אתר דעת -מכללת הרצוג
()'
•
!f
•
.
•
'.
•
כתב בנת דכרצא ראור עיז יד'-
,וסר
ב.רייעי
ייצרד-ק
»
י' tל ם דגנר ..א .נו ד rו " Wראר
בתיכז:
טיובני יונלKח הxי Iרעונ.רכת •
•
•
1
דלרבו לש יבת דדוב.שו לרבנםי Iחרב ור רנ r lCררבד ת"ל
•
3
פיופ' פררכי ברCIי'Iר •
•
•
•
•
•
8
ל"Kות שנת השבע /הרב "לפן כהנ• K
•
•
•
•
•
12
•
•
•
17
•
•
•
36
רר.ב 'ש ריי •
•
•
45
ההגלבות על העיטוק השכל ,לפי מהר"ל I
הרב מ' צוריאל •
•
51
גליו גיעוו; /ד"י צינ ינברפלך •
•
•
•
59
נול זית mודזת I
•
•
I
שפיטת תרפ"ט בפזכרת בת:זי )הפשד(
נול שהשורת זינו'ס שכבויבית I
pל 1:1
ICר" r
'IC
תיה נווכנ K1ל •
הIIם מווח ל" ICר Itוו וcזסלוו הגש מםי ז I
_
•
•
•
•
•
•
•
עול ופוס'1ד'I:1
"רח"ש "Kיוצת'K ICונת ICבררס .חיםי םיירמן ה"י'
בפ'ד ירוסוליוכ …,סות תשס" I
"טס
ש'תנ :
•
•
• כרד כז ,נלזין • 11
'בשוcדל 12,50קשל
63
הזדבכיי 4-.קשל
חבזי לץוו 10-. cודלי
www.daat.ac.ilצפניה ,26ירושל,ם ,טל' 288883
כתוחכ המעךכת :יח'
אתר דעת -מכללת הרצוג
סימנא מילתא היא
מנהג ישראל עתיק לאכרל בל,ל ראש השנה מאכילם שיש בהם טימו
טיב לשנה החדהש ,השרי ייטימנא מילתא היא" )הרידרת יכ ,א רכז כידתרת
,
ר ,א( רחכמינר מצ"נים ירקרת מירחדים ,כהם מק"מים מנהג זה ,אין בטימנים
אלה שמרם הגדרה של השנה המטת"מת אלא בקשה רטימן של תקרה עלתיד.
גם יהרדי הנמצא כמצב קשה ,מתעלם בליל התקדש החג מכל מה שבער
,,
על,ו ,הרא טרעם מאכלים המעידים על תקרה טרבה רהרא חדרר בטחרן לקראת
השנה החרשה.
•
ואם ביחיד כה לק רחרמר בציברר .גם טימנים מדאיגים בחיי עהם
אינם מרגעים את התקרה בפררט השנה החדשה .באל גם היחדי יגם צהיברר
מצררים להתברנן על מאזן המעשים בשנה שחלפה .אי אפשר להתעלם
מתרפערת חמרררת כח"נר הציברר"ם ,כאשר השנאה ככל שכברת העם
מתגברת ,יש גילר"ם של שנאה עצמית המטכנת את עצם קירמנו ח"י ,רכתור
גלי השנאה מתגל,ם גם תרפערת של שנאה כלפי שרמרי תררה ומציות ,גם
נתיר מחננר לא הבל שפיר ,הן ביחטים בתרר המחנה ,הן ביחטים כלפי
אחים תרעים ימתעים .כרונה טיבה אינה מחפה על חיללו השם .בל טיפר
טת " ם ירדע שקצח לכלרר טיתם את הרגל השמאל,ת לש האית ח יךכ
<הופר חליול שהם לחיללו שהם ח"ר .רמי גרם לזה ? צקת לכלור.
לקראת שהבח ה"רשה אבי ,ןככקשיס את קיראיבי ללמא את תלשו הזחמנה ברף זה )אר
לעהתיקן< ,שללוח לבר כהקרס.
•
רמי מניר לשנה ) 4גליונות (
12.5-ש~ .n
כחץו לאyר
10 .-
$
לבנרו
עמכרת העזנזי
וחרב Yפגיה
26
ירוש,י,ס 95301
הריני חותם כזה על מניי שנתי ל·חעמין· ומצרף בזה רמי מגרי.
,
ן
,
,
——–םחש
(
הכתיתב
-
-
- -
-
-
-
——-ריהע——–דיקימ
——-חתיהמ
1
www.daat.ac.il
.
•
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
עם הופעת הגליון הקודם לש המעין ,הופעי הגליון האמה .בח" הנצח
של עם ישראל אין חשיבות למאורע זה ,אבל אנו מרשים לצ"ן עובדה זו .
" טימנא מילתא היא" ,טימן לעבר ותקוה טיבה לעתיד .במאה גליינות של
המעין משתקף רצןן כן להשתתף בבגין עם התירה בארץ התירה .חמעין
מייצג דרר ביהדות הנאמנה ; אנו מייצגים ציבור המעיניין כמחקרים תירנ"ם ,
כמאמרים בפרשנות המקרא ובתולדות עם ישראל ,בליבון בעיות הלכתיות
ובויכוח מכובד בליבון בעיות .כמו כן מלווה המע י ן את בנין הארץ על פי
התירה ינותן מקום לליבון המצוות התלויות בארץ ,אשרינו שזכינו לכר
לחתמודד עם שמירת מצןות אלו על אדמת ארץ ישראל .מערכת המעין
מציינת בטיפוק כי כל השנים משמש כתב העת במה לרבנים וטופרים
היושבים עדיין בארצות הגולה .קוראים רבים בחוץ לארץ עלו ארצה
ומערכת המעין רושמת בטיפוק כל שינןי כתובת מחץו לארץ לארץ ישראל.
תפקידו של המעין להוטיף חמכה ודעת .מאמרים רבים באים לעורר
מחשבה לועהישר את ידעיות הקוראים .אין לראות את חשיבות מהמאר
קר במטקנות שצהיע הכותב .חומר ומקורות לחוד ומטקנות לחןד .ואותו
דבר לגבי מאמרים בנשואים הקשורים במאוערות הימים .הרב יעקב יחיאל
ויינברג זצ"ל אמר "היהדות אינה ספה עבור עצלני המחשבה" .
לקראת השנה החדהש הבעלייט אנו מברכים את כל בית ישראל בברכת
שנה טובה ומבורכת ,שנת שלום ואחדות ,שנת אחהו ואימון ,וכן שנת
.
•
שבתין לארץ.
רמ.ערכת
•
•
,
•
ג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרב ד"ר משה אויערבך ז " yל
,
לדדכי של בית המדדש לרבניס בברליי •
•
מתאים יים דו תמיז לירס אזכרת הרב ד /lד שמיאל הכהן גרינגרג
זצ"ל , 1
ביים
פט'ות הגאיו ו' עזו'אל ה'לדסה"מו זצ"ל ,המ"סד של ב'ת מוושבי לובב'ס,
עררכ'ס אגחגי אזכרה להא' גבוא רבה שהקד'ש ויב כחי למיסד הגדיל הזה .תה'
הרצאת' מרקדשת גס לגפסר הדגרל יגס למרסד אשר בר ה'ה בבח'גת לרמד ומלמד -
רגושא.
נשא
••
•
בעררגרת'גו הוב'ס ,פאו ה'הדרת בגרמג'ה
-
עבר ,אך ררא'ס אגחגי את חסד' ד'
שהשא'ר לגר שר'.ר יאגחגו ,שו'ד' ה'הדות הזאת באוץ 'שראל ,מוד'ם על העבר -
שגתו לגי את ח'גוכגר ,על ההייה -שזרב'ם אגו לח'ות ,ללמדו רללמד באה"ק ,רבתפלל
על העת'ד -ב' גזכה למסיו לדרררת הבא'ם אחו'גי ,עד ב'את מש'חגר ,את עוב'
ה'הדרת הגאזכגה בגומג'ה על מגת שצ'טרפי למזיג עוב' כל שבט' ש'ואל.
הן rזה צדע טעז של הוכ' ,ר' עזו'אל זצ " ל -ל"םד ב'ת זכדרש לחגרך ובנ'ם
חרר"זב ,אשר ש'לב בח'גרנס תרוה רמער ,בה'סטוו'ה של עמגר מרצא'ס אגח Uכזכה
•
מאמר זה מהיוה תמצית דבר י ס שבאמרו ע "י הרב משה אןיערכך זצ"ל באוכרה ורב ד "ר
שרמאל גרינברג זצ " ל שנערכה בתל-אביב ביום ד' תמוז
בלש ומדע האזכרה ,אשר חל בלים פטירתן לש
ה"רב , ""I
תשי " ט ,והועתקי מכתב ,דן.
עזריאל הולדסהי י :ינר צד ל - .
a
ר'
מצא ר"זב אויערכך לנכין להקריש את רוב דבריי לזכרו של ר
"צזל ילהגחצת מפעלי
ר~דלו •
lt
f
עזריאל ה~לדסה~'מך
ב'ת המרשו לרבג'ם בבת)'.
בית הדמרש ניסד כך"ח חשוז תרל"י ,ובמלאת 113שביס להןוסין
-
יש עו ,ועבין
בפרסום דבריס אלן הכלולים ההדוריס ןהת"'יחסןיןת לדרכר לש הסמלנך לרכניס מחאד
גמדולי תלמידיו של וכוםד זה ,אשר זכה להימנות במןש שניס )תרפ " ג
ככייי צוות ההוראה שלו נו ראה
הרב ד"ר משה אריערכן :הגואן רי"י
-
-
תרצ Hה ( על
"'"נכרב צז " ל
כחבר זבורי ניהןב"ד לרבנים ככלריז .ספר הזכרון להגר"" יויגכרג צז"ל ,הצואת מלדהיים
-ירישליס ח"'ש י ל ,עמי rש"ס
I
-
שםא [ .
•
הרב ד " ר שמיאל הכהן גריגברג ת " ל נילד ' כומיגשטי שברןזכניה כייס ד ' חשרי תףס .
לרונ
ביישבת
טרשונרנ
לרבניס
וכביהוב '' '
כבלריו ,
ירכש
את
הכללית
הכשלחי
באוניברסיטאות ברלי· ן וגיסן .עם הסתלקותן של רפיט' יעקב בארט ,נתזכנה רר.כ גרינברג
בשבת 1920לתובה למרקא
במסי נר•.
יבהיה לאחר עממורי הת וו י של הוכיסד .שימש
כבישא-כביי של יי המזרתי " בנרמביה ,ויסד כשנת 1930את הארגין העולמי יי שומרי
שבת" .עם לעיתי אצרה בשבת
,1939
התיישב בת"א ופעל בה רברת להחדרת חןרה וחסד
כין בבי הישיב החדש ,ראף בתמגה ליי"ר המעוצה הדתית של העיר ,תפקיד ארתן מילא
כככדו ואביצלתו .בפטר ביוס ז י ןזרר א Iתי'ש"ט.
2
כד כיגה ר' ~ויאל הילדסהייןכר ' כ ' Dיהזדי גרמניה.
•
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מחכמי התירה אשר איחדי ידיעה עמיקה ירחבה בתירה עם דייעת חכמית חצייניית
כלליית .שמית כר' סעדי' גאין ירמב"ם -ידיעים לכל .בכל הארצית ,יגם בגרמניה
של המאה ה , 19-היי לפבי יסדד בית המדרש לרבגים רבגים גדילים בעלי השכלה
כללית -ר' עזריאל יר' שמשין רפאל הירש ,ילפנהים -ר' צבי בגימין אייערבד,
בעל יינחל אשכול'( ר' יעקב עטליגבר וה"חכם" יצחק ברנאיס בהמבורג ועדד .אד
הם היו יוצאים מן הכלל וכל אחד מהם אשייות גרולה מיוחדת ,גדולי תורה אשר
היסיפו לגדליתם התירנית יריעות כלליות .אבל המוסד אשר ר' עיריאל פתח בחשו!
תרל",ד רצה להכך רבנים צעירים בשיליב תורה ומדע.
הרבה חרדיס בגרמניה הביטן על התכנית של המוסד בראגה גדילה ,וביביהם
גם רבגים אשר בעצמם בקרי קודם לכן באיניברסיטה ,כר' צ"ב אייערבד ז"ל .לפבי
שנים קראתי מכתב של ר' עזריאל לאאמו"ר זצ"ל' ,בו התאוגן על כר שאפילי איש
כמי הרב צב" Nהסתייג ,יר' עזריאל ביקש מאאמו"ר זצ"ל להשםעי על אבין ילהסביר
לי את הערד יההכרח של בית מדרש לרבנים בגרמביה <.
הדאגה היחה כפולה :א( חירה -מה חהא עליה ,אם בעחיד הרבנים יקדישו
חלק גדיל של זמן לימידם לכחמות אחרות ולא יהגו בתורה יומם ולילה .ב( הפחד
לאמונה -אילי לא יסחפקי הצעירים ברכשם לעצמם את החנור האקדמאי הפורמאלי
בהשכלה יבמחקר מדעי ,אלא יושפעי ביועדים ובלא יודעים מריח הכפירה אשר
.לשםה _
3
יגם שלוםת
-
נריב הובקציעוח של האוניברסיםאוח ,ועיד ייתר
הרכ אביעזרי אריערכן זצ"ל )תר"א
-
-
ב~רביהם.
תרס"ג( ,למד תירה אצל אביו והוסמך להיראה
HJל הגאןו ר' יצחק אלחנו ספקטור מקיבנא .כמשר עטר שביס ניהל את ביה"ס היחדרי
גםוידוא )פירט(v ,ום פטירת אביו ,בשנת תרל"ג ,נתמגה לממלא מקומן כרבה של
קהילת הלכשרטם .בתפקדי זה החזיק עד יומי האחרוז
-
במשר כשלרזעם קבה .ר'
אביעזרי היה מגדולי התורה בגרמניה ,נמנה על הנהלת ביהזנ"ר לרבניס בברלין יהיה
ין"ר דער ההלכה של "ראגיו הרבביס במאני המסורת" .כאשר חלה דדו-אשתן
עזריאל ,הילדסהייונר ,
_ ך'
רלא היה יכיל להמשיך ילנהל את ביהמ"ד לרבניס ,נתבקש ר'
אבעיזרי אייערבן לקבל סל סצזנר את התפקיד ,אך סירב.
4
ךuב בעל "גחל אשכול" לא היה יחיד בהסתייגךתן מרעיין הקמת הסמינר לרבניס )הרא
לא זכה לראות במיונסון של הרעיןן ,מאתר ינפטר בכ"ו אללו תרל"ב(.
בונכתבו אל ר Iעקיבא לסהרו ז"ל במאסטדרם ,זניום ו' ךחניכה תרליינ )(,30• 12• 18'72
תיאר ד' זעריאל הילרסהיירמ צז"ל את התנגחתי של הרב זנוויצרבןדג
-
ר' יצחק דכ
הלי-י כמברגר ת"ל להמקת כיהס"ד לרבגים ,ובדבריו רזוב כי אין הרב מרוירצגורג
המתנגד היחיד לעריוו :ייוהגה חלילה להרהר אחר צדיק מיוחד כרירי רח"ת ג /lכ כעמט
יחךז דבירי ,דיזעתי גם תיתי כי כונתך רק ישם שמים כאשר ב"ה גם כתתי היא לזה
ורק לזה ,כי בלא זה לא ·הייתי נכנס בערבי הוקרה לגולל עלי תסווובות ל Mסובם טר'ישא
דב
שלגו J
הלזה "…
מס
•
ההדגשה שלי.
בר"[, X
אנל לב' איבי מריחק כלל וכלל גומםרת ח XDרח ישר Xל
)אגרות רבי עזרילא הילדםהיירמ ,בסריכת זנרכדי אליאב ,הצראת יאיבן
ירשוליס תכש"ו .הKגרוח הע~רירח ,אגרת כ"ג ,סוב' גי{.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא uכל לימר שהפדח ההי פחד שי•K
מיכן ,שכמעט מן הנמנע ,שרבנםי צעירים אשר לא הקדישי כל זמנם ללמ"
התירר_ יהקדשיי אילי שלשי לחכמית אחרית ,יגם לא לדמי תירה לשמה כלכד אלא
לשם מטרה מסיימת • גם אם זו מטרה קדושה • להרכזי תורה ויראה כשיראל •
שרבנים כאלה יהיו גדולי תידה כמי הרכבים כגרמניה דכורית הק"מים אי כדמ
גדולי ליסא .אשו הקדישו שנה אחד שנה ללימ" כשייבות ורק לשם לימ" .תכנית
בהימ"ד לובנים כיינה את הלימ" לצדכי ההוארה בקהילית .לימ" הפיסקים הקיף
ויכ חלקי שי"ע אי"ח ייו"ד הודבה סימנים של אה"ע ,אבל לא את ויב דיני חו"מ ,כי
דיבי ממינית על פי דין תיוה כמעט לא נהגי בגומב" -בתחילה בגלל איסיוי
הממשלה יאח"כ הורגלו גם ריב החרדים ללכת לעוכאיח ,אף בזמן שהממשלה לא
הקפידה .המצב היסב לאחד מלחמת העילם הראשינה ,לאחר שחיילים חרדיים רבים
ראו בפולין יבליטא את הברכה שבדין חורה.
הואזבונה ז לא כל חלזבדיי ביח הזבדרש עדמו בנסיון ,ועם הדייעוח של החכמוח
אשר רכשו באוביברסיטה קלסי פע'lכם גם השקפית זריח
-
לא כל כך ע"י החיזבר
האיבייקטיבי וגם לא לרגלי צירת המחקר ,כי אם עקב החוצאית האדייאוליגיות
אשר הזברצים הסיקו מן החומר .באופו יחסי ,לא היי הרבה צעירים אשר נכשלו בזה',
אבל כזבעס כל אחד יאחד היה צעיר שבא לתקן -וקולקל ,והיי זבקרים אשר קילקל
על מבח לקלקל .זבי שהכיר את הרוח השלטת באוביברסיטאות בסיף המאה התשע·
עשרה ובחחילח המאה הנוכחיח ·ריח אשו אבשהי קראו אוחה ייבקוות" ·בקורת
של כל הערכים ,אך באזבח היחה רוח שקר
-
היא יכול לשער אח הסכנה אשר
היחה צפיהי לכל ימ שנח Dס על דיי בכיאי איחה הריח ,מארנם ,תר 'tם בגר ההתקפית
של ריח הכסיהר חיתה תורח האנשים הגדולים
-
ר' עזריאל mבריי אשך מצא
לעבידחי בקשד ,חורחם ואישיוחם ,אישיית של יהודים מקיריים ,אנשי זבחקר אזבחי,
אבשים בעלי עניה של חלמידי חכמים אשר מעשיהם זבדובים עיד זבחכמחם הגחלה.
הם הגבירים אשר שילבן חורה ימדע ,ידיעח התירה ,אמינתה יקיוס מציוחיה עם
דרכי הזבחקר אשד היקדשו על ידם להגדיל תירה ולהאדירה .ומוחר לבי לקראם
בשזבותם -אדיני מירי ורבי ר' דדו צבי הופמו ,ר' אברהם ברל,נר ,ר' עיקב ברט,
" הישר הדליסהיימר .ואח " כ הצעיר שביבהים -רי ייסף ןןהלגמיtו ,זכריםנ לנרכה.
יכול להיוח ,שר' עזריאל עצמי לא ראה כ"כ את הסכבה .הוא ההי אשי זבצוק
באמינה וזבזע ,אשד שים ספק בעניני אזברנה לא
המאה הי"ם באוירה הטהירה של ק"ק הלברשסס
אשר בלי בעיוח איחד דייעת התורה עtב ההשכלה
על דעחו שאפשר ליהדוי באזבו להשתזבש בחכזבה
נגע בו .הוא בולד יגדל בתחילת
יחונך שם גילדותו בבית הסםר
הכללית של הזזבז .אולי לא עלה
שלזבד באוניברסיטה שמוש אחר
מאשר להגדיל חורה.
אבל ד.ייס ,שבאבחדב זבביטיtב על ביח הזבדרש לרבבים בזבבט היססווי ,זבביבים
אחבנו השיא היה שלוחא דרחזבנא ביסדו את ביהזב",ד אשר לזברות הסכבה שאר
דברבי עליה
-
היה דכר הכרחי להצלח היהדוח בגרזבניה יגם כארצוח אחריח.
הגעי זזבו ,כי היו הקהילית יכיליח להחקיים כקהיליח קדשווח רק אם היי להן
מנהיגים ידמריכים הי"ים בני תורה הנאמבים לתורה ויחד עם זה שמכילים ,היכולים
3
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
להשפיע על בעל ,הבחים יעיד ייתו
-על חיביר בביהם ,בית מדושי של ו ' עזויאל
הילדסהיימו ,העמןו ליהדיח הבאמבה מאית ' שימוי משמות הקשד ,יהם לא היי וק
,
שימוםי ,כי םא בם מחבכי השימוםי אחוהים,
,
ימ ששמיה אח עדמח ההיחח החיותיח כגומביה כעת יסדר כית מדושבי כשביח
השכעים של המאה הי " ט ,ל,עדמחה כחמשים שושים שבה לאחו מכן ,כאשו מאית
רבניס חניכיו הרביצי תירה ייראה ברחבי ברמניה
-
מביז מה עשה ו' עזריאל ביםדו
אח כית דמושי,
יביכל להיסיף ,מה שואי יויאית עיביבי פה כאוצבי
-את פעיליחיהם של
חלמידי כית מדושבי ככל זומי היהדיח הבאמבה ,אלי הן חיצאיח מעשהי של וכבי -
ו' עזויאל זי"ע יעל כל ישואל,
אר לא וק כהצלחה המעשיח ויאים אבחבי אח הזניח הגדילה של כיח מדושבי
ימיסדיי ,כי אם בהדוכה אשו בחבי לחכמי המחקו הבאמן לחיוה ,כפוט כזמן אשו
המחקו כב'י יצא מושיח היחיד לושיח הובים יהיחס בין אמיבה לדעה לא היה וק
עביבי ,של הדמען כי אם שאלה לכל קהל המשכילים ,יבעיה " ו גם לחצי המשכילים,
אף כבגד הסגבין המידובי של השאלה העחיקה שי לבי על מה לסמיר -על
העדמה החזקה שבח Uלבי מיו.י בית מדשובי :חקיוה לשם האמת יחקיוה מחיר
עבהר ,איפטימרית גדילה ,כי לבסיף יביבי כילם כי אין ביגדר בין מדע אמחי יכין
אמיבח התיוה ,יהע Uה -לימו על מה שאין אבי מביבים :לא דבו וק היא מכם
) וברים ל ב מ (,ז ואס רק היא -
II
II
מכם )ירושלמי פאה ם /יי א ה " (.א
הושי לי לצטט דבוים קלסיים ' על דוכם של מפושי החב " ך
א;וגי מו"ר ' י' ד" . iהופמן זז " ל ומדבר" חלמידן הנאמן -ר ' שמיאל הכהן גרינברג
זצ"ל ,אשר לזכוי החאספבי הבה,
בהקדמחי לפוישי לספו ייקוא ,כחב ודצ"ה ' :
-
מדבויי של
ייהעיקר השני המוכרח לכוון כל פשרז יהודי היא ההנחה של שלימות
ביסח המסיוה ,כלימו הביסח המקיבל .המסיוה ,כלימו הביסח הכחיב
המקיבל של כחבי הקידש )על מקוא ,ביסח הקויאה של כחכי הקידש
• לא בדבו כעת ( היבה לפי עדיח חז"ל זהה בבילה עם כחבי הקודש
עצמם .כל טפו מכחבי הקידש בשמו בזהיויח יחו מזייף .יאם נמצאי
במקימיח מיעטים מאד שיבייי בוסח בלחי משמעיתיים )השיה יושולמי
תעביח
ס"ח :
ג' טפוםי מצאי בעזוה
•
טפו עמין יספו זעסיטי יטפו
היא יכי'( ,הוי הכויעי ע " פ ויב הספוים באיזה ביסח לבקיט .המקימית
הקשים בייחו כחב " ר הי ש אוי ללא הסבו אי הסתפקי בפחויז דחיק,
אך לא עלה על דעח משיהי שצויך לשביח אח הביסח ,שצויר
להכניס בי חיקין כלשהי , ..גם אילי הייבי צויכים להידיח שהגיוסא
במקימיח מסייימים לא בשאוה בלחי פגיעה ,הוי היה עליבי מאדיר
להידיח ,שאין בידיני אמצעי כלשהי לשחזו ניסחה שבכחבה בויח
•
5
}לאו ,חישבות העגין תורגם קטע זה מחדש ונדמה לגו שתרגום זה ב ~ ;' ii:: Iמ pיר
המערכח [ .
6
www.daat.ac.il
_
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקייש .כל תיקרן המברסס על נימרקים פרשניים רהיסטרריש·ביקררתיש
רבים ,אין בר כל סביררת להנחה שבצררה זר .רלא בצרהר המקרבלת.
כתב ארתה הנביא אר המחבר של ספר הקייש .ראם יאמר לנר מישהר
שמותר לנר להציע ייתיקון" רמי שיחשרב שאיננר נכרן • ירכל לדחרתר,
נשיב לר :כבר אנשי כנסת הגדרלה הזהירר ארתנו ייעשר סייג לתררה"
ררבי עקיבא )אכות Eכ " ג מ"ד( לדמך
.
יי מסירת סייג לתווה" .והיא
השרמרת אותה מכל סיליף .אילו היינו מוכנים .לו רק פעם אחת,
להשלים עם ניסרח אחר ,היינר מנעיים בהדרגה לזירטר של המקרא …
כמשך הזמן היינר מקבל,ם חנ " ך חדש לנמרי ,משרפר לדעחנר ,אך
" לא מחשברתיכם מחשברחי רלא דרכיכם דרכי" נאמר לנר מפי '.ה
כמקרם המקרא הא·לרהי היינר קרראים כספר אנושי .אנר היהרדים,
רבמירחד אנר הדכקים ביהדרת המקרכלת המטררה לני ,אנר מחרייבים
לשמרר על סםר ה! לבי היא נמסר יבידינו הופקדה שמירחו .באנמנוח
שמרבן עלין יגם בעתיד הנגי ריצים להיוח שימריי הבאמנים
, 'J
רכחלמדי נאמן של מר " ר רדצ " ה ,כחב הרב ד " ר ש .נריבברנ הבקדמחר לסטרר
" לפשרטר של מקרא -מחקרים פרשניש רכלשביים" :
ייהמחקריס האלה ,יש להם כירוו כפרל :א( לתת פירושים חדשים למקרמרח
סחרמים רקשים בכחבי הקדש .כ( להרכיח שגגחם העילה זדרו של המפרשים רהחרקרים
שדרך הבקררת
-
דרכם ,הארמרים לפרש כל סחרם על ידי שכרש הטרפס המסררחי
רבהצעת הגהרת ר"חיקרנים" שוניס אשר כדי מלבם .בעטפם בטלית המדע • ..שמלכד
חיליל הקן ש הס וכעלםי חרס
כידם …
אם ישבם ערו וכקראוח סחימים ומלים עוכומות
גכחבי הקדש ,הוי זה מחמח וכעירט דייעוחינו רקרצר השגחבר.
מקרם הניחר נדרלי המפושים לנר ולדוורח הבאים …
למצרא פחורנים בכרנים
באמצעי עזו של עירן רחקירה מדעיח .אכל רק בגשחנר גחודח הקדש לבאו דברי
א·לקים חיים כפי שבמסרו לנו מדור דור".
דברי הוב ייבוי החלמיד יהור את הסיסמא לכל מושו יהודי באםו.
דברתי עד כה על העמדה המדעית של ו' שמראל גרינברנ ,עמדתר כחלמדי
וכמורה נאמו ש ל בית מדו ש נר .י ש לי להרסיף מליס ספרררת על פערלותיר פה כרא ש
המיעצה הרת'ח בחל-אביב.
מה שהוא עשה פה לתקנת העיך העברית הגדילה ,בהתמסרו לעכוזה הקדושה
לעררר רלפערל בחמיכחר החדירה לוכנרח הראשיח כמעט בכל חחרם של החיש
הדחיים רבפרט כחחרס הכשררח
-
כל זה לא עשה כיליד ורמניה רלא וק כחלמדי
ישיבח פרשבורג בלבה כי אם כתלמיד וכמורה של ביח המדרש לובנים של רבי
עזויאל הילדסהיימו בכרל,ן ,בררח המרסד אשר ראה את חפקידר לחנך רלגדל לא
יק תלמדיי חכמיס ראנשי דמע ,כי אם ערמדים בפוץ ב ש מיוח שממוח הקסר
כקהילרח ,בבחינח " לא המדוש עיקי אלא הוכע ש ה " )אכות א' ' יי (.ז
זכוונו של ר' שמראל הכהן גרינכרג ישאו בהיסטוויה של התקופה האחוונה
של יהדוח גרמניה רבהיסטרויה של ארץ קדשנר .זכו צדיק לברכה.
הביא לדפוס הרב נתן רפאל אועירבר
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מררכי בריי Kר
על זהרת ,הזוהרת
חיק הדמינה מחייב כל אדם מישדאל להצטירי בתעידה רשמית דעזנ.ריה על
זהותו ועל נתוניו האישיים .בין הנתונים האלה :שמו ,גילו ,מינו ,קומתו ,גון עיניי,
הלאדם שאליד היא שייך .בניגיד לנתונים האחרים עדרר הנתין האחרזן דיון ציבירי
נוקב בשל משמעותה הדתית של ההשתייכות ללאום היהדדי .מצהיר אדם על הידתו
שייך ללאום היהודי ויש ואיך הצהרה זד עדלה בקנה אחד עם דיני ישואל המקדבלים.
על בעיה יי של יהות והזדהות יהיידת
-לא ידיבו להלך ,אלא על בעיית זהותם
יהיהדיתם של .יהירים שיהותם ההידוית אינה מוטלת בספק כלל עויקר.
לםני יובל שנים בקירדב עלו לארץ ש'ראל קבוצית ניכרות של יהדדים חרדים
ממערב אירדפה דממרכיה .נאמנים למסירתם ,חשד רבים מהם בתחילה קירבה רתית
',עירנית אל העדה החרדית בירושלים )ששמה באיחם הימיס היה :יער העיר
האשכנזי( ,שהרי בייסודה של עדה זו היה לחרדי גרמניה חלק נככד .יתירה מזי,
למעמדה ולזכיתה כערה דתית עצמאית וכתה הערה החרדית כמדדה ינה הידית
להשתדלדתם של נציגי היהדית החרדית מגרמניה לפני ממשלת המנדאט הבריטי.
ההי זה מיבן מאל,ו .אפוא ,סעס התיש'בותם בירושלים הצטרפו העולים האלה
בחלקם כחברים לעהד החדרית .היו בינהים אף כאלה ששלחו את בניהם ,בעלי חעדות
בגודת מחו"ל ,ללמוד בישיבתו של וב העדה ,רבי ידסף צבי דושינסקי יצ"ל ,דכאשר
זבי להכניס אדתם לחדפה ,כיכדו את רב העדה בסידדר קידדשיך.
עת הדדדים בין העדלים האלה לבין העדה לא האריבה שגים ובדח ,דהגיעה העת
שמרשי ממבה ,יהיד שמושי בטריקת הדלת .לא כאן המקדם להאריך בסיבית הפרישה
הזאת .ההרהדר העולה כאן היא רק
•
זה :
כלים חרלו להידת ייחרדים" שעה שמרשו
מן העהד ייהחרו ית" 1הרי לא שינו דבר וחצי דבר באורח חיריס.
ואם שאלנו זאת .ניסיף
ונהרהר :
ובמאינדתרים..
כלום נחשבד ייחרדים" בומן שהיד חברים בעדה
ייהחרדית" ן כריר כשמש שבעיני רביס מביז חברי העדה הזאת לא נחשבן 'ייחררים"
בלל ועיקר ,ואבן זאת גופה אחת הסיבית של הפרישה .וכי ייחרדי" ייקרא מי ששדלח
את ילדיי לבית הספר "חירב" ,אי מי שמחזיק מקלט רדיי בביתו ,אד מי שהדלך לבוש
•
בבגדי מערב·אידיפה I
.
מסתבר כי לכינוי "חרדי" היתה באותם הימיס משמעית שינה משיש לו הירס.
לבבי ען·ליס רנים מזנערב-איררםה ,ייח,רי" לא היה אלא תרגום רגנזי ייאורחיייקסי"
j
והואיל ובקהילותהים שבחץו'לאת אמרו שקשה למצוא הידוים ייאורתודוקסיים"
ילתר משהיי תם ,הרי שבטבע הדברים התידידי כאן
כני)רי "חדרי" .יכך? ,אשר
נוסד ארגוז הגוער ייעזרא" ,שוב היה זה מובז מאליי שהעניקי לי את תכינוי ייחדרי".
ולא הוטרדו המייסדים על ידי הידיעה שבעדה החרדית מן הדין ראו בגיפן של ארגון
זה דבר שבוגד את מושג ה " חדריית" מכל וכל )כתו של ד' משה נלויא זצ"ל ניקדה
•
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב"נוזרא" םנזם אחת
-
•
ילא ייחר( .הכיניי ייחררי" בא להצויא מן הלב כל שהנוהו
שהם סתם "דתיים" ,ככיכול ,יהימים ימי השמל של החינןד ייהדתי" שכמסגרת הועד
הלאימי ,ללא ישיבית יללא שייבית תכייניית יללא שייבית הסדר ,יאף יהירים יראי
שמים ,אכל רחיקים מאגידת ישראל )גם אז היי כאלה( ,שלחי את ילדיהם לייחירב"
ו"לעזרא".
כמל מקים נמצאני לדמים ,כי הדזהיתי החרבתית ,דהחית יהםיליטית של ראם
אינה בהכרח קיבעת אח זהיחי ,שייב
J -היתי כבויני בוצמי אינה כהכרח בולזה בקנה
אדח עם הזהית שמיחיסים לו אחרים בעלי איתה זהיח .רבים חזי וחיזים זאח בשברם
בהזדמנייית שוניח.
למשל :
זכיר איחי רגע של מביכה קלה ,כאשר השימעה הרצאה
על ר' שמשון רםאל הירש בסגיף םיעלי אגידת ישראל בבני ברק לםני כשלשיים
שנה ,יהמרצה הזכיר את משה מנדלסון יסיםר שתלמידי של ר' מרדכי בנעט ,רב
מדינה וריש מתיבתא בניקילשבירג ,מצא את רבי כשהוא מעיין בביאיר של מנדלסין,
יכאשר ראה הרב שהחלמיד נהדם ,אמר לי
-
" מיתר לומר על במדלסין זכריני
לברכה " .אר היתר זה ש ל אותו גברא רבא לא יכירנו מקימו בתיגים חדריים בדירני,
ואםילי םיםור המעשה אין אוזנם סובלתו ,כי אר ציא הדבר מםי המרצה -
יאחד
המאזינים קם ממקימי יעזב את האילם ,ככל הנראה ,במחאה .בריר שבעיניי לא ההי
המרצה חךיי דיי.
קירה
יכו
זה
כמה
שנים
ביים
העצמאית.
מאז
ימחמיד
יש יהדרים
יראים
ודמקדקים במצוות האומרים הלל באיתו יום ועורכים סעידח הידיה דרירשים בענייני
דיומא
-
אר מעילם לא לכבדר ממשלת ישראל אי לכבדר כנסת נבחרי העם .מאז
י ים העצמאית הרא ש ון הם עשו י ם זאת מתיר אמיהג ימה כי ייזה היוס עהש ''',ה שכו
כך לדמי ,בבית דמשרם :החמוריח ההיסטוריית המחחרשיח לעיניני יהמחזירית אח
עם ישראל אל במת ההיסטירהי -מעשי ה' המה ,יעל כך יש להדרית ילהלל ילשבח.
