אתר דעת -מכללת הרצוג
למודזצ ^ **:א י ר * כיד יד**
ד* י* ר־־ו עדן 1נ ד י י ; 1ד
1
ם *
י
הועתק והוכנס לאינטרנט
! ] 3 1 11 3
§0014:8.01כ6¥1־1י¥¥.1161ג¥
ע"י היים תשס״ט
שמיטת כספים זמירת ההסתפקות /הרב יהונתן איבשיץ זצ״ל. .
ג
מה בין שאול לדוד )המשך( /הרב יהושע בכרך
5
לבעיית לולבי התמר הקנרי /פרופ׳ יהודה פליקם
•
24 . . .
השימוש בבוילר בשבת /הרב יהושע נויבירט
32
חנוך להיי משפחה /הרב משה מונק
42
על ספרים ועל סופריהם
משוט בשוק הספרים /מרדכי ברויאר
64
פרופ׳ נהר על המתר׳׳ל /ד״ר י׳ בהן-ישר
73
רשימת הספרים על שביעית )מלואים ב( /מאיר וונדר.
77 . . .
ב&״ד ירושלים ת״ו תשרי תשפ׳׳ז — כרד ז ,בליון א ,המחיר 1.70ל״י
מנוי שנתי :בישראל —6.
www.daat.ac.il
ל״י
בחח לארץ $ 3.–
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ל קוראינו
מצות ה ק ה ל א ת העם שבמוצאי שביעית ומצות כ ת י ב ת ספר תורה
ה מ ו ט ל ת על ה י ח י ד ,מ ס י י מ ו ת את'תרי״ג המצוות שבתורה* כאן מודגשים
המישור הצבורי והמישור הפרטי שבקיום ה ת ו ר ה ,וכדברי הרב ישעי׳
הורביץ זצ״ל :״ועל זה העניו באו אלו שני המצות ,מצות ה ק ה ל יהיו
כולם ביחד אנשים ונשים וטף לשמוע ה ת ו ר ה כי כולם נפש אחת״ א ח ר כך
בא הציווי על כל יחיד ויחיד שיכתוב ס פ ר ת ו ר ה לעצמו״ )של״ה ,תורה
שבכתב ,פרשת נצבים וילך האזינו(* אין ל ה ס ת פ ק בשמירת ה ת ו ר ה
בפומבי ,א ב ל מאידך איו'לצמצם א ת ק י ו ם ה ת ו ר ה לרשות היחיד בלבד,
תוך ה פ ק ר ת רשות הרבים״
לשוא אנו מ ת ו כ ח י ם על השאלה ״מה עדיף ז״ — ק י ו ם ה ת ו ר ה אצל
היחיד או ק י ו ם ה ת ו ר ה ברשות הרבים /ה ע מ ק ת החינוך של היחיד
והשלמה בהתנהגותו או הגברתה של התודעה ה ד ת י ת במרחבי הארץ
ו מ א ב ק למען ח ו ק י ם ״דתיים״ במדינה• לא עלינו לעורר שאלה כזו ,כאשר
ה י ה ד ו ת דורשת א ת רשות היחיד ו א ת רשות הרבים גם יחד•
מערכת ״המעיף מ נ ס ה לשרת א ת שני הכיוונים הנ״ל גם יחד״ נוסף
ל מ א מ ר י ם תורניים בשטחים שונים ,אין ל ה ת ע ל ם מהבעיות הרבות
המתעוררות בחיי עם ישראל״ נוסף לבעיות השונות שברשות הרבים,
ק י י מ ו ת בעיות ברשות היחיד ,כמו נגע ה מ ו ת ר ו ת שחדר גם ליהדות
ה נ א מ נ ה ,חינוך ל ק י ו ם ה ת ו ר ה בחיי ה מ ש פ ח ה ,ועוד״ אין היהדות
ה נ א מ נ ה פטורה מלדון ברשויות השונות ,שעליהן מתפשטים דיני ה ת ו ר ה
ו ה מ ו ס ר היהודי ,ובודאי איננה רשאית לרכז א ת רוב כ ו ח ו ת י ה הספרו
תיים ל ה ת ק פ ו ת על א ח ר י ם ,תוך ה ת ע ל מ ו ת מבעיותיה־היא״
1
בברכת כתיבה ו ח ת י מ ה ט ו ב ה
המערכת
ל ק ר א ת .השנה החדשה אנו מבקשים א ת קוראינו ל מ ל א ו ת א ת תלוש
ה ה ז מ נ ה שבדף זה )או מ כ ת ב ה ז מ נ ה אחר( ולשלוח לנו בהקדם״
א ח ר י שלוש שנים אנו נאלצים לצערנו להגדיל א ת דמי המנוי״
דמי המנוי לשנה ) 4גלימות( 6— :ל״י בישראל ,בחוץ •לארץ —$3
)כולל דמי משלוח(״
לכבוד מערכת המעין
רחוב צפניה 26
ירושלים
א• נ•
הריני חותם על מנוי שנתי ל״המעין* ומצרף בזה דמי המנוי•
השם
—
-
הכתובת
התאייד
;
-
—
״
—
)חתימה(
www.daat.ac.il
״•
– :
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוסד יצחק ברוייאר
שדרות בן־מימון ,54ירושלים ת״ו
וענו שמחים להודיע בי בחודש תשרי תשב״ז נוציא לאור אי״ה
בראשית
ספר
עם תרגום אונקלוס ופירוש רש״י
ועם פירוש הגאון הרב
שמשון בו
הדיר
רפאל הירש זצ״ל
ונלווה .עליו
תפארת צבי
ציוני המקראות המובאים בתלמוד בבלי וירושלמי ובתוספתא
ידידי מוסדנו ,אשר בשעתו השתתפו במפעל ההתרמה ביוזמת הרב חיים יוסף
יעקבוביץ זצ״ל למימון עבודת התרגום,
מתבקשים בזה להודיע לנו מיד את
שמותיהם וכתובותיהם.
ב״ה ,הופיע גליון ,10אלול תשכ״ו
שמעת<ן
בטאון איגוד מורים למקצועות הקודש ב מ ו ס ד ו ת על יסודיים דתיים
רח׳ בן זכאי ,17בני ברק
בתוכן :מדור תורה-נ׳׳ד ,תלמוד־משנה ,דינים ,ברור הלבה •,מהשבת ישראל
תגובות והעדות ,בשדה הספר ,דבר המערכת
דמי מנוי לשנת תשכ״ז —,ד ל״י
www.daat.ac.il
2
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יהונתן איבשיץ זצ״ל
ש מ י ס ת כ ס פ י ם ומדת ה ה ס ת פ ק ו ת
״אין שמיטת כספים נוהגת מן התודה אלא בזמן שהיובל נוהג ומדברי םוסדימ שתהא
שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה בכל מקום״)שולחן ערוך ,חושן משפט סי׳ סז סעיף א( .וז״ל
הדמ״א :״כן הוא הסכמת הפוסקים אבל יש אומדים דאין שמטה נוהגת בזמן הזה ונראה
שעליהם סמכו במדינות אלו שאין גוהגין דין שמטה כלל בזמן הזה…״• .
ובאמת אף שהיה אמת ונכון כדברי הרז״ה וסייעתו דאמרי דאין שמיטה נוהגת
בזה״ז כלל וכלל׳ היה מהראוי ויפה לנו להחמיר בזה ולנהוג דין שמיטת כספים,
בי מה מאוד מזהיר אותם הנביא בגולה ״הציבי לך ציונים״ )ירמי׳ לא ,כ( ולעשות
זכר למצות ה׳ שהיתה חובה עלינו בהיותנו שוכנים בקרב הארץ ובהלו נר ה׳ על
ראשינו .ואיך לא נשים זכר למצות שמטה ונשים אחרי הדלת מצוד .זו בזכרונה
מבלי תת לה זכר כלל .היא המצוד ,אשר היה ראשון בסיבת גלות הארץ וראשון
מהמרי והחלי אשר גרם שקאה הארץ אותנו כמאמר הפסוק ״אז תרצה הארץ את
שבתותיה כל ימי השמה״)ויקרא כו ,לד(׳ ובעו״ה מאז אשר חודלנו והולכנו בקרי,
באנו מדחי אל דחי אשר לא זכינו עלי עוד כשלימות ,כי אף כי פקד ה׳ את עמו
בבית שני ,מ״מ לפי דעת הרמב״ם ורבים מהפוסקים לא היה יובל נוהג מן התורה
בבית שני כי לא היו בל יושביה עליה ואף שביעית לא היה מן התורה לדעת
הפוסקים כרבי דס״ל שמטה ביובל תלי׳.
,
.והיא המצוד ,אשר בא בגללה נם מפורסם באומד ,ישראלית ,ובארץ המדד ,אשר
תמיד בשנת שש לשמטד ,היתד .הברכה מצויד ,בגדולי ארץ על הספקה לשלשה
.שנים וכאשר נסמכה ליובל על ארבעה שנים והתמיד הענין תמיד במכוון בשנת שש
לשמטה ,לא הקדים ולא האחיר כלל עד שיכירו וידעו כל בי לא .בא במקרה ולא
מפאת מערבת כוכבי שמים וכסליהם אשר שם משטרם בארץ ,כי המקרה לא יתמיד
וכוכבי שמים נבוכים בארץ לפי מפילתם ומעגלתם ,פעם שנה זו׳ פעם שנה זו,
לא יסבו בלכתן להסכים תמיד אל שנה זו ולהתמיד תמיד .וידעו כל העם כי ה׳
בקרב ישראל לברך את עמו ולקדשם במצותיו.
ומה עצום מצוד ,זו וטעם יש בה ועל ידה ידע איש הישראלי אשר ימינו בצל
על הארץ וגרים ככל אבותיו ,אריסי בתי אבות ,ולה׳ הארץ ומלואו .וידע בי לא
שלימות אנושי לעסוק בקיבוץ הקניגים ולאסוף חמריס חמרים׳ יצבור ולא ידע מי
יאספם כי יראה כי שבתה הארץ שבת לה׳ ויד הכל שוה בארץ אשר עיני ה׳ בד,
תמיד ,והוא הרומז על עולם שכולו טוב אשר שם ינוחו כל יגיעי כח מעצבם
ומעבודתם להוציא לחם מן הארץ ,עשיר ורש נפגשו׳ קטון וגדול שם הוא ועבד
חפשי מאדוניו ? והיא שנת שביעית ,שנת רצון לה׳ אשר ישליך אדם אלילי כספו
ולא יאמר אלקינו למעשי ידינו — הוא היקום והרכוש ,כי אז אין כסף נחשב כלום
ולא יועיל הון ביום עברה.
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
ההיא ,שנת נוגש עול מדהבה .ומצות
ולכך נוהגת שמיטת קרקע וכספים בשנה
זו גרמה לישראל שלא נשתקעו יותר מדאי בעסק משא ומתן ולהרבות בסחורה
כאניות סוחר ולבלות בו זמן יום ולילה כהגוים אשר על פני האדמה ולא בל המרבה
בסחורה מחכים כי לזו צריך הלואת איש באחיו ולהיות ׳נושה איש ברעהו מזמן
לזמן ,וזה אי אפשר בהחזיק מצוד! הנ״ל כי בהגיע תור השמטה ישמט הנושה ויצא
נקי מכל חובו ,ואם כך היה חובה עלינו להחזיק במרת הסתפקות כראוי ונאות
לעובד השלם מבלי לשום כל חושו ותילו וראשית אונו בהבל המדומה ותחבולות
לאסוף -עושר שלא כמשפט התורה ,כי אם להיות מתמימי דרך ההולכים בתורת ה׳״
יבטח באלקי יעקב ,הוא הנותן לחם לכל בשר ובתורתו יהגה יומם ולילה ,עושר
וכבוד אתה ,וכאשר היו אבותינו — לא פנו אל הון .רועי צאן ,מגז כבשים יתחממו
ומחלב עתודים ישתו וברכת ה׳ היא תעשיר ,ברצונו נותן וברצונו נוטל ושוא כל
תחבולות בני אדם.
ואם כך היא מצוה זו ,למה לא נדבק בה בתכלית הדביקה ושמחה ,ואילו חכם
אחד מחכמי פלוםופיס בעלי מדות ואנשי מוסר אמר שיעשה ,האדם אותו לקנין
מדות השלימות ,ידעתי כי יאותו האנשים לשמוע בקולו ויאמרו ראה וחכם׳ אף כי
:יצא מפי ה בעל החכמה ותבונה עצמו וחכמינו בתורת שבע״פ מעתיקי שמועה ז״ל
קבעו בו מסמרות להיות נוהג בזמן הזה גם כן והכל מרועה אחד יהיב חכמתו
לחכימין — הלא ראוי על כל הירא וחרד לדבר ה׳ לשמוע ולשמור ולעשות׳ ולעשות
עכ״פ זכר למצות זו שהיתה נוהגת אצלינו בזמן שהיינו שרוים על אדמתנו ,זכרה
ירושלים בימי עניה ומרודיה כל מהמדיה אשר היה מקדם עד לא נפל עמה ביד צר,
ראו צרים שחקו על משבתיה.
,
י
וזהו אילו הדין כרז״ה׳ אבל באמת רבו עליו חכמי הדור וממש רובם ככולם
קיימו וקיבלו כפי ׳פשוטו ומשמעות דברי הגמרא דנוהגת אף בזמן הזה׳ ואם הם
דעתם מדרבנן ,האחרון לחכמי קדם וראש במעלה הרמב״ן ז״ל כפי שהעתיק דבריו
בעה״ת בשער נדה .ח״א דין ד שהאריד ודעתו דשביעית בזמן הזה אפילו בחוץ
לארץ מהתורה לענין השמטת כספים דלא קיי״ל כרבי דתליה ביובל׳ רק תליה
בשמיטת האדמת כל זמן שנוהג בארץ ישראל .ולפי דעת הרמב״ס ותוספות י שמיטת
'קרקע נוהגת בזמן הזה בארץ ישראל דין תורה ,כי קדושת עזרא לא בטלה ואף
שמיטת בספים נוהגת בכל מקום דין תורה — ואם כן מאוד ראוי לכל איש להחמיר
לעשות עכ״פ זכר למצוד ,זו בפרוזבול לבל ישכח זכר מצוה זו מקרב ישראל.
תומים ,סי סז ס״ק א
,
ואשרי הדור שהגדולים יהיו נשמעים לקטן שבקטנים כמוני וידרוש כל רב בעדתו ביום
ישבת קודעו חול המועד סוכות הבא עלינו לטובה איהיש — על מצות הקהל — דבר
בעתו מ ה טוב ,וכל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם ,ועליהם ועלינו תבא ברבת
טוב•
הרב אלי׳ י דוד רבינוביץ תאומים )אדר״ת( זצ״ל
קונטרס זכר למקדש ,ווארשא תרמיט
4.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושע בכרך
מ ה ב<ן ש א ו ל ל ד ו ד
כשהלך שמואל למשוח א ת דוד ,היו מלאכי השרת
הקדוש־בריך־הוא,
מקטרגיו אותו לפני
ואמרו!
רבונו של עולם ,מפני מה נטלת המלבות משאול
מ ת ת לדודו
אמר ל ה ם :
שאול
אני
אומר
לכם
מה
בין
ל ד ו ד וכר•
פס*ר פיח ,שוח׳ט תהלים כו
הפרקים בגליובות הקודמים :א .איד אילך; ב .עגלת בקר;
ג .וירב בנחל; ד• .חטאת קסם.
בגליון הזה :ה .בעין דור )ש״א פרק כח(.
גל הזכויות שמורות למחבר
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
בע<ן
דור
על מ י ת ת ו של צדיק
שמואל א׳ פרק כח.
ג .ושמואל מ ת ף ס פ ד ו לו ^ל-ל^ךאל !!לן^ךהי לךקןה ו א י י ר י
ושאול ה ס י ד האבות ן א ת הלךענים מןזאךץ.
ב ד מ ה ו ג ע י ד ו .וכי אין אגו יודעים שהרמה עירוז
ויקברוהו
אלא מלמד שםםדו לו כל ישראל) ,בכל עיר — איש בקרתיה .ת״י( כדרך
)תוספתא כומר .סי״א(
שםפדו לו ברמה.
איד שמואל בד נחמן :משלו נתנו לו)כלומר :ב ז כ ו ת ( שנאמר )ש״א ז(
)קהלת רבתי ז(.
והלך מידי שנה בשנה וסבב בית אל וכוי״.
זוהי הפעם השניה ואשר סיפר הכתוב על מותו של שמואל .ובדומה ״לפעם הראשונה:
נ;?ת שמואל ני^בצי ?ל לקזךאל נלןזפדו לו ני?ן?ךהו בביתו ץךקוה
!•*ם ו י י מ י י אל ? ו ג י *״מ•
)כה ,א,
(
על כן נחלקו הכמים :למה פעמיים י והיכן העיקר ?
כתוב אחד אומר , :ו י מ ת ש מ ו א ל )כה( וכתוב אחד אומר ו ש מ ו א ל
מ ת ),כח( .אמד רב אסי :ושמואל מת ,מיתה וודאי)כפשוטו ,כי כאן המקום
העיקרי להודיע שהוא מת( וימת שמואל ,אין הדברים אמורים אלא לועגיעו
של נבל!שנאמר וימת שמואל וכר וסמיך ללה :ואיש !במעת ומעשהו בכרמל
)שם כה ב( אמר וזקב״ה :הכל •סופדין וטופחין על לבם על מיתתו של צדיק,
)קה׳׳ר שם(
והרשע הזה יושב ועושה מרזיחין)שמחה ותענוגות(.
ו י מ ת ש מ ו א ל ! ו ש מ ו א ל מ ת — הא כיצד ו
וימת •שמואל — מיתה וודאי )כנ״ל( ושמואל מת — לעגיעו של שאול .כל
זמן ישהיה שמואל קיים ,היו פלשתים .נופלים ביד ישראל ,ישנאמר )ז ,יג( ותהי
יד .ד׳ בפלשתים כל ימי שמואל .משמת מהו אומר ויקבצו פלשתים וגר.
)תוספתא סוטה ז(.
גם •דעת רש״י היא כדעת התוספתא ,שעיקר עניינו מסופר בפעם הראשונה ובפרק כ״ח,
ואילו כאן בפ׳ כ״ה הוא חוזר ומספר לעניינו של שאול ,אלא שרש״י לוקח טעמו
מסופו של הפסוק ומהמשך עניינו של הפרק.
לפי שבא לדבר בשאול שהוצרך לדרוש בבעלת אוב׳ פתח ואמר ושמואל מת
שאילו היה קיים ,ממנו היה שאול •דורש.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכאורה הצדק עם הדעה השניה• ,שעיקר הסיפור המוד״ע •על מותו •של שמואל הוא
בפרק כ״ה ,שהרי פרק כ״ה קודם ׳לפרק כ׳׳ח.
בכל זאת יש טעם גם לדעה הראשונה ,כי אם בפרק כ״ה בא דק להזכיר מותו ,למה
הזר והזכיר גם הספדו וקבורתו ן
אך טובה המחלוקת הזאת ,שהרי מבין שתי הדעות צפים לפנינו מהדש שני הפסוקים
זה על יד־זה ,דומים הם בתחילתם ושונים בםופיהם .בתחילתם ושניהם מספרים עיל
מותו של הנביא הראשון לישחאל ע׳ל אדמתו!שהקים להם עולה של מלכות ,וכיצד
כל ישראל חולקים לו כבוד במםפד וקבורה .אבל משונה מאד סופם של הפסוקים
השניים .שאינם מסבירים את הקשר שילהם עם תחילתם.
בחאשון הוא גומר ואומר :ו י ק ם ד ו ד ו י ר ד א ל מ ד ב ר פ א ר ן .
ובשני :ו ש א ו ל ה ס י ר ה א ו ב ו ת ו ה י ד ע ו נ י ם מ ן ה א ר ץ .
הן בשני פסוקי פליאה אלה מסתתרות שתי דמעות כבדות של שני משיהי 1׳,
שהאחד מהם נרדף אל המדבר והשני הלה רודפו—: — .
מן ההערה שהעיר המדרש בקוהלת ,שאין הדברים אמורים אלא לעניינו •של נבל,
מותר לנו לשמוע גם ש א י ן ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם אלוא ל ע נ י נ ו ש ל ד ו ד .
הכל
סופדים
וטופחין
על
לבם
על
מ י ת ת ו של
צדיק.
והיכן היו אותה שעה גדולה של הספד שני האנשים הקרובים ביותר אל המת ן
כיצד ספדו הם לו כל ואחד בפני עצמו ן!— מכל זה לא פורש •לנו דבר.
אך אולי נרגיש משהו מעניינו של דוד מדברי המדרש המסיימים שם :ואף כי
אעם ברורים למדי.
אבל דוד מהו אומר ז הורג או.נהרג ,רודף או נרדף הולך אני ועושה גמילות
חסד לצדי.ק .הדא הוא דבתיב )תהלים יג ,ו( ואני בחסדך בטהתי יגל לבי
)קדרר שם מדרש שמואל יכג(
בישועתך מוי.
כלומר: ,בעבור שיש בי רצון של גמילות ה ס ה לפיכך על לבי בישועתך,
)פי׳ ״עץ יוסף״(
אף שאצא ממחבואי ואלך למקום שמת •שמואל .להספידו.
ובניגוד לזה מהסם הפשט.
אולי דרך מדבר עין גדי היו האנשים הולכים לספוד את שמואל ,ופחד פן
ימצאוהו מי מאנשי שאול ולזה הלך משם למדבר פראן׳ ולכך סמכו למיתת
)מצ״ד(
שמואל.
ושאול היכן היה ? י
האם -לא ראוי היה למלך ישראל לצאת מפתח פילטרין שלו וללכת אחר מיטתו של
שמואל הנביא ,אשר משחהו ראשון למלוכה י)ראה סנהדרין כ.(.
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
רצוננו ׳'להאמין כי אכן עשה זאת שאול ,וגם יצוא יצא לפגי כל העם לםפד לשמואל,
הן היו חייו קשורים בחייו.
כי מי עהד כמוהו הרגיש •במיתתו.
ואמר לו רב נחמן לרב יצחק:
מאי דכתיב )ש״א זז ,א( ויהי כאשר זקן שמואל .ומי סיב שמואל גולי האי ז
והא ג ר ג׳/ב הזד! ,דאמר מ ר :מת בנ״ב שנה ,זהו מיתתו של שמואל' הרמתי.
אמר לו הכי אמר ר׳ יוחנן :זקנה קפצה מליו )רש״י :הלבין שערו( .דכתיב
) ,10יא(!נחמתי כי המלכתי את שאול )ורצה הקב״ה להורגו — רש״י( אמר
לפניו :רבונו של עולם ,שקלתני כמשה ואהרן ,דכתיב )תהלים צט ,ו( משה
ואהרן בסהניו ושמואל בקוראי שמו ,ומה משה ואהרן לא בטלו מעשי ידיהם
בתילהם )רש״יי :יהושע אף הוא הלה תלמידו של אהרן( אף אני לא יתבטל
מעשי ידי בחיי.
אמר הקב״ה :היכי איעביד! )איך אעשה!( לימות שאול — לא קשביק שמואל.
לימות שמואל — אדזוטר מ ד ע י אבתריה )דאמרי :מדמית זוטר )צעיר( שמא
ה״ו עבירה היתה בו — .רש״י(.
לא •לימות שאול ולא לימות שמואל — כבר הגיעה מלכות דוד ואין מלכות
נוגעת בחברתה כמלא נימא .אמד הקדושיברוך־זזוא אקפיז עליו)על שמואל(
זקנה.
היינו דכתיב )ש״א כב ,ו( ושאול יושב ב ג ב ע ה תחת האשל ב ר מ ה .
וכי מה עניין גבעה )בבנימין( אצל רנ!ד)בהר אפרים( —:אלא לומר לך ,מי
גרם לשאול שלשב בגבעה שתי שנים ומחצה ן — ת פ י ל ת ו ש ל ש מ ו א ל
)תענית ה(.
הרמתי.
ואולי משום כך לא גילה לנו הכתוב כיצד ספד שאול על שמואל ועשה לכבודו
האחרון נגד זקני עמו — ונגד כל ישראל .כי שאול באותה שעה הספד אחר נשא
בלבבו ,זה הספד מותו עמו .ככל אשר רמזה הנה אם ושמואל על שניהם,
וגם אגלי ד.שאלתיהו 2ד׳ פל־ןזןמים # $ר הןה הוא שאול לד׳.
באותה שעה גצגצה בלבה רוח הקדש :כל הימים ששמואל קיים! ,שאול קיים.
וגס אנכי השאילתלהו לד׳ כליהימים אשר היה הדא שאול לד) .ש״א א ,כח( —
)מדרש שמואל(
ועל כן הזר הכתוב על סיפור מותו •של שמואל הספדו וקבורתו ,והסמיכו ל ע נ י י נ ו
ש ל ש א ו ל ,אל אותה שעה אשר משכו לבו ללכת אל בעלת האוב כדי לשמוע
מפיו של שמואל את גזר דינו :ג מ ה ר א ת ה ו ב ג י ד ע מ י — י ־ ׳
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויתחפש שאול,
ד .נ?לן?צו קלשיזים נןבאו נ!ן!נו בשובם
ףקבץ ^אול את ?ל זשךאל ו!ןזנו גגלבע.
ה.
נ!ךא שאול את מןזבה פלשתים נ!לא נ!חרד לב 1מאד.
מחנה פלשתים -לא מתואר פה כל כך נווזא כמו במלחמה הראשונה במכמש.
)שלושים אלף רבב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרוב :יג ,ה(
גם החיל אשר התקבץ אל שאול הפעם היה רב ומלומד מלחמה ).כל ישראל! וראה
גם את המסופר על צבאו בסוף פרק י״ד(.
ולא עוד היו מתחבאים העם •במערות ובחוחים ובסלעים ובצריחים ובבורות.
בכל זאת יחא היה שאול ולבו הרד מאד מפני המלחמה הזאת.
י
אולי כי הרגיש שהיא תהיה לו האחרונה
ו .נ!ש8ל שאול נד׳ ןלא ץןהו ד׳ גם נחלמות גם }אורים
גם גנביאים.
ופירוש ח ל ו מ ו ת — באנשים שעושים שאלת חלום.
ומה שאמר ב א ו ר י ם ,והס לא היו אצלו שהרי היו עם אביתר שחיה
עם דוד .אפשר ששלח שם אנשים לשאול •בהם על המלחמה הזאת.
ופירוש ב נ ב י א י ם — תלמידי שמואל הנביא .כמו שכתוב :להקת הנביאים
)יד״ק(
)יט ,כ(.
בדוהק הסביר הרד״ק עניין החלומות האלה ובדוהק מצא את האורים אחרי שהרג
שאול את כל.נוב עיר הכהנים.
ועוד יש להעיר ,כי לא מצאנו את שאול עד כה שואל הרבה גם בחלומות גם באורים
גם בנביאים.
אמנם ש&ל פעם באלקים ,אך לא מרצוגו ,אלא הכהן הקריבו והאיץ בו לשאול.
וזה היה אחרי ׳נצחונו ,ואילו בתוך המלחמה אמר לכהן מגיש• האפוד :א ס ף י ד ך
)יד ,יט(.
חטא זה גם נזכר לו ׳בגזר דינו :ו ל א ד ר ש ב ד ׳ ו י מ י ת ה ו )דהי״א י ,יד(.
וגם בנביאים לא דרש שאול הרבה ,ואף כי ניבא עמהם פעמיים .וע׳ל כן היה למשל
בעיני כל יודעו ,ועל כן אמרו :ה ג ם ש א ו ל ב נ ב י א י ם )י ,יי—יא; יט ,כד(.
וכן לא מצאנו כי הלך לשאל את שמוא־ל רבו בהיותו בצרה ,כמו באותם ארבעים
הימים של גלית.
אך עתה הוא הולד אליו ,אחר מותו ,לשמוע קולו בבית בעלת אוב.
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
ןל?ךב לסלק ?ילל•
?ני?!ין ץאב ??ךף ג£ןר *אכל עד
)בראשית מט .כז(
ז
בנימין זאב יטרף — זד ,שאול שחטף את המלוכה .אתמול כתיב )ש״א י ,כב(
ויבקשוהו ולא.נמצא יעד שנאמר ויאמר ד׳ הנד ,הוא נתבא אל הכלים ,שהיד!
בודה מן הגדולה .ולבסוף )יד ,מז( ושאול ל כ ד את המלוכה על ישראל.
קשה היא השררה שהיא דוחסת את בעליה.
ב ב ק ר י א כ ל ע ד — וילחם שאול בכל אויביו)שם(.
ו ל ע ר ב י ח ל ק ש ל ל — וימת שאול ושלושת גניו וכו׳ )ש״א לא ,ו(,
•)מדרש הגדול ,ב״ר צט(
כל הפרק הזה !)כ״ה( ,כתוב בעט שנון ובתוכחת מופר חריפה לשאול בערוב יומו.
מסתבר בד לבו היה,נרגש ונפחד ובדרכו אל בעלת האוב ועל בן היה פתוה לקבל
כל רמז מכל בטוי מוכר לו מכבר ,ולהפוך אותו לתמונה המזכרת עוונו או המזכרת
לו את בוקרו ,כאשר זרחה לו פתאום שמש גדולה ומלכות ועתה כבתה שמשו כי
בא לילו.
ז*} .אמר שאול ל?$ךיו ב?ן#ו־לי אשת בעלת-אוב ןא^ה אליןז
ןאךךשד.־$ה נ*אמרו עלךיו אליו הןד ,א?ת נזןלת־אוב ?עין־דור.
הלא נזכר כאן שאול בביקוש אחר אשר שילח ביד עבדיו לבקש.עבורו י -
נ*א9רו ע?ךי שאול א^יו וכו׳.
יאמר־ןא אלנני ןגמ־יף ^3יף ל ג ?ן ש ו איש ידע מנגן נכנור וכו׳
ניאמר שאול אל-עבךו ךאו־ןא לי איש מיטיב ?גגן !הביאתם אלי.
מגן אסד מהנכרים נ*אסר הנד ,ךאיתי בן ??עי 3ית הלחמי *דע־23ן
כו
טז .טז-יח(
ןגבור סלל י '
או אולי נזכר כאן בביקוש ,אשר ביקשו אותו העם ביומו הגדול במצפה.
נ ל ג ? ן ש ה ו ןלא נמצא
בישולו ע1ד 3ד׳ הץא עוד ךן$ם איש
נ*אמי
ד
׳ ל׳3י'
ה ו א
א
ים
?*?3אל • ?33
)י ,כא-כב(
לפי חז״ל הכלים הללו הם האורים ותומים :״אמר להם !)שאול( אין אני ראוי
למלוכה ,אלא שאלו באורים וחומים אם ראוי אני ואם לאו הניחו אותי.
ויאמר ד׳ הנה הוא נחבא אל הכלים — באורים וחומים״.
והנה עתה האורים חבויים וחתומים מפניו .ו ל א ע נ ה ו ד י ג ם ב ח ל ו מ ו ת
גם -ב א ו ר י ם .
ואולי נזכר שאול בביקוש ראשון ותמים ,כאשר ושלהו אביו:
)ט,ג(.
ןקום לך ג ?ן ש את־האתונית
**
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח.ינ!0ס8ע שאיל ני?3ש ^ ך י ם א ס ר י ם
נ!לך הוא וש2י א^קויס עמו מ י אל 0א ? לן?ג א
ה
ה
עתה יזכרו לו בוודאי דברי שמואל ביום ההוא כאשר משחהו'למלכות.
ן?$ןחה ^ י ף ריס ד׳ ןהתנבית ע?ס ונוזלת לאיש אחר:
)י׳
ן(<
עניין הבגדים אף הוא םימלי אצל שאול:
ןהיה ?י תלאןה האתת האלה לך
ןג&ד? ,ף אשר תמןיא יךף ?י ^ ק י ם עמך.
משה לך — מאני מלכותא :בגדי מלכות!
הנה הפכו עליו האותות האלה כי דוה ד׳.סרה מעליו.
•ויתחפש שאול — נ ע ש ה ת פ ש י מ ן ה מ ל כ ו ת .
*
בהדרגה הפשיט שאול את בגדי המלכות מעליו; תחילה במלחמת גלית:
נ!^3ש ?אול את ךןד מךו.
כיון שהלבישו בגדיו ,והיה ראוי למלכות׳ מיד היו עשויין לו לדוד.
)יבמות עו .ילק׳׳ש קכז(
ואחרי כן כאשר הלך לבקש את דוד אצל שמואל בניות ברמה:
ףפ#ט ןם הוא ב ן ך ו ?1ו31בא ןם הוא ?פני ^ןזמיאל•
)יט .כד(
)רש״י(
ויפשט גם הוא בגדיו — בגדי מלכות ,ללבוש בגדי התלמידים.
גם קר״עת המלוכה מעליו נרמזה לו בבגדים,
נל&ב ׳ןזמואל $ #ת גיןזוק ??גף מעילי נל?ןלע.
נ*אמר אליו שמואל לןלע ד׳ את ממלכות ן^ךאל מץליןז היום י
* ־
^ ״
וןתןה ^לעף הטוב םמף.
:
ז
וי-קם ד ו ד ו י כ ר ת א ת כ נ ף ׳ ה מ ע י ל א ש ד ל ש א ו ל ב ל ט
ויאמר דוד אל שאול וכו׳ ו א ב י ר א ה ג ם ר א ה• א ת כ נ ף מ ע י ל ר
בידי
ויאמר •שאול הקולך זה בני דוד וכו׳
)פרק כד(
ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלך וקמה בידך ממלכת ישראל
_. . ,
מגא י ד ע ן
לפי שאמד לו שמואל קרע •ד׳ את ממלכות ישראל היום ונתנה לרעך הטוב
ממך.
אמד לו שאול מי הוא זה ז אמד לו איני אומד לך ,אלא רמז אני רומז לך:
)ילק״ש קלד(
מי שהוא קורע את מעילך ,עתיד ליטול מלםתך.
**
*
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ*אמר ^ןקמי ^א לי ?אוב וםןגלי ?י את אשר אהד אללןי׳
ט .נתאמך ןזאשה אליו הנה אתה ;!?ת את א#ר ץק{ה ^אול
א^ד הץךית את ןןאבות ואת הלך#י 9ן ןזאןץ
ןלמה אתה מתנלןש ?נפשי ?המיסני׳
תוכהת מוסר קשה שמע שאול,מפי האשה ,ואף גי לא התכוונה.
היא מזכירה לו את המצווה הגדולה אשר החזיק בה להכרית הטומאה מן הארץ,
מכשןה לא ונסטז .י
אמר רבי יוחנן :למה .נקרא שמן כשפים ן — שמכחישין פמליא של מעלה.
)סנהדרין פז(:
בוודאי עשה כן שאול לשם שמים ,להכניס לארץ דוה טהרה ואמונה ובנביאי ד׳ אשר
קמו עם שמואל בדורו.
או אולי עשה בן שאול גם משום פחד לבו ,שחיד .מפחד תמיד מ ח ט א ת ק ס ם זו
כי חיא חטאת נפשו אשר שנאה וגם אהבה.
ואיש או אשה כי-לןז?ה בדןם אוב או ?ךעובי
ר׳ לוי בשם רבי חמא ׳בד הנינא אמר:
איש — זה שאול ,אשה — זו בעלת האוב.
מ י ת י
זת
י? י• )ויקרא כ .גז(
״
)מדרש שמואל כ ה ויק״ר פכ ו(
משאול שהסיר את האובות ואת הידעוני
רבי אלעזר אמר :בוא וראה
מן הארץ וחזר ואהב את אשר ישנא והלך לו אל צפניה אמו של אבנר וכו/
)פרקי דר״א(
י .נלשגע
שאול 3ד׳ לאמר סי־ד׳ אם לקרך עין 3ן?ר קזה.
האם האמינה האשה לשבועתו ? או האמין הוא עצמו ן
שבועה דומה לזאת כבר נשבע פעם ליהונתן בנו ,כאשר עמד לפניו לבקש על נפש דוד.
ן??!י• סןןקא ?דם נקי ?המית את ןץד חנם.
נלשסע שאול בקול יהוןתן נלשכע שאול סי ד׳ אם יו?ת.
פשהפםוקים כתובים זה על יד זה ,נראה כי כאן .נשבע ביתר רצון ,כי הכתוב
הוםיףבזה :ו י ש ב ע ל ה ש א ו ל ב ד ׳ .
ואולי ,כי עתה הוא מרגיש בחטא שבידו ואף על פי כן הוא נשבע בד׳!
אמד רבי שמעון בן לקיש :למה היה שאול דומה באותה שעה ד משל לאשר,
)מד״ש ויק״ר שם(
שהיתה אצל אוהבה ,משבעת בחיי בעלה.
*
ו י ב א ו אל האשה ל י ל ה
וכי לילה היה? אלא מלמד שאותה שעה היתה אפילה להם כלילה.
)מדרש תנחומא(
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל מ ה רמיתני
יא .נ&אמר ןזאשה א ת -מ י אעלה ?ך
נ*אמר א ת שמיאל 0ע?י לי•
יב .נתךא האשה את קזמואל נתןעק בקול ^דיל
!תא^ר
ןזאשה אל שאול לאמר ??ה ךמיוןני ואתה שאול:
זו אחר זו חולפות לפניו תמונות העבר ומעוררות בלבו חרטה על מעשים שעשה
שלא כהוגן.
גי מועל אדם ישלם לו וכאדח איש ימציאנו
)איוב לד ,יא(
בפםוק זה מסיים עניינו של שאול בויקרא רבה )פו(.
*
הנה זה עבר לפניו יהונתן ובנו אהובו ,אשר נשבע לו בד /ואחרי כן חלל את השבועה
וינפצה על ראשו בחרפות וגידופים ,לעיני המסובים על שלחנו ,ביום החודש השני.
ואחריו תבוא מיכל בתו אשר נתנה לדוד לאשה.
וישלה שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר
ותגד לדוד מיבל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחד אתה מומת.
ותורד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט.
ותקח מיכל את התרפים ותשס על המטה ואת כביר העזים !שמה מראשותיו
ותכם בבגד:
וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חולה הוא.
•וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמד העלו אותו במטה אלי להמיתו
ויבואו המלאכים והנה התרפים על המטה וכביר העזים מראשותיו.
ויאמר שאול אל מיכל ל מ ה כ כ ה ר מ י ת י נ י ותשלחי את אויבי וימלט.
)יט ,יא—יז(
ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך
במעמד ההוא היה לבנו עם שאול •אשר ככה עלתה לו רעה ,גם מביתו ,כי גם בנו
גם בתו היו עם אויבו וימלטוהו מידיו.
הנה מיטתו של דוד — והנה התרפים אל המטה וכביר העזים מראשותיו .ולבו זועק
אל בתו מכאב שבכלימה :ל מ ה ב כ ה ר מ י ת י נ י ?
עתה הוא שומע את הזעקה הזאת ,כשהיא מופנית *גליו מפי בעלת האוב.
אך .אולי.מיכל היא זאת המשיבה לו זעקתה על האשם אשר •הוא אשם לה ?
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
]כתוב )דהי״א ג( ואלה בגי דוד וכו׳ הששי יתרעם ל ע ג ל ה א ש ת ו ובם׳ שמואל
ב )ג ,ה( לעגלה אשת דוה כנוי זה נכתב רק על האשה הזאת ,אולי גם על כן
אמרו הז׳׳׳ל עגלה זו מיכל) .השוה עם רהל אשת יעקב י -בראשית ויגש מו ,כ([.
למה נקרא שמה עגלה ו
אמר רבי יהודה בר סימון :על שפעתה בעגלה ומתה.
ורבנן אמדין :על שפעתה לפניו ז ואמרה לו :אבא ,לא היה לד להשיאני
לאדם .בעולם אלא לליסטים שלך השיאתני• .שלף הרבו עלי ואמר לי אם אין
)מדרש !שמואל בב ,ד(
את משלחני ,הריני ממיתך
ועכשיו במילים אחרות:
למה רמיתני אבי ,והשאתני לאיש אשר אהבתיו ואתה חפצת להמיתו.
(•1
ותאהב מיכל בת שאו:ל את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו
ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש וכוי.
)יח; כא(
ולמה שלחת המלאכים לשמור את הכית להמיתו ,לההריב ביתו וביתי לנעוץ חרב
. .
בינוי.וביני. .,
למנצח אל־תשחת לדוד מכתם בשלה שאול וישמרו א ת ' ה ב י ת להמיתו.
