אתר דעת -מכללת הרצוג
ומורחב
נצר־ג
יי *ב ר־ 1קין
ז־*
כנד י ד י י
1
1
? **וי!*
1 ±2.־* <**9ג ±ר*
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן:
§ז 0 01>:8.0כ£¥1־1כ.11£ 1
ע"י היים תשס״ט
לדרכה של יהדות התורה באשכנז /הרב קלמן בהנא
על ארגון היהדות החרדית בהונגריה /הרב ש .א .זזםמן־םופר
פרקים בתולדות רבי קמשון רפאל הירש /מרדכי ברויאר
עיון בפירוש רש״י על התורה /הרב ייהודה' קופרמן
דברות ראשונות ודברות שגיות /מנחם בן ישר
מילון ישראלי :״מדינת חוק״ /מ .ב.
תגובות :א .השופט ושופטיו — חיים כהן ואתגרו
ב .השיבה שיפטינו כבראשונה
ג .עבירה גוררת עםירה
תשובות ״מראה יחזקאל״ לר׳ יחזקאל פאגעט זצ״ל /י .יוסף כהן
עקרי תורת ישראל במשנתם של הראשונים /מנשה בן חיים
היחס לאומות העולם ולחכמות כלליות בספרי בעל.תוי״מ /
יונה עמנואל
חנוכה — דברי מחשבה
;<
כ״זז ,ירזשליפ ט ב ת תשכי׳ד
• *כרף ד ,גליון ב
www.daat.ac.il
•
״
המחיר 1^5ל י
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קיימן כ ד .נ א
לדרכה של יהדות התורה באשכנז
)מתוך נאום בעצרת זכרון בביהכ״נ בקבוץ חפץ חיים למלאת 25שנה
לשריפת בתי כנסיות בגרמניה(
אשכנז ,שם ארץ זו באירופה ,כ&י שכונתה בפי •עמנו ,הפך למושג .לא ארץ
מסוימת ,אלא גולה שלמה .גולת אשכנז שהשתרעה על מערב מרכז ומזרח אירופה,
הפכה ארץ זו לארץ מוצא ליהדות ארצות אירופה אחרות ,ממנה יצאו ואליה חזרו
אף גלים גלים לתקופות .ובה עוצבה דמותה של אותה יהדות אשכנז בגולתה.
משם גם עלה הכורת ובא החורבן לאותה יהדות אירופה .״ליל הבדולח״,
התחנה האחרונה בשלב הראשון של הכחדת יהדות גרמניא ,הנה התחלת ההשמדה
של יהדות אירופה.
אם נתבונן מה אפיין את יהדות התודה בגרמניא בדורות האחרונים ,נדמה
לי שלא נטעה אם נאמר שהיחד .זו עמידתה מול האמנציפציא .מסופר על בעל
החת״ם סופר שכשהגיעה אליו הידיעה על מתן האמנציפציא בארצות מערב אירופה
פרץ בבםי .והבכי הזה ראוי להתפרש גם כביטוי לפקפוקים שעלו בו האם יוכל
לעמוד העם מול הסכנות הכרוכות באותה אמנציפציא ,היעמוד במבחן זה.
והיו מרכזים יהודים שלא עמדו בו במבחן .והראשונה שעמדה בו היתה
יהדות גרמניא .לא ״קהלה נפרדת״ ולא ״תורה עם דרך ארץ״ הם היסוד לדרכו של
ר׳ שמשון ב״ר רפאל הירש זצ״ל .אותן מלים בהם מסיים הסופר הבלתי נשכח
ר׳ זליג שכנוביץ את ספרו ״אור ממערב״ והלקוחים מספריו של רשר״ה ,בהם באה
לידי ביטוי נכונותו ללא חת להשאר!נאמן לה׳ ולתורתו אף אם ישאר בודד במערכה,
אף אם ישאר אחד ויחיד ,כי לא הכמות של המאמינים קובעת את אמתותח של
התורה — הן הן העמידה באותו מבחן .וזכורני ,מה עמוק נחרתו המלים על לוח
לבי ,לבו של צעיר ,נער הבא מארץ פולין לברלין ונכנס לראשונה לביתו של מורי
ורבי ר׳ יוסף וףלגמוט זצ״ל ובפרוזדור הבית נתקל בכתבה :״אני וביתי נעבוד
את ה׳״ .זה היה סוד קיומה של יהדות גרמניא התורתית.
!מכאן שאבה כח להתמודדות.
היא הועמדה מול תרבות נוצצת .מול תרבות מושכת בכח הגיונה ,בהישגיה,
בהקיפה .ולא יכלה לערוך חיץ ,להקים חומה אטומה ,בינה לבין עצמה .ידוע ידעו
גדולי אשכנז את הסכנות שבהתעסקות בחכמות חיצוניות אם ע״פ סיסמת ״תורה עם
דרך ארץ״ שהשתמש בה רש״ר הירש׳ אם מתוך סיסמתו של דבי עזריאל הילדם־
היימר :״בכל דרכיך דעהו״ — על ידה רצה להוציא מתוק מעז לידיעת ה׳ .הנה כי
בן מתאר במלים בוטות ר׳ יוסף וולגמוט היאך פעלו !עליו כתביו של רש״ר הירש
בהיותו עלם בן 20ובהיותו נתון לכל גלי התקפה של דיעות הכפירה הגלומות
בתרבות הכללית .ידוע ידעו 0י ישנה סכנה של מיעוט למוד תורה על ידי התעסקות
1
www.daat.ac.il
הרצוגשל חוסר אפשרות להגביל
במבחן
בחכמות אחרות .אבל ידעו עם זאת כי
הועמדומכללת
אתר דעת -
על כל
^
עצמם בד׳ אמות של הלכה גרידא ,ושעלי
תועפותיהם ,שעליהם להתמודד עם כל תופעות התרבות .לא ראו בחכמות החיצוגייי*
חז״ח השלמה לתורה .ידעו כי התורה לבדה 1ותגת את תוכן החיים ליהודי והיא
מעצבת את ישות האדם — כפי שתוארו הדברים בצורה מקיפה ע״י מורי ורבי
הגאון רבי יעקב יחיאל ויינברג שליט״א במאמרו ״תורת חיים״ )בספר ״הרש״ר
הירש משנתו ,ושיטתו״( .יהדות גדמגיא התורתית הועמדה בפגי התפקיד להפעיל
את כחה של תורה בכל מ׳לשי האדם וכד קיותה להתגבר על מבחן האמנציפציא•
ואכן חדר חדר ר׳ שמחה זיסל מקעלים )״אור רש״ז״ בראשית ע׳ ג״א(
להבנתה של אותה דרך באמת ״קשר המדינה וישוב העולם על כנו הוא הוא כ ו נ
דרך ארץ״ .עיצוב דמות החיים כולם ,חיי הפרט והכלל ולא התעסקות בחכמות
חיצוניות ,או חיפוש השלמה לתורה בילדי נכרים׳ הנה ״תורה עם דרך ארץ״ .יזי
היתה תשובת יתדות התורה בגרמניא לאתגר שבאמנציפציא.
במקזמה השאלה מה זו אומרת לנו ז האם טובה הדרך אף עבורנו ז
נדמה לי כי התשובה :בן ולא.
לא ,אם נתכוון לתעתיק .לא יתכן ואין הכרח להעבירה לימיע אני׳
למסיבותינו אנו ,לארצנו אנו,
לא יתכן׳ כי נשתנה הרבה בתרבות העמיס.
עומדים אנו בפני הדגשת המדע •המדויק ,מדעי הטבע ,הטכנולוגיה מיל
מדעי הרוח — הדגשה שכמעט ואינה משאירה מקום — וההתלבטות בשאלה זו
רבה — לעיצוב דמות האיש ע״י •הרוח .מול האוניברסליות ,הכלליות שבעבר ,מ
הושמעה סיסמת ״תורה עם דרך ארץ״ ,הננו עומדים בפני םפציליזציה ,בפני
התמחות חד־צדדית ,שבה אותה דרך של ״תורה עם דרך ארץ -איננה נראית•
ואין אותו הכרח שהיה שם .שם לא היינו אדונים לעצמנו .בסביבה זרה׳
תרבות זרה עמדנו .כאן אנו יכולים לנסות — עם כל העובדא שאיננו יכולים
להשלות את עצמנו שנחיה באי בודד ומבודד — להמעיט את השפעת החוץ ,לעצב
את שבע החכמות לא כהכמות היצוניות ,אלא כנובעות מהתורה וכמשרתות את
,
התורה.
אם ״תורה עם דרך ארץ״ אכן פירושה עיצוב החיים על ידי התורה ,זזיי הפרט
וחיי הכלל ,הברת אחריות לאומית ומדינית ,הכרח אחריות לישובו של עולם ־־־
הרי שהכרחית היא ועלינו לחפש הדרך אליה.
הם
י
נ 0ן ת
ל ה ק י ף
ה ח י י ם
״
אין בעל הנס מכיר בנסו .עמנו בארצו׳ עם התורה בארצנו בכלל זה .אחרי
החורבן האיום של מרכזי התורה באירופה ,אחרי שנמחו ונמחקו כליל ,קם מתור
האפר ,מתוך עיי החרבות ,הנם של מרכז התורה בארץ הקדש — מרכז התורה מיל
חיוניות מרובה׳ כח השפעה רב ,רצון חיים ויצר התפשטות.
וכאן עלינו ליצור ,באותה מציאות .וייאמר :מציאות אינם רק ארץ המתוחה
מתחת לכפות רגלינו ,אינם רק שמים המתוחים מעל ראשינו ,אעם רק תנאי קרקע׳
אינם רק נתוני אקלים ,אעם רק גבולות יבשה וים .מציאות היא׳ מציאות בולטת׳
2
www.daat.ac.il
הרצוג אלקיר בה מראשית השבה
עיני ה׳
אשר
ארץ
מכללת
דעת -
מציאות מכרעת ,היא מציאות שלאתר
ועד אחרית השנה .מציאות של עם הי .מציאות של עם נבחר .מציאות של ארץ
חפץ׳ אשר למענה ,בשבילה במיוחד- ,ניתנה התורה.
תפקיד הדור לעצב אותה מציאות ,לעצב את עצמנו בה ,לעצב את ״קשר
המדיינה וישוב העולם על כנו״ מתוכה .זו היא תורה עם דרך ארץ המוטלת עלינו.
מי יתן וימצא פרשן ומורה דרך לד
*
כי עולה לשם ו ח ט א ת מכפר ,לא מקדש ל ח ם רק שלמים ,שלכן נקראו שלמים
ששלום לעולם ,כי המשכלות ה א מ י ת י י ם ג ה ת ג ו ד ד ם אינם מקדשים א ת החומר ,רק
ההנהגה במעשים ובענינים חומריים עפיי התורה ,ה ם ה מ ק ד ש י ם ה ח ו מ ר וכוחותיו וכל
ההנהגות
העולם ,ולכן ר ק שלמים בכוחם לקדש
את
הלחם,
ו מ ה שכהנים אוכלים
שלמים הן מצד שליחות מן הבעלים מ כ ל ל ו ת ישראל שהם הבעלים בשלמי צבור ,אבל
לא עולות שהוא אינו לבעלים וז*ב )וזה ברור(• וזה שאמר הושע כי ח ס ד חפצתי ולא
זבח ודעת א ל ו ק י ם מעולות ,שכולו כליל•
מ ש ן ח כ מ ה ,פרשת יתרו עמ׳ עב•
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ש מ ע ו ן א .ז ו ם מ ן ־ ם ו פ ר
על ארגון היהדות החרדית בהונגריה
בעוד שנים אחדות — בשנת תשכ״ט
—ימלאו מאה שנים להתארגנותה של ה
יהדות החרדית )•האורתודוכסית( שבהונג
ריה במסגרת ארגונית עצמאית .ארגון זה
הוקם כתוצאת ״הפילוג״ המפורסם — ה
מהולל/המושמץ ,שבו התפלגה יהדות ארץ
זו לשני פלגים :הפלג החרדי והפלג ה
מתקדם )הפלג השלישי ,הקהילות שלא
הצטרפו לשני הפלגים האחרים ונקראו
בשם *סטטוס קבו״׳ על שם שנשארו במת
כונתם הראשונה׳ היו מועטות׳ ועד שנת
תרפ״ח ) (1928בפלל לא התארגנו ,ובסופו
של דבר נגרפו לפלג החפשי> .כמובן ש־
פילוג זה שנכפה על היהדות החרדית לא
בא בין לילה .כבר הגיח את יסודותיו
הרעיוניים מרן החתם סופר ,כמו שימצא
את זה הקורא בתשובותיו בענין הרפורמה
)שדת החת״ס חלק ו סי׳ פ״דד-צ״ו(,
שבהם תיאר את קר מלחמתו נגד המת
חדשים .תלמידיו ובראשם מהר״ם שיק
והכתב סופר מגדולי הונגריה ,שעמדו ב
ראש החרדים תירגמו לשפת המעשה ו
ביצעו את תוכניותיו של חחתם סופר.
עקב הפילוג נוצר מצב שבו פסל הפלג
החרדי את הפלג המתקדם לחלוטין .רבניו
ושוחטיו הוכרזו כפסולים ובתי כנסיותיו
הוכרזו בבתי עב״ז שהכניסה אסורה בהם
)הקורא ימצא את כל זה בארוכה בשו״ת
מהר״ם שיק ,חלק יורה דעה של״א—של״ו(
חוץ מאיפור החתון שהחת״ם הזכירו ב
תשובותיו ״שאילולא היה בידו היה מבצ־
עו ,לאסור על החתון ולהטביע עליהם את
החותמת של הצדוקים לגמרי״ ,נפרדה
,
יהדות ארץ זז מבחינה דתית לשני פלגים
שוגים לגמרי.
יש להדגיש שרק מבחינה דתית נפלגה
יהדות ארץ זו׳ מפני שקביעת אמת זו היא
המפתה להבנת ענין הפילוג ,שהתנגדו לו
גדולים בתו״ל ובעיקר בפולני׳ ורוסי׳
)בגרמני׳ חיקו בכמה קהילות את הפילוג
ההונגרי ,כידוע( .מתנגדי הפילוג מימין
ומשמאל התנגדו לפילוג בשם סיסמת
״אחדות האומה״ מזה ,ובשם ״אהבת יש
ראל״ מזה .כמעט כל אדמו״רי גליציה
היו נגד הפילוג ,ובנו של החת״ם ,ר׳
שמעון סופר אב״ד דקראקא זצ״ל ,שרצה
להעביר את הפילוג בגליצי׳ ויסד חברת
״מחזיקי הדת״׳ נכשל במשימתו עקב הת
נגדות הבאה משני הצדדים שהוזכרו .אבל
עלינו לדעת :הפילוג בהונגריה ה ש ת ר ע
רק ע ל ה ש ט ח חדתי .אבל אחדות היהדות
לא נפגמה עקב הפילוג .כבר החוק ההונ
גרי משגת ) 1871תדל״א( מדגיש שכאן
מדובר בשני פלגי דת בתוך אומה מאו
חדת• ומעולם לא התכוונו מתכנני ומבצעי
הפילוג להלק את האומה הישראלית בתור
שמו לשני חלקים .המחלוקת נסבה בעיקר
על איזה בסים לארגן את הקהילות .תבי
עת החרדים היתה שהקהילות צריכות
להתארגן על בסים השו״ע ,ושהרב לא
יהיה ״פקיד״ הקהילה׳ אלא מרא דאתרא,
שהחלטותיו בעגיני דת מחייבות את הנ
הלת הקהילה
למשקיף מן ״החוץ״ על יהדות החר
דית בארץ הונגריה נדמה תמיד באילו
יהדות זו עשויה מעור אחד ,חטיבה אחת
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מושלמת בנויה על יסוד אחיד ,מנוהלת
ע״י קוים רעיוניים מוסמכים ע״י כולם •
על יסודות שהונחו וע״׳י קוים שהותוו ע״י
מיםדיה הגאונים ,בעל הכתב סופר ומהר״ם
שיק ז״ל .תמונה אחרת מצטיירת לאור
האמת ההיסטורית0 .ל חוקר ומבין שמע
מיק בסוגיה זו ומכיר את המציאות יודע
היטב שכבר בימי יסוד ׳האורתודוכסיה
לא היו מיסדיה אחידים ותמימים בדעו
תיהם .זרמים מזרמים שונים התהלכו בין
מייסדי האורתודוכםי־ה ,בהתאם לדעותיהם
האישיות ובהתאם לתנאי הקהילות שבהן
כחנו .כורח המסיבות ,ובעיקר רצונם העז
של החפשיים להרוס עד היסוד את היהדות
החרדית ולכפות דעתם על הקהילות ,שלא
להכיר בסמכות התורה שבע״פ כפי שזו
נמסרה לנו ונוסחה בשו״ע ,סכנה זו איחדה
את בל החרדים להתגועות ועשתה מהם
חטיבה אחת מאוחדת כלפי חוץ .באחוד
זה העמידו את ״חומת המגן״ מסביב ליה
דות החרדית בצורת ״לשכה מרכזית״ ש־
בחסותה התארגנו הקהילות העצמאיות
ושמתפקידה היה לשמור על צביונן של
הקהילות שינוהלו לפי הקוים שהותוו להם
ע״י מייםדי האורתודוכסיה .תקנותיה של
לשכה מרכזית זו אושרו ע״פ החוק ,ונו
הלה בעצם ע״י הרבנים .אבל ״חומת מגן״
זו הקיפה מחנה שלא היה אחיד ,איחדה
קהילות חסידיות עם קהילות אחדות שרק
בקישי גדול היה אפשר לכנותן בחרדיות,
ובין שתי הקצוות קהילות מקהילות שו
נות ,החל מקהילה שלא נתנה לעלות לתו
רה למי שלא היה לו חתימת זקן׳ ולא
נתנה להמם לביהכ״נ לאשה בלי פאה
)קהילת וייטצען( עד לקהילה שמרבית
חבריה היו מחללי שבת בפרהסיה.
׳להחזיק קהילות אלה במסגרת אחת,
להביא את כולן לידי מחנה אחד ,היה ״מן
העבודות הקשות שבמקדש״ .היסוד היה:
הכרת |השו״ע כבסיס היחידי לארגון הק־
הילה וניהולה בהתאם לכך ,בלי שינויים
כבנין ביהכ׳״׳נ וסדריה והקפדה חמורה על
מנוי רבנים ושו״ב מיוצאי הישיבות .רע
יונות אלה היו משותפים לכולם .אבל
בתוך קוים אלה פתחה כל קהילה וקהילה
את חייה חמיוחדים לה לפי מצבה ולפי
נטיות חבריה .החזקת הקהילות השונות
במסגרת אחת למעלה משמונים שנה הצ
ריכה בינה יתירה וחכמה מדינית יוצאת
מן חכלל ,הלשבחן של גדולי הונגריה יאמר
שהצליחו במשימתם זו .לגדולי הדור ש
עמדו בראש הארגון ב״ועדת הרבנים ה
עליונה״ היתד .אבטוריטה בלתי מעורערת
וסמכות בלתי מוגבלת .הם נתנו הודם
בכל השנים לארגון החרדים ושמרו על
אחדות הקהילות לגבי חוץ .אחדות זו
היתה בלתי מעורערת עד סוף התקופה
)תש״ד(.
בדרך כלל היה יחם חכוחות מאוזן בין
שני הפלגים .חוץ מן העדים הגדולות
שבהן מטבע הדברים היו שתי קהילות,
היו רוב הקהילות במדינה אחידות ,או
חרדיות ,או מתקדמות )בגלל זה מופרז
תיאורו של הסופר הדתי ש״י עגנון ,שהן
בספריו והן בשיחות אישיות לא מסתיר
את התנגדותו הנמרצת לפילוג ההונגרי.
תיאור לגלגני הוא נותן בספרו ״האש
והעצים״ עמ׳ ריג׳ על יהדות הונגריה:
״ובכן לפי שרוב המקומות שם בארץ הגר
חלוקין לשלש ארבע קהילות ממילא כל
קהילה קטנה היא ,ואנשיה מעטים והוצ
אותיה מרובות״ וכר וכר .תאור זה בכלל
לא מתאים למציאות ,אפילו עם ההגזמה
הספרותית שבה(.
להבנת כוחו של הארגון ,עלינו לדעת
שע״פ החוק כל יהודי שבארץ הונגריה
היה מוכרח בתוקף החוק להיות חבר ב
קהילה• ההשתיכות היתה כפויה ולא נתונה
לבחירה אישית ,עד כדי־כך ,שאפילו מי
שעזב את הדת היהודית ,או ,להבדיל,
www.daat.ac.il
5
וייצוג הרצוג
דעת -מכללת
עבד מקהילה לקהילה ,עליו היה אתר
אחיד לגבי הממשלה .כותב שותת
לשלם
עוד חמש שנים את מסי הקהילה .מסי אלו צורף בפקודת רבני הונגריה להנהלת
הקהילה סיגבו על י0מך החוק ובעת הצורר הלשכה המרכזית )יחד עם ה״ה שמואל
ניגבו עיי השלטונות המקומיים .כח זה זנויל כהבא—פרנקל וריינר( שאילצה
בשתוף אבטוריטה של הרבנים הוא שהע לשבת עם הנהלת לשכת המתקדמים ול
מיד את הארגון על בסים איתן ומוצק עבד יחד את הצורה החדשה של ׳התאר
דנתן שליטה גמורה לקהילות על חבריהן ,גנות הקהילות .אחרי דיונים ארוכים ומ
םיבח חומרית זו היא אחת הגורמים העק־ ייגעים ,שכל פרטיה טרם נתנים לפרסום,
דיים •לכד שבל נםיון להעמיד בזמננו ב הצלחנו לשמור על עצמאותה הפנימית של
מדינות שונות מסגרות אורתודוכסיות היהדות החרדית והקהילות החרדיות .למ
נדנות מלכתחילה לכשלון ,היות .ואין חוק רות שלגבי חוץ מופיעות הן כגוף אחד
המחיב את מישהו להשתיק בכלל לקחילח ,וכקהילה אחידה עם החפשיים ,לגבי פנים
והשירותים הדתיים מבוצעים על סמך נשארה להן העצמאות כחטיבה חרדית
מצפונם של חברי בתי־כנםיות שונות שמחליטה בעצמה על תקציבה ובעיקר
במינוי רבניה ושוחטיה וכר וכר .יכול
בלבד.
ארגון הקהילות ההונגריות תתקיים עד להיות שאם היו מציעים בשנת תרכ״ח—
שנת השואה .הוקם ארגון מחדש — כמובן תרכ״ט,םעת הקונגרס של יהדות הונגריה,
בזעיר אנפין — אחרי השואה ,שחצליח מעין פתרון שהושג בשנת תש״י׳ לא היה
לקומם מחדש את הלשכה המרכזית וכן בא הפילוג.
את שרידי השואה שחזרו אל הקהילות.
את גלגל !ההיסטורי׳ אי אפשר לסובב
הוא המשיך בעצמאותו על סמך חחוק אחורנית׳ וההתפתחות שנתה את רעיון
הממלכתי עד שנת תש״י .בחורף שנה זו הפילוג לצורות שונות בהתאם לתנאי ה
אולצה הלשכה המרכזית של החרדים לה־ מקום והזמן .התפתחות זו היא שתביא
כנס למשא ומתן עם ארגון הקהילות ה במרוצת הזמן גם בישראל לאיחודם של
מתקדמות .לחץ המשטר הקומוניסטי חיה כל אלה שבסים משותף להם ,והוא :הכרת
מכוון לחסל לגמרי את עצמאותם של ה התורה בעיצוב חיי הכלל׳ אחוד בצורה
חרדים וליצור בכל מקום קהילות אחידות קהילתית — בלי זיקה פוליטית כלשהי.
ראוי לכל ח כ ם ולכל בן מעלה להעמיד מנהג מ ק ו מ ו על מתכונתו ,לבלתי חשיג
גבול ה א ב ו ת ה ק ד ו מ י ם ו ה ח כ מ י ם הראשונים לשנות מ נ ה ג מ ק ו מ ו ללא צויד וללא סבה•
וום א ם אזדמן לו ח ו ל ק עליהם ,ראוי לו להשתדל בהעמדתו ,א ח ר י שלא יתבאר ס ת ר ו
בראיה•
רבנו מ נ ח ם ה מ א י ר י :ה ק ד מ ה לימגן אבות״
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ר ד כ י ב ר ז יא ר
פרקים בתולדות רבי שמשון רפאל הירש זצ״ל
ד .על ביטול ״כל גדרי״ שבל,״?; אולדנכורג
״עובדה פאראדוכסית היא ,כי דווקא
הירש ,שהיה בסוף חייו השמרני ביותר
בין מםבירי היההדות החדישים ,לא חילק
להלכה שום כבוד למנהגים ,כגון כל נדרי,
ובנעוריו אפילו לא נמנע מגישת המהפ
כנים״ .אלה דברי יצחק היינמן ,שאי
אפשר לומר עליו שלא היה בקי במשנת
רש״ר חירש ובתולדות חייו .היינמן פירש
במקום אחר־ מה שסתם כאן׳ וסיפר כי
אביו ,״יליד אולדנבורג ,ידע ש,רב המדי־
נה׳ הצעיר ביטל את תפילת כל נדרי״.
לא פחות ולא יותר .כל מי שידיעה קלושה
לו בהגותו ובמפעליו של רש״ר חירש
ישאל בדין :היתכן? אותו רש״ר הירש,
העומד בראש הלוחמים בריפורמה באש
כנז ,לא חילק כבוד למנהגים ואף לא
לאמירת כל נדרי ו והרי דוקא אותו קטע
בתפילת ישראל שימש אחת המטרות ה
ראשונות למגמות אנשי החיפורמה בשינוי
נוסח התפילה ,ו״אספת הרבנים״ הראשונה
של שוחרי הריפורמה בשנת תר״ד )(1844
החליטה לבטלו!
1
3
1
2
3
הבה ,אפוא ,נבדוק את העובדות ההיס
טוריות וננסה לשקול ולהעריך אותן אל
נכון.
על ביטול אמירת כל נדרי באולדנבורג
מעיד גרץ ביומנו* בזו הלשון )התרגום
שלי( :״היה עא־ לעמוד במאבק ]עם קרו
ביו של רשר״ה בהמבורג בעת ביקור שם[
על אודות כל נדרי שביטל] ,דבר שעשה[
כמובן על פי יזמתי אני ,והרבה אויבים
הקים לעצמו בכך״ .גרץ מספר שמצא
בהמבורג אוירה בלתי־ידידותית כלפי
רשר״ה בחוגי החרדים ,והוא מיחס דבר
זה ,בין השאר ,לכך ש״באותו זמן היה
ידוע בהמבורג שןרשר״ה[ ביטל את אמי
רת 0ל נדרי ,ואז הכל התנגדו לו״ .גרץ
מוסיף שרשר״ה הראה לקרוביו בהמבורג
כתב יד של נוסח תפילה שחיבר לאמרה
במקום כל נדחי .היינמן יודע עוד לספר
על שמועה שגם החכם ברניים הסכים
לדעת הקהל נגד רשר״ה בענין זה ,התאונן
על ״גסות הרוח״ של תלמידו והודיע ל
משפחה כי ביקורו בביתו לא יהיה רצוי .8
5
6
7
.168
1£1ז181;0מ 3 610.,ז1ז8ךת,6מ ץ;£1זמ6מ161ס<ןט13106)11^ 6
X (1948), !>. 126.
^ 16.
1
06861130113
^ XX^^.ג 1 £ 0 * 1 6 1ז 6ז 1 1 * 6
4
11,1601111115)711•.!>;168608011
.
6
144
161ג,*011*818,1018011.1.
8
(
1
.
1
1
www.daat.ac.il
)
8
0
1
.
3
1
.
כל הרצוג
מש מכללת
בקרב דעת -
לעומת זאת התהלכה שמועה אתר
נדרי באולדנבורג ,ולא רשר״ה ביטל
פחת רשר״ה שאמנם ביקר אצל רבו באותו אותו ,הרי מסתבר שאנשים תקיפים ב
פרק זמן ,אך החכם קידם את פניו ב קהילה ,אולי מבין הפרנסים ,גרמו לבי
שאלה העוקצנית :״לאן הולכים במקומך טול .ברוח זו כותב גם ם .יפת ,איש
ל״ .9
ל -,ל
פרנקפורט ,שגישתו בל©׳* רשר״ה בדרך
אין פלא שדוברי הריפורמה עטו על פלל ביקורתית מאד 5״רק פעם אחת נכנע
שמועות אלה כמוצאי שלל רב והשתמשו ]רשר״ה[ ללחץ מבחוץ ,כאשר הרשה ב־
בהן כהוכחה שגם יריבם הקנאי ביותר אולדנבורג שיבטלו את כל נךףי״ ,13
נקט שיטה של תיקונים בדת וכי •לפיכך
סברה אחרת הועלתה ע״י הרב פ,
אין הבדל עקרוני ביין יהדות הריפורמה
פישר* מתוך מגמה ללמד סניגוריה על
ובין ה״ניאו־אורתודוכסיה״ .כך כתב כבר רשר׳יה .הוא הציע לקשור את השמועות
הולדהיים בשנת תרי״ז .באוירת הפול־ על ביטול כל נדרי עם תקרית שאירעה
מוס החריף של אותם הימים על ריפורמה בבית הכנסת בטיקוילשבורג בליל יום ה
ביהדות די היה בשמועות כאלה כדי להצ כיפורים בתקופה שרשר״ה כיהן שם כרב
דיק בעיני ראשי תנועת הריפורמה הכ העיר ׳והמדינה .על תקרית זו כתב ארמין
ללות מעין זו.
שניצר ,שהיה תלמידו של רשר״ה ב-
מענין שגם מחוגו של רשר״ה עצמו ניקולשבורג ,וזאת תמציתה :מנהג היה
לא באה מעולם חכחשה מוחלטת לשמו בניקולשבורג שהרב היה •נושא דרשה
עות .אחד ממקורביו פרסם בשנת תרכ״א לפניי אמירת כל גדרי .רשר״ה ביקש לש
בעתון ״בן־חנניה״ שורת הכחשות לשמו נות את הסדר ולדרוש אחרי אמירת כל
עות זדוניות שעתון זה הפיץ על רשר״ה ,נדרי ,שכן היה קורה שלפי המנהג הישן
אולם בענין בל נדרי!הסתפק במשפט זה :נתאחרה אמירת כל נדרי עד ללילה ,וזאת
״על כל נדרי לא יידוע לי דבר על בוריו ,בניגוד להלכה שאין מתירים נדרים בלי
על כל פנים שקר הוא שהרב אי־פעם לה• אולם אחד מבין בעליי־הבתים הותי
מאס בכל נדרי״ .הכהשתו של הרב קים התקומם נגד תיקונו של רשר׳יה
להמן ממיינץ בשנת תרכ״ג רומזת על וגרם לשערוריה בבית הכנסת בעצם ליל
דרך ביניים לפתרון התעלומה :״הרב היום הקדוש .רשר״ה עזב את בית הכנסת
הירש לא ביטל את אמירת כל נדרי .אם ,ולא חזר אליו באותו ערב .אותו בעל-
בפי שמספרים לי ,לא נאמר כל נדרי בית שהעליבו קשות נקנס במאה זהובים
כמה פעמים בתקופת רבנותו באולדנבורג ,ונאסר עליו להתפלל בבית הכנסת ההוא
הרי אין זה מוכיח כלום״ .אם בוטל במשך שנה תמימה .שלום ברון אפילו
תפ
ת
י ן ם
כ י פ ו ר
1
10
15
11
12
9
.
10
111
.מ11ז.86
1857
ק 1)1.127.861101181181113 17 (1861),
,11/131112
111
(£111
1
01ז3.
11(18־)13 .ז18>;0מ105•<11118011,
7.(11
ס
9
—
8
9
?
, ¥1611 1904,׳1)11(161י111;11ן15.73-80111111;261•,,7116(1180116 £
הדברים הועתקו גם ב״איזראעליט׳׳ ,1904גליון .37
8
2
.1663
* ;, X116 8606881011י116ס3. .73
www.daat.ac.il
סבור ש א פ ש ר ותקחית זו ה כ ר י ע ה א ת הכף
הרצוג ואמשטרדם
מהמבורג
אתר דעת -מכללת
בשיקוליו ש ל רשר״ה לעזוב א ת ניקולש־
ה מ ד י נ ה הירש לכך״.
בורג ולעבור ל פ ר נ ק פ ו ר ט .ובכן הציע
ידיעה זו נדפסה בעתון מ״מקור פרטי״
יסוד
הרב פישר ל ר א ו ת בתקרית זו א ת
באולדנבורג ,בתגובה לדברים שפרסם
באולדנ־
השמועות ע ל ביטול כל נדרי
כבר אז ש .הולדהיים ע ל אודות ביטול
בורג ,וכל היתר כניטל דמי.
כל נדרי מ צ ד רשר״ה ,וזאת בקשר ל ״ ר י ב
הנייעו א ת
רב־
16
אף ע ל פי כן — ד ב ר ביטול א מ י ר ת
כל נדרי באולדנבורג אינו מוטל בספק.
בשנת ת ״ ר ביטל רשר״ה ,או הסכים לבטל,
א ת אמירת ב ל נדרי ב ב י ת הכנסת בארלדג־
בורג מטעמים שבהלכה .ד ב ר זה יוצא
ברורות ממקור ש י ש לו כ ל הסימנים של
אותנטיות גמורה ,ושמשום מ ה נעלם ע ד
כ ה מ פ ל העוסקים בפרשה זו .ב״עתון ה
יהודי הכללי״ של פיליפסון )161-מ£11£6
,(116 261£1111§ 368 ^1136111111115כרך
ו׳ ) ,(1842עמ׳ ,170אנו ק ו ר א י ם :״אמנם
לפני שלוש שנים )ביו״כ ת״ר( ה ש מ י ט
כליל ר ב ־ ה מ ד י נ ה הירש א ת הנוסחה ה
ידועה לדראון של כל נדרי בבית •הכנסת
דכאן ]אולדנבורג[ .אם ה י ה זה גורם הי־
צונץ שהניע אותו להורות ע ל כך׳ ל א עלה
בידי ע ד כ ה לברר ,בשנה האחרת )יו״כ
תר״א( חזר בו מהוראה זו וציוה ע ל החזן
לשוב ולאמר כ ל גדרי פ ע ם אחת .ע ל טעם
חזרתו זו א מ ר א ת דברו בהצהרה בכתב
חמונחת ל פ נ י לאמור :״אף ע ל פ י ש ב ש נ ה
שעברה הושמט כל נדרי מטעמים שבהל
כה ,ה ר י בכל זאת ב א א ד י הכרה ששינוי
כזה ,ע ד כ מ ה שהוא מבוסס ע ל פי דין,
מוטב שלא ייעשה ע׳׳יי ר ב א ח ד בודד.
לפיכך הוא מבקש מ ן ה ק ה ל הנכבד להחזיר
]את כ ל נדרי[ למקומו .אולם אמירה חד־
פ ע מ י ת ש ל הש״ץ מספיקה״ .וכך נשאר
הדבר ע ד כה .מ ו ב ן מאליו מתוך הדברים
שהובאו שהלך הרוח בקהילה ל א ח י ה ב ו
יסוד ל צ ע ד מוזר זה .אכן אומרים שמחאות
הטמפל״ השני בהמבורג ,כאשר החכם
ברנייס חידש א ת איסור ב י ת הדין של
המבורג על הסידור הריפורמי של עדת
הטמפל .בעל ה י ד י ע ה לא ה י ה רחוק מחוגי
הריפורמה ,ש כ ן כל גדרי הוא לדידו ״ידוע
ל ד ר א ו ך .בשעת פרסום ה י ד י ע ה כ ב ר ישב
רשר״ה ע ל כסא הרבנות באמדן ,ומשום
כך יכול ב ע ל ה י ד י ע ה לספר רק מ ה שזכר
ומה ש כ ת ב רשר״ה בהצהרתו .א י ן טעם
לפקפק ב א מ י ת ו ת הצהרה זו .א י ן ספק ש־
רשר״ה יחיד .מ כ ח י ש אותה אילו זויפה.
נשאר לנו לברר שגי ד ב ר י ם :מ ה הם
הטעמים שבהלכה שהניעו א ת רשר״ה
לעשות מ ע ש ה רב זה באותה ש נ ה ,וכיצד
מ ת י ש ב ה מ ע ש ה עם גישתו הכללית של
רשר״ה א ל מנהגי ישראל.
ידוע ה ד ב ר ש א מ י ר ת כ ל נדרי בליל
יום הכיפורים ל א נתקבלה בכל קהילות
ישראל ,ובין גדולי הפוסקים •בצרפת,
ס פ ר ד ואיטליה ה ו ב ע ה הסתייגות מ פ ו ר ש ת
ממנה .הסתייגות זו נ ו מ ק ה בדרך כלל
בחשש החמור ש ע מ י הארצות יקלו ראשם
לגבי נ ד ר י ה ם ושבועותיהם בהסתמכם ע ל
ביטולם מראש ,כביכול ,ע ״ י א מ י ד ת כל
נדרי פעם בשנה .ר ׳ אהרן הכהן מ ל ע י ל
מ ב י א בספר ארחות חיים )הל׳ יום הכי
פורים( הרבה ד ע ו ת המסתייגות מ א מ י ר ת
כ ל נדרי .ב י ן השאר הוא מ ב י א א ת דברי
ר׳ יהודה ב״ר ברזלי בם׳ העתזים :״וטובא
מרבוותא דקא מ ב ט ל י ל י ה בדוכתייהו דלא
למימר •ליה כ ל ל ו ל א ע ו ד א ל א שרוב עמי
1811 800131 16״י 1848, ^6גנ! 1111£11 011818םמ60*8 01 *116 ^6^1811 001ס. £.8םסז&פ
• (1952), 0• 142.עמב 8*11(1168
8.