יכי מעילם חדלני לחח שבח יהידיה על יציאח מצרים או על הנתלח הארץ מםני
שסמיו ליציאח מצרים באה פרשת "יילינו' ,,אי מפני שסמיו לנחלח הארץ חטאי
ישראל בעבידה זרה !' אלה היהודיס ה " חררים" ,שהידי לקב"ה על תקומת הדמיגה
יחדלר לעשות כן משראי בהחרבית עלבין התירה בדמינה יבמיסדיחיה -כלים
היברר להם למםרבו שחקימת מידנת ישראל מעשה שטן ההי ן לארמרי הלל ביםר
הצעמארת לא הרכרר דרב זה כלל רעיקר .מאמינים הם כאמינה שלמה שחמנה מיהכ
שנחן הקב"ה לבומר שיראל .לא פקע החסר הגלים בה שמים שיהדרים פררקי נורל
תררה ברעטים בה .גם החעלמרתם של יהדרים ייחררים" ממתנת·החסר של הדמינה
כמרה ככעיטה בהליכרח ערלם של הקב"ה .אלא מאי ן עמרה שכזאח מקפחת את
זהיחם ה"תרליח" של אלה הנרחבים שבח יהרריה לקב"ה ,רעלהים לבקש לעצמם זהרת
' .אחרח …
רבר זה נחיץ גם מבחינה נרספת ,יש כין היהדרים האלה הבורסקים ,ררו בויסרק
מקצעוי דררך עיסרק שהלב נרטה אליר• במחקירם בחחרם הקריי מדעי הדהירח שיו
ארמרםי חכמח שיראל .כפי השראיחי במקים אחר ,היר קיימרח שלשי גשירח
"אורתדויקסיות" אל חכמת ישראל ביז מבהיגי היהדות הנאמנה שכגרמניה .גשיה
אחת היתה זי של הרב הצדיק ר' עזריאל הילדסהיימר ,שאמר ש"מצרה עלינר לחררם
את חלקנר" להגריל רלהאריר חכמה זר ,יכמיכן בחנאי שהמחקר לא ירחק לקרן זררית
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את לימוד התורה המצווה עלינו .ר' שמשון רפאל הירש גישה אחרת היתה עמו ,גישה
ששללה את ייחכמת ישראל" שלילה עקרונית ; וגם ר' יצחק דב במברגר התנגד
למעשה בתיקף ל גישתי של ר' עזריאל .אולם שניהס מעולם לא יצאי בגיניי פומבי
ילא שללו מר' עזריאל את זכותו ומעמדו כמנהיג אורתודוקסי .הגשיה השלשיית
היתה זו של ר' יצחק אייזיק הליי ,ואכמ"ל .יבכן ,בוחר לו אדם ללכת בעקביתיו של
ה"רבי" ר' עזריאל ולעסוק בחכמת ישראל בדרן המדע יבשיטות המדע המקובלות
בעולס ,והוא חושב שדרכו היא דרד התום והיושר .אד הרחוב '''דרח''ה של היוס
רואה דרד זו ,דרד "ברלין" ,כדרד של טעות ,של סטייה .אם לא גרוע מזה .ואותו
יהודי
-
את I/חרדלותו" קיפח.
.ואם בגזר עלין להידת מדרחק מן המחבה ה"חדרי" ,הךי פה שקירה היום בחוגים
הקרויים ייתרדים" ניטל ממני את שארית כיח ההזדהית עם ייחרדיות" זי ,יצר ההריסה
וההשמןה אחז בשולי החברה הקרייה "חרדית" יהיא התיר את רסן ההבלגה
וההתאפקות נוכח גילויי פריקת עול המציית והמוסר ברחוב הישראלי .והרי ההבלגה
וההתאפקות הן צורד חיוני לכל מחנות העם ,שבלעדיהן השנאה גוברת והפחד מעמיק
והעם ייקרע לקרעים שאינם מתאחים ,חלילה וחס .ייבשולי" החברה
-
האומנם 1
והרי הופיעה מודעה על קירות בתי הכנסת ,חתומה בירי רבנים נערצים ,המוקיעה
ברברים כדרבונות את זיהום הרחוב הישראלי בתמונות שאין עינם של אוהבי תורה
סובלתן ,אך במקים לרמוז רמז לגינוי הויאנדאליזם של משולחי הרסן הם מוצאים
עבורס רק מיליס של צידיק והבנה .יהנה ,בעצם כתיבת המשפט האחרון כבר נחצה
גבול המותר בחברה ה"חרדית" ,שהרי משתמעת ממנו ביקירת על דבריהם של
תלמידי חכמים .יהנה אמת ,על פי דין יש להיזהר בכבוד חכמים ,וכל·שכן בסתירת
דבריהם .אולם בדיון ציבורי על שאלה צבורית ,שדעית חכמים חלוקות על,ה ,אין
זו פגיעה בכבודם ובתוקף דבריהם של חכמי התורה אם בא אדם ומקשה על,הם,
בדרך ·ארץ ובלשון רכה .בחברה ה"חרדית" אסור להשמיע ביקורת על מעשי חכמים,
ולוא כדרד·אץר וכלשון רכה -אך בתנאי שחכמים אלה "שייכים" לפלג ה"כשר"
שבמחנה .חכמים שהם מחוץ לתחים הפלג ה"כשר" -ולוא גדולי תורה אליבא
רכל הדעות -רינים אחריס חליס על,הס :את כבודם מצוה להשפיל ,ברבריהם
מותר לזלזל ודמם הפקר .קשה להזדהית עם ייחרדיות" כזאת.
מאורעות ידועיס בחברה ה"חרדית" בשנים האחרונות הוכיחו אמת גדולה
בדינאמיקה החברתית של כתות דתיות :הקנאות וההקצנה אינן ביתנות לחלוקה.
הוה אומר ,משעלתה חברה מסתגרת ,המתיימרת לגלם אידיאליס שאין טוביס,
אמיתיים וצודקים מהם ,על נתיב של חוסר ·סובלנות ,של ייאני ואפסי עוד" ,שוב
אין מעצור בפניו ,ולאחר ניטרול יריביה שמחוץ למחנה היא תעבור ל"ט'םול" דומה
כלפי יריבים שנתון המחנה .לפני למעלה מעשרים שבה פירסמתי מאמר ב"המעין"
)תשרי תשכ"ה( בשם ייאגודת ישראל וה'אורתודיכסיה המערבית'" .שבו תארתי את
דרכה של תנועה זו מן הפתיחית והסיבלנות ההדדית שבראשיתה ועד הצמצוס,
ההסתגרות והתוקפנות כלפי יהדות ייתורה עס דרך ארץ" לאחר חמשייס שנות
קיומה .מסקנתי היתה שאין עוד לשרייי באמני יהדות זו מקום באגודת ישראל )גם
התכתבות ברחבת עם ר' יצחק מאיר לוין זצ"ל ,שבאה בעקבית פירסוס המאמר ,לא
שינתה במאומה את מסקנתי( .והנה ,לאחר שה"דייטשיס" הושבו מחוץ למחנה.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיפשו לעצמד הקנאות וההקצנה מטרית אחרות ,פנימיות יותר ,למלחמתד .וכד עלו
מעל לשטח 'יריבויית ישנות ביד מתנגדים וחסידים ,ביד ליטאים ,פולנים והונגרים,
ביד ליטאים מתנגדים ורוסים-לבנים חב"דיים ,ביד ספרדים ואשכנזים .לקיים מה
שנאמר :ייתלמידי חכמים מברים שלום בעולם" •" ,•.ויעשו כולם אגודה אחת" ••.
וכאד מד הסתם ישאל הקירא )יאפשר ששאל עוד לפני כד( :אם יהידים ייצאי
בית המדרש של ייתורה עם דרך ארץ" איברן את הוהות ה"חרדית" ,שמא והותם היא
יידתית" אי "דתית-לאומית" 1על כד שי להשיב ,ראשית כל ,שזהרת יידתית" איננה
זהית כלל יעיקר .בניב המקיבל היום "דתי" הוא כל מי שמקיים ,במידה זו או אחרת,
עיקרי מצורת ימנהגים יאפשר שגם מחזיק באמינית ודעית כלשהד בתחים התיאילוגיה.
אבל איד כאד ייזהית" המזהה איתי כבעל עמדית מיגדרית בשאלות הציביר יהשעה.
לפיכך ,למשל ,איד לדעת במידה כלשהי של הסתברית ,לאיזי ממנייד מפלגית בכנסת
יתד את קילי .יבאשר לזהית "דתית-לאימית' ,,הרי שגם כאד קשה לדבר על זהית,
כשהקשת משתרעת מבני תירה מלאי מציית כרימיד יעד לייריקנים" שבהם .אף
בשאלית ציביריית ימדיניית קשה לדבר היים על קינסנזיס דתי-לאימי.
זאת יעי.ד לחלק מייצאי איתר בית מדרש יש בעיה מייחדת לגבי האפשרית
של זהית דתית-לאימי/ו .בעיניהם של רבים במחנה הדתי-לאימי -אפשר מאה
בעיני ריבם -הם פשיט לא דתיים דים .שכד שיאפים הם לשלים ישראל-ערב תיד
נכינות ליייתיר על שטחים יתיד עימית חריף -הד לגבי המעשים הד במחשבה -
עם גיש-אמינים ,בעיני גיש אמינים )וכז אצל רבים ממצביעי יימורשה" שאינם מזהים
את עצמם נ"רך 1ייס-לאומייס"( נחשביס הם לאנשי תבועת השלום הן/חילונית/ו ,שאיז
אצלה מישג של קדישת ארץ ישראל יהבטחת גביליתיה מפי הגבורה ימצית יישיב
ארץ שיראל יכיכישה על פי הרמב"ן .רבכן הם הגיעי לזהית ייחילינית" ר"ל .אבל
מה יעשי יבבית מדרשם למדי כי הלאימנית המיחזקת כערד על,יד -עבדוה זרה
היא ,יכד עם-התירה חייב להשמיע קריאה גדילה ל IIהתפייסות העמים" ; ייאל לו
לשיביניזם לגדיל פרא בעם-התירה" )נחלת צבי ,תרצ"ח .חיברת 6 4עמ' (.99ימי
שמטיל ספק באיפי השיביניסטי של תנועת ייארץ שיראל השלמה" יתבינד נא במעשי
הרצח יהטריר אליהם הגיעו שילי התניעה .גם כאד הקנאית יההקצנה אינד ניתנית
לחלוקה ילע J/ירה.
ובכד ,לא ייחרדי" ,לא ',,יתד" אף לא
-לאמיתי של דבר
-ייחיליני" .לא
ייחרדי' ,,שהרי בריר לחליטיד :אילי היקם היים ארגיד הנוער ייעזרא' ,,לא היי מדביקים
לן את הכינוי ייחרדי" .לא יידתי" ,לא "דתי-לארמי" ,שכז הזדהות ,ולרא כמדדה רבה,
עדיין איבנה זהוח.
שגיר היה בפי אבי-מורי זצ"ל המשפט :אורתידוקסיה משמעה שמירת
) (. Orthodoxie ist Treueאמינים לה' ולתירתי ,אמינים לחכמי האמת,
לאבית ילמירשת אבית ,אמינים לארץ קדשני )אבל לא בחזקת ערך עליוז
שאיז ליותר על חלקים ממנה למעז השלים( .יבשעה שאבא חלם על איחיד כל
לדבר ה' תיכנד המקת ארגוו כילל וקרא שמו בישראל :ברית אמונים.
אמינים
אמינים
ימוחלט
היראים
גם זאזו זהות יהודית נאמנה,
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרב קלמן כחנא
•
•
לקראת שנח השבע
בהתקוב שנת השמיטה נדמה לנו .כי מן הצווך הוא להבהיו כהמ נקדוות אשו
אינן די בוווות בקשו להיתו ההפקעה ע '' ' מכיות קוקעות אוץ ישואל לגוי .לא
נדון באיסוו לא תחבם ,לא תתן להם חניה .אך נעמוד במקצת על ענין אחד או שנים
הקשיר בהפקעה הנגרמת על ידי המכירה.
א
ההםקעה של חיוב השמיטה ע IIי מכירת השדיח לגיי מנומקת ע"ר המתירים
בהסבוו של הכסף משנה את דעת הומב " ם .הומב"ם פוסק שאין קנין לגוי להפקיע
את הארץ מקדושתה לענין תרומות ומעשוות :גוי שקנה קוקע באוץ ישואל לא
הפקיעה מן המצוות 'ה) תוומוח פ " א '''(.ה הכסף משנה מסביו בהסבר אחד )יש
לו שם גם הסבו אחו( ,שכאשו חזו שיואל וקנה הקוקע מן הגוי ,הוי היא בקדושתה.
אך כל עוד היא בדיי גוי יש קנין לגוי.
דעתו זו ,שאמנם יש חולקים על:זי .טעונה הבהר .,מיד מתעורות השאלה :
אם
בזמן שהקרקע ב'י' גוי הופקעה קדושתח .היאך קדושה זו יכולה לחזוו ולחול
כשלקחה ישראל מידי נוי .לקיחה זו לא תהא אלא ככיבוש יחדי זאין הקוקע מתקדשת
'''ע כך .שאלה זו מוצאת פתוונה בהסבו הניחן עי" הגאון רש"ז אויעובך שליט"א
במעדני אוץ )תוומות ,שם( מחוך נמוקיו הוא .הקוקע בעודה תחת די גוי מופקעת
מקדושחה וק לענין שלא חל חיוב על הגידולים שהם שלו .גוף הקוקע שנתקדש
בקדושת אוץ ישראל למצוותיה לא נפקע מהקדושה אף כהיותו בדי גוי.
,
לענין הפקעת הקדושה עי" המכיוה אומו הסכר זה ,שאף לכסף משנה ',גדיולי
שנת השמיטה בקוקע הקנוהי לגוי אמנם אינם קדו ש ים בקדו ש ת שבעיית .אבל אסור
לו · לשיואל לעבדו בקוקע זו של גוי אף בעדונה בדיי גוי.
איסוו העבוהד בקוקע של גוי מוזכו במפורש בכסף משנה .בואש מ"ד מסב'ר
הרמב"ם שגזוו חכמים על הספיחים באכילה משום עובוי עביוה ,שלא ,לך ויזוע
בתוד שדהו בסתר ,וכשצימח יאכל מהם ויאמר ספיחים הן .לפיכד אסרו כל הספיחיס
הצומחים בשביעית .ובסוף פ " ד הנו פוסק שאין איסוו ספיחים בפיוותיו של גוי,
שהוי אין הוא מצווה על השביעית כדי סנגזוו עליו .בכסף משנה שם
דביו וכנו כד
הם :
מובהו :
פיושו
עכו " ס שקנה קוקע באוץ שיואל וזועה שבבעיית פיוותיה
מותוים ,כלומו ,מפני שהשדה של עכו " ם וגם לא נעבר בה עבהדו עי" ישואל.
הלכך מותוים.
בכל אופן לא וק שאוסו הכסף משנה לישואל לעכוד בדשותיו של גוי ,אלא
אף מחיל גזיוח חז"ל על ספיחים שגדלו בשדה גוי כשנעבדה '''ע שיואל.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנדג.ת "היתר המכירה" איו לה ,כמלבו ,כל יסל,ד לעדת הללמדים שלרמנ"ם
איו קביו לגוי להפקיע אר"י מקדושתה גם כשהיא ביד גוי .אך כפי שהתבצעה
בשמיטלת האחרונות איו היא יכללה גם להתכסס על דעתל של הכסף משבה .עבודת
ישראל לדעתו אסורה בשדות אלו ,ואוסרת ספיחיה.
ב
בדברים שאמרבו יש כבר תשובה לשאלה שבשאלת לא פעם .היאך זה שאין חללק
כירם על מכירת חמץ בערב פסח לגוי .רלהפקעה של מכירת קרקע לגרי איו ארתה
הסכמה .אלא שבסביר עוד ההבדל הבררר ,שלא קרב לה אל לה כלל.
מצררת לא תעשה היא שלא יימצא חמץ ברשות ישראל בפסח .רהערבר עליה ערבר
על שני לארין ,וכשעשה בר מעשה לרקה .רקבסו חכמים חמץ שעבר עליר הפסח ברשרת
ישראל שיהא אםור בהנאה.
חזבץ שמכרר שיראל לגרי קזרם הפסח "זבכריה גמררה" )כלשרן השרלחן עררך
תזב"ח ('ג איבו עובר עליר רלא אבסר.
מכירה גמררה פיררשה ,שיש למרכר גמיררת דעת ,שהמכירה מאנם תחרל ,רללא
תבאי .ראם ארתו גוי איבר ררצה להחליר לאחר פסח חמץ לה שקנה ,אסרר לתבוע
ארתו בדיביהם ,אר לכרף ארתר בשאר כפירת )משבה ברררה שם ס"ק (.ג"י
מכירה שאיבה גמורה איבה מצילה מירי עגירה .שלומי אמוני 'זqראל כשמיכרלם
מתצם בערב פסח ,אכו גומרים בעדתם כדי להבצל מעבירה ,למכור מכירה גמררן.
לאם יבא גלי לירצה לשלם מחיר החמץ אכו יממרל אלתל לגוי.
אמבם יש חשש ,ששי אלה ה"מוכרים" חמצס ,ואיבם מתכרובים למכירה גמררה.
אך עם דיעיתם שחמצם לה ייאסר באיסור אכילה והבאה לאחר הפמח ,יש להביח,
שאף הם גומרים בדעתם שתחול מכירה גמורה זר.
רעל זה מסתמכים הקוביס חמץ שעבר עליו הפסח ,שמכרו ישראל שאיבבו שומר
מצרות התורד" שלא יחדל על חחמ yקבס של חמץ שעבר עליר הפסח.
אד בקשר לזבכירת קרקע לגוי העניו שובה וגמרי .האפשר לומר ששי כאו גזבירות
עדת של מכירה ,אפילו אם הזבוכר הנד זברכר מרטי של הקרקע שלו ,בכדי להפקיעה
מחירב שמיטה ז ראם איו גמירות דעת ,הרי חלים על השהר רפירןתיה כל דיני שביעית,
ולא רק חשש של קבס בדיעב.ן
רלמעשה .אם ימכרר יהלדי חמצר בערב מסח ,לבילם ראשלו של חול המרעד יפתח
החברת המלאה חזבץ ליתחיל לסחור בל ,מי הוא שיסמרך על זבכירה לר .רזה הדא הקורה
לזבעשה ב"זבכירת" הקרקע לגלי .בערב ראש השגה של שמיטה הקרקע במכרת .
רבצום גדליה עולים עם טרקטורים רכלי ענדל'ה על השדלת ש " במכרד".
רלא זו אף זו .זבי המרכר קרקערת בארץ שיראל 1מהנל מקרקעי ישראל הרא
המרכר לגרי שימעאל את כל קרקע הלארם .השי אכסררד גדרל מזה ו מדינת ישראל
מרכרת כל קרקעלתיה 1רלאינו יהרדי 1
אף אלה שהבהיגו את ההיתר לפבי שמיטרת רברת אף הם לא הבהיגרהל במציאות
לר של יזביבו.
13
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ
ועוד שוני במציאות אז מהמציאות של היום.
לא נדבר על הצר ההלכתי המידגש ע"י המתירים למכיר ,יבמייחר גם '''ע
הגרא''' קיק זצ I1ל IIשקרקעות של ישראל באר''' הם מעייטא דמיעןסא" ,כר היה אז,
מה שאיד כד בחסדי השי"ת כעת .ומה עדו שאז ה" שלטוד של גייים עם חייבי המס
יהארנונא שלהם ,הויום איפכא הדבר ,שגם קרקעות שבידי גויים חייבים אברגואג
לשלטוד שיראל .ועמד על הדברים באריכות הרב זלמד קורד שליט"א במאמרו שפורסם
בקובץ "באפיקי נחל,ם" )בהוצאת ישיבת בני עקיבא "גחל יצחק" נחלים ,קובץ ה'
תשל"ג(.
כוונתנו לצד אחד של שוני במציאות .כשבוצעה אז מכירת הקרקעות מטרתה
היתה להציל מאיסורים את כלל ההקלאים .היתה אז מציאות שהגרא"י קוק בתום
לבו חשש ,שאם יוציאו שם על עוברי חוק השמיטה שהם עבריינים ,זה יביא איתם
להתפקר ייתר ולמרדו בכל הקדשד .היתה אז מציאות שהגרא''' קוק סבר בתום לבו,
שאוניברסיהט עברית בירושלים לא חתיר להורות בקורח המקרא ביד כתליה .היחה
אז מציאות שבחוזה ייקרקע הלאום ".החכרת האדמוח של הקרד הקיימת לשיראל
למשקים החקלאיים ,הוכנס סעיף ,האוסר חילול שכת על אדמת הלאום .ייהיחר
המכירה" היה אז נסיוד להציל את היישוכ מעכירות על מצוות התורה ,נסיוד מוצלח,
או לא מוצלח ,איד זה מעניגנו כעת לדוד בו.
והאם
היחר המכירה כיום הוא
עביר משקי
השומך
הצעיר
הדתק IIם יארגיז
המשדבים ד האם בזמנגי אגי ,ולכשתגו ,כשמחוקקים חוק לאסור הצגת מחץ בפסח
לראווה ,מוציאים מכלל האיסיר את המתשיבים על ייאדמת הלאום" ,האם אפשר
להשוות מציאות למציאות .האם בזמד שככל האיגיברסיטאות באזר בקורת המקרא
מיתרת ובריש גל" האם המצאיות זהה !
הוי בימינו ה"היתר" מופנה לאנשים המניחים תפילין ,המתפללים כל לים,
האומרים שמע ישראל .אז באו להציל מעכירה כדוחק עצום ,שפסיקתו אף אז בעיתית
היתה עד מאד .וכעת הבעייתיות הופכת ,אפשר לופר ,לשלילה ממש ,ובה רוצים
להתיר שפיטה ליהדוים הרוצים לשמור על התורה ולקיים מצוותיה,
מכל החביגית כריר הוא ההכדל וגדיל עד מא.ר
ר
איגגי מחעלם מהקשיים שגורמח שמירת השמיטה ,בימי בית שגי ,אף אז ,לא
מעטים היי קשיהי .לא לחינם קראום חז"ל לשומרי שבעייח ,החקלאים ,גבורי כח,
אך דג.יעי החוקרים למסקנא שעם כל הקושי אכד נשפרה השמיטה ביפי בית שגי.
ושבביל אותו קימץ שימרי שמיטה כיים קשדי כפול ימכופל האו ,שהרי הכלכלה
במדינח שיראל בנויה ,לצערנו ילכשתנו ,על אי·שמירחה של השמיטד .כלומר
השומר שמיטה כיום שומרה בכלכלה העייינת לשמיטה .איד חכגוד כלכלי לשמירחה.
המדיגה אינה מחכובבת לה,
יהרי אפשר היה להקל אם היי מתכננים תיכנוד של שבע שנים ,אם היו לשבה
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השב'ע'ת מגייג'ס את גח העבירה מחקלאיח לפעיליח קיגטטויקט'ב'יח אחויח ,
ימוגז'ס איחד פעזליח לשגח השמ'טה .יגבו גאמוי רבו'ס אלה '''ע מוד בעל חזיד
אש"
באחר ממגחב'י.
א'לי החרבי שימר' שמ'טה א'ד גל ספק שה'ה קל 'יחר להחגבר על קש'הי.
היתה השמיטה אז עיביא קיימת ,שתיבעת מהמדינה התחשבןת מלאה בה .לצעו U
ער"ו לא גז'דב לגר.
אינני ריצה גס להתעלם מהשאלה מה יהא אם כל הדמיבה תשמור על השמיטה.
כדרך פשוטה ,טבעית ,יש ויאי לימך שתהיינה בעיות .ןהבעיא העיקרית היא היצדא
של תיצרת חקלא'ת התיפט מקיס גכבר בגלגלת המר'גה .אר שאלה זי א'גה סיטרח
איתגי ה'יס מלl1:מיר על מציה זי .אני נשאל'ס שאלית בע'! אלה בשטח'ס שיג'ס.
שיאל'ם איתגי שאלה גע'ד זי בקשר למשטוה ,ילצבא .שיאל'ס איתגי שאלה זי
בקשר לגמל התעופה העובר בשבתית כב'מית חיל .יא'ו שלימ' אמיג' 'שראל פיטר'ס
את עצמם בשטח'ם אלה ,יגע'! אלה ,מלשמיר על מציית התירה .בע'ית גע'! אלה
א'גד גפתוית על 'ר שילחד 'ויק ,בת'איר'ה .המעשה פיחר איתד ,גשם שהמעשה
פתו את שמ'רת השבת במג'עת ס'סית'ה של אל·על.
התיהד ג'תגה לגי לק'ימה ילשמ'ותה יא'ד אגי 'גיל'ם לבא ילימר ש'שגי מצב
אשר בי עם ש"ראל א'גגי 'גיל לק"ם את מציית'ה.
יבקשר לבעית היציא הרי גבו מאר רבריי הנצי " ב בקיגטרס השמיטה שלי
כשן"ת שמיב דבר ,ואלן דברין
:
'Iרמציי בארץ ישראל העדר גשמי השהנ ,ואין
ל'ישב'ה אפ'לי מ'ם לשת'ה ) האם א'ד זה רימז ממש למצב מטי"ם כ'ים (, 1
ימ' גרע
אפקעתא רמלכא במה שהוא מוגע על פ' מציית'ה ,ממה שמיגע על פ' עיגש" .ראי'
להזב'ר שלפג' זמן לא רב ההי משבר חמוו בעגף ההרו'ם .יההתאיששית באה
גשה'תה קרה בפררט' טפר.ד הם לא 'גלי לייצא ,יה'ציא שלגו עלה יהצל'ח ,יעזר
הרבר להתגבר על המשבר.
וממש'ר הגצ'"ב " :הכלל 'ש לגי לרעת ילשים אל לבבגי ,רכמי ק'ום האימה
ה'שראל'ת תחת זויעית עילם ,וא'ד ק'זמם על פ' שכל אגשר' הטבע' בהל,כית
עילם .. ,יכר ה'א משיגה אוץ 'שראל מכל הארצית ,רע'קר ק'ימה א'י על ס' טבע
הליכות אוצות הגוייס ,ראינה תלויה אלא בהשגחת הו על פי מצוותיו ,הייבו הפושת
חרימית
ימעשרית .. ,
יגד בק'ים מצית שב'ע'ת'!
מה הייה כשכל ישראל לשמרן על מצית שמיטה ז מה השאלה ז אז יהיה טיב ,
אז הר' תביא הגאילה ,כששיואל 'עלי כילם לדמוגה זי של כילי זכא',
יה'י הם הם רבויי של הגאיד המקיבל ,מראשיג' הקירא'ם לח'!'שר העל,ה
יההת'שבית לפנ' קים ה"ש יבים החקלא'ם הראשיגים בארץ.
הגאיד המקיבל ר' אל'הי גיטמכר זללה " ה ,רבה של גר"ר'ץ נפטר בערב שגת
השמ'טה תרל יי ה זקו ושבע .ם'מ' יעיי בשגה תולייר ראג לשמ'רת השמ'טה במקיה
ישראל שנוסדה בתקוםה ההיא .נדיבן שני מכתביס בעבין השמיסה .האחד
בשי "n
שלר ר"ר') ק'ייב( ממרשח ראה חרל " ר להג"ר צב' ה'וש קל'שר .רהשג' בטרף תשרבה
· א' בשו"ת הב"ר חיים אליעזר וואקס בעל "בפש חיה" מהתאריך י " ג למב '' '
למטפר בג' שיראל ,גלרמו לערמו( תרליי.ר יבשגהים מיבע רע'רד אח.ר רגב'אהי
)=
כלשרגר בשר"ח נפש ח'ה :
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מצאנו בחהלים ק"כ (א) עח לחננה כי בא מודע כי רצו ערביר חא
אבביה וגו ',וע"ן ספורנו שם שנגלו לגלוח מחמח אמיסח הארץ.
ובחיקון זה יבא הגאולה.
כתיב בתהל,ם פ"ה (ה) רצית ה' ארצר שבת שבות 'עקב ,וא'חא בילקוט
:ותיקין המתבות ואז ושבח שבות יעקב .באין זכות הרבה כמי שאמר
נמה קואי אחו זה.
או'את באלש'ך ועקדה שנהים אומרים יחד )ו'קוא כ"ו מ"ב( :
וזכוח'
את בריחי יעקב ואף אח בו'חי 'צחק ואף אח בו'ח' אברהם אזכוו
והארץ אזכוו ,שקשה למה תיבת אזכוו םעמ"ם שוב בסוף ,הא בזה
התחל'> הקוא .אר אמו הקדוש בוור הוא וזכוח '.ה"חי זוכו זכות
אבוח ,ולא הגל,חי אוחם ,וק ה"חי מענ'ש אוחם במקומם ,אבל והאוץ
אזכוו ,העלובוח שעשו לארץ במניעח שמ'סות ומתבוח הארץ ,בל,
מציאוח למחול .לכך צויך פיתוי האדמה .וגם בשכל האבישי היא
לעשוח לפדוח האדובה החחלה ובאחנו ,שויב יגובור ',ה
ושו לואות גררל החכליח כזה ,שהקל ' Dה גיבו גם בצדיקים היוחו
גדולים לכסל הסוב הזה ,יען שכל כח הקל,פה חלוי בגלוח ,יבב'טול
הגלות יביטל ,כמאמר הגמו' סוכה 'ייג.
•
כהוואת שעה ב'תן בשעתו ה'תו המכ'וה .הוואת שעה שמשתמשים בה כמאה
שנה ,האם לא הג'!ז הזונז לבדיק אזתה הזדאה !וזזא' יזדא' שהג'ע הזמז לבחין את
השעה .ייסה שעה אחת קררם,
גכזרי כח עשדי דברז 1חיזקי וא' mר ייהי השי " ת עמכם גכןרי החיל ו
יטור הש'1כהט בונוכךנ
ביסיר רסה'1כהט ע>'וני נהלת נאוסי "ייכים הלתאץרב ככל כרנת יסבב מגי
רהחנם ,סשו'י כל סי'י ת>ח' שnב הואץ הילכת ינקבעת בכל קרשותה
על אררכת הקרש
הרב אנרהם יצחק הנהן קוק זציל :אגרות ראי'ה חיא ,סי' רבט
16
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחיעזר ארקיד
שמלטת תימ"ט במזבית בתלח )עקייז(
)המשך[
הלוואת ועד הכוללים שבירולש,ם למייסדי המושבה
עוד לפני סוף החורף של שנח השמיטה הגיעו אנשי מזכרח בחיה לחרפח רעב
ממש ,פקידי הברו! מנעו מהם כל חמיכה ואף הצליחו לקומם אח הברו! נגד שומרי
שמיטה שבמושבוח הברו! ,מצבם העגום של מ"סדי המושבה אילצם לפנוח לוועד
הכוללים בירושלים בבקשה לקבלח הלוואה ,ורק הודוח להמלצחו ושחדל נוחו של
הרב מרדכי גימפל יפה זכו לקבל הלוואה צנועה,
ספרא דד"נא בד"צ דכוללוח האשכנזים בעיה"ק ירושלים מחאר אח ההחלבטוח
במח! ההלוואה כדלקמ! ]"הצפירה" " אדר א חרמ"ט גל,ו! : [27
ייובי! כה וכה ,והאכרים בני עקרו! רשו ורעבו ,ועלו ובאו מהם לעיר
קודשנו לבקש רחמים ועזר לבל יסבלו הרעב עם נשיהם וטפהים,
יהרב הגאון ההכם הנודע מו"ה מרדכי גימפל יפה נ"י המצויין בין
גדולי חובבי ציו! ,בא בכבודו ובעצמו לביח ועד הכללי שבירשול,ם,
והקהיל שם אח כל ראשי הכוללים כולם שבאו לקול קריאחו לכבדוו
ביום ה' '''ח כסלו ,והציע לפניהם גודל החיוב לחמוד ד'י האכרים
האלה שומרי שביעיח העומדים בנסיו! גזול כזה , , ,
אז נחלקו בעלי הועד בדעוחיהם ,מהם אמרו כי איד יעלה על הדעח
לנגוע במוכ! לענ"ם ,לזקנים ,לאלמנוח וליחומים שבירשולים ורבים
המה אשר בשמעם קול הקריאה רוח ה' לבשם ובכל אוח נפשם קמו על
נדיבוח לרצו! להם לפני ה' על הטוב יזכר שמם הטוב '" ולזאח עדו
הפעם קול כשופר אליכם נרים ,אליכם אליכם אלופי בני ישראל ,נדיבי
עם אלוקי אברהם I
והיה האיש אשר לא שמע לקול הראשו! ושמע לקול השני .אחם אלופי.
ישראל ,רוזנים ושועים קצינים ונדיבי עם הלא חדעו ,הלא חשעמו כי
כשבע מאוח נפשוח ישראל בני הקולוניוח פ"ח ועקרו! עטופים ברעב,
•
וקדשו שם שמים ברבים ויטו שכמם לסבול עמל וחלאה להשאר נאמנים
לה' ולתורתו ,והקם הקימו אח דבר איסור העבודה בשביעיח אשר
מפורש יצא מאח גאוני עה"ק ירושלים ח"ו כאשר כבר העתקנו האיסור
במכחבי 'קול מהיכל' אשר יצא לראשונה -לזאח חיקר נא נפשוח
האומללtב" האלה בעיניכם ,ואל חחנו דמי לכם ,העשיר בעושרו ,החכם
בחכמחו,
.
הנדיב
בנדבחו,
הצדיק
בצדקחו,
ורבני ומטיפי עיר
עריר
יטיפו דרשותיהם לעורר לבב העם להמצוה הגחלה הזאח ,לקבוע
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שופרות לשקול כסף הקדשים למטרה הזאת ,תבו ,כבוד לה' אלוקיכם
להגדיל פרי ישעכם להחיות כשנע מאות בפשות ,אשר עיביה) נשואות
אל,כס לעזרה " …
במכתב גלוי שפירסם ר' שמואל שולמן מצפח בר " ח סיו) תרמ " ט מצוי) בין
היחר ]ייהחבצלח חרמ"ס גל,ון מס' : [35
יי ול ,מה יקרו אמבם אחינו בגי המושבוח האחרוח אף כי בקשו ומצאו
להם כח הויחרא דעיף ,אר כייתר חביבים ויקרים כעיני אחינר נבי
המושבה עקרון ,א ש ר החבדבו בחירוף בפשם לק"ם מצוות השמיטה
כהלכתה מבלי לבקש חשבונוח רבוח '" על כן הבבי אומר אשרי שיאחז
ויחזיק בידי אחיבו בבי המושבה עקיון ,ואלמלא לא בו eיה הומשהב
אלא לק"ם תא דנ.וות ה"משהזב י"בו ) ההדגשה שלי
אמח הבבי בוחן להם מבחח עבי חמשיה פראבק •..
-
(.א.א )לאות
להיות לי חלק ודצקה
וזכרון במצוח השמיטה על אדמח ישראל על אדמח המושבה עקרון(
וה' יצן אתם את הברכה באסמם יבכל משלח ידם".
קריאח הקודש של רבבי ירושל,ם מצאה במידח מה הד בקרב אחיבו בבי ישראל
בחד"ל אשר נחלצו לעזרת בני המשובה ,כמחואי בעחדן ייהחבצלת" ]חרמ " ט
גליון מס' : ( 42
"םקיא"מ אה/ק באמשםררם יע"א בשמעם כי אחינו האכרים תישבי
עקרון ירעבו ללחם ,מהרו לפקדד בטע"ג על אחד הבאבק"רים פה
למסור לועד השמיהט חמש מאדת פראבק לבהלם בלחם ,דגם ממקומדת
אחריס באייךאפא הגיעו נימים האלה בשיריח טובית כי נתעוררן ישרי
לב לחומלה על אחיבו התמימים האלה ,ומאספים כסף לטובתם למען
יוכלו עבור ימי הרעה עד עת הקציר בשנה הבאה עלינו לטדבה.
יטיב הו לטוביס ,ייתז רחמים גם בלב יתר אחיבן אוהבי תורה ומצוותיה
לרחם אחינו נבי עקרון הנרדפים עלי עשותם מצות השמיטה כהלכחה " .
