אתר דעת -מכללת הרצוג
1
כ נ ר נ ג ! 0גו־* נמו ר * נ * * ? א י ו * כ נ ד * יזדי
^ו־ייייי^ד*
1 0 1 1 3ז־* י ^ -ר־+
*1×71מועליאג1דאל1דת יע
הועתק והוכנס לאינטרנט
ב ת ו כ ן :
על
עם
/
ישראל
§־ 001^8.01כ6¥1־¥¥¥. 116131י
ע״י חיים ת ש ס ״ ט
י
רמב״ס
.
איסור
קטרוג
פרשת
רבני מינסק ומאסר רבי יחזקאל אברמםקי /מאיר
הילדםהיימר
4
ת ו ר ה ו ד ר ך ארץ )סיום( /פ ר ו פ ׳ י ה ו ד ה ל ו י .
13
רש״י — מפרש או פוסק /הרב מנחם ס ל י י .
33
כלי על מוקצה /הרב קלמן כהנא .
37
כפיית
שלש
על
פסיעות שבסוף העמידה
/שמחה הנשקה .
45
ספרים ועל סופריהם
ש ו ״ ת ר ב י עזריאל ,א ? ו ה ע ז ר — ח ו ש ן מ ש פ ט /נ׳ ה י ר ש
דרכו
י׳
49
,
של דש״י בפירושו לתלמוד מ א ת י פ ר נ ק ל /
56
עמנואל
כ פ ״ ד י ר ו ש ל י ם ת ״ ו מ כ ת ת ש ל ״ ז • כ ר ך יו ,ג ל י מ כ * ה מ ח י ר 7.50ל׳׳י
מ נ ו י ש נ ת י :כ י ש ר א ל — 25.ל׳׳י
כתובת
מ ח ו ץ ל א ר ץ —$ 8.
ירושלים ,ט ל 288883
ה מ ע ר כ ת :ר ה ׳ צ פ נ י ה ,26
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ש ה בן מימון
רבנו
איסור קטרוג על עם ישראל
ב״אגרת השמד״ הנקראת גם ״מאמר קדוש השם״ דחה הרמב״ם דעתו
של חכם בדורו שפסק שיהודים שהשתמדו באונם הם גויים גמורים
אסור להם להתפלל.
ואפילו
נמוקים
נוסף על
הסתמך
הלכתיים,
הרמב״ם על חזי׳ל שלמדו זכות על ישראל ואסרו כל קטרוג ,אפילו
על אלה שחטאו .לעומת זה יש חיוב ללמוד זכות על כלל ישראל.
להלן קטעים מפרקים ב—ג.
בדברי
המפורסם
זכרונם
רבותינו
)שמות
לברכה
רבה
פ׳
שישראל
כח(
בימי מ ש ה קדם צ א ת ם מ מ צ ר י ם הפסידו ד ר כ ם והפרו ב ר י ת מ י ל ה ו ל א היה ב ה ם
מ ה
א ל א ש ב ט לוי בלבד ,עד ש ב א ה מ צ ו ת פ ס ה ואמר ה א ־ ל ל מ ש ה ״וכל ע ר ל
יל
לא־יאכל
בו״
לברכה:
״משה
חמרים,
ה׳
דבר
ואמרי
)שמות יב ,מ ח ( וצום ב ע ש י ת המילה .ו כ ך א מ ר ו ח כ מ י נ ו ז כ ר ו נ ם
היה מלי ויהושע
והיה דם
ליהזקאל
עליהם
מתערב
מילה
)טז ,ו(
השלום
פורע
בדם
״ואראך
)יומא
ואהרן
מוצץ״
פ ס ה — ו ב ז ה היו
מתבוססת
עה(.
ואספו
שהם
בדמיך,
קלקלו
חמרים
ערלות
ראויים
לגאל;
והוא
ואמר לך
בדמיך
חיי״.
בעריות
ה׳
לדבר
אדם
״בן
ש ת י ם נשים ב נ ו ת אם א ה ת היו״ )יהזקאל כג ,ב( .ועם היותם בזה העבין הרע,
בשביל
שאמר משה
השלום ״והן ל א
ר ב ע ו עליו
יאמינו לי״
)שמות ד,
א(
האשימו ה׳ על זה ו א מ ר ל ו :משה ,הם מ א מ י נ י ם ב נ י מאמינים .הם מ א מ י נ י ם —
דכתיב
״והאמין
)שם,
בה׳
לא(
״ויאמן
ויחשבה
העם״
לו
ובני
אבל
צדקה״:
מאמינים
—
אתה
— אין
)בראשית
דכתיב
סופך
ט־
להאמין,
ו(
דכתיב
) ב מ ד ב ר כ ,יב( ״יען ל א ־ ה א מ נ ת ם בי להקדישני״ .ו נ ע נ ש ל א ל ת ר ,כמו ש ב א ר ו
עליהם ה ש ל ו ם :״'ההושד בכשרים לוקה בגופו ,מגא לן — ממשה״
) ש ב ת צז.(.
וכמו כן ישראל בימי אליהו היו כולם עובדי עבודה זרה ברצון בעונותיהם,
ל ב ד ש ב ע ת ה א ל פ י ם ״ כ ל ה ב ר נ י ם א ש ר ל א ־ כ ר ע ו ל ב ע ל וכל ה פ ה אשר ל א ־ נ ש ק
לו״
) מ ל כ י ם ־ א יט ,יח(.
כמו
ש א מ ר )שם ,ט ־ י ( ״ויאמר לו מ ה לך פ ה אליהו ויאמר ק נ א ק נ א ת י לה׳
א־להי
לי:
ועם־כל־זה,
בריתך
צ ב ־ א ו ת כי עזבו
כשעמד
בני ישראל״.
ל ל מ ד ח ו ב ה על
לו:
אמר
ישראל
שמא
בחורב,
בריתך ?
אמר
א ף מ ז ב ח ו ת י ך הרסו .א מ ר ל ו :ש מ א מ ז ב ח ך ? א מ ר ל ו :ו א ת ־ נ ב י א י ך הרגו
בחרב .א מ ר ל ו :והרי א ת ה ק י ם ? א מ ר ל ו :ו א ו ת ר אני ל ב ד י ויבקשו א ת ־ נ פ ש י
לקחתה.
היה
לד
השיבו ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א :ע ד ש א ת ה מ ל מ ד ח ו ב ה ע ל ישראל — ל א
ללמד
על
אומות
העולם
שיש
להם
בית
הועד,
בית
לעבודה
זרה,
ו ת ל מ ד ח ו ב ה ע ל ישראל י ש נ א מ ר ״עזבות ערי ערער״ )ישעיה יז ,ב ( ; ״ ל ך ש ו ב
לדרכך
מדברה
דמשק״
)מלכים־א
יט,
טו(.
כל־זה
מובן
לחכמים
במדרש
חזית )שהש״ר א ,ו(.
וכמו כן ישראל בזמן ישעיהו ה ר ב ו עונות ,כ מ ו ש א מ ר ״הוי גוי חטא״ וגו׳
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)ישעיה א ,ד( .והיו
כמו ש א מ ר
ב ה ם ע ו ב ד י ע ב ו ד ה זרה,
״ואחר
)שם נז ,ח(
ה ד ל ת והמזוזה ש מ ת ז כ ר ו נ ך ״ .והיו ב ם כ מ ו כן ש ו פ כ י דמים ,כמו ש נ א מ ר )שם
א ,כא(
כמו
״איכה היתד!
שאמר
שאמר
)שם
כב ,יג(
)שם ל ,יא(
—
ישראל״.
)שם ו ,ה(
ויאמר:
״סורו
ועם־כל־זה
זה
נגע
ועתה
״אכל
ושתו
מני־דרך
בשביל
— מ י ד ״ויעף
הנה
כופרה
לזונה וגו׳
מרצחים״
הטו
שאמר
אלי
מני־ארח
״ובתוך
אחד
על־שפתיך
וכמו
כי מ ח ר
עם־טמא
וכאשר
נשים
נושאים
ג ,ב( ״יגער ה׳ בד
מפנינו
שפתים
עונך
וסר
תכפר״
וחטאתך
—
לכהונה
ויגע
)שם,
ישב״
על פי
ילא
ו־ז(.
) י ב מ ו ת מט.(:
בן־יהוצדק
הרחיקו
את־קדוש
אנכי
מ ן ־ ה ש ר פ י ם ו ב י ד ו רצפה…
עמד ה מ ל א ך ו ל מ ד ח ו ב ה על יהושע
שאינן
ובזו
השביתו
עד שהרגו מנשה ,כ א ש ר א מ ר ו ע ל י ה ם ה ש ל ו ם
ראויות
כן
נמות״.
מ ח ל ל י שם שמים,
מ צ ו ו ת ה׳ ,כמי
ב ש ב י ל בניו שהיו
כמו
הא־ל,
)זכריה
שאמר
ה ש ט ן ו י ג ע ר ה׳ ב ך ה ב ו ח ר ב י ר ו ש ל י ם ה ל א זה אוד מ צ ל
מאש״ וגו׳.
אם
כך
בעדת
נענשו
עמודי ע ו ל ם מ ש ה ,
י ש ר א ל מ ע ט דברים,
ישראל,
כ ל שכן
אליהו,
קל
ישעיהו,
עולם
מקלי
ומלאכי שרת
לשונו
יתיר
כשנשאו
קהלות
על
ח כ מ י ם ו ת ל מ י ד י ה ם ,כ ה נ י ם ולוים ל ק ר א א ו ת ם :פושעים ורשעים ,וגויים
עדות,
ופסולי
בה׳
וכופרים
ישראל
א־להי
ו מ ה יהיה ע נ ש ו ! ! ו ה ם ל א מ ר ד ו ב א ־ ל
ורהקו
ממנה
נטושה
ומפני
מעלה
להשיג
קשת
ותענוג
וכותב
הדבר
בכתב
ל ב ק ש ת ע ר ב ו ת והנאה ,ו ל א עזבו ה ד ת
חזמן,
דרוכה ומפני
הזה
ידו
—
כבד
מפני
״כי
מלחמה״
חרבות
)ישעיה
נדדו
כא ,טו(.
מפני
חרב
ולא
ידע
זה האיש שאלו ש א י נ ם פ ו ש ע י ם ב ר צ ו נ ם — ל א י ע ז ב ם ה א ־ ל ו ל א יטשם ,״וירח
אתיריח
רבה
) ב ר א ש י ת כז ,כז( — א ל ת ק ר י :בגדיו א ל א בוגדיו
בגדיו״
)בראשית
פ׳ ס ה ; ס נ ה ד ר י ן לז.(.
. . .ו י ד ו ע הוא מ ה ש ק ר ה ע ל י ש ר א ל בימי נ ב ו כ ד נ צ ר הרשע ,ו ש כ ל ־ מ י שהיה
סגד
בבבל
עליהם
מלבד
לצלם,
)ישעיה כט ,כ ב (
מישאל
חנניה
ועזריה
״ ל א ־ ע ת ה יבוש
— כמו
יעקב ולא
שאמר
ע ת ה פניו
א־ל
ה
יתברר
יחורו״ .ואולי
ה ח ר ש ו ה מ ס ג ר היו ב כ ל ל מי שסגד ,אם היו אז ב ב ב ל .ו א ו ל ם לא ראינו מ ע ו ל ם
מי
שקראם:
עליהם
עוון
השלום:
האיש
״הם
ההיא
את־חרשי
וידוע
ורעות,
לא
רשעים ולא
עובדי
עשו
—
עבודה
לפנים,
אין
גויים
זרה
אף
ספק
אני
שהוא
אדמה היאמר חמר
ולא
—
פסולי
מפני
אעשה
ירא
עדות:
שחיו
לפנים
בימי
המן״.
—
ליצרו מה־תעשה״
ולא
״הוי
וגו׳
רב
חשב
את־יוצרו
ואולם
הרש
)ישעיה מד ,ט(.
ב מ ל כ ו ת יון ה ר ש ע ה מ ג ז ר ו ת ק ש ו ת
ו מ כ ל ל ם היה ש ל א י ס ג ר אדם א ת ־ פ ת ח ביתו ,כ ד י ש ל א י ת י ח ד ל ה ת ע ס ק
בשום מצוד״ — .ו ע ם ־ כ ל ־ ז ה ל א ק ר א ו ם ה כ מ י נ ו
רשעים
אנוסים.
וכך
אמת
עמהם
הא־ל
הוא כמו כן מ ה ־ ש ק ר ה ל י ש ר א ל
ה׳
יתברר
עליהם
— אלא
צדיקים
גמורים;
והתחננו
ז כ ר ו נ ם ל ב ר כ ה ,ל א גויים ו ל א
בעדם
והוסיפו
בימי
חנוכה
״על־
הנסים״ ע ד ״ורשעים ביד צ ד י ק י ב ״ .
. . .כ ב ר ב א ר ה ס פ ר ש א ח א ב ב ן ־ ע מ ר י ה כ ו פ ר ב א ־ ל ו ע ו ב ד ע ב ו ד ה זרה שהעיד
ה׳ עליו ״רק ל א היה כ א ח א ב ״
לפי
שאמרו
הכמינו
זכרונם
) מ ל ״ א כא ,כה(
לברכה,
)תענית
2
www.daat.ac.il
— כשצם
ש ת י ש ע ו ת וחצי׳
בטלה
כמו
כה(:
גזרה
מעליו
אתר דעת -מכללת הרצוג
שנאמר
)מל״א
נכנע
כא,
״ויהי
כט(
אל־אליהו
דבר־ה׳
לאמר
התשבי
א ח א ב מ ל פ נ י יען כי נ כ נ ע מ פ נ י ל א ־ א ב י א ה ר ע ה בימיו
הרעה
על־ביתו״
ועגלון
— ולא
מואב
מלך
בימי בנו
קפח
הקדוש־ברוך־הוא
שכר
תעניתו.
שהצר
לפי
ששם
כבוד
—
לישראל
הראית
לא־להי
כי־
אביא
ישראל
כ ש א מ ר לו אהוד ״דבר א ־ ל ה י ם לי אליך״ )שופטים ג ,כ( ו ע מ ד מ ה כ ס א ,ג מ ל ה ו
הא־ל
)דה״א כט ,כג(
גמול ט ו ב ושם כסא ש ל מ ה שהוא כ ס א ה׳ ,כמו ש א מ ר
״וישב ש ל מ ה על כ ס א ה׳״ ,וכסא ה מ ל ך המשיח — מ ז ר ע ו ; כי רות ה מ ו א ב י ה
היתד• בתו ,וכן אמרו ע ל י ה ם השלום )נזיר כ ג — ( :ו ל א ק פ ח ה ק ד ו ש ־ ב ר ו ך ־ ה ו א
שכרו.
ונבוכדנצר
הדום
הרשע
רגליו של
לשם
חזקיהו,
גמולו
שמלך
שהרג
מישראל
אשר
כחול
שפת
על
א ־ ל ה י נ ו — ב ש ב י ל שרץ א ר ב ע פ ס י ע ו ת
שאמרו
כמו
)סנהדרין
א ר ב ע י ם ש נ ה כמו
צו(.
שמלך
בתריה
״רהט
הים
ל ה ק ד י ם שם
ארבע
שלמה — ולא
ושרף
קפח
בית
המקום
פסיעות״,
היה
הקדוש־ברוך״הוא
שכרו.
ועשו
שנאתי״;
ובאותו
נערה
שהעיד
הרשע
ובארו הכמינו
היום
חמש
עבר
השם
באיבתו,
)מלאכי
שנאמר
״ואת
עשו
א,
)בבא
בתרא
טז(:
עבודה
זרה,
ובעל
זכרונם לברכה ,רוע פעליו ואמרו
עבירות:
את
הרג
הנפש,
ה מ א ר ס ח ,ו כ פ ר ב ת ח י ת המתים ,ושט את
ועבד
ג(
בטליתו ונכנס
הבכורה .נ ת ע ט ף
אצל יצחק אביו ,א מ ר ל ו :אבא ,יש מ ע ש ר ל מ ל ח ? א מ ר ל ו :כ מ ה בני מ ד ק ד ק
במצוות.
שנתן
—
לו ה׳
השלום:
ב,
ועם־כל־זח
מלכות
בלי
כשחחזיק
הפסק
במצוד.
עד
אחת,
מלך
שיבא
והיא
שאמרו
״אין בן דוד בא עד שיטל עשו ש כ ר כ ב ו ד א ב ואם ,כ ד כ ת י ב
)זכריה
מקומות
הקדוש־ברוך־הוא
״אין
שכר
מקפח
כמו
היה
עליהם
י ב ( :א ח ר כ ב ו ד — ש ל ח נ י אל הגוים״ .וזה ד ב ר
בכמה
כבוד
המשיח,
אב,
שכרו
זכרונם
חכמינו
—
כל־בריה״
לברכה,
יגמל
אלא
ל ע ו ל ם על פ ע ל ו ת ה ט ו ב ל כ ל ״ מ י שיעשהו ,ויענוש על מ ע ש ה הרע ל מ י שיעשהו
שיעשהו.
כל־זמן
אלו
ואם
הטוב
ממעשה
הכופרים
—
המפורסמים
ישראל
שנאנסו
יגמלם
באנס
ה׳
השמד
גמול
טוב
ועושים
על
מעט
מצוות
מזער
איך
בסתר,
לא יגמלם ה׳ על כך ,ולא יהיה ה פ ר ש אצלו בין עושה מ צ ו ה או אינו ע ו ש ה ;
בין
עובד
כשיתפלל
וכבר
שעבר
א־להים
לאשר לא
עבדו י
ו כ ל זה
יראה
מ ד ב ר י זה
האיש:
״אלא
— יעשה ע ב י ר ה ״ ; וכך כ ת ב ו א מ ר ״כי ש ת י ם ר ע ו ת ע ש ה עמי״ —
נ ת ב א ר ה ל ך טעותו.
זה
לדבר
בחק
ושהוא
החכמים
לא סר
זכרתם
תמיד
לברכה
מהיות
כמו
מגנה
שבארנו.
אנשי
ולא
זמנו
זה
עד
בלבד
א ל א אף ב ה ק ה ב ו ר א י ת ב ר ך ו א מ ר :שהוא יענש על מ ע ש ה המצוות ,וכה ד ב ר :
שתפלת
תאמר
א ח ד מ מ נ ו — ע ב ר ה היא .ועל כמו זה א מ ר ש ל מ ה ) ק ה ל ת ה ,ה( ״ואל
ל פ נ י ה מ ל א ך ,כי ש ג ג ה היא״.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הילדסהיימר
מאיר
פרעות רבני מינסק ומאסר רבי יחזקאל אברמסקי
א.
ב ח ו ד ש ש ב ט תר־׳ץ,
זו
פרשה
רדיפות
בעיקר
עוררה
דת
פ ר ש ת ר ב נ י בזי :ב ל,
פ ב ר ו א ר ,1930
דאגה רבה
כיתות
גם נגד
נאסרה
בתפוצות
ישראל.
נוצרים,
והדבר
דיווחה
ידיעות
נמסרו
סוכנות סט״א
אלה
בימים
נמסרה
מספר
שניסו
במינסק
ימים
סופרו של
ידונו
נערכו
ברוסיה
בארצות
שונות׳
ב פ ר ק זמן זה
עורר
תסיסה
לארץ״.
״ מ כ ת ב י ם ע ל שם
פרשת
למוות״־•.
לפיה
הלונדוני
ס ו כ נ י ה ג .פ .או •
ה ס ת ד ר ו י ו ת יהודיות בחוץ
הצלת
ה ק ה ל ו ת היהודיות
בבתי
כ נ ס ת בקהילה ,ובאחד מ ה ם מ צ א ו :
המוכיהות
שהקהלה
ידיעות
גלזר י,
חרוםית
למאסר
הרבנים
וראשי
בקשרים עם
הצליח
טוענים
לארץ
שמצאו
הקהילה
היהודים
״על
בחיץ־
לדלות
ממקורות
בבתי
הנאסרים
ב ב ק ש ה ל ה ג י ש ע ז ר ה לשם
ב ר ו ס י ה ה ל ב נ ה מ ה ר ם גמור״ .ה ס ו כ נ י ם ע ר כ ו היפושים
היהודית
לחםתדרויות
ביקר
מרוסיה ,ש א ת
טלגרף״
?
בפברואר
הרבנים
הרבנים
שבאו
״דיילי
ב־20
!930׳
שנאסרו
הגירסה
נאסרו
ע ב ר י חשאי ,ו ע ל
נוספים:
מינסק.
״מודיעים כ א ן
ל א ח ר מכן.
העתון
פרטים
אודות
בווילנה:
לכונן בית ספר
סובייטיים
הרב
רבנים
ב א נ ג ל י ה ,וכן ב ח ו ג י ה כ נ ס י ה ו ב ר א ש ם האפיפיור.
בעיתונות
מסירת
קבוצת
בעיר
מינסק'•
ברוסיה
עסקה
אחרות״.
ונועץ
״היקטוגראף,
בפעילות
יתר
על
ב״ועידה
ובשאר נמצאו תעודות
קונטר־ריבולוציונית
כן,
חשאית
אהד
של
על
ידי
הרבנים
באמריקה׳
רבנים
במינסק״•
1הרבנים גבריאל גבריאלוב ,מנחם גלוסקין ,יהושע זימבליםט ,מנדל ירחו ,הרץ מייזל׳
אשר קרשטיין .נוסף להם נאסרו גם מספר מגידים ,וראשי הקהילה .מספר האסורים הירי
ארבעה עשר .ראה ב׳ סמאליאר ,״די געשיכטע נייט ארעסטירטע 14רבנים אין מינסק״׳
בעתון ״פארווערטס״ 25באפריל ) 1970על ״קול קורא״ בעת השיחרור מהמאסר — על
כך להלן — חתמו ששה רבנים ,אשר שמותיהם מצויינים בראש ההערה .מבאן ,שהמספר
הנקוב של האסירים אינו רק של ״רבנים״ ,אלא של החבורה כולה — .במאמר הנזכר
מספר הכותב על פעילותו בפרשה זו כעתונאי .הוא קיבל גלויה אנונימית בדבר המאסר•
בבואו למינסק מצא בדוכן עיתונים עיתון יהודי מקומי באידיש ושמך ״אקטיאבר״ ,בו
נמסר דבר המאסר .על יסוד פירסום זה הותר לו לפרסם את הדבר בעיתונות מחו?
לרוסיה(.
2דאר היום ,כ״ג בשבט תר״ץ ) — .(21.2.30ההדגשה במקור.
3ראשי תיבות :מחלקה מיוחדת של המשטרה הפוליטית .המשטרה החשאית הסובייטית.
ח ת ם
4שמו המלא :ישעיהו בר אברהם אליהו גלאזער ,ובאנגלית ־1 013261ז0מ) 311כי
בשער ספר המדע לרמב״ם אותו תרגם לאנגלית ,גיו יורק תרפ״ז ,ובספרי 7־1§101מ
61ג־ ,0! 181ניו יורק .(1930וראה להלן הערה .33
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבולשת
היפושים
ביצעה
וגילתה
נרהבים
דתית
,,ספרות
5
חוקית״ .
בלתי
מ ק צ ת מ ן ה ה א ש מ ו ת נ ג ד ה נ א ס ר י ם נ ו ד ע ו ברבים .א ח ד מ ה ם ד ו ד סלומון,
יושב ר א ש
בפסוק
בהורים״ נ ש א פ ע ם
הברת ״תפארת
״ובא לציון גואל״ .אחר ,ה ר ב
היודע לדרוש ד ר ש ו ת הרוויות
ערום,
דרשה
רבינוביץ,
בארס
אנטי־םובייטית,
וסיימה
הינו
״יהודי
ה מ ג י ד מניאזיר,
במשלים
ק ו נ ט ר ־ ר י ב ל ו צ י ו נ י עטויות
ו ב מ ע ש י ו ת ״ .גורדון ,מ נ ה ל ״ ת פ א ר ת בחורים״ ,מ ו א ש ם ב כ ך ש ה ו א ״דורש ד ר ש ו ת
וצועק כי מ צ ב היהודים אינו ט ו ב ,מ ג ל ו ת מצרים׳ ומן האינקוויזיציה ב ס פ ר ך ״ 6
השלטונות
הנאסרים.
הידיעה
את
למוות.
נמסר
הסובייטים
ביום 22
נחפזו
בפברואר,
להכחיש
מסרה
נאסרו
שהרבנים אשר
את
דבר
סוכנות
סט״א
בשבוע
שעבר
עונש
הטלת
ממוסקבה:
במינסק
מוות
על
מכחישים
כאן
עלולים
7
נ ק ב ע .יום
מ ו ע ד ת ח י ל ת ״משפטם״ ש ל ר ב נ י ם א ל ה ט ר ם
לצפות
מ ל ו נ ד ו ן ש מ ש פ ט ם י ת ח י ל ב ר ב י ע י ב מ א ר ס ,וכי יש
להישפט
לאהר מכן
שאחדים מהם
8
לסיביר .
יוגלו
שהפעולות אשר
אך ,מ ת ב ר ר ,
נעשו מחוץ
לרוסיה למען
— נשאו פרי .ל א ע ב ר ו א ל א א ר ב ע ה ימים ,ו א ו ר ליום 27
הרבנים
והנלווים
על
בפברואר,
״קול
אליהם,
״קול
אחר
קורא״
שנאלצו
ארוך
קורא״ זה ,א ש ר
להתום
לפיו ל א
הצביע על
יומיים
קיימות
בפברואר שוחררו
קודם
ברוסיה
רגישותם של
שהרור
האסורים
ב־25
לכן,
רדיפות נגד
הרוסים מול
דת.
המחאות
מבהוץ ,פ ו ת ה ב ת ל ו נ ת ם ש ל ה ר ב נ י ם נ ג ד אנשי ח ד ת ב ח ו ״ ל ש נ ו ס פ ו ע ל האויבים
הרעים
כאמור
ב י ו ת ר ש ל ה ע ם היהודי ,ו ב כ ל ל ם ה א פ י פ י ו ר ו ר א ש י הכנסיה ,א ש ר גינו —
— את
רדיפות ה ד ת
ברוסיה.
ההותמים
אינם
על
הם
מתנגדים
לתעמולה
השלטון
הסובייטי.
המפלגה
הקומוניסטית.
באנטישמיות ,והם
בארץ,
בה
הקומוניסטית
משלה
יתר
כן,
אבל
מגרשים
האמת
משורותיהם כל
האנטישמיות
הכריזו ע ל
צריכה
במשך
להאמר,
האנטי־דתית
שהקומוניסטים
אנטישמי.
שלטון
בשנים.
בשעה
מאות
האנטישמיות כעל
זקוקים
להגנתם
פגיעות
נ ע ר כ ו ת ביהודים ג ם
במפעל
של
נלחמים
הסובייטים
קיים
שלנין
והמפלגה
א ו י ב ת ם ש ל כ ל העמים,
ב ש ע ה זו
ה ר י בארץ ישראל ,ת ח ת שלטון ב ר י ט נ י ה ע ר כ ו ה ע ר ב י ם ט ב ח ד מ י ם
ה ה ת י י ש ב ו ת ליהודים.
מפני
0
ב ר ו מ נ י ה ' .הסובייטים,
9
ביהודים .
ל ע ו מ ת זאת ,עשו ג ד ו ל ו ת
5הארץ ,כ״ז בשבט תר״ץ ).(25.2.30
6הארץ ,ב׳ באדר תר״ץ ).(5.3.30
ד דאר היום ,כ״ב בשבט תר״ץ ) — .(20.2.30המדכאות במקור.
8הארץ ,כ״ה בשבט תר״ץ ).(23.2.30
9הכוונה למאורעות תרפ״ט ) ,(1929בהם
נרצחו
בחברון,
ובערים
אחרות
בארץ,
מאה
שלושים ושנים יהודים בידי ערבים.
10הכוונה לפגיעות ביהודים
שהחלו
בשנת ,1927
כאשר
הוקם
״לגיון
המלאך מיכאל״,
ומטרתו ״להציל את רומניה מידי היהודים״ .בשנת 1929שונה השם ל״משמר הברזל״.
האידיאולוגיה של אירגון זה התבססה על הרבה מן העקרונות של הנאצים ,וכן על
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולפרשה
מדירותיהם,
הבלתי
עצמה .כ ל
אך
עונש
האוכלוסיה
מאמינים
קיימת ב כ ל
ב ת י ה כ נ ס ת מ ו ח ר מ י ם ״ ע ל יסוד ד ר י ש ת ה ה מ ו נ י ם היהודים ו ל א ש ל
השלטונות.
וגדל
עם
איתן
רק
הממשלתיים
ברוסיה ,א ב ל
לאסוף
ממלאים
את
ת ו פ ע ה זו
לבתיהם.
הארצות״.
המוסדות
הולך
רציני לא
היהודית
היטל על
פוחדת
ה ר ב נ י ם .אלא ,ה ם
אותם
גורשו
״מספר
האוכלוסיה״.
דרישת
זאת
מ ע מ ד ה ש ל ה ד ת ברוסיה ,ש כ ן ק י י מ ת ב ה ה ה פ ר ד ה בין ד ת ומדינה .ה״קול ק ו ר א ״
מסתיים
רדיפות
בציון
שקוימו
המורות
הדורות
במרוצת
ביהודים
באירופה,
1 1
הצלב .
כמסעי
ה פ ת א ו מ י ,האמור ,ש ה ל ב ע מ ד ת ה ש ל ט ו נ ו ת הסובייטים ,נ ר א ה ש נ ב ע ,
השינוי
במידה רבה,
מפעילות
פרוסיה
ממשלת
ופעולת
השגריר
בברלין,
הרוסי
אשר
1
היו ב ע צ ם ימים אלו ,ב ע ק ב ו ת פ נ י י ת ו ש ל ר׳ מ א י ר ה י ל ד ס ה י י מ ר , -כ פ י ש ע ו ל ה
מהכתבים
דיווח
ה נ ד פ ס י ם כאן.
ס ו פ ר ״הארץ׳׳
בקשר
מחאה
עם
הד
בברלין:
מאסרם
לפעילותו
זו
מצוי
״ ה ע ס ק נ י ם היהודים
של
הרבנים
בעתונות.
ההליטו שלא
במינסק,
אלא
ב־20
בפברואר
לערוך
להשתמש
אספות
בצנורות
1 3
ה ד י פ ל ו מ ט י ה ,כ ד י ל ה ש י ג א ת ש ח ר ו ר ם ״ .א ר ב ע ה ימים ל א ח ר מ כ ן כ ת ב ל ע ת ו נ ו :
״מדינאים
רשמיים ל מ ה צ ה פנו למוסקבה בנוגע לענין הרבנים במינסק .ד ב ר ז ה
1 4
עשה רושם גדול ב מ ו ס ק ב ה ״ .
פניותיו של רמ״ה לחוגי הממשלה הפרוסית,
צויינו ע ״ י ר׳
בידו
חיים
עוזר
1 5
גרודזינסקי ,
בשנת
בדבר
הצלת
תרצ״ג:
״כמה
ברוסיה,
רבנים
פעמים
הצליה
ל ע ש ו ת ט ו ב ו ת ו ל ה ו צ י א ל ח פ ש י ע ״ י מכיריו״.
**
*
יסודות מקוריים משלה ששורשיהם
באנטישימות הדתית )ראה דר .ת .לביא,
תולדות
יהודי הרגאט ,בפנקס הקהילות ,רומניה ,ירושלים תש״ל ,עמ׳ קיב—קטל(.
11דאר היום ,כ״ו באדר תר״ץ ) ! (26.3.30הארץ ,ו׳ באדר תר״ץ ).(6.3.30
12להלן :רמ״ה .תרכ״ד—תרצ״ד ,בנו של הגאון רבי עזריאל .כיהן כמנהל בית המדרש
לרבנים בברלין ,ויחד עם ר׳ עזריאל מונק כרב בקהילת ״עדת ישראל״ בברלין.
13הארץ ,כ״ב בשבט תר״ץ ).(20.2.30
14שם ,כ״ו בשבט תר״ץ ).(24.2.30
15להלן :רח״ע .איגרתו נכתבה ביום כ״ו בחשון תרצ״ג אל ר׳ שמואל יצחק
ראב״ד
בלונדון )מחבר ספר אור הישר( .איגרות רח״ע המצוטטות להלן,
הילמן,
נכתבו
אף
הן אליו .האיגרת נדפסה באחיעזר ,קובץ אגרות ,בני ברק תש״ל ,חלק שני ,עמ׳ תיג— .
בין רח״ע לבין רמ״ה שררו קשרים הדוקים ,והם פעלו במשותף בצרכי ציבור רבים.
בקשר לכך התנהלה בינותם חליפת מכתבים מתמדת .בין הרבנים ברוסיה שעלה בידי
רמ״ה
לשחררם מן
המאסר ,נמנה
האדמו״ר רבי יוסף יצחק
ובני ביתו ,בשנת תרפ״ח )מפי אאמו״ר שליט״א(.
6
www.daat.ac.il
שניאורסון
מלובאביטש
אתר דעת -מכללת הרצוג
)(1
ר׳׳מ
ה י ל ד פ ה י י מ ר לר׳
ב״ה ברלין 23פברואר 1930
אברהם
יצחק
קוק*
הכהן
17
כבוד
הרב חראשי ק ו ק נ״י
ירושלים
הרב הראשי מ א ד נכבד,
1 8
איני יודע א ם שמע ,שנעדרתי מברלין יותר מ ת ש ע ה ח ד ש י ם .מברקו
יום
הגיע
אחרי
אחד
שובי,
והיה
עלי
לעסוק
ומיד
תיכף
בפרשת
מינסק .מצאתי כאן בשבילי עבודה כה רבה עד שאני מוכרח לדאבוני
מאד במכתבי .לכן אני שולח לו ה ע ת ק מכתבי ששלחתי היום
לקצר
19
ליעקב ר ו ז נ ה י י ם .ממנו יוכל ל ד ע ת כל שנעשה בפרשה עד עתה .א ם
להודיע
אוכל
טובות
בעוד
מספר
ימים
תקוותי
-וכך
-בדעתי
לטלגרף ב״ נ אל כת״ ר.
בינתיים אשאר
בהערצה
ובהוקרה הידועה
שלו בכבוד רב
מאיר
)(2
הילדסהיימד
ר ״ מ ה י ל ד ס ה י י מ ר לר׳ י ע ק ב ר ו ז נ ה י י ם
ברלין 23פברואר 1930
מר יעקב רוזנהיים
פרנקפורט
/מ
מר רוזנהיים היקר,
אני מ ב ק ש א ת ס ל י ת ת ך על שאני כותב רק היום ,אבל פרשת מינסק
גרמה יותר עבודה מאשר חשבתי בתחילה.
ראשית,
הידיעה
ח מ ש מ ח ת ש ק ב ל ת קרוב לוודאי גם מן הרב
גרודזינסקי .הידיעה בדבר עונש המוות ל א
הראשי
ה ת א מ ת ה לשמתתנו .בענין
20
גופו יש לקבוע ה ת ק ד מ ו ת מה .מזכיר הממשלה ,ו י י ס מ ן ,אצלו הייתי
16איגרת זו ולאחריה מתורגמות מן המקור הגרמני — .הכתבים
הנדפסים להלן מצויים
ברשות אאמו״ר שליט״א.
17כ״ד ,בשבט תר״ץ.
18בפרק זמן זה שהה רמ״ר ,בדרום אפריקה לצורך מגבית בעבור ביהמ״ד לרבנים.
19תרל״א—תשכ״ו .פפד״מ .ממייסדי ״אגודת ישראל״ ונשיאה .עורך ״איםראליט״.
20במקור 1 :זת3מ61• 761551ג*61ם315361ג.51
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2 1
ביום ששי
למוסקבה
<2
שוחח עם השגריר הרוסי קריסטיגסקי .'-הלה כבר טילגרף
בכיוון המדובר ,והוא -שהינו מייעץ ל ט פ ל בענין בולו
ב
י ד
רפה ,מפני שהיהדות בכל העולם רוגשת ,וכן שגם הממשלה הפרוסית
מביעה בקשה זו ,ע ת ה עלינו להמתין א ם צעד זה יביא לידי תוצאות
כל שהן .אמנם ,משרד החוץ ל א יוכל כנראה לעשות כל פעולה .כבי
ספרתי לך שמשאלת משרד החוץ לקבל אישור רשמי ממשרד רוסי
-אינה ניתנת לביצוע.
כלשהוא
כידוע לך,
בברלין
23
השפעתי על
להשיג
היושב ראש של
בענין מ א ת
אינפורמציה
העיתונאים
בא־כתו
האמריקאיים
עתה
במוסקבה.
הוא השיב* :כאן ל א ידוע דבר ,ה א מ ת אינה ניתנת לבירור״ .כלומר׳
הבא־ כת שאל
רשמי ,אשר
במקום
את
הכחיש
וגם
העיין מ ל ו ,
ה ב א ־ כ ח מעוניין בכך שלא יהא לו יד בענין כולו .כפי שמסתבר ,מפני
חושש להעלות חשד על עצמו בעיני הממשלה.
שהוא
אינך יודע ,כנראה ,שהיושב ראש של
האמריקאיים שאל
העיתונאים
בשגרירות הרוסית בברלין ,ונענה ב א ו ת ה תשובה :כאן ל א ידוע דבר.
א ח ר כך עשיתי נסיונות אחרים נוספים ,תמיד במטרה להמציא למשרי
את
החוץ
21
הירולד ״
הדרושים.
היסודות
הבא• כת של
דברתי ע ם
בברלין ,וכן ע ם מר קוה יושב ראש
ה ת א ח ד ו ת של
שגם היא
עיתונאים
״יונייטד
יורק
״ניו
2 0
פרסס ״׳
ה
אמריקאיים .איש מ ה ם ל א
י ה
מוכן לוא רק לשלוח מברק .כולם השיבו תשובה ז ה ה :א ל ה שאליהם
ישלח
איזו
המברק
תוצאה
יעלו חשד על
עמוקה
עצמם
נגרמת ע ק ב
בעיני
הטרור
הממשלה .א ת ה
המבוצע על ידי
רואה•
הממשלה
הרוסית.
ע ם ז א ת אני
שאמר לי
תקווה
מזכיר
שהממשלה
הממשלה
הגרמנית
וייסמן,
תטפל
התקיימה
בפרשה זאת.
ביום
חמישי
כ
פ י
7
בערב ־
ישיבת ממשלה ש ע ס ק ת על פי ב ק ש ת חבריה הקתוליים ברדיפות הדת
ברוסיה.
וייסמן אף
מינסק ,שכן היה
מצטער שלא ידע
מעלה גם
קודם
אותה .אבל
לישיבה
אודות
הממשלה ל א ב א ה
פרשת
לידי
חחלטח ,וביום חמישי הבא*־ תועלה ההצעה שגית על דוכן הדיונים•
מד וייסמן ישתמש אז בחומר שמסרתי לו .בידי
.21.2.30 21
51^ 22ת.£11811
23שמו היה לוכנד ,ראה להלן.
013 24־ ¥01•^ 1161ז\•1^6
.£1111 25
116>1 ?1*655 26ת.17
.20.2.30 27
.27.2.30 28
8
www.daat.ac.il
הממשלה הגרמנית
אתר דעת -מכללת הרצוג
יש אמצעי לחץ .איני רוצה להזכירם ,שכן וייסמן הודיע לי על כך
רק בסודיות .לי נראה שהם יביאו תועלת.
9
כדאי לציין עוד כי באותו יום בו שאל ל ו כ נ ר ׳ א ת בא־כחו במינסק,
וקיבל ממנו א ת התשובה כי שם ל א ידוע דבר ,הופיעה ב־״אמווסטיה
ידיעה
30
״
שבמינסק נאסרו מספר רבנים בחשד ריגול ,וכי אין קשר בין
מאסרים
אלו לבין עניני דת.
בדעתינו לקומם א ת העיתונות הגרמנית בפרשה זו .עיכבתי א ת הידיעות,
שנקבל,
עד
תשובה
בעוד שנים־ שלשה ימים,
הרוסי.
