חוברת ב

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך כ"ט, גיליון ב', 1989 · כרך כג, תשמ"ג

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫>‪rz‬‬

‫‪1‬‬

‫כ ד•* י*‬

‫‪ ! fz> t-1‬נ ד י י ע ד‬

‫‪*7XJJ‬‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫ב ת ‪www.hebrewbooks.org *131‬‬
‫ע״י חיים תשם׳יט‬
‫הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל — מאה שנים ל ס ג י ר ת ו ; ‪n w o n‬‬
‫כ״ז טבת תרמ״ט—תשמ״ט‬
‫תשובות‪ ,‬אגרות וכתבי יד ‪ /‬פרום׳ מרדכי ברויאר‬
‫תשובה על איסור שינויים בתפילה‬
‫‪:‬‬
‫בענין מציצה‬
‫הלכה למשה מסיגי ושיעורי חז״ל‬
‫״לפסול״ יהודים‬
‫חיוב לימוד תורה לכל בני הנעורים‬
‫בענין מסע הכלולות אהרי החתונה‬
‫פירוש לתתלת ספר בראשית‬
‫הוי חלימודים של חז״ל ‪ /‬הרב ש״ר הירש‬
‫ישראל מול הנצרות ‪ /‬יונה עמנואל‬
‫‪. . .‬‬
‫רש״ר הירש כמורה דרר לדורנו ‪ /‬פרום׳ יהודה לוי‬

‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫‪38‬‬
‫‪50‬‬

‫על דרכם של הדדי גרמניה בעת ההדשה )חמשך( ‪ /‬יצחק ברום‬

‫‪57‬‬

‫תגובות‬
‫תקומת מדינת ישראל במקורותינו ‪ /‬הרב א׳ כרמל ‪. .‬‬
‫על שיתוף הפעולה בין הרבנים במברגר והירש ‪ /‬נ׳ הלוי‬

‫בפ״ד ירושלים ט ב ת תשמ״נז‬

‫• כרף כמ‪ ,‬גליון ב‬

‫מינוי שנתי‪ :‬בישראל‪ 18.— :‬שקל‬

‫•‬

‫‪69‬‬
‫‪71‬‬

‫המחיר —‪ 6.‬שקל‬

‫ב ח ת לארץ‪ 12^ :‬דולר‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪ ,26‬ירושלים‪ ,‬טל׳ ‪288883‬‬
‫כתובת המערכת‪ :‬רה׳ צפניה‬

‫פרופ׳ מרדכי ברויאר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תשובות‪ ,‬אגרות וכתבי יד מאת הרב שמשון רפאל הירש‬
‫]המשך[‬

‫ת ש ו ב ה ע ל א י ס ו ר שינויים ב ת פ י ל ה‬
‫ת ש ו ב ה א ל ה ר ב יעקב ק ו פ ל ב מ ב ר ג ר ‪ ,‬א ב ״ ד ו ו ר מ ש‬
‫ככל הנראה הוזמנה תשובה זו על מנת להציגה לעיני הנהלת הקהלה והשלטונות‪ .‬היא‬
‫נדפסה ב״איזראעליט״ בתאריך בלתי־ידוע; תדפיס נמצא בידי המלה״ד‪ .‬תרגום חפשי‬
‫מגרמנית‪ :‬הרב יצחק לוי‪.‬‬
‫ל כ ב ו ד ה ר ב יעקב ק ו פ ל ב מ ב ר ג ר‬
‫רב הגליל בק״ק וורמש‬

‫‪1‬‬

‫מ כ ״ ת ביקשני ל ח ו ו ת ד ע ת י ע ל א ו ד ו ת השינויים ב ד ר כ י ע ב ו ד ת ד ׳ זו‬
‫ת פ י ל ה ‪ ,‬א ש ר זוממים ר א ש י ק ה ל כ ם ל ה כ נ י ס ב נ ו ס ח ה ת פ י ל ה ו ב ס ד ר י ה‬
‫המקובלים לנו מ ק ד מ ת דנא‪.‬‬
‫ב מ כ ת ב ו ת א ר מ כ ״ ת א ת השינויים‪ ,‬הן א ל ה ש ה ו ח ל ב ה ם כ ב ר ‪ ,‬הן א ל ה‬
‫ה ש מ ו ר י ם ל ה ם ב ל ב ם ל ע ת י ד ל ב א ושיוכשרו ל ב א ב ק ה ל ע ל ידי השינויים‬
‫ד ה ש ת א ‪ .‬ו א ל ה ה ם השינויים‪ :‬מ ח י ק ת פ ר ק י ם ש ל מ י ם מ ס ד ר ה ת פ י ל ה ש ע ד‬
‫ע ת ה היו ח ל ק ל א י פ ר ד מ מ נ ו ‪ ,‬כגון ח ל ק מ ב ר כ ו ת ה ש ח ר ‪ ,‬א י ז ה ו מקומן‪ ,‬פ ר ש ת‬
‫ה ק ר ב נ ו ת ‪ ,‬ו ה ו א ר ח ו ם ‪ ,‬ויבולו‪ ,‬מ ג ן א ב ו ת ‪ ,‬ח ל ק מ ב ר כ ו ת ה ה פ ט ר ה ‪ ,‬יקום‬
‫פורקן‪ ,‬פיוטים ו י ו צ ר ו ת ; וכן ביטול א מ י ר ת ת פ י ל ת ש״ע בלחש׳‪ ,‬חידושי‬
‫ד ב ר י ם ‪ ,‬כגון ה ח ל פ ת ד ב ר י ה נ ב י א ב ה פ ט ר ה ב ק ט ע י ם ו ב ר ע י ו נ ו ת עפ״י ד ע ת ם‬
‫בצירוף ב ר ב ה ל פ נ י ה ו א ח ר י ה בלשון א ש כ נ ז ‪ ,‬שינויי נ ו ס ח א ו ת כגון ״שעשני‬
‫ל ע ב ד ו ״ ; ה נ ה ג ת ת פ י ל ו ת ו ז מ י ר ו ת בלשון א ש כ נ ז ; ה ע מ ד ת ע ו ג ב ) א ו ר ג ן (‬
‫ב ב י ת ה כ נ ס ת ‪ ,‬ועוד כ ה נ ה ‪ .‬מ כ ״ ת מ ב ק ש מ מ נ י ל ח ו ו ת ד ע ת י ‪ ,‬א ם מ ו ת ר ע ל פי‬
‫ד ת ת ו ה ״ ק ועיקריה ל ש נ ו ת ו ל ח ד ש ד ב ר י ם א ל ה ‪ ,‬ו ב פ ר ט ל ה ש י ב ע ל ש א ל ו ת‬
‫אלה‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬ה א ם מ ו ת ר ל ב ט ל א ו ל ש נ ו ת ב מ ש ה ו ‪ ,‬ב ת ו כ ן א ו בלשון‪ ,‬א ת ס ד ר‬
‫ה ת פ י ל ה ה מ ק ו ב ל בידינו?‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫ראה עליו‪ :‬הרב רפאל נתן אויערבך‪ ,‬״הרב יעקב קאפיל הלוי במברגר זצ״ל״‪ ,‬המעין‪,‬‬
‫תמוז תשל״ה‪ ,‬עמ׳ ‪.11—3‬‬
‫במקום ״שלא עשני גוי״‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כ‪ .‬ה א ם ר ש א י ם א נ ו ל ה ו ס י ף ת פ י ל ו ת א ו ז מ י ר ו ת בלשון אשכנז‪ ,‬א ם‬
‫יישארו כ ל ת פ י ל ו ת י נ ו והפיוטים ע ל מ כ ו נ ם ?‬
‫ג‪ .‬ה א ם מ ו ת ר ל ה ע מ י ד ע ו ג ב ב ב י ת ה כ נ ס ת ?‬
‫א ח ר י ב ד י ק ה זהירה ו מ צ פ ו נ י ה אין בידי א ל א ל ק ב ו ע ‪:‬‬
‫ע ל פ י כ ל ה כ ל ל י ם ה ק ב ו ע י ם ועומדים‪ ,‬ה נ ו ה ג י ם ל מ ע ש ה בדין תוה׳׳ק‪,‬‬
‫א י ו אלא‪ .‬ל ה ש י ב ב ש ל י ל ה מ ו ח ל ט ת ע ל ש א ל ו ת א ל ה ‪ ,‬ויש ל ה ב ר י ז ע ל כ ל‬
‫השינויים ו ה ח י ד ו ש י ם הני׳ל ב ע ל ד ב ר י ם שאין ל ה ת י ר ם ‪.‬‬

‫לשאלה‬

‫א‬

‫ת ו ק פ ה ה מ ח י י ב ש ל ד ת ת ו ר ת נ ו מ ב ו ס ם ב ח ל ק ו ע ל ״ ד א ו ר י י ת א ׳ ‪ /‬היינו‬
‫מ צ ו ו ת ש נ י ת נ ו ל נ ו ע ל ידי מ ש ה ר ב נ ו ב ת ו ר ה מסיני‪ ,‬כגון ק ר י א ת שמע‪ ,‬ז כ י ר ת‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬ב ר כ ת התורה‪ ,‬ב ר כ ת המזון; בחלקו על ת ק נ ו ת ״מדרבנן׳‪/‬‬
‫כגון ר ו ב ו ש ל נ ו ס ח ה ת פ י ל ה ה כ ל ו ל ב ס ד ר ה ת פ י ל ו ת הרגיל‪ ,‬ה ו א ה ״ ס י ד ו ר ״‬
‫וכן ע ל ״מנהגים״‪ ,‬כגון ח ל ק מ ה ס י ד ו ר ו כ ל הפיוטים ו ה י ו צ ר ו ת וכו׳ ה כ ל ו ל י ם‬
‫ב״מחזור״ לימות החגים‪.‬‬
‫אין צ ו ר ך ל ה ו כ י ח כ א ן ש ב ל מ ה שנצטווינו מסיני א ו מ ד ר ב נ ן ח ו ב ה‬
‫עלינו לקיים ל ל א ב ל שינוי‪ .‬ל א ר ק ס ד ר י ב י ת ה כ נ ס ת ‪ ,‬א ל א כ ל ס ד ר י חיינו‬
‫ה ד ת י י ם בנויים ע ל עיקר זה‪ .‬חיינו ה ם חיים ר ק ב ש מ י ר ת מ צ ו ו ת ד׳ כ פ י‬
‫ש נ מ ס ר ו ל נ ו ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ו ש ב ע ״ פ ולפי ת ק נ ו ת וגזירות חז״ל ש ה ו ת ק נ ו‬
‫מ ת ו ק פ ה היסודי ש ל מ צ ו ת ה ת ו ר ה ״על פי ה ת ו ר ה א ש ר יורוך״ ) ר מ ב ״ ם ‪,‬‬
‫הל׳ ממרים פ״א(‪.‬‬
‫ב א ו ת ה מ י ד ה נ ת ק ב ל ו כ מ ח י י ב י ם א ו ת נ ו ‪ ,‬ע ל פי עיקרי ה ת ו ר ה ש ב כ ת ב‬
‫ושבע״פ‪ ,‬ג ם א ו ת ם ה ד ב ר י ם ש ל א נ מ ס ר ו כ מ צ ו ה מ פ י ה ג ב ו ר ה ‪ ,‬א ף ל א ת י ק נ ו ם‬
‫חז״ל‪ ,‬ה ל א ה ם מ נ ה ג י י ש ר א ל ש י ס ו ד ו ת י ה ם בקודש‪ .‬מ נ ה ג כ ז ה ה ו א ב ל דבו‪-‬‬
‫א ש ר נ ת ק ב ל ע ל ידי ק ה ל ע ד ת י ש ר א ל מ ר צ ו נ ם ‪ ,‬ג ם א ם ל א ת ו ק ן מ כ ח ס מ כ ו ת‬
‫ג ב ו ה ה יותר‪ .‬ו מ ע ת ה ‪ ,‬ב מ ו ששני ה ס ו ג י ם ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬מ צ ו ו ת ה ת ו ר ה ו ת ק נ ו ת‬
‫חז״ל‪ ,‬מ י ו ס ד י ם ו מ ו ש ר ש י ם ב ק ב ל ת ם מ ר צ ו ן ע ל ידי כ ל ל י ש ר א ל — ״קיימו‬
‫וקיבלו״ ) ש ב ת פ ח ע״א‪ ,‬ש ב ו ע ו ת ל ט ע ״ א ( ו״גמרו וקיבלו״ ) ש ב ת יד ע ״ ב ‪,‬‬
‫ע״ז ל ו ע ״ א ( — ב ך ג ם קיבלו ה ם מ ר צ ו נ ם ו מ ד ע ת ם א ת ה מ נ ה ג י ם ו ח י ו ב ם‬
‫חיוב ג מ ו ר מ צ ד ד ת ת ו ה ״ ק ‪ ,‬ו ה ם נ מ ס ר י ם כ מ צ ו ה מ ח י י ב ת מ א ב ו ת ל ב נ י ם‬
‫ו ל ב נ י ב נ י ה ם ‪ ,‬ב ת נ א י שאין ב ה ם מ ש ו ם ״ מ נ ה ג טעות״ ו ל א מ ש ו ם ״ מ נ ה ג שיש‬
‫בו איסור״‪ ,‬ו ב מ ק ו ר ם ה ם ״ מ נ ה ג ותיקין״‪ ,‬היינו ש ה נ ה י ג ו ם אישים מ ו ס מ כ י ם‬
‫) ב ב ל י פ ס ח י ם ‪ ,‬מ ד ח נ ו א י ל ך •‪ ,‬ירושלמי פ ס ח י ם פ ״ ד ה ״ א ( ‪,‬‬
‫ע ל מ נ ה ג ב ז ה נ א מ ר מ נ ה ג י ש ר א ל ת ו ר ה ה ו א וקיומו ח ו ב ה ו ב י ט ו ל ו‬
‫עבירה‪.‬‬
‫) פ ס ח י ם ירושלמי ו ב ב ל י ה נ ״ ל ; מ ס ב ת ס ו פ ר י ם פי״ד׳‪ ,‬מ ר ד כ י‬
‫ב ״ מ פ ״ ז ת ש ו ב ו ת ה ר ש ב ״ א ש כ ״ ג ; ת ש ו ב ו ת ריב״ש ל״ד‪ ,‬מ ״ ד ‪/‬‬
‫;‬

‫;‬

‫‪2‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קי״א‪ ,‬קכ״ב‪ ,‬שצ״ט‪ ,‬ת ק י ״ ב ; מהר״י קולון ט׳‪ ,‬נ״ד‪ ,‬ק מ ״ ד ; תשב׳יץ‬
‫ח״ב‪ ,‬ק ל ב ; מהר״י איםרלין יא ע ״ ב ] י [ ; ר׳ מ א י ר ב ״ ר י צ ח ק‬
‫איזנשטט‪ ,‬שו״ת פ נ י ם מ א י ר ו ת ח״ג סי׳ לא‪(.‬‬
‫א פ י ל ו א ם י ב ו א נ ב י א כ א ל י ה ו ו י ב ט ל מ נ ה ג בזה אין שומעין ל ו ) מ נ ח ו ת‬
‫ל ב ע״א‪ ,‬י ב מ ו ת ק ב ע ״ א ( ‪.‬‬
‫ולא רק מנהג שנתקדש מ ח מ ת קבלתו מדורות ראשונים או מנהג‬
‫ש נ ת פ ש ט ב כ ל ת פ ו צ ו ת ישראל‪ ,‬א ל א ג ם מ נ ה ג א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬מ נ ה ג ש ל מ ד י נ ה‬
‫א ו ש ל עיר‪ ,‬מ צ ו ה ל נ ה ו ג ע ל פיו ב א ו ת ה מ ד י נ ה א ו ב א ו ת ה עיר‪ .‬ו א פ י ל ו מ נ ה ג‬
‫כזה אינו נהוג א ל א ב ב י ת כ נ ס ת א ח ד מ כ ל ב ת י ה כ נ ס ת ש ב א ו ת ה עיר‪ ,‬יש‬
‫לקיימו ב א ו ת ו ביב״ג ל ל א כ ל שינוי ) פ ס ח י ם נ ע ״ ב ; מהרי״ק ט׳(‪ .‬ו א פ י ל ו‬
‫מ נ ה ג ה מ ק ו ם ה ז ה ס ו ת ר א ת ה מ נ ה ג ה נ ה ו ג ב כ ל ישראל‪ ,‬יש לקיימו ל ל א כ ל‬
‫שינוי‪ ,‬א ח א ם יש ליישבו א ר ב ד ו ח ק ואין ל ו מ ק ו ר א ל א ב ש י ט ת א ח ד ה פ ו ס ק י ם‬
‫ו א ף א ם ה מ נ ה ג ה נ פ ו ץ עדיף ב ה ר ב ה ‪.‬‬
‫) ת ע נ י ת כ ח ע ״ ב ; חולין יח ע ״ ב ; ש ם קטז ע ״ א ; י ב מ ו ת ט ז ;‬
‫ת ש ו ב ו ת ה ר א ״ ש ב״ו‪ ,‬א ׳ ; ריב״ש קכ״ב‪ ,‬של״ד‪ ,‬ת ק י ״ ב ; ר ד ב ״ ז‬
‫ח״א‪ ,‬ת ש ״ מ ; מ ה ר י ״ ק ט׳‪ ,‬קמ״ד‪(.‬‬
‫עיקרי הדינים ה א ל ה נוהגים ל ל א י ו צ א מן ה כ ל ל ג ם ל ג ב י מ נ ה ג י‬
‫התפילה‪ .‬בל הפוסקים מכריעים ב ש א ל ו ת של ס ד ר ונוסח התפילה על פי‬
‫ה מ נ ה ג ‪ ,‬ו ל א ר ק ע ל פ י מ נ ה ג שנפוץ ב ב ל ישראל‪ ,‬א ל א ג ם ע ל פי מ נ ה ג‬
‫ה מ ק ו ם ה מ י ו ח ד ‪ ,‬ו ה ם א ו ס ר י ם ב ה ח ל ט ב ל שינוי ב ד ר ך קיומו‪.‬‬
‫) ת ש ו ב ו ת ה ר ש ב ״ א רצ״ג‪ ,‬תס״ט‪ ,‬ת״ע‪ ,‬ל״ז‪ ,‬ש כ ״ ג ר א ״ ש ד‪ ,‬ו‬
‫כ״ו‪ ,‬א ׳ ; ריב״ש של״ד‪ ,‬ת ק י ״ ב ; ת ש ב ״ ץ ח ״ ב ב״ד ע״ב ]?[;‬
‫מהרי״ק ט׳‪ ,‬נ״ד׳‪ ,‬ש ו ״ ת פ נ י ם מ א י ר ו ת ח ״ ג םי׳ ל ״ א ; ר ד ב ״ ז‬
‫ח״ג תקל״ב׳‪ ,‬וכן ב ס פ ר י ה פ ו ס ק י ם ר מ ב ״ ם ‪ ,‬טור‪ ,‬שו״ע‪ ,‬כ ל ב ו ‪,‬‬
‫א ב ו ד ר ה ם ‪ ,‬רוקח‪ ,‬מ נ ה י ג ועוד‪(.‬‬
‫;‬

‫;‬

‫אפילו חלקים רבים של התפילה השגורה בפי־כל אינם א ל א מ כ ח‬
‫המנהג‪ .‬אמירת הלל בר״ח ו ה ד ל ק ת נרות חנוכה בביהכ״נ אינם א ל א מנהג‬
‫ו א ח ע ל פי כן מ ב ר כ י ם עליהן‪ .‬הרי ל ך ש א נ ו מכריזים עליה ב פ ו מ ב י ״ א ש ר‬
‫ק ד ש נ ו ב מ צ ו ו ת י ו וצונו״‪ ,‬היינו שהן מ צ ו ה מ פ י נ ו ת ן ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫) ת ע נ י ת ב ח ; ת ש ו ב ו ת ריב״ש קי״א‪(.‬‬
‫ו ל א ע ו ד א ל א א פ י ל ו ח ל ק י ם כ א ל ה שאין ל ה צ ד י ק ם מ צ ד ה ה ל כ ה‬
‫ש ב ת ל מ ו ד א ל א מ כ ח ה מ נ ה ג ‪ ,‬כגון ה ר ב ה פ ר ש י ו ת ו ה פ ט ר ו ת ‪ ,‬קידוש ל י ל‬
‫ש ב ת ב ב י ה כ ״ נ ועוד‪ ,‬א ה ע ל פי כן נ פ ס ק ג ם ל ג ב י ה ם ‪ :‬מ נ ה ג ש ל י ש ר א ל ת ו ר ה ‪.‬‬
‫)תשו׳ ר ש ב ״ א ת״ע‪ ,‬ל״ז‪ ,‬ש כ ״ ג ; ריב״ש ל״ד‪ ,‬מ ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ה י ו צ א מ ד ב ר י נ ו ‪ ,‬ש ל א ר ק ב ל ב י ט ו ל א ו שינוי ב ס ד ר ה ת פ י ל ה ‪ ,‬א ש ר יסודו‬
‫‪3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ ד א ו ר י י ת א א ו מ ד ר ב נ ן ‪ ,‬א ס ו ר ב ה ח ל ט ‪ ,‬א ל א א ף ביטול א ו שינוי ש ל נ ו ס ח‬
‫א ו ס ד ר ה ת פ י ל ה שאיו יסודו א ל א ב כ ח ה מ נ ה ג ס ו ת ר א ת ה ה ל כ ה ו פ ו ג ע‬
‫פ ג י ע ה ק ש ה ‪ m a‬תוה״ק‪.‬‬
‫ב ר ם ‪ ,‬נ ש א ר ל נ ו עוד ל ה ב י א ר א י ה ש ח ל ק א ח ד של נ ו ס ח ה ת פ י ל ה ‪ ,‬ה י י נ ו‬
‫הפיוטים והיוצרות‪ ,‬ה ם ב א מ ת ״ מ נ ה ג ותיקין״ ואינם מ כ ל ל ה מ נ ה ג י ם ש י ע ז‬
‫ב ה ם איסור שכוחם מוטל בספק‪ .‬בזמננו הושמעה הדעה שהפוסקים הידיעיכז‬
‫ו ה מ ק ו ב ל י ם ב י ו ת ר מ ת נ ג ד י ם ל ה ם ושאין ל ק ב ל ם ב ש ו ם אופן‪ ,‬מ פ נ י ש ה ו כ נ ם ו‬
‫ל ס ד ר ה ת פ י ל ה ״ ש ל א כדת״‪.‬‬
‫ע ל ט ע נ ה זו יש ל נ ו ל ה ש י ב ‪:‬‬
‫א‪ .‬ה ע י ק ר ה ר א ש ו ן והעליון‪ ,‬ש ע ל פיו מ ס ו ד ר י ם כ ל חיי ה מ צ ו ו ת ו ה ד ר !‬
‫בין ב צ י ב ו ר בין ביחיד‪ ,‬ה ו א ש ה ו ל כ י ם א ח ר הרוב‪ ,‬א ח ר י ר ב י ם ל ה ט ו ת ‪ ,‬ו ה ל כ ת‬
‫זו ק ו ב ע ת ל מ ע ש ה ש ד ע ת ר ו ב ה פ ו ס ק י ם היא ה מ כ ר ע ת ו ד ע ת המיעוט ב ט ל ת‬
‫ואין ל ה ת ח ש ב ב ה )חושן מ ש פ ט כ״ה‪ ,‬בי(‪.‬‬
‫ב‪ .‬א ם ה ר ו ב אינו ברור‪ ,‬א ב ל ל מ ע ש ה נוהגים ב ב ר כ א ח ת מ ש ת י‬
‫ד י ע ו ת ‪ ,‬הרי ה מ נ ה ג ה ו א ה מ כ ר י ע ו ה פ ו ס ק ע ל פי ה ד ע ה ה א ח ר ת אינו א ל *‬
‫טועה‪ .‬ל כ ן א מ ר ו ח ז ״ ל ‪ :‬כ ל מ ק ו ם ש ה ל כ ה ר ו פ פ ת בידך‪ ,‬פ ו ק חזי מ א י ע כ ‪* 7‬‬
‫ד ב ר ‪ ,‬צ א ו ר א ה כ י צ ד נ ו ה ג העם‪ .‬ו כ ן ‪ :‬שאין ה ל כ ה נ ק ב ע ת ע ד שיהיה מ נ ה ג‬
‫) ס נ ה ד ר י ן ו ע ״ א ; מ ס כ ת ס ו פ ר י ם פי״ד ה י ״ ח ; חו״מ כ״ה‪ ,‬ב ׳ ; ש״ר ש ם ( ‪.‬‬
‫ג‪ .‬ועוד‪ ,‬מ ע ו ל ם ל א ה ו ש מ ע ו ב ס פ ר י ה פ ו ס ק י ם ד ע ו ת ה ח ו ל ק ו ת ע ל‬
‫הפיוטים כ ש ל ע צ מ ם ‪ .‬כ ב ר זה כ א ל ף ש נ ה ה ם ח ל ק ש ל ת פ י ל ו ת ה מ ו ע ד י ם‬
‫ב מ ח צ י ת עם ישראל לפחות‪ ,‬והעתיקים שבהם נתחברו ב מ א ה ה ע ש י ר י ת‬
‫ו ה ח ד ש י ם ב י ו ת ר ב ת ח י ל ת ה מ א ה ה א ר ב ע עשרה‪ .‬א פ י ל ו ה פ ו ס ק י ם ש ע ר ע ר ו‬
‫ע ל ק ב ל ת ם מ צ ד ה ה ל כ ה ‪ ,‬ל א ע ר ע ר ו א ל א ע ל שילובם ב א ו ת ן ה ת פ י ל ו ת‬
‫ש א ס ו ר ל ה פ ס י ק בהן‪ .‬ו א ה ע ל פי כן ה ם ל א היו א ל א יחידים ו ד ע ת ם ב ט ל ה‬
‫ב ר ו ב ם ה מ כ ר י ע ש ל ח כ מ י י ש ר א ל עפ״י א ו ת ו ה ע י ק ר ה ר א ש ו ן ה נ ו ה ג ב פ ס י ק ת‬
‫ה ל כ ה ל מ ע ש ה ‪ .‬ר ו ב ה פ ו ס ק י ם ל א ר א ו בפיוטים ה מ ת א י מ י ם ל ר ו ח ה ח ג מ ש ו ש‬
‫ה פ ס ק ה ב ת פ י ל ה ‪ ,‬א ל א א ד ר ב ה ‪ ,‬ה ם ה ת י ר ו א ו ת ם עפ״י דין ובר נ ה ג ו ל ה ל כ ה‬
‫ולמעשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬איננו יודעים א ל א ע ל שנים מבין כ ל ה ג א ו נ י ם ו ה ר א ש ו נ י ם ש ע ר ע ר ו‬
‫כ נ ג ד א מ י ר ת פיוטים ב א מ צ ע ה ת פ י ל ה ‪ ,‬ו ה ם ה ר מ ״ ה ו ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ואולי ג ש‬
‫בה״ג‪ .‬ל ע ו מ ת ם ע ו מ ד י ם ר ב ע מ ר ם גאון‪ ,‬ר ב כ ה ן צדק‪ ,‬ר ב פ ל ט א י גאון‪ ,‬ר ׳‬
‫יוטה טוב עלם‪ ,‬ר ב ס ע ד י ה גאון‪ ,‬ר ב ה א י גאון‪ ,‬ר׳ א ל י ה ו הזקן‪ ,‬ר ב נ ו י ו נ ה ‪,‬‬
‫ר׳ קלונימוס‪ ,‬ר׳ שמעון ה ג ד ו ל ‪ ,‬ר ב נ ו ח נ נ א ל ‪ ,‬ר ב נ ו ת ם ‪ ,‬בעלי ה ת ו ס פ ו ת ‪,‬‬
‫ה ר א ב ״ ד ‪ ,‬ה ר א ״ ש ‪ ,‬ה ג ה ו ת מיימוניות‪ ,‬ה ר ש ב ״ א ה ת ש ב ״ ץ ‪ ,‬ס פ ר ה מ נ ה י ג‬
‫ו ה כ ל ב ו ‪ .‬כ ל א ל ו מ ת י ר י ם א ת שילוב הפיוטים‪.‬‬
‫) ה ג ה ו ת מיימוניות‪ ,‬ה ל ׳ ת פ י ל ה פ״ו ה ״ ג תום׳ ב ר כ ו ת יא ע ״ *‬
‫;‬

‫‪4‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגש א ל ; רא״ש‪ ,‬ב ר כ ו ת םוח‬
‫מכללתא ל י‬
‫דעת ‪-‬ד״ה‬
‫אתרע ״ א‬
‫ד״ה א ח ת ; ש ם ל ד‬
‫פ ״ ה ; ב״ח‪ ,‬א ו ״ ח ם ״ ח תשו׳ ה ר ש ב ״ א ת ם ״ ט ; ר ב נ ו יוגה ע ל‬
‫הרי״ף‪ ,‬ב ר כ ו ת פ ״ א ; מ ר ד כ י שם‪ .‬וכן מ ו ב א י ם פיוטים ב ת ו ס פ ו ת‬
‫ב ע ש ר י ם וששה מ ק ו מ ו ת בש׳׳ם‪ ,‬ד ב ר ה מ ע י ד ע ל א מ י ר ת ם ה ב ל ת י‬
‫מעורערת באמצע התפילה‪(.‬‬
‫;‬

‫ה‪ .‬ו ל ב ם ו ך מ צ ט ר פ י ם ל ש ו ר ה ח ש ו ב ה זו של ה פ ו ס ק י ם ה מ ק ו ב ל י ם‬
‫עלינו ג ם מ ח ב ר י הפיוטים ו ה י ו צ ר ו ת ב ע צ מ ם ‪ ,‬וביניהם‪ — ,‬מ ל ב ד א ל ה ש ה ז כ ר נ ו‬
‫כבר‪ ,‬ר׳ א ל י ה ו הזקן‪ ,‬ר ב ה א י גאון‪ ,‬ר ב נ ו ת ם ‪ ,‬ור׳ יוסח טוב ע ל ם —‪ ,‬גדולי‬
‫ישראל כר׳ א ל ע ז ר ה ר ו ק ח ‪ ,‬ר׳ א ל י ע ז ר ב ״ ר נתן‪ ,‬ר׳ ברור‪ ,‬ר ב נ ו ג ר ש ם מ א ו ר‬
‫הגולה‪ ,‬ר׳ י צ ח ק ב״ר מ א י ר ועוד‪.‬‬
‫א נ ו מגיעים ‪ ,‬א פ ו א ל מ ס ק נ ה ש א י נ ה נ י ת נ ת לערעור‪ ,‬ש מ נ ה ג הפיוטים‬
‫והיוצרות ל א נ כ נ ס ל א ו צ ר ת פ י ל ו ת י נ ו ש ל א כ ד ת ת ו ר ה ‪ ,‬ושאין מ ע ר ע ר י ם‬
‫עליו גדולים מבין ה פ ו ס ק י ם ה ח ש ו ב י ם ו ה מ ק ו ב ל י ם ביותר‪ ,‬ו ש ה ו א אינו מ נ ה ג‬
‫שיש צ ו ר ך ליישבו‪ ,‬ש א פ י ל ו א ז היינו חייבים לקיימו ל ל א שינוי כנ״ל‪ .‬ו ל א זו‬
‫ב ל ב ד ‪ ,‬א ל א א ד ר ב ה ‪ ,‬מ נ ה ג זה מ י ו ס ד ע ל מ ש ע נ ת ח ז ק ה ב י ו ת ר ש ל ה ל ב ה‬
‫ומקורו בגדולי י ש ר א ל ה נ מ נ י ם בין גדולי ה פ ו ס ק י ם ‪ .‬ו א ם כן ה ו א מ נ ה ג מ ו ס מ ך ‪,‬‬
‫א ש ר ר ק מ נ ה ג י ם א ח ר י ם מ ע ט י ם מגיעים ל ק ר ס ו ל י ו מ ב ח י נ ת ת ו ק פ ם וחיובם‪,‬‬
‫ומעטים עוד י ו ת ר ה ם א ל ו שעולים עליו‪ ,‬ו ה מ ב ט ל י ם א ו ת ו מ כ ח י ש י ם א ת‬
‫העיקרים א ש ר ע ל י ה ם נ ש ע נ י ם ב ל חיי ה ת ו ר ה והמצוות‪.‬‬
‫א כ ן בימי ה א ח ר ו נ י ם ה ו ש מ ע ו מ ד י פ ע ם ב פ ע ם ד ע ו ת ש ל יחידים ש ק מ ו‬
‫נ ג ד ה ו ס פ ת הפיוטים‪ ,‬א ם כי ל ר ו ב ר ק נ ג ד א מ י ר ת ם ב א מ צ ע ב ר כ ו ת ק ר י א ת‬
‫שמע‪ .‬א פ י ל ו מ ר ן ר״י ק א ר ו ב ש ו ל ח ן ערוך ) א ו ״ ח ם״ח וקי״ב( מ ת נ ג ד ל ה ם ‪,‬‬
‫ו ג ם ה ר מ ״ א אינו ח ו ל ק עליו לחלוטין ב נ ו ג ע ל א מ י ר ת ם ב ב ר כ ו ת ק״ש‪ .‬א ב ל‬
‫ע ם ז א ת מ ע י ר ה ר מ ״ א ב ה ל כ ו ת ת פ י ל ה סי׳ קי״ב ) ם ״ ב ( ‪ :‬״וכן נוהגים ב כ ל‬
‫מ ק ו ם ל א מ ר ם ״ )והכוונה ל א ו מ ר ם ב ת ו ר ח ז ר ת הש״ץ(‪ .‬וכן ה ע ו ב ד ה שאין‬
‫שמים ל ב ל פ ס ק דינו ש ל מ ר ן מהר״י ק א ר ו זה כ ש ל ו ש מ א ו ת ש נ ה נ ו ט ל ת‬
‫מ מ נ ו כ ל מ ש מ ע ו ת ל ג ב י ה ל כ ה ל מ ע ש ה ‪ .‬ו א ם כ ב ר ראינו ל ע י ל ש ב מ ק ו ם‬
‫ש ה ה ל כ ה ר ו פ פ ת מ כ ר י ע ה מ נ ה ג ‪ ,‬ק ל ו ח ו מ ר ש ד ע ה יחידה ב ז א ת ל ג ב י מ נ ה ג‬
‫מ ת ב ט ל ת לגמרי ל ע ו מ ת ד ע ת ם ש ל רוב רובם של הפוסקים המוסמכים‪.‬‬
‫ל פ י כ ך כ ל נסיון ל ה ו צ י א קטעים מ ס ד ר ה ת פ י ל ה ה מ ק ו ב ל ‪ ,‬ו ל ו א ד ק פיוט‬
‫א ח ד ‪ ,‬ו א פ י ל ו ר ק ל ה ע ב י ר ו ל מ ק ו ם א ח ר ב ס ד ר ה ת פ י ל ה ‪ ,‬נ ד ח ה ע ל ידי פ ו ס ק י ם‬
‫ב ע ל י כזמבות וחשיבות‪ .‬ועיין ב ת ש ו ב ת ו ה מ ע נ י י נ ת ב י ו ת ר ש ל הרדב״ז‪ ,‬א ח ד‬
‫ה פ ו ס ק י ם ה מ כ ר י ע י ם ב מ א ה ה ש ש עשרה‪ ,‬ח ל ק ג׳ סי׳ ל״א‪.‬‬
‫היוצא מדברינו‪ ,‬ש ה ת ש ו ב ה ל ש א ל ה א׳ ברורה‪ .‬אילו היינו מ ס כ י מ י ם‬
‫לשינויים שרוצים ל ה נ ה י ג ב ק ה ל כ ם ‪ ,‬ל א היה בזה א ל א מ ש ו ם ס ת י ר ה ג מ ו ר ה‬
‫ל ב ל העיקרים ה נ ו ש א י ם ע ל ג ב ם א ת כ ל הבנין ש ל חיי ד ת נ ו ‪ .‬ו ל א ר ק שינויים‬
‫שיוזמים א ל ו המעיזים ל פ ג ו ע ב ת ק נ ו ת חז״ל מימי א נ ש י כ נ ס ת ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬כגון‬
‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה פ ט ר ו ת ו ב ר כ ו ת ‪ ,‬א נ ו אוסרים‪ ,‬א ל א ג ם א ט ו ר ל ס ל ק ‪ ,‬ל ב ט ל א ו ל ש נ ו ת מנהגי‬
‫ת פ י ל ה ש נ ת ק ד ש ו ב א ל פ י שנים‪.‬‬

‫לשאלה‬

‫ב‬

‫מ ע ת ה נ ב ו א ל ד ו ן ב ש א ל ה ה ש נ י ה ש ל מ כ ״ ת ‪ :‬ה א ם מ ו ת ר ל ה ו ס י ף לסדר‬
‫ה ת פ י ל ה ‪ ,‬ש כ ש ל ע צ מ ה ל א ה ו כ נ ס ב ה כ ל שינוי‪ ,‬ת פ י ל ו ת ופיוטים בלשון‬
‫אשכנז ?‬
‫ב ר צ ו נ י ל ה ע י ר ב ת ח י ל ה ש ג ם ל ה ו ס י ף ת פ י ל ו ת ופיוטים בלשון הקודש‬
‫אינו ד ב ר מ ו ת ר ב כ ל מ ק ו ם ו ל ל א סייג‪ .‬ב מ י ו ח ד אין ל ה ת ע ל ם ל ע ו ל ם מן‬
‫ה ע ו ב ד ה ש ס ד ר ו נ ו ס ח ה ת פ י ל ה ה ם ד ב ר י ם ה מ ס ו ר י ם ל ר ש ו ת ה ש ל הקהלה‪,‬‬
‫אין ל ה ו ס י ף ש ו ם ת פ י ל ה ח ד ש ה ב כ ל לשון ש ה י א ל ל א ה ס כ מ ת ב ל הברי‬
‫ה ק ה ל ה ‪ .‬ת פ י ל ו ת ש ל ציבור הן‪ .‬ל ל א ה ס כ מ ת ה ק ה ל ה אין א ד ם ר ש א י אפילו‬
‫ל ע ב ו ר ל פ נ י ה ת י ב ה ‪ ,‬ו ע ל פי דין א פ י ל ו יחיד ה מ ו ח ה כ נ ג ד מינויו של ש״ץ‬
‫שומעין לו‪ ,‬בי ה ו א ש ל י ח ה צ י ב ו ר ואין א ד ם נ ע ש ה ש ל ו ח ו ב ע ל כ ו ר ח ו )או׳׳ח‬
‫נ״ג סי״ט(‪ .‬ש״ץ צריר ל ה י ו ת מ ר ו צ ה ל ע ם ‪ ,‬היינו נ ו ח ל ב ר י ו ת ומסכימים‬
‫ל ת פ י ל ת ו )רשי׳י ת ע נ י ת טז ע ״ א ( ‪ .‬ק ל ו ח ו מ ר ש א י ש אינו ר ש א י להשמיע‬
‫ד ב ר ב ש מ י ש ל א ה ס כ מ ת י עליו כלל‪ ,‬כי ב ל ה ת פ י ל ו ת ש נ ת ק ב ל ו ל ס ד ר‬
‫ה ת פ י ל ו ת שבציבור‪ ,‬נ א מ ר ו ת ב ש מ ה ש ל ה ק ה ל ה בולה‪ .‬ו א ם ר ו ב ה מ ת פ ל ל י ם‬
‫מ ב ק ש י ם ל ה נ ה י ג ב כ ח ב ב י ת ה כ נ ס ת ת פ י ל ו ת וזמירות ל מ ר ו ת מ ח א ו ת י ו של‬
‫המיעוט‪ ,‬הרי ב כ ך יוציא א ת המיעוט מן ה ת פ י ל ה ב צ י ב ו ר ו ל ב ר אין ל ו ז כ ו ת‬
‫ב ש ו ם פ נ י ם ואופן‪.‬‬
‫א כ ן י ת כ ן ש מ ו ת ר ל ר ב א ו ל ד ר ש ן ל ה ו ס י ף ו ל ו מ ר ת פ י ל ה ת ו ך כדי‬
‫ד ר ש ת ו ‪ ,‬א ב ל אין זה ד ו מ ה כ ל ל ל א מ י ר ת ת פ י ל ו ת מ ח ו ד ש ו ת ב ס ד ר ה ת פ י ל ה ‪.‬‬
‫ה ר ב ב ד ר ש ת ו אינו מ ב ט א ב ת פ י ל ה מעין זו א ל א א ת ע צ מ ו ; ל ע ו מ ת ז א ת ‪,‬‬
‫ה ו ס פ ת ת פ י ל ו ת ב צ י ב ו ר נ ו ע ד ל ה ת ו ק ף ש ל ה ת ב ט א ו ת ה ק ה ל ‪ ,‬ו ז א ת אין‬
‫ל ה ת י ר א ל א א ם כן ה ס כ י מ ו מ ר א ש כ ל בני ה ק ה ל ה ל א מ י ר ת א ו ת ם פ ר ק י‬
‫ת פ י ל ה מ ו ס פ י ם ‪ .‬ל ל א ה ס כ מ ה זו א ס ו ר ה ה ה ו ס פ ה ‪ ,‬הן ע ל ה ר ב ‪ ,‬הן ע ל ראשי‬
‫ה ק ה ל ‪ ,‬ו ס ב ר ה ה י א ש ב מ ק ר ה זה א פ י ל ו ה מ י ע ו ט הקטן ב י ו ת ר יש בידו ל מ ח ו ת‬
‫ולעכב‪.‬‬
‫א י ס ו ר ה נ ה ג ת ת פ י ל ו ת ב ת פ י ל ת ה צ י ב ו ר בלשון א ש כ נ ז ו ב כ ל ל בלשון‬
‫א ח ר ת מ ל ב ד לשון ה ק ו ד ש ש ל ה מ ק ר א ה ו כ ר ע ל ד ע ת נ ו ע ל יסוד ה א מ ו ר‬
‫ב ת ש ו ב ת נ ו ל ש א ל ה א׳‪ .‬א מ נ ם בן‪ ,‬ה מ ש נ ה ב ס ו ט ה )ז‪ ,‬א ( מ ת י ר ה ל ה ת פ ל ל‬
‫ב ב ל לשון ו ב פ ר ט בציבור‪ .‬א ו ל ם כ ב ר כ ת ב ר ב נ ו יונה ) ב ר כ ו ת פ ״ ב ( ש ה ד ב ר י ם‬
‫א מ ו ר י ם ר ק ל ג ב י מי ש א י נ ו יודע לשון ע ב ר י ת ‪.‬‬
‫ג‬

‫ו ב כ ן אין ה ל כ ה זו א מ ו ר ה א ל א ל ג ב י יחיד ה מ ת פ ל ל ע ם ה צ י ב ו ר ואינו‬

‫‪3‬‬

‫נוהג שפשט אז וחדר גם לבתי כנסת של חרדים‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יודע לשון עברית‪ .‬ר ק ל ו מ ו ת ר ל ה ת פ ל ל ב ש פ ת א מ ו ‪ ,‬שכן אין ל ה ע ל ו ת ע ל‬
‫ה ד ע ת שציבור ש ל ם ב י ש ר א ל אינו יודע לשון הקודש‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬בירושלמי ס ו ט ה ) ש ם ( הושוו ק ר י א ת ש מ ע ו ת פ י ל ה ל מ ק ר א מ ג י ל ה‬
‫ל ג ב י ה ה ל כ ה ש א ם היה יודע א ש ו ר י ת ולעז‪ ,‬אינו יוצא א ל א אשורית‪.‬‬
‫י ת ר ע ל בן‪ ,‬ע ו ב ד ה היא שאין עליה חולקין‪ ,‬ש ע ל א ח ד ב ר י ה מ ש נ ה ה ה י א‬
‫ל א ה ת פ ל ל ו ב ב ת י ה כ נ ס ת זה א ל פ י י ם ש נ ה א ל א ב ל ש ו ן ע ב ר י ת ו ב ל ש ו ן‬
‫א ר מ י ת ‪ ,‬שהן ל ש ו נ ו ת ה ק ו ד ש ש ל ה מ ק ר א ‪ ,‬ו מ כ א ן שהן ל ש ו נ ו ת ה ת פ י ל ה‬
‫ה ב ל ע ד י י ם ב ב י ת ה כ נ ס ת ‪ .‬די ב ע ו ב ד ה זו ל ה צ ה י ר ע ל ייחוד הלשון ה ע ב ר י ת‬
‫ו ה א ר מ י ת כלשון ת פ י ל ת ה צ י ב ו ר ו ע ל א י ס ו ר כ ל לשון א ח ר ת ‪ .‬א ח ע ל פי‬
‫ש ב ש א ר עניינים א נ ו א ו מ ר י ם ״ ל א ר א י נ ו א י נ ה ראיה״‪ ,‬ה ר י ל ג ב י מ נ ה ג י ם ‪,‬‬
‫ו כ ל שכן ל ג ב י מ נ ה ג ע ת י ק ו נ פ ו ץ שכזה‪ ,‬יש ג ם ב ע ו ב ד ה ה ש ל י ל י ת ש ל א‬
‫ש מ ע נ ו ו ל א ראינו ה י פ ו כ ו ש ל ד ב ר מ ש ו ם ר א י ה שאין ע ל י ה ת ש ו ב ה ) ר א ה‬
‫חו״מ ל״ז‪ ,‬כ ״ ב ; ש״ר ש ם ; יו״ד א׳(‪.‬‬
‫ו א ל יחשוב א ד ם ש ר ק ב ז מ נ נ ו נ ת ח ד ש ה ה מ צ י א ו ת ש ל א י ‪ -‬י ד י ע ת ה ל ש ו ן‬
‫ה ע ב ר י ת ‪ ,‬ב א ו פ ן ש מ ת ב ק ש ת ה נ ה ג ת ה ש ל לשון ה א ם ב ס ד ר ה ת פ י ל ה ‪ .‬ג ם‬
‫בימי ק ד ם היו ר ב י ם ש ל א היו ב ק י א י ם בלשון ה ע ב ר י ת ‪ .‬ג ד ו ל ה מזו‪ ,‬א פ ש ר‬
‫ל ה ו כ י ח ב מ י ד ה ר ב ה ש ל ו ד א ו ת שבימי ה ת ל מ ו ד ב ו ר ו ת ם ש ל ע מ י ה א ר ץ‬
‫ב ש פ ה ה ע ב ר י ת ה י ת ה ע מ ו ק ה ו נ פ ו צ ה י ו ת ר מ א ש ר א פ י ל ו בימינו‪ .‬א ח ב י מ י ה ם‬
‫ש ל ע ז ר א ה ס ו פ ר ואנשי כנה״ג‪ ,‬שייסדו א ת ס ד ר ה ת פ י ל ה ה מ ק ו ב ל בימינו‪,‬‬
‫ה י ת ה הלשון ה ע ב ר י ת ר ח ו ק ה מ א ד מ ל ה י ו ת ה ש פ ה ה מ ו ב נ ת ל כ ל ע ם ישראל‪,‬‬
‫ע ד כ ד י כ ר ש א ו ת ו ע ז ר א ה ס ו פ ר ‪ ,‬ש ח י ב ר א ת ת פ י ל ו ת י נ ו בלשון ה ע ב ר י ת ‪,‬‬
‫נ א ל ץ ל ה ו ס י ח ל ק ר י א ת ה ת ו ר ה ת ר ג ו ם א ר מ י ל מ ע ן ת ה י ה ת ו ר ת ד׳ מ ו ב נ ת‬
‫לכל‪.‬‬
‫מייסדי ת פ י ל ו ת י נ ו ע מ ד ו א פ ו א כ ב ר ב ע צ מ ם ל פ נ י ה ש א ל ה ‪ ,‬א ם ל ח ב ר ן‬
‫בלשון ה ע ב ר י ת א ו בלשון ה א ם ‪ ,‬ו ה ם ה כ ר י ע ו ל ט ו ב ת הלשון ה ע ב ר י ת ‪ .‬ו ד א י‬
‫עשו כן מ ת ו ר נימוקים כ ב ד י מ ש ק ל ‪ ,‬הן מ צ ד ע צ ם מ ה ו ת ה ת פ י ל ה בציבור‪ ,‬הן‬
‫מ צ ד מ י ב ל ו ל מ ש מ ע ו ת ה ש ל הלשון ה ע ב ר י ת ל ג ב י כ ל ל ה א ו מ ה מ ב ח י נ ה ד ת י ת ‪.‬‬
‫נימוקים א ל ה ב ו ל ט י ם ג ם לעינינו ב ב ה י ר ו ת כ ה ר ב ה ‪ ,‬ע ד ש כ ל א ד ם ש א י נ נ ו‬
‫מ ס ו נ ו ו ר מ ב ח י נ ה מ פ ל ג ת י ת חייב ל ק ו נ ן ג ם בימינו ע ל ה ע ל מ ו ת ה ש ל ה ל ש ו ן‬
‫העברית מ ת ו ך ס ד ר ה ת פ י ל ו ת כעל ה מ כ ה האנושה ביותר שהוכה קיומה‬
‫החיוני ש ל ה י ה ד ו ת ו ה א ו מ ה היהודית‪ .‬ה כ ר ע ה זו נ ש א ר ה זה א ל פ י י ם ש נ ה‬
‫ו ע ד ע ת ה ב ב ח י נ ת ה ל כ ה פ ס ו ק ה ‪ ,‬והיה ע ל י נ ו ל נ ה ו ג ע ל פיה ל ל א סייג א ח‬
‫א ל מ ל א ל א נ ת ק ד ש ה לשון ה מ ק ר א כלשון ת פ י ל ו ת י נ ו כ מ נ ה ג בן א ל פ י י ם‬
‫שנה‪ ,‬מ נ ה ג א ש ר ב ל א ו הכי א ו ס ר ל נ ו א ת ה נ ה ג ת ה ש ל כ ל לשון א ח ר ת ‪.‬‬

‫לשאלה‬

‫ג‬

‫ב א ש ר ל ש א ל ה זו‪ ,‬היינו ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב ב ת פ י ל ת הציבור‪ ,‬א י נ נ ו ר ו א י ם‬
‫כ ל א פ ש ר ו ת ל ה ת י ר ז א ת עפ״י דין ב א י ז ו צ ו ר ה שהיא‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ידוע ש ה ש מ ע ת ק ו ל ב כ ל י שיר ב ש ב ת ו ב מ ו ע ד א ס ו ר ה ל נ ו ב כ ל ה ת נ א י ם ‪.‬‬
‫כ ל היודע ש א פ י ל ו הביוונון ג ר י ד א ש ל ב ל י מ י ת ר א ו בלי נ ש י פ ה יש ב ו מ ש ו ם‬
‫א י ס ו ר ד א ו ר י י ת א ‪ ,‬חייב ל ה ו ד ו ת שאין ל ו מ ר בימינו ע ל כגון ד א ״אין א נ ו‬
‫בקיאין בעשיית בלי שיר״‪ .‬ו א פ י ל ו אין אולי ל ח ש ו ש כ ל כ ך ל ע ש י י ת כ ל י ש י ר‬
‫ל ג ב י העוגב‪ ,‬הרי ש ב כ ל ז א ת ב ר ו ר עפ״י כ ל ה ה ל כ ו ת ה נ ו ג ע ו ת ב ד ב ר ש א י ן‬
‫ל ח ל ק ב ש ו ם א ו פ ן בין כ ל י ה נ ג י נ ה השונים‪ .‬ד ב ר זה יוצא ל א ר ק מן ה כ ל ל‬
‫ש ב כ ל ת ק נ ו ת ח ז ״ ל ‪ :‬״יאמרו כ ל הםריקין אםורין וכוי‪ ,‬ל א פלוג״ ) פ ס ח י ם‬
‫ל ז ע ״ א ( ‪ ,‬א ל א מ פ נ י ש ב ר ו ר ש כ ל ה ש מ ע ת קול נגינה ב א מ צ ע ו ת כלי א ס ו ר ה‬
‫מ ש ו ם עשיית כ ל י שיר‪ ,‬א פ י ל ו אין ח ש ש כ ז ה ל ג ב י כלי מסוים‪ ,‬כגון ל ה ק י ש‬
‫ע ל ה ד ל ת וכיו״ב‪ .‬ה ט ע ם ה ו א ש ל א י ב ו א ו ב ש ו ם א ו פ ן לידי ח י ל ו ל ש ב ת‬
‫ד א ו ר י י ת א ע ל ידי תיקון כלי‪.‬‬
‫ל פ י כ ך ל א ייעלה ע ל ה ד ע ת ל ה נ ה י ג א ת ה ע ו ג ב א ל א ב א ו פ ן ה נ ז כ ר ב א ו ״ ח‬
‫של״ח‪ ,‬ב ‪ :‬ל נ ג ן ע״י נכרי ב כ ל י שיר ב ח ו פ ו ת ‪ ,‬ו ע ל ס מ ך ה כ ל ל ש ל ה י ת ר‬
‫ש ב ו ת ד ש ב ו ת ב מ ק ו ם מצוה‪ .‬א ו ל ם ג ם ז א ת נ ר א ה ל נ ו ב ג ד ר א י ס ו ר מ ו ח ל ט‬
‫מ ת ו ך השיקולים ה ב א י ם ‪:‬‬
‫א‪ .‬ה כ ל ל ש ל ה י ת ר ש ב ו ת ד ש ב ו ת ב מ ק ו ם מ צ ו ה ל א נ ת ק ב ל ע ל י ד י‬
‫ב ל ה פ ו ס ק י ם ואין ל ג ב י ו ה ל כ ה פ ס ו ק ה ב מ ו ח ל ט )או״ח ש״ז‪ ,‬ה ( ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שהקלו‬
‫הסכמה‬
‫למקר ם‬

‫ה ה י ת ר ה נ ״ ל ל נ ג ן ב ח ו פ ו ת ע״י נכרי ה ו א י ו ת ר ל י מ ו ד ז ב ו ת ע ל א ל ה‬
‫ב ד י ע ב ד ל ג ב י נ ו ה ג ש פ ר ץ בימיהם‪ ,‬א ר ב ש ו ם א ו פ ן אין בו מ ש ו ס‬
‫ל ד ב ר ל כ ת ח י ל ה וב״ש שאינו בנין א ב ל ל מ ו ד הימנו ה ל כ ה ל מ ע ש ה‬
‫אחרים‪.‬‬

