חוברת ב

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ 0‬נ ו ־ * מ ו צ א ד*** ‪ +11‬כנד י ד י י‬
‫י צ ו ‪ * -‬עדן ! נ ר י י י ^ ד‬
‫ו נ י זד ר־^ • ^ ת א ל‬
‫ו **‪ *7‬י‬
‫‪1‬‬

‫‪1 1 3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫ב תך ב ן‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫§‪001:8.01‬י‪1€¥1‬כ‪\¥¥.1161‬‬
‫ע״י חיים תשס״ט‬

‫תפקידי הרב ‪ /‬הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל‬
‫םמפוזיון ע ל דמותו ש ל ר ב ‪ /‬בהשתתפות רבנים‪ ,‬אנשי מדע‪,‬‬
‫מורים ואנשי צבור‬

‫‪3‬‬

‫בענין מ צ ו ת ישוב ארץ ישראל ‪ /‬ה ר ב קלמן כהנא‬

‫‪27‬‬

‫האם השלו המבוית עוף טהור ו ‪ /‬ד ״ ר י‪ .‬מ‪ .‬לוינגר‬

‫‪33‬‬

‫זמן הדלקת נ ר הנובה בערב ש ב ת ‪ /‬ה ר ב ה‪ .‬ז‪ .‬גרוסברג‬

‫‪36‬‬

‫ה ע ר ה ב״נתן ס א ה ונטל סאה״ ‪ /‬פרופ׳ ד ״ ר ש‪ .‬ברויאר‬

‫‪41‬‬

‫ע ל ספרים ועל סופריהם‬
‫תוספות חכמי אנגליה ‪ /‬יונה עמנואל‬

‫‪43‬‬

‫הערה בענין ביטול הסנהדרין ‪ /‬ד ״ ר מרדכי ברויאר‬

‫בם״ד ירושלים ת ״ ו ט ב ת תשלי׳א‬

‫•‬

‫מנוי ש נ ת י ‪ :‬כישראל —‪ .6‬ל׳׳י‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כ ר ד י א גליזץ כ‬

‫‪54‬‬

‫•‬

‫ה מ ח י ר —‪ 2.‬ל ״ י‬

‫כ ח ת לארץ —‪$ 3.‬‬

‫כ ת ו ב ת ה מ ע ר כ ת ‪ :‬רה׳ צפניה ‪ ,26‬טל׳ ‪88883‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל‬

‫תפקיד< הרב ב<שראל‬
‫בע״ה‪ .‬שלום לכבוד ידידי הרב נ״י מהו״ר מ ש ה ליב ענגעל נ ״ י !‬
‫הנה טרדות מטרדות שונות מנעוני עד היום הזה להשיב על דבריך הנעימים‬
‫ולהגיד לד אשר מאוד שמחתני לראות כי היה ה׳ הטוב אתך לגמור לגזור עליך‬
‫כנפשך‪ ,‬ולהכין לך מושב בקרב אהיך בדרך שלום ו א מ ת ‪ :‬כן יהי׳ ה׳ אלוקינו עמנו‬
‫להכין כםאך ולסעדך בימין צדקו להדריכך בדרך מישור‪ ,‬כן כל ימיך לטוב לך ולכל‬
‫הנלוים עמך ושומרי משמרתך לנצח‪.‬‬
‫ועתח שאלתני ידידי נ״י לחיות לך לעזרה מרחוק ב מ ע ט תבונתי וליעץ עליך‬
‫עיני הכהה‪ ,‬א ת הדרך אשר תלך ואת המעשה אשר ת ע ש ה בקרב עדתך למען תנחלם‬
‫על מ י מנוחות הקושט והאמת ותצילם מתחלואי הזמן אשר מ ז ה ומזה יארבו היום‬
‫על נתיבות דרכינו‪ — .‬הנה דבר גדול שאלתני בני‪ ,‬אשריך כי נגעה הדאגד‪ .‬חזאת אל‬
‫לבך‪ ,‬ומי יתנני חכם ובבון ואדע להורות בני דורינו איזה דרך ישכון אור ואיזה‬
‫נתיבח אל — מות‪ ,‬אכן את אשר אתי בקט שכלי ובמיעוט בינחי לא אכחד מ מ ך‬
‫אולי תמצא ברכה בו‪.‬‬
‫סוד ה׳ לישרים החפצים בכל לב ונפש לעשות רצונו‪ ,‬אשר כל חכמתם היא לחתרחק‬
‫מכל ערמה‪ ,‬אשר לבם ומחשבותם רצויים בעיני אלוקים ואדם‪ ,‬עיניהם לנוכח יביטו‪,‬‬
‫לא יסתכלו ימין ושמאל א ת אשר ראובן ושמעון יגידו למו‪ ,‬אם בעיני ראובן ימעטו‬
‫ובעיני שמעון ירבו עשות‪ ,‬כי אם א ת פי׳ ח׳ ישאלו‪ ,‬ד ע ת דרכיו יחפוצו‪ ,‬הוא יכון‬
‫מצעדיהם‪ ,‬ותורתו בלבם‪ ,‬ואם הם רצויים בעיניו מי ירשיעם ? ואם בעיניו לא יצדקו‪,‬‬
‫תפארת בני אדם הבל למו‪ .‬על כן ראש ותכלית כל חפציך יהי׳ בכל עת לכוון‬
‫מחשבותיך‪ ,‬דבריך ומעשיר עם רצון בוראך‪ ,‬ולהורות בכל תנועותיך א ת בני עמך‬
‫א ת הדרך אשר ילכו ב ו ; כאשר מ ב י ט האדם במראח מצחצח‪ ,‬נחשת קלל‪ ,‬כן יסתכלו‬
‫אנשי עדתך בך לדעת א ת אשר יבחרו זאת אשר יחדלו‪ ,‬ואם כן אין טוב לך כי אם‬
‫להגות בתורת ה׳ יומם ולילה להרבות יום יום מאור עיניך וטוהר לבך מ ב א ר‬
‫תורתו‪ ,‬ותוסיף יום יום חכמה ודעת מ ה יעשה ישראל‪ ,‬למען חצלח להיות מורה ד ת‬
‫אלקים באמת‪ ,‬ותורת ה׳ המסורה לנו בכתב ובע״פ וחכמת דברי חכמים ז״ל וטוחר‬
‫מדותיר״ם הוא יהי׳ לך עמוד ברזל וחומת נחשת‪ ,‬הוא הסלע אשר עליו יעמדו רגליך‪,‬‬
‫הם המשען והמשענה בידיך לכונן אשוריך‪ ,‬דבוריך ומעשיך במעגלי ה א מ ת והצדק‪,‬‬
‫ולא המדרש עיקר אלא המעשה‪ ,‬וגדול הלימוד שמביא לידי מעשה‪ ,‬וגדול מ ן ה מ ע ש ה‬
‫העושה והמעשה‪ ,‬הזוכה והמזכה א ת הרבים לשמור ולעשות את כל דברי תורתנו‪.‬‬
‫עוד שים לבך ודעתך לכל עניני עדתך‪ ,‬היד! אח ורע ואוהב להם בכל עניניהם‪,‬‬
‫וכל אשר תמצא בכוחך להרבות שלותם ושלומם עם אלקים ואדם עשה‪ ,‬ואל תאמר‬
‫אדם גדול אני‪ ,‬זיעת אפך בעבודת צבורך היא תפארתך והיא תהלתך‪ .‬וחתחזק‬
‫להיות שונא בצע בכל מ א מ צ י כוחך להשוות קטון וגדול ולעסוק בצרכי צבורך‬
‫לשם שמים ב א מ ת — והיית נעים למעלה ונחמד למטה וינהרו אליך לבב כל אנשי‬
‫עדתך‪ ,‬וחם סרים ל מ ש מ ע ת דבריך בלב טוב ובנפש חפצה — כי ידעו נאמנה אשר‬
‫רק שלומם וטובתם לנגד עיניך בכל דבריך ומעשיך‪ .‬ואם שבר בת ציון תעלה על‬
‫‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לבך‪ ,‬וראית כי א ח ת היא מחלתינו ובאחת תעלה ארוכתינו‪ ,‬היא עזיבתנו תורת‬
‫חכז׳׳ל חצווחת ועומדת מימי ק ד ם ‪ :‬יפת תלמוד תורת עם דרך ארץ ואם אין תורת‬
‫אין דרך ארץ‪ ,‬ואם אין דרך ארץ אין תורה‪ ,‬ומאז מאסנו לשמוע דברי חכז״ל האלה‬
‫ב א מ ת דרך ארץ שלנו חסר יראת ה׳‪ ,‬ואנשי תורד‪ .‬יכשלו רגליהם במעגלי דרך‬
‫הארץ‪ ,‬והנה רק יגיעת שניהם מ ש כ ח ת עון ויבור רוח הטומאה מבינינו‪ ,‬ופרידתם‬
‫חשכיחה שניהם הדרך ארץ והתורה מ ב נ י דורנו‪ ,‬ע ״ כ תהי נא המכשלה הזאת לנגד‬
‫עיניך‪ ,‬והיית א ת ה לאות ולמופת בקרב ע ד ת ך אשר שניהם כ א ח ד טובים ויכון חאיש‬
‫הישראלי לשאת כתר התורה והדרך ארץ יחדיו ע ל ראשו‪ ,‬ואנשי השמאל ילמדו‬
‫מ מ ך ליקר התורה‪ ,‬ואנשי הימין ילמדו ממך ליקר דרך ארץ והיית רופא נאמן‬
‫לתחלואי בני עמך‪ ,‬ותשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם וחפץ ה׳ בידך‬
‫יצליח‪.‬‬
‫ודאגת יומם ולילה ללימודי חתינוקוח חבנים וחבנות חקטנים בקרב עדתך‪ ,‬ולא‬
‫ת ת ן שינה לעיניך‪ ,‬ולא לעפעפיך תנומה ע ד אשר ת מ צ א מקום לילדי ע ד ת ך‬
‫להרביצם עלי מבועי נחלי התורה והתושיה‪ ,‬למשוך לבם לתורה ולדרך צמותו‬
‫ולחדריכם באורח מישור‪ ,‬אשר במעגלותיו ימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם‪,‬‬
‫זח עיקר ותכלית כל חפציך‪ ,‬חלא רק מ פ י עוללינו ויונקינו נוסד עוז ותקוה‬
‫לאחריתנו‪ .‬ואל יהי׳ קטן בעיניך ללמוד בעצמך ובכבודך את הבנים ואת הבנות‪,‬‬
‫הדרך אשר ילכו בה והמצות אשר יעשון‪ ,‬ואל ת ט ה אוזן למלחשים באזניך לאמור‬
‫״אין כבוד לרב ללמוד צעירי ימים תורה״‪ ,‬הלא במקום שיש חילול ה׳ אין חולקין‬
‫כבוד לרב‪ ,‬כ״ש במקום שהגיע ע ת לעשות לד׳ לנטוע כבוד המקום בנפש הצעירים‬
‫ולחנכם ע ״ פ דרכם אשר לא יעזבו עוד כי יגדלו — ואיה איפה דרך אחרת ל מ ל ט‬
‫אחריתנו מ ש ח ת אם לא נחזק ידי בנים יולדו לקנות לבביהם הרכים לד׳ טרם יחבלו‬
‫בהבלי השוא והשקר המשוטטים ע ל כנפי רוח הזמן‪ ,‬ואם במצוד• הגדולה ה ז א ת‬
‫תחזיק ב ש ת י ידיך‪ ,‬ואליה תקדיש כל רעיונותיך ומעשיך‪ ,‬ודבוריך כל מעשיך לשם‬
‫שמים‪ ,‬סוף כבודך לבוא ותיקר מ א ו ד בעיני אנשי עדתך ויכבדוך כאב ילדיחם‪,‬‬
‫וכמזבח נפשם לחיי עוה״ב ובמציל מחמדיהם מ ש ח ת בלי‪.‬‬
‫והנה ידעת בני ידעת‪ ,‬גדולה וקשה היום ע ב ו ד ת מ ש מ ר ת הרב האמיתי בדורנו‬
‫היתום הזה‪ .‬ולולי ה׳ יהי׳ בעזרנו אין תקוה לאחריתנו‪ .‬אכן גם את זה ידעת — הא־ ל‬
‫הטוב לא ימנע חטוב מכל משחרי הטוב באמת‪ ,‬ידים רפות יחזק‪ ,‬עיני העודים יפקח‪,‬‬
‫ברכים כושלות יאמץ ואף השם נמצא לנו בכל עת‪ ,‬כי נדרשהו באמת ובתמים‪ ,‬ע ״ כ‬
‫חזק ואמץ‪ ,‬ההרים חגדולים ימושו למישור לפני חבא ברוח ה׳ לא בהיל ולא ב כ ח‬
‫לא בערמח ולא בתחבולה‪ ,‬כי אם ביראת ה׳ וברוח תורתו מגינו‪ .‬ע ת ה צלח ורכב‬
‫ויהי׳ ה׳ עמך ועם כל תומכי ידיך‪.‬‬
‫כאות נפשך‪ ,‬ונפש מכבדך ד ״ ש כל הימים‪.‬‬
‫שמשון בן לא״א כמו״ה רפאל הירש פ ״ פ‬
‫]ניקלסבורג[‬
‫׳‬

‫‪2‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דמותו של רב ב<שראל‬
‫סמפוזיון‬
‫על‬

‫ה נ ו ש א ‪ :‬ד מ ו ת ו של רב ב י ש ר א ל‬

‫שנעיד ע״י מערכת ״המעין״‪ ,‬ביום י״ט תשרי‪ ,‬ד׳ דרזוה״מ סוכות תשל״א‬
‫ב״אהל בנימין״‪ ,‬ירושלים ת״ו‬

‫המשתתפים‪:‬‬
‫הרב נתן אורטנר‪ ,‬תל־אביב‬
‫מ ר מ ש ה ארנד‪ ,‬ירושלים‬
‫מר משה בר־אשר‪ ,‬ירושלים‬
‫דייר מרדכי ברויאר‪ ,‬ירושלים‬
‫מר ידידיה כהן‪ ,‬קבוץ סעד‬
‫הרב שמעון אשר כהן‪ ,‬ירושלים‬
‫הרב ישראל מאיר לאו‪ ,‬תל־אביב‬
‫הרב משה מונק‪ ,‬פ ת ח ־ ת ק ו ה‬
‫מ ר יונה עמנואל‪ ,‬ירושלים‬
‫מ ר שמואל עמנואל‪ ,‬קבוץ שעלבים‬
‫פרופסור י ח ז ק א ל קוטשר‪ ,‬ירושלים‬
‫הרב רפאל קצנלנבויגן‪ ,‬ירושלים‬
‫מ ר שלום שכנא רותם‪ ,‬ירושלים‬
‫הרב מאיר שלזינגר‪ ,‬קבוץ שעלבים‬
‫ה מ נ ח ה ‪ :‬ד י ר מרדכי ברויאר‬

‫‪3-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫התלמידים מוסיפין ח כ מ ת ה ר ב ומרחיבין לבו‪ .‬אמרו ח כ מ י ם‬

‫ה‬

‫י‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ח‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ת‬

‫י‬

‫מיכיתי‬

‫ויותר מחבירי ומתלמידי יותר מכולם‪ .‬וכשם שעץ ק ט ן מדליק א ת הגדול כך תלמיד לןטן‬
‫מחדד הרב עד שיוציא ממנו בשאלותיו חכמה מפוארת‪.‬‬
‫רמב״ם‪ :‬הלכות תלמוד תורה פרק ה ה ל כ ה י‬

‫‪4‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ג‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מר יונה עמנואל‬
‫רבים מדברים וכותבים היום ע ל דמותו של הרב‪ .‬לא כל מ ה שכותבים נכון‪,‬‬
‫ואולי לא כל מ ה שנכון — כותבים‪ .‬אנחנו רוצים פה לעשות נסיון בחוג שלנו‪ ,‬חוגו‬
‫של ״המעין״‪ ,‬לתרום מ ש ה ו לבירור הנושא הזה‪ .‬כולנו יודעים שמקומו של הרב‪,‬‬
‫הרבנות‪ ,‬דמותו של הרב — אינם היום ברמה הדרושה‪ ,‬ואולי נצליח יחד להגיע לאיזה‬
‫סיכום חיובי‪.‬‬
‫בענין זה של דמות הרב יש לדון בשלשה ד ב ר י ם ‪ :‬הסיבות שגרמו לכך שהגענו‬
‫לאן שהגענו‪ ,‬המצב והתיקון‪ .‬הייתי מציע לא להאריך בדיבורים על המצב‪ .‬כולנו‬
‫יודעים אותו‪ ,‬אחד רואה אותו פחות שחור ואחד יותר‪ .‬העיקר לפי ד ע ת י הוא לדון‬
‫בסיבות למצב שהגענו אליו ובאפשרויות הקיימות לתיקונו‪ .‬אין לי הרבה אשליות‬
‫שאנחנו פה בחוג שלנו נוכל לתקן עולם ומלואו‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬אם חוג ״המעין״‬
‫יגיע לאיזה סיכום מסוים ואנחנו נפרסם זאת ב״המעין״‪ ,‬יש לקוות שיהיה לזח הד‪.‬‬
‫ד״ר מרדכי ברויאר‬
‫אומר משהו על פרשת לידתו של הסימפוזיון הזה‪ .‬המערכת דנה במכתב של‬
‫אחד הקוראים הוותיקים שפורסם בגליון חאחרון של ״המעין״‪ .‬הוא מביע תמיהה על‬
‫כך ש ״ ח מ ע י ך מ מ ע ט בזמן חאחרון להביא דברי חתיחסות אל חווי ימינו מנקודת‬
‫מבטו של חוג ״המעין״‪ .‬זה לא ת מ י ד היה כך‪ .‬היו זמנים ש ״ ה מ ע י ך כלל מדור‪ ,‬אפילו‬
‫מדורים‪ ,‬שתפקידם היה להביא דברי הגובה על ענינים אקטואליים‪ .‬בדמה לי שמיעוט‬
‫הכתיבה חאקטואלית ב״המעין״ בזמן חאחרון נובע מתוך זהירות‪ ,‬אולי זהירות‬
‫יתירה‪ ,‬ש ל העוסקים בדבר‪ ,‬שלא להכנס לדברים השנויים במחלוקת המפלגות‬
‫והאישים‪ .‬וכיון ש נ י ת נ ה רשות להיזהר‪ ,‬שוב אינו מבחין בין מה שטוב להיזהר מ מ נ ו‬
‫ובין מ ה שמצוה לומר מתוך הנחה שהוא גם יישמע‪ .‬אנחנו חושבים שאותו קורא‬
‫צדק ב מ ג מ ת ביקורתו על מ ע ר כ ת ״המעין״‪ .‬עלינו לשוב לנסות ולהגיב ולהדריך‬
‫דעת־קהל‪ ,‬כפי שעושה זאת כל בטאון הסבור שיש לו מ ה לומר‪ .‬וכך עלה הרעיון‬
‫בדבר הסימפוזיון הזה‪ ,‬ואנו מקוים שיהיה לו המ׳שך‪.‬‬
‫אומר גם משהו ע ל הנושא‪ .‬הוא עלח ת ח ת הרושם של מודעה מסוימת‪ ,‬שהופיעה‬
‫בעתון־ערב שאינו ידוע בציבור כעתון דתי‪ ,‬כשהיא חתומה בידי רבנים וראשי‬
‫ישיבות‪ ,‬שהביעו ד ע ת ם על אישיות ד ת י ת מסוימת‪ .‬רבים מ א נ ש י חוגנו התרשמו קשות‬
‫ממודעה זו‪ ,‬וסבורני שאין במה כ ״ ה מ ע י ך המחזיקה עצמה במה רצינית‪ ,‬זהירה‬
‫ובעיקר שוחרת אמת‪ ,‬יכולה להרשות לעצמה לפסוח בשתיקה על מאורעות כגון אלח‪.‬‬
‫מבחינת חנושא שלנו חייתי מגדיר א ת ״חוג המעין״ כקבוצת אגשים אשר‬
‫במושג ״שלטון התורה״ השגור בפיהם נותנים מקום אינטגראלי לחכמי התורה‪.‬‬
‫סבורני שאין אנחנו מוכנים לדון במושג ״שלטון התורה״ כבדבר הנטול כל חתחייבות‬
‫אישית‪ ,‬הווה אומר התחייבות כלפי אישים‪ .‬מ צ ד ש נ י — הנכונות והרגשת החובה‬
‫לביקורת‪ .‬הדי לך חוג אנשים ש א מ ו נ ת חכמים מהייבת אותם כ ב ק ד מ ת דנא‪ ,‬אלא‬
‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שאין הוא מוכן לקבל א ת הסיסמה ״אמונת־חכמים״ כתירוץ‪ ,‬כיסוי וגינוי סתמי‬
‫וטוטאלי לכל פגם ולכל תמיהה ולכל עיוות הנראים לו בהיי התורה הציבוריים‬
‫בארץ‪ .‬מכל מקום שלטון התורה מותנה בקיומם ובהנהגתם של חכמי התורה‪ .‬לפיכך‬
‫הדילמה שלנו קשה יותר מאשר הדילמה של אחרים‪ ,‬אשר אמנם שותפים לנו בהעלאת‬
‫המטרה והאמת האמונתית של שלטון התורה‪ ,‬אבל מםוייגים לגבי התוכן הממשי של‬
‫״והכמיה״‪ ,‬״ורבניה״‪.‬‬
‫פרופ׳ י ח ז ק א ל ק ו ט ש ר‬
‫אפתח בשבח א כ ס נ י ה ‪ :‬אני מוצא שדבר גדול הוא‪ ,‬כי החוג הצנוע הזה ש ל‬
‫״המעין״ קיבל על עצמו ת פ ק י ד שהוא היום מ ן התפקידים המרכזיים‪ ,‬כלומר לברר‬
‫את הבעיה העומדת ע ל הפרק‪ .‬אני מ ר ש ה לעצמי לקרוא כאן שני משפטים המעידי‬
‫כי עורכי ״המעיד׳ אינם חסרים אומץ לב‪ ,‬ולא ראיתי דברים מעין אלה בשום מקוש‬
‫א ח ר ‪ :‬״ישנם מוסדות ומפלגות דתיים ש ב ה ם שולטים בעלי מרפקים ולעת הצורך‬
‫הם מצליחים להשיג גיבוי רבני הדרוש להם כדי להתגבר ע ל מתנגדיהם בפנים ובחוץ״‬
‫)״המעין״ תשרי תשל״א‪ ,‬כרך יא‪ ,‬גליון א(‪ .‬אותו סעיף בעמוד ‪ 54‬מסתיים ב מ ש פ ‪.‬‬
‫״והוא רחום יכפר עון ראשי העדר״״‪ .‬עלי לברך א ת העורך על הניסוח הזה‪ .‬זה ד י‬
‫דבר בעתו‪.‬‬
‫לפני שנציע הצעות אשר לתיקון המצב צריך לדון בסיבות‪ .‬אנהנו י ו‬
‫שיש הרבה אישים נערצים אין קץ בקרב הרבנים‪ ,‬שבכל זאת אחד מהם היה א נ ו ס‬
‫להודות בשיחה אתי‪ ,‬שבענין הנדון באותה מודעה ושבקשר אליו חשתי ח ו ‪3‬‬
‫ליזום פעולה ציבורית‪ ,‬אין רב שיכולתי לשאול אותו ד ע ת תורה! — כיצד ק ר ן !‬
‫‪,‬‬
‫הדבר י מ ה האווירה שגרמה ל כ ך ?‬
‫לצערי מכיר אני מ ע ט מ א ד א ת טיב הרבנות והרבנים בגולה שהושמדה‪ .‬ד‬
‫עדיין צעיר מדי כדי לדעת בדיוק מ ה מ ע מ ד ו של הרב‪ .‬אבל זוכר אני את מורי ו ר‬
‫הרב שמואל דוד אונגר זצ״ל‪ .‬אין לי ספק שהיתה לו שליטה גמורה בקהילתו‪ ,‬ב י ש י‬
‫למלחמד‬
‫ל ל‬
‫יייי׳‬
‫י•‬
‫ובסלובקיה כולה‪ .‬איש לא היה מעז להמרות‬
‫נגד כל אדם‪ ,‬בודאי נגד כל אדם בקרב היהדות האורתודוקסית‪ .‬למדתי ב פ ר נ ק פ ו ר ט‬
‫שבגרמניה‪ ,‬וגם שם לא היה לי הרושם שהרב ברויאר ז״ל היה פוהד ממישלזן‬
‫י הופמן‬
‫שהיתר‪ ,‬אווירה שגרמה לו שישמור את לשונו‪ .‬והוא הדיז ל‬
‫יייע א פ ש‬
‫י•‬
‫ז״ל‪ .‬הייתי באמריקה‪ .‬לצערי השיטה הנהוגה שם מ ן הגרועוח‬
‫לפטר רב אחרי שנה‪ .‬על כן רב צריך להיות בעל אומץ לב יוצא מגדר ה ר ג י ל‬
‫להתנגד אפילו לפרזידנט שלו‪ .‬א ת הקהילה ברוב המקרים מנהל הפרזידנט‪,‬‬
‫שותק‪ .‬הדברים אמורים לא רק לגבי הרבנים הקונסרבטיביים‪ ,‬אלא גם ז ז ד ב ג י ם‬
‫כז את‬
‫י‬
‫י‬
‫האורתודוקסים‪ .‬שם אין לי טענות ע ל היבגים•‬
‫ייזיע מה‬
‫׳‬
‫קיומו‪ ,‬קיום מ ש פ י ׳‬
‫ש נכון'‬
‫ל‬
‫היה המצב בליטא׳‬
‫כי בליטא נתקיימה תורה‪ ,‬אמנם תורה מפוארת‪ ,‬אבל בעיקר במשפחות ׳ ר ב נ י ם‬
‫יד סבי‬
‫מסוימות‪ •,‬ובקרב ״כלי ק ו ד ש ״ ? הוא א מ ר ‪ :‬״נכון‪ ,‬הישיבות נתקיימו‬
‫מלחמדת‬
‫עוינת״‪ ,‬כלומר לא היה קשר כבר — הדברים אמורים בתקופה שביז‬
‫מלצד‪ ..‬״ל‬
‫העולם — בין ציבור ב ע ל י הבתים ובין ה ר י •‬
‫ס׳‬

‫ט‬

‫ה‬

‫(‬

‫ד ע י ם‬

‫ה‬

‫> י י ת י‬

‫ב ל‬

‫‪ 3‬ת ו‬

‫ת‬

‫א‬

‫ה ז א‬

‫פ י‬

‫צ א ת‬

‫י כ ו‬

‫א‬

‫ו י ב י‬

‫מ ו ר י‬

‫ש‬

‫ב י ו ת‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ל‬

‫‪7‬‬

‫ם ‪3‬‬

‫ר‬

‫ו‬

‫א י‬

‫ח ת‬

‫א ב‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ל‬

‫א‬

‫ח‬

‫ם‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ע‬

‫י‬

‫ל‬

‫כ‬

‫ל‬

‫י ה י ד י‬

‫ת‬

‫ג‬

‫ו ת ג‬

‫ש‬

‫י ר א‬

‫א‬

‫ע‬

‫מ‬

‫י‬

‫ם‬

‫ל‬

‫ה‬

‫פ‬

‫? י ד ר ו ש‬

‫ש‬

‫כ ל‬

‫מ‬

‫ק‬

‫צ‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ב‬

‫י‬

‫צ‬

‫ל‬

‫ע‬

‫י‬

‫ח‬

‫ו‬

‫י‬

‫א‬

‫מ‬

‫י‬

‫א‬

‫ם‬

‫ד‬

‫כ‬

‫ד‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ר‬

‫כ‬

‫ש י ס‬

‫א י ב נ י‬

‫י‬

‫ג‬

‫ה א‬

‫‪:‬‬

‫ב ת‬

‫כ ה‬

‫ש‬

‫ב נ‬

‫ם‬

‫ח ז ר ח י‬

‫י‬

‫ש‬

‫א‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ת‬

‫ה‬

‫ר‬

‫ת‬

‫י‬

‫ב‬

‫ז‬

‫‪6‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מרחובות‪ .‬הוא א מ ר ‪ :‬״אני לא חייתי מנסח את זה בצורה כל כך חריפה‪ ,‬אבל הייתי‬
‫אומר — סביבה אדישה״‪ .‬הרושם שלי הוא שההישגים בתחום האיכות‪ ,‬בתחום ה ע מ ד ת‬
‫תלמידי חכמים אדירים‪ ,‬לא היו מאוזנים בהישגים בתחום הכמות‪ ,‬כלומר ה ק מ ת‬
‫בעלי בתים‪.‬‬
‫כאן בארץ ישראל יש רקע מיוחד‪ .‬יש כאן פגישה של הישוב הישן עם רבני‬
‫מזרח אירופה‪ ,‬בעיקר תופשי ישיבות מליטא ואולי קצת רבנים מפולניה וקצת רבייפ‪.‬‬
‫עלינו לדעת‪ ,‬כי לא רק היום אלא עוד יותר בתקופות הקדומות הישוב הישן היה‬
‫שרוי בעוני איום ונורא‪ .‬אפילו היום‪ ,‬כשלכאורה אומרים שאין אדם שאין לו מה‬
‫לאכול‪ ,‬גם היום יש אנשים היושבים על התורה ועל העבודה‪ ,‬כביכול‪ ,‬ולמעשה‬
‫מכלים א ת רוב זמנם בריצה להשיג תמיכה להשיא בן או בת‪ .‬האווירה הזאת‪ ,‬הפחד‬
‫מ פ נ י המחר והפחד ללחם לאכול ולבגד ללבוש‪ ,‬שלעתים אינה כבר אלא מעין ירושת‬
‫העבר בלא יסוד של מ מ ש היום‪ ,‬היא הנותנת לדעתי א ת אותותיה גם בטובים‬
‫שברבנים‪ ,‬שאינם מעיזים ואינם יכולים להעיז‪ .‬לי היה קל לפעול נגד אישיות‬
‫מסויימת‪-,‬שכן לא ה ס ת כ נ ת י ; מה היה לי להפסיד ן אבל היו אנשים שהיה להם מ ה‬
‫להפסיד‪ ,‬ואני לא פניתי בפעולתי לשום אדם‪ ,‬שיכול היה לסכן משהו‪ ,‬מפני שלפי‬
‫ד ע ת י דבר זה אסור‪ .‬אם מישהו קופץ ואומר רוצח אני‪ ,‬אחרי שאני מזהיר אותו‪,‬‬
‫— טוב‪ ,‬אבל בעצם יכולים לפעול רק אנשיה בלתי־תלוייפ ששום גורם אינו עשוי‬
‫לקפח את פרנסתם‪ .‬ע ל כן דוקא אלה צריכים לפעול‪ .‬הזקנים צריכים לדבר‪ ,‬לא‬
‫הצעירים — מהם אי אפשר לדרוש דבר כזה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬אני בטוח שפחות או יותר זוהי סיבת כל הסיבות‪ .‬יש אנשים מצוינים‪,‬‬
‫אבל איך אפשר לבקש מהם שיסכנו את קיום ישיבתם‪ ,‬שיסכנו א ת מ ע מ ד קרוביהם‪.‬‬
‫קריאת ביניים‪ :‬״לא תגורו מ פ נ י איש״‪.‬‬
‫פרופ׳ ק ו ט ש ר ‪ :‬זח אתח צריך לקיים לגבי עצמך‪ ,‬א ת ה יכול לומר זאת לחברך‪ ,‬אבל‬
‫אסור לך להתרעם עליו כשאינו מקיים חוב זה‪ ,‬כשם שהוא אינו מקיים איזו מצוה אחרת‬
‫ואתה עדיין לא תפסול אותו או תוציא אותו מן הציבור‪ .‬״לא תגורו מ פ נ י איש״ ~‬
‫קודם תקיים א ת זה לגבי עצמך‪ .‬האם אתה יכול לדרוש מאדם שיסכן א ת פרנסתו‬
‫בגלל ״לא תגורו״ ? אני מעריץ א ת אלה שעושים ויוצאים בגלוי‪ ,‬אבל אינני מתרעם‬
‫על מי שאין לו חכח לקיים א ת הכתוב ״לא תגורו״‪.‬‬
‫מת צריך לעשות ? חייתי אומר בקיצור שני דברים‪ .‬יש ללכד ציבור חזק של‬
‫בעלי בתים צנועים ואמיצים‪ ,‬כחוג ״ ה מ ע י ן ‪ /‬בעלי בתים שפרנסתם אינה קשורה‬
‫במוסד דתי זה או אחר‪ ,‬שיכבה רחבה של בעלי בתים בלתי־תלויים אלה יכולים‬
‫להשפיע‪ .‬הנה יוםה מעונייא )בראשית רבה בפרשת דינה פרשה פ‪ ,‬א( — לא כתוב‬
‫רבי יוסה מעונייא )יש רק כ ת ב ־ י ד א ח ד שמוסיף לו את התאד רבי( אלא נ א מ ר ‪:‬‬
‫יוסד‪ .‬מעונייא יתרגם בכנישתא דמעונייא )כנראה בטבריה( — היה מתרגם ] = מ פ ר ש [‬
‫פסוק )הושע ה‪ ,‬א( ו א מ ר ‪ :‬ע ת י ד הקב״ד‪ .‬להעמיד את הכהנים ב ד י ן ‪ :‬למה לא יגעתם‬
‫ב ת ו ר ה ? והם עונים‪ :‬אין אנחנו מקבלים א ת מתנות הכהונה‪ .‬פונה הקב״ה אפוא‬
‫לישראל‪ ,‬והם אומרים‪ :‬מ ה נעשה‪ ,‬אנשי בית הנשיא לוקחים ממנו‪ .‬ש מ ע רבי‪ ,‬היינו‬
‫רבי יהודה נשיאה‪ ,‬נכדו של רבי‪ ,‬וכעס ע ל יוסה‪ .‬עלה ר׳ שמעון בן לקיש לפייס‬
‫אותו‪ .‬הזמין רבי א ת האיש‪ .‬יוסד‪ .‬מעונייא לא נבהל וחזר על דבריו לפני ר׳ יהודה‬
‫נשיאה והרחיק לכת ע ד כדי כך שאמר‪ ,‬״כאמה בתה״ )יחזקאל טז‪ ,‬מב( — דינה‬
‫‪,‬‬