9
www.daat.ac.il
אולדגבורג על טיהור המדות בתהום זה
הארץ טועים בכך וםבירא להו שכל נדרים
אתר דעת -מכללת הרצוג
וחרמים שעליהם בטלים ונוהגים קלות הביא אותו להחלטה לעשות מעשה רב
ראש בנדרים ובחרמות״ .חשש זה לגבי בהשמטת אמירת פל נדרי .מיומנו של
עמי• ארצות מביע גם רבינו ירוחם בתול גרץ ידוע לנו על מאמצ׳יז הנואשים לחנך
דות אדם •וחוה ,נתיב ארבעח עשר ,סוף את בני העדה לתורה ולמידות״ ,ונאמן
חלק שלישי .הר״ן בנדרים דף כ״ג ע״ב עלינו בענין זה ל .פיליפםון ,שהעיר בדיון
מסכם להלכה :״ואין ראוי לומר כן ]כלו על ביטול כל נדרי ב״אםפת •הרבנים״ ה
מר לבטל נדרים מכאן ולהבא[ כדי שלא ראשונה שהיהודים ״הישנים״ הקפידו יו
יקלו ראשם בנדרים״ .הרמב״ן בהלכותיו תר לגבי השבועה מן ״החדשים״ .19
השמיט את ההלכה — ״והרוצה שלא ית
כיון שכך ,מופרכת מעיקרה תמיהתו
קיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה
של הייגמן שרשר״ה ביטל אמירת כל
ויאמר כל נדר״ וכר — שהיא היסוד
נדרי אע״פ שהקפיד תמיד על אמירת כל
למנהג כל נדרי .הריטב״א מסביר השמטה
הפיוטים .אמירת כל נדרי היתד• כרוכה
זו כך :הרמב״ן כמובן ידע •והסכים שזוהי
לדעת רשר״ה ,בנסיבות הנתונות ,בשאלות
הלכה ,אך לא קבע אותה בהלכותיו כדי
שבהלכה ,דבר שלא חל לדעתו על אמירת
״שלא לשנותה בישיבה מן הטעם שאמר
הפיוטים .לפיכך אין תימה שרשר״ה לא
נו״ ,היינו שלא ינהגו קלות ראש בנד
הזכיר את כל נדרי בין תפילות יום הכי
רים .הסתייגות דומה מביע גם הריב״ש
פורים ב״חורב״ ,שכן לא ראה בכל נדרי
בסוף סי׳ שצ״ד.
משום תפילה אלא אקט חלסי .והדי גם
אין ספק ,אפוא ,שה״טעמים שבהלכה״
הרב צבי בנימין אויערבך ,בספרו ״תורת
של רשר״ה קשורים באותם חששות בדבר
אמת״ שהופיע בשנת ,1839לא הזכיר את
קלות ראש עמי הארצות לגבי נדרים ו
בל נדרי בין תפילות יוה״כ אלא בפרק
שבועות .שחששות אלה באמת העסיקו את
על הנדרים.
רשר״ה באולדנבורג ,דבר זה אגו למדים
מן העובדה שבדיוק באותו פרק זמן טיפל
לשאלת אמירת הפיוטים ,שהיתה כ-
בהגברת מהימנותן של שבועות היהודים וידוע שנויה במחלוקת מדורי דורות׳ וש־
בערכאות של אולדנבורג ,ואף הציע נוסח אנשי הריפורמה נטפלו לה משום מה ללא
חדש של שבועת היהודים ,אשר תבא במ כל היסוסים ,הקדיש רשר״ה פרק שלם
קום הנוסח המביש והמשפיל שחיה נהוג ב״חורב״ .22הוא מתוכח ברמיזה עם טענת
בבתי המשפט של הגויים עוד מימי הבי אנשי הריפורמה שיש להשמיט את הפיו
ניים .בשגת 1840נקבעה הצעת רב־ טים משום שרובם המכריע של המתפ
המדינה בחוקי אולדגבורג *.
ללים אינו מבין אותם .רשר״ה משיב:
מאבקו של רשר״ה עם בני קהילת זאת איננה אשמת הפיוטים אלא אשמת
0צ
21
7
ך!
18
19
20
21
22
10
.18781611*180116 41111£1611 1840
עי׳
עי׳ המעין ,כרך ג׳ גליון א-ב ,עמ׳ ; 45ועי׳ מש״כ בספר ״הרב שר״ה משנתו ושיטתו״,
ירושלים תשכ״ב ,עמ׳ .18
עי׳ ד,ע• .3
עי׳ הערה 2והערה .7
עי׳ הערה .7
מהדורה ו׳ ,פרנקפורט ענ״מ ,1825עמ׳ ) 455פרק 110סעיף .(671
www.daat.ac.il
בקי
מניחה
נטיית בני דורו לעשות א ת המנהגים,
מכללת הרצוג
דעת -
הדור׳ כיון שהבנת הפיוטים אתר
א ו ת ר ב ה בתנ״ך ובהלכה .הפיוטים ה ם
שהתחבבו עליהם ,עיקר ,בה ב ש ע ה שבעטו
״חלק משלים עיקרי״ של התפילה ,ואפשר
בגופי תורה .באור זה נבין א ת ויכוחו עם
לותר עליהם רק אם הדור ״יתעלה שוב
ב״ה פאםל ,שפרסם ביקורת הריפה על
לרמת הלמדנות לא רק של ד ו ר הפייטנים
״חורב״ ו ג י נ ה אותו בעיקר ע ל דבקותו
אלא של דורות חז״ל ,כאשר התורה היתד.
המופרזת ב מ נ ח ג י ם * .בתשובתו ,שייצאה
ת ו ר ת חיים״• בתנאי זה אפשר ,להלכה,
בחוברת מ י ו ח ד ת באותה ש נ ת תיירי ,
שגדולי הרבנים יכניסו לתפילה ,במקום
מסביר רשר׳יה ,שלא ע ש ה א ת חמנחגים
כדרך
הפיוטים׳ ש י ר ה ד ת י ת ודרשות
עיקר ,אלא ה ט ע י ם א ת חשיבותם ואת
חז״ל.
משמעותם החיובית .י
2
2
ה נ ה אנו רואים ש ג ם בשאלת הפיוטיים
ע מ ד ת ו ש ל רשר״ה היא ע מ ד ת ה ש ל ה
הלכה ,ו ג י ש ת ו היא ג י ש ת המחנך השוקל
שכר מצוד ,כ נ ג ד הפסדה .שיקול זה הוא
שהביא אותו לאותו מ ע ש ה ר ב ש ל ביטול
א מ י ר ת כ ל נ ד ר י ושיקול זה ק ב ע גם את
גישתו למנהגים .כמחנך דור נבוך ,וכ־
מגהיג קיבוץ י ה ו ד י ש ת ה ה ע ל מהות יה־
דותו ,ב י ק ש להחזיר תועים א ל עיקרי
התורה והמצור .,מ ב ח י נ ה זאת צודק חייגמן
בקבעו שרשר״ה ה י ה ״אורתודוכסי ולא
שמרני״ .לא הערך ההיסטורי א ו ,ה ל א ו מ י
של מנהגים ה י ה חשוב בעיניו אלא חשי־
בותם מ ב ח י נ ת ההלכה ומקומם במערכת
המצוות .כשהוא לעצמו ,ל א ה י ה כמוהו
מ ק פ י ד וזהיר ב כ ל מ נ ה ג ומנהג מ ,וב־
״חורב״ ,ס ע י ף ,474כ ת ב בענין זה ,ודוקא
בפרק על נ ד ר י ם :״מנהג שציבור הנהיג
בקרבו• ,במפורש או א ף ל ל א החלטה מפו
רשת ,למען קיום התורה ,מחייב אף לגבי
הדורות המאוחרים״ .אולם לא השלים עם
23
24
25
2 6
השוה המעין ,שם ,עמ׳ .44והריני התר בי ממש״כ בסוף הערה 18שם ,והנני מודה לכמה
מקוראי מאמרי שהעירוני על כך,
חרב בציון
…חורב ״.0(167 311616 611168 .1116(11301160 0616117*60 … 1161361 .
1167011886861)611 (1117011 1£• 3. 011871<008 (8*611180111161(167) 1<61!)21£ 1839.
67161611 611168 ] 116(-11מ1©06ג*8(5ז 6חרב בציןן 11*61׳ *8 211 (1611 1111*67 (16111ס1?08*6071
חורב *1060 1161)67 (188 ^767נ801160 0616117*60 110(1 881)1
767188867״ ^
.^1*008 1840.חורך (168
עי׳ הרב דב כץ ,תנועת המוסר ,כרך א׳ עמ׳ .184
61
26
א ם ה י ע מ ן ט ע ן שרשר״ה ״לא חילק
להלכה שום כ ב ו ד למנהגים״ ,הרי כבן
אסכולת ברסלאו ש ל ז .פרנקל התכוון
ל י ר א ת הכבוד ב פ נ י משמעותם ההיסטו
ר י ת והעממית ש ל המנהגים .בעיני רשר״ה
היתה מ ש מ ע ו ת זו טפלה למשמעות ה ד ת י ת
וההלכית ,אך הערכה אובייקטיבית לא
תיחס לו משום כך גישה ש ל חוסר כבוד
כלפי המנהגים .מ ע ש ה כל נדרי באולדנ־
בורג ל א ה י ה יותר או פחות מהפכני מ
מ ע ש ה ר׳ ישראל סלנטר זצ״ל ,כאשר
״התיר״ ,כביכול ,לסוחרים היהודים בממל
לעסוק בפריקת סחורותיהם בשבת ,ו ב ל ב ד
שלא יכתבו .אלא שיתדות אשכנז ב ש נ ת
ת׳יר עמדה כ ב ר ע ל סף התלקחות המאבק
הציבורי החריף על הריפורמה ,ומטעם
זה ,בודאי ,ה ת נ ג ד ו ר א ש י הציבור החרדי
בהמבורג ובאמשטרדם לצעדו הדראסטי
של רשר״ה ,והוא חזר בו לתקופת השנה.
כעבור ארבע שנים ה ש ת ת ף רשר״ה עם
אותם ראשי ציבור בגינוי החלטות בר־
7 0 1 1
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אונשוייג שכללו א ת ביטולו המחלט ,ולא
״מטעמים שבהלכה״ ,של כל נ ד ר י .
ונדמה לנו שבדברי ר ש ר ״ ה ב״תורת קנ־
אות״ אנו שומעים הד ורמז למעשה אול־
דנבורג ,כאשר ל ק ר א ת סיום דבריו הוא
קורא אל עבר אנשי ה ר י פ ו ר מ ה :״כמעט
הבאשתם ריח כל תרופה וכל תיקון בעיני
הולכים בתום ,בכל חדש אף כ י בקודש
יסודתז ימאסו ,מדאגה מדבר פן ממקור
נרפש כ ד מ ו ת עצתכם נ ו ב ע ״ ״ .מעשה
2 7
2
אולדגבורג ל א הצליח משום שראשי
הציבור החרדי חששו ש מ א יתפרש צעדו
של רשר״ה ,אשר כשלעצמו ״בקודש יסו־
דתו״ ,כמעשה ריפורמה אשר ״ממקור
נרפש כ ד מ ו ת עצתכם נובע״ .רשר״ה הת
מרמר על אנשי הריפורמה לא ר ק משום
מעשי הפקרותם ,אלא משום שבמעשים
אלה סתמו א ת הדרך בפני תיקונים ושי־
נויים הנובעים ממקורות ה א מ ת של ההלכה
ונושאי דברה.
27עי׳ ״הרב ש״ר הירש משנתו ושיטתו״ ,עמ׳ .323
28שם ,עמ׳ .335
נתקבל
במערכת
יסודות הלכות ש כ ת לרב משה היים שלנגר ,הוצאת תורה לעם ע״י מכון הרי
פישל ,ירושלים תשכ״ג.
לימוד סוגיות פתורה ע״פ המקורות ,ערוכים בידי הרב יהודה קופרמן ,חוברת יא
פרשת ואתה תחזה ,ה ו צ א ת ישיבת מרום ציון ,ירושלים תשכ״ג.
המימד הגופף למר מתתיהו מונק ,הוצאת ראובן מם ,ירושלים תשכ״ג.
מ כ ת ב מאליהו ,חלל ,ג לרב א .א .דםלר זצ״ל ,יצא לאור ע ״ י חבר תלמידיו,
ירושלים תשכ״ג.
מכוא לתכנית לימודים להלכה לכתי םסר תיכוניים ,הוצאת סטנסיל משרד חחנוד
והתרבות ,אגב החנוך הדתי ,ירושלים תשכ״ד.
מכוא לתכנית לימודים כ״הלכות״ )דיניה( לרב מ ש ה חיים שלנגר ,הוצאה הנ״ל.
דברים ושיטות כהוראת התלמוד לכיה׳׳ם היסודי למר מאיר זילברברג ,כפר הרא״ה,
הוצאת סטנסיל.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
יהודה קופ ר מן
עיון בפירוש רש״י על התורה
כל א ח ר שבמקרא סמוך ,א ח ר י מופלג
םל לימוד מעמיק ברש״י הייב לעמוד בבד בבד בשלשה מישורים ,ואלו
הם:
א .מקורותיו ש ל רש״י — בש״ם ובמדרשים.
ב .פירוש רש״י עצמו.
ג .גדולי המפרשים שטרחו ועמלו להסביר לנו א ת ה ק ש ר שבין א׳ ובין
ב׳ ,כגון הרא״ם ,חמהר״ל ,הט״ז ועוד.
במאמר זה ננסה להיכנס פנימה אל תוך היכלו של רש״י ,ב ע מ ד נ ו על מובאה,
אותה הוא מ ב י א מתוך דברי הז״ל ב מ ד ר ש רבה.
פעמיים בחייו של אברהם ,בפרשת ברית בין ה ב ת ר י ם ובפרשת העקדה,
מקדימה התורה ואומרת :״אחר הדברים האלה״.
בבראשית טו ,א ד.ה .אחר הדברים האלה מבאר ר ש ״ י :כ ל מקום
שנאמר ״אחר״ סמוך ״אחרי״ מופלג ב׳יר — ״אחר ה ד ב ר י ם :האלה״ ,אחרי
שנעשה לו נם זה )פרק יד( שהרג את המלכים ,והיח דואג ואומר שמא
קבלתי שכר על כל צדקותי ,לכך אמר א המקום ״אל ת י ר א אברהם ,אנכי
מגן ל ך ״ מן העונש שלא תענש על כ ל אותן נפשות שהרגת ,ומה שאתה
דואג על קיבול שכרך — שכרך הרבה מאד.
לכאורה יש להבין את ,המושגים ש ל ״סמוך״ ו״מופלג״ כמושגים של זמן,
כך שהתורה כאן מציינת שתיכף אחרי מ ל ח מ ת א ב ר ם נגד ארבעת המלכים• ,דאג
את אשר ,דאג ולכן קיבל את ה ב ט ח ת ה׳ .וכך מ ב י נ י ם המפרשים של מדרש רבה,
מקורו של רש״י בדבר הזה ,ש ם מובאות ש ת י דעות מנוגדות בעגין הסבר במונחים
האלה.
בראשית רבה פרשה מ ד סעיף ו :
ר׳ יהודה אומר :בכל מקום שנאמר ״אחרי״ — סמוך ,״אחר״ —
מ ו פ ל ג ) מ פ ר ש בעל עץ י ו ס ף :מה שהבטיחו ה ׳ •על זה ״אל תירא״ ,זה לא היה
אלא לאחר זמ!ן ,כי לא נתיחד עמו הדבור בסמוך( .ור׳ הונא א ו מ ר • :בכל מקום
שנאמר ״אחר״ — סמוך ,״אחרי״ — מופלג.
לפלא ייראח כי כל גדולי מפרשיו ש ל רש״י עברו על דברי רש״י ע ל פי
רב הונא ללא כל הערה או הסבר .לא שאלו למה רש׳* בחר דוקא בדרכו ש ל ר׳
הונא• ,ואף ל א שאלו אם על ידי ה ב א ת הכלל ״כל מקום״ התכוון רש״י לפרש תמיד
על פי הדרך הזאת ,או ש מ א לשונו כאן ה י א מובאה ישירה מ ת ו ך בראשית רבה,
ואינה באח אלא כפירוש לוקאלי־מקומי כאן ,שאינו מחייב את רש״י במקומות
אחרים.
www.daat.ac.il
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
עידיגו לברר ,איפוא ,ש ת י שאלות יסודיות:
א .מ ה פשר ה״סמיכות״ אותה מציינת ״אחר״ )או ״אחרי״( ?
ב .מהי דרכו של רש״י כפרשן כל התורה בהסבר המונחים האלה ז
בעצם המחלוקת בין ר׳ הונא ובין ר ׳ יהודה דנו המפרשים כ כ ל הזדמנות
שנתקלו כלשון ״אחר״ או ״אהרי״ במקרא .כבר ציינו למעלה כיצד בעל עץ יוסף
ע ל מ ד ר ש ר ב ה הבין כי הסמיכות היא של זמן בלבד .מאידך נראה מתוך דברי
התוספות במסכת גיטין ם ע״א ד.ה .״ופרשת אחרי מות״ כי הסמיכות היא טכסטו
אלית ,כלומר ,״אחרי״ באה לציין כי רחוקות הן הפרשיות בטכסט התורה.
מסכת גיטין ס ע ״ א :
דאמר ר׳ לוי ,שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן )עליו מסופר
בפרשת שמיני( ,ואלו ה ן :פרשת כהנים ,פ ר ש ת לויים׳ פרשת טמאים ,פ ר ש ת שילוח
טמאים ,פרשת אחרי מות ,פרשת שתויי יין ,פרשת נרות ופרשת פרה אדומה.
ומבארים .בעלי התוספות בד.ה .ופרשת אחרי מ ו ת :
בבראשית רבה איכא פלוגתא גבי ״אחר הדברים האלה היה דבר ה׳
אל אברם״ דאיכא למאן דאמר ״אחר״ סמוך ו״אתרי״ מופלג ,ואיכא למאן
דאמר איפכא .וקשה מאהרי מות דבו ביום ה י ה :ושמא נ א מ ר ) ש פ י ר ו ש ״אחרי״
בתחילת פ ר ש ת אחרי מ ו ת חוא( אחר כל הפרשיות) ,שמימי תזריע מצורע(׳
לכך חשוב מופלג.
לא ראו בעלי התוספות לפרש בדרך ״הפשוטה״ ולומר כי רבי לוי בשיטת
ר׳ חונא קאזיל ,משום שלא מצינו מהלוקת בענין שמונה הפרשיות שניתנו ביום
הוקם המשכן .לפי דבריהם של התוספות יפרש ר׳ יהודה כי ״אחרי״ באה לסמן
א ת סנךכות החזן ש ב י ן פ ר ש ת אהרי מות ובין פרשת ה ק מ ת המשכן ,ולפי ר׳ הונא
באה ״אחרי״ לציין ילנו כי דחוקות הן הפרשיות זו מזו בטכסט החוורה ,למרות
היותם קרובות זו לזו בזמן.
דברים אלה ש ל בעלי התוספות מרחיבים את תחולת ה״סמיכות״ מתחום
הזמן לתחום הטססט .ואם ראינו כבר סמיכות בזמן וסמיכות בטכסט ,הרי יבא רש״י
בפירושו לגמרא ,ויחדש לנו מ י מ ד שלישי של סמיכות ,הלא הוא סמיכות השטח.
סוטה לג ע״ב דש״י ד.ה .אחרי דרך )מבוא השמש(:
מופלג מן המערב ד״אחרי״ לשון הפלגה ,והאי ״מבוא השמש״ ,מערב
הוא )הלשון ״כי בא השמש )בראשית כח ,א( מקום שהחמה שוקעת) ,אם כן
.א ח ר י מ ב ו א ה ש מ ש ״ פרושו( מופלג משקיעתה ,והיינו לצד מזרח ,סמוך
לירדן מיד.
ואמנם ש י ט ה ר ב י ע י ת מצינו בהבנת הסמיכות ,והיא זו של בעל באר יצחק
על רש״י ,הלא הוא ״כבוד הרב הגאון החריף הצדיק המופלג בתורה וביראה מו״ה
יצחק הורוויץ זללה״ה ,אב״ד ור״ם יערםלוב״.
בראשית טו ,א.
בכל מקום שנאמר ״אחד הדברים האלה״ ,הוא להודיע שספור זה
נמשך מספור הקודם ושניהם מיפור אחד הם .אבל איין לומר שהוא סיפור
כפני עצמו ,ובא המאמר הזה להודיע שהסיפור הזה נמשך בזמן אחר הספור
הקודם ,ו)ש(זולת זה אין להם שום התקשרות ,דאם כן ל מ ה לא באה הודעה
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זו בכל הספורים?! ועוד שאין זה הודעת זמן במה ש ה ג י ד היות המסופר
הזה אחרי זמן הספור הראשון ,ועדיין לא נ ד ע )מזה( פרשת זמן המסופר,
)ואם כן( מה ה ת ו ע ל ת ב י ד י ע ת היותו אחרי המאורע הקודם ז ! ועל כן שהוראת
המאמר הזה להתקשרות הספור הקודם עם חמאוחר בדרך הסבה והמסובב,
ש ה מ ע ש ר נ מ ש ו )התוצאה מ ן הקודם(.
לפי דברי כ ע ל באר *יצחק באה המלה ״אחר״ לציין כי לא זו בלבד
שהפרשה ארעה אחרי הפרשה הקודמת ,אלא שהיא תוצאה ישירה ממנה,
כשהראשונה היא הסבה והשניה היא המסובב .אמנם לא באר לנו הרב
הורוויץ את מ ש מ ע ו ת המונח ״אחרי״ במקביל למונח ״אחר״ המציין קשר
סיבתי ב י ן שני עמינים .נראה לומר ,כי ״אחרי״ באה לציין שאין קשר סיבתי
בין שני הענינים )״מופלג״( ,ושהתורה כתבה ״אחרי״ באותם המקומות שאולי
היינו רואים קשר סיבתי ,כשם שהיא כ ת ב ה ״אחר״ באותם המקומות שלא
היינו רואים את הקשר הסיבתי .כמה נכונה השערה זו נראה בסוף המאמר
הזה.
אם כן מצאנו ארבע גישות להבנת ה״סמוך״ וה״מופלג״ בדברי חז״ל בבראשית
רבה — בזמן )עץ יוסף( ,בטכסט התורה )בעלי התוספות( ,בשטח )דש״י בגמרא(
ובסיבתיות )באר יצחק( .מובן מאליו שלפי שתי השיטות ש ל חז״ל יש לעבור על
ספחי הקודש ולבאר את המונחים האלה ,על פי כל אחת מבין ארבע התפיסות
האלה׳ או על פי ארבעתן כאחד אם ״מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי״,
מלאכה זו קשה ל נ ו עקב היעדרותם ש ל כל כך הרבה מ מ ד ר ש י חז״ל.
וכן בפירוש מהרז״ו )הרב זאב וולף איינהורן זצ״ל( למדרש ר ב ה :
בכל מקום שנאמר א ח ר י :הדבר נראה לעין שכל אחד מ ן הדעות ידע
כל המקומות שכתוב בהם ״אחר״ ו״אחרי״ ,ופירש כל אחד לפי שיטתו
במקומו הנ״ל .ומאחר שאין לנו המדרשים של כל התנ״ך ,על כן נעלם ממנו
י ד י ע ת מאמר זה ,וה׳ יראנו נפלאות מתורתו.
טרם נעבור למקומות האחרים בהם דן רש״י בפירושו לתורה במונחים ״אחר״
ו״אחרי״ ,שאלת קודם־בל השאלה אם הכוונה היא למונחים ״אחר—אחרי״ בלבד,
או לביטויים ״אחר הדברים האלה״ ו״אחרי הדברים האלה״ .למרות לשונם של
חז׳/ל ושל רש״י המדברת רק ע ל המונחים ״אחר—אחרי״ ,השכיל בעל באר יצהק
לכתוב על כל הביטוי ״אחר הדברים האלה״ ,כשגם מ ש מ ע מתוך לשונו כי מדובר
על הביטוי כולו .גם בעל ״יפה התואר״ על מדרש רבה )הלא הוא הרב שמואל יפה
אשכנזי( סבור כי •על כל הביטוי מדובר.
יפה תואר ,ד,ה .בכל מקום שנאמר ״אחרי״ סמוך:
. . .ולא קאי על מלת ״אחר—אחרי״ ,דהא מצינו מ מ ל ת ״אחרי״ סמוך
ומופלג ,וכמו ״ואחרי כן יצאו וגו׳״) .בראשית טו ,ד( ,״ואחרי כן קבר אברהם״
)שם כג ,ט( ,״ואחרי כן יצא אחיו״ )שם כה ,כו( וזולתם ,והם סמוכים .״אחרי
מותי״ )דברים לא ,כט( ״אחרי מות ש נ י בני אהרן״ )ויקרא טז ,א( וזולתם
והם מ ו פ ל ג י ם . . .א ב ל החילוק הזח )נאמר רק( על ״אחר חדברים האלה״
ו״אחרי הדברים ה א ל ה . . .״ .
www.daat.ac.il
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא כך סבור הגאון ה ר ב מאיר שמחה ,בפירושו על התורה ״ מ ש ד חכמה״.
ב ר א ש י ת פ ר ש ת ל ך לך ד.ה .אחרי הפרד לוט מ ע מ ו :
במדרש ר ב ה )פרשה מא!סעיף!יא( :ר׳ יהודה אומר כעס היה לאבינו
)!נגד אבינו( אברהם ,בשעה ש פ י ר ש לוט בן אחיו מעמו ,אמר ה ק ב ״ ה :לכל
ה ו א מ ד ב ק וללוט אחיו אינו מ ד ב ק ! ר׳ נחמיה אומד ,כעס היה לו להקב״ה
בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו ,אמר ה ק ב ״ ה :אני אמרתי ״לזרעך
נתתי את הארץ הזאת״ ,והוא מ ד ב ק א ת לוט אחיו כדי ליורשו ״.
ויתכן דפליג בהא דפליג בפרשה מב ,אם כל מקום שנאמר ״אחר—
אחרי״ הוא מופלג או סמוך .דלמאן דאמר ״אחרי״ מופלג ,ולא דיבר עמו
ה ק ב ״ ה ת י כ ף כר׳ יהודה דכעם היה ע ל אברחם משום שפירש ממנו לוט ,ו ל א
נ ת י ח ד הדבור אליו .א ב ל למאן דאמר ״אחרי״ סמוך ,הוא כר׳ נחמיה דכעס
היה עליו בשביל ש ה י ה מהלך עמו)לוט( ,לכן כיון דפירש )לוט ממנו( ,דיבר
עמו •תיכף ,וזה אמת .וכן פליגי במדרש רבה שמות פרשה ט׳ סעיף *״ב אם,
״וימלא ש ב ע ת *ימים אחרי ח כ ו ת ה׳ את היאור״ )שמות ז ,כה( היה סמוך או
מופלג ,עיין שם ה י ט ב י) .והנה לשון ש מ ו ת רבה ש ם :ר׳ יהודה ו י ׳ נחמיה —
אחד מהם אומר כ ד ימים )בחדש( היה מתרה בהם עד שלא באה המכה ,ושבעת
ימים המכה מ ש מ ש ת בחם .ו א ח ד מ ה ם אומר ,שבעה ימים היה מתרה בהם,
וכד יימים ה י ת ה המכה מ ש מ ש ת ,בהם .על ד ע ת י ה דהיאך דאמר כ ד ימים היה
מ ת ר ה בהם׳ ״וימלאו ש ב ע ת ימים״ — להכאה .על דעתיה דהיאך דאמר שבעה
ימים היה מתרה בהם ,״וימלא ש ב ע ת ימים אחרי הכות וגו׳״׳ ז ד ה מתרה בהן
ע ל מ כ ה אחרת ,ע ד כאן לשון המדרש(.
ובכן ,ארבע ש י ט ו ת בהבנת המונחים ״סמוך — מופלג״ ,ושתי שיטות בהבנת
המחלוקת ״כל מקום שנאמר אחר — אחרי הדברים האלה״.
ומבירור המונחים — מושגים א ל ה אצל חז״ל ,נעבור לבירור דרכו ש ל רש״י
בנדו? .נוכל כבר לציין כי ל ש י ט ת המשך ח כ מ ה אין רש״י מבאר את המונחים האלה
בעקביות ,כי אם כ ל ״אחר שבמקרא סמוך״) ,כפי שהביא לנו רש״י בפירושו
ל ב ר א ש י ת טו׳ א( .כ י צ ד נבין א ת פירושו לבראשית יג ,יד ד,ה .אחרי הפרד ל ו ט
״כל זמן שהרשע ה י ה ע מ ו ה י ה הדבור פורש ממנו״׳ אשר לדברי המשך ח כ מ ה הם
דברי המאן דאמר שכל ״אחרי״ ש ב מ ק ר א סמוך י ! גם בשמות ז׳ כה מ פ ר ש רש״י
ל פ י המאן דאמר ש כ ל ״אחרי״ הוא סמוך ,ד.ה .ו י מ ל א :״ . . .ש ה י ת ה ה מ כ ה מ ש מ ש ת
ר ב י ע חדש׳ ו ש ל ש ה חלקים ה י ה מ ע י ד ו מ ת ר ה בהם״.
ברם׳ לא כך סבור גדול מפרשיו ש ל רש״י ,הרב אליהו מזרחי )הרא״ם(
בהבינו כי אמנם נשאר רש״י עקבי בפרשו ״אחר — סמוך׳ אחרי — מופלג״.
פירושו מבוסס ע ל דברי רש״י בסוף פ ר ש ת העקדה׳ בראשית כב ,כ ד.ה .אחרי
הדברים האלה ויגד ו ג ו ׳ :
בשובו מ ה ר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר׳ אלו ה י ה בני שחוט
כבר ,היד .הולך בלא בנים ,ה י ה לי להשיאו א ש ה מ ב נ ו ת ענר אשכול וממרא,
בשרו הקב״ה שנולדה רבקה בת זוגו ,וזהו ״אחרי הדברים האלה״ — הרהורי
ד ב ר י ם שהיו ע״י העקדה.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומקשר• ה ר א ״ ם :
. . .א ב ל מ מ ה שאמר )רש׳׳י( ״בשובו מהר המוריד .והיה מהרהר ואומר
וגו׳׳ ובשרו הקב״ה שגולדה רבקה״ ד מ ש מ ע מ י ה אף על פי שכתוב בו
״אחרי׳ /ורש״י ז״ל פסק בכמה מ ק ו מ ו ת כמאן דאמר ״כל מקום שנאמר אחרי
מופלג״! יש לומר )בתשובה( ,דאין פירוש ״מופלג״ ,אחרי זמן הרבה ,אלא
כל ד ב ר שלא נהיה תיכף לאותו ענין ,מ ו פ ל ג קרינן ביה ,ולא יקרא ״סמוך״
אלא אותו שנהיה תיכף ממש בלא שום איחור.
מדברי המזרחי מ ת ב ק ש ו ת ש ת י מ ס ק נ ו ת :
א .ר ש ״ י מפרש ״אחרי — מופלג״ בעקביות.
ב .״אחר״ ו״אחרי״ הם מושגים בזמן — ויש להבחין בין ״זמן הרבה״ ובין
זה שאינו ״תיכף מ מ ש בלא שום איחור״.
אמנם באותו ענין מ מ ש י ך ב ע ל באר יצחק לבאר את המלים על פי הגדרתו
שהבאנו לעיל ,אלא כאן מתעלם הוא לגמרי מן הבעיה אותה העלה_הרא״ם:
כבר כ ת ב ת י במקום אחר ,שבכיוצא במקומות הללו ,שלפי הנראה
ספור הנמשך אינו מתיהם עם הקודם ,רק כל אחד הוא ענין בפני עצמו ,ואם
כן ,זה אינו אלא להודעה שזה קרה בזמן אחרי ספור הקודם — וזה הוא
הודעה מותרית )מיותרת(! ועל כן מדרך הדרש בזה לחדש דרך התקשרות
בין שני הסיפורים ,וכאילו ספור השני הוא חלק מספור הקודם ולא עניין
:בפני עצמו.
שוב רואה ב ע ל באר יצחק א ת הסבר המונחים ״אחר —אחרי״ בתחום
הסיבתיות ,ושולל א ת הסברם בתחום הזמן .אולם טרם שמענו מפיו הגדרת המושג
״אחרי — מופלג״ ,ולזה יש לעיין בדבריו בפסוק כג,
ר ש ״ י ד.ה .ובתואל ילד את ר ב ק ה :כל היחוסין הללו לא נכתבו אלא
בשביל פסוק זה.
ומבאר בעל באר י צ ח ק :
ד מ ה ענין זה לכאן ,הלא אננה מ ב נ י מלכה ? ! ולזה אמר רש״י ז״ל
״כל חיחוםין האלה וכו׳״ ,רצונו לומר ,כי מ ה שכתב בדיבור הקודם )פסוק
כ׳( ״בשרו ה ק ב ״ ה וכו ״ ,ו א ם כן לא כ ת ב הולדת מ ל כ ה רק ב ש ב י ל בתואל,
וכדי לספר מ ב ת זוגו ש ל יצחק.
לפי ביאור זה של ב ע ל באר יצחק נראה לומר כי ״המופלג״ מ ת ב ט א בסמיכות
הטכםטואלית ,בה מובאים הדברים שהם המסובב ש ל הפרק הקודם .גם ״אחר״ וגם
״אחרי״ מוכיחות על ס מ י כ ו ת סיבתית ,אלא האחת מציינת את המסובב ה מ י ד י
בטכסט הכתוב ,והשניה מציינת את המסובב שאינו מ ו ב א ישר בכתוב .באספקט זה
של התיחםות אל הכתוב ,דומה ש י ט ת ו לזו ש ל התוספות ש ה ב א נ ו לעיל .שונה ה י א
מ מ נ ה באופן עקרוני בכך שהוא רואה את הביטויים האלח כ ב א י ם במיוחד לציין א ת
ה ק ש ר !הסיבתי ב י ן ש ת י הפרשיות.
ונותר לנו לחוסיף נקודה א ח ת נוםםפת בענין ה״םמוך״ ,וזאת נוכל לבאר
על י ד י ה ק ט ע הנ׳יל ברש״י ״היה אברהם מהרהר ואומר״ ו ע ל ידי ה ק ט ע בו פותח
רש״י א ת ביאורו לפרשת העקדה.
ב ר א ש י ת כב ,א רש״י ד.ח .אחר ה ד ב ר י ם האלה .יש מרבותנו א ו מ ר י ם :
,
www.daat.ac.il
17
מכל סעודה שעשה אברהם לא
מכללתמ ה
דעתר-ג ו א ו
אתרמ ק ט
אחר דבריו ש ל ש ט ן ש ה י ה
הרצוג
ה ק ר י ב לפניך פר אחד או א י ל אחד .אמר א • .כלום ע ש ה אלא ב ש ב י ל בנו,
אילו הייתי אומר לו ,זבח אותו לפני לא היה מעכב .ויש א ו מ ר י ם :אחר דבריו
של ישמעאל ש ה י ה מ ת פ א ר על יצחק ש מ ל בן יג שנים ולא מיחה ,א מ ר לו
י צ ח ק :ב א ב ר אחד אתה מיראני ,א י א אמר לי הקב״ה זבח עצמך לפני לא
הייתי מעכב.
גם הרהורי אברהם בשובו מהר המוריד ,.וגם שיחתו של השטן עם הקב״ה
ואף התפארותו ש ל ישמעאל על יצחק — כל אלה אינם כתובים במקרא! כ י צ ד
איפוא מבארים ״אחר — אחרי״ כ״סמוך — מופלג״ לדבר שאין לו מקום במקרא ן !
בעל גור א ר י ה בראשית כב ,א :
. . .ו א ף ע ל גב ש ד ב ר ה ש ט ן לא נזכר בכתוב ,כיון דכתיב בקרא
הסעודה ש ע ש ה אברהם ,כאילו כתוב ב פ י ר ו ש דברי השטן ,דודאי היה מ ק ט ר ג !
וכן מאחר דכתיב בקרא לעיל שיצחק נימול לשמונה ימים׳ בודאי היה
ישמעאל מ ת פ א ר ! ולפיכך לא הוצרך לכתוב ,ועליז קאי שפיר )ובודאי מ ו ס ב
עליו(.
