אחרת כיתנ הגמאר ש'החי ביאש אח עצרמ'.
הרי כבר קבעי הראשיניס שהיצאה מלאכה גריעה היא ,והטעם ,משים שאינה
;55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ייצות רשם דבו יאיבה פערלת שביר בחפץ .אף על פי כן האי בחשכח,.לוכל.אכה
לפי שמקומי של כל חפץ בם הוא בחשב חלק וכמהיתו .ואם וכשבים את
של הוב ש"ר היוש בפירושי על
מיקרמו בחשב היבר למלאכי .רראח• הסבח
• •
ית.ידי .ושי שרפת ריקהל.
כשור ,תברעה
אבל .כל רה בגןו בחפצים לפי שהם חממים וא rלהם
.
עצמית ולכן מתיחסים הם אל מקרמם וכל טלטרל ממקומם בחשב למלאכה
)בבדרי הוצאה( .אבל אבשים ח"ם איבם מתיחיסים כר למקומם שהוי חחי
נשוא את' עצמז ,כלומר ,כ'ול ד,זא זדגלי דא לשאת את עצמו ולש Uת מקומר.
זאכ" גם כשאחר Uשא אותו אין הדבר בחשב לו לפעילות חשובה של מלנאה
'למעשה הוא
שהיר החי דא בעל תדועה עצמית ואם הסכים ששיאו אותו,
,
החליס על שנזי
מקומ.ו
. .
ולכן בבע"ח נחלקו רבי נתן ורבנן היות ולבע"ח אמנם שי היוכלת
להתניעע אבל בשעה שנושאים אותם היות הום ,משרבטי גפשיהיי' )מגלםי
.
התנגדות( אין להם את החהלטה להתנעוע עתד.
ולפי באייר זה בבין היסב ובפשרטת דמוע חולה וכפזת )לופי רוב הדעיות
•
גם תיניק( .נחשבת נשאיתם להוצאה לפי שאיםג ;כילים בשלב זה לשתא
צעמם ולגער ממקום למקרם יהרי הם כחפצים הצמדוים למקומ.ם וממילא.
הצראתם למקום אחר נחשבת למלאכה.
.הרמב"ם 'בהלוכת 'שבח פרק "ייח
הלכה ט"ז
יעוף אעפ'" שהם חיםי ח"ב אכל ראם 'ז/
חלוה' המוצאי
הרי
יאנו
כתג :
סש' 1II
"המיצאי
,ואם
אותו ".ב"ח
שהומב"ם
תרגם
בתמה חהי
ההי
כפות ,או
•
•
את
המשוג
"שהחי
נושא
~ת
עצונו"
•
•
בבסוי
•
ם~..
•
חי אינו ונשראי" ,אין הוא נחשב ל,שונא'.
,
,
וארלי זי כרנתו .שאין הוא משא כחפץ חונם אלא בעל חכ •חיםי לטלטל
.
•
,
" .
עצמו .מי שדוך כלל U .שא עצונו אין חייבים על נשיאתו ,שכן נושא אינו
. ,
הח!ר לונשא.
•
•
~.
•
•
•
•
•
56
www.daat.ac.il
..
.
_..
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגהות על
משניות
מחרחיג יצחק דוב הל'י בוכברגר
מווירצבורג
חרב
חכל כאשר לכל עניגים יפיס נאח אף נעיס .חגחות לע
•
•
משניות מגלייו המשניות
אב"ד
נר"ו · lאיר
שלמח
פח
חולי
אשך חמח
מו אאמ"ו
לנצח . .נקבצי כעמיר גורגח,
חעירח
תרט"י וכת" ,לפ"ק.
ח'
מני
וריצרבורג יע~א ,בשניס
חרח" ג
חקטי
ת " mי
הטוב זיכנו לישב באחלח של
תורח זע זקנח ושיבה מתוך שלוס ושלוח ברכח וחצלחח,
וננורח
באהליך
עולמים,
צייי
ייחשלם
נתונוך
חותעק
שנית
אמי
ש Jר
כחב
בתוטפת
ואמי
בננינח,
הדי
מסנת
חעחת
טלה.
ונזכח
ולאות
בנ"א.
כת(-ו
ומראי
מקומות
ע"י שלמח הולי בסברג,
עיח"ק יישולם שנת תשוכ"ג לפיק
.ו!f
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
•
"
לתשיטת לב הקיאר . :
•
האיתיית הקטונת
תביר
ההגהית
..
מצ"גיס 'מספר ההערה
המיםעיה בשילי הגליין.
•
•
•
•
.
•
•
•
•
••
•
•
••
•
•
•
•
•
•
•
•
•
5s
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
סדר זרעים
•
•
•
מסכת ברכות
•
פרק א' משבה .
.
.
אI
•
שעילה עמוד השחר כף "דאי לאו הכי
נתךי"ט די ' ה דע
חידי ירבםי הלכ" כרבםי כזי ".
עיוי
געה"ב :
••
םבי
פרק
יישע
במה
•
יבמה
לדמיקיו M
שכחנתי
בכללםי דף …וכשנות אל,הו להגאר"ו בר"ה ר"ג ,בשם הירשולמי,
•
"• ' . . .
נוכ"ל.
שם
תןי"ט
.
.
.
השחר
ד"ה עמור
.
".
כי'.
נה!"ג :עיין ראב"! פרשת וישל" .על .מסוק עד עלות .הש"ר,
ובספר וכגז אבות להתשב"ץ ח"נ םייכ דף י IIב ' עדמר ב'כ ,עכ"ל.
שם )בא"ד(
נכדי
,השחר
ל"ז ,,,הרמב"ם הוא האור הנוצץ בפאת מזרח קדוםעלות
,חושמ
שעה
כן' ".
נעה"ג :עיין יחשלמי ושמעתיו רז"ל אמרר דיםי ב"ו ביז הדא
)פךרוש טועה,
אליתא דשחרא מאן ראמר כוכבתא היא טעאי
• •
•
ר"א ג
,
זמנדן
כפירווש(
דהיא
מקדמה
וזמניו
•
דהיא
מאי
מאחוה,
הרין
כדון )מהשתא מאי היא אלית השחר -מפירשו הנ"ל( …
חקרנ rדנהיר )לשין קרן אור ,ערוד ,מהב " ל( םד~קין מן מדינחא
ומנהר rעכ"ל ,ולינול מזה איתא וז"ל מאילת השחר ער שיאיר
המז mארם מהלך ארבעה מלי,ו יכו' יעו"ש ,ייא ממש כפיריש
רמב"ם שמבאי החרי"ס בסמיך והיינו שעה mושמ שעה ,עכ"ל.
תןי IIט ד"ה א"ב למה אמרי כו' "ובשים ויכתא לא אשתמיס למחבי עד
שם
•
חצו ' ת
כין ".
נעה"ג :עוייו
רשי
רעמ"ב
פרק
ד'
משנה
חדקםר
או
אכריס
יפררםי ה .. ,שרות ,עכ"ל.
םרק
ב'
ב' משנה
נעח"ג :
"'
ב
•
'.
ברעוכ"ב "דכתיב
וה'
א'
אמת
כף ".
עיןי עקרים מאמר שבי פרק ד"ך י ,עכ"ל.
לונeי ז-ל פרק בהמ תה רף דס :בר"ה רי ענני.
ןכ.
ברפרס לדוירנר.
ל"בM
גי
החהמ
כםי
פרסי
.
:דח הלחק שהם
תה
היי.
לשרנר .
זי!ינר
סס
טיחר
:
ררז"ל
לזה
שהם
שי'ונר _ נפרק ' הוברכר
רבור
בירוסלים …
.
הספינה םרxגjf
י-ת
וירושל'םי -נבוה ·
· ךך.ו…c
"ליס בו האירים מן הארז סם היו ' · cמחפשם . :רר ·· הסמש ·קררם .הנז
,מיד
מר.לן
.,
לוניז
קירם
הנז
החחונ
דכ Jת
ז"ל …ילזה ..
.
'.שחר.
.
•
•
קר.ורךu, ' .בד
•
.לגeיהר .מםול .an
ב
ר
,
'יר
ה
"סקרביס לכ
ו.
םtרק ביז ,ומתון דבריו
"יקיו",
הלתה
והגך סורח ניגהר".
שם
:
"רלזה הרא מבואר בי שם הכמז Kאי וcםשר שיזרק ,ל
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
משנ.ר ג' חןי"ס סוף ד".ר ולא דקדק "'גועולם שי לדקדק בגל .ראוח"ח",
גע.רייג :ובירושלמי איחא ג"ג בכי ' לעולם חסדן ,1עכ"ל,
" "Tהאומניז קוריז בראש האילז גו ., , . ",
אלינוח הידז
בכל '
לאו
ובתפלה
נעה"נ :נקם בה"א הדיעיה שמום
.
.
..
.
.
,
,
שמ.רג
,
שור ,עכ"ל,
-
.,
•
פרק "Tשמנה א' בחןי"ס סוף ד " ה חפלח המנחה רע העוכ ס מ "שהזכיח
.
,
,
חכמים עכ"ל".
נעת"ב :
עייז
תשובות
בזה
רמ"ס ס
.
' .
,
כ"ב ,עכ"ל:
ס'י.
משנה ב' בסוף המשנה בחוי"!נ "ולא הוצרר לזכרה .בפירשו",
· נעת·"ב :ובירושלמיי ראיה ''',רשל עכ ,Iל/
"ההי
,משנה .הו
בעה"ג:
.
חכב על 'החדמר כן' !'
עיין חוספוח י K
רחר"ל יב.
" ',יחצק
יבני
,
גריו ' האגנ"
בהז
"
' בדמשר תנחומא ' רשי פרשת חיי שרה' ,עישי IIה " ,עכ"ל.
,
•
,
גדילת כי
פרק ,ה' שמבה ב'יב בתוי f1ט "ובגבורה אכדא כ~ ואיכא
•
נעה"ג :
נןכ"ל ,",
•
שים
.
ירעיוח
עי!' ספר
חלק
שלמה
•
אלו tעל
.
כאל הוא יתברר שxמו
השם ~ ..
חדיפ ,ל אימו אחד יה~ וכ K Jיןתי Iונ !'Itןת "מת. , .