‫‪7‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כמו לאה אמנו‪ .‬כדור כן נשיא‪ ,‬כמזבח כן כהניו‪.‬‬
‫ועתה ראה ב ע י נ י ך ‪ :‬ר׳ יחודה נשיאח‪ ,‬ודאי היה מן הגדולים וודאי היה מ ן‬
‫חטובים‪ ,‬אבל חיו אנשים מסביבו — ואנחנו מכירים את הדבר הזה ־־־ שלא נהגו‬
‫כפי שתיו צריכים לנהוג‪ ,‬ר׳ שמעון בן לקיש ודאי ידע א ת הדברים‪ ,‬אבל משום מד‪,‬‬
‫כנראה לא יכול להרים א ת קולו‪ .‬אולם מ ש נ מ צ א אדם שאמר את הדברים‪ ,‬והיה זה‬
‫אדם פשוט‪ ,‬איזה דרשן קטן כנראה בבית כנסת מסוים‪ ,‬שאפילו התואר ״רבי״ לא‬
‫היה עליו‪ ,‬נחלץ ר׳ שמעון בן לקיש לא להגן על ר׳ יהודה נשיאה אלא לפייס א ת‬
‫ר׳ יהודה נשיאה על אותו יוסד! מעונייא‪ .‬ואותו יוםה שאיננו תלמיד־חכם או גאון‬
‫אדיר‪ ,‬דבריו עשויים להשמע כשהוא מדבר גלויות‪ ,‬כשיודעים שנימוקיו ישרים‪.‬‬
‫דבר א ח ד אסור לעשות‪ ,‬וזה כבר הוזכר כ א ן ‪ :‬אסור להלחם בנושאי הרבנות‪.‬‬
‫במקום מסוים שלמדתי‪ ,‬ראיתי כיצד חברי‪ ,‬מתוך אובדן אמונה בחכמי הזמן הגיעו‬
‫לאובדן אמונד‪ .‬בחכמי ה ת ל מ ו ד והראשונים‪ .‬וזוהי הסכנה הגדולה ביותר‪ .‬ל א‬
‫פרופסורים‪ ,‬לא של האוניברסיטה העברית ולא של בר־אילן‪ ,‬יוכלו להיות מ נ ה י ג י‬
‫היהדות הדתית‪ .‬מנהיגי היהדות הדתית צריכים להיות הרבנים‪ .‬אבל אין זאת אומרת‪,‬‬
‫שהשכבה הרחבה של סתם יהודים לא תוכל להשפיע‪ ,‬קודם כל תוך שינוי האווירה‬
‫שבח גדלו חלק הגון של הרבנים האלה‪.‬‬
‫השתנו הזמנים‪ .‬היה זמן שרוב הנועד שהצטרף ל״מזרחי״ יצא לתרבות רעה‪,‬‬
‫ואני ראיתי זאת בעיני כאן בארץ־ישראל‪ .‬היום יש למפד״ל נוער מצוין‪ ,‬יש ל ה ם‬
‫ישיבות‪ ,‬י ש אווירה אחרת‪ ,‬אדרבה‪ ,‬אשרי ילדותנו שביישה את זקנתנו‪ .‬י ש ציבור‬
‫של בעלי בתים לעתיד לבוא‪ ,‬ויש ציבור רחב גם של רבנים לעתיד לבוא‪ .‬א נ ח נ ו‬
‫צריכים מ צ ד אהד לחזק א ת ציבור בעלי הבתים )על האמצעים יש מקום ל ד ו ן ‪/‬‬
‫ויש מ צ ד שני לעשות הכל כדי לשחרר א ת לומדי התורה‪ ,‬בעיקר כשחם נושאים‬
‫במישרות אחראיות‪ ,‬כדי שיתקיים בהם ״ונא אל תצריכנו ה׳ אלקינו לא לבוא ל י ד י‬
‫מ ת נ ת בשר ודם ולא לידי הלוואתם״‪ .‬אני חושב ששינוי כזה‪ ,‬אבל הוא לא קל‪ ,‬ע ש ו י‬
‫לחולל את המיפנה‪.‬‬
‫הרב מ ש ה מונק‬
‫אני רוצה לעמוד על הנושא איך מחנכים רבנים‪ ,‬ו ל א ‪ :‬איך עושים את ה ר ב נ י ס‬
‫בלתי־תלויים‪ .‬סמינר לרבנים — לא‪ .‬סמינר לרבנים‪ ,‬במידה שיש נםיון‪ ,‬מגדל על פ י‬
‫רוב עמי־ארצות‪ ,‬והוא לא יכול לבוא במקום ישיבה‪ .‬מסיבות ענייניות וגם ציבוריות‬
‫לא נראה לי הדבר הזה‪.‬‬
‫ב״ח יש חיום רבנים צעירים מוצלחים ביותר‪ ,‬בעלי השפעה גדולה מאד‪ ,‬ב ק ר י ת‬
‫שמונה‪ ,‬במגדל העמק ובעוד מקומות‪ ,‬גם בתל־אביב‪ .‬הם גדלו בישיבות ויש ל ה ס‬
‫היכולת הגדולה מאד להשפיע‪ .‬אלא שחם מעטים מאד‪ .‬ואני חושב שאם ס מ י נ ר‬
‫לרבנים — לא‪ ,‬הרי הכשרה לרבנים‪ ,‬נוסף ע ל הישיבה — כן‪ .‬אפרש א ת דברי‪.‬‬
‫הרי לפניכם רשימת של תפקידים ש ל ד ע ת י רבנים חייבים היום לעסוק בהם‪ ,‬ו ב כ ו ח‬
‫הכשרתם בישיבה בלבד אינם מסוגלים לכך‪ .‬הדבר הראשון הוא לפסוק הלכות‪ .‬זד‪,‬‬
‫בעצם מד‪ ,‬שלומדים בישיבה‪ ,‬אבל רק בעצם‪ ,‬כיון שההלכות שהפוסק נדרש ל ה ן‬
‫חיום אינן רק בתחום של תרנגולת ולא רק איסור בורר בשבת‪ ,‬אלא ע נ י י ג י ס‬
‫הנובעים מבעיות ש ל חברה ומבעיות טכניות‪ .‬קשה מ א ד להגיד שרב מסוגל ה י י ס‬
‫‪8‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לחתמצא בבעיות כאלה ללא הכנה והכשרה מרובה ביותר בתחומים רבים מאד‪ .‬פ ה‬
‫בארץ קרח דבר שקשת למצוא לו תקדים במקום א ח ר ‪ :‬תפקיד הרב הופרד מתפקיד‬
‫חדיין‪ ,‬חאחד מ ת מ ח ת רק בבעיות גיטין‪ ,‬ק צ ת גירות‪ ,‬וחאחר עוסק בחלכות אחרות‪.‬‬
‫פד‪ .‬יש בעיה עצומה של הבנה טכנית והבנה חברתית והתמצאות בבעיות כלכליות‪,‬‬
‫ענייני מניות וריבית ועוד ועוד‪.‬‬
‫התפקיד השני של הרב הוא להיות נואם‪ ,‬והיום התפקיד הוא לנאום לפני‬
‫ציבור רחב ומגוון מאד‪ .‬זה ציבור של דתיים‪ ,‬של בעלי בתים וותיקים ש י ש להם‬
‫נוסח משלהם‪ ,‬זה ציבור של נוער‪ ,‬זד‪ .‬ציבור הרוצה לשמוע את חרב לא רק בבית‬
‫הכנסת אלא באסיפה‪ .‬זח ציבור של לא־דתיים חרוצים לשמוע רב שיגיע אליהם‪.‬‬
‫יש לדעת לנאום שם בהתונה ולהבדיל להספיד‪ .‬השאלה חיא‪ ,‬איד מחנכים אדם כזה‪.‬‬
‫ש ל י ש י ת ‪ :‬רב חייב לחיות מארגן‪ ,‬מארגן ענייני כשרות — ואנחנו יודעים כמה‬
‫קשים ועלובים הדברים האלה —‪ ,‬מארגן עניינים של ש ב ת בבתי החולים ובעיות‬
‫מסוג זח שחן קשות ביותר‪ ,‬כגון ענין ניתוחי מתים‪.‬‬
‫ר ב י ע י ת ‪ :‬רב חייב להיות מסוגל להפעיל השפעה אישית על אנשים‪ .‬לשם כך‬
‫עליו לדעת‪ ,‬איך לקיים מגע עם בני אדם‪ ,‬כשהם זקוקים לו‪ ,‬בשעת שמחה כ ב ש ע ת‬
‫צ ר ה ; איך יכולים להציע ייעוצו ושרותו בעניני פרט ובעניני כלל‪ ,‬למען הסדר‬
‫שלום בית וכר‪ .‬זו הדרך לרכוש השפעה ע ל בני אדם‪ ,‬המעריכים מ א ד יכולתו‬
‫ונכונותו של הרב לעמד לימינם בעת מצוקה‪ ,‬לעודדם בזמן חלים‪ ,‬להשתתף בשמחתם‬
‫ובצערם‪ .‬דרך יצירת קשרים אישיים גם יגיע הרב להשפעה בכוון קיום מצוות‪ .‬ויש‬
‫לדעת‪ ,‬איך לדבר עם חפשי משכיל‪ ,‬מ ה נקודות התורפה שלו‪ ,‬ואיך ניתן אולי‬
‫לשכנעו‪.‬‬
‫ח מ י ש י ת ‪ :‬חרב חייב לחיות מסוגל לחיות מורח‪ ,‬ל ת ת שעורים גם בבתי ספר‬
‫דתיים וגם בבתי ספר חפשיים‪ ,‬בבקר‪ ,‬וגם בשעורי תורה אחה״צ‪ ,‬שאליהם יימשך‬
‫הנוער רק אם ידע חרב לעשותם מעניגים ומושכים וגם לארגנם בצורת מ ו ש כ ת ‪:‬‬
‫חידונים‪ ,‬פרסים בצורת טיולים וגר‪ ,‬תוך הכנסת א ל מ נ ט של שלא לשמה‪ ,‬כ ד י שיגיעו‬
‫לשמח‪.‬‬
‫מ א ד התלהבתי מ מ ה ש ש מ ע ת י על הרב במגדל העמק — בשם ראש המועצה‬
‫הלא ד ת י — שהלך לדיסקוטק והוציא משם בחורים ובחורות וסידר אותם בשעורים‬
‫מאורגנים‪ ,‬חיסל או מ י ע ט א ת הביקורים במאורות חשיש‪ .‬רב כזה בודאי יהיה גם‬
‫מורה טוב‪ ,‬מורה היודע לדבר אל לב הילדים‪.‬‬
‫אלה חמשה תפקידים מרכזיים המוטלים על הרב‪ ,‬והבעיה ה ע ו מ ד ת לפנינו‬
‫ה י א ‪ :‬האם אנחנו יכולים לסמוך רק על הכשרון הטבעי האישי של רוב הרבנים ?‬
‫לדאבוננו אין להם שום מ ג ע עם רוב הציבור‪ .‬בצורה כללית הייתי אומר שלרבנות‬
‫דרושים אנשים בעלי שלשה יסודות‪ :‬ראשית‪ ,‬גישה עקרונית ש ל רצון להשפיע‪,‬‬
‫ולא להסתפק בכמה מ ב א י בית הכנסת אלא להשפיע החוצה‪ ,‬וללא הבחנה בין דתיים‬
‫ולא־דתיים‪ ,‬ולהיות מוכן להקיף גם חוג לא־דתי ולהיות סבלני כדי להגיע בסוף אל‬
‫מטרתו‪ .‬ב א ח ד מ מ ש ק י הקיבוץ הדתי שאלתי‪ ,‬מדוע אין לכם רב ? אמר לי אהד‪ ,‬דבר‬
‫ראשון שרב יעשה הוא שיגיד שאסור להתרחץ בבריכה המעורבת‪ ,‬ובודאי הוא‬
‫צודק‪ .‬אך אם יגיד זאת‪ ,‬יחיד‪ .‬רעש גדול‪ ,‬כי רבים מתרחצים בבריכה המעורבת‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬מ ו ט ב לא לקחת רב מאשר להיכנס לצרות‪ .‬זאת גישה מצויה‪ ,‬ואינני אומר‬
‫‪9‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שאני מצדיק אותה‪ ,‬אבל עובדה היא שדרושה חכמה גם לדעת מ ת י ואיר ומה לומר‬
‫או לא לומר‪ .‬דבר ש נ י ‪ :‬כשרונות טבעיים ביכולת ההשפעה‪ ,‬ודבר ש ל י ש י ‪ :‬נסיון‬
‫קודם בעבודח חינוכית‪ .‬אלה הם תנאים יסודיים לפני שאנחנו מכניסים א ת ה ר ב‬
‫אל ההכשרה חבתר־ישיבתית‪.‬‬
‫לדעתי צריך הרב היום לעבור הכשרה בתר־ישיבתית‪ ,‬או אפילו תוך לימודיו‬
‫בישיבת‪ .‬בארצות חברית אין שום קושי שבחור הלומד בישיבת ר׳ חיים ברלין‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬לומד בערב בקולג׳‪ .‬אני לא חושב שיבולע שום דבר אם יימצאו ישיבות‬
‫אשר יאפשרו למי שמתכונן לרבנות — לא ללכת לאוניברסיטה‪ ,‬גם זה לא אסון‪ ,‬א ל א‬
‫ללכת למקום אשר שם יקבל הכשרה בסיסית‪.‬‬
‫מ ה הם התהומים של ההכשרה ה ב ס י ס י ת ? קודם כל‪ ,‬ידיעה בתנ״ך‪ ,‬ב א ג ד ה‬
‫ובספרות המחשבה‪ ,‬דבר שחסר מ א ד בישיבות‪ .‬אי אפשר להבין כלל וכלל מ ה קרה‬
‫עם התנ״ך‪ ,‬ואם מסתמכים על דברי דש״י על המאמר ״מנעו בניכם מן ההגיון״ —‬
‫אני א ו מ ר ‪ :‬אל תדע יותר תנ״ך מרש״י‪ .‬ש נ י ת ‪ :‬הבנה מסוימת בפסיכולוגיה‪ .‬שלישית‪:‬‬
‫הבנה בדרכי המחקר החדיש ובפרט במגבלות המדע‪ .‬רב השומע א ת המלה מדע‪,‬‬
‫והוא אינו איש מ ד ע ואינו במגע עם אנשי מדע‪ ,‬נרתע לאחור ארבע מאות פרסה‬
‫ואינו יודע כלל וכלל איך לעמוד לפני זה ומוכן להסתגר מפניו‪ .‬חייב הרב להכיר‬
‫איפוא גבולות המדע ואי תלותד‪ .‬על תחום האמונה‪ .‬נוסף ע ל כך נחוצה ידיעה מ ס ו י מ ת‬
‫באדמיניסטרציה‪ .‬ו ע ו ד ‪ :‬ידיעה בספרות הנוער והספרות המודרנית‪ ,‬שהרי הם הכוחות‬
‫המשפיעים על הנוער של היום‪ ,‬מרקוזה ואהרים‪ .‬דבר נוסף‪ :‬ידיעת הזרמים‬
‫הרוחניים בארץ ובגולח‪ ,‬ודבר אחרון‪ :‬ידיעת אמנות הדיבור והכתיבה‪.‬‬
‫יש רבנים המחוננים בדברים אלה‪ ,‬אך יש הרבה שאין להם‪ .‬יש היום א פ ש ר ו ת‬
‫לתכנים רבנים למקומות רבים ששם אין רבנים‪ .‬לא אדבר על פחח תקוה ששם י ש‬
‫בעיה• מ י ו ח ד ת במינה —‬
‫קריאות ביניים‪ :‬פתח־תקוה‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬רמת־גן‪ …‬בכל מקום יש ב ע י ה‬
‫מיוחדת במינה‪…‬‬
‫הרב מ ש ה מ ו נ ק ‪ :‬אני מדבר על העיירות ועל הכפרים ועל הישובים ה ח ד ש י ם‬
‫על השכונות והעיירות והכפרים‪ ,‬לא על הרבנים המנהלים עסק גדול כמו ב פ ת ח‬
‫תקוה או בתל אביב‪ .‬יש אפשרויות עצומות‪ ,‬ויש קהל ויש ציבור‪ ,‬ואיננו מ ו צ א י ם‬
‫את האנשים‪ .‬אמר לי פעם הרב םורוצקין ז ״ ל ‪ :‬באים אלי כל הזמן ורוצים רבנים‬
‫בשביל חוצה לארץ‪ ,‬אי אפשר למצוא‪ .‬זה דבר יפה ועצוב‪ ,‬אמר‪ .‬יפה שאף א ח ד א י נ ו‬
‫רוצה לעזוב את ארץ ישראל‪ ,‬אבל עצוב תדבר ש א י אפשר למצוא‪ .‬לדעתי ארץ‬
‫ישראל חייבת לספק רבנים לחוצה לארץ‪ .‬הרב מקלויזנבורג שליט״א הציע פ ע ם‬
‫דרך של ״שגרירויות״ שרבנים מתחלפים אחרי כמה שנים ומוצאים עבודה בארץ‪.‬‬
‫יש צורך בארגון מרכזי כדי שאדם החוור לארץ לא יעמוד לפגי שוקת שבורח‪.‬‬
‫רב שקיבל הכשרה נאותה יוכל גם להתפרנס בכבוד‪ ,‬יש דוגמות ל כ ך ‪ ,‬ה ו א‬
‫ירוויה טוב‪ ,‬אבל דרושה הכשרה‪.‬‬
‫ה ש א ל ה שאין לי תשובה עליה היא‪ ,‬איך תשכנע א ת ראשי הישיבות שיסכימו‬
‫לכך שאחרי תקופת למוד מסוימת ש ל חבחור בכולל‪ ,‬אינני מדבר ע ל בחור ישיבה‪,‬‬
‫ילך לאיזה מכון כדי לקבל הכשרה כפי שהצעתי‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב רפאל קצנלנבויגן‬
‫ברצוני לסכם א ת תוכן הנאומים ששמעתי עד כה‪ .‬נזכרתי בסיפור שמספרים‬
‫על ר׳ אייזל חריף‪ .‬פעם אחת בא אליו מחבר אחד והביא לו גליונות דפוס מספרו‬
‫כדי לקבל ממנו הסכמה עליו‪ .‬אמר לו ר׳ אייזל השאר לי א ת הגליונות‪ ,‬אעיין‬
‫ואראה‪ .‬כעבור ימים אחדים בא המחבר לר׳ אייזל לקבל תשובה‪ .‬אמר ל ו ‪ :‬ראיתי‬
‫בספר שלך חידוש גדול שמימי לא ידעתי‪ .‬צהלו פניו של ה מ ח ב ר ‪ :‬אם ר׳ אייזל‬
‫הגאון והבקיא מצא בספר חידוש שאף פעם לא שמע‪ ,‬ודאי יקבל מ מ נ ו הסכמה‬
‫חשובה‪ .‬הרהיב עוז בנפשו ושאל א ת ד אייזל‪ :‬איזה ח י ד ו ש ? השיב ר׳ א י י ז ל ‪:‬‬
‫שבלובלין יש דפוס‪ .‬זה החידוש שמצא בספר שלו‪ .‬בכל הדברים שנאמרו עד כה‬
‫שמעתי שני חידושים‪ :‬א‪ .‬ש י ש חוג של ״המעין״ — לא ידעתי את זה‪ ,‬ב‪ .‬שיש‬
‫מערכת‪ ,‬גם זאת לא ידעתי‪ .‬ודי למבין‪.‬‬
‫פרופ׳ קוטשר נגע בדבר שאני רגיש בו — בישוב תישן‪ .‬כיליד ירושלים‬
‫התהנכתי בישיבות הותיקות‪ ,‬לא החדשות‪ ,‬בישיבות שחשבו שגם חש״ך ידע ללמוד‬
‫וגם חקצות ידע ללמוד‪ ,‬ואפילו ר׳ יצחק אלחנן ידע ללמוד‪ .‬ואני מתנגד למה שאמר‬
‫על התלות שבין רבני הישוב הישן‪ ,‬ושהישוב הישן היה נתון בפחד מ צ ד מצבו‬
‫הכלכלי‪ .‬זה לא נכון‪ ,‬ידידי פרופסור קוטשר‪ ,‬בהחלט לא נכון‪ .‬נכון שהעוני היה‬
‫למעלה מ מ ה שאדם יכול לתאר לעצמו היום‪ .‬אבל אין אתם יכולים לשער איזה אומץ‬
‫היה לישוב הישן‪ .‬כל מ ה שמדברים היום‪ ,‬זה מה״נוטפים״ ולא מה״זוחלים׳׳ — יש‬
‫הבדל בין מים נוטפים ומים זוחלים‪ .‬נכון שרבו ה״נוטפים״ על ה״זוהלים״‪ .‬אבל אנשי‬
‫ירושלים עמדו במלחמה קשה ומרירה ואכזרית לפני מ ל ח מ ת העולם הראשונה‪ ,‬בימי‬
‫המלחמח ואחריה‪ ,‬לא ויתרו על שום דבר ולא פחדו מאיומים‪.‬‬
‫זוכר אני שחיתח פעם אםיפח אצל ר׳ יצחק ירוהם דיםקין זצ״ל‪ ,‬והיה שם ר׳‬
‫חיים זוננפלד זצ״ל והיו עוד‪ .‬גם אני הייתי שם כמשקיף‪ ,‬זה היד‪ .‬בשנת חרע״ח‪.‬‬
‫לישיבד‪ .‬זו בא פרופסור חיים וייצמן‪ .‬הוא רצה לייסד את הרבנות חראשית והוא‬
‫פנה לרבנים וגם רצה לתקן את הישיבות‪ .‬והוא שאל א ת ר׳ חיים זוננפלד‪ :‬חאם‬
‫כל בני הישיבות מוכשרים להיות גדולים‪ ,‬האם אין ביניהם גם כאלה שאינם כל כך‬
‫מוכשרים ? עוד שאל‪ ,‬האם אלה הבלתי־מוכשרים לא מפריעים למוכשרים ? והוסיף ‪:‬‬
‫אם אתם תסכימו להנהותי האלה‪ ,‬אז יש לי הצעה לתקן ישיבה רק למוכשרים‪ .‬ואמר‬
‫ע ו ד ‪ :‬יירו עכשיו אבן־פינה לאוניברסיטה‪ ,‬ואני יודע שעם ישראל חי בלי אוניברסיטה‪,‬‬
‫על תורה ועל הישיבות‪ .‬לכן אני מבקש מכם שתיסדו ישיבה כזאת‪ .‬כסף לא יחסר‬
‫לכם‪ .‬ר׳ היים קם בהתרגשות ו א מ ר ‪ :‬ל א ן ש ח י ההנחות אולי צודקות‪ ,‬אבל לא‪.‬‬
‫שאל אותו ויייצמן‪ ,‬למה לא ? אמר ל ו ‪ :‬בצבא יש מוכשרים לנשק ויש המוכשרים‬
‫לשרותים אחרים‪ ,‬אפילו יש כאלה שמטביעים חותמת בדאר‪ ,‬אבל מגייסים א ת כולם‪,‬‬
‫אם כי לא כולם אוחזים בנשק‪ .‬אצלנו זה צבא‪ ,‬בגי חישיבות‪ ,‬גם לא כולם מסוגלים‬
‫לנשק‪ .‬אבל חבנים שלנו יילחמו כולם בחילוניות‪ .‬תתרגז וייצמן ואמר‪ :‬אתם‬
‫יודעים‪ ,‬הכסף אצלנו — ואז היה משטר צבאי — ויש ועד הצירים והם יודעים איך‬
‫לסתום א ת חצינורות — כך אמר‪ .‬אז אמר ר׳ יצחק ירוחם דיסקין‪ :‬אומרים בחז״ל‪,‬‬
‫לא מעוקצך ולא מדובשך‪ ,‬והוא הסביר זאת בצורה אחרת קצת‪ .‬הגמרא מפלפלת איך‬
‫מותר לאכול דבש‪ ,‬הרי זה בא מטמא‪ .‬התירוץ הוא שזה לא מגופו‪ ,‬זה מהפרחים‬
‫וזה רק עובר דרכו‪ .‬לכן אומרים‪ ,‬העוקץ הוא שלך‪ ,‬ואיננו רוצים עוקצך אבל ה ד ב ש‬
‫׳‬

‫‪11‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫— זד‪ ,‬לא שלך‪ ,‬שהרי לגבי ה ד ב ש אתה רק צינור‪ .‬זאת ירושלים‪ ,‬וכך היו נוהגים‬
‫בירושלים ע ד ש ב א ו הכובשים‪.‬‬
‫הישיבות הן ב א מ ת הדבר הכי יקר אצלנו‪ ,‬זה נכון‪ .‬אבל בזמן האחרון נפל‬
‫איזה דבר שגרם למצב ש א נ ו דנים בו‪ .‬תמיד היתד‪ ,‬בישראל מסגרת של רבנות‪ .‬לא כל‬
‫ראשי הישיבות בחוצה לארץ היו רבנים‪ ,‬להפך — הרב התנה תנאי בכתב הרבנות‬
‫שלו שהוא יסדר ישיבה בעירו‪ .‬רב היה צריך להיות ראש ישיבה‪ ,‬אבל ראש ישיבה‬
‫בלי להיות רב‪ ,‬זה לא ת פ ש מקום‪ .‬לרב יש מסגרת‪ ,‬מסגרת של השולתן ערוד‪ ,‬הוא‬
‫מוכרת להתתשב בפוסקים מהדור הראשון‪ .‬ראש הישיבה שאינו רב אומר פשט׳ל‪,‬‬
‫פלפולא דאורייתא יפה מאד‪ ,‬אבל אם זה לא נוגע להלכה הוא יכול אפילו להלוק‬
‫עליו‪ ,‬כי אין לו מסגרת‪ .‬כשבן־גוריון העלה את השאלה ״מיהו יהודי״‪ ,‬לא רצה‬
‫בשום אופן לפנות לרבנים אלא רק לחכמי ישראל‪ .‬זה דבר שאין לו מסגרת‪ .‬ראשי‬
‫הישיבות היום גרמו לשבירת המסגרת של הרבנות‪ ,‬אולי בלי כונה‪ ,‬אבל זאת היא‬
‫עובדה‪ ,‬ע ו ב ד ה מצערת‪.‬‬
‫תמיד היו בישראל רבנים והם היו גם דיינים‪ .‬אני זוכר שר׳ חיים זוננפלד ה ת נ ג ד‬
‫אז למשרד הרבנות‪ ,‬עוד לא חיתח רבנות ראשית‪ .‬אז סידרו בית דין אחר של ה ע ד ה‬
‫חחרדית‪ ,‬ועד העיר חאשכנזי של חיום‪ .‬אחד מן המועמדים לחיות דיין היה חותני‬
‫ר׳ מרדכי ליב רובין זצ״ל‪ .‬חותני לא רצח ואמר לר׳ חיים‪ :‬מד‪ ,‬אתם צריכים ב י ת‬
‫דין‪ ,‬יש גדולי תורד‪ !,‬אמר לו ר׳ ח י י ם ‪ :‬בישראל חיתח תמיד מסגרת של דיינות‪ ,‬של‬
‫בית דין‪ ,‬ואנו מחויבים להמשיב במסגרת הישגה‪ .‬לקהת א ת הגושפנקא ש ל בית דין‬
‫בצורה אחרת — לזה התנגד‪ .‬יש מ כ ת ב מהרב קוק זצ״ל‪ ,‬שהוא התנגד לשם‬
‫״משרד הרבנות״‪ .‬הוא אמר שחוא לחם בלונדון על זה כשהיד‪ ,‬רב שם‪ ,‬שלא יבטלו‬
‫א ת השם ״בית דין״‪ .‬זד‪ ,‬שם עתיק וזה נותן את הצביון לעם ישראל‪.‬‬
‫אבל כאן יש איזה דבר שצריכים להיזהר בו מאוד אם נרצה לתקן א ת ה מ צ ב‬
‫חנוכחי‪ .‬גם במחלוקת בין חחםידים והמתנגדים טענו החסידים שתלמידי החכמים היו‬
‫קצת גאים בבעלי הבתים‪ ,‬כל שכן בעמי חארצות‪ ,‬והחסידות רצתה לתקן א ת‬
‫זה ולהתקשר עם העם‪ .‬אבל אז היתד‪ ,‬סכנה גדולה שזה יגרום לזלזול בלימוד התורה‪.‬‬
‫לכן אני אומר‪ :‬למתות בקורת על הישיבות — זה דבר שצריכים להיזהר בו‬
‫הרבה‪ .‬אבל אני רואה אסון גדול‪ ,‬אסון של זלזול ברבנות וממילא ברבנים המרגישים‬
‫שהם לא הקובעים בציבור הדתי‪ .‬יתכן שאיזה ר״מ קטן בישיבה קובע הרבה יותר‬
‫מהרב‪ .‬אמרתי פעם לרבי מגור שליט״א בנוגע לחסידות‪ ,‬ואמרתי את זה גם כן לרב‬
‫יחזקאל סרנא ז ״ ל ‪ :‬חז״ל במסכת ערובין מה‪ .‬מביאים שלדוד המלך היתד‪ ,‬שאלה‪,‬‬
‫ל צ א ת למלחמה עם הפלשתים או לא ? שאל א ת חאורים ותומים‪ .‬אם לצאת לד״לחם‬
‫ב ש ב ת או לא — זח לא שאל‪ .‬שואלת חגמרא‪ :‬מדוע לא שאל באורים ו ת ו מ י ם ?‬
‫ה ת ש ו ב ה ‪ :‬הרי שמואל ובית דינו קיים ומפרש ר ש ״ י ‪ :‬ומידי דאיםור והתר לא שואלים‬
‫באורים ותומים‪ .‬ויש ל ש א ו ל ‪ :‬למה לא ? אם יש לי שאלה‪ ,‬אני הולך לר׳ עקיבא איגר‪,‬‬
‫א ב ל הוא בכל זאת רק בן־אדם‪ ,‬הוא יכול לטעות ואפילו שמואל היה יכול לטעות‪.‬‬
‫ואם אני שואל באורים ותומים זו ודאי א מ ת לאמתה‪ .‬למה לא שואלים דבר הלכה‬
‫באורים ותומים ? הנימוק הוא פשוט‪ .‬תורה — פירושה שיכולים לשאול‪ ,‬להקשות‪.‬‬
‫כאשר ה מ ש נ ה אומרת דין‪ ,‬באה הגמרא ו ש ו א ל ת ‪ :‬מ נ א הני מילי‪ .‬מ ה זה מנא ה נ י‬
‫מילי ‪ 1‬האם תסיד ישאל א ת ה ״ ר ב י ״ ‪ :‬מנא הני מילי ? ולא מסתפקים בזה אלא הגמרא‬
‫‪12‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫אתר‬
‫כמובן שצריכים לשאול בדרך ארץ‪.‬‬
‫דעת ‪ -‬תורד״‬
‫איפכא! זו‬
‫ממשיכה ו מ ק ש ה ‪ :‬ואימא‬
‫אם אני נכנם לרב‪ ,‬יש לי הרשות והזכות ל ש א ו ל ‪ :‬רבי‪ ,‬דומני שבשולחן ערוך כתוב‬
‫אחרת‪ ,‬דומני שבר״ן כתוב אחרת‪ .‬אז יאמר לי חרב‪ ,‬נכון בר״ן כתוב אחרת‪ ,‬אבל‬
‫יש פוסקים שחכריעו שלא כר״ן‪ .‬אולי יאמר לי‪ ,‬אתח לא מבין מד‪ .‬שכתוב בר״ן‪,‬‬
‫אתה טועה‪ .‬ואולי ישיב‪ ,‬נכון‪ ,‬טעיתי‪ .‬זו תורה‪ .‬את הרבי אין לי רשות לשאול מה זח‪.‬‬
‫הרבי אומר‪ ,‬הרבי אמר‪ .‬ככה היום גם ראשי ישיבות‪ .‬זה אסון גדול‪ .‬אבל כאן אנו‬
‫חולבים על חבל דק‪ ,‬הס ושלום לזלזל בישיבות‪ .‬זה אסון‪.‬‬
‫הרב מונק דיבר על השפעה אישית‪ .‬לפנים בישראל היו הרבנים סמל של‬
‫אישיות‪ ,‬סמל של חיי צנע‪ .‬מספרים על א ח ד מהעשירים הגדולים בלונדון שלפני‬
‫שביקר בארץ ישראל אמר לו חרב אדלר הזקן‪ ,‬שבירושלים נמצא אחד מגדולי‬
‫המוחות של עם ישראל‪ ,‬ר׳ יהושע ליב דיסקין‪ ,‬תבקר אצלו ותמסור לו דרישת‬
‫שלום ממני‪ .‬הלך העשיר לעיר העתיקה‪ ,‬בסימטה‪ ,‬במרתף‪ .‬שם היתד‪ .‬ספה מ ש נ י‬
‫קרשים וספסל של עץ‪ .‬נכנם והיד‪ .‬צריך להרכין א ת ראשו והוא היה גבוה ושמן‪.‬‬
‫דיבר עם הרב ומסר לו דרישת שלום‪ .‬כשנפרד ממנו אמר ל ו ‪ :‬מרשה אני לעצמי‬
‫לשאול‪ ,‬הרב אדלר אמר לי שאדוני מחמוחות הכי גדולים בעם ישראל — בחדר‬
‫כזה ? אמר לו ר׳ יהושע ל י ב ‪ :‬מ ה שאמר שאני מהכי גדולים‪ ,‬הגזים קצת‪ ,‬אבל ע ד‬
‫כמה שאני יודע ללמוד‪ ,‬אילו הייתי הי יותר בלוקסוס לא הייתי יודע גם זה‪ .‬זה‬
‫חיד‪ .‬סמל של חיי צנע‪.‬‬
‫מדברים על הכשרת רבנים‪ .‬מי הכשיר רבנים מסוגו של ר׳ יצחק א ל ח נ ן ?‬
‫חז״ל במסכת שמחות פרק ח׳ מספרים שהוציאו א ת ר׳ ישמעאל כהן גדול ואת רבן‬
‫שמעון בן גמליאל להריגה‪ .‬היד‪ .‬רבי ישמעאל בוכח‪ .‬אמר לו רשב״ג מפני מד‪ .‬אתה‬
‫בוכה‪ ,‬לשתי פסיעות אתח נתון בחיקם של צדיקים‪ ,‬ואתה בוכה‪ .‬אמר לו אני בוכה‬
‫על שאנו גחרגין כעובדי ע״ז וכמחללי ש ב ת וכמגלי עריות וכשופכי דמים‪ .‬אמר לו‪,‬‬
‫שמא סועד היית או ישן ובאה לך אשד‪ .‬לשאול ע ל נ ד ת ה ואמר לה ה ש מ ש ישן חוא‪,‬‬
‫והתורה אמרה אם ע נ ה תענה אותה‪ …‬והרגתי אתכם בחרב‪.‬‬
‫אצל הרבנים בדורות הקודמים לא היו שעות קבלה‪ ,‬לא היו ראיונות בטלפונים‪,‬‬
‫אשד‪ .‬אלמנה עניה כשרצתה להיטיב הלום‪ ,‬או לספר דאגותיה — היתד‪ .‬פורצת לבית‬
‫הרב‪ .‬זה היה הרב — ללא הכשרה‪ .‬ומה גדולה השפעתו של רב כזה על הציבור‪.‬‬
‫חיום יש חדר עבודח‪ ,‬שולחן יפה‪ ,‬מודרני‪ ,‬טלפון וצלצולים‪ .‬פקיד גבוה אולי‪ ,‬אבל‬
‫רב פקיד‪ .‬שעות קבלח — זח פקיד‪ .‬אמרתי פ ע ם ‪ :‬אף אחד לא בחן א ת חחזון איש‬
‫אם חוא באמת חכי גדול חיח‪ ,‬ויתכן שיבוא יחודי ויאמר לא‪ ,‬לא כל כך‪ ,‬יש גדולים‬
‫ממנו‪ ,‬יתכן‪ ,‬מומחה יקבע זאת‪ .‬אבל דבר אחד י ד ו ע ‪ :‬הוא היה המשפיע חכי גדול‬
‫בדור‪ .‬למה ? ידעו שהוא לא נכנם לחפש כבוד‪ ,‬ידעו שהוא רחוק מכסף‪ ,‬ש ח י חיי‬
‫צנע‪ ,‬זה מ ה שמשפיע על האדם הפשוט‪ .‬שום נאום לא ישפיע‪ .‬ההנהגה האישית‬
‫הצנועה היא שמשפיעה‪.‬‬
‫וצריך לחיות אימון‪ .‬מספרים על ר׳ יצחק אלחנן‪ .‬הוא הלך פעם אל יהודי עשיר‬
‫לקבץ נדבות בשביל אדם שירד מנכסיו ו ע מ ד לפני פשיטת רגל וחיו צריכים לאסוף‬
‫‪ 20,000‬רובל כדי להחזיק אותו‪ .‬זה היה כמובן סוד‪ .‬הלך ר׳ יצחק אלחנן עם עוד‬
‫יהודי לאסוף הסכום חזר‪ .‬וכשנכנסו לאחד מעשירי קובנה‪ ,‬אמר העשיר ל ר י ״ א ‪ :‬בכמה‬
‫הערכתם אותי ל ת ת ? אמר לו‪ ,‬מ א ה רובל‪ .‬זה היה אז סכום גדול‪ .‬אמר‪ ,‬לכמה אתם‬

‫‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪-‬‬
‫הרצוגאם תגיד לי מ י זה‪ .‬אמר רי״א‪,‬‬
‫מכללתרובל‬
‫לכם ‪500‬‬
‫זקוקים י ‪ 20,000‬רובל‪ .‬אמר‪ ,‬אני אתן‬
‫לא‪ .‬העלה א ת הסך לאלפיים‪ ,‬ע ד שאמר לו אני אתן לך א ת כל הסכום‪ ,‬ואתם יודעים‬
‫איזה בזיונות יש לכם כשאתם אוספים כסף מהעשירים‪ ,‬אני אתן לכם א ת הכל אם‬
‫תגידו לי בשביל מ י הכסף‪ .‬אז בעל הבית שבא עם הרב אמר לו‪ ,‬כן ודאי‪ ,‬למה לא‪,‬‬
‫אפשר למסור‪ .‬אמר רי״א‪ ,‬בשום אופן לא‪ ,‬והלך‪ .‬כשירדו במדרגות אמר העשיר‬
‫לרי״א‪ ,‬מ ת י אדוני הרב בבית בערב‪ ,‬אני רוצה להתראות אתו‪ .‬אמר רי״א‪ ,‬אני אבוא‬
‫אליך‪ ,‬כי רצה שהיהודי שנלווה אליו לא יהיה‪ ,‬ואם רי״א יזמין את העשיר אליו‪,‬‬
‫ממילא יהיו לבד‪ .‬כשבא רי״א אל העשיר אמר לו ה ע ש י ר ‪ :‬אני ע ו מ ד באותו‬
‫ה מ צ ב כמו זה ש א ת ה הולך לקבץ כספים בשבילו‪ .‬אף אחד לא יודע מזה‪ .‬אני‬
‫מ מ ש בסכנות אם ייוודע הדבר‪ .‬אני ראיתי שאדוני מ מ ש בעל סוד בזה‪ ,‬לכן אני‬
‫אומר לאדוני הרב שאני זקוק לאותו הדבר‪ .‬זה היה רב‪ ,‬שהקהל נ ת ן ‪ -‬ב ו אימון‪.‬‬
‫האימון ברב הוא הכרחי‪ ,‬נוסף ללמדנות וישרות השכל‪.‬‬

‫הרב ישראל מאיר לאו‬
‫לדעתי חופפים הנושאים שעליהם דיברו פרופ׳ קוטשר והרב מונק‪ .‬אינני רואה‬
‫םתירח בין חיפוש דרך לחנך רבנים‪ ,‬אם כי אני קצת נרתע מהביטוי הזח‪ ,‬ובין הענין‬
‫של מ ת ן אי־תלות לרב‪ .‬אין לי ספק ש מ מ ש הא בהא תליא‪.‬‬
‫איני יודע ע ד כמד‪ .‬כל חנוכחים יודעים א ת חומרת המצב‪ .‬הוא חמור כל כך‬
‫שקשה להעלות על ה ד ע ת שחיו תקופות חמורות יותר‪ .‬המבנה המימםדי של חרבנות‬
‫הוא יסוד התלות‪ .‬הרבנות איננת ב ת תורין‪ .‬דרכו של אדם לרבנות כולה רצופה‬
‫תלות‪ ,‬ולא פעם חתרפםות וחנופה ומה שקוראים בסלנג של היום ״יעס־מען״‪ .‬צריך‬
‫להיות אדם היכול להגיד ״יעפ״ לזה ו״יעס״ לזד‪ .,‬אני לא מדבר חלילה ע ל מרפקים‪,‬‬
‫אבל צריך להסתדר עם כולם כדי להגיע‪ .‬הדרך של מנוי רבנים ו״השתלתם״ מוכיחה‬
‫כאלף עדים א ת התלות הרבה של חרבנות בארגונים וחוגים ואישים שונים‪ .‬הרב‬
‫כשלעצמו אין לו עורף אם איננו ״מטעם״ גורם מסוים‪.‬‬
‫למה אין עורף ? בזה אני בא לנקודה של הרב קצנלנבויגן‪ :‬הישיבה‪ .‬הרבנים‬
‫בישראל למזלנו הם כולם הניכי ישיבות‪ .‬אבל הישיבה היא לא עורף‪ .‬כשלפני‬
‫שבתיים־שלש בקרתי א ת הרב כהנמן זצ״ל‪ ,‬שאל א ו ת י ‪ :‬למה לא רואים אותך‬
‫בישיבה לעתים יותר קרובות ? לא היו לי סודות לפניו ואמרתי ל ו ‪ :‬אגיד לרב א ת‬
‫תאמת‪ .‬פעם א ח ת כשחייתי עוד בחור בישיבח‪ ,‬ואחד מקרבנו נתמנה או נבהר לרב‬
‫באחד• הישובים בארץ‪ ,‬הוא בא לישיבה בפעם הראשונד‪ .‬בתור רב‪ ,‬עם חפראק‪ ,‬עם‬
‫האיצטלא‪ .‬זה היה בחדר האוכל בארוחת הצהרים‪ ,‬ואז פרץ צחוק כזד‪ — .‬הביטו‬
‫וראו — וכן הלאה‪ .‬הגלישה הזאת שחבחור ע ז ב את הכולל והלך בדרך של רבנות‪…‬‬
‫התמונה ה ז א ת נחרתה בלבי עמוק מאד‪ …‬כי בעיני הרבנות היתד‪ ,‬צריכה להיות‬
‫ח ת ג ש מ ו ת של שאיפד‪ ,‬כנח‪ ,‬ואותו בחור לא היה מ ן הגרועים וכל כך לעגו לתופעה‬
‫הזאת‪ .‬ואמרתי לרב כהנמן ש א נ י מ ת ב י י ש לבוא לישיבה‪ ,‬אני לא יודע איזה ״פסק״‬
‫יחיד‪ ,‬לי‪ ,‬אם לא לפגי‪ ,‬לפחות מאחורי גבי‪ .‬וכשהייתי נואם בבני ברק בבית הכנסת‬
‫הגדול‪ ,‬בבית הכנסת של פ א ״ י בזכרון מאיר‪ ,‬לא זכיתי שאיש מן החברים שביליתי‬
‫אתם בחדר או בשולחן שנים‪ ,‬או בחברותא‪ ,‬יבוא לאולם‪ .‬אבל האמינו לי‪ ,‬כ ל פעם‬
‫הייתי מ ס ת כ ל בעד חחלונות‪ ,‬וראיתי אותם תלויים בחלונות‪ .‬לשמוע — כן‪ ,‬הסקרנות‬
‫‪14‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללתא תהרצוג‬
‫הסיפוק להיכנס‪ ,‬א ת העורף הזה‪,‬‬
‫דעת ‪-‬ל ת ת‬
‫אתר אבל‬
‫היתד‪ .‬מ א ד ערה‪ ,‬הגה א ח ד משלנו‪.‬‬
‫העורף חפאסיבי לפחות‪ ,‬להיכנס ולשבת בין המאזינים ואולי אחר כך אפילו לטפוה‬
‫על הכתף ולחגיד יישר כח‪ ,‬שתהיה לך הרגשה שיש לך איזה גיבוי‪ ,‬איזה גב —‬
‫בשום פנים לא‪ .‬דרך חחינוך היום בישיבות לגמרי לא מתאימה לזה‪ .‬כשאגי למדתי‬
‫יודח דעת באופן פרטי אצל רב‪ ,‬בתקופת חיותי תלמיד ישיבת פוניבז‪ /‬למדתי‬
‫במהתרת — לא בגרות במחתרת‪ ,‬לא מ ד ע במחתרת — רבנות במחתרת וזד‪ .‬יכולתי‬
‫להרשות לעצמי רק ב״קיבוץ״‪ ,‬כשאתה כבר לא תלוי בשעורים כל יום‪ .‬יורה ד ע ה‬
‫במהתרת!‬

