אתר דעת -מכללת הרצוג
3ז י
*גו־־*,
ב*
ד*
מ ו צ א ד * * ^ * *7.1ידיי
1
יי
ר־־1
*ג
.בנ
ק־ן
ר ~ * ״ * ג ±
ד*
הועתק והוכנס לאינטרנט
ע״יחייםתשם״ט
בתוכן
על מנחג ירושלים בנר חנוכה /הרב צבי פסח פרנק זצ״ל .
1
. . . . . .
7
סגנון הכתוב )המשך( /הרב יהודה קופרמן
מאה שנה לפטירת הרב יעקב עטלינגד ז״ל א׳ חנוכה תרל׳יב—תשל״ב
פרקים בתולדות הרב יעקב עטלינגר ז״ל
,
תקנון ל״בית יעקב׳ ב״בתי מחסה׳
25
,
36
צוואת הרב יעקב עטליגגר ז״ל /הרב ד״ר יוסף אוגא . .
37
הגאון האחרון מ ס ח אשכנז /הרב אברהם ביק
41
מכתבים מהרב יעקב עטליגגר ז״ל
46
פרקים בתולדות רבי שמשת רפאל הירש
ה .בישיבת הרב יעקב עטלינגר במגהיים /מרדכי ברויאד .
55
על ספרים ועל סופריהפ
פירוש רש״י על התורה — דפוס ראשון /יצחק לוי
. . .
63
. .
72
קיצור שולהן ערוך הלכות חנוכה עם הערות ע״פ משנה ברורה,
ביאור הלכה ושער הציון /משה חיים ואליקים שלנגד
כפי׳ד ירושליפ ת״ו טבת תשלי׳כ • כרד י״ב גלימ ב • המהיר — 3.ל״י
מנוי• שנתי :כישראל — 10.לי׳י
בחיץ לארץ —4.
www.daat.ac.il
כתובת המערכת :רח׳ צפניה ,26ירושלים ,טל׳ 88883
$
צבי
הרב
אתר דעת -מכללת הרצוג
פ ר א נ ק זצ״ל
פסח
על מנהג ירושלים ב ה ד ל ק ת נר חנוכה *
ה ע ר ע ו ר על מ נ ה ג י ר ו ש ל י ם ל ה ד ל י ק נר ח נ ו כ ה ב ע ש ש י ת מ ב ח ו ץ
בעניו
ובעני! נ ר ו ת ח נ ו כ ה ו ש ב ת ב ח ש מ ל
על ד ב ר מ ה ש נ ת ע ו ר ר בירושלים ו מ ט ו ב ה ב ש ם הגאון ה ח ס י ד מ ה ר י ״ ל דיסקין
בענין
זצ׳יל
בעששית
הדלקת
שמהדרין
נרות חנוכה
מדליקים
אותם
בחוץ
לפתח
הבית
שיש בד ,פ ת ח בצד ,ובשער ,ש מ ד ל י ק י ם פ ו ת ח י ם א ת ה ד ל ת ש ב ע ש ש י ת
ומיד עם גמר ה ד ל ק ה ס ו ג ר י ם אותה ,ובזמן שיש רוח גדולה אין ה נ ר ו ת י כ ו ל י ם
להיות ד ל ו ק י ם ועומדים הם ל ה כ ב ו ת ,וא״כ האיד יוצאים ידי ח ו ב ה ב ה ד ל ק ה כ ז א ת ,
ואעפ״י שהוא ס ו ג ר א ח ״ כ א ת ה ע ש ש י ת הרי קיי״ל ד ה ד ל ק ה ע ו ש ה מצוד! ו ב ש ע ת
הרי הם עומדים
ההדלקה
להכבות
ו ב ס ת י מ ת ד ל ת ה ע ש ש י ת א ח ״ כ הרי אין זה
הדלקה.
והגר״א ר א ם הגיד לי שהגאון מ ה ר י ל ״ ד היה מ ה ד ר משום כך ש ת ה א ה ע ש ש י ת
ו פ ת ו ח ה בשוליה ל מ ט ה
תלויה
כדי ש ב ש ע ת ה ה ד ל ק ה ג״כ יכולים ה נ ר ו ת ל ד ל ו ק
אף ב ל י ס ת י מ ה .
ולפני
גבורים
שנבוא
להליץ
על
מנהג
הוותיקין
שבירושלם.
נקדים דברי השלטי
שהובאו ב מ ג ״ א )סימן ת ר ע ג סעיף ב ס״ק יב ובט״ז שם ב ס ו ף הסימן(
ב ה א ד פ ס ק ה מ ח ב ר ד כ ת ב ת ה קודם ז מ נ ה א י נ ו זקוק לו ו כ ת ב ש ם המג״א ,ש א ם
העמידה
וראוי
ב מ ק ו ם ה ר ו ח ו כ ב ת ה זקוק ל ה דהוה כאילו לא נ ת ן ב ה שמן כ ש י ע ו ר
ל ה ה מ י ר ל ה ז ו ר ו ל ה ד ל י ק ה ב כ ל ענין .ו מ ד ב ר י ה ש ל ט י גבורים א ל ו ש ה ש ו ה
דין ה ע מ י ד ה נ ר ו ת ב מ ק ו ם ח ר ו ח ו כ ב ת ה לדין נותן שמן פ ה ו ת מ כ ש י ע ו ר נ ת ע ו ר ר ה
השאלה
סעיף
ה נ ז כ ר ת ,שהרי
לענין שמן פ ח ו ת מ כ ש י ע ו ר
כתב המחבר
)סימן
תרעה
ב( דכיון ד ה ד ל ק ה עושה מצוד .צריךשיתן שמן ב נ ר כדי שיעור ה ד ל ק ה ,
אם ב י ר ך ו ה ד ל י ק ו א ה ״ כ הוסיף שמן ע ד כדי שיעור לא יצא ידי ח ו ב ת ו ״
אבל
ש ב ש ע ת ה ד ל ק ה צריך שיהא כשיעור ,וא״כ נ ל מ ד מזה גם ל ע נ י ן ה פ ס ו ל
משום
ב מ ק ו ם הרוה שאף אם ס ג ר א ה ״ כ א ת ד ל ת ה ע ש ש י ת ל א יועיל מ ש ו ם
בהעמדה
ש ה ה ד ל ק ה היתד ,בפסול.
והנה
כט
ב ע י ק ר דין זה ש ל ה מ ח ב ר ל כ א ו ר ה יש לעיין ד ל פ י מ ה ד ק י י ״ ל ) ש ב ת
וביצה כ ב ( דמוסיף שמן ב נ ר ח ש י ב כ מ ב ע י ר ,א ״ כ גם לענין ח נ ו כ ה ת ח ש ב
הוספת
השמן
בכלל
הדלקה
ע ו ש ה מצוה.
ומשום כך יש
לדון
ולומר דאפשר
שדינו
של ה מ ח ב ר הוא ר ק לענין זה שאין מצרפין א ת השמן שמוסיף ל ה ש מ ן
הקודם,
היינו שגם ב ש מ ן שמוסיף אין בו ב פ נ י ע צ מ ו כדי שיעור א ל א ב צ י ר ו ף
שמן ש נ ד ל ק כ ב ר ] ו ב ז ה מ ד ו ק ד ק י ם ד ב ר י ח מ ח ב ר ש כ ת ב :ו א ח ״ כ הוסיף שמן ״עד״
כדי
שיעור[
באופן שגם
ב ה ד ל ק ה השניה אין בו כדי שיעור,
א ב ל אם הוסיף
••• ליום הזכרון של הגרצפ״פ זצ״ל ביום כ״א כסלו מתפרסם כאן מאמר מתוך כתבי הרב
זצ״ל עם ציונים ]בסוגריים מרובעות[ והערות מאת נכדו הרב יוסף כהן שליט״א.
1
www.daat.ac.il
ש מ ן ב נ ר שיש בו כ ד י שיעור ה ד ל ק ה ב פ נ י ע צ מ ו מ ל ב ד השמן הקודם ,א פ ש ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש י צ א ידי ח ו ב ת ו מ ש ו ם ד ע צ ם ה ו ס פ ת ה ש מ ן נ ח ש ב ת כ ה ד ל ק ה ע ו ש ה מצוד . ,א ל א
ו
ה א ח ר ו נ י ם ש כ ת ב ו דאין ע צ ה א ל א ר ק
שמדברי
לכבותה ולהדליקה לכאורה לא
מ ש מ ע כן ועיין מ ה ר ״ ם שיק או״ה ס י מ ן ש ל ב ( .א ב ל כ ל זה ל א י ע ל ה א ר ו כ ה ב נ ד ו ן
ל ע נ י ן ס ג י ר ת ה ד ל ת ד ל א שייך ל ו מ ר כן.
דידן
א ו ל ם יש להליץ ע ל ה מ נ ה ג ה נ ״ ל שעושים פ ת ח ה ע ש ש י ת מן הצד .דלכאורד,
י״ל ש ד ב ר י ה ש ל ט י ג ב ו ר י ם א י נ ם א מ ו ר י ם א ל א ב כ ה ״ ג ש ב א מ ת ש ל ט ה ה ר ו ח ו נ כ ב י ת ,
א ב ל בשלא נ כ ב ה לא מיבעיא אם לא פסקה הרוח ובכל זאת לא נ כ ב ה הרי אגלאי
מילתא
ל מ פ ר ע ש ה ה ד ל ק ה היתד ,ב א ו פ ן ש ת ה א ה ד ל ק ת ה קיימת ,א ל א א פ י ל ו א ם
פסקה
ה ר ו ח מ א י ל י ה די״ ל ש א ם ל א נ פ ס ק ה הרוח ש מ א היתד .נ כ ב י ת ,מ ״ מ כיון
שלמעשה
2
ל א נ כ ב י ת א פ ש ר דאין ל פ ס ו ל א ת ה ה ד ל ק ה ] .ו ב ז ה מ ד ו ק ד ק י ם ד ב ר י
ה ש ״ ג ש כ ת ב ואם ה ע מ י ד ה ב מ ק ו ם רוח ״ ו כ ב ת ה ״ זקוק לה ,וגם ה מ ג ״ א ה ב י א ד ב ר י
ה ש ״ ג ע ל ס ע י ף ב ב ש ו ״ ע בדין כ ב ת ה אין זקוק לה ,היינו שאין ל ה ח מ י ר א ל א
״ ב כ ב ת ה ״ ,ו א פ ש ר ש ה ח ו מ ר א היא מ ת ו ר ת כ ב ת ה זקוק לה ,ש ב ז ה ה כ ל מ ו ד י ם ש כ ב ת ה
זקוק לה ,ש ב ז ה ש ה ע מ י ד ו ל פ נ י ה ר ו ח הוי כ פ ש י ע ה ומשוי ליה ל כ ב ו י כ כ ב ו י במזיד,
ש ל ד ״ ה זקוק לה כ מ ב ו א ר ב פ מ ״ ג )סימן ת ר ע ג א״א ס ״ ק יב( ש כ ת ב שם ע ל ד ב ר י
המג״א
הג״ל בשם שלטי הגבורים וז״ל:
ולהדליקה״
ויעוין שם
״וכבתה במזיד פשיטא דצריך לחזור
ב ב א ה ״ ט ס ״ ק יא ד ״ ה זקיק ש כ ת ב :ואם ה נ י ח ם ב מ ק ו ם
ש ה ר ו ח מ צ ו י ה ו כ ב ת ה זקוק ל ה וחייב ל ח ד ל י ק פ ע ם א ח ר ת ב ב ר כ ה וכן א ם כ ב ת ה
ב מ ז י ד גן ה מ ל ך ו כ ר [ .
וראיה
ל כ ך מ ה א ד ת ע נ י ת )דף כה( ד ב ת ו ש ל ר ב י ח נ י נ א בן ד ו ס א ה ד ל י ק ה
נ ר ו ת ש ל ש ב ת חומץ ב מ ק ו ם ש מ ן והיתד .ע צ ו ב ה ו א מ ר ל ה א ב י ה א מ א י ע צ י ב ת מ י
ש א מ ר ל ש מ ן ו ד ו ל ק י א מ ר ל ח ו מ ץ וידלוק .וסוף סוף ה ר י ב ש ע ת ה ה ד ל ק ה ל א היתד,
1דעצמ הדלקת השמו נחשבת כהדלקה עושה מצוי?.
בנרות חנוכה של שמן שכיח שבתוך זמן ההדלקה לפעמים נעשה פחם והולך וכבה
ונעשה כנר שעומד להכבות .ונסתפקתי אי אריד להסיר את הפחם או שצריך לכבות
את הנר ולחזור ולהדליק משום החשש שבשעת ההדלקה כבר הי׳ פחם ובשעת ההדלקה
כבר הי׳ הנר עומד להכבות ,ובאמת זה דומה קצת לנ״ד בסגירת הדלת דהסרת הפחם
הוי כסגירת הדלת ,ועדיף יותר מסגירת הדלת שבזה שייך גם דברי מרן לענין הוספת
שמן ,דעצם הסרת הפחם הוי כהדלקה .ואם יהי׳ שיעור מכאן ואילך יצא יד״ח וכ״ש
אם מיד אהד ההדלקה בעודנו עוסק בהדלקה הוא מוריד הפחם שנהשבת כהמשד
ההדלקה כמבואר להלן ציון .3
ויש להוסיף עוד עפ״י מ ה שכתב בבית הלוי עה״ת פ׳ ויגש לענין כבתה זקוק לה
דס״ל לרש״י שגם בעודו דולק עדיין ,רק שהוא השוך והולך וכבה שוב אין מקיים
המצוד ,דאז אין בו שוב הידור והיכר למצות וככבה לגמרי השיב והביא ראיה ע״ז
משבת דף מד דאיתא שם מסתפק מן הנר שכבה אין בו משום מכבה וכו עכ״ל .וא״כ
א״צ לכבות דהוי כנכבה.
2
דאין לפשול את ההדלקה.
דמשום זה בלבד שעומד להכבות לא נפסלה ההדלקה כ״ז שלא נכבית בפועל וקצת
www.daat.ac.il
ראויה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ד ל ו ק ,ו ע ״ כ דכיון ש ל מ ע ש ה לא נ כ ב י ת אין ל פ ס ו ל א ת ה ה ד ל ק ה .וה״ה
בנידון
דידן כיון ש ל מ ע ש ה ל א נ כ ב י ת ל א נ פ ס ל ה ה ה ד ל ק ה .ו א פ ש ר ע ו ד ש ב נ ״ ד
כיון
ג
ש ב ש ע ת ה ה ד ל ק ה בידו
שבידו
לאו
לסגור
את דלת
כמחוסר מעשה ,מעשה סגירת
ילמנוע
א ת הכבוי וכל
ח ד ל ת אח״כ מוכיח
ש ה ה ד ל ק ה היא
העששית
ע ל מ נ ת ל ס ג ו ר א ת ה ד ל ת ש ת ה א ד ו ל ק ת כשיעור ,ו נ מ צ א ש ה ד ל י ק ה ב א ו פ ן ש ת ה א
הדלקתה
4
קיימת .
ראיה לזה מסימן שסו סעיף ז׳ בלהי שעומד לסתור מע״ש דאסור לאחר שנסתר אבל
כל זמן שעומד אעפ״י שעומד לסתור מטלטל ולא אמרינן כאילו אינו ,ואין להביא
ראיה להיפך מסי׳ תרכח בעושה סוכה בראש הספינה שאם אינה יכולה לעמוד ברוח
מצויה דיבשה פסולה אף שעומדת ,י״ל דשא״ה דאז לא נקרא דירה כלל והתורה אמרה
תשבו כעין תדורו ,וכ״ז מבואר בנשמת אדם :כלל נג סי׳ כב שהשוה שם דין העמדת
הנרות במקום רוח ועומדים להכבות להא דלחי וכוי.
3
כשעת ההדלקה לא היתה ראויה לדלוק.
לכאורה י״ל דשאני לענין שבת דעיקר המצוד .היא שהנרות יהיו דולקים כמ״ש מרן
להלן ,בשם שו״ע הרב .אולם מסקנת דברי מרן שם דאע״ג דעיקר המצוה היא שיהיו
דולקים מ״מ גם עצם ההדלקה היא הלק מהמצוד ..ולכאורה יותר הי׳ להביא מנס הנובה
עצמו במנורה שלפי תי׳ אחד של הב״י לא נתנו במנורה אלא חלק שמיני מהשיעור
וע״י נס הי׳ דולק עד הבקר ,והרי בשעת ההדלקה לא הי׳ בו כשיעור הראוי לדלוק
עד הבקר .אולם באמת גם בהדלקת המנורה כתב בחדושי רבינו חיים הלוי )ביאת
מקדש פ״ט ה״ז( שלדעת הרמב״ם )תמירים ומוספים פ״ג הי״ב( שהדלקת הנרות היא
הטבתם הוא מפני שעיקר המצוד ,היא לא מעשה ההדלקה אלא שיהיו הנרות דולקים,
ובזה שהם דולקים כהלכתם מתקיימת מצות ההטבה.
4כאופן שתהא הדלקתה קיימת.
ולפי״ז אפשר שבנ״ד גם בלא הספיק לסגור הדלת ונכבה הנר יצא יד״ח ,שעצם הדבר
שלכתחילה הדליק את הנר ע״מ לעשות כל טצדקי שלא יכבה ,עושה את ההדלקה
להדלקה של קיימא ,שמן הסתם לא יהא הנר עומד להכבות ,ואפילו אם יכבה אח״כ
מהני לי׳ שלא יהשב ככבה במזיד ובפשיעה.
ויש להוסיף עוד שבנ״ד שסוגר את הדלת למנוע את הכבוי בעודנו עוסק בהדלקה ולא
סילק ידו ממנה ,נהשב הכל כחדא מילתא ומשוי לה להדלקה שתהא הדלקה של קיימא,
וכעין שאמרו בשבת דף קלג בענין מילה בשבת שכל זמן שהוא עוסק במילה ולא
סילק ידו ממנה הוזר בין על הציצין המעכבים בין על ציצין שאין מעכבים והטעם
דכולא חדא מילתא היא כפרש״י שם .ואפשר שזה ג״כ כוונת מרן.
ויש לדון כן גם לענין פחות מכשיעור שאם מיד עם ההדלקה הוא מוסיף שמן הכל
נחשב לדבר אחד וכ״ז שלא סילק ידו ממנה גם הוספת השמן היא המשך הדלקה וזכר
לדבר הדלקת המנורה במקדש שלדעת הרמב״ם )תמידים ומוספים פ״ג הי״ב( הדלקת
הנרות והטבתם היא מצוד ,אחת) .אלא שלד׳ הדלקה היא בכלל הטבה( .ויעויין שם
בלה״מ בד׳ הרמב״ם שנתינת שמן ופתילות אחרות לצורד הדלקתם היא בכלל הטבתם.
וכעין זה מבואר במקראי קדש )כת״י( לאידך גיסא לענין אחד שהדליק נר של שעוד,
ואח״כ הדביק אליו בשוגג עוד נר שני באופן שנראה כמדורה שלא יצא יד״ה כמבואר
www.daat.ac.il
ובספר
חכמים
שפת
אתרתדעת
הרצוג ר ב ה ו נ א פ ת י ל ו ת ו ש מ נ י ם ש א מ ר ו
מכללת א מ ר
דף -כ א (
אמת )שב
אין מ ד ל י ק י ן בהן ב ש ב ת אין מ ד ל י ק י ן בהן ב ח נ ו כ ה ו כ ר א מ ר ר ב א מ ״ ט
ד ר ב ה ו נ א ק ם ב ר כ ב ת ה זקוק לה ,ו פ ר ש ״ י :זקוק ל ה ל ת ק נ ה ה ל כ ך צ ר י ך ל כ ת ח י ל ה
י פ ה ד י ל מ א פ ש ע ולא מ ת ק ן לה .ו כ ת ב ע׳׳ז בשפ׳׳א ש ם :ו ל ו ל י פ ר ש ״ י
לעשות
נראה
ב ע ה ״ י פ ש ו ט ד מ ה ש י ש מ ו ר ל ע ש ו ת ה מ צ ו ה ש ל א ל פ ש ו ע זה י ע ש ה א ח ׳ ׳ כ
אבל
ה ד ל ק ה זו עדיין ח ס ר כ נ ״ ל דכיון ד ק י י ״ ל ה ד ל ק ה ע ו ש ה מ צ ו ת צ ר י ך ל ה י ו ת
ד ו ל ק כ ל זמן מ צ ו ת י ׳ מ כ ה ו ש ל י כ ב ה ל מ ״ ד כ ב ת ה זקוק לה ,א ב ל א ם ב ל א ת י ק ו ן
ב ה ד ל ק ת ה ,וכעין ה א ד א מ ר י נ ן
נכבה,
א ״ כ אינו מ כ ח ה ד ל ק ת ו .ל א קיים מצוד.
בב״ק
)כג( ד א פ י ל ו ל מ ״ ד ד א ש ו מ ש ו ם חציו מ ו ד ה היכי ד כ ל ו לו הציו ,א ״ כ גם
ב ה ד ל ק ת נ ר ד ה ו י כ ד ו ל ק מ כ ח ו כ מ ״ ש ה נ מ ו ק י יוסף שם נ מ י ד ו ק א ה י כ י ד ל א כ ל ה
כח
הדלקה דידיה כנ״ל בביאור הדברים ,עכ״ל.
ולכאורה
לדברי
השפת
א מ ת ש ה ת י ק ו ן א ח ״ כ ש ל א י כ ב ה כיון ש א י נ ו מ כ ח
ה ד ל ק ת ו ל א ק י י ם מצוד .ב ה ד ל ק ה ,ה״ה ב נ ״ ד ה ת י ק ו ן של ס ג י ר ת ה ד ל ת א ח ״ כ ש ל א
י כ ב ה אינו מ כ ה ה ד ל ק ת ו ולא קיים מ צ ו ו ת ה ה ד ל ק ה .א ו ל ם כד נעיין אין כ ל ס ת י ר ה
לדברינו
מ ה ש פ ת א מ ת הנ״ל ,ש ה ר י כ ל ד ב ר י ו של ה ש פ ״ א הם א מ ו ר י ם ב פ י ר ו ש
ה ג מ ר א מ״ ט ד ר ב ה ו נ א ק ס ב ר כ ב ת ה זקוק לה ,ו מ ה ש כ ת ב ש ה ת י ק ו ן א ח ״ כ אינו
מ ו ע י ל ה ו א ד ו ק א ל מ ״ ד כ ב ת ה זקוק ל ה א פ י ל ו בשוגג ,ולדידיד .ד ו ק א צ ר י ך ש ל א
י כ ב ה מ כ ח ה ד ל ק ת ו ו ל א מ כ ח תיקון אח״כ ,א ב ל למ׳יד כ ב ת ה אין זקוק ל ה ו מ ו ת ר
להדליק
ש מ נ י ם פ ס ו ל י ם ואין כ ל ר י ע ו ת א ב כ ב ו י ה נ ר בשוגג ,בודאי שאין צ ר י ך
ש מ כ ח ח ד ל ק ת ו ל א יכבד .הנר ] .ו מ ה ש א מ ר ו כ מ ע מ י ד ה נ ר ל פ נ י ה ר ו ח ש ל א יצא ידי
ח ו ב ת ו הוא מ ש ו ם ש ע צ ם ה ה ד ל ק ה ב מ ק ו ם ש ע ל ו ל ל ה כ ב ו ת מ ש ו י ליה א ת ה כ ב ו י
שיכבה
א ח ״ כ ש י ח ש ב כ כ ב ו י ״במזיד״ ,מ ש א ״ כ ב נ ״ ד א ד ר ב ה מ ע ש ה ס ג י ר ת ה ד ל ת
א ח ״ כ מ ו כ י ח ע ל ת ח י ל ת ה ד ל ק ת ו שהיא ע ל מ נ ת ש ל א י כ ב ה ו מ ש ו י ל ה ל ה ד ל ק ה
באופן
ב(
שתחא קיימת[.
ובדין זה ש ל ה ש ו ״ ע ש צ ר י ך ל ה י ו ת שיעור ב ש ע ת ה ה ד ל ק ה א מ ר ת י ג ם
ל ע נ י ן ל צ א ת ידי ח ו ב ת ה ד ל ק ת נ ר ח נ ו כ ח ב נ ר ו ת ש ל ח ש מ ל ,ד ב ש ע ת ה ד ל ק ת ו א י
ל א ו ד ה י ו מ ד ל י ק י ן שם ב ת ח נ ת ה כ ח ל א היה ד ו ל ק ו נ מ צ א ד מ צ ד ו ל א היה ד ו ל ק .
ו ב מ ק ו ם א ח ר כ ת ב ת י ב ע נ י ן ה ד ל ק ת נ ר ש ל ש ב ת ב ח ש מ ל א ם ל ח ו מ ר א יש ל ח ו ש
דהוי ג ר מ א ואם ב ק י ו ם מ צ ו ת ע ש ה מ ע כ ב ש ת ה א ע ש י י ת ה ב ג ד ר ש ל פ ע ו ל ה ב י ד י ם
דוקא,
המסבב
א ו נ א מ ר ד ל ג ב י מ צ ו ת ע ש ה די לו גם ב ג ר ם עשייה ,ו ב ל ב ד ש י ה א ה ו א
ל ע ש י י ת המצוד ,א מ ר י נ ן ד ה י י נ ו עשייה רידיה.
ו ה נ ה ל ע נ ק ה ד ל ק ת נ ר ש ל ש ב ת ה ו כ ח ת י מ ד ב ר י ה מ ג ״ א )סימן ר ס ג ס ״ ק יא(
במג״א סי׳ תרעא ם״ק ד׳ .שאם כי יש לדון בזה ולומר דהרי כשהדליק הראשון אין
מדורה ,ושוב כשהדליק השני גם אם נתבטל הנר הראשון ,לא גרע מ כ ב ת ה בשוגג
שאין זקוק לה )ויעויין בר״ן בשם הרשב״א שגם בכבד .בידים אם הי׳ שוגג אין זקוק
לה( ומה שהמג״א אומר דהדביק אחד לשני לא יצא יד״ה אפשר שהוא דוקא בעושה
כן במזיד ,אבל אין הדבר כן משום דכל שבעודגו עוסק בהדלקה ולא סילק ידו מ מ נ ה
הוא מבטל את הנר הראשון הכל נחשב כחדא מילתא והוי כאילו הדליק מדורה
בתחילה.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאין ה מ צ ו ת ש י ד ל י ק בידים א ל א ש י ש ת ד ל ש י ה א נ ר ד ל ו ק ב ב י ת ,ש מ ב י א ש ם ב ש ם
שאם האשה אחרה להדליק הנרות עד אחר שקיעת החמה תאמר לנכרי
מהר״ם
ל ה ד ל י ק והיא ת ב ר ך ,ובחידושי ר ע ק ״ א ש ם ה ק ש ה ה א אין ש ל י ח ו ת ל ע כ ו ״ ם ו א ״ כ
היא א י נ ה מ ד ל ק ת ו ה א י ך ת ב ר ך ע ל זה ,ו ל פ י ה א מ ו ר ש ע י ק ר ה מ צ ו ה היא ה ה ש ת ד ל ו ת
3
שיהא אור מ א י ר ב ב י ת וזהו קיום מ צ ו ת ה ש פ י ר מ ב ר כ ת ע ל ה ד ל ק ת ה ג ו י .
וכן יורה לשון ה ר מ ב ״ ם ה ל כ ו ת ש ב ת ) פ ״ ה ה ״ ב ( ש כ ת ב א ח ד ה א נ ש י ם ו א ח ד
ה נ ש י ם חייבים ל ה י ו ת ב ב ת י ה ם ״נר ד ל ו ק ב ש ב ת ״ ,מ ש מ ע דאין מ ע ש ה ה ה ד ל ק ה ע י ק ר
המצוה .ו מ צ א ת י כן ב ש ו ״ ע ה ר ב )סימן ר ס ג ק ו ״ א ס ״ ק ג( ש כ ת ב :״שאין ה ה ד ל ק ה
) ב נ ר של ש ב ת ( ג מ ר המצוד .א ל א ה ה נ א ה ל א ו ר ה כ מ ב ו א ר ב מ ר ד כ י ב ה ג ה ׳ ו כ ר ואף
ש ה נ כ ר י ה ד ל י ק יכול ל ב ר ך ו ל ה ד ל י ק .ו ה כ ו ו נ ה שיהא נ ר ד ל ו ק ו כ ר ״ .ו א ״ כ גם ע ל
נר ש ל ש ב ת ש ל ח ש מ ל י״ל ד א פ י ל ו א ת ״ ל ד ה ו י ג ר מ א מ ״ מ ל א ג ר ע
הדלקת
מ ה ד ל ק ת הגוי שיש ב ה קיום מצוד .וגם יכול ל ב ר ך מ ש ו ם ד ע י ק ר המצוד .היא ה נ א ת
האור
ו ח ש י ב כ א י ל ו ל א נ ג מ ר ה עדיין ה מ צ ו ה ויכול ל ב ר ך ע ל ה נ א ת ה א ו ר כ מ ו
ש מ ב ר כ י ם א ה ר י נ ט י ל ת ל ו ל ב ב ש ב י ל שירי מצוד .ש ל הנענועין.
א ו ל ם כ ל זה ל א שייך ל ע נ י ן נ ר ח נ ו כ ה ש פ ס ק ה מ ח ב ר ב ש ו ״ ע )סימן ת ר ע ה
ס ע י ף ג(
ש א ם ה ד ל י ק ה ח ר ש ש ו ט ה וקטן ל א ע ש ה כלום ,ויעויין ב מ ג ״ א )סימן
ת ר ע ה ס ״ ק ד( ד ס ו מ א מ ד ל י ק ב ס י ו ע ש ל אחר ,ו ל מ ״ ל סיוע ,א ל א ו ד א י ל כ ת ח י ל ה
עדיף ב ע צ מ ו ולא ע״י גרם ,וגם ל ע נ י ן ה ד ל ק ת נ ר ש ל ש ב ת ,ל מ ע ש ה עדיין יש לדון
א ם ל כ ת ח י ל ה יש ל ב ר ך ע ל מ א ו ר זה דבוודאי ל כ ת ח י ל ה יש ל ב ר ך ע ל ה ת ח ל ת ע ש י י ת
המצור .ו ע צ ם ה ה ד ל ק ה היא גם ח ל ק מ ה מ צ ו ה ויש מצוד .ב ע ש י י ת ה .6
5שכיר מברכת על הדלקת הגוי.
ולפי״ז יוצא שבנרות חנוכה אינו יכול לברך כשאומר לעכו״ם להדליק) ,כמו בנרות
שבת( דלא עדיף מהדליקם חש״י דלא עשה כלום ,אולם יש לעיין בזה מדברי הפמ״ג
סימן תרעג משבצות זהב ס״ק ט׳ לענין הדליק נר חנוכה בע״ש וכבתה אחרי שקבל
עליו את השבת יכול לומר לחבירו שלא קבל עדיין את השבת להדליקו .ובאשל
אברהם סימן תרעט ס״ק א׳ כתב שם הפמ״ג ע״ז וז״ל :דלכאורח כיון דקיי״ל כל מילי
דאיהו לא מציא עביד לא מצי משוי שליח ,א״כ כיון שקבל עליו בפירוש את השבת
צ״ע איך יאמר לאחר להדליק בשבילו ,דנראה מטעם שליחות והא איהו כבר קבל עליו
שבת ,וי״ל דלאו שליחות ממש הוי כיון שממונו הוא ואחר מעשה קוף עביד וכו׳
עכ״ל .ומצאתי בארחות חיים ספינקא שהגאון מבערזאן שם הביא דברי האשל אברהם
הנ״ל וכתב שלפי״ז גם ע״י עכו״ם יוצא יד״ח ,ולכאורה זה נסתר מדברי הגמרא הנ״ל
שאם הדלקה עושה מצוד .אם הדליקה הש״ו לא עשה כלום .ודוחק לומר שדברי הגמרא
הם רק בהדליק חש״ו בלא ציווי של בעה״ב ,ודברי הגאון מבערזאן הם דוקא בהדליק
הנכרי ע״י ציוויו של בעה״ב וכמו שהסביר מרן לענין הדלקת נרות שבת דהואיל
שהוא המסבב לעשיית המצוד .אמרינן דהיינו עשייה דידיה.
גם דוחק לומר שדברי הגמרא הם בשמן שאינו של בעה״ב ודברי הפמ״ג הם אמורים
כשהשמן הוא של בעה״ב כמ״ש ש ם :כין ״שממונו הוא״ וכו׳ .וצ״ע.
6ועצבג ההדלקה היא ג״כ חדק מהמצוה.
דאף שעיקר המצוד .היא שהנרות יהיו דלוקים ומשום זה גם אם הדליקם עכו״ם יוצא
יד״ח מ״מ גם ההדלקה היא הלק מהמצוה .ודמות ראי׳ לזה מנרות חנוכה דלמ״ד הנחה
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ושוב מ צ א ת י ב ס פ ר פ ת ה י שערים ) ש ב ת ד ף כא( ש נ ס ת פ ק ב ז ה ו ר ו צ ה ל ח ל ק
בין ש ב ת ל נ ר ח נ ו כ ה ד ל ש ב ת ל א ב ע י ש מ ן ו פ ת י ל ה ״דהרי מ ב ו א ר ב ת ע נ י ת כ ה ד א ״ ל
ל ב ר ת א ד ל א ת צ ט ע ר כי מי ש א מ ר לשמן וידליק י א מ ר ל ח ו מ ץ וידליק ויוצא ב ז ה
ל נ ר ש ל ש ב ת ,מ ב ו א ר ד ל א צריך ש מ ן ר ק מ ה ש ד ו ל ק כשר ,וה״ה ב ז כ ו כ י ו ת ] ח ש מ ל [ ,
וכש״כ הוא ,דהומץ ה ל א אין ב ט ב ע ל ה ד ל י ק כ ל ל ,ע כ ״ ל ולי צ ״ ע בזה ,ד ל כ א ו ר ה
יש ל ח ל ק טובא ,ד ס ו ף ס ו ף ה ל א ה נ ס נ ע ש ה שזה ד ו ל ק ו ל מ ה יגרע מ ש מ ן ממש ,ויש
לעיין אם יצאה ידי ה ב ר כ ה ד ה ר י ב ש ע ת ה ב ר כ ה היה מ י ם והיה ד ו מ ה ל ב י ר ד ע ל
הפרי ו נ פ ל ה מידו דמהוייב ל ב ר ך שנית ,ואולי נ ע ש ה ה נ ס ב ש ע ת ה ב ר כ ה .
והרה״ג ר ב י א ב ר ה ם ישראל מ ש ה ס ל מ ו ן מ ח א ר ק ו ב הגיד לי ש ש מ ע מאיש
שהגאון ר ב י יוסף ראזין נ ש א ל ע ל מאור ה ח ש מ ל א ם מ ב ר כ י ן עליו ע ל ה ד ל ק ת נ ר
ש ל ש ב ת ואי מ ב ר כ י ן עליו בורא מ א ו ר י ה א ש ב מ ו צ א י ש״ק ,והורה ד ש ר י ל ב ר ך
עליו ב מ ו צ א י ש״ק ,ד ה א א ש הוא ,א ב ל ל א ב ע ש ״ ק ד ה ב ר כ ה היא ל ה ד ל י ק נ ר וזה
ל א ח ש י ב מדליק.
ו ב ת ש ו ב ו ת ב י ת י צ ח ק )חיו״ד סי׳ ק כ ( שאין יוצאין י״ח נ ר ח נ ו כ ה העלעקטריק•
ו נ ר א ה ד י ש להוסיף ע ל דבריו ,דכאן אין א ו ר ש ל ש מ ן ד ו ל ק א ל א מ ת כ ו ת ש מ ת ח מ ם
ע״י כ ח א ל ע ק ט ר י ו ה מ ת כ ו ת כשהוא ב ת ו ך כ ל י ז כ ו כ י ת ח ת ו ם מ א י ר לעיניים ,א ב ל
ב א מ ת אין כ א ן ש מ ן וגם א ש ל ו ה ט ת אין כאן ,ר ק שהוא נ ר א ה לעיניים כ מ א י ר ו נ ר א ה
כ מ ו א ב ן ט ו ב ה ש מ א י ר ה ב ה ו ש ך שאין ב ז ה דמיון ל נ ר דולק ,ולכן אין ס ב ר א ל צ א ת
ע ל ידו ב מ ק ו ם ש צ ר י ך ל ה ד ל י ק נ ר וכאן אין ד ו ל ק אור מ א י ר א ל א מ ת כ ו ת ה מ א י ר
כשחוא מ ח ו מ ם ה ר ב ה .
ו מ ה ״ ט נ ר א ה לי דאין ל ב ר ך בורא מ א ו ר י ה א ש ע ל נ ר ח ש מ ל י שאין ז ה אש
המאיר א ל א מ ת כ ו ת מהומם.
עושה מצוד .והדליקה חש״ו כשר מ״מ גם ההדלקה היא חלק מהמצוד .כמ״ש רש״י שבת
דף כב ע״ב ד״ה אין דאי הנחה עושה מצוד .אין מדליקין דהדלקה לאו מצור ,״כולי
האי״.
לרגל י ו ם ה ש נ ה ה מ א ה ל ה ס ת ל ק ו ת ו של ה ר ב יעקב עטלינגר ז ״ ל
— י ו ם ראשון ד ח נ ו כ ה ת ר ל ׳ י ב — ת ש ל ״ ב — מ ו פ י ע י ם בגליון ה ז ה
מאמרים
מתוך
כ ת ב ידו ז״ל.
מאמרים
חומר
א ח ד י ם על ת ו ל ד ו ת י ו ,חיבוריו ו ת ל מ י ד י ו וכן מ כ ת ב י ם
גם
בגליון
הבא
ע ל ה ר ב י ע ק ב ע ט ל י מ ר ז׳יל,
נמשיך
בס״ד
והמערכת
בפרסום
תשמח
לקבל
נ ו ס ף עד ט׳׳ו בשבט.
בגלל פ ר ס ו ם ה מ א מ ר י ם על
פרסום של מ א מ ר י ם אחדים.
הרי״ע
ז״ל
נאלצנו
לדחות
מערכת
www.daat.ac.il
את
המעין
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
יהודה
קופרמן
הכתוב
סגנון
)מאמר רביעי(
בשלושת
המאמרים
הקודמים
בםידרה
זו
עסקנו
התורה
בחלוקת
על
פי
הקריטריון של ס ג נ ו נ ו ת שונים )ציווי ,סיפור ,ד י ב ו ר ישיר וכו׳( ,ו ב ב י ר ו ר ו ב ב י א ו ר
הקורילציה
בין ה ס ג נ ו נ ו ת השונים ובין ה ת ו ק ף ה מ ח י י ב ש ל רצון ה׳ כ פ י ש ב א
לידי ביטוי בסגנון זה או אחר .ח ל ו ק ה זו )כמו כ ל ה ת י ז ה ש ל ה מ א מ ר י ם ( ב נ ו י ה
ע ל ה א כ ס י ו מ ה כי אין מ ק ר י ו ת ב ה כ ת ב ת ה ת ו ר ה על ידי ה ק ב ״ ה ל מ ש ה * .ת ה ל י ך זה
ש ל ה כ ת ב ת ה ת ו ר ה ל מ ש ה -כ ל ו ל ב א מ ו נ ה ב ת ו ר ה מן השמים ,ועל ה כ ו פ ר ביסוד
זה ב י ה ד ו ת נ א מ ר ב מ ש נ ה ב פ ר ק ח ל ק ב מ ס כ ת סנהדרין כי הוא נ מ נ ה בין ה א נ ש י ם
שאין ל ה ם ח ל ק ל ע ו ל ם הבא .א ס פ ק ט זה של ת ו ר ה מן השמים ע ו ס ק בטכשגי ש ל
ה ת ו ר ה ש ב כ ת ב ,וכך כ ו ת ב ה ר מ ב ״ ם ב ה ל כ ו ת ת ש ו ב ה פ ר ק ג ה ל כ ה ח
שלושה הם
הכופרים ב ת ו ר ה — :ה א ו מ ר שאין ה ת ו ר ה מ ע ם ה׳ ,א פ י ל ו פ ס ו ק א ח ד א פ י ל ו ת י ב ה
אחת,
אם א מ ר מ ש ה אמרו מ פ י ע צ מ ו — הרי זה כופר ב ת ו ר ה .ו ב י ת ר ה ב ה ר ה
כותב
כמו
הרמב״ם
בפירוש
המשנה
הנ״ל
ביסוד
השמיני:
משה
ר ב י נ ו היה
כ ו פ ר שקוראים לו והוא כ ו ת ב . . .אין ב ת ו ר ה ל ב וקליפה ,א ל א כ ל ד י ב ו ר ו ד י ב ו ר
יש בה ח כ מ ה ופלאים ל מ ה שיבין אותו …עכ״ל .ב ש א ל ה זו ש ל ה כ ת ב ת ה ת ו ר ה
מ צ י נ ו מ ת ל ו ק ת הז״ל )גיטין פ .א( אם מ ג י ל ה מ ג י ל ה נ י ת נ ה או ח ת ו מ ה נ י ת נ ה .3
א ב ל ל א מ צ י נ ו כל מ ח ל ו ק ת ל א ב ח ז ״ ל ולא אחריהם א ו ד ו ת בסים א כ ס י ו מ א ט י זה
ש ל ת ו ר ה מן השמים ״מפיו של ה ק ב ״ ה ל א ז נ ו של משה״ .ת ו ר ה זו חיא ,איפוא,
מ כ ו ו נ ת מ א ת ו י ת ב ר ך ,ולכן אין ל ה ע ל ו ת על ה ד ע ת כ י ה ב ד ל י ם עקרוניים ב ס ג נ ו ן *
אינם
מ ש ק פ י ם ה ב ד ל י ם עקרוניים ב מ ג מ ת נ ו ת ן התורה .ואם נ כ ת ב ה ו נ י ת נ ה ז א ת
1״אבל זה אמת וברור שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד ״לעיני כל ישראל״
הגיע מפיו של הקב״ד ,לאזנו של משה״ — הקדמת הרמב״ן לספר בראשית.
2
בבא בתרא טו .א . . . :ע ד כאן הקב״ה אומר ומשה כותב ,מכאן ואילך הקב״ה אומר
ומשה כותב בדמע.
3שונה מחלוקת זו במהותה ובתוכנה מהמחלוקת המקבילה בענין תורה שבעל פה בין
הרמב״ן ר״י אברבנאל והרידב״ז .מחלוקת זו עוםקת בשאלה מתי נאמרה תורה שכעל
פה למשה )ולא מתי הוכתבה תורה שככתכ למשה( ובזה מיוצגות שלוש דעות— :
אברבנאל )הקדמה לחומש דברים( סבור כי כל תורה שבעל פה נמסרה ע״י ה׳ למשה
וממשה לבני ישראל כהר סיני .מאידך סבור הרדב״ז )שו״ת חלק ה שני אלפים קמג(
כי התורה שבחומש דברים לא נאמרה אפילו למשה עד תקופת ערבות מואב .עמדת
ביניים מיוצגת על ידי הרמב״ן )הקדמה לחומש דברים( הטוען כי אמנם כל התורה
שבעל פה ביתנה למשה בסיני; אבל חלק ממנה )תוכן חומש דברים( לא ניתן על ידי
משה לבני ישראל עד תקופת ערבות מואב.
4ואין כוונתנו למעוטי הבדלים ״קטנים״ ,כי אם להדגיש את ענין ההבדלים הגדולים.
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ת ו ר ה להורות לבני ישראל א ת ה ד ר ך י ל כ ו בה ־• ו א ת רצון ה׳ ע ל מ ה שיעשו
וימנעו מלעשות ,ס ב י ר לומר כ י ה ב ד ל י ם א ל ה בסגנון מציינים ו מ ש ק פ י ם ה ב ד ל י ם
כ ד ר ג ת הציווי ו כ ת ו ק ף ה ה י ו כ ב ה ם נ א מ ר רצון ה׳ .כך הגענו אל ה פ י ר מ י ד ה )מן
החמור אל ה ק ל ( — :ציוו* א ב ס ו ל ו ט י — ס י פ ו ר ד ב ר י ם ב ע ל מ א — ה ב ט ח ה —
ת נ א י — דיבור עקיף — דיבור ישיר.
אם
נמשיך
הלאה
את
הקו
של
הפירמידה
בסגנון
החמור
ה כ ת ו ב מן
אל
ה ק ל א נ ו מגיעים אל הדיון ב ד ב ר ת ק פ ו ש ל ה כ ת ו ב ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ע צ מ ה ל ע ו מ ת
מ ה שאינו כ ת ו ב בה בפירוש ,אם שהוא כ ת ו ב בה ב ר מ ז ואם שאינו כ ת ו ב ב ה
כ ל ל וכלל .כי כ ש ם שיש למצוא טעם ו ה ס ב ר לשינויים הפנימיים בסגנון ש ב ת ו ך
התורה ,כן יש ל מ צ ו א א ת הקריטריון ל כ ת י ב ה או לאי כ ת י ב ה ש ל ענין מ ס ו י ם
בתורה .כ ש ם שאין מ ק ר י ו ת בסגנון של מה ש כ ת ו ב ב ת ו ך התורה ,כך אין מ ק ר י ו ת
ה ב א ת או אי ה ב א ת
בעצם
ורשאים
למדו,
לבא
כמובן,
בתוך
תורה
בתוך
דבר
תורה שבכתב.
שבעל
פה.
התורה.
האבות
משה
לא
כל
אשר למדו
רבינו
קיבל
״דברי תורה״
תורה
את
כל
ראויים
לפני מתן
שבעל
תורה
תורה
פה
5
בסיני ׳ ,ורק ב ר ד ת ו מן ההר ה ה ל ה ת ה ל י ך של ק ב ל ת ת ו ר ה ש ב כ ת ב א ש ר נ ס ת י י ם
6
ר ק כ ע ב ו ר א ר ב ע י ם ש נ ה א .יוצא ,איפוא ,כי ב א ו ה ל מ ו ע ד ה ו ע ב ר ו ה ו ע ת ק ח ל ק
מסוים מה״תורה״ ש ל מ ד מ ש ה בעל פ ה ב ה ר סיני והיה ל ת ו ר ה ש ב כ ת ב ב ע ו ד י ת ר
הסוגיא נ ש א ר עדיין ב מ ס ג ר ת ת ו ר ה ש ב ע ל פה .ל ד ו ג מ א — :כ ב ר ב ה ר ס י נ י ל מ ד
מ ש ה א ת כל פ ר ש ת המועדים של פ ר ש ת אמור ,וידע ,איפוא ,כי מ ת ה י ל י ם ל ס פ ו ר
א ת המשים הימים ה ה ל במוצאי ה ח ג הראשון של פסח .ב ת ק ו פ ת א ו ה ל מ ו ע ד כ ת ב
מפי הקב״ה את הפסוק ״וספרתם לכם מ מ ח ר ת ה ש ב ת ו כ ד ״ .מכל ״תורת ספירת
העומר״
הובאו ע ת ה שני פ ס ו ק י ם )פרק כג פ ס ו ק י ם טו—טז(
ב ע ו ד יתר ת ו ר ת
ס פ י ר ת ה ע ו מ ר נ ש א ר ה ב מ ס ג ר ת ת ו ר ה ש ב ע ל פה ,א ל א ש מ ע ת ה ת ו ר ה ש ב ע ל פרי
ז
זו ק ש ו ר ה קשר מ פ ו י פ עם שני ה פ ס ו ק י ם ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב .כלומר ,ב מ ש ך א ר ב ע י ם
ש נ ו ת ש ה ו ת ם ש ל בני ישראל ב מ ד ב ר פ ע ל ת ה ל י ך ש ל ה מ ר ת ו ה ח ל פ ת הקורפים
של ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה לצורה ה ד ש ה — :מ י ע ו ט ב כ ת ב ורובו ב ע ל פה ,עם
מסוים
י
ש
ק י
בין זו לזו /ת ה ל י ך זה ברור ביותר ב כ ל ה ק ש ו ר עם ח ו מ ש ד ב ר י ם ־־־
ואפילו ההלק הלא־הדכתי )ההליכותי( של התורה נכתב למטרה זו ,וכך כותב הרמב״ז
בהקדמתו לחומש בראשית:
. . .אם כן ״והתורה״ )שמות כד ,יב( יכלול הםפוריה
מתחילת בראשית ,כי הוא מורה אנשים בענין האמונה.
6כך הדעה המקובלת אצל רוב המפרשים )רמב״ן אברביאל
ו כ ד ( >
א
מ
נ
ם
ח
ו ל ק עליהם
הרדב״ז בשו״ת חלק ה ב׳ אלפים קמג בטענו כי גם משה רבינו למד לראשונה את
המצוות שבספר דברים בתקופת עיבות מואב .ועיין הערה 3למעלה.
6א ״וברדתו מן ההר כתב מתחילת התורה עד סוף סיפור המשכן״ — רמב״ן הקדמה
לבראשית.
7אופי הקשר הזה בין התורה שנכתבה ובין התורה שנשארה עדיין בעל פה הוא נושא
לדיון בין האסכולות השונות של מפרשי המקרא — עיין בהרחבה במאמרי על רביד
הזהב במעין ,ניסן תשכ״ז )עמ׳ ,(65—48
8וזאת על פי השיטה ש״מגילה מגילה ניתנה״ )גיטיז ס ,א(.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ש ה ל מ ד בהר סיני כי ״ ו ב ש ב י ע י ת יצא ל ח ו פ ש י חנם״ ויחד עם ז א ת ל מ ד ) ו ל פ י
ש י ט ת ר״י א ב ר ב נ א ל אף לימד( א ת דין ״ ה ע נ ק ת ע נ י ק לו מ צ א נ ך מ ג ר נ ך ו מ י ק ב ך ״
)דברים טו ,יד( ה כ ו ל ל א ת ש א ר ה ד י נ י ם — :שחייבים ל ה ע נ י ק אף א ם ל א נ ת ב ר ך
ב ג ל ל ו )קידושין יז .ב( ,שדין זה נוהג ר ק ב מ כ ר ו ה ו ב י ת דין ו ל א ב מ ו כ ר
הבית
ע צ מ ו )שם טו .א( ,שאין מוסרים א ת כ ס פ י ח מ ע נ ק א ל ב ע ל ח ו ב ו ש ל ה ע ב ד )שם
שם(
ועוד ועוד .כ א ש ר ה ה ל ת ה ל י ך ה ע ב ר ת ״תורה״ אל ה כ ת ב — חוא ה ת ה ל י ך
ש ל ת ו ר ה מן השמים עליו נ א מ ר ) ב ב א ב ת ר א יד .א ( :״הקב״ה אומר ,ו מ ש ה א ו מ ר
ו כ ו ת ב ״ -־ מ צ א נ ו מ ס פ ר מ ל י ם ב כ ת ב בעוד ש א ר הדינים נ ש א ר י ם ו נ מ צ א י ם ב ב ע ל
פה .דינים א ל ה קשורים ב כ ת ב ש נ י ת ן ע ת ה ב ד ר כ י ם ה מ ס ו י מ ו ת ש ל ה ק ש ר שבין
ת ו ר ה ש ב כ ת ב — ב ע ל פ ה ״ ,ה ל א הן ה מ י ד ו ת ש ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת בהן.