)תחלים נט(
מצא אשר ,מצא טוב )משלי יה ,גב( — זו מיכל בת שאול שהיתר ,אוהבת לדזד
בעלה יותר מאביה ,שמילטה נפשו מאביה .הה״ד :למנצח אל תשחת וגר.
)שו״ט תהלים נט(
הלא זה כל בכי אהבתה לדוד בעל נעוריה.
אהבה זו כתובה בפסוק מופלא הקושר עמה גם אהבת ד׳ לדוד.
ניךא שאול כי ד׳ עם־ןוד ומיכל בת-שאול או׳כסייי•
)יח ,כח(
יפיים כאין דבריי האברבנאל כי התרפים הללו לא היו אלא םמל אהבתה לדוד.
ואולי על כן שלחה אותם אל אביה.
ועניין התרפים הדגם יונתן דלמניא ,וחשבו המפרשים שהיו בתדפי לבן
העשויים לניחוש א ו לעבודה זרה .והוא זר מאד שימצא דבר ע״ז או ליחוש,
שהוא גם בן מיוהם לע״ז בבית דוד — .ואני אחשוב שהתרפים בכלל הם
כצורת אדם ,מהם געשים לע״ז ומהם לדעת השעות ומהם היו הנעשים _על
צורת אדם ידוע ודומה אליו בתוארו ובצורתו .והיו עושים הנשים זה על צורת
בעליהן בדי שיהיה תמיד תוארו לנגד עיניהן מדוב אהבתן אותו .ומזה המין
האחרון היו התרפים אשר למיכל בצורת דוד ,לאהבתה את דוד מאד.
ועוד טעם אמרו חז״ל ׳על השם עגלה מ א ה ב ת ו של ד ו ד למיכל.
"״ אמר ר ב :עגלה זו מיכל .ולמה כקרא ׳שמה עגלה? שחביבה ,עליו כעגלה
־"
)מנהדרין כא(.
י־ וכן הוא אומד )שופטים יד( לולי חרשתם בעגלתי.
ד
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ג ל ה — ז ו מ י כ ל ב׳ת ש א ו ל !
גם מבכי בתו זו העלובה ,גיתן לו לשאול לשמוע הדי הטאו המרכזי .אז כאשר המל
על אגג ועל מיטב הצאן השיב על חקת העגלה הערופה ואמר :אדם חטא ,בהמה
מה חטאה ו
ועתה לא המל על בתו ,ומרוב שבאתו לדוד ,לא ראה צערה ותוצאותיה עד יום מותה.
ולא השיב האב אל לבו לאמור :אם דוד הטא ,מיכל מה חטאה ?
ועכשיו היא כמצעקת אליו מבית כלאה ,שם נתנה שאול לפלטי בין ליש אשר
מגלים.
—•
אבא למה רמיתני ? למה זמות באף לשבור בחורי!
גם פסוקה האחרון צועק אליו מפרשת ע ג ל ה ע ר ו פ ה .
אמר הקב״ד :,תבא עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות ותיערף במקום •שאינו
עושה פירות ,לכפר על הריגתו של זה ש ל א ה נ י ח ו ה ו ל ע ש ו ת
םידות.
)רש״י בתורה עפ״י סוטה מה(
ולמיכל בת שאול לא היה ?ה ילי עי י י
www.daat.ac.il
ם
מ ו
ה
• 0
)ש״ג ו ,כג(.
15
ה -מכללת הרצוג
דעת
הרגזתני
אתרל מ
יג.
ו*אמר לה ןזמלך אל תיךאי כי קלה ראית
נתאמד האשד• אל שאול אלהים ראיתי ^?ים מן הארץ.
יד.
ףאמר לה מה תארו
!תאמר איש ןקן עלה והוא זלטה מעיל
נידע שאול כי קומואל הוא <!1ץד א@לם אך$ה ףשתחו.
טו .ויאמר קזמואל אל שאול ך$ז הךגןםני לסעלות אתי
ףאמר שאול צר לי ?אד וכו׳.
צר לנו על שאול בחיר •ד׳ •ומשיחו ,אשר גם הוא עם •נביאים 1בא .בי חניכתו לנבואה
היתה אות להניכתו למלכות:
אסר כן תביא אל ג?עת האלהים—
ו?ג?ןת בח?ל נביאים י ך ך י ם 19׳???ה וכו׳.
ועכשיו הוא •נזקק לרדת אל בית המכשפות.
וכמה מרגיזים דבוריה:
אלהים
ראיתי
עולים
מן
הארץ.
ר׳ לוי בשם ר׳ חמא בד חנינא :מה כתיב )דברים ,תבא כח יג( ו ה י י ת
א ך ל מ ע ל ה ו ל א ת ה י ה ל מ ט ה .מוטב היה לו )לשאול( לשאול
)ויק״ר כ״ו(
באורים ותומים של מעלן ,ולא באוב וידעוני של מטן.
]המשך הפסוק הזה הוא :כי תשמע אל מצוות ד׳ אלקיך אשר אנכי מצוד היום
לשמר ולעשות! .הלא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצווה אתכם היום ימין ושמאל
ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם — .וכל זה מזכיר לנו את האזהרות במצוות
המלך •)דברים יח({.
וצר מאד מאד על כבודו של שמואל ,אבי הנבואה שבארץ ,אשר בימיו פרץ החזון
אחרי מאות שנה של רעבון רוחני זה )ויהי בימי שפט השופטים ויהי רעב בארץ —
לכך הרעיבו הקב׳׳ה מרוח הקודש .פתיהתא דרות רבה ג ( .ונביאים ובני נביאים
החלו מתנבאים לפניו בניות ברמה .ו ש מ ו א ל ע ו מ ד נ צ ב ע ל י ה ם .
והנה ובא שאול ומבקש להעלות את מקור הקדושה •במקור הטומאח.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתאמר האשה את כוי
אעלה לך
נ*אמר את שמואל סע ל י ל י
רבן
של 1ב י א י ם היעל י
)מדרש ׳שמואל(
לי
ףאמר לה 5ד .ת$רו ז
נתאמר איש ןהןן עולה והוא $טה מעיל
בבית המכשפות הזה מבקש הוא להעלות את שמואל ,אשר אמו הקדישה אותו מרהם
לבית ד׳ כל ימי חייו .ומיום גמלה אותו היו כל עליותיו בקדש.
י ת
ד
ותעלהו עקלה כאשר ?$ללתו -נתביאהי ' 3׳ ? ל י
)ש״א א ,בד(
ו מ ע י ל ?61ן ת^שה־לו אמו ו ה ע ל ת ה ל ו מעלים עליקלה
ת
ח
ב
ןים
3עלותה את אישה ?!*ס א "! 3׳י? •
)שם , ,י
תנא :המעיל בו נדל ,בו נקבר ,בו עלה.
)ילק״ש קלט(
טו.
ב
ט(
ויאכיר שמואל אל שאול לקלה הךגןתני לסעלות אתי.
אמר לו :לא היה לך להרגיז את בוראך ,אלא כי עשיתני עבודה זרה שלך וכר.
זה אחד מששה מקראות שהיה רבי קורא אותן ובוכה
)ירושלמי חגיגה פ״ט הל״א .מדרש שמואל(
המעוננים והקוסמים כמוהם כעבודה זרה ,שהם מכחישים את אמונת האמת ועומדים
בניגוד גמור לנבואה• .ועליהם הזהירה התורה כעניין אחד.
כי הגוים האלה אשד אתה יורש אותם אל מעננים וקסמים ישמעו
ואתה לא כן נתן לך ד׳ אלקיך.
לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים ,שהרי השדה שכינה על הנביא ועל האודים
)רש״י ות״י(
יתומים.
נביא מקרבך כמוני יקים לך ד׳ אלקיך אליו תשמעון.
נביא מקרבך כמוני — האין כאן רמז לשמואל ? שהרי בכמה מקומות הושווה
שמואל למשה] .תהלים צט ,י .ירמיהו טו ,א .וראה ,ברכות לא ,:תענית ה :ובספרי
זוטא במדבר יב ה :בשעה שהיו ישראל רואים את עמוד הענן בין השמים •ובין
הארץ היו יודעים שהוא מדבר עם משה ,וכן שמואל —[.
ואולי יש בסמיכות בל הפהשיות בתורה שם ,ראייה למרחוק לעניינו של שאול
המלך ,שהיה ראשון למלכות ישראל.
וזה םדךן :פרשת המלך ,פרשת הכהנים הלוויים ,פרשת אוב וידעוני ולעומתו נביא
מקרבך — ואחריה דיני ערי מקלט )כי לא שונא לו מתמל שלשום( דיני מלחמה
ופרשת עגלה ערופה.
www.daat.ac.il
17
אעשה ז
אתרמ ה
הרצוג
דעת -מכללת
בחילופי הדברים שבין שאול משמואל אנו מצפים לשיא שיל המאורע.
אך גם כאן לא ימלט עוד שאול מתזכורות העבר .ואף כי 0ידר דבריו כהדשים,
נדמה כי כבר אמר שכמותם לפגי שמואל.
נ*אמר 7ןמןאל אל־שאול
$ה הךגןתני להעלות אותי
נ*אמר שאול צר-לי מאד
ויאמר שמואל מה משית
ויאמר שאול כי נפץ העם מעלי
ואתה לא באת למועד הימים
ופלשתים נלחמים בי
ופלשתים גאםפים מכמש
ואומר עתה ירדו פלשתים אלי
ןאלקים ?זר ?9לי ןלא־ץןני עוד
גם ?!ד ןזבביאים גם נןזלומות
ואלןךאה ?ך ^הוךיןןי
ופני ד׳ לא הליתי
מ ה ן $ע ש ה
ואתאפק ואעלה העולה
)יג ,יא-יב(
ומרחוק הוא שומע עתה את דברי שמואל הראשונים אליו:
שבעת ימים תוחל אליך והודעתי לך א ת א ש ר ת ע ש ה .
)ט.ח(.
טז .ן*אמר קזמואל ן?ק1ה ת??א?3י— — .
וד? /ור ?9ליף 1ןהי ?רף
נ!עש ד• לו 2א?ןר דבר $ד י
נללןרע ד׳ את הממלץה מןךף ףתןה לי־ן5ף ?הי•
פעמיים כבר שמע שאול את הפסוק הזה ,ואך במלים שונות ברורות יותר הוא שומע
הפעם.
ואתה
מ מ ל כ ת ך לא תקום בקש ד׳ לז איזש כלבבו וגו׳
קרע ד את
ממלכות
)י ,1יד(
י ש ר א ל מעליך היום ונתנה לערך הטוב ממך)טו(
ויקרע ד׳ את ה מ מ ל כ ה מידך ויתנה לדוד.
פריקים פרקים נתרוקנה מ מ ל כ ת ו מידו ,פרקים פרקים נודע לו מי הוא האיש
כלבבו והוא רעהו — דוד •.
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את נקודת השיא בדברי שאול אל שמואל מצאו הז׳׳ל במילה אחת שהחסיר —
*׳אמד רב חנינא •סבא משמיה דדב:
כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו .מוחלין לו על כל עוונותיו ,שנאמד
)יחזקאל טז( למען תזכרי ובושת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלימתך,
בכפרי.לך לכל אשר עשית נאום ד׳ אלקימ.
דילמא צבור שאני ז)אולי זה אמור רק בתשובת הצבור(.
. .
אלא מהכא :ויאמר שאול צר לי מאד וכו׳ ו ל א ע ג נ י ע ו ד ג ם ב י ד
ה נ ב י א י ם ג ם ב ח ל ו מ ו ת — .ואילו אורים ותומים לא קאמר )ואעפ״י
ששאל ,ראה פסוק וי( ,משוס דקטליה לנוב עיר מכהנים.
)דש״י לפי שנתבייש ממנו ,שלא יאמר לו אתה גרמת לעצמך שלא :נענית
באורים ותומים(.
ומנין דאחילו ליה מן שמיאן שנאמר :ויאמר שמואל אלי-שאול וגו׳ ומחר
)ברכות יב(:
אתה ובניך עמי .וא״ר יוחנן :עמי — במחיצתי.
בראש י הלכות תשובה מלמדנו הרמב״ם ז״ל שעיקר מצוותה של התשובה מן התורה
הוא הווידוי :שנאמר )׳במדבר ה ז( א״ש או יאשר .כי יעשו מכל חטאת האדם למעל
מעל בד׳ וכו׳ ו ה ת ו ד ו א ת ה ט א ת ם א ש ר •עשו — זה ווידוי דברים
)שם פ״א ,הל״א(.
כנראה גדולה ועמוקה היתד! השתיקה הזאת של שאול ,שנחשבה לו כוח־וי .דברים.
שם ברמב״ם גם למדנו את כל תכני התשובה אם מיראה ואם מאהביה .והנה זה חידש
שאול ,תשובה מתוך הבושה.
י^מען ו1ן?ךי ובוקות
.
ן$א ל!זיה־?ך עוד פ^חון §ה ספני ??יקותך וכו׳.
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
מלוא קומתו
יחי 5אשר לא שמעת בקול ד׳ ןלא ?שית ןזרין אפי 3זג??ק
על כן הך?ר קזה ?שה י^ף ד׳ סיום ןזזה.
יט ,ןלתן ד׳ גם את לשךאל עמך ?!ד פלשתים
וק1חר אתה יץניף עמי
גם את מןזנה לשךאל לתן ד׳ ?!ד פלשתים.
את השיא או את ׳החידוש בדברי שמואל בוודאי 1מצא בפסוק זה .ולפי דברי חז״ל
י!ש בגזר הדין המר הזה גם המתקתו.
ד׳.נתן אומר :בל הנביאים נתנבאו בחיים ושמואל נתנבא בחייו ואתר מותו.
•שאמר שמואל לשאול ,אם אתח !שומע לעצתי ליפול בחרב תהא מיתתך כפרה
עליך ויהא גורלך עמי במקום •שאני שרוי .ושמע לעצתו ,ונפל בחרב ,הוא
וכל ביתו .שנאמד)ש״א לא( וימת שאול ושלושת בניו וכר.
למה ז שיהא חלקו עם שמואל הנביא לעתיד לבא •שנאמר :מחר אתה ובניך
)פדד״א לג(.
עמי .מאי עמי ז — אמר ר׳ יוחנן— עמי במחיצתי.
כאן משיב שמואל את אהבתו לשאול ,כי כאן השלים שאול את וודויו הראשון ,שלא
גמר אותו אז אחרי מלחמת עמלק.
ועתח שא נא חטאתי ו ש ו ב ע מ י ואשתחחה ל ד
ואמר שמואל אל שאול •לא אשוב עמך וגו׳.
ויאמר חטאתי עתה כבדני נא,נגד זקני עמי ונגד ישראל
ו ש ו ב ע מ י והשתחויתי •לד אלקיך.
)טו׳ כד—ל(
ו ? 1ןז ר א ת ה ו ב נ י ך ע מ י .
*!!:
*
אבל עוד זאת גשאהה מרירות ,שאין שמואל יכול להמתיקה ,הלא היא האכזבה שלו
משאול ,נטיעתו הראשונה במלכות ,כאשר לא עשה את תפקידו ,כפי .שיעדו ד׳.
ואז ציפה לו שמואל ליום חמחר המבטיח!
ודי גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר:
כ ע ת מ ח ר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד,על עמי יושראל
)כט ,טו—טז(
והושיע את עמי מיד פלשתים וכר.
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם נזכור פסוקים אילה על יד פסוקו של שמואל האחרון נרגיש באכזבה ׳המרה ,ביחוד
כשהוא כופל כאן את נתינת ישראל גיד פלשתים עמו ובגללו.
ויתן ד׳ אח ישראל עמך ביד פלשתים וגר.
הלל הזקן אומר :אמר לו שמואל :לא דייך שלא !שמעת בקולי ולא עשית
.חרון אפו בעמלק .אלא גם באת ^שאול לך באוב .א ו י ל ר ו ע ה א ו י
ל צ א נ ו ,שבגללך נתן הקדוש־ברוך־הוא את ישראל ביד פלשתים.
)פדר״א לג(
כ.
ןימהד שאול ףפל מלא קומתו אךצה
ףךא מאד מדןרי קומיאל
גם לס לא ה;ה בו כי לא א2ל ^ןזם ?ל מיום ןלל ב״?ן?ח•
על תגובתו המיוחדת הזאת של שאול עוד נדבר בפרק הבא ,בעזרת השיתי׳ב.
בפרק הזה רצינו לראות את מהלכי נפשו באסוציאציות הרבות אשר התכוונו
להשיבו עד דכא.
אך המאמר הזה האחרון מדברי הלל הזקן מכריח אותנו להקביל דברי דוד אשר
אמר בעת כזאת:
*1אמר ךוד אל $ד צד לי מאד
נפלה־בא ?:ד ד׳ ?י רבים כדוריו ו?!ד אדם 8ל ןן&לה.
צר ל י מ א ד .
]ביטוי זה לא נמצא אלא פעמים במקרא האחד בפי שאול והשני בפי דוד[.
ויאמר דוד אל ד׳ בראתו את המלאך המכה בעט
ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העזיתי ואלה הצאן מה עשו
תהי נא ידך בי ובבית אבי.
)ש״ב כד(.
* *
ף&ל ?לא קיקזתו אךצה
זאת קומתו של שאול וזאת הנפילה האחרונה המזכירה לו התייצבותו הראשונה
בתור העם.
)י ,כג(
ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם!משכמו ומעלה.
ומרחוק נשמע עוד פסוק אחד אשר גמר עליו י -לפי הרד״ק בשם אביו ז״ל.
אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאםתיהו.
www.daat.ac.il
)טז ,ז(.
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
עגל מ ר ב ק
ותביא האשה אל־שאול נתךא ?י ג?ד,ל מאד
כא.
!:תאמר אליו הנה שמ?ה שפןזתף ?קילף
י י ״
ואשים נפשי בכפי ןאקזמע את ך?ךיף אשר ך3ךת אלי•
ןעתה ש^ע נא גם אתה ?קול #פ$תך
כב.
ואשק׳ה לפניך פת לחם ואכול ויהי ?ך לס ?י תלך בךךך,
אף התמונה האחרונה הזאת אעה נטולת חשיבות .כי .לא להעם טרה הכתוב לתארה
בפירוט.
אמנם בתחילה ההא נראית כאילו באה להפיג את המתח ,כאילו רוצה להרגיע את
העיף והנבהל מאד; על ידי שיה הפצר של אשה הדואגת לו כאם ,כי יחלף .כח,
כי ייאכל פת לחם.
ועל כן נבין למה היא מאריכה כד ,בדבריה וגס הוזרת עליהם ,כי כן דרך המפצירים;
אך גם בהפוגה יבאב לב שאול .ועל כן הוא מםרב לאכול מלחמה.
אך יותר מזה נדמה כי הוא מסרב לשמוע את קולה ,קולה של אשת.בעלת אוב,
מן המעוננים:והקוסמים
ואל
קוסמים
כי הגויס האלה — א ל מ ע ו נ נ י ם
ואתה לא כן נתן לך ד׳ אלקיך
נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ד׳ אלקיך
ישמעו
א ל י ו ת,שס.עון. .
)דברים יח ,יד—טו(
**
*
שמעד ,ש מ ח ת ך ב ק ו ל ך —
הנר,
הנד ,שמע מ ז נ
ועתה
״
ט
י
ב
)מן,
ש מ ע גא גם אתר ,ב ק ו ל
כ ב (
שפחתך—
ועתה ?מע י^קיל ך?רי יי•
׳
) ט ו
.
א (
*
כג.
כיקנאן ויאמר לא >*כל י
ולפךצו־בי ע?ךו ןגם־האשה נישמע לקלם
ניגןס כןהןוךץ ו!#ב אל־ןזמ?זה.
וכיצד יאכל שאול מלחמה ומובחר ,אשר תכין לו בבית טמא ,ושאול היה אופל חולין
בטהרה י)פס״ר טו ,ג(.
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כד.
ן^אשה ן$$ל מרבק ב?3ת ותמהר נ$ן?סהי
נת^ח^-סח ניזלש נת?הו מצות
כה .נתןש לפני שאול ןלפני ??דיו נ*אכלו
נ :מ י נ ^ כ י ? 3ן ל ה סהויא.
ואולי לא בא כל הזבה הזה המוזר ,אלא כדי להזכיר לו זבח אחר שאכל בקדושה,
אלתו משכהו גערו בלכתם לבקש האתונות — אל איש הדלקים.
אליו מיהרו אותו גם הנערות השואבות :ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי
כי לא יאכל העם עד בואו כי הוא יברך הזבח.
היום םא
היה זה הזבח אשיר הכין שמואיל עבורו ליום המשהו.
נ;ךם ןזטבח את השוק ןהעליה נן^ם לפני שאול
נ*אמר הנה ס?שאר שים־ל?גיף אכל כי למועד שמור לך
?אמר ה?ם ?ןךאתי
נ<א3ל
ש א ו ל עם ש מ ו א ל 3י 1ם
ההוא.
)ט ,כד(
* *
י
*
ןלאשה ן$$ל מך3ק 3בלת
גם פרט-זה׳חשוב .ולא בכדי לםפר לנו על זריזותה ואדיבותה של•אשד• זו ,אשר
במקרה •זכתה לראות את המלך בצל קורתח ,ועל כן מיהרה וזבחה זבחח ,להאכילו
בשר עגלה.
אלא לעניינו של שאול .להכעיסו על מלכותו שלא היתה אלא מלכות של שעה
ולא לדורות ,בעגלת פטם זו ,אשר נתנוה לשחיטה ולא לפירות.
ו מ ה ר אתה ו ב נ י ך עמי,
עיין בבראשית רבה ע .טו .וברמב״ן שם עה׳׳כ :לא יסור שבט מיהודה.
*
ואולי גם לרמוז לו על ראשית חטאו •בעמלק ,כאשר רב שם בנחל ,על עסקי עגלה
ערופה —
על זאת נרמז מכבר ,בשלוח ד׳ את שמואל למשוח את דוד.
ניאמר ד׳ ע ג ל ת ?ל! ר י1ל,ח בןלף ןאמךת לזלס לד׳ ?אתי.
www.daat.ac.il
) ט ז ״
ה (
23
פרופ׳ יהודה פ ל י ק ס
לבעיית
אתר דעת -מכללת הרצוג
לולב* ה ת מ ר הקנרי
בדורנו הועלתה פעמים אחדות׳ מעל דפי כתבי עת תורניים ,שאלת כשרותם
של לולבי התמר הקנדי למצוות נטילת לולב .לפני חודשים אחדים הופנתה אלי
השאלה על מהותו של התמר הקנדי ומידת קירבתו לתמר המצוי ,ולהלן אביא את
תוצאות עיוני בבעייה זו .נאלצתי לנגוע בשאלות שאינן בוטאניות טהורות ,ואף
לחתייחס לעניין מצידו ההלכתי ,אף שלמותר להדגיש שאין אני בא כאן לקבוע
עמדה ד״לכה־למעשה ,כי אם לברר את הבעייה לכל צדדיח.
התמר הקנרי הוא העץ 518מ16זגמג^ 0מ) ?1106הגננים רגילים לכנותו בשם
״דקל קנרי״ ,להלן נכנהו גם ,,קנרי״( ,שמוצאו מן האיים הקנדיים ,ומכאן שמו.
התמר המצוי הוא ה ע ץ & ז ^ ! ^ ( ^ ^ מ ^ ? ,שלהלן נציינו גם בשם ״תמר״׳ ללא
שם לווי.
דל,עה של הבעיה
״ •התמר הקנרי הוכנס ארצה כעץ נוי רק בתקופת ההתיישבות החדשה לפני פחות
מיובל שנים .מאז הוא הולך וכובש את מקומו בין עצי הנוי ,בעיקר בשדרות ,והוא
דוחה במקומות רבים את קרובו הוותיק — התמר המצוי .מכיוון שכך הולכים
ומתרבים בשוק ארבעת המינים לולבי התמר הקנרי .אמנם עדיין רב מספרם של
עצי התמד המצוי על הקנרי .אולם אספקת הראשון הולכת ומצטמצמת ,מכיוון
שהמגדלים אינם מעוניינים למכור את לולבי התמר המצוי ,שהרי כל לולב סופו
להיות עלה ,שהוא המייצר את הסוכרים הדרושים• לפרי ,הורדת הלולבים עשויה
אפוא להקטין את יבול התמרים .מה שאין כן בתמר הקנרי ,שהוא עץ־נוי בלבד׳
והורדת לולבים ממנו אינה פוגעת הרבה ביופיו •של העץ .אגב כך נציין שבקנרי
מרובים העלים וצפופים יותר מאשר בתמר המצוי ,ומכאן גם שצילו מרובה יותר.
זו אחת הסיבות ׳)שנפרטן להלן( שהקנרי עובר במסע ניצחון בארצות רבות בדורות
האחרונים •שבהם משתדלים לחמים גידולי נוי חדשים ,ובכך הסבר לעובדה שרק
בדור האחרון התעוררה שאלת כשרותו למצוות לולב .אף שבמבט ראשון כמעט
שאין •להבדיל בינו לתמר המצוי ,הרי למעשה נבדלים הם בסימנים רבים ,וההשוב
שבהם• ,שהקנרי עץ־נוי ולא עץ-פרי כתמר המצוי.
בדיון על בעיית לולבי התמר הקנרי נתרכז בבירורן של שלוש שאלות יסודיות:
)א( אלו מיני תמרים הקיימים בימינו גודלו בארץ ובסביבתה בזמן המקרא והתלמוד;
)ב( משמעות ״מין״ בתנ״ך ובספרות הז״ל בהשוואה לםיםטימתיקה חחדשה ,ובאיזו
מידה ניתן להסתייע בה להגדרת מונח זה; )ג( הסימנים המבדילים בין התמר המצוי
לתמר חקנרי׳ במיוחד במבנה לולביהם; סימנים שיידרשו אם אמנם יוסק שהידור
מצוד ,הוא דווקא בלולב של התמר המצוי.
א .מיני התמרים כארץ ובסביבתה בזמן המקרא והתלמוד
בתנ״ך מציין ״תמר״ את העץ .לפי המסורת ״דבש״ שבשבעת המינים מציין
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את פרי התמר ,על שם תוצרתו — דבש תמרים .בערבית קרוי התמר בשם ״נח׳ל״,
ויש המקשרים לכאן את הכתוב בשיר השירים )ו ,יא( ״אל גבת אגוז ירדתי לראות
באבי הנחל״ — לראות א ת התפתחות פירות התמר .אפשר שיש לקשר לזה גם
״כנחלים נטיו״ )במדבר כד ,ו( — כתמרים הנוטים ראשם אל-על .השם ״דקלה״
)בראשית י ,בז( קשור ללא ספק בדקל ,שהוא שם נרדף לתמר .בספרות חז״ל רגיל
המונח ״דקל״ לציון עץ התמרים ,בעוד שסתם ״תמר״ מציין כרגיל א ת ה פ ר י ) צ ו י י נ ו
גם שמות אחרים לזני תמרים מיוחדים :כותבת׳ דקל־טב ,נקליבס ,חצד ,קורייטי
ואחרים( .אגב כך יש להעיר כי ארבעת הזנים האחרונים הוזכרו גם א צ ל חוקר הטבע
הרומאי פליניום ,המציין כי ״ארץ י ש ר א ל מ פ ו ר ס מ ת בתמריה ,במיוחד בתמרי יריחו״
ולהלן הוא מונה בשמותיהם) 1110013.1 :נקליבס(; ) 030*^11דקל-טב(; 0*15^31
)115 13. 4. 9גמ .(1115101-1£1 ^1;11בתלמוד הבבלי נזכרו גם ״תמרים
)הצד(;
שחורים״ ,וכן ״תמרי ארמייתא ופרסייתא״ .תמרים מ ז ן פחות-ערך היו ״שולפפי״
או ״שלפופא״ ׳)מקורות ופרטים ר׳ בספרי ,עולם הצומח המקראי ,עמ׳ .(46-40
זן א ח ר של ע צ י ת מ ר מיוחדים במינם צוין בשם ״ציני הר הברזל״ ).סוכה פ ״ ג מ״א(.
לפי מ ש נ ת נ ו הם כשרים לנטילת לולב ,בעוד שהברייתא קבעה שהם פסולים ,ואביי
הסביר׳ שבציגים הפסולים עלעלי הלולב !)הוצין( קצרים ומרוחקים זה מ ז ה ש״אין
ראשו •של זה מגיע לצד עיקרו ש ל זה״ .התמר זקוק ,בדי שיבשיל א ת פריו ,לכמות
ניכרת של חום .ומסיבה זו גידלוהו בעיקר בעמקים ובשפלה ,וכבר אמרו :״סימן
לעמקים דקלים״ )תוספתא שביעית פ ״ ז ו( .בהרים מ ת פ ת ח התמר אך פריו אינו
מבשיל ,מ כ א ן הכינוי למדבר דברים ריקים מ ת ו כ ן :״דקל הרים א ת ה ״ ) ס פ ר א תזריע
ה ,יג( .התמר עץ דו־ביתי׳ היינו שכמחצית העצים הם זכרים והמחצית השניה
נקבות ,רק הנקבות מניבות פרי לאחר שהואבקו באבקת הפרחים ש ל הזכרים .פעולה
זו צוינה בשם ״הרכבת דקלים״ )פסחים פ ״ ד מ״ח( .נקבת התמר כונתה לפעמים גם
״תמרה״.
נוסף לתמר המצוי ,גדלים בעמק הערבה דקלי בר אחדים ממין אחר ,הוא דקל-
הדום המצרי — 310£1נ61ת* 6מ36ב1נדגמ שעליו דמויי מניפה .בספרותנו העתיקה
לא נזכר מ י ן זה .הרי שבתנ״ך ובספרות חז״ל הארץ ישראלית ש ע ה שדיברו על
דקל או תמר נתכוונו בודאי לתמר המצוי על זניו השונים .וברור כ י לא עמדה
לפניהם הבעיה של לולבים מעצי תמר ממינים אחרים ,מהסיבה הפשוטה שלא הכירו
אותם.
לא פחות מאשר ארץ ישראל עשויים לעניין אותנו מיני התמרים שגידלום בבבל.
אקלימה של זו מתאים מ א ד לגידול התמרים ,ובעבר כמו!בימינו היו א ל ה מ ן הגידולים
החשובים ביותר .כ א ן אבו מוצאים זנים שונים ש ל התמר המצוי ,א ב ל בצד א ל ה
נזכרו שני מיבים אחרים חשייכים למשפחת הדקליים :דקל הקוקוס ותמר הסולת.
המספק את אגוז הקוקוס ההודי עשוי לגדול
דקל הקוקוס — 00003 111101*61:3.
בבבל החמה )בארץ ניתן לגדלו רק בעץ נוי׳ כאן אין הוא מ נ י ב פירות טובים למאכל(.
כערבית קרוי דקל הקוקוס ״נארג׳יל״ ,והנה בבבלי ע י ר ו ב י ן ) נ ח ע״א( צויין חבל של
״אפסקימא״ ,ופירשו רב א ב א :״נרגילא״ .לפי הערוך הכוונה להבל ״שעושין אותו
מקליפת אילן של אגוז״ ,וכוונתו לסיבי אגוז הקוקוס .מ ן הדיון שבגמרא ,והמחלוקת
www.daat.ac.il
25
היההרצוג
מכללת
״מאי נרגילא״.נראה שבזמן אתר דעת
נפוץ השימוש בסיבים אלה ,ומסתבר
התלמוד -לא
שלא גידלו את אגוז הקוקוס כי אם ייבאו את סיבי פריו או את החבלים שהתקינו מהם,
למין מיוחד של תמר הכוונה לפי רבנו חננאל •במקור הבא :בבבלי שבת ).עד
ע״ב( קובע רב מנשה :״האי מאן דסלית סילתי חייב משום טוחן״ ואביי מוסיף:
״אי קפיד אמשחתא ):רש״י :לחותכן במידה( חייב משום מחתד״ .רש״י פירש:
״דםלית סילתא״ — בוקע עצים דקים להבעיר אש .הפירוש האחרון הובא בערוך,
ולצידו פירוש אחר :״אילו עצים דקלים שהן עמודים שיבי שיבי ,כעין נימין׳
וכשמפרק הנימין הללו יוצא מביניהן כמין קמח דק ,לפיכך המנפצם חייב משום
טוחן״ .פירוש זה מובא אצל רבנו חננאל׳ והוא בוודאי ממסורת הגאונים .בערוך
מובא עוד מקור בהקשר זה :״רבינא .זבן דיקלא לםלותי], ,ספרים אתרים :לצלוחי[״
)בבא קמא קיג ע״ב ,אצלנו הנוסח :לצלוחי( .הרי •שלפי מסורת הגאונים גידלו בבבל
)לפחות בזמנם( מין דקל שהוציאו מבין הסיבים שבגזעו כמין סולת .הכוונה כאן
לתמר הסולת — ]51113טק[ ^ 10.1:11111613,מ ,?1106מין תמר שמוצאו מהודו
ומצילון ,בעל עלים קוצניים מאד )דמויי חרות( ופירות שחורים שאינם נאכלים.
אין בידינו להכריע אם אמנם לכך התכוונה •הגמרא במונח ״סלית״ ,אבל בין כה ובח
אין להניח שגידולו היה נפוץ ,באשר חשיבותו הכלכלית זעומה.
מסקנתנו היא אפוא שגם בבבל לא היו שכיחים,עצים שלא ממין התמר המצוי,
בעלי לולבים דומים לתמר ,ומסיבה זו לא נזקקה ההלכה לשאלת כשרותם למצוות
לולב.
כך היה המצב בנוגע לעצי התמר ודומיהם בתקופה העתיקה — עד סוף זמן
התלמוד בשני מרכזי היהדות הגדולים — בארץ ובבבל .רק בדורות האהרונים הלה
התפשטות גדולה של הדקליים מהעולם החדש והישן בעיקר כעצי נוי ,וכאמור
התמר הקנרי הילד •וכובש לו מקום נכבד ביותר כעץ נוי ושדרות ,ודוחה בהם את
מקומו של התמר המצוי .התמר שייד למשפחת הדקליים — 6ג1306מ1גי ,1הכוללת
כ־ 200סוגים ,להם משתייכים כ 4000-מיגים .חםוג תמר ,אחד מבין מאתיים הסוגים
של משפחת הדקליים׳ כולל שנים עשר מינים .המציין את כל המינים של הסוג תמר
היא צורת העלים שהם דמויי ״חרות״ ,היינו כמין נוצח ,שלאורך שדרת העלה
נמצאים עלעלים רבים .העלה •קודם שנפתח ,הוא ״כפות״ ,כלומר •שעלעליו צמודים
לשדרת העלה ,במצב זה שמו לולב .להרבה מינים השייכים למשפחת הדקליים
צורת עלים דמויי מניפה ,היינו שד״עלעלים יושבים,על הלקה העליון של שדרת העלה,
והם ערוכים כמין כף היד )מכאן שם המשפחה 1£106£16מ, ?31ג1ם1גנ = 1כף היד(.
ובאן יש לציין׳ כי העלה דמוי החרות אינו מיוחד לסוג תמר ,סוגים רבים אחרים
יש להם עלה מעין זה ׳)כך גם העלה של דקל הקוקוס( ,ואולם לולביהם של שאר
הסוגים ,אף אלה בעלי העלים דמויי החרות ,שוגים פחות או יותר מלולבי התמר
המצוי ,מה שאין כן -במיני התמר השונים שלולביהם דומים מאד.
מבין שנים עשר המינים השייכים לסוג תמר מגדלים לפי שעה בארץ ,נוסף
לתמר המצוי ולתמר הקנרי ,את התמר הננסי כצמה נוי ,בעיקר בעציצים .מכיוון
שלולבו קצר מאד!) 40—30ס״מ( אינו בא ממילא בחשבון כלולב .פה ושם נשתלו
במולדתו —
בארץ עצים בודדים של תמר היערות — .?110611^ 5717651:113
בהודו — מפיקים מגזעו מין משקה אלקוהולי .פירותיו אינם ראויים כלל לאכילה
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
באשר טעמם בוסר וציפת הפרי דקה ויבשה .מכיוון שתמר המרות אינו מצטיין ביופיו
ממעטים לגדלו גם כעץ נוי.
י כאן הש לציין כי גם מן התמר המצוי מצויים מאות זנים )בארץ מגדלים מהם
עשרות זנים ובארצות הברית מגדלים כ־ 400זן( השונים בצורת פריים;
מידת מתיקותו; טיב הציפה — להה או יבשה; וכן בצורת הגזע והעלים .ואולם
על אף הסימנים המבדילים בין זנים אלה — יש לכולם מכנה משותף המבדילם משאר
מיני התמר׳ ואף מן התמר הקנדי שהוא לכאורה דומה ביותר לתמר המצוי.
קודם שנעבור לדיון על משמעות ״מין״ בספתת הז״ל ובסיםטימתיקה החדישה
נתעכב על תיאור התמר הקנדי ועימותו לתמר המצוי .לראשונה נחזור ונדגיש שאין
כל אפשרות להניח כי התמר הקנדי היה ידוע בתקופה העתיקה בארץ וסביבותיה.
זה מין אנדימי היינו שגדל באופן טבעי רק במקום אחד—האיים הקנדיים שבאו־
קינום האטלאנטי ,לא הרהק מחופי אפריקה הצפון-מערביזת )איים אלה מצטיינים
במינים האנדימיים שלהם ,בין השאר באה משם הציפור הקנרית( .לתמר הקנדי כמד,
סימנים אופייניים המבדילים אותו מן התמר המצוי — בכל מקום שנגדל אותו.
ה ג ז ע שלו תמיד יחיד ,אין הוא מצמיח חוטרים במו בתמר המצוי),זו אגב אחת
הסיבות להעדפתו ישל הקנדי כעץ גוי ,שאין צורך לטרוה בו בסילוק החומרים
הפוגמים בצורת העץ( .הקנדי עשוי להגיע לגובה ניכר בדומה לתמר המצוי ,באחרון
גקלפות החריות המתות מן הגזע ׳)כעבור שנים( וזה נעשה חלק לגמרי ,מה שאין כן
בקנרי שאם נקלוף מן הגזע את חחריות המתות יישארו תמיד צלקות כעין הותמות
על הגזע במקום החריות .ה ח ד י ו ת -כפות התמרים של הקנדי הן כאמור צפופות
יותר ,והעלעלים — ההוצין שעליהם אף הם צפופים ועדינים יותר .צבעם ירוק־עז
ולא ירוק-אפרפר כתמר המצוי .בבסיס החריות ישנם בקנדי קוצים צהובים הערוכים
באגודות )בתמר המצוי הם בודדים וירוקים( .חריות התמר חן בעלות שדרה קשה
ולכן הן זקופות למדי בעוד שוודיות הקנדי קשות פחות והן מתכופפות ויוצרות
כיפה דמויית קשת .אשר ל פ ר י ׳ אמנם בתמר המצוי הוא שונה מאד בגודלו,
בצורתו ,בטיבו ,ובטעמו במאות הזנים ,אבל הצד זמזווה בכולם שעם הבשלתו הוא
מתוק וטעים .לא כן בקנדי שפריו קטן יותר ,ציפתו •דקה ,וגס לעת הבשלתו הגמורה
טעמו תפל .בפלורידה מגדלים זן של הקנדי בעל פירות גדולים יותר )כינויו:
— 113010031:^3גדול הפרי ,אבל אף פריו טעמו תפל .ישנם עוד הבדלים בתפרחת
ובכפניות של התמר המצוי והקנדי .אבל לא נעמוד •עליהם במסגרת זו׳ דיינו הסימנים
שמנינו בדי להצדיק את העובדה שהפיסמימתיקאיס החלימו כי התמר המצוי והקנדי
הס שגי מינים שונים ,ולא זגים שוגים מאותו המין.
פ
משמעות ״מין׳ /בספרותנו העתיקה ובםיסםימתיקה החדישה
בדיוננו השתמשנו פעמים אחדות במונחים :משפחה ,םוג ,מין וזן; נבהיר
משמעותם של מונחים אלה מבחינה םיםטימתית .הקבוצה הםיפטימתית הרחבה ד -
משפתה — מוגדרת היטב ,באשר צמחים השייכים למשפחות שובות נבדלים ביניהם
בסימנים רבים ,ובמיוחד בצורת הפרח .גם הסוג)13ןמ (£6מהווה יחידה נבדלת היטב.