אין התורה צריכה לכתוב דברים המובנים מאליהם — וכי הקב״ה פ ש י ט א
אתא לאשמועינן ? ! וכי יתכן ש ה ש ט ן ל א יקטרג ,וכי י ת כ ן ש י ש מ ע א ל לא יתפאר
באותה מצווה שהוא קיים ביתר חידוד מאחיו י צ ח ק ? ! כ י צ ד נתאר ל ע צ מ נ ו א ת
אברהם אבינו בשובו מהר חמוריח ,אם לא כ א י ש שקוע כולו ב מ ח ש ב ו ת י ו הנעלות,
כשחוא חוזר ו ל ו מ ד את סוגית ה ע ק ד ה באותה רמה ובאותה הבנה שהוא ורק הוא
מ ס ו ג ל לה ? ! בודאי ״בשובו מ ה ר ה מ ת ה היה אברהם מהרהר ו א ו מ ר ״ . .
ואמנם סמכה התורה ש ב כ ת ב ע ל ההשלמות הבאות בתורה שבעל פה,
כשהשלמות אלו מגלות ל נ ו את אותם הדברים שהם מובנים מאליהם לתורה שבכתב.
כה ברורים הם ה ע נ י נ י ם וכה בטוחה ה י א תורה שבכתב ש י ת ג ל ו לנו באמצעות
תורה ש ב ע ל פה ,ש א ף מ מ ש י כ ה היא לכתוב ולהסתמך )״סמוך״!( עליהם ,ב כ ת ב ה
)בתורת שבכתב( ,״אחר הדברים האלה״ )הידועים לנו בתורה שבעל פה(.
• ועיין רבנו בחיי המסביר כיצד אף יצחק למד את פרשת העקדה סמוך לשעת מעשה ; בראשית
כג ,ב ד.ה .ויבא אברהם :
]על שיסת רש״י בכלל ״בל מקום שגאמר אחר סמוך ,אחרי מופלג״ יש עוד לעיין בפירוש
חזקוני בראשית בב ,א ושם בסוף הפרק ; חדושי אגדות למהרש-א םנהדרין פט ע״׳ב ד״ה
אחר דבריו של שטן )שגם המושג ״אחר מופלג״ הוא בכל מקום במשמעו שבסיבת הדברים
שנזכרו ,בא הענין השני( — .הערת העורך[.
8נ
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מנחם
בן
ישר
דברות ראשונות ודברות שניות
בספר דברים ,פ ר ש ת ואתחנן ,חוזר
מ ש ה ר ב נ ו לפני בני ישראל על עשרת
הדברות ,לאחר שכבר נ כ ת ב ו ראשונה ב
מסגרת נתינתם ,בספר שמות ,פ ר ש ת
יתרו .כמו שאר חזרות שבמקרא )כגון:
ס׳ שמואל—מלכים וספר ד ב ה ״ י ,מלכים
ב׳ י״חי־־כ וישעי׳ ל״וי—לט < שמו״ב כ״ב
ותהילם י״ח ,מזמורים בתהילים ובדבח״י,
ועוד( אף בחזרת ע ש ר ת הדברות ,החזרה
היא מ י ל ו ל י ת בכללה ,אך לא מדוייקת
בפרטיה .כידוע ,ת ל ת ה בקורת המקרא
עצמה בשינויים מ ע י ן א ל ה כ ד י לחוכיח
א ת ריבחי המקורות ומחבריהם בםפרי ה ־
תנ״ך* ולעומתם כבר עמדו מ כ ח י ש י ה־
בקורת על כך ,שדווקא מציאותם ש ל ש י
נויים קטנים אלה מוכיחה על מקוריות
הטכסט ואחידותו ,שכן ,שוני קטן הוא
מ ט ב ע חדברים של כל חזרה! .ואילו היו
ס פ ר י המקרא כצורתם עתה ,פרי ע ר י כ ת ו
ש ל ״רדקטור״ מאוחר ,בודאי ה י ה אותו
עורך מיישר א ת כל הידורי חטכסט ומשווה
כל שוני ,כ ד י ל ט ש ט ש כל עקבה ורמז
לריבוי הגרסאות שהיו לפניו.
יחד עם זאת ,כל שינוי שבין מקראות
מקבילים יש לבדקו לגופו ולהוציא מס
קנות פרשטיות .א י ן לגרום כראב״ע כי
1
2
3
4
5
״המלים שונות והטעם שח!״ ,2חיינו ש
שינוי במלים ל א בהכרח ישגה במשמעות
ה ע נ י ן ,שהלא ״לא דבר ר י ק הוא״ ,ללמדך
שאין לך דבר ריקם בתורה ואם ר י ק
הוא ,מכם הוא ריק ,מ פ נ י שאין אתם
יגיעין ב ת ו ר ה
שינויי הלשון בין ד ב ר ו ת ראשונות
ושניות ט ב ע מ ה ב ד ל י הזמנים והמסיבות,
בהם נאמרו ונכתבו שני הספרים ,ש מ ו ת
ודברים ,ו מ ה ב ד ל הענין שלשמם נכתבו.
שוגה סגנון ספר הדברים ,ברחבות לשונו
ובאריכות דבריו ,מסגנון ש א ר ספרי ה
תורה .שכן ,הללו הם ספרי תולדה וחוקים,
וספר דברים ,נאומי מוסר ותוכחה בו,
ואלה דרכם בלשון רחבח ונמלצת ,בחזרות
ו ב מ א מ ר י ם מוסגרים .מ ק צ ת מלשון־הרחבה
זו נ י כ ר ת בדברות ש נ י ו ת ל ע ו מ ת הרא
שונות.
מ ק ו ב ל בין פרשנים ,לתלות רבים מ
השנויים בין ד ב ר ו ת ראשונות ושניות,
בשנוי המקום והתנאים ב ה ם ניתנו? על
דברות י ת ד ו טבוע הותם ש ל חיי־המדבר,
ואילו דברות ואתחנן ניתנו קרוב לכניסה
ארצה ,ובעצם ,כבר על אדמת־נחלח
ש ב ע ב ר ה י ר ד ן נ י ת נ ו .ע ל כן ,מ ו ד ג ש י ם
בהם פ ר ט י ם מחיי החקלאות .ולכאורה ,י ש
3
5
ראה אשר וייזר ,דרך החזרה במקרא ,ספר זיידל עמ׳ .268
ראב״ע לשמות י״ט .1
דברים ל״ב 47וספרי.
ירושלמי פאה א׳ ה׳.
משה רבני מדגיש בברית ערבות מואב שהיא נכרתת כבר על אדמה ישראלית מה שמקנה
לה תוקף־יתר .ראה דברים כט ,8—4וכן הבדלת ערי המקלט בעבה״י תוך הדגשת הכיבוש,
בדברים ד׳ ,49—41לשם ציון קדושת עבה״י בכוח ,כפתיחה לדברי הברית של עשרת
הדברות .אולם ,הדגשה זו לא חלה על נוסח הדברות.
www.daat.ac.il
19
מיוחד לתרבות י י ש ו ב י ת ,וגם בהם
השדעת -ביטוי
מכללת הרצוג
םמוכין להערכה זו בלשון הדברות אתר
ניות :בדברה ה ר ב י ע י ת נוספים בהם שור
הברכה היא אריכות ימים על האדמה .א ך
וחמור ,אלה יסודות ה מ ש ק החקלאי ה בעיקר לא תעמוד השיטה בביקורת מ
עתיק ,אשר במדבר הם אך מ ט ר ד לבע
בחינתה הענינית ,כי דברות־סיני ,לא
ליהם ,מודגש בה העבד ,גם הוא כח עבודה פחות מדברות ערבות־מואב ,נאמרו לעם
חשוב ל ע ז ר ת האכר .בדיבור החמישי מ ס ף המוכן ועומד להיכנס לכנען ולהתנחל בה.
ומודגש טוב הארץ ״•למען ייטב לך על
בתודעתנו נשתרשו המושגים של א ר ב ע י ם
האדמה״ וגו׳ .ובדבר העשירי של לא שנות־מדבר ש מ ע מ ד הר סיני עומד ב
ת ח מ ו ד ט ם ף השדה ,אשר ב ד ב ר ו ת ־ י ת ר ו תחילתן ,של דור המדבר שלא זכה ל ר א ו ת
אינו מ ח ב ר כלל.
את הארץ ,אך כל זה קרה בדיעבד ,בעטיים
א ף רש״ר הירש באר בדרך זו של של מרגלים .ל כ ת ח י ל ה ניתנו ה ד ב ר ו ת ב
סיגי ל ע ם אשר בתום ה מ ע מ ד ה מ ק ו ד ש
חקלאות ל ע ו מ ת מ ד ב ר ,ושד׳׳ל פ ת ר את
ה ש י ט ה לפרטיה .כ ג ו ן :במצות שבת ,ייצא ל ק ר א ת הכיבוש ,מ י ד ישלח מ ר ג
לים ו מ י ד יעלה ויתנחל .אדרבה ,יש לומר
״זכור״ ש ב ד ב ר ו ת יתרו מ ו ר ה אל הצווי
במרה .ואילו ״שמור״ שבואתחנן מ נ ו ה על שבערבות מואב המצב הוא יותר ״ מ ד ב ר י ״
ש מ י ר ת רווחי־הזמן בין ש ב ת לשבת ,לבל מאשר ב ס י נ י :ש ם עומד עם למוד־נסיון
ו י ט ר ף חשבון־הימים .ש מ י ר ה זו תחול המדבר א ח ר ארבעים שנות נ ד ו ד י ם בו,
רק בכנען ,כי במדבר ה ו ר ה לחם־המשגה ואילו בסיני ע ו מ ד עם ש י צ א זה ע ת ה
ש ב מ ן ע ל ה ש ב ת הקרבה לבוא .וכן ב ד ב ר ת מ מ צ ר י ם ההקלאית ומתכונן להכנס ל כ נ ע ן
החקלאית.
כבוד א ב ואם מ ס ב י ר שד״ל0 ,י בתנאי
6
7
המדבר ל א היה צורך לציין ״למען ייטב
לך״ .חיי ה מ ד ב ר ה י ו נ ט ו ל י ־ ד א ג ה ומלאי
הנאה לבני ישראל ,מ מ י ל א הרגיש הבן
שאמנם טוב לו .לא־כן חיי א כ ר י ם בכנען׳
רוויי ע ב ו ד ת ש ד ה ק ש ה ודאגות־פרנםה.
ש ם עלול ה ב ן להרהר ,מ ה ט ו ב ה ה ט י ב ו
הורי עמי ,ה ל א אדם לעמל יולד — לבן
הוסיפה התורה ב ד ב ר ו ת ־ ז א ת ה נ ן :ולמען
ייטב לך.
אולם ,ש י ט ח זו ש ל חקלאות ל ע ו מ ת
מדבר ,לא ת ע מ ו ד בפנוי ביקורת מעמיקה.
לא ת ע מ ו ד מ ה ב ח י נ ה הלשונית ,כ י גם
בדברות ראשונות מוזכרים שור וחמור.
מוזכר גרך אשר בשעריך ,ה״שער״ הוא
6
7
8
9
20
באמת ,ל א ד ב ר ו ת ראשונות ולא ש נ י ו ת
יכולות לחיות טבועות בחותם המדבר ,כי
ע צ ם ה מ צ ב ה מ ד ב ר י הוא ניגוד ו א נ ט י ת ז ה
ל ע ש ר ת הדברות .ה ד ב ר ו ת הן ה ת ה ל ה ו
יסוד׳ של תחוקת עם על ארצו ״וזאת
המצור! החקים ו ה מ ש פ ט י ם א ש ר צוד .ה׳
אלקים ללמד אתכם ,לעשות בארץ אשר
אתם עוברים ש מ ה ל ר ש ת ה ״ נאמר כ פ ׳
ואתחנן בסמוך אחר ה ד ב ר ו ת ומרובים
הפסוקים ,בעלי תוכן ודומה .ע ש ר ת ה ד ב
רות הן חלק מ ה ב ר י ת ש כ ר ת ה׳ לעמו,
״דברי ה ב ר י ת ״ ,ו ע ל ס מ ך ב ר י ת זו זכו
ישראל לכנען .חיי־קבע של ארבעים ש נ ה
במדבר נגזרו על ישראל משהפרו א ת
8
9
כגון :ההתרופפות ההכרחית של פיקוח מרכזי ומשטר בארץ לעומת המדבר ,וכן המעבר
למשטר־כלכלה רכושני ,גרמו בדברות שניות להעמקת ״לא תחמוד״ שבפועל ,אל ״לא
תתאוה״ שבלב ,כפי הסבר חז״ל במכילתא פ׳ יתרו ,וביתר בירור במכילתת רשב״י.
ר׳ במדבר י׳ .36—31
דברים ר .1
שמות לד ,28דברים ד .13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ב ר י ת בחטא המרגלים ,במאםם בארץ.
לגבי דור זה בטלה אפוא הברית הזו,
הכוללת עשרת הדברים.
מכאן מפתח להבנת עצם התופעה ה־
אומרת דרשני ,של כפילות עשרת הדברים
במלואן בתורה ,בשמות ובדברים.
* * •
לפני חזרתו על עשרת הדברות מבאר
משה לשם־מה באה חזרה ז ו :לא את־
אבתינו כ ר ת ה׳ את הברית הזאת )שב־
חורב( ,כי אתנו ,אנחנו אלה פה ,היום
כ מ ו חיים ! ,ופירוש ח ד ב ר י ם :חברית
בין ה׳ לעמו היא ,שהוא יתברך יושיב
את ישראל ע ל אדמתם ,ישמרם ויפרם בה,
המצוות
וישראל ישמרו את מצוות ה׳
ניתנו לעשותן בארץ ,כ ד י שעקב ש מ י ר ת ן
יתקיימו ישראל על א ד מ ת ם )דברים ו׳
3—1והרבה כתובים( .בר׳ית־חורב וחוקי־
חורב נ י ת נ ו ליוצאי מ צ ר י ם מתוך ההנחה
שאלה יכנסו לכנען ,ואז תקויים הברית.
משנגזר עליהם בחטא המרגלים ,שלא
יכנסו לארץ ,ממילא בטלה הברית עם דוי־
זה .לכן :לא א ת אבותינו שקבלו תורה
בתורב כ ר ת ה׳ א ת הברית ה ז א ת .ב
פ ר ש ת דברים ,משכלו מתי המדבר ,עומד
מ ש ה לפני דור כובשי כנען .לכן ,אלה
החיים פה ויכנסו לארץ ,עליהם חלה ה
ברית׳ ובפניהם מפרט ע ת ה מ ש ה את
םעיפי־הברית ותנאיו .שוני הדורות גם
יבאר מ ק צ ת משנויי־הלשונות בין ד ב ר ו ת
יתרו ודברות ואתחנן.
0
1 2
10
11
12
13
14
15
שלוש הדברות הראשונות ,עגינם עבו
ד ת ה׳ ולעומתה ע״ז ,וקדושת שם ה ׳ ,
דברים כה אלמנטריים ואבסולוטיים ,ע ד
שאין ,מקום לשנות אף במלה א ח ת כדי
לסבר א ת אוזן הדור החדש .השוני׳ היחיד
באלה הוא באות א ח ת ש ב ד ב ר השני .נאמר
בשמות? ל א ־ ת ע ש ה ל ך פ ס ל וכל תמונה
אשר ב ש מ י ם וכר .בדברים מ ו ש מ ט ת וו־
ה ח י ב ו ר :לא ת ע ש ה ילך פסל כ ד ת מ ו נ ה
אשר בשמים וכר .וי״ו זו משנה א ת ה
מבנה התחבירי של המשפט .בשמות נ פ
ר ד ת מלת פסל ,לאמור :לא תעשה לך
צלם מפוסל <=פסל( ,ולא ת ע ש ה לך דמות
) = ת מ ו נ ת ( כל נברא שבשמים וכר .אין
כאן הגדרה של הפסל שנאסר׳ גם מ ל ת
״כל״ של תמונה אינה נ מ ש כ ת אליו.
ל ע ו מ ת זאת בדברים הפסל נ ס מ ך לתמונה,
זעי״כ מוגדר ה י ט ב :ל א תעשה לך צלם
ש ל כל דמות שבשמים וכר .דומה׳ שה
ציון המדוייק למהות הפסל האסור הוא
תוצאה של מ ע ש ה העגל׳ אשר חל בתקופה
בין דברות ראשונות לשניות .כהסבר
ריה״ל בכוזרי לא נתכוונו עושי העגל כלל
לע״ז אלא ביקשו לראות דמות מוחשית
אלקי ישראל בשעה שעובדים
לה׳
א ו ת ו ״ .לכן׳ אחרי אותו מ ע ש ה ה ג ב י ר ה
והגדירה הת־ו־ר• את איסור כל פסל ל
עבדו .הנה׳ בדברי ה ב ר י ת שבסוף פ ר ש ת
מ ש פ ט י י ם מוזהרים ישראל על ע״ז רק
בקשר עם עמי כנען ,מ ת ו ך היקויים ג!
ואילו בחזרה על אותם דברי ברית אחרי
14
דברים ה .5
בראש־ת יז : 8—7והקמותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית
עולם להיות לק לאלקים ולזערך אחריך .ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את
ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלקים.
כד מפרשים אברבנאל ,הופמן .אלה מגיל עשרים ומטה שעמדו במעמד סיני ,לא היו אז
בפקידים ,בגברים הראויים לבוא בברית.
כוזרי א צז.
שמות כג .33—10
שם פסוקים .33 ,24
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ע ש ה העגל ,ב פ ר ש ת כי ת ש א ״ ב א ה־
איסור בצורה כ ו ל ל נ י ת :אלהי מסכה לא
ת ע ש ה ל ך ) ש ם ,(17כאמור משום נ ס י ת
העגל .ומאותה ס י ב ה נ ה י ה הצירוף ,פ ס ל
ת מ ו נ ת כל״ למין מטבע־לשון בספר ד ב
ר י ם ״ ,ו מ מ י ל א ג ם ב ד ב ר ו ת השגיות.
רב ההבדל ב י ן ש מ ו ת לדברים בדבר
הרביעי ,שבת .מ ל ו ת המפתח להבדל הן
ה פ ת י ח ו ת :זכור ,ושמור .״זכור״ ברצוי
לאדם ,בתורה ובכל המקרא פשוטו כ מ ש
מ ע ו :זכור מאורע שאירע בעבר ״ .וכאן,
בדבר הרביעי שבספר שמות ,הצווי ה ו א :
זכור א ת יום ה ש ב ת של ש ב ע ת ימי ברא
שית .שם ,ב״יויכולו״ שבסוף מעשה־ברא־
שית ,נ א מ ר :ויברך אלקים את־יום ה
שביעי ויקדש אותו ,כי בו ש ב ת מכל־
מלאכתו אשר־ברא אלקים לעשות .בהת
אם לכך נאמר ב צ ו ש ב ש מ ו ת :ש ש ת ימים
ת ע ב ד ו ע ש י ת כל־מלאכתך ,ויום ה ש ב י ע י
ש ב ת ל ה ׳ אלקיך .אותם שימושי לשון,
אפילו אותו יוצא־דופן דקדוקי )״יום ה
שביעי״( חוזר פ ה ושם ,ל ל מ ד ך שהענין
א ח ד הוא .יום זה הוא ש ב ת לה׳ מאז ימי
בראשית ,ועליך לזכרו ולעשות כמוחו
כביכול .סוף הדיבר חוזר ומדגיש אותו
דבר ובאותן לשונות המצויות ב ב ר א ש י ת ז
על כן ברך ה׳ א ת יום ה ש ב ת ו׳יקדשהו.
1 7
20
ב מ ע מ ד ה ר ס י נ י ה ש מ י ע הקב״ה ע ק
רונות .עקרונו של ש ב ת הוא ז כ ת ן מ ע ש ה
בראשית .בחזרתו על ה ד י ב ר בערבות־
מואב ,רומז מ ש ה לאותו עקרון במלים
16
17
19
20
21
22
22
״כאשר צוד ה׳ אלקיך״ ,כ ל ו מ ר :ז מ ר אותו
זכרון שעליו צווית מפי ה׳ בסיגי! .2אך
כבעיית־יסוד בניסוח הדיבר לא העמו-יד
משה את ה ש א ל ה :מדוע צוה ה׳ על השבת,
— זה כבר נאמר בסיני .ב ד י ב ר ה ר ב י ע י
?ובדברים ,בעית־היסוד ה י א :מ ד ו ע חיי
בים •ישראל ,אך ורק ישראל ,לשמור
א ת ה ש ב ת ? אם כאמור ,ה ש ב ת היא זכר
למעשה בראשית ,מן הדין ש ה ב ר י א ה כולה,
או לפחות בני־האדם כולם ,ישמרו א ת
השבת .על כן פותח ה ד י ב ר :שמור א ת
יום השבת ,פ ה מ ד ו ב ר על ש מ י ר ת ו בהווה
ובעתיד .ומדוע רק ישראל י ש מ ר ו ה ו ?
וזכרת ,כ י ־ ע ב ד היית בארץ מ צ ר י ם
ויוציאך ה׳ אלקיך משם ביד חזקה ובזרוע
נטויה ,על־כן צוך ה׳ לעשות א ת יום
השבת .כ ל ו מ ר :מכח הוצאך מ ע ב ד ו ת מ צ
רים עשך ה׳ לעבד לו ,ועתה חייב ה ע ב ד
לגהוג כ מ נ ה ג רבו )לשבות ביום ש ב י ת ת
רבו( ולעשות כרצון רבו .וזמני עבודתו
של העבד הם בידי רבו .ואותו יחם של
אדון ו ע ב ד שבין ישראל לאביהם ש ב ש
מים׳ אף יומחש ב ש ב ת :למען ינוח ע ב ד ך
ואמתך כמוך ,וזכרת כי ע ב ד היית ב מ צ
רים׳ ויוציאך ה׳ אלקיך משם .המנוחה
שאתה תניח לעבד ,תזכירך א ת ה פ ד ו ת
שפדך ה׳ מ ע ב ד ו ת , -כמוך ,אותו יחס
ש ל עבדות.
2
למקבלי התורה בסיגי לא ה י ה צורך
להזכיר א ת חובתם בקיום המצוות משום
יציאת מ צ ר י ם ,הם ע ד י ת עמדו ברישומו
שם לד .26—11
שם פסוק ) 17סמך לדברי המחבר נ״י בגמרא ע״ז נג ע״ב .שם מבואר שעשיית העגל גרמה
לאיסור נוסף בדיני ע ״ ז ; ויעוין מלבי״ם שמות לד ,יג שמוכיח מן י הפסוקים שרק אחרי
מעשה העגל נצטוו על הריסת האשרות — הערת העורך(.
כגון :שמות יב ,14יג ,3דברים כד ,9כד .17 .״זכרו תודת משה עבדי״ שבסוף מלאכי
אינו סותר כלל זה ,כפי סיום הפסוק ש ם :אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל״.
3.
בראשית ב
כן רשב״ם ,חזקוני.
כן חזקוני.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של מאורע זה ,והםפייקה הפתיחה ״אנכי
ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מ צ ר י ם
מ ב י ת עבדים״ לרמוז על כך )ראה רמב״ן
ביתרו(,
לא כן באי־הברית בערבות מואב .ל
רובם׳ י צ י א ת מצריים אינה חויה א י ש י ת ,
למיעוטם ,זכרון-י־לדות רחוק .לכן יש
לשנן להם א ת דבר יציאת מצרים ו א ת
ה מ ש ת מ ע מ מ נ ה — הובת העבדות לה׳.
ואכן ,הנמקת מצוות בענין י צ י א ת מ צ ר י ם
תדירה בספר דברים ומאפיינת אותו .וכן
גם אזהרות •לקיים התורה בפעל ״שמר״
מצויות בס׳ דברים יותר מ ב ש א ר ספרי
ה ת ו ר ה שהרי עיקרו ש ל ספר ד ב ר י ם בא
לזרז את ישראל ,שימשיכו לשמור ש מ י ר ה
מעולה בארץ את אשר קבלו ונצטוו
במדבר.
;
בסיכום הדבר ,יש ב ש ב ת זכירה של
מעשה בראשית ושמירה משום י צ י א ת
מצרים .אף שבשני מ ק ר א ו ת שונים נאמרו,
החי שניהם הנם מיסודי השבת לכתהילה.
אולי לכך כוונו חז״ל באמרם שזכור ו
שמור נאמרו בדבור אחד .ואמנם ,בקידוש
ה ש ב ת מכריזים אנו על שגי הזכרונות
כאחד .ויתכן ,שחלוקה זו של מ ת ן ״זכור״
לעקרון ה ש ב ת האוגיברםלית ,ו״שמור״
לחובתו בידי ישראל׳ כבר גרמזה בפסיק
תא דר״כ :״א״ר י ו ד ן :זכור נתן לאומות
העולם ,שמור נתן •לישראל.
2 3
גם בדיבר החמישי ,כבוד אב ואם ,יש
בדברים תוספת נ י כ ר ת ! לכן נ א מ ר גם בו
״כאשר ציד ה׳ אלקיך״ ,לומר שעיקר
הדיבר בנתינתו מסיני ,והוספת משה אינה
אלא תוספת ביאור .ב ש מ ו ת נאמר כ ש כ ר
ה מ צ ו ה :ל מ ע ן יאריכון ימיך על האדמה
אשר־ה׳ אלקיך נותן לך .וברור לכולם,
שאריכות ימים המבושרת מ פ י הגבורה
היא שכר טוב ,היא אריכות ש ל ימים
טובים .לא־כן ,כאשר דברים אלה נ ש מ
עים מפי בשר ו ד ם ,אזי יש צורך ב־
תוספת־ביאור על ט י ב אותה אריכות ימים,
לכן מוסיף מ ש ה :ולמען ייטב לך .ושוב
י ש ל ה ע י ר שהצירופים ״למען ייטב לך״,
״לטוב ל ך ׳ ) א ו לנו( ,וגם ״הארץ הטובה״,
הם אופייניים לספר דברים ,בהתאם לסג
נונו המטיף־מליצי.
קול ה׳ הוצב להבות אש .הדברות
נ א מ ד ו בסיני קצובות ,לכן מוחלטות .כל
אחת ב פ נ י עצמה ,כל א ח ת עולם ומלואו:
לא תרצח .לא תנאף .לא תגנוב .לא תענה.
לא תחמד .מ ש ה רבנו ,ב א מ ה ׳ משנה־ תורה
בודאי לא נתכוון ח״ו לחקות א ת קול
הגבורה בעוצמתו ,לכן אמר את הדברות
הקצרות בלשון בני אדם ,הרגילים לחבר
ענין ב ע נ י ן :לא תרצח ולא תנאף ולא
תגנב ולא תענה ׳ולא תחמד .וכעין זה
נדרש הדבר בפםיקתת ר׳ טוביה :״למה
ולא ,ו ל א ? לפי כשנאמרו מפי הגבורה,
נאמרו בהפסקות זה מזה לעשרה פרקים,
לכך נאמרו בלא ווין .אבל מ ש ה אמרם
ב י ה ד כקורא ב ס פ ה לכך גאמר לא תגנוב
ולא תנאף״.
2 4
בדיבר התשיעי ,ק ב ע ד ב ר ה׳ א ת
ה ע ק ר ו ן :לא תענה ברעך ע ד ש ק ה האם
רק ע ד ו ת של שקר מ מ ש אסורה׳ או שמא
כ ל ע ד ו ת שאינה האמת הצרופה לענין
הנידון ״כל ה א מ ת ורק האמת״ ? בא משה
רבנו ומבאר ע״י שינוי לשון בדברות
ש נ י ו ת :ולא תענה ברעך ע ד שוא .המושג
שוא נראה רחב יותר ממושג ה ש ק ה כולל
כל ש א י נ ה א מ ת לאמיתה ,אוסר כל עדות
שאינה באה ,ב מ י ד ת האפשרות ,לסייע
לדיינים בהוצאת ד י נ ם לאור.
מ ה שאינו אמת ,דבר שקר הוא ,אף
23פרשה כג.
24מצוטט ,ע״פ מנחת-שי ,ע״י שד״ל בבכורי העתים שנח תקפ״ח ,עמ׳ .88
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם בעיני ה ב ר י ו ת ייראה כאילו אינו אלא
דבר של שוא׳ ש ל מ ה ב כ ך :ו ל א ת ע נ ה
ברעך עד ש ז א מ .
בהתאם לדרך זו ,גם ב ד י ב ר העשירי
נקבע מפי הגבורה הכלל ה כ ו ל ל :לא
ת ח מ ו ד ב י ת רעך ,לא ת ש י ם חשק לבך
לרכוש בית שאינו שלך ,ב י ת בהוראתו
המקיפה א ת כלל מ ש פ ח ת ו וקנינו של אדם.
פסקה ש נ י ה מ פ ר ט ת ומדגימה בדוגמות
א ת ה ״ ב י ת ״ שאסור ל ח מ ד ו :ראשית ,מ ש
פחת רעך שאין ל ח מ ר ה :ל א ת ח מ ו ד א ש ת
ר ע ך ,שנית ,קנין א ד ם :ו ע ב ד ו ו א מ ת ו ,
שלישית ,קנין א ח ר המודגם ב מ ק נ ה ־ ח ח י :
שורו וחמורו .ו ה מ ג מ ו ת מסתיימות בכלל
הכולל הכל ,וכל אשר לרעך .חרי כאן
מ ב נ ה של כלל ופרט וכלל.
ומשה ,כדרכו בחזרת ה ד ב ר ו ת ה ח מ י
ש י ת והתשיעית ,א ף כאן מ ש נ ה כ ד י ל פ ר ט
ולבאר .א ת המושג הכולל ״חמוד״ הוא
מ פ ר ט לשני מושגי־משנה הכלולים ב ו :
חימוד ותאוה .ואצטט א ת דברי ר צ ״ ד
הופמן :והנה לפי פשוטו ש ל מקרא
א מ ר ת י ש י ש הפרש בין תאוה ל ח מ ד ה בזה
האופן :ח מ ד היינו שחפץ בדבר ,או מ ח מ ת
יופיו או מ ע ל ה א ח ר ת ש י ש לו ,ו ע ל כן
נאמר כ י נחמד העץ להשכיל ,ולשון ח מ ו ד
שייך גם בעשירים שחומדים ד ב ר י ם אע״פ
ש י ש להם כיוצא בהם כ מ ו ״וחמדו ש ד ו ת
וגזלו״ מ כללו ש ל ד ב ר :מ ע ל ת ו ש ל הדבר
ה נ ח מ ד ה י א ה מ ע ו ד ד ת א ת החימוד .א מ נ ם
התאוה הוראתה שרוצה ליהנות מ ד ב ר
שחסר לו והסבה המעוררת א ת התאוה
א י נ ה מעלת הדבר הנתאוה ,ועל בן לא
שייך לשון התאוה באדם ש י ש לו אותו
2 6
הדבר .ואמר הכתוב שבנ״י התאוו תארה,
כלומר התאוו לכמה מיני אוכלין ,מ פ נ י
שאמרו נפשנו יבשה אין כל.
מתוך הבחנה ל ש ו נ י ת זו מפרש ר צ ״ ד
הופמן :מתוך לשון החימוד ש ב ד ב ר ו ת
ראשונים עלול להשתמע׳ שהאסור ח ל רק
על עשיר החומד דברים נחמדים ,אך א י נ ו
מתאווה שהרז־ אינו חסר מאומה .כ ד י
להרחיק מטעות זו׳ מוסיף מ ש ה ר ב נ ו
בדברות שניות ״לא תתאוה״ ל ג ב י ע ר כ י -
רכוש׳ לאסור א ת החימוד גם לגבי האביון
״התאב לכל דבר״ ,לרבות א ת א י ס ו ר
חחימוד גם במקרה שלתאוה ת ה א ט ע נ ת ־
ה צ ט ד ק ו ת של מחסור.
2 8
אף שההבהנה הלשונית של ר צ ד ״ ה
מ ע מ י ק ה ונכונה ,אין מסקנתו ה פ ר ש נ י ת
נראית לנו .אין להניח שמסיני ניתן ה
דיבר העשירי בלשון ה מ ש מ י ע ה איסור
חימוד רק לעשיר ,בלי אפשרות להסיק
מכאן גם על התאוות באביון .שכן ב מ ק ר ה
ההפוך׳ אילו הושמעה באסור רק התאוות
בעני ,היה איסור החימוד לעשיר נ ל מ ד
מתוך קל־וחומר.
כבר ראינו שדרכן ש ל ד ב ר ו ת ־ ס י נ י
להשמיע דברות מוחלטים .אף איסור ה־
ח י מ ו ד הושמע בהם בהחלטיות ,בלי לחקור
לתנאים ולסיבות ובלי התחשב בהם .ל א
בן׳ כאשר נשנה הדיבר מ פ י ב ש ר ־ ו ד ם ,
מבלי לגרוע מתוקף האיסור ,מ ת ח ש ב ה
מנסח ש ל בשר ודם ,בפ׳ ואתחנן ,ב מ נ י
עים האנושיים העלולים להביא לידי ח י -
מוד ,וזאת כדי להחיל א ת האיסור בכל
תנאי ומסיבה.
לכן מ ב ד י ל משה ר ב נ ו :מ צ ד א ח ד א ש ת
25עיין חזקוני בפ׳ ואתחנן.
26״מלמד להועיל״ ,ח״ג סימן ק .מובא בסוף הכרך הראשון של התרגום העברי לפירוש
רצד״ה לדברים ,עמ׳ רעט.
27מיכה ב .2
28רש״י לדברים טו .4
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הזולת ,ש א ו ת ה אין חומדים מתוך מחסור
וצורך ל א ש ה — לכך יוכל לבחור בפנויה
— אלא משום חמודותיה ש ל אותה אשה,
ושלה ב ל ב ד ,בה ניתן רק ד ה א מ ר :לא
תחמוד .ומצד ש נ י :שאר הרכוש ,שאליו
עלולים להתאוות לו ,הן מתוך מחסור והן
לתומדו משום מעלותיו וחמודותיו .וכל
רכוש זה׳ דהיינו בית רעך ,ש ד ה ו עבדו
ואמתו ,שורו וחמורו ו כ ל אשר לרעך,
יכולל באיסור ״׳לא תתאוה״ ,המתאים
בראש וראשונה לעני המתאוה מתוך
מחסור ,וכאמור ,קל וחומר מכאן לעשיר
שבל יחמוד.
אולם׳ משהוצאת ,בדברות־ואתחנן ,ה
אשד׳ מתוך הכלל והועמדה לעצמה ,הופר
ה מ ב נ ה ש ל כלל ו פ ר ט וכלל ,ה מ ע מ י ד ב־
ראש א ת ה ב י ת ב״כלל״י ייתכן ש ב ד ב ר ו ת
שניות ,ה ב י ת שוב א י נ ו כלל; אלא אחד
הפרטים .לכן הפריטים הבאים שוב אינם
בגדר דוגמה ,שאפשר למעט בהם׳ אלא
הם־ הם עיקר המושא ,ויש לכלול בהם א ת
כל עיקרי סוגי הרכוש .לכן נוסף השדה
בדברות־ ואתחנן.
תוספת השדה ב ד ב ר ו ת שניות נ ד ר ש ת
גם משום מ ש ק ל הפסוק׳ הבנוי מ ש ל ו ש ה
זוגות מאים .בדברות שמות ,שבהן כלול
הכל בהמור ,הזוגות ה ם :א( בית ואשה.
ב( ע ב ד ואמה .ג( שור וחמור .משהוצאה
האשה מן המבנה׳ בדברות דברים ,הובא
במקומה בן־זוג א ח ר לבית ,והוא השדה.
והזוגות ה ם :בית ושדה ,ע ב ד ואמה ,שור
וחמור.
״וישב א ב ר ה ם א ל נעריו ויקומו וילכו יחדו א ל באר שבע״ )בראשית בב ,יט(
— פעמיים נ א מ ר בפרשת ה ע ק ד ה שאברהם ויצחק
הלכו ״שניהם יחדו״,
ובכד
הס
משמשים דוגמה ומופת לכל אב ובן בישראל ,שילכו ״יחדו* א ת הדרד לה׳ ולעבודתו•
עתה ,ל א ח ר ששניהם עמדו במבחן ה קשה של העקדה ,ה ם הולכים ל ב י ת ם עם הנערים
״יחדו״•
דבר זה בא ללמדנו שגם ל א ח ר שהצליחו להגיע א ל שיא המדרגה
בעבודת
הי ,לא גבה לבם ולא התנשאו על פשוטי העם ,א ל א ״יחדו* המשיכו א ת ח י י ה ם ,וזהו
סוד ה צ ל ח ת ם בקדוש שם שמים ברבים•
ר׳ שמשון רפאל הירש ג בראשית בב ,יט•
www.daat.ac.il
25
אתר דעת -מכללת הרצוג
מילון ישראלי
כ .״מדינת חוק״
בג׳ונגל שולט הכה .מ י שהכח שלו —
הזכות עמו .לחזק מ ג י ע ו ת כל הזכויות,
ולחלש — כל החובות .האריה הוא ״מלך
הג׳ונגל״ ,לא משום שהוא פיקח יותר או
ח ס י ד יותר מ ש א ר החיות ,אלא משום ש
הוא חזק יותר מחן.
כאשר ההסתדרות מ ז מ י נ ה פ ו ע ל י ם
מ ת נ ד ב י ם למפעל בניה מסוים ו פ ו ג ע ת
בכך בחוק שירות התעסוקה ,נוהגת ה
מ ד י נ ה לפי ה״הלכה״ ולא לפי ה״חוק״ —
ושפיר דמי .ע ת לעשות להסתדרות —
הפרו תוקיה.