‫עכשיו אם כבר אחד יוצא בכל זאת לרבנות‪ ,‬עשה א ת הצעד המוזר הזה‪ ,‬איפה‬
‫הוא יוצק מים לרבנות ? איפה ? לראש הישיבה חוא מתבייש לספר‪ ,‬ויתכן גם‪ ,‬עם‬
‫כל הכבוד לראשי הישיבות‪ ,‬לא כל ראש ישיבה יכול להורות דרך לרבנות‪ .‬לא שהוא‬
‫לא מכיר א ת הט״ז‪ ,‬ודאי שהוא מכיר א ת הט״ז‪ ,‬אבל הוא לא מכיר א ת הציבור‪ ,‬הוא‬
‫לא מכיר א ת הצרכים שרב כבר ביום הראשון עומד בפניהם‪ .‬אז יש בודדים שזוכים‬
‫ויש להם רב שיכולים לצקת מים על ידיו להגיע לרבנות‪ .‬לי יש זכות של חותן‬
‫חגאון ר׳ יצחק ידידיה פרנקל שיאריך ימים‪ ,‬וכשאני נתקל בדברים הקטנים ביותר‬
‫אני פונה אליו‪ .‬ב ״ ק ו ר ק ב ך הראשון‪ ,‬אמרתי שאני עוד לא רוצח לפסוק ושישאיר לי‬
‫א ת זה ונסעתי עם זה אל החותן וראיתי אצלו‪ .‬שכן זה לא היה בדיוק ה״קורקבן״‬
‫הזה שלומדים ביורד‪ .‬דעח‪ ,‬לא בדיוק‪.‬‬
‫מ י היה צריך ל ת ת את הדעת לענין ההכשרה ? סבורני‪ ,‬בראש ובראשונה ראשי‬
‫הישיבות בעצמם‪ ,‬ואני מתכוון לראשי הישיבות הגדולות‪ ,‬ממילא ה״גדולים״ שלנו‪.‬‬
‫כי אם הרבנות תהיה בירידה כפי שהיא היום —־ וכבר הוזכר שבכל הערים הגדולות‬
‫אין רבנים היום — אם אין רבנים אין רבנות‪ .‬יש פקידות רבנית‪ ,‬אפשר להירשם‬
‫לנישואין‪ ,‬ואולי יש מישהו הדואג שמישהו יעבור באופניים מסביב למושבה לראות‬
‫ביום שישי אם העירוב בסדר‪ ,‬ואם יש כסף עוד לדאוג לאיזו חצוצרה בטקסי ח צ י‬
‫שעה לפני שבת‪ .‬ובכן יש סדרים רבניים‪ ,‬אבל רבנות ורבנים — דוקא במקומות‬
‫הגדולים ביותר אין‪ .‬אם אין רבנות לא יהיה גם ציבור‪ ,‬ואם אין ציבור אין ילדים‪,‬‬
‫ואם אין גדיים אין תיישים‪ .‬והראשון שייפגע מזח‪ ,‬אם כי כרגע לא רואים א ת זה‪,‬‬
‫אבל לטווח ארוך — זה הישיבות עצמן‪ .‬ראשי הישיבות היו צרייכם להקים מקרבם‪,‬‬
‫בהשתתפות של כולם‪ ,‬מין מוסד גג‪ ,‬לא כבן חורג אלא מהישיבות עצמן‪ ,‬ורק ראשי‬
‫הישיבות ימליצו‪ ,‬והם עצמם יהיו אפוטרופםים על מוסד הגג הזה‪ .‬הם ימליצו מ י ומי‬
‫ומתי אפשר כבר לשלוח מן הישיבה‪ ,‬או לגמרי‪ ,‬או לפחות לשעות מסוימות‪ ,‬כדי‬
‫להשתלם שם ולצאת לרבנות‪ .‬אני מאמין שזה אפשר‪ ,‬ולא תהיה ברירת‪ .‬אחרת‬
‫עלול חלילה להגיע מ צ ב שיחפשו מועמדים ולא ימצאו‪ ,‬בזמן שהיום יש רבים בכל‬
‫ישיבה גדולה‪ .‬זו לדעתי הדרך חיחידד‪ .‬לפתירת בעית העורף וממילא גם של‬
‫ההכשרה‪.‬‬
‫אחד מראשי הישיבות הנערץ על כולנו אמר לי רק לפני חדשים אחדים ש ע ד‬
‫היום אין לו סמיכה לרבנות‪ .‬כשהוא בא לקבל הסכמה לספרו מ א ח ד מגדולי חדור‪,‬‬
‫כשהיה בהוד צעיר‪ ,‬אז אותו גדול רצה באותה הזדמנות ל ת ת לו גם סמיכה‪ .‬אז הוא‬
‫אמר‪ ,‬לשם מ ה אני צריך את זה‪ ,‬אין לי שום פרטגזיות‪ ,‬שום שאיפה‪ ,‬שום חלום‬
‫‪15‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מרגיש כל רב א ת עצמו ק צ ת כבז‬
‫דעת ‪-‬ממילא‬
‫להגיע אי־פעם לרבנות‪ .‬באוירהאתרכזאת‬
‫מכללת הרצוג‬
‫חורג בין גידולי־הישיבות היום‪.‬‬
‫• רבי מאיר שפירא‪ ,‬שאני רואה אותו ע ד היום כמופת בעולם הרבנות שזקוקים‬
‫לה היום‪ ,‬אמר פעם בכינוס של רבנים‪ :‬יש שגי אברים בגוף האדם — יש ראש‬
‫ובמסגרת הראש יש עין‪ .‬לפעמים קוראים לרב בשם ״ראש״ הקהל‪ ,‬ולפעמים קוראים‬
‫למנהיגים הרוחניים ״עיני״ העדה‪ .‬ההבדל בין הראש והעין הוא‪ ,‬שהעין רואה כל‬
‫דבר‪ ,‬מצלמת כל דבר‪ ,‬היא ביקורתית ויודעת הכל‪ ,‬אבל אין לה שום השפעה‪ ,‬היא‬
‫פאסיבית‪ .‬הראש הוא המכוון והמדריך‪ ,‬המנחה והמפעיל והוא עושה א ת הכל•‬
‫הרבנים‪ ,‬הוא אמר‪ ,‬לא צריכים להיות עיני העדה אלא ראשי העדה‪ .‬ואין הכוונה‬
‫להשתלטות ולדיקטטורה‪ .‬אומרים בשם ר׳ ישראל מ ס ל נ ט שהוא א מ ר ‪ :‬ר ב צ ר י י‬
‫להתחשב כ ד ע ת הקהל‪ ,‬אבל אסור לו להתחשב ברצון הקהל‪ .‬לאכזבתי הגדולה איני‬
‫פוגש בציבור של בעלי הבתים לא ד ע ת קהל וגם לא רצון קהל‪ .‬אני פוגש רק‬
‫אדישות‪ .‬במקרה הטוב ביותר הם הולכים עם הרב‪ .‬שומעים שעורי התורה שלי׳‬
‫מאזינים לדרשותיו‪ ,‬ותו לא‪.‬‬
‫המבנה הנוכהי של השירותים הדתיים‪ ,‬ובמיוחד בערים הגדולות לוקח הרבה‬
‫מסמכויות הרב‪ .‬לדאוג לכשרות במסעדות — יש מהלקת כשרות‪ ,‬כשרות אי ט ל י ז י ם ‪-‬‬
‫יש מחלקת כשרות בשר ובתי מטבחיים; עירובין — מנהל העירובין; מקוד‪ — .‬יש‬
‫מחלקת מקוואות‪ .‬מה נשאר לרב ? מ ע ט מאד‪ .‬לכאורה יכול הרב לעשות הרבה מאד׳‬
‫הוא יכול לחנך‪ .‬כאן אני מוכרח להגיד מילת ביקורת גם למשרד החינוך‪ .‬גם ה ח י נ ו י‬
‫העצמאי לוקה בעגין זה וגם החינוך הממלכתי־דתי‪ :‬הקשר והזיקה של בתי הספר‬
‫לרבנים‪ .‬זה צריך להיות קשר טבעי שאין למעלה ממנו‪ .‬אבל למעשה הוא לגמרי‬
‫מנותק‪ ,‬הוא לא קיים‪ .‬אתה משאיר א ת זד‪ .‬כשטח הפקר למראית עיניו של כל מנהל‬
‫בית ספר‪ .‬יש בית ספר בתל־אביב‪ ,‬״מוריה״‪ ,‬שמכתה ה׳ ומעלה כאשר מסיימים פרק׳‬
‫מזמינים רב לבחון א ת הילדים‪ .‬הרב יושב אתם‪ ,‬שלש שעות בלי הפסקה‪ ,‬ואחר כ י‬
‫יש גם איזה כיבוד קל‪ ,‬מין סיום בזעיר אנפין‪ .‬למרות שגם מורה יכול לעשות זאח׳‬
‫מעדיפים שתהיה לכתה התחושה שזה שייך לרב ומשתדלים ליצור קשר בינם לביני*‬
‫זה רעיון יפה מאד‪ ,‬אבל זה אחד מבתי הספר היחידים בתל‪-‬אביב‪ ,‬מ מ ש יחידים‪ .‬אבל‬
‫כשיש חשש מהסור ברישום של ילדים דתיים — ת ל ־ א ב י ב מ ז ד ק נ ת ואין זוגות‬
‫צעירים וממילא אין גדיים — אז באים ומזעיקים רבנים יחד עם מנהלי בתי ספר‬
‫לכנס חירום‪ .‬כלפי קומץ זעיר של רבנים המופיעים לכנס כזד‪ .‬מטיחים המנהלים‬
‫ואומרים איד ז ה ? מדוע אין הרבנים הולכים מבית לבית כדי לעורר לרישום ילדים‬
‫בבית הספר הדתי האזורי? אמרתי אז למנהל של בית ספר אחד שעל י ד י ‪ :‬ראה׳‬
‫אני כבר יושב פה ארבע שנים במרחק חמישים מטר מ ב י ת הספר‪ .‬כמה פעמים נכנסתי‬
‫אליך‪ ,‬האם אתה פעם באת אלי ? האם פעם ש ל ח ת אלי ילדים ? ש ל ח ת אלי כתה‬
‫הזמנת אותי פעם ? תיכונים לא־דתיים‪ ,‬בתי ספר כלליים‪ ,‬ממלכתיים מזמינים רב •‬
‫לפני החגים ומתחננים להרצאות בעניני ד ת — ואתם גם זה לא עושים‪ .‬אין שום‬
‫קשר‪ .‬והיום אתה בא ודורש שאני אלד מ ב י ת לבית‪ .‬אני לא יודע להמליץ על ביי‬
‫הספר שלד‪ ,‬הרי אינני מכיר אותו‪ .‬מדוע אנף החינוך הדתי אינו עושה יותר לטיפוח‬
‫הזיקה בין בתי הספר לרבנים ?‬
‫?‬

‫‪1‬‬

‫הרבנות הראשית‬

‫‪ -‬לכאורה צריכה היא להיות העורף של הרבנים‪ ,‬אד אי*‬

‫‪16‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הדבר כן‪ .‬הנה קיימת בעיה נתיחת המתים‪ .‬האם פעם אחת ישבו והזמינו רבנים‬
‫שעסקו בה במיוחד‪ ,‬ויסבירו פעם לרבנים את הבעיה בבירור ? לא היו דברים מעולם‪.‬‬
‫היתד‪ .‬בעית ״מיהו יהודי״‪ ,‬עשו כנם רבנים ארצי בבביני האומה — האולם היה ריק‬
‫למחצה‪ .‬למה ? מכיון שכל רב הבין שמישהו יגיד פרק תהלים‪ ,‬ולפי המפתח יעמיד‬
‫כל נואם את הרבנים על סכנת הענין של נישואי תערובת — לאן נגיע — החוקים‬
‫שלנו שמרו על ההיסטוריה של העם היהודי‪ ,‬וזה נכון כמובן‪ ,‬אבל שום דבר של‬
‫ממש‪ ,‬שום הסבר עניני‪ .‬חובת מחאה היא גדולה‪ ,‬אבל תנו גם לרבנים להשמיע‬
‫דברים‪ ,‬אולי תקום הישועה ברוב יעוץ‪ .‬לפני שנים הבינה הרבנות הראשית להקים‬
‫ועדת חינוך‪ ,‬שרבנים בכל הארץ יחשבו גם על חינוך כאהד מתפקידיהם‪ .‬בראש‬
‫הועדה ע מ ד הרב בר־שאול ז״ל‪ .‬כמה שנים כבר הרב בר־שאול לא בחיים? אף‬
‫פעם לא זומנה ועדת החינוך לשבת ולדון‪ ,‬לפחות מאז שהרב בר־־שאול נפטר‪.‬‬
‫יאותה רבנות בתל־אביב‪ ,‬שבה כמאה רבנים ושיש בה שתי מחלקות לכשרות —‬
‫אבל רבע אדם‪ ,‬רבע משרה לנוער‪ ,‬להסברה‪ ,‬להדרכה‪ ,‬לחינוך — אין‪ ,‬שום דבר‪.‬‬
‫מסופקני אם אנו כרבנים‪ ,‬נותנים כלל דעתנו על הנלמד והנעשה בבתי הספר שלנו‪…‬‬
‫מאי תקנתיה ? הרבנים אסור להם לישון‪ .‬כמה פעמים נםיתי בתמימותי לכנס‬
‫בביתי חמשה רבגים חברים‪ ,‬הגעתי כבר עד ‪ ,15‬לדבר על אותם הדברים‪ .‬ואולי‬
‫נסע פעם יחד אל הרבנים הראשיים ונבקש הסברה ובעורר למעשים בתחום חחיגוך‪.‬‬
‫נתקלתי ברתיעה‪ ,‬כי דבר זה היה מתפרש — לא אגיד כמרד‪ ,‬אבל כמין חריגה מן‬
‫הקו‪.‬‬
‫ענין אחר נשאר בידי הרבנים‪ ,‬שאינו קשור בשום ארגון‪ ,‬ועל כך עמד הרב‬
‫קצנלנבויגן בסוף דבריו‪ .‬אני מאמין שזה מה שאמר הלל לאותו גוי‪ :‬שהדרך אל‬
‫ההשפעה בתחום שבין אדם למקום עוברת בתחום שבין אדם לחברו‪ .‬כאן אפשר‬
‫להגיע להישגים עצומים‪ ,‬וזאת אינה הפרזה‪ .‬אם אתה בא ליהודי שלך בבית הכנסת‪,‬‬
‫שלא בא שבוע לתפילה‪ ,‬ואתה עורך אצלו ביקור חולים‪ ,‬ואתה מגלה שאין מזוזה‬
‫אלא בכניסה הראשית‪ ,‬אז קל מאד להשפיע‪ ,‬והוא ישמח לתקן‪ .‬מביקור חולים אפשר‬
‫להגיע להרבה מאד‪ .‬בעקבות ביקור אחד כזה מתקשר אתך יהודי בצורה שקשה‬
‫לתאר‪ .‬הרי אצלנו בעיר הגדולה ים של אנשים ואין קשר‪ .‬ועוד כהנה וכהנה‪ .‬היחס‬
‫האישי קושר יותר מכל ארגון‪.‬‬
‫חסרה הדוגמה האישית‪ ,‬ואני מלקה אח עצמי בתוך כלל הרבנים‪ .‬הרשו לי‬
‫להביא כאן את דברי הצל״ח בברכות דף ג׳ ע ״ א ‪ :‬תניא ר׳ יוסי אומר‪ ,‬פעם הייתי‬
‫מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל‪ .‬בא אליהו זכור‬
‫לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי תפילתי‪ .‬משסיימתי תפילתי אמר לי שלום‪.‬‬
‫אמרתי שלום עליך רבי ומורי‪ .‬אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו ? אמרתי‪,‬‬
‫להתפלל‪ .‬אמר‪ ,‬חיה לך להתפלל בדרך‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬מתירא הייתי שמא יפסיקוני‬
‫עוברי דרכים‪ .‬יאמר לי‪ ,‬היה לך להתפלל תפילה קצרה‪ .‬באותה שעה למדתי ממנו‬
‫שלשה דברים‪ .‬למדתי שאין נכנסים לחורבה‪ ,‬ולמדתי שאין מתפללים בדרך‪ ,‬ולמדתי‬
‫שהמתפלל בדרך מתפלל תפילה קצרה‪ .‬שואל ה צ ל ״ ח ‪ :‬את שני הדברים האחרונים‬
‫אמר לו‪ ,‬אבל הדבר הראשון שאין נכנסים לחורבה‪ ,‬איך למד ממנו ? הוא לא אמר‬
‫לו שאסור‪ ,‬הוא רק הציג לו שאלה אינפורמטיבית‪ :‬מפני מ ה נכנסת לחורבה זו י‬
‫אומר ה צ ל ״ ח ‪ :‬ר׳ יוסי לא אומר למדתי מדבריו‪ ,‬אלא באותה שעה למדתי ממנו‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪17‬‬

‫דעת ‪ -‬מכללת‬
‫הוא שמר לי על הפתח עד אתר‬
‫הרצוג אליהו בעצמו לא נכנם לחורבה‪.‬‬
‫תפילתי‪ ,‬הרי‬
‫שסיימתי‬
‫למדתי ממנו‪ ,‬מהתנהגותו האישית‪ ,‬שאין נכנסים לחורבה‪.‬‬
‫אני חושב שזה מפתח לענין ה ש פ ע ת הרב בכלל‪ .‬ההשפעה אינה פועלת על‬
‫ידי דברים שאתה אומר אלא בדברים שאתר‪ .‬עושה‪.‬‬

‫מר שלום שכנא רותם‬
‫באחד מבתי המדרשות בעירנו נבחר פעם גבאי אחד‪ ,‬והוא היה ק צ ת ״גראבער‬
‫יונג״‪ ,‬ובשבת הראשונה אחרי הבחירה עלה על הבימה ואמר‪ ,‬רבותי אני מודח לכם‬
‫על הבחירה ואספר לכם מעשה‪ .‬משה רבנו לפני שנפטר הראה לו הקב״ה דור דור‬
‫ודורשיו‪ .‬כשהגיע לדור הזה ולבית המדרש הזה וראה שפלוני נבחר גבאי נבהל‬
‫ושאל מ ה זה י אמר לו ה ק ב ״ ה ‪ :‬בעלי הבתים אינם יותר טובים‪ .‬רבותי‪ ,‬אם נבדוק‬
‫את הכל‪ ,‬נראה שזה דור ודורשיו‪ .‬אין לנו שום קהילה בארץ‪ .‬יש לנו בתי מדרשות‬
‫וחוגים כאלה וכאלה שהאהד פוסל את השני‪ .‬אי אפשר להביא א ת כל הציבור שלנו‬
‫אל שולחן אחד‪ ,‬לקהילה אחת‪ ,‬לא את חסידי וידניץ ולא א ת חסידי גור ולא את‬
‫ראשי חישיבות הליטאיות‪ .‬זאת בעיה חמורה ביותר‪.‬‬
‫גם לפנים ע מ ד הרב לפני אותן שאלות של חידושי טכניקה אם כי חיו אז בצורה‬
‫אחרת‪ ,‬אבל אולי עוד יותר מהפכניים מהיום‪ .‬הבעיות השונות היו בכל הזמנים‪ .‬רק‬
‫ארגון החברה היה שונה‪ .‬לא היה מעיז רב לכתוב תשובה מעל לראשו של רב המקום‪.‬‬
‫אצלנו יכול להיות שהרבנות הראשית מוציאה הכשר ארצי על איזה מיצרך‪ ,‬ורב‬
‫המקום פוסל אותו‪ .‬י ש בבני ברק בית חרושת לגבינה שרב העיר סירב ל ת ת לו‬
‫הכשר‪ ,‬ויש לו הכשר מהרבנות של תל־אביב‪.‬‬
‫אנחנו נמצאים במצב חמור ביותר‪ ,‬ובעיקר קשה שאין לנו מ ה להגיד לילדים‬
‫שלנו‪ .‬לא נוכל להגיד להם שאין אנו מרוצים מהרבנים‪ .‬כי אז אין לנו בכלל מה‬
‫להציע‪ .‬הציבור שלנו הולך עם הרוה‪ ,‬ואם יש היום נהירה אל כוללים‪ ,‬אז אנחנו‬
‫כולנו כאן שולחים את הבנים לכולל‪ ,‬ומי לא רוצה בכך ? ואין בודקים אם הבן‬
‫ראוי לכך ומה הוא לומד שם‪ .‬אתמול היה לי ויכוח עם אנשי כוללים‪ ,‬שהם אומרים‬
‫שהם רוצים לחנך גדולי ישראל‪ .‬שאלתי אותם‪ ,‬כמה שעות לומדים‪ ,‬מה סדר‬
‫הלימודים י אמרו בשעה ‪ 9.15‬בא האוטו ולוקח אותם למקום מסוים שמגיעים לשעה‬
‫בשעד‪ ,10 .‬ולומדים עד שעד‪ ,4 .‬ואחר כך נוסעים הביתה‪ ,‬ובאמצע יש שעת הפסקה‪,‬‬
‫מנתה ועוד‪ .‬אמרתי‪ ,‬ובאותן ‪ 6‬שעות רוצים לחנך גדולי ישראל י שאלתי‪ ,‬מ ה אתם‬
‫לומדים ? אמרו‪ ,‬במשך השבוע לומדים שני דפים גמרא עם שולחן ערוך‪ .‬ומזה יהיו‬
‫גדולי ישראל ? !‬
‫לדעתי‪ ,‬אנו חייבים להעמיד לנו תכנית של חינוך‪ ,‬ואולי צריך לחזור במקצת‬
‫לחינוך הישן‪ ,‬אבל צריך להכריע ברורות מ י הולד להיות גדול בתורה‪ .‬צריך לקבוע‬
‫תהומים ברורים בין רב‪ ,‬רב המקום וראש ישיבה‪ .‬מי יעשה זאת — אינני יודע‪.‬‬
‫ניסינו לכוון קצת א ת החינוך בכוללים‪ ,‬שיוכלו להופיע לפני ציבור‪ ,‬חיפשנו רבנים‬
‫שיהיו מוכנים להדריך אותם‪ ,‬ללמד אותם את ״השולחן הערוך החמישי״ _ אין‬
‫בנמצא‪ .‬אין מי שמוכן‪ .‬אינני אומר שאין‪ ,‬יכול להיות שיש‪.‬‬
‫צריך להיות ברור‪ ,‬אומר זאת בפירוש לרבנים הצעירים‪ :‬המהפכה הרוחנית‬
‫הזאת והמינהלית הזאת יכולה לבוא רק ביוזמתם‪ .‬מטרת המסיבה הזאת צריכה‬
‫‪18‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י י ת‬

‫ל ׳ י י י י את המחשבה איך לתקן‪ ,‬כי אני חושב שהאנשים כ נ ו התיאשו בכלל‬
‫^‬
‫^ א י " מאמין שאפשר לתקן איזה דבר‪.‬‬
‫" ז י ז אומץ לב והעזה‪ .‬א נ ח נ ו חייבים לעשות זאת למען ילדינו‪.‬‬
‫י ז י נ‬

‫׳ ׳ י ״ ע י ו א׳־יר כ ה ן‬
‫י‬

‫א י מ י ה‬

‫ע‬

‫פ‬

‫ל‬

‫ז י ת‬

‫ו פ ‪,‬‬

‫ת ג י י ו‬

‫ל א‬

‫א י ש‬

‫נ ־ פ נ י‬

‫ק י ״ ״ ־ ׳ ׳־איי א ז י "‬
‫י‬
‫ל־‪,‬י '‬
‫י" י•‬
‫י ל א לזולתו‪ ,‬אימרה זי חלה ״‬
‫ל א‪ ,‬י ש לנו ל ח כ י "‬
‫על הזולת לעשו״‪,‬‬
‫לתיקיז• אין ל ־ ־ ‪ ,‬״ עליו א י ‪ ,‬״ י ק י ‪ ,‬ע ד ש ״ ״‬
‫״ ‪ ? ,‬״ ; י ״ או‬
‫התלי״‪ .‬אבל עלינו ל ז כ ו ר ‪ :‬ה ת ל ״ לא‬
‫״ י ד כנות‬
‫״ ״ י‬
‫'‬
‫י של ה י ב היא מ ק י מ ת י נ א ‪ .‬היא •יי•‬
‫^ ״ ‪ ,‬ד לובש‬
‫^‬
‫״ ״ י י‬
‫י עי־־נים שהעי לא ל צ י י " ל י ״ ק ייני•‬
‫‪ – 1‬ד מתר‬
‫י " ״‬
‫ל• יזהו כעצם א ח י מתפקידיו ה י א ש ״‬
‫״יי• י־ישם צירי‪ ..‬בימינו זה עומד בצורה אחרת מ ב ד ו ו ו ת הקודמים‪ ,‬נ צ ו ר ה י י ת י‬
‫״ י וישוב‬
‫י׳ אבל במהותו הרבר לא השתנת•‬
‫" י ? ‪ ,‬״ ו לי ו א ש‬
‫ל י נ י י י ״ ל הרב קצנלנבייגי י י •‬
‫' י י ' ״ ' ' ״ ; ! ״ • ״ ט בא‬
‫' י ״ ־ ״ לי׳יי״ א ״ י מ ב ^ ׳‬
‫י ^ ״‬
‫" י י " • ״ ״ לדעת מ ה‬
‫״ י ״ " י י ״יל על א ס פ ת ראשי ישיבות ״ מ י י י י ־‬
‫" ‪ 1 -‬״ מ‬
‫' י "' ״‬
‫" * ־ י • אל הישיבות‪ ,‬ש מ א ח י יהם " י י‬
‫א ח‬
‫יי "!‬
‫‪,‬‬
‫יילימייים בישיבות‪ ,‬האם י ש לה ״חילי' י י ׳‬
‫ל ו דע תי ־ני‬
‫* ״ י ־־ה ״ ״ ל ״ ״ י י * ש * ״ ז ״ ״‬
‫־ ו‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ק ו‬

‫ה‬

‫י צ ו י‬

‫ע‬

‫א‬

‫" "י ״ * ג ־ *‪1‬‬
‫שוניער‬
‫״ ״ ״׳‬
‫״ ״ ״ ‪ :‬ב‬

‫ד‬

‫נ‬

‫ת‬

‫א‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ח ל ו‬

‫ה‬

‫נ‬

‫י ת ק י פ ת נ ו‬

‫ק‬

‫נ‬

‫צ‬

‫‪3‬‬

‫מ א ז‬

‫ם‬

‫ס‬

‫**"י‬
‫י‬

‫״‬

‫י‬

‫ל‬

‫ג ם‬

‫י ג ם‬

‫ע ל‬

‫ם‬

‫ה‬

‫מ נ‬

‫ת‬

‫ה‬

‫א‬

‫צ ד‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ב‬

‫י‬

‫ג‬

‫א נ י‬

‫י‬

‫א‬

‫מ‬

‫ט‬

‫ע‬

‫ט‬

‫נ ע י‬

‫א‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫י‬

‫מ‬

‫״״״־י" ל"״"•‬
‫י א מ ' ^‬
‫י ת י ‪ :‬לידיעתו‪ ,‬בכל מקצי* ו מ ^ י ׳‬

‫ם‬

‫פ‬

‫‪0‬‬

‫‪,‬‬

‫י ‪ ,‬א ם‬

‫ע ל י י‬

‫י‬

‫א‬

‫י מ‬

‫'‬

‫־‬

‫‪5‬‬

‫‪ 0‬ל‬

‫ם‬

‫א י‬

‫ס נ י ם‬

‫ק‬

‫י‬

‫י‬

‫‪-‬‬

‫ל ה י י ת‬

‫ס‬

‫ס י‬

‫ל‬

‫‪1‬‬

‫י‬
‫א‬

‫ת‬

‫ת‬

‫״‬

‫ס‬

‫נ‬

‫י ‪:‬‬

‫ם‬

‫נ‬

‫א‬

‫מ ‪ 1‬מומחים‬
‫! ‪ 1‬מהציע זה‬
‫ע‬

‫ש‬

‫י י " ' ״ ? י ‪ ,‬ש לפנ ״ א ת‬
‫י ״ ״ ־ ״ ״ ״ ע ו ד למקציע ״ ״ י י ׳ י י‬
‫^ י ‪ £‬ט שני״‬
‫״״ ־ ־ ״ י ם לי‪ ,‬י נ ש ו ם פנים לא נסכים ל ת = " '‬
‫ב‬

‫‪* ,‬‬

‫נ‬

‫מ‬

‫י‬

‫ם‬

‫א‬

‫ל‬

‫ד‬

‫״ ג ע י ״‬

‫נ‬

‫ל‬

‫י‬

‫ל‬

‫י ״ ־ ״ י ״ ״ ״ ״ ״‬
‫‪1‬‬

‫מ‬

‫י‬

‫ח‬

‫ע ז י ת ו‬

‫נ‬

‫* י ^ ״ ו ר ב י ״‬

‫ב ע ת י י ‪-‬‬

‫ל ‪ . , , ,‬עימד עליה‬
‫שיכה‪ ,‬נפרד מ מ נ י ל ב ב י ת יי•*"‬
‫׳ ? ־ י‪ ,‬של מ ש ב י של‬
‫י י‬
‫* ' י איתי ש מ ש י כ י י י ה לי ל א י ם י י‬
‫יי‬
‫יקית‬
‫ולבס ר‬
‫• ״"‬
‫י י " י • איי י‬
‫י*״ ‪212‬׳‬
‫״ י ״ ־ י " א י ‪ * ,‬ממה‬
‫^ צ י י ד ל ״ ״ ג נ י ע ל איתי ־ ״ י ‪ -‬מי י י י '‬
‫י • אם האדם כן ישלם עם ע צ מ י שחיא פיעל באמת לשם שמ ם‪1 ,‬‬
‫^‬
‫מ‬

‫ל‬

‫י נ‬

‫כ י‬

‫ה‬

‫י‬

‫‪5‬‬

‫ל י‬

‫נ‬

‫מ ס י י י ת‬

‫ל‬

‫ל ע נ‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ל פ ת י‬

‫ה‬

‫י‬

‫מ‬

‫?‬

‫ה‬

‫ע י ס‬

‫נ‬

‫מ‬

‫ה ‪ 1‬א‬

‫י‬

‫־ ־ ״ " ״ ‪ :‬׳ ־ א ל ת י ה א י ש י ״ של ״ י ־ ־ באי׳י ' י ־‬
‫; ־ י ׳ י י י ש ח קידם כל הכנה נ מ ש י =ל ־‬
‫לע‪ *,,‬י י נקייה אחת ש ע י י לא י י כ י ״ ל ״ ־ י י ״ י ־‬
‫'‬
‫של ה י ב בשעה ש ה י‬
‫ג‬

‫י‬

‫ל‬

‫מ י ם‬

‫ל נ י ‪,‬‬

‫״ ״‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ס‬

‫?‬

‫י‬

‫־ ד‬

‫א‬

‫<‬
‫תע‪,‬‬
‫<‬

‫נ‬

‫ב‬

‫י‬

‫ה‬

‫א‬

‫מ נ ה‬

‫י ל ה ע ת‬

‫ס‬

‫ו‬

‫ס‬

‫ב‬

‫‪ ,‬ו י דע צמי ^חר‬
‫״ א״ ד ב ״‬
‫? "י ב כ ו ש ה י ב‬
‫״‬
‫י‬

‫ט‬

‫י'?‪ ,‬״יב״‪.‬בהי"‬
‫!‬
‫^ י כל השנים‪ .‬ה י י ״ " י ־ ל ״ ׳ י י‬
‫י‬
‫‪ , 1‬״ ״ אני עיסק‬
‫" יי‬
‫י ׳ י ף י ס נ ו באה ת ב י ע ת י של ה י‬
‫‪ ,‬״אני עיסק נ מ ס כ ת א ח ר ת ‪ /‬״אנ ״י־־־‬
‫״ ל גיילי ה ״ ‪,‬‬
‫״ ל י עם בחירי הישיבה״‪.‬‬
‫'‬
‫ת‬

‫ב‬

‫ת‬

‫א‬

‫י ו נ‬

‫ם‬

‫נ‬

‫א‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ת מ‬

‫מ א ז‬

‫‪0 1‬‬

‫‪0‬‬

‫ד ‪:‬‬

‫ק נ ו ע‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪19.‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫לדבריו של הרב מ ו נ ק ‪:‬אתר דעת‬
‫המקושט בכ״ד ספרי תורה שבכתב ועוסק‬
‫תלמיד ‪ -‬חכם‬
‫בהתמדה בתורה שבעל פה‪ ,‬אין לו צורך בשום השתלמות נוספת‪ .‬אם הרב ילמד‬
‫א ת כל הדברים הללו‪ ,‬שאמנם לא נלמדים עכשיו בישיבות‪ ,‬כל אותם דברי אגדה‪.‬‬
‫כל אותם דברי הלכה‪ ,‬רש״י ורמב״ן על התורה — זה מספיק‪.‬‬
‫מהצד השני כמובן קיים הציבור‪ ,‬והוא ב ש נ י ם ‪ :‬הציבור שבתחום שררתו של‬
‫הרב והציבור ה״משתיל״‪ ,‬וזה דוקא מונח מתאים‪ .‬אציין עובדה שבדידי הווה‪.‬‬
‫הצעתי את מועמדותי לרבנות מתוך חנחה שהסיכויים הם טובים ושלא יהיו קופצים‬
‫רבים‪ — ,‬זה היה מקום שלא נראה כל כך בשעתו כדאי לרבנות‪ ,‬ולכן העזתי להציע‪.‬‬
‫בכל זאת הופיע מועמד מתחרה רציני מכמה בהינות‪ .‬פניתי אל אהד מראשי המדברים‬
‫וביקשתי דבר א ח ד ‪ :‬תן לנו להתחרות באופן חופשי‪ ,‬אינני חושב שאני אפריע לך‬
‫במפלגתך יותר מאשר הוא‪ .‬התשובה ה י ת ה ‪ :‬המשאלה מ צ א ה חן בעיני‪ ,‬אבל‬
‫הנאיביות מופרזת‪.‬‬

‫ה ר כ רפאל קצנלנבויגן‪ :‬פסיק רישיה ולא ימות‪…‬‬
‫ה ר כ שמעון אשר כ ה ן ‪ :‬מאז חדלתי לחיות נאיבי‪ .‬לכן אני חושב כי לשנות את‬
‫פני כל העולם כולו בבחירת הרבנים — זה לא בידינו ונהיה מעשיים‪ .‬מ ה שבז‬
‫בידינו לעשות זה לגבי הציבור המקבל עליו את הרב‪ .‬גם חוג מצומצם יכול במשך‬
‫השנים ליצור איזו קהילה‪ ,‬וקהילה זו תנהג כפי שנהגו קהילות ישראל מ ק ד מ ת דנא•‬
‫ענין חינוכו של הרב — זה בההלט בידינו‪ ,‬אבל לא צריך להקים בית מדרש‬
‫לרבנים‪ .‬זו שאלה של כל אחד ואחד עד היכן ידו משגת‪ ,‬אם לבניו הוא אם לשטח‬
‫רחב יוחר שחינוכם של רבים ת ח ת ידו‪ .‬לאחת יש ל ד א ו ג ‪ :‬שיצאו תלמידים שלמדו‬
‫תורה ויודעים תורה‪ .‬ההבחנה בין יהודי סתם לבין רב — בהלכות ת ״ ת ברמב״ם‬
‫חיא מוגדרת בפשטות‪ .‬לאחר שהרמב״ם מביא לנו את כל מצות ת ״ ת על כל גווניה‬
‫ועל כל חובותיה‪ ,‬הוא אומר‪ :‬מ י שנשאו לבו לקיים מצוד‪ .‬זו כראוי ולהיות מוכתר‬
‫בכתר תורה‪ ,‬לא יסיח דעתו לדברים אחרים וכר‪ .‬זאת כל ההבחנה בין היהודי הפשוט‬
‫לבין הרב‪ .‬היהודי הפשוט מקיים את מצות ת ״ ת בצורה הנכונה והיפה‪ ,‬הרב מקדיש‬
‫את ימיו ולילותיו מתוך חשקו בה — וזהו‪ .‬אם כן הדבר בידינו‪ .‬אם נדאג לילדינו״‬
‫אנו ההולכים לבית הספר‪ ,‬אם נדאג לבתי הספר הנמצאים בחחום חשפעתנו‪ ,‬שילמדו‬
‫בהם תורה‪ ,‬תורה שבכתב‪ ,‬תורה שבעל פה‪ ,‬הלכה ואגדה‪ ,‬אם נדאג גם לבנינו כשהם‬
‫נמצאים בישיבות‪ ,‬ואם השיטה לא כל כך מ ו צ א ת חן בעינינו‪ ,‬נעזור לפרט לעצב‬
‫א ת דמותו‪ ,‬אם ביורה ד ע ה ואם בפלפול — הרי אז נהיר‪ .‬מעשיים‪ .‬נאמר ל י ח י ד ‪ :‬ראה‬
‫גא‪ ,‬אל תבלה א ת ימיך רק בפלפול‪ ,‬דאג לעצמך‪ ,‬דאג ל א י ש י ו ת ה צבור נא ידיעות׳‬
‫למד חכמה‪ ,‬למד תורה‪ ,‬אגדה והלכה‪,‬‬
‫אשר לציבור‪ ,‬אנחנו יכולים להתמסר ולגבש במשך הזמן איזו קהילה‪ ,‬אולי‬
‫מספר קהילות כפי שדובר‪ ,‬ואז תיפתר בעית התלות מבחינת ציבורית‪ ,‬ואז נדאג‬
‫לבחור רב שהכין את עצמו לקראת הרבנות כראוי‪.‬‬
‫ה ר ב מ א י ר שלזינגר‬
‫יש לי ספקות בערכו ובתועלתו של הםמסוזיון הזה‪ ,‬ונדמה לי שגם למארגנים‬
‫לא ברור מ ה כוונתם בדיון הזה‪.‬‬
‫מנםיוני האישי אני יודע שקשה היום לשכנע בחורי ישיבה להיות רבנים‪ ,‬בה‬
‫‪20‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נ מ נ ה שאפשר לשכנעם להיות ו״מים‪ ,‬כוללניקים וכדומה‪ .‬כמובן שככל ש ת ת ג ב ו‬
‫מ י ב ו ר הדרישה לרב־מנהיג‪ ,‬כן ת ת ג ב ר בבני תורה השאיפה והרצון להיות יב•‬
‫נ יתיים נטפח בתלמידינו א ת התכונות הדרושות לרב בישראל‪ .‬כעת אין אנחני‬
‫" ל י ם לעשות יותר מזח‪.‬‬
‫־ י י ־‬

‫׳ י ח ז ק א ל יןוטוזר‬
‫‪:‬‬

‫נש־ורצת דליקה‪ .‬הצופי• לא יכיל ל י מ י‬
‫‪,‬‬
‫״ ' י א י ‪ 1‬אם א י ‪,‬‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫כ ו ל י ם‬

‫נ ם‬

‫ז‬

‫ל ב ו א‬

‫צ ר‬

‫ה ו א‬

‫נ‬

‫ח‬

‫לע‬

‫ך‬

‫פ‬

‫ל‬

‫ו א י ש‬

‫ע י ו‬

‫ה ו א‬

‫**" יל יי״ • אני חישב שעניי ה ק י י * " ^ י ^ י‬
‫מ כ ל ל‬

‫ה‬

‫ש‬

‫י‬

‫<‬

‫ר‬

‫ל‬

‫א‬

‫א‬

‫א‬

‫ם‬

‫א י ן ה‬

‫־יע‬

‫ו‬

‫ו‬

‫ל י נ קצנלנבייגו ש ל י ט י * אי־־י " י‬
‫^ ״ ל ״ ״ ז לב‪ .‬אבל הוא היה בעל א י מ ז‬
‫״ ״ י ל י י ל ״ ם ‪ .‬א כ ל לביתם יה טאבו‪ .‬הרב י י ״ פ ל י‬
‫" ' ‪ ,‬י י נ ־ י אצלי י ס י פ י ״ י לי על ה ה י י ע י י י י "‬

‫ה ־ ז ב י ו ו‬

‫־׳י• אומץ‬

‫ל ב‬

‫א‬

‫ל ו‬

‫א ש‬

‫נ‬

‫י‬

‫ת‬

‫פ‬

‫ח‬

‫^‬

‫א מ י ת י‬

‫ל‬

‫נ‬

‫ה‬

‫ק‬

‫ן‬

‫ו‬

‫ע‬

‫הביאא‬
‫ממילאא ת מ‬
‫י? ‪ *,‬אז ‪ £‬י ל‬

‫כ א ל ה‬

‫״״^י״י״ל‬

‫•‬

‫ציק‬

‫•‬

‫ל‬

‫פ‬

‫נ‬

‫ה י ה‬

‫י‬
‫י‬

‫ל‬

‫ב ר י ה י י ה‬

‫י ו ס י‬

‫? י ! י״ ליהיח‬
‫'‬
‫‪ ,‬״ ‪ 40‬ש נ י‬
‫" י '‬
‫! ‪ -‬ב‬
‫?‬
‫" ״י‬
‫י ״ " ? ‪ ,‬מ ר ת • ים‬
‫‪0‬‬

