אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ו צ א ד***1י* *ב *7יד* י
0יר-ג
כ ו 1ל ז ד ^ יי צ ר־־ו עץ ^ ד ־ -י -י י ^ ד *
xפ ו < 1ל י
א 1 4ד ר נ ^ ! ! ו ־ ״ א ד ־ *71
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
3ן| ן ^ ן • §1'6¥1)00]>:8.01נ¥¥¥.1161
ע״י חיים תשס״ט
שתי תשובות על לימוד חכמות חיצוניות /פרופ׳ יהודה ל ו י .
1
.
.
17
אי יש מצוד ,על ישראלים להתברך /הרב קלמן כהנא .
.
36
.
.
42
.
50
.
57
הערות והגהות למסכת סנהדרין )סיום( /הרב אברהם סופר .
64
הטיול בספרות השו״ת /הרב מנחם סליי .
נחלת
יעקב
אביהם
/
ד״ר
יעקב
לוי.
דין כיבוש הארץ ותנאיו /הרב יצחק םנדר
.
.
על ספרים ועל סופריהם
תלמוד בבלי עם ״הלכה ברורה״ ו״בירור הלכה״ .
בסוד
תפילין
/
יעקב
.
73
אורבך
הערות ל״תקנת העשירים שבפרוזבול״ /הרב מ׳ בלומנפלד .
78
על אמירת ״ויכולו״ בקידוש מתוך הכתב /הרב ש׳ ד ב ל י צ ק י .
80
כ פ ״ ד ירושלים ת ״ ו נישן תשל׳׳ו • כ י ד מז ,גליון ג • המחיר 7.50ל״י
מנוי ש נ ת י :כישראל — 25.ל׳יי
כ ח ו ץ לארץ —$ 8.
ירושלים ,טל׳ 288883
כתובת המערכת :רת׳ צפניה ,26
www.daat.ac.il
פרופ׳
י ה ו ד ה לוי
אתר דעת -מכללת הרצוג
שתי תשובות על לימוד חכמות חיצוניות
א.
הקדמה
לפני למעלה מארבעים שגה ,פגה הרב שמעון שואב נ ״ י אל מספר גדולי
התורה במזרח אירופה בשאלח ע ל יחס התורה ללימוד חכמות חיצוניות ובמיוחד
ללימוד באוניברסיטאות .לימוד כזה היה אז נפוץ מאוד במערב אירופה,
אפילו בחוגים נאמנים ביותר לתורה .בזמנו הוא קיבל תשובות מפורטות
מ א ר ב ע ה גדולי תורה .שתים מ ה ן פורסמו בכתבי הגדולים חאלו וידועות הן
בחוג הלומדים :תשובתו של חרב אלחגן וסרמן ז״ל ,ראש ישיבה בברגוביץ,
הופיעה בקובץ שעורים ח ״ ב סי׳ מ ז ; ותשובתו ש ל חרב ברוך בר לייבוביץ ז״ל
בברכת שמואל ,קידושין סי׳ כז.
ש ת י תשובות נוספות אינן ידועות כל כך .תשובה מ א ת הרב יוסף ת ז י ן ז״ל
)ה״רוגוצ׳ובי״( פורסמה רק עכשיו כנספח למאמרי ״חכמת התורה ושאר
החכמות״ בס׳ יד רא״ם )לזכרון רא״מ ליפשיץ ז״ל ,ירושלים תשל״ה(.
היא הגיעה לידי כתובה על גלויה שהיתר .מוגחת עד עכשיו אצל הרב שואב ג״י
במקום טמון .כ ת ב היד היה קשר .מ א ד לפענח ,והצליחו בפיענוח ידידי הרב
אריה כרמל• נ״י ,בסיוע ש נ י בניו ,האברך ר׳ אברהם חיים נ ״ י והב׳ דוד יהודה
ג״י .הרב כרמל אף גילה את מראי המקומות א ש ר רמז להם המחבר ז״ל —
הישג גדול כשלעצמו .במאמר הג״ל כבר הבטחתי לפרסם ב״המעין״ צילום
כ ת ב היד עם הערות יותר מפורטות .להלן ימצא הקורא את ההערות ,את
צילום התשובה עם הנוסח המלא ,עם מראי המקומות.
תשובה נוספת קיבל הרב שואב נ ״ י מהרב אברהם יצחק בלוך ז״ל,
ראש ישיבת טלז .היא פורסמה לראשונה בשנת תשכ״ו בכ״ע אמריקאי אשר
עיקרו בשפה האגגלית — בדברי אנשי מ ד ע שומרי תורה ?100, ^3500.
) 0 ^ .76^. 801 1 ,107—112 (1969ו 1 1ע . 0ומאחר שלרבים מהלומדים
אין להם גישה לכ״ע זה ,החלטתי לפרהמה שוב ב״המעין״ .היא הגיעה אלי
כהעתק הנעשה מ כ ת ב היד המקורי אשר היה מונח בידי הרב מנס ג״י
בוייקליף )ע״י קליבלנד( בארצה״ב .כ ת ב היד חמקורי נשלח ע ״ י הרב שואב נ״י
לכ״ע הלכתי בארד,״ב ,אבל לא פורסם שם וגם לא חוחזר לו כ ת ב היד!
הערות ע ל התשובה וגוסחה מובאים
בפ״ג לקמן.
ב .תשובת הר׳יי רוזין
א.
בתשובה זו מ ח ד ש הרב ז״ל כ מ ה דברים.