בחברה האנושית הנאורה שולט חחוק.
מי שהחוק אתו — הזכות עמו .מ י ש צ ו ד ק
בעיני חחוק — זכאי ,ו מ י שאינו צודק
בעינו החוק — חייב .מלך בשר ודם יושב
על כסא מלכותו ,לא משום שהוא חזק
יותר או פיקח יותר או ה ס י ד יותר מ ש א ר
בני אדם ,א ל א משום שחוא זכאי להיות
מלך על־פי החוק.
כאשר מ ת ד פ ק על ש ע ר י ה מ ד י נ ה יהודי
עלוב ואומלל ,ידוע־םבל ונרדף על פשע,
ומנסה להאחז בסעיפי ״חוק״ העשויים
להצילו ,ולו לרגע בלבד׳ נזכרת ה מ ד י נ ה
ב״הלכה״ ה מ נ ו ג ד ת לחוק ומגרשה אותו
מפניה — ואתי שפיר ,פן י ה ר ה אפו ש ל
האריה שמעבר לים.
באה המדינה הדימוקראטית ח מ ו ד ר נ י ת
ותובעת שרק אותו חוק יהא שולט ב
מ ד י נ ה שלפניו שוים ק ט נ י ם וגדולים ,חז
קים וחלשים ,פיקחים וטפשים ,חסידים
ועמי הארצות.
נמצאנו ל מ ד י ם כי ״ מ ד י נ ת חוק״ חיא
אותה מ ד י נ ה ש ב ה שולט החוק ושאותו חוק
מתיחם בשוד .אל כ ל אזרחיה .נוכל ל ה ו
סיף עוד זאת ,ש ״ מ ד י נ ת חוק״ דימוקרא־
ט י ת נוהגת שויון גם בין חוקית ע צ מ ם
ואינה מפלח בין חוק מיוחם לחוק מקופח.
כזאת היא ״ מ ד י נ ת חוק״ כנוהג ש ב
עולם,
שונה היא מ ש מ ע ו ת ה ש ל ״ מ ד י נ ת חוק״
במילון הישראלי .זקן א ח ד מראשי ה־
מדינה רמז על המשמעות חמיוחדת של
״ מ ד י נ ת חוק״ במילון הישראלי ב ה צ ה י ר ו :
״אנחנו חקמנו פ ה מ ד י נ ת חוק ולא מ ד י נ ת
הלכה״.
בואו ונפרש דבריו.
26
כאשר נכנס לתוקפו חוק ל מ נ י ע ת
זיהום האויר על־ידי עשן הנפלט מ מ כ ו
ניות׳ ׳ונהגים מסכנים צ ו ר ח י ם :ואיה ״וחי
אחייך עמך״ ? והלא הלכה מפורשת ה י א !
או אז מ ת ע ל ה ״ מ ד י נ ת חוק״ זו ו פ ו ס ק ת :
חוק והלכה — הלכה עדיף ,והחוק העלוב
מ ת נ ד ף ומתפזר כאותו עשן שהוא ח י ש ב
למנוע .שכן פיקוח נפש דוחה — בריאות,
וחרון אפם ש ל נהגים פיקוח נפש הוא
למדינה.
.ואולם —
כאשר החוק מ ר ש ה — ו ד ו ק :מ ר ש ה
אך לא מצווה — לבתר גויתו של אותו
י ש י ש ח ב י ב שהלך לעולמו בשיבה טובה
משום שהגיע לקצו ,ש ב ע ימים חיה ו מ
עולם לא חלה ,ועומדים בניו ,נכדיו וניניו
ו מ ת ח נ נ י ם :כבדו א ת ההלכה ,רחמו עליו
ן
ועלינו ,חסכו ממנו כ א ב ו צ ע ר
מתרומם ה״חוק״ בכל ת פ א ר ת עוזו׳ דורם
את ההלכה כעפרא דארעא ו מ כ ר י ז :אני
ואפסי עוד — גזורו! כ י ״הקמנו פ ה
www.daat.ac.il
א
א ז
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדעת חוק ולא מדיינת הלכה״.
האדום כדם ומתארגנים להפגנה,
הדגל
ושוב —
ללא היתר וללא רשיון ,בחצרותיהם של
כאשר הורים שומרי מצוה משביתים שלומי אמוגי ישראל׳ ובידיהם — אלות,
את ילדיהם מלימודיהם משום שמשרד ובפיהם — דברים המחללים שם שמים
החינוך משכן אותם בצריפים עלובים ב ברבים ,או אז נעלמים שומרי החוק ומר
עוד שילדי הורים שאינם שומרי מצוד! כינים את ראשם בפני ההלכה :״ואהבת
זכו בבתי ארזים ,אזי תובע שד החינוך לרעך כמוך״ .ואם כי שר המשטרה איינגו
והתרבות להפעיל את חוק חינוך הובה חבר מפ״ם ,בכל־־זאת לבו רחב כפתחו של
על כל חומרותיו ,שהרי מאחורי ההורים אולם ,והרי גם נושאי האלות האסורות
המשביתים אינם מיצבים לא החסתדרות ,בני ישראל הם ,ויש לנהוג כלפיהם
ולא הנהגים ,ואף לא רופאים מלומדים.״ במדה של אהבת ישראל ,כדין •וכהלכה.
ואילו כאשר מאות ואלפים מילדי ישראל
נסכם גא את פרקנו בתורת המילון
לומדים שנה שנה בבתי הספר של המי־ הישראלי :״מדינת חוק״ במילון הישראלי
סיונים והוחיהם מפירים בכך יום יום ,היא מדיינה המפעילה את ה״חוק״ נגד
שנה שנח ,את חוק חינוך חובה ,שכן בתי התהלכה״ ואת ה״הלפה״,עד ד״״תוק״׳ הכל
ספר אלה אנם ממלכתיים ,אינם רשמיים ,לפי צורך השעה :והמקום והשלטון .וחבל
ואינם מוכרים ,ואינם מפוקחים — או אז וצר על אותם בני ביש־מזל שאינם יוד
מדבר שר החינוך בקול ענות חלושה ,עים לכוון את השעה ואת המקום ואת
וה״חוק״ חייב לסגת מפני ה״הלכה״ .והרי השלטון .חבל וצר על יראים •ושלמים
הלכה מפורשת היא שאין לעורר ״רש־ שאיתרע מזלם לגור בקרבת הגבול וזוע
עות בין הגויים ושיש להתנהג אתם ב קים את זעקת השבת .חבל וצר על פוע
הליכות נועם ״מפגי דרכי שלום׳׳ .והא לים שומרי שבת שאיתרע מזלם לגור
למנה שפתי שקר האומרות ש״מדינת חוק״ בקרבת נמל אשדוד ,אם רק ישםילו לבקש
זו אינה מכבדת את ההלכה…
קרבת ההסתדרות ,הנהגים והמיםיונים׳ כי
אז יווכחו ש״מדיינת חוק״ זו יודעת יפה
ועוד —
כאשר מתאספים בהורי ישיבות ב־ לשמור על כבוד ההלכ41
הוא אשר אמרנו :״אנחנו הקמנו פה
חצרות שליחי הדת הזרה ומשמיעים דברי
אלקים חיים באזני ילדים תועייס ומותעים ,מדינת חוק ולא מדינת הלכה״!
ושמא ניתגה ראש ונושבת אל — ה־
מזעיקה ״מדינת החוק״ נגדם את שומריה
ומביאה אותם לדין .אולם כאשר נזעקים ג׳ונגלו
מ .ב.
ועולים לירושלים עיר הקודש נושאי
www.daat.ac.il
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
תגובות
השופט ושופטיו — חיים כהן ואתגרו
מאת הופר מיוחד לתחוקה ולמשפט
הרצאת חיים כהן ,ש ו פ ט ב י ת המשפט העליון ,בגדר הדו־שיה הירושלמי,
בין ישראל לתפוצות ,מ ט ע ם הקוגגרם היהודי האמריקאי ,מאורע היסטורי הוא,
מ כ מ ה ב ח י נ ו ת :י ש ר א ל י משכיל ובעל מוח חחיף מ ד מ ה במתכוון ובישוב ה ד ע ת ערך
יסוד ש ל ה ל כ ו ת האישות היהודיות לגירםות הגזענות ,ו ב פ י ר ו ש לאלה של הנאצים,
ואף לחמור בביטוייהן ,חוקי גירנברג .הדימוי המחריד יוצא מפי מ ת מ צ א בחדרי
ת ו ר ה כ ת ו ב ה ומסורה ,ת ל מ י ד ם ה ח ב י ב ש ל גדולי תורה ו מ י ד ו ת בארץ ישראל ,נין
ו נ כ ד לנושאי ד ג ל תורה ,שכל א ח ד מ ה ם נהפך ע צ מ ו ל ד ג ל חי ,והוא ב ן לאותה
י ה ד ו ת אשכנז ש א ף קנאיה ,לכאן ולכאן ,מתונ׳ים היו לפי אופים ,ואף ד ב ר י מ ד י ר ו ת
בנחת השמיעו .הגונים האישיים האלה רבי משמעות הם ב מ ק ר ה דנא ,ו ב ל ע ד י ה ם
כלל לא נתפוס א ת מ ה ו ת המאורע .או ,בהפיכות היוצרות :רק על רקע זה נבין כי
ה ח י ד ה א י נ ה נ י ת נ ת לפיענוח.
נאמר מראש ,בדרך ארץ לפני י ד י ד ו ת י ק :שתי טענותיו בדיעבד ,באיגרתו
אל נשיא ביה׳׳מ העליון ,אינן יאות לעוז המהלומה ש ב ה ר צ א ת ו :א( ל א ראה דרך
אחרת ,מ א ש ר הדימוי הנ״ל ,ל ה ד ג ש ת דברים הטעונים הדגשה לדעתו .ברם כ א מ ן
ה ה ב ע ה היד .מוצא ת מ צ י ת או סיכום ל ד ע ו ת י ו ,ע ל רציפות תרבותית בישראל ,א ש ר
אותן גולל באותה הרצאה — בלי להגיע לידי אותו ש י א התקפה ש ה ג ד י ש את
הסאה .ואכן ,הוא אף ל א חזר ב ו :מ ן הפסוק הזה .מ ש מ ע ש א ף אותו השמיע ,והכין
ה י ט ב מראש ,כאת כ ל הרצאתו ,חיות ו ג ם הוא׳ ואולי דוקא הוא ,היגו ב י ן עיקרי
אמונתו .ב( שופט ,בדברו ל ל א גלימתו ,ז.א .מחוץ לכתלי ב י ת המשפט ו ל מ ס ג ר ת
השיפוט המובהקת ,זכאי לחופש דיבור ככל אזרח אחר .ולא כן ה ד ב ר :המדים,
תרתי מ ש מ ע כ ש ל שופט ,חייל או שוטר ,או המדומים ,ד ב ק י ם בעובד הצבור א ף
כ ש א י נ ם נראים עליו .א ח ר ת נטולות טעם ותוכן הן הוראות חוקי ה מ ש מ ע ת השונים,
המחייביים הליכים משמעתיים כ א ש ר התחייב ע ו ב ד ה מ ד י נ ה ב״התנהגות ש א י נ ה
הולמת״ — וכאן כ ת ו ב להלן ״ ע ו ב ד מדינה״ ,או ״שופט בישראל״ ,וכר ,הכל לפי
המעמד .וכאן יקלו בעובד דואר או רכבת ,ויחמירו בשופט ,ו י ע ר י מ ו חומרה ע ל
חומרה כלפי שופט ב י ה ״ מ העליוזן ,ביחס לאותה מלה שכל א ח ד מהם השמיע בפומבי,
ללא ק ש ר ישיר בעבודתו הפקידותית .כי לגבי סוג פ ק י ד י ם פלוני יעורר ד ב ר
שנשא ,רק תגובה ״לא איכפת״ ,ואילו ה נ מ נ ה עם סוג אלמוני ע י ר ע ר באותו דבר
א ת יסודות מישרתו .כמובן ,כ ל א ח ד זכאי לחופש דיבור ! א ם כי א י ־ ש מ י ר ת לשונו
עלולה לסבכו בפלילים ,במקרי פ&יעה מסויימים[ ,א ב ל לגבי סוגי ע ו ב ד י ם מ ת נ ה
החוק א ת ניצולו ל מ ע ש ה ש ל חופש זד .בויתור על כ ה ו נ ת ם — כגון א י ס ו ר על ש ו פ ט
להיות א ף מ ו ע מ ד ל מ ס ת או ח ב ר מ ו ע צ ת ר ש ו ת מקומית .מגרונו ש ל ש ו פ ט מדבר,
28
www.daat.ac.il
מכללת
אתר דעת -
הרצוג לא ייחנק .זה סימן רוממותו
לעולם
השופט
איפוא׳ ת מ י ד מ ק צ ת השופט ,וקול
ושרשרת לחרותו .אבל תמורת־חרות לו ,והיא שלטונו המוחלט בהפעלת החוק ,ובה
מתאזן הסייג לחופש הדיבור בלי גלימה .לשון א ח ר ת :השופט כהן רשאי ח י ה
לומר את אשר אמר ,אבל היה צריך לדעת ,ובשנינותו כ י רבה ודאי ידע מראש,
כי ילא רק לאזרח כהן ,כי אם גם לשופט כהן ייחסו ה ב ר י ו ת את דבריו ,ווכי ג י ש ה
זו אף הולמת ת פ י ס ה חוקתית תקינה .ברם בקביעות אלו עדיין ל א ניסינו לפסוק
אם אמנם יאה תגובה מ ש מ ע ת י ת לדברי השופט כהן.
טרם י ר ד ההלם שההרצאה יצרה ,ועדיין לא יכלה ל ה ת ג ב ש תגובה עניינית —
וקמו מקטרגים ושופטים בגלימה אחת ,נ ג ד השופט כהן ,ובראש סיעת א ג ו ד ת
ישראל בכנסת׳ ומזה ב מ ה שבועות נשמעות א ז ע ק ו ת י ה :תפטרוהו ,העמידוהו לד־ן
פלילי ,יתפטר נא מרצון! וכל ה ס י ם מ א ו ת מ ל ו ו ת ב י ט ו י י ־ ״ ה ך ש ב מ י ד ה שנאמרו מחוץ
לכנסת ,בל יפורסמו אף בשם אומרם ,ה י ו ת ולעת ע ת ה רק חה״כ חסין בכל מקום ,ואילו
העתון רק לגבי אירועי הכנסת גופא .מ ע ט מגדפים הקטיגורים נגד גירםות מר כהן,
מעט טורחים להפרכת גירסותיו ,מ ע ט מ ב ק ש י ם דרכי חינוך ,שהן דרכי נועם ,ודרכי
חיסון הצבור והנוער נ ג ד גישות םסיסיות והנחות יסוד שעליהן מ ו ש ת ת בנין
גירסותיו והתקפותיו של מר כהן .אלא דרכיהם ש ל הקטגורים דרכי ש י ג ר ה הן —
של פדלמוס אישי בסופרלטיבים צורמי אוזן /ו ה ע מ ד ת הכל על הטיעון האישי נגד
האיש .כנראה ,מבקשים ״לבודד את האויב״ ,לקראת סילוקו ,ואם אמנם יסולק ,או
י ר ד מכסאו ,כי אז ״נצחון נחלנו״ .כ י קוימים ״חשבונות״ ש ר ק נגנזו אך מעולם ל א
נקרעו׳ וללא ספק לא מ ע ט עשה המתקיף־מותקף ,לפני שנים רבות ,ל י צ י ר ת
החשבונות .אבל מ מ ה נפשך ? הרצאת השופט הרתיח דמך ? אנא תגייס כוחות נ ג ד
דעות אלו׳ ותוצי־א מ ת ו ק מעז — ליכוד כל שוחרי ה מ ש פ ט העברי׳ ה י צ י ר ה המזהירה
של אומתנו באלפי שנות קיומה ,כפי ש ה ת ב ט א חה׳׳כ אברמוב בכנןסת .או אתה
חושב ש מ צ א ת ע ת ה סיכוי ״להעניש״ א ת חיים כ ה ן השופט ב ש ל דעות ש ה ש מ י ע
בגדר פסק־דינו ה נ פ ר ד ב מ ש פ ט רופאיתן ובפסקי דין אחרים י כשלון חרוץ מובטח
לך מ ר א ש ! או יום ״ ה פ ר ע ו ך לחשבונות מ א ז ומקדם הגיע י ודאי ת י כ ש ל ! ויחיו
התכסיסים ,שכלם לטווח קצר ,אשר י ה י ו :ה ם מסיתים א ת ה ד ע ת מ ש נ י העיקרים,
והם :א( לא המרצת הוא העיקר ,אלא ה נ ש מ ע מפיו .ב( מר כהן אינו מבודד ,אלא
אך אמר ,וכדרכו — א מ י ר ה חדה ,מבריקה וקיצונית ,את ה מ פ ע ם •בלבות רבים או
בהירחוריהם ה ת ת ־ מ ו ד ע י י ם :ואין זה ענין מפלגתי ,אלא עמוק! יותר וחוצה מחנות,
— טענות אלו נכתבות ברגשי כאב ,של נ ד ה ם ומדוכא ע ל ־ י ד י חוסר ה א מ י ת ו ת
שבגירסות מר כהן — יותר מאשר על־ידי ע צ ם ה ד י מ ו י ,כי בל נתווכח על טעם.
אבל לא ת ת כ ן המלחמה ,מ א ב ק ההסברה והחינוך ,אלא אחרי ה ע ל א ת מ ע ר כ ת
הפעולה על מסלולה הענייני .ומסלול זה ייהפך לדרך המלך ה מ ש ו ת פ ת ש ל הכוחות,
החוצים גם הם את כל המחנות ,אשר יצאו למסע הגנה על הבסיס המותקף ,ו מ ת ו ך
הוף־ הגנה משותף ירצו ל צ א ת ל מ ל ח מ ת תנופה ,ש מ ט ר ת ה היא כיבוש חינוכי ש ל
לב העם ,לקראת החייאתו הסוללת ,ל ה ב ד י ל מ ן המקוטעת ,ש ל ה מ ש פ ט העברי ,ע ל
דעת העם .זוהי הוצאת מתוק מעז ,בטווח היםטורי־לאו־מי ארוך — אם כי דיווח
מפלגתי אין בה.
ו ל א כ ב ד המשא מלהרימו .מר כהן מ ת ר י ע ע ל שלא נרשמו מ י ד כ י ה ו ד י ו ת
www.daat.ac.il
29
וביקשו להיחשב ליהודיות .״ ע מ ד ת ם
ליהודים
הנשואות
אותן הנשים ,הנבריות!מלידה,
מכללת הרצוג
דעת -
אתר
ה ר ש מ י ת של מוסדות ה מ ד י נ ה המוסמכים מ ת נ ג ד ת לפי ש ע ה להכרה בזכותן להיות
יהודיות״ .הזוהי האמת ,א י ש י השופט ,שדוהים נכריה המבקשת בתום לב להיות
ליחודיה ש ל מ ה ז םי כך היית צריך ל נ ס ח א ת הדבר ,ב א ש ר האומה והעם בישראל
אינם חברה שמנייותיה למוכ״ז ובבורסה ייקנו ובבורסה יימכרו .ו ל ה ל ן :מ ר בן־
גוריון פ נ ה אל ״אי־אלו)!( ת ל מ י ד י ח כ מ י ם . . .״ — ומיועד להיווצר הרושם כאילו
במנין בחורי־ישיבה זקמים־בטלנים הוא המדובר ב ע ו ד שאל גדולי תורה פנה׳ א ב ל
לאו דוקא אליהם ב ל ב ד כ י אם גם אל א נ ש י רוח מגוונים שונים ,ובמעט כלם ע נ ו
בלשון אחת .ומה ,נ&סח כהן ,ש א ל ת מר בן־גוריון :אם יש להם׳ר בנשים כנ״ל
כביהודיות אם ה ן מ ב ק ש ו ת זאת .כלום זו ה י ת ה השאלה ? ומה מקור כל הרע ? שואל
וחוזר ושואל מ ר כהן ,וחוזר ו מ ש י ב :״ . . .ה ה ל כ ה . . .ש ר ו א י ם אדם כיהודי אם
נולד הוא לאם יהודיח״ .ודאי נחוץ קנה־מידה בסיסי כלשהו .בקביעתו ח י ת ה ההליכה
הקדומה מאד מתקדמת ,ב ה צ ב ת האשה ,האם ,כמוצב וכציר ,בעוד ש ה נ צ ר ו ת בחרה
באב .ואחרי קיטרוג על ה״אי־אלו תלמידי חכמים״ שהמליצו ע ל כיבוד ההלכה,
עולה מ ר כהן לטי ס ג ה :״ נ ד מ ה ליי שזוהי א ח ת האירוניות המרות ביותר של הגורל
— שאותה גישה ביולוגית או גזענית אשר הופצה על־ידי הנאצים ,ואשר איפיינהאת חוקי נירנברג הנודעים לשימצה ,שאותה גישה תהפוך )בגלל מ ס ו ר ת י ה ו ד י ת
שטוענים לה ש ה י א קדושה ומקודשת( לבסיס לקביעה או לפסילה ר ש מ י ת של ה י ו ת
אדם יהוז* ב מ ד י נ ת ישראל״.
מ ה ו קנה ה מ י ד ה ? לא ״ההורים״ והיותם יהודים ,או כל האבות והאמהות
מדור דור ,אלא ה י ו ת האם יהודיה ,בלי ש י ם לב למוליד ולמעמדו ;:ואף לגבי האם
ר ק היותה יהודיה בלדתה א ת ילדה ,בלי שים לב השתייכותה הקודמת .ושלישית —־
א ת חגר ,כאשר חדל להיות גר והיה לגר־צדק ,מ ח ב ק ו ת האומה והיהדות כאח ,והוא
לדידן בן יקיר לנוד י ל ד שעשועים .ולא הלכה בעלמא זו ,אלא מ י לא יזכור ,ל מ ש ל
תתונת־מלכים שכפר ח ב ״ ד ערכה א ש ת ק ד לזוג הגרים — הוא פ ר ו ט ס ט נ ט ל ש ע ב ר
מארץ ד ו ב ר ת אנגלית ,וחיא ק ת ו ל י ת ל ש ע ב ר ו ס פ ר ד י ת לשון א מ ה !
ומחסר ה ש כ ל הוא לא רק ה צ ג ת כל המגוחך שבגירםוות נפל כאלה ,אלא,
כאמור ,יהא גם ח י ו ב י :אין לך ד ב ר ליברלי!]ללא מדכאות[ וסובלן ומחנך לסובלנות
כהלכה העברית ,גם בתחום האישות .ו ה פ ס ו ק ״!ואהבתם את הגר״ אינו א ח ד מ ג י
מצוות אהבה וסובלנות אין ספור ,א ש ר הן מהוות הלכה ו ת ו ר ת היהדות.
#
30
#
•
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
השיבהאתר דעת -
כבראשונה
שופטינו
ה י ה נדמה לנו שדבר גדול נפל בישראל .מיוזמתו ש ל ד ב י יקותיאל ה ל ב ר ש ט ם
שליט״א ,האדמו״ר מקלוזנבורג־צנז ,התאספו מ ס פ ר מצומצם ש ל גדולי ישראל ביום
ו השון ת ש כ ד בירושלים ,ונועדו י ח ד לדון במצב הרציני של הסתערות פרועה
נגד דיני התורה וגלויים ש ל שנאה עמוקה כלפי שומרי תורה ומצוות .גדוולי •ישראל
חגיעו למסקנח ש י ש לדון ב ב ע י ו ת חמורות ו ל ה ש מ י ע את ד ע ת ם בצורה גלויה
ובחורה .הדברים שנעשו ונאמרו ב פ ר ה ס י ה ה י ש ר א ל י ת לא הרשו להמשיך בדרכים
מיושנות ובתגובות שגרתיות.
רבים הבינו את ה מ ש מ ע ו ת העמוקה ש ל התוועדות זו של מספר גדולי וחכמי
ישראל .רבים חיכו ל ד ע ת תורה׳ לדברים בהורים ועצמאיים כמו ש ג ד ו א ישראל
השמיעו א ת ד ע ת ם ב ע מ ד ם בראש ע ם ישראל בבבל ,בספרד ,באשכנז ובארבע
ארצות.
באותה ש ע ה נזכרנו ברב גדול ,ש נ ק ט ף ב ד מ י חייו ,הרב אברהם אלי׳ קפלן
ז״ל ,אחד ומיוחד במוסר וביושר ,ב ת ו ר ה ובמעשים .הוא האיש ש ב מ א מ ר ו ״בעקבות
היראה״ רכש את אחבתם של גדולי י ש ר א ל ופשוטי־עם גם יחד .חרב קפלן ראה
עוד ל פ נ י יותר מארבעים שנה א ת המשבר הגדול שגקלענו לתוכו ע״י ה ע ד ר ד ב ר י ם
ב ת ר י ם ואמיתיים ,עצמאיים וכנים.
וכך כ ת ב חרב אלי׳ קפלן בחודשי ד״אםיב תרפא )ירחון ״ישורון״ אדר שני—
ניסן תרפא(:
וכי לא היה גם ע ת ה להחזיק בכל עוז את מ נ ה ג אבותינו בידנו ובמקום
אסיפות פומביות מפלגתיות ,ש ל א ה ע ל ו לעמנו אלא מחלוקת ל ש ם שמים,
היו מ ת ק ב צ י ם גדולינו בצנעה לטכס עצה בדעת־תורה מה לעשות ב ע ת הזאת
והיו ב א י ם לכלל חחלטה מ ע ש י ת והיו שבים כל א י ש לקהלתו והיו מדברים
אל העם לא בשם ה״מפלגה״ וה״קונפרגציה״ כי אם בשם ה ת ו ר ה הישראלית
שאנו מאורגנים ועומדים לה מ ה ר סיני ,והיו מעוררים א ת כל אדם מישראל
להחם א ת לבו ולהחיש א ת מ ע ש י ו בענין זח א ו אחר מצרכי האומה ?
הרב קפלן לא הסתיר א ת מקור הכשלון ש ל דורגו ,כ א ש ר המנהיגים האמיתיים
לא מצליחים לעורר א ת לב ה ע ם :
כבר הגיעה השעה ל ה ע מ י ד א ת עצמנו על האמת .כ י לא ר ק המפלגות
החרדיות ש י ש לנו כ ב ר אינם מצליחות ביותר בעבודתן ליהדות ,אלא ששום
מ פ ל ג ח חרדית ,תקום איזו שתקום ,לא תוכל א ב ו ת להצלחה גמורה בעבודתם
ל ש ם בך .שום מרכז ,שום ״ועד הפועל״• ,ואפילו ״ מ ו ע צ ת גדולי תורה״
ו״כנסיה גדולה״ בכבודן בעצמן ,לא י ע צ ר ו כח כלם יחד לקנות להם בלב
העם אותח חשיבות ואותו כ ב ו ד שהוא רוחש ל ת ל מ י ד ־ ח כ ם גדול ב ש ע ה שהוא
נגלה לו ל א ב ת ו ר בא־כחה ש ל מ פ ל ג ה ל ל מ ד פ ו ל י ט י ק ה לרבים כ י אם בתור
צנוע יושב־אוהל הלומד תורה בינו לבין ע צ מ ו ונמםד מ ה ש ל מ ד ל ת ל מ י ד י
בית־מדרשו ,מורה דרך בנחת לבני קהלתו ובין כך וכך נקנה לו שם־טווב
ב כ ל תפוצות ישראל על שם תורתו ,י ר א ת ו וחכמתו .עבודתם ה י ה ד ו ת י ת ש ל
גדולי תורתו ט ב ע י ת היתה ,מ ע צ מ ה באה ,ל א ב מ ע ש ה מכוון ו ל א בכוון מעשח.
www.daat.ac.il
31
הרצוגשל עם התורה אשר מונה א ת
מכללת ד י ה
כל -ה ט ר ג
הרב קפלן ראה ו ת י א ר א
אתרתדעת
האחרים בהתבוללות ,א ב ל ל א מ ר ג י ש א ת החיקוי ברהובותיו:
מונים חרדים א ת הלאומיים כי גם הם מלאים חקוי בעזבם א ת ת ו ר ת
ע מ ם ב ט ה ר ת ה בכדי להרכיבה עם ת ר ב ו ת זרה — אך אין ע!דד ה א י ש א ש ר
יבוא לבסוף ו י ג י ד גם לחרדינו ,ש א ף הם מלאים חקוי ,בבואם להכניס א ת
ה ש פ ע ת ה י ה ד ו ת אל תוך מרחביהם ש ל חיי האומה ע ל י ד י צנורות ש ל
מ פ ל ג ה ו״פרופגנדה״ ש ל מ פ ל ג ה ו ק ט ט ו ת ש ל מפלגה ו״דור הפלגה״ ש ל
מפלגה ככל הלכות המפלגות אצל אומות העולם ובתוספות ה ד י פ ו ת !והת
מרמרות ש ל ש^לא־וטריא יהודית,
כ ע ב ו ד חודשיים ח י ד ש הרב קפלן ן״ל א ת ת ב י ע ת ו לדעת תורה ע צ מ א י ת
ובלתי־מפלגתית .הוא ת ב ע א ת עלבונו ש ל עמו ש ל א זוכה לשמוע דברים ברורים
וכנים ,יוצאים מ פ י ה ם ש ל גדולי ישראל ,וכך שאלתו אשר אקטואליותה לא פ ג ה
עד היום ה ז ה :
כלום ישבו רבותינו ודנו ,דנו ונמנו ,נמנו וגמרו שעם בני י ש ר א ל
אינו ראוי כבר ל ה ת נ ה ל עפ״י ד י ן תורה ,ש א י ן כ ב ר למי לפנות ,אין כבר על
מי להשען כי אם על זמורת־זר זו ,ע ל המפלגתיות ? כק(ום נסו אף פעם ר ב נ י
התורה המפורסמים בדורנו ל פ ר ו ק מ ע ל גבם א ת עול האפוטרופסות ה מ פ ל ג
ת י ת כ ד י לקיים בנפשם מ ה שנאמר בגמרא ״אפוטרופא ל ד ק נ נ י ל א
מ ו ק מ י נ ך ? כלום יצאו א ל העם בתור מורי ד ר ך ולא בתור יועצי מפלגה,
לדבר על חשבון עצמם ,מתוך הוראת תורתם ,כאשר עשו חכמינו ז״ל בכל
תקופה ותקופה — כלום 0םו ל ע ש ו ת כ ן ? מ י זה יכול ל ה ח ל י ט שלא ה י ו
נוכחים אז ל ד ע ת כ י אכן לב ישראל עדיין קרוב הוא להם ,מוצאים גם ע כ ש י ו
אוזן שומעת ,חודריים גם ע כ ש י ו לנפש ישראל ,ו מ ב י א י ם גם עכשיו לידי
מ ע ש י ם טובים ? בכל זמן ובכל מקום ,בכל בנין ובכל גלות ,היה קול תורה
נשמע ,ו מ ה ש ע כ ש ו איננו נ ש מ ע — אולי אין זה משום שחסרה כ ו נ ת ש ו מ ע
בי אם מ ש ו ם ש ח ס ר ה כ ו נ ת משמיע.
!עד כאן ד ב ר י ה ר ב קפלן ש צ ט ט נ ו מתוך מ א מ ר י ו שהועתקו ל ס פ ר ״ ב ע ק ב ו ת
היראח״ <עמ׳ ק ,קא ,קב ,קט( .דבריו מ ו כ י ח י ם א ת גודלו ש ל צ ע ד גורלי ונועז ש ל
גדולי דורנו ש ל י ט ״ א שהתוועדו יחד ל ט כ ס ע צ ה ותושיה — בלי שום גורם מפלגתי.
אמנם טרם זכינו ל ש מ ו ע א ת ת ו כ נ י ת ם של חכמי דורנו ,טרם השמיעו א ת ד ע ת ם
ברבים .אין לנו שום אשליות ,ש ג ם כאן ינסו כוחות מסוילמים להפריע — וכבר
הפריעו .אין לנו אלא רק לקוות שיוזמתו הכבירה של האדמו״ר מקלוזנבורג ש ל י ט ״ א
תזכה להמשך ,א ש ר פ י ר ו ת י ו א י נ ם מ ו ט ל י ם בספק .יהיה צורך להזיז ה ר י ם של
מכשולים מכוונים ,א ב ל בכל זאת ,אנו מקוים שדרכו תצליח.
אנו מוכרחים לקוות ,שהרי אחרי התקוה הזאת לא נשאר שום דבר ,חוץ
מתהום פעורה.
ה ש י ב ה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה •והסר מ מ נ ו יגון ואנחה.
32
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
אתר דעת -
עבירה
גוררת
עבירה
היהדות ה ד ת י ת — על כ ל זרמיה ופלגיה — ג נ ת ה בחריפות את מ ע ש י
המבהיל ש ל ציור צלבי קרס על בנין הקונסוליה ה י ש ר א ל י ת בניו־יורק בזמן הפגנת
חרדים ע ל התנהגות המשטרה הישראלית נ ג ד תושבי ב ת י אונגארן בירושלים.
מן הדתיים שחייבו א ת עצם קיומה של הפגנח בניו־יורק ,אבל שללו
היו
בתוי£ף את תופעות־לוי המכוערות ,והיו דתיים רבים ששללו כ ל צורה ש ל הפגנה
בחוץ ל א ר ץ .נ ג ד מ מ ש ל ת ישראל .לא באגו כאן להכריע בין ש י ט ו ת שונות א א ,אלא
להעיר ע ל א ס פ ק ט אחר בפרשה זו.
נדמה לנו שלא יצאנו א ת חובתנו בגנוי מלולי ע ל ציור צלבי קרס בניו יורק.
עלינו לחשוף א ת הגורמים שהביאו עד למעשה מ ט ו ר ף כזה .אין להסתפק בכך שגם
מארגני ההפגנה הביעו הםתיגות מפורשת ,כמו שלא היינו מוכנים לעבור לסדר
חיום על ה פ ג נ ת ה״ליגה״ נ ג ד השכונות ה ד ת י ו ת בירושלים ,אילו ראשי מ פ ״ ם היו
מםתיגים מ מ צ ע ד זה .גם למעשים מ ט ו ר פ י ם י ש נ ם גורמים ,גם צלבי הקרם על
הקונסוליה בניו־יורק אינם בחיאה יש־מעין .ישנם כאן גורמים ותוצאות.
לכן׳ נהיה כנים ולא נדבר על מ ע ש ה ילדותי ש ל צעירים מופרעים .עלינו
להודות שהציורים בניו־יורק אינם אלא תוצאה ש ל תופעות מ ס ו י מ ו ת שאירעו
כאן בארץ ישראל .א ם יהודי מפגין בירושלים נגד חילול ש ב ת ו צ ו ע ק ״נאצי״
לשוטר ישראל ,אז׳ אין להתפלא ע ל כך שיהודי אחר מצייר צלבי קרם .הוי א ו מ ר :
יש ?!ורם ו י ש תוצאה .וגם הגורם הזה אינו א ל א תוצאה מ ג ו ר ם ראשון .גם לקריאת
״נאצי״ לעבר יהודי חוטא ישנם סיבה ומסובב .וכאשר יהודי מאמין קורא ליהודי
אחר — אשר גם הוא מ נ א מ נ י ישראל ואשר גם הוא מקיים תורה ומצוות — בשם
״פורק עול תורה״ ,אז א י ן כ ב ר ביטןוי מ ת א י ם בשוק הבנויים עבור ש ו ט ר יהודי
חוטא .אם מכנים יהודי ד ת י בשם ״אפיקורס״ או ״ ת ל מ י ד מ נ ד ל ס ו ך אפשר לכנות
יהודי חופשי בשם ״נאצי״ ,וכאשר נשרש ק ר י א ת ״נאצי״ אין ל ה ת פ ל א בכלל
שמתחילים לצייר ס מ ל י הנאציזם.
זה מ ה ש א מ ר נ ו :לכל ד ב ד י ש סיבה וגורם.
www.daat.ac.il
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
י.
יוסף
כהן
תשובות •מראה יחזקאל״ מאת ר׳ יחזקאל פאנעט זצ״ל
תולדותיו
רבינו חגאון ר׳ יחזקאל פאנעט זצ״ל ,רבה האחרון של מדינה טרנסילבניה,
בולד בעיר ביליץ )שלזיה( בשנו! תקמ״ג ) .(1783אביו ר׳ יתםןף פאנעט ,היה איש
אמיד ותלמיד־חכם כאחד .ר׳ יחזקאל למד תורה אצל ר׳ ברוך פרענקל־תאומים
בלייפייניק ואצל ר׳ ליב פישעלס ב״ר מאיר בומסלא בפראג) .הוא ביקר גם
בישיבותיהם של ר אלעזר פלקלם זר׳ שמואל לנדא( .בשנת תקס״ב ) (1802גשא
לאשה את בתו של הנגיד ר׳ משה העניך בלינםק .שם למד בקלויז׳ תחת פיקוחו
של רב העיר ,ר׳ מנחם מענדל רובין)אביו של ר׳ •נפתלי צבי הורוויץ מראפשיץ(.