‫ג‪ .‬א פ י ל ו נ ת ק ב ל ה ה י ת ר ה ל ב ה ל מ ע ש ה ‪ ,‬ב ב ר ה ו כ ח ב מ ג ן א ב ר ה ם ‪ ,‬סי׳‬
‫ש״ז‪ ,‬ה‪ ,‬ש״אין מ ד מ י ן ד ב ר ל ד ב ר בעניני השבותים״‪.‬‬
‫ד‪ .‬א פ י ל ו נ ס כ י ם ל כ ל ט ע נ ו ת י ה ם ב ה ל כ ה ‪ ,‬עדיין צ ר י כ י ם א נ ו ל ה ב י א‬
‫ר א י ה ע ל העיקר‪ ,‬והוא‪ ,‬ש ה ש מ ע ת נ ג י נ ת ה ע ו ג ב ב ש ע ת ה ת פ י ל ה מ צ ו ה ה י א‬
‫ו ל א ה פ ר ע ה ‪ .‬ע ב ו ד ת ד׳ ב י ש ר א ל צ ר י כ ה ל ה י ו ת ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ״ ת פ י ל ה ׳ ‪/‬‬
‫הווה א ו מ ר ‪ ,‬ל ד ב ר א ל ל ב ו ש ל א ד ם מ ת ו ך ד ע ת צ ל ו ל ה ‪ ,‬ו ל א ל ע ו ר ר ד מ י ו נ ו ת‬
‫ו ר ג ש ו ת ע מ ו מ י ם ע ל ידי א מ צ ע י ם מ ל א כ ו ת י י ם כגון ה ש פ ע ת המוסיקה‪ .‬ליווי‬
‫ה ת פ י ל ה ע ל ידי כ ל י א ד י ר כ ח בעוגב‪ ,‬ה מ ש ת ל ט ע ל כ ל מ ע מ ד ה ת פ י ל ה ‪,‬‬
‫מ פ ר י ע בעללל ל כ ו ו נ ה ה א מ י ת י ת ש ל ה ת פ י ל ה ל פ י ת פ י ס ת היהדות‪.‬‬
‫ה‪ .‬כ ל ה ת פ י ל ה ב צ י ב ו ר א י נ ה ־ א ל א א מ צ ע י ל ע ב ו ד ת ד׳ ה נ כ ו נ ה ‪ ,‬ש ה י א‬
‫ה ש מ י ר ה ה נ א מ נ ה ש ל מ צ ו ו ת ת ו ר ת די‪ .‬כ ל כ ו ו נ ה ש ב ל ב ו כ ל זעזוע ש ב נ פ ש‬
‫א י נ ם שקולים כ נ ג ד ה ה פ ס ד הקטן ב י ו ת ר שייגרם ל נ א מ נ ו ת נ ו ל ת ו ר ה ו ל ק י ו ם‬
‫מ צ ו ו ת י ה ע ל ידי ב ל נ ד נ ו ד ע ב י ר ה ש ה ו ת ר ה בציבור‪.‬‬
‫ל א ו ר כ ל השיקולים ה א ל ה אין מ נ ו ס מ ק ב י ע ת א י ס ו ר ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב‬
‫כ ב ר ב ש ל ב זה ש ל דיוננו‪.‬‬
‫א ו ל ם שיקול נ ו ס ח יציג ה נ ה ג ה זו ב ד ב ר שאין ה ד ע ת ס ו ב ל ת ו ב ל ל ו ע י ק ר ‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דעת ‪-‬‬
‫הרצוגו ת ב מ ק ו ם מ צ ו ה ״ מ ו כ ר ח י ם‬
‫מכללתד ש ב‬
‫״שבות‬
‫אתרל ל‬
‫א ל ה ה ט ו ע נ י ם ל ה י ת ר ע ל יסוד ה כ‬
‫ל ה ח ש י ב א ת נ ג י נ ת ה ע ו ג ב בזמן ה ת פ י ל ה כ מ צ ו ה ‪ ,‬כ ד י שיוכלו ל ה כ נ י ס א ו ת ה‬
‫ל כ ל ל הזה‪ .‬הווה אומר‪ ,‬ה ם מ ו כ ר ח י ם ל ה ח ש י ב א ת נ ג י נ ת ה ע ו ג ב ב מ ע ש ה‬
‫בעל משמעות דתית מהותית ובהשלמה ממשית לתפילה מבחינת רגשות‬
‫ה ל ב והנפש‪ .‬א ו ל ם א ם כן ה ד ב ר ‪ ,‬א ם יש כ א ן מ צ ו ה ‪ ,‬הרי ש ע ל א ח ת כ מ ה‬
‫ו כ מ ה ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב א י נ נ ה א פ ש ר י ת כ ל ל ועיקר‪ .‬כי א י כ כ ה יוכלו לקיים‬
‫מ צ ו ה ש ב ע ב ו ד ת ד׳‪ ,‬כ ב י כ ו ל ח ל ק ח ש ו ב כ ל בר ש ל ה ת פ י ל ה ‪ ,‬ע ל ידי נ כ ד י !‬
‫] ה ע ר ת שוליים‪ :‬אין צ ו ר ר ל ה ז כ י ר כ א ן שענין זה ר ח ו ק כ ר ח ו ק מ ז ר ח מ מ ע ר ב‬
‫מדין נכרי ה מ ב י א ש ו פ ר ל ת ק ו ע ב ו ואיזמל ל מ ו ל בו‪ ,‬ש כ ן ש ם מ ב י א ה נ כ ר י‬
‫א ת ה כ ל י ו ה י ש ר א ל מקיים א ת המצוה‪ .‬כיוצא ב ז ה נ כ ר י ה מ נ ג ן ב ח ו פ ה ‪ ,‬שבן‬
‫ה י ש ר א ל ה ו א שמקיים א ת ה מ צ ו ה ל ש מ ח חו״כ‪ ,‬שכן ה ו א זה ה ג ו ר ם ל ה ם א ת‬
‫ה ה נ א ה ש מ ש מ ח ת אותם‪ [.‬כ ל יהודי ב ר ד ע ת יבין ש ד ב ר ז ה ל א יתכן‪ ,‬א ל א‬
‫א ם כן נ ר צ ה ל ה ש פ י ל א ת ע ב ו ד ת ד׳ לענין ש ל ח ו כ א ו א ט ל ו ל א ‪ .‬נ ת א ר ל ע צ מ נ ו‬
‫נגינת פ ת י ח ה ש ל העוגב‪ ,‬א ש ר ת כ י ן א ת ק ה ל ה מ ת פ ל ל י ם ל ק ר א ת ה כ ו ו נ ה‬
‫הרצויה ב ת פ י ל ה ; ל א ח ר י ה נ ג י נ ת ביניים ש ת כ ל י ת ה ל ר ו מ ם א ת ה ר ג ש ו ת‬
‫וההגיגים ש ע ל ו בזמן ה ת פ י ל ה ; ולבסון* נ ג י נ ת ה ס י ו ם ש ת ס ב ם א ת ב ל צלילי‬
‫ה ה ת ע ו ר ר ו ת ה ר ו ח נ י ת ו ה ר ג ש י ת ע ל מ נ ת שבני ה ק ה ל י ת ח ז ק ו ב ה ם ב ד ר כ ם‬
‫מ ב י ת ד׳ ל ב ת י ה ם — והרי פ ח ו ת ח ש ו ב מ ב ר ל א יובל ליווי ה ת פ י ל ה ע ל ידי‬
‫כלי נגינה ל ה י ו ת ‪ ,‬א ם ב כ ל ל יש ל ה ת י ר ו ‪ ,‬ק ל ו ח ו מ ר ל ה ח ש י ב ו מצוה‪ .‬ו ע ת ה‬
‫נ ת א ר ל ע צ מ נ ו ש ב ל ז א ת יבוצע ע ל ידי נכרי‪ ,‬ו נ ש א ל א ת עצמנו‪ ,‬מ ד ו ע א פ ו א‬
‫ל א נ מ נ ה נכרי ג ם ל ה י ו ת ש״ץ א ו ד ר ש ן י הרי צלילי ה ע ו ג ב א מ ו ר י ם ל מ ל א‬
‫ת פ ק י ד שניהם‪ ,‬ל ה ש מ י ע ד ב ר י ם היוצאים מן ה ל ב כ מ ו הש״ץ ו ל ה ש מ י ע‬
‫ד ב ר י ם ה נ כ נ ס י ם א ל ה ל ב ב מ ו הדרשן‪ ,‬ושניהם — בידי נכרי י אכן‪ ,‬ה ת ס ב ו כ ת‬
‫ה ז א ת ש ב ה מ צ ו י ה כ ל ה ש א ל ה ה ז א ת היא ב ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ע ד ש ר ק ה ש ט ח י ו ת‬
‫ה מ ס ו נ ו ו ר ת ש ל שוחרי ה ר י פ ו ר מ ה והחיקוי ה מ ו ד ר נ י י ם ש ל נ ו י כ ו ל ה ה י ת ה‬
‫ל ע ו ר ר א ת העניין הזה‪ ,‬כ ל שבן ל ה ב י א א ו ת ו לידי ביצוע‪ ,‬כ פ י ש כ ב ר ק ר ה‬
‫פ ה ושם‪ .‬נ ג י נ ת ה ע ו ג ב ב ש ב ת ו ב מ ו ע ד בידי יהודי היא ע ב י ר ה •‪ ,‬נ ג י נ ת ה ע ו ג ב‬
‫בידי נכרי ה י א ק ר י ק א ט ו ר ה ! *‬

‫בל ה ד ב ר י ם ש ה ע ל י נ ו ע ד כ ה מ ו כ י ח י ם ש מ צ ד הדין אין כ ל א פ ש ר ו ת‬
‫כ ל ל ועיקר ל ה נ ה י ג ליווי ת פ י ל ו ת י נ ו ע ל ידי כלי נגינה בימי ש ב ת ומועד‪.‬‬
‫א ו ל ם ל ג ב י ה ע ו ג ב יש ל ה ב י א ב ח ש ב ו ן היבט נוסה ב ע ל מ ש ק ל ‪ .‬היה זה מ ת ו ף‬
‫ה ר ג ש ה נ כ ו נ ה מ א ד ‪ ,‬ש מ י ד כ ש ע ל ה ע ל ה פ ר ק עניין ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב ב ב י ת‬
‫י ש ר א ל ק ר א ו עליו ת ג ר ע ל יסוד ה כ ל ל ״ ל א ת ל כ ו ב ח ו ק ו ת הגוי״ ) ו י ק ר א‬
‫ב‪ ,‬בג( ו ר א ו ב ו ה נ ה ג ת יסוד ל א ־ י ה ו ד י ל ת ו ף ה ת פ י ל ה בציבור‪ .‬ו ז א ת א מ ת‬
‫ל א מ י ת ה ‪ .‬א פ י ל ו ל ש י ט ת מהרי״ק‪ ,‬שדין ח ו ק ו ת הגויים אינו נ ו ה ג א ל א ב מ נ ה ג י‬
‫זנות א ו ב ד ב ר י ם הקשורים ק ש ר כ ל ש ה ו ב פ ו ל ח ן נכרי א ו ב ד ב ר י ם שאין‬
‫כ ו ו נ ת ם ידועה ע ו ד ולכן יש ל ח ש ו ש ש מ ק ו ר ם ב א ח ד מ ש נ י ה ד ב ר י ם ה א ס ו ר י ם ‪,‬‬
‫א פ י ל ו ל ש י ט ה זו אין ל ה ת י ר ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב ל ב י ה כ ״ נ מ צ ד עיקר זה ב ד ת‬
‫‪4‬‬

‫והשוה שו״ת‪tinn‬סופר ח״ו סי׳ פד‪ ,‬ד״ה ואני אומר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תוה״ק‪ .‬ד ב ר ש פ ת י ם א ך ל מ ח ס ו ר ! ה ע ו ג ב נ ע ש ה ל כ ל י ה מ י ו ח ד ל פ ו ל ח ן‬
‫ה ב נ ס י ה הנוצרית‪ .‬ה ו א מ ש מ ש ב א ו פ ן ב ל ע ד י ל צ ו ר כ י ד ת ‪ .‬ה ו א מצוי ב כ נ ס י ו ת‬
‫ב ל ב ד ו מ ש מ ש ר ק ל צ ו ר ך ה פ ו ל ח ן ה נ ו צ ר י — ע ד בדי כך‪ ,‬שדי ב ש מ י ע ת‬
‫צ ל י ל ה ע ו ג ב ב ח צ ו ת ה ל י ל ה ב ס ב י ב ה ב ל ת י ‪ -‬י ד ו ע ה לחלוטין ל ק ב ו ע ב ו ו ד א ו ת‬
‫ג מ ו ר ה שיש כ א ן כ נ ס י ה נוצרית‪ .‬ל פ י כ ך אין ל ה כ ח י ש ב ש ו ם אופן‪ ,‬ש מ ל ב ד‬
‫ה א י ס ו ר מ ד ר ב נ ן הנ״ל‪ ,‬ה מ ו צ י א מ כ ל ל א פ ש ר ו ת א ת ה נ ג י נ ה ב כ ל י ם ב ב י ת‬
‫ה כ נ ס ת ב ש ב ת ו ת ו ב מ ו ע ד י ם ‪ ,‬הרי מ כ ח א י ס ו ר מ ד א ו ר י י ת א ש ל ״ ל א ת ל כ ו‬
‫ב ח ו ק ו ת הגוי״ כ ב ר נעולים שערי ב י ת ה כ נ ס ת ב פ נ י ה נ ה ג ת העוגב‪.‬‬
‫ס ב ו ר י ם א נ ח נ ו ש פ ס ק הדין ע ל כ ל ש ל ו ש ה נ ק ו ד ו ת ש ה ו צ ג ו לפנינו‪ ,‬ש כ ת ב נ ו‬
‫ב ת ח י ל ת דברינו‪ ,‬מ נ ו מ ק היטב ו ה ו א א מ ת ל א מ י ת ה ‪ .‬מקווים א נ ח נ ו שיעלה‬
‫ביד מ כ ״ ת ל ש כ נ ע א ת ר א ש י ק ה י ל ת ו ל ח ז ו ר ב ה ם מ מ ח ש ב ת ם ש ה י א ב פ י ר ו ש‬
‫נ ג ד הדין‪ .‬א ם יוציאו א ל ה פ ו ע ל א פ י ל ו ר ק ח ל ק ש ל ה ח י ד ו ש י ם שיזמו ל ע ש ו ת ‪,‬‬
‫ת ה י ה ז א ת ע ב י ר ה ע ל ד ת נ ו ש כ ו ח ה ג ד ו ל מ כ ו ח ם ש ל רבנים‪ ,‬פ ר נ ס י ם ובני‬
‫ה ק ה י ל ה ‪ ,‬ובן י פ ג ע ח ט א זה ב א ו ש ר ה ה א מ י ת י ש ל הקהילה‪ .‬שום יהודי ש ו מ ר‬
‫מ צ ו ו ת ל א יוכל ל ה ש ת ת ף ב ת פ י ל ה ‪ ,‬ש ב ה יונהג א פ י ל ו ר ק א ח ד מן ה ח י ד ו ש י ם‬
‫היזומים‪ .‬ב ב ר יודה ב פ ו מ ב י ב ע ק ר ו נ ו ת א מ ו נ ה ש ע ל י ה ם ה ו א חייב ל ק ד ש‬
‫שם שמים ברבים‪ .‬ל א תהיה לו ברירה א ל א להצהיר על פרישתו מציבור‬
‫ש מ א ס ‪ ,‬ע ל ידי ה נ ה ג ת ה ח י ד ו ש י ם ה א ל ה ‪ ,‬ב י ס ו ד ו ת ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ה ל ת ו ר ה‬
‫ולמצוות‪ .‬ו ד ו ו ק א מ ש ו ם כך‪ ,‬ג ם ע ל פי ה צ ד ק ה כ ל ל י ו ב מ י ו ח ד ע ל פי דין ת ו ר ה‬
‫יהיה ב ה נ ה ג ת ה ח י ד ו ש י ם ה א ל ה מ ש ו ם פ ג י ע ה ל ל א צידוק ב ס ד ר י ה ק ה י ל ה‬
‫ובזכויות ה מ ו ע נ ק ו ת ל ב ל א ח ד מ ח ב ר י ה ו ה מ ב ט י ח ו ת א ת ה פ ע ל ת ם ש ל כ ל‬
‫מ ו ס ד ו ת י ה ה ד ת י י ם ע ל פי ד ת תוה״ק‪ .‬ה ב ה נקווה שעוולה זו‪ ,‬ה נ ו ג ד ת ד ת‬
‫ודין ו ה ע ל ו ל ה ח״ו ל ה ב י א פ ו ר ע נ ו ת ע ל ה ע ד ה ‪ ,‬ל א ת י ע ש ה !‬
‫פ ר נ ק פ ו ר ט א״מ‪ 15 ,‬ביוני ‪ 858‬ו‬

‫הרב הירש‬

‫ציון ה ו א עדיין ב ג ד ר ת ל פ י ו ת ‪ ,‬ת ל ש כ ל פ י ו ת פ ו נ י ם בו‪ ,‬א ף ב ה י ו ת ו‬
‫ת ל ־ ת ל פ י ו ת ‪ ,‬וממזרח וממערב‪ ,‬מצפון ומדרום מכוונים הבנים הפזורים ש ב כ ל‬
‫א ת ר ו א ת ר א ת ע י נ י ה ם לציון ב ת פ י ל ה ‪ ,‬דזרי ב ע צ ם ה ת ו פ ע ה ה ז א ת יש מעין‬
‫ה ת ח ד ש ו ת מ ת מ ד ת ל ק ר א ת מילוי היעוד ה מ ל א ‪ .‬שוב ושוב מ ת ח ד ש ת ב נ ו‬
‫ה ה כ ר ה ‪ ,‬ש ר ק מ מ נ ה ‪ ,‬מציון‪ ,‬נ ו ב ל ל ש א ו ב א ת ה ה ת ל ה ב ו ת למילוי ח ו ב ו ת נ ו‬
‫ו א ת ה ת ק ו ה ל ע ת י ד נ ו ו א ת ד ר כ נ ו א ל ה׳‪.‬‬
‫) פ י ר ו ש ה ר ב הירש‪ ,‬ת ה ל י ם קב‪ ,‬ט ו (‬
‫‪10‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בעניין ה מ צ י צ ה‬
‫)א(‬

‫האיגרת הבאה‪ ,‬שבמקורה כתובה בשפה הגרמנית‪ ,‬הופנתה ללא ספק אל הרב ד״ר‬
‫מיכאל כאהן‪ ,‬פולדה; וראה ד״ר יעקב לוי ז״ל‪ ,‬״המציצה בפה לאור הרפואה״‪ ,‬המעין‪,‬‬
‫ניסן תשכ״ה‪ .‬האיגרת הומצאה לידינו ע״י מר אלישע מילר‪ ,‬ירושלים‪ .‬רב תודות לו‪.‬‬
‫ב ע ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט ‪28/2 88 ,‬‬
‫אדוני הנכבד‪,‬‬
‫זה ע ת ה נ ת כ ב ד ת י ב ק ב ל ת מ כ ת ב מ כ ״ ת נ״י והריני מ מ ה ר ל ה ש י ב עליו‬
‫כ ד י ש ל א א ג ר ו ם מ צ ד י ל ש ו ם השהיה‪.‬‬
‫ט ר ם ש ו ח ח ת י ע ם ב נ י ]מן ה ס ת ם ‪ ,‬ה ר ו פ א ד ״ ר מ ר ק ו ם הירש[ ו ג ם אינני‬
‫יודע א ת פ ר ט י ה ה נ ח י ו ת ]מן ה ס ת ם ‪ ,‬למוהלים[ שהציע ב כ ת ב ו ש ל ח ל מ כ ״ ת‬
‫נ״י‪ .‬א ו ל ם הריני ר ו א ה ח ו ב ה ל ע צ מ י ל ה ב י ע א ת ד ע ת י ה נ ח ר צ ת ‪ ,‬שעלינו‬
‫להצטמצם א ר ורק בהנהגת שפופרת המציצה ב ל ב ד ו ב מ ה שמותנה ב כ ך‬
‫ב א ו ר ח ישיר והכרחי‪ .‬בעיני נ ר א ה כ ל ד ב ר א ח ר — ו י ה א כ ש ל ע צ מ ו ט ו ב‬
‫כ א ש ר י ה א — כ ה פ ס ד לענין ש ה ו א ל נ ג ד עינינו‪ .‬ה ב ״ ה זיכה א ו ת נ ו ל מ צ ו א‬
‫תיקון א ו ת ו ביקשנו זמן כ ה רב‪ ,‬ו ל מ כ ״ ת נ״י ב מ י ו ח ד ח נ ן א ת ה ז כ ו ת ל ה י ו ת‬
‫ש ל י ח ל ד ב ר מ צ ו ה ר ב ה כזו‪ .‬ה ב ה ו נ ס ת פ ק ב ז ה ו נ ש ת ד ל ל ה נ ה י ג א ת ה ד ב ר‬
‫ה א ח ד ה ז ה ל פ י מ י ט ב ה ב נ ת נ ו ‪ ,‬ו ח פ ץ ד׳ בידינו יצליח‪ .‬א ל ניתן ל י ו ת ר ־ ט ו ב‬
‫ל ה י ו ת א ו י ב ו ש ל הטוב‪ ,‬א ל א נ ל ך א ח ר י ד ב ר י חז״ל ש ה ו ר ו נ ו בי אין עושין‬
‫מ צ ו ת חבילות חבילות‪.‬‬
‫יהיה רצוי לי מ א ד א ם יואיל מ כ ״ ת נ״י ל ה ט ר י ח א ת ע צ מ ו ל ב א ל כ א ן‬
‫כ ד י ש נ ו כ ל ל ד ו ן פ ה א ל פ ה ע ל ב ל ה ש א ר ו ב ם ״ ד נגיע ל ת ו צ א ו ת ר צ ו י ו ת‬
‫) ב ט ו ב ו י מ ח ל מ ע ל ת ו נ״י ש כ ת ב ת י ע ל חצי גליון ו ע ם מ ע ל ת ו נ״י ה ס ל י ח ה ( ‪.‬‬
‫ב כ ב ו ד ויקר‬
‫הירש‬

‫א ל הרב פ נ ח ס משה א ל ח נ ן ) ה י ל ה ( וקםלר‬
‫שתי האיגרות הבאות הן הלק מעזבון שרוכז בידי מר עמוס סמואל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬והומצאו‬
‫לידנו ע״י פרוס׳ רבקה הורביץ‪.‬‬
‫)א(‬
‫ב ע ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט א ״ מ יום ג׳ ה׳ ח נ כ ה ת ר ל ״ ה ל פ ״ ק‬
‫שוכ״ט ל כ ב ו ד ה ר ב ה מ ו פ ל ג ב ש ע ר י ת ו ה ״ ק מ ע ו ט ר ב ע ט ר ת‬
‫ה ח כ מ ה והיראה כש״ת מהור״ר פ נ ח ס משה אלחנן וועקםלער‬
‫נר״ו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א ל נ א יחר ל מ כ ״ ת נ״י א ש ר א ח ר ו פ ע מ י ת ש ו ב ת י ל ד ב ר י ו היקרים מיום‬
‫ד׳ פ׳ ויצא כי ל א מ צ א ת י פ נ א י ע ד ע ת ה ל ה ש ת ע ש ע ב מ כ ת ב ו ה נ כ ב ד וגם‬
‫היום ק צ ר מ צ ע הזמן מ ה ש ת ר ע ‪.‬‬
‫ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ב ה ק ד מ ת ו ל מ ש נ ה ע ל ה ל מ ״ ם א ש ר ל פ י ש ט ת דבריו ל א‬
‫ת פ ו ל ב ה מ ח ל ו ק ת כ ב ר ישב ע ל מ ד ו כ ה זו הגאו׳ ב ע ל ח ו ו ת יאיר ב ש ו ״ ת‬
‫סי׳ קצב‪ ,‬י מ ח ו ל מ ע ל ת ו נ״י לעיין ש מ ה ו י מ צ א ח ב י ל ו ת קושיות ע ל ד ב ר י ם‬
‫ה א ל ה ‪ .‬ו ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ה א ל ה ו כ מ ו כן כ ל ל ו כ ל מ ה ש ל א ב א ב פ י ר ו ש ב ת ו ר ה‬
‫ת ח ת ס ו ג ד ב ר י ס ו פ ר י ם נהיה כ ב ר זה א ר ב ע י ם ש נ ה ל צ ו ר מ כ ש ו ל ו ל א ב ן נגףז‬
‫ל פ נ י א פ י ק ו ר ס י זמננו א ש ר ש מ ח ו א ל י גיל כ א ל ו מ צ א ו ב ז ה עילה ל ה ר ו ס‬
‫יסוד כ ל ת ש ב ע ״ פ ‪ .‬ו ח ם ל י ה ל א ד ו נ נ ו ה ר מ ב ״ ם נ״ע ל ה ת ח ב ר ע ם מ ת ע ת ע י ם‬
‫ה א ל ה א ש ר מ י ל נ ו ג ד ו ל כ מ ו ה ו ו כ מ ע ט ל א ק ם כ מ ו ה ו ל כ ל ידו ה ח ז ק ה א ש ר‬
‫החזיק ב ה ת ו ה ״ ק היטב ע ד ש ל א היה נ ש א ר ס פ ק ל ש ו ם א ד ם ‪.‬‬
‫ו מ א ו ד ש מ ח ת י ל ר א ו ת א ש ר י צ א מ כ ״ ת נ״י ע ם א ח ו ז ת מ ר ע ה ו נ״י ל ה ח ל‬
‫א ת א ש ר כ ב ר ע ל ת ה ב ל ב ב ו ה ט ה ו ר זה ימים כבירים ל ה ק י ם ב י ת ל י מ ו ד‬
‫ת ו ה ״ ק ע ם י ת ר מ ד ע י ם ע ל א ד נ י ה י ר א ה ה ק ו ד מ ת ל ח כ מ ה ‪ ,‬יהי ד׳ ע מ כ ם ו פ ו ע ל‬
‫ידיכם ירצה כ א ו ו ת נ פ ש כ ם ו נ פ ש‬
‫מ כ ב ד ו ומוקירו ב ל ב ת מ י ם‬
‫הק׳ שמשון בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל הירש פ ״‬

‫פ‬

‫)ב(‬
‫האיגרת הבאה היא האיגרת שרמז עליה רשר״ה באיגרתו השניה בענייו זה אל ‪n‬‬
‫הילה וקםלר‪ ,‬שנדפסה בשו״ת ר׳ עזריאל‪ ,‬ח״א עמ׳ רמג‪.‬‬
‫ב ע ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט דמ׳ יום ג׳ כי ת ב א ת ר מ ״ ד ל פ ״ ק‬
‫שוכ״ט וישע ר ב ל כ ב ו ד ה ת ו ר נ י ו ה ר ב נ י ה מ ו פ ל ג ו ה נ כ ב ד כ ש ״‬
‫מ ה ו ר ״ ר פ נ ח ס א ל ח נ ן ו ו ע ק ם ל ע ר נ״י בק״ק ש ו ו א ב א ך יע״א‬

‫ת‬

‫זכיתי ל ד ב ר י מ כ ״ ת נ״י ה נ ח מ ד י ם ו ה נ א ו ר י ם ב ד ע ת א ש ר כ ב ד נ י מ ע כ ׳ ׳‬
‫נ״י ל ב ק ש מ מ נ י ד ע ת י ה ק ל ו ש ה א ו ד ו ת שיעורי עירובי ה ע י ר ה י א ר ל כ ו ו ן‬
‫מ ד ת ם ע ל פי מ ד ת צ ע נ ט י מ ע ט ע ר ה נ ה ו ג ה כ ע ת ‪ .‬ע ם מ כ ״ ת נ״י ה ס ל י ח ה א‬
‫יקצרון ד ב ר י ת ש ו ב ת י כי א ע פ ״ י ש ת ״ ל ה ו ט ב מ צ ב ב ר י א ת גופי ב ח ס ד ו ה ג ד ו ל‬
‫מ״מ אין כ כ ח י א ז כ ח י ע ת ה ו ל א א ו כ ל ל ה א ר י ך הן בעיון הן ב כ ת י ב ה ‪ .‬ה נ‬
‫ל ע נ ״ ד אין ם פ ק שכדין ו כ ד ת ע ש י ת ם ל ד ר ו ש א ח ר שיעור א צ ב ע בינוני ע ״‬
‫א מ צ ע י בין ה א צ ב ע ה י ו ת ר ג ד ו ל ו ה י ו ת ר קטן ש ל א י ש המצוי ל כ ם ו א‬
‫ת ח ז י ק ו ב ש י ע ו ר זה ל מ ד ו ד ב ו שיעורי ת ו ר ה שיזדמנו ל ב ם ה ל כ ה ל מ ע ש ה‬
‫ובן שיעור ה ל ח י לעירובי ע י ר כ ם אין ס פ ק ש י צ א ת ם ידי ח ו ב ת כ ם ד ה א ע ש י ת ס‬
‫מ ה ש מ ו ט ל ע ל י כ ם מדין ת ו ר ה ‪ .‬א ב ל כ מ ו כן ל ע נ ״ ד ג״כ אין ס פ ק ש ל א ת ו כ ל ו‬
‫ל ת מ ו ה א ם מ ו ר י ם א ח ר י ם ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ל א ישוו ע מ כ ם א ל א זה פ ו ח ה‬
‫ת‬

‫ם‬

‫ה‬

‫י‬

‫ם‬

‫‪12‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגי אי א פ ש ר כ ל ל ו ל א נ ת כ ו ו ן‬
‫מכללת ד ע ת‬
‫דעתי ‪ -‬קוצר‬
‫אתרד ל פ‬
‫וזה מוסיף על ה מ ד ה שמצאתם‪.‬‬
‫ב ל ל מ נ ו ת ן ת ו ר ת נ ו ב ״ ה ש י ה א ש ם מ ד ה א ח ת ק ב ו ע ה ב ה ח ל ט ל כ ״ ע לשיעורי‬
‫מ ש פ ט י תוה״ק‪ .‬ה ל א כ ל שיעורי ה ת ו ר ה עיקר י ס ו ד ם מ ד ו ת פ י ר ו ת ואיברי‬
‫א ד ם ‪ ,‬זית‪ ,‬רימון‪ ,‬שעורה‪ ,‬כ ו ת ב ת ‪ ,‬ביצה‪ ,‬א צ ב ע ‪ ,‬ט פ ח ‪ ,‬ז ר ת א מ ה וכיוצא‪,‬‬
‫ו ג ו ד ל פ י ר ו ת ו ק ו מ ת בני א ד ם א ש ר ב ה תלוי׳ מ ד ת א י ב ר י ה ם ה ם מ ש ת נ י ם‬
‫ו א י נ ם שוים ב כ ל מ ק ו ם ו ב כ ל זמן ואפי׳ שיעור בינוני ש ל ד ב ר י ם א ל ה ל א‬
‫ישוה ב כ ל ה א ר ץ ו ב כ ל דור‪ .‬ו ע ל כ ר ח ר ימצאו מ ד ו ת מ ש ו נ ו ת לשיעורי ה ת ו ר ה‬
‫ו ל ע נ ״ ד אין ב ז ה מ ג ר ע ת ל א מ ת ת ה ת ו ר ה א ל א יתרון א מ ת ת ה ‪ .‬ד ה א מ ש פ ט י‬
‫ת ו ה ״ ק כ ו ל ם ת כ ל י ת ם ר ק להיישיר עניני בני א ד ם ו כ ל שיעוריהם ה מ ס ו ר י ם‬
‫ל נ ו י ס ו ד ם ל ע נ ״ ד ב ע ר ך מ ה א ל ענין א׳ מעניני ב״א‪ .‬ל מ ש ל ב נ ״ ד ל ע נ ״ ד‬
‫ק ר ו ב מ א ו ד ששיעור ג ו ב ה מ ח י צ ה ש ת כ ל י ת ה ל ח ל ק ר ש י ו ת ב׳׳א יגדל ויקטן‬
‫כ פ י ע ר ך ג ו ב ה ם ת ם בני א ד ם ב מ ק ו ם ה ה ו א ובזמן ההוא‪ .‬ו ל א א ו כ ל ל ה א ר י ך‬
‫ע ו ד ו ג ם אין צ ו ר ך ל מ ב י נ י ם כ מ ו ת כ ם נ״י ו ה ל א ג ם בזמן א׳ ו ב מ ק ו ם א׳‬
‫ה פ י ר ו ת ו ב ״ א ל א ישוו ב ג ו ד ל ם ו ג ו ב ה ם וגם ל מ צ ו א ה א מ צ ע י ל ה ח ז י ק בשיעור‬
‫בינוני כ מ ע ט א ״ א ל צ מ צ ם שישוו בו כ ל ה מ ו ד ד י ם ו כ ב ר א מ ר ר׳ יוסי ב כ ל י ם‬
‫י״ז ו׳ וכי מי מודיעני איזהו ג ד ו ל ה ואיזהו ק ט נ ה א ל א ח ו ל ק ה כ ל ל פ י ד ע ת ו‬
‫ש ל ר ו א ה ע״ש ו ב ת ו ס פ ת א מ פ ו ר ש עוד י ו ת ר וז״ל‪ :‬א מ ר ליה ר׳ יוסי א ף א ת ה‬
‫נ ת ת שיעור לשיעורין וכי מי יודיעני איזו ג ד ו ל ה איזו ק ט נ ה א ל א ה כ ל ל פ י‬
‫ד ע ת ו ש ל ר ו א ה עכ״ל א ״ ב ל ע נ ״ ד א ף ש ו ד א י יש ל נ ו ל ע ש ו ת כ מ ו ש ע ש י ת ם‬
‫וכן ה ו ר ה ל נ ו ג״ב ת ש ב ״ ץ ב ת ש ו ב ו ת י ו ח ל ק ג׳ ל״ג מ ״ מ אין ל ת מ ו ה כי נ מ צ א ו‬
‫ה ו ר א ו ת מ ד ו ת שונים זה מ ז ה ו א ף ש ל א ישוו ב ג ו ד ל שיעוריהם א פ ש ר א ח ד‬
‫ה מ ר ב ה ו א ח ד ה מ מ ע י ט ש נ י ה ם כ א ח ד טובים וישרים ל פ י ז מ נ ם ו מ ק ו מ ם ‪.‬‬
‫ו מ ״ מ ל ב י א ו מ ר לי ב פ ר ט ב ד ו ר נ ו ה י ת ו ם ה ז ה שאין חזון נ פ ר ץ יהי‬
‫ל ע נ ״ ד ט ו ב מ א ד ש ע כ ״ פ ב מ ד י נ ה א ח ת ו ב מ ל כ ו ת א׳ ישוו ה מ ד ו ת ל פ ח ו ת‬
‫ב ת ק ו ן ה מ ק ו א ו ת והעירובין ש ה ם ענינים מ פ ו ר ם ] מ [ י ם וגלוים לעיני ב ״ א ש ל א‬
‫י א מ ר ו יש ל נ ו ת ו ר ו ת ה ר ב ה ו כ ל א ח ד ו א ח ד ת ו ר ת ו בידו‪ .‬ויהי׳ ל ע נ ״ ד ט ו ב‬
‫והגון‪ ,‬א ח ר שיהי׳ ב ר ו ר ל ה ם ש ל א יבואו ב ז ה ל ה ק ל כי א ם ל ה ח מ י ר ש ב ל‬
‫מ ד י נ ה ו כ ל מ ל כ ו ת י ת פ ס ו ב מ ד ה ה נ ה ו ג ה ביניהם מ צ ד ה מ ל כ ו ת ‪ ,‬ש י ה א א צ ב ע‬
‫ש ו ה ל צ א ל ל ה נ ה ו ג ו ט פ ח שוה ל ש ל י ש ה]?[ הנהוג‪ .‬ו כ מ ד ו מ ה לי כ פ י א ש ר‬
‫ר א י ת י ו ש מ ע ת י כ ר היו נוהגים ג״כ מ ל פ נ י ם ‪ ,‬ב ע ס ט ע ר ר י י ך ת פ ס ו ב מ ד ת‬
‫עםטרייך‪ ,‬בפרייםען ב מ ר ת פרייסען‪ ,‬וכן כ פ י א ש ר ה ב נ ת י ב ד ב ר י מ כ ״ ת היו‬
‫נ ו ה ג י ם בבייערן לענין מ ק ו א ו ת ל מ ד ו ד א צ ב ע ע ם בייערישען צ א ל ל ‪ .‬ו ב ב ו א י‬
‫ה נ ה ר א י ת י ו ג ם ש מ ע ת י מ ב נ י ת ו ר ה מ כ א ן שהיו מ ו ד ד י ם א צ ב ע ע ם צ א ל ל‬
‫ש ל מ ד ת פ ר א נ ק פ ו ר ט ‪ ,‬וזה מכוון ע ם מ ה ש ש מ ע ת ם ב ש ם ה ר ב מהו׳ זלמן‬
‫ט ר י ע ר ז צ ״ ל ו ת פ ס ת י אז ג ם אני ב מ ד ה זו‪ .‬א כ ן מ ע ת נעשינו ח ל ק מ מ ל כ ו ת‬
‫פרייסין א ם ת ב א ש א ל ה ל פ נ י ה י א ר ל מ ד ו ד י״ט ש ל ל ח י הייתי מ ו ר ה ל ה ם‬
‫ע ל פי מ ד ת פרייםען ו ע ל פי זה נ ר א ה בעיני ג ם ל כ ם טוב והגון ל מ ד ו ד ל ח י‬
‫ש ל ע י ר ו ב ש ל כ ם ע ל פי מ ד ת מ ל כ ו ת בייערן‪ .‬ו ל א א פ ו נ ה א ש ר פ ו ״ מ ש ל ב ם‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫רבה של פראנקפורט לפני פילוג הקהילה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ל א י מ א נ ו ל ע ש ו ת א ת ה ט ו ב והישר בעיני ד׳ ב פ ר ט א ש ר אין צריר ל ה ר צ א ה‬
‫ר ב ה ל ז ה ‪ .‬ו ב ז ה א צ א ב ב ר כ ת החיים ו ה ש ל ו ם ו ב ל ט ו ב ל ת ק ו פ ת ה ש נ ה ה ב ע ״ ל‬
‫כנפשו ונפש‬
‫מ כ ב ד ו ומוקירו‬
‫הק׳ שמשון בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל הירש פ ״ פ ז*י״ל‬

‫א ל ר׳ ד ו ד לוי‪ ,‬ממייסדי ה ק ה י ל ה ה ח ר ד י ת ה נ פ ר ד ת ״עץ חיים״ ב ש ט ר א ס ב ו ר ג‬
‫תורגם מגרמנית מתוך‪Imtnanuel Plato, Kunst oder Schablone in Religion :‬‬
‫‪und Religionsgesetz, Hamburg [1912], pp. 13-14.‬‬
‫פ ר א נ ק פ ו ר ט א ״ מ ‪ ,‬ו ו ב נ ו ב מ ב ר ‪884‬‬

‫ך‬

‫‪ . . .‬ב ו ו ד א י א ל ו הן נ ס י ב ו ת ב ל ת י ‪ -‬ר צ ו י ו ת ו ב ח ל ק ן א ף נ ס י ב ו ת ש א י ן‬
‫ל ה ש ל י ם עמהן‪ ,‬א ך אין ב ה ן כ ד י להבריז ע ל נ ס י ב ו ת ‪ ,‬ובייחוד ל א ע ל א נ ש י ס ‪,‬‬
‫ש ה ם ״פסולים״‪ .‬ו ב כ ל ל אין זה ד ב ר כ ל כ ך ק ל ‪ ,‬כ פ י ש ס ב ו ר י ם ה ה ד י ו ט ו ת ‪,‬‬
‫״לפסול״ ע ל פי ה ה ל כ ה א נ ש י ם ונסיבות‪ .‬ד ב ר י ם ה נ מ ס ר י ם מ פ ה ל א ו ז ן ע ל‬
‫פי ה ש מ ו ע ה ו ל א ע ל פי ע ד י ר א י ה מהימנים‪ ,‬אין ל ה ם מ ש ק ל כ ל ש ה ו ‪ .‬א י נ נ‬
‫יודע א ם ידוע ל כ ב ׳ א ל ו נ ס י ב ו ת ש ר ר ו פ ה ] ב פ ר א נ ק פ ו ר ט [ ש ע ה ש נ ו ס ד י ת‬
‫קהילתנו ה ח ר ד י ת ואני נבחרתי ל ש מ ש ב ה כרב‪ .‬מ צ ב הדברים היה ל ל *‬
‫ס פ ק ג ר ו ע ה ר ב ה י ו ת ר מ ז ה ה ש ו ר ר א צ ל כ ם עכשיו‪ ,‬ובדין הייתי יכול ל ה כ ר י ז‬
‫כי ה ש ח י ט ה ב ק ה י ל ה ה א ח ר ת פ ס ו ל ה ו ה א ו כ ל מ מ נ ה א ו ב ל נ ב ל ו ת ו ט ר פ ו ת ‪.‬‬
‫מ ע ו ל ם ל א א מ ר ת י ז א ת ‪ .‬כ ל מ ה שעשיתי‪ ,‬ת ו ך ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ק ה י ל ת נ ו ‪,‬‬
‫ל ה ק י ם שחיטה ואיטליז כ ש ר י ם ל ל א פ ק פ ו ק ‪ ,‬ו ל א ח ר מ כ ן ה צ ה ר ת י ‪ :‬״‬
‫ש ר ו צ ה ל א כ ו ל ב ש ר ב מ צ פ ו ן רגוע‪ ,‬י ק ח א ת ב ש ר ו מ ש ח י ט ת נ ו ״ — ב ז ה ה י‬
‫ד י א ז והיום‪.‬‬
‫י‬

‫מ‬

‫י‬

‫ה‬

‫א מ נ ם כב׳ היפנה ת ש ו מ ת לבי ל ב ר שבל עוד השחיטה של ה ק ה י ל ה‬
‫הגדולה ל א הוכרזה כטרפה‪ ,‬נדונה השחיטה שלכם ועמה קהילת עץ־הייבן‬
‫ש ל כ ם ל כ ל י ה ‪ .‬א י ש ל א י צ ט ע ר ע ל כ ר י ו ת ר ממני‪ ,‬א ו ל ם כ ב ׳ יבין ש ד ב ר ז ת‬
‫ל א יוכל ל ה ש פ י ע ע ל ש ו ם פ ם ק ה ל כ ה ש ל א הייתי ר ש א י ל ה ו צ י א ב ל *‬
‫ל ה ת ח ש ב עמו‪.‬‬
‫ועתה ארשה לעצמי ל פ נ ו ת לבב׳ בדברים הנכתבים מ ת ו ך ידידות ו כ ו ב ד‬
‫ר א ש כאחד‪ ,‬וברשות כב׳ א ב ק ש שהוא וחברי קהילתו יקח א ו ת ם א ל ל ב ס ‪.‬‬
‫הניחו ל כ ש ר ו ת א ו ל א י ‪ -‬ה כ ש ר ו ת של הקהילה ה א ח ר ת ומשכו ידיכם מ מ נ ה‬
‫לחלוטין‪ .‬ה ר י מ ו ידיכם ל פ נ י ד׳‪ ,‬ב נ ח ת ו ל ל א ה ת ר ג ש ו ת ‪ ,‬ל ל א ה ת ח ש ב ו ת‬
‫ב א נ ש י ם א ו ב ז ל ז ו ל ב ה ם ‪ ,‬ל ח י ו ת ר ק ל מ ע ן ד ב ר ד׳ ה מ ק ו ד ש ‪ .‬ע ש ו ב כ ו ת ו ת‬
‫מאוחדים למען קיומה של השחיטה שלבם ו ה ש ל מ ת ה במידה גדלה ו ה ו ל כ ת‬
‫ו ל מ ע ן ה ק מ ת ם וקיומם ש ל כ ל מ ו ס ד ו ת ה ת ו ר ה שעדיין ח ס ר י ם א צ ל כ ם ‪ .‬מ ל‬
‫ה ש ח י ט ה ה כ ש ר ה ד א ג ו ג ם ל ה ק מ ת ב י ת א ו כ ל ב ש ר וטוב ל מ ע ן יוכל ג ם י ה ו ד ל‬
‫ב‬

‫‪14‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ד‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫זר ה מ ת א כ ס ן ש ם ל ס ע ו ד א ת ל ב ו ב מ צ פ ו ן רגוע‪ .‬ב ס י כ ו ם ‪ :‬א ל ת ש י מ ו ל ב‬
‫כ ל ל א ל ה ק ה י ל ה ה א ח ר ת ‪ ,‬א ל א ת ע ש ו כ ל שעשוי ל ק ד ם א ת ד ב ר ד׳ ה מ ק ו ד ש‬
‫ב ק ה י ל ת כ ם ודי יהיה ע מ כ ם ויצליח כ ל ש ת ע ש ו א ר ורק ל ש ם ש מ י ם ויברך‬
‫א ת ק ה י ל ת כ ם ק ה י ל ת עץ־חיים ש ת ה י ה ל ע ץ חיים ל מ ח ז י ק י ם ב ה ‪ ,‬ל מ ע ן ייטב‬
‫ל כ ם ולבניכם אחריכם לעולם‪.‬‬
‫בכבוד ובהוקרה רבה‬
‫ה ר ב הירש‬

‫א ל ר׳ א ל י ע ז ר ל י פ מ ן פ ר י נ ס‬
‫)תרגום מגרמנית(‬
‫ל כ ב ו ד מ ע ״ כ ה ״ ה ר׳ א ל י ע ז ר ל י פ מ ן פרינם‪ ,‬א מ ש ט ר ד ם‬
‫מ ע ״ כ ה י פ נ ה א ל י א ת ה ש א ל ה ה ב א ה וביקש א ת ח ו ו ת ד ע ת י ע ל י ה ‪:‬‬
‫״האם ז א ת ח ו ב ת ם של פרנסי קהילה בישראל‪ ,‬ש ל א ח ר שהסדירו א ת‬
‫ד ב ר ל י מ ו ד ה ת ו ר ה לילדי עניים ובינוניים‪ ,‬יעשו כן ג ם ל ב נ י א מ י ד י ם < כ ל ו ם‬
‫אין ד ב ר זה ח ש ו ב ‪ ,‬א ם ל א ב מ י ד ה יתירה‪ ,‬הרי ל פ ח ו ת ב מ י ד ה שוה כ מ ו‬
‫ה ד א ג ה לעניני ב י ת ה כ נ ס ת ו ל ש א ר עניני ה ק ה י ל ה ?״‬
‫על כר א ת כ ב ד להשיב‪:‬‬
‫ה ד א ג ה ל ל י מ ו ד ה ת ו ר ה ש ל כ ל בני ה נ ע ו ר י ם ש ל ה ק ה י ל ה ‪ ,‬ל ל א ה ב ד ל‬
‫בין עשירים לעניים‪ ,‬ל א זו ב ל ב ד ש ה י א ח ל ק מן ה ח ו ב ו ת ה מ ו ט ל ו ת ע ל פ ר נ ס י‬
‫ה ק ה י ל ה ‪ ,‬א ל א ה י א ל ל א ם פ ק ע ו מ ד ת ב מ ק ו ם ה ר א ש ו ן בין ח ו ב ו ת י ה ם ו ש א ר‬
‫הענינים נ ס ו ג י ם א ח ו ר מפניה‪ .‬פ ר נ ס י ה ק ה י ל ה ש ל א עשו כ ל שהיה ב י ד ם‬
‫ל ע ש ו ת כ ד י ש כ ל ילדי הקהילה‪ ,‬עשירים ועניים‪ ,‬י ל מ ד ו ת ו ר ה כ ד ר ו ש ‪ ,‬נ מ נ ע ו‬
‫מ ל מ ל א א ת ח ו ב ת ם ‪ ,‬ש ק י ב ל ו ע ל ע צ מ ם ל פ נ י ד׳‪ ,‬בענין עליון ו מ ק ו ד ש ב י ו ת ר ‪.‬‬
‫ג ו ד ל ח ש י ב ו ת ו ש ל ענין זה ע ל פ י דין ת ו ר ה ה מ ח י י ב א ו ת נ ו ו א ת א ל ה‬
‫האחראים לניהול סדרי הקהילה א פ ש ר ל ר א ו ת במקורות ה ב א י ם ‪:‬‬
‫״מושיבין מ ל מ ד י ת י נ ו ק ו ת ב כ ל עיר ועיר‪ ,‬ו כ ל עיר שאין ב ה מ ל מ ד‬
‫ת י נ ו ק ו ת מ ח ר י מ י ם אנשי ה ע י ר ע ד שיושיבו מ ל מ ד תינוקות‪ .‬ו א ם ל א הושיבו‬
‫מ ח ר י ב י ן ה ע י ר ) ב ל ו מ ר ‪ ,‬ח ו ת ר י ם ת ח ת קיום ה ע י ר ב ע ת י ד ( ‪ ,‬שאין ה ע ו ל ם‬
‫מ ת ק י י ם א ל א מ ה ב ל פ י ה ם ש ל ת י נ ו ק ו ת ש ל ב י ת רבן״ )יורה ד ע ה ר מ ה ‪ ,‬ז(‪.‬‬
‫״חייב ] ב ל א ב [ ל ה ש כ י ר מ ל מ ד ל ב נ ו ל ל מ ד ו ‪ .‬ה ג ה ‪ :‬ובייפינן ליה ל ש כ ו ר‬
‫ל ב נ ו מ ל מ ד ו א ם אינו ב ע י ר ויש ל ו נ כ ס י ם א ם א פ ש ר ל א ו ד ו ע י ל י ה מ ו ד י ע י ם‬
‫ל י ה ו א ם ל א ו יורדים ל נ כ ס י ו ו ש ו כ ר י ם מ ל מ ד ל ב נ ו ״ )שם‪ ,‬שם‪ ,‬ד ( ‪.‬‬
‫יושבי ע י ר א ח ת כ ו פ י ם זה א ת זה ל ש כ ו ר י ח ד מ ל מ ד ל ב נ י ה ם ) ר א ה שם‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ט ו ; ועי׳ רא״ש‪ ,‬ב ב א ב ת ר א ‪ ,‬פ״ב‪ ,‬סי׳ ז(‪.‬‬
‫מ ה ל כ ו ת א ל ה מ ת ב ר ר ב פ י ר ו ש ש ל י מ ו ד ת ו ר ה ש ל ב נ י א מ י ד י ם אינו‬
‫עניין פ ר ט י ל ה ו ר י ה ם ב ל ב ד ‪ .‬ת ל מ ו ד ת ו ר ה ש ל ה ב נ י ם ה ו א עניין כ ל ל י ה מ ס ו ר‬
‫ל ק ה י ל ה ‪ .‬ב ע ל י ה ב ת י ם ה א מ י ד י ם יש ל ה ם ת ב י ע ה ה ד ד י ת זה ל ז ה ל ט ד ר ע ב ו ר‬
‫‪15‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב נ י ה ם ב ש י ת ו ף מ ש א ב י ה ם ה כ ס פ י י ם ת ל מ ו ד ת ו ר ה ב מ י ד ה מ ק י פ ה ‪ ,‬ובו ב ז מ ן‬
‫ע ל י ה ם ה ח ו ב ה ל ד א ו ג ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ע ב ו ר בני העניים‪ .‬ל פ י פירוש רש׳יי‬
‫ב נ ד ר י ם ד ף פ א ]ע״א[ ה מ א מ ר ״הזהרו ב ב נ י עניים״ אין פירושו כ ל ל ו כ ל ל‬
‫ש א נ ו יוצאים ידי ח ו ב ת ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ב ס י ד ו ר לימודי בני העניים‪,‬‬
‫א ל א כ ו ו נ ת ו ר ק ל ה ג ן ע ל בני העניים מ פ נ י ה ז נ ח ה ‪ :‬״ ש ל א יהיו ק ל י ם בעינינו‬
‫ל ל מ ד ם ת ו ר ה ״ ‪ .‬א ז ה ר ה זו מ ק ב ל ת מ ש נ ה כ ח ב ה ט ע י מ ה ש ד ו ו ק א מ ק ר ב ב נ י‬
‫העניים יוצאים ל ע י ת י ם ק ר ו ב ו ת גדולי ת ו ר ה ‪.‬‬
‫מ כ ל מ ק ו ם ‪ ,‬ח ו ב ת ם ה ר א ש ו נ ה ש ל ה א מ י ד י ם ו מ צ ו ה כ ל פ י שמים ה ק ו ד מ ת‬
‫ל ל א ס פ ק ל ל י מ ו ד ב נ י העניים ה י א ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ש ל ב נ י ה ם ש ל ה ם ‪.‬‬
‫ה מ צ ו ה ל ל מ ד ת ו ר ה ל ב נ י ה ם ש ל ה ם פ ו ג ע ת ב ה ם ח ח י ל ה ‪ ,‬שכן ה י *‬
‫מ צ ו ת ו ה ר א ש ו נ ה ש ל ה א ב כ ל פ י בנו ו ח ו ב ת ו ל ה ו ר י ש ת ו ר ה לבניו א ח ר י ו ‪.‬‬
‫ואילו ה מ צ ו ה ל ל מ ד ת ו ר ה ל ב נ י עניים מ ו ט ל ת ע ל י ה ם בעקיפין ב ל ב ד כ מ צ ו ת‬
‫ש ל צ ד ק ה ‪ ,‬ו ב ר נ פ ס ק ה ה ל כ ה ב פ י ר ו ש ‪ :‬״חייב ל ה ש כ י ר מ ל מ ד ל ב נ ו ל ל מ ד ו‬
‫א ב ל ל ב ן ח ב ר ו אינו חייב ל ה ש כ י ר ״ ) י ו ״ ד ר מ ה ‪ ,‬ד ( ‪.‬‬
‫הווה א ו מ ר ‪ ,‬ש נ כ ס י ב ע ל י ב ת י ם אמידים‪ ,‬ש מ ה ם יש ל ש ל ם מ ס ל צ ר כ י‬
‫הקהילה‪ ,‬משועבדים ב ר א ש ובראשונה לצורר ת ל מ ו ד ת ו ר ה של בניהם ש ל ה ם‬
‫ו ר ק ל א ח ר מ כ ן ל ב נ י עניים‪ ,‬פ ר נ ס י ה ק ה י ל ה ה ק ר ו א י ם ל נ ה ל א ת ה ק ה י ל ה‬
‫והמחוייבים ע ל פי ה ה ל כ ה ה נ ״ ל ל ת ב ו ע מן ה א ב ה א מ י ד ל ה ח ז י ק ת ל מ ו ד‬
‫ת ו ר ה בהונו‪ ,‬ע ל י ה ם ל ה ש ת מ ש ב כ ס פ י ה א מ י ד י ם ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ל צ ו ר ך‬
‫ת ל מ ו ד ת ו ר ה ש ל ב נ י ה א מ י ד י ם ע צ מ ם ו ר ק ל א ח ר מ ב ן ל י ל ד י עניים‪.‬‬
‫ז א ת ועוד‪ .‬ב ר ו ר ו מ ב ו ר ר ש ע ל פי דין ק ד ו ש ת ב י ת ה מ ד ר ש ג ד ו ל ה‬
‫מקדושת בית ה כ נ ס ת ובשעת הצורר מ ו ת ר לעשות מ כ ל בתי הכנסת ש ל נ ו‬
‫ב ת י מ ד ר ש ) א ו ר ח חיים קנג‪ ,‬א ( ‪ ,‬ו ב ש ע ת ה ד ח ק מ ו ת ר א פ י ל ו ל מ כ ו ר א‬
‫כ ל ס פ ר י ה ת ו ר ה ש ל נ ו ל צ ו ר ך ה ח ז ק ת ת ל מ ו ד ת ו ר ה )יו״ד ער‪ ,‬א ( ‪ .‬מ כ א ן‬
‫ב ר ו ר ג ם ש ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ל ב נ י א מ י ד י ם ועניים ל א זו ב ל ב ד ש ה י *‬
‫•בעלת ח ש י ב ו ת ד ו מ ה ל ב ל ש א ר ענייני הקהילה‪ ,‬א ל א ש ב מ י ד ת ח ש י ב ו ת ה ‪,‬‬
‫ח י ו נ י ו ת ה ו ג ו ד ל ה א ח ר י ו ת ע ב ו ר ה ה י א ע ו ל ה ע ל כולם‪ .‬ש ה ר י ב ת י ה כ נ ס ת‬
‫וכל ש א ר מ ו ס ד ו ת ה ד ת של הקהילה יאבדו כל ערכם ו פ א ר ם והדרם ש ל‬
‫בתי ה כ נ ס ת וספרי התורה שלנו יהפכו א ת מ ש מ ע ו ת ם ותוכנם ל א ח ו כ י‬
‫ו א ט ל ו ל א ‪ ,‬א ם ל א נ ד א ג ל ק י ו מ ם ש ל ב ת י ס פ ר שיגדלו א ת ילדינו ל ה י ו ת‬
‫נאמנים ליהדות ברוחם ובלבם ולהתקדש בבתי הכנסת האלה למען ה ת ו ר ה‬
‫ה ז א ת על כל חוקיה ומשפטיה מ ת ו ך ה ב נ ה ו ה ת ל ה ב ו ת ולמען היות ע ו ב ד י‬
‫ד׳ ב א מ ת בחיי ישראל‪ ,‬חיי ת ו ר ה ומצוות‪.‬‬
‫ת‬