נ ש א ל ת ע ת ה ה ש א ל ה :לפי איזה קריטריון נ ק ב ע ת ה ל י ך זה ש ל ה פ י כ ת ת ו ר ה
שבעל פה לתורה שבכתב -י-
ב ע ל פה ,הן קריטריון ש ל זמן והן ש ל תוכן .כי
בודאי גם בזה אין הוקי ה מ ק ר י ו ת שולטים ,ו ל ה ל ן אף נ ר א ה כ י צ ד יש נ פ ק א מ י נ י ה
גדול בין ד ב ר י ת ו ר ה אשר זכו ל ד ר ג ת ת ו ר ה ש נ כ ת ב ה ובין ע מ י ת י ה ם ב ת ו ר ה א ש ר
הגיעו ״רק״ ל ד ר ג ת תורה ש ב ע ל פה .אף לפני ש נ ב א ל ה ל ק זה ש ל מ א מ ר נ ו ,ניתן
כ ב ר ל ק ב ו ע כי יש ה ב ד ל בין תורה ש נ כ ת ב ה ובין ת ו ר ה ש ל א נ כ ת ב ה ב ע צ ם ה ע ו ב ד ה
ה א כ ם י ו מ א ט י ת כי ה ת ו ר ה ש נ כ ת ב ה נ י ת נ ת ל ד ר ש ה ע ל ידי ה מ י ד ו ת ש ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת
בהן ,בעוד אין ב ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה א ל א מ ה שיש בה ,ו ה א פ ש ר ו ת ל ל מ ו ד מ מ נ ה ו ל י ש פ
א ו ת ה — א כ ל לא לדרוש אותה .ומשום ש ה ב ד ל זה הוא לא ר ק יסודי א ל א מ ש ק ף
הבדל
מ ה ו ת י בין ״שתי התורות״ ,הרי ש ל א מ ק ר י הוא ,א ל א מכוון מ א ת נ ו ת ן
התורה ,ולכן ה ד ר ה ש א ל ה ל ד ו כ ת ה — לפי א ל ה קריטריונים נ ק ב ע ת ה ל י ך זה ש ל
ה ע ב ר ת ״תורה״ מ ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה אל מ ה שיש ל נ ו ה י ו ם — :ת ו ר ה ש ב כ ת ב ־^־
ב ע ל פה .נ ר א ה להציע כי מ ק ו ר ק ל א ס י בסוגיא זו מצינו ב ד ב ר י ה ר ב אליהו מ ז ר ח י
בפירושו ל ב ע י ת ״בוכה ל מ ש פ ה ו ת י ו ״ ב ח ו מ ש ב מ ד ב ר )י ,יא( על יסוד ד ב ר י ר ש ״ י :
ו ר ב ו ת י נ ו ז״ל אמרו ״למשפחותיו״ — על ע ס ק י מ ש פ ח ו ת ,ע ל ה ע ר י ו ת ה נ א ס ר ו ת
להם.
לפרוש
וזה
לשונו:
ב ס פ ר י :היה רבי
נהוראי
שבשעה שאמר
אומר
להם משה
מן ה ע ר י ו ת היו מצטערים ,מ ל מ ד שהיה א ד ם נושא א ח ו ת ו ו א ה ו ת א ב י ו
ו א ח ו ת אמו )עכ״ל הספרי( .ולא ידעתי למה נ ת ע ו ר ר ו עכשיו א ח ר נ ס י ע ת ם מ ה ר
סיני
לבכות
על
שהפרישם
משה
מן
העריות,
והלא
כבר
עברו
כמה
חדשים
9לפי דרך זו שההלכה קודמת למדרש זוהי טעות מדעית ודידקטית גם יחד לדבר על
״כיצד למדו חז״ל דין זה מהפסוק״ ,כי ההלכה אינה נלמדת מהפסוק )כשממילא הפסוק
קודם( אלא נשארת קשורה לפסוק שהיא קודמת לו בזמן .יצויין כי אין בדעתנו לדון
בשאלה אם המדרש קודם להלכה או ההלכה קודמת למדרש ורק הדגמנו את התהליד
של המעבר מתורה שבעל פה אל תורה שבכתב
בעל פה מתוך ידיעה כי בודאי
חלק מסוים של ״תורה״ עבר תהליך זה .הרחיק לכת בזה הרב הירש זצ״ל בפירושו
למשפטים כא ,ב בו הגדיר את תורה שבכתב כעין ״רשימות הרצאות״ של תורה שבעל
פה .כלומר משה ,משום ששמע בעל פה את כל התורד בסיני ,ידע להבין כיצד כל
שינוי קל שבקלים בכתב רומז ומכוון אל חלקים שלמים שב״הרצאה״ אותה שמע
בהרחבה בארבעים יום ובארבעים לילה שלמד מפי הגבורה כעל פה.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משהפרישם
עד ש נ ס ע ו מ ה ר ס י נ י ? ! ש כ ב ר מיום ה כ י פ ו ר י ם ׳שירד מ ש ה מן ה ה ר
ש ו ב ל א ע ל ה ו ה ת ו ר ה כ ב ר היתד! מ ס ו ר ה בידו י .ושמא יש לומר ש א ף ע ל פ י שד״יתה
כל ה ת ו ר ה מ ס ו ר ה בידו ,מ כ ל מ ק ו ם לא ; א מ ר לישראל א ל א כ ל א ח ת במקומה,
שהרי ב פ ר ק הניזקין א מ ר ו :ש מ ו נ ה פ ר ש י ו ת נ א מ ר ו ביום ש ה ו ק ם ה מ ש כ ן — :פ ר ש ת
ו פ ר ש ת לויים ו פ ר ש ת ט מ א י ם ו פ ר ש ת שילוח
כהנים
ט מ א י ם ו פ ר ש ת אחרי מ ו ת
ו פ ר ש ת שתויי יין ו פ ר ש ת ג ר ו ת ו פ ר ש ת פ ר ה א ד ו מ ה . . .ע כ ״ ל הרא״ם.
בני ישראל ,טוען המזרחי ,ב כ ו עם ע ס ק י ע ר י ו ת ר ק ע ת ח — כ ח צ י ש נ ה אחרי
שירד מ ש ה ל א ח ר ו נ ה מ ה ר סיני — מ ש ו ם ש ר ק ע ת ה נ ו ד ע ו ל ה ם ה ל כ ו ת איסורי
של ויקרא פ ר ש י ו ת
עריות
ההלכות
א ה ר י ־ מ ו ת ־ ק ד ו ש י ם מ פ י משה .א מ נ ם מ ש ה ל מ ד א ת
)על פי •שיטת ר ב י ע ק י ב א כ י ״ כ ל ל י י
ה א ל ה ע ו ד ב ה י ו ת ו ב ה ר סיני
,
ד ק ד ו ק י ה ו פ ר ט י ה נ א מ ר ו בסיני״( ,א ב ל לימוד ז ה ה י ה פרטי למשה ,ו ל א ה ג י ע ה
עדיין ה ע ת ל ל מ ד ל ב נ י ישראל א ת א ש ר ל מ ד בסיני .זוהי א ב ח נ ה ב ר ו ר ה ב י ו ת ר ביז
שני שלבים ב ת ה ל י ך ק ב ל ת תורה ,ה א ח ד מה׳ למשה ,והשני מ מ ש ה ל ב נ י ישראל.
פ ש י ט א ו ל י ת מאן ד פ ל י ג כי ח ל ו ק ה זו ב ת ו ך ה ת ה ל י ך ה ה י ס ט ו ר י
מסירת
ת ו ר ה אינה מ ק ר י ת ו א י נ ה ת ו צ א ה של ״לא ה ס פ י ק ״
א -ל ק י של
ב מ ו ע ד מסוים .אם
אין בין ה ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה ש נ י ת נ ה ל מ ש ה בסיני ובין ה ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה שהוא לימד
0
בתאריך
מ א ו ח ר יותר ,ל ש ם מד׳ נ ק ב ע ו מ ו ע ד י ם ש ו נ י ם ל ל מ ד ס ו ג י ו ת שונות?'• י•
בהמשך
ב ה ב נ ת פ ר ש ה מ ו פ ל א ה זו ו פ ת י ח ת ד ר י
להבנת
דבריו שיל ה ר א ״ ם מצינו יסוד
ה ת ה ל י ך הזה ,וזה ל ש ו נ ו :
י-
. . .ו א ם כן ,אעפ״י ש כ ב ר נ א מ ר ו ) ש מ ו נ ה ה פ ר ש י ו ת (
ל
מ
ש
ה
ב ס
י י לא אמרן
נ
׳
לישראל ע ד ראש הודש ניסן ש ב ו ה ו ק ם המשכן .ש מ א גם ב פ ר ש ת ה ע ר י ו ת ל
א
נ א מ ר לישראל ע ד ס מ ו ך ל נ ס י ע ת ם מ ה ר ס י נ י ״ .ומה ש א מ ר ו ב פ ר ק ה נ י ז ק י ן :רבי
י ש
יוהנן א מ ר מ ש ו ם ר ב י ב נ א ה :ת ו ר ה מ ג י ל ה מ ג י ל ה ניתנה ,ו ר ב י שמעון בן ל י ן
א מ ר תורה התומר .ניתנה ,ו פ ר ש ״ י :״מגילה נ י ת נ ה ״ — כ ש נ א מ ר ה פ ר ש ה ל מ
רבינו עליו ה ש ל ו ם היה כ ו ת ב ה ולסוף א ר ב ע י ם ש נ ה כ ש נ ג מ ר ו כ ל ה פ ר ש י ו ת
בגידין
ותפרן .״ ח ת ו מ ה ניתנה״
— לא
חגי
נ כ ת ב ה ע ד ס ו ף מ׳ ל א ח ר ש נ ג מ ר ו
ה פ ר ש י ו ת כולן ,ו ה נ א מ ר ו ת לו ב ש נ ה ר א ש ו נ ה ושניה היו ס ד ו ר ו ת לו ע ל פ ה
שכתבם
)עכ״ל רש״י( .אינו ר ו צ ה )רש״י(
ל ו מ ר כ ש נ א מ ר ה לו ל מ ש ה
ע ז ה
כ
ע
ן
ל
ר
בהחיי׳
10אמנם רש״י מפרש שם בגמרא כי סוגיות אלה היו נחוצות דוקא אז כי בלעדיהן לא
יכלו לקיים אותן המצוות אשר החלו עם הקמת המשכן )כגון הדלקת הנרות ,טחרת
טמאים אחרי קביעת המחנות וכדו׳( והסבר זה תואם את שיטת הרמב״ז בהקדמתו
לחומש דברים
-ועיין בזה להלן
-שהמצוות בדברים נאמרו לבני ישראל ר?
בערבות מואב ,אבל אין לדאות בזה קריטריון בלעדי ואף לא עיקר .רש״י אמנם
מבאר מדוע חייבים לומר כי פרשיות אלה נאמרו תיכף אחרי הקמת המשכן )אף על
פי שרובן פזורות בחלקים שונים של חומש במדבר עד לפרשת חוקת( ,אבל מ ד ו
ע
הפרשיות לא נאמרו לפני יום הקמת המשכן לא שמעינן.
11ה״שמא״ של הרא״ם מובן יפה ,כי קשה לו מהו הקריטריון של זמן בקשר עם איסורי
העיריות אשר לא זו בלבד שאין מסבירים מדוע לא נלמדו לפני כן )עיין הערה
קודמת( אלא אף אין טעם מיוחד מדוע נלמדו דוקא עתה.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ה ר י כ ב ר נ א מ ר ו ל ו כ ל ה מ צ ו ו ת כולן בםיגי כ ל ל ו ת י ה י ן ופרטיהן יחד ,כ ד ת נ י א
ב ת ו ר ת כ ה נ י ם ומייתי ל ה ב פ ר ק ב׳ דזבחים .א ל א ה כ י פ י ר ו ש א :כ ש נ א מ ר ה ל ו ל מ ש ה
ל א ו מ ר ה לישראל היד כ ו ת ב ה וכו׳ ,א ב ל כ ש נ א מ ר ה לו מ ת ה י ל ה כ ד י ל ל מ ד ו ב ס י נ י
נ א מ ר ו לו כ ל ל ו ת י ה ם ופרטותיהן יחד ,ו א ח ר כ ך ה ז ר עוד ואמרן לו לאמרן ל י ש ר א ל
— כ ל א ח ת ו א ח ת ב ז מ נ ה — ואז היה כ ו ת ב ה . . .עכ״ל.
כלומר ,ה נ ק ו ד ה ה ה י ס ט ו ר י ת א ש ר ק ב ע ה א ת ה מ ע ב ר מ ת ו ר ה ) ש ב ע ל פ ה א ש ר
נ א מ ד ה ל מ ש ה ב ל ב ד ( ל ת ו ר ה ) ש ב כ ת ב ו ש ב ע ל פה א ש ר נ י ת נ ה ל ב נ י ישראל( היא
הציווי מ א ת ה׳ ל מ ש ה ל ל מ ד א ת ה ת ו ר ה ל ב נ י ישראל .ב ר ג ע היסטורי זה ביהם
ל כ ל מצור ,או ק ב ו צ ה של מ צ ו ו ת )על פי ש י ט ת מ ג י ל ה מ ג י ל ה ( ה ו ע ת ק ה ה ת ו ר ה
ב ע ל פ ה אל צ ו ר ת ה כ פ י שאנו מכירים א ו ת ה ע ד ע צ ם היום הזה .מ א ז
מצורתה
ק ב י ע ה זו של ״יהםי ה כ ו ח ו ת ״ בין ה ב כ ת ב ובין ה ב ע ל פה שבמצור ,לא ח ל כ ל
שינוי ע ד סוף ת ק ו פ ת ה מ ד ב ר
)וממילא עד היום הזה( ולא נ ו ת ר ל מ ש ה א ל א
״ ו כ ש נ ג מ ר ו כולן בסוף הארבעים ,חיברן בגידים ו ת פ ר ן למאן ד א מ ר מ ג י ל ה מ ג י ל ה
ניתנה״
) ה ר א ״ ם שם(.
הסבר
בעמדו על
זה של ח ר א ״ ם מ ז ר ח י נ ר א ה כ י מ ק ו ר ו ב ד ב ר י הרמב״ן.
בעיות חומש דברים ,א ש ר ל ש י ט ת ה ר מ ב ״ ן כ ו ל ל מ צ ו ו ת א ש ר נ א מ ר ו ל מ ש ה ב ס י נ י
ואולם ל א נ א מ ר ו ע ל ידו ל ב נ י י ש ר א ל ע ד ת ק ו פ ת ע ר ב ו ת מואב ,כ ו ת ב ה ר מ ב ״ ן :
ו כ ב ר נ א מ ר ו לו כולן ב ס י נ י או ב א ו ה ל מועד ב ש נ ה ה ר א ש ו נ ה קודם ה מ ר ג ל י ם .כי
ב ע ר ב ו ת מ ו א ב לא נ ת ה ד ש ו לו א ל א ד ב ר י ה ב ר י ת כ א ש ר נ ת פ ר ש בו .ו ע ל כן ל א
נ א מ ר ב ס פ ר זה )דברים( ״וידבר ה׳ אל מ ש ה ל א מ ר צו א ת ב נ י ישראל״ ,או ״ ד ב ר
א ל בני ישראל ו א מ ר ת אליהם מצוד ,פ ל ו נ י ת ״ .א ב ל לא נ כ ת ב ו המצוות ב ס פ ר י ם
הראשונים ש י ד ב ר עם יוצאי מ צ ר י ם כי אולי לא נ ה ג ו . . .
כלומר ,אי כ ת י ב ת ח מ צ ו ו ת ב ח ו מ ש י ם הראשונים היא ת ו צ א ה ש ל אי א מ י ר ת
ה מ צ ו ו ת ל ב נ י ישראל ב א ו ת ה ת ק ו פ ה .וגם מ ר ן ב ע ל חזון איש )בסימן ק כ ה ל מ ו ע ד
מ א מ ר סידור כ ת י ב ת פ ר ש י ו ת ה ת ו ר ה ( מ צ ב י ע על ה ק ש ר בין א מ י ר ת ה מ צ ו ו ת ל ב נ י
ישראל ע ל ידי מ ש ה ובין ת ה ל י ך כ ת י ב ת ן ב מ ס ג ר ת ת ו ר ה מן השמים .וכך ל ש ו נ ו :
והנה מ ב ו א ר ב ד ב ר י חז״ל ש נ א מ ר ו לו ל מ ש ה ב ה ר סיני כ ל תרי״ג מ צ ו ו ת ב א ו ת ם
א ר ב ע י ם יום )הראשונים ש ע מ ד ב ה ר סיני( .ודעת י ב י ע ק י ב א חגיגה ו .א ד כ ל ל ו ת
ופרטות
נ א מ ר ו ב ס י נ י וכן
כ ת ב רש״י בפירוש ה ת ו ר ה ריש פ ר ש ת
בהר .והנה
ב א ר ב ע י ם יום השניים ,החזיר לו ה ק ב ״ ה ל מ ש ה כ ל התורה ,שאין מן הראוי ש ת ה י ה
בידו
במה
שלמד
בימים
הראשונים
ש נ ש ת ב ר הברית.
והנה
לא
נצטווה מ ש ה
כ כ ת י ב ת ן עדיין ,ולא ב מ ס י ר ת ן לישראל ,אלא ב מ צ ו ו ת מ י ו ח ד ו ת שנצטווה ל א מ ו ר
לישראל.
ו מ כ ל מ ק ו ם ל א נצטוה כ כ ת י ב ת ן למאן ד א מ ר ״תורה ח ת ו מ ה נ י ת נ ה ״ .
ו כ ש ה ו ק ם המשכן נישנו לו ה ד ב ר י ם ש נ א מ ר ו ל ו בסיני ,ב א ו ה ל מועד .ויש ל ד ע ת
אם נשנו ל ו כל תרי״ג מצוות באוהל מועד ,או ש ל א נ א מ ר ו לו ב א ה ל מ ו ע ד א ל א
א ו ת ן ש נ צ ט ו ה ל ו מ ר לישראל כזמן ההוא.
ובערבות
מואב
נ ש ת ל ש לו ,והיתד ,שכינה מ ד ב ר ת מ ת ו ך ג ר ו נ ו ש ל משה,
ו נ צ ט ו ה כ כ ת י ב ת ן ,ל כ ת ו ב כ א ו ת ו לשון ה נ א מ ר לו כ ל פ ר ש ה ו פ ר ש ה כ ש ע ה ש נ צ ט ו ה
ב מ כ י ר ת ה לישראל — והיה בהן מ צ ו ו ת ש נ כ ת ב ו בלשונן ש נ א מ ר ו ל ו בסיני ,מ צ ו ו ת
ש נ כ ת ב ו בלשונן ש נ א מ ר ו ב א ו ה ל מועד ,ויש ב ל ש ו נ ן ש ב ע ר ב ו ת מ ו א ב . . .
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והנה
נ א מ ר ב ס י נ י דין ה מ ח ל ל ש ב ת ודין ה מ ג ד ף ו פ ר ש ת נ ח ל ו ת ,ו כ מ ו
לא
ש א מ ר ו ר ז ״ ל מ ש ו ם ש מ ג ל ג ל י ן ז כ ו ת ע ל ידי זכאי ,ו מ כ ל מ ק ו ם אינו ה ס ר מ ה ת ר י ״ ג
מ צ ו ו ת בסיני ב ש ב י ל זה שאינו א ל א פרטי דיגין .ואולי ל א היה משד! רשאי לדון
על פי מ ה ש ק י ב ל ב פ י נ י א ל א א פ כן נ צ ט ו ו ה כ ב ר ל מ ס ו ר א ת הדין ה ה ו א לישראל״,
ע כ ״ ל החזון איש זצ״ל.
ואולי הביטוי ה ב ר ו ר ב י ו ת ר ל ק ש ר בין ה ע ת ק ת ת י ר ה ש ב ע ל פ ה א ל ת ו ר ה ש ב כ ת ב
ובין מ ו ע ד מ ס י ר ת ה ע ל ידי מ ש ה ל ב נ י ישראל ניתן על ידי ה מ ה ר ״ ל ב פ י ר ו ש ו
) גור אריה״( ל מ ש פ ט י ם רש״י ד .ה .ו א ל ה ה מ ש פ ט י ם . . .מ ה עליונים מ ס י נ י א ף
מ ס ע י . . . :ו נ ר א ה לומר ד כ ך פירושו ,ב ו ד א י א ף ע ל גב ש כ ל ה מ צ ו ו ת נ א מ ר ו
אלה
מסיגי יש מ צ ו ו ת שהן ע י ק ר יותר מ ס י נ י לפי שהן מ צ ו ו ת ת ש ו ב ו ת וירד ה ק ב ״ ה
בשבילם
ע ל ה ר סיני ,א ו ת ם ד ו ק א נ א מ ר ו בסיני כ א ש ר הם כ ת ו ב י ם ,ו כ ל ש א ר
המצוות
ת מ י מ ה ״ אין מ צ ו ו ת י ה
נאמרו
ע מ ה ן מסיני ,וזה
ב ש ב י ל כי ״ ת ו ר ת ה׳
מ ח ו ל ק ו ת ,ו ל פ י כ ך נ א מ ר ו כולן ה ר ס י נ י . . .ועוד ,הא ד א מ ר ״מה ה ר א ש ו נ י ם מ ס י נ י
אלו מסיני״ ,כלומר ,מ ה ה ר א ש ו נ י ם ש נ א מ ר ו בסיני ולייםראל
אף
נאמרו עשרת
ה ד ב ר ו ת מסיני ,א ף א ל ו כך ,ו כ ל ש א ר ה מ צ ו ו ת ל מ ש ה נ א מ ר ו ב פ י נ י ו ל א ל י ש ר א ל ,
עכ״ל.
ק ב ע נ ו ,איפוא ,א ת ה ק ש ר בין מ ו ע ד מ ס י ר ת מצוד ,ל ב נ י י ש ר א ל ע ל ידי מ ש ה
ובין ת ה ל י ך ק ב י ע ת ה ב כ ת ב ו ה ב ע ל פ ה ב מ ס ג ר ת המצוד .,אנו פונים ע ת ה ל מ ק ו ר ו ת
ראשונים
בחז״ל
ואהרונים
לראות מהו
ב ע צ ם ה ש י ב ו ת ה ה ב ד ל בין ת ו ר ה א ש ר
נ כ ת ב ה ובין ת ו ר ה א ש ר היתד• ו נ ש א ר ה ב ע ל פה ,ו ז א ת ב ה מ ש ך ל מ א מ ר י ם ה ר א ש ו נ י ם
בו ע ק ב נ ו אהרי ה ה ב ד ל בין ת ו ר ה ש ב כ ת ב בסגנון א ח ד ובין ת ו ר ה ש ב כ ת ב ב ס ג נ ו ן
אהר.
שנינו ב מ ס כ ת ס ו ט ה פ ר ק ד ,מ ש נ ה ב ׳ :בו ביום ד ר ש ר ב י עקיבא ,״וכל כ ל י
ה ר ש א ש ר י פ ו ל מ ה ם א ל ת ו כ ו כ ל א ש ר ב ת ו כ ו יטמא״ )ויקרא יא ,לג( ,אינו א ו מ ר
״טמא״ א ל א ״יטמא״ — ל ט מ א אהרים ,לימד על כ כ ר שני ש מ ט מ א א ת השלישי.
א מ ר ר ב י י ה ו ש ע :מ י י ג ל ה ע פ ר מ ע י נ י ך רבן יוחנן בן זכאי שהייתי אומר ,ע ת י ד
דור א ח ד ל ט ה ר כ ב ר שלישי שאין לו מ ק ר א מן ה ת ו ר ה שהוא טמא ,ו ה ל א ע ק י ב א
ת ל מ י ד ד מ ב י א לו מ ק ר א מן ה ת ו ר ה שהוא טמא ,ש נ א מ ר ״כל א ש ר ב ת ו כ ו יטמא״.
ח ו ח אומר ,כ ל עוד דין שלישי ל ט ו מ א ה ב ת ר ו מ ה אין לו עיקר ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב
אלא
נ ל מ ד ב א מ צ ע ו ת תורה ש ב ע ל פה ב ק ל וחומר )סוטה כט ,א( יכול ל ב א דור
א ח ר ולמצוא פ י ר כ א ל ק ל וחומר ,אף ע ל פי שכל עוד ל א יבא הדור ההוא מ ח י י ב
הדין ש ל שלישי ב ט ו מ א ה ב ת ר ו מ ה כשם שמחייב כל דין ה נ ל מ ד ב א מ צ ע ו ת י״ג
המידות
שהתורה
נ ד ר ש ת בהן .מ ל י ם
אחרות:
מצוה
המעוגנת
בקרקעית תורה
ש ב כ ת ב יש ב ה מ ש ו ם כוח ה נ צ ח שאין לה ל א ו ת ה מ צ ו ה א ש ר ״נטולה״ מ ב ס י ס
זה ואשר ב ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה יסודה ומקורה .לשון א ח ר ת :ה ע ת ק ת מ צ ו ת א ל ת ח ו ם
תורה
ש ב כ ת ב מ ק נ ה לה מישור נוסף של נ צ ה ל ע ו מ ת תורד ,ש ב ע ל פ ה ״ .ו ב י ת ר
12וכבר קבע הרמב״ם כי קריטריון זה של נצח היא אחד הקריטריונים לתרי״ג )וידוע שאין
הרמב״ם
מונה מצוד ,בתרי״ג שאינה כתובה כתורה שבכתב( ,וזה לשונו
)בכלל
השלישי( :שאין למנות )במסגרת תרי״ג( מצוות שאינן נוהגות לדורות . . . .ה כ ו ו נ ה
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש א ת נ מ צ א נ ו למדים מ ד ב ר י ב ע ל ה כ ת ב ו ה ק ב ל ה ל ד ב ר י ם כג .ג ד .ה .גם ד ו ר
ע ש י ר י :ו א פ ש ר ל ת ת ט ע ם ל מ ה ש ה ש מ י ט ה מ ק ר א ב מ מ ז ר מ ל ת ״ ע ד ע ו ל ם ״ )לומדים
ב ג ז י ר ה שור ,״דור עשירי״ מ ע מ ו ן ומואב( ל מ ה ד א מ ר ר״י )קידושין ע ב ( מ מ ז ר י ם
טהורים ל ע ת י ד ל ב א ,ר ״ ל כ מ ו שפירש ה ר ש ב ״ א ו ה ר י ט ב ״ א ל א ש ת ב ט ל מ צ ו ת ״ ל א
י ב א ממזר״ א ל א ה ו ר א ת ש ע ה ת ה י ה ל א ו ת ם שהיו בדורו קודם ב י א ת אליהו ,ש א ל י ה ו
מ ט ה ר ם ,א ב ל א ו ת ם שיהיו ב י מ ו ת המשיח א ף ה ם יהיו פסולים ,ד מ צ ו ת ״לא יבא״
נ ו ה ג ת ל ע ו ל ם א ף כימיו ש ל משיח .ה נ ה כיון ד ע ל כ ל פ נ י ם ע ל ש ע ת א ח ד א י ת ב ט ל
האיסור ל כ ן ל א א מ ר בו ״עד ע ו ל ם ״ . . .לפי זה ) ט ע ם שני( שפיר ל א א מ ר ב מ מ ז ר
״עד עולם״ כיון דיכול ליטהר ,ד מ ו ת ר לו לישא
שפחה שקיבלה עליה מצוות
ו ט ב ל ה ל ש ם עבדות ,ובניו כשישהררם יהיו מ ו ת ר י ם ל ב א בקהל ,מ ה שאין כן
בעמוגי.
ע ל ה מ י ת א ם בין ה ב א ת ענין ב מ ס ג ר ת ת ו ר ה ש ב כ ת ב ובין ה ע ר ך ה נ צ ח י ש ל
1 3
הענין מציגו גם ב ח ל ק ה ל א ה ל כ ת י )הליכותי( ש ל ה ת ו ר ה .ב ב ר א ש י ת ל ך ל ך
יד .יג מ פ ר ש רש״י כ י ה פ ל י ט א ש ר ב א ל א ב ר ם ה ע ב ר י היה ״ ל פ י פשוטו זה עוג
ש פ ל ט מ ן המלהמה״ .ואילו ל פ י המדרש ״זהו עוג מ ל ך ה ב ש ן ש פ ל ט מ ד ו ר המבול״.
במסגרת
הדיון ע ל ה מ ד ר ש הזה מ פ ר ש ה מ ה ר ״ ל :
. . .ו א ם יקשה ל ך ד ה א כ ת ו ב
1
״וישאר א ך נ ח ואשר א ת ו ב ת י ב ה ״ י ,אמרו ב ז ב ח י ם פ ר ק פ ר ת ח ט א ת ד א ף עוג
היה ב ת י ב ה כ ד א י ת א התם ,ואף ע ל ג ב ד ל א כ ת ב זה ב פ י ר ו ש ב ת ו ר ה ,ל א חשיבי
בסימן זה שהדבר שצוה לנו משה ולא שמענוהו אלא ממנו הוא מנין ת׳ו׳ר׳ה׳ ,ואותה
קרא )״תורה צוה לנו משה( מורשה קהלת יעקב״ — ומצוה שאינה נוהגת לדורות
אינה מורשה לנו ,שכן לא נקרא ״ירושה״ אלא דבר הקיים לדורות ,כמו שנאמר ״כימי
השמים על הארץ״ .וממה שאמרו גם ז א ת :שכל אבר ואבר כאילו מצור ,לאדם לעשות
מצוד ,,וכל יום ויום כאילו מזהירו מעבירה )תנחומא פרשת כי תצא( — והרי זה
מוכיח שהמנין הזה לא יחסר לעולם .אבל אילו היו ממצוות שאינן נוהגות לדורות
מכלל המנין ,כי אז היה המספר הזה חסר בזמן שבו מסתיימת חובת אותה מצוד ,ולא
היה מאמר זה נכון אלא בזמן מסוים.
13וכאן מקום אתי להתריע נגד ההפרדה בין החלק ההלכתי של התורה ובין החלק הלא
הלכתי ,אשר בעצם הטרמינולוגיה ״החלק הסיפורי״ כבר קבענו לנו את היחס אליו!
בעוד מצאנו קבלת עול מלכות שמים מושלת בכל הנוגע לפרשיות ההלכתיות ,עוד
מוכנים לראות בחלקים מסוימים של ה״סיפורים״ שבספר בראשית מיתולוגיה )אמנם
״מעודנת״( ופולקלור .אותה ״אבחנה״ מצאנו ביתר שאת וביתר עז בכל הקשור עם
מדרשי חז״ל בתחום ההלכתי לעומת מדרשי חז״ל בתחום הלא הלכתי .כל הענין
האחרון הזה טעון ליבון יסודי )דברי רבנו שמואל הנגיד לא נעלמו מאתנו ,וכן לא
הקדמתו של הרב הופמן לפירושו לחומש ויקרא ועוד( ונקוה בעז״ה לטפל בו במאמר
אחר.
14ואמנם יפה תירץ הרא״ם כי רש״י לשיטתו פירש שם כי ״היה גונח וכוהה דם מטורח
הבהמות והחיות וכו׳״ .המהר״ל מפרש על פי פשוטו של מקרא )רש״י ש ם :נח
לבדו(.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ ת ו ר ה כ פ י ר ו ש א ל א אותן ש נ ש א ר להם זרע עד פ ו י כל הדורות ,א ב ל עוג — הוא
וזרעו נ א ב ד ו ולא היה ל ה ם קיום.
ב ע ק ב ו ת המהר״ל מצינו גם אצל ה נ צ י ״ ב מוולוז׳ין א ת ה ק ו ר י ל צ י ה בין כ ת י ב ת
ענין ב ת ו ר ה ובין תוקפו ה נ צ ה י )גם כאן במישור ההיסטורי( .ב ב ר א ש י ת ויגש מו .ז
ד .ה .בנותיו ו ב נ ו ת בניו ,פ ר ש ״ י יוכבד ושרה .ומעיר ה נ צ י ״ ב :ו ה פ ל א לומר ש ב נ י
י ע ק ב ל א הולידו כולם ר ק זכרים ולא נ ק ב ו ת ־ • י ! א ב ל נ ר א ה ד ג ם ה מ ה הולידו ה ר ב ה
נקבות,
א ל א ש ל א היו ב כ ל ל ש ב ע י ם נפש .ולא עוד א ל א ד י ע ק ב עצמו היו לי
עוד ב נ ו ת מנשיו כ מ ש מ ע ו ת ה כ ת ו ב לעיל ל ה ״ויקומו כ ל בניו וכל בנותיו״ א ל א
ש ל א נזכרו ב ש מ ם משום ש ל א היה ב ה ם ענין נוגע ל א ו מ ה ה י ש ר א ל י ת ,כמו ש א י ר ע
ע״י דינה .ואל ת ת מ ה ,שהרי גם ב א ב ר ה ם א ב י נ ו איכא ת נ א ב ב ב א ב ת ר א קמ״א
ש ה י ת ה לו בת ,ולא נ ז כ ר ת כ ת ו ר ה מ ש ו ם ש י א יצא מ מ נ ה זכרול ב י ש ר א ל לדורות׳
והכי נמי היה ב י ע ק ב אבינו.
ואף בעל א ו ר ה ח י י ם מ ח ז ק א ת ד ע ת נ ו בפירושו ל ו י ק ר א א מ ו ר כד ,י ד• יי•
ואיש ה י ש ר א ל י :טעם ש ל א הזכיר ש מ ו י ״ ואולי ש ל א ר צ ה ל ה ז כ י ר ו מ ש ו ם ש ע ל
ידו היה ה ד ב ר ,ש נ ק ב בן ה י ש ר א ל י ת א ת השם ומגלגלין וכר ,ואין ה ק ב ״ ה חפץ
ל ג נ ו ת אדם ,ומה נ ם כ ת ו ר ה ש נ ש א ר ה ר ו ש ס ל ע ו ל ם ו ע י .
ו ע ת ה עלינו ל ר א ו ת מהו ה ק ש ר בין הרישא ש ל ד ב ר י נ ו ובין ד ב ר י נ ו האחרונים׳
כלומר ,מ ה קשר יש בין ה ק ב י ע ה כי ת ו ר ה נ ק ב ע ה ב כ ת ב ב ה ת א ם ל מ ס י ר ת ה ל ב נ י
ישראל
על ידי משה ,ובין ה ע ו ב ד ה כי ק ב י ע ת תורה
במסגרת
״ ב כ ת ב ״ משווה
לה ע ר ך מסוים של נצה ש ל א היה ל ה א י ל ו נ ש א ר ה והיתה ב ע ל פ ה ב ל ב ד .ל ז ה
הסרה
לנו
עוד חוליה א ת ת
ב מ ס כ ת זו,
והיא
נ י ת נ ת ל נ ו ע ל ידי ר׳
עובדיה
1 7
ס פ ו ר ג ו .ה ש א ל ה ה ע ו מ ד ת לדיון א צ ל ה ס פ ו ר נ ו היא ט כ ס ט ו א ל י ת טהורה ב מ ס ג ר ת
״מוקדם ומאוחר״ בתורה ,כ ל ו מ ר מ ה ר א ת ה ת ו ר ה ל ה ב י א דין מ ס ו י ם ב מ ק ו ם מסוים
כ א ש ר ה מ ק ו ם ״הטבעי״ של הדין הוא ב מ ק ו ם )ואף ב ח ו מ ש ( א ח ר ל ג מ ר י ״ .ב ח ו מ ש
15יכול היה הנצי״ב להקשות בצורה דומה מפרק ה ופרק יא של חומש בראשית ,וכז
משאר פרקי הכרונולוגיה בהם באים רק שמות גברים ולא נשים.
16כשם שפירש בפסוק יא ״ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן״.
17יסוד דברי הםפורנו איתן אצל גדולי הראשונים אשר קיצרו במקום שהספורנו ביאר
בטוב טעם ודעת ,ולכן אני מביאים את העניו מתוך האספקלריא של הרע״ם.
18יצויין כי שאלה מעיז זו שייכת לאותן האספקטים של לימוד תורה ש ב כ ת כ ב ל ב י ׳
בניגוד ללימוד ״תורה״ כמקובל ,דהיינו ההלכה הנלמדת מתורה שבכתב .ברור כי
בלימוד מדרשי ההלכה שאלה זו מדוע דין מסוים כתוב במקום מסויים אינה לגיטימית
כלל וכלל .מדרשי ההלכה הם ״אכםטראטריטוריאליים״ בכל הקשור עם הטכסט —
הכתוב .אין זה משנה למדרש ההלכה אם ״מכה איש ומת״ כתוב בחומש שמות בעוד
״איש כי יכה כל נפש אדם״ כתוב בויקרא .או להיפך .המדרש יידרש וההלכה
תילמד! הוא הדין ובאותה מידה ניתן לקבוע כי כלל וכלל אין כל משמעות מבחינת
מדרשי ההלכה ,וממילא בלימוד ההלכה ,אם עבד עברי שמכרוהו בית דין כתוב בשמות
ועבד עברי שמכר את עצמו כתוב בויקרא או להפר
ואם פרשת עבד עברי של
דברים פר׳ ראה היתד .כתובה בחומש אחר יכולנו ללמוד את אותה גזירה שוד ,״שכיר
-
שכיר״ ללא כל קושי .כמו כן הגזירה שוד .״אוזן
14
www.daat.ac.il
-אוזן״ מתעלה מעל למקזפ בו
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויקרא
ש מ י נ י פ ר ק יא מ ו ב א ת פ ר ש ת ה מ א כ ל ו ת ה א ס ו ר י ם — ו ז א ת ת י כ ף א ח ר י
ש ב ע ת ימי המילואים )פרק ח( היום השמיני ש ל המילואים )פרק ט( ו ה מ א ו ר ע ו ת
הקשורים ב א ו ת ו יום ש מ י נ י ) פ ר ק י( ,ואילו א ח ר י פ ר ש ת ה מ א כ ל ו ת ה א ס ו ר י ם ב א ו ת
פ ר ש ו ת תזריע מ צ ו ר ע ע ל סוגיות ה ט ו מ א ה ו ה ט ה ר ה שבהן .ע ל כך מ פ ר ש ה ס פ ו ר נ ו
בפסוק
ב ד .ה .זאת ההיה אשר ת א כ ל ו :ה נ ה א ה ר ש ה ת נ צ ל ו י ש ר א ל א ת עדים
ה ר ו ה נ י ש ק נ ו בנ־תן תורה )שמות ל ג ד—י( א ש ר ב ו היו ראויים ל ש ר ו ת שכינה
ע ל י ה ם ב ל ת י י אמצעי כאמרו ״ ב כ ל מקום אשר אזכיר א ת שמי א ב א א ל י ך ו ב ר כ ת י ך ״
)שמות כ ,כא( ,כ מ ו שיהיה הענין ל ע ת י ד ל ב א כ א מ ר ו )ויקרא כו ,י א ( :״ ו נ ת ת י
מ ש כ נ י ב ת ו כ כ ם ולא ת ג ע ל נ פ ש י אתכם״ ,מאס הא־ ל י ת ב ר ך א ה ״ כ מ ה ש ר ו ת ע ו ד
ש כ י נ ת ו ב י נ י ה ם כ י ל כאמרו )שמות לג ,ג( ״כי לא א ע ל ה ב ק ר ב ך ״ ,והשיג מ ש ה
רבינו
בתפילתו
איזה
תיקון
שתשרה
השכינה
בתוכם
באמצעות
משכן
וכליו
ו מ ש ר ת י ו וזבחיו ע ד שהשיגו וזבו א ל )ויקרא ט ,כג( ״וירא כ ב ו ד ה׳ א ל כ ל העם״,
ואל י ר י ד ת ה א ש מן השמים )שם שם כד( .ובכן ר א ה ל ת ק ן מ ז ג ם שיהיה מוכן לאור
ב א ו ר ההיים הנצחיים ,וזה ב ת ק ו ן המזונות והתולדה ,ו א ס ר ה ד ב ר י ם ה מ ט מ א י ם א ת
ה נ פ ש ב מ ד ו ת ו ה מ ו ש כ ל ו ת כ א מ ר ו )שם שם יא מג( ״ ו נ ט מ א ת ם בם״ ו כ א מ ר ו )שם
שם מג ,מו( ״ א ל ת ש ק צ ו א ת נפשותיכם ,כ י א נ י ה׳ ה מ ע ל ה א ת כ ם מ א ר ץ מ צ ר י ם
ל ה י ו ת ל כ ם ל א ־ ל ה י ם ,והייתם קדושים״ — פירוש נצחיים מ ת ד מ י ם ל ב ו ר א י ת ב ר ך ,
כ א מ ר ו — ״כי קדוש אני״ .ו א ס ר הנדה והזבה והיולדת ל ק ד ש א ת הזרע ו ל ט ה ר ו
מ כ ל טומאה ,כ א מ ר ו )שם טו ,לא( ״והזרתם א ת ב נ י ישראל מ ט מ א ת ם ולא ימותו
בטומאתם
ב ט מ א ם א ת מ ש כ נ י א ש ר בתוכם״ ,ע כ ״ ל ה ס פ ו ר נ ג .
ל כ א ו ר ה מציג ל פ נ י נ ו הרע״ס גישה ״היסטורית״ ביהס ל מ צ ו ו ת התורה ,ת פ י ס ה
א ש ר קשה ב ה ש ק פ ה ר א ש ו נ ה ל ה ל מ ה עם ד ב ר י רבי ע ק י ב א כי נ י ת נ ה ה ת ו ר ה —
כ ל ל י ה ד ק ד ו ק י ה ופרטיה — ב ס י נ י !
1 0
א מ נ ם ניתן ל פ ת ו ר א ת ה ב ע י ה ע ל ידי פ ת ר ו ן
כתובות המלים ,ודורשת אותן בכל מקום אשר הן .בן ברור כי הגזירה שוד .״ארץ
-
ארץ״ המלמדת על שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל ביחס לדין ביכורים
יכולה להידרש אף אם ״ארץ הטה ושעורה״ היה כתוב בחומש אחר .אין המדרש הלכה
שואל )ושאלה זו אינה לגיטימית לגבה( מדוע כתבה תורה דין עבד עברי שמכרוהו
בית דין בגניבתו )שמות בא ,ב—ו( עוד לפני שכתבה את הדין ״ונמכר בגניבתו״ )שם
כב ,ב ( ! שאלות מעין אלה ורבות אחרות מהוות קטיגורית של לימוד שאין לד .זכר
בכל ש״ס בבלי — אבל תורה היא ולימוד היא צריכה אם אמנם לומדים תורה שבכתב.
)יש להצטער על כך שמרוב חסידותם של מורים בני תורד .״להוכיח״ את הקשר בין
תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה ,התעלמו לגמרי מכל אותם האספקטים הלגטימיים
— וממילא התורניים — של לימוד תורה שבכתב .בזה יצאה תורד .שבכתב מקופחת
באשר היתד .צריכה להתאים את עצמה אך ורק לדרישות תורה שבעל פה .חבל על
כך ,כי בזה הפסדנו חלק נפלא בלימוד תורה .אין צורך לומר כי עדיף חסרון זה )!(
על פני החסרון והמעוות לא יוכל לתקון של אותם המורים המתימרים עוד ללמד תורה
שבכתב בלי תורה שבעל פד — ,במקום תורה שבכתב נוסף על תורה שבעל פה(.
19וכמובן לא על הספורנו בלבד הדיון כאן ,כי אם על כל הראשונים שקדמוהו )ומקורם
בחז״ל עצמם!( המבארים כי מצות המשכן היתה ״תוצאה״ מחטא העגל.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה פ ל א ש ל ״ידיעה ו ב ח י ר ה ׳ /דהיינו ש ה ק ב ״ ה ידע ״מראש״ כ י
,
ל .״
ןל
י
כ
ן
ן ז ט א ן ׳
ך
א
ל ג ו
ח
ר
י
ד
ו
ק
כ ן
ה
מ
א
י
א
ו
ג
ר
ת
ע
א
ן
ת
מ
ה
ו
צ
ה
ה מ ם ו י ם 2 0
מ
ב
א
ה
ל
ב
ה
ב
ע י י ז
ר
ד
ב
ש
ת
ס י נ
ב
י
ס פ י ר ג י
י
ט
ש
מ
ע
ג
ו
י
ה
ס
פ
י
מ ג ם
א
או
י י
ת
מ
ם
צ
י
כ
ר
י
ב
ד
י
ק נחג י
ע
׳
א ח ר ב מ ח ש ב ת ו ביהם ל ק ש ר בין מ א ו ר ע ו ת היסטוריים ובין חידוש מ צ ו ו ת
"'?בים
ישראל .בחומש ב מ ד ב ר פ ר ש ת ש ל ה ,ת י כ ף א ח ר י פ ר ש ת ה מ ר ג ל י ם ׳
א(
'
'
א ת דיני מ נ ח ת נסכים .ו ה ש א ל ה מ פ ו ר ס כ ת ׳ • ~~
מ
מ
א
ה
א
כ
ב מ ל
י ם
ב
ח
י
מ
ש
י
י
ק
ד
פ
א
י
י
י
ר
ק
י
ה
א
ת
א
7
ה
ח
ת ו י ד
י י נ י
י
י-
ר א
ד
י
ע י
לבני
ש
1
ת
כ ת י ב
י ,
י
2
' * ^ ^חוזז
^ "
'
''
והשלמים ) פ ר ק ג( • .-ע ל ז ה מ ש י ב ה ם פ ו ר נ ו ) פ ס ו ק ג ד .ה .ל ע ש ו ת ר י ח ג
ו ה ק ר י ב ה מ ק ר י ב ( :הנה ,ע ד ה ע ג ל ה י ה ה ק ר ב ן -יד; ,הוד ,ב ז ו ל ת מ נ ח ה ו נ
ס
כעגין
ב ה ב ל ו ב נ ח ו ב א ב ר ה ם ,וכענין ״וישלה א ת נערי ב נ י
ל ויעלו עי י
ויזבחו ש ל מ י ם לה׳ פרים״ ) ש מ ו ת כד ,ה( — ל א ז ו ל ת ז ה ! ו ב ח ט א ם ב ע ג ל ה צ י
מנחה
ו נ ס כ י ם ל ע ו ל ת ה ת מ י ד שהלא ק ר ב ן צבור .ומאז ש ח ט א ו ב מ ר ג ל י ם הצר
מ נ ח ה ו נ ס כ י ם ל ה כ ש י ר ג ם ק ר ב ן יחיד ,ע כ ״ ל .
גם דברי ה ס פ ו
ר נ ו
נ י ת ן
ל
ה
ב
ע
ם
ע
1,
ש
פ <
י
ט
״
ת
י
ד
י
ע
ה
״.
ן ב ח י ר ה
א ן
ל ס נר^
,
כ י ב ד ב ר י ו נ פ ת ח ה ל נ ו פ ת ח ל ת פ י ס ה ח ד ש ה בעניין ה ס ט ר א ט י פ י ק צ י ה י -ל החומצי•
ש נ י עמודי ה ת ו ו ך ע ל י ה ם ע ו מ ד ת ה ה י ס ט ו ר י ה ש ל ת ק ו פ ת ה ח ו מ ש ה ם ח ט א י י
וחטא
ש
המרגלים .כ ת ו צ א ה מ ה ט א ה ע ג ל נ ת ח ד ש ו ה מ צ ו ו ת
א ו ה
י
מ ר ע ד
ל
׳ !
ע
א י
כ ת ו צ א ה מ ח ט א ה מ ר ג ל י ם נ ת ח ד ש ו ה מ צ ו ו ת ש ל ע ר ב ו ת מ ו א ב .ב ד ר ך ז ה ניתז ל י ׳
ב פ ש ט ו ת מ ד ו ע מ צ ו ו ת ה מ ל ח מ ה — מ ל ה מ ת ה ר ש ו ת ש ל ״כי ת צ א
נ
ל מ ל ח מ ה י*
אויביך״ — כ ת ו ב ו ת א ך ו ר ק ב ח ו מ ש ד ב ר י ם ,ואין ל ה ן כ ל מ ק ו ר או ז כ ר בחומש
הראשונים .כ ב ד לימדונו הז״ל ב ס פ ר י ) ה ו ב א ב ר ש ״ י ל ד ב ר י ם א ,ח ד• יי•
ב י
ורשו( כ י ״אילו ל א ש ל ח ו מ ר ג ל י ם ל א היו צ ר י כ י ם ל כ ל י זיין״ .ל כ ן ה ל כ ו ת דזמלחמי'
הינן ת ו צ א ח ש ל ח ט א ה מ ר ג ל י ם ובזה מ ק ו מ ן א ת ר י פ ר ש ת ש ל ח .ל פ נ י פ ר ש ת ש ׳
צ
מ צ א נ ו ר ק א ת מצוות מ ל ח מ ת ה ת ג ו נ נ ו ת )״וכי ה ב א מ ל ח מ ה ב א ר צ כ ם ע ל י י י
20בדרך זו ניתן גם להסביר מדוע נצטוו בני ישראל במצות אכילת מצה בעוד היותם
במצרים לפני הטעם של ״כי לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ״ .אמנם בסוגיא
זו של פסח ניתן לפרש בדרך אחרת לגמרי — המאורע ההיסטורי בזמן המסוים ר י
יא
תוצאה מסגולות אותו מועד המתגלות לנו במצוות המועד ,כך שהמועד )וממילא
מצוותיו( קדמו ואף גרמו למאורע ולא להיפך •
21הרמב״ן ,שעמד אף הוא על הפליאה
ה ז א ת ׳
מ
ת
ר
ץ
ב
ע
ק
ב
ו
ת
ש
י
0
ה
א
ח
ת
ש
ל
ח ז
״ ל שלא
נהגו מנחות ונסכים במדבר עד אשר באו לארץ ,ואומר :אחר שהבטיח את הבניט
שיבואו אל הארץ השלים להם תורת הקרבנות שיקריבו נסכים בבואם לארץ .ואולי
היה זה עתה לנחמם ולהבטיחם ,כי היו נואשים לאמר מי יודע מה יהיה לאורך י מ
י ם
לסוף ארבעים שנה ,ואם יחטאו גם הבנים .ולכן ראה הקב״ה לנחמם ,כי בצוותו אותם
במצוות הארץ הבטיחם שגלוי לפניו שיבואו ויירשו אותה .והנה צוד ,בנסכים בארץ
בעשותם עולות וזבחים כי במדבר לא נתהייבו בנסכים לבד ב ת מ י ד . . .חרמב״ן מתרץ
בעיקר מדוע כתובה מצוד ,זו בספר במדבר ולא כספר דברים )עיין גם הקדמתו לספר
דברים בנדון( ,ואילו שאלת הספורנו היא מדוע כתובה בבמדבר ולא בפרשת ויקרא י•
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה צ ו ר ר א ת כ ם ״ ( א ש ר היא היתד .א פ ש ר י ת אף ל פ נ י ח ט א המרגלים .א ב ל כ י צ ד נ ב י ן
א ת כ ל א ו ת ן ה מ צ ו ו ת ה מ ו ב א ו ת ב ח ו מ ש ד ב ר י ם ״ שדוקא ח ל ק זה ש ל המצוד .כ ת ו ב
בעוד
כאן
שאר
ח ל ק י המצווה
כתובים
בחומשים
הקודמים.
הדוגמה
בה
נקט
ה ם פ ו ר נ ו מ א ל פ ת ו מ ר א ה דרך .ייחודו ש ל ק ר ב ן הוא להגיע אל ד ר ג ת ״ריח נחוה״ .23
ב ד ר ג ת בני ישראל ל פ נ י ח ט א ה ע ג ל ב ה ק ר ב ת ק ר ב נ ו ת — עליה ד ו ב ר ב ק צ ר ה ב פ ר ש ת
משפטים
שלמים
ב ה נ א מ ר כי ״וישלח א ת נ ע ר י בני ישראל ויעלו ע ו ל ו ת ויזבחו ז ב ח י ם
לה׳ פ ר י ם ״ — ל א נ כ ת ב ש ה ם ה ק ר י ב ו מ נ ח ו ת נסכים .א ב ל אין ל ה ס י ק
מ כ א ן כי ל א נ ה ג ו ולא ה ק ר י ב ו מ נ ח ו ת נסכים .אם ) ל ש י ט ת ר ב י ע ק י ב א ( נ י ת נ ה
כל
ה ת ו ר ה כ ו ל ה כ ל ל י ה ד ק ד ו ק י ה ופרטיה ,הרי גם מ צ ו ה זו ש ל מ נ ח ת נ ס כ י ם
ניתנה.
א ל א — וזאת אנו בונים ע ל יסוד ה ס פ ו ר נ ו — ניתן היה להגיע ל ד ר ג ת
״ריח נ ח ו ה ״ כ ק ר ב ן ל ל א ה ק ר ב ת מ נ ח ת נסכיס .א ת מ נ ח ת ה נ ס כ י ם הקריבו ,א ב ל
הפונקציה
שהיא
מילאה
הקרבת
במערכת
הקרבן
לא
היתד.
קשורה
לעיכובא
ב ה ש ג ת ד ר ג ת הקרבן ,ה ל א היא ״ריח נהוד.״ .כ ת ו צ א ה מ ח ט א ה ע ג ל ה ש ת נ ת ה ה ד ר ג ה
ה ר ו ה נ י ת ש ל ב נ י ישראל ,ו כ ת ו צ א ה מ כ ך ה ש ת נ ו ה ת נ א י ם ב ה ק ר ב ת ק ר ב ן א ש ר ל פ י ה ם
ניתן היה להגיע א ל ת כ ל י ת ה ק ר ב ן — ריח נהוה .שינוי זה ניכר היה ל ר א ש ו נ ה
ב ק ר ב ן צבור ,והוא א ש ר נ א מ ר ב ס ו ף פ ר ש ת תצוד ) .ש מ ו ת כט ,מ ( :ועשרון ס ו ל ת
ב ל ו ל בשמן כ ת י ת ר ב ע ההין ,ו נ ס ך ר ב י ע י ת ההין יין ל כ ב ש ה א ח ד *־ .כלומר ,מ ע ת ה
22ולפי הנראה ניתן לקרא למצוות בחומש ויקרא מצוות מבוארות )על פי הטרמינולוגיה
של הרמב״ן( לעומת חומש שמות ,כשם שהרמב״ן קורא אותן בחומש דברים מצוות
מבוארות לעומת החומשים הקודמים .אם דין ״הענק תעניק״ הוא מצוד .מבוארת אחרי
פרשת
עבד עברי במשפטים ובבהר ,הרי גם מצות ״עד שנת היובל יעבד עמך״
שבפרשת בהר הוא מצוד״ מבוארת לעומת ״ובשביעית יצא לחופשי חנם״ במשפטים.