הוא הסתופף בצלם של אדמו״רים שונים ,כגון ר׳ יעקב יצחק הורוויץ ה״הוזה״
מלובלין ,ר׳ ישראל ב״ר שבתיי המגיד מקאזניץ .אולם רבו המובהק בחסידות היה
ר׳ מנחם מענדל מרימגוב ,אליו נסע לעתים מזומנות בישבו עדיין בפריסטיק ורשם
לעצמו אה דברי תורתו .חלק מהם נדפ(8ו בשם ״מנחם ציון״ שהופיע לראשונה
בטשרנוביץ תרי״א ועוד כ־ 8פעמים.
בשנת תקם״ז ) (1807נתקבל לרב בעיר אוםטריק) :גליציה( .בשנת תקע״ג
) (1813גבחר לרבה של עיר טערצאל בהונגריה .משם נסע מדי פעם לדי יצחק
אייזיק טויב רבה של קאלוב .בשנת תקפ״ב) (1822לוקח אחר כבוד לעיר קארלסבורג
יוכל מדינת טרנסילבניה .הוא ,נפטר ביום ד דחול המועד פסח תר״ה
לאחריו כהן אמנם עוד רב אחד כרב המדינה בטרנסילבנויה והוא ר׳ אברהם
פרידמאן ,אולם למעשה התרוקנה בשעתו המשרה הזאת מתכנה .וזאת משתי
סיבות :א( ר׳ אברהם פרידמאן לא היה מקובל על רבני טרנסילבניה כתלמיד־
חכם וירא־שמים ולא קיבלו את מרותו וגם לא שיתפו פעולה אתו .האוטוחיטה של
הרב פרידמאן נתמכה על־ידי השלטונות בלבד ,ב( בינתיים נתקבלו רבנים בעלי
שיעור קומה ברוב ישוביה הגדולים של טרנןס׳רלבניה וממילא לא הורגש צורך
בכהונת רב המדינה^
,
,
1על ר׳ יחזקאל פאנעט חוברה מונוגרפיה בגרמנית על-ידי אחד מצאצאיו העתדנא׳
היהודי־אנגלי פילים פאנעט 6111.7601168*61נ1נ!11מ )לונדון ; (1927בתחילת ספר שו״ת
״דרך יבחר״ מבנו בכורו ר׳ חיים בצלאל פאנעט נדפסה ביוגרפיה מקיפה עליו,
שחוברה ע״י ר׳ ישכר דוב פרידמאן בעל נכדתו של ר׳ חיים בצלאל — .הציונים
הביוגרפיים הקצרים לקטתי משני מקורות אלה.
2עי׳ מה שכתבתי ב״קרית ספר״ כרך לז )תשכ״ב( ,עמ׳ 250ובהערה .6על כך יש
להוסיף מה שכותב ר׳ ישכר דוב פרידמאן הנזכר בהערה הקודמת :״וכאשר נתנה
הארץ ביד רשע היה ה׳ עם היראים לגדע קרני רשע בשנת תרל״ב בימי הקאנגרעם
להסיר נזם זהב מאף )רמז לשמו של ר׳ אברהם פרידמאן( לנערו מן הארץ ובטלו
הלאנד-רבנות מזיעבענבירגען כהיום הזה״.
34
www.daat.ac.il
ספרו
דעת -מכללת הרצוג
אתר
•והרי ניוםח השער ש ל ספר ״ מ ר א ה י ח ז ק א ל ״ :
ס פ ר שו״ת מ ר א ה יחזקאל ושערי צ י ו ן . . .על שו״ת ועל סוגיות הש״ם
מ ר א ה פנים מ ס ב י ר ו ת ל ה ל כ ה . . .ו פ נ י ם שותקות לאגדה — מ כ ב ו ד . . .מהו׳
•יחזקאל זצ״ל ]פאנעט[ ב ן . . .מהו׳ יוסף זצ׳/ל מביליטץ ,ש ה י ה א ב ״ ד ור״מ
בק״ק אוסטריק בגאליציע ובק״ק טארצאל באונגארן ובק״ק קארלסבורג
ו מ צ ו ד ת ו פחןסןה ע ל כל מ ד י נ ת זיבענבירגען .ועוד נשאר לברכה א ש ד ח י ב ר
ע ל י״ב מ ס כ ת ו ת ועל ד׳ ]חלקי[ ש ״ ע בכלל ו ב פ ר ט על הןלכות[ ג י ט י ן . . .
הובא ל ב י ת הדפום ע״י בן המחבר ה צ ע י ר ה ק ׳ מ נ ח ם מ ע נ ד ל בתוך עמי אנכי
יושב בק״ק ד ע ע ש ואגפי׳ י צ ׳ י ו , , .מ.־!סיגעט ,ב ב י ת דפוס ה מ ש ו ת פ ת
)1(£.ת ^0^1611 811011€1־!©!!ס^גןמ&ז&^י]( ,בשנת ברכת אבי = תרל״ה
)[4] .(1875׳ קו [3] ,דף.
0
.2
עם הסכמות ר ׳ חיים הלברשטם ,צאנז ,ב׳ ו י ג ש ת ר ל ״ ה ר ׳ יקותיאל
יהודה טייטלבוים ,סיגעט ,ו׳ אדר א׳ תרל״ה,
הספר כולל קס״ג תשובות ,שאינן מסודרות לפי חלקי השלחן ערוך .אולם
בתחילת ז^שןפר נדפס מ פ ת ח שבו ר ש ו מ ו ת התשובות לפי ס ד ר השלחן ערוך .לא כל
התשובות ד נ ו ת בשאלות שנתעוררו ע ל ־ י ד י השואלים הלכה־למעשה ,אלא יש גם
הרבה ת ש ו ב ו ת עייוניות שלא נכתבו כפסקי הלכה .כן צורפו לספר חידושים על
סוגיות שונות בש״ם ,שגם הם סומנו בסימנים שוטפים ,אף־על־פי שברובם נתחברו
כחידושים בפני עצמם ולא נכתבו כתשובה לשאלה.
ז
3
ס פ ר ״מראה יחזקאל״ הוא מ פ ר ה ש ו ״ ת הראשון ממחבר ש י ש ב בטרנסילבניה
ולפיכך נ ו ד ע ת לו ח ש י ב ו ת גדולה מכמה בחינות .מתוכו אגו ל מ ד י ם על דרך לימודו
של ר׳ יחזקאל פאנעט ודרכו בבירור שאלה הלכה ל מ ע ש ח :ממנו אפשר גם לקבל
3ספר ״מראה יחזקאל״ הוא בין הספרים הראשונים שנתחברו בכלל על־ידי מחברים
מטרנסילבניה .עד כמה שידוע לי לא קדמו לו אלא ששה מחברים שספריהם הגיעו
אלי ,והם :ר׳ יקותיאל זלמן וואלף ,תופס ישיבה ומגיד מישרים בקראלי ואח״כ
אב״ד באובסדארף )נפטר תקע״ח( .חיבר ספר ״עמק המלך״ על הרמב״ם )לעמבערג
תקם״ח(; ר׳ יהודה ב״ר יוםף הכהן אב״ד םיגעט )נפטר תקע״ט( .חיבר ספר ״קונטרס
הספיקות״ )נדפס לראשונה בחלק א של ספר ״קצות החושך לאהיו ר׳ אריה ליב
הכהן ,לעמבערג תקמ״ח( וספר ״תרומת הכרי״ על ש״ע חו״מ )פרעםברוג תרי״ח(,־
ר׳ דוד אופנהיים אב״ד טעמעשוואר )נפטר תקפ״א( ,חיבר ספר ״נחלת דוד״ על
התורה )בעקלעאן תרצ״ב בודאסעםט תרצ״ד(; ר׳ ישראל נחמן דרוהוביטשר ,תופס
ישיבה בגרייםווארדיין ורב בשימאנדא .בתקם״ד עזב את טרנסילבניה בדרכו לארץ-ישראל
והדפים בליוורנו את ספרו ״פקודת המלך״ על משנה למלך וספר ״אמת ליעקב״ הספד
על ר׳ יעקב היים בן נא־ם )שניהם תקם״ד( .לאחר מכן חזר לאיטליה בשליחות והדפים
עוד שני ספרים. :״יקרא דחיים״ הספדים ופירוש על מגילת אסתר )שאלוניקי תקע״ג(,
״חמדת ישראל״ על מגילת קהלת ובסופו ״קונסרםים קהל ישראל ביאורי לשונות
מוהרש״א״ ;ליוורנו תק״ף( .נפטר בשנת תק״ץ לערד; ר׳ מנחם שטערן אב״ד םיגעט
)נפטר תקצ״ב( .חיבר ספר ״דרך אמונה״ על התורה בדרך החסידות )טשערנאוויץ
תרט״ז—תר״ך(; ר׳ יצחק פרענקיל אב״ד קראלי )נפטר תקצ״ה( .חיבר ביאור ״זבד
טוב״ לספר חותנו ר׳ יואב אב״ד םאנטוב ״חן טוב״ על סימן יז של ש״ע אבן העזר
)זאלקווי תקם״ו(.
35
www.daat.ac.il
ויחמו אל כמה מגאוני דורו! א פ ש ר
המדינה
כרב
מכללת הרצוג
דעת -
כ מ ה רמזים ברורים להנהגתואתר
גם לעמוד על כמה מתכונותיו האישיות של המחבר וכן יחסו ה נ פ ש י א ל ה ח ס י ד ו ת
וביחוד א ל ר ב ו ,ת ש ו ב ו ת ״מראה יחזקאל״ יש בהן גם לשמש מקור לא א כ ז ב
לתולדות יהודי טרנסילבניה בתקופתו ומצבם הרוחני והתורני .ל א נוכל כ מ ו ב ן
ל מ צ ו ת ב מ ס ג ר ת מ א מ ר זה א ת כ ל הבחינות •הנזכרות .לא נביא אלא כ מ ה ד ו ג מ א ו ת
קצרות ש י ש ק פ ו ב מ ע ט א ת ה ע נ י נ י ם שהזכרנו.
ר ו ב התשובות א י נ ן ארוכות מדי ,אם כי יש ביניהן בודדות ה מ ש ת ר ע ו ת ע ל
כעשרים •עמודות .בסגנון ק צ ר וממצה בונה המחבר את משאו ו מ ת נ ו בהלכה ,המבוסם
על מקורות רבים ושונים .לפעמים מציין המחבר א ת המקורות עליהם הוא מבסס!
את פסקיו בקיצור נ מ ר ץ וסומך על השואל בפענוח כוונתו .ע ל פי רוב א י ן ה מ ח ב ר
פותח במקור הראשון ,דהיינו הגמרא ,אלא מפתח את הדיון מ ל מ ט ה למעלה ,מ ן
השלחן ערוך והפוסקים האחרונים ורק בהמשך הדיון נזכרים •הגמרא ו מ פ ר ש י ו
הראשונים ומעיר א ת קושיותיו והערותיו עליהם .המחבר מקיים א ת ״דברי ח כ מ י ם
בנחת נשמעים״ לאורך כל החיבור .אף אם סברותיו ש ל השואל אינן נ ר א ו ת לו,
אין הוא דוחה אותן מכל וכל ,אלא מ ש ת ד ל ל ה ס ב י ר בשובה ונחת• ,הוא הדין ב ע ת
שנאלץ לסתור פסקיהם ופירושיהם ש ל מחברים אחרים ,המדובר אפילו באחרוני
אחרונים ואין צריך לומר ראשונים ,אין הוא נוהג להשתמש בביטויים ח ר י פ י ם .
לגבי מחברים נודעים או פוסקים ראשונים הוא נוהג בענוה יוצאת מ ג ד ר הרגיל.
הוא מ ר ב ה ל ה ש ת מ ש בביטוי ״ולא זכיתי להבין א ת דבריו הקדושים״ ,או ״ ע פ ר
אני ת ח ת כפות רגליו הטהורות״ ו כ י ו צ א באלה.
המחבר ש ה י ה רב הבולל ד כ ל מ ד י נ ת ט ר ^ י ל ב נ י ה ומלבדו כ מ ע ט ש ל א היו
רבנים אחרים ב מ ד י נ ה כולה ,הקדיש זמן רב לפיקוח •על מצב ה ד ת ב מ ד י נ ה ע ל ־ י ד י
נסיעות תכופות וביקורים חוזרים ונשנים בערי המדינה וכפריה .דיינים ומורי
הוראה כיהנו ברוב ישובי ה מ ד י נ ה ואין צריך לומר שוחטים .כמובן ש ה ת ע ו ר ר ו
בעיות הלכתיות חמורות שמורי ההוראה )או השוחטים אשר בישובים ה ק ט נ י ם
מילאו גם ת פ ק י ד של מורה הוראה( לא היו מסוגלים לפתור בכוחותיהם וסמכויותיהם
המוגבלים ,בעיות אלו מצאו ב ד ר ך כלל א ת פתרונם על־ידי ביקורו האישי ש ל
רב המדינה .ב ע י ו ת דחופות נשאלו ג ם .ב א מ צ ע ו ת הדואר .ואמנם רוב החיבור ה ז ה
נוצר כתשובה ל ש א ל ו ת בהלכה מסוג האחרון .ת ע י ד על כך העובדה שרוב ה ש ו א ל י ם
הם •מורי ההוראה ויושבי על מ ד י ן בישוביה השונים והמרוחקים של ט ר נ ס י ל ב נ י ה .4
םיבוביו ש ל המחבר משתקפים ה י ט ב בספרו ,לדוגמה ,בתשובתו ל ב ע ל ה ח ת ם סופר
הוא פ ו ת ח :״אנכי בדרך נחנו וכו׳ להתהלך במדינה זו ובבואי לביתי מ צ א ת י
שאהבה נפשי מ כ ת ב י ד קדשו ביד האלופים קרו״ט ] = ק ה ל רובי־ וטובי[ ד פ ה ק״ק״
)סימן ה( ^ בתשובה א ח ר ת )סימן י ח ( :״בבואי ל ב י ת י קודם ר״ה הוגש לפני ת כ ר י ך
4כדאי להביא כמה מספרים מאלפים על השואלים שבשו״ת ״מראה יחזקאל״ .חמישים
התשובות ,בהן נזכרו שמות השואלים )כזכור חלק גדול מן הסימנים כוללים חידושים
על סוגיות וכן תשובות שאין שמות השואלים נזכרים( ,מתחלקות כדלקמן :עשרים
וששי לשואלים בטרנסילבניה גופה )מהם שש תשובות לשואלים במארמאראש( ,תשע
תשובות ליושבי הונגריה ,חמש תשובות ליושבי גליציה ,בוקובינה ,רומניה ועוד
ובעשר תשובות לא נוקבו שמות השואלים.
36
www.daat.ac.il
מצאתי ד א ת א לידי מכתבו
•המדינה
ובתוכםהרצוג
דעת -מכללת
מכתבים שהגיעו לכאן בהיותי ע ל אתר
ה נ ע י ם ״ ,בתשובה א ח ר ת לר׳ מ ש ה סופר מ י ׳ אלול תקצ״א )סימן פא( :״בבואי
לביתי יום ג׳ העבר מ צ א ת י את ש א ה ב ה •נפשי נ ע י מ ו ת ימינו שהגיעו הנה בהיותי
על ה מ ד י נ ה ״ ,תשובתו לד׳ אליקים געץ הכהן אב״ד דק״ק בייאה )סימן צג( פ ו ת ח ת :
״זה כמשלש שבועות בבואי לביתו ]צ״ל לביתי[ מ ן המדיגח הלזו ש ת ח ת דגלי והגשו
לפני תכריך מכתבים אשר הגיעו אלי בעודני בשוק•־׳ בראי מצאתי בתוכם שאהבה
נפשי מ כ ת ב י ד קדשו״ .מותר אולי להנית שנםיעותיו התכופות ״ ע ל המדינה״ ,אשר
אין כל ספק שפעלו פעולה מכרעת להטיב א ת מ ע מ ד ה ד ת במדינה — גזלו מן
המחבר זמן •יקר ו ה י ו בעוכריו מ ב ח י נ ת לימוד ה ת ו ר ה וחיבור ספרים .לולא טלטוליו
המרובים היה ודאי מ ס פ י ק לכתוב חיבורים הרבה ,אמנם גם בתנאים אלד .חיבר
לפחות עוד שני חיבורים ,נוסף ע ל אלו שזכו לראות א ת אור הדפוומ ,ו ה ם :חיבור
א ח ד )או כ מ ה חיבורים( על י״ב מ מ ס כ ת ו ת הש״ם ו א ח ד )או אחדים( על ארבעה
הלי^י השלחן ערוך ובפרט ע ל הלכות גיטין ,כ פ י ש מ ס ת ב ר מנוסח השער.
5
מחיי היהודים בטרנסילבניה
הספר מיועד כמובן להורות הלכה לרבים במדינתו ואף מ ח ו צ ה לה .אולם
מתוך תשובות ר ב ו ת אפשר להסיק גם מ ס ק נ ו ת מסויימות בנקודות היסטוריות
הנוגעות לחיי הקיבוץ היהודי בטרנסילבניה ,ש ה י ה עדיין ד ל י ל מ א ד בתקופת
המחבר ,ושברובו היה מפוזר בישובים כפריים ברחביי המדינה .ברוב ה ע ר י ם של
טרנסילבניה לא היתד .ליהודים זכות ה ת י ש ב ו ת בתקופה זו .משום כך מ י ו ע ד ו ת רוב
התשובות ליהודים כפריים .לא נוכל ,וגם אין מטרתנו ,למצות א ת כל הנתונים
ההיסטוריים השקועים בתוך ה ס פ ר :נצביע ע ל ענינים בודדים בלבד .ר ב י ם מבין
יהודי טרנסילבניה עסקו בתעשיית יין כשר .כפי ה נ ר א ה ע^זקו גם בייצוא היין
לחוץ לארץ .ש מ ו נ ה תשובות רצופות )סימנים קנג—קם( מ ו ק ד ש ו ת להלכות יין נסך.
הכרמים היו על פי רוב ב ב ד ל ו ת ם ש ל גויים ,והיהודים ש כ ת פועלים יהודים לבצור
את הענבים ולדרוך אותם ב ג ת של יהודים .אולם ב ת ו ב ל ה הועסקו גויים ו ע ל י ד י
כך נ ת ע ו ר ת בעיות ש ל ״ ס ת ם יינם״ .היהודים אמנם ,הגיפו א ת ה ח ב י ו ת והחתימו
את חמגופה בשעוה ובסימן ה י כ ר ״כשר״ כ ד ת וכדין ,אולם בדרך קרו ת ק ר י ו ת
והחביות התדרדרו מן העגלות ונשברו חחותמות והיין נשאר בלא שמירה .מקרים
דומים אירעו בסביבת ישוב ארהע <ןסי׳ קנג( ,בכפר אחד סמוך לשאמלחיא )סי׳
קנד—קנה מ ש נ ת תקצ״ד( ,בכפר ווינץ געשה י ץ כ ש ר ע ל ־ י ד י יהודי מ א י ק ל א ד ,
6
5חיבוריו הנדפסים של ר׳ יחזקאל פאנעט )פרט לשו״ת ״מראה יחזקאל״( :הגדה
של פסח עם פירוש ״מראה יחזקאל״ )םיגעט תרל״ט ,פרעמישלא' תרנ״ד(; ״מראה
יחזקאל״ על התורה ו״שארית ציוך דרושים על מועדים )דעעש תרנ״ד(; הספד בגרמנית
על מות הקיסר פראנץ הראשון )הערמאנשטאדט (1835ונוסח עברי נדפס בספר שו״ת
״שערי צדק״ חלק או״ח לבנו ר׳ מנחם מענדל פאנעט )מונקאטש תרמ״ד(.
6בישוב איקלאד ישב בתקופה זו מספר יהודים ניכר .בשלוש הערים הסמוכות ,לןלויזנבודג,
גערלא ודעש לא היתד .ליהודים זכות ישיבה אלא משנת תר״ח ) (1848ואילך .מאז
הלך והתדלדל הישוב היהודי באיקלאד ,אם כי התקיים עד לשואה ,והחזיק אפילו
רב תופם-ישיבה ,אף-על־פי שלא מנה אלא משפהות בודדות.
www.daat.ac.il
37
דעת -מכללת הרצוג
״הקצין ר׳ מתתיהו* ו ב ע י ר אתר
)סאמאש־אוייואר( נודע ש ה ח ו ת מ ו ת נ ת ק ל ק ל ו
גערלא
)סי׳ קנו—קנז מ ש נ ת תקצ״ד( .כן החזיקו היהודים בחכירה אחוזות ש ל א צ י ל י ם .
ע ל כ ך י ש ת ש ו ב ה )סי׳ ד( ״אם מותר לישראל להניח לעבוד עבודתו ב ש ב ת ע׳יי
הערלים העבדים ש ל ה ג ו ט )=האחוזה[ א ש ר נקצב להם כמה ימים י ע ב ד ו כל א ח ד
ואחד במשך השנה והערל עושה ב ש ב י ל עצמו לפטור מ ן העבודה ה מ ו ט ל ת עליו״.
בשנת תקפ״ה ט ב ע יהודי בנהר םאמאש ל י ד ח י ש ו ב בעטלאן ]ליד דעש•1
כשהוצא היהודי מן המים נתעורר ספק אם אפשר להתיר את אשת ה נ ט ב ע להנשא•
נ ג ב ת ה ע ד ו ת מ ש ש ה יהודים שראו א ת מ ע ש ה הטביעה ,כולם תושבי בעטלאן ,על־
ידי בית־דין בישוב זה .מ ס ת ב ר איפוא שכבר ב ש נ ת תקפ״ה ה י ה ב י ת ־ ד י ן קבוע
בישוב זה .ב״מראה יחזקאל״ לא נזכרו שמותיחם ש ל חברי בית־הדין .
ז
ת ש ו ב ו ת ״ מ ר א ה יחזקאל״ יכולות ל ש מ ש כמקור חשוב גם למצבם ה ר ו ח נ י
והדתי ש ל יהודי טרנסילבניה ,כבר הזכרנו שרוב התשובות שבספר נשלחו ל מ ו ר י
ההוראה שבמדינה גופה .תוכנן של ה ת ש ו ב ו ת הרבות אליהם מראים בעליל ש ה מ ח ב ר
ה ת י ח £אליהם כאל ת ל מ י ד י חכמים מובהקים .יהודי סתם׳ אף שקרה יושנה לא מ ע ט ,
לא יבין אל נכון א ת תוכן התשובות ,המצטיינות ,כאמור ,ב ם ג ט ן קצר והלכתייו.
המחבר בתשובותיו שוקל וטורד! עם השואלים ו ד ר ך אגב הוא מ ת ר ץ ק ו ש י ו ת ר ב ו ת
בספרי ראשונים ואתרוגים .בהרבה ת ש ו ב ו ת מתפלפל המהבר ע ם דברי ה ש ו א ל י ם
ב ד ר ך מ ש א ו מ ת ן של תורה ומתיחם אל ד ב ר י ה ם בכבוד .אין איפוא כ ל ס פ ק ש ר ו ב
מורי ההוראה בטרנםילבטיה ה י ו ל מ ד נ י ם מובהקים .מאידך ה י ו ודאי גם מ ק ר י ם
ש ל מורי הוראה ,ובעיקר שוחטים ,שלא ש י מ ש ו כל צרכם ולא הצטיינו ה ר ב ה
בלימוד התורה .כ ך ק ד ו כ מ ה מ כ ש ו ל ו ת בעניני הלכה ו ד ת שחוסר י ד י ע ה ב ת ו ר ה
גרמם .למשל ,בקהילת ה י ד א ל מ א ש ה ת ק י נ ו מקוד .שלא הכיל השיעור ש ל מ ׳ ס א ה
ורק לאחר ש ט ב ל ו ב ו כ מ ה נ ש י ם עמדו ע ל כך .המחבר נזדעזע ע ל מ ק ר ה ה מ ו ר זה
של איסור כ ר ת :״בקראי ע מ ד ת י מ ר ע י ד על גודל המכשלה באיסור כ ר ת כ י ל א
ע ל ת ה להם ה ט ב י ל ה וכלן נ ד ו ת גמורות דאורייתא וצריכין ט ב י ל ה ש נ י ת ב מ ק ו ה
כשרה״)ןסי׳ ק מ א מ ש ג ת תקצ״ו( .מ ק ר ח שגי ,א ף כי לא כ ל כך חמור׳ א י ר ע ב י ש ו ב
האסאסא .שם נ ת ק ל ק ל בנין המקוה ואנשי הישוב׳ כנראה בגלל מחסור ב א מ צ ע י ם ,
לא הזדרזו לתקנו .בינתיים ט ב ל ו ה נ ש י ם בנהר קיקול א ו בנהר וואליע־טעאניאלוי.
המחבר מוצא פ ג ם בשני הנהרות < הראשון׳ ה נ מ צ א במרחק ניכר מ ן הישוב ,גורם
לכך ש ה ג ש י ם ט ו ב ל ו ת ב ו *בעוד היום ג ד ו ל ו מ ע ת ה מ מ ״ ג ] = מ מ ה נפשך[ ע ו ש ו ת
שלא כדין ,ש א ם הולכות ביום השביעי ,י ש בזה איסור ש מ א תראה ותסתור׳ ו ל ד ע ת
ה ר ב ה פוםקסים ל א ע ל ת ה ל ה טבילה .ואם הולכות ביום ח׳ נ מ צ א מ ב ט ל ת ט ב י ל ה
בזמנה מצוד,״ .ואילו ה נ ש י ם ה מ ו ב א ת בנהר השני הנמצא אמנם בתוך הישוב ,א ב ל
״ מ י מ י ו מ ו ע ט י ם ו&י אפשר לטבול כל גופה ב ב ת אחת״ .לפיכך דורש ה מ ח ב ר מ א נ ש י
ה י ש ו ב להזדרז בתיקון המקור ,ו ה ו א פונה ב י ה ו ד אל ר׳ אלי׳ שו״ב וש״ץ *שהוא
י ר א ש מ י ם ועסקן במצות ע ״ כ י ט ר י ח ע צ מ ו בדבר הזה ל ה נ י ף נ ד ב ו ת ה ג ו נ ו ת ב כ ד י
7לעומת זאת בתשובת התם סופר אבן העזר חלק א סי׳ םא נדפסה גם כן גביית־העדות
ושם נזכרים חברי בית-הדין שגבו את העדויות :ר׳ יצחק שמיד ,ר׳ נהמן ג״ץ
] = גולדצווייגו[ ור׳ דוד בר׳׳י.
38
www.daat.ac.il
דעת -
לחזק א ת בדק בית מקוד .ה מ י ם אתר
הרצוגל ב ע ל ה כ ד ת של תורה׳ )םי׳
מכללתאשה
לטהר
שלכם
קנא מ ש נ ת תקפ׳ץ(.
י מ ז על מ צ ב ם הרוחני ו ה ד ת י של יהודי טרג3ילבניה יש למצוא גם בתשובה
א ח ר ת )סי׳ עט( ש נ כ ת ב ה אל ר׳ צבי אלימלך שפירא )בעל ״בני יששכר״ ו ע ו ד
הרבה ספרים( ,בתקופת היותו ר ב במוגקאטש .התשובה עצמה עוסקת בענין גט
שקמו עליו עוררין בגלל שינוי שם המגרש .בסוף ה ת ש ו ב ה כותב ה מ ח ב ר :״ ו ה נ ה
ראיתי במכתבו שהתלונן מאד על קשיות בניי הגליל ד ש ם }מוגקאטשן כי סרבים
]צ״ל כנראה סרבנים[ וסלונים א ת ם ואינם שומעים לקול מורה .ידעתי גם י ד ע ת י
ו ג ם ההוא גברא ]בלומר ר׳ יחזקאל עצמו[ בהאי פחדא ,כ י מ י יחוש •יותר ממגי
נושא עול המדינה הלזו ארוכה מארץ מ ד ה ובני תורה מ ע ט י ם ! . . .ה ש י ״ ת ייודע
צערי ומכאובי נגדי ת מ י ד ב ע נ י נ י ם כאלה ובפרט בעסק חשוחטוים ב מ ד י נ ה זו .ואשים
מחסום לפי שלא ל ד ב ר ב ג נ ו ת בני ע מ נ ו כ י לא ניחא למרייה ד ל י מ א הכי״ .תשובה
זו רומזת גם על דרכו של המחבר בניצול וסמכויותיו הציבור׳יות ש ת ק פ ן גבע מ ן
ה ש ל ט ו נ ו ת :״•והגם שיש בידי ת ל י ״ ת תוקף ועוז ממקום גבוה עכ״ז איני מ ש ת מ ש
בו רק לעתים רחוקים וצורך גדול ,כ י א ת כ ל אלה נםיתי ונתון אל ל ב י שאפילו
בדורות ראשונים אמרו שאין בידינו ל ה ע מ י ד ה ד ת על תלו כמ״ש הפוסקים ואגן
מה נעגי ואפילו מי שהוא ת ק י ף אך לא בע!י ישלח י ד . . .וע״כ איש חכם בתחבולות
יקח לבות בני אדם כפי כוחו ולא עלינו המלאכה לגמור״.
גם מחלוקת בין שוחטים ל א נעדרו בישובי טרנסילבניה• .באחת ה ת ש ו ב ו ת
הארובות שבספר )סי׳ קמד( מסופר על עיר אלמונית ש ב ה היה_ש^ן ושו״ב זה
שנים אדם ש ה מ ח ב ר מכנהו בשם ״ראובן״ ,״ואחר ימים ושנים אירע מ ק ר ה ששמעון
שהי׳ מבני א ו ת ה ,העיר י ר ד מנכסיו ודחייקא לי׳ ש ע ת א טובא שהי׳ מטופל ב ב נ י ם
ולמד ג״כ שו״ב ונטל קבלה מגאוני זמנינו .ומחמת שבלא״ה ע ב ו ד ת השחיטה שבאותה
העיר כ ב ד ה ע ל ראובן לבדו ע״כ הסכימו הקהל שם לקבל גם כן א ת שמעון ,כ י
הכנסת השחיטה מ ס פ ק ת לשניהם .ובאופן שראובן ימול שני חלקים •ושמעון ה ש ל י ש
מהכנסת השחיטה״ .אולם לאחר חדשים מ ס פ ר ״ נ ת ע ש ת ראובן ונהפך לבו לעורר
מדנים עם שמעון מיראתו אותו שלא ידחהו ברבות ה י מ י ם . . .וע״כ התעורר נ ג ד ו
במחלוקת ו ד ב ר י ריבות ע ד להשחית וגם ביזה אותו לפגי חקצבים שלא ה נ י ח ו ה ו
לשחוט ו ל פ ע מ י ם ה ר י ם י ד נגדו״ .בתיווכם של ״אנשים כשרים״ באו ל י ד י הסכם
חדש ״באופן זה ששמעון נשבע שבועה חמורה שלא יהי׳ לעולים שוחט ובודק
באותה העיר בלא ראובן ונגד זה וויתר ראובן לנגדו שיקח שמעון חלק ה מ ח צ ה
מ ה כ נ ס ת חשחיטה״ .אולם למרות ההסכם ״נתעורר ]ראובן[ ש נ י ת ב ק ט ט ו ת ו מ ר י ב ו ת
להשפיל א ת שמעון ו ל ב ז ו ת ו . . .כדי לדחותו מ ן השחיטה״ .ה ת ש ו ב ה ד נ ח א ם
שבועתו של שמעון בתקפה ,ש נ י ת נ ה ל ד ב ר י ו בתנאי שראובן יחדול ל ה צ י ק לו.
לצערי לא הצלחתי לזהות א ת העיר ,כ ש ם שלא אוכל לזהות א ת ש נ י השוחטים
״ראובן ושמעון״.
4
יחסו לחסידות
חשיבות מ י ו ח ד ת ל ה כ ר ת יחסו ש ל המחבר אל החסידות ב כ ל ל ו א ל רבו ר ׳
מנחם מ ע נ ד ל מ ר י מ נ ו ב בפרט ,נודעת לתשובה שנכתבה בימי חורפו)סי׳ ק ד מי״ג אייר
www.daat.ac.il
39
יוסף פ א נ ע ט מביליץ ,מצטיין ב ה ר צ ת
המחבר׳
מכללתר׳הרצוג
אבידעת -
תקם״ה( .המכתב׳ ש נ כ ת ב אלאתר
דברים ש ו ט פ ת ובסגנון משובח ,בין השאר הוא מזכיר שאפילו ר׳ מ נ ח ם מ ע ג ד ל
]רובין[ האב״יד דק״ק לינסקא ,כ א ש ר ה י ה ״עודנו בחיים חיותו וגדול מ מ נ ו בשנים
ה ר ב ה ואעפי״כ הרםין לו ראשו ע ד שברכו ו ע מ ד לפניו ]לפני ר׳ מ ע נ ד ל מ ר י מ נ ו ב ן
באימה ו ב פ ח ד יותר ממני ,ל פ י שהכיר מ ע ל ת ו ה ר מ ה והנשאר .יותר .וגם כ ע ת שקם
בנו תחתיו !,״ר! הגה״צ ]ר׳ נפתלי צבי הורוויץ[ אבד׳׳ק ראפשיץ ע ו מ ד עליו לשרתו
כ א ח ד מ ן התלמידים״ .יש גם תץאור ציורי ובלבב מההווי בחצרו של ר׳ מ נ ח ם
מענדל מ ר י מ נ ו ב )בתקופה זו י ש ב עדיין ב פ ר י ם ט י ק ( :״והוו כ ל מ ב ק ש ה׳ אשר גפשו
אותה באמת ו ב ת מ י ם לעבוד ע ב ו ד ת ה ק ו ד ש לפחוד אל ה׳ ו א ל טובו ל ד ע ת ה מ ע ש ה
אשר ייטב בעיניו יבא לתצרות קדשו כי לחמו נתן מימיו נאמנים ל כ ל עובר ושב.
גם אנ!י לחמתי בלחמו ,הייתי סמוך על שלחנו הטהור אתו עמו ה ׳ שבועות רצופים
מ פ ׳ מצורע ע ד א ח ר פ׳ אמור וקודם פורים הייתי אצלו ש נ י ש ב ו ע ו ת .והי׳ לי
כל צרכי כ י ד חמלך .זולת זד .י ש חדר מ י ו ח ד שאוכלין שם כל ד כ פ י ן יחי׳ מ י ש י ח י ׳
בלי שאלה כ ל ל ובמשך זמן היותי אצלו היו שם ב מ ה רבנים וגדולי ארץ ק צ ת ם
אני מ כ י ר והרבה גגידים ספונים וחשובים ,שכולם באו מ א ר ץ מ ר ח ק לשם ה׳ .כולם
אנשים גבורי כוח עושי דברו עומדים ל פ נ י ו באימה וביראה ,יושבים ש ל א מסומכים
אף בלילות של פסח ל א ע ר ב א ח ד לנפשו לאכול ולשתות בהסיבה״ ו&ולם ב ע ל י
תורה הרבה ויראת ש מ י ם ע ל פניהם ת ד י ר .ו מ ב ל ע ד י א ל ה יושבים ל פ נ י ו ת מ י ד
לומדים מופלגי תורה מ נ ש ר י ם קלו ו מ א ר י ו ת ג ב ת שכל א ח ד יובל להגן בזכות על
בני דורו ו ר ב ע ו נותן להם די סיפוקם .ו ה ם עזןסקים ת מ י ד ב ע ב ו ד ת ה ק ו ד ש ל ש מ ה
ומלאים ענוה ושפלות רוח ,אוהבים זה א ת זה ומכבדים זה א ת זה ו מ ק ר ב י ם א ת
כל א ש ר יחפוץ ק ר ב ת אלקים .וכולם עומדים מ ר ע י ד כשפותח ןרבינו[ פיו בדברי
ח ו ר ה הכל נעשים כ ח ד ש י ם ומעיד״ין פ ה א ח ד שהם דברים ש ל א ש מ ע ת ן אוזן
נ ע ל מ י ם ונסתרים* וכל א ח ד ואחד מ ב י ן ו מ ש י ג כ פ י מ ד ר י ג ת ו וכח שכלו כפי אשר
חכין לו וקשר מחשבתו ו ב י נ ת ו ו ד ע ת ו להתהלך לפגי ה׳״.
8
כאמור ,נ כ ת ב •המכתב א ל אביו׳ אך למעשה הוא מ י ו ע ד לד׳ ש ל מ ה פילץ,
א ש ר הוא־־הוא שעורר התנגדות לדרך ה ח ס י ד ו ת בלב אביו .ה ו א גם ערך מ כ ת ב לר׳
יחזקאל פאנעט ובו טענות מ ט ע נ ו ת שונות* וכך הוא עונה לו 5״הנה בתוך א ג ר ת ו
הי׳ רצוף כ ת ב ו ש ל י ד י ד נ ו הרב ר׳ שלמה פילץ ו ה ע ת י ר דבריו עלי ע ל א ו ד ו ת
רבינו הגדול המקום י ה י ה בעזרו ,ורצונו שאשלח לו ה ח ״ ת ש ש מ ע ת י מ פ י ו הקדוש
וגם שיתרץ לו אותן הקושיות ואז יבחן אצלו ש&ין חכם וקדוש כמוהו יספר ת ה ל ת ו
בקהל ר ב הסרים למשמעתו .ו א מ ת נכון ה ד ב ר שאם לא הייתי יודעו ומכירו מ פ ב ר
והוא מוחזק א צ ל י לבעל ת ו ר ה ו י ד א אלקים מנעוריו לא ח ש ת י ל ה ש י ב ע ל דבריו,
8מכתב זה נדפס גם בתחילת שו״ת ״דרך יבחר״ לבן המחבר בהשלמות מעטות מתוך
כתב-היד .כן נדפס בספר ״ילקום כתבי קודש״ ,ירושלים תשכ״א ,עמ׳ רלא-רלו.