‫ל י‬

‫‪1‬‬

‫י‬

‫‪3 1‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫נ‬

‫ת‬

‫ע‬

‫י‬

‫י‬

‫ייקרא "ל‬
‫חוב ייקרא‬
‫״' י ‪ ,‬כ ו ״! שש י ב‬
‫י ח‬

‫ת‬

‫י‬

‫י ח ו ב‬

‫ט י ל‬

‫ם‬

‫ת א י ם‬

‫ל ע ל י ה‬

‫* ״ ‪ -‬י ״ י יא״‪ .‬ומספרים ש ב‬
‫‪7‬‬

‫מ ( ! ה‬
‫ח‬

‫ג ם‬

‫מ‬

‫ל י‬

‫?‬

‫א‬

‫•‬

‫ל ב‬

‫י נ י ל‬

‫ל י‬

‫״‪,,‬י״ ״ל‬

‫י " ^ ג ״ ר על‬
‫'‬
‫פ ט ר אח‬
‫״ ״ ״ ״י‬

‫ע י ש י ם‬

‫ח מ ח‬

‫ל ה • אבל אין זאת א ו מ י ת שאתה צ י י ר ל‬
‫א ח ד‬

‫א‬

‫נ נ י ו‬
‫ע‬

‫ש י ב ‪ 1‬א י‬

‫י פ י י ע י‬

‫ל א‬

‫* " י ־ ״ י י מלעשות במקום שי־יל ל ׳ ־ ״ ״‬
‫״ ״ • היא חייב לעשות• לא צ י י ר ל ה ל י ב ״ ז ל י ״ •‬
‫ש‬

‫ע‬

‫ש ו ת‬

‫ו ת‬

‫מ י נ ן חשוב שהכבאים כשיבואו‪ .‬יצטי־־י י ל י ׳‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ה נ נ א י ם‬

‫י‬

‫; ‪1‬״‪1‬‬
‫קודם כל מה שבידו ל ע ש ^‬

‫ת‬

‫ס‬

‫״‬

‫נ ל פ י‬

‫ם‬

‫ה‬

‫פ נ י ם‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪,‬‬

‫ה‬

‫ל ו‬

‫כ ל פ‬

‫א‬

‫י ידידים והביים•‬

‫״ י משה א י נ ן‬
‫נ א מ‬

‫נ א‬

‫ו‬

‫י ש ם״‬

‫'‬

‫יה‬

‫' • ^ ‪ ,‬נ ל י נ * ^‬

‫י‬
‫" י ״ י ו חיבי״ ש‬
‫‪ • ! , .‬י‬
‫״"יי"‬
‫״ ‪ – ,‬י י י ק א מ צ ד חגדולים שניניני• י‬
‫״ ״י‬
‫יעל ע מ י ״ ם התקיפה יה־ני־•‬
‫‬
‫״‬
‫'‬
‫•‬
‫ל אינני מניו‪ .‬נ י צ י ה י נ י י ם י‪-‬ללי ב א '‬
‫' ‪1‬‬
‫'‬
‫' ־ ־ ' י ו ש י א ש י ה י ש י ב ו ״ פועלים ל ס ם ש‬
‫״‪,1‬״ ש‬
‫'‬
‫^ ל א ' ש מ ע י ילא יקשיבי• י ״ ל =י‬
‫" ‪ 1‬א‬
‫'‬
‫אני חישב ש צ י י ד ל ה י נ י י נ ״ •‬
‫ב צ י‬

‫נ י ת‬

‫ו א‬

‫ח‬

‫א נ י‬

‫ש א ל ה‬

‫ו‬

‫ש‬

‫ב‬

‫א‬

‫ט‬

‫מ י‬

‫א‬

‫ט‬

‫א‬

‫נ א ״ ד‬

‫מ י ם‬

‫ש‬

‫י מ‬

‫י כ נ י ״‬

‫ם‬

‫ל ע‬

‫א י ו‬

‫מ‬

‫א ל‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ק‬

‫ם‬

‫ה‬

‫י‬

‫ש‬

‫כ ז ה‬

‫י‬

‫ע‬

‫ו ש‬

‫ע‬

‫ל‬

‫א ו ף י ם‬

‫א י‬

‫נ‬

‫ה‬

‫ל ע ש ו ת‬

‫פ‬

‫ן ־ ל י‬

‫ו ע ט‬

‫•‬
‫'‬
‫י נ ל ה י ב ר י ס שחישמעי נ א י ה י‬

‫‪ -‬י אני‬

‫^‬

‫מ‬

‫ן ת ן מ י ם‬

‫מ‬

‫^ ך '‬

‫ש‬

‫ל‬

‫״‬

‫ש‬

‫״ "י ״׳י‬

‫‪£ £ £ $ 3‬‬

‫י‬

‫כ ל ל‬

‫י ־‬
‫*י‬
‫ד^‬
‫״״י‬
‫•‬
‫‪ ,‬י ״ ל ט ה אינם י ו צ י ם ב ק י‬
‫י א י י ה י נ מ ו צ א א ״ ה י י ו אליהם• י‬
‫הס״מ״״‬
‫‪1‬‬

‫ד‬

‫ש‬

‫י‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ת י‬

‫ע‬

‫מ י‬

‫ס‬

‫י‬

‫מ‬

‫ל‬

‫י‬

‫ב‬

‫ה‬

‫‪1‬‬

‫ש א ל ה‬

‫ק‬

‫ס‬

‫ת ה‬

‫י‬

‫״‬
‫*‬
‫^‬

‫א‬

‫‪:‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ :‬י ג ! ^ א ח י י י אל‬
‫‪ 1 ,‬״ יכולים כאן לומר‪.‬‬
‫י*־‬
‫״ ש ו ת במצב נ ז ה מי‬
‫לעשות‪ .‬במצב‬
‫ין‬
‫‪,‬‬

‫ה ל נ ה‬

‫ש א‬

‫ל‬
‫ה‬

‫י‬

‫י ם נ נ י‬

‫י ל א‬

‫'‬
‫ד‬

‫ע‬

‫ש‬

‫״‬

‫דברים נכונים׳‬
‫נ ר י " ־־י‬
‫ו ? ״ ג ייננ־י‪.‬‬
‫מה לדבי‪- .‬‬
‫אנשים^ה^יים‬
‫מדעת ומיציי‬

‫צ‬

‫ע‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ה‬

‫״ ״ * * ב ש ת לפרטיה‪ ,‬כלומר‬
‫ל ד י נ מונק‪ .‬אמנם‬
‫״"‬
‫מ‬

‫ד‬

‫־‬
‫^‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫־‬
‫מ‬

‫״‬

‫!‬

‫־‬

‫^‬

‫ה שפעם ו נ‬

‫^ א‪-‬י‬
‫‪ -‬י‬

‫א‬

‫ל‬

‫היה צריך לעסוק בו יהא היום בתפקידו של מוסד‪ ,‬ושלא כל רב יהא בקי בארגון‬
‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫הכשרות והעירובין‪ .‬מדוע לא אתר‬
‫הדברים ולחלק א ת התפקידים ? אבל‬
‫ארגון‬
‫דעת ‪-‬א ת‬
‫לשנות‬
‫לא זה העיקר‪ .‬היתה כאן בדברי הרב מונק ה צ ע ה מגובשת להשלמת הלימוד בישיבה‪,‬‬
‫וגם נאמר באופן די מפורש‪ ,‬כיצד צריך לעשות זאת‪ ,‬הושב אני‪ ,‬שצריך להעמיד‬
‫א ת הדבר לבירור גלוי דרך העתונות‪ ,‬כל מ י שיש לו פה לדבר ועט לכתוב — חייב‬
‫להשתתף בבירור זה‪.‬‬
‫חחילה יש לברר‪ :‬למי אחראי רב בישראל ? אם הוא אהראי רק למי שבא אליו‬
‫לשאול או למי ש מ ח פ ש רב‪ ,‬אז באמת אפשר לומר ‪ :‬אלח יוושעו מעצמם או ע״י‬
‫ארגון קחילות‪ ,‬או ע ״ י שפור ארגוני של דרכי בחירת הרב‪ ,‬ושני הדברים בעיני‬
‫חשובים כשלעצמם‪ ,‬אך טפלים לחלוטין ביהס א ל העיקר‪ .‬היהודים הרוצים להיות‬
‫על פי ״שלחן ערוך״ מוצאים גם היום את הכתובת או את מספר הטלפון כדי‬
‫לשאל שאלת חכם‪ .‬אבל אם אנחנו חושבים‪ ,‬שיש לדבר על דמותו ש ל רב למען‬
‫כלל ישראל‪ ,‬כלומר מת לתקן ברבנות‪ ,‬כדי שיותר ויותר אנשים יבואו לשמוע ויבואו‬
‫להקשיב ולהתענין‪ ,‬אם זאת השאלה‪ ,‬אז צריך להעמיד את שאלת דמות הרב בכל‬
‫חומרתה ובכל חריפותה‪ ,‬מפני שחמרחק בין הציבור לבין הרב הולך וגדול מיום ליום‪.‬‬
‫הרב מאיר ש ל ז י נ ג ר ‪ :‬יש כל כך הרבה סוגים ודרגות ש ל רבנים במקומות‬
‫השוגים‪ ,‬שאי אפשר לדון בכל כאחד‪.‬‬
‫מר כ‪1‬שה א ר נ ד ‪ :‬זה מ ה שאגי רוצה לומר ולשאול‪ :‬על מי מדובר כאן ? האס‬
‫מדובר ברב ל״אנשי שלומנו״ ההולכים לחפש אותו או שמא מדובר ברב ליהודים‬
‫כמות שהם‪ ,‬ליהודים שאינם מחפשים ר ב ? ! כשנבוא לדון בפירוט במה שצריך‬
‫לעשות‪ ,‬נצטרך ל ת ת א ת דעתנו על כל מיני דברים‪ ,‬גם ע ל השוני בצריכם שבין‬
‫מקום למקום‪ .‬אבל קודם כל צריכים לשאול‪ ,‬אם אנחנו בכלל עוד מעונינים ב״יהודיס‬
‫שאינם מחפשים רב״ או לא‪.‬‬
‫הרכ שמעון אשר כ ה ן ‪ :‬ענין ארגון הקהילות אינו עומד בסתירה לדבריך‪ .‬א‬
‫מ צ א נ ו נקודת תורפה שהיא בדרך מינויו של הרב‪ ,‬ואנחנו רוצים לרפא נקודת תורפת‬
‫זו‪ ,‬אין פירושו ש ל דבר שגשאיר א ת הרב במסגרת מ צ ו מ צ מ ת זו בלבד‪.‬‬
‫ס‬

‫מ ר מ ש ה א ר נ ד ‪ :‬מבהינה הגיונית אין סתירה‪ ,‬מבהינה פסיכולוגית אין סתירה‬
‫גדולה מזו‪ .‬כל זמן שיהודים הלומדים תורה מכוונים ומוכוונים ע ״ י רבותיהם לזלזל‬
‫ב״יהודים שאינם מחפשים רב״‪ ,‬חרי חם אינם מוכשרים מבחינה נפשית להתענין‬
‫בהם‪ .‬לקרב יהודים מתוך זלזול בהם או מתוך שנאה כלפיהם או מתוך ה ס ת ג ר ו ת‬
‫בפניהם — זה בלתי אפשרי‪ .‬מי שרגיל לפסע על ראשי עם קודש איגו מסוגל ואף‬
‫אינו ראוי להורות לו ולהדריכו‪ .‬כל זמן שהזלזול הזה קיים‪ ,‬לא יתכן שהדבריס‬
‫ישתנו‪ .‬אני חושב שיש להעז להעמיד לדיון ולתבוע מוסד כמו שצייר אותו ה ר‬
‫מונק או בדומה ל כ ך ; לא הפרטים הם העיקר‪ ,‬אלא עצם התביעה לעשות ד ב‬
‫שאיננו מקובל‪ ,‬לעשות דבר שאיננו מוסכם‪ ,‬להזעיק כ ד י לשנות‪ ,‬זה ה צ ע ד הראשון‪ .‬י‬
‫לעשות מ ש ה ו במוסדות התורה‪ ,‬היינו בישיבות‪ ,‬כדי להציל דמות של רב‪ ,‬ש י כ ו ל‬
‫להיות מקובל על אלה‪ ,‬שכרגע אין להם מ ג ע בכלל עם ציבור התורה‪.‬‬

‫כ‬

‫ר‬

‫ע‬

‫פרופ׳ ק ו מ ש ר ‪ :‬אנחנו צריכים לחיות מציאותיים‪ ,‬אנחגו צריכים לשאוף ק ו ד‬
‫כל לתיקון מד‪ ,‬שאנחנו‪ ,‬אלד‪ ,‬חיושבים כאן‪ ,‬יכולים לעשות‪.‬‬
‫‪22‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ק‬

‫מד מ ע ה א ר נ ד ‪ :‬לאחרונה ראינו בישראל פעמיים שמי שמוכן להעז ל צ א ת לתקון‬
‫בעמלו‪ ,‬ואט ל א ט אף זוכה להכרה‬
‫רואה‪ -‬ברכה‬
‫י דברים למרות ההתנגדות ״מימין״‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת‬
‫מצד אלה שהתנגדו לו בראשונה‪ .‬רומז אני לישיבות התיכוניות מ צ ד אחד ולכמה‬
‫דברים בתהום הינוך הבנות מ צ ד שני‪ .‬מי שסבור ש י ש צורך ברב ב ע ל ד מ ו ת ובעל‬
‫הכשרה שונות מאלה שהישיבות משוות לתלמידיהן‪ ,‬חייב לתבוע את השנוי‪ .‬והחוג‬
‫התובע את השינוי יעמל כדי להגדירו בדייקנות וכדי לבצעו בדחילו וברחימו‪ ,‬אך‬
‫בהחלטיות ובהעזה‪.‬‬
‫הרב נתן א ו ר ט נ ר‬
‫־ בעיקר אני רוצה להתיחס לתפקידיו של רב מקומי לא בערים הגדולות אלא‬
‫באותם המקומות שהציבור‪ ,‬ובייחוד הנוער‪ ,‬אינו יודע בשביל מ ה צריכים רב בכלל‪.‬‬
‫מספרים שר׳ מאיר שפירא אמר שהוא לא רוצה לגדל רבנים‪ ,‬א ת אלה מגדלים בכל‬
‫הישיבות‪ ,‬הוא רוצה לגדל בעלי בתים שידעו שצריכים רב‪ .‬פעם היה הציבור בבחינת‬
‫תם‪ ,‬הוא שאל מ ה זאת והרב ענה‪ .‬היום חציבור חוא בבחינת שאינו יודע לשאול‪,‬‬
‫אז הרב צריך ללכת אל הציבור — ״ואת פתח לו״‪ .‬עליו להגיד לו מ ה צריכים‬
‫לשאול ולהראות לו מה רחב השטח שבו יש לרב תשובה ע ל פי התורה‪ .‬תפקידו‬
‫של הרב המקומי הוא בעיקר בקרב הנוער‪ ,‬שאפילו התלמידים הדתיים שבו ספק‬
‫רב אם יישארו אצלנו‪ .‬רב צריר לקרב את הנוער‪ ,‬להסביר‪ ,‬להדריך‪ .‬רב צריד לדעת‬
‫לארגן הוגים להסברה דתית‪.‬‬
‫הרב הייב להתיהם גם למה שקורה במישור הפוליטי‪ .‬בערב מ ל ה מ ת ש ש ת‬
‫הימים הכריזו על צום ותפילות‪ .‬לפני כמה הדשים‪ ,‬כאשר התהילה ההסלמה‬
‫הסובייטית‪ ,‬היינו במצב הרבה יותר המור מבהינה פיסית‪ .‬מדוע לא יסבירו הרבנים‬
‫את מהלך הענינים לאור האמונה ?‬
‫אינגי חושב שעיצוב של דמות חדשה של רב בלבד יפתור את הבעיות‪ .‬גם אותם‬
‫הרבנים המייצגים דמות הדשה כזאת מתקשים מ א ד לחדור לחוגים הרחוקים מיהדות‪.‬‬
‫רב אהד סיפר בבטאונו כמה אבני גגף נערמו על דרכו עד שהצליח לקבל הסכמה‬
‫שיופיע בבית ספר כללי לפני התלמידים‪.‬‬
‫אשר להשתלמות לקראת הרבנות‪ ,‬לא הלימוד עיקר אלא השימוש אצל רב‬
‫בפועל‪ .‬ברור שעל הרב להיות למדן‪ ,‬וכאשר יבואו לפניו בני נוער‪ ,‬לא יהמיר לפי‬
‫שעור של החזון איש‪ ,‬הוא ידאג שקודם יקפידו על איסור דאורייתא ואחר כך‬
‫מדרבנן‪ ,‬אבל עליו לדעת להבחין בין דאורייתא ודרבגן ולא רק לפי איזה ספר של‬
‫ליקוטי דינים‪ .‬מאידד ברור שבחור שלמד בישיבה אינו יודע מאומה ע ל תורת‬
‫דרווין‪ ,‬ואם הוא רוצה לצאת להיים‪ ,‬עליו לדעת את היסודות הבסיסיים‪ ,‬איך להשיב‬
‫על שאלות עיוניות‪.‬‬
‫מר שמואל עמנואל‬
‫אני חושב שצדקו אלה שהעמידו את בעית הרב כבעית הקהילה‪ .‬אין ראש בלי‬
‫גוף‪ .‬חמישים שנח אחרי קטוביץ‪ ,‬ששם חשבו שבמקום הקהילה יבוא הארגון‪ ,‬צריכים‬
‫היום להגיע למסקנה הפוכה‪ ,‬שבמקום הארגון‪ ,‬חתנועח‪ ,‬צריכה לבוא שוב הקהילה‪.‬‬
‫בלי קהילה אין מה לדבר על הרב‪ .‬אבל חשוב שהדבר לא יקבל אופי של ״קהילה‬
‫‪23‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פורשת״‪ ,‬ואני הושב שצריכים ליצור גוף קהילתי שיכלול את כל החוגים הדתיים‬
‫השואפים לבנין תורתי של מדינת ישראל‪ .‬אני בטוח שאם נצליח לארגן אותם בצוררי‬
‫בלתי־מפלגתית‪ ,‬בצורה קהילתית‪ ,‬אז גם בסופו של דבר נפתור את בעית הרבנות•‬
‫אי אפשר להעמיד א ת ההנהגה הרוחנית בלי שיהיה גוף שעליו ההנהגה יכולה לחול•‬
‫מר מ ש ה בר־אשר‬
‫נכון שתלות הרבנים היתה תמיד‪ ,‬גם בקהילות הספרדיות‪ ,‬והיא תמיד תישאר‪.‬‬
‫אבל המחאה והביקורת הציבורית משפיעה‪ .‬במקום שיודעים שתבוא ביקורת‪ ,‬נזהרים‬
‫יותר‪ .‬השתיקה הממושכת של הציבור נתנה מקום להשוב אחרת‪ .‬אבל התלות תהירי‬
‫תמיד‪ ,‬ואם לא תלות במפלגה‪ ,‬הרי תהיה תלות בציבור‪ ,‬וספק בעיני מ ה עדיף‪ .‬על‬
‫כל פנים צריך לדעת שאין חילול השם אם מבקרים מנהיג ציבור‪ .‬טועים אלה‬
‫האומרים שזה חילול השם לבקר מנהיג מפלגה דתית‪ .‬אני חושב שצריך להפוך את‬
‫הביקורת למוסד‪ ,‬ובמקום שיש בטאון‪ ,‬הוא צריך לגלות אומץ לב ולבקר‪.‬‬
‫קיימת היום בין הנוער סלידה מן המושג רב‪ .‬הייתי בעיירת פיתוח שבע שנים‬
‫וניסיתי לראות מדוע בורחים מן הרב‪ .‬היינו מזמינים את הרב לבית הספר‪ ,‬הוא‬
‫בא לבחינה והיה מדבר נגד הליכה לכדורגל בשבת‪ ,‬שגם אנחנו דיברנו וחינכנו‬
‫נגדה‪ ,‬ולא היה לרב לומר שום דבר בעד משהו‪ ,‬רק נגד ונגד ונגד‪ .‬אבל ישנז‬
‫דמויות אהרות כגון בתל־אביב‪ ,‬ברעננה ובקרית שמונה‪ .‬אני נזכר בהלוויחו של‬
‫הרב בר־שאול ע״ה‪ ,‬זה היה הרב היחיד שבהלוויתו היו המוני צעירים‪ ,‬ולאו דויןא‬
‫מן הישיבות הגדולות‪.‬‬
‫מה שדרוש היום זה אדם שיפנה אל הצעירים‪ ,‬משום שהמבוגרים אינם צריכים‬
‫רב‪ ,‬להפך‪ ,‬הוא מפריע להם והציבור הרהב מפולג‪ .‬צריך לעודד א ת התארגנותם של‬
‫הרבנים הצעירים המצליחים ולייסד להם במה ולהביא דבריהם לפני אחרים‪.‬‬
‫על הרב להפש שפה שתגיע אל לבו של הנוער‪ .‬אמרו לי הורים באשקלון‪ :‬אני*‬
‫שולחים את הילדים לישיבות תיכוניות‪ ,‬והם יוצאים לנו ילדים מתפקדים‪ .‬כז׳ א‬
‫יכול להביא דוגמאות‪ .‬צריך להפסיק א ת ההלל על הישיבות התיכוניות ‪.‬יש ישיבות‬
‫תיכוניות הראויות להלל‪ .‬הבעיה היא שהר״מים והתלמידים משדרים על גלים‬
‫שונים‪ .‬אין ירידה אל בעיותיו של הנוער‪ .‬יכולים להעסיק אותם בשיחות על השטז‬
‫או לדבר אתם נגד ההתגייסות לצח״ל‪ ,‬אבל חרב צריך לחוש את הבעיות של הנוער׳‬
‫וזה לדעתי המפתה והמוקד שמסביבו צריך לקבוע את דמותו של הרב‪ ,‬רב הרוצי׳‬
‫להיות מנהיג רוחני חייב לחוש את הבעיות המעסיקות את הצעירים‪ .‬בישיבה התיכונית‬
‫שאני למדתי היו בזמני ר״מים שנתנו א ת דעתם על בעיותיהם של הצעירים וחיו‬
‫אותם‪ ,‬והיום האידיאל הוא בהורים ההולכים במעיל ארוך‪ .‬התוצאה כמובן היא גיגיי‬
‫וחוסר נכונות לקבל כל השפעה‪ .‬זה אמור לגבי ראש הישיבה וזה אמור לגבי הרג•‬
‫נ י‬

‫מר ידידיה כהן‬
‫בהיותי כמעט אחרון הדוברים )והצעיר שביניהם‪ (…‬אינני יכול שלא להביע י"‬
‫יחד עם הסכמתי המליאה לרוב הדברים שנאמרו לאורכו של הדיון • י‪ -‬א ת הרגשתי‬
‫כי לא רק הציבור אינו יודע ״לעשות לעצמו רב״ על כל ה מ ש ת מ ע מכך‪ ,‬אלא‬
‫י לו‪ ,‬למעשר״‬
‫אילו היה הצבור רוצה ברב וביקרו — לא היה‬
‫ע ז ג ם‬

‫ר ב‬

‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫א‬

‫ש‬

‫ר‬

‫כ ז ה‬

‫מ צ ו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״ י ט ״ ת נ ק ו ו ת לא‬
‫! ‪ -‬מ ע ט ו ‪ ,‬בגישא‬
‫־‪,-‬דתי ש ל ג "‬
‫״־‪£‬‬
‫* * ^ ^ י מ״ ^ " ; ‪ ,‬נ י ם‬
‫נ ־ י י ״ י אמירים ״ י נ י י ־ ־ ל ־ '‬
‫?*!‬
‫?‪,?,‬־־‪,‬״צ‪ " .‬י‬
‫‪,,1‬״י מ י " י •‬
‫< ‪ 0‬על ה י ס ו ו נ נ י ם י י י י י ־ ' י‬
‫‪5‬‬
‫‪ 1‬־נתוי־‬
‫'‬
‫זי‪ ,‬מאספקטים שינים• מ ״ " ״ " ? ״ ל עצמם‬
‫י של י * ' * ‪ , ,‬־ ‪ ,‬״פקידי של‬
‫״ ״ לקבל ״ ל ״‬
‫נ‬

‫א י ‪,‬‬

‫מ‬

‫נ י‬

‫ע‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫ע‬

‫נ‬

‫ז פ‬

‫י‬

‫ל‬

‫ל‬

‫ש ל‬

‫א‬

‫) ש ג פ‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫ג‬

‫ע‬

‫ם‬

‫נ‬

‫ו ו ״ ! ז נ‬

‫ש‬

‫ל‬

‫‪1‬‬

‫ שייל"'״ינ״׳יש ״*יי‬‫־ י שיסכים ל ״ א לשם־ י א ' ׳ ל ״ י ־‬
‫לי זניי‬
‫‪ 1‬מצא י נ י י ' ? • ; ־ ‪,‬‬
‫‪ 1‬אי צ י י י ׳‬
‫'‬
‫י' ?'י" ־ ' צ י ? "‬
‫^ ל״״׳־ ״־ ו א‬
‫ד ״ ו ק א ל ־ י י י־‬
‫'י ־ ״ ״ ג י '־'יי• י י ־ '‬
‫יי!‬
‫^ עמיקי• י‬
‫׳ ע י ״ ׳־ל י ׳ י נ ׳ '‬
‫'‬
‫חנפים א ת גדיל י ׳ א ־ י י א '‬
‫׳ ‪£‬‬
‫<‬
‫״יי־'‬
‫‪,‬‬
‫ד ו כ י כאז ק י י ם ׳יל " ל י "‬
‫״ ״ ״ ‪ ,‬״ימי" י ' י ' נ א יי‪.‬ז׳ ' * ל ‪, :‬‬
‫־־נים לנד‪ ,‬א ד י ו ״ ־ י‬
‫ט ׳‬
‫י‪.‬ינד‪ ,‬י ו ״ ו ‪ .‬ל א ו ק נ ״ ״ ‪ ' :‬ל י ׳ ־ י ״ * * ״״וים• = י ' ״ ״ ‪ ,‬כ ו י ׳ ״ ל‬
‫א‪8‬ו םא"׳"׳׳"'״‬
‫‪ 1‬נ־סיקי•‬
‫־? י‬
‫מ מ מ ״ ו כעיני ק י י ת‬
‫י‬

‫נ‬

‫י‬

‫מ‬

‫י‬

‫י פ‬

‫נ‬

‫פ‬

‫ע‬

‫ל‬

‫‪1‬‬

‫פ‬

‫ל א‬

‫‪ 0‬י‬

‫״‬

‫י‬

‫י‬

‫(‬

‫ת‬

‫נ י‬

‫?‬

‫נ‬

‫גי‬

‫א‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫‪,‬‬

‫ע ל‬

‫ה נ ל נ‬

‫‪ 3‬ל ל י ״‬

‫פ‬

‫ו‬

‫י‬

‫ש י י‬

‫נ‬

‫נ‬

‫; ל‬

‫י נ‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫י‬

‫ש‬

‫ש י נ‬

‫י‬

‫ב‬

‫‪00‬‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫נ‬

‫י‬

‫ז‬

‫ת ר‬

‫ם ל י‬

‫ע‬

‫‪5‬‬

‫ש י פ‬

‫ל ״ י ז ־ י ־׳׳׳‬
‫?‬
‫" ״ ״ ל ־ ע ם ‪ 0‬ילל‬
‫יי־'־־• ל א " ״ י ־ " " י '‬
‫‪ .‬״ ־ ס י ? ׳־״׳•" _ ״ י י נ א‬
‫‪ ,‬א קטםטוי־?'" ״‬
‫לי׳ימנעות מתשובה‬
‫'‬
‫ד־ש־ם לא־ " ‪,‬ייזל ״״״שני"‬
‫' ־‬
‫״ ־ י יייא‪ -‬י ' "‬
‫יש ל פ ט " י ״ ‪, ,‬‬
‫״‬
‫ * ל״לןטיז׳ י א‬
‫אי׳ח״ ‪ -‬״לא ת ג י ו י מפני א ' '‬
‫‪5‬‬
‫; לי‬
‫' ־ ‪ , * ' :‬־ ׳ * * ' ‪.4‬‬
‫להניע דעת‪, ,‬עמדת‪ ,‬״ י ״‬
‫‪.‬־״ דיי‬
‫״ י נ י י י ' ־ ~ ? ״ משפי׳י"‬
‫י ' ל ־ י אי נ י י י‬
‫*ם‬
‫״ ו ‪ .‬מנתי• ־ * ' * ״ ‪ . 1‬ש־־ ‪-‬‬
‫״‬
‫'‬
‫י ל ״ ׳ י ״ ׳ ־ •יי‬
‫״ כ נ״ייי׳ * * ״ ‪ ,‬״ * יי"‬
‫*־־ ‪ -‬הקהילו‪ ,‬הגדילי־ ב ״ י ׳‬
‫*׳ ג י ק‬
‫ד‪,‬וב‬
‫־ ־ י ‪ .‬שמינה כי‪,‬ם מ מ נ י ״ י ״ ׳ ־ ״ י ״ ‪ 1‬י ש א י י ' '‬
‫? ל א יי״י•‬
‫ד ‪ :‬ם ״^'"‬
‫ביי ״י״״״־‬
‫י*‬
‫‪ , ,‬״ כנסת ־ " ׳ י י ‪ ,‬י ל ו נ ג‬
‫ נטית שהם כימיני‪ .‬ע ל ״ י‬‫״ פה‬
‫יי*‬
‫^‪,‬ומ‪-‬הניי" ־־‬
‫*•״״י‪ .‬ל״ "׳'צ' י '‬
‫^ ‪5‬‬
‫‪ 1‬ע י נ יי"״ ־‬
‫; ‪;4‬״‪-‬ננ‬
‫־ נ ׳ ״ תפילה א ל א נ ם נ מ י ׳‬
‫‪ ,‬נ שיש י ״ ^ ^ ע נ ש י י י ׳ ' ״ ״ י כ י‬
‫׳‬
‫מ י ק ף מהוזי אי אוצי• איי‬
‫? ‪,‬י ־ יאד י ״ א י * ? * ו י ‪.‬‬
‫" ״ ' י ? * נאשי‬
‫^ ׳‬
‫ל ״״־יי־ י ׳ י‬
‫ךשפע י‬
‫ל י נ ־״־הי‪ ,‬א ״ ד כ ש ט ״ זו‪ ,-,‬נ ד י ׳ י ״ * ‪ , £‬ו נ נ "‬
‫ך ' ‪ ,‬נ ״ניעי י '‬
‫־לליי״ א ״ ו י ת ‪ .‬לי נ ו א ה נ ׳ ע י ״ י‬
‫‪ >,‬שיכלתי מג׳ "•‬
‫ל ק י נ רתוקים י ל ל ־ י ״ " ' ׳‬
‫" י א ה ‪ ,‬אהבת ד ג י מ ת ו כ נ ו י ס מ י •‬
‫א‬

‫״‬

‫י נ ל ר‬

‫״ ה‬

‫נ‬

‫מ‬

‫א‬

‫ר‬

‫י נ י י ‪0‬‬

‫י‬

‫״״״‬

‫‪0‬‬

‫‪5‬‬

‫( י ‪0‬‬

‫ל‬

‫י‬

‫נ‬

‫נ י‬

‫ש‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫ש‬

‫‪ 3‬ל ״‬

‫פ י ל י‬

‫ל‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫יא‬

‫‪0‬‬

‫ב‬

‫נ‬

‫מ‬

‫א‬

‫י‬

‫מ‬

‫ל פ נ‬

‫ב‬

‫‪0‬‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ש‬

‫נ‬

‫י‬

‫מ ש‬

‫א‬

‫‪ 0‬י נ ר‬

‫נ‬

‫נ‬

‫ת‬

‫י‬

‫ל‬

‫נ‬

‫‪1‬‬

‫נ י י י‬

‫י ש‬

‫מ‬

‫ה‬

‫א‬

‫י‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ש‬

‫י ש י ר ‪1‬‬

‫מ‬

‫א‬

‫י פ‬

‫?‬

‫ש‬

‫פ‬

‫‪3‬‬

‫ע‬

‫נ י‬

‫! מ ׳ י א י‬

‫נ‬

‫נ‬

‫צ‬

‫ל מ י ד י‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪1‬‬

‫פ ת‬

‫א‬

‫־ נ ל‬

‫י ט‬

‫״‬

‫ל‬

‫? ש‬

‫‪, 9 8‬‬

‫ל פ י ק‬

‫א‬

‫נ‬

‫פ‬

‫ד‬

‫״‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫ל י‬

‫פ‬

‫‪0‬‬

‫'‬

‫‪3‬‬

‫ש‬

‫ל‬

‫״ י‬

‫ש ־‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3 3‬‬

‫‪,‬‬

‫י ' ־ ע־יניאל‬
‫א ‪0‬‬

‫תלך _ ‪,‬‬
‫״‬
‫י >!י ^ י ים לקופת חולים‪ ,‬לא תמצא שם כמעט אף דופא כללי טוב אהד‪.‬‬
‫יכ‪ ,‬י ' י י ז ייופא כללי אין‪ .‬כך גם אצלנו‪ .‬היום השאיפה היא לא להיות‬
‫‪:‬ירשי• לכר מצוה‪ .‬לסדר קדושין ולומר הספר ‪ -‬זה לא אתגר עבור‬
‫יי‬
‫הישיבות‪ .‬לעומת זה יש אתגר להקדיש כל החיים ללימוי התויה‬
‫^‬
‫* כישיבות‪ .‬יש היום אתגר נוסף — יש שרוצים להשתיק תופעה זו‬
‫מ ו ^ קר התורני‪ .‬זאת עבודה מענינת בכתבי יד ובאנציקלופדיות תורניות‬
‫> גס פרנסה‪ .‬ואיזה אתגר ימצא בן הישיבה ברבנות ו‬
‫ד‬

‫‪1‬ד‬

‫תטח‬

‫ת ש‬

‫ו ל‬

‫ג ע‬

‫ס‬

‫ן ל‬

‫ת‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪25‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אין דור שבו מדברים כל כך הרבה על הסידות ועל מוסר כמו בדור הזה‪ ,‬ואיו‬
‫דור שדמותו של הרב כל כך ירודה כמו בדורנו‪ .‬יש גסות בעולם‪ ,‬וזה חודר גם‬
‫לרחוב שלנו‪ ,‬אך במקום להזהד מכל גסות‪ ,‬עוטפים זאת במעטה של ״כבוד התורה״‬
‫וכאן המקור של הרע ואילו הצבור אינו יכול לקבל תירוצים שיש בהם חילול השם•‬
‫בודאי יש השפעה תיובית מכל ת ג ו ב ה מכובדת‪.‬‬
‫י נאמר כאן כבר שאין פסול בכך שהרב אינו מטפל בעירוב העיר ובכשרות‪ .‬זה‬
‫נכון‪ ,‬אבל הרב מוכרח להכיר את ה מ צ ב בעירו על בוריו‪ ,‬כדי שיוכל לומר באחריות‬
‫מלאה לאנשי קהלתו שאפשר להסתמך על העירוב‪ ,‬על הכשרות באיטליזים‪ ,‬על‬
‫הפרשת תרו״מ ב״תנובה״ וכוי‪ .‬מכיר אני רב שבדק במאפיות אם מפרישים חלה‬
‫כדבעי ותיקן בכמה מקומות בלי שהממונים על זה ידעו ע ל כך‪.‬‬
‫רבים הזכירו שלפנים היה רב הקהלה גם ראש ישיבה‪ .‬אינני יודע למה אי‬
‫אפשר לההזיר א ת הדבר לאט לאט לקדמותו‪ ,‬כל רב במקומו לפי האפשרויות‪ .‬למה‬
‫לא יטפל הרב בהינוך ? למה לא יקים הרב ישיבה בשכונתו או בעיירה י למה לא‬
‫יקים בעירו ישיבת ערב לנוער עובד ולסטודנטים‪ ,‬שעורי תורה אחרי הצהריים עבור‬
‫ילדי בתי ספר וגם שעורים והרצאות עבור הבנות אחרי עזיבתן א ת כתלי בית‬
‫הספר? אין הרב מהוייב לתת א ת כל השיעורים בעצמו‪ ,‬אבל הוא מהויב לדאוג‬
‫לכך‪ ,‬ואל יחשוב הרב שבלעדיו אין אנשים מוכשרים בשכונתו‪.‬‬
‫ועוד שטח פעולה ל ר ב ‪ :‬לעודד כל פעולד‪ .‬תורנית‪ .‬לכאורח זח דבר מובן מאליו׳‬
‫אבל למעשה רואים לפעמים שהרב אינו מתענין כלל בשיעורי תורח שאחרים‬
‫נותנים‪ ,‬בחברת גמילות חסד שבשכונה אם הרב לא נבהר בהנהלת חגמ״ח או‬
‫בהנהלת הישיבה‪ .‬ואולי זה קשור ב״כבוד התורה״ המדומה‪ .‬גם על הרב חלה‬
‫סיסמתו של דוד ח מ ל ך ‪ :‬חבר אני לכל אשר יראוך‪.‬‬
‫ואחרון אחרון‪ :‬הכרחי הוא הגיבוי מהציבור לרב ולא רק גיבוי אלא גם הזדהות‬
‫עם הרב‪ .‬לא יתכן שהציבור שותק כאשר משמיצים א ת רבם‪ ,‬הן מימין‪ ,‬חן משמאל•‬
‫לא רק כאן בארץ ישראל‪ ,‬אלא גם בארצות הברית‪ ,‬ישנם מקרים שמתקיפים רבנים״‬
‫ואילו הציבור שותק‪ .‬זה גורם לאוירה של פחד וזה עוד יותר גרוע מתלות‪.‬‬

‫ע‬

‫רבותי‪ ,‬ה מ ו ג ה היתד‪ .‬לסכם את הדיון‪ ,‬אבל אהרי ישיבה מ מ ו ש כ ת של א ר ב‬
‫שעות‪ ,‬אין אפשרות לכד‪ .‬אגיד רק מ ש פ ט א ח ד ‪ :‬בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר‬
‫הורב ומכרזת ואומרת‪ :‬אוי להם לבריות מעלבונה של תורה‪ .‬נתנו חיום בטוי לקול‬
‫זה‪ .‬נאמרו כאן דברים מתוך כאב אמיתי והפשנו דרכים לשנוי המצב‪ .‬קצת יותר‬
‫רצון טוב מכל הצדדים והדבר ימצא את פתרונו‪ .‬זכינו לדור שאלפי צעירים לומדים‬
‫תורה בהדרים ובבתי ספר‪ ,‬בישיבות ובכוללים‪ ,‬בכפר‪ ,‬בעיר ובקיבוץ‪ ,‬ולמרות ל‬
‫המניעים יש כאן המפתח לכל ש י נ ד לטובה‪ ,‬אם נדע לנצל את הרצון הכן של הנוער‬
‫לדמות מכובדת של רב בישראל‪ .‬נמשיך להפיץ תורה בישראל‪ — ,‬״יגדיל תורה״ וזר׳‬
‫יביא ל״ויאדיר״‪ .‬נוסיף לזה עוד קצת אויר צה ונקי — מ י ד ת היושר והעקביות‪ ,‬י ח י‬
‫ע ם שאיפה כ נ ה ל ת ת מ ש ה ו לכלל ישראל — והנה דמותו ש ל הרב ש ו ב תזהיר במלוא‬
‫יופיה‪.‬‬
‫כ‬

‫‪26‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫י ! י ב‬

‫קלמן כהנא‬

‫ב ע מ ן מ צ ו ת <שוב ארץ <שראל‬
‫מ י א ב‬

‫י‬

‫׳יוזורעותס ^‬
‫^‬
‫ל‬
‫ג׳‬

‫על ירדן ירחו נצטווה ל מ ש ה לאמר לבני ישראל בין ה ש א ר ‪:‬‬
‫הארץ וישבתם בה‪ ,‬כ י לכם נ ת ת י אח הארץ לרשת אותח׳ )במדבר‬