מהשגריר
אולי
יהא בידי להודיע לך בע״ה טובות בעוד שנים־שלשה ימים.
בברכה לבבית
שלך בהוקרה
כמובן
אסור שידיעות אלו תיוודענה
31
.
**
ב.
בער״ח
הסובייטים.
אלול
העילה
מאשר ד כ י יחזקאל א כ ר מ ס ק י
נאסר
תר״ץ
למאסרו
—
רבי
יחזקאל
שהשתלבה
אברמסקי׳
ברדיפות
ב ת ק ו פ ה זו — ה י ת ה פ ג י ש ת ו עם ה ר ב גלזר מ א ר ה ״ ב
עליו
שנים.
וביום
ג 3
הדת
3
בידי
האמורות
בעקבות
התערבות
נוספת
ט״ז במרהשוון ת ר צ ״ ב גורש מרוסיה ,נוהג
ברוסיה
.ה ש ל ט ו נ ו ת ביקשו לגזור
עונש מוות ,אך ב ע ק ב ו ת ה ת ע ר ב ו י ו ת מבחוץ ה ו מ ת ק העונש
שוחרר מכלאו
השלטונות
ב ע ר ב יום
במאסר המש
הכיפורים
תרצ״ב,
ב ל ת י מ ק ו ב ל .הלחץ העיקרי
לשיחרורו ה ו פ ע ל מגרמניה ,ע ק ב קשריה עם רוסיה .ר ח ״ ע ב א ח ת מאיגרותיו לרי״א
3 4
כ ת ב שהוא ש ו ח ר ר הודות ל פ ע ו ל ו ת י ו של ר מ ״ ה .
* 29נ6תו.1,001
65113 30ד.15
31משפט זה הוסיף רמ״ה בשולי האיגרת.
32להלן :רי״א .תרמ״ו—תשל״ו ,רב בקהילות סמאליאן ,סמאלעוויטש ,סלוצק ,לונדון .בשנת
תשי״א עלה לא״י .היה נשיא וועד הישיבות .מחבר חזון יחזקאל על התוספתא.
33רב זה )ראה עליו לעיל הערה (4היה חבר במשלחת אנשי דת מארה״ב ,אשר כללה
גם כומר קאתולי ופרוטםטנטי .ארה״ב התנתה התקרבות בינה לבין רוסיה בקיום חופש
דת ברוסיה ,ולצורך בירור המצב בתחום זה שוגרה המשלחת האמורה .הרב גלזר נפגש
עם רי״א .למרות שהאחרון שתק ,ראו בכך השלטונות תואנה
מספקת כאילו גילה
שבארצם לא קיים חופש דת )למעשה היתה זו רק סיבה רשמית ,שכן בעלי שם שפעלו
ברוסיה בתקופה זו — נאסרו(.
34הפרטים האמורים בקטע זה מפי בנו ר׳ מנחם עזרא אברמסקי נ׳׳י .תודתי נתונה לו,
וכן על המובא בשמו להלן — .רי״א שוחרר וגורש מרוסיה אחר
התערבותו של
הקנצלר הגרמני ה׳ ברונינג )£ת1מ110־ ,(1-1. 21תמורת שחרור ששה קומוניסטים מהכלא
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
באיגרותיו
רה״ע דן
בתחלת
חודש
האבד״ק
םלוצק
תקוה .
ובבואו
3 5
וער״ה
אלול
בשנת
נאסר
כבוד הרב
ב ע מ ח ״ ס ״חזון
למסקוי
תרצ״א
ב פ ר ש ה זו.
הגאון
יהזקאל״ על
להשיג
להשתדל
בי״ג
מו״ה
יחזקאל
התוספתא,
רשיון
ב כ ס ל ו כ ת ב :״הנד׳
אבראמסקי
ונתקבל לרב
החלו
לנסוע
נ״י
בפתח־
אהריי
לבתק
אלול נ א ס ר שם .וזה ל א כ ב ר נידון ל ש ל ו ח לארץ גזירה ו ל ע ב ו ד ת פ ר י
)״ראסטאנסקי
האשמה
ראטע״(
אינם ידועים לי .א ב ל
ולחולשת
כדרכם מבקשים
ס כ נ ת מות.
עלילות על
המצוינים
הרבנים
3 6
להרחיקם
כמעט
ל ח מ ש שנים.
ב ר י א ו ת ו זהו
פרטי
מ מ ק ו מ ם ״ .בד׳ ב א ב כ ת ב א ו ד ו ת י ו :״היושב ע ו ד נ ה ב ב י ת האסורים׳
ש ה ש ב ו יום יום א ש ר יוציאוהו להפשי.
מאשתו
והנה הגיעני אתמול מ כ ת ב
3 7
ו ב ״ ב כי ה מ צ ב הורע ו מ פ ח ד י ם ש ל א י ש ל ח ו ה ו ל ס י ב י ר ״ .ע ל קיצה ש ל ה פ ר ש ה
בישר
ביום ד׳
מכתב
מ מ ו ס ק ב ה ״ — מרי״א —
דהוהמ״ם
״איש
תרצ״ב:
בשורה
העבר ,ו ג ם נגזר עליו ל ע ז ו ב א ת ארץ רוםיא
פעילותו
מהמכתבים
רה״ע,
של
באיגרת
״מה ש מ ש ת ד ל
40
ההיצון״ .
לשחרור
רמ״ה
ה נ ד פ ס י ם להלן,
במתכונת
ביום כ ״ ד
3 9
בזה״ .
נראה
בשבט
וביום י ״ ב
שזמן ק צ ר א ה ר
א ב ר א מ ס ק י נ ס ע היום לראדין
אנכי
״שהוא יצא ב ״ ה
לחפשי
ב מ ש ך הודש
רי״א — א ש ר
מלאכתו
בפרשת
תרצ״א:
באלול
מזכיר את
לראות את
ביקר
הגאון
אתמול
ביום ע ר ב
3 8
ימים״ .
נעשתה,
״הודיעני
שהרורו
היום,
קבלתי
יוה״כ
שמתברר
כפי
מינסק — מועלת
ידידי״
—
רמ״ה
השתדלותו אצל
רי״א א ת
הצדיק
רמ״ה:
ע״י
—
״שר
״הרה״ג
ה ח פ ץ חיים שליט״א,
4
ו ב מ ו צ ש ״ ק ה ב ע ״ ל נוסע מ ז ה לברלין ,ו מ ש ם יםע ללונדון״ י .
לימים
בהיותי
הזכיר רי״א א ת ת ק ו פ ת מ א ס ר ו :
״בימים ש ל א ה י ה לי ב ה ם הפץ׳
נ א נ ה ת ת ת ע ו ל ה פ ג ע י ם א ש ר ה פ ג י ע ה ב י יד
4 2
ד׳״ .
**
*
בגרמניה * 00101361׳1110 ,761*115316111 ?051׳ ׳11־11ס165 0£ 5־10101ד11,נ(3נ1*161מ•(^. 0
) 18 ,1976לפי מקור אחר שוחרר תמורת קומוניסט אחד ח11(10נ^1116 1׳ (01311113!•^,
20, 1976).־61נ11ת)16ן 56׳65מ11י1׳
35ר׳ ישראל אבא ציטרון ,שכיהן כרבה של פתח תקוה משנת תרע״א ,נפטר בשנת תרפ״ז•
36קובץ אגרות אחיעזר ,ח״ב ,עמ׳ תג.
37שם ,עמ׳ תה•
38שם ,עמ׳ ת ט -ת י .
39שם׳ עמ׳ יזי•
40שם ,עמ׳ תח.
41איגרת ביום כ״א בכסלו תרצ״ב .שם ,עמ׳ תיא.
42הקדמה לחזון יחזקאל ,חלק שני ,מועד ,ספר א׳ ,ירושלים תרצ״ד .וראה שם עוד על
תקופה זו .רי״א רגיל היה לדרוש על שיחרורו את הפסוק ״ויריצוהו מן הבור״ .ומפרש
הספורנו :״כדרך כל תשועת ה׳ שנעשית כמו רגע ,כאמרו כי קרובה ישועתי לבא
ובו׳״ .כאשר הוצא די״א מן הכלא לא היה סיפק בידו אף לנעול מנעליו .בתקופת מאסרו
הוסיפו לו רבני מוסקבה את השם ״יוסף״ ,וכוונתם ,שיזכה לצאת מהכלא — כיוסף
)מפי בנו רמ״ע אברמסקי(.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
) (3ר׳׳מ הילדםהיימד לראי״ה קוק
תרצ״א
בעזהשי״ת ברלין יום ה' לסדר בא
4 3
למעכ״ת הרב הגאון הגדול עושה ומעשה
ראש הרבנים של א״י שליט״א
ע״י הרב ד״ר מ ל ג מ ו ט
44
קבלתי א ת הטלגרמה של מעכ״ת שבו הוא
מבקש להציל א ת הרב אברמסקי מסלוצק.
אשמח להודיע למעכ״ת כי נעשה היום הצעד הראשון להצלתו ,ומקוה
אנכי כי בע״ה יעלה בידי לחלצו מן המצר.
התראיתי
עם
היום
הממשלה
מזכיר
ויסמן,
הפרוסית
ידידו
שהוא
, 5
ה ק ו ד ם .וכבר פעל הרבה לטובת הרבנים
חנאמן של ב א ־ כ ח רוסי׳
16
ברוסי׳ .בקשתי אותו לפנות אל ב א ־ כ ח רוסי׳ החדש מר ח י נ ט ש ו ק /
ולבקש
על
מלפני׳
אברמסקי.
הרב
נאות
ויסמן
ובקר
לי
מיד
את
תינטשוק והלה שלח עוד בנוכחותו טלגרמה לרוסי׳ ,ואף הבטיח לכתב
בו ביום בפרוטרוט לממשלתו
ממשלת
מעונינת
ביציאתו של הרב
תשועה
נשקפת לו מזה ,כי כבר כמה
הסוביטים כי
אברמסקי לחרות.
פעמים
ממשלת פרוסי׳
מקוה אנכי כי בעז׳׳ה
הצלחנו לגאל באופן
זה רבנים מרוסי׳.
לכשאקבל ידיעות בענין זה אודיע תו״מ למעכ״ת.
עכ״פ כיוון מעכ״ת בטלגרמה
לויסמן
לאחר
א ת השעה ,כי עד
שום יחסים לבא־כח החדש ,ורק ביום
חינטשוק יש לו
שבקר אותו מר
עתה
לא הי׳ לו
אתמול הודיע לי כי
האפשרות
לפגות אלי׳
גם
מצדו בבקשח.
אשמת
מבשר
להיות
טוב
למעכ״ת ונכון
אנכי
בשעת
הצרך
תמיד
לסייע למעכ׳׳ת ככל אשר יש לאל ידי.
והנני
המסיים
שלום וברגשי כבוד והערצה,
בברכת
מאיד
)(4
ט׳
ראי״ה
קוק
הילדפדזיימר
לר״מ
הילדעסהיימר
4 7
אדר תרצ״א
לכבוד הרב
ד״ר
הילדסהיימר שליט׳׳א
שלוי וברכה
מכתבו
המאוה״ג
48
רב פעלים ,מו״ה מאיר
4 9
באה״ר .
היקר והנכבד בדבר הצלתו של הרב הגאון מסלוצק שליט״א
43ד׳ בשבט תרצ״א.
44י׳ יוסף וולגמוט .תרכ״ז—תש״ב .מורה בביהמ״ד לרבנים בברלין .עורך ״ישורון״.
45השגריר קריסטינסקי ,הנזכר לעיל.
11^ 46ו1501ת1ן .]_,. 01אגב ,בעזבונו של רמ״ה נותר מכתב משגריר זה ,מיום 29בדצמבר
,1931בו מודה על איחוליו של רמ״ה להחלמה מהירה מתאונת דרכים בה נפגע.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ת לבבי והנה חכיתי שבקרוב אזכה לשמוע כבר א ת בשורת
החיה
שחרורו
לבקש
הגמור ,אבל כאשר הענין
מתעכב
מכת״ ר עוד ולזרז למזורז וגדול בישראל שכמותו לעבוד
הרף בעד הצלת הנפש היקרה
חנם
מצאתי לי לחובה קדושה
בלא
ה ז א ת של א ד ם גדול בישראל הנרדף
מידי עריצים.
שבטובו הגדול יודיעני איך הוא
ותקותי
חזקה
ישמתנו
בבבשורות
טובות
ברחמיו
המצב
כ ע ת והשי״ ת
5 0
הרבים .
והי׳ זה שלו׳ כנה״י ונפש ידי״ע מברכו ב כ ט ״ ס
5 1
מהר הקודש מירושלים.
**
נספח
ההשכמה
—
יחזקאל
להוצאת
האחרונה של דבי יחזקאל א ב ר מ ש ק י "
הידושים
על
הש״ם
עזריאל
מר׳
—
הילדםהיימר
אברמסקי
בית וגן נוה פאג״י
ירושלים
ב״ה יום ב׳ פ׳ בחוקתי תשל״ו
. . .בגלל מחלתי המכבידה עלי ניטלה ממני האפשרות לעיין בהידושי תורתי
של זקנו הגאון הצדיק זצ״ל.
מהולל שם ה׳ אשר זכיתי לדאות שנכדו הולך ומפרסם תורת זקנו והקב״ה יהי
בעזרו שיופיעו הספדים לאזר עולם ל ש מ ח ת כל תופשי התודה.
בידידות ובברכה
.
ח ז ק א
ל
אברמםקי
47בידינו דק העתק האיגרת בה חסרה החתימה.
48המאוד הגדול.
49באהבה רבה.
50ואכן ,בסופו של דבר עלה בידי רמ״ה לשחרר את רי״א מהכלא ,כמובא לעיל•
51כנפשו היפה ונפש ידידו עוז מברכו בכל טוב סלה.
52הסכמה זו ,שנכתבה אל אאמו״ר שליט״א ,כארבעה חודשים לפני פטירתו של הגאון
המנוח ,הינה הסכמתו האחרונה .בפרק זמן נמנע רי״א מכתיבה ,עקב מחלתו ,אך אמר שהוא
חש הכרת תודה לרמ״ה ,ולפיכך כתבה ןרי״א הספיד בלונדון את רמ״ה כאשר נפטר ב ש נ
״
תרצ״ד .אגב בהספד שקוים לזכרו בישיבת חברון בירושלים הספידו רש״י הילמן הנזכר
לעיל( .ביום בו כתבה ,י״ז באייר תשל״ו ,האיץ בבנו לשולחה עוד בו ביום ,למרות שהיי
עיכובים טכניים )מפי בנו רמ״ע אברמסקי( .ההסכמה ניתנה לפירםום חידושיו הרבים של
ר׳׳ע הילדסהיימר על מסכתות הש״ס .הספר לא הופיע עדיין — .אגב ,פעם כשביקרו ר׳ גדליה
אייזמן ור׳ אלחנן משה קונשטט שליט׳׳א,
מ ר א ש
י
י ש י ב ת
ק ו
ל
ת ו ר ה
,את רי״א ,דיבר
עמם בשבחו של ספר שו״ת ר״ע ד״ילדסהיימר ,שיצא לאחרונה )מפי הנ״ל(•
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ה ו ד ה לוי
חורה ודרך ארץ
) מ י ו ם (
ג .איסור הנאה מתלמוד תורה
הומר
איסור ה נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה מפורש ב ס ע י ף הראשון לקמן .ויש כ מ ה
ד ר כ י ם בהן מ ו ת ר להבות ,ו נ פ ר ש אותן בסעיף השני.
א.
במשנה
חומר האיסור
עטרה
) א ב ו ת פ ״ ד מ ״ ה ( :״אל ת ע ש ם
קרדום
ל ה ת ג ד ל בהם ,ולא
ל ה פ ו ר בהם .ו כ ך היה ה ל ל אומר ודאישתמש ב ת ג א הלף .הא ל מ ד ת כ ל ה נ ה נ ה
מ ד ב ר י ת ו ר ה נוטל הייו מן העולם״ .ופי׳ ה ר ע ״ ב :״שהעושה כן מ ו ע ל ב ק ד ו ש ת ה
של ת ו ר ה והייב מ י ת ה בידי שמים ,ש נ ה נ ה מ ן ההקדש״ ,מ ק ו ר לפי׳ ה ר ע ״ ב ב מ ס כ ת
נדרים ס ״ ב : .״ ק ל וחומר ,ו מ ה ב ל ש צ ר שלא נ ש ת מ ש א ל א ב כ ל י קודש ש נ ע ש ה
כ ל י חול ,נ ע ק ר מ ן העולם ,ה מ ש ת מ ש ב כ ת ר ה של ת ו ר ה ע ל א ה ת כ מ ה וכמה״.
וכן
בכורות
)משנה
״הנוטל שכרו לדון,
כ״ט:(.
דיניו
בטילים וכד׳ ״ .וכן ר׳
טרפון כ ל ימיו ה צ ט ע ר ע ל שפעם א ח ת הציל א ת נ פ ש ו ע ל ידי כ ב ו ד ת ו ר ת ו ,
ו א מ ר :״אוי ל י ש נ ש ת מ ש ת י ב כ ת ר ה של ת ו ר ה ״ )נדרים ס ״ ב ( .וכן כ ת ב ו איסור
ב ז ה ה ר מ ב ״ ם וה״ר יונה ע ל ה מ ש נ ה )אבות ד׳ ה׳( וכן פ ס ק הטור.
לפי
ה ר מ ב ״ ם יש בזה גם
המשים ע ל ל ב ו שיעסוק
הילול השם וז״ל )הל׳ ת ״ ת פ ״ ג ה ״ י ( :
״כל
ב ת ו ר ה ו ל א יעשה מ ל א כ ה ו י ת פ ר נ ס מן הצדקה,
הרי
זה ה י ל ל א ת ה ש ם ו ב ז ה א ת התורה ו כ ב ה מאור ה ד ת וגרם ר ע ה לעצמו ו נ ט ל
הייו מן העולם ,ל פ י שאסור ל ה נ ו ת מ ד ב ר י ת ו ר ה ב ע ו ל ם הזה״ ,וכן מ ו ב א י ם ד ב ר י ו
בטוש״ע
)יו״ד סי׳ רמ״ו ם׳ כ ״ א הג״ה( .וכעין זה כ ת ב גם
פ״ד מ״ה(:
״ולא היו
מתירים
לעצמם
לבקש
בעיני
ההמון,
מפני
שלקיחתו
היה
ח ל ו ל ה׳
המלאכות
אשר
יחיה ב ה ם
ותתבזה
ממון
בפהמ״ש
)אבות
והיו
רואים
מ ב נ י אדם,
שיהשובו
שהתורה
מלאכה
מן
בעיניהם ויהיה מ י ש ע ו ש ה ז ה :ד ב ר ה׳
1 0
ב ז ה ״ .וכן מ ה ר ״ ל )דרך חיים א׳ י׳( ע ל חכמים מ ק ב ל י כ ס ף מ ה צ י ב ו ר :״ ו ד ב ר
זה גורם ב ע ו נ ו ת י נ ו ב ט ו ל כ ב ו ד התורה ,ש א ם לא היו הלומדים מ ת פ ר נ ס י ם מהם,
ה י ת ה ה ת ו ר ה מ ת ע ל ה מ ע ל ה מ ע ל ה ג ם היו מוכיחים א ת הציבור כי א ש מ ת ה צ י ב ו ר
ע ל ראשם ,ו ל א היו נושאים פנים ,א ך עתה ,כיון שצריכים להם ,כ ל ר ב ק נ ה
אדון
ל ע צ מ ו ו ל כ ך א מ ר שמאי,
אינה
המלאכה
כבודו,
אדרבא,
אהוב א ת
נותנת
המלאכה …ו א ל
לאדם
כבוד״,
יחשוב כי
המלאכה
ו ב מ ק ו ם א ח ר )שם
פ״ד
מ ״ ה ( :״ ה ב ע ל י ב ת י ם ח ו ש ב י ם כ י זהו ע צ ם הלומדים ל ה נ ו ת מ ש ל אחרים ,ואף
10בסעיף הבא נאריך אי״ה בדעות בהלכה זו ,ובבר נציין שהרמב״ם בעצמו רמז שדעתו
בזה אינה דברי הכל .וז״ל )פיהמ״ש שם( :״דברי ]בחובה זו[ לא יאות לרוב חכמי
התורה הגדולים ,ואפשר לכולם …ואדבר בה מבלתי שאשגיח לקודמים או לנמצאים״.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ה ם לשאול ,ו ב ז ה הורידו והשפילו כ ב ו ד ה ת ו ר ה ע ד
יש
הוא
לארץ׳/
ל מ י ש נ ת מ נ ה פ ר נ ס ע ל ה צ ב ו ר ל ק ב ל פ ר ס מן ה צ ב ו ר ועיין ב ס ע י ף הבא(•
וכן
להתיר
בקרן
)נדרים
אורד,
״וכבר
ס״ב:(.
הראשונים
האריכו
היתר
למצוא
ה נ א ה ל ת ל מ י ד ח כ ם ב ש ב י ל כ ב ו ד ת ו ר ת ו .ו א ה ר י כ ל ה ה י ת ר י ם ל א נמצא
שלמה,
תרופה
ובשו״ת
הש״ם(:
תוכל
לו
)עכ״ז מ ת י ר
ובעבור
הת״ח
זה
ב ע י נ י ע״ה…״
נבזין
גידולי ט ה ר ה סי׳ ז ) ב ר א ש ס׳ ה ע ר ו ת ו ה א ר ו ת על ל ״ ב מ מ ס כ ת ו ת
״ואם י ת ע צ ל איש
ל ע ש ו ת לו
ל ב ק ש לו ד ר ך
ולביתו ,גם
לעמוד …ו מ ל ב ד זאת לא זו ה ד ר ך לאיש ישר הולך ,ולא
לחם
לאכול
ולהיות
עצלות,
הבריות,
למעמסה על
לא
תורתו
ל ת פ א ר ת יהיה
כל
והלואי יהיו
עוםקי
ת ו ר ה ב ז מ נ נ ו אפילו מוכרי ר ב ב ולא יוסיפו ע ל חילול ה ת ו ר ה ל ה נ ו ת מתורתם״•
הרע״ב
וז״ל
״וברבני
ישיבה
הרב
פ״ד
אשכנז ראיתי שערוריה
ליטול
והעדים
)בכורות
מ״ו:(.
זהובים
עשרה
ב ד ב ר זה ,ש ל א יבוש ה ר ב
להיות
שעה
הצי
ה ה ו ת מ י ם ע ל הגט ש נ י זהובים ,או
בעיני
ברשותו,
אלא
ואנס,
גזלן
שהוא
לפי
על
זהוב
כתיבת
לכה״פ,
יודע שיאין
כל
ו נ ו ת ן ה ג ט ב ע ל כ ר ח ו צריך שיתן לו
הנסמך ראש
ונתינת
לכל
נותנים
חפציו.
גט
אחד,
אחד .ואין זה
גט
אלא
וחוששני אני
לגט
בעירו
שהוא פסול ,ד ה א ת נ ו ב מ ת נ י ת י ן ה נ ו ט ל ש כ ר לדון ,דיניו בטלין ,להעיד ,ע ד ו ת ו
בטלה״.
עליו
ו ב ש ״ ע )אה״ע סי׳ ק נ ״ ד ס״ד(
)וכן
ב ת ו י ״ ט במס׳
מ ו ב א י ם ד ב ר י ו ו ה ר מ ״ א שם משיג
באריכות(.
ב כ ו ר ו ת שם משיג עליו
ועיין ב ר מ ב ״ ם ב פ י ה מ ״ ש )אבות פ״ד מ״ה( שהאריך ב ר א י ו ת ש א ס ו ר ל ק ח ת
ובתשב״ץ
)ח״א סי׳
קמ״ב—קמ״ח(
וכן
)לחם שמים ,שם(
בריעב״ץ
שהאריכו
ל ה ש י ב ע ל דבריו.
ב.
א.
דברים
המותרימ
כבוד תלמיד הכם -היתיד
אע״פ
זכויות
שאסור
להנות
מדברי
זיכתה
תורה,
לתלמיד
התורה
כמה
חכם
אשר מ ו ת ר לו אפילו ל ת ב ו ע אותן.
אמרו
)א(
בגמרא
)נדרים ם ״ ב ( :״ מ ו ת ר לו ל צ ו ר ב א מ ר ב נ ן לומר צ ו ר ב א
מרבנן
א נ י — ד נ ו א ת דיני קודם ,ד כ ת י ב ו ב נ י דוד נ ה נ י ם היו ,מ ה כהן נוטל
בראש
א ף ת ״ ח נ ו ט ל בראש״.
וכן אמרו שם ש מ ו ת ר לו ל צ ו ר ב א מ ר ב נ ן ל ס ר ב ל ש ל ם מ ס י ם מסוימים.
)ב(
)ג( וכן ש ב ח ו ח ז ״ ל )פסחים נ״ג (:מ י ש מ ט י ל
ש ע ו ש ה ם ה ו ר ה ב כ ס ף ת ״ ח ונותן לו מ ח צ י ת הרוח.
)ד( וכן היו נוהגים ,כ א ש ר בא ת ״ ה עם
שלו ל פ נ י ש נ ת נ ו ל א ה ר י ם ל מ כ ו ר ) ב ״ ב כ״ב.(.
ולפי
הוקים
שבא
עם
14
דברי
הרמב״ם
אבות
)פיהמ״ש
ש ק ב ע להם הי״ת כמו ש ק ב ע
ב ק ב ל ה ,כי ש ת י ה פ ע ו ל ו ת
קצתם
על
דרך
כבוד
פ״ד
המתנות
ה א ל ה ])ג(
ואע״פ
שאין
שם
www.daat.ac.il
מלאי
סחורה,
מ״ה(
גם
לכיס
נתנו
ת״ח
לו
הזכויות
דהיינו
למכור
את
האלו
״הם
לכהן ו ה מ ע ש ר ו ת
ללוי ,ל פ י מד.
אותם
סוהרים
קצתם
ת״ה
להיות
ו)ד([
יעשו
הכמה,
וכדאי
הוא
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ כ ב ד ,וכן ה ק י ל ה התורה מ ת ״ ה
כע״ה
שפטרה
״ולא
ת ו ר ה כמו
הוקי הארגוניות …וזהו דין
ה ת ו ר ה מ ח צ י ת ה ש ק ל מן הכהנים״ .וכן כ ת ב )בסוף הל׳ שמטה ו י ו ב ל ( :
ש ב ט לוי
מדעו…
והבינו
ב ל ב ד ,א ל א כ ל איש מ כ ל
לו
ויזכה
בעוה״ז
]ה׳[
באי
דבר
עולם
המספיק
אשר
לו
נ ד ב ה רוחו
שזכה
כמו
אותו
לכהנים
1
ללויים״ י .ורמז ה ר ד ב ״ ז שם לדבריו הנ״ל מפיהמ״ש .ואולי נ ר מ ז דמיון ת ״ ח
לכהנים
בר
גם
)מע״ש פ״ה
בירושלמי
יונה יהיב
ה ״ ג ( :״ר׳
לר׳
מעשרות
אהא
עולא ,ל א מ ש ו ם דהוה כהן ,אלא משום דהוה לעי באורייתא .מ ״ ט ויאמר
ליושבי
לעם
וכן
ירושלים
ממעשה
משמע
לתת
דההוא
מנת
הכהנים
שקא
דדינרי
והלויים
דאתא
למען
לבי
יחזקו
מדרשא,
בתורת
קדים
ה׳״.
ר׳
אמי
וזכה בהן — א ע ״ פ ד כ ת י ב ב מ ת נ ו ת כהונה — ונתן ולא שיטול ,ו מ ש מ ע שהש״ס
כ ס ף ל ת ״ ח ל מ ת נ ו ת כהונה .עיין לקמן אות ב׳.
משוה
)ה(
הגמרא
נ ו ס ף על זה,
לעשות לו מ ל א כ ת ו .וז״ל
בני עירו ש ל ת״ח מצווים
)יומא ע ״ ב : ( :״ר׳ יוחנן רמי כ ת י ב ועשית לך ארון עץ ,ו כ ת י ב ועשו
ארון עצי שטים ,מ כ א ן ל ת ״ ה ש ב נ י עירו מצווין ל ע ש ו ת לו מ ל א כ ת ו ״ ,ו פ י ר ש ״ י :
ב ת ה י ל ה הטיל ה כ ת ו ב ה מ ל א כ ה על משה ואח״כ הטילו על הציבור״.
״שהארון
ולפי פ ש ט ו ת ה ד ב ר י ם מ ד ו ב ר כאן על מ ל א כ ה ממש ,דהיינו שהם מצווים ל ט ר ו ח
ע צ מ ם — בגופם ,ולא
את
ר׳
)קי״ד,(.
שוב
בשם
מלאכתו,
זה
שמניח
בממונם .ולפי זה עלינו להבין מה שאמרו
יוחנן:
חפצו
״איזהו
ועוסק
ת״ח
בחפצי
שבני
שמים,
עירו
והב״מ
מצווין
בשבת
לעשות
למיטרח
לו
ברפתיה״.
ופירש״י :״דבר שאינו יכול לטרוח בו ,והייו תלויין בו״ .ולפי ה נ ״ ל ה מ ל א כ ה
שעושים
בחפצי
לעיל
היינו
לו
שמים״
מזונו,
תיקון
ש נ א מ ר כאן,
כגון
פתו,
אפיית
נ ר א ה דהיינו שעוסק
ולא
מזונו.
סיפוק
ב צ ר כ י ציבור,
ו״עוסק
שכן פירש״י
מזה ) ש ב ת ק י ״ ג : ( .״חפצי שמים .כגון פ ו ס ק י ם צדקה״.ואם זאת הכוונה,
אולי קשור החיוב הזה ,ל ע ש ו ת לו מלאכתו ,ל מ ה שאמר שמואל )קידושין ע׳:(.
ש נ ת מ נ ה אדם
״כיון
פרנס
הציבור,
על
בעשיית
אסור
לפני
מלאכה
שלושה״.
ולא ת מ י ד א פ ש ר לו לעשות מ ל א כ ת ו בצינעה .ו ב מ ע ש ה שם היה ר׳ נחמן עושה
מ ע ק ה — מ ס ת מ א לצרכו־הוא ,ולא לצרכי פרנסה .וכן הא דר׳ הנינא ב ר סיסי
)ירוש׳ סנהדרין פ ״ ב ה״ו ,מ ו ב א בהגמ״י הל׳ סנהדרין פכ״ה סק״ג( שהיה בוקע
ו כ א ש ר הוכיחוהו שאין זה לפי כבודו ,ע נ ה שאין לו מי שישמשהו —
עצים,
אשר גם כאן הלשון ״שישמשהו״ מ ש מ ע שהיה עושה לצרכי עצמו ולא כשכיר.
בתשב״ץ
אבל
שאינן
בממונם
ראשי
פירש:
ישיבות,
מחוייבים
״אפילו
חייבים
הציבור
התלמידים
הציבור
לפרנס
העוסקים
לפרנסם
ת״ח.
דרך
ולשון
בתורה
כבודם״,
המאירי
ימיהם,
כל
ולפי
)שבת
אע״פ
דבריו
שם(:
גם
״ראוי
ל ט ר ו ח ב ש ב י ל ו ל ה מ צ י א ו כדי צרכו ד ר ך כבוד״ .אולי גם כן מ ש מ ע נ ת י נ ת כסף.
יעיין לקמן )ס״ק ד׳( ה ס ב ר לזה.
מאידך
את
מי
השוב
שאינו
לדעת
נוהג
כך.
שגם
וז״ל
ה ת ש ב ״ ץ וגם
התשב״ץ
המאירי
)ח״א
סי׳
)נדרים
קמ״ה(:
ם״ב(.
משבחים
״אמנם
החכמים
11פירוש ההלכה הזו עיין לעיל פ״א ס״א )מ-
צ!
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם
והתלמידים
נהגו
בעצמם
סלסול
ליטול
שלא
ושיתפרנסו
כפם,
מיגיע
או
בדוחק ,יש ל ה ם ש כ ר ט ו ב ב ע מ ל ם ו ח ס י ד ו ת הוא ל ה ם ו מ ו ט ב הוא ל ה ם ש י ב ט ל ו
ע ת י ם מ ל ק י י ם והגית בו יומם ו ל י ל ה מ ל ס מ ו ך ע ל ה צ י ב ו ר ב מ ו ו נ ו ת ם ״ .
קצת
)ו(
הפליגו
וכן
הז״ל
הדבקות
בשבה
וז״ל
בת״ה
קי״א:(:
)כתובות
״ ל א ה ב ה א ת ה׳ א ־ ל ה י ך ו ל ד ב ק ה בו .וכי א פ ש ר ל א ד ם ל י ד ב ק בשכינה ,א ל א כל
ב ת ו לת״ח ,והעושה פ ר ק מ ט י א ל ת ״ ח ,ו ה מ ה נ ה ת ״ ח מנכסיו ,מ ע ל ה עליו
המשיא
כאילו
הכתוב
מנכסיו,
)יומא
״כל
מידבק
מעלה
עליו
בשכינה״.
הכתוב
וכן
כאילו
המארח
״כל
מקריב
ת״ח
תמירים״
בתוך
ביתו
י׳.(:
)ברכות
ומחנהו
וכעין
זה
ע ״ א : ( .״הרוצה ל נ ס ך יין ע ל ג ב י מ ז ב ח ,י מ ל א ג ר ו נ ם ש ל ת ״ ח יין״ —
ה מ ב י א דורון ל ת ״ ה כאילו
)ברכות
בכורים״.
מקריב
)כתובות
ק ״ ה , ( :עד ש א מ ר ו
ל ״ ד : ( :״כל ה נ ב י א י ם כ ו ל ם לא נ ת נ ב א ו א ל א ל מ ש י א ב ת ו ל ת ״ ה ו ל ע ו ש ה
פרקמטיא
ולהיפך
ל ת ״ ח ו ל מ ה נ ה ת ״ ח מנכסיו,
ח״ו ״כל שאינו מ ה נ ה ת ״ ה
א ב ל ת ״ ה עצמו ,עין לא ר א ת ה
אינו
מנכסיו,
ברכה
ר ו א ה סימן
וכר״.
לעולם״.
)סנהדרין צ״ב .(.ו כ ה נ ה עוד ה ר ב ה ,עיין ת ש ב ״ ץ )ח״א סי׳ קמ״ד(.
ועל
הנ״ל
אמרו
)ברכות
י׳: (:
להנות
״הרוצה
כאלישע.
יהנה,
והרוצה
ש ל א ל ה נ ו ת א ל יהנה כ ש מ ו א ל ״ .ב כ ל ז א ת אמרו )אליהו רבא ,פי״ה ד ״ ה מ ע ש ה
ב כ ה ן ( :״כל ת ״ ח ש א ו כ ל מ ש ל ו ו נ ה נ ה מיגיע כפו ,ואינו נ ה נ ה מ ש ל צ י ב ו ר כלום,
הרי הוא ב כ ל ל אשרי״.
וכן מ ו ת ר ל ת ״ ח ע נ י ח ו ל ה ל ק ח ת צ ר כ י חוליו א ע ״ פ ש נ ו ת נ י ם לו ב ג ל ל
)ז(
ת ו ר ת ו )ב״מ פ ״ ד . ( :
ב.
כבזד תלמיד ח כ ם — המנהיג
ב ג מ ר א )חולין ק ל ״ ד ( :מ ו ב א מ ע ש ה ב ש ק ש ל דינרים ש ה ו ב א ל ב י ת ה מ ד ר ש
בו ר׳ אמי .ו ת מ ה הגמרא ,איך
וזכה
״ונתן״,
1ואי
ע ש ה כן ,ה ר י כ ת ו ב א צ ל
מתנות
כהונה
ולא שיטול מעצמו .ו מ ת ר צ ת הגמרא ,שר׳ אמי זכה ב כ ס ף ב ע ד עניים
ב ע י ת אימא — א ד ם
אומרים
ש א ם אין לו
מנין
ח ש ו ב שאני,
שאחיו
ד ת נ י א והכהן
הכהנים
מגדלים
הגדול מאחיו…
אחרים
והכהן
הגדול
אותו,
ת״ל
מאחיו ,גדלהו מ ש ל אחיו״ ו ל פ י ה א ב ״ א הזה ,ל א ר ק כהן ג ד ו ל מ מ ש צריך ל ה י ו ת
עשיר ,א ל א גם א ד ם חשוב ,כגון ר א ש ישיבה ,ואם אין לו משלו ,צריכים אהיו
להעשירו .ו ה ט ע ם פירש ב ת ש ב ״ ץ )ח״א סי׳ ק מ ״ ב ( ש ב א מ ק ל והומר ,שכן ת ״ ה
קודם
גדול
לכהן
להחיותו,
)משגה
סוף
הוריות(.
ומה
שאפשר
להקשות
על
ל י מ ו ד זה ,עיין ל ק מ ן אות ד׳ ש ה א ר כ ת י בזח.
ומאהר
ו ה ל י מ ו ד הוא מ כ ה ן גדול ,נ ר א ה שדין זה שייך ר ק ב ג ד ו ל ה מ ד י נ ה
ממש ,וכן כ ת ב ה ר ב ב ש ״ ע שלו )הל׳ ת ״ ת פ״ד הט״ז( ש מ י שיכול ל ה ת פ ר נ ס על
ידי עשיית מ ל א כ ה בעראי ,אסור לו ל ק ה ת פרם ״אא״כ ר ב י ם צריכים לו שאין
במדינה
גדול
בחכמה
כמוהו,
שאז
עון
בידו
להמנע,
וחייב
הוא
להתמנות…
ו ה צ י ב ו ר מצווים ל פ ר נ ס ו ב כ ב ו ד שלא יצטרך ל מ ע ש ה ידיו כ ל ל ״ .
ג.
שכר בטלה ושכר שימור
יש מ ת י ר י ם ל מ ל מ ד ת ו ר ה ל ק ח ת ש כ ר ת מ ו ר ת ב י ט ו ל מ ל א כ ת ו ,והיינו שהוא
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ק ב ל ת ש ל ו ם ב ע ד ה פ ס ד י ו ) מ נ י ע ת שכר( ,ואין זה בחשב כ ש כ ר ת ו ר ת ו .ד ב ר זה
נלמד
)כתובות
מקרנא
שלקח
ק״ה(.
שכר
לדון.
בטלה
והגמרא
מקשה
שם
מברייתא׳ :״ מ כ ו ע ר הדיין ה נ ו ט ל שכר לדון ,אלא שדינו דין״ .בוודאי ל א מ ד ו ב ר
ש כ ר ל ד ו ן ממש ,שעל כזה מפורש ב מ ש נ ה
בלוקח
בטלים,
בלוקח
אלא
בטלה,
שכר
ובכל
זאת
) ב כ ו ר ו ת פ ״ ד מ״ו(
שדיניו
ומתרצת
הגמרא
הדבר.
מכוער
ש ב ט ל ה ה מ ו כ ח ת מ ו ת ר ת ,ו ק ר נ א היה מ ק ב ל זוז כ ד י להריח ביין ש ב א ו צ ר ו ל ק ב ו ע
הוא ע ו מ ד
אם
היה ת ו ב ע
ל ה ת ק ל ק ל .וכן ר ב הונא ,כ א ש ר ב ק ש ו מ מ נ ו לדון,
ש י ת נ ו לו מי ש י ד ל ה מים במקומו ,או מ ש כ ו ר ת ש ל מישהו כזה.
ו ל פ נ י ה נ ״ ל א מ ר ה שם ה ג מ ר א שגוזרי גזירות שבירושלים היו ל ו ק ח י ם ש כ ר ם
הלשכה.
מתרומת
ונראה
ה ה י ת ר הוא
שנימוק
שכתבו
כמו
)בכורות
התוספות
כ״ט .ד״ה מ ה ( :״שמניה כ ל עסקיו ,ומשא ו מ ת ן שלו ,מ ס ת ב ר א ד ה ש י ב מ ו כ ח
מקרנא״.
יותר
ומפורש
הרב
כתב
בש״ע שלו
ת״ת
)הל׳
ה״ד(
פ״א
שבכגון
זה אינו צ י י ר להיות ב ע ל א ו מ נ ו ת כלל.