המו״ל מעיר שם שר׳ חיים הלברשטאם מצאנז היה נוהג לקרוא את המכתב מדי שנה
בשנה ביום הזכרון של ר׳ מנחם מעבדל מרימנוב )לד בעומר( ״ועיניו זלגו דמעות״.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחרי חואי שהוא ע ד י ץ מבחוץ ואינו יודע ומכיר כלל ע ד זזיכן מ ג י ע גודל קדושת
ופרישת ה צ ד י ק י ם הקדושים חללו*
קשריו עם גדולי דורו
פרט ליושבי על מ ד י ן בטרנסילבניה גופה ,בא המחבר במשא ומתן ש ל הלכה
גם עם כמה מגדולי• דורו .נציץ כמה מהם .עם גאון החור והדרו ,ר׳ מ ש ה מופר
בעל החתם סופר ,החליף כמה וכמה תשובות .י ד י ד ו ת גדולה היתד ,שרויה בין שני
גאונים אלה <״ .,ב ש ו ״ ת ״מראה יחזקאל״׳ ישנן חמש תשובות שהופנו לר׳ מ ש ה
סופר :סימן ה׳ בו תשובה על השגות ר׳ מ ש ה סופר בהבנת מ א מ ר ב ג מ ר א ,סימן
סד ,בו השגות ע ל דברי ה ח ת ם סופר ב ע נ י ן היתרה של האשד ,ש ב ע ל ה נ ט ב ע בנהר
סאמאש ,שהזכרנו למעלה ,סימן פא ,בו ת ש ו ב ה על דבר גט שנשלח מאונגארן
לר׳ משה דאמאן ,מירד .ההוראה באייקלאד ,ש ת ח ת מרותו ש ל המחבר ,לאשה ש י ש ב ה
באיקלאד .בגט היו כ מ ה ריעותות ,אולם מ ח מ ת מצב של עיגון הכשיר ר׳ יחזקאל
א ת הגט .חחתם !סופר מ כ ש י ר אף הוא את הגט בדיעבד ,אלא שגוזף ב ר ׳ משה
דאמאן אשר ״לא יפה ע ש ה ששלח גט שכבר ניתן •ומשמשו בו ידים זמן זמנים
טובא וכבר נקרע קרע ב״ד׳ לא היה לו ל ש ל ח ו . . . .ר ק היד .לו לפרש םפיקותיו
לפני הרב המדינה אבל לא לשלוח הגט׳ימ! .ר׳ יחזקאל פאנעט עומד לצדו של ר׳
משה דאמאן ומעיר שהוא בקש מר״מ דאמאן לשלוח אליו א ת הגט ל ב י ר ו ר ,בסימן
פי ח המחבר בפני ר׳ מ ש ה סופר עד דבר ה מ ע ש ה ״באיש אחד ושמו ר׳ אברהם
שו״ב ביישוב יעטש ש ה י ת ה לו אשה קשת רוח ורעת ,מעללים זה כ מ ה שנים מתוך
מ ד ת השכרות אשר התם־דה והורגלה בו מ י מ י ם י מ י מ ה ו ב ע ת שכרותה ע ש ת ה
מעשים תעתועים רבים עברה עדמו״••׳ }^-על ד ת משה וישראל[״ .האשה מ ס ר ב ת
לקבל גט .ה ב ע ל ה ש ת מ ש ב מ ע ש ה ערמה כדי למכור גט לאשתו .בתשובתו ,ה מ ש ת ר ע ת
על עשרים עמודות ,מ צ ד ד המחבר בכשרות הגט מ ב ל י להזקק להיתר של מאה
רבנים .והוא מסיים; ״וכ״ז אני אומר להלכה אבל ל מ ע ש ה אני סר ל מ ש מ ע ת מעכת״ה
הגאון נ״י ]ר׳ מ ש ה סופר[ יורינו מורינו המורה לצדקה לרוות נפש שוקקד.״ .בעל
החתם סופר חלק ע ל הסק דיינו של המחבר ,כי בתשובה הבאה )סי׳ פז( ,אשר אף
היא מ ו פ נ י ת אל ר׳ משה סופר ,ע ו מ ד המחבר על ד ע ת ו הקודמת ו פ ו ת ח :״ועתה
באתי לעשות םנגרון לדברי אשר תמה מעכת״״ה ידידי הגאון ג״י ב כ ה שפלפלתי
למצוא היתר להמגרש ר׳ אברהם מייעטש לישא אשד .א ח ר ת . . .ו ת מ ה ע ל י ״ .
בתוך התשחבה מ ב צ ב צ ת ת ר ע ו מ ת של המחבר כלפי בעל החתם סופר .עם כ ל
1 1
1 3
9על מדת הערצתו את רבו ר׳ מנחם מענדל מרימנוב תעיד גם העובדה שאת בנו
הצעיר ר׳ מנחם מענדל מדעש ,קרא על שם רבו.
10גם לכסא הרבנות בעיר קרלסבורג והמדינה הגיע בתיווכו של ר׳ משה סופר ,אליי
פנו ראשי קהילת קארלםבורג להמליץ על רב .הוא הציע להם לבחור אחד משלושה
רבנים א ל ה :ר׳ דניאל פרוםניץ ראב״ד בפרםבורג ,ר׳ אליהו געץ הכהן אב״ד בייאה
ור׳ יחזקאל פאנעט )עי׳ תולדות רבינו יחזקאל בראשית שו״ת ״דרך יבהר״(.
11תשובות התם סופר אבן העזר חלק ב סי׳ ח.
12שם אבן העזר חלק א סי׳ םא .עי׳ הערה .7
13בתשובות התם סופר לא מצאתי כל תשובה אל ר׳ יחזקאל פאנעט בענין זה.
www.daat.ac.il
41
הרצוגלעמוד על דעתו כשתייה מ ש ו כ נ ע
מכללת גם
דעתה -יכול
אתר ה י
ענותנותו של ר׳ •יתזקאל פ א נ ע ט
ב צ ד ק ת עמדתו .״האמת א ג י ד ולא אכחד כי בקראי מכתב י ד קדשו ה ג ם שהומתקו
דברי בפי כדבש למתוק ועכ״ז הייתי תמה על ש ל א הפך בזכותי דוודאי שפיר
קאימנא״ .ומסיים בענוות קדשו? ״וע״ד זה אני מסתפק ושואל ואתה הסליחה
לחשיבנו קושט אמרי א מ ת כגודל חכמתו כי רבה היא״.
גם ע ם הגאון ר׳ אפרים זלמן מרגליות מבראד בא ר׳ יחזקאל פאנעט לידי
משא ומתן ש ל הלכה ,והפעם בענין גט של מ ש ו מ ד ):סי׳ עה( :״שאלה ע ל אודות
גט מ ו מ ר ש ה י ׳ נקרא ב י ח ו ד י ת בשם חיים וואלף ב ן יונתן מק״ק ט א פ ל ט ש ו ץ אשר
בא ל כ א ן והי׳ פה שנה ת מ י מ ה מ ל מ ד את נערי בני •ישראל ב כ ת י ב ת י ה ד ו ת וגלחות
]כלומר לועזית[ והחזיק א ת ע צ מ ו לבחור שאינו נשוי אשה ,כי בגד באשתו ובעבור
זה ש י נ ה את ש מ ו ,ו ש ם א ב י ו והי׳ נקרא יצחק ב ן יצחק הכהן בעלייתו לתורה בכל
מ ש ך השנה ואח״כ נהפך ל ד ת נוצרית ונתגלה הדבר שיש לו אשה בטאפלטשוין
והוצרך לשלוח גט לאשתו .ומאתר שע״פ ה ד י ן מי ש י ש לו שני ש מ ו ת בב׳ מ ק י מ ו ת
צריך לכתוב שניהם בגט ,על כן נפלו ספקות בענין כ ת י ב ת שמות המומר ה נ ״ ל ׳ /
בתשובה מ צ י ע המחבר ארבעה אופנים אפשריים איך ל כ ת ו ב את ש ם ה מ ג ר ש המומר
ושלח א ת שאלתו אל כמה מגאוני דורו ״לדון לפני רבותי ע ד אשר דירו המורים
באיזה אופן ש י ש לכתוב בגט הזה א ע ש ה אזני כאפרמסת לשמוע דברי חכמים״.
הוא שלח א ת השאלה גם אל ר׳ אפרים זלמן מרגליות מ ב ר א ד ותשובתו נדפסה
ב ס י מ ן עו ,הכותב ב י ן ה ש א ר :״בא מ כ ת ב ו . , .ב ד ב ר עגונה ב ת גדולי הדור .ובהיות
כי בעת בא מ כ ת ב ו םמכוני באשיישות ]כלומר עסק ברפואות מ ח מ ת חולי[ הכריחוני
ב״ב } = ב נ י ביתי[ שלא אתעסק בענין שום ד ב ר ו ב י מ י ם שבינתיים סבבוני המוני
טרדות בענינים הנוגעים ל מ ע ש ה מ ג ד ו ל י הדיר ולא יכולתי להשיב פניהם ובגלל
הדבר הזה יצא מ ל ב י הענין הלז .ו ב ע ת שנזכרתי המו מעי ופשפשתי ,במכתבים
ו מ צ א ת י את אשר כ ת ב כ ״ ת ] = כ ב ו ד תורתו[ בדבר הזה וקראתי אמריו ה נ ע י מ י ם
אשר הציע בענין הזה וחדאי ב פ ל פ ו ל ו .״ ,ואי״ה בקרב הימים בלי נדר אבוא
בארוכה ולהשיב לכבודו הרמה ע ל דבריו הנעימים״ .הוא מ ס כ י ם לדברי המחבר
״וכאשר כ ת ב בתשובתו באופן הג׳״ ״ .
כ פ י ש מ ע י ד ר׳ אפרים זלמן מ ר ג ל י ו ת במכתבו הייתה העגונה בת גדולי
ה ד ו ר ,ב ה מ ש ד המכתב הוא מזכיר א ת ״אחי האשה החכם המופלג מו״ה אליעזר
ב״י מק״ק צעהלים״ .ה י א היתד .בתו ש ל ר׳ ד ו ד ה ע ש י ל הלוי הורוויץ א ב ״ ד
בלאקנבאך )חתן ר׳ אלעזר קליר מ ר ע כ נ י ץ בעל ״אור חדש״( ״ .ואתיה ,ר׳ אלעזר
הלוי הורוויץ ,ש י ש ב אז בצעהלים ,נתקבל לאחר מכן לרבה ש ל וינה .ר׳ יחזקאל
פ א נ ע ט גרם ב ע ק י פ י ן לכך ש ר ׳ אלעזר הורוויץ נ ת ק ב ל לרב בוינה .המומר — בעל
אדזותו — ב ר ח מקרלםבורג לוינה לאחר השתמדו ו נ ע ש ה שם מ ח נ ך לבטיו ש ל אחד
חגראפים .כשנודע ה ד ב ר לר׳ יחזקאל פאנעט ,הריץ מ כ ת ב להבארון ר ו ט ש י ל ד ש י ש ב
בוינה ,שיבוא בדברים עם הגראף ,שהלה ישפיע על ה מ ו מ ר ל ת ת גט לאשתו .א ת
14ב״מראה יחזקאל״ אין תאריך על מכתבו של ר׳ אפרים זלמן מרגליות .אולם בתחילת
ספר ״דרך יבחר״ ,בו נדפס ג״כ קיצור המכתב ,התאריך הוא י־ םיוז תקפ״ח.
15ראה אודותיו,,שם הגדולים מארץ הגר״ לר׳ פ״ז שווארץ ,כו ע״א )מם׳ מז(.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המכתב שלח אליו באמצעות ר׳ אלעזר הורוויץ .כ ש נ פ ג ש ה ב א ת ן רוטשילד עמו
ע ש ה עליו רושם חיובי ב י ו ת ר ו ה צ י ע א א ת בם הרבנות בוינה ,ש ה י ה פנוי באותו
1
פרק״.
1 7
כן נד^סה ת ש ו ב ה א ל ר׳ מנחם מ ע נ ד ל ש ט ע ר ן א ב ״ ד ם י ג ע ט ו ה ר ב ה רבנים
אחרים בהונגריה .אולם לא רק עם רבנים בהונגריה' ו ג ל י צ י ה — שהשתייכו ש ת י ה ן
לממלכת אוסטריה—הונגריה — ב א במגע ובמשא ומתן ש ל הלכה ,אלא ע ד לקובנה
שבליטא הגיע .בסימן קסא י ש נ ה תשובה ל ר ׳ ע ק י ב א ]ב״ר זאב וואלף קארפילש[
אב״ד דק״ק קובנא ב ע ת ההיא )כג ש ב ט תקצ״ג( .התשובה' א י נ ה ד נ ה בענין הלכתי־
אקטואלי ,אלא שקלא וטריא בםוגית היתר מ צ ט ר ף לאיסור ,ש ר ׳ עקיבא שלח
למחבר תירוץ ״ ע ל קושית העולמי׳ והמהבר מ ע י ר הערותיו ומתרץ באופן אחר.
ר׳ עקיבא זה ה י ה תלמידו ש ל ב ע ל ה ח ת ם ס ו פ ר ״ ,א ך ה מ ח ב ר ל א נפגש אתו
מעולם׳ כ פ י ש מ ע י ד ה פ ת י ח ת ה ת ש ו ב ה :״למאן ד ל א קחזינא קמברבינא״.
למעלה מעשרים תשובות נשלחו א ל בניו וחתניו ש ל ה מ ח ב ר :לבנו בכורו
ר׳ חיים בצלאל פ א נ ע ט א ב ״ ד ב ט א ש נ א ד ב ע ל ש ו ״ ת ״דרך י ב ח ר ״ ) ס י ׳ מד ,נח ,עח,
צב ,קטו ,ק ל ה ק ס ב ( ,ל ר ׳ י צ ח ק מ ש ה פ א נ ע ט בדעש )סי׳ ד ,נג(* לצעיר בניו
הגאון ר׳ מ נ ח ם מענדל פ א נ ע ט א ב ״ ד בדעש כ ע ל שו״ת ״שערי צדק״ ,״אבני צדק״,
•,משפט צדק״ 1ןספר ״מעגלי צ ד ק ״ ע ל התורח <םי׳ כג ,גו ,עב ,פח ,צב ,צה ,צו,
ק ,קי ,קיח ,קמז ,קםג( ן לשני חתניו ר ׳ יוסף א ר י ה א ב כהנא בסיגעט )סי׳ קא( <
ר׳ יהודה כהנא בםיגעט )םי׳ ז ,קז( .
1 9
קשריו עם ארץ ישראל
ר ׳ יחזקאל פאנעט ע ס ק ג ם באיסוף כספים למען כולל אונגארן 0־ בארץ־
ישראל .אמנם א י ן הדבר בא ל י ד י ביטוי ב ת ש ו ב ו ת ״מראה יחזקאל׳ /אך ב ת ח י ל ת
שו״ת ״דרך יבחר״ לבנו נדפסו ש נ י מ כ ת ב י ם בענין זה ,א ח ד מר׳ מ ש ה טייטלבוים
מאוהל מ ש נ ת תקפ״ה והשני מ ר ׳ מ ש ה סופר מ ש נ ת תקצ״ו .ר ׳ מ ש ה טייטלבוים
כותב ב י ן ה ש א ר :״ מ ה מ א ד ה ר ח י ב בנפשי עוז וחדור ,בראותי א ת שלימות מ ע ש ה
רופמעכ״ת ] = ר ו ם פ א ר מעלת כבוד תורתו[ נ ״ י . . .כ י אחז דרכו בקודש ולא ירף
את עסקיו והשגיה בהשגחה ש ל מ ה ו א מ י ת י ת מבלי מ צ א ה י ת ם ובטול בקדשי שמים
לאסוף ולקבץ ולגבות שקלי הקדש ה מ ה מ ע ו ת הרמב׳ץ ] = ר ב י מ א י ר ב ע ל הנם[
16תולדות רבנו יחזקאל שבתחילת ״דרך יבחר״.
17נזכר למעלה בהערה ,3
18דאה אודותיו :ד .מ .ליפמאן ,לתולדות היהודים בקובנה וםלובודקה ,עמי .192—191
שם הוא נזכר כדיין בקובנה ולא כרב .אולם בתשובות חתם סופר )חלק יו״ד םי׳ טז,
אה״ע ח״א סי׳ קמז ואה״ע ה״ב סי׳ צה( הפניה אליו הוא כאל אב״ד בקובנה .אגב,
) 28100 8261316ז*ע1*68
בנימין זאב באכער ברשימת השואלים ל
כרך (1892) 9עמ׳ 636מם׳ (25ערבב את ר׳ עקיבא דנן שהיה ר ב בקובנה עם ר׳ עקיבא
אחר שהיה ר ב בקובץ ) (•*186*11*111בהונגריה.
19לבנו השני ,ר׳ יהודה ליבוש פאנעט מטארצאל לא מצאתי אף תשובה ,אעפ״י שבוודא־
גם הוא היה תלמיד-חכם.
20בתקופה ההיא טרם היה כולל מיוחד לטרנםילבניה .כולל זיבענבירגען נוסד לאחר מכן
ע״י בנו ר׳ מנחם מענדל פאנעט מדעש.
ש
ת
ש
ו
ב
ו
ת
ח
www.daat.ac.il
ת
ם
ם ו פ ר
43
הרצוג
רוב -מכללת
אתרלדעת
בעגין ז ה . , .ועתה אודיע לרומעכ״ת
פקיחתו
בכל מדינתו .יישר יחילו וכהו ע
נ״י שקבלתי על גבון סך ששה מ א ו ת זהובים שיין ע״י בגו הרבני המופלג ה נ ג י ד
מריה ליבש נ״י ״ . . .והוא שלחם לידי ממש״ .ב ה מ ש ך ה מ כ ת ב מ ב ק ש ר׳ מ ש ה
טייטלםוים :״והנה זאת ראוי ונבון להזכיר לפני רומעכ״ת יז+די ג״י יען כ י ש מ ע ת י
ד י ב ת רבים ומגור מ ס ב י ב כי נמצאו אינשא ד ל א מ ע ל י ויסובבו בטח ב מ ד י נ ת ו
ומרמים א ת ה ב ר י ו ת לשלול שלל ולקחת בז באמרם כ י מ ש ו ל ה י ם ה מ ה ויכזבו
ב ל ש ו נ ם . . .וגוזלים העניים ומועלים מקודש .ע״כ מאוד מאוד יש להזהר בזה.
ונכון מאוד ש ר ו מ ע כ ת ״ ה י ד י ד י ג״י יתן פקודתו לכל גלילותיו ולבני ה מ ד י נ ה
שמצודתו פרוסה' עליהם ל ב ל ת י נתון אף פרוטה א ח ת לעובר ושב ש מ ה ופושט ידיו
לקבל מ ע ו ת הרמב״ן ז״ל כי שוא וכזב ידברו ,רק כל מעות המקובץ והנאסף יבא
ת ח ת ידי רומעכת״ר נ״י ואח״ב לי ישולח מידו הרמה״.
כידוע ה י ה כולל אוגגארן — כמוהו כ י ת ר הכוללים — מחולק לשנים,
לפרושים וחסדדים .ר׳ יחזקאל פ א נ ע ט שלה כנראה א ת כ ל הכסף הגאסף לר׳ מ ש ה
טייטלבוים ,שהוא המציאם כ נ ר א ה לידי בני הכולל החסידים ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .ר׳
משה סופר ש ה י ה ה מ מ ו נ ה על כולל אונגארן ,כותב לר׳ יחזקאל פ א נ ע ט :״יקרתו
הגיעני ויפה כ ת ב כ י אשתקןיד הי׳ במדינתנו שליח חסידים ר״י חטינר וקיבץ הכל
לחסידים מבלי ת ת לפרושים אפלו פרוטה אחת ,ופוער פיו עלי לבלי חק .ובעוה״ר
] -ו ב ע ו נ ו ת י נ ו הרבים[ נהרג בין קונשטאנט]ינא[ לא״י ע״י הספן ואיבד גופו וכל
ממון המקובץ כמה אלפים מ־ .תנצב״ה .ו ה נ ה פרמכ״ת מתעסק במצוד .רבה ,ימחול
עכ״פ לשלוח לידי ,ומידי יבא להם בעהי״ת״ .נראה ש ר ׳ משה !סופר מבקש שלפחות
חלק מן הכסף ישלח לידו כ ד י להעביר לידי הפרושים.
23
השפעתו היגיעח גם מעבר למדינתו .בתקופד .ש ע ל כס חרבנות בסיגעט ישב
ד׳ אלעזר ניסן טייטלבוים ,בנו ש ל ר׳ מ ש ה טייטלבוים הנזכר לעיל ,פרצה מחלוקת
בגליל מאראמאראש בענין שוחט מישוב קרעטשנוב אשר בגליל םיגעט ,שנאסר
על־דדי ר׳ אלעזר ניסן .הוא פנח אל ר׳ יחזקאל פאנעט ש י ע מ ו ד לימינו .ו א מ נ ם
כתב מ כ ת ב ע י ד ו ד לרא״נ וצירף מכתב־לוואי אל ״אמוני שלומי ישראל יראי ה ׳
21השווה הערה .19
22אמנם עוד בשנת תקפ״ט נעשה נסוין לפשר בין שני הצדדים ,פרושים והסידים,
וחתמו על כתב-פשרה שהסדיר את הדבר ,אך תמיד התעוררו סכסוכים הדשים .בשנת
תקצ״ז התקיים דין־תורה אצל ר׳ משה סופר ,אד כפי הנראה גם פםק-דינו לא הועיל,
כי בשנת תר״ה חתמו שוב שני הצדדים על כתב־פשרה והפעם בירושלים ,שהוגש
לאישורו של החכם באשי ר׳ חיים אברהם גאגין .בכתב־פשרה זה ,שנדפס ע״י ב״צ
דינור בהמאםף ״ציוך ספר ד )תר״ץ( עמ׳ ,71—65חולקה הונגריה לפי מחוזות
ולכל מחוז צויינה ההשתייכות מבחינת הכולל .טרנסילבניה ,למשל ,סווגה כאזור השייך
לכולל החסידים.
23ב״חוט המשולש״ לר׳ שלמה סופר )מונקאטש תרנ״ד( ,דף כט ע״ב ,מסופר בשם ר׳
שמואל םלאנט כי ר׳ יוסף חוטינר נענש על שדיבר סרה בר׳ ישראל משקלוב בעל
״פאת השלחן״ ו״תקלין ח ד ת י ך בפני החתם סופר .ר׳ משה סופר גער בו פעם ופעמיים,
אך הוא המשיך בדבתו .ואז נזרקה נבואה מ פ י ו :״תמה אני אם יזכה אותו האיש להקבר
בארץ־ישראל״ ,עיי״ש .שם בדף כט ע״א נדפס מכתב מעניין מאת ר׳ משה טייטלבוים
לר׳ משה סופר בענין כוללות אונגארן.
44
www.daat.ac.il
כותב ב י ן ה ש א ר :״קול ענוות
דעת -ובו
מאראמאראש״
וחושבי שמו תושבי גליל
הואהרצוג
מכללת
אתר
אנכי ש ו מ ע . . .על שלשה פ ש ע י השוחט ר״מ מ י ש ו ב ק ר ע ט ש י נ ו ב . , .נדרשתי לאשר
שאלוגי כבוד הרב הגאון המפורסם בנש״ק מהרא״נ האבדק״ק־ םיגעט והגליל עם
העתק מ ה ג ב י ע ],מהגביות עדות[ והפס״ד ן=והנ*םק דין[ א ש ר נגזר על השוחט
ה נ ״ ל . . .אהיי נא אל תרעו הנזרו לכם מ ל ח ת ג א ל בזבח ת ו ע ב ה . . .ולא תהי׳ זאת
לכם לפוקה' ולמכשול ו ש ל א לכוות ב ג ח ל ת ו הגאב״ד נ ״ י . . .הכ״ד אוהבכם הנאמן
הדורש שלומכם וטובתכם״ .24
ל מ ר ב ה הצער נדפסו רוב התשובות ב״מראח יחזקאל״ ללא ציון תאריך
הכתיבה ,ד ב ר המקשה ק ב י ע ת זמנם של ה ר ב ה התרחשוייות היסטוריות.
24שני המכתבים נדפסו בראש תשובות ״דרך יבחר״.
תקוו טעות
בגליון האחרון )כרך ד ,גליון א( נפלה טעות מצערת בעמוד 13הערה ,9שורה אחרונה.
הכונה שם למאמרו של הגר״א קליין זצ״ל )ולא הגר״א קלמן( בספר היובל למורנו
ר׳ יעקב רוזנהיים נ״י .עם הקוראים ועם להבחל״ח הרב קליין זצ״ל — הסליחה.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מנשה
בן־ חיים
עקרי תורת ישראל במשנתם של הראשונים
משך כ ש ב ע מאות שנה ,מאז ש נ ת ת״ר
לאלף החמישי ו ע ד ש נ ת ש ׳ לאלף השישי
עסקו גדולי ישראל ב ק ב י ע ת ע ק ר י ם ויסו
דות לתורת ישראל .אמנם כ ב ר בש״ם
בבלי וירושלמי וגם בספרות הגאונים
שלפני ר ׳ ס ע ד י ה גאון זצ״ל מסופר על
וכוחים בין חכמי ישראל ל ב י ן חכמי או
מ ו ת העולם בעניני אמונה ודת ,ו ק ב י ע ת
תחומים ברורים בין ד ת ישראל ל ד ת ו ת
אחרות על ידיי חכמי ישראל באמצעות
ה צ ב ת נקודות יסוד לאמונח הצרופה.
אולם נראה כי לא ה י ת ה זו — ק ב י ע ת
עקרי ד ת — הבעיה ה מ ר כ ז י ת שהעסיקה
א ת חכמי ד ו ר ו ת הללו׳ ולכן עסקו בבעיה
זו רק דרך אגב.
הנחת זו מ פ ח י ת ה ב מ ד ה מרובת א ת
פליאתו של ר׳ יוסף אלבו זצ״ל בספר
״העיקרים״ מאמר א פרק ג׳ בסופו שכותב
״ויותר ק ש ה מ ז ה שלא נמצא לרז״ל בזה
דבור מבואר ,והיה ראוי ש י ד ב ר ו בעקרים
שהם שרשים ויסודות לתורה האלקית,
אחר שעיקר ההצלחה האנושית וגמול
הנפשות תלוי בהם ,כמו ש ד ב ר ו בשאר
נזקי האדם ,ודיני מ מ ו נ ו ת שהם ה נ ה ג ת
הגוף בלבד ותיקון הקבוע ה מ ד י נ י תלוי
בהם׳/
לא הנביאים ו ל א התנאים והאמוראים
ראו צורך ב ק ב י ע ת ע ק ר י ם לתורה .דורות
הללו היו דורות של אמונה פ ש ו ט ה וטהורה
כשכל העם מ א מ י ן בתורה ש ב כ ת ב ובעל
פה .כ ל התורה כ מ ו ת שהיא ,כולל חלק
הסיפורי שבה ,ה י ת ה נאמנת ע ל עם י ש
ראל ,בלי שום פקפוק כלל ,ומי ש ה ט י ל
ספק בנאמר ב ה הן ב ש ט ה הסיפורי והן
46
ב ה ש ק פ ת עולם ה נ ש מ ע ת ממנה׳ ה ו צ י א
א ת עצמו מ כ ל ל ה מ א מ י נ י ם בתורת אל־חי
וכורת א ת עצמו מ ע ץ החיים ש ל ה א ו מ ה
הישראלית ,כאלו היו מ ע ט י ם מאד ו כ נ ג ד ם
לא ה י ה צורך להלחם באמצעים ספרותיים.
גדולי ישראל מתקופתו של ר׳ ס ע ד י ה
גאון ואילך — ואולי כמאה שנים לפניו
— הרבו לכתוב ולהתוכח ביניהם אודות
עקרונות של תורת ישראל.
א י ן ספק בי הנסיון — לייסד א ת ת ו ר ת
ישראל ע ל עקרונות — נ ע ש ה בעקבות
המגעים שהיו לגדולי ישראל אלו באותו
פרק עם הכמי האיסלם ,הנצרות והקראים.
המגעים ע ם כ ת ו ת אלו והוכוחים הדתיים
התמידיים עם חכמיהם ומנהיגיהם הכריחו
את גדולי ישראל להגדיר ברורות את ד ע ת
התורה באותם הנושאים אשר היה ח ש ש
של טשטוש גבולות בין ד ע ת הקראים,
האיםלם והנצרות.
כ ת ו ת אלו השתמשו אמנם בתורת
ישראל כגרעין לתורתם ודתם ,אולם ת ו ר ת
ה׳ סולפה וזויפה בכוונה תהילה ,ע ד שהגויעו
לידי אמונות טפילות נמוכות דרגה ש ה
אמונה בהן מהוה כ פ י ר ה גמורה ב ת ו ר ת
משה.
ב ת ק ו פ ה זו של כ ש ב ע מאות שגה בול
טות דמויותיהם ש ל ששה מגדולי ישראל
א ש ר עסקו ב ק ב י ע ת יסודות ועקרים לתו
ר ת ישראל והעמיקו חקר בעגיגים אלו
העומדים ברומו ש ל עולם היהדות.
נערוך ר ש י מ ה זו של גדולים אלו
וספריהם לפי סדר כרונולוגי.
ר .סעדיה גאון בספרו ״אמונות ו ד ע ו ת ץ
ר׳ מ ש ה בן מימון בספרו ״ מ ו ר ה
www.daat.ac.il
,
מכללת הרצוג
נבוכים״׳ בפירושו ע ל ה מ ש נ י ו ת אתר
וביתר
הצבור כולו ]דעתי זו א י נ ה ת ו א מ ת
דעת -לכלל
׳
ספריו,
_ א ת דברי האברבנאל בספרו ״ראש אמנה״
ד ׳ חסדאי קרשקש בספרו ״אור ד׳״.
פרקים תשע׳ ועשרים ואחד[.
ר׳ יוסף אלבו בספרו ״העיקריים״.
נ ע מ י ד א ת דבריחם של שטי גדולי
ר יצחק עראמה בספרו ״ ע ק י ד ת יצחק״.
המחשבה׳ א ל ה מול אלה.
ר׳ דון יצחק אברבנאל בספרו ״ראש
כ ה דברי ר׳ ם ע ״ ג בהקדמתו לספר
אמנה״.
״האמונות ו ה ד ע ו ת ״ :
מבין ששה אלו בוקעת ועולה דמותו
המזהירה של ר׳ סעדיה גאון אשר רבינו
משה בן מימון כותב עליו באגרת תימן
״לפי שהיו בני דורו בעיי־ סברות רבות
נשחתות ,וכמעט ש ת א ב ד ת ו ר ת ד׳׳ לולא
הוא עליו השלום לפי שהוא גולה מ ן
התורה מה ש ה י ה נעלם וחוזק מ מ נ ה מ ה
שנידלדל״.
ר׳ סעדיה גאון בספרו ״אמונות ודעות״׳
הניח את היסודות לחקר העיקרים .בהק
דמה לספרו ובעשרת המאמרים שבו נמ־
צאים כ ל שלש עשרה העי־קרים שאותם
מונה הרמב״ם בפירושו על המשניות
במסכת סנהדרין פרק החלק .ובאמת ה ת
פלאתי בנעורי וגם היום עודני מ ת פ ל א
מדוע מיחסים את יצירת ש ל ש ע ש ר ה
עקרים להרמב׳־ם ז״ל ולא לרבינו סעדיה
גאון ז״ל שקדם לו בזמן ,והוא הוא אשר
קבע לראשונה את הדעות האמיתדות אשר
כל יהודי חייב להאמינן וקבען בספרו
היקר ״האמונות ו ה ד ע ו ת ׳ /
ואם כי גם רבינו ס ע ד י ה גאון בונה
א ת ספרו ״האמונות והדעות״ על הוכחות
שכליות וכללים פילוסופיים מקובלים׳
בכל זאת ניכריים הבדלי ג י ש ה והסדר בינו
לבין הרמב״ם.
בו בזמן שחרמב״ם מ ח ש י ב מאד את
המעמיקים הגות ו מ ק ד י ש א ת ספריו חפי־
לוסופיים לאלה שיכולים ל ר ד ת לעומק
המחשבה ומתייאש מהסיכוי ש ד ב ר י ו יובנו
ע ל ידי כ ל ל המעייטים בספריו ,ו ת ו ל ה
תקותו ב י ח י ד י הסגולה שבדור — ,הרי
מ פ נ ה ר׳ ס ע ד י ה גאון א ת ד ב ר י ו וספריו
*ורצוני לשום דברי הספר כולו מ א מ ר
קרוב ולא רחוק ,מ ה ד ב ר י ם הקלים ולא
הקשים׳ מ ש ר ש י הראיות והטעם ,ו ל א
מהםתעפותם׳ ל ב ע ב ו ר יקרב דרכו ,ויקל
טרחו׳ ויישר למודו ,ויגיע בו מבקשו אל
הצדק והאמת״.
ל ע ו מ ת ו אומר הרמב״ם בפירושו על
המשניות׳ ב מ ס כ ת סנהדרזץ ,פרק ה ח ל ק
״וזו ה כ ת עניי ה ד ע ת יש ל ה צ ט ע ר עליהם
לסכלותם ,לפי שהם מכבדין ומנשאין
חחכמים כפי ד ע ת ם ׳ והם משפילים אותם
ב ת כ ל י ת השפלות ,והם אינם מ ב י נ י ם זח,
ו ח י השם יתברך בי ה כ ת הזה מאבדין
ה ד ר ת ה ת ו ר ה ומאפילין זהרה״.
ו א ח ר שאומר ש י ש עוד כ ת אחרת
ש מ ו צ א ת ד י ב ה ומלעגת על דברי חז״ל הוא
מ מ ש י ך ואומר ״ואם אתה המעיין מ א ח ת
מ ש ת י כ ת ו ת הראשונות ,ל א ת ש ג י ח ב ד ב ר י
ולא ב ש ו ם דבר מזה הענין ,לפי ש ל א יהי׳
נאות לך שום ד ב ר ממנו ,א ב ל יזיקך
ותשנאהו ,והאיר יאתו המאכלין הקלים
ה מ ע ט י ם בכמותם ,ה י ש ר י ם באיכותם ,ל
א ד ם ש ה ר ג י ל במאכלים רעים ,א ב ל הם
ב א מ ת מזיקים לו והוא שונא אותם״.
ה מ ט ר ה ש ע מ ד ה נגד עיניו ש ל ר׳
סעדיה גאון׳ ש ד ב ר י ו יגיעו לכל החוגים,
גרמה לכך כ י גם ההלק הפילוסופי ש ב ד ב
ריו בנוי ומסודר באופן כזה ,ש ג ם אלה
שאין בכחם ל ח ם ת ג ל למהלך ה מ ח ש ב ה ש ל
פילוסופי יון ותלמידיחם ,מסוגלים להבין
דבריו.
ר׳ סעדיה גאון ל א קבע מספרים לעקרי
הדת .לא כן הרמב״ם ש נ ק ט א ת ה מ ס פ ד
www.daat.ac.il
47
הרצוגבצבור היהודי שיוכל לעמוד בוכוחי
דעתס -כ תמכללתהידע
אתר ב מ
שלש עשרה )בפירושו על המשנח
ד ת המרובים שבאותה תקופה ולנצח בהם,
סנהדרין( — וכבר היו מן החכמים הרא
וכבר מ ד ג י ש הרמב״ם בעצמו — ב
שונים שאמרו שהרמב״ם רצה שעקרי
הקדמתו לספר המצות — א ת ח ש י ב ו ת
ה ד ת יכוונו כנגד י״ג מ ד ו ת הרחמים של
הקב״ה׳ ו כ נ ג ד י״ג מ ד ו ת שהתורה נדרשת י ד י ע ת המספר ,וכה ד ב ר י ו :״באתי וראי
תי שהוא ראוי שאשית ת ח י ל ה ב פ ת י ח ת
בהן .דעות אלו מובאות בספר העיקרים,
מ א מ ר ראשון פרק ג ,אולם ר׳ יוסף אלבו הספר מספר המצות כולם ,עשה ו ל א
תעשה ,ו כ ו /ונאמר ]לדוגמא[ שהלכות
דוחה בתוקף ד ע ו ת אלו וכותב ״וכמה
ע״ז יש להן כך וכך מצוות עשה ,ו ה ם
רחוקים הדברים הללו מ ן ח ד ע ת שחניח
הרמב״ם מלמנות ״הבחירה״ שהוא עיקר אלו ואלו ,וכך וכך מצות לא תעשה ,ו ה ם
אלו ואלו ,וזה כולו להשמר שלא ייעדר
לפי מה ש כ ת ב הוא ז״ל בעצמו ,לפי שלא
ממנו דבר שלא אדבר בו ,ובזכרי כל ה
יעלה המספר ליותר מ ש ל ש עשרה״.