.-
•
ז
עומד
•
נמז~ מן הנזובKיס באמתןת
נתירא
ב' .דף
',כ
•
•
האמת
ס"ג
I
"•
כעניו
ימיחד …
יה '
אמר
ר Iהו שנזוב . Mהבנxי מוKת השףח
•
ןcמת…..
'K
..ךי יונה גשם רב חסרא זרדי להתיז כי לעילם
ה"Kו קםיי
חסזו· פני
וכשה ' -
ובפסרקםי
.בהלל
-
זלא לשיתםע חדשי"'.
••
•
•
•
ח
…..
י-הן
וכנחה
ברולה
ם
ר'
ובנחם
זזריה
מפאנו,
ו ' '9רב
של
כחה
ווכנחה
יזה
חהפ ' ,ועיי
pסנה……
לשובו :
ש '9זבה
…והנה
ובוזמין
ה1באוחרח
בהקבןם
נקר Kח
קסנה
לחפלה בכל
יום
לפי
שKז
יקסי
ויום . ~ ,ורו ntרח
נקרח xדגתה ש",ן החהוכ באזז.ב ,הרק;" )האי בתקופה ו~ירהת .ו,יי nיהונ פרובין
כשהיי
ז"ל
,
בירוסלים
זנתפללין
וננחה
זאת
הירושלמי :
'.רי…
תון
רכרן
שלM
בערב
פסח
קאפיי
שחל
כננד
להיות בערב
חבירי
ול'M
שלא כמאוב Kת -הטהור לרא נמהר וcת הםגuנ שלא IUסור Nt
· דו.cםור ·
….. .
יב
ד"ה
יב
.פזיכרי
"
חכירי קיטריו
הובותר
לוa
בכףג,
נתיר -
mc
יכף _-.
•
ככמות ל.
ספ,
שבת".
~
גין
רה
הלכה
כרבי.
בר·
נגורות
יוי,ית
שבימם,-
שלמה
..ושוכר!סי נגיר,..
זנר'
שלמה
םםנהיים,
חלp
שני,
רפוט
ו 'Iלהםיי
pnז" ,xת"ל :
וס '9ישה בעל הכח נכחו …והמים בנךיM ,ף על פי זסיגtן הפיס פו Jלים
בבחירה מכל וכקום יטול ל}ירם .יחוס הבנווה בבחינת תניעתם המופלגת והתפשטוםת
" הנוםר מזו ·
ל•…p .
.כ-ל,
-.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
הו
משנה
"ואומר
זה
וחו
חי
כר ".
מת
נעה"נ :צרדי עיון מלא יפתח אדם וכו ',ואולי כשהתפלל על
שני חולים אםר על האחד שיחיה ועל השני שתק וםמילא זיעו
שלא '1Tיה:: ,זוייע ,עכ ן' ל. .
,
•
פרק ו' משנה א' ברעמ"ב "שיש בכלל פךי האדמה דשא '''.ןכ
•
•
.,
•
•
נעה"ג :עיין שנית אליהן פאה פיק אז משנה רן טי ,עכ I/ל.
•
.
משבה א'
· שס
'ר" יר tדה ארמר
בעה"ג :
מיבי
ובתוספתא פרק
זרעים על
הירקות
•
ר~א
ד' םו
איתא
•
"על
הדשאיס
ר~א
אומר
בידא
םיר
הארמר,
אומר
הזרעים .הוא Kומר בורא
בורא
מיבי דשאיס,
יר.דה
·ף
ועל
בךי'
אומר
' רמ.צמךח האדמה דבבךו ",ועיין כלאים פרק ג' משבה ',ב עכ " ל.
• •
•
נירא מיני דשאים":
משגה ' ב
שס
,
•
I
.
בכתב
"ועל פירות הארץ בירא .פרי העץ יז כו
סבוף
.
כ' Jה " ל :
הסםר
בדכות
פדק
•" I
כידצ
מברכיו
משבה
ב'
)על ' םיחת האת בורא פךי העץ ,עיין תוי"ט ,משמע ראצטריך
.
.
.
ור" יורא ראמר חטה מיו אילו הוא כו' אולי מרומז בלשוו המשבה
דכבו כתכתי במקום אחו 'דלכו על הלחס מבוכיו המ;ציא לחס
מו האח ,יעל פיוית האדמה לשוו אדמר ' ..שמום mמשה מיבי
תבואה איבו בשישין בעומק כל כך ,והיא IIוץ מלשוו ווץ ,ואדמה
•
קאמו התבא בדך על פייות האוץ .,הייבו חטה שהיא
בעומק ,ילכן
,
.,
•
מחמשה מיביס
, mק" ענ"ל יז. -
משגה
שם
ג'יח
הגדלים באוץ,
בחיל//מ
בסיף
המשנה
ובמשבה א '
אגב
…,/ואוכל
התבארה,
הבואה בקטיה
מברכיז
איז
עזיל".
•
בעה " ג :
.
פוק
וכן משמע
מייושלמי
רמשתנבו ים,
עכ"ל.
,
••
ז'
משבה א' "הועכו /lם אין מזמניי עליהם".
בעה"ג :צודי עיוו אס אכל תחת סכר פסול ושבדס רא.חךיס ' אכלי
בטילת •זייס •,ועיין
בס.כר כש.ר אי מזמביו יח,ר וכו באכל בלא '
•
..
שבות אליהו על משבתבך כ ,עכ"ל.
•
סי נםירוו ' יר.xיר …סוב Mזו
סו הלכה
יז
•
ה.
לx..
•
,
יז".K
וי -י,יין םב בסיף ספר
חי
יש
שלסה ' פינםי
יכי."-
Jל,,,
נחלי
רבש" 0- .
ג' שהאו" כעניז
ה Uב '",I
סי וזה לשינו :
xד;ו ..גרביי אומר בריר יייו האמת ,כ Mל Kכלו~ ';K-וכו שהכל נהיה כרכרר
..
רסי ".
כ
ףה
זד..
•
זרכ.רתי. . .
•
•
••
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם ברעמ"ב ב" .הלכך האדיבא איו מזמביו על הכיחי'!
בעה"ג :
..
'
עייו תןי f/ט פרק ז' דנדה משבה ב Iככ ית' .די אליהו סי'
י"ב בג ,ועי~ו
נ"ו,
'.
דף
חיספיח
ג / Iה
חשדים במשבחבי'ב,ד יבספר ,פחד
עמוד
וראיתי
א'כח.
יוסף
בכית
יצחק
אודח
איח
סי'
חיים
רט"ו כו בראה דלחומרא דווקא המה כאיבו יהויד ,וצריך עיוו
גדול לפי זה על גבח ורדםי שהובא בפחד יצחק הב"ל ,וכן קשה
על הש"ן בדירה דעה 'סלן קנ /lט ס ' iק /,ה ועיין פרק קמא דיבמות
•
דף
••
טו"ב
עמדו
א'
וכו' ,בז" יבסוף
כי אמריחה קמיה דשמואל
פרק לפב :אדייהו דף כ"ב כח ,ובחסדםוח שם ,ד"ה חיפוק .גם
צרוי עיוו בעירובוי דף לייא עמיד 'ב ,שדלח בדי כוחי איבו
עירוב .א':כ צריך עיוו אי מיחר לילך לדצ האחר ולימר גם לקולא
,דלא היו עירוב .ועייו משבה למלך פרק ד' מהלבוח בכורוח .ובבי
ר' שלמה בר"ו הראבי לעייו בזה בספר חשובה מאהבה חלק א'
••
ס'י ק בט .ערייו ביח יסוף אבו העזר ס~ ד"ל' .וב';חר קשה על
..
הגבח ורדים 'הב"ל ממה שכחב הטור' אבו העזר ס'י מ"ד דרב
דידאי ומר רב שמואל רשי כלה הצר iכוהו' גט '.עכ"ל.
..
,
משנה
כמה
ב " , Iעד
עד
מזמנלז
כן' ~'.
כזית
בעה"ג :הלשיו עד כמה אפשר לומר גיוו ,דשלשה אכלו מככר
שיביא על .כל אחד .ואה,ד וצ'!ע ,עכ"ל.
עד כמה ' .צרוי
אחד' .
. .
משבה ',ה בחודישים מהגר"א זצ"ל על סדר זרעים ומועד ]הנדפס בחחילח
סדר
מועד לא[
בא בסיף
'
אפילר
"איו מצטרפיו
יכו
.
'.. .
.
רהכותי. .
'ייה
.
ככ 'ייה שלא
נחש,ו,
כג שו"ח די Kלי;:ו' פךי לאיהן נ"ר
ועירובין
ברראיו
מרכח
בגמרא'!
גבי
ס"ח
כיתזם
שמואל מלובלין ,סלאה י"ג
רבושאום
בבוייס
גמוריס ……
"על .מיס בפ"ק ,חוליו
ובהמשך
התשובה
םא
מברר
הוא קרלא או חופרא ,כגין 'בישראל אחד רכותי אם יאז צריך :iלוס,'" ,ש"עי
,
כד ,ייה
והכרתי
, ,
")הראשוו(.
כה הביא דברי' גנת ורריס ,בחלק גן המלך )בין '''וי להא"(Y
אות
,ייס,
וז"ל :
" pל
בכותים דלא זזו משם עד שעשאום כגוםיי גפורים …ולינא למיפר דהייבו דוקא לחופר.
כבון
לנסך
היין
כסמואת זיבות
קמא
כי ד"'ה
ולאסור
שחיטםת,
יכרה דמסםאין,
דמוספע שלעולם לא באו
לכלל
נידות ואכתי בבייתייה,
קיימי ……
ומ"'ש
•
והלאה.
ובן',
גם
דף
כ"'א
עמוד
נכרים
גמירים
ל
דייה
ימ"ש
לא במשניות עם
•
וכי' ".
'.ב
•
.גם חלק ג' תוסובה ''''.ש
כס .יעיין
,
רבי'
· (:,
•
כז ……א …ל לא זזי מוסם עד שעשאום
כח יעיין
אבל
אי
קדשי
אשה
חיישינן
לקדושיי
או
כגון
•
ביתי.
תיי"ם
דפיס וארשא,
יז"ל :
..פירךש
62
,,
www.daat.ac.il
םא היי
שלשה בכל
חבורה
וחבורה
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעה"ב :
'.