רוב התשובה מיועד להוכיח שיש לידיעות בחכמת ה ט ב ע משקל הלכתי
יותר מסתם גילוי מילתא .ידיעות כאלו קובעות בהתרת בכורות ,בהלכות
רוצח ,בראית דם גדה ,והלכות פצוע דקה.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבן על האב ,בנוסף ע ל ללמדו תורה
ולפי ד ע ת הרב החכמה הזאת כוללת
רפואה ומדידת קרקע אשר הם קשורים
עם המצוד .ללמד את בנו ישוב מדינה.
ב.
בעקיפין מ ו נ ה הרמב״ם בין מצות
וללמדו אומנות ,גם ללמדו חכמה.
דוקא חכמות נוסף על אסטרונומיה,
להלכות .הוא קושר א ת החיוב הזה
ג.
היתר לימוד שאר החכמות הוא מדייק מתוך דברי הספרי — דוקא אותם
דברי הספרי אשר לכאורה אוסרים את הלימוד ה ז ה :״ודברת בם —
. . .ש ל א תערב בהם דברים אחרים״ .מלשון זה הוא מדייק שדוקא ע ״ י
עירוב אסור ,אבל לימוד כל א ח ד בנפרד מותר.
ד.
בנפרד,
מתוך דברים אלו הוא גם מדייק שרק ליחיד,
מ ו ת ר ללמד לבנו חכמה ,אבל לא ע ״ י ציבור.
לכל
אב
ואב
נעיין קצת בחידושים אלו.
א.
בלי ספק ידיעת העולם ומציאותו הן תנאים לקיום הרבה מן המצות.
אבל אולי אפשר לברר את הידיעות האלו מתוך התורה עצמה ,בלי לעיין
בעולם ממש .בא הרב ומוכיח להיפך :הסמיכה ההילכתית להתיר בכורות
היא בידי ראש הישיבה שבארץ ישראל ,אבל לימוד המקצוע — י״ח ח ו ד ש
גדל רב אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר
)סנהדרין ה —- (:אין זה לימוד תורה ,רק מכשירי מצוד״ ,וזה נבדק גם
בחו״ל ע ״ י ריש גלותא.
וכן לכאורה ידיעת הרופא איזו מכה מ מ י ת ה אינה גלמדת מתוך התורה,
חוץ מ מ ה שהברזל מ מ י ת בכל שהוא ,שדבר זה נלמד מ ן התורה )סנהדרין
עו (:ולכן הברזל אינו בגדר זה ואין דעת הרופא קובעת בו.
ב.
הרב הרוגוצ׳ובי זצ״ל מבין מלשון הרמב״ם שכאשר חאב חייב ללמד
לבנו חכמה ,שהבוגד ,לחכמת הטבע ,אבל זה לכאורה קשה להולמו.
והעיר לי בזה ידידי ר׳ יעקב וייס נ״י ,שמדברי הגמרא שם מ ש מ ע
ש ה ח כ מ ה שמדובר עליה שם ,היא מוסר ,וז״ל הגמרא )מכות ח (:״ א ע ״ ג
דגמיר גמי מצוה קא עביד ]במה שהלקהו[ דכתיב יסר ב ג ו ויגיחיך״.
דהייגו שמצוה ליסרו כדי שיהיו לו מדות טובות ,וכן פירש ב ע צ מ ו
הרמב״ם בפיהמ״ש ש ם :״כשהאב מ כ ה את הבן שלא ללמדו תורה ולא
מדד .טובה ולא פרגסה שיתפרגם בד ,והרגו הוא גולה ,ואם הרגו ע ל
ד ב ר מאלה ,אינו גולה״ .הרי מ ש מ ע שהחכמה היא מדות טובות .וכן כ ת ב
הרמב״ם )הל׳ דעות פ״א ם ה ״ ד ( :״כל אדם שדעותיו ]כלומר :מדותיו[
דעות בינוניות ממוצעות ,נקרא חכם״ .וכן במורה נבוכים )ח״ג פ׳ נ״ד(
הדבר השלישי שנקרא חכמה הוא מעלות חמדות .ואם כן מנ״ל לרב
ללמוד מכאן לחכמת ה ט ב ע ? וצע״ג .ואולי גם מ ה שהמכילתא מחייבת
את ה א ב ללמד לבנו ״ישוב מדיגה״ — אולי גם בזה מדובר על מ ד ו ת
טובות) .כל זה מ ד ב ר י ר״י וייס נ״י(.
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ה שהרב מדייק מדברי הספרי :״ודברת בם — עשם עיקר ואל תעשם
טפלה ,שלא יהיה משאך ומתנך אלא בהם ,שלא תערב בהם דברים
אחרים״ — .מ ש מ ע ש ב ל י עירוב מותר ,דומה מ א ד לדיוק הרשר״ה בפירושו
על התורה ,שם הוא מדייק שמותר ללמוד את שאר החכמות כטפילה,
רק שלימוד התורה יהיה עיקר .וגם הוא לומד דוקא מדברי הספרי אלו
א ת מקום לימוד שאר החכמות בלימוד התורה.
ג.
ד .מ ה שהרב מדייק שדוקא ביחיד אבל בציבור לא ,נראה שכונתו היא
שלציבור אסור .וכעין זה כתב גם בפירושו על התורה על הפסוק:
״לחנוט את אביו ויחגטו הרופאים את ישראל״ )בראשית ג ב( ,ופי׳:
״עיקר הפירוש חניטה הוא ת י ק ו ן . . .ו ה נ ה יוסף ציוד .רק לתקן את הפרט
בשאר דברים ,כמו חכמות חיצוגיות ,דגם זה נצרך ,וכמ״ש רבינו הדמב״ם
זצ״ל בהל׳ רוצח דמלמדו ח כ מ ה גם זה גקרא ברשות גבי אב שהכד .בגו,
כי ה ח כ מ ה עטרה ותקופות פרפראות ,אך קביעות לעשות לא ,וכן לציבור
אסור לעשות בית חכמה ואומנות ,עיין בספרי פ׳ ואתחנן ופ׳ עקב
וביומא י ט , :וזה ר״ל דיוםף אמר רק לפרט ,והם עשו לכלל ישראל
וע״י זה נעשה ת ק ל ה . . .״ .