הוא הדין לגבי שמיטה ,רבית ושאר המצוות המופיעות בשלושת ״המחזורים״ של
ההלכה בתורה ש ב כ ת ב — :משפטים ,קדושים — בהר ,ראה — תצא.
23בזה הולך ,לפי הנראה ,הרע״ם
בעקבות הרמב״ן
במחלקתו עם הרמב״ם בטעמי
הקרבנות .אין זה מקרה שהרמב״ן חולק על דעת הרמב״ם בענין הקרבנות דוקא בד .ה.
ריח נחוח לה׳ בויקרא א ,ט .גם חז״ל ציינו אה המיוחד בריח ניחוח בזה שיש ריח
נחוח במקדש ואין ריח נחוח בבמה.
24אמנם לשיטת הספורנו אפשר היה לצפות כי דין זח של מנחת נסכים בקרבן צבור
ייכתב אחרי פרק לב — הוא פרק חטא העגל .יצויין גם כי כל פרק כט )הוא פרק
הציווי על שבעת ימי מילואים ומקביל ,איפוא ,לויקרא צו פרק ח שהוא פרק הביצוע(
תופס את המשכן כפי שהיה אהרי חטא העגל .דבר זה בולט במיוחד בכך שפרק זה
כבר מדגיש את ענין הכפרה — :״ואכלו אותם אשר כופר כהכ למלא את ידם״ ,״ופר
חטאת תעשה ליום על הכיפורים״ ,״שבעת ימים תכפר על המזכה״ .כן מצינו מודגש
ענין הכפרה בפסוק האחרון של הפרשה )פרק ל ,י( בסוף אותו קטע אודות מזבח
הזהב שכבר תמהו כל המפרשים מה ענינו לכאן בסוף תצוד .ולא בפרשת תרומה )עיין
ברמב״ן המתרץ בדרר הקבלה( .לפי דברינו ניחא קצת בי מקומו כאן מדגיש את
תפקידו כמערכת הכפרה של המשכן ,אותה פונקציה שנתחדשה למשכן כתוצאה מחטא
העגל ,ואשר באה לידי ביטוי בכל הפרוצדורה של שבעת ימי המילואים )עיין ,למשל,
ל1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ נ ח ת נ ס כ י ם מ ש מ ש ת ל ע י כ ו ב א ל ה ג י ע לידי ריה נ ה ו ה — לכן הוא כ ת ו ב
ואילך
ב מ ק ו ם הזה .ה ש ל ב ה א ח ר ו ן ה י ה א ח ר י ח ט א ה מ ר ג ל י ם א ש ר ה ב י א א ף ה ו א לשינוי
ב ד ר ג ת ב נ י ישראל ,א ש ר
מהותי
כ ת ו צ א ה מ מ נ ו היה צורך
במנחת נסכים אף
ב ק ר ב ן יחיד כדי ל ה ב י א ו לידי ריח נחוח .ל כ ן כ ת ב ה ה ת ו ר ה דין ז ה ב מ ק ו ם ז ה
בפרשת
ש ל ח ת י כ ף א ח ר י החטא.
לפי ת פ י ס ת נ ו זו ל א ח ל כל ש ע ף ב ה ל כ ה מ ב ח י נ ת ה ע ש ה ו ה ל א ת ע ש ה ש ב ה .
כ ל ל י ה ד ק ד ו ק י ה ו פ ר ט י ה נ י ת נ ו בסיני ,היו ונשארו ,א ל א ש נ ש ת נ ה ה ה ר כ ב ה פ נ י מ י
ההלכה ,ואלמנט מסוים אשר
שבתוך
ב ה ת ח ל ה מילא תפקיד מסוים נקרא עתה
ל ש א ת ב ע ו ל ח ד ש ו ל מ ל א ת פ ק י ד י ם חדשים א ש ר לא ש ע ר נ ו ם א ב ו ת י נ ו ב ז מ נ ם .מ ש ו ל
למה
ה ד ב ר ד ו מ ה ל א ד ם ה ה ו ל ך ב ד ר ך והגיע ל מ ק ו ם ג ב ו ה וצר — ו ה ת ה ו ם מ ז ה
ו ה ת ה ו ם מ ז ה — ונאלץ ל ל כ ת ע ל כל א ר ב ע כ ד י ש ל א ליפול ו ל ה י ד ר ד ר ת ה ו מ ה .ידיו
עתה
מ מ ל א ו ת פונקציה חדשה שלא חשב עליה מקודם ,ובלי עזרתן כרגלי עזר
אין הוא י כ ו ל ל ח ח ז י ק מעמד .אילו היינו שואלים אותו מ ק ו ד ם מ ה ת פ ק י ד ן ש ל ידיו
ה י ה מ ש י ב כי ב ע ז ר ת ן הוא כ ו ת ב ,ת ו פ ס ו כ ר .ע ת ה ישיב כי ב ע ז ר ת ן הוא ה ו ל ך
ואינו נ ו פ ל ! ב ר ו ר כי יוכל גם ע ת ה ל כ ת ו ב ו ל ת פ ו ס בידיו ,א ב ל נ ת ו ם ף להן ת פ ק י ד
ח ד ש זה ,ש ב ש ב י ל ו ה פ ך ל ה י ו ת ע ת ה ה ת פ ק י ד ה מ ר כ ז י ו ה ח ש ו ב ביותר .כ ך ה ד ב ר
בענין מ נ ח ת נ ס כ י ם — :ב ר א ש י ת דרכן של ה ק ר ב נ ו ת מ י ל א ה מ נ ח ת נ ס כ י ם ת פ ק י ד
מסוים — ואין כאן ה מ ק ו ם ואף הצורך להגדירו .היה זה ב ה מ ש ך ד ר כ ם של ב נ י
י ש ר א ל כ א ש ר נ פ ל ו מ מ ד ר ג ת ם ה ר א ש ו נ ה ו נ א ל צ ו ״ ל ל כ ת על א ר ב ע ״ ש ח ל ק ז ה ב ג ו ף
ה ק ר ב נ ו ת נ ט ל ע ל עצמו ת פ ק י ד ח ד ש — ל ה ב י א א ת ה ק ר ב ן אל מ ח ו ז ח פ צ ו ש ה ו א
״ריח נחוח״.
ת ה ל י ך זה בשינוי פנימי ב ת פ ק י ד ח ל ק מ ס ו י ם של המצוד ,מצוין ע ל ידי מ ק ו ם
כ ת י ב ת ת פ ק י ד ח ד ש זה כ ת ו ד ה ש ב כ ת ב .ע ת ה שעניין זה כ ת ו ב ,יש בו מן ה נ צ ח
שהוא
א ח ד ה ס מ נ י ם של ת ו ר ה ש ב כ ת ב .כ ל ו מ ר שינוי ז ה אינו א ר ע י ע ד ת ע ב ו ר
ס י ב ה מ ס ו י מ ת ,א ל א נצחי הוא וקבוע ,ב א ש ר נ ק ב ע ע ל ידי ה ק ב ״ ה ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב .
ציון ה כ ת ו ב ״ויין ל נ ס ך ש ל י ש י ת ההין ת ק ר י ב ריח נהוד ,לה׳ ״ ק ו ב ע א ת ה ק ש ר בין
ה נ ס כ י ם ובין הריח נחוח ,ו ק ב ע ת ו ב פ ר ש ת ש ל ח אהרי ה מ ר ג ל י ם מ ו כ י ח ה כ י מ א ז
ח ט א זה ת פ ס א ל מ נ ט זה ש ל ה נ ס ך א ת ה ת פ ק י ד ה ז ה ש ל גורם לריח נחוח .ק ב י ע ה
זו ב מ ס ג ר ת ת ו ר ה ש ב כ ת ב נ ע ש י ת ב ה ת א ם ל מ ו ע ד מ ס י ר ת המצוד ,ל ב נ י ישראל )כפי
ש ר א י נ ו לעיל ב ד ב ר י ה ר א ש ו נ י ם והאחרונים( משום שהיה זו ד ר ג ת ב נ י ישראל
דור
מ ק ב ל י ת ו ר ה — א ש ר ק ב ע ה ב ס ו פ ו של ד ב ר מ ה תהיה ה ת ו צ א ה ה ס ו פ י ת
בהתמודדות
כדי
ה פ נ י מ י ת בין ה א ל מ נ ט י ם השונים ב כ ל מ צ ו ת ומצוה.
להמחיש
א ת הענין
נשתמש
ב ד ו ג מ ה ש ה ב א נ ו ב מ א מ ר ו הקודם .ם ו ג י ת
י פ ת ת ו א ר יכולה ל ה י ת פ ס כ פ ר ש ת ג י ר ו ת מ ח ד ,ו י כ ו ל ה ל ה י ת פ ס כ פ ר ש ת ויתור ל י צ ר
ה ר ע מאידך .ברור ,איפוא ,כ י ש נ י א ל מ נ ט י ם א ל ה
-
-הגירות וה״לא ד י ב ר ה ת ו ר ה ״
מ ת מ ו ד ד י ם ב ת ו ך מ ס ג ר ת א ח ת מ ש ו ת פ ת ,היא ס ו ג י ת י פ ת תואר .ה ש א ל ה ה ע ו מ ד ת
במדרשים המתארים את רתיעתו של אהרן מפני קרנות המזבח עקב האסוציאציה עם
קרן העגל ועוד( .לעומת זאת לא מצאנו כל זכר לענין הכפרה בכל פרשת תרומה
ובפרשת תצוד ,עד פרק כט -והלא דבר הוא י
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ה כ ר ע ה היא ל א מ ה ם ה א ל מ נ ט י ם ש ב ת ו ך המצוד .א ל א מהו ה א ל מ נ ט ה ד ו מ י נ נ ט י
במצוד,.
כ ל ו מ ר מ ה ו א ו ת ו א ל מ נ ט ש ש א ר ה מ ר כ י ב י ם במצוד .כפופים לו ו נ ת ו נ י ם
למרותו.
היתד .זו שיטת ה ב ב ל י א ש ר ר א ת ה כי ס ו ג י ת יפת ת ו א ר היא ב י ס ו ד ה
ו ב ע י ק ר ה ס ו ג י ת ״לא ד י ב ר ה ת ו ר ה אלא כ נ ג ד יצר הרע״ ,ולפי ה נ ר א ה היא מ ת ב ס ס ת
ע ל סגנון ה כ ת ו ב א ש ר ציינה א ת ע צ ם ה ה י ת ר ב ב י א ה ר א ש ו נ ה בלשון ״ ת ח ת א ש ר
ה ב א ה אהרי ה ל א ת ע ש ה ״לא ת ת ע מ ר בר.״ .כלומר ,ה ת ו ר ה כ א י ל ו ל א
עניתה״
היתד .מ ו כ נ ה ל ג ל ו ת לנו א ת כ ל ה ה י ת ר הזד ,לולא ש נ א ל צ ה ל נ מ ק לנו מדוע א ס ו ר
ל ו ל מ כ ו ר א ו ת ה א ח ר כך .לשון א ח ר ת :א ת ה לא ת מ כ ו ר א ו ת ה ולא ת נ ה ג ב ה ש ל א
כהוגן
שפעם
משום
עינית
אותה!
העינוי
)ביאה
ראשונה(
מ ת ג ל ה לנו
בסוף
הסוגיא — מ מ ש ב ר ג ע ה א ח ר ו ן ! — לא כ ד ב ר ש ה ת ו ר ה א מ ר ה לעשות ,א ל א כ ד ב ר
ע ש י ת ע ל ך ע ת עצמך ,כ א ש ר מ ע ש ה זד .מ ק ב ל עכשיו ג ו ש פ נ ק א ב ד ל י ת
שאתה
ברירה .ל ע ו מ ת ה ב ב ל י ה ר א י נ ו ל ד ע ת כיצד הירושלמי ) ה א ו ס ר ת אף ב י א ה ר א ש ו נ ה
ע ד אחרי שלושים הימים( אינו רואה ב ״ כ נ ג ד יצר הרע״ א ת ה א ל י מ נ ט ה ד ו מ י נ נ ט י
במצוד,.
ליפת
על
והוא מ ש מ ש מ ק ו ר נ א מ ן ל ש י ט ת הרם״ג המגדיר א ת מ צ ו ת נ ו :״ נ כ ס פ ת
ת ו א ר — ג י י ר נ ה ״ י )עיין שם ב מ א מ ר נ ו כיצד כ ל שיטה ושיטה מ ת ב ס ס ת
תיפסתה
היא
בכתוב,
וכיצד אף
בהלכה
פםוקד
מצינו
את
השפעת
שתי
התפיסות(.
מלים
א ה ר ו ת :־־־ מצוד ,מ ס ו י מ ת יש
בכוחה
לפעול
פ ע ו ל ה מסוימת ,ואף
ב ת נ א י ם א ח ר י ם יש ב כ ו ח ה של א ו ת ה מצוד ) ,ל פ ע ו ל ה ( ל פ ע ו ל פ ע ו ל ה א ה ר ת ולהשיג
תוצאות
ואותו
אחרות
5צ
.מ ש ו ל ל מ ה ה ד ב ר דומה ל מ א כ ל שאדם א ו כ ל
ב מ צ ב מסוים,
מ א כ ל ה נ א כ ל ע ל ידו כ ש מ צ ב ב ר י א ו ת ו שונה .כ א ש ר ב א ה ה ת ו ר ה ל ק ב ו ע
ס ו פ י ת ו ל נ צ ח )״כימי השמים ע ל הארץ״( א ת המצוה ,א ת ״יחסי הכוחות״ ש ב ת ו ך
המצוה ,ו מ מ י ל א א ת ה א ל י מ נ ט הדומיננטי שבמצוה ,היא עושה ז א ת ע ל ידי ה ע ת ק ת
הענין
ב ח ל ק ו ל כ ת ב ,כ ש ה ש א ר ב ע ל פה־>־ .כי אין ב כ ו ה ה ש ל ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה
ל ש נ ו ת א ת ת ו ק ף ה ד ב ר י ם כפי ש נ ק ב ע ו ע ל ידי תורד ,ש ב כ ת ב .אם ,למשל ,ה פ ס ו ק
כ ת ו ב ב ס ג נ ו ן של כיפור ,כ ל מ ה שיידרש ע ל ידי מ ד ר ש י חז״ל יוכל ל ר ב ו ת ו ל מ ע ט
כ ד ר כ ו ש ל מ ד ר ש הלכה ,א ב ל ל א יוכל ל ש נ ו ת א ת ה ת ו ק ף ש ל הדברים ,ה ל א הוא
ס י פ ו ר ד ב ר י ם ולא ציווי .ק ב י ע ת ״כי טוב לו עמך״ ב מ ס ג ר ת ״אם א מ ר יאמר העבד״
25יש וגם מצינו כי מצוד ,אחת על פי שתי תפיסות שונות יכולה להשיג שתי תוצאות
הפוכות! כד ראינו ,למשל ,במצות שילוח הקן אשר לפי תפיסה אחת היא מצות רחמנות
על בעלי החיים ,בעוד לשיטת הירושלמי היא מכוונת דוקא להתאכזר עליהם! )עיין
רבינו בחיי בפירוש המצוה(.
26נראה להציע כי באלימנט הדומיננטי מצאנו את מד .שחרמב״ם מכנד .בכלל השביעי
לספר המצוות בשם הענין .כמספר הענינים כן מספר המצוות בתרי״ג ,וכאשר אלימנט
צדדי הופר )עקב התהליד המתואר במאמר( לאלימנט דומיננטי הרי שהוא הופך למצוה
חדשה במסגרת תרי״ג .כך ,למשל ,קרה כאשר מצות ״הענק תעניק לו מצאנך מגרנך
ומיקבך״ אשר ניתנה אף היא במסגרת כלליה דקדוקיה ופרטיה ,ואשר היתד .חלק מזער
בלבד מדין ״ובשביעית יצא לחפשי חנם״ הפכה להיות מצוד .העומדת ברשות עצמה
עקכ כתיכתה כחומש דברים.
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נותנת
ל פ ס ו ק א ת ה ת ו ק ף ש ל ס י פ ו ר ו ל א ש ל ציווי ,ולכן אין ל ו מ ר כי מ צ ו ת
7
״עמך ב מ א כ ל ו ע מ ך ב מ ש ת ה ״ נ ל מ ד מ פ ס ו ק ז ה ״ .ואם נ א מ ר כי א מ נ ם מצוד! זי
נ ל מ ד ת מ פ ס ו ק זה ,ה ר י אז יש ל ו מ ר כי היא א י נ ה מ ח י י כ ת ו נ י ת ן ל ה ת נ ו ת עליה בלי
ל ה י ו ת מ ת נ ה ע ל מד .ש כ ת ו ב ב ת ו ר ה .28
מ ל א כ ת ה ה ע ת ק ה מ ב ע ל פ ה ל ב כ ת ב ־^־ ב ע ל פ ה אינה ,איפוא ,ט כ נ י ת ב ל ב ד ׳
א ל א מהותית ,ו ח ו ד ר ת ל ש ו ר ש ה ו ל ע ו מ ק ה ש ל ת ו ר ה ה ב א ה ל ח י י ב א ת בגי י ש ר א ל
לנצח .נ א ה ויאה הוא כ י הקריטריון ל מ ל א כ ה זו יהיה ד ו ק א מ כ י ר ת ה מ צ ו ת לבגי
ישראל ,כי ל ה ם נ י ת נ ה ת ו ר ה לדורות,
ו ע
ל
פ י
ד
ר
ג
ת
ם
ה
ש
ם
ק
ב
ע
לא
ו
ר
ק
לעצמם
אלא ל כ ל ה ד ו ר ו ת הבאים א ח ר י ה ם — ק ב ע ה ק ב ״ ה א ת מ ס ג ר ת ה ה ק ב ו ע ה ש ל המצור׳
לדורי דורות .שינוי ה ד ר ג ו ת כ ת ו צ א ה מ ה ט א ה ע ג י ו מ ה ט א ה מ ר ג ל י ם ה ו א ה ג ו ר ם
ל״הכרעות״
המחזורים
הסופיות
בדבר
מהותה
של
המצוה,
של ה ל כ ה ב ח מ ש ה ח ו מ ש י ת ו ר ה
ופשוטו
/
)משפטים
מקרא
בשלושת
קדושיב-בהר
/ראר•*
של
ש ו פ ט י ם י כ י תצא( יכול לסייע בידנו ל ע ק ו ב אהרי ה ת ה ל י ך הזה ש ל ק ו ד ש א ב ר י י
הוא ה ק ו ב ע א ת י״אורייתא שלו ב ה ת א ם ל ב נ י י ש ר א ל בהידיו .פ ש ו נ ד ש ל מ ק ר א
מלמדנו
ומגלה
לנו א ת
הדרגה
ההלכתית אליה הניעו וכה
ע מ ד ו כ;י ישראל
2 9
כ ת ק ו פ ה מסוימת ,א ו ת ה ת ק ו פ ה עליה מ ד ב ר ה כ ת ו ב ,לפי פ ש ו ט ו .
כמקור בין ה ר א ש ו נ י ם לשיטה זו אנו מציינים א ת ד ב ר י ר ב י נ ו ב ח י י ל ש מ ו ת
יא ,ב ד .ה .ו י ש א ל ו איש מ א ת ר ע ה ו :ו מ ה ש ה ז כ י ר לשון ״רעהו״ ״ורעותה״ ,יראי׳
לי ש ק ו ד ם מ ת ן ת ו ר ה היו כל ח ב ר י ו ת ח ב ר י ם כ א ח ד ,א ב ל י א ה ר מ ת ן ת ו ר ה שהחזיר
ה ק ב ״ ה א ת ה ת ו ר ה ע ל כל א ו מ ה ולשון ו ל א ק י ב ל ו ה ע ד ש ק י ב ל ו ה ישראל ,י צ א ו כל
ה א ו מ ו ת מ ן האחיד .ו ה ר י ע ו ת ונשאר השם ה ז ה ב ע ם ישראל ב ל ב ד ש נ ק ר א ו אחים
ורעים ל מ ק ו ם .הוא ש כ ת ו ב :ל מ ע ן אהי ו ר ע י ) ת ח ל י ם ק כ ב ,ח( ודרשו ח ז ״ ל ) ב ב א
ק מ א קיג ,ב ( :״ ל כ ל א ב י ד ה א ח י ך ׳ )דברים כ ב ,ג( — א ח י ך ו ל א גוי .וכז ••
ל
א
תשיר ל א ח י ך )שם כג ,כ( — א ח י ך ולא גוי ) ב ב א מ צ י ע א ע ,ב( עכ״ל .כלומר׳
מ ש מ ע ו ת ה מ ל ה ״רע״ ל פ נ י פ ר ש ת מ ש פ ט י ם )מושג ט כ ס ט ו א ל י ( ש ו נ ה מ מ ש מ ע ו ת
המלה
א ח ר י פ ר ש ה זו ,ב ה ת א ם
)מושג היסטורי
ל ה ב ד ל שבין ל פ נ י מ ת ן ת ו ר ה
כרונולוגי( ובין אחרי מ ת ן ת ו ר ה ״ ג .
27שיטת התוספות בכתובות מג ,א .ד .ה .לא גרסינן )עמוד 4במאמר הראשון המעיז
טבת תשל״א(.
28שיטת ״הגאונים״ המובאת על ידי המאירי לקידושין כ ,א )עמוד 118בהוצאת סופר׳
המעיז שם עמוד .(5
29שמא בדרך זו ניתן להבין מדוע במשפטים )״מה עליונים מסיני אף אלה מסיני״(
בדרגת לפני חטא העגל כתוב בפשט ״עין תחת עיר׳ ואילו ״לא תקחו כפר לנפש רוצי׳
אשר הוא רשע למות״ כתוב רק בסוף חומש במדבר א י
ח ר
ה ח ט א
י .
ם
כ
י
ד
י ן עין תחת
עין בפשוטו מלמד כי ״כך היה ראוי כפי הדין הגמור שהוא מידה כנגד מידה ,ובאי־
הקבלה שישלם מ מ ו ז • . .״ )רע״ס( .ובז ברטבים הלכות חובל ומזיק א .ד.
30תפיסה זו של הפשט המלמד על הדרגה הרוחנית שהיתה בתקופה מסוימת ,וממילא
ע ל
ההלכה שהיתה נהוגה לפי אותה דרגה ,מצינו בהרחבה אצל רוב גדולי האחרונים .ע״ז
במשך חכמה דברים כב ,ד על ההבדל בין ״חמור אמיד״ אחרי החטאים ובין ״חםיי
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נסיים א ת ה ח ל ק הזה ש ל ה מ א מ ר ב ד ו ג מ א שניר .כיתור ד ב ר י הספורנו ,א ף היא
ב פ ר ש ת שלח ,א ח ר י ח ט א העגל .פ ר ק טו פ ס ו ק כ ד .ה .ח ל ה ת ר י מ ו ת ר ו מ ה :א ח ר
ח ט א ה מ ר ג ל י ם חצריך גם ח ל ה למען יהיו ראויים ש ת ח ו ל ב ר כ ה ב ב ת י ה ם כ א מ ר ו :
וראשית
ע ר י ס ו ת י כ ם ת ת נ ו ל כ ה ן ל ה נ י ח ב ר כ ה א ל ב י ת ר ) י ח ז ק א ל מד ,ל(
3 1
.וכן
אליהו א מ ר :ו ה ו צ א ת י לי מ ש ם ע ג ה ק ט נ ה כ י כה א מ ר ה׳ כ ד ה ק מ ח לא ת כ ל ה
) מ ל כ י ם א ,יז ,יד( .עכ״ל .ג ם כאן ניתן ל פ ר ש ב א ח ד מ ש נ י כיוונים) — :א( ש ה מ צ ו ת
ל א נ ו ד ע ה ל כ נ י ישראל ע ד א ח ר י ח ט א המרגלים) ,אם כי נ י ת נ ה לנדמה בזמן מ ת ן
תורה( ו ז א ת ע ל פי ש י ט ת ״ידיעה ובחירה״) .ב( המצוד .נ י ת נ ה ל מ ש ה בסיני ואולי
ל ב נ י ישראל ,א ל א שפשוטו ש ל מ ק ר א מ ג ל ה ל נ ו א ת ה ת פ ק י ד ה ח ד ש א ש ר
אף
נ ו ע ד ל מ צ ו ה זו מ ע ת ה א ח ר י חטא העגל .ע ד ה ט א ה ע ג ל היה ביתו ש ל עם י ש ר א ל
ראוי ומוכן ל ק ב ל ת ש כ י נ ה ב ל י מ צ ו ת חלה ,ואילו מ ע ת ה ואילך מ צ ו ה זו היא ת נ א י
ל ה ש ג ת א ו ת ו הישג רוהני .מ ש ו ל ל מ ה ה ד ב ר דומה ב ח ו ק ו ת שמים וארץ
מוקדם
) ב מ ק ב י ל ל ב ר י ת י יומם ולילה בו עוסק חספורנו( ,ב ח ר כ ב של שני ח ל ק י ם 11ו ח ל ק
— 0הרי הוא מים .בזמן מסוים )אשר לפי פ ש ו ט ו ש ל מ ק ר א היה ב ס פ ר
אהד
ב ר א ש י ת ב פ ר ק י ם הראשונים( רואים א ת המים ה מ מ ל א י ם שני ת פ ק י ד י ם ש ו נ י ם — :
מים
ל ש ת י ה ומים ל ה ש ק ו ת א ת האדמה .ממילא ,ל פ י ה ת פ ק י ד ה ע י ק ר י ש ל ו היו
מתארים
ל נ ו א ת המים ,ותיאור זה א ת ה א ל י מ נ ט הדומיננטי ש ל ת פ ק י ד המים
ב ע ו ל ם אינו ב א ל ש ל ו ל מ מ נ ו ת פ ק י ד י ם אחרים כי אם להדגיש א ת ת פ ק י ד ו העיקרי.
ב מ ק ו מ ו ת ר ב י ם ב ע ו ל ם אין כ מ ע ט זכר ל ת פ ק י ד המים ל ה ש ק ו ת א ת האדמה ,ו ב מ ק ו מ ו
רואים א ת המים כ מ ק ו ר ראשוני ל א נ ר ג י ה ב מ ס ג ר ת מ פ ע ל י ם הידרואלקטריים .המים
ל א ה ש ת נ ו וכל ב ד י ק ה מ ע ב ד ת י ת ת ר א ה כי נ ש מ ר היחס המדויק של שני ח ל ק י ם
ל ח ל ק א ח ד ,0א ל א ש ב ה ש ת נ ו ת ה ע ת י ם והזמנים ה ש ת נ ו ת פ ק י ד י ו ש ל ח ח ו מ ר
מ
הזה.
א ם כ ך ב ח ו ק ו ת ש מ י ם וארץ ש ל ה ק ב ״ ה ה מ ג י ד מ ר א ש י ת א ח ר י ת כ ך ג ם
בבריתו
יומם ולילה — אותן ה מ צ ו ו ת א ש ר נ י ת נ ו ל נ צ ח ואשר ב כ ל ר ו ר ודור
מ מ ל א ו ת א ת ת פ ק י ד ן ל ת ק ן ע ו ל ם ב מ ל כ ו ת ש־די .י ש ת נ ו הזמנים ו ה ע ת י ם — א ב ל
לא
י ב ו ט ל ו ולא י ש ת נ ו המצוות ,אלא
ת פ ע ל נ ה הן בדרכים
ש ו נ ו ת להשיג א ת
ה מ ט ר ה ע ב ו ר ה נ י ת נ ו — אם ע ל ידי שינוי פ נ י מ י ב מ ש ק ל ה א ל מ נ ט י ם ה מ ר כ י ב י ם
אותה ,א ם ע ל ידי גילוי פ ע ו ל ו ת ח ד ש ו ת ה מ ב ו צ ע ו ת ע ל ידן.
ע ד כאן ביארנו א ת ש י ט ת רע״ם על פי המאן ד א מ ר ״שמגילה מ ג י ל ה נ י ת נ ה ״
)גיטין ם ,א( .א ב ל א ף ל פ י המאן ד א מ ר ״ ש ח ת ו מ ה נ י ת נ ה ״ יש מ ק ו ם ל פ ר ש א ת
הענינים.
אולם
בדרך
זו נ פ ר ש
את
המושג ״התומר.
ניתנה״
ב ע ק ב ו ת השיטה
ה מ ו ב א ת ע״י ה ר מ ב ״ ן ב ת ו ר ה בענין ״שמותיו ש ל הקב״ה״ .ו כ ך לשונו של ה ר מ ב ״ ן
ב ה ק ד מ ה ל ם פ ר ב ר א ש י ת — :עוד יש בידינו ק ב ל ה ש ל אמת ,כי כ ל ה ת ו ר ה כ ו ל ה
שמותיו של הקב״ה ,ש ה ת י ב ו ת מ ת ח ל ק ו ת ל ש מ ו ת בענין אחר ,ואילו ת ח ש ו ב ע ל
אויכד״ במשפטים לפני החטא ,וכן דברים טז ,ז ,במדבר יה ,טו ,שם שם ,כח ,שם יט,
כ ,שם כח ,יח ועוד ועוד .עיין גם בפירוש הנצי״ב העמק דבר לבמדבר ה,
בהו,
כל צרוע ,ועוד.
31כלומר ,היה זד ,יחזקאל הנביא אשר גילה לנו את טעמ מצות חלה ,והוא הכנת הבית
בישראל לקבלת ברכת ה׳ .ועיין במאמר הבא בפרק ״עד דאתא יחזקאל״.
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ש ל כי
דרך
א־לקים״,
וכל
פסוק
״בראשית״
יתחלק
אחרות,
לתיבות
כגון
ה ת ו ר ה כן ,מ ל ב ד צירופם ו ג י מ ט ר י ו ת י ה ם של
״בראש
יתברא
שמות .וכבר כ ת ב
רביגו ש ל מ ה בפירושיו ל ת ל מ ו ד )סוכה מה ,א ד .ה .אני( ענין ה ש ם הגדול של
שבעים ושתיים באי זה ענין הוא יוצא מ ש ל ו ש ה
פ
ס
ו
ק
י
ם
ו י ב א
״ ן י ם ע
)שמות יד ,יט—כא( .ומפני זה ס פ ר ת ו ר ה ש ט ע ה ב ו ב א ו ת א ח ת
— ויט״
ל א או ב ח ס ר
ב מ
פ ס ו ל . . .אף על פ י שאינו מעליה ואינו מ ו ר י ד כ פ י ה ע ו ל ה ב מ ח ש ב ה . . .עכ״ל•
ב ע ק ב ו ת שיטה זו ה מ ו ב א ת ע ל ידי ה ר מ ב ״ ן מ פ ר ש ה נ צ י ״ ב מוולוז׳ין ב ה ע מ ק
ד ב ר א ת ת ה ל י ך ה ת ג ל ו ת ה ת ו ר ה ב ש ל ב י ם ב מ ש ך א ר ב ע י ם ש נ ו ת ה י ו ת בני ישראל
במדבר .וכך הוא א ו מ ר בפירושו ל ש מ ו ת
מ
ש
פ
ט
י
ם
ב ד ׳
י ב
ד י
ה
< .לו אלי ההרה
ע
ו א ת נ ה לך א ת ל ו ח ו ת האבן( ו ה ת ו ר ה ) ו ה מ צ ו ה ( — :פ י ר ש ו ח ז ״ ל ב ב ר כ ו ת דף
:
י׳׳
זה מ ק ר א .וכן הוא ב י ר ו ש ל מ י ש ם פ ר ק ו׳ ה ל כ ה א ׳ :ר ״ א ב ר כ ה נ א ב ש ם ר׳
א ל ע ז ר :מנין ל כ ל ה מ צ ו ו ת שטעונין ב ר כ ה ש נ א מ ר ״ ו א ת נ ה ל ך א ת ל ו ח ו ת ה א ב ן
ו ה ת ו ר ה והמצור.״ ,א י ת ק י ש מצוד .ל ת ו ר ה ,מ ה ת ו ר ה ט ע ו נ ה ב ר כ ה א ף מ צ ו ו ת טעוניז
ב ר כ ה )עכ״ל הירושלמי( — ה ר י ד מ פ ר ש י ת ו ר ה מ מ ש .אכן על כ ר ח ך א י נ ה כ מ י
ש ה י א כ ת ו כ ה לפנינו ,ש ה ר י ל א נ ש ל מ ה עדיין ,א ל א כ מ ו שהיתר ,כ ת ו ב ה ל פ נ י יי׳
כ ו ל ה שמותיו של ה ק ב ״ ה ש ב ה ם ב ר א שמים וארץ .ועל זה אמרו ב מ ס כ ת ע ב ו ד ה
ז ר ה דף ג ׳ :ג׳ ש ע ו ת ר א ש ו נ ו ת של יום ה ק ב ״ ה יושב ועוסק בתורה ,ו מ ב י א ע ל נ ל
ה מ א מ ר מ ק ר א ) ת ה ל י ם מ ב ,ט( ״יומם יצוד .ה׳ חסדו״ ,ו ל א נ ת ב א ר מ ה זה ח ס ד במר׳
ש ה ק ב ״ ה ע ו ס ק ב ת ו ר ה י .א ל א הכוונה ד ה ק ב ״ ה מזכיר שמותיו י ת ב ר ך ו מ ח ד ש ב ט ו ב ו
יום
בכל
תמיד מעשי
בראשית,
וברור
שמחדש
באופן
שברא
מ ת ח י ל ה ,הייני
ב ש מ ו ת י ו הקדושים ,וכלשון ה מ ש נ ה ב א ב ו ת פ ר ק ד׳ ש ה ת ו ר ה נ ק ר א כ ל י ח מ ד ה ש ב י
נ ב ר א העולם ,והן הן גופי תורה ש ב כ ת ב ,ו מ ש ו ם ה כ י נ ק ר א זה ה ע ס ק ח ס ד כ א מ ו ר
)תהלים קלו ,ז( ״לעושה אורים גדולים כי ל ע ו ל ם הסדו״ .ו כ י זה נ י ת ן ל מ ש י
כ ס י נ י ,א ל א ש ל א נ ת פ ש ט ש מ ו ת י ו על צ ו ר ה ש נ י ת נ ה לנו ,א ל א פ ר ש י ו ת פ ר ש י ו ת
כ כ ל מ ש ד א ר ב ע י ם ש נ ה עד מ ו ת גדשה .ו ה ת ו ר ה הלז — היינו ש מ ו ת י ו ש ל ה ק ב ״ ה
— היו כ ת ו ב י ם ע ל ה ל ו ח ו ת ה ר א ש ו נ ו ת כ מ ו ש כ ת ב ת י ל ה ל ן לב ,טו ב ש ם הירושלמי,
וגם ב ל ו ח ו ת ה ש נ י ו ת כ מ ב ו א ר בלד ,א ו ־ כ ז ״ ) .עכ״ל ה נ צ י ״ ב ( .
לפי ד ב ר י נ ו ע ת ה מ ש מ ע ו ת ה כ ת ו ב ״ ח ת ו מ ה נ י ת נ ה ״ א י נ ה לפי פ י ר ו ש רש״י
32ד .ה .כ ת ב לך את הדברים האלה :לפי הפשט למד מעניינו דבכתיבה על הלוחות
מ י י ר י . . .ואי אפשר לפרש כתיבה בספר תורה ,שאינו מדבר מספר תורה עד מצות
״כתבו לכם את השירה הזאת״ )דברים לא ,יט( דשם כתיב ״על ספר״ אלא בכתיבה
על הלוחות שמדבר בעגינם מיירי .אמנם ודאי לא בעשרת הדברות מדבר ,שהרי הקב״ה
,
אמר ״וכתבתי על ה ל ו ח ו ת ״ . . .אלא בכל התורה נצטוה משה שמלבד שיכתוב ה ,על
הלוחות עשרת הדברים יכתוב משה על הלוחות ״את הדברים האלה״ מבראשית עד
״לעיני כל ישראל״ ,וכמו שהיו חקוקים על הלוחות ה ר א ש ו נ י ם . . .כך היו חקוקים
על הלוחות השניים על ידי משה .וכבר נתבאר שם שאין הפירוש שהיו כתובים כמו
שהתורה לפנינו ,אלא השמות שבהם נבראו שמים וארץ ,והן הן גופי תורד ,אחר
שנתמעטו) .ועיין להלן באותו פסוק בפירוש הרחב דבר הסבר לשיטת הנצי״ב מדוע
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה וכן להיפד(.
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ג מ ר א בגיטין פ ,א )״לא נ כ ת ב ה ע ד סוף מ׳ ל א ת ר ש נ א מ ר ו כ ל ה פ ר ש י ו ת כולן,
ו ה נ א מ ר ו ת לו ב ש נ ה ראשונה ושניה היו ס ד ו ר ו ת לו על פ ה ע ד שכתבן״( ,דהיינו
ש ה ת ו ר ה ש ב כ ת ב נ כ ת ב ה ו נ ח ת מ ה ב ב ת אחת ,א ל א הפירוש הוא כי ה ת ו ר ה ש ב כ ת ב
נ י ת נ ה כ ו ל ה ח ת ו מ ה — ס ת ו מ ה בזמן מ ת ן תורה ,כשהיא מ ת ג ל ה ק מ ע א ק מ ע א ל ע ו ל ם
3 3
ע ל ידי ה כ ת י ב ה הידועה לנו ב ס פ ר ת ו ר ה .ה ת ג ל ו ת זו א ל ת ו ך ת ו ר ת ה נ ג ל ה —
היא
ה ה ל כ ה ה מ ח י י ב ת כימי השמים ע ל הארץ — נ ע ש ת ה מידי ת ק ו פ ה ב ה ת א ם
ל ד ר ג ת ם ה ר ו ח נ י ת של ב נ י ישראל באותן א ר ב ע י ם השנים .כ ל מ צ ו ה ומצור• ה ג נ ו ז ה
ב ת ו ך ה ת ו ר ה ״ ה ח ת ו מ ה ״ צריכה היתד• לפעול א ת פ ע ל ה ב מ ס ג ר ת ע ו ל מ ה ש ל תורה.
ה ד ר ג ה הסופית ,ו מ מ י ל א המחייבת ,של בני ישראל היא א ש ר ק ב ע ה אם ה מ צ ו ה
ת פ ע ל א ת פ ע ל ה זה ב ד ר ך זו או ב ר ר ך אחרת .כך נ ע ש ת ה ״ מ ל א כ ת ה ת ר ג ו ם ״
מ ת ו ר ה ח ת ו מ ה ש ל שמותיו ש ל הקב״ד .אל ת ו ר ה ש ב נ ג ל ה כ מ צ ו ו ת מעשיות ,ב ע ו ד
ה נ ס ת ר עוד מ ס ת ת ר מ א ח ו ר י ה א ו ת י ו ת בדרכים ה נ ע ל מ ו ת מ ע י נ י א ל ה א ש ר אין ל ה ם
עסק
בנסתרות ״ .
והיה זה ה ם פ ו ר נ ו ב ע צ מ ו אשר — ב ע ק ב ו ת השיטה ח מ ו ב א ת על ידי ה ר מ ב ״ ן י
3
— ב י א ר א ת ש י ט ת ו בענין החטא ,ו ה ה ל כ ה ה מ ת ח ד ש ת בעקבותיו ,א ף לפי ש י ט ת
״חתומה
ניתנה״ .ו כ ך מ פ ר ש רע״ם ב ש מ ו ת מ ש פ ט י ם פ ר ק כ ד פ ס ו ק י ב ד .ה.
) ו א ת נ ה ל ך א ת ל ו ח ו ת האבן ו ה ת ו ר ה והמצוה( אשר כ ת ב ת י :כי לולא ח ט א ו ב ע ג ל
היתה
כ ל ה ת ו ד ה נ ת ו נ ה ח ת ו מ ה מיד ה ב ו ר א י ת ב ר ך כמו הלוחות ,כ מ ו שהעיד
ב א מ ר ו ״ ו א ת א מ ר ב ב ו ת קודש )מימינו א ש ד ת למר׳ — ד ב ר י ם לג ,ר( .ומאז ש ח ט א ו
בעגל
לא זכו לכך ,א ב ל כ ת ב ה משה ב מ צ ו ת ו כ א מ ר ו א ח ר כ ך ) ש מ ו ת לד ,כז(
״ כ ת ב ל ך א ת ה ד ב ר י ם האלה״ .ולא הביא מ ש ה א ת ה ל ו ח ו ת
3 6
א ל א כדי ל ש ב ר ם
לעיניהם ל ש ב ו ר א ת ל ב ם כ ד י שיחזרו ב ת ש ו ב ה עכ״ל.
מאמר המישי ואהרון כחוכרת הכאה של המעין.
33והשוה במהר״ץ חיות ליומא עה ,א המפרש אף הוא ״חתומה ניתנה כסיני״ ,אלא
שכוונתו היא לתורה שבעל פה ולא לתורה שבכתב ,עיין ש ם !
34וכותב שורות אלו בתוכם .ברור כי אין בכוונתנו להתימר כי אמנם מושגים אלה
נהירים לנו ,ולכן השתדלנו להביאם על פי הציטטה המדויקת .אבל גם אי ירידה
לעומק תורת הסוד אינה צריכה למנוע מאתנו להתיחם לדברים באופן כללי כאשר
מצינו שגם גדולי האחרונים )וראה להלן בםפורנו( הביאום כפשוטם כשגם הם לא
עסקו בנסתרות.
35אנו מדגישים ״בשיטה המובאת על ידי הרמב״ן״ ולא ״שיטת הרמב״ן״ ,כי הרמב״ן
כתב שזו קבלה אצלו )כלומר מאלה שקדמו לו( ולא שיטתו הוא.
36כי אם כבר בטלה הדרגה של הכתיבה על הלוחות )״שמותיו של הקב״ר.״( לשם מה
הביא משה את הלוחות בכלל אל בני ישראל אחרי שנודע לו למעלה על חטאם י!
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאה
כ״ה
שנה ל פ ט י ר ת ה ר ב י ע ק ב ע ט ל מ ג ר ז״ל
כסלו תרל״ב — כ״ה כסלו תשל״ב
ג א :גזגל ערבי* פ י נ ט י ״ ״׳;יגער
ע־יח-הי-ב ד5מי$לא*גאון *#י* הריר
~ כיני ולילב עיין מר *גל מכני.ימ •במיי כ*סי* נ^י/זתכיכיז גבודלמו-ד י'-־
:כדגי׳*י־׳׳
^'ימנינ~ ?י״ל*
התמונה נעשתה בחיי הרב זי׳ל .כנראה לפני שנת תרכ׳יד ,שהרי לא נזכר ערוך לנר
ל מ ס כ ת נדה .אחרי פטירת הרב ז״ל נרשמו תאריכי הלידה והפטירה.
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרקים בתולדות הרב יעקב עטלינגר ז״ל
ימי נעורים
יעקב יוקב עטלינגר נולד כ״ט אדר תקנ״ח ) (17.3.1798בקרלסרוה ,בירת מדינת
באדן בדרום מערב גרמניה .בצעירותו חתם שמו יוקב עטלינגען וכך מופיע שמו
בספרו הראשון ״בכורי יעקב״ .אביו היה הרב אהרן עטלינגען בן ר׳ מאיר בן ר׳
זליגמן בן רבי יצחק מעיר עטלינגען .גם אמו של יעקב עטלינגר רעכל רחל היתד,
מצאצאיו של רבי יצחק מעטלינגען ,שהיה ידוע כצדיק ואף חיבר תחינות אשר
נשמרו בין נכדיו וניניו.
אביו של יעקב יוקב ,הרב אהרן היה רב בקלוים )בית המדרש( בקרלםרוה.
בהערכה בלתי רגילה מזכיר אחרי שנים רבי יעקב את הוריו שנתנו לו חנוך חרדי
מובהק ע״פ המסורת של יהודי אשמן .את בחירת שם ״ערוך לנר״ לפירושיו לכמה
מסכתות ,הסביר רי״ע ״גם באשר ערכתי להחבור נר נשמת אבותי התמימים ,אשר
יאיר לפניהם במקום משכן כבודם במרומים ,כי פרי תבונתי הם מטעיהם ,ומשלחם
היא אשר שמתי לפניהם ,בגן ד׳ לעדן נשמותיהם .ילד שעשועים להם הייתי ,גדלוגי
על ברכים ,הורוני דרך הקודש דרך החיים ,שתלוני כעץ על פלגי מים״ )הקדמה
ערוך לנר למסכת יבמות( .יעקב עטלינגר נולד כילד רביעי בין אחד עשר ילדים
ומכאן חשיבות יתרה לעדותו ״ילד שעשועים להם הייתי״ י בחיבוריו מביא רי״ע
את דברי אביו ומשא ומתן הלכתי ביניהם בסוגיה קשה של איסור דם בשליל ועל
חיוב כרת בדם נבלה )שו״ת בנין ציון סי׳ נ״ב ,נ״ד ,נ״ה ,ובסוף הספר דברי אגדה
מאביו; וראה עוד שו״ת בנין ציון החדשות סי׳ ס״ו — ס״ז וסוף ערוך לנר,
יבמות .גם ב״שומר ציון הנאמן״ חוברות קמ״ח וק״ם פרסם רי״ע מדברי אביו(.
יוקב הצעיר למד תורה אצל אביו ואצל רבה של קרלםרוה ,רבי אשר וולד-
שטיין ,בנו של ה״שאגת אריה״ .אצל רבי אשר למד עד גיל שמונה עשרה ,ואילו
למודים כלליים למד בבית הספר היהודי המקומי .למודים נוספים אפשרו לו להכנם
לאוניברסיטה בווירצבורג ,אך גם שם המשיך בלימוד התורה ולמד אצל רבי אברהם
בינג ,רבה של ווירצבורג ,שממנו שמע על הנהגותיו של ״חחסיד שבכהונה הגאון
מו״ה נתן אדלר״ ,רבו של רבי אברהם בינג .בתשובותיו מביא רבי יעקב עטלינגר
דברי הלכה ששמע מרבי אברהם בינג בזמן לימודיו באוניברסיטה .כבר שם התחיל
רבי יעקב לרשום חידושי תורה ,שבמשך השנים הוסיף עליהם )שו״ת בנין ציון
החדשות סי׳ ח׳ ,י״ד ,נ״ו ,נ״ט( .שם בווירצבווע הכיר את יצחק ברניים שנהיה
אחר כך רבה של ק״ק המבורג .מספרים שפעם מצאו את רבי יעקב בבית הכנםת
בווירצבורג מתפלל לפני ארון הקודש שהלימודים באוניברסיטה לא ישפיעו עליו
לרעה .גם בעת לימודיו באוניברסיטה הרצה הדישי תורה בסוגיות קשות לפני
י )ערוך לנר ,יבמות ה ,א ד״ה וע״פ(.
ר ב
רבי יעקב הצטיין בלימוריו באוניברסיטה ,אבל אחרי שהותקף ע״י סטודנטים
אנטישמיים בקיץ תקע״ט ) (1819וניצל רק בקושי מהמשתוללים ע״י קפיצה מחלון
אחורי ,הפסיק את לימודיו בווירצבורג .זמן קצר למד תורה אצל רבי וולף המבורגר
בק״ק פירט ומשם חזר לקרלםרוה והתמסר כולו ללימוד התורה .כבן עשרים ושניים
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ת ח י ל א ת חיבורו ע ל מ ס כ ת ס נ ה ד ר י ן וסיים אותו אחרי ש ל ש ש נ י ם ב ש נ ת ת ק פ ״ ד
) ,(1824א ך חידושים א ל ה ל א ה ב י א רי״ע ל ד פ ו ס ויצאו ל א ו ר א ח ר י פ ט י ר ת ו ע״י
בנו ,ר׳ ב ן ציון.
ע ל ימים א ל ה ב ק ר ל ם ר ו ה כ ת ב ב נ ו ר׳ בן ציון :״ ז כ ר ת י ימים מ ק ד ם א י ר ב ל ב
ש מ ח ז ב ח ת ו ד ה לה׳ א ש ר כ ב ר אז ב ע ת שישב ב ע י ר מ ו ל ד ת ו נ ח ב א א ל הכלים,
נתברך
גבולו ע ם ת ל מ י ד י ם רבים ,מ ח ם י ש ב ו א ח ר כן ע ל כ ס א מ ר ו מ י ה ה ו ר א ה
לשאוב
שבחברתם
תורתו.
ממעיני
וחדושיו ע ל
מסכת
סנהדרין
בכורי
תנובתו
ל ק ט ע ל ש ד י ה ת ל מ ו ד ,ה ם ה ם ילדי מ ח ש ב ו ת נעוריו א ש ר ת מ י ד ה ש ת ע ש ע ע ל י ה ם
הורים ,ו ג ם ע ד ז ק נ ה ו ש י ב ה ) ב ש נ ת ת ר כ ״ ט ( ש ם עיני ה ב ח י נ ה ע ל י ה ם
באהבת
לחוסיף חרושים ע ל ר א ש י ת ה מ ס כ ת א ״ ) ה ק ד מ ה ל ״ ע ר ו ך לגר״ ,ראיס ה ש נ ה ( .
ל מ ר ו ת ש ה ו א ה י ה נ ח ב א א ל הכלים ,ה ש ת ת ף ר ב י י ע ק ב ב ת י י ה ק ה ל ת ודרש
ב ב י ת ה כ נ ס ת חגדול שבעירו .ח ל ק מ ד ר ש ו ת א ל ו נדפסו .ה ו א ה י ה ד ר ש ן נ פ ל א ו נ ו א ם
מצוין ו ב ע ל ה ו פ ע ה מ כ ו ב ד ת .כ ד ר כ ם ש ל גדולי י ש ר א ל ב א ש כ נ ז ל א ד י ל ג ר ב י י ע ק ב
ע ט ל י נ ג ר ע ל מ ד ר ש י ח ז ״ ל ו ג ם בשיעוריו ע ם ת ל מ י ד י ו ה ת ע מ ק ב ד ב ר י א ג ד ת א ,וכן
הגדיר א ת ח ב ו ר י ו ״ערוך ל נ ר ״ כ ה ד ו ש י ם וביאורים ״הן ע ל ה ל כ ו ת ה ן ע ל ה ג ד ו ת ״
כ מ ב ו א ר ב ש ע ר י ספריו.
בערך
ב ש נ ת ת ק פ ״ ה ) (1825נ ש א ל א ש ה א ת מ ר ת ג נ ע נ ד ל )6116מ (^3מ ב י ת
וורמסר ,מ ש פ ח ה מ י ו ה ס ת בגרמניה .ח ו ת נ ו ת מ ך ב מ צ ב ו ה כ ל כ ל י ש ל רי״ע .מ נ ש ו א י ם
א ל ה נולדו ש מ ו נ ה ילדים ,א ך א ח ר י ה ו ל ד ת ה י ל ד ה ש ר ה נ פ ט ר ה ב ש נ ת ת ר ״ ג )(1843
בדמי
אשתו
ימיה .ע ל
מצבתה הקק
רי״ע ב י ן
השאר:
״ליוצרה
עבדה
בכל
ש ע ו ת י ה — נ ג ע ב ה ב ח צ י ימיה״ .א ח ת מ א ח י ו ת י ו ש ל ר י ״ ע ט י פ ל ה ש ב ע ש נ י ם
בילדי רי״ע ע ד ש ה ת ח ת ן ש נ י ת .מ א ש ת ו ה ש נ י ה מ ר ת ב ת ש ב ע מ א י ר נ ו ל ד ו ל ו
ע ו ד ש ל ו ש ה ילדים.
אחרי
ש ב ת ו ב ק ר ל ס ר ו ה נ ת ק ב ל רי״ע ל ר ב ב מ ח ו ז ל ד נ ב ו ר ג ,
ב ק ר ב ת מנהיים
והוא בן .28ה ו א ע ב ר ל ג ו ר ב מ נ ה י י ם ו נ ת ק ב ל ש ם ל ר א ש ב י ת המדרש .ב י ן הצעירים
ש ב א ו ל מ נ ה י י ם כ ד י ל ל מ ו ד ת ו ר ה מ פ י ו ה י ה ה ב ח ו ר שמשון הירש מ ה מ ב ו ר ג ש ז ה
ע ת ה ה ח ל י ט ל ה ק ד י ש א ת חייו ל ה ר מ ת ק ר ן ה ת ו ר ה ב א ש כ נ ז .ב מ נ ה י י ם י ש ב רי״ע
כ ע ש ר שנים.