עייו
מגדים
פךי
.
במשבצךת
סי' · קצ"ה
זהב
-
~ .
ם"ק
'.
או,
.
ראיתי בתשותב
שמחה הלוי .אמר ציחק דוב הלוי
הק'
שוב. . .
,
.
הגרא"וו לעיל ,וכבראה
לכ ,כחב להדאי כמ"ש
רשב"ש וי" ,ל"ז
•
•
••
"
•
התשרבה
שם
היא
ההיא
מאבי
המחבר
תשב"ץ rללה"ה,
הךב
עכ"ל.
,
•
ס'
פרק
,
משבה ד' בחוי"ט "זכןר מקר דוקא .המוקפח חומה כו' ".
געה"ג :לא הבבתי מה הפרש ,ש ביו מוקף ' לוא מוףק לעביו זה,
" _
ועייו ירושלמי על משבח Uל , ,, 1עכ " ל, .. ' .
,
משהב ה' " ברעמ כ"
/l
בעה"ב :
,
החגורה לו מבחזר )חוספח~ לה ,יור,שולמי לן(,
באפרבדתי
"
,עכ"ל.
,
,
"
לצאת באוחו בגד לי לבזו".
,
,
•
מסכת
,
א'
פרק
משנה
"
דמאןיריתא".
-
'
א'
בעה"ג :
.. ..
תביי f/ט
,
,
,
פאה
ד"ה יגמליית
חסדיס
,
וכ'
איי"
"רמתניתיז
אבל להגרא " ו כשנוח אלרי לז ר K.דחקבח אושא .הלכה
' , .למשה מסיבי הוא , ,ואפשר שאיו פירושו בירושלמי ' מוכרח ,עכ"ל.
,
שם בתוי"ס ר"ה שאדם אבול כר' "וכל המצורח שב;'ו ' אדם" ל riבירו בכבסוח
בגמילוח חסרם ושים לבך כו' ".
. – .
שאל שילמדנהו על רגל
,בעה"ג :
צ"ע.שהלא ,הגך על כל התורה .
,
הרמב/ם במה שכתב
אחת ,יבני " משה איהי ני " ו אמד שכייבת .- ..
' ~
"
'
"
"
ושםי לבך כו' לא להוכיח הקדום לזה שכ ,המצורח של בו דאם
לחברר נכללו בגןכיל mחסדים ,כי אם לעורר ,לשים לב ' עליהם
ולקיימם ,חדע' שהרי הלל הביחם ל'םוד מוס.ד ';לפי זה חיתב
" "חמצאם" לכאורה טעות סופר וצריך להיוח חמצא ,עכ"ל.
,.
אז
' .רךאין זה את זה
מצסרפין
יקחני בסיפא ום Kלאו אוי -ובזובנין לע~מך .ולאי
וכמו
לn
ובןו הרי רייוברי שסי ויוכרן לכל חxר ואחר וזא םג tרייאן זה M .זה );!''.ליז להוסרף.
צל ר.יו רק אחי בזה יסביס בזה ,אר שנוס ישגים ,און SDסר rD
ונוכח
לב וזה
כרוננ Kי,
ברןאיו
זב"ל.
לשיני ……. :
כזמו שאלך
פאלי,
,
על זאח ששנינו בפרק שלשה
רויאן את לאו
וכנסרפיו …
חבורה שי כיי לכרר בזוכוו אי
לב הדא דמאר בוכדוריח
יבן
ביים
שאכלו ..
שתי חבירות שהיי כבית אחי
אבל המשבה לא ' דביה אלא בשחי ,חבורות יבכל
כשם,
וכל
חבורה
היחה
חי'בת
זזוכה ……..
בפני
וכר ' .
,
•
לד כפר נרתך.
לח םקר
לי
•
ו' הלהכ
",..פונדתן
כיד
עליי
….כפג;cןדנתי
ר.גחורה
לו
כמחזר ….
•
' 00
,
•
,
מב"זר….
,
לז סירוש הארור ד"ה ובפילות חדסים,
•
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משגה כ Iבערמ" ב ל.ח "ומוסיף על ששים כו' ".
נעה"ג :סר ששים בד הגיה בספר בניד א '1יאל נטופו לם ,עב"ל,
]ובד הובא בספר ראשת לציוד הנדפס בפני עצמו מ I
.
,
במשנה "לפי גדרל השדה",
ענ"יים mביאו תוי"ט
נעה"ג :לרמב"ם סוף פרק א' מהלבות מתנות
•
,.
'הב;ונ;; 'ביד גדולות ביד קטנות השדה ,עב"ל,
'.
שם
,
.
•
•
.
,.,
העג".m
במשבה "ולפי ריב
נעה"ג :בירושלמי ובערוך מא לא גרס "רוב ,/lעכ IIל.
שם
•
•
משבו 'Jד' ברעמ;'נ'נמ "שהו אוכל על דייהדחק כו
". I
נעה"ג :ע"ד מה שבתב תוי"ט לקמד פרק ג' ·משגה ד' ובשרבת
אלז'Iו שם ,וע"ד חלה פרק א' משנה ח' בהרעמ"ב גפ ,עב"ל,
שם משנה ד :יש לחקיר אורז וחחד שומשמיד ופרגיד מהו לעניד פאד,
ואולי יש לפשום משביעית" פרק :lי"ת משג;ן 'זי"ך ד1נ ,עכ ל.
f/
•
·'משהנ"ו". /ומאכיל 'לבהמה ולחז 'lולעופות
•
•
•
•
.געת"ג :
•
בחיד,
שם
בעופות
שלוד
נקטינד
עכ"ל.
•
כף
רניס
.
•
.
".
•
,
'!רגיל לגדל
משום,
'
הרבה
•
נא"ד מח.
,
.געה"ב :
,
.,
ברשי
,
בל שעה מי עבדי הגמרא צריוכתא
פרק
עב"ל,
זווע,
והבא
..
.,
פרק ב'
,
משנה א',,הנחל והשלולית כר' ",
רשנ"ם בבא בתרא דף
נעה"ב :
,
ראריה
•
,
לזריעד,
ועיין
•
מז
ב"ת
,
מפרש
..
ררא"ש .מס
.
ר"ש מח
נחל
במשנתנו,
שאיבה
שדה
•
"?.בע
•
ה"" הכל לפי
לח
'גולד. .
לם 'כנין Kר'אל ל'ן' "שאול מאמIסםחם,
וכ
ל
חלp
וסבי,
"זמאתי,
I
מא ערר
ה Mחרין.
בניrי תלמי ,בעמו,
'.
,
•
…ענוה ….
מכ·'י"'ה ~כל ,.כ",
מג
ז
H
ה.
·מםמאה ,סומאת
אוכלין.
•
מי יעיין ··שס ברעמ"כ ה"'" .מתעשרין.
מה …ומאכלי
מו פסחים
לכהמה ולחיה
מז
בא.
עמו ,אי
מח ה'",
הנחל.
מם אות
c:ו
…למה
ה""
ולעופרת….
לי למיתאב
הנחל.
•
בהמה
•
•יכוי ….
•
•
,
•
•
,
,
•.".
•
"
,
'64
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
;,יהביר
11Iנt
והבירידער
נהע" ב :
צווי
".רח(
.ע''!I
-
o
•
o
0
o
• o
אי זער חשייב בפאה חקא,
עי!' ו"ש פוק ב'
o
משהנ א'ב ,ועיוי ומכ וו ם ' סר Pג' מהלכית מתנות ..גrבייס הלכה דו
נקס חטםי כי ',אבל וש"י במנחית דף נו" ( . jעמדד ב' נא בקט
עשדים ,יעיי! לנויל . .במכלתי! מוק א' משנה 'ז .:נב דיוקית אינ!
,חייבי! באסה ,לרpמ : jםרק ב' משנה 'ד ןבו.עמ"ב .בשמנה בי"ת
•
•
עכ"ל.
שם גנו
.
… .,
.
.
' ש.ם חניס ~ רע " jו אוח ט " ז " :.משמע · -כהרמב " ס .יחנל
ו<ית!
iייי U
~
:זשז.ו לבדל שם קנים~ · .
בעה " ג :עיין חםכ צב" סי' ל יי ב -נה .עכ " ל· .
o
"
שם ".ברי
,
•
.
•
.
מאיר רכ' ".
. .
..
ןנקים מםי
,
·
' .נעה"ב .. :יבהלכיה גדילית נה מסק כ'ר ןנאדר ,נוכ':ל,
שם בש Uח אלדי )בפירשר האחר( ד"ה דןג ,החידד .בן' ,; .אלא זראי כרפ
שםרש ." U
•
..
עריוי ראב"ן שם ,עכ
.
•
..
II
.
' תiב 'nu
בחע " ג 'j ':יי ע כרנמו /מ -מרק ' ב' ןנהלדכת
ל.
עני;ם הלכה ',ב
••
.. ..
.'- .
.
•
.. .
..
",
האריר( ד"ה • הלכה לןנשה מסיבי דכ'
ןנשנה י' בשנית אליהן )בפיריש
•
שנזכר במשנה הלכה למשה מם;בי הוא".. .
• •
"שכל מה
•
_, .
• .
געה"ג ' :יעוזי תשיבות חות יאיר " Oי' קצ " ב דף קפ 'Iה נומיד ב' נר,
o
_
•
0
o
עכ"ל.
••
•
•
•
םרק
ב · שמנה
o
"שלשה
ב ' -חנוי " ס '
,
•
מבע י א; " .
o
0
ר " ה ..שבנםי
..
•
נעה ' ג :
0
לןנ ל ר
משבה
נוי!'
I
•
•
•
• •
בשלשה מקימית
אי
•
0
0
פרק
הלכה
ח'
עכו/ל.
•
•
•
).כסוף דרכ(ןי
ןנהלכית
ד'
לדלב בז,
•
,
0
0
'
•
•
o
•
ישם מישנה וי"ו בתוי"ט ד " ה כל שרר,א כי " Iראם כו חזר הדיז .לכלל הלכה
•
o
כרבי
•
,
מחבירן
עקיבא
. ,
נעה " ב
:
"'0
רכן . ".
.