ועיין
גם דברי תשב״ץ
גזירות
בירושלים
דאבות
)לר׳ יוסף היון ,שם( ובפירוש ר׳ עובדיה ס פ ו ר נ ו )שם(.
נוסף
הסבר
שבירושלים
דמוכח
שעל
שהיו
במה
)מגן א ב ו ת פ ״ ד מ״ה(
מובא
נוטלין
שמותר
בתוס׳
שכרן
לקחת שכר בטלה
ש מ ס ב י ר ה י ת ר ש ל גוזרי
הנ״ל
ה״ל:
מתרומת
״ואין
הלשכה,
המוכח.
וכן ג ם
לתמוה
דבלאו
על
בם׳ מ י ל י
דייני
טעמא
גזירות
בטלה
דאגר
שרי התם ,כיון ד כ ל ע ס ק ם היה ע ל זה ולא היו עוםקין בשום מ ל א כ ה ,
כ ו ר ה ם צריכים ל ה ת פ ר נ ס ״ .מ ש מ ע ק צ ת שההיתר הוא מ ט ע ם צורך השעה,
כעין ״ ע ת ל ע ש ו ת לה׳ הפרו ת ו ר ת ך ״ או ל מ ג ד ר מילתא.
והנה
הרמב״ם
)הל׳
ש ק ל י ם פ ״ ד ה״ז(
כתב:
״מגיהי ס פ ר י ם
שבירושלים
והדיינים הדנים א ת הגזלנים בירושלים ,נ ו ט ל י ם ש כ ר ם מ ת ר ו מ ת הלשכה״ ,ואיבו
מסביר
דרב
ל מ ה מ ו ת ר להם ל ק ח ת .ובפיהמ״ש )אבות פ״ד מ״ה( הוא מ ב י א מ ע ש ה
הונא
דלעיל
)בשם
קרנא(
ומשמע
מדבריו
שמותר
לקהת
שכר
בטלה.
ו ל כ א ו ר ה היה מ ק ו ם ל ו מ ר שהוא ס ו ב ר שהיתר גוזרי גזירות בירושלים היה מ ט ע ם
ב ט ל ה דמוכח .א ב ל א ח ר העיון נ ר א ה יותר שגם הוא ס ו ב ר ש ה י ת ר ק ב ל ת
שכר
ש כ ר ש ל דייני גזירות היה מ פ נ י ״עת ל ע ש ו ת לה׳ הפרו ת ו ר ת ך ״ ,כעין ה ו ר א ת
שעדי• עיין ל ק מ ן ב ם ״ ק הבא.
וכן ת ל מ י ד ה ר מ ב ״ ם ,ר׳ יוסף אבן עקנין — בחולקו על ר ב ו — כ ת ב )ס׳
מ ו ס ר ע ל א ב ו ת פ ״ ד מ ״ ה ( :״שיפה כוונו הראשונים להורות …ויודעים שדברים
אילו
אסורין
כפיו
משובה
שמעמימין
ביותר…
עליהם,
ו ב ו ד א י היכא
דאפשר
א ב ל היכא ד ל י ת ליה ל ה ת פ ר נ ס
לת״ח
ליהנות
מיגיעת
במלאכתו אלא בביטול
ה ת ו ר ה מ פ נ י ש א י נ ה מ ס פ ק ת לו אם יעשה מ ל א כ ה מ ק צ ת היום וילמד מ ק צ ת היום.
מ ה י ע ש ה :ל ו מ ד — ימות ברעב ,עושה מ ל א כ ה — מ ב ט ל מ ד ב ר י תורה״.
וכן
מ ש מ ע גם מ ד ב ר י האחרונים ה מ ת י ר י ם ל ר ב ודיין וכיוצא ב ה ם
לקחת
שכר ע ב ו ד ת ם א ם אי א פ ש ר ל ה ם בענין אחר .כגון זה מ ס י ק ה כ ס ף משבה )הל׳
ת ״ ת פ ״ ג ה ״ י ( :״ ה כ ל ל ה ע ו ל ה ש כ ל שאין לו מ מ ה ל ה ת פ ר נ ס ,מ ו ת ר ל י ט ו ל שכרו
ללמד״.
ו כ ן מ ו ת ר לו ליטול ש כ ר מ ה צ י ב ו ר לדון״ .וכן הרש״ל
)יש״ש
הולין
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ס״ט(:
פ״ג
נוטלים
״וכדאיתא…
מתרומת
שכר
והמלמדים
שהדיינים
ה ל ש כ ה ,והוא
הדין
העוסקים
לדידן…
במלאכת
אפשר
כי אי
שמים
היו
לכל
אדם
ל ע ס ו ק ב ת ו ר ה ו ל ה ה כ י ם ב ה וגם ל ה ת פ ר נ ס מ מ ע ש ה ידיו״ .וכן ב ש ו ״ ת ד ב ר שמואל
)סי׳ ק ל ״ ח ( :״וכיון ש כ פ י צורך ה ש ע ה ו ה מ ק ו ם אי א פ ש ר ל ז ה האיש החפץ חיים
ת ל מ ו ד ו בידו ,ל ז כ ו ת
להתקיים
הרבים ,כי
בו א ת
בסיפוק
אם
ע ל ידי
צרכיו
אחרים .וה״ד .כ כ ל המון הדיינים ו ה ח כ מ י ם שהיו מ ק ב ל י ם ש כ ר מ ת ר ו מ ת ה ל ש כ ה • • .
ראוי ל ה ] ל נ פ ש [ ל ה ש ת ד ל ב כ ל כחד ,לקיים לימוד ה ת ו ר ה עם ה נ א ת יגיעת כפיה
ה ש ל ם ב מ ע ל ו ת .ואי לא א ם ת י א לה מ י ל ת א ]יקח כ ד י צרכיו מן הציבור,
שהוא
א ב ל י ק ב ל ע ל עצמו[ ל ה ת ע ס ק ל ע ת י ם ב צ ר כ י ציבור השייכים לחזוק ג׳ העמודים,
ע ב ו ד ה ו ג מ ״ ה כגון לימוד
תורה
א מ ת . . .ש ל א על מ נ ת
ה ק ט נ י ם . . .ולדין דין
ל ק ב ל פ ר ס מן הפרטים״.
לה׳״.
וכמה מגדולי האחרונים במפורש כתבו טעם ההיתר משום ״עת לעשות
הר״י א ב ר ב נ א ל ) נ ה ל ת א ב ו ת פ ״ ד מ״ה( כ ת ב ש נ ו ס ף ע ל ש כ ר בטלה ,יש ל ה ת י ר
״ מ פ נ י צ ו ר ך ה ש ע ה ומשום ע ת ל ע ש ו ת לה׳ ,כ י כן ה ס כ י מ ו
ל כ ת ו ב ס׳ משנה״.
וכן כ ת ב ב כ ס ף מ ש נ ה )הל׳ ת ״ ת פ ״ ג מ ״ י ( :״ א פ ש ר ש ה ס כ י מ ו כן כ ל ה כ מ י ה ד ו ר ו ת
מ ש ו ם ע ת ל ע ש ו ת לה׳ הפרו ת ו ר ת ך ,שאילו ל א היתד ,פ ר נ ס ת ה ל ו מ ד י ם ו ה מ ל מ ד י ם
לא
מצויה,
יכולים
היו
לטרוח
כראוי
בתורה
התורה
והיתד,
ח״ו״.
משתכחת
וכן ה ח ת ״ ם )שו״ת ח ל ק חו״מ סי׳ ק ס ״ ד ( :״ ל פ י צורך הזמנים ,ע ת ל ע ש ו ת לה׳,
ש ה ר י מ ש ו ״ ה ה ת י ר ו ל כ ת ו ב ת ו ש ב ע ״ פ ו מ כ ״ ש בזה ,ש א ם נ ה מ י ר ע ל ל ו מ ד י ה ת ו ר ה
בכיוצא ב ז ה יניהוהו בקרן זוית ח״ו״ .ובסיגנון ד ו מ ה גם מ ה ר ש ״ ל )יש״ש חולין
ם ״ ט ( :״ואמת אם ל א כן ,כ ב ר היתד,
פ״ג
הערה:
שענין
משמע
ומלמדים,
ברמה
בטלה התורה מישראל״.
ה נ ה מ ת ו ך ד ב ר י כ״מ ,מ ה ר ש ״ ל ,ד ב ר י ש מ ו א ל ו ח ת ״ ם — מ כ ו ל ם
״עת
הפרו
ל ע ש ו ת לה׳
שייך
תורתך״
לא רק
דיינים,
ברבנים,
א ל א גם בלומדים ,והיינו שקיים מ צ ב שהזמן ה פ נ ו י מ ה ש ג ת פ ר נ ס ה ,
מ ק ו ב ל ת ,אינו מ ס פ י ק ל ל י מ ו ד ה ת ו ר ה הדרוש .ואולי על זה מ ב ו ס ס מד,
שנוהגים היום ,לא רק ל ה ת י ר א ת הלימוד ב״כוללים״ ,א ל א רואים בו צורך גדול
תשתכה תורה מישראל.
שלא
ש ה ה מ י ר ו גם
ויש
)הת״ת
פ ״ ד הט״ז(
שיוכל
להתפרנס
להתפרנס
בנטילת שכר
ב ט ל ה דמוכה ,וכן
בשם כסף משנה
ממעשה
ידיו,
כ ת ב ה ר ב בש״ע שלו
ו ת ש ב ״ ץ סי׳ ק מ ״ ה :״אך מ י ש ח נ נ ו ה׳
שיעשה
עראי
לבד
מ ה ת ו ר ה אע״פ ש מ נ י ח מ ל א כ ת ו ו מ ע ש ה ידיו
ותורתו
קבע,
אסור
ב ש ב י ל זה ,שהוא
לו
שכר
ב ט ל ה ד מ ו כ ח ,ו א פ י ל ו מ ת מ נ ה ל ה ו ר ו ת ה ו ר א ו ת שיש לו פ נ א י ה ר ב ה ל ל מ ו ד ויכול
לידי ידיעת
לבוא
בכתר
הרי
תורה
הוא אינו
ולעד״נ
לומר
התורה כולה
]שזה מצוד,
ויש
למה
בשביל
כך״.
מ ת י ה מן
שיש
התורה
באיסור
זה
לדייק
מיוהדת[…
זה
מ א ח ר שאינו
שני
צדדים
נקרא
לוקח
אין
עליו
משתמש
אלא
נפרדים:
שכר
הנאה
להשתמש
בכתר
תורה
בטלה ממש
מדברי
תורה
ו ה ש ת מ ש ו ת ב ד ב ר י תורה .ה ה נ א ה ת ל ו י ה ב מ ה שהוא מ ת י ה מ מ ע ש ה לימוד ה ת ו ר ה
והיא כעין מ ע י ל ה ו א ס ו ר ה ב כ ל אופן .ו ה ש ת מ ש ו ת ב ת ״ ת נ ק ר א מ ה שהוא מ ק ב ל
תשלום
18
ת מ ו ר ת ה ל י מ ו ד וזה אסור משום מ ב ז ה א ת ה מ צ ו ת
www.daat.ac.il
-א ב ל ר ק אם הוא
אתר דעת -מכללת הרצוג
_ כעין
עושה זאת ל צ ר כ י ע צ מ ו ו מ ו ת ר אם הוא עושה ל צ ו ר ך ל י מ ו ד ה ת ו ר ה
מ
ה
ש מ ו ת ר ל ה ד ל י ק מבר לבר דברות ה נ ו כ ה ) ש ב ת כ״ב( .ו ב נ י ד ן ד י ת ,ב מ ה ש ה ש כ ר
היא ש כ ר ב ט ל ה המוכח ,הוא יוצא מ ג ד ר בהנה מ ד ב ר י תורה .א ב ל עדיין בשאר
ש ל עשיית ה ת ו ר ה קרדום ,וזה ה ו ת ר
האיסור
להתפרבם
כאשר אי אפשר לו
י ק ב ל ת ש כ ר ב ט ל ה ,דהיינו שהיה צריך להמבע מ ן ההוראה אילו ל א נ ת ב ו ל ו
ש כ ר ב ט ל ת י — ואז ק ב ל ת ה ת ש ל ו ם היא לצורך לימוד התורה .ו ב א ו פ ן אתר ,אסור.
לדון
ויש
שעוסק
במי
התורה
בלימוד
תמורת
אם
תשלום,
תלמוד
בחשב
ת ו ר ה הזה ב ג ד ר מ צ ו ת ת ״ ת .וז״ל ב ר כ י יוסף )או״ח רםי׳ ק נ ״ ה ( :״דיין הממובה
לדון ב ע ת
מותר
ל ל מ ו ד . . .והיינו ד ו ק א כשאינו
ה ק ב ו ע לו ל ל מ ו ד ועולה לו
נוטל
ש כ ר לדון ,ו מ ה א י ט ע מ א נ מ י מ ל מ ד ת י נ ו ק ו ת ב ש כ ר אינו עולה ל ק ב י ע ו ת
עתים
ל ת ו ר ה . . .וכפ׳׳ז ה ל ו מ ד בישיבה ב ע ת ק ב ו ע ו מ ק ב ל פרם ,אותו הלימוד
א י נ
ע ו ל ה ל ק ב י ע ו ת עתים .ויש ל ת ל ק ק צ ת ״ )וצ״ע החילוק הזה מהו(.
י
ומלמד
ו ד י
ז
תיבוקות
זה מ ו ב א ש ם
יי
מותר
מקרא
לקחת
לו
שימור
שכר
ל״ז
)נדרים
ע״א(,
ב ר י ״ ף וברא״ש.
שיטות הפוסקים בנהנח מדברי תורה
כבר
הבאנו
שיטת
לעיל
ע ל איסור הבאה מ ד ב ר י תורה,
הרמב״ם
דהיינו
ק ב ל מ ת נ ו ת או צ ד ק ה ב ג ל ל לינ?וד התורה .ודבריו מ ו ב א י ם ב ש ״ ע )יו״ד סי׳ ר מ ״ ו
ס
כ
״ א בהג״ה( ,ו מ ו ב א ו ת שם ע ו ד ש ת י שיטות מ ק י ל ו ת יותר•.
^
דאפילו
״וי״א
מותר
בבריא
נהגו…
ולכן
של
שהרב
יש
עיר
לו
ה כ נ ס ה וסיפוק מ א נ ש י העיר״.
״ויש
)ב(
עוד
מקילים
דמותר
לומר
ולתלמידים
לחכם
הספקות
לקבל
מן הנותנים״.
והיינו שיש מ ק י ל י ם ו מ ת י ר י ם ל ר ב ל ק ח ת ,ו מ ן ה צ ב ו ר דוקא ,וזו ש ט ת ר״י
א ב ר ב נ א ל .ויש מ ק י ל י ם י ו ת ר ו מ ת י ר י ם אפילו ל ל ו מ ד י ם ל ק ח ת ,ואפילו מ ן היחידים,
וזו ש ט ת התשב״ץ .וצריכים ל ב ר ר ב מ ה חולקים ב ע ל י שלושת השטות הללו.
כבר
ה ז כ ר נ ו ש ה ר מ ב ״ ם מ ו ד ה ש מ ו ת ר ל ק ח ת שכר ב ט ל ה המוכח .ו כ ן הוא
מודה שדייני גזירות ב י ר ו ש ל י ם נ ו ט ל י ם ש כ ר ם מ ת ר ו מ ת הלשכה — ואם כן ב מ ה
ח ו ל
ק עליו הכ״מ .וכן כ ב ר כ ת ב נ ו ש ה י ת ר נ ט י ל ת שכר ש ל גוזרי גזירות בירושלים
כנראה
מיוסד
סובר
ב
2י
*אותה
בגמרא
ס י
— ״עת
לה׳״.
יי׳ — וכן הוא מ ז כ י ר פ ע מ י י ם א ת ה מ ל ה ירושלים י -ואילו הכ״מ ס ו ב ר
הוראה שייכת
ועוד
׳
על הוראה מיוחדת
לעשות
ונלע״ד
ש ה ו ר א ת ש ע ה זו ה י ת ה ר ק א צ ל הממונים בירושלים
שהרמב״ם
אשר מ מ נ ה יוצא
יש
לעיין
ב כ ל ר ב ו פ ר נ ס ש ל ציבור.
ביסודות
ההיתר
מ ש מ ע ש ה ו א שייר ג ם
ש ל ״חגדול
— גדלהו
מאחיו
מאחיו״
ב ר א ש ישיבה .וזה לשון ה ר ש ב ״ ץ ב ז ה
)ח״א
קמ״ב(:
״השוו
לדיו
לכל
שנינו
ב ע ל י ה ג מ ר א דין א ד ם חשוב,
כהן
גדול,
וכן
מדת
הדין
שחייבין
נותנת
מק״ו
ישראל
שהרי
להעשירו,
הוא
קודם
דבר ,ל ה ח י ו ת ו ל ה ש י ב אבדה ,ל כ ל אדם ,שהרי מ ש נ ה ש ל מ ה
בפרק
בתרא
דהוריות
)י״ג
ע״א(
כהן
קודם
ללוי…
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אימתי,
עם
בזמן ש כ ו ל ם שוים,
הארץ,
שהכם
ודין
ממזר
קודם
אם היה מ מ ז ר
גדול
לכהן
הארץ…
עם
עדיף מ כ ה ן גדול ,כי היכי ד מ ח י י ב י כ ה נ י ם
בעושר,
זה
ת״ח
אבל
,
ת ״ ח וכהן גדי ׳
הכי במי מ ה י י ב י כ ל
עיון.
צריך
הגדול
הכהן
ישראל
אינו
לגדל
מקבל
ת״ח
שכר
ו כ י ו ן
ל ג ד ל ו משלהם
שבהם
בעד
בעושר״•
התורה׳
לימוד
א ל א ת מ ו ר ת ע ב ו ד ת ו ,ו ד ו ק א על ה ת ו ר ה א מ ר ו ״כל ה נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה נוטל חייי
העולם״.
מן
וליטמא
ובכל
וגם
למת,
לכאורה
ומוטלת
קל
עליו
וחומר
פריכא
עבודת
הקודש,
שהרי
הוא,
ומצווה
כהן
לברך
אסור
את
בגרושה׳
־-
ישראל
אלו ת ״ ח קיל מכהן .ואולי ב ג ל ל זה אין ה ר מ ב ״ ם ל ו מ ד ח כ ם מ כ ה ן גדיל•
ל ה ב י ן א ת ה ג מ ר א בחולין ,א ש ר ל פ י ה א ב ״ א ר׳ אמי ל ק ח א ת ה כ ס ף
וכדי
סמך
״גדלהו
הדרשה
עלה
מאחיו״,
שאולי
בדעתי
הרמב״ם
סובר
שר׳
ע
ל
אמי
התכוין ל ד ר ש ה זו מ מ ש שכן כהן היה ,ואולי ״כהן גדול מאחיו״ היה ,וכן מ צ א נ י
) מ ג י ל ה כ ״ ב ע״א וגיטין נ״ט ע ״ ב ( :״ר׳ אמי ור׳ אסי כ ה נ י ה ש י ב י דארץ ישראל״,
ו א ע ״ פ ״אשר יוצק ע ל ראשו שמן ח מ ש ח ה ״ לא התקיים בו — הרי זה היה ה ס ר
ב י ת ש נ י גם בכהן גדול ממש .ומד .ש א מ ר ו ״אדם ח ש ו ב שאני״
בזמן
ה ש ו ב כהן שאני .וכן מ צ ו ת ״וקדשתו״
אדם
שלא
נ ו ה ג ת גם
הכונה:
)עי׳
בפני הבית
ש ״ ע או״ח סי׳ ר ״ א ס״ב ,ושם סי׳ קס״ז סי״ד בהג״ה( .א ב ל ודאי ש ז ה דחוק,
ב א ת י א ל א ליישב א ת ד ב ר י הרמב״ם.
ולא
והמקילים
עוד
שאפילו
סוברים
התלמידים
בתורה
שעוסקים
ימיהם
כל
מ ו ת ר ל ה ם ליטול .ו א ל ה ד ב ר י ת ש ב ״ ץ )שם( שהוא לומד ח י ו ב ה צ י ב ו ר ל פ ר נ ס ם
מן
הגמרא
מלאכתו,
)שבת
זה
קי״ד
שמניח
ע״א(:
חפצו
״איזהו
ועוסק
ת״ח
בחפצי
שבני
שמים״.
עירו
מצוויז
ונראה
שאין
לעשות
כונתו
לו
כאן
שכל מ י שמניח ח פ צ ו ועוסק ב ח פ צ י שמים מצווין לפרנסו ,א ל א שיש ת ״ ח כזה,
שמצווין
לפרנסו
החולקים
עליו ס ו ב ר י ם
כמו
אין
שפירשנו
וזה
לעיל
זה גדול ממש,
שהוא
מי
ת״ח
ש ח פ צ י שמים
רש״י,
בשם
שלגביו
חפצו.
כאן מ ת כ ו י ן
ות״ח
מצווים
וגם
מניח
כזה
להעשירו,
ונראה
למי שעוסק
פרנסתו
מקבל
שהפוסקים
ב צ ר כ י ציבור,
מהציבור
וכאן פירש״י ר ק
)אבל
״ ד ב ר שחייו
ת ל ו י ם בו״( .ואילו ל פ י ה ר מ ב ״ ם ה כ ו נ ה כאן ר ק ל ע ש ו ת מ ל א כ ת ו ו ל א ל פ ר נ ס ת ו
—
ואולי
את
המלאכה
מחויבים
לעשות
לו
מפני
כבר
שהוא
לעבוד
אסור
ב פ נ י שלושה ,כנ״ל.
ו מ ה ש ל כ א ו ר ה ק ש ה ל כ ״ מ ו ל ר ש ב ״ ץ מ מ ש נ ה מ פ ו ר ש ת :״אל ת ע ש ם ק ר ד ו ם
לחפור
לפי
ב ה ם . . .ו כ ל ה נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה נ ו ט ל הייו מן
פירושי ה ת ו ס פ ו ת והרשב״ץ בעצמו ,שמי ש מ נ י ח כל
ציבור,
הרי
שכרו
שכר
בטלה
דמוכח,
אחרים
ולפי
כבר
יישבנו
עסקיו ועוסק
בצרכי
העולם״,
הרי
הוא
בגדר
עת
ל ע ש ו ת ל ה ׳ ״ .ושיטת התשב״ץ ,שלפיה גם ת ל מ י ד מ ו ת ר לו ל ק ח ת ,א ש ר ל כ א ו ר ה
אין שייך כאן ש כ ר כלל ,אולי גם זה ב כ ל ל ״עת ל ע ש ו ת
הסברים
פ״ד
מ״ה(:
נוספים ל ה י ת ר זה נמצאים
״שאדם
השוב,
וציבור
לה׳״'.
ב ד ב ר י ראשונים .הרשב״ץ )מגן א ב ו ת
צריכים
לו,
מותר
ליטול
ממון
מהם…
ואין זה ב כ ל ל ה נ א ו ת מ ד ב ר י תורה ,שזהו כ ב ו ד ה של ת ו ר ה ואינו מ ש ת מ ש בה,
אבל
20
הוא מ ש מ ש אותה״ .כעין זה ב ת ש ו ב ו ת י ו ה״א סי׳ קמ״ז .וכן פ י ר ש ר ״ ע
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ודני ) א ב ו ת פ ״ ד מ ״ ה ( :״ ה מ ש ת ד ל להשיג ] ב ד ב ר י ת ו ר ה ! חיי שעה ,ו ת כ ל י ת ו
וין בזה ל ה ו ס י ף ל ק ח עיון ומעשה ,ל ע צ מ ו או לזולתו ,איו זה א ל א כ מ ש ת מ ש
י ^קודש
ז
ב
ש ס
י
ר
מ י
לעבוד
י"
לי
הקודש״.
גם
חאחרובים
( •י ״ ע י ק ר ה ה י ת ר ש ע ל ידי זה ת ת ק י י ם ה ת ו ר ה א צ ל לומדיה״ .וכן מ ש מ ע
יש״ל
ר ה
עבודת
ואולי
זה
כונת
שכתבו
י
חולין(
)יש״ש
הב״ח
ומדברי
)סי׳
בתשובה
נ״ב(.
א ב ר ב נ א ל ה ס ב י ר א ת ה ה י ת ר ב מ ה שהפרבם מ ה נ ה א ת הציבור בעצותיו
ד ע ל מ א ו ת מ ו ר ת זח מ ו ת ר ל ו ל ק ח ת ,כ מ ו שכיר.
ולסיום
ה ס ע י ף נציין א ת
זה
״ועל
סמכנו
להתמנות
לפגי
רב
החכמים
ומלאכת
דרך
ד ב ר י הרשב״ץ ,וז״ל )מגן א ב ו ת
לעשות
ודיין
לא
הרפואה
עליהם…
כדי
היה
למדנו,
כ ב ו ד ב א ר ץ אדום,
ואילו
ארצות…
מעשה
בעצמנו ליטול פרם
וידוע
לישב
אשר
פ״ד םמ״ה(:
הוא
בראש,
החכמה
כי
כי
ההיא
מן
תכלית
תשמישנו
נכסים
לנו,
תהיה
היו
את
א ב ל בעון ה ד ו ר נ ג ז ר ה שמד
היתה
מלאכת
הרפואה
הציבור
מספקת
בעליה
ב כ ל אותן
הזאת
בארץ
א ש ר נ ש ת ק ע נ ו בה ,ל א ב א נ ו לידי מ ר ה זו ,א ב ל היא ג ר ו ע ה מאד״.
ה
ע ס ק יששכר וזבולן
־
^בספרי )וזאת
^
ה ב ר כ ה ( :״ישמח זבולן בצאתך .מ ל מ ד שהיה זבולן ס ר ס ו ר
י יו ,והיה ל ו ק ח מ א ח י ו ו מ ו כ ר לכנענים ,ומן ה כ נ ע נ י ם ו מ ו כ ר לאחיו״.
י ג ה
י
ב
^
י
י
אולי
ל ש ו ת פ ו ת ר ג י ל ה בין שבי השבטים ,א ח ד מייצר ואחד מוכר .א ך כידוע
ם
א נ ש י י ש ש כ ר ל ש ב ט ש ל ל ו מ ד י תורה ,וכן אמרו הז״ל ) ב ״ ר פ׳ צ״ח
*י• ״היה ת ל מ ו ד ו ש ל י ש ש כ ר ב ר ו ר עליו״ ,״מאתים ראשי ם נ ה ד ר א ו ת שהיו
מ ט י
ט י
^
מ
^
ל
ש
יששכר״.
ל א י ל כ י ס ת״ח ,דהייבו שעושה ס ח ו ר ה ב כ ס ף ת ״ ח ו נ ו ת ן ל ו מ ח צ י ת הריוח.
במדרש הנוסח
אבל
יכן מ י ח ס ו ,י ש ש כ רש
" "׳י
ע ז
עוסק
אחרת
זבולך,
בתורה,
) ב ״ ר פ צ ״ ט ט ׳ ( :״הרי זבולן קודם
ולמה
וזבולן
בא
כן י
א ל א שהיה
ומאכילו,
לפיכך
זבולן
קדמו״.
עוסק
ליששכר
בפרקמטיא,
ומשמע
שזבולן
י ל ו ב מ מ ו נ ו ו ל א ר ק בגופו.
וכן
^
א
ל פ י זה
כונת
ה ס פ ר י כ מ ו ש א מ ר נ ו לעיל,
שהיה
זבולן
י
נ
פ ס ק ר׳ י ר ו ה ם )סוף בתיב ב ׳ ( :״העוסק בתורה ,קודם שיעסוק י כ ו ל
ת
ש י ע ס ו ק ח ב ר ו ב ס ח ו ר ה ויטול ח ל ק מלימודו כ מ ו י ש ש כ ר וזבולן ,א ב ל
שעסק
׳
כ ב ר ובותן לו ח ל ק ב ש ב י ל ממון ,איבו כלום כ ד כ ת י ב . . .וזה עבין
ו ש ב נ א כ ד א י ת א ב ס ו ט ה )נ״א ע״א( )הלל ו ש ב נ א אחי הוו ,ה ל ל עסק בתורה,
נ
א
ע
כ
י ה
ד
עסקא ,ל ס ו ף א ״ ל ת א נ ע ר ב וליפלוג ,יצאתה ב ת ק ו ל ו א מ ר ה :א ם
נ
ו איש א ת כ ל הון ב י ת ו וגו׳[ .ו מ ם ת ב ר א שהעוסק ~ אבד ,ש כ ב ר ב ט ל הלקו״.
זה מ ו ב א ב ט ו ר )יו״ד סי׳ רמ״ו( ו ב ש ״ ע )שם ם ״ א בהג״ה( .ו כ נ ר א ה מיוסד
כ ר ו ר
לי למי הכונה במלה ״העוסק״ — לעוסק בתורה או לעוסק במסחר .ולכאורה
שהעוסק בתורה אבד שכן אצלו שייר יותר הלשון ״במל חלקו״ ואס לא כן,
קשה ייז
״
כן במה יתחייב העוסק במסחר לתת ללומד? ואולי מדובר בשכבר נתן לו.
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדין הזה ע ל ה מ ד ר ש ה נ ״ ל ש מ מ נ ו מ ש מ ע ש א פ ש ר ל ע ש ו ת כעין קבין ע ל מחציי
שכר
1
ת ״ ת ל פ נ י הלימוד ולא אהרי כן.
לפי
הנ״ל
המדרש
תמיכתו
נחשבת
זבולן
של
כל
ביששכר
חשובה׳
כך
ע ד שהיא ג ר מ ה ש ז ב ו ל ן ה צ ע י ר ק י ב ל א ת ב ר כ ת ו ל פ נ י יששכר ,ו ד ב ר זה צ ר י י
הרי אפילו נ נ י ה ש ה ת ו מ ך גדול
הסבר.
להסביר
זםלז
קדימתו של
הצעיר.
בדי
ו ק
מקדימתו
כ
מ
ה
ו
ל
משמע
ד י
עדיין אין בזה
ו מ ד ׳
כאילו
התימך
מ ז
גדול
הלומד ,וזה תמוה ,שהרי כ ל ג ד ו ל ת ו ש ל ה ת ו מ ך היא ב ג ל ל לימוד ה ל ו מ ד ואיי
תגדל
האב?
ה ת ו ל ד ה מן
עוד קשה ,ה ל א נ ע ש ה יששכר נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה ב מ ה שהוא מ ק ב ל פ ר נ ס ה
ת מ ו ר ת לימודו ,והלא על זה א מ ר ה ה מ ש נ ה ש נ ו ט ל הייו מן ה ע ו ל ם י ואולי כונה
ה מ ש נ ה ה י א :נוטל הייו מן העולם ,היינו ש נ ו ט ל מ ה י י ה ע ו ל ם ה ב א ש כ ר החל?
ש ק י ב ל ת מ ו ר ת ו א ת פ ר נ ס ת ו ב ע ו ל ם הזה .ואולי זו כ ו נ ת הר״י יעבץ )אבות פ ״ י
מ״ו(:
פרנסתו
״נוטל חייו מן ה ע ו ל ם — ש ה ו א מ מ ע ט
מ ע ו ל ם הקיים״.
נגר
מ ד ב ר י ר׳ ירוהם הנ״ל מ ש מ ע ש מ ה ש ז ב ו ל ן ז ו כ ה בו ב ל י מ ו ד התורה,
ע
מיששכר .וכן ד ע ת ר׳ יוסף ק א ר ו ב ש ו ״ ת א ב ק ת ר ו כ ל )סי׳ ב ׳ ( :״הותר לו ל ת ת
הצי ה ל ק ע ס ק ת ו ר ת ו
מפורש
שכר
בש״ד
גם
ל ה ב ר ו . . .והרי זה ד ו מ ה ל ע ו ס ק
)יו״ד
סי׳
רמ״ו
ם״ק
״ויהלוק
ב׳(:
ת ו ר ה ו ש כ ר מ ה שירויח זה יהיה בין ש נ י ה ם
הריעב״ץ
ב ת ו ר ה הצי יום״ .וכן
עמו
כלומר
בשכר,
ביחד״ .וכן מ ש מ ע מ ד ב ר י
) א ב ו ת פ ״ ו מ ״ ד ( :״אין ס פ ק א ל א שהוא ח ו ל ק ע ו ל מ ו ע ם מ י שהוא
מ ק ב ל ממנו״.
ההפלא״ה
אבל
)כתובות,
פתהא
זעירתא,
מ״ג(
אות
ב כ ל חיי ה ע ו ל ם
מסביר:
ימכור
״וכי
ת״ח
אפילו ש ע ה א ח ת ב ע ו ל ם ה ב א
שכל
א ח ד מ ק ב ל שכרו מ ש ו ל ם כ מ ״ ש ה מ ש ל מ נ ר ש מ ד ל י ק ממנו ,ואין מ ח ס ו ר
ה ז ה . . .א ל א הענין הוא,
אורו ,כן ה מ ח ז י ק י ם נ ו ט ל י ם ש כ ר ם מ א ת ה׳ מן השמים ,ואינם נוגעים ח״ו ב ח ל ק ו
ש ל ת״ה״ .ו ד ב ר י ו צ״ע מ ד ב ר י כ ל ה ק ד מ ו נ י ם ה נ ״ ל .
וצריכים
הרמב״ם
הוא
להבין מ ה זה ש א ח ד ק ו נ ה מ ח ב ר ו ח ל ק ו ב ע ו ל ם הבא ,ו ה ר י כ ת ב
)הל׳ ת ש ו ב ה פ ״ ח הל׳ ב׳ וג׳( ש ה ש כ ר ש מ ק ב ל י ם הצדיקים ב ע ו ל ם ה ב א
ק ר ב ת ם לה׳
שבאה להם
א ת ה׳ .וודאי זה ש ל מ ד השיג
עקב דעתם
את
הדעת ,וזה ש ע ס ק ב ע ס ק ,ו ת מ ך בו ,לא השיגה ,ואיך שייר כאן מכירה .ואולי
אפשר
ל ה ס ב י ר כ ך :ע צ ם ה מ ע ש ה ש ל נ ת י נ ת כ ס פ י ה ם ללומד ,הרי היא כ ב י ש ת
יצר כזו ,שיש ב ה ל ה ש פ י ע אצילות ועילוי על נ ש מ ת הנותן ,כמו שדרשו חז״ל
) ב ר כ ו ת י״ז .ל פ י ג ר ס ת מ ק צ ת ספרים ,וכן בעין י ע ק ב ( :״שכל טוב לעושיהם —
ל ל ו מ ד י ה ם ל א נאמר ,א ל א לעושיהם״ .ו ל פ י כ ל ה מ פ ר ש י ם הנ״ל ש כ ת ב ו ש ה ל ו מ ד
מפסיד
הצי ש כ ר ו ל ע ו ה ״ ב ,כ ב ר ה ב א נ ו ל ע י ל ד ב ר י הרי׳י יעבץ ש מ ש מ ע מ ה ם
שעצם
משפיעה
על
העובדה
נפשם
התפרנסו
שהם
משתמשים
בדברי
תורה
להשגת
ב מ י ה כזו שעולים ע״י לימודם ר ק מ ת צ י ת
היא
מהיתם
מ ה שהיו
עולים
אילו
מ י ג י ע ת כפם.
י ב ״ ק ״ י י ־ ל ) ״ ״ ־ ״נ״ל שא־־ילו ב מ ת נ י ם מ ע י ק ר א ל א י ,״ ד ,ל א למי
שאינו מרויה כ ד י פ ר נ ס ת ו ,ואם ל א יחוד .״ מ *!. . . . -
^ ת י עם יו; ע ט י ו י ח ז י ר א ח ר י פ ר נ ס ת י
^
^
^
ו׳יפ
22
דבריו
www.daat.ac.il
הותר
העסק
הזה
בדיוק
כמו
בל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה ו כ מ ו ש פ י ר ש נ ו ל ע י ל ב ק ש ר לדייני גזירות שבירושלים,
שכאן
פ
לומר
דוחק
הראת
שזה
מאחר
שעה
זה
שדבר
בתורה.
נרמז
ארי׳ ל ג ו ר ק ס ב ר ת הרשב״ץ ,ו ה ר ״ ע ספורנו ,ה ב א נ ו ל ע י ל )ס״ק ד׳( ש מ א ח ר
ע ו ש ה כ ן כ ד י ללמוד ,אין זה נ ק ר א מ ש ת מ ש בתורה.
י מ א י ד ר
כתב
? ז א י ץ
ש
^
י
ו
א
ר
ז
ת
ה
"
כ ה ל כ ת ה ,אם י כ ו ל לקיימה בעצמו ,אילו ל א היה טורח ב מ ז ו נ ו ת וצורכי
ה ה ו
^
ה״ז(:
נ ב ו ן ו מ ש כ י ל י ו ת ר ממנו ,אינו נ פ ט ר בזה כ ל ל מ ק י ו ם מ צ ו ת ע ש ה
״
ת
הרב
ב ש ״ ע שלו
)הל׳ ת ״ ת
פ״א
״כשיספיק מ ז ו נ ו ת
א ״ .ו א ח ״ כ )פ״ג ה ״ ד ( :״ א ב ל מ י ש ל א הגיע ל מ ד ה זו שיוכל ל ל מ ו ד
ו מ ק ו ר ן — אפי׳ ב ל י מ ו ד ה מ ב י א לידי מ ע ש ה לבדו,
ההלכות
רק הלכות
ו ת
? ׳ א ף אם יעשר .ת ו ר ת ו ק ב ע — מ ח מ ת קוצר דעתו ,בקרא ב ו ר . . .יעסוק
*א ו מ ת ן כ ד י שיוכל ל ה ח ז י ק ידי ת ״ ח שהם לומדים ה ת ו ר ה יומם ו ל י ל ה . . .
ב
ש
מ
לי כ א י ל ו ל מ ד כ ן מ מ ש בעצמו ,ו ת ו ר ת ם בקראת ע ל שמו״ .ומזה ל כ א ו ר ה
ע
העסק
כאילו
ש ל יששכר וזבולן מ ו ת ר ר ק
ל ב ו ר שאין ד ע ת ו מ ס פ ק ת
ללימוד הגמרא כלל.
חסידים )סי׳ ת ת ק ב ״ ז — סי׳ ת ש ע ״ ח בהוצ׳ מ ״ ב ( :״שגי ח ב ר י ם . . .
ובס׳
ה ם מ ל א כ ה ש א ח ד יכול ל ע ש ו ת ה ו א ח ד ל ע ס ו ק בתורה ,א ח ד מ ה ם כ ל מ ה
ד
מ
ישכח ו א ח ד זכרן ,א ו ת ו שישכח יעסוק ב מ ל א כ ה והזכרן יעסוק ב ת ו ר ה ;
הזכרן ב ט ל ו ו ה ש כ ח ן עסקן ,ה ע ס ק ן יעסוק בתורה״ .ובראה שמקורו מ ה ב ר י י ת א
^
ן ה ר
י ע ו י ו
כ ״ ט ע ״ ב ( :״אם בבו זריז ו מ מ ו ל ח ו ת ל מ ו ד ו מ ת ק י י ם בידו ,ב נ ו קודמו״.
בתנו ז כ ו ת ק ד י מ ה לזריז ע ל ה מ מ ו ל ח ו ת ל מ ו ד ו מ ת ק י י ם בידו.
מצות ה ח ז ק ת התורה
^האחרונה ש ל ה ק ל ל ו ת
ע ב ל היא
שבהר
)דברים כ״ז
״ארור
כ״ו(:
אשר
ק י ם א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה ה ז א ת ל ע ש ו ת אותם״ .ופירשו בזה חז״ל כ מ ה פירושים
י
ה
ס
ך
ל
ש
י
מ
סוטה
ב
ה
'
קה
ה
ז
פ״ז
ה״ד(:
עומד ]ומרים
״החזן שהוא
את
התורה[״;
״על
ק ר ע יאשיהו ,ו א מ ר ע ל י ל ה ק י ם ״ ; ״למד ולימד ,ו ש מ ר ועשה ,ו ה י ת ה
בידו
להחזיק
ולא
הרי
חחזיק,
זה
ארור״.