כ ב ר ב ש ב ת ו ב מ נ ה י י ם פ נ ו א ל י ו מ מ ק ו מ ו ת שונים ב ש א ל ו ת צ י ב ו ר י ו ת וכן ע מ ד
במשא
ומתן ה ל כ ת י ע ם גדולי ישראל כגון ע ם מ ה ר ״ ם ש י ק .מ א מ ס ט ר ד ם פ נ ה
ר׳ י ע ק ב מ א י ר
ל ע ה ר ן א ל רי״ע
בענין
ת כ נ י ת ־ לימודים
לבית מדרש
לרבנים.
ב ת ש ו ב ת ו גילה רי״ע גישה ח י ו ב י ת ל מ ו ס ד כ ז ה ו נ ת ן ע צ ו ת כ ל ל י ו ת ,א ך ב ל י ת כ נ י ת
מ פ ו ר ט ת ,א ם כ י מ ז כ י ר לימוד ג מ ר א ו פ ו ס ק י ם ב ש ת י רמות ,לשון ה ק ו ד ש ו ד ק ד ו ק
ת ג ״ ך לעוד.
א לט ו נ ה
ו מ ש ם נ ק ר א ר ב י י ע ק ב ל ע י ר ו א ם בישראל ,ק ה ל ת אלטונה ,ה ק ה ל ת ה ר א ש ו נ ה
ש ל ק ה ל ו ת אה״ו
אלבה .ע ל כ ס א
)אלטונה ,המבורג ,ו נ ס ב ק (
שבצפון מ ע ר ב
גרמניה על ה נ ה ו
ק ה ל ת א ל ט ו נ ה ישבו גדילי י ש ר א ל מ פ ו ר ס מ י ם כ מ ו ר ב י צ ב י
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הירש אשכנזי )החכם־צבי( ,רבי יחזקאל קנצלנבוגן ורבי יהונתן איבישיץ .רבי
יעקב עטלינגר נקרא לכהן כרב ראשי של אלטונה והגלילות שלעזווייג־הולשטיין
וגם כראש בית דין שבאלטונא .רבי יעקב עטלינגר הגדיר את משרתו בשם
״שומר משמרת הקדש למשמרת בני ישראל בק״ק אלטאנא והמדינה יע״א״.
בחתחלה הציעו ראשי קהלת אלטונה למנות את רי״ע רק לשלש שנים ,אבל
יי״ע דרש לבטל הגבלה זו .בין זקני המבורג היתה מסורת שרי״ע ביקש לשחרר
אותו בשנה הראשונה מהדיינות ,מפני שלא היה לו נסיון מעשי בזה.
ביום ראשון ,כ׳ אייר תקצ״ו ) (1836נאם רי״ע את דרשתו הראשונה בבית
הכנסת שבאלטונה .דרשתו היתה בגרמנית צחה .הוא ציין שאין לנו אורים
ותומים המגלים את רצון השם לכהן הגדול ולכן יש לשאול איזו תועלת יש כיום
למנהיג ולרב הקהלה .כהגדרה של רב בישראל ציין רי״ע את דברי משה רבינו
אשר ביקש מאת הקב״ה לפקוד איש על העדה ,אשר יצא לפניהם ואשר יבוא
לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם )במדבר כ״ז ,ט״ז־-י״ז( .כאן ההגדרה של
רב בישראל .אסור לו לעמוד מעל הקהלה ,אלא יצא לפניהם .גאוה מרהיקה
ודוחקת ולכן נאמר על משה רבינו שהוא היה עניו מכל האדם .על הרב אסור
לעמוד מעל העם ,אבל גם אסור לו לעמוד מתחת העם וללכת אחרי העם .עליו
ללכת לפני העם ולהיות דוגמא בהנהגותיו־הוא לכל בני הקהלה .אבל לא די
ב כ י ; עליו להוציא ולהביא את העם ,להיות הרועה הרוחני ולהדריך את קהלתו,
הן בחיים הצבוריים הן בחיים הפרטיים.
בהמשך דרשתו הבטיח רי״ע לשפוט את העם בצדק ,והדגיש שהאימון הוא
היסוד ,שרק עליו הוא יכול לפעול ולכן פנה לקהלתו לתת לו אימון .בסוף דרשתו
היא הזכיר וברך את מלך דנמרק ,ששלט אז על העיר אלטונה.
גם באלטונה הקים רי״ע ישיבה ובין תלמידיו הראשונים שם היה עזריאל
הילדסהיימר מהלברשטט ,שלמד שם בהתמדה גדולה .הישיבה באלטונה הגיעה
לרמה גבוהה .רי״ע הביא אתי ממנהיים שני תלמידים מצוינים ר׳ גטשליג
שלזינגר ור׳ שמעיה מאיר.
בית דינו של רי״ע הפך תחת נשיאותו לבית דין מפורסם .הממשלה הכירה
בבית הדין וכל פסק נכתב בגרמנית בספרים עבי הכרם .כרכים רבים מפסקי דין
אלה של בית דינו של רי״ע נמצאים כיום בארכיון המרכזי בירושלים.
הרב יהזקאל דוקקעם ,רב באלטוגה מביא בספרו ״אוד׳ למושב״ )קראקא
תרס״ג( תיאור מפי השמועה ומפי עדי ראיה על רי״ע ובית דינו:
״והנה התנהגתו ואופן למודו היה כאהד מגדולי הראשונים שישבו על כסא
הרבנות בג״ק .שעות שתים או שלש ישב כל יום על כסא משפט ,ואעפ״כ שכבר
היתה עיר האמבורג נפרדת מאלטונא ,בכל זאת כי ינצו אנשים והכה איש את
רעהו בשבט פיו ,או כי היה ריב בין אנשים בעסקי ממון בעגין מקח וממכר או
שאר מסחר או כי נפלה מחלוקת ביורשים ,באו לדין תורה באלטונא כי היה גח
להם לבא לדין תורה מלילך לערכאותיהם ,חדא שלא היה להם הוצאות כל כך
ועוד שלא הוצרכו להמתין שבועות או חדשים עד שיצא פסק דין ,אלא מיד אחר
א י בעלי דינים למשפט ,ישב הרב עם הדיינים ושמעו טענות שני הצדדים
יקבלו עדות העדים ועיינו' היטב במקור הדין ולפי ראות עיני ראש בית דין,
׳
ש ב
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פעמים יקוב הדין את ההר ופעמים לפום שודא דדיינא ופעמים השתדל בכל
כהו לבצע דינם ולהשוותם .ועוד היים אנשים הרבה בקהלתנו ובהאמבורג שבאו
לבית דין ישראל והם מספרים מה נהדר היה לראות ולשמוע כאשר ישב הרב
ר׳ יעקב עטלינגער עם בית דין צדק ודנו על פי השן משפט ורק לאהבת אמת
כל מגמתם שיצא דין תורה לאמתו והרב והדייגים לא לקהו רק דבר מועט שכר
בטילה ,ששה שיללינג״.
בראש חודש אלול תקצ״ו גמר רי״ע את ספר ״בכורי יעקב״ על הלכות סוכה
ולולב .בהקדמתו מציין הרב המחבר ״כי מקרוב הוקמתי על כסא מרומי יקרת,
להיות רב ואב״ד לק״ק אלטונא הנודעת לתהלה ולתפארת״ .על חבורו דייא
כותב :״…ביגיעה רבה פסקי הלכות מפוסקים ושו״ת ראשונים ואחרונים הנמצאים
בידי אספתי ,בהנתים וצרפתים כפי מיעוט שכלי ,והוספתי דינים רבים נופך משלי,
פעם לההמיר פעם להקל יצאתי ,ופעם איך לעשות מצר מן המובחר הורתי ,ולא
הארכתי בחדושים ובאורים ,להרבות חריפות כדרך קצת מהברים ,אך הכל בקיצור
ערכתי למ/ןן ירוץ הקורא בו…״.
הספר ״בכורי יעקב״ נתקבל בהערכה בין גדולי ישראל ,וכדברי רי״ע
בהקדמתו למהדורה החדשה בשנת תרי״ה ״וכאשר הגיע אז הבורי לרשכב״ה הרב
מ״ד ,עקיבא אייגר זצ״ל פאר הגאונים ,נתיקרתי בעיניו לפנות אלי צעיר החכמה
והשנים ,לפאר חבורי בחן מליצותיו ,זלחנני בפליאות מדברותיו ,בשלוה אלי קצת
הערותיו ,ובהודיע לי כי בקרב הימים יוסיף השגותיו ,אמנם לא זכיתי עוד לטוהר
אותיותיו ,כי טרם כלות שנה תמימה ,עלתה נשמתו הטהורה והתמה…״.
רי״ע הראה בשורות הנ״ל ענוה גדולה ,בכותבו שרבי עקיבא איגר התכון
לשלוח עוד השגות ובזה הודה שרבי עקיבא איגר לא הסכים עם כל פירושיו
ופםקיו .את הערותיו של רבי עקיבא איגר הדפים רי״ע במהדורה החדשה של
בכורי יעקב )אלטוגה תרי״ח( ,ואילו מכתבו המלא של רעק״א הדפים ב״שומר
ציון ח נ א מ ך חוברת לא ,י״ט אלול תר״ז .כנראה קיבל רי״ע עוד מכתבים מאת
רעק״א .בהקדמתו לשו״ת בנין ציון )אלטונה תרכ״ח( כתב רי״ע ״מה שלא הרבתי
בתוארים הראוים להם ולא כתבתי רק הרה״ג כר ,מזקנים התבוננתי שכן כתב
אלי הגאון רשכב״ה מ״ה עקיבא איגר זצ״ל ׳זה מקרוב ראיתי לנכון שבכל
המכתבים שלא לתאר בתאורים רק בנוסח הרב וכד וזה רצוני ומבוקשי מהרוצים
למלאות רצוני שבמכתבם ג״כ לא יתארוני יותר מנוסח הרב וכו״ עכ״ל הטהור
ואך למותר להזכיר שחפצי שגם לי יכתב כזה ולא יותר״.
אף שהישיבה ובית הדין דרשו מרי״ע רוב זמנו ,לא שכח
הוא השגיח על התלמוד תורה שבאלטונה ודאג להמשך המוסד ,למרות הנסיעות
לבטלו .בדרשה הראשונה באלטונה הדגיש רי״ע את הצורך בשלום ואחיה בתוך
הקהלת ולא בחנם הזכיר דברים אלה .בקהלת המבורג הסמוכה התחוללה זה שנים
רבות מגפת הרפורם ואף הוקם שם טמפל דפורמ־־ .קהילת המבורג בחרה בחכם
ברנייס ,רב דרשן פילוסופי חרדי לנהל את המאבק נגד הרפורם .לעומת זה היה
המצב באלטינה ייתר טיב ,אך במרוצת הזמן הופיעו גם בקהלת אלטונה סמנים
ר א ש ״ ״ ^של רפורם שהתבטאו בהתחלה בדרישה לשינויים בתלמוד תורה,
ובחידושים קטנים בבית הכנסת .מספרים על די״ע שבהתחלה לא התנגד לשנויים
א
28
www.daat.ac.il
ת
ע נ י נ י
ה ק ה ל ה <
אתר דעת -מכללת הרצוג
קטנטנים ,כגון לנאום דרשה לכבוד בת מצוה ,אך במרוצת הזמן ראה רי״ע
שאין אפשרות לפשרות עם אנשי הרפורם ולכן להם מלחמה גלויה נגד כל
נסיונות הרפורם ואף הזהיר רבנים חרדים לא להסכים לשום שנויים ,וכלשונו לרב
חרדי שנטה להסכים לשבויים באמירת קדיש יתום :״תמהתי דרך כלל איך קרא
מעכ״ת ג״י ׳תקנה גדולה וישרה׳ לשנות מנהג ישראל אשר נהגו בכל מדינות
אשכנז ופולין זה יותר משלש מאות שנה בקדיש יתום שיאמר כ ל אהד לבדו,
ילילד בעקבות המתחדשים בזמנו ששינו עניני התפלה והנהיגו גם המנהג הזה
שיאמרו האבלים קדיש יחד״ )שו״ת בנין ציון סי׳ קכ״ב( .ולכן הזהיר :״ואל ימנע
הלוחם מלחמת ה׳ בגד המינים ע״י טענה הכוזבת שגדול השלום וטוב לחזוק
בהתחברות כ ל אשר בשם ישראל יכונה מלעשות פירוד לבבות …ולכן אל יניח
האדם להחזיק בתורה מפני הטענה הכוזבת שאין להתנגד לטובת חברת בני אדם.
והטעם בזה שאף שגדול השלום שבין אדם להברו ,עם כל זה יותר טוב השלום
שבין ישראל לאביהם שבשמים ולכן מי שמקנא קנאת ד׳ להחזיק התורה הוא
החפץ בשלום״ )מנחת עני ,סוף פרשת פנחס(.
רי״ע היה בין הלוחמים התקיפים נגד ביטול המציצה ,אבל הסכים שיש
להקפיד ״לבל יקרב למלאכת המילה ובפרט להמציצה איש אשר חולי בו״ .אך
המתנגדים למציצה התקיפו את רי״ע ,וכרבריו ״שופכים בוז ולצון עלי וישימוני
כמטרה לחץ שחוט לשובם ,הן בהעלים הן בהזכיר שמי״ )שו״ת בנין ציון,
סי׳ כ״ג—כ״ד( .גם באיסור בתיח מתים החמיר רי״ע מאד )שם סי׳ ק״ע-קע״א(.
״שומר ציון הנאמף
רי״ע היה בין הראשונים שראה חשיבות בכתב עת תורתי המבטא את דעתה
של היהדות הנאמנה ומשיב מלחמה שערה נגד תנועות הרפורם השונות .בשנת
תרי׳׳ה יסד ביחד עם ר״ר שמואל אנוך ,המנהל של התלמוד תורה באלטונה את
השבועון ״שומר ציון הנאמן״ בשפה הגרמנית .נוסף לכך הופיע מתמוז תר״ו
) (1846כל שבועיים בלשון הקודש ״שומר ציון הנאמן״ ובו חידושי תורה,
שאלות ותשובות ,שירי קודש ועוד .את השבועון בגרמנית ״דער מרייע ציאגם־
וואכטער״ נערך בעיקר ע״י ד״ר שמואל אבוך ,ואילו רי״ע הרבה לכתוב
בשבועון העברי.
סקירה יפה על ״שומר ציון הנאמן״ כתב מר יצהק רפאל בספרו ״ראשונים
ואחרונים״ )תל אביב" תשי״ז( עמ׳ .335—327אבל הסקירה מתיחסת רק לחלק
העברי .יש להוסיף את דברי רי״ע שסיכם אחרי שנים ,בח״י אדר תרי״ח את
תפקידו שמילא ״שומר ציון הנאמן״:
״והנה זה כשתים עשרה שנים ,בפרוע פרעות בישראל בנים ,לא אמון בם,
יינע לבבם ,כנוע עצי היער ,בעבור עליהם הסער ,נגד חלצו חושים אנשים
אבירים ,רבנים בתורה ובחכמה אדירים ,ויבאו לעזרת ד׳ בגבורים ,ממדינות רבות
ק צ י י ארץ ,לגדור גדר ולעמוד בפרץ ,לסבוב לשמור ולהיות חיל לחומת בת
ציון ,כמחבא רוח וסתר זרם בפלגי מים בציון ,להרים דגל האמונה ולתתה עליון,
והגותו ליעף כח ,חפצו בידם הצליח ,ליםד אז מכתב ״שומר ציון הנאמן״ שמו,
מ
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להיות לדורשי דבר ד׳ לעזרתה למו ,בו ללחום מלחמת ד׳ בגד המכחישים ,ורבים
מאשר רותם מתנוסס בם אגשים ,קטנים וגדולים צעירים גם ראשים ,במכתב הזה
נשאו קול ונגד המתפרצים מרעישים ,עד חדלו מלהאסף מידי שנה בשברי
במקהלות ,למעול מעל בדבר ד׳ ולעלות עלילות ,על דברי חכמינו ז״ל מחזקי
האמונה ,וגודרים אותה בהכמה ודעת בעצה ותבונה ,ועם המכתב הזה הנדפס
בלשון אשכנז נלוה עוד לבחינה אהרת ,מכתב הנדפס בלשון הקדש להיות
לר״חכמים ממדינות רחוקות למחברת ,להשמיע זה לזח חרושים וביאורים ,ודינים
וחקירות בענינים יקרים ,גם להיות זה מול זה דברים ,בשאלות ותשובות לברר
וללבן הלכות ,ל ת ת לדין מוצא ולמעשה תהלוכות״) .הקדמה ל״ערוך לנר״ סוכה(.
שומר ציוץ הנאמן
להרים קרן התורה והתעודה ולהסיר מכשול מדרך האמונה .ומחלקותיו
ארבע׳ חקירות׳ חרושים וביאורים׳ שאלות ותשובות ,משלים ומליצות
הוסר
מחברת רבנים ואנשי מדע עומרים בפרץ
ושומרים משפרת הקדש על יד הרב אביר דקוזלחנו יע״א מהויריר י ע ק ב ע ט ט ל י נ ג ע ד נר?•
ומפני הצעיר שמואל בלאיא כיה יוסף ע נא ך ניי המיציאו לאור•
׳•^*•<^)—00*-^360)0*0
)א(
א ל ט א נ א ,יום גי ייג תמוז תרץ לס־־ק•
הגליון הראשון של ״שומר ציון הנאמן״ בעברית
רי״ע שלח את ״שומר ציון הנאמן״ לרבנים בארצות רבות ,כולל לארץ
ישראל .גם העתון בגרמנית נשלח מעבר לגבולות גרמנית .מכתב עם הצעה
מענינת שלח רבי בנימין שמואל סופר ,ה״כתב סופר״ מפרםבורג ,בעש״ק פ׳
וארא תרי׳ה•
,
״יצר ד׳ את הברכה שמורה בכל וערוכה לה״ה י״נ וחביבי הרב הגאון המאוה״ג
מעוז ומגדול בע״פ עומד לתלפיות חו״ב צדיק המפורסם כקש״ת מהו׳ יעקב
אטלינגער נ״י אב״ד ור״מ דק״ק אלטונה יע״א.
האירו עיני כאשר בא לידי מכתבו היקר מע״י אצבעותיו ,נתתי שמחה בלבי,
כי העיר ה׳ א ת רוחו הטהור ,לאזור כגבור לצאת לפני החלוץ ,ללחום מלחמת ה׳
בגבורים נגד פושעים פריצי הדור ,האומרים שפתנו
ולאבד הדת ולשרש אחריו עדו עדו עד היסוד .יפר ה׳ עצתם ויקלקל מחשבתם
המה יכרעו ויפולו ואנחנו בשם ה׳ נבטח ,יהי׳ בישועתנו להקים הדת ולחזק
בדקיה .והן פר״מ נ״י שלה לי קונטרס הנדפס בכתב ולשון שלהם והתנצלותו
בצדו שהי׳ מוכרח לזה כדי שיבינו המון עם ,שאינם מבינים בלה״ק אגיד למר
י״נ אם כי האמת אתו ,כי השעה צריכה לכך ,מ״מ לא נכון לדעתי העני /שיבואו
א ת נ ן
30
www.daat.ac.il
ן ג ו /
מ
ב
ק
ש
י
ם
ל ה ר ן ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבנים יושבי׳ על מדין יראי ה׳ וחושבי שמו ,העומדים למשמרת בנ״יכ :יג ,ב ;
הדת ונחי׳ באמונתנו ולשוננו ,שיתנו מודעה ויבואי עה״ח רוב רבבים ב׳מר ציון
דיטש ,כי בראה ח״ו שממאסים בלה״ק ומודים שאין בו צורך לעת כזאת ,ו
לדבר בלשון עמים שאבו יושבים ת ח ת צילם .מי ומי יהדר ללמד בבו לה״ק אם •״ר
יראה רבנים חיראים המשתמשים בלשון שלחם ,ולכן ב״ל מהטוב בעיני ה׳ ואדם
אם יחובר הקונטרס בלשון הקודש אותו הענין שכתב בלשון דייטש ויודפסו שניהם
יחד לשה״ק ודייטש ,ויהי נראה כי הדייטש רק העתיק מלה״ק זה לעומת זה כדי
להבין להמון עם ואז יצאנו ידי כולם ,כן דעתי יוטה והצגתי עצתי לפני דיינא
קרתא דקהלתבו המפוארת המאוה״ג צדיקים תמימים והסכימו עמדי ואקוה כי
מעכ״ת עם כל חברותא קדישתא אשר הסכימו לחבר הקונטרס לכבוד ה׳ ותורתו
יסכימו גם לעצתי ,ואם אפשר במדינה שלכם לא הוי מומא ,בדידן ,במדינת אוגגארן
ומדינות הסמוכות לנו הוי מומא לפי בקיאתנו באנשי המדינה ,ולכן כבודכם מחול
על שבאתי בעצתי במקום שלא שמוני יועץ בדבר״.
המכתב הזה שלח הכת״ם אחרי הופעת ״שומר ציון הנאמן״ בגרמנית .עצתו
של הכת״ם אמנם לא נתקבלה ,אבל אחרי שנה הופיע הדו־שבועי ״שומר ציון
הנאמן״ בלשון הקודש.
יש להעריך את מלחמתו של רי״ע נגד הריפורם תור מבט הםטורי .אחרי
האסיפה הראשונה של ראשי הריפורם בשבת תר״ד ) (1844בבראונשוייג פרסם
״ ע הצהרת־מחאה נגד האסיפה והחלטותיה ועל הצהרת־מחאה זו חתמו יותר
ממאה רבנים .״שומר ציון הנאמן״ היזק את רוח החרדים ,וזה לא רק הודות
העמידה האיתבה' של ״שומר ציון הבאמן״ בגד פורקי עול תורה מסיני אלא גם
ע״י מאמרים מחקריים על תשובות רש״י ועל תרגום יובתן ,פרסומים מתוך
כתבי יד ,שירים ואף חידובים תורניים .ההופעה הקבועה של ״שומר ציון הנאמן״
״ י ״חברת רבנים ואבשי מדע עומדים בפרץ״ הוציאה את החוד מקולות ההרס
של השועלים המסוכנים ב ת ר ההוא .נתברר שלא אלמן ישראל ובסיפוק ראה
יי״ע צבור של כמה מאות רבנים נאמנים שלא כרעו לבעל .רי״ע זקף לזכות
מאבקה של היהדות הנאמנה שאחרי האסיפה השניה של ״מתקני הדת״ בשנת
תר״ה ) (1845בפרנקפורט ואחר כך האסיפה השלישית בברסלאו ,לא המשיכו
באסיפות תכופות.
שאלה קשה למנהיגי היהדות הנאמנה היתר ,אם אין לנקוט בצעדים דרסטיים
יותר בגד ראשי הריפורם .הרב שלמה איגר זצ״ל )בעל גליון רש״א על הש״ם(,
בנו של רבי עקיבא איגר זצ״ל ורבני פוזן פסקו להוציא את ראשי פורקי
*יל מתיך כלל ישראל ואף פנו בענין זה לרבי יעקב עטליבגר .הרב שלמה איגר
היזמז ע״י רי״ע לבוא לאלטונה .בספר ״איגרות סופרים״ )עמ׳ (85—81נךפס
מכתבו של הרב שלמה איגר על שיחותיו עם רי״ע.
סמוך לערב באתי לשלום לאלטובא וכבוד גדול בתכבדתי שם מהגאב״ד
נ״י ובני ביתו אשר קדמו פני בתרועה ויךירות בבית משכבי ,טרם באתי לבית
הגאב״ד נ״י הקול בשמע בכל עיר אלטובא והמבורג וגם רבבי המדרשות קלויזנר
מאלטונא והמבורג כולם נקבצו אלי ,גם מגבירים הנכבדים מערים האלה …הנה
ראיתי שכל יגעי בזה לא עשתה פרי תשועה ,אך לדעת על נכון לבלתי פנות עוד
ר י
ע
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג ם
*לה הרבנים אשר חשבונם למושיעים לרגל המלאכה אשר לפנינל ,כי
^ ר י אשר הראיתי לפניהם קונטריסי בפסק דין אשר נגזר עליהם בתורתינו הקדושה
להבדילם מישראל כי לא לישראל יחשבו לשום דבר ,הנה אף כי הוכרחו להודות
לדבר הזה להלכה לא נרצו לעשות מעשה כי הגאבד״ק אלטונא עם כל הםידותו
ועם כל המעשה אשר נעשה על ידו לגנות מעשי הסוררים האלה בכתבי ישומי
ציון ע״י דאקטאר ענאך ,יירא הוא לעשות מעיסה כזאת בפועל ממש ברשעים
המושלים עליו כי עד כה יכבדוהו וינשאוהו כדרך אנשי אשכנז אף כי רוב
הגבירים אנשי מדהבה רוח מינות נוספה בקרבם ,לא ירהבו נער בזקן שקנה
חכמת התורה ונוהג רבנותו כמלפנים ,עי׳כ לא ישנו דבר קטן או גדול בבתי
כנסיות באלטונא והמבורג שלא ברשות הרבנים ,ונוראות נפלאתי ממנהגים
הישנות בהם ואריכות התפלה מלה במלה יתר מאד מכל בתי כנסיות שבפולין
שע״כ רבני אשכנז יראים להתגרות פומבי עם הגבירים לפרסם פסק דין כזה
על המינים לבל יצאו לתרבות רעה בפרהסיא וישביתו כל הלקה טובה הנשארת
בקרבם עוד ואף שאיני מסכים עמהם בזה …לא יועילו דברינו למו להעבירם
מדעתם כי הגאב״ד אלטונא כן דבר באר היטב״ .בהמשך מכתבו מספר רש״א
ששאל את הגאב״ד אלטונא והגאב״ד לונדון )הרב נתן אדלר זצ״ל( מה יעשו אם
יצא פסק דין מכל רבני פולין ומדינות אהרות ,אך לא קבל תשובה.
ל
גם אם התאור הזה אינו לגמרי מדויק ,יש להסיק ממנו שרי״ע לא הסכים
לעשות מלהמה אישית נגד ראשי הריפורם ,אלא רק נגד דיעותיהם .גם כאשר
אהרי כמה שנים הקימו הרב ששמון רפאל הירש והרב עזריאל הילדסהיימר,
שניהם תלמידי הרי״ע ,קהלות הדדיות עצמאיות והזקו בזה את הומת היהדות
הנאמנה ,לא הלכו בדרך של חרמות נגד ראשי הריפורם .הרב הירש הדגיש שעל
אנשיי הריפורם חל הדין של ״תנוק שנשבה״ ובזה כיון לדעתו של רבו שנדפסה
אחר כך בשנת תרל״ח בשו״ת בנין ציון החדשות ,סי׳ כ״ג.
שאר חבוריו
בשנת תר״י ) (1850הופיע ספר ״ערוך לנר״ על מסכת יבמות ובשנים הבאות
הופיע ״ערוך לנר״ על מסכתות סוכה )בשם ״עטור בכורים״( ,מכות ,כריתות ,נדה,
ואחר פטירתו על ראש השנה וסנהדרין .בהקדמתו ל״ערוך לנר״ ליבמות כותב
המחבר ״כי הלכתי בו בדרך החיבור המפואר פני יהושע ,לחראות פנים בשיטת
שונים ראשונים ואחרונים ,דעתם לבקר ,לשרש ולעקר ,לבנות ולנטוע וכפי השגתי
להכריע״ .רי״ע מציין שם שבחיבורו יתרץ את קושיות התוספות על ״כבוד גאון
הגאונים והמורים ,מבארו ישקו כל העדרים ,רבינו רש״י נשמתו תתעדן״במרומים״.
עיוניו בפירושי רש״י מהדם חלק חשוב בספרי ״ערוך לנר״ ורי״ע דן בסתירות
בין פירושי רש״י במקומות שונים ,אשר הוא מיישב מתוך עיון בסוגיה ומבנה
המהלוקות .בדרך זו אפשר גם לתרץ קושיות בין הגמרא ובין פירוש רש״י לתורה
)ערוך לנר ,יבמות לד ,ב; סה ,ב( .די״ע השתמש לפעמים )לא תמידי( בכלל ידוע
שרש״י למד גמרא אצל רבנים שונים ולכן ״דרכו של רש״י לפרש במקומות
חלוקות כשיטות חלוקות של רבותיו״ )ערוך לנר ,נדה םז ,א( .על הכלל הזה
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר י
£י י ״ ע בכמה מקומות )ערוך לנר ,סוכה מז; ערוד לנר ,כריתות ד ,ב ; ע ,ב ;
בניז ציון החדשות סי׳ ל ב ; ערוך לנר ,יבמות לה ,א; עג ,א ; שומר ציוו
״
הנאמה הגוברת קכ״ט ,עמ׳ רב״ז(.
~ להזכיר גם את מאמרי רי״ע על תשובות רש״י ורבו רבי יצחק ב״ר
^ ״ ׳ ב״שומר ציון הנאמן״ ומשם בשו״ת בנין ציון החדשות סי׳ ס׳ וראה שם
י' הוכחה ש״גם אחר שכבר כתב רש״י פירושו עוד הביא םפהותיו ושאלותיו
• ׳•־<• רבותיו׳/
במקומות רבים דן רי״ע בנוםחא הנכונה ״גם על זה פקחתי עיני לתקן הרבה
^ • בגמרא ברש״י ובתוספי שנפלו בדפוסים משנים קדמוניות ,ואשר הגאונים
בהגהותיהם לא העירו עליהם׳׳ )הקדמה ל״ערוך לנר ,גדה( .כעין זה בהקדמתו
לנר״ על מכות וכריתות ,ושם מציין רי״ע שהגהותיו מתיחםות לדפוס
״
^ טרדם ,שבו השתמש .לפעמים מציע רי״ע נוםחא אחרת בגמרא ,כגון ערוך
^,סוכה ל ב )ד״ה ואימא כופרא( שאי אפשר לומר ״אמר אביי״ על שאלת
^ בא לרב אשי שהרי אביי חי הרבה לפני רבינא ורב אשי ״ולכן לולא דמםתפיבא
י ב׳עב״ד להגי׳ תחת אמר אביי דרכי׳ דרכי נועם צ״ל כדאמר אביי״ ,כלומר
א מתרצת את שאלת רביבא ע״פ דברי אביי .ע״פ תקון זה של שתי אותיות
^ ז יי״ע גם קושית התוספות שם .ןהוקרי תלמוד טוענים היום שלא כל
׳׳ ר״ בתלמוד מוכיח שבעל המאמר היו נוכח שם ,אך לפי הנ״ל אין שום חידוש
טענה זו והכווגה ל״כדאמר׳ץ.
יי״ע דן בפירושי הראשונים וחאחרונים ,על פסקי הרמב״ם ודברי נושאי
על חידושי ה״טורי אבן״ וה״סדרי טהרה״ וקושיות רבי עקיבא איגר ,על
י י ה״שער המלך״ וה״תורת חיים״ ועל פסקי הנודע ביהודה ,אך נוסף לזה
^ גם בפשט המשנה .בראש השבה ה ,א בדיון על מצות ליבה אחרי הבאת קרבן
״מה חג המצות טעון ליבה״ ובו׳ מפרש רש״י ״טעון ליבה — ליל חולו
״ • ורי״ע מקשה :״על פי זה לא הבנתי מה דתנן במנחות )דף ם״ה(
*
העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם ע״ש ,הרי כל האנשים ונשים ע״כ
י י בירושלים משום פסח וראיה ושלמי שמחה ולנו שם ליל קצירת העומר
" ״ לא היו בעיירות כ״א חולים שלא יכלו ללכת וטמאים שלא יכלו לעשות
וכי הם היו עם רב כל כך שנאמר עליהם שעל ידם היה העומר נקצר בעסק
גדול״.
י
י
י ח ן ף ך
י ת
ן ״
ע י י י
א
י
ר י ש ל י ם
ש ל
מ י ע ד
ל
י
כ
י א
פ
ם
ח
בחיבוריו הראשובים בחר רי״ע אותן מסכתות שאין עליהם פירושים רבים
יבמות ,כריתות ,בדה( ,אבל בחבורו האחרון על ראש השבה בחר במםכתא שיש
יה פירושים רבים ראשונים ואחרונים ,אף מ״הארי החי״ ,בעל שאגת אריה
י ט ו ר י
אבן.
ב ס פ ר י
״ערוך לנר״ ו״בכורי יעקב״ קנה רי״ע את עולמו בחוגי לומדי
^ י י " • איו ישיבה שבה לומדים יבמות ,נדה ומכות בלי שישתמשו ב״ערוך לבר״
^ ו רב בישראל שיפסוק בשאלות ארבע מיבים והלכות סוכה בלי לעיין היטב
יעקב״ ,אשר גם בעל ״משבה ברורה״ הסתמך עליו פעמים רבות.
״
חשיבותם של ספרי ערוך לגר בין גדולי ישראל מעידה העובדה שבין
היד של הרב צבי פסח פרבק זצ״ל ,הראב״ד דירושלים ,גמצא קונטרס
י
ף
י
כ כ י ר י
ע
ל
1כ י
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לנר על כריתות שהרב צ״פ פרנק עשה לעצמו ,עם ליקוט של
קיצור ערוד
ךי״ע על מםכתא קשה זו.
עיקר חידושי
פעילות למען ארץ ישראל
רי״ע פעל רבות למען הישוב בארץ ישראל ,ולאו דוקא עבור כולל ד״ו״ד
שטיפל במיוחד בישוב האשכנזי ,אלא למען כל עדות ישראל בארץ הקדושה•
כאות תודה עבור פעולותיו הכספיות למען ארץ ישראל שלחו לו מירושלים כתב
נשיאות ,בו הכתירו אותו כנשיא ארץ ישראל בזח״ל :״…וחננו קוראים אותו
נקוב בשם נשיא ארץ ישראל ובידו אנך לפקח ולהשגיח בכל עניני אה״ק וגר״.
על כתב חנשיאות חתמו ארבעה רבנים ואהרי כל שם הופיע ם״ט )ספרדי טהור(.
רי״ע ארגן מגביות רבות עבור הישוב בא״י וב״שומר ציון חנאמן״ ניתן מקום
רב לכל הקשור לארץ ישראל .קריאות עזרה נדפסו עם קריאה נוספת של רי״ע
להרב ת בתרומות ,ורי״ע התם ב״המתנפל בעד עניי צאן קדשים״ .פרטים רבים על
פעילותו של רי״ע למען ארץ ישראל נמצאים בספר ״אהבת ציון ואנשי הו״ד״
מאת מרדכי אליאב )ירושלים תשל״א( .יש להצטער על האי־דיוקים הרבים
שבספר ,כולל ציטטות מרי״ע .יש לציין גם את הקשרים ע״י שאלות
ותשובות הלכתיות בין רי״ע והישוב בא״י .ראשי פקידים ואמרכלים בקשו מרי״ע
תשובה בענין עולה מאמסטרדב שביקש להתקבל בכולל ד״ו״ד בירושלים ,ואילו
חלק מאנשי בולל הו״ד שם טענו שהאיש לא נולד באמסטרדם אלא בפולין )שו״ת
בגין ציון סי׳ קם״ג( .מירושלים פנו אל רי״ע גם בשאלת אלמנה שנתעברה מגיםה
אד טענה שגביר בעיר לקח אותה בעל כרהה ״ותהום העיר ורצו לעשות
משפט להגביר ולקנסו בסד גדול״ .בתשובתו מקדים רי״ע ״גם זה פשוט שאין
רשות לשום אדם לתובעו להגביר לדין כי אם המשרתת הנבעלת דלכל שאר אדם
יכול לומר לאו בעל דברים דידי את״ )שם סי׳ קנ״ח( .גם המעשה בירושלים
שהסעיר את כל העולם הרבני שרב בירושלים פסק לגר שטרם הספיק לטבול
אהרי המילה ,להלל את השבת משום ״גוי ששבת חייב מיתה״ ,הגיע לרי״ע .אותו
רב פגה לרי״ע תור תקוה שזה יסכים להוראה זו ,אבל התשובה היתד .שלילית.
)שם סי׳ צ״א( .הכרוזים למען עניי ישראל גרמו לבעיה הלכתית כאשר גם
גויים שלהו נדבות ולפי הדין אין מקבלים צדקה מאינו יהודי מפני חילול השם
)שם סי׳ פ״ה( .רי״ע עמד גם בההלפת מכתבים בעניני הלכה עם אנשי ירושלים
ובמיוחד עם חרב יצחק פראג ז״ל )שו״ת בנין ציון החדשות סי׳ קס״א רט״י
קע״ז( .חרב יצחק פראג ,תלמיד החתם סופר ,השתתף גם ב״שומר ציו
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע
,
יי״ע היה ג ם בקי בזוהר .כ ך אבו רואים בספרו ״נובחת עני״ ע ל התורה.
ב״זוהר״ מעידים דבריו ב״ערוך לבר״ ראש השבה כ ,ב :״והפגי
^ י
העיד שמצא סעד לדבריו בספר הזהר בכמה מקומות ובעניי לא מצאתי סעד
ר ק במקום אחד בזהר פ׳ ויקרא בפסוק אם זבח שלמים קרבנו״ וכר.
ל
ק י א
ה ן ש
ת י
י י
ן ז ע ר ך
״
כ ע י
'
ת
^
ו זי ע ל חיפוש אחרי דברי הזוהר )המובאים בב״י אריח סי׳ שעיין(
ב נ י
צי
ז י / 1סי׳ קכ״ב .גם צוואתו של רי״ע על סדרי קבורתו מעידה ע ל
י תעיבות בתורת הקבלה ובמנהגיה.
לפנות ערב
בשבת תרכ״ג הוציא מ ל ך דנמרק פקודה וביטל את בית הדין של קהלת
' ^ ' ׳ לפי פקודת המלך מיום 14.7.63חלים ע ל היהודים אותם חוקים כמו על
ילכו בוטלו בתי הדין היהודיים .מאז המשיר בית דינו של רבי יעקב
^ נ ג ר ר ק בתוך מסגרת הרבבות המקומית .גם כאשר בכבשה אלטונה אחר כ ך
פרוסיה לא חזר בית הדין לגדלותו הראשובה .בתחלת שבת תרכ״ו )(1865
ייילהלם ,מ ל ו פרוסיה לאלטובה .רי״ע הלך לקבל פגי המלך ואף הוזמן
ה
בןצ
י ם
^
^
״
•
ודה ממלכתית ביום צום גדליה ,אך ריי׳ע לא אכל שם,
יותר משלושים וחמש שנה ישב רי״ע על כס הרבבות באלטובה .מכל קצוי
אליי ,אך עיקר השפעתו היתה על יהדית אשכנז ועל קהלתו .רי״ע זכה
תלמידי חכמים ,ואף למאות תלמירים ,ביניהם רבנים ידועים,
^
י כ ו את דרכי ר ב ם הנערץ .היים כיום מאות מצאצאיו של רי״ע אשרחסים בגאות לםבם הגדול וכן חיים רבים אשר מתפארים בכך שמתיחםים
פ נ ר
ם
י ח ת נ י ם
ר
ה מ
מ י
ד י ר ב י יעקב עטליגגר ז״ל.
גס בערוב ימיו השיב רי״ע לשואליו דבר .בהגיעו לגיל שבעים כ ת ב צוואה
£י י י הלויתו .בשבת שובה תרל״ב דרש א ת דרשתו האחרוגה בבית הכנסת
^ י ל שבאלטונה )נדפס ב״מנחת עני״( .בסוף דבריו אמר רי״ע :״כי ביום הזה
^ י עליכם ,לשון קגוח ,שאם ר ק תשובו מועיל יוה״כ לכפר עליכם ,א ב ל לטהר
^ כס גם מהשגגות דהיינו לטהר אתכם מכל חטאתיכם זה ל א היה ר ק בבא העת,
י ב ו
י
לסבי ד׳ כשתראו את פני ד׳ למעלה ויבואו עונותיכם לפני כזכויות ,אז
ירי סהרה שלמה״ .באסרו חג סוכות כתב את תשובתו האחרונה וסיים במלים
שתהי׳ סעודתו מוכנה שם״.
^יביוס ראשון של חנוכה תרל״ב נקרא רבי יעקב לישיבה של מעלה והוא
ושלוש .כבוד גדול עשו לו בקבורתו .ראש הקהל ,ר׳ מאיר גולדשמיט
^
י לשלטונות העיר וקיבל מהם רשות לפתוח את שערי בית הקברות הישן
, ,
׳*נסגר־
^ י -נ י ם רבות לפבי כן ,כדי להטמין את רבם הגדול על יד קברי גדולי
* ל רבי יהונתן איבישיץ ,רבי יעקב עמדן ועיד רבבים אדירי התורה מדורות
ע
פ
ג
י
ם
ך
ז
יי
א
ייעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים.
י .ע.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תקנון ל״בית יעקב״ ב״בתי מ ח ס ה ׳ /
ירושלים ת״ו
.1תפקיד ההקדש הזה שנוסד על ידי הועד החתום מטה הוא להשאיר
זכר מכובד על אדמת הקודש לכבוד אדמו״ר הרב וכו׳ מח״ז יעקב עטטלינגער
הגאב״ד דק״ק אלטוגא והמדינה .בכדי להשיג את מילוי תפקיד ההקדש נבנה
על ידי הועד ההתום מטה בשותפות עם הועד המרכזי לבנין בתי־מחסה לעניים
ועולי־ רגל על הר ציון בית ששתי דירות בתוכו רכוש ״בית יעקב״ הן.
.2שתי הדירות האלה יימסרו לשתי משפתות ,שאביהן בני תורה הם ושיש
להם שם בשטח זה.
.3מסירת הדירות על ידי הועד היא בדרך כלל למשך שבע שנים ,ומקבלים
הזוכים הודעה על כך מועד ״בית יעקב״ ועליהם להתום על הודעה שכנגד כאשר
נהוג גם כן בדירות הנמסרות על יד׳׳ הועד המרכזי.
.4סדר הגשת הבקשות מאת
המתהלקות על ידי הועד המרכזי.
המעונינים
בדירות
הוא
הנהוג
בדירות
.5ועד ״בית יעקב״ ,שמקום מושבו באלטונא ,מורכב מחמשה חברים,
ששלשה מהם יהא מקום מגורם באלטונא ושנים בהמבורג ,ובפרישת אחד מחם
ממנה הועד בעצמו את ממלא מקום הפורש .מלבד זה יצורף תמיד אהד ממשפהת
אדמו״ר ז״ל לפי בהירת הועד.
.6כל זוכה בדירה הייב לשלם לגובה של הועד המקומי בכל רבע שנה
בראשית חמש־עשרה גרוש ,שבהם ישתמשו להוצאה לפועל של תיקונים שוטפים
קלים בדירה.
.7סדרי הבית וכן הסדרים האהרים הנהוגים בנוגע לשימושי וחחזקת הדירות
של ״בתי מחסה״ מחייבים גם כן בדירות ״בית יעקב״.
.8הנהנים מן הדירות חייבים ללמוד בכל יום בצוותא שיעור גמרא
ופוסקים לעילוי נשמת אדמו״ר ז״ל .יום זכרונו של אדמו״ר ז״ל ,יום א׳ חנוכה
ייערך בכל שנה כנהוג בלימוד משניות ואמירת קדיש ,וביום זה ידרוש ברבים
אחד היושבים בדירות ,לפי תור ,מספרי אדמו״ר ז״ל דברי הלכה ואגדה.
.9
העתק מן התקנון הזה צריך להיות תלוי בכל דירה בתוך מסגרת,
אלטונא—חמבורג ,סיון חתרל״ח.
ועד ״בית יעקב״ אלטונא—המבורג
״״ "
י *""״י׳
י .ש .גוטהולד
ד .כהן,
י
־
פ
ז
* ־י־י״ י ־ ־ י ״ ״ ־ ד .
ז .גולדשמידמ
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
*י ר 'ו־ י*
ו ס
ף אונא
* י י א ת הרב יעקב יוקב עסלמגר ז״ל
ע
^ המודפסת בזה ב״המעיך המוקדש א ב ר ו הנעלה של רבי יעקב
ט ל ע ג ף
מ צ א י ז י
אחרי
תל
בין כתבי אבי וקני ,הרב מהור״ר משה אובא וצ״ל י.
^
ירת הרב עטליגגר ז״ל שלחו מתם צלום הצוואה בכי״ק לכל
י
פ
מ י ף י ך
תה ידועה בבית הרב ובישיבתו הרמה .בין י
כ ת ו ב ת ס הי־,״״תלמידיו היה
י* ,ך
הנ״ל .לפי מסורת משפחתית הוא למד בישיבה באלסונה בין
^ר
^ פסחים וב״ערוך לנר״ למםכתא זו בזכרו גם חדושיו בשם ״אחד
מוזל
' -ל ה״ערוך לנר״ למםכתא זו נעלם וחבל על דאבדין ולא
*תטזץ, .
זקגי נשמרה הצוואה שנכתבה בעצם כתב ידו של הרב דיל.
הןיו
בה כשבועיים לפני יום הולדת השבעים ,וכמעט שלוש שביס לפני
י תלק
ס
ג
ן ק ב י
ה
כ ? ס כ ת
0י ך י ״
ג
73
ד
כ
י מ < י
י
א
י
ב
ואה
ס
ו ת ן
נ
״ ^הי:-
י
יה ע
לפי
י
ג
ת
^
ו ן א ת ן
ח י ק א
ל דוקקעס בם׳ אוה למושב עמ׳ 122דומה צוואתו של הרב
׳־ל הרב יחזקאל קצבלבבוגן וצ״ל בעל ״כבםת יחזקאל״ ,ואילו
ם
ה
י ״ עמ׳ (26כותב הרב הב״ל שאבשי החבדא קדישא של ק״ק
ע ך ך
זוכרים שעשו אחרי פטירתו של הרב עטליבגר ז״ל ככל הכתוב
הו<
)׳;זדי
^
ג ע ג ץ
שיית זכר ארבע מיתות בית דין ראה צוואת בעל שדי חמד זצ״ל
ה ל
׳
ק רביעי עמ׳ ם , 0וראה דברי הרב ז״ל ב״ערוך לבר״ סוכה גג ,א.
ף
•מעלה הגדולה של קבורה בעפר א״י ,ראה רמ״א ביו״ד סי׳ שםג
סי׳ ,
א
^
-
מדרש תגהומא ,וראה עוד הרר״י בשר״ה על ם׳ מקדש מלך עמ׳ גה.
ס נ י
כ ן
ג
.
ף
אסר ע ל בניו לנטוע אחרי מיטתו ,אבל התיר להם ללכת
ג
יב ) ע ,
ל
לכיה״ק
מ
כ
^יזז״ק
אול,
י י א ת
ה ר ב
ה י :י מ י ם
י
וס
*ווא
פ נ י נ ו בולטים כמה קוים אופיביים לאישיותו הנעלה של הרב ז״ל,
שבלבו ואהבתו העמוקה לארצבו הקדושה.
,
׳
ל
למק
ל ס
י
"' לצ
*לטונ
ג
ר
ה
ף ׳״ל
כ
^ "
ק י ד (
-ראה המקורות לאיסור זה בם׳ גשר החיים ,ח ״ א פרק
׳ א ר יש להדגיש שהרב ז״ל התיר לכתחלה לבביו להיות
^ עת הקבורה .הצווי של הרב ז״ל לשנות גם בצורת הנסיעה באה
ל
ט עוד יותר המרחק בין הנפטר ובניו בשעת ההלויה ע״פ טעם הקבלה
כ
.••׳־
* י
הגדךל .רהחו-ד•-,
יל
זז•
בנוגע
י יזייזיא בעצמו
ישהרב ז״ ל מזכיר בסוף הצוואה ,יש להדגיש שהוא בעצמו
* "י ל ד
^ א ת ספרו בדרוש ״מנחת עבי״; הוא אמנם לא הספיק לגמור את
^ ׳ הרב בן־ציון ,ס ד ר והכין גם את הספר שרית ״בגין ציון החרשות״ ג.
•חז״
יפלד ^״ * ׳ במברגר זצ״ל הוציא בשבת 1899לקט דרשות )בגרמנית( ,וכן
צאת כת״י של פירוש להגדה של פסח ,הבמצא בידי ניני המחבר.
ן ן ן ף ף
י י
ז
ד ו
נ
ה
פ
ר
ד
ה
ל
ל
0
פ ר ם
ם פ ד י ס
י
ג
רי
עכ
״ י
ל
ה י
פרנק
.(1890
י ו של
ה ר ב אובא ) ,(1824-88שמוצאו ממשפחת מיוחסת בעיר האנויא קרוב
5ר ר ט
ח ש
^
איז
י מ י י ו
׳ מתוארים בהקדמה ללקט דרשות שהוציאו בניו מעזבובו )פפד״נו
י א ע ל י ט י ש ע באטע״.6.1880 ,ת.
.3ראה ההקדמות לשבי הספרים.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
>^,״ >ז4
יי ז״
0
׳ /
•"
* ^
•*׳*/י׳*
^ •יי״' <"״י
.י4**1*,
-
•יי•'/;.
!>.* )<,־ *!*/יי י^•
ן״ן^ •4
/ץ> ^ .,
<׳-
י< .
י
׳'׳'"*'ז
'׳יי? }<11+
ל׳י׳״׳י /י־־׳ ״יי׳ ״ניי
.־״ ^.ל;*^>
*>
^10/
^,״!^,״ *•{^/ין ^.׳ייי?^* ׳׳׳־זי׳יץ
״׳1-
"י****
י
;
׳ ׳
1
1
,י יא *-ן
* י י*>,
י
י* * ^ < י £י״יוי| •
?,4
*
^י״^ייי^ז״ץ* •י><
י ''?/ !'•*'1
^> 4,
,
י ג^-י
(1-
'0
ן״•;^ ,*.״״•*־ן
^;
׳
-י
יזיל
^
*'יי **>
(^*ד < ׳ /
^
^*י״••
י' ׳׳׳^ *•*י
״.־*יל״* $ /* -־*י *8יי(^ * ^ ,׳.
*י^ו׳ '^י, /׳,.י^יו' >
ן
*
׳*׳ *נ *יי"
׳
י -׳ י*
(>
;
1
!.״״׳יי יי י -״*)״י• ^ ׳׳יי י < י >י ••יי •י(,
ן>
;
1
י
י*
׳?* •י׳ *'• 3
1
*• '״־׳ד׳׳'׳יי׳י י* ^ * ״ י
י׳
<** ־• י ״••ו 3
*
י׳־׳" י'י' יי יי ?.י
עמוד ראשון מצוואת רבי יעקב עטלינגר ז״ל
38
www.daat.ac.il
,
י־י^/י*
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ז מ
לעיי
׳"יי ה צ י י א ד
י• —
יים בזידבעית תדגים וזםשפנזיס עמכהבו כיידיש-דייטש
יזחימי חיים לדל
׳-י חי בריר הוא וברוך שמו הגדול.
יגזור עלי,
כ
יי
א
י
ש
י״זנהג
תי
כ
י
< * אחרי
ד
׳אח
^
ד
לאחר
ו ז ע ך ר י
י
י ל
מאה
שנים רוחי ונפשי אליו ליאסף אני מצו׳ בזה
י
י ילמדו שלשה לומדי תורה עד שעת קבורה דהיינו כאשר ישבות
השנים ושכרם יוקצב מאשתי תי׳.
מ
פא
ה
^
צ ד
י
^
ם
קכריי
] ל 2 1י י
׳ 1י ם בגופי זכר ארבע מיתות בי׳ד — דהיינו ביים אבהעבען זאלל גופי
׳׳
ם
ט,י ר געווארפען ווערדען ]בשעת ההורדה יזרקו גופי מהמטה[ .בעפאר
ט
ש ק
*זיין
מ
א
ה
א
כ
א
1ע ו
ע ג ס
י
ר
כ
מ
י
י מ ח
ב ר
^ ,
נ ן
אזף
גיק
ע
ס
אר
בלאזען גוף נעבראכט ווערדען אונד ווא דיזעס ניכט מעגליך איבר
ז
א )כל גופי יהיה מכוסה בזה ,כמה שאפשר ישימו העפר על
י ז י ג — ו א ס זה בלתי אפשרי על התכריכין ,אך כך[ שיהיה כל הגוף
ע ה
י ע 1ביו מצו׳ ניכט דער לוי־ נאכצופאהרען ,זאנדען פארהער צו פוס
מ
עילם צו געהן ] א ת בני אני מצוה לא לנסוע אחרי ההלוי׳ ,אלא ללכת
ס
ג 0 1
מ 5ו
ב ע י ע ק ק ט ווערדען ,זא פיעל א ל ס מעגליך זאלל דיא עפר אויף
^ הקדישה.