‫ו מ ה שהיה ד ב ר א מ ת ב כ ל ה ז מ נ י ם ע ו ל ה ב ח ש י ב ו ת ו לאין שיעור ב ז מ ן‬
‫ההווה‪ .‬העניינים ה מ ק ו ד ש י ם ש ל ה י ה ד ו ת יהיו ח״ו מ ו פ ק ר י ם ל ח ל ו ט י ן א‬
‫ל א י ע ל ה ב י ד נ ו ל ה ל ה י ב א ת בני העשירים ל ת ו ר ה ו ל ע ב ו ד ה ו ל ג ד ל ם ל י ה ו ד י ו‬
‫כשרים‪ ,‬שבן ה ם נ ת ו נ י ם לפיתויי הזמן ה ג ד ו ל י ם ב י ו ת ר ו ה ם ע ל ו ל י ם ל ה י ו‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ש י א ב ד ו מ כ ל ל ה י ה ד ו ת א ם ל א יקנו ל ה ם י ד י ע ו ת נ ר ח ב ו ת ע ״ ‪,‬‬
‫ר ו ח ה ת ו ר ה המאירה ו ה מ ח מ מ ת ‪ .‬ב כ ר ירחשו כ ב ו ד ו א ה ב ה נ ל ה ב ת ל ר ו‬
‫מ ע ל ת ה ת ו ר ה ש מ ת ו ך ח ו ס ר ידיעה מ ס ל פ י ם א ו ת ה וזונחים א ו ת ה בחייכן‪.‬‬
‫ס‬

‫ת‬

‫ש‬

‫‪16‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג‬
‫דעתא‪ -‬םמכללת‬
‫בעלי ה ב ת י ם העשירים ש ל נ ו‬
‫ישובו‬
‫אתר ר ק‬
‫ר ק ב ל י מ ו ד ת ו ר ה ניתן ל ה צ י ל ם ‪ ,‬ו‬
‫ו ב נ י ה ם ו י ר א ו א ת כ ב ו ד ם ב ה י ו ת ם בני ת ו ר ה ו מ כ ב ד י ה ת ו ר ה ו ל ו מ ד י ה ‪ ,‬אזי‬
‫ג ם ב נ י ה מ ע מ ד הבינוני ש ל נ ו ישמרו אמונים ל ד ׳ ו ל ת ו ר ת ו ‪ ,‬ו ג ם ה ה ש פ ע ה‬
‫ה מ כ ר ע ת ב ק ה י ל ו ת י נ ו ת ב ו א ר ק לידי א נ ש י ם ה מ ת מ ס ר י ם ב ש א ר ר ו ח‬
‫ו ב ה ת ל ה ב ו ת ל מ ע ן ה ת ו ר ה וקדשיה‪.‬‬
‫ב ז מ נ נ ו ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה של העניים ה י א ג מ י ל ו ת ח ס ד ‪ ,‬א ו ל ם‬
‫ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ש ל העשירים היא מ ע ש ה ה צ ל ה ל מ ע ן ד׳ ו ת ו ר ת ו ‪.‬‬
‫ה ל ו ו א י ו פ ר נ ס י ק ה י ל ת מ ע ״ כ יבצעו פ ע ו ל ת ה צ ל ה ג ד ו ל ה זו ל מ ע ן‬
‫ק ה י ל ת ם וד׳ י ש ל ח א ת ע ז ר ת ו ו ב ר כ ת ו ל ב ל מעשי יריבם‪.‬‬

‫בכבוד ובהוקרה מלאה‪,‬‬
‫ה ר ב הירש‬

‫פ ר א נ ק פ ו ר ט א״מ‪ 29 ,‬ב מ א י ‪ 873‬ו‬

‫מ כ ת ב משנת תרמ״ה בתשובה לאשה א ח ת‬
‫תרגום מגרמנית‪ .‬האגרת הומצאה לידנו ע״י ר׳ נפתלי גולדשמיט‪ ,‬ציריך‪.‬‬
‫גב׳ נ׳ מי‪.‬‬
‫מ ת ו ך כ ב ו ד הנני מ ש י ב ע ל ש א ל ת ה א ש ה צעירה צ ר י ב ה ל ר א ו ת ע צ מ ה‬
‫נ י ד ה יום א ח ר י ח ת ו נ ת ה ‪ ,‬א ף א ם ל א מ צ א ה שום סימנים ב ל ב נ י ם שלה‪.‬‬
‫ישנו ר ק ה ב ד ל א ח ד ‪ .‬בזמן ר א י י ת ה ה ר ג י ל ה היא צ ר י ב ה ל ס פ ו ר ח מ ש ה ו ע ו ד‬
‫ש ב ע ה ימים‪ ,‬ל א ח ר ח ת ו נ ת ה ר ק א ר ב ע ה ו ש ב ע ה ימים‪ .‬ע ל כ ל ש א ר דיני נ י ד ה‬
‫יש ל ש מ ו ר ‪ .‬כ ד א י ל ה פ נ ו ת ת ש ו מ ת ל ב ה א ש ה ה צ ע י ר ה ל כ ך ‪ ,‬ש ב ר א י ה ר ג י ל ה‬
‫יש ל ס פ ו ר ח מ ש ה ו ש ב ע ה ימים‪.‬‬
‫א ם ה א ש ה נ מ צ א ת ע ם ב ע ל ה ל ב ד אין ה י א צ ר י כ ה ל כ ס ו ת ש ע ר ו ת‬
‫ר א ש ה ‪ .‬מ ו ת ר ל ה בזמן ש מ ת ל ב ש ת א ו עושה ש ע ר ו ת י ה ל ה ו ר י ד א ת ה פ י א ה‬
‫בנוכחות בעלה‪.‬‬
‫א ש ר ל מ ס ע ה כ ל ו ל ו ת — ו א ל נ א יכעסו עלי כ ל הצעירים — הרי שזה‬
‫מ נ ה ג ל א מ ש ו ב ח ה נ ו ב ע מ ח ו ס ר מ ח ש ב ה ו ש ה ו נ ה ג ע ל ידי ה א ו פ נ ה ‪ .‬מן הדין‬
‫שזוג צ ע י ר ה מ ו ד ע ל א ו ש ר ו ה ח ד ש יסלוד מ מ נ ו ת ו ך גאווה‪ .‬הרי מ צ פ ה ל ה ם‬
‫ש מ ח ת ה א ו ש ר ה נ ע ל ה ש ל כ נ י ס ת ם ל ב י ת ם ש ל ה ם ‪ ,‬מעון ח ד ו ו ת ע ת י ד ם‬
‫ו ח ד ו ו ת א ו ש ר חייהם ה מ ש ו ת פ י ם ו ש א י פ ת ם יחדיו ל פ נ י ד׳‪ ,‬מעון י צ י ר ת ם‬
‫ו ע ש י י ת ם ב א י ש ו א ש ה ש ה ם ל פ י מושגי ה י ה ד ו ת בעלי א צ י ל ו ת ש ל כ ה נ י ם‬
‫ב מ ק ד ש ד׳‪ .‬ו ה נ ה ב מ ק ו ם ל ה ת מ ס ר לרעיון זה ו ל ע ל ו ת ע ל מ ס ל ו ל ח י י ‪ -‬י ח ד‬
‫ב א מ ת ו ב א מ ו נ ה ‪ ,‬פ ו נ ה הזוג ה צ ע י ר ע ו ר ך ע ל ס ך ה י כ ל מ ע ו נ ם ש ל ע ת י ד ו ה ו ל ך‬
‫א ח ר חיי נ ד ו ד י ם ו מ ל ו נ ו ת ה ע ו מ ד י ם בניגוד ישיר א ל חיי ב י ת עדינים ושקטים‬
‫מ ש ל ה ם ‪ ,‬א ש ר ע ב ו ר ם נעשו זה ע ת ה איש ואשה‪.‬‬
‫ע ו ד פ ח ו ת מ ת ק ב ל ת ע ל ה ד ע ת ע ר י כ ת מ ס ע כ ל ו ל ו ת ע ל ידי זוג צעירים‬
‫שומרי מ צ ו ו ת ב ק פ י ד ה ‪ ,‬בייחוד ב ש ל דיני ה ה ר ח ק ה ו ה ה ג ב ל ו ת ב מ ת ן ע ז ר ה‬
‫ה ד ד י ת ‪ .‬א ו ל ם א ם ילדיך יחליטו ב כ ל ז א ת ל צ א ת ל מ ס ע ש כ ז ה ו י ח ש ב ו א ת‬
‫ד ח י י ת ו ל ת ק ו פ ה ק צ ר ה ע ד ל ז מ ן י ו ת ר נוח ל ק ר ב ן ג ד ו ל י ו ת ר מדי‪ ,‬אזי הייתי‬
‫‪17‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מייעץ ע ל כ ל פ נ י ם שיקחו ע מ ה ם ח ב ר טוב א ו ח ב ר ה א ש ר ת ו כ ל לסייע ב ש ע ת‬
‫ה מ ס ע ב ל י ל ע ו ר ר ת ש ו מ ת ל ב כ ל א י מ ת ש ה ב ע ל מ נ ו ע ל ע ש ו ת כן מ פ א ת‬
‫ש מ י ר ת הדין ובו׳ ובו׳‪.‬‬
‫ה ק מ ת מ ק ו ה ט ה ר ה כ ר ו כ ה ב ה ר ב ה דינים ש ר ק ת ל מ י ד ח כ ם בקי ב ה ם ‪.‬‬
‫ל פ י כ ך א פ ש ר ל ה ש ת מ ש ר ק ב מ ק ו ה ש ה ו ק ם ב ה ש ג ח ת ו ו ב ה ד ר כ ת ו ש ל תלמיד•‬
‫ח כ ם י ר א שמים‪ .‬ב י ת מ ר ח ץ ש מ ו ב י ל י ם אליו ה מ י ם ב צ י נ ו ר ו ת אינו כ ש ר‬
‫ל ש מ ש כמקוה‪.‬‬
‫בכל הכבוד‬
‫הרב ה י ר‬

‫ש‬

‫ה ס ב ר ל מ א מ ר הבא‪ ,‬פירוש ל ת ח ל ת ס פ ר ב ר א ש י ת‬
‫עד כמה שידוע‪ ,‬הקטע שלפנינו הוא נסיונו היחיד של רשר״ה לתרגם לעברית ח ל ק‬
‫מכתביו‪ .‬אפשר שנסיון זה כרוך בפגישתו עם ר׳ ישראל סלנטר בברלין‪ ,‬פגישה שבה נוכח‬
‫הרב הרץ ארמן‪ .‬בנו‪ ,‬ד״ר שלמה ארמן‪ ,‬רשם על פגישה זו מן הזכור לו מסי אביו במכתכ‬
‫אל המבלה״ד מיום כ״א בסיון תשט״ז‪ .‬זכר כולם לברכה‪ .‬להלן תרגום מגרמנית ל אותר‬
‫חלק מן המכתב הנוגע בדבר‪:‬‬
‫ש‬

‫״על שאלתו של ר׳ ישראל סלנטר‪ ,‬כיצד אפשר לפעול נגד המשכילים ברוסיה‪ ,‬העלה‬
‫הרב הירש את הרעיון בדבר תרגום כתביו לעברית‪ ,‬אולם הביע ספקות שמא ההעתקה‬
‫אחד‬
‫‪f‬‬
‫לעברית תפגע בשלמותו ודיוקו של התוכן‪ .‬הוחלט לערוד‬
‫לדוגמה‪ ,‬והרב הירש בחר לשם כך את פירושו לפרשת פרה אדומה‪ .‬נראה שהדוגמה ל‬
‫היתד‪ ,‬מוצלחת ביותר‪.‬‬
‫נ ס י י ו‬

‫ש ל‬

‫ת ר ג ו ם‬

‫‪y D‬‬

‫א‬

‫לגבי מיכלול שיטתו של הרב הירש הביע ר׳ ישראל םלנטר את דעתו שאכן עלה כ י ך ‪,‬‬
‫הרב הירש להקים בנין חדש בגרמניה כיון שהכל כבר נהרס שם‪ .‬כנגד זה ברוסיה דבר‬
‫אינו אפשרי‪ ,‬שכן עדיין הרבה מן הבנין הישן מחזיק מעמד וקיימת הסכנה של הרס ^‬
‫אפשרות של הקמת בנין חדש‪ .‬באותם הימים התבטא ר׳ ישראל סלגטר כלפי אבי וגם כ ל פ י‬
‫אחרים בזו הלשון‪ :‬״איה נמצא גן עדן גדול די הצורך בשביל הרב הירש!״‪ .‬עד כאן‪.‬‬
‫ז‬

‫ד‬

‫א‬

‫אפשר שבזכרונו של מוסר הדברים נתחלפה פרשת בראשית בפרשת פרה אדומה‪ .‬א פ ש‬
‫גם שרשר״ה הוסיף ותרגם פרשה אחרת מפירושו על התורה‪.‬‬
‫כתב היד נמצא באוסף זנגר שבמכון לחקר יהדות הגולה‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‪ .‬מ ס‬
‫קפו״ד ‪ .4‬ההעתקה היא מדויקת עד כמה שאפשר‪ ,‬ורק החלוקה לפסקות נעשתה‬
‫המעתיק‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש ר ן‬

‫ר‬

‫‪.‬‬

‫ה ר ב שמשון ר פ א ל ה י ר ש זצ׳׳ל‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פירוש לתחלת ספר בראשית‬
‫ת ר ג ו ם ל ע ב ר י ת ש ל ש ל ו ש ה ה ע מ ו ד י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל פ י ר ו ש ר ש ״ ר ה י ר ש זצ״ל‬
‫ע ל ה ת ו ר ה ‪ ,‬פ ר י עטו ש ל ה מ ח ב ר ‪.‬‬

‫א א׳ ב ר א ש י ת וגר‪ .‬ראש‪ ,‬א ו ת י ו ת י ו ב א ח ו ה ע ם ר ע ש ש ה ו א ת נ ו ע ה‬
‫חיצונית ח ז ק ה ו ע ם ר ח ש ש ה ו א ת נ ו ע ה פ נ י מ י ת ו א ״ כ ר א ש ה ו א ש ם ה א ב ר‬
‫א ש ר מ מ נ ו ה ת ח ל ה ו ת ו צ א ה ל כ ל ת נ ו ע ה ח צ ו נ י ת ופנימית‪ .‬ו ל כ ן ה ו ר א ת‬
‫ראשית היא ה ת ח ל ת תנועה‪ ,‬ה ת ח ל ה זמנית ל א מקומית‪ .‬שם ה ת ח ל ה מקומית‬
‫שוה ל ש ם ם ו ך מקומי‪ ,‬קצה‪ ,‬ה ל א ה מ ה ש ם גבולי ש ט ח מ ק ו מ י שיכולים‬
‫ל ה י ו ת הן ת ח ל ה הן ס ו ך כ פ י מ צ ב ה מ ת ב ו נ ן בם‪ .‬ל פ י זה ב ר א ש י ת וגו׳ פירושו‪:‬‬
‫ב ת ח ל ת כ ל הויה אלקי׳ היה ב ו ר א ‪ ,‬א ו מ ח ו ב ר ע ם שני ה נ ש ו א י ם ‪ :‬ב ת ח ל ת‬
‫ה ו י ת ם ב ר א אלקי׳ א ת ה ש מ י ם ו א ת הארץ‪ .‬ע ל כ ל פ נ י ם מ א מ ר ב ר א ש י ת‬
‫ה ו א ה ג ד ה ו ה ע ד ה ש ל א היה מ א ו מ ה ק ו ד ם ש ב ר א אלקי׳‪ ,‬ו ש ר ק מ ב ר י א ת‬
‫אלקי׳ י צ א ו ש מ י ם ו א ר ץ להויה‪ .‬ו ב ז ה מ ו ע ד ו מ א ו מ ת ב ר י א ת יש מאין ו ה ו ק ם‬
‫ה א מ ת ש ה י א יסוד ו א ב ן פ נ ה ל כ ל ד ע ת ו ד ע ה א ש ר ת כ ו ו ן ת ו ר ת ד׳ ל ט ע ת‬
‫ב ק ר ב נ ו ‪ .‬ה ד ע ה ה מ ת נ ג ד ת לזה‪ ,‬א מ ו נ ת ק ד מ ו ת ח ו מ ר כ ל נ מ צ א א ש ר ל א‬
‫ת ת ן מ ק ו ם ל ב ו ר א כי א ם ל ה י ו ת ו מצייר ונותן ה צ ו ר ה א ש ר ה י א ב מ ו בן‬
‫יםוד ו א ב ן פ נ ה ל ב ל ד ע ת ה א ל י ל ע ד היום ה ז ה מ ל ב ד ש ה י א ש ק ר הגיוני א ש ר‬
‫מ ר ח י ק ד ע ו ת בני א ד ם ב מ ח ש ב ו ת ם ע ל ה ו י ת כ ל נ מ צ א מ נ ק ו ד ת ה א מ ת ש ה י א‬
‫ביוון ד ע ת כ ל ד ב ר כ פ י שהוא‪ ,‬ה י א ה כ ח ש ת כ ל ב ח י ר ה ב א ל ק י ׳ ו א ד ם ש ה י א‬
‫א ב ן ה נ ג ף וצור ה מ כ ש ו ל ה י ו ת ר ג ד ו ל ו מ ש ח י ת כ ל מ ו ס ר ו כ ל ט ה ר ת ה מ ד ו ת ‪.‬‬
‫א ם ל י ו צ ר ה ע ו ל ם היה ח ו מ ר ק ד ו ם נ ת ו ן ל פ נ י ו ל א היה ב י ב ל ת ו ל ע ש ו ת‬
‫מ ח ו מ ר ה נ ת ו ן ה ע ו ל ם ה ט ו ב ב מ ו ח ל ט כי א ם ע ו ל ם ה י ו ת ר ט ו ב ל פ י מ ה ו ת‬
‫ה ח ו מ ר ‪ .‬כ ל ר ע הן טבעי הן מ ו ם ר י ניתן ב ה ב ר ח ש א י א פ ש ר ל נ צ ח ו ב ח ס ר ו ן‬
‫ש ל מ ו ת ה ח ו מ ר ‪ .‬אפי׳ אלקי׳ א ץ ל א ל ידו ל מ ל ט ע ו ל מ ו מ ר ע ט ב ע י ומוסרי‪,‬‬
‫ובן א ד ם ת ק צ ר ידו ל ה י ו ת ג ב ר ע ל גופו ב מ ו ה א ל ק י ׳ אין ידו מ ש ג ת ל ה ת ג ב ר‬
‫ע ל ח ו מ ר עולמו‪ .‬ה ח ר ו ת א ב ד ה מן ה ע ו ל ם ‪ ,‬א ו נ ם ס כ ל ו מ כ א י ב ] ה ג ה ת שוליים‪:‬‬
‫כל‪ ,‬ה ש כ י ל ו ח מ ל ה — מ ש ו ל ל ה ב נ ה ו ח מ ל ה ת ב ו נ ה ו ח מ ל ה [ מ ו ל ך ע ל ה ע ו ל ם‬
‫עם אלק׳ ואדם‪ .‬ח ש ב ת האמונה המדאיבה ה ז א ת ]הגהה‪ :‬ה נ ע ד ר ת אור‬
‫נ ח מ ה [ ע ם ד ע ו ת י ה ע ל ת כ ו נ ת ה א ל ק י ׳ ה ע ו ל ם ו ה א ד ם יפיץ מ י ד מ ל ת ב ר א ש י ת‬
‫ה ע ו מ ד ת ע ל פ ת ח ת ו ר ת ד׳‪ ,‬א ש ר עליו נ א מ ר ב א מ ת פ ת ח ד ב ר י ך י א י ר י‬
‫ב ר א ש י ת ב ר א אלקי׳‪ .‬ב ז ה קים ו נ ו פ ל ב ל א ש ר יבא‪ .‬ה כ ל הן ח ו מ ר הן‬
‫צ ו ר ת כ ל נ מ צ א י צ א מ ר צ ו ן ב ו ר א ה ח פ ש י ו כ ל יכול‪ .‬ח פ ש י מ כ ל מ א ס ר ע ו מ ד‬

‫‪19‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ו מ ו ש ל א ח היום ה ב ו ר א כ ר צ ו נ ו ה מ ו ח ל ט ע ל ח ו מ ר ו צ ו ר ת כ ל נ מ צ א ‪ ,‬ע ל‬
‫ה כ ח ו ת ה פ ו ע ל י ם ב ח ו מ ר ‪ ,‬ע ל ה ח ו ק י ם א ש ר י פ ע ל ו ע ל פיהם‪ ,‬ו ע ל ה צ ו ר ו ת‬
‫ה נ פ ע ל ו ת ע ל ידם‪ .‬כי ר צ ו נ ו ה מ ו ח ל ט ו כ ל יבול ב ר א ה ח ו מ ר ‪ ,‬נטע ב ו ה כ ו ת ו ת‬
‫ה א ל ה ‪ ,‬נ ת ן ל ה ם ה ח ו ק י ם א ש ר ע ל פ י ה ם יוציאו ה צ ו ר ו ת ‪ .‬ו כ מ ו ש ה ו א מ ו ש ל‬
‫ב ל י מ ע צ ר ע ל ע ו ל מ ו כן ה י ה ב י כ ל ת ו ל ת ת ל א ד ם ב נ ש מ ת ר ו ח חיים א ש ר נ פ‬
‫מ מ נ ו ב א פ י ו ניצוץ מ ע צ ם ח ר ו ת ש ל ו ו ל ע ש ו ת ו ב ז ה בן חורין מ ו ש ל ב ל י‬
‫מ ע צ ר ע ל ע ו ל ם קטן ש ל ו ע ל גופו ו כ ו ח ו ת י ו ו ל ת ת ו צ ל ם אלקי׳ ד ו מ ה ב ח ר ו‬
‫ב ח י ר ת ו ל א ל ק י ׳ מ ו ש ל ב ג ב ו ר ת ו עולם‪ .‬ע ו ל ם ה נ ב ר א ב ר א ש י ת מ א ל ק י ׳ א י נ נ ו‬
‫ה י ו ת ר טוב כ פ י מ ד ת ה א פ ש ר א ב ל ה ו א ה ט ו ב ב מ ו ח ל ט ‪ ,‬ע ם כ ל ר ע ו ת ה מ ד ו מ ו ת‬
‫ה נ מ צ א ו ת ב ו ת מ י ם ו ש ל ם פ ע ל ו כ א ש ר יעץ ב ו ר א ו ב ע צ ת ח כ מ ת ו א ש ר ה י‬
‫ב י כ ל ת ו ל ב ר א ו ב א ו פ ן א ח ר א ם א ו פ ן א ח ר היה נ ר א ה י ו ת ר הגון לעיני ח כ מ ת ו ‪.‬‬
‫א ד ם ה נ ב ר א ב ר א ש י ת מ א ת האלקי׳ ע ם כ ל ח ס ר ו נ ו ת מ ד ו ת י ו יש ב י כ ל ת ו‬
‫להשיג ב ת כ ל י ת ה ש ל מ ו ת ת ו ע פ ת כל מ ר ה טובה אשר ה ש ג ת ה היתה מ ט ר ת‬
‫יצירתו‪ .‬א ח א פ ש ר ו ת ח ט א ת ו ח ל ק ש ל מ ו ת ו א ש ר ב ל ע ד י ו ב ט ל ה ב ח י ר ת ו ‪,‬‬
‫ושניהם‪ ,‬ג ם ה ע ו ל ם ו ג ם ה א ד ם ישיגו ב מ ת י ה ט ו ב א ש ר ב ע ב ו ר ו ש נ י ה ם י י צ ר ו ‪.‬‬
‫כי ה א ל ק י ׳ א ש ר ש ם זה ל מ ט ר ת ה ו י ת ם ב ר א א ת ש נ י ה ם ל מ ט ר ה זו ב י ״ צ ו נ ו‬
‫ה מ ו פ ש ט ה כ ל יכול בלי מ ע צ ו ר ‪ ,‬היה ב ו ר א א ו ת ם ב ת כ ו נ ה א ח ר ת א ם ת כ ר נ ה‬
‫א ח ר ת ה י ת ה י ו ת ר ה ג ו נ ה ו מ ו ע ל ת ל מ ט ר ת רצונו הפשוט‪ .‬ו ז א ת ה א מ ת‬
‫ו ה א מ ו נ ה א ש ר נשיב א ל ל ב ב נ ו ו נ ו ד ה ונודיע ב ק ו ל פ ע מ י ם ו ש ל ש ב כ ל י‬
‫ב ק ד י ש א ש ר מ א י ן ס פ ק ש מ ו ה ג ד ו ל ישיג ה ג ד ו ל ה ו ה ק ד ו ש ה ה נ ר צ ה ב ע ו ל ב ז‬
‫יען א ש ר ב ר א ו כ ר צ ו נ ו ה מ ו ח ל ט ל ת כ ל י ת רצונו‪.‬‬
‫ח‬

‫ת‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ם‬

‫ו ע ל פי זה נ ר א ה ג״כ ל ה ב י ן מ א מ ר י חז״ל‪ ,‬ב ז כ ו ת י ש ר א ל ב ז כ ו ת מ ש‬
‫בזכות ח ל ה מעשר ובכורים נ ב ר א העולם אשר כולם נכללים ח ח ת ש‬
‫ב ר א ש י ת וכן מ א מ ר ם ה ב ״ ה היה מ ב י ט ב ת ו ר ה ו ב ר א ה ע ו ל ם ‪ .‬ע״י י ש ר א ל‬
‫ו מ ש ה הגיעו ד ר כ י ת ה ל ו כ ו ת בני א ד ם מ ו ל ת כ ל י ת ם ל פ ר ק ח ד ש א ש ר ה ס‬
‫ת ח ל ת ו לפיכך נקראו ראשית‪ ,‬או משום שהם ת ח ל ת צ א ת ת כ ל י ת ב ר י א ת‬
‫ה א ד ם מן ה ב ח א ל ה פ ו ע ל ו ה ם במו ר א ש י ת ת ב ו א ת ה ב ו ר א מ ש ד ה ת ר ו מ ת‬
‫א ד מ ת ו ; ח ל ה מ ע ש ר ו ב כ ו ר י ם א י נ ם כי א ם ה ש ב ת פרי ה א ר ץ ל י ד א ד י ן ע ו ל‬
‫א ש ר נ ת נ ה לבני א ד ם ; ועל בולם ה ת ו ר ה היא ת ח ל ת פ נ ת יקרת יסוד מ ו ס ז ‪-‬‬
‫ו ת כ ל י ת המכוון מ ב ו ר א ית׳ ב ב ר י א ת ה ע ו ל ם ו ע ל כן ל ה נ א ה ש ם ר א ש י ת‬
‫ביחוד‪ ,‬ע ל כן ב ל א ל ה ה ד ב ר י ם א ח ש ר ק ב א ח ר י ת הימים יפיקו ל ת כ ל י ת‬
‫מ צ י א ת ם מ ״ מ ה ם ה מ ה היו ת ח ל ת מ ח ש ב ת ה ב ו ר א ה מ ה ע מ ד ו נ ג ד ש נ י ו‬
‫מ ת ח ל ת ב ר י א ת ע ו ל מ ו ב ע ד ם ו ב ע ב ו ר ם ב ר א ו ונכון ו נ א מ ן ה ג י ע ם ל ת כ ל י ת‬
‫ל פ י ש ה ע ו ל ם ב ר א ש י ת נ ב ר א ויצא ב כ ל ל ו ה מ ו ח ל ט מ ת ח ת ידי ה א ל ק י ׳ ו נ ב ר א‬
‫א ם כ ן מ ת ח ל ת ה ו י ת ו ל ם ו ח ת כ ל י ת מ צ י א ת ו ‪ .‬ה ב ״ ה היה מ ב י ט ב ת ו ר ה ו ע ל‬
‫פיה ובעבורה ו ל ת כ ו נ ת ת כ ל י ת ה ב ר א העולם‪ .‬מ ל ת בראשית א ם כן ה‬
‫ל נ ו פ נ ת י ס ו ד י ד י ע ת נ ו י ד י ע ת אלקי׳ ו ע ו ל ם ו א ד ם ‪ ,‬והיה כ א ש ר א ב ד ה ‪T‬‬
‫הידיעה מ ק ר ב ת ב ל ו ב א ה ה ע ת ל ה ק י מ ה מ ח ד ש ל ה ש כ ל ת בני א ד ם ה י ה מ ן‬
‫ה צ ו ר ך ל א מ ת ה י ו ת האלקי׳ שליט ו מ ו ש ל בלי מ ע צ ר ע ל צ ב א ו ת ה ש ר י‬
‫ה‬

‫ם‬

‫ס‬

‫ס‬

‫י‬

‫א‬

‫< ‪n i‬‬

‫ס‬

‫‪30‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה םהרצוג‬
‫מכללת‬
‫ע״י נ פ ל א ו ת ה נ ק ר א י ם נ ס י ם‬
‫דעתח‪ -‬ק ו ת י‬
‫אתר ם ו‬
‫והארץ עם כל חומריהם כחותיה‬
‫ע ל ה י ו ת ם מ ע ש י ם ר מ י ם ו נ ש א י ם גבוהים כ נ ם ע ל ר א ש ה ר י ם ל ה ש כ י ל עיני‬
‫בני א ד ם ו ל נ ח ו ת ם ד ר ך ה א מ ת ל ה ש י ב א ל ל ב ב י ה ם א מ ת ת אלקי׳ כ ל י כ ו ל‬
‫שליט בלי מ ע צ ו ר ע ל ה ב ל ש ה י א כ א מ ו ר יסוד ו ה ק ד מ ה ה ר א ש י ת ל כ ל ד ע ה‬
‫מ ו ס ר י ת ו ט ה ר ת ה מ ד ו ת יסוד ו ה ק ד מ ה א ם בן ל כ ל ב י א ת נ ו ב מ ס ו ר ת ה ת ו ר ה ‪.‬‬

‫ב ר א ‪ .‬ק ר ב ת ו ע ם השרשים ב ר ח ‪ ,‬ברה‪ ,‬פ ר ח ‪ ,‬פ ר א ‪ ,‬פ ר ע א ש ר ה ו ר א ת‬
‫כ ו ל ם ה ל א ה י א ד ח י ק ה ויציאה ה ח ו צ ה מ פ נ י מ י ת א ו מ א ס ר ת ו ד י ע א ש ר ג ם‬
‫ב ר א יורה ה ו צ א ה א ל הויה חיצונית‪ ,‬ה ל א גם ב ת ר ג ו ם כ ל חוץ נ ק ר א ב פ ש י ט ו ת‬
‫ב ר א ‪ .‬ב ר א ה ו א א ם כן ה ו צ א ת מ ה שהיה ע ד כ א ן פנימי ו נ מ צ א ר ק ב ח ד ר י‬
‫ר ו ח ו נ פ ש ה ח ו צ ה ל מ צ י א ה נ ר ג ש ת ‪ ,‬ב ר י א ה א ש ר ל א ק ד ם ל ה מ א ו מ ה כי א ם‬
‫ה מ ח ש ב ה והרצון‪ .‬ה ו א ב י ח ו ד היש מאין ו ל א נ א מ ר כ ל ל כי א ם ע ל מ ע ש ה‬
‫האלקי׳‪ .‬ט ר ם ה י ו ת ה ע ו ל ם ל א היה נ מ צ א כי א ם ב מ ח ש ב ה ב ר ו ח ה ב ו ר א ‪.‬‬
‫פ ו ע ל ה ב ר י א ה ה ו צ י א ז א ת ה מ ח ש ב ה ה ח ו צ ה ויתן ל ה מ צ י א ו ת ח י צ ו נ י ת‬
‫מ ו ר ג ש ת ‪ .‬כ ל ה ע ו ל ם כ ו ל ו א ם כן ב כ ל ל ו ב פ ר ט אינו בי א ם מ ח ש ב ו ת אלקי׳‬
‫מ ו פ ק י ם א ל ה פ ו ע ל ‪ ,‬ב א ש ר נ מ צ א הענין הזה ג״כ ב ש ו ר ש היה ש ה ו א ש ם כ ל‬
‫הויה ב ל ש ו נ נ ו )עי׳ פ ס ו ק ב ׳ ( ; )מן ה ה ו ר א ה ה ז א ת ה ע י ק ר י ת ש ה י א יציאה‬
‫ל ה ו י ה ח י צ ו נ י ת נ ר א י ת ו מ ו ר ג ש ת נ ע ש ה ב ר י א ג ם כן ת ו א ר ל כ ל שמן ע ב‬
‫ו ב ר י א ו ת בשר‪ ,‬ומזה ב ר ה בריה ב ר ו ת ל ת א ר פ ת ש ח ר י ת ו מ א כ ל ר א ש ו ן ב ב ק ר‬
‫א ש ר ע ל ידו י ת ח ד ש גוף ה א ד ם החיצון ושב ל א י ת נ ו המורגש‪ .‬ג ם ו ב ר א ת‬
‫ל ר שם‪ ,‬ו ב ר א ת ו )יהושע יז‪ ,‬טו‪ ,‬יח( א פ ש ר פ י ר ו ש ו ‪ :‬ע ש ה ל ך ש ם מ ר ח ב‬
‫ל מ ע ן ת ש ת ר ע ‪ .‬א ו ה ו א ק ר ו ב ל ה ו ר א ת ב ר א ב ת ר ג ו ם ש ה ו א החוץ‪ ,‬ה פ ר ו ז‬
‫ה מ ר ח ב ואזי פי׳ ע ש ה ל ר ה י ע ר ל מ ק ו ם מ ר ח ב ‪ .‬ו ב ר א א ת ה ן ב ח ר ב ו ת ם )יחזק׳‬
‫כ״ג מ״ז( כ פ י ה נ ר א ה אין פירושו ד ק י ר ה כי א ם ב ק י ע ה ע ד ש י ר א ו ה ק ר ב‬
‫ו ה מ ע י ם ה ח ו צ ה ‪ .‬ו כ מ ו כן א פ ש ר ב ר י א ת היער פירושו ע ש י ת ו פ ר ו ע וגלוי‪,‬‬
‫ה ס ר מ ש ו כ ת הסבר ממקומות הנסתרים והמםוגרים הסוגרים רגל ה ב א‬
‫שמה‪(.‬‬
‫אלקי׳‪ .‬ש ו ר ש א ל ה נ מ צ א בכנוי ר ב י ם א ל ה ‪ .‬הבנוי ה ז ה מ ק ב ץ ל ע ו ל ם רבוי‬
‫איזה ד ב ר י ם ת ח ת סוג א ח ד ו ת השייך ל כ ו ל ם )אפי׳ רבוי ד ב ר י ם ה י ו ת ר‬
‫מ ש ו נ י ם זה מ ז ה ב א מ ר נ ו ע ל י ה ם א ל ה נ ח ש ב ם א ח ד י ם ב א ח ד ו ת מ ה ע״י מ ק ר ה‬
‫ששוה ל כ ו ל ם אפי׳ אינו ר ק ה מ צ י א ו ת ל מ ש ל ה נ מ צ א י ם פ ה ו כ י ו צ א ( ‪ .‬ו א ם‬
‫כן במו ס ת ם א ל ה מ ר מ ז רבוי ה ע ו ל ם ה מ ו ר ג ש נ ר א ה ק ר ו ב ל ו מ ר ש ש ם א ל ו ק‬
‫מציין א ח ד ה מ י ו ח ד ב״ה א ש ר י כ ל ת ו ורצונו מ ק ב ץ רבוי ה ז ה יחדיו ל א ח ד‬
‫א ש ר ב ה צ ט ר ף ב ו ל ם אליו ל ב ד ו רבוי ה ר ב י ם נ ע ש ה א ח ד ‪ ,‬הויה א ח ת ו ע ו ל ם‬
‫א ח ד ‪ .‬ע ל בן ע י ק ר ה ו ר א ת ש ם א ל ו ק ה ו א א ד ו ן ושליט העולם‪ ,‬מ ס ד ר מ ח ו ק ק‬
‫ושופט ה ע ו ל ם ‪ ,‬מ ד ת הדין‪ .‬ו ע ל בן ג ם מ ס ד ר י מ ח ו ק ק י ושופטי המון רבוי‬
‫אנשים‪ ,‬מ ס ד ר י מ ח ו ק ק י ושופטי ע ו ל ם קטן ש ל בני א ד ם נ ק ר א י ם ג״כ א ל ה י ם ‪.‬‬
‫בני נ ב ר א ל י ל ל א ר א ו ב ע ו ל ם כי א ם ב ח ו ת נ מ צ א י ם נ פ ר ד ו ת א ש ר בל א ח ת‬
‫ו א ח ת מ ה ם ת ח ת מ מ ש ל ת א ד ו נ י ם נ פ ר ד י ם משונים זה מ ז ה ב ס ג ו ל ו ת ש ו נ ו ת‬
‫כ פ י מ ש ט ר ם ‪ .‬יצא ל ה ם זה ב ה כ ר ח מ ע י ק ר ט ע ו ת ם ה א מ ו ר ל מ ע ל ה ב ח ש ב ם‬
‫‪21‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ק ד מ ו ת ה ח ו מ ר א ש ר ע ל ידו ג ם ידי יוצר ה ע ו ל ם א ס ו ר ו ת היו׳ ו ה י א ל א ה י ה‬
‫ל ה ם בי א ם ב ח ט ב ע י א ש ר אין ב י כ ל ת ו ל ה ו ל י ד נ מ צ א י ם מ ת נ ג ד י ם ו מ ב י א ו ת‬
‫משונות בעצם‪ .‬ו ב ר א ו ת ם עולם מ ל א נמצאים מתנגדים ומציאות מ ש ו נ ו ת‬
‫ב ע צ ם ר א ו ב ז ה פ ע ו ל ת א ל ק י ם ה ר ב ה שווים ב מ ס פ ר ל ס ך כ ת ו ת מ ב י א ו ת‬
‫ה מ ש ו נ ו ת ו ה מ ת נ ג ד ו ת א ש ר ל פ נ י ה ם ‪ .‬א ו ל ם ד ת י ה ד ו ת ת ק ח המון כ ל י כ ר ל ת‬
‫בל ה א ל ה י ם ה ר ב י ם ה מ ד ו מ י ם ה א ל ה ו ת י ח ד א ו ת ן ב מ ו ח ל ט ל א ח ד י ח י ד ב ״ ת‬
‫ב ק ר א ה א ו ת ו א ל ק י ‪ /‬ו ב ה ק נ ו ת ה רבוי כ ל ה כ ח ו ת ו ה מ מ ש ל ו ת ה נ פ ר ד ו ת‬
‫ב מ ח ש ב ו ת ה א ל י ל מאין שיור ל א ח ד יחיד יש כ ב ר ב ז ה די ל ה פ ר י ד ל ה ו ‪ -‬י‬
‫ו ל נ ש א א ל ק י ד ת י ה ד ו ת ה א ח ד ו ה מ י ו ח ד ל ע י ל א ו ל ע י ל א ע ל דמיון כ ח ט ב ע י‬
‫ל פ י ] ש [ ע ו ל ם מ ל א מ צ י א ו ת מ ת נ ג ד ו ת ל א היה יכול ל צ א ת מ ר צ ו ן א ח ד א ל א‬
‫ב ה י ו ת א ח ד מ י ו ח ד ה ז ה כ ל יכול ב מ ו ח ל ט בלי מ א ס ר ו מ ע צ ו ר ל י ח ד ה י י ו ת‬
‫מ ת נ ג ד ו ת ב ת כ ל י ת השנוי ל מ ט ר ת ע ו ל ם ש ל ם ה ת כ ל י ת ה א ח ד ו ת ‪.‬‬
‫ם‬

‫ז ו ל ת זה ל ת א ר ה ת א ח ד ש פ ע רבוי כ ח ו ת ה מ מ ש ל ה ב א י ש א ח ד ב ל ע ז ו ן‬
‫ן‬
‫ר ב י ם אינו ז ר ב ל ש ו נ נ ו כ מ ו א ד ו נ י ם בעלים‪ .‬י ת ו א ר ב ז ה א י ש א ח ד א ש ד‬
‫י ת א ח ד ו כ ל כ ח ו ת ה מ מ ש ל ה ו ה א ד נ ו ת המושלים על נשוא א ח ה א ש ר ת ח ת י ו‬
‫ע ו מ ד ע ל כן ה נ ש ו א ה ז ה ב כ ל עניניו ובחינותיו‪ ,‬ו ה ו א ע ב ד ו מ כ ל צדי ו מ א ח ר‬
‫שהיה מ ה ו ר א ו ת ש ו ר ש א ל ה לציין שליט ו מ ח ו ק ק ושופט ה ע ו ל ם ב א ה ש ו ‪ ^ -‬ן‬
‫ה ז ה ג׳׳כ לציין מ ו ש ג ה ש ב ו ע ה א ל ה א ש ר ה י א ל פ י ת ב ו נ ת נ ו א י נ נ ה ק ר י א ת‬
‫ב ש ם אלקי׳ ב ל ב ד א ל א נ ת י נ ת ה נ ש ב ע א ת כ ל ע ו ל מ ו ה מ ו ר ג ש ב פ ו ע ל ת ח ת‬
‫‪,‬‬
‫מ ש פ ט שליט ה ע ו ל ם ) ב מ ו ש ז ה ג״כ נטוע ב ע י ק ר ה ו ר א ת מ ל ת ה ש ב ע‬
‫ישורון ח ל ק ה׳ טז( וכן יצויין ב ו ה ק ל ל ה א ש ר שליט ב ע ו ל מ ו מ ו ד י ע ב ה י‬
‫ה ח ז ק ה ב א ב ד ן ה נ ש ב ע לשקר‪ .‬א ל ח ‪ ,‬נ ת ע ב ו נ א ל ח ‪ ,‬י ח ד ו נ א ל ח ו ‪ ,‬ד ו מ ה ה י‬
‫לשון מ ו ק ש ה י ו צ א מ א ל ה ו ה ו ר א ת ו ב נ פ ע ל ה א ח ז ב ח ב ל י ה ק ל ל ה ‪.‬‬
‫ב‬

‫י‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ך‬

‫ו‬

‫ת‬

‫יש ע ו ד ל ה ש כ י ל ע ל מ א מ ר ח ז ״ ל ש ל א נ א מ ר אלקי׳ ב ר א ב ר א ש י ת א ל ^‬
‫ב ר א ש י ת ב׳ א׳‪ .‬כ פ י א ש ר היה נ ר א ה ל ע נ י ו ת ד ע ת נ ו ע ל ה ו ר א ת ש ם א ל ק י ׳‬
‫ל א היה יכול ל ה ק ר א ב ש ם זה בי א ם א ח ר ב ר י א ת ה ע ו ל ם מ פ נ י ש ש ם‬
‫מ ו ר ה ע ל ה ו י ת ו ב ב ח י נ ת ה ע ו ל ם ‪ .‬ב ר א ש י ת ב ר א א׳ יאמר!‪ [:‬ה א ל ק י ׳ אעזר־‬
‫כ ע ת עינינו ר ו א י ם א ו ת ו שליט ב ע ו ל מ ו ה ו א ה ו א א ש ר מ ג ב ו ר ת ר צ ו נ ו י ^‬
‫ה ע ו ל ם ל ר א ש י ת היותו‪.‬‬
‫ז‬

‫‪22‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה‬

‫הרב שמשון ר פ א ל הירש זצ״ל אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הוי הלימודים של חז״ל‬
‫] ת ר ג ם ‪ :‬י צ ח ק ברום[‬

‫מאמר זה הופיע במקורו כחוברת מטעם מוסדות הלימוד של קהילת עדת ישורון‬
‫בפרנקפורט ענ‪/‬מ בשנת ‪ .1868‬הדברים מופנים הן אל הורי התלמידים‪ ,‬אנשי הקהילה עצמה‪,‬‬
‫והן אל אנשי חינוך של השלטונות העירוניים והממלכתיים‪ .‬הדברים נועדו איפוא לקרב אל‬
‫לב הקורא את הייחוד של מוסדות לימוד תורניים‪ ,‬לעומת מושגים שגרתיים באותה סביבה‬
‫תרבותית‪ .‬נראה כי מאמר זה שונה ממאמרים אחרים באותה המסגרת שנועדו להראות‬
‫ולהסביר עד כמה ידיעות של השכלה כללית עשויות להיות מועילות לחינוך יהודי של‬
‫שמירת מצוות‪ ,‬ועד כמה עשוי החינוך היהודי־תורני להיות מועיל גם למטרות של‬
‫השכלה כללית‪ .‬לעומת אותם המאמרים מוצג כאן ענין לימוד התורה כדבר אשר ביסודות‬
‫רבים הוא שונה מאד מכל מה שמעלים על הדעת כשיגרת בית ספר בגרמניה של אותם‬
‫הימים‪.‬‬
‫ייחודו של המאמר הוא בסגנונו המיוחד בו מוצגים הדברים בפני הקוראים‪ ,‬מאמרי‬
‫חז״ל לא הובאו כלשונם‪ ,‬עם הסברים‪ ,‬אלא מסירת תכנם בלשון המובנת לקורא בדורו‪,‬‬
‫היא היא הרצאת הדברים‪ ,‬ורק מקום של המקורות צוין בשולים‪ .‬המאמר‪ ,‬אף אם הוא‬
‫מתורגם‪ ,‬עלול להיות מוזר לקורא התורני של ימינו הקרוב אל המקורות‪ .‬אולם‪ ,‬אלה‬
‫הדברים שנותנים למאמר את חינו המיוחד‪ ,‬וכן‪ ,‬כך נראה לנו‪ ,‬את ערכו המיוחד להבנת‬
‫אישיותו של רשר״ה‪ ,‬משנתו ודרכיו‪ .‬לכן השתדלנו לתת תרגום ככל האפשר קרוב למקור‪.‬‬
‫את המקורות כלשונם‪ ,‬הבאנו בהערות שולים‪ ,‬כך שהקורא יוכל לעמוד הן על הפרשנות‬
‫המיוחדת והן על דרכו של רשר״ה ״להעביר את הדברים מכלי אל כלי״‪.‬‬
‫המתרגם‬
‫דפים אלה נועדו לתת‪ ,‬שנה בשנה‪ ,‬הזדמנות לדון בעניגי הינוך והשכלה‪ .‬אגו‬
‫אוהבים לנצל הזדמנות זו המוענקת לנו‪ ,‬לשם עיון בתהומי הינוך והשכלה של‬
‫היהדות בימי קדם‪ ,‬ואנו מאמינים שהובבי ההינוך וההשכלה ימצאו בכך ענין כל‬
‫שהוא‪ .‬מרהק רב מפריד בין המסגרת של אותן שאיפות‪ ,‬לפי זמנן ומצביהן‪ ,‬לבין‬
‫תודעת זמננו‪ ,‬אולם נראה לנו‪ ,‬כי ככל שגדול אותו מרהק‪ ,‬כן גדול ערכו של עיון‬
‫כזה בתופעותיו של זמן כה רחוק‪ ,‬כדי להביא לידי הערכתן האמיתית יותר‪ ,‬על פי‬
‫אמות מדד‪ .‬נכונות יותר‪ ,‬מצד בני דורנו‪ ,‬ואולי יהיה בו בכדי לעורר פה ושם את‬
‫השאלה‪ ,‬עד כמה ניתן למצוא בכך את אשר ראוי הוא להיקוי גם למען שאיפותינו‬
‫י ׳‬
‫היום‪.‬‬
‫י כבר הנושא‪ ,‬אשר אמור להיות מוגדר על ידי כותרת המאמר העיוני של שנה‬
‫‪23‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫זו‪ ,‬״הוי הלימודים של חכמינו׳‪ /‬בא כדי לשוות לנגד עינינו מושג השונה ב מ ה ו ת ו‬
‫ממה שהיינו תופסים היום כ״הוי הלימודים״‪ .‬הוי הלימודים שלנו מסתיים ב ש נ ו ת‬
‫הילדות והנעורים‪ .‬הוי הלימודים של חז״ל קלט‪ ,‬כמו אצלנו‪ ,‬את הילד‪ ,‬אבל ל י ו ו‬
‫דרך כל ההיים‪ ,‬את הנער‪ ,‬את האיש המבוגר‪ ,‬ואת איש השיבה‪ .‬הוי הלימודים ש ל נ ו‬
‫נתפס כהכנה לחיים ״הממשיים״‪ ,‬היי המקצוע־הייעוד‪ ,‬ורק הנבחרים אשר מ ק צ ו ע ם ־‬
‫ייעודם הוא טיפוח של הכמה והשכלה‪ ,‬הם בלבד מצויים‪ ,‬גם בהיותם אנשים מ ב ו ג ר י ם ‪,‬‬
‫בתוך תוכו של הוי הלימודים‪ ,‬כלומדים ומלמדים‪ .‬בימים הקדומים של חז״ל ה י ה‬
‫העיסוק בהכמה והשכלה במשך כל החיים חלק מייעודו של כל איש‪ .‬היתד׳ ח כ מ ה ‪,‬‬
‫החכמה בהא הידיעה‪ ,‬אשר העיסוק בה היה הענין הכללי ביותר של כלל ה א ו מ ה ‪,‬‬
‫וילד כי נולד היתד‪ .‬זאת מטרת ההיים הראשונה במעלה שנכונה לו‪ ,‬להיות ב ב ו א‬
‫העת תלמיד של אותה חכמה‪ ,‬בלא הבדל‪ ,‬מה ״הייעוד״‪ ,‬משלוח היד‪ ,‬מה ״ ה מ ע מ ד ״‬
‫אליו יגיע בעקבות ההלטה של הורים ועקב גורל הייו‪ .‬לפי ההשקפות של אותי ה ז מ ן ‪,‬‬
‫הרי הגיע הולד שנולד בגוף אנושי למדריגה של אדם רק כאשר הוארו ועודנו ר ו ח ו‬
‫ולבו בינקו משדיה של אותה החכמה‪ .‬רק אז הובטח לו כבוד האדם‪ ,‬אצילות ה א ד ם‬
‫ואושר אדם אשר שום תהפוכת הגורל לא תוכל לגזול ממנו‪ ,‬אך בקושי ת צ ל ח '‬
‫להעכירו‪ .‬כן‪ ,‬גם יון וגם רומי ידעו עיסוק בחכמה ואמנות כתכונה של מ ש פ ח ו ת‬
‫אצילות ושל — עבדים‪ .‬גם מוסדות ההשתלמות ואגודות ההשתלמות שבהוד• מ ע י ד י ם‬
‫כי לא זר לזמננו הצורך בהשכלה עממית כללית‪ ,‬מעבר למה ששייר לעיקר ש נ ו ת‬
‫הלימודים‪ .‬אולם נראה שלשוא נחפש בתולדות ההתפתחות של שום אומה א ח ר‬
‫תודעה כה מקיפה על כך‪ ,‬כי השכלה רוהנית לא רק מגיעה לכל אהד ואחי׳ א ל א '‬
‫בעיקרו של דבר דרושח לכל אחד ואחד‪ .‬לשוא נחפש במקום אחר הערכה כה ג ד ו ל ת‬
‫של החכמה ליחס כזה של התמסרות מתלהבת כלפי החכמה‪ ,‬כפי שהן א פ י י נ י ו‬
‫למאות השנים של תקופת הז״ל‪ .‬דפים אלה נועדו לנםיון להתוות בקוים א פ י י נ י י ס‬
‫את חתופעות חמיוחדות הללו‪.‬‬
‫קשה לדמות‪ ,‬כי היתה אי פעם קבוצת אנשים אשר עליחם חיתח מוטלת מ ש י מ ה‬
‫יייצדיד‬
‫גדולה מזו שעמדה לפני אנשי אותו בית דין יהודי גדול‪ ,‬מניחי‬
‫של ההתפתחות הלאומית על פי ההלכה‪ ,‬הלא הם ״אנשי הכנסת הגדולה״‪ ,‬ו ע ל‬
‫אחת כמה וכמה קשה להעלות על הדעת קבוצת אנשים העולה עליהם ב מ י ל‬
‫משימה כזאת במודעות צלולה ובחצלחה המתמידה עד המציאות ההיה של ימינו‪.‬‬
‫העס נמצא אז על אדמתו‪ ,‬עצמאותו הפנימית הוחזרה לו‪ ,‬ועל כל פנים ע‬
‫בתלות חיצונית‪ .‬לפי חוסר אפשרותו לחגן במלחמה על מולדתו הקטנה‪ ,‬ו ל‬
‫הקונסטלציה המדינית הכללית של אותם הזמנים‪ ,‬לא היה לעם מנוס מכל ה ת ה פ ו כ ו ו ן‬
‫המדיניות אשר ציפו לו‪ .‬על אנשי הכנסת הגדולה אשר בידיהם היתד• מ ו ס ק ד‬
‫הנהגת העם הזה‪ ,‬היה מוטל להעלות אותו‪ ,‬על ידי התפתחות פנימית‪ ,‬לרמה מ ו ס‬
‫לאימי‬
‫לי׳^יי ל‬
‫ל‬
‫שתכשיר אותו לעמוד בכל התהפוכות ללי•‬
‫ייהודי אשר יהיה לו בסים של אחדות לאומית הניכר‪ ,‬הן באחדות של הכלל י י ל א ו מ י‬
‫וחן בייחוד האישי של כל אהד מבניו המפוזרים במרחבי העולם‪ ,‬בסיס אשר ל‬
‫יוחלף ולא יומר‪ ,‬וישמור את הכלל והפרט כשהם בכל עת עומדים שמחים ו ז ק י פ י ם‬
‫מוכנים לייעודם‪.‬‬
‫ובסגולה המשמשת כתהליף‪ ,‬ויותר מתהליף‪ ,‬לכל הולשה מדינית‪ ,‬ראו א‬
‫ה‬