בכלל
ופירשו
הראשובים
י׳ י מ ב ״ ן ,ב ע ל הטורים — כ ו ל ם שם( ש מ ד ו ב ר ע ל ה ח ז ק ת שמירת מ צ ו ת
ותוריד
׳^גם
׳
ז ן ש ן
^
^
בידי אחרים,
ס י
' ^2
ועיין ר מ ב ״ ן באריכות .וכן ר׳ יובה
)שערי תשובה,
׳ י״ו( מ ת א ר מ צ ו ת ה ח ז ק ת ה ת ו ר ה ב מ ל י ם א ל ו :״וישגיח ע ל מ ל א כ ת
לים ח ב ר י ו . . .ו י ז ה י ר ם ויודיעם א ת המעשה א ש ר י ע ש ו ן . . .ו א ר ז ״ ל ב ס פ ר י
ר
א
ש
ר
לא
יקים׳…
ויש
בידו כ ח
להחזיק
ידי
העוסק
בתורה
ובמצות
החזיק ,ה ר י ה ו א ב כ ל ל א ר ו ר א ש ר ל א יקים״.
ו כ ן מ ש מ ע מ ל ש ו ן ה מ ד ר ש )ויקרא ר ב א ר פ כ ״ ה ( :
״ כ ר א מ ר ה ק ב ״ ה ל מ ש ה א מ ו ר ל י ש ר א ל בבי עסקו ב ת ו ר ה ואין א ת ם
מתייראין
לא
משום
אומה.
אילו
באמר
עץ חיים
היא
לעמלים
בה
ה י ת ה ת ק ו מ ה לשובאי ישראל ,א ל א ל מ ח ו י ק י ם בה .א י ל ו נ א מ ר
א ש ר ל א י ל מ ד ל א ה י ת ה ת ק ו מ ה ל ש ו נ א י ישראל .א ל א )דברים כ״ז(
אשר
היא
ל א יקים א ת
כ ל ד ב ר י ה ת ו ר ה הזאת ,ל כ ך נ א מ ר עץ חיים
ל מ ח ז י ק י ם בה .ר ב ה ו נ א א מ ר א ם נ כ ש ל א ד ם ב ע ב י ר ה ח י י ב
23
www.daat.ac.il
בידי ש מ י ם מ ה ו יעשה ויהיה אם היה למוד ל ק ר ו ת ד ף
מיתה
קורא
הרצוג
מכללת
אתרואםדעת
פ״א
שנות
היה -למוד ל
דפים
ב׳
ישנה שנים ואם
א׳
אינו
ל מ ו ד ל ק ר ו ת ו ל ש נ ו ת מ ה יעשה ויהיה ילך ויעשה פ ר נ ס על ה צ י ב ו ר
ו ג ב א י ש ל צ ד ק ה והוא הי ,שאילו נ א מ ר ארור אשר לא י ל מ ד
תקומה
היתד,
לעמלים
ארור
אלא
לא
אשר
אילו
יקים.
עץ
נאמר
ב ה ל א היתד ,ת ק ו מ ה א ל א עץ היים היא ל מ ח ז י ק י ם
) ק ה ל ת ז׳( כי ב צ ל ה ה כ מ ה ב צ ל ה כ ס ף א״ר אהא בשם ר׳
מיהר,
אשר
לההזיק
ההזיק ה ר י זה
ולא
ארור
בכלל
בה.
תנחום
ב ״ ר הייא ל מ ד א ד ם ו ל י מ ד ו ש מ ר ועשה והיתה ס פ ק בידו
ולא
לא
חיים
למחות
ארור
הה״ד
לא יקים .ר׳ ירמיה א מ ר ב ש ם ר׳ הייא לא ל מ ד א ד ם
ו ל א ש מ ר ולא לימד ל א ה ר י ם ו ל א היתד ,ס פ ק בידו
עשה
והחזיק
אמרו
להחזיק
ולא ל מ ח ו ת ומיחד .ה״ז ב כ ל ל ברוך .ר ב י הונא ור׳
הייא
ב ש ם ר׳
אבא
בר
הקב״ה
עתיד
לעשות
ולא
ירמיה
וחופדרג
צל
ל ב ע ל י ה מ צ ו ת א צ ל ב נ י ת ו ר ה בגן ע ד ן . . .שמעון אחי ע ז ר י ה
אמר
מ ש מ ו ו ה ל א ש מ ע ו ן היה ג ד ו ל מ ע ז ר י ה א ל א ע״י שהיה עזריה ע ו ס ק
בפרקמטיא
ודכוותה
ונותן
בפיו
)דברים
ל״ג(
שמעון
של
ולזבולן
נקרא
לפיכך
אמר שמח
הלכה
על
זבולן ב צ א ת ך
שמו.
ויששכר
ב א ו ה ל י ך ,ו ה ל א י ש ש כ ר ג ד ו ל היה מ ז ב ו ל ן א ל א ע ל ידי ש ה י ה ז ב ו ל ן
מפרש
נותן
מ י י ש ו ב ו ע ו ס ק ב פ ר ק מ ט י א ו ב א ונותן ל ת ו ך פיו ש ל
יששכר
לו ש כ ר ב ע מ ל ו ל פ י כ ך נ ק ר א ה פ ס ו ק על שמו ש נ א מ ר
ש
זבולן
״ובעלי
דברו
אחרי
שהחזקת
מפרשים
״להחזיק.
ב צ א ת ך ו י ש ש כ ר באוהליך״.
כאן נ ר א ה ש ה ב ו נ ה ל מ צ ו ת
המצות״
על
אלו,
המדרש
לומדי
תורה
כן
את
מ
ח
גם
חסדים,
גמילות
מביא
מעשה
של
שמעון
נכללת
בזה.
ואולי
מזה
החזקת
הירושלמי הנ״ל על
לומדי תורה.
אהי
יצא
ומין.
ומאחר,
מ ש
עזריה,
לאהרונים
י
א
ו ד ל פ נ י משי׳
ע
מ
נ ן ר
)ינ1ס(.
ב י ד ל ו מ ד י ת ו ר ה ל פ ר נ ס אותם״ ,ו ב ק ר ב ן ה ע ד ה :״לההזיק .ש א ר
שילמדו״ ,וכן פ י ר ש ר׳ יוסף חיון )מילי ד א ב ו ת פ ״ ד ה״ה( …״והיה ס י פ ק
ד,ע
ב
י
ד
ק
ך
ל ה ח ז י ק ידי ל ו מ ד י ת ו ר ה ״ .וכן ר׳ יצהק א ל ה נ ן )ס׳ עץ פ ר י ס ״ ב ( :״הד ל ה ח ז י ק
להחזיק
כוונתם
ולפי
פרנסה
ביד לומדי תורה״.
דברי
בעד
האחרונים
למודו,
הללו,
יתכן
שלא
יש
מכאן
שהנתינה
עוד
הוכחה
ת ה א מצוד,
שמותר
והלקיחה
לקח
לת״ח
תהא
ת
אסורד,,
ו ב ב נ ו יש דין מ י ו ח ד ) ר מ ב ״ ם הל׳ ת ״ ת פ ״ א ה״ד ,ט ו ש ״ ע סי׳ ר מ ״ ה ס ״ ב ( .
הוא צ ר י ך
היה
אם
שניהם
שווים,
הוא
בנו
קודמו,
ממנו,
מותר
כדי
על
קודם
ללמוד,
לבנו,
לא
יבטל
ואם
בנו
הוא״,
נבון
)לשון
ומשכיל
ש״ע
מה
שם(.
שילמד
משמע
לו ל ק ב ל פ ר נ ס ת ו מ א ב י ו כ ד י ללמוד ,ו ש ה א ב חייב ל ה ק ט י ן כ מ ו ת
שבנו
עצמו
ל ל מ ו ד ,ויש
ואעפ״כ
לו בן
ואין ידו
משגת
להספיק
לשניהם
הזריז
ילמד
) ש ם פ ״ ג ה״י(
יותר
ומה
שזה
לכאורה
ש א ס ו ר ל ה נ ו ת מ ד ב ר י תורה,
סותר
את
נלע״ד הטעם
דברי
שהאב
יותר
שהבן
לימודו,
הרמב״ם
מצווה
ב נ ו ל ל מ ד ו ת ו ר ה — ו ב ג מ ר א )קידושין כ ״ ט ( :נ ל מ ד ע י ק ר מ צ ו ת ת ״ ת מ ה ק ר א
24
www.daat.ac.il
הרצוג ו אביו ,ש צ ר י ך
מכללת ל א ל מ ד
דעת״ – ,ו ר ק אם
אתרב נ י כ ם
)דברים י״א י ״ ט ( :״ ו ל מ ד ת ם א ו ת ם א ת
בעצמו
הוא
לעשותם״.
ת״ת
ללמוד,
מדכתיב
נדרש
ה׳
)שם
״ולמדתם
א׳(:
אותם
שלו ,ולכן יש מ ק ו ם ל ה ק ד י ם א ת בנו .ו א ע ״ פ שמן ה ג מ ר א
משמע
ושמרתם
ולכן ,כ ל זמן ש א ב י ו ל א ל מ ד ו א ת ה ת ו ר ה כולה ,עדיין ה ס ר ה מ צ ו ת
מקרא
שרק
הוא
בשם
רמ״ה(:
מצוה
ל א ג מ ו ר י מ ש נ ה וגמרא,
ועיין
״וה״מ
חייב
בס׳
דלא
דרכי
ללמדו,
אפשר,
נועם
כבר
דדחיקא
הלכות
א׳(
)סי׳
כתבו
ליה
הפוסקים
שעתא,
ואגדות״,
)לשון
שהרהיק
לכת
)קידושין ל׳(.
)רי״ו
נ״א
רח״ד
אם
אפשר
ליה,
אבל
ט ו ש ״ ע סי׳
ר מ ״ ה ס״ו(.
״דמי
רואה
וכתב:
שהוא
בהבירו ,ש ה ו א הריף י ו ת ר מ מ נ ו ,ויוכל ל ה י ו ת ת ״ ה ג ד ו ל י ו ת ר מ כ ש י ל מ ו ד איהו,
דמותר
ויש
לו
לו
ביותר
לכתחילה
שכר
יהיה
ללימוד
כאילו
כאשר
לעסוק
הוא
במלאכה
עסק
האומה
בתורה״.
מהולקת
תהא
ת ו ר ה יהיו ר ק ל ו מ ד י ם א ת
עובדים
ובפרקמטיא
ולפי
ולהרויה
דבריו
לשנים
ולפרנס
אלו
ממש:
הבירו,
את
יצא
שהמצב
הטוב
ההצי
המוכשר
יותר
ה ת ו ר ה יומם ולילה ,ו ה ה צ י ה ש נ י יהיו
רק
בדברי רז״ל
לא
ומפרנסים.
מה
נמצא
שכתב
הרמב״ם
א צ ל ם שהיו
הנכבדות
)אבות
מ״ה(
פ״ד,
מ ב ק ש י ם ממון מ ב נ י
והיקרות ,ו ל א
ל ר א ש י גליות,
וז״ל:
אדם,
לא
״כשנעיין
ולא היו
מקצים ממון
לדיינים ו ל א
לישיבות
ולא
ל מ ר ב י צ י התורה,
לאהד מהגדולים ,ו ל א ל ש א ר ב נ י א ד ם מן העם״ .ה ק ש ה ע ל זה ידידי ה ר ״ ר א ר י ה
נ״י מ מ ע ש ה בר׳ א ל י ע ז ר ור׳ יהושע ור׳ ע ק י ב א ש ה ל כ ו ל ח ו ל ו ת א נ ט ו כ י א
כרמל
מגבת
״לעסק
צדקה
להכמים״
ד׳ ה׳( ה ג י ר ס א היא ״ ל ג ב ו ת
ובירושלמי
מעות
ובמקום
)מ״ר ו י ק ר א ה׳ ד׳(,
ל ע ס ק מ צ ו ת רבותינו…
אהר
דברים
)שם
ל ע ס ק מ צ ו ת ע מ ל י תורה״.
)הוריות פ ״ ג ה ״ ד ( :״ ע ל ע ס ק מ ג ב ת הכמינו״ ,מ ש מ ע שהיו מ ק ב צ י ם
לתמוך
עניים.
בחכמים
אם
ואיך,
כן,
הרמב״ם
כתב
שלא
אצל
נמצא
חז״ל ״שהיו מ ב ק ש י ם מ מ ו ן מ ב נ י אדם …ו ל א ל מ ר ב י צ י תורה״ .זו קושיא הזקה.
ואולי
אפשר
חכמים
עניים
ליישב
דברי
שכאן
הרמב״ם
איירי
מ ע מ י הארץ עניים .וידוע שר׳
בצדקה
ע ק י ב א היה
ולא
גרועים
ממש,
גבאי צדקה
)מעשר
שני פ ״ ב מ״ט ,ועיין י ר ו ש ל מ י פ א ה פ״ ח ה״ו( .ו א ו ל י ס מ ך ל ה ס ב ר זה ש ה ר מ ב ״ ם
בעצמו
בעלי
כתב
מומין
מלאכה,
שאין
שם,
שאין
להביא
״ממעשים
ראיה
בגופותיהם,
או
זקנים
באו
בימים
תהבולה
להם
אלא
לקהת
ממון
אשר
עד
ימצאו
שאי
מאהרים,
בגמרא
מאנשי
להם
לעשות
אפשר
ואם
לא,
מה
יעשו,
הימותו .זה ל א צ ו ת ה ה ת ו ר ה ״ .ו כ נ ר א ה כ ו ו נ ת ו ב ז ה ל מ ה ש ד ר ש ר׳ א ל י ע ז ר ב ״ ר
שמעון
לגבי
עצמו:
״היתד.
כאניות
סוחר
ממרחק
תביא
לחמה״
)ב״מ
פ״ד(:
ואולי ס ב ר ש ג ם ה מ ע ש ה ה נ ״ ל היה ל א ס ו ף כ ס ף ל ה ו ל י ם וזקנים.
;ספח:
קונטרס והגית בו יומם ולילה
משמעות
ה מ ק ר א )יחושע א׳ ח ׳ ( :״לא ימוש ס פ ר ה ת ו ר ה ה ז ה מ פ י ר ו ה ג י ת
בו יומם ולילה״ .נ י ד ו נ ה ב ש ת י ס ו ג י ו ת — ב ב ר כ ו ת
אשר
ל כ א ו ר ה יש ב ה ן ס ת י ר ו ת
כפולות ומכופלות
)ל״ה(:
ובמנחות
כאשר פורט
)צ״ט(:
בפנים
—
המאמר.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם ה ו ב א ו ד ע ו ת ה ר א ש ו נ י ם ב י ש ו ב ה ס ת י ר ו ת האלו .כאן נעיין ב ד ע ו ת האחרונים,
בעיקר
בסתירה
לישוב
בדברי
שמעון
ר׳
יוחאי.
בר
לכה״פ
ונמצאים
דרכים
המש
הובת
ה ס ת י ר ה ,נוסף ע ל ד ב ר י ה ר א ש ו נ י ם ש כ ת ב ו ש ב מ נ ה ו ת מ ד ו ב ר ע ל
ת ״ ת ו ב ב ר כ ו ת ע ל מצוד ,ד ע ל מ א .
הגרסאות
א.
ר׳
בסוגיא
ב מ נ ח ו ת יש גורסים ״ר׳ יוחנן ב ש ם ר׳ שמעון בן יהוצדק״ ב מ ק ו ם
שמעון
ב ד פ ו ס י ם של
ב ר יוחי״ .ו ל פ י זה אין שום
שאילתות
רמ״ו
באמת
סק״א(.
ומביא
כן
גורסים
ב ב ר כ י יוסף
)ואתחנן
םתירח
סי׳
ב ד ב ר י רשב״י.
וכן
קמ״ג(,
בש״ך
גרס
)יו״ד רמ״ו ס ״ א ו ב ש י ו ר י ברכה ,שם(
ראיה מן הזוהר ל ג י ר ם ת הש״ס ש ל נ ו
)יו״ד
דן
סי׳
בגירםא,
) מ ב ו א ר יותר ב ש ד י המד ,מ ע ר כ ת
ואו ,כ ל ל ט״ו ,ד ״ ה ו ב ע י ק ר ( ,וכן ה ג י ר ס א בפירוש ןהמיוהס ל [ ר ש ״ י ב נ ד ר י ם ח.
וכן
ה ג י ר ס א ב כ ״ י מינכן.
בסמ״ג
)עשין י״ב( מ ב י א א ת ה מ י מ ר א ״אפילו ל א ק ר א א ל א ק״ש ש ה ר י ת
ו ע ר ב י ת קיים מ צ ו ת ל א ימוש״ ב ש ם ר׳ יוהנן ס ת ם .ובס׳ ס ד ר מ ש נ ה )הל׳ ת ״ ת
פ ״ א ה״ח( ר ו צ ה ב ז ה ליישב א ת ה ס ת י ר ה ב ד ב ר י רשב״י.
גם
אלעזר
בברכות
בםוגיא
חילוף
יש
האגודה
הגירסא.
ר׳
גורס
בן
שמעון
ב מ ק ו ם ר׳ ישמעאל ,ור׳ י ש מ ע א ל במקום ר׳ שמעון בן יוחי .וגם ל פ י זה
אין ס ת י ר ה בין הסוגיות.
ר׳ שמעון מ ו ד ה לר׳ י ש מ ע א ל
ב.
בשדה
רשב״י
המד
מיישב את
) מ ע ר כ ת ואו ,כ ל ל ט״ו ד״ה ולי(
בדברי
הסתירה
ב א מ ת ש ר ש ב ״ י הזר בו וז״ל ״הא מ ק מ א ב ת קול ,והא ל ב ת ר ב ת קול״
״כשיצא ]רשב״י[
ומפרש:
בנו מן
עם
ה מ ע ר ה והזו
כ ר ב י וזרעי,
אינשי ד ק א
א מ ר מניחין חיי ע ו ל ם ועוסקים בהיי שעה .כל מ ק ו ם ש נ ת נ ו עיניהם מיד נשרף
ל״ג (:ו מ ש מ ע ודאי ש ס ו ב ר ש ש ו ר ת הדין מ ח י י ב ת כן ש א ם לא כן …אטו
)שבת
ראוים הם ל ק נ ס גדול כזה
מ פ נ י שאין עושים המצוד ,ב ע ל מ א ]כפי׳ הראשונים[
ל כ ל ו ת ממונם .ע ד שיצאה ב ת ק ו ל ו א מ ר ה ל ה ם :ל ה ח ר י ב ע ו ל מ י י צ א ת ם י הזרו
למערתכם
דהא
נ ת ק ר ר ה ד ע ת ם וחזרו מ ס ב ר ת ם .ואם כן ל א
וכוי .ואז
ד ת ״ ר ב ב ר כ ו ת נ ש נ י ת קודם ב ת קול ,ו מ א י
ב ק ״ ש ש ח ר י ת וערבית ,א מ ר ה א ח ר ב ת קול״.
אפשר
מה
ליישב
רשב״י:
״גדולה
המלאכה,
ואילו
שמקשים
מלאכה
בברכות
מהר״ץ
)עי׳
שמכבדת
הנ״ל
את
מרהיק
ד
וממ ,ך
ש
חיות,
בעליה,
ושונא
א
מ
את
ר
ר
ש
ע
נדרים
שמשמע
ב
ש
״
ל
י
ב
י ד י
מ״ט•(
מזח
המלאכה…
נפלאת
מ
ח
נ
י
ח
ך
ן
ן
לומר
ת
ש
ממח
ך
׳
ז ה
כ
ב
שאמר
שמחבב
ולפי
י
ו
צ
א
ר
את
דרכנו
יש
ל ו מ ר ד א מ ר כן ר׳ שמעון אחר ה ב ת קול״] .וכעין זה הביא גם ב ש ם ר׳ א ב ר ה ם
מתתיא
)שם ד״ה
חלפון
ובמכתב(.[.
גם בקרן אורה )נדרים ה׳ (.מ פ ר ש ש ר ש ב ״ י מ ו ד ה לר׳ י ש מ ע א ל ש מ י שזקוק
לכך
לצורך
ישמעאל
פרנסתו,
מותר
שלא
יתבטל
מודה
לו
להנהיג
מת״ת
יותר
בהם
שם במה ,לפי זה ,הולקים ר ש ב ״ י ור׳ ישמעאל.
26
www.daat.ac.il
מנהג
דרך
ארץ
מ כ ד י צרכיו לפרנסתו׳.
וכמו
כן
ואינו
מפרש
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג• ש ת י מ צ ו ו ת כ ת ל מ ו ד ת ו ר ה
הסוגיא
)א(
ראשון
בפרק
)ח(.
בנדרים
היא
לכאורה
רשב״י
אליבא
במנחות ,ו כ מ ו ש פ ס ק שם רבא ,וז״ל ה ג מ ר א :״וא״ר גידל א״ר ,האומר אשכים
ואשנה פ ר ק זה ,א ש נ ה מ ס כ ת א זו ,נ ד ר גדול נ ד ר ל א ־ ל ה י ישראל .והלא מושבע
י ע י מ ד
היא,
נפשיה
ואין
בק״ש
-י צ א ידי
ש ב ו ע ה ח ל ה על
וערבית,
שחרית
שבועה …הא
משום חכי
מ צ ו ת ת ״ ת ע״י ק ״ ש
קמ״ל,
חייל
שחרית
כיון דאי בעי
עליה״.
שבועה
וערבית .וכן שם
פטר
משמע מכאן
שכתב
בפירש״י
מפורש ב ש ם ר ש ב ״ י וז״ל ,כ ל ה ק ו ר א ק ״ ש שחרית וערבית ,הרי זה קיים מצות
לא ימוש,
נפשיח
וכיון ד א י ב ע י פ ט ר
״ישננתם״ הוא מ ק ו ר מ צ ו ת ת ״ ת
בק״ש…״
מושננתם
שהמקרא
ומאחר
מ ש מ ע שפסק רשב״י במנחות כולל כ ל מצות
ת״ת .והאריך ב ז ה ח ר ד ב ״ ז )ה״ג ס׳ תט״ז( .א ב ל הר״ן שם פירש בענין אחר,
וז״ל:
מ ס ת ב ר א לי ד ל א ו דוקא ד ב ה כ י מיפטר ,שהרי הייב כ ל אדם ללמוד
ת מ י ד יומם ולילה כ פ י כוחו ,ואמרינן בפ״ק דקידושין ת ״ ר ושננתם,
שיהין
ן
א
ת
״
ד
ר
מ
מ
ת
ל ן
כ
ן
ח
ן
ד
ו
/
י
ד
ן ק
ם
י
ב פ
״ .
ך ׳
..,
> :
א
ש
ח ר י ת
ישאלך אדם ד ב ר שלא ת ג מ ג ם
ם
ע
ן
ב
ר
י
ל
ת
ם ג
א
י לחכי .א ל א מכאן
נ ר א ה לי ראיה ל מ ה ש כ ת ב ת י בפ׳ שבועות שתים בתרא ,ד כ ל מידי
מדרשא ,א ע ״ פ שהוא מן התורה ,כיון דליתיה מפורש ב ק ר א
דאתא
י
ב ה ד
,.
א ׳
נפשיה
ח
ב ן ע ה
ה
ל
ל
ע
,
י
ה
ו
א
כ
י א מ י ,כיון
ה כ
נ ן
ר
מ מ א י ד כ ת י ב ב ק ר א בהדיא ,דהיינו ב ש כ ב ר
ד
א
י בעי פטר
ו ב ק ו מ ר
ב
׳
ק
ש ח ר י ת ו ע ר ב י ת ,מ ש ו ם הכי חלה שבועה עליה…״.
ע ל ס מ ך ד ב ר י ר׳־ן אלי פי׳ י ״ י אשכנזי
מ נ ח י ת )דף כ״ח( 1ש ד ע ת ר ש ב ״ י ב מ נ ח ו ת היא
א כ ל ניסח ע ל זו יש ג ם מ צ ו ה ש ל .,ושננתם״,
י י
,
י
״ * י ה בשדה.
,
,
ימיטיביתי
ו כ ע
ו כ ן
ה(
ן
י
פ
ז
ר
ה
ש
ה
ב
ר
א
ל
ש
ג
ם
ן
ם
ך
ב
ב
ב
כ
ר
) ס
ר
ך
כ
ג ב ו ל
נ
י א י ד ה
י^״׳
׳
רק לגבי המצוד ,ש ל ״לא י מ י * ־
ו ת ב י ע ת המצוה הזו מונעת מ מ י
״ א סד ה
)יו״ד סי׳ רמ״ו
י ׳ א׳( ומהר״ם שיק בספרי
;
ו ס ף
1
י
ם ק
ע
ו
ס
ם
יי-י* ילו
תרי״ג מ צ י ת )מציה תכ״א(•
ק
ה
א
ר
מ
ב
כ
ב
י
ש
ל
א
אדונים
ופירוש זה צ״ע .ה נ י ח א הר״ן ש ב א מל
התירה ,פירש שיש כ א ן מ צ ו ה שניה מ ת ו ך דרשה ,שלא הוזכרה .א ב ל האחרונים
,קשה מ ה בא
׳ י
״
;יצי ל פ
קיים מצוה הבאה
י*ב״י ל
מדרשה מן התורה.
ר ש
כ
ן
ך
ב
ף
ב
י
ל מ ד נ ן
ר י
ס ן ן ן א
ב ׳
מ
י ך י
א כ ל ה י א ״ מ )•-־טי מ ק י ״ ־ י ׳ .
£י־-י ב מ נ ח ו ת ,
,״
ך׳ז
ו
ב
־ז ט ז
כ
א
מ
ה י
ע
ת
,״
ם
י
פ
פ
ע
ך
נ
ע
ל
ן
ז
ל
ב
א
מ
) ס
,
ה
ך
ה
ב
ו
ר
י
ה
מ
נ
א
צ
ך
ב
ב
ו
י
ם
ן ן ף א ה ן
ן
א
ן
ל ן ן ״
ח :
ב
ע
י ש י
ד
ת
א
" " י " .״ ״ אותם״
> <
ייי
. . ,מ ״ אינא מצית ולמדתם א ת ם •
״ י ,בד ו
.
מ ק ש ד
ת
מ
ה
ק
ר
א
ב ס
ן
ה ו ש ע
ל ו ס
מ
:
י ם
״
ג
ל ס ן ן י ר ה
מ
,
ע
,״ ,
ד
ב
ד
ד
ב
ף
ך
י
ו ש ב
קכ״ז ע״ב יג>•
י י ־ ״ ־ י ר ש ג־־ י ״ א ״ ״ י י='
^
*י׳יא מ פ ר ש ש ר ש ב ״ י ב א מ כ ח ס ב ר א לחייב בלימוד ב ל
הרנסד^
^
׳׳י
ל2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)ב(
איירי
מ ה ר ״ ם שיק )על ת ר י ״ ג מצות ,מצוד ,ת ״ כ ( מ ת ר ץ ש ה מ ק ר א בס׳ יהושע
ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ,ו ב ה ד י בק״ש ש ה ר י ת ו ע ר ב י ת ,
ב
א ב ל תורה שבע״פ,
ה
זקוקים אנו שיעמדו זרים ורעו צאננו.
ו ה ר מ ד ״ א טרויש אשכנזי )ס׳ ת ו ל ד ו ת אדם על ספרי ,עקב ,פ ס ק א מ ״ ב
)ג(
מחלק
סקי׳ה(
וערבית,
ואומר
מצות
שלגבי
א ב ל מ ה שהוא צריך
תורה
לימוד
בעצמו,
בק״ש
במי שרבים
צריכים לי׳
בזה א מ ר רשב״י ״ ת ו ר ה מה ת ה א עליה״ ,הרי ר ק ב כ מ ו זה א מ ר ו
)ב״ק י״ז•(
דתלמוד
ל ל מ ד לאחרים ,דהיינו
יוצא
שחרית
גדול מ מ ע ש ה המצוה .א ב ל
ללמוד
מ ע ש ה המצוד ,עדיף .ובזר׳
בעצמו,
הוא מ י י ש ב גם מ ה ש מ ה ר ש ״ א מ ק ש ה איך מ ו ק י ם פ ר ש ת ״והיה אם שמוע״ באינם
ב
מ י
ש ר ב י ם צריכים לו ,והוא מ ז כ ה א ת הרבים ,אין ח ט א בא לידו ) א ב ו ת פ ״ ה מ י ״
ח (
עושים רצונו ש ל מקום ,ו מ ת ר ץ ש א י נ ם צ ד י ק י ם גמורים.
יא
ו ה
ה
י
ךאילו
א ׳
ואמרו הז״ל )מ״ק י״ז (.״אם ד ו מ ה ה ר ב ל מ ל א ך ה׳ ת ו ר ה י ב ק ש ו מפיהו״.
)ד(
לדעתו
והרש״ז
לו
מ ל א ד י יש
רביעית
דרך
לחלק
שתי
בין
בת״ת•
מצות
)שו״ע ה ר ב ש״ז ,הל׳ ת ״ ת פ״ג ,ק ו נ ט ר ס אחרון א״א( ש ת י מ צ ו ת ב ת ״ ת
— מ צ ו ת ידיעת ה ת ו ר ה כולה ,ו מ צ ו ת ת ״ ת ממש .ל פ י ד ע ת ו מ צ ו ת ידיעת התורה
כ ו ל ה ה ל ה על אדם ב ת ח י ל ת לימודו ועל ״כל מ י ש ד ע ת ו ו כ ח ז כ ר ו נ ו י פ ה שיוכל
ללמוד
ולזכור כ ל ה ת ו ר ה ש ב ע ״ פ כולה״ .ל פ י ד ע ת ו זה כ ו ל ל
)הלכוה
המשנה
פ ס ו ק ו ת ( ״ובדרך ק צ ר ה ) ב ל י עיון ו פ ל פ ו ל ( ה ט ע מ י ם ש י ה ה ל כ ו ת והדינים ו מ ק ו ר ם
בתורה
ח כ מ י ם אי
ש ב כ ת ב בי״ג מ ד ו ת ש ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת בחן ושאר כ ל ד ר ש ו ת
ב ק ב ל ה ה ל מ ״ מ או מ ס ב ר א או מ ת ק נ ת ח כ מ י ם שעשו סייג וגדר״ )שם פ ״ א ה״א(•
ה ז א ת ש ל ידיעת
והמצור,
התו
ר ה
א
י
נ ה
נ
ד
ח
ת
,
א פ
מ פ נ
ל ו
י
מ
צ
ו
ש
ה
י
א
אפשר
ל ע ש ו ת ה ע ל ידי אהרים .ולפי ש ט ת ו הםוגיא במס׳ ב ר כ ו ת ע ו ס ק ת ב מ צ ו ת ידיעת
התורה
הושש
כולה ,שר׳ ישמעאל ס ו ב ר שצריכים גם
״תורה מ ה ת ה א עליה״
לזריעה
דהיינו
וקצירה
ודישה.
— אם
והסוגיא
בה לנהוג
בשלב מוקדם
מנחות
במס׳
מנ
הנער
עוסקת
ד
ה ג
כבר
במצות
במי ש כ ב ר למד א ת כ ל ה ת ו ר ה ש ב ע ״ פ ו ב מ י שאינו
ורשב״י
״א,
יקדיש
ת״ת
זמנו
הפשוטה׳
שלד
ב ר הכי,
ע ת
רשב״י אלו יוצאים ידי ח ו ב ת ם ע ל ידי ק ר י א ת ש מ ע ש ה ר י ת ו ע ר ב י ת ב ש ע ת ה ד ה ?
) ו ב ת נ א י שהיודע א ת כ ל ת ו ש ב ע ״ פ ל א ישכה מ מ נ ה ד ב ר ב ג ל ל ביטולו(,
ולד
ע ת
ר׳ י ש מ ע א ל גם ע ל י ה ם ח ל ה המצוד ,״והגית בו יומם ולילה״ כ מ ש מ ע ו ת ה ה פ ש ו ט ה
-
ר ק ש פ ט ו ר י ם ע ל ידי ע ס ק בד״א ו ב מ צ ו ת א ח
ד.
שני
פוגי כני אדפ שו;יב כהיוכיהפ
)א(
בס׳ נזר הקדש ע ל ב ר א ש י ת ר ב א )דף ס ״ ה ע״ד( מ פ ר ש ש ש ת י הסוגיות
ר ו ת
י~ ״
א
א
ל ~
ו ת ן
ע
ע
ל י י אהרים•
ד
איירי ב ש נ י סוגי בני אדם .הוא מ פ ר ש ״דאין ה מ ק ר א יוצא מידי פשוטו ,דיומם
ו ל י ל ה הוא כ מ ש מ ע ו כ ל יום ולילה ,א ל א ה ד ב ר נ ל מ ד מ ע נ י נ ו ] ש מ ס י י ם שם הקרא(
ואז תשכיל .כ ל ו מ ר ב ה י ו ת ו ה ו ג ה ב ת ו ר ת ה׳ יומם ולילה ,ישכול ה ר ב ה ב מ ו ט כ ל י ת
העליונות
שבתורה…
ומעתה
נראה
שאין
החובה
ב ת ו ר ה יומם ו ל י ל ה א ל א ב מ י ש ח נ נ ו ה׳ ד ע ה ו ה ש כ ל
מכונה…
נעשית
28
מוטלת
על
האדם
לעסיס
להשיג הדושי ת ו ר ה על
ואינו בן חורין ל ה י ב ט ל מ מ נ ה אפילו שעד ,א ח ת ,ו א ד ם כזה מ ל א כ ת י
ע״י
אחרים
כדאמרינן
בפ״ק
דיומא
www.daat.ac.il
דת״ח
בני
עי
ר ו
מ צ ו ו
י
ז
לעשות
אתר דעת -מכללת הרצוג
״
א ב ל ה מ ו ן עם כ מ א ן דמצי ל מ ג ר ם ו ל א ל מ ם ב ר ,מ ה ב צ ע ל ו ל ע ס ו ק
אכתי .
תירי׳ כ ל היום ,א ל א די ל ו ב ק ב י ע ו ת ע ת י ם ל ת ו ר ה ע״מ ל ש מ ו ר ולעשות ,ו ש א ר
׳ ו ם י ע ס ו ק ב מ ל א כ ת ו ,ד א ם ל א כן נ מ צ א העולם ה ר ב ושמם ,כי אין ה כ ל ראויים
להתפרנס בלא עמל ו י ג י ע ה . . .״ .
לנס
ל פ י ד ב ר י ו א ל ו משמע ,שמה ש א מ ר ר ש ב ״ י ״אינו עושה רצונו ש ל מקום״
י יגי ״המון עם״ ו כ ל א ל ו ש ל א זכו להיות בין אלו ״שחננם ה׳ ד ע ה ו ה ש כ ל
•נייג ה ד ו ש י ת ו ר ה ״ .וזה ת מ ו ה .ועיין ד ב ר י ר׳ חיים בסמוך.
וכעין ז ה פ י ר ש גם ר ״ ח מוולוז׳ין )נפש החיים ,ש״א פ״ח( ו ז ״ ל :״ ה ר ב ה
כר׳ י ש מ ע א ל ו ע ל ת ה בידם ,ו ה ר ב ה עשו כ ר ש ב ״ י ו ל א ע ל ת ה בידם .והיינו
^ ו
ד ו
0
ק
התורה,
א
ב א ב ו ת כ ל ת ו ר ה שאין ע מ ה מ ל א כ ה וכר .א ב ל יחיד ל ע צ מ ו ש א פ ש ר ל ו
ת
^
ק א • כ י ו ד א י ש ל כ ל ל ההמון כ מ ע ט ב ל ת י א פ ש ר שיתמידו כ ל ימיהם ר ק
א
ר
ש ל א ל פ נ ו ת א ף שעה מ ו ע ט ת ל ש ו ם עסק פ ר נ ס ת מזונות כלל.
עסוק
כ ל ימיו
ב ת ו ר ת ו ו ע ב ו ד ת ו ית״ש ,ודאי ש ח ו ב ה מ ו ט ל ת
עליו
א ל פ ר ו ש א ף זמן מ ו ע ט מ ת ו ר ה ועבודה ל ע ס ק פ ר נ ס ה ח״ו .ו כ ד ע ת רשב״י״.
שכונתו
י ו
^
לפרש:
״ ה ר ב ה עשו״
כ ל ו מ ר ״כאשר רבים עושים כן״ ,דהיינו
ק היא מ ה מ ל ה ״הרבה״ ,והוא ל מ ע ט יחידים) ,וכן דייק ג ם ב ע ל ח ת ״ ם (
ש ל כ א ו ר ה פ י ר ש א ב י י ה י ט ב ש כ ו נ ת ו לדייק מ ה מ ל ה ״כרשב״י״ .וצ״ע.
פ
ו ל פ י ד ב ר י ר׳ חיים אלו ,ר ש ב ״ י ב מ נ ח ו ת מ ד ב ר ע ל המון עם ישראל ,והם
^ כר׳ י ש מ ע א ל ו ע ל ת ה בידם״ ובסוגיא ב ב ר כ ו ת הוא מ ד ב ר על יחידי סגולה.
׳׳^
שמתאר
י
א
דים
גני…
א ו ת ם ״אינם
ם
עושים רצונו ש ל מקום״ ,היינו גם כן ד ו ק א א ל ו
י ע ס ק ו ע כ ״ ז ב ד ר ך ארץ .וכן הוא מסיים ש ם :״והנה פ ס ו ק ו א ס פ ת
נ א מ ר ב ל ש ו ן יחיד״.
ג ם מ ה ר ״ ם שי״ק )על תרי״ג מצות ,מצוד ,תכ״א( מ ת ר ץ א ת ה ס ת י ר ה
)ב(
ג״דברי ר ״ – .״ ,
ו מ נ י ח ש ב ש נ י ה ס ו ג י ו ת איירי ב ב נ י אדם שונים .ו ד י ל :״אם קורא
-ב
* ' -ה ר י ת ו ע ר ב י ת ו מ י ח ד כ ל מ ע ש י ו ל ש ם שמים ,ו א ם כן אף זה שחורש וקוצר
מ י ה -יג-
י׳כל
^ חי
^
ל ה ש י ״ ת ,ע״כ י״ל שם שפיר אע״ג שקורא ר ק ק״ש שחרית וערבית,
ו יצא מ ש ו ם ה ק ר א ד ל א ימוש וכוי .א ב ל ב כ י צ ד מ ב ר כ י ם מיירי ב ס ת ם אדם,
ו מיחד מעשיו
^
ה
ת
ס
:
ל ש ם ה׳,
שיהיה ר ק ח ו ר ש ב ש ע ת
י ל א יהיה כ ו נ ת ו להשי״ת,
חרישה וקוצר ב ש ע ת
ב ז ה צריך דוקא לקיים והגית,
אבל בק״ש
ל א יצא״.
י
מ ן ן ל ן
*"
י
| .