י
א
ע קיטטע מ י ט עפר א״י געקויפט ,וועלכע אשתי תי׳ אין פערוואהרונג
ג י פ י
כ ר י כ י
5
ד
איו עפר א״י נקבר זיין ]אז לכל הפחות אקבר לגמרי בעפר א״י[.
מ ט
ע י
להקבר בארץ הקדושה ,זא ווילל איך
)קניתי לי ארגז עם עפר א״י ,שאשתי תי׳ שומרת בעליה[ .מיט
ל
ד
" י וז^
נק
יק
•
געוועזען ,וויא עז מיין זעהנליכער וואונש געוועזען ]הואיל
שהיתה תוחלתי העמוקה[
נ
א
ז י כ ה
כ י מ י
גסט
: 1י י ד
ז א
ז
י י ל געוויקלט ] א ח ר כך יעטפו מגבת על צוארי[ זה מושך הילך
נ י כ ט
ג א נ ץ
יי0
0
י ע
^
ו ש ך
^
ך
י׳לזע
יאכעו זאלל על לב גופי ברעננדעס זיגללאק געטראפפט ווערדען.
^ יילד כמצות מ י ת ת חנק.
ז
*יו
0
יעשי א ת ה ט ה ר ה יטפטפו על לב גופי חותמת שעגה[ .אלסדא־ זאלל
י ז ה
ו ל
; י ה
י
ה
י י | > ,י י
י
ה
יחילק לעניים מעזבוני כמספר שמי יעקב ארבע שיללי-ג.
^ ,י *•״ עיי .
ם[
בכח צוואה גמורה הן לבני הן לבני משפחתי והן לאחרים שחייו לא
ר א
שם *י-י
*י
ו
ייכיור
של
ט
י
' *י
השיר•
ג יי אחרי העדרי בכל יום שיעור משניות לזכות נשמתי וכן בכל יום
׳*לי ובכחכם שהדו ]תעירו ו[ בעדי וגומל חסרים טובים יגמול לכם הטוב
בעדי
על
י ושם הספרים אשר חברתי בעניי.
^
ל א יוחק שום דבר שבח ותהלה כי א ם שמי ושהייתי אב״ד פה
יספר ,״
שיהי׳ בי מצו׳ לקיים דברי ה מ ת ושלא יועדר דבר ולא ישונה מכל אשר
ליי
ל ן
א י י
ה י
י ? א ל א מי שיזכיר שמי יאמר ע״ה או ז״ל אבל לא זצ״ל.
ל א יספדוני בשום מ ק ו ם ותחת זה אני שוחר מאהבי חברי ותלמידי
ש
מ ל ו
ו ז נ
3
א
> ׳
כ
ש ל י
ה
0
י י ם
ת י
ן
למ
כ
י
י א ו ל י
אזכה להיות מליץ טוב למקיימי דברי צוואתי בעולם שכולו ארוך
ב י י ם
ב
׳ י אדר תרכי׳ט לפ״ק.
הקטן
יעקג יוגןג בלאאמ׳־ו מהו׳ אהרן עטטלמגער ז׳יל
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
}״'!*יי׳ " י?־* ׳ •־*׳׳ • ;/׳•י *•״<י ׳ :׳יי׳ <* 1־.׳ל •* ״•>. •:.,
1
יי" י ^ "
1
?
/
*;..ןי,
8
יי"
1
י * **<; *<״ וי•• */י• •־י
•יי׳ ־^• •>,
-י' <
י"•
׳י׳׳־ יי״י־י
מי
.>•,
',״.י י י '
ו-י
״ 1
י
*•'<•-
^, ,
,
י•׳•־׳ <>>>.
*
^<י
׳ • -י:ן י^,״^׳ . .י
עמוד שני מצוואת רבי יעקב עטלימר ז״ל עם חתימתו.
ומזה ת ר א ה שדינים שאינם מבוארים בפוסקים ימצא ל ה ם לפעמים פשר והתפשטות
במשניות וספרי ,ולכן איעצך הוי מרגיל עצמן להיות בקי מ א ד במשניות וברש״י על
התורה שהוא לתועלת גדולה לכמה ענינים .והרבה פעמים שפשטתי שאלות שלא נמצאו
בפוסקים מן המשנה וכן פירש״י על התורה הוא לתועלת גדולה להיות בקי בספרא
וספרי ובמדרשים ,מלבד התועלת הפשוטה להביו פירוש ה פ ס ו ק י ם על נכון.
שו״ת בנין ציון החדשות סי׳ נד
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ
ילז ושאולי
ה ג
א י ו האחרון נוסח אשכנז
ג
ל כ וזעיר ״ ״
המבורג ר י _ -
י 1ק .
^ -כ ו ג ת גן עירוני ,מוקף חומות ומגדרים גותיים ,קיים
^
יית
נ*ל
^ •המאה השבע־עשרה ,הבית־עלמץ היהודי ״קגיג שטראסה״
^
בזד
^
^ _ ' ^ -ו ב בגרמניה במאה השמונה־עשרה .״ירושלים על האלבה״
י לטו
ז$
הראשית של העדה המשולשת אה״ו )ר״ת :אלטוגה,
ג וונדס ק '
? כ מ ת זה
ל*
׳ <חת השניות של הכרך ,לא הרות ולא הגשם ולא שיגי הזמן
לו ל
^
״•אצים ימ״ימ לא התריבוהו .לא גטשטשו ולא במתו שמות
א י ^ ,הזזרך
• המצבות :ה״בית הלל״ ,ה״כגםת יחזקאל״ ,רבי יהונתן
ץ ןי לי רבי יעקב עמרין זצ״ל ,תיעב״ץ .האחרון שנטמן בחלקת
הי
עקב ירקב עמלי,::״* ז״ל ,רבה של אלטובא ,מחבר הספר
?לא ,
^ ^ .ם הישיבות ,״ערוך לבר״ ,שבפטר בא׳ חבובה התרל״ב.
יזהו ^,מ
• ^ ב נ ו ישראל איםרלין ,בעל ״תרומת הדשן״ שהחזיר את
^ ״ לגליל
על רבי יעקב יוקב ביתן לומר שחתם את התורה בבוםח
^
*חד
$י
׳•י ההלכה ,כפוסק בר־םמכא אחרון בדורו ,דורו של רבי עקיבא
^ ור
^ ב ל יםא ,רבי צבי קאלישר ור׳ שמואל בנימין סופר .רבי יעקב
ה
$
^ -לוח אינטגראלית ,גאון בעל השכלה פורמאלית ורבם של רבי
ו
.
ייבי עזריאל הילדםהיימר ,שמר על בוסת הישן של גאוני
י' ה ^ ,
^
מרוטבברג ,הר״י מוויבא ,בעל תרומת הדשן ,ור׳ יעקב רישר
ו
.
ס ד ו ד יעקב
^ ׳ י יליד גרמביה הדרומית היה .הוא בולד בשבת תקב״ח בקארל־
׳׳
י הרב הג׳ ר׳ אהרן ומפי הגאון ר׳ אשר וואלרשטיין ,בבו
תק^׳^גת
^ * > ^ . . ,״״• היא למד גם לימודי חול באוביברםיטת ווירצבורג ועד שגת
~ במחוז מאבהיים ,בלדבבורג ובמיבלשטאט ונתקבל לרבה של
ןןל * • ה ^
ז גם בעםקבותו הציבורית ומלבד ספריו הידועים :״ערוך לבר״
ן -יכה ^
י ת * ^ .׳ ״בכירי יעקב״ על הלכות לולב וסוכה יצא לאור בחייו ספרו
כ
״ ן צייו״ ,ואחרי הסתלקותו ״בגין ציון החדשות״ וספרו
וד
עבי״ על פרשות התורה .הגרי״ע ערך גם את העתון הדתי
״ ^
״ל^יו כן
צייו הנאמן׳ /שתפקידו הית ללחום בגד הריפורמה היהודית
קרן ״ ׳ ״
1י
והתעודה ולהסיר מכשול מדרך האמוגה״י .להשבועון ,בשפה
'
^
^ ׳יפי פובליציסטי ואילו הירחון העברי כלל בעיקר חומר תורני־
,
חידושים .״שומר ציון הנאמן״ סלל את הדרך לעתונות דתית
גי
ד
ג
ד ץ ו
ס
כ ל ר
״
1
א
ב ה
כ
, 1
1
3
י י 5ל ה
ג
א
ד
ך׳
0
תיס
צ ׳ ׳ ל
ה
ס
ה
ה
ה
ס
ר
ע
ן
י
ות
ז
נ
ל
נ
י ג ף
י ן
ן
מ
ז
,
פ
כ י
ה י
ג ס
0
ר
פ
ל
א
ש
ו
מ ה ר
ת
י כ י
י ו ה
ג
ק י
ע ל
מ א ב י
א ר י ף ׳
כ
ב נ ר
ה
ת
נ 7ף ף
ב נ י
ו ג ו ת
ב ח ת
מ ב ן
י
י ב י ר
י ס
ה ת
ע
י
ה
ה י ה
כ
א ן ף
ת ־ <
* * " * י יחסידוחר
יתר ירש הרי״ע מאביו ומרבו המובהק ,שהשפיע עליו השפעה
י
ר
• ד
^ ״ארה למושב
*ה י,
ם
ף
ס
-הכמי אה״ו״ קראק* תרם״ג עמ׳ .121-114
״ראשונים ואחרונים״ ,ירושלים תשי״ו.
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכרעת והוא מביאו בספריו .בספרו ״ערוך לנר״ התגלה כאהד התורמים הגדולים
למחשבה הפרשנית של הש״ס .הוא מצטיין בהסבר ישיר ובהיר של העגין .כגדולי
אשכנז קודמיו ,ה״פני יהושע״ ,ד״יעב״ץ וה״חק יעכב״ ,אין הוא מפלפל הרבה ואיני
נכנם לעובי הקורה של הידוד מסתבך ,כדי להעלות הידושים .משתמש ר׳
במקורות הגמרא • ובשיטות הראשונים ומכריע בשיקול הדעת כדי להוציא הלכה
פסוקה מן השקלא וטריא .סברותיו בנויות על יסודות מוצדקים ,דברי הראשונים׳
והרי דוגמה מפירוש פשטני :״ובחג נדונים על המים״י• מקשה ד״גרי״ע ,הרי
כל גידול תבואה ופירות תלוים במים ׳ונתתי גשמכם בעתם — ואח״כ — והארץ
תתן יבולה ועץ השדה יתן פריו /אם כן איך אפשר שאתר שנידון בפסח על
התבואה ובעצרת על פירות האילן ,יהיה דין בחג על המים ,הרי בלי גשמים איז
תבואה ואין פ י ר ו ת ז
וא
0
והוא מביא דברי הגאון בעל ״שאגת אריה״ :״הא דלא קאמר בחג על המים
כמו בפסה על התבואה ,הואיל ואיפסק קרא ׳היוצר יחד לבם׳ .מעתה מובן שהמשנה
רק לימדה סדר הרגלים ,כמו שכתוב בתורה ,שהקדימה חג המצות ושבועות
לסוכות ,אבל באמת דין המים קדום״.
או שהוא מעלה הקירה בדיון הלכתי על ידי תפיסת הנקודה המרכזית של
הבעיה .ברייתא בבא מציעא :״שנים שהיו מהלכים במדבר וביד אחד קיתון של
מים ,אם ישתו שניהם ימותו ואם לאו אחד מהם מגיע ליישוב .דרש בן־פטורה
ישתו שניהם ואל יראה אחד במיתתו של חברו ורבי עקיבא אמר ישתה אחד .סובר
הגאון שיש מקום לחקירה אם זה שיש בידו המים היה גם הוא צמא ,וחברו עדיין
לא שתה כל צרכו ,ואם ישתה עוד קצת יבטיח קיומו ,אבל חבירו ימות ואם ישתה
בעל הקיתון כל המים יספיק לו ובנידון זה הלא כל אחד מהם יראה במיתתו של
חבירו ,והוא כותב ״נראה שגם בן־פטורה ,הדורש שישתו שניהם משום שלא יראה
אחד במיתתו של חבירו ,מודה שישתה זה שעדיין לא שתה כ ל ו ם ״ .
הידושים כאלה נמצאים הרבה בספריו וגם בם׳ שו״ת ״בנין ציון״ .לרוב
אנו מוצאים כאן תשובות מעשיות ,שאלות שניתנו הלכה למעשה אבל בעקבות
תשובות מעשיות אלו הוא דן גם בהרהבה בבעיות פרשניות .סימן א׳ וב׳ של
תשובותיו מוקדשים למשא ומתן מורחב בין המחבר ובין הגאון ר״צ קאלישר
בענין קרבנות בזמן הזה וקדושת המקדש .וישנם גם תשובות שלימות בהן הוא
פותח אפקים רהבים למחשבת המוסר העליון ,מוסר התורה .לדוגמה התשובה בענין
הלבנת פנים ,אם יש בזה דין של יהרג ואל יעבור?
6
7
בגמרא * :נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו
3ראה הקדמה ל״ערוך לנר״ מכות וכריתות שהבנה נכונה בש״ס מותנית בלימוד כל
המסכתות.
4יש מקום לאסוף מאות פירושי ה״ערוך לנר״ על הרמב״ם ולעשותם לחבור מיוחד
5ראש השנה טז ,א.
6בבא מציעא סב ,א.
7שו״ת בנין ציון ח׳׳א סי׳ קעה.
8ברכות מג ,א .סוטה יא ,א .ובתום׳ שם.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ ^ תמר דכתיב ׳היא מוצאת והיא שלחה׳ ־־־־ מוצת בלי א׳ לשון ׳ריצת
א
^ י י היתד .קרובה לכבשן האש״ .וברש״י :״נוח היה לה לתמר
להיש
ביו פני יהודה ,לפיכך שלחה הכר 1א את בוראך ותודה ,אם יודה
ייגלה
^ ^ * ץ הדבר יגלה ,ואם לאו תשרף ואל תגלה״ .לפי משמעות הםוגיא
ו ,י
^ יוצא שהלבבת פגי ארם וביושו ברבים גחשב כרציחה ,ויש
' י• משו ^
י יאל יעבור .הגרי״ע מביא את דברי הגאון ״פרי מגדים״ הסובר
״אץ
ים גחשב לרציחה ,ומה שתמר עשתה לפגים משורת הדיו עשתה.
יוזן
ג
9
ן א ל
רף
ן ; ן א
ה
ס ס י
ז
ס
9
ה
ל
א
3
״איר שייר בזה לפגים משורת הדין ,שהרי בפסק להלכה שימסור
^* לי ב ע
^ ^ ׳.דינם יהרג ואל יעבור ואם אין כאן יהרג ואל יעבור ,הרי אסור
>מ
יי׳ כיוון שיהודה רצה לשרפה הרי מותרת היתה תמר לביישו מדין
יידף,
י ׳ י < השכם להרגו /מכאן שאם אדם רוצה להציל עצמו על ידי
יכיי ^ברבים יהרג ואל יעבור״ 0
^
המוסר החברתיידתי של ״חסידי אשכנז״ מתגלה הרי״ע בספרו
מעי.
״מגחת עבי״; הן בדרשותיו ,הן בביאוריו על אגדות הש״ם .את
נ?א
עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה״ הוא מבאר לפי
וסר:
^זורנוסרפום הרשע את רבי עקיבא :אם ה׳ אוהב עניים למה איגו
סרנם ^
~ הדברים אם ישנם עניים סימן שה׳ רוצה שיהיו עניים .אין
היכר
^ א באמת יש לו להקב״ה הרבה דרכים להעביר העוני מן הארץ ,אלא
>
^ ולשרש מלבות בגי־ארם מידת האכזריות ,ולכן ציווה שהעניים
יו1
כ י ר ן ת
ג
םור
< ה ב א
ע
ןי
ה י
ף
ן ן ן ״ ל
מר
י ז מ ע ל י ם
מ כ ז ס
ש א ל
מ
ס
ר ר
כ ן
א ל א
צ ו נ ן
ה י נ ם ן
י
ת
ב ב י
א ד ם
*בל ס י ר ״
גסרפום הרומאי הרשע האמין שפרנסת העגיים תלויה רק ברצון השם,
ט
^ ת העניים תלויה בה׳ דווקא ,ולכן אמרו חו״ל כל המצלים עיניו מן
י י עיבד עבודה זרה ,שלא נחשוב שכמו שאני רוצה שאתם תדאגו
יעני
^ רוצה גם באלילים .אף הוא מפרש את הכתוב עתן תתן ולא ירע לבבך
הרכוש ניתן לעשיר לפקךון מיר הקב״ה ואתה נותן לו מה שכבר
^׳
זזי
^ עניו ואהבת לרעך כמוך היינו שישוה את העני לו לגמרי ,וזה
׳?ינדי
י
'
ע ן
י0
כ ת י ] ך
ה
ה
י ע י י
ו מרו־ז
ד
״ י מבריח כל דרשה של הרי״ע אף צל פי שהדרשות שונות תן.
מגן
^ייה אחדות בלבד .אין לשנוא את הרשע כי אם את הרשע ומוטב
למו
*?א > 1 ,ר ן י ח י ר השי״ת את השונא למוטב ושיפתח לו שערי תשובה .אבל ח ן
ג י שנאה שבין בבי אדם הם על ידי קנאה ורדיפת כבוד או דברים
^פימון,
^ ל אלה אסור לשנות .ואמרו ׳כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו
^ עמו .בישראל מומר הכתוב מךבר ,ואיך קראו התורה שונאך ,לוה
" ל -יבא השם ,אבל אם ארס שונא לחברו ,זה בקרא שבאת חנם .לכן
*מרו,
רבה ירושלים אלא בשביל שבאת חנם ובשביל שהעמידו דבריהם על
ף
1פ ל ל
^ ן
מ י
כ
ר א
ל
א
כספרן
!0
ב נ י ן
ו״
11
0
ג
^ ׳ ׳ ת ב״ *ימי׳ .חקירה ה.
ס י
מג
׳ קצה ,וראה ״עיוו יעקב״ סס מה שהביא מרבינו יוגה ב״שערי תשובה׳/
״יניד׳׳ מצוה רמא .ואכ״נז.
¥ג י
בהר.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דין ת ו ר ה ולא עשו ל פ ג י ם מ ש ו ר ת הדין ,ש א ם מ ע מ י ד י ם ה כ ל ע ל הדין ,ב ל י שום
פ ש ר ה וויתור ,כ ל א ח ד ר ו א ה ז כ ו ת ל ע צ מ ו ו ח ו ב לחבירו ,א ב ל א ם צד א ח ד ע ו ש ה
לפנים
מ ש ו ר ת הדין אז י ו ש ק ט ה ר י ב ויהיה שלום .וזה מ ה ש א מ ר ה כ ת ו ב ׳ ה ל א
מ ש נ א ך ה׳ א ש נ א ,ת כ ל י ת ש נ א ה שנאתים׳ אם אני שונא ל ב נ י א ד ם אין זו ה ת כ ל י ת
ש ל ה ש נ א ה ,א ל א ע י ק ר מ ט ר ת ה ל ע ש ו ת רצונך ,ש ג ם ל ע ו ב ר י ע ב י ר ה א ס ו ר ל ש נ ו א
מעשיהם״ ״ .
רק
ה ר ב ה ר ע י ו נ ו ת מ ק ד י ש ה ר י ״ ע ב ס פ ר י ו ל ש ל ו ם .הוא ע ו מ ד ו ת ו ה ה ע ל סיום א ר ב ע
מסכתות
נזיר,
ב מ א מ ר א ח ד :״ ת ל מ י ד י ח כ מ י ם מ ר ב י ם שלום בעולם״ ,ואלו ה ם :ב ר כ ו ת ,
י ב מ ו ת ו כ ר י ת ו ת .והוא מ ב ח י ן ב א ר ב ע ה ס ו ג י שלים .שלום בין א ד ם לקונו,
ה מ ת ב ט א בדיני ק ר י א ת ־ ש מ ע ,ב ר כ ו ת ו ת פ י ל ה ; ש ל ו ם בין א ד ם ל מ ש פ ח ת ו ,ה ב א לידי
ביטוי
ב ד י נ י נ ז י ר ו ת ; ש ל ו ם בין א ד ם לחבירו ,מ ת ב ט א ב י ב מ ו ת ,ל ה ק י ם ש ם ע ל
נ ח ל ת ו ,ח ס ד ע ם החיים והמתים ,ו ש ל ו ם בין הגוף והנפש ,ה מ ו ד ג ם בדיני כ ר י ת ו ת ,
1 3
שלא יוכרת הגוף מ ה נ פ ש .
ו ב ז ה הוא מ פ ר ט מ א מ ר אגדי
7 4
:ש ל ו ש ש ל ו מ ו ת ה ן :נהר ,צ פ ו ר וקדרה .ה נ ה ר
מ ו ר ה ע ל ה ח ב ר ו ת י ו ת ,כי ה נ ה ר מ ת ה ו ו ה מ מ ק ו ר ו ת ר ב י ם ו כ ש מ ת א ח ד י ם מימי ה מ ק ו ר ו ת
ו נ ח ל עם נ ח ל יהיו לנהר .ה ה ב ר ו ת י ו ת מ ו ב י ל ה ל ש ל ו ם בין א ד ם לאדם .ה צ פ ו ר מ ס מ ל ת
ש ל ו ם ה מ ע מ ד ו ת בעם ,ה ש ל ו ם הלאומי ,כ י ד ר כ ה ש ל צפור לעוף לקנה ,כ ד י להגן
ע ל א פ ר ו ח י ה מ ע ו פ ו ת טורפים ,ו ה ק ד ר ה היא ד ו ג מ ה ל ש ל ו ם ו א ה ו ו ת עמים ,כ י היא
מ ש ל י מ ה בין שני כ ו ח ו ת מ ת נ ג ד י ם :אש ומים ,והיא כעין א מ צ ע י ש ל ד ו ־ ק י ו ם בין
אויבים.
ואכן כ ד י ל ק ר ב א ת השלום ,יש ל ל כ ת ב ד ר כ ה ש ל תורה .״ ה ת ו ר ה ו ה ש ל ו ם ה ם
שני עמודי ע ו ל ם ו ה ם צריכים ז ה לזה ,ד ע ל ידי שלום מקיימים א ת ה ת ו ר ה ״ ״ .א ב ל
להיפך ,ע ל ידי מ ה ל ו ק ת מ ב י א י ם חורבן .ולא ע ו ד א ל א ש ה מ ח ל ו ק ת נ ר מ ז ת בצפון
ומצפון
ת פ ת ח הרעה ,כ י ר ו ב ה מ ח ל ו ק ת נ ו ב ע י ם מ ע ש י ר ו ת ו מ ר ד י פ ה א ח ר י הון־
ת ו ע פ ו ת ,ה ג ו ר מ ו ת ש כ ח ת ה׳ ורם ל ב ב ך ו ש כ ח ת לכן א מ ר ה נ ב י א מצפון ת פ ת ח ה ר ע ה ,
1
צפון מ ק ו ר ה ז ה ב ״ • .
ועוד:
׳שלום ש ל ו ם ל ק ר ו ב ולרחוק׳ ואמרו גם ש ש ל מ ה תיקן עירובין .ל מ ה
דווקא עירובין ? א מ ר ו ב י ר ו ש ל מ י :״ מ ע ר כ י ן עירובי ה צ י ר ו ת מ פ נ י ד ר כ י שלום״ .כי
ע ל ידי ה ע י ר ו ב נ ח ש ב י ם כל דיירי העיר כ ב נ י מ ש פ ח ה אחת ,ו כ ל א ח ד יכול ל ב ק ר
א צ ל ה ב י ר ו וגם עירובי ת ח ו מ י ן מסירין א ת ה מ ח י צ ו ת בין בני עיר זו לעיר א ח ר ת
7
מ מ ד י נ ה למדינה .וזה ש א מ ר ׳שלום גם ל ר ח ו ק וגם ל ק ר ו ב ׳ י .
רבות
הדוגמאות
שניתנו
עוד
להביאן
אלא
שלא
עלינו
המלאכה
לגמור
ב מ ס ג ר ת זאת .ה ד ו ג מ א ו ת ש ה ב א ת י מ ר א ו ת על ה ג ו ת והלכה ,מ ד ר ש ומוסר ה כ ר ו כ י ם
12שם ,וירא.
13ערוך לנר ,סוף מסכת יבמות.
14ברכות נ״ו.
15מנחת עני ,בהר.
16שם מטות.
17שם ,שופטים.
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז ה
^ ־ יאילי טוב להפטיר בדברי בן המחבר ,המוציא לאור את ספריו ,ר׳ בן ציון
מ ר ממהלוב ,המפרש מאמר הז״ל * :״כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה
^
יי שפתותיו דובבות בקבר ונמשל לכומר ענבים ,מה הכומר הזה של ענבים כיוו
י אדם אצבעו עליו מיד דובב ,אף ת״ח כיון שאומרים דבר שמועה מפיו
*פתותיו דובבות בקבר״ ,כי היין אשר הוא שקט בהיותו כלוא בחביתו מרגיש כח
נים מיוחדים בשעת הקצירה ובשעת כעוס המים ,ולמדו חז״ל שפוני טמוני
גע שהיין נתעורר בהשתנות וחליפות חושים אויריים .כן התלמיד חכם דבריו
" י לייו — יינה של תורה — דובבים כשאומרים דבר תורה מפיו עם שינוי
״הקופות וחליפות הזמנים .בלימוד תורתו אנו מדובבים שפתי ישנים ,את שפתי
מ מאלטונא בקבר -ובנצח.
י
ע
1
יל
ה ג א
נ ס פ ח
הערות כתב יד קדשו על שו״ת כנין ציון
בקיץ תשכ״ח ,כאשר עברתי דרך המבורג והשתטחתי על קברם של זקני
גא
י | י ו יעב״ץ וסמוך לו על קברו של הבר־פלוגתא שלו ,הגאון ר׳ יהונתן אייבשיץ
ז צ
זי
" ל י ״ע ,פגשתי שם תיירת מארצות הברית ,מילידי אלטוגא ,הגב׳ דייר ה.
כמכרגר מניו יורק ניגר• של הגרי״ע ,והיא ספרה לי שבאוצר ספרי אביה נשמר
ם
פ ר ו של הגרי״ע שאלות ותשובות ״בנין ציון״ תרכ״ח ,עם הגהותיו בכי״ק .ראה
הלן צילום כי״ק על הגלידו שו״ת בנין ציון סי׳ נח ,שהמציאה לי באדיבותה ,ואני
מודה לה בזה ,ומגלגלין זכות ,ויהיו שפתי הגרי״ע דובבות בקבר וזכות הסבא תגן
על הנכדה ועל לומדי תורתו.
שאלות
בבין ציון
ותשובות
כי
,
לרעת ^*'.י״ילייי וכרי גס מעשר שני ייקדי דשילימ ףחירר הינד שאינם ברים ואייליניתרהאיךכמכיהןארוצא
^שוהתושפוהראיש מפני שיכול להעלותו לימשלים נדשיל־מ אלא עי :כיון שאץ ההיתר נוראי שינא שאפשר
_ ^ ,נזה יש טירח דייל דאין זה מוזה להטורח סל שימושו קודם שיתנרר לא נתשב רשיליי! ואם כדנריך יקשה
י ^ יגם מםח״ת יש הפםד נזה אם נצריך על השיע למה כהנ רעת הרש':א ננס יש מי שאומר טון
שי^
^המז וינמק אתר כל הטרפית לכך לא ימינ ד״וכת־כן מהגמרא ונייו שהקשה השיך מגמרא דג-לה
והפלתי ׳וזירז קישית השיך שאץ משם רתי' אנל מעריך
_י-י> ״שים דאין ההיהר נתר נורחי שינא.
י 1ד ' להשיב גיכ על ייה שכתנ חתני ניי להניא הלא יקשה מראי' זו דקטן וקטנה .חמנס לפעניד לא נתשנ
^ ^ ניעת הרשניא דהיכא שאץ ההיתר נוראי שינא דשילימ אם נצטרך אותם ל -מ ה י ן ולעגנם שנים רנות דודאי 'יי׳• י 0<1£יין5
־ ' -יי ״מה רפליגי רני מאיר ורני; :־נמות)דן( לא גרע זה מנאם צריך להוציא הוצאות להגעיל רלהנתשג יןר״׳י < ^ ? 0״ ן .
•
£י׳מ•$
•׳•י וקטנה שלרימ לא מינייץ קטן שמח ימצא סרים * ישילימ ולא דמי ליין הרשליא להו״־ץ ניא יום לידע אם
,
_ ^ י • ת יזייצא חייליניח דחייש למיעוטא ותנמיס חהיר־ן התרנגולת טרפה אף שכעת לא ידעתי ראי' ממררת לזט '"1׳ *• 1?/•!$׳
י
ן.י״ .11לי יז שאינם סרים ואיילונית יכמתייכופםקינ; דמשוםעיגוןאיזהשניסלאיתשנרשלימועוייןציע .כצלע :ד
הקטן יעקב.
• .ניז נאייי ש־ש כאן דשילימ שיכיל להי־מין עד שיגדלו
3
ת
ט
ש
ש
ר
91
דש
פ
ק?;1
זנ
סימן נ ח :דדבר שיש לו מתירין — לסברת הצל״ת ה״נ דיפםיד הביאות עד
שיתברר ,ועי׳ תשו׳ חכ״צ יו״ד סימן קפז לענין מעוברת סברה זו.
םימו קא :והשתא אי ס״ד דיש מצוה בשרפה דוקא ל״ל אמרינן דגם משקים
ישרפו ,כדאמריבן לענין נסכים .־— יש ליישב דהנה רש״י ו״ל בביצה מחדש דגבי
שריסת תרומה אמאה אמריגן רחמנא אחשבה להבערתן ,ותמה הפנ״י א״כ אמאי
כתב רש״י יאכילנו לכלבים הא א ח ש ב י ׳ . . .
18יבמות צו ,הקדמה ל״בבין ציוו החדשות״.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ כ ת ב י ם מהרב יעקב עטלינגר ז׳יל
באוסף כתבי היד שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים נמצאות 14
אגרות של
ר
׳ יעקב עטטליגגעד ;סימן 802482נ .(1161באדיבותה של המחלקה לכתבי
יד ניתנה לנו הרשות לעיין במכתבים האורגינליים ,לצלמם וגם לפרסמם .בזה מתפרסמות
5אגרות ,הכוללות גם תשובותיו או הערותיו של המוען ,הכתובות בשולי המכתב או
מעבר לדף .תודתנו אמורה בזה להנהלת המחלקה הנ״ל .ולעובדיה.
המכתבים כוללים דיון בשאלות מעשיות וחידושי תורה המתיחסים בחלקם לספריו
של רי״ע .כנראה כל המכתבים יועדו לחתנו של ה״ערוך לנר״ ר׳ ישראל מאיר פריימן.
רימ״פ
)תק״ע—תרמ״ד( כיהן בשנים תר״כ—תרל״א כרב בסיהלנה 11111606שבמחוז
םוזן ועבר אחרי כן לכהן כרב לעיר אוסטראבה .רימ״פ הוציא לאור את ספר ״והזהיר״
)ח״א לייפציג תרל״ג ח״ב יורשא תר״מ( .תשובות אליו נדפסו בספרי בנין ציון של
רי״ע .וכן מוזכר בספרי שו״ת אחרים.
רי״ע מכנה אותו לפעמים ״חתני״ ולפעמים ״בני״ .כך באגרת א שפורסמה כאן
״לחתני הרב מ״ה ישראל מאיר נ״י״ .והחתימה על מכתב זה היא ״דברי אביך׳ .לעומת
זאת באגרת ג׳ ״בני נ״י״ ,וכן באגרת ה׳ וז׳ ״בני יקירי״ ובשולי האחרונה אנו מוצאים
הערה חתומה י״מ — ישראל מאיר .בין האגרות שלא פורסמו ישנה אחת בכותרת ״בני
יקירי הרב ישראל מאיר נ״י אב״ד דק״ק פיהלענע יע״א״ — והרב אב״ד בק״ק פיהלענע
היה רי״מ פריימן ,חתנו של רי״ע .כך שכנראה כל המכתבים שבאוסף זה המוענים ל״בן״
הנם מוענים לחתנו הנ״ל שקראו בן.
לתוספת הבהרה נוסיף שה״ערוך לנר״ ליבמות נדפס לראשונה בשנה תר״י ולנדה
בשנה תרכ״ד.
ה מ ל ׳׳ ד .
א
ב״ה
שוכט״ס לחתני הרב מ״ה ישראל מאיר נ״י,
מה שהקשי׳ לפרש לך הירושלמי! — צדקת שהירושלמי תמר והמפרש־••
תמו׳ יותר — אמנם גם בלא״ה תמו׳ מה דפליגי רבי יודן דאמר מטבע ברכה
ואח״כ מבדיל ,ורבי יצחק ברבי אליעזר דאמר מבדיל ואח״כ אומר מטבע ברכה'
ואליבא דמאן פליגי .והמפרש כתב אליבי׳ דר״ע ,וזה תמו׳ ,דהרי י״ע אמר בפי׳
אומרה ברכה רביעית לעצמה — ולכן לענ״ד יש להגי׳ ולמחוק תיבת רביעית
1ברכות פ״ה ה ״ ב :ואבדלה בחונן הדעת דברי חכמים ,ר״ע אומר אומרה ברכה רביעית
לעצמה ,רבי יעקב בר אחא בשם שמואל אומרה ברכה רביעית )וקשה מה חידש
אם לומר דהלכה כר׳ עקיבא כפירוש החרדים ופני משה למה לא אמר זאת כקושית
הניר( ,אמר רבי יודן אומר מטבע ברכה ואח״כ מבדיל )פירוש אתה חונן ואח״כ
הבדלה( .אמר רבי יצחק ב״ר אליעזר מבדיל ואחר כד מטבע.
2כנראה הכוונה לפיר׳ ר׳ אליה פערקאו ייווימזד,״״
פ ע ר ק א ן מווישניצא שהתגורר בק״ק פולדא בירושלמי
*0711/11.
־׳• *
זרעים אמשטרדם
א
46
www.daat.ac.il
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
5
כרייחא 3
׳ וכן צ׳׳ל .והבדלה בחובן הדעת דברי חכמים ,ר״ע אומר אומרה ברכה
ל
ד^'< יעל זה קאמר שמואל אומרה ברכה רביעית ,ולכן שייך שפיר ג״כ במה
? ^ י " י ד יצתק ,מדאמר ר״ע סתם אומרה ברכה לעצמה ,ופליגי אם כוונתו
לעצמה אומר קודם או אחר הובן הדעת ,כנלעב״ד.
דברי אביך הקטן יעקב יוקב בן לאאמ״ו מ״ה אהרן עטםלינגער ז״ל
ע צ מ ף
י
,
ה
^
גס״ף
להתני -״
הרב נ״י
ד
י ד ע י 1י
א
איך עלה על דעתך להקל בעירוי מכלי ראשון על חלב קר עד
? !
ה חס מאוד מטעם דתתאה גברי .חרא ,הרי התוםפ׳ כתבו־ באמבטי רק^ י ן שהצוננין מרובין ,והמג״א י נקט טעם זה להלכה ,ולכן אפילו יפלוג
ל זה׳ איך נסמוך על הטור אחר שהמג״א הכריע כדעת התוסס׳ בשבת
״ ת ׳ ובשנית ,אפילו להטור אין היתר בזה ,שהרי הטור כתב הטעם דחתחתון
נ ע
כ י
ה ע ן ר
4
כ
ס
ע
ע
״
ר
ע ל
י
ו ז ע
ל י ו ומצבנו ,והרי אבו רואין דלא צננו ,דאדרבה גם החלב נעשה
'
ח
׳ וכי בזה גאמר תתאה גבר מה שחחוש מכחיש.
לי ע ד גאמן שיש איסור גמור ,הוא החתם סופר בחלק א״ח סי׳ ע״ד,
י .
^ ל אם יש היתר לערות מים חמין על קאפע בשבת ־ ,ומסיק שם בזד .הלשון,
י* לסמוך עכ״פ לשפוך ע״י גוי בשבת וחייבו קאפע שהוא יבש לגמרי
^
בו שום לחלוחית מים קרים ,דא״כ אסור ,דע״כ לא היו דברינו אלא בדבר
^
" אבל בדבר לח אע״ג דהרמב״ם לא הילק י ,מכ״מ רוב הפוסקים מחלקים
? ~ ״ ע ,בודאי אין שום הוי אמינא ,ואם יש נוהגים כן גם בלח נשתבשו
^
' " ׳ אבל העיקר כמש״כ דביבש וע״י גוי אין כח למחות להנוהגים היתר,
" אשרי הנזהר עכ״ל .הרי אפילו לערות ע״י גוי לא התיר על מים קרים.
ראיתי שגם בפרי מגדים בסי׳ שי״ח במשבצות זהב ם״ק ט׳׳ו אוסר בפירוש
^
ב ובחלב קר בכ״ש איו איסור ובכלי ראשון או עירוי אסור בלח וגצטגן
״ ;
ככם״ד
ם
מ א י ד
א ע י ד ה
ב נ
א
ך
כ
פ ם
7
ב
׳
נ
י
ל
״
מ
ת
כ ת
ה
8
1
ע 3
י
מה שהוקשה לחתני נ״י אמה דאמרבו בנדה בדף גד ,ת פ ל איו לו נתלה,
הכוונה לבריתא דוקא ולא יימשבה שבה ג״כ אומר ר״ע :רביעית בםני עצמה.
.
הכוונה
שבת מי ע״א ד״ה נותן.
ס״ק לה.
כ ש ב ת
ש י ח
או״ח שיח מובא במג״א שם ומבואר בט״ז ם״ק יח.
הכוונה לקפה שנשפכו עליו רותחין בערב שבת והורקו המים ועתה חוזרים ושופכים
ל י ו ושותים אותו כר.
ע
י
* ׳ כ״י שיח סוד״ה אפילו תבשיל שנתבשל.
שיח סעיף
ד י
לעניו נתינת חלב קר בתה.
מריר ל נ ר לנדה שם בראש העמוד.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרי מ ש כ ה ת ב א ב שזיכה ל ב נ ו ד ד ע ת ו ק ר ו ב לבנו ,ל ע נ ״ ד ל א קשה .דיש לו נחלי׳
ל א שייך ר ק א ם ה נ ק ב ר ב ש מ ג י ע ל ק ב ו ר ה יש ל ו נ ה ל ה ,א ב ל ב נ פ ל א פ י ל ו נ י מ
אין ל ו נחלה׳
ל
ק
ן
״
£
^ ,
א
ג ח
ע ה י
ב
ה
ש
ע
ה
ש
ח
י
מ
׳
כ
מ
ש
כ י ו
מ
פ
ת
ה
ס
נ ח
ד
ת ו ׳
מ
ת
כ ד א מ ר י נ ן ב ״ ב ק מ ״ ב א ב ל ע ו ב ר ל א מ ״ ט דהדא מ י י ת ברישא ,ו א ״ כ ב ש ע ה שהגיע
ל ק ב ו ר ה א ה ד ש נ ו ל ד כ ב ר פ ס ק ה נ ה ל ת ו ,ויש לו נ ה ל ה בעינן א ב ל הי׳ ליד נ ח ל ה לא
יג
אמרינן ,ו ב ל א ״ ה נ״ל ד מ ה ד א מ ר י נ ן ה מ ז כ ה ל ע ו ב ר ק נ ה ד ד ע ת ו ק ר ו ב לבנו ,ד׳י י
ה א ב ש י ק נ ה כשנולד ,א ב ל ל א ה ק נ ה לו כ ש י מ ו ת נפל ,דאיזה קירוב ד ע ה
דדעת
יש ל ו ל נ פ ל ,ד ה א אמרינן
1 0
דאין ל ב ו דו׳ עליו.
נ
מה
ש ה ע ר ת ע ל מ ה ש כ ת ב ת י יי ד ב ר ש ״ י ׳ -ד ר ק זימנין הוי ׳מייתי ב ר י ש א
מתורצת
ק ו ש י ת התוספ׳ ,דרש״י איירי ב ל א נ ע ק ר הולד ,איך א פ ש ר ל ו מ ר כז׳
ש ה ר י פ י ר ש כן ע ל י ו ש ב ת ע ל ה מ ש ב ר ,ואז נ ע ק ר ה ו ל ד לעולם ,כ נ ר א ה מ ד ב ר י
והפוסקים .א מ נ ם מד .ש ה ע ר ת ש כ ב ר העיר המג״א<
התוספ׳
כתבתי
]:
ע ל ה ד ב ר י ם אשר
צ ד ק ת בזה ,ו נ ע ל ם ז ה מ מ נ י כ ש כ ת ב ת י כן.
מ ה ש ה ש ג ת ע ל מ ה ש כ ת ב ת י ו ע ת ה ר א י ת י ש ג ם ה מ ג ״ א כ ת ב כן ,דיורשי האם
מ ק ר י מ ו ה ז ק י ם — דדמי זה ל נ פ ל ה ב י ת ע ל י ו ועל אמו י י — ל ז ה ה ו ס פ ת י ״ועייל
שכתבתי
במה
ובראשונים
בספרי
זה
בענין
ע״ל
אם
דף
ביבמות
לז״
היורש שהי׳ מ ו ה ז ק
דשם
הארכתי
ל ה י ו ת יורש
בביאור
קודם
שבא
התוספ׳
הספק
ז
לא מקרי מ ו ה ז ק י .
ב״ה
ב נ י נ״י
על
לתנור
ד ב ר ש א ל ת ד ,א ו ד ו ת ה ק ד ר ו ת ש נ צ ט נ נ ו ,אם א פ ש ר ל ה ח ז י ר ם ע״י נכרי
ש ל ו ק ה ו מ ש ם ב ש ב ת ,ו ל ס מ ו ך ע ל ה ה י ת ר ש ה ב י א ה ב ר כ י יוסף סי׳ שי״ח
בשיורי ב ר כ ה ב ש ם מ ה ר ״ ש ש ע ר ארי׳ ו ה ר ב מ ה ר י ״ ל ואלי ,שכיון ש ע ״ פ ה ר ש ב ״ א
והר״ן
1
ב נ ת ב ש ל כל צרכו מ ו ת ר ל ה ח ז י ר אפילו בצונן ,לכן לדידן ע כ ״ פ ע״י נ כ ר י
מ ו ת ר ,וכעין מ ה שכ׳ הב״י סי׳
ש
י ״ 2לענין ׳ כ ב י ר ת פ ו ת ח ת ה ת ב ה
ד
ק
ע נ
״
ך
אין ל ס מ ו ך ע ל זה .ד י ד ו ע ד ה כ מ י ה ס פ ר ד י ם הולכין א ה ר פ ס ק י ב י ת יוסף ,ואינם
חוששים
ל ח ו מ ר י הרמ״א ,א ב ל לדידן בני א ש כ נ ז פ ס ק י הרמ״א הם עיקר ,וע״פ
מ ה ש כ ת ב ה ר מ ״ א סי׳ ר נ ״ ג ם׳ ה׳ ,ל א מ ו ת ר ע״י נ כ ר י ליתן ה ק ד ר ה שמוציאין מן
ה ת נ ו ר י ם ש מ ט מ י נ י ם ע ל ה ת נ ו ר של ב י ת ההורף ר ק קודם שהוסק ,א ב ל ליתן א ח ר
10ב״ב קיא ע״ב.
11ערוד לנר לנדה מד ע״א לתום׳ ד״ה איהו.
12ערכין ז ע״א ד״ה ומקרעין.
13אז״ח של סק״י ועי׳ מחצית השקל שם.
14המפורש בשו״ע חו״מ רפ סעיף י ,שלזה ציין המג״א.
15נ״ל דהכוונה לערל״נ יבמות לח ע״א לתוס׳ ד״ה הוי יבם בקטע השני.
1מובא בב״י או״ח שיח סוד״ה אפי׳ הבשיל.
2ד״ה ובסמ״ק כתב ,שכ׳ דכיון דאיכא מאז דשרי ע״י ישראל אין להחמיר ע״י גוי.
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ אםוי אפילו ע׳׳י בכרי וא״כ ה״ה להחזיר לתבור חם להחם האובלין.
^
^ לעימות תקבה בהיתר שלא ישרפו המאכלים ,אלא לעשות כמו שכתב
.״
ע ם׳ ג /המשכים בבקר וכר ,דהייבו ליתן קרירות המאכלים ע״ג קרירות^
־ ייפי דעתי יש תקנה יזתר לזה ,אם כבר מע״ש ימלאו קדרות במים,
הללו יעמידו קדרות המאכלים ,ואז רתיחות המים שיגיעו לדופבי
הק
ת ש י המאכלים ילחלחו אותם ,שלא ישרף המאכל שבהם ,כבלעב״ד.
ואגב אזכיר לך בבי ב״י מה שבתחדש לי היום בכלל ח׳ )ן( גגד הגדולים
יהושע והפלאה ,שכבר בספרי ערוך לבר על יבמות הערתי על מה
.״
׳ -י התוםפ׳ ימם )דף ע״ב( ד״ה אטו ,דהוי מצי למימר אטו גמר ב י א ה ,דיש
• תפיז אם שייר לומר כן ,דאימר יצר אלבשי׳ .וכדאמר רבא עצמו בכתובות
* ^ . .לעניו תחלתו באוגם וסופו ברצון י׳ ,וכעת מצאתי בספר הפלאה שם י־
ג"כ על זה ,שהביא שם קושית הפ״י על מה שם״ל ר׳ אליעזר בכריתות,
^
י כ ־ כח וכה י ואמאי בימא יצר אלבשי׳ ,ורצה להביא ראי׳ מזה לשיטות .^ …׳ שהיכא שבתחייבה ברצון לא מקרי אנוסה על הבעילה ,והכא במי כיון
׳־ ׳יי־ת ביאה הי׳ ברצון לא שייך יצר אלבשי׳ .אבל הרב הפלאה השיג על זה
• ^ ־ ה ממה דאמרינן בשבועות )דף ט״ז( דחייב על הפרישה ,ואמאי אימר
אלבשי .וכן הקשה קושי׳ על דבר התוםפ׳ ביבמות .ובאלה לא שייר תי׳
^
ו ן דבאילו לא עשה איסור בתחלה .ועל כן רצה לתרץ ,דםברא דיצר
'
' ^ ״ ' אינו ודאי רק ספק ,דלא אמרינן כן אלא באשה שיש לה חזקת כשרות,
בבא עלי׳ לכתחלה ברצונו .עכ״ד .ולענ״ד עדיין לא הועיל בזה• דאכתי
*־
״ היאך נהייב קרבן מספק ,אימר יצר אלבשי׳ ,וכל שכן שנאמר כן בהא דבא
^ • י ׳ בהיתר ואמרה נטמאתי .וגם על הקושיא של התוס׳ ביבמות לא שייך זה,
י י יש לומר דלכר קאמר אטו ביאה שני׳ ,ולא אמר אטו גמר ביאה ,דלענין
שני׳ הוי רק חד ספק ,אבל לעגין גמר ביאה הוי ספק םפיקא ,שמא לא
^
יאפילו יגמור שמא יצר אלבשי׳ .ולכן לעג״ד נראה ביישוב קושיות האלה,
*
כ כ ר הערתי בספרי ביבמות שם ,לחלק בין בועל לנבעלת דדוקא בנבעלת שייך^ י א דיצר אלבשי׳ ולא בבועל ,ושכן משמע מדברי הרמב״ם .אלא שדחיתי שם
י י ק זה ,שלא ידעתי סברא לחלק .אכן כעת נ״ל ,דודאי יש חילוק
ב בזה .פשיטא דמשום יצר אלבשי׳ אין לפטור מעשה הבעילה ,דאס כן כל
^ י ל במזיד יקרא אונם ,דבשעת בעילה כבר יצר אלבשי /אע״כ כיון דהוא
* י י לגבר על יצרו מקרי מזיר ולא אונם ,וזה שייך בבועל בכל עת ,אפילו הי׳
^ ח .ת ביאתו בהיתר או באונם ,כשיפסוק ההיתר או האונס צריך לפרוש ,ואין
•פטרו מטעם יצר אלבשי׳ .אבל בנבעלת שנבעלה באונם שוה המעשה בעילה
י 1י
ם
ן ע ׳
ק ד ר י ת
ך ר ר
פ נ י
כ ת ב
ג
א
י
1
ע
יס
תף
,
כ י
ל
א
י
כ
א
ל
א
ה
א
ה
כ ? ו ר
י
3
י
ף
ע
3
במימרא דרבא דאםרו יבום של חייבי לאוין אף דעשה דיבום דוחה ל״ת ,גזירה ביאה
ראשונה דמקיים בה עשה אטו ביאה שביה )שאין בה מצוד ;(.ואמרו שם בתום׳ דכיון
ייבמה מקניא בהעראה הוי מצי למימר גם אטו גמר ביאה שאיו בה מצוה.
4
5
6
כיין דתחלת ביאה הוי בהיתר ל * מחייב על סוף ביאה.
ג
א ע״ב ד״ה ופליגא דרבא.
לשון זה מצאתי ביבמות לד ע״א; וע׳ בכריתות טו ע״א.
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא אונס בסוף כמו בתחלה ,ואי אפשר לה לפרוש ,כך דנימא כיון דסופה ברצון
תאסר מכח מחשבתה ,לזה ס״ל לרבא דאין זה נקרא רצון ,כיון דהיצר גבר על
המחשבה ,ומה היא יכולה לעשות לשגות מהשבתה .אבל הבועל שיכול לעשות
מעשה נגד יצרו ,אצלו לא יקרא אונס ע״י יצר אלבשי׳ .ובזה מתורצות כל
קושיות הנ״ל.
ושלד לך כברכות אביך ואוהבך
הקטן יעקב יוקכ בלאאמו״ר מו״ד .אהרן עמםלינגער ז״ל
ד
]מחתן המחבר[
מה שכתב לי אבי נ״י בשם ספר הפלאה אינה תחת ידי .מ״מ הסברא מצד
עצמותה לא הבנתי ,שכתב סברת יצר אלבשה הוי רק ספק ,ולא כן מבואר מדברי
הרמב׳ם פ״א מא״ב ה״ט ,שכתב וז״ל ,ואשד״ שתחלתד .באונם וסופה ברצון
פטורה מכלום שמשהתחיל לבעול באונס אין בידה שלא לרצות * שיצר האדם
כופה אותה לרצות עכ״ל .מ״ש אין בידה שלא לרצות מבואר נגד סברת בעל
הפלאה י• .ואם סברה ממקומה מפריך בודאי רוה והצלה לא יעמוד לה ממקום אחר
כאשר הקשה אבי נ״י .ומ״ש אבי נ״י לחלק בין בועל ונבעלת ,דמשום סברת
יצרו אלבשא אין לפטור מעשה הבעילה ,אבל בנבעלת דתיאסר מכת מתשבתה,
ם״ל לרבא מחמת יצרה אינה תוכל לשנות מהשבתה ופטורה ,אבל הבועל יכול
לעשות מעשה נגד יצרו .וסברא ישרה היא .וכשאני לעצמי אמרתי ,דיש לתלק
עוד מצד אהד דדברי תוס׳ בב״ק דף ל״ב * ידועים ,דאשה לא הוי מעשה רק
שהתורה חשבה הנאתה מעשה ,אף דשאר דברים לא אחשבי׳ רחמנא הנאה למעשה,
מ״מ כאן אתשבי׳ וא״כ י״ל דםברת יצר אלבשי׳ הוי הנאה הבאה לאדם בעל
ברחו ,מה לי אם מוכרח מיצרו או משאר דבר ,מ״מ מעצמו לא עשה ,וזהו בנבעלת
מאונסה אף שבסוף הוי ברצונה ,מ״מ הוי הנאה הבאה לה בעל כרחה ,וי״ל דהנאד.
כזו לא חשבה התורה למעשה ,דדלקא הנאה דמרצונה אתי׳ חשבה למעשה ,אבל
בבועל כיון דמעשה קא עביד חייב אף דהוי הנאה דבאה לו בעל כרתו ,וכמו
דקיי״ל לא אפשר וקא מכוון חייב .אבל בנבעלת ,אף דמצד הנאת בעל כרחה
הייבת ,מ״מ הנאה כי האי לא מקרי מעשה ,ולא אסרה התורה לבעלה רק בהנאת
הביאה מרצונה אתי׳ ואז מקרי מעשה כיון דמרצונה עשתה נפשות העושות
מקרי• וכבר התעוררו האחרונים בכמו אלה תשו׳ נ״ב ח״ב סי׳ ק״נ ,ת׳ ר׳ עקיבא
סי׳ רנ״א )?(.