המקור לאיסור זה לא ברור לי .אמנם חחשש הזה שלא להכניס לימודי
חול בתוך מסגרת ת ״ ת גמצא גם בכתבי אחרוני אחרונים א ח ר י ם .
עיין בצואת ר׳ חיים ברלין ז ״ ל :״שמסר ]חנצי״ב[ נפשו על עינין ישיבה
דוואלוז׳ין שלא להכניס לתוכה שום לימוד חול ,ולסיבת זו גסגרה
ה י ש י ב ה . . .וציווה עלי באזהרה שלא להסכים לענין זה בשום אופן בלא
שום הוראת היתר בעולם .ואמר שהקב״ה רמז כל זה בתורה ,ש נ א ׳ :
להבדיל בין הקודש ובין ה ח ו ל . . .״ .וכן באגרות חז״א )ה״ב ם ״ נ ( :
״מגוי׳ וגמורה בסודם של רבותגו גדולי הדורות שלא להרשות לימוד
חיצוניות לבני ישיבה בזמן שקידתם בתורה בהתלהבות נעורים ,וראו
את זה כמפסיד בטוח ,ורובם גתקלקלו אם במדד .גדושח ,או מחוקה,
או במקצתם ,וקבעו למשפט ללחום בזה מ ל ח מ ת מצוה — — — ״.
מדברים אלו מ ש מ ע כאילו הדבר הזה הוא בלי מקור בתורה והוא כעין
הוראת ש ע ה ולמיגדר מילתא )ומה שהנצי״ב הביא קרא ,כנראה לאסמכתא
בעלמא הביאו( ,אבל מדברי הרב מ ש מ ע שזה דין תורה ממש ,וזה צריך
בירור מ נ ״ ל .
1
2
1
ומה
עם
שכתב
החת׳׳ס
בתשובה
ה ה ל כ ו ת הפסוקים חייב
)או״ח
ססי׳
נ״א(:
-אני
משום זורע כלאים פן
אומר
תוקדש…
כל
המערב
ו ל ע ו מ ת זה,
דברי
קבלה
המערב
ספרי
הגיון עם דברי תורה ,ע ו ב ר על חורש שור ו ח מ ו ר יחדיו…״ שם מ ד ו ב ר על צירוף אלו
ואלו
2
בקביעות
הלכה
ולא
בלימוד
בבי״ס.
ור״י וייס העיר לי שאולי כ ו נ ת ה ר ב ל מ ה שאין דורשים במעשה בראשית בשנים )משנה
חגיגה
היא
תערב
רפ״ב( ומדברי הרמב״ם )הל׳ יסודי ה ת ו ר ה פ״ד ה״י( משמע כאילו
מעשה בראשית ,אבל
]בדברי
תורה[
דברים
ב א מ ת אין נראה
אחרים״
שכונת
חכמת
הטבע
ל ו מ ר כן ,שעל זה אין שייך ל ו מ ר ״שלא
הספרי
תהיה
למעשה
בראשית.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ונראה ,ש ת מ י ד היה נחוג בחדרים ללמד לילדים חשבון וכד׳ .וכן נמצא
בתשובות הגאונים )ר׳ ישראל מ ש ה חזן ז״ל ,שארית הנחלה ,עמ׳ י ג ( :
״ מ ש מ י ה .דרב ה א י גאון א י ת מ ר :מותר ללמד תינוקות של בית הכנסת
אגב לימוד התורה כ ת ב ערבי וחשבונות ,אבל שלא עם התורה ,אינו גכוך.
וכן כתב ר׳ עקיבא איגד ז׳׳ל )מכתבי רע״א סי׳ ו׳( :״ויפה תורה עם
דרך ארץ ללמוד אותם כ ש ע ה ושתים ביום מלאכת הכתיבה וההשבון
.כאשר אנחגו מרגילים לבנינו בעזה״י״.
תשובה מאת הרב יוסף תזין זצ״ל מרומצו׳ב
בענץ לימוד שאר החכמות
יום ה׳ כ ״ ה א ד ר ת ר צ ״ ג דווינסק ו]ה[נוז בגדר לימוד ש א ר
ח כ מ ו ת י ש ב ז ה ל ה א ר י ך ה ר ב ה עי׳ ב ת ו ס ' מ נ ח ו ת ד ף ס ״ ד ע ״ ב ו ה ג ד ר
ה נ ה י ר א ה רש׳׳י ב ה ך דערובין ד ף נ׳׳ט כ ת ב דריש ג ל ו ת א ה ו ה נ ״ מ
לגבי ל ה ת ר ב כ ר ו ת * והוי ת מ ו ה ד ז ה ר ק ב נ ש י א ס מ ו ך ב א ״ י מ ס נ ה ד ר י ן דף
ה ׳ ו ב י ו מ א ד ף ע ״ ת * ו פ ה ״ מ ל ה ר מ ב ״ ם ז ״ ל ב מ ס י )?( ב כ ו ר ו ת פ ״ ד ׳
ובהל׳ ב כ ו ר ו ת ו ס נ ה ד ר י ן ו כ ״ מ א ך נראה ד ה נ ה מבואר בסנהדרין
ש ם ד ר ב ל מ ד א צ ל ר ו ע ה כו׳ א י ז ו מ ו ם ק ב ו ע א ו מ ו ם ע ו ב ר ע ״ ש ,
חזינו ד ג ם לימוד ה ט ב ע ע ו ש ה )ז( מוחזק .א ף ד י ש ב ז ה הכול בגמ׳
בכורו׳ ד ף ל ״ ז ע ד ד ף מ ״ ה ו ד ף ל ״ ה ו כ ״ מ ה ל ״ מ ,מ ״ מ פ ר ט י ם ע ל
ז ה נ ס מ ך ב ח כ מ ת ) ה ר ו פ א ה ( ] ה ר פ ו א ה [ ,ו כ ן פ ס ק רבנו ה ר מ ב ״ ם ז ״ ל
בהל׳ רוצח פ ״ ב ה ״ ח א ם הרג ט ר פ ה רק שאנו יודעים ע״ פ רפואה
ו ל א ד מ י ל ה ך ב ה ל ׳ ש ח י ט ה פ׳׳י ה י ״ א
שבלא זה ימות אז פ ט ו ר
1
5
6
8
7
1 0
1
תוס׳ ד״ד,
וערבית
2
ארור, .״והא
קיים
לקמן…
דמשמע
למ׳׳ד
אפי׳
לא
קרא
אדם
אלא
ק״ש
שחרית
מ צ ו ת לא ימוש משמע דשרי ,היינו היכא דאיכא צורך״.