ב ל י
ע
ש ל פ י ד ב ר י ו יוצא ה י פ ך מ מ ה שיוצא מ ד ב ר י ה ם ש ל נזה״ק ושל ר ״ ח
ד ל ע י
ל ׳ ו ד ו ק א אלו שאינם ב מ ד ר ג ה גבוהה ,הם חייבים ל ל מ ו ד כ ל היום
דאוג ל פ ר נ ס ה כ ל ל ,ו ע ל י ה ם נ א מ ר :״ועמדו זרים ורעו צאנכם״ י
)ג( ובס׳ צ פ י ח י ת ב ד ב ש מ פ ר ש :
״ ד א ם ה ו א א י ש ע נ י וחוא מ ו כ ר ה ל ה ת ע ס ק ב מ ל א כ ה ל צ ו ר ך פרנסתו,
אז א פ י ל ו ל א ק ר א א ל א ק״ש ושו״ע קיים מ צ ו ת ל א ימוש ו ב ה כ י
איירי
1 3
ן ן י י
ר ש ב ״ י ב מ נ ח ו ת וכי ק א ד ר ב ב ר כ ו ת
ו כפני
" המאמר ,פ״ב סס״א מה שיש להקשות על זה.
www.daat.ac.il
א פ ש ר א ד ם ה ו ר ש כו׳
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב מ י שאינו עני ,ש י כ ו ל ת בידו ל ש כ ו ר פ ו ע ל י ם ל ח ר ו ש והוא
היינו
יעסוק
בתורה,
קאמר
רשב״י
יכול
ומלאכתו
דקרא
ת ע ש ה ע״י
ימוש
דלא
אחרים…
דברים
ובתכי
ניחא
דלא
כמו
שאמר
ר״י
ככתבן,
ד ב ר י ם כ כ ת ב ן ,ש ה ר י הוא ס ו ב ר ש ה ע נ י פ ט ו ר ודי לו בק״ש
׳
כ נ ד .ועל ר׳ י ש מ ע א ל ליכא לאקשויי ,איך ה ת י ר גם למי שאינו עני
להתבטל
לעשות
מלימודו
דחייש
אחרים,
דאפשר
הרוצה
)להתעסק(
מלאכתו,
מר
]לאבד
עליהם…
ולהכי
אמר
שמלאכתו
אפשר
לעשותה
הגם
למימרת
ר׳
מעותיו[
ר״י
יוחנן
ישכור
הנהג
ע״י
שאפשר
ע״י
לעשותה
במציעא
דכ״ט:
ואל
יעמוד
פועלים
בהם
מנהג
דרך
ארץ,
אהרים,
יעמוד
הוא
על
שאף
פועליו
כ ד י ש ל א יבוא לידי עוני״.
וכעין
ה.
זה גם בם׳ ד ר כ י ש ל ו ם
) מ א ת ר נ ח ש ״ י מרגונטו ,דף קכ״ד(.
,,ועמדו זרים״ כ ב ר כ ה ל ע ת י ד ל ב ו א
ולולא
פוסק
מ ס ת פ י נ א הייתי אומר ש ד ב ר י ר ש ב ״ י לא
ה ל כ ה ,א ל א בא להודיענו
נשמעים כלל
״ישראל
ברכה שהובטהה כאשר
כאילו הוא
עושים רצונו
ש ל מקום״ ,ד ב ר שאינו שייך כ ל ל ליחיד א ל א ת ל ו י ב מ צ ב הציבור .כך מ ש מ ע
לשון רבים ״ישראל עושים״ וכן הלשון ״זרים״ ש מ ר מ ז לגוים ,וכן ה מ ק ר א מ מ ש י ך
״ובני נ כ ר א י כ ר י כ ם וכורמיכם״ .והרי זה כעין פירוש ר מ ב ״ ן ) ב ח ו ק ו ת י כ״ו י״א(
כ א ש ר הוא מ ס ב י ר ל מ ה מ ג נ ה ה ק ר א א ת ה מ ל ך אסא ע ל ש ב ח ו ל י ו ד ר ש ברופאים,
״והכלל בהיות ישראל שלימים ,ו ה ב ר כ י ב ,ל א י ת נ ה ג ע נ י נ ם ב ט ב ע כ ל ל ,
וז״ל:
ל א ב ג ו פ ם ו ל א בארצם ,ל א ב כ ל ל ם ו ל א ביהיד מהם״ .ולפי זה מ ה ש ר ש ב ״ י א ו מ ר :
״ ת ו ר ה מ ה ת ה א עליה״ כוונתו ל ו מ ר שאי א פ ש ר להשיג ידיעת ה ת ו ר ה ב ש ל מ ו ת ה
ע ד ש נ ג י ע ל מ צ ב כזה ,ולפי זה ק צ ת קשים ד ב ר י אביי ש ם :״ ה ר ב ה עשו כ ר ש ב ״ י
ע ל ת ה בידם״ ,ש מ ש מ ע ש ד ב ר י ר ש ב ״ י הם ל נ ח ו ת דרך .א ב ל א פ ש ר לישב,
ולא
היא
שכונתו
התנהגו
שהרבה
כאילו
דבריו
קוימו,
כבר
וזה
היה
ולכן
טעות,
״לא ע ל ת ה בידם״.
ואולי גם ב ע ל ש א ג ת אריה התכון לזה ,וז״ל
״ע״כ
אמנם(:
צ״ל
רשב״י
דגם
ס״ל
דרשות
) ק ו נ ט ר ס אהרון סי׳ א׳ ד ״ ה
לאדם
לנהוג
מנהג
ארץ
דרך
ו פ ר נ ס ה . . .א ל א ש ב ה א פ ל י ג על ר׳ י ש מ ע א ל . . .שאם היו ב ג ד ר עושי רצונו כ״כ,
היתד,
מלאכתן
נעשית
והם
בעצמם
יצטרכו
מלאכתן״.
משמע
לסוף
שלא
יהיו
מתוך
ד ב ר י ו שענין של ״ועמדו זרים ורעו צ א נ כ ם ״ הוא ב ג ד ר ב ר כ ה ולא ד ר ך
התנהגות
עושין
רצונו
על
ידי
כ״כ,
אחרים,
אלא
שירדה
תורה
לעשות
דעת
האדם
ש י ת ד ב ק ו בה בני אדם.
ו מ ה ש ק ש ה על רשב״י דמוקים פ ר ש ת והיה אם ש מ ו ע ״בזמן שאין ישראל
עושים רצונו של מ ק ו ם ״ — פירשו ה ת ו ס פ ו ת שם ,ד ג ם זה מיירי בעושין רצונו,
א ב ל אין עושים רצונו כ״כ ,ד א י נ ם צדיקים גמורים .ו ב מ ה ר ש ״ א שם פ י ר ש יותר,
שזה נרמז ב מ ה ש ח ס ר בפ׳ והיה אם ש מ ו ע א ה ב ת ה׳
ב כ ל מאדך ,דהיינו
בכל
ממונך ,ולכן ה׳ מ ו נ ע מ ה ם ב ר כ ה בממונם ,ה ב ר כ ה של ״ועמדו זרים ורעו צאנכם״.
ו ב מ ד ר ש )ר׳ ת נ ה ו מ א נח ג ׳ ( :״]פ׳ ר א ש ו נ ה של ק״ש איירי ב ל ו מ ד י תורה ,ולכן(
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אין זה פירוש מ ת ן
וגו׳
תשמעו
כתלמוד.
ש כ ר ה ב ע ו ל ם הזה כמ״ש
ונתתי מטר
בפרשה שנייה והיה א ם שמוע
ארצכם .זה מ ת ן ש כ ר
ו ב פ ר ש ה שנייה כ ת י ב ב ה ב כ ל
עוסקי מצוד״
נפ
לבבכם ובכל
עוסקים
שאין
ולא כתיב בכל
ש כ ם ׳
מאדכם ,ל ל מ ד ש כ ל מ י ש א ו ה ב ע ו ש ר ותענוג ,אינו יכול ללמוד תורה שבע״פ״•
ולכאורה
ר
ה מ ד ר ש הזה פ י ר ש ב א ר היטב א ת ד ב ר י ה ת ו ס פ ו ת בדעת רשב״י,
ב ד ב ר י רשב״י ,שפירש ש ה ב ר כ ה ״ועמדו זרים ורעו
ק שלפי פירש מהרש״א
צאנכם״ ,היא ב ר כ ה ב מ מ ו נ ו
-ס ו ת ר המדרש הזה
-א ם נ פ ר ש ה דאיירי בעוה״ז
א ת ד ב ר י רשב״י ,ש ה ר י ל פ י ה מ ד ר ש ל א פ ו ר ש מ ת ן שכרם ש ל לומדי ת ו ר ה
ש א ו ל י רשב״י עצמו איירי בימות המשיח׳
בעילם הזה .א ב ל ל פ י מ ה ש ת ע י ת י
עולים ד ב ר י ה מ ד ר ש י פ ה ע ם ד ב ר י רשב״י.
ל ז מ
ל פ נ י ב ו א המשיח ,כ מ ו
1
ולפעמים לשמואל
ב מ י מ ר א של
עוה״ז ,הכינה היא
ש ו ן
ל ״ ( :״אין ביו
)ברכות
ד :
העוה״ז ו ל י מ ו ת ה מ ש י ח א ל א ש ע ב ו ד מ ל כ י ו ת בלבד״•
הסתירה
ישוב
ישמעאל
ב ד ב ר י ך׳
בישוב ה ס ת י ר ה ב ד ב ר י ר׳ י ש מ ע א ל )שאמר ב ב ר כ ו ת ״הנהג ב ה ם מ נ ה ג ד״א״
ובמנחות
א
ס
ע
ו
ב
ל
ן
ד
מ
ל
ה
מ
ל
ו
ך
כ
ח
ת
מ
י
י ו נ
ת
י
מ פ נ
ה ק ר
א ״והגית בו יומם
ילילה״( ,ר ו ב ה מ פ ר ש י ם מ י ש ב י ם שר׳ ישמעאל מ ת י ר להפסיק ת ״
*ינסה ,ומה שבן דמה רצה ללמוד ח כ י "
^
ה
ל
א
ת
ה
י
ר
ל ן >
'.יב זה מ ב י א
;״*י*
ב
״לא
ב
ב
ר
כ
,
י ו ם ף
ימוש ,ל א ו
) י ן
.,
ס
ד
,
ר מ
י ו נ י ת
פ
נ
״
י
׳
ה
ם
ו ׳
כפשוטיה ,א ל א
ז
מ
״
ס ק
ה
א
ה
ר
כ
לזייי
י
ה
)
פ
ס
! ' י ־ ? ׳
״ א ( .מ ס ף על
ב
ז
א
ח
ק
י
ת
י
י
האיס
מפרש )על ס מ ך
מראה
ירת
ש
ע
) מ ע
׳
ה י ר ו ש ל מ י פ א ה מ״* י־״א>
החשמונאים ,ס ו ף מס׳
סיסי-
יבמכתכ( מ ב י א ב ש ם ר א ״ מ ח ל פ ו ן :
ב
ו
ש
ד
ח
י
י
מ
י
0
דעה ש ד ישמעאל ס ב ר
א (
ל
ל
״
צ
ב
י
י
ת
ר ק לצורר
י
י א ו
' " " ? :ד מפני
1ן
״״'
׳
ד׳ד
*דל״'
ב ב ר כ ו ת ,ב מ נ ה ג ״ ע ובמנחות ,ב י ו ע ב אייל •
;
כ
ס י כ ו ם
י א ד ם צריכים ל ה ת ע ס ק בדרך א ת •
א• מתכונות היסודיות עול העולם הוה
<׳*ז-דדר יפגע ביכולתנו
א י ליי 1,
,שהדבר
י
ל ל א עד
ל י ל מ ע ט בה כפי שאפשר,
ש ב ג
כ ד
נ
א
ג
ב
כ ך
כ ד
עכודת ה׳.
^ ^
^
^
א ח ו י
^
^
'
־ ־ י
5
י א<ו מציייס לא י ק לעטות מלאניז•
י ־ ו א ״ ן <
ל
ם
החטא היתה ואת כינת הבורא.
0
א י ז ר י ם
־־ בעיקר בלפי אשתי
,
, , ,
ו י ז י
א שזכו לה האבות )ר׳ בחיי(.
* ״״ף־ ״״ ״ ״
'
ע
ט
ו ב נ י
1מ ה י
ב י ת ו
א
•
*.י ״ י ״ ל א -״ ״ ״ א "
ל (
י
״
ך
ה ) ה ־ ה
מ י נ י ע
ל
ה י א
״ ׳ ״ ־ ־ "״״־ ל ע ״ ״ ״ ל • ״ ־ ־
׳־
א
ב
^
ה ו א ש
״ י מש״ע
נ ־ י
ב ה
א
נ ם
מ ח
^
ל א ה י נ
"
ק ה
י*״"
״״ ,היא
יי""" ״ י י
במותיי
״ ״,׳״דתו יגיע
מ
,״ ״ י , ^. ,״ ה א
המדיי ה״
היא י ״ י
ו א
ש מ
מ
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אף שה' משגיח על כל פרט ופרט ,הוא מנהיג א ת העולם לפי סדר ־־
ג.
הנקרא .ח ו ק י הטבע״
-אשר אפשר לנו לגלותם ,וחובה עלינו לגלותם כדי שנוכל״
באמצעותם לכוון א ת העולם לפי רצון ה׳ לתקן עולם במלכות שד־י.
אסור לסמוך על הנס — ואפילו להתפלל אל ה׳ שיעשה נס ,הרי זה ת פ ל ת שיא
)עי׳ איגרות משה ,או״ח ח״ב סי׳ קי״א( .מ ד ת הבטחון היא להכיר שכל מה שה'
גורם לאדם ,הוא לטוב ,אבל מה שהוא גורם לעצמו ,בין בקום ועשה ,בין בשב ואל
]לדעת הרמב״ן יש יוצא מן הכלל הזה ,והוא שבימי
תעשה ,אין בטחון שייך בו,
הנביאים הרפואה נקבעה על ידי ה׳ דרך נס ,ואז לא היה צורך ברופאים כלל( •
במשמעות ה ק ר א :״לא ימוש ספר התודה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה״
ד.
נחלקו התנאים .ההלכה היא:
)א(
הנהג בהם מנהג דרך ארץ
-
ולהרבוי
שצריך האדם לעבוד להתפרנס,
1
או ל מ ע ט בזה ,כפי שברכת ה׳ במעשה ידיו נותנת לו .במיוחד יש מעלה ל ה ת ע ס ק
בישובו של עולם בארץ ישראל.
)ב(
כל יהודי תייב ללמוד תורה וגם מי
לתורה ,הן ביום ,הן בלילה .בשעת הדתק
שעמוס
ארץ״
ב״דרך
-ורק בשעת הדחק
יקבע
עתים
-מי שקרא שמע
שחרית וערבית קיים ״והגית בו יומם ולילה״.
)ג(
מי שרואה ברכה בלימודו ,מצוה עליו לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי•
והוא שנקרא ״תורתו אומנותו״ ,וכל מי שמקבל על עצמו עול תורה ,מעבירים ממנו
עול מלכות ועול דרך ארץ ,וכל מי שרוצה להיות מוכתר בכתרה של תורה ל א ישים
על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כ א ח ת .
)ד(
מותר ל מ ע ט בתלמוד תודה לזמן קצוב כדי להשתכר עד שיוכל להרבות
בת״ ת אחד כך.
ה.
דרך ארץ ומלאכה חשובות הן ל א רק כמסעיים לעבודת ה׳ בכללה ,אלא
נם ל ת ״ ת הן תנאי ,לימוד התורה בלי מלאכה עם הכוונה להתפרנס מן הצדקה גורם
להרבה עוונות )עיי הערה (7וביניהן העבירה החמורה ביותר :חלול ה' ח״ו )רמב״ם
מהר״ל ,גידולי טהרה(.
ו.
אסור לעשות דברי תודה קרדום לחפור בהם ,וכל הנהנה מדברי תורה נוטל
חייו מן העולם ,ועל אף האיסור החמור בדבר ,נהגו הדורות האחדוגים היתד בדבר,
וזאת מכמה ס ב ו ת :
)א(
דיינים ,רבנים ,ומלמדים מותר ל ה ם ל ק ח ת שכר בטלה דמוכח ,דהיינו שיש
ל ה ם אומנות ועוזבים אותה כדי לשרת א ת הציבור .ומן הראשונים כתבו עוד שמי
שמניה כל ע ס ק פרנסה בגלל הנ״ל ,אין לך שכר בטלה חמוכח יותר מזה.
)ב(
נם אלה שלומדים לעצמם ,יש להתיר להם להנות מדברי תודה בזמן כזה׳
התורה
שלולי לימוד תורה מוגבר,
היתה
נשכחת
ח״ו ,דהיינו
שמותר
משום
״עת
לעשות לה׳ הפרו תורתך״ )די״א אברבנאל ,כ״מ ,מהרש״ל ,דברי שמואל ,ת ת ״ ס ( •
ה כ ר ת
מוכה
מספר ידידים עזרו לי
לפרטם.
הרב
בליקוט
החומר הנ״ל
אבל אי אפשר לי
ברכה מיוחדת אני חייב לידידי הרב אליהו
אריה כרמל נ״י ור׳ יונה עמנואל
ג״י
גרינצייג נ״י׳
שעברו על
המאמר
והעירו הערות חשובות ,אבל ברור שכל השגיאות הן שלי לבד•
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היג מנוזמ סלי
י
יש״י -מפרש או פוסק
התכוון
מלא
ה ת
ל ^ י ^ י נ ש ת ב ר ו ב ל י מ ו ן השאלה ,ה א ם ר ש ״ י בפירושו ל ת ל מ ו ד ה ב ב ל י
כ ת ר
למו
רע״
ל
א
א
^
ד ׳
י
א ל י ב א ד ה ל כ ת א ,כ מ ו ש ה ה ל כ ה נ ר א ת ה לו ,א ו ש מ א א י ן
כ
ת ה מ פ ר ש — המבאר ,הבוהר ל ו הדרך הקרובה ביותר להבנת
הביע
ל
שהוא
^
ה נ כ ן ן
מ
ש
את
-
י
להלכה
דעתו
לא
ולמעשה,
עלה
על
דעתו
של
ב ח ר ב פ י ר ו ש ה מ ת א י ם ב י ו ת ר לסוגיה ,ו ל א ו דוקא ב ז ה
א
איו הד ' י
״ ל א ל א עגין ל ד י ד ק ט י ק ה ו ל ס ג נ ו ן ו אין ה ד ב ר בו,
<ןאס ה ת כ ו ו ן ך ,״ ״ ^ "
״ י ל כ ר ש ב י א ו ר י ו יהיו ד ו ק א נ כ ו נ י ם ג ם להלכה ,נ כ נ ס ת ד ע ת ו
למנין
י בחיי״רדד
די•
,
ה ג
0
ה
חבי
ת
דע
ת ו
מכ
^
ע
ב ר ׳
ד
ה
ה י ת
ל
ל
^
*.בת ב י ן ד ע ו ת הפוסקים .ב ס ו ג י ת ה ט י ל ציצית ע ל ב ג ד המצוייץ
ו
א
ל
אס
אי
ם
״
שאם
^ 1לראשונות,
ת
^׳
א ן ז ר
י כ ל ב
'
; ר
י אשונו
^ -י־ כ
^
ה ר ו ב ל צ ו ר ך ה פ ע ל ת ה כ ל ל ״הלכה כרבים״ .ו ה ג ה מ ר ן
א ו ״ ח ה ל כ ו ת צ י צ י ת סי׳ י׳ ) ב ד ״ ה ו ל ע נ י ן ה ל כ ה ( מ כ ר י ע דאין
^
ג ת כ ן ן ן
•
נתכוון
וטלית
המטיל
לבטל
זו כשירה.
את
הציציות
הראשונות,
א ב ל א ם נ ת כ ו ו ן להוסיף ע ל
ש ה ב ג י יצוייץ ב ש נ י זוגות ציציות ,א ע ״ פ ש ח ת ך א ח ד הזוגות
^ הבגד.
ל
ה ר א ״ ש ,מ א י ד ך גיסא ,מ כ ש י ר ב כ ל גווני ,היינו ב י ן
ן ד ״
• א ת ה ר א ש ו נ ו ת ,ב י ן א ם נ ת כ ו ו ן להוסיף עליהן ,א ם ח ת ך זוג אחד,
ין^
* ר ה ב ג ד .ד ע ת י ה ע י ק ר י ת ש ל ר ש ״ י מ ס כ מ ת ע ם ד ע ת ו ש ל הרא״ש.
ל
מיעו ^_ ^
יעיז
א ר
ט
על ״
י
ה
שדעת
האוסרת
הרמב׳׳ם
ב ה ת כ ו ו ן להוסיף ,היא ב ג ד ר
־ ׳ ׳ י ח י ד ל ג ב י ד ע ת ם ש ל ר ש ״ י והרא״ש .א ב ל ל א כ ן הוא חשבונו
י׳ ' א ל ו ד ב ר י ו :
י״יא,
ר
ב ה
ל
א
וכר״.
ז!פ
כ ל ן
ולן
ע
ג
^
ב
׳
) פ י ס
^׳י׳
ר ע ג י
לסיכך
^
ק ו
י א ף ע ל ג ב ד ה ר א ״ ש מ פ ר ש כפירש״י ,כוון דרש״י מ פ ר ש
ק > ,ה ״ ל ה ר מ ב ״ ם ו ה ר א ״ ש ז״ל ח ד ל ג ב י ח ד ו ה ל כ ה כ ה ר מ ב ״ ם
איו
ה
ק
״
ף
דעתו
של רש״י נחשבת
בהכרעת
ה ה ל כ ה מ ח מ ת אופיו
ש ל פ י ר ו ש ו ל ג מ ר א ,ו א י ן ה י א נ מ נ י ת ב מ נ י ן דעות הפוסקים,
י ה ר א י ׳ -יחידי ל ע ו מ ת ה ר מ ב ״ ם ,ו ד ע ת ו ש ל ה ר מ ב ״ ם ק ו ב ע ת להלכה,
ז מ ר ן גד! י-י~.׳,
*־״ ׳ -י ע א ו ״ ח סי׳ י׳ ס ע י ף ו ״ .
עיר<-
ס
ג
אות
^
^
1ו ת
י ז י מ
ח י ד ו ש ו ש ל מרן ,ש א י ן רש״ י פ ו ס ק א ל א מ פ ר ש ,ק מ ו עוררים ר ב י ם
כבודי
^ י
״ א כדרכי
-
י ר ן ״ ש
^
מ
ז
,
בגדר .חדי לגבי הרמב׳׳מ .פוסקים אחרים
דעת הראב״ד דמביגיה עם דעת הרא-ס )שיירי כנה׳׳ג לאו-ח שם ,הגב׳׳י אות
ס
ע
משה סב׳ וכן בשו׳יע שב חולק על מרן .ואפילו לפי סימתו ,שגס רביגו
י כהיא׳ש ,כך שאין הרא־־ש
^
ל
ש ל רש״י,
ואלו
ד ב ר י ה ח י ד ״ א ב ב ר כ י יוסף לאו״ח שם,
פ
ר
33
לחם חמודות להלכות ציצית :לפניגו בפירוש דברי חמודות להל׳ ציצית
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״ויש מכשירין ב כ ל ענין ) כ ד ע ת ר ש ״ י ו ה ר א ״ ש ועוד( ו כ ר ,וכן ד ע ת מהר״ר
ק א ס ט י ל א ץ ב ת ש ו ב ה כ ״ י ) = כ ת ב ־ י ד ( ,ו ה פ ל י א ל ה ת מ ר מ ר ,וזקרקין דנורא
יחיאל
מפומיה על מ״ש מרן
נפקי
ה מ כ ר ,הנ״ל(
ב ב ״ י . . .ותמה מאד הרב הנד ) =
היכי א פ י ק )הוציא( מ ר ס ב ר ת רש״י מן המנין ,ומי ל נ ו ג ד ו ל )כמוהו ,כרש״י(׳
ו כ ב ר כ ת ב ה ר א ״ ש בחולין פ׳ ב ה מ ה ה מ ק ש ה שרש״י מ ק ו ב ל מ ג א ו נ י עולם ,ר ב
יצחק
ורבעו
ב ר יהודה,
יעקב בר
מתלמידי
יקר״ ,ש ה ם
גרשום
רבעו
י נ ו
מאור
הגולה .הוי אומר ,כ ל ו ם אין כאן פ ח י ת ו ת ה כ ב ו ד ב ד ב ר י רש״י בפירושו ל ת ל מ ו ד .
וכל שכן
העובדה
לאור
קבלה
שדבריו ה ם
אשכנז
מגדולי
גרשום
ומרבעו
מ א ו ר הגולה .וכן נ מ צ א ב ה ר ב ה א ח ר ו נ י ם ה ג נ ה ע ל רש״י מ פ ג י ע ה זו.
החיד׳׳א
דבריו(
ב ס פ ר ש ם הגדולים ,מ ע ר כ ת ה ג ד ו ל י ם א ו ת ש׳ ב ע ר ך רש״י
מ ת ר ץ א ת ש י ט ת מ ר ן ב כ ך ש ל א התכוון חו״ש
לפגוע
ברש״י
)בסוף
אישית.
א ל א ל ק ב ו ע ע ו ב ד ה סגנונית ,שרש״י בעצמו ל א התכוון ל ב ח ו ר בפירוש
יותר
הקרוב
ל ה ל כ ה ,א ל א ב ז ה ה ק ר ו ב יותר ל ה ב נ ה ,ואין ב ד ב ר י ו מ ש ו ם פ ג י ע ה ב כ ב ו ד
רש״י ו ל א כלום.
ברם ,א ף ע ל כ ל ל זה ,היינו שרש״י ב ע צ מ ו ל א התכוון ל ק ב ו ע ה ל כ ה בביאוריו,
ק מ ו ע ו ר ר י ם בין האהרונים .עיין ל מ ש ל ב ד ב ר י ב ע ל ה ל כ ו ת ק ט נ ו ת ) ח ״ ב סי׳ קי״ז(
ה ק ו ב ע ע ק ר ו נ י ת ש ר ש ״ י התכוון ל פ ס ק הלכה ,ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם א ף נ פ ס ק ה ה ה ל כ ה
כמותו .ב נ ו ש ל ר׳ י ע ק ב חאגיז,
)המני״ח
מהבר
ק ט נ ו ת ,הוא ר ב י מ ש ה חאגיז
הלכות
= ה ר ב מ ש ה א ב ן י ע ק ב חאגיז( העיד ש ב כ ל ארץ י ש ר א ל ו ב כ ל ע ר ב י ס ת ן
)היא ,£11112131;111המחוז הדרום מ ע ר ב י ש ל פ ר ם (
ש ל רש״י ,ואפי׳ כ נ ג ד ה ר מ ב ״ ם
ההלכה נקבעת
) ה ל כ ו ת ק ט נ ו ת ה ״ א סי׳ קפ״ה(.
עפ״י ד ע ת ו
ה מ ד ו ב ר היא
ב ת ק ו פ ה ש ל פ נ י כ מ א ת י י ם וחמישים שנה.
האחרונים
ובעיקר
בספריהם,
ש ל מרן ,זה ב ע ד ו ז ה נ ג ד ,
בספרי
והדברים
המשיכו
הכללים,
ארוכים־׳ .בן
לדון
בכלל
דורו ש ל מרן,
הנ״ל
הרדב״ז,
ג ם ה ו א ע ו מ ד בשיטה זו ,ש כ ן הוא אומר ב ת ש ו ב ה ) ח ״ ד סי׳ א ל ף ק ״ פ ( :
שיש
בידינו כ ל ל
יש ל ס מ ו ך ע ל
גדול ,כ י רש״י ז״ל
ב ע ל י הפסק״ .יוצא שיימנה
ש ל א לסמוך על
ד ב ר י רש״י
לפסק
הלכה,
מפרש הוא לא
פוסק,
ק ב ל ה בידי ר ב נ י ס פ ר ד
במקום
שהוא
מפרש
ויותר
האחרונים
)עיין
מהזיק
ב ר כ ה ליו״ד סי׳ י ״ ב א ו ת א׳(.
ו ה נ ה ל ר ג ל ע ב ו ד ת נ ו ב ה כ נ ת ה ו ב ר ת ע ז ר ש ל שו״ת ל פ ר ק ל ו ל ב הגזול ע ב ו ר
הישיבות
תלמידי
בתוצאות
של
)סוכה ל ״ ב
חיפוש ב נ ו ש א הדם ש ו ט ה ב א מ צ ע ו ת ה מ ח ש ב ,ע ל מ א ג ר ס פ ר י השו״ת
הפרוייקט,
מצפון
התיכוניות,
עסקנו
בסוגית הדס
שוטה
ע״ב(.
איטליה,
מצאנו
תשובה
מהתקופה
השובה של
שלפני מרן
רבי
והרדב״ז,
קולון
) = המהרי״ק(
)נולד 1420
,(1480
יוסף
ונפטר
2עיין עוד בבר׳׳י לחו״מ סי׳ כ״ה אות ל״א ; מחזיק ברכה ליו״ד סי׳ י״ב
ז
יד מלאכי
כללי רש״י אות ב׳ • .שדי חמד כללי הפוסקיס ,סי׳ ח׳ אות ט׳ ,כרך ס׳ עמי ) 3626הוצאת
קה״ת ,כרוקלין תשי״ט(; מאסף לכל המחנית ,הל׳ ציצית סי׳ י׳ סעיף ו׳ ס״ק כ״ג;
ובדברי הרב עוזיאל בספר רש״ /עמ׳ שצ״א )הוצאת מוסד הרב קוק ,תשס״ז(.
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יי -
* 1־ בה 0 ,ה ש ל כ ו ת ד נ ו ת ל נ י ו ו
זי מ ו ב א ה ב ש ו ם דיון ב כ ל ל הנ״ל .ה ת ש ו ב ה היא שורש כי א
^
,-,״ד•
המהיי״-,
:וטה ,א פ ש ר שי-יא
" •
אם נהגו כ ר ש ״ י . . .ש ה ר י
:ב כעמוד התווך ש ל ה ה ל כ ה ב א ש כ נ ז ו א פ ש ר לחמיו
התווך של ההלכה ב א ע ״ .
הנחי׳׳״ ־'
יייו׳ ״ .׳ -
י י ד ע ת יחיד( ו כ ל ש כ ן ב ש ע ת ה ד ח ק ו כ י ״ •
כ
,
ד
א
י
י
ה
א
ב
ת
שאמרת
ש
^ ל < )הייני׳
ל י ו למרות
ע
ר
י ד ע ת
ו ע
״י
שד
ע ת ו
י
ע
, 1
ג
נ
ג
ת ם ףי -כ ,י ם ׳
3
מ
גיס
המהרי״ק
פ
י
בברכה,
י
ן
מ
״
ן
ו כ ד א
ה
ב
ג
י
ך
ף
ה
ו
ע
מ ל מ ד ^זכית
ת
א
ר
~״,
ל
^
ן
ל
ה
ל
ך י ן ק
כ ה
פ
7 :ד ב ר י
י
י
י
י״יי א ו מ ר ש נ י ת ! י נ י ח ו ל פ ם י ס י ׳ '
~, 1.י-י
״ א*וניח ,
ו כ ל שכן אם דובר באשכנזנ ם האחרים
טלי-יני ,היינו ד ב ר י ם ש ל א נ ש נ ו ב ד ב ר י ו בפירוש,
_
פלא
ל י ש ל מ ר ן הנ״ל ,ש מ כ א ן ר א י ה ב ר ו ר ה ל י
* * א נ ו למדים ,ש ל מ ר ו ת ש מ ת י י ' י ״
׳יא ב י ד ם ) מ ג ד ו ל י ס פ ר ד ש ל פ נ י ה ם ( שאין פירוש רש״י
ק
ש
ן
א י ן
א
ך
ב
ר
נ
י
ן
כ
ר
י
ע
ם
כ ל
ד ב
ע ר י י כ י
י ד י
ל
ע ת
^
^
^
^
ב
ב
^
ז
ק
ה
ן
ב
ח
ע
^
ו
י
י
י ט
? י^ילי
"׳
י־י-זזת הדחק ,ואפילי
.ע ת הדח•,
קובעים ?הלכה•
ל י האחרונים ש י נ י
^ * ,ד ל ל נסוט
; הלכתי
ב ג ד ר חיבור ה ל כ ת ,
ב
ס
ה
ד
י
מ
ב
י
ד
׳
ו
ן
עליו ,ו כ ל שכן בשעת ה ד ח ק •
ס מ ן ך
י
ן
ע
צ
ב
ם
י
י
ך
כ
ש י
ס
י
ה
ם
ת
קייטו מ^צ ו ת״
ג ד ו
ל
ם
ש ע
ק
י
ב
,.
ם
ה
ע
ח
ל
ל
ט
י
י
ת
ח
מ נ מ נ י ן
י
ר
לאיחזיי
מיע׳
איגיברסימת בר־אילן ,ר״ג תשליו )יל׳׳ש ב5מ׳ 52ואילו(•
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה מ ה ר י ״ ק ש ק ד ם להם ,ב א ש כ נ ז ,ל פ ח ו ת ,מ ק ו ב ל
לדעת
להלכה,
4
ו א פ י ל ו ע ל דיוקים מ פ י ר ו ש ו .
בעיקר,
לשמוע
ל ס מ ו ך על פירוש רש״י
ב ס ו ג י א זו ,ונשמח
מ ט ר ת נ ו ב מ א מ ר ז ה היא ל ע ו ר ר א ת ה מ ע י י נ י ם
א ת ד ע ת ם ש ל ה ק ו ר א י ם בנדון.
4וצ״ע על מרן שהביא מסקנתו של המהרי״ק בתשובה הנ״ל בהלכות ד׳ מינים ,או״ח
סי׳ תרמ״ו סוף ד״ה כתוב ,מבלי לעורר את עגין הכלל הנ׳׳ל ,וה׳ יאיר עינינו בתורתו•
יתכן לומר שגס לגבי פרש״י לתורה קיימות אותן שתי אסכולות הנ׳־ל בענין אם רש׳׳י
דייק לכתוב את פירושו אליבא דהלכתא .בעל תרומת הדשן שחי באשכנז )אוסטריה(
סבור שרש״י דייק לפרש את המקרא אליבא דהלכתא — עיין תרוה״ד ח׳״א סי׳ ק׳׳ד,
ואילו הדדב״ז משווה את שני החיבורים הללו ,היינו פרש״י לתורה ופרש׳׳י לתלמוד
באופיים הפרשני ,וקובע שאין ללמוד הלכה משניהם )ח״ג סי׳ תתקמ׳׳ה( ובכך הוא חול?
על בעל תרוה׳׳ד ,ע״ש.
מעניין הדבר
שגם לגבי פירוש רבינו
עובדיה מברטנורא למשנה
התעוררה
אותי׳
השאלה ,וכאן התהפכו היוצרות ,שכן הנודע ביהודה גורס שאין להסיק הלכה מדברי
הרע״ב — שאין הרע״ב בגדר פוסק אלא מפרש )גו״ב מ׳׳ת חאה׳׳ע סי׳ קי׳-ד( ואילו
הרדב״ז בתשובה שהזכרנו לעיל )ח״ד סי׳ אלף ק״פ( קובע שדברי הרע׳׳ב בפירושו דים
בדקדוק רב ונאמרים להלכה )עיין בשדי חמד ,כללי הפוסקים ,סי׳ ח׳ אות ב׳ ,כרך טי׳
עמ׳ תתי״ד בהוצאת קדדת(.
מצות
היא
את
בעניו
ח נ ו כ ה זו
תהי
אל
קלה
בעיניך
מפני
מן הגדולות והנוראלת כי בזמן ה ז ה
הקב׳יה
נפשנו מ מ ו ת ו ל א נ ת ן ל מ ו ט רגלינו ביד
זה
בשמחת
נראה
שכופר
י ש ר א ל ואינו
בטוב
חושש
שהטיב
בגאולתם
שהיא
עמנו
מדברי
סופרים
כי
גמלנו רב ט ו ב והציל
מ ב ק ש י רעתנן וכל המזלזל
אלוקינו
ובנחמתם
ית׳
ואינו
שמח
ח״ו.
סדר היום :סדר חנוכה
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה
נ
י
כהנא
קלמן
כפיית כלי על מוקצה
**י יב
*וי,
נ
א
ח ם י א א ף ע ל פ י ש א מ ר ו אין נותני! כ ל י ת ח ת
״
^
,_ .
כ
ל
ו
־
ה
ל
ע
ה
י
כ
ל
א
״ * ־ לתת כלי ת ח ת תרנגולת
-.
״־י• ת ת ג ל ג ל
ו ת
)
ב ו
מ
״
ב
ב
ל
ט
נ
ר
)
י ן ־ ף
ם
ש
ג
י
י מיזי״י .שהיה מ י כ ן מ ת ח ל ה ו ע כ ש י ו עישהי ייקי-־י •
הביצה ש נ ו ל ד ה ביים ט ו ב נ מ ס ר ה ל נ י ב י י י -י נ י י
8
ג
נ
י ־ י נ ־ ם ק ה ה ל כ ה ב ר מ נ ״ ם )ה׳ שביי יי־
,
־־ני ש
ה ן א
כ 0ן ן ן ו
י " ניפה הוא
ה
כ
ל,
ע
1,
ל ־ ! י כ ך
א
י
ג ו ת נ י ו
ן
ה
"
־
ל
ע
:
ב
בגיפי ש ל ביצה .ה מ ג י ד משני׳
מ
ק
ם
י
א
לא י ד ע ת י ט ע ם ,ו כ י ה מ ו ק צ ה יי־נילי
* י ״ י לא• י א פ ש ר ש מ א י נ ע נ ע הביצי׳ <ל
*ל-יז
״אפשר״ ע ״ י
המגיד מ ש ״
*י״ת
הרדב״ז א ל ף
יאני
תק״ד(:
נ
א
מ
מ
ס
ר
י
אימי
ה
^ל יהי׳ ל פ י ש ב ר ב ר ^ ה ע ג י ל ^ נ ק י י י ׳ ^
ע
ג
ן
ל
ג
נ ( :
ש נ י נ
:
ס
י
י
י
י
״
א
״
י
ה
י^״;
י
.
? ריצ״ר
,ק ב ל ב צתה
ת
י
א
ע
א
ן
ת
ר
י
ר
ב
י
י
'
ש
מ
מ
1
י
ל
נ
א
י
ל י ג ע
ב
ל
פ
ה
ש
י
י
ק
ב
ד
י
ב
ה
ץ
ב
' ׳ 1
^
א
י
י
״
? ,
י
י
י
3
'״
ן כ
, – ,י ד א דכלי
,ו וכתב־
י
? ^ נ ו
ב י
ק
כ כ י ן י >
ב
ש ל א
ז
ה
י ב נ ג י ע י
׳
ה
ו
ד
נ ו ג ע
מ י ש ב י
ל
ק
י
ש
ל
י
יבלב
י ג
י
ש
ל
ש
״
א
ם
"נאמי
^ המתב
ג י ^ ב ״ ד ז״ל
1ו ע ע תנועה
י ? ;
?
ממנע
״ * י ה י
ע בב ה
ה
ייג ע
ג
בהיזק
י ד ל ב ד ש ל א יהא
הדבר נ ר א ה לעין ש ה י א מ ת נ ו ע ע ת •
ג ם ב ר א ״ ש ) ב י צ ה פ ״ א כ ל ל א׳( מ ב י א ד ב ר י הירושלמי י
ם הדב
ל י נוגע
!.*!.ור " .
ע״
טע
אינו ממ סס בב יי רר ט
אך אינו
בביצה .א ר
־־־•׳י׳ ^ צ ה .
ב ל ב ד
כ
ד
י׳יאכ״ד בהשגותיו לא כיוון להשיג אלא להשלים התורה ושיהי׳ הד״מ יחד עס דבריו
ז
' ל ספר
מ ב ו א ר
,
ב ו
ה ל כ ן ת
כ
ל
ה ת ן ר ה
_
ח ז ו ן
א
י
ש
ש
מ
5
י
ת
ך ל׳ .וע׳ מול זה מראה
י>סניס למגילה פ״א ה״ד )לדף ה׳ ע׳׳א רפוס ודילגא( ד״ה תגי הכותב ,שהראב״י לא
י ז ה לחפש בזכותו של הרמב׳׳ס ממש בשום מקום -וכמו שכתבתי בהקדמתי מחיגוריי
אלה טעם הכמוס שהיה אצלו ואף שידע שדברי הרמבים כגיס ואמיתיים הס כתב מה
ש כ י ז ב
ילא ידעתי
'
והיאכ-ד
מקום
דבריו בהקדמתו .ת ד ע הג״ר ראובן מרגליות :הרמב״ם
בקובץ הר״מ במז״ל )ירושלים תשט״ו( עמ׳ רי-א-רי״ד.