ציילן כי מקרב מיסרןי המישבה יצאן לשליחות שבי אנשים ,רי חיים·משה פרס
דר' יעקב ארקין ,לערוך מגבית בחו " ל למען המושבה ,ברם ,ההצלחה לא האירה
להם פניס .האוירה הכללית אצל יהודיס רבים בחוץ לארץ היחה בגד כל פעולה
הנחשבח כסוחרח אח פעולוח הברון רוטשילד בארץ ישראל .כמו כן ראו רבים
בקיום מצות שמיטה חומרה בעלמא שאין להתחשב בה ובודאי אין לתמוך בה.
נשמעה אפיל ,טענה שתמיכה בשימרל שמיטה היא בגדר …יימסייעים לדיי עזברי
עכרה" !
יכך הופיעה ב"הגמיר" ניסן חרמ /ו ס
כעמן ( 127
ידיעה זי :
אםחקא
אלכסנדריא של מצרים כ"ח אד"ש תרמ"ט .לפני שלשה שבועות באו
לפה שני השלוחים ממושבח עקרון ,אשר יצאו לקבץ נדבות כעד אנשי
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשוכה השוכת'ם כשנת השמ'טה ,וכדעתם ה'ה ללכת מכאן אל ארץ
אשכנז .להוצאות דרכם לקחו כ'דם ארכע ל"ייש מאשר נתנו למו אנשי
המושכה .אולם 'הודי מצר'ם חכמ'ם הם וע'נם כראשם ו'ענום לאמר :
ייהנדיכ הכאראן ,אשר תחת מחסהו עומדות כל המושכות כאה",ק איננו
צר'ר לסיוע ועזר מאחר'ס ,ואם ממאנ'ם אתם לשמןע בקולו ,קול אכ
רחמן ,ומכקש'ם תואנה להחמ'ר על נפשכם את העבודה כשב'ע'ח,
אף כי גדול' 'שראל הת'רו אותה לכם ,הנק אר נרם'ם אתם ולא לנו
להיות מסייעים ליד' עוכר' עכרה ואת נפשכם ונפש עולל'כם אתם
קובע'ם " .ברב עמל וככ'ות עלה כידם לאסוף סר מצער ב'ן אחינו
הסםרדים והאשכנז'ם פה ש'הי ב'דם להוצאות דרכם לשוב מכאן
למקומם אל קמושבק .גם אני הוכחתים על פניהם על כ' לא יחוסו על
נםשות עולליקם וטפ'קם ו'עשו מעשיהם זר מעש'הם למורת רוח
tזדובם הרחמן ,כשמעם כקול עלה בדף הפכפר וחבף שהיא חבר לאנשי
ו?.שחית שונאי הישוב ,אשר שמבאה התלויה דכבר כאחים דואן להם
יבעת צרחם לא ינירים ,הם ישחקי כנפשית האכדיס התמימים וישימוס
כחצ'ם למטרת בצחונם ,והאומלל'ם כבהמה בבקעה ילכו אחריהם מבלי
את שנ' השלוח'ם לשוב לעבודתם
לקביט את קאות'ות לאחור .קזהרת'
•
ולחדול ממר ',אבל קיש לאל 'דנו לגוש את קשטן קמרקד בארק"ק
,להשבית ריב ומדנים ז
לא כל ה'קודים בגולה התנבדו לשמ'רת שמיטק כארץ ישראל .שומרי חורק
רכיס בארצית הגילה ראי כסיפיק רב ששר חקלאום שומרי שמיטה באזר ישראל.
הם מחר בתוקף גנר מסע קהשמצות והעל'לות שהעלילו גנד מת'ש'בי מזכרת-בח'ה
מא'דר הצטערו על "הקצר" בין מייסדי מזכרת בת'ה לכרון וחיפשו דור איר לשכנע
אותו לא להעביש את שרמרי שמ'טק שבמושבוח הברון.
ג"הא'זראליט" Der Israelitבעריכחר של הרב מאיר לקמן קיוצא לאור
כמיינץ פורסמה קהדועה הגאה ]מורסם בעתון "קחכצלח" שנח חרמ"ס גליון
מס' : [ 41
" מהמושבה עקרון באה " ק יגיעונו תלונות אשר אם נאמנות הן .תסובהנ
'גון דואגה לכל א'ש אשר לו לב דגש ,ווח משםט ,וסבלנוח דחית .כני
המושבה הזאת שבתו מעבודת שדותיהם בשגה הזאת שנת השמיטה
כאשר פקדו עליהם ובני יוושל'ם ;
ממלא
מקום הגאדאן
פאן
ראטהשילד בפריז ,קאדון שיי,ד קשתמש בכל אמצעי עוזו להעביר
אח כל כני המושבה מדעחם זאח למוות וגשוח tזמונחם ,אר כל עמלו
נשאו מעל .קאנשים קאלק סבלו חרפת רעכ והעמיסו על עצמם קקובח
קורבנות רב'ם ,לשמור חוק' התורה לעדתם ו'ד'עתם הפנימית .ומה
עשה הארון שייר 1אוןכר'ם כי קרא לעזרח המשמלה החוגרמ'ח
להכריח את האכר'ם כי ישלמו את קקוצאות שהוציא על'הם גאראן
ראטהש'לד עד כה ,או כ' 'עזגו אדמתם.
גרור הדגר כי חלול השם כזה רחוק הוא ממטרת קבאראן פאן
19
www.daat.ac.il
.
אתר דעת -מכללת הרצוג
דאטהשיל,ד ואם ידוע הוא מהדבר הוה ,ברור הדבר כי פקדייו הוליכוהו
שולל.
.
לכן נבקש מאת כל אלה זבאחינו אשד מהלכים להם בבית הבאדאן
ודבדיהם נשמעים באזניו לעודד לבבו על מצב עקדון ,המעציב ומדניז
לב".
טיקוב עהדמות נדי חונכי ציון לונגי יווולשם
שמירת מצרת השמיטה על ירי בבי המושבה העמיקה אח הקרע ביז וכחנה "חובבי
יצון" שאימץ ודגל בדעח הרבנים שהחירי למכזד אח הקרקע לנכוים על זבנת
לאפשר את העבודה בשביעית ,לבין רבבי ירישלים.
החרפת היחסים לייתה בהשמצות החיות חסרות חקדםי מעל דםי העתיבות ,
כאשר שיפרם של "חוגבי צוי I / 1היה אליעזר בן-יהורה ,עידר עתוו ייהצבי" ,ואילן
מגדי דברם של רבני ירושלים היה ר' שיראל זב פרומקין ,עירי עתין ייהחבצצלת".
•
ייחובבי ציון" ראו בפסק ובבי יוושלים משים המטת שואה וזריעת חורבן על
המושבות ושמים כי לא במנעו מלכנות את רבני ירושלים בתארים שמפילים
כ ' /IIשוגaי השיינ
•
,It
IIכלבים Hוכן'.
,
לעומת זאח ,דבני ירושלים ראי ב"חובבי ציון" אשר עודדו את העבידה
שבבעיית ,כמי שבאים לקעקע את חומת הדת ,ולטשזסס את ייחדו עם שיראל אורץ
שידאל משאד הגויים והמדיבות.
'לא בכדי שימשה המישבה מזכרת בח,הי ICשד קיבלה עליה לנהוג בריח מסק
דבנ; ירשולםי ,זבטדה לחצי ייחובבי ציון" ·בהתקפתם הלשוניח גנד רבני ירשולים.
בסמוי לאחר פדסום הכריז "קיל מהיכל" הנ"ל על דיי רבני ירושלים ,כותב
.ונ לובמאן למד ל,ליינבלזם דבדםי חדיסים נגד דבבי ידשולים ובני המשובה זבזכדח
.
בתהי כדלקIכן ] :ייכתבים" כדי שני עזב' [615
ייאח ה Iקןל מהיכל Iאשר היציאו רבבי ירושליס ברארי יההי גנד עיביך
יאז תדאה ונוכחת את העזות יהחוצפה הנדוף מכל מלה ומלה ,ושי
בכmו להכעיס את הנדיב אשד זה גממתם ,כי ידוק על הדבנים עול
כל אחינו המשלמים בעד חסדיו בחדמות וגידזפים ! מה אומד לי
אדוני ,בשעה שקראתי את הכתב פלסתר הזה הצטנונ דמי כקדבי
והייתי נרהם ממראה עיבי ,חוצפה גלויה כזאת גגד האחר המיוח,ד
אשר כל כבוד בית שיראל נשען עליו ,לא יכולתי להאמין כי יכולים
להראזת גם הני כלבי תדנ/יפין .ולו אם בניח כי הנדיב ברוב גלדו
נפשו לא שיניח על נביחת הכלבים האלה ,אבל בכל זאת אפחד פח,ד
כי חקצד דוחו מלשאת ולסבול את משא העם אשר לא ' 1'·1גמוח.
כי אחרי תועבח זכרון יעקב גדלה תלונת העקרונים ,ויטו אזרן קשבת
לדבני ירושלםי ושיטמו ידיהם מעבוד" והנה המשובה אשר אמרנו
כי תההי לנך לתפאדת בפדיה ויבךלה עודמח לעהקר ,כי השנה הגובהר
היתה להם שנח ררזן ,ובשנה הזאח לא יעבדך ונם בשנה הבאה לוc
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוכלו לזרוע החיטים כי הרבבים אסרו גם את החרשיה בשביל הזריעה
בשנה הבאה ,תמיכה לא תינתן למו אף פעם אחת ,זממילא נפול תיפול
וכבר ניכרי רשומי החורבן על פניה ".. .
בעחין ייהצבי" ]י"ב תמיז תרמ"ט גליון כ"ז[ מדובשת מחד גיסא
שתיתה
בשנת
השמיטה,
ומאידד
גיסא
-
החורבן
כמושבה
מזכרת
-
הברכה
כתהי
אשר
נמבעה מלעבוד בשנת השבע :
"זה שביעןת מסםד כי ברכח תכיאת השרה מהשהנ הזאת החחילה
להראוח פעילחה על שער השוק .הזיל נדיל מאד מאד בארצנו ,זול
אשר כמוהו לא היה זה שנים רבית מא.ד סאה חטים ,אשר נם בעתית
הזול היה מחירה שלשה ועשרים נרוש ,חמכר עתה בששה עשר יפחוח,
והחטה טיבה מא.ד
בקציןר ,השנה הזאת .שנת השמיטה ,היתה שבת אסם יכרכה לעודני
האדמה באופן נפלא ,כאשר ניבא זה ויוריע הצבי מראש.
ואבשי מושבח עקרון ,אשר להם אדמה דים ,ואדמתה שדנה ופוריה,
לו עכדו הם אח אדמחם השנה הזאת ,כי אז ככר יכלו לחיוח השנה
הזאת בלי כל חמיכה ,והייני זוכים לראזח משובה אחת כשכלולה,
ראכרי משוכה אחח חםיי כארץ-שיראל על יניע כפ '1Iם ואינם נצרכים
לעזרת בשר ודם.
מה נעיס ימה בפלא היה המראה הזה ! ימה גד,ל חהי ערכן לחשיוב
בפרט ,ולתקית שיראל בכלל .מהשנה הזאת היינו יכולים לחשרב
ראשית השיוב ,כי בראוח בל איש שיארל כי יש שכר לעודבי דאמח
הקודש ויכולים הס להיית גלי כל חמיכה ,היי םותחים דידהם ,הוין
מרימדם תרימה גדילה לתמיכת הישיב ,יבם הנדיביס באירופה העידובים
עוד מרחזק להשייב היו נוחנים י' לזה .אבל בעורבות מעשה שטן
הצליחו הפעם ,ראחח בשבעי שרנאי הישוב בירושלים לעשית כל אשר
בכרחם להחריכו ,לא שקטו ולא נחר דע עם עקרו אח עקרין.
המישבה הזאח עחה כעיר חרבה .כל הקיראוח הרבות שקראו שונאי·
השיוב לבוא לעזרת 'שימרי שבעייח ',הביא מכל שיראל רק כארבעח
אלפים פרנק ,סכרם אשר הנדיב האחד מוצאי על השיוב בשעה אחת.
ארת האי ,עד מה נפש כל שיראל נרחה ממשג/י שונאי השייב אשר
חפצי להשתמש בהשמיטה להחריבר .אך לפחות בזה הצליחי שיניא
השייב מירשולים ,כי מושבה אחת התריבו לעת עתה לגמרי ,ובזה
יוכלו להתפאר דבברי הימים לעמנו !
אבל ,לא הרבה יש לשונאי הישוב בירשולים לשוש ולשמוח על
הצלחתם זאת .אם הצליחו להחריב את עקרין לס' שעה ,יאם הצליחו
להחירכ אח בני עקרון אולי לעולם ,אך השיוב עימדו "חי "…
ר' מרדכי דיסקין בחיכורו "דברי מרדכי· ]עמ' כ"ה[ מכעי את רגשותיו למקרא
הדברים דלעיל שכתכ אליעזר בן יהודה בעתון ייהצכי" ומציין :
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
" •.םלצות אחזתני והשקט לא אוכל ,וואינו געליל מה שאמוז חז"ל :
פושעי ישואל אפילו על םתחה של ניהנום איבם חוזוים בתשובה "…
וכהמשך דבריר מדגיש יי ימה שסן"ל 'הצגיי מטיל את האשהמ על רבגי
יוושלים ובכל גל,וו וגל,וו הוא מטיח דברים כלסי מעלה ,הוא רק
למעו הטיל שנאה גדולה על ובני יוושל,ס ועל כל תושבי מזכות
בתיה ,וכדי שיחשבוהו כל העולם לאיש חובב ציוו …ואיך לא יבוש
'הצב" לכתוב 'ואם הצליחו להחריב את בבי עקרוו אולי לעולם ' …
בעור שיעדוים אבחנן כי רק היא היה הגלרם לוה ,הוא
השטו " …
עתרן "הצבי " יצא חוצץ גם גנד מתן התמדנה למשפחות השיבתים )ייהצבי"
תומ"ס גל,וו מס' : [7
"יד IIבו ,כי לשובאי ציוו מוטב לעשות התזוה פלסתו מלתת תקומה
לישואל על אדמתם ולתת קיום להש'וב .אך ידע ידעו לפחרת גם
הבדיבים בחוץ לארץ ,כי כל השולח סווטה להתזקת בבי המושבות
שלא יעבדו עבזדתם בשדה השבה הזאת ,הזא משתתף בתוובו הישוג
ובעשיית התורה פלסתר "!
ובבי יוושלים לא השיבו ידם אחוו ,ובלשוו שבונה השיבו מלתמה שעוה
לתוקפיהם מעל דפי עתוו " החבצלת ".הוב אווינשט"ו במכתב גלרי שפיוסם
]"התבצלת" כ " א אדו א תומ"ט גל,וו מס' [21כותב ביו השאו :
ייאר אמםנ אשו החוידבו ,ואשו לשמעו תצילנה אזנינו כי יצאו
מחוויהם במלים קטני הדעת ,ומצאו קו למו להגיד דעה בשעו בהלכה
למעשה אשו לא למדו ולא י'עו ולא יאכו לדעח ,עקוו מצות השביעית
בכל מכל כל בפטפוטי דברים ששמIIו מאחורי הפובדו מחכמיס שלא
נזהרו בדבויהם ,ואפווחים לבשו קובי עחודים לנגות ולדחוף ראשי
דורשי
טובח
האוץ ,ובואשם
בחיו העם
הבדיב הידוע אשר איו קץ
לווח בריבוחו ואהבתו ותמלתו לעמו באשו ידעו כי הוא כתיבוק
הנישבה בידי פקידיו ומבהל,ו אשו לא ידעו וחם ,ובעבות זדוו י'כאו
כל היוא וחדו על דבו
ה' ." …
בעתוו ייהחבצלח" ]תומ"ט גליוו מס' [23נבתבו דבוים קשים נגד ייחובבי ציוו"
אשר עודדו את העבודה בשביעית ואלה הדבוים :
"עד מתי תוכו תדבוו גבוה על
וחכלית שבאתכם להווס ולאבד
ולא אשגה אם אומו כי כל אשר
וכצנינים כצדכם ,והנכם מצפים
רעיוו הישוב ולבבכם יהגה חוובנו,
לנתשו ולבתזו ולעקוו את הכל ••.
כשם ישואל יכונה כקוצים בעיניכם
ליוס ישועה יוס אשו לא יזכו שם
ישואל עור תלילה".
הרב גימפל מטגגר על רבגי ירןלשיס ראבירי זמברת בתיה
הרב מררכי גימפל יפה ,אשר עלה ארצה ערה//ש תרמ"ט יאשר תמך ברעת
ונני יוושלים שאסרן את עבודת האדמה כשביעיח ,היה עד להתנצחוח הלשונית ביו
ה"מתדרדם" ל //אןסרים
I'I
את העבדוה בשנה השביעית ,ןבאחרית שנת תרמ"ט םירסם
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכתב תחת הכיתרת " לא עת לחשית " ]פירטם ב"חבצלת" ג' אליל תרמ"ט גליין
מט ' [43בי ד,יא ייצא למען ככידם של רבני ירישלים יאיכרי מיכרת בתיד.
כפתת מכתבר כיתב
הרב :
ייהנה הנחץ השיאני והוציאני גמדרי להשמעי מדבריתי לרניס ,כאשי
שמעתי כי יצא הקצף על רבני ירשולים בגלל עזרםת לישובי עקרין,
עד שאחד מדיידי מאז ,רב גדיל יחכם היישב בקהילה נכבדה ,יצא
כבגדם בIכ'כתב גלי" לבין רבבי עה " ק לחיבה ' :שרצינם להחריב
הישיב ,רזה כל כיינתם באיסיר עבידה בשביעיח ' …המכחב הלז
הגיע
למראה עיני יייצר לי מאד בזילזתא דרבנן קשישאי ,עיבי
העדה ". …
בהמשך מכתבי וכביע הרב עמדתי בשאלת קיים מצית
השמיטה :
•
יי אניכי מאז דכקה נפשי בישיב הארץ ,יהייתי מעירי לעזיר לאלי
הישוביס על דאמת עקרין )היא מזכרת בתיה( שיעזבי אדוכתם בחי"ל
לעלית לארה"ק לישב על אדמתה לעבדה ילשמרה .ימאז זכיני לדעת,
כי בני עוכני עיבדיס אדמת הקידש יפילחים שדיתיה ,בכל נפשי אייתי
גם לראיתם ש מרי הדח ומקיימי מצית הש מיםה כהלכתה ,אחרי השמטה
מאתני כוכה מאית שנים .גם בקיץ העבר החלפתי וככתביס עם כוכה
רבביס ,כי איך שתהיה ההלכה קביעה בעניו ה שמיטה כוה"ן ,ראווייתא
אי דרבנן .ראויים ומחרייבים אגן לקיימה בוה עכ " Dכשמלטה הראשונה
אשר זכיני למישבית ,ילתת לני יתד במקים קידשי".
.
הרב גימפל מלזגד זכית על איכרי מזכרת בתיה ימציין כי בהחלטתם לא היתה
להם כיינה להכעיט את הברין ריטשיל,ד נהפיר היא :
ייחלילה להם מלחשיב שים מחשבת וכרד בהשר הנדיב שיחהי אי
להכעיסי אדרבא שמעתי באזני ,כי שבע ביים יברכיהי על ריבי חטדיי
עמהם ,ילא יתאינני גם על מיאיני לתמכם בשבה זאת ,אלא שמצטערים
על כמה תחבילית שיצאי מאגשים ידיעים להטית לבבי ילהחרית אפי
•
בעבדיו הנאמנים הנמנעים מעבור על
איסרר השמיטה שחירו גאוני
ירושליס".
ילגבי רבני ירישלים שאטרי את העבידה בשמיטה אמר :
"תדעי ,כי רבני ירשו ל ים לא אטרי העבדרה בשביעית אלא מפני שכך
דעתם ניטה שאין היתר לעביהד ,כמי ששי הרבה מגאיני חי " ל שהסכימי
כן".
ינגד הטענה כי רבבי ירושלים הם שיבאי היישןב
כוחב הרג :
יייבענין הניגע לשייב הארץ ,אם כי הרבבים הגאינים מירישלים לבם
דיי על מנהגי קלית ראש ברת קדשיני שהביאי רבםי מבני המישבית
אתם מארצם יממאנים לעזבם עד היים ,בכל זאת אינם מתנגדים חלילה
לעיקר הרעיין ,ירבים מהם גם לבם נתין לי ,יבכל נפשם מתאיים
לראית בני עמני הישרים ישובים על אדמתם בעבידת שדה יכרם
ימקיימים מציית התלייית בארץ "..•.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משבר היחטים ביייגי אטמת ייחיבבי ציין" ברוילנה
התדרורית מערכח ה",ט'ם כ'ו מייטד' המשוכה לכריו ריטש'לד ,יכעט הכריו
על הרכ שוביאל ובהול'כר הב'עי את האחריו לכקש ובר' שמיאל 'יטף סייו ,שעדמ
כראש אגדות "חוככ' צי'ו" כיי'לבה ,לכבט אטפה של חיככ' צ'יו כמגמה למציא
דרד ל1ס"וכ הטכטור .כמכחכו של הרכ שמואל מוהל'כר למר סיין באמר ]"כחכ'ם "
כרר שב' עמ'
: [714
" עוד הסעם אשגה כ' בחוץ מאד להח'ש את האטסה כ' מהטתם
כבר בדוע גם לרום ככודו אח דכר' ר'כות והטכסוכ'ם שבפלו ב'ן הקאלאב'סט'ם
מעקרון )ובזכרח כח'ה( יכ'ן הסק " '1ייס ,עד שקריכ הדבר שהקאלאב'א חהרט ותחרב
לגמר' חל'לה .יאם כאמח 'ה'ה כרכר הזה ,אז' כל הבב'ו של חובב' צ'וו כרוט'ה
יפול למשואות חלילה .על כן חוכה על'בו גס כשכ'ל דכר זה לבד לעשוח אטסה
ולהתיעץ 'חריי כאיזה איסן גוכל להשקיט המחלוקת".
יאכי ,בס"ז מבחם ..אב תרמ"ס התכנסה בווילבה אספה של ייחובבי ..ויין" ובין
יתר החלטית'ה גמגתה החלטה לפבוח לכבי מזכרת כתיה כבקשה ש'קכלו על'הם
את מרות סקירי הכרין .משתחפי האטפה לאחר קכלת ההחלטה כתכי מכתכ לכבי
המישכה וזה ל ש יגו )צולם בארכיון הציוגי : [A 9/12
ב ש ם ה' הכיחר בציון.
,",
ובבחם-אכ תרמ " ט ייילבא.
אל אחינו היקריס הח )י ןציס בהמשובה עקרון.
יהי שלום בח'לכם !
אבחנו הת"מ מידיעים לבני עקרון כי באספתנן ברוילנא מיים ט"ז
•
מבחם-אב הג'ש לפב'בז הרב הגאון הגדול מיהר " ' שמואל מאהלעזוער
ג " י את צעקתכם על החדשית הגעשות עתה במושב עקרון שאתם
יישב'ם בו ,ימצאגו לגכון לתת לכם עצתבי אמיגה לחתים על החבאים
אשר ישימי לסביכם סקידי הבדיכ כי בטוחים אבחבי שלא יאיבה לכם
שים דבר רע מזה ח"י ,יחלילה לי להבריב הגריל לביא עליכם כעקיסין
ילהרע לכם אפילי ככל שהיא .יבכלל הבבי וב'עצים לכם לטובתכם
לקבל מרית פקידיי ולשמיע בקילם.
יאס אמגם באיזה עביבים איל' תקשה על,כם המרית הזאת בראשיתה,
הבה '''א גקג'ת '''ע יסורין כמאמר .ל",ח ומצ " '1בי בטיחים אבי כי אם
אר תטו איזן קשבת לרברי הנד'ב יסק " '1ייו כי אז ייטב לכם מזא ,יההי
חדסי לכם כטל ואחר י חכם שיגא כי בד'ב כהמי אר גד'כיח יעץ יעל
בר'בוח יקוב " .
מכתב זה ,על,י חתמי משתתפי האטסה ,בשלח על '' ' '1ל,לייבבלוס לר' יחיאל
מ'כל פיבס ע " מ שימטרהי לבבי המישבה ,וכר כותב מר ליל"בבלום לר' יחיאל מיכל
ס'בס )"כתב'ס" כרי שב' עוב' : [ 751
"רצוף בוה הבב' שולח לכבודו הרב פרוטוקול האססה שה'חה לחי"צ
בשבוע העבר סה ויילבא ימכחב מחבר' האס'פה לבבי עקרין .בל' ססק
בידע לכבורי הרם כ' בבי עקרון התאובני באזב' הגרש"מ מב'אל,סטאק
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ"י על ;דתנאים ;דחשרים ש;דושמו עת;ד לפנהום מאת פקדיי ;דנריב
לחחום עליהם ,והנרש " מ הציע את דבריהם לפני חברי האטיפה אשר
החליטו לשלוח להם אח הובכחב הרצוף בזה
"',
הנני ובבקש ובכבייו
הרם לובטור אח ובכחב האספה לבני עקרון ולהי כנס בעובי הקורה
כדבר ז;ד ולכאר להם את רצוו חברי האספה לטוכחם של בבי עקרון·
בני ערקוו ובצדם יכולים להיוח כסוחים כי חו " צ מצרם ישחרלו לשכר
כעט וחימה ,להביא השלום על ובכונו ,והצלחח בבי עקרוו על כנה".
,
ר' יחיאל וביכל טינט עשה כנדרש ובמנו ,העכיר אח המכתב ליערו
-
בבי
המושכה ,ואף ניטה לדבר על לבם לקבל התנאים שהציגו פקידי הברוו הגם שבלבו
פניובה לא היה שלם עובם ]ראה ובכחבו לרש"י פיו -ייכחבים" כרר שני עוב' •1791
ההצראה גזרת גירוש על ימיטרי · המושבה ?
בני הובושבה טירכו לקבל אח עצח יי חובבי ציוו " ובווילנה לקבל אח וברות פקדיי
הכרוו .כעס הברוו על מייסרי הובושבה הלר וגבר ,והסכסור ביו הנדיב הדיוע
למייסדי המושבה גלש משנח חרמ " ט ל ש נת תר"ן .כימים ההם נ Dיצה שמעות כי
בכוונח הנדיב לסלק אח מייסדי המושבה מעל ארמח מוכרח בחיה ולהשיגם חזרה
לרוםהי .יריעה זו הסרירה אח הרב שמיאל מיה ל יב,ר יהוא פנה ליועץ הברון מר
ארלנגר בשאלה לגבי אמיחוחה .על ש אלח הרב מוהליבר השיב מר ארלגבר )ייכחבים"
כרר שני עמ'
: 1761
"לא ירעחי מי הגדי למעלח כבייו שהנדיג גזר על יושבי עקרון גזרח
גרשוין כדי להשליכם חוצה לארץ אחרח ,אע"ס שמרדו בו מרירה
שלימה )וגם במעכ"ח מררו כי רחו דבריו מפבי דברי אחרים( אעפ"י
שסחרו כל דבריו ולא שמעו כקולו ,בכל זאח לא גזר עליהם שום
עונש".
בהמשר מכתבו מציין מר ארלנגר כי עתדי בגי המושכה בידם ותלוי הוא
כהתנהגותם :
ייאם לא יקבלו עליהם החנאים שצווה עליהם הנדיב )כי הוא בעצמו
יער ע ש ה וחקן הכל ולא הפקידים( אז יאבדו בעבים ודי הנדיב אל
תהי בם -יאל דיאג מעכ " ח על מה שמאירו שובאי השייב אז על
הרהע שחגיע לרעיון הי ש וב כעצמו בעבור האבשים האלה ,בי במה
וכמה משפתות עודמות ומצפות ער שיכול להבחן להם ברבח אזר -
האנשים האלה יראו שחת אר השיוג יעמרו במקומו -הם בעצמם
הגיאו על ראשם את כל הרעה אשר ימצא אוחם עקג אשר הסו אזון
קשבח לשובאיהם ,שונאי הישוב ולא שמעו לעצח אוהביהם.
והבה חובן דברי ,לא אל הנדיב לבו להחחנן כי אם להם .שיהי רצון
לפביהם למקוח עיניהם ולעשוח מלאכחם דבר יום ביומו ולא יפבו עיי
לדברי שוא".
2s
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מר ארלגנר מס"ם מכחבו במשפט " :צר לי מאוד שהיה לי לכחוב כדבריס האלה
למעכ " ח ,אך מה לעשוח הלא אדוגי בקש ממבי שאשיב לו " .
לעומת זאת ממכחב ששלח מר ארלבגר למוהרי " ל בט " ו כסלו חר " ג )ארכיון
הציוני [A 9172עולה כי הפחרןן לסלק אח מחישבי המןשבד ,עמל אדמםת אמםנ
היה כמחשבת יועצי הבריז.
"על דבר יושבי עקרון מה אומר ומה אדבה הלא מעכ " ת מצא גם הוא
עובם וקשי ערפם אחר כל הטוכ והחסד שעשה עמהם ואחר כל הטורח
שהטריח בשבילם אפילו חשובה לא ישיבו לו ולא ישמעו לדבריו
הטובים כי אם בשרירוח לבם ,לכו ,הם אומרים עחה שאיבם רוצים
חדשוח ,אך הם הם שחדשו
-
עחה אי אפשר להדריכם בדרך ישרה
כי השיגו מידי זרים אשר עושים מעשיהם במחשכים כל מה שצריר
להם לאכילה ולזריעה ,וכבר שכחו שהאדמה שעוכדים אוחה איבה
להם וגם שאר דברים ,ואם יוסיפו לילך עם הנדיב בקיר מי יייע זכה
צייה עייהם כי יש לאל ירי להיציאם שובם ולשהליכם לם " ים האר
חבי ישרצה -אם לא עשו ,אתם קרשת עד עתה ה"ה מרוכ הסדו
ורסוב עהמם ,אך אם פשום ישפםי עוס יוסאיי כשה Cעםכ ליקה כובסי
את ה 1ICהמ בזרוע נרסיה אז ירוא המ יהיה חאירתם -צער לי מאד
על כל השעמים הרעים האלה " ) .ההדגשה שלי -
א.( .א
תלינת כני הזנישכה בואזני זנרדכי כז הלל הבןה
מרדכי בן הלל הכהן ,שעלה לארץ וביקר כמושבה ,סוקר את הווי הח"ם
במושבה יחלובח מ"סדיה נגד פקידי הברון כדלקמן ; )ייהמל,ץ" שנח 1890גל,ון : [ 22
" …
ואבוא בערב מועד צאח הכוכבים לעקרון .ומה ראו עיבי 1עיד
קטגה שבליסא לבגד
עיבי -.
לו היה עלי להוציא משפט על פי הקולוח אשר עלי באזני מחלובות
היציע השל,שיח של ביח חומה גדול ,הוא בית המדדש ,הקילוח
הדיועים וגכרים ,קול המון העם בלדמו תורה • …. .דרשתי למשכן
הפקדיית ,והנה אין כל פקדי ומנהל ,ולא מצאחי בלחי אח רב המישב,
מרא דאחרא ,ישוב ולימד מעל םני טור יירה עדה .לא הספיקה עדר
הרכניח להביא לפביני אח ספלי הקאםםע ,כמנהג ארץ הקדם כקבלח
םבי אורחים ,ואני עיכתי אח הכית יעליחי במעלוח כית החפילה ,
סביב שולחו ארור מצאתי כמעם כל כני המושכ יישבים ילודמים
משגייח jכי זה היה יי ביז מנחה למעריב" ,יזמן החריש עוד טרס יגיע
כארץ ,על כן עיתוח הקולוניסטים בידיהם ,והמה קיבעים להם עיתים
לחידה ,הכל כנהוג כערי ליטא.
ואהכה הכטתי על המראה היה .הן אמבם רגיל
כעינים מלאות שמחה
•
ומצוי הוא מאד כערי מושכןתיבו )כחו"ל( ,אר פה כקולוביא ישראל,ח
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בארץ ישראל יעורר בקרבבו רגשות שובים מאד מאשר יעורר בקרבבו
שם ,בערי ליטא הברוכות …
כל הקהל בתו לי שלום .•.
האם תוכל לשמוע את אשר בפיבו – 1פבו אלי האכרים. לא ,אחי ,איש לא שלחבי אליכם .ואיש לא שמבי לשופט ביביכם.אמנם זאת אזכורה כי אנחנו יעצבוכם טובה כי תשלימו את פקדיי
הבדיב ,זאז יאיר את פביו אליכם וחלקכם יהיה מאושר בארץ .הלא
תדעו ,אחי
-
הוטפתי באחרונה
-
כי רבים מאד מקנאים בגורלכם 1
-לבו -עבובו אחרים ,ראשי המרברים -
היו בתים ושדה גם בארץ
מולדת בו ,ואם כעבדים נחשב גם פה ,למה לנו איפוא ארץ ישראל ז
אבחבו לא גליבו מארצנו ,לא עמיגראבטים )ni grantenו (Eהייבו ,כי
אם באו אליבו לבתינו ויקחו אותבו להביאנו פה אל המבוחה ואל
הנחלה ; יהבה עתה פקידי הנדיב משחרריס עלינו – ,מה לנו איפוא
,לצרה הזאת '!".
לאחד שסוקר אופו עלייתם לארץ בעזרת ר' יחיאל בריל ,מוסיף מרדכי בו
הלל וכותב :
"וליבי עלי דוי מאד אם חלילה יקרה רע את בבי 'עקרוו :העקרובים
מצאו חו גם בעיבי הבדיב בארץ ישראל ,אף קרא את המושב בשם
'מזכרת בתיה' לזכר אמו .וחשב עליהם טובות רבות ,כי באמת מראה
םני האכרלם ,שהם אנשים םשרטיס ועברים פשיטלם ואכרים פשיטלם,
בלא שום חכמבותא וגדלות המוח,
-
מראיהם החיצובי הזה יקרב
אליהם לבית בדיבם לחבבם ולרחמם .והבה בתגלגלו הדברים ויביאו
גם הבטלגים אשר מאפס עבודה באו לשמור את גבולי השזגיטה ,ידיחו
את התמימים האלה בדברי חלקות מעל הנדיב ,וישלחו מדבים ביו
העקרובים וביו הפקידות ,וזגעשה שטו כמעט הצליח בידם.
מעט ולא הרבה ,וכל האומר עקרוו תעקר אינו אלא טועה ;
המושב
עקרוז לא יחזגעט לעולם .ואם ירחיק הנדיב נרגנים אחדים מעל
הנחלה איז כל סכנה לעקרוז .כי את מקוםמ יזגלאז אל נכוו טובים
ורצויים מהם ,עקרון לא תעקר כי גם ה'ירושלזגים' זגבינים עתה כי
הרחיקו לכת ,והבה עתה מתאמצים להשיב לב האכרים אל הפקידוח.
וגם לב הבדיב צר לו על נטע שעשועיו זה ,ויסלח להם כרוב חסדיו".
הגשייישם יליושב הסבסיר
שבת השמיטה חרמ " ס חלמה עוברה .אנשי מזכרת כחהי שמרי· את שנת השמיטה
למרות כל הלחצים ,אבל דא עקא שהקרע עם הברוו ופקידדי נותר בעציוזגו .בראשית
שנת תר"ב שב הפקיד בלוך מפריז ובאמתחתו בשורה טובה כי בכוובת הברוו למחול
ולסלוח לבבי מזכרת בתיה ,ולכן פבה הפקיד בלוך אל הרב ' שמואל סלנט בבקשה
שיפעיל השפעתו על בני מזכרת בתיה להשבת השלזם על כנו .הרב שמואל סלבס
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעתר לכך ופבה בקריאה לרבבים '"Iועי שם הבערציס על חשובי מןכרח בחז rןבישקס
לתיכנס בעובי תקוות ולחוום לישיוב תסכסוך .בעתוו ייהגמיד" Jשחנ J889גליוו
מס' [48מחוארח פגשית הפקיר בלוך והוב שמואל טלבס חחח הכוחוח " :חקוה
סובת יאחריח שלים לבני עקווו':
בעל הiכאiכר מצ"ו כי בהגיע הפק ' "lבלוך אל הרב שiכואל סלבס "כבוד רביבו
האיר לי פבים ויקבלהו בכבדו וישאל לשלום גואל אוצנו הקדשוה והוחמך בגודל
דצקתי ורחמיו אשו איו להם ערוך ,האריו בלוך כשר לוכנו ,כי הנדיב שיחז rובוב
סובי יגדול חסדו יאבה סליח לבני עקרוו על עוחחס mסאס שחטאו יעיי גגדי להעציב
ולהדאיב ריחי ילגו חלף צדקותיו וחסדיי שעשה עמהם ,אס רק ישובי דמרכם הלא
טיבה ייסירו מהם קשיוח ערפס ,יישמעו למצוח פקיריו ישליחיי שהם כמוחו ,כו
יוציאי מהמושבה אח ראש מחרחרי ריב ימגרי מדוו האיש יעקב גאל.ד יאז ייסיף
הנריב להושיעם ילחמכם כמאז באי לישב על אדמחי.