שם ע״א :״משום
דשכיחא רבים גבי …ריש
ר ש ו ת לדון
גלותא ליטול
ולהתיר
בכורות
ולסמוך״.
3
שם ע״א :״אמר ליה ר׳ חייא לרבי …יתיר
4
שם ע״א – :ד ב ר זה הניחו להם לבי נשיאה כדי להתגדר בו״.
5
שם פ״ד מ״ג :״״.ואינו מועיל
ראש
6
שם פ״ג ה״א :״אין שוחטין את ה ב כ ו ר אלא ע״ס מ ו מ ח ה שנתן ל ו הנשיא שבארץ ישראל
שם
וכוי״.
פ״ד ה״ו וחי:
להתיר
8
גליות ב ה י ת ר
בכורות
בלבד ,ר ק צריך
בזה
ישיבה מארץ ישראל״.
רשות
ד
ר ש ו ת ראש
ב כ ו ר ו ת יתיר״.
בכורות
״אין
סומכין
זקנים
בחוצה לארץ …איו
לדון
דיני
קנסות אבל
לא
במומיך.
״ ו כ מ ה מקומות״.
10וז״ל
דבר
ש ם :״ויאמרו הרופאים שמכה זו אין לה תעלה באדם ו ב ה י מ ו ת אס ל א ימתינו
אחר״.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
>
^0י>ז ל<5ף־< / / > * /׳ £ ? /ו * ע * ק -י ' ^ ^ / ^ * .׳•׳?1/־!
'•?*,ו/ז'**./*/־ י
ל
׳י
י י י
ב ע :
*
ד^ומ ננייל
מ ? י
י'
www.daat.ac.il
,למודים * ״־
ז
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 1
ד ש ם ר ק הל׳׳מ .א ב ל ד ב ר שצריך א ו מ ד ע׳׳פ דין כ מ ו בהריגה
והי׳׳ב
ו ע ״ ח ״ אז הולכים א ח ר ח כ מ ת
כמבוא׳ סנהדרין דף ע״ו ע ״ ב
ה ט ב ע ר פ ן א ה ולכך מ ב ו א ר ב ס נ ה ד ר י ן ד ף ע ״ ח ג ב י ה מ כ ה ב א ב ן או אגרף
אז אמרינן גם ב א ו מ ד יצא מ ב ״ ד זכאי ע ״ ש ב א מ ) ה ( ד ה ו לחיים ומת
או מ ח מ ת יוצא
פ ט ו ר ״ וע״ש ברש״י ותוס׳ דאמרינן ד א ח ״ כ נ כ ח ש
] מ [ ב ״ ד ז כ א י ולא כמו בהך דיבמות דף צ ״ ב דנימא אין זה הוראה
ו ע ״ כ ד כ א ו ה ת ו ר ה מ ס ר ה ז ה ל ח כ מ י ם ה ר ו פ א י ם .ורק
אלא טעות
ב א ב ן ואגרוף דכיון ד ה ת ו ר ה א מ ר ה יד כ מ ב ו א ר סנהדרין ד ף ע״ ו ע״ב
ב ז ה מ ס ר ה ת ו ר ה ל ח כ מ י ם ו ל א בברזל ,ש ם א ם א מ ד ו ל ח י י ם ו מ ת י״ל
ד ל א ה ו ה י צ א מ ב ״ ד ז כ א י ו ע י ׳ ב ר מ ב ״ ם ב ה ל ' ר ו צ ח גבי ד י ל י ף ש י ע ו ר
מ ס נ ה ד ר י ן ד ף מ ״ ד ״ ו כ ן גבי ר א י ת ד מ י ם עי׳
נפילה ע ש ר א מ ו ת
נ ד ה ד ף כ ׳ ד ת ל י א ג ם ב ט ב ע ו ר ״ ל )?( ב ד י ן מ ה ש צ ר י ך ע מ ו ק ו ד י ה ה
ו פ ״ ט ״ ונדה
ועי׳ ת ו ס פ ׳ ב ״ ק פ ״ ו
ע ״ ש בנדה ד ף י ״ ט ״ ודף כ ׳
1 3
1 3
1 5
1 6
1 7
1
1 8
2 0
2 2
הי״ב:
11שם
שיראה
אשר
״ואפי׳
נודע
בדרכי הרפואה
מדרך
לנו
שבידינו…
2 3
שאין
סופה
אין ל ך אלא מה
שמנו
הרפואה
לחיות״.