‫ע‬

‫^ י מקרא זה חלוקים ר ש ״ י וחרמב״ן‪ .‬רש״י מ פ ר ש ‪ :‬והורשתם א ת הארץ‬
‫״‪-‬‬
‫אותה מיושביה‪ ,‬ואז וישבתם ב ה — תוכלו להתקיים ב ה ; ואם לאו לא‬
‫" י ק י י ם בה‪.‬‬
‫רש״ד _‬
‫סיק והקודם לשלנו מ פ ר ש א ת המלה והורשתם — וגרשתם‪ .‬לפי רש״י‪,‬‬
‫^‬
‫׳ ל ל כעין ח ב ט ח ה או ע צ ה טובה להתמדת ישיבתם בארץ והציווי הוא‬
‫יק ב‬
‫של הכתוב והורשתם א ת חארץ וחנו סיכום חוזר של הציווי שבפסוק‬
‫חק‬
‫^ י ‪ :‬׳והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם ואבדתם א ת כל משביתם‬
‫יאת ל‬
‫^ י מסכתם ת א ב ד ו ו א ת כל במותם תשמידו׳ )שם‪ ,‬שם‪ ,‬נב(‪.‬‬
‫^ תו של הרמב׳׳ן‪ ,‬התופס את כיי הכתוב שלפנינו כציווי‪ .‬ואלו דבריו‪:‬‬
‫על‬
‫צית ע ש ה היא‪ ,‬יצוה אותם שישבו בארץ וירשו אותה‪ ,‬כי הוא נתנה‬
‫ל‬
‫י׳• ואילו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער‪ ,‬או‬
‫‪,‬‬
‫י ז אש‬
‫י ילחז׳ ולהתישב שם יעברו ע ל מצות ה׳‪ .‬ומה שהפליגו רבותינו במצות‬
‫חיעי‬
‫^ ז ישראל‪ ,‬ושאסור לצאת ממנה‪ ,‬וידינו כמורדת‪ ,‬האשד‪ ,‬שאינה רוצה‬
‫לעל‬
‫ליי לארץ ישראל‪ ,‬וכן האיש‪ ,‬בכאן נצטוינו במצוה הזו‪ ,‬כי הכתוב‬
‫יז‪.‬מ‬
‫ויחזיר המצוה הזו במקומות רבים ׳באו ורשו א ת ה א ר ץ ׳ ) ד ב ר י ם א‪,‬‬
‫ח(‪, .‬‬
‫ן ן ן ן ף‬

‫ת ן כ ל ן‬

‫ת‬

‫ה ך י‬

‫כ ו‬

‫ד ‪ 1‬ת ח ל ת‬

‫ל ן‬

‫וךם‬

‫י מ‬

‫כ‬

‫י‬

‫צ ל‬

‫ל א‬

‫ד ע ת י‬

‫ן ל א‬

‫כ ס‬

‫ס‬

‫א‬

‫ב‬

‫י‬

‫ח‬

‫נ‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ו ר‬

‫בה‬

‫ית‬

‫ז ז ז‬

‫צ ו ת‬

‫׳ ל‬

‫ע ב‬

‫י א ח‬

‫י י שדרי•‬
‫•כיא הרמב״ן את דברי רש״י הוסיף‪ :‬ומה שפירשנו הוא העיקר‬
‫ו‪^?:‬‬
‫״ לכתוב ׳באו ודשו א ת חארץ׳ חזר ו כ ת ב ‪ :‬מצרה‪ ,‬לא יעוד וחבטחה‪,‬‬
‫'‬
‫אע‬
‫כ‬

‫כ‬

‫ר‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫ל ר‬

‫ח רבינוביץ כתב כי הרמב״ן חולק על רש״י בפירוש מלת והורשתם‪.‬‬
‫ן כ ן‬

‫גו‬

‫ס‬

‫סירו‬

‫ש‬

‫ת‬

‫'‬

‫מ‬

‫ת‬

‫א‬

‫^‬

‫ך‬

‫ט כאי הוא כפל הציווי בכתוב הקודם ולרמב״ן יש כאן ציווי של‬
‫ת‬

‫י‬

‫דעת רח״ד שעוועל במהדורת הרמב״ן שלו שכתב בהערותיו‪ ,‬כי‬

‫כ ר ש‬

‫״ י ‪ .‬כנראה סבור רח׳׳ד שעוועל‪ ,‬כי רש״י והרמב״ן חלוקים גם‬

‫״‬

‫^ ^ ׳ ו ה ו ר ש ת ם ‪ /‬שרש״י בעקבות התרגום מפרש ״וגרשתם״‪ .‬אך לא מצאנו‬

‫^‬
‫ו ז מ ל י‬

‫לע‬
‫י ר‬

‫״_‬

‫ר ע ן ״ י‬

‫ישה‪.‬‬

‫ה ת ר‬

‫ב‬

‫ס י ף‬

‫״ עת‬
‫׳•• סופר׳‬
‫״וסריס״‬
‫‪.‬‬

‫מל‬
‫יר‬

‫ן‬

‫ם ׳וי‬

‫ש ‪ 3‬ת‬

‫^‬

‫ו ‪ 0‬ת‬

‫^‬

‫י מ כ‬

‫"‬

‫ו‬

‫בה לרשת א ו ת ה ‪ /‬שמפרשם כציווי לעומת רש״י שמפרשם כהבטחה‪.‬‬
‫י י ‪ ,‬י י ש ת ם‬

‫?״י‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ח‬

‫י ל ק על רש׳׳י בעגיז זה‪ .‬יסוד פירושו של הרמב״ן הוא בפירוש‬

‫ש‬

‫יש לפרש בין לרש״י בין לרמב״ן וגרשתם‪ .‬וכן תרגם אונקלום‪.‬‬

‫^ • מ ו מ י ם לפעל ירש בבגיגיו השונים‪ .‬בקל לשון ירושה )ע׳ דברים כח‪ ,‬מב‬
‫יכג‪,‬‬
‫לע‬
‫רי‬

‫זון‬

‫? ן ן ת‬

‫ו ל כ‬
‫כ‬

‫ג י‬

‫א‬

‫׳ ל ט ( ; בנפעל לשון רישות ודלות בראשית מה‪ ,‬י א ; משלי כ‪ ,‬יג‬

‫גס סנהדרין עא ע״א(‪ .‬בפיעל לשון רישות )דברים כח‪ ,‬מב(‪ .‬בהפעיל‬
‫^ שמות לד‪ .‬כד; במדבר יד‪ ,‬יב; יד‪ ,‬כד; לב‪ ,‬לט; דברים כח‪ ,‬מב( וגם לשון‬
‫מות טו‪ ,‬ט ושמוא׳ א׳ ב מובא ברש״י שם ובשמות טו‪ ,‬ט(‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪27.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ר ח ב ת הדברים הללו שבפירושו מוצאים אנו בדברי הרמב״ן בספר המצוות‪ .‬על‬
‫המצוות שמונה הרמב״ם בין תרי״ג מצוות מוסיף הרמב״ן במקום אלה שגרע ממנינו‬
‫של הרמב״ם‪ ,‬מצוות ש ל ד ע ת ו יש למנותן‪ .‬ובתור מצוות ע ש ה )נוספת( ד׳ הנו‬
‫מונה מצוד! שלפנינו‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫וזה לשונו ‪ :‬מ צ ו ה ד׳ שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא׳ יתעלה לאבותינו‪,‬‬
‫לאברהם ליצחק וליעקב‪ .‬ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה‪ .‬והוא אמרו‬
‫להם ׳והורשתם א ת הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי א ת הארץ לרשת אותה והתנהלתם‬
‫את הארץ׳ )במדבר לג‪ ,‬נג—נד(‪] .‬ונכפל בזה הענין במצוד‪ .‬זו במקומות אחרים‬
‫כאמרו י ת ב ׳ ‪ :‬׳באו ורשו א ת הארץ[ אשר נ ש ב ע ת י ל א ב ו ת י ה ם ׳ ) ד ב ר י ם א‪ ,‬ז(‪.‬‬
‫ופרט אותה להם במצוד‪ .‬הזו כולה בגבוליה ומצריה‪ .‬כמו שאמר ׳ובאו הר‬
‫האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר בשפלה ובנגב ובהוף הים׳ וכד )דברים א‪ ,‬ז(‬
‫שלא יניהו מ מ נ ה מקום‪.‬‬
‫והראיה שזו מצוד‪ .‬אמרו י ת ע ל ה בענין המרגלים ׳עלה רש כאשר דבר ה׳ ]אלקי‬
‫אבותיך[ לך אל תירא ואל תחת׳ )דברים א‪ ,‬כא(‪ .‬ואמר עוד ׳ובשלוח ה׳ אתכם‬
‫מ ק ד ש ברנע לאמר עלו ורשו את חארץ אשר נתתי לכם׳ )דברים ט‪ ,‬כג(‪ .‬וכאשר‬
‫לא אבו לעלות במאמר הזה כתוב ׳ותמרו את פי ה׳)וכוי( ]אלקיכם ו ל א האמנתם לו‬
‫ו[ לא שמעתם בקולו׳ — הוראה שהיא מצוד‪ .‬לא יעוד והבטחה‪ .‬וזו היא שחכמים‬
‫קורין אותה מ ל ח מ ת מצוד‪ ..‬וכן אמרו בגמרא סוטה )מד ע״ב( אמר רב יהודה ‪4‬‬
‫מ ל ה מ ת יהושע לכבוש דברי חכל חובה‪ ,‬מלחמת דוד להרוחד‪ .‬דברי הכל רשות‪.‬‬
‫ולשון ס פ ר י ) פ י ׳ קנו( ׳וירשתה וישבת ב ה ׳ ) ש ו פ ט י ם יז‪ ,‬יד( — בזכות שתירש תשב ״‪.‬‬
‫׳‬

‫‪8‬‬

‫ואל ת ש ת ב ש ותאמר‪ ,‬כי המצוד‪ ,‬הזאת היא המצוד‪ .‬במלחמת ז׳ עממין שנצטוו‬
‫לאבדם‪ ,‬שנאמר ׳החרם תחרימם׳ )דברים כ‪ ,‬יז(‪ ,‬אין הדבר כך‪ ,‬שאנו נצטוינו להרוג‬
‫האומות ההם בהלחמם עמנו‪ ,‬ואם רצו להשלים נשלים ]עמהם[ ונעזבם בתנאים‬
‫ידועים‪ ,‬אבל חארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מ ן‬
‫הדורות‪ .‬וכן אם ברהו האומות ההם מפנינו והלכו להם‪ ,‬כמאמרם )דברים רבד‪,‬‬
‫שופטים( הגרגשי פנה והלך לו ונתן להם הקב״ה ארץ טובה כארצם זו אפריקא‪,‬‬
‫נצטוינו אנהנו לבא בארץ ולרכוש עריה ולהושיב בה שבטינו‪ ,‬וכן אחרי ה כ ‪-‬‬
‫ריתנו העמים אם רצו שבטינו לעזבה ולרכוש להם ארץ שנער או א ר ץ‬
‫‪ 2‬אנו נביא את המצוד‪ .‬כלשון שהודפסה בדפוסים‪ ,‬בתוספת תיקונים ע״פ כת״י ‪522‬‬

‫‪1^8.‬‬

‫שבספרית שכטר‪ .‬הקורא את הדברים כפי שנדפסו ייווכח מיד כי חלו בהם שיבושיס‪.‬‬
‫ואנו השלמנום‪ ,‬ע״פ כה״י האמור‪ ,‬בסוגרים מרובעים‪ .‬לא ידוע לי כת״י אחר של ס ה ״‬
‫לרמב״ן‪ .‬כת״י זה הנו מהמאה הט״ו למגינם‪ ,‬כפי שכותב לי ר׳ יעקב ישראל‬

‫מ‬

‫דינסטג‪:‬״ר‬

‫שלו מגיעה תודתי על שהמציא לי צילום מקטע זה של כתב היד‪.‬‬
‫‪ 3‬בכ״י‪ :‬אלקים‪ .‬ואנו השלמנו ע״פ המקרא‪.‬‬
‫‪ 4‬לפנינו בגמרא‪ :‬רבא‪ ,‬וכן תוקן בדפוסי סה״מ‪ .‬ובכ״י מינכן; רבה‪.‬‬
‫‪ 5‬לפנינו ב ס פ ר ‪ :‬בשכר שתירש תשב‪ .‬ופינקלשטין בשינויי נוסחאות לא ציין כ נ ו ס ח ת‬
‫הרמב״ן‪ .‬וגם בפרשת ראה )יז‪ ,‬לא( לכתוב ׳וירשתם אותה וישבתם בה׳ גורם ב ס פ ר י‬
‫)פי‪,‬‬

‫נ ז ( ‪ :‬בשכר שתירש תשב‪ .‬ובפרשת כי תבוא )כו‪ ,‬א( לכתוב ׳וירשתה וישבתד‪/,‬‬

‫גורם בספרי )פי׳ רצז( משתירש תשב‪ .‬ובמדרש ת נ א י ם ‪ :‬מה שתירש תשב‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין‪ ,‬ש נ צ ט ו י נ ו בכבושי• ובישיבתה‪ ,‬ומאמרם‬
‫מלחמת יהושע לכבוש )סוטה מד‪ ,‬ע״ב( ת ב י ן כי ה מ צ ו ת ה ז ו היא הכבוש‪.‬‬
‫אשר הרצוג‬
‫המקוםמכללת‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה׳‬
‫וכן אמרו בספרי )פי׳ נא( ׳כל‬
‫)דברים יא‪ ,‬כד( אמר להם כל ה מ ק ו מ ו ת ש ת כ ב ש ו חוץ מ ן ה מ ק ו מ ו ת האלו הרי הם‬
‫שלכם‪ ,‬או רשות בידם לכבוש הוצה לארץ ע ד שלא יכבשו ארץ ישראל‪ ,‬ת ל מ ו ד‬
‫לומר ׳וירשתם גוים גדולים ועצומים׳ )דברים יא‪ ,‬כג( ואהר כד‪ ,‬׳כל המקום אשר׳‬
‫כר‪ .‬ואמרו )בספרי שם( ואם תאמר מ פ נ י מ ה כ י ב ש דוד ארם בהרים וארם צ ו ב ה‬
‫ואין מצוות נוהגות שם‪ ,‬א מ ר ו ‪ :‬ד ו ד ע ש ה שלא כתורה‪ ,‬התורה אמרה מ ש ת כ ב ש ו ארץ‬
‫ישראל תהיו רשאין ל כ ב ו ש ה ו צ ת לארץ והוא לא ע ש ה כן‪.‬‬
‫הרי נצטוינו בכבוש בכל הדורות‪.‬‬
‫ואומר אני כי המצוה שההכמים מפליגים בה והוא דירת ארץ ישראל ע ד שאמרו‬
‫)כתובות קי ע״ב( כל ד״יוצא מ מ נ ח ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כ ע ו ב ד ע ״ ז *‬
‫שנאמר )שמוא׳ א כו‪ ,‬יט( ׳כי גרשוני היום מ ה ס ח פ ח ב נ ח ל ת ח׳ לאמר לך עבוד‬
‫אלהים אהרים‪ /‬וזולת זה הפלגות גדולות ש א מ ר ו בה הכל הוא מ מ צ ו ת ע ש ה‬
‫זו שנצטוינו לרשת הארץ ל ש ב ת בה‪ .‬אם כן היא מ צ ו ת ע ש ה לדורות מ ת ה י י ב‬
‫כל אחד ממנו ואפילו בזמן גלות‪ ,‬כידוע ב ת ל מ ו ד ב מ ק ו מ ו ת הרבה‪.‬‬

‫‪ 6‬לפנינו בכתובות קי ע ״ ב ‪ :‬וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק‪ …‬אלא לומר‬
‫לך כל הדר בחו״ל כאילו עובד עבודת כוכבים‪ .‬ועיין פאת השולחן א‪ ,‬ח ושדה חמד קו׳‬
‫הכללים מערכת כ סי׳ עח‪ .‬וע׳ מה שהערתי בגליון פה״ש )מהדורת פרדס ויד בנימין(‪.‬‬
‫ומכיון שברמב״ן לבראשית כד‪ ,‬ג וכח‪ ,‬כ א ובדרשה לקהלת )מהדורת רח״ד שעוועל‬
‫עמ׳ רא( ובדרשה לר״ה )שם עמ׳ רנ( מוכח שגרים כל הדר כחו״ל דומה כמי שאין לו‬
‫אלוק נראה לומר שאכן ברישא גרים כל הדר בהקשר לאמור שדומה כמי שאין לו אלוק‬
‫לעומת זאת בסיפא גרים‪ :‬לומר לך כל היוצא ממנה וכו׳ כלפנינו‪ .‬ועיין גם ביל״ש בהר‬
‫תרסו שגרים בסיפא לומר לך כל היוצא מאר״י לחו״ל מעלה עליו הכתוב כאלו עובד‬
‫אלילים )וחסר שם ברישא כל הדר בחו״ל דומה כד(‪.‬‬
‫וזה כנראה גם גירסת רש״י במהדורא קמא המובאת בשיטה מקובצת )לכתובות ק ע״ב(‬
‫שפירש שם את המימרא כל הדר בחו״ל דומה כמי שאין לו אלוק על פי הסיפא כל‬
‫היוצא מאר״י לחו״ל כאילו עובד ע״ז‪ ,‬שכך כתב ש ם ‪ :‬וכל הדר בחוצה לארץ — שיוצא‬
‫מארץ ישראל לחוצה לארץ; כמי שאין לו אלוק — דדמי כאילו עובד עבודה זרה‪ .‬ועיין‬
‫ברש״י שמואל א׳ כו‪ ,‬י ט ‪ :‬היוצא מא״י לחו״ל בזה״ב ) = ב ז מ ן הבית( כאילו עובד ע״ג‪,‬‬
‫הרי שרגלים לדבר שבקשר לכאילו עובד ע״ג גורס רש״י‪ :‬היוצא מאר״י לחו״ל‪.‬‬
‫ואכן אם נאמר זאת נצטרר לומר‪ ,‬שדברי הרמב״ן ״אבל הדר בחוצה לארץ כאלו עובד‬
‫ע״ג׳׳)שופטים יז‪ ,‬ב( אינם ציטוט מלולי אלא ניסוח חפשי של דברי הגמרא ע״י הרמב״ן‪.‬‬
‫או שנצטרר לומר שהיו לפני הרמב״ן שתי גירסות בסיפא של הגמרא‪ ,‬האחת ״הדר בחו״ל״‬
‫והשניה ״היוצא‪ …‬לחו״ל״‪ .‬אמנם ברישא לא מצאנו לרמב״ן אלא גירסא אחת והיא‪:‬‬
‫הדר בחו״ל דומה כמי שאין לו אלוק‪.‬‬
‫ובכ״י מינכן בכתובות הגירסא ה י א ‪ :‬וכל מי שאינו דר בארץ דומה כמי שאין לו אלוק‪…‬‬
‫אלא לומר לד כל מי שאין בארץ מעלה עליו הכתוב כאילו עובד ע״ז‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪7‬‬

‫ולשון ספרי )פי׳ פ( מ ע ש ה ברבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש ורבי‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת‬
‫לחוצה לארץ והגיעו לפלטיא ו ז כ ר ו‬
‫שחיו ‪-‬יוצאין‬
‫חנניה בן א ח י ר׳ יד״ושע ור׳ נ ת ן‬
‫א ת ארץ ישראל וזקפו א ת עיניהם זלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו ה מ ק ר א‬
‫הזה ׳וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות׳ י ‪ .‬ואמרו ישיבת ארץ י ש י א ל שקולה כ נ ג ד‬
‫עכ״ל‪.‬‬
‫כל המצוות ]שבתורה[‬
‫והנה לדברי הרמב״ן מצוות ע ש ה היא לכבוש א ת ארץ ישראל כדי ל ש ב ת ב ה ‪.‬‬
‫וממנה נובעים שני איסורים‪ .‬איסור א ה ד לעזוב א ת ארץ ישראל ולכבוש ש א ר‬
‫ארצות עבורנו אף אחרי שכבשנו אותה‪ ,‬ואיסור שני לכבוש שאר ארצות ל פ נ י‬
‫שכבשנו ארץ ישראל כולה לגבולותיה‪ .‬וכלולה במצוות עשה זו המצוד! ל ש ב ת ב א ר ץ‬
‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1 1‬‬

‫ישראל‪ .‬ונראה שמצור‪ .‬זו עיקרה אינה אלא הירושה והישיבה‪ ,‬כ א ד ם ה ע ו ש ה ב ת ו ך‬
‫שלו‪ ,‬לכבוש ארץ ישראל ש ת ח א ת ח ת ירושתנו‪ ,‬ולא סתם ישיבה‪ ,‬שזו אינה א ל א‬
‫כהכנה למצות ישיבת של ירושה )ישועות מלכו‪ ,‬שות׳ סי׳ סו(‪.‬‬

‫ומצור‪ .‬זו לרמב״ן נוהגת בכל הדורות ואפילו בזמן הגלות ונחחייב בה כ ל א‬
‫ואהד‪ ,‬ואינה רק מצוד‪ .‬לצבור‪ ,‬לכלל ישראל‪.‬‬
‫וכבר הקשו על הרמב״ן מדברי הגמרא בסוף כתובות שהושבעו ישראל ש ל א‬
‫לכבוש את חארץ בחזקה ושלא יעלו בחומה‪ .‬הרי שבזמן הגלות אין מצוות כ י ב ו ש ‪.‬‬
‫ואם זו מצוה מ ן התורה היאך הושבעו שלא לקיים מצוות עשה שבתורת‪ .‬נ ר א ה‬
‫דתירוצו של דבר מובא כבר במגילת אסתר הבא להלוק על ד ע ת הרמב״ן )במי׳ע‬
‫ד(‪ ,‬אך כתב שהשבועה היא על זמן שאנו משועבדים לאומות ואין ביטול מצוות ע ש‬
‫בזה‪ ,‬שמצוות הכיבוש נשארת במקומה בזמן שאין אנו משועבדים ל א ו מ ו ת ״ ‪.‬‬
‫ח ד‬

‫ה‬

‫‪ 7‬דברי ספרי אלה הביא הרמב״ן גם בדרשתו לקהלת )מהדורת רח״ד שעוועל עמ׳ ר ד (‬

‫י‬

‫‪ 8‬בספרי )מהדורת פינקלשטין( ובדרשה הג״ל‪ :‬יונתן‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫ב ס פ ר י ‪ :‬לפלטום; בכ״י‪ :‬לפלטיה‪ ,‬בדרשה‪ :‬לפלטין‪.‬‬

‫‪ 10‬כתוב בצורה זו אין לפנינו וכפי שמודפס מובא גם בבת״י‪ .‬ובדרשה ה נ ״ ל ‪ :‬ה מ ק ר‬

‫א‬

‫הזה‪ ,‬׳וישבת בה ושמרת לעשות ככל אשר צויתיך‪ .‬ובדרשה לראש השנה ) מ ה ד ו ר‬

‫ת‬

‫רח״ד שעוועל עמ׳ ר נ א ( ‪ :‬׳וירשת וישבת בה ושמרת לעשות׳‪ .‬ובספרי)בדפוסים ה ר ג י ל י ס (‬
‫׳וירשת אותם וישבת בארצם׳ — במעשה שלפנינו‪ ,‬ובמעשה שלאחר זה )מעשה כ ‪/‬‬
‫ר‬

‫אלעזר בן שמוע ור׳ יוחנן הסנדלר( ׳וירשתם אותם וישבתם בארצם׳‪ .‬והנה מלבד ה כ ת‬
‫וירשת אותם וישבת בארצם )דברים יב‪ ,‬כט( כל הלשונות של המקראות כפי שהובאו ה‬
‫משובשים‪ .‬גם לא ברור היאך משתמע מהכתוב ׳וירשת אותם וישבת בארצם׳‬

‫ו כ‬

‫ס‬

‫נ‬

‫שמצוו‬

‫ת‬

‫אר״י שקולה כנגד כל המצוות‪ .‬אכן בהגהות הגר״א מקושר הכתוב הזה עם כתוב ב פ ר ש ה‬
‫שלפנינו ׳שמור ושמעת את כל הדברים׳ )שם יב‪ ,‬כח(‪ ,‬׳וישבת בארצם׳‪ .‬אד ס מ י כ ו‬
‫זו שבהפסקת פרשה אף היא קשה‪ .‬ומסתברת ביותר גירםת הספרי שבמהדורת פ י ג ק ל ש ט י‬

‫ת‬

‫ן‪:‬‬

‫המקרא הזה ׳וירשתם אותה וישבתם בד‪ .‬ושמרתם לעשות את כל החוקים׳ )דברים י‬

‫א‬

‫לא—לב(‪ .‬אך מ ח ר הוא‪ ,‬שבכל שלשת המקומות שהובא הספרי ברמב״ן לא הובא כ ת‬

‫ד ‪3‬‬

‫כלשונו‪.‬‬
‫‪ 11‬כן גם בספרי וברמב״ן בדרשתו על קהלת )עמ׳ רד(‪ .‬לעומת זאת בדרשה לראש ה ש נ‬

‫ה‬

‫א‬

‫ס‬

‫)עמ׳ רנא( ״בתורה״ — ליתא‪.‬‬
‫‪ 12‬ואולי יש לראות מקבילה לזה לדעה האומרת שאין להקריב קרבנות בזמן הזה‪ ,‬אף‬

‫‪30‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫והנה במהר״י מטראני בחדושיו לקדושין )כו ע״א( ה ק ש ה ע ל ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫שלפנינו‪ .‬שנינו שם שנכסים ש י ש להם אחריות נקנין בחזקה‪ .‬והגמרא שם מ ב י א ה‬
‫שתי ילפותות לכך‪ .‬א ה ת בשם הזקיה מ ה כ ת ו ב )ירמי׳ מ‪ ,‬י( ׳ושבו בעריכם א ש ר‬
‫תפשתם״ — במה תפשתם‪ ,‬בישיבה‪ .‬הלמוד ה ש נ י הוא ש ל דברי ר׳ י ש מ ע א ‪ /‬ש ל מ ד ה‬
‫מהכתוב )דברים יא‪ ,‬לא( ׳וירשתם אותח וישבחם בה׳ — במה ירשתם‪ ,‬בישיבה‪.‬‬
‫ומקשה המהרי״ט מכאן לרמב״ן ש ה ד קרא דינא הוי ולא מצוה‪ ,‬כלומר ש ב א להשמיע‬
‫לנו דין דקנין הזקה בקרקע ולא בא ל ה ש מ י ע לנו מ צ ו ו ה והרמב״ן מ ש מ ע ליה מ צ ו ת‬
‫ישיבת א״י מצות מן התורה מ ה ך קרא ד׳וישבתם בה׳‪ .‬ומוסיף דבשאר ד ו כ ת י ד כ ת י ב‬
‫ביה ירושה וישיבה למדנו מ ה ם שהמצור‪ ,‬המםויימת א י נ ה נ ו ה ג ת אלא לאהר ירושה‬
‫וישיבה‪.‬‬
‫ובספר תכלת מרדכי להגרמ״ג יפה )מסעי לג נג( כבר ת מ ה ע ל ה מ ה ר י ״ ט שהרי‬
‫הרמב״ן למד מצוות ישיבת אר״י מ ה כ ת ו ב ׳והורשתם‪ …‬וישבתם׳ ואין ׳והורשתם׳‬
‫לשון ירושה אלא לשון גירוש יושביה ולא ש י י כ ת בו הדרשה דירושה וישיבה ולא‬
‫נלמד ממנה דין בחזקה‪.‬‬
‫והנה אין כאן רק קושיא ע ל ה מ ה ר י ״ ט אלא אף סתירה מ ד ב ר י עצמו‪ .‬ב ש ו ״ ת‬
‫מהרי״ט )ח״א סי׳ כח( הנו בונה דין ע ל דברי ה ר מ ב ״ ן בספר המצוות ש מ צ ו ו ת י ש י ב ת‬
‫אר״י היא אפילו בזמן הזד‪ ,‬בהורבנה מקרא ד׳וירשתם אותה וישבתם בה׳‪ .‬וצריך לומר‬
‫כל התנאים היו קיימים‪ ,‬בגלל שנגזר ׳ולא אריח בריח ניחחכם׳‪ .‬דבר זה הוזכר כבר‬
‫ע״י בנין ציון )סי׳ א( והנצי״ב )משיב דבר קונטרס השמיטה‪ ,‬העמק דבר ויקרא כ״ו לא‬
‫ודברים ט״ז ג‪ ,‬ועיין מקדש מלך טור מלכא עמ׳ צז ולהלן ודברי רי״ד בליד בהמעין גיסן‬
‫חשכ״ט עמ׳ ‪ — 15‬ותימה שהביא בעמק ברכה דברי הנצי״ב מהשמועה והם מפורשים‬
‫בכתביו‪.‬‬
‫אמנם מניעת הקרבנות בגלל העדר ריח ניחוח אפשר לפרש כהעדר תנאי בקרבן אך‬
‫לא כל השוללים מטעם זה הסבירו כך )עי׳ דברי רש״י אליפנדרי בטור מלכא שם(‪.‬‬
‫וכן נראה מהחזון איש )אהלות ל‪ ,‬ה( שכתב ‪ :‬ואפשר דבזמן הגלות פקעה מצות תמידין‪,‬‬
‫ולא מחמת אונס אלא זו בכלל גזירת הגלות‪ ,‬וכדכתיב ׳ולא אריח בריח גיחחכם׳ י ‪-‬‬
‫ויקרא כו‪ ,‬לא‪ .‬עכ״ל‪ .‬הרי שלא פירש מחמת העדר תנאי בקרבנות אלא מחמת גזירה‪.‬‬
‫וכך אפשר לפרש אף האי דלא תעלו בחומה אליבא דרמב״ן‪ ,‬אף שיש מצוות כיבוש כל‬
‫הימים‪ .‬ולא נגזרה גזירה זו — שלא מציגו בשום מקום כן — על מצוות ישיבה וירושה‬
‫שלא בעליה בחומה‪ .‬וע׳ באבני נזר יו״ד ח״ב סי׳ תנד שמחלק בין העליה למצוות ישיבה‪.‬‬
‫וחילק שם גם בין חיוב לציבור לחיוב לפרט‪ .‬אך עיין מכתבו של בעל משד הכמה‬
‫ואור שמח )הועתק בספרו של הרב זאב א‪ .‬ר ב י נ ר ‪ :‬רבנו מרן ר׳ מאיר שמחה הכהן‬
‫עמ׳ קםג—קםח מ״התור״ תרפ״ב גליון ג׳‪ ,‬פורסם בחייו של הגרמ״ש זצ״ל(‪ ,‬שלרב יהודה‬
‫הי׳ בכלל השבועה גם שאיש פרטי לא יעלה מבבל לאר״י‪ .‬ושם כתב שאף שבתחילת‬
‫ההתעוררות לקראת ישובה של אר״י בזמננו הרבה רבנים עמדו מנגד‪ ,‬כי חרדו מהג׳‬
‫שבועות ״אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת המלכויות הנאורות בםאן־רעמא ניתן‬
‫צו‪ ,‬אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל‪ ,‬וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים‬
‫קמה מצות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה״‪ .‬וכן ע׳‬
‫באבני נזר )שם אות נו( שבהשיג רשות מהממשלה לעלות שוב אין עיכוב מטעם השבועה‪.‬‬

‫גג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש ה ק ש ה עצמו‪ .‬ואולי אפשר לייזב‬
‫קושיא‬
‫דעתה‪-‬א י‬
‫אתרה ל‬
‫שבזמן ש כ ת ב בתשובה לא נ ה י‬
‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫בדוחק‪ ,‬שקושית מ ה ר י ״ ט אינה ע ל עיקר מצוות י ש י ב ת ארץ ישראל שנלמומזיי‬
‫הרמב״ן מהכתוב במסעי )׳והורשתם א ת הארץ וישבתם בה׳(‪ ,‬אלא מהראיה נ‪:‬פרי‬
‫המובא ע ״ י הרמב״ן שהיה לפניו הכתוב ׳וירשתם א ו ת ה וישבתם בה׳)דברים י; לא‬
‫— כמו בספרי מהדורת פינקלשטין( ועל זה ת מ ה ש ד י נ א א ת א לאשמעינן ולא מור‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫הוצאת ״ נ צ ח ‪ /‬בני־ברק‪ ,‬רח׳ רבי עקיבא ‪ ,73‬ת‪ .‬ד‪!64 .‬‬
‫המפעל להפצת ה ת ו ס פ מ א — ״חזון יחזקאל״‬
‫מ א ת גאון דורנו מרן רבי י ח ז ק א ל א ב ר מ ס ק י שליט״א‬
‫מ ט ר ת המפעל הנוכחי להחדיר מחדש א ת כ ל עשרות ח ל ק י התוספתא ״חןןן‬
‫יחזקאל״ כשהם מכונסים בסדרה מפוארת ב ת ‪ 10‬כרכים‪ ,‬על־מנת להפכה נכס‪-‬‬
‫יסוד תורני של המוני שוחרי התורה ולהחדירה בכל בית יהודי‪ ,‬כהמשך טבעל‬
‫לש״ס בבלי וירושלמי הניצבים בארוךהספרים‪ .‬אנו שואפים לחולל מיפנה היסטור‪,‬‬
‫ביחס ל מ ק ו מ ה של ה ת ו ס פ ת א בהיכלי־תורה‪ .‬שקדנו והשתדלנו במאמצים מרוגי‬

‫‪0‬‬

‫להו״ל א ת המהדורה ה ז א ת במיטב השכלולים והיופי‪ ,‬בטוב טעם‪ .‬בחמת ״ ת ו ר‬

‫ר‬

‫מפוארה בכלי מפואר״ — ובתנאי רכישה עממ<ים‪.‬‬
‫אנו מציעים ל ק ה ל התורני להירשם כמנויים על ה ס ד ר ה של כל ‪ 10‬כרכי התוספתא‬
‫״חזון יחזקאל״‪ ,‬שכל כרך מ ה ם יכיל ‪2‬־‪ 3‬ח ל ק י ם בבת־אחת‪ ,‬ואשר יופיעו ב ס ״‬

‫ד‬

‫בזה א ח ר זה תוך ת ק ו פ ה ל א ארוכה‪ .‬כל מי שיירשם כמנוי לרכישת י י ק ו מ ל פ‬

‫ט‬

‫כולו‪ ,‬יהנה מ ו ההזדמנות הנדירה לרכוש אוצר תלמודי זה‬
‫ב מ ח י ר מ ו ז ל מ א ד ‪ :‬ר ק —‪ 15.‬ל״י לכל א ח ד מ ן הכרכים‪,‬‬
‫ב מ ק ו ם ‪ 25‬ל׳׳י ה מ ח י ר לרוכש כרך בודד‪.‬‬
‫הזדרזו‬
‫על‬

‫והצטרפו ב ה ק ד ם למעגל המנויים‬

‫רכישת‬

‫התוספתא‬

‫"חזון‬

‫יחזקאל״!‬

‫אפשר ל ה י ר ש ם ב ח נ ו י ו ת ס פ ר י ם ל ס פ ר י קודש‪ ,‬ע״י‬
‫ב א י ־ כ ו ח נ ו בישיבות ו ב מ ש ר ת ו לפי ה כ ת ו ב ת הני׳ל‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ד״ר ישראל מ א י ר לוינגר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה א ם ה ש ל מ המבו<ת הנו עוף גהור?‬
‫בפתוה ענפי הייצוא בישראל מתבקשים שווקים חדשים לתוצרת הישראלית‪.‬‬
‫בין גורמים אלו יש מקום נכבד ביותר לגדולים הקלאיים‪ .‬מוצרים אלו הם גדולים‬
‫בלתי שגרתיים של בעלי־חיים וצמחים‪ .‬תוצרת זו מ ש מ ש ת במעדנים ולפיכך נמכרת‬
‫במחיר יקר יחסית לאניני תטעם וכתוצאח מ כ ך נעשה ע נ ף כזה כדאי‪.‬‬
‫אהד הגדולים שהוכנסו בזמן חאחרון לתכנית הפתוח חוא גדול השלו‪ .‬השלו‬
‫המבוית הובא אלינו מיפן‪ ,‬שם היא מגודל מ ז ה מ א ו ת שנים‪ .‬השלו הבוגר מספק‬
‫מ נ ה אחת של בשר עוף מאיכות מיוחדת‪ .‬כן מטילה נקבת השלו כשלוש מאות ביצים‬
‫לשנה וביצים אלו נחשבות מאכל תאוה‪.‬‬
‫נשאלת ה ש א ל ה ‪ :‬האם השלו האמור הוא עוף טהור י במקרה זה י ש לעודד‬
‫תמונה א‪.‬‬

‫מראה השלו המבוית‬
‫גידול זה‪ ,‬כיון שרצוי שמישראל יצאו מצרכים כשרים במקום נבלות ואיסורים‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬אם אין להתיר עוף זה יש להמנע מלגדלו ויש צורך לעכב א ת ה ת פ ת ח ו ת‬
‫הענף כיון שלא רצוי שמשווקי ישראל ייצאו איסורי אכילה לעולם‪ .‬במקרה זה יש‬
‫להתייהס לגידול השלו כשם ש י ש להתייחס לגידול הארנבת לבשר‪.‬‬
‫מי הוא השלו המבוית ף‬
‫השלו‬

‫‪0‬עתז‪001111•^ 00111‬‬

‫‪(§11311, ¥3011161,‬‬

‫הוא‬

‫עוף‬

‫טהור‬

‫שגאכל‬

‫‪33‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגכשהיה ניצוד בצפון סיני בעבה‬
‫השחרור‪,‬‬
‫אתרמ ל ח‬
‫במסורת*‪ .‬הוא נשחט בא״י ע ד ל‬
‫דעתמ ‪-‬ת מכללת‬
‫באיזור זה בנודדו מהצפון לדרום‪.‬‬
‫השלו המבוית הוא גזע אחר של השלו מאשר השלו המקומי‪ .‬הוא מגודל ע״י‬
‫האדם ואינו גפגש עם שלו המקומי בטבע ולכן למעשה אינם פרים ורבים ביניהם‪.‬‬
‫לפי כל הנתונים הקיימים מסוגלים השלו המקומי והשלו היפאני לפרות ולרבות‬
‫ביניהם‪ ,‬אך כיון שרביה זו למעשה איבה קיימת אי אפשר לדעת בברור האם‬
‫הצאצאים יהיו פוריים‪.‬‬
‫ההבדל במראה בין השלו המקומי והשלו המבוית — היפאני הם קטנים‪ .‬שניהם‬
‫עופות בגודל של כ־‪ 15‬ם״מ‪ .‬בשעת כתיבת שורות אלו נמצאים שני העופות לנגד‬
‫עיני‪ .‬בהשוואתי עופות אלו זה לזד‪ ,‬לא אוכל למנות בקלות סימני היכר שיהיו‬
‫ת מ ו נ ה ב‪.‬‬

‫סימני טהרה בשלו מנותח‬
‫נתנים לאבחנח לכל שוחט‪ .‬ההבדלים מתבטאים בהבדלי גוונים דקים ובאיזורי הנוצות‪.‬‬
‫ההבדלים האמורים הם קטנים בהרבה מההבדלים הרגילים בין זכרים ונקבות בעופות‬
‫ובוודאי מההבדלים שבין סוגי התרנגולים השונים הנמכרים בשוק )תמונות ה ש ל ן‬
‫ראה תמונה א׳(‪.‬‬
‫הימני טהרה‪.‬‬
‫ע ל ־ מ נ ת לברר אם עוף הוא טהור‪ ,‬יש לברר תחילה האם יש בו סימני ט ה ר‬
‫א ת שלושת הסימנים שבגופו של העוף נ ת ן לזהות‪.‬‬
‫‪ 1‬י‪ .‬מ‪ .‬לוינגר‪ ,‬עוף טהור נאכל במסורת‪ ,‬סיבי ס״ד‪ ,‬רנ״ח—רם״א‪ ,‬תשכ״ט‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה י‬

‫מכללת הרצוג‬
‫דעת ‪-‬‬
‫בדקתי את סימני הטהרה אתר‬
‫תמונה ב׳ מראה את סימני ה ע ו ף‬
‫המבוית‪.‬‬
‫בשלו‬
‫הטהור בשלו מ נ ו ת ח ‪ :‬הרגל נראית מ צ ד ה העליון עם ה א צ ב ע היתירה‪ ,‬הזפק מ נ ו ת ח‬
‫בתהתית הצוואר ובבטן נראה הקרקבן הפתוח שמצדו ה ש מ א ל י )על גבי נייר לבן(‬
‫נראה הלק הקרקבן שנקלף‪ .‬העור ה פ נ י מ י ' ש ל הקרקבן היד‪ .‬דק ונקרע ק צ ת תוך כדי‬
‫קליפה‪ ,‬אך התקלף ביד ללא כל קושי‪) .‬כמו כן ביצי השלו הן כביצי העוף הטהור‪,‬‬
‫ראש אהד הד וראש אהד כד‪ ,‬חלבון מבהוץ והלמון מבפנים(‪.‬‬
‫סימני העוף הטהור אינם יכולים לחחירו לפי שאנו חוששין שהוא דורס ולפיכך‬
‫נפסק להלכה ש״אין לאכול עוף אלא אם כן מסרו להם אבותיהם שהוא טהור״ ‪.2‬‬