אולם כבידע עשו כיניהם העקרונים קשר אמוז ושבועה חמירה ,כי יעמדו
באגהדו אחח מבל ,להניח להרע -ר " ל לגרש מהמושכה -לאחר מהם לועמדו
בקשרי המלחמה ולא לעביר על רעחס …על כו יבקש האדוו בלוך מהגאוו רבי
שמיאל סלבס כי יקבל עליי המצוה לעשיח שלום בינם ובין כבוד הנריב ופקידיי
הרירשיס שלומם וטוכחם.
כבוד הגאיו רבי שמיאל סלבט הי"ו שמח מאד כי אנה ה' דבר גדול יבכבד כוה
לידי ,יבחקיה כי חפץ ה' יצליח בידו להשיב השלום על מכינו מהר לערוך המכחכ
הזה לכבדו הרבבים הגאונים מיהר " ר iכררכי גימפל יפה הי"ו השוכן כבור במישב
Iיהי'ר ת"ן ,ימהרר " ר נפתלי הערץ הליי הי " ר ראבד"ס ייםן ". …
שמיאל סלגט
מכחבי הרב
•
כאמור ,ביאיח הוב שמואל סלנט לקכל אח בקשח הפקיד בליר לבסות ולפשר
ביו עמדת מ"סרי המושבה מזכרח בתיה לפקידוח הבוין ריטשיל.ד עכרה שבח
השiכיטה ,אנשי עקריו שמרי שiכיטה ירצו מאיד להחזיר את השלום על כני .לשם
כך ,פבה הוב סלבט כמכתב לרבבים הרב מרדכי גימפל יפה והרב בפתלי העת
ששיפעיי על ' בבי המישבה לקבל אח מרוח פקדיי הברוי ,וזה לשון המכחב )ייהמג '" "I
שם[ :
..•".
Iכעה"ק ~ררשלים ת"ו
• " (";r-.
יום ב' לסדר ויזרע יכו' יימצא בשבה ההיא מאה שערים Jחר"ו( לכבדו
' ' "1'"1נפשי רודפי צדק מבקשי השלום ,ה"ה הרב הגאוו המפורסם
לתהילה מי ' Iה מדרכי גימפל יפה הי " ר ,הישוב כעח במשוב iז'יי,
ב! :. :. r:-" '':" ;;:זי~ב ,הגריל כן' מר"ח בסתלי העזו הלרי '''נ ,רב בעיר יםן ח"ל,
. ~ rc r. ~ r x'~ ' r.ל~ם .ו:רר.כה להם ילכל הבלוים אל '.."Iס
י crr ":er.r -:ד Iי.ר!זי _ rה ~1?l!·Iי השמיעה מהאגשים הראויס לסמןר עליהם היגד לי ,כי
((',מ" J ~ "Jהש~,ה 1!- :ז~ח I .שעח רחמים ועח רצון היא כל כר לפני ר,באראו הנדיב
, 1:!" ~ "i;l • (,[-(1ה;,ח ;ץר ~!,ודו~הוא לסליח לבני עקרוו ולקריא להם שבת רצוו,
28
,-
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
לחח זרע לזירע ילחם לאיכל כדי הצדק הסיבה עליי ,ימבלי הכריחס
לחחיס בדייהם על דבו אשו לא כרציםב ,יוק יה דאיו כל חםצי זבצד,ק
כי לא ייטיפי להשויט ירים לבקש עירה ,ייכירז כח נטיביחי ,בחחי
להם תביאה לזרע השהד ,ילאשר בבחיהם ,ילאכיל לספס ,רק הס לא
ילכי לקישש להם חבן יק ש ,חטים ישעירים מאשר ימצאי כי אם בכל
עניניהם מוצאהים ומובאיהם זרע וקציו קיץ יחירף ,המה יעמדי תחח
םקודת נדיבותו .
ולס' שהוגד ל ,ישמעתי כי גמרו בדעחם
-
רובם או מקצחם
-
,לררת לתור שרותיו של הבאואן הנריב שיחיה שלא ברשוחו ולזווע
כרצונם ,על כן חובתי לבקש ממעכ"ח לצוות עליהם שלא ישלחו
בעוולתה ידיהם ,ולא יעשו רבר מבלי ושות והורמנא מהבאראן שיחיה,
שהשדות מקנח כטפו הוא ,ובכל לבבו הוא חפץ להטיב בצדק ויושו
וע"כ החובה והמצוה למהר להשתדל בכל האפשרות לתוור השלום,
ובכן עחה מצוה ובה היא על מעלתכם טובים השנים היושבים טמוכים
להפקידים ולהעקרונים לתוור השלום ,ולהעמידכם בקרן אירה ,ואם
•
כפי ששמעתי יש עסק שבועה ביניהם ,כחא הדיחרא נחזנה בדי מעכ"ת
להתיר להם ע " ם ד " ח כל שביעה יכל נדר יכל איטיר אשר אילי אסוי
•
על נפשם .יחן ' ;1ומכאן הולאה חישבאנ טבא יאין פרץ יאדי יוצאת
יאין
ציחה
במושבית
בני
עמנו,
יימצאו
בשנה
היאת מאה
שערים.
ואם יקשו העקריגים ח " ו עיד אח ערפם וימאני גם בזה .אזכירם כי
שי להם להתאונן על אשו מאשחקד עזבו את עצתי א ש ר יעצתים
אנכי בקרב ביתי ,לכלחי בקש נדבות מכל באי עולם ילבלתי בקש
חסד מענוי ירשוליס ,כי בכל אלה את 'הבדיב' הם מכעיסים ,כי אם
,
יעצתים שילכו אנשים הגונים לפאריז להתנסל לסני הנדיב שיחיה
להניחם לשבות בשנה השביעיח ילא יסנה אל רהבים ישטי כזב
החפצים לעקור נסע מצית שביעית החמורה ,ואמרתי להם כי על נסיעה
כזו הנני אנכי להשתדל שיותן להם מהכילל להוצאית דרכם ,זבסוח
הייתי כי הבאראן הנדיב הי"ו יקבלם ברצון רהיה חרמך בדים מכלל
עבוהד בשגה השביעית .כה אמרתי להם כמה מעמים ,יהם לא אבי
יהבם סובלים …
וכבו עתה אל יקשו לבםב כמויבה ,ייטו שכמם לטביל ייראו מנmה
כי טיב אות הארץ ועבדותה כי נעמד_ יייעד אני כי אלםי אשי מיישבי
ירשולים יואי אותם כמאשורים באכלם לחם עוב Iה מיגיע כםיהם ,
אשר אלהי הם כולם שונאים את נפשם ,אבל מה יעשו יאין עבדוה ואיו
מלאכה .ילו ינתן עבדוה לישובי יוישלים ועבדו בשמחה וטוב לב.
דברי ידידכם הדור"ש ומצפה לתשובחם וחוחם בברכה
שרמאל טלנס
29
www.daat.ac.il
- – — -
אתר דעת -מכללת הרצוג
-
הרב שמראל סלבט פבה במכחב אף לראשי "רעד השמיטה" רביקשם "לרכך" את
עמדות מייסדי המושבה ופקידי הגריו נ "המגיך"
שם[ :
"ב"ה ירושליס ת"ן ,כ"ה חשוז חר"ז
נביך הרבכיס הגאוניס המפורסמים לתהילה כש"ת מוה"ר שאול חייס
הלןי ''',ב ומו וו ה שלמה זלמן גהך /Iו חי " ר ומי " ה חייס זאבענפעלר נ '' '
שלום! -
לדעתי טוכ רבחוץ ,כי ל,שר ההדורים ולהסיר הסכסוכים ולשום קץ
לדברי ריבוח בין העקררב.ס' רלטעת ארתם על אדמתם אשר בחן להס
הבאראן שיח" למען יאכלר לחס ביגיע כםיהם ,בכברד רהדר ,יסער
מעכ"ת ל'עקרון ' ומשם ל'מקוה ישראל :כי כפי הבשמע לשם יתקבצו
פקידי המושבות העומדדם מצד הגאראן שיח' ,ילשם יבאר גם שבי
הרבביס הג' מי " ה מדרכי גלמפל יפה נ '' ' ימן " ה בפתלי הערז הלןי ''',נ
והיה בבואכם גם אחם שמה ותדברו גם בשמי על לכ העקרונים לדעת
להוקיר את הטוב והחסד אשר הגאראן ברוח בדיבותו חפץ להטיב
עמהם ,וכן על ל ב הפקידים להטותם כלפי חסד עם אלה האנשים
החפצים להנות מיגיע כםיהם אך בכבוד כראוי לאכרים ישריס הפולחיס
ובוקעים אדזבתם להוציא לחמם מן הארץ ,ובעו"ה יחד שלשתכם
חשכילו ותצליחו להביא את הדבר לידי גזבר טוב ,ולה' התשועה.
דבךי ירידכם הדן IIש והחיתם בברכה
שמואל סלבט"
-
מר דוד בויזבגארטן ,בעל המאמר בעתון "הזבגיד" המצטט אח מכחבי הרב
שמואל טלבט ,מציין כי ביישוב הסכסוך סמונה הצלחח יישוב ארצבו.
"ער הבה דברי המכתג והדבריס הנאמרלם נאמת יצדק ימסילאים בפז,
יתו הן והרנניס הגזוללם ןהחכמיס ש אליהם שלח הרה 'ו ג הגדול מהרש" Q
הד " ן את דבריי היקרים ,שיעשן כחפצן הטוב ,ואז יהי,ך הביחר בצייו
ובישראל עמו בעורתם ,והעקרובים ישמעו לעצתם לטובתם אשרם
והצלח חם ,והצלחת ואושר כל ענין ישוב ארה " ק ,ולא יקשו עורפם
ולא יכבידו לבם להויק בדרכם כסל למו '" להרעיון הבקדש והבערץ
לכל חובב עמו וארצו ואשר אושר כל האומה חלוי בו ,ואם ישובו
מדרכם ,לא לבד לעצמם ייטיבו כי אם לכל המושבוח החוטוח בצל
כנפי חסדי ככןי הנדיב שלי bייא יעיבדי אדמת הקדדש .יאז יהיה
שלום להם ולכל שיראל".
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יישוב הטכטור
.לאבשי עקרון היו טענית רבית כלפי פקידי הברון שהציקו להם ,א"מו עליהם
יאף העלילו עליהם כאשר כל חפצם היה לשמור שמיטה כםי שהורו להם רבבי
ירושלים .משבוכחו מ"סדי המישכה לראות ,בתחילת שבת תר"ב ,כי גם הרבבים
שהורו על איסיר העבודה כשמיטה ושעל פי הוראתם במבעי אבשי עקרון מלעבוד
בשביעית ,לא חוסכים מאמצים להשכבת שלום בין הברון למ"סדי המושבה ,החליטו
לקבל עליהם שוב את מרות פקידי הברון ,ובכך תם ובשלם הסכסוך שהתמקד סביב
שאלת קיום מצות השמיטה בשבת תרמ"ט.
ייעץ הברון מר ארלבגר במכתבו למוהרי"ל מדווח על יישוב הסכסוך כבצחון
של םקידי הברון ביו הלשין ]ארכיין הציובי : [A 9/72
ייועתה יש לי לבשר למעכ"ת בשורה טובה ,בא לבו ידיעה מהדירעקטאר
של ראשון-לציון שבבי מיכרת-בתיה שבו ממרדם ובכבסו שבית תחת
כנפי הנדיב ע"פ התנאים שנתן עליהם ואשר הם לטובתם -ראה ראי
כי רעה בגד פביהם כי גם גאובי ירושלים תוב"ב פבו להם עורף בראותם
רוע לבבם
-
בקיה ש"טיבו דרכם מכאן והלאה ויצלחו בכל מעשה
ידיהס ,כי"ר".
יצוין כי עוד טרם מצא ייהסכם שלום" זה אחיזה של ממש ,התחדדו יחסי פקידות
הברון ומ"סדי המושבה על רקע שאלת הבטיעות .סכסוך חדש זה במשך מספר שבים
והובא להכרעה כשנח תרנו/ב בפני בי"ד רבבי ,אך על ייפרשה" זי מן הראוי לייחד
פרק בפר.ד
כמו כן יש להרחיב את היריעה על שמירת השמיטה במזכרת בתיה בשמיטות
אחרי תרמ"ט .באיגרותיו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ישבן איגרות
אחדות המתארות את דאגתו של הרב קוק לשומרי שמיטה במזכרת בתיה יאף מובא
שם שהרב קוק א"ם להטיל חרם על אבשים שרצו לעבד את שדותיהם של שימרי
שמיטה במזכרת בתיה שלא ברצין הבעלים.
טיכום
החלטתם של מ"סדי המושבה לק"ם את מצות השמיטה בשבת תרמ"ט כפסק
רבבי ירישל,םי חיללה סערת ריחית אשר הדיה הידהדי אף מחיץ לתחימי ארץ ישראל.
בהחלטה זי ,לא היתה כל כייבה ימגמה לעירר את רוגז הבדיב יפקידיו ,והיא בבעה
אך מתיך הכרה דתית ימרצין לק"ם את אחת המציית התלייית בארץ שבשל ביטילה
גליבו מארצבו ,יעם שיב העם לארצו אבי מצייים להקפיד בקיימה ,בעצם העיבדה
כי מ"סדי המושבה שמו נפשם בכפם יק"מו בחיריף נפש את מצות השמיטה הם
מילאו באיפן מישלם את האמיר בסעיף י"א להסגם שערכי עם ר' יחיאל בריל הבזכר
לעיל ]ייכאשר בת"שב בהאחיזה אשר תינתן לבי אין לפקידי החברה אשר במקוה
שיראל להתערב בעניניני רק בדברים הביגעים בין אדם לחברי אבל בדברים שבין
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אדם למקום ומצווח המעשיוח אין להם להחערב ולאמר לנו כה חעשו או כה לא
תעשו ,כי אם ככל א ש ר יורו לנו חופסי התורה כה נעשה ונצליח"[.
החכם מכל אדם אומר ]משלי יז ,ו[ … " :
חםארח בניס אבוחם" .אכן ,על
אבוחינו חפארחנו שהיו גיבורי כיח שעשי אח דבר ה' וקיימו אח מצוח השמיטה
כהלכחה ,מבלי שסרו ממה שהורו רביתהים.
חז " ל דורשים כי יימע ש ה אבות ס ימן לבניס " -היי רצון שחוחזר למשובח U
עטרה ליושנה ,וכל עניני המושבה יחנהלו על·פי החורה כרצונם הקדוש של אבוחיני
מייסדי המושבה מזכרח בחיה ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ולקיום
מציח השמיטה כהלכחה לכל פרטיה ייקדוקיה כדברי הרמב " ם ]הלכיח מלכים םרק
' Iו א הלכה ('א :
ייהמלן המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליישנה לממשלה
הראשונה .ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל .יחיזרין כל המשםטים
בימיו כשהיו מקודם .מקריבין קירבנות ,ועושין שמיטין ייובלות ככל
מציתה האמררה
בתירה "….
נטפח
•
הרב מדדבי גימפל יפה ז " Yל
לא עת לחשרת
ברור אלקי אבי אשר היה בעזרי והביאני לעת זקנותי על הר קשדי ,וארא
מנוחה כי טיב יבחרתי לשבת באחת הפינות במושב קטן ,הרחק משאין קרהי ,חטשי
מעיל הצבור .אמרתי ,אעשה אנכי לנםשי ,לא אפגע אדם עיד לטב ולמוטב ;ואולט
מה האדם כי יחשב דרכן ז הנה הנץח השיאני יהןציאני מגדיז להשמעי דמברותי
לרבםי ,באשר שמעתי כי יצא הקצף על רבני ירושלים בגלל עזרתם ליושבי עקרון,
עד שאחד מידידי מאז ,רב גדול וחכם היושב בקהלה נכבדה ,יצא כנגדם ייבמכתב
גליי " .לדין רבני עה"ק לחיבה :שרצונם להחריב הישוב ,וזה כל כוונתם באיסיר
עביהד בשביעית .והוסיף לדון ,כי ע " כ תמכו בידי שובתי השמיטה ,כיר לחזק לםב
במרדם בהשר הנדיב שיחיה ,להכעיסו למען ישוב ממחשבתי הנדיבה אשר יחשוב
להטיב לעמו ולארצו .ועוד העמיק הרחיב מדורח החובה באמרו ,כי כל שנאחם של
רבני ירשולים אל רעיין הישיב אינו אלא מםני שחרדים המה על "החלוקה" שלא
תבטל גבללו .המכתב הלז הגיע למראה עיני וייצר לי מאד בזילוחא דרבנן קששיאי,
עיני העדה ,מםי אחד מחברינו רב גדול וזקן ;
32
www.daat.ac.il
ובכל זאח דנחי בלבי ,כי אין טוב
אתר דעת -מכללת הרצוג
למעגה על מכחב כזה אלא השחיקה ,והזמן יורה האמח לאמחו ,ובהודע לאיש כמוהו
כי שגגה יצאה מלפגיו ,לדון מעשה חלמידי חכמים לכף חובה בדבר שאין בו קורטוב
של אמח ,והביט אשר דקרו הדכרים המרים והקשים אשר הוציא מפי עטו בחום
לבבו וכי לא עלתה בידו שום תועלח זולח בזיון ח"ח ועלבון אה",ק בטח מעצמו
שייב דבריו לבקש מהם מטו ומודים דרבנן היינו שבחיהיו ,וגם רבגי ירושלים שימחו
להיות מהנעלבים ואינם עולבים ומשיבים "ואת והב בסופה" ,כי ישוב האמת והשלום
על מקומו .אפס כי גם בזה לא קמה מחשבחי .וכמה רבנים מבי"ד של ירושלים בחום
לבם על חלול כבדד חכמי ירושלים יצאו בתשובה גלויה במ"ע ,ומרוב צערם לא שקלו
דבריהם בפלס ,ויגדישו גם הם על המדה בדברים קשים כגידים ,ודבריהם אלו לענוח
על ריב היו כיציקח שמן לכבות הבערה ,ועוד שנית הטילו סערה במחנה ישראל,
יחבל ,סופרים גלוים ומסתתרים ,יצאו במ"ע לעפר בעפר כנגד ירושלים ולשפוך בוז
וקלון על רבניה וחכמיה ולחרפם בכל מיני חרפית בזויות שיש לשומען לקרוע עליהן
עפ"י דין .ואנכי ,אם אמנם לא קרעתי מעילי ,אבל נקרע לבי בקרבי על חלול עיר
הקדושה והחמודה המלאה תויה ועבודה וממש תשתפכנה אבני קדש בחוצותיה ,ת"ח
הלימדים תורה מתור הדחק מלאים בכל בתי מדרשיה ,יראים ושלמים מקיימי חומ"צ
מעיני בכל פינותיה ,ובני ציון היקרים איכה נחשבו לנבלי חרש ,וצבא קדש איך ההי
למרמס 1ודיה לבבי גם על חלול כבוד גאובי ישראל בקודש ובחול ושמם מבואץ
למשל ולש ניבה ,ותעלילים ימשלו בם במ"ע,
עתה אמרתי ,כי לא עת לחשות ,וראיחי לבפשי מחחובבת להגיד נגדה בא לכל
אחי ועמי .אח חטאי אבי מזכיר ,כי אולי אככי סביתי בכל אלה ,אמבם לא מלבי ,אר
בתומי ובבקיון לבבי יצאה שנגה על ידי .ואפוש שיחתי :אנכי מאו דבקה נפשי
בישוב הארץ ,יהייתי מעירי לעזיר לאלו היושבים על אדמת עקרון )היא מזכרח
בתיה( שיעזבו אדמתם בחו"ל לעלוח לאה"ק לישב על אדמתה לעבדה ולשמרה.
ומאז זכיבו לדעת ,כי בני עמבו עובדים אדמח קדש ופולחים שדוחהי ,בכל בפשי
אויחי גם לראותם שומרי הדח ומקיימי מצוח השמיטה כהלכתה ,אחרי השמטה
מעמנו כמה מאות שנים .גם בקיץ העבר ההלפתי מכתבים עם כמה רבבים ,כי איר
שתהיה ההלכה קבועה בענין שמלטה בזה"ז ,דאורייתא או דרכנז ,ראריס ומחולבלם
אנו לקיימה בזה עכ"פ בשמיטה הארושהנ אשר זכיבו למושבו ח ,ולחת לבו יחד במקום
קדשו .עליבו לצאח בעקבי אבוחיבו ורבותיגי עילי הגולה ,שקבלו עליהם המעשרות
,
אף שבפטרו ,ובאלה ושבועה קיימו וקבלו עליהם את המעשרוח והשמיטוח .גם דרן
מסעי לאה"ק התראיתי עם כמה גאונים וגדולים שדעתם כן ,ובבואי שבי ימים לפני
רה"ש לחוף יפו קדמוני גם כמה מיושבי עקרון ,שאלחים מהנשמע פה מעבין השמיטה
בשנה הבע"ל ,אף הם היציאו מחלקם האיסןר הבשלח להם כחת''' שבי הגאונים הג'
שיחיו מירושלים ,ושמחתי שהשוה דעחם לדעתבו ,וכי הגדיו בבי עקרון בתום לבבם
ייכי עליבו לשמור ולעשות כחורה אשר יורו לבו רבבי מקום מושבוחיבו ".חשבחי
גם בלבי כי הצדק 'אחם ,בהיוחם חוסים עחה בכל הנוגע לד"ח וליהדוח בצל תורחם
והוראתם .בירח כסליו העבר הייתי בירושלים עה"ק ימים אחדים בעגין הבוגע לעצמי,
מצאתי אז כמה מיישבי עקרון ,ויספרו לי ,שהאדון שידי הגיד להם ,כי הגם שלא
יקפדי הגדיב שיתיה אם ישמרו שמיטה ,אבל גם תמיהכ לא יחן להם בשנה Iו ,וכי
שאלוהו ,כי אם עי"ן יוכרחו לדרוש עזר מ Iולתו ואולי ע"ן יקפיד הנדיב שיחיה 1
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
mשיב האדי! שיי,ר שגם ע"ז לא יקפי,ד יהגידי ,שהם דיאגים ללחם ,באמרם שיש
מהם כמה שכבר כלה הפח מביחם ,יאף כי יש לכמה יכמה עיי לחם על כמה שביעית,
אבל הייכלי לחכיח עד יחם הלחם לגמרי יעילל,ם שיאלי איכל למו 1יאף כי איזה
בכבדים שלחי לעירר לבב אחב''' לעזרתם ,מי יודע למתי יתעיררי לשלוח ,יכי היו
גם בבית הגאונים דפה רלא מצאי עצה לעזרם .ואגכי כראוחי אז כמה בע " ב בכבדים,
יעצתי לחומ י כי ישיגר הלויאה לע " ע על שביעית אחדים ,ובי! כה יכה אי כי ישיב
הבדיב שיתיה ישלת להם רתמים לחח להם חמיכה ,אי ישיגי עזר מאיזה מקומית,
גאיבי ירושלים שיחיו לא היי במושב ההיא וגם כמה יכמה ממרבים ל Mהסכימו לזה
מדיתק הקיפית גם לשעה ; מ " מ באשר י דעי כי נקי הנני ,מבלי פניה ינטיה לשרם
מטהר ,ולא עלה על עדת מי ומי שיהיה איזה חשש ערעור יתשד מה בזה ,ע"כ לא
השיבו פבי עצתי ,ראחר אשר כמה ממובים ערבי להשיב הלייאה זאת ,גיח! להם
הלריאה כ " ה לי " פ על ידי לחלק להם בציריף הגאכד " ק יפי שיחיה לבהלם אר בלתם
יבש וכדי שמירח בפשם בקרבם,
ואתר הצעת ספיר ,דברים כהריית! בלי שים שיבוי מכל המסיפר ,מעתה הלא
האמת תח! קרלה ימארץ חשח אמרחה ,תדלו לכם מהאשים רכבי ירישלים ימלבקש
עליהם עליליח דכרי שקר יתדעי יחביגי כל הפרטים האלר :
א(
כי חפץ תמינת דיי שובתי שמיטה היה במחשבה טהורה ורגש חרמים
יחסד :לבלחי לראות אחיבי הישרים ישאו תרפת רעב על שמעם בקיל הגארנים מארי
אה"ק שלא מצאו היתו להעבידה בשביעית ,רגם כי לא היה לובגים הגאיגים שיתיי
שים די רחלק בעצה זאח להלייח להם ,ירק על פ י צעתי היתה שיהמ ,ובתים לבי
יחמלתי על אגשי עיוי מאז וגם בתרם לב הדוושים העזר אשו תלילה להם מלחשיב
שים מחשבח מוד כהשו הבדיב שיחיה אי להכעיסי אדרבא שמעתי כאזני ,כי שבע
ביים יבוכיהי על ריבי תסדיי עמהם מאז ,ילא יתאינבר גם על מיאיבי לחמכם שבבה
זאת ,אלא שמצטערים על כמה תתבולית שיצאו מאבשים ידיעים להסית לבבי
ילהתרות אפו בעבדיי הבאמגים הבמגעים מעביר על איסיו השמיטה שהווי גאיני
ירושלים,
ב( תעדי ,כי רבני ירשולים לא אסוי העבודה כשביעיח אלא מפגי שכר עדםת
ביטה שאין היתר לעבדוה ,וכמי שיש הובה מגאיני חו"ל שהסכימו כז ,ראף כי בהיותס
בקיריב מקים ונודע להם מויב הקילרגיסטי! שאדרבה האדמה צריכה שביתה ,ימכ"ש
כי אי! אסיו תלילה כאם לא יעבדי כשבה זו ,יאר בשקר השמיעו קול ,קרלית ,כי
ה שמיהר בשביעיח בוגע לסכ " ב ,אשו וק עפ י" ז נמצאר כמה גאינים בתי " ל להקל מעט
בזה בשבתם בויחיק מקום,
ג( רבעבי! הגוגע לישיב הארץ ,אם כי הוה"ג מירשולים לכם דוי מאד על
מנהגי קליח ואש בדת קדשיני ש הביאי ובים מבני המישביח אחם מארצם יממאנים
לעזבם עד היום ,בכ " ז אינם מתנגדים תלילה לעיקו הועיי! ,ורבים מהם גם לבם
נתי! לו ,ובכל נפשם מחאיים לראית בגי עמגי הישוים יישבים על אדמתם בעביית
שדה יכום ימקיימים מציח התלייית באוץ ,ימכ"ש כי חלילה להם לחבל תחבילית
לפהר מתשבות בעל ,השיוב ,כ! בהבוגע להנידב שיתהי ,כל גאיגי mכמי ירשולים
יחיי מכירים טיבותיו וחסדיו לעם ה ' ולאוצי ,ובהייתו לפני שנתים בעה " ק יהואיל
הנדיב לכבד לכבוד הגאו! הוש"ס שיח" לביא בצל קורתי ,בח! לי הגהוש"ס ש"
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תודה גשם כל חכמי וגדולי אה"ק על חטדיו להקוליניטטיו ,ורק הזכיר לפניו ,שיזרז
לכל יושביהם לשמיר היהדות ,והנדיב שיחיה השיבן כי כז מזהיר ומצוה ינז לשמור
תמיד לזרז על שמירת חוקי הדת והיהדות ,ועד הנה מצטערים רגני ירושלים מכל
הדגרים שנגרמו נגד כגוד הנדיג שיחי' גכה"ע שונים נגר רצוםנ ודעתם,
וגחתימת מכתגי הנני מגיה כי אחר כל אלה ,אם תחשגו זה לעול מה שהלוו
הממונים לבני עקרוו הטך המצער הזה ,תדעו ,כי זה היתה הצעתי ועצתי ואר אתי
תליו משוגתי ,ואם כי אגקש לדוו גם אותי לזכות ,כי אהבתי הישוג גם מאז וגם
היושגים עהתו"ע כי צדקו יתדיו ,ואם הוא לא נכוו געיניכם ,לא לפשע ועוו תחשגו,
רק לשגגה ;
עכ"פ אחי חדלו לכם מלשלח לשונכם גרעה לחשוג על גדולי שיראל
תועה ,ועלי ,אם כי גם תדגרו תאשימו ותלעיזו כרצונכם ,לא אשים אל לגי גם
לקרותם ולא אענה על ריג כי מעתה אשוגה למעוני ומושגי הקטו ,הרחק מאדם
ומעיר זולת ,וגם הפעם היו דגרי רק לאשר מצאתי דגרי לחוגה ,כי אולי שכלי כל
הטער הזה ,להרעיש על עה"ק ורגניה חנם ,וכאשר אדמה ,גלוית האמת ישוג גם
השלום והאמת והשלום תאהבו ,ואני שלום כי אדבר ,שלום לרחוק ולקרוב ,בנפש
אחיכם המצפה לישועת ישראל ולנחמת ציוו וירושלים,
"Iכדכי גימפל
אב"ד דראזינאי ,וכעת במושב יהדר טמון ליפו,
נדפט ב"חבצלת" ג' אלול תרמ"ט
גתקבלי במערכת
טפר שביעית לצמויתיה רנליה עליי פרק "סררשת האץר יהלביתיה" מאת
עזריאל שמשרו הירש ,יהרר ,הרצאת טפרייתי ,תל אביב תשמ"י,
שבת ימיעד בשביעית פרקי עייו לפי טדר הפרשיות והחגים ,מאת הרב
חיים יעשיהי הריר ,הוצאת אגף ,ירשוילם תשמ"י,
שגת חשבע מהדורא מחורשת מאת הרב קלמז כהנא ,המכוז לחקר החקלאית
על פי התירה ,ירישלים תשמ"ה,
שימהט -תדריך למידי ביכלייגרפיה כיצד ימהיכו ללמיר עביגי שמיטה,
מאת מנחם בורשטייז ,ירשולם תשמ"י,
חקד יעייי ,קובץ מאמרים ,טפר חמישי ,מאת הרב קלמז כהנא ,ירשולים
תשמ"ו,
הדא"ש ,רבי אשר ב"ר יחיאל יצאצאיי מאת אברהם חיים פריימז הי"ד,
מיסר הרב סיק ,ירשולים תשמ"ו,
ראר שמיאל קיבץ תורני ,הוצאת הכולל שליד בית המדרש לתירה ,סקוקי,
ארה"ב Iתשמ"ו.
האחים שיזליגגר הדפוס יההוצאה ,תלודות בית הדפוט וההוצאה ,ערך ג,
קםל ז"ל ,ירושלים תשמ"ו,
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
יונה עמנואל
על השרשת זרעים בשביעית
א
נכחבו כמה מאמריס על דין ספיחיס בירקות הבכבסיס משישית לשביעית .אמנס
ל ' Dהרמב"ס בכללר כל הירקרח שבלקטר בשביעית בא י סרר סםיהיס שחכמיבר אסרו
לאכלס ,אבל לס' שיטח הר"ש יש מקוס להקל בירקוח שתחילח צמיחתס היחה
בששייח ,אף אס נלקטר ב ש ביעיח .רכן נמסר שהחזרן אשי הורה להקל למעשה בכל
הירקרת ,אף בקשואין ודלרעין שיש להס פירות .ירקרח אלו נשרשר לםבי שביעית,
צמוח קצח לפני שבעייח והשאלה היא אם יש צררך לשיערר בדירל של לכל הםחרח
חחילח הפרי ,כדי להחיר אח איסור הסםיחין שבירקוח אלד.
השאלה הנ "ל מחייחסח לאיסור ספיחםי של ירקות שצמחר רק קצח בערב
שביעית .אך מה דיבם של ירקרת שאמנם בזרעו לפני שביעית ,אבל ההשרשה היחה
בשבעיית .על ירקוח אלה בודאי תלה בזירת ספיחיס ושי להקל רק באותס שחח
שחז"ל לא גזרר גזירת ספיחים ,כבון סםיחים הערליס בדשה בור ,בשדה ביר רבשדה
כרס ,כמבואר כהל ' שמיטה ויובל ,פרק ,ר הלכה ,ר עי"ש .אבל אין כאן בעיה של
איסור דרבבן משוס סםיחיס כלב.ד לםביבר אולי בעיה של איסרר חורה של זריעה,
שהרי יתכז שלגבי זרעים אלה שגשתרשן בשביעית קיים איסור שמום שביתת וגשרה
בשביעיח .בשבת ריזם טוב רק חייבים על פעולות הזריעה ,אבל לא בררר הדבר לבבי
שביעית ויש סמוכין לדבר שבשביעית יש איסור זייעה אף שאין השרשה כמו בשבח
וין"ס יגם איסור שהרשן :,
אף שהזריעה היתה ל cני שביציח.
שאלה זר העלה בעל מנחח חנוך ,מצוה שכו ,סוטי " ק א וז"ל יי ויש לחקור אי
נימא דאין איסור זריעה בחוסםח שביעית ,אםשר מרחר לזרוע מן החורה עד ראש
השנה ,אף שבשתרש בשביעיח ,מכל מקום הוי ליה כמו שבת ויוס טוב דמותר לעשות
מלאכה עד חשיכה ,אף שהמלאכה נעשיח בשבח פותקין מיס כו' כמ " ש לעיל םרשח
אמור .אר אםשר כירן דכבר כתבנו רמצווים אנחנו על שביחת קרקעות בשמיטה,
וכהאי גונא אסור לביח שמאי משום שביחח כלים כמבואר בשבח דף י"ח ,הכי גמי
אסור השרשה בשמיטה מחסת שביתת קרקע .אר אפשר דשמיטח קרקעות דאסרה
חורה היינו .הא ,מםורש בקרא כבון זריעה וזסיהר עוברים בם כן על שביחת קרקערח,
אבל בשאר דבריס אינו בכלל שביתת קרקעות דזריעה משמע זריעה דוקא ולא
הששרה ,אס כן לא קאי כלל העשה שרביתת קרקערת רק על זריעה יזמירה רלא
הששרה ריש לפלםל הרבה בסוגיה יראש השבה .יאין כאן מקימ להאריך ".על שאלה
זו עדמ המגחת חיגרך גס במצהר רצח ט"ק ח,
שי כאן שאלה יטזרית ,אס איטור זריעה בשביעיח כרלל בם איסרר הששרה.
לשאלה זר השלכוח סשעייח לשומרי שביעית בזמנינו .שומרי שמיטה רביס ,כן ירבו,
יררעים תבואה לםני שביעית בצורה שאין כאן איסור סםיחיס ,מקפידיס לזרוע עמוק
36
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כדי שהנביטה תהיה רק אחרי הגשמים בחווף ,כלומר ההשרשה תהיה אחוי
כחודשיים .אמנם איו כאו גזירת חז"ל של מפיחים מפני שזורעים ב"שינוי מחזור",
יתכו שמתגברים על אימור מפיחים שהוא אימור דרבנו' ,אבל אולי יש כאו בעהי
של אימור השרשה בשביעית.