חכמים
שם
שנא׳
הי״ג:
״אע״פ
על פי
התורה
יורוך״.
שהברזל מ מ י ת ב כ ל שהוא …וה״מ
12לשון ה ג מ ר א שם :״מפני מה לא נאמרה יד בברזל,
דברזר .מיבריז״ .ו פ י ר ש ״ י :״אבל הכהו לארכו דרך הכאה שיעורא בעי״.
13משנה שם ע ״ א :״ ה מ כ ה את ח ב ר ו בין באבן בין באגרוף ואמדוהו ל מ י ת ה והקיל ממה
ולאחר
שהיה,
הכביד
מכאן
חייב״.
ומת,
14שש ע״ב.
15רש״י שם :״לחיים ,אין אומדין א ו ת ו למיתה .ל ו מ ר מעינו באומד ראשון …ואמרינן מ ח מ ת
חולי
אחר שבא
הכבידה
עליו
המכה״.
16תד״ה וחד.
17שם ע״א :״הורו ב י ת דין ששקעה
18דצ״ל מפתים .וז״ל
ונפל
כדי
הרמב״ם
הל׳
חמה
רוצח
ו מ ת משערין ג ו ב ה המקום…
ל ה מ י ת כ מ ו שאמרו
, 19סנהדרין דף מ״ה) .גבי
ו ל ב ס ו ף זרחה אין זו הוראה אלא טעות״.
ם״ג
ה״ז:
״וכן
הדוחף
ויראה לי שכ״מ שאין
את
חבירו
מראש
ב ג ו ב ה ו עשר טפחים אין
הגג
בו
ב ב ו ר לענין בהמה״.
גובה
בית
ה ס ק י ל ה ( :״מה
ב ו ר כדי
להמית
עשרה
טפחים,
אף
כל כדי ל ה מ י ת עשרה טפחים״.
20שש
״למימרא
ע״ב:
דבטבעא
תליא
מילתא״.
21במשנה שם ע ״ א :״עמוק מכן טמא ,דיהה מכן טהור״.
22שם
ע ״ א :״ר׳ אמי פלי
ק ו ר ט א דדיותא
ובדיק בה וכוי ״.
23ת ו ס פ ת א ב״ק פ״ו ה ״ ו :״רופא אומן שריפא ב ר ש ו ת ב״ד והזיק פ ט ו ר מדיני אדם ,ודינו
מסור
לשמים״.
24שם פ״מ
נותן
לו
ה ״ א :״אם מ ת נ ו נ ה ו ה ו ל ך אפי׳ ה׳ שנים ,אין ל ו אלא מ ה שאמדוהו .הבריא,
מה
שאמדוהו…
שעבר על
דברי
הרופא,
6
www.daat.ac.il
פטור״.
אתר דעת -מכללת הרצוג
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2
2 5
ד ף כ ״ ב ו כ ״ מ בזה ,והנה הוה לימודי ח כ מ ו ת ברפואה ו ש א ר * וד׳׳ז)ן(
ה ו ה מ מ ח ה ה ר א ש ג ל ו ת א וזה ר ״ ל ר ש ״ י בערובין ה נ ״ ל .והנה הרמב׳׳ם
גבי א ב ה מ כ ה בנו ד א ם ל מ ד ו ח כ מ ה פ ט ו ר ולא
כ ת ב ב ה א רוצח פ״ ה
ע׳׳כ חזינן ד ז ה ג ״ כ גדר מ צ ו ה ע ל ה א ב .ו ב א מ ת
בגדר א ו מ נ ו ת
ה ר מ ב ׳ ׳ ם ז ״ ל ל א ה ב י א דין חייב ל ל מ ד ו א ו מ נ ו ת ר ק בהל׳ רוצח כאן
ו ב ה ל ׳ ש ב ת פ כ ״ ד ״ ע י ״ ש ו ע י ׳ י ר ו ש ׳ ג י ט י ן פ ״ ה גבי ע צ ו מ י ן ד ל א ה ו ה
א ס מ כ ת א ב א ו מ נ ו ת ע ״ ש וב׳׳ב פ ״ י ״ ואכמ׳׳ל .עכ׳׳פ ר ו א י ם דהרמב׳׳ם
ס ״ ל ד ג ם ח כ מ ה מ ו ת ר וצריך א ב ל ל מ ו ד לבנו א ב ל ציבור ו ד א י אסורים
ב ש א ר ת כ מ ו ת ח ו ץ מ ן ר פ ו א ה ו ת ק פ ו ת ד ש י ך ל ע ב ו ) ב ( ר ו ג מ ט ר א השייך
ל מ ד י ד ה ך ז ה ג׳׳כ ב ג ד ר ד י ן ע י ׳ ב ״ מ ד ף ק ״ ז ע ״ ב גבי ה ך ד ר ב א ד א
ועי׳ ב מ כ ל ת א פ׳
מ ש ו ח א ה ״ ן ב ע ר ב י ן ד ף נ ׳ ׳ ח ע ״ ב גבי ת ח ו מ י ו
דצריך ל ל מ ד ו ישוב מ ד י נ ה ע ״ ש וזה ו ז ה ר ״ ל )ז( ה ך ורק באב
בוא
ל א צ י ב ו ר ו ל כ ו ה ך ד ס פ ר י פ׳ ו א ת ח נ ן ר ק גבי ת ״ ת ל י ח י ד ש ם א מ ר
ז 2
2 8
2 9
3 0
3 2
3 5
3 7
3 6
2 3
25שם
וחכמים שאלו
ע ״ ב :״באו ושאלו א ת אבא ואבא שאל לחכמים
ו כ ר ״,
לרופאים
26דצ״ל ״ושאר הדברים ו ב ז ה הוה״.