‫ת‬

‫ת‬

‫ה י ס ו ד‬

‫ו י‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ס י‬

‫ת‬

‫ר י ת‬

‫ה‬

‫ה י ה‬

‫ע‬

‫י ה ם‬

‫‪1‬‬

‫ו‬

‫י ס ו ד‬

‫א‬

‫ת‬

‫‪24‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג‬
‫ובמוסר‪ -,‬מכללת‬
‫הטיפוה של הינוך והשכלה‪ ,‬ברוהאתר דעת‬
‫בכל מקום‪ ,‬את העיסוק המקיף‬
‫והפצתם‬
‫ביותר באותה הכמה לאומית אשר ידיעתה העיונית וקיומה המעשי הם עיקר הבסיס‬
‫לקיום הלאומי של אומתם‪.‬‬
‫שלשה ערכים התוו לעצמם ולבאים אהריהם כהנתיות לפעילותם‪ :‬היו זהירים‬
‫ביישומם המעשי של הכללים הנתונים לכם בהכמתכם‪ ,‬הרהיבו את שטה קיומה‪,‬‬
‫כדי להגן עליה‪ ,‬והעמידו לה תלמידים במספר רב ככל ה א פ ש ר ‪ .‬אם בשנים‬
‫מהעקרונות הללו הציעו למנהיגי האומה דקדקנות מיושבת ביותר והכמה שקולה‬
‫ביותר לקיום התורה שהיה מופקד בידיהם‪ ,‬הרי היה זה העקרון השלישי שבאמצעותו‬
‫ביקשו לעשות את ידיעת התורה ואת הבנתה העמוקה הפתוהה ביותר לקנינו של‬
‫כל העם‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫הכנסת הגדולה הזאת‪ ,‬אולי נכנה אותה בית מחוקקים‪ ,‬ייתכן שיש מי שיהא‬
‫נוטה לראות בה דוגמה קדומה של מוסדות המוכרים לנו מן ההיסטוריה כמי שהטילו‬
‫את אפוטרופםותם על העם והתזיקו אותו בבערות‪ .‬אולם‪ ,‬האם נמצא אי פעם גוף‬
‫כזה המנהיג אומה‪ ,‬אשר שאף להסיר מעצמו‪ ,‬במדד‪ .‬כזאת‪ ,‬כל יתרון הנותן לו‬
‫תפקיד של אפוטרופוס‪ ,‬אשר הזמין את האומה עצמה וכל אהד מבניה להיות שופטים‬
‫מוסמכים ביותר של החלטותיו וגזירותיו‪ ,‬האם נמצא אי פעם הבר מורים של אומה‪,‬‬
‫אשר ביקש לעשות את עצמו מיותר ולהסיר מעצמו כל יתרון מעמדי‪ ,‬על ידי הפצת‬
‫כל הכמה וכל ידיעה ? ואכן זהו אשר עשו אנשי הכנסת הגדולה בעקרון זה‪ ,‬בו‬
‫קראו לכל בני האומה להיות תלמידי חכמתם‪ .‬והרי אלה האנשים אשר קבעו את‬
‫הבקשה על ״דעה בינה והשכל״ כבקשה ראשונה עליח יתחנן כל אהד מבני עמם‬
‫בעמדו לפני א־לקיו בתפלה‪ ,‬יום י ו ם ‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫וידעו‪ ,‬הם היטב את אשר מביאים לביטוי בעקרון זה‪ .‬הכירו יפה את החכמה‪,‬‬
‫אותה ראו כפקדון שהופקד בידי האומה בכללותה‪ ,‬לאו דוקא בידיהם־הם‪ ,‬והורו כי‬
‫האומה על כל בניה נקראה להיות מעמד תלמידיהם‪ .‬וכי נמצאת כזאת‪ ,‬הכמה‬
‫הראויה להיות ״הכמת העם״‪ ,‬ענין המשותף לכל בני האומה‪ ,‬אמצעי להבאת אור‬
‫ועידון לאומה בכללותה? הרי ״העם״ הוא ענינה‪ ,‬במשמעות המלאה והמהותית‬
‫ביותר שיש לכך‪ .‬תכנה אינו בהשערות טרנסצנדנטאליות המבקשות לטפס אל תחום‬
‫הדברים שמעל ההושים‪ ,‬אשר לשכל הטבעי אין גישה אליהם‪ .‬משימתה של הכמה‬
‫זו היא לבנות ולשכלל בגין של חיי אדם‪ ,‬של היחיד‪ ,‬של המשפחה ושל החברה‪,‬‬
‫תהת השפעתם‪ ,‬הקובעת צורח ודמות‪ ,‬של חוקי הנצה של מוסר וטוהר ודין והסד;‬
‫זוהי החכמה של הובת האדם עלי אדמות‪ ,‬והיא עוסקת באדם במכלול של כל‬
‫תופעותיו וקשריו‪ ,‬במחשבות והרגשות שבתוך לבו‪ ,‬בקשרו האמיץ לחושיו ובהירותו‬
‫המוסרית‪ ,‬ברוחו ובגופו‪ ,‬בדיבורו ובמעשיו‪ ,‬בכל ייחוד אישיותו על צרכיה וחובותיה‪.‬‬
‫והכמה זו עוסקת באדם גם באשר הוא יוצא מעצמו ומהויתו האישית אל הנישואין‪,‬‬
‫אל המשפחה‪ ,‬אל החברה‪ ,‬ואל המדינה על כל הסתעפויותיה וארגוניה‪ ,‬ודוקא ביציאה‬
‫זו מחייו האישיים הוא מגיע אל מודעותו לעצמו וזוכה למציאותו העצמית לאמיתה‪.‬‬
‫לכל אשר בתחומה של חכמד‪ .‬זו‪ ,‬יש משמעות לכל אדם בכל ריבוי נסיבותיו ומצביו‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫״הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה״ )אבות א א(‪.‬‬
‫״אמר רבי אמי‪ :‬גדולה דעה שנתנה בתחלת ברכה של חול״ )ברכות לג ע״א(‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אם כאשר יקיים דבר בעצמו‪ ,‬ואם באשר יאיר לו מצבים וקשרים אשר ב ה ש פ ע ת ם‬
‫חוא חי‪ ,‬ואין שום דבר שעליו יוכל לומר‪ :‬זה רחוק ממני‪ ,‬אין להכרתו ערך ב ע ב ו ר י ‪.‬‬
‫ואת משימת החיים‪ ,‬אשר הכמה זו מתוח לו‪ ,‬עליו להבין בראייה ברורה מתיר מ ה ו ת ם‬
‫של הדברים זייעודיהם; לשם כך היא מנחה להתבונן בעולם מתוך מחשבה‪ ,‬מ ל מ ד ת‬
‫אותו להבין את העולם מתוך הא־לקים‪ ,‬ואת עצמו ומעמדו מתוך העולם‪ ,‬פ ו ת ר ת‬
‫לו את חידות קורות העתים‪ ,‬את התידות של היי אומות והיי אדם‪ ,‬ומעניקה ילי ר ו ת‬
‫ י •‬‫בינח וכח‪ ,‬לעשות את דרך חייו מתוך מהשבה‪.‬‬
‫האם פלא הוא‪ ,‬כי פי משורריו והכמיו הלאומיים נובע ושופע ד ב ר ע ר כ י ה‬
‫של חכמה זו‪ ,‬על משמעויותיה ועל קסמי יופיה ? הרי אל עצמו הוזר‪ ,‬את ע צ מ ו מ ו צ א‬
‫חאדם בתורותיח‪ ,‬חכמח בכללותיח‪ ,‬שמחה בפיקודיה‪ ,‬אור במצוותיה‪ ,‬קיום מ ת מ י ד‬
‫בטהרה שמתוך יראת ה׳‪ ,‬אמת והרמוניה של צדק במשפטיה; הם הם הטוב ה נ ע ל ה‬
‫מכל שאליו יש לשאוף‪ ,‬ערכם רב מכל האוצרות‪ ,‬ומתוקים הם מדבש ונופת צ י פ י ש ‪,3‬‬
‫העיסוק בתורה מקנה ״כנפים״ רוחניות‪ ,‬המעלות את האדם מכל סבל ארצי׳ ש כ ן‬
‫התורה היא הטוב המוחלט‪ ,‬ועל כן אין כאן סבל כל עוד אדם יכול לעסוק ב ת ו ר ת *‬
‫אין מקום שהוא כל כך קדוש וכל כך מיוהד להקב״ה כאותן ״ד׳ אמות״ בהל ע ו ס ק י ם‬
‫בתורה ‪ .‬במקום שיש שלשה‪ ,‬שנים‪ ,‬ואפילו אהד בלבד‪ ,‬העוסק בתורה‪ ,‬שכינה ע מ ד‬
‫וד״קב״ה מקשיב כאשר דברי תורתו הם נושא שיחתן של בני האדם ‪ .‬כז א מ ר י ״ א ל ד‬
‫דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא‪ :‬כ י ב ו ד א‬
‫ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחברו‪ ,‬ותלמוד תורה כנגד כ י ל ם ״ ד‬
‫יל ייתר‬
‫ק‬
‫שכן‪ ,‬אף אם גדולים החיים של מעשי קיום חמצוות‪ ,‬הרי‬
‫משום שמאפשר את עשיית המעשים ‪ .‬כש םשהילוד יונק יום יום משדי אמו‪ .‬כ ן‬
‫‪5‬‬

‫‪fl‬‬

‫ב‬

‫ה ע י ס ו‬

‫ב ת ו ר ה‬

‫ג ד‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫תד״לים יט יא ואילך‪.‬‬
‫״אמר רבי שמעון בן לקיש‪ :‬כל העוסק בתורה‪ ,‬ייסורין בדילין הימנו‪ ,‬שנאמר )איוב ד‪(,‬‬
‫׳ובני רשף יגביהו עוף׳‪ ,‬ואין ׳עוף׳ אלא תורה ובו״׳ )ברכות ה ע״א(‪ .‬״אין טוב א ל‬
‫תורה שנאמר )משלי ד( ׳כי לקח טוב נתתי לכם‪ ,‬תורתי אל תעזובו׳״ )שם(‪ .‬״‬
‫ייסורים של אהבה‪ :‬כל שאין בהם ביטול תורה‪ ,‬שנאמר )תהלים צד יב( ׳אשרי הגג‪-,:‬‬
‫אשר תיםרנו י־ה ומתורתך תלמדנו״ )שם(‪.‬‬
‫״מיום שחרב בית המקדש אין להקב״ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה ב ל ב ד ׳ ‪/‬‬
‫)שם ח ע״א(‪ ,‬ועל כן ״אוהב שערים המצויינים )באסיפת ציבור‪ ,‬רש״י( בהלכה י ד ‪.‬‬
‫• י‬
‫מבתי כנסיות ובתי מדרשות״ )שם(‪.‬‬
‫״שנים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה‪ ,‬שכינה שרויה ביניהם‪ ,‬שנאמר )מלאכי (‬
‫׳אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו‪ ,‬ויקשב ה׳ וישמע וכו׳״ )אבות ג ג(‪ ,‬״ומנין שאפילך‬
‫אחד שיושב ועוסק בתורה‪ ,‬ששכינה עמו‪ ,‬שנאמר )שמות כ( ׳בכל מקום אשר א ז כ י‬
‫יאה שמי אבוא אליך וברכתיך׳״)ברכות ו ע״א(‪.‬‬
‫א‬

‫א‬

‫‪5‬‬

‫י‬

‫ל‬

‫ת ד‬

‫•‬
‫‪6‬‬

‫ג‬

‫ר‬

‫‪7‬‬
‫‪8‬‬

‫פאה א א‪.‬‬
‫״נשאלה שאלה זו בפניהם‪ :‬תלמוד גדול או מעשה גדולז נענה ר׳ טרפון ואמר‪ :‬מ ע ש‬
‫גדול‪ ,‬נענה ר׳ עקיבה ואמר תלמוד גדול‪ ,‬נענו כולם ואמרו‪ :‬תלמוד גדול ש ה ת ל מ‬
‫מביא לידי מעשה״ )קידושין מ ע״ב(‪.‬‬

‫‪.26‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ד ״‬

‫ו ד‬

‫הרצוג מעניקה הברה לאיש הבודד‪,‬‬
‫התורה‬
‫התורה״‪.‬‬
‫לאדם יום יום למצוא מזונו משדי‬
‫מכללת‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫רפואה להולה‪ ,‬היזוק לחלש; כל אמצעי אהר מועיל לדבר אהד‪ ,‬התורה היא רפואה‬
‫אוניברסלית לכל ‪ .*°‬שלשה כתרים הם‪ :‬כתר כהונה‪ ,‬כתר מלכות וכתר תורה‪ .‬כתר‬
‫הכהונה הרי הוא של אהרן ובניו‪ ,‬כתר מלכות הרי הוא של דוד‪ ,‬כתר תורה הרי‬
‫הוא מוכן לכל‪ ,‬מי שרוצה‪ ,‬יבא ויזכה ב ו ״ ‪ .‬בודאי יש לעסוק בה ברוה טהורה‪,‬‬
‫התלמיד הייב להיות שקוף‪ ,‬פנימיותו זכה בהופעתו החיצונית ״ ‪ .‬אוי למי שאין לו‬
‫בית דירה‪ ,‬ועושה שער ל ד י ר ת ו ״ ; היראה‪ ,‬היא הנאמנות בקיום מצוות הי‪ ,‬היא‬
‫היא בית דירת הייו של האדם‪ ,‬והתורה שער הכניסה‪ ,‬ותכלית כל עיסוק בתורה‪,‬‬
‫הרי זה שלעולם האדם יתקן את עצמו ויעשה את הטוב ״ ‪ .‬לזה אשר זך הוא‪ ,‬התורה‬
‫היא סם היים‪ ,‬ורעל היא למי שאינו זך « ‪ .‬היה אתה מי שמפרסם את התורה על ידי‬
‫עצם הייך! ראה‪ ,‬איש כי ישאב הכמה מלמוד המקרא והתורה שבעל פה ומקירבתו‬
‫לתלמידי הכמים‪ ,‬ונוהג בחכמתו‪ :‬בתבונת שיחתו‪ ,‬בנחת דיבורו‪ ,‬בנאמנותו במשא‬
‫ומתן‪ ,‬עליו מצביעים הבריות ואומרים‪ :‬אשרי האיש הזה שלמד תורה‪ ,‬אשרי אביו‬
‫שלימדו תורה‪ ,‬אוי לאיש שלא למד תורה‪ ,‬הביטו תלמיד הכם זה‪ ,‬מה יפים דרכיו‪,‬‬
‫מה נכון כל אשר עושה! עליו אומר הקב״ה‪ :‬עבדי אתה ה מ פ א ר נ י ! ״ העוסק‬
‫בתורה כרוהה‪ ,‬משיג בכך הרבה מאד‪ ,‬והוא מקיים בתוך עצמו את תכלית הבריאה‪.‬‬
‫הרי הוא נעשה ידיד לבני האדם ומשיג את אהבת בני האדם‪ ,‬אוהב ומשמח את‬
‫הקב״ה‪ ,‬אוהב ומשמת את בני האדם‪ ,‬היא מלבישה אותו בענותנות וביראת שמים‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬

‫״למה נמשלו דברי תורה בדדו מה דד זה‪ ,‬כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב‪,‬‬
‫אף דברי תורה‪ ,‬כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם״ )עירובין נד ע״ב(‪.‬‬
‫"אמר רבי יהושע בן לוי‪ :‬המהלך בדרך‪ ,‬ואין עמו לויה‪ ,‬יעסוק ב ת ו ר ה ‪ . . .‬חש בראשו‬
‫יעסוק ב ת ו ר ה ‪ . . .‬חש בגרונו יעסוק ב ת ו ר ה ‪ . . .‬חש במעיו יעסוק ב ת ו ר ה ‪ . . .‬חש‬
‫בעצמותיו יעסוק ב ת ו ר ה ‪ . . .‬חש בכל גופו יעסוק ב ת ו ר ה ‪ . . .‬אמר רב יהודה בר׳ הייא‪:‬‬
‫בא וראה שלא כמדת בשר ודם מדת הקב״ה‪ .‬מדת בשר ודם‪ :‬אדם נותן סם לחבית‪,‬‬
‫לזה יפה ולזה קשה‪ .‬אבל הקב״ה אינו כן‪ ,‬נתן תורה לישראל‪ ,‬סם חיים לכל גופו שנאמר‬
‫)משלי ד כב( ׳ולכל בשרו מרפא׳״)עירובין נד ע״א(‪.‬‬
‫״א״ר יוחנן‪ :‬שלשה זירים חן‪ :‬של מזבח‪ ,‬של ארון ושל שלחן‪ .‬של מזבח זכה אהרן‬
‫ונטלו‪ ,‬של שלחן זכה דוד ונטלו‪ ,‬של ארון עדיין מונח‪ ,‬כל הרוצה ליקח‪ ,‬יבא ויקוד׳‬
‫)יומא עב ע״ב(‪.‬‬
‫״אמר רבא‪ :‬כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו‪ ,‬אינו תלמיד חכם״)שם(‪.‬‬
‫״מכריז ר׳ ינאי‪ :‬חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד״)שם(‪.‬‬
‫עיין שם‪ .‬ועוד‪ :‬״תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים״)ברכות יז ע״א(‪.‬‬
‫״אמר רבי יהושע בן לוי‪ :‬מאי דכתיב )דברים ד( ׳וזאת התורה אשר שם משה׳ו זכה‬
‫נעשית לו סם חיים‪ ,‬לא זכה נעשית לו סם מיתה״)יומא עב ע״ב(‪.‬‬
‫״תניא‪ :‬׳ואהבת את ה׳ א־לקיך׳ שיהא שם שמים מתאהב על ידך‪ ,‬שיהא קורא ושונה‬
‫ומשמש תלמידי חכמים‪ ,‬ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות‪ ,‬מה הבריות אומרות‬
‫עליון אשדי אביו שלימדו תורה‪ ,‬אשרי רבו שלימדו תורה‪ ,‬אוי להם לבריות שלא למדו‬
‫תורה‪ ,‬פלוני שלמד תורה‪ ,‬ראו כמה נאים דרכיו‪ ,‬כמה מתוקנים מעשיו! עליו הכתוב‬
‫אומר ׳ויאמר לי עבדי אתה‪ ,‬ישראל אשר בד אתפאר׳ )ישעי׳ מט(״ )יומא פו ע״א(‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מכשירה אותו להיות איש הנוהג כדין‪ ,‬שש לנהוג במסירות נפש‪ ,‬ביושר ו ב נ א מ נ ו ת‬
‫היא מרחיקה אותו מן החטא והולכת ומקרבת אותו אל השלימות ה מ ו ס ר י ת ‪.‬‬
‫מועיל בעצה ובמעשה‪ ,‬ממנו תבונה וגבורה; היא מזכה אותו בהשפעה‪ ,‬א ף ב ה נ ה ג ד‬
‫בזכותה הוא יורד לעומק הדין‪ ,‬הודר לסודות התורה; הוא הופך להיות כ מ ע י ן ׳ ש א י נ ו‬
‫מאכזב‪ ,‬כנהר ששפעו הולך וגדל‪ ,‬ובכל אלה מזכירה לו להיות יותר ויותר* צ ב ו ע‬
‫בעל יותר ויותר אורך רוה‪ ,‬אף מותר על כבודו‪ ',‬והיא מעלה אותו ו מ נ ש א ה א ו ת ו‬
‫על הכל ״ ‪ .‬יום יום יוצאת מפסגת הר הורב קריאת אזהרה לעולם‪ :‬אוי ל ב ב י ד ־ ^ «‬
‫י •אדם‬
‫‪, ,‬‬
‫המזלזלים בתורה‪ ,‬הרי מגדים את עצמם במו ידיהם באשר מאבדים את ע צ ם כ ב ו ד ם‬
‫א‬

‫ח י‬

‫ת‬

‫א י ז‬

‫ו ת ם‬

‫ח י ר י ן‬

‫ב ן‬

‫א‬

‫ל‬

‫א‬

‫ז ה‬

‫ד ‪ ,‬ע ו ס ק‬

‫לימוד‬

‫בתורה•‬

‫י‬
‫י‬
‫כבני אדם‪ ,‬ומפסידים‬
‫התירה מעלה כל אהד למרומי רוה ומוסר י ‪.‬‬
‫קולות העבר היהודי שאחדים מהם העלינו כאן‪ ,‬הם מתקופות השונות מ א ד‬
‫מזו‪ .‬וככל שהשתנה הגורל המדיני‪ ,‬הרי עמדו בעינם ההערכה ל חיגוי י ה ש כ ל‬
‫רוחניים וההתמסרות הנלהבת לעיסוק בתורה בקרב האומה‪.‬‬
‫ובמקום שהכרת השיבותם הרבח של חינוך והשכלה רוחניים ה י ת ה ד « י ״‬
‫"יצה‬
‫‪.‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫מימ‬
‫ל‬
‫׳‬
‫במדה כל כך מקיפה‪ ,‬מובן וטבעי הוא כי השאיפה‬
‫כחותיו‪ ,‬היתד‪ .‬אף היא כללית‪ .‬שררה ההכרה‪ ,‬כי כשם שאין ספק בכך כי ל א‬
‫• ״מי של‬
‫י י‬
‫לל‬
‫ל‬
‫׳‬
‫ל‬
‫ח״נך אינו יכול להיות ירא חטא״ וכן ״מי שלא למד אינו יכול להיות ח ס י ד ׳ ‪! » /‬‬
‫ן‬
‫היתד‪ .‬הסיסמה שנתנה תנופה לשאיפות של נער וזקן‪ .‬רק מי שמצוי ב מ ק ר א ‪,‬‬
‫שבעל פה ובמנהג העולם‪ ,‬לא במהרה יחטא; זהו חחוט המשולש אשר ל א ‪^ 3‬‬
‫^ י‬
‫יינתק‪ .‬אולם זה אשר המקרא‪ ,‬התורה שבעל פה ומנהג העולם נשארו זרים ל‬
‫חלק מעולם החברה«»‪ .‬עוד מימות עולם היתד‪ .‬הקריאה בתורה במרכז כ ל ה ת כ נ ס ו ת‬
‫‪8‬‬

‫ז ו‬

‫ש‬

‫ק‬

‫א‬

‫מ ה ם‬

‫ח‬

‫ד‬

‫ס‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫ש י ה א‬

‫א‬

‫ד‬

‫ם ב‬

‫י‬

‫ח י נ י ד‬

‫כ ן‬

‫מ ו ס ר י‬

‫א‬

‫י י ת כ ן‬

‫ש‬

‫י‬

‫ה‬

‫א‬

‫א‬

‫ד‬

‫ם‬

‫א‬

‫ח י נ י‬

‫י‬

‫ת‬

‫ו ח ב י‬

‫א‬

‫ז‬

‫ת‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ר ׳‬

‫‪17‬‬
‫‪1‬‬

‫ר‬

‫״ר׳ מאיר אומר‪ :‬כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד א ל «‬
‫שכל‬
‫העולם כולו כדאי הוא לו‪ ,‬נקרא רע‪ ,‬אהוב‪ ,‬אוהב את המקום‪ ,‬אוהב את הבריות ‪ . * s‬״‬
‫משמח‬
‫את המקום‪ ,‬משמח את הבריות‪ ,‬ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדי‪-,‬‬
‫׳׳« ה ס י ד‬
‫ישר ונאמן‪ ,‬ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות ונהנין ממנו עצה ותושיד‪-‬‬
‫י׳ ביבך•‬
‫וגבורה• ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין‪ ,‬ומגלין לו רזי תורה‪ ,‬ונעשה כמעיד —‬
‫ד שאיבד‬
‫פוסק וכנהר המתגבר והולד‪ ,‬והוד‪ .‬צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו‪ ,‬ומגדלתו ומי־י•‬
‫יי •ממתי‬
‫על כל המעשים״ )אבות ו א(‪.‬‬
‫״אמר רבי יהושע בן לוי‪ ,‬בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר סיני ומכרזת ו א ו‬
‫להל! לבריות מעלבונה של תורה‪ ,‬שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף שנאמי‪-‬‬
‫׳‪-‬משלי‬
‫יא כב( ׳נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׳‪ .‬ואומר )שמות לב טז( ‪ ,‬ך ן ן ‪.‬‬
‫מעשה א־לקים המה והמכתב מכתב א־לקים הוא חרות על הלוחות‪ ,‬אל ת ק ר א‬
‫'‬
‫אלא ׳חירות׳ שאין לד בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה וכל מי שעוסק‬
‫״ ׳ )אבית ף‬
‫תורה מתעלה שנאמר )במדבר כא יט( ׳וממתנה נחליאל ומנחליאל‬
‫*‬
‫״אין בור ירא חטא‪ ,‬ולא עם הארץ חסיד״)אבות ב ו(‪.‬‬
‫״כל שישנו במקרא במשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא שנאמר ) ק ה ל‬
‫׳והחוט המשולש לא במהרה ינתק׳ וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ילא בז־ן‪-‬ף‬
‫אינו מן הישוב״)קידושין מ ע״ב(‪.‬‬
‫‪r‬‬

‫‪18‬‬

‫מ ר ת‬

‫א‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫ת‬

‫י ת‬

‫ב‬

‫ב מ ו ת‬

‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪28‬‬
‫•‬

‫ב (‬

‫ת‬

‫ד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫(‬

‫בישראל נועדו בראש וראשונה‬
‫הכנסת‬
‫אתרזה‪.‬‬
‫ציבור לעבודת ה ‪ /‬ועזרא הרהיב ענין‬
‫הרצוג‬
‫בתימכללת‬
‫דעת ‪-‬‬
‫לא רק להביע לפני ה׳ את עניני הלב‪ ,‬אלא לעדן ולהאיר רוה ולב על ידי דבר ה׳;‬
‫לא רק כדי להתפלל נכנסו לתוכם‪ ,‬אלא אף כדי ללמוד‪ ,‬ועד היום הזה קוראים‬
‫לבתי הכנסת בציון עמוק המשמעות ‪ Schuien‬בתי לימוד‪) .‬ואגב‪ ,‬השתמשו במלה‬
‫‪ Judenschuie‬באורה מתבדח כמזכירים את אשר לא כל כך תואם ארגון הרמוני‪,‬‬
‫ולא השבו על כך שאכן התכנסו ״היהודים של פעם״ בבית לימוד‪ ,‬מקום שם היה‬
‫כל אחד עסוק לשנן לעצמו את לימודי חייו ולהתלהב בלימודי חייו‪ ,‬מכדי שיוכל‬
‫ויבקש לחשוב על כך‪ ,‬לחתאים את עצמו עם שכנו‪ ,‬בעצמת דיבורו וקולו‪ .‬ככל‬
‫שהיתר‪ .‬גדולה ההרמוניה בעבודה הפנימית של רוח ולב‪ ,‬כן היו רשאים למעט בהטית‬
‫האוזן לתיאום חחיצוני‪ ,‬כן חיו רשאים — אולי — לראות אותו כמיותר‪ .‬יסלחו נא‬
‫על סטיה זו מן הנושא‪ ,‬בסוגריים(‪ .‬כשם שאין אדם יכול להיות שלשה ימים בלי‬
‫מים‪ ,‬בלא שירגיש עצמו כמי שנמצא במדבר‪ ,‬כן לא יוכל העם היהודי לשהות שלשה‬
‫ימים בלי קריאת התורה בצוותא‪ ,‬כך סברו אנשי העם היהודי‪ ,‬וכך נקבע כל יום‬
‫שביעי בשבוע‪ ,‬כל יום שני וכל יום המשי לקריאת התורה ‪ ,‬והיה על כל יהודי‬
‫להצטרף לקריאה זו ולהבנתה בביתו ‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬בית הכנסת היה למקום בו למד‬
‫כל אהד את לימודיו האישיים בתורה‪ .‬ילדים עברו על פרשת השבוע בבית הכנסת ‪,‬‬
‫ועל האיכר היהודי אמרו‪ :‬בבואו בערב מן השדה‪ ,‬הולך לבית הכנסת‪ ,‬אם בקי הוא‬
‫במקרא‪ ,‬קורא‪ ,‬אם בקי במשנה‪ ,‬לומד‪ ,‬מתפלל תפלת ערבית והולך לביתו לארוהת‬
‫ה ע ר ב ‪ .‬ובכלל‪ ,‬אם היה היום תפוס בעסקי פרנסה‪ ,‬הרי היה הלילה שייך ללימוד‬
‫התורה‪ .‬הקב״ה ברא את הלילה רק כדי שיוכלו בני האדם גם ללמוד‪ ,‬כך אומר‬
‫פתגם עממי ‪ .‬כבר בבית הספר הורגלו הילדים ללמוד גם בלילה ‪ ,‬אפילו אמרו‪:‬‬
‫בית אשר דבר לימוד התורה לא שמע בו בלילה‪ ,‬יכלה באש ״ ‪ .‬לעשות את ביתו‬
‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫‪23‬‬

‫‪24‬‬

‫‪28‬‬

‫ג צ‬

‫‪ 21‬״ושיהו קוראים בשני ובחמישי עזרא תיקןו והא מעיקרא הוי מיתקנא‪ ,‬דתניא‪ :‬׳וילכו‬
‫שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׳ )שמות טו(‪ ,‬דורשי רשומות אמרו אין מים אלא‬
‫תורה שנאמר ׳הוי כל צמא לכו למים׳ )ישעי׳ נה( כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה‪,‬‬
‫נלאו; עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת‪,‬‬
‫וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי‪ ,‬וקורין בחמישי ומפםיקין ערב שבת‪ ,‬כדי שלא‬
‫ילינו ג׳ ימים בלא תורד‪ .‬וכו׳״)בבא קמא פב ע״א(‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬

‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬

‫״אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום״‬
‫)ברכות ח ע״א(‪.‬‬
‫״חזן ה כ נ ס ת ‪ . . .‬ורואה היכן קורין תינוקות של בית רבן בשבת זו‪ ,‬והן קורין בסדר‬
‫לאור הנר בבית הכנסת‪ ,‬ויודע שהיא פרשה של שבת זו״ )שבת יא ע״א רש״י ד״ה‬
‫החזן(‪.‬‬
‫״אדם בא מן השדה בערב‪ ,‬נכנם לבית הכנסת‪ ,‬אם רגיל לקרות קורא‪ ,‬ואם רגיל לשנות‬
‫שונה‪ ,‬וקורא קריאת שמע ומתפלל ואוכל פתו ומברך )ברכות ד ע״ב(‪.‬‬
‫״א״ר שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירםא״)עירובין סד‪ .‬ע״א(‪.‬‬
‫״מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן ש ב ע ‪ . . .‬ויושב ומלמדן כל היום כולו‬
‫ומקצתן מן הלילה כדי לחנכן ללמוד ביום ובלילה״ )רמב״ם הלכות תלמוד תורה ב ב(‪.‬‬
‫״כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה‪ ,‬אש אוכלתו״ )סנהדרין צב ע״א(‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה א ז י‬

‫למקום בו מתכנסים ההכמים‪ ,‬לשבת למרגלותיהם י ל‬
‫ד ע ת‬

‫ז ה‬

‫מ ג א ו ת ו‬

‫ה א ז ר ח‬

‫ש‬

‫‪11‬‬

‫י | י י ‪ ,‬ו ד י ‪28‬‬

‫‪0‬‬

‫ד‬

‫י ‪ ,‬י ה‬

‫ו ל‬

‫ב‬

‫ד ב ר י ד ‪ ,‬ם‬

‫ת י י ד‬

‫צ‬

‫ב‬

‫מ א ר ן של‬

‫‪ ,‬ת כ‬

‫' י לין לארוחת‬
‫י‬
‫* ־ ׳יל‬
‫ל‬
‫יייי׳‬
‫׳‬
‫יום יום‪ ,‬ואשר היו ליוונים שירי המשוררים בליווי נגינת נבל בםעידירןידעש‬
‫י‬
‫היה דבר המחשבה של תורה בסעודותיהם של ישראל ‪.‬‬
‫בתקופת הפריהה של לימוד התורה עשו את לימוד התורה ל ע י ס ר ק ע ‪,‬‬
‫ל‬
‫בהיים ואת משלוה היד שלשם פרנסה לעיסוק צ ד ד י ‪ .‬להביא א ת כ ^ ך ‪t,‬‬
‫קי־ התל‬
‫ל‬
‫•‬
‫התורה‪ ,‬זו היתה• דאגתו העקרית ל‬
‫בחפזה‪ ,‬בלא לדקדק בלבושו‪ ,‬והביא את בנו במו ידיו לבית הספר׳ א י עזל‪^u‬‬
‫ארוחת בקר‪ ,‬עד שחזר עם בנו על אשר למד אתמול ולימדו דבר מ ה חז*‪27‬ן ! ‪3‬‬
‫שמ* ל‬
‫מי שההזיקו מורים פרטיים לילדיהם״‬
‫ואולם השיבות רבת ערך ראו בכך שאדם ילמד בעצמו את בניו ובני ‪^ 3‬‬
‫מי שמלמד בעצמו את בניו ובני בניו‪ ,‬חרי מוכיח עצמו כמי שקיבל ת ך ד ־ | ‪-‬‬
‫י מסיני‬
‫באופן בלתי אמצעי על מ נ ת להורישה לצאצאיו ‪ .‬ולא לבני מ ש פ ח‬
‫ר כ י ם‬
‫ביותר בלבד‪ ,‬אלא כל אהד זכאי לתבוע מכל אהד שיודיע לו א ת א ש ר ‪J^t‬‬
‫י‬
‫לקבל מן התורה השייכת לכולם באותה מדה‪ .‬המכנים את בן חברו ל י ד י ע‬
‫״‬
‫הרי זה כאילו אב שני הוא לו ״ ‪ .‬המעלים או מונע מתלמיד ידיעת ד ב ר ת ד ‪ -‬ך‬
‫^׳‬
‫הוא כגוזלו מנהלת אבותיו; שכן התורה ירושה היא לכל עדת יעקב‪ ,‬ו‬
‫ז ה‬

‫‪2 9‬‬

‫ק‬

‫‪30‬‬

‫ל‬

‫ש‬

‫מ ג ד ו‬

‫א ב י ו‬

‫ה א י ש י ם‬

‫י‬

‫נ‬

‫מ‬

‫צ‬

‫מ‬

‫א‬

‫ש ב כ‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫ו ח כ מ י ם‬

‫ב י ו ת ר‬

‫נ כ ב ד י ם‬

‫ב‬

‫נ ז כ י י‬

‫י‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫י י‬

‫ר‬

‫ג‬

‫ד‬

‫מ‬

‫‪:‬‬

‫ר‬

‫‪52‬‬

‫ת ו‬

‫ד ‪ ,‬י א‬

‫ת‬

‫י ‪ 1‬ר ר ה‬

‫י‬

‫ז ז ר י‬

‫א ) ‪ £‬י‬

‫‪ u‬‬

‫שעדין לא נולדו ואשר מעדו לקבל את התורה מידיו של דור ימיהם‪,‬‬

‫א‬

‫‪n‬‬

‫‪5‬‬

‫ל י '‬
‫־ י ם את‬

‫‪ 28‬״יוסי בן יועזר איש צרדה אומר‪ :‬יהי ביתך בית ועד לחכמים והוד• מ ת א פ ק‬
‫רגליהם והוד! שותה בצמא את דבריהם״)אבות א ד(‪.‬‬
‫‪ 29‬״שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משלחנר‬
‫^מקדם״‬
‫)אבות ג ד(‪ .‬״אמר ל ) ק ״ ל‬
‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ת ן ר ה (‬

‫ב ת י‬

‫ב ש ע ה‬

‫ש א ן כ ל ו ן‬

‫ן ש ן ת י ן‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ה‬

‫י‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ס‬

‫ע‬

‫ר‬

‫פ‬

‫ל‬

‫ס‬

‫לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים‬
‫בעלי משנה הם יעסקו במשנה בהלכות ובאגדות‪ ,‬אם בעלי תלמוד ד׳ז י ע ס ק‬
‫פסח בפסח בהלכות עצרת בעצרת ובהלכות החג בחג״)סנהדרין קא ע״א(‪.‬‬
‫‪ 30‬אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ יהודה ב״ר אלעאי בא וראה‬
‫" "‬
‫חראשונים דורות חאחרונים‪ ,‬דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן ע‬
‫הי‬
‫י‬
‫נתקיימה בידן וכו׳״)ברכות לה ע״ב(‪.‬‬
‫‪ 31‬״רבי חייא בר אבא אשכחיה לריב״ל דשז־י דיסנא ארישידי ) ‪ °‬ן ש«*י•‬
‫י" י‬
‫לעטיפת הראש‪ ,‬אלא כיסוי בעלמא שם על ראשו וכר‪ .‬רש״י( וקא ממטי‬
‫ס‬

‫ר‬

‫אמדה‬
‫'‬
‫‬‫א‬

‫ג = י ‪ 7‬ל ג‬

‫ג ‪ :‬ז‬

‫ר‬

‫א‬

‫ם‬

‫ר ת‬

‫ת‬

‫י ח‬

‫י‬

‫ז ד‬

‫די‬

‫זגי‬

‫מ‬

‫ב י‬

‫ע ״ א (‬

‫ח י י א‬

‫א‬

‫ב‬

‫ב‬

‫א‬

‫ל א‬

‫ט ע י ם‬

‫א ו מ צ א‬

‫י ג י ק א‬

‫<‪^^3‬‬

‫י‬
‫• "י‬
‫לבי כנשתא״ )קידושיז‬
‫בגחלים היו רגילים לטעום בבקר‪ .‬רש״י( עד דמקרי לינוקא ומוםפיד‪.‬״ )שם(‪.‬‬
‫‪ 32‬״אמר ריב״ל כל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מ ם י‬
‫׳והודעתם לבניך ולבני בניך׳ וסמיך ליה ׳יום אשר עמדת לפני ה׳ א ־ ל מ י ‪-‬‬
‫ייכ׳״‬
‫)שם ‪.‬‬
‫‪ 33‬״אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל המלמד בן חברו תורה‬
‫מ ז נ ל ה עליז‬
‫כתו‪-‬לן‪-‬‬
‫י‬
‫הכתוב כאילו ילדו שנאמר )במדבר ג( ׳ואלה תולדות אדייז‬
‫י ׳יאלה‬
‫‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫לי ל י ך‬
‫ל‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫גסנהדדין‬
‫יט ע״ב(‪.‬‬
‫ב ‪ 2‬ע פ‬

‫‪ 3‬י‬

‫ש‬

‫י‬

‫(‬

‫ו מ ש ה‬

‫ש מ ן ת‬

‫ב נ י‬

‫א ה ר ן‬

‫ל ו מ ר‬

‫ך‬

‫א ה ר ן‬

‫י‬

‫ד‬

‫ו מ ש ה‬

‫‪30‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מ ה‬

‫פ‬

‫כ‬

‫נ ק ר א ו ע‬

‫כ ת י ג‬

‫ש מ ד ‪/‬‬

‫ג ‪ :‬ח‬

‫ג‬

‫א‬

‫מ‬

‫ר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫צרות עינו של זה הנמנע מללמד *»‪ .‬מי שמונע מתלמיד להימצא אתו כדי ללמוד‬
‫מדרכיו‪ ,‬מונע ממנו הסד גדול ביותר ״ ‪ .‬בהסד תמידי ונצחי עוסק זה אשר לומד‬
‫תורה ומלמדה‪ ,‬וזה אשר מכין העתקות מכתבי המקרא ומשאילם לאהרים ‪ .‬״יותר‬
‫ממה שהעגל רוצה ליניק‪ ,‬פרה רוצה להגיק״ ״ ‪ ,‬אומר הפתגם העממי‪.‬‬
‫לא ניתן לזכות ליתרון המרי בידיעת התורה‪ .‬התורה היתה פתוחה לכל‪ ,‬והכל‬
‫יכלו לזכות בה כמו באור השמש זבאויר החיים‪ .‬רק בעד הוראת התורה שבכתב‬
‫היה מותר לקבל תמורה‪ ,‬אבל התורה שבעל פה‪ ,‬שהיתה מסורה להוראה החיה לא‬
‫ניתנה בעד תמורה‪ .‬״קנה״ לך הבר‪ ,‬אבל ״עשה״ לך רב ‪ ,‬זה היה הכלל; שכן‬
‫מורה לא ניתן לקנות בעד תמורה‪ .‬אף הפקת תועלת קלה ביותר מן התורה ראו‬
‫כהילול הקודש‪ .‬כינו זאת שימוש בכתר התורה כשימוש בשפחה‪ .‬אירע לאהד שהציל‬
‫את עצמו ממות בטוה על ידי שהזכיר את שמו‪ ,‬וגם זאת באורח בלתי־רצוני‪ ,‬וכל‬
‫ימיו לא סלח לעצמו את הדבר ‪ .‬בימי רעב היה מי שהחל לחלק לחם לתלמידי‬
‫חכמים‪ .‬״תן לי מזוני כפי שהיית נותן לעורב‪ ,‬לכלב״‪ ,‬אלה היו דבריו של תלמיד‬
‫במצוקה שסירב להראות מה חלקו בתורה‪ ,‬וסירוב זה גרם לנדבן לבטל כל מ ג ב ל ה ‪.‬‬
‫גם לא ניתן להשיג על ידי לימוד התורה כל תפקיד או משרה המקנים לבעליהם‬
‫הכנסה‪ .‬את מילוי תפקיד השיפוט‪ ,‬כמו מילוי תפקיד ההוראה‪ ,‬היו תייבים לקיים‬
‫‪36‬‬

‫‪38‬‬

‫‪39‬‬

‫‪40‬‬

‫‪34‬‬

‫‪35‬‬
‫‪36‬‬

‫‪37‬‬
‫‪38‬‬

‫״אמר רב יהודה אמר רב כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו‪,‬‬
‫שנאמר )דברים לג( ׳תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב׳ מורשה היא לכל ישראל‬
‫מששת ימי בראשית‪ .‬אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כל המונע׳ הלכה‬
‫מפי תלמיד‪ ,‬אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותר׳)שם צא ע״ב(‪.‬‬
‫״אמר ר׳ חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו‪ ,‬מונע ממנו הסד׳׳‬
‫)כתובות צו ע״א(‪.‬‬
‫׳״אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת׳ )תהלים קו( וכי אפשר לעשות צדקה‬
‫בכל ע ת ו ‪ . . .‬רב הונא ורב חסדא‪ ,‬חד אמר זה המלמד תורה ומלמדה‪ ,‬וחד אמר זה‬
‫הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים״)שם נ ע״א(‪.‬‬
‫כתובות קיב ע״א‪.‬‬
‫אבות א ו‪.‬‬

‫‪ 39‬״ר׳ טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו המקצועות )ועל כן היו התאנים מותרות‬
‫משום גזל ופטורות מן המעשר( דקאכיל‪ ,‬אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה‬
‫בנהרא‪ .‬אמר )ר׳ טרפון לעצמו( אוי לו לטרפון שזה הורגו‪ .‬שמע ההוא גברא‪ ,‬שבקיר‪.‬‬
‫וערק‪ .‬אמר רבי אבהו משום ר׳ חנניה בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער‬
‫על דבר זה‪ ,‬אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה״)נדרים סב ע״א(‪.‬‬
‫‪ 40‬״רבי פתח אוצרות בשני בצורת‪ ,‬אמר‪ :‬יכנסו בעלי מקרא‪ ,‬בעלי משנה‪ ,‬בעלי גמרא‪,‬‬
‫בעלי הלכה‪ ,‬בעלי הגדה‪ ,‬אבל עמי הארץ אל יכנסו‪ .‬דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס‪,‬‬
‫אמר לו‪ :‬רבי פרנסני‪ ,‬אמר לו‪ :‬בני קרית? אמר לו לאו‪ ,‬אמר לו‪ :‬בני שנית? אי׳ל לאו‪,‬‬
‫אם כן במה אפרנסך? א״ל פרנסני ככלב וכעורב‪ ,‬פרנםיה‪ .‬בתר דנפיק יתיב רבי וקא‬
‫מצטער ואמר אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ‪ .‬אמר לפניו ר׳ שמעון בר רבי‪ :‬שמא‬
‫יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו? בדקו ואשכח‪.‬‬
‫אמר רבי‪ :‬יכנסו הכל!״)בבא בתרא ח ע״א(‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫י ד י‬

‫ר ב ם ע‬

‫מ‬

‫ע ש י י ת‬

‫א‬

‫א כ ד‬

‫י עיסוק‬
‫י‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ללא קבלת תמורה « ‪ ,‬וכל אחד היה זקוק ל ה ת פ‬
‫במשלוה יד אהר כל שהוא‪ .‬כל אב היה הייב ללמד את בבו יהד עם ל י מ ו ז ־ ה ת ו ד ה‬
‫" •?יי״ י ק ל ה ״‬
‫"* י‬
‫ל‬
‫גם משלוה יד‪ ,‬רצוי מלאכה•‬
‫כלומר‪ :‬שלא יהא בה פיתוי לעשות עוול‪ ,‬ושתניח לעוסק בה כוחות ו ז מ ל ל ע ס ו ק‬
‫ב ת ו ר ה ‪ .‬כל לימוד התורה בלא עשיית מלאכה מפרנסת‪ ,‬איל לי ק י ו ם ׳ ז ה היד‪,‬‬
‫מאמרם העתיק של האבות « ‪ .‬לכן היו אלה‪ ,‬שביקשו להתמסר לגמרי ל ל י מ ו ד ה ת ו ר ד '‬
‫אי* השגת‬
‫ל‬
‫זקוקים למלאכה או למשלוה יד אהר המפרנסם‪ ,‬ובעיקר יייי• ל‬
‫האוצר היקר מכל — ההסתפקות במועט — במיוהד באשר היתד• ק י י מ ת א ז ה ר ד‬
‫׳‬

‫ד ‪ ,‬מ‬

‫ש‬

‫א כ ה‬

‫ה‬

‫ב‬

‫א‬

‫א‬

‫‪0‬‬

‫ב נ י‬

‫ת‬

‫ה‬

‫ת‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫‪42‬‬

‫ע‬

‫‪:‬‬

‫י מ ו‬

‫ב נ י‬

‫ב כ ם‬

‫מ‬

‫ה ע נ י י ם‬

‫ה‬

‫ם‬

‫ע ו ד‬

‫צ‬

‫ת‬

‫א‬

‫י ה ם‬

‫י ‪ ,‬ת ו ר ה‬

‫א‬

‫ז‬

‫ד‬

‫א‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ת‬

‫א‬

‫ל יייי ב ע ל י‬
‫"י‬
‫׳‬
‫ל‬
‫ל‬
‫כללית ש‬
‫ליתרובית‬
‫אמצעים מהבית‪ ,‬אשר גם לכך ישנן דוגמאות‪ .‬לא באמצעות סיכויים ל‬
‫^‬
‫ותענוגות משכו את בני הנעורים אל לימוד התורה; מי שרצה להיות ה י י‬
‫ז כ ו ת‬

‫ס‬

‫מ‬

‫כ ת ת י‬

‫ח ם‬

‫ב מ ? ז ח‬

‫‪0‬‬

‫ה‬

‫ש‬

‫נ י ח י ו ת‬

‫ש‬

‫ה ח י י ם‬

‫׳ יסכי״י׳ כ י מ י‬
‫^‬
‫ל ^ י‬
‫לימוד התורה‪ ,‬היה עליו ליתי ל‬
‫שבהיותו ליד מעין התורה צמא הוא אף להנאות אחרות‪ ,‬הרי אין זה ב א מ ת א י ש‬
‫א כ‬

‫ש ת ו ת‬

‫מ‬

‫ש י ע ו י‬

‫י‬

‫ו‬

‫ש‬

‫ד‬

‫? ז י ‪2 7‬‬

‫מ י ם‬

‫יין‬
‫׳‬
‫ל‬
‫׳ ל‬
‫של לימוד התוריי• " ל י ל ל‬
‫י ר ה‬
‫ל‬
‫׳‬
‫קרקע חשופח‪ ,‬לחיות היים מלאי מגבלות׳ י ל ל‬
‫^ן^‬
‫בה תלך‪ ,‬א^ריך‪ ,‬כי אז מאושר אתה‪ ,‬זכית לישועה בעולם הזה ו ל א ו ש ד‬
‫מ ר ד‬

‫ז ו ה י‬

‫ת ו ר ה‬

‫י‬

‫ד‬

‫כ‬

‫ש‬

‫ה‬

‫על‬

‫ת‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫ד ‪ ,‬ב א‬

‫‪4 5‬‬

‫ז ו‬

‫ד ‪ ,‬י ת ה‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ת‬

‫א‬

‫ש‬

‫ר מ‬

‫ש ע ר‬

‫ע‬

‫ח‬

‫ש‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ת‬

‫ב‬

‫י ‪ ,‬י ד ‪ ,‬ד י ת‬

‫כ‬

‫י‬

‫כ‬

‫ה‬

‫^ ל אש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ל ל‬
‫״ ־־‬
‫גמר בדעתו להיכנס לתוך היכליה‪ .‬״אל תבקש גדולה לעצמך״ זה ה מ ש ד ז ז ד ‪ 3‬ר ר‬
‫‪°‬‬
‫בפרק זה של ספר כללי הלימודים ביהדות‪ ,‬״ואל תשאף לכל כבוד נוסף‪ ,‬ש א ן *‬
‫י‬

‫א ו ה‬

‫ש‬

‫ח נ ם‬

‫ש‬

‫מ‬

‫כ י ם‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ז‬

‫ש‬

‫ג‬

‫ח נ‬

‫‪,‬‬

‫‪2 7 2 3‬‬

‫זלה" ^‬
‫ל י‬
‫ל ל י‬
‫ל ל‬
‫ללימודיך‪ .‬היה שקדן ואל ת ת‬
‫' ׳‬
‫כתרך גדול משלהם‪ ,‬ונאמן מעבידך במרומים לתת לך את שכר פעילותך״ ‪ .‬ר‬
‫י"‬
‫זה דבקו אנשי רוח בישראל בתורה‪ ,‬כמשוש חתן על כלה‪ .‬ללא נדוניה ה י ת ך ;‬
‫להם כלה‪ ,‬מקור שיא האושר לכל ההיים‪ .‬ידועות לנו הפעולות המקצועיות ש ל ‪t_'-»n‬‬
‫התורה המכובדים ביותר שמהן התפרנסו‪ ,‬לעתים בנסיבות דהוקות כ י ו ת ר ‪.‬‬
‫הגדולים ביותר בין מכובדים אלה‪ ,‬ממש עמודי התורה‪ ,‬נמנים לדוגמה ה ל ל *‬
‫יהושע‪ ,‬רבי עקיבא‪ ,‬שמות אשר אינם עוד צלילים זרים אף בחוגים ל ל א ‪ -‬י ת ף ן ^ "‬
‫משכימ י י ס י '‬
‫הלל‪ ,‬שנהיה גדול הדור‪ ,‬היה עני מאוד‪ .‬בהיותו תלמיד נהג ל‬
‫'‬
‫את המהצית לשומר של בית המדרש‪ ,‬וחי עם משפחתו מן המהצית ה ש נ י ה ‪.‬‬
‫שביום הורף קשה לא מצא עבודה‪ ,‬שומר הפתה לא נתן לו להיכנס ל ב י ת ד י מ ד ר ^‬
‫‪a 4‬‬

‫‪3‬‬

‫ר‬

‫כ ן ח‬

‫ש‬

‫ת‬

‫‪0‬‬

‫‪D‬‬

‫ת‬

‫ם‬

‫ל‬

‫י‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬

‫״הנוטל שכרו לדון דיניו בטילים״)בכורות כט ע״א(‪.‬‬
‫״לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה״ )קידושין פב ע״א‪ ,‬ועיין שם(‪.‬‬
‫״וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה״)אבות ב ב(‪.‬‬
‫״הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה״)נדרים פא ע״א(‪.‬‬
‫ת ש ת ה‬

‫ע ל‬

‫ה א ר ז‬

‫ת י ש‬

‫י יתד‬
‫י‬
‫‪ 45‬״כך דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח תאכל‪ ,‬מים במשורה‬
‫תחיה‪ ,‬ובתורה שתה עמל‪ ,‬אם אתה עושה כן‪ ,‬אשריך וטוב לך‪ ,‬אשריך כ ע ן ל‬
‫וטוב לך בעולם הבא״)אבות ו ד(‪.‬‬
‫‪ 46‬״אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד‪ ,‬יותר מלמודך עשה ואל תתאוד‪ ,‬ל ^‬
‫ר‬

‫נ‬

‫ן‬

‫ע‬

‫י‬

‫ז‬

‫ה‬

‫ס‬

‫של מלכים ששלחנך גדול משלחנם וכתרי‬
‫שישלם לך שכר פעולתך )שם שם ה(‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ג ד ו ל‬

‫מ כ ת ר ם‬

‫י נ א מ ז‬

‫ה י א‬

‫ב‬

‫ע‬

‫ל‬

‫מילא‬

‫ה‬

‫‪°‬‬
‫ד‬

‫להאזין משם לדברי רבותיו‬
‫כדי‬
‫שבגג‬
‫הלון‬
‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫דעת ‪-‬‬
‫עלה על גג בית המדרש‪ ,‬ונשכב עלאתר‬
‫שמעיה ואבטליון‪ .‬ובכן שוכב שם הצעיר צמא הדעת ואינו שם לב לשלג הנופל עליו‬
‫ומכסה אותו‪ ,‬קוברו‪ .‬למחרת התפלאו בבית המדרש שלא התהיל היום להאיר‪,‬‬
‫הסתכלו כלפי מעלה ונוכחו שאדם שוכב על החלון‪ .‬שחררוהו והחיוהו ברחצה‬
‫ובשפשוף גופו‪ ,‬הדליקו אש כדי להממו‪ ,‬כפי שמותר לעשות על פי הלכה אף על פי‬
‫ששבת היה‪ ,‬ואמרו‪ ,‬בהיוך של התפעלות‪ :‬אכן ראוי זה שיהללו את השבת למענו!‬
‫להלל זה הפנו את תשומת הלב מאז והלאה‪ ,‬אם לא רצו לקבל דאגות של פרנסה‬
‫כצידוק להזנהת לימוד ה ת ו ר ה ‪ .‬מי יכתוב את השם ״הלל״ על אולמי ההרצאות‬
‫שלנו‪ ,‬להלהיב את נוער שלנו ללימוד החכמה לשמה! — רבי יהושע‪ ,‬אהד מהכמי‬
‫התורה הדגולים ביותר‪ ,‬ואשר על שום חשיבותו בחכמת התורה היה אב בית דין‬
‫בסנהדרין הגדולה‪ ,‬התפרנס — מעשיית פחמים! ״בקירות של ביתך אפשר לראות‬
‫כי אתה עושה פחמים!״ אמר בהשתוממות רבן גמליאל‪ ,‬ראש הישיבה הגדולה‪,‬‬
‫שנולד בתנאי עושר‪ ,‬אשר בא לבקר את חברו בביתו‪ ,‬כדי לבקש את סליחתו על‬
‫שציער אותו‪ ,‬ועתה מצאו בבית מושחר‪ .‬״אוי לבני הזמן שאתה מנהיגם״‪ ,‬ענה לו‬
‫רבי יהושע‪ ,‬״אוי לאניה שאתה קברניטה‪ ,‬שאינך מכיר את צרותיהם של השוקדים‬
‫על לימוד תורה‪ ,‬ואינך יודע במה הם עוסקים וממה הם מתפרנסים !׳׳ ‪ .‬ורבי עקיבא‪,‬‬
‫זה הלל שני‪ ,‬שהיה רועה בתהילת דרכו‪ ,‬בעל בתו של כלבא שבוע העשיר אשר‬
‫הדיח אותה על שום נטיח זו של לבה‪ ,‬הרי חי עם אשתו על גבי קש‪ ,‬בקור חורפי‪,‬‬
‫ונתנחמו בכך שבא אליהם איש עני עוד יותר‪ ,‬וביקש מעט קש למען אשתו שילדה!‬
‫לפי יזמת אשתו הקדיש רבי עקיבא את עצמו ללימוד התורה‪ ,‬עשה פעמיים שתים‬
‫עשרה שנה בבתי המדרש של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע‪ ,‬והיה לעמוד התורה לדורו ולכל‬
‫הדורות‪ .‬וכאשר שב לביתו כשאלפי תלמידיו סביבו‪ ,‬באה אשתו לקראתו‪ .‬עקב‬
‫הופעתה העניה ביקשו להרחיקה‪ .‬נענה הוא ואמר‪ :‬חניחוה‪ ,‬כל אשר זכיתי להיות‪,‬‬
‫וכל אשר נעשיתם אתם באמצעותי‪ ,‬שלה הוא! הותנו ביטל את ההדחה‪ ,‬ומאז היה‬
‫‪47‬‬