מצות במספר הריני ב ט ו ה בזה׳/
אולם גם אם נניח שלא היה להרמב״ם
כוונה מיוחדת בקביעת מספר שלש ע ש ר ה
לעקרי הדת ,וחמספר נקבע אחרי ק ב י ע ת
ה ע י ק ר י ם והגיעם למספר זה׳ הרי אין ספק
כי עצם ק ב י ע ת מספר לעקרי ה ד ת על ידי
הרמב״ם היתד ,כן בכוונה .כל ד ב ר וכל
עניין ש י ש לו מ ס פ ד מ פ נ ה תשומת לב אל
עצמו ומושך מספר רב ש ל מעיינים ו ע ו ס
קים ל ע נ י ן או לדבר ,וזו היתה מ ט ר ת ו
ש ל הרמב״ם בקבעו מספר לעקרי ה ד ת
כדי ל ה ר ב ו ת תלמידים ,מעיינים ועוסקים
בעקרי הדת ,להעמיק א ת האמונה ואת
כאמור לא קבע ר׳ ס ע ד י ה גאון מ ס פ ר
לעקרים .אמנם חילק ר׳ סעדיה גאון ב
עצמו א ת ספרו ״האמונות והדעות״ ל
עשרה מאמרים׳ וכשאנו מעיינייים ב מ א
מרים אלו ,נ מ צ א שבכל מ א מ ר עוסק הוא
ז״ל באחד מעקרי האמונה והענפים היוצ
אים מעיקר זה׳ אולם הלוקה זו באח א ך
ורק להקל על המעיין ,ו ל ת ת לו אפשרות
ש ל סיכום ענין ,לפני שיעבור לעסוק ב
עניו אחר׳ ולא באה לקבוע מ ס פ ר לעיקרי
חדת.
חידוש העולם
א ת האמונה בדבר חידוש העולם ראה
ר׳ ס ע ד י ה גאון כ ד ב ר ראשון במעלה
ואותה ה צ י ג לבירור ראשון בספרו .עיקר
זה שהעולם מחודש׳ העסיק בזמנו א ת כל
הפילוסופים היהודים והלא יהודיים גם
יחד.
הרמב״ם מ ק ד י ש לענין זח פרקים
רבים בספרו ״מורה נבוכים״ ונצטט ק ט
עים תמציתיים מדבריו.
״ ד ע כ י אין בריחתנו מן ה מ א מ ר ב־
קדמות העולם מפני הכתובים אשר באו
בתורח בחיות העולם מחודש ,כי אין
הכתובים המורים ע ל חידוש העולם יותר
48
מן הכתובים המורים על ה י ו ת ה ש י ת ״ ב
גשם ,ולא שערי הפירושים סתומים ב
פנינו ולא נמנעים לנו בענין חידוש ה
עולם׳ אבל היה אפשר לנו לפרשם כמו
שעשינו בהרתקות הגשמות ,ואולי זה היד,
׳יותר קל הרבה׳ והיינו יכולים ל פ ר ש
הפסוקים ולהעמיד ק ד מ ו ת העולם״ )מו״נ
חלק ב פרק כ״ה( אולם היות ״שזאת ה
שאלה׳ רצוני לומר ק ד מ ו ת העולם או
חידושו ל א יגיע אליה ב מ ו פ ת חותך״
)מו״נ חלק א פרק ע״א( ״נבין הכתובים
ה מ ע י ד י ם על חידוש העולם כפשוטיהם״
)מו״נ שם(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר׳ סעדיה גאון ,בניגוד ל ד ע ת הרמב״ם,
סובר שאי אפשר בשום אופן להוציא א ת
פרשת בראשית מפשוטה ש מ ל מ ד ת אותנו
על חידוש העולם ,ורק אחרי שאנו מא
מינים בחידוש העולם מ פ א ת הפסוקים,
נרשה לעצמינו לברר האם גם ד ע ת הפי
לוסופיה מסכימה לכך .נוסף לכר הוא
קובע כי גם הפילוסופיה מ ס כ י מ ה ב א מ ת
לעיקר חחידוש,
וכה דברי ר׳ ס ע ד י ה גאון ב מ א מ ר א
פרק א :״אלקינו יתברך ויתעלה הודיענו
כי כל הדברים מחודשים׳ ו ה ו א ח ד ש ם
מלא דבר ,כמו שאומר בראשית ברא אל־
קים ,ואומר ע ו ד )ישעי׳ מ״ד( אנכי ד ׳
עושה בל נוטה שמים לבד־ .ואמת זה
אצלינו באותות ומופתים וקבלנוהו ,ואחר
כן עיינתי בענין זה ה ת א מ ת בעיון כאשר
התאמת בנבואה ומצאנהו כן מ פ נ י ם
רבים״.
ומעניין מאך כי האברבנאל בספרו
״ראש אמנה״ אשר כתבו להגן על כבוד
הרמב״ם ולענות לר׳ חסדאי קרשקש ור׳
יוסף אלבו על השגותיהם על הרמב״ם
]ראה ה ק ד מ ת הספר ״ראש אמנה״[ והוא
היה זה שסיים א ת פולמוס ה ע ק ר י ם בספ
רות מחשבת ישראל ,הוא בעצמו מודה
בכך כי אם היה מ נ י ח עיקרים ל ת ו ר ת ד׳
ה י ה בוחר בעיקר החידוש כעיקר אחד
ויחיד .וכה דבריו בפרק ע ש ח י ם ו ש נ י ם :
״ואילו הייתי בוחר בהנחת עיקרים׳ ל
תורה האלהית ל א הייתי מניח כי אם
ע י ק ר אחד ,והוא חדוש העולם ,לפי שהוא
השורש והיסוד ,א ש ר עליו תםוב התורה
האלתית ,ו פ י נ ו ת י ה ואמונותיה כולם׳ אם
בזכרון הבריאה הראשונה ,ואם בסיפורי
עניני האבות ,ומעשה הנסים והנפלאות,
א ש ר אין מקום להם כי אם עם א מ ו נ ת
ההדוש .וגם כן אמונות הידיעה ,השגחה,
והשכר והעונש ,אשר אי אפשר ש י א מ י ן
האדם כל זה כשלימות׳ אם לא יאמין
בחידוש העולם הכולל והרצוני ,וכמו
שזכר ה ר מ ב ״ ן בתחילת פירוש התורה ב־
אמרו ,כי חידוש העולם הוא שרש ה
אמונה בולה ו כ ל מי שאינו מאמין בו
ותושב שהעולם קדמון הוא כ ו פ ר בעיקר
ואין לו ת ו ר ה כלל״.
זהות איפוא ד ע ו ת ש ל הראשון וה
אחרון מ ב י ן גדולי י ש ר א ל שעסקו בהנחת
ע ק ר י ם •ויסודות לתורת ישראל בקבעם
כעיקר ראשון במעלה א ת האמונה בחידוש
העולם.
א ת ההשואה בין יסודות המחשבה של
ר׳ ס ע ד י ה גאון ל ב י ן הרמב״ם ב$ניו ח י
דוש העולם ב מ א מ ר ה ב א אי״ה.
הכח של *איו ברירה״ הוא ח ז ק מאוד ,ורק הוא ישבור א ת כל הקשיים העומדים
בדיד ,בסייעתא דשמיא• א ס ה ק ב י ה משיל על ה א ד ם עבודה קשה בזו ,נאמין משום
זה שדוקא בשל קשיים א ל ה יצליח ,באזרו כל כוחותיו נגדם•
הרב א• א• ד ס ל ר :מ כ ת ב מ א ל י ה ו חיב עמי 118
www.daat.ac.il
49 • -
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמנואל
יונה
היחס לאומות העולם ולחכמות כלליות בספרי בעל תוספות יום טוב
•מוגש מחןוך רגשי תודה על בל הטוב והחסד
לחבר ר׳ דוד נ״י ג ן ר׳ שמעון פן א0ן •ז״ל ,מצאצאי בעל תוי״ט
ולאשתו!מרת.פמי שת׳ •בת!מורי וחכי הרב,מרדכי מהן 1״ל ,דיין דק״ק רוטרדם.
ירחשלים ,ה׳ חשו ן תשב״ד.
ע י ק ר ע ב ו ד ת ה ר ב יום טוב ל י פ מ ן הלר ה י ה כ פ ר ש ן ה מ ש נ ה ב״תוספות יום
טוב״ וכאיש ה ה ל כ ה בספריו ״ מ ע ד נ י י ו ם טוב״ ו״לחם ח מ ו ד ו ת ״ על הרא״ש .נ ו ס ף
ל ס פ ר י ם אלו ח י ב ר חרב •יום טוב חלר עוד ס פ ר י ם אחרים׳ א ש ר חדק מ ה ם נאבדו,
ב י נ י ה ם חלקים ר ב י ם ש ל פירושיו על הרא״ש .ב ע ל ת ו י ״ ט עסק גם בפילוסופיה
ד ת י ת ב ע ק ב ו ת ספריהם ש ל גדולי הראשונים .י ת ר מ כ א ן :בעל תףי״ט כ ת ב הגהות
ופירושים
1
לספרי ק ב ל ה .ב מ ק ו מ ו ת ר ב י ם בספריו הוא מזכיר א ת ספר ״ א מ ו נ ו ת
ודעות״ ל ר ב נ ו ס ע ד י ה גאון ,״מורה נ ב ו כ י ם ״ ל ר מ ב ״ ם ופירושי הר״א א ב ן עזרא,
הרמב״ן ,הרד״ק ,ה ר ל ב ״ ג והר״י אברבנאל .כמו כן מ צ ט ט בעל תויי״ט מספר ״אור
ח׳״ לרבי חםדאי ,ע ק ד ת יצחק ל ר ״ י ע ר א מ ה וכן פ ע מ י ם רבות מתוך ספרי ״ ר ב י נ ו
הגדול מ ר נ א ז ר ב ג א ה ג א ו ן רבי י ה ו ד ה ליווא בר בצלאל זלה״ה״ ,הוא מ ה ר ״ ל מפראג.
הרב י ו ם טוב ה ל ר ה י ה מ ו ש פ ע מ ד ר כ ו ה ל י מ ו ד י ת ש ל מ ה ר ״ ל מפראג ,מ ה ש ק פ ו ת י ו
ומרעיונותיו .ר ב י ם רואים א ת ר ב י יום טוב כ ת ל מ י ד ותיק ש ל מ ה ר ״ ל מפראג,
אבל א י ן כאן חמקום לדון על א מ י ת ת ה נ ח ה זו
1רשימה ביבליאוגרפית של ספרי רבי יום טוב הלר הופיעה ב״קרית ספר״ שנה שביעית
והועתקה משם לספר ״לכבוד יום טוב״ עמ׳ נד—נה .רשימה זו כוללת כל החיבורים,
דרשות והגהות על ספרים אחרים אשר כ ת ב בעל תוי״ט .יש עוד להוסיף את ההגהות
על ״נתיבות עולם״ ל״רבינו מו״ה ליב פראג ז״ל״ )מהר״ל מפראג( ,אשר מוזכרות
ב״מלבושי יום טוב״ ,סי׳ א ס״ק ב .ספר ״לכבוד יום טוב״ )מוסד הרב קוק ,ירושלים
תשטז( מכיל מאמרים חשובים על בעל תוי״ט.
2ראה ד״ר א .גוטסדינר בספר ״אזכרה״ לזכר הרב קוק זצ״ל ,חלק ד ׳ :״הארי שבחכמי
סרג״ עמ׳ ש מ ב ; הרב מרדכי הכהן ב״לכבוד יום טוב״ עמ׳ ק נ ו ; ״המהר״ל מפראג״.
הוצאת מסדה — תש״כ ,עמ׳ .9
הדגשה מופרזת על הקשר בין מהר״ל לבין בעל תוי״ט גרמה לשגיאה ב״לכבוד יום
טוב״ עמ׳ קנב .כתוב ש ם :״עם היותו מומחה במטמטיקה הסמיך עצמו על רבותיו
בבואי לדון בחכמה זו .באבות סוף פרק ג הוא מציין :וראיתי ב״דרך היים״ )לרבו
המהר״ל( שמפרש לגימטראות )פרפראות לחכמה( דמשנתנו ,שרצה לומר חכמת המדידה
ו^התשבורת ע״כ) .כדאיתא ברש״י פרק כלל גדול דף עד (.ואם כן ראויין הדברים
שגם המהר״ל בקי היה בחכמה זו״ .לפי בעל המאמר מוסבים
למי שאמרם
דברי בעל תוי״ט ״ואם כן ראויין הדברים לאמרם״ על המהר״ל .אבל לא כ ך ! תנא
דמשנה הנ״ל הוא ר ב י אליעזר בן חםמא ולכן כ ת ב בעל תוי״ט :״ואם כן ראויין הדברים
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על אף שליטתו בשטח ההשקפתי והרעיוני אין אנו מוצאים ב ס פ ר י ו ה ק ל ס י י ם
של הרב יום טוב הלר דיונים ופירושים רבים בשדה המחשבה הרעיוםית .ובבל
זאת :במקומות מפוזרים — ולפעמים רק כלאחר י ד — צצים ועולים פירושים
השקפתיים אשר מ ע י ד י ם ע ל ענק הרוח ,בעל רעי-וגות מקוריים מתיר השקפה
ברורה וחד־משמעתית .במאמר זה נעסוק בהשקפותיו ש ל ה ת ו י ״ ט על אומות העולם
ועל החכמה האנושית ז.א .י ד י ע ו ת ולימודים כלליים .נסתפק בראשי פרקים׳ אבל
דומני שאפילו דוגמאות אחדות מראות על ש י ט ה וקו ברור.
במידה מסויימת אפשר לעמוד על השקפותיו של ב ע ל תוי״ט מתוך עיון
בפירוש מםויים אשר בו בחר מבין הפירושים השונים ,אפילו אם אין בציטטה
מחידושיו־הוא .דרך זו אי נ ח ,נ ר א י ת כבטוחה׳ אף שאין לשלול אותה לגמרי .כדוגמה
יש להזכיר את פירושו לבבא קמא פרק ד ,משנה ג :״שור ש ל ישראל שנגח לשור
של עובד כוכבים פטור׳ ושל עובד כוכבים ש נ ג ח לשור של ישראל בין תם בין
מועד משלם נזק שלם״ אחר הסבר הלכתי מ מ ש י ך בעל תוי״ט ומצטט א ת הםןבר
הרעיוני לדין זה מ ת ו ך פירוש חמשנח לרמב״ם ו מ ת ו ך חיבורו בהלכות נזקי ממון
)פרק ח הל׳ ה(.
ה צ י ט ט ה הכפולה בתחי״ט מ ד ב ר י הרמב״ם מ ר א ה ש ב ע ל תוי״ט הרגיש צורך
להסביר הלכה מסוימת א ש ר יש בה לכאורה משום אי־צדק כלפי הגויים .אין בדברי
התוי״ט על מ ש נ ה זו משום חידושו־הוא אבל יש ל ה ס י ק מכאן ע ל דעתו ש ל המצטט.
בכל זאת נ ר א י ת דרך זו כספקולטיבית ל מ ד י ,דרך זו ג ם אינה מוכיחח על רעיונות
אורגיגליים ש ל הרב יום טוב הלר .לכן נ צ ט ט להלן בעיקר פירושים חדשים.
•
#
•
במסכת אבות ,פרק ג׳ משנה י ד ש נ י נ ו :״הוא היה אומר ח ב י ב אדם שגברא
בצלם ,חבה יתירה נ ו ד ע ת לו ש נ ב ר א בצלם שנאמר )בראשית ט ,ו( ׳בצלם אלקים
עשה א ת חאדם׳ .חביבין ישראל שנקראו בנים למקום ,חבה י ת י ר ה נודעת להם…״.
בפירושו כותב בעל ת ו ס פ ו ת יום ט ו ב :
״בכל אדם אמר רבי עקיבא וכמו שהוא הראיה ש מ מ נ ו הביא שהוא
נאמר לפני נח׳ לא לבני י ש ר א ל לבדם ורצה רבי עקיבא לזכות א ת כ ל אדם,
אף לבני נח .ו מ א מ ר מלא אמר הרמב״ם בפ״ח מהלכות מ ל כ י ם )הלכה י(
וז״ל ׳צוה מ ש ה רביגו ע״ה מ פ י הגבורה לכוף את כל באי העולם ל ק ב ל
מצות שנצטוו בני נח .וכל מ י שלא יקבל יהרג ו ה מ ק ב ל א ו ת ם הוא הנקרא
גר תושב בכל מקום וכוי .כל המקבל ש ב ע מ צ ו ת ונזהר לעשותן ה ר י זה
מ ח ס י ד י אומות חעולם ויש לו חלק לעוה״ב ,והוא שןיקבל אותן ויעשה אותן
למי שאמרן לפי שעל רבי אליעזר חסמא זה העיד רבי יהושע שיודע לשער כמה
ספות יש בים כדאיתא בפ״ג דהוריות דף י ,וזהו חכמת ה ה נ ד ס ה . . .״ .
בעמי קנו בספר הנ״ל נאמר שבעל תוי״ט מזכיר ״פעם אחת בלבד״ את רבו ר׳ יעקב
גינצבורג ,במם׳׳ נדה פרק ה ,משנה ד ,זה לא מדויק; ראה דברי חמודות .ברכות
פרק א םי׳ עז ופרק ה סי׳ טז .אף הרשימה באותו עמוד על המקומות בפירושו שבהם
מזכיר בעל תוו״ש את בניו אינה שלמה ויש עוד להוסיף עליה .גם לא מוזכר שם את
נכדו ר׳ נתן םג״ל שבעל תוי״ט מזכירו בחידושיו על טור אבן העזר סי׳ קלט בענין
מקור לדברי הרמב״ם.
www.daat.ac.il
51
מכללת
הקב״ה דעת -
אתר
הרצוג ע ״ י מרע״ה שבני נח מקודם נ צ ט ו ו
והודיענו
בתורה
מפני שצוה בהן
בהן׳ אבל אם עשאן מפני הכרע ה ד ע ת אין זה גר תושב ואינו מחסידי א ו מ ו ת
העולם ולא )צ׳יל אלא( מחכמיהם׳ עכ״ל .ו מ ע ת ה אני ת מ ה למה זה ר ח ק ה
הדרך מ ן המפרשים ולא רצו ללכת בה ל פ ר ש דברי ר״ע שאמר מאמרו כ ל מ י
כל אדם כי אם לישראל בלבד ונסמכו במאמרם ז״ל אתם קרויים אדם ו כ ו ׳
והרי זה דרש על דרש ובזה נכנסו בדוחק ענין הצלם ובפירוש!הכתוב ש ה ב י א
לראיה .אבל בעיני זו הדרך דרך סלולה ומרווהת כי בא ר״ע להיישיד ל כ ל
באי עולם כאשר נצטוינו מפי מרע״ה כדברד הרמב״ם .ואם בכפיית ח ר ב
הרג ואבדן נצטוינו ,כ ל שכן בכפיית ד ב ר י ם להמשיך לבם אל רצון קונם
וחפץ צורם ,יזכרם לטובה׳ ושהם חביבים שנבראו בצלם להורות נתן ב ל ב ם
כי זאת תורת האדם ל ע ש ו ת חוקי אלקןם ומשפטיו מ צ ד אשר הוא צוה כ ד ב ר י
הרמב״ם דהואיל שחבבו לבראו בצלמו לכן מוטל עליו לעשות רצון קונו
כפירש״י״.
רבי יום טוב הלר דוהה כאן א ת דעת חמפרשים אשר רצו לפרש את ״ ה ב י ב
אדם ש נ ב ר א בצלם״ רק כלפי אדם מישראל .בעל תוי״ט אינו מסתמך על א ח ד
ממפרשי המשנה בפירושו ש״חביב אדם שנברא בצלם״ נאמר כלפי כל בן אדם.
אמנם מהר״ל מפראג כ ת ב כבר בפירושו ל מ ש נ ה ב״דרך חיים״ ש״הצלם האלקי
הוא שייך לאדם במה שהוא אדם״ ,אבל מדגיש ש״אחר שבחר השם יתברך ב י ש ר א ל
נתמעט הצלם הזה א צ ל האומות״ .גם בספר ״נצח ישראל״ פרק יא )עמ׳ כג( מ ד ג י ש
מהר״ל ש ה ת נ א במשנה ״חביב האדם שנברא בצלם״ כיון רק לעם ישראל ״ואף
על גב שאמר ׳חביב אדם׳ אין זה כולל כל מיץ האדם כי בבר אמרו הז״ל כאשר
בארגו פעמים הרבה שישראל בפרט נקראים אדם״ .המהר״ל מ ו ד ה ש״הצלם ה א ל ק י
הוא שייך לאדם במה שהוא אדם״ אבל ״ נ מ צ א הצלם הזה אצל שאר האומות ד ק
שהוא בטל ואיינו נחשב לכלום״ וגם ״אחר שבחר הש״י בישראל נתמעט הצלם ה ז ה
אצל העו״ג״ * .אולי כיון בעל תוי״ט גם לפירושו ש ל מ ה ר ״ ל בדברי הבקורת על
המפרשים שהסתמכו על מאמרם ז״ל ״אתם קרויים אדם״ ונכנסו בפירושים דחוקים
בענין הצלם.
3
מול דעה זו של המהר״ל ,ש ע ל ידי בחירתו של עם ישראל י ר ד הצלם האלוקי
אצל הגויים ,מ ד ג י ש בעל תוי״ט שרק התנהגותן של אומות העולם קובעת כאן
ומחובתו ש ל עם ישראל להורות לאומות העולם את המצוות אשר ה ק ב ״ ה צוה לכל
באי העולם ,כדי שכל עמי הארץ יהיו ראוים לתואר ״נברא בצלם אלוקים״.
בהקשר ל ד ר י ש ת ו של ב ע ל תוי״ט לעם ישראל לדאוג לקיום מצוות בני נה
3כך מתוקן בדפוסים האחרונים של תוםפ׳ יו״ט .בדפוסים הראשונים של הרמב״ם כתוב
״ולא מחכמיהם״ וכנראה כך היתד ,הגרסה לפני בעל תוי״ט.
4ב״באר הגולה״ ,באר הששי ,עמ׳ ם מבאר המהר״ל שהתנא כולל כאן כל מין בני
אדם ,בלי להזכיר את המעטת הצלם אצל האומות אחרי בחירתו של עם ישראל.
נדמה לי שהגישה האפולוגטית שבשני פרקים האהרונים ב״באר הגולה״ הביאה
לשינויים קלים בדברי מהר״ל .המעיין ב״דרך חיים״ על אבות פרק ג ,משנה ב וב״באר
הגולה״ ,באר השביעי עמ׳ עג ע״ב — עד ע״א ימצא עוד שינוי — בענין ״הוי מתפלל
בשלומה של מלכות״ ,וגם כאן מתוך סיבה הנ״ל.
52
www.daat.ac.il
•וחפץ הרצוג
קונםמכללת
רצוןדעת -
אצל אומות העולם ו״להמשיך לבם אל אתר
צורם״ ,י ש לציין א ת דברי
אחד מצאצאי רבי יזם טוב הלר ,הרב ישעי׳ פיק־ברלין א ש ר הלך ב ש י ט ת ו של
זקנו בכתבו :״וזה רבות בשנים בקשתי למצוא טעם על ש ה ש מ י ט הטור שולחן
ערוך כל השבע מצות שבני נח חייבין ל מ ע ן ה ו ד י ע לבן נח ש ב א לצאת ידי שמים
לקיים אותן מצות שמצווה עליו לקיימן ,ובא ושאל לישראל ענין ש ב ע מצות״
)אומר שכחה ,פסחים כב ע״ב( .מדברי בעל תוי״ט מ ש מ ע שאפילו אין לחכות עד
לשאלת הגוי על תוכן המצוות אשר הוא חייב בהן.
בהמשך פירושו על המשנה הנ״ל מ ד ג י ש בעל תוי״ט ש כ ל בני אדם נבראו
ב״צלם אלוקים״ ,אבל במשנה נזכר רק שהאדם נברא ״ ב צ ל ם ״ :
״והיינו טעמא שזו גם כן מ ד ב ר י ת ו כ ח ה להוכיחם ולומר שהם נבראו
בצלם ובאיזה צלם נבראו בצלם אלקים כלומר ש ה ב ר י א ה היתד .בצלם אלקים
אבל הואיל ואינם מקיימים מצותיו ואע״פ שאם מקיימים אינם מקיימים
מפני א ש ר צוד .אותו אלקיס ,ה נ ה חסרים מתואר צלם אלקים״.
בסיכום פירושו מסביר בעל תוי״ט שכוונת הבריאה היתה ש כ ל בני האדם
ישיגו ידיעת אלקים ולמטרה זו נבראו בצלם א ל ק י ם :
אבל לפי ש ב א מ ת לא ידעו ולא יבינו ובחשיבה יתהלכו ולא יצאה
הכונה אל הפועל מ ן הראוי ש י א מ ר שנבראו בצלם ולא בצלם אלקים אחרי
שהבונה שהיא השגת אלקןם לא נ ש ל מ ה ואין בהם אלא הכנה בלבד ,ואותה
ראוי להקרא צלם בלתי הנסמך שהוא אלקים״.
לפי פירושו מיועד ״צלם אלקים״ לכל בן אדם ,אבל רובם לא הגיעו למדרגה
זו .למעשה לא ידעו ולא יבינו א ת ייעודם ,אך בכל זאת נ א מ ר על כולם ״חביב אדם
שנברא בצלם״ .ישגה כאן הערכה לבל אומות העולם ,למרות העובדה על ה מ ר ח ק
הגדול בין המציאות לסין הייעוד .על המציאות העגומה מ ע י ד ו ת גזרות רבות שגזרו
חכמינו ז״ל על הגויים .א ח ת מגזרותיהם נגזרה ע ל מ ד ו ר ו ת עובדי כוכבים שבארץ
ישראל :״מדורות העכו״ם טמאים״ )אהלות פרק יח ,מ ש נ ה ז( .י ש כאן ח ש ש של
קבורת נפל ארבעים יום אחרי כניסתו ש ל הגוי ,אפילו אין עמו אשד״ מדברי
הרמב״ם מוכיח בעל תוי״ט שגזרה זו אינח חלה רק על האנשים שהם פרוצים
בעריות אלא גם על נשים רווקות :״דלא תימא דוקא א י ש דדרכו לכבוש ולהביא
אשה למדור שלו לזנות עמה ,מ ה שאין כן אשד .אין ד ר כ ה בכך להביא איש אליה,
קמ״ל שאף נ ש י העובדי כוכבים פרוצות״ )תוס׳ יום טוב ,ש ם ד׳יה ואם ה י ה עבד(.
ולמרות בל ז א ת :״הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי
דוב המעשה״ )אבות פרק ג ,מ ש נ ה טו( .ו מ פ ר ש בעל ת ו י ״ ט .
על כלל העולם הוא אומר בין ישראל בין שאר האומות ,וזה שאמר
׳העולם׳ י ה י ע ו נ מ י הכל׳ ומשום ה כ י לא נשגה ב מ ש נ ה זו בתחלתה ׳הוא היה
אומר׳ לפי שהיא נ מ ש כ ת למאמר מ ש נ ה ה ק ו ד מ ת ש א מ ר בה ׳ ח ב י ב אדם׳ וכו׳,
על אומות העולם כולם בכלל להמשיכם ולהישירם אל ה מ צ ו ת אשר נצטוו
בחם כאשר פירשתי שם בס״ד .ועכשיו חוםיף ת ת כח התוכחה ולעולם בשם
יקרא ׳הפל צפוי׳ וכו׳ ׳ובטוב העולם׳ וכו׳ כ י ש ר א ל כאומות העולם.
בעל ת ו ס פ ו ת יום טוב מ מ ש י ך לבאר על־ פי ש י ט ת ו הנ״ל גם א ת חמשנח
הבאה :״הוא חיה אומר הכל נ ת ו ן בערבון ומצודה פרוסה ע ל כל החיים ,החנות
www.daat.ac.il
53
הרצוגת ב ת זכו׳ והדין דין א מ ת והכל מ ת ו ק ן
מכללתד כ ו
פתוח ו ה י
פתוחה והחנוני מ ק י ף
והפנקס דעת -
אתר
ל ס ע ו ד ה ׳ ) ש ם מ ש נ ה טז( .גם כאן מ פ ר ש בעל ת ו י ״ ט :
והנה גם זו המשנה בכל באי עולם מדברת ,י . .ש מ ש נ ה זו אינה אלא
ת ו ס פ ת ביאור למשנה ׳הכל צפוי׳ וכו׳ שלא בא עכשיו לומר אלא מ ש ל ע ל
שהעולם נדון בטוב.
#
#
#
לפי פירושיו המובאים למעלה ,נ ב י ן א ת דבחיו של בעל תוי״ט ב מ ס כ ת
עבודה זרה פרק ד ,מ ש נ ה ז :״שאלו א ת הזקנים ב ר ו מ י :׳אם אין ר צ ו נ ו ) ש ל הקיב״ה(
בעבודה זרה ,למה אינו מ ב ט ל ה ?׳ .אמרו ל ה ן :׳אילו ל ד ב ר ש א י ן צורך לעולם בו
היו עובדין ,ה י ה מבטלו ,הרי הן ?!ובדין לחמה ,וללבנה ולכוכבים ולמזלות ,י א ב ד
עולמו מפני ה ש ו ט י ם ז .אמרו ל ה ם :׳אם כן ,יאבד דבר ש א י ן .צורך לעולם בו,
ויניח ד ב ר שצורך חעולם בו׳ .אמרו ל ח ן :׳אף אנו מחזיקין ידי עובדיהם של אלו,
שאומרים תדעו שהן אלוהות ,שהרי הן לא בטלו׳״ )פי׳ ח ר ע ״ ב :אף אנו מחזיקים
ידיחם של אלו .חעובדים לחמה וללבנה אם היינו רואין ששאר ע״ז חרבו מ ע צ מ ן
ואלו קיימות חיינו מ ו ד י ם לאלו(.
בעל תוי״ט מ ע י ר כאן ש ע ל ט ע נ ת ם ש ל זקני ישראל ברומי ׳ י א ב ד עולמו
מפגי ה ש ו ט י ם ? ׳ ה י ה אפשר ל ה ש י ב ש ע ל הקב״ה ל ה א ב י ד גם א ת השוטים .ב ע ל
תוי״ט דוחה תשובה כ ז ו :
שהרי מציינו שאובדים במלאת ספקם וסאתם כעגין יושבי חארץ ארץ
כנען וכמו ש ה ם קודם לכן ל א נאבדו כ מ ו ש נ א מ ר )בראשית טו׳ טז( ׳כי לא
ש ל ם ע ו ן האמורי׳ ,כמו כ ן אלו השוטים כ ש י ת מ ל א וםאתם יאבדו ,וקודם ל כ ן
ל א ,שאם יאבדם קודם לכן ה ר י זהו בכלל יאבד עולמו ,לפי שהעולם נ ב ר א
שתהא הרשות נתונה בידי אדם ל ה י מ י ן או להשמאיל ולפיכך אין לאבדם
קודם ש נ ת מ ל א םאתם ,נראה לי.
כ א ן מ ד ג י ש בעל ת ו י ״ ט שגם עובדי ע ב ו ד ה זרה ה ם חלק מעולמו ש ל הקב״ה
ואין ל ה ע ג י ש אותם — אפילו לשם ע<ירת עבודה זרה — לפגי שמלאו א ת סאתם.
על פירושו ה נ ״ ל ה ו ס י ף :
ו ר א י ת י בספר דרך חיים על ה מ ש ג ה ׳הכל צפוי והרשות נתונה ו כ ו ״
פרק שלישי דאבות ש פ י ר ש ש א ם י א ב ד העובדים לא היה חאדם בעל בחירה
שהרי ירא מ ן ה א ב ו ד לגמרי ,ע ד כאן.
דומני שישנו ה ב ד ל עקרוני בין פירושו ש ל בעל חום׳ יום טוב ל ב י ן פירושו
של מ ה ר ״ ל מפראג ב״דרך חיים״ .לפי המהר״ל גורע עונשם ש ל •הרשעים מ ר ש ו ת
ח ב ח י ר ה ש ל הצדיקים ואילו לפי ר ב י יום טוב ה ל ר אין ל ה ע נ י ש א ת הרשעים לפני
ש מ ג י ע להם העונש ש ה ר י ג ם ה ם זכאים לצדק ו ג ם ה ם חלק ש ל עולמו ש ל ה ק ב ״ ח
וכלשונו *שאם י א ב ד ם קודם לכן ה ר י זהו בכלל י א ב ד עולמו״.
פירושו ש ל ב ע ל ת ו י ״ ט מ ר א ה בעליל ע ל ה ב ד ל י ם בינו לבין מ ה ר ״ ל מפראג
בהשקפותיהם ע ל אומות העולם .ע ל אף הערכתו הגדולה ל מ ה ר ״ ל מפראג ,להשקפותיו
ורעיונותיו ,הבליט ר ב י יום טוב ה ל ר ע צ מ א ו ת ר ע י ו ג י ת וזו מקודם ש ל פירושים-
חידושים ב ש ט ה המחשבה ,בו ע ס ק בעל תוי״ט.
,
54
www.daat.ac.il
הרצוגד עם ישראל ,אשר מ ק ד י ש א ת
מכללת ע ו מ
דעת -העולם
אתרו מ ו ת
אבל גבוה מ ע ל גבוה מ א
עצמו ל ע ב ו ד ת השם .א י ן לאומות העולם שום חלק ב ע ב ו ד ת ו זו ש ל ע ם ישראל
ושלוחיו בבית המקדש .ב מ ס כ ת תענית ,פ ר ק ד׳ מ ש נ ה ד מוזכר שבכל יזם ש י ש בו
קרבן מוסף אין קורין בתורה ב ע צ ר ת ש ל אנשי ה מ ע מ ד ב ב י ת המקדש .רש״י מ פ ר ש :
״לפי שהיו טרודין במוסף ש י ש בו להקריב בהמות יותר מ ת מ י ד שהוא אחד ,אין
לך מ ו ס ף בלא שתי ב ה מ ו ת ולא ה י ה להם פנאי כלל שהכהגים ש ל מ ע מ ד טרודים
במוסף וישראל שבהם חיו טרודים לחטוב ע צ י ם ולשאוב מים ודוחה א פ י א דנעילה״.
על פיירש״י מ ק ש ה בעל תוי״ט מ ס פ ר יהושע )פרק ט( אשר בו נאמר שהגבעונים
היו לחוטבי עצים ולשואבי מים לעם ישראל ולמזבח ה׳ .ובעל ת ו י ״ ט מ ת ר ץ :
יתכן בעיני לומר שזהו לצורך עובדי המקדש לבשל קרבנותיהם
ושאר צרכיהם .ופירוש ׳למזבת ה ״ דכתיב ביהושע לעוברי המזבח ,א ב ל
למזבח עצמו ל א היו מניחים לגבעונים לחטוב עצים ולשאוב מים .ואין
נראה לחלק בין ח ט י ב ת ע צ י ם ו ש א י ב ת מ י ם ד ל ק ר ב ן מוסף ודלקרבן ה ת מ י ד
ושאר הקרבנות .ובעזרא סי׳ ח )פסוק ב( כתוב ׳ומן ה נ ת י נ י ם שנתן דוד
והשרים לעבודת חלוים׳ יש גם כן ל פ ר ש לעבוד עבודח לצוורך וזליוים ,כדי
שהלוים יהיו פנויים ב מ ל א כ ת ע ב ו ד ת ה׳.
5
הקו הרעיוני אשר עולה מתוך דברי רבי י ו ם טום חלר ביחסו לגויים ,ה ו א :
חבתם של כל בני האדם לפני הבורא יתברך והזכות לצדק אלוקי לכל יצוריו תוך
הדגשה של מעמדו חמיוחד ש ל ע ם י ש ר א ל כעם המוכתר ל ע ב ו ד ת חשם.
• • #
העיון בהשקפתו של בעל תוי״ט ע ל יחסו לגויים מביא אותנו לעמדתו כלפי
חכמות ב ל א ו ת שבהן עוסקים אומות העולם .כידוע ה י ה רבי יום טוב הלר בקי
בחכמות רבות ,אשר עמדו לו בפירושיו בהלכות קדוש החודש ,ערובין וכלאיים.
אך למרות ש ל י ט ת ו ב מ ד ע ו ב ח כ מ ה מסתייג בעל ת ו י ״ ט מהערכה לתרבות הגויים.
הוכחת לכך פירושו לאבות ,פרק ה ,מ ש ג ה ה :״בן בג בג אומר הפזך ב ה והפוך
בה דכולה בה ובה תחזי וסיב ובלה בה ומינה לא תזוע שאין לך מדד• טובה ה י מ נ ה ״ :
ש ל א תאמר שבלמוד ח כ מ ת יונית בחכרח אלמד מהם מ ד י נ י ו ת והנהגה
ו מ ד ו ת טובות ,להכי קאמר שאין לך מדד ,טובה ה י מ נ ה כ י כ ל ה מ ד ו ת חטובות
ערוכות בכל ושמורות בה.
אמנם מביא בעל ת ו י ״ ט פירוש זה בשם מדרש שמואל ,אבל ב ל י שום השגה.