1
5
1לפנינו :שתחלת ביאתה.
2
לפנינו :תרצה.
3הניעיין בהפלאה ייווכח ,כי אין כל פירכא .לדעתו יכול להיות דיצר אלבשה ויכול
להיות שנתרצתה מרצונה ,וזהו ה ס פ ק ; אבל וודאי הוא שאין בידה שלא תרצה ,אי
מרצונה אי מדיצר אלבשה.
4ע״א ד״ה איהו.
5מה״ת אה״ע.
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה
כני יקירי נ״י
מה שהקשה לך על המג״א סי׳ קם״ג מירושלמי דברכות ו ח ל ה ,דמשמע
אפכא ,דא״צ לילך ד׳ מילין ,־ -לענ״ד וךאי ממה דאמר בירושלמי שומרי גבות
ופרדסים מה את עביד לן ,ולא קאמר סתם יושב בביתו ,משמע כמג״א ,דדוקא
שומרי גנות דטריחא לחו מילתא טובא לחרחיק ,שהרי מטעם זה פטורים מסוכה,
כדאמריגן )סוכה כ״ו( ,הם לא צריכים לילך רק מיל ,אבל שאר יושב בבית
ד׳ מילין .ומה דפשט הספק מאשה יושבת וקוצה חלה ,וקאמר הדא אשד• לא
בתוך בית היא יושבת ,מזה אי לשפוט דאכל יושב בבית קאי דבלא״ה פשיטות
זו ממשנה זו פלא הוא וכל פירושי המפרש לענ״ד לא מםפיקין דמה ראי׳ ממה
שמותר לה להפריש חלה בלא ב ר כ ה לעשי׳ בטהרה ,והיאך שייך שתלך לגבל
כיון שאין לה בגדים ,ואם תמצא בגדים לא תצטרך לגבל ,ומה טומאה שייך במה
שהיא ערומה י — לכן לענ״ד פי׳ הירושלמי צע״ג ,אבל עכ״פ גראה שמדמה
טורה הרבה דאשה לטורח הרבה בגנות ופרדסים ,אבל יושב בבית שאין לו עכוב
וטרחא משמע שצריך להרחיק ד׳ מילין — וזה מה שמסיים במג״א וצ״ע באשר
שידע דבתחלת עיון משמע אפכא׳־•.
מה דקשיא לך על דברי רש״י בגדר .לענ״ד לק״מ דמה שכתב רש״י על
דברי ר״א וה״ה ילדה היינו לאפוקי מת״ק דס״ל דוקא זקנה שעברו עלי׳ ג׳
עונות ור״א סבר דה״ה ילדה שהוא המתנגד לזקנה ,כמו בב״ב דף ם׳ משל באדם
א׳ שהיו לו ב׳ נשים אחת ילדה ואחת זקנה וכו׳ ,וזה הפי׳ כל אשת ,וזהו ג״כ מה
שכתב רש״י על הא דתינוקת שהגיעה זמנה לראות ר״א הוא דאמר אפילו ילדה,
פי׳ לא כת״ק דדוקא זקנה שעברו עלי׳ ג׳יע די׳ שעתה ,אלא ר״א הוא דם״ל אפילו
ילדה ,ולכן תנוקת זו שעברו עלי׳ ג״ע די׳ שעתה אבל באמת אין חילוק בין אשה
1
3
6
7
1המג״א שם ם״ק א מביא הירושלמי ברכות פ״ח ה״ב וחלה פ״ב ה״א דשומרי גנות
ופרדסים כלאחריו דמי — לעניו לחזר אחר מים לנטילת ידים ואינו צריך לחזר אלא
מיל ,ומסיק מכך — דאדם היושב בביתו צריד לילך ד׳ מיל.
ב ו כ ן מסיק בחיי אדם כלל מ סעיף יא ,כיון דהגמרא פושטת דין שומרי גנות מאשר,
היושבת בביתה וקוצה חלה שלא הטריחוה ,הרי שהשווה דין שומרי גנות ליושב בבית.
וע׳ בדרך החיים ה׳ נט״י לסעודה שכ׳ דמה שנקט הירוש׳ שומרי גנות לרבותא נקט,
אפילו שומרי גנות וה״ה יישב בית כלאחריו דמי .ובמ״ב ס״ק ג׳ הכריע כמותם .אד
עי׳ באר יעקב לאו״ח שם.
3נ״ל דפליטת קולמוס היא ,שהרי אשה יכולה לברך כשפני׳ טוחות ,וצ״ל :ממה שמותר
לה לפרוש חלה ערומה.
4הכל תמיהותיו על פירוש המפרש — הרא״פ.
5אך ע׳ פמ״ג דמפרש וצ״ע משוס דבםי׳ צב )כן צ״ל ,ולא פ״ב כמודפס בטעות בפמ״ג(
פ״ד משמע
6ז ע״ב ד״ה
וה״ה ילדה.
שם ט ע״ב
7
דד׳ מיל נאמרו דוקא בהולך בדרך.
כל אשה .על דברי ר״א כל אשד ,שעברו עלי׳ ג׳ עונות די׳ שעתה שכתב:
ונ׳ דהי׳ קשה לו דםבר ילדה הכוונה שלא הגיע זמנה לראות ותמה על זה.
ד״ה עברו עלי/
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהיא ב ת ע ש ר י ם ו ש ל ש י ם ובין ת י נ ו ק ת ב ת י ״ ב ש ה ג י ע ז מ נ ה ל ר א ו ת ,ד כ ל ם ב כ ל ל
י ל ד ה הן ,ולק״מ.
ת מ ה ת י ש ל א ה ע ר ת ע ל מ ה שתמי׳ לי מ א ו ד בענין זה — ו א ע ת י ק ל י
אבל
מ ה ש כ ת ב ת י ב ח י ד ו ש י * :ר ב י א ל י ע ז ר א ו מ ר כ ל אשד — ,נ ״ ל ש צ ״ ל ר ב י א ל ע ז ר *
אומר ,ש ד ר י ל ר ב י א ל י ע ז ר ד ו ק א ז ק נ ה ש ע ב ר ו עלי׳ ג׳ ע ו נ ו ת די׳ ש ע ת ה ,ובערובין
)דף מ״ו( כ ת י ב כן ר ב י א ל ע ז ר ו א ף ד ב ר ש ״ י רבי א ל י ע ז ר גרסינן ,ל ע נ ״ ד ט׳יס היא
וצ״ל ר ב י אלעיר .וכן ב כ ל מ ק ו ם ש ה ו ז כ ר ה מ י מ ר א זו ד כ ל אשה ש ע ב ר ו עלי׳ ג״ע
די׳ ש ע ת ה ב ש ם ר ב י א ל י ע ז ר ב מ ש נ י ו ת ולעיל )דף י ( ולקמן )דף ט׳( צ ר י ך להגי׳
ר ב י אליער ,וכמו ש כ ת ו ב בעירובין ,ו ת י מ א ש ל א ראיתי מי ש ה ע י ר ע ל זה.
כ ״ ד א ב י ך ד״דו״ש כ ל הימים
ה ק ט ן יעי,כ יוכןב ב ל א א מ ״ ו מהו׳ אהרן ע ט ט ל י נ ג ע ר ז״ל•
ו
]מחתן המחבר[
ת ו ד ו ת א ש ל ם ע ל ד ב ר י ו י ,ואציע מ ה ש נ ר א ה לי ב ד ב ר י ירושלמי ,ש ה ב י א ראי׳
משומרי
שדברי ירושלמי
ג נ ו ת ו פ ר ד ס י ם מ מ ת נ י ת י ן ד א ש ה ק ו צ ה ה ל ת ה ערומה,
ת מ ו ה י ם ל כ א ו ר ה ,ו נ ״ ל ד ר א י ת ו היא מ ס י פ א ד מ ת נ י ת י ן ,ד א י ת א ב מ ת נ י ת י ן ב ס י פ א ׳ ,
מ י ש א י נ ו יכול ל ע ש ו ת ע י ס ת ו ב ט ה ר ה י ע ש נ ה קבין יכו׳ ,ודייק ה ג מ ר א מ ד ר י ש א
ב י ו ש ב ת ע ר ו מ ה ל א ב ת ו ך ב י ת ה היא י ו ש ב ת )כיון דאין לישב ע ר ו ם ב ב י ת אחר(,
סיפא
נמי
ביושב
בביתו,
ו ק ת נ י אם אינו יכול
1
יעשנה קבין,
׳ טבול
למה לא
מ ה מ ר י נ ן ל י ל ך א ר ב ע ה מילין ,אי^א ו ד א י ר ק ע ל מ ה ל ך מהמרינן ,כיון ד ב ל א ״ ה ילך
א ב ל יושב ב ב י ת ו ל א מ ח מ ר י נ ן .ו מ כ א ן ראי׳ כ ד ב ר י ה מ ג ״ א כ מ ״ ש ב א ג ר ת
לשם,
הקודם.
עוד א ע ו ר ר בענין רש״י וערוד מ ה ו ל ק י ם ב פ י ר ו ש ל ג ב ל ד א מ ר ריש לקיש .3
מ י ר ו ש ל מ י מ ש מ ע ד כ ו ו נ ת ו ל ח ל ה ולא לענין שכיר .עוד מ ב ו א ר דריש לקיש א מ ר
4
ה ל ה ו נ ט י ל ת ידים ולא תפילה ,כן מ ב ו א ר ב ש נ י מ ק ו מ ו ת ב י ר ו ש ל מ י ו ב ב ב ל י נ מ י ר ״ ל
א מ ר ה ,ו ק א מ ר נמי ת פ ל ה ,ב פ ס ח י ם )דף מו( ובתולין ) ק כ ב ( .א מ נ ם ב ב ר כ ו ת ד ף טו
מ ש מ ע גמי ל ת פ י ל ה אינו חוזר ,וצ״ע.
8ערוך לנר דף ז ע״ב והאריד שם עוד בזה.
9וכן הגיה בגליונו ר״י פיק—ברלין ,וע׳ רש״ש לנדה ודקד״ס לערובין ,וע׳ אפשטיין:
מבוא לנוסח המשנה עמ׳ 1176שהביא מתוך כי״י ודפוסים ישנים שתי הנוסחאות .וע׳
להלן עוד בזה.
1עיין אגרת הקודמת.
2
חלה פ״ב מ״ג.
3חולין קכב ע״ב ,ר׳ אבהו משום דר״ל לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעת מלין.
ועיי״ש רש״י ותוד״ה לגבל ,שלרש״י פירושו שהשכיר
עד ד׳ מלין להטביל כליו והערוך פירש שצריך לטרוח עד ד׳ מילין כדי להגיע לגבל
העושה בטהרה.
ה
ל
ש
ל
ב
ע
ל
ה ב י ת
צ ר י ך
ל ט ר ן ח
4ברכות פ״ח ה״ב וחלה פ״ב ה״א :ר׳ חייא בשם ר״ש בן לקיש לחלה ולנטילת ידים
אדם מהלך ארבע מילי.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מה שהקשה בתמי׳ קיימת על רש״י בעירובין לא הבנתי דבריו ,וז״ל :ר׳
אליעזר אומר כל אשה נ״ל שצ״ל ר׳ אלעזר אומר שהרי לר׳ אליעזר דוקא זקנה
שעברו עלי׳ שלש עונות די׳ שעתה ובו׳ עכ״ל .ואני חפשתי מאין יבוא שר׳ אליעזר
סובר דוקא זקנה שעברו עלי׳ שלש עונות די׳ שעתה ,זהו דעת תנא קמא דזקנה
ק א אם עברו עלי׳ שלש עונות ד״ש ,אבל ר׳ אליעזר חולק וסובר כל אשה ,אבל
׳ אזעזר אינו מוזכר במשנה כלל בפלוגתא זו ,ואם בעירובין איתה ר׳ אלעזר
וכו׳ צדקו דברי רש״י שטעות הוא ,ונא יודיעני דבריו ואשמה ,כי יגעתי למצא
איזה כונה בדבריו ולא עלתה לי.
ואציע עוד דבר תמו׳ מה שמצאתי בדברי לבוש יו״ד ס׳ קפ״ט ם׳ י״ז שכתב
שם ,״וכל וסת שנקבע מחמת אונם אינו וסת דוכי יזוב דמה אמרה התורה זיבה
דמאלי׳ משמע ולא מחמת אונם״ .בקש להסביר דברי הברייתא בנדה דף י״א ע״א
ולא עלה בידו אלא דברי תימא ,דמ״ש מדכתיב כי יזוב זוב דמה משמע מאלי׳,
נשכח ממנו במכ״תו דברי הגמרא בנידה פרק בנות כותים דף לו מדכתיב זוב
משמע אפילו באונם טמאה ,וכן איתר .בת״כ על פסוק זה ,ואפילו י י
הלא אין כאן שום רמז בקרא מקביעות וסת וצ״ע.
ד ו
ר
ה
ב ב א
ם
ב
ר
ת
ז
ב״ה
לבני יקירי הרב נ״י
אשיב על דברי תורה שלך כמבוקשר.
מה שכתבת י ,דפי׳ הירושלמי שהביא ראי׳ לשומרי גנות ופרדסים מאשה
שקוצה חלתה ערומה ,שכוונת הראי׳ מסיפא מאינו יכול לעשות בטהרה — הנה
מלבד שלא ידעתי ראי׳ מזה ,דדלמא איירי שאפילו רחוק ד׳ מיל אין גבל טהור
שיכול לעשות בטהרה ,בלא״ה אין לבאר הירושלמי כן ,דקאמר והדא אשה לא בתוך
ביתה היא יושבת והימר אין מנזריחין עלי׳ אוף הכא אין מטריחין עליו ע כ < הרי בפי׳
דמאשה מייתי ראי׳ .אמנם יהי׳ הפי׳ בירושלמי איך שיהי /לא ידעתי איך סיימת,
דעפ״ז דבריך הראשונים מוחזקים ,דיש ראי׳ נגד המג״א ,הרי ראית המג״א היא
ממה דנקט הירושלמי שומרי גנות ופרדסים ולא סתם יושב בבית ,וכמו שכתבתי
בכתבי הקדום )וכעת ראיתי שגם במחצית השקל מבאר דבריו כן(; וזה ראי׳
גדולה היא ,דדוקא שומרי גנות שאין יכולין לזוז משם אין מטריחין עליהם ,משא״כ
ביושב בבית.
מה שכתבת דמירושלמי ,שאמר ריש לקיש לחלה ולנטילת ידים יש ראי׳ לפי׳
הערוך נגד רש״י שפי׳ לגבל לענין שכר שכיר ~ לענ״ד י״ל דאדרבא מזה ראי׳
לפי׳ רש״י מדשני בלשונו וקאמר לגבל ולא אמר לחלה כמו בירושלמי ,אע״כ
דאמוראי בנהו אליבא דריש לקיש ,שהרי בירושלמי הוא רבי חייא בשם ר״ל
ובבבלי הוא רבי אבא־ בשם ר״ל .ובזה מיושב ג״כ מה שהקשית עוד ,דבירושלמי
לא חשיב תפלה ובבבלי השיב גם תפלה ,דגם בזה י״ל דפליגי רבי הייא ור׳ אבא
אליבי׳ דר״ל .וגם יהי׳ מיושב בזה מה שהקשית בברכות )דף טו( משמע דלתפלה
1עיין באגרת הקודמת.
ב
לפנינו :ר׳ אבהו.
53
www.daat.ac.il
ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
אינו חוזר ,דהא אפשר לומר דםוגיא זו ם״ל כרבי חייא אליבי׳ דר״ל ־־־ כן הי׳
אפשר לומר ,אם באמת נאמר בברכות כן .אבל תמהתי עליך ,שהרי אדרבא
בברכות שם נאמר דלתפלה לפניו צריך לילך עד פרסה ולאחריו עד מיל ,והוא
ממש ככל אינך דלחלה ולנט״י ,דידוע דפרסה הוא ד׳ מילין .וזה לפי׳ הערוך
דלתפלה היינו ליטול מים לתפלה .ולפי׳ ךש״י שפי׳ לתפלה להתפלל בביה״כ
בעשרה ,הרי נראה מדברי התוספ׳ ב ב ר כ ו ת ׳ דלא גרס שם וה״מ לק״ש אבל
לתפדר ,לא ־ -וא״כ ודאי אין סתירה משם .ואפילו גרסינן שם כן ג״כ אין ראי׳
דמשום להתפלל בעשךה אין צריך לילך ד׳ מילין ,די״ל דאיירי שיש שם עשרה
להתפלל אבל מים ליטול יהיו אין שם ,ולכן משום תפלה לא הי׳ צריך לילך ד׳
מילין ,אם לא משום מים.
3
אמנם מה שכתבת על מה שכתבתי דצריך להגי׳ ר׳ אלעזר אומר אשה וכו׳
שהרי ר׳ אליעזר דוקא זקנה שעברו עלי׳ ס״ל ,שכתבת ולא ידעת מאין יבא שר׳
אליעזר ס״ל כן — דבךיך אילו היו תמוהים בעיני ,דאםילו תנוקות של בית רבן
ימצאו זה — שהרי המשנה מתחיל רבי אליעזר אימר ארבע נשים דיין שעתן
בתולה מעוברת מינקת וזקנה — ושוב מפרש כל אחד מהם ,וקאמר איזוהי זקנה
)פי׳ זקנה דקחשב רבי אליעזר( ,כל ש ע ב ת עלי׳ ג׳ עונות סמוך לזקנה ,הרי
דמפרש דברי ך״א במה רקאמר זקנה ז/איית ש ע ב ת עלי׳ ג׳ עונות ,והיאך …שוב
שמיד בסמוך יסתור רבי אליעזר דברי עצמו ויאמר כל אשה שעברו עלי׳ ג״ע
די׳ שעתה א פ י א ילדה ,דא״כ לענין מה קחשיב זקנה בד׳ גיסים — ופשיטא שאין
לומר בזה תנאי ננהו אליבא דר׳ אליעזר ,דהיכן מצאנו כזה דבאותה משנה יוזכר
התנא בסתם בשמו בדברים שסותרים זה את זה ,ולכן אין ספק אצלי שצ״ל רבי
אלעזר בסיפא .אבל אפכא אין להגי׳ ,דברישא ודא־ ר׳ אליעזר הוא שהרי ד׳ נשים
היא אחת מהלכות דהלכה כר׳ אליעזר ,כמבואר בסוגיא שם.
מה שתמהת על הלבוש צדקת .אמנם להסביר דבריו קצת נ׳־ ל ,דודאי לאו
דרשה גמורה קאמר ,דהא וסתות דרבנן קיי״ל ,אלא אסמכתא בעלמא קאמר מדכתיב
ואשר .כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה ,וכיון דדמה בבלא ריבוי זוב
משמע מעצמו בלא אונס ,א״כ בלא עת נדתה כיון דלא כתוב ג״כ ריבוי בלא עת
גדתה משמע דעת נדתה לא מקרי מה שרואה מאונם ,ולכי אינד .קובעת ויסת
באונס.
ח
]מכן המחב־י[
עיין במהרש״א דף י״א ד״ה מימי טומאה לימי טהרה לא קבעה .ועיין דברי
תום׳ זו שכתבו ואין להקשות לר׳ אלעזר .י״מ.
1
2
3פי׳ הערוך מובא בתוס׳ בחולין שם ,ורש״י שם בחולין.
4שם ד״ה אמאן דמהדר.
1בין השורות של האגרת הקודמת לפני ד״ה מה שתמהת העיר דברים אלה חתן המחבר
וחתם י]שראל[ מ]איר[.
2
בדפוסים ישנים
חדשים:
)לדוגמא דפוס מיץ תק״ל(
בתוס׳ :ר׳ אלעזר ולא כמו בדפוסים
ר״א.
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מרדכי ברויאר
פרקים בתולדות רבי שמשון רפאל הירש
ה .בישיבת רבי יעקב עטלינגר במנהיים
״חונכתי ע ל ־ י ד י הורים נאורים ש ו מ ר י ־ ד ת ; מ ש ח ר ילדותי ד ב ר ו צלילי ה מ ק ר א
א ל ל ב י ו ע ת ב ג ר ה ד ע ת י יותר הביאני ה מ ק ר א מ ת ו ך ע צ ם ת ש ו ק ת י לידי לימוד
גמרא .לא מ צ ו ר ך חיצוני ב ח ר ת י ב מ ש ר ת הרבנות ,א ל א מ ת כ נ י ת ־ ח י י ם שיסודה ב ל ב
מ ד ב ר י ם א ל ה של ר ש ״ ר הירש י מ ש ת מ ע ו ת ש ת י ע ו ב ד ו ת מ פ ר ש ת חייו
פנימה״.
ה צ ע י ר י ם :א.
בשנות
ב ב י ת ההורים
הילדות
ל״תכנית־חיים״
המאוהךות,
דק״ק
פ נ י מ י ; ב .א ל
מתוך דהף
הרבנות
הגיע
ש ה ת ו ו ה לעצמו ,ל ל א צוךך כ ל כ ל י ולא ב ה ש פ ע ת ההורים .נ ר א ה
כי בהיותו י ל ד ל א
אלטונא,
ה ה ש י ב ו א ת ישימוך התנ״ך,
ו ל ל י מ ו ד ה ג מ ר א הגיע
בהתאם
הקים
ביקר
ב ״ ת ל מ ו ד ־ ת ו ר ה ״ שסבו ,ר׳ מ נ ד ל פ ר נ ק פ ו ר ט ר ר א ב ״ ד
ע ב ו ר ילדי
ו ש ת כ נ י ת ו כ ל ל ה שעורי גמרא .הוריו
העניים
2
ל ק ח ו לו מורים פרטיים כ מ נ ה ג אמידי ה ק ה י ל ה .ב ה ש פ ע ת ה ס ב ה ו ב א ל ה מ ב ו ר ג
ר׳ נ ת ן נ ט ע ע ל ל י נ ג ע ן ממיינץ ,ת ל מ י ד ח כ ם שיצאו לו מוניטין ,כ ד י ש י פ ת ח י ש י ב ה
3
קטנה
ע ב ו ר נערים מצטיינים ,ואצלו ל מ ד גם שמשון ה צ ע י ר .כ א ש ר נ ת מ נ ח ר׳
יצחק
ל ר ב ה ש ל ה מ ב ו ר ג ב ש נ ת תקפ״א ,ע ז ב ר נ ״ נ ע ל ל י נ ג ע ן
את
ברנייס
העיר
)ה״הכם״(
והתלמיד עבר
ל ל מ ו ד א צ ל ר״י
ברנייס .ה ל ה השפיע עליו ה ש פ ע ה
מ כ ר ע ת ועיצב ב מ י ד ה נ י כ ר ת א ת ה ש ק פ ת ע ו ל מ ו היחודית > .ב ג י ל 14נ ש ל ח ה צ ע י ר
ע ל ־ י ד י הוריו ל ל מ ו ד א ת ד ר כ י ה מ ם ה ר ב א ה ד מ ב ת י ה ע ס ק שבעיר .יש לזכור ,כ י ב א ו ת ן
השנים היו ס ג ו ר י ם ב פ נ י היהודים ר ו ב ה מ ק צ ו ע ו ת האקאדמיים .ה א פ ש ר ו ת ש ה צ ע י ר
ל ה י ו ת ר ב ב י ש ר א ל — ס פ ק ר ב א ם ע ל ת ה ע ל ד ע ת ם ש ל ההורים .ד מ ו ת ו
עתיד
ש ל ר ב מ ת ק ו פ ת הגיטו ש ו ב ל א ה ת א י מ ה ל ב נ י דורם ,ואף ל ר ב י ם מ ש ו מ ר י ה מ צ ו ו ת
שביניהם,
ו ר ב נ י ם ״מודרניים״ נ ט ו כ ו ל ם א ל מ ח נ ה הריפורמה ,פ ר ט ל ח כ ם ב ר נ י י ס
עצמו.
ברם ,א ו ת ה ש נ ה נ ת ר ק מ ה ב ל ב ה צ ע י ר ״ ת כ נ י ת ־ ח י י ם ״ משלו .כ ע ב ו ר פ ח ו ת
משנתיים עזב את בית המסחר והתכונן
לכניסה
ל״גימנסיה
האקאדמית״ ,מעין
ב י ת ס פ ר תיכון ,שהכין א ת ת ל מ י ד י ו ל ק ר א ת הלימודים ב א ו נ י ב ר ס י ט ה .ה ו א נ ר ש ם
בגימנסיה
ב ת ו ר ״ ס ט ו ד נ ט ל ת י א ו ל ו ג י ה ״ )ומכאן ש כ ב ר אז ה י ת ה ב ר ו ר ה ל ו מ ג מ ת ו
3
ל ה כ ש י ר א ת עצמו ל ק ר א ת ה ר ב נ ו ת י( ו ה ת ח י ל בד .א ת לימודיו ב א ב י ב ת ק פ ״ ו .ע ם
1אגרות צפון ,הוצאת מוסד הרב קוק ,ירושלים תשי״ב ,איגרת ב ,עמ׳ .6
י עי׳ ישורון ,כרך א ) ,(1855עמ׳ .218
3יחזקאל דוקקעס ,חכמי אה״ו ,המבורג תרם״ה ,עמ׳ 0—109ח.
י עיי מבוא למהדורה העברית של פירוש רשר״ה על ס׳ בראשית ,ירושלים תשכ״ז,
עמ׳ ,8הערה .6
– 5ו ח . 5111001, 9 3׳\ €.14.חס/י 51?.ז0ו5, 1וח35111חחזעכ> ח0ון150ת1^61 ^05 <]^£1ז131
. 3302.ז א § 1891,ז״נ1
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ת
זאת המשיך ללמוד ב״ישיבה הקטנה״ של החכם נדגייס .כעבור שנתיים הפסיק א
לימודיו בגימנסיה — עוד בטרם היה זכאי לקבל את תעודת הבגרות ״ .ברשומות
של הגימנסיה נאמר שעזב אותה באביב 1826כדי לעבור לאוניברסיטה שבהיי*
דלברג .אצה לו הדרך לרש״ר הירש הצעיר ,אד לא לאוניברסיטה של היידלברג
היו פניו מועדות ,אלא לישייבתו של רבי יעקב עטליגגר שבמנהיים הקרובה
להיידלברג.
היו אז בגרמניה ישיבות אהדות ,שרידי מרכז־ התורה המפוארים של הדורות
שעברו .ביניהן בלטה במיוהד ישיבתו של רבי וולף המבורגר בפירט .היעיבי•
במנהיים נוסדה זה לא מכבר ,בשנת תקפ״ו ,וראש הישיבה היה אדם צעיר בז
.30מדוע אפוא הלך רש״ר הירש דוקא לישיבה זו ? אין זאת אלא שהחכם ברגיים
היפנה את תלמידו אל ישיבה שבראשה עמד מי שהיה חברו ללימודים ומי
שכמוהו שילב חכמת התורה עם השכלה כללית .ובכך נחשב דכות ״מודרנית״ ל
רב וראש ישיבה .כי החכם ברנייס ור״י עטלינגר לכדו זמן מה יהד באוניברסיטי׳
בווירצבורג והיו בין הסטודנטים היהודים הראשונים שנתקבלו למוסד זה ל .בי
בזמן למדו אצל רב העיר ,ר׳ אברהם בינג מפרנקפורט ,תלמידו של ר׳ נתן אדלר
והברו ללימודים של ההתםיסופר .בין שני הבחורים־הסטודנטים נקשרו קשרי
ידידות ,אם כי ר״י ברניים היה קשיש מחברו בשש שנים .מסופר שלמדו יחד
מורה־נבוכים ויורה־דעה; כאשר למדו פילוסופיה היה ר״י ברנייס ראש המדברים.
ובלימוד הלכה היתד״ ידו של ר״י עטלינגר על העליונה י .שניהם קיבלו היתר
הוראה מר״א ביגג .בשנת תקע״ע פרצו במקומות רבים בגרמניה ביניהם גם
בווירצבורג ,פרעות אנטי־יהודיות ,ור׳ יעקב עטלינגר הפסיק את לימודיו באוני־
ברסיטה בטרם הגיע לדרגה אקאדמית ועזב א ת העיר .מעתה הקדיש את כל
עתותיו לתורה• לאהד שהייה קצרה בישיבתו של ר׳ וולף ה״בורגר בפירט חזר
לעיר מולדתו קארלסרוה ,ושם למד אצל רב העיר ,ר׳ אשר "וולרי״טיין בנו ה ל
ר׳ אריה ליב בעל ״שאגת אריה״ .בשנת תקפ״ה נתמנה רב ראשי של אחד המחוזות
שבמדינת באדן בגרמניה וקבע את מושבו בעיר מנהיים .״ים פתח יי-יבה ואליה
התהילו לנהור טובי הצעירים ההרדים המשכילים מכל ארצות גרמניה.
ע
ובכן ,לישיבה זו שם רש״ר הירש פניו ,אך בין הפסקת לימודיו בגימנסיה
לבין נסיעתו למנהיים חלפו חדשים אחדים ,ויש לשער שהתעכב בהמבורג כדי
להתכונן באופן אינטנסיבי בלימוד הגמרא לקראת כניסתו ליי״יבה בחודש תמה
תקפ״ח יצא לדרך .בעיר פרנקפורט הפסיק את נסיעתו ימשך -נ י ם ־ ע ש ר יום.
ושם ערך סידרת ביקורים שפרטיהם זורקים אור על מצב רוחו של הצעיר .היא
ביקר אצל זקן רבני האזור ,רבי משה טוביה זונטהיים בהאנאו הקרובה לפרנק
6
הנהלת הגימנסיה נתנה בידו המלצה המעלה על נם את שקידתו ,את הצטיינותו
בלימודי המדעים ה״תיאולוגיים״ ואת אופיו המוסרי המעולה ,עי׳ . . .״ מ ו^-וזקג*
.״חח!;*{ וח0חוי״י .ז10וז'*-
;!ח
3. 11. 1908. 1<. 213.
7ר״י עטלינגר היה בעל תעודת בגרות.
ז
8
5, 1*11*11011׳<3ןח© 1 1*"* 3״ * ו * ^ 0
*061*1*10
ז
ז
ע / . / ,״ * ״ £• 0 1
298.ק 11$0113£1 ¥ (1907).ש5ש 0חשוז 18־ו4־-1.1^1נ$01ו11ש10
ש
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י י ואצל רבי וולף היידנהיים המלומד ברעדלהיים ,אחד מפרוורי העיר .מאידך
ק ~ להכיר גם את חוגי המחדשים בעיר ,וערב אחד בילה במועדון ה״בונים
החופשים״ היהודים ,וכן סר לביקור בימוםין אצל הד״ר מיכאל קרייצנאך ,אחד
י א ש י הריפורמה ובית הספר ״פילאנתרופין״ ,מרכז החדשנות שבין יהודי
פרנקפורט״ .יום אחד התארח אצל הברון אנשיל רוטשילד וסעד על שולחנו,
ונראה שהצעיר התוסס השאיר רושם בל־יימחה על ה ב ר ו ן .עמום רשמים
חדשים ,שהמחישו לו מחדש את תהפוכות הזמן ואת בעיות היהדות שגמר אומר
כלבי להתמודד אתן ,המשיר רש״ר הירש בדרכו למנהיים והגיע לשם בסביבות
ראש הודש אב ו ו.
י ט
כ י
מ
10
ממכתב שכתב זמן קצר לאהר שהגיע למנהיים ניתן לעמוד על הלבטים
שהסעירו את לב הצעיר בעומדו על סף בית הישיבה ** .המכתב נשלח אל קרובת
משפחה .שגם היא יצאה מבית הוריה באותם ההדשים ,כדי להינשא לאיש במדינת
דנמרק .בין ׳מורות המכתב עולים כיסופים עזים אל בית החורים וזכרונות המביאים
את הכותב לידי עשיית חשבון הנפש:
״הלא שנינו חשים עתה את קסם הנכר; העבר עומד לנגד עינינו עם שלל
תמוגותיו כמין עולם סגור ,כל שמץ ושמץ מזכרוגות ביתנו יקר לנו עתה,
בכל נימי נפשנו אנו דבקים בחוג אהובינו שעובנום .דברים שבבר חשבנו
שאבד עליהם כלח בסערת הימים — כאן חם שבים וחיים מחדש ומושכים
את לבנו .תכונות של עצמנו שלא ידענו עליהן — כאן הן באות לאור
העולם להפתעת עצמנו .רק כאן אגו מגלים בנו ניצני כוה ועצמאות שלא
ידענום מעולם .רק כאן נוכחים אנחנו לדעת את עצמנו ואת עולמנו הקטן,
שתחומיו הם תחומי הטבע ,הידידות והדת .רק עכשיו אנו לומדים את
גודל האוצרות העומדים לרשותנו ,שגם קודם נהנינו מהם ,אך בשעת
הנאתנו -־ לא הכרנום .אורח החיים החדש ,בו אני מצוי כעת ,הבהיר לי
כל זאת בעוצמה ר ב ה ״ ״ .
בהמשך המכתב רומז רש״ר הירש על הלבטים שעברו בלבו בטרם נכנס
לישיבה :היצליח לעמוד במבחן חייו החרשים י היתגבר על רגשות של בושה,
של פחד ושל אכזבה? היאזור כוה בבטהון ובדבקות במטרה שהציב לעצמו י'
על מה ועל מי יישען ן כאן עובר הכותב לתאור הנוף הנפלא שראו עיניו שעה
9רש״ר הירש ,נפתולי נפתלי )בגרמנית( ,פרנקפורט ענ״מ ,1920במבוא .קרייצגאי
היה ידיד־נעורים של החככ ברניים; אין אפוא צורך כהשערתו של י .הייבמו ,היוזם
שבין ש .ר .הירש ליצחק ברניים רבו ,ציון טז )תשי״א( ,עמ׳ ,87הערה '.61
10כעבור שנתיים המליץ רוטשילד לפני ממשלת אולדנבורג על מינויו של רש״ר הירש
לרב המדינה.
11עי׳ נפתולי נפתלי ,עמ׳ .67
12העתק המכתב שמור בידי .מענו:
£ז0כ111ה/0י $ת! ז0ץג ,1-011150 1ותאריכו 10 :באו
גוסט ,1828היינו יום א׳ ,א׳ דר״ח אלול תקפ״ה.
13תרגום חפשי מגרמנית .ההדגשות — במקור.
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שעשה את דרכו דרומה בשפלת הריין ,באזור קורה מאד ה ש י
פ
תבואה,
ר ד ם י ם
פ :י
י
כ ר מ י ם
ה נ ו ף
•
כ ו ל ו
י ע ר י ה
פ ע
,
י נ פ ש י
צ ה ל י
ה ו ק ל
ה
ל
א
י צ ה ל ה
ף י
ש
׳
ל
ח
ו
״.״יי לבי,
י א
י
' '
׳
״
בלי משים נאנחתי בקרבי לקול פנימי דיבר אלי :ראה גא .איל
ה
י ם ה צ י ב
פיגור
ד ,ב ו י א /
וגל
ל
בטבע! כל צמח וכל שיח עולה לקראת המטרי׳
האדם זכה בזכות מלכים ,ויש לאל ידו לזנוח א ת חובתו .ר^ י ׳ ^
מה י ה י עליך ,שמשה ז
לכזב בהותם האלוקי הטבוע בו ,ואז
ד א
י צ ל
ה
ד ,י י
ח
ה
ש
ד
ם
י
א ת י
?
''
ד
תשאף לעלית אל המטרה הרמה שבאורח
אדמת מולדתך הזנחת לא אהת מחובותיך ,ואשר עכשיו נ ל ?
א
ד
מ
ה
ו ה נ ד
ע ו מ ד
ב
ר
ש
ע צ מ ד
ח י ב ו ף
י
ת
ו מ ח ר י ד י ם
נ ר ד ם
ר י ח
צ
מ
י
י
ח ת
מ
ה
א
תה
י
—
׳
להישאר נאמן לתעודתך ולא לסור מ :השביל הצר של האמת? מ נ
משענת וסמוכה ,שתתמוך בנצר הרד בשעת סערה?״
יעוח
ל ׳
י ־־
׳
שקלע בהרהורים נוגים
עומדת לפניו .זקן הוא ופניו אומרים כבוד ורצינות ,אך עיניו הכחולות
,
חיבה ואדיבות.
על
י
״מדוע נפלה רוחך ? — שאל אותי ,וקולו רד ומלא
סיבת הקדרות שבנפשי .אז ק י א :אלקים אדירים ,מעולם לא
ף ייאוש ב׳* י
.. ..
דעתי שאהד מבני משפהתך,
שכזאת .הלא רבים הם במשפהתך אשר מופת אורם יאיר לד בדרכך ,יא
משענת חייהם תהיה גם משענתד שלך .או הבט סביבך בין בני
ובהר לד לדוגמה את האיש הנאמן ביותר לתעודתו .אז נאנחתי ואמרתי*
וכי טוב גורלם של אלה מגודלי? וכיצד אדע אותם ואבחר ביניהם ל
ונראה ,אמר הזקן ,והוביל אותי אל ראש הגבעה״.
והזקן מראה לצעיר קבוצת זקנים הנחים מהיי עמל ונראים בישנים .ב ח י ^
מונח מ ט ה מוצק ואיתן ,יפה למשענת ולהוראת דרך ,אבל
שימוש ,והוא מכוסה אבק של דורות הרבה .לבצד השיני — קבוצה של נוער
וקל־דעת .הם רוקדים במעגל ,וגם ביד כל אהד מהם מטה ,אבל בידם נ י ׳ י
המטה ל מ ק ל ,מקל למשהק ולשעשוע .כאשר יצאו מביתם ,נתנו הזקנים לכל ^
ל שכן למר־
מהם מ ט ה מוצק שאבק
יו ק ב י י ם ,הם רק יכבידו על מרוצתו המהירה והחופשית .הבה ,אמרו,
מעל המטות את אכק הדורות ונעשה אותם ל ק ל ק ל ,ל ץ ! אולם כאשי
ןקלי־הדעה
.
,ן
י
נתקלו בדרכם באבני נגף וביקשו ל ת
יפלו.
י
י לו
י י ז
ך ם
ו י ח
ד ,צ ע י
י ה נ ה
ו ם
מ
ד
ת
י
מ
ב
א
ר
מ
ח
י
א
ם
י
מ
ה
ת
י
י י י ע ן
:מ
ש א ת ה ׳
ת ו ת ק
:ון
ד
ב
ה
מ
ט
מ ו ט ל
ה
ע
פ
ה ד ו ר ן ת
כ י ם ה ג
ה
מ
ע
כ
ר
א
ם
ב
מ
ט
ה
ב ג א ן ן
ב ו ׳
ג ם י י
מ
מ ו ד
ד ם
ו ת
ב מ ק
ם
ן ת ׳
ה
ר ן
ם
נ י
ן ב ר ו
״רואה אתה ,המשיך הזקן ,כאלה הם רובם .אד הבט נא ,הנה קביצי'
שלישית :בצעדי גברים ,בלב שמח ובפנים מאירות הם צועדים בביטד/ר׳
להראת מטרתם הרמה ,ואותם המטות בידיהם ולא ייראו רע .כאשר ניתן
ל ה ם המטה המאובק ,ה ס י ר ו א ת ה א ב ק מעליו בזהירות ,לעתה
שמהים בזוהרו המחודש ,שמתים במשענתם ,משענת חייהם .ועתה? י ׳
מטה זה מהו ? העשית את בחירתך ,שמשון ? איתנה היא בחירתי ,אמרי ׳
אך לא אדע טיבה של משענת זו .אמרתי — והסמקתי .ובכן ,בדוק נא
ר ,ם
ת ד ע
]י
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעצמך ,א מ ר והגיש לי א ח ד המטות .ו כ א ש ר א ה ז ת י בו ו ל ב י ד ו פ ק ב ח ז ק ה —
ה נ ה נ פ ת ח המטה ,ובידי — ס פ ר תורה .קחהו ,אמר ,והוא ינחה א ו ת ך ב ד ר ד
ב ע י צ ו מ ם ש ל ההיים ת ג ל ה ה ת ו ר ה א ת כ ו ח ה לך .ואם י ש ל ך חבר,
חייר.
העומד
א ו ת ו ה צ ע ד ש ה נ ך עושה — ,ה ג ש ג ם ל ו א ת
לעשות
המשענת
הזאת״.
עד כאן
הנהדרים.
״בני
כאשר
חחלום.
הצעיר,
התעורר
המשיך
ליהנות
הטבע
ממראות
לוו־יתי ה ת ח י ל ו לשיר שירים עליזים ,ו א נ י -־ צ פ י ת י ש ו ב ב ש מ ח ת
ל ב ב ל ק ר א ת העתיד ,ועךיין א נ י צופה .ואם תשאלי ,מ ך ו ע א נ י כ ו ת ב ל ך כ ל
ז א ת י ה נ ה ח ש ת י צ ו ר ך ל ש פ ו ך א ת א ש ר בלבי .ה ר י כ א ן א י ש ל א יבין א ו ת י
שכן כאן הם כולם
ב ב י ת ,ואז הרי ח ו ש ב י ם ל ג מ ר י א ח ר ת . . .ובכן ,ק ב ל י
נ א א ת מ כ ת ב י כ ד ף מיומן חיי
ובשולי
״מה
הפנימיים״.
המכתב:
תאמרי על כד
שאני
קורא
עכשיו
בכתבי
טאםוו
בשפת
כמובן,
ה מ ק ו ר ״ •י.
ד ו מ ה ש מ כ ת ב זה יש ב ו משום ת ע ו ד ה ר ב ת מ ש מ ע ו ת ל ג ב י מ צ ב הרוח ו ה נ פ ש
בו נ כ נ ס ר ש ״ ר הירש ל י ש י ב ת ו ש ל ר ״ י עטלינגר .הוא כ ב ר ג מ ר א ו מ ר ל ד ח ו ת
מ ע ל י ו א ת ״ ה מ ק ל ו ת הרצוצים״ ש ל מ ר ב י ת ב נ י דורו הצעירים ,א ו ל ם ל ה ח ל ט ה זו
הגיע ת ו ך ל ב ט י ם וחיפושים מ כ א י ב י ם .מ א י ד ך ב ר ו ר לו ,כ י מן ״המטה ה נ א מ ן ״ ש ל
ה ז ק נ י ם צ ר י ד ל ה ס י ר א ת א ב ק הדורות .ת ו ר ה — כן ,ואף ת ו ר ה שלמה .א ך ל ל א
ה כ י ע ו ר ו ה פ ס ו ל ת ש ד ב ק ו ב ה ב צ ו ר ת ה ה ח י צ ו נ י ת ש ל יהדות ה ת ו ר ה בזמן השיעבוד,
הכפייה
והמיצר ש ל הגיטו .ו ה ע י ק ר :תורד ,זו ת ו ר ת חיים היא ובחיים ה מ ל א י ם
כ ו ח ה ו ת פ א ר ת ה .א ג ב נ י ת ו ח ה מ כ ת ב מ ת ג ל ה אפוא ,ש כ ב ר נ מ צ א י ם בו יסודות ש ל
כ מ ה מ ע י ק ר י מ ש נ ת ו ש ל ר ש ״ ר הירש ,כ פ י שיבואו לידי ביטוי מ ג ו ב ש כ ע ב ו ר
ש ב ע שגים ,ב ״ א ג ר ו ת צפון״ וב״חורב״ .ג ם ה ה ת פ ע ל ו ת האופיינית מ ה ד ר יופיו ש ל
ה ט ב ע יש כאן ,וגם ה ל ק ח הנ?וםרי ש ע ל האדם ,ב ע ל ה ב ח י ר ה ההופשית ,ל ל מ ו ד מן
ה ט ב ע העושה ב ע ל ־ כ ו ר ח ו א ת רצון ב ו ר א ו — נושאים שעתידים להופיע ש ו ב ושוב
1 5
ב ה ג ו ת ו ש ל ר ש ״ ר ה י ר ש .ואף ה כ ר ת ו ה ב ר ו ר ה יש כאן ,שדרכו ה מ י ו ח ד ת היא
ל פ י ש ע ה ד ר ך יחיד ,ל א ר ר ך הזקנים ו ל א ד ר ך הצעירים המחדשים ,ו ס פ ק א ם
ח ב ר י ו יבינו לרוחו .לכשיגיע ל ר ב נ ו ת ,ל א יהיה מ ב י ן ה ר ב נ י ם ה״שרידים״ •.1
ש נ ה ת מ י מ ה ל מ ד ר ש ״ ר הירש ב י ש י ב ת ו ש ל ר ״ י ע ט ל י נ ג ר במנהיים ,וממגו
ק י ב ל ג ם ה י ת ר הוראה .שבת לימודים א י נ ט נ ס י ב י י ם א צ ל א ח ד מ ג ד ו ל י ה ד ו ר ומגאוגי
ה ת ו ר ה ה ר ח י ב ה והעמיקה א ת יסודות ה ל מ ד נ ו ת ש ק י ב ל מ ר ״ י ברגיים .שיטת הלימוד
ש ל ב ע ל ״ערוך לנר״ ה ת ר ח ק ה מ ן ה פ ל פ ו ל לשמו ו נ י ס ת ה ע ל ־ י ד י חקירה לוגית
ושיטתית
ל ה ב י א א ת ה ל ו מ ד ל כ ל ל שליטה גמורה ב ה ב נ ת ה מ ק ו ר התלמורי ,כ ד י
14טורקוואטו טאסו
-מגדולי המשוררים האיטלקים במאה ה־.16
15השווה ,לדוגמה ,כתבים )בגרמנית( ,כרך ו ,פרנקפורט ענ״מ ,1912עמ׳ 312למטה.
16השווה י י .כץ ,דמותו ההיסטורית של הרב צבי הירש קאלישר ,שיבת־ציון ב -ג )תשי״א־
ב( ,עמ׳ 21ואילך.
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א
ל ה ג י ע לידי ה כ ר ע ה נ כ ו נ ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה — ״ ש מ ע ת ת א
ל
ב
י
ד
ש ש י ט ה זו ה ש פ י ע ה ע ל גיבוש ד ר ך לימודו ו פ ר ש נ ו ת ו י י י י
א
ד ה י ל כ י 7א
כ י ת
ל
כ
ר
"
ל
ה
~'
ש
ע ק ר ו נ י — ס פ ק א ם ק י ב ל מ ר ב ו ״ י .א ו ל ם אין ס פ ק ש ה ש פ ע ת ו
ת
ר
מ
ת ר ו מ
ה
ל
ח י : :י ב ד
י
צ
י
ו
ה
ב
ק
ש
ת
פ
י
ע
מ
ל
ה
ו
י
י
ה
י
ד
ל
ת
ת
י
1
1
" '־' ,לקה
,
ד
י
"ליננר
ע
י
י
^'
,י
ד
י ׳ י ר ה
ייםי׳
י"" "
'"
׳
י׳
ע ט ל י נ ג ר ל א ה י ב ב א ת מ ג מ ת ו ה פ י ל ו ס ו פ י ת ו ה ה י ס ט ו ר י ו ס ו פ י ה ש ל ה ח כ ם ברניי
ו ה ש פ ע ת ר ב ו ה ש נ י ס י י ע ה וודאי בידי ר ש ״ ר הירש
ה ב ל ע ד י ת ב ר ב ו הראשון .ת ו ר ת ו ש ל ר״י ע ט ל י
ע
נ ג ר
לרכך א ת
. .
:
ה
ת ד >
ב
ר
תלו
ת ו
?
^
1
י׳י ^
ל א י ז ו ן דיש
ה
פ ו ת י ו ש ל ר ש ״ ר הירש ולעיגונן ה א י ת ן ב מ ק ו ר ו ת ה י ה ד ו ת ׳׳.-
בייחוד נ י כ ר ת ה ש פ ע ת ו ש ל ר״י ע ט ל י ג ג ר ע ל מ ש נ ת ת ל מ י ד ו ב ה צ ב ת ן ר׳ברי י
י ן ך ר׳
ל
שיל ״שתי ה ח ז י ת ו ת ״
ש
מ
ב
ח
מ
ה
ת
ן
ת
ה
ר
ח
:
ז
ת
י
ן
א
ת
ן
פ י
כ ל
:
פ
=
י
נ
ה
ה י ד ,ד
ל ת ו ר ה ע ל פי דרכו ,ו ח ז י ת א ת ת כ ל פ י חוץ — שמירה א מ י צ ה ע ל ח ו מ ת
2
ה נ א מ נ ה נ ג ד ח ת י ר ו ת הריפורמי׳ ־ •
עטלינגר
תכניות
ב ג י
'
א
ט ת י
ב
ל
ע
ו
י
ד ז י נ י ד
ת
ה
פ ת י ה ו ת ו ע י ר נ ו ת ר ב ה ל ג ב י צורכי הזמי ו ה מ ק ו ם
לימודים ש ה ר ג ו מן
המסגרת
המקובלת בהינוך
ד
ו
ר
ת
י
י
ו
והמליץ
היהודי
ג י ל י >
ה
^
י
יעל
בפירוש
המסורתי•
ב א ו ת ה השינה ,ב ה ל מ ד א צ ל ו רש״ר הירש ,פ נ ו עליו מ ר א ש י ק ה י ל ת א מ ש ט ר ד ם
0
ב ש ת י ב ק ש ו ת :ה ם ביקשו מ מ נ ו להכין ת כ נ י ת לימודים מ פ ו ר ט ת ע ב ו ר ב י ת ה מ י
ל ר ב נ י ם ב א מ ש ט ר ד ם ,והם ש א ל ו ה ו א ם ה ו א מוכן ל ע מ ו ד ב ר א ש ה ס מ י נ ר ה ז ה ש ש
י
ר
ל ר ב נ י ם ש י ו ק ם ב מ ד י נ ת ו ,א ך יש ל ה ב י א ב ה ש ב ו ן א ת ה ת נ א י ם ד ,מ י ו ח ד
ים
יצא בעולם .ר״י ע ט ל י נ ג ר ה ש י ב ש א מ נ ם ה ו א ע ס ו ק
סמינר
ע
בהכנת תכנית כזאת
ב
ו ר י
ש ב כ ל מ ק ו ם ,ו ב ע י ק ר א ת ה נ ס י ב ו ת החינוכיות ,כגון ה א פ ש ר ו ת ל ה ע ס י ק ה ב ר ל ׳
מ
ב ר מ ה ה ד ר ו ש ה והישגיהם הלימודיים ש ל ה ת ל מ י ד י ם ע ו ב ר ל כ נ י ס ת ם לסמינר•
הודיע ר״ י ע ט ל י נ ג ר לשואליו א ת הקווים ה כ ל ל י י ם ש י
מקום
שכבר
מ ו
עיבד:
המקצועות
בתכנית הם
הכלולים
גמרא
—
תכנית
£
כ
הלימודי
)לימוד
0
אינטנסיבי
ו א ק ס ט נ ס י ב י ( ,לשון ה ק ו ד ש )לשון ודקדוק( ,ת ו ר ה ונ׳יך ,מ ו ס ר ,מ ד ר ש ו י ל ו ם ו פ י ר י
הפ
ה י ה ו ד י ת ש ל ימי ה ב י נ י י ם ; כן המליץ ב ת ו ק ף ע ל
ה
ש
כ
ת
ר
ר ב
יי
ת
ם
ך
ו
כ
י עבודתם׳
ד
,
הן ב ת ח ו ם ה ה ל כ ה ה מ ע ש י ת ,ה? ב ת ו ר ת ה נ א ו ם וההרצאה .א ת ה ב ק ש ה ל ע מ ו ד ברא *
המוסד
1
ב א מ ש ט ר ד ם ד ה ה ל פ י ש ע ה . -מ כ ל מ ק ו ם יש להניה ,כי ד ב ר פ נ י י ת ם של
17עי׳ הרב י .אונא ב־
ית^ 1-03י!*׳׳*^ !*.יי׳זי ׳׳י^א ,1953עבי׳ .218—217
18את המקומות בכתבי רשר״ה ,בד>
ם
ה
ב
,
מ
א
ד
ב
ר
י
ל
ר ב ו ׳
י
ק
ע מ ג ו
ט
א ל ,פרשנים
ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש״ר הירש על התורה ,ירושלים תשכ״ב׳
ע
מ
כה—כו.