‫מכורת אכילה‬
‫אילו היה ברור שהעוף הנקרא על ידינו בשם שלו‪ ,‬הנו השלו ש נ א כ ל ע ״ י‬
‫אבותינו בצאתם ממצרים והוא אותו השלו הנזכר במקומות שונים בתלמוד‪ ,‬היה‬
‫הדבר פשוט‪ .‬דבר זה אינו ניתן לראיה אלא מתוך העיבדא שהוא נאסף בצפון סיני‬
‫ונקרא בלשון הערבית שלוי‪.‬‬
‫לפני שעמדתי על טיבו של השלו היפאני ערכתי סקר על מסורת השלו‪ .‬לקחתי‬
‫אתי זוג שלוים מבוייתים ופניתי לרבנים השונים שעסקו ב ש ח י ט ת שלוים ע ד לימי‬
‫מ ל ה מ ת השחרור‪ ,‬לשמוע את חוות דעתם בענין מסורת ע ל עוף זה‪ .‬האינפורמציה‬
‫המובאת להלן כוללת רק זו שנאספד‪ ,‬מרבנים שאכן יכלו ל ח ד ש בדבר זה משהו‪.‬‬
‫תודתי שלוהה לכל הרבנים שסייעוני בנדון בין אם דבריהם יובאו להלן ובין אם לא‪.‬‬
‫הפרטים שנאספו על ידם ה י ו ‪ :‬הרב אברהם רפול וחכם נתן סאלם אמרו שנראה‬
‫להם שעוף זה הנו השלו ש נ ש ח ט על ידם‪ .‬הרב רפול בקש ל ה ש ת מ ש בדבריו כסעד‬
‫נוסף אך לא כפסק עיקרי‪ .‬הכם נתן סאלם טעי ש י ש לברר האם עוף זה הוא הנקרא‬
‫בערבית ״אילפר״; אם הדבר כר הרי שעוף זד‪ .‬מותר‪ .‬ל ה כ ר ע ת הדברים הפנו אותי‬
‫להכם היים ערקי‪ .‬הכם היים ערקי אמר שזה העוף‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא לא היה מהסם‬
‫מלשהוט עוף זת היום‪.‬‬
‫הרב יוסף קאפה זהה מיד את העוף והראה במילון א ת תמונתו‪ .‬העוף האמור‬
‫נקרא‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בערבית ״שמאני״ והוא המתורגם על ידי רבינו סעדיה גאון בתרגום‬
‫שלו — שלד‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬נמצאות עדויות המסוגלות להאיר א ת הבעיה וללמדנו ש א כ ן‬
‫קיימת עוד היום מסורה על השלו והוא עוף טהור חנאכל במסורת‪ .‬חן מבחינת סימני‬
‫הטהרה והן מבהינת התנהגותו‪ ,‬אין השלו המבוית שונה מהשלו המקומי ולכן אין‬
‫יסוד לחשש שהוא דורס‪ .‬דמיונו של השלו המבוית לשלו המקומי כה רב שבקושי‬
‫ניתן להבהין ביניהם‪ .‬מבהינה ביולוגית הם נחשבים למין א ה ד והם קרובים זח לזה‬
‫בקרבה דומה לזו שהתרנגול ה ע ר ב י ) ג ד ו ל וכהה( דומה לתרנגול מסוג ל ג ה ו ר ן ) ה ל ב ן‬
‫הרגיל(‪.‬‬
‫הנאמר כאן הוא כהצעה לגדולי ההוראה‪ .‬ה ח ל ט ת גדולי התורה בנידון תוכל‬
‫לפתח או לבלום את פיתות הענף הנמצא עדיין בראשיתו‪ ,‬ולכן מובטחים אנו‬
‫שחכרעח זו אכן תפול בקרוב‪.‬‬
‫‪ 2‬שו״ע יו׳׳ד סי׳ פ״ב סעיף ב׳‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרב חנוך זונדל גרוסברג‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בענ<ן זמו ה ד ל ק ת נד חנוכה בערב ש ב ת‬
‫בסימן תרע״ט‪ ,‬כתב הרמ״א דמדליקין נר חנוכה בערב ש ב ת בעוד היום גחל‪.‬‬
‫והוא מדברי התרומת הדשן סימן ק״ב‪ .‬והנח עיינתי שם בתח״ד וראיתי שלא כתב‬
‫בעוד היום גדול‪ ,‬רק כ ח ב וז״ל ״מדמברכינן מ ב ע ו ד יום להדליק נר של חנוכה מבעוד‬
‫יום א ע ״ ג דאכתי ליכא מצוח עדיין‪ ,‬מ ״ מ כיון דאי אפשר בענין אחר חשיבה הכשר‬
‫מצוד! ולכן מברכיבן עליה״‪ .‬ולפי זה היה נראה לומר בדעת ה ת ה ״ ד דמותר להדליק‬
‫אפילו קודם פלג המנחה מדלא הזכירו‪ ,‬כמו שהזכיר לענין מגילה המובא בסימן‬
‫תרצ״ב דמי שהוא אנוס קצת יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום אהר תפילת ערבית‬
‫מפלג המנחה ואילך דהיינו ש ע ה ורביע קודם הלילה‪ ,‬יראת באורות חיים עמוד קצ״ת‬
‫לענין נר ש ב ת שכתב ד ל ה ת ה ״ ד מדליק אפילו קודם פלג המנחה‪ ,‬ואפשר דה״ד‪,‬‬
‫בעניננו‪.‬‬
‫אולם המג״א םק״ב כתב ונ״ל ״דוקא אחר פלג המנחה כ מ ״ ש בסימן תרע״ב‪ ,‬וכ״מ‬
‫בב״ח״‪ .‬והנה מ ש ״ כ ״וכ״מ בב״ח‪ ,‬כוונחו לדברי חב״ח בסימן תרע״ב‪ ,‬שאחר‬
‫שהביא דברי חארחות חיים דמי שהוא טרוד והדליק מ ב ע ו ד יום אפילו בחול יצא‬
‫והוא שיהיה בפלג המנחה האהרון‪ ,‬וכתב על זה הב״ח ״וכן בע״ש לכל אדם״‪.‬‬
‫והנה הרמ״א שהוסיף לומר בעוד חיום גדול‪ ,‬אם כוונתו כהמג״א דהיינו מ פ ל ג‬
‫המנהח‪ ,‬על כרחך צ״ל או דס״ל כהגאונים דמתחילת השקיעה השבינן לילה‪ ,‬או‬
‫כחלבוש דאף דס״ל כר״ת‪ ,‬מ ״ מ לענין שעות חיום מחשבינן מנץ חחמה ע ד ת ה י ל ת‬
‫השקיעה וכמש״כ בביאור הלכה סימן רס״א ד״ה להקדים‪ ,‬וכן כתב בערוד ה ש ל ת ן‬
‫שם‪ ,‬דאם נימא דס״ל כר״ת וכהפוסקים ־־־ ה ת ה ״ ד — דמחשבינן י״ב שעות ש ל‬
‫היום מ ע ל ו ת השחר ע ד צאת כל הכוכבים‪ ,‬נמצא דפלג המנחה הוא רק ג ׳ ד ק‬
‫קודם השקיעה‪ ,‬וא״כ לא שייך לקראו מבעוד היום גדול בלשון בני אדם‪ ,‬וכמו‬
‫שמצינו אצל יעקב אבינו שאמר להרועים עוד היום גדול‪ ,‬ושם בודאי הכוונה שערך‬
‫ה ש מ ש זורחת‪ ,‬וכידוע שחשבו שתשקע ההמה שלא בזמנה‪ ,‬ובודאי שג׳ ד ק ו‬
‫לפני השקיעה אין ה ש מ ש נראית כל כך‪ ,‬ובפרט באופק ירושלים שאין נראית כ ל ל‬
‫ראה על זה בספר ״בין השמשות״‪ ,‬ומציגו כיוצא במג״א סימן רס״ג סקי״א ב ש‬
‫מהרי״ו שהתיר להדליק בעוד חיום גדול‪ ,‬וכתב באורות חיים ע מ ו ד ר״ד דבעוד ד ‪ ,‬י‬
‫גדול מ ש מ ע קודם פלג המנחה‪ ,‬וראה בפרישה סימן רס״ג שכתב דלכן נקרא מ נ ח ת‬
‫גדולה מ פ נ י שהוא בעוד חיום גדול‪ .‬ועיין בבני ציון ח ״ ב סי׳ ט״ז אות נ״ט‪ ,‬ו ר א ה‬
‫בחידושי רעק״א בסימן רס״ג מ ש ״ כ על הרמ״א שכתב בסעיף ד׳ היום גדול‪ ,‬זןןןן‬
‫ל״ד‪ .‬ולפי האמור יש ליישב דברי הרמ״א בסימן רס״א סעיף א׳ בשם מהרי״ו ד י כ ו ל‬
‫לקבל ש ב ת ב׳ ש ע ו ת קודם חשיכה‪ ,‬ש ע מ ד על זה בביאור הלכת דאיך יתכן ד ה א ה ו י‬
‫קודם פלג המנחת‪ ,‬ובסעיף ב׳ כתב דדוקא מפלג חמנחח‪ ,‬אולם לדברינו יתכן א‬
‫נאמר דם״ל כהלבוש‪ .‬ועיין במג״א סק״י ובמחצית השקל שם‪ ,‬ובסימן רם״ז ס ק ״‬
‫ו ב מ ח ה ״ ש שם‪.‬‬
‫ולפי זח לדידן דנקטינן כחגר״א דמיד בתהילת השקיעה הוא בין חשמשות‪ ,‬ו א ״‬
‫ו ת‬

‫ת‬

‫׳‬

‫ס‬

‫ו ם‬

‫ס‬

‫א‬

‫כ‬

‫‪36‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פלג המנחה לדידיה הוא שעה ורביע קודם השקיעה‪ ,‬ויכול להדליק אז אפילו ל ד ע ת‬
‫המג״א והב״ה‪ ,‬אף שהוא זמן רב לפני השקיעה‪ .‬וכן ה מ נ ה ג בירושלים עיה״ק‪.‬‬
‫והנה הגר״א בסימן תרע״ט כ ת ב על דברי הרמ״א ה נ ״ ל וז״ל ״אבל ברשב״א‬
‫ור״ן משמע דוקא משתשקע החמה או קודם״ עיי״ש‪ .‬וראיתי בפסקי הגר״א ש כ ת ב‬
‫בזה״ל בערב שבת שמדליקין נר חנוכה ואחר כך נר ש ב ת כמבואר בשו״ע אין‬
‫מקדימין להדליק נר חנוכה בעוד היום גדול )כמו ש כ ת ב הרמ״א( אלא מדליקין‬
‫כשעת שאר הימים דהיינו בתחילת השקיעה או קודם מעט‪ ,‬אבל לא הרבה קודם‪.‬‬
‫והנה מש״כ דלהגר״א מדליקין בתחילת השקיעה‪ ,‬הוא תמוה מ א ד דהא להגר״א‬
‫מתחיל בין השמשות מיד עם תהילת השקיעה‪ ,‬והגר״א ש כ ת ב דוקא מ ש ת ש ק ע החמה‪,‬‬
‫קאי אחול דוקא‪ .‬ובסימן תרע״ב כתב אבל ברשב״א ור״ן מ ש מ ע בהדיא שהוא תחילת‬
‫השקיעה )דלא כמש״כ בשו״ע בסוף שקיעה( אלא ד מ ש מ ע שם בשקיעח שגית‪ ,‬דלא‬
‫כמובן לכאורה בסימן רס״א דס״ל בדעתם משקיעה ראשונה ע״ש‪ .‬ויש לדייק כן‬
‫ממש״כ הרשב״א המובא לחל ן לחוכיח דגם סמוך לשקיעה מהני מהא דעמוד האש‬
‫משלים לעמוד הענין‪ .‬ובודאי זה הוא קודם לשקיעה ראשונה שלא ילכו ש ע ה בהושך‪,‬‬
‫ובריטב״א לשבת הנדמ״ח כתב ומיהו ודאי אם רצה להדליק מ ת ח ל ת השקיעה מדליק‪,‬‬
‫דאל״כ נרות של שבת אימתי מדליק להו‪.‬‬
‫אולם לדעתי נראה דמרן הגר״א לא בא לפלוגי בעצם הדין דמותר מפלג‬
‫המנחה‪ ,‬וכדפסקינן בסימן חרע״ב חנ״ל במי שחוא טרוד מדליק מפלג חמנחה‪ ,‬וכתב‬
‫הב״ח דה״ה בע״ש לכל אדם‪ ,‬ולא בא רק לומר דבסברא זו ש כ ת ב ה ת ה ״ ד דמותר‬
‫להדליק אפילו בשלא הגיע זמן מצותה משום הכשר מצוה‪ ,‬בזה הוא דפליגי הרשב״א‬
‫והר״ן‪ ,‬מדהוכיהו זמן הדלקת נר חנוכה‪ ,‬מהדלקת נר ש ב ת וכמ״ש ״הא דאמריגן‬
‫מצותה משתשקע ההמה‪ ,‬דלאו עיכובא הוא לומר דקודם לכן אם רצה להדליק אינו‬
‫מדליק‪ ,‬דהא ודאי אילו רצה להדליק מדליק סמוך לשקיעת חחמה‪ ,‬דהא איכא‬
‫פרסומי ניםא‪ ,‬וכעין שאמרו לקמן בנר ש ב ת ד ע מ ו ד האש משלים לעמוד הענן‪,‬‬
‫כלומר דבמדליק סמוך לשקיעה איכא היכר דלצורך ש ב ת מדליקו‪ ,‬והכא נמי‬
‫דכוותה״‪ .‬ואי ם״ל כהתה״ד מ א י ראיה מ ב י א מ נ ר שבת‪ ,‬דהא כיון דאי אפשר בענין‬
‫אהד לכן מותר אף סמוך לשקיעח משום חכשר מצוח‪ ,‬מ ש א ״ כ בנר חנוכה דאפשר‬
‫בשקיעה ממש‪ .‬וכן מצינו להמאירי ש ב ת דף כ״א ע ״ ב ש כ ת ב ״ ו מ ״ מ קודם שקיעת‬
‫ההמד• לא ידליק שהרי הוא כשרגא בטיהרא‪ ,‬ו מ ״ מ ב ש ב ת שאי אפשר להדליק אלא‬
‫קודם שקיעה שהרי משתשקע ה ה מ ה הוא בין השמשות‪ .‬ע כ ״ פ מדליקין בכדי שישלים‬
‫שקיעה עם הדלקה או סמוך לזה‪ ,‬וכלל גדול אמרו היכא דלא אפשר״‪ .‬והנה יש‬
‫לעיין על הרשב״א שלמד מנר ש ב ת דהא אין דנין אפשר מ ש א י אפשר וכמש״כ‬
‫המאירי‪.‬‬
‫שו״ר בשו״ת פרי יצחק ת ״ ב סימן ת׳ ש ע מ ד בזה על הרשב״א‪ ,‬ו כ ת ב ״ולכאורה‬
‫צ״ע דשאני שבת דלא אפשר בענין אחר״‪ ,‬אך נראה דהרשב״א וחר״ן לא כתבו זה‬
‫רק בדרך חכרע‪ ,‬וחיינו דודאי אם חיח לנו איזח חכרח לפרש הברייתא דמשתשקע‬
‫ההמה הוא בדוקא‪ ,‬ממילא לא היה ק ש ח כלל לרבת מערב שבת‪ ,‬דכך חיתח ת ק נ ת‬
‫חכמים דבע״ש ידליק קודם שקיעה ומשום דלא אפשר בענין אחר‪ ,‬אלא משום‬
‫דבאמת יש לפרש הברייתא דמצותה מ ש ת ש ק ע החמה רק עיקר מ צ ו ת ה קאמר‪ ,‬לכך‬
‫הכריעו מ ע ״ ש דבע״כ מדליק קודם שקיעה לרבח‪ ,‬דנוח יותר לפרש דמצותה מ ש ת ש ק ע‬
‫‪37‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫החמה הוא לאו בדוקא‪ ,‬דבהכי גם ב ע ״ ש יהיה ניחא כפשטיה דגם בחול רשאי‬
‫להקדים‪.‬‬
‫וחנה מדברי הרשב״א יש ללמוד גם כן דם״ל דאין דין פלג המנחה אפילו לענין‬
‫שבת‪ ,‬מדדחיק לאוקמי דמדליקין סמוך לשקיעה דאז איכא היכר דלצורד שבת‬
‫מדליקו‪ ,‬אולם אנן לדידן דפסקינן בנר ש ב ת בסימן רם״א דמדליקין מפלג המנהה‪,‬‬
‫— וכ״כ במעשה רב א ו ת קי״ב ״הדלקת הנר הקדים מבעוד יום‪ ,‬ופעם אחת איחרוהו‬
‫ולא היה מנית להדליק אפילו ע ״ י עכו״ם אף ש ב ב י ת הכנסת לא אמרו עדיין מזמור‬
‫שיר ליום השבת״‪ ,‬וכן מבואר בסי׳ רס״ז סעיף ב׳ דמותר לקדם ולאכול סעודת‬
‫שבת מפלג המנחח‪ ,‬ולחגר״א פלג ח מ נ ח ה הוא ש ע ה ורביע לפני שקיעת החמה וכמ״ש‬
‫לעיל משער הציון‪ ,‬וכ״ב עוד ה מ ״ ב בסימן רס״ז‪ ,‬וכן פסקינן בסימן תרע״ב סעי׳ א׳‬
‫שאם היה טרוד יכול להדליק מפלג המנחה ולמעלה‪ ,‬ומרן הגר״א לא העיר שם‬
‫כלום דבעינן דוקא סמוך לשקיעה‪ ,‬ובודאי אודויי אידי לה בעיקר ההלכה‪ ,‬ואם כן‬
‫אם בטרוד מתירין‪ ,‬כל שכן וכל שכן בערב ש ב ת דכדיעבד דמי וכמ״ש בשם הב״ח‬
‫דבערב שבת כל אדם יתנהג כך‪ ,‬וכיון דבערב ש ב ת לענין נר ש ב ת אמרינן דמפלג‬
‫המנהה יש הוכחה דלצורך ש ב ת מדליקו‪ ,‬א״כ הוא חדין לענין נר חנוכה מותר‬
‫מפלג המנהה דידן‪ .‬ובזה ניחא שלא הזכיר ה מ ״ ב ד ע ת הגר״א בזה לא בסימן תרע״ב‬
‫ולא בסימן תרע״ט דבעינן דוקא סמוך לשקיעה‪ ,‬דלדידן דנקטינן מפלג המנחה אין‬
‫חילוק בין שבת לחנוכח‪ ,‬ודלא כפסקי חגר״א‪ .‬ו ב ל ו ח ‪ .‬א ״ י שכתב להדליק בירושלים‬
‫רבע שעה אחר זמן ההדלקה שבכל ערב ש ב ת מ פ נ י שע״פ רוב הנרות קטנים‬
‫וצריך שידלקו הצי שעה בלילה‪ ,‬הנה אם באמת היה המנהג כן‪ ,‬אולי חששו ל ש י ט ת‬
‫הרשב״א והמאירי דבעינן סמוך לשקיעה ע ד כמה שאפשר ולפי שיטת היראים בין‬
‫השמשות הוא לפני השקיעה וכמ״ש ה ב ״ ה הובא בביאור הלכה סימן רם״א ד ״ ה‬
‫מתתילת השקיעה שיש ליזהר לכתחילה לנהוג כשיטת היראים‪ ,‬והביא שכן היה מ נ ה ג‬
‫הקהלות מאז‪ ,‬והמ״ב שם כתב דלכתחילה בודאי טוב לחוש לשיטת היראים‪ ,‬ולכן אם‬
‫מדליק ‪ 25‬דקות קודם השקיעה‪ ,‬יצא גם דעת הרא״ם‪ ,‬ולא מפני דקות ה פ ת י ל ו‬
‫אולם בספר מועדים וזמנים השלם ח ״ ב סימן קנ״ב כתב דותיקי ירושלים מ ע י ד י ם‬
‫שנהגו •תמיד לתקדים כרגיל גם בשבת זו‪.‬‬
‫אולם מה ש כ ת ב עוד שם שאין שום מקור להדליק נר חנוכה בברכה ארבעים‬
‫דקות לפני השקיעה‪ ,‬דלא מקרי בזה סמוך לשקיעת שלדעת הרשב״א והר״ן ע י ק ר‬
‫זמנה סמוך לשקיעה שניה‪ ,‬ולדידן מהמירין כבר משקיעה ראשונה‪ ,‬אבל אין ל ה ת י ר‬
‫כשאינו סמוך לשקיעה‪ ,‬ומה שהמהבר מביא דשרי להדליק מ פ ל ג המנחה‪ ,‬ה י י נ ן‬
‫לשיטתו דס״ל כר״ת ]וט״ס המחבר‪ ,‬וצ״ל הרמ״א[‪ ,‬וכן הארחות חיים )סימן ת ר ע ״ ב (‬
‫דשרי להקדים מפלג המנחה ד ע ת ו כר״ת‪ ,‬וכיון דלדידהו סמוך מ מ ש ע ד ג׳ ד ק ו ת‬
‫להתחלת חשקיעח לכן שרינן‪ ,‬אבל אם נימא דפלג המנחה שעה ורבע לפני ה ש ק י ע ה ‪,‬‬
‫לא נתיר בנר חנוכה כשאינו סמוך כלל לשקיעה וכעיקר המצוה‪ ,‬ובזה לא מ צ י נ ו מ י‬
‫שמתיר‪ .‬ולפי האמור ליתא דהרשב״א לשיטתיה דלא ם״ל דין פלג המנחה אפילך‬
‫לענין נרות שבת‪ ,‬אבל אנן לדידן מוחר להדליק מפלג המנהה דידן בחול כ ש ה ו א‬
‫טרוד‪ ,‬ובערב ש ב ת לכל אדם וכמו שנחגו מ ק ד מ ת דנא בעיר קדשנו בלי פ ק פ ו ק ‪,‬‬
‫ואין לחרחר בדבר כלל ועיקר‪ ,‬ודלא כמש״כ שם שדקדק לחחמיר לאחר ב ח ד ל ק ה '‬
‫ומת ש כ ת ב שם להוכיח דסמוך לשקיעה‪ ,‬הכוונה חצי שעה וכמו דנקטינן ב ס י מ ן‬
‫ת ״‬

‫‪38‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רל״ב בענין סמור למנחה‪ ,‬הנה מ ל ב ד דאין להשוות סמוך הנקרא בפי חז״ל‪ ,‬להך‬
‫דהרשב״א‪ ,‬הנה גם מדבריו שם מ ש מ ע דסמוך מ מ ש קאמר‪ ,‬ולא ח צ י ש ע ה כמבואר‬
‫בדבריו‪ .‬וכן מה שכחב שם בהגה דעיקר זמנה כבר קודם השקיעה‪ ,‬זהו בנגוד ל מ ש ״ כ‬
‫הרשב״א דעיקר מצותו להייבו להדליק אינו אלא מ ש ת ש ק ע החמה‪ ,‬רק דבמדליק‬
‫סמוך לשקיעה איכא היכר דלצורך חנוכה מדליקו‪ .‬ומה שהעיר מ מ ה שמברך שהתיינו‬
‫והגיענו לזמן הזה בערב שבת חנוכה‪ ,‬אינו כדבריו שם משום דעיקר זמן הדלקה הוא‬
‫גם קודם השקיעה‪ ,‬אלא שכן חיקנו אז לברך שחחיינו בזמן שמדליקים נר חנוכה‪,‬‬
‫וכיון דבערב שבת המצוד‪ .‬לחקדים‪ ,‬אם כן אז זמנו ומברך שחחיינו ע ל המצוד‪ .‬שזמנו‬
‫אז‪ ,‬ולא משום דאז מצות ההדלקה גם בשאר ימים משום סמוך‪ ,‬ולפי מ ה דנקטינן‬
‫דבמי שהוא טרוד מותר לו להקדים המצוד‪ .‬מ פ ל ג המנהה‪ ,‬א״כ אז זמנו ומברך גם‬
‫שהחיינו‪ ,‬וכמו שמצינו גם לענין קריאת המגילה בפורים בסימן תרצ״ב סעי׳ ד׳‬
‫דמי שהוא אנוס קצת יכול לקרוא המגילה מ ב ע ו ד יום מ פ ל ג חמנחד‪ .‬ולמעלה )דלא‬
‫כהפר״ח(‪ ,‬ובודאי מברך אז גם שהחיינו‪ ,‬וביותר דהא חארחות תיים בהר דסימן‬
‫חרע״ב‪ ,‬יליף דינו מהבדלד‪ .‬דמבדיל ואומר חמבדיל בין קודש לחול‪ ,‬אף דהוא ש ב ת‬
‫ודאי‪ ,‬אלא כל שמקיים אז המצוה‪ ,‬מברך ברכתו הראויה‪ ,‬וא״כ ה״ד‪ .‬לענין שהחיינו‪.‬‬
‫ומה שכתב עוד שם שבמקדש גופא הדליקו לפני ה ש ק י ע ה דוקא וכמבואר בפסחים‬
‫נט‪ — .‬כבר כחבנו במקום אחר דמרש״י כ ח ״ י ב מ נ ח ו ת פ ט א ובתום׳ שם מבואר‬
‫דמצותה משקיעת ההמה‪ .‬שוב ראיתי שהיא גמרא מפורשת במנחות דף קא שאמרו‬
‫דבר הקרב בלילה‪ ,‬וכתב בשטה מקובצת שם א ו ת י״ז כגון ש מ ן לגרות‪ ,‬ועיין בתום׳‬
‫שם‪ .‬וכן ראיתי אחר כך במקדש דוד ח ״ ב סימן כא‪ .‬וכן בצפנת פענח על התורה‬
‫במדבר עמוד פח כתב וז״ל ״והנה זה מבואר בכמת מקומות עי׳ פסחים דף נ ט‬
‫דהדלקה היד‪ .‬קודם הלילה‪ ,‬ועיקר מ צ ו ת הדלקה היא בלילה לדידן‪ ,‬ועי׳ חגיגה דף‬
‫כו ע״ב דהוה מהלוקת דתנאי בזה״ כר‪ .‬ועפ״ז כתב ליישב דברי הרמב״ם ש כ ת ב דזר‬
‫שהדליק המנורה כשר‪ ,‬והיינו כשהדליקה ביום שהוא קודם זמן מ צ ו ת ה ד ל ק ת ה והמצור‪.‬‬
‫אינה ההדלקה‪ ,‬רק המצוד‪ ,‬שתהא דולקת‪ ,‬ולא כמו בנר תנוכה‪ ,‬ולכך ם״ל להרמב״ם‬
‫דגם אם הדליקה בהוץ כשרה‪ ,‬עי׳ ב פ ״ ט מהל׳ ביאת מקדש‪ .‬וב״אנציקלופדיה תלמודית״‬
‫כרך ח׳ עמוד שט״ז ציון ‪ 65‬כתבו בשם ה מ ק ד ש דוד ו ה צ פ נ ת פענח שלכתחילה‬
‫צריך להדליק ביום‪ — ,‬אך זה אינו נכון כאשר העתקנו דבריהם חחיפך מזח‪ .‬והנד‪.‬‬
‫מה שהביא הצ״פ מהך דפסחים צ ״ ע דשם רק בערב פסח הוא ד א מ ר ו כן ״ ה ד ל ק ת‬
‫הנרות היה קודם הקרבת חפסח דיליף לה מקרא‪ .‬שו״ע מפורש ומבואר באבן עזרא‬
‫שמות יב‪ ,‬שההדלקה היתד‪ ,‬בלילה‪.‬‬
‫ולבסוף אמרתי לחעיר ע מ ש ״ כ ב״אורות חיים״ עמוד רצו וז״ל ״ואגב ראיתי‬
‫להעיר במש״כ האהרונים ד ה ד ל ק ת נר חנוכד‪ .‬דוקא מ פ ל ג חמנחח‪ ,‬וזח תמוד‪ .‬לענ״ד‬
‫דמאי עגין פלג המנהה לנר הנוכה״‪ ,‬וצ״ע האם נעלם מ מ נ ו דברי השו״ע בסימן‬
‫תרע״ב ותרע״ט‪ ,‬והלזה דברי האהרוגים יקרא אשר יסודותם קודש מהררי קדש‬
‫חארחות היים והתה״ד לפי פירוש המג״א‪.‬‬
‫ובהיותי בזה אמרתי להעיר במה שראיתי במכתבי תורה להאדמו״ר מגור‬
‫הגרא״מ זצ״ל במכתב י״ג בדבר הספק בהרואה נרות חנוכה אחר קבלת ש ב ת אם‬
‫יברך כדין הרואה‪ .‬ובשם בגו האדמו״ר שליט״א שכתב בזה די״ל ד א ת ״ ל שהרואה‬
‫מברך גם בלילה באשר צריך שתדליק בתוך הלילה‪ ,‬א״כ י״ל דהרואה צריך להמתין‬
‫‪39‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דוקא עד הלילה בעש״ק וביום לא יברך‪ .‬וע״ש בציונים‪ .‬אולם מ ה פ מ ״ ג ומ״ב סימן‬
‫תרע״ט שכתבו ד ב א ש ה המקבלת ש ב ת בהדלקת נרות ש ב ת ידליק אחר ויברך‪ ,‬והיא‬
‫תברך שעשר‪ .‬נסים‪ ,‬דלא גרעח מחרואח‪ ,‬מבואר דאחר קבלת ש ב ת ג״כ יכול הרואה‬
‫לברך‪ ,‬וא״צ לחמתין ע ד חלילח‪.‬‬

‫נ ת ק ב ל במערכת‬
‫ספרי מוסד הרב קוק שיצאו לאור בשנים תרצ׳יז—תשכ״ט‪ .‬נרשמו‬
‫על ידי נפתלי בן־מנחם‪ .‬ירושלים תש׳יל‪.‬‬
‫הגדה לעם משיעבוד לגאולה‪ .‬הגדה של פ ס ח תוך ה ס ב ר על ה מ ב נ ה‬
‫הפנימי של ההגדה‪ .‬מ א ת הרב חיים נוסבוים‪ ,‬טורונטו‪ .‬לונדון‬
‫טורונטו תש״ל‪.‬‬
‫הלכה ומעשה קובץ ג ב ה ו צ א ת מכון מדעי טכנולוגי לבעיות ה ל כ ה ‪.‬‬
‫בדורי ה ל כ ה ופעולות המכון‪ .‬ירושלים תש״ל‪.‬‬
‫‪¥01•^ 1969.‬־׳\‪1 0. ^50*101• 861(±61. 1^6‬נ‪1‬נ‪31‬מ ץ< ‪* ! ^ £ ¥ 1‬‬

‫‪156^0‬‬

‫אבטוביבליאוגרפיה כל ה פ י ר ס ו מ י ם בעברית ובלועזית מ א ת הרב ד׳׳ר‬
‫צבי הרכבי‪ .‬ירושלים תש׳יל‪.‬‬
‫הדרום קובץ תורני ב ה ו צ א ת ה ס ת ד ר ו ת הרבנים ב א מ ר י ק ה ב ע ר י כ‬
‫הרב חיים דוב שעוועל‪ .‬ח ו ב ר ת לא‪ ,‬ניסן תש׳יל‪ .‬חוברת לב‪ ,‬ת ש ר י‬
‫תשל״א‪.‬‬

‫ת‬

‫‪40‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פהפ׳ ד״ר שמשון ב ר ו י א ר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ן‬
‫הערה לסוג<א ״נתן ס א ה ו נ ס ל סאה׳‬
‫המשנה מקואות פרק ז מ ש נ ה ב מובאה במם׳ י ב מ ו ת פב ב ובמס׳ זבחים כב א‬
‫בזה״ל‪ :‬מקוד• שיש בו ארבעים סאה מכוונות נתן סאה )פי׳ רע״ב של מ י פירות( ונטל‬
‫סאה )פי׳ רע״ב ממנו מים ומי פירות מעורבין יחד( ]הרי זה[ כשר‪ ,‬והגמרא מוסיפה‬
‫בשני המקומות‪ :‬וא״ר יהודד• בר שילא א״ר אסי א״ר יוחנן ע ד רובו‪ .‬ובמס׳ יבמות‬
‫מוסיפה הגמרא‪ :‬מאי לאו דנשתייר רובו )פירש״י ע ד י ״ ט סאה יכול לעשות כן‬
‫אבל טפי לא‪ ,‬דבעינן דהוי רובא מ י גשמים( לא דלא נשקול רובו )פירש״י אבל‬
‫עד פלגא שפיר דמי( ואב״ע וכוי‪ .‬והתום׳ במס׳ זבחים )שם‪ ,‬ד ״ ה נתן סאה כשר(‬
‫כותבים‪ :‬במי פירות מיירי כדפי׳ בפ׳ הערל‪ ,‬אבל מים שאובים אפי׳ כל היום כולו‬
‫כשר דראשון ראשון בטל‪.‬‬
‫לעומת זאת כותב הרמב״ם בפ״ד מהל׳ מקואות הל׳ ז ‪ :‬מקוד‪ .‬שיש בו מ׳ סאה‬
‫מכוונות ונתן לחוכו סאה מים שאובים ונטל אח״כ מ מ נ ו סאה הרי זה כשר‪ .‬וכן‬
‫נתן סאה ונוטל סאה והוא כשר עד רובו‪ .‬ועי׳ בכ״מ שם שכותב שהרמב״ם סובר‬
‫שגזרו בו מפני מראית העין‪.‬‬
‫ובש״ע יו״ד סי׳ רא סעי׳ כד כ ת ו ב ‪ . . . :‬אבל אם יש בו מ׳ סאה ונפל לתוכו‬
‫סאה אחת מאלו )פי׳ מי פירות ומורייס וכוי( ונטל מתוכן אחרת כשר אפילו עשה‬
‫כן עד י״ט פעמים‪.‬‬
‫ועל זה כותב הגאון ר׳ שלמה איגד ז״ל‪ ,‬מובא בסי׳ רכא סעי׳ ט מתשובות‬
‫הגאון רבי עקיבא איגר ז׳׳ל ב ז ה ״ ל ‪:‬‬
‫הנה בש״ע יו׳׳ד ‪ . . .‬אפילו עשה כן עד י ״ ט פעמים‪ ,‬ותמהני הרי כשנוטל נוטל‬
‫מהתערובות לפי חשבון‪ ,‬וכמ״ש הר״ש הביאו הב״י‪ ,‬א״כ בכל פעם שנותן לתוכו‬
‫משקה פוחת בנטילת המים וא״כ יכול לעשות כן שלשים פעמים ויותר ועדיין ישאר‬
‫רוב מים‪.‬‬
‫ויעויין בתשובה הנ״ל שהגאון רש״א כותב שאינו שואל על דברי רש״י במס׳‬
‫זבהים המובאים לעיל )מפני שרש״י כותב ״ ע ד י ״ ט האה יכול לעשות כן( ורק על‬
‫הש״ע )שכותב ״אפילו עשה כן ע ד י ״ ט פעמים״(‪ ,‬ויעויין שם איד הוא מיישב א ת‬
‫דברי הש״ע ״אלא דמסתפינא שלא יקובל בבי מדרשא דאאמ״ו נ״י״‪.‬‬
‫ברם חמד‪ .‬אני על נסוח קושיתו על ה ש ״ ע ״שיכול לעשות כן שלשים פעמים‬
‫ויוחר ועדיין ישאר רוב מים״ — וחשבון מ ת מ ט י מדויק מראה שאם עושד‪ .‬כן ‪28‬‬
‫פעמים עדיין ישאר רוב מים‪ ,‬ואילו אחרי הפעם ה־‪ 29‬לא ישאר עוד רוב מים‪ .‬והנח‬
‫החשבון ה מ ת מ ט י ‪:‬‬
‫ברור — וגם האחרונים כותבים זאת — ש ע ״ י כל פעולה של נתינת סאה של‬
‫מי פירות ונטילת סאה מן התערובת המעורבת היטב‪ ,‬מקטינים את כמות מי הגשמים‬
‫בתערובת בגורם ‪.40/41‬‬
‫‪41‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עלינו אפוא למצוא מספר ח כזה שיהיה ‪ < 0,5‬״ ) ‪4 0 / 4 1‬‬
‫והנה‪:‬‬

‫ו־ ‪** >0 5‬״‪.(40/41‬‬
‫״‬

‫^ = ‪10§ 40 = 1.6021,10§ 41 = 1.6128.10§ 40/41 = 0,9893—1‬‬

‫‪= 29 ^ = 0.6897—1‬‬

‫‪20‬‬

‫)‪= 28 ^ = 0.7004—1, 108 (40/41‬‬
‫‪28‬‬

‫‪28‬‬

‫)‪105 (40/41‬‬

‫‪= 0,5016<0,5, (40/41) = 0,4894>0,5‬‬

‫‪28‬‬

‫)‪( 0/41‬‬
‫‪4‬‬

‫יוצא מזה‪ ,‬כ י ‪ 28‬פעולות כנ״ל משאירות עוד ק צ ת יותר מ מ ח צ י ת מ י ה ג ש מ י ם‬
‫בתערובת‪ ,‬ואילו ‪ 29‬פעולות אינן משאירות עוד מ ח צ י ת מ י הגשמים‪ ,‬וצ״ע ב ד ב ר י‬
‫הגאון רש״א‪ ,‬בפרט כאשר כנראה תגאון אביו קבל א ת דבריו‪.‬‬

‫ובימים א ל ו עיקר הרבנות אינו תלוי במי שלמדו הפלפול וחילוקים שנוהגים ב ה ם‬

‫‪0‬‬

‫מ ן‬

‫ה ז ה ר ק במי שלמדו פסק ההלכה והעיון והעמידו על האמת והיושר )מהרי״ק שורש ק ״ ע ‪.‬‬
‫(‬

‫רמ״א‪ :‬יורה דעה סי׳ רמב סעיף ?י‬

‫‪42‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על ספרים ועל סופריהם‬
‫יונה עמנואל‬

‫ת ו ס פ ו ת חכמ< אנגליה‬
‫תוספות חכמי אנגליה‪ ,‬יוצא לאור מכתב יד יחידי עם מראי‬
‫מקומות והערות‪ .‬על ידי הרב אברהם ס ו פ ר ‪ :‬מסכת סנהדרין‪,‬‬
‫ירושלים תשכ״ח‪ .‬מסכתות ביצה‪ ,‬מגילה וקידושין‪ ,‬ירושלים‬
‫תש״ל‪ .‬על ידי הרב אליהו ד ב פ י נ ם ‪ :‬מסכת גיטין‪ ,‬ירושלים‬
‫תשכ״ח;‬