27עי׳ הערה .2
28שם ה ״ ה :״אם יסר בנו כדי ללמדו ת ו ר ה או ח כ מ ה או אומגות ,ומת ,פטור״.
שכתב
29מ מ ה
30בקדושין
וללמדו
31שם
גם
כ״ם:
חכמה
וגם
״דת״ר
האב
הברייתא
אומנות״.
ה ״ ה :״ומשדכין על
32שם
״…מודה
ה״ח:
פני
הבריות״.
ופי׳
הבריות.
שימצאו
אומנות.
חייב
הובאה
וברא״ש,
ברי״ף
אבל
וללמדו
ברמב״ם
לא
ולהשיאו
ולא
ה ת י נ ו ק ת ליארס ,ועל התינוק ללמדו
ספר
וללמדו
דאינון
גביי
באילין
משד:.
ללמוד
בבנו
למולו
ולפדותו
תורה
דיהבון
״עצומים
אומנות
בניהון
הן
לאומנותא
שטרי
להתפרנס
חיוב
על
תנאי
אשח
בשו״ע.
אומנות״.
עיצומין
מפני
חיי
באסמכתא:
מפני
חיל
מהן״.
33ירושלמי ב ״ ב פ״י ה ״ ה :״מודה בהוא דיהיב בריה גוי אומנתה ועצמון ביניהן דהוא גבי׳׳.
34ש ם :
מודד
״א״ל
רב
יהודה
לרב
אדא
משוחאה
לא
תזלזל
במשיחתא״.
פרש״י
״משוחאה,
ק ר ק ע ו ת היה״.
35ע״ש במה סרטי מדידת הקרקע.
36ב פ ר ש ה י״ח )במלבי״ם סי׳ קכ״ד( מביא את הברייתא שהבאנו לעיל
״רבי
אומר
אף ישוב
הערה
.30
ומסייס
המדינה״.
37ר״ל ח כ מ ה ו א ו מ נ ו ת — ״אך ורק״.
38על ה פ ס ו ק )דברים ו ,ז( ״ ו ד ב ר ת ב ם ״ :עשם עיקר ואל תעשם מפלה ,שלא יהיה מ ש א ך
ומתנך
אלא בהם ,שלא ת ע ר ב
בהם
דברים
אחדים וכוי.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר ק ל א ע ר ב ע״ען 39ב ז ה ן ל א ב פ ׳ ש נ י ה ד צ י ב ו ר ג ם א ם ל ב ד ם )?(
לקבוע לימוד לצבור רק א ב לבן ן א כ מ ״ ל בזה ןאקצר.
אין
יוסף דאז)ץ( רב דפה הנ״ל
ו נ פ ׳ ׳ מ ג ״ כ גבי כ ׳
נ״ב:
ב י ב מ ו ת פ ׳ ׳ ח גבי ר פ ו א ה ע ״ ש ! .
שפכה
בספרי
0
פ׳
ובירושל׳
תצא *
4
ג .תשובת הרא״י בלוך
גם
לדורנו.
תשובת
הרא״י
בלוד
ז״ל
כוללת
גקודות
מספר
במיוחד
חשובות
א.
הרב מדגיש ששאלת לימוד שאר החכמות אינה בגדר הלכת אלא בגדר
אגדה — לא שזה פחות חשוב ,אלא שזה יותר קשה להגדיר .ו ז ״ ל :
״קשה מ א ד בענינים כאלו להשיב תשובה ברורה כהלכה ,כי ענינים אלו
בנויים הרבה מ א ד על חשקפות ודעות חמקושרות עם חלק ה א ג ד ה . . .
שאף שיש בהם כמה עשין ולאוין עכ״ז אין לקבוע בהם מסמרים כמו
בהלק הלכה״.
ב.
הוא קובע את זמן לימוד חכמות העולם אחרי שהילד כבר למד תורה
אבל דוקא קודם שהגיע לגיל התמסרות ללימוד הגמרא ,היינו גיל ט״ו שנים.
אז יש ללמוד את היסודות ,ואת שאר ההומר בזמן שהוא צריך לגוח
מלימוד התורה.
ג.
הוא מחלק בין ארבע סוגי ח כ מ ו ת :
.1מ ד ע הנוטה למינות ,כמו המקצוע הנקרא היום פילוסופיה;
.2מ ד ע אמיתי ,אלא שמעורב בו דברי מינות ,כמו חכמת ה ט ב ע ;
.3מ ד ע שאין לו שייכות לדעות ואמונה כמו חשבון ו ה נ ד ס ה ;
.4ספרות ולימודים המוניים שאין בהם תועלת שימושי.
ד.
וכן הוא
גם הוא
ואף **ם
להשתדל
קובע לכל אחד מהם כללים להיתר או איסור לימודו.
מחלק בין היחיד והציבור ו ז ״ ל :״אין לסדר חינוך כללי כ ז ה . . .
אין בזה איסור על היחיד ,עכ״ז יש חובה על ב״ד ומנהיגי הדור
שבנינו יגדלו לתורה״.
39כנראה מ ד י י ק :לא תערב,
אבל
כל אחד
בנפרד
מותר,
ואפי׳ מצוד.
הוה.
והיינו
דוקא
ביחיד שכן פ׳ שמע מ ד ב ר ת אל היחיד .אבל בפי והיה אם שמוע ה מ ד ב ר ת אל הציבור,
שם אפי׳ בנפרד אסור לימוד שאר ה ח כ מ ו ת .ועי׳ פי׳ הגר״א על
ב ר כ ו ת ל״ר:,
אדרשת
ר׳ ישמעאל על ״ ו א ס פ ת דגנך״ הבדלים בין פ ר ש ת שמע ופי והיה.