19עי׳ י .היינמן ,ציון טז ,עמ׳ .46
20עיי הערתו של הרב לוונשטיין בישורון ,כרך ז <תר״פ־א( ,עמ׳ .490
21כעבור זמן רב הטעים רשר״ה במכתב אל אחד מחתניו .כי זה מכבר התרחק ממשנהו
העיונית של ה״חכם״ )שמעתי
מ פ
י
ה ד
״ י
ר
י
פ >
ג
ן
מ
פ
ר
ץ
ב י ר ן ש ל י ם ( <
ע
ל
כ י כ
ל ו ל היחם
שבין משנת רשר״ה למשנת ר׳׳י ברנייס עי׳ מאמרו הנ״ל של י .היינמן בציון•
22השווה מש״כ ,המעין ,ט ב ת תשכ״ט ,עמ׳ .25—24
,ז , £1]^0ן 7ן ^ ^ ן
- 23ח *16ז ״ י ( {5 0ח3ו>1ז0113
0ש 3
. 235.ק ¥ 0 1 * 1958,
60
www.daat.ac.il
׳ ת ת 3ו ח 0 1ז
ל1
£
_–
ז ; 1״ 5
0ח
? ) ,ח ״ ; 4. 1.ש(
ץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ י ב י
אמשטרדם
'
הישיבה.
ותכנית
הלימודים
עבור
הסמינר
לרבנים נודע
בקרב
תלמידי
ל כ ד יש ל ה ו ס י ף :ר׳ י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר ד י ב ר ג ר מ נ י ת צ ח ה ו ד ר ש א ת ד ר ש ו ת י ו
•פי ה ס ג נ ו ן ה ח ד ש ו א ו פ נ ת ה ז מ ן ׳ ־ .ב ד ר ך פ ר ש נ ו ת ו ה ד ר ש נ י ת ו ב ב ח י ר ת הנושאים,
ייחד
'*.יהם
והרחיב
את
ניכרים
הדיבור.
קווים
בולטים
ב מ ש נ ת ו של ר ש ״ ר הירש•־־ .ו כ א ש ר הוציא ב נ ו ש ל ר׳
ב י
החוזרים
לאחר
מכן
נ פ ת ל י הירץ וויזל א ת
א ו ר א ב י ו ע ל ס פ ר ב ר א ש י ת )פ׳ א — ג ( ,ל א נ מ נ ע ר״י ע ט ל י נ ג ר מ ל ה ד פ י ס ב ו א ת
ה ס כ מ ת ו ,א ף י ע ל ־ פ י שכידוע עורר ר נ ״ ה וויזל א ת זעמם ש ל כ מ ע ט כ ל ג ד ו ל י הדור,
שעה ש ת מ ך ב ה ת ל ה ב ו ת ב ת י ק ו ן ס ד ר י החינוך ה מ ס ו ר ת י ב ע ק ב ו ת ״ פ ק ו ד ת ה ס ו ב ל נ ו ת ״
ש י ה ק י ס ר יוסף השני .ב ה ס כ מ ה נ א מ ר בין ה ש א ר :
״ ל כ ו ו ר א ו מ פ ע ל ו ת ב א ר ץ א ש ר פ ע ל ו ע ש ה ה מ ש ו ר ר ה ח ו ק ר והמליץ ה נ ו ד ע
ל ש ם ו ל ת ה ל ה ב כ ל מ ח נ ו ת ה ע ב ר י ם ע ד קצוי ארץ כ ב ו ד מהו׳ נ פ ת ל י הירץ
וייזל זצ׳׳י ב ה ב ו ר י ו ה מ פ ו א ר י ם מיוסדים ע ל א ד נ י ה ק ב ל ה ו נ ד ב ר י ם ע ל ד ר כ י
3
יופי ה מ ל י צ ה אין ב ה ם נפתל״ ־־־.
ג ם ב ה נ ה ג ת ה צ י ב ו ר ובנילתמד .נ ג ד ה ר י פ ו ר מ ה היה ר״י ע ט ל י נ ג ר מ ו ר ה ד ר ך
ל ת ל מ י ד ו .ח ו ת נ ו ודודו היה מ ר א ש י ה ק ה ל במדינה ,ו ב ה ש פ ע ת ו נ ת מ נ ה ח ב ר הוועדה
ה ד ת י ת שיל ה ו ו ע ד העליון ליהודי מ ד י נ ת באדן .בוועד העליון ש ל ט ו אוהדי ה ר י ־
פ ו ר מ ה .ו ה נ ה ק ר ה ד ב ר — ש ו ב ב א ו ת ה ש נ ה עצמה .1829 ,ב ש ל פ ג י ע ו ת ח מ ו ר ו ת
ש ל הוועד ה ע ל י ו ן ב מ ג ה ג י י ש ר א ל נ ו צ ר אז מ ש ב ר ה מ ו ר בין הוועד ובין ה ו ו ע ד ה
הדתית,
עטלינגר
ור״י
ע ט ל י נ ג ר ו ח ב ר י ו הגישו
למעשה מכל
עבודת
קובלנה לשלטוגות.
הוועד
העליון זי• .-א ת
לאחר מכן פ ר ש ר״י
עמדתו
העקרונית
בעניין
ה ש ל ו ם ו ה א ח ד ו ת ב ע ם ו ה צ ו ר ך ל ה י ב ד ל מ ע ד ת הריפורמה הגדיר בדברים ,שרישומם
ניכר יפה ב מ ש נ ת תלמידו רש״ר הירש:
24בין השאר נדפסו15 ¥01-113110 :ב 5טג 1836; 0515 0011051גח0110…, <110ז115ת1ח.
…,ח030א 11ת 11ת80ח3111ח3ו1נ ; /1ג״ 1845, <110ז 0ג 1ו ח 0 0א 18^011 •. 12.׳.י £ז1ע2.
801•, 1899.ת0כ1וחג ! . 1.. 0ג .ק ח .ל1רי13ז תני* •53ז0ו1
25עי׳ י .עמנואל ,בעקבות גדולי ישראל באשכנז ,הרב שמשון רפאל הירש משנתו
ושיטתו ,ירושלים תשכ״ב ,עמ׳ ) 151—150על החיוב שבהידור מצוה(; ) 161על תפקיד
האם בחינוך; ושמעתי מפי מו״ר ד״ר שלמה אדלר ,שראה דרשה מודפסת של בעל
ערוך־לנר לכבוד חגיגת בת־מצוה(; ) 179—178על החובה לעסוק ולדרוש כנזעמי
המצוות; ועי׳ בלקט הדרשות שהו״ל ע״י הרב מ״ל במרברגר — ראה הערה — 24
עמ׳ !0ואילך ,על הסימבוליקה של השמש והירח ביחס לישראל(.
26עוללות נפתלי ,מחברת ראשונה ,המבורג תר״ב.
27עי׳ ; . 228 9ק 11^0 1909,־151ע11011 1113011, 1>£1ש3(1'15נ 1־. 005011101110 301ת/1ץ/^.. 1_0
. 344ק , 1927,ח30״11011 1נ$1ו211ל ז >:1110 3 0ז31£05(:11וח101ל 1,גו11ח. 8.0$6מ .ס ל ע המת־
לוקת העיקרי היה נםיון הוועד העליון להעניק םמכות לבל אחד מחברי הוועדה הדתית
)שביניהם היו גם הדיוטות ואוהדי הריפורמד (.להסמיך רבנים ולאשר מינויים.
01
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״ואל ימנע ה ל ו ח ם מלחמת ד׳ נ ג ד המינים ע״י טענה ה כ ו ז ב ת שגדול השלום
וטוב לחזוק בהתהברות
כ
ל
ש
א
ר כ
״.
י
ם
.״
ר א ?
ע ״ פ מ ה שיש ל ב א ר א ח ת מ ה ה י ד ו ת .״ ן
ר
ב י
• ,
,
י
כ ן נ ה
ה
ו
ש
ב
ע
ל
ע ע :ן ת
ין
ו ב
ס
פ
י ו ד לבבות
ר
י לבי אתונא
ב
ב ב כ ו ר ו ת פ׳ א ׳ . . .פי׳ ש ב ק ש ו מ מ נ ו שיראה ל ה ם כלי ש א י נ ו שוד ,ההפסי
יסהוא מ פ ס י ד הביא ל ה ם מ ה צ ל ת שהיה ארוך ו ר ה ב יותר מן ה פ ת ח אמי
ל ה ם ה ב י א ו ב ר ז ל ש ס ו ת ר בנין ה פ ת ה ו ה כ ו ת ל ע ד ש י כ נ ס ה מ ח צ ל ת וזה ר׳וא
ה כ ל י ׳באינו שוד ,ה ה פ ס ד שהוא מ פ ס י ד וענין ה מ ש ל י״ ל ל מ ה ש א מ ו
שהמהצלת
ש נ ע ש ה ע״י קישור הקשים של ת ב ן יהוצין ה ו א
מ
ינו
ל חברת
ש
בני א ד ם ש נ ת ק ש ר ו י ה ד והשער הוא משיל ה ש ע ר א ש ר לד׳ צדיקים יבואו
בו מהיי העוה״ז לעוד,״ ב שהוא ק י ו ם ת ו ר ה ו מ צ ו ת וזה מ ה שאמר להם י'
יהושע א ם ה מ ה צ ל ת מ ש ל ה ב ר ת בני א ד ם ל א יכול ל ב ו א א ל ת כ ל י ת ו כי אם
בהנתץ
ך ו
י
צ ע ר
ל ׳ ל
ד
ה פ ר
ת
ו
ר
ה
ן
מ
צ
ן
ת
ה
א ז
ל ה פ ס ד א ש ר יפסיד ולכן אל יניח ה א ד ם
ן
א
כ
ל
י
״.
להחזיק
ח
א י ן
פ
ץ
ב ן
ש
ל א שור׳
ב ת ו ר ה מפני הטענת
ה כ ו ז ב ת שאין ל ה ת נ ג ד ל ט ו ב ת ה ב ר ת ב נ י אדם.
ו ה ט ע ם ב ז ה ש א ף שגדול השלום שבין א ד ם ל ה ב י ר ו ע ם כל זה יותר ט י
ב
ה ש ל ו ם שבין ישראל ל א ב י ה ם ש ב ש מ י ם ולכן מי ש מ ק נ א ק נ א ת ד׳ להחזי?
ה ת ו ר ה הוא ההפץ ב ש ל ו ם ושוהרו וראי׳ ל ז ה
פנהס…״
בשלהי הקיץ של ש נ ת ת ק פ ״ ט ע ז ב רש״ר הירש א ת ה י ש י ב ה כדי ללמוד שניי
א ח ת ב א ו נ י ב ר ס י ט ת בון .ב ל א ת ע ו ד ה א ו נ י ב ר ס י ט א י ת ל א היה ל ו כל סיכוי להגשים
א ת ״ ת כ נ י ת החיים״ ש ק ב ע לעצמו ,שכן כ מ ע ט ב כ ל מ ד י נ ו ת מ ע ר ב א י ר ו פ ה נ ד ר
ע
כ ב ר אז כל מ ו ע מ ד ל ר ב נ ו ת להציג ת ע ו ד ה כזאת .ע ת ה ,ל א ח ר ש נ ת הלימודים אצל
ר ״ י עטלינגר ,ה ר ג י ש א ת ע צ מ ו מ ה ו ש ל דיו ב א י ש י ו ת ו ' ה י ה ו ד י ת ומיוצב דיו בדרכי׳
כדי להעז ולהיכנס
בשערי החולין ש ל ה מ ד ע ו ה ה כ ר ה — ו ל א להיפגע .ר ב י
0
מ ה ב ר י ו בישיבה עשו כמוהו ,ו ע ם שניים מ ה ם נ ש א ר ק ש ו ר ב ק ש ר י ידידות ועבודת
משותפת:
ר׳ צ ב י בנימין אויערבך ,ששימש
ובהאלברשטאט,
ור׳ גרשון יהושפט ,הדיין
לאחר מכן
ב ר ב נ ו ת בדארמשטאט
ב ה א ל ב ר ש ט א ט ׳•׳־ .אל ר״י עטליננר
0נ
נשאר רש״ר הירש קשור כל ימי חיי ר ב ו :הוא הריץ אליו ש א ל ו ת בענייני ה ל כ ה ׳
ה ש ת ת ף ע מ ו ב מ א ב ק נגד הריפורמה ו ה ס כ מ ו ת שניהם נ ד פ ס ו ב ס פ ר י ם שוגים׳
28מנחת עני ,מהדורה שניה ,פרנקפורט ענ״מ תרפ״ה ,ס׳ סנחס ,קד ע ״ ב -ק ה ע״א•
בהקשר זה יש אולי משמעות גם לעובדה שר״י עטלינגר ציין את תוארו כ״פומד
משמרת הקדש״ )עוללות נפתלי הנ״ל( ו״שומר משמרת הקדש״ )שו״ת בנין ציו0׳
זכך נהג גם רשר״ה בשערי ספריו.
29עי׳ חילופי המכתבים ביניהם בגליון היובל של ״איזראעליט״ לזכר רשר״ה ,תרס׳׳ח.
עמ׳ .36-35רשר״ה ור״ג יהזשפט גרו במנועים בחדר אחד והם למדו יחד ב״חברותא״׳
עי׳ כתב היד של יומן גרץ בספריה הלאומית בירושלים ,כרד ב עמ׳ .47ל א מל
המותר לציין ,כי בימי שהותו במנהיים התוודע רשר״ה גם אל אברהם גייגר ש ל מ י
אז באוניברסיטת היידלברג הקרובה למנהיים ,עי׳
•18—9
3 0
•ק 1878.ת!1ז80
שת 013550וז א
8
ש3
.־!00180
ת10־(תו 501ועי׳ מש״כ ,המעין ,אב תשט״ז,עמ׳ 39ואילי
שו״ת בניז ציון ,סי׳ מח ,פו )״הנה ראיתי כי ידיו ר ב לו לחקור ולדרוש על
הדין על נכון״(.
62
www.daat.ac.il
כ
ל אופני
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ס פ ר י ם ועל ס ו פ ר י ה ם
יליזק לוי
פירוש רש״י על ה ת ו ר ה — מ ה ד ו ר ה מצולמת
של הדפוס הראשון
ה ו צ א ת ס פ ר י ם ״מקור״ — ירושלים ז י כ ת ה א ת ציבור העוסקים ב מ ק ר א ו ב פ י ר ו ש
י -״ י ב מ ה ד ו ר ה מ צ ו ל מ ת של הדפום הראשון ש ל פירוש רש״י ע ל התורה ,א ש ר
א כי׳ באדר ,ש נ ת ה׳ א ל פ י ם ר ל ״ ה ) (1475ע״י א ב ר ה ם בן גרטון ) ג ר ש ו ן ? ( ב ן
ק א ב ר ה ם ״בריגו המדינה ,ד ע ל ימא מותבא ,בסוף ק ל ב ר י א ה ״ — כפי ש נ א מ ר
בקולופון .לסי ד ב ר י ו ש ל מ ר י .יוסף כהן במבוא ,הרי ס פ ר זה הוא ה ס פ ר הראשון
ל ה ״ ק ,ש ת א ר י ך ה ד פ ס ת ו מופיע בו .ל ד ע ת ו א ב ד ו כ מ ע ט כ ל ה ט פ ס י ם ש ל ה ד פ ס ה
עם גירוש ס פ ר ד ועם פ ע ו ל ו ת האינקביזיציה שם ,ורק ע ו ת ק יהיד ב ע ו ל ם נ ש א ר
ב ס פ ר י ת פ ל ט י ג ה ב פ ר מ ה שבאיטליה .ה ד פ ס ה זו ה ו ז כ ר ה ב ס פ ר ו של ר׳ א ״ מ ליפשיץ
על רש״י
י צ
י צ ה
כ
ז ו
2
נ ר א ה שר׳ א ב ר ה ם ברליגר ,שההדיר א ת פירוש רש״י ע ל ה ת ו ר ה עפ״י יותר
מ מ א ה כ ת ב י יד ודפוסים ר ב י ם מ א ד — כ פ י שהוא כ ו ת ב ב ה ק ד מ ת ו — לא ה ש ת מ ש
ב ה ד פ ס ה זו ,אעפ״י שהוא ידע עליה י .כ ל ה ע ו ב ר — א פ י ל ו ב ר פ ר ו ף — ע ל ד פ ו ס
רג׳יו ,ומשווה א ת ה נ ו ס ח עם מ ה ד ו ר ת ברלינר ,ישים ל ב ל מ א ו ת ה ב ד ל י ם גדולים
וקטנים ,מהותיים ו ב ל ת י מהותיים ,ואין ס פ ק ש ל פ ח ו ת ב ח ל ק מ ה ם היה יכול
ל ה ת ח ש ב ב ע ב ו ד ת ו היסודית והאחראית ,א י ל ו דפוס זה היה לפניו .ב ה מ ש ר ד ב ר י
א צ ב י ע עס״י ה ד ג מ ו ת ע ל שינויים מהותיים ש ב ו ד א י היו מוצאים להם ה ד
במהדורתי ,עפ״י דרכו ה מ ת ו א ר ת ב ה ק ד מ ת ו .
;
ב ע ב ו ד ת השוואה זו ע ס ק ה ר ב ח ״ ד שעוועל*• מ י ד עם ה ו פ ע ת המהדורה
ה מ צ ו ל מ ת ,וחשף ק ר ו ב ל־ 400שינויים .זריזותו ידענותו ונםיונו ה ר ב ב מ פ ר ש י
ה ת ו ר ה עמדד לו ,ו ה ז ק ה ע ל ח ב ר שאינו מוציא מ ת ח ת ירו ד ב ר שאינו מתוקן,
מ ל ב ד ת י א ו ר עצם ה ה ב ך ל י ם הוא גם מ ע ר י ך את .ע ר כ ם ש ל השינויים ב ה ב נ ת ד ב ר י
רש״י ודיוקם עפ״י השוואה עם ה מ ק ו ר ו ת ש ב ת ל מ ו ד ובמדרשים ,וכן עם מ ו ב א ו ת
מ ד ב ר י רש״י א ש ר ב מ פ ר ש י ם אחרים .ח ו ש ב נ י ש ל א א פ ג ע ב כ ב ו ד ו ש ל ה ר ב א ם
אומר שעל ח ל ק מ ה ע ר כ ו ת י ו ניתן ל ה ת ו כ ח ובאחדים מהן הוא טעה ב מ ח כ ״ ת * .
ג
1הוצאת ״מוסד הרב קוק״ ,תשכו ,הערה א ,83עמוד קצג.
2רש״׳ על התורה ,אברהם ברלינר ,מהד״ת .פרנקפורט תרםה )ירושלים ,קריה נאמנה,
תשכ״ב .עיין גם הערת הרב שעוועל בהקדמתו.
3הערה ,11עמוד >ע .וראה בהקדמתו בשפה הגרמנית )עמוד וו (/שהוא אינו משוכנע
שהטכסט של הוצאה זו
-המבוסם על כתבי יד
-מתוקן די הצורר.
4קונטרס לשונות רש״י ,הוצאת פלדהיים ,ירושלים ,תשלא.
5לדוגמא :במדבר כא ,ע ~ לדעתו של הרב שעוועל טעה ברלינר בהחשיבו את המלים
״כי ארגון גבול מואב״ כמובאה מפסוקנו .אמנם הפירוש לפי ד״ר מםתבר בהביאו מלים
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ל דרכו בציון
לקונטרסו
הרבות
ההשמטות
כותב
ש ב ד פ ו ס זה הוא
ד ב
ב״פתח
י״
י ג
) ה ע ר ה ב( שהוא העיר עד כ מ ה פ ס ק א ו ת ה נ מ צ א ו ת ב מ ה ד ו ר ת ב ר ל י
מ ר
ואשיר ה ס ר ו ת ב ד פ ו ס רג׳יו .ה ב ל שהוא אינו מסביר ,ד א ב ת נ א ושייר י -
־
7
ר א ה ל ר ה ק ו מ ה ל ק ר ב .נדמה לי ש כ מ ה מ ה ה ש מ ט ו ה ה נ ״ ל הן פ ש ו ט טעויות ד פ ו ס ׳
י
רש״
ס ת ב ר
ש,
א באו
,ץ
אלה כמובאה מספר שופטים מפיו של יפתח ,אבל גם הנוסח של ברייבי ״
"
צריך להסביר מ ה מנמקים המלים שבפסוקנו ״כי ארניז
שבנ׳׳י חנו באותה רצועה — ויחנו מעבר ארנון וגו׳ היצא מגבול ה א מ י י
בגבול מואב — כי ארגון גבול מואב ,והם לא נתני ל ה ב רשות לעבור באר*
^״.
הכרח לעשות את ברלינר טועה.
״יי• אותה מ י *
י.
ועוד דוגמא :שם כא ,כח — במהדורת ברלינר :אכלה ער -יאב• ־־־*
.״ ״ת
*־
קרוי ער בלשון עברי .ובדפוס רג׳יו :אכלה ער מואב .השביל ? י
שביז
־
׳
^ וזהו
'
'
ההערה ,כי הרי הפסוק אומר ,כי אש יצאה מחשביו
' ו כ ' ו ׳ י
׳
"
־־
'
'
'
אשר נטה לשבת ער — ער הוא שם המדינה של מלכות מזאב — שההר נסי'
י ר>מל
י ל י ־
, – .״ *•> ׳>׳>^ -עייעל ' ' ׳ א
ופלא על הרב שעוועל שלא העיר על י•׳־׳
שלפי
ודוגמא נוספת באותה פ ר ש ה :שם כא ,ל — בד״ד מ י י ׳ " '
מ פ י
מ ו א ב
ג ב י ל
י ל כ )
?
י
ן ל
,
וא
י 1
י י י ר
ו י
ש ע ו ו ע ל
ז ה ר ב
מ ע י י :
ז
ה
י י י ת י
נ כ י ז
ו
ב ר ו י
ל
א
ד ,ב נ ת י
א
ל
ת
א
ר
ע
י
ח
ו ג ו
א י נ ה
ע י
י א ו ל י
ה י א
מ ש ג י
2
) ו א ג ב
ד ׳ ע י
ע
ב ד
כ
ר
נ ו ס ף
א
ל ע י ל
ל
כ
ע
ה
פ ס ו ק
ם י א ב
ר
ט י
א
א ח י י
ם
מליפ
ר
ים
(
א ח ר
ב ד
סי
י ג י ר ם
ד
יין* ן/ן״2
״למען היות ניר לדוד עבדי — ויש לפרשו כצו כילו לכם *-יי•
פירוש זה יהיה הביאור שם )הושע י( ־ .קבלו על עצמכב
ע
ל
ו
ו
ברש״י שפירש בדרך אחר .עכ״ד .והנה עיינתי שם ברש״י׳
ו
י
י׳
מ
ו א
מ
מ
ע
ש
מ
פ
י
י
ת
ל
י
וע
א
ל
ש
?
יי״ט
חריסי"
מ
נוםף
ו ך ד ש
ל פ ר ע ו
ואני תמה ,מדוע ל א נניח שרש״י בבמדבר מתכון במלים ״ויש
ל
"
פ
״ י י יי־
״״ • ונירם אבי
ב ה י
א סבת
^
על הראשון — לשון עול מלכות — יזאת בהקבלה לפירושי
שדותיהם החרושות אבדו ,אעפ״י שפירוש ז ה קשה להתאימו .ואולי זאי
,ןך״גר•
השמטת פירוש זה) .ועי׳ גם רש״י ירמיה ד ,ג(.
ך )?נס
׳
6לדוגמא :ויקרא י ,טו — הרב ש .מעיר שבד״ר מוסיף כסו? :שי?
טעה בשתים :א .גם ברלינר ב״זכור לאברהם״ )הערה יב( מוסיף את הדיביי ^ אשי
' ' ״ שוק
שינוי — ועיי״ש( .וב .ההוספה אינה בסוף ,אלא כמו בברליני
ההלכים .אלא שבטעות נשתרבבו המלים ״על אשי החלבים״ גם לפני
.״,י
התרומה וכוי.
לפי י ׳ י
ך י
1
ה ת ר ו מ י
ך1ז
ד
ל ־ כ י
(
י
ה
גו
ועוד דוגמא :במדבר ג ,נ — בסוף ד״ה חמשה וששים וכו׳ וטלו פ ת ?
ע כ
מעיר ה ר ב ש .שבד״ר מוסיף בסוף :מפי רבי משיי ד׳דיעז•
ד
״ '
י כ ם
י י
ו ד ,ג י ,
:
ד ,מ פ י י
נ
א
מ
ב ד
״ן
! ( נטל
}
י
לו.
ימצא שאחרי נוסח רש״י שבמהדורת ברלינר נוספה שורה ש ל כ י י
!.יייד אומר
״י
משה כ״ב אלף פתקין הלקים ונתנן בקלפי ,מי שהיה עולה בידו הל? י ' י '
חריפחא
י
כבר פדאך בן לוי ,מפי רבי משה הדרשן .ברור שפירוש זה עומד בניגוד
הקודמים ,שכ״ב אלף הפתקים היה כתוב עלידיס =ז
ל י י
׳
ו ב נ י ג י ד
ל ג מ
'
ל
ד
ב
ב נ
י
ב ם נ ד
'
י י
שהיא מקור לדברי רש״י .ועל הפירוש השני כתוב שם ״מפי רמ״ה״ .ואגב
www.daat.ac.ilונראה שט״ס יש בו ,ואכמ״ל(.
שבשתא) .עצם פירושו של רמ״ה קשה,
7לדוגמא :במדבר טז ,ז — חסר כל הקטע מד״ה ר ב ל כ ם
ך ע
י ז #
י לוי .ד ב ר גדיל
יפהא
אמרהי
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
^
כ ר
העיר ה ר ב ש ע ו ו ע ל א ל נכון י ״יען ש ס פ ר זה היא ראשון ל מ ל א כ ת הדפום
^׳עגרי נ מ צ א ו ת בו ה ד כ ד :זעיירת גלויות .א ל ו ל א ציינתי״ .כאן גם ה מ ק ו ם ל ה ב י א
את הערתו ,״ ש כ מ ע ט כ ל ד כ י א ר -י ם הלועזיים ה נ מ צ א י ם ב ד פ ו ס י ו ד י י א י נ ם נ מ צ א י ם
באו• כ נ ר א ה ש ה מ ד פ י ס ה ש מ י ט ם בכיוון ,כי ח ש ב יען ש ה ס פ ר נ ד פ ס ב א י ט ל י ה אין
צ ו ר י ל ל ע ז י ם צ ר פ ת י י ם ״ י׳.
ועוד שוני ב ו ל ט כ ל ל י :אין ב ד פ ו ס רג׳יו ציונים ברורים ל״דיבור ה מ ת ח י ל ״ .
בריב ה מ ק ו מ ו ת יש נ ק ו ד ה ב ח ל ק העליון ש ל השורה ל פ נ י ו א ח ר י ה מ ו ב א ה מהפסוק,
א כ ל נ ק ו ד ה כ ז א ת מ ש מ ש ת ל ע ת י ם ג ם כ פ ס י ק ב א מ צ ע הפירוש ,ו ה ר ב ה פ ע מ י ם היא
ה ו ש מ ט ה כליל .ע ל ה ל ו מ ד ב ד פ ו ס זה ל ד ע ת א ת המקרא ,ולהיזהר לא ל ק ש ר פירושים
'־אי•
ק ש ר ביניהם.
מ ע נ י ג ת גם ע ב ו ד ת ה צ נ ז ו ר — ש ה ת ם א ת שמו )גם ב א ו ת י ו ת ע ב ר י ו ת ! ( ב ס ו ף
הספר
— ב מ ח י ק ו ת י ו ב ת ו ך חטכסט ,כך ש ח מ ק ו ם נ ש א ר ח ל ק או מטושטש .כ ל
מקום
ש נ ז כ ר ת ר ו מ י ״ — מחוק ,כ ל מ ק ו ם ש נ ז כ ר ו גויים ״ — מחוק .וכן כ מ ה
ק ט ע י ם ב ס פ ר דברים ,המזכירים לגגאי א ת הגויים או את א ל י ל י ה ם -י .מ ת ו ך מ ח י ק ו ת
א ל ה מ ש ת מ ע — מ כ ל ל לאו א ת ה שומע הן — ש ב ש א ר הפירושים לא נ ג ע ה ידו
ש ל הצנזור.
ב ה ת ע ס ק ו ת י ב ה ש ו ו א ת מ ה ד ו ר ה זו עם מ ה ד ו ר ת ב ר ל י נ ר ומהדורות אחרות— ,
ב ש ב י ל ה ה ו צ א ה ה ע ב ר י ת ש ל פירוש ר ש ״ ר הירש על ה ת י ר ה ע ל ־ י ד ״מוסד יצחק
ברויאר״ — ש א ל ת י א ת ע צ מ י ׳מתי ׳מאלות .א .מ ה היא ס מ כ ו ת ו יסל ה נ ו ס ח ש ב ד פ ו ס
רג׳יו ב ק ב י ע ת חנוםח ה נ כ ו ן של פ י ר ו ש רש״י ל ע ו מ ת שאר המהדורות ,ו ב פ ר ט
מ ה ד ו ר ת ב ר ל י נ ר ? ב א י ז ו מ י ד ה נ א מ ן הנוסה י ו ת ר ל מ ק ו ר י וב .מ ה היא ה ת ו ע ל ת
ש א נ ח נ ו — ל ו מ ד י ח ו מ ש עם פירש״י — יכולים להפיק מ מ ה ד ו ר ה ז ו ? ב א י ל ו
עניגים מ א י ר י ם ה ה ב ד ל י ם ה נ ״ ל א ת עינינו י
ברור
ר׳ א ב ר ה ם
של פירוש
תקותי ,כ י
שעל השאלה הראשונה יתנו
ברלינר ,ב ה ק ד מ ת ו למהדורתו,
רש״י ,ו א ת ה ש ת ד ל ו ת ו ל ה ג י ע
ב א ו פ ן הזה צ ל ח ח פ צ י בידי
המומחים לדבר א ת תשובותיהם .כבר
מ ת א ר ב א ר י כ ו ת א ת שיבוש ה נ ו ס ח הנכון
א ל האמת ,עד שהוא מ ס כ ם ״ואני זאת
ב ר ו ב ה מ ק ו מ ו ת ל ה ש י ב א ת פ י ר ו ש ו שיל
לכם וכו׳ עד ד״ה השני ר ב לכם .דבר גדול נטלתם בעצמכם .נראה שדמיון הדיבור
ותחלת הפירוש הטעה את המדפים.
8הערה ד ב״פתת דבר״.
אולי כדאי להביא אחת מני מאות :ויקרא ג ,ג — ואת כל החלב וגו׳ .להביא חלב
שעל הקיבה .בדפוס רג׳יו :להביא חלב של הקב״ה )מדכאות מעל לה״א השני(.
9
בהזדמנות זו ראוי להעלות את השאלה ,אם לא הגיע הזמן לתרגם את הלעזים
הצרפתיים לעברית מדוברת ,או להשמיטם כליל ,כי איו בהם תועלת למעיין ־ -מלבד
לעוסקים בצרפתית של ימי הביניים .כידוע תרגם ברלינר את כל הלעזים לגרמנית
בסוף מהדורתו.
10בראשית לו ,מג ,במדבר כד ,יט וכד.
11שמות יד ,ז — כשר שבגויים הרוג ,שם כא ,א
12דברים ד ,יט וכח ,שם לב ,יב כא לא ומג.
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רש״י
ז
כ ב ר א ש ו נ ה ו א ת נ ו ס ח א ו ת י ו כבתהילי״׳
שבעתיים,
י
כמו שהיו ק ו ד ם שנשתבשו׳׳•
הראשונה
ש
ל
5
י
ש
״
ש
י '׳
י
ו ב י ד א י
־־
א
ה
^
ם
ס
א
ת
מ
צ ד י ד
נ
מ
א
ם
ד
מ
מ
ה
ת
ה
פ
ד
ה
ד
י
י
ד
ר
ב
י
ת
ע
ס
י
ם
י ג
'
׳ י
י י
ל
י
דפסר•
י א
'
^
ב
כ ת ב י היד והדפוסים .כפי ש כ ב ר ראינו לא ה ש ת מ ש ב ר ל י נ ר
בידו
ד
ה
י
י
״לראות ולבחון היטיב — במשל ארבעים שנה — יותר
י
מ
ע
ל
,
מ
ז י
א
״לבחור
וכל
פניו״.
מ ה ש נ א מ ר שם
ו
׳
ה
ה כ ו ל ל י ם א ת פירושו של רש״י ז״ל ו ס פ ר י ם נ ד פ ס י ם ה ר ב ה מ א ד ׳ /ו ל פ י י ס
דרך חדשה בהגהת הספר ובתקון הטעויות
' כמו״
א י
כ ת ב י יד — הרי בודאי אין ז א ת ס י ב ה ל ה ע ר כ ת יתר ו ל מ ש ק ל מ י ו ח ד
מ
ה י
שאר
מ
ת
^
א
ב
יד
י
כ
^
ה י ד
ב י
י כ ן
'
^
״
ו ה ש י ב ו ש י ם א ש ר כיסו
והטעויות שבאי
ב ה ק ד מ ה על גורמי ה ש י ב ו ש י ם
כ ת ב י יד ודפוסים ,הרי נ א מ ר מ מ י ל א גם ע ל הוצאה זו ו מ ק ו ר ו ת י ה .א נ י ^
ם
א ם ב כ ל ל נ ו כ ל א י ־ פ ע ם ל ה ג י ע ל נ ו ס ח ה מ ק ו ר י א ש ר י צ א מ ע ט ו ו ב ח ת י מ ת ו של י
זצ״ל ,א ב ל
שלמה
ת ה י ה א ל א א ח ד מ ת ו ך דיי
ב ר ו ר לי ש מ ה ד ו ר ת רג׳יו לא
מ ק ו ר ו ת ב ח ת י ר ה ל ח ש ו ף א ת ה נ ו ס ח הנכון.
אשר
*
ל ע ו מ ת ז א ת יהנו לומדי ה ת ו ר ה ה נ א ה מ ר ו ב ה מ ח ל ק משינויי ה נ ו ס ח ׳ א ^
ל ידו א ת ד ב י
״
ן
י
יתנו בידם להבין ה ב נ ה ט ו ב ה י
ן ת ר
א
ת
ד
ב
ר
ה
ס
״
ש
ר
ד
ת
׳
א
ע
ז
ת ו ר ת נ ו הקדושה.
א ש ת ד ל ל ה ד ג י ם להלן א ת הנושאים השונים ש ב ה ם ה ב נ ת נ ו ת ו ע מ ק ,לימודנו
י ת ב ר ר ו ת ו ר ת ה׳ ה ת מ י מ ה — ש ב כ ת ב ו ש ב ע ל פ ה — ת ה י ה מ א י ר ת ע י נ י ם ומשיב
נפש .אין א ל ו א ל א ד ו ג מ א ו ת מ ע ט ו ת מני ר ב ו ת ,ותן ל ח כ ם ו י ח כ ם ע ו ד ״ •
א .ביאורים ה מ ו ת א מ י ם י ו ת ר ל מ ־ ו ר ש כ ד ב ר י הז׳׳ל
— ב מ ד ב ר כה ,ו
איש מבני ישראל
והנה
ןן
ב א נתקבצו שבטו של
ש מ ע
והנה
א צ
ל
ז מ ר י
ב
א
מבני
איש
ש
נ ת ק ב צ ו
ב
ט
ש
ן
ל
ישראל
אצל זמר
ש מ ע ו ן
שהיד ,נשיא שלהם ,אמרו לו,
שהיה נשיא עליהם אמרו לו
אנו ידונין במיתה ואתה יושב זכו׳
אנו נדונים במיתה ואתה יושב
כדאיתא באלו הן הנשרפין:
המדינית.
את
לעיני
משה.
כזבי בת צור:
אמדו לו ,משה,
לקח את המדינית והביאי•
לפני משה אמר לו
זו אסורה או מותרת ,אם תאמר אסורה,
זו אסורה או מותרת ואם תאמר אסויי׳
ב ת יתרו מי התירה לד וכו׳
בת יתרו מי התידד ,ל ן זכר
כדאיתא הרי=י•
כדאיתא בחלק )!( כאלו דן הכשרפיל
13בהשוואת הנוסחאות הריני מעמיד את הנוסח המקובל _
ע פ
״י
מ ה ד
ור
ת
ב ר
1 ,י — בצד
נ ר
ימיז זאת נוסח דפוס רג׳יו )ל״ר( בצד שמאל.
השינויים וההבדלים מודגשים .דיבור המתחיל )ד״ה( מצויין — כמו במהדורת ברלינר
— ע״י פיזור האותיות.
חלק מהשינויים מופיעים כבר בקונטרסו של הרב שעוועל) .עי׳ הערה .(4
כל הדוגמאות הן מכשליש מפרשיות התורה ,שעסקתי בהם.
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ה נ ה ד ב ר י ה ג מ ר א ב ס נ ה ד ר י ן פ ב :ה ל ך ש ב ט ו ש ל שמעון א צ ל ז מ ר י בן םלוא.
א מ ר ו לו ,הן דנין ד י נ י נ פ ש ו ת ו א ת ה יושב ו ש ו ת ק . . .ת פ ש ה ב ב ל ו ר י ת ה ו ה ב י א ה
א צ ל משה ,א מ ר לו ,בן עמרם ,זו א ס ו ר ה או מ ו ת ר ת ,ואם ת א מ ר אסורה ,ב ת י ת ר ו
מ י ה ת י ר ה לד .ל פ י ה נ ו ס ח ה מ ק ו ב ל היו כ א ן שני מ ע ש י ם מ צ ד ש ב ט ו ש ל שמעון —
ה ת ק ב צ ו ת ם א צ ל זמרי ו ד ב ר י קינטורם א ל מ ש ה )אמרו לו.׳( ,ולכן מ ח ו ל ק ל ש נ י
דיבורים ,ו ל כ ן פ ע מ י י ם ״כדאיתא״ .ל פ י ד ״ ר היה כ א ן ה מ ש ך אחד ,ש ב ט ו ש ל ש מ ע ו ן
ה ת ק ב צ ו א צ ל זמרי ,ו כ ת ו צ א ה מ כ ך פ נ ה זמרי ב ד ב ר י ק י נ ט ו ר א ל מ ש ה )אמי־ ל ו י ( ,
ו ל כ ן ה כ ל ד י ב ו ר אחד ,ו ל כ ן ״כדאיתא״ ר ק בסוף .נ ו ס ח ד ״ ר מ ת א י ם ב ע ל י ל ל ד ב ר י
חזי׳ל ב ס נ ה ד ר י ן .
— ב מ ד ב ר בז ,ד
למה
שם
יגרע
למה
אבינו.
יגרע
שם
אבינו
וגו׳
אם יתנו לנו ירושתנו
אנו במקום בן עומדות,
אנו במקום בן עומדות
ואם אין הנקבות חשובות זרע,
ואס אין הנקבות חשובות זרע
תתיבם אמנו ליבם:
תתיבם אמנו ליבם
ו ה נ ה לשון ה ג מ ר א ב ב א ב ת ר א ק י ט :א מ ר ו לו ,א ם כ ב ן א נ ו חשובים ,ת נ ה
ל נ ו נ ח ל ה כבן ,א ם ל א ו ת ת י ב ם אמנו .ה ת ו ס פ ת ״אם י ת נ ו ל נ ו ירושתנו״ ש ב ד ״ ר
מסבירה
ב מ ק ו ם ב ן עומדות״,
א ת ה ט ע נ ה ״אנו
כ ד ב ר י הגמרא,
שירושה ב א ״ י
נ י ת נ ת ר ק ל מ י ש נ ח ש ב כבן .ורש״י מ ת י ח ם כ א ן להכ^שך ה פ ס ו ק — ת נ ה ל נ ו
אחזה,
קובעות
בג
ולכן הסימון ״ ו ג ו ׳ ״ א ח ר י המובאה .ל פ י ה נ ו ס ח ה מ ק ו ב ל ל א ב ר ו ר מנין
ב נ ו ת צ ל פ ח ד שהן ע ו מ ד ו ת ב מ ק ו ם ב ן ״ .
הארה ע״י תוספת מלה
— ב מ ד ב ר יד ,כ ו
לעדה
הרעה
לעדה
וגו׳.
אלו המרגלים ,מכאן לעדה שהיא עשרה:
הרעה.
אלו עשרה מרגלים ,מכאן לעדה שהיא
עשרה
-ב ר ו ר שאין הבונה ל כ ל המרגלים ,א ל א ל ע ד ה
ה ת ו ס פ ת מ ד ב ר ת ב ע ד עצמה
הרעה ,יצאו יהושע וכלב.
— ב מ ד ב ר טן ,ה
ן ן ׳
התוספת
רוצה
א
ת
א
ש
ר
להעמיד את
ל,
ב ק ר יבא ו י ו ד ע ה ׳ א ת א ש ר ל ו
פירוש ה פ ש ט ל ע ו מ ת הדרש ש ל א ה ר י זה
-
י״י• אייו מהביל בדיוק לדברי הגמרא ,אבל הוא מובן יותר בהקשר
11אמנם גם נוסח ד״ר אינו מ ק ב ׳ * -־י י>
לפסוק ,בהתחשב עם דברי הגמרא.
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יכולים א ת ם להפוך בוקר ל ע ר ב .לפי ה פ ש ט הזמין מ ש ה א ח ק ר ח ו ע ד ת ו ל מ ח י
ת
בבוקר ,ואז יודע ה׳ א ת א ש ר לו ••י.
פירושי דיט״י בדתי
ג.
— ש מ ו ת יב ,מו
ועצם
תשברו
לא
יאכל
בו.
הראוי לאכילה וכי׳
הנוסח
לא
ועצם
ב
תשברו
ו
הראוי לאכילה יכו׳
ל
ה מ ק ו ב ל אינו מובן ,כ י צ ד
ו מ ד
י
מ
ם
ו
מ
ב
ה
א
,~.
ז ן
ר א ו
ה י ה
י לאכילה
7
ו ה נ ה מ ק ו ר ם של ד ב ר י ריס״־ ב פ ס ח י ם פ ד :ר ב י אומר ,ב ב י ת א ח ד יאכל ועצם לא
ת ש ב ר ו בו ,כל הראוי ל א כ י ל ה יש בו כ ש ו ם ש ב י ר ת ע צ ם וכו׳ עיי״ש.
צ
י
ר ו
ף המלים
,,יאכל …ועצם ל א ת ש ב ר ו בו״ ב ד ״ ה ש ב ד ״ ר מ ס ב י ר א ת הלימוד .וכן בדא״ם•
— ב מ ד ב ר כא ,ד,
י
נ
פ
ש
ג
צ ה
ו
ו נ פ ש נ ו קצה.
כל לשון קץ נפש לשון מיאוס ד ׳ ו
? ־
אף זה לשון קיצור נפש ומאוס:
א:
ה נ ו ס ח ה מ ק ו ב ל מ ת י ה ם ל פ ס ו ק ה ק ו ד ם — ו ת ק צ ר נ פ ש ה ע ם ב ד ר י ־־־
ולפירוש רש״י ש ם :לשון שאין יכול ל ס ו ב ל ו הוא ,שאין ה ד ע ת סובלתו• י
ן בחיב
ל
_
זה — נ פ ש
א ף
נ ו
ק
צ
ה
כ ן >
א
ב
ש
נ
ך
י
ב
ר
י
א
ם
י
ם
נ
מ
ו
ב
ג
י
כ
ם
ל
ל
ה
א
ר
י
כ א
״קצה״ ולא ״קצרה״ • וב .מ ה ענין מיאוס ל ע נ י ן שאין ה ד ע ת ס ו ב ל ת ו י לפי ד ״ י
נ פ ש
יש כאן פירושי א ה ר לגמרי ,״קץ נפש״ הוא לשון מיאוס ,ל ע ו מ ת ״קיצור
"
שהוא ליבון שאין י כ ו ל ל ס ו ב ל ו הוא.
— ב מ ד ב ר כה ,ד
י הוקע.
והוקעה תלייה היא ,כמו
היא תלייה ,כמו
שמצינו בבני שאול והוקענום לה־
שמצינו בבני שאול והוקענום לה׳,
ושם תלייה מפורשת כע״ז בסקילה,
ושם תלייה מפורשת
יכל י־נסקליו נתליי ־
וכל הנסקיין נתלין:
לדין ע״ז בסקילה־
ה נ ו ס ח ב מ ה ד ו ר ת ב ר ל י נ ר ״ י אינו מ ו ב ן כ ל ל :ר ש ״ י מוכיח מ ב י י ~ ו ל שהוקערי
א
היא
עניז
מ
ת ל י י ה ה מ פ ו ר ש ת ש ם )עי׳ ס נ ה ד ר י ן לה .ורש״י שם ד ״ ה ו ת ק ה ( .א ב ל
ע ב ו ד ה זרה
תביעתם
ה
ל ב נ י ש א ו ל ? ה ר י ל א ע ב ד ו כ ל ל ע״ז ,א ל א הם נ ת ל ו ב ג ל ל
ה א כ ז ר י ת של הגבעונים.
א
ל
א
כ
ך
ה
ם
ד ״ ט
.
ב ך
ד
ב
ר
י
ר
ש
״
י
שאול ־־־ מ פ ו ר ש ת תלייה .ו ל מ ה כ א ן — ב ב ע ל פ ע ו ר — נ ת ל ו ?
:
י~
ם
— בבני
כ י דין
ע
"
ז
בסקילה ,וכל ה נ ס ק ל י ן נתלין.
15אמנם המשך הקטע הסר לגמרי בד״ר
טעות דפוס.
-והוא מן ההשמטות הנ״ל
-אבל נראה שד־יא
16בדפוסים אחרים הוכנסה נקודה אחרי המלה ״מפורשת״ ,ואחריה ממשיך ״עוע״א )ר״ל
עובדי עבודת אלילים( בסקילה״ .נוסח זה עולה על הניסח שבמהדורת ברלינר ,ד ,ג ו
בפירוש כע״ז.
ים
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
— ב מ ד ב ר כט ,סוף יא
. . .שהרי נסכיהן של מוספים בחובין
י ־ ־ " -י י נסכיהם של מוספיו כתובים
׳ עצמם בכל יום ויום :
יח
ומנחתם
< (
• פ ר י פ.
פרי
י ל כ ב ש י ם.
לעצמן בכל יום ויום,
ונםכיהם
החג…
מן
ומנחתם ונםכיהם
לפרים וגו׳ :פרי החג . . .מן היסורין,
היסורין:
והככשיכ כנגד ישראל ובו׳
כנגד ישראל וכו׳
ר פ י ה נ ו ס ח ה מ ק ו ב ל ק ש ה קצת ,שאם ב א ל ב א ר א ת מ ס פ ר הפרים ה מ ת מ ע ט י ם
ב
ח
ג
— ו ז א ת ד ו ק א ביום השני של סוכות ,כי כאן מ ג ל ה ה ת ו ר ה ל ר א ש ו נ ה א ת
עצם ה ה ת מ ע ט ו ת — היה צריך ל ס מ ן כד״ה ב פ ס ו ק ה ק ו ד ם — ו ב י ו ם ה ש נ י פ ר י ם ב נ י
ב ק ר שנים עשר ,וכן ב ד ״ ה השני — כ ב ש י ם ב נ י ש נ ה א ר ב ע ה עשר .מ ר ו ע ה ו א
מ ב י א א ת ב י א ו ר ו ל פ ס ו ק יה ,ש ב ו לא נ ז כ ר כ ל ל מ ס פ ר ה פ ר י ם ו ה כ ב ש י ם ו ל פ י ד ״ ר
כי ה מ ל י ם ״ ו מ נ ח ת ם ו נ ס כ י ה ם לפרים״ אינם ד ״ ה לפירוש הבא ,א ל א ס ו ף
ניחא,
ה פ י ר ו ש ל פ ס ו ק הקודם .נ ס כ י ה ם של מ ו ס פ י ם — ש ל ק ר ב נ ו ת החג ־ -כ ת ו ב י ם ל ע צ מ ם
ב כ ל יום ויום — כ פ י ש כ ת ו ב ב כ ל יום מ י מ י החג —
)ר״ל
ו מ נ ה ת ם ונםכיהם ל פ ר י ם וגו׳
לאילים ו ל כ ב ש י ם כמשפט( ,ולכן ה ת ו ס פ ת ש ב ד ״ ר ״וגו׳ ״ .ואחרי זה מ ת ה י ל
רש״י לבאר ,ב ד ר ך כלל ,א ת מ ס פ ר י הפרים ו ה כ ב ש י ם ש ל ק ר ב נ ו ת החג ,ולאו דוקא
על פ ס ו ק מםויים ,כ מ ו שהוא עושה גם להלן ב ע נ י ן נ י ס ו ך המים .ו ל כ ן גם אינו גורם
ב ד ״ ר ״ולכבשים״ ,כאילו הוא ד״ה ,א ל א ״והכבשים״ ,כ ל ו מ ר פרי החג מ ת מ ע ט י ם
כ נ ג ד האוניות ,ו ה כ ב ש י ם מ ס פ ר ם כ נ ג ד ישראל.
ד.
דדך א ה ד ת ב ה כ נ ת ד ב ר י רש׳׳י
—• ויקרא ד ,ג
ופשוטו לפי אגדה ,כשכהן גדול
ופשוטו לפי הגדה ,כשהגדול
חוטא אשמת העם הוא זה שהן תלויין
חוטא אשמת העם היא שזה שהם תלויין
בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם
בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם
מעשיה מקולקל :
נעשה מקולקל
מ ת ו ך חגוםח ה מ ק ו ב ל מ ש ת מ ע ,לכאורא ,ש א ש מ ת ה ע ם היא ה ת ו צ א ה ש ל ח ט א
הכה״ג .ה י ו ת והם תלויים ב ו ל ה ת כ פ ר ,ו ע כ ש י ו הוא נ ע ש ה מ ק ו ל ק ל ,הרי ל א יוכל
לכפר
ע ל י ה ם -־ כעין ״טול קורה מבין עיניך״ — ו א ש מ ת העם ה ט ע ו נ ה כ פ ר ה
ת י ש א ר עליהם .א ב ל נוסח ד ״ ר מ ר א ה לנו ד ר ך א ה ד ת ב ה ב נ ת הרבדים .עצפ ה ק ל ק ו ל
של
הכה״ג הוא ב א ש מ ת העם .אם זה ש מ כ פ ר עליהם נ ע ש ה מקולקל ,הרי זה
באשמתם,
חטאו,
בעין ״כלום נ ת ת י ל ך גדולה א ל א ב ש ב י ל י ש ר א ל ־־־ ועכשיו י ש ר א ל
אתה למה
ליי״
)ברכות
לב( .ו א ו ל י מ ו ת ר ל ה ב י ע ה ש ע ר ה ש ג ם ה מ ל ה
״כשהגדול״ ש ב ד ״ ר -־ ל ע ו מ ת ״כשכהן גרול״ — אינה טעות ,א ל א מ ו ת א מ ת לרעיון
זה .הגדול ,ב כ ל ל — ולאו דוקא כהן גדול — מ ק ב ל א ת ג ד ו ל ת ו ע ב ו ר ישראל,
ו כ א ש ר הם חוטאים נ פ ס ק ת גדולתו ,וגם הוא גכשי* ב ע ב י ר ה ״ .
17הרב ש .בקונטרסו מציין רק את ההבדל השלישי )ונעשה
-נעשה( ,ומעיר :לשון
זה נוח יותר לרעיון שהוצע כאן .עכ״ר .אבל אם נצרף את כל שלשת ההבדלים נמצא
ששני רעיונות שונים הובעו בנוסחאות השונות.
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
— ויקרא יד ,יב
והקריב
יקריבנו
אותו
לתוך
להניף.
לאשם.
העזרה לשם
והקריב
אשם:
שהוא טעיז תנופה ח י :
אותו
לאשם.
,
יקריבנו לתוך העזרה לשם אשם להכיו ׳
שהוא טעון תנוסה חי
הקושי שבמהדורת ברלינר*׳ בולט — אין בפסוק זה מלה ״להניף״ ,וא״כ איו
י>< ,ומציע את
זאת מובאה מהפסוק .והנה מנסה ר׳ אברהם ב ר ל י נ ל
המלה ״והניף״ — הכתובה בפסוק — כד״ה לדיבור השני .לפי ד״ר הכל ד י נ י י
אהד ,ואין צורך בכל ההתלבטות הזאת .את אשם המצורע יקריב לתוך העזרה
להניפו חי — ולא למזבח ,כפי משמעות המלה ״והקריב״ כרגיל ,כי הוא טעה
תנופה חי — לפני השחיטה הנזכרת רק בפסוק הבא .המלים ״לשם אשם״ הם
כאילו מאמר מוסגר ,הבא לבאר את המובאה מהפסוק ״לאשם״ .לשמה של אשם
מצורע מתחיל כבר בהבאתו לעזרה לתנופה ,לעומת שאר הקרבנות שיש בהם
ת ט פ ה המונפים רק אחרי השחיטה .ועיין ברא״ם ובג״א שגם הבינו כך את דברי
רש״י.