•
.
•
צרךי עיי! כםרק הרראה נח דןנשםע רי '' ' רבי דרבי עקיב,K
,
•.
•
•
וtנ
,.. . ,
0
•
רהגןר o
נב רן וסם
נג
ה'" ,יפבביסר
ברתן.
לקדים,
•
הלפים
.
::
נח
ד"ה Jלתה
סג .
"תנאי
ברכית
r.
••
0
כיריבות.
,
סו . .ןןלי.x
•
o
..
,
•
~
..
0
0
'
.
.
• ,.
,,
..
o
•
•
ונ .ןכ .דנפוס ·· רם בקם י רס .ןדבפיס ' לפכיג ' הxו דםף
חזזית.
.
•
•
…בחל ,תיוtז"' ' ,יעיין .שם
.
0
.,; :
ב Jניז .פיררש
הנ ' הלכית . .םtם:
"
,
כרעמייכ
וסהרא
נד תשיכה
נז
..
•
•
ידה ,,,שליפ גגeו בחינן·
ידה
•
•
o
•
•
נ
, '.
•
•
0
,
•
….. ..• .
•
י
• •
.
•
"
'0
…
':" ,
Xייר
PJ
יכוc
מJם .אחח_
נכנטתי ,חו:ר
ר
O
הירסJ
ינן ' .~ : i '!.,
:. . . .
";
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ילעב'ן ר' טרפין י'ו עק'בא עיין הקרמת רמב"ם לזכפר . ,.,חזקה בס
ילסדר זער'ס ס יבתשרבית חית 'א'ר '"ס צ"ד )דף צ"ד ע"ב( סא,
.
•
הוואבי ,בני
משה
רן
בר·ייד
ארהי
ר'
דתרי
בחירה היר,
הידוה .בן
יכן היבא בתיספית מבחית דף ס " :,ה ראפשר לימר דכ'ין ד"יימא
•
לן ערשה כל ש ~ IIפאר_ רבה' דבנר בל שהאר ',..ש על המשתייר
.לשין כל שרד ,מכל מקרם .על ש:רערא רבא דחבא' אחר'ב' לא
.
.
שייך כל כר לשין כל שדד ,עכ " ל,
…
•
משבה ז'יין ברעמ " ב סב " כל שהיא דתבן במתב'ת'ן מכאן יעד ' סיף כי'ם"ג,
בעה"ג :לכאורה חיץ מבבא דכחב לאשתו י .כי' כדמכרח מבבא
.
בתרא דף "לייב :ס,ד עכ"ל,
.
פרק " משבה א' "נחליקי אגוזים".
נעה'"! ג :עיין ייר,שלמי סה ןםסקתא רבתי , .רב · כדב..א ס' י IIא מי
–
שא'בי .אימן כי' סו ,עכ"ל,
..
.
'.
'
.
"
.
.
שם בת " '1ט סן "יהכ' דרש" דאיתס .מעיטא דא ימסתבר לדצ'א ' א'ת אלי
.
• '.
שש> בהמ
•
•
סבבה".
נעח"ג :פירוש דמלא כתיב תעזבם ,עכ " ל.
משהב הו.
. .,
•
שם
במשנה
•
איל' דע · ארבע שעיח כתםלה ,עכ " ל,
•
•
"יבסנחה " .
•
•
עיד
נעה"ג :
•
עייו
דיש
תןי"ם
•
ערני
פרק
עכ " ל.
פסחיס סח,
•
•
נם "וחביריו
סא
כף
•
נעה'~ג , ; .צרוי עיין אי מנחה גדולה או קטנה ,עכ"ל.
•-
.ס ..
ונחצית
בעה " ג :
.
•
..
·-
, Iכשח,
..
-".
.
.,
בקפע
של ר
H
,
הם די
סיפון ……
קרוב
המתחיל ..הפרק החמישי"
,
.
"
.וראיתי נסםך יראיס סל
הר Kם'"
מזיה
דבני
מערבא
דהלכה
.
רז"ל :
עקיבא
ירבי
בהלכות
ויאתי
ההקרמה.
לסוף
רנ"ז
דק·'
כובי
יז-ל
רבי
סופוו
מחכיר,
ולא
זנרבו,
"'K
PJיבM
" לכן ' pמ"ל .םנ הרי"ף פסק ביבזברת פרק פ'יר ,םנ פרק קמא וקידךשיו גבי עבר םנויבנ
שחרור
גם
שייר
סב ה·'
סג …דהרא
סר י
ס.דד '
סר
כר",
הידן
חנינא
רז"'ל :
",אל
סז
שלM
•
שנם
ובלפסיי
דיש
לקיש
,נ:ונו שלא
יסיל
ונגן
,יה
כמחוכר, .
את
לסו
•
•
לא
קגuיםגt
מעשה
גינת גארז· ,ר K.ןנ,ז
דוד.
•
םלםסלםי .
,יי :ז
סורדי לשמור
זנ:מו
רכ"כ
קרקז.
רסב'"ם
M
דגנ
.פ'"ר
הרא·ש ……
•
ו כו'
ווזיי
הזה חלוק.
יפיל
היוננר.
מתחת
•
כך
.
סני
שמן ..
•
יפ שאינו
אומי
לזלרת
כל מי
שונשרת
תא
Jכ"ל
הפסיק.גtת
ידחים"'
טח ד-ה סמיך -לוננחה.
66
www.daat.ac.il
כי ונןד
יסראל
י'יין
שם
,הR
נרמל.
נ:ר"
לסםור
םב
בפיררס
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש Dבמשגה " אלא כדי שלא ל' Dיטי. ".
נעח" ג :או>ל רבו גמליאל ורבי עקיבא םליגי בםירושא דחאנ
קמא ,ולכן לא ק ש ה מאי מסויף רבי עקיבא על חנא קמא ,אך
הרעמ"ב
מרפטק
• .
חבא
פוחחין
דאין
•
•
מוט'םין,
ואין
משמע
•
דזהי
ירבו גמל,אל י;בי עקיב lמליגי על;זי יהלכה כתג l
קמא,
קמא ,עכ"ל.
•
•
שמנה
י"א
•
מ ש נח
עייו מע ש רית פרק · הי
•
עב " ו.
ז' ;
•
ש ם בתוספות
חד ש ים
ע "ש".
)אוב ב ( סט "בי " מ
..
נעה"ג :ראול ,דא · .דפרק ' 1ע טפק בחטררן "!,עיה
•
•
לקט לקט ".
" שטפק
נעה '/ב :
..
מרק
מדברי
הרעמ IIב
המתם,
עכ"ל..
מ ש נה
ה'
טברח
ברעמ " ב
א'
שם.. ,
" מי
•
יב' וה
ניחא
ש אסף
-
עכ " ל .
בעבין
ועיין
עוד
סאה
ששה
קביו
יכמר
בחיל,ן קל " .ך
הש"ס
"עומרים
כן '
•
",
ובדרי ש למי "מפור ש ' אפלין
;.
כריכוח
.. – .
סאין·
משקלות בפאה פרק ור IIי משבה "יי"ר בתוי"ט.
וקב ארבעה לרגין )רמב"ם בםירוש המשביוח
•
•
טוף פרק ('ח עב.
••
דלא
: I
ש Dברעמ " ב ,כור שלשים
•
מקשה
והגריש ' -את
נעהIIנ " ' :-עייז ' קיל · י"זנ //ז סא ,
•
•
שמשמע
..
•
,
"גודו אילנא " א'םא ג סאםי D .אה ו קביס .קב ד לוגים,
•
ו ב י צים .וכו ד~א בבחיי םר ש ח ב ש לח בע ,
.
•
לוג
•
•
"דזבב שפחי ישניס ".סלע ד דינרים .דינר ו מעים; מעה ב ופנדיוו,
םוגריון ב איסריו .איסר ' ח פרוטוח "ישנחי אז ינוח ".יל' דע כאן
לשין אבי וקני הרב מןהר"ז 'זצ"ל אב " ר ק " ק פולדא יע"א ,ע.ד
•
•
• •
סס ה"' ,שספק לקס.
מסהנ ז י ..םא
בו
לשhגו :
ע Kי;ןז
נקראת
J
Yג
ינ,
ה'
סp Dו
וי הרב
מותיק
ויחק
השרשים
והבא קידם
אינו
הכריכות.. .. .
ב זסםהנ
…כתב
גדיש
ה Jוןבריס
ספק לעניים'",
מדויק,
ברוס
שרש
העשןתה
שםא
כבר
התבך Kה
עומריס,
היא
nKר
ילפי
עומרים
זה
מיK
•
סנקזרה -כשהיא
ונה
קנסM
שכתג
אי..אג
זבירה
הר"'כ
שהרי
בגירו
והגריס ; את
לM
מן
יפול
. Jל'"כ
,משהב
•
'.ז
הו}'וב ר
"ירתי
ז}'קי
nראפ'",
הגהות
וזל..,
והוסיף
..
,
רגר'.
אב י
..
..
•
אפו
קם ,זה
של
הרב
שלמה
בסוף דסר זריעס .
הל ו י
•
.
. ..
בןcפב JיJבר
פז Jהבנםיי j
.
.
6ך
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
םשבה ב' בדתםפיח עד " ק איבך ז"ל איח ב' ;,כל ה"א Kדיחא זר"ע".
בהע"ג ''!' ' :דע כסיחש ך " Iעל יחשלםי דוסםתנבי .עכ"ל.
•
•
אלת נ"א ..דלא ידיי חייראי יצ"ע".
שם
•
•
.
•
•
נעה"ג :
תלספות
וע"ן
, .
•
.
בכיריח
.
•
דף
•
ד"ה
ח"י,
עשו,
עכ
II
ל.
•
םשנה ה' "זה ונחן לזה תלקי משער עבי".
בעה"ג :צרז' עיין אי םותר '! tלהתונת כפיחש או לא .עכ"ל.
•
•
•
•"
םשנה ו'
רכעם"ב
נהע"ג :
..כרדר
שקור!'
,
ומשר
ועי!' עדו
סגי
חתנוןנא
פשרח
….בדאיחא
,,
.
J
N
?.