אשר למין)3ס ,60165להבדיל מין ה״מין״ — —113×36זכר ונקבה( מתקשים יותר
בהגדרתו .החוקר טריל )111־ (1111הציע את ההגדרה :״המין ניתן להבחנה מורפו־
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
לוגית על ידי מספר מסוים של הבונות .כל הפרטים של המין דומים זה לזה דמיון
של קבע ,ושונים מפרטיו של מין יאחר שינוי של קבע .המינים מבודדים זה מזה׳
פעמים !בתפוצתם הגיאוגראפית ,פעמים בבתי הגידול שלהם ,פעמים בזמני הפריחה
שלהם ,ולעתים קרובות בזה שמטבעם אין הם מקיימים זה עם זה הכלאה המביאה
צאצאים פורים לחלוטין .יש והמינים נבדלים זה מזה גם בכרומוזומים שלהם .המין
הוא ריכוז מבודד של פךטים הנוטה לשמור על קביעות תכונותיו עקב תרבית פנים
טבעית״ .לצד הגדרה מורכבת זו מקובלת הגדרה קצרה יותר :״המין הוא קיבוץ
של פרטים הדומים זה לזה ברוב קויהם ,והמורישים את קויהם אלה לצאצאיהם
אחריהם״.
כאן המקום לציין כי.לאור הגדרות אלה יש מקרים שבהם נחלקו הסיסטימתי-
קאים אם יש להעלות את המין לדרגת סוג ובמקרים אחרים היו שהציעו להורידו
לדרגת זן ,היינו שהצמח הנדון אינו אלא זן מיוהד של אותו המין .אולם במקרה
דידן — בתמר הקנדי — אין חולקים שלפנינו מין מיוחד של הסוג תמר ,ולא אחד
הזנים של התמר המצוי.
קודם שנברר מהו הקריטריון להגדרת ״מין״ בספרות חז״ל ,גבדוק את גוף
הבעייה :מהי הדרישה של ההלכה לגבי ארבעת המינים ? להלן נציע את עיקרי
הדברים ,ולא ניכנס לפרטים שעסקו בהם האחרונים .לגבי ע ר ב ה קבעו בגמרא
שכשרות ערבות ממינים שונים ,כגון ״חילפא גילא״ ,אף .על פי שיש לערבה זו שם
לווי! ,והסיקו בגמרא )סוכה לד ע״א( :״ערבי נחל אמר רחמנא י— מכל מקום״.
ואמנם עובדה היא שגם בימינו משתמשים למצוות ערבה לפחות בשני מינים :ערבה
מחודדת — 113.י0!)113מ ,831^ 301וערבה לבנה — ) 831^ 3153מינים אלה
מוכלאים ביניהם באופן טבעי ומצויים גם בני מיכלוא שלהם ג11זל11ג01מ 1 ^ 301ג ( 8
אשר ל ה ד ם ,שהוא השיח — 15מ1ן1מ1מ ,^11115 00שהלק מענפיו
3נ311
מוציא עלים משולשים ,היינו שעל ״קן״ אחד ,כלומר על פרק אחד יושבים שלושה
עלים .והנח בגמרא )שם לג ע״א( הסיק אביי כי ״אםא מצראה״ — הדס מצרי שיש
לו שבעה עלים בקן — אף הוא כשר׳ ולא חיישינן לכך שיש לו שם לווי .הפעם
לא נתכוון כנראה למין אחר של הדס ,כי אם לאחד הזנים צפופי העלים ,שכבר
פליניום מזכירם )ר׳ עולם הצומח המקראי עמ׳ .(100
לענייננו השוב המצב לגבי ה א ת ר ו ג — פרי עץ חדר .כאן פסלה המשנה
״אתרוג הכושי״ ,שהוא אחד מזני האתרוג בעל קליפה כהה .והנה כל הסימנים
שנתנו חז״ל לפרי עץ הדר מתאימים גם למיני הדר אחרים ,ובמיוחד ללימון .לכאורה
תמוה שלא נידונה כלל בספרות חז״ל שאלת כשרותו של הלימון או הדר אחר
למצוות ארבעת המינים ,הסיבה לכך אף היא פשוטה :בתקופה העתיקה הכירו בארץ
ובבבל מבין ההדרים את האתרוג בלבד .ברור מאידך שאין מי שיבוא להתיר בימינו
את הלימון למצוות ארבעת המינים): .בדרך אגב נציין ,שהטעם •שנתנו לאסור השימוש
באתרוג מורכב על גבי לימון מכיוון שיש השש שלפנינו לימון ולא אתרוג טהור,
אינו פשוט .כל כך ,מכיוון שברור בימינו כי אין הכנה משפיעה -על הרוכב אלא
במידה זעומה ביותר ,ולא כדי יצירת מין ביניים ,ר׳ על כך במאמרי ״כלאי הרכבה
באילן וירק״(.
אם נרצה לעשות השלכה מן האתרוג והלימון לתמר המצוי ולתמר הקנרי ,הרי
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מבחינה םיסטימתית לפניגו ש נ י מקרים זהים; האתרוג והלימון הם שני מינים שונים
של אותו הסוג :ציטרוס ׳)האתרוג163103×0111:1151.:והלימון :ת1110מ(0111-115
והוא הדין בתמר המצוי והתמר הקנרי שהם שני מינים ש ל הסוג פניקס .וכשם ש ל א
הכירו בתקופה העתיקה א ת הלימון כך לא הכירו א ת התמר הקנדי ו ל א נידונה
שאלת כשרותם לארבעת המינים .הרי שלכאורה אם אפרו הפוסקים ליטול לימון
כמקום אתרוג ,מפגי שהם מינים שונים ,הרי גם התמר המצוי והקנדי הם מינים
שונים מבחינה סיפטימתית.
ואולם עדיין י ש לברר א ם אמנם יש להסיק מ ן המושג ״מין״ מבחינה בוטאנית
ל ״ מ י ך בהלכה .ונקבע מ י ד שאין זהות במושגים אלה ,במיוחד בדיני כלאים שבהם
נדונה בהרחבה ש א ל ת ״מין במינו״ ו״מין בשאינו מינו״ .בחיבורנו על כלאי זרעים
והרכבה הסקנו מתוך מ ש נ ת פרק א׳ כלאים ,כ י יש שסוגים שונים נ ח ש ב ו למין א ה ד
לדין כלאים׳ כלמשל החיטים והזונים ,שהמשנה <)רפ״א( קובעת שאינם כלאים זה
בזה ,הוא הדין בפרושים ובעוזררים <מ״ד( ש א ף הם שייכים לשני סוגים בוטאניים
ולפי ההלכה ה ם מ י ן א ח ד לדין כלאים .ויתר ע ל בן ,נקבע <מ״ג( כי התרדים והלעונים
הס מ י ן א ח ד לדין כלאים ,אבל מבחינה בוטאנית שייכים התרדים למשפחת הםלקיים,
והלעונים — למשפחת הארכובתיים .מאידך מצינו ששני מינים השייכים לאותו סוג
נחשבו כלאים ,כפי שנאמר לגבי השיזפין והרימין )מ״ד( ,שני מינים א ל ה שייכים
לסוג שיזף ,השיזםין זהים לשיזף התרבותי׳ והרימין הים לשיזף המצוי ,הקוצני.
כבר הז״ל התקשו בהגדרת מין לעניין כלאיים ,והקשו למה ייהשבו צנון ונפום
כלאים זה ב ז ה ״הרי פרי דומה והעלין ד ו מ י ך ? ו ז ה לאור הגדרת רבי י ו נ ת ן :״יש
מ ה ן שהילכו אחר הפרי ,ויש מ ה ן שהילכו אחר ה ע ל י ך !)להחמיר לדין כלאים(.
והוסיף ר ב י י ו נ ה :״בזה הילכו א ח ר טעם הפרי״ ׳)ירושלמי כלאים פ״א ה ל ״ ה כ ז ע״א(.
ה ר י לפנינו שלושה קריטריונים ש י ש בהם להכריע א ם ש נ י צמחים שייכים
למלן א ה ד בדין כלאים א ו לא .אם נעביר אותם קריטריונים מדין כלאים לדין ארבעת
המינים ,ה ר י במקרה .דנן — התמר הקנרי — ודאי שנחשב למין א ח ר מאשר התמר
המצוי ,באשר הוא שונה מ מ נ ו בצורת הפרי ,צורת העלים ,ובעיקר — ב ט ע ם הפרי.
בבר ציינו שלפי מסורת הז״ל ״דבש״ של ש ב ע ת המינים ה ו א כינויו של התמר׳
על שם תוצרתו החשובה .והנה אין לך מקום בעולם שמפיקים ד ב ש מ ן התמר הקנדי.
ועוד נזכיר א ת הדרשה שבמדרש •)ויקרא ר ב ה ל׳( ״תמרה ז ו יש ב ה אוכל ואין בה
ריח …הדם הזה יש בו ריה ואין בו אוכל״ .אין לומר ע ל התמר הקנדי שיש בו אוכל.
למעשה הוא דומה להדם ,מ ה ע נ ב י ה ה ד ס יש שנאכלים בשעת הדחק כך גם בתמרי
הקנרי ,שהוא עץ סרק מובהק ,מבחינה זו •שאין אדם נוטעו לצורך פריו — בשום
מקום בעולם.
מבירור זה נךאה להסיק כי אמנם קיים ספק לגבי כשרותו של הלולכ הקנדי
למצוות ארבעת המינים או לפחות לגבי הידורו למצוה זו .מכיוון שכך מ ן הראוי
להכירו לפרטיו.
ג.
הסימנים להבחנה כין לולבי התמר המצוי לקנרי
בסוף סעיף א׳ ש ל מאמרנו ה ב א נ ו •את הסימנים האופייניים לתמר הקנרי בכלל,
שעל פיהם ניתן לחבחין בינו לבין התמר המצוי .ואולם למעשה רוב בני אדם קונים
www.daat.ac.il
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
כיצד נובל להבחין בלולב אם ההא
א ת הלולבים ש נ כ ר ת ו מ ן העץ ,והשאלה ה י א :
ש ל התמר ה ק נ ד י ?
להלן טבלה,משווה בסימני הלולבים.
לולב התמר המצוי
לולב התמר וזקנדי
צורח כללית
הלולב הולד ומתחדד בהדרגה בדרך כלל הוא מתחדד באופן
פתאומי בקצהו
כלפי קצהו ,כמין יתד
צבע
ירוק-אפרפר
שדרה
מסתיימת לרוב במרחק ניכר מסתיימת לא הרחק מקצה
מקצה הלולב
הלולב
הוצין
)עלעלי השדרה(
קשים )אשונים( מרוחקים קצת מונחים בצפיפות זה על גבי
זה מזה )בדוק בגב השדרה( זה .בגב השדרה ישנו מרחק
קטן )כדי המחצית שבתמר
המצוי( בין בסיסי ההוצין
ירוק בהיר — כחלחל )לרוב(
טבלה זו התקנו לאחר בדיקה ש ל עשרות לולבים משני המינים .אבל יש להדגיש,
שאין לחסתמך ע ל סימן אחד ,מ ו ט ב לבדוק את כ ל הסימנים ורצוי להשוות אל לולב
שהוא ל ל א ספק לקוח מ ן ה ת מ ר המצוי.
לבסוף ה ע ר ה כ ל ל י ת :נראה לי שהגיעה השעה שמוסד מרכזי יגלה יוזמה
ויקים חווה לגידול ארבעת המינים׳ ולפהות אתרוגים ולולבים •)אף שגם לגבי הדסים
עדים אנו לחפקעת מחירים ולמכירת הדסים פסולים( .א ש ר לאתרוגים אין לדעתי
המצב כ ע ת מניח א ת הדעת ,שהמהדרים קונים אמנם אתרוגים ל א מורכבים ,אבל
חסרי פיטם — א ח ד מ ס י מ נ י ההידור החשובים ביותר באתרוג שבספרות הז״ל .ע ל ידי
מחקר מתאים ניתן לגלות זנים א ו צורות ש ל אתרוג ,שגם ללא הרכבה אין פיטמו
מצטמק .א ש ד ללולבים ,שבאמור לעיל הולכים ומתמעטים א ל ה ש ל התמר המצוי,
ניתן לנטוע מ ט ע צפוף ש ל תמרים זכרים רק לצורך הלולבים .חווה כזאת עשויה לשאת
א ת ע צ מ ה מבחינה כלכלית ,ולספק ׳במחיר השווה לכל נפש ארבעת המינים כשרים
ומהודרים — לכל אדם מישראל המקפיד ומהדר במצוות.
מפרות:
ש .םטולר ,א .גור ,זני תמר בישראל ,תשי״ג.
מ .זהרי ,עולם הצמחים ,תשי״ד.390-385 ; 29-26 ,
י .יוטקובסקי :לולב מן הדקל הקנדי ,קול תודה ,אב-אלול חשט״ז.
הרב ז ,מיגצברג ,תשובה בענייו הנ׳׳ל ,שם.
ש .שלומאי ,דיון בשאילה הנ״ל ,שם ,שבט תשי״ז.
,עוד בעניין הנ״ל ,המעיין ,שבט־ניסן תשי״ח.
״
״
מ .זהרי ,א .םאחן ,צמחי התרבות של ישראל ,תשי׳׳ז.477-465 ,
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י .פליקם ,עולם הצומח המקראי ,תשי״ז.46-40 ,
׳׳ ׳׳ ,החקלאות בא׳׳י בתקופת המשנה והתלמוד ,תשכ״ג.121-119 ,
׳׳ ״ ,כלאי הרכבה באילן וירק ,ספר בר-אילן ,תשכ״ה.45-25 ,
״ ״ ,כלאי זרעים והרכבה ,ביאור למסכת כלאים פ״א-ב ,בדפוס ,יופיע בהוצאת ״רביד״.
האנציקלופדיה העברית ,ע׳ דקליים.
71, 425.־ , ?1013. 0£ 61:111511 111313,ע6ז11001
, 1951,־101111. 011:011131־ . 01 3£1ק 6ם *116 17.3.^.,מ! 1)316 (;1111111:6
728.
7 1961.־1116 £.11161:10311 1101:1101111111:31 ^13§321116, ^3111131
;11.11., 531167, 1116 513111131:3 0^0101)6313 01 11071101111111:6, 1961, 996-970
2591-2594.
13 1962, 112-133.נ11:01מ 136.מ — ?31מ 57516111 01 0135511103110זיז8313156, *16
נתקבל במערכת
משגת יוסף —.מסכת ׳שביעית ,חלק ג ,פרק ז—ח ,עם פירוש הרא״ש השלם,
. .שיטות המפרשים ,תוספות אחרונים ,משנת יוסף .ונלוים עליהם קונטרס
״מכירת פירות שביעית ו ת ק נ ת אוצר ב י ת דין״ וקונטרס ״אכילת פירות
שביעית״ — מ א ת ה ר ב יוסף ליברמן ,ירושלים ,דפוס התחיה ,תשכ״ו.
׳בית התלמוד _ עניני שביעית שנתלבנו בכולל אברכים בית התלמוד -יד
״ .ה ר ב מימון ,בעריכת ה ר ב אהרן ישעי׳ בלוי והרב שילה רפאל .מוסד הרב
קוק ,ירושלים תשכ״ו.
ישועת משה על עניני שביעית .שאלות ותשובות וההלפת מכתבים בבעיות
־'•מעשיות'בדיני שביעית מ א ת ה ר ב יהושע מ ש ה אהרנםון ,פ ת ח תקוה .תל
י " " א ב י ב ,תשכ״ו.
יסודות הלכות שבת ,עקרונות ,כללים ומושגי־יםוד מ א ת חרב מ ש ח חיים שלנגר.
.מהדורה שניה ,מורחבת ומתוקנת ע ״ י ל ק ט דברי חכמינו ז״ל על השבת,
הרתבת המקורות והוספת תרשימים עם צרוף מפתח להלכות ש ב ת שבשו״ע.
ה ו צ א ת תורה לעם ע ״ י מכון הרי פישל ,ירושלים תשכ״ו.
חושן
משפט ,הלכות הצריבות מלוקטות מטור חושן מ ש פ ט ע ״ י האדמו״ר רבי
שנאור זלמן מלאדי זצ״ל ,עם סימני פיסוק ,רשימת ראשי התיבות •והקיצורים,
באורים למושגים הלכתיים שאינם שגורים ,ש א ל ו ת לחזרה ולסיכום .הוכן
ע ״ י יהודה איזנברג ,הוצאת השכל ,ירושלים תשכ״ו.
בית הספר חורב ירושלים,
שלושים ש נ ה לקיומו .עשרה מאמרים לציון מלאת
שלושים ש נ ה לקיומו ש ל ב י ת הספר חורב .ירושלים תשכ״ו.
www.daat.ac.il
31
הרב יהושע נויבירט
אתר דעת -מכללת הרצוג
השימוש בבוילר בשבת
לשם כ ך יש
נדון כאן בבעיה אם :מותר ל ה ש ת מ ש בבוילר חשמלי ב ש ב ת ;
לברר נקודות שונות כדי להגיע •למסקנה הסופית.
א ה ד מ ל ״ ט אבות מלאכות ה ו א האופה — המבשל.
ה ר מ ב ״ מ ) א ( כ ו ת ב :ה מ ח מ ם א ת המים גם הוא חייב משום המבשל .וד״ל
שונה הוא דין מים מ ש א ר כ ל ד י נ י בישול בשבת ,ש כ ב ד חייב הוא בחימום המים
בלבד .גם אם ל א נ ת ב ש ל ו ) ב ( .
שואלים על ע צ ם ד י ן זה של חימום המים ,ל מ ה יהא חייב ,הלא הלכה ב י ד נ ו :
המבשל ע ל האור …דבר שאינו צריך בישול כ ל ל פ ט ו ר ה ו א ) ג ( ,והרי טבע המים
לא נ ש ת נ ה על י ד י החימום)ד( .האגלי טל מ ת ר ץ ) ה ( ,ידוע כ י מ י ם קרים אינו
שותה אותם אלא אדם שהוא צמא ,ואילו מים חמים אינו שותה אותם לצמאו.
ואס א ד ם ישתה מ י ם ת מ י ם ש ל א לצמאו — הרי זה ל א נ ח ש ב ל ד ב ר שנאכל כ מ ו
שהוא הי ,והיינו משום ששתיתם כ ש ה ם ׳חמים ה ס לדברים שאין המיס החיים
טובים לזה כלל — .סברה ,זו מקורה ב ד ב ר י ה מ ג ן א ב ר ה ם ) ו ( .
להלכה אנו מקבלים ש י ט ת ה ד מ ״ א ) ז ( ,ש ד ב ר שהוא לח ,כ מ ו מדק ,גם אס
היה יפעם מבושל כ ל צרכו ,אס א מ נ ם ל א נצטנן לגמרי ,אין בו משום איסור
בישול בשבת .נ צ ט נ ן ל ג מ ר י — יש בו מ ש ו ם איסור •בישול בשבת .ושוב מ ח ל ו ק ת ;
אם יש בבישול השני משום איסור תורה או לא)זז( .החזון איש )ט( מכריע,
כיון שדין זד .ש ל בישול א ח ר בישול תלויה ב מ ח ל ו ק ת הראשונים ,הדשב״א
והרא״ש ,ולהלכה א נ ח נ ו פוסקים כ ד ע ת הרשב״א להקל ,אלא גדר גדרו חז״ל
ל ג מ ר י ולחשוש לשיטת הדא״ש ,ולכן יש להחמיר
במנהג להחמיר מ צ ט נ ן
ולומר שיש בו משום בישול א ח ר בישול.
במד״א ב כ ל ד ב ר ל ח ש ה י ה מבושל ונצטנן לגמרי ,אבל טבע התבשיל
לא נ ש ת נ ה !מכמות שהיה בהיותו המים ,כגון מרק ש א ח ר בישולו ,גם אם
נצטנן לגמרי ,נשאר עליז שם ש ל תבשיל מבושל ,אבל ל ג ב י מים שונה ה ד ב ר ) י ( ,
שהרי החיוב במים הוא כבר בחימום) ,בניגוד לשאר כל דבר ,ש כ ת ו ב ) י א ( :
ה מ ב ש ל את המאכל( ,״וכשנצטננו כבר עבר הבישול ,כ י אם נצטננו המים שוב
אינם עומדים רק ל מ י ש ה ו א צמא ,י א ם כן כ א ש ר חוזר ומחמם אותם — דינם
כאילו ח י מ מ ם בפעם הראשונה ,ולפי זה ,מ י ם ש נ ת ב ש ל ו ושוב נ צ ט נ נ ו — חייב
הוא ע ל חימומם מהדש .ה א ג ל י טל )יב( חוזר מ ד ב ר י ו הראשונים ,וכותב כיון
)ג( עיין
)ב( ראה שבת מ ב בפ״י ד״ר .בגמרא ת״ר,
)א( ה׳ שבת פ״ט ה״א.
)ה( שם יט
)ד( עיין אג״ט ,האופה ,בהערות יט )ו(.
ברמב״ם הנ״ל ה״ג.
)ו( סי׳ רנד ס״ק כו בתירוצו השני ,וע״ש בשעה״צ ס״ק מו ,דהתירוץ הראשון
יג(.
)ח (.עיין סי׳ רנג במ״א ס׳׳ק לז במחהש״ק
)ז( ס׳ שיח סע׳ טו ברמ״א.
הוא עיקר.
)י (.אג״ט הנ״ל
)ט (.סי׳ לז ם״ק לא.
ופמ״ג שם ,ח״א כלל כ סי׳ יג ובג״א ס״ק ח.
)יב (.מהשמטות לספר,
)יא (.רמב״ם ה׳ שבת פ״ט ה״א
בהערות יט )טו(.
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שגם מים שלא נצטננו לגמרי ראוים לשתותם משום חמים וטרם הגיעו לשיעור
ש ל ״אדם שותה אותם ל צ מ א ר /מ מ י ל א לא נפסק בישולו ודינו כשאר ד ב ר
לח ,ואין לנו להחמיר במים יותר מ ב ש א ר כל ד ב ר לח .ויותר מזה הוא אומד,
שאפילו נ צ ט נ נ ו לגמרי — דין חמים כשאר דבר לח ,שאין בו משום איסור
בישול מ ן התורה .גם הרבי עקיבא איגד כותב)יג( שאין בו משום איסור תורה
במים שכבר היו מבושלים .וכדברים האלה ,בלא נ צ ט נ נ ו לגמרי ,מצאנו כבר
בראשונים ,בחי׳ הר׳ץ ע ל שבת )יי(.
קיימים מינים שונים של בוילרים ,בדרך כלל ה צ ד השוה שבהם ,שעל ידי
השימוש במים •החמים ,נכנסים במקומם מים קרים ,מאיזו סיבה שהיא .טבע
הדברים ,שמים ח מ י ם קלים יותר במשקל מאשר מים קרים ,כ מ ו ש ה ש מ ן קל
ייתר מהמים .אלא ש ו נ ה ה ד ב ר בין ש מ ן ומים לבין מים המים וקדים .כ י ש מ ן
ומים אינם מתערבבים לעולם ,השמן עולה למעלה והמים נשארים למטה .מים
המים וקרים ,א ם א מ נ ם המים ההמים נמצאים ל מ ט ה והמים הקרים באים
מ ל מ ע ל ה — הם מתערבבים יהד ,וכל המים הם פושרים .אבל אם המים החמים
מלמעלה ובאים מים קרים מלמטה ,הרי המים החמים והקרים אינם מתערבבים
יחד ,בדרך כלל ,והמים התמים נשארים במקומם והמים קרים א ש ד מתחתיהם
גם נשארים במקומם.
אי לזאת ,כיון ש ל א מעונינים שהמים החמים הנמצאים בבוילר יתערבבו במים
הקרים ,תוקן ה מ כ ש י ר בצורה כזאת ,שהמים החמים יצאו דרך צינור אשר
מורכב בצד העליון ש ל הבוילר ,ב ד שהמים חחמים ת מ י ד נשארים ל מ ע ל ה
בבוילר .אבל ל א יתכן שיצאו המים החמים ,אלא אם כן יהיה כוח דוחף ,שהמים
החמים יוכלו להגיע ,עד לצינור הזה .לשם כך תוקן ב ת ח ת י ת הבוילר צינור
אשרי דרכו ׳נכנסים המים הקרים ,והם ד ו ח פ י ם .א ת ה מ י ם החמים ע ד שמגיעים
לצינור אשר דחכו יוצאים החמים ,וכן חוזר הלילה.
הצינור של המים הקרים פתוח ההא לבוילר אבל המים הקרים ל א יכולים
להיכנס למכשיר ,כיון שמלא הוא .הוי אומר ,פתיחת הברז של המים החמים
נ ו ת נ ת אפשרות למים הקרים לדהוף את החמים ע ד שיצאו ד ר ך ה ב ת החס.
מים קרים נכנסים לבוילר ,ושוב ,שונים מיני הבוילר בצורת חימום המים
שבתוכם .ישנם מ ע י ם פשוטים יותר ,שיש צורך להדליק א ת גוף החימום ,ושוב
אחרים ש כ ל כ מ ה ש ע ו ת נ ד ל ק מ ע צ מ ו גוף החימום לזמן מםויים ו א ח ר כך שוב
נכבה .אבל בדרך כלל ׳נמצא בתוך הבוילר מכשיר טרמוםטאט ,שעל י ד י תוספת
מים הוא מפעיל גוף החימום א ש ר הוא מ ח מ ם את המים הקרים.
ו ה נ ה ע ו מ ד ו ת לפנינו כ מ ה ו כ מ ה בעיות.
•ראשית עלינו לציין ,שדין הבוילר בדין כלי ראשון ,שהרי אין ה ב ד ל בין
קדירה ש ע ו מ ד ת ע ל גפי האש לבין קדירה אשר בתוכה נ מ צ א גוף חימום .אם
גוף החמום פועל ,הרי דין הבוילר כדין כלי ראשון שעומד על גבי האש ,ואם
אינו עושה כל פעולה ,הרי דין הבוילר כדין כלי ראשון שאין ע ו מ ד ע ל גבי האש.
)יג (.בהגהות לשו״ע סוסי׳ שא.
)יד (.שבת מ ב סוד״ה שמן.
www.daat.ac.il
33
ראשון שאיגו ע ו מ ד על גבי האש,
מכללתכלי
דינו -של
קיימת מחלוקת הראשונים ,מה
הרצוג
אתר דעת
אם איסור הבישול ש ב ו .ק ש ו ר באיסור ת ו ר ה .א ו ל א ) ט ו ( ,אבל לכל הדעות איסור
גמור להכניס כ ל דבר שאינו מבושל לתוך כ ל י ראשון)טז( ,ולרבות מ י ם ) י ז ( .
אדם מותח א ת ברז המים החמים ,נכנסים מ י ם קרים לתוך כלי ראשון ,והרי
לפי המבואר יש ב ו איסור .ה ט י פ ה הראשונה של המים הקרים נ ח ש ב ת לכוחו
של אדם ,שהוא הוא המכנים א ת המים הקרים לתוך הבוילר והרי הוא ע ב ר ע ל
איסור בישול ,ודומה ל מ ה שאמרו ח ז ״ ל ) י ח ( :הכופת א ת תבירו והניחו במקום
ש א ע ו יכול לברוח והציף עליו מ י ם ומת ,הרי ז ה נהרג עליו ,והוא שימות מכוח
ראשון הבא ממעשיו .וכאן יש לברר :מ ה יהיה הדין אם הוציא מ ב ע ו ד יום כמות
מםויימת של מים ,כ ך ששכבה של מים יקרים או פושרין כבר מפסיקה בין המים
החמים שלמעלה לבין המים הקרים שיכנסו מ ל מ ט ה במקום המים החמים שיוצאים
מלמעלה.
והנד• אס גופי החימום דלוקים — אין כל שאלה ,כי הוא מכנים מ י ס לכלי
ראשון ש ע ו מ ד ע ל ג ב י האש ,ו א ף אם מתחממים רק אחרי זמן ,אין כל היתר ,כי
כך מלאכת הבישול ,האדם ע ש ה א ת שלו ומעכשיו עושה ה א ש א ת שלה.
מ ה הדין ,אם גופי החימום א ע ם דלוקים ? נתחיל ,ראשית בל ,לברר את
ע נ ץ של הטרמוםטאט ,כ י ע ל י ד י הוספת המיס הקרים מ ת ח י ל הוא את פ ע ו ל ת ו :
שתי לשונות ש ל מתכת ע ד י נ ה מתכווצות ע ל י ד י המים הקדים ,הן באות במגע
זו בזו.,ועל ידי כ ן נוצר ה מ ע ג ל החשמלי ,הוי אומר ע ל י ד י פתיחת הברז ש ל
המים החמים ,נכנסים מים קרים והוא גורם ע ל י ד י כ ך ל ה ד ל ק ת גוף החימום,
הוא ע ש ה גדם הבערה ,ו ה ד י להלכה אנו פוסקים)יט( ,שגרמא אינו מ ו ת ר אלא
במקום ה פ ס ה ו כ ד ע ת ר ב ע ו יואל.
אבל כיון שהשאלה הזאת ש ל טרמוםטאט נ ו ג ע ת ל א רק לבוילר החשמלי,
אלא להרבה מהשיחים ,כ מ ו מ ק ד ר חשמלי ,מיתקן למים.קרים ,ובחרו ל א ת —
ה ה ס ק ה המרכזית ,ולכן יש להרחיב במקצת א ת הדיבור לברר א ת כל השאלה'
י ׳ , .׳^ !1ו
ש ל גדמא.
הגמרא ב ש ב ת ) כ ( מ ב י א ה פסוק )כא( ״לא ת ע ש ה כל מלאכה״ ,ו ה י א ל ו מ ד ת
מכאן.עשייה.,הוא.דאסוה גדמא שרי ,וכן נפסק ברמב״ם)כב( שגרם כ י ב ד מ ו ת ה
וכן הוא בשולחן ערוך)כג( ,ועיין במאירי ל ש ב ת )כד( ,דלאו דוקא באיסורי דרבנן,
כמו כיבוי .אלא היא הדין באיסורי תורה גרמא !מותה וכן מ ב י א מסברת ע צ מ ו
בעל המשגה בדודה)כה(.
ה מ ר ד כ י ) כ ו ( מחמיר ואינו מ ק ל בדין הזה ש ל גרמא רק ב מ ק ו ם .הפסד,
ומביאו הרמ״א בשלחן ע ר ו ך ) מ ( ,ואם כ י הטי׳ז)כח( כותב ,שלא מצינו .חבר
:
)טו( •עיין שבת מב ב תוד״ה אבל ,רמב״ן סוף עבודה זרה ,ערוה״ש סי׳ שיח סע׳ כ,
שביתת השבת ,מבשל ,הקדמה םע׳ ח ,סי׳ שיח במ״ב ס״ק ס ג )טז( שם סע׳.ט) .יז( שם
)יט( סי׳ שלד סע׳ כב.
סע׳ יג) .יח( סנהדרין עז ב ,רמב״ם ה׳ רוצח ם״ג הי״ג.
)כ( שבת קכ ב) .כא( שמות כ י) .כב( ה׳ שבת פי״ב ה״ד) .כג( סי׳ שלד סע׳ כב.
)כה( םי׳ שלד סע׳ כב בביה״ל ד״ה דגרם.
)כד( שבת קכ ב ד״ה נר שאחורי הדלת.
)כח( םי׳ תקיד בט״ז םום״ק ו.
)כז( סי׳ שלד סע׳ כב.
)כו( שבת פרק כל כתבי.
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשיטה זו של המרדבי ,ולכן הוא מקל בצורך קצת ,וגם המגן אברהם)כט( כותב
שאין כן שיטת הרא״ש ,כי הוא מתיר גרמא בכל אוסן ,אבל המשגה ברורה)ל(
כ ב ד כתב ,שאין להקל אלא ב ע ם טוב ,אבל בשבת ודאי איבו מותר אלא במקום
ה
פ
ם
ד
•
.׳ • <. .
ולכאורה דין זה ש ל המרדכי איבה.דעת יחידאה היא ,אלא גמרא מפורשת),לא(:
נ ר שאחורי הדלת פ ו ת ח ובועל כדרכו ואם כבתה כבתה ,והגמרא אומרת שם ,לייט
עלה רב ,על המורץ כן להקל ,וכן נפסק ברמב״ם)לב( להחמיר ,וכן כתוב בשולחן
עדוך)לג( ,ידאםור לפתוח דלת כבגד נ ר דולק .והנה רש״י על המקום)לד( מ ס ב י ר :
והכא נימי הרוח מכבהו? ז״א על ידי פתיחת הדלת הרוח בכנסת ומכבה א ת ה נ ה
ו ה ר י ה מ ע ש ה שהאדם עושה ,שהרוה יכולה להיכבם לבית ,אינה אלא גרמא ובכל
ז א ת ת א י ם אנחנו ,ל פ י מסקנת• הגמרא שאסור .כפי פירוש זה ברש״י ,גם הבינו
התוספות)לה( ,וכן גם ה ב נ ת המגן אברהם)לו( באשד הוא מתקן .הגירסא בשולחן
עריך•
ובראה ,שלא רק לדעת ר ב נ ו חנבאל בפירוש הםוגיא ,לא קשה מגדמא ,כי
ל פ י ד ע ת ו חגר קבוע בכותל שאחורי ד ל ת וכשפיתח ה ד ל ת נוקש בכותל ויש
חשש ש פ א יכבד• ה נ ד . ,ה י י נ ו ע ל ידי מעשיך שלו ולא ר ק גרמא .וכן ל ד ע ת
התוספות שם ,הנר תקוע באחורי הדלת ובפתיחת ה ד ל ת ובנעילתה מרחיק א ת
ה ש מ ן מ ן הפתילה או מקרבו אל הפתילה .אבל גם ל ד ע ת רש׳׳י נראה ,שלא רק
לפי הסבר הריב״ש)לז( ,ש ב נ ד נ ו ד הדלת ובפתיחתו ,הרי זך• כמקיש במגיפה
בפני ה נ ר כ ד י לכפותו ,וכאן גם כן הדלת היא כמניפה ,ואע״פ שאינו מכרן -׳
פסיק רישא הוא)לח( ,ואפילו נאמר כהסבר התוספות ברש״י ,גם כ ן י״ל שאין זו
גרמא ,אלא רק בגדר של זורע ורוח מםייעתו ,כי הלא טבע הרוח לכבות ,ואין
ה ב ד ל בין מקרב האש אל השמן או השמן אל האש ,ודומה ל מ ה שהגמרא
אומרת )לט( ,נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ו ל א יתן לתוכו מים• מפני
שמכבה ,הוא מקרב את כיבויו ,כ י ל א דומה ל ט ל י ת שאחז בו האוד שנותן מים
מ צ ד אחד ואם כ ב ת ה בבתה)מ( ,כי המים רק גורמים שלא ת ת פ ש ט האש מ ה שאין
כן כאן ש ה ם מכבים ממש ,וכן הדין לגבי הרוח הנכנסת בפתיחת הדלת .ויש
להוסיף ע ו ד ולומד דגרמא לא נקרא אלא אם הפעולה אינה מתחילה מ י ד כגון
עשיית חביות מ ל א ו ת מים בפני הדליקה ,מה שאין כ ן כאן שפעולת הכיבוי
מתחילה מ י ד עם פ ת י ח ת הדלת ,דהיינו הרוה נכנסת ,וכן משמע מתוספות )ם•(
)לא( שבת קכ ב) .לב( ה׳ שבת
)ל( בשעד״״צ ם״ק לא.
)כט( שם ם״ק ז.
)לה( שם ד׳׳ד,
)לד( ד״ד ,בפסיק רישא.
)לג( סי׳ רעז סע׳ א,
פ״ה הי״ז.
)לח( ו<פי
)לז( סי׳ שצד.
)לו( סי׳ רעז ס״ק א.
פותח ,בקושיתם על דש״י.
דברי הריב״ש בתשובה אין אנו צריכים לט״ם שבדברי הרמ׳׳א כפי הבנת המ״א ,וכן מצאתי
בא״ר ם״ק א ,ומה שיש להקשות ,דלמה מתיר הרמ״א לסגור את הדלת ,הלא לפי דעת
הריב״ש בשיטת רש״י אין הבדל בין הפתיחה והנעילה ,י״ל שהרי הנר נמצא מאחורי הדלת,
ולא נגד הדלת ,ולכן אין כ״כ חשש לכיבוי ע״י נדנוד הדלת רק בפתיחתה ,שהרוח באה
)מ( שבת קכ א,
)לט( שבת מז ב.
כנגד הנר ,ולא בנעילתה ,ואכמ״ל.
)מ•( ביצה כב א תוד״ה והמסתפק.
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ע י ן המסתפק ׳פן ה ש מ ן ש ח י י ב כ י באותה שעה שהוא מסתפק מן השמן מכבה
קצת ומכהה אוהו.
על כל פנים ,נהזור ל ע נ ע נ ו הראשון ,כ י לדעתנו ,שאנו פוסקים כ ד ע ת הרמ״א,
גרמא מ ו ת ר ת ר ק במקום ה פ ס ה ואם כן י ש לעיין ,בהיתר של השימוש במכשירים
שמצויידים בטרמוםטאט.
ו ה נ ה מ צ א נ ו ג מ ר א ) מ א ( ,נר שעל גבי טבלא מנער א ת הטבלא והיא נופלת
ואם כ ב ת ה כבתה .הראשונים שעל המקום מקשים ,הלא ה נ ר נכבה ע ל י ד י הנפילה
ו ל מ ה נתיר ל ו ל נ ע ר א ת הטבלא ,ומוצאים אנתנו תירוצים שונים .המאירי)מב(
מ ב י א ת י ר ה נוסף ,וז׳׳ל :ש מ א ח ר שאינו מ כ ב ה אלא גורם ,אף בפסיק רישא מותר.
הרי מ צ א נ ו בדבריו כלל חדש ,שאף דאםרינן פסיק רישא ,היינו בעושה מעשה
בידיים ,אבל כל ש א י נ ו עושה מעשה בידיים ,אלא רק גורם ל א אוסרים .ויש
להסביר ,כ י בשלמא אם חותך ראש ש ל בעלי היים בטענה שלא כיון לכך ,י״ל
כיון שסוף סוף ה ו א עושה א ת ה מ ע ש ה בידיים ,ולכן מ ה ש ב ת ו איננה מ ש נ ה ,את
המעשה .אבל במקום שאיו הוא עושה מ ע ש ה בידיים ,הוא רק גורם לכך ש ה מ ע ש ה
תיעשה ,אנחנו מתחשבים עם ע י ק ר מחשבתו ,שלא ה י ת ה לעשית איסור ,ולכן
מתירים .סברה ז ו מ ב י א גם כן הרה״ג ר׳ פסח צבי פראנק זצ׳׳ל בירחון ״קול
תורה״ מנ״א תשכ״ג ,וכן גם מו״ר הרה״ג ר שלמה זלמן אויערבך שליט׳יא,
במאמרו בספר הזכרון ל ז כ ת ש ל הגריא״ה הרצוג זצ׳׳ל.
,
•הגורם ל ה פ ע ל ת הטרמוםטאט ,ו ד א י שאינו אלא גרמא ,ואם אינו מתכוון לכך
מצאנו לו היתד .ע ל פ י האמור ,אין מקום לאסור להפעיל הטדמוםטאט .אבל
מה יהיה הדין אם יופעל חטרמוסטאט מיד עם פתיחת הדלת ש כ נ ג ד הטרמוםטאט.
לכאורה י ש בו מ ש ו ם כוח ראשון ,כ י הוא הגורם חאחרון להפעלת ד״טרמוםטאט
וליצירת המעגל החשמלי .אבל אין זה ,נכון מ כ מ ה טעמים .א( מ י אומר לנו שדוקא
פ ת י ח ת הדלת היא הגורם להפעלתו ,ואילו מ ב ל י שיפתח א ת ה ד ל ת גם היה מופעל,
א ו יותר טוב אם הטרמוםטאט עומד על סף ההפעלה ,אזי פתיהת ה ד ל ת שכגגדו
איגו מ ש פ י ע כלום על הטרמוםטאט .ב( אפיילו ת א מ ר שאיזה שהיא ה ש פ ע ה ע ל
הטרמוסטאט ה י ת ה ע ״ י פ ת י ח ת הדלת ,הרי מ צ א נ ו ד י ן בשולחן ערוך ,סי׳ ש ט ״ ז סע׳ ג
בשם הט״!ז :מותר לנעול ד ל ת של ארון ,אם מסופק הוא אם יש בו זבובים ומסבירים
לנו ,כל דבר שיש ב ו ספק אם יש איסור ב ה מ ע ש ה ש ה ו א עושה והוא אינו מתכוין
לאיסור ,אין ל נ ו לאסור .ואם כ י מבואר ביו״ד סי׳ ס״,ז ס ע ׳ ד ,דאסור להתות
אש ת ח ת קדירתו של נכרי ,לפי שספק אולי מבשלים בה לפעמים בשר ולפעמים
חלב ו ה מ ח ת ה ת ח ת הקדירה ש ל ה ם בא לידי בישול בשר בהלב ,והרי גם באן י ש
רק ספק פסיק רישיח ,אם בלוע בקדירה בשר בחלב ,ובכל זאת מבואר שם ,ש י ש
אוסרים .אבל כבר ע מ ד על ז ה הרבי,עקיבא איגד ,והוא מביא שם ביורה ד ע ה ש מ ד ב ר י
הט״ז באורח חיים לא מ ש מ ע כן ,ומוסיף :כתבתי זה שלא לחיות חאיסור חמור,
כי כמעט אי אפשר להיזהר העוברי דרכים .המשנה ברורה בס׳ בטז בביאור הלכה
מ ב י א םמוכין לדברי ה ט ״ ז מהרמב״ן במלהמות וכן מ ן המאירי בשבת ,דבל שיש
ספק פסיק רישיה — אין מקום לאסור .הדין ש ל נ ו ודאי דומה למקרה של הזבובים
)מא(שבת קכ ב.