40שם על ה פ ס ו ק ״לא יבא פצוע דכה״ )כ״ג ב׳( )במלבי״ם סי׳
קי״א(:
״מה
בין
פצוע
דכה ו כ ר ו ת שפכה ,אלא שפצוע דכה חוזר ,ו כ ר ו ת שפכה אינו חוזר ,זו מ ה ל כ ו ת רופאים״.
41ש ם ה ״ ב :״אין בין פצוע דכא לבין כ ר ו ת ש פ כ ה אלא ה ל כ ו ת רופאין ,שפצוע דכא חוזר,
שבכרות
שפכה
אינו
חוזר״.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ונעיר גם על הנקודות האלו בקצרה.
מ ה שהלק חשוב מאד של מצות התורה אינו מוגדר בדיוק )״אין להם
שיעור״( ,הרי זה מושג יסודי בתורה .כאשר נדייק נמצא שהחלק הזה
כולל את המצות אשר עליהם העולם עומד — תורה עבודה וגמ״ח.
והארכנו בזה במקום אחר )מוריה ,תשרי תשל״ד ,עמ׳ צו( .הסבה לסתימת
השיעורים אפשר להבין מתוך משל במדרש תנחומא )פ׳ עקב ,אות ב ;
מובא גם ע״י ר׳ יונה בשערי תשובה ח״ג ,אות י ( :למלך שרצה שיטעו לו
עבדיו פרדס ,ולא הודיע להם שכר כל נטיעה ונטיעה ,כדי שהפרדס יצא
מושלם ,שלא יקפצו כולם על הנטיעה היקרה לבד .ואפשר להוסיף:
יש מקום שדקל יעטרהו ויש מקום שעץ תאנה יאה לו .יש שמצליח
בנטיעת אילנות ויש שמסוגל יותר בהשתלת דשא .ולכן יצא הפרדס יפה
דוקא כאשר נתונה האפשרות לכל אחד לתרום את התרומה המירבית
לפי צורך המקום ולפי כישוריו הוא .וכל זה יומנע על ידי קביעת מסמרים
במצות ה״אגדתיות״ .
א.
1
ועיין בפי׳ הרמב׳׳ן על דברים ו יח ו ז ״ ל :לפי שא״א להזכיר בתורה
כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב
והמדינות כולם ,אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה כגון לא תלך ר כ י ל . . .
חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר.
וכן במגיד משנה סוף הל׳ שכנים ו ז ״ ל :ולא היה מ ן הראוי בכל זה
לצוות פרטים ,לפי שמצות התורה הם בכל עת ובכל זמן ובכל עניו
ובהכרח חייב לעשות כן ומדות האדם והנהגתו מתחלפת לפי הזמן
והאישים…
ב־ג .אם באמת יש צורך בלימוד שאר החכמות במדד ,מרובה או מצומצמת ־־־
וכך מ ש מ ע מש״ס ופוסקים )עי׳ למשל המאמר הנ״ל ״חכמת התורה
ושאר החכמות״( — אז כמדומני שצריכים לטפל בענין על פי ד ע ת תורה
ולא להשאירו הפקר .ונראה שהשלב הראשון יהיה קביעת כללים מוגדרים,
ובזה הדריך אותנו כאן הרב בלוך בצעדים הראשונים .שכן הגדרה כזו
דורשת הבדלה מדויקת בין סוגים שונים של חכמות חיצוניות וקביעת
הגיל המתאים ללימוד כל אחת .ותיתא ליה לרב שהתחיל במצוד ,ובעז״ה
ימצאו בני סמכא שיהיו מוכנים לגמרה.
ד.
ומה שכתב שאין לקבוע לימוד כללי כזה ,נראה שהדבר
קביעת שיעור .ועי׳ הערה ב׳ לעיל בתשו׳ הר״י רודן.
צרק־
עוד
להלן נופה תשופר .הרא׳יי כלוך ז ״ ל :
1
מ ק ו ר למושג ״מצות אגדתיות״ נמצא ב מ כ י ל ת א ש מ ו ת ט״ו
—
אלו
אגדות
משובחות״.
10
www.daat.ac.il
כ ״ ו :״והישר
בעיניו .תעשה
אתר דעת -מכללת הרצוג
חשובה מ א ח הרב אברהמ יצחק באך זצי׳ל
אב״ד ור״מ בטלו
בעניו לימוד שאד החכמות
ג
ע ״ ד ש א ל ת מ ע כ ״ ת לברר א ת ה ה ו ר א ה בנוגע ללמוד ח כ מ ו ת
י׳< ד ה ח נ ו ך ה נ ה ו ג ב א ר ץ א ש כ נ ז ב כ ל ל ,א מ נ ם ק ש ה מ א ד
א ל ו ל ה ש י ב ת ש ו ב ה ברורה כ ה ל כ ה ,כי עניגים כ א ל ו בנויים
ע ל ה ש ק פ ו ת ודעות המקושרות ע ם ח ל ק האגדה ,וגם
י
ה ה א ו פ י ה מ י ו ח ד שבעניני א ג ד ה כ מ ו בעניני ד ע ו ת ו מ ד ו ת ש א ף
כ מ ה עשיו ולאוין ע כ ״ ז אין ל ק ב ו ע ב ה ם מ ס מ ר ו ת כ מ ו ב ח ל ק
חיינו ל ה ו צ י א פ ס ק ה ר א ו י ל כ ל ,כ י ת ל ו י י ם ה ר ב ה מ א ד ע ם מ ז ג
ה מ י ו ח ד וגי׳ כ ת ל ו י י ם ב ת נ א י ה ז מ ן ו ה מ ק ו ם ו ה מ צ ב
ם
ה
כ
ך
3
ר
מ
ש
י
1
ל
ה
כ
ון
ר
:
ה
א
ד
ם
י ד ר כ י
ז ס כ י ב ה
1 1
א
0
ו
ל א ״ א ל ב ר ר ם ע פ ״ י דיני ה ת ו ר ה ל ב ד ,כ ״ א צ ר י ך ל צ ר ף
׳י'
^
י ע י ק ר ד ע ת תורה ,ע כ ״ ז י ש ל ס מ ן ב ז ה גבולים ידועים ב ת ו ר ה ו ר א ה
י א כ ל עדיין נ ש א ר ש ט ת ידוע ש נ מ ס ר ללב ולשקול ה ד ע ת לפי
* א י * ולפי ה מ צ ב .