,
בסוף דכר" ~י
י ~ lIרבח ניז י.ק' Tלי. . . . . . _:
נעה"ג :ועי!' שביעית פרק גימ"ל
שמהב סי"ת
וש"לח עה .עכ
•
.
ווכק י' ובשנה י' בחוסופח חשדים
.
"ךP
ועור.
נהור ".
,
.
בכבא
בחאר
,
•
•
םשגה ",,יו .עכ'/ל.
,
"אלא של עניים יים"~
•
נעה"ג :ובסתם שמגה סי"ת ;ווכק!' וביכת דכצלים ש" להם שכחך,
קושה i~,ז סתס ואחר כר חמליקת עח .וע"ן ' וח"'ס פרק בל
,
חנשר עמ,
•
.
.
,.אלא .של עג"ם הם".
שס
•
עכווו.
אול ,משוביעוב דלהלכת ש"אכ שכחה אם,לי בסוביב'ס בארץ ,וע"ן
•
ובד-ש …על הגל"ן בובשבה יי",ר עכ"ל.
•
..
"לא
חןספןת
,יייא .ם
ער"ק ' איגר ז"ל .איח מ וו ם .
.
- .-
משנה
,
•
רז " ",,
-
,
הקררה
חיהי
,
,
,
גהע"ג :
•
מה שכתב הרעמ " ב מ .הוא מהירושלוכי מכ .יהכיוגה לעג"ד
איגני מסיח דעחי ,כלל יאם יארע שאשכח
היא אפילי אמך מעיקרא
• •
•
הריבי מבסלי קובשמע לן דזה לא ובהגי "".רח עכ"ל,
•
פךv
ז' ובשגה זי" 1בתרספית
הרםב "D
עד"v
איגך ז"ל איח ע"ד
מI
..יבמו שכחב
בחרבח",
.
".
דנtח .ו't
זי .יוtן
יז דף
"aי ,פייר
,ח להלן
~ם חלוין
מרק
Mס.
……
הפרבר ..
·,.רי
ח'
הריני
Mס רה
יז
מכ סהא
סףו . ,רק
מסבה
'.
קתר
•
•
'ייה
זל
וכית
תנפ
הפ
הלל,
. .. ,
וסיבח ". …
',,נגי
.תגמ
גפ סלזיה וסוcכילית '",יסםי
,
•
וביזית…
•
•
,
'
•
ססי. ..
,
,
,
,
אר
..
,
•
,ד~
,
,
•
'r
ססהב
•
ם
קציתר
..
~
www.daat.ac.il
.
..
'
,
.
·
•
,
,
.,
.
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהנו"ג :ובוי!" בספר טו riiהשלח! סד דש" לומר חבבו הקב ארולי
ש" סמך זמלא מבאו בבזז) :דף .לח . (.ואו~י .בכלל ~חיזור הש"ט
ובםליגחא לא קמ"רי אף על גב דלא דמי לםלוגחא עד'למא וח"ק.
•
בוכ"ל.
. .,.
•
•
פרק ח' שמבה א' אוח ע"ח בחוסטיח רע"ק איגר ז"ל "אמאי איבו זוכה
•
גחל".
בבול השז ..• Olמד!" חצר יצ'יך בויון
••
•
•
בעה"ג :אילי ש" לומר על פי .המ שכחב חיי"ט . ,.פרק ב' דבבא
מציבוא משהב ג' ד"ה מצא בגל .ובחוספיח חשדים שם בשם
,
•
' ,.חומ"א :שבם האחחב'ס ייס רס"ח פה ,עכ"ל· : .
.
•
•
•
•
~
..
.
.
~
..
·
שובנה ח' בחי"ים ד"ה םחר רניר כיי ..יעיןי סרק וי"ר דכחיברת שמהב בי".
נעה"ג :
,
•
•
•
יעי!" מזסנור שבי פרק 'ד משבה ג' בחוי"ט םי וגב !",םש,
ערי!" ב,ת אםרים הלכות" טרםות בקובטרס' האר"ח 'םז ףד "צ' iע"ב,
בוכ"ל.
•,
·
.
. ..
•
•
•
I
•
פעמיס
ביי"ד
ופבומים פח
וםעמים
חגיר
':כ" דת.יבה שמתנה
. .. .
חגרא.
I
-
•
•
שמבה ט' בתיטטית רע"ק איגר ז " ל איח .פ"ה םח
חיגר
-
•
••
_ .
•
-
ל"ז עמיד א' דפסח ר~א
מימי! צ רף
בול אלי
בו"! םרק
בעה"ג :
•
a
•
•
_
מםו שאינו חיזר ,יבחגיגה דף .ב איחא לאתי" חיגר ב"ם ראשין
יבתפשט בייס שני .ובבראשית רבה פשרה כג אצ "אסיא .אסי
חגרתך" ,' ,ימדי" בשמיאל ב ' ':ן' · ,,תרגס "בת! בול ייפסח יחגר,
מהר"א .אדלר .גר"ו
יברש" קאפיטל ד"" צב תרגס םסח לקי,
יהרב ' .
,
.הראבי חבגיגה דף וי"ר עמדו א' ..אי לימא בחיג:ר שאינן ירכל
~
.
,
.
_
.
·
·
לילב
."
טיכה
להתםשט ירכ :עכ " ל .ויע"!
" רשי סרק. . .
'
.
הגזיל צג "המ
פסח לית ל,ה תקנחא" יבו"! שלח! עריר אירח חיםי ס~ רכ"ה
.
טבויף ט' נארה לכאיהר דחגר
•
נקרא הKר ונשלר וקורם .שונלר
-
",.שע שלמהו.
•
•
•
•
•
•
•
•
.
סד טיונן
ח'
הפ חשז
םס
II/O
•
•
'"יף
כיד.
)"1
ישס בכיח' סיר"י
ר "Oח
םזףי
וכ:
••,
•
•
•
ס"P
..
•
•
–
-
•
כ:
''', pnז
יזה
רP
חxר
•
היהת הוהraי שלימה
לשיונ .. :
ניקבה
כד
ייהא
'י
כלM
שחסהר
וי.י
חטרה",
•
חxיו·
ונסתכ
סלפניני
ו" Mי"
ה'
זב .יק ".
זג רף
a
• ו ויונם
ככייו.ח
. .
"
ל.
•
•
..
•
.
.סיק
•
ףב.
כל"", Mיו.
-
•
•
-
.
.' -.
•
•
•..
•
.
.
•
••
..
· r.
•
,
• 1
.•, .• .
•
'
•
•
•
".
~.
•
"
•-.
:
•
•
,•. …. …
ה'ס
•
..
.. .
שתפחיה
•
פח נסיפו,
פם בדפים
..•
כלירםננו;כ
סז ר Ulס
ז
•
כלס.,
Jכו 'ייה
•
•
•
' •
fIiJ
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
.. .. .
".
'· מסבת
רמא> ·
" . .
.
•
משנח .א' הקל,ו .שבדמאי כי'.
.
טרק (' 1
געה"ג :
אול ,תנא ארש"' פרק שלשה שאכלי קאי . ,עכ"ל.
שם כרעמ"נ
"ובגית
..
• •
• •
שקמה
•
•·
תאנה
המירכבת
כערמו '".ו
.
•
געה"ב :יצדי" עיין דתא '"ד
םרק . .א' מהלכית כלאים
חלכה ז' ,Iן /יעל ' D
.
•
·
•
ייהר ערה סי' רצ"ח סעיף Iי"ז ,עכ"ל.
.
•
..
.
.
•
··
•
••
הוככה
•
תוי"ט
שם
ד"ה
והכסבר.
דאסידא,
ינמ /Jש
מ"ש
כוו" .רשי .ספרים
הומב 'Iס
בשלחן
עריך
,
••
נורסםי
.
•
••
.
וכיהודה
והחרמץ
-הארג
רכתסכר".
.
.
•
נעה"ג' ' :כרו היא במשנה דירישלמי,
עכ"ל.. .
•
•
'ו"w
משנה
חמו,
.
ייתר
ג' תיסרטת
עו"ק איגר ז"ל ראת ט"ז
•
כו' ".
•
געה"ג :יבזה מתירץ דלקמן במשנה 'ד "בשמן
.
לימר דבעומד 'ל אכילה
שרג.דרי סך
באצבעותיו" צד עכ/ול.
ד'
שמהנ
ברעמ"ב
נעה"ג :
"מערב!'
•
רנ
עךובי
תחומין
יחצךית".
צררדי ' עיין בעירובי תכשילין ,עכ"ל.
מרק ב' שמגה ר' כרעם " ב זה "אי במי מפגי שוגילין למכןר לתינוקןת ןכ", /
געה " ג . :יעיין תשובת הרשב IIא סי' צ //ב צו ,עכ/ול.
•
.
·
משנה ב' בתוי'/ט ד"ה שאיגן מחוסר כף בסיף רביו התוי"ם.
בעה"ג :ולעג"ד הכוינה ע' Iד שכתב הרמב " ם והמקור מוהר על
טרק ג'
••
הרביי ,והכי קאמר חזכה לעשר חמ"' יה"גו שתחעשר ,עכ"ל.
•
ה'
· שמגה.
בתיי"ס
"רה
'!א
א Uאחראיו כו' '!אי" א U
Kיכל דבר איסור כו' !'
שמא
חיששיו
.
געה"ב :שאבי הא דשרכ"ג שהוא שב ואל תשעה מה שאין כז
הכא דש"' משםו לםני עיר לא חחן מכשיל ,כך אפשך לומד ,צודי"
עוד עי'ו ,ייש לכויו זה בחיריץ הירושלמי ,עכ"ל.
שם משגה ו' בחוי"ס .ז "יבחבורו פרק
כהגך
"' א מהלכיח מעשר חזר בו' .וםסק
•
רבגו".
.
. '.
בהע"ג :
יאולי .מקישית הש"ס טרק קמא דחול,ו רף ו'י'י צח מיכח
.
•
לדא כריישלמי ,עכ'ל,
•
ני
י …,
חיב
נ;וזיה
•
בימ …….
הun
•
•
•
'
.
•
•
•
•
גםי.
זו שגם יוtסור ירבנן אסרר להאכיל לחינוק וזם לג cשנררי לתקנתו לש התינוק· .
זז זיה
נח ,וביי
O
אמר
..