ר
ה.
ת ק ן
ט ע ן ת
זו
תופפת ר,טעיפ חדשיפ — שאינפ בדפופיפ אחרים
— שמות יב ,מ
. . ,על כרחך שאף שאר הישיבות נקראו גירות ,כענין שי-׳ ויגר אברהפ ב*י*ל
פ ל ש ת י ם ״ ,וישיבת יצחק נקראת ג י ר ו ת ,ואפילו חברון וכר.
התוספת מובנת .לא רק ישיבתם של אברהם ויצחק בארץ פלשתים נקראו
גירות ,אלא אף חברון שהיא בארץ ישראל.
21
— במדבר כ ,יא.
. . .ונזדמן להם אותו סלע והכוהו והוציא טפיפ ,אמדו לו ישראל ,משד* /י
למי ,ליונקי שדים? הכהו פעפ שניה ויצאו וכו׳:
בדומה לזה המקור בתנחומא .ועיין בדא״ם המסביר במדרש זה את כל העגיז•
— במדבר כה ,יח
כגכליהפ .כתרגומו ,במחשבתהון ,כמו וארור נוכל ויש בעדרו זכר לשון
ערמומית ,מחשבה אחרת:
לא מצאתי כך בתרגומים שלפנינו ,וגם לא בתרגום הנביא )מלאכי א( •
ואולי זאת הסיבה שפירוש זה הושמט בשאר הדפוסים .ועיין ב״זכור לאברהם״
ג־
18במהדורת זילברמן )לונדון תרצב( הנוסח כמו בדיר.
19הערה 41בהקדמה.
20בראשית כא ,לד.
21בראשית כו ,ג.
22ופלא על הרב ש .שאינו מעיד על כך.
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״
ב ר ל י נ ר ־ ,ה מ ב י א ב מ ק ו ם זה פ י ר ו ש ד ו מ ה :בנכליהם .לשון מ ח ש ב ה ,כ מ ו ו י ת נ כ ל ו
אחי ) ב ר א ש י ת לז(.
״־־׳ ב מ ד ב ר כט ,ל ט
• • • או נ ד ר י ם ו נ ד ב ו ת ש נ ד ר ת ם כ ל השגה ,ה ק ר י ב ם ברגל ,כ ד זמן ש א ת ה שם,
שמא וכו׳.
והוא ב י א ו ר מובן .ל א ר ק ק ר ב נ ו ת ש ג ד ר ת ם ל ה ק ר י ב ם ברגל ,ש א ת א ל ה א ת ם
חייבים ל ה ק ר י ב ברגל ,א ל א גם נ ד ר י ם ו נ ד ב ו ת ש נ ד ר ת ם ל ה ק ר י ב ם כ ל ה ש נ ה מ ו ט ב
ש ת ק ר י ב ו ם כ ל זמן ש א ת ם שם ,שמא יקשה ע ל י כ ם ל ח ז ו ר ב מ י ו ה ד ע ב ו ר ם .
ה נ ה כ י כן ר א י נ ו ב ד ו ג מ א ו ת ה מ ע ט ו ת ה א ל ה ש פ ר ס ו ם ה מ ה ד ו ר ה ה מ צ ו ל מ ת ש ל
הדפום הראשון אינו ענין ר ק ל מ ו מ ח י ם ולחוקרים ,א ל א ל כ ל יהודי העוםק ב ל י מ ו ד
ת ו ר ה עם פירש״י .ו ה ב ל ש נ י ת נ ה להידפס ר ק ב 200עותקים.
יש
לדון ע ל ה ד ר כ י ם ש ב ה ם ניתן ל ה ח ד י ר א ת התיקונים הראויים ל ת ו ע ל ת
המעיינים והלומדים ,ל ה ג ד י ל ת ו ר ה ולהאדירה .והיה זה שכרנו.
* 2עמוד ,335הערה י .
נתקבל
הר
במערכת
ה ק ו ד ש הלכות ירושלים והמקדש בזמן הזה ,עם פירושי פנים
מאירות ,פנים מ ס ב י ר ו ת ופנים חדשות .מ א ת הרב נ ח ו ם שפירא.
עם ספר משנתו של רבי עקיבא בעניני עיר הקודש ו ה מ ק ד ש בזמה״ז
מ א ת רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ״ל .ירושלים תשל״א.
דובב שפתי ישנים לזכרו של הקצין דב )דוב׳לה( אטינגר היי׳ד
שנפל בקרב בהרי חברון .חדושי תורה של דב אטינגר הי״ד וחידושי
תורה והגות ומחשבה שנכתבו לזכרו ומדור ״חברים מספרים״.
בעריכת א ח י ו הרב זלמן אטינגר .ירושלים תשל״א.
דיני ברכות ה נ ה נ י ן ספר הלכה על ברכות הנהנין מ א ת נפתלי הופנר.
מהדורה שניה עם מ פ ת ח עהינים מקיף .הוצאת מ ו ס ד אליעזר
הופנר .תל־אביב תשל״א.
ה ד ר ו ם קובץ תורני יוצא לאור ע׳יי ה ס ת ד ר ו ת הרבנים באמריקה.
בעריכת הרב חיים דוב שעוועל .חוברת ל״ד .תשרי תשל״ב.
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חנוכה
הלכות
קיצור שולחן ע י י ן ס י מ ן קל׳׳ט סעיפים א — י ח עם ה ג ה ו ת והעייי*
על פי ה״משנה ברורה׳ /״ביאור ה ל כ ה ״ ו״שער הציון״
בעריכת משה־חיים ו א ל י ק י ם שלנגר
>,.,.ךייו ספר
י
* י
הספר קצור שולחן ערוך <קשו״ע> מהגאון ר׳ שלמה גאנצפריי
׳
ההלכה־למעשה הנפוץ ביותר ״ בעולם מאז ה־בורו יעד עיזה .היא זכה ייהפיצתו ה-
^ייייייח־ לגישתו
— בין שאר מעלותיו — הידות לצמצום היקפו להלכית השכיהית .כ׳ג׳ יי׳
הפשטנית בפסק ועקב לשונו וסידורו הבהירים.
ז
ד
>
ו
ל
ך
>
1
אכז
מ
א
ז
ה
ו
פ
ע
ת
ה
ס
פ
ר
״
מ
ש
נ
ה
ב
ר
ו
ר
ד
׳ "
מ
ה
ג
א
ו
ז
י
'
י
ש
ר
א
י
מ
א
י
י
ה
כ
י
ז
'
ברם
י
ק אחרוז•
בעל ה״הפץ דרים׳׳ ,נטו גדולים ורבים לקבל את הכרעתו ההלכתית
בניגוד לקיצורו ולתמציתיותו המעשית של הקשו״ע מהוה ה״משנה ברורה״ ״ ,שענפ
י י י -י י ז ומעמיד״
ה״ביאור הלכה״ )בה״ל( ו״שער הציון״ ;שעה״צו — ביאיר ר ב ־ ״ -׳ ־ י י
שאינו לפי כוח השגת המון העם שלא הורגלו בלימוד ספר הלכה מסיג זד ,או שאיו • י ^
הפנאי הדרוש לעיין בו ,על אף שרבים מאלה חפצים לדעת את הכרעותיו ולנהוג ׳
הוראותיו.
כדי לסייע לציבור זד .המעונין בפסקים העיקריים של המ״ב ,מוצע בזי״
ו בלקט י'
של הצמדת פסקי המ״ב בצורת הגהות והערות להלכותיו 1,ק י ״ ,
גם דברי השו״ע והרמ״א שהמ״ב אינו מעיר עליהם בביאוריו יע״כ ניתן לראות גם א י
בפסקים שהסכים להם.
בהגהות לוקטו דברי המ׳׳ב שיש בהם א( מחלוקת על פסק הקשו״ע ,,ב> הבאת דמיי׳
נוספות להלכה שיש נוהגים כמוהן או שאפשר לסמוך עליהן בשעת הדחק ,גן הוספות
בצורת הרחבה ,הגבלה או פירוט ,ד( כן הובאו קטעים שיסייעו להבהרת דברי הקשו״ע•
השתדלנו לא לשנות את לשלן המ״ב וכד ,אלא במילות חיבור ואותיות שימוש וכדי :
במקום שהובאה רק תמצית הדברים צוין :״)עפ״י המ״ב(״ וכדר.
אמנם יש בהוספות •אלה משום .,הארכה״ של הקשר׳ע שעיקר ייחודו בקיצורו ובדרי
פסיקתו הפשטנית ,אך יחד עם זאת נשמרה מעלתו המעשית המיוחדת של הספר ,ע"
צורת העריכה ,בד ,לא שונה גוף הקשו״ע ,לתועלת אלה שהורגלו בלימודו התמציתי ,ואילי
אלה המבקשים את הכרעת המ״ב או המעונינים בהרחבת ידיעותיהם בדין מסוים ימצאו
את מבוקשם בהגהות שבשולי העמוד שיש משום כהדרכה קצרה למעשה וכמראי מ ק
לתוספת עיון ,וזאת מבלי לחרוג ממסגרתו הבסיסית של הקשו״ע.
הקטע מהלכות חנוכה מהקשו״ע במתכינת הנוכחית מוגש בזה לפני ציבור שוני
על כל
,
ההלכות כנסיון ובבחינה להמשך רחב יותר של ע ב
הערה ובקורת ועל כל הצעה לתיקון ולשיפור .ואל ה׳ נתפלל שלא ניכשל בדבר הלבד
כ פ ו ס
) מ
ב
ע
ד
ע
ג ם י ו ז
ח י ע
ז
ש
ה
ע
ה ו ב א
שן
ע ו ר כ י ם
מ ו ד י ם
ת ם
י
ום
ו ד ה
ז ו
ו ד
מ ר א ש
* עיין ביבליוגרפיה של מהדורותיו ותרגומיו הרבים ב״המעין״ י״א ד׳ ו-י״ב א׳.
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ב י ת השני ,כ ש מ ל כ ה מ ל כ ו ת יון ,גורו ג ז ר ו ת על ישראל ו ב ט ל ו ד ת ם ו ל א
א•
הגיהו א ו ת ם ל ע ס ו ק ב ת ו ר ה ו ב מ צ ו ת ופשטו ידיהם ב מ מ ו נ ם ו ב ב נ ו ת י ה ם ו נ כ נ ס ו ל ה י כ ל
ופרצו בו פ ר צ ו ת וטמאו א ת ה ט ה ר ו ת ,וצר להם ל י ש ר א ל מ א ד מ פ נ י ה ם ו ל ח צ ו ם לחץ
גדול ,עד ש ר ח ם ע ל י ה ם א ־ ל ה י א ב ו ת י נ ו והושיעם מ י ד ם ו ה צ י ל ם ו ג ב ר ו ב נ י ח ש מ ו נ א י
הכהנים הגדולים והרגום והושיעו א ת ישראל מ י ד ם ו ה ע מ י ד ו מ ל ך מן ה כ ה נ י ם ו ה ז ר ה
מ ל כ ו ת י ש ר א ל י ו ת ר מ מ א ת י ם שינה עד ח ח ר ב ן השני .ו כ ש ג ב ר ו י ש ר א ל ע ל א ו י ב י ה ם
ב ח מ ש ה ו ע ש ר י ם ב ח ד ש בסלו היה ,ו נ כ נ ס ו להיכל ולא מ צ א ו שמן ט ה ו ר
ואבדום,
ב מ ק ד ש א ל א פ ך השמן שהיה מונח ב ה ו ת מ ו של כהן גדול ו ל א היה בו ל ה ד ל י ק א ל א
יום א ה ד ב ל ב ד והדליקו מ מ נ ו נ ר ו ת ה מ ע ר כ ה שמונה ימים ע ד ש כ ת ש ו זיתים והוציאו
שמן
טהור .ו מ פ נ י זה ה ת ק י נ ו ה כ מ י ם ש ב א ו ת ו הדור שיהיו ש מ ו נ ת הימים ה א ל ו
שמתחילים
בכל
הבתים
ב כ ״ ה ב כ ס ל ו ימי ש מ ח ה והלל .ומדליקים ב ה ם נ ר ו ת ב ע ר ב ע ל פ ת ח י
לילה ולילה
בשמונת
ל ה ר א ו ת ו ל ג ל ו ת הנם .והימים ה א ל ו
הלילות
נ ק ר א י ם ״חנכה״ ,ר צ ה ל ו מ ר :״ ה נ ו כ׳׳ה״ ,שביום כ״ה חנו מאויביהם .ועוד מ פ נ י
חנכת
הבית
שחצוררים
טמאוחו .ולכן יש אומרים שמצור,
שבימים
ה א ל ו עשו
להרבות
ק צ ת י ב ס ע ו ד ה ב ח נ כ ה .ועוד ,מ פ נ י ש מ ל א כ ת המשכן נ ג מ ר ה בימים האלו.
ויש ל ס פ ר ל ב נ י ביתו ענין ה נ ס י ם ש נ ע ש ו ל א ב ו ת י נ ו בימים האלו )עיין יוםיפון(.
מקום
ומכל
אין
זו
סעודת
מצור,
אלא
אם
כן
אומרים
שירות
ותשבחות־.
ו מ ר ב י ם ב צ ד ק ה בימי הנכה ,כ י הם מ ס ג ל י ם ל ת ק ן ב ה ם פגמי נפשו ע ל ידי ה צ ד ק ה י•,
וביחוד נ ו ת נ י ם ל ל ו מ ד י ת ו ר ה העניים להחזיקם.
ב.
אין מ ת ע נ י ם בימי ח נ כ ה א ב ל ביום ש ל פ נ י ח ם וביום ש ל א ח ר י ח ם מ ו ת ר י ן
ב ה ס פ ד י ו ב ת ע נ י ת ־־•
ג.
ח נ כ ה מ ו ת ר ת ב ע ש י ת מ ל א כ ה .אך הנשים נ ו ה ג ו ת
6
שלא ל ע ש ו ת מ ל א כ ה
1להרבות קצת — ברמ״א סי׳ תר״ע סעיף ב׳ הנוסח :״ויש אומרים שיש קצת מצוה
בריבוי הסעודות משום דבאותו הימים היה חנוכת המזבח״.
2שירות ותשבחות — עי׳ בתשובת מהרש״ל סי׳ ס״ה שכתב שראוי שהשמחה תהא
מעורבת ובלולה בשמחת תורה ואל תבטל מקביעיתך .עב״ל .ובעוונותינו הרבים יש
אנשים שתחת זמירות ותשבחות שראוי להלל לה׳ ית׳ על הנסים שעשה לנו ,הם
מרבים בשחוק הקרטין ן=משחק הקלפים[ והרבה הרעישו הספרים הקדושים על זה,
והשומר נפשו ירחק מזה) .תר״ע ב׳ בה״ל ד״ה ונוהגין(.
3ע״י הצדקה -־ נוהגים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים ,ויש טעם לזה) .תר״ע מ״ב
אי(.
4בהכפד — ובימי חנוכה אסיר להספיד אלא לחכם בפניו )שו״ע תר״ע ג׳(.
5
מותרץ בהפפד ובתענית -־ וב״ח כתב דבחנוכה אסור להתענות לפניו — הא בהספד
גם לדידיה שרי )תרפ״ו שעה״צ ב׳( — וכן הוא ג״כ דעת הפר״ח .והנה יש נוהגים
להתענות לפני חנוכה תמורת ערב ר״ח ואין לשנות מנהגם ,אבל לכתחילה לא ינהוג
כן" .ועכ״פ אסור לגזור בו תענית צבור .וכן יום ראשון דאחר חנוכה אף דיחיד מותר
להתענות בו תענית צבור אסור לגזור בו) .תרפ״ו מ״ב א׳(.
6הנשים נוהגות
-ויש מקומות שגס האנשים מחמירים בזה) .תר״ע מ״ב ג׳(.
73
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ ל זמן ש ה נ ר ו ת ב ב י ת ד ו ל ק י ם י ,לאי? ל ה ק ל ל ה ן ־ .ו ה ט ע ם ש ה נ ש י ם מ ח מ י ר ו ת
יותר ,מ פ נ י ש ה י ת ה ג ז ר ה ק ש ה ע ל ב נ ו ת ישראל ,ש ג ז ר ו :ב ת ו ל ה ה נ ש א ת ת ב ע ל
ל ה ג מ ו ן ת ח ל ה .ועוד מ פ נ י ש ה נ ס נ ע ש ה ע ל ידי אשד :,ב ת יוחנן כ ה ן גדול היתי׳
י פ ת ת א ר מ א ד ו ב ק ש ה ה מ ל ך ה צ ו ר ר ש ת ש כ ב עמו ,ו א מ ר ה ל ו ש ת מ ל א ב ק ש ת י
ו ה א כ י ל ת ו ת ב ש י ל י ג ב י נ ה כדי שיצמא וישתה יין ו י ש ת כ ר ויישן וירדם .ו כ ן היר־
ו ח ת כ ה א ת ר א ש ו ו ה ב י א ת ו לירושלים .ו כ ר א ו ת ש ר צ ב א ם כ י א ב ד מ ל כ ם ,וינוםו•
ו ל כ ן ק צ ת נוהגים ל א כ ו ל מ א כ ל י ח ל ב ״ בחנכה ,ז כ ר ל נ ס ש נ ע ש ה ע ל ידי חלב.
כ ל ה ש מ נ י ם כ ש ר י ם ל נ ר חנכה .ו מ כ ל מ ק ו ם מצוד ,מ ן ה מ ב ח ר ל ק ח ת שמז
ד.
י ב ר ו ר ש א ר שמז
ז י ת ב ד ו מ ה ל נ ס ש ב מ ק ד ש שהיה בשמן זית .ו א ם אינו מ צ ו י
ש א ו ר ו ז ך ו נ ק י א ו נ ר ו ת ש ל שעוד.״• ש ג ם כן אורם זך .ו ל א יהיו ש נ י ם ק ל ו ע י ם
, 1
ביחד ,מ ש ו ם ש ז ה כמדורה ,א ל א כ ל נ ר יחידי• ו ל א י ע ש ה משעור ,ש ל ב ת י ע נ י י ם ׳
מ ש ו ם שמאוסה .וכן כ ל ה פ ת י ל ו ת כ ש ר ו ת ל נ ר הניכר ,ומצור ,מ ן ה מ ב ח ר ל ק ה ת
צמר
^
-י .ואינו צ ר י ו ב כ ל ל י ל ה פ ת י ל ו ת חדשות ,א ל א מ ד ל י ק ב ר א ש ו נ ו ת
שתכלניה.
א ם ״ * 1מ י ש ל ״ י ם .־יין •.־הדליק נ י ל י ל ה א ח ד נ ע ש ה י ״ י י*יי
ה.
פ י * ק פ נ י בלילה השני מ ש ״
י
0
י ע ל =ז ת ה י ה ל י ״ ,ר ה ש ל מ י י * ״ נ ״
נ
.י ד י מ • .ג ת י ק נ ה מ נ י ד ה ש ל כסף .להדיר ס צ ו ה .
מנהג כשיט במדינתני כמהדרים ס ן המהדרים שמדליקים
י.
מבני
^
ה ב י ת ״ ־ ל י ל ה הראשיז נ י א ״ י יבש־י ש נ י
"
י
^
*
״
״
*
נ
י י ת
מ ו ס
י ב ן
כ
ל אהד יאחי
י י ״ ד שבליל
ם
פ
״ ־ י י ג י ם ל ״ י ״ י שית־ כ ל א ה ד י א ״ י ^ ״ ״
ניית מדליקים״.
ו
ל
,
א
ד ל
,
נ
ק ו
מ
?
י
.
ם
:
מ
ד
נ מ
י
ל
ק
ק ,ם ייי׳י
י
ם
נ
ו
י
״
נל
ה -נ ה כ ד י שיהיה ה ב ר ש ה ם נ ר י ת ח נ כ ה .
^
״
״
״
י
להיליק נפתה'הסמיך ל ר - ,
•
ו ת
ה י נ
הנ־ .י־י
י ,
ם
ה י עו ; .מ מ ן ״ ־ ־ נ מ ו מ מ י * י נ י מ ! הזה ,ש א נ י ד ר י ם נ י ,ה א מ י * מ י ל י ^
ב נ ת ׳יי׳יא י י בי• י א ם י׳־ ל י חליז ל י ש י ת ה ר נ -ם י ד ל י ק ם שם ,י א ם לא ,מ י ל י ?
7שהנרות ככית דולריי•
^ ^ לק-
^
יי״
כד
להכיר שאסור להשתמש לאורם
0
ם
ער
_ והוא כחצי ש ׳•
<.יש למחי
9
_
צ א כ ל י
^
ד שלמום) .תר״ע מ׳׳ב ה ׳ .
ש ס לאכיל גבינה כחנוכה) .תר״ע רמ״א ב׳(.
מצוד ,בשל שמן טפי מנרות משים דע״י השמן נעשה הנס•
(
^
5ף ן ?
^
11קלועים
12צמר ״ ו
וכן אין לדבקן ביחד) .תרע״א -או חוטי פשתן) .תרע״ג מ ״
13מתכת — ושל זכוכית או של חרם מעי,-,
^
״
ב
ר מ
ב
״
א
ד
,
(
. ,
(
י
חרס מצופה -דינה כמתכת) .חיע״ג שר׳ע ג׳ ונל׳ב ל׳>־
ל ב ד ! -ח ח ( מאשתי יהיא כמסי) .תרע״א מ״ב ט׳(.
פ ל ן ג <
74
ת
^
״״.-נ ״ ״ י ל ,בלילה הראשון יש ליזהר בזה משים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אצל הפתחי׳י .ומצוה שיניחם ב ט ס ה ה ס מ ו ך ל ם ת ח מ ש מ א ל ,ש ת ה א מ ז ו ז ה מימין
ו ג י ח נ ו כ ה מ ש מ א ל ו נ מ צ א שהוא מ ס ו ב ב ב מ צ ו ת ״ .ו י ו ת ר ט ו ב ל ה נ י ח ם ב ח ל ל
הסתח *ז.
מציה
חי
להניחם
למעלה
משלשה
טסהים
מן
0
הקרקע י,
מעשרה
ולמטה
טפחים י' .-ואם ה נ י ח ם ל מ ע ל ה מ ע ש ר ה יצא .א ב ל א ם ה נ י ח ם ל מ ע ל ה מ ע ש ר י ם א מ ה
,
ל
א יצא ,מ ש ו ם ש ל מ ע ל ה מ ע ש ר י ם אמה אין העין ש ו ל ט ת .ומי שהוא ד ר ב ע ל י ה
י כ ו
2 1
ל ה נ י ח ם ב ח ל ו ן אף ע ל פי שהוא גבוה ל מ ע ל ה מ ע ש ר ה ט פ ח י ם .א ב ל א ם
ל
החלון ל מ ע ל ה מ ע ש ר י ם א מ ה מ ק ר ק ע ר ש ו ת ה ר ב י ם שאין ש ו ל ט ת ב ו עין ה ה ו ל כ י ם
הרבים ,אזי טוב י ו ת ר ל ה נ י ח ם א צ ל ח פ ת ה .
ברשות
ט.
ה נ ר ו ת יהיו
בשורה
אחת
בשוה,
ל א א ה ד גבוה
נ מ ו ד ״ .ויהיה
ואהד
ה פ ס ק בין נ ר לנרי־•־ ש ל א י ת ק ר ב ה ל ה ב ש ל זה לזה ויהיה כ מ ו מדורה .ו ב נ ר ו ת
של יסעור .יהיה ה פ ס ק שלא י ת ח מ ם זה מזה ו ת ט ו ף השעוה ו י ת ק ל ק ל ו ״ .מ ל א ק ע ר ה
יסמן ו ה ק י פ ה פ ת י ל ו ת ,אם כ פ ה ע ל י ה כלי ,כ ל פ ת י ל ה ע ו ל ה ב ש ב י ל נ ר א ח ד ״ ־ ;
לא כ פ ה ע ל י ה כ ל י — א פ י ל ו ל נ ר א ה ד אינה עולה ,ל פ י שהיא כמדורה .נ ר שיש
2 8
לו ש נ י פ ע ת או יותר ,ל א ידליקו בו שנים ,אפילו ב ל י ל ה ה ר א ש ו ן ,מ ש ז ם שאין
הכר
כ מ ה נ ר ו ת מ ד ל י ק י ם 21
16אצל הפתח — אלא א״כ רבים בני הבית — שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום
מיוחד) .תרע״א רמ״א ז׳(.
ד 1מסוככ במצוות — ואם אין מזוזח בפתח — מניחו מימין) .תרע״א שו״ע ז׳(.
18כחלל הפתח — ויניחנו מחציה של כניסה לצד שמאל) .תרע״א שו״ע ז׳( .ומשמע
מזה שיכול להניח בכל שטח אותו החצי ,ועיין בט׳׳ז …שלמעשה ראוי להחמיר להניח
הנרות בצד השמאל בקצה האחרון הסמוך לכותל) .תרע״א מ״ב ל״י(.
19מג״ט מן הקרקע — ובדיעבד יצא) .תרע״א מ״ב כ״ו(.
20ולמגוה מי׳ טפהיפ — ובנרות ביהכ״נ המנהג שהמנורה במקום גבוה) .תרע״א מ״ב כ״ז(.
21מי׳ מפחיש — מקרקעית העליה .ואם יש לו שני חלונות ,אחד למעלה מיי טפחים
ואחד למטה ,ודאי יניחנה בחלון שהיא למטה מי׳ טפחים) .תרע״א מ״ב כ״ז(.
22ואחד נמוד — וכן לא בעיגול דהוי כמדורה )תרע״א רמ״א ד׳( .ולעשות אחד נכנם
ואחד יוצא ג״כ אינו כדאי — שלא יבוא לעשות בעיגול )תרע״א מ״ב ט״ו( .ואם יש
הפסק מחיצה בין נר לנר וברוחב אצבע ביניהן — מותר 1בעיגול[ ,וכן נוהגין )שם
ט״ז( ומ״מ אין זה הידור לנר חנוכה) .תרע״א ד׳ בה״ל ד׳׳ה ומותר(.
23בין נר לנר — כרוחב אצבע) .עפ״י תרע״א מ״ב י״ח(.
24ויתקלקלו — ויהיו מרווחים אחד מחברו עכ״פ כשיעור אצבע) .תרע״א מ׳׳ב י״ח(.
25כשביל :ר אחד — ודוקא כשכפה ואח״כ הדליק ,אבל אם הדליק ואח״כ כפה — צריך
לכבות ולכסות בכלי ולחזור להדליק) .תרע״א מ״ב י״ג(.
^
כ
^ל
ה
הר
אי:ץן — בשעת הדחק ,נראה שבלילה הראשון יש לסמור על המקילים בזה.
)עפ״י תרע״א שעה״צ ט״ז(.
די כמה נרות יידליפץכ -ואפשר דדוקא נר שיש לו שתי פיות ,אבל מנורות שלנו שיש
״ להן שמונה פיות מותרין להדליק שני בני אדם זה בקצה זה וזה בקצה זה ,שהרי רואים
שהדליקו שנים ,דאס לא כן היה מדליק כסדר .אחד אצל חברו .וכן נ י מ י ן העולם.
)תרע׳׳א מ״ב י׳׳ב(.
www.daat.ac.il
75
י.
הרצוג ו ל א יאחר .ואסור ל ע ש ו ת שום ד ב ר
מכללתי ם ״ ,
דעת -ה כ ו כ ב
אתרצ א ת
זמן ה ד ל ק ת ם מיד ב
2
2 0
קדם ה ה ד ל ק ה ,א פ י ל ו ל ל מ ו ד ״ .רק אם לא ה ת פ ל ל מ ע ר י ב י ת פ ל ל ת ח ל ה ו א ח י
כד ידליק יי .וקדם שידליק ,יקבץ כל ב נ י ב י ת ו י פ ר ס ו ם הנס .וצריך לתת שמז
שידלקו ל כ ל ה פ ח ו ת הצי שעה ־׳ ־־י• ׳ .ו ב ד י ע ב ד אם לא הדליק מ י ד יכול להדליק
1
1
ב ב ר כ ה כל זמן שבני ביתו נעורים י •י :א ב ל ל א ה ד ש ב נ י ביתו ישנים ואין ע י י
3 0
פרסום הנס ,ידליק ב ל א ב ר כ ה .אם לא יהיה לו פ נ א י ל ה ד ל י ק בלילה ,יבול
יא
28בצאת הכוכבים — היינו סוף השקיעה …ויש הרבה ראשונים דס״ל דכונת הגמרא ר׳
על תהילת שקיעה שניה ,והיא בערך רבע שעה מקודם . . . .ולאותם האנשים הנוהגים
להתפלל מעריב בזמנו ,דהיינו אחר צאת הכוכבים ,נכון לנהוג כן לכתחילה להדליק
קודם מעריב ,אכן יטיל בה כ״כ שמן שידלק חצי שעד ,אחר צאת הכוכבים) .תרע״
מ״ב א׳(] .עי׳ במ״ב רס״א כ׳—כ״ג שהביא דעת ר״ת )וכן היא דעת בעלי השו״ע(
דס״ל דשתי שקיעות הן ותחילת השקיעה השניה היא בערך אחרי שעה )מהלך שלושה
מיל ורבע( מזמן שהשמש נעלמת מעינינו )היא השקיעה הראשונה( .והביא שם
שהרבה פוסקים חולקים על זה וסוברים שמיד שנתכסתה החמה מעינינו היא ביי
השמשות ואין שקיעה שניה כלל ,וכן הסכים הגר״א ,והמ״ב פסק כן לענין קבלת שבח•
ועי׳ בבה״ל תרע״ב א׳ ד״ה לא ,שהביא סברא בדעת הרמב״ם שיש להדליק מיד עם
שקיעת החמה היינו ממש עם הזמן שנתכסה השמש מעינינו) .ואכן המתנהגים ל
הוראות הגר״א נוהגים כן למעשה!( וצ״ע שהמ״ב לא הזכיר זאת כאן למעשר) ,אלא
ברמז בשעה״צ תרע״ב י״ד( ולא הביא בפירוש ,אלא שתי שיטות אליבא דר״ת בעניי
השקיעה[.
ב
פ י
29קודם ההדלקה
-ואפילו התחיל
-פוסק; .תרע״ב מ״ב י׳(.
30אפילו ללמוד -הנוהגין להדליק אחר מעריב בזמנו )וכפסק הקשו״ע( -אסורים בכל
הנ״ל גם חצי שעה לפני מעריב ,משום קריאת שמע )עי׳ שו״ע רל״ה ב׳ וקשו״ע ע׳ ב׳(•
והנוהגים להדליק עם השקיעה )כדעת הגר״א וכמו שהבאנו במס׳ 28בשם המ״ב ם״ק
א׳ שכן נכון לנהוג( -צריכים להחמיר חצי שעה מקודם לכל הדברים הנ״ל ,אכז
לענין לימוד נראה דאין להחמיר ,דיש לסמוך על הפוסקים הסוברים שזמן ההדלקה ד׳יא
עם סוף השקיעה) .עפ״י תרע״ב שעה״צ י״ד(.
31ואח׳׳כ ידליק -ודע דאפילו הנוהגין תמיד להדליק אחר תפילת ערבית ,מן הנביז
שיכינו עכ״פ השמן בתוך הנרות קודם תפילת ערבית ,כדי שיהיה מוכן תיכף אחר
תפילת ערבית להדליק ,דאם יעשה הכל אחר תפילת ערבית בודאי יש לחוש שיעבור
עיקר זמן הדלקתו והוא חצי שעה מדינא דגמרא) .תרע״ ב מ״ב א׳(.
32לכל הפחות חצי שעה — ומי שאין לו שמן כשיעור הזה ,ידליק בלא ברכה) .תרע״ב
ב׳ בה״ל ד״ה כזה(.
33חצי שעה — מהשו״ע )תרע״ב א׳( משמע דאם הדליק זמן מד ,אחר שקיעת החמר׳
]כלומר ,צאת הכוכבים ,עי׳ לעיל הגהה ,[28אין צריך ליתן שמן כ״כ ,רק עד שתכלה
רגל מן השוק .אכן כל זה לדין התלמוד שההיכר הוא לעוברים ושבים ,אבל האימא
דההיכר הוא רק לבני ביתו לעולם בעי השיעור הידוע) .תרע״ב מ״ב ה׳(.
34כ״ז שב״כ נעורים — עד עמוד השהר) .תרע״ב מ״ב י״א(.
35כלא כרכה — ומן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה) .תרע״ב מ״ב י״א(•
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
:
להקדים א ת ע צ מ ו ו ל ה ד ל י ק •יי מ פ ל ג ה מ נ ח ה ו מ ע ל ה ״ ,היינו ש ע ה ו ר ב י ע י ת קודם
צאת ה כ ו כ ב י ם )והיינו שעה זמנית ,ל פ י ע ר ך היום ,עין ל ע י ל ס י מ ן ס ט ס ע י ף ב.
וכימי ח ג כ ה שהימים קצרים ,א ם היום א ר ך ר ק ע ש ר ש ע ו ת אזי פ ל ג ה מ נ ה ה הוא
שעה א ח ת ו ש ת י ד ק ו ת וחצי( .ו ב ל ב ד שיתן שמן כדי שיהיו ד ו ל ק י ם ע ר ח צ י שעה
לאחר צאת הכוכבים
יא.
א:1
.ואם אינם ד ו ל ק י ם כ ך
סדר הדלקתם כפי מנהגנו:
לא קים המצוה.
ב ל י ל ה הראשון מ ד ל י ק ה נ ר ש כ ג ג ד ימינו
ו ב ל י ל ה השני מ ו ס י ף עליו נ ר כ נ ג ד שמאלו ,וכן ב כ ל ל י ל ה מ ו ס י ף כ ג ג ד שמאלו,
, 0
וזה שהוא מוסיף מ ד ל י ק ב ר א ש ו נ ה ופונה והולך ל י מ י נ ו .
יב.
שעשה
בלילה
נסים,
הברכות
הראשון מ ב ר ך
שההינו.
ובשאר
מדליק נר אחד ובעוד
המדליק
קדם
ה ל י ל ו ת אינו
שמדליק׳׳
ההדלקה
מברך
שלש
ברכות:
״שחחינו״ יי.
להדליק,
לאחר
שברך
ח א ח ר י ם א ו מ ר ״ ה נ ר ו ת ה ל ל ו ״ וכר.
גר א ו מ ר ״ ש ע ש ה נ ס י ם לישראל״ ** ואם א מ ר ״לאבותינו״ — יצא .אונן ,ה׳ ישמרנו,
36ולהדליק וכו׳ — ויכול לברך גם כן) .תרע״ב מ״ב ג׳(.
37מפלג המנחה ולמעלה — ואם הדליק קודם פלג המנחה — צריר לכבותה ולחזור
ולהדליק) .תרע״ב שעה״צ ד׳(.
38לאחר צאת הכוכבים — ואם לא נתן בה שמן רק כשיעור חצי שעה כנהוג בכל יום,
יחזור ויתן בה שמן וידליק ,ומ״מ לא יחזור ויברך) .תרע״ב מ״ב ד׳(.
39ואב אינב דולקים כר וטי׳ — ואם כבתה — בחול — קודם צאת הכוכבים צריד לחזור
ולהדליק) .תרע״ב ב׳ בה״ל ד״ה ובלבד(.
40ופונה והילד לימינו — ואין חילוק בין שמניח מימין הפתח ובין שמניח משמאל הפתח
— תמיד יתחיל הברכה בנר הנוסף .ויש אומרים …שצריך להתחיל תמיד בנר הסמוך
]ביותר[ לפתח …ודעביד כמר עביד ,ודעביד כמר עביד .ומה טוב ונכון אם יכול לסדר
כולם בתור חלל הפתח שיהיו כולם שוים בטפח הסמוך לפתח .ועיין מה שכתבנו בבה״ל
)ד״ה כדי( דעת הט״ז בענין זה) .תרע״ו מ׳׳ב ט׳(.
והוא הדין כשמדליק בחלון או בחלל הפתח או בביהכ״נ ,בליל ראשון ידליק בתחילה
בנר היותר ימיני ובליל שגי ביותר שמאלי וכן בליל ג׳ וד׳
עד יום השמיני _
ה כ
ל
ידליק בנר הנוסף ואה״כ פיגה יהילר לצד ימין) .הרע״ו מ״ב י״א(.
ובכל זה ירחיק את עצמו לצד שמאל בעת ההדלקה ,כדי שיפגע בו תחילה ולא יצטרך
להעביר על המצוות.
ולדעת היש אומרים הנ״ל גם בזה יברר תמיד על הנר הראשון שהוא עיקר המצוד..
ונראה דבזה מוסיף והולך לצד ימין וההדלקה תהיה תמיד בנר שעומד בצד שמאל…
ופונה והולך לצד ימין) .תרע״ו מ״ב י״א(.
41אינו מברך שהחיינו — ואם לא בירך זמן בליל ראשון מברך בליל שני או כשיזכור
בשאר הלילות בשעת ההדלקה .ואם נזכר לאחר ההדלקה ,אינו מברך בלילה הזה עוד.
)תרע״ו שו״ע א׳ ומ״ב ב׳(.
42ובעוד שמדליק — מי שנוהג לומר הנרות הללו לאחר שהדליק הכל — שפיר דמי.
)תרע״ו מ״ב ח׳(.
43
.נםיס לישראל
-כתבו האחרונים ,דגר יכול לומר ״שעשה נסים לאבותינו״) .תרע״ה
מ״ב י״ד(.
77
www.daat.ac.il
״אמן״ ** ,ו א ם אין א ח ר — ידליק הוא
מכללתנ ה
והוא י ע
אתרח ר
א ם יש א ח ר — ידליק ה א
הרצוג
דעת -
בלא ברכות.
כ ל ל בידנו ,ה ד ל ק ה ע ו ש ה מצוד״; פ ר ו ש :ה ה ד ל ק ה היא המצוד ,ו ב ש ע ת
יג.
ה ה ד ל ק ה צריכים ל ה י ו ת ה נ ר ו ת ב מ ק ו מ ם ה ר א ו י ו כ ש ע ו ר הראוי ,ש א ם ה ד ל י ק ם למטר׳
4
משלשה
טפהיםי•
במקומם
— פ ס ו ל י ם .וכן א ם ב ש ע ת ה ה ד ל ק ה ל א היה שמן כ ש ע ו ר ו א ח ר כ י
הוסיף
לכבות
כראוי
או
למעלה מעשרים
אמה
ואהר
כך
כשהם
דולקים
הניחם
4 8
— אין זה
4 8
מ ו ע י ל ״ .וכן א ם
לא קים המצוד ,ו ח י ב ל ה ד ל י ק ם שנית ,א ב ל ל א יברך .א ב ל אם העמידם
ועל ידי מ ק ר ה כבו,
ומדליקם
העמידם
במקום שחרות
ש ו ל ט ת ועומדים
כ ב ר קים המצוד,״* .ו מ כ ל
ונוהגים ל ה ח מ י ר ש ל א ל ה ד ל י ק נ ר מ נ ר
0 1
מ ק ו ם נוהגים<־־ שחוזר
א ל א מ ד ל י ק ם מ ן ה ש מ ש אי
מ נ ר אהד.
44והוא יענה אמן — אם הוא מותר לענות אמן — יש דעות בפוסקים ,עיין ביו״ד סי׳
שמ״א) .תר״ע מ״ב י״ב(.
45מג׳׳ט …פעולים — בדיעבד יצא ]גם למטה מג״ט() .תרע״א מ״ב כ״ו(.
46הניחם במקומם — פסולים — אבל אם הדליקה למטה מכ׳ ונטלה משם והניחה במקום
אחר תוך כ׳ -יוצא ,דהא הוי הדלקה במקומה ,דשני המקומות כשרים ) .ת ר ״
מ״ב ל׳(.
ע
וכתבו הפוסקים שאפילו היו ההדלקה וההנחה במקום אחד בפגים או בחוץ ,גם
א
כ ן
יש ליזהר שלא לטלטל נרות החנוכה ממקומן עד שיושלם השיעור של הדלקה דהיינו
חצי שעה ויש מאחרונים שמקילים בזה וכתב הפמ״ג שלכתחילה בודאי יש ליזהר בזה•
ואפילו בנרות חנוכה שבביהכ״נ ג״כ נכון ליזהר לכתחילה שלא לטלטלן ממקומן
ע
י
שיעור חצי שעה) .תרע״ה מ״ב ו׳(.
]יש מחמירים יותר וסוברים[ שאין לטלטל חנרות ממקומן בעוד שדולקים אפילו יותר
מחצי שעה מפני הרואים שלא ידעו ]שכבר דלקו כשיעור[ ויאמרו להשתמש נטלו•
)תרע״ב שעה״צ י״ב(.
47אין זה מועיל — וצריד לכבותה וליתן בה שמן כשיעור ולחזור ולהדליק
)תרע״ה מ״ב ח׳(.
ב
ל א ברבר׳•
48ועומדים לכבות — ]וכן[ אם הוא רואה שהאור אין נאחז בפתילה ובודאי יכבה
במהרה) .תרע״ג מ״ב כ״ה(.
49קיים המצוה ] -אבל[ בשכיבה במזיד …מחויב לחזור ולהדליק
)תרע״ג שעה״צ ל״ב(.
_ מ ״ לא יברי•
מ
50נוהגים — והאחרונים כתבו דראוי להחמיר לחזור ולהדליקה …ובפרט אם נכבה בערב
שבת קודם קבלת שבת .ואם הוא קיבל בעצמו שבת ואח״כ כבה ויש עדיין זמן היתר
]לפני כניסת השבת[ ,מותר לומר לחברו שידליקם) .תרע״ג מ״ב כ״ז(.
51נר מכר — אם כבה אחד מן הנרות אין להדליק מדינא מן האחרים …דאין בהדלקה
מצוד ,מעיקר הדין) .תרע״ד מ״ב ב׳ ,ז׳(.
78
www.daat.ac.il
ז ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
5 2
5
יד .כ ל זמן מ צ ו ת ם ,הינו חצי ש ע ה ,א ס ו ר ל ה נ ו ת ״ מ א ו ר ם * .ו ל כ ן
נ ו ח ג י ם ל ח נ י ח א צ ל ם א ת השמשי• ש ה ד ל י ק ו בו ,כדי ש א ם י ש ת מ ש א צ ל ם י ש ת מ ש
ל א ו ר ה ש מ ש .וצריכים ל ה נ י ח ו ק צ ת ל מ ע ל ה מן הנרות ,שיהיה נ כ ר ש א י נ ו מ מ נ י ן
ה נ ר ו ת לי.
0
5 6
מ ד ל י ק י ם נ ר ו ת ב ב י ת ה כ נ ס ת מ ש ו ם פ ר ס ו ם הנם ׳ומברכים עליהם ו מ נ י ח ם
טו.
ב כ ת ל דרום
5 8
ו מ ד ל י ק ם בין מנהר ,למעריב .ואין אדם יוצא ב נ ר ו ת ש ל ב י ת ה כ נ ס ת
וצריך ל ח ז ו ר ו ל ה ד ל י ק ב ב י ת ו
9ג
.ומי שהוא אבלי>י> ,ה׳ ישמרנו ,לא ידליק ב ל י ל ה
הראשון ב ב י ת ה כ נ ס ת ,מ ש ו ם שצריך לומר ״שהחינו״ ,ו א ב ל אין לו ל ו מ ר ״שחחינו״
בצבור .א ב ל ב ב י ת מ ב ר ך ״שהחינו״.
52חצי שעה — ויש מחמירין שבעוד שהנרות דולקים אין להשתמש לאורן משום הרואה
שלא ידע להלק בין תור זמן שיעורו לאחר זה הזמן) .תרע״ב מ״ב ח׳(.
53אפור ליהנות — לשון השו״ע )תרע״ג א׳( :״אסור לחשתמש בנר חנוכה״ וכן בדברי
המ״ב בכל מקום לשון ״שימוש״ ולא לשון ״הנאה״ )כגון תרע״ג מ״ב ז׳ ,ח׳ ,י /י״ד
ועוד( ועי׳ להלן הגהה .54
54ליהנות מאורן — וכל שאינו משתמש כלום ,רשאי לישב בביתו בשעה שגר חנוכה
דולק )תרע״ג מ״ב י״א( ,היינו אפילו לא הדליק השמש אצלו כמו שנהוג ,ויותר מזה
כתב הפר״ח דלילך לאור נר חנוכה לראות שלא ייכשל — שרי ,דלא מהויב להעצים
עיניו — דלא מקרי תשמיש) .תרע״ג שעה״צ י״א(.
55את השמש — פירוש ,מלבד חנר שמניחין על השולחן ]בכל יום[ ,דחוששין כיון
שמדליקין בפנים ,אולי ישתמשו בנרות של חנוכה ולאו אדעתייהו ,אבל מעיקר הדין
כיוו שיש לו נר על שולחנו א״צ להדליק נר נוסף )הוא השמש[ .וטוב שלבד זה ]השמש1
יניח נר על השולחן) ,תרע״ג מ״ב י״ז(.
56לאור השמש — ולכתחילה אין להשתמש אצל כולן יחד כ״א לאור …השמש בלבד,
כשהוא אחד בפני עצמו ,דהרואה יאמר לצרכו הדליק כולן ,דלפעמים אדם מדליק כמה
נרות) .תרע״ג מ״ב ט״ו(.
57שאינו ממנין הנרות — ]ועוד[ שאם בא להשתמש — ישתמש לאותו נר )תרע״ג רמ״א
א׳( ור״ל דכיון שהוא גדול ,עיקר תשמישו ממנו) .מ״ב כ׳(.
58בכותל דרום — ומסדרן ממזרח למערב )תרע״א רמ״א ז׳( והמדליק עומד אחוריו
לדרום ופניו לצפון ומתחיל ]לסדרן[ מימינו שהוא הנר הסמור לארון הקודש ושוב
מוסיף והולך ,ומתחיל ]להדליק[ מהשמאל ופונה לימינו) .תרע״א מ״ב מ״ג(.
ולדעת
ה
י ״ א )עי׳ לעיל הגהה (40אחוריו לצפון ופניו לדרום) .תרע״ו שעה״צ כ״ו(.
ודע דיש מהראשונים דם״ל …דנרותיה ]של מנורת המקדש[ היו מסודרים מצפון לדרום
ויש מקומות שנהגו כן ]גם בנרות חנוכה בביהכ״נ[ ואין למחות בידם דיש להם על
מה לסמוך) .תרע״א מ״ב מ״ב(.
59ולהדליק כביתו — ואפילו הש״ץ שבירך בביהכ״נ… ,דיש חיוב על כל אחד להדליק
בביתו ומכל מקום לא יחזור לומר בביתו ברכת שהחיינו ,אם לא שמדליק להוציא
אשתו וב״ב) .תרע״ג מ״ב מ״ה(.
60אכל -י״ב חודש על אביו ואמו ול׳ יום על שאר קרובים) .תרע״ג שעה״צ נ׳(.
79
www.daat.ac.il
טז.
נשים ח י ב ו ת
6 1
הרצוג היו ב א ו ת ו הנם )עין ל ע י ל סעיף ג(,
שאף הן
אתרר ה
בנ
דעתנ כ -המכללת
8 2
ויכולה האשד .ל ה ד ל י ק ב ע ד כ ל בני ביתה .וקטן שהגיע ל ח נ ו ך גם כן ה י ב •
ס ו מ א אם יכול ל ה ש ת ת ף ע ם א ח ר ב פ ר ו ט ה מוטב ,ואם יש לו אשד — ,היא מ ד ל ק ת
בשבילו .ואם אין לו אשד .ויש לו דירה מ י ה ד ת שאיי לו עם מי ל ה ש ת ת ף —
6 3
מ ד ל י ק על ידי סיוע א ח ר .
יז.
לאהר
6
ב ע ר ב ש ב ת מ ד ל י ק י ם ת ח ל ה נר ח נ כ ה י ואהר כך נ ר ש ב ת .ו ב ל ב ד שיהא
פ ל ג המנחה ,ו מ ת פ ל ל י ם ת ח ל ה מ נ ח ה .וצריך שיתן שמן כדי ש י ד ל ק ו ע י
חצי ש ע ה ל א ח ר צ א ת ה כ ו כ ב י ם י *
הפתח,
צריך
להפסיק
להזהר
באיזה
ש
א
ם
ל
דבר
א
כ ן
ז ו
בינם
ב
ר
כ
ה
לבין
ל
ב ט
ל ״״
הדלת
ה
י
ו
א
שלא
ם
הדליק אצל
י כ ב ם הרוח
0 7
בפתיהת
הדלת ונעילתה .
יה.
מדליקים
ב מ ו צ א י ש ב ת מ ב ד י ל י ם ו א ה ר כ ך מ ד ל י ק י ם נ ר הנכה״״ ,ו ב ב י ת ה כ נ ס ת
קודם ״ ו י ת ך ל ך ״ ״ י .
61נשים חייכות — ולדידן שמדליקין כל אחד בפני עצמו
-מכל מקום אשד ,אינה
צריכה להדליק דהויין טפלות לאנשים ]דאשתו כגופו — עי׳ הגהה .[14ואם רוצות
להדליק מברכות דהוי כשאר מ״ע שהזמן גרמא דיכולות לברך .וכשאין האיש בביתו
תדליק האשד ,דהוי בת חיובא ,ובברכה ,ולא ידליק קטן) .תרע״ה מ״ב ט׳(.
62וקטן …ג׳׳כ הייב — וג״ל דלקטן א״צ להחמיר כולי האי ,ודי שידליק בכל לילד ,י ?
נר אחד לכו״ע) .תרע״ה מ״ב י״ד(.
קטן שיש לו בית בפני עצמו ,לכו״ע צריד להדליק ,מדין חינוך .אך בדבר מצות
חינוך בהידור נר חנוכה )שכל אהד מבני הבית ידליק( — יש דעות בין הפוסקים -־
)עפ״י בה״ל תרע״ה ג׳ ד״ה ולדידן ,תרע״ז מ״ב י״ג(.
למעשה אין לסמוך שיהיה הקטן יכול להוציא בהדלקתו לגדולים) .תרע״ה מ״ב י״ג(•
63ע׳׳י סיוע א ח י -ועיין בשע״ת )ם״ק ג׳( דלא יברך ,וכ״ש שאינו יכול להוציא
אחרים) .תרע״ה מ״ב י׳(.
64תחילה נר הנוכה
-ואם הדליק של שבת ]תחלה[ ולא קיבל שבת במחשבתו ,יכיל
להדליק אח״כ .וכל זה באיש המדליק ,אבל אשד ,המדלקת ,כיון שהמנהג שמםחמא
מקבלת שבת בהדלקתה ,א״כ לא תדליק שוב של חנוכה ,אלא תאמר לאחר להדליק
והוא יברר ״אקב״ו להדליק נר שלחנוכה״ בשבילה אבל ברכת ״שעשה נסים״ וכן
״שהחיינו״ ביום א׳ ,יכולה בעצמה לברך) .תרע״ט מ״ב א׳(.
65לאחר צאת הכוכבים — וכן במדליק נ ר ו ת ; ואם אין לו כ״כ שמן ונרות גדולים׳
יראה עכ״פ אחד מהן שיהיה דולק השיעור הזח) .תרע״ט מ״ב ב׳(.
66כרכה לבטלה — ואם לא נתן בד ,שמן רק כשיעור חצי שעה כנהוג בכל יום ,יחזור
ויתן בה שמן וידליק ומ״מ לא יחזור ויברר) .תרע״ב מ״ב ד׳(.
,
67כפתיחת הדלת וכו — והוא הדין בחול צריך ליזהר בזה שלא להעמיד הנרות נגד
המקום ששולט שם הרוח ,אלא דבשבת צריך שמירה יתירה בזה) .תר״פ מ״ב אין
6 8
ואח״כ …נר חנוכה — בביתו מדליק ואח״כ מבדיל )תרפ״א רמ״א א׳( ובמ״ב ג׳ הביא
שט״ז וכמה אחרונים חולקים על עיקר דין זה וסוברים שמצות הבדלה קודמת משים
דהיא תדירה ]וכך פסק בקשו״ע[ ,וסיים :ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד•
? 69ורב ״ייתן לד״ — ואם שכח ״אתה הוננתנו״ יאמר ]ברוך[ המבדיל בין קודש לחול
ואח״כ ידליק ואח״כ אומרים ויתן לד ומבדילין) .תרפ״א מ״ב ב׳ ]ועי׳ רצ״ט מ״ב ל״ד[(•
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
העורך האחראי :יוגה עמנואל ,ר ח צפניה ,26ירושלים
דפוס ״המהדיר״ /״דרור׳׳ ,ירושלים
www.daat.ac.il