ב
מכואר במשנה )שביעיח פרק שני ,משנה
ו( :
ייאי) נוטעיו ואיו מבריביו ואיו
מרכיביך ערב שביעיח פחוח משלושים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריד או
הרכיב יעקור" ובגמרא )ראש השנה .י ב( מובאה שיש צורד בשיעור קליטה .הגמרא
ממכירה ייאכןר רב נחמו אמר רבה בר אבוהו לדברי האומר שלושים צריד שלשוים
ז',,לושים .לדברי האומר ב' שבחוח צריד שחי שבחוח ושלושים יום" וכו' ומפרש
רש"י )ד"ה שלשים ושלשים בעי( "שלשים יום לקליטה שחהא נשרשת בארץ
ושלשים יום לחשיבח שנה וימי הקל,טה איו עולי) לה דכמאו דמנח בביחא דמיא
כל זמו דלא קלטה ".החומפות שם )ד"ה שלשים ושלשים( חולקים על ,פירש'''
וטוברים שהצורך של ששים יום נאמר רק לעניו שנות ערלה ,ייאבל לעניו '~בינזית
לא חישיינ) אלא שלא תקלוט בשביעית עצמה" וכו מובא בחומפיח הוכחה מהגמרא
להלך )ר"ה יג ,ב( ייגבי אורז ודוחך ופרגיו ושומשמיו דמחלק לעניו שביעית ביך
השרישו לפבי ראש השנה להשרישו לאתר ראש השנה" .לא בריר אם לפי התןספות
1
רביס תמהו השחזון איש הלק באי~יר ספיחיו אם זורעיס בשיבוי מחזור )סי' נב ס"ק ('-ב
וואלי מותר לומר שבוסף לנימוקים המונאים שם ,יש מקום להקל ,שהרי היוס זורעיס
שטחים גדוליס ואין מקום לחשש שאדם זורע כסתר ויטען שהזערים עלי מאליהם ,ראה
מעדבי ארז ,שביעית ,קובץ הערית סי' יא ,שו"ת ישועת מהש ח"א סי' ו ס"ק ג ישם סי'
ז ס"ק ב .שאלתי את ידירי ד"ר מהש זקס '''ב אם איז הבדל עצים בזמו הזה ביבזל ביז
זריעה צרופה הנהוגה היום ובין צמיחה של גערינים שנפלי בקצירה לפבי שבה" .דר
זקס ב"י השיב לי שאמנם יש הדנל גדיל ,אכל קהש להגדיר הבלד זה באחוזים .שJמתי
מרב גרלו שבזמננו יטען הזוער השאו זרע "עפ היתר מכירה ,לא יטען השזרעיס צמחו
מעצסם .ועדר שמעתי טברה שבקיבוץ לש דשמרי תורה יא ישיך החשש שיזער בסתר
שהרי לא עשויס שום דבר ללא החלטת הרוב .יעור שמעתי שאווי חז"ל קר חדשו באדם
םרטי שיפעש ויזרע נסות ואחר כך ישקר ,אבי חז"ל לא חדשו בצינור שלם שי שימי~
תורה וזמיית שכי מסרתם לשמיר שמיטה .אויי נימוקים איה עוזרים יהקל בזמננו
בסקריס מיודחים כאלה שאיסור ספיחים דרבנז עלוי לגרים שקיים חמוריס בשמירת
שמיסה ,כמי בזרעוה לםני שביעית אפילי ללא שיניד מחזור ,כארש מטרת הזרעיה די Pי
לפאשר שמירת יDמיטה .והשוה לרדסן החזון א.יס זצ"ל סי' נב " Cק ב בגימוקיו להקי
בזריעה לפני סביעית רי ישניי מחזיר "וכל עיקרה משים שמירת שביעית לוויא איסיר
שביעית ודאי לא ניחא לי' בזריעה זו ,יא יצאת בשביל זה מדין רשה ניר ואין כאן גזירה
דלמא יזרע יואמר ספיחין הן",
-
הרי יש כאן רמז להקל בגיזרת סםיחים אם דמובר
בז''Pירה לפגי ראש הנשה ונל כיונתה לא ל»בוו על איסרר זויעה בשביעית ,וכחל ס '!''Iרה
דבד:ם "1כשתר כסvית".
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
יש כאו איסוו תווה או איסוו דובבו ,ככל אופו משמע שקיים איסוו השושה
כשביעית .וכו כתב החזוו איש )שביעית ס" יז ,ס"ק כה( וז"ל "ומיהו אפשו דלזווע
שתקלוט בשביעית אסוו" וכו שם ייומיהו ל'" דבהי דצמיחה וג"ול מותו )וואיה
שאיבו חייב לעקוו הטפיחיו והאילנות( מ"מ קל,טה הוא זויעה ממש ואסוו" .וכו
)שס ס"ק כי ר"ה שם ה"ב( "ילפ Ifז אסור לזרוע גם בזה t '/לקליט בשביעית",
אבל החזרן איש חזר מארסיר השרשה,
וז ; II
בסל Iככ ,ם"ק
ה:
ייבשמ"כ ס'י ז"'
ט"ק כה·כו אי מותר לזועד כזה"ז כדי שתקלוט בשביעית נואה דכוין דלא בזכו
גבמ' ופוסקים לאטוו אין לבו לתדש איטווים ואע"ג דמצינו חומוא בנקלט בשביעית
יותו מבקלט בע"ש זהז דוקא בזמן שתזספת שביעית בהזג אבל בזה"ז איו שום
איסוו מתמח
חוספח …
ובואה דבזה"ז בוטעין אילו טוק עד ו"ה כמו זריעה כיון
דלא שיין בו מוביו ".וכן סיכם החזון איש להלן בסי' כו ,ס"ק ג "אבל לא מציבו למיסו
בזה"ז לזווע קדם שביעית כשכיל שיקלוט בשביעית וכל דבוי הואשונים הם בזמן
איסור התו'" ,עי"ש .וכר כבראה מסקנת החזין איש הלכה למעשה שאיז בזמן הזה
איסוו השרשה כשכעייח ,ואפילו איסור דובבן אין כאן .וכן מובא בס' שגח השבע
להוב קלמו כהנא שליט"!< ,הלכות שמיטת קוקעוח ס" ז ס"ק ז וכו בס' הלכות
שביעית להרג בנימין וילכו שליט"א סי' א סעיף א ביאוו הלכה ושם להלן כסא
דוד ס" כ ס"ק סב )עמ' פג( ,אן ראה שם ס"ק סז שכל זה מעיקו הדין ,אכל לכתתלה
ראיי להחמיר .כעין זה בס' שביעית ומציותיה )ת IIא תשמ"ו( עמ' ) 38ושס הערה (.23
לפי הוראה וו של החווו איש יש פחווו לגבי יוקות שצמחו אפילו וק קצח לפני
שכיעית ,שאיו כאו איסוו ספיחים ובשדוח שאין גויות ספיחיו איו אפילו צוון
בהשושה לםני שביעית .לגבי ההיחו הואשון בכתבו מאמוים אחדים' ,ואילו לגבי
ההיחר שאין איסןר השרשה בשניעיח ,לא הרבי לכחיב שהרי דברי החזון איש כייר
מללו שמוחר לזווע בזמו הזה לפני שביעיח ,אף שההשושה תההי בשבעייח .מירי
וובי הרב שלמה זלמו אויערבן שליט"א הקשה ,הו על ההיתר הואשון והו על
ההיתו האחויו .נתעכב כאן וק על הדיון לגבי ההיתו השב.י שאין איסיו השושה
בשביעית .בספו מעדני אוץ על שכיעית )מהדווה ב( קובץ העוות בהלכות שביעית,
ס" ח ,ס"ק ו מצייו מו"ו שליט"א שיש להסתפק בשיעור קליטה של שלושה ימים
ומותו לזווע אף בכ"ז אלול יימיהו הג"וליו יאסדו ןןכ"פ משום ספיחיו" .לIוי זה
וסי איסור השושה גם בזמן הזה .מו"ר שליט"א דן כאו כזרעיה רגילה הגוומת
השרשה אחךי למרם אחדיס רלא בזריעה עמוקה הנ"ל .נס' מעדבל ארץ -שביעית
סי' יג ס"ק יז דו מו"ר שליס"א אם תקליטה בחשכת כגמר זריעה אי בתחלת הזרעיה
וגם דן שם אם שביחת השדה בקרקע דומה ממש לשכיתת בהמה בשבח ,עי"ש.
בכום ציו! השלם ,אוצו השכיעית ,הלכות פסוקות ,סוק א העוה יג·יד דו
Z
ראה
'm
ןו קול תורה שגה לן חרברת א תשרי
תכש'.V
המעין טבח חשכ"ו .שו"ח ישתת
מש.ר ח"א סי' ו ו .ובערני ארז .שבעיית ,ןקבז הערות סי'
8
'
8
יא ,זנףת גונחת לשמה םי'
מט ב ,ושם הוכחה מהחזוז אשי עצמן שכתב בסי' כב ס"ק ב שלערת הר"ש אין נ.זירת
8
כפיחיו בכחב שהוכיף עלים חדשים בשביעית או קלחים לש ירקות השצוואו rלים
חדישמ בשביעית ולא וכר כלל להחיר גם את גרף הפירות שנל גידולם מהתחל,ה יעד
הסוף בשבעיית .וראה תורIו השמיטה ציין מו ומשנת יוטף ח"ד עמי
38
www.daat.ac.il
יד-טך .
אתר דעת -מכללת הרצוג
מירי ירבי הרב ש " ז אייערבי של,ט"א שרב בשאלת השרשה כשביעית ןז"ל " :לס'
הבמואר במפרשו השר IIע כיי"ר סי' רצ " ב היה ראוי לחשר ,להצריי גם בזרעים שיעןר
קל,טה של שת' שבתית ,אך מב'יו שבל ע'קר ד'ו זה להחמ'ר בזרע'ס שלא 'קלטי
בשב'ע'ת לא גזכו בגמ ',לבו 'ש לסמיך שפ'ו בזה"ז על רעת הסיבו'ו רש'עיו
קל,טת הזרעים היא ג ' ימים
•• "• 11 ,
בהשמך הד'יו כיתב מי"ו של,ט"א שאמבס " ר'ו זה שלא לזויע לפג' שב'ע'ת
בפחית מג' 'מ'ס לא היבא כלל להלכה ,יוק המב"ח במציה שב"י מסתפק בזה" ,ימכ'יו
"שגס השרשה בלא זו'עה א'סיוה רק מדרבג! יממ'לא !'א מיזהו'ו בזה על שב'תת
השז ה ומיתר לזריע לםב' שב'ע'ת כמי שמיתר לזווע לפג' שבת ",אר מי"ר של'ט"א
מב'א את דבר' תיס' ר'ייד במי"ק ב ,ב יז"ל יייא'בי ח"ב להוח'ק מואש אלא בש'עיר
שתקלרט הגט'עה קרדם ו"ה שאס לא תקליט מקרדם לכ! רקרלט בשב'ע'ת הי"ל בא'לר
נטע בחיי שנח שביעית ייעקור" ,יכעין זה בתוס' רי"ר ר " ה ו ,ב .לכן מסכם מן"ר
של'ט"א רז "ל ייגלעג"ד דאסיר לגטיע ילזויע אס הקל'טה תהא בשב'ע'ת …אילם
מרן החזר"א מתיך לזרוע זרעים ולנטוע אילני סרק בזה"ז ער ואש השבה וצ ". I/ע
גם בחרבות "קדישת שב'ע'ת" )בג' בוק ,חמיז תשב"ה( מתקשה הרב אבוהם
הלי' היוב'ז למציא הסבו לש'טת החזי! א'ש )שם עמ' (.א'
בס' מבחת שלמה ,ט" מח ר! מי"ו של'ס"א בהוחבה בשאלת השושה יקל'טה
בשב'ע'ת ימיס'ף להקשית על התזי! א'ש שכתב לגב' זו'עה לפג' שב'ע'ת כד'
שתקליט בשב'ע'ת "בראה רכ'י! דלא גזכר בגמ' יםיסק'ס לאסיו !'א לגי לחדש
איסירים ".מי' Iר שליט"א מקשה על זה מדברי רש '' ',ראש השבה " ב I/שלישים יים
לקל,טה שתהא בשושת בארץ ",דבזמו שהה> ביהג !'ר תיסםת צו'כ'ם להזהו שלא
תהא בקלטת בתיספת לשב'ע'ח של ל' 'ים לפג' ר"ה ימזה ש' להיב'ת שכל שב!
נשביעית עצמה "דשניעית עצמה בזה"ז חמיר יותר מתיספת שביעית של לן יוס
בזמ! המקדש .יצר'כ'ס שפ'ר להזהו לא לזויע לפב' ו " ה באיפו שהקל,טה תהא
בשניעית ", . ..עי /lש .אמנם מדובר שם נאיסיר בט~עה לפבי שביעית ,ימי"ו שליט"א
סיבר שא'! מקים לחלק ב'ו א'טיר קל'טה של א'ל! בשב'ע'ח יב'! א'סיו קל,טה
של זרעים .מי /lר שליט I/א דרחה שם אח הסברה שאיסירי הקליטה בשבעיית קשןר
עם ר'ו חוס Dת שב'ע'ח ,לומר שבזמו הזה שא'ו חיספת שב'ע'ח ,א'ו א'סיר קל'טה
בשביעית ,עי"ש.
הוכחה נוספת לאיסור קליטה יהשרשה בשביעית מביא מו 'Iר 'ז.zליט"א מזכרי
התוספות ראש השנה ו ,כ )ד"ה שלשיס ישלשיס( שהובאי כבר למעלה ןס"ל יי יאירז
ידיחו יפרג'ו ישימשמ'ם שזר'עתו בא'טיר מלאכה דאיר"תא בדבת'ב )י'קרא כה ,ד(
לא תזרע יאס'ר' בתיטפח שב3ז''ח ,מ"מ לא ח"ש'גו יכלכר 'ששרדשי ל cנ' רשא
השנ'ה' .מרברי התוס Dות משמע שהאיסור הוא משרם שביעית עצמה ילא משים
תיטפח שב'ע'ת.
גם הרב משה קליערס זצ I/ל דן בספרי תררת הארץ
3
" I/א ,פרק ו ,סי' יג·יר
מאנם גם מףיר הרכ שלמה זלמן אןעירכך לשיס"א העלה שאיטור השרהש לפני ראש
השנה תלךי בתרספת שביעית ,אר סן"ד לשיס"א חזר מסברה זי ,עיין כרם ציון ,ןקבסדס
ישזעת הארץ ,יתלשים תרח"ץ !)רק א
"0
ב ס"ק יא.
•
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשאלת ההששרה בזמן הזה ; בתחלת הידון מובאה הסברה שאיסור השרשה נאמר
רק לגבי תוטםת שבעיית )כטברת החזון אשי בטוף( ,אר במסקבה הIז 1מוכיח
מםישר"י ותוסםות הנ"ל ועדר ראשונים שגם בזמן הזה יש איטור השרשה ,כמו
השעלה המנחת חיניר.
ג
ואולי יש מקום לעיון בוטף בדברי המשנה המובאים בתוטפות הב"ל .וז"ל
המשנה שביעית טרק ב משנה
ז:
!/האירז רהרוחו והפרגין והשומשמין שהשרישו
לםני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית
ומתעשרין לשבה הבאה" .לדין זה אין קשר לתוספת שביעית והדברים באמרו כאן
במםורש "ואם לאו אסורין בשביעית" ,כלומר אם לא השרישו לפבי ראש השנה
אסיריו בשביעית .אין פעוט אחר בדברי המשנה
-
'יראס לאי" הכוונה אם לא
השר"~ו .אבל לא ברור מה כוובת התבא ב"אסורין ".אמבם םשטות הדבריס
פרשו כנראה התוספות
-
-וכן
שכרובת "אסוךין" שנעשה כאן איסור או שהזרעים אסורים
מםני הששרשיו בשביעית .אבל לא שממע כר אצל ראשונים אחריס .בםירשו המשנה
פירש הר"מ IIיאם גורמן שתהיה שבה הבאה שבעיית יהין אסוריו בשבעיית ימיתר
לכנוס אותם לקיום אבל דינן כדין פירות שביעית ".לפי םירוש הר " מ אם השרשיו
הזרעים אחרי ר"ה .יש עלהים קדו 'ת ;:שביעית ומותרים באכילה ]מדובר כאשר איז
איסור ספיחיו( .יכן כחזון איש )שביעית סל' יז ס"ק בה( יי והא יקחני סיפא אסירים
משים שביעית ,הייבר בדיביס הגיהגין שם" .לפי זה יש מישג ייאסןר בשביעיתיי
והכוונה שיש קדושת שביעית על הצמחים או על הפירות ,אר אין כאן שום איסור
וכן שיטת הר"ב בכל המסכתא ,כמבואר בתוספות יום טוב פרק ה משנה ו )ד"ה אבל
מוכר( .וכן כחב z.ז'''שרה בפירוש המשנה פרק ב מיזzנה ז יימפי' הרמב"ס והרע/יב
שממע דה"נו שנוהג בהם קדושת שביעית אבל לעקרם אינו צריר וכמו "אסורים
בשביעית" לקמד משנה '".ט הרש"ש מקשה שם שלגבי אילן אומרים דאפילו נקלט
בתוספת שביעית יעקור )וכל שכן אם נקלט בשביעית עצמה( והרש"ש מתרץ
שבמשנה שלנו מדובר שנשרשו מאליהם ,כלזמר שלגבי אורז והדוחד וכו' שהשרישו
בשביעית ובכל זאת מותוים ,מדובר בנששרו מעצמם זלכד חז"ל לא אסוו את
הזרעים ,הרש /Iש מיהד שמפיריש הר IIש כאן יתיספיח ראש השגה ו ,ב לא משמע
שפרשן כר את המשנה .אפשר לומר שגם לפ' הר"מ גפידשור לשמבה אמנם א'ן
א'סור על הזרע'ם שנששרו בשביעית ,א:בל אין ללמוד מזה שמותר לבתחילה לזררע
סמןר לשביעית דע שהשהשרה תהיה בשבעייח .כר הסביר לי מי IIו שליט IIא ,ןראה
חזין אשי ,שביעית סי' יז ס"ק כה,
הסתמכנו כאן על דברי הרמב"ם בפירושו למשנה כפי שנדפס שאם השר'שו
בשביעית "יהיו אסוריד בשביעיח ןרוכת ',לכנוס אוחם לק'ום ,אבל דינם כדין פ'רות
שביעית" ,אבל כתרגים הרב ו' קאפח שליט"א של פירוש הר"מ צוייו שניסת-תרגים
זה אינו נכון .במהדורה קמא כתב הרמב Ifם "ואם היתה השנה שביעית ,הרי אסורים
בשביעית ואסו ',לאצרם" ,ובמהדווה בתרא כתב הרמב"ם ייואסור לאכלם ודינם
כדיו ספיחי שביעית ".כנראה א'ן כתרגום מדז'ק זה של מהדורה קמא זמהדורה
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כתוא סתיוה לחידוש שבפיווש הומב"ם שהבאנו למעלה .בהתחלה כתב הוזנב"ם
שאסוו לעשות מהם אוצו ,אבל מותו לאובלם ,ואילו כמהדווה כתוא חזו הומב"ם
זנפיושרו ,אול' בעקבות לשון המשנה יי ואסוו'ן בשבעיית" ,וכתב שאסוו לאכלם,
שהוי ש' כאן איסוו ספיח ,כעין זה כחכו הוכ קלמן כהנא שליט"א בזנסכת
שביעית -חקו ועיון ,ח"א עמ' שא ופרופ' יהודה פליקס '''נ בתלמיי 'ושרלמ' -
מסבת שביעית ,ח"א עמ' .131והדבוים מפוושים בפיווש ובינו שלמה ס'ו'ל,ו,
שביעיח פוק ב ,הלכה ו שהלך כנואה בעקבות פיווש הו"מ וכתב ייאסווין בשבעיית
r
-
ואית בהו קדשרת שביעית ולאחו גזיות ספיחין אסווין באכילה שמום ספיחים".
אם נאמר שכוונת פירוש הומב"ם שיש כאן ענין של קדושת שביעית או איסוו
ספיחין ,אבל אין איסור בעצם ההשרשה בשביעית,
-
הרי יש כאן סיוע להכועת
החווו איש שאין איסור השרשה בשביעית בזמו הוה.
ואולי אפשר לומר שאכן יש מתלוקת ראשונים לגבי איסור השרשה בשביעית.
לפי רש tIי ,התוספית הרר"ש בכלל איםיר הששרה באיפור זריעה יכמו שאםיר
לזרוע בשביעית ,כך אסור לזרוע קצת לפני שביעית אם ההשרשה חהיה בשביעית,
זאת כייבת המשנה "האורז והדיחו וכי' שהשרישו לםני ראש השבח מתעשריו
לשעבד ימיתריו בשביעית ואם לאו אסוריך כיטכ"ט"ת" .אבל הרמב"ס ,הר IIש
סיריליו .הר }1יי ב יעיד מפרשים שאיו איסור השרשה בשבעיית וההשרשה בשביעית
גורמת שלזרעים ש' קדושת שביעית )דמובר בשמנה לפי הדעה שאצל אווז ודוחן
הולכים אחרי ההשרשה ולא אחרי נמר פרי( .לפי זה אפשר לומר שאיסור הששרה
כשביעית מובא אצל הראשונים ,במיוחד בפר"ש שביעית פרק ב ,משנה ו-ז וכן
בפרש''' ובתוספות ראש השנה "
ב ,אבל אין זו דעת הרמב"ם וכן משמע ממפרשי
המשנה פרק ב ,משגה ז , 4
לפי זה מובנים היטב דכרי המנחת חינוך '.הכאנו למעלה .המנחת חינור העלה
את השאלה אם השרשת זרעים אסורה בשביעית ותלה שאלה זו בדיוי אם אנו מצווים
על שביתת הקרקע בשביעית או לא והמנחת חינור מסיים "ויש לפלפל הרבה בסוגיה
דראש השנה ".אכן הדבר תלוי לפי המנחת הינור במחלוקת ראשונים ואש השנה
"
ב ויג ,ב שדנו באיסור השרשה בשביעית ולפי המנחת חינוך יסיי המחלוקח
שבהששרה אמנם לא עשינו מעשה ,אבל הקרקע אינה שוכחח .אך זה לא היה ספקו
של החזון איש שסבר שאיסור השרשה לא קשור בשביחח הקרקע אלא בתוספח
שביעיח ולכן בזמן הזה שאין חוספח שכיעיח ,מותר לזרוע עד ואש השנה,
ואול ,יש מתלוקח בענין השרשה בירושלמי שביעית פרק ב הלכה ב וז"ל "וחני
עלה .חוושים בית השלחין ער ר"ה ,רבי אומר עד לפני ו " ה שלשה ימים כ'י ש'זרע
ויטע וש'שר" ,כר נרסת הנר " א .ויש לומר שלפי התנא מקא מוחו לחרוש רע ו"ה
מפני שאפילו בערב ו"ה מותו לזווע ואילו ובי מתיר לחרשר וק עד שלשה 'מםי
לפנ' ר"ה מפני שאחר כך אין אפשווח שהזרעים ישתרשו לפני ואש השנה וחרישה
כ'~לשה ימים אלה מיוערת רק לתקן אח הקרקע לשביעיח .העירני על זה בני ך'
4
יכז מסקנת הרב שמעיז אסך גלורברג שליט"א בפסר " בית " nלמ"
-
עניני שבעיית "
)ירושליס תסכ"ו( עמ Iצז שלפי הרמב I/ם איו איסור קליטה בשביעית נאילן סרק ובזרעלם
ול ' Dרש"י ןר"ש יש איסיר קליטה בשביעית ,ע"ש,
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלחנן ב '' ',החזון א'ש )שב'ע'ת ,ס" ,ו' ס " ק כו( מפוש יי ואפשו דוב' מלתא כאפ'
נפש" הוא ולא קא' אב'ת השלח'ן אלא לאחו שהת'ו ו"ג )תוספת שב'ע'ת( ,ואמו
רחווש'ן עד ג ' 'מ'ס לםנ' ד " ה ,ולפ' זה אסוו לזווע גס בזה"ז לקלוט כשב'ע'ח",
לס' פ'דושו זה סובד החזון א'ש ש'ש א'סוד בזו'עה לםנ' ו " ה בל' שהוח של
הששרה .אמנם נסי' ככ ס " ק ה חזר החזיז איש מפירושן ןמפר ש " וההרא דירן' ראסר
רבי לחושר תיד ג ' ימרם לר /Iה גמי בזמו שתיספת אסןר " עי"ש ~.
ד
בספרי הלכה של דיני שביעית מזכיריס את בעית סדים הזר י עה לפבי שביעית.
בספו תודת השמ'טה להדב חנוך זונדל גדוסבוג זצ "ל פוק א סוף ס" כ מובא להלכה
יי ואף בזדע'ס ' ש ל'זהד ש לא לזדוע לכה " פ ש לושה 'מ'ס לפב' רא ש ה ש בה כר' שלא
תהא הקליטה ב ש ביעית " יראה שם גס ' /ק י ltת הנימוקים .הוג ר ו /מ טיקוציגסקי
זצ " ל הדח'ק לכת וכתב יידאו' לחשוש לא לזווע תוך ד"' 'ום )או לכל הםחות
שלשה 'מ'ס ( לפב' ד"ה " ) ספו השמ'טה פדק א ס " ב ( .למעשה מסתמכ'ס על הוואת
החזזז אש" זצ " ל וכן מוכא בספד שבח ה ש בע להוב קלמ) כהבא ש ל'ט " א יבספד
הלכות שב'ע'ח להוב בב'מ') ז'לבד ש ל,ט"א כמובא כבד למעלה .כמו כן 'שבס
ספו' הלכה המב'א'ס אח הבעק בל' להכד'ע בדבו ,כמו בספד האדץ ומצווח'ה
להרב אברהם הלל גולדברג ש ל'ט " א ) עמ ' קצה ,העוה 26והועחק מש ם לחובוח
המיוחדת יי הלכית שמרטה " (.
יש לעיין מה טעם האיסןר של השרשת הזרעים בשביעית ,שהרי הזריעה בעשתה
לםנ' שב'ע'ח ולגב' זד'עה לםב' שבת לא שמעבו מעולס ש'ש למנוע השרשה בשבח.
לפ' המבחח ח'בזך ועוד אחרוב'ם כגון חורח הארץ )ח " א ,פרק ו "( '"' 0א' 0 , "I'-
ה ל כות שביעית ) סי ' א ס " ק א ושם בביאור הלכה ( ס' מקדש דוד )סר' נט ם " ק ז(
הרבר בובע מהד'ן שאדס מצווה על שב'תת שדהו .בוסף לא'םור'ס שבשב'ע'ח 'ש
עור צוו' יי ו ש בתה הארץ " ולכן אף ש לא זודע'ס בשב'ע'ת עצמה " אטור השרשה
בשמ'טה מחמת שכ'תח קרקע " כ לש ין המנחח ח'ניך .אך )'א הכדח שא'סיר ה ש ד ש ה
כשכ'ע'ר! קשוד כא'סור שכ'תת שדהו כשכ'ע'ח .לפ' האגל' טל ,מלאכת זורע "ס)
ב ס"ק ח סע'ף ב( על א'םיד זד'עה בשב'ע'ח " לא מח"ב ער ש'קלוט " ילכן
יי ב ש ב'ע'ח אםוו אם זדע בעדב ש ב ' ע'ת וק ש קולט כש כ ' ע'ח " ) אנכ ,פ ש טוח דבד'
האגל' טל מוד'ם שא'סוד זה ק"ס גס בזמן הזה וא'ן לו ק ש ד עס חוספח שב'ע'ח ( .
5
בהוצאת וסביעית תלמךי ירושלמי עם ביאור .ךגר ' א יעם פ י רשו חרזז א י ש )ירושלים
תשב " ב( ידל ע " י כלול אברכים בני כרק יכן במהרורה וסניה " כםי שנדפט כראשןנה
"עי כילל אברכים חז י ן איש בזכריו סאיר" עם ת ו ספות )בני
בוP
ערב שנת השמיטה
תשי"ט( מובא בפרק ב ,הלנה ב את וכירוש החוון איש הנ"ל מלן.קט מחזון איש סיו יז
ס"ק כו ילנן מסייטים בדברי החזן " א יי ולם " ז אסןר לזר ן ע גם כזה " ז לקלוט בשביעיה ".
אר ל Mה יסיםו את דברי החזוו אשי שנס י' כב ס";ו ה יבסי' כ י ,ס " ו j.ג השחזרא כהב
במפורש חשזר מפירושו · הנ"ל ימביא פיריש אחר בירו-לשמי ומדגיש שדםתר לזרעו
נזה"ז עד לר " ה.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ינן בחזיז אשי שביעית סי' וז ס"ק ה "קליטה היא זרעיה משמ יאסור " .יכז העלה
הרב יעקב ויליל שליט //א בספר זבחי תרועה סי' י ס"ק ב • 8
שי הבדל ביו שני ההסברים .על איסדר ההשרשה .לפי המנחת חינדד דההדלכים
כשיטחד כעל הדשה עדבר אם הידוי אחר ) אד אפילד גדי( יזרע ערכ ר"ה כשךה ,אבל
לפי האגלי טל ודעימיה כמקרה זה רק הזורע עדכר ,אבל לא כעל השדה.דהעיר לי
מד " ר שליט"א דז " ל "כמו שאיו בעל השדה מוזהר על שביחת שדהו מקליטת זרעים
שנפלד מאליהם ,כד גם מקליטה שנעשתה ע " י אחרים ,אד יתכו שהמשכיר שדהד
אד בית עם גינה לישראל חשדו ,שלדעח המג " ה צריד להזהיר אח השדבר לא לזרעו
בשביעית כמד שמדזהר על שביתת כהמחו בשכת".
לעמשה סדמכים המשקים שדמרי שכיעית על דכרי החזוו אשי וזדרעים לפני
שביעית באותם שזות שאיז עליהם גזירת ספיחים ,זרועים עמוק כדי שהנביטה תהיה
רק אחרי הגשמים החזקיס .1בזריעה כזי עד ערב ר /tה ממש מונרחים להסתמך על
היתרו של החזוו איש שבזמו הזה איו איסדר השרשה בשכיעית .יתכו שאם זורעים
לכל הפחדת שלדשה ימים לפני ואש השנה ,אף שההשרשה בדדאי תהיה רק כשכיעית,
בכל זאת Iין איטדר השרשה כזריעה עמוקה זו .סכרה זד העלה הרכ אכרהם דדד
רדזנטל שליט"א בכרם ציון השלם ,אדצר שביעית ,הלכות פסדקות פרק א ,הערה יב
וז " ל "ונ"ל דבזדרע כמה ימים לפגי שביעיח כאופן וכמקדם שהקליטה דואי לא חה"
רק בתדר שביעית בזמן ביאת הגשמים ,דכזה אף לדעת המנ"ח ודעימי' אינו עדכר
בזה ,דדדקא בזדרע בתדר ג' ימים לפני רה " ש אסור ,משום הקליטה שתהא שבבעייח,
יכייז רדרך הזריעה היא שתקלום אחר ג· למלם ,א"ג אמךי' שפיר שהקליטה נעשתה
ע"י זריעתו ואמרי' דדמי כאילו זרע היא דנטע כשבעיית ,משא " כ כאן כית שהזרע
דדדאי שלא תקלדט עכשיד ע " י זריעתד א " כ הוה עתה רק כמניח הזרעים בכה ואינד
פדעל עכשיד בזריעתד מאדמה ,דהקליטה שתעשה אחר זמו מרובה ע "י הגשמים
ובדימה ,היה רק בגרר גרמא דילי ,יז /lל עיד ובאמח פחס קלוטה היא תפיד ב' ימים
אף בקרקע יבשה דכדדמה ,רק דהצמיחה מתאחרת מחמת יבשדת הקרקע ,דא"כ פשדט
6
בתוס' רי"ד עבודה זרה טי ,ב מסתפק הרי"ר אם ארם מצייה על שביתת דשהו בשביעית.
רר n ',ר מאריך להוכיח שאיו איסיר כזה ,ירק בסיף חזר בן יגיטה ליומ שאכו דאם ונצייה
על שכיתת דשהי בשביעית ,עי'/ש .בתוס' רי"ר ר"ה ,ז ,ב רמו"ק ב ,ב לענין איסור
השו ש.ו בשבעיית,
אין
התייחסות
לידיני שvבו/ן טר רגם מןה שמעמ שאיו קשר נין
איסרר השרשה בשבעיית לבין השאלה אם אדם מצויה על שביתת שרהו בשביעית.
7
ראה חרברת "לקראת שנת
החקלאןת על פי התוהר עמ '
השמיטה תש " "מ חוברת הררכה יו"ל עדח ד1בoכין לחרק
;8
"דפי הלכה להתישבןת החקלאית" לקט הלכות שביעית
לחקלאים ,יו"ל ע"י בית מדרש גביה להלכה בהתשינות החקלאית ,ירשולים
-
עשלנים,
פרק Kס"ק ב רשם הערה ;7יי הליכרת שדה" ניסו תשמ " ן יר' ל ע " י ד 1:kוכן לחקר החקלאית
עפ"י התורה ,פרק ב
לנביטה '»ל דיי
ס"P
א ושם שאחר שנךי חמזור יימותר לזרער עד ראש השגה,
הגשוביס".
ואולי יש צירך כבירור המונחים השרהש ,קליטה ונביטה ,וראה פירוש הר"ס שביעית
פרק ב ,משנה ן אום~רןש קליטה
ילדס.תככרת חוטי השירש
-
יקיחה ןהטיפה הויא מלציה לחנןר וא.לין באץר
בארץ" .
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא שאיבו עובו בזה" עכ"ל .לפי הטבי זה איו זיין בהשושה בפועל ,אלא בזמו
הדרוש להשרשה ,אפילו בווי לרב שלמעשה עזד איו השרשה .בנ..,זו מזכיחים לומי
שאפילו אם שי כוובה שלא חהיה השרשה בקווב ,בכל זאת זירעה של ימים אחדים
לםבי שביעיח מטפיקה כדי שאיו כאו איטוו השרשד.
אך לא שמזבע כך דמובי הםווי אבו ,ואש השבה י ,ב וז"ל "גבי הששרה לפעמים
אפשו דימי השושה נשמכים
יותו •..
דבמקום הגייד ימי השושה נשמכים ביותר
שמלושה ימים" .ש'"ע אך ואה שמבת יוטף ,שבעיית ,םוק ב שמבה ז ע'מ מקט בשם
ה"םני זקו" שתמיי די בקל,טה של שלושה ימים ייומי שאיבו מורה בו אינו ידוע ביו
ימינו לשמאלו " ,עי"ש ,אך לא משמע כר בתוטפות פטחים בה .א )ד"ה כל הוכבה(
וז " ל "דבמקום הגר ..,מאחית לקלוס יותו מג' ימים " .
ואולי יש לומר שזריעה עמוקה לפני שביעית איבה דומה לזריעה וגילה
בדאמה לחה המביאה מיד להש ושה אחוי ימים אחדים ואילו בזריעה עמזקה וק
גורם נופף ,גשמים מו השמים ,מבאיים לידי השושה זיתכו שגם לדעת המנחת חינור
איו לייחט כאו את ההשושה כתזצאה ישיוה ש ל הזועיה .כעיו זה שעמתי מהוב
קלמו כהנא של,ס"א.
כפיווש רכנו נתן אב הישיבה ,שכיעית פוק ב ,משנה ב מובא זז"ל ייאם זוםוז
אפליו בתחלת השנה הששית ולא ידר עלהים גשם מתחלת השבה עד טזפה אלא
בשאוו כאדמה גוגוים יכשים וירדו עליהם גשמים בטוף אלול וצמחו כטוף השנה
הוי אלז אטווים זבפני שבזועז בששית וצמחו בשביעית וכל המ שנזרע זצמח
בשכיעית אטור לאכלו ",אך אין להוכיח מכאן שיש איטור השרשה אפילו אם זורעים
זמן וב לפני ו"ה זהקליסה מתאחות .מדובו כאן באיסזו טפיחין ולגבי איסור זה
מדגשי רבנו נתן שאיו להטתמך על כך שהזועים נזרעו בתחלת השנה הששית ,שהוי
אם צמחו רק בסוף השנה ,חיול עליהם איטיר טפיחין .