יל׳ במגדל עוז שלדעתו יפה עשה הרמב׳־ס שלא הביא דברי הירושלמי וגם הרי׳׳ף
יזזסמ־׳ג לא הביאו ולא פסקו כירושלמי .וע׳ בני ציון לאו׳־ח רם״ה סעיף ג׳ .וכנראה
י
* ו כן יעת השולחן עריר ,שפטק כדברי הראב-ד .והרי הסו׳־ע כרגיל במקום שחולקים
ז ז ר י
״ף
נ (
"י
ה י ן ו נ ג ו ל ת
ך
^ י ׳ ל ס י ש כ ל ד ב ר עגול ב ש ע ה ש א י ם
ל
ב
'
ס
נ
י
פ
יךן
י
^
ח
ש
ת
0
א
ת
א
נ ,י מ י א
ב (
"
"
ת
ר
י
ל ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ה א ל ה * מ ע י י ה י א ב ״ י י •־
י ירושלמי א ל ה נ מ ס ר י ם ב ש ב ת ) ש ם > " י י
י כ
ה כ
,
ב
כ
ע
׳ ־ י -ל ד מ י א ל .ו ב ב ב ל י ) ש נ ת מ ״ ג ע״א .ביצה '
״ ; ן
ו
י ק ב ל ביצתה .כשהיא מ ט י ל ת ה ב מ ק ו ם מ ד י ן.
״ > :מפני שמבטל
.
^ ,
1
8
ע
מ
תרנגולת לקבל
״ ל ר׳ ״ ס י "
הרמב״ס והרא׳׳ש פוסק כרי״ף ורמב״ס אס דעתם זהה .ובגליון הש״ם לר״י
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתרומת
להתיישב
הדשן י•
בטעם
)שאלה ס״ז(
הא
הדבר,
מביא הדברים משם הרא״ש ולדבריו
שרי
במוקצה
ליגע
בידים.
אפילו
צריו
יומר׳
ודוחק
ל ד ע ת ו ,כיון ד ב י צ ה ד ב ר ה מ ת ג ל ג ל הוא אם היה ה כ ל י נוגע ב ה אי א פ ש ר היה
שלא
ממקומה
יזיזנד,
אלא
וכר.
לחלק,
נראה
)כלומר
דהתם
כייז
בביצה(
ד ה נ ח ת ה כ ל י על ה ב י צ ה הוא לצורך ה ב י צ ה הוי ד ב ר מוקצה ,ו ל כ ך אסור ״יגע בי•
ז א ת מ ס ב י ר ת ר ו מ ת הדשן ש א ם ה נ ג י ע ה היא ל צ ו ר ך ד ב ר שאינו מ ו ק צ ה
לעומת
אם נגע ,על ידי הנחה,
אפילו
וחילוק זה מ ו צ א
ב מ ו ק צ ה שרי.
הד־ז
תרומת
ב ט ל ט ו ל מן הצד בשם ר״י ה ר א ״ ש ומרדכי.
ומקורו
שם
בדברי
)ד״ה
התום׳
טלטול
דכ״ע
שבת
מ״ג
הגמרא
ע״ב(.
דנה
ב ק ש ר ל ט ל ט ו ל מ ת ב ש ב ת ,ט ל ט ו ל מן הצד ,ו מ ס י ק ה ד ל כ ו ל י ע ל מ א טלטול
מן ה צ ד ש מ י ה טלטול .ו כ ת ב ו שם התום׳ ש נ ר א ה לר״י ד כ ן הלכה .אך
דהלכה
מוכה
מן
דטלטול
לאו
הצד
שמיה
כהוכחה
טלטול.
מאידי
מביאים
ראשונה
התום׳ ד ב ר י ה ב ר י י ת א ב ש ב ת ק כ ״ ג ע״א .שנינו שם ,ש פ ג ה ) ת א נ ה ש ל א
צ ר כ ה וטומנין
כל
בתבן
והן
להתבשל
בתבן
ותבן
א ו מ ר ר ״ א בן ת ד א י ש ת ו ח ב י ן
מנערות )כלומר את התבן(
כלומר
תדאי,
שטלטול
דבר
מן ה צ ד ב מ ת הוא ט ל ט ו ל לצורך המת ,ו נ ק ר א לפי זה ט ל ט ו ל
שמיה
הצד
טלטול
מותר.
ואסור.
ומתוך
לעומת
אומר
ה ל כ ה כר״ א בו
לצורד
באמצעות
המותר,
מאליהן .ו ש ם פ ס ק ר ב
כך
נחמן
ב ה ם חוד(
דיש
האסור
שטלטול
בכרכר
— רש״י(
)כלים שיש
שטמנה
לחלק,
וזה
מן
מ ו ק צ ה הוי
בכרס או
לטיט
בשלה
זאת
הר״י
טלטול
התבן
הצד
מן
הכוש הוא לצורך ה פ ג ה ה מ ו ת ר ת ,והוא ט ל ט ו ל מן הצד ל צ ו ר ך ד ב ר
וזה
מותר.
ונפסקו
הדברים
כן
או״ח
בשו״ע
סי׳
שי״א
סעיף
א׳
ו ס ע י ף ט׳.
במקביל
ל כ ך מ ס י ק ת ר ו מ ת הדיסן ש נ ג י ע ה ב מ ו ק צ ה לצורך ד ב ר האסור —
בביצה
המותר
כמו
איננה
שנולדה
בשבת,
אסורה.
אסורה ,ו ה נ ו מ ת י ר ל ה נ י ח
אך
נגיעה
ח ג ו ר ו ת או
במוקצה
שאר
חפצים
לצורך
דבר
ש א י נ ם מ ו ק צ י ם על
שקין שיש בהן מ ע ו ת שמונהים ב ת י ב ה אפילו אי נ ג ע ע״י ה נ ח ה זו במוקצה.
אנגיל לירוש׳ שבת פ׳׳א ה״מ כתב ולירושלמי נגיעה במוקצה אסורה .וע״פ זה רצר•
בירושלמי כפשוטו )עמ׳ (93לומר שאולי בגלל זה אמר בירוש׳ ובלבד שלא יגע בהי
אך חזר בו מכך ,שכפי שהוכיח ר׳׳י אנגיל בגליונו לירוש׳ ביצה פ״א ה״ג מבואר שב׳
שנגיעה ע״י דבר אחר מותרת .אמנם הרואה יראה שמה שהוכיח רי״א הוא ע״פ מיי
שהגיה בירוש׳ ביצה שם .ובלי הגהתו אין שם כל הוכחה.
ובירושלמי
כפשוטו שם הביא דבאוד זרוע ח״ב סי׳ שנ״ט
מפרש מש׳׳כ
בירושלמי
)ביצה פ״ד ה״א( מוקצה שיבש אסור ליגע בו לאו ליגע דוקא קאמר ,אלא כלומר אסור
ליגע בו ולטלטלו .ואולי אפשר לפרש גם האי ובלבד שלא יהא הכלי נוגע בגופו של
ביצה שהמתה ובלבד שלא יהא נוגע ומסלסל.
3ר׳ ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן נפטר בערך בשנת ר׳׳כ .ספרו נדפס לראשוני׳
בשנת דע׳״ט .ספדו של המגיד משנה נדפס לראשונה בשנת רס״ט והוא הי בתחילת
המאה השניה לאלף הששי .הרדב״ז נולד בשנת ר׳׳מ בערך ונפטר בשנת של״ד.
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י
י
ב
המ״מ
י
ו ת ר ו מ ת ה ד ש ן מ ו ב א י ם ב ק י צ ו ר ב ב ״ י או״ח סי׳ ש״י
ליתייי ת ח י
י י ד סי׳^ ~-״ _ס׳גיף ו׳ כותב •.כ ל ד ב ר ש א ס ו ר ל ט ל ט ל ו א ס ו ר
ע
ו ז י ן
מ
י
כ י 1י
נ
ד י
^
ה י כ ג ג
^י י
י
נ י י
של ^ ,־ ,
*
ש י פ י ל ל ת ו כ ו ,מסבי ש א ו ס ר ה כ ל י ב ט ל ט ו ל ו נ מ צ א מ ב ט ל
^ י יכםית
^ בו ^ ' ^ ־ * " י
ר
^ הס
לל
ס
^ ^~
א
ג
׳י
ת
ה
עייר ה כ ל י ו ב ל ב ד ש ל א
ח־^דוקא בביצה
אלא
ע ע בו.
עכ״ל .ו ה נ ה
ב כ ל ד ב ר ה מ ו ק צ ה * ומזהיר
עליי ה כ ל י נ ר א ה ש ט ע מ ו כ ט ע ם ת ר ו מ ת הדשן .ואכן ב מ ג ן
( כיביא ר ק א ת ט ע מ ו ש ל ב ע ל ת ר ו מ ת הדשן ואינו מזכיר
מרד
י א
׳*•׳< ד מי״בד
׳־ •• י ב ט ״ ז ים״ק ח׳( מ ב י א ה ת מ י ה ה ב ש ם המגיד מ ש ג ה א ך
ר-
-הרי
* כ ת ב ד ה ע י ק ר כ ד ב ר י ה מ ״ מ ו ד ה ה ט ע מ ו ש ל ת ר ו מ ת הדשן.
ג
צ ר
ג
ה
כי
ג
ד
^
א ן ׳ ׳ ה
הג ,,
ר
ב מ ת ב מ ש נ ה מ פ ו ר ש ת ) ש ב ת ק ר י א ע ״ א ( :עושין כ ל
ו ו מ ד י ח י ! א ו ת ו ו ב ל ב ד ש ל א יזיז ב ו אבר ,ו נ פ ס ק ה ד ב ר ל ה ל כ ה
ו ט ת
א
א
יף ז׳ .ו כ ת ב ה ג י ׳ ־ א ע ל ה מ ג ״ א ד א י ש ת מ י ט ת י ה האי־ .ו כ ן מ ו כ י ר
^
ב
ילכן
גס
^
ל;י
י ר ך
א
ן
ם
יכבד
גס על
ד
לנגוע
ומדהתירו
קא מינה
י׳אםיר.
ך
במת
התירו
במוקצה
במת,
גדול
ולהגר״א
מותר
לצורך
אסור
שלא
משמע,
למעשה.
דבר רק
ט ל ט ו ל ע״י כ כ ר ותיגוק.
המותר
דבר
היה
דאין א י ס ו ר ל נ ג ו ע במוקצה .ו כ מ ו ב ן
ל ת ר ו ה ״ ד ודעימיה
א ס ו ר לגגוע ב מ ו ק צ ה
מוקצה
לצורך
לנגוע
בכל
א ף א ם הוא
ן ז ן ר
ה
י
ה
ר ע י 1י
^,
ו
״ י
ב ף
י ״ ו שלא
אסור
מת.
^
ה
ערוך
י
ה
א י ל 1ן
^
ד
ר
^ ^יוז
כ ר
י
ע
ה
ר
זקן,
ה ח פ ץ חיים
ב מ ש נ ה ב ר ו ר ה ם ״ ק כ ״ ב כהגר״א,
בהסתמכו
ש ל ד ר ך החיים .א ך ד ע ת ה מ ג ״ א ו ה ט ״ ז ו כ נ ר א ה גם ד ע ת השולחן
ל נ ג ו ע ב מ ו ק צ ה ל צ ו ר ך ד ב ר האסור ,ו ה י ת ר ה נ ג י ע ה הוא ר ק ל צ ו ר ר
׳׳מיתרי•
אפשר
*
למצוא סימוכין לדעת
ה מ ג י ד מ ש ג ה ג ם ב ד ב ר י ראשון ו ה ו א
י ^ י הדבד -
^.דבי המג־א בסי׳ תקי-ג ס־־ק ב•.
יי חמי )מערכת כללים אות א׳ ס5יף שמ־׳ן ,ובפאת השדה סעיף קמ־ב( ע״פ
5
חי
^
בו
מ
•5
י א י י
י
י י מלאכי ועוד .דאישחמיםחיה הוא לשון גקי׳ ודרך כבור לומר ובאותה
׳.מס ממנו הדבר ההוא ,כי השכחה היא מבע אנושית כוללת כל האישים ,ואם יש
יק ביניהם בין רב למעט ,דלפי שעה הוא דגעלם ממגר אף דירעו והיתה עמו וקרא
י ם מ
י
׳
י
כ ס פ ר
יד
י • יע״ע מה שציין רי־׳ח סיפר ב״אוצרות ירושלים״ חלק ר״ב עמ׳ כה בהערה.
שערי ציון להג-ר בן ציון בה־׳ר ר׳ ארי׳ ליב ח־׳ג סי׳ ז׳ ם״ק ם״ו )העירני
ייי חתני כבני הרב יהושע איתמר שלימ־׳א( ,שפירש דברי תה׳׳ד שאין כוונתו לאסור
^עוז כמוקצה אפילו לצורך דבר האסור .וכוונתו לאסור היכא רנטל בלי לשם דבר
"ייי בגין ככופה כלי על הביצה שלא תישבר ,שבזה אוסר הנגיעה ,שאס כלי היתר
נ
יג 5במוקצה ,בזה אסור ,דגזרינן שמא ימלמל דבר האסור .עיי״ש בדבריו שהאריך
י א נ
ס ב דעת תה-ד והרמ־׳א .וגס לדעתו אין איסור גגיעה במוקצה אף לצורך דבר האסור— .
39
י נקטנו בדעת תה־׳ד כסי שהבינוהו כל האחרונים ,שרעתו לחלק בנגיעת דבר
במוקצה ,בין אם כוונתו לצורך דבר
www.daat.ac.ilהאסור.
המותר ,או לצורך רבר
אתר דעת -מכללת הרצוג
המאירי.
דברי
ב ב י ת ה ב ח י ר ה ל ב י צ ה )ג׳ ע״ב ,עמ׳ 18מ ע מ ו ד י ה ס פ ר ( הנו מ ב י א
הגמרא
כלי
שאסור
אבל
מהיכנו,
לתת
מותר
כלי
תחת
לכפות
התרנגולת
כלי על
לקבל
הביצה
ביצתה
תישבר,
שלא
מפני
שמבטל
שהרי
זמן
כל
ש ר ו צ ה ל י ט ו ל ה כ ל י יכול ליטלו .״ ו מ פ נ י זה פ י ר ש ו ב ת ל מ ו ד ה מ ע ר ב ש ל א
כן
אלא
לטלטל
שלא
בדרך
יהא
נוגע
הכלי
של
בגופה
שמא
ביצה
את
מתוך
הותר
יבא
כד
הביצה״.
ל ב י צ ה )דפוס
ןכן ח ו ז ר ה מ א י ר י ע ל ד ב ר י ו א ל ה בחידושיו
תרפ״ב
נירנברג
דף ה׳ ע ״ ד ( :ופירשו בו ש א ם יגע כ ל י ב ג ו פ ה ש ל ב י צ ה ש מ א מ ת ו ך כ ד
לטלטל
יבא
הביצה.
אכן
מדבר
אין
על
הכרח
נענוע
לפרש
הביצה
המאירי
דברי
בעקבות
כדעת
ה נ ג י ע ה בה,
המ״מ
אלא
לטלטל
הביצה״ .ואולי כ ו ו נ ת ו ש א ם
הביצה
מ מ ש מ מ ק ו מ ה ,ו א ס ר ו נ ג י ע ה זו אטו ט ל ט ו ל .
להיות
ויכול
שקרובים
דברי
נ ת י ר לו
הלבוש
על
נגיעת
לדברי
והרדב״ז.
כך
הכלי
אין
״שמתוך
המאירי
כד
ב ב י צ ה יבא
שכך
המאירי.
יבא
לטלטל
הלבו~
מפרש
,
)או״ח ש״י ו ( :א ב ל מ ו ת ר ל כ ס ו ת ו עליו ש ב ז ה אינו מ ב ט ל ו מהיכנו ,ש ה ר י
יחפוץ
ולא
יטלנו,
ו ב ל ב ד ש ל א יגע בו ,כ ד י שיוכל
י נ ע נ ע א ו ת ו ד ב ר המוקצה.
מתייהסת
והלבוש
ש ה נ מ ק ת ו זו
וכמובן
של
ליטלו,
אינה
הלבוש
ל כ י ס ו י ב י צ ה ש נ ע נ ו ע ה ק ר ו ב מ א ד לנגיעה ,א ל א אף ל מ ו ק צ ה א ה ר
ניסה
וכבעל
עכ״ל.
ליטלו
בשופי
כשיחפוץ
אם
סעיף
לאו
זה
בקשר
דווקא
אלא
לביצה,
דבר
לכל
—
מוקצה,
השו״ע.
גם מראה
ועיין
הפנים
לירושלמי
)שבת
ה״ד(.
פ״ה
שהירושלמי
שמפרש
ה ו ש ש מ ש ו ם מ ב ט ל כ ל י מהיכנו ,ש א ם יגע ה כ ל י ב מ ו ק צ ה ל א יכול ל י ט ל ו מ ש ם
שהרי
לא
בנטילתו יטלטל את המוקצה.
ה ב י א הירושלמי,
אלו
במבטל
שלא
יתבטל כלי מדרכנו .
ומובן
מהיכנו
הוא
להביאו,
שהכיסוי
של
ש ה ר י דן הוא
הביצה
צריך
בהלכות
להיות
כך
6
ועם
ולהצילו
יוסף,
כלי
ו ל ד ע ת ו השיג
ו ה ר מ ב ״ ם ל א היה צ ר י ך
הראב״ד על
הרמב״ם
׳
למד,
כל
זה
נראה
לנו
שיש
מקום
להסביר
גם
דעתו
של
המגן
מ ה ״ א י ש ת מ י ט ת י ה ״ מ ס ע י ף לסעיף ,ומה ע ו ד ש ד ע ת ו כ ד ע ת הט״ז,
אברהם
הבית
ו ת ר ו מ ת הדשן ,ו ק ש ה לייחס ל כ ו ל ם ״ א י ש ת מ י ט ת י ה ״ מעין זו.
6וע׳ בני ציון לאו״ח סי׳ רס׳׳ה סעיף ג׳ המפרש דהירושלמי מיירי דווקא בכפיית כלי על
מוקצה ולא בנגיעה בידיים והאיסור הוא לכפות כלי צר על מוקצה שע׳׳י זה יטלטל את
המוקצה .ובזה הנו מיישב את הרמ״א שאינו מעיר כלום בסי׳ ש״י ס״ו כלומר שמסכים
לדעת השו׳׳ע האוסר כפית כלי ,ובסי׳ תקי׳׳ג כשהשו״ע אוסר לנגוע בביצה מעיר הרמ״א
)לפירוש
הרמ״א.
חלק מהאחרונים( שאסור רק לטלטל הביצה.
ועי׳
עוד להלן
ועיין עוד בשולחן ערוך הרב סי׳ תקי״ג ס״ג שכתב
בקשר
לדברי
ליגע
בביצה
שאסור
שנולדה בשבת -אע׳׳פ שמותר ליגע בכל דבר שהוא מוקצה ואינו אסור אלא בטלטול,
מ״מ כיון שהביצה היא עגולה אם יגע בזר ,קרוב הדבר שיזיזנה מעט״ .נראה שאפשר
לפרש דבריו שמה שהתירו נגיעה במוקצה הוא רק בדבר שאין קרוב הדבר שיזיזנו אבל
אם קרוב הדבר שיזמנו אסור ליגע בו ,והוא בכלל איסור טלטול מוקצה.
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראשית
עלינו
1
להצילם
מהקושיא
כוי •
מפורשת
ממשנה
נגיעה
המתירה
ב מ ו ק צ ה במת ,ובהסתמכות על ד ב ר י הריין שאין ל ח ל ק בין נ ג י ע ה ב מ ת ל נ ג י ע ה
ב מ ו ק צ ה אחר .שהרי לא התירו ב מ ת ד ב ר א ל א ט ל ט ו ל ע״י כ י כ ר ו ת י נ ו ק .
והנה
המצניע
בר
שיטת
אף כי זו היא
אך
הר״ ן
גם
מצאנו
) ש ב ת צייד ע״ב( ל מ ד נ ו :ההוא ש י כ ב א ד ה ו ה
חולקים
בסרק
עליה.
ב ד ר ו ק ר א ש ר א ר׳ נ ח מ ן
יצחק לאסוקיה לכרמלית .בסי׳ של הר׳׳ן ל ר י ״ ף )שם ,דף ל ״ ה ע ״ ב ב ש ״ ס
מ ב י א הדיין דברי
וילבא(
ותיביק
ראשונים
רק
אלא אף הוצאה ל ב ר מ נ י ת ט ע ו נ ה כ כ ר ותינוק .אך
הרמב״ן
אבל
ורש׳יי
שלא
טלטול
ש ת ק נ ת כ כ ר ותינוק היא ר ק ב ט ל ט ו ל ה מ ת
בהוצאה
מוציאים
לכרמלית
ככר
בלי
המת
הוא מ ב י א ג ם ד ע ת
באותה רשות
ותינוק
טעון
ככר
)עיי״ש
ה ר ״ ן ע צ מ ו ס ו ב ר כראשונים .ו ל ד ע ת ו לא ה ת י ר ו ב מ ת א ל א
מ ה מ ה לצל,
המחלוקת(.
טעם
אמנם
כ כ ר ותינוק.
ל ר מ ב ״ ן הרי מצאנו בפירוש מ ל ב ד ה י ת ר ד כ כ ר ו ת י נ ו ק ה י ת ר ד ה ו צ א ה ל כ ר מ ל י ת
— שאין ל ה שום ד ב ר עם ה י ת ר ד כ כ ר ותינוק .ה ר י ש ה ר מ ב ״ ן אינו ס ו ב ר ש ל א
התירו
במת
ז
במת
ד ב ר רק
א ף לצורך
ע׳יי
טלטול
האסור
דבר
ככר
ולא
ותינוק.
התירו
ואפשר
נגיעה
לומר
בשאר
שהתירו
מוקצה
נגיעה
לצורך
דבר
האסור.
עוד
ויש
להסביר
מה
הוא
דרישת
תרומת
הירושלמי
ובלבד
יגע
היא
מחמת
התירוץ,
ה מ ו ב א ע ל ידו,
שבנגיעה
ב ב י צ ה יגרום ל נ ע נ ו ע ה .א פ ש ר ל ו מ ר שיש כ א ן מ ה ל ו ק ת
נגיעה
כי
דוחקו
של
הדשן
שלא
רצה
לקבל
שלא
ב ב י צ ה הוי פ ס י ק ר י ש י ה שיגרום לגעגועה .אך א ף א ם
במציאות אם
נ א מ ר שיש כאל
פ ס י ק רישיה ,הרי זה פ ס י ק רישיה ד ל א נ י ח א ל י ה ב א י ס ו ר ד ר ב נ ן ,ו ב ת ה ״ ד סי׳
כתב
ס״ד
לחלק
באיסור
מתכייו
אפילו
באיסור
ד ר ב נ ן בין מ ת כ ו י ן ג מ ו ר ל ל א מ ת כ ו י ן ד פ ס י ק ר י ש י ה .
אמנם
9
רישיה .
ל
אי פ ס י ק
דרבנן
בין
ר י ש י ה הוא
מתכוין
שרי
גמור
בדרבנן.
לפסיק
וכן
רישיה,
בסי׳
שם
וכשאינו
מחלק
ם״ו
8
המג״א
בסי׳
שי״ד
ס״ק
ה׳
מוכית
ו ל ד י ד י ה בענין כ פ י י ת ה כ ל י צ ר י ך
דאף
בדרבנן
לפרש ה״דוחק״
אסרינן
בדרך
בפסיק
אחרת.
יל׳ בתורת שבת )לר׳ יעקב תייל( סי׳ ש״י ס״ק ז׳ שכתב כבר שיש לומר שהתירו
נגיעה במת לצורכו משום מת וכבוד הבריות ואין משם ראיה לשאר נגיעה .וע״ע להלן
במובא בשם תו׳׳ש.
8אמנם ע׳ בט-ז שי״ד ם״ק ב׳ דכתב דגם תה״ד מודה דאי הוי פסיק רישיה הוי אסור
אף בדרבנן ,וכדברי לבושי השרד על הם״ז שלדעתו חזר בו בשאלה ס״ד ממה שכתב
בתחילת
דבריו ,אלא אף מדרבנן אסור פסיק רישיה.
ועיי״ש
בלבושי השרד אמג״א
ס״ק ה׳ שלדעתו אינו מוכרח שחזר בו תה-ד מדעתו זו .ואכן אף בסי׳ ס׳׳ו כאמור
מתיר בפס• ר מדרבנן .אך ע׳ ביאורי הגר״א עם סעיף א׳ ד״ה ואם היי כו׳ ודוקא
שכתב ג״כ דנראה שחזר בו תה״ד ממ״ש בתחילה דפס״ר בדרבנן מותר .שוב ראיתי
שבמחצית השקל לסי׳ תקי״ג ס״ק במג״א הסביר דוחקו של תה״ד כמו שכתבנו עד
כאן.
9וע׳ בפגי יהושע לפסחים כ״ד ,ע״ב ד״ה ואליבא דר״ל שגם הוא הביא ראי׳ לכך דאית
41
www.daat.ac.il
ואפשר
שעל
מכללת הרצוג
אתר דעת -
דוחקו של תה״ד בדרך
א ח ר ת .שגינו
לפרש
ג ב י ה מ ט ה ל א י נ ע נ ע נ ו בידו א ל א
להסקה
מ נ ע נ ע ו בגופו.
)שבת
קמ׳׳א(:
הקיש
ופירש״י
דחקש
סתמא
ו מ ו ק צ ה הוא ו ב א ל ש כ ב עליו ו מ נ ע נ ע ו כ ד י שיהא צף ורך ל ש כ ב .ומד,
דמותר
לנענעו
בגופו
טלטול.
וברא״ש
)פ״ג
טלטול
מן
הצד לצורך
לעיל(,
דטלטול
מן
פירש
סי׳
בכתפיו
הביא
י״ט(
וטלטול
מן
קושיית
ר׳
הקש שהוא מוקצה,
הצד
דבר
בשביל
אמה
היתר
הוא,
הצד
ינאי
דחולק
מותר,
דלאו
ממשנה
הר״י
אבל
זו
שמיה
שמתירה
)והבאנו
דבריו
דבר
איסור
בשביל
אסור .ותירץ ה ר א ״ ש ד ב ק ש אף ט ל ט ו ל אין כאן ,כ מ ו פ ג ה ש ה ו א מ ט ל ט ל ן ב י ד ו
ואגבה
הלכך
יד
׳
אע״ג ד ל ק ש שהוא מ ו ק צ ה הוא צריך ,מ ד מ ה ליה ל ט ל ט ו ל מן הצד ש ד ,ו
מטלטל
דבר
אסור,
אבל
אינו
בקש
אלא
מטלטל
כלאחר
בגופו
א
ל צ ו ר ך ד ב ר ה מ ו ת ר .ו ב מ ״ ב )סי׳ שי״א ס ״ ק ל׳ ו ש ״ ת ס ס ״ ק י״ג( ה ת י ר ע ״ פ
טלטול
לצורך
דבר
האסור
ברגלו
בשאר
או
)שלא
אבריו
ביד
זה
א
כרגיל(.
ך
בהזון איש )או״ה — מ ו ע ד מ״ז י״ב( ה ו ל ק ע ל ה מ ״ ב ופוסק ,דאין ה י ת ר
כלל
מ ו ק צ ה ב ד ה י פ ת ה ר ג ל ל צ ו ר ך מוקצח ,ואין ל ח ל ק לענין ט ל ט ו ל מן
הצד
לטלטל
בין יד ל ש א ר אבר .ו פ י ר ש כ ו ו נ ת ה ר א ״ ש שאין ענין ש כ י ב ה ע ל ה ק ש שם ט ל ט ו ל
אלא שם
הקש,
תשמיש
בשכיבה,
שניעור
ואף
נמשך
הקש
השכיבה
מפעולת
אין כאן איסור ט ל ט ו ל מ ו ק צ ה ,ו מ ד מ ה ליה ל ט ל ט ו ל מן ה צ ד שהוא ל צ ו ר ך
המותר
כלשון
בשכיבתו,
הרא״ש.
ולשאר
והרא״ש
ראשונים
מתיר
נראה
אף
דבכוונת
כוונת
אם
נענוע
יש
השוכב
לומר
לנער
דבר
הקיש
לשכב
שאסור
ו ל א ה ת י ר ו ר ק ל ל א כ ו ו נ ת נ ע נ ו ע )ועיי״ש עוד ב ה ז ו ״ א שי״ל שאין כאן מ ח ל ו ק ת
בין ה ר א ש ו נ י ם ( .
והמגן
שמותר
אברהם
לטלטל
בענין
מוקצה
זה
ברגליו
כתב
דרך
)ש״ח
ס״ק
הילוכו.
ז׳(:
ופירשו
איתא
בשבת
בלבושי
שרד
דף
קכ״
ז
בטלטול
מן ה צ ד ל צ ו ר ך ד ב ר ה מ ו ת ר .ו ב מ ג ״ א ה ו ר ה עוד לעיין ב מ ש ״ כ בסי׳ ש ״ ב
ס
י״
א
— ו ש ם ב ס ״ ק ט׳ כ ת ב ד ל ה ר ״ ן ט ל ט ו ל ע״י גופו ש ל א בידיו הוי כ ש א ר ט ל ט ו ל
מן
ה צ ד ואינו מ ו ת ר א ל א ל צ ו ר ר ד ב ר ה מ ו ת ר ,ו ל ש א ר ר א ש ו נ י ם ע ד י ף מ ט ל ט ו ל
לן פס׳׳ר אף בדרבנן והן הן דברי רע״א בהגהותיו למג׳׳א שם .ובספר ההשלמה ל ש ב
ת
דף מ״א ע״ב )הביאו רי״ש לנגה בבית הבחירה לשבת עמ׳ 122הערה (398כבר הקדימם
בראיתם ודן בה .ואמנם בענין שבות דאמירה לנכרי דהוי שבות שאין בו מעשה מצאנו
דהקלו אף בפס׳׳ר ע׳ סוף סי׳ רנ״ג במג״א ס״ק מ״א והביאו במ״ב צ׳׳ט והזכירו בחזו״א
)או׳׳ח — מועד סי׳ ל״ז ס״ק כ״א( .אך ע׳ שם בהגר׳׳א .ובדעת תורה לאו״ח סוס״י ר נ ״
ג
כתב דבאמירה לעכו״ם לכו״ע יש להקל בפס״ר .ובבית מאיר לסי׳ שכ״א סי׳׳ד )והובאו
דבריו במ״ב שם ס״ק נ״ז( כתב דאין להחמיר בדרבנן בפס״ר דלא ניחא ליה במקום
הצורך .וכן הוא גם בשו״ת מהרש״ם ח״ב סי׳ רכ״ט .ועי׳ שם בדעת תורה לאו׳׳ח סי׳
שי״ד ס״א ד״ה ודוקא שהביא מדברי ראשונים ואחרונים בענין פם״ר בדרבנן .ובילקוט
הגרשוגי )לר׳ גרשון שטרן( לאו״ח סי׳ ע״ט מביא בשם הגרי״ש נתנזון ונחלת בנימין
לחלק דבאיסור דרבנן בעצמותו שאסרו גוף המלאכה בעצמותה פס״ר אסור׳ אך במקום
שלא אסרו רק משום גזירה שלא יבא לעשות איסור תורה פס״ר מותר.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ן הצד ומותר אף לצורך ד ב ר המוקצה — כן
ולסי
ד ל ההזוי א
הסברו
הראי־ש
בדברי
בכיסוי הביצה ע״י קדירה דוחק היא י־חשוש
שהרי אץ ענין כיסיי הביצה שם טלטול
מבואר
נראה
שצריך
לנענוע
הביצה,
בלבוש*
שרד
לומר
יבם".
כאן
שגם
ה ב י צ ה ע״י ה נ ג י ע ה בה,
ואין
אף
כאן
טלטול
כוונת
הביצה ,ואף לא כל הנאה מ ט ל ט ו ל זה .וברור שגם י־הסברו ש ל ה מ ״ ב אין כאן
אלא
כלאהר
טלטול
שטלטול
יד
בכיסוי
הביצה
אינה
בכלי
יותר
חמורה
מ ט ל ט ו ל ברגל.
ויש להביא עוד ס ב ר א א ה ר ת ל ה ס ב י ר ד ו ח ק ו ש ל תה״ד.
פי״ג )דף ל׳יח ע׳־ב ש״ס
שבת
לעשות
אות
ווילנא,
כתב
ג׳(
בשלטי הגבורים
״דכל
זולת הפסיק רישיה אז אפילו עביד אותו מ ע ש ה
מעשה
אפילו
שאפשר
ב פ ס י ק רישיה
שרי ,כי לא מתכוון לעשות בפסיק ו ש י ה ״ יי.
והנה כל הנידון הוא ב כ ל י צר ש כ ו פ ה על ה ב י צ ה
א ם הכלי ר ה ב הרי אפשר לעשותו זייית הפס׳יר ,ואז
הוי פס״ר.
ועיין בתורת שבת )לר׳
הרי הוא פ ס ״ ר ,
אפילו נ ו ג ע בו
יעקב ודייל( סי׳ ש״י ס ״ ק ז׳
הא
שפירש
אך
לא
דכתב
בשולחן ערוך ובלבד שלא יגע בו — כ ל ו מ ר ב ד ב ר ה מ ו ק צ ה ש מ כ ס ה א ו ת ו ־—
שהוא רק בדבר שיש לחוש בו שינדנד ע״י נגיעתו — ו כ מ ו ב ן
המ״מ
כסברת
והרדב״ז .ומביא שם ת ג י ע ה ב מ ו ק צ ה ב ל א נ ד נ ו ד מ ו ת ר ב כ י ענין .ו כ ת ב ד א פ ש ר
שבתה״ד
מה
ומסברת
כלי
אסר
המוקצה
לצורך
עצמו א מ ר ד ה א ד ל א יגע
הוא
בו
רק
אם
יש
מ פ נ י שיש
כאן
ג ם כן ענין
ג״כ
ראשונים פסקו
נ י ס ל אלא לצורך ד ב ר ה נ י ט ל ו ה ר ב ה
בו
חשש
שלא
נענוע.
של
במקום
אין
הפסד
ל א ס ו ר ט ל ט ו ל כלי ש ל א ל צ ו ר ך ד ב ר הניטל .והנו מ ס ת מ ך ע ל ד ב ר י ו ש ל ה ר מ ״ א
ב ד ר כ י מ ש ה סי׳ שי״א ס״ב .בד״מ שם ה ב י א ד ב ר י ה ג ה ת מ ר ד כ י ל ה ת י ר ט ל ט ו ל
ב מ ת ע״י כ כ ר או תינוק דוקא ולא ע ל ג ב י כ ל י שאין כ ל י נ י ט ל א ל א ל צ ו ר ך
הניטל.
דבר
שלא
לצורך
מבואר
לעיל
מקום
והנה
שנולדה
ודברי
הניטל
)כלומר
חשש
איסור
ביום
וכתב:
בסי׳
נענוע
הנגיעה
טוב
ה ש ו ל ה ן ערוך
בה
מסי׳
ש״י
צריך ימלא יגע
מכל
ולא מ ח מ ת
ד ב ר הניטל.
ליגע
והקשה
דבר
עליו
אסור,
אסור
ש״י
)וכוונתו
ומ״מ
סעיף
בה ,הרי
משמע
ומתוך
בביצה
הוזכר
ליגע
בה.
אפשר
ו׳(
צירוף
גם
הם לשון ה ט ו ר ו ע ל י ה ם
שהרי
נגיעה
שראוי
דאע״ג
לדבריהם
דניטל
לדבר
שאינו
ניטל
מכח
נגיעה
עצמה
אסור
אלא
לצורר
דאין
בסי׳
העיר
מותרת,
לחוש
כלי
תקי״ג.
הרמ״א
הנידון(
דהא
דלד״מ
הסוברים
והגיה
במוקצה
לסעיף
ו׳
דניטל
אף
ניטל
וז״ל
לדבריו:
בב״י
אלא
השו״ע:
דהיינו
ביצה
לטלטלה.
דנראה דלאו דווקא
כוונתו
דאסור
לטלטל.
ו ה ו ס י ף ש ל פ י ד ע ת ה מ ״ מ א ס ו ר ל י ג ע ב ב י צ ה שחיישינן ש מ א י נ ע נ ע כ ש י ג ע בה,
10
וע׳ גס בחיי אדם כלל ס״ז סעיף י״ד שהביא שתי הדיעות ,וציין למ״א ש״ח ם״ק זי.
1 1
7קובץ על הרמב״ם ה׳ שבת פ׳׳א ה-ו ופ״י הכ״ג ושו״ת מהרש״ם חייב סי׳ רכ״ט
שדגו בדברי שה׳״ג האלה.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן ה ב י א ד ע ת ת ה ״ ד שאין ה י ת ר ל י ג ע ב מ ו ק צ ה א ל א ל צ ו ר ך ד ב ר ה מ ו ת ר .
המשנה
ולפי
השולהן
ערוד
לחשוש
לכך
ברורה
היישינן
ואסור
)ס״ק
שמא
רק
ב׳
ינענע
לטלטל.
הולק
וג׳(
הביצה
וברור
הרמ״א
ע״י
שכאן
על
נגיעה
אינו
השו״ע.
ולדעת
מדובר
לדעת
הרמ״א
כשמתכוון
אין
לכסות
ה ב י צ ה כ מ ו בסי׳ ש״י א ל א מ ד ו ב ר ב נ ג י ע ה ב ב י צ ה ממש .ו ה נ ה אם ס ו ב ר ה ר מ ״ א
ד א ס ו ר ר ק ל ט ל ט ל א ב ל ל נ ג ו ע ב ב י צ ה מ ו ת ר ק ש ה ל מ ה ל א העיר כן בסי׳
ם״ו .ואף אם נ פ ר ש כ מ ג ן א ב ר ה ם
רק
מסביר
טעם
הנגיעה
איסור
)ע׳ ש ע ר הציון ל מ ״ ב ס ״ ק
מפני
מתגלגלת,
שהביצה
ד׳(•
הרי
1
ש״י
שהרמ״א
שאינו
משמע
א ו ס ר ל י ג ע ר ק ב ב י צ ה א ב ל ל א ב ש א ר ד ב ר מ ו ק צ ה אף ש ל א ל צ ו ר ך ד ב ר ה מ ו ת ר
—
כתד״״ד.
ודלא
כך
ומתוך
הקשה
)שם(
המג״א
ארמ״א
למה
העיר
לא
ש ו ם ד ב ר ע ל ד ב ר י ה ש ו ל ה ן ע ר ו ך בסי׳ ש״י ס״ו ,ש ש ם מ ש מ ע ש א י ס ו ר ה נ ג י ע ה
ב כ ל מוקצה ,א פ י ל ו ב ז ה ש ל א שייך בו השש נ ע נ ו ע ע״י הנגיעה.
הוא
הדברים
בצ״ע.
אמנם
הסכים
כלי
נגיעה
12
44
לפי הסברו
תורת
של
הרמ״א לדעת השו״ע
ניטל
בביצה
והשאיר
אלא
לצורך
דבר
שבת
אין
לאסור נגיעה
הניטל.
אמנם
כאן
כלל.
קושיא
במוקצה מתוך
כאן
בסי׳
בסי׳
צירוף
תקי״ג
ש״י
הדיעה
איירי
ס״ן
שאין
בנגיעה
ל ל א ט ל ט ו ל כ ל י ו ב ז ה אין צירוף ש ל אין כ ל י נ י ט ל ולכן ה ת י ר ה ר מ ״ א
ואסר טלטול.
ע׳ גם בפמ׳׳ג אשל אברהם ס״ק ב׳ ובעה״ש תק״ג סעיף א׳.
www.daat.ac.il
שמחה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנשקה
שלש פסיעות שבסוף העמידה
נשמת אבי מורי
לעילוי
מרדכי ביר ישראל הכהן
שהלך לעולמו בשבת שובה,
ח׳ בתשרי
במסכת
תשל״ג
יומא דף נ״ג ע ״ ב מ ו ב א :
״אמר
רבי
שיפסיע
רב
אלכסנדרי
שלש
פסיעות
מרדכי כיון
למיקם משל
אמר
יהושע
רבי
ואתר
לאהוריו
בן
כך
שפסע שלש פסיעות
לוי:
יתן
לאהוריו
ל ת ל מ י ד ה נ פ ט ר מ ר ב ו אם הוזר
המתפלל
שלום,
התם
צריך
אמר
ליה
איבעיא
ליה
לכלב
לאלתר דומה
ששב על קיאו .ת נ י א נמי הכי ה מ ת פ ל ל צריך ש י פ ס י ע ש ל ש פ ס י ע ו ת
לאחוריו ואחר כך יתן שלום ואם ל א עשה כן ר א ו י לו ש ל א ה ת פ ל ל ״ .