‫‪48‬‬

‫‪ 47‬״חנו רבנן‪ :‬עני ועשיר באין לדין‪ .‬לעני אומרים לו‪ :‬מפני מה לא עסקת בתורה? אם‬
‫אומר עני הייתי וטרוד במזונותי‪ ,‬אומרים לו‪ :‬כלום עני היית יותר מהלל? אמרו עליו‬
‫על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק‪ ,‬חציו היה נותן לשומר‬
‫בית המדרש וחציו לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו‪ .‬פעם אהת לא מצא להשתכר ולא‬
‫הגיחו שומר בית המדרש להיכנס‪ ,‬עלה ונתלה ושכב על פי ארובה כדי שישמע דברי‬
‫א־לקים חיים מפי שמעיה ואבטליון‪ .‬אמרו‪ :‬אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת‬
‫היתה‪ ,‬וירד עליו שלג מן השמים‪ .‬כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון‪,‬‬
‫אבטליון אחי‪ ,‬בכל יום הבית מאיר והיום אפל‪ ,‬שמא יום המעונן הוא‪ ,‬הציצו עיניהן‬
‫וראו דמות אדם בארובה‪ ,‬עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג‪ ,‬פרקוהו וחרחיצוהו‬
‫וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה‪ ,‬אמרו‪ :‬ראוי זה לחלל עליו את השבת )יומא לה ע״ב(‪.‬‬
‫‪ 48‬״אמר רבן גמליאל הואיל והכי הוי איזיל ואפייסיה לר׳ יהושע‪ ,‬כי מטא לביתיה תזינהו‬
‫לאשיתא דביתה דמשחרן‪ ,‬א״ל מכותל ביתך אתה ניכר שפחמי אתה‪ ,‬א״ל אוי לו לדור‬
‫שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של תלמידי הכמים במה הם מתפרנסים ובמה‬
‫הם נזוגים״)ברכות כח ע״א(‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ת‬

‫בדור ל א ח ר‬
‫ר׳ עקיבא ע ש י ר ״ ‪ — .‬רבי יהודה בר אילעאי‪ ,‬בעל הסמכות‬
‫לאסיפד‬
‫ל יייי׳ ל ל‬
‫ל‬
‫מכן‪ ,‬וכן ״ראש המדברים בכל מקום״ היה כל י‬
‫אצל הנשיא משום — שלא היה לו מעיל‪ .‬ובכלל היו רוב השוקדים על ה ת ו ר ה כ ד ו ד ו‬
‫כה עניים‪ ,‬עד שכל ששה מהם התכסו במלבוש אחד ועסקו בתורה ‪ .‬ו ב כ ל ל מ צ י ג ו‬
‫ל^‬
‫במאות השנים של תקופה זו‪ ,‬ובמאות השנים שלאחריה‪ ,‬כי למעמדו ש ל‬
‫בנסיבות ההיצוניות של ההיים‪ ,‬לא היתה משמעות מכרעת לגבי השפעתי ה ר ו ה ג י ת‬
‫והמוסרית‪ ,‬ולהשפעה זו לא היו תוצאות לגבי מעמדו בנסיבות החיצוניות‪ .‬ס ע מ י ס‬
‫רבות נמצאו במקום הכבוד הרוחני של האומה‪ ,‬זה ליד זה‪ ,‬איש של ע ו ש ר ש ו פ ע‬
‫ואיש של עוני מר ביותר‪ ,‬כמו שראינו ברבן גמליאל ורבי יהושע‪ ,‬ולא א ח ת א י ר ע‬
‫כי היה העני דוקא המכובד יותר‪ .‬״צאצאים‪ ,‬חיים‪ ,‬ומזון שאדם מקבלי ל א ב ז כ ו ת ו‬
‫האישית הם מותנים‪ ,‬אלא בגזירה הא־לקית המוטלת עליו״‪ ,‬כך אמרו ואהבי ל ה צ ב י ע‬
‫על רבה ועל ר ב הסדא‪ ,‬שהיו שניהם חכמי תורה מכובדים של זמניהם‪ .‬ר ב ה ס ד א‬
‫א זכד‬
‫•‬
‫ל‬
‫י‬
‫זכה להגיע לגיל של תשעים‬
‫ל״ ככיתו‬
‫י‬
‫יי י‬
‫לראות ששים שמחות׳ של נישואין בחוג מ‬
‫עוריס‬
‫ל‬
‫^‬
‫׳‬
‫של רב הסדא זלזלו הכלבים ל ל ל ל‬
‫למען האנשים‪ ,‬ולא היה « ‪.‬‬
‫ובו בזמן שאזרח חיים של העיסוק בתורה לא היה כרוך‪ ,‬איפוא‪ ,‬בכל ש כ ר ה מ ר י‬
‫כ‬

‫א‬

‫ע נ י ש‬

‫כ ת‬

‫י כ ו‬

‫‪5 0‬‬

‫א‬

‫ו ש ת י ם‬

‫ש‬

‫נ‬

‫י‬

‫ר‬

‫ם‬

‫ב‬

‫ב פ ט ר‬

‫ה‬

‫ש פ ח ת‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ח ם‬

‫ב‬

‫מ ז ו ב ם‬

‫ב ג י‬

‫ה‬

‫א ר ב ע י ם‬

‫א‬

‫ה‬

‫ר‬

‫ב ב י ת י‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ם‬

‫י‬

‫ר‬

‫פ‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ח‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ס‬

‫א ב‬

‫ח‬

‫ב י ק ש ו‬

‫‪1 2 7‬‬

‫ם‬

‫‪1.‬־‬
‫ע‬

‫י ב א‬

‫א י ת‬

‫ד ש ת‬

‫ל י ה‬

‫ב ד ת י ד ‪,‬‬

‫ד כ‬

‫ש ב ו ע‬

‫ב א‬

‫נ א ה‬

‫א ד ר‬

‫נ כ ם י ה‬

‫מכ‬

‫׳ אזל‬
‫'׳‬
‫י׳ י׳‬
‫י‬
‫ל‬
‫ק‬
‫‪ 49‬״ר׳ י ז‬
‫ז מלייה‪ ,‬אמל­‬
‫׳ יייי׳ ? מ ג ? ל‬
‫ואיתנםיבת ליה‪ ,‬בסיתוא י י‬
‫לה‪ :‬אי הואי לי‪ ,‬רמינא ליך ירושלים דדהבא‪ ,‬אתי אליהו אדמי להון כאנשא ו ק א ק ^ ‪,‬‬
‫אבבא‪ ,‬אמר להו הבו לי פורתא דתיבנא דילדת אתתי ולית לי מדעם לאגונה׳ א מ ר ל‬
‫ר׳ עקיבא לאינתתיה‪ :‬חזי דאפילו תיבנא לא אית ליה‪ .‬אמרה ליה‪ :‬זיל‪ ,‬הוי ‪!1‬י־‬
‫א‬

‫ה‬

‫ב י‬

‫ה ג נ‬

‫ת י ב נ א‬

‫‪0,‬‬

‫א‬

‫י ה‬

‫ת י ב נ א מ‬

‫ד‬

‫ל מ י ש ל ם‬

‫י ה ו ש ע‬

‫ת ד ת י‬

‫ם י י‬

‫ש נ י ז‬

‫'‬
‫י‬
‫אזל תרתי סרי שנין קמי דר׳ אליעזר יי'‬
‫לביתיה‪ ,‬שמע מן אחורי ביתיה דקאמר לה חד רשע לדביתהו‪ :‬שפיר עביד ל י ך‬
‫א ר מ ל ו ת‬

‫א מ ר ה‬

‫ל י ה ;‬

‫א י‬

‫צ‬

‫א‬

‫י‬

‫אתא‬
‫א‬

‫ו‬

‫‪3‬‬

‫ך‬

‫ת‬

‫לדיל^‬
‫י‬
‫חד דלא דמי לך‪ ,‬ועוד שבקי‬
‫ליהוי תרתי סרי שנין אחרינייתא‪ ,‬אמר‪ ,‬הואיל ויהבת לי רשותא־איהדר לאחורי‪ ,‬ה ד ר אץ‪*,‬‬
‫׳ י ק כולי‬
‫'‬
‫י‬
‫הוד‪ ,‬תרתי סרי שני אחרינייתא‪ ,‬אתא בעשרין ו א ר ב‬
‫עלמא לאפיה‪ ,‬ואף היא קמת למיפק לאפיה‪ ,‬אמר לה ההוא רשיעא‪ :‬ואת להיכאף א‬
‫ליה )משלי יב( ׳יודע צדיק נפש בהמתו׳‪ ,‬אחת לאיתחזויי ליה‪ ,‬קא מדחן ל ה‬
‫אמר להו‪ :‬הניחו לה‪ ,‬שלי ושלכם שלה הוא‪ .‬שמע כלבא שבוע‪ ,‬אתא דאיתשיל ‪-‬ע‪!,‬‬
‫נדריה ואשתריי״)נדרים נ ע״א(‪.‬‬
‫ח‬

‫י‬

‫ו‬

‫ת‬

‫כ‬

‫ו‬

‫ל‬

‫ה‬

‫י‬

‫ן‬

‫ש‬

‫עה‬

‫נ‬

‫י‬

‫ז‬

‫א ל פ י‬

‫ז ו ג י‬

‫ת ל מ י ד י‬

‫‪:‬‬

‫נ פ‬

‫מ‬

‫‪ 50‬׳״יראת ה׳ היא תתהלל׳ )משלי לא( זה דורו של ר׳ יהודה ברבי אילעאי‪ ,‬אמך‪-‬ך‬

‫ר‬

‫ך‬

‫ז ‪ 5‬ל י‬

‫על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכםין בטלית אחד ועוםקין כ ת י ד ד ״‬
‫)סנדהרין כ ע״א(‪.‬‬
‫‪ 51‬״אמר רבא‪ :‬חיי בני ומזוני‪ ,‬לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא‪ ,‬ז ‪-‬‬
‫רבה ורב חםדא תרוייהו רבנן צדיקי זעו‪ ,‬מר מצלי ואתי מיטרא‪ ,‬ומר מצלי ואתי ה י ט ^‬
‫רב חםדא חיה תשעין ותרתין שנין‪ ,‬רבה חיה ארבעין‪ ,‬בי רב חםדא שתין הלול»י‬
‫יו ‪ 3‬י‬
‫רבה שתין תיכלי‪ ,‬בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי‪ ,‬בי רבה נהמא דשערי ל « י ‪.‬‬
‫ה‬

‫ר‬

‫י מ י ‪&2‬ך‪1‬‬
‫‪ 34‬ולא משתכח״)מועד קטן כח ע״א(‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫אתר דעת‬
‫כל העם גילה יחם של אהדה‬
‫כמעט‬
‫לומר‪- ,‬כי‬
‫אנו רואים עוד מאות בשנים שאפשר‬
‫ומסירות כלפי לימוד התורה‪ .‬״הענין הראשון עליו יעמוד אדם לדין בבואו לעולם‬
‫הבא‪ ,‬זו תהיה השאלה‪ ,‬כמה תורה קנה לעצמו״ רעיון זה המריץ את הכל‪ ,‬ומאתר‬
‫שלימוד התורה ניתן ללא כל תמורה‪ ,‬במיוהד הלימוד הגבוה‪ ,‬המתקדם‪ ,‬כך שלכל‬
‫אהד ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬היתד! אפשרות להגיע להשכלה‪ ,‬לכן קיבל ״עם הארץ״‪,‬‬
‫זה שנשאר ללא כל השכלה‪ ,‬גינוי כל כך הזק בקרב ההברה‪ ,‬גינוי שהובע בחריפות‬
‫של גוזמה ‪ .‬לכן היו אלה לא יהידים‪ ,‬בודדים‪ ,‬שהתרכזו מסביב לאישים הדגולים‬
‫שלימדו תורה‪ ,‬אלא אלפים‪ ,‬ורבים מתוך אלפים אלה‪ ,‬אולי רובם‪ ,‬היו אבות משפחה‬
‫אשר נשיהם דאגו לפרנסת בתיהם ״ ‪ .‬בשאלה‪ ,‬אם אדם צריך לתת עדיפות ללימוד‬
‫התורה של עצמו או לזה של בנו‪ ,‬כאשר רק אחד יכול ללמוד‪ ,‬היה הכלל כי הלימוד‬
‫של עצמו עדיף; ואולם אם הבן היה כשרוני יותר ואם היה שקדן‪ ,‬ראה ברכה‬
‫בלימודו‪ ,‬וזכר את אשר למד‪ ,‬היה לימוד הבן עדיף‪ .‬כך שלה רב אהא את בנו‬
‫לישיבה של אביי‪ .‬אבל כאשר שב לביתו בזמן פגרת הלימודים‪ ,‬והתברר כי לא הבין‬
‫נכונה את אשר לימדו‪ ,‬אז אמר לו אביו‪ :‬אני ראוי ממר ללמוד‪ ,‬שב אתה בבית‪,‬‬
‫ואני אלך ללמוד שם ‪ .‬כפי שר׳ עקיבא הושפע ע״י אשתו ללכת אל מקום לימוד‬
‫התורה ולשהות שם פעמיים שתים עשרה שנה‪ ,‬כן היה מצוי ורגיל‪ ,‬כי מיד עם‬
‫כריתת הוזה הנישואין הוסכם על שהייה של שנים אהדות בבית המדרש‪ .‬היה מי‬
‫ששב לביתו אתת לשבוע‪ ,‬לשבת‪ ,‬והיה מי שנעדר מביתו במשך שנים‪ ,‬כך שלא הכיר‬
‫את ביתו משום השינויים שחלו בתוך מקום מגוריו‪ ,‬או שלא הכיר את בנו שגדל‬
‫באותן השנים וחופתע מחתפתחות רוחו המעולה ‪ .‬היה זה דבר שבשיגרה למצוא‬
‫‪6 2‬‬

‫״‬

‫‪08‬‬

‫‪05‬‬

‫‪69‬‬

‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬

‫‪56‬‬

‫״אין תחילת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה״)סנהדרין ז ע״א(‪.‬‬
‫פסחים מט ע״ב‪.‬‬
‫״אמר רב יהודה אמר שמואל‪ :‬הלכה נושא אשד‪ .‬ואחר כך ילמוד תורה״ )קידושין‬
‫כט ע״ב(‪.‬‬
‫״ת״ר הוא ללמוד ובנו ללמוד‪ ,‬הוא קודם לבנו‪ .‬ר׳ יהודה אומר אם בנו זריז וממולח‬
‫ותלמודו מתקיים בידו‪ ,‬בנו קודמו‪ .‬כי הא דרב יעקב בריר‪ .‬דרב אחא בר יעקב‪ ,‬שדריה‬
‫אבוד‪ .‬קמיה דאביי‪ ,‬כי אתא חזייה דלא הוד‪ .‬מיחדדן שמעתיה‪ ,‬א״ל אנא עדיפא מינך‪,‬‬
‫תוב את דאייזל אנא״)שם(‪.‬‬
‫״ ר ב י ‪ . . .‬איעסיק ליה לבריה בי ר׳ יוסי בן זימרא‪ ,‬פסקו ליה תרתי םרי שנין למיזל‬
‫בבי רב )כתובות סב ע״ב(‪ .‬יהודה בריח דר׳ חייא חתניה דר׳ ינאי הוד״ אזיל ויתיב‬
‫בבי רב‪ ,‬וכל בי שימשא הוד‪ .‬אתי לביתיה״ )שם(‪ .‬״רב חנניה בן חכינאי הוד• אזיל‬
‫לבי ר ב ‪ . . .‬אזיל יתיב תרי סרי שני בבי רב‪ ,‬עד דאתי אישתנו שבילי דמתא ולא ידע‬
‫למיזל לביתיה‪ ,‬אזיל יתיב אגודא דנהרא‪ ,‬שמע לההיא רביתא דהוו קרי לה בת חכינאי‬
‫בת חכינאי‪ ,‬מלי קולתך ותא ניזיל‪ ,‬אמר ש״מ האי רביתא דידן‪ ,‬אזל בתרה״ )שם(‪.‬‬
‫״רבי חמא בר ביםא אזל יתיב תרי םרי שני בבי מדרשא‪ ,‬כי אתא עייל יתיב בבי‬
‫מדרשא‪ ,‬שלח לביתיה‪ .‬אתא ר׳ אושעיא בריר‪ .‬יתיב קמיה‪ ,‬הוד‪ .‬קא משאיל ליה שמעתא‪,‬‬
‫חזא דקא מתחדדי שמעתיה‪ ,‬חלש דעתיה‪ ,‬אמר אי הואי הכא הוד‪ .‬לי זרע כי האי‪ .‬על‬
‫לביתיה‪ ,‬על בריה‪ ,‬קם קמיה‪ ,‬הוא סבר למשאליה שמעתתא קא בעי‪ ,‬אמרה ליה דביתד״ו‪:‬‬
‫מי איכא אבא דקאים מקמי בראז״ )שם(‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אנשים השוקדים על לימוד התורה‪ ,‬ולשם כך עוברים מעיר לעיר‪ ,‬מארץ ל א ר ץ כ ד י‬
‫ללמוד מחכמי תורה ד ג ו ל י ם ״ ‪ ,‬ורבא ביקש משומעי לקחו שעל כל פ נ י ם י ח י ו‬
‫בבתיהם בהדשי האביב והסתו‪ ,‬כאשר עבודתם בשדה היתד‪ .‬דרושה ב י ו ת ר ‪ ,‬כ ד י‬
‫שלא יופרעו על ידי דאגות רפנסה ‪ .‬מה רב היה מספר המתאספים ללימוד ד ״ ת ו ר ד‬
‫על כך אפשר ללמוד ממה שצוין במקומות שונים‪ .‬אמרו כי שנים עשר אלף ת ל מ י ד י ם‬
‫למדו תורה מר׳ עקיבא ‪ .‬רבן גמליאל דרש שלא יתקבל תלמיי אלא על פ י ה ו כ ח ד‬
‫היובית על התנהגותו המוסרית‪ .‬ר׳ אלעזר בן עזריה‪ ,‬שמילא את מקומי כ ת ק ו פ ת‬
‫‪58‬‬

‫‪69‬‬

‫מ ג ב‬

‫ה‬

‫ז ו‬

‫ו נ ה ג‬

‫פ י‬

‫‪0,‬‬

‫ש‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ק ב‬

‫ח‬

‫א‬

‫כ‬

‫ד‬

‫א י‬

‫ע ו ד‬

‫ו היכחד‬
‫ל‬
‫ל ל ל‬
‫ל י ׳״‬
‫ל‬
‫ביניים‪ ,‬ביטל‬
‫שלילית על התנהגותו המוסרית‪ ,‬ואז התברר שצריך להוסיף בבית המדרש‪ ,‬ב א ו ת ו‬
‫היום‪ ,‬ארבע מאות מושבים‪ ,‬לפי דעות אחרות אפילו שבע מאות ‪ . °‬ומתוך זמל מ א ו ה ד‬
‫יותר‪ :‬כאשר למדנו תורה אצל רבי אלעזר‪ ,‬אמר רבי‪ ,‬ישבנו‪ ,‬כל ששה מ א ת ב י כ א מ ד‬
‫ע מאתנו‬
‫׳ ל‬
‫אחת‪ ,‬ורבי יוהנן אמר‪ :‬כאשר למדנו תורה אצל ר׳ אושעיא׳‬
‫לד ימאתיס‬
‫ל י ׳‬
‫באמה אחת « ‪ .‬כאשר יצאו התלמידים מבית מ ד‬
‫אוכלי שלהנו‪ ,‬אצל רב הונא נשארו שמונה מאות‪ .‬רב הונא העסיק ש ל ש ה ע‪7‬ש־ר‬
‫עוזרים שהעבירו לשומעי לקחו את דבריו‪ .‬כאשר קמו התלמידים מל ה ק ר ק ע‬
‫בהסתיים השיעור‪ ,‬וניערו את בגדיהם‪ ,‬עלה שם אבק שהאפיל את אור ה ש מ ש ‪ ,‬כ פ י‬
‫מדרשו‬
‫שאמרו בדרך גוזמה‪ ,‬ואז אמרו בארץ ישראל‪ :‬עתה קמו התלמידים‬
‫אדכע‬
‫י‬
‫של רב הונא הבבלי‪ .‬בצאת תלמידי רבה ורב יוסף מ ב‬
‫מאות‪ ,‬ועל כך קראו לעצמם ׳יתומים׳; אצל אביי‪ ,‬רב פפא ורב אשי נ ש א ר ו‬
‫מאתיים ואלה קראו לעצמם על כ ך ‪ :‬יתומי י ת ו מ י ם ‪ .‬באותן מאות ש נ י ם ת ^‬
‫‪6‬‬

‫י ש ב נ ו‬

‫ר ש ו‬

‫ש‬

‫נ ש א ר ו‬

‫ב‬

‫א‬

‫כ‬

‫ש‬

‫ם‬

‫י ת‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ר‬

‫א‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ב‬

‫י‬

‫נ ש א ר ו‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ר‬

‫‪62‬‬

‫י‬

‫‪57‬‬

‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬

‫ת‬

‫״תלמידי חכמים שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה״ )ברכות ס ג ע ״ ‪£‬‬
‫׳״תוכו לרגליך׳)דברים לג( אלו תלמידי חכמים שמכתתים רגליהם מעיר לעיר י מ מ ד י ג ד‬
‫למדינה ללמוד תורה״)בבא בתרא ח ע״א(‪.‬‬
‫״א״ל רבא לרבנן‪ ,‬במטותא מינייכו‪ ,‬ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזון קמאי ע י‬
‫דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא״)ברכות לד‪ .‬ע״ב(‪.‬‬
‫״אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לר׳ עקיבא״)יבמות סב ע״ב(‪.‬‬
‫״תנא‪ :‬אותא היום סלקוהו לשומר הפתת ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס‪,‬‬
‫ר״ג מכריז ואומר‪ :‬כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש‪ .‬ההוא י «‬
‫אתוספו כמה ספסלי‪ ,‬א״ר יוחנן פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן‪ ,‬הד אמר א ו ־‬
‫מאה ספסלי וחד אמר שבע מאה ספסלי״)ברכות כח ע״א(‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫ד‬

‫י‬

‫‪ 2 7‬ן ד י‬

‫ו כ ‪ 2‬א‬

‫‪ 3‬ע‬

‫ה י י נ ו‬

‫י ו ש ב י‬

‫א‬

‫א ר ב ע ה‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ב‬

‫ה‬

‫אמד‬
‫ז‬
‫‪ 61‬״וא״ר יוחנן כשהיינו לומדין תורה אצל ר׳ אושעיא‬
‫אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל ר׳ אלעזר בן שמוע היינו יושבין ששה ששה !‪-‬״ יי‬
‫*׳אהה‬
‫)עירובין נג ע״א(‪.‬‬
‫‪ 62‬״כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן )אוכלי שלחנו‪.‬‬
‫י‬
‫מבי רב הונא‪ ,‬הוו פיישי תמני מאה רבנן‪ .‬רב הונא הוד‪ .‬דריש בתליםר אמוראי‬
‫'ליימא‬
‫''‬
‫'׳‬
‫הוו קיימי רבנז‬
‫ואמרי במערבא‪ :‬קמו לה ממתיבתא דרב הונא בבלאה‪ .‬כי מיפטרי רבנן מבי ר ב ‪ -‬״ ׳‬
‫״ רר‪3‬‬
‫אכיי‬
‫י יייי‬
‫יוסף הוו פיישי ארבע מאה רבנן וקרו לנפשיידיי‬
‫ר ‪ 5 7‬״ י (‬

‫מ מ ת י ב ת א‬

‫ד ר ב‬

‫ד ‪ ,‬ו נ א‬

‫ו נ פ צ י‬

‫ג‬

‫י מ י י ה ו‬

‫י ת מ י‬

‫‪36‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה ו ה‬

‫כ י‬

‫ס‬

‫י ק‬

‫א ב ק א‬

‫מ י פ ט ר י‬

‫ו כ ס י‬

‫י ב נ ן‬

‫מ‬

‫ב‬

‫י‬

‫מכללת הרצוג‬
‫החברה‪ ,‬שאירע לא אחת כי אגשים‬
‫דעת ‪-‬רבדי‬
‫אתר בכל‬
‫ידיעת החכמה הלאומית כל כך נפוצה‬
‫שהיו מוכרים כמי ששייכים בעיסוקים מקצועיים ברמה נמוכה בחברה‪ ,‬התבררו‬
‫כבעלי ידיעות חשובות באוצרות אותה הכמה‪ .‬שני אורגים משער האשפות בירושלים‬
‫הכריעו בשאלה שהיתה שנויה במהלוקת בין הלל ושמאי וכל חכמי הדור‪ ,‬על ידי‬
‫שמסרו על דבר הלכה ששמעו משמעיה ואבטליון‪ ,‬גדולי הוראת ההלכה מן העבר «‪.‬‬
‫כובס מסר לר׳ ישמעאל בר׳ יוסי פירוש ששמע מהרצאת דבריו של רבי מאיר *«‪.‬‬
‫רבי יהודה הנשיא‪ ,‬מחבר המשנה‪ ,‬ערך את כללי ההלכה באורה שיטתי לפי שלשה‬
‫עשר היבטים‪ .‬שבעה מאלה לימד את תלמידו רבי חייא‪ .‬כעבור זמן נעלמה מערכת‬
‫זו מזכרונו עקב חולשת גופו‪ .‬אותם שבעה כללים שלימד את תלמידו‪ ,‬חחזיר לו‬
‫הלה‪ ,‬ששה האחרים היו אבודים‪ .‬אז נמצא כובס שזכר אותם מתוך ההרצאות של‬
‫רבי יהודה; רבי הייא למד אותם ממנו והזר ולימד אותם את רבו‪ .‬ובראות ר׳ יהודה‬
‫‪,65‬‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫את הכובס הזה כעבור זמן‪ ,‬אמר לו‪ :‬אתה שיקמת‬
‫‪3‬‬

‫א ו ת‬

‫ן א ת‬

‫ר‬

‫ח י י א‬

‫את התהילה על פעילות רוחנית זו בכללותה נתנו לנשים‪ ,‬שכן‪ ,‬אף אם רק‬
‫לעתים רתוקות היה הלקן בעיסוק ישיר בתורה‪ ,‬בכל זאת הן לבדן אפשרו אותה‪,‬‬
‫על ידי התלהבותן ומסירות נפשן בשמחה‪ .‬הנשים הן שהביאו את בניהן לבית ספרם‬
‫ואת בעליהן לבית המדרש וקבלו את העמל והדאגות הכרוכים בכך בהרגשה נעלה‬
‫של התלהבות ‪.‬‬
‫‪60‬‬

‫]המשך בגליון הבא[‬

‫ואמרי לה מבי רב פפא‪ ,‬ואמרי לה מבי רב אשי‪ ,‬הוו פיישי מאתן רבנן וקרו נפשייהו‬
‫יתמי דיתמי׳׳)כתובות קו ע״א(‪.‬‬
‫‪ 63‬״הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין המקוה וכר‪ ,‬ושמאי אומר תשעה קבין‪ ,‬וחכמים‬
‫אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות‬
‫בירושלים‪ ,‬והעידו משום שמעיה ואבטליון‪ :‬שלשה לוגין מים שאובין פוםלין את המקוה‪,‬‬
‫וקיימו חכמים את דבריהם״)עדיות א ג(‪.‬‬
‫‪ 64‬״אמר ההוא מינא לר׳ ישמעאל בר׳ יוסי‪ :‬כתיב )בראשית יט( ׳וה׳ המטיר על סדום‬
‫ועל עמודה גפרית ואש‪ ,‬מאת ה׳ ׳‪ ,‬׳מאתו׳ מיבעי ליה‪ ,‬א״ל ההוא כובס שבקיה‪ ,‬אנא‬
‫מהדרנא ליה‪ ,‬דכתיב )שם ד( ׳ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי‪ ,‬נשי למך׳‪,‬‬
‫׳נשיי׳ מיבעי ליה‪ ,‬אלא משתעי קרא הכי‪ ,‬הכא נמי משתעי קרא הכי‪ .‬א״ל מנא לך הא?‬
‫מפרקיה דר״מ שמיע לי״ )סנהדרין לח ע״ב(‪.‬‬
‫‪ 65‬״הוד‪ ,‬גמיר רבי תלת עשרי אפי הילכתא‪ .‬אגמריה לרבי חייא שבעה מנהון‪ .‬לסוף‬
‫חלש רבי‪ ,‬אהדר ר׳ חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה‪ ,‬שיתא אזדו)ששכחם‪ .‬רש״י(‪.‬‬
‫הוד‪ .‬ההוא קצרא‪ ,‬הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גרים להו‪ .‬אזל ר׳ חייא וגמר יתהון קמי‬
‫קצרא‪ ,‬ואתא ואהדר יתהון קמי רבי‪ .‬כד הוח חזי ליה רבי לההוא קצרא‪ ,‬א״ל רבי אתה‬
‫עשית אותי ואת חייא׳׳)נדרים מא ע״א(‪.‬‬
‫‪ 66‬״נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא‪ ,‬ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין‬
‫לגברייהו עד דאתי מבי רבנן״)ברכות יז ע״א(‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יונה עמנואל‬

‫ישראל מול הנצרות‬
‫הרב הירש על הנצרות ו ה ת י י ח ס ו ת הנוצרים ליהודים‬

‫]הקדמה[‬
‫במאמר זה נעשה נסיון לרכז הבאות אחדות מפירושי הרב הירש וממאמריר ע ל‬
‫הנצרות והתייחסות הנוצרים ליהודים‪.‬‬
‫י ה ד ו ת‬

‫צ מ ס ד‬

‫• לאמונות‬
‫בהזדמנויות רבות כתב הרב הירש על ההבדלים ביז‬
‫כוזבות ועל יחס הגויים ליהודים בהיותם בארץ פזוריהם‪ .‬הוא ראה נ ק ו ד ו ת א ו ר‬
‫בייחסן של האומות כלפי עם ישראל במאה התשע עשרה‪ ,‬תהלתו של תיקון ה מ ע ו ר ת‬
‫ונםיון ראשון של הגויים לשפר את יחסם לעם ישראל אחרי מאות שנה ל ד י כ ן *‬
‫אחדיס‬
‫י‬
‫ורדיפות‪ .‬הרב הירש ראה את הנצרות כדת אלילית‬
‫מוחלט‬
‫מהיהדות‪ ,‬אבל מייסדי דת זו חדשו דרישות בתחום האמוני׳‬
‫ליסודות העקרוניים והמקודשים ביותר של היהדות‪ .‬הרב הירש עמד על ה פ ר ד ו ק ס‬
‫לית של‬
‫שמצד אחד מודים מאמיני הדת הזו שמקור אמונתם בתנ״ך ובמסורות‬
‫היהדות‪ ,‬אבל מצד שני רדפו את היהודים על סירובם להצטרף לאמונה ה ה ד ש ד‬
‫הוא תיאר במאמרים רבים את האכזריות של הגויים כלפי עם ישראל ואת ה ג כ י ד ד‬
‫של היהודים שעמדו במסירות נפש מול האספסוף הנוצרי בימי הביניים ד נ ג מ י ד ת י‬
‫בזמן מסעי הצלב‪ .‬הוא דרש מבני דורו ללמוד מעמידה איתנה זו של א ב ו ת י נ ד ‪!L-T7‬‬
‫דהה את ההאשמה‪ ,‬כאילו הוא מגזים בתארו את היהודים בזמן הביניים כ צ ב ע י‬
‫ש‬

‫ב מ צ א י ם‬

‫ש ב ד‬

‫ש ע מ ד ו‬

‫י ם י ד י ת‬

‫ב ג י ג י ד‬

‫ה נ ע‬

‫ורודים מדי)אוסף כתבים‪ ,‬ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ .(153‬בצער דאה הרב הירש שבתקופה ה ת ״ ‪1 1‬‬
‫י‬
‫כמעט אין מסירות נפש למען היהדות ואף טען שאם אבותינו שהעדיפו ל‬
‫״‬
‫קידוש השם ולא להכנע לנוצרים‪ ,‬היו קמים היום מקבריהם ורואים א י ך‬
‫ד‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ת‬

‫‪n‬‬

‫ב ל י‬

‫ת י ד ד‬

‫י א פ י ל י‬

‫ל פ ע מ י ם‬

‫׳‬
‫צאצאיהם׳ ־ ־‬
‫להזור לקבריהם! )שם‪ ,‬ה״ב‪ ,‬עמי ‪•(101‬‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ר ג ש י‬

‫ב‬

‫״‬

‫ל‬

‫ח י י‬

‫ת ו ר ה‬

‫ד‬

‫׳ — ׳יי מ ע ד י ' ^‬
‫ה‬

‫י‬

‫ס‬
‫ס‬

‫] פ ר ק א[‬

‫הרב הירש היה כנראה הרב החרדי הראשון שכתב רוב ספריו בגרמנית‪ ,‬מ־בדיד‬
‫י ע כהגד‬
‫י‬
‫היו גלויים לכל‪ ,‬כולל לגויים גרמנים׳ י י י‬
‫גדולי ישראל זהירות בדבריהם‪ ,‬נדי שלא יפרשו ‪ anm‬בפגיעה נדת ד׳עזגייית אד‬
‫במאמיגיה‪ .‬החתם סזפר מפיג בחשוגה שהופנחר‪ ,‬לשואל זרק * * י י ‪ P‬יאחה ׳אלד‬
‫בשוייח החם סופר ]אריה‪ ,‬היי צט[ בעט? ‪/7‬מנ של רכ העיר לדאוג להתקנת עידדב‬
‫בע‬

‫‪38‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ם‬

‫א נ ט ה ‪ 2‬מ י ס‬

‫ל‬

‫א‬

‫מ ע ט י ם‬

‫כ י ד‬

‫הרצוגבני קהלתו וה׳ יתנהו לחן‬
‫מכללתלתקן‬
‫בכל עוז‬
‫ישתדלדעת ‪-‬‬
‫״ופשיט שמעלתו ידידי הרב נ״י אתר‬
‫ולחסד בעיני האדון הגדול החסיד הפישאף נסיר עירו ויתן רשות להסיר מכשול‬
‫ותקלה ובחסדו ירים הודו וכסא כבודו״‪ .‬״האדון הגדול החסיד הפישאף״ — הכונה‬
‫לחשמן‪ ,‬ראש הכנסיה במהוז מסוים ובשעתו‪ ,‬טבת תקפ״ז ]‪ ,[1827‬היו מקומות שגם‬
‫ניהול השלטון חאזרחי עמד תחת מרות הכנסיה•י‪ .‬בודאי גם הרב הירש צידד ביהם‬
‫של דרך ארץ כלפי ראשי השלטון‪ ,‬כולל אנשי הכמורה‪ ,‬אבל הוא ראה השיבות‬
‫חינוכית להדגיש ברבים את ההבדלים העקרוניים ביותר בין עם ישראל והנצרות‪.‬‬
‫הוא ניצל כל הזדמנות לעמוד על נקודה השקפתית זו‪ ,‬בגאוה יהודית ומתוך אהריות‬
‫חינוכית‪ .‬הוא לא היה הראשון בזה‪ ,‬אבל ההידוש היה בבהירות ובשפה שבהן נאמרו‬
‫הדברים‪.‬‬
‫היום‪ ,‬אחרי יותר ממאה שנה‪ ,‬מתקשים רבים לחבין איך הצליח הרב הירש‬
‫בזמנו לרפא במקצת את מזבה ה׳ החרוס‪ .‬יתכן שסוד הצלחתו נמצא‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫בהדגשתו החוזרת ונשנית על נקודה רגישה זו ״בין ישראל לנצרות״‪ .‬דבריו נאמרו‬
‫מתוך הכרה איתנה ״אשר בחר בנו מכל העמים״‪ — ,‬רק עם ישראל זכה לאמוגה‬
‫טהורה בה׳‪ ,‬אין נביא כבן עמרם‪ ,‬אין סגולה כתורה ואין עוסקיה כישראל‪ .‬אכן עם‬
‫ישראל וויתר על הכל‪ ,‬אבל לא על האמונה הטהורה וקיום המצוות בזמנים הקשים‬
‫ביותר‪ .‬דם יהודי נשפך כמים‪ ,‬אבל בני אברהם‪ ,‬יצהק ויעקב לא נכנעו‪ .‬בפירושיו‬
‫ובמאמריו הרבים הזר הרב הירש בווריאציות שונות על סוד קיומו של עם ישראל‬
‫בגולה ובלי ספק דבריו לא נשארו ללא השפעה‪ .‬תלמידיו וקוראי דבריו הבינו‬
‫שלמרות שויון חזכויות‪ ,‬אין לשכוח את התהום בין יהדות ונצרות‪ .‬דברי הרב הירש‬
‫היו הדורים גאוה על ההסטוריה של עם ישראל‪ ,‬שלא שם הלקנו עמהם ולא שמנו‬
‫כמשפחות האדמה‪.‬‬
‫בדברו על ההבדלים בין תורת ה׳ ודתות אתרות הדגיש הרב הירש את חתנגדות‬
‫התורה לחיי גזירות ופרישח מחחיים‪ .‬מופת לחיי סגפנות — מקורו איננו בתורה‬
‫]פי׳ לתורה‪ ,‬בראשית ה‪ ,‬כד[‪ ,‬נזירות לפעמים רצויה כהכנה לחיים של שמחה‪ ,‬אבל‬
‫אין לה ערך עצמי ]פי׳ במדבר ו‪ ,‬יה[‪ .‬לפעמים הדגיש הרב הירש שדבריו מכוונים‬
‫נגד דעות תמוהות בנצרות ולפעמים הזכיר האלילות העתיקה‪ ,‬האלילות המודרנית‬
‫או השקפות המינים‪.‬‬
‫הרב הירש כ ת ב בצורה תיובית על התקופה ההדשה של שויון זכויות ליהודים‬
‫בארצות אירופה‪ ,‬על אף הסיכונים הרוחניים שבו‪ .‬הוא שיבה את תיקון המעוות‬
‫כלפי עם ישראל‪ ,‬אבל לא זקף רוח ליברלית זו דוקא לזכותם של ראשי הכנסיה‬
‫בימיו‪ .‬הרב הירש הדגיש את היחס העוין של הנצרות כלפי היהודים משר מאות‬
‫שנח ואם בכל זאת תתחילו בזמנו להתייחס בצורה יותר מכובדת ליהדות‪ ,‬יש לזקוף‬
‫זאת לרוה ההדשה שנשבה במרכז אירופה ולהשפעה האיטית של חגרעין היהודי‬
‫שממנו ינקה הנצרות בשעתו‪ .‬בנצרות מתנהל מאבק תמידי בין האלילות ובין‬
‫יסודות יהודיים‪ ,‬אך ברוב הזמנים ידה של האלילות על העליונה‪ .‬בעוז ובגאוה‬
‫‪ – 1‬הדברים הנ״ל נכתבו מתוך הנחה‪ ,‬שהתוארים נכתבו במקור ולא נתווספו לפני ההדפסה‪.‬‬
‫־־ וראה מאמר ״הערות ביבליוגרפיות לספרי •החת״ס ולתשובותיו״ מאת ר׳ אברהם הלוי‬
‫שישא‪ ,‬״המעין״ תשרי תשכ״ט‪ ,‬עמ׳ ‪.64-49‬‬
‫‪39‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יהודית כתב הרב הירש בגרמנית צהה על המושגים המסולפים שבנצרות ו ע ל‬
‫המעשים השפלים העומדים כולם בניגוד גמור ליסודות התורה‪ .‬הוא כתב א ת ד ע ת ו‬
‫ללא פ ח ה לפעמים מתור לגלוג מוסתר ולפעמים מתור מהאה חריפה על ה ס י ל ו פ י ם‬
‫שבאמונה זו ועל רציהות יהודים שלא רצו לחמיר את אמונתם באמונת ה ג צ ר ו ת ‪.‬‬
‫הוא ראה בגרמנים בדורו הצאצאים של הרוצחים במסעי הצלב‪ ,‬אבל הודה ש ג ם‬
‫בימים ההם קמו יהירים וגיסו להציל‪ .‬הרב הירש ראה בעובדה היובית זו גם מ ק ו ם‬
‫לדאגה‪ .‬הלא גם עכשיו ישנם גויים טובים המסכימים לתת יד לתקון אפליות כ ל פ י‬
‫היהודים ובכל זאת קיימת שנאה כלפי היהודים‪ .‬הוא הזהיר‪ ,‬שכל זמן שלא ת ו ק נ ה‬
‫האפליה האחרונה‪ ,‬נשארת הסכנה של התפרצות הדשה נגד היהודים )אוסף כ ת ב י ם ‪,‬‬
‫ח״א‪ ,‬עמ׳ ‪ .(78‬הוא סיים בכתבו ״הסתכלו מסביב‪ ,‬הסתכלו על סימני ה ת ק ו פ ה‬
‫היו מוזהרים!״ )שם(‪.‬‬
‫הרב הירש הסביר שעם ישראל מאושר שלא היה לו הלק במסכת כה א ר ו כ ה‬
‫של רציחות ושיעבוד עמים כמו שעשו עמי אירופה והכנםיה הרומית‪ .‬היא כ ת ב‬
‫על חיות טרף שהתנפלו על עם ישראל בתקופת מסעי הצלב‪ ,‬כאשר — לפי ד ב ר י ו‬
‫יצאו רוצהים להציל את ״הקבר״ מידי ה״בלתי מאמינים״‪ .‬הרב הירש לא ה ס ת פ ק‬
‫בתיאור הרציחות והפוגרומים‪ ,‬הוא הביא חוכחות מהפייטנים שבפיוטיהם נתנו ב י ט ו י‬
‫ספרותי מחריד לכל מה שמאמיני ״דת האהבה״ עוללו לנו‪ .‬באהד ממאמריו ב י ר ה ו ן‬
‫ישורון‪ ,‬אייר תר״ך‪ ,‬תרגם הרב הירש לגרמנית ספרותית צחה פיוטים א ח ד י‬
‫שנתחברו בעקבות מסעי חצלב‪ .‬יש לחניח שבשעתו רבים בגרמניה לא הבינו‬
‫ה״יוצרות״ שנאמרו בלשון הקודש בבתי כנסיות בימי הספירה )השוה ם׳ חורב‪ ,‬פ ר ק‬
‫‪ .(110‬הרב הירש ראד‪ .‬חשיבות חנוכית שכולם יבינו את דברי הפיוטים‪ ,‬בהם מ ש פ ט י ם‬
‫חריפים‪ ,‬כגון ״זקן ובהור ובתולה ערומים נמשכו לקבורה‪ ,‬חפורות מלאות י ל ד י •‬
‫וילדות ותלמידי התורה״‪ .‬הרב הירש הדגיש שאכן זה קרה בעבר בגרמניה‪ .‬ב ת ר ג ו ם‬
‫לשפה הגרמנית של ״יוצרות״ אלו לא דילג הרב הירש על שום משפט ה מ ת א ר‬
‫זוועות כלפי אנשים‪ ,‬נשים וטף‪ .‬וכן תרגם את דברי הפייטן שתיאר מה עשו ע‬
‫גוילי ספרי התורה‪ ,‬הללו אותם בצורה מהפירה‪ ,‬״סוף עשאום בתי שוקיס ל מ נ ע ל‬
‫מצורעים״‪ .‬בהמשר דבריו הזר הרב הירש על דברי הפייטן על גוילי ספרי ה ת ו ר ה‬
‫שנחתכו עבור נעלי מצורעים )אוסף כתבים‪ ,‬ח״ב‪ ,‬עמ׳ ‪ .(99‬הכינוי ״מצורעים״ היד‪,‬‬
‫בזמן חביניים כינוי לכומרים ‪.‬‬
‫אין להתעלם מחחשיבות שהרב הירש ראה בהבאת תיאורי זוועה של ״ ח י ו‬
‫טרף״ כלפי ״ישראל מתבוסס בדמו״‪ ,‬שנהשב בעיני הפורעים כ״פגר מלא ד ם ״‬
‫הרב הירש ציין במאמרים שונים שחרציחות והרדיפות לא הצטמצמו לשנים מ ע ט ו ת ‪.‬‬
‫משך מאתיים שנה פהדו היהודים לפני פסה מעלילות דם והאביב הפך פעמים ר ב ו ת‬
‫לימי צרה ומצוקה‪ .‬כמו כן הזכיר פעמים אתדות הגזרות המשפילות כגון ה ח י ו ב‬
‫ללכת עם טלאי צהוב וכן ההגבלות התמורות במקורות הפרנסה )אוסף כתבים‪ ,‬ח ״‬
‫עמ׳ ‪.(156-7‬‬
‫ם‬

‫א‬

‫ת‬

‫ס‬

‫‪2‬‬

‫ת‬

‫״‬

‫ג ׳‬

‫‪2‬‬

‫ראה פירוש מושב זקנים‪ ,‬ויקרא יג‪ ,‬מז ״והבגד כי יהיה בו נגע צרעת״‪ .‬״והבגד _‬
‫בגדי כומרי יש״ו שיש להם שתי וערב על בגדיהם״‪ ,‬וראה שם בהמשך הפירוש‬
‫שלעתיד־לבוא גם הם יהיו גרים‪.‬‬

‫‪40‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגדרכו הנ״ל של הרב הירש‪.‬‬
‫מכללת של‬
‫המשמעות‬
‫קורא בימינו אולי לא יתפוס את‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫הוא לא פתה ויכוה עם הנוצרים על העול שעשו בעבר בגרמניה לעם ישראל‪ .‬הוא‬
‫ניסה בעיקר להסיק לקח תינוכי ממסירות הנפש של אבותינו — ולכן תיאר הרב‬
‫הירש במשפטים הריפים ובשפה הגרמנית כל מה שעוללו לנו‪ .‬הוא ראה השיבות‬
‫הינוכית והשקפתית בכך שקוראי דבריו ישמעו בפרוטרוט על זוועות שעשו לעם‬
‫ישראל‪ ,‬תוך הדגשה שאכן בתקופה ההיא עמדו בני ישראל במבהן‪ .‬הרב הירש שאל‬
‫אם גם הנכדים שלנו יסתכלו עלינו ויעידו שאכן גם עלינו אפשר לומר ״הנאהבים‬
‫והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו‪ .‬מנשרים קלו ומאריות גברו לעשות רצון‬
‫קונם והפץ צורם‪ .‬יזכרם אלקינו לטובה עם שאר צדיקי עולם״‪ .‬ובמקום אהר שאל‬
‫מה עשינו ״כדי שנהיה ראויים להיות בנים ובנות של אלה שמסרו נפשם על קדושת‬
‫השם״ )אוסף כתבים‪ ,‬ח״ה‪ ,‬עמ׳ ‪.(99‬‬
‫אנו מוצאים קו עקבי בכל ספרי הרב הירש‪ ,‬ההל בספרים הראשונים ועד‬
‫למאמרים שפרסם בסוף ימיו‪ .‬דוגמא אחת‪ :‬ה״טורי זהב״ באו״ה סי׳ תצג ]וכן מובא‬
‫ב״ערוך השלהן״[ כתב שהלק מהדינים הנוהגים בימי הספירה נובעים מ״קצת‬
‫אבילות מחמת גזרת תתנ״ו״‪ .‬רוב האחרונים‪ ,‬ביניהם חיי אדם‪ ,‬שלחן ערוך הרב‪,‬‬
‫באר היטב‪ ,‬קצשו״ע ומשגה ברורה לא הביאו טעם זה‪ .‬בספר ״חורב״ חמיועד לחובות‬
‫ישראל בגולה‪ ,‬ציין הרב הירש את הנקודה הנ״ל כהסבר לדיני אבלות בימי הספירה‪.‬‬
‫הרב הירש היה אז רב צעיר‪ ,‬כמעט בלתי ידוע ובלי ספק היתה דרושה העזה להדגיש‬
‫בספר זה מה עוללו לאבותינו בגרמניה בשם הנצרות‪ .‬האם כל קוראי ספר ״חורב״‬
‫שמהו באיזכור זה ? הרב הירש ציין שאלפים מבני ישראל ויתרו על חייהם ועל‬
‫כל רכושם‪ — ,‬זה היה המחיר למען נאמנות לתורה‪ ,‬כאשר הם ‪bluteten um‬‬
‫‪Thauroh standhaft unter den Streichen vcrblendeten Wahnes von‬‬
‫‪ — Kreuzzueglern‬״חערו נפשם למות תחת מכות הטירוף של הצלבנים למען‬
‫קיום התורה״)הורב‪ ,‬פרק ״ספירה״(‪ .‬אכן‪ ,‬דברים כדרבנות!‬
‫הרב הירש נמנע מכל ויכוה פרשני עם הנצרות‪ .‬כידוע‪ ,‬ניסו הנוצרים ל״חוכיח״‬
‫את הייחום חמוזר של מייסד חנצרות מפסוקים אחדים בתנ״ר‪ ,‬במיוחד בספר ישעי׳‬
‫ובספר תהלים‪ .‬נאמן לסיסמתו ״כיהודים נקרא את התנ״ך* לא נכנס הרב הירש‬
‫לשום ויכוח פרשני ‪ .‬מאידך העיר במקומות אהדים על ההבדל העקרוני בהשקפות‬
‫עולם בינינו לבינם‪ ,‬שהרי ראח תשיבות לציין מושגים מסולפים שבאמונת הנצרות‬
‫ולהוכיה שהם טועים במושגי יסוד של האמונה הטהורה בא׳ עולם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 3‬אחרי הופעת ס׳ חורב ב־‪ ,1837‬הופיע ספרון חרב בציון‪ ,‬בקורת על ם׳ חורב מצד חוגים‬
‫שמרנים שהופתעו מאלפי הדינים משו״ע ובאר היטב המופיעים בגרמנית בס׳ חורב‪.‬‬
‫הרב הירש ענה על הביקורת בספרון ‪) Postscripta‬אלטונה ‪.(1840‬‬
‫‪ 4‬אגרות צפון‪ ,‬אגרת יח‪.‬‬
‫‪ 5‬בירהון ישורון‪ ,‬תשרי תר״ך פרסם הרב הירש מאמר על פרק א־ב של ם׳ תהליס‬
‫)הופיע אחר כך ב״אוסף כתבים״ ח״א‪ ,‬עמ׳ ‪ 324‬והלאה(‪ .‬בפירושו בסוף פרק ב דחה‬
‫הרב הירש את הדעה שהמלה ״בר״ ב״גשקו בר״ — פירושה ״בן״‪ ,‬בלי לציין שדבריו‬
‫מכוונים נגד פירוש הנוצרים‪ .‬בפירוש השלם לס׳ תד״לים שהופיע בתרמ״ב‪ ,‬לא הזכיר‬
‫כלל את הפירוש הנ״ל‪ ,‬כנראה כדי להיות עקבי לא להגרר אחרי ויכוה פרשני‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫במאמרים אהדים הזכיר הרב הירש שקיימים שוב סימנים מדאיגים ש ל‬
‫אנטישמיות‪ .‬עוד בשנת תרט״ו )‪ (1855‬הוא הזהיר במאמר בגליון אייר כ י ר ח ו ן‬
‫״ישורון״ שהרוח ההדשה אינה מבטיהה שהפאנאטיות נגד היהודים לא ת ח ז ו ר ע ו ד ‪.‬‬
‫ואם בעבר היהודים יכלו להציל את עצמם ע״י בגידה באמונתם‪ ,‬אולי ל ע ת י ד ל ב ו א‬
‫השם ״יהודי״ גרידא יספיק לעורר את המן ואת עמלק נגדנו)אוסף כתבים‪ ,‬ח ל ק א ‪.‬‬
‫עמ׳ ‪ .(43‬וכן כתב על ״צללי השכת הגלות הישנה המופיעים שוב ובכל מ ק ו ם‬
‫׳ חל? י ‪ /‬ע מ ׳‬
‫‪1‬‬
‫האספסוף עומד מוכן להכין האזיקים הישנים לישראל״‬
‫‪ .(157‬מאידך התנגד לכך‪ ,‬שהרב הילא ווקסלר‪ ,‬מקובל בדרום גרמניה‪ ,‬י פ ר ס ם‬
‫ברבים‪ :‬את תלומותיו •על השואה המתקרבת‪ .‬הרב הירש ראה שבגרמניה נ ש א ר ו‬
‫יסודות אנטישמיים חזקים‪ ,‬אבל בודאי לא השב על סכנת שואה׳ אלא ח ש‬
‫להתפרצויות מקומיות נגד יחודים‪.‬‬
‫) א ו ס‬

‫כ ת ב י ם‬

‫ש‬

‫בסוף ימיו נערכו פוגרומים ברוסיה והרב הירש חתייחס במאמריו באותה ת ק ו פ ה‬
‫למאורעות חמורים אלה‪ .‬הוא קיבל דיווח שוטף מהרב יצחק אלחנן ספקטור‪ ,‬א ר ג ן‬
‫ועדות פעולה למען יהודי רוסיה ואף הצליח בדרכים דיפלומטיות לשנות ב מ ק צ ת א ה‬
‫יהם השלטונות ברוסיה כלפי היהודים«‪.‬‬

‫] פ ר ק ב[‬
‫ע‬

‫להלן מובאים קטעים מדברי הרב הירש על הנצרות ועל תעלוליה נ ג ד‬
‫י^ראל‪ .‬קטעים על התיחסות לאנטישמיות מ מ נ ו אינם מובאים כאן‪.‬‬