בכל אוםן יתכן שגם לפי דעת האוטוים ה ש ר ש ה ב ש ביעית ,אפילו אם הזועים
נזרעו בששית ,אין זווך בהשושה בפועל .אלא מספיק זןמ של השרשה ודי שמפסיקים
יומיים ימשהר ל Dבי שבעיית •a
•
הזבאז כאן ואשי פוקים ב ל בה תוך תקהר ששי בזה תועלת עבור לימדו זליבון
נוסף בסוביה מעניינת זו ששי לה השלכות הלכה למעשה בשמירת שמיםה בזמן הזה.
רגיחן התורה ית ' חיזק אח גיברוי כח שימרי ש ביעית כדשה רבכרם ,
8
וראה בס '
שביע~n
כהלכתה פרק Kם " Pכ ובמדןר מקירות ,הערות והופסןח מרP"O K P
ב שאילי שיעוך נביםה שובה נכל סיו ימיו יתלוי כפרג האדמה ייוממ" לוז החמרנו
בקליטה יוחר מג ' ימיס יי.
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרכ שמו Xל רוד
האם מיתד לאחד את שאלת הגשמים ?
א,
צהגת האשהל
קטיף הכותנה עומר להסתיים בררך כלל אחר ז' חשוז ונשאלה השאלה אם מותר
לנו להמ ש יך ולימר יי תו ברכה " ולא לבקש מטו ,שהרי איז אנו מעוניינםי במטו
ואיז אנן וקוקים לו ) .כמו כ,ן גם ע"ס התאריך הלועזי ,טרם הניעה עינת הגשמים(
ועו.ד אם אטנם צריך לאמר ,הלא נעשה שקו בנםשנו הלא לבנו בל עמנו ואין אנמר
ייוחז טל ומטר " בלב שלם 1שאלה זו נשאלח גם בשנח השמיטה ,שהרי משקים
שומרי שמיטה זורעים כבר לםני ראש השנה ומעונינםי שהזרעים לא ינבטו '''ע
הגשמ!! ,הראשינים בחשון אלא ע "י הגשמים שיבואו בעז " ה בחרושי כסלו-טבח.
ב,
פייי כיכרא
בשמנה במסכת תענית )ך ן י tע /lא( שביבן :
" כג ' כמרחשןו שואלים את הגשמים.
רבן גמליאל אומו בשבעה בן ,ט " ן יום אחר החג כיי שיגעי אחחז שבשיראל
לנהר פרת".
יבגמרא :
" אמר וכי אלעזר :הלכה כובן גמל,אל ,חניא חנניא אומר :ובגולה
עד ששםי לחקיפה",
הגמרא )דף ד' ע " כ( גם שיאלת על סתיוה כרברי האמוראים כמי לםסוק ,האם
מחחיליס לשאיל גשמים בשמיגי עצרת או כז' בחשוז ומחרצח " :לא קשאי ,הא לן
והא להז " שויב שיאלת :יי מאי שאנ דלידו אד י ח לן פירי ובבאר ,לדדיהו נמי אית
להי עילי
רגליס "1
ומחרצח :ייכי קאמו ו' יוחנן בזמן שאין ביח המקדש קייס".
בבבל שיאלים רק כשבעה בומחשון שמום ששי לדם .הרבה תבואה בשן ה עד
אז .אבל כארז ישראל ,כשהיה בית המקדש קיים היו שואלים גם כן בחאריך זה
משום עילי רגלק אבל לאחר שנחוב שי להתחיל לשאיל שם כשמיני עצרת.
יבהמשר הגמרא :
" השתא דאתית להכי לא קשיא ,הא יהא לדידהי ילא קשיא,
כאן כזמן שבית המקרש קיים ,אכן בימז שאין כיח המקשד קיים ".
מ"מ ע"פ הגמרא מתחשבים אני בםירי בדברא
-
בתוצרת חקלאית שבשיה
על מנת לדחית את שאלת הגשמים .האם שי להתחשב גם בקטיף הכיתנה או כזרעיה
לםגי ראש השנה בשנח השמיטה ,כאשר גשמים מיקדמים עלילים לגרים לנביטה
מיקדמת המסכנת את כל היבול אם תהיה הםסקה בגשמים ז
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג.
בצראות חוץ ;ארץ
.1אצוות הזקוקות לגםש כקץי ,כיצד מכקישם שם גשם ?
הגמרא )בממכת תעגית דף 'ייד ע"ב( ממפרת " :שלחו ל,ה בגי ביגוה לרבי :
כגון אגן דאפילו בתקופת תמוז בעינן מיסרא .היכי בעבדי -כיחדיים דמיגן או
כרביס דמינו ,כיחידים דמיגן ובשומע תפילה ,או כרבםי דמיגן ובברכת השנים ?
שלח להן :כחידיים דמיחו ובשומע חפילה".
והגמרא
ממשיכה :
יימיתיבי :אמר רבי יהודה :אימתי ,בזמן שהשנים כתיקנס
ושיראל שרויים על אדמתם ,אבל בזמן הזה
הכל לפי הזמן .אמר ליה :
-
הכל לפי השגים ,הכל לפי המקומות,
מתניחא רמית עליה דרבי ו רבי חגא הוא ופליג .מאי הוי
עלה 1רב בחמן אמר בברכת הש נים ,רב ששת אמר בשןמע תJכילה ,ןהלכתא בשומע
תפילה " .
מכאן משמע לכאורה שהולכים אחר רוב העולם ולא אחר רוב העיר ,ולכאורה
גם בגידונבו אי אפשר שאבשי מקום מסויס יתפללו לפי צרכיהם המצומצמים .אולם,
אי אפשר להביא ראיה מהנפמק לבבי בינוה לנידון דידן וזאת משני טעמים :
א( יחכן שבשגים ממוימוח רוב החקלאים טרם גמרו לקטוף את הבוחבה ולחרוש
אותה )וכו בענפים בוספים( ,כר שאז זו תהיה שאלה של רוב העם היושב בציון
)ויחכן שכך הוא המצב ברוב השנים ( .
ב( בבי ביבוה רצו כל הקיץ לאמר מוריד הגשם וזה לא ביחן להם ,ואילו כאן
הבקשה היא לאחר סר ד,כל בזמו קצר את כקשח הגשם ,ויתכן
שm
מותר אף ליחדייס
)כפי שלא מצאנו שאמור לעוברי דרכים להתפלל בתפילתם הפרטיח שלא ירד גשם.
אולם שאלחנו היא להחפלל על כך גם בברכת השבים( .
מ"מ הרא"ש )בתשובה הובאה בבית יוסף סימן קי"ד( חישד שהנאמר לניגוה
הוא דוקא לעיר אחת ,אבל ארץ ש היא רחבת ידים מודה רבי ששואלים ומזכירים
גשמים אף כימזת החמה .אזלם ,הבית יוסף סייס
שם :
" ןמ " מ בראה מדכרין גאותה
תשובה שלא קבלו ממנו ,וכן גוהגים בכל העולם להפסיק מלשאול ביו"ט ראשון
של פסח ,אע " פ שעדיין צריכים ביזחר לגשמים " .
אלא שיתכן שאין נוהגים כהרא"ש משום שגשמים בקזי הם סימו קללה ולכן
אין לבק ש ם בברכת פרגמה במקום אחר ,בעשה ש רוב העלום איגו רוצה בכך .כך
כחב הר"ן )יף ה' ע"א מדפל הרי IIף(
:
IIואע"ב דאמרינז שאם היה צויד לפרנסה
אומרה בברכח השנ ים ,שאגי מטר שהוא מזיק לרוב העולם בתקומת תמוז " .וכן כתב
חמאלרי )בחידושיו לדף י " ר ע"ג ,ד"ה כבר ביארנו ,עמ'
54בנדפס( :
יי אע"פ שאף
היחדי שואל בכל גרכה וברכה מעין הברכה ,עניו זה הוא חלוק משאר עגיגים ,שיש
גו קלקלה לרוב העולם ,שהגשמים בימות החמה סימן קללה הם ,לופכיך · לא הותר
גהם לשנות מטבע גדכה אלא שיאמרה בברכת שומע תפילה ,שד,יא געשית האפרכסת
לכל דבר שאדם רוהצ לשאול עליו".
גם
ולםי זה בגידונגו שאין מדובר על גשמים בקיץ ,יש מקום להמשיך לשאול טל
אחר ' 1חשון.
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.2
להקףם את כקשת הגשם ובו-ם ס' כתקופה לז' חשון.
כתב הרא"ש )תעבית ,פרק א' סימז ('ד :
ייתמה אבי למה אנו נוהגים כבני גולה
בהא .נהי דהש " ס ;;;לבו בכלי .מכל מקום דכר התלוי בארץ למה ננהג כמותס .אם
ככל היתה מצולת מיס ולא היתה צריכה למים .ככל הארצות צריכים למים בוברחשוז.
למה נאחר כשאלה עד ששים לתקופה .והדכר ידוע אם לא היה מטר יורד עד ששים
לתקופה .היה הזרע אב.ד ולמה לא בעשה כמשבתבו .ובפרוביבציא ראיתי שהיו שואלים
את הגשמים כמרחשוו .יישר מאד בעיני".
והאויר בתשיבה כלל רביעי סיי י )הינאה בנית ייסף טימן קייין(
:
Iז אע"נ
רתבאי חבניה אומר וכגולה עד ס' לתקופה .ואבז ככל מילתא אזל,בז כתר חכמי בבל
ועכדיבז כוותיהו .היכא דפליגי אהדדי חכמי בבל וחכמי ארץ ישראל .דתלמוד בכלי
חשכיבז עיקר .הבי מילי כדכר איסור והיתר וחיוב ופטור וטומאה וטהרה .אבל בדבר
התלוי כצורן השעה ואיז כו שיבוי לעכור על דברי חורה ראוי לילד אחר השנים
הומקומות והזמז דבבל שוכנת על מים רכים ולא צרכיים גשמים עד ס' לתקופה.
או שהיה זמז הזרע מאוחר כככל .אבל בארץ אשכבז שזמז הזרע הוא מחצי תשרי
ואילן .הדכר ידוע שאם לא ירדו גשמים מיד אחר הזרע שהוא מתקלקל .וסהעופות
והעככרים יאכלוהו כולו .למה לא בעשה כבבי ארץ ישראל .ששואלים את הגשמים
בז' במרחשוז כרכז גמליאל .כי כדבר זה איז מחלוקת כיז בבי כבל וכיז כני אזר
ישראל שביתבו אלו טעם לדכריהם שראוי לעשות כד .ואלו רנתבים טעם שראיר
לעשות כמותז .אלא שכככל היו עושים כפי הצרי ,להם .והמשבה שאומרת ששואלים
כמרחשוז בשבית כארץ ישראל כפי הצריד להם".
ואף שיוצא מדכרי הרא"ש שזמז השאלה כארץ ישראל הוא קכוע לז' מרחשוז.
הלא ראיבו לעיל שהגוברא התחשכה כפירי ברברא כדי לקכוע את התארדי של זמז
•
שאלת הגשמים .והרא " ש לימדבו שכשהגוב' קכעה ס' לתקופה לארצות הגולה איז
זו קביעה גמורה אלא תלוי כארצות וכאקלים .ואם כז יש מקום לכאורה לאמר כז
גם על ארץ ישראל ש"הכל לפי השבים .הכל לפי המקומות .הכל לפי הזמז" וביתז
לאחר או להקידם מעט את זמז שאלת הגשמים .אלא שערייז לא למרבו מדבריו רק
שקיימים שבי הזמבים ז ' כמרחשוז וששים לתקופה שוביתז לקבעו את אדת משניהם.
לא מציבו בדכריו אפשרות לקכוע תאדיך עצמאי ככל שבה ושבה לפי הפידי רכרא
כאותה שבה .או בכל מקום ומקום לפי הספקו.
את זאת ניתז למצוא כרמב"ם כפירוש המשגה שכתכ :
ייוכל זה )ששואלים
גשמים כז' כמדחשוז( בארץ ישראל וכארצות הדומות לה ) .שאוירם כאוירה(
•..
אכל כשאר ארצות .השאלה כזמז שהמטר טוכ והגוז כאותו מקום ,ובתז אותו הזמז
כאילו הוא שכעה כמרחשוז" .ולפיכך יש מקום לאמר שהוא הריז כארץ ישראל אם
בימיבו צרי ,לאחר את תחילת תקופת השאלה בכל השבים .או רק כחלקז.
ו.
לאחר בש;ו n
הגש1ב'ם בראץ 'שראל
בהלכות תפילה )פדק כ' הלכות טז-יז( כתכ הרמכ"ם :יישמבעה ימים במרחשיז
שואלים את הגשמים בכרכת השבים כל זמז שמזכיר הגשם .במה דברים אמורים !
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בארץ ישראל ,אבל בשבער ובסוריא ובמצרים ובמקומות הסמוכים לאלו והרומים
להם שראלים את הגשמים בירם ששים אתר תקופת תשרי .מקרמרת שהם צריכים
לגשמים בימות התמה כגון איי הים הרחרקים שואלים את הגשמים בעת שהם צרכ>ים
לד,ם בשומע חפילה".
הוקשה הרא " ש בתשרבה )שם( :
ייולפום ריהטא משמע שפירשו המשנה סותר
מה שכתב בתיבווו .כי בפירוש המשנה כתב ייובשאר ארצות צריכה להיוח השאלה
בזמן שהם צריכים לגשם באותה הארץ ויעשו אותו זמן כאילו הוא ז' במרחשןן",
אלמא ששואלים בבוכת השנים ,ובתיבורו כתב שאיי הים שואלים בשומע תפילה Iז"
וחיוץ :
"והמדקרק בדבריו ימצאם מכוונלם כי בפירוש המשנה כתב
'ייארצות" …
מזה נלמר שאין נקואים רבים אלא )לפחות( ארץ אחת ,ואותם אומרים בזמן הצריך
להם שאלה בברכת השנים ,אבל בחיבורו כתב יימקומות" שהם צריכים גשמים בימות
החמה כגיו Iואיי היס" ואלנם נקראיס ארץ בפני עצמם ,הלכו כיחידיס דמו ואומרים
בשומע תפילה".
רנראה להסביר אח הרמב"ם אחרת ובחילוק בין אי שאלת הגשמים בחורף לבין
שאלת הגשמים בקץי .בחיברוו מדבר הרמב"ם בעבין יי מקומרח שהם צריכיס לגשמים
בימות החמה" וכבר כחבבו לעיל שגשמים בימוח החמה לשאר מקומות סימן קללה
הם ,ולכן אין לבקש גשם בברכת השבים אלא רק בשומע תפילה.
אבל בפירוש המשנה סובב הולד לו הרמב"ם בענין איתור שאלת גשמםי מז'
חשוו ,והייבו אי-הזכות גשם בתחילת החווף שעיכוב הבשם איבו סימן קללה .ודארבה
סיף דברי הרמב"ס בפירוש המשנה הוא :ייארצות שיש בהם במרחשוו הקיץ והגשמים
איגם להם טוביס אלא ממיתים ומאבדים ,היאך ישאלז אנשי זד ,המקזם גשם במוחשון,
הלא זה מן השקר ,האולת "!
אולם עדיין אין אפשווח מהרמב"ם להוכיח שביחו לאחו את ומו שאלח הגשמים.
א(
משום שהרמב"ם
עוסק
כ"ארצות" וכארצות שיש בהם כמרחשו) הקיץ,
ושאלתבו עוסקת במקומות מסוימים בארץ ישואל.
ב( הדמב"ם מגדיו "שהגשמים איבם להם טובים אלא ממיתים ומאברים" ואצלבו
טרם הגעבו להגררה כל כד קיצובית ,אלא שלחלק מן התבואה נגרם נזק ואיבוד
כספי ; אך לחלק אחר הגשמים טובים .וגם לחלק שבגרם הפסה איו הגשמים "ממיתים
ומאבדיס".
אולם הר") רוחה בפירושו אפשרות של איחור שאלת גשמים בבימוק כלכל,
של I Iפלרי ניברא" יזה לשיני כיף ב' שווא רמפי הרי I Iף ד /Iה
ךאכיא( :
ייואיבא למייק הכא :הרי פסק ר' אלעזר הלכה כרבו גמליאל .דהא ר"ג לא
אמר הכי אלא ממבי תקנתם של עולי רגל,ם ,והאידבא כתו חויבו ליאכ למיחש
לתקבתייהו ,וכי תימא בזמן שבית המקדש קיים הוא דפסק הכי ,וכי איצםריך לזכקבע
הלכתא למשיחא ד איכא למימר דבגמוא אמריב) דהיכא דאית ליה !)ייות בדברא
אין שואלים עד ז' כמרחשו) ,ומשום הכי פסקינד הלכת כר"ג ,לומו כשיוד השוקבס
זמד זה לבני ואץ שיאול ,אף כל מי ישיארם מד יוידת הבשנ/ים משום פי'י כדוכא
וכייאצ בו ,מחארים השאלה IIך שכIIה כםרחשין .וכבר כתבתי בתידושי שניאה
מדקדוק סוגיית הגמרא רבאתוא דלית להו סירי ברברא ואינז מקום טובעני אלא
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לציוך גשמק כגון אוז ישואל ,שראליס חיכף אחו החג .ונמצאת אומו שכל
המקימות שייס להזכוה מיי"ס האחוין של החג ,אבל בשאלה נחלקי לשלשה דינים,
כפי חלוק המקומית :שבארץ ישואל יבכל המקימיח הצויכ'ס למטו כייצא בה ואיו
להם פיוי בדברא שיאל,ם ומוכיריס ביו " ט אחרון של חג ,והיבא דאיח להר פירי
בדבוא -מאחוים השאלה עד ז' במוחשין .יבבל שהיא טיבעני הובה עד ס'
בחקופה .. ,אבל מה אעשה והרב אלפסי ז"ל לא הזכיו בהלכוחיי פיוי דדברא כלל.
יכתב הא דאמו ו' אלעור הלכה כרבן גמליאל .וכחב ג"כ בגולה עד ס' בחקופה,
בראה שאיו לו אלא שני זמנ'ס הללי ,שובארץ 'שראל מאחויס לשאול אפילי בזמו
הזה עד שבעה במרחשין )אפילו ללא עבין פירי דדברא ,שאיבו להלבה( יאף הומב"ם
ז"ל '" ולדבריהם צריד לימו …
ולפי זה שא'ן לבו דין של'שי של פירי דדבוא
כללן"
ייצא אם כן שלס' הר''' ף והרמב"ם אין כלל התחשבית בתבואה שבשדיח יממילא
ודאי שאיו לאחו את שאלת הגשמים ,ילפי הטועביס שמחחשכיס בתבואה שבשדוח
גם זה ריקא עך לזו חשין ותו א?' י ןכ"כ המאירי )דף 'ד ע'יב ר " ה אע/ש ,בבד' עמ'
" : (26יכזמן שאין בית המקדש ק"ם מתח'ליס לשאול אחר החג היאיל יאין עול,
רגליס ילא פיוות בחוץ ,יכחו"ל כז' במרחשון מפני שעד כאן 'ש להס פיוות כחוץ,
וכבכל "…וכ"כ בהמשך )ד " ה 'ש מקומיח .בבד' עמ' : (34ייימ"מ בראה לי שמאחר
שהפירוח שטוחיו בשדות ,כמו שאמרו על זה בגמרא 'אבו דאיח לו פירי בדברא' אף
אבי צויכיס לאחר וראוי לנו שלא לשאיל אלא עד ז' במוחשין" )ולא ייתר(.
ומצאתי סירע לכר בתידוי,z,וי הךיטב"א )למשנה בדף י' ע"א( שכתב בזה
הלשין ;
יידבזמן שבית המקדש ק"ס ת"שינן לעילי רגליס שלא יעצרס הגשם בחזרתם
ובמ:באת סנשיום לעתיי ל.אב ורבן גמליאל ח"ש לכולהו עילי רגל,ס ואפילי לאחרין
שבהם ,ריהכי להן ט " ל ירם אחר החג ,ןאע"ג ואמרינן התם שארץ ישראל היא המלר
ארבעיס יוס …
וירושליס באמצע ''',א ויש ממנה לכל צד הגבוליס הוכלך עש'רס
יים ,אפילן הכי כרי tטלא תתאח~ זמז היטאלה מז' בד ,השאו זומ רביטה יכנןבית לי'
אמיר ,ומו על"חו דליזלו הבי טפי מאדס ביבוני ,או שילכו בלילה קצת כדי שיגיעו
לכיםת בט " ו יוס .ות"ק ח"ש )נמי( לעולי וגל,ם ,אלא דסבר דמסת"ן דניתן להו
להלכיה
"' ב יוס עד ג' מרחשון ,שיחזוו אז ריב שיראל לבתה'ס ,ארידך מ' Vוטא
לי,לן ביממא ובל,לא ,כי יהני רלא תתסבע אשלת נםשים !כIIתול'!כדהי וכלי אהי,
ויתחילי לשאול בג' מרחשון שהגיעה הרב ' Vה ראשינה" .ה"בו שבשום אופן אין
לאחר אחר ז' חשין ,ואף שעדיין נשאר מרחק לעילי רגלים ,אי כותנה בשדות ,על
המאחריס להזדוז .אד איו לאחו משום בד את בקשת הגשמים.
יכך שי ללמיד גס מהמשך דברוי )דב"כ שאח"כ( " :בני חו"ל דליכא לא עולי
רגליס רלא פירי בדברא ,והם צרכיים צירך גדול ,למה יאמו שיאחרו שאלתם דע ' 0
בתקופה 1אלא ודאי אין דברי חנניה אלא בכבל כמו שאמרנו .יא"כ שי לנו לשאיל
על מה שנהגו בספדו " yם הגאינים ז"ל שאיז שואלים גשמיס עד ס' כתקופה ככבל ז
ימורי הרב נר "ו הה' אימו שדעת הגאונים " Iל .,.דלא קבער זז " Iל לשאלה וז אלא
שני זמנים א' לבבל וא' לארץ שיואל .ומי שהגשמים טובים להם לאחר החג לאלתו,
יל,ת להו פירי בדברא עושים כא"י ושואליס מיד למיצאי יו"ס .ואותז שיש להם פירי
כדבוא זמן מועט אחר החג כגון האוצות האלו ,לשאול למואצי יו"ט אי אפשר להם
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שKיםנ להם סימן כרכה …הלכך יאחרו שאלתם עד ס' לתקופה כבכל ,אוע"פ
שצריכיס ל גשמיס קודם לכן לאחר אסיפת הפירות ,הרי יכולםי לשאול כיח"!'ים
כשומע תפילה ,ואם בפשד לומר שנקבע ומן שלישי כס"ו )יוס אחר שמיני עצרת,
היינו ('ז במרחשון דתו ליכא פירי בדברא ,כבר אמרבו שאין דעת החכמים לקבעו
לו זמן ג' אלא או כבני בבל או כבני ארץ שיראל".
מחשד הריטכ"א אס כן דבר נוסף .חכמיס קבעו רק זמבים מסוימים לחחילח
כקשח גשמיס ,והס שמיבי עצרח ,ז' חשון וס' לחקופה ,ולא יתכן שנבדה תאריד
חדש מלבבו.
וכיון שלא נרצה לאחר אח שאלת הגשמים ער יוס ס' לתקופה ,ובמיוחד ששיםנ
ג"!,וליס נוספים הזקוקיס לגשמיס אפילו קודם לז' חשון .וממה נפשה אם מגדל
הכוחבה שואל כאופן פרטי להמשיך שלא לכקש גשם ,מקוס שאלחו בשומע חפילה,
ואם הוא מעובין שלא לשאול אף בכרכח השניס הרי זה משום שהכוחנה היא חוצרח
חקלאיח לאומיח ,והוא מכקש שבחיחס אלהי כאילו כל המרינה זקוקה לכה הולא
במדינה יש גם גידולים אחריס הנזקקים לגשם) .ועיין כירושלמי תענית םייג ה"א
מחלוקח אם מחרעיים על גשמםי בשמיסה ,אר לענין בקשח גשמים נראה פשוס
שמוחר ובמיוחד בבירוניבו שרבים עושים כדין מה שהורו להם(.
והריטב"א מביא ראיה לדבריו :ייחדע …וכד מעייבת כה לא משכחח טעמא
להאי פירוקא בחרא )פירי בדברא( אמאי בדיבן ל,ה ,דהא לא מרוחינן בהי מדיי,
רהא מעיקרא במי דייעיבן הבי דיבי דארץ
ישראל …
אלא שבני ככל בגררו אחריהם
שמום ראיח להו פירי בדברא ,וא"כ נמצינו גורעים את החירוץ האחרון לעבין כני
בבל שלא קבעו להם זמן ולא הרווחנו כלום לענין בני ארץ שיראל ,ואין זו שיסח
רלא ניחא לן במאי ראוקימבא
החלמור בשום מקום ,אלא על כרחין יש לבו לומר …
לדדין כני כבל כר"ג בס"ו יום )אחר החג( …שאין
לבו זמן ג' משום
מקום …
שואר ארצוח כבבי '''א או כבכל ,ואוחם שאין להם פדיוח ברשה ערבי לאלחר ככבי
''',א אבל אוחם שיש להם פירוח בשרה הם בספק ,ששבי זמנים אלו איבם רומים
להם ,זמן '''א מפני פירוח השרה וזמן כבל מפבי איחור השאלה הרבה ,בררו הגאונים
ז"ל זמן כבל •..שתהא דין אחד כל הגולה .•.ואיחור השאלה עד ס' כתקופה שי
לו תשלומין לשאול בשמים כשומע חפילה מאסיפת הפירוח ואילך ,וז היא שיטחם
של הגאובים ז"ל ,וזו רעח רכנו אלפסי ז"ל שלא הביא מכל הסוגיוח כלום".
ה.
טיף רבר
בסיכום יוצא שאין לאחר אח שאלח טל ומטר לאחר ז' חשון ,ושי לאמרה בזמנה.
אילם בברכת שימע חפילה יכול להתפלל שהגשם יאחר או שלא יפגע כשדוח וכיו"ב,
יגם בברכת השבים יכוין במל,ם ייוחן סל ומסר לברכה" שהיהי המטר לכרכה דוקא,
ולא יפגע בחכואה שבשדית ,יכן כל כיוצא כוה.
יהקב"ה יברך שבתנו הכעלייט כשנים הסיכות ויחן לנו טל ומסר לברכה על פני
האדמה
ובי"ר.
50
www.daat.ac.il
~
—
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרב משח צךריאל
ההגבלרת על הע Iסרק השכל Iשל הארם לפ Iמהר"ל
פחח מהר"ל אח ספרי על חיקיו המדיח "בחיביח עילם" בזה הלשיו :ייכי החירה
היא
סדר
האדם,
באיזה
מעשה
יהא
נוהג,
ואיד
יהיה
מסודר
במעשיי,
ווהי עניז
החירה" .כדברים האלה גם כחב בפירישי לאביח ,דף רע"ה ,כלימר ,יציר-כפיי של
הקב"ה צריך להייח מחישב ,עריך ,מחיכבו .על האדם להחאים אח פעלי לדרישיח
הא-ליהייח ,העל-טבעייח .בדירבי החרגלבי בהרבה מאד שטחים לשיטח Lalssez "-
", Faireשהאדם עישה כפי שמזדמו לי ,בלי משמעח ,בלי צייח ,בלי חכביח ,אבל
אצל חז"ל שררה חשיביח של ייסדר" ,ביו בעביו סדר הלבישה )דרך ארץ רבה ,פרק
ייד( יהרחיצה (,םש) סדר ההליכה 'ג) שהיי מהלכיו בדרך ,יימא לז (,סדר הדיביר
)מהר"ל על אביח דף רלט יאילך( "כי כל הדברים שהם בעילם שבים אל הסדר
כפי אשר ראיי להייח ) "…שם ,דף קעח( .יכו סדר הסעדוה )בחיביח עילם ,ח"א
דף קלא( .יראה עילח ראיה לרב א"י קיק זצ"ל ח"א דף ר"צ.
אם כך היא חקו-הדברים בעביו משעיד של אדם ,קל יחימר בעביו כשלידתי
של האדם ,חייב לשליט סדר .ימי כמד מהר"ל שינחה איחני איך נעשה דאיך נצליח,
לעשיח רציו אביבי שבשמים .ינצטמצם כאו בששה אספקטים .אמנם חלק מהדברים
דייעים ,אבל ננסה כאו לחח חמינה שלמה של שיטח מהר"ל.
)(1
ייבו חמש שבים למקרא .בו עשר למשנה ,בו שלדש עשרה למצייח ,בו
חמש עשרה לחלמיד" )אביח פרק (.ה בזמבני רבים נדהגים לקצר אח החקדפה בה
הילד לימד מקרא ,יכמעט איו לי שים ידיעה בסיסיח ברדב כ"ד ספרים .גם בחירה
מלמדים אדחי בדרך כלל כמה עבינים בידדים ,לקיחים מו פרשח השביע דאילד לימיד
חדמש מסידר ילימדד ששה סדרי משבה ,מהחל יעד כלה ,יחדזר ישינה עד ידיעה
מיבהקת ,כמעט לא ראיני דלא שמעני ,אלא בהקדם האפשרי מחחילים ללמדד עם
הילד )בגיל ,7ייש מקדמיח מאחרים עד גיל (9פרק ייאלי מציאיח" יכדימה.
כחב על כד מהר"ל :
"אבל בדירדת אלי ,כל מה שאפשר להייח היפך הסדר ,הכל היא אצלני ,דזה
כאשר היא בו שמיבה אד חשע שנים ,מחחיל הנער הקטו גמרא .דכי ערך שכל זה
ראיי אליד 1יבידאי השכל אשר אינד מחיחס אח האדם ]לפי גילד[ איו לי קידם אצל
האדם .יבפרט החירה שהיא שכל עלידו אלי-הי על הכל .יבשביל כה איו דבר קל
להייח אנבד מו האדם כמד החירה .•.כי כאשר יצאי מביח רבם ]בסדף חקיפח
הלימיד[ כבר היסר מהם הכל עד שאיו יידעים מאימה .יכל זה הדא המבהג הידחר
רע ,וכאשר הוא גדיל והגיע ל גמרא היה ראןי שיהיה לו יסוך קייס המשנה ,שהיא
היסדד שעליי בסמך הגמרא )ייקרא רבה כ"א( .,.דהם באים מו הגמרא אל פסקי
הלכה השנדים בקדצר .דהנה הפכד האילו .כי השדרש ראיי שיהיה בטיע קדדם ,דהדא
נדשא לענפים דהם עדשים היפך זה" )חפארח ישראל ,פרק ני ,דף קע(.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ימצאני ביאיר יפה לועייו זה בדברי הרב קיק … " :לכן ראיי להרגיל אח
הארם בעבירה יחלמדר ריקא כפי איחה מרה אשו יד הבנחי מגיעה להשגח כלליח
תכליתו .וכאשר ישיג עוך החכלית של ענינים יוחו גברהיס ,אז יתבכיהי בעביניס
יוחו גביהים .אבל אם ירגילו להעמיט איחו בעבירית ולימורים שאיו שמז מחכליחם
יכיל להצטייר בי ,משרישיס בי רעה נפסרח המקעקעח כל הבירה כולה ,חל,לה.
שאיו צורך חכליח לדבריס שואיו בהם חכליח .הויה כאשר יגדל …יויפפי עמידי
שקדיתו כול בנוי גדיולי .על כו ,התינוק מבו חמש שנים ער עשר ,מיכו היא שבכלי
הרך בתחילח התפתחיתו להוגיש אח יפיים וזיום של פשטי המקראית ,בסיפיויהם
ימליציתיהם ירעיינית מיסום ,המרהיבים לב ינפש גם בחיצונייתם ,יביישר עניניהם
בטבעיות המדות ,ובפלאות ה' ותטדיו ,ולהכיר להס ווס של תכליח .אבל עודנו וחוק
מלהכיר התכלית של יישו המעשים הפוטייס אשו במשנה .אך בביאי לשנות עשר,
תתברו הבחנתי במציאוח מעשים טובים יהפכם ,ויכיר את צירך לימור המדריך
בהוואית מעשי הטוב ,ובירוו פוטיהם יבאזהוה מםעשי הרע בביריר פוטיהם ,ואז
,לדםיהו משנה .אבל עוד לא כשול שכלו כ " כ להכיר ,שםלבר הדיוע בושאיח
ההשםקה מטיבתם ש ל המעשים ימערתם .עדר צריך לחקור עליהם בהסחעפוחם הרבה ,
מתיך הםפירש על הנעלם .ובביאו לשניח חמש-עשרה יםצא שכלי םתעורר על
התרחבות המעשים ,המיות והדיעות בבירור תעלימותיהם ,יאז ייריהו דרך התלמו.ד
ועל דרך זה יגרל בלימיד חיות "'ה )עולח ראיה ,ח"א דפים קפא-קפג(.
עור האריך מהו"ל על נחיצוח טרר זה בדריתיי )בטוף טפר באר הגולה ,רריש
על החורה רף מ"ז( ובביאורו לפוקי אבוח רף ש " ה יבטפר גור ארהי על החירה
בםירשוו לםטוק יי ושננחם לבניך" )דברים ו ,ז( " :והכל כרי לחח לנער שמא כאשר
ייכל שאת לפי טבעי .ומה שהיא לס' טבעי ,מקבל הנע.ר כמו שסדיר הש"' איכל
לילר חלב-אמי ,שהיא רבו מקובל אליו ולא טירר לו המזינוח אשר אינם לפי ערכי
)עיי"ש שהארין בהטבר הדברים(
'"
אך הטפשים בארצות אלו ,דרכיהם היפר וה,
מלמרים עם הנער מקרא ,מעט מו הפרשה .ימפטיקיו ,ומתחיליו בשבוע אחר פרשה
שניה ,קצת מן הפרשה ובכלוח השנה לא ידע הנער ,כי נשכח ממני הראשינםי
יכאשר נעתק מן המקרא ,מאומה לא ישא בירו ,יציאתו
כביאחו " ,
",
ושי שמעחיקיו
אותי אל הגמרא ,מיר יצפצף הנער בקיל רבר י ם בלבר ,יחמי Nהפשס לא ירע להיבן
אר דבר-םה ונםנו ,כרמסיק זביב מאבו ששי .וכאשר יגרל הנער ,אוו יחגבר שכלו
קצח ,מעתיק אותו אל לימור
החוספות ". …
)ע"ע על זה בנתיבוח עולם ,ח " א רף
כ ",(,ר וגגור אריה משמ'ן :יי ובסיבלות דעחו ]של המלמ.ד חישג[ כי לימדר הגמרא
וההלכה היא הועיל לו ,והאנשיס האלו היכו בטניורים ,אין זה ,רק כי שכל הנער
גרל ונעצמו ]באיפן טבעי ,לפי גילו[ אבל שיהיה מוסיף בשכלי ,מה שהלעיטו )אוחו(
דבר שא'ן ראוי לו ,ראיגו לפי ערך שכלי ,זה אי אפשר אויו טטק שאם ההי הול,
בל ,תורה ,והתחיל ללמדר ]בגיל ייחר מאmרן בזמו מועט יגיע מה שעסק זה
המתחלתו ,אוז עיסוק בתיטפות ,ומי יחו יההי לי העיקר ילא יבקש חיסםוח ,עודר
יעלה כטולם לדרוש בונשאוח-שיא ,וייגע לירק כיחו ,ויכלי בהבל ימיהם ",דרבר
זה Uהג ער שיכהוב כתיבת לאשה ]כלומ.ר 'חחחן[ אז ר~שלר משמים ארץ ,ינדמה
לו כאילי חילם חלום כל ימיו ,יטריש מן החירה לגמרי ,לא שיא בידי מאיונה ,לא
ונקרא ילא משנה ,ולא תלמיר ולא דרך ארץ
52
www.daat.ac.il
"",
)עיי"ש בגור אריה שהאריך
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתרכחרת למלמדים שבדררר ,רבספר תפארת ישראל ,דף קסט ,השררה מקרא ,משבה
תלמרד ללימרד חכמה ,דעת רתברבה ,ראיז לבלבל את הסדר.