ף
•
יהייי..
.ולחליוטי
לrn Mינ •1ןהנתן· ·….
ך
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרקר משבה א' ב!lרי"וב ר " ה למקרהזב כף ..רהך םלרI1א ררקא ברמאי
רלא ביי ' ""א .
נעה"ג :
משנה
יעיין לעלי פרק א' משבה ',ג עכ"ל.
',ב ובשבת שביהי
נעה"ג :
כר .וI
•
-
•
' Iי ש ב על פי
הא דאוסר .,לאשמעינן ש בח ש ניהי לא.
מה שהיבא בירושלמי " שאלו בשבת ראשונה ילא :בא רכ ' " י יע " ש,
.
~~
' .
שס בחןי " ט ד ו /ה חכירו כן' " כתבר התיספות בפרק ג' יסוכה משנה י"א" זס.
,
•
נעה " ג
:
ש !OI
עיין
ישבת
jו " ז..
דף
.
אבהרם
ימבן
ס'י
-
וחובוםו !lסרכה ,ד לט ,עכ"ל.
–,
משנה
בחרספןת
ה'
-
יכר ' •. .
לקחתי דנאמן
ס"ק
•
איגר י"ל אות. .מא "דאם אומר מאשי םלוני
רע"ק
.
-; ",-.
ח " jו
גי
•
געה " ב :עיוי יחשלמי על משנ !lני ק משמע לכאיהו גם כן
כהרעמ " ב ועיזי כיח ייסף יררת דעה ס'י פ"ו קא ' בשם מהיר"ל
חביב ,עכ"ל.
שמנה זי
רסק ו'
בת י י /ם
"ש דבר
•
זה
1,1עח
אי ז
וכ ' ",
רבחתב
געה " ג :יכז כתב התוי " ט עצמי בחמורה קב בשם – :הרמ " ר ,עכ"ל.
.
•
ז'
פרק
בתוי"ט
משנהג
ד"ה
ומעשר
"ישבנה
שני כ-ר
בעה " ג :
במהרה
זהר
יעיןי
פשוח
מה
מ ש פטםי
בטיב .
דדרשי
ובימונ
•• •
•
הייה אחררו לזה השבי".
-
!'עם ידעח
על פסיק זה יעל פסיק ישבאה האשי האחרין )דברםי כ " ה ( עיןי
שם הכתיב ב)מיס פפד " א קב דף ק"ג עמיד א' ק,ד עכ"ל.
•
•
וס ;ף
ק
לם ,
ףה
.,
הלכה
פרק
•
קב
םרP
מסהנ
קב Dר IקI Dז'O
קד וזה לסרוב
מסדמאית
•
הלןקח.
•
'1
ה,-
.
שכנזג:
-..
..
•
.
.• . .
..
.
.
-
'.
.
•
..
..
•
•
HרסהKב האיש האחרוז וeר כי יונות היאש האחריך .חי;ויז ,שני ובב',
להי …
דכתיב · בדיל
יההי
ריאלד nוcיין קרינו
בכרד הכית הזה הrמcררז
ליה…
מנלז
מבית
ןכ כחרב ל Iיולכ
שני דאקרי אחריז
מך הר Kשיז .יהא מקימהג cראליד ג:Iחויו ·קגtרי ' דהי ל
•
פתיחר רפרKונ יההיא חנייבא י נפ ו ל ריחהרי לכ
יביבו
•
ינרהא שאיו .לתלק.
.ר,,.,
:
-
•
.,.
ק Kה'" ' ,ול- 7ונש יכינ~
ו'
•
••
..
..
בלזה
הרגcסין אסי
קמיימ,1
שלחה
-at
ייK.
א ו ף הכי דא cג nךרן " קירנך -להי
לש ר ב
ל pחהת, – !" ;: .ביל הזוהר.
,71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
..
שונבה · • ' ":1בערמ~יב
ג Jה"ג :
; ;כר
צררי
מא':ןי -:מגז.זר .-אף
בתשיבןת
עיןר
דבאויו.יתא "
שאגת
דנכא מקא Pי; I7כ"ל.
,
~.
אהיר
סיי
"
צ"נ ק:ד
..
.
•
,
מההאי
•
" -
I
,
,
,
.
סרק א' שמבה 'ד "י",פןח והחוור".
בעח"ג :
' ,,
וברטת העדח
תטוח
שס ' בר I7פ"ב ,ת,ח;,
,
I7כ"ל,
ח,רר,
Iו'וי ,תרגםו ,וכטתרר
.
~
שם קח,
,
..
'
נעה/ג :
.
שביעית
עייו
םרק
הי
משבה
.
,: .בהע"ג :
עיוי
דעה
הר,.,
ס':י
,ובתרגום ,.,בתו
.
,
,
"'
כ"ל.
" , I7
בי,
•
.
.
~
,
,
וכ' .-:,, ' ':' ".
רDק 'נ ..פשבה ' , 'ICכשמבה "מ'!בו אחר םי I7ט
….
ב"' ', P,
~.
כע"ל. . .
1~ , " ,סהב ,ט' "1!.טופו ,לטת ,ו,צבובונ:ו כו' !'
" ,
וחייר".
'
.,
..
. .. -
,
טטרק
בI7ה"ג , ' :
,ו,.,ע ויעןי ,יואל. '1( , ,
צרדי .
.
.
בריהד
.
,מסכת כלאים
..
שי -
~". -
סעיף
ר"צז
שניר I7
'ה ' אדף 'קדום
הדיו כן ,יזדי תרי"ס די'ה מיעס ,ולהכי .,לג< ! Iמpתש.דמקכעו ,ועיןי
ח 11ת עדת "' 0ק"י ועיוי רעמ"ב רשי מסכת שקלים קם בשם
רבות ,,.,ובאמת"' נראה שזהו מלרגתא כירiסו'למי על' משנתרב " זאת,
.
, ,' … .
· עכ".ל~~ -
"
-. .
. ,-
.
.
.
ד"ה " יפעט כר" , '.אבל ,שכאירב תרה ,לא אפדתו התוהר ,כו' ".
תנו~ט . , .
• .., , . .שם .. .
נהע"נ :צרדי 17ו ,.,אי דמי לםסיק ,jיז:ש'" I7כ ז ל,
הי בחריזים" ד"ה קבונס כו " Iהיאך עושות ' ושלש שניס ע'יכ".
'ננוה"ג :ואוב"ד מר Pב' ,מהלכות כלאםי ק; ' כחב" םעמ'ם שחו שרהיו
i ·,מו גחל ,חחח הארץ משנח' לשנח ומצפיחות''' ,בע'
שמבה
•
.
שס בתןי"ס ד"ה אין כון
" l1tש התוספןת משמע שאין איסיר בהנאתו כוי
".
בעח"ג :בפוף סטר בבוי אראיל ק'א דף מ"ב ,גמ10ד :בחנחחן I7 ,.כ"ל',
•
ק;וליגיד כל
כיירה.
קי רף
םזכ,
ו
מי
M
שפגעי
םב
לילכי בידי
כפתגי….
,
והזנרעיד
םנוןדןי
תא
",ייכ;' . ' ,
דפMר
,,
..
.
,
,
,
,
..
,
ק' IIןר' לה' Jה mס().ל'
n
www.daat.ac.il
,
, ' ,* .
· ,
,
,
.
..
•
,
'JCן
,
"
,
•
כדןאר"aת
,
''.
r ;' …
~….
:
י
.",הלכ, …..
,
'
•
המ,ר. ,ת
וזי הרסה,
,
/ ,-
ל Mד
, ,
~ ,
קח ' ףג cקדל,ן ' m1יר ' ,לכ 'ז>ו,Iיחקלגt
קי ;ול:ם
'
םיי ו".ב
קז · ,םב ' תובר -רםתוח לכ
קם רה '
הךי הו .לי
.. .
"
"
,
'
.
,
,,
,
~
.
, ,. .
' ~.
,
,
..
'-
.",
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
משבה " ף בח".יינ ;,והרה ל ;rלמתגי בדע,.,ת גבי קול" בית ; שמאי mומיר
ביח חלל ,יעיין דוע במשנה ג' טרק ג' כן' ".
. . .
געה"נ · :הפסק רפאה פרק ב' משבה א Iדמקשה מיגהי חוי"ט ,על
בהרר ~"' Iלומר הרמיר המבא דבעי העטק כל אוןו ד,שן ה בונו
שבתב תוטפות ער"ק אוח ….,שם בשם הרא"ש ,אבל הבא פאילו
מ" Iר ' ודל , ·,במן כשחב ערמ"ב קיב ,ןלבו ל I1ב" lםאה אפשר לומר
, :דומדן ב' I1הלל להחמיר בבית שמאי 1'''111 ,במשבה חי"ת
,
פריקיו ק'ג " דבןר בעי חבע ,עב"ל,
,
שמבה ז' חוספות רע"ק איגר ז"ל אןח 'ייא "לא חרזע בלא;ם א " lאיסןר
אלא .בו' ",
נהע"ג :שי לינזוי בפרק ' Iייו דמבלתיו שמבה ה :עב"ל,
.
פרק ג' שובנה ב'
.
,
געה"ב :
פץר
שמנה
דו
.-
.
..שהיה 'כשר ' תמחלתר
,..,צ עית לקמו שמנה
בחוי"ס
וך
ד"ה ןאחת
כי'".
,
"ייו ,עב"ל,
צויאת ' זגב
~,
,,
•
..
""פירש
חך/וב -שחים
בשוהד' שג ;rכגרג שתםי מו השלש כ Iה כח ",
געה"ג :לבאורה ' מוכח בפירוש הרעמ"ב מפדק " lדלקמו שמנה א'
שחים ..כגגד שלש ,ו IIול ,שי לחזר קצת ארס ' 11אםשר לכווו
שיהוה ה' 'I1א " זנב באמעצ ממש ש, Dיר מק".יר .שתםי ' כגגד שלש ,
,
".,
ו ,.. Iד ,ו,.,ע עכ"ל,
,
שמ jה .ז' "היר אלו מצטרפות",
,,
געה"ב :צדו עיו· ו דבםאה ערק ב' משבה ג' כולי לעמא מדוםי
שוער כותש איגו מפסיק ,ושי לומר שואבי כלאיס דהכא " שדק
מ Dגי מראית ' העיו אטור,
ומהרמב"ם ' בחיבורו ק'ד טתם במשנחנו דלא כרבי יהדוה ולקמו
כשומרה קטן Dטק לטתם משבה מנדח דלא סבירא ל ;rכהר"ש,
ובגוף חירצוי דבטמךו חודחי בי דהלא שביל מפסיק לפאה ולא
בכלאים במו שכתב תוי"ט לעיל פרק ב' משבה ,' ,ח ואם .כו .קל
לכלאים,
.