‫ס‬

‫ואז‪ ,‬זמן ק צ ר ק ו ד ם ש י צ א ח ע ם ל ג ו ל ה ‪ ,‬ה ו צ י א ח ו ט ר מ ג ז ע י — ש ע ד ‪-‬‬
‫מ ה ר ה ח י ה עליו ל ח ת ר ח ק מ מ נ ו — א ש ר הופיע ל פ נ י ה א נ ו ש ו ת ה ש ק ו ע ז ץ‬
‫ב ע ב ו ד ת א ל י ם רבים‪ ,‬ב מ ע ש י ח מ ם ‪ ,‬ב ח ש ח ת ת ה מ י ד ו ת ו ב ח י ל ו ל ע ר ר ה א ד ם ‪,‬‬
‫ויבשר ל ה ‪ ,‬ל פ ח ו ת ‪ ,‬ב ש ו ר ת א ‪ -‬ל א ח ד ‪ ,‬א ח ו ו ת ב ל ב נ י ה א ד ם ו מ ו ת ר ה א ד ם‬
‫מן הבהמה‪ ,‬וילמדה להינזר מ ה ע ר צ ה הרכוש וההנאה‪ ,‬א ל א א ם י ש מ ש ו‬
‫אמצעים לעבודת ה א ‪ -‬ל האחד‪.‬‬
‫) א ג ר ו ת צפון‪ ,‬א י ג ר ת ט (‬
‫ל א ליהודים‪ ,‬א ל א ל ע ו ב ד י א ל י ל י ם ר צ ו שליחי ה נ צ ר ו ת ל ה ב י א ק ר ו א ו ר‬
‫א ח ת מ ה א מ ת באמונה ב א ‪ -‬ל אחד‪ .‬א ב ל האמונה היהודית הטהורה מ ־ צ א ה‬
‫א ת ע צ מ ה ב ס כ נ ה מ ו ל א מ ו נ ת השילוש ש ל ה נ צ ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ . . .‬ד ב ר י ה ח כ מ ה ש ב ״ ב ש ו ר ה ה ח ד ש ה ״ ה ו ע ת ק ו ב ל י יוצא מ ן ה כ ל ל‬
‫מ פ י ה ם ש ל ח כ מ י ישראל‪ ,‬כ מ ע ט ב א ו פ ן מילולי‪ .‬ז א ת ע ו ב ד ה ש א י נ ה נ י ת נ ת‬
‫לערעור‪ .‬ליהודים ל א היה צורך ללמוד ח כ מ ה מהם‪ .‬א ב ל ה ם דרשו מ ה י ה ו ד י ם‬

‫‪ 6‬ראד‪ ,israelit ,‬גליון יובל ליום הולדת המאה של הרב הירש‪ ,‬סיון תרס״ח‪ ,‬פמ׳ ‪3—32‬‬
‫וראה ס׳ זכרון יעקב לר׳ יעקב הלוי ליפשיץ‪ ,‬ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ 39‬והלאה‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫‪42‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגי ל י ה ו ד י ם ו ה י ה ב ו ניגוד‬
‫מכללתל ג מ ר‬
‫דעת ‪-‬מ ו ב ן‬
‫אתר ל ת י‬
‫ל ה א מ י ן בנם‪ ,‬נם בזה שהיה זר ו ב‬
‫גמור ליסודות העקרוניים ביותר של האמונה האלוקית‪.‬‬
‫) א ו ס ף כ ת ב י ם ‪ ,‬ח ל ק א‪ ,‬ע מ ׳‬

‫‪(434‬‬

‫ג ם היום נ ב ר א כ ל א ד ם ב ט ה ר ה — כ א ד ם ה ר א ש ו ן ב ש ע ת ו ; ג ם ה י ו ם‬
‫נולד כ ל י ל ד כ מ ל א ך ‪ ,‬ל מ ע ן יחיה ויהיה ל א ד ם ‪ .‬ה ר י זו א ח ת מ נ ק ו ד ו ת ה י ס ו ד‬
‫של ה ה ש ק פ ה היהודית‪ .‬א ו ל ם ‪ ,‬מ ה נ ו א ש ת ת ק ו ת ה א ד ם ‪ ,‬ב ש ע ה שטועים‬
‫כ פ ר ו ב ט ה ר ת ו ‪ .‬ה נ ה ‪ ,‬ע ל יסוד מ ע ש ה גן עדן ב ד ו ל ה ם שקר‪ ,‬ה ח ו ת ר ת ח ת‬
‫עתידו ה מ ו ס ר י ש ל ה א ד ם ‪ .‬מ כ א ן ל מ ד ו א ת א מ ו נ ת ה ח ט א ה ק ד מ ו ן ; ע ל י ס ו ד‬
‫זה ב נ ו בניין רוחני‪ ,‬א ש ר היהודי מ ת נ ג ד ל ו מ ע צ ם מ ה ו ת ו ‪ . . .‬א ר ה ם ס ב ו ר י ם‬
‫על יםוד זה‪ ,‬ש ה ח ט א ״טבוע״ ב א ד ם ‪ ,‬ש א י ב ד א ת ב ש ר ו ל ה י ו ת טוב‪ ,‬ש נ א ל ץ‬
‫מ ע ת ה ל ח ט ו א ‪ ,‬הרי ה י ה ד ו ת מ ו ח ה ע ל כ ף מ ח א ה נ מ ר צ ת ‪ .‬ה א ד ם כ פ ר ט‬
‫ו ה א נ ו ש ו ת כ כ ל ל יכולים ב כ ל ע ת ל ח ז ו ר א ל ה׳ ו ל ש ו ב ל ג ן ע ד ן עלי א ד מ ו ת ‪.‬‬
‫ל ש ם כ ר אין צ ו ר ר ב א מ צ ע י א ח ר ‪ — ,‬פ ר ט ל נ א מ נ ו ת ל ח ו ב ה ‪ ,‬ש ב ל א ד ם מ ס ו ג ל‬
‫לה‪ .‬ל ש ם בך אין צ ו ר ר ב מ ת ו ו ך ש מ ת ו ח ז ר ו ק ם ל ת ח י ה ‪.‬‬
‫) פ י ר ו ש ל ב ר א ש י ת ג‪ ,‬יט(‬
‫העיקר הראשון של היהדות הוא ה א ‪ -‬ל היחיד ה ח פ ש י ; ב צ ד ו ובסמוך‬
‫ל ו ה ע י ק ר ה ש נ י ‪ :‬ה א ד ם ה ט ה ו ר החפשי‪ .‬ת ו ר ת ה ח ט א ה ק ד מ ו ן ה י א ט ע ו ת‬
‫מ צ ע ר ת ש ל א מ ו נ ה זרה‪ .‬ס ב ו ר י ם ה ם ש ה ח ט א ט ב ו ע ב א ד ם כ ת ו צ א ה מ ן ה ח ט א‬
‫הזה‪ — ,‬ואין ה א ד ם יבול ל ה י נ צ ל מ ק ל ל ת ה ח ט א ‪ ,‬א ל א ב ז כ ו ת ה א מ ו נ ה‬
‫ב ע ו ב ד ה מםויימת‪.‬‬
‫)שם(‬
‫״ובל יצר מ ח ש ב ו ת ל ב ו ר ק ר ע כ ל היום״‪ .‬יש ל ה צ ט ע ר ע ל ב ה ש ת ר ג מ ו‬
‫א ת ״יצר״ כ ״ כ ח דוחף״‪ — ,‬כ א י ל ו יש כ ח ב א ד ם ‪ ,‬ה מ מ ר י ץ א ו ת ו ל ע ש ו ת‬
‫רע‪ .‬מ כ א ן ה ת פ ת ח ה א ו ת ה ד ע ה נ ו א ש ת ‪ ,‬ש ה י א ה ש ק פ ת י ס ו ד ש ל ״דת״‬
‫ג ד ו ל ה ‪ :‬ה ה ש ק פ ה ע ל כ ח הרע‪ ,‬ש ה א ד ם מ ס ו ר לידיו‪ ,‬ו ל א יינצל מ מ נ ו א ל א‬
‫בזכות אמונה מסויימת‪.‬‬
‫) פ י ר ו ש ל ב ר א ש י ת ו‪ ,‬ה (‬
‫ג ם ב ת ק ו פ ה ה ע ת י ק ה ק ר ה שאנשים‪ ,‬שהצטיינו כמיטיבי ע מ ם ‪ ,‬נ י ט ל ה‬
‫מ ה ם אחרי מ ו ת ם ד מ ו ת ם האנושית‪ ,‬ובגלל עלילות פ א ר ״אלוהיות״ זכו‬
‫ל מ ו צ א ״אלוהי״‪ .‬ה ל א ידוע ל נ ו ע ל יהודי א ח ד מ ד ו ר מ א ו ח ר יותר‪ ,‬ש א ג ר ת‬
‫ייחוםין ל א נ מ צ א ה בידו‪ ,‬ו ה ו א י ל ו ל א נ מ צ א ה ‪ ,‬ויען כי ה ב י א ל ה ם ל ב נ י ה א ד ם‬
‫מ ע ט ניצוצי‪-‬אור‪ ,‬ש א ר ש א ל ם מ מ ש ה האיש‪ ,‬ה פ ר בעיני הגויים ל ב ר ו א ־‬
‫אלוהים‪ ,‬ו פ ש ע היה ל ה ט י ל ס פ ק ב א ל ו ה ו ת ו ‪ .‬מ ש ה ש ל נ ו ה י ה א ד ם ‪ ,‬נ ש א ר‬
‫א ד ם ‪ ,‬ו ל ע ו ל ם ל א יהיה כי א ם א ד ם ‪ .‬ו ב ש ע ה ש כ ב ר ק ר נ ו פניו מ מ ר א ה‬
‫ה א ־ ל ה י ם ‪ ,‬כ ב ר הוריד ה ת ו ר ה מ ש מ י ם ו כ ב ר ה ו ל י ך בניסים א ת ה ע ם ב מ ד ב ר‬
‫‪43‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ו ה נ ח י ל ם נ צ ח ו נ ו ת י ־ ה ־— ציווהו באן ה׳ ל ה צ י ג א ת א ג ר ת ייחוסו ו ל ה ׳ צ ה י ר‬
‫ב ז א ת ע ל ה ע ו ב ד ה ‪ ,‬כי ב י ו ם ד ב ר ה׳ א ל מ ש ה ב א ר ץ מ צ ר י ם ‪ ,‬ה כ ל ה כ י ר ו‬
‫א ת הוריו והורי הוריו‪ ,‬דודיו ודודותיו‪ ,‬דודניו ודודניותיו‪.‬‬
‫‪ . . .‬ע ד ו ת ‪ -‬י י ח ו ם זו נ ו ע ד ה א פ ו א ל ב ט ל מ ר א ש ו ל ת מ י ד כ ל ה א ל ה ה מ ו ט ע י ת ‪,‬‬
‫כ ל רעיון ש ו א ש ל ה ת ג ל מ ו ת ה א ‪ -‬ל ב ד מ ו ת אנוש‪.‬‬
‫) פ י ר ו ש ל ש מ ו ת ו‪ ,‬י ד — ל (‬
‫ו ז א ת ה ה ל כ ה ‪ :‬״ ה כ ל חייבין ב ר א י י ה חוץ מ ח ר ש שוטה וקטן ו ט ו מ ט ו ם‬
‫ו א נ ד ר ו ג י נ ו ס ונשים ו ע ב ד י ם ש א י נ ם מ ש ו ח ר ר י ם ‪ ,‬ה ח י ג ר ו ה ס ו מ א ו ה ח ו ל ה‬
‫והזקן ומי שאינו יכול ל ע ל ו ת ברגליו״ ) ח ג י ג ה ב ע ״ א ( ‪ .‬ע ל ‪ -‬י ד י ה ל כ ה ז ו‬
‫נ ב ד ל ת העלייה ל ר ג ל ב י ש ר א ל ה ב ד ל ה ח ד ה מ כ ל מ ה ש נ ה ו ג ב ח ו ג י ם א ח ר י ם ‪,‬‬
‫ו ש ד ו מ ה לעלייה ל ר ג ל דמיון חיצוני‪ .‬ה מ ק ד ש ש ב י ש ר א ל א י נ נ ו ״ א ת ר ש ל‬
‫ח ס ד ה מ ח ו ל ל ניסים ו נ פ ל א ו ת ״ ‪ ,‬שאליו עולים ב ע י ק ר ה ח ו ל י ם ו ה י ש י ש י ם ‪,‬‬
‫העיוורים והחיגרים‪ ,‬ה ח ל ש י ם ו ה נ ש י ם ו ש א ר מוכי הייסורים ויודעי ה ס ב ל‬
‫ש ב ״ ע מ ק ה ב ב א ״ ה ל ז ה — ע ל מ נ ת ל ב ק ש ישועות ו נ ח מ ו ת ו ת ר ו פ ו ת פ ל *‬
‫לחוליי ה ג ו ף ו ה נ פ ש ‪ .‬מ ק ד ש ו ש ל א ־ ל חי ה ו א מ ק ד ש ת ו ר ת ו ‪ ,‬ו ל א י כ י ר נ ו‬
‫מ ק ו מ ו בין ב ת י ה ח ו ל י ם וחשוכי ה מ ר פ א ו ב ת י ה מ ח ס ה ל נ כ י ם ו ל ח ל כ א י ם ‪.‬‬
‫טובי ה א ו מ ה ‪ ,‬גיבורי ה כ ו ח ‪ ,‬א נ ש י ם זכרים ב מ ל ו א ב ג ר ו ת ם ו ג ב ר י ו ת ם ‪ ,‬א נ ש י ם‬
‫ה ע ו מ ד י ם ב מ ר כ ז ה ע ם ‪ ,‬העושים א ת מ ע ש י ה ע ם בהווה‪ ,‬ו ש ב ה ם ת ל ו י ה כ ל‬
‫ת ק ו ו ת ה ע ת י ד — א ו ת ם מזמין א ־ ל חי א ל מ ק ד ש ת ו ר ת ו ‪.‬‬
‫)פירוש ל ש מ ו ת ב ג ‪ ,‬י ז (‬
‫ע ל כ ל פ נ י ם אין ז כ ר ל א ו ת ה ס ב ר ה ‪ ,‬ה ר ו א ה ב כ ה ן ה ג ד ו ל ד ו ג מ א ל ס מ כ ו ת‬
‫של ״אפיפיור״‪ .‬ה א ו ר י ם ו ה ת ו מ י ם הודיעו א ת ד ב ר הי‪ ,‬ב מ ק ר י ם מ ם ו י י מ י ם‬
‫של פעולות לאומיות; ואף הם ל א התייחסו א ל א ל ה צ ל ח ת ה פ ע ו ל ו ת א ו‬
‫׳‪,‬‬
‫ל כ ש ל ו נ ן — ו ל א ל א י ס ו ר ו ה י ת ר ש ב ה ן )עי׳ עירובין מ ה ע ״ א ר ש ״ י‬
‫הרי ש מ ו א ל ו ב י ת דינו קיים(‪.‬‬
‫)פירוש ל ו י ק ר א ז ‪ /‬ג (‬
‫ד‬

‫ה‬

‫ה ר ב יוסף יעב״ץ‪ ,‬ב ע ל ם׳ א ו ר החיים ב א מ ס פ ר ד ; ה ו א חי ב א ו ת ה‬
‫ת ק ו פ ה א ו מ ל ל ה ל פ נ י כ א ר ב ע מ א ו ת שנה‪ ,‬כ א ש ר גורשו כ מ ע ט מ א ת י י ם‬
‫א ל ף מ ש פ ח ו ת יהודיות ע״י פ ר ד י נ נ ד ‪ ,‬מ ח ו ל ל האנקויזיציה‪ ,‬א ש ר ב ו ] ב ג י ר ו ש [‬
‫זבה ל ה ו ק ר ה מ ה ק ט ו ל י ם ‪.‬‬
‫)ם׳ נ פ ת ו ל י נפתלי; ח ״ א ‪ ,‬עמי ‪(68‬‬
‫ה ע ו ג ב נ ע ש ה ל כ ל י ה מ י ו ח ד ל פ ו ל ח ן ה כ נ ם י ה הנוצרית‪ .‬ה ו א מ ש מ ש‬
‫ב א ו פ ן ' ב ל ע ד י לצורכי דת‪ .‬הוא מצוי בכנסיות ב ל ב ד ומשמש רק ל צ ו ר ך‬
‫ה פ ו ל ח ן ה נ ו צ ר י ‪ . . .‬ה ר י מ כ ח איםור ד א ו ר י י ת א ש ל ״ ל א ת ל כ ו ב ח ו ק ו ת‬
‫הגוי״‪ ,‬כ ב ר נ ע ו ל י ם שערי ב י ת ה כ נ ס ת ב פ נ י ה נ ה ג ת העוגב‪.‬‬
‫)המעין‪ ,‬ט ב ת תשמ״ט‪ ,‬עמי ‪ 0‬ו (‬
‫‪44‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫להכות יהודי עד מות מלשחוט‬
‫נוקפם‬
‫לבם‬
‫מכללת הרצוג‬
‫דעת ‪-‬‬
‫״תתננו כצאן מאכל״ — איןאתר‬
‫כבש‪.‬‬
‫)פירוש לתהלים מד‪ ,‬יב(‬
‫״אם שכחנו שם אלקינו ונפרש כפינו לאל זר״‪ .‬כל אימת שנשאנו כפינו‬
‫לאל זר מתור אונם‪ ,‬אם כי אין באונם כדי לחפות על הפשע‪ ,‬וסטייה היא‬
‫סטייה — נזכור את אנוסי ספרד — הלא בלבנו נשארנו יהודים ואפילו‬
‫שם לא שכחנו את שם א־לוהינו‪.‬‬
‫)פירוש לתהלים מד‪ ,‬כא—כב(‬
‫בעצם הימים המקודשים לכבוד התורה ]בין פסח לשבועות[ — הראו‬
‫בני ישראל ובנותיו‪ ,‬במיוחד באזורי גרמניה היפים‪ ,‬שיודעים הם להגשים‬
‫בפועל את משמעות ימי הספירה‪ .‬צאצאי ישראל הוכיחו לאלפיהם שהחיים‬
‫על בל קניינם אינם שווים להם — אם מחיר קיומם הוא הפקרת התורה‪.‬‬
‫הם הערו נפשם למות בגבורה תחת מכות הטירוף של הצלבנים למען‬
‫קיום התורה )בפרט בשנת ד׳תתני״ו — ‪.(1096‬‬
‫)ספר חורב‪ ,‬פרק ‪] 29‬םפירה‪ ,‬סעיף ‪([215‬‬
‫איזו הרגשה לעבור במקומות שבמשר מאתיים שנה בל אביב היה‬
‫מלווה עלילות דם נגד האבות והאמהות‪ ,‬כאשר החרב וההתלהבות הביאו‬
‫לשכרות החושים לשחוט אבות ואמהות‪ ,‬זקנים ויונקי שדיים בגלל אמונתם‪,‬‬
‫בשם ״דת האהבה״! אהא‪ ,‬הם לא מתו לשוא‪ ,‬האבות והאמהות‪.‬‬
‫)אוסף כתבים‪ ,‬ח״א‪ ,‬עמ׳ ‪(438—9‬‬
‫נוסע אחד סיפר‪ :‬ביקרתי אתמול בבית הכנסת העתיק ובבית הקברות‪.‬‬
‫ראש הקהילה הראה לי בביתו את הספר העתיק של החברה קדישא‪ .‬אלה‬
‫זכרונות נשמרו כאן י על הקהילה היהודית הוטל ״גירוש״‪ .‬נער נוצרי נעלם‬
‫ובצורה עיוורת קמו נגד המסכנים‪ .‬על כולם לצאת מבאן אם לא יופיעו‬
‫הרוצחים‪ .‬בכי ונהי מלאו את הבתים משר שלושה ימים‪ .‬כבר נגשו לבצע‬
‫את הגזרה‪ ,‬והנה הופיע אדם פשוט‪ ,‬אני חושב תופר כובעים‪ ,‬ומסר את‬
‫עצמו לאספסוף הסוער כאילו הוא הפושע המבוקש ‪ .‬הקהילה נצלה‪ .‬הנער‬
‫נמצא אחרי ימים אחדים בריא ושלם‪.‬‬
‫)שם(‬
‫‪8‬‬

‫‪7‬‬
‫‪8‬‬

‫זה התרגום של ‪ .einen juden todt zu schlagcn‬בתרגום העברי של ם׳ תהלים בהוצאת‬
‫מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים תשכ״א מובא רק ״בהרגם יהודי״‪.‬‬
‫הבונה שיהודי זה מסר נפשו ליהרג בידעו שבהודאתו יציל את בני הקהילה‪ .‬בספרי‬
‫החברה קדישא נרשם המעשה‪,‬‬
‫‪45‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ו ב ז מ נ י ם ה ח ש ו כ י ם ב י ו ת ה בזמן ש א ס פ ס ו ף מ ו כ ה שגעון ה ח ר י ב א ת‬
‫ב ת י ה כ נ ס ת ו ק ר ע א ת ס פ ר י ה ק ו ד ש ‪ ,‬נ ג ש היהודי ה נ ר ד ף והבזוי ב ו ק ר י ע ר ב‬
‫א ל אלוקיו ו ה ת נ ח ם ו צ י פ ה ל ע ת י ד ש ב ו השגעון ה ז ה י י ע ל ם ו ה צ ד ק ‪ ,‬ה א מ ת‬
‫ו ה ש ל ו ם יהיו נ ח ל ת כ ל ה ב ר י ו ת ‪ — .‬ה ב נ י ם נגשו א ל ק ב ר י א ב ו ת י ה ם ש נ ש ח ט ד‬
‫בידעם ש ב א ו ת ו מ ק ו ם שהשקוץ ה ש ת ו ל ל עוד יתגדל ויתקדש ש מ י ת ר ב ה‬
‫וימליך מ ל כ ו ת י ה ל ע ל ם ו ל ע ל מ י עלמיא‪.‬‬
‫)אוסף כתבים‪ ,‬ח״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 5 5‬ד (‬
‫ב ב ר ב ע ר י ס ת ו שרים ל ת י נ ו ק ה נ ו צ ר י ע ל ״ ע ם היהודי ש ה ו ש פ ל מ א ת‬
‫ה א ‪ -‬ל ב ג ל ל חטאיו״‪ ,‬ע ל ה י ה ו ד י ם שנידונים ל כ ל ל ח ץ ודיכוי ב ש ב י ל ח ט א י ה ם‬
‫ו ה פ ה ה נ ו צ ר י י ו ד ע ל ר כ ז ב מ י ל ת ג נ א י ״יוד״ כ ל ביטוי ש ל מ ר י ר ו ת ‪ ,‬מ ש ט מ‬
‫ובוז מ כ ו ע ר ‪.‬‬
‫ה‬

‫)אוסף כתבים‪ ,‬ח״ג‪ ,‬ע מ ׳ ‪^ 97‬‬
‫ך‬

‫] פ ר ק ג[‬
‫להלן נביא הבאות ממאמרי הרב הירש שהופיעו בשעתם בירחון ישורון ב ע ר י‬
‫הרב הירש‪ ,‬משם רוכזו ״באוסף כתבים״ והופיעו בתרגום עברי ב״במעגלי ש ג ה ׳ ‪/‬‬
‫)ארבעה חלקים‪ ,‬בגי ברק תשכ״ו(‪ .‬יזכר לטובה ר׳ יחזקאל רוטגברג ז״ל׳ מ נ ה ל‬
‫הוצאת נצה ומיסדה‪ ,‬שטרח רבות למען הופעת ״כתבי הרב שמשון רפאל ה י ר ש ״‬
‫בעברית‪ .‬רק מעטים יודעים באלה תנאים קשים עבד האיש הזה‪ .‬במקומות ר ‪ 3‬י‬
‫אין התרגום ב״במעגלי שנה״ מביע נאמנה את דברי הרב הירש בכל היקפם ו ע ו מ ק‬
‫השוואה בין המקור והתרגום מראה שמשום מה המתיקו את דברי ה ר ב ה י *‬
‫כאילו מן הראוי לא להעתיק את ביטויו על תעלולי הצלבנים בכל הומרתם ו ב כ ל‬
‫הריפותם‪ .‬הרב הירש תיאר )אוסף כתבים‪ ,‬הלק שלישי‪ ,‬עמ׳ ‪ (207‬איד ה ת ב ש ל ו‬
‫חנוצרים על אבותינו‪ ,‬כאשר ביד אחת החזיקו לפיד תבערה וביד ה ש נ י ה‬
‫‪ ,Goetterbiide‬כלומר מהזיקים בפשל אלילי‪ .‬זה ביטוי הרבה יותר חזק מ מ ש ל‬
‫אמונתם‪ .‬וכן ‪ ,Einaescherung unsere eigenen Huetten‬דהיינו שריפת פ ק ת י ת י‬
‫אנו עד אפר אין לתרגם במילים פושרות הצתת בתי היהודיפ‪ .‬וכאשר ה ר ב ה י ר ^ ן‬
‫כתב בגוף ראשון בלשון רבים‪ ,‬שהם שרפו את הבתים שלנו; אין ל ת ר ג ם‬
‫היהודים‪ – .‬־ בכל זאת השתמשנו בתרגום הנ״ל תוך תיקונים אהדים‪,‬‬
‫כ ת‬

‫ם‬

‫ס‬

‫ר ש‬

‫‪ 5‬ד ‪-‬‬

‫מ‬

‫י‬

‫ת‬

‫ו ע ד היום ש ו ל ט ת ר ו ח ר ו מ י ת זו ב כ ל צ ו ר ו ת ה ח י י ם ה א ז ר ח י י ם ו ה פ ו ל ח נ י י ם‬
‫ש ל ע מ י ת ר ב ו ת ה ע ו ל ם ‪ .‬ה נ ה ר ו ח ‪ -‬ע ש ו ר ו מ י ת זו ר ו א ה א ת ע צ מ ה כ י ו ר ש ת ו‬
‫ש ל יעקב ב ב ר י ת א ‪ -‬ל ה י ו ו ב ר כ ת ו ‪ ,‬א ש ר א ת בניו ג ר ש ה ו נ ג ש ה ו ר ד פ ה ל ל ^‬
‫ר ח ם ‪ ,‬ו ב ע ז ר ת חוקיה וכנםייתה שללה מ ה ם במשך מ א ו ת בשנים כ ל ז כ ו י ו‬
‫ה א ד ם ע ל י א ד מ ו ת ‪ ,‬ו כ ב י כ ו ל ג ם א ת ר ח מ י ו ח ס ד י שמים‪.‬‬
‫ת‬

‫‪46‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪-‬‬
‫הרצוג ש ה ב י א ש ל ט ו נ ו ל ע ו ל ם <‬
‫מכללתו ש ר ‪,‬‬
‫הטוב ו ה א‬
‫‪ . . .‬היכן הישע והשלום‪ ,‬היכן‬
‫יכול ה ו א ׳ ]ישראל[ ל ש א ו ל א ו ת ו ‪ :‬־ מהי מ י ד ת ה ח ו פ ש ו ה א ח ו ו ה ‪ ,‬ה ה א ר ה‬
‫ו ה א צ ל ה ש ה ב י א ה כ נ ס י י ת ו ל ע ו ל ם ? יכול ה ו א ]ישראל[ ל ה צ ב י ע ע ל ע ר י ם‬
‫נ ח ר ב ו ת ‪ ,‬ע ל מ ש כ נ ו ת א ד ם חרובי ל ה ב ו ת ‪ ,‬ע ל ע ר י מ ו ת ח ל ל י א ד ם ‪ ,‬ע ל ל ב ב ו ת‬
‫רצוצים ונשברים‪ ,‬ע ל ע מ י ם מ ש ו ע ב ד י ם ‪ ,‬ע ל א ו מ ו ת נ כ ח ד ו ת ‪ ,‬ע ל חיים‬
‫אומללים על נפשות נדכאות‪ ,‬על רוחות שחץ מוכי־סנוורים‪ ,‬על ק נ א ו ת‬
‫ח ש ו כ ה ש ה ו ע ל ת ה ל מ ד ר ג ת קדושה‪ ,‬ע ל ט י ר ו ר ‪ -‬ח ו ש י ם ש ל מ ע נ ו מ ט י פ י ם‬
‫מ ר א ש כ ל דוכן‪ ,‬ע ל א ל י מ ו ת ״ נ ח ו צ ה ״ ‪ . . .‬ע ל ח ט א י ס ד ו ם ‪ ,‬ע ל ז ע ק ת כ ל‬
‫ה ד ו ר ו ת ש ע ב ר ו ע ד כה‪ ,‬ש כ ו ל ם מרימים ק ו ל מ ח א ה נ ו ק ב ת נ ג ד ה ה ת י י מ ר ו ת‬
‫האווילית ו ה מ ג ו ח כ ת ש כ א י ל ו ב ב ר נ ג א ל ה ע ו ל ם ע ל ־ י ד י ר ו ח ו ה ר ו מ י ת ש ל‬
‫עשו הרשע‪.‬‬

‫) ב מ ע ג ל י שנה‪ ,‬ח ל ק ב‪ ,‬עמ׳ ר י ב — ג (‬
‫כ מ ע ט ב א ו ת ו פ ר ק ־ ז מ ן ש ל מ א ו ת השנים ב ה ן ש ק ד ה מ ל ב ו ת רומי ע ל‬
‫ע ר י כ ת ה ח ו ק ה ו ה מ ש פ ט הרומיים ו ט י פ ו ח ה ש ל ה כ נ ם י ה ה ר ו מ י ת ‪ ,‬ו ב י צ ר ה‬
‫ע ל ‪ -‬י ד י ־ ב ר א ת שני ה ג ו ר מ י ם ה ק ו ב ע י ם ע ד ימינו א ל ה א ת ע י צ ו ב ‪ -‬ד מ ו ת ו ש ל‬
‫ה ע ו ל ם ה ת ר ב ו ת י — ב ו בזמן היו ״בית רבי ו ח כ מ י ה ד ו ר ו ת ״ ש ו ק ד י ם ע ל‬
‫ה מ ש ך ע ר י כ ת ה מ ש פ ט ה א ל ו ק י וטיפוח מ ק ד ש ו ש ל ה ק ד ו ש ‪ -‬ב ר ו ך ־ ה ו א ‪ ,‬ב ק ב ע ם‬
‫א ת הצביון ה א ח י ד ועיצוב ד מ ו ת ם ה א ח י ד ה ש ל כ ל פזורי י ש ר א ל ב א ש ר‬
‫ה ם ש ם ע ל יסוד ת ו ר ת ה׳ ה א ח י ד ה ‪ .‬פ ע י ל ו ת ו ש ל עשו ה ס ת י י ע ה ב כ ו ח ה ח ר ב‬
‫והשלטון ואילו ה פ ע ו ל ה ה א ל ו ק י ת ש ל יעקב‪ ,‬ל א זו ב ל ב ד ש ל א ע מ ד ו ל ר ש ו ת ה‬
‫ל א ח ר ב ו ר ו מ ח ו ל א מ ג ן וצינה‪ ,‬א ל א ש כ ל ה ח ר ב ו ת ש ל ב ל ע מ י ה ע ו ל ם היו‬
‫שלופות כנגדה‪.‬‬
‫)שם‪ ,‬עמ׳ רטו‪(.‬‬
‫‪ .‬ב א ו ת ו זמן עדיין היו עמי ה נ כ ר ס ב י ב נ ו שקועים ב ת ח ו ם ה א כ ז ר י ו ת‬
‫והגםות‪ ,‬ו ב פ י שזה אירע ל מ ש ל ‪ .‬ב י מ י הביניים‪ ,‬ע מ ד ו ה ם ו י צ ר ו ‪ .‬ע ר ב ו ב י ה ש ל‬
‫ב ש ו ר ת ה א ח ד והיחיד ע ם צ ו ר ו ת ‪ -‬ת ע ת ו ע י ם משרידי ה א ל י ל ו ת ‪ ,‬ש כ ת ו צ א ה‬
‫מ מ נ ה נ ו צ ר ה ד ת ח ד ש ה — א ש ר ל א זו ב ל ב ד ש ל א ה צ ל י ח ה ל ה ו כ י ח א ת‬
‫ע ו מ ק ה ש פ ע ת ה ב ג א ו ל ת ה א נ ו ש ו ת מן ה א ל י מ ו ת ה ג ס ה ו ל א ‪ .‬ת ר מ ה מ א ו מ ה‬
‫ל ר ו מ מ ו ת ‪ -‬ה ר ו ח ו ל ה א צ ל ת ה נ פ ש ‪ ,‬כי ג ם ש י ם ת ה ת מ י ד א ת ה צ ע י ר י ם נגדינו‪.‬‬
‫ביד א ח ת ה ם החזיקו ח ר ב ו ל פ י ד ‪ -‬ת ב ע ר ה ב ע ו ד ש י ד ם ה ש נ י ה נ ו פ פ ה ב פ ס ל‬
‫אלילי‪ .‬ג ו ד ל ר י ח ו ק ה מ ש ל י ח ו ת ש ל א ה ב ת ‪ -‬א ד ם כביכול‪ ,‬מ ו כ י ח ב ע ל י ל‬
‫מ פ ע ו ל ו ת ה ד ת ה ז א ת ‪ ,‬ש ה ת ב ט א ו ב ש ע ב ו ד א ו מ ו ת ‪ ,‬ב ע ר י צ ו ת שליטים‪ ,‬ב ס ח י ט ת‬
‫ד מ ע ו ת ו א נ ח ו ת נ ד כ א י ם ‪ ,‬ב מ ל ח מ ו ת ו ש פ ר ד ם רב‪ ,‬ב ש ר פ ת ב ק ת ו ת י נ ו ‪ -‬א נ ו‬
‫ע ד א פ ר ‪ ,‬ב ט ב י ח ת נשינו וטפינו‪ ,‬בגירוש מ ש פ ח ו ת י נ ו ו ע ל ‪ -‬י ד י ה מ ע ט ת‬
‫אושרנו או ה ש מ ד ת רכושנו הדל‪ ,‬ב כ ל האמצעים הפסולים ביותר‪.‬‬
‫‪ . . .‬ה א ו מ ו ת הנוצריות‪ ,‬ל מ ר ו ת שטענו ל ה י ו ת יודעי ת נ ״ ר ‪ ,‬וכן ש ה מ פ ת ח‬
‫ל ג א ו ל ת ה ע ו ל ם נ מ צ א בידיהם‪ ,‬היה ב כ ל ה ו פ ע ת ם מ ש ו ם ניגוד מ ש ו ו ע ל ב ל‬
‫‪47‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ת ו ב ן ה ה ש ק פ ה ה י ה ו ד י ת וידיעתנו א ת ה ׳ ‪ . . .‬כ ך ה י ה ע ב ו ר נ ו י ו ת ר ק ל ‪,‬‬
‫ב ח ר נ ו מ ר צ ו ן ל ה י ש א ר יהודים טהורים ל ע ו מ ת ע ו ל ם כ ה מ ס ו א ב ‪ ,‬ל ח י ו ת‬
‫כ י ה ו ד י ם ו ב ש ע ת ה צ ו ר ר ג ם ל מ ו ת כיהודים ע ל ק ד ו ש ת ה׳ ו ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫) ב מ ע ג ל י שנה‪ ,‬ח ל ק ד‪ ,‬ע מ ׳ ק צ ט — < ־ (‬
‫עד כאן הבאנו קטעים מפוזרים‪ ,‬מפוזרים מבחינת זמן כתיבתם וכן מ ב ח י נ ת‬
‫מקום פירסומם‪ .‬הרב הירש הקדיש לנושא זה עוד שלושה מאמרים‪ ,‬ב ה ם ת י א ר‬
‫בהרחבה את סבל אבותינו תחת שלטון הנוצרי‪ ,‬תוך הדגשה של הלקח ה ח י נ ו כ י‬
‫שיש להפיק ממסירות הנפש של האבות‪ .‬הרב הירש בחר בדרך כלל את חודש א י י ר ‪,‬‬
‫ימי הספירה וימי הזכרון לגזרות במסעי הצלב‪ ,‬כתאריך מתאים וכך הופיעו מ א מ ר י ם‬
‫אלה בירחון ״ישורון״‪ ,‬יחד עם תרגום של דברי ה״יוצרות״ לגרמגית‪ .‬ב ת ר ג ו ם‬
‫מעולה עם ביטויים רגשיים עמוקים מפרי עטו של הרב הירש נהיו ה ״ י ו צ ר ו ת ״‬
‫לכתב האשמה נגד הנצרות ואכן כתב ה״טורי זהב״ באו״ה סי׳ תצג ש ה ׳ ׳ י ו צ ר ו ת ״‬
‫האלו הן ״כמו קינות״‪ .‬דברי הפייטן מקבלים לפעמים משמעות מחרידה ב ת ר ג ו מ ו‬
‫זה של הרב הירש‪ .‬״טבוהים ושרופים על מוקדה״ מתורגם כאילו הפייטן ר ו א ה א ת‬
‫הטבוהים לפניו‪D a Hegen sie geschlachtet und auf Scheitern verbrannt :‬‬
‫כלומר‪ :‬״שפ הם מונחים טבוחיפ ושרופיפ על מוקדי אש״‪ .‬שלושה מאמרים א ל ה‬
‫הופיעו בספר במעגלי השנה‪ ,‬חלק שלישי‪ ,‬מעמוד קעג עד עמוד רח‪ ,‬כלומר י י ת ר‬
‫משלושים עמודים‪ .‬שם מתוארות הגזרות נגד היהודים בכל הומרתן ותוך ה ד ג ש ת‬
‫העמידה הגאה של היהודים ‪ ,‬אנו מפנים את הקורא למאמרים אלה‪ .‬כאן נ ס ת ס ק‬
‫בהבאה אהת בלבד‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫העולם מסביב השתולל בחיית־טרף צמאת‪-‬דם‪ .‬וישראל ה ת ב ו ס ס‬
‫ב ד מ ו ‪ .‬א ף ־ ע ל ־ פ י כן ס פ ר ו א ב ו ת י נ ו א ת ס פ י ר ת ה ע ו מ ר ה ח ל מ ז מ ן ח ר ו ת נ ו‬
‫א ם בי ה ח ר ו ת ה י ת ה ר ק ב ג ד ר ת ק ו ה ר ח ו ק ה — ע ד ל ז מ ן מ ת ן ־ ת ו ר ה ‪ .‬ה י ^‬
‫התורה‪ ,‬א ש ר למענה מסרו נפשם על קדושת השם‪ .‬הפכו א ת ב ת י ה ם ל ^‬
‫ת ו ק ד ע ל ה מ ז ב ח ‪ ,‬ה ק ר י ב ו עליו א ת ב נ י ה ם ו ב נ ו ת י ה ם ‪ ,‬ו ס ב ל ו יםורי ת ו ה ת‬

‫‪9‬‬

‫ב״במעגלי שנה״‪ ,‬חלק ג‪ ,‬עמ׳ ר והלאה קרה דבר מוזר‪ .‬שם הועתק קטע מתוד ״זילת״‬
‫לשבת ראשונה אחרי פסח שנדפס בסידור אוצר ישראל‪ ,‬אבל זה לא ה״זולת״ ש ד ‪ .‬ר‬
‫הירש תרגם במאמרו‪ .‬במאמר המקורי )ישורון‪ ,‬אייר תש״ך‪ ,‬הועתק ב״אוםף כתבים״‬
‫ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ (96—99‬תרגם הרב הירש שלושה פיוטים המובאים כולם בסידור ע ב ו ד‬
‫ישראל מר׳ יצחק בער‪ ,‬״זולת״ לשבת ראשונה אחר ר״ח אייר ״אזכרך דודי״ )שם ענן‪/‬‬

‫‪3‬‬

‫ת‬

‫ש ב ת‬

‫פ נ י‬

‫ש ב ו ע ו ת‬

‫ו ל פ נ י‬

‫ט‬

‫ב‬

‫א‬

‫ב‬

‫א ו ח‬

‫כ ל‬

‫ה י ו ם‬

‫‪,‬‬

‫ש ם‬

‫קי "״ < עפן‪/‬‬
‫" י‬
‫׳‬
‫ל‬
‫‪ ,(713‬״אהבי׳״ ל‬
‫‪ (717‬ו״זולת״ לשבתות אלה ״אלקים באזנינו שמענו״ )שם עמ׳ ‪ .(718‬ב״מעגלי שנד‪,‬״‬
‫לא הובא אף אחד מהפיוטים האלה‪ ,‬אף שלא היד‪ ,‬צורך בשום תרגום‪ ,‬אלא בהעתקה‬
‫פשוטה מהסידור‪ .‬ב״במעגלי שנה״‪ ,‬שם עמ׳ רה הועתק פיוט אחר שתרגם הרב ה י ר‬
‫במאמר הנ״ל‪ ,‬אבל הפעם הובא הפיוט תוך קיצורים רבים‪.‬‬
‫ש‬

‫‪48‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג מ ד י ע ב ו ר ה ת ו ר ה ‪ ,‬ו ל א‬
‫מכללתג ד ו ל‬
‫דעת ‪-‬קרבן‬
‫אתרהיה‬
‫ועינויי ש א ו ל ל מ ע ן ה צ ל ת ה ‪ .‬ל א‬
‫ויתרו א ף כ מ ל ו א נימה ע ל א ח ת ממצוותיה‪.‬‬
‫) ב מ ע ג ל י שנה‪ ,‬ח ל ק ג‪ ,‬עמ׳ ר א (‬
‫במאמרים אלה ציין הרב הירש שבינתיים השתנה יחם הגויים כלפי היהודים‬
‫לטובה‪ ,‬אם כי אין להתעלם מסימני שנאה כלפי עם ישראל ברחבי העולם‪ .‬וכבר‬
‫הובאו למעלה חששותיו מחתפרצות גלי אנטישמיות חדשים‪ .‬הרב הירש יוצא חוצץ‬
‫במיוחד נגד אנשי הריפורם החושבים כאילו אין שום אפשרות של התפרצות מחודשת‬
‫של גלי שנאה כלפי היהודים‪ .‬כמו כן חתנגד בתוקף נגד מחיקת ה״יוצרות״ המתארות‬
‫את הגזרות בימי מסעי הצלב מתוך סידור התפילה והוא מתאר את הבגידה של‬
‫אנשי הריפורם בקיום המצוות — בניגוד לעמידה האיתנה של האבות‪ .‬וכך׳ מגיע‬
‫הרב הירש למסקנח שמבחינה רוחנית הסכנות בימינו הרבה יותר חמורות‪.‬‬
‫בלום בימי מ ם ע י ‪ -‬ה צ ל ב היו קיימים ב ת י ־ ם פ ר יהודיים‪ ,‬ש מ ט ר ת ם ה י ת ה‬
‫לחנר א ת ה ת ל מ י ד י ם ל כ פ י ר ה ב א מ ו נ ת י ש ר א ל ו ל ש ל י ל ת קיום ה מ צ ו ו ת ? ה א ם‬
‫היו אז מורים ב י ש ר א ל ש ח י ל ל ו ש ב ת ב פ ר ה ס י ה ‪ ,‬א כ ל ו נ ב י ל ו ת ו ט ר י פ ו ת‬
‫והזמינו א ת ח נ י כ י ה ם ל ט ע ו ם ט ע מ ו של ב ש ר חזיר? ההיו א ז יהודים א ש ר‬
‫ת מ כ ו ב ב ת י ‪ -‬ם פ ר כ א ל ה ו ר א ו ב כ ל זה ד ב ר ה מ ו ב ן מ א ל י ו י ‪ . . .‬ה א ם ה ו פ ק ר ה‬
‫אז ה י ה ד ו ת בידי ״רבנים״‪ ,‬א ש ר ב״היכלות״ ש ל ה ם מ ק ב ל י ם ב ב ר כ ה יהודים‬
‫שלא נימולו? ההיו אז שוחטים ש א כ ל ו נ ב י ל ו ת וטריפות‪ ,‬ו ב ע ל י אטליזים‬
‫״כשרים״ ש ח י ל ל ו א ת ה ש ב ת ב פ ר ה ס י ה ? ה א ם בימי מ ס ע י ־ ה צ ל ב היו י ה ו ד י ם‬
‫אשר ניצלו א ת ק ש ר י ה ם ע ם השלטונות‪ ,‬בדי ל ג ז ו ר גזירות נ ג ד קיום ה מ צ ו ו ת‬
‫בציבור ו ל ה פ ו ך א ת חיי הקהילה‪ ,‬א ת ה נ ו ש א העיקרי ש ל ה ת ו ר ה ב ג ל ו ת ‪,‬‬
‫לגוף מ ת בלי כ ל נ ש מ ת חיים ?‬
‫‪ . . .‬ה א ם בזמן מ ם ע י ־ ה צ ל ב היו אנשים שחיו בריש גלי ע ם א ש ת א י ש‬
‫ואף ד ר ש ו ע ב ו ר ם ה כ ר ה ע ל ידי ח ו פ ה ו ק י ד ו ש י ן ? ה א ם היו אז ר א ש י‬
‫הקהילה שוויתרו ל ה ם ו ה א ם היו אז ״רבנים״ ו מ ט י פ י ־ ד ת ש א כ ן ה ס כ י מ ו‬
‫לעשות ב ך ?‬
‫‪10‬‬

‫‪1 1‬‬

‫)שם‪ ,‬עמי רו—ז(‬

‫‪ 10‬הקטע האחרון תורגם ב״במעגלי שנה״ בצורה עדינה‪ .‬קשה להבין מה ראה המתרגם‬
‫לטשטש שהרב הירש התרעם כבר בשעתו נגד הכרה ב״ידועה בציבור״‪ .‬לפי דבריו‪,‬‬
‫היו מקרים שבקהילות רפורמיות הסכימו לסדר ״הופה וקיךושיך לנישואין עם אשת‬
‫ו‬
‫‪ ,‬איש‪.‬‬
‫‪ 11‬ראה גם אוסף כתבים‪ ,‬ח״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ 99‬שהרב הירש טען שבדורו הסכנות לקיומו של עם‬
‫ישראל יותר חמורות מבזמנם של מסעי הצלב והאינקויזיציה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫יהודה לוי‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רש״ר הירש כמורה דרך לדורנו‬

‫הסכנה ה מ ר ח פ ת על מדינת ישראל‬
‫כל מי שקורא עיתון בארץ‪ ,‬ולא משגה איזה‪ ,‬יתרשם בהכרח מ ה ה י ד ר ד ר ו ת‬
‫ל‬
‫הכללית במיגזר החילוני‪ .‬חינוך של ילדי ישראל המונע מהם באופן ש י ט ת י‬
‫ידיעה על מורשתם היקרה ומנתק אותם לגמרי משרשיהם הוביל ל כ ך ש ה י ר י ד ה‬
‫מהארץ נהפכה לסימן של הצלחה‪ ,‬במקום גורם לבושה‪ .‬במשך‪.‬שתים ע ש ר ה ש נ י‬
‫)קיימת‬
‫הוכפל מספר השואפים לרדת‪ .‬יותר מכפליים‪ ,‬בין המתבגרים החילוניים‬
‫ירידה גם בקרב הציבור הדתי‪ ,‬אבל הלקם של הדתיים בין היורדים״הוא כ ‪0 £ -‬‬
‫בלבד‪ ( .‬ובגיזרה הממלכתית ‪ -‬י שוב ושוב הציבור מזדעזע למשמע אזגיו כ א ש ר‬
‫אנשים בכירים במימשל פוגעים בבטהון המדינה כדי לקדם את הקריירה ה פ ר ט י ת‬
‫שלהם‪ .‬ואפילו בצה״ל — שהוא המחיצה היחידה הנראית לעין המפרידה כ י נ י נ ו‬
‫ובין ים של אויבים העומדים עלינו לכלותנו‪ ,‬ואשר רק נוכחותו אמורה ל ה צ י ל‬
‫אותנו משואה שגיה‪ ,‬הם מלהזכיר — גם בצה״ל נראים בקיעים המורים ו מ ד א י ג י ם‬
‫מן הדרג היסודי ועד הקצונה הבכירה‪ .‬אמנם שומעים לפעמים המביעים א ת ב ט ח ו ג •‬
‫שבזכות התורה ה׳ יצילנו‪ ,‬וכנראה הם סוברים שבגי־דורגו צדיקים יותר מ ה ד ו ך‬
‫הקודם‪ ,‬דור השואה‪ .‬אבל מ י יודע אם הם צודקים‪ ,‬ועל כל פנים הרי אין ס ו מ כ י ן‬
‫על הגם‪.‬‬
‫כל הסימנים הללו מצביעים על הידרדרות הנמשכת ומתפשטת‪ ,‬ו כ ב ר א ס ש‬
‫לחזות ה״ו את היום שבו הישראלי המצוי לא ירצה להיות ״פרייר״ ולשרת ב ן י כ א‬
‫ובכלל לא יחיו אנשים‪.‬בציבור החילוני שיהיו מעוניינים ומסוגלים לנהל א ת ע ס ק י‬
‫י ץ ‪ /‬או‬
‫המדינה‪ .‬ומה יקרה א ז ? אז תעמוד לפנינו ברירי׳‬
‫ש״עולם התורה״ יקה על עצמו את ענייני המימשל‪ .‬ואז תהיה השאלה‪ :‬ה א ם א נ ו‬
‫מוכנים לאתגר הזה ?‬
‫כ‬

‫ם‬

‫‪ 1‬״‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫ר‬

‫‪:‬‬

‫א י‬

‫ע ו ב ד ד ‪,‬‬

‫ש‬

‫ג‬

‫ם‬

‫א נ י‬

‫ו ו ד א י‬

‫נ ע ז ו ב‬

‫א‬

‫א‬

‫ה א‬

‫ת‬

‫נ‬

‫ו‬

‫ח‬

‫ליהו ‪,‬‬
‫ל יי׳ייי‬
‫׳‬
‫ייתכן שהגזמנו קצת‪ ,‬אבל ההידרדרות היא‬
‫יליכי‬
‫חרדי לגור בסביבה מידרדרת‪ .‬הצורר וההזדמנויות להתערבות עמוקה‬
‫המדיגה מצד העולם ההדדי‪ ,‬וודאי יגדלו במשך הזמן; והרי ״המתרפה ב מ ל א‬
‫־אח הוא לבעל משהית״ )משלי יה‪ ,‬ט(‪.‬‬
‫ד‬

‫כ ד‬

‫כ ו ן ן‬

‫‪1‬‬

‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬הודעה לעיתונות ‪' ,5/87‬בהתבסס על מחקר של פייט׳ ש מ ע ו ן‬
‫הרמן‪ .‬הנכונות לרדת היתה ‪ 15%‬בשנת ‪ 33% ;1974‬בשנת ‪ ,1986‬בין תלמידי כיתד‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫בתיכונים חילוניים‪.‬‬
‫מעריב‪ ,14.8.87 ,‬״שבת״‪ ,‬עמ׳ ‪.6‬‬

‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‬

‫״‬

‫א‬

‫היהדות החרדית לחשוב ברצינות‪,‬‬
‫למעלה‪ ,‬על‬
‫גם אם לא נגיע למצב המתואר‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫איד לקבל תפקידים אהראיים בהיי המדיגה‪.‬‬

‫גדולי ה ד ו ר ב מ נ ה י ג י ם מדיניים‬
‫הרעיון שגדולי הדור ינהלו את ענייני המדינה נשמע‪ ,‬אולי‪ ,‬קצת מוזר לאזגי‬
‫אנשי דורנו‪ .‬מה הם יכולים לדעת על ״יישוב מדינה״ ? הרי הם צריכים להתמסר‬
‫ללימוד תורה בלבד‪ ,‬ואיך יבזבזו מזמנם להכיר את המשק ואת הזירה המדינית ?‬
‫אבל לא כן היו הדברים בימי הז״ל‪ .‬הגמרא אמנם מרשה לאנשי העיר לתוקק ״הוקי‬
‫עזר״ — אבל רק כאשר אין חכם בעיר‪ .‬וכך מנסח זאת הרמב״ם‪ :‬״רשאים בני העיר‬
‫לקוץ להם שער לכל דבר ש י ר צ ו ‪ . . .‬ולחתנות ביניחם שכל מי שיעבור יענשו אותו‬
‫כך ו כ ך ‪ . . .‬במה דברים אמורים‪ ,‬במדינה שאין בה הכם השוב לתקן מעשה המדינה‬
‫להצליה דרכי הישוב‪ .‬אבל אם יש בה הכם‪ ,‬אדם תשוב‪ ,‬אין התנאי שלהם מועיל‬
‫כ ל ו ם ‪ . . .‬אלא אם כן התנה עמהם ועשו מדעת ההכם״ )רמב״ם‪ ,‬מכירה‪-‬יד‪ ,‬י—יא;‬
‫ע״פ ב״ב ה‪ ,:‬ט‪ — (.‬כאילו מובן מאליו שתלמיד הכם הוא המוכשר ביותר לקבוע‬
‫•י• ‪- .‬‬
‫•י•‬
‫את נוהלי העיר!‬
‫אילו הייגו רואים היום ראש ישיבה גדולה מסתובב בעיר לבדוק את בטיחות‬
‫הבגיגים‪ ,‬אך לזר יהשבוהו‪ .‬אבל זהו בדיוק מה שהגמרא מספרת לגו שרב הוגא‪,‬‬
‫ראש ישיבת םורא‪ ,‬עשה כל שנה )תעגית כ‪.(:‬‬
‫ובמיוהד לגבי בית דין ההלכה קובעת‪ :‬״אין מעמידין בסנהדרין בין גדולה‬
‫בין קטנה‪ ,‬אלא אנשים הכמים ונבוגים‪ ,‬מופלגים בתכמת התורה‪ ,‬בעלי דעה מרובה‪,‬‬
‫יודעים קצת הכמות כגון רפואות‪ ,‬והשבון‪ ,‬ותקופות ו מ ז ל ו ת ‪ . . .‬״ )רמב״ם סנהדרין‬
‫ב‪ ,‬א(‪.‬‬
‫ואף לגנאי היה נחשב אצל חז״ל‪ ,‬אם אחד האמוראים לא היה מעודכן במתרתש‬
‫בעולם‪ ,‬וכאשר שאל רב פפא את רבא‪ :‬״קיסר של רומי ומלך של פרס — מי מהם‬
‫גדול יותר?״ גער בו ר ב א ‪ :‬״האיש הזה מוטמן ביעדים כל ימיו שלא שמע בטבעה‬
‫של מלכות רומי והוצרך לשאול״ )שבועות ו‪ :‬ורש״י שם(‪.‬‬
‫כדי להמהיש את האסון שאנו עשויים ה״ו להמיט על עצמנו ועל הציבור כולו‪,‬‬
‫געיין בשתי דוגמאות מההיסטוריה של המאה הקודמת — שני סיפורים‪ ,‬אשר‬
‫ההשוואה ביגיהם מאלפת‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫ס ג י ר ת י ש י ב ת וולוז׳ין‬
‫לא מזמן פורסם בפרוטרוט הסיפור של סגירת ישיבת וולוז׳ין*‪ ,‬פרי עצתם‬
‫של משכילי יהדות רוסיה‪ ,‬אשר הישיבה היתד‪ ,‬לשיכים בעיגיהם‪ ,‬מסופר שם איך‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫״]האב חיב ללמד את בנו[ יישוב מדינה״ )מכילתא בא פרשה יח‪ ,‬סוף ד״ה כל בכור‬
‫אדם בבניך תפדה(‪.‬‬
‫הרב תיים קרליגסקי‪ ,‬״הראשון לשושלת בריםק״ עמ׳ ‪ ,381—9‬ועיין ג״כ ם׳ ״מקור‬
‫ברוך׳׳ של בעל תורה תמימה דף תתריב—ג‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נפגשו‪ -‬עם גדולי יהדות רוסיה כדי להסביר להם שמימשל הקיסר רוצים‪ ,‬לדרוש‬
‫מהישיבה תכנית לימודים כלליים‪ ,‬והם‪ ,‬המשכילים‪ ,‬רוצים למעט את הדעה ו ל כ ן‬
‫הצליחו להשיג מהמימשל שדי יהיה ברמה של בי״ם יסודי במקום על־יסודי‪ ,‬ועכשיו‬
‫הם מבקשים על כך את הסכמתם של הגדולים‪ .‬כאשר קוראים על הפגישה הזד‬
‫רואים מיד את הכמתם ופיקהותם של הגדולים — איך הבינו מיד שכל ה י ו ז מ ה‬
‫בדבר הכנסת לימודי חול לישיבה באה מהמשכילים ואף האשימום בזה‪ .‬כ ל ו מ ר‬
‫ן‪1‬‬
‫•המשכילים לא הצליחו כלל לרמות את גדולי התורה‪ .‬אבל בסגירת הישיבה‬
‫היה להם העיקר‪ —.‬בזה כן חצליחו‪.‬‬
‫ומדוע ן לגדולי התורה לא היתד‪ .‬כלל גישה למימשל‪ .‬לא רק שהשפה ה ר ו ס י ת‬
‫היתה קשה להם‪ ,‬אלא גם לא פיתהו שפה לדבר על לב אנשי המימשל הרוסי ו ל ה ב י ן‬
‫את הלך רוחם‪ ,‬כל התרבות ההיא היתה זרה להם‪ ,‬וכך היו תלויים לגמרי ב ר צ ו נ ם‬
‫של המשכילים‪ .‬ואלה עשו כרצונם הרע‪ ,‬והישיבה המפוארת נסגרה‪.‬‬
‫וז‬