מ צ י ט ט ה זו אין ל ה ס י ק שבעל ת ו י ״ ט אוסר כ ל חתעםקות ב ח כ מ ת יונית .בפירוש
ר״ע מ ב ר ט ג ו ר ה לסנהדרין פרק י ,משנה א )ד״ה בספרים חחיצונים( מ ש מ ע שהרע״ב
אוסר כ ל קריאה בספריהם ש ל חכמי יון .על זה מחסיף בעל ת ו י ״ ט :״ ו ב מ ש נ ה כב
5בזכות זה יקבל עם ישראל בעתיד לבוא נחלה בלי מצרים ,וירש ארצות רבות .ראה
עוקציז ,פרק ג ,משנה יב בפירוש תוי״ט )ד״ה שלש מאות ועשרה ע ו ל מ ו ת ( :״שישראל
בזמן הזה כנקבה היורשת עישור נכסים בלבד ,שהאומות שבעים הם וירשו רק
שבעה ,אבל לעתיד ירשו כולם .ולעומת זה יאמר כאן מספר ׳יש׳ ,שהרי כשנהלו
הארץ כבשו ל״א מלכים ,ואם לעתיד יכבשו במספר י׳ םעמ ם ל״א ,יהיה במספר ׳יש׳״.
www.daat.ac.il
55
6
פרק ה דאבות ה ת י ר ב ב י ת הכסא ו ב מ ר ח ץ ״ .מסתבר שרבי יזם טוב הלר חילק
אתר דעת -מכללת הרצוג
בין לימוד ח כ מ ת יון לבין ל י מ ו ד חכמות תועלתיות .על ה ב ד ל זה ע מ ד גם המהר״ל
מפראג בכתבו :״יש ללמוד חכמות האומות כי ל מ ה ל א י ל מ ד חחבמח שחיא מ ן
הש״י ש ח ר י ח כ מ ת האומות .גם כ ן מ ן הש״י שהרי נתן להם מחכמתו י ת ׳ . . .אבל
נראה דחכמת י ו נ י ת דחתם איירי חכמה שאין ל ה שייכות אל ה ת ו ר ה כ ל ל . . .אבל
החכמות לעמוד ע ל המציאות וסדר העולם בודאי מ ו ת ר ללמוד״ )נתיבות העולם,
נ ת י ב התורה פ ר £ייד>.
על גישתו ש ל בעל •תוי״ט ל ח כ מ ו ת כלליות יש לעמוד מתוך דיון הלכתי
ב״דברי חמודות״ ברכות פרק חמישי ס״ק מג .מדובר כאן על א מ י ר ת ״אתה
חוננתגו״ במוצאי שבת .בעל תוי״ט דן ב ד ע ת ו ש ל רבי מרדכי יפח ב״לבוש״ ש י ש
להגיד ״וחננו מאתך ד ע ה בינה והשכל״ גם אחרי תחילת הברכה ״ א ת ה חונן לאדם
דעת ומלמד לאנוש ב י נ ה ״ )בקשה על הבנה בהוויות העולם( וגם אחדי ״אתה
חוננתנו״ )בקשה על ה ב נ ה בתורה( .ל פ י בעל תוי״ט אין צורך להפריד בין שתי
בקשות אלו ,שהרי גם ה ב נ ה בתורה זקוקה ל י ד י ע ו ת ומושבלים כלליים.
ע ל י נ ו ל צ ט ט א ת דברי רבי יום טוב הלר ב מ ל ו א ם :
ועל כפל הלשונות נתן )רבי מרדכי יפה( טעם יפה ואמר ש ב ר כ ת
׳אתח חונן לאדם׳ כ ר הוא נאמר ע ל ח נ י נ ת כל אדם בין ישראל ובין אומות
העולם שחננם הש״י בבינה ד ע ה והשכל ל ד ע ת חכמה בשבע החכמות ש י ד
כל העולם שוין בהם ו׳אתה חוננתנו ל מ ד ע תורתך׳ ניתקן על החיבה וחחנינה
י ת י ר ה שנתן הקב״ה לנו ע״י תורתו ל ה ב ד י ל בין הקודש ובין החול ו ב י ן
ה ט מ א ובין הטהור וזה פירוש י פ ה אלא מפני זה אומר שכופלין ׳וחננו מאתך
דעה בינה והשכל׳ דהיינו לפני ׳אתה חוננתנו׳.וכן חוזר :ואומר ):אחרי ׳ א ת ה
תוננתנו׳( שאחרי שאין ש ת י החנינות שוות ,שזו בהויות העולם וזו בדברי
תורה ש י ש הבדל ר ב ב י נ י ה ם כיתרון האור מן החושך ולא שייכי להדדי זה
קודש וזח חול ,חלילה לכוללם בסוג א ה ד בתפלה ו ב ק ש ה אחת ,ע ד כאן
דבריו )של רמ״י אבל( זה א י נ ו נ ר א ה לי שאם היה כדבריו הקצר ק צ ר ה י ד
אנשי כ נ ס ת הגדולה מלדבר צחות במלות שונות אילו יצאו ל ה ל ק ביניהם
כי דבר ידוע הוא שהוא לשון בלתי נאה למי ש י ד ב ר בלשון אחד על שני
ע נ י נ י ם חלוקים ואם שהם מ ו ב נ י ם ונלמדים מ ע נ י נ י ם שנדבריים בם אלא ודאי
׳ א ת ה חוננתנו׳ ניתקן לאומרו קודם ׳וחננו׳ כו׳ ומוסב אח״כ על ש ת י החנינות
ביחד וזה יתכן יותר מ א ם ש נ א מ ר בברכה א ח ת ש ת י לשונות על ב׳ ענינים
6וזה לשון רע״ב באבות ,פרק ה משנה כ ב :״שלא תאמר למדתי חכמת ישראל ,אלך
ואלמוד חכמת יונית ,שאין מותר ללמוד הכמת י ו נ י ת אלא במקום שאסור להרהר
בדברי תורה כגון בבית המרחץ או בבהכ״ם״ .כעין זה במנחות צט ע״ב ,אבל לשון
הספרא על ויקרא ,יח ,ה ) ק מ א ( ,. :שלא תאמר למדתי חכמת ישראל ,אלמד חכמת
א ו מו ת ה ע ו ל ם ,תלמוד לומר ׳ללכת בהם׳ אינך רשאי ליפטר מתוכם״ ,לפי הרב
ש .ר .הירש זצ״ל בפירושו לתורה יש כאן איסור המור ל ה ש ו ו ת חכמות אחרות
לחכמה האמיתית היהידה והמכרעת ,אך בלי איסור על כל עיון בחכמות אחרות במידה
שהן נחוצות ל נ ו ; גם עיתים כאלה אינם מאתרים אלא אם יהיה עיקר הלימוד בתורה,
עי״ש.
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מחולקים •וכלום היו חסרים אנשי כ נ ס ת הגדולה מלתקן במלות שונות ומה
שטען והפליג מלחברם בסוג אחד בתפילה ובקשח אחת — א י ן זו שום
טענה כלל וכלל ולמה ל א והרי הס מחוברים מתומר ומנושא ^חד וכל שכן
שלפי טבע היצירה זו שבהוויות העולם קודמת לזו שבחכמות התורה בזמן
וגם דבר ידוע ומוחש שצריכה לד ,ח איך יעלה למדרגת חכמת התורה ולא
ידע בין ימין ושמאל בשום מושכל ראשון ושני ,ואם ש ח כ מ ת התורה עולה
על מ ל נ ה ,הלא השבע חכמות כולם כלולים בה ואם לבינה תקרא בי ח צ ב ה
עמודיה שבעה לכן אין לכפול חדברים אלא די כ ש י א מ ר ׳וחננו׳ וכו אחר
׳אתה חוננתנו׳ ב ל ב ה
כ
,
התפלה לחכמה ובינה כוללת בקשה ל ה כ מ ה בהוויות העולם ולהכמה בתורה.
תורת השם ה י א החכמה העליונה ,וכדי להגיע להבנה נכונה בתורה י ש צורך בחכמה
כללית אשר קיימה עוד לפני מ ת ן התורה .לאומות העולם יש חלק בחכמה זו ואם
אומרים לך ״יש חכמה בגויים״ — תאמין.
רבי יום טוב הלר רואה אפילו הקבלה מםויימת בין התנאים להשגת חכמת
התורה לבין הדרכים המובילות להבנה בחכמות כלליות .רבי חניגא בן דוסא א מ ר ;
״כל מי שמעשיו מרובין מחכמתו ,חכמתו מתקיימת ,וכל שחכמתו מ ר ו ב ה מ מ ע ש י ו
אין חכמתו מתקיימת״ )אבות ,פ ר ק ג ,מ ש נ ה ט( .בעקבות א ב ו ת ד ר ב י ג ת ן מפרש
בעל תוי״ט שאין הכוונה כאן ש ה מ ע ש י ם קודמים לחכמה ,שהרי אין אפשרות
למעשים מתוקנים לפני לימוד החכמה .הכוונה היא ש ע ל האדם לקבל את עול
העשייה לפני השמיעה כ מ ו שאבותינו אמרו ״נעשה ונשמע״ והקדימו קבלת עול
העשיה לפני השמיעה .בעל תוי״ט מביא כאן את שאלתו ש ל מהר״ל מ פ ר א ג ב״דרך
החיים״ איך ״מצאנו מן האומות הרבה מאוד שחכמותיהם מרובה ממעשיהם וחכמתם
מתקיימת״ .המהר״ל תירץ ש״אפשר ש י ה י ה לו הבנה כל כך לחכמה שחכמתו
מתקיימת ,אע״ג שאין בהם מצות ומעשים״ .עיקר תירוצו ש ל המהר״ל הוא ש ה מ ש נ ה
מ ד ב ר ת על ח כ מ ת התורה ועל התנאים חמיוחדים להגיע ל ה ב נ ת ה ת ו ר ה :״ כ י חחכמה
של תורה׳ היא צריכה אל יסוד ביותר מפני מ ע ל ת התורה ש ח י א א ל ק י ת ו ה י א
רהוקה מן ה א ד ם . . .א ב ל החכמה שהיא אנושית כ מ ו חכמת תאומות אין שייך כל
זה כי התכמה ראויה אל האדם בודאי״ .המהר״ל לא ש ל ל א ת ערכן ש ל ח כ מ ו ת
האומות ,אבל לפי דבריו לא קיימים ת נ א י ם מיוחדים כ ד י להגיע לחכמות אלו .רבי
יום טוב הלר ד ו ח ה א ת פירושו ש ל המהר״ל ו כ ו ת ב :
7
ולדידן מ ע י ק ר א א י נ ה שאלה דכיון שהמרובים הוא בקבלה ,א פ ש ר
שחכמיהם קיימו וקבלו עליהם להתנהג על פי החכמה ההיא שילמדוה ,ולפיכך
חכמתם מתקיימת בהם.
לפי פירושו גם ח כ מ ה כללית אינה מתקיימת אם ל ו מ ד י ה לא קבלו ע ל ע צ מ ם
להגשים א ת החכמה ב מ ע ש י ם בחיי יום־יום .התנאי ש ל ״נעשה ונשמע״ ח ל על כל
החכמות ,על חחכמה האלוקית — ו ב מ י ד ה מסויימת — גם ע ל ה ח כ מ ה הכללית.
7תום׳ רעק״א מציין כאן )אות ז( לאבות דרבי נתן ,אע״פ שפירוש זה מוזכר כבר
במלואו בתוי״ט •וצ״ע.
www.daat.ac.il
57
תוספות דעת
אתר
הרצוגכ מ ה האנושית אפשר לסכם •מתוך
מכללת ל ה ח
יום -טוב ע
השקפתו של בעל
דבריויהוא ם״מלבושי יום טוב״ ,אורח חיים ,סי׳ רצד ,ס״ק א :
החכמה ה ט ב ע י ת שבאדם אם ש ה י א א י נ ה במעלח כמו ח כ מ ת השכל
ש מ צ ד התורה ,מכל מקום חשובה היא וגדולה במין כל אדם והרי ה י א
מוכרחת וקודמת בזמן ו ב ט ב ע ל ח כ מ ת התורה אשר לאדם.
ע ם כל חחערכח לחכמות כלליות ,לחכמת התכונה וההנדסה ,י ד י ע ת מ ה ל ך
הכוכבים ומזלות ,א י ן אלו אלא פרפרות חכמה האמיתית ,ח כ מ ת התורה ו כ ד ב ר י
בעל ת ו י ״ ט במסכת א ב ו ת פרק ג ,מ ש נ ה יח )ד״ה פרפראות(:
הם פרפראות הממשיםים לב האדם לחכמה שאין אחריה חכמה ב ח ק
האדם ,והיא ח כ מ ת האלקות ,ש מ י ד י ע ת גלגלי השמים ידע ויכיר הבורא
יתברך כ י הוא רוכב שמים ,שמהנרכב יודע הרוכב.
#
#
#
בנושא זה אציין עוד צ י ט ט ח א ח ת בתוספות יום טוב ,ש ט ר ם זכיתי להבינה
כראוי .במסכת פסחים ,פרק ד מ ש נ ה ט מבואר שחזקיה •המלך גנז ספר רפואות.
לפי פירוש המקובל כלל ספר זה רפואות בדוקות ,אבל היה צורך לגנזו כיון שלבם
של בני ישראל כ ב ר ל א נכנעו לפגי ה ק ב ״ ה מחמחלות .הרמב״ם בפירושו למשנה
דוחה פירוש זה ב ת ק י פ ו ת ר ב ה שהחי ״יש בו מן השגיונות ואיך יחסו לחזקיהו מן
ל פ י הרמב״ם כלל ספר זה ,ד ב ר י ם ש ל א ה ת י ר ה ת ו ר ה להתרפאות בחן
האולת..
כמו חדברים ש ח ש ב ו בעלי הצורות והוא כ י י ש אגשים חכמים בתכמת הכוכבים
ועל פ י ה ם יעשו צ ו ר ה לעתים ידועים ריועילו או יזיקו ל ד ב ר י ם ידועים״ .לפי הר״מ
היה אסור מן התורה ל ה ש ת מ ש ברפואות כאלו ולכן ״כאשר חשחיתו בגי אדם ד ר כ ם
ותיו מ ת ר פ א י ן באותן ה ד ב ר י ם הסירן ו ג נ ז ך .על השאלה איך גכתב ס פ ר כזה ע״י
אחד מחכמי ישראל ,עגה ה ר מ ב ״ ם :״כי ויש ד ב ר י ם ש מ ג ע השם ל ע ש ו ת ם והם
מותרים ללמדם ולהביגם כי תשם יתברך אמר ׳לא ת ל מ ד לעשות׳ ולמדנו בקבלח
)םגחדרין סח( ׳ א ב ל אתה ל מ ד להבין ולהורות׳״ .בעל תוי״ט מ ב י א א ת פירושו ש ל
הרמב״ם ו מ צ ט ט גם א ת דברי הרמב״ם ״שלא עשאו המחבר כ ד י לעשות מ ע ש ה
אלא על דרך החכמה בטבע המציאות״.
בעל ת ו י ״ ט מברא א ת דברי הר״מ בלי שום ה ע ר ה או השגה׳ ה ן ע ל ע י ק ר
פירושו על ת ו כ ן ספר רפואות׳ הן ע ל הסברו ע ל עצם כ ת י ב ת ס פ ר כזה .והנה ,ע ל
עיקר פירוש ה ר ״ מ כתב כבר הרשב״א בתשובותיו ח״א ,סי׳ ת י ד <עמ׳ קנא( 5״אני
מ ת פ ל א ע ל •פה קדוש איך יאמר ד ב ר זה ואיך ד ע ת ו הצלול העלה בזה חרם״.
הרשב״א מ ס ב י ר שםפר הרפואות לא כ ל ל חכמות אסןרות משום דרכי אמורי ,ש ה ר י
חזקיי׳ גנז ספר זה ולא שרפו ) .לפני בעל ת ו י ״ ט היו ת ש ו ב ו ת הרשב״א והוא א ף
8
• 8הרב אלי׳ מגריידיץ הביא בפירושו למשנה )בדפוסי וילנא( סמך לפירוש הר״מ
מתלמוד ירושלמי ,נדרים פרק ו ,הלכה ח שמדבר על ״טבלא של רפואות״ שנגנז.
הירושלמי מביא ענין זה בקשר לעניני ע״ז .ויעוין מהר״ץ חיות ב״דרכי משה״ )כל
ספרי מהר״ץ חיות ,ח״א עמ׳ תנד(.
על תוכן ספר הרפואות ראה עוד מאירי סנהדרין סוף פרק שביעי; שו״ת הרשב״א
ח״א סי׳ תיג ,ת י ד ; ספר מנחת קנאות לר׳ אבא מרי מלוניל עמ׳ ;42 ,37 ,29בנין
יהשוע על אבות דרבי נתן ,סרק ב ,משנה ד ; עינים למשפט ברכות י ע״ב.
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ציטט מתוכן בדב״ח בכורות א סי׳ י ותוי״ט אבות ב ,ז( .נ כ ת ב רבות ע ל פ י ר ו ש
הר״מ בענין ספר רפואות ,א ב ל נ ע י ץ כאן רק בהסברו ל כ ת י ב ת םפר כזד! אשר בו
נכללו רפואות שהתורה לא ה ת י ר ה להשתמש בהן .הרמב״ם יסןובר שמותר ל ל מ ו ד
חכמות כאלו ומסתמך על דברי הגמרא שישנן חכמות שמותר ללמוד ולהבין אעפ״י
שאין התר לשימוש מעשי .לפי פשטות לשון הגמרא אינו ה ל ההתר ״אבל אתה למד
להבין ולהורות״ אלא על דיינים כדי ש י ד ע ו את מ ע ש י הכשופים השונים .כך מפרש
רש״י׳ ש ב ת עה ע״א )ד״ה הבין( וכך מ פ ר ש י ם התוספות בשם רב האי גאון במנחות
םה ע״א את דברי רבי •יוחנן ש י ש צורך שחכמי ה ס נ ה ד ר י ן יהיו בעלי כ ש פ י ם ;10
וכז פסק הרמב״ם בהלכות סנהדרין ,ריש פרק ב 5״אין מ ע מ י ד י ם בסנהדרין אלא
י י .יודעים קצת משאר ח ח כ מ ו ת . . .ודרכי המעוננים והקוםמין והמכשפים והבלי
ע״ז וכיוצא באלו כדי שיהיו יודעים לדון #ותם״ ״ .גם ה ד ש ב ״ א מ ג ב י ל א ת ה ה ת ד
של ״אפל אתה ל מ ד להבין ולהורות״ למטרה ״כדי שיבינו במעשה כ ש פ י ם ויבטלום״
ז״להבין מעשיהם ולהורות במה ינצל הנכשל ב ה ם ״ ) ש ו ״ ת הרשב״א ,ח״א ,סי׳ תיג(.
9
ל ע ו מ ת ש י ט ה זו ש מ ג ב י ל ה את ל י מ ו ד של חכמות אסורות לחכמים ,סובר
הר״מ בפירוש המשנה הג״ל — ובעל תוי׳׳ט מ ב י א א ת פירושו בלי השגה — שמותר
ללמוד חכמות באלו אעפ״י ש״לא התירה התורה להתרפאות בהן״ שהרי ״מחבר
זה הספר לא חברו אלא ע ל דרך חחכמה ב ט ב ע המציאות ,לא על דרך ש י ע ש ה אדם
פעולה ממה שנכתב באותו הספר וזה מותר״.
הרמב״ם — ובעקבותיו גם בעל תוי״ט — מ ס ת מ כ י ם באן על דברי חז״ל
״אבל אתה למד להבין ולהורות״ ,למרות שלפי הפירוש ה ר ג י ל אין להסיק מכאן
היתר ללימוד ,להוראה ו ל כ ת י ב ת חיבורים באותן החכמות ש מ ן התורה אסור להתעסק
בהן באופן מ ע ש י ,12
9בירושלמי הנ״ל לא נזכר שאחד מחכמי ישראל חיבר ספר אד טבלא על צורות כוכבים.
רבנו המאירי בפירושו למשנה הנ״ל מביא את פירוש הר״מ ,אבל כותב :״והוא ספר
הברוהו חכמי ה ת כ ו נ ה . . .״ .כוונתו אולי לחכמי הגוים ,אבל השוה מאירי סנהדרין
)עמ׳ (252שמזכיר ״קצת חכמי התכונה מן החסידים שבהם״ .באמצע הציטטה של
דברי הר״מ הוסיף בעל תוי״ט שהרמב״ן כתב בהקדמתו לפירושו לתורה ששלמה
המלך כתב ספר הרפואה ה ז ה .לא הבינותי הוספה זו באמצע דברי הר״מ .הרמב״ן
הולד שם ע״פ שיטת הפירוש השני שנדהה בחריפות ע״* הר״מ ,שמדובר על ספר רפואות
ע״פ כוחות עשבים .הר״מ בעצמו כתב בהמשך דבריו שלפי הפירוש האחר נכתב ספר
זה ע״י שלמה .גם בפירוש הר״מ וגם בדברי הרמב״ן לא נזכר ששלמה המלד חיבר
ספר רפואות ע״פ צורות כוכבים.
10כך מבואר גם בתשובות הגאונים )ליק( סי׳ לא ,הובא ב״מרגלית הים״ להרב ר.
מרגליות שליט״א ,סנהדרין סח ע״א ם״ק יד.
11מכאן ,אגב ,תשובה לתמיהתו של בעל תודה תמימה ז״ל )דברים יח ,ט( שטען
שהדין ״אבל אתה למד להבין ולהורות״ לא נזכר ברמב״ם.
12ב״קול הרמז״ על המשנה להרב משה זכותא וכן ב״לחם שמים־׳׳ להרב יעקב עמדן
וב״ספר חזון איש אל עניני אמונה ,בטחון ועוד״ )פרק ה ,סי׳ ד (.מרבים לדחות את
קושיותיו של הר״מ על הפירוש הרגיל ,כאילו מדובר בספר רפואות ע״פ עשבים ,שנגנז
רק כיון שלב העם לא נכנע מהמחלות .בפירושיהם לא דנו בפירוש הר״מ ב״אתה למד
להבין ולהודות״.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
חנו ב ה
דברי מחשכה טתוד ספרים שנדפסו כשנים האחרונות
ו ל א מ צ א ו אלא פ ך א ח ד וניטמא כל ש מ ן ש ב מ ק ד ש חוץ מזה שלא 1ט מ א
שהרי חתום ה ו א . . .ל ש נ ה אחר קבעום י מ י ם טובים כל שמונה ימים ולא נ ע ש ה
נם כזה לישראל ,שאילו פ ר ע ה לא גזר על ה מ צ ו ת ויון ה ר ש ע ה גזרה ,לפיכך האריכו
אלו הימים כשיעור החג שהיא ש מ נ ה ימים להזכיר בהם הנם .ואפילו לא ה י ה
נעשה בהם נס ,כמו כן חיו ש מ ח י ם ומזכירין מ ע ש ה נ ס י ם כשיעור יום טוב הארוך
מכל המועדות ,אך לא היו מדליקין נרות כלל ,אלא מהללים ו מ ר ו מ מ י ם כשאר
מועדות וכשבא ו נ כ פ ל להם נס בשמן הוסיפו להדליק הנרות להזםיר כ פ י ל ת הגס.
רבנו יהונתן מלוניל על הרי״ף ,מסכת שבת — נדפס מכת״י יחידי
בש״ס אל המקורות — פרדס ,ירושלים תשי״ט.
בארנו למעלה כי םונת היונים לבטל התורה והקדושה של ישראל םי המצוד.
לנו ה י א המעלה ה ש כ ל י ת ה א ל ק י ת ובודאי בטול התורה הוא ב ט ו ל ישראל :וכל
העולם חיה בטל לפיכך נעשה להם נם במצות הדלקה שהיא מצוד .א ה ת מן מ צ ו ת
התורה שבאו היונים ל ב ט ל התורה ו מ צ ו ת י ה מן ישראל ומצור .זאת גם כן הוא ב ב י ת
המקדש א ש ר כ ל בונת היוונים היה לבטל התורה השכלית והקדושה מ י ש ר א ל ו ע י ק ר
הקדושה הוא ב י ת המקדש ולפיכך קבעו ה ד ל ק ת הנרות זכר לנס ש נ ע ש ה להם
במצות הדלקה .ועוד י ש לומר ש ע י ק ר מ ה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים
את היונים רק שלא היה נראה ש ה י ה כאן נצחון הזה על י ד י נ!ס ש ע ש ה זה ה ש ״ י
ולא היה זה מכחם מ כ ו ר ת ם ולפיכך נ ע ש ה הנם על ידי נרות המנורה ש י ד ע ו ש ה כ ל
היה בנס מ ן חש״יי וכך חמלחמה שהיו מנצחין ישראל ה י ה מ ן הש״י.
מהר״ל מפראג :נר מצוד .על חנוכה עמ׳ נד.
ומדוע תקנו חז״ל ש מ ו נ ת י מ י חנוכה ,ב ע ו ד שהנס היה רק! ש ב ע ת י מ י ם ?
לא היד .לחם ש מ ן כי אם א ו ם א ח ד בלבד ,ולמה הדליקו ב כ ל ל ? איך לא נתיאשו
לגמרי ב א מ ר ם :הלא אין לנו ש מ ן כי אם לחום א ח ד ב ל ב ד ? לא נתייאשו! ה ד ל י ק ו !
ואלמלא הדליקו ,הרי גם נס לא נ ע ש ה ל ה ם ! ומה שלא נתיאשו ,ומה ש ה ד ל י ק ו ב ל י
כל םכויים טבעיים — וכי אין זה נם ? ומי יודע ,אם אין הנס הזה ,הגס ש ל ה ד ל ק ת
יום ראשון ,הוא הנ!ם הגדול ב י ו ת ר ? ״הדלקה עושה מצוד,ן!״.
ד״ר יצחק ברויאר ז״ל :נחליאל ,עמ׳ רפב
ונחלקו ב י ת שמאי ובית הלל על איזה משתי התופעות אנו ע ו ש י ם א ת הזכרון
לדורות .ב י ת שמאי ,לשיטתם ,א ו מ ר י ם :הזכרוןן הוא לאש׳ לביעור ה ר ע וכליון
הטומאה ,ו ב י ת הלל ,לדרכם ו ב ר י ם :הזכרון הוא לאור .ודאי ב ש ע ת ה היתד ,ה מ ל ח מ ה
נחוצה ,ואם נחוצה הייתה — עשינו אותה ,א ב ל אין עושים מזח ס מ ל ופולחן .א י ן
האמצעי הזמני הופך ל מ ט ר ה תכליתית .לא זהו הלקח לדורות .הלימוד ל ד ו ר ו ת
הוא האור.
60
www.daat.ac.il
הרצוגובעורו ,ה ר י כל מ ה ש ה א ש
מכללת ר ע
דעתד-י פ ת ה
הוא ש
ומאליו מובן׳ שאם העיקר אתר
שורפת ,יותר •הילד ופוחת הרע ה מ ת ב ע ר ע ד ש י ג י ע הזמן ש ל ״ואת רוזז הטומאה
אעביר מן הארץ״ לגמרי ,״והרשעה כולד• כעשן תכלה״ כליל ,פוחת וחולך ,ואם
הזכחץ הוא האור׳ הרי כל מ ה ש ד ו ל ק י ו ת ר מ א י ר יותר כ ל מ ה ש מ ש ת מ ש י ם יותר
ב״נר מצוה ותורה אור״׳ הרי הם מ ו ס י פ י ם ל ה אור יותר ויותר* ,ואורת צדיקים
כאור נוגה הולד ואור ע ד נכון היום״ ,״הולך ואור״׳ נזוסיף והולך. • .
והלכה כ ב י ת ה ל ל . . .
הרב ש .י .זוין שליט״א ב״הד המועצה הדתית בירושלים״ ,כסלו תשי״ח
זהו סודו של נם ח נ ו כ ה :נצחון ה מ ע ט י ם ע ל ה ר ב י ם היה נראה נ נ מ נ ע ב ד ר ך
הטבע .למרות זאת התחזקו החשמונאים — מתוך ה ח ל ט ה ש ל ״אין ברירה״׳ —
ומשום כך זכו לסייעתא ד ש מ י א למעלה ,מדרך הטבע .ח ם עשו נגד חשבונות תשכל
ולכן זכו לנס שמן שלא ה י ה מחוייב שיעשה ,שעל פי ד י ן אפשר ח י ה ל ה ד ל י ק גם
שמן טמא .הם עשו מ ה ש נ ר א ה ל מ ע ל ה מכוחותיהם ,ולכן זכו ל מ י ד ה גדושה של
סייעייתא דשמיא וני!סים .גם חנוכה מורה לנו שאין מקום ל י א ו ש במקום שנראים
הדרכים חסומים ומוגבלים בדרך הטבע .יתאמץ ביותר כיון ש א י ן ברירת ,ואז
יפתחו לו ש ע ר י םייעתא ד ש מ י א חדשים.
שמונח ימי חנוכה מ ל מ ד י ם אותנו שחחארח ה ע ל י ו נ ה )בחינת ח׳( שמאירד•
אל ת ו ך לבותינו על ידי השתדלותנו ב מ ה ש ב י כ ו ל ת נ ו — בדרך נם היא ב א ה לגו,
למעלה מטבענו .ל א ה י ה מ ס פ י ק שמן ,לא היתד• מ ס פ י ק ט ה ר ה עבור ח׳ ימים ,אכן
כיון ש ע ש ו א ת שלהם ,ה ש ל י ם ל ה ם הקב״ה מ ל מ ע ל ה בדרך נס וזכו להארות עליונות,
שנבצרו מ ה א ד ם להשיג בכותותיו־הוא .הקשיים שעלולים ל ה ב י א לידי יאוש ,תפקידם
הוא א ד ר ב ה לדרבן א ת האדם לעקשנות — להתאמץ ד ו ק א בכל כוחותיו .ישראל
הוא עם קשת עורף ,עז שבאומות .עזות ד ק ד ו ש ח חיא ה ד ר ך לחצלחח ב ע ב ו ד ת ה׳.
הרב א .א .דםלר ז״ל :מכתב מאליהו ,חלק ב׳ )ירושלים תשכג( ,עמ׳ .120—119
א ף אותו נס של חנוכה היה בו נצחון כפול על ה מ ת י ו נ י ם ועל הצדוקים גם
יחד .םידוע אין הקב״ה מזלזל הסדרי ה ט ב ע ואינו מ ר א ה נסים גלויים אלא ל ע ת
הצורך׳ כשכבר כלו חדרכים הטבעיים ,כ י ה ר י כ ל גם הוא בריאה חדשח .ו ר מ ז לכך
מה שאמרו במסכת ת ע נ י ת <כד• א( ״מי ש א מ ר ל ש מ ן וידלוק ,הוא י א מ ר לחומץ
וידלוק״ ,הרי שצריך א מ י ר ה כדרך ב ר י א ת :העולם שנברא במאמר .ו ה נ ה כאן בנם
חנוכה ל א ה י ה חנם כ מ ח ו י ב ב מ צ י א ו ת שהרי היו ש מ נ י ם רבים במקדש להדלקת
המנורה׳ ואע״פ ש ה י ת ה בהם י ד ם ש ל היונים — ה ר י הגוי אינו מ ט מ א מן התודה
אלא שהתכמים גזרו עליו טומאה .ו ב א ו ת ה שעד ,ש נ כ נ ס ו חחשמונאים להיכל ותקנו
את בדקי ה ה י כ ל ע מ ד ה ל פ נ י ה ם השאלה אם להדליק א ת השמנים הטמאים שנטמאו
על י ד י היונים ,מפיון שכל טומאתם אינה אלא מ ד ר ב נ ן — או לא .כ מ ו ב ן ש ה מ ח ל ו ק ת
הזאת ה ת ל ק ח ה בכל ח ר י פ ו ת ה גם בין ה נ ה נ י ם ה מ ש ר ת י ם ב ב י ת המקדש ,ש ג ם בהם
נמצאו כ מ ה מ כ ת הצדוקים.
ה נ ה ג י ם הפרושים ע מ ד ו כ ח ו מ ת ברזל מול מ ת נ ג ד י ה ם הצדוקים ולא נתנו יד
לפושעים להדליק שמן טמא במקדש ה .
,
61
www.daat.ac.il
ובשהדליקו א ת המנורה בפך ה ש מ ן ונעשה בו נס ,שלא היד ,ב ו אלא ל ה ד ל י ק
ראךהרצוג
מכללת
בזה א ו ת מן השמים להוכיח א ת צ ד ק ת
דעתם — -
אתר י מ י
יום אחד והדליקו ממנו ש מ ו נ ה
הפרושים לעומת ה מ ת מ נ י ם והצדוקים בי תורה שבעל פה הוא מן ה ש מ י ם ובכללה
גם גזרות שגזרו חכמים לחיזוק מצוות .התורה וביחוד גזירת הטומאה על ה ג ו י ם
להבדילם מגבולנו .ולכן לא נכתבה חנוכה ל ה י כ ת ב )יומא כט(.
ו א א ת נקבעה המצוד ,הזאת בהידור ובהידור מ ן ה ה י ד ו ר :להורות כי כל
הנס י ס ו ד ו להוכיח א ת גודל ערכן של ת ק נ ו ת שתקנו חכמים •לעשות סייגים לתורה
ובכלל זה הדורי מצוות שבן ישראל נוהג לעצמו לנוי מצוה.
הרב מרדכי י .ל .זק״ש ז״ל :זמנים )ירושלים תשיא( עמ׳ פו—פז,
א ש ה ודאי מדליקה דאמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה ש א ף
הן היו באותו הנם .ו כ ת ב ר ש ״ י :שגזרו היונים ע ל כ ל בתולות הנשואות ל ה י ב ע ל
לטפסר תחלה ועל יד אשד ,נעשה הנם )שבת כ ג ע׳׳א(.
הנם דפורים לא היה ע״י נצחון מ ל ח מ ה אלא דחקב״ת ס י ב ב סיבות להפר
ע צ ת המן הרשע ,משום ה כ י גם גשים חייבות במקרא מ ג י ל ה םיון שגם הם ה י ו
באותו הנם ,שאף הן היו בגזירת להשמיד וניצלו ,משאין כן נס חנוכה ש ה י ה ע״י
נצחון מלחמה שנצחו ב י ת חשמונאי להיונים והרי ה נ ש י ם לא השתתפו ב נ צ ח ו ן
המלחמה דהא אין דרכה של אשד ,לכבוש ,אם כן א י ן לחייבם ע ל מ ה שניצלו מ ה י ו נ י ם
שגזרו על ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך כיון שלא נ ש ת ת פ ו
בנצחון המלחמח ,ודי מד ,שחייבו חכמים לזכרים ש ה ש ת ת פ ו בנצחון המלחמה .ולהכי
הוסיף רש״י ז״ל ש א ף הן היו באותו הנס שגזרו היונים על כל הבתולות ה נ י ש א ו ת
וכר .וכיוון ש ה י ה לנשים נס מ י ו ח ד שפיר יש לחייבם עבור הנם ש ה י ה ל ה ם ב י ה ו ד
שניצלו ע״י נצחון חמלחמח ,אע״ג ש ל א נשתתפו בנצחון המלחמה.
הרב זאב וולף פרנק ז ״ ל :תולדות זאב ,שבת חלק א׳ )ירושלים תשכא(
עמ׳ קטו—קטז.
ב י ת שמאי אומרים יום ראשון מ ד ל י ק שמנה ,מכאן ואילך פ ו ח ת והולך ו ב י ת
הלל אומרים יום ראשון מ ד ל י ק א ח ת מכאן ואילך מ ו ס י ף והולך .ט ע מ א ד ב י ת ה ל ל
ד מ ע ל י ן ב ק ד ש ואין מוחידין) .שבת בא(.
ט ע מ א דמעלין בקדש ואין מורידין ,דאמרינן בנר חנוכה לשלול ט ע מ א ד ב י ת
ש מ א י דםברי להו פוחת והולך ,קשו״ ד א ם כ ן איך מוקמינן פ ר י החג ,שהיתר ,בהם
זאת המדד ,דפותת ו ה ו ל ך ? וצריכין לומר דםית הלל סברי ל ה ו דאין ללמוד מ פ ר י
החג שהם נ ג ד שבעים אומות ש ד י ן הוא ש י ה י ו פוחתים ,מ ה שאין כן במה ד ל י כ א
האי טעמא ,צריך להיות נוהגת המדד ,ד מ ע ל י ן בקדש.
הרב קוק ז״ל :טוב ראיה על שבת כא ע״ב — נדפס בש׳׳ם אל המקורות
—פרדס .ירושלים תשי״ט.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הננו פונים אל קוראינו שטרם חתמו על ״המעיף ,לחתום על מנוי
שנתי• נא להשתמש לצורך זה בתלוש ההזמנה שבדף זה״
דמי חתימה לשנה ) 4גלימות( 4— :ל״י בישראל $1-50 ,בחוץ
לארץ ,כולל דמי משלוח )מחיר הגליון הבודד 1-25ל״י(•
מערכת ״המעיף׳
לכבוד
מערכת ״המעין׳
רחוב צפניה 26
ירושלים
א• נ•
הנני ח ו ת ם בזה על מנוי שנתי ל״המעיר ומצרף בזה — 4ל״י•
השם
הכתובת
התאריך
)חתימה(
www.daat.ac.il
63