איבו מפטיק קל וחוונר. ,
.
וחומר .,ומה בבי פ! Iהשע~ כותש.
,
.
,ענ"ל,
,, .'. ,
.
,
,
•
פרק
וע"ו חו"יינ
בפרק דלקמו שמנה '.ג
משנה ב' קםן,
ז'
בטוף הטפר נכתב בזה הלשוו :מכ IIו גראה לחהמיד גם לעגיו
עקירת אלין מאכל ראיו בשירח עהל rאר ;rי ש"בש , ,עכ"ל,
,
,
,
,
קבי "וה לסהס ""', :לת
קיג י Jףננ
'*'
דיה
•
קםו שם
הלהנ
קיס בי Jונ-כ
,
וסיךפ.
' pהלבות בל …Mפרק ' 1
.
הלהנ ',ה
..
ב"ב,
דיה
גפן
.
~
שיכסה.
.
-
,
." – .
•
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
ד " ה הרי זה קר ש כר'
מ ש נה ד Iה' בתו י" ט
מקרמ
"ש מע .מינה דמכל
,
אסןר כלא'ם".
r
געה " ג :ע' בספר קןל הומ " ז ,ןלעג " ד הכ' פ'רןשן כןל' ע ל מא
מןדן א'לן ה'ה כחןב כרמר לא חזרע כלאש ק'ז ה'ה ממןעם כרם
חברו ,וכן א'לן ה'ה כחוב לא חזרע כלא'ם כרמר ה'ו כןל' עלמא
מדוו דגם כום חברן בכלל האסור ,כ' מל,ג' השחא דכח'ב כרמר
באמצע " ןה"בן על ' Dמה שכחוב בספר " הכחב והקבלה פשרח
"
".
אחרי
)ויקרא י /lד
עיין שם ·הכתוב קnי,
ב ל שזו .ד'רז ש למ' ק'ט ,עכ " ל,
""
~
מרק
אש
פ'
י /lג(
משנה
ח'
ברעמ " ב
א'
"ואסןו'ם
דכח'ב
בהגאה
רשי לכרון
.-
.
פן
זה
,
חקרש
תןק:ר
".
כו י
צר'י ע'ןן בר"ש דחנא קמא מ"חה" לה מקרא אחו'גא,
נעה"ג :
עכ"ל.
שם בועמ " נ " ןנ'רשולמ' וצר להרכ" ,כו ".
געה " ג :ע' rב ש" ס דל'ן פסח'ם צ " ד קב ,
משג זי ח אנק ,ע' ' rבמרח עו .. ' ,עכ"ל.
שם ' בךעמ"ב קבב
בריה
ההיא
מששח
נעה"ג :עיז תשב " ץ חלק
למל
ב
"
ו"במ' עץ ח"ם
על
בראשית חייא".
"
I
סלי ד' קבג ,עכ"ל,
"
"
שם בתלי"ט ד " ה אסוךים כו' " והא ומשביבו איז לדמין מן המלכית
נעה " ג :עיןי פרק חלק דף צ " ה .כץ,זעכ " ל.
כי ' ".
,
•
"
ש ם סב ו ף דבר' התו "' ס ..דוקא ע ל ''י ק ש 'רה ג " ל ".
נעה"ג ") :ע פרק במה בהמה דף ג " ב עמוד א' במילאות של ב'ת
דבי כו' ,עכ /lל.
קיז
פושת
קי ח לע
כי
"
תן".
פמוק אשר זיוז לני ' .וכותב סם שויקי הכ ת ,ר ,יי י א ' ול מליחת המקרא ,לםי
דסי התיבות .םנ Cהשמ
דבש
פיי
שה.ויי
הי,
כתיב
תח י לה
וא
הפ י לני .
י
M
"
בתשיבות שבטןף טסך
•
ב,ניו Jה.
חנלי
" ""
קיס פוק .ז ' היבה ',נ ווזיי סם בפני משה.
קב
..ייכול .להכנ~
יבוי
קב Kמבאי
~סיםים
הירושלמי
יב~י,ים~.
שהביא
ביעףבב
ורבוי
הי"אוס
יוןtה מארחן פוזות לכנות שהיו בבית ובי בויבזא זו '
קבב 'ייה
לכיא
קבב ןן "ל
" שת'רוכת
שהבי.
התוי"ס,
וםנ
מכ'X
פ קנחם .בי -יאיר) .חויין (:.ז
כההמ.
הבדגים
כל
אדח
'ידמ
לוזםן . ,ןת"ובת
ענמה".
קבז "רבכהי לםיייה רםק ר.זל",
"14
www.daat.ac.il
כההמ
'.אי
כהיו
ב!בני
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמנה ב' חןי IIם ד"ה
געה"ג :
םרק
טו
א'
משנה
נהמה כן' "גוירה זר
באחר מספרי
כן' ".
הנביאיס
עיין ט"ו יורה דעה ס'/ל ק" Tנקה ,עכ"ל.
בתיר Itט
דיבש
"יכמידי
מיו
ביבש
במינו
כר' ".
עיין בספר פרי מגדים אורח חיים סי! ט' אש:ל אברהם,
נעה"ג :
ס" Pאלייף) ,משה ארהי( ,ע"כ.
•
•
מסכת שביעית
•
טרק א' משנה ח' בחרי"ם קבה' "רבכסף משנה חמה על מה שפסק כר'
כי ' ".
שמעיז
נעה"ג :
רערד ש' לרמר על פי •נמרא דסרטה
עמרי
דף מ"ג
ב' קבי
רראיה מיררשלמי ישמעחין קבז ,עכ"ל.
עיד בהע"ג עיין ח' רביעי ל'/ך קנח ,עכ"ל.
שם כחרי"ט "ארר משרם יהלכה כרבי עקיבא מחבירר".
געה'/ג :עייז ש'/ך יורה עדה סיף סימן רמ"ב בכללי אסיר הותר
בשם מהרי//ק ,ובהרב המגדי משנה פרק זי"ן מהלכות אישות
הלכה ,ב "/עכ"ל.
•
.
ערד
נעה"ג
צריר
ערין
בברכרח
דף …
לקמן שלהי פרק ג'
רעיין
בהר//ב ,עב'/ל.
•
סרק ב' משנה ג /בהרעמ'/ב קנט ..הענפים היבשיס מן האילן".
נעה"ג :עיין תיטפיח פרק כלל גדיל דף ע"ג עמיד ב ד"ה זרמר,
עכ"ל.
שם בהרעמ"ב קל "רי"מ מפסל,ן לשין פסל לד כי' ".
נעה"ג :גם ר"ש סיף פרק טי"ח דמקראות קלא
ב' .
כחב
פירושים,
עכ//ל.
סרק גי משנה ר'
געה"ג ,:
ברעמ"ב "משאןי שני בנר אםד".
ועיין סאה פרק וי " ו משגה יר '/ן כתוספות חשדיס ,עכ"ל.
קבה '"Cק א() שהזכיר ובה שהנאי
קבה' -דה
רי
,קינ.א
קכי יכ "ת Kרב רייונ רItנr
קבז סיף פרק
קל
.,
ייחגו וכי'.
•
ר".ין.
קבח כנר Kה חלק
קבם ד"ה
ב" C
קז Rב Cוף Cייק
)(M
לזניז תמר ירי.ת
רביזי מכתבי היי של
•
•
הרב המחבר,
'"יגו
תחת
. .
ירי.
קסרסמ".
"רה מפלסין.
קל" ו"ה פסםלי
ליוtגר.n
•
•
75
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרק ד' .משהכ א' בהרעמ"נ;>לנ · "מזונותיך דמשיםא אדטוף~'
חיבח שלא 'נמשכח גם למטה וכאלו חנן הכי ואןי צריו
נעה"ג :
לימר •שלא בשיקציץ ל.רםמזו Uח .עכ"ל.
משנה ב
כהעומ"נ קלג ..ראס חשר שתי מעמםי
f
•
נהע"ג :
רכי ".
•
עיןי םרק כלל גדלו דף ע"ג עמדו ב' לק,ד עכ"ל.
)~ליגחא( .יצדיר < עיין להםיסקםי דהגבהה
שמנה י' ק,לה שעיר טםח
•
•
להייח
c
להמ
טפח,
בםרק המםלח קלר,
לא מנאי
..,.רצ
לימר
יאפשר
עיו! שם קל! ,םרק ..ה ' שמבה
ונrרךי
דמדאירייתא בכל שהוא סגי,
'
.
..
כ' ל(; nעכ"ל] .עיי! חוטפוח גטיי! דף ט"ה עמוד א' ד"ה כעי![ .
…
"'.. .. ,
•
פרק ה' משנה ו' "ל IIסור ולהתר ומתר".
~
•
-
-
••
יקשה ספקא דאירייחא
עיי! חוי"ט קלט דמשוםלפגי .עור הוא,
למה שרי ,ואפשר רבשבעי;ח בזמ! הזה איירי ,ורמכ"ם םרק ח'
מהלכןח' ' שמטה ןבק
מחזיק
נקם· משום
דיי
עבר.ר ·· ודאר.
עיברי
רק 'מדר כגן ,יאפשר דאידיי דלאבחרי עברי דנהרא ,יעיןי משנה
•
חי"ח דפרקןי,
'ו
פרק
כי
משגה
עכ"ל.
בתוי"ט
ד/ה
רשםי
.
ןכ '
"
"קדום
.
~ .
הרשיה
.
כיי ".
יהוריןי
••
נעה"ג :עיןי םרק כלל גד;ל ונקא רמ.עמר .וכר יכער"ב שם ונק.כ
יחוספח מודע קט! דף …ונקג ,עכ"ל.
..