מהר"ל מייחס למנהג-בפסד זה הפסד הדרר מכל רכל )בתיברת ערלם ח"א דף כ"ה(
ני אם איז יסרד בלימדו ממילא איז יראת ה' רלבסרף גם איז מעשים טרבים.
רעל העדר לימרד המשנירת )שהז הז גרפי הלכרת ,הנקנים בשנרן חזרר רחזרר,
בלי הסברי-טעמים( כתב מהר"ל " :לגמרי לא ישימר לב על המשנה ,ראיז אבר
הוששים לדברי חכמים "יאת דבר ה' בזה ,כל מי שאינו משגיח על המשנה" )סהנרריז
צ"ט( רהז הן מעשי הדרר הזה ,בארמרר כי לא ייקרא חכם רק ע"י התלמדו שהרא
מלפרל רמשא רמתן ,ילב אדם נמשך אל דבר זה ,רמניחין השמנה …את דבר ה'
]הנמסר במטירת[ בזה ,כי אין לימידי רק ]אלא[ בשביל החכמה .כי כל אדם בטבע
מבקש להתחכם ,יאינר מבקש לדעת מציית ה' בעצמם ,שהם במשנה" )אברת ,דף שג(.
חילרק חד זה ,לכנרת את הגמרא תרצר של האדם רמרחי המחדש רמחדה רהמשנה
תרצר של ה' חכמה עילאה ,מרבא שיב בביאררי לאגדרת ,חלק ',ג דף רכ"ר :יישהמשנה
הרא דבר ה' בלב,ד שהיא ענין המציה איך היא .יאינר פלפרל ,שהפלפרל הרא של
אדם ,ראינר דבר '.ה רלפיכ,ן מי שכל עסק שלר בפלפרל התררה ]בגמרא[ רעזב את
המשבה ,שהיא ר"ב ה' בלבר ,היא בכלל 'דבר ה' כזה' .רדבר זה מבואר",
)(2
ועוד שמעני ממהר"ל ,כי אין ראוי לאדם לעסרק בחקיררת פילרסרפירת
במטפיזיקה ,בתחימים שמעל ליכלתו של שכל אנרש.
ייבא ללמד על לימדו החכמה ,יהיא מבאר דבר גדיל מא,ד כי אין הלימרד
והחכמה רארי לאדם רק התררה שיש בה מעשים .וזה כי יש שחפצים ורוצים בחכמה
בלבד שהיא עליונך_ כמו שדיוע ,ואיו בחכמה שים מעשה ,וכו יש שרוצים לקנות
המעשים ,אף שאין בהם חכמה כלל ,רק שכך וכך יעשה ,כמר שידוע .ואלו שני דברים
אין להם קירם כלל .כי החכמה שאיו בה מעשה אין שייך לאדם .לפי שהאדם אינר
שכל לגמרי ,רק כי מעשיו יהיי נמשכים אחר השכל .וכן אין רארי לאדם המעשה
בלב,ד שאין זה שייך לאדם השכלי .כי האדם יש בו השכל ויש בו הגוף ,רהמעשה
הוא אל
הגוף "…
)נתיבות ערלם ,ח"ב דף קפ"ה(.
,
ונראיס פירוש דבדיר כי העיסוק במינוחים נברבים ,ייברעיונות" יפיס ,בלי שיש
אליהם איזי תיצאה מעשית ,איזי מסקנה עבור ביצוע ,לקיים פעולה ,אי למנעית
פעילה מסייימת ,אין זאת אלא חכמת שיא) .יכך יש המשיררים יבעלי אתיקה
חילינית ,המעלים עלי-ספר דברי הגית ,ימיליכים לכל כייין אפשרי iיחיץ מו
שעשיעי-ההבעה ,איו בהם ממש( .לאידך גיסא ,ישנם ג"כ בין לימדי תירה שלא
מצאי את הדרך הנכינה יעיסקים רק בחיפיש אחרי דברים רחיקים ,קטעי-פסקים,
היראות טכנירח ומכנירת ,בלי שיש לי איזה ייתור" ,איזח מסר-פנימי .הויות שהאדם
צריך להיית היגה ,יאינני מכינה-גרדיא ,איו גיי,ה זאת ראייה לי .אלא יש למציא
אח המחשבה החיה ,המדרבנת ,היוצרת את ההדרכה המעשית.
) (3מתיך הדברים הללז ,אני מגיעים להדרכת המהר"ל לא לעסיק בתכמית
הטבע ,כשלעצמם ,כאשר לא יביאי ללימד שים פרי-למעשה אלא הקירית מדעיית
בלב.ד מהר"ל התחיל בהתקפתי על המעלים לפסגה-רמה את הלימיד אידית הגלגלים
.53
www.daat.ac.il
- – – – – –_.אתר דעת -מכללת הרצוג
)"אסטרובומיה"( )תפארת ישראל ,דף לו ועיין שם דף מא( מחור שחשכו כי הגופים
הסטטיים ,הקבועים במסלולם ,גבהוים ובשגגים מן האדם הקטבובי ,הבתון ללחצי
יצריי דרגשדתיד
דשיבדייד:.
ייכי בדפת תטמבה שפתותיהם ,כאילד דבש דחלב תחת
לשוםנ , . ,הרחק מפתח ביתם דאל חכא שכעריהם ,כי יפרקי מאתר האמדבה האמתית"
)שם ,דף לד( .,.ייכי אין ר IIדי שייקרא ייחכם" מי שיזוע זגברים הגשמיים ,כמד
שאין נקרא "הכם" מי שהדא חכם במלאכת הרצעבות )סבדלרות( ,אף שהיא חכמה
גם כן .ילכר ,דדקא האדם המעיין בעבין הקדושה ,ודה בקרא הכמה" )שם ,דף לה.
ועיין מסילח ישריס ,בהקדמתי ,על פי שבת דף לא :ייהן יראח ח' היא חכמה" -
היא לובה חכהונ" דעייז מלכי"ם על משלי ,פרק '(.א עדד כתב מהר"ל :ייכי אין
התורה מעיינת במהות הנשמדלם עצמם ,רק המעשים שיעשה האדם מה שגזר ''',שה
וגדירות שלד יש בהם מז היושר ,אבל העיוז כהונדת הדרכים ]הגשמיים[ יש כהם
מן החסרדז בודאי" )שם ,דף לז( ,ייכי הידיעה בכל הנבראים הדא ידיעת הנברא
ההיא דמהדתד ,שאין כזה מדריגה של כלום .רק אם קבה הידיעה כהז ]כדי[ לעמיד
על הפרעל שברא הכל ,במה שהוא נברא מן הבדרא יתברר ריתעלה שמד" ,כלומר,
מרתו ללמזו דברי טבע כדי להגיע מזה להכרה ברררה באמרבה בהקב " ה ,וכדברי
הרמב"ס בהלכןת יסדוי החירה פרק ב הלכה ב ' :ייבשעה שיחבונן כאדם במעשיי
רבוואיר הבפלאים הדגולים ]של ['ה ווואה מהז חכמתו שאין לה עור דלא קץ ,מדי
הוא איהב דשמכח רמפאו ימתארה תאהו גדרלה לדיע השם הגדול …רכשמחשב
רכברים אלו עצמם ,מדי הוא ברתע לאחוריו ,דיפחד ויורע שהדא בריה קטבה שפלה
אפלה ,עדמרת ברעת קלה מעיטה לפני תמים דיעדת" .וכז כתב מהו " ל במקים אחר :
"כי היא חכמתס ובינתכם לעיבי העמים )עיין שכת דף עה (.מזה נלמדד כי כל דבר
שהוא לעמוד על מהות העולם ,יש לאדם ללמוד ומהויכ האו כזה ,כי הכל מעשה ה'
הוא ,ויש לעמוד על,הם ולהכיר על ידי זה הבורא" )בתיברת עולם ,ת"א דף סא(.
בסיכוס ,יש מצוה בלימר זה כאשר זה ייקרדום לחפור בו" ,להשתמש בו לחיזוק
האמינה בהן ,אבל כאשר ~lוסרקים בהשגת החכמה "לשמה ,/lלשם הידיעה עצמה,
יש בדבר מגרעת "שאם יקגה הידיעה כמהות האדם ובאבריר ]אבסומיה[ ובכל אשר
מגיע אל האדם ,איז הידיעה של כלום ,אם לא יהיה רק כרי לרעת פועל יוצר כל
וכאשר ישיג הדייעה כמשפם תניר ןכיריים .הדא יקנה הצלחה בצחית …והדייעה
במשפטי האדם ]החוקיות של מעשים[ האר הדייעה בגזיוותיו יתברר ,אשר אין זה
מתייחס אל האדם ,כי אם אל המלר ה' אשר גוזו גזירה
זאת …
המצוית הם בדברים הגשמייס ,אין להס ייחוס אל הגשמי ,אחר
ולמיכר ,אף כי
שהם …
מדצ גזירת
מלר ,לעול עליי ]על .הארס[" )שם דף לט(.
בכל מציות התדרה טמובים סידית ופבימירח ,אשר מהר"ל ביטס מרכית טםריו
על הפצת עקרוז זה ,גגד המלעיגים לפשטיות דברי חז"ל )עיין באר הגולה רף מט,
טור שמאל ,רף גה טור שמאל ,רף פז טור שמאל ,דף פח טור שמאל( וכחב חמר"ל
כאן :ייוביאור ענין זה ,שיש לתורה ב' מדריגרת .המדריגה האחת ,מדריגה נגלית
לכל ארם .המדריגה השביה הדא הנטתר כתדרה ,שאיגז מדבן רק ]אלא[ לחכמים
ונבוניס .המדרלגה השלישית הוא שרש בתורה רבדים המירים על עוה"כ .ודבר זה לא
יושג לשרם אדם ,כי עין לא ראתה ,א-לוהים זולתר ,וכל הנבראים לא ראו רק עוה"ז,
לא עוה"ב" )חפארת .ישראל ,דף מה .ודבריו מבוטסים על זהר ,ח"ב דף קנ"ב.
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'·כשמתא דנשמתא דאןרייתא" .כי יש רויו ,ייש רזין דרוין(
…
ייכר התורה ,עם
שהאדם ובתעסק בדברים שהם גשוביםי ,יהם הובזייח ,יגעי נזי"ז אל המעלה העליונה
שהיא פנייזכית התיהר ידבק בשם הזה ,הם שרי התיהר .ילםיכך ,הנזיסק בחירה,
העסק היא כדברים נרילים ,כי איז לך לימר כי כאשר יעסיק בדברים הגשמיים כמי
נזק שיר יכיר יכייצא כזה שאיז לי עסק וב=-יפ פהניסיס …ימגיע עד עילם העלייז"
)חםארח ישראל ,דף מה(.
ייעד כי התירה התמימה תקיף גם כז ככל ההשגית ,ילא תחסר כל כה ,יעם כי
נראה כעיני האדם כי דברי תורה הם כדבריס פחותיס שופליס ,אין בוה תימה .כי
קרה לחירת האדם ובה שקרה אל האדם .כי האדם עידמ כתחתיבים ,עם ששי לי בשמה
שהיא חציבה מתחת כסא כבידי יתברך ,ממדריגה עליינה .גם זירח עליי צלם אליקים
• '(L.היא המעלה העליונה .כר הם מצוות התןרה ,עם שהם דכרים גשמיים ,יש להם
סיד פבימי שהיא עימד כרימי של עילם .ימעתה אל יתמה האדם איך יזכה האדם
לעןה"ב ע "י התורה שהיא ברכריס הקטנים mם nותיס .כי השאלה הזאת ג IIב כמו
השאלה על האדם )עצמי[ איך יזכה האדם כעל חימר לחיים הנצחיים" )תםארת
ישראל ,דף מג(.
עדו כחכ מהר ו ,ל " :בי התירה היא הסר ,השבלי שסר ,הש /lי סדר הבהנתו של
כי כך ראיי ,שהארם היא
האדם …ילפיכך נקראת התירה "ראשית" )סשלי ('ח …
ייתר כמעלה על כל העילם ,כי בשכיל האדם בברא הכל …יזה
שאמר שהיה )הקכ"ה[
מביט כתירה וברא העולם )ב"ר א' ( ,כי אחר סדר התורה נמשך סרר העולם .יזה
שאמר ייהפר נה והפר בה דכולא כה· ) Iאבות (/ה בלומר ,כאשר ישיג בתירה ,הנה הוא
משיג בכל סדר
המציאית …
יאע"ג שכאשר מתעסק בתירה יאבי סכין והכריס
ההם איר ייאצ הכל מן התירה ,מיף סיף היא מתעסק כדבר שיש לי מנזלה עלייבה.
רכילא ביה .יכבר הארכני כזה כי חשיבית ימעלת ההשגה לםי מעלת הנישא .יבידאי
ביה תילה הכל .שאם יטרח הרבה האדם ייחכם מכל-בני-קדם לעשית אימנית
יחכמה כעיז הריחיים הטיחנים ,אע"ג שהיא חכמה אשר לא יחכימי בה כל בבי קדם.
איז ספק שאיז נחשב זה כנגד ההשגה הקטנה כצבא השמים .כי לפי מעלת הנישא
של החכמה ,היא
החשיכית …
)כך[ כאשר שמכיל כתירה ,שהיא תירת האדם ,עם
השגה קטבה כה ,הרי הנושא תשיב" )אביח ,דף רנזה(.
כנזיז זה סיכם רמח"ל . , ". :ימשאר חכמיח ,שאיז להז עניז לא באליקיית ילא
במצוות) ,נעסוק כהז( מה שצריי להז לאיזה טעם של עבדוה לב,ד ובשיעיר הובצטר"
לפי הטעם ההוא ילא יותר .ויזכ ' 'III:נו צריר להן ,אדי לו לשהתדל הכן כלל ,אלא
יהה' כושב תשרקתו ,כומ כשובם.ר כטבין ואש כל המותרות ,במאכלים זטיילים
וכדומה" )דר ,חכמה ,ילקוט ידיעת האמת ,ח"ב דף רפ"א( ,כלומר ,יכבוש סקרנותו ,
שהיא מדה ילדיתי,ת ומקוהר ביצר הרע ,מלובש ביצר טוב.
עדו כתב מהר"ל כעביז
זה :
בסםר משלי )כג ,ד( "אל תיגע להעשיר ,מבינתך
חדל" ,שלמה המלך רצה לומר שהארם לא יהיה רידף להגיע אחר העושר ,רק שיהיה
מסתםק כמה שבתז הש"י אליו ילא י"וף בכח יבחזקה להתעשר .ואמר יימכינתך
חדל ".כמו שהזהיר שלא ירדיף אחר העושר ,כך הזהיר שלא י"וף לקבןח חכמה
ותכונה אשר איז ראוי אל האדם ,יירצה להשיג מעצמו ומדעתו ,רק יקבל ומכר.
כי השגת הכינה אינה לפי ומריגת האדם ,רק יעמיד הארם במדריגה אשר ראוי
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאדם .ולכ ,אמר יימבינתך הדל " "'ו ילך "הר תשוקתו'! )הביטוי קרוב מאד לדברי
רמח"ל בקטע הנ"ל( .וכן " …שלא יבקש לדעת ולהבין טתרי תורה וסתרי חכמה
ואין לו עסק בנטתרות שהם אינם ראיים לה כי החכמה היא לעליונים" )נתיבות
עילם ,ח"ב דף רכב ,נתיב העושר(.
והדברים מוקשים ביותר .הרי מי לני כמי מהר"ל שחקר עריין בקנימיות טתרי
התורה 1ועדו ,מה אימר על לימדו כתבי הזוהר הואריז"ל ,האם אין כל תוכנם
ידרווה אחרי טתרי חןרה וכינה עליןנה ? נראה כי כוונת המהר"ל לדברים שלא
נמסרי לנו על דיי רביתיני יכמו שכתב כמפירש בחחילת דבריי " :אלא יקבל מרבו " .
כי אז הילד בתחים שתחמי לנו אלו שידעי הגבולית .מקור לדברי מהר"ל יש למצוא
בזהר ח " א דף ה ע"א "תא חזי ההיא דלאו אןרחיה ברזין דאירייתא ,יחדש מלין דלא
ירע על בורווחוו נרקא יאוח ,החיא מלה סלקא ינפיק לגבי ההיא מלה "איש
תהקיכות לשין שקר" )הטטרא אחרא( …אמר רבי שמעון ]בר יוחאי[ לחברייא ,
במטיתא מינייכו דלא תפקין מקימייכי מלה דא ו רייתא דלא דיעתין ילא שמעתין
מאלינא דברבא כדקא יאןת ,בגיו דלא תהויו גרמיו לההיא חטאה לקטלא אוכלוסיו
דבני·נשא למגנא" יעיי " ש בפירוש מקדש מל .,עוד ע"ן בספרו של רמח " ל ,אדיר
במקום ,דף .29ונאמר בכלליות " :צאי לד בעקבי הצאן" ,מה שמסרי לנו קדמינינו
ולא להוטיף יטידית חדשים ,רעיינית שאין להם ייבית אב " בתירת חז"ל.
) (4
ובמיבן ,כאשר האדם עוסק בלימיד חכמות חיציניות ,לתזעלת ולטעם
חורני כנ " ל ,יש לי ליזהר מאד לבל יתעטק בה ש גח החכמה ההיא על ידי התק ש רית
למלמד י ם זמרצ י ם ש הם כןקרים בהקב " ה ןבתורתן .ש הרי חז " ל אסרו ללמיד מרב
ש Kינו הגין )נתיכוח עילס ,ח " א דף סא( .מהר"ל מחשד שןה אמןר בעיקר כאשר
לומדים מפיי ,פנים אל קנים ,ולא כאשר לומדים מתוד הספר הנדפס .ומצאנו שכן
כחבר ג " כ האדמו"ר ר' צדוק מלובלין )פרי צדיק ח " ב דף (111יבטפר שדי חמ.ד
ח"ג דף ) 402ראייתר של ד ' צדוק מדברי חז"ל בחגיגה טר " :יבקשר תררה פמיהי"(.
ועיקך השכנוע וההטעמה נאיס מהסברת פניס ,עייז מהרש " א עירוביו יג :עוד עיין
היחר בזה כשן " ח אגרות משה ,יו"ר ח " נ דף קע " ח.
אבל אזהרה מזהירני
מהר " ל ;
" מכל מקום צריך עיון
}אםI
ללמזד בחיבורים
ש להם אשר הם דבוים נגו תררח מ ש ה ובני ,בחדיי ש העו ל ם ,ובדייעת הש " י ,
רכהשאוית הנפש ,יערלם הבא .גי אילי יש לחרש ,כי נופת חטיפבה שפתי זרה,
שמדברים דברים לפי שכלם ,לא מן הקבלה גלל ,וק לפי חקירתם" )בתיבות עו ל ם ,
ח " א דף סא יעיין דבריר על אגדית גרד ר דף פה(,
יגן דבריר על אבית ,דף קנט " :יאם היי בני אדם יידעים להבין הדברים ,לא
הין סריס מן ההלכה ,לעיין בספריס אחריס ,שנואי בפש החכמים" ) ןב " ל כויבתן
לכעל טםד יי מאיר עיניס ",עייו באד הגולה ,דף קגז מה שכחב עליו( .
יכמה יטה כתב הרמב /lם ,מרא ש י המדברים כ ש בח לימוד הטבעיןת .כ" אם האדם
יקררץ גדר ,לעיין כדברים שהם מעל ליגלחו ,ינזק .רהזגיו פסיק " דבש מצאת ,אכרל
דייד ,פן חשבעני והקיאוחר " ) משלי גה ,סז( ) מיוה נביגים דף מח ,ח " א פרק לב ( .
מה שיארע ייאם תאמץ את עיגיך ותתחזק להביט יתדחיק את עצמך לראות במרחק
דב ייתר ממרחק שיש ככרחד לרארח . . .כך ימצא את עצמר גל מעי rבמדע מסרים ,
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעח ההחביננית ,כי אם יפליג ]יגזים[ בהחבינניח ,ייאמץ כל מחשבחי ,יחטמטם
ילא יביז אז אפילי מה שדרכי להביני …יכדימה לזה יארע לר בהשגיח השכלייח"
)שם ,דף מז( כלימר ,ישחיח עי"ז נם את הליסידים הקידימם שהקדים לאסיף לנפשי
יייהקיאיחי" .עיד עייז שם פרק לג.
) (Sערר הזהיר מהר"ל לבל יהיז הפיליטיף-בחכמית הא-ליהיית להביז חיכז-
מהיחי של הער ש בעילמני" .חיספח ה ש כל ש היה לאדם הראשזן היא חטריז לי .כי
כאשר האדם
תמיס …
]זכאשר[ נפרד מז החמימית יהגיע לי המיחה .יייחר מזה,
כי הידיעה של טיג ירע ,היא יריטה יותה …ידבר זה בעצמי המיתה .שקידם ]לזה[
היה האדם דבק בו יתברו לגמרי ,ולכו לא ידע מטוב ורע ,רק הטיב בלבד • •.יהבן
הפיריש הזה שהיא בריר" )אביח ,דף רי .יכז כתב כנחיבית עילם ,תמימית (.א"פ
יהנראה ל " באיפן פשטני בייחר ,ל באר דכריי כי החיקר במציאיחי של הרע,
מייחס להם מהות ,ממשיח ,דבר ש הוא גגר הכרינה הא-להדית .כי בברא הרע רק כדי
ש נגחבר על,י ,ננצח הנט י יז ,נחעלה על דיי .יהיא היא עבדות הקב"ה .יבדברי
הרמח"ל )דעח תבינית ,קטע ל יי ח .יבמהדירח הרב חיים פרדילנדר זז " ל דפים ככ-א(
אבל אם לא מחביננים שבשירש השירשים נעשה הרע טרכר מטרה טיבה זי ,יאר
ירק לשם זי בלבה עלילים להכשל בנתינח ערר ימשקל לרע .יעייז על כר בטפר לשם
שבי יאחלמה )רב אל,שיב( ספר הדעה .ח"כ דף 165בפריטריט .יכמה האריר בזה
הארי ז"ל בספר הל,קיטים ,פרשח בראשיח .ילזה התכיין מהר"ל.
)(6
עיד הדרכה מסר לני המר " ל ,לרטן אח ש כלני ,להביאי לדיי החאמה עם
היראותהי ש ל חז " ל ,לא להיטיף חימרית על מה שחז " ל הנחי איתני .ישי בזה איפז
שהאום חישב להתקרב לה ,/ומבלי שהקדימה לן ידיעה ואריה נמה הקב " ה יירש
מז האדם )יכרברי מסלח ישדים ,פרק חמישי ,על חילה שהזניח עצח הריפאים
יהרכיב לעצמי חריפה ממה שמצאה ידי בחניח תריפית(.
נקח לדיגמא· ,אדם שהביז מחז " ל ,כמה רע ימר הפנייה לכיחית מאגיים ,אעפ"כ
מצאני "שרי שמן ישרי ביצים מיתריז לשאיל מהז ,אלא מפני שמכזביז" )טנהדרין
קא .ימיבא בשי"ע אי " ח ט" שז טעיף יח( יהיי מהרא ש ינים שהשמיטי דיז זה .כתב
מהר"ל :יי כלל הדבר ,כי חכמי ם היי ]חז " ל[ בחיהר ,יעמדי על מציית החיוה ,ילא
הלכי בחירה כעייר שאיני יידע להבחין כין דבר לדבר .כי אח אשר ואיי להרחיק,
הרחיקי בשחי ידיים ,יגם היטיפי בגזירית יבחימרית מאד מאה כי כד ראיי • ..אבל
דבו שאיני ראיי להוחיק מצד החירה ,אף כי ניתז דעח ההמיני שיש להרחיק ]איתי[
יאם כן לא יהיה האדם יידע להבדיל בין דבו לדבר …יכמי שראיי להרחיק בחכליח
ההרחק הדבו שאין ראיי לעשית לפי החיוה ,כד אין ראיי להרחיק דבר שאיני כגבד
התיוה .יהטכל חשוב כאשו מיטיף בכמי דבוים אלי שהיא חיזיק אל התיוה ,יאיני
אלא ביטיל החירה " )באר הגילה ,דף ל (' .
דברי מהר " ל נראים לנן ,לכאירה ,כתיקפניים .אבל למי שמביז לאשירי כהמ
חדיו הכרה היה ששכינה מדברת מחיד גרינם של חז"ל ,כי המשד גיליי מתן תירה
באה דרך התקופה הברוכה ההיא ,וכדברי הרמב/ים בהקדמתו למשניות ברכות )בש I1ס
יילנא ,דף ,110טיר יבזני( ייהפלגת חיביוי יעיצם תיעלחי ,לעד נאמן עליי זי ריח
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלקין קדישין ביה " ,ילכן ,אין לני לא לה"מן ילא להשמאיל ממה שהם אסרי ימהמ
שהם התירן.
יהנה לני מקיר לזכריי ככרכית גג" :אמר רכ יהידה אמר רב ,ייאין זבחזרין
על האור ]לברר עליו הכדלה כמוצאי-שבתיח[ כדרר שמחזרין על המציית ,אמר
רבי זירא ,מריש הוה מדהרנא .כיון דשמענא להא דר"י אזכר רב ,אאב נמי לא מהדרנא.
אלא אי מקלע לי ממילא ,מכריכאב " m .דבר םלא .כי לםי החסדיית המאוחרת ,כל
כמה שהאדם יוכל להדר ולחםש קיים המצווח כהידורן ,טםי עדיף Iאכל כאן ,היוח
שאמרי קדמזביני ייאין חמזרין" ,מילתא רבתא איכא הכי ועלינו לצ"ת בד"קנוח.
(ך) לפני שאני מס"ם המאמר אודות גישת מהר"ל ללימדו חכמזח ,ברצוני
להבהיר כמה מחר"ל היה תדור-הכרה וידיעה עמוקה במהלך הפנימי של התורה,
כלימר הבין המשמעית הריח ביח .דבר זה בא לידי כיטוי כילט בלפחית בשני מקומות
ככתביר ,כהם השרה לעצמו לשנות את סדר נוסח דכרה'ם של חז " ל ,לפי מה שמסרו
לנר הדורית.
ראשית -ב!כירישי לאכזת דף ר ל ר-לא ,שם חז " ל ציינו עשרה נסים נע ש ו
לאכיתינו בביח המקדש .ומהר"ל עירר לנו איר הם מול עשרת הספירוח .התחיל
האשה לא הפילה ,ייה נגד מלכית .יסיים בירישלים ,כתר .מענ"ן הדכר וממליא
שסדר נס של עמדו-עשן )תפארת( מיקדם ייתר ילמני נט אש מערכה )גבירה( ייה
כניגדו לסדר הנמצא כמשניית שלנר .ואע"פ שלעת-עתה אינני יודע על כת"י קדמון
שידציק הש ערתי לכאירה .הכירח הפנימי ההגיוני איל rאזתי לשיניי זה .הוא הדין
בפירר ש ו לאבות ,דף עח ,מ ש נה סדר " אין ביר ירא חטא " אח ".ייאין עם הארץ חסיד "
כי הימין לםני השמאל ,חסדיות באה לפני יראת חטא )ע"ן ע " י דף כ :מאמר רבי
פנחס כן יאיר ( ולבי אומר לי כי כר נהג הגר"א בהגהתו הנפלאה בגמילה טו :לענין
נילוי ירך של
אכיניל•
וכמובן ,מה שםותר לנזולי-עולם ענקי הרזח ,דכל רז לא אניס ליה ,לנז ,שפל-,
קרמה ,אסור .עיין שבת קיב :אם ראשונים כמלאכים ,אנר כבני אדם רכו'
סיוכם
) (1יש לחנר ילדינז לפי פרטי תכניתם של חז " ל " ,בן חמש למקרא" וכו'
ולא "להתחכם" ילזליל כהדרכתם.
אין לעסיק כחקירות-פילוסופיית שאין להן השלכית מעשיית.
)(2
) (3אין לעסוק בלימיד חכמרת-הטבע כמטרה לשם עצמן ,אם לא נניע על
ידי כך להעמקת האמינה בבורא עולמים,
)(4
אם המירה המלמד חכמות חילוניות הוא כופר ואפיקורס ,שי ליהר ללמיד
רק מן טםריו ולא ללמדו מפיו.
איז להתעמק כחקר מציאיתז של הער
שכJזילמנו.
)(5
) (6אין להוטיף חומרות על מה שחז"ל תחמו לנו .
5B
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד"ר צבי ביברפלד
•
גיל ,ברערה
השיר חיפס מקים
חשיב מאד
ביהדיח :
הן בעבידה
•
עבדוח בית המקדש
יעבודח החפלה • הן בחורה יהן בלמידה.
בעבודת
ביהמ"ק :
א"ד יהודה אמד שמואל מבין לעיקד שירה בעבודח הקדבבית
מן התודה שב' )דברים י"ח ,ז( ושדח בשם ה' אלקיו ,איזו האי עכידה שהיא בשם
ה"א -
זו שידה .עוד שם )עדכין י"א( כמה דעית של חז"ל שמצאו מקודוח כתב"ד
לשיר של לויים כלווי לעכודח הקד בביח ,אפילי יש שם דעה ששיד ןכעכב הקדכן
•1
ןכה טעןכי וחכליחו של שיד כמקדש ז ר' מתבא אמד מהכא חחח אשר לא
עבדח אח ה' אלקיך כשמחה ובטוג לכב )דברים כח ,ןכז ( איזו היא עכוnר כשמחח
וכטוב לכב היי אומר זו שידה )שס( '.
יכן בעבודה שהיא בלב ד"ל עבורח החפלה :
איחא כנןכדא )בדכות ו ' ( חביא אבא גביןכין אוןכר אין חפלחו של אדס בשמעח
אלא בכיח הכבסח ש ב ' לששע אל הדבה ואל החפלה) ,מלכים ',א ',ח כ " ח( כןכקום
רבה שם חהא חפלה .ופדש '" שם :בןכקום דבה .כבהכ " ב ששם וIIםיום צהיובר שידוח
וחשחכוח בבטיתס קול טיב ,ע " כ .בכלל איבו צריד להביא ראיה לזה שחפלה צריכה
ייבעיןכוח קול ערב" ,שהרי מיןכי עולם תןכיד היו חפלוח ישראל באןכרוח בעון ובבוסח
שיר )אלא שלםי רש"י ז"ל בראה שבעימח קול היא מעקרי חפלח צבור(.
במדינות אשכנז הי ,בוסחאית נניבה לכל פדקי השנה מקובלים ןכדור לדוד '.
כן ןכציבו שהבגיבה צריכה ללווח לןכוד החורה דאי לאו :
כל הקורא בלא נ Yימה
ושגוה בלא זמרה עליו הכחוב איןכר ובם אבי בחחי להם חוקים לא טובים יגו' )יחזק'
'.כ מגילה ל"כ( ".
ו'ע רמב"ם כלי מקרש פ " ג ,הל ' '.ב עד' Itנצי Pיןפדיה לעניני הונשכן הומקשד ,השיר
נ
ונכשד;> .סאח אשלו שםר עפ"י טפר יס"I7ל" ד~רניר"ם.
l
עול כן היה עני ן הש י ר במדקש ובמוסכו נישר נפה הרכלי שהיא נמיא נטש האדם לדךר
הסמחה 'ר) בחיי י נשא(.
3
ראיו
לשבות ;
ע " י מעשה בורא ש ספר המהרי " ל ז"ל על עצמו ) השיה כעל תפלה ( על
ששינה ניסח נגיגת תפ י לה אחת ממבהג הזבקום 'ע) מבהגי מהרי " ל היכות ימים נירארמ ( .
אגב ,סעןני הקריאה מהוים חלק יסדרי לש רקיאת
התב"ך•
וראה בהקדמת הרב ש"ו
הישר ז"ל לפירושן לתהלים " טעמי -הקריאה של ספד תהלים ראייים לתשןמת· ל כ לא
פתיתה מאלה לש אשר כבתי הקידש".
4
עי' Jפנת פענח על התירה ,שמית 'ייט ,י"ט )עה"פ משה ידבר יהאלקים יעננן נקיל(
S9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רלא לספרי הקדש בלבד יש נגי Uח )"טעמים"( אלא אף למשנה שי גני Uח.
החכם אברהם ברליבר ז"ל במאי' בשם ר"ש דררן .ר' ירסף דלדמיגא רחרססרח
י " ט שהם ראר המררררת של משבירח עם בגי Uח .הוא עצמר ראה וברק כ"י שיבים
בסמרהי של מרמא )איטלהי( שהיו להם גנינות " :נס בתלומו רפוס סאבעינחא
) (1533מסכח קדרשין היו נגינרח למשניוח .לררב טסחא ,אחנח ייקף קטן ,שרם
בשער הטפר נכתב "רכלםי מה שאמרר רז " ל סרף מט' מגילה הקררא בלא נעימה "
)רב' לעי"ל( .רארל ,מן הרארי לחח הטעמים במשנירח כדי להחזיר עטרה לירשנה" '.
במירחד בדררנר ,שחלמידים רבים בחלמדוי חררה רבחדרים לומדים מסכחרח רברח
נע . f/כr
בזמן המקדש שימש השיר כלררי רהטברה של עבדוה רדברי חררה שבכחב
ןשבע"פ ע"י הגגינות .מציבו שהשיר עצמן הוא הבעה של מעלה גכהה מעל גבהה
של עבידת הבררא נ"ה
,1
.
אמרי חז"ל :ביקש הקב"ה לעשות הזקיה משיח וסנחריב גיב ומגיג אמרה מדת
הדין לפני הקב"ה · :רבש"ע רמה דרד מלר ישראל שאמר כמה שיררת רחשבחרח
לפבין לא עשיתר משיח .חזקהי שעשיח לר כל הגיטים הללר רלא אמר שירה לסנין
חשעה משיח רגר' )סבהררין צ " ך( .למררח שחזקיה ההי דציק רשהיב חררה אל אכסניא
לשה אין הרא זרכה לדרגת המשיח לפי שלא מאר שיררת לבררא ב"ה.
מהז החכונה ריוגןחדח יהכדח הענtןם של השיר ?
הרב שמשרן רפאל הירש ז"ל מטביר יי הרגשרת שעדיין לא גמלר בררח האדם
למצא הבעה במילים .הגעיר על כנס' השיר ,לדרגת ההשלמה
הבהיררת
•לתכלית
•
•
רהבהי,רח למצרא -על מררמי ההתלהברת -המלה …רבאמברת האמתית .. .
הננרן מגמחר להירת לנרשאר של המלה )רלא להפר( …השיר הוא היצירה הנאמנה
והעדינה שאינה מביעה אח המציאית המוחשית ,אלא -עולם ררחגי שהיא בסיסו
'
,
איראנ .טם :מביאו ערבין )יא( קיל יש שירה מה"ח מקרא רמשה י,גר יגך ' רזכ ' "lה רביבו
.
לןי היה ,והיה עליך חיוב ישרה יזה טעימ תירה יעיקך שירה נפה יגר '.ובהערה שס
,
מאחת התשובות של הגאיו הריניצוכי
:
כי כאמת הטעמים הו עיקר גדר ת ו ' t .נע " פ
.םולפול התורה ע"ב 1' ,ין שם,
5
שנתוו של ',חכי" היהררית לספרית , 1898 -
'6
ער' תפארת ישלאל על מ"ד מ'יא רiירבין יז Hל:
nםרפות שלהי עכילה על השובה
' כלM
…
וללוא מסחפנ'א · היה ב " ? ע " ס מ " ש
גם;ר r.מוןתא
זמרה ו"'בכ )ביצה ב Nד ,א ' ( גמיא
.
תהא שהיי להן זמ'רןח מ'mוין לכל משנה יזבש ,ii :ילפ ''' P
ה'ה זה כרי לח rק ")':בזה
בכןח הזכרון דמהיי שוביו המש)ה ב pל מה אפילן בימי ובי )בר'ש" ב"'מ ,ל ייג ,א י (
'''רע הזכרןן ב זכי היטב לישנא ומתניתיו באשר טהיה הזמי מסייי לפי המלית והבבית
שגמשנה .ולכן כמה פעמים כחי החנא ה"כ כמלח זאח רלםעמ'ם באחי .חבל כפי הבאית
לקלו ה'שי ימניוחו להמשנה וגי '.