‫מסכתות פםהים ובבא מציעא‪ ,‬ירושלים תשכ״ט‪.‬‬

‫א‪.‬‬
‫הרב אברהם סופר שליט״א‪ ,‬בנו של הרב שמעון סופר זצ״ל אב״ד דק׳׳ק ערלוי‪,‬‬
‫נחשב בצדק לאחד מותיקי המוצאים לאור ש ל פירושי הראשונים מתוך כתבי יד‬
‫עתיקים ונדירים‪ .‬לפני ארבעים ש נ ה התחיל הרב אברהם סופר בהעתקתם והדפסתם‬
‫של ספרי בית הבחירה על הש״ס מ א ת ר ב ע ו מנחם המאירי ע ״ פ כתב יד שבפרמה‬
‫באיטליה‪ .‬חחלקים חראשונים של בית חבחירה הופיעו בחוצאח חרמון‪ ,‬פרנקפורט‬
‫א‪/‬מ ]משנח חר״ץ ואילד(‪ .‬אחרי חשואח חמשיך חרב סופר בתוצאת חלק ניכר‬
‫מפירושי רבינו המאירי בארץ ישראל ובארח״ב וכך זכר‪ .‬לחוסיף נדבך בבנינה‬
‫של תורה — פירושי רבינו המאירי למסכתות רבות‪ ,‬הן ע ״ י פירוש המאירי ע צ מ ו‬
‫והן ע״י הערותיו הקצרות והחשובות‪ ,‬בהן עיטר הרב סופר א ת דברי רבינו המאירי‪.‬‬
‫בשנים האהרונות המשיך הרב אברהם סופר בהוצאת פירושים אחרים לש״ס ע ״ פ‬
‫כתבי יד נדירים‪ ,‬כגון מחדורח מ ו ש ל מ ת של חידושי הרשב״א ע ל מסכת שבועות‬
‫)ירושלים‪ ,‬תשכ׳׳ח(‪ ,‬ש נ י פירושים קדמונים ע ל מ ס כ ת מעילת )ירושלים‪ ,‬תשכ״ו(‬
‫ועוד‪ .‬ספר חשוב תופיע עוד לפני כ ן ‪ :‬ביאור ע ל מ ס כ ת מדות לר׳ משת קזים ממנטובח‬
‫ונלוה אליו ספר חנוכת הבית על צורת בית חמקדש ל ר מלכיאל אשכנזי ממנטובח‬
‫)ירושלים‪ ,‬תשכ״ג(‪ .‬כאשר הופיע ספר זה התענינו בו רק מעטים‪ ,‬אבל כאשר‬
‫בעקבות מ ל ח מ ת ש ש ת הימים גברה ההתעניגות במדות הר ה ב י ת והמקדש‪ ,‬נתברר‬
‫שהרב סופר חקדים וחוציא כבר ספר חשוב במקצוע זה ואף הלוה לו הערות מחכימות‬
‫ומאירות‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫•עכשיו זיכה אותנו הרב סופר והוציא ספר ״תוספות חכמי אנגליה״‪ .‬זה כמה‬
‫שנים ידעו על קיומו של כתב יד בספריית פאלאטינא בעיר פרמה שבאיטליה‪ ,‬עם‬
‫פירושים לש״ס שנכתבו באנגליה בימי בעלי התוספות‪ .‬בספר היובל לכבוד הרב‬
‫הראשי הרב ישראל ברודי נ״י )לונדון תשכ״ז( הופיע מ א מ ר ע ל כתב י ד זה ע ״ י‬
‫פרופ׳ אפרים אורבך‪ .‬במאמר זד‪ .‬״מתורתם של חכמי אנגליה מלפני הגירוש״ תואר‬
‫כתב חיד ואף מובא שם ליקוט מפירושים חדשים שבכתב יד זה‪ .‬עכשיו הוציא‬
‫הרב סופר בהעתקה מ ת י י ק ת חלק נכבד מחפירוש עם חערות וביאורים חשובים‪,‬‬
‫כיאה וכנאה למהדיר המלומד‪ .‬יש לציין שכאן היה צורך בעבודה מפרכת ומדוייקת‪,‬‬
‫‪43‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ש ה ר י כ ת ב ה י ד מ ל א טעויות‪ ,‬ו ג ם ס ד ר הפירושים ל א ל פ י ס ד ר ה ס ו ג י ו ת שבגמרא‪ .‬כ ל‬

‫ז ה ה כ ב י ד ע ל המהדיר‪ .‬ה ש ם ״ ת ו ס פ ו ת ח כ מ י א נ ג ל י ה ״ נ י ת ן ע ״ י ה ר ב ס ו פ ר להיבורים‬
‫א ל ה ו ש ם ז ה מ ת א ר י פ ה א ת ת ו כ ן ה ס פ ר ו א ת מ ק ו ם מוצאו‪.‬‬
‫מ ה הן ״ ת ו ס פ ו ת ח כ מ י א נ ג ל י ה ״ ? ידוע ל נ ו שהיו ב ת י מ ד ר ש ו ת שונים ש ל ב ע ל י‬
‫ת ו ס פ ו ת ש ח ב ר ו פירושים לש״ס‪ .‬כ ך ידועים ל נ ו ת ו ס פ ו ת ת ו ך ‪ ,‬ת ו ס פ ו ת שנץ‪ ,‬ת ו ס פ ו ת‬
‫ה ר ב פרץ‪ ,‬ועוד‪ .‬ר ו ב הפירושים נ ת ח ב ר ו ב צ ר פ ת ו ב ג ר מ נ י ח ‪ ,‬א ב ל ת ל מ י ד י ח ם ש ל גדולי‬
‫ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת הגיעו ג ם ל א נ ג ל י ה ו ה מ ש י כ ו ש ם ב ל י מ ו ד ה ת ו ר ה ו ב ה ת ע מ ק ו ת בש״ס‪.‬‬
‫ר ב י יעקב מאורליאנש‪ ,‬תלמידו ש ל ו ב י נ ו ת ם ע ב ר בחלק השני ש ל המאה השנים־‬
‫ע ש ר מ צ ר פ ת ל א נ ג ל י ה ו נ ה ר ג ב ש נ ת ד׳ א ל פ י ם ת ת מ ״ ט )‪ (1189‬ב ל ו נ ד ו ן ע ל קידוש‬
‫השם‪ .‬הוא נ ה ר ג ביום ה כ ת ר ת ו ש ל ה מ ל ך ריצ׳רד ל ב הארי‪ .‬ת ל מ י ד א ת ר ש ל ר ב י נ ו‬
‫ת ם ‪ ,‬ה ר ב יום ט ו ב ב ן ר׳ י צ ח ק ע ב ר ג ם ה ו א ל א נ ג ל י ה ‪ ,‬ל ע י ר יורק א ד ג ם ה ו א נ ה ר ג ‪.‬‬
‫בין א ל ה שהגיעו ל א נ ג ל י ה היו ג ם ת ל מ י ד י ה ר ש ב ״ ם ‪ .‬ב א מ צ ע ה מ א ה ה ש ל ו ש ־ ע ש ר ה‬
‫ל מ נ י נ ם חי ה ר ב אליהו מ נ ח ם מ ל ו נ ד ר י ש )לונדון(‪ ,‬א ש ר ח י ב ר בין ה ש א ר פירוש ל מ ס כ ת‬
‫זרעים )יצא ל א ו ר ע״י ח ר ב מ‪.‬י‪.‬ל‪ .‬זקש ז״ל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ת ש ״ א ( ‪ .‬כ מ ו כ ן ח ו פ י ע ו ‪ , ,‬פ י ר ו ש י‬
‫ר ב נ ו אליהו ] מ נ ח ם [ מ ל ו נ ד ר י ש ופםקיו״ ) כ נ ״ ל ת ש ט ״ ז ( ‪ .‬ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ח ו צ י א‬
‫ה ר ב ישראל ברודי‪ ,‬ה ר ב ה ר א ש י ל ש ע ב ר ש ל א נ ג ל י ה א ת ס פ ר ״עץ חיים״ מ א ת ר ב י‬
‫י ע ק ב חזן מלונדרץ‪.‬‬
‫פ ע י ל ו ת ם ש ל ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת ב א נ ג ל י ה מ ת ו א ר ת ב ״ ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת ״ לפרופ׳ א ‪.‬‬
‫א ו ר ב ך ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,404—401 ,126—122‬א ך מ ע ט י ם ה מ ק ו ר ו ת ע ל ת ו ל ד ו ת ת כ מ י ה ת ו ר ה‬
‫ב א נ ג ל י ה ב נ י ג ו ד ל י ד י ע ו ת ה ר ב ו ת ע ל ת ו ל ד ו ת ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת ב ע ר י צ ר פ ת ו א ש כ נ ז ‪.1‬‬
‫מ א י ד ך מ ו ב א י ם ג ם ב ת ו ס פ ו ת ח נ ד פ ם ו ת מ ח י ד ו ש י ה ם ש ל ח כ מ י א נ ג ל י ה כגון ת ו ס ׳‬
‫זבחים‪ ,‬י״ד‪ ,‬ב׳ ) ד ״ ה ו ה ר י ( ‪ :‬״ ה ק ש ה ח ״ ר א ל י ח ו מ א ב ר ו ו י ק א )יורק( חקדוש״‪ .‬ק צ‬

‫ת‬

‫מ פ ר ו ש י ח כ מ י א ג ג ל י ח ח ת ג ל ג ל ו א ח ר כ ך ע ד לרוסיה‪ .‬ב פ ר ו ש ו לפאר‪ .‬ו‪ ,‬ד כ ו ת ב ב ע ל‬
‫תוס׳ י ו ״ ט ‪ :‬ו ה נ ח ז כ נ י הש״י כ א ש ר ע ש י ת י מ ה ד ו ר ו ת ה א ח ר ו נ ו ת כשחייתי יושב ב י ש י ב ה‬
‫ב ק ״ ק ג ע מ ר ו ״ ב חגדולד‪ .‬ב א ר ץ רוסיא א ח ר י ימי עוניי ומרודי ו ב א לידי מ ש נ י ו ת מ ס ד ר‬
‫ורעים כ ת ו ב י ם בקלף‪ …‬ו א ח ר כ ל מ ס כ ת א כ ת ו ב י ם ק צ ת חרושים ל פ ר ש ב ע נ י ן א ת ר‬
‫ו ח ו ת ם ת מ י ד א ת ש מ ו ע ל כ ל ח ד ו ש אליהו״‪ .‬פ י ר ו ש זה ש ל ר ב י אליהו מ ל ו נ ד ר י ש מ ה כ ר‬
‫פ ע מ י ם ר ב ו ת בתוי״ט‪.‬‬
‫מקביל‬

‫להוצאות ״תוספות חכמי אנגליה״ ש ל מ ס כ ת ו ת סנהדרין‬

‫)ירושלים‬

‫תשכ׳׳ח( וביצה‪ ,‬מ ג י ל ה וקידושין )ירושלים ת ש ״ ל ( ע ״ י ה ר ב א ב ר ה ם ס ו פ ר ש ל י ט ״ א '‬
‫חוציא ח ר ב א ל י ח ו ד ב פ ע ם ש ל י ט ״ א א ת ת ו ס ׳ ח כ מ י א נ ג ל י ת ע ל גיטין ) י ר ו ש ל י ם‬
‫ת ש כ ״ ח ( ו ע ל פ ס ח י ם ו ב ב א מ צ י ע א )ירושלים‪ ,‬ת ש כ ״ ט ( ‪ .‬ר׳ א ל י ה ו ד ב פינס‪ ,‬ת ו ש ב‬
‫לוגנו — שווייץ‪ ,‬מציין ב ה ק ד מ ת ו ל מ ס ׳ גיטין ש ח ק ו נ ט ר ם מ כ י ל פירושים ע ל ע ש‬

‫ר‬

‫מ ס כ ת ו ת ‪ ,‬א ך אינו מ פ ר ט ן ‪ .‬ש מ ע ת י ש נ ו ס ף ל פ י ר ו ש י ם ע ל ש ב ע ה מ ס כ ת ו ת ה נ ״ ל ‪ ,‬מ כ י ל‬
‫ה ק ו נ ט ר ס ע ו ד פירושים ע ל מ ס כ ת ו ת ב ר כ ו ת ‪ ,‬ע ב ו ד ה ז ר ה ונדה‪.‬‬
‫‪ 1‬פרופ׳ בצלאל רות כ ת ב מחקרים שונים על תולדות יהדות אנגליה בימי הביניים‪ ,‬ב י נ י ה ם‬
‫״תולדות רבנו אליהו מנחם מלונדריש״ אשר נדפס בהקדמה ל״פירושי רבנו א ל י‬

‫ה ו‬

‫מלונדריש״ עמ׳ ‪) 20-42‬ירושלים תשט״ז(‪ .‬מאמר זה מתאר יפה את חיי חכמי א נ ג ל י ת‬
‫לפני הגירוש בשנת ‪.1290‬‬

‫‪44‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪-‬‬
‫הרצוג גיטין למה לא נדפס חיבור‬
‫מכללתס כ ת‬
‫לפירוש ל מ‬
‫הרב א״ד פעם מסביר ב״מבוא׳‬
‫יקר זה עד כה למרות שכתב היד רשום בקטלוג ד ה רוסי‪ .‬שם נרשם כ ת ב היד כ״ספר‬
‫מצוות קטן״‪ ,‬ורק לפני שנים מעטות גילה מר אפרים קופפר מהמכון לתצלומים ש ל‬
‫כתני יד עבריים בירושלים שהחיבור מכיל פירושים מ ח כ מ י אנגליח ע ל ע ש ר‬
‫מסכתות‪ .‬החיבור נערך כעשרים שנה לפני גירוש היהודים מאנגליה ב ש נ ת ‪1290‬‬
‫למנעם‪ .‬ולכן יש בהיבור זה גם כעין מ צ ב ת זכרון לגדולי ישראל שהקימו עולה של‬
‫תורה בגלות אנגליה בתנאים קשים ביותר‪ ,‬תוך רדיפות‪ ,‬רציחות וגזרות קשות‪ .‬בין‬
‫גדולי החכמים בגלוח אנגליד‪ ,‬יש לחזכיר במיוחד א ת הרב מ ש ה מלונדריש ובניו‬
‫הרב אליהו מנהם הנזכר כבר למעלח ‪ ,‬וחרב ברכיח‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫׳‬

‫־‬

‫ב‪.‬‬
‫לימוד בתום׳ חכמי אנגליה מ ג ל ה שגם בגלות א נ ג ל י ה ישבו ולמדו והתעמקו‬
‫בדברי אביי ורבא‪ ,‬בפירושי רש״י ובפירושיהם של ראשוני בעלי התוספות שבצרפת‪.‬‬
‫המעיין בדברי תורה שנאמרו בבתי מ ד ר ש ו ת ש ב א נ ג ל י ה רואה שפעמים רבות‬
‫התלבטו שם באותן קושיות‪ ,‬בהן דנו בעלי התוספות בצרפת‪ .‬לפעמים גם התירוצים‬
‫זהים‪ ,‬אבל במקומות רבים מוצאים אנו הסברים חדשים‪ ,‬וכמובן שדוקא חידושים‬
‫אלה מהווים עיקר השיבותו של ספרי ״תוספות ח כ מ י אנגליה״‪ .‬במקומות רבים‬
‫מובאות רק הקושיות בלי התירוצים המובאים אצלנו בפירושי התוספות‪ ,‬ומכאן שלא‬
‫כל הקושיות בפירושי התוספות ״נולדו״ יהד ע ם תירוציהם‪ .‬קושיות רבות היו‬
‫נושא לדיון בבתי מדרשות של בעלי התוספות ולכן ישנם קובצים של פירושים‬
‫שעדיין לא הובא גם התירוץ לקושיה‪ ,‬או ש ב ב י ת מ ד ר ש זה של בעלי התוספות ניתן‬
‫תירוץ שוגה מתירוצו של בית מדרש אחר‪.‬‬
‫כדוגמא יצויין התירוץ ב״תוספות חכמי אנגליה״ לקושית התוספות קידושין ב׳‪,‬‬
‫ב׳‪ :‬הגמרא דנה למה ״דרך״ מוזכרת לפעמים בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה‪ ,‬הן‬
‫בלשון המקרא והן בלשון המשנה‪ .‬והגמרא מ ת ר צ ת ‪ :‬״קראי אהדדי לא קשיין‪ ,‬הכא‬
‫]והודעת להם את הדרך ילכו בה[ דבתורה קאי ותורה איקרי לשון נ ק כ ה ד כ ת י ב‬
‫׳תורת ה׳ תמימה משיבת נפש׳ כ ת ב לה ב ל ש ו ן ; ? ב ה — חתם ]בדרך אחד יצאו אליך‬
‫ובשבעה דרכים ינוסו לפניך[ דבמלהמה קאי דדרכו של א י ש לעשות מ ל ח מ ה ואין‬
‫דרכה של אשד‪ .‬לעשות מלחמה כתב לה לשון זכר״‪ .‬התוספות )ד״ה הכא דבתורה‬
‫קאי( מקשים‪ :‬״כי היכי דקאמר דרכו של איש לעשות מ ל ח מ ה ולא אשה‪ ,‬הכי נמי‬
‫דרכו של איש ללמוד תורה ולא אשד‪,‬׳‪ /‬והתוס׳ מביאים תירוץ עי״ש‪ .‬ב״תוספות‬
‫הכמי אנגליה״‪ ,‬עמ׳ ‪ 73‬מובאת אותה קושיח‪ ,‬אך עם תירוץ א ח ר ‪ :‬״וקשי׳ א מ א י לא‬
‫נימי כן דרכו של איש ללמוד תורה כו׳ והוד‪ .‬ליה למיתני לשון זכר‪ ,‬י״ל דגשים נמי‬

‫‪ 2‬על מעמדו של הרב אליהו מנחם מלונדריש יש לעמוד מפירוש הריב״א )מנחת יהודה(‬
‫שמות כא‪ ,‬לא המביא שיטת רבי אליהו מנחם בענין ערר שקלים לפדיון הבן יחד עם‬
‫שיטות רש׳׳י ורבנו תם‪ ,‬ובסוף דבריו הוא מסכם ״והרי ל ד ג׳ חלוקות בדבר‪…‬״‪ .‬בפירוש‬
‫הריב״א מובאים גם חכמי אנגליה אחרים‪ :‬שם כא‪ ,‬ז ״מורי אבי בשם הר״ר שלמה מכרד‬
‫לונדון״ ; דברים לג‪ ,‬כד ״כד שמעתי בשם הר״ר ברכיה מנקול״א״‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫לקמן״ )דף כ״ט‪ ,‬ב ׳ ; ושם מ ב ו א ר‬
‫מכללתלהו‬
‫דממעמינן‬
‫הוי דרכפ ללמוד תורה אי לאו‬
‫הרצוג‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫י ם‬

‫פ ט ו ר ו ת‬

‫מ‬

‫י מ ו ד‬

‫ת ו ר ד ‪( ,‬‬

‫מ‬

‫כ א ז‬

‫י‬

‫ב‬

‫א‬

‫ח‬

‫ת י ר ו ץ‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ו נ פ ל א ‪:‬‬

‫א י‬

‫ר‬

‫ד‬

‫ה‬

‫כ‬

‫של א ש‬
‫ו‬
‫•‬
‫ל‬
‫שנש‬
‫לעשות מ ל ח מ ה שהרי זה נגד מבע האשה‪ ,‬אבל אצל לימוד תורה אין לומר ש א י י‬
‫דרכה של אשד‪ .‬ללמוד תורה‪ ,‬שחרי גם אשד! יכולח מ צ ד טבעה ללמוד ת ו ר‬
‫התורה פטרה אותה‪ .‬יש להדגיש שפירוש ״מודרני״ זה נאמר לפגי כשבע מאות ש ^‬
‫ופלא שבהערה על תירוץ יפה זה‪ ,‬כתב המהדיר )הערה ‪ : (74‬״ותי׳ של רבינו א ד יי‬
‫מובן ל י ״ ! תיתכן ?‬
‫במקום אחר‪ ,‬בחוס׳ חכמי א ע ל י ה על פסחים ד׳‪ ,‬א׳ נמצא סמך להקפדה ה מ צ ו י‬
‫ד‬

‫‪7‬‬

‫ד‬

‫ה ׳‬

‫ב‬

‫י‬

‫ב מ י ו ח ד‬

‫אצ‬

‫נ ש י ם‬

‫א‬

‫ף‬

‫ש ע‬

‫פ י‬

‫כ ה‬

‫ה ה ?‬

‫א י ן‬

‫צ‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫ב כ י‬

‫? ‪ 1‬פ י‬

‫ש ו‬

‫ע‬

‫ח‬

‫א ו‬

‫‪1‬‬

‫ס י‬

‫׳ ת״‬
‫"‬
‫"‬
‫'‬
‫י‬
‫^‬
‫'‬
‫"׳‬
‫סעיף ג אין להקפיד אם גוי יכנס! בפסח לבית יהודי וחמצו בידו‪ ,‬ואפילו ש י ש ר‬
‫כ‬

‫ה פ ו ס‬

‫י ם‬

‫ע כ ש י ו‬

‫א נ ו‬

‫ר ו א י ם‬

‫ח‬

‫ש‬

‫מ‬

‫כ‬

‫י‬
‫י‬

‫מ‬

‫י‬

‫אנגלי‬
‫ק •‬
‫רואה א ת המצו של הגוי‪ .‬כך הסכמת ל‬
‫לא פסקו כך‪ ,‬ו ז ״ ל ‪ :‬״פסק‪ ,‬ולכן יזהר בפני כל איש לבלתי יכנס גוי בביתו ו י "'‬
‫*י‬
‫בידו‪ ,‬דילמ׳ מניחו ואתי למיכל מינייהו‪ .‬והא דאמ׳ ל ק מ ן ) פ ס ה י ם ר‪ ,‬א׳( ד י‬
‫ה״מ מדאורייתא‪ ,‬אבל מדרבנן אסור‪ ,‬ויש ראיות הרבה״‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ח‬

‫א‬

‫א‬

‫נ ן‬

‫בעלי התוספות לא עסקו רק בפירוש הסוגיה והשואות בין סוגיות מ פ ו ז ר‬
‫בש״ם אלא גם בעיונים בפירושי רש״י‪ .‬רגילים אנו לראות את בעלי התוספות‪ ,‬כ א י ? !‬
‫י‬
‫הם כ מ ע ט תמיד מקשים על רש״י‪ ,‬אך לאמיתו של דבר יש עיוגים רבים '‬
‫יי‬
‫התוספות להבנה נכונה של פירוש רש״י ומקורו‪ .‬ב״תוספות חכמי א נ ג ל י ה ״‬
‫^‬
‫למצוא מימד נוסף בבירורים בפירוש הקונטרס‪ .‬פעמים רבות מובא הלשון ‪_ ,‬‬
‫רש״י‪ …‬ותירץ״‪.‬״‪ ,‬למרות שאצלנו בפירש״י לא נזכר לא קושיה ולא תירוץ‪ ,‬י ^ ״‬
‫אברהם סופר מסביר יפה שעיון מעמיק בפירוש רש״י מראה ש ל ר ש ״ ׳ ' ׳ קוע?"" "‬
‫מסויימת ולכן מפרש כך‪ .‬בישיבות של חכמי אנגליה דקדקו היטב בדברי ר ש י ׳ י ‪-‬יי ""'‬
‫^ ‪.‬י *‬
‫שמצאו את חקושיד‪ .‬שקדמת א ת פירושו של רש״י‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מתגלים ל‬
‫קושיות ושלושה תירוצים בפירוש רש״י‪ ,‬ביצה‪ ,‬י״ט‪ ,‬ב‪ ,‬ד ״ ה מביא אדם ת ו ד ת ו י ‪^ -‬‬
‫ד ן ג‬
‫חסוכות‪ .‬דומגי שכאן אחד מהיסודות התשובים ביותר של פירושי ״ ת ו ס פ ו ך ף‬
‫אנגליה״‪ ,‬ומי יתן ש ש י ט ת לימודיהם של חכמי אנגליח בעיון יסודי בפירוש ר ' "‬
‫‪1‬‬

‫ע י ר‬

‫כ‬

‫ד ״‬

‫‪1‬‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫ת ד‬

‫‪1‬‬

‫‪7 5‬‬

‫נ ו‬

‫י‬

‫ת‬

‫כ מ ‪,‬‬

‫י‬

‫"‬
‫תהיח גר לרגלינו‪ .‬אין פלא שבדרך זו עמדו חכמי אנגליה על דיוקים בפירוש‬
‫^ יש״י‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫שאחרים לא עמדו עליהם‪.‬‬
‫דוגמה לפירוש חדש בפירש״י ב״תוספות חכמי אנגליה״ אנו מוצאים ב פ י‬
‫למסכת סנהדרין‪ ,‬י״א‪ ,‬ב ׳ ; שם מבואר שמעברים את השגה על פירות האילן ‪127*1‬ש‬
‫י"^‬
‫רש״י )ד״ה ועל פירות ה א י ל ן ( ‪ :‬״אם מתאחר בישולם יותר מזמן העצרת‪ ,‬י‬
‫?ייד‬
‫שעצרת זמן הבאת ביכורים דכתיב ׳וביום הביכורים׳ ואם לא יביאם ב ב ן‬
‫י״^ל‬
‫צריך לטרוח ולעלות פעם אחרת״‪ .‬על פירוש זח מקשים ב״תוספות חכמי‬
‫יי״‬
‫)עמ׳ ‪ : (14‬״וקשיא אמאי לא ימתי׳ ע ד סוכות ולייתינהו כדאמר מר ע‬
‫וקורא‪ ,‬י״ל עד ולא עד ככלל״‪ .‬המהדיר מציין שיש כאן חידוש גדול ב ד י ד ק ^‬
‫? זיז‬
‫‬‫י‬
‫בפירש״י‪ .‬הואיל ורש״י כתב ״ואם לא יביאם לרגל )שבועות(‬
‫מ‬
‫^‬
‫פעם אחרת״‪ ,‬דייקו חכמי אנגליה שלפי רש״י אין אפשרות להביא ביכורי•‬
‫גש‬
‫עם קריאת פרשת הביכורים בחג הסוכות עצמו ולכן יש ללמוד מ‬
‫חחג מ ב י א וקורא״ אינו כולל א ת חג הסוכות‪ .‬כמובן י ש לדון בדיוק זה ואךל‪ ,‬״ ז־־‬
‫מ‬
‫רש״י שלכתחילד‪ ,‬מביאים פ י מ ת טריים ולא יבשים ולכן אם בחג ד ‪ .‬ש ב ו ע ו‬
‫י״ימ‬
‫ס‬

‫ע‬

‫מ‬

‫א ו‬

‫א‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ח‬

‫נ‬

‫ג‬

‫‪5‬‬

‫צ ר‬

‫ד‬

‫ל‬

‫מ ף ן ח‬

‫ל‬

‫כ‬

‫ד‬

‫מ‬

‫י ת‬

‫ז ה ״‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ך‬

‫י‬

‫ן‬

‫‪57‬‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪46‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‬

‫נ‬

‫לבואדעת ‪-‬‬
‫האילן טרם התבשלו‪ ,‬יש צורך אתר‬
‫הרצוג הקיץ כדי להביא ביכורים יפים‬
‫מכללת משך‬
‫אחר כך‬
‫עוד לפני העליה לרגל בחג הסוכות‪ .‬מאידך יש לומר ש ח כ מ י אנגליה סברו שלא‬
‫יתכן שמעברים את השגה עבור הידור מצות ולכן מ ס ת ב ר יותר שמעברים א ת השנה‬
‫מפני שבסוטת כבר אין אפשרות להביא ביכורים כמצותם ולכן מעברים כדי‬
‫למנוע טרחה יתרה — עליה לירושלים ב א מ צ ע הקיץ‪.‬‬
‫למרות העיון היסודי בפירוש רש״י‪ ,‬אין ה כ מ י אנגליה מפרשים את הגמרא אך‬
‫ורק על פי פירש״י‪ .‬כ מ ע ט בכל ע מ ו ד מובאים פירושיהם של בעלי התוספות בצרפת‬
‫ואת פירושיהם של חכמי אנגליה‪ ,‬ביניהם שמות כ מ ע ט בלתי ידועים‪ .‬יש לציין שגם‬
‫הרמב״ם מוזכר כמה פעמים‪ ,‬בניגוד לתוספות הנדפסות אצלנו בש״ס‪.‬‬

‫'כמו בספרים חאחרים שהדיר הרב סופר‪ ,‬כך גם במהדורה זו ש ל כ ת ב יד‬
‫של פירושי חכמי אנגליה‪ ,‬הוסיף המהדיר הרב אברהם סופר שליט״א חערות‬
‫וביאורים רבים‪ .‬בלי הערות אלו נשארים פירושיהם של חכמי אנגליח כספר חתום‬
‫ורק הודות להערות ומראי מקומות רבים אפשר להפיק תועלת מירבית מפירוש זה‪.‬‬
‫ההערות מראות את החידוש ש ב ש א ל ה או בפירוש ומציינות פירושים מקבילים‪ ,‬הן‬
‫בספרי הראשונים‪ ,‬הן בספרי האחרונים‪ .‬פ ע מ י ם ר ב ו ת מציין המהדיר תוך בקיאות‬
‫נפלאה שאמנם הקושיה או‪/‬והתירוץ לא מובא א צ ל הראשונים אבל נדון בספרי‬
‫האחרונים ואילו עכשיו נתברר שהמהרש״א‪ ,‬הפני יהושע‪ .‬הצל״ח‪ ,‬הערוך לנר או‬
‫השפה אמח כיוונו לדברי ״חכמי אנגליה״‪.‬‬
‫חשיבות מיוהדת יש לייחס לתוספות חכמי אנגלית במקומות שראו צורך לסטות‬
‫מפירוש רש״י‪ ,‬במיוחד כאשר הכמי אנגליה אפילו לא הזכירו את פירש״י‪ .‬אמנם‬
‫יתכןשלהם לא היה בכל מקום בדיוק אותו פירש״י הנדפס אצלנו‪ ,‬אך בודאי רארים‬
‫פירושים אלח לעיון מיוחד‪ ,‬כדי להבין למה לא פירשו כמו רש״י‪ .‬לדוגמה קטנה‬
‫יצוין לסוגיה ״הנאה ה ב א ה לו לאדם בעל ברחו״ פסחים כה‪ ,‬ב והלאה‪ .‬שם א י ת א ‪:‬‬
‫״איכא דאמרי‪ …‬קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה‪ ,‬מעילה הוא דליכא הא‬
‫איסורא איכא״ )שם כו‪ ,‬א(‪ .‬הגמרא ד נ ה למי יש איסור ה נ א ה במקדש‪ ,‬אם לעומדים‬
‫בפנים‪ ,‬למרות שאין להם אפשרות לא להנות מריח הקטורת — או רק לעומדים‬
‫בחוץ‪ ,‬שאין הכרח שיעמדו שם‪ .‬רש״י )וכן במאירי( מפרש ״העומדים בפנים —‬
‫ל!ע‪3‬מז דלא אפשר מלעמוד שם ואסור לחו להיות מתכוונים״‪ .‬בחום חכמי אנגליח‬
‫מפרשים‪ :‬״מאי לאו העומדים בפגים‪ ,‬פי׳ כגון הבעלים שצריכין לעמוד על ק ר ב נ ך ‪.‬‬
‫המהדיר הרב אליהו דב פינס שואל )בהערה ‪ (62‬״מדוע נדחק לפרש על הבעלים‬
‫ולא גם על הכהנים ותלויים שעושים א ת ה ע ב ו ד ה ועומדים על משמרתם שהרי גם‬
‫אלו הוי בבהינת ׳לא אפשר׳ ״‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ג‬

‫אך ברור שחכמי אנגליה הרגישו בקושי לשוני מסוים בפירוש רש״י ש כ ו נ ת‬
‫״אותן העומדים בפנים״ לכהנים ה מ ש מ ש י ם בפנים‪ .‬הגמרא מבדילה בין ״העומדים‬
‫בפנים״ לבין ״העומדין בחוץ״‪ ,‬וקשה לפרש שהעומרים בפנים הכונה לכהנים ולויים‬
‫העובדים בפנים‪ .‬יותר מסתבר לפרש חעומדים בפנים דומיא לעומדים ב ח ח ולכן‬
‫‪ 3‬עמידת הבעלים על קרבנם אינה קשורה במצות סמיכה‪ ,‬שהרי עמידה זו רצויה בכל‬
‫קרבן‪ .‬וראה גליוני הש׳׳ס לר״י עגגל תענית כז‪ ,‬א בשם שרית מהרי״ל סי׳ צז שמצות‬
‫עמידת הבעלים על הקרבן מעכבת‪.‬‬

‫‪47‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אלה העומדים בפנים על קרבניהם‬
‫פירשו חכמי אנגליה שבשניהם מדובר בישראלים‪:‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ואי אפשר לא להיות שם‪ ,‬ואלד‪ .‬העומדים בחוץ ולהם אין צורך לעמוד שם ולחנות‬
‫מריה המקדש‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫להלן נעיין בכמת קושיות ופירושים חדשים המובאים בתום׳ חכמי אנגליה‪.‬‬
‫בענין בחירת שבעים זקנים ע ״ י מ ש ה רבינו‪ ,‬כמבואר בפרשת בהעלתך‪ ,‬פרק‬
‫י״א‪ ,‬ט״ז והלאח מקשים חכמי אנגליח )סנחדרין יז‪ ,‬א( שחיו שלושת עשר שבטים‪,‬‬
‫כולל ש ב ט לוי‪ ,‬אפרים ומנשה‪ ,‬ואילו לפי הגמרא השתתפו רק שנים עשר שבטים‬
‫בבחירת שבעים הזקנים‪ .‬ועל זה מתרצים ״ויש לומר לוי לאו ממניינא הוא ד ה‬
‫בעבודה ובשיר עסוק״‪ .‬על זה מעיר שם בהערה הרב אברהם סופר ש ל י ט ״ א ‪ :‬״ א ת‬
‫תירוצו של רבינו לא זכיתי להבין‪ ,‬הלא זקנים אלה היו םנהדרי גדולי׳ ואיך אפשר‬
‫לומר ש מ ש ב ט לוי אשר עליו נאמר )דברים‪ ,‬ל״ג‪ ,‬י׳( ׳יורו משפטיך ליעקב׳ לא נבחרו‬
‫זקנים‪ ,‬ועוד הרי הרמב״ם הל׳ סנהדרין‪ ,‬פ״ב‪ ,‬ד‪.‬״ ב פסק שמצור‪ .‬שיהיו בסנהדרין‬
‫כהנים ולויים‪ ,‬וכן אמרו להדיא בספרי דברים יז‪ ,‬יט )כמש״כ שם בלחם משנה(‪,‬‬
‫ועוד קשה לי‪ ,‬מדוע לא תירץ רבינו מ ה שאמרו להדיא בהוריות‪ ,‬ו׳‪ ,‬ב׳‪ ,‬שאפרים‬
‫ומנשח רק לנחלה לבד הוקשו לשאר שבטים ולא לדבר אחר‪ .‬וצריך אני לרב ב ז‬
‫ומי שפירש את דברי רביגו אלה הכם גדול יתקרי ושכר רב יטול״‪ .‬עכ״ל ההערה!‬
‫א‬

‫ה ׳‬

‫ויש להוסיף על דברי המהדיר ולהקשות על הדעה ש ל ש ב ט לוי לא היה י צ‬
‫בשבעים הזקנים‪ .‬ב״דעת זקנים מ ב ע ל י התוספות״ )שם‪ ,‬י״א‪ ,‬כ״ז( מבואר ש א ל ד ד‬
‫ומידד היו מ ש ב ט לוי‪ ,‬שהרי הם היו אחי משה‪ ,‬בני עמרם אך לא בני יוכבד‪ ,‬ע י ״‬
‫ושם מובא עוד ״ומצאתי קונדריס מר׳ עמרם מר׳ הלל שהיה בארץ י ש ר א ל ‪ :‬א נ י‬
‫הלל ראיתי קבר אלדד ומידד והיה כתוב עליהם אלדד ומידד אחי אהרן מ ן ה א ב‬
‫ולא מן האם״‪.‬‬
‫אך מאידך הקושיה על העדרו של ש ב ט לוי מאסיפת שבעים הזקנים בניגןך‬
‫לדברי הספרי והרמב״ם‪ ,‬אינה כ ״ כ הזקה‪ ,‬שהרי מ ש ה רבינו ע מ ד בראש הזקנים‪.‬‬
‫ועוד יש לדון אם אסיפת שבעים הזקנים זהה עם סנהדרין‪ .‬אמנם לומדים א נ ו‬
‫מאסיפת הזקנים זו כמה דינים לענין סנהדרין‪ ,‬אך אין להסיק מכאן שמדובר כ‬
‫בסנהדרין במובן הרגיל‪ .‬יתכן שכוונת השם ית׳ היתר‪ .‬לחזק א ת הנהגתו של מ ש‬
‫רבינו ע״י שבעים זקנים אשר עלו לדרגת נביאים )עי׳ ר״ע ספורנו שם‪ ,‬י״א‪ ,‬י ״ ז (‬
‫ויש מקום לומר שלא היה צורך לנביאים מאנשי ש ב ט לוי שנשארו נאמנים ומאמינים'‪.‬‬
‫)אגב‪ ,‬אם נבחר כאן סנהדרין רגיל‪ ,‬למה לא למדו חז״ל שבכל סנהדרין י ש ל ב ח ו ר‬
‫חכמים מכל השבטים י( לכן אין להקשות שלא יתכן שבאסיפת שבעים הזקנים ל‬
‫ישב ש ב ט לוי‪ ,‬ואף יש לומר שאולי לא היה צורך לבחור אז מזקני ש ב ט לוי ל א ם י פ‬
‫שבעים הזקנים‪ .‬אך יש להודות שכל זה אינו מסביר א ת הפירוש הנ״ל‪.‬‬
‫ו ג‬

‫ש‬

‫א ן‬

‫ה‬

‫א‬

‫ת‬

‫‪,‬‬

‫ועוד פירוש ק ש ה ‪ :‬בגמרא סנהדרין כ״א‪ ,‬ב ‪ ,‬מ ו ב א ‪ :‬״ואמר ר׳ יצחק מ פ נ י מ‬
‫לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן‪ ,‬גכשל בהן גדול ה ע ו ל ם ‪.‬‬
‫כתיב ׳לא ירבה לו נשים׳ )דברים‪ ,‬י״ז‪ ,‬י״ז( אמר שלמה אני ארבי• ולא אסור‪.'..‬‬
‫וכתיב ׳לא ירבה לו סוסים׳ )שם‪ ,‬י״ז‪ ,‬ט״ז( אמר ש ל מ ה אני ארבה ולא אשיב‪…‬״'*‬
‫ע ל זח מקשים בתום׳ חכמי אנגליה ״וקשיא אמאי לא השב שלישי משל כסף וזהב״‪*.‬‬
‫ד‬