36
)מב( שם ד״ה מי ששכח.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשולחן•ערוד .ולכן יש מקום להקל אפילו אם יתכן שהטרמוסטאט יתחיל מיד
בפעולתו ,ובפרט שאין זה מ ע ש ה ממש שהוא עושה אלא רק כוח שגי או שלישי.
כי האור 1כנס ,הלשוגות של מ ת כ ת מתרהבות או מתכווצות ,על ידי כן ע צ ר המעגל
החשמלי .ועוד י״ל שהטפה הראשונה של אויר חם )או קר( כלל אין לה כל ה ש פ ע ה
ושוב האויר שבא אחרי כן הוא בגדר של בידקא דמיא בסנהדרין ע״ז ב ,והרי האור
שמח בפ״ט מה׳ שבת לומד שבת לענין כוח שני מרציחה .אמנם החזו״א בב״ק
סי׳ יד ס״ק יב חולק,על דין זה האחרון.
אבל גחזור לעניננו הראשון ,מה הדין ,אם גופי החימום שבבוילר אינם דלוקים,
אבל יש חשש שהטרמוםטאט יופעל ,או גופי החימום יודלקו אחרי זמן .האם מותר
להוציא מים ממכשיר כזה ,אם אמגם נ מ צ א ת כבר שכבה של מים קרים או
פושרים מ ב ע ו ד יום אשר היא מפסיקה בין המים החמים שבמכשיר לבין הקרים
שיכנסו.
ה נ ה הרמב״ם)מג( פוסק ,שפת אחד את הקדרה תחילה ובא אהר ונתן את המים
…ובא א ח ר ונתן האור ובא אחר וגתן עצים על האור ,ובא אחר והגיס ,שנים
האחרוגים ב ל ב ד חייבים ,והמגן אברהם)מד( מוסיף שהאחרים פטורים אבל אסורים
מדרבנן .וכן גם מביא החזון איש)מה( ,שכל שיבוא זרם החשמל בשבת ,אסור
אף אס מ ע מ י ד א ת הקדירה בערב שבת.
על .פי האמור מתברר ,שאין כל היתר להוציא מים מ ן הבוילר בשבת ,אם
רק קיים ה ש ש שיופעלו גופי החימום ,בין על ידי טרמוסטאט ובין באמצעות שעון.
מה .הדין אם ל א קיים תשש זה ,הוא הפסיק א ת זדם החשמל מבעוד יום,
וכבר השתמש בכמות מסויימת ש ל מים חמים מבעוד יום ,כך ששכבה של מים
קרים או פושרים כבר מפסיקה בין המים החמים שלמעלה לבין המים הקרים
שיכנסו מלמטה במקום החמים שיוצאים מלמעלה ן
ע ו מ ד ע ל שאלה זו א ח ד מגדולי ההלכה בדור שלגו ,הרי הוא החלקת יעקב
בתשובותיו)מי( ,והוא מסיק דבכל זאת אפשר שתתערב טפת מיס קרים בחמים,
זרם ה מ י ס הקדים יחדור ע ד שמגיע למים החמים ,ואיסור בישול שייך אף רק
בטיפה אחת.
אמנם י ש להעיר על דבריו שהרי החלקת יעקב בעצמו כותב ,שאין זה
פסיק רישא שהמים הקרים יתערבבו בחמים ,וכמו שבארנו למעלה ,וא״כ חוזר
הדין להיות ד ב ר שאינו מתכוין ש א נ ח נ ו פוסקים כרבי שמעון להקל.
ל ע ו מ ת זד ,יש מקום לאסור להוציא מים מן הבוילר ,ג ס אם גופי החימום לא
יתחילו לפעול בשבת ,וגם אם היתה שכבת מים המפסיקה מבעוד יום .והיא
מ ח מ ת המים הקדים שנכנסו לפני ש ב ת לבוילר ,וכאמור ,והם מתחממים מכוח
חום ה מ ת כ ת ש ל דפנות הבוילר ,וכלל בידינו ,חם מקצתו חם כולו ,ואס כן אין
איפוא ש כ ב ת מים קדים המפסיקה בין המים לבין הקרים שנכנסים בשבת.
נעבור לנקודה נוספת .כהיום סודר בבתים המשותפים ,על פי רוב ,ש א פ ש ר
להשיג מים חמים מן ההסקה המשותפת .נסתכל ע ל צורת החימום ,ו מ י ד נוודע
)מג( ה׳ שבת פ״ט ה״ד.
)מד( סי׳ רגג ס״ק מא.
)מד (.סי׳ לח ס״ק ג-ד.
)מו( ח״א סי׳ עז-עח
www.daat.ac.il
37
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאכן יתכן וישתגד ,הדין .נקדים .שבל דברינו א ע ם אלא אמ אמנם אין תנור
ההסקה דלוק ואין גם כל אפשרות של הדלקתו.
תנור ההסקה מ ח מ ם מים ,המים ה א ל ה עוברים ד ר ך צינורות למקום אחר,
שם נמצאים שני דודים ,ד ו ד בתוך דוד ,דהיינו ז ד ד גדול ש ל מים קדים אשר
מסביבו נ מ צ א ד ו ד אחר ,המים החמים ,אשר באים מתנור ההסקה מקיפים את
הדוד ש ל המים הקרים וכך הם מתחממים .אחרי שנצטננו המים החמים במקצת,
הם חוזרים חזרה לתנור ושוב מתחממים וחוזרים הלילה .צינורות המים החמים
מתוך הדוד ה פ נ י מ י ושל היפים הקרים לתוך ה ד ו ד ה פ נ י מ י עוברים דרך הדוד
החיצוני .נ ש א ל ת השאלה ,הרי כלל בידנו !)פז( ,מים אינם מבשלים בכלי שני,
האם ד י ן חימום המים בצורה הזאת הוא כ ד י ן הימומם בכלי ש נ י ש ה ד י אינם
בתנור החימום ויהיה מותר להוציא מים דרך הברז החם כ י המים הקרים שיכנסו
לדוד במקום החמים שיוצאים אינם מתבשלים ,ל פ י ההלכה .או אולי נאמר ,דלא
כן ,כיון שהמים החמים שמחממים את הקרים באים ישיר מתנור ההסקה ,דומה
הדין לדין מעמיד על האש קדירה גדולה ובה ׳תבשילים שונים אחד על השני,
שודאי חייב גם על בישולם ש ל התבשילים ה ע ל ו נ י ם ,גם אם אינם נמצאים מ מ ש
ע ל האש.
עונה על השאלה הזאת רש״י במסכת שבת ,וכר לשון הגמרא שם )מזז( ,א מ ר
רב יצחק בר אבדימי פ ע ם א ח ת נכנסתי א ח ד ר ב י ל ב י ת המרחץ )של ח מ י טבריה
אשר נמשכו.ממעינותיהם לאמבטי( ובקשתי להניח ל ו פך של ש מ ן באמבטי ,ואמר
לי) .רבי( ,טול בכלי שני .ו א ו מ ד רש׳׳י ,טול את המים בכלי שני ש נ צ ט נ נ ו מ ע ט
דבלי ש נ י אינו מבשל .ואח׳׳כ ת ן הפך ל ת י ד אותו כ ל י שני ,ד ה ך א מ ב ט י שהחמין
ב משכים לה מן המעיין תשיב ליה ככלי ראשון ש נ ד ת ה ו בו ,ש א ף ע ל פ י שהעבירן
מן ה א ו ר ,מ ב ש ל ,ע כ < הרי לפנינו שדין המים שבאים מ ה מ ע י נ ו ת גם אם רחוקים
הם ממקורם ,כל שנמשכו י ש ר •דינם ככלי ראשו! /ומסביר יותר התחומת הדשן
בתשובותיו )מט( ,כל שהקילוח נוזל והולך מ ת ו ך הרתיהה ה ע ו מ ד ת אצל האש,
כל טיפה וטיפה אחרונה אינה מנחת את הראשונה שלפניה להתקרר)!( .ויתר
על כן ,מצאנו בשו״ת אבני נזר)גא( בענין ה ג ע ל ת כלים במים ש נ ת ח מ מ ו על י ד י
זיעה ש ב א ה דרך קנים )צינורות( מהיזרח .היום — מים ש נ ת ח מ מ ו על .י ד י קיטור,
והוא מסיק שהמים נחשבים כ נ ת ח מ מ ו על האש ,הרי מ צ א נ ו שהמרתק אינו מ ש פ י ע
מלהיזת נקרא מ ח ו ב ר לאש ,ומותר ל ה ג ע י ל במים אלה ,ו כ ן הוא בשו״ת מהרש״ם )נב(.
א ף ע ל פי כן י ש סברה ל ו מ ר שלא כדברינו הנ״ל ,ד מ ה טעם א מ ד נ ו שהמים,
אפילו הולכים למרתקים ,כ ל .ש מ ח ו ב ר י ם הס לאש • י -דינם כעומדים ע ל ג ב י האש.
ה י י נ ו .מ ש ו ס שהצינור המוביל א ת ה מ י ם נ ח ש ב כקדירה א ח ת גדולה שעומדת ע ל
גבי האש .דין זה שייך אמנם לומר אם אמנם .דולקת האיש ,או גופי החימום.
שהצינורות מ ת ח מ מ י ם מכוח ה א ש או מ ח מ ת המים שבאים מ ן האש ,אבל כל
)מח( שבת מ ב.
')מז( עיין סי׳ שיח במ״ב ם״ק מב ובשעה״צ ם׳׳ק סח.
)נ( ועיין יו״ד סי׳ צב סעיף ז ברמ״א וראש יוסף על רש״י הנ״ל.
)מט( סי׳ קפא.
www.daat.ac.ilשוית שו״מ מזזד״ג חלק ג סימן
)נ ב( ח״א סי׳ צב ,ועיין
־)נא( יו״ד סי׳ קיא.
קבה שהוא חולק ,אבל במהדורה חמישאה סוסי׳ יא הוא חזר בו ומקל.
אתר דעת -מכללת הרצוג
שנכבה האש ,י״ל שאין על המים שבתוך הדוד רק דין של כלי שני ,ר מ ה הסברה
של כ ל י ראשון ,מתור שעומד על האש ודפנותיו חמין ,מחזיק הומו זמן מרובה )נג(.
,הצינורות •שמובילים את המים מתנור ההסקה לדוד לחממו ,חמים הם מכוח המים
החמים שעוברים דרכם ,אבל ל א מחמת האש ,ולא מחמת המים שבאים מ ן האש ,ולכן
י״ל הנחשבים כנפםקים מכלי ראשון.
לפי דברינו הנ״ל ,אין כל היתר להוציא מים חמים מתוך בוילר אלא אם
לן יסגור תחילה היטב את הברז של המים הקרים ,כך שלא יתערבבו המים החמים
שבםוילר בתוך הקרים שבאים מבחוץ ,אפילו מיפה אחת .אמנם כבר כתבנו.
שהמציאות מראה לנו ,שבדרך כלל ,אי אפשר להוציא מים חמים מן ה מ ד אם
אין כ ח דוחף .מהחום נמצאים כמה מיני פוילרים אשר תוכנו בצורה כזאת ,שאפילו
לא יכנסו מים קרים ,גם יתכן שיצאו מים חמים ,כי האויר הוא הכוח הדוחף,
ובפרט מין םחילר מיוהד שהמציאו המדענים הדתיים ואשר נמצא בשלב מעשי.
נ ש א ל ת השאלה ,האם יצאנו כבר כל הספקות ,התשובה היא — לא .ידוע,
שהמים שבתוך הבוילר חמים הם ,הבידוד אשר מסביב לבוילר שומר על הום
המים ,ל ע ו מ ת זה ,המים שיוצאים מן הבוילר ונשארים בצינור אחרי שסגרו א ת
הברז של המים החמים מתקררים ,כאשר שוב יפתתו את הברז של המים החמים.
מים חמים יוצאים מתוך הםוילד ובאים במגע עם המים הקרים שבתור הצינור.
אף ע ל פי כ ן י״ל שאן מקום לחוש ,כ י הרי המים האלה שבתון• הצינור היו חמים
ונצטננו• ,ולפי דברינו בתחילת המאמר ,אין איסור בישול אחר בישול ,אלא גדר
גדרו חז׳׳ל בנצטבנו לגמרי ,ואין הבדל בין ש א ד ד ב ר ל ח לבין מים .במקרה שלנו,
פותהים א ת הברז של המים החמים על מ נ ת לקבל מים חמים ,והוא איגו מתכוין
לחימום המים הקרים שבתור הצנור ,ולכן מתירים אף בפסיק דישיה ,וכן מבואר
באגלי טל)נד( .ועוד הרימצינו)נה( שמותר לצוק מים חמים לתוך מים צוננים,
והוא י שלא יבואו מכלי ראשון מפני שחמים הם הרבה ,והרמ״א )גו( מוסיף ואומר.
ש א ם המים הצוננים הם מרובים שאי אפשר שיתבשלו דק יפיגו צינתן אפילו
מכלי ראשון מותר .בעל המשנה בדורה )גז( מביא בשם הבית־מאיר שלדעת
הרשב״א ,הר׳׳ן והטור אינו כן ,אלא אפילו במים מועטים גם כן י ש להקל ,מטעם
ש א נ ח נ ו אומרים שאין זה עירוי רגיל ,שאוסרים כדי קליפה)נח( ,אלא המים
החמים מתעדבבין בצוננים מיד בהגיעם אלה באלה ,ונחשבים החמים כאילי
נמצאים בכלי שני .מסקנתו של הבית מאיר ,שקשה להקל באיסורי תורה ,אחרי
שהתוספות אינם סוברים כן .דברי הבית־&איד נאמרים באיסור תורה ,וכדבריו
שם ,אבל באיסורי דרבנן ,כ מ ו בנידון שלנו ,וךאי שיש מקום לסמוך על הגדולים
האלה שמקילים.
האיבםטילציה
המצויה כ ע ת תוקנה בצורה כזאת ,שהמים מ ן הצינור החם
)בג( שבת מ ב תוד״ה וש״ני.
)גד( מבשל הערה נה )ד*ה( ,ולק״מ מהא דסי׳ שיד בם״ב
www.daat.ac.ilמשא״כ כאן רק גדר שגדרו חדל.
ס״ק יא ,דשאני התם דיש בו איסור דרבנן ,עכ״פ,
)נה( סי׳ שיח סע׳ יב.
י״יח חיי׳ י ויימ״ר ח׳׳ה ייד
)נו( שם.
)נז( שם בביה״ל ד׳׳ה והוא.
)נח( סי׳
הרצוגשהוא מיוחד להגים .ואז נכנסים
ציניוד
עוד
אתר י ם
עוברים דרך הברז ו מ ש ם ע ו ב ד
מכללת
דעת -
לתוך צינור משותף ,א ש ר גם המים מן הצינור ה ק ר עובדים דרכו.
ו ה נ ה לפנינו צורת הצינורות ,כ מ ו שרגיל אצלנו ,עם בעיותיה ההלכתיתות.
א
ה
חמים
קד יה
ברז
ברז
יציאת המים
דרך א עוברים המים החמים מ ן הבוילר ,ב הוא הברז ־של המים החמים.
דרך ה עוברים המים הקרים מ ן הצינור הראשי .ד הוא הברז של המיס הקרים.
ב־ג הוא צינור קטן של •מים חמים ל פ נ י שיוצאים דרך הצינור המשותף ג ע .ד־ג הוא
צינור ק ט ן של מ י ם קרים ל פ נ י שיוצאים דרך הצנור המשותף ג־ו .ג־ו הוא
הצינור המשותף ,א ש ר דרכו עוברים כל מים בין קדים ובין המים.
והנה לפנינו כ מ ה בעיות .אם המים א ש ר עוברים דרך הצינור א־ב־ג חמים
מ א ה ׳ויפתח י ח ד ע ם זה מ ע ט א ת הברז ש ל המים הקרים ד״־ד־ג ,אזי המים החמים
המרובים מתערבבים י ח ד בקרים המעוטים והם מתחממים לשיעור של יד סולדת
בהם .לזה קיימת עצה ,ש ל א יפתח כלל את הברז של המים הקרים יחד עם החמים.
בכל ז א ת י ש ע ו ד חשש ,במקרה והוא הוציא רק מים קרים מהצינור דרדיג,
רוצה עכשיו לפתוח רק את הברז ש ל המים החמים א -ב -ג ,
והוא
המים הקרים שנשארו בצינור ג־ו יכנסו לכוס והרי אינם מבושלים ,ועליהם
ישפוך מים חמים מא־ב־ג ,ו ה ר י עירוי מבשל כדי קליפה)בט( ,והיה עלינו לאסור.
אמנם נמצא,עצה ,אם ג א מ ר שישפוך את המים הראשונים שבצינור ג ־ ו למקום אחר,
ורק אח״כ יכניס א ת המים החמים לכוס.
חמור יותר הדין ל ג ב י המים הקדים שבצינור ד־ג ,א ש ר נשארים במקומם
ואינם יוצאים ,ואילו ה מ י ם החמים שעוברים ד ד ך ב־ג י ג ע ו אלה באלה ,ויחממו
אותם עד השיעור של יד סולדת בהם ולוא רק טפה אחת .כאן צריכים אנחנו
ל ד ב ר י מו״ר הרה״ג ר׳ שלמה זלמן אויערבך שליט״א ,שהמים הראשונים החמים
שבאים דרך ב ־ ג ו ד א י אין בכוחם להחם א ת המים הקרים ש ב ד -ג בשיעור שתהא
ה י ד סולדת בהם ,ואפילו טיפה אתת מהם ,כיון שדרך זרימתם ל א מספיקים
ל ח מ ס ) ס ( .ז א ם ת א מ ר ש ב מ ש ך הזמן י ת ח מ מ ו המים שבד*ג בשיעור שתהא ה י ד
סולדת בהם ,ואפילו רק טיפה אחת מהם ,י״ל כ י ה שלא ישתמש במים האלה
שבד^ג .כ י ה ר י אינם יוצאים ונשארים בצינור ,אם כ ן שוב חוה פסיק ר י ש א
דלא איכפת ל י ה דאסורו אינו אלא דרבנן ,יויש ל צ ר ף לזה ולומד דהמים השניים
)נט( שם.
)ם( עיין שיח בשעה״צ ס״ק קיא.
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הם רק באים בגרמא וכוח שני ואז ודאי שיש להקל .ובסרט לדברינו לעיל.
כי גרמא בפסיק רישא אין בו כל איסור.
קיימת עוד עצה ,שיפתח את הברז של המים הקרים במדד• מספקת ורק
אחר כך יפתח א ת הברז של המים ההמים .כך שהקרים לא י ת ת פ מ ו לשיעור
של י ד סולדת בהם ,ואין כאן מקום לחוש לבישול חמים הקרים.
עם כל זה ,מ ה טוב ,אם המים החמים והקרים עוברים דרך צנורות נפרדים.
א.
ב.
ג.
היוצא מדברינו ל ה ל כ ה :
יש איסור תורה בחימום
סולדת בהם.
האיסור של בישול אחר בישול בדבר לח שנצטנן לגמרי .איגו מעיקר
י הדין ,אלא גדר שגדרו לתוש לשיטת הרא״ש.
מים ,וחייב הוא
מיד בהגיעם לחום של יד
דין זה נאמר גם לגבי מים שגצטגגו לגמרי .וכפי מ ה שחזר בו האגלי
טל בהשמטותיו.
ד.
ה.
ו.
ה.
דין הבוילר בזמן שגופי החימום דלוקים בדין כלי ראשון שעומד על גבי
האש.
דין הבוילר בזמן שאין גופי החימום דלוקים .כדין כלי ראשון שאיגו
עומד על גבי האש.
מים חמים שגמצאים בבוילר ,בין דלוק ובין איגו דלוק .אסור להוציאם
מ ן הבוילד ,שהרי קיים חשש שמים קרים יכנסו במקומם לתוך הבוילר.
אם המים החמים שנמצאים בבוילר אינם חמים בשיעור של י ד סולדת
בהם ,בערך 45מעלות צלזיוס )כפי ששמעתי מפי מר׳ר הרה״ג ר׳ שלמה
זלמן אויערבך שליט״א( מותר להוציא מים אלה ,גם אם יכנסו תחתיהם
מים קרים ,בתנאי שאין גופי החימום דלוקים ואין גם חשש שיודלקי
במשך השבת.
הצינורות הנמשכים מ ן הבוילר דין כלי ראשון עליהם .כל שיכולים
להתחמם מחמת האש ,החום שבבוילר ,דומה לקדירה גדולה שעומדת
ע ל גבי האש.
ט.
גם אם נמצאת כבר שכבה של מים קרים או פושרים מבעוד יום ,אשר
היא מפסיקה בין המים ההמים שבבוילר לבין הקרים שנכנסים בפקים
המים התמים שיוצאים — אין היתר להוציא מים חמים מן הבוילר אלא
רק סמוך לכניסת השבת.
י.
אם אין מים קדים נכנסים לתוך הבוילר במקום המים החמים שיוצאים
אין גם חשש במה שהחמים מחממים את הקרים המבושלים אשר נמצאים
בצינור היזצא מ ן הבוילר.
על מ נ ת למנוע איסור בישול המיס הקדים הלא־מבושלים בבואם בפגע
עם החמים ,יש לערות את המים הראשונים שיוצאים מן הברז המשותף
יא.
יב.
לחמים וקרים לכלי אחר.
טוב להתקין שני צינורות נפרדים לגמרי עבור המים החבים והקרים.
www.daat.ac.il
41
הרב משה מ ו נ ק
אתר דעת -מכללת הרצוג
חנוך ל ח ״ משפחה
הנושא ,שיידון •במאמר זה ,הוא כ מ ע ט חדש בחוגים השונים שביהדות הנאמנה.
נושא זה זכה לטפול םיסטמטי בחוגי מחנכים ר ק ב מ א ה שנים האחרונות .אין הדבר
כלל מפתיע ,כ י הרי א ג ו עוסקים בנושא שמעצם טבעו השתיקה יפה לו .רק עם
עלית החשיבה הפםיכואנאליטית ,ש ת ב ע ה להעלות לתודעה תכנים מודחקים ,כדי
לשחרר א ת האדם מ מ ו ע ק ו ת נ פ ש י ו ת ומהתנהגות נוירוטית ,העיזו מחנכים להתייחם
בגלוי לנושא זה ולהציג א ת הדרישה ,שגם ואולי בעיקר הילד יקבל מ י ד ע מדויק
על :האנאטומיה של ש נ י המינים ,על תהליך ההפריה וההריון ,ועל ה מ ש מ ע ר ז
הפסיכולוגית ש ל פונקציות ביאולוגיות אלה.
כמפקח בעלית הנוער א נ י ע ר לבעיה זו מיום כניסתי לעבודה .עלית הנוער
העלתה א ת הנושא ל א ח ד מ ת ח ו מ י החנוך העיקריים במערכת פעולותיה ב פ נ י עלית
הנוער מראשית דרכה עמד התפקיד לחנך בנים ובנות מ י ל ההתבגרות ,ש ע ל ו ארצה
ללא הוריהם .אם בית הספר הרגיל יכול ה י ה לחתעלם מ ב ע י ת ח ט ך הצעיר לחיי
הרי לא
נשואים ,מכיון שהשאירה תחום זה להורים — בדין או ש ל א בדין
היה לעלית הנוער על מ י להשען .היא מ ל א ה א ת תפקיד המורה ,המדריך בתנועת
הנוער וההורים גם יחד• .עוד •במסגרתה התקשרו בנים ובנות כ ד י להקים י ח ד א ת
ביתם .אחריותה זאת מסבירה א ת עירנותה המיוחדת לגבי הענין הנידון.
ש מ ע ת י שקיימים דיונים במשרד התנור להטיל א ת החנוך לחיי מ ש פ ח ה כחובה
על בית הספר .נתברר ל פ י הנראה •לאנשי משרד ה ח נ ו ה כ י א י ן לסמור יותר על
ההורים ,שימלאו א ת חובתם גם בתחום זה ,כמו שהם נכשלים גם רבות בתחומים
אחרים ש ל החנוד בחברה הטכנולוגית — ואוסיף :הכדורית — ש ל ימינו .אולי
נובעת יוזמה זו של מ ש ד ד ה ח נ ו ד מתור ההכרה ,שיש ל ע ש ו ת ל מ נ ו ע א ת עלית מספר
הגירושין ,ולהקים סכר נ ג ד התפשטות ההפקרות בתחום יחסי המינים ,ובפרט הזנות
המקצועית ההרסנית .בכל אופן עלול ה מ ח נ ד ה ד ת י ל ע מ ו ד יום א ח ד בפני תביעה
מפורשת ש ל משרד התנור להקדיש ש ע ו ת מחנר לחגור לחיי משפחה.
אינני סבור שמשרד החגור מוכן ומסוגל לכפות דרכי הנור ,שהן ב ע ו ד
להשקפותינו ,על ב ת י הספר הדתיים .עם זאת רצוי ,שנברר ל ע צ מ נ ו א ת גישתנו
לבעיה ,לא מ ת ו ף שאיפה לקדם פ נ י פקודות שירצו לאכף עלינו ,אלא לגופו של ענין.
מודה אני ,שבחפוש אתרי מקורות בספרותנו ,הדנות ב ב ע י ת ההכנה להיי נשואים
חעליתי חרם בידי .האם היהדות גורסת דיון גלוי בין א ב ל מ ו ,בין אם לבתה ,בין
מודד ,ל ת ל מ י ד בענינים שבינו ל ב י נ ה א ו נמנעה מ כ ד י נמסר ,ש ב מ א ה השלוש עשרה
למדו עם הילדים מ ס כ ת ו ת מועד ,נזיקין ו ק ד ש י ם ; סדר נשים אינו מוזכר .2לעומת
זה קיבע רב אחר ,ש י ש ל ל מ ו ד עם הקטנים מ ב ר א ש י ת ע ד ל ע י נ י כל ישראל ללא
1
2
42
אנציקלופדיה חנוכית ,כרך א :יסודות החנוך ,ערך חנוך מעי .עש׳ .584
הרב אסף :מקורות לתולדות מחנוך ,כדך א :עמ׳ םיו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
דלוג ,אח״כ כל העשרים וארבע ,א ח ״ כ כ ל המשניות .שוב א נ ו מוצאים רעד .אחרת
האומרת ,שיש להתחיל ללמוד עם הילדים ברכות ,א ח ״ כ מועד ,א ח ״ כ נזיקין ואח״כ
מסכתות הנוהגות בזמן הזה מסדר נשים )להוציא אולי נזיר וסוטה ן( .לדעת הש״ך
יש להתחיל ללמוד עם הילדים ספר ויקרא ,ע ״ ד ה מ א מ ר :יבואו טהורים ויעסקו
בטהרות )יו״ד רמ״ה ,ם״ק ה׳( .הש״ך כותב שנהגו בן אז ,ועכשיו אין נוהגים כן.
ספר ויקרא מכיל א ת פ ר ש ת הזב ,הזבה והנדה ,ופרשת העריות .ניתן היה איפוא
לומר ,שמאמר ה ז ״ ל זה מ ב ט א רעיון חנוסי• ,שנמצא בספרות החנוכית המודרנית,
שמוטב לעסוק •בנושאים אלה ,כל עוד ל א התעורר עוד היצר ,כ י א ז נלמדים כ ל
הענינים האלה בטהרח ,ומובן ש׳אגב למוד זה מכיר הילד א ת הענינים הביאולוגיים.
ברם ,א י ן לי בטחון ,ש ז ה ו פירוש מ א מ ר חז׳/ל זה .המאמר נ מ צ א במדרש תנחומא
)פרשת צ ו י ״ ד ( :״אמר רבי א ם י א :ל מ ה הם מתחילין התינוקות של בית רבן ללמוד
בספר ויקרא :אלא מ פ נ י שכל הקרבנות כתובים בו ,ומפני שהם טהורים ע ד עכשיו
ואינם יודעים מ ה ו טעם ה ט א ועון ,לפיכד א מ ר ה ק ב ״ ה שקהו מתחילין ת ח ל ה בסדר
הקלבנות ,יבואו טהורים ויתעסקו ב מ ע ש ה טהורים ,לפיכד ואני מ ע ל ה עליהם כאלו
הם עומדים ומקריבים ל פ נ י קרבנות״ ,עכ״ל .ברור שעיקר ה מ א מ ר מתייחם ללמוד
פרשיות הקרבנות .קשר ,לברר אם המלים,, :שאינם יודעים טעם חטא ו ע ו ך מרמזים
גם יעל היחס של הילדים לפרשיות הטהורות המוזכרות בספר ויקרא.
4
מובן ש א ש ת ד ל שהשקולים ההנוכיים יהיו מודרכים ע״י ההשקפה התורתית ,כפי
ש מ ת ב ט א ת בדברי חז״ל .א ם כ י מ ע ו ט המקורות ,שהצלהתי להשוף ,עלול ,ובצדק,
לערער א ת הבטחון בצדקת השקולים ,ה ה צ ע ו ת והמסקנות .יש לציין ,שגם מחנכים
לא דתיים ,א ש ר מעורטלים מ כ ל זיקר ,ל ד ב ר י תורה וחז״ל ,ל א הצליחו להשתחרר
מלבטים בכל הנוגע ל נ ו ש א זה ,יעד היום .י ש המחייבים שיהות גלויות ורבות יותר,
׳ויש המחייבים פחות ,א ב ל עד כ ה נתברר ,שגם רוב המחייבים בתיאוריה נרתעים
׳מלקיים שיחות בנושאים א ל ה למעשח ,ו י ש שגם ל א הגיעו למסקנה ברורה בתיאוריה,
אין ולאו ורפקא ב י ד י ה .ל א מ צ א ת י כל מחקר ,שיבדק א ת ה ת ו ע ל ת א ו ההיזק
בהסברה ובחנוך של היי משפתה .ה י ה אפשר למשל לברר ,אם א ל ה שקבלו שיחות
על הנושא ,תיו היי נשואין מאושרים יותר ,היו •בהם פ ח ו ת מקרים ש ל זנות ,של
נוירוזה הנובעת מתםביכים מיניים ,היו היי הברה נורמליים יותר וגו׳ .בכל הספרים,
בהם עיינתי ,ובכל הדיונים ,בהם השתתפתי ,התבסםו הכותבים והדוברים על סברות
בלבד ואף א ח ד לא צ ט ט מחקר ,שיוכיח א ת צ ד ק ת ההסברה וההנוך ב ש ט ה זה ,ואת
דרכם הסגולית• .בהעדר כ מ ע ט ש ל כל א ס מ כ ת א ו ת בספרותנו ובהעדר כל מחקר
נ-אלץ לבסס א ת דברינו •על סברות הנוכיות >— ה נ ש ע נ ו ת על •השקפת היהדות —
בלבד.
5
3
4
5
שם ,עפ׳ וע.
ישם ,עפ׳ דס״ה .היום עוד חלוקות הדעות ,אם יש ללמד גערים סדק ראשון של כתובות
או"למשל ב״ק ל״ב .יקירי ירושלים !מבעים מכך ז ברוב הישיבות הקטנות אין מדלגים
וגם לומדים כל מסבת כתובות.
צבי אדר :יסודות התנוך ,הוצאת ספרים א .מ נוימן בע״מ ,עמ׳ .238הוא מסביר כמד,
מהסבות למבוכה השוררת גם בקרב מחנכים לא דתיים.
www.daat.ac.il
־43
אתר דעת -מכללת הרצוג
השאלות ,שנשתדל לברר במאמר זה ,ה ן :האם יש לקיים חנוך .לחיי מ ש פ ח ה
או ל #ימה יש לתת! ,לשם מה ,היכן ,מי ,מתי ,האיך ,ועל ידי מה.
א .האם יש לקיים חנוך לחיי משפחה או לא ז
.1
כעד
לא קשה ל נ מ ק ע מ ד ה חיובית .כ ל מ י ש א י נ ו רואה כתפקיד בית הספר ת ו ו ך
ידיעות ב ל ב ד א ל א מ ט י ל עליו ,כ ה ש ל מ ה לחנוך ההורים ,ע צ ו ב !האישיות כולה,
שתוכל ל מ ל א א ת ת פ ק י ד י ה השונים בחיים כשלימות ,חייב בעצם לכלול במטרות
החנוך גם א ת ה ה כ נ ה ל א ח ד התפקידים החשובים ש ל ה א ד ם :חיי נשואים .במיוהד
נמנו הנמוקים ד ל ק מ ן לבםום החובה •להקנות חנוך ל ח י י מ ש פ ח ה :
א .ה ב ע י ו ת בתחום הזה מתעוררות מ א ל י ה ן ; כל י ל ד בגיל מסוים מ צ י ג א ח
השאלות ה י ד ו ע ו ת :מ א י ן אני בא ,מ ה תפקיד ה א ב בהולדה וגר .ש א ל ו ת א ל
ה נ ע ל מ ו ת ב ת ק ו פ ת החביון ,מתעוררות ב מ ש נ ה מרץ עם גיל ההתגברות ,כ ש ה נ ע ר
והנערה חשים בשנויים בגופיהם ,ובפרט לאור הוסת והקרי .ללא הדרכה ע ״ י מ ב ו ג ר
ייאלצו ה נ ע ר והנערה למצוא לעצמם תשובות ,ואלה תהיינה לפעמים רחוקות מ ן
ה א מ ת .׳ידיעות מסולפות גרועות בהרבה מ ן האמת.
ה ׳
6
ב .כל התחום ה ז ה מלווה רגשות אשמה כבדים .מענין, ,שלא רק ביהדות
נ ח ש ב ת הוצאת ש כ ב ת זרע לבטלה ל ח ט א חמור ,אלא הוא מלווה ר ג ש ו ת א ש מ ה
כבדים לגבי כ ל אדם .על כך כ ו ת ב פסיכיאטר י ד ו ע :יש ל ג ו תחושה א־פריורי,
עמומה ,אם כ י ברורה ש ל הייחודיות ש ל תחום ה מ י ן ; מ ש ח ק ע ם אברי
המין שוגה מ כ ל משחקים אחרים .ס ב ת רגש א ש מ ה זו בלתי י ד ו ע ה .
שיחות •בנושא זה באות להפיג •במקצת א ת ר ג ש האשמה .אין היחסים האינטימיים
בין א י ש ל א ש ה רעים כשלעצמם .ל ל א תנוך •עלולים רגשות ה א ש מ ה לפגוע בנשואים .
ולא רק בתחום המצומצם עלולים רגשי א ש מ ה להכביד על הנשואים .ל ד ע ת פרויד
קיים תסביך ראדיפום ,ובעטיו מ ת פ ת ח ת שנאה בין א ב לבן ,בין אם לבת .מ ו ט ב
גם פה ,לדבר גלויות על המקור של רגש ה א ש מ ה — ש נ א ת ההורים ,א ח ר ת אלה
עלולים לפגוע כשלימות יחסי ה מ ש פ ח ה .״הרבה דכאון של מתבגרים ,התנהגות
7
8
9
נ x 8 6:8מ . 8 1 1 3גג , 1111111ע1116מ. 8־ 5מ 6 3ם ,ע168ז ^ . 0113־ ^ .
6 .10£11101123
13111131X1
., 1935. 111 1116:11111:0311011011־צ01161:5 1^.ג 16־101
הנער מבקש להבין את משמעות הקרי הבלתי רצוני ,הנערה את הוסת ז אם חם 1עדים
אונטלגנטיים ,חם יחפשו וימצאו תשובה לשאלותיהם.
1-01)161115 01 £(!0163061115, ?11111311 *1631031 ?3£6 52״11. £361810116, £
7
׳ 2:־801131ז*ו 313ז*ו0113.11011 01: 05
X
8
6
?01?570110105
|
1952.
01^3 1)? 1־6מ£31103,11011, 1'0
,£6
1116
1 1 3 . 1 X 5 6־ £.11(11-6 3 6 1
8112111.
בהקדמה :אין נתונים סטטיסטיים על הקשיים בנשואין יקטולייס ,וקשה להשיג אותם ז
יש להניח ,שיש להם יותר ,אבל הס מכסים עליהם .הסבה :חנוך מיני לא ,גבון ,ואשור
דגשי האשמה.
x86 111ז*6א . 83111011:ז*ג ץ0111ז0ם
23110£111011,נ
— 10101110 9
4.־1,0113011, 0113,1)161
•44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סוטה ,הזיות ,אי רצון לעבוד נובע מתםביכים וחרדה !ביחס לתחום המיני ,ואפשר
לשחרר את הצעיר מכר ע״י מלה מתאימה בזמן הנכון ע״י מבוגר .נאמן ונערץ.
במקרים לא מעטים —.בפרט שהתסביכים החריפו ע״י אזחרות בלתי נבונות על
מחלות ושגעון — נתגלה ,שאבוד לדעת של צעירים .נגרם ע״י אי ידיעה מבהילה
של העובדות הבסיסיות ,או הצי מידע פנטסטי ,שמתהלד בין ילדים״ .ובכן,
התנור הוזא חיוני למניעת רגשי אשמה ,אשר עלולים לפגוע בבריאות המתבגר ולסכל
את ׳נשואיו.
ג .אנחנו חיים בעולם ,שבעל כורחנו נפגש הצעיר במידע רב בכל אשר הולד.
הספרות הפורנוגרפית קורצת לו מכל דוכן עתונים ,הסרטים י -והתמונות הצעקניות
הנותנות להם פרסום ,וגם הנמנע מללכת לקולנוע איננו יכול לעצום עין מהן —
מפיצים אינפורמציה מסולפת •ומגרה בבל רחבי העולם .שום נושא איננו טאבו ,שום
כבוד כלפי רגש הבושה הטבעי .לא בידינו הדא ,למנוע ידיעות נרחבות — ומעוותות
בראי עקום — מהצעירים .מוטב ,שנעניק לו מידע!נכון ומדויק ,מאשר ישאף להשיג
אותו ממקורות בה מפוקפקים ומושחתים! הקולנע למשל מדגיש בעיקר את הצדדים
הארוטיים של האהבה; על המחנף להדגיש לעומתם את הערכים הנשגבים •שבה ״.
בגגוד לדרכי הקולנוע והספרות הפורנוגרפית אפשר לטפל גם בנושאים אנאטומיים
וביאולוגיים בטהרה ,ולמנוע את האוירה המעיקה והדחוסה; לשם כד חייבים ,יחד
י ״ ,החובה בחנוד לחיי משפחה
ל
על ל ן ,
עם ההסברה ,ל
נובעת איפוא מתאטמוםפירה הבלתי בריאה ,שנוצרה ברחוב !,עולמי ,והיא מיועדת
להעמיד.דברים שנסתלפו ,שוב על בורים.
ד .טענות לוואי הושמעו לחיוב החנור הזה .אי נתינתו גורמת רבוי מעשי
אונן ולמשכב זכור** .נייל ,יוזם ומנהל ״:בית הספר המבעית״ ,טען כשתהיה גישה
חפשית לבעיות המין ,ימות הספור המיני מות טבעי; ברם בכך הוא טעה .קללות,
גבול פה וגר נמשכו גם במוסדו ,למרות החופש המירבי ,שהוא העניק לבל הילדים ״.
נראה איפחא ,שלפעמים אנו מסוגלים לזהות את הבעיות ,אבל אין הפתרונות
המוצעים על ידינו ,הולמים אותן.