ך
רמכ" t
ז'יל כ"תורת הארס"
עשיועל ז"ל דף "שיב(
:
)כל כתבי הרמב I/ן,
"תירת האדס " ,בהיצאת הרב ח,ר.
כ' כנוו וכל' זרמ בןכקר'זב רםז לשהנ,ז החובשבה אה ''.:נתלית
בריח .ןאיו בגשמיות רק כןמזיק"א וגי,
60.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של זה ושהוא בראה רק לחשרו הפב'מ' של אדם ולכן הש'ר האמת' לעולם שר מהשם
,
/I ,ת בהופעה המוחשית בטבע רבהסטוריה" , 8
יידדו המלך הוא "בע'ם זמ'רות 'שראל" יישמכ'בורו עלו אלו התשבחות שבכל
הע'ת'ם יאף הרחק מחיץ להקפי של עם 'שראל הגב'הי על כבס' דבר'הם כל בפש
דורש משען מאת אלק'ם" )הרב ש,ר ,ה'רש (,ל"ז
דומה לדברים בעליס אלה נמצא בכתכי הרה"ג ר' יצחק היטנר ז"ל : 0ייוהלא
כל עצם עב'ן ש'רה א'בה אלא התגברות והאדרתה של הח'ות הטמובה בכת הדביר ', .
יכח הח"ם בבטי' השפת'ם '" לובש עוז ומע'ן הש'רה בוקע ערולה " .כ' בטו'
התעביג של תבועת ההתפשטות בעבודת השם הוא תוכבו של הש'ר• ובטו' התכווצות
בעבודת השם הוא תוכבו של המזמור "" ,
ואע"פ שהש'ר מתואר כרום מעלח הבעה של דבקות בהשם 'ת' אעםייכ מצ'בו
מאמר בחז"ל ש בראה לסתור ל גמר' השקפה זי :
דרש ובא מפב' מה בעבש דיד )בפרץ עזה( מפב' שקרא לדבר' תורה זמ'רות
שב' )תה' קי I/ט ,נ"ז( זמדרןת היי לי חקיד יגר' א"ל הקב"ה יג' הךי אגי מכשילך
בדבר שאפ'לי חשב"ר 'ודע'ן אותו שב' ולבב' קהת לא בתן כ' עבודת הקדש על'הם
בכתף 'שאו )במדבר ז'( :ט יא'הו אח"ה בעגלתא )סוטה לייה( ".אבל קשה מאד
מהו הקשר ב'ן דבר' דיד זמ'רות ה'ו ל' חק'ך למעשה העלאת הארון ,מפב' מה
מכש'לו הקב"ה דיוקא במאורע זה ולא במקרה אחר לעבשי .האם 'ש קשר פב'מ'
ב'ן שב' אלה ב'ן שגגת המאמר זמ'רות ה'ו ל' יגי' וב'ן האסון" בארין ז ע'ו!
בפסיק'ס שספרו מעשה העלאת הארין הק' ל'רושל'ס מגלה לבו שש" שם הבדל'ם
גדול'ם ב'ן שת' הפעמ'ם ך"ל פעם הראשובה שלא הצל'ח דוד המלך וקרה האסין
יפעם השביה שעלתה בידז ; וההבדליס הם דווקא בענין השיר.
בפעם הראשובה קר'בו )בש"ב ('ו :ודוד וכל ב'ח 'שראל כשהקים לפב' ה' ככל
טצי ובוישם יככנורות יכבכלים יבתונים וגו'.
בדבר' ה'מ'ם 'א) ט"ו( מובא :ודוד וכל 'שראל שם Iiקים לפב' אלק'ס בכל עוז
יכישרים וככנורות וכבכלים וכתיפים וכצמלתים יכחצוצרות וג'.
8
הרב 'ש'ר הירש ז"ל ,פירוש על התירה בראשית מ"ג ,י"א
-
עדר םש :יש כלשיבגי שלהש
מרנחים בענין גגון ושיר :זמר ,ישר ,נגון:
שיך
ביגין
זמרה
-
היא זמר בפירט.
-
האר מוסיקה
בכלי.
היא הבגין הפשוט בלי מ'ל~ם יכי'.
"'(.
9
פחד יצחק עשר חודש האביב מארמ ט"י '.ז ז",נ)
10
במ iרש רבה )פנחס פ' כ"א( הגירסא היא :זמירות היר לי יגי' לימד שקלית ורגילית
בזמיךרת יבי"
11
שכן צמיגו כמקרים אחירם בחיי דוד המלך שיש כעין קשר פגיןכי כין השגגה הועוגש
נדרן של מדה כנגד מדה .בעמשה בת שבע א"ל הנביא; לוקחתי את בשיד לעיגיך
וגתדו לרער וגו' גם מת ה'לד שנולד לו מבת שכע ב'"(, )-!,כ"כ כשהמלר צוה למנות
את העם שלא כדת מתי שבעים אלף איש כ//ש) (.ד"כ
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"בל בפעם שניה 'כש') םש( :
יכל בית ישארל עםלים את ארין ה' ברתיהע יקיל ושפו יגי!
ירכ " ה)שם( :יכל ישראל מעלים את ארין ברית ה' תבחהע יקביל ושופ
יחבצצווית יצםלתים שמימטים בנכלים יבכונחת יגי!
בםעם השנהי היטיף ריד המלך על כלי שיר ייתריעה יקיל שיםר " .יזייע שקיל
שיפר מעורר אימת הדין כ,ב' )עמיס ב' ו ' ( ייהיתקע שיפר בעיך ועם לא יחרדו"
..יכן כתב מהר"ר ייטף יעבץ ז"ל בפירישי על תהלים לייג :
• 1.1
יייכבו טעה בזה
דיד עם כל ישראל בהעליתי אח ארין ה' משדה פלשחים כתיב שם )ש"ב ('י דרדר
יכל ישראל משחקים לםגי ה' יכי' בכגיריח יבנבלים יכחיב )שם( ייחר אף ה' בעזה
יגי' יצא הקצף מלפגי ה' על שגטי מעט לקליח ראש עד שהחביגן דיד בטיב במה
היחה החטא כאימרי )שם( יירא דיד את ה' ביים
ההיא יגי' …
יכחרב שם בםעם השגיה אחרי העיין הדק ידיד יכל בית ישראל מעלים את
ארין ה ' בחריעה יבקיל שיפר לא כפעם הראשיגה בכגירית כי' יכל הכלים שהזכיר
שם/ו ' • 1
IJולזה אמר בפרק ל וו ג ה<tםךכ בנן כתחסה יהיא היראה שעמה השמחה דכתיב
)חהלים ('ב יגילר ברעדה רגי"!
יבזה צמיגי קשר פגימי בין דבריי של דןד " זמיריח היי לי חקיך" לאסין שקרה.
גם שם בזמירןח עצמם שגה השליט שלא היסיף לקיל זמרת שמחקים קיל שיפר
לעירר יראח ריממית הא·ל יחברך .רכן כששר יי זמיריח היי לי חקיד" לא חיבר
עם הבעת שמחה יגיל בחיקי השם גם הרגש של חיל ירעדה ".
אבל בפעם השניה חקן המעיית יארין הקדרש בא אל מקימי בשלים.
12
ער ' רבמ " ן במדגר י' '. 1
13
לפלא השרב ז " ל לא הזכיר שבדברי ;נימיס הפסוק מביא תרעוה ןקול סיפר ונ Cכלי
זמרה החארס :בחצןצחת יגר' כגבלים ובבבירית,
14
לא צמיבן לשין "זטך " ניחם לשיפר אלא ל Iתקיעה אי תרעוה ,השוה למסל" :זמרו לה'
בכניר
',ה
I
בכבור יקיו זמרה .בחצוצרות יקיי טןםר הריען לפני המוך ה' )חהילים צ"ח
י {. J
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על מפירם ועל םיפרה>ם
הרא"ש ,צאצאי,
יכני אשר נ"ר יחיאל צואצאיך ,חייהפ יםעלם מאת אבהרם
חייס ס'"ימ lה "ו ר .ר nאת מיטי הרב קיק ירסחליס תש"7בן.
חיבור יה על הרא flש וביתו בבתב לפני ייתר משבעים יחמש שביס והופיע
כשעתי בשבתון היהןדי הספךותי כשני מאמרים בפרדיס בשביס תרע"ח
-
תר IIם
כפרבקפורט עג " מ .המאמר'ס בכתכו כגרמב'ח עם מובאות רכוח כלשוו הקדוש.
למחכר אכרהס ח"ס פר"מו עדו לא מלאו עשר'ם שנה כא ש ר ח'כר ח'כור מק'ף
ו'סדו' זה על משפ ח ח .Di. Ascheridenמאמר ' ס א ל ה במב'ס כ'ו מאמר'ס טוב'ס
וב'ס ש הופ'עו כשבחון הב " ל אשו השחתפו כו טוכ' הוכב'ס וחוקו'ס שומו' חווה
ומציית ,המחבר הרה נינו של רבי עיקב אטלינגד ,בעל ה " עריד לנך /lושו"ח ייבנין
צייז" ואיל ,םבי ראביו גם הם היי רבביס זדועים בגרמגיה .אברהם חייס מריימן למד
בכ'ח אכ'ו ש " ס ופוסק'ס ואף למד זכשםט'ס והג'ע לדוגח שופט מחוז' .אחו' פוסום
זכאזכר'ו על הרא " ש וצאצא'ו הקד'ש החוקו הצע'ר שנ'ס וכוח לא'סוף וס'דוו
תשובוח הרמב " ס ובבו ר' אברהם .בחרצ " ג עלה ארצה ,עכד כםק "!,ו'ועץ שמפט'
בחכרה גדילה והמש יך בחק י רת המשםט העבדי .בת ש" ב נתקבל כמרצה למשםט
הענרי באוניברסיטה העברית ,בתש " ח היפרע בהוצאת מרסד הרב קוק ספרר ' יי סדר
קדשד'ו ונשוא'ו אחר' חח'מת התלמוד " .כזכו כו חקר וכחב על התוק העבר' כזכד'נה
העבר'ת לכשחוקס ,אך ב'יס ד' ב'טו חש"ח כבה הנר הצבוע והכה'ר .בדרכו לשמ'רה
' 3Iל הר הצופיס נהרג דן אברהם חייס פריימן הד I/ה בידי אויב.
וב'ם ש קראי אח מאמר'ו ש ל א " ח פר"מו על הרא " ש וחולדוח'ו )חרח' משמע ז (
ח'כו ל'וס שמאמר'ס אלה 'ופ' I1ו כלכוש עבר' .ואכו ,שמפחחו של ( Iח' הזכחבר נטלה
את ה'יזהמ וא'לו פרופטיו מודכ' ברו'או ב '' ' נטל על עצמי אח עבדות הער'בר,
מר מחנם אלדר ז"ל חרגס אח הח'בור ומך אשר וטוס"ל 'לח " !! החק'ו את הח'בוך
להדפטה .חו ,חו לכל אלה שאפשרו הוםעח טפר 'טוד' ונאמו זה .מו הראו' להדג'ש
אח המלה גיימו .הטםר הוא פר' עבודה 'טוד'ח ,בנו' על מ( Iוח מקורות בטפר'
הראשונים .הבחבר השחמש ב'ד רחבה גם בטפך' ייחכזכח 'שואל" והוא עשה זאת
בצורה מאיזבח ימבובדת .ווח של אהבח חורה וכגיד חלמד"' חכמ'ם ונשבח בח'בוו ,
א'ו המחבר חושב לדוו ( Iו לבקו גדול' 'שראל ; אדרכה ,המחבר עודמ ומשתוסמ
מגדלוחם של ענק' התווה ,מהבנחס בצרכ' הדור וממאבקם העקב' לעמו קשד'
'שראל .בהקשו למאבקו של הוא"ש נבד ל'מדו הפ'לוטום'ה כםרוגנט ובטפדר ,צ"ו
אברהם ח"ס םר"מו אח ההצלה הגדילה שהצ'לו גדול' ש'ראל אח 'הוד' פרובנט
וטפר.ד םע"ו"! ,חוקיר הטטור'ה שח'ארו מאבק זה בצווה אחרח לגמרי .המתנך
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אינו מהטט לקגוע שהרא " ש יגניי הצילי אח ה"דיח טפרד גשאיפחם המחמדח
להגברת ל,מוד התירה בספרד יבמאגקם נגד חיגים בעלי השפעה גדולה בין יהידי
סםוד שצדרו בלימוד פיליס יפיה.
יזה לשון המחבר )עמ' קסא-ג( :
IIהגררתם של הרא"ש רבבין לספרך איז במשמעותה בקיית מימנה
כ //שאיפית התרבןתיות" של יהירי ספרר ,אלא הצלתם של והייר סמוד
להידרת .החירה ,מצווחרה ןמנהגל,ך ,העיקרים את היהדרי מסביבות
הלא-יהדוית ומחדירים לתודעתי שעה שעה את דבר השחייכותי לעם
חן iההכרה הלאןמית המגובשת של יהודי אשכבז שר' יעקב בן הרא"ש
הביא לעם גטורים שלי -וק אלה בלב,ד ולא תורת אריסטו יאגן-
טינא נתנו ל,הדות טפוד לשמוו על יהדותם בשנות היסורים והגזירות
של המאות הכאןת .צאצאי הרא"ש הבחיל ,לאחיהם הספרדים את
האימץ יאת יכילת העמידה של בני עמס האשכנזים ,יבכח זה יכלי
לעמיי בכל מיראות שנת קנא ,בכל תאייח השסר של נזיירם דיסיביקנים,
בכל רריפוח האינקיייציה ,ולבטוף בגיווש מספר,ר גילת הכיתרת של
שבאת הרהורים".
הרברים ראויים להאמר .חיקוים יהורים מירוניים אינם מסיגלים ברוך בלל
לכתוב כך על גרילי ישראל יהמחבר מירה שרבריי אינם מקובלים אצל כל החיקרים.
"ולא אתר מבני זמנם -כמו גם כן כמה היסטוריונים בני זמננו -שפר את חרון
אפו על 'המשםחה שיאנת החכמה '.אך הסגהג את גורל עםי חשכה לטיבה כשאר
העתיק את משםחח הךא"ש אל תיז עדת ' המשכילים בספךד "' (.םש) וברגשי שיב :
כל ספרית הענפה של "חכמת ישראל" היתה פתוחה ל Dבי n"Nפריימן ,הוא שלט
כספריהם וכמחקריהם ,מסתמך עליהם ואף מצטט אותם .אז לא נכנע להם .דומני
שכל אלה שטרתי עכיר הופעת ספר זה בתרגימי העבר ',ראייים לברכה מייחרת.
דרכו של המחבר הצעיר הי"ר תשמש דיגמא לרבים מבני עמנו.
הספר מירכג משגל חלקים ,או ייהרא ן' ש ,חייו וםעלן " רב
J
"צאצאי הרא I1שיי,
בניו יבבותיו זצאצאיהם .בין בניי של הרא " ש ידיע במייחר רבי יעקב ,בעל הטירים,
אבל היו לוא " ש עוד בנים אחוים ,גדילי תווה ,רבי יחיאל ,רבי שלמה ,רבי
יהדוה ועור ,רבי יהורה בז הרא"ש היה סמכות תררתת גזולה ,מחבר שו"ח זכריו
יהידה ,היא ירש אח כסא אביו כובה של טולירו .הוא נילר בתשעה באב ה"ל )( 1270
ונפטר בשבעה עשו בתמיז ק"ט ) (. 1349מתבו הספו מראה איר כל משפחת הוא"ש
היתה יהיהז מיוחדת אשר מסרה את נפשה למעו לימרד התורה ,טוהר המדית ועברה,
שושרת אשר הצליחה למזג את מסירח בעלי התוספיח יהחסדיות של חסידי
אשכנז עם המסורת של גדילי ספרד יידים צרפח.
הוא " ש נילר באשכנו בערז בשנת ,1250למד בהתחלה אצל אביי והמחבר
מניח שהוא"ש נסע בצעיויתו לצופת ,אילי לטוייש ,Troyesעיו מילרתו של '''שו
שנשארה מוכז של ל'מוד חווה .אמנם לא מוזכו נשים מקיר שהוא"ש למד בצרפת,
אבל הוא"ש מסו אחר כך בתשיבותיו על רבוים ששמע בצרפת .כאשר הדא"ש
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ברח אחר כד לספר.ד לא עכר דרד צרפת אלא דרד פריבבס .איו להביח שהרא"ש
כלל את פריבבס כחלק מצרפת ,שהרי כזמבי דרים מזרח צרפת לא בכלל בצרפת
יגם היי הבדלים גדילים ביו יהידי צרפת ייהייי פריבבס .כהיכחה מצייו המחבר שי"ת
הרא"ש ,כלל ,ד י )צ"ל ,ר '(.אכן המעללז בתשובה זן ריאה שהרא"ש כתב ייכשיצאתי
אמשבבז יעכרתי דרד פרוביבצא" ,ואילו בהשמך התשרבה מזכיר הרא"ש את אשכבז
יצרפת .הוכחה ניספת מביא המחבר )עמ ' כ ,הערה (6יישבו ,עם מיריי של ר' אשר
במבה גם ר' ציחק מטרוישי )ראה להלז פרק ו ,ערךר' יצחק(" .על הוכחה זו יש לדין,
אמבם מובא בשי"ת הרא " ש ,כלל לה ,ב " יעיי הראה לי זבירי ה"ר ר' יצחק ז"ל
חשובת רביבו שמשוז בעל התוטפות" ,אבל שם איז זכר שמרוכר ברבי ציחק מטרוישי
שכצרפח .אגב ,איו דמובר כתשיבה של רבי זבאיר כפי שנדפס כאו כספר עמ' ב,
אלא בתשובת רבינו שזבשוז.
אנרהם חייס פרללמז מציין את היחסיס החדוקרם בין רבי אשר ירבן רבי מאיי
מרוטנבורג ,זבנהיגם של יהורי אשכנז .בחמש שניס גר הרא"ש בוורמייזא בומו
שזבהר " ם
זברוטבבורג
כיהו
שם
כרב.
הרא " ש
בתמנה
שם
כחבר
בית-ריו,
אחרי
'.iומהר"ם הכיר את הרא " ש ככר קיים לכן .המחנר מביא סמוכין רביס ל ' I1סיס
ההריקיס ביו מהר"ס ,הרא"ש ,עד שמהרוז ם ביקש מהרא"ש להתפלל עבורו ראף
קרא לי "זבורי ה"ר אשר" .באשר רבי מאיר רצה לעזוב את גרמניה ,אבסר בפקודת
המלך יבסיף היעבר לאבזיסהיים .רק אחרי שנים אחדית עלה בידי הרא"ש לחדש
את קשר המכתבים עם רבו העציר .הרא "ש השתתף במאמצים הגדול י ם לםדיח את
מהר"ם mיא קיבל על עצמו ל גייס את הסכום העצים שהמלך דשר עביר שחרור
מהר"ם .אר כידיע סירב מהר " ם שיהירי גרמביה יפדי איתי בסכום אגדי יאחר מעצר
של שבע שבים נפטר מהר"ם במגדל המאסר .מאסרי הזבמישד של רבי יהחזברת מצב
היהודים בגרמניה הביאו את הרא " ש להחלטה לעזוב ייאת ארץ הגזירה ",כלשיבן
של רבי יההדו ב " ,אשר.
המחבר זבכיא דיגמאית רביח מדברי הרא " ש בתשיביתיי על קשריי ההדיקים
עם מהר"ם מריטנכירג )עמ' כב יהלאה ישם בהערית יכו עזב' בב ישם כהערית
II (. 72 – 69ד דיזבבי שאיו להתעלם זבבקידה טתימה .הרא"ש כתב פיריש למשביית,
במייחד על טדר זרעים יטהרית יעיד זנסכתית אחדית ,המחבר דו על זה להלו עמ'
צב -צג זשם בהערית ,אבל כלי להתייחס לעיבו'ה שרבי אשר לא הזכיר בכל
פירשויי לטדר טהרית את םירישי של מהר " ם לסדר טהרית .שי להיכיח שהרא"ש
לא ראה את .םיריש רבי ,כגיו אהלית ג ,ד שהרא"ש זנעתיק את קשוית הר"ש יאילי
מהר"ס תירץ בפירןשך את קושרת הר"ש יבן פרה או ד יראה פרה ה ,ג שהרא"ש דן
על גרסת הרזבב"ם יישהו' :בלי לצייו שזנהר"ם גורס כד ועדר יעיי .מאדיד שי היכחיח
:והמר"ם מריטבכירג בתב את פירישי לטהרית לפבי עמצרי יהמשיד mיסיף עליי
כהיוחי בביח הסיהר ,מסגת אהליח ,פרק ד פיתח ב"מגדלשהיא עידמ באייר" יבסיף
הפרק בחב מהר"ם דבריס הביגעים ללב יז"ל "בל אלי הדברים סבכתי יהוספתי בפרק
מגדל העימר באייר כגמדל IIב!שהים בהייתי תפיס שמה ,זנלבד מה שגתבתי כבר
עליי בהייתי בביתי ; שבח mלל לא-להי תהלחי אשר לא הסיר תפלתי יחסדי וכאתי,
יבחשגים היה לי דברי בר לרגל ,יאיר לבחיבתי ,ילא עובבי יאל ישפבי בל יוכי הייחי,
יאף כי אחרי מיתי'! יבו בעיו זה לפבי פרק ב שם .איד אפשר להסביר שהרא"!ס לא
65
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכיר את פירישיי של רבו הנעץר ,פירוש שרבו הופיף עלךו בהיותו ב"מגדל שהוא
עומד באויר " 1ואולי יש להפיק מכאן שהרא"ש כתב את פירושו לטהרות בגיל.
צעיר ,לפני שהכיר את רגו מהר"ס מרוטבכורג .ככל אופו חכל שבחיבור יפודי זה
של אברהס חייס פריימן איו חשומת לב לבעיה זו.
הרא"ש הגיע אחרי טלטולים רגים לספרד לעיר ברצלוהנ ,הכיר שם אח
הרשב"א יאף התארח גביחי )עמ' כח( והם למדי בציחא "גיע ימים .אחר כך עכר
הרא"ש לטולירי ונחמנה שם כראש הרבנים יראש השייבה ,בעברו דרר פרובנס
לפפרד הביר הראש" אח סבבח הלן המחשבה הםילןסופית שפשרו אח המצןןת
המעשיות כדרר דרשגית-אלגורית ובספר שלסגיגו מובאה םקירה על המחלוקת
בנדיון ,הטלח החרם על לימוד הפילוסיפיה בגיל צעיר חוך ציון שהרא"!ס הציע
פשרה להחזיר את עטרת לימוד החורה ל,ושנה כלי לאסור לגמרי אח העיון
בפילוסופהי ובמדעים.
בפרק ח מתאר המחבר את הרא"ש כפוסק ,את עקרונות יו ,תבינוחין ומעלותיי
שהביאי את הרא /1ש למעמדי הנעלה כסוסק ייומ ריע היה י עמדר החיראה' המןכך
והמקובל אשר איש לא ימרה אח פיי ,ואשר לפםק ההלכה שלו שי תיקף חזק ייתר
בשבילנו מלר ' יצחק אור זרוע ,לרשב"א או אפילו לרמב"ם" )עמ' פא( '.המחבר
מסביר גם את דרכו של הרא"ש בפסק ההלכה ,אח הקפדחו כבחירח הגירפאוח
בגמרא ואת בקיאוחו בלשו jהגמרא )עמ' (.פ ונראה שיש לציין עיד צד מיוחד
בםירושי הרא"ש ובפסקיו ,הבנה במציאות וחדירה למציאות המעשית בקיום המצוות,
הדרר המציאותית של הרזג " ש עמדה כביגוד גמור לקנאות של "המשפחה שונאת
חכמה " רבלחי מתפשרת כפי שהסטוריוביס אחדים תיארו את הרא I1ש ובניר .יס
מציאוח של סכנת כפירה שאסור להחפשר איתה ,אר דוקא הרא "ש לחם נגד
אי -
החתשבות במציאוח בקביעח ההלכה .ןה שמתקף גם בויכוח של הרא "ש עם רבנים
אחריס בספרד בתביעתי להחחשב בצךכי החקלאות בספרד ולהמש'ר להזכיר ולבקש
גשמים עד העצרת רלא להסםיק בפסח )שי / Iח הרא ,ש" כלל ,ד סי!
'(.
לדא'/ש היה
צער רב שהוא נשאר במיעוט אחךי שאתרים ייהטו את ל בם והסבו את דעתס
אחורנית" ,הרא"ש מסייס "ולא הייתי כותב בחול המועד כי לא הורגלתי בכך אלא
שצוךר שעה היה מפני חלול שם שמים " '.תשיבה ןו אופייניח לדרבו של הרא"ש
וא'ן לכתוב על הךא " ש כפוסק בלי איןכןר של חשובה ןו ,
לסריח שהוא"ש ,הגיע לספרד כגיל העמירה ןלמרות שבספרר תין יבכיס ייי.ע' שם ,
1
,לה ,הרא"'ש מחר לגרילה ונחשב גם בידי המלכות למלומי גרלו ודיין אימז ,דע
שרוכ.לכה
העבירה
אל
הרא"'ש יין מסומר
שהתגלגל
זםן
רב
בבתי
דיז יהודיים
וכת~ משפט של הגיים ,רזי ~ ל הרא"ש בתושבה כלל מאה ושבעה ,סי' ן ייעל דברי ריבוח
'.
n
r
שnב נזזני בהם רבי שלמה כן איכגל ורבי ',שראל בז אל דדא זה יזביס דשניס והיחלפן
במה מיגים_ מדין ישראל לדיז אומית העלום ורמין איסרח הJיןלם לריגי ישרלא תתה
גתנלגל הדבר שבאי הלים בציר גגירחני המלכה מב"ח והביאה לי כבתה השאו
עלי …
וm:
ה
ושדאון על פי טענותיהם הללו ממה שיראה לי מקו היושר הואםת ,גם כי קשה
ל~ ,כמדא מאד להשתיל בדין קשה כזה ,מכל מקום אני את פי גבירתנו המלכה
אשמור ואת מאמהר אני צריך לקיים".
66
www.daat.ac.il
מב"n
אתר דעת -מכללת הרצוג
ערקים אתרים כספר מוקדשים לרשימה מעורסת של מוריו ,קרוכיו ,תכריו
ותלמידיו של הרא"ש כגרמג" ,וכו פרק על קרוביו ,תכריו ותלמ,.,.,ו כסער.ד אלה
הם פוקיס מלאים כק!!'ות ושליטה כלתי-וגילה כשו"תים ,ספוי הסטוויה וממאוי
מחקו.
תלקו השגי של החיכוו מוקדש לכגיו וגכדיו של הוא"ש .כמוכו שהמתכו דו
כמיורת על רבי ע'קב כו הרא"ש ,אך גם הכנים האתריס של הרא"ש נסקרים
כהוחכה .כבו הזכונו שהמחבר הוגיש את חשיכות פעלם של הרא"ש וכניו
למעו החדות קייס המציית ילימיד התיוה כספוד .המתכר הקדיש תשימת לב לנקידה
ביספת -חשיכיתר של ר' יעקב כו הרא"ש לדיוי ילדיוית .עד לוא"ש יכביי היי
ריב ספרי ההלכה מייעדים לחלק של עס ישראל יאילי חיכיוי של כעל הטירים זכה
להיות ספר הלכה לכל כלל ישראל ,שהוי היא איחד את פסקי כעל התיספית
הצךפתיים עם פסקי הרי"ף והרשב"א ,את מנהג'! חסדיי אשכנז
"'011
מנהגי פרזבנס
יספר.ד
המתכר נתן רשימת חיכרריר של כעל הטורים )עמ' קסכ
-
קע( ,תוך איזכוו
של פ'ריש התירה של רכ' "~קכ המיוככ כ"רע משבי תלקים ,פופואית ,גימטוירת
רהעוית על המסיוה יעיד תיכיר
שרב"ם ,ר"א אבו עררא,
-
פ'ויש על התיוה ,ל,קרט'ם מפיוישי ''',שו
רמב"ו יעי.ד
נדהמ שכאו קציר המתבר .פ'רשר האריך
של כעל הטררים על התיוה ואי' לע'רו יסיד' .כעל הכתב יהקבלה רכו הוכ ד"צ
היפמו השתמשי בפיריש יה .כן ציטט הרב ח"ד שעייעל ר"ל כהעריתיי על פ'ררש
הומב"ן לתיוה במקימית וב'ס את פיויש הטרו האורך כד' לקביע הניסת הגכיו של
פ'ורוס הומכ"ו לתיוה .יכו הצב'ע הוכ שעיועל במקימית וכ'ם על תרספת מלה
אי מלית וזתדית כפיויש הומכ"ו המיכא בפיררש הטיר האויר יתיספת קטנה זי
מואה איך הטיר הסב'ו את פ'ריש הומכ"ו .כמי כו במצא'ם בפיויש הטיו לתיוה
ת'דישי הלכה וכ'ס .בעל מנתת ה'ביך דו בכמה מקימית נת'דישי הלכה שבטיו
האויר .כר הקיז.:ה המג"ח ב"קומץ מנחה" על מצוה קבב על דברי הטר" ויקרא ל ,ס
בפסוק יין ישכך אל תשת והמג"ח נשאך ב"זצע'/ג" .יראה המעיז ,תמיז תשנ"ד עמי
". 54 -52אגכ 'צי"ו שמהד'ו של ח'ביובי מצ"ו בקשר לפ'ויש הטיו האורך )עמ'
קט,ר הערה " (266מאר יצאי לאיר :מהדירח יצחק שטרו ,ירישליס חשכ"א ;מהדירה
מכרארת של 'ייק ו"גיץ ,כבי כוק תשלייא" .כאו שי טעית .מהדיות יצחק שטוו האי
מהדירה חדשה של פיריש הטור האריך ואיל ,מהרירת 'ייק רייגיץ היא מהדורה
חדשה של של פ'ורש הקצר ·~.י"ה השרה שר' האלף ח"א מס' 101רמס' .112אגב,
כהעררת המשל'מרת של המהדיר חסר א'זכרר לחרמר הרכ שכספר שרי האלף מהוב
2
בתחלת התשוכה מובא ייויהי בליל ראשין של םסח אחרי תפלת ערבית אודןגי אבי
הרא"ש היה יושב על פתח ביתו ראבחגו קצת מהחברים עומדין עליי מימיני ומשמאלי
ילאמר עתה היה טרב לעררר הדבר אשר מערלם תמהתל עליי למה לא יזכירן ושיאלן
ייגשם עד שבוזעת".
והרשה רא"ש ריש פרק ערבי מסחים וטור אר"" רשי סי' תע"ב
ישש .למהר להתחיל את הםדר מיד בתחלת הלילה .כבואה סיים ר '"'tJא'"ש את תפלח עובית
זמן רב לםני לילה ,עד שנשאר זמן לעיין הלכתי.
·67
www.daat.ac.il
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
וב"מ ' כשר י"ל עס מרא' מקומות ' רבש למאובר'ס של תלמ'ד' חכמ'ס ואבש' מחקר
בברשא'ס הבדוב'ס בספר.
ויוושה ל' להע'ו העוה קצדה על ההוספות שהוכבו ע '' ' המהד'ר בח'בורו של
אברהם ח"ם
פר"מ.J
•
אפטו להוציא את החיברר ללא שום תוספות או להוס'ף
תוספות בציוה מדייקת ובצודה אחידה .ברש'מה של פידישי הוא"ש לתלמדו )עמ'
דצ( הנאי פר"מ' Jעל פי עדותם של רבי יהדרה ב Jהרא"ש ושל ר'
יצחP
די לאטיס
רישמה של מסכתות שעליה Jח'בד הרא " ש פירשרים ,לא פס' Pם כפי שבדפס שב " סיס
שלנו .אלא פ'רשרים על הדף ,חוספוח הרא"ש .נזמן כחיבת החינור ' lעו רק
שחוספית אלו נמצא'ם בכתנ' '!".ב'נח"ם נדפסו כמעט כל חוספוח הרא " ש .המהד'ר
צ"ו כאו וכן להל Jביש'מה של תרסע' הרא"ש שהחיבוי'ם על מסכתרת אחדרת 'צאר
לאוד נדפוס ,אבל הטלמות אלו אינם שלמוח ,כך ,למשל צו"ן בהעיה 81מסכת
שבעי'ת עם פירוט הרא"ש השלם ,הלק א' ,יושל'מ חשב".ד כאן יש לכתוב חלp
אה 'רושל'ם תשכ " ד-תשל"כ או להוס'ף :חל pב ,תשכ"ה .חל pג ,חשכ"ו וחל p.ד תשלייב .וכן שי להוסיף כהעדה 78שתוספות הדא"ש למסכת יומא נדעסו
בברוקלין תשכ"א עמ פירשר אמרי מבשר מר' צבי הכהן זשךקובסק' ושוב נדפסו
ללא פ'רוש בתל אב'ב תשכ " ט והוצאת צ'לזם ב'ו 'ויק תשלייה.
כעמ' קבח מיזכר ר' יצחק יישהוסיף העדות בצד הפירוש למ' ilביות של ר' יעקב
בן הרא"ש" .צריך להיות !'בצד הפירןש למשניית של הרא"ש" ,וכך במקור הגרמני.
כמרבו שה'~יות אחדוח איבו באות למעט כחש'בוחה של הוצאה יפה זו של
חיבורו של אברהם חייס פררדמן הי",ד
לבסןף ציידן 'ז.zבמהדירה זן הןסיפה ההרצאה פרק של רן יחיאל אבי הרא " ש
" ספד על עסק התזרה " .אחוי פרסום החיכרי בחרע " ח -חי"פ מצא אבהרם ח"ס
פריימן ח'כרר בלח' ער"!' זה של אב' הרא "ש רפרסם ארחר במקרם אחי .עכש'ר הוחזד
הח'ברד למקומו .בח'ברר קטו זה קרא רב' יחיאל לזהירוח בק'רם החריה ,להחמדה
בלימדו החווה וכו לזו'זרת כק'זם המצוות .אכ Jדכיבו אשר ונב'ו ק"מו את דבר'
הסכא כמלראם .ה'כררר של פר"מו על הרא"ש רצאצא'ר מהרה ה'ברר הסטורי ומחקר
רצ'ב' המראה א'ך דכ' אשר רמשפחחר ק"מר כהחמדה וללא לאירח את מסורת חסיד'
אשכבז חרך שילוכ עם המסורח של גדולי טפר.ד
יתה עפנן Kל
3
בכלל ןכיאזי מידה יש לד' אשר חלק
כנראה צדק א":ח פריימו ש"קשה לקבוע ,אם
,
כפירשו בעלי התןספות על התירה הןב' mס לן" )עמ' צז ישם העדה (. 129
כינתים הימו P
סםר מושב זקביס על התודה )ליבדיו תשי (, IIט קובץ פירושי רדכתינו בעלי ותספות,
ישם ומכאיס עשררת ' פירשוים מהרא " ש .פירודשס אלה אמנם יא:נם זהיס עם הפירשו
לזתרה · ריוב.ס mלרא'"ש; אכל יש כאן סאמכתא שהרא"ש חיבר פירשו לתירה .אבל
בס Kמיר הנ"ל ב"הובעין" הנאת" מסוכיו להעשרה שהסחבר לש
חא פירוש הטןו הארוך
לאביו.
'0
רמשב זקניט 'יחס
ייר"אש ועל די זה מ.זבאיס ב " ונכסב זקניס" פיררשים
יביס בשם הרא"ש שמקורם בפירוישם סתמיים כפירוש הטיר האדון .כמובן שנושא זה
דירש עיין נוסף ,עייז שם כ".רמעיד' תמוז חשב"ד.
68
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
I
•
ועהרך האחראי :יונה עמנואל' m ,
צפנהי ,26ירולשים
•
•
,
I
,
•
-
·1
•
•
דפוט וצר-איגו ירןסרIUנt,tל"
•
•
•
www.daat.ac.il
•
I