‫‪48‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כסף וזהב לא נ א מ ר שום טעם‬
‫האיסור ש‬
‫זאת היא ‪-‬קושיה תמוהה‪ ,‬שהרי א צ ל‬
‫מכללתלהרצוג‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫במקרא ״וכסף וזהב לא ירבה לו מ א ד ״ ו ת ו לא‪ ,‬ואין כ א ן יסוד לקושיה ל מ ה נזכרים‬
‫בגמרא רק שני האיסורים בענין נשים וסוסים ולא האיסור השלישי ע ל ריבוי כסף‪.‬‬
‫גם כאן מעיר הרב סופר ״קשה לי מאד״‪.‬‬
‫ודומני שיש ליישב במקצת א ת ה ת מ י ה ה ע ל ״אמאי לא ה ש ב שלישי מ ש ל כסף‬
‫וזהב״‪ .‬בפסוק כתוב ״ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו‬
‫מאד״‪ .‬ובתרגום יונתן‪ :‬״ולא יסגון ליה נשין ע ל המנסרי ו ל א יטעון לביה וכספא‬
‫ודהבא לא יסגי ליה דלא יתרומם ליביה להדא וימרוד בא־ להא שמיא״‪ .‬התרגום‬
‫מביא כאן — בענין רבוי כסף וזהב — א ת ההסבר שנאמר אחר כך כטעם כולל‬
‫על‪ .‬כל דיני המלך‪ ,‬בפסוק כ׳ ״לבלתי רום לבבו״‪ .‬וכן ב״רבותינו בעלי ה ת ו ס פ ו ת ״ ‪:‬‬
‫לבלתי רום מאהיו זה נתינת טעם לכסף וזהב לא ירבה לו‪.‬‬
‫ התירוץ העקרי לתמיהה הנ״ל יש למצוא בכלל ידוע בפרשנות המקרא שישנם‬‫חלקים בפסוק הקשורים גם למעלה וגם למטה‪ .‬לכן יש לומר שהטעם ״ולא יסור‬
‫לבבו״ מקשר בין הרישא של הפסוק ״ולא ירבה לו נשים״ ובין הסיפא ״וכסף וזהב‬
‫לא ירבה לו מאד״‪ ,‬והטעם הל איפוא על ש נ י ה ל ק י הפסוק‪ .‬לכן אין להתפלא על‬
‫המפרש הרואה במקרא טעם מפורש לאיסור ריבוי כסף וזהב‪ .‬דוגמאות לפסוקים‬
‫הקשורים גם למעלה וגם ל מ ט ה מ ו ב א ו ת ברשב״ם‪ ,‬בראשית לו‪ ,‬יב‪ ,‬בהסתמכו על‬
‫מדרש שוחר טוב‪ ,‬עי״ש י•‪.‬‬
‫בקובץ מופיע גם פירוש ל מ ס כ ת מגילה‪ .‬פירוש זה ערך ידידי ר׳ ש ל מ ה סופר ג״י‪,‬‬
‫בנו של הרב אברהם סופר שליט״א‪ .‬גם ר׳ ש ל מ ה סופר השקיע עבודה רבה ומועילה‬
‫בסדר הפירוש והוסיף הערות תשובות המקילות ע ל העיון‪ .‬בפירוש למגילה ז ‪ /‬ב׳‬
‫מובא שהמלה ״אחיך״ בפסוק ״וגקלד‪ .‬אחיך לעיגיך״ עולח לארבעים חסר אחת‪,‬‬
‫והמהדיר מציין שלא מ צ א בעוד מקום גמטריא זו‪.‬‬
‫פירוש חדש לגמרי מובא בתום׳ חכמי אנגליה למגילה כ״ד‪ ,‬א׳‪ ,‬בהסבר לדברי‬
‫המשנה ״המפטיר בנביא הוא פורס ע ל ש מ ע והוא ע ו ב י לפני התיבה״ וכר‪ .‬חמפרשים‬
‫הראשונים והאחרונים הרגישו בסדר ההפוך לכאורה‪ ,‬שהרי מפטירין אחרי קריאת ש מ ע‬
‫והתפלה‪ ,‬ואילו במשנה מ ש מ ע שהמפטיר מקודם בנביא‪ ,‬הוא יפרוס ע ל ש מ ע וכר‪.‬‬
‫הרש״ש מדייק בפירש״י )ד״ה‪ ,‬המפטיר בגביא( ״ מ י שרגיל להפטיר בנביא תקנו‬
‫חכמים שיהא סורס א ת השמע״‪ ,‬כלומר מ י שרגיל בימים שעברו להפטיר בנביא‪,‬‬
‫הוא פורם היום על ש מ ע ; כעין זה בתוספות יום טוב‪ .‬רבי יעקב עמדן ב״לחם‬
‫שמים״ מפרש את המשנה כפשוטה שפורסים ע ל ש מ ע אחרי קריאת הגביא‪ ,‬ומדובר‬
‫בפריסה על שמע לאותם שלא שמעו ברכת יוצר אור בעשרה‪ ,‬אך ריעב״ץ אינו‬
‫מסביר את המשך המשנה ״הוא פורס על ש מ ע והוא עובר לפני התיבה והוא ישא‬

‫‪ 4.‬הרש׳׳ש ערכין לג‪ ,‬א מביא דוגמאות נוספות לכלל הזה של הרשב״ם‪ ,‬כגון רבינא בבא‬
‫מציעה סא‪ ,‬א המפרש את הפסוק ״את כספר לא תתן לו בנשר ובמרבית לא תתן אכלך״‬
‫‪.‬‬

‫)ויקרא כה‪ ,‬לז( בצורה ז ו ‪ :‬קרי ביה הכי את כספר לא תתן לו בנשר ובמרבית ובנשר‬

‫י‬

‫ובמברבית לא תתן אכלך‪ .‬וראה ישעיה מב‪ ,‬ה ושם באבן עזרא ורד״ק‪ ,‬וכן בפירש״י‬
‫חגיגה יח‪ ,‬א ד״ה לימוד על חולו של מועד‪.‬‬

‫‪49:‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג‬
‫דעתב ‪-‬א מכללת‬
‫סופרים‪ ,‬פרק י״ג‪ ,‬שפריסת על‬
‫במסכת‬
‫אתר מ ו‬
‫א ת כ פ י ו ״ ‪ .‬הפירוש ה ע ת י ק ביותר‬
‫שמע אינה אלא קריאת פסוק ש מ ע ועוד פסוקים אחדים בזמן הוצאת ספר תורה‬
‫לפני קריאת התורה‪.‬‬
‫פירוש אחר הנוגד כל הפירושים חאחרים ואף כולל חנתה הסטורית ה ד ש ה‬
‫בתולדות סדר התפלות מובא עכשיו בקובץ של בעלי התוספות באנגליה‪ ,‬ו ז ״ ל ‪:‬‬
‫״באותו זמן חיו רגילין לקרות בתורת קודם תפלח ולא היו נוהגים סדר שלנו‪ ,‬כמ׳‬
‫לעיל רב קרא בכחני בסיפרא‪ ,‬פ ת ח בריר‪ ,‬חתם ולא בריר גפול כולי עלמ׳ ע ל אנפוהי‪,‬‬
‫משמ׳ שהיו קורין בתורח קודם חחינות״‪ ,‬עכ״ל‪ .‬לפירוש זה יש תשיבות מיוחדת א ם‬
‫נזכור שחכמי אנגליה התענינו מאוד בסדר התפילה ודיניה ‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫לפי הפירוש הנ״ל יש לפרש א ת ה מ ש נ ה כ פ ש ו ט ה ‪ :‬המפטיר היום בנביא‪ ,‬ה ו‬
‫פורס אחר כך על שמע‪ ,‬וחוא עובר אחר כך באותה התפילה לפני התיבה ו כ ו ‪/‬‬
‫המפרש אף מסתמך על דברי הגמרא לעיל דף כ״ב‪ ,‬א ‪ /‬ש מ ש מ ע שרק אחרי ק ר י א ת‬
‫התורה אמרו תחינות‪.‬‬
‫א‬

‫ההוכחה מ ר ב אינה כ ״ כ ה ז ק ה לפענ״ד ומשם י ש רק להוכיח שאהרי ק ר י א ת‬
‫התורה רגילים חיו לעשות נפילת אפיים‪ ,‬תפילת חחנונים אבל אין להוכיח מ ש ם‬
‫שכל סדר התפילה התחיל רק אחרי קריאת ההורה‪ .‬גם אין להניח שבזמנו ש ל ר‬
‫נהגו עוד לקרוא בתורה ובנביא לפני התפלה‪ .‬מאידך י ש לקבל א ת הפירוש ה ת ד ש‬
‫בהגבלה מסויימת‪ ,‬אמנם רגילים אנו לראות א ת קריאת התורה והפטרת ה נ ב י א‬
‫כמקשה א ח ת וכסמוכין זה לזה‪ ,‬אך אין הכרע ידבר‪ .‬חחילת קריאת הנביא והגורמים‬
‫ליסוד מנהג ההפטרה מעורפלים ע ד היום ה ז ה ‪ .‬טעמים והשערות שונות נ א מ ר ו‬
‫בדבר וספרות שלמד‪ ,‬נוסדה סביב למקורות הראשונים למנהג ההפטרה׳ יאילו ג ס‬
‫השם ״הפטרה״ זכה לפירושים שונים‪ .‬ולכן יש מקום לקבל א ת ההשערה הנ״ל ש ב ז מ ן‬
‫הקדומים היו מקומות שקראו בנביא לפני ה ת ח ל ת התפילה‪ ,‬אבל אז טרם ק ר א ו א‬
‫ההפטרה יחד עם קריאת התורה‪ .‬במיוחד לפי ה ד ע ה שקריאת הנביא באה ב מ ק ו ם‬
‫קריאת ההורה שנאסרה ע ״ י הגויים‪ ,‬יש להניח שחכמינו לא יכלו להנהיג את ק ר י א ת‬
‫הנביא בדיוק באמצע התפילה במקום קריאת התורה האסורה‪ .‬יתכן שאז ה י ה מ נ ה ג‬
‫כזד‪ ,‬לקרוא דברי הנביא לפני התפילה כמו שסוברים תוספות תכמי אנגליה‪ ,‬ו א י ל ו‬
‫ב‬

‫‪7‬‬

‫ת‬

‫‪ 5‬אר ראה ״שנויי נוסחאות״ שהמילים ״והוא נושא את כסיר׳ לא נמצאות אצל כ מ ה‬
‫ראשונים‪.‬‬
‫‪ 6‬ראה ב״ח או״ח סוסי׳ קלב — וכן שם בט״ז בס״ק ב — בשם מה״ר מנחם מ ל ו נ ד ר י‬

‫ש‬

‫וראה דברי פרופ׳ בצלאל רות ב״תולדות רבנו אליהו מנחם מלונדריש״ עמ׳ ‪ 28‬ב ה ק ד מ ה‬
‫לפירושי רבנו אליהו מלונדריש‪ :‬מסתבר כי הלכות תפילה עמדו במרכז עניניה ש ל‬
‫יהדות אנגליה בימי הביניים‪ ,‬אחרי הלכות טריפה‪.‬‬
‫ד על הטעמים השונים ראה ב״אנציקלופדיה תלמודית״‪ ,‬חלק י ערר הפטרה ו ב ס פ ר ת‬

‫ז ו ן‬

‫המקרא מאת הרב יששכר יעקבסון שליט״א‪ ,‬הלק א׳ עמ׳ ‪ .18—22‬החוקרים ה ח ד ש ד‬
‫נוטים לדעה שמנהג ההפטרה אינו קשור עם גזרה על קריאת התורה‪ ,‬אלא במנהג ל ק‬

‫ס‬

‫ר ן א‬

‫בצבור בספרי הנביאים‪ .‬גם אם נקבל את דעת החוקרים יתכן שהגזרות על קריאת ה ח ו ר ת‬
‫בצבור נתנו דהיפה להתפשטות המנהג של קריאת הנביאים ב צ ב ו ר ; כעין זה ב ה ק ד‬
‫לפירוש ההפטרות מאת הרב מנדל הירש ז״ל‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מ ה‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רק אחר כך‪ ,‬אחרי ביטול הגזרה‪ ,‬חוברה קריאת הנביא לקריאת התורה — ‪ ,‬ב ת ו ך‬
‫התפילה‪ .‬רק אז נאמרה ההלכה ״חמפטיר בנביא צריך שיקרא בתורת תחילה״ )סוטה‪,‬‬
‫ל״ט‪ ,‬ב׳( והלכות דומות המסדרות א ת היחס בין קריאת התורה וקריאת ההפטרה‪.‬‬
‫הקא הצורך בהלכה זו מוכיח שלא חמיד קראו בנביא אחרי קריאת התורה‪ .‬הלכות‬
‫אלו בודאי נאמרו רק אהרי שהותרה שוב קריאת התורה בציבור )וכן בב״ח טור‬
‫ארח סי׳ רפד( ואין להביא מכאן ראיה שקריאת התורה וקריאת הנביא היו תמיד‬
‫סמוכות זו לזו‪ .‬מהמשנה במסכת מגילה מוכיחים תוספ׳ חכמי אנגליה שגם קריאת‬
‫התורה וגם קריאת הנביא קדמו לתפילה‪ ,‬אבל אין הוכחה ברורה שקריאת התורה‬
‫נהגו לקרוא לפני התפילה‪ .‬מ ה מ ש נ ה בודאי אין הוכחה וגם לא מדברי רב בדף‬
‫כ״ב‪ ,‬א׳‪ .‬מהמשנה יש להוכיח רק דבר אחר‪ — ,‬שקריאת הנביא קדמה לתפילה —‬
‫ואין לנו אלא חידושו‪.‬‬
‫]ולולא כל המפרשים בביאור לשון ״הפטרה״‪ ,‬יש לפרש מלה זו כפשוטה מלשון‬
‫״פטר רחם״ ו״פוטר מים ראשית מדון״ )משלי י״ז‪ ,‬י״ד( ופירושה ־־־ פתיחה )ודוקא‬
‫לא ״סילוק״ כפירוש רבינו אבודרהם(‪ ,‬והכוונה שפתחו את התפילה בדברי הנביא‬
‫ולכן גם הצורך לכעין ברכת התורה לפני קריאת הנביא ״‪ ,‬ורק אחר כך התפללו‪,‬‬
‫וכלשון המשנה — ״המפטיר בנביא הוא פורס על ש מ ע והוא עובר לפני התיבה״‪[.‬‬
‫מובן שהדברים הנ״ל הם בגדר של השערה בלבד‪ ,‬אבל להשערה זו יש סמך‬
‫בדברי המשנה הנ״ל ובפירושם של חכמי אנגליה שרק עכשיו זכינו לאורו‪ .‬מובן‬
‫שהשאלה העקרית היא על סדר התפלה אליו התיחס התנא של משנה זו‪ ,‬ויתכן‬
‫שמנהגו לא היה נפוץ בכל המקומות‪ .‬דפוסי התפלה שלנו לא נקבעו ביום אחד‬
‫וכידוע היו כאן חתפתחויות שונות‪ .‬ההשערה הנ״ל מ ת י ח ס ת איפוא רק לסדר התפלה‬
‫המוזכרת במשנה ז ו ‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫ד‪.‬‬
‫נוסף לפירושים הדשים ישנה תשיבות כ מ ע ט לכל פירוש בלתי ידוע המתגלה‬
‫בכתב יד‪ .‬גרסאות הדשות‪ ,‬הן בש״ם‪ ,‬הן בפירוש רש״י‪ ,‬מהוות תופעות לווי לגילויים‬
‫של פירושים בלתי ידועים שנכתבו בתקופת הראשונים‪ .‬גם ב כ ת ב היד של פירושיהם‬
‫של גדולי אנגליה מוצאים אנו גרסאות בש״ס אשר אינן זהות עם הגרסא המקובלת‪.‬‬
‫המהדירים מציינים בהערותיהם את חשינויים בנוסחאות‪ ,‬ביניהן נוסחאות המתאימות‬
‫עם כתב יד מינכן הידוע וביגיהן גם נוסחאות חדשות לגמרי‪.‬‬
‫נציין כאן גרסא בפירוש רש״י ביצה‪ ,‬ה׳‪ ,‬ב׳ )ד״ה מכדי כתיב( שבהר סיני‬
‫‪ 8‬ראה כסף משנה הלי תפלה פרק יב‪ ,‬הל׳ טו שהברכה לפני ההפטרה מכילה שגי חלקים‪:‬‬
‫ברכה על דברי הנביאים ״אשר בחר בנביאים״ וברכה לחלוק כבוד לתורה ״הבוחר‬
‫בתורה׳׳‪ .‬ברכה כפולה זו מובנת במיוחד לפי ההשערה שקריאת הנביא היתד‪ .‬לפני התפילה‪.‬‬
‫‪ 9‬וראה ד׳׳ר י׳ היינימן ב״התפילה בתקופת התנאים והאמוראים״ )ירושלים תשכ״ד( עמ׳‬
‫‪ .144‬לפי דעתו היו ברכות הכהן הגדול ביום הכפורים אחרי קריאת התורה וכן ברכות‬
‫ההפטרה בגבולין אחרי קריאת הנביא כעין הקדמה לתפילה שלאחריהן‪ ,‬אד ראה שם‬
‫בהערה ‪ 27‬שברכות ההפטרה היו מלכתחילה סיומה של תפילת היום‪ ,‬וזה בניגוד‬
‫לדבריו בפנים המאמר‪.‬‬

‫‪51‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אחרי מ ת ן תורה ״לא נסתלקה שכינה ממנו מיום מ ת ן תודח עד אחד בחדש ]ניסן[‬
‫שהוקם המשכן ועד בעשרים באייר ש נ ע ל ה ד״ענן״‪ .‬ברש״י יש כאן תאריך כפול ״עד‬
‫אחד בחדש״ וגם ״ועד בעשרים באייר״‪ .‬על קושי זה עמדו רבים‪ ,‬ד״צל״ח‪ ,‬הרש״ש‬
‫ועוד‪ .‬לא כ ״ כ קל להניח ש י ש כאן טעות דפוס‪ ,‬שהרי גם בתוספות שם מובאים‬
‫דברי רש״י עם חתאריך תכפול‪ .‬בפירוש תוס׳ חכמי אנגלית מובא רק ת א ר י ה אחד‪,‬‬
‫וז״ל בשם ר ש ״ י ‪ :‬״ותיר׳ חכי נמי ד ח א לא נםחלקה שכינה עד כ׳ באייר ל ש נ ה ש ל‬
‫אחריו״‪ .‬כך מובאים דברי רש״י גם בשיטה מקובצת‪ ,‬ולכן יש לחניח שהרישא —‬
‫״עד אחד בחדש״ אינו מפירש״י לביצה אלא העתקה‪ ,‬כעין השתלה‪ ,‬מפירוש רש״י‬
‫תענית‪ ,‬כ״א‪ ,‬ב׳ )ד״ה אל מול ההר חחוא( ״ ע ד אחד בניסן שהוקם המשכן ונסעה‬
‫שכינה מ ן ההר וישבה לה על הכפורת״‪ .‬גרסתם של תוס׳ ה כ מ י אנגליה מ א ש ר ת א ת‬
‫דברי הרב קלמן כהנא שליט״א ב״המעין״‪ ,‬תמוז תשכ״ד‪ ,‬עמ׳ ‪) ,33‬ומשם ב ״ ח ק ר‬
‫ועיון״‪ ,‬ח״ב‪ ,‬עמ׳ פ״ב( שיש לדחות את הגרסה ״עד אהד בחדש״‪.‬‬
‫הפירוש הנ״ל של רש״י ב ת ע נ י ת מובא בהשלמה לחוס׳ חכמי אנגליח ל מ ס כ ת‬
‫ביצה•)עמי ‪ (38—37‬והמהדיר‪ ,‬הרב אברהם סופר שליט״א מציין )הערה ‪ (13‬ש י ש‬
‫בהסתמכות של רבינו המחבר על פירוש רש״י ל ח ע נ י ח הוכהה ע ל זהותו ש ל פ י ר ו ש‬
‫רש״י הנדפס לתענית‪ ,‬שיש עליו ערעורין רבים‪ .‬מאידד לא דן הרב סופר ע ל ה ס ת י ר ה‬
‫בין פירש״י בביצה ובתענית על תאריך סילוק השכינה מהר סיני‪ .‬ב מ א מ ר ה נ ״ ל‬
‫)הערה ‪ (21‬כותב הרב כהנא שליט״א ״ואין סתירה בין רש״י שלפנינו ובין ר ש ״ ‪,‬‬
‫שבתענית‪ ,‬שהרי כידוע רש״י ב ת ע נ י ת אינו אלא מתלמידו של רש״י ולא מ ר ש ״ י ״ ‪.‬‬
‫עם הופעת תום׳ חכמי אנגליה שהעתיקו א ת פירוש רש״י לתענית בשם ר ש ״ י א י ן‬
‫אפשרות לטעון שהבאה זו אינה מפרי עטו של רש״י‪ ,‬אף שיש להודות שכנראה ל‬
‫כל הפירוש למסכת ת ע נ י ת מ ר ש ״ י * ‪ .‬א ת הסתירה בין רש״י בביצה ובתענית י ש‬
‫כנראה לפתור ע״י הכלל שרש״י פירש כל מסכתא ע ״ פ פירושו של אותו רב ש ר ש ״ י‬
‫למד אצלו מסכתא זו‪ .‬על הכלל הזה עמד הרב יעקב עטלינגר בכמה מקומות ב ״ ע ר ו ך‬
‫לנר״ וכן ר׳ אברהם ברלינר קיבל כלל תשוב זה ״ ‪.‬‬
‫א‬

‫‪0‬‬

‫ועוד הערות א ח ד ו ת ‪:‬‬
‫א‪ .‬בהערה ‪ ,34‬ביצה ג׳‪ ,‬א׳ מ ק ש ה הרב אברהם סופר שבתוס׳ הכמי א נ ג ל י ת‬
‫מבואר שב״גולה״ עושים ב׳ ימים ראש השגה‪ ,‬והלא אפילו בירושלים עושים פ ע מ י ם‬
‫רבות ב׳ ימים‪ .‬במיוחד מקשה הרב סופר על רש״י בערובין ל״ט‪ ,‬א׳‪ ,‬ש ב ג ו ל ה ע ו ש י ן‬
‫‪ 10‬גם אם ברור שפירוש מסוים אינו מרש״י אין לדחות לגמרי קושית המפרשים מפירוש זד‪,‬‬
‫על פירש״י במקום אחר‪ ,‬שהרי יש לברר למה לא נחה דעתו של המפרש מפירש״‪,‬‬
‫י *ל קושית‬
‫ל‬
‫במקום אחר‪ .‬כד ממליץ בעל שדי חמד ב״מכתב לחזקיהי׳‬
‫הגרי״ב מפירש״י שם על פירש״י תענית כז‪ ,‬ב‪ .‬כמובן שכל זה רק אם הפירוש המיוהס‬
‫בטעות לרש״י נכתב ע״י אחד מתלמידיו שהיה בקי בכל פירושי רבו‪.‬‬
‫‪ 11‬ראה ערוד לנר סוכה מז‪ ,‬א )ד״ה ברש״י ד״ה ולינה(‪ ,‬נדה סז‪ ,‬א )ד׳׳ה מקואות( ו״כתכים‬
‫נבחרים״ לר״א ברלינר ח״ב עמ׳ ‪) 186‬הוצאה מתורגמת‪ ,‬ירושלים תש״ט(‪ .‬דרד א ח ר‬
‫להסביר שהראשונים מביאים במקום אחר פירוש שונה על אותו ענין מציע ה״כםף‬
‫משנה״ הל׳ בית הבחירה פרק ג סוף הלכה י ח ‪,. :‬ואפשר שרבינו ]הרמב״ם[ מפרש ש‬
‫פירושים וכאן כתב האחד ושם כתב האחר״‪ .‬אד ראה שם על הגליון‪.‬‬
‫מ ג י‬

‫ה‬

‫כ ב‬

‫א‬

‫ת‬

‫נ י‬

‫‪52.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שגי ימים ואש השנה‪ ,‬ואילו שיטת רש״י בראש ה ש נ ה י״ח‪ ,‬א ‪ /‬שאפילו׳ בגולה עשו‬
‫וק יום אחד משום שהולכין אחר רוב השנים דאין אלול מעובר‪ .‬הרב סופר מ ס י י ם ‪:‬‬
‫״ולא ואיתי מי שיעמוד על זה והדברים ארוכים״‪ .‬ויש להעיר שהגרש״י זוין שליט״א‬
‫דן בענין זה ב״מועדים בהלכה״‪ ,‬מדור ראש השנה‪ ,‬פרק א׳ )עמ׳ ל״א( עי״ש‪ ,‬אך‬
‫גמ שם לא צויינו דברי הנצי״ב ב״העמק ש א ל ה ״ ע ל השאילתות מצוד! מ ״ ו )דף‬
‫ו״צ( ]וכן ב״מרומי שדד‪,‬״ ראש ה ש נ ה י״ה‪ ,‬א׳[ הדנים בסתירה בין רש״י בערובין‬
‫לרש״י בראש השנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בפסחים נ״א‪ ,‬ב׳ איתא ל ״אמר ליה רב ספרא לרבי אבא כגון אנא דידעינן‬
‫בקביעא דירחא‪ ,‬ביישוב לא עבידנא מ פ נ י שינוי חמחלוקת‪ ,‬במדבר מאי‪ .‬אמר ליה‬
‫דגי אמר רב אמי ביישוב אסור במדבר מותר״‪ .‬ע ל זה מקשים בתום׳ חכמי אנגליח‪:‬‬
‫״במדבר מותר‪ ,‬וק׳ הא אמ׳ כל דבר שאסור מפני מראית עין‪ ,‬אפילו בחדרי הדרים‬
‫אסור‪ ,‬צ״ע‪ ,‬ע״כ״‪.‬‬
‫המהדיר‪ ,‬הרב א״ד פינם ת מ ח על חקושיח ח נ ״ ל ‪ :‬״ויש לתמוח על ח מ י ת ת מחברנו‬
‫דהרי ההבדל פשוט‪ ,‬דרק במקום יישוב ש נ ק ב ע בו איזה מ נ ה ג גזרו שגם בחדרי‬
‫חדרים אסור לשנות כדי שלא יבוא לעשות גם בפרהסיא או מפני שאי אפשר‬
‫למלאכה בצניעות כדפי׳ בתום׳ כאן‪ ,‬אבל במקום שאינו יישוב אין לגזור שם כלום״‪.‬‬
‫אבל גם דברי המהדיר אינם מובנים‪ ,‬במיוהד דבריו האחרונים ״אבל במקום‬
‫שאינו יישוב אין לגזור שם כלום״‪ ,‬שחרי אחרי שכבר הגיע ליישוב בחוץ לארץ‪,‬‬
‫יש חיוב לשמור יום טוב שני גפ כמדבר‪ ,‬ואף שאין שם יישוב כלל גזרו חז״ל על‬
‫יום טוב שני במדבר‪ ,‬כמבואר במפורש בבעל חמאור שם‪ ,‬וכן נפסק באו״ח‪ ,‬סי׳‬
‫חצ״ו‪ ,‬סעיף ג׳‪.‬‬
‫ג‪ .‬בביצה י״ט‪ ,‬ב׳ דן רש״י )ד״ח מביא אדם תודתו בחג חםוכות( ע ל חמקור‬
‫לשלמי שמחה בחנ‪ ,‬וכותב בתוך פירושו‪ :‬״‪…‬אין שמחה אלא בבשר‪ ,‬שנאמר ׳וזבהת‬
‫שלמים ואכלת שם ושמחת׳ והאי קרא בהר גריזים כתיב ולא בשלמי ש מ ת ת י״ט‪…‬״‪.‬‬
‫בתום׳ הכמי אנגליה הרגישו שדברי רש״י ״והאי קרא בהר גריזיפ כתיב״ קשה‬
‫להבינם שהרי הפסוק הזד‪ ,‬״ואכלת שלמים ואכלת שם ושמדות״ נאמר בהקמת האבנים‬
‫כהר עיכל )דברים כ״ז‪ ,‬ד׳—ז׳( ולכן מפרשים בתום׳ ה כ מ י אנגליה שכוונת רש״י‬
‫ב״והאי קרא בהר גריזים כתיב״ לפסוק ״ ו ש מ ח ת בחגך״ שנאמר בפרשת ראה ששם‬
‫מבואר בריש הפרשה נתינת הברכה על הר גריזים‪ ,‬ושם בפרשת ראה לא נזכרו ״שלמי‬
‫שמהת י״ט״ אלא רק מצות ש מ ח ת יו״ט‪ ,‬עי״ש‪.‬‬
‫המהדיר‪ ,‬הרב אברהם סופר מעיר‪ ,‬שלא ראה מ י שהרגיש בקושי זה בפירש״י‬
‫שמזכיר הר גריזים במקום הר עיבל‪ .‬הרב סופר מוסיף ומציין לשון רש״י סוכה‪ ,‬מ״ב‪,‬‬
‫ב' )דיה והשמהה( שהפסוק וזבתת שלמים ״בהר גריזים ובהר עיבל כתיב״‪ ,‬וגם שם‬
‫לא העירו המפרשים על המילים ״בהר גריזים״‪.‬‬
‫• דומני שכאן דוגמא נוספת איך פירושיהם של ה כ מ י אנגליה מעירים על דיוקים‬
‫בפירוש רש״י שמפרשים רבים לא הרגישו בהם‪.‬‬
‫לומדי תורה בישראל בודאי יתעמקו בפירושיהם של גדולי ישראל באנגליה‪,‬‬
‫הבריהם ותלמידיהם של בעלי התוספות ביבשת אירופה‪ ,‬א ש ר ל מ ד ו בהתמדה ומתוך‬
‫עיוגים חדשים בש״ם ובמפרשיהם‪ .‬אשרי מ י שבחר בהם ובמשגתם‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ד״ר מרדכי ברויאר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הערה ב ע מ ו ב ס ו ל הסנהדרין‬
‫־ למאמר הרב נתן א ו ר ט נ ר ‪ :‬בטול הסנהדרין והסמיכה וחידושם )המעין‪ ,‬כרך יא‬
‫גליון א( אורשה׳ ל ה ע י ר ‪:‬‬
‫המחבר הנכבד בגשתו לדון בבעיה היסטורית מימי התנאים והאמוראים לא‬
‫נזקק כלל לחיבורו חמקיף והיסודי של ר׳ יצחק אייזיק הלוי זצ״ל‪ ,‬״דורו‬
‫הראשונים״‪ .‬אילו עיין המחבר‪ ,‬המנסח לתמוך יתדותיו על דברי חכמינו ז״ל‬
‫בספרו של אותו חכם וגדול בתורה‪ ,‬היה ניצל מטעויות אחדוח‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫ת‬

‫׳‬

‫שלטונם של נציבי רומי ביהודה החל לא ארבעים ש נ ה לפני הורבן בית שני‬
‫אלא למעלה מששים שנה‪ .‬עשרים שנח ומעלח עברו מ ש נ ת חדחתו של ארכילאוס‬
‫בן הורדוס ע ד ש ג ל ת ה סנהדרין מ ל ש כ ת ה מ י ת ‪ .‬תקופת־ ביניים זו היתד׳ דוקא זמן‬
‫של הידוש ריבונותה וסמכויותיה של הסנהדרין בנשיאותו של רבן גמליאל הזקן‪.‬‬
‫)דורות הראשונים‪ ,‬כרך שלישי‪ ,‬הלק ש נ י ]כרך ב בהדפסה החדשה[‪ ,‬שנז ע ״ ב‬
‫כרך רביעי‪ ,‬הלק ראשון ]נדפס בספר הזכרון לרי״א הלוי‪ ,‬בני־ברק תשכ״ד[‪ ,‬עמי‬
‫‪ 146‬ואילך(‪.‬‬
‫ועוד‪:‬‬
‫דיני נפשות ניטלו מידי הסנהדרין בשעה שהשלטון הרומי חחל להתערב בדינס‬
‫של החכמים ולהצר א ת צעדיהם בהנהגת העם‪ .‬היה זה בימי הנציב פונטיום פילאטוס‬
‫ואם כי אין ראיה חותכת לדבר‪ ,‬אבל רגלים חזקות יש לו‪ ,‬שהימנעותה של ה ס נ ה ד ר ץ‬
‫מלדון דיני נפשות באד‪ .‬הן ביזמת החכמים הן בפקודת השלטון הרומי‪ .‬לגבי ס ע‬
‫החכמים העלה בעל דו״ה השערה סבירה מ א ד ‪ :‬נאשמים רבים העמידו א ת ע צ מ ם‬
‫תחת חסות הממשלה הרומית והיו אפוא מוגנים מפני כוח השיפוט של הסנהדרין‪,‬‬
‫מכל מקום מוטב היה ליישב את דברי בעל קרבן־העדה מכוח סברתו ש ל ה ר י ״‬
‫הלוי מאשר להשאיר אותו בצריך״עיון מתוך מיעוט העיון )דו״ה‪ ,‬כרך שלישי‪ ,‬ש‬
‫בסוף; כרך רביעי‪ ,‬שם‪(.‬‬
‫ו ע ו ד ‪ :‬במקום להקשות על הרמב׳׳ם מן המשגד‪ .‬בסוטח )מח‪ (.‬מוטב היה ל ע י י ן‬
‫חיטב בדו״ח כרך שלישי‪ ,‬חלק א‪ ,‬לא ע ״ ב ואילך‪ ,‬ולדון כהשערתו המקורית ש מ ד ו ב ר‬
‫בביטול חסגחדרין בימי גביניום לאחר כיבוש פומפיוס‪ ,‬מאה־ועשרים שנה ומעלז‪-‬‬
‫לפני חורבן חבית‪ .‬אין ל ו מ ר ‪ :‬קבלו ד ע ח ו ש ל רי״א הלוי‪ ,‬אך חוקר רציגי ב ד ב ר י‬
‫חז״ל על קורות ישראל לא יתעלם מ מ נ ה ולא ידלג גם על דברי רד״צ הופמן ז״ל ב ע ג י ן‬
‫זה‪ ,‬שנתפרסמו בכרך חחמישי ש ל השנתון של יידיש־ליטערארישע ג ע ז ע ל ש א פ ש‬
‫בייחוד בעמ׳ ‪.236‬‬
‫;‬

‫מ י‬

‫א‬

‫ם‬

‫ובשולי ח ד ב ר י ם ‪ :‬אף לו חיו דברי חמחבר נקיים משיבושים‪ ,‬ודאי ש ר ב י ם‬
‫מקוראי ״המעין״ היו תמחים ומצרים על כך‪ ,‬ששמו ש ל רי״א חלוי‪ ,‬אבי ה ה י ס ט ו ר י ו ­‬
‫גרפיה היהודית חנאמנה לדברי חז״ל‪ ,‬איגו זוכר‪ .‬לאיזכור‪ ,‬בעוד שספר מ ח ק ר ע ל‬
‫חםנחדרין‪ ,‬שמחברו אינו ת מ י ד שלם באמונת חכמים‪ ,‬נמצא ראוי לדיון‪.‬‬

‫‪54:‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫להערההרצוג‬
‫דעת ‪ -‬מכללת‬
‫אתר‬
‫תשובה‬
‫בהקשר להערותיו ע ל ד״ר מרדכי ברויאר‪ ,‬ברצונ• להקדים‪ :‬אינני ממעט‪ ,‬חלילה‪,‬‬
‫כמלוא נימה מגדולתו של רבי יצחק אייזיק הלוי זצ״ל‪ ,‬בעל ״דורות הראשונים״‪ ,‬כאבי‬
‫ההיסטוריוגרפיה היהודית הנאמנה לדברי חז״ל‪ .‬אלא שדוקא בנקודות הספציפיות בהן‬
‫נגעתי במאמרי‪ ,‬לא ראיתי את השערותיו כמבהירות אותן‪ .‬נדמה לי כי אין בכך כל טעם‬
‫לפגם‪ .‬אמנם שטחים מסוימים במדע מבוססים על השערות ואכסיומות בלבד‪ .‬אבל אין‬
‫בהימנעות מהתבססות על השערות מסוימות שאינן נראות לי — אף אם אומרן הוא ר׳‬
‫יצחק אייזיק הלוי — משום ״מיעוט העיון״‪ .‬ומה שהזכרתי ספר אחד ״שמחברו אינו תמיד‬
‫שלם באמונת חכמים״‪ ,‬עשיתי זאת במתכוין )בהערה( כדי להראות את רעיעות ראיותיו‪ ,‬על‬
‫מנת ל״צנן״ קמעא את אלה הנחפזים להתלהב מכל ״מחקר״ בענינים הנוגעים לדברי חז״ל‪,‬‬
‫)ועל כן צינתי במיוחד את שם ההוצאה הדתית שהו״ל את הספר(‪.‬‬
‫ועתה לגופן של ההערות‪:‬‬
‫א‪ .‬בעגין שלטונם של נציבי רומי‪ ,‬אמנם נראה לאור הערתו‪ ,‬כי לא נוסח כהלכה משפט‬
‫אחד במאמרי הנ״ל‪ .‬כאשר כתבתי ״בתקופה זו‪ 40 ,‬שנה לפני חורבן בית שני‪ ,‬החל שלטונם‬
‫של נציבי רומי״ לא התכונתי שבדיוק ‪ 40‬שנה לפני החורבן‪ ,‬רק החל מעשית שלטונה של‬
‫רומי‪ .‬בודאי שהוא החל כבר ‪ 20‬שנה לפני כן‪ ,‬אלא שבאותה תקופה — ‪ 40‬שנה לפני‬
‫החורבן — העמיק שלטונם ונוצר הרקע לביטול דיני נפשות )אשר ביסודו גם הלוי אומר כן‬
‫אלא הסברו שונה(‪ .‬בתקופת שלטון של מאות שנים‪ 20 ,‬שנה גם התחלה תיקרא‪.‬‬
‫ב‪ .‬אף אם נאמר ״שתקופת בינים זו היתר‪ .‬דוקא זמן של חידוש ריבונותה וסמכויותיה‬
‫של הסנהדרין בנשיאותו של ר״ג הזקן )יעבץ אומר שזה היה לאחר גלותה מלשכת הגזית‪,‬‬
‫ח״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ — (128‬אין בכך כל סתירה לביטול דיני נפשות לאחר מכן‪ ,‬מהנמוקים שהזכרתי‪.‬‬
‫ג‪ .‬המעיין היטב בדברי בעל ״דורות הראשונים״ בסוף כרך ג׳‪ ,‬ובעיקר בדבריו שנדפסו‬
‫בספר הזכרון שיצא לכבודו )עמ׳ ‪ (146‬יראה בעליל שגם הלוי אינו אומר שהשלטון הרומאי‬
‫נטל מן הסנהדרין את הזכות לדון דיני נפשות‪ .‬בגלל הגנת הרומאים על אזרחיהם‪ ,‬נוצר‬
‫מצב בו רוצחים מסוימים לא יכלו להיות נשפטים ע״י הסנהדרין‪ ,‬בהיות להם הזכות להיות‬
‫נידונים בפני בית דין רומאי בזכות אזרחותם הרומאית‪ .‬ומאחר שראו חברי הסנהדרין כי‬
‫לא מתקיים הכלל התורתי ״משפט אחד יהיה לכם״‪ ,‬כי לא כל רוצח יכלו לשפוט וזהו ״כיון‬
‫דנסישי רוצחיך‪ ,‬לכן נטשו את לשכת הגזית ע״מ שלא ידונו כלל דיני נפשות‪ .‬לפי זה‬
‫אין כאן הפקעת סמכותה של הסנהדרין אלא צמצום סוגי החייבים להישפט אצלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬השערתו של הלוי בענין ביטול הסנהדרין המוזכר בסוטה מח‪ ,.‬כאילו המדובר‬
‫בביטול שלטונה הכללי הרחב יותר‪ ,‬כ־‪ 120‬שנה לפני החורבן‪ ,‬קשה ואכמ״ל על אודותיה‬
‫וראיותיה‪ .‬אבל אף לפי״ד בודאי שאי אפשר לומר שזו דעת הרמב״ם‪ ,‬כי הוא מפרש בעליל‬
‫— כפי שהבאתי והוכחתי במאמרי — שהבונה לתקופת החורבן עצמה‪ ,‬דבר שהלוי שולל‬
‫באמרו שאילו כן היה צריך להיות כ ת ו ב ‪ :‬משחרב הבית וכדר‪.‬‬
‫בסכום‪ :‬לא ראיתי במסגרת מאמר מצומצם‪ ,‬להתיחס להשערות אשר לעג״ד הן קלושות‬
‫— ולהפריכן‪ ,‬אך ורק משום אומרן‪ .‬וצר לי אם מאן דהוא מצר על כך‪.‬‬
‫ה‪ .‬את דברי רד״צ הופמן זצ״ל‪ ,‬לא ראיתי לצערי‪ .‬וגם עתה עדיין לא זכיתי לראות את‬
‫הספר הנ״ל‪.‬‬

‫נתן אורטנד‬

‫‪55‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אפשר להזמין תדפישים מ ה ס מ פ ו ז י ו ן ״דמותו של רב ביש­‬
‫ראל״‪ .‬גם מ ה מ א מ ר ״מצות השלום״ שהופיע בגליון ה א ח ר ו ן‬
‫אפשר עוד להשיג תדפישים‪ .‬ה מ ח י ר חצי לירה‪.‬‬
‫רבנים ובני ת ו ר ה יכולים ל ק ב ל ת ד פ י ס י ם ללא ת ש ל ו ם ;‬
‫לכן רצוי שבני הישיבות יזמינו א ת ה ת ד פ י ס י ם במרוכז‪.‬‬
‫מערכת המעין‬

‫רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫המשתתפים בגליון זה )הוץ מהמשתתפים בסמפוזיון(‪:‬‬
‫הרב קלמן כהנא‪ ,‬ק ב ה חפץ חיים‪.‬‬
‫ד״ר ישראל מאיר לוינגר‪ ,‬רח׳ יצחק ברויאר ‪ ,2‬בני ברק‪.‬‬
‫הרב חנוך זוגדל גרוסברג‪ ,‬רח׳ כובשי קטמון ‪ ,1‬ירושלים‪.‬‬
‫פרופ׳ ד״ר שמשון ברויאר״ רח׳ אלחריזי ‪ ,3‬ירושלים‪.‬‬
‫יונה עמנואל‪ ,‬רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‪.‬‬
‫ד״ר מרדכי ברויאר‪ ,‬שדרות מימון ‪ ,54‬ירושלים‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורך האהראי‪ :‬יונה עמנואל‪ ,‬רה׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫דפום ״המהדיר״ ‪ /‬״דרור״‪ ,‬ירושלים‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