‫ה מ ל ח מ ה נגד הרפורמה בגרמניה‬
‫והדוגמה השניה‪:‬‬
‫שלושים שנה לפני הנ״ל התנהל מאבק דומה בגרמניה‪ ,‬ובהשוואה ל פ ע י ל ו ת‬
‫הרפורמה שם תעלולי ההשכלה כרוסיה היו כעין ׳׳משתק ילדים״‪ .‬בגרמניה ה י ת ד‬
‫יהדות שומרי המצוות הרבה יותר חלשה‪ ,‬ואילו ציבור יריביהם ושונאיהם‪ ,‬ה ר פ ו ר מ י ם‬
‫הרבה יותר חזק‪ .‬המימשל הגרמני הכיר ברפורמים כנציגיה היהירים של ה י ה ד ו ת '‬
‫ועשרה אהוזים ממסי כל יהודי הועברו אוטומטית ללשכתם• בתיקר ה ה כ ר ד‬
‫הממשלתית שזכו בה‪ ,‬פתחו חרפורמים במסע לחיסול שארית שומרי המצוות• נ ק ח‬
‫לדוגמא את הקהילה בפרנקפורט — לפנים עיר ואם בישראל‪ .‬הרפורמים ס ג ר ו ‪ .‬א ו !‬
‫ו נ י ס‬
‫י לחייב‬
‫המקוה וביטלו את השהיטה‪ .‬הם הקימו בי״ס שלמדו בו אפיקורסות׳‬
‫כל ילד יהודי ללמוד שם‪ ,‬ואף שלהו את המשטרה לקחת ילדים בכה משיעורי ת ו ר ד‬
‫שהוריהם סידרו להם‪ .‬הגיעו מים עד נפש‪ .‬קבוצה של אנשים שנשארו נ א מ נ י ם‬
‫לתורה‪ ,‬התלכדו לקהילה בלתי רשמית שכונתה ״חברה לדת״ והזמינו א ת ר ״‬
‫הירש להיות רבם‪ .‬הוא היה אז בניקולסבורג כרב ראשי של מדינת מיהיז• מ ת ו ר‬
‫הכרה ששם בפרגקפורט יוכרע עתידה של יהדות גרמניה‪ ,‬עזב הרב הירש א ת מ ש ר ת ו‬
‫ש‬

‫ה‬

‫מ‬

‫כ‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ת‬

‫י ע ב י‬

‫ד ‪ ,‬י ו ת‬

‫ב ה‬

‫ש‬

‫ק ב ו צ ה‬

‫א‬

‫פ ר ט י ת‬

‫ש‬

‫י‬

‫י‬

‫א פ י‬

‫‪1‬‬

‫ב י ת‬

‫ך‬

‫ה י ד‬

‫י‪ -‬להם‬
‫י׳*‬
‫^‬
‫׳‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫י י‬
‫תור שנה הושגה הסכמתה של עיריית פרנקפורט לבי״ם של החברה לדת‬
‫שנה נוספת הוקם בית כנסת‪.‬‬
‫ד כ‬

‫ד‬

‫את עיקר מאמציו הקדיש הרב הירש להינוך בני קהילתו‪ .‬בעקבות י י ה ד ג ו י ג‬
‫בעל ״ערוך לנר״‪ ,‬למד רש״ר שנה באוניברסיטה כדי להכיר טוב יותר את ד ‪ ,‬ו ; י‬
‫הכללית‪ ,‬מדעי הטבע ומדעי הרוח גם יחד‪ .‬הוא הבין היטב את הברכה־בכח ה ח ב ו ל *‬
‫״‬
‫בתרבות זו‪ :‬תוכה אכל וקליפתה זרק‪ .‬ולגישה זו חינך את בני קהילתו‪.‬‬
‫בו בזמן לא הזנית גם את הזירה הפוליטית‪ .‬הוא הצליח להיבחר לבית ה נ כ ח ד י‬
‫_‬
‫של פרוסיה וכתוצאה מזה הצליה להשפיע ולשנות את חוק המדינה ולאפשר‬
‫קהילה אורתודוכסית באופן רשמי‪ .‬הוא הבין שאסור להפקיר זירה כה השובה ל ‪ 7‬ש ‪f‬‬
‫קהיל‬
‫ל‬
‫י‬
‫ומשניאי התורה‪ ,‬הסיק את המסקנות׳ ל י י ירי ל • ? '‬
‫ב‬

‫ד כ ו‬

‫ה‬

‫ס‬

‫ה‬

‫רנ‬

‫ע‬

‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫צ‬

‫יח‬

‫ז ד‬

‫ג‬

‫ם‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ד‬

‫י‬

‫ד‬

‫א נ ש י‬

‫א י‬

‫הכללית‪ .‬כתוצאה מדרך זו יהדות‬
‫־לתרבות‬
‫וליהדות גרמניה כולה‪ ,‬איך‬
‫מכללת הרצוג‬
‫להתיחם דעת ‪-‬‬
‫אתר‬
‫גרמניה‪ ,‬שהורעלה אנושות בידי הרפורמה‪ ,‬הבריאה והתהילה לשגשג מהדש‪.‬‬
‫עד כאן הסיפור השני‪.‬‬

‫שתי ג י ש ו ת ל ת ר ב ו ת כ ל ל י ת וסיבותיהן‬
‫י‬

‫־אין צורר לפרט את הגלוי לעין‪ ,‬ולכן לא אפרט את השוני בתוצאות וגם לא‪.‬‬
‫את הבדלי התשתית שגרמו אותן• אד מן הראוי הוא לנתח את הסיבות שהולידו את‬
‫ההבדלים בנישה לתרבות הכללית ‪,‬בעיקר למדע‪ ,‬שהיתה נפוצה במערב אירופה‬
‫לעומת זו שהיתה מקובלת במזרחח‪ .‬במזרח אירופה היתד‪ .‬האוניברסיטה נהשבת‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬פסולה לגמרי‪ .‬המנהיגים הרוהניים ניסו בכל כוהם למנוע מאנשי קהילותיהם‬
‫לשלוח את בניהם לגימנסיה או לאוניברסיטה‪ .‬הסיבה לכך היתד‪ .‬ברורה‪ :‬הנםיון המר‬
‫הוכיח• ש״כל באיה לא ישובון לא ישיגו אורחות חיים״ )משלי ב‪ ,‬יט וע׳ ע״ז יז‪ .(:‬וחוץ‬
‫מיוצאים מן הכלל בודדים‪ ,‬כל אלה שלמדו באוניברסיטאות פרשו בסופו של־ דבר‬
‫מדרך חתורח‪ .‬לנוכח מציאות זו היתה המסקנה ברורה מאליה‪ :‬יש למנוע‪ ,‬בכל ד ר ך‬
‫את כניסתו של הצעיר למסלול זח ‪ ,‬יחיד‪ ,‬חמחיר אשר יהיה‪ .‬והמהיר היה גבוה —‬
‫לא רק סגירת ישיבת וולוז׳ין‪ ,‬אלא גם אבדן בלתי חוזר של רבים מצעירי עמנו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ביתדות חחרדית במערב אירופה היה מקובל שהלק מ״בעליהבית״‬
‫שלחי את בניהם ללמוד באוניברסיטאות‪ ,‬ואפילו גדולי התורה בעצמם ל מ ד ר ש ם‬
‫קצת‪ ,‬כמו שהזכרנו לעיל‪ .‬גביא כאן דברי בעל ״גידולי טהרה״ שאמנם תתנגד‬
‫לדרישה שלרב יהיה תואר אקדמי‪ ,‬ועם כל זאת הכיר בחשיבותה של מידה מסוימת‬
‫של תרבות כללית וז״ל‪ :‬״ובכל זאת אין לו למשוך יד משאר ידיעות‪ ,‬כי לא נאה‬
‫לאיש לבב להיות נעור וריק מכל ידיעת ה כ מ ה ‪ . . .‬ודרך כלל כל ידיעה אשר נשים‬
‫ל נ ד לקניו‪ ,‬תרוה אותנו עונג ותערב לנפש‪ ,‬מלבד שסוף התועלת לבוא‪ .‬והרבנים‬
‫אשר היו לפנינו‪ ,‬אם שהיו גדולים מאד בתורה‪ ,‬תהת אשר בזבזו זמן יקר ורב לישב‬
‫מדרשים תמוהים‪ ,‬לקשר חבל בחבלי שוא ומדוחים‪ ,‬יפה היה להם לשלוח יד בקצת‬
‫יךיעות‪ ,‬ואילו עשו כן‪ ,‬לא עלה בינינו הפורץ‪ ,‬רגלי שועלים המהבלים כל חלקה‬
‫טובה״ )שו״ת גידולי טהרה‪ ,‬ירושלים תשל״ו‪ ,‬סי׳ ז(‪.‬‬
‫־ לדעת הרב הירש הכרת התרבות ופיתוה גישה מאוזנת אליה‪ ,‬הם גם תנאי‬
‫לבריאותו הנפשית של החניך‪ .‬וכד ביטא זאת‪ :‬״להקנות לבנינו את הדעה שכל‬
‫מדע ואומנות‪ ,‬אשר נושאם אינו לקוח כל־כולו מן התורה‪ ,‬ראוי לבוז‪ ,‬זו שגיאה‬
‫חינוכית הקרובה לפשע‪ .‬היסוד להשקפה זו בנוי על ש ק ר ‪ . . .‬אסור לנסות להגביר‬
‫את ••הכרת האמת על ידי שקר‪ .‬אסור לבזות את מח שכיבדו חז״ל וקבעו לו ברכה‬
‫מיוחדת״ )יסודות החיניד‪ ,‬נצח‪ ,‬תשי״ט‪ ,‬עמ׳ נא—נג(‪.‬‬
‫הצעירים החרדים שלמדו באוניברסיטאות אירגנו שם ״איגוד אקדמאים יהודים?‬
‫‪5‬‬

‫‪ 5‬־ יוצא מן הכלל אחד שידוע לי הוא מה שסיפר לי הרה״ג רפ״מ‪:‬אלתר שליט״א‪ ,‬בנו של‬
‫הרה״ג ר׳ אברהם מרדכי אלתר זצי׳ל‪ ,‬שאביו שלה אנשים לברלין ללמוד הכמת הרפואה‬
‫׳־ ־באוניברסיטה־ שם‪ .‬הוא נתן להם הוראות מפורטות איר להתנהג שם‪ ,‬ואלה שצייתו לו‬
‫"י יצאי בשלום‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שבאמצעותו חיזקו זה את זה‪ .‬ולבסוף רובם יצאו איתנים ביראת שמים‪ .‬והס ד ‪,‬‬
‫שהיו המנהיגים ההררים וראשי הקהל בקהילות האורתודוכסיות בערי גרמניה‪.‬‬
‫ברור שהתוצאות המוצלחות הללו לא באו מאליהם‪ .‬אדרבה‪ ,‬מצד התרבות‬
‫היתד‪ .‬הסכנה בגרמניה גדולה בהרבה מאשר במזרח אירופה‪ ,‬כפי שמעידים מימדי‬
‫ההורבן הרוהני שהתהולל לפני שהתעוררה התגובה‪ .‬הסיבה להצלהה זו ט מ ו נ ה‬
‫בהתמודדות של המנהיגות חרוחנית במערב אירופה עם עצם הבעיה‪ .‬הם‪ ,‬ובראשם‬
‫רש״ר הירש‪ ,‬החליטו שלא לברוח מן האתגר‪ ,‬וכן הבינו שגם הסתגרות ו ה ת ב ד ל ו ת‬
‫טוטלית לא יפתרו את הבעיה לטווה הארוך‪ .‬הבינו גם שההצלחה תבוא י ק מ ת ו ך‬
‫הבהרת גישת התורה לאתגרי התרבות החדשה‪ ,‬אשר היה בה הרבה מן הטוב׳ ה ר ב ה‬
‫דרך ארץ שקדמה לתורה כ״ו דורות‪ ,‬יהד עם הרע המסוכן שבה‪ .‬מתוך גישה זו‬
‫הכירו המנהיגים האלה את האתגר החיובי ואת הפוטנציאל העצום הממי? ב נ פ י ל ת‬
‫הומות הגטו ובמגע עם התרבות הכללית שבא בעקבות נפילה זי ־־־ אד זאת ב ת נ א י‬
‫שיעמיקו לעצמם ולהניכיהם הבנת התורה ביחס לפרטי התרבות הזו‪ ,‬כדי ל ה כ ש י ר ם‬
‫לנפות ולהבדיל בין הטוב והרע עד שהצליחו גס הם לאכול את תוכה ולהשליך א‬
‫קליפתה‪ .‬מוכנים היטב יצאו הניכים אלה להתמודד עם האתגרים שניצבו ב פ נ י ה ם‬
‫באוניברסיטאות — התמודדו‪ ,‬ורובם גם הצליהו‪.‬‬
‫ם‬

‫ת‬

‫מ צ ב לימוד התורה בגרמניה‬
‫‪6‬‬

‫רש״ר הירש קיבל את הסכמתם של גדולי התורה ברהבי ת ב ל למפעלו א ש‬
‫רבים ורבבות־ השיב מעוון‪ .‬כולם העלו על נם את יראת השמים שלו‪ .‬גם ל מ ד נ ו ת ו‬
‫המקיפה‪ ,‬המתגלה בכתביו‪ ,‬אין מי שיטיל ספק בה‪ .‬אך שאלה אתת נשאלת ל פ ע מ י ם ״‬
‫ל י ז היד‬
‫למה היתד‪ ,‬רמת לימוד התורה בגרמניה‪ ,‬באופז ל ל ׳‬
‫שכבות רתבות בגדר בני תורה במלוא מובן המילה‪ .‬ואף בליטא‪ ,‬ששם היה ש י ע ו ד‬
‫בגי התורה קטן יהםית‪ ,‬אבל בין אלה שכן התמסרו לתלמוד תורה רבים ה ג י ע ו‬
‫לגדלות ממש בידיעת התורה‪ .‬למה לא הצליה הרב הירש בתחום זה ?‬
‫נקרא ל פ ר נ ק ‪-‬‬
‫התשובה לשאלה זו טמונה במציאות אכזרית‪ .‬כאשר הרב י‬
‫פורט‪ ,‬היה זה אחר חמישים שנה של שלטון הרפורמה שבהן הצליהו לשרש כ מ ע ט‬
‫כל זיקה למסורת היהודית‪ .‬בבואו מצא הרב הירש קבוצה לוקה ב ״ ע ם * א ר ‪5‬‬
‫נוראה‪ .‬ואפילו כאשר השיג רשיון להקים בית ספר תורני הותרו לו רק שעות מ ע ט ו ת‬
‫בשבוע־ ללימודי היהדות‪ .‬ואפילו מעבר למיכםת התרבות הכללית שהייבה ה מ ד י נ ד‬
‫י?׳ תוספת‬
‫ו*‬
‫׳‬
‫עדיין הוגבל׳ מספר שעות הלימוד׳‬
‫משמעותית של שיעורי ת ו ר ה ‪ .‬הוכרה איםוא הרב הירש לחתחיל ב מ צ ב ג ד ו ע ‪.‬‬
‫ד‬

‫י‬

‫כ‬

‫י ח ס י ת‬

‫ג מ ו כ ה‬

‫ד‬

‫?‬

‫ב פ ו‬

‫י ר ש‬

‫ו ת ‪/ /‬‬

‫ב צ ו ר ה‬

‫ש‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ע‬

‫ה‬

‫מ מ נ י‬

‫ב ת ו ?‬

‫ה ח‬

‫‪7‬‬

‫י ג ו ם‬

‫ס‬

‫ע‬

‫ח ו ר ב‬

‫יי׳פיייש ל ה ת ו ר ד ‪.‬‬
‫׳‬
‫‪ 6‬הרה״ג ר׳ יצחק אלחנן םפקטור נתן הסכמה על ת י‬
‫הרה״ג ר׳ חיים עוזר גדודזגםקי על הפי׳ על התורה; הרה״ג ר׳ יוסף חייס ז י נ נ ת ל ד‬
‫המליץ לאחיו על ספר ׳׳חורב״ וכתב עליו ש׳׳כולו חדור רות יהדות מובהקת״ ) ״ ה א י ש‬
‫על החומה״ ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪.(434‬‬
‫כ א‬

‫ה‬

‫ש ד ‪ 1‬י ט‬

‫ב ת י ק ף‬

‫י ת י ד‬

‫ב ק ר ה‬

‫ש י ט פ ת‬

‫ע ל ב י‬

‫ה ס פ ר‬

‫׳ אפש‬
‫"‬
‫*י‬
‫ל‬
‫ל פרטים לגבי ד׳גבלית‬
‫לקרוא בספרו האחרון של פרוס׳ מ‪ .‬ברויאר על היהדות החרדית בגרמניה‪jildiscke :‬‬

‫ד‬

‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרמה בקצב מתקבל על הדעת‪.‬‬
‫מכללתאת‬
‫להעלות‬
‫אפשרות‬
‫‪:‬ומאירה מנע ממנו התוק כל‬
‫הרצוג‬
‫דעת ‪-‬‬
‫אתר‬
‫לנוכת מגבלות אלה‪ ,‬אין לנו אלא להתפלא איד בכלל היה אפשר להנד דור שומרי‬
‫מצוות בתנאים אלה‪ .‬התקדמות אמנם רדתה‪ ,‬אבל היא היתד! איטית‪ .‬כ ב ד בדור‬
‫שאחרי‪:‬הרב‪ ,‬הקים התנו ר׳ שלמה ברייער ישיבה בפרנקפורט ושם רבים׳ שתו בצמא‬
‫דברי תורה‪ ,‬ובדור שאהריו כבר היו רבים שגםעו גם לישיבות הונגריה וליטא‬
‫לשאוב דברי תורה מפיהם של גדולי התורה במדיגות אלה‪ .‬כאשר הזרו הביתה‪,‬‬
‫התתיל תהליד של היזוק התורה שנמשך עד שאותו רשע יש״ו שם קץ‪ ,‬כמעט‬
‫כליל‪ ,‬לתורה ביבשת אירופה‪ .‬גם מבין אותם המעטים צמתו גדולי תורה‪ ,‬כמו הרי״מ‬
‫שלזינגר ״ז״ל‪ ,‬מייסד ישיבת ״קול תורה״ בירושלים‪ ,‬ורבגים גדולים כמו הר״ש‬
‫שוואב יבלת״א‪.‬‬
‫כל נםיון להסביר את הרמה המוגבלת של ידיעת התורה בגרמניה כאילו היא‬
‫נובעת משיטות מנהיגיה הרוהנייס‪ ,‬אין יסודו אלא בטעות‪.‬‬

‫קירוב רחוקים מ ו ל ה ת ר ח ק ו ת מהרשעים‬
‫נעבור עתה לעוד נקודה הנוגעת ישירות להידרדרות הרוהנית במדינה‪.‬‬
‫אחת הפנים הזוהרות ביהדות זמננו היא תנועת החזרה בתשובה‪ ,‬שהגיעה‬
‫למימדים משמחים ומעודדים ממש‪ .‬אבל כל מה שהושג הריהו טיפה ממה שצריד‬
‫להיות וגם ממה שיכול להיות‪ .‬הזרם שגבר בקצב מעורר תקוות גדולות‪ ,‬קטן בינתיים‬
‫בהרבה‪ ,‬ותקירת גורמים של האטה זו ראויה לתשומת לב מיוהדת‪.‬‬
‫להאטה זו כמה סיבות‪ .‬לפי חוקי המכניקה כל פעולה מעודדת פעולת נגד‪.‬‬
‫וכלל דומה קיים גם ביתסי אנוש‪ ,‬ותנועת החזרה בתשובה אינה יוצאת מכלל זה‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬אולי הציבור הדתי אינו מציג תמונה זוהרת דיה שיהיה בה כדי למשוד‬
‫רבים לשורותיו‪ .‬אבל דומני שהתבדלותה של היהדות התרדית מהווה גורם לא‬
‫מבוטל‪.‬‬
‫ברור שפשרנות אין בה די לעורר רגשי הערצה‪ .‬אבל אל לנו לבלבל בין‬
‫עקביות לקיצוניות‪ .‬עקביות דרושה כדי למשוך את התועים לרעיון התורה; לא כן‬
‫קיצוניות — על כל פנים לא ברוב המקרים‪.‬‬
‫קירוב רחוקים דורש מגע אישי של המשפיע עם המושפע‪ ,‬ומאידך הוזהרנו‬
‫״אל תתחבר לרשע״ )אבות א‪ ,‬ז(‪ .‬ההקפדה שלא להתהבר לרשע עלולה להתפרש‬
‫כהוםר אהבת הריע ולפגוע בתהליך הקירוב‪ .‬גם בזה נתן הרב הירש הנחיות בדורות‪,‬‬
‫אשר יש בהן להדריכנו ולהצילגו מהתסבוכת הקשורה ב כ ך הרב הירש קבע שכבר‬
‫בימיו כמעט שלא היו עוד מינים ואפיקורסים אלא רק אנשים אשר רק מנהג‬
‫אבותיהם בידיהם‪ ,‬ואשר נהשבים משום כך כתינוקות שנשבו בין הגוים אשר להם‬
‫דין אנוס או שוגג ולכן לא הל עליהם האיסור ״אל תתהבר לרשע״‪ .‬את אלה אנו‬
‫מצווים למשיר באהבה‪ ,‬להזמינם לבתינו ולקרבם לאור התורה‪ .‬אבל ־— וזו הנקודה‬

‫‪s‬‬

‫‪e‬‬

‫‪ Orthodoxie Jm Deutschen Reich‬ראה הערכה בקובץ ״המעין״‪ ,‬תמוז תשמ״ח‪ ,‬עמ׳‬
‫‪Jahre Jiidische Schule Zurich,‬‬
‫‪Koren25‬‬
‫‪,‬‬
‫‪F‬‬
‫"‪ ,Jerusalem 1980‬עמ׳ ‪.199—173‬‬
‫‪55‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המרכזית — כל זה אמור לגבי יחידים‪ .‬לגבי אירגון של אנשים לא קיים ה מ ו ש ג‬
‫״אנוס״ — אם הוא אירגון או מוסד מסור למינות‪ ,‬הכניסה לתוכו אסורה‪ ,‬ו א פ י ל ו‬
‫אף־ אחד מהבריו אינו מין •אלא כולם אנוסים ‪.‬‬
‫החבחנה הזו יכולה להיות נר לרגלינו גם היום כאשר בעיות כאלה מ ת ע ו ר ר ו ת‬
‫חדשים לבקרים‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫ס‪.‬ץ* ד ב ר‬
‫‪ •:‬נחזור לענייננו‪ .‬פתחנו את דברינו בסקירה על עתידה הצפוי של מדינת י ש ר א ל ‪.‬‬
‫כיום חמיגזר חחרדי מקבל שירותים חיוניים כגון בטחון פנים וחוץ‪ ,‬תשתית ‪ .‬כ ל כ ל י ת ‪,‬‬
‫תקשורת ותחבורה ־ וכוי‪ ,‬מהמיגזר החילוני‪ .‬אבל ככל הנראה אין סיכויים ר כ י‬
‫שהמצב הזה יוכל להימשך‪ .‬כבר אפשר לחזות את היום שבו לא נוכל לסמוך ע ל י ה ם‬
‫להבטיח הגנת המדינה ויושביה‪ .‬ובאותו היום נצטרך להחליט האם אנו מ ס ו ג ל י ם‬
‫לקבל מידיהם את האחריות הזאת או לא‪.‬‬
‫הרב ש״ר הירש התווה לנו את הדרך‪ .‬האמנציפציה נתנה לנו הזדמנות ל י י ש ם‬
‫חלק רחב יותר ממצוות התורה‪ .‬הקמת מדינת ישראל חרחיבה את תחומי י י ש ו‬
‫ול‬
‫התורה עוד יותר‪ .‬חרב חירש סבר שעלינו לשמוח לקראת חזדמנויות כאלה‬
‫לברות מהן‪ .‬הוא טען‪ :‬הרי התורה רוצה לחדריכנו בכל תחומי חיי הפרט ו ה צ י ב ו ר ‪.‬‬
‫עכשיו הציבה ־ההשגחה לפנינו שאלה‪ :‬האם אתם מוכנים ללכת בדרכים ייללו כדל•‬
‫שההדרכה הזו תתגשם ?‬
‫ייתכן שעתיד היישוב יהיה תלוי בתשובתנו לשאלה זו‪.‬‬
‫ם‬

‫ם‬

‫א‬

‫‪ 8‬י רשר ה‪ ,‬מכתב לרי״ד במברגר )איםף כתבים ה״ד‪ ,‬בגרמנית(‪ .‬סיכום בעברית ס ו ר ם ס‬
‫בקובץ ״מוריה״ חשון תשל״ב עמ׳ עז—סג‪.‬‬

‫בדמיוני ר ו א ה אני ילד א ח ו ז ל ה ב ו ת אש‪ ,‬ה א נ ש י ם א ש ר מ ס ב י ב ע ו מ ד י ב ן‬
‫ח ר ד י ם ב א פ ס מ ע ש ה ‪ ,‬א ו אין ה ם מ ב ק ש י ם א ל א ל ה צ י ל א ת ה ב נ י ה א נ כ י‬
‫ר ו א ה א ת ה י ל ד — ה א ם עלי ל ש א ו ל ת ח י ל ה א ת שכני‪ ,‬א ם ג ם ה ו א ר ר א ז ‪-‬‬
‫א ת הילד?‬
‫) ה ר ב ש״ר הירש‪ ,‬א ג ר ו ת צפון‪ ,‬א י ג ר ת י ‪,‬‬
‫;‬

‫ט‬

‫‪,56‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫יצחק ברום‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על דרכם של חרדי גרמניה בעת החדשה )ד(‬
‫עיונים בספרו של פרופ׳ מרדכי ברויאר *‬
‫חרדי גרמניה — תמיהות והתפעלות‬
‫זהות חרדית וחריגים‬
‫כותב פרופ׳ ברויאר‪ :‬״יהודי ממזרח אירופה‪ ,‬כאשר ביקר בקהילות של יהודי‬
‫גרמניה‪ ,‬מן הסתם התקשה לראות ממבט ראשון את הדמיון ש ל האורתודוקסיה‬
‫הפרנקפורטאית לחברה היהודית המסורתית המוכרת ל ו ‪ . . . .‬אף אם תיקן לאהר מכן‬
‫את התמונה שקיבל לפי הרושם הראשון‪ ,‬הרי ללא ספק היתד! תופעת חחרדים‬
‫הללו‪ ,‬לפי תחושתו‪ ,‬דבר מד‪ .‬חדש לגמרי‪.‬ומעורר תמיהה‪ ,‬באשר שילבו יהדות‬
‫אמיתית‪.‬עם יסודות כה רבים שהיה עליו לראות כ׳בלתי יהודיים׳ מכל וכל‪ .‬ואשר‬
‫נראה מוזר לידידי החרדים ממזרח אירופה‪ ,‬היה שנוא ממש על המתנגדים להם‬
‫במערב אירופה״ )עמ׳ ‪ .(28‬״אלח חששו כי האורתודוקסים יבלמו את הקידמה‬
‫והאמנציפציה‪ ,‬והטילו השד של התהוות וצביעות על כל יהודי שחייב אמנציפציה‬
‫והש‪:‬לד‪ .‬מודרנית‪ ,‬ובכל זאת טען כי רוצה להישאר נאמן לדת הגיטו״ )שם(‪ .‬זהו‬
‫סיכומם של דברים אשר חמחבר מפרט ומדגים בעובדות רבות בדיוניו על המושג‬
‫״ניאו־אורתודוקםיה״ ואשר כרוך בכך‪ .‬על משמעותם של הדברים הערנו במאמרנו‬
‫הראשון )״המעין״ טבת תשמ״ח( בקטעים ״אורות מאופל״ ו״ניאו־אורתודוקםיה״‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬אף השולל הגדרת חרדי גרמניה כ״ניאו־אורתודוקסים״ ועומד על הגדרתם‬
‫כ״אורתודוקםים‪ ,‬פשוטו כמשמעו״‪ ,‬כפי שניסינו לטעון במאמר הנ״ל‪ ,,‬בודאי צריך‬
‫לראות את אשר מיוחד ותמוה הוא במציאות זו של יחודים חרדים‪ ,‬וממילא ינסה‬
‫להבין ולהסביר תופעות הנראות כמה שאינו מתישב עם העקרונות של יהודים‬
‫חרדים שבכל מקום‪ .‬מכלול הדברים שכתבנו עד כה הוא ההסבר שהיינו רוצים לתת‬
‫כמפתח‪ ,‬כתפיסה‪ ,‬להבנת אותן תמיהות‪ .‬נסכם את הדברים כ ך ‪:‬‬
‫א‪ .‬זהותם האורתודוקסית של חרדי גרמניה נתונה על ידי ההזדהות ההדדית‬
‫של הציבור הזה עם הציבור חחרדי במזרה אירופה‪ ,‬שאין להתעלם ממנה‪ ,‬אף אם‬
‫לא חיתח ברורח תמיד בקחל חרחב‪ ,‬שכן היתה מבוררת היטיב אצל העומדים בראש‬
‫הציבור חחרדי בגרמניה ובמזרח אירופה‪ .‬ונראה לנו‪ ,‬כי באפיונים של חרדי גרמניה‬
‫שהבאנו מדברי המחבר במאמר הראשון )בקטע ״אורתודוקסיה מ ח י ו ״ ( יש‪.‬בכדי‬
‫להראות חתוכן חחי של אותה הזהות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפעילותו וליצירתו הספרותית של ר׳ שמשון רפאל חירש זצ״ל היתד‪,‬‬
‫‪* Juedische Orthodoxie im Deutschen Reich 1871-1918. Frankfurt a/M 1986.‬‬

‫‪57‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫השפעה מעמיקה‪ ,‬מקיפה ומרחיקה לכת על הייהם של הררי גרמניה ועיצוב ‪ :‬ר ו ח ם‬
‫ודרכיהם‪ .‬יצירה זו‪ ,‬עם היותה כתובה בגרמנית טובה )בסגנון למופת(‪ ,‬ה ר י ה י א‬
‫יהדות צרופה במשמעויותיה הנורמטיביות‪ ,‬זו מהותה‪ ,‬ועם כל הפערים ביו מ ש נ ת‬
‫רשר״ה ויישומה בהיים‪ ,‬הרי ההזדהות עם רשר״ה ועם דרכיו השפיעה באורח מ כ ר י ע‬
‫על דביקותם העקרוגית של הררי גרמניה בתורה ומצוות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הינוך הדור הצעיר לתורה ומצוות נעשה בגרמניה מתוך קשיים ע צ ו מ י ם ‪,‬‬
‫קשיים היצוניים מצד השלטונות ומצד יהודים שלא רצו בהינוד זה‪ ,‬וקשיים פ נ י מ י י ם‬
‫מצד הורים אשר לא תמיד עמדו להם תבונתם וכוחותיהם לעשות הצעדים ה ה כ ר ח י י ם‬
‫להצלתת החינוך לתורה ומצוות בנסיבות הקשות הנתונות‪ .‬מסתבר כי יש ל ר א ו ת‬
‫בחינוך זה‪ ,‬הן בדרכי קיומו ונסיבותיו‪ ,‬והן בתוצאותיו‪ ,‬רקע להבנת כ ל א ו ת ן‬
‫תופעות שהן מיוהדות להדדי גרמניה‪ ,‬להם בלבד‪ ,‬הן אופני התנהגות ת מ ו ה ו ת ‪ ,‬ו ה ן‬
‫גילויים מיוחדים של דרכי אמונה ומסירות נפש בקיום מצוות‪ .‬הכפילות ה ת ר ב ו ת י ת ‪,‬‬
‫של יהדות ותרבות מערבית‪ ,‬בה היו יהודי גרמניה‪ ,‬בעיקרו של ד ב ר ב ע ל כ ר ח ם ‪,‬‬
‫ניכרה יפה‪ ,‬הן בקשיים שעמדו בפניהם‪ ,‬והן בדרכים שננקטו כדי להתגבר ע ל א ו ת ם‬
‫הקשיים‪ .‬לכן אין להתפלא‪ ,‬כי דמותם ותדמיתם של הרדי גרמניה הראו שני י ס ו ד ו ת ‪:‬‬
‫את זהותם האורתודוקסית העקרונית מצד אחד‪ ,‬ופרטים שוגים במחשבה ו ב מ ע ש ה‬
‫המראים על זיקה לדרכי הגויים‪ ,‬לתרבות המערבית‪ ,‬מצד שני‪.‬‬
‫הרי זה אשר כתבנו במאמר הראשון )אם יורשה לגו לצטט את עצמנו( ״ ר ק‬
‫ההנחה שאכן היו חרדי גרמניה אורתודוקסים‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬נראית ל נ ו כ מ פ ת ח‬
‫להבנת מציאות זו‪ ,‬ואז כל הריגה ממה שמתהייב מן ההנהה הבסיסית אכל ת ו ב ן‬
‫כתריגה‪ ,‬ולא כסתירה לעיקר דרכו של הציבור הזה‪.‬״‬
‫ד‪ .‬ונראה לנו‪ ,‬כי גישה זו של הכרה בזחות חרדית תקינה‪ ,‬כאשד ת ו פ ע ו ת‬
‫הסותרות אותה גתפםות בהריגות למרות שכיהותם‪ ,‬באה לביטוי ביהם ש ל ג ד ו ל י‬
‫תורה מחוץ למסגרתם של חרדי גרמניה אל דרכיהם בחינוך הדור הצעיר‪ .‬ה ר י‬
‫דרכים אלד‪ .‬נשללו‪ ,‬במדד‪ .‬מרחיקה לכת‪ ,‬כדרך של חינוך הבנים‪ .‬והנה נ ת ק ב ל ו א ו ת ם‬
‫הדרכים‪ ,‬לפחות בעקרונותיהם הכלליים‪ ,‬לחינוך הבנות‪ .‬כלומר‪ :‬יש כאן׳ ב נ ו ש א‬
‫רגיש כחינוד‪ ,‬הכרה בזהות ההדדית‪ ,‬למרות שבאותו נושא עצמו יש גם ג י ש ת‬
‫השוללת חלק השוב מאד מדרכיהם של חרדי גרמניח‪ .‬אולי אפשר לומר ז א ת כ ך‬
‫בדרכי החינוך שננקטו אצל חרדי גרמניה‪ ,‬בעיקר משום חכרה הנסיבות‪ ,‬היה כ כ ד י‬
‫לקיים את זהותם חחרדית‪ ,‬אולם לא היה בהם בכדי להקנות תורה כדרוש ב א ו ר ת‬
‫היוני לעצוב אישיותו של כל נער בישראל‪ .‬וענין זה קריטי בהינוך הבנים‪ ,‬מלי ש א י ן‬
‫כן בחינור הבנות‪ .‬מכאן המסקנה‪ ,‬שהיא נכונה למרות שנראית פרדוקםלית‪ ,‬כ‬
‫העמדה כלפי הינוך הבנות משקפת את היסוד המהותי של הכרה בזהות ה ח ר ד י ו ן‬
‫למרות שהינוד הבנים דווקא הוא המשימה העקרית של חחינוך לתורה ו מ צ ו ו ת‬
‫בישראל‪.‬‬
‫על יסוד מוצק זה של ודאות לגבי הזהות חחרדית של שומרי תורה ו מ צ ו ו ת‬
‫בגרמניה ננסה לסקור להלן דרכי התנהגות ומהשבה אשר העומד מ ח י ז ל מ ס ג ר ת‬
‫זו יכול לראות בהם סתירות לאותה זהות‪ ,‬הכל כפי שפרופ׳ ברויאר פורם ב פ נ י נ ו‬
‫בספרו‪ .‬כן ננסה להראות דווקא את התופעות התמוהות כרקע אשר עליו יובן י‬
‫מה גדולה היתה החכמה והיראה של מי שהנהיגו ציבור זה‪ ,‬ומה גדולה היתה מ ס י ר ו ״‬
‫‪:‬‬

‫י‬

‫ה‬

‫ה‬

‫‪,‬‬

‫‪58‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הנפש על קיום תורה ומצוות שנתגלתה בתוך ציבור על אף הכל‪ ,‬ואשר על כן זכה‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הציבור הזה להעמיד דורות נאמנים לעמם‪.‬‬

‫חריגים מ ת מ י ה י ם‬
‫אולי גכון לומר כי החריגים החריפים יותר‪ ,‬כגון פגמים בדרכי הצניעות‪,‬‬
‫מתמיהים פחות‪ ,‬אף נושאים אופי של חריגים במדד‪ ,‬פחותה‪ ,‬משום שמצד אהד לא‬
‫היו אלה דברים המיוחדים למציאות בגרמניה‪ ,‬ומצד שני גם בגרמניה לא היה כל‬
‫ספק על כך שאכן מדובר בחריגים‪ ,‬בפגמים‪ ,‬בדרכים שאיגן מתישבות עם היהדות‪.‬‬
‫״רבנים ומנהיגי ציבור ראו צורך לפנות אל חברי הקהילות חאורתודוקםיות‪ ,‬בדרישה‬
‫לדקדק יותר בשמירת טהרת המשפחח‪ .‬דברי תוכחה אלה הופנו אל כלל הציבור‪ ,‬אם‬
‫כי היה ידוע שבעצם מדובר רק על הוגים מסוימים״ )עמ׳ ‪ .(20‬״נראה כי בהתקרב‬
‫סוף המאה )ה־‪ ,(19‬נמצא מספר הולך וגדל של נשים אורתודוקסיות שלא ההשיבו‬
‫עוד את כיסוי שערותיהן״)שם(‪ ,‬גם זו תופעה שהפכה נושא לפרסום דברי תוכהה‪.‬‬
‫יותר קשה להבין תופעות אשר עם היותן פסולות וידועות על היותן אסורות‪,‬‬
‫קשה היה למנוע אותן במסגרת אירועים חברתיים‪ ,‬ואם במזרה אירופה היו מעשים‬
‫כאלה נתקלים יותר מהר במהאות הדיפות‪ ,‬הרי במערבה הסתפקו לעתים קרובות‬
‫בדרכים של הסתייגות שקטה‪ ,‬ויש להבין כי מי שנהגו כך בודאי טעמם ונימוקם‬
‫עמם‪ .‬״לא היה זה בלתי מצוי כי חלק מחמוזמנים לחתונה‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬עסקו לאהד‬
‫הסעודה החגיגית‪ ,‬בריקודים מעורבים‪ ,‬כאשר רבנים שנוכחו במקום‪ ,‬ואורחים אחרים‬
‫המדקדקים יותר בשמירת מצוות‪ ,‬גשארו יושבים על מקומותיהם‪ ,‬והשתדלו לא‬
‫להתייהם לאשר אירע באולם הריקודים״ )עמ׳ ‪ .(19‬היה קשה להילחם בתופעות‬
‫אלה‪ .‬״רבה של פולדה‪ ,‬הרב מיכאל כהן זצ״ל‪ ,‬עשה נסיונות הולכים ונשנים למגוע‬
‫את הריקודים בקהילות קטנות של מחוזו‪ ,‬שהיה אורתודוקסי ברובו‪ ,‬אך הצלחתו‬
‫היתד‪ ,‬מועטה״ )שם(‪.‬‬

‫דרכי גויים ב ר ש ו ת ה ת ו ר ה‬
‫נושא אחר‪ ,‬אלה דרכי התנהגות‪ ,‬שיש למצוא להם היתרים בהלכה‪ ,‬וההסתמכות‬
‫על אותם ההיתרים היתד! מצויה אז גם מחוץ לגרמניה‪ ,‬ובכל זאת יש מקום לומר‪,‬‬
‫כי דרכים אלה נראו אפייניים יותר למציאות של מי שמקובלים כשומרי מצוות‬
‫בגרמניה מאשר למציאות דומה בכל מקום אהר‪ .‬זאת כאשר נכון לראות בהם ביטוי‬
‫לדרכי האומות שהדרו אל תוך היי ישראל‪ ,‬גם במקומות בהם נלהמו יהודים על‬
‫שמירת תורה ומצוות‪ .‬״הלחץ של כללי ההתנהגות ההכרתית על צורות התנהגות‬
‫מסורתיות ניכר באורה הבולט ביותר בכיסוי הראש של גברים‪ .‬אם כי אין ענין זה‬
‫בעל חומרה ממדריגה ראשונה כפרט בהלכה‪ ,‬הרי מאז ומעולם לא עלתה כלל על‬
‫הדעת דמותו של יהודי שאין ראשו מכוסה בקביעות‪ .‬מאז ימי האמנציפציה שמרו‬
‫רובס של שומרי המצוות בגרמניה על כך רק בהיותם בביתם או תחת כיפת השמים‪,‬‬
‫ורק מיעוט קטן ישב עם כיפה במשרדים‪ ,‬בחנויות או במקומות אחרים בהם גפגשו‬
‫וקיימו קשרים עם לא־יהודים‪ .‬אפילו ברוב בתי הספר האורתודוקסיים ישבו מורים‬
‫‪59‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ותלמידים בגילוי ראש בכיתותיהם‪ ,‬חוץ מאשר בלימודי קודש״ )עמ׳ ‪ .(21‬הרי זו‬
‫דוגמה של התנהגות חריגה‪ ,‬מבחינח חרדית‪ ,‬כאשר לא קשה לחבין שלא ־מדובר‬
‫בזלזול בדברי הלכה או במנהגם של ישראל‪ ,‬אלא היד‪ .‬כאן ענין בו הוחלט‪ ,‬בהכרח‬
‫הנסיבות ובודאי על דעת גדולים‪ ,‬כי ההקלה בפרט אחד תאפשר את השמירה‬
‫הקפדנית בענינים המורים בהם לא ייתכן להקל‪.‬‬
‫דוגמה אחרת היא השתתפותן של נשים בשירת זמירות בסעודות של ש‬
‫וכדומה‪ .‬חרב יחיאל יעקב ויינברג זצ״ל נוכח בתופעה זו בבואו לגרמניה והנושא‬
‫נדון בספרו ״שו״ת שרידי אש״ חלק שני סי׳ ח׳‪ .‬המחבר מוסר על הדברים ״בבואו‬
‫מליטא לברלין בשנת ‪ 1914‬נוכח לדעת כי במשפחות של שומרי תורה ומצוות נהוג‬
‫כי גברים ונשים שרים ביחד את הזמירות בסעודות של שבת‪ ,‬למרות שעל פ י‬
‫ההלכה אסור לגברים לשמוע שירת נשים‪ .‬׳אבל אחרי חקירה ודרישה נאמר לי כי‬
‫הגאון הצדיק ר״ע חילדסהיימר ז״ל והגרש״ר הירש ז״ל בפ״פ ענ״מ התירו בזמירות‬
‫קודש לזמר יחד והטעם הוא דתרי קלי לא משתמעי וכיון שמזמרים יחד אין איסור‪ /‬״‬
‫)עמ׳ ‪.(19‬‬
‫ב ת‬

‫הפניה זו אל דבריו של בעל ״שרידי אש״ נראית לנו כבעלת חשיבות כ ל ל י ת‬
‫למי שרוצה להבין את חרדי גרמניה מתוך הזדהות עם התמיהות הטבעיות מ צ ד‬
‫חרדי מזרח אירופה‪ .‬הרי חרב י״י ויינברג איחד באישיותו את יהדות מזרח א י ר ו פ ה‬
‫עש יהדות מערב אירופה‪ ,‬באשר היה מוכר בעולמה של תורה‪ ,‬הן בליטא והן ב פ ו ל י‬
‫כגדול בהוראת הלכה )יש דברים על כך בספרו הנ״ל סי׳ ל״א(‪ ,‬ומצד שני היד‪,‬‬
‫מעורה בחייהם של חרדי מערב שבתוכם חי‪ ,‬ולהם העניק מתורתו והכמתו משך‬
‫עשרות שנים‪.‬‬
‫ן ׳‬

‫נושא אחר‪ :‬״כמו כיסוי הראש‪ ,‬כי היה הזקן השלם הלק מהמראה של י ה ו ד י‬
‫‬‫על פי תמסורת‪ ,‬אם כי אין על כך חובה מוחלטת על פי ה ה ל כ ה ‪ . . . .‬במדה ה ו ל כ ת‬
‫וגדלה הסירו בחברה האורתודוקסית את הזקן השלם‪ ,‬או צמצמו אותו לזקז ס נ ט ר ‪.‬‬
‫בהקשר זה ראוי להזכיר‪ ,‬כי בדרך כלל דקדקו מאד בשמירת איסור התורה ל ה ש ח י ת‬
‫הזקן)בסכין(‪ ,‬אם כי גם בענין זה הושמעו תלונות״)עמ׳ ‪.(22‬‬
‫הערכה גבוהה ניתנה לשמירת שמות פרטיים יהודיים כסמל המסורת׳ א ו ל ס‬
‫בחיי יום־יום הרבו להשתמש בשמות גרמניים‪ ,‬לא־יהודיים‪ ,‬ונזקקו לשמות י ה ו ד י י ם‬
‫רק כאשר היתד‪ .‬לכך משמעות הלכתית״ )שם(‪.‬‬

‫מעורים‬

‫במיטב‬

‫התרבות הגרמנית‬

‫מן הסתם אין צורך להדגיש כי הסימן האופייני ביותר שייחד את ה א ו ר ת ו ד ו ק ם י‬
‫בגרמניה‪ ,‬זה יחסם לתרבות הגרמנית‪ ,‬כמסתבר מתוך העקרון של תורי• ע • י דרך‬
‫ארץ‪ .‬נראה לנו שנכון לומר כי דווקא בענין זה יש לראות דגמים שונים ש ל‬
‫התנהגות‪ ,‬הן מן הדברים הכשרים בתכלית‪ ,‬והן מ״דרכי הגויים ברשות ה ת ו ר ה ״‬
‫והן מסוג ״מכשלות חמורות וקלות״‪ .‬התשובה הנ״ל של בעל ״שרידי אש״ ת ו ע י ל‬
‫לחבין יותר טוב גם את אשר ברצוננו לחביא להלן‪ .‬אנו מוצאים כמובן כי ״הדהף‬
‫לרכוש השכלה היד‪ ,‬נחלת חכל‪ ,‬ואם מצינו ניסוחים מסוימים‪ ,‬כגון בדברי יד׳ ע ז ר י א ל‬
‫הידםהיימר‪ ,‬המראים גישה שונה‪ ,‬הרי דברים אלה בטלו בתוך הגישה ה ה י ו כ י ת‬
‫ם‬

‫‪60‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כלפי ההשכלה בה נקטו הרבנים‪,‬אתר דעת‬
‫הרצוגמן הכלל״ )עמ׳ ‪ .(82‬יחס חיובי‬
‫מכללתיוצא‬
‫למעשה‪ -‬ללא‬
‫זה כלפי התרבות הגרמנית חרחיק לכת‪ .‬״במשפחות אורתודוקסיות רבות‪ ,‬וגם‬
‫משפחות של רבנים לא יצאו מכלל זה‪ ,‬שרו הורים עם ילדיהם ליד חשלחן‪ ,‬לא רק‬
‫זמירות המקובלות בישראל‪ ,‬אלא אף שירים גרמניים‪ .‬בספר ׳היועץ לבית היהודי׳‬
‫של הרב שלמה קרליבך זצ״ל כלול מספר רב של שירי מהברים גרמניים״ )עמ׳ ‪.(84‬‬
‫׳זאת ועוד‪ .‬מסתבר כי ״בחוגים אורתודוקסיים נזקקו לפירותיה־מוצריה של‬
‫התרבות לא פחות מאשר בכל חוג יהודי אחר‪ .‬לכל המאוחד בשנות ה־‪ 90‬היו מינויי‬
‫‪ Israelite‬קהל קוראים עירני אשר ממנו לא נעלמה כל הופעה חדשה של הספרות‬
‫הגרמנית‪ .‬על כך מעידות ביקורות הספרים שמילאו אז את טורי העיתון האורתו­‬
‫דוקסי‪ ,‬וכן המודעות הרבות של מו״לים לא־יהודיים על ספריהם״ )שם(‪ .‬מאז סוף‬
‫המאה )ה־‪ (19‬היו ביקורים בתיאטרון ובאולם הקונצרטים‪ ,‬אפילו בקברטים‪ ,‬תופעה‬
‫'לא נדירה במשפחות האורתודוקסיות״ )שם‪ (.‬״הרבו לנגן‪ .‬הדפסת תוים ‪Israelite‬‬
‫)‪ (1894‬נועדה לקוראים שידעו לנגן בכינור ובפםנתר״ )שם(‪ .‬הבינו גם בעניני ציור‬
‫והתמצאו בהם‪ .‬על כך מעיד מאמר מ־‪ ,1906‬בו שימשו ציוריו של רמברנדט כנושא‬
‫לדיון מעמיק והובאו כראיה לכך‪ ,‬כי רוח היהדות האמיתית הפרתה את רוחם של‬
‫גדולי האמנים בעולם״)עמ׳ ‪.(141‬‬
‫גישה זו אל פירותיה של התרבות באח יחד עם קיום מצוות‪ ,‬כאשר לעתים‬
‫היקשה לראות‪ ,‬כיצד הדברים היו שייכים זה לזה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן למצוא‪ ,‬כי ״איש‬
‫מצפוני ודתי בא אל רבו לשיעור תורה‪ ,‬כשהוא לבוש ׳פראק׳‪ ,‬על מנת ללכת משם‬
‫במישרין לתיאטרון או לבית האופרה״ )עמ׳ ‪ .(36‬האורתודוקסים עשו את ״תעסוקת‬
‫הפנאי שלהם בדרך שהיתה אופיינית לבורגנות הזעירה הגרמנית‪ ,‬למרות שדווקא‬
‫מפני זה הזהיר ר׳ ש״ד הירש פעמים חוזרות ונשנות״)שם(‪.‬‬
‫״בהזדמנויות רשמיות היה אפשר לשמוע מפי אישים אורתודוקסיים מאמרי‬
‫חז״ל בהקשר אחד עם מובאות מדברי גיתה‪ ,‬שילר‪ ,‬אף ריכרד ואגנר‪ .‬סגנון זה אשר‬
‫הוגדר לאחר מכן כ׳כמעט מוזר׳‪ ,‬נתפס אז בתור ׳האחדות המאוזנת של תרבות‬
‫גרמנית ויהדות מסורתית׳ ״ ) ע מ ׳ ‪.(84‬‬

‫יומרת הכוללנות‬
‫המתבונן בכל התופעות האלה‪ ,‬אם מתוך שהכיר אותן במציאותן ההיה‪ ,‬אם‬
‫מתוך תיאורים כתובים‪ ,‬אכן עלול לשאול את עצמו‪ ,‬כיצד מתישבים כל הדברים‬
‫הללו עם זחות חרדית‪ .‬ונראה כי תמיהתו אולי תגדל כאשר יעמוד על כך‪ ,‬כיצד‬
‫הוגדר סגנון ההיים שכלל את כל אלה על ידי מי שהיו בו‪.‬‬
‫דוברי האורתודוקסים ״לא נ ל א ו ‪ .‬ל ת ת ביטוי ל׳יומרת הכוללנות׳ של התורה‪,‬‬
‫זאת אומרת את יומרתה של ׳יהדות התורה׳ להדור לתוך תוכו של מכלול האדם וחיי‬
‫האדם‪ ,‬וקיום חובתו של האדם היהודי להכניע את כל מטרות הייו ותוכן הייו לתורה‪.‬‬
‫היהדות הוצגה ברמה כדת הכוללת הכל ואשר אינה רואה כל מחשבה וכל מעשה‬
‫של אדם כמשהו מהוצה לה״ )עמ׳ ‪ .(34‬״רשר״ה הרהיק לכת עוד יותר באמרו‪ ,‬כי‬
‫היהדות בעצם אינה דת כלל‪ ,‬אלא תכנית חיים‪ ,‬ספר חוקים‪ ,‬המסדיר כל חיי האדם‪,‬‬
‫בביתו‪ ,‬בהיי העסק והמקצוע‪ ,‬בלימוד ובתפלה״ )שם(‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כיצד הסתברה גישה יומרנית זו‪ ,‬לפי מחשבתם של הררי גרמניה‪ ,‬עם אורח‬
‫תיים אשר פרטים עליו מסרנו כאן מתוך המחקר שבפניגו ?‬
‫״אחד ממושגי היסוד של היהדות לפי משנת רשר״ה זה ׳אדם־ישראל‪ /‬אשר‬
‫משמעותו העיקרית היא‪ ,‬כי ׳אנושיות צרופה׳ הרי זה מושג ערכי ביהדות‪ ,‬וכי‬
‫׳ישראל׳ זוהי מדריגה גבוהה יותר של אנושיות‪ .‬אנושיות צרופה מושגת ע ל ידי‬
‫כל יצור אנושי המגשים בחייו האישיים והחברתיים‪ ,‬במודע ובדקדקנות אחראית‪,‬‬
‫את המוסר והמדות הטובות השולטות בכל הברה הומנית ונאורה‪ .‬המדריגה הגבוהה‬
‫יותר של ישראל תושג רק על ידי קיום מצוותיה המיוחדות של התורה״ )עמ׳ ‪,(37‬‬
‫״לכן יכול יהודי אורתודוקסי לעזוב את ביתו ואת בית הכנסת‪ ,‬ולהעסיק עצמו‬
‫בפעולות של ׳חול׳ המוסדרות על ידי כללי משפט ומושגי ערך לא־יהודיים‪ ,‬ב ל א‬
‫שיעזוב בכך את היהדות ואת התורה‪ ,‬אפילו לרגע אהד‪ .‬העיסוק בפעילות מ ק צ ו ע י ת‬
‫ובעסקים להלוטין אינו מוצא מכלל הקדושה; אדרבה‪ ,‬דווקא בתחום יעמוד )יהודי(‬
‫במבחן כ׳אדם־ישראל׳ אמיתי״ )שם(‪.‬‬