ברי״ף
ברכות סוף פ ר ק אין ע ו מ ד י ם מ ו ב א :
״אמר
אלכסנדרי
רבי
רבי
אמר
בן
יהושע
לוי
צריך
המתפלל
שיפסיע שלש פ ס י ע ו ת לאהריו ו א ה ר כך יתן ש ל ו ם ו א ם ל א ע ש ה כן
ראוי לו כאילו לא
התפלל…
ומשמיה ד ר ב מ ר ד כ י אמרו כיון ש פ ס ע ש ל ש פ ס י ע ו ת ל א ה ר י ו
איבעיא
כפי
ליה למיקם משל לתלמיד הנפטר מ ר ב ו אם חוזר ל א ל ת ר
דומה
לכלב
דפתה
שליה צ ב ו ר ו כ ד פ ת ה שליה צ ב ו ר ה ד ר ל ד ו כ ת י ה ו א י כ א מ א ן
דאמר
עד ד מ ט י ש ל י ת צ ב ו ר ל ק ד ו ש ה ״ .
שמראה
שצוטטה
התם
בעל
ששב
דקדוקי
על
קיאו
סופרים,
מיבעיא
אלא
הגירסה
במסכת
לעיל ,מוקשה .מ ק ו מ ו הנכון ש ל ״ ה ת נ י א
ליה
למיקם
יומא
נ מ י הכי״
התם
שלפנינו,
ככל
הוא
עד
כפי
הנראה
ל פ נ י ה מ א מ ר של ר ב מ ר ד כ י — יעוין ג ם ב ר ב נ ו ה נ נ א ל ע ל הדף .פ ת י ה ת ה מ א מ ר
של
בן
ר ב מ ר ד כ י היא ק ר ו ב לודאי מ ש ו ב ש ת ,ו ב מ ק ו ם ״ א מ ר ל י ה ״ ) ל מ י ש ל א ה י ה
דורו ומקומו(
רש״י
ברבנו
ת י ק ן כ נ ר א ה א ת ה ג י ר ס ה ״ראוי לו כ א י ל ו ל א
שלא
בין
צריך
להיות
בודאי כמו
חננאל,
״ואמר
התפלל׳/
רב
ל ־ :״ ר א ו י לו
ה ת פ ל ל ״ ,ו ל א מהוור מ ה ה כ ר י ה א ת ר ש ״ י ל כ ר ,ו מ ה ב כ ל ל
ש ת י ה ג י ר ס א ו ת .כן ל א מ ו ב ן מ ה ר א ה
מהגמרא
הנראה
המלקט
והמעביר
הנפקא מינה
של
אל הרי״ף ,ל ה ב י א א ת ה פ י ר ו ש ה ב א ש ל רש״י ,מ מ ק ו ם
ל א ב ר ו ר בו א ם מ ד ו ב ר בו ב ק י ד ו ש היום או
מרדכי״.
דברי רש״י
בגמרא שככל
ב ק ד ו ש ה ש ב ה ז ר ת הש״צ,
א ל ה מ ק ו ם בו מ ס י י ם ה ר י ״ ף ב ע נ י נ נ ו :״ואיכא מ א ן ד א מ ר ע ד ד מ ט י ש ״ צ ל ק ד ו ש ה ״ .
א ף ע ל פ י ש ד ב ר י הרי״ף ה א ל ה א י נ ם מ ש א י ר י ם ש ו ם ס פ ק באיזו ק ד ו ש ה מ ד ו ב ר ,
העמיד
את
עליהם
שמד
כאן פירוש
ר ש ״ י בזו
ו כ ו ׳ ״ .לעומת זאת ההבדל
הלשון:
״קדושה:
ה ב א שבין
כלומר
שאומר
נקדש
נוסה דברי רש״י ע ל הרי״ף
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בין ש ״ ס ו י ל נ א לבין ה ו צ א ה ש ל הרי״ף ) ב ל י ה ג מ ר א ( ש ה ו ד פ ס ה ב ת ר כ ״ א
השותפים
בדפוס
ב״ק ומענקיש ,לעמברג ,ד״ה למיקם:
ב״ק־מענקיש
דפוס
לעמבערג
ש״ס וילנא
לעמוד שם ולא
ל ע מ ו ד ש ם ולא
י ש ב
יס ו ב
מיד
מיד
ה ב ד ל זה הוא ב ו ד א י ש ג י א ת ד פ ו ס גרידא ולא גירסה ,כי ב ד ב ר י ר ב מ ר ד כ י
הניגוד
גרס
ל ע מ י ד ה ב ס ו ף ג׳ פ ס י ע ו ת הוא ל ה ז ו ר ל א ל ת ר ,ואין ס ב ר ה ל ו מ ר
לשבת.
ש ה נ י ג ו ד הוא
עצם
אמנם
למקומו,
ההזרה
לאחר
גם
שרש״י
איננה
זמן,
ש י י כ ת ל ע י ק ר הדין ו א י נ ה ה כ ר ת י ת ,אף אם יש גם לה על מי ל ס מ ו ך )על ה ר י ״ ף ( .
רבינו
) א ת ה ח ז ר ה למקומו(
יונה ע ל הרי״ף על א ת ר מ פ ר ש זאת
ולא
כרשות,
כ ה ו ב ה ו ל א כמצוה ,ו א ף נ ר א ה מ ד ב ר י ו ש ה מ צ י א ו ת היתה ,ש ל א ה כ ל חזרו ל מ ק ו מ ם
ג׳
אחרי
והיו
פסיעות,
בקדושה
שגם
קדושה
ואחרי
עומדים
נשארו
במקום
ש כ ל ו ג׳ פ ס י ע ו ת י ה ם — .אם ל א נ ו מ ר ש ה א י כ א מאן ד א מ ר שברי״ ף ל א
לחלוק
לומר
שחוץ
ל ה ו ס י ף בא,
אלא
ממעריב,
האיכא
כ ל ו מ ר אם
ה ק ד ו ש ה היא היא
ל א נ ו מ ר ש ה א י כ א מאן
הפתיחה
ש״צ
של
דאמר
ל צ ו ר ך זה,
רצה
אם
לא
נעמיס
מ א ן ד א מ ר כוונה כנ״ל ,ק צ ת ת מ ו ה יהיה ,ש ל פ י אותו איכא מ א ן
על
דאמר
אין כ ל ל ש י ע ו ר ל ה מ ת נ ה א ח ר י ג׳ פ ס י ע ו ת בי״ח ש ל ע ר ב י ת .אף על פי ש ע ר ב י ת
פעם
היתד,
שתסביר
אך
רשות
ובכך
אמנם
היא
מ ד ו ע אין שום ג נ א י ל ח ו ז ר
ורק
החוזר
בי״ח
לאלתר
נבדלת
מזולתה,
ל א ל ת ר בי״ח של
של
מוסף,
שחרית,
קשה
ערבית,
מנחה
סברה
למצא
ושהמגונה
ונעילה.
וצ״ע.
א ו ל ם ד ו מ ה ש ה ק ו ש י ה ע נ י נ י הבא ,ק ש ה מ כ ל א ל ה ב ה ר ב ה ,והוא ב ה ס ב ר ת
ר ב מ ר ד כ י )גם אם ר ב מ ר ד כ י זה איננו
דברי
הרשב״א
לאלתר
כ פ י ש ה ב י א ו ה ב ״ ח ע ל ה ר י ״ ף הנ״ל ,מצוד .לישבו(
—
טעמם
ו ה ג י ו נ ם ש ל ה ב ר י י ת א ה א ו מ ר ת ״ואם ל א ע ש ה כן ר א ו י לו ש ל א ה ת פ ל ל ״ ,
א מ ו ר א א ל א ״רק״
הוא
גאון.
ושל
כדעת
ה א ו מ ר :״אם
הוזר
ד ו מ ה ל כ ל ב ש ש ב ע ל קיאו״.
כ מ ד ו מ ה שאין ל ד ב ר י ם א ל ה ה ס ב ר א ח ר ב ר א ש ו נ י ם ו ב א ה ר ו נ י ם מ א ש ר ה ס ב ר ו
ש ל הט״ז ע ל או״ה ק כ ״ ג בזו ה ל ש ו ן :
״כיון ש ח ו ז ר ת י כ ף מ ש מ ע ש מ ה ש ה ת פ ל ל אינו נוח לו ו ר ו צ ה ל ה ת פ ל ל ש נ י ת
מ ה ש ה ת פ ל ל כ ב ר ו א ם כן מ ב ז ה הוא ת פ י ל ת ו ״ .מ ל ב ד זה ש ה ס ב ר זה ק ש ה ל ג ו פ ו
—
הרי עינינו הרואות שהוא
ברורות
מ ה הן
שתי
אינו
להתפלל
רוצה
— אין
שנית
ה ע ב י ר ו ת ש ב נ מ ש ל ,כי ה פ ש ט ש ל
מסביר
הוא
כלב ששב על
קיאך
הוא ,ש ב ש ת י ע ב י ר ו ת ע ס ק י נ ן )עיין ב י ו מ א ד ף פ״ו ע״ב ,על ה מ ת ו ד ה ע ל ע ב י ר ו ת
ביום כ י פ ו ר א ה ר א ף ע ל פ י ש ל א ש נ ה ב ה ן ( :ב ע ב י ר ה ש נ י ה ש ב א ה ב מ ק ו ם ת ש ו ב ה
וחרטה
השני.
בין
ע ל ה ר א ש ו נ ה ,או
כן אין
חומרת
הסבר
העבירה
בחיטוט
הט״ז
מסביר
)שהיא,
שלא
במגונה
לנו
הראשון ההופך
מה
ה ל ך ג׳
שנראה
את
כהוסר
פסיעות ו/או
לא
ג׳ פ ס י ע ו ת ו /א ו ל א ה מ ת י ן א ח ר י ג׳ פ ס י ע ו ת ו ח ז ר ל א ל ת ר (
46
www.daat.ac.il
החיטוט
פרופורציה
נתן
שלום
לבין גודל
למגונה
משווע
אחרי
חריפות
אתר דעת -מכללת הרצוג
יו
הגינוי של א ו ת ה עבירה — בלשון הברייתא ..ראוי
שלא
ובלשון
התםלל״
ר ב מ ר ד כ י ״דומה ל כ ל ב ששב על קיאו״.
ברצוני להציע ה ס ב ר לקושי זה .כ ד ל ה ל ן :ענינה שי• ה ב ר י י ת א ה ו א :מ ו ט ב
להתפלל
לא
נטילת
מ א ש ר לא
שלום
לתת
פסיעות,
אחרי ג׳
נתינת
כי
היא
עלום
ר ש ו ת להיפטר מרבו ורש״י יומא דף נ״ג ע ״ ב ד״ה ו א ם ל א ע ש ה כן(.
ר ב מ ר ד כ י מוסיף ,ש ב ס ו ף ג׳ פסיעות עליו לעמוד ולא י ח ז ו ר ל א ל ת ר ,כי החוזר
ל א ל ת ר ד ו מ ה ל כ ל ב ששב על קיאו .כאמור ,פירושו של דימוי זה הוא ש מ ד ו ב ר בו
ב ש ת י עבירות .נ ש א ל ת השאלה מה היא העבירה ה ר א ש ו נ ה שבחן .נ ת ב ו נ ן א פ ו א
במשל,
בטיבו של ת ל מ י ד זה ה נ פ ט ר מרבו ,דהיינו
מלימודו
וזאת
ומשימושו,
לצורך
בודאי
גדול.
הניטל רשות
והנה
ל פ נ י רבו כאילו לא אמר דבר .הרי אמינותו של
הצורך
כי
כפי
הגדול
שמסתבר
ממילא
שלמענו
רשות
ע ת ה כשהוא חוזר מיד כאילו
גם א ב ד ה לו
שקדמה
נטל
לפרוש
חזקת
הוא
ונעמד
חוזר
ת ל מ י ד זה
ה ת ע ר ע ר ה כליל,
לא
היה
ולא
נברא
כלל.
ואם
שיקר
בזה,
שקר
לא
מיד
מרבו
לפרוש
היה,
נפטר
ה כ ש ר ו ת ה ק ו ד מ ת שלו,
הלימוד
מתקופת
והשימוש
ל נ ט י ל ת הרשות לפרוש .אם שוב א ב ד ה לו אותר ,ח ז ק ת כ ש ר ו ת ,מ ו ח ז ק
הוא ע ת ה ל מ פ ר ע ל ת ל מ י ד שאינו הגון שאסור ל ק ר ב ו ו ל ל מ ד ו )חולין ק ל ״ ג ע״א(.
ה ר י ל נ ו ש ת י הרעות ש ה פ ס ו ק ממשיל אותן ל כ ל ב ש ש ב על קיאו ,דהיינו ל ח י ה
ובזויה ה ח ו ז ר ת ו מ ת ב ז ה
טמאה
ב ז י ו נ ה ״ .ו ה נ ה החוזר
ב ש ו ב ה אל
אהרי
לאלתר
ג׳ פ ס י ע ו ת נ ט ל ר ש ו ת מ ר ב ו לפרוש בצורה ל א הוגנת ,כ א י ל ו נ כ נ ס ב א מ צ ע ד ב ר י
ר ב ו כ ד י להודיע ע״ י ה פ ר י ש ה ע צ מ ה שהוא פורש .כי ה ב ר י י ת א א ו מ ר ת ב פ י ר ו ש
א ח ר כך ,אחרי ג׳ פ ס י ע ו ת ,יתן שלום
שרק
וזה ה ח ו ז ר ל א ל ת ר ,מן ה ס ת ם נתן שלום
) ו נ ת י נ ת ש ל ו ם היא נ ט י ל ת ר ש ו ת ( ,
ש צ ע ד ג׳ פ ס י ע ו ת ,ב מ ק ו ם ר ק
בשעה
א ה ר י ש כ ל ו ת ה פ ס י ע ו ת כ מ צ ו ת הברייתא .אם שוב נ ט ל ר ש ו ת ב צ ו ר ה ל א הוגנת,
ס ו פ ו מ ע י ד ע ל ת ה י ל ת ו :כ ש ם ש ל א המתין ב נ ת י נ ת שלום ,כ ש ם ש ל א נ ט ל ר ש ו ת
בצורה
השכינה
גם
הראויה
קיטרוג
תפילתו
) ה ח ז ר ה ל מ ק ו מ ו א י נ נ ה ה ז ר ה ל ע מ י ד ת ו ל פ נ י ה ש כ י נ ה ! ( ,כ ך מן
התפלל
מלומדה,
ה מ כ ו ב ד ת וביזה
את
ע״י
בריחה
מהירה
מעמדו
בלי
כפול,
את
תפילתו,
ששיוה
גם
על
שסיימה
כלל
אופן
את
בריצת
הקב״ה
נטילת
בריחה
לפניו.
הרשות
נמצא
להיפטר,
מבוהלת,
שהחוזר
וגם
על
לפגי
הסתם
כמצוות
אנשים
לאלתר
מעורר
עצם
תפילתו.
ל כ ן מ ו ב ן ע ת ה מ א ד ש ר א ו י לו ש ל א ה ת פ ל ל ,ו מ ד ו ע גינה ז א ת ר ב מ ר ד כ י ב מ ש ל
אגב אורחא יש להעיר שבזיונו של הכלב דוקא ,מתוך כל שאר החיות והבהמות הטמאות,
טעון בירור בפני עצמו .רק -מחיר כלב•׳ )דברים כ׳׳ג ,י־ט — תמורה דף ל׳ ע״ב(
הוא תועבה .ולא מחיר חמור או בהמה טמאה אחרת .עפ״י הרמב״ן בחומש נראים
הדברים שהתועבה והבזיון של הכלב מקורם לא בכלב עצמו הוא ,שהרי הוא נכלל
ב״בי טוב׳׳ שביום הששי ,אלא מקורם ב״גילגול נפשות״ שהאדם עשה לכלבו ,מקורם
בחיה החדשה שהאדם עשה לו כשתירבת או ביית את החיה שיצאה בשם כלב טובה
ונחמדה מתהת ידי הבורא כשאר בריותיו ,כאשר היקנה האדם לחיה זאת יותר מלשאר
חיות ,מתכונותיו המרושעות והבזויות של עצמו.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכלב
ששב
נטל
רש
י ת
)אצל
ה ת ל מ י ד כהוגן — א צ ל ה מ ת פ ל ל ה ח ו ז ר ל א ל ת ר ,ש ל א כהוגן( א ל א
בע
צ ם
ההשוואה
על
הדימוי
קיאוי.
איננו
לתלמיד,
בצורה
אפוא
בין ת ל מ י ד ל פ נ י ר ב ו עם ה מ ת פ ל ל ל פ נ י קונו ,וכן
בה
בחובה
המשות
פ ת
ל ש נ י ה ם ,ל י ט ו ל ר ש ו ת ל פ ר ו ש ב ד ר ך הראויה.
נתקבל
קובץ
אספקלריא
התנ״ך
במערכת
למחשבת
אנציקלופדי
ומבעלי המןסר והמחשבה.
א ד ל ר ,ציריך .כ ר ך ב ׳ :א ד ם ה ר א ש ו ן
ירושלים
חזון
מלוקט
היהדות.
ממפרשי
מ א ת ה ר ב ד״ ר ש מ ן א ל א ב ר ה ם
-אלקים .הוצאת אספקלריא׳
תשל״ו.
הלכות
למועד
דיני
שמחות.
קריעה,
אנינות,
אבלות
ע
וכוי
ם
ציונים ו ה ע ר ו ת א ה ל ח נ ה .ל ו ק ט ונערך ע״י ה ר ב חנוך זונדל גרוסברג•
ירושלים
יהודים
א ל י א ו ש ס פ ו ר י ם ס ב י ב ה ש ו א ה .ח ל ק ב.
יוצא
ספר
תשל׳יה.
ל א ו ר ע׳׳י
יעקב
ענינים,
שמואל
הדרום
שלמה
ב׳ עיון
א׳.
קובץ
העורך
ישיבת
על
ספר
שמואל.
במפרשים.
בהוצאת
תורני,
אוהל
לוקט
סמינר
יוצא
שמעון
לאור
בית
ע״י
מערלוי,
ירושלים
שני
חלקים:
כולל
ע״י
מ א ת ש ל מ ה בן־דיי•
צבי
יעקב,
בנימין ןןלף.
בני
הסתדרות
ברק,
ת ש ל י ׳ ו
א׳
הםבי
חלק
א
;
תשל״ו.
הרבנים
דאמריקיז•
ה ר ב ח י י ם ד ו ב שעוועל .ח ו ב ר ת מ ד ,ניו־יורק ת ש ר י תשל״<•
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
*י לזפייס ועל
ש ד ת דכי עזדיאל ,אכן־העזר ,חושךמשפט
י * ן , , . , .ן ,עי״ ״
אבן״ רעיי
י
שו־
דרשות כהלכה ,עיי התירה ,תל אביב ,חשל־ו•
ת
,״ * 1
ז ז ר
ר ב
י־־י^ק ר ב • ׳ ״ ר י א ל
י י ד ע
א
ד
ירלל־הימזי
נ
י ׳ ב ״ מ ז ת י נ ־ ס .א ם כ י ת ר לה־נ•־־
י
־־־־ק ה ח ב נ י י ז ־ א י ם נ ב ל ל קנ״י ,ס ע י ף -ח
ל נ י ״עילם ״ א י י י״ס־י " י ״ א
^י״י
י ״נ־ י ר א י ר ה ג״כ • ״ י ד נ י י י י " י
״
; ״ ׳ י ״ ״ י י ־ י י ־ ו ב ק י א י ״ .הגר ,י ו מ ם ייילי•
ז כצ י
ב
ע
כ
ע
ב
ן
כ
ר
א
י
ך
ר נפשו
ך
ו!^^
ונלחם
סח ילא ר ד ף
י 4ע מ ן ל
בעד
ש
ב
ב
ר ? ת ר
5ר
צייא
י
ל
אי־י מ י י ־
י
נ
ל
י
י
נ
א
מ
מ
ח
י
י
״״.יי:
י י
י;.ד יתע
ייייי"
^
־ " , 1גם
'
ענד י־
' יל ני ל י י ־ ״
״ י * ־"־י
£ 4טונים
יי" ~"
־
־ ־
4 :עניים
י .י?•
י״ייי׳ י
״ק וב״בל
י נ י
י ג
ק
י
3
נ
י
ב י י י י
י נ
י ג ע ב ן ך
ר
-חושן מעשם׳
א
ת י ם
י
כ
1
ל
נ נ ,צ י
י
ע נ י י
ל
נגד
אכיוגתינו
א ח ר הכבוד ,כי אם
ת
א ה
כל
והכל
אויביה
ע נ ו ו ת ן ו ש פ ל ברך,
לא
בחנם
וכיבד לכל
!~ 1י״
׳ י
י׳יי׳ י
י
~
ילס ,י י
־ ו כי״ י .מ ת ו ך ח י ל ו פ י ה מ כ ת ב י ם ה מ ת פ ר ס מ י ם ב ס פ ר השו״ת ש ל פ נ י
.י י ' -א ף ג ד ו ל י ה ד ו ר שחיו ב ת ק ו פ ת ו ה ת פ ע ל ו מ ה י ק ף גאונותו .כך ,למ״יי״
^ ת י
י יי ׳ ׳
״ • ה מ מ כ ת ב ו ש ל הגאון מ ב ר י ם ק .ר׳ יוסף ר ו ב ע י
אוזן ש מ ע ת
״
,
^
״הר
׳-מד
הטוב זה כמה .ו ע ת ה ב ה י ו ת ו ב ק ״ ק ב ד י ס ק ו נ ת ר א י ג ו יחד והגי•
על השמועה״ ••-
ח
פ
ת
ד
י
ם
א
צ
כ א י ל י
מ י ב ה ק
מ
ט
ב
י
כ
ב
•זכות
״א,
1
כ
כ
א
ל
ב ו
ע י ד
ד
ר
ת
ר
י
ת
ש א י
ש
ה ג א ן ן
מ
ה
גדולה
שזכה
ן
ן
ן
ר
ס
ם
עלתה
להציל
י ס י
בידו
את
של
כתבי
ן
ע
כ
י
נכד
זקנו
ן
כ
ן
י
המחבר,
הגדול
מ
מ
ש
ס י ל
ב
ך
׳
י
הרב
בעוד
צ
׳
ל
ט
י ק
מ
ע
עזריאל
מועד
הילדםהיימר
ולהעבירם
לארז
שי״ח מלמי להועיל יו-ד ,סימן ק״ו .במביא לספר )עמי (18מובא מר׳ דוד טעבלי
י ת י ׳ עורך הקובץ -עץ החיים׳׳ ,שציין כי קבל מר׳ עזריאל ״אמתחת כתביו הכוללים
כיאורים פלפולים חרושים והגהות על ש׳׳ס בבלי וירושלמי .מדרשים .מכילתא ספרא
ע או׳׳ח ויו״ד ,ושו׳־ת אחרונים ועניניםוספרי ותוספתא ,ועל יד החזקה מהרמב״ם,
עונים״.
א פ
ו ש
:
סימן נ .בתוך מאות המכתבים מצויים גם אגרות
שו״ת יהודא יעלה( ,ר׳ שאול נתנזון )מחבר שו״ת
)מחבר ערוך לנר שהיה רבו המובהק ,המהר׳׳ס
תורה רבים שעדיין לא ראו אור עולם ,ולפרםומם
(
מגאוני הדור כר׳ יהודה אםאד )מחבר
שואל ומשי .׳ יעקב יוקב עטלינגר
י ק ,ועור .בדבריהם נמצאים חדושי
באן נועד חשיבות בפגי עצמה•
ב(
ר
ש
<9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בפירםומם
הקודש.
במיוחד
החל
3
בשנים
ובהקדמתו
האחרונות ,
מב
לספר
י ע
א ת ת ק ו ו ת ו ל פ ר ס ם גם א ת חידושי הש״ס ,ואין לנו א ל א ל ה צ ט ר ף ל מ ש א ת נפשי׳
תורה
להגדיל
מן
ולהאדירה.
לציין
הראוי
העבודה
את
שהושקעי•
המבורכת
ב ס פ ר — ה מ כ י ל כ ש ש מ א ו ת עמודים — איסוף החומר ,ע י ב ו ד ו ו ה ת ק נ ת ה מ פ ת ח י ם
ר ו ב ה ח ו מ ר מ ק ו ר ו בארכיון שהותיר אחריו ה מ ח ב ר ' ,ו ב ח ל ק ן — מ ס פ ר י ם וכתבי
שונים,
עת
הנאמן,
כגון:
איזראליט,
המחבר
פניו
יידישעע
פרעססע
מתגלה לפנינו כמשיב
מכל קצוות
הרפורמה,
הלבנון,
המםדרוגה,
יגדיל
עץ
שומר
ועוד.
ג ד ו
ל
׳
ת ב ל /כ ר א ש ישיבה
ו כ ע ס ק ן ציבור ה פ ע י ל
תורה,
החיים,
צ י ו ז
ה
ו
ן
נ
כ מ נ ה
במתרחש
ש
י
א
ג
ן נ ן ת ן
ק ה י
ל
ב
ה ׳
ה
ל
כ
ה
כ
ל
ו
ח
ע
ם
ם
ה
ת ק
ו
מ
שוחרי
ן
י ף בתנועת
ב ע ו ל ם היהודי ו ב מ י ו ח ד
ב
כ
הנוג
ל
ע
5
ליישוב ארץ י ש ר א ל .
להלן
סוגיא
הז״ל
קטע
מדרשתו
מסכת
בסיום
המוקדשת
כתובות,
לב
בעיקרה
י י ו ר
מ ס ו ב כ ת ״זה ג ו ב ה וזה גובה״ .ל כ ך ה ק ד י ם ד ב ר י א ג ד ה ב ב י א ו ר מאמרי
שם הקשורים לא״י .ב ת ו ך כ ך יצא
ולזה
צריכים
אנו
להאמין
בקריאה:
שלמה
באמונה
השכיגר׳
להתגלות
בארץ הקודש ואנו מ ע צ מ נ ו נעיצה כ ל מ ה ש נ ו כ ל ל ר ו מ ם קרו א י
כי
אף
ונזהר
יעבור
מורא
להחזיק
ראשינו
על
ב ד ב ר זה הן
כי
בעתות
יאכלו
זרים
השמש
פרי
והצלחה
יגיעתנו•
בעיייי
הן
הספר
1
צ ב י
צר וחושך ,כי אנו ב ט ו ח י ם כ י נ צ ח י ש ר א ל ל א ישקר ,ואה״ק
לכל
ז ״ ה
6
ה א ר צ ו ת היא נ י צ ח י ת .
מ ו ר כ ב מ ש ל ו ש ה ח ל ק י ם :ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת ב ע נ י נ י אבן העזר וחושז
מ ש פ ט ,ד ר ש ו ת בהלכה ,ופירושים ע ל התורה .א ת ד ר ש ו ת י ו נ ה ג ל ש א ת ב ש ב ת י
דריגלא
ובמועדים .כיון שהיו
מאוהר
)כגון
שבת
מטבע
הדברים
אלו
של
עוסק
חלקן
מסועפות
שובה
הגדול
ביותר,
ושבת
בסדר
המשיך
הגדול
מועד,
הלק
—
כגון:
מהדברים
בשבת
םוגית
ת
במוער
המועד(•
חול
ב ד י ק ה וביטול׳
מ ש ר ת ו ט ע ם כעיקר ,מ צ ו ו ת מ ב ט ל ו ת זו א ת זו ,מ ת נ ה על מ נ ת להחזיר .הדרשיי
מושתתות
ע ל נ י ת ו ח מ ע מ י ק ש ל הסוגיא ו ד ב ר י הראשונים ,ו ל א ח ר י ו
אםוקי
3שו׳׳ת רבי עזריאל על אורח חיים — יורה דעה )בשנת תשכ״ט( ,ספרו ,המתורגם ל ל
הקודש ,״מידות בית המקדש של הורדים במסכת מידות ובכתבי יוסף
1
ב ן
ע ו ן
מחחיי־י׳׳
בער
)בשנת תשל״ד( .קודם לכך ,בשנת תשכ״ו ,הופיעו איגרותיו בעניני ציבור,
י נ ת
פדופ .מרדכי אליאב ,בשם :אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר.
4בסוף הספר רשימה מפורטת של למעלה משלוש מאות רבנים המוזכרים בשני
השו״ת ,בציון מקום מושבם.
ח
ל ק י
12
-אגב ,מו״מ של הגהמ״ח באחת התשובות מובא ב׳ "'*
יביע אומר ,ח״ו עמי שס.
5ראה מבואו המקיף של נין המחבר ,ר׳ מאיר הילדסהיימר ,לחלק זה
6עמ׳ תי .מו״מ מעניין התנהל בינו לבין ר׳ חיים
צ ב
י
ה י ר ש
מ נ ה
,
שון
ו כ ן
י מ ר
,
לחלק הרא ־
א ב
״
ד
אונגוואי
)מחבר שו״ת אבן הבדולח( ,בדבר המגמה למכור לברון רוטשילד חלקת אדמה ב ״
מחסה״ בעיר העתיקה בירושלים .אם אין בזה שנוי מדעת הנותן )סימן רג״ב(•
50
www.daat.ac.il
ב ת י
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמעתתא אליבא דהילכתא .שפע המקורות
צורת ה ל י מ ו ד ב ב י ת מ ד ר ש ו ש ל ר ב י ע ז ר י א ל י .
מאפשר
וניתוחם
לתהות
אחר
ק ש ת ה נ ו ש א י ם הנידונים ב ת ש ו ב ו ת ר ח ב ה ביותר ,המאפיין א ו ת ם הינד,
צורת כ ת י ב ת ם התמציתית והפשטנית .בהן :תשובה מפורטת בהיתר ע ג ו נ ה ,
קדושי ט ע ו ת במשומד ,א ם יש איסור בפאר ,נ כ ר י ת ״ ל א ק ק ע ן ש י י ט ל ״ ,ה ט פ ת
דם ב ר י ת ל נ י מ ו ל ע״י משומד ,ס ד ר ה ג ט ו ש מ ו ת ג י ט י ן ,ל ע נ י ן מ ה נ ו ה ג דין
ת ל מ י ד ח כ ם בזמן הזה ,ש ל י ח ש ק נ ה ב מ ע ו ת י ו כ ר ט י ס ה ג ר ל ה א ם ז כ ה בו ה מ ש ל ח .
8
9
1 0
ב ע י ה ש ה ת ע ו ר ר ה בזמנו ,ו א ק ט ו א ל י ת ב מ י ו ח ד בדורנו ,היא ק ב י ע ת מ ע מ ד ו
ה ה ל כ ת י ש ל ח ר ש שלימדוהו ל ד ב ר ״עד שאינו נ ב ד ל מ ש א ר ב נ י אדם א ל א
ב ח ס ר ו ן הוש ה ש מ י ע ה ו ב ג מ ג ו ם ל ש ו נ ו ב ל ב ד ,א ב ל מ ד ת ש כ ל ו ו ה ב נ ת ו ב מ ש א
ו מ ת ן היא כ ש ל כ ל ב נ י ־ א ד ם הפקחים״ )סימן נ״ח( .ד ב ר י ו פ ו ר ס מ ו ב מ ק ו ר ם ,
ב ש נ ת ת ר מ ״ ו ,ב כ ת ב ה ע ת ״יידישעע פ ר ע ם ם ע ״ וגררו מו׳׳מ ה ל כ ת י בינו לבין
ר ב נ י ם שונים ,ה מ ו ב א ב ס פ ר .ל פ נ י נ ו ליבון יסודי ש ל הנושא ע ל כ ל השלכותיו.
ד ע ת ה ס ו ב ר י ם שדינו כ פ ק ח ל כ ל ד ב ר כדין מ ד ב ר ואינו ש ו מ ע )שו״ת ד ב ר י היים
מ צ א נ ז ח ״ ב אה״ע סימן ע״ב ,״ מ ל א כ ת הרש״ לר׳ יהודה ליבוש מ ל ב ו ב ,
ר׳ א ה ר ן זינגר מ מ ט ר ס ד ו ר ף ועוד( .ל ע ו מ ת ם ד ע ת ה מ ח מ י ר י ם ש ד י נ ו כשוטח,
1 1
7תוכן מפורט ביותר של הדרשות בראש הספר ,מיקל על העיון בהן.
8הנקודות הנידונות :עדות קרוב ופסול ,נאמנות ערכאות ,מסיח לפי תומו ,חשש בדדמי,
טביעות עין ,מים שאין להם סוף במקום שידוע שהלך למקום מסויים ואבד זכרו ובפרט
בזמן הזה שהשתפרו אמצעי התקשורת ,סמני הגוף והבגדים ,דיון ארוך בחשש שאלת
בגדים וכלים )סימן כ״ד( .אגב ,בתוך דבריו הוא מעיר :״ובאמת קשה מאד לסמוך על
מכתבי התעודה של שרי הצבא במלחמה כי כמה וכמה פעמים אירע שמודיעים השרים
בעצמם אח״כ טעותם שחשבו שבוי במספר הנהרגים .ואני קבצתי לי בהיותי עוד בק׳
אייזענשטאדט אחרי המלחמה בקעניגרעץ סכום לא מעט מהגודל ממכתבי היום במאורעות
^ <.
.
כאלי״•
חלרינו כי אם מצד מהיות טוב אולי טוב יותר גם בזה שלא לשנות כלל,
9מסקנתו :״בזה טי׳י׳!
לאסור״ )סימן ל״ון-
ד״ור אחו מתשובותיו )סימן ם״ח מעיר אודות חוסר הבהירות בכתיבת שמות לועזיים
1
ך
א
מ ק ו ם
ץ
(
1 0
^
ל!!"
? ש נ ד
דמ
ו ל א
ש נ
״ י י שאני נבוך בדבר זה ומי יתן ואהיה מאותן שחקרו וירשו איך
ם
' ל ו ת בלשונות האומות
ל
ז ה
ל א
ז ה
ע ת י ת י
״"י
^^"׳
1
ולא זה נמצא אצלי .וכבר העירותי פעמים ושלש איזהו
בעניו זה ויש להם פנאי יותר ממני לקנות להם מצור,
^
״״
ותופסיםיעיי־•
ע־גלא־י יעיי
.ייוביי מדת אבותינו״ ״ ,
׳ ' ״ ד י י י י י* ־ ' "
בשמות
שלא שינו את שמם
מספרים
מירושלים,
י יג
,
בכל *מי י ־י ״
,ינ
ולזרז•״.
יי״י.״ יזיור
ייייידי״ ם הימ
כ ר
יו״ר מכתיבת השמות בשמות שנתחדשו מיום ליום ,ע״י
נ
י
ל ז י
צ י 0ת
ים
ה נ ה י 1נ ן ״
מ ״ ב ו
מ מ ק
ו
ר ן
לכל תוצאותיהן ויהיה לי פנאי להקדיש לדבר
3־
,
ת פ ! 1ו ת
ה ג ו
0
11
1
או . ,ניניי• י־
ת
י ן א ל
י י
פ ש ה
0׳
ש מ ו א ל
]
״
< נ ? ו
0ו
ס
…״ ״ ״״ר במ־ר־יייח
בקביעות מידי ערב ראש חדש׳
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חייב
שאינו
כדין
ואינו
מדבר
)שעף
שומע
ז ק נ
י
ל ׳
ם
א ד ״ ר
ר
ןללף
ן
ש
דף קל׳׳ה ,וכן ד ע ת הרי״ד ב מ ב ר ג ר מווירצבורג ועוד( .דייו
ודנוהו
המבורג
א
ל
כ
ה
י
ר
ע
ב
ו
״ס
ח
מ ס פ ק ל ח ו מ ר א )מהר״ם ש י ק א ה ״ ע סימן ע״ט ,וכן מ ש מ ע משו״י*
או״ח סוף סימן פ״ג( .ר׳ עזריאל
כמקילים ומסתייע גם
פוסק
ב ד ע ת מו
ש
ע
ב ת ח ו ם זה א ש ר ח ק ר ו בענין וקבעו בוודאות שכושרו ה ש כ ל י של ה ר
א
המומחים
נעשה כבן דעת
י
ל^
ד
י
כ י
ל ד ב ר הוא כ כ ל ש א ר ב נ י אדם .עם ז א ת הוא מ ד ג י ש :״ א ב ל ד א ע ? ׳
הנ״ל ל א כ ל הרש ש נ ת ה נ ך א צ ל ם
ם
ן ן ד
ו כ
גמור
,
ל
ב ד י ק ה ב פ נ ״ ע אם הגיע ל ד ר ג ת בן ד ע ת ויש בזה קושי גדול ו א כ מ
צריך
ןי עי'י
נושא ח ש ו ב א ח ר בו דן ה מ ח ב ר )בסימן קפ״ד( הוא כ נ י ס ה בםכנד׳
יהה
ל
׳
"
ע ש י ת נ י ת ו ה " ד׳מדיבר
^
ש א ם י נ ו ת ח ת ע מ ו ד אף עינו השניה ב ס כ נ ת עוורון ״והעורון ח ש ו ב
ואת
1,
ל
ב
ע
נ
ב ז
ד
ה
כ
י ם
ש נ ד
ב ע י נ ר
ק ה
י
ה
נ
מ
י
ת
ע
צ
ח
י ק י י ם
כ
מ
א
ן
ואת
פ
ב
ך
א
ט
אמו
ם
ח
״
ן
י ב י א
הזקנים׳/
י ך י
ע ן ר ן ן
ולעומת
ל
א
מ
י
ז א ת ״אם
כי ה ו א ס ו פ ר מהיר ב כ ל עניני מו״מ״.
אינו ק ו ב ע ל פ י כ ל ל ו של
הוריו
הרופאים
שאין ס כ נ ה בניחוח,
ר ב
י
צ
ע
א
ן
ד
מ
ימצא
ק
ן
ת
ם
ו
ר
בתשובתו
ק
ע
י
ב
א
פ ר נ ס
פ
ת
ה
א
י
ה
ת
לן
ה
ח
ש
י
י
ק ו ד מ
ך
,
ישי ל ס מ ו ך ע ל י ה ם כיון ך ל א
ו
עזר
קובע שגורם
ם <
מ
ב
והיי י
איבוד פרג
א
כ
ך
י ו ן שדע
אומנותי י
מרעי
ו ל א א ת ח ז י ק איםורא ,ו ב פ ר ט ש ל ה כ נ י ס עצמו ל ס כ נ ה אינו א ל א מ ד ר ב נ ן .על יסיר
ט ע ם זה מ ו ס י ף כי וודאי איסור ד ר ב נ ן
במקום
נדחה
צריכים ק צ ת ליבון .כ מ ק ו ר ל ק ב י ע ת ו ש ה כ נ ס ת
מציין
ולכאורה
כמבואר
בסכנת
את
הרמב״ם
המדובר
שם
פרק
י״א
רק
מהלכות
בדברים
ר
ן
ע
צ
מ
צ
ה
ח
מסויימים
פ ק ו ״ נ אסור מדין
כ
ס
ה
כ
ה
שתקנו
ב ר מ ב ״ ם שם ,כגון ש ו ת ה מ מ י ם מגולים
״ונשמרתם מ א ד
ל
ו
ל
פ ק ו ח נפש.