•
•
פרק ' 1משבה ב' ברעמ"ב קמד "עשב הגדל אנrל הדקל יעילה כי' ".
געח"ג :
בסיף
ב'
פרק
פישו
ועירוביז
הר/ב ~ה .אסבא,
.. .
•
••
זד : r
קלב ד'ה ! ,.א'ז
קלג ייה
לזמ.ן
שנטייבה.
עכ"ל.
•
•
קלד הזר" והחירוס יכו'.
קלה …וי יר' C
•
הלבליי ucמר יר"יק טםחיי,
•
קלר נדה בן ,גתKי
קלז מטכת
"
גeוס" .ז,יר Mימן
חמשה
חבריא
שיעוין
•
שגזיי.ת
קלח .וסםח עםר ' על דבני·,
,
.
..
•.
r
הלהכ t:ו
קאפ שבת
קבוב ר"ה
טרק ו '
הונזם.,
..
•
•
r
.- .
•
משהנ
.
בי.
-.
..
•
•
•
••
•
• . r
•
•
קלט ר"ה •1'1111
וום
סםח
יכו'.
•
•
-,
,
קמב כנוגeה שכורנתו לחוסס Mמיער קםי םרק 'א הלכה ז' שובזניך ובזפך ' לפני רס.
קדוב ד"ה
'יקבל .r
קמה ,יה
זסיווtכיוt
..,. . .
••
"
.
ב Jקרבנין
•
כפחס.
~ ",~' r
016
•
·
i.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משבה ג' בתי' יי ס ]טיף[ ד"ה ולא ' בבבלית ,כו'" ' -דאפ'לי הכ' לסחירה שר'א".
בעה"ג :יצרדי ע'יך דאילי שאבי התם דבזדמך ל'"Tי ודיד של",
אביי היה יכך ציה על שר האלף יע " ש .עכ"ל] ' .אשל ע' rמשבה
למלך >;מ י וס'"י חדש מ;>י יוחו דעה ס~ קי " ז , .י lועז ב '1Iידה
חב"בא חלק י'רה עדה ט~ ס " ד
,
יע)ך' תאמרת ישאול
י-ט " ה וכןו•n
כאו[.
,
•
•
•
,
,
.,
•
מקר 'nמשנה ,.,בתןי " ס קמט " נאלו אוכל בשר חזיר ע " ",ג
,
.
נעה"ג :
עי r
•
בית ייסף ייהר עדה ס'י קכ IIג קב ,עב"ל.
"
סקר וס שמנה ה' בתיספןת רע " ק איגר ז"ל אות מ"ג "והבריר "ו " א ןכמ"ש ~'.
' .
.
·
געה"ג :יקישיח חו"ייס ממשבחונ בל!lי היכ אפשר לחרד על ,סי
מה שכתב הגרא"ו בטפר שבזת אל,ר בזה ,עכ"ל.
•
,
'
•
נהמשך ,
•
.
,
"
בבליין
,
א[ב!";
,
-
•
..
,
•
,
,
,
,
,
,
•
•
,
,
,
,
,
,
,
.. ,
•
קםו ' הלכות פצלות אטורית פרק ח ' הלכה
•
"'.n
קחנ םיר חוסר השלם הובידמם בפני ,נומ ,י:עזיי םג כנחלת זבי שם '"ס קייז.
קmנ בדםם'ו וסלפנינן ס"כ ג"'.ס·'
קם'ם 'ייה ה.רכל.
קב י·ה
וחכמים
גזו.,
,
דד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעניו
,
ביכת
האיץ
'במאמר "על ברכת הארץ" )המעין ,ניסן תשמ " ג( מובאה דעתס של
תלמ"' חכמיס אחדיס למון בגרכת הארץ שבברכת המזון גס על מצות
שייבה בארץ ישראל .כמי כו מיבא שם ממדרש רבה שיר השירים , ",
שדיאנל וםנ'rתו עלו לארץ ישראל ואמרן "מןטב שנאכל סעדוח ארץ ישראל
ובבןו על ארץ ישראל".
,
ברצוני להוסיף.
דאחר חצ"ח
הירדן
באו בני ישראל להר גריויס והר
עיבל "והעלו עןלוח ושלמיס ואכלו ושתן וע'מחן וברכן וקללו וקםלו את
האבניס ) " …סוטה לו(. ,א ל ' cנוסח זה מדובר על הברכות והקללוח האמורות
בערשת
ןא
כי
תכא )דכריס
הגר " א
כו(.
'
)אדרת אליה-ו ,דבריס
,
כט וכן מביאו הרש"ש
שס(
סוטא
גורס "וקפלו אח האבניס והקריבו 'עולות ושלמיס ואכלו שו r ,ו וברכו בכרת
המרזז" .הגר"א מחק מלח "וקללו" שהרי הכרכות יהקללות היו לפני בנין
המזבח והקרבת הקרבנות .לפי הגר"א כוונח "וברכו" -ברכת המזון .ומס"ס
הגך ,/א "לכו אמרי יביכל כי יהרשע תיקו להם כרכת הארץ באיתי הרים".
וכן אנו מוצאם' שרבינו המאירי מביא הגרסה ש"ברכו "
ובחוספתא
הדכריס
גמאר "שיש בו ואכלו
מרנברם
ע"פ
הדעה
"וקללו'!
ללא
ושתו".
שברכת
המזין
מהיה
ברכה
•
מצרת
ע?
שייב
אץר ש'ראל ולכן ביוס הראשון לכגיסח בגי ישראל לארץ ישראל ישבו לאכול
ולשתות וברכו על הארץ ברכח המוון ע"פ חקנח יהושע] .ואול ,מודגש כאן
"ושחו"
ע"פ
הדעה
ברש'
רק אחרי אכילה ושתיה
פרק
ביצד
מברבין
שחיוב
ברכת
המזון
מן
התורה
יחד •l
ועוד יש לומר שחו"ל צ"נו שבני ישראל אכלו ושתו וברכו ברכח המזוז
בכגיסתס לארץ ישראל ,להדגיש את חשיבות ברכת המזון דוקא אחרי אכילה
מתבואת הארץ ,כמיבא כמאמר הנ"ל ב"המעין".
יצחק
תוכאי
מושב עצמונה
חכל קטיף
ב.ב.
בענין הברכה על מצןח ש'יבח ארץ ש'ראל ראה עוד מאמרו של הרב
ל"' מימון ו " ל בסוף קצור שולחן ערוך ,מהרורת מוםד הרב קוק
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בענין א-ל נקמות הופיע
•
דברי ד"ידי ר ' יונה עמנואל בגל,וז האחרזז של " המע'! " )חמזז חשמ " ג(
• •
•
על הנקהם מעירררם למח ש נה ולתגיבה ,יירשה לי להע י ר הערה יחידה :המחנר
•
•
חמר אח יחדיחיי ,ביו השאר ,ב מ אמרר רש " ך היר ש זצ .ו" למען ואנמת ראךי
לםע"ד לצטט גס אח םירו ש ו ע ל חפ'לח אבינן מלכנו ) Oד"ור חפילוח ש'ראל,
פםד " ס תרנ " ה .עמ' (, 630ואלה דבריו )החרגוס שלי( :
"נקום לuינינו .לשונוח אלו בתפילוחיט אימצו את לבנו ,יוחר מבל
דבר אחר ,להימנע מלעשות נקמה במו ד"ינו .חםילח "נקוס
לעיגינן " היא שגרמה שישראל ,העם שהתנסה ירתר מכל עם אחר
בעינויים ובמעשי אלימות ואבזריות חדשיס לבקריס ,מעולס לא
הרים יר נוקמח על אויביר ודמבאיו• מעולס לא שילס גמול לעמים
ולראשיהם שהםליאו אח מבותיהס עליו ללא רחס ובקנאות יתירד.
חפילה זו ל,מדה אותנו להםקיד ביר ה' את הנקס והגמול על מה
המבטיחים
שבני אדם עוללו לנו ,והיא רומזח על המקראוח
ומבשריס לנו בי ה' רואה כל סבלותינו ובי רק הוא וביו ישלם
גמול על בל עינוי והחעללות .הרגשת הודואות בקיום ההבטחה
והבשורה הזאח העניקה לנו את הכוח להיוח נרצחים ולעו ל ס לא
רוצחים ,הררגים ולעולס ל א הורגיס ,ש דודים ןלעולם לא ש ודר ים .
בקרב אוכלוסיה עוינח ,שהתקלסה בנו וגרמה לוב עינוייס ,אימצט
הכוח
הזה לשמור
ל רחוש
אמונ י ם לשרי המדינות ,
רג ש
אטשי
לשבנינו הנכריס ולגמול להם חסדיס ויחס אנושי בשבתנו ביניהם.
' זעקוחינו אל ה' שמרו עליגו שנשארנו בעלי מד"ת האנושיות
;חרn
מים".
פרוס '
מדרכי ברויאר
•
•
במאמר " א-ל
מובא הנוסח המובא
נקמוח הופיע" )המעיו ,תמוז ,תשמ " ג(
אצל הראשונים בברכוח אחרי ההפטרה "ולעלובת נם; 1.חנקוס " .ברצוני להוסיף
•
ש"ר
הירש זצ "ל
נוסח הברכה היה עדר בימינו " ולעלובת נמש חושיע וחנקום
יכי'.
שבק"ק
פרנקפורט
ענ " מ ,
-
גם
בביח
הכנסת
של
הרב
נקס "
מררכי
•
רמת
•
,-
ביי
גן
•
ד9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
•
•
•
הסשתתפ=' Jכ
" 11זה :
הרב קלמן כהנא ,רח פנםי מאיררת ,9יהשלים.
הרב 'י'א ררלגלרנסרWest 12ST, New York. NY 10011 ,
צבי ררלף1447 Winona Court, Denver, Col0 80204 ,
ירנה עמנראל ,רח' צםנהי
•
,115
מדרכי 'ענמואל ,שעלביס ,י"ג
יררשלים.
Kילרן•
עיקב קליין ,יסוחת ,י"ג עמק שוקר.
חיםי סבתו ,שייבת מעלה ראומםי
שלמה במברגר ,חר' פצגיה ,49
ירשולםי
'}/J/
www.daat.ac.il
•
: 01
..