‫קידוש ש ם ש מ י ם נ מ צ א‬
‫ואולם נמצא שעל כל פנים נשאל יהודי אורתודוקסי בגרמניה ״כיצד א פ ש ר‬
‫ליישב‪ ,‬בכנות וביושר‪ ,‬את יומרת הכוללנות של היהדות עם מודרניות ב ת ח ו ם‬
‫החברתי והתרבותי שחוא כולו מחוץ למעגל היהדות ולהשפעה היהודית * ע ל כ ך‬
‫היה מופיע‪ ,‬מעומק תודעתו של הנשאל‪ ,‬ההסבר‪ ,‬כי היהודי המדקדק במצוות ד ת ו ‪,‬‬
‫ואשר מתהלך בחוגי תרבות והברה לא־יהודיים‪ ,‬הרי הוא מקיים תמיד ובכל מ ק ו ם‬
‫את הקדושה שבכל מצוות ה׳‪ ,‬זה קידוש שם שמים בעיני העמים‪ .‬כל עוד ה מ ג ע‬
‫עם העולם המודרני החילוני אינו כרוך בעבירה על דבר ה׳ זו ההלכה‪ ,‬יש לו מ ש מ ע ו ת‬
‫דתית גדולה‪ ,‬באשר מראה לעולם‪ ,‬כי היהודי המודרני־אורתודוקסי יכול ל ל כ ת ע‬
‫הזמן בלא לותר על חלק כל שהוא של המסורת״ )עמ׳ ‪.(38‬‬

‫ם‬

‫״יהודים ללא ספור מסרו את נפשם על קידוש השם במאות השנים של ח ש כ‬
‫ימי הביניים‪ .‬אולם עתה שזמנים אלה עברו עם מוראותיהם‪ ,‬הרי המבחן ה נ ע ל ה‬
‫ביותר של נאמנות לתורה אינו עוד בכך למות על קידוש השם‪ ,‬אלא ל ח י ו ת ח י י‬
‫יהדות כך שזו תעורר רק דרך ארץ והתפעלות‪ .‬העתונות החרדית לא נ ל א ת ה‬
‫מלהצביע על קידוש השם המתקיים בכל איש מן החרדים חחי בפומבי ב נ א מ נ ו ת‬
‫למסורת״ )עמ׳ ‪ .(39‬״כל סוחר מכובד‪ ,‬אף שאינו ידוע מחוץ למקום מגוריו‪ ,‬ר ו פ א י ם‬
‫או כימאים שומרי מצוות‪ ,‬פסנתרן שלא ניגן בשבת‪ ,‬צייר המדקדק במצוות ק ל ה‬
‫כחמורה‪ ,‬כל אלה היו ראויים לשבה זה״ )שם(‪.‬‬
‫ת‬

‫מודעות לבעיות‬
‫יהודי חרחוק מן המציאות המתוארת‪ ,‬ריחוק של מקום ושל זמן‪ ,‬ייתכן ש י ש א ל‬
‫שאלה הגיונית‪ :‬האמנם יש לראות בכל ההשקפות הללו הסברים מציאותיים‪ ,‬ד ה י י נ ו‬
‫האמנם הועלו כאן הולין לטהרת הקודש‪ ,‬או שמא אלה רק תירוצים שהומצאו ל ש ק‬
‫;‬

‫‪62‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫צידוק הנוודות‪ ,‬ואם כן קרוב אתר‬
‫הרצוג כזה נדון להתנוונות‪ ,‬להגדלת‬
‫מכללת היים‬
‫להניהדעתכי‪ -‬אורח‬
‫המרתק ממציאות היה של תורה ומצוות ן‬

‫על כך כותב פרופ׳ ברויאר ״אהרי שהגיאו־אורתודוקסיה התבססה כסגנון‬
‫היים שניתן לנהוג בו‪ ,‬ואשר היה מכובד למספר הולך וגדל של גאמגים‪ ,‬ההל תהליך‬
‫אופייני של קיפאון‪ .‬מה שהיה דרך של מקוריות הפך להיות מסגרת של מוסכמות‪.‬‬
‫אורתודוקסים אשר לאמיתו של דבר לא יכלו לטעון שיש בהם כוללנות של תורה‪,‬‬
‫אף לא כוללנות של תרבות מודרנית‪ ,‬הביטו על שנות הייסוד בגאוה ובשביעות‬
‫רצון עצמית״ )עמי ‪.(41‬‬
‫אולם גישה זו לא היתד! נתלת הכל‪ .‬אין להתעלם מכך שאכן היה קיים ואף‬
‫הורגש בציבור הזה פער ״בין היהדות ותרבות הזמן‪ .‬אף ההנמקה הדתית של‬
‫הפעילות התילונית היתד‪ .‬יותר ענין של הצהרה והכרזה מאשר מציאות היים ממשית‪.‬‬
‫אילולא כן‪ ,‬כיצד נבין כי ר״ע הילדסהיימר ראה צורך להוקיע כחילול השם את‬
‫הזלזול בבתי דין רבניים ואת קיומם של משפטים בין צדדים יהודיים בפני בתי‬
‫המשפט האזרהיים ? היי ההסתגלות של הניאו־אורתודוקסיה עם הזמן החדש היו‬
‫כרוכים בהוסר עקביות ובפשרות‪ .‬אולם אלה באו לאו דווקא על השבון הצד היהודי‬
‫שבכל עגין‪ .‬למרות כל ההצהרות האידיאולוגיות היו פה ושם השדגיים כלפי העולם‬
‫המודרני‪ ,‬השו דהף להתבדל‪ ,‬והרגישו כי קיומה של ההסתגלות היהודית־ אירופית‬
‫אינו מובטח‪ .‬אם הגיעו למצב בו היה צורך לבחור בין ענינים יהודיים לענינים‬
‫אהרים‪ ,‬הרי בדרך כלל היתד‪ .‬העדיפות לעניני היהדות״ )עמי ‪ .(39-40‬כך מסתברת‬
‫ההתרחקות המתמידה מעיסוקים מסוימים‪ ,‬הכרתיים‪ ,‬אקדמיים‪ ,‬אמנותיים‪ ,‬שנראו‬
‫סותרים במיוהד את הרגישויות המסורתיות‪ .‬כבר ר׳ ש״ר הירש השמיע קול אזהרה‬
‫בכותבו‪ :‬׳אכן‪ ,‬בהיותך בורר את דרכך למציאת פרנסה‪ ,‬הרי תתנה את התלטתד‬
‫בכך‪ ,‬איזו דרך תסכן פתות את נאמנותך לקיום מצוות התורה‪ ,‬ואיזו היא הדרך‬
‫שתקל עליך למצוא את האמצעים וההזדמנויות לעסוק באותם דברים הנדרשים‬
‫לפי אותו ייעוד אשר בעבורו אתה מכשיר עצמך על ידי הפרנסה׳ ״ )עמ׳ ‪.(40‬‬
‫בהמשך דרכו של הציבור הזה‪ ,‬לקראת סוף התקופה המתוארת בספר שלפנינו‬
‫ולאהר מכן‪ ,‬אכן התעוררה בו ביקורת עצמית נוקבת‪ ,‬ותנועת התתדשות שהיא‬
‫נושא לדיון בפרק האהרון של הספר‪ .‬אכן נראה לנו שנכון לומר‪ ,‬כי משמעות‬
‫התיאור המפורט שסקרנו כאן‪ ,‬וייראו פרטיו מתמיהים ככל אשר ייראו‪ ,‬אינה יכולה‬
‫להיות גישה של ביטול כלפי כה החיות היהודית תורנית של ציבור הרדי גרמניה‪.‬‬
‫אין לראות כאן ויתורים המביאים להתדרדרות בחינת ״תהילת נפילה ניסה״‪ .‬יש‬
‫כאן גמישות מופלאה מתוך ראיית האפשרויות הגדולות לדביקות ביהדות והתתזקות‬
‫בה‪ ,‬הקיימות גם במצב בעייתי של השתתפות מרהיקה לכת בדרכי התרבות המערבית‪.‬‬
‫אכן היתה דרד זאת אפשרית רק משום שבהםדי הבורא ית׳ עמדו בראשי הציבור‬
‫הזה על קהילותיו‪ ,‬רבנים‪ ,‬רועים נאמנים‪ ,‬שידעו לנקוט בצעדים הנכונים ובההלטות‬
‫הנכונות במצבים ובזמנים שדרשו זאת‪ ,‬לדעת מה להתיר ועל מה להמליץ‪ ,‬מה‬
‫לאסור בפירוש ועל מה לעבור בשתיקה‪ ,‬מה להוקיע ולגבי מה להסתפק בהסתייגות‬
‫שקטה‪ .‬דרך זו הביאה פירות טובים שהציבור אכן כיבד את רבגיו‪ ,‬כפי שכבר‬
‫צוין בראשון ממאמרי סקירה זו‪.‬‬
‫ו‬
‫‪63‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ע ל רבני ה צ י ב ו ר ה ח ר ד י ב ג ר מ נ י ה‬
‫״כוחו ומעמד כבודו )של הרב( נבעו בראש וראשונה לא מאישיותו‪ ,‬אלא מיראת‬
‫הכבוד של הקהילה בפני התורה ומרצונה לחיות על פי התורה״ )עמ׳ ‪ .(217‬תחום‬
‫פעילותם של הרבנים היה נרחב ומגוון‪ ,‬״מצד אחד פעלו רבנים‪ ,‬כגון ר׳ י ע ק ב‬
‫עטלינגר )׳ערוך לגר׳( ר׳ י״ד במברגר )רבה של וירצבורג(‪ ,‬ר׳ ש״ר הירש‪ ,‬ר״ע‬
‫הילדסהיימר‪ ,‬הרב מאיר להמן‪ ,‬ולאחר מכן גם הרב מיכאל כהן‪ ,‬כמנהיגים פוליטיים‬
‫בעלי דעה מכרעת‪ ,‬והוכרו בכך מצד רבים״ )עמ׳ ‪ ,(218‬אם כי היו בציבור זה גם‬
‫מי שלא ראו בעין טובה עקרון של מתן מעמד כזה לרבנים )עמ׳ ‪ .(214‬״ ל ע ו מ ת‬
‫זאת היה זה אופייני לרבנים החרדיים‪ ,‬שקיימו קשר אישי שאין דומה לו‪ ,‬עם ח ב ר י‬
‫הקהילה שנתנו בהם את אימונם כמנהיגיהם הדתיים״ )עמ׳ ‪ .(223‬״לא היה אירוע‬
‫משמח או מעציב בו לא נוכח הרב בחוג המשפחות‪ .‬היה יועץ‪ ,‬מושיע בצרה‪ ,‬א ב י ה ם‬
‫של העניים‪ ,‬מפשר בסכסוכים‪ ,‬והטה אוזן לתלונות״ )שם(‪ .‬״הרבה לנוע בדרכים‪.‬‬
‫לא דחה דבר‪ ,‬ולא הקפיד על פורמליות״‪) .‬שם(‪ .‬״זו אינה אידיאליזציה‪ .‬ל פ נ י נ ו‬
‫אוסף של רשימות פרטיות של רבנים‪ ,‬ועל רבנים המאמתות תיאור זד‪.‬״ )שם(‪.‬‬
‫הרב היה עסוק למעלה ראש‪ .‬נוסף על ״הדאגה האישית לבני צאן מ ר ע י ת ו ‪,‬‬
‫לכ‪1.‬יבת אישורים והמלצות‪ ,‬פסיקת הלכה‪ ,‬וטיפול בעניני חינוך‪ ,‬במוסדות ו מ ת ק נ י ם‬
‫אשר בלעדיהם שמירת מצוות בקהילה לא היתד‪ .‬אפשרית‪ ,‬זמנו‪ ,‬מרצו‪ ,‬וידיעתו‬
‫המקצוע ת )בענינים שוגים( הועמדו במבחנים קשים‪ ,‬כגון בטיפול בבנין מ ק ו ה‬
‫ותחזוקתו‪ ,‬המחייבים הקפדה על כללים טכניים מדויקים ומסובכים‪ ,‬בהשגחה ע ל‬
‫העירוב ובתחזוקתו וכו׳״ )שם(‪ .‬״אחריותו חדתית של הרב הטילה עליי עול יום־ יומי‬
‫של דאגה לאספקת בשר כשר‪ ,‬וסדרי השחיטה הכשרה‪ ,‬לאספקת חלב כשר ו ג ב י נ ה‬
‫כשרח‪ ,‬ודאגות רבות אחרות על טהרתם של המטבחים בקהילה על פי ההלכה״ )שם(‪,‬‬
‫אם כי היה זה מצוי שרבנים נתקלו בהתנגדות ובקשיים מסוגים שונים מ צ ד‬
‫בני קהילותיהם‪ ,‬הרי אם מדובר על הערכתם הכוללת‪ ,‬אז נכון לומר‪ ,‬כי ״ ה כ ר ת‬
‫הקהילה בפעילותו המסורה והמיגעת של הרב ניתנה תמיד‪ ,‬והעלתה את מ ע מ ד ו‬
‫חרחק מעל למה שבא כרגיל מתוך קשר רשמי‪ .‬בכך התהזקה סמכותו עד א ש ר‬
‫יכול להרשות לעצמו לפעול‪ ,‬במקרה הצורך‪ ,‬באורח נמרץ נגד כל פגיעה פ ו מ ב י ת‬
‫בשמירת מצוות״ )שם(‪.‬‬
‫״רק מעטים מבין הרבנים שגדלו בגרמניה היו מוכרים כגדולי הלכה״ ) ע מ ׳‬
‫‪ .(225‬״אמנם היו בוגריו של סמינר הרבנים בברלין בעלי ידיעות טובות ו מ ק י פ ו ת‬
‫שהיה בהן בכדי לאפשר להם להתפתח בלימודיהם לחכמי תורד‪ .‬חשובים‪ .‬אולם ר ו ב‬
‫הרבנים לא הגיעו לכך עקב עיסוקיהם אשר בלאו הכי כמעט לא הספיקו ל ב צ ע ם ״‬
‫)שם(‪ .‬״אם בכל זאת היי הקהילות התארגנו למעשה על פי ההלכה‪ ,‬הרי זה נ ב ע‬
‫מצד אחד מכך‪ ,‬כי רוב הרבנים חיו תלמידי חכמים אשר בידיעותיהם ה ע י ו נ י ו ת‬
‫והמעשיות היה בכדי לפסוק בשאלות ההלכה אשר עלו על הפרק יום יום; מ צ ד ש‬
‫היו במקומות רבים מצויים תלמידי חכמים שלא שימשו ברבנות או שעמדו ב ר א ש י‬
‫בתי מדרשות ובהם נועצו הרבנים״ )שם(‪ .‬נוסף על כך ״למעשה כיהנו‪ ,‬מאז ת ח ל ת‬
‫המאה )ה־‪ ,(20‬ברוב הקהילות הגדולות‪ ,‬רבנים שהגיעו ללמדנות גדולה ב י ש י ב ו ת‬
‫שבמזרה אירופה״ )שם(‪.‬‬
‫נ י‬

‫‪64‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגאף לא עמד בלמדנותו הרחק‬
‫העולם‪,‬‬
‫מנותק‪ -‬מן‬
‫״הרב ההרדי הטיפוסי לא היה‬
‫מכללת‬
‫אתר דעת‬
‫מעל קהילתו‪ .‬דווקא בעממיותו השיג לעצמו ולתורה אשר גילם‪ ,‬הערכה וכבוד‪.‬‬
‫לא כ׳גדול בתורה׳ קיבלו אותו‪ ,‬אלא כאיש אשר גילם בתייו את האידיאלים של‬
‫הציבור שלו‪ ,‬ואשר ראה כעיקר תפקידו את קיום התורה והמצוות והפצת ידיעתן‬
‫על ידי פעילותו הנאמגה והמסורה‪ .‬בראש וראשוגה היה הוא מורה לעם ומהגך‪,‬‬
‫ולא ראה מתהת לכבודו ל ת ת שיעורים לילדים‪ ,‬ולמבוגרים בעלי ידיעות מועטות‪.‬‬
‫היתד‪ .‬נפוצה הגשמת עקרונו של ר׳ ש״ר הירש לפיו יש להגיע לרבנות דרך בית‬
‫הספר״ )עמ׳ ‪.(226‬‬
‫אולי נצליה לקרב דברים להבנה נכונה של קורא הרהוק מן המציאות המתוארת‪,‬‬
‫על ידי שנביא מקצת דברים ממה שכלול בספר על אישיות רבנים מרשימה‪ ,‬הרב‬
‫מיכאל כהן‪ ,‬רבה של פולדה‪ ,‬אשר גילם אותן תכונות של יראת שמים וענותנות‪,‬‬
‫נאמנות ומסירות‪ ,‬פעלתנות ותושיה‪ ,‬כך שאפשר לראות בו ״רב לדוגמה״ של‬
‫הציבור בו אנו עוסקים‪ .‬במבהר העובדות שנביא יש מן המקריות‪ ,‬שכן נצטמצם‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬לאשר כלול בספר שבפנינו‪ .‬אולם נראה לנו כי ע ל כ ל פנים נימצא קולטים‬
‫בדרך זו מן האור של תורה ומצוות חאופייני ומיוחד למציאות בה אנו עוסקים‪.‬‬

‫מ ק ו ר ו ת חייו ש ל ה ר ב מ י כ א ל כ ה ז זע״ל‬
‫כבר הזכרנו את פעילותו של הרב כהן בענין ייסוד בית ספר יהודי בעירו‬
‫)״המעין״ תמוז תשמ״ה עמ׳ ‪ .(14‬״בפולדה השתדל הרב מיכאל כהן )‪(1920—1840‬‬
‫ללא הרף לייסד בית ספר עממי‪ .‬במשך שנים עמד במשא ומתן עם משרד החינוך‬
‫והעיריה אשר בלא עזרתם לא יכול היה להגיע להקמת המוסד‪ .‬בקשיים הגדולים‬
‫ביותר נתקל מצד הנהלת קהילתו‪ .‬מתוך חששות כספיים חרחיקו אחדים מחברי‬
‫הועד של הקהילה‪ ,‬שהיה אורתודוקסי ברובו‪ ,‬בהתנגדותם להקמת בית הספר‪ ,‬עד‬
‫שמאהורי גבו של רבם ניסו להניא את מינהל העיריה מאישור הסיוע‪ ,‬וזאת על אף‬
‫החלטת חיובית‪.‬של חקחילח בנושא״ )עמ׳ ‪ .(104‬דאגתו לחינוך לא היתד• מוגבלת‬
‫לצרכים המיוהדים של קהילתו ״הדאגה לארגון מחדש של סמינר המורים בקלן‬
‫העסיקה אישי הנהגה הרהק מהדן לעיר‪ ,‬בחירתו של מגחל חדש לסמינר היתד‪.‬‬
‫נושא בטיפול לא רק בקלן אלא אף בפרנקפורט ובפולדה‪ .‬לרבה הבלתי־נלאה של‬
‫פולדה‪ ,‬הרב מיכאל כהן‪ ,‬זכויות מיוחמת על פעילותו למען הסמינר בקלן ולמען‬
‫הכשרת מורים בדרך כלל״ )עמ׳ ‪.(138‬‬
‫הדאגה להינור הייבה גם פעילות מדינית‪ .‬בסקירתנו הנ״ל )עמ׳ ‪ (10‬הזכרנו‬
‫את הילוקי הדיעות שבין האורתודוקסיים והרפורמיים על המסגרת העדיפה להקניית‬
‫הינוך כללי ויהודי לילדי ישראל‪ .‬בעקבות הצעת הוק בנושא זה פנה ״האיגוד של‬
‫יהודי גרמניה״ שבשליטת רפורמיים אל בית הנבחרים בתזכיר בו הובהר שעיקר‬
‫דאגתם היא שינתנו שיעורי יהדות במסגרת בתי ספר כלליים״ )שהיו בעלי אופי‬
‫נוצרי לפי טבע הנסיבות(‪ .‬לעומת זאת ״חחל גציג ׳חחתאחדות לעגיגי היהדות‬
‫ההדדית בגרמניה׳‪ ,‬הרב מיכאל כהן־פולדה‪ ,‬במשא ומתן עם פקידי ממשלה רמי‬
‫מעלה‪ ,‬עוד לפגי שעשה זאת האיגוד ליהודי גרמגיה‪ .‬בהתלטיות ובעקביות עמדו‬
‫החרדים על דרישתם העקרוגית‪ :‬שמירתה‪ ,‬ואם אפשר הרחבתה ש ל מערכת בתי‬
‫‪65‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הםפר היהודיים‪ ,‬ומניעת סדרי לימודים שעלולים היו להביא לידי כך שילדי הורים‬
‫חרדיים יהיו נתונים להשפעה רםורמית־יהודית״ )עמ׳ ‪.(270‬‬
‫• גם לפעילות ספרותית הקדיש הרב כהן את מרצו‪ .‬שנים מכתביו כלולים ברשימת‬
‫הספרות שעליה מבוסס המחקר הזה‪ .‬יחד עם הרב ל‪ .‬לונשטיין תכנן פרסום כ ת ב ע ת‬
‫יהודי־מדעי )עמ׳ ‪.(177‬‬
‫המחבר מוסר לנו דברים על העירנות והתושיה שגילה הרב במה שקשור עם‬
‫שמירת מצוות מעשיות ובסדרים הדרושים לשם כך‪ .‬״רבה הבלתי־נלאה של פולדה‬
‫נתקל לא אחת בקשיים גדולים במחוזו‪ ,‬כאשר נתגלו פגיעות במסורת ‪3‬היי הקהילות‪,‬‬
‫אולם לרוב עלה בידו להביא לידי שמירת ההלכה‪ ,‬זאת הודות ליוקרתו חאישית‬
‫ולאופיו הדתי הידוע‪ ,‬אשר עליו לא היו עוררין״ )עמ׳ ‪ .(223‬ועוד מ ס פ ר ‪ :‬״בהיותו‬
‫בחופשת קיץ בסכיוונינגן אירע שבמוצאי שבת קיבל מברק מפולדה ובו הודיעו לו‪,‬‬
‫כי יהודי בעירו פתח את חנותו בשבת‪ .‬הרב כהן שב לעירו עוד באותו לילה כדי‬
‫לטפל בענין מיד״)עמ׳ ‪ 432‬הערה ‪.(199‬‬
‫עם התקדמות הרפואה באותה התקופה עלו על הפרק בעיות של עשיית פ ע ו ל ו ת‬
‫שנדרשו על ידי רופאים ואשר הן מנוגדות להלכה‪ ,‬וכן בעיות של פעולות ע ל פ י‬
‫ההלכה שנתקלו בהתנגדות של רופאים‪ .‬״השאלה חחמורה ביותר בתחום זה נ ב ע ה‬
‫מתששותיהם של רופאים לגבי קיום מצות מילה כהלכה‪ .‬חששות אלה הועלו ב ת ד י ר ו ת‬
‫הולכת וגדלה מאז התפרסם באמצע המאה הצורך במניעת זיהומים בעת ביצוע‬
‫ניתוה מכל סוג שהוא‪ .‬על פי ההלכה נדרשת לא רק מילה אלא אף פריעה ו מ צ י צ ת‬
‫הדם מהפצע הטרי‪ ,‬הכל על ידי המוהל באופן בלתי־אמצעי‪ ,‬אם בצפורניו‪ ,‬אם בפיו‪.‬‬
‫לפי הידע הרפואי החדש היו פעולות אלה כרוכות בסכנת זיהום חריפה׳ הן ל י ל ד‬
‫והן למוהל‪ .‬ובכן היתה כאן התנגשות ברורה‪ ,‬לכאורה כבעיה ללא פתרון‪ ,‬בין ה מ ד ע‬
‫והלכה מקודשת בקיום מצוה יסודית של התורה״ )עמ׳ ‪ .(234‬״לגבי התקפה זו ע ל‬
‫עניני המילה נקט בעל ׳הערוך לנר׳ עמדה בלתי־פשרנית״ )עמ׳ ‪ .(235‬״ ב מ ק ו ם‬
‫שאין מוהל נאמן יש לדחות המילה עד אשר יימצא מוהל שיקיים המילה כ נ ד ר ש‬
‫על פי ההלכה‪ .‬גם ר׳ ש״ר הירש ור״ע הילדסהיימר קיבלו גישה זו לענין״ )שם(‪.‬‬
‫״ה׳פתרון של הצלה׳ בא על ידי יזמתו של הרב כהן־פולדה‪ ,‬הבלתי־גלאה ו ב ע ל‬
‫התושיה״ )שם(‪ .‬״הרב כהן פנה במכתב הוזר אל ‪ 32‬פרופסורים גרמניים ב מ ק צ ו ע ו ת‬
‫הכירורגיה‪ ,‬הבקטריאולוגיה וההיגיינה‪ …‬מתוך הליפות מכתבים והתיעצויות נ ו ל ד ה‬
‫ההצעה לעשות המציצה באמצעות שפופרת ז כ ו כ י ת ‪ . . .‬הרב כהן עמד בקשר ע ם‬
‫הרבנים הירש והילדםהיימר ועם חותנו הרב שטרן־המבורג‪ ,‬ופנה ליצרן של מכשירים‬
‫רפואיים שהכין מספר שפופרות גליליות‪ .‬אחרי שאלה נוסו בהצלהה‪ ,‬ו נ ת ק ב ל ה ג‬
‫הסכמתו של ר׳ יצחק אלהן םפקטור מ ק ו ב נ ה ‪ . . . ,‬הומלץ בתמימות על השימוש‬
‫בשפופרת המצילה״ )שם(‪ .‬״ענין המילה נשאר על הפרק בציבור החרדי״ )עמ׳ ‪.(236‬‬
‫״גם מבתינת ההלכה הובעו ספקות על השימוש בשפופרת ה מ צ י צ ה ‪ . . .‬על כ ל פ נ י ם‬
‫הוכהו כאן הרצון והיכולת של חחרדים בגרמניה לקיים את דרישות ההלכה ע ל א ף‬
‫כל המכשולים ותוך שימוש בטכניקה המתקדמת״ )שם(‪.‬‬
‫ס‬

‫גם‪.‬השמירה על איסור שעטנז נכללה בתחום עיסוקיו המיוחדים של הרב מ‪ .‬כהן‪.‬‬
‫״הרב כהן ניהל על כך חליפת מכתבים נרחבת עם מוסדות ממשלתיים ל ב ד י ק ה‬
‫‪66‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכנית־טכנית‪ ,‬והעתונות הדתית הציעה לקיים מוסדות בדיקה מיוחדים שינוהלו‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪.‬על ידי אנשים שיתמחו מבחינה מקצועית וימסרו מידע בנושא״ )עמ׳ ‪.(239‬‬
‫י • שפע של חכמתו וכוחותיו‪ ,‬נפשיים כפיסיים‪ ,‬השקיע הרב כהן בפעילות שתדלנית‪,‬‬
‫במשא ומתן עם‪.‬השלטונות‪ ,‬ולא נרתע מלקבל האתגרים‪ ,‬אף אם הסיכויים להצליח‬
‫היו קלושים‪ ,‬ולבסוף הכשלון היה חלקו‪ .‬דוגמה בולטת לכך‪ ,‬זה ענין שמירת השבת‬
‫שהפכה להיות קשה בעבור רבים‪ ,‬משום הנהגת היום הראשון כיום מנוהה שבועי‬
‫)להשכלת הקורא‪ :‬עד המחצית השניה של המאה ד‪.‬־‪ ,19‬היה שבוע עבודה של‬
‫שבעה ימים דרך של שיגרה גם במדינות שבראש עולם התרבות המערבית(‪ .‬פחות‬
‫מעשר שנים אחרי שהחוק המחייב יום מנוחה שבועי‪ ,‬וזאת ביום הראשון של‬
‫השבוע‪ ,‬נכנם לתוקפו‪ ,‬כתבו על תוצאותיו ״עדין כואבים הפצעים שהכד! בנו חחוק‬
‫למנוחת היום הראשון‪ .‬כמה הנויות של קמעונאים ששגשגו מקודם לכן‪ ,‬נעצרו‬
‫בהתפתחותן‪ ,‬וכמח חנויות אשר בעליהן לא חיו תזקיס דיים בדיעותיחם פתוחות‬
‫עתה בשבתות״ )עמ׳ ‪ .(287‬״מסתבר כי המיעוט הזעיר שפעל מתוך מניעים דתיים‬
‫היה חסר אונים בעמדו מול שלטון שענינו היה בכך להסדיר ולהקל תנאי העבודה‬
‫של הרוב המכריע באוכלוסיית‪ ,‬זאת מתוך מניעים של מדיניות חברתית‪ .‬בכך נוכה‬
‫הרב מיכאל כהן )פולדה(‪ ,‬כאשר ניהל משא ומתן‪ ,‬בקיץ ‪ 1889‬ובחורף ‪ ,1890‬עם‬
‫פקידי ממשלה ומנהיגי מפלגות רמי מעלה‪ ,‬על ההוק להגנת העובדים שעמד על‬
‫הפרק‪ .‬למשאלתם של שומרי המצוות שתותר פתיחת תנות לשעות אתדות ביום‬
‫ראשון למי שחנויותיהם סגורות בשבת‪ ,‬לא היה כל סיכוי״ )עמ׳ ‪.(287‬‬
‫מענינת ומאלפת העובדה‪ ,‬כי הרב מיכאל כהן נקט במגעיו עם השלטונות‬
‫בסגנון בו גקטו יהודים מאז ומעולם בהיותם בגלות אדום או בגלות ישמעאל‪,‬‬
‫ובבואם לבקש על נפשם ועל צרכיהם מאנשי המלכות והרשות‪ .‬סגנון זה היה שונה‬
‫מן הסגנון בו ביקשו יהודים חילוניים )כגון גבריאל ריסר שפעל במחצית הראשונה‬
‫של המאה ה־‪ (19‬על זכויותיהם‪ ,‬ובודאי היה שונה מאד מן הסגנון בו נדרשו לאהד‬
‫מכן הזכויות הלאומיות על ידי התנועה הציונית‪ .‬דבריו של המחבר על נושא זה‬
‫כלולים בפרק ״בממלכה הגרמנית״ בו ניתן תיאור מפורט של דרכיהם ובעיותיהם‬
‫של חרדי גרמניה בהשתלבם בחיים הפוליטיים‪ .‬במסגרת מאמרי הסקירה שלגו‬
‫כנראה לא נגיע לדיון מפורט בנושא זה‪ .‬עם זאת נותנת סקירת המובא בספר על‬
‫פעילותו של הרב מיכאל כהן הזדמנות לראות‪ ,‬אולי להרגיש‪ ,‬משהו מענין זה‪.‬‬
‫על החרדים היה להחליט‪ ,‬בין היתר בשאלה‪ ,‬מהן המפלגות העדיפות עליהם‪.‬‬
‫והנח נוכחו לדעת כי ״גילויי סימני אהדה מפורשים כלפי החרדים ניתנו מצד חוגים‬
‫מדיניים שמרניים בממלכה הגרמנית״ )עמ׳ ‪ .(292‬״קנאי ׳המדינה הנוצרית׳ היטיבו‬
‫להבין‪ ,‬כי החרדים היו מוכנים להשלים מבחינה עקרונית עם העובדה‪ ,‬כי הנצרות‬
‫היא הדת השלטת במדינה‪ ,‬וכי שמירת מצוות התורה חשובה להם יותר משויון‬
‫הזכויות כאזרחי המדינה‪ .‬עמדה עקרונית זו של החרדים עמדה בעינה יחד עם‬
‫הגישה חעקרוניח החיובית כלפי האמנציפציה‪ ,‬ופקידי ממלכה רמי מעלה אהבו‬
‫לראות גילויי עמדה זו״ )עמ׳ ‪ .(292—293‬בכך נקבע סגנון החרדים במגעיהם עם‬
‫נציגי השלטון‪ .‬״במגעיהם עם שלטון המדינה נהגו הרבנים ההדדיים בהכנעה שהיתה‬
‫גדולה אפילו מהכנעתם של שתדלנים מתקופת הגיטו‪ ,‬אף שבכר נאלצו לסבול‪ ,‬כי‬
‫מצד הרפורמיים‪ ,‬שעזבו זה מזמן את מסורת ׳השתדלנות׳‪ ,‬הציגו אותם כאנשים‬
‫‪67‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דוגמת ׳יהודי החסות׳‪ ,‬דבר זה לא שינה את דרכם של רבנים כגון הרב מיכאל כהן‬
‫והרב עזרא מונק‪ ,‬שהיו מבאי משרדיהם של שרים כ׳אישים רצויים׳‪ .‬יבלו להיות‬
‫בטוהים באהדתם של האנשים רמי המעלה לעניניהם המיוהדים‪ ,‬יותר מזה לא רצו‬
‫ולא היה דרוש להם״ )עמ׳ ‪ .(293‬גישה אוהדת זו כלפי יהודים הרדים היתה מיוסדת‬
‫על שיקולים ״ריאל־פוליםיים״ יותר מאשר על אהבת ישראל‪ .‬״הרקע הריאל־פוליטי‬
‫של עמדות הממשלה כמובן לא נעלם מעיני החרדים״ )שם(‪ .‬העובדה‪ ,‬כי הפוליטיקאים‬
‫החרדיים העקריים לא השלו את עצמם על ההשקפה ששררה בהוגי השלטון‪,‬‬
‫משתקפת בתור אהת מרשימותיו של הרב מיכאל כהן שנכתבה עברית )סימז של‬
‫סודיות(‪ ,‬אותה כתב בחיותו תחת הרושם שעשה מותו של ביסמרק‪) .‬הערה ל ה ש כ ל ת‬
‫הקורא שאינו מצוי בקורות התקופה בה אנו עוסקים‪ :‬ביםמרק היה מדינאי ר ב‬
‫עוצמה שהטביע את הותמו על ייסודה של הממלכה הגרמנית ועל ניהולה ב מ ח צ י ת‬
‫הראשונה של התקופה בה עוסק ספרו של פרופ׳ ברויאר(‪ .‬הרב א‪ .‬שטרן‪ ,‬ר ב ה‬
‫הראשי של המבורג‪ ,‬הותנו של הרב כהן‪ ,‬עמד בעימות ממושך עם הנהלת קהילתו‬
‫בענין של בית הקברות‪ .‬התערבותו של ביסמרק‪ ,‬ראש הממשלה הקיסרית‪ ,‬נ ג ד‬
‫חחלטת ממשלת פרוסיה והודות לתיווכו של הרב מיכאל כהן‪ ,‬אפשרה בסוסו ש ל‬
‫דבר הקמתו של בית קברות נפרד על אדמת פרוסיה‪ .‬בסגנון חשתדלנות הישנה‬
‫כתב הרב כהן כי בםייעתא דשמיא‪ ,‬באשר ביד ה׳ לב מלכים ושרים׳ עמד ל ר ב ה‬
‫של המבורג ראש הממשלה אדיר הכה‪ ,‬אשר ־׳כפי שהושבים בעולם הוא מי שגרם‬
‫את שנאת ישראל בימינו׳‪ .‬הרי זה נס בתוך גס״ )עמ׳ ‪.(293—294‬‬
‫אכן היתד‪ .‬אישיותו של הרב מיכאל כהן מפולדה מיזוג מופלא של יראת ש מ י ס‬
‫תמימה ועמוקה עם הכמה ותושיה‪ ,‬כאשר על יסודות אלה פעל למען שמירת ת ו ר ה‬
‫ומצוות בקהילתו ובכל אתר ואתר‪ ,‬ככל אשר ראה צורד לפי הנסיבות׳ ב נ א מ ג ו ת‬
‫ובמסירות‪ ,‬ולא חחזיק טובה לעצמו‪ ,‬וכד אנו למדים על דרכיהם של רבנים ב ג ר מ נ י ה‬
‫שהנהיגו שם את הציבור החרדי דרר תלאות ההיים האופייניים לציבור זה במיוחד‪,‬‬

‫מ ע ש ה פ נ ח ס ב א ל ח ז כ י ר נ ו כי כ ל א ח ד מ א ת נ ו ‪ ,‬ויהי יחיד ו ב ו ד ד ‪ ,‬מ י ו ע ד‬
‫לקום ולהתערב באומץ לב להצלתו הרוחנית והמוסרית של הכלל׳ מ ת ו ך‬
‫נ א מ נ ו ת לה׳ ותורתו‪ .‬ל א דמעה ח ס ר ת ‪ -‬מ ע ש ה מביאה ה צ ל ה ו מ ר ו מ מ ת א‬
‫האדם‪ ,‬א ל א ה מ ע ש ה הנישא על כנפי ה ה ת ל ה ב ו ת האלקית‪.‬‬
‫ת‬

‫) פ י ר ו ש ה ר ב הירש‪ ,‬ת ה ל י ם ק ו ‪ ,‬ל (‬
‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫תגובות‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב א ר י ה כ ר מ ל‬

‫תקומת מדינת ישראל במקורותינו‬

‫בגליון תשרי תשמ״ט כתב ר׳ צבי וינברגר הי״ו מאמר בשם ״עיון בשנות‬
‫ת ר ודור׳׳ ובפרק ו ממנו הוא מעורר שתי שאלות מאד רלבנטיות לתקופתנו‪:‬‬
‫א‪ .‬איפה וכיצד נרמזת במקורותינו תקומת מדינה טרם בוא גואל צדק ?‬
‫ב‪ .‬מה טעם למדינה כזו ?‬
‫בלי לנקוט עמדה לגבי נסיונות המחבר לענות על שאלות אלו‪ ,‬אני רוצה‬
‫להביא לתשומת לב קוראי ״המעין״ את דברי מהר״ל מפראג בנידון‪ ,‬שהם לענ״ד‬
‫המקור המפורש ביותר בענין זה‪ ,‬והם מהוים כעין נבואה נפלאה למתרחש ולעתיד‬
‫להתרחש בימינו‪.‬‬
‫מהר״ל פותה את דיונו )בספר גבורות ה׳ פרק יח ובספר נצה ישראל פרק כה(‬
‫באגדת חז״ל בפרק חלק שהמשיח נמצא ״אפתתא דמלכות רביעית״‪ ,‬היינו בפתח‬
‫העיר רומי )סנהדרין צה‪ ,‬א(‪ .‬מהר״ל מבאר שהפתח הוא סוף העיר‪ ,‬והרמז הוא‬
‫שמלכות המשיח מתגלה כאשר המלבות הרביעית מגיעה אל סופה‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬
‫שדוקא אפיסת כחה ו״העדרה״ של המלבות הרביעית הם שגורמים להופעת מלכות‬
‫המשיח‪ .‬וענין זה מרומז‪ ,‬לדעת המהר״ל גם בזה שבלידת יעקב אבינו ע״ה ״ידו‬
‫אוחזת בעקב עשו״ )פ׳ תולדות‪ ,‬בה‪ ,‬בו(‪ .‬הסמליות בזה היא שהעקב הוא ״סוף‬
‫האדם״)היינו קצה מבנה הגוף( ו״עקב עשו״ מרמז לסופה של מלבות אדום‪ ,‬ו״באשר‬
‫מגיע העדר למלכות רביעית מחייב התגלות המשיח״)נצה פ׳ כה(‪.‬‬
‫ובספר גבורות ה׳ )יה( מביא מהר״ל את המדרש )שמות רבה א‪ ,‬כו(‪ :‬״וכן‬
‫בת פרעה מגדלת מי שעתיד ליפרע מאביה‪ .‬ואף מלך המשיח‪ ,‬שעתיד להיפרע מאדום‪,‬‬
‫יושב עמהם במדינה‪ ,‬שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ״ וגו׳ )ישעיה בז‪ ,‬י(‪ .‬והרמז‬
‫בזה‪ ,‬לפי דעת מהר״ל‪ ,‬שקורא כאן למשיח ״עגל״‪ ,‬שהוא בהמה שלא נשלם גידולה‪,‬‬
‫כי באן מדבר בשלב שמלכות המשיה עדיין לא הגיעה לשלימותה‪ ,‬ובשלב זה מלכות‬
‫המשיה יושבת עדיין בתוך המלכות הרביעית — ״וכאשר לא היה מלכות המשיח‬
‫על השלימות‪ ,‬נגרר מלכות המשיה אל אדום״)שם(‪.‬‬
‫זו הפעם הראשונה‪ ,‬כמדומני‪ ,‬שאנהגו פוגשים מפורשות בדברי קדמונינו ז״ל‬
‫את הרעיון הזה‪:‬‬
‫א‪ .‬שתהיה התפתחות במלכות המשיה‪ ,‬משלב בלתי מושלם אל שלב‬
‫מושלם‪.‬‬
‫ב‪ .‬שבשלב הראשוני‪ ,‬הבלתי מושלם‪ ,‬תהיה מלכות המשיה ״גרורה״‬
‫‪69‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫של המלכות הרביעית )שמרמזת‪ ,‬כידוע‪ ,‬על התרבות ה׳׳מעובית״‬
‫שהיא יורשתה הרוחנית של הממלכה הרומית(‪.‬‬
‫מה טיבה של מלכות ראשונית זו ? המהר״ל ממשיך )שם(‪:‬‬
‫מלכות המשיח ש ת ת ח ד ש ‪ . . .‬היא יוצאת מן המלכות הראשונה שלפני‬
‫זה‪ .‬וזה‪ ,‬כי מלכות ישראל הקדושה שיש לה מדריגה אלוקית פנימית‪,‬‬
‫היא צומחת מתוף מלכות בלתי קדושה‪ ,‬שכך ראוי למלכות שיש לה‬
‫מעלה אלוקית‪ ,‬מעלה פנימית‪.‬‬
‫ועוד שם‪:‬‬
‫וכן תמצא שהפרי‪ ,‬כאשר הוא בלתי נשלם‪ ,‬הוא בתוך הקליפה‪ ,‬עד‬
‫שהפרי גדל ועומד על שלימותו‪ ,‬ואז‪ ,‬כאשר הפרי גדול‪ ,‬נפסדה הקליפה‬
‫מכח גידול הפרי‪ ,‬שכל דבר שיש לו מדריגה פנימית הוא יוצא מתוך‬
‫דבר שהוא חיצון לו‪.‬‬
‫ובספר נצח ישראל )כח( הוא מוסיף‪:‬‬
‫כך ישראל‪ ,‬מלכות שלהם הוא מתעלה ומתגדל מתוך מלכות האומות‪.‬‬
‫והיינו‪ ,‬שצכח מציאות מלכות האומות‪ ,‬וממדרגתם‪ ,‬מתעלה אל מדריגה‬
‫יותר עליונה‪ .‬וכאשר מלכות ישראל כשלימות‪ ,‬אז יסולק מלכות‬
‫האומות‪ ,‬כמו שמסולק הקליפה ונופל כאשר הפרי על שלימותו‪.‬‬
‫למה מלכות חמשיח יכולה לצמוח רק מאפיסותה והעדרה של המלכות הרביעית ך‬
‫ולמה מלכות המשיה הקדושה יכולה לצמות רק מתור מלכות קודמת שהיא הפכה ?‬
‫דבר זה עמוק מאד ואי־אפשר לבארו די צורכו במסגרת הנוכחית‪ .‬אבל יעויין‬
‫במש״כ אדמו״ר הרב א‪ .‬א‪ .‬דםלר זצ״ל במאמר ״מתוך אפלה אורה״ )מכתב מאליהו‬
‫הלק א עמ׳ ‪ .(157‬שם מבואר שהטוב המעולה ביותר והמדרגה הקדושה ביותר‬
‫יכולים להתפתח רק כתוצאה מתגובה נגדית חזקה מאד‪ ,‬כעין ״מרידה״‪ ,‬נגד הרע‪.‬‬
‫משה רבנו ע״ה הגיע למדרגתו הנשגבה והיה יכול להיות כלי ביד ה׳ להבים את‬
‫תוקפה של מצרים‪ ,‬רק משום שהוא גדל בארמונו של פרעה והכיר מקרוב את טומאת‬
‫מצרים ולמד למאום בה בכל נפשו‪ .‬וכן המשיה ימרוד — וימריד את ישראל‬
‫^האנושות — נגד הטומאה והחומרנות של המלכות הרביעית‪ ,‬היינו של העולם‬
‫המודרני‪ .‬ועל כן בשלכ הראשוני הוא צריך ״לישב עמהם במדינה״‪.‬‬
‫־ מדברי מהר״ל העמוקים והנפלאים אנו יכולים ללמוד שהפונקציה של‪-‬המדינה—‬
‫״המלכות הבלתי •קדושה״‪ ,‬שהיא ״מכח מציאות מלכות האומות וממדרגתם״ —‬
‫היא להכין את מלכות ישראל שתצמח מתוך מלכות בלתי קדושה‪ ,‬לאפשר לנו‬
‫להכיר מקרוב את אפסות המטרות החומרניות של מדינה בלי קדושה ובלי פנימיות‪,‬‬
‫עד שלבסוף תתפרץ הנקודה הפנימית והקליפה תפול והפנים יתגלה במלא זהרו!‬
‫הלואי ונזכה ל כ ך !‬

‫‪70‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכתבים למערכת‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על שיתו^ הפעולה בין הרב במברגר והרב הירש‬

‫בעוד שאין לי דעה ולא כל שכן ידע בעניני מקוואות‪ ,‬יורשה לי להעיר על דברי‬
‫הסיכום ]המעין‪ ,‬תשרי תשמ״ט‪ ,‬עמ׳ ‪.[52—85‬‬
‫א‪ .‬הרב כווירצבורג סבר שאין לעסוק בברורי הלכה אגב פרשנות המקרא‪.‬‬
‫וכך הוא כ ת ב ‪ :‬״כלל מוגה אצלי לעיין כל דבר בס״ד במקומו בש״ס ולשוט אח״כ‬
‫בכל הנהרות נהלי דבש יתר רבותנו‪ ,‬טרם נפרסם בדפוס״‪ .‬עיין ״עבודת הלוים״‪,‬‬
‫הקדמה ג׳ עמי ו׳ כלל די‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמעט ולא היו יהסים בין שני הרבנים‪ .‬המכתבים שהחליפו ביגיהם ובעניגים‬
‫דוליים‪ ,‬נער יספרם‪ .‬עיין ״מדריך לכתבי יד ודברי דפוס מעזבונו של הרב ש‪ .‬ר‪.‬‬
‫הירש׳׳ — אוסף זנגר ושם דרך אגב מכתב תודה קצר עבור התומש ויקרא מיום‬
‫כ״א ט ב ת תרל״ג שנתקבל בווירצבורג‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא היה שום שתוף פעולה בעניגי ארץ ישראל מהטעם הפשוט שהרב‬
‫ש‪ .‬ר‪ .‬הירש לא שתף עצמו זולת יוצא טהכלל אהד והוא חתימתו על כרוז בדבר‬
‫הקמת בי״ה יהודי בירושלים‪ .‬עיין הכתבים הציוניים של הרב קאלישר וכן בספרו‬
‫הפצויין של פרו׳ אליאב ״אהבת ציון ואנשי הו״ד״‪.‬‬
‫לבסוף עוד הערה של בר בי רב‪ ,‬אבי ז״ל וכן רבים וטובים מצאצאי הרב‬
‫מוירצבורג תכננו מסעותיהם על פני גרמניה כך שמעולם לא לנו בפרנקפורט ענ״מ‬
‫ובכך מגעו מאתרים כל אפשרות לזהותם עם אחד משגי הקהילות הקדושות ע״י‬
‫הפילה בציבור בקהלם‪ .‬דרך זו טובה גם כהיום הזה אף שהפורום של אז עבר זמנו‬
‫ובטל‪.‬‬
‫י•‬
‫נ פ ת ל י הל וי‬
‫מצאצאי הרב מווירצבורג זי״ע‬

‫תשובה‬
‫במכתב הנ״ל מתייהס מר נפתלי הלוי כמעט רק להערה האהרוגה במאמרי‪.‬‬
‫בהערה זו העזתי לכתוב שלפני המחלוקת בענין היוב היציאה מהקהלה הכללית‬
‫בפרגקפורט היה שיתוף פעולה בתחומים אחדים בין הרב במברגר והרב הירש‪ .‬על‬
‫הדוגמאות שהבאתי אפשר להוסיף‪ — ,‬כגון פרסום הוזר מהרב במברגר גגד ספר‬
‫זבהי צדק‪ ,‬הלכות שחיטח מאת ר׳ יצחק בער‪ ,‬בירתון ״ישורון״ בעריכתו של הרב‬
‫הירש‪ .‬אמנם הרב הירש נתן הסכמה לספר אחר של ר׳ יצהק בער‪ ,‬אבל זה לא מנע‬
‫פרסום בקורת הריפה של הרב במברגר נגד ספרו של ר׳ יצהק בער ב״ישורון״‬
‫‪71‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫)תרי״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ .(588—590‬פרסום הבקורת הכוללת בקשה לא להשתמש בספר הנ״ל‬
‫מראה על דאגה משותפת בין שני הרבנים למען סדרי הכשרות‪ .‬הבאתי בהערה‬
‫הנ״ל שהרב במברגר ביקש מהרב הירש הסכמה לספר ״אמירה לבית יעקב״‪ .‬גם‬
‫זה מראה על שיתוף פעולה‪ .‬ציינתי בהערה הנ״ל שבנו של הרב במברגר‪ ,‬הרב יצהק‬
‫זעקל במברגר ישב בבית דינו של הרב הירש בס״פ‪ .‬הבאתי גם מראי מקומות‬
‫לתליפת מכתבים בעניני הלכה בשו״ת יד הלוי‪ .‬לא כתבתי שהיה שיתוף פעולה‬
‫פורה ויום־יומי‪ ,‬אבל השבתי לגמן להזכיר עובדה פשוטה‪ .‬אגב‪ ,‬ההערה הראשונה‬
‫של מר נפתלי הלוי איננה מובנת כלל‪ .‬בתשובתו של הרב הירש מודגש פעמיים־‬
‫שלוש שבפירושו אינו מתעסק בקביעת הלכה אלא בפירוש הפסוק ע״פ פירושי חז״ל‪.‬‬
‫מר נפתלי הלוי יוצא עם טענה נוספת‪ ,‬שלא היה כל שתוף פעולה בעניני ארץ‬
‫ישראל מהטעם הפשוט שהרב הירש לא שתף עצמו זולת יוצא מהכלל אהד והוא‬
‫התימתו על כרוז בדבר הקמת בי״ה בירושלים‪ .‬כתנא דמםייע נזכר ספרו של פדופ׳‬
‫אליאב ״אהבת ציון ואנשי הו״ד״‪ .‬אני מכיר את הספר הזה וקראתי בו‪ ,‬אפילו מ ה‬
‫שמובא שם בעמ׳ ‪ ,290‬עמ׳ ‪ ,298‬עמ׳ ‪ 300‬ועוד‪ .‬שם מובא במפורש שבענין הקמת‬
‫בי״ח בירושלים היה שיתוף פעולה בין הרב במברגר והרב הירש ותמיכתו של‬
‫הרב הירש לא הצטמצמה בהתימה על כרוז‪ .‬בספרו של פרום׳ אליאב מובא שבתיתכו‬
‫של הרב במברגר נתקבלו השליהים מא״י בענין בי״ה אצל הרב הירש‪ .‬שם מובא‬
‫שהרב הירש היה אחד ממקומות איסוף של תרומות עבור בי״ה בירושלים‪ .‬שם‬
‫מובא שהרב במברגר והרב הירש הפסיקו את העברת הכספים‪ ,‬אחרי שנודע על‬
‫שימוש בלתי נכון של הכספים‪ .‬שם מובא שבהיוודע אי־סדרים נוספים‪ ,‬פרש הרב‬
‫הירש מהוועד ולמרות הפצרות של הרב כמברגר‪ ,‬לא חזר הרב הירש מפרישתו‪.‬‬
‫שם מוזכרת גם הליפת מכתבים בין הרב במברגר ור״ע להרן‪ ,‬הרב הירש והרב להמן‬
‫בענין הקמת בי״ה בירושלים‪ .‬אני מודה שאינני הסטוריון‪ ,‬אבל אני מעיד לומר‬
‫שהעובדות הנ״ל מראות על כיוון שונה מטענתו של מר נפתלי הלוי‪.‬‬
‫ועוד עובדה‪ .‬באולם הכניסה של בית ההולים שערי צדק בירושלים עמד עשרות‬
‫שנים לוה בגובה של כשלושה מטר לכבודו של הרב שמשון ב״ר רפאל הירש‬
‫על חלקו כהקמת‪ .‬בית החוליה‪ .‬לוה זה עמד שם עד כלפני שלושים שנה‪ .‬אני מעיז‬
‫לומר שלוח מכובד כזה לא נותנים עבור התימה על כרוז בלבד‪.‬‬
‫ידוע שנכרים ונינים רבים של הרב מווירצבורג חיו חברים נאמנים בקהלת‬
‫עדת ישורון‪ ,‬מיסודו של הרב הירש בפ״פ‪ ,‬כמו כן ידוע שרבים מצאצאי הרב במברגר‬
‫צדדו בקהלות עצמאיות‪ ,‬ללא קשר ארגוני עם הריפורמים‪ .‬ויש מי שכתב אפילו‬
‫יותר מזה על צאצאי הרב מווירצבורג‪ :‬״רובם תמכו בדרכו של הרב הירש״‪ .‬כ ך‬
‫מובא בספר משפהת במברגר‪ ,‬מהדורה שניה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל״ט‪ ,‬עמ׳ יג‪ .‬אגב‪ ,‬ב מ כ ת ב ו‬
‫הנ״ל מאשר מ ר נפתלי הלוי ש״רבים וטובים מצאצאי הרב מווירצבורג״ ש ב ק ר ד‬
‫לפעמים בס״פ לא רצו להתפלל‪ ,‬אפלו פעם אתת‪ ,‬בבית הכנסת הדתי של ה ק ה י ל ה‬
‫הכללית שכללה גם בתי תפילה רפורמיים‪ .‬גם זה מראה על הסכמה עם דרכו ש ל‬
‫הרב הירש‪.‬‬
‫יונה‬
‫‪72‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫עמנואל‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורר האחראי‪ :‬יונה עמנואל‪ ,‬רה׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫דפוס צור‪-‬אות‪ ,‬ירושלים‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)