נ
אי
ה
,
חכמים
וכדומה•• /אך
5
לנפשותיכם״ /
דברים
א ל א מדרבגז׳
נ ו
ן ש ן
א
״
ו
סוף
ע
לחתרחק
להכניס
א מ נ ם יש
מ
ח " י
מ ד ,ם
עצמו
להדג
י ש
12נראה שלפחות פעם אחת נהג כך הלכה למעשה .ראה ״הלבנון״ שנה שמינית )חרל״ב(
גליון כ״ד:
״באלה הימים
ס ד ר
ק ד ו ש י ן
ה ר ך
״
)בשמיעה ודבור( שנשא חרשת ,ושניהם התחנכו
מ ו ה ך
ג
ב י
ב
ת
״
ע
ה ס פ ר
ה י ל ך ע ס ה י י מ ע ר
א
ש
ר
ב ב ר
לי
נ
ז
״י
לחרש
ללמד י ע
״
ותבונה ומלאכת הכתיבה ע״י אותות וסימנים .מורה בית הספר הנז׳ היה גם הוא
ב ע ת
הנשואין והוא הורה ברמיזה להחרשים קדושת הנשואין בין איש לאשה ,וכל
מ י ר
הקדושין אשר עשה הרה״ג הנז׳ ׳׳.
13בעצם השאלה אם חייבים לחוש לחיי שעה של חולה במקום שיתכן ויש תקוה שיתרפא׳
ראה :שו״ת שבות יעקב ח״ג סימן ע״ה ,שו״ת בנין ציון סימן קי״א ,שו״ת אחיצזי
מ
יו״ד סימן ט״ז אות ו ,משפט כהן סימן קמ״ד אות ג ,ועוד .וראה דרכי תשובה סי ז
קנ״ה אות ב שמביא מחדושי הרשב״ץ לכתובות ח ע״א שדן בזה ,וכתב שכבר נתפשט
המנהג שעושים ניתוח ורפואות לחולים מסוכנים אף שספק אם יועיל ואפשר שיזיק
וימות ,וכיון שדשו בו רבים שומר פתאים ד׳.
14והב״י ביו״ד סימן קט״ז כתב בתרוצו השני שגם כאן יש איסור תורה אלא שאין לוקיז
עליהם כמו שמצינו בחצי שיעור• ועיין מנחת חינוך סוף מצוד ,תקמ״ו.
15ראה ברמב״ם ובשו״ע שם בהלכה הקודמת .כך קובע בפשטות הנודע ביהולא מהח״׳י*
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ח ש ש עוורון ש ר ק
שבנידון ד י י ו ה מ ד ו ב ר
פקוח נ פ ש ממש.
ה ח ש י ב ו ה ו כמיתה,
בגדר
א ך איגו
ב ד ב ר צוואת ר׳ יהודה ה ח ס י ד ש ל א ל ע ש ו ת ש ת י חופות כ א ח ת ל א ח ואחות,
ץב
ע
ר׳
׳ י
*־
ה ח ס י
כ י ת
) ס י מ
ז
) ב
ל
^
ק
יי
׳ אש
ב ו ד א י אין צריך,
מהיות
מה
ו י
מעניין הוא ה ש י ב ו ש ש ש ו ל ב במזיד ב ת ש ו ב ו ת רביגו יהודה בן ה ר א ״ ש
תר״ו(.
הראש
פעמים
ו
עצמו
אכן מ ש ו ם
טוב
מזיק״
ל״ג( •ז.
יליז
ר
להחמיר
עפ״ר
ד ל א ה ת ק ב ל ו — ״אכן ב מ ה ש נ ע ש ה ב פ ו מ ב י ר א ו י להפיס כ ל הדעות,
אחד מצד
ג י
כ ג י ל
עזריאל
״שאין
כ״כ
במנהג
זה״ — כידוע
הוראות
י
מפני
זויף,
בשעת
בנוסה
בשעת
כובד
ובכר
הנדפס
הלימוד
אינו
נכתב
למי
יכול
סימן
בסוף
לסבול
שיוכל
בדיקת
לסבול״.
ה ש ת נ ת ה ג ם המשמעות.
הלימוד
כ ד י שישב
באימה
כ:
לפי
כתב
״וטוב
שילמוד
היד
ו צ ״ ל :״וטוב
יותר
1 7
הוא
ולפעמים
שלא
יותר
באימה
העלתה
שלא
מפני
לישב
שהנוסח
בגילוי
לישב
כובד
החום
י ר ״ י
סימן י לגבי עני שרצה להתפרנס מצידת חיות ועופות ועי״כ מכניס עצמו למקום
י י י חיות רעות ,ובכך הוא עובר על ד״ת דכתי׳ ״ונשמרתם מאד לנפשותכם״ .ע׳׳כ.
יאף שהמהרש׳׳א כתב בברכות ל״ב ע״ב שעיקר הפסוק בשכחת התורה מיירי ,כבר דחה
אותו בראיות רבות בעל התורה תמימה לדברים ו ,ט .וראה גס מנחת חינוך מצוה תקמ״ו
ובהשמטות .נוסיף לכך את ביאורו של באר הגולה בשו״ע שם בסוף הלכות חו״מ:
״הטעם שהזהירה התורה על שמירת הנפש הוא מטעם שהקב״ה ברא את העולם בחסדו
להיטיב לנבראים שיכירו גדולתו ולעבוד עבודתו בקיום מצותיו ותורתו כמו שאמר
הכתוב כל הנקרא בשמי לכבודי בראתי וכול׳ וליתן להם שכר טוב בעמלם ,והמסכן את
עצמו כאילו מואס ברצון בוראו ואינו רוצה לא בעבודתו ולא במתן שכרו ואין לך
זלזול אפקירותא יותר מזה״.
ג ד
16ראה שו״ע אבן העזר מימן ט״ב סעיף ב .הטו״ז באו״ח ריש סימן תקמ״ו מביא דעה
שאף בשבוע אחד אין לערוך שתי חופות ,וכן הובא בקצשו״ע סוף סימן קמ״ה ,וראיתו
מיעקב שנאמר אצלו ״מלא שבוע זאת״ .אך שער הציון לבעל המ״ב בסימן תקמ״ו אות
ג כתב שהשמיט דעה זו כיון שבבאורי מהרש״ל הוכיח מגמרא ערוכה שהוא ט״ם.
17אם כי להלכה נפסק בשו״ע או״ח סימן ב סעיף ו שאיטור הליכה ד׳ אמות בגילוי
ראש הוא בכל זמן ,הרי שבמקורות הקדומים מוגבל האיסור .הרמב׳׳ם הלכות דעות
פ״ה ה״ו כותב :״צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן …ולא יתגלו ראשן״ ,וכן
בהלכות תפלה פ״ד ה״ה כותב :״ולא יעמוד בתפילה …ולא בראש מגולה״ — .הטעם
כדי שישב באימה יותר״ ,שכסוי הראש משרה יראת שמים ,מקורו בקדושין ל״א ושבת קי״ח,
וראה שו״ת מהרש״ל סי׳ ע״ב .לפי הטו״ז )סימן ח ס״ק י׳׳ג( האיסור נכלל ב״ובחוקותיהם
לא תלכו״ ,ובשו״ת ח״ם )חו״מ השמטות סימן קצ״א( כתב שאחר שבא האפיפיור
התחילו להסיר הכובע ולהשתמש בעבודתם בגלוי הראש וזה מין הכנעה אצלם ,ומקודם
היה הכנעה ביחפי הרגל ,אך במרוצת הזמן נתקבל גם לאינם מאמינים בו .וראה שדי
חמד )כללים מערכת א-שי־׳ג( המביא מהספר מר ואהלות שנכון ליזהר שלא לומר
״שלום״ לאנשים היושבים בגלוי הראש כי הם ישיבו ״שלום״ ואסור להזכיר בראש
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ה ק ל .כ ב ר נ ה ג ת י ב ע צ מ י ל י ש ב ב כ ו ב ע ש ל פ ש ת ן ד ק כ ק ו פ ו צ א בעתוי*
נראה
ה ח ו ם ל צ א ת ידי כולם״ )סימן ר נ ״ ג ( .
״על
המדור
מוקדש
התורה״
בעיקרו
פסוקים
לביאור
1 8
חז״ל •
ומדרשי
מ ו ב ן ש ה ל כ י ה ר ו ח ש ל פ ע י ל ו ת א ו ת ו גאון ל ו ח ם מ ו צ א י ם א ת ביטויים ב ח ל ק זר״
לדרכו
אופיני
לפסוק
הוא פ י ר ו ש ו
הדבקים
״ואתם
אלקיכם
בד׳
כולכם
חיים
היום״ .קיימים א ר ב ע ה סוגים ש ל ה כ י ת ו ת ה ח ו ל ק ו ת ע ל ע ק ר י ה ד ת :א .הטוענים
אפשר
שאי
כלל
שהרוהניות
בגופים
תדבק
ב.
האנושיים.
הטוענים
א
כי
ף
א ם ת ת כ ן מ צ י א ו ת כזו ,הרי היא א פ ש ר י ת ר ק ל א ה ר המות .ג — .ר ק לפילוסופים
וכדומה .ד — .ר ק ל ע ת י ד ל ב א ו ל א ל ע ת הזאת .ו כ נ ג ד ם א מ ר מ ש ה ר ב נ ו ע ״
הדבקים״
״ואחם
א׳(,
)נגד
)נגד
״חיים״
ב׳(,
)נגד
״כולכם״
ד : ,
יום
״ד׳ "
ג׳(,
1 9
)נגד ד ׳ ( .
בביאוריו
הערה
הרבים
מצויות
הארות
חשובות
מפרשי
על
התנ״ך
מ ע נ י י נ ת היא בביאור ה א ב ן עזרא ע ה ״ פ ״ ל א ת ו כ ל ל א כ ל
ובכורות
בקרך
וצאנך״
)דברים
י״ב,
הא״ע
י״ז(.
כותב:
ותרגומיו•
ב ש ע ר י ו ובי׳
אמרי
״והמכחישים
כ י ה ם שנים בכורים ה א ח ד ב כ ו ר פ ט ר ר ח ם והשני ב כ ו ר עדר״ כ ר .מ ע י ר ע ל ב י
המחבר:
בפס׳
״פתרון ד ב ר י ם
אלו
כתר
בפי׳
תודה
להקראי
אהרן
שפ
האחרון
״ ל פ נ י ד׳ א ל ק י ך ת א כ ל נ ו ״ ו ז ״ ל :א ם הוא פ ט ר ר ח ם עם ה כ ה ן ד ב ר
ככור
הוא
מפירות
עדר
עם
ישראל,
ע״כ.
נראה
שהקראים
מפרשים
דכמו
י ר ש
ו
א
ם
דבכוריט
ו ר א ש י ת הגז מ ה ג י ז ה כן יותן הראשון מ ה ע ד ר ג״כ ב ג ד ר בכור .ו ע פ ״
ז
2 0
יובנו ד ב ר י א ״ ע ״ .
דרכי שלום — .אגב ,באחד מאגרותיי
מגולה אם לא במקום דחק וצורך גדול מפני
כותב ר׳ עזריאל אודות גלוי ראש בעת כהונתו בקהילת אייזנשטט :״בחדשים הראשוני
0
כשהייתי פה באו גם אצלי יראים ושלמים ,בחורים מופלגים בצדקות .אכן מהצד הזכ׳ז
חשבו שהוא כנגד כבוד א׳ הבא ממדינות אשכנז לשבת אתו עם הכובע ,ופשוט שאמרתי
להם ולא שגו״ )אגרות רע״ה ,עמ׳ כב( ,וראה גישה שונה של הרש״ר הירש בענין זרי
בשו״ת מלמד להועיל ,יו״ד סימן נ״ו.
18לעתים מובאים פירושים בשם אחרים ,כגאון מווילנא והמלבי״ם ,אשר טרם
פורםמי
)מצויינים בתוכן המפורט(.
19בפרשת אמור ,על המדרש ״תגי ד׳ חייא שבע
ש
ב ת ו ת
ת מ י מ ו ת
א י מ ת
,
ב ז מ ן
ש א
י ן ישוע
ושכניה ביניהם״ ,מזכיר את ביאור ס׳ הרוקח )סימן דצ״ה( שכוונת המדרש היא כי
א ם
חל ר״ח ניסן בשבת יחול גם פסח בשבת ,וכך תחילת המנין יהיה במוצ״ש ״ואז
השבתות
תמימות
כמששת
ימי
בראשית״.
ולסימן
נקט
המדרש
במשמרות
הכהונה
שהתחדשו מידי שבוע ,ורק אם תהיה משמרת יהויריב בשבת של ר״ח גיסן ,לפי חשביז
המשמרות ,לא יחולו משמרות ישוע ושכניה עד לאחר העצרת .ר׳ עזריאל מעיר עי׳
ביאור זה ״ולולי דמםתפינא להרהר אחר פירוש זה כי חוא חלילה כדרך הצדוקים דמיי
לנו אם חג שבועות חל ביום א׳ או לא״ .הוא עצמו מיישב את המדרש בדרך אחרת•
וראה ראב״ן סימן פ״ו שג״כ ביאר כס׳ הרוקח ,ועיין ראבי״ה על פסחים סימן תקב״ו•
20ובדומה מבאר את האבן עזרא לבראשית ל״ב ל״ג ,ע״פ ספר המבחר לקראי אדירו
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
ביאורים
ההידור
דרך
אף
מצויים
רובם
הם.
הם
ככולם
מזקני
של
המחבר ר׳ מ ש ה גליא י־ .•-ל ד ו ג מ ה :ע ח ״ פ ״ולקחו ל ט מ א מ ע פ ר ש ר פ ת ה ח ט א ת ״
)במדבר
ימי
יצאה
יאיתא
א
ט /י״ז(
בת
במדרש
מביא מהמדרש
קול
ביקש
קהלת
״וכתוב
סוד
לידע
דברי
פרה
של
אדומה
מבאר
א״ל
משה
ר׳
הקב״ה
:
למשה
נ י מגלי׳ ולא ל ך ל פ י ש מ ש ה מ ר ו מ ז ב פ ס ו ק דכתי׳ ו ל ק ח ו ל ט מ א מ ע פ ר ש ר פ ת
ההטאת
ר ״ ת משה.
ואמרה
ו כ ת ו ב יושר
ע
ואמרה
)ר״ד ,כ ״ א ע ״ ב (
יושר
ביקש קהלת
אמת״.
להיות כ מ ש ה
לא
וא״ת
נמי מרומז
שלמה
בשלמא
דברי אמת
בפסוק
משה
זה,
כסדר
לכך
ניכתב
יצאה
אבל
בת
אתה
קול
כתוב
כסדר.
י ו מ ה כי ה ד ל ק י ד ו ש ה ת ו ר ה וחחיים ,א ש ר אפיינו א ת פ ע ו ל ו ת י ו ה ר ב ו ת
מ ח ב ר השו״ת ר ב י ע ז ר י א ל ה י ל ד ס ה י י מ ר ל ד ו ר ו ולאחריו ,טמון ב ב י א ו ר ו
^
״ ״אין ל ה ל ה י ב
^
לפסוק
ב
י
ש
ר
ן ן ש י ר י ם
ה
ת
ע
ן
ף
ר
ן
א
ת
ן
ן
א
ה
ב
ה
ע
ך
ש
ת
ח
פ
ץ
:
1
ל ע ו ר י ה ל ב ב ו ת )אהבה( ב ע ב ו ר רעיון מסויים ש ע ו ל ה ב מ ח ש ב ת איש א ל א
* * * י היא ב ב ח י נ ת ״חפץ״ ש נ י ת ן להוציאו מ ה נ ח א ל הפועל ,וזהו לשוו
שתחפץ״.
ע ד
י׳יאשון.
של
פבונן
ב
'
ש
׳
א ו ר ו לפרשת מצורע ישנו תיקון חשוב לנוסח פירוש המשניות לרמב״ס
א ף הרב יוסף קאפח לא עמד עליו בהוצאתו .וז״ל הרמב׳׳ם בנזיר פ״ח מ״ב:
^9יקר דמי
•שגי וכוי התגלחת הראשונה כשנטהר מן הצרעת אחר הטבילה״ .דבר זה הוא
ג
י המפורמ
רש בכתוב ומוסכם בהלכה בלי חולק שהתגלחת קודמת לטבילה .עיון מדוקדק
״רמב״ס ר״
אוקספורד העלה שלכתחילה כתוב שם כגרסתנו ״בעד אלטבילה״ — אחר
״ אך בסוף ישנה הגהה בה נמחקה מלת ״בעד״ ,ותוקנה המלה ״קבל״ )= לפני(.
נוספת על הרמב״ם ביר החוקה ,מצויה בפרשת נשא .בהלכות סוטה פי״ג הי״ז
יש
.
לבד מטעויות כתיב אחדות אשר ר׳ עזריאל מעיר עליהן — גס מלה יתירה.
יני כתוב ״•״ואת כי שטית סומאה תחת אישך״ ,ואילו בפסוק )במדבר ה ,כ( נאמר
55
הנוסח
י ק ״ואת כי שטית תחת אישך״ .וע״ע בבאורו לויקרא י״א ,כ״א ,בו מיישב את
הנדפס שבמסכת טופריס פ״ו הלכות ד—ו ,וכן בבאורו לספרי בפרשת פנחט )כ״ח ,ח(,
בלא שיהיה צורך בתיקון הגר״א למקומות אלו.
21פירושים וחידושי תורה בהלכה ממנו ומבנו ר׳ ליב )אביו של המחבר( ,מצויים בספר.
ראה במפתח השמות.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
דרכו של רש״י בפירושו לתלמוד בבלי
דרכו
ו ע י י בפירושו לתלמוד בבלי
.״ י־י*
פרנק< היגאת םשריב ע
של
ס
מאת יינה
מאגגס .האיניברסיםה העברית .ירושלים חהל׳׳יי•
״וראש ל כ ל החיבורים ש נ ת ח ב ר ו ד ר ך
םי ~
ותשובתו
מתוך
עליו ,כ ל י
הלוחמים
אין מ ע ל ת ו
חבילי
את
לא
קושיות״.
פירושי
בה״א
זיינו
נכרת רק
כך
רש״י
ליחידים ,כי
הגדיר
יתכן
ש ל רש״י,
ישנם
להבנת
״ראש ל כ ל
מנחם
רש״י
פירוש
ולדון
החיבורים״.
נכינים
לפעמים
תירוצים
בפתיחתו
ביניהם
השונים
ל ח ל ו ק על
לאבות
ולתמיד
גדולי
ב
לניביז־
למסכת
מהוה מאז
בפירושים
אפשר
ש
ז
כילם
יכלול
המאירי
מ פ ר ש י ם אחרים,
הגמרא
ה
ס
דבריו
במלה אחת
רבינו
ל ת ל מ ו ד .אכן
הידיעה ל ת ל מ ו ד .
לגשת
עליו
ר ו
ם
י׳
ו
-י
״ < ואם רבי
הפירוש
הראשונים,
עיון
לי
פירש״י,
אב
ל
בפירושו
נראה
לפעמים
פירוש א ח ר יותר הגיוני ו ל פ ע מ י ם ישנם פירושים שיי רש״י ה נ ר א י ם ל נ ו דחוקים•
א ך כ ל זה לא פ ו ג ע ב מ ע מ ד ו ה ב ל ע ד י של פירש״־ כ פ ר ש ן ה מ ק ו ב ל
התלמוד.
״כולם
נכונים
למבין״
ציין
המאירי
ובמיה
האחרונה
ביותר ט ל
ישנו
״ילבין״
ר מ ז ב ר ו ר שפירש״י יותר מ ע מ י ק ומדויק מ מ ה ש נ ר א ה ל נ ו ב מ ב ט הראשון•
רבות
מ
נ כ ת ב ע ל פירושי רש״י ל ת ל מ ו ד ,
צ א ן
כ
לי;י
ם
ב פ
י
ר ן
~ י ו ןאף עמדי
ע ל לשונו ה מ ד ו י ק ת ו ה מ ח ו ש ב ת ,העירו על ס ת י ר ו ת בין פירושי רש״י ב מ ק ו ר י ת
שונים ואף עמדו ע ל ש ת י ק ת ו בסוגיה א ח ת ואילו בסוגיה מ ג ב י ל ה פירש ר ט ״ י
א ת הטעון פירוש .ישנם ה מ ס ב י ר י ם א ת
מהדורות
ואילו
הקשיים על ידי
ההנחה
ש ו נ ו ת ולכן יתכן שפירש״י ל מ ס כ ת א מ ס ו י מ ת א י נ ה א ל א מ ה ד ו ר א ק ר
סירש״י ל מ ס כ ת א א ה ר ת
ה נ מ צ א בידינו מ ה ו ה מ ה ד ו ר א
ע ט ל י נ ג ר ז״ל ב ע ל ערוך ל נ ר ה ס ב י ר א ת ה ס ת י ר ו ת
שונים
א צ ל מורים
ד״ר אברהם
״לתולדות
ש
י ש
״י
כתב
ברלינר
ומכאן
קיבל
פירושי רש״י״
דרך אהרת
״הסתירה״ בין
פירש״י
הסברו של רבי
)כתבים
נבחרים
יעקב
ב צ י ן ן
ה
א
ב ת ר א .ר ב י יעקב
ע
במסכתות
עטליגגר
ו
ב
ד
ה
:
ו
ד
ש ו נ ו ת ׳־.
כמובא
י למד
החוקר
במאמרי
ח״ב(.
ב ה ב נ ת פירש״י ל ת ל מ ו ד ס ל ל ד ״ ר יונה פ ר נ ק ל
ב ס פ ר ו ״דרכו
ש ל רש״י בפירושו ל ת ל מ ו ד בבלי״ .ה מ ח ב ר ,נינו של ה ר ב הנוך הכהן א ה ר נ ט ר י י
ז״ל ,ר ב ה ש ל מינכן ,ד ו ה ה ב ד ר ך כ ל ל
ההסברים המובאים
ל מ ע ל ה והוא רואה
א ת פירושו ש ל רש״י ל ת ל מ ו ד כ א ח י ד ה א ח ת ,כ מ ע ט ה ט י ב ה א ח ת ,בנין פ ר ש נ י
1שמונה דוגמאות מספרי ר׳ יעקב עמלינגר השונים )ערוך לנר ,שו״ת בגין ציון ועוח
מובאות ב״המעיך מבת תשל״ב עמ׳ ) 33—32ומשם בקיבץ רי״ע עמ׳ 05—14וראי׳
שם שרייע לא השתמש תמיד בהסבר זה ואף הוכיח במקומות רבים שיש הסבר הגיוני"
לימודי לשינויים בפירש״י.
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י י י *יגיד .ו ב נ י י ר —
ה ׳ שיטה ס ד ג ע י מ יההז־ייד ״ ^
י הבוגיה .י :י ~ י י ילדלי ״ .
ידיה אהלים ה ל ל י ס יש״י שרן הראוי
י – -יי
* לי־
כ י י להי־י רי־ייז ייי• .
יו-י
ף
ר
נ
ו
-
5
״.
7
ר ן
ס
א
ס
^ן״ו
^ ח
ר
כ
5
ר ז י
ל
ז
ז ה
.
ח
^
>
> ד ע
כ
,
^
ו ? ן ן
ד -הבי
—
ומוכיח
הגיוון ו ב מ א י ת מ ה י מ ו ת
למחקרו
כ מ ה סרגיות.
1
מר*
ף
^*
פירושי
ייזי־עי־־כן.
רש י
במהומות
הסירושיב
שונים
שבמקומות
״יא
שונים
מ י ם זה א ה זה .י נ ר א ה ב ע ל י ל ש ה מ ק ב י ל ו ת מ ו ד ע ו ת ל מ פ ר ש ״
גריעת
<א
במקריי.
י
ן
תמזבייייז
בין
במסכתות
ש ע ו ת .וכד הגיע
זאת
ע״י
דוגמאות
רבות
—
ח ו ר רש־־י ע ל ס י ר ו ש ו ת ו ר שינויים
-ע י כ י י ג ת ו ה ד י ד א ק ט י ת שי• ר ש ״ י לגייו א ת פירושו.
•סו^
י
״^_ •"
^
ף י
ההבדלים
^'^*^י
4
,
ש ל ד ״ ר יונה
הפיזור
בא
סרגקל
עי
ללמד
ב ה ו כ י ח ו שרש״י ם י ז ר א ת
אפשרות
של פירושים
שוגים
דייר•
׳ -ח ב ר
ג
ייזניז ד /
״
י ך
כ ר ג ע עי־ הי־ודד .ד ר כ י שי• ר ש ״ י ייסור א ת
הן ב ס י ג י י ת
א
. ,י
ף
י>•
• יגיה.
- -
?•י 0ר
סיר
ה
ן
^
^
ם זה י
*לכי׳
ח
^
ר
ז
ד
ס
י י
לא
י
י
י
ד
י
ג
5
׳ ׳׳
ו?ז
א
ד
כ א ן ס ת ם פיזור,
ריאה
עיון נ ו ס ף מ ר א ה
ר מ ה רש׳׳י
5
" יי
:בעניו היצאת שם ר ע על אלמגה הלוה ״שאתה משיאה שם
י י ד—
י י ב ב א מ צ י ע א קט״ו .א ״ ש א ת ה יוצא ו ג כ ג ם א צ ל ה ש ח ר י תת*
ב ס נ ה ד ר י ן כא .א מ ס ר ש רש־־י ..שתכגם ל ב י ת ר ש ח ר י ת
'
כי *
ו נ ה ח י ל ק רש־־י א ת ש ת י ה א פ ש ר י ו ת ש ל ..אתה מ ש י א ה ש ם רע״,
המל 'ל ב י ת ה אי "שהאלמנה ת כ ג ם ב ב י ת ו ש ל המלוה .דייר יוגה פ ר ג ק ל
ציין 1
על המקרים שבהם מ ו ת ר ל ה מ ם לבית
יציעא מדיבר ל :י
^לייז ד
כ ג .״ י * ? כ י ו ל כ ן מ י ב ן שרש׳-י ב ח ר ב ב א מ צ י ע א ב ד ו ג מ א ״ ש א ת ה יוצא
י י -י * — י ל ה ס ב י ר במקום מ ק ב י ל שיש עוד
^'יה׳׳ ^יי׳ י
־׳י
קו,״-1י
י למי )>9י> .מ א י ד ך ר צ ה
׳יגמא ^
״1 • " . . .א ל מ נ ה ת כ נ ס ל ב י ת המלוה•
״ ׳ ע ר ,הידועה י
^
.
י_ יג,
^
־ ייייאד
ג י
י ז ו ר
י ,ו
י א
ת
כ כ ו
ו ף
ז
ג
כ
נ
<
כ
א
5
ס
ם
כ
ן
י ג
0
ד
1
;
א
ה
י
א
ה
ע
ל
י
ע
י
ה ת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זמנה״ .ברור ש ר ש ״ י ה ל ך כאן ב ש י ט ת י ו ת ו נ מ נ ע מ ל פ ר ^
הראשון.
רש״י
לא
ב מ ק ו ם השני נ ת ן
שני מ ק ר י ם
ו ד י י ה מ ק ר ה הרגיל
נ ו ס פ י ם של
״מילה ש ל א
ואילו
בזמנה״.
~
מ ו
ג
י י מ ע במקום
ד
במקום
חבל
השלישי הוסיף
יונה
שד״ר
ר נ ?
פ
הביא ד ו ג מ א פ ש ו ט ה זו.
בם׳
המעיין
שלרש״י
״דרכו
לתלמוד
בפירושו
ימצא
הבבלי״
ר
חומר
ב
על פירושי רש״י ועל ה ש י ט ת י ו ת שבפירושיו .ומכאן ״הוכהה ל מ ח ש ב ה דידאקטית
עמוקה,
הם
ע ק ב י ת ומתמידה״
מדויקים
סוגייה
ומכוונים,
)עמ׳
אך
למקומה״ )עמ׳
.(218עיון וניתוח
הדקים
השינויים
ה ס י נ י ו ת מ ר א י ם .,שהייווניט
מראים
כיצד
כל הסבריו ,ל א הצליח ה מ ח ב ר ל ה ש י
שלם
בפירוש
חזרות
דן
המחבר
המשנה ,על
ל״דרכי
לשון
ב
פירוש
״מפרש
ע
במכלל
עמ׳
מקומות,
נקח
ועמ׳
42—41
ל
בגמרא״
לדוגמא
51
קי״״•
א
המשניות״
הקדמים ,פירושים לפי הפירוש
הבעיות.
רש״י
.(289
אך דומני ש ה מ ח ב ר לא נגע בכל ה ב ע י ו ת של פירוש
הקדיש
מתאים
עם
על
טעמי
המחבר
במסכת
את
כללי
אך
ב
נימוקי
ב
י~
:ה
הלכות
ב ת ל מ ו ד ועוד.
הראשונה
מסביר
ם
הסברים
שבפירש״י,
הראשון
המשנה
ח
ך
י
ו ד י י ל ת ל מ ו ד .אדיי
ש ב פ י ר ו ד ר ד ׳ י .פר?
במש ׳
הערה
ולא
בש
נ י
א
קמא.
בפירושיו
ודיי
פירושים״
י ר ו ה
פ
״המלה
נדירה ו א י נ ה ידועה ל ל ו מ ד
.(21אך
ב ד ב ר י ם א ל ה אין פ ת ר ו ן לכל הקשיים ש ב פ י ר ש ״ י כאן .הבי^י׳
ממשיכה
ובתלמוד
שני
י
א
המחבר
ל מ ש נ ה זו .ע ל ״מבעה״ מ פ ר ש רש״י ״מפרש בגמרא״ .ו ה מ ח ב ר מ נ מ ק א ת
ודיי:
ב
ו א ו מ ר ת ״לא הרי השור כהרי המבער .ולא הרי המבער.
זה וזה שיש בו רוח חיים ו כ ר ״ .איך
רש״י מ ס ב י ר א ת ״מבעה״
<עמ׳ 42׳
כהרי ד,הוי
א פ ש ר להבין ד ב ר י ה מ ש נ ה ב א ש י
ל מ ה רש״י ל א ר צ ה לעזור ל
ב ־ ״ מ פ ר ש בגמרא״ ?
:ו
ו ל ג ל ו ת בקיצור א ת שני הפירושים ע ל מ ב ע ה — ר ב א מ ר מ ב ע ה זה א ד ם ושהוא׳
מ ב ע ה זה שן
אמר
אפשר
ב(.
)דף ג,
באי—ידיעה
מוחלטת
על
להבין א ת המשך ד ב ר י המשנה .זה ועוד ,מ ה ר א ה
ד״ה השוד
המשנה
ראשונה
דפרשה
ו ה ב ו ר כו׳ — ״כסדר
בשור,
נאמרה
פ י ר ש ״ י זה ומקשים ש ה מ ש ך
מקובצת מובא
בשיטה
שבמשנה
תשלום
קושית
שניה
שהן
בבור״.
כתובין
בשם הרב
ו ד י י לומר
בפירוש
סדרן
במשני׳
בפרשה,
הראשונים
ה מ ש נ ה ״המבער ,ו ה ה ב ע ר ״
פירוש
״מבעה״
א י
דנים
בחרחבה
ע
ל
אינו מ ת א י ם לפירש״י•
ישעיה ש ת ל מ י ד י רש״י
כבר
הוקימו
לרש״י
מ ד ו ב ר על ת ש ל ו ם נזיקים ואילו ב ת ו ר ה פ ר ש ת השור המזיק ה ג ו ר ם לחיוב
כ ת ו ב ה א ד ר י נזקי הבור.
בשיטה מ ק ו ב צ ת מ ו ב א
תיר
ו צ ו
•מל
ר ד ׳ י על
ת ל מ י ד י ו ־ ושם הודה רש״י ״דהא׳ ד פ י ר ש ד ש נ א ן כ ס ד ר ה כ ת ו ב בפרשי׳
ל א ו דוקא״ .א מ נ ם אין זח תירוץ ״למדני״ ,א ב ל ח ש י ב ו ת ו של תירוצו של ר ש ״
על
פירושו—הוא
נעוץ
בהסברו
על
הקושי
שעמד
לפניו
בכותבו
״כסיר
שהן כ ת ו ב י ן בפרשה ,ס ד ר ן במשנה״ ונימוקו של ו ד י י היה ״משום ד ה ו ה ק ש
ליה
למה
שינה
בתחלת
המשנה
מסדר
השנוי
בסופה״.
נדמה
לי
שזה
י
י א
אהד
2ראה גם בחידושי הרשב״א ,ריש בבא קמא׳ אבל בשט׳־מ בשם ר׳ ישעיה העגין מבואי
יותר.
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היחידים
ס
׳
ר
^
^
י
י
י
ד
,,
נ
ו
ואייו
בזה
ייו־׳ס
טי
שהמחבר
במקומות
את
להסביר
מסביר
רבים
השינויים
עזרא
ה פ ס ו ק ..ממצוא
בפירושי
לפעמים מרח
הסתפק
המחבר
השונים.
א ת פירוש רש־יי
בציון י־ססר
על
שינויים
ו ד י י לגולן פירושיו.
ב״דרכי ג י י י ד
ב ת
"
'
ג י ו ו
יש
^י קי
ה ס ת כ
למעלה
ע״י דרכו של
?
•
*
כבר
ן נ י
ם
יינו
בעצמו
על
ל ת ל מ ו ד ו ח ב ל ש ד י ר יונה פ ר נ ק ל ל א עמד ע ל מ ק ו ר ח ש ו ב זד-
ר י ז י ר
*
כ
י
ו
־
ו
הידועים
שרש׳׳י
השיב
קושית
תלניידיו
בציון
כך.
) נ ח מ י ה יג>
חפצך ודבר דבר״
להסביר את
..דרכי
למשל
) ב י צ ה כז ,ב>
ואת
רש׳׳י
המחבר
במקומות
מנמק
הגידור
יונה
ד״ר
ע י איסור מ ק ח ו מ מ כ ר
להלן
פירושו
)ישעיה נח,
)שם לז.
יג(.
א(
כ ב ר עמדי
ל א ח ר ו נ י ם ע ל פירושי ר ש ״ י א ל ה ו ק ש ה ייקבל א ת נימוקו ש ל ד ״ ר יונה פ ר נ ק ל
שזה ס ת ם מ ש ו ם ״דרכי גיוון״ <עמ־
ד״ר
יביא
י א
ר
י[
יונה פ ר נ ק ל דן
דעותיהם של
כ
)ענו׳
י
•׳״ינויים׳
כאמור
.(127
בהרחבה
בין פירושי רש״י.
ב״סתירות״
הוא
ח ו ק ר י ם שונים ,כגון א״ה וייס ,א׳
ב ר ל י נ ר וא־
אפטוביצר
פתרונו—הוא:
כל
ה.סתירות׳
(286
מציע
על
מתפרשים
המחבר
רקע
את
דרכים
שלוש
״כמעט
קבועות
רש״י:…
של
הגיוון,
ס י ז ו י הפירוש ו א ח ד ו ת הסוגיה״ .כאן ה ח ז י ר ד ״ ר יונה פ ר נ ק ל ע ט ר ת פירושי רש״י
ליושנה.
)הוצאת מ ו ס ד ה ר ב קוק ,ירושלים ת ״ ש ( טען א ס ט ו ב י צ ר
ב ״ ס ס ר רש״י״
״סייושי רש״י נולדו מ ת ו ך לימודו ל ת ל מ י ד י ם על פ ה ו ה מ ל מ ד ע ל פ ה אין דרכי
ואין
הלשון
מטבע
לו
וחותם
טבועה
ואותו
קבוע
שפירשו
לשמור
את
אתמול
בלשון זה י פ ר ש ה ו היום בלימון אחרת״ .ע ד כ ד י כ ך ! יפה עשה איפרה
עגין
ד״ר יונה פ ר נ ק ל ש ד ח ה ה ס ב ר י ם ב ל ת י מ ב ו ס ס י ם כ א ל ה והעמיד ל ע ו מ ת זה א ת
ה ד י
הנפלא
וק
מתוך
אבל
אחדות
שבפירושי רש״י
דיוק
פיזור
של
אשר
הפירוש
אמנם
בין
הרבה
לגוון
מקומות
את
שונים
ביטויי
והכרח
הפירוש,
שינוי
מתור
הסוגיה.
אך ת מ ו ה ה ד ב ר ש ה מ ח ב ר לא הזכיר א ת מ א מ ר ו ש ל ה ר ב צ ב י פ ס ח פ ר נ ק
זצ״ל ב ״ ס פ ר רש״י׳׳ הנ״ל .ב מ א מ ר ״פירושים שונים בפירוש רש״י״ )שם ,עמ׳
ש ם — ש ע ב ה ז כ י ר ה ר צ פ ״ פ א ת ד ב ר י ר ד ״ ט מ מ י נ ס ק ז״ ל ב ס פ ר ו בית דוד סי׳ א
ש ה ב י א ב ש ם ר ב נ ו חיים מוולוזין ש ד ר כ ו של רש״י ״שלא ל פ ר ש שני פירושים
במקום ,ר ק ל פ ר ש כ א ן פירוש א ח ד ופירוש ה ש נ י ב מ ק ו ם א ח ר ב כ ד י ל ה ק ל
ע ל המעיין ש ל א י צ ט ר ך ל ה ט ר י ח ד ע ת ו ל ש נ י פירושים ב מ ק ו ם א ח ד ו ם מ ר ע״ז
י א ״ .והרב
^
^
ש .
כ א
י
ב ר
ל
ך
מ
ב
מ
ק
ן
מ
ם
ע
צ
ן
ל
י
ך
ה
א
ע ן ד
כ י
י
פ
ת
ש
ב ס ו ג
צ״פ פ ר נ ק הוסיף ״ולפי זה שינוי הפירוש ש ב ר ש ״ י מ מ ס כ ת ל מ ס כ ת אינו ב ג ד ר
מ
ס ת י ר ה א ל א כמו ל י ש נ א א ח ר י נ א ה נ מ צ א ב ק
א ח ד
ו ם
"
) ש ם
ע מ
׳
'
ש
ם
א
(
יי
^,!7
ש ל ד ״ ר יונה פ ר נ ק ל ק ר ו ב ה לזו ה מ ו ב א ה ע״י למדן ו פ ו ס ק מ ו ב ה ק ב״ס׳ רש״י
3
^
ש מ ? ת י
ע
ב נ י
ל
ה
מ
.
ס
פ
מ ן
.
י
י י 3ף
ה י ב
ש ל
כ ה ן
– ,א שבפסקי הלכה למעשה
ם
נתן הרצפ-פ לפעמים פסקים שונים כדי להראות שיש מקום להכרעות שמות .ואולי
ה י ת י (
^
כ ך
^
״
^
ך ר כ ן
^
^
י
ע
ל
ה ל כ ה ׳
ב ד ב ו י
כ מ ו ע
.
כ
^
ב
.
ה
מ
י
ד
מ א מ ר ן
תמוז תשכ-ו עמ׳ ) 46ושם
ה נ
.
ל
ש
ל
הר* .
פ
פ
נדפס גם
ב״ס׳ רש״י״ ,ירושלים תשמ״ז עמ׳ תע״ח והלאה.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
'יזיה ד׳
ביר הב״"׳
4
א
'
י א ד
דשנה
יאששר
ש י ב י נ ו דש רש
שני
הסירושים וכאן
־ =-־ ד י ת י:־ יעל״ שיי; בשב חים יי״נז תמיד שרי א .רעגה ך ,וראה
"אי"*׳ ר
הידביב-
,,
א נ
ו
בית הבחירה סיף שיי ג .ייא ראיתי שרירי הכסף ריז:ר .ה-:ל מיבאיס ב.כלל
ישיגיב .אף שברירי רכ־ד י<= ישיר "הכנת .סתירית־ בין דירי הרנ!ב*ם
בדיזירית ש־ניב ב.יד החזקת״.
א ס פ ק ל ר י א
קובץ אנציקלופדי ל מ ח ש ב ת היהדות
מ ל ו ק ט מגדולי המפרשים ובעלי המחשבה
כעת
הופיע
כרך ב׳
518 -
עמודים
בעריכת הרב ש .אדלר ,ציריך
המפיץ:
גיטלר רח׳ בילו 4ת ״ א
;!:
60
כ ת ב האחי
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יוגה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
ו
www.daat.ac.il
ירושלים
״בהר״ד ,רח׳ סלונים 13