10
ש מ ו ר
ג ב ן
ת
מ ס ן י מ י ם ש
ש ת
ק ה
.2נגד
מכיון שמקורותינו הקדושים אינם ,מדברים — לפי ידיעתי — על הנושא הזה,
משמע ,שאין הוא מהוה מוקד חגוכי רצוי ,בכל אופן באותה הצורה ,כפי שהחא
נהוג כיום .ברם ,ההתנגדות לחגור זה איננה תחומם הבלעדי של אנשים דתיים.
אזהרות רבות נשמעו כנגד החנוד הישיר והגלוי ,תור הצבעה על סכנותיו.
א .המתנד הרוסי המפורסם מקרגקו אומר :שחרור מבושה מינית — ע״י
. 7311, £3110311011 £1113 1^161113.1 1163.1111, 11116500, ?£126 202 10ם^.־.
11שרשרם — הערר ,6 ,ג״כ •בהקדמה ישם.
.X86,01?1111:161^1£1113י*1׳
:61*7111
£3110311011111 8011001, 1,0113011 12
1937.
13שבח א ד ן :העהה המחנכת ,הוצאת כפרים .1טבדסקי ,ת״א ,ועמ׳ ,16ובן עמ׳ ,30וכן
עמ׳ ,84שם מובאת גם הטענה ,שחנוך מיני מובע התבגרות מוקדמת.
14שבח אדן ,עמ׳ 283ועמ׳ .298
www.daat.ac.il
'45
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג 1
שיחות גלויות !מדי — א י נ ה כ ל ל ערובה !לתנוך מיני 1כזן .כך היחד״ גם ד ע ת ה
ש ל גב׳ סולד , :לנו רצוי־ לתנך א ת הנערים והגערות ליחס •של ה ב נ ה ה ד ד י ת ו ל מ י ד ת
דיסטגץ ורגש ב ו ש ה טבעי ונבון .בהתרגלויות ובהםגת מ ת י ה ו ת ב י ן ש ג י המינים
לא •נוכל לראות הישג ,א ל א אפילו ס כ נ ה ״ .ל א רק קיימת םכנה אובייקטיבית
בהריסת ר ג ש הבושה ,אבל יש בכך גם מ ש ו ם חדירה לתחום האינטימי ש ל הזולת,
החלד ,ו מ י לידינו יתקע ,ש כ ל ילד מסכים ל כ ך * .אין א נ ו כ ל ל יודעים ,א ם השחרור
מרגש ה א ש מ ה כה היובי הוא .״רגש ה ב ו ש ה — והוא קשור לרגש ה א ש מ ה ל א
מ ע ט — מ ג י ן על התכונות ה כ י עדינות של ה ט ב ע האנושי״ .חוששני• ,שע״י
השחרור מ ר ג ש ה א ש מ ה עלול ה נ ע ר ל ה ג י ע גם למסקנה ,שהכל ש ר י ליה ,ו ה ד ל ת
גפרצה לרווהה ל כ ל מ ע ש ה שפל ,ולהיי הפקרות .ל א הוכח ,ששיחות גלויות מטוגלות
להוות סכר בפני ה ו ל ל ו ת ; אדרבה ,תקופתנו ,ב ה מותר ל ד ב ר על ה כ ל ולהראות א ת
הכל ,א י נ נ ה מ צ ט י י נ ת דוקא בצניעות מופרזת .ש מ א העובדה ,שפרויד ותלמידיו
קראו דרור ללשון ל ד ב ר גלויות על ה כ ל וקראו דרור לרגשות מודהקים להשתחרר
מ ה ת ת ־ מ ו ד ע ו ל ע ל ו ת לתודעה ,ש מ א ה י א אחראית להפקרות הנוראה ש ל תקופתנו.
ב .ההסברה עלולה ל א להפיג ולהפחית ,א ל א דוקא להגדיל א ת ה מ ת י ח ו
האמוציונאלית ,ה ק י י מ ת ב ל א ו הכי בענין זה .ל כ ל ה פ ח ו ת :אין צורך לדבר עם
הילד על דברים שאינו שואל עליהם .עצם הדבור מעורר גירויים .אין ל י ר א י ה
ברורה ל כ ל ל זה במקורותינו .אמנם ברור ,ש י ש אסור !נבול פה .כל ה מ נ ב ל פיו
ומוציא דברי נ ב ל ה מפיו ,אפילו נתתם ל ו גזר דינו של שבעים ש נ ה לטובה ,גהםך.
עליו ל ר ע ה )כתובות ח . ( :ברם ,ניתן לאמר ,שאין חז״יל מתכוונים פ ה לגרוי ,הקשור
לדבור ,א ל א עצם הדבור ה ז ה הוא טומאת הפה ,החייב להיות קדוש לדברי תורה.
לעומת ז א ת .ל ג ב י ה ש ש הגרוי א נ ו מ ו צ א י ם :ונשמרת מ כ ל ד ב ר רע ,מכאן אמר
רבי פינחס ב ן י א י ר :אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילה )כתובות מ״ו (.על
הרהור מדובר •ולא ע ל דבור ,למרות שלפעמים דורשים חז״ל ל ש ו ן :ד ב ר לדבור ,כמו:
וזה דבר הרוצח )מכות י״ב ,(:ו ז ה דבר ה ש מ י ט ה )גיטין ל״ז .(:גם המחבר פוסק
רק ,שאסור לאדם להביא ע צ מ ו לידי הרהור )אבן העזר כ״ג ,ג .(.אמנם מ צ א נ ו ; לא
ישחק ולא יקל ראש ע ם א ש ת ו נדה ,והרמ״א מוסיף :ואפילו בדברים ,ש מ א ירגיל
לעבירה ׳)יורה ד ע ה קצה ,א .(.ברם ,איני בטוח ,ש מ פ ה ראיה ,שעצם הדבור מביא
לגרוי; ש מ א ההרהור ב ל י דבור חמור ל א פחות .והדין שונה ל ג ב י אשתו ,שלבו
גם.בה ),כתובות כ״ח .(.א פ ש ר לומר שהטענה בדבר ה ג ר ל ת המתיחות ה י א ל א שעצם
ל
1 6
7
1 8
ת
1 9
2 0
־
15שבח אדן מצטט את מקדבקו ,עמ׳ .135
1'6תנוך דיינהולד )רינות( :נועד בוגה ביתו .עם עובד תל אביב תשי״ג ,ציטטה מחוזר
גב׳ סולד ,מנהלת מהלקת עלית הנוער עמי .223
115011×1,6
6 1 1 7ז ? 1!1326 1962,ו1116 £עם 33116,־ .ד63320216< 1ג? (161
־.11311X01:1:86^811011)36332021^,1111 £3111011מ1)111:2 — 33561, ^16
הםפר נכתב ברוח !וצדית161)611. .־5011611 06181 2650111
18אידלםטון — הערה ,7עמ׳ .52
19שרטדם ,בהקדמה :תוספת מידע בתחום המיני גורם לתוספת מתיהות ותוססת תודעה
מינית.
20שבח א ת ,בשם המהנך באדליי ,עפ׳ .95
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדבור מ ג ד י ל מתיחות ,א ל א הגלויים החדשים ,ש ה מ ו ע ד פותח ל פ נ י ה ח נ י ה כשזר.
עוד תמים ,עלולים להגביר א ת המתיחות יוהד.
ג .א ת ת ה ט ע נ ו ת המושמעות ל א נגד עצם החגוד״אלא נ ג ד נ ת י נ ת ו ע״י המורים
היא ה ת ע ד ו ת ההורים .םבות שונות להתנגדות ההורים .קיימת מבוכה כללית בצבור
ההורים והמבוגרים ל ג ב י המוסר המיני הנוכהי וההתנהגות הרצויה .הורים קטוליים
בפרט ,ש ה ש ק פ ת עולמם היא ,שכל התחום ה ז ה הוא חטא ,התנגדו בתוקף לשיחות
מורים עם בניהם • .בארץ השאלה המורה במיוהד ,כי דוקא בעניגים א ל ה המסורות
שונות ,ואולי אין ההורים מסכי,מים להשען •על •בינת המורה .ל פ י ת פ י ס ת הוגים
דתיים בין עדות המזרח למשל ה נ ד ה ה י א טמאה גם במובן זה ,שאין ה י א נכנסת
ל ב י ת כנסת כלל ,ויש לכד סמר בהלכה א ו במנהג ׳)אורח חיים פ״ח ברמ״א( .המורה,
גם א ם ידגיש •את הטומאה לבעלה ,לא יסביר אולי א ת הדברים ל פ י רצון התורים.
משום כ ד בודאי נראה ,שאין לתת חנוך לחיי מ ש פ ח ה בידי המורה א ל א רק בהסכמת
ההורים ,ב ד גם דעתו של ד ״ ך ןןל *.2
2 1
2 2
ד .לנמוקים אלה יש להוסיף ,ש ב מ ת ן זזנוך כ ז ה לקבוצה א ו ל כ ת ה קיימת
הסכנה ,שלא כל התלמידים בשלים ומוכנים ברמה שוד ,לכף ,ב ג ד ר :אל תעירו ו א ל
תעוררו .מעצורי א י אמון כלפי המחנך ,אי ההרגל לשוחח גלויות ע ל דברים כמוסים
אלה ,בורות ואי ב ט ח ה עלולים לשים לאל א ת הערך ש ל שיחות ק ב ו צ ת י ו ת .
אם נ א מ ר :אין דורשין בעריות בשלושה ,והטעם ,ש מ א לא ישיבו יפה ,וידרשו היתר
לעצמם ,כ י עריות ינפקש יצריה )חגיגה י ״ ב , ( :הרי ת מ י ד יש לחשוש ,שכל א ח ד
יוציא ל ע צ מ ו א ת המסקנות הנראות לו ,בהתאם לשאיפותיו ,מן השיחות ,וזה עלול
להביא לידי תקלה.
24
.3
מסקנות
עיון מדוקדק בגמוקי ה ב ע ד ו ה ע ד חייב להביא לידי המסקנה ,שנמוקי ה״בעד״
מכריעים א ת גמוקי ה״נגד״ ,א ל א שהאחרונים מסייגים את דרכי הבצוע של ה ח נ ו ה
להיי משפחה .פלל ראשון בחנוך הוא ,שייט ל ע נ ו ת על שאלות החניכים .השאלות
מתעוררות מאליהן ,ובמשגה תוקף •בתקופתנו ,שהנוער השוף ל ה ש פ ע ת הפורנוגרפיה
על כל צורותיה .גם אם אין הנער שואל במפורש ,אין כל יסוד להנחה ,שבעיות
בתחומים אלה אינן מטרידות אותו• .בודאי גכון הוא ,שאינפורמציה מסולפת גרועה
מאינפורמציה נכונה .לא נוכל להשאיר אותו טרף לכל ה מ י ד ע הבלתי מדויק של
הרחוב ,שרובו ככולו בגדר נבול פח .בפרק ה ב א נכיר את והמטרות של החנוך הזה,
אשר מוסיפות מ ש נ ה תוקף ל ה ו ב ת ההסברה .יש מקום לוכוה על ההנמקה ש ל םלוק
רגש ה א ש מ ה ע״י התנוך. .דומני ,שאין א נ ו מעונינים מסלוקו המוחלט .אדרבה ,אנו
רואים •בו תריס ב פ נ י התפרקות .אם רגש ה א ש מ ה קשור לרגש הבושה ,הרי הבושה
היא מהמידות התרומיות ביותר ש ל היהודי .ת נ י א :״בעבור ת ה י ה יראתו על פניכם
21אדר ,שם ,עמי .237
22סוקר — העדה .12עמ׳ .22
. 23וול — העדה ,10עמי ,202מדגיש בפירוש :בהסכמת ההורים.
24תנור רייגהולה שם מציין כשלונות בשיחות אלה ילל רקע זה.
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
זו ה ב ו ש ה ל ב ל ת י תחטאו ,שהבושה מביאה לידי יראת ח ט א )נדרים כ ,(.ושלושה
סימנים יש ב א ו מ ה זו :הרחמנים ,והביישנים וגומלי הסדים ),יבמות ע״ט .(.אנו
קוראים את ר ג ש ה א ש מ ה בשם ה פ ש ו ט :המצפון ,והאדם ב ל י מ צ פ ו ן ה ו א היה רעה.
ברם ,י ש ל ה ב ח י ן ! ב י ן צורות שונות ש ל רגש האשמה .הפסיכואנאליזה מ ד ב ר ת ע ל
רגש אשמה ,המוליד פחדים בפני אבוד כוח גברא ו ס ת ם ,כתולדה ש ל אונניד,
מופרזת .אין כל יסוד •ביהדות ,ל ר ג ש זה ו ל פ ח ד זה ,ולאיום זה ש ל מבוגרים כלפי
תניכים ,המפריזים ב ח ט א זה .רגש אשמר ,של היהודי הרצוי הוא י ר א ת הטא ,אולי
פהד מ פ נ י ה׳ ו מ ה ד ר גאונו ,אולי פ ח ד מ פ נ י חרון א ף ה׳ ,מ פ ג י א ש הגיהנום; בודאי
לא פ ח ד מפגי עונש ע ל חטאים בתחום עריוה ,ש י ת ב ט א דוקא בחסול הגבריות .רגש
א ש מ ה זה א י נ ו ייחודי לאסורי עריות .הוא מלוה א ת היהודי בסל דרכיו ,ב ג ד ר :
שויתי ה ׳ ל נ ג ד י תמיד .אם גם ה ב ו ש ה ה י א מ י ו ח ד ת לתחום זה ,הרי רגש האשמה
הוא כללי לבל ה ע ב י ר ו ת ע ל חוקי התורה .משום כך מותר וחייב המורה לפזר כ ל
רגש א ש מ ה ,שמקורו בפחדים ושל ת ם ב י ד פרום וגו׳ .הייב ההא לעומת זה לחזק
א ת ר ג ש האשמה ,ה נ ו ב ע ת מיראת שמים ומיראת חטא .מובטחני ,״שדרך זו של טפול
ברגש ה א ש מ ה ל א יביא ח ״ ו לא ל א ב ו ד לדעת ,ל א לדכאון ולא ל מ ח ל ת נפש .חסולו
של ר ג ש א ש מ ה זח יפתח א ת הדלת לרווחה להתנהגות מוסרית מאוזנת .רק היהודי
הדתי ,א ש ר לרשותו עומדת הדרך לאיים בדיני שמיא ,מ ב ל י ל ה פ ח י ד בתוצאות
ביואולוגיות הרסניות בתחום זה ,יכול גם לשמור על ר ג ש ה א ש מ ה החיוגי ,וגם
למנוע א ת סכנותיה הנפשיות.
סח ל י מחבד א ח ד •במוסדות לילדים מופרעים: :בא אלי חניך ,וקצור שולהן
ערוך פ ת ו ח לפניו ,ומקריא לפני :אסור להוציא ש כ ב ת זרע לבטלה ,ועוץ זה חמור
מכל עבירות שבתורה• ,ואלו שמנאפים ביד ומוציאים זרע לבטלה ,ל א ד י להם שאיסור
גדול הוא ,א ל א שהעושה זאת הוא בנדוי ,ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו ,וכאלו
הרג את הנפש )קצוש״ע קנ״א ,א( .ואומר ה ח נ י ך :אני רוצת מתמיד ,ואין ל י כפרה,
ואמשיך לרצוח ,חיי אבודים — .ושואל ה מ ח נ ך :ו מ ה א ע נ ה לו ? א מ ר ת י ל ו :
ה ב ט ו י :חמור מםל עבירות התורה ל א ו דוקא )חאה א ב ן העזר כ״ג .א .ושם בבית
שמואל( .ועכשיו תפתה ב פ נ י החניך הלכות לשון הרע ,וכך ד ב ר י ו , :והוא עון גדול
וגורם ל ה ר ו ג ,נ פ ש ו ת .בישראל ,ל כ ך נ ם מ ד ל ו :ל א ת ע מ ד על דם רעך ,צא ו ל מ ד מ ה
אירע ל ד ו א ג האדומי ,ו א ח ״ כ :ולא נחתם •דין ש ל אבותינו במדבר אלא על לשון
הרע ,בלבד )סימן ל – # .ב ( .ו ב כ ן ,ת ג י ד לחניכך :א נ י ה מ ח נ ד ג ״ כ רוצח ,כ י גם א נ י
אינני מצליה ל ה מ נ ע מדבור לשון הרע .שנינו חוטאים חטאים חמורים ,ועל שגינו
לא ל ה ת י י א ש א ל א להתאמץ לתקן,דרכינו ,כל א ח ד בתחומו .יע״י השואת אסור שז״ל
עם לשון הרע נ ט ל ת י א ת העוקץ ,המלווה חטאים בתחום ה ע ר י ו ת ; ה ו צ א ת י ח ט א זד.
מתחום האמוציות החריפות ,והכנסתי א ו ת ו לתחום כל החטאים ,שהאדם נגוע בהם,
לא בטלתי רגש האשמה ,אלא ה ע ת ק ת י אותו מתחום הפחדים האירציונליים אל תחום
המצפון ,ל ש ט ת ש ל יראת ה ט א כללית.
טיעוגי ה״נגד״ מחייבים סיוג החנוך וההסברה .עוד נדון בפרקים הבאים בדרכי
הבצוע ,שחייבים ל ק ח ת בחשבון סייגים אלה .נ ע מ ו ד פ ה רק על ה צ ד העקרוני .על
ה מ ח נ ך להיזהר ,ע ד כמד .ש י ד ו מגעת ,מלהרם א ת ר ג ש הבושה הטבעי .ש י ה ה ע ל
נושאים א ל ה ושמירת רגש הבושה ,ש מ א הם ב ג ד ר :שבור א ת ה ח ב י ת ושמור א ת
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יינו ו נוכל ללמוד מדברי ח ז ״ ל :א מ ר ר ב י יהושע ב ן ל ו י :לעולם אל יוציא אדם
דבר מ ג ו נ ה מ פ י ו ש נ א מ ר :מ ן ה ב ה מ ה הטהורה ו מ ן ה ב ה מ ה א ש ר איננה טהורה
)פסהים ג .(.ה נ י א דבי ר ב י י ש מ ע א ל :לעולם וספר א ד ם בלשון נ ק י ה שהרי ב ז ב
קראו מ ר כ ב ובאשה קראו מ ו ש ב )שם( .חז״ל שואלים ש ם :ה ל א לפעמים ל א ה ק פ י ד
הכתוב על לשון נקיה ,כ מ ו :ותרכבנה על הגמלים •ועוד ,ו מ ס כ מ י ם :א מ ר ר ב הונא
אמר ר ב משום ר ב י מ א י ר :לעולם ישנה א ד ם •לתלמידו דרך קצרה ,ו ר ק :כל היכי
דהדדי נינהו מ ש ת ע י בלשון כבוד )שם עמ׳ ב׳ ועיין בתוםפ׳ ד ״ ה כל היכוא ,מ ד ו ע
עקם הכתוב אצל גה( .יש לנסח דברים בלשון נקיה ,ולא יוציא דבר מגונה מפיו,
אבל ל א על השבון הקצור והדייקנות ,כי כ ד י לבטא א ת ״ביעתותא דגמלי״ ,כ ת ב
הפסוק :ותרכבנה.
חז״יל ה ת ל ב ט ו בבעיה מ ע י ן זאת לגבי ה ע ד ו ת נ ג ד המגדף ,כ י הייתכן ,שהעדים
יחזרו בדבריהם על הגדוף ? עם זאת ,בזמן ג מ ר הדין ,כ ד י ל מ נ ו ע כל טעות ,הוציאו
כל אדם לחוץ ,והעדים אומרים בפירוש ,מ ה ששמעו ,ואינם מסתפקים יב״יכה יוסי
א ת יוסי״ )סנהדרין נ״ו: .(.ברור איפוא הסייג בכל הפעולה ,וברור ג״כ ,שאם יש
למנוע אי־הבגות מסוכנות ,אין להרתע מהדיוק.
סייג •נוסף הוא ,שאין להרבות בדברים ,שעלולים להרבות א ת המתיהות .לשם
כך ח י י ב ה מ ח נ ך להכיר ה י ט ב א ת תלמידיו ,ו ל ד ע ת אם יוכל להעביר שיהות בכל
הכתה )וראה •להלן על המסגרת חרצויה( ,א ו ,א ם י ש כאלה ,שאינם בשלים בכך,
ושיהותיו עלולות רק לעורר סקרנותם ולהגדיל מתיהותם .קשה לקבוע ,מ ה הם
הסימנים ,על ,פיהם יחוש המחנך ,שיש צורך בהנוך זה .נראה ,שקיימות הזדמנויות
לרוב •להכיר א ת חחניך והכתה, .בלמודי תנ״ך ,גמרא ,ספרות ,טבע ו ג ר עולים
נושאים רבים ,ש י ש להם שייכות לגידון .תגובת ה כ ת ה אז תדריך א ת המורד.
בבחירת הזמן והמסגרת הנכונה.
ת נ א י בל יעבר שההורים יסכימו לשיחות אלה .אולי •יש לכנס אסיפות הורים
ולדון עם ההורים על השאלה ,להסביר מ ע ל ו ת י ה והסרונותיה ש ל ההסברה ,ולבקש
מראש הסכמתם .א ם יסרבו הלקם ,יש לקיים אולי שיהות אלה עם קבוצות קטנות
במסגרת ל א פורמלית .ל א אוכל להעלות !על הדעת ,ש מ ש ר ד החנוך יטיל !נושא זה
כחובה על המורים ,גם מכיון ש י ש ל ה ת ה ש ב עם דעת ההורים וגם מכיון ש ל א כל
מ ו ר ה מסוגל לפעולה מסובכת זו .עוד נעסוק בפרוט בעיות אלה• .המסקנה העולה
מדיונים א ל ה היא ,שאין ל ה ר ת ע ' מ ח נ ו ך זה ,בתנאי ,ש י ש •לעשות כל מ א מ ץ לשמור
על רגש הבושה ורגש ה א ש מ ה הנובע מ ר ג ש התלות ש ל האדם •בבורא ,לנוער המוכן
נפשית לכך ,ותוך ה ס כ מ ת ההורים.
ב .מטרות החנוך לחיי משפחה
ההגדרה המקובלת בחוגים ל א דתיים ל ג ב י מ ט ר ו ת החגור ה י א :להכשיר א ת
הילד ו א ת ה נ ע ר לחיי מ י ן בריאים ומאושרים ,וכתוצאה מ ז ה לחיי מ ש פ ח ה תקינים
ויציבים .מובן ,שלא נוכל לקבל .נסוה זה ש ל המטרח .אנחנו רוצים ל ח נ ד א ת
הבנים והבנות להיי קדושה וטהרה .אין זה ר ק ה ב ד ל בנוסח ,כ ש ל מ ע ש ה שניהם
נ 2
25אנציקלופדיח חנוכית ,שם ,עמ׳ .572
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתכוונים ל ד ב ר אחד ,ואין נ פ ק א !מעיה ביניהם ,ה מ צ י ג א ת האושר כמטרה לחיים,
עלול להגיע ׳למשל למסקנה! ,שמגיל מסוים !והלאה מ ח י י ב האושר היתר לחיי אישות
לפני הנשואים .אין פלא! ,שבאותו מקום ,שם נ מ צ א ת ההגדרה ה נ ״ ל ש ל המטרה,
לא מ ו ב ע איסור ,מפורש ע ל היים אלה ל פ נ י הנשואין .נ ח א ה לי ,מ ת ו ך שיחות עם
מחנכים ל א דתיים ,ש ב א מ ת ל א קיימת התגגדות עקרונית לתיי א י ש ו ת החל מגיל
מסוים .א מ נ ם פסיכיאטר ידוע מ ת נ ג ד לבל נשואין לנםיון ,ונימוקיו אתו ״ • .ברם ,גס
נמוקיו הם פסיכולוגיים בלבד ,וניתן להלוק עליהם .ל מ י שהאושר הוא קנה מדד,
לקביעת אורהות היים ,ל א יימלט גם מ ל ה ת י ר דברים ,שיכולים דוקא להרהיק מ ן
האושר האמיתי ,על ד ר ך :כל החודף אחרי הכבוד ,ה כ ב ו ד בורה ממנו .אין ,ולא
יכולה להיות שפה מ ש ו ת פ ת בין מ י שמטרת תייו ה י א אושר — הדוניסט בלע״ז _
לבין מ י שהקדיש א ת הייו לקיום רצון ה׳.
מ ט ר ת החנוך להיי מ ש פ ח ה היא איפוא חנוך להיי קדושה וטהרה .כל מקום
ש א ת ה מ ו צ א גדר ערוה אתה מוצא קדושה )רש״י לויקרא י״ט ,ב .(.ממילא א נ ז
הייבים להקיף בחנוכנו א ת האיסורים !וההיתרים ,על דרך :ואסר ל נ ו א ת הארוסות
והתיר ל נ ו א ת הנשואות .מובן ,שחנוך כזה אפשרי רק ,א ם א י נ נ ו תוחם לנושא זה
מסגרת תלושה מ כ ל מערכת ,הערכים ש ל היהדות .אדרבה ,כ ל ה ה ש ק פ ה של היהדות
על הפרישות מחד ,ו ה ה נ א ה מהעולם הזה ,ש ה ק ב ״ ה בהא א ו ת ו להגהות בו א ת בני
האדם מאידך ,יכולה להגיע לבטוי השגיא ביותר א ג ב חנוך ל ח י י משפחה .הרי מ צ ו ת
עונה ,ובנויה על החובה ועל ה ח ס ד כ ל פ י הזולת ,הרעיד) .ראה פסחים ע ״ ב , ( :הרי
אסור גדה ,כ ד י ש ת ה א חביבה על ,בעלה כ ש ע ת כ נ י ס ת ה לחופה )נדה ל ״ א , ( :הדי
מ צ ו ת פריה ורביד! .בהקשר זה יש להביא א ת ה ש ק פ ת ר׳ יהודה והלזי ע ל הברכות,
ה מ פ ל ו ת א ת ה ה נ א ה לאדם ,ה ש ו נ ה מ ן ה ב ה מ ה )כוזרי ג ,י׳׳ג—י״ז( .יש ללמוד את
מסילת הישרים על הפרישות ,א ת ד ע ת הרמב״ם ב ע נ י ן זה )הלכות ד ע ו ת פרק ג.(.
אם כ י אין ד ע ת ו א ו ל י מ ק ו ב ל ת על ה כ ל )ראה א ג ר ת ה ק ו ד ש המיוחסת לרמב״ן(.
בקצור :אין לנתק א ת הנושא המיוחד מ ה מ ס כ ת הכללית ש ל צ ר כ י היהדות ,ויש
להאיר אותו בתפיסה הסגולית ש ל התורה ל ג ב י חובות •והנאות בעולם הזה ,הכללה
זו ב מ ס כ ת כללית תתרום הרבה ל ה פ ג ת מ ת י ח ו ת יתר ,ת ע ל ה א ת הנושא לרמה
עקרונית ,תשתרר אותו מ ה צ מ י ד ו ת לתחום האמוציות האינטימיות ,ו ת ה פ ך אותו למנוף
תנוכי כללי לרכישת ד ע ת ;האורח הייה ש ל היהדות .מובן ,שבין המטרות ,להבהיר
ולהסביר א ת האיסורים החלים על הרווק ועל כ ל •יהודי .ה ב ע י ה ה נ י צ ב ת ל א פעם
ה י א :האם יש ל ל מ ד דיני טהרת ה מ ש פ ח ה בכללות או גם בפרוטרוט ? ־השאלה
חיונית פחות ,א ם החניך ב א מ ב י ת מסודר ,ב ן להורים הרדים ,ש ל ל א ספק ילמדו
אותו ה ם א ו שליחיהם א ת ההלכות ,ל פ נ י נשואיו או נשואיה .ברם ,ב ב ת י ספר דתיים
רבים הילדים מבתים ל א כ ה מסורתיים ,זבעלית הנוער ישנם בנים ובנות רבים,
שאין הוריהם ובעולם א ו בארץ .ה א ם ל א ה ל ה ה ח ו ב ה ע ל המחנך ,להכין א ת חניכיו
למידע החיוני ש ל א ד ם נשוי ן ה א ם אין זו מ ט ר ה נ כ ב ד ה ש ל החנוך ל ה י י משפחה,
שלעצמו מ כ ר י ע א ת ה ש א ל ה :ב ע ד או ע ד ל צ ד החיוב ?
2
26אידלסטון ,שם פרק , : 6אהבה חפשית ונשואין ל01יון .הוא טוען ,שהנםיון א ע ו ריאלי,
מכיון ששני הצדדים יודעים ,שזה דק נמען ,וממילא איגם השים בהתקשרות מחייבת!
הם ינתקו את היחסים איפוא בנקל.
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
־ א ם זכרוגי אינו מ ט ע ה ׳אותי .מסופר ב ס פ ר הביוגרפי ע ל ה ר ה ״ ג ר ב י חיים עוזר
גרודזנםקי זצ״ל ,כ י הוא ב ע צ מ ו ל מ ד הלכות טהרת משפחה!לגערה ש ע מ ד ה להתחתן,
כי הוריה לא ה י ו א ת ה .
ה ש א ל ה ה ע ו מ ד ת לפנינו ה י א :האם יש להקדים וללמוד דיגים א ל ה עוד טרם
הגיע ה נ ע ר ואו ה נ ע ר ה לכלל אירוםין !>
ה ת י י ע צ ת י בנידון זה עם שגי גדולי התורה ,ל א ב ק ש ת י רשות לפרסם דעתם,
ואני נ מ נ ע איפוא לציין שמותיהם .א ח ד חייב פ ע ו ל ה זו ללא י סייג ,בתקופה ש ל פ נ י
תום החנוך ,לפני •עזיבת ב י ת ה ס פ ר או המוסד .ה ש נ י ה י י ב א ו ת ה רק ל ג ב י •בנות.
טעמו ,כ י שיחות בפרטות הדברים עם בנים עלול לעורר הרהורים ,הקשים מ ן
העבירה )יומא כ״ט .(.כלל זה כמובן חל על כל השיחות ה א ל ה ; מ ש ו ם כ ד אמרנו,
שיש לקיים אותן רק במדד ,.שהנושאים והתעוררו כבר ,ו מ צ א נ ו אסמכתא ,שאין
הדבור מוסיף חומרא לחרחור, .ברם: ,ברור ,שרוב חנערים אינם מחרהרים בפרטי
בדיקת טהרה ווגו׳ ו י ש ל ה מ נ ע איפוא להעלות נושא זזה לתודעתם .ל כ ד ישי להוסיף,
שעיקר האחריות על קיום מצחה זו ה ל על הנשים ,והבן יכול להסתפק .בידיעה
כללית ,ובידיעה ,מ ת י י ש לשאול ש א ל ת רב .א י ן גם לחניח ,שבן ,ש ל מ ד שנים גמרא,
לא יפגש איסור נ ח ה שהדיונים.בו מפוזרים .בכל.הש״ם .פחות ת ד ע הנערה ,גם א ם
•למדה תורה וספר שמואל.
י י ש לנקוט כלל יזה :א ל יעזב נ ע ר ,א ו גערה את!המסגרת תלמודית ,מ ב ל י שהובאה
לידיעתם יענין טהרת המשפחה ,ז .א .הידיעה ,ש י ש הגבלות ג ם בהיי!נשואין ,ויש
מקוה .א ם אפשר להנית ,שהבן א ו הבת ,כשיתארםו ,יפנו א ל ה מ ח נ ד ה נ א מ ן עליהם,
ללמוד פרטי דינים ,יש להזמינם לכר! ,ודי בזה .א ם יתרחקו מ ה מ ח נ ה רחוק גיאוגרפי
או נפשי ,מ ו ט ב ל ל מ ד א ת ה ב נ ו ת קצת פ ר ט י דינים ,ע ם הדגשה ,ש ח ו ב ה להזור
עליהם ל ק ר א ת הנשואין .ב כ ל מקרה יש ל ב ס ס א ת ה צ ד ההשקפתי ש ל הפרישות גם
גם על
בימי הנשואין ,גם ע ל ה א ו ש ר הנובע מ כ ד — כדברי הגמרא •בנדה
.התודעה ,ש א י ן האדם ה י בעולם ה ז ה כ ד י להשיג אושר ,א ל א ל מ ל א ת פ ק י ד שה׳
הטיל עליו — ,גם ע ל ה ח ש י ב ו ת לבסום הנשואין ,כ י גדול שלום הבית ,גם ע ל כד,
שהפרישות יוצרת ל א ש ת נעורים או לבעל הנעורים יחם ש ל א ד ם לאדם ,ו ל א יחס
של אובייקט לאובייקט ש ל תענוג .ל א ה י י ת י מ ר ב ה בהחכחת ההיגינה ש ל הדינים
האלה ,מ נ י ע ת סרטן וגר .זה ישכנע כ מ ו החקירות ע ל ההיזק ש ל ה ע ש ו ן ; לא הפסיקו
לעשן.
נראה לי ,שאם ה מ ו ט י ב המדריד ש ל כל ה ח ט ד ה ז ה ה ו א חיי קדושה וטהרה ,הוא
יוכל להצליח ,מ ב ל י לפגוע ברגש הבושה וביראת חטא ,והוא יתרום ת ר ו מ ה נ כ ב ד ה
לעצוב ד מ ו ת היהודי השלם.
.1הובן החנור לחיי משפחה
.1
הפכריס גיאולוגיים ־אנאטומיים
נושא זה הוא ה ד ב ר ה כ י קל והכי קשה .הנושא כ ש ל ע צ מ ו ברור ומוגדר ,הוא
מורבב מ ע ו ב ד ו ת ביאולוגיות ,ש א י נ ן נתונות !בספק; בעצם הרי הוא כלול בתחום
הלמוד ש ל גוף האדם .כ מ ו שאין המורה מ ס ת פ ק ל ת א ר א ת איברי הגוף ,א ל א גם
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
מסביר ואת התפקידים •של כ ל הלק;בגוף ,ודרכי פעולתו — ,כן לגבי.איברי ההולדה.
אין הנושא ה ז ה מלווה אותם הלבטים ,א ש ר צמודים לכל הלימודים ,הבאים לעצב
א ת ג י ש ו ת היסוד של ה ת ל מ י ד ; אין הוא מכיל בתוכו תביעות הנוכיות תמורות מ ן
הנוער ,א י ן הוא שגוי!במחלוקת ,בין השקפות עולם מנוגדות .סך הכל מדובר במתן
מ י ד ע ו ת ו לא .א מ נ ם תהיה זאת .תמימות להניח ,ש א פ ש ר ל ד ב ר על תהליך ההולדה
כמו ע ל תהליך ה נ ש י מ ה א ו העכול .ה נ ו ש א עמום א מ ו צ י ו ת חריפות אצל כל אדם,
ובודאי א צ ל המתבגר ,ה ח ש ב צ מ י ח ת כוחות הדשים לא נודעים .עצם הזכרת הענינים
האנאטומיים מ ע ל ה מ ב ו כ ה ב ל ב הנער והנערה ולפעמים היוך •על פניו ,שאיננו דוקא
ת מ י ד בטוי לאינפורמציה קלוקלת מוקדמת ,אלא יותר של חרדה מוסוית ולבטים
פנימיים .מ ש ו ם כ ך נראה ,שההםבחה ש ל העובדות הביאולוגיות היא החלק הקשה
ביותר של ה ח נ ו ך י ה ז ח .
עם זאת אין ל ה מ נ ע ממנו ,שהרי השאלות שהנוער מעונין •בחם ,אלה ,שעולות
מאליהן ,מתייחמות לתחום זה בפרט .נ ר א ה לי גם ש ב ע צ ם ל מ ו ד ג מ ר א מ ח י י ב הסברה
של ענין זה ,אם אין לומדים גמרא רק כמושגים ערטלאיים ,א ל א כמציאות ריזאלית.
לא רק פרק ראשון בכתובות מחייב ידיעות םאגאטומיה .גם אם אין לומדים פרק זה
)ובודאי אין לומדים מ ס כ ת נדה( ,הרי עובדות אנאטומיות בתחום הנידון מופיעות
גם בגמרות הנלמדות בשכיחות )ראה ל מ ש ל ב ב א בתרא כ ״ ה ,מ כ ו ת ז ,.בבא קמא
י״א ,.וכמובן בסדר נשים( .איך יבין ה נ ע ר פ ר ש ת יהודה ותמר , .והאם יש ל ד ל ג
על פ ר ש ת זב ו ז ב ה ז השאלה איננה איפוא ,ה א ם יש לתת לנער מ י ד ע אנאטומי ,א ל א
איך יש לתת ,כך ,ש ל א יבוא במבוכה ,ו ל א יבוא להרהורים מיותרים .נדון בעניו
זה א ג ב הש*.לוח ,מ י יתן א ת החנוך הזה.
ז 2
.2
ידיעות הסטיות
האם יש גם לעמוד על הסטיות האפשריות ,על אנשים חולים ונלוזים ,התנהגותם
וסכנתם ל נ ו ע ר ? כמובן שתז״ל דנו בכל זה בגילוי) .ראה ל מ ש ל סנהדרין נ״ד…
יבמות ג ״ ה , :ש ב ת ם״ה .(.עלינו לשאול א ת ע צ מ נ ו :מ ה הערך במתן מ י ד ע כזה ?
טענת אפשרית א ח ת היא ,ש ה נ ע ר י ד ע להיזהר מ פ נ י אנשים הולים כאלה .טענה א ח ר ת
היא ,ש י ש ל ח נ ך א ו ת ו ל א ללכת בדרכים נילוזות .ל ט ע נ ה השניה מ ע ט מ ש ק ל ; קשה
להאמין ש ה פ צ ת מ י ד ע •תמנע סטיות ,אם האדם עלול לכך .א י ן •גם צורך להזכיר
פרטים רבים ש ל סטיות ,בדי להזהיר א ת הנוער להמנע מ א נ ש י ם מסובנים ,ודי
בהתראה כללית .ל מ ע ש ה הבעיה ק י י מ ת רק בה במדה ,ש ה נ ע ר •קבל בבר מ י ד ע על
סטיות שונות ,ורוצה ל ד ע ת א ת ה א מ ת ,מאת ד ע ת התורה .נראה ,שאין א ל ה צרייכים
להוות נ ו ש א לשיחות, ,אלא ע ל המורה להרשות שאלות הפשיזת ,ואם קיימת בושה,
ל ה ש ת מ ש ;בטכסים של תיבת שאלות ,ששולחיהן יישארו אנונימיים .זה •יאפשר לו
לברר ,מ ה מ י ד ת הידיעה י. -חהידיעה המסולפת — של הנער .מכשיר זה ,ת י ב ת
השאלות ,יכול להיות ל ע ז ר רב בברור נושאים אלה ,מ ב ל י להכרית את חנוער
להסיר א ת ה ב ו ש ה ה ט ב ע י ת !ולגלות א ת לבטיו הפנימיים .אין!המורה ה י י ב לענות על
27מעשה תמר נקרא ומתרגם ,וההד ,אמינא ,שלא מתרגם הוא רק משום כבודו של יהודזז
)מגילה כ״ה.(:
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל שאלה ,ובדאי ל א בצבור ,אם !נראה ל ו ש מ ו ט ב לשתוק .הוא ילמד לדעת ,מ ה
מעסיק א ת הנוער ,ויוכל ל פ י זה לתכנן א ת הנוכו.
לתהום הנושאים האלה עלולה להיות ישייכת גם ש א ל ו ת תכנון הילודה ,שכיום
כל ע ת ו ן מ ר ב ה לדבר עליה ,כולל ה פ ל ו ת וגר .אין כ ל דרך למנוע מהנוער ה ש ג ת
אינפורמציה על ענינים הנידונים בריש גלי .אני מ צ י ע ל א ליזום דיוגים החורגים
ממסירת מ י ד ע אנאטומי כללי ,אלא להזמין שאלות ,כ ד י לתקן את סלופי ה מ י ד ע
העתוגאי ,שביסודו מ ו נ ח ת בדרך כלל גישה מ נ ו ג ד ת בקוטביות מ ג י ש ת היהדות.
ל ע ו מ ת זאת יש ל ע מ ו ד על בעית פ כ נ ת ההריון והמחלות! ,בעיקר אצל בנות .גם
אם א נ ו מחנכים כ ת ה דתית ,אין א נ ו יכולים להיות בטוהים ,שאין בין הבנות כאלה,
המחפשות ח ב ר ת בנים ,ונפגשות אתם !בהסתר .הייבים א נ ו להבהיר להן ה י ט ב א ת
הסכנות הצפויות להן .מחנכים מודרגים טוענים ,שכיום אין בידיעת הסכנות האלה
כ ד י ל ה פ ח י ד ; מ ח ל ו ת אפשר למנוע או ׳לרפא ,ויש דרכים למנוע הריון .ל י נראה,
ו כ ך ! ד ע ת אחרים ,שעם זאת לא ה ל פ ה ה ס כ נ ה ב ש נ י התחומים בליל ,ויש איפוא ערך
מסוים בהצבעה על חסכון ש ב מ ג ע אינטימי ,נוסף לעבירות חחמורות שבו .על ה מ ח נ ך
לעשות א ת שלו ולהזהיר! .ברור ,שהבור יהודי ל א יבסס א ת ה ש ק פ ת התורה על
הסכנות הצפויות מ ה ע ב י ר ה ; בכל זאת ,כ ש ה ק ב ״ ה הזהיר א ת אהרן ,ש ל א יבא בכל
ע ת א ל הקודש ,ה צ ב י ע ׳על הסכנה הכרוכה בכד ,ע ״ פ ד ו ג מ ת בני אהרן ,וכדברי רש״י:
משל להולה שנכנס א צ ל רופא )ויקרא ט״ז א ,.ורש״י שם( .יודע אני ,ש ל א םגי בזה.
אבל א י ן לבחול בשום אמצעים העשויים למנוע את הדרדרות הבת.
.3החנוד המוסרי
מובן• ,שזה צריר לעמוד במרכז החנוד .כבר •עמדנו על תוכנו בפרק הקודם .הוא
יתבסס כמובן ע ל ה ש ק פ ת התורה ,אבל מותר לו לגייס גם נימוקים פסיכולוגיים .28
בנגוד לד״ר לייבוביץ סבור אני ,שמותר להציג את ש ב ת מ ל כ ת א ל א רק כיום קדושה,
א ל א גם ביום מנוהה ,לד ל ע ב ד ר ולגר .אין סתירה בין המטרה האלוקית של המצוות,
קירוב האדם לה׳ ,לבין תועלתן המעשית ,אם כ י כמובן ,ש ת ת פ ת ה סתירה בין ש ת י
מטרות ,תצטרד המטרה ה מ ע ש י ת ל ס ג ת בפניי המטרה האלוקית .הנה אפי׳ הרמב״ם
מסביר כ א ח ד הטעמים ש ל איסור א ש ת א י ש מ נ י ע ת מחלוקת של ש נ י גברים ,העלולה
להביא ל י ד י רצה )מו״נ ג ,מ״ט( .אין ספק ,שהרמב״ם ,אשר כלל איסור זה בספר
ה נ ק ר א :ק ד ו ש ה אינו סבור ש ז ה ה ט ע ם העיקרי לאיסור א ש ת איש ,והוא גם במורה
נבוכים מוסיף טעמים אחרים :בד !דרכו בהסבר ה מ צ ו ו ת .כ ן גם המורה זכאי
לצרף לטעם הקדושה טעמים הנוכים פסיכולוגיים ,כמו בזבוז מ ר ץ הדרוש ללמודים ,אם
הנער ייפגש עם נ ע ר ה ; םכון הנשואים ,א ם הצעיר יהיה מקודם :במה שקרוי א ה ב ה
חסשית ,כ י ה ו א ישווה בין א ש ת ו לאהבותיו הקודמות וגו׳ .ברם ,נראה לי ,שכל
ועמוקים ה א ל ה אינם א ל א לוואי בעלמא ,ואין בכוחם להשפיע הרבח .כל דבורינו
על ה ט ו ב במנוחת שבת ,ועל העוול בטיולים בשבת ,א ש ר בהכרה גוזלים ממשרתים
29
28ראה למשל באנציקלופדיה חנוכית .עמ׳ ,580בל הספרות בנושא זד .דנה בכך.
29דאה למשל אחד הטעמים לשמיטה של הדמב״ם ,שהארץ תוסיף את בוהה) ,מו״ג ג• ל״ט.(.
זעל זה בותב האבדבנאל :ואין הדבר בן באמת )בפירושו לויקרא כ׳׳ה(.
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
לרוב — נהגים ,ב ע ל י קיוסק ,ע ו ב ד י ת ח נ ת בנזין ונו׳ — א ת מ נ ו ח ת ה ש ב ת שלהם,
ערכם היום כקליפת השום .בזה צודק ד״ר לייבוביץ מ ב ח י נ ה פסיכולוגית .ה ש א ל ה
היום ,בכל תחומי ה ה ת נ ג ש ו ת בין הדוגיסם לבין היהדות ה י א :האם א ת ה רוצה חיי
קדושה ו ד ב ק ו ת באלוקים א ו הפקרות והיי ת ע נ ו ג ו ת ב ל ב ד ? כל ה נ מ ק ה בכוון :גם
אנו דואגים לתענוג ,והוא שפיר יותר ,מ ה ט י א ה בדורנו א ת מטרתה .משום כך נ ד מ ה
לי ,שרק היהדות ה ד ת י ת יש ל ה םכוי להצלחה בחנוך ל ה י י משפחה .אין בידי מחנכים
חפשיים לרסן א ת יצרי הנוער ,ו ל א יועיל כל ח נ ו ד וכל הסבר.
.4
הכנה לחיי נשואים
הרב י .רוזנטל ש ל י ט ״ א א ב ״ ד בחיפה הדגיש ל א מזמן א ת ההכרה .בהכנה רעיונית•
ומציאותית להיי נשואים ,ודבר מ ת ו ך הנסיון ש נ צ ט ב ר בבית דינו ,ש ל נשואים
נכשלים ,על כל הטרגדיות ,הנובעות מכך לגבי הבעל ,האשה ובפרט הילדים .הוא ת ב ע
מהמחנכים להתמסר יותר ל ת פ ק י ד להכין א ת הנתונים לחנוכם לכל הפרובלימות,
שהנישואים יבולים לעורר ,וגם •הרצה ,על כ ד בפומבי .אמנה פה סעיפים אחדים'
שמחיבים ט פ ו ל מ צ ד המחנכים ,במיוחד עם נוער יותר מבוגר.
א .מ ט ב ע ו ש ל גוער ,שרואה במרכז י ה י ד י •של הנישואין חיי אישות .א
יזכה לכך ,הרי הגיע •לגן ע ד ן עלי אדמות .א ש ל י ה זו יש לפזר ,על ד ר ך :ש ק ד החן
והבל היופי ,א ש ה יראת ה היא !תתהלל .יש לתאר א ת כ ל המרחבי וההיקף של היל
הנישואין ,מ ה רבים הסעיפים באבן העזר ,הדנים •בהתחייבויות הכספיות המעשיות
ההדדיות .אמנם אוי לזוג ,שישתית א ת היחסים ההדדיים על החסדרים שנקבעו
באבן ה ע ז ר .הנשואין לא יצליחו אם ל א יוםךו על עזרה הדדית ,על וויתורים
לזולת ,ז .א .לבן או ב ת זוג ,על נכונות לשותפות מ ל א ה בענייני כספים ובענין תכנון
החיים ,הדירה ,החנוך ועוד .הכרת מ ש מ ע ו ת הנשואים בכל היקפם עשויה למנוע
אכזבות ולחנך לזהירות בבחירת ב ן או!בת הזוג.
ב .מאידך יש למתן א ת הציפיות .אין כל יסוד לתקוה ,שהנשואים יבטלו
את האינדיבידואליות של כל א ח ד מ ב נ י הזוג .יש לכבד א ת הרצון!האישי של השני•,
ואין לתבוע מ מ נ ו ל ה ש ת נ ו ת •לחלוטין בהתאם לרצון בן א ו ב ת הזוג .גם בנשואים ילך
במדד• מסוימת כל א ח ד את דרכו ,וזאת יש לקבל כעובדה קיימת .אדרבה ,גדלותו
של האדם ניכרת ,בזח ,ושהוא מ כ ב ד א ת החירות של כל א ד ם אחר ,ובן א ו ב ת הזוג
בכלל .תנוך זה יפלל איפוא ה נ ו ך להבנת השוני בין בני אדם !בכלל וכבוד הרשות
הפרטית של כל אדם ,על ג ד ר :א נ י בדיה ,וחברי ב ד י ה ),ברכות י״ז ,ועיין
במהרש״וא(.
ם
,
3 0
ג .מקום נ כ ב ד בחנוך חיי •נשואים מ ת ב צ ר לחנוך ל ק ר א ת אבהות ואמהות.
הרב הנ״ל הדגיש ,שאפילו בחוגי ה י ה ד ו ת ה ד ת י ת י ש ל ע מ ו ד על הסכנה ב ד ה י ת
ההריון מ ת ו ך גותיות ומתוך רצון להתבססות כלכלית .הילד הוא מלט ,הוא מ פ י ג
א ת שעמום היחסים ,החא התוכן ש ל הנשואים ,וכדברי ר ש ״ י :והיו לבשר א ח ד :
הולד נוצר יע״י שניהם ,ושם ,נעשה בשרם א ח ד )בראשית ב .כ ״ ה ( .א ח ת ממטרות
30ודאה דברי הרב דםלר הנפלאים על הנתינה ותנטילה בנשואים )מכתבי י אליהו א.
עפ׳ .(38
54-
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנשואים היא הולדת ילדים ]לא כל !מטרתה ל פ י הנראה !בתורה ,כ י כן כ ת ו ב :
ולאדם לא מ צ א עזר כ ע ד ו ,ו א ח ״ כ :זאת ה פ ע ם עצם מ ע צ מ י ובשר מבשרי[ .גישה
הדוניסטית מובהקת עלולה לקפח מ ט ר ה ז ו — למרות היצר העמוק ש ל אבהות
ובפרט אמהות ,הטבוע באדם .יש לרקם לתור המסכת ושל הנוך לחיי משפחח ,פרקים
בתורת גדול וחנוך ילדים ,ומקומם המרכזי במשפחה ,נושא זה עשוי לעדן א ת
הרגשות הסוערים של היצר וליצור ת מ ו נ ה ש ל מ ה יותר מ פ ו נ ה יותר מ ח י י הנשואים.
ד .ייתכן ,שהבנה ל ח י י נשואים מחייבת גם ה צ ב ע ה ע ל קשיים אפשריים.
אציין רק אחדים מהם .חיים בצוותא עם החותנים ,מ ת ו ך מצוקת דירות ,מסורות
שונות בתחומים !נרחבים .כשמדובר בגשואין ש ל מזוג גלויות ,סכנת ההתרחקות,־
אם המתחתנים הם צעירים ,שטרם ע צ ב ו לחם א ת דרכם !בחיים ,ובמרוצת ה מ ש ד
ה ת פ ת ח ו ת התרבותית ׳והכלכלית יישאר ה א ח ד עומד יעל מקומו ,בדרך פלל האשה,
אשר עם הנשואים מ ס ת פ ק ת בהישגים האינטלקטואליים ,שהגיעה אליהם ע ד כה,
כ ש ה ש נ י הולך וכובש לעצמו ת ו ך למוד מ ת מ י ד קריירה מזהירה .סיטואציה זאת
ט ו מ נ ת בחובה סכנות המורות .ה ב ע ל עלול ביום מ ן הימים להתבייש ב א ש ת ו הבורה,
כשהוא הייב להכניסה להברה הגבוהה ,אליה הצליח לחגיע ע ״ י נכונות האשד .לשאת
בפרנסה ,כ ד י שהוא יוכל ללמד .כמובן קיימת גם סכנה ההפוכה ,ש ה ג ב ר •ידרוך על
מקומו! ,והאשה תתמיד בלמודיה ותגיע ל מ ע מ ד גבוה יותר .זו אולי המורה עוד יותר,
אם כי נדירה יותר .בין כך ובין בך ,חנוך לחיי מ ש פ ח ה תייב לסקור בעיות א ל ה ד -
אשר אולי רחוקים מתחום ה ה ת ע נ י נ ו ת הבוערת ש ל הצעיר והצעירה .דוקא משום כך
אלה עשויות לצגן א ת ההתלהבות ה ת מ י מ ה של ה צ ע י ר לאהבה,הגדולה הנצחית ,כ ד י
שזו ת פ נ ה מקום להתפכחות מבוגרת יותר ,אשר ה י א .תאפשר בנין ש ל א ה ב ה בר
קיימא ,הכללת כ ל הנושא ה ז ה בתחום החנוך לחיי מ ש פ ח ה יפקיע אותו מהסכנה
של מ ה שקרוי בדרך כ ל ל :חנוך מיני ,שחקא בכך ,שחנוך מיגי סתם עלול לדרבן
ולעורר!במקום לרסן ולמתן ,עלול לגרות במקום להעמיק הבנה .ראית התחום כולו
יכין ,ע ד כ מ ה ש י ד מ ח נ ך מגעת ,א ת הקרקע לנשואים יציבים ומאושרים .גדול
שלו־ם הבית.
ד .המסגרת הרצויה
האפשריות התיאורתית ה ן :ש י ה ה לכל יתיד ,ש י ח ה בכתה• ,שיחה בקבוצות
קטנות יותר .לכך י ש להוסיף שאלה א ח ת :ה א ם יש לקיים שיחות לבנים ובנות,
חמתחנכים!בקבוצה מ ע ו ר ב ת יהד ?
• י מ ה ' ה ם השקולים המדריכים ב מ צ י א ת ת ש ו ב ה ? א ם א נ ח נ ו רוצים לארוג א ת
הנושא ה ז ה לתוך המסכת החנוכית הכללית ,הרי אסור לנו לשבור את המסגרת ,ב ה
מ ת ק י י מ ת הפעולה התנוכית והלמודית כולה .הדבר יהייב מ ת ן חנוך זה אפילו בבתה
מעורבת ,מכיון שכל פריקת ה מ ס ג ר ת ת י י ח ד נ ו ש א זה מ כ ל התכנים החנוכיים ,אשר
השוני ,מעורר איפוא סקרנות יתר ,יותר מתיחות ,ומאידך ל א יכיר הנער ,שהחגוך
לתורה חטיבה ש ל מ ה היא ,ואין ה ב ד ל עקרוני בין ה מ א ב ק עם יצר לשון ה ר ע לבין
המאבק עם יצר העריות; הכוחות ,בהם רוצה המורה לצייד א ת חניכיו כ ד י שיוכלו
לעמוד במאבקים ,כולם יונקים מאור ה י ה ד ו ת ומהכרת ה ח ו ב ה ש ל אדם כלפי בוראו.
מורה מחונן יוכל אולי בשעור א ח ד א ו ב מ ע ר כ ה א ח ת לכלול!נושא זה ע ם ת ח ו מ י
www.daat.ac.il
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
גסיון ׳אחרים• ,בהם נדרש היהודי לעמוד איתן נגד הפתוי .ייחוד המסגרת למטרה
יחידה זו בלבד!תסכל אפשרות ש ל ח נ ו ך אורגני זה.
מ א י ד ך בבר למדגו להכיר ,שכל השוואה עם ותחומי חיים אחרים ל א תצליח
להוציוא להלוטין א ת ה מ ת ח המיוחד *ואת האמוציות הסגוליות ,המלוות א ת הדיון
בעניגים הנוגעים ליצר העריות .ידעו אנשי כנסת הגדולה ,שאחרי שבטלו א ת יצר
עבודה זרה ,ת ה י ה עבדתם שלמה אם יבטלו יצר זה )סנהדרין ס״ד .(.שקולים אחרים
מחייבים דוקא מסגרת אחרת .קיימות •דעות שונות לגבי מ ת ן ,חנוך זה בחברה
מעורבת ,גם אם כל ההנלד ניתן ,במסגרת זאת .האנציקלופדיה החנוכית מחייבת
חברה מעורבת ,אם כל החנוך נ י ת ן כ ך ! .לעומת זאת סבור א ח ד החלוצים בתחום
זה באנגליה ,שמובן:בהחלט ,ששיחות א ל ה יינתנו לבנים ולבנות בנפרד ,ע ״ י מורה
בן מינם . .מכיון שההנחה• ,שאפשר לכלל חנוד •זה במסכת הכללית ,ללא כל ה ב ה נ ה
בין הרגשות ,שמעוררים !נושאים א ל ה לבין ה מ ת י ח ו ת המיוחדת בנושא זה ,היא
אשליה ,הרי מ ו ט ב לקבוע מסגרת מיוחדת ,המתאימה לייהוד ושל העגין הנידון.
ולא רק יש להפריד ב י ן בנים לבנות .כ פ י שכבר כתבנו ,לא כל תלמיד באותה
כ ת ה ה ג י ע ל א ו ת ה ד ר ג ת בגרות .כן יש לדעת ,שמסגרת של כ ת ה לא תאפשר
לביישנים וגהםאים א ל הכלים לברר שאלות ,שהם מעוגיגים ,בהם ,א ו אפילו לברר
דברים סתומים ב פ י המורח .מאידך חוששני ,ששיחות ביהירות ,לא רק שאין פ נ א י
למורה ל כ ל אחד ,א ל א שהחניך ירגיש מ א ד לא בנוח למול מחנכו ,כי ע ״ פ רוב ל א
נתרקם ביניהם יחם אינטימי ממש• .יש גם לחשוש ,שהחניך •ידמה בלבו ,שהוא ל ב ד
מכל ׳באי תבל !נתון בלבטים קשים ,ובעייתו אין מ ש ל ה בכל ה י ק ש .משום כך נראה
לי ,שהדרך האופטימלית היא הרכבת קבוצות קטנות לפי מידת ההתפתחות
המשעורת ,ש ת י פ ג ש נ ה לשיחות עם המורים; הנני מביר מורה — כיום מראשי
החגור — שקיים שיחות א ל ה עם קבוצות תלמידים בביתו .מ צ א ת י •שקולים אלה
בספר .אבל אינני זוכר א ת ש מ ו ושם מחברו.
3
32
•עצה זו איננה ניתנת לבצוע בכל התנאים ,והשקולים הנגדיים ,אותם תארתי
הם :בעלי מ ש ק ל לא מבוטל .על כ ל מ ת נ ד ל ד ע ת את השקולים ולהכריע בדבר
המסגרת המתאימה בהתאם לנתונים המיוחדים ש ל כ ת ת ו ולפי הבנתו.
ה .המחנד הראוי לתפקיד
.1
ההורים
כל המאמר הזה יוצא מתור ההנחה ,שאין להורים תפקיד עיקרי ב ה ע נ ק ת חגור
זה .הדבר מחייב הסבר .מ ש א ל מאנגליה גלה ,שמעטים הם ההורים המוכנים ,ל 3ג.
מתור פחד ,א י ידיעה וגישות משובשות מוצאים הרבה הורים קושי בחגור והסבר
א ל ה ,ישנה דעה ,שבמדה ,ש ה מ ח נ ד קרוב יותר ואל החניר ,בה במדד .קשה לו
כ ך
3 4
31
32
33
34
56
אנציקלופדיה חנוכית ,עמ׳ .577
טוקר ,עמ׳ .27
טוקר ,עמ׳ .22
וול ,שם׳ עמ׳ .202
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
3 5
יותר לשוחח א ת ו על בעיות אלד!; מתוך בושת המחנך והחניך גם י ח ד .מובן,
שכלל זה חל בראש וראשונה על ההורים .יש לכך •קצת סמוכין בחז״ל .עם הכל
אדם רוחץ חוץ מאביו וחמיו ובעל א מ ו ובעל אחותו ,ומפרש ר ש ״ י :מ ת ו ך שרואהו
ונזכר שמשם יצא ,נותן לבו •בהרהור ״)פסחים נ״א .(.דומני• ,שרתיעת ההורים מפני
מ ת ן חנוך ישיר לבניהם נ ו ב ע ת מ ת ו ך אותו ה ח ש ש — אולי בלתי מודע ,י — שהבנים
יהרהרו בהם ובחיי האישות שלהם: .ברם ,בודאי א ס פ ק ט זה חל בעיקר על ההסברה
ה א נ א ט ו מ י ת ; אין הוא משחרר א ת ההורים מחנוך מוסרי כללי המקיף גם תחום זה.
יותר מ ז ה :אין לי ספק ,שהדוגמא של ההורים בהתנהגותם בינם לבין עצמם —
בנוכהות הילדים — אין כמוה לחנך לטוב או למוטב ,וגם על כך רומזים ח ז ״ ל :ו ת צ א
דינה ב ת לאה — ומפרש רש׳׳י :ולא ב ת יעקב ,אלא ע׳׳ש יציאתה גקראת ב ת לאה,
שאף היא יצאנית היתד ,.ש נ א מ ר :ו ת צ א לאה •לקראתה ועליה משלו המשל ,כאמה
כ ב ת ה )בראשית ל״ד .א .(.ומה גדול פלא מדרש זה .כ מ ה משבחים חז״ל א ת ל א ה
על יציאתה זו לקראת יעקב ,ובזכות זה זכתה ליששכר ,יודעי בינה לעתים )עירובין
ק .(:בודאי כונתה ש ל לאה היתד ,לשם שמים ,אבל יחד עם זה ראו חז״ל ביציאתה
דוגמא — ולא כ״כ ראויה להקוי — עבור דינה .
38
.2
המורד
כבר ה ב א נ ו דעה מבוססת ,שהייב המורה להיות ב ן אותו המין כ מ ו הכתה ,בה
הוא מחנך .ה ב ע י ו ת ה ן :האם כל מורה מסוגל לתת חנוד ז ה ; ,מה צריך להיות יחסו
ש ל ,ה מ ו ר ה א ל הכתה ,האם א פ ש ר לדרוש מ ן חמורה לתת חנוך זה !בעל כרחו ,כ פ י
שאנו דורשים ממנו לתת ש ע ת מחנך וגף ? האם חייב המורה לקבל הכשרה מיוחדת
לקראת תנוך זה ? קיימת דעה ,ובודאי מבוססת ,שאם א נ ו רואים נושא זה כחלק
איגטגרלי של התפקיד החנוכי ,יש להקדיש ל ו זמן בסמנריונים למורים ,יש לתת
שעורים מיוהדים באספקטים הביאולוגיים ,המוסריים והסוצראליים של הענין • א ם
היהםים בין המורה לבין הכתה מתוחים ,אין סכוי ,שמורה יצליח להעביר דוקא
נושא ז ה .אין ל י ספק ,ש א י א פ ש ר להטיל תפקיד זה ע.ל מורה ,שאינו מסכים
לכך .שמא אין הוא מאוזן בעצמו ,ש מ א לא פתר א ת •בעיותיו האישיות ,ומכאן
אי־בטחונו והםוםיו .מכאן ,שאין זה רצוי ,שרווק א ו רווקה יעסקו בנושא זה.
ז3
3 8
ברם ,אם א נ ו רואים את הנושא כחלק מ ן המסכת חחנוכית הכללית ,ייתכן,
שאין צורך לקבוע דוקא מורד ,מסוים כאחראי לתחום זה .על מ נ ה ל בית הספר
להטיל הובה על כל המורים המתאימים לבך ,לכלול בלמודיהם חלקים ש ל החנוך
לקראת חיי משפחה ,העולים מתוך הומר הלמודים אשר •לפניהם .א ז יכלול המורה
ל ט ב ע בנושא גוף האדם גם את הסברת ה ה ו ל ד ה ; המורה לתנ׳׳ר יסביר ,א ג ב ל מ ו ד
פרשת א מ נ ו ן ותמר, ,את המוסר היהודי ,האוסר על ייחוד פנויה — א מ ר ר ב יהודה
35
36
37
38
אדר ,שם ,עמ׳ .237
•וכעין זה הערכה כפולה ,ולכאורה סותדת לחז״ל כלפי בגות לוט .בשביל לילה אחד
שקדמתה בכירה לצעירה קדמתה ארבע דורות לישראל ,ומאידך :בכירה דקאמרה מואב,
מותר היה לעשות אנגדיא בבניה ,ונגד עמון אסור)בבא קמא ל״ח.(:
שדטדס ,שם ,בהקדמה.
וול ,שם ,עמ׳ .203
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
אמר ר ב :באותה שעד — .אחרי אמנון ותמר — גזרו •על ייחוד דפגויה •)סנהדרין
כ״א( ,ואת חעקרון :לד לד אמרי נזירא םחור סחור לכרמא לא תקרב )ראה השמוש
בפתגם זה לנידון דנן ב ש ב ת י״ג ;(.המורה לספרות יבחר קטעים מתאימים ,להשעין
עליהם א ת המוסר ההשכל המתאים! .בקצור :ת ה י ה זאת מ ס כ ת חנוכית ש ל הזדמנויות
מכוונות ,תוך •ערנות ש ל צוות המורים להדריך א ת תלמידיהם להשקפה תורתית
נכונה ולהתנהגות נאותה ,בדרך ש ל הוראה מחנכת.
מובן ,שדרך זאת תבטל א ת ה ה צ ע ה בפרק הקודם של ארגון קבוצות קטנות,
אבל לא מכל וכל .גס חנוך זה ל א יאפשר לכל התלמידים להעלות א ת כל מ ה שמעיק
על לבם ,ויש ספק ,ואם ההזדמנות תקיף א ת כל השטחים האפשריים .א ב ל נראה,
שדוקא על ידי ש י ט ה זו ילמדו חמורים להכיר א ת אותם התלמידים ,שאזניהם קשובות
במיוהד כשנוגעים בנושאים אלה .בקבוצות יוסיפו יאיפוא •על אותם הנושאים הכללים
המועברים בשעור .אין להשאיר א ת ההזדמנויות למקרה ,כי עלולים לפסוח עליז
בכוונה .יש לתכנן אותו ,ת ו ך עיון בחומר הנלמד ,ובחירת ההזדמנויות המתאימות
ביותר מ ב ח י נ ת רכישת ה ש ק פ ת עולם תורתית .מובן ,שעל המנהל המתכנן להתחשב
לא רק בחומר ה נ ל מ ד אלא גם במורה ה מ ל מ ד א ו ת ו ; ל ז ה יציע רבוי הזדמנויות,
ולזה ימעט ,ל פ י טיב המורה ,אזונו ה נ פ ש י ויחסו לכתח.
מקום מיוחד נ ת ב צ ר לגמרא ׳במערכה זו .כבר אמרנו ,שלמוד גמרא לא בצורת
פלפול במושגים ערטילאיים !בלבד אלא תוך ה ב נ ת המציאות הריאלית ל א יוכל
להמנע מ ה ס ב ר ת עובדות אנאטומיות רבות .ושוב ה כ ל תלוי בכך ,מ י המורה .ל א
אשכח א ת החויה שהיתר .לי ,כשנכנסתי לישיבה ק ט נ ה א ח ת ושמעתי א ת המורה
מפלפל עם התלמידים בסוגיות •של פרק ראשון ש ל כתובות .גם א נ י ה צ ג ת י שאלות,
והתרשמתי ,שהאוירה בשעור אינה שוגה מ ז ו בדיון על שור שנגח א ת הפרה .זהו
החנוך הטוב ב י ו ת ר ; ההא מקיים א ת ה ת ב י ע ה לאובייקטיביזציה — נתוק מ ע ו ל ם
האמוציות המתוח של ה נ ע ר — י ח ד עם תוספת •הקדושה של למוד תורה .א ש ר י
המורה המסוגל לכך.
.3
רופא או פסיכולוג
39
ה פ ק ד ת כל התנוך ה ז ה בידי מומחים אלה תפקיע אותו מתחום ה ת נ ו ך .
המומחה לא יבחין •ברמה הדרושה לילדים ,ידבר מ ע ל לראשם ,ישתמש בבטויים
מדעיים ל א מובנים ,ודבריו עלולים ל ה ס ב יותר ,נזק מ ת ו ע ל ת .בכל זאת יש
המייעצים ב ש ע ת הדחק — א ם אין מ ח נ ך מוכן לקבל על עצמו א ת התפקיד— ,
למסור א ו ת ו בידי ה ר ו פ א .המעלות בהפקדה זו ה ן ניכרות .ב פ נ י רופא א י ן
מתביישים ,כך מקובל ,כ י אין ברירה .הוא מ ח ו י ב לשמור על הסוד של החולה.
ממילא גם על הסודות ש ל ש א ל ו ת החניכים .א י ן הוא אוטוריטטה מ ש מ ע ת י ת ; אם
גם יגלה החניך סתרי לבו ,הוא לא י ע נ י ש ולא ינקם .הוא מסוגל להבין א ת החניך.
כי הוא מכיר טבעו וגופו שיל האדם .כל אלה שקולים רציניים .בכל זאת אינם
4 0
41
39פוקר ,שם ,עמ׳ .37
40שרטדם ,שם ,עמ׳ .173
41אנציקלופדיה חנוכית ,שם ,עמ׳ .576
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שקולים כ ע ד החסרונות .הרופא אינו מחנך ,וכל ה מ ט ר ה ש ל החנוך ה ז ה הוא הכוונה
לקראת החיים .לא רבים המוסדות ,שרופאיהם ה ם דתיים .מ א י ד ך א י ן זה כה רצוי
להזמין רופא זר ,ולו דתי ,כשאין לחניכים כל יחס אליו .הבעיות אינן רפואיות כלל.
אין זה בטוח ש כ ל רופא מסוגל גם לתת הסברה בנוסח החנוכי המתאים .אחת
ממטרות שיחות א ל ה היא אולי גם לחזק ואת ה ק ש ר בין המחנך לבין חניכיו ולהביאם
לכך ,שידעו ש י ש אדם קרוב להם ,אליו •יכולים לפגות לעת מצוקה .אל רופא אין
פונים בדרך כלל ב ש ע ת מצוקה נ פ ש י ת ; אולי יותר א ל פסיכולוג .נראה איפוא ,שזה
רק מוצא בזמן חוסר מוצא ,כשהצורך החיוני בחנוך זה קיים ,ואין מחגך מוכן לכך,
ויש במקום רופא מתאים.
והרב י ב א מ ת באעליזד .ישנה הצעת לשתף גם א ת הכומר להבדיל בחנוך זד. = ,
לו היה בכל בית ספר רב הפעיל בתנוך הכללי ,נותן שיחות ,מקבל חניכים השואפים
לייעוץ ,ייתכן ,שאין כמותו לקחת ה ל ק פעיל בחנוך זה ,שהוא חלק נ כ ב ד ביותר
של החינוך הדתי .ברם ,נראה ,ש ב ת נ א י מדינת ישראל ביום לא רצוי לטפח אשליות
כאלה .ישנם מוסדות של עלית הנוער ,המנוהלים ע ״ י רבנים ,או שרבנים מעורים
בחייהם החנוכיים ,הם אמנם מעטים .א ז יש לחשוב יפה על שלובו ש ל הרב
בתפקיד זה.
אם פסלנו את הרופא והפסיכולוג כאנשים מן החוץ ,שאין להם שייכות לחנוך
בדרך כלל ,קל וחומר ,שאין להזמין אורחים מ ן ה ח ו ץ לשיחות על נושא זה ,ותהיה
מומחיותם כאשר •תהיה .אמנם באנגליח נערך נםיון בשיחות אלה דוקא ע׳׳י מומחה
מ ב ח ו ץ ; ה ט ע נ ה היתה ,ש ב ב י ת הספר ,בו נערך הנסיון ,מוזמנים אורחים מחנכים
לפעמים לשיחות על ׳נושאים בתחום ה ת ע נ ע ו ת ם ; הילדים לא יופתעו ,אם שוב
ייכנס זר לכתה ,לשוחח על נושא מיוחד ,שהרי באים מרצים ע ל חבר הלאומים
)לפני המלחמה( ,על אסטרונומיה וגר .הילד יגלה יותר אמון למומחה־מחנך מבחוץ
מאשר למוריו הישירים .לזיעת עורכי הנסיון ההא עבר ב ח צ ל ח ה .ברם ,נראה,
שחטענות דלעיל נ ג ד רופאים ופסיכולוגים בחלקם הגדול תופסים גם ל ג ב י מחנכים
זרים .המחנך הזר אינו מכיר את החגיכים ,אין זה בטוח ,שיתנו ב ו א מ ו ן ; יש בכך
משום ־הפקעה מ מ ע ר כ ת החנוך הכללית ואין זה נושא כה נויטרלי כ ח ב ר הלאומים.
חשיחות לא תעצבנה יחסים טובים עם המורים ,שערכם גדול גם מחוץ לכתלי
בית הספר.
4
43
ובסכום איפוא ,נראה ,שהטוב ביותר להפקיד א ת החנוך ה ז ה בידי מנהל בית
הספר ,אשר יתכנן בחבר המורים א ת ב צ ו ע תפקידו ש ל כל א ח ד המורים ,במקצועו,
תוך בחירת ההזדמנויות המתאימות.
ו .הגיל המתאים
ב ש א ל ה זו הדעות מחולקות .הנםיון ש ל הסברת הפונקציות האנאטומיות נערך
עם ילדים ב ג י ל שלוש עשרה ומעלה ** .ל ד ע ת מחנכים קטוליים ,יש לקיים שיחות
42וול ,שם ,עמ׳ ,202מזכיר גם את הכומר.
43טוקד ,שם ,עמ׳ .30
44טוקר ,שם ,עמ׳ .25
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפני ה ת ח ל ת גיל ההתבגרות ,כדי שהילד ,בשיחולו השנויים בגופו ,יהיה מוכן לכל
מבחינה נ פ ש י ת .ד ע ה א ח ר ת אומרת ,שאין ל ת ת סתם חגור כזה ,אלא בח במדה,
שיש לה באותו זמן השיבות הנובלת ב ע צ ו ב ההיים של ה י ל ד .הפרוידאנים סבורים
שחשיבות זאת י ש לכל חנוך זה גם בגיל הצעיר ביותר ,והילד שקוע בחויות אורטיות
על יסוד יהסיו עם הוריו דוקא בנעוריו הראשנים .כמובן ,שלכל גיל גישה מיוהדת
לבעיות אלה.
אין בידי להכריע בין ד ע ו ת א ל ה ע ל יסוד מקורות כלשהם הידועים לי בספרי
ה ק ו ד ש ; לא ארצה להסתמך על הסברה הרופפת ,שהבאתי בהתחלת ה מ א מ ר :יבואו
טהורים ויעסקו בטהרות ולהסיק ,ש מ ו ט ב לדון בשאלות אלה ,כל עוד לא התעורר
היצר ,כי אין במאמר זה כל ראיה מ כ ר ע ת לדעה זו .ק ש ה גם להסיק מסדר הלמוד —
מתי נלמדות מ ס כ ת ו ת נשים ,ו מ ה עוד ,שבמקורות לא רשומים הגילים ,בהם התלמיד
עובר מ מ ס כ ת ו ת מועד ונזיקין למסכתות נשים.
א י ן להכריע בענין זה מ ת ו ך הסברה חחנוכית .מ כ י ר א נ י מחנכים דתיים ,א ש ר
העדיפו להסביר לבניהם ובנותיהם א ת עובדות החיים ע ו ד בגיל צעיר ,כשלא טעמו
עוד טעם חטא ,וזה לדברי חז״ל עד גיל בר מצוה ,ומכאן ,שגר קטן זכות היא לו
להתגיר ,ועבד גדול ,שטעם טעם חטא ,הוב הוא לו).עיין כתובות י׳׳א .(.משמעותו
•של ״ ט ע ם טעם ח ט א ״ איגגו שכבר ח י ה י י אישות ,כי ההלכה רק מבדילה בין מ י
שלא הגיע לבר מצוה לבין מי שהגיע .וגגד סברה זו עומדת הדעת ,שאין הילד
תופס !את ה מ ש מ ע ו ת של הדברים ,כ י אין הם ריאליים ב ש ב י ל ו ; ש מ א עצם השיחות
המוקדמות עלולות לעורר דמיונות לפני זמנם הטבעי .אין כל הכרח להייב ילד
ללמוד דברים מסוג זה בעל כורחו ,והוא איננו מעונין בהם .נראה ל י למשל ,שבזמן
שהילד לומד ב כ ת ה ב׳ פ ר ש ת יהודה ותמר ,אל לו למורה להסביר לו •בפרוטרוט א ת
הפסוק ט׳ בפרק ל״ח .נוכחתי ,שמורים מצליחים יפה ללמד פסוק ;זה ,מבלי לברר
א ת תוכנו הביאולוגי.
אינני כלל .בדעה ,ש י ש לענות ע ל ה ש א ל ו ת הסקרניות ש ל הילדים הצעירים
בדרך ספור החסידה .בשום אופן אין לשקר• ,ושקר א י ן לו רגליים .אפשר לענות
על שאלות הילדים בדבר מקורו של ה י ל ד ותפקיד האב ,מ ב ל י לתת שעורים
בביאולוגיה .הילד אולי ל א יסתפק בכך ולא תיפתר בשבילו התעלומה ,אבל ׳בגיל
לפני ההתבגרות אין היא מציקה לו כל עיקר ונשכחת.
ג 4
4 6
ז 4
נ ו ט ה אני להציע לדחות שעורים בגוף האדם ,שיכילו א ת ה מ י ד ע הדרוש ע ד
לגיל ההתבגרות ,כשהענין ש ל התלמידים בנושא הוא בוער ממילא .על המורים ,גם
בלמוד ת נ ״ ד וגמרא ,לדחות א ת החנוד לחיי מ ש פ ח ה לגיל ההתבגרות; מסופקני,
אם ילד בגיל צעיר יותר מסוגל להבין על בוריו י— ולחםיק א ת המשמעויות
המוסריות ,מכד — מ פ ר ש ת אמנון ותמר ,אם גם פרשה !זו נ ל מ ד ת ב כ ת ה ד /וכן
פרשת דוד ו ב ת שבע ,אינני סבור ,ש י ל ד ב כ ת ה זו מוכשר להבין א ת המניעים .י ־
45מילון הפדגוגיה — הערה ,17ערר פדגוגיה מינית.
• 46שדטדם, ,שם ,עמ׳ .173
47אנציקלופדיה חנזכית ,שם עמ׳ 576והלאה.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נכון ,שיש להכין ,בפרט א ת הבת ,לשנויים ,שיחולו ב ג ו פ ה ; ברם, ,תחום זד' ,בדרך
כלל מ ו פ ק ד היטב בידי האם — ולגבי בת ,ה מ ת ח נ כ ת ללא א ם במוסד ^_ י ,י
הבית .א ב ל לגבי בל מ ה •שמנינו ,ונמנה ,פה כתחום ה ח נ ו ד לחיי משפחה ,אין ערר
לעסוק בכך ,כל עוד ל א נתפתחה אצל הילד השאיפה ל ד ע ת ולהבין את כל ז ח ; זו
מ ת פ ת ה ת רק ה ה ל מגיל ההתבגרות ,ע ל השנויים הפיסיים והרוחניים ,החלים בגופו
ובנפשו ש ל הצעיר .ללא ד ע ת — וזו מתהילה בגיל !בר מצוד• — אין כיל הבנה
לנשואין ע ל כל הקשור בכך ,ועל דרך זאת אמרו הז״יל :אסור לאדם שיקדש א ת
בתו כשהיא קטנה ע ד שתגדל ו ת א מ ר :בפלוני רוצה א נ י )קידושין מ״א.(.
ג
ד
א
ז .דרכי הסברה
.1
שאלות ותשובות
א ג ב הדיון בשאלת המטרה ,התוכן והמחנך בררנו א ת רוב השאלות הקשורות
לדרכי ההסברה והתנוך .ברצוני להוסיף פ ה רק א י א ל ה הערות ילו,אי.
.1ישנה דעח ,שההסבר ה ע ב ד ת י ־ ה מ ד ע י של תופעות ביאולוגיות איננו תמיד
מספיק ומתאים ,גם אם אמרנו ,ישיש להפקיד תחום זה •בידי המורה לטבע הרי על
זה להתחשב בדמיוגות הילד ובפנטזיות ש ל ו * .הילד עלול לפרש א ת דברי המורה
שלא כפשוטם ,ולהסיק מהם דברים ,שמתאימים לתאורי הדמיון שלו ,גם אם הם
רתוקים מהמציאות הריאלית .ה י ל ד עלול ל ד ת ם כל עובדא מציאותית למסגרת
הדמיונות שלו .אין דרך ל מ נ ו ע זאת ,אלא ע ״ י מ ת ן רשות נרחבת לשאול שאלות,
על ידי הסתכלות בילדים ,במשחקיהם ,׳בהתנהגותם ועוד .כבר קרה ,ונערה סברה,
שנשיקה גורמת להריון ,ומכר הגיעה לידי פסיכוזה .בודאי ה ל ה על עניגים א ל ה
האזהרה חחמורה :חכמים הזהרו בדבריכם.
8
מתוך כך גם נובע שאין הנוך וההסברה צריכים להיות שיטתיים לגמרי
ו מ ת ו כ ע י ם מראש .דומני ,שבכל שעור ,שמורה מכין ,י ש ל ת ת מקום לסטיות ,הנובעות
משאלות הכתה ,ומהאוירה הכללית ביום ה ש ע ו ה ק״ו ,שתכנון שעור בנושא זה,
כשאי א פ ש ר •לדעת מראש ת ג ו ב ת הכתח ,חייב להיות גמיש מ א ה ישנה הצעה ,לפתוח
בנושא זה ע״י בקשה מן הילדים לספר מ ה שחם יודעים .א י נ נ י מאמין ,ש ב כ ת ה
של תלמידים דתיים ,שהם — כ ד א נ י מקוד ,י -ביישניים ,תקצור ה צ ע ה זו הצלהה.
בכתה ת ש ד ר דממה .על המורה לפתוה בשעור ,א ב ל הוא ה י י ב לפתוה פיהם של
התלמידים ,ע׳׳י שיציין ,שאין אדם צדיק בארץ א ש ר י ע ש ה טוב ולא יחטא ,והרהורי
עבירה אין אדם ניצול מהם כל יום ),בבא בתרא קס״ד ,(:ממילא אל להם לתלמידים
להתבייש להעלות את הבעיות וההרהורים שמעסיקים אותם .אין זאת אומרת ,שמותר
להרשות גבול פ ה ; אדרבה! ,בכך ,שהמורה מ פ ח י ת א ת ר ג ש ה א ש מ ה ש ל ההרהור,
ההא סולל א ת הדרך ל ד ב ר על הדברים ביתר עדינות• .שאלות ותשובות א ל ה יאפשרו
לו לתקן א ת הדמיונות ה ל א ריאליים ,שהצעיר מ ל א מהם.
4 9
48ברוך — הערה ,9סרק .4
49שדטרם ,שם עפ׳ .173
www.daat.ac.il
61
ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
.2הסברת האיפור למגע של אישות לפני הנשואין
נושא זה עומד במרכז של החנוך הזה א צ ל רוב המתנכים ,והוא א ח ד ממטרותיו
העיקריות ,מ ה בידי החופשים ל ע ש ו ת להשיג מ ט ר ה זו ? ״המתבגרים צריכים לראות
את הבעיה העיקרית בהתנגשות בין היצר הביאולוגי לספוק מיגי והמחסומים
הסוציאליים להגשמתו .עליהם לדעת א ת הגבולות ,מעבר להם אסור לרווקים
ללכת״ .״היי מין בגיל צעיר מכלים מרץ נ פ ש י מרובה — בייחוד אצל הנערה ו
שהוא דרוש להקניית השכלה ולגבוש ה א י ש י ו ת ; הם מרהיקים א ת הצעיר מ ן
ההברה ומן הפעילות ב ה ומביאים אותו לידי הסתגרות והתבודדות; הם מהיבים
אחריות גדולה לגבי בן הזוג ,שאין המתבגר הצעיר מסוגל לעמד ב ה ״ .אינני
מאמין ,ש י ש בכל אלה להשיג א ת ה מ ט ר ה ש ל פרישות לפני הנשואין ,ובין הנמוקים
גם כאלה ,שאינם הלים א ל א עד גיל 17בערך .ש מ ע ת י פסיכולוג מפורפם אחד בארץ,
אשר עסק בבעיות אלה ,שאמר ,שהדרך היחידה להנוך לפרישות זאת היא ההזדהות
עם מ ח נ ך נערץ ,א ש ר תביעותיו המוסריות מחייבות א ת הצעיר ,מכיןן שהאדם
המציג אותם ,הוא מוסמך בעיני החניך .א מ ר ת י ל ו :זו גם ד ע ת התורה :״באותה
שעה ב א ת ה דיוקנו של א ב י ו ונראתה ל ו בחלון״ )סוטה ל ״ ו . ( :ההזדהות עם אביו
מ נ ע ה מיוסף להכשל ב א ש ת פוטיפר .א ב ל מ י היה יעקב:אביו ? כוחי וראשית אוגי —
שלא ר א ה קרי ב י מ י ו ) י ב מ ו ת ע״ו .(.האם יש להם לחופשים מחנכים כ א ל ה ז ההזדהות
עם המבוגר הוא מנוף חנוכי כביר ,אם המבוגר באמת הוא ד מ ו ת חנוכית שלמה.
א י נ נ י מ א מ י ן בכך ,ש י ש לחופשים דרך כלשהיא ,למגוע א ת ההתדרדרות המוסרית
של הנוער ,על כל ה מ ש מ ע ו ת הקשה שבדבר .אין כל דרך להשפיע על גער ולאמר
ל ו :אסור לחיות ה י י אישות לפני הנשואין ,אלא •אם תאמר ל ו :כך גזר הקב״ה .כל
הטעמים והנמוקים ,שאוסיף לכך ,ע ל אושר הנשואין ,שנכנסים אליהם בטהרה ו ג ו /
הם כטעמי המקרא ,שאינם קובעים את תוקף ההלכה ,וגם לא בשבילם בעיקר אדם
מקיים מצוות .רצון ה׳ הוא ,ואקיימנו .חשובה מ א ד ההזדהות ,כמשענת ל ת ב י ע ה
לקיים רצון ה׳ ,ובודאי יימצאו רבים בין מחנכים דתיים ,שאם גם לא הגיעו לדרגא
של יעקב ,יוכלו להגיד בכל ה כ נ ו ת :כך היתד .דרכי ב ח י י ם ; אפשר ל ע מ ו ד נ ג ד פתויי
היצר ,ל ל א כל 1זק גופני או נפשי ,ולקיים רצון ה׳ .אל לנו לחפש הסברים סוציאליים
או היגיינים לאיסור ש ל אישות ללא נשואין .מ ו ת ר להצביע ע ל הסכנות — כפי
•שכתבתי לעיל .האיסור אינו נובע מ כ ל שקול סוציאלי או בריאותי או תועלת
למודית .נתחייבנו לקיים ואת ה ת ו ר ה ולחנך בנינו ובנותינו לתורה .זח תחום אחד,
חשוב מאד ,מכריע מאד ,מ ב ח ן חמור לצעירינו; ה ם יעמדו בו רק בכוח החגוך
הדתי הכללי ,בכוח כמידתם למלא תפקידם בעולמו ש ל ה׳.
5 0
5 1
ה .חנוך לא מילולי
על המחנך לעצב לחניך צורת חיים ,א ש ר ת מ נ ע מ מ נ ו נסיונות ותפחית הגרוי.
כך ד ר ש ו חז״ל ודינים רבים קשורים בררישה ז ו ; טפח מגולה ,ש ע ר וקול ב א ש ה
ערוה )או׳׳ח סימן ע״ה( .אסור לאדם לישון על ערפו ופניו למעלה ,לא יסתכל ב ב ה מ ה
חיה ועוף בשעה שמזדקקים זכר לנקבח ,אסור לשלוח יד במובישיו — פ ר ט לתנאים
• 50שדטרם ,שם ,עמ׳
62
177.
51אנציקלופדיה חגוכית ,שם ,עמ׳ .580י
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מסוימים ,אסור לרכוב על !בהמה בלי אוכף ,ועל חבל — איסור ייחוד )אבן העזר
סימן ב״ג( .בודאי לא מ נ י ת י א ת כל חריגים .וכן אומרים פדגוגים חופשיים ,בברית
המועצות ל מ ש ל :םלוק גורמים מגרים ,פקוח על סרטים וספרות ,עומס עבודה
מתאים ,פעילות ס פ ו ר ט י ב י ת .לכך מוסיף ה מ ח נ ך הנוצרי :מ ט ה ק ש ה .מצע
קשה בלי כרים וכסוי ק ל ,לא להרבות מ ד י באוכל ,מ ש ט ר חיים מסודר ועקבי <>,
ועוד .כל המחנכים ה א ל ה דוגלים בהשקפה היסודית של היהדות :אל תביאני לידי
נםיון.
52
54
5 3
55
6
•אין בידי המורה להגשים ראת רוב ההמלצות הללו .האגף לחנוך ד ת י הוציא
בימים אלה חוזר על לבוש צנוע ש ל •בנות .זהו דבר ,שבידי המורה לעמוד על בצועו.
ברם ,חובת החנוך הבלתי מילולי ח ל במיוהד על ההורים .לא יועילו כל דברי
המורים ,אם ההורים לא ישגיחו על בניהם ובנותיהם ,לא ירשו להם בקורים -בסרטים
לא מתאימים ,לא ימנעו מהם קנית ספרות זולה — וכמובן ידאגו לכך ,שתהיה
בידם ספרות טובה ,בשלילה לא ד י ^ ־ ,לא יחשו הליכה .בטלה ושעמום )ראה
כתובות •ינ״ט ,(:לא יפנקו יותר מדי •במאכל ובברור ,ועוד .וכדרך שאמרו ה ז ״ ל :
משל לאדם א ח ד שהיה לו בן ,הרחיצו ,וסכו והאכילו והשקהו ,ו ת ל ה לו כיס על
צוארו והושיבו על פ ת ח •של זונות ,מ ה יעשה הבן ש ל א יחטא )ברכות ל״ב .(.שמא
חייבים המורים לכנס את ההורים ולהסביר להם א ת חובתם בחנוך הלא־מילולי
חזח .והיה אם •ישאלו ההורים :ומה גגיד לילדים ,אם ישאלו אותנו עיל טעם •האסורים י
על המורח לענות ,שלא כ ל איסור מ ח י י ב הסברה ,ומותר לו להשען על האוטורוטטה
של ההורים בלבד .מ ו ט ב לא להסביר יותר מדי ,כי אם יגידו לילדים :משום כך וכך
אני אוסר לך ,ואינני רוצה להביאך לידי נסיון .על ההורים להמנע כאן מ ו כ ו ח :
תבין ,כשתגדל .אולי אין זו דרך החנוך המודרני ,א ב ל נראה לי ,שהוא יעיל יותר.
עוד לא זכינו לראות פ י מ ת הילולים ב ה רבים מהתנוך המודרני.
.ואם הילד לא ישמע .לא למורה ולא להורה ? בסוגיה זו אינני רוצח לעסוק.
דין עבירה על חוקים •בתחום זה כדין כל עבירה .אינני תמים דעים עם מחנכים,
שנחרדים יותר מדי לעבירות בתחום זח ,א ל א א ם חם חוששים ,ששאני עריות
דמשכה ,וחניך א ו הניכר! אחת עלולים ל ג ד ר אחריהם א ת רוב ה כ ת ה בדרכיהם
הסוררות .עצם העבירה אינו חמור יותר מ א ש ר הרבה עבירות• ,שאנו מתייחסים
אליהן בסלחנות ,וכך א מ ר ד ו ד ה מ ל ך :הבא על אשת איש מ י ת ת ו •בחנק ויש לו הלק
לעולם הבא ,אבל המלבין א ת חברו ברבים אין ל ו חלק לעולם הבא )בבא מציעא
נ״ט .(.דרכי ת ש ו ב ה בודאי אין גנעלין ב פ נ י החוטא בתחום זה ,וכמר! הרבו חז׳׳ל
לתאר א ת הפגיעות שיל כל אחד ,ואפילו גדולי ישראל )ראה סוכה נ״ב .מ ע ש ה דאביי
וקידושין פ״א ,מעשים בכמה גדולי ישראל ,ש כ מ ע ט שלא עמדו בנםיון ,לולא זכות
תורתם( .על המחנך לזכור גישתם זו •של הז״ל ,בבואו לכעוס על ת ל מ י ד שסרח.
חנוך יהודי תורתי עמוק ,דמות מוסרית רויה לחקוי ולהזדהות של המחנך ,תכנון
אורחיי חיים בעלי מ ש מ ע ו ת וענין לחניך ,חנוך והסברה ,המודרכים ע״י האידיאל
התורתי של קדושה וטוהר ,הם עשוים להבטיח א ת הצלחת התנוך לחיי משפחח.
52אנצ״זלופדיה הנוכית ,שם ,עמ׳
30.
54שבה אדן׳ שם ,עמי
• 53מילון הפדגוגיה ,שם.
583.
56שם ,עמי .135
48.
55שם ,עמי
www.daat.ac.il
63
אתר דעת -מכללת הרצוג
על גזפרים״ ועל סגפרירזגז
מרדכי ברויאר
משוג 1בשוק הספרים
והתורה נקנית בארבעים ושמנה דברים ,ואלו הן …והאומר
דבר בשם אומרו ,הא למדת :כל האומר דבר בשם אומרו
מביא גאולה לעולם ,שנאמר :ותאמר אסתר לפלך בשם
)אבות פ״ו(
מרדכי.
פירוש ר״ע ספורנו :כמו שאמרו ז״ל ששפתיו דובבות
בקבר ,ומכאן אתה למד שזאת המדד .מביאה גאולה לעולם
בחיי שעה ובחיי עולם ,שהדי מענין דובב שפתי ישנים
•למדנו למידת גאולתה לחיי עולם מיד המקטרגים וממידת
הדין.
פירוש רןח חיינ* מרבינו חיים מוואלאזין :כי עי״ב סתישב
כפה קושיות הא מני ד׳ פלוני היא• .ופעמים זה הולך לשיטתו
הר .לשיטחו כידוע.
הזהירו חכמינו ז״ל א ת לומדי התורה ואת המחדשים בה לבל יאמרו דבר בשם
עצמם אם שמעוהו מרבותיהם .״המכוון שמועתו של רבו״ ,כלשון המשנה ,כלומר
המדייק במסירת דובריו!חהאומרם בשמו ,מביא גאולה לעולם׳!היינו גאולה לנשמת
רבו מ ן המקטרגים נגדו ,וגאולה לעולם המחשבה של היהדות מעירבוב השיטות
והדעות .ועוד זוכה האומר ד ב ר מדויק בשם רבו׳ שגורם ל״דובב שפתי ישנים״,
להסב נחת־רוח לבעל־הדבר בעולם האמת .מסתבר כי הנמנע מלהקפיד על שני
דברים א ל ה :למסור ,דברים ל פ י דיוקם ,ולאמור אותם ,בשם אומרם י -מתחייב ה״ ו
בהארכת הגלות ,בהרבות בלבול דעות ושיטות בישראל ובגרימת עגמת־ נפש
לנשמת צדיק בעולם שכולו אמת,
הרהורים אלה וכאלח עולים במחשבה למראה הופעות חדשות בשוק הספרים
החרדי בישראל.
א.
י ש להעריך ולהוקיר א ת מאמציה של חוצאת ״נצח״ בבני־ברק להעשיר את
ארון הספרים של הקורא׳ המדיר א ת עצמו מספרים שאין בהם דוח תורה וריח
תורה ,בספרות שהורתה ולידתה בקדושה ובטהרה .בסייעתא ד ש מ י א אין היום
מחסור בספרים תורניים ללומד ולמעיין׳ ובצדק ה ע מ י ד אחד מראשי החינוך
חחרדי בארצות־הברית על העובדה המופלאה׳ שהמצאת דפוס־האופסט נתנה א ת
פירותיה הנהדרים והכביריס באיכות ובכמות׳ בשוק הספרים התורניים דוקא
באותו דור שראה באובדנן של אלפי ספריות תורניות ,שניספו עם קרבנות השואה.
ועוד מ ע ל ה לו לדפום־האופםט ,שאינו אלא צילום מ ד ו י ק ונאמן של המקור ,ובדרך
כלל מובטת לו לקורא שספרים ,שהודפסו בשיטה זו ,״מכוונים שמועתו״ של הרב
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המחבר ואומרים דבריו בשם אומרו .אולם חלקה של ספרות המחשבה והספרות
היפה אינו משופר באותה המידה .כאן יש צורך רב ביצירה מקורית׳ ולכל הפהות
בעבודת תרגום נאמנה ודייקנית׳ ועובדה מ צ ע ר ת היא שהיהדות החרדית בישראל
ד ל ה בכוחות יוצרים בתחום זה׳ ובבעלי הגות ולשון המושבים בעט סופרים .משום
כך קשח ואחראית היא המשימה שהוצאת ״נצח״ נטלה על עצמה׳ ומשום כך גדול
הרצון לעודד אותה בכוונתה הרצויה ולברכה על מעשים רצויים.
הנה מגישה לנו ההוצאה שלשה כרכים מכתבי רבי שמשון רפאל הירש זצ״ל
)במעגלי שגה ,א׳ יב ,ג — •תשביע(, ,המכילים תרגומים ושל חלק גהול .ממאמרי רבנו
על הדשי השנה׳ חגים וזמנים .״אמונתו של יהודי מוצאת את ביטויה בלוח־חשגח״
— ב מ ש פ ט זה פתת רבנו א ת סידרת המאמרים האלה )כרך א׳ עמי מה( ,ובאמת
עשויים הם ביותר לפתוה לפני הקורא את עולם אמונתו והגותו של גדול המהשבה
ביהדות אשכנז הנאמנה בדורות האהרונים .והשכילה ההוצאה להדפיס בכרך
הראשון מבוא מפרי עטו של ר׳ יעקב רוזנהיים זצ״ל׳ בתרגום נאמן ומדויק של
ד״ר חיים וייסמן ,והם דברים שנכתבו בשגת תרצ״ה ,ומגמתם להוכיה כי ש י ט ת
חחיגוך של רש״ר הירש שרירה וקיימת גם בתקופת של תמורות במציאות וחיפושי
דרכים חדשות .ביחוד באים הם להטעים כי ש י ט ת ״תורד ,עם דרך ארץ״ אינה
נוגדת א ת העקרון של ״עשם עיקר ואל תעשם טפלה״ ,בפי שכבר רש״ר הירש
בעצמו הסביר בהבלטה ובהרחבה בפירושו לויקרא יח ,ה בשעה שתהליך התפו
ררותן של קהילות אשכנז כבר החד ,ובעיצומו ,ביקש !בדבריו המנהיג האגודאי
המנוה — לא להכריז על היםולו של מפעל רש״ר הירש ,אדרבה — ללוות אותו
כ״יצירה בת־נצהיות״ )שם עמי מ( אל תקופה הדשה ,נסיבות הדשות ,בהן ימשיך
לתרום א ת תרומתו ההשובה לחיבור הדור הצעיר לתורה וליראה .אמנם ברור היה
לו שאין להעביר את ש י ט ת ההינור של רש״ר הירש ממקום למקום ללא התפתהות
והתחדשות ,אולם איתנה היתה הכרתו־תביעתו :״מפעל חייו של רש״ר הירש זצ״ל
כחוגה דעות וכחוקר־פרשן של ת ו ר ת ד ׳ וכמעצב שיטה מוצקת לחינוך יהודי׳ ישאר
חי ל נ צ ח ״ ) ש ם עמי מא — ההדגשה איגה במקור(.
אכן מ ב ו א גאה ,פתיחה כהלכה׳ למהדורה עברית של כתבי רש״ר הירש
לקורא הנאמן לתורה ולאמונה בישראל דהשתא .והקורא נכנם לפרדס נחמד זח
כשהוא נהנה מתרגומו חגאמן של אביעזרי וולף ,שעבר ליטוש סגנוני בידי מ .צ.
פרוש .אמנם מ ר ג י ש חוא ,ביחוד אם יש בידו להשוות עם המקור הגרמני׳ כי ליטוש
זה נטל פה ושם מבהירות ההבעה ומחידוד הביטוי של המחבר .אין דבר׳ מחרחר
הקורא ,העיקר ש ת מ צ י ת הגותו של רבנו מצאה םוף־סוף מלבוש הולם בלשון־
ע ד שהוא מגיע אל עמוד קפ .כאן עולה
הקודש ועל כ ד תבורר ההוצאה .ע ד
על •הבמה דמות החישה ,דמות אימים ,צל ובן-בלי־שם :״המביא לבית הדפום״.
ד מ ו ת זו תעקוב מ ע ת ה אהרי המטייל בפרדם רש״ר הירש ולא ת ר פ ה ממנו באזהרות
ובאתראות לבל יצלח על דעתו ,חלילח וחם ,שרש״ר הירש׳ כביכול׳ ״עיצב ש י ט ה
מוצקת להיבור יהודי ,אשר תשאר לנצח״ .לא ו ל א ! במחי־ יד מבטל *המביא ל ב י ת
הדפוס״ א ת דברי ר״י רוזנהיים וקובע ש א ת דברי רש״ר הירש על ש י ט ת חינוכו
״ י ש להביו אד ורק על רקע תקופתו״ .מאה־שבעים־ותשעה עמודים כבר ״המביא
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ב י ת הדפוס״ .העביר על מידותיו .הבליג ושתק .עתה ,בעמוד מאה־ושמונים׳ לא
יבול עוד לעצור ברוחו .וכל כך ל מ ה ? מפגי שבעמוד זה כותב רש״ר הירש שלא
את כל ילדינו צריכים אנחנו לחנך לכך שיסתופפו ״בהיכל ה״׳ כל ימיהם .נצליח
בהרבה אם נחנך אותם ״שיעבדו את עבודתם למען מחייתם ,ובעבודת זו יהיו
לוחמי ה׳ ועבדי מלכותו ,תומכי תורה ושומרי מצוה ,ויהיו למופת לחוג חבריהם״.
שומו ש מ י ם ! — זועק המלבה״ד׳ דברים כאלה לא יישמעו ולא ייקראו בישראל
בשנת תשכ״ו ,שהרי ע ת ה רק אידיאל חינוכי אחד ויחיד קיים ו ע ו מ ד :״שבן־הזוג
ישב וילמד ב מ נ ו ח ה גם אהרי הנישואין״ .שמא ח ש ב •הקורא התמים שסוף-םוף
לא הלך רבנו אלא בעקבות חגשר חגדול ,רבן של כל ישראל ,הרמב״ם )סוף הל׳
שמיטה ויובל(׳ והוא הרי הלך לפי שיטת הגמרא בברכות לו ע ״ ב )עי׳ משנה
ברורה סי׳ קנו בביאור הלכה( ,שהדרך ש ל ״להיות עסקם רק תורה לבדה״ אינה
אלא •דדך של יחידי ס ג ו ל ה ? אכן מ ה ש ב ת פיגול ופסול היא זו לדעת הוצאת ״נצח״
בבגי־ברק• ,אשר טרחה להצמיד א ת ״המביא לבית הדפום״ אל הקורא ,לבל ייכשל
ח״ו.ויפול ברשת אשר פרש לפניו רבנו שמשון רפאל הירש זצ״ל — רחמנא ליצלן.
ויש להניח כ י בקרוב ת ז כ ה הוצאה זו את דורנו האומלל במהדורות ״מתוקנות״
של משנה־ברורה׳ ושל משנה-תורה ,ובסוף ודאי אף ש ל תלמוד־בבלי…
הקורא מ נ י ח ב צ ד א ת הכרך הראשון של ״במעגלי שנה״ ופותח את ה ש נ י
מתוך תקווה שכאן יניחו לו לקרוא בכתבי הרב הירש ללא הערות ותיקונים .אך
לא 1ביקש הקורא לקרוא בשלווה — קפץ עליו רוגזו של המלבה״ד .באן לא חיבה
הלה ע ד עמוד קפ .בבר בעמוד ל ג מ ת י צ ב הוא בכל תפארת עוזו לנגד עיני הקורא
ומזהיר א ו ת ו :אל תאמין לרש״ר הירש ואל ,תלך שולל אחרי דבריו ,שיש בהם
כדי לערער א ת אמונתך התמימה .אמנם ח ש ב הקורא עד כה ,וכך שמע בשם אדירי
תורה כר׳ יצחק אלחנן ספקטור ור׳ חיים עוזר גרודזנםקי זצ״ל ,שלא היה כרש״ר
הירש איש אמונה תמה ותמימה בתורה-שבכתב ובתורה־שבעל־פה׳ איש אשר מסר
נפשו על סטייה קלה כקוצו של יו״ד מ א מ ו נ ת חכמים צרופה .קורא •עלוב! כלום
לא ידעת אם לא ש מ ע ת שכננם הוא רש״ר הירש כ נ ג ד ענקי האמונה שבמשרדי
תוצאת ״נצח״ בבני־ברק ? ! ובמה דברים אמורים ? במאמר ״ירושלים בימי הנבי
אים״ ,בקטע שבמקורו ה ג ר מ נ י ) א ך לא בתרגום זה!( רשומה עליו הכותרת ״מימיה
האחרונים של ירושלים״ )כלומר ,לפגי החורבן הראשון( ,מ ת א ר המחבר את דמותם
של חיי חחברה בירושלים׳ שעליה אמר ה נ ב י א :״איכה היתה לזונה קריה נאמנה״.
תאור זה ,חעולח מ פ ש ט ם של עשרות רבות של פסוקים ,מ ש מ ש לו למחבר גם
אמצעי כדי להחדיר לתודעת הקורא חבנח לגבי סיבות החורבן ,ש ל ד ע ת נביאי
ישראל וחז״ל חיו נעוצות ב ח ט א י העם׳ וגם תוכהה ל ב נ י דורו .אולם ,מזהיר ה מ ל ב ח ״ ד
את הקורא ,״חלילה )כן :חלילה!( לנו שנבין א ת הדברים כפשוטם״ .הדי ודאי
תזכור ,קורא יקר ,״מה שאירע בחז״ל שדרשו כרום־ערכם )כך!( בחטאיהם של
אישי תנ״ך״ .ברור׳ אסור לומר ש מ נ ש ה ה י ה מלך רשע ,ואם רש״ר ה י ר ש מוצא
בפסוקי הנביאים דברים מפורשים על ״מקרי פריצות״ ,ו״ניבול-פה״ ,על ״קיפוח״
ו״שוד״• ,על ״רצח״ ו״ניאוף״ — מ י התיר לו לתאר דברים אלה כפשוטם ך על כן׳
ל א ט לר ,קורא נעים ,ואל תהין לחמשיר לקרוא ב כ ת ב י רש״ר חירש מ ב ל י שחרכבת
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קודם את משקפי האמונה הצרופה של המלבה״ד! ואם ת ש א ל :ו ד ש ״ י ו ורשב״ם 7־
ואבן-עזרא ו ורד״ק ? ואברבנאל ן וכי הס ל א ביפו לפרש את המקרא כפשוטו ו
אין הכי נמי׳ ישיב המלבה״ד מ ן הסתם ,הגיע הזמן שהוצאת ״נצה״ תעיין בכובד
ראש בהדפסת גדולי המפרשים במהדורה מתוקנת בצירוף הערות המלבה״ד ,אשר
בודאי מוכנות ומזומנות באמתהתו .כ ל זה׳ כמובן ,״ מ ב ל י לפגוע בכבודם׳ /כלשון
אותה הערה בעמוד לג.
אמת ,מ ה גדול כוחה ש ל הוצאת ״נצה״ בבני-ברק* אהרי פ ת י ח ה של ״מבלי
לפגוע בכבודו של רש״ר הירש זצ״ל״׳ יש לאל ידה לכתוב עליו הערות ככל העולה
על רוחה ,כאילו ר ש ״ ר הירש היח תלמיד היושב לרגלי רבותיו שבמערכת ״נצח״.
ובי יש פגיעה בכבודו גדולה מזו ן
אכן ,יש ויש.
כ י גדולה הפגיעה בכבודו של גדול בתורה ובמהשבת היהדות ,שנוחו עדן׳
כשהמהדיר מלווה את דבריו הערות ביקורתיות .אולם כל עוד מקיים המהדיר
״מדובב שפתי ישנים״ ו״מכוון שמועתם״ ,הרי לכל הפחות הוא נותן למחבר הנעדר
א ת הכבוד המינימלי ,שהוא מוסר דבריו בנאמנות ובדייקנות׳-וחזקה על דבריו ש ל
מחבר דגול שיעמדו בכבוד במאבק עם הערותיו הטפלות ש ל המהדיר המחוסר
דרך-ארץ .גדולת שבעתיים חפגיעח ,ואף ה ט א בל-יבופר הוא ,אם מעיז המהדיר
פנים ומשתמש בדברי חמחבר׳ תוך הכנסת ״תיקונים״ ,עיוותים ,השמטות והוספות,
ככלי שרת לדעותיו הוא ,המנוגדות לדעותיו של המחבר .למרבה חצער והבושת,
זה ׳בדיוק מ ה שהרשה ל ע צ מ ו ה מ ל ב ה ״ ד ש ל ה ו צ א ת ״נצח״ בבני-ברק .א פ ש ר להביא
לכך דוגמות רבות מ א ד מכרך ב׳ וג׳ של ״במעגלי שנה׳ /אך נסתפק באחדות׳
ו ג צ י ג .א ל ה מול אלה קטעים ממהדורת ״נצח״ ואותם קטעים בתרגום מילולי מ ן
המקור הגרמני) .ההדגשות אינן במקור ,והן באות להקל על קורא השורות האלה
את ההשוואה(.
״במעגלי ש נ ה ״
מזה כמה יובלות שנים ,הפקיעה תע־
מולת ההתכחשות למסורת היהודית את
חכמת ישראל מתחומי שמנה וסולתה של
האומה ,כשהיא נשענת על נטיות קנאיות.
אדישות פלילית ,שהיתה גם מנת־חלקם
של מובים ומעולים בתוכנו ,הסכימה
באלם כי ידיעת_כתבי־הקודש תאבד את
מקום התפתחותה וצמיחתה בין שכבות
הצעירים !והמבוגרים ,כמו את אולפניה
שאיכלמו מלפנים ילדים ו&ני־גועד.
)כלו ב׳ עמ׳ קטז—קיז(
כמקור
בחושה הבטוח •של .הקנאות הוציאה
תעמולת ההתכחשות כפועל מזה 50שנה
את חכמת ישראל מתחום עמנו ,האדישות
הפלילית הרשתה כי ידיעת כתבי הקודש
איבדה את מקום גידולה בין הצעירים
והמבוגרים ואת בתי לימודה בקרב-היל־
דים והנוער.
)כתבים ,כדך ה׳ עמ׳(58-
כאן שם המהדיר־הזייפן דברים בפי רבנו שלא עלו ,ולא יכלו לעלות׳ על דעתו.
הכיצד ן רש״ר הירש כ ת ב ש ה כ מ ת ישראל )הכוונה כ א ן ב פ ש ט ו ת :לימוד התורה(
הופקעה מ ת ח ו מ י שמנה וסולתה של האומה ? מ י היו ״שמנה וסולתה״ של האומה
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעיני ה ר ב ? רבו החכם ברגיים זצ״ל ,רבו ר״י עטליגגר זצ״ל ,ותלמידי חכמים
יראים ושלמים ששרדו גם -בימיו ביהדות א ש כ נ ז ! ונא-לשים לב גם לתוספת-תיקון
השניה .לא היו בעיני ה ר ב ״טובים ומעולים״ אלא טובים ומעולים בתורה וביראה.
המהדיר העיז כאן פנים להפוך א ת רש״ר הירש למבקר שיטת החינוך שלו עצמו!
כ י כוונת התיקון ברורה :ה״טובים ומעולים״ לא היו בני ישיבות וכוללים׳ הם
למדו ג ם לימודים כלליים ועםקו ג ם בישובו של עולם ,ו ז א ת ״אדישותם
הפלילית״! ״תרגום״ נאה ב א מ ת !
דוגמה ,שנחה:
״במעגלי שנה״
כמקור
ולמרות הטשטוש הרוחני האיום …מת־
גברים ועולים הגעגועים לתודה שכבד
הספיקו …להחדיר שוב את התודעה היהו־
דית להלך־המחשבה של מבוגרים כצעירים,
ועובר לכל — לתכנית הלימוד והחעוך של
דור הנעורים ,בניס ובנות.
)שם עמ׳ קיט(
על אף דיבל …שוב מצדו חברות לטיפוח
לימוד התורה בחוגי זקנים ונערים .אף
יהודים כפריים שונים !כבד התאספו למל־
•חמה הדת קרבגות כנגד הקשיים העוינים
כדי להקים לתורה עם דרד ארץ מכון
ללמוד ולחנוך בניהם.
)שם עמ׳ (61
לגבי רש״ר הירש היתה כידוע רק תכנית אחת ללימוד וחינוך של דור הנעורים:
תורה עם דרך ארץ .המהדיר הם בטובו על נשמתו העדיגה ש ל הקורא ומעלים
ממנו את זהותה ש ל א ו ת ה תכנית ,שהיא כצנינים בעיניו.
הקטעים שהובאו לעיל כתרגום מילולי של המקור אינם אלא פרי עבודתו
ה נ א מ נ ה והאחראית של איש יושר ומהימן ,קנאי בדעותיו ,אך איש אמת ,וגבוה מעל
גבוה מאותו לבלר עלוב ,שהוצאת ״נצח״ בבני־ ברק מעסיקח אותו כדי להכניס
את רש״ר הירש לתוך מיטת-סדום ש ל תחום מחשבתו המוגבל והמצומצם .איש זה
הוא ר׳ אוריאל צימר ז״ל ,אשר מפרי עטו הוציאה הוצאת םפערא׳ ירושלים ,בשנת
תש״ח כרך א ח ד של ״כתבי הרב הירש״ ,סידרה ראשונה — השנה הישראלית,
טכת־שבט-אדר .כל המשווה א ת הכרך הזה עם הכרך השני של ״במעגלי שנה״
יווכח מ י ד לדעת שהוצאת ״נצה״ אינה מגישה לנו:בברך ה ז ה תרגום חדש׳ אלא
עיבוד ש ל תרגום ד׳ אוריאל צימר ז״ל .אך לשוא תהפש בכל הכרך מ ל ה או חצי
מלה ,שתרמוז ,לפחות ,על עובדה זו .אם את דברי רש״ר הם ״מתקנים״׳ מוסיפים
עליהם וגורעים מהם כאוות נפשם׳ ועוטרים אותם בעטרות ״נאות״ של הערות
המלבה״ד ,מ ה פלא ש א ת הוצאת ספערא ואת ש מ ו היקר של ר׳ אוריאל צימר ז״ל
הם פשוט מעלימים ,והיה כלא היה ? כלום נשאר ספק בלבנו אם אמנם אנשים אלה
״מביאים גאולה לעולם״ ?
ו מ ע נ י ן :ר׳ אוריאל צימר ז״ל החמיר ,כידוע׳ בדעותיו ובהליכותיו ,ותרגומו
הופיע בהוצאה ,שבראשה ע מ ד מ י שהיום מ ש מ ש בהבר־כנסת מסיעת אגודת־
ישראל .אף־על־פי-כן ,מד .שהקה עדיין כ ש ר וישר בעיני אגודת־ישראל בירושלים
בשבת תש״ח׳ טרף ופסול הוא בעיני חוגים אגודאיים בבני-ברק בשנת תשכ״ו.
במחדורת םפערא תמצא פה ושם בסוגריים הערות נכונות ונבונות ,שנכתבו ,מתור
זהירות ודרך-ארץ כדבעי כלפי ה מ ח ב ר הגדול ,כ ד י לסייע בידי הקורא לחבין א ת
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדברים על בורים ו״לכוון שמועתו״ של רבנו .אין במהדורה זו לא הוספה ולא
השמטה׳ לא תיקון ולא סילוף ,ולא שום הערה בלתי־נסבלת של מאן-דהוא אנונימי
המלבה״ד .אלא שבינתיים קרה משהו בבני-ברק וקרה מ ש ה ו מחוץ לבני-ברק,
והעיקר :קרה משהו למושגי הצדק ,האמת והיושר בחוגים חרדיים מסוימים.
אך עלינו לשוב לסבלותינו.
גם לכרך ב׳ ולברך ג׳ הקדימה ההוצאה פרקי מבוא ,ה א ח ד מ א ת ד״ר יצחק
ברויאר זצ״ל׳ והשני מ א ת הרב הגאון יחיאל יעקב ויינברג זצ״ל .כלום שפר חלקם
של שגי גדולים אלה מחלקו של רש״ר הירש ? ב ת ר ש ל א ! גם מידותיהם של שני
אפסנאים אלה ,שבאו ללון במיטת-הסדום של הוצאת ״נצח״ בבני-ברק ,גדולוהת
בהרבה ממידת השגתם ש ל עורכיה ,מסגנניה׳ מעבדיה — ומםלפיה .ובכן יש לקצץ
במשנתם ללא רהמים ,ללא דרך-ארץ וללא הקפדה על מידת ה א מ ת והיושר ,כדי
לתאם א ת דבריהם ה״חולפים״ עם עקרונות ״נצחיים״ )מלשון ״נצח״!( .בזמן אחר,
ובמקום אהר׳ ובעולם שכולו שקר ורשע ,היו מכנים מין ״תיאום״ כזה בלשון םגי-
נהור :״גלייבשאלטונג״ — וד״ל.
והרי דוגמות אהדות מ נ י חבות:
,,במעגלי ש נ ה ״
רש״ר הירש כמורה־דרך לדורו ולדורות
הבאים.
)כותרת המבוא ,כדך ב׳ עט׳ ט(
במקור
רש״ר הירש כמורדרדרך
הישראלית.
)כותרת המאמר ,עמ׳ (131
להיסטוריה
לכאורה ק ש ה :מ ה הפריעה להם לאנשי ״נצח״ ההיסטוריה הישראלית שהיא
כה שגורה על לשונו של ד״ר ברויאר זצ״ל י ויש לומר :״היסטוריה ישראלית״ —
הרי זה ביטוי גרנדיוזי יותר מ ד י לגבי מידותיה של מיטת־הסדום ה״נצחית״ ,לפיכך
קיצצו אותו ועשו ממנו ביטוי צנוע י ו ת ר :״לדורו ולדורות הבאים״ .ואיבעית א י מ א :
״היטטוריה ישראלית״ — ביטוי מסוכן הוא לגבי מורי־הדרך ליהדות הצרופה של
אנשי ״נצח״ בבני-ברק ,ועוד נראה שאכן .יש רגלים להשערה זו .ואיבעית א י מ א :
לא דיברו נקיי-דעת ואניני-טעם אלה ובלשון הבאי ,והרי ״מורה דרך להיסטוריה
הישראלית״ — גוזמא קתני ,שכן לא היה רש״ר הירש מורה-דרך אלא לדורו,
ובקושי לדורות הבאים אהריו׳ אבל לדורנו — הם מלהזכיר!
״במעגלי שנה׳/
אם הנחילה ההשגחה העליונה לקריאה
הזאת תוצאות היסטוריות ,אם היא לקחה
חבל בתקומת הבית הלאומי ,כביכול ,הרי
העמידה בזה את עם־ישראל בפני משימה
גדולה ועצומה כל-כך• ,שהיעו עלולים להת־
ייאש מלמצוא לח פתרון ,אילו לא שלחה
לנו לפני הרצל — את רש״ר הירש.
)שם עמ׳ כ(
במקור
אם הנחילה ההשגחה העליונה לקריאה
הזאת תוצאות היסטוריות ,אם היא סייעה
לתקומת הבית הלאומי ,הרי העמידה בזה
את עם־ישדאל בפני משימה גדולה ועצומה
כל־כך ,שהיעו עלולים להתייאש מלמצוא
לה פתרון ,אילו לא שלהר ,לנו לפני הרצל
— את דש״ר הירש.
)שם עמ׳ (144—5
)ב״קריאה ה ז א ת ״ כיוון המחבר לקריאתו של הרצל ״לשוב לירושלים״(.
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ א ן רואים אנו א ת הסילוף ו א ת ה מ י ו ן ב״אחד מקברניטיו ומורי-דרבו של עם•
התורה המאורגן בארץ־ישראל״ ,כלשונו המתוקה מ ד ב ש של ״מכון ספרותי מסורתי״
בפתיחת הכרר הזה .א ת גוף ה מ ת אסור ל ב ת ר ולנתח ,א ב ל את רוחו ,את נשמתו ,אח
צפור נפשו — מותר ומותר .להוציא אברים מ ן הגוויה ולשים פסולת תחתיהם —
אסור ,א ב ל להכניס מין בשאינו מינו לתור מ ש נ ת ו והגותו של מנהיג אגודאי ,בעל
מחשבה ברורה וצלולה — מותר .זוהי תורתו ,זוהי יראתו׳ זוהי חכמתו של ״מכון
ספרותי מ ס ו ר ת י ״ ! ד״ר ברויאר איתן היה ב ד ע ת ו שההשגחה העליונה הביאה לידי
תקומת הבית הלאומי .לא היה כ מ ע ט נושא שכה הירבה לדבר ולכתוב ולהיאבק
עליו במו זה ,וזמן קצר לאחר פרסום הצהרת בלפור פירסם את ספרו ״בעקבות
המשיח״ ,שכולו מ ו ש ת ת על ההכרה ,שהמאורעות ההיסטוריים והמדיניים שהובילו
להקמת ה ב י ת הלאומי היהודי בארץ־ישראל — מ ע ש י ידי ההשגחה העליונה הס.
אבל דברים אלד ,אינם ערבים לאזנם של אנשי<,נצת״ .הכיצד ? ההשגחה העליונה
עזרה בפועל ל ה ג ש מ ת קריאתו של — הרצל ? ל א כי ,אלא הגויים והציונים הקימו
את הבית הלאומי ,וחחשגחה העליוגה — ״לקחח ח ב ל ״ במעשה זה ,השתתפה בו
כמו ש ש ו ת ף לא-פעיל מ ש ת ת ף בחברת מניות …כ ל הבקי במשגתו של ד״ר ב ח י א ד
יודע׳ שהוא ה י ה אומר על דברים כגון אלה שהם דברי בלע ונאצה כלפי שמיא ח״ו.
ולא נתקררה ד ע ת ם של א נ ש י ״ נ צ ח ״ עד שהוסיפו גם את המלה,׳,כביכול״ ,ואין אתה
יודע אם כוונת ״כביכול״ ל״לקחת תבל״ א ו ל״תקומה״ א ו ל״בית הלאומי״• .ואילו
הפיצו אנשי ״נצח״ א ת דעותיהם בשמם ובחתימתם ,החרשנו ,אבל בשם איזה מוסד
שבעולם הם מרשים לעצמם ״לתלות בוקי םריקי ברב נחמן״ ? ״מכון ספרותי מסורתי״
— כביכול!
גם לגבי מאמרו של ד״ר ברויאר ,כמו לגבי מאמרי רש״ר הירש שבאותו כ ר
לא הטריהנו המהדיר לפנות אל המקור הגרמני ולהשוות עמו .המקור ,שהבאנו לעיל'
הוא תרגומו המצוין והמדויק׳ בדרד בלל ,של מ ש ה שפייזר המנוח ,בספר ״ציוני
דרד״ ,ש י צ א לאור ע ״ י ח ב ר ת עם-עולם ,תל־אביב תשט״ז .ושוב אותו מעשה
״ספרותי מ ס ו ר ת י ״ :״נצח״ העתיקה את ה מ א מ ר מ ל ה במלה ללא ציון שם המתרגם
ושם ההוצאה ־)ואין צריד לומר — ללא נטילת ר ש ו ת מ מ ש פ ח ת המחבר ,שעל כחביו
יש עדיין ״קופירייט״ ,ענין של מ ה -ב כ ר לגבי ״נצח״( ,ורק הניתוח ו ה מ י ו ן — זה
חלקה מ כ ל עמלה.
ך ״
ועתה ,מ י יגלה עפר מעיניו של האי גברא רבא ,הגאון רי״י וייבברג זצ״ל׳ שיראה
איד עשו הללו בכתביו כבתוד שלהם .עוד א נ ח נ ו עומדים בשנת האבל על פטירתו,
עוד לא יבשה הדיו בקולמוסים שכתבו מאמרי הערכה והספד על הנפטר הגדול,
וכבר נשתלחה ה י ד במורשתו הרוחנית.
והרי ש ת י ד ו ג מ ו ת :
״בגנעגלי שגה״
…היה מי מתלמידיו שיצא להגן על
]רש״ר הירש[ להכשירו כביכול בעיגי צדי•
קי הדור בטענה שהרב הירש לא התיר
70
כ&קור
…היד ,מי מתלמידיו שיצא להגן על
]רש״ר הירש[ להכשירו כביבול בעיגי צדי
קי הדוד בטענה שהרב הירש לא התיר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את לימודי החול אלא לאנשי ארץ אשכנז…
כלומר ,היתד זח של רש׳יר נולד מתוך
אונס׳ מתוך כפיה שבחוק ממשלתי ,מתוך
הכרח פרגסה ומשעךלחם .אבל פירוש זה
אינו כל האמת ההיסטורית.
)כדך ג׳ עמ׳ טז(
את לימודי והחול אלא לאנשי ארץ אשכנז…
בלומד ,היתר זה של רש״ר נולד מתוך
אונם ,מתוך כפיה שבחוק ממשלתי ,מתוך
הכרח פרנסה !ומשעךלחם .אבל פירוש זה
הוא סילוף האמת ההיסטורית.
))הרב ש״ר הירש משנתו ושיטתו,
ירושלים תשכ״ב ,עמ׳ (190
בהערת ה מ ל ב ה ״ ד ל ק ט ע הזה מובאים דבריו ש ל הגאון רבי ברוך-דוב ליבוביץ
זצ״ל מקמניץ ,אשר שיער גם הוא שהיתר רש״ר הירש לעסוק בחכמות כלליות
היה בבהינת הוראת-שעה בלבד .אין ספק כ י ר ב ״ ד ליבוביץ סבר בך ,א ך אין ספק
כי רי״י ויינברג בפירוש ל א םבר כך ,אלא ברור היה לו כ י פירוש זה אינו אלא
סילוף האמת ההיסטורית !)והשוה מאמרו של הרה״ג מו״ר יוסף ברויאר שליט״א
בגליון הקודם של ״המעין״(׳ ואין ספק כי שיגוי המלים ״סילוף ה א מ ת ״ הוא בעצמו
סילוף שאין כמוהו .אמנם אין פ ל א שהמהדיר ,שידיו ר ב לו במלאכת הסילוף; הקפיד
כאן על קיום ה ע צ ה :״מום שבך אל תאמר לחברך״.
״במעגלי שנה״
היהודי שבימינו — עד כמח שאינו דבוק
בלימוד התורה ואינו קשור :באורח החיים
המפכים באוהליה — קשור באלפי !נימים
עם העולם החדש הזה בין בעסקי מסחר
ותעשיה ועניינים ציבוריים ובין בענייגי
חינוך והשתלמות מקצועית בבתי־ספד ו־
היכלי־מדע .זוהי עובדה שאין להכחישה
ואין לבטלה בפישוק •שפתיים, ,באנחות
ובבכיות .העצה היא לשמווע !ולקבל לקח
מפי מורה גדול בישראל שעמד בנסיון
והצליח הרבה.
)•שם !עמ׳ כג—כד(
)שם עמ׳ (199
כמקור
היהודי שבימינו — עד כמה •שאינו דבוק
בלימוד התורה ואינו קשור ,באורח החיים
המפכים באוהליך — ,קשור באלפי גימים
עם העולם החדש הזד ,בין !בעסקי מסחר
ותעשיה ועניינים ציבוריים ובין בענייני
חינוך והשתלמות מקצועית בבתי־ספר ו־
היכלי־מדע .זו עובדה שאין להכהישה
ואין לבטלה בפישוק •שפתיים ,באנהות
ובבכיות .הפתרונות המוצעים על ידי קטני־
המוח ומצומצמי־הראות לא יועילו לבנות
גשר ומעבר הצלה לדור נבוך ותוהה .עצתי
היא לשמוע ולקבל לקח מפי מורה גדול
בישראל שעמד בנסיזן והצליח הרבה.
מערכת ספר הרב ש״ר הירש מ ש נ ת ו ושיטתו פירםמה ה ו ד ע ה ב״שערים״ מיום
י״ב מ נ ״ א תשכ״ו ,ב ה קבעה ב צ ע ר :
א .המאמר הנ׳׳ל הועתק מספר ״הרב שמשון רפאל היחש ,משנתו ושיטתו״ בהוצאת
עזרא ,ארגון הנוער החרדי כארץ ישראל )ירושלים תשכ״ב( •בלי לציין את המקור
ובלי לבקש את דשות ההעתקה ממערכת הספד.
ב .בהעתקת המאמר ,נתוספו העדות כדי לתת פירושים בלתי נכונים לדברי הרב
וייגבדג זצ״ל.
ג .כדי להתאים את •המאמר ל״פידושים״ נשמטו ו״תוקנו״ משפטים חשובים מדברי
הרב ויינבדג זצ״ל.
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתשובה להודעה זו הודיע מכון ״נצח״ ב״שערים״ מיזם י״ז מנ״א תישב״ו,
בין ה ש א ר :
אשר להערות ול״תיקונים״ ,הבה הם •נעשו.בידי צוות ועורבים אחראי בהתאם לרוח
המחבר זצ״ל והשקפותיו ,דהיינו אותן ההשקפות שלפי מיטב ידיעתנו הזדהה אתן
הגדי״י וייגברג זצ׳יל ודגל בהן בל ימי חייו .מכתבי הגאון זצ״ל ,שנתסרסמו שגה זו
בקובצי ה״פרדס״ )בדוקלין( ,מאשרים זאת בהחלט ,ואכמ״ל .ברצוננו להדגיש ולציין,
בי צוות העורגים שלנו פעל — ופועל בדרך בלל — מתוך תיאום מלא ובהנחייתם
של גדולי תורה ברי־םמכא בדורנו.״
לאחר כל חגילויים המחרידים על מלאכת הזיוף ,הסילוף ,ההעלמה והבזיון של
״צוות העורכים״ אנשי ״נצח״ ,מיותר׳ בעצם ,להתווכח עמה על הודעתה ,שהיא
במידה ר ב ה הודאת בעל-דין .אולם משום ״והייתם ! ק י י ם מה׳ ומישראל״ — פסוק
אשר הוצאה זו נושאת אותו לשוא — יש לקבוע בכל ה ב ה י ר ו ת :
א .הוצאת ״ נ צ ח ״ ועושי דברה גילו חוסר אחריות משווע לגבי רוחם והשקפו
תיהם של אותם מחברים זצ״ל ,אשר בחייהם כ ת ב ו דברים ,שאינם עולים בקנה אחד
עם דעותיהם-הם המצומצמות ׳)השוה השמטת המשפט הנ״ל על ״קטני־המוח״ ו-
״מצומצמי-הראות״!(.
ב .״מיטב ידיעתם״ של אנשי ״נצח״ אינו מספיק כדי עיסוק מהימן בספרות
המחשבה היהודית ה נ א מ נ ה בדורות האחרונים.
ג. .מכתבי הגרי״י ויינברג ,זצ״ל אל )להבחל״ה( הרב ישמחה עלברג שליט״א,
ם
עורך ה״פרדס״ ,שנתפרסמו בכתב-עת זה השנה לאחר פטירת המחבר׳ אין
אף רמז קל שבקלים ששינה א ת דעתו לגבי דרך החינוך ש ל רש״ר הירש זצ״ל
שהוא ראה בה הוראה לדורות ולבל מקום .אין בהם שום דבר שיצדיק את התיקונים
וההערות שהוצאת ״נצה״ הכניסה לתוך דבריו — יאם ובכלל ׳תיתכן הצדקה לכך.
הקורא מכתבים א ל ה ימצא בהם שני קטעים ,אשר לכאורה יש להם נגיעה כלשהי
בגושא שלגו .במכתב מיום מ ״ א לעומר תשי״ג ׳)כתשע שנים ל פ נ י הופעת מאמרו
בספר רש״ר הירש הנ״ל( מ צ ט ע ר הגאון זצ״ל על שטרה להשיג את התואר ״דוקטור״
— והרי רש״ר הירש לא טרח מעולם להגיע אל התואר הזה .ב מ כ ת ב מיום י״ד ל מ ב ״ י
ת ש י ״ ב )כעשר שנים ל פ נ י הופעת מאמרו הג״ל( כותב הגאון זצ״ל בין ה ש א ר :
הנה ,כשאני לעצמי עדיין מתחבט אני בשאלה ]על אודות האוניברסיטה בר־אילן[
ולא ,נקטתי עמדה ברורה לכך …א״א להתעלם מן העובדה ,שאי אפשר למדינה בלא
אוניברםיתה שתגדל מומחים מקצועיים ונו׳ ,ואם יש ,נחיצות בד .הרי בוודאי מוטב
שתהא דתית ולא תהא מסורה לרשות של ,חפשיים .ומדהע לא נשתדל להעמיד דור
של אקדמאיים דתיים …האם חושב הוא כי אוניברםיתה דתית אפשרית בנויארק יותר
מבא״י ?
לא הבאנו את הדברים •האחרונים כדי להביע או לחזק ד ע ה כלשהי על האוני
ברסיטה בר-אילן ,אלא כדי להעמיד א.ת דברי הגאון זצ״ל ע ל אמתותם ולהסיר את
המסווה מ ע ל פגי ה ו ד ע ת ה ה״תסודה״ ש ל הוצאת ״נצח״.
3ה
ד.
לא יתכן בשום פנים ואופן להאמין להוצאת ״נצח״ שסילופי דבריהם של
רש״ר הירש ,ד״ר יצחק ברויאר והגרי״י ויינברג זצ״ל געשו ,כביכול ,״מתוך תאום
מ ל א ובהנתייתם של גדולי תורה ברי־םמכא בדורנו״.
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ר יוחנן כהן־ישר
7זפר ח ד ש של פרופ׳ נ ה ר על המהר״ל
1
כתבי המהר״ל מפראג עדיין לא זכו במהדורה מדעית .אמנם יש בידינו
הכרכים הרבים שבהוצאת ״פרדם״ ,אבל וזטקסט שם אינו בטות כל כך ,אין הסברים,
מראי מקומות וכר .יש לנו גם כן!המבחר ,המסודר והערוך על ׳ידי!אברהם קריב
)״כתבי המתר״ל מפראג״ 2 ,כרכים ,מוסד הרב קוק ,תש״ך( ,אבל אין זה אלא
מבחר ,ודווקא המהר״ל מפראג ,המעמיק כל כך ,מתחמק מנתוחים פשטניים ושום
״מבחר״ אינו יכול לתת לנו תמונה נאמנה וברורה של מחשבתו .לעומת זאת ,יזש
לנו עכשו םדרח די ארוכה של ספרים ומאמרים מצוייניס המנסים להתתקות אתרי
הגותו חנפלאח .הקדמתו של קריב למבחר הנ״ל מתארת את שיטתו •של המהר״ל;
וכן גם משה שלמה כשר ויעקב יהושע •םלכרוביץ בהקדמתם המשותפת להוצאה
הראשונה של פרושי המהר״ל לאגדות הש״ם )ירושלים ,גנזי ראשונים והמכון ״תורה
שלמה״ ,כרך א׳ תשי״ת ,כרך ב׳ תשי״ט ,כרך ג׳ תש״ך ,ויהיו עוד כרכים אם ירצה
ה ,הכול לפי כתב יד מקמבריז׳ שעדיין לא פורסם במלואו( .בלועזית יש לציין
שלושה ספרים •שתופיעו כמעט בבת אחת:
,
£31011 !££1;81£0??, 1116 1611^10113 !)11110501)11? 01 1116 1^131131:31 01
, 1949.מ?1212116, 31-001?17
1 1116 ^0111(011116 031)1)31311.מ:0נ?8211X30*2101,א 1 3 £מ3113־1נ£1
?**.,138116־ צ ־ * 1 X 1 6 3 x 31( 13*017( 105 1,06^ 0ס 7116
.
<1 1,06^ 01 ?138116, 1,011נ631 113ז1£3£1101;11, 1116 0מ?1:6061:10 1, 1954.מ00
קראתי רק את ספרו של תיברגר ,ולא מצאתי בו מפתת של ממש להגותו
העמוקה של המהר״ל .הספר מצטיין בנסיונו הכן לשהזר את דמותו ההיסטורית של
הרב המפורסם למרות הערפל הכבד הלוטה םביבח ,במיוחד בגלל אגדת הגולם .יש
גם לציין מחקרו המקיף של אהרון פריץ קלינברגר על המחשבה פדגוגית של
המהר״ל מפראג).האוניברסיטה העברית ,תשכ״ב(.
והנה! ,נתברכנו השנה בספר הדש על המהר״ל ,פדי עטו של מורי הרב הפרופסור
אנדרא גהר מסטרזבוג:
£1101:6 **£11128, 1,6 ?11115 06
118, 1116010616 0131601^116 011
1/13.113.13,1 06 ?1818116 (1512-1609), ?3115, ?16561106 011 ^1103151116, £ 0 .
£11)111 ]^1101161, 1966.
מחשבתו של המהר״ל קסמה •במיוחד על הרב נהר מפני שהוא רואה בה משקל
כנגד הראציונליזם הפשטני הנובע בעיקר מקריאה פזיזה של הרמב״ם• .הקדמתו
מציין במפורש המחבר שגדולי החוקרים של ״מדעי היהדות״ בדורות הקודמים
זלזלו במהר״ול מרוב טיגה לאובםקוראנטיזם )שנאת ההשכלה המודרנית( .אבל היום
:
1חוץ מפרושי המהר״ל לאגדות הש׳עז כמבואר להלן .באנגליה )הוצאת הוגיג ,לונדון(
י הופיעו רב כפרי המהד׳׳ל במהדורה יפה ,הנוחה לקריאה < פרופ׳!נהר לא ציין הוצאה זו
ברמזים הביבליוגרפיים שלו .אי״ה אפרסם בקרוב ב״המעיך רשימה ביבליוגרפית שמושית
של כתבי המהד״ל.
www.daat.ac.il
73
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתעוררת שוב ההתעניגות והחיבה לאותם הזרמים של מחשבת ישראל זעזונים מן
המדרש ומן הקבלה ולאו דווקא מאריםטו .גהר התמסר בכל מאודו לנםיון זה;
י * -
מחקריו הרבגוניים־ושעוריוהמלהיבימ מעידים ע ל כ ך ;
ה״נתיב״ היהודי •במחשבתו •של גהר מתחי/ל עם הזעזוע של השואה .לכתחילה
הוא הכשיר א ת עצמו להוראת השפה והתרבות הגרמנית ולאו דווקא למדעי היהדזת.
אבל ,במקום המחבוא במרכז צרפת ש ב ו הסתתר •בימי המלחמה ,יחד עם ;אביו ז״ל
ואחיו ,גם הם מומתים דגולים בתורה שבכתב ושבעל פה ,הוא הבין שהוראת השעה
היא להבין• ,אם אפשר. ,מה מאפיין א ת הגורל המשונה כל־כך של עם ישראל ,ומה
גרם •־להתפתחויות האחרונות שלו ,השואה והשאיפה למולדת .ומתמיהה זו שעדיין
לא הגלידה נ ב ע ה פדרה של .ספרים מצויינים ,בין השאר על ״מהות הנבואה״ ,על
״הקיום היהודי״ ועוד.
סודו שיל הגורל היהודי משתקף יפה דווקא בהגותו של המהר״ל .נהר כלל א ת
כתביו!בתכנית הלימודים של המכון ׳למדעי היהדות ליד האוניברסיטה •של םטרזבורג.
שני תלמידים הקדישו כבר לרבי מפראג א ת מחקר הדוקדוראט שלהם; אחד מהם
)ת .דרייפוס ,מנהל ב י ת הספר התיכון ״מימוניד״ בפריס( תרגם לצרפתית א ת
ה״תפארת־ישחאל״ והקדיש ל ו פרוש נרחב ו ה ק ד מ ה ; השני )בנימין גרוס ,מנהל
בית הספר התיכון ״עקיבא״ ובסטרזכורג( מקדיש א ת מחקרו לרעיון המשיהי ובכתבי
המהר״ל ,ולמשמעותן של הגולה והגאולה .גהר מתכוון לעורר באירופה תנועה בקרב
החוגים האקדמאיים היהודים למען החיית התענינות במשגתו של המהר״ל…
הספר החדש של ה ר ב הפרופסור מסטרזבורג מתעלם בכוונה תחילה מ ן הצדדים
ב מ ח ש ב ת הגאון מפראג אשר בבר העסיקו א ת תלמידיו .הוא מגביל א ת עצמו ומנסה
להתחקות א ך ורק אתרי הבעיה המרכזית והקשה כל־כד של יחסי אנוש עם הקב״ה.
כלומר ,הקשר האפשרי והדו־שיח החיוני •בין היש המוחלט )טראגםאנדאנטאלי( ובין
היצור המוגבל )אימאננטי(• .בעיה זו היוותה כבר א ת תוכנו של המחקר הראשון
שפרסם נ ה ר יחד ע ם אחיו ע ו ד ב י מ י המלחמה) .אפשר לקרוא א ת המאמר הזה בספר
הכולל ״הקיום היהודי״ הנ״ל(.
נהר רואה במחשבתו ש ל המהר״ל שלושה מ מ ד י ם :ה א ו פ ק י ) ב י ן אדם לחברו(,
האנכי;)בין האדם למקום( והמשופע ־)ה״אמצע״(.
בחלק הראשון ,הממד האופקי ,מבליט המהר״ל דאת החרות המוחלטת של האדם
ו א ת אי־התלות •שלו ,כלומר ההכרח לבחור לבד ב״נתיב״ הנכון ,נהר מדגיש במיוחד
בהקשר זה א ת הדיון בערכה של ההכמה החיצונית ואת הווכות המפורסם בין
המהר״ל ובין •עזריה מ ן האדומים )עזריה די רוסי( על דבר ההשכלה הכללית
וההומניזם ש ל אותן השנים .כידוע ,ד ג ל המהר״ל בערכה המופלג של ה א ג ד ה והוא
ד ר ש להוציא א ו ת ה מ כ ל ל הדברים הטפלים ,או ,כפי שאנו היינו אומרים היום ,מ ן
הפולקלור הכלל־עהלמי.
בחלק ה ש נ י )הממד האנכי( ,מ ג ל ה נהר ,כנראה בפעם הראשונה במחקר על
המהר״ל ,א ת הוויכוח בין ה ר ב מפראג ובין אליעזר אשכנזי .זה האחרון היה
,ראציונליסט מובהק ,ובעקבות הרמב״ם הוא ט ע ן ״שאין השינוי תופס באלוקוח״.
)דרר-אגב ,זה הוא השם ש ל א ח ד מספרי פילון האלכסנדרוני ,ראשון הפילוסופים
היהודיים ,שחי בערר בתקופת הלל הזקן( .לכן ,לפי הרמב״ם ,הגסים ,המהווים שיגוי,
www.daat.ac.il
־74
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבר .נבראו בערב ש ב ת בימי ראשית העולם ,ככתוב בפירקי אבות .אבל ,אם כן
הוא הדבר ,איר יכול הקב״ה לשנות את דעתו ואת רצונו כלפי האדם ה מ ש ת נ ה כ ל
הזמן ? נוסף על כד ,האם עצם בריאת העחלם ואינו מהווה שינוי ? עובדה היא שגם
בתנ״ך ,גם ובמדרש וכנראה גם בהיסטוריה הכללית עדים א נ ח נ ו ל ת ר ט ת האלוקים,
לחזרתו מהחלטתו ,כללו של דבר ,לשנוי רצונו .לכן רואה המהר׳׳יל בהיסטוריה
האנושית מעין דרמה הרפתקנית ש ב ה משתתף האלוקים באופן פ ע ל .בהר מחבב
דווקא א ת המימרה ה מ פ ת י ע ה שלפיה הקב״ה בכבודו ובעצמו זקוק הוא לבני האדם.
המחבר מביא ובספרו א ת דברי החמב״ם בהתתלת המשגר• תורה שלו ו מ ב ל י ט א ת
הניגוד חמוחלט בינו ובין המהר״ל .
2
גולת הכותרת של הספר הוא החלק השלישי ,המטפל ב״אמצע״ .בפרקי אבות
)פרק ה /מ ש נ ה י״ג( כ ת ו ב שהמידה הבינונית ,יש אומרים שזוהי מ י ד ת סדום .אצל
המהר״ל האמצע איננו שביל הזהב בין השלג ובין האש במו אצל הרמב״ם ,אלא
הוא תווך דיאלקטי ,קשה מ א ד להשגה ופרי דו־שיח מ מ ו ש ד וגרגש בין ש נ י קצוות
הזקוקים זה לזה והמתתמקים זה מזה .הפיתוי הריקני הוא ,דווקא לראות באמצע
מעין א י ש ק ט בתור הסערה .אבל כאמור זהו אגואיזם •נורא ועוורון פושע .יש עוד
פיתוי — הפיתוי הנוצרי — והוא להסתמר על ההקש ב י ן שגי הצווים :״ואהבת
את ה׳ אלוקיר״ — ״ואהבת לרעד כמוך׳ ,כדי!ליצור צורר ב מ ת ו ו ה כלומר כדי
לקרב א ת האלוקים לתנאי בשר ודם ולהגיע בתור כ ד לידי פיצול יהידותו ,הלילה .
בעיקבות המהר״ל )נתיבות עחלם ,נ ת י ב אהבת-ה׳ ,א׳( מפריד!נתר כמובן א ת ה ט ע נ ה
ה ז א ת :א ה ב ת ה׳ אינה יכולה להיות מ ו ש ל מ ת עד ש ע ת המוות; על כ ד העיד רבי
3
2אחד המקורות המענינים ביותר בנוגע לבעיה של שינוי הרצון מאלוקי ,ד,ם דברי דבן
גמליאל בנו של רבי יהודה ,הנשיא )אבות ב ,ג( :״עשה רצוגו כרצונך כדי שיעשה
רצונך כרצונו .בטל רצוגך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחדים מפני רצונך״ .על זה
כתב רבי עובדיה מבדטינורה )כמאה שגה לפני המהד״ל( :״כדי שיבטל רצון אחדים:
יפר עצת כל הקמים עליך .ואני שמעתי שאין זה אלא דדך כבוד כלפי מעלה ,והדי
הוא כאילו כתוב :כדי שיבטל רצונו מפני רצונך .כאותו שאמרו בפרק במה אישה
)שבת ס״ג( כל העושה מצוד .כתקנה ,אפילו גזר דין של ע׳ שנה מתבטל עליו״ ,עד
כאן פירוש רע״ב .מוזר הוא שהמהר״ל התעלם מדברים אלה ב״דרך חיים״ שלו וכן
גם תלמידו המובהק הרב יום טוב הלד ב״תוםפות יום טוב״.
3מוזר הדבר שנהר לא מזכיר כלל את הנצרות בכל הויכוה הזה ,למרות שד.מהר״,ל
כנראה ביוון כאן אליה .ידאה בחידושי אגדות מהדש״א ,פסחים כב <ע״ב בשם מהד״ש
ז״ל מפראג שמצות ״ואהבת את ה׳ אלקך״ כוללת אהבת •תלמידי חכמים.
ההקש בין אהבת ה׳ ואהבת הריע אפשר אולי לפרש כשבי אופנים תוך הדגשה שהשואה
זו כבראה ארגה גזברת כדכרי חז׳׳ל :א( כשם שאתה מחוייב לאהוב את ה אלוקך,
כך אתה חייב לאהוב את ריעך .השקפה זו הולמת בההלט את המוסד היהודי והיא גם
מתגלמת בהלכה :אין הקב״ה סולח ואין יום הכפורים מכפר עבדות בין אדם לחברו
עד שירצח ומפייס את ,חברו )ראה יומא ,פרק ח׳ משבה ט( .כמו ג ן החזרה בתשובה
נובעת מצווי ה׳ .לכן אפשר לומד שאהבת ה׳ ואהבת הזולת קשורות יחד — .ב( אהוב
.
..את הקב״ה כמו דיעך ואת דיעך כמותו יתברך .לפי השקפה זו ה״אמצע״ הנו במדת מה
התגשמות הא־ל ,כביכול ,שאהבת ה מתגשמת באהבת בשד •ודם ,כאילו הוא עצמו
.נעשה בשד ודם ,חלילה ,וזהו העיקר של האמונה הנוצרית .יש איפזא להניח שחז״ל
גמנעך בכונה מהשואה הנ״ל כדי להתרחק מעירבוב התחומים.
,
,
www.daat.ac.il
75
אתר דעת -מכללת הרצוג
לערך ]א[44
דברי הגרצ״פ בענין אתרוג שביעית מהו למצוד״״ לא נדפסו •לראשונה ב״כדם ציון
השלם״ .הם תופיעו כבד קודש לבן ב׳׳הר צבי״ מגל •טור או״ח ח״ב םי׳ תדמ״ח ,הוצאת
״אל ממקורות״ ,ירושלים תש ״כ.
לערך :45
מוסד והרב קוק הוציא בתשכ״ו מהדורה שניה מתוקנת עם הוספות ,ובתבנית מוקטנת
יותר ,את הספר ״משפט כהן״ .תלב ע׳.
לערך 54ה:
ר׳ שלום פרידמן המשיך בהוצאת הקונטרסים של ״סדר השביעית״ )הפסיק בהגיעו
למהדורה הארבעה עשר ,למדות הבקשות שעדיין מגיעות אליו .נוספו •במהדורות
האחרונות ,מספר תשובות לשאלות רבים ,עפ״י פסקי החזון־איש.
נגד ר״א כהנוב דרך קשתו מי שאודייתא קמרתחא ביה
]א [74צבו חמד .ספר קשת גכורי כח• .קוגטהס ארבעה ושלושים :שום אשיב .שאלה
ותשובה בענין אתרוגים של ישראל בשביעית שנטייבו שנעבדו שנשמרו
שנמכרו שנבלעו שנתנו ושהביאו ממדינת י ש ר א ל . . .ד׳ צבי הירש פרידמן
©8
ראב״ד בברוקלין .ברוקלין ,דפוס ״יפה״ ,תשט״ז 13 .ע׳.
עשרות שנות שבתו של המחבר בארה״ב ,לא ״צננו״ את התלהבותו ורוח הקרב שלו,
בםידרת הקונטרסים שלו כשם הכללי ״צבי המד״ ,מתריע מדי פעם על תקלה מסוימת,
או פס״ד שלא כדעתו .הפעם יוצא כקונטרס ל״ד ,לתמוך בפסקו של האדמו״ר מסטמאר
בספרו קונטרס שלש תשובות ) (73ודוהר ,בהריסות רכה את ,דברי ר״א כהנוב,
שקורא לו בעל הסת״ה :המחבר ספר תורת השביעית ) .(74הקונטרס נערך בתשובה
לשאלת תלמידו זכרי׳ עלעפאנט ,ומרובות בו הציטטות זו מול זו ,של קש״ת )באותעת
רש״י( ותורת השביעית )באותיות מרובעות( .סגנונו הפולמוםני ,המליצי והמסורבל,
מערפל את הבנת הדברים) .תודתי לרא״ד פרידמן שהעמידני על השמטה זו(.
לערך :78
מדריך הכשרות שתמשיך להופיע בשנים •תשכ״א—תשכ״ה מוספד ה—׳טי לפני פסח
יצאה חוברת שתכנה וכמו החוברות הקודמות
י .דבר השמטה ,מדריך הכשרות לכל ימות השגה ולחג הפסה תשכ׳יו.
•ירושלים ,ועד השמטה/ועד הכשרות ושע״י העדה החרדית בעיה״ק ירושלם
8
ת״ו 71 .ע׳.
גם ועד הרבנים של אגר׳י בירושלים ,הוציא תדריך לכשרות לקראת הפסח ,ובו גם
עניגי שמיטה.
0
]א [88תורה שבעל פה ,הרצאות בכינוס הארצי השמיני לתושבע״פ: .בעריכת ר׳
8
יצחק רפאל .ירושלים ,מופד הרב קוק ,תשב״ו .קםא ע׳.
הופעת הספד הוזכרה כבר ברשימה הראשית עדך .88תוכן המאמרים בראש הספר.
0
]ג [91משנת יוסף .ר׳ יוםף ליברמן ,חלק שלישי ,פרקים ז—ח .ירושלים ,תשכ״ו.
2
רו ע׳.
חלק זה בולל קונטרסים בעניני ״מכירת פירות שביעית ותקנת אוצר בית דין״
ם
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו״אכילת פימת שביעית״ •וכן דיונים רבים בפרטי קדושת ,שביעית ,איסור הפסד
וסחורה ודעי דמי שביעית .מקום מיוחד מקדיש המתנו )עמ׳ קעו—קצא( ל״ביאור
גזרות חז״ל על הכותים״ .נלוו לספר בראשו מפתח ענינים ,ובסופו מפתה הספדים.
לערך :93
ספד ״•שגת •שבתון״ יצא פעם שלישית בכסלו תשכ״ו׳ והוכנסו יבו מספד שינויים
ושפורים.
97
ועתה המשך הרשימה והשלמתה
כית התלמוד ספר ב׳ .עניני שביעית שנתלבנו ובכולל אברכים ב י ת התלמוד —
יד הרב מימון .נערך בידי ר׳ אתרן ישעי׳ בלוי ור׳ שילה רפאל .ירושלים,
ס
מוסד •הרב קוק ,תשכ״ו .קמה ע׳.
8
אחדי קובץ א׳ מעניני גיטין שהופי,ע אשתקד ,ממשיך הקובץ הנוכחי למסור את
חדושי התודה של חברי הכולל .אחרי פתיחת ״בשערי הבית״ מאת ש.ד .אחד
העורכים ,התוכן הוא כדלהלן:
ר״ב זולטי :הפסד בספיחי שביעית ז כביסה ,צביעה וסחורה כפירות שביעית .דז״נ
גולדברג :אבות ותולדות בשבת ,ושביעית .רי״ה אייכגשטיין :קצירה בשביעית.
רא״י בלוי. :בגדרי הנאתן וביעורן שוה .ר״א בקשי :חדישה בשדה אילן ערב
• שביעית .ד״ע ברונד :אינו מתכוין במלאכות שביעית .רש״א גולדברג :איסור קליטה
בשביעית ובתום׳ שביעית .ד״י וינד :מראית העין דעוברין ושבים .ד״א כהן:
הפקירא דשביעית ,ר״ש פוליקמן :בדין משומר .ר״מ פרידמן :ביעור בשביעית.
ד״ג פדל :לפני עור לא תתן מכשול .ר״ש רפאל :שביעית בזמן הזה.
קונטרס כעניני שביעית .ב ת ו ך :בית זבול ו׳ .ר׳ יעקב משה חרלפ .ירושלים
98.
״
מדרש גבוה לתלמוד ״בית זבול״ ,תשב״ו ,דף צז—קט.
2
הקזגטדס כולל :א(,בירור יסוד איסור המלאכה בשביעית < כ( בדין הפקירא דשביעית.
בסופו דברים שנשא ונתן המחבר עם הדידב״ז בשנת עת״ר ,כשיצא לאור כפר ״שבת
הארץ״ ).(32
99
שביעית ושמינית למעשה .ר׳ אריה לכקוכיץ .בני ברק ,דפוס יד־הרשקוביץ,
ס
]תשב״ו[ .קצו ע׳.
12
בספר ״נתונים והדרכה ,למורי הודאה ,למודה ותלמידים בבי״ם ,לחקלאי ולעקרת
•הבית״ .סודרו ע״י המורה לחקלאות בבתיה״ס הדתיים בגוש דן ,בהדרכת הרב
יהושע י .נויבירט )דאה ברשימה אחרי ערך (85תוך התקעצות עם 50איש :רבנים,
אגרונומים ,סטטיסטיקאים ,יצרני מזון ,בעלי מטעים ובעלי שדות לירקות וסרחים,
ועל יסוד סיורים במשך שנתיים מה ועד באד שבע ,ב־ 40מטעים ו־ 150בתי״ח
.למוצרי מזון ומרכיבים ,כולל ריגול תעשיתי.
עיקרו של הספד הוא לוהות תאריכים לשנת השביעית תשכ״ו והשמינית
תשכ״ז ,בהם מפורטים ׳בכל מין ומין מחפירות והירקות׳ שמודים ויעות ,תבלינים
ופרחים ,ריבות וסוכריות ,מרכיבי מזון ותרופות ,תאריכי חלות קדושת שביעית,
.איסור •ספיחין ,חובת הביעור ועוד.
ערך רב לאינפורמציה הכלולה בספר ,ביחס לשאלות כשרות במשך כל השנה,
באשר נמסרים ,כאן פרטים רבים על היצור בארץ ,היבוא מחו״ל׳ ושווק סחורות
www.daat.ac.il
79
אתר דעת -מכללת הרצוג
י יהודים וערבים .במיוחד קובעים ברבה לעצמם ,הפרטים המוסרים האפשרות לפענח
י לפי מימני סתר׳ את תאריכי הייצור של קופסאות שמורים ,סיגריות ,משקאות ועוד.
100
ישועת משה .יעל עניני שביעית .ר׳ יהושע משה אהרגפון .הל אביב ,דפוס
8
גיאוגרפיקה ,שלהי שגת השמיטה תשכ״ז .ט—סח ,ע׳.
המחבר הוא מרבני העיר פתח תקוה ,העוסק מזה שנים בעניני כשרות .כבר ההדיר
בעבר מספר ספרים מגדולי הדורות ,ועתה מתכוגן ולהוציא לאור ספרו ״ישועת משה״
— שו״ת ובירורי הלכות השכיחות .בקונטרס שלפנינו תשובות למעשה ,ומו״מ
בהלכה .מ מ ע י שביעית בלבד .רשימת התוכן.נדפסה בעמוד האחרון של הכריכה.
מהות הענינים הנידונים כאן :א .דיני שביעית בכותנה דו שנתית .ב .איסור
.ספיחין בבננות .ג .תקנת דמי וחילופי שביעית .ד .המקדש בסירות שביעית .ה .ירקות
ששית שגכנ&ו לשביעית .ו—י .מו״מ עם רש״ז אויערבך בעבין הג״ל ודברים
המסתעפים .יא .אספקת חטים וירקות באמצעות מרבים .יב .נכסי רטושין לענין
ספיחים .יג .בדין משומר ונעבד בשביעית.
חילופי המכתבים עם רש״ז אויערבך דגה במאמרו של הדשז״א ב״קול תורה״
תשרי תשכ״ו שאין להתיר ירקות שצמחו רק מעט בששית לעבין איסור ספיהין .וראה
על כך ר״ק כתנא ב״המעין״ טבת תשכ״ו שמסתמך על הוראה מפורשת מבעל חזו״א
ושם גם מכתב תשובה מהרשז״א .ודאה גם מו״מ בהמשכים בעלון ״קול השבת״ תשכ״ו.
כמו כן יש להזכיר ספר ,שהלק נכבד בו עוסק בשביעית.
שלמי מאיר א׳ .חידושים וביאורי סוגיות במס׳ עירובין ,חולין ושביעית.
ר׳ שלום מאיר ב ״ ר יחיאל מיכל יונגרמן .תל-אביב ,דפוס ״אשל׳ /ת ש כ ״ מ
״2
םימגים כע—לז.
0
בימים אלה מופיע כסר ,דבר בעתו:
מ ש נ ה כסף .על ש מ י ט ת כספים ופרוזבול .ר׳ משה נחום שפירא .ירושלים,
8
דפוס עקיבא־יוםף ,תשכ״ו .קכב עמי•
הספר מסודר לסי סימן •ם״ז בשו״ע חו״מ עם באד הגולה ,ומעטרים אותו פנים
מאירות ושערים מצוינים ,פנים מסבירות ופנים חדשות .בסופו גדפם לראשונה מכתב
יד משנתו של רבי עקיבא .מאת ר׳ עקיבא יוסף שלזינגר על פרק י׳ דשביעית ,עניגי
שמיטת כספים ופרוזבול .לספר נלוות הערות מר״פ עפשטיין ,רש״ז אויעדבך ,דא״י
זלזניק ור״מ הלברשטאם.
תמה הרשימה ולא נשלמה .מן הסתם יצאו עוד ספיחי םפיחין ,במיוחד בעניגה של מצות
הקהל .נוסף לספרים השונים במצוד .זו שהוזכרו ברשימה הראשית )ערכים ,64 ,23 ,15
(72 ,71יש לציין ערך הקהל באנציקלופדיה תלמודית ,כדך עשירי ,תשב״ב טור תמג—תנב.
ס
ולסיומה של רשימתנו בת מאת הערכים )בתוספת כתריסר כפולי מספרים בין השיטין(,
נציין ״תוספת שביעית״ שאין לה כל קשר לשביעית .בשנת תרב״ט הופיןע בפדםבורג ספד
״בציר אליעזר״ הכולל ישבע חקירות ודרישות בשיטות הש״ם ,מאת ר׳ אליעזר ליפמן
גייזאטץ .המו״ל הוא בנו ר׳ ישעי׳ ׳נייזאטץ ,שהוסיף קוגטרס ״תוספת שביעית״ הערות
מחידושיו )והשגות הג״ר יוסף שאול נתנזון מלבוב( .אין בהם דבר מעניני שביעית,
ונקראו כן,על שיש ,בהם :הוספת לשבע חקירות אביו ״וגם כי רוב אותיות משמי נכללות
בתיבת •שביעית״.
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך ה א ח ר א י :יונה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים •
ההפצה כארהי׳ב ו ק נ ד ה :
^ ¥ 0 1 * , 10002, 17.8.£.ז1, 96 ££151; 3*09.6**7, 1*6מ6101161י* ?.
www.daat.ac.il
דפוס ה ת ח י ה בע״מ ,ירושלים