כ
אנסה
נ א לברר א י ז ה ה ו ר א ו ת כלליות ש ל פ ע ״ ד נכונים ה ם ב כ ל
א
ה ך
^ _ ת ״ כ נ ב א ב ע ״ ה לברור הדבר לפי מ צ ב הדברים כ ע ת .ו ל מ ע ן ש י צ א
ב י ת ר ב ה י ר ו ת נ ד ב ר ע ל כ ל ע נ ף בפני׳ ע.
א
נ י ג ע
ל ל מ ו ד עניני מ ד ע ה נ ו ט י ם למינות כ מ ו הפילוסופי׳ ה נ ל מ ד ת
^
ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת הבנוי׳ ב ר ו ב ה ע ל י ס ו ד ו ת נגדיים ל א מ ו נ ה ה נ ה
ש ה ה ל כ ה ה פ ש ו ט ה ה י א לאסור וע״ז נאמר :״ ה ר ח ק מעלי׳ דרכך
^
״ ] ע ״ ז יזי[ ו מ ה ש מ צ י נ ו ב י ר ו ש ל מ י פ ׳ ח ל ק ר ״ ע א ו מ ר א ף
^
ה
^ ו א ב ס פ ר י ם חצוניים כגון ב ס פ ר ב ן ס י ר א וספרי ב ן לענה] ,אבל!
רי ה מ ו ר ס ו כ ל ס פ ר י ם ש נ כ ת ב ו מ כ א ן ו א ל ך כ ק ו ר א ב א ג ר ת ,ו ד א י
ע ל ספרי מינות ח ״ ו א ל א ע ל ספרי הדיוטות כ מ ו שירים
^2
ש ל א נ כ ת ב ו ברות ה ת ו ר ה ויר״ש ר ק דברי ת כ מ ה אנושית
העולם והאדם ,א ב ל ספרי מינות ודאי בכלל ספרים חצוניים
^
ו מ ו כ ח מ ה א ד מ ס י ק ש ם מ ׳ ׳ ט ו י ו ת ר מ ה מ ה ב נ י ה ז ה ר וכוי
ע כ ע ן י
מ י נ י ת
ל ץ ך
ם
כ
ע
ו כ
1
היד״״י*
לפי
• ושלמי
^
נראה
לי
אולי
<״ כה׳׳ק כ מ ו ס פ ר
לפרש
שספרים
בן־םירא וכדומה,
חיצוניים
ואסרום
היינו אלה
חכמים שלא
שחכמי
הנוצרים
יחשבום כ מ ו כ׳׳ד
ימ שנאמרו ברוה״ק ,ולזה א מ ר א ב ל ה ס פ ר י ם ש נ כ ת ב ו מכאן ואילך וכו׳ היינו שאין
א ב
'
ד מ י י ו
ל
כבכלי
ל כ ה
״ ק אין איסור ל ק ר א ב ה ם ר ק כקורא באיגרת א ל א ש ל א נתנו ליגיעה,
סנהדרין ת נ א ב ס פ ר י צדוקים ,ו ר ב יוסף שאמר דגם ב ס פ ר ב ן םירא אסור
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ה ג י ו ן נ ת נ ו ל י ג י ע ה ל א נתנו .א ו ל ם ע כ ״ ז י ש נ ם י ח י ד י ם ש ל פ י דוכס
בחכמה י ש ל ה ם צורך לעיין גם ב ה ם ל פ ר ק י ם ונכנס ב כ ל ל להתלמד
ע ב ד ,כ ד ת נ י א ל א ת ל מ ד ל ע ש ו ת א ב ל א ת ה ל מ ד ל ה ב י ן ו ל ה ו ר ו ת ,עיין
ר ש ״ י ש ו פ ט י ם ד ה י י נ ו ל ל מ ו ד ח ק י ה ג ו י ם ל ד ע ת א י ך ל מ נ ו ע מ ז ה ,וג״כ
נ״ ל ש י ש ל ד ע ת ד ר כ י ם א ח ר י ם כ ד י ל ד ע ת א י ך ל ה ז ה י ר א ת א ח ר י ם וגם
א ת ע צ מ ו מ ל ת ע ו ת בדרכי שקר ,וגם י ש בזה מ ש ו ם ודע מ ה שתשיב
ל א פ י ק ו ר ס ,ועיין פ י ה ״ מ ל ה ר מ ב ״ ם ש ם דמיירי ב ל ו מ ד ד ע ת האומות,
ו נ ב י א ק צ ת מ ד ב ר י ו ל ה ל ן ב ס ״ ד ] ו מ ה ש ה ב י א מ ע כ ״ ת ד מ ד ב ר י רש׳׳י
ע ״ ז יח .מ ו כ ח ד ק א י ר ק ע ל עניני כ ש ו ף נ׳׳ל:
א׳
ד מ ן כ ח דאין ז ה ד מ ן הדין אסןר דכ׳ רק מ ש ו ם ד ה ק ב ״ ה
מ ד ק ד ק ע ם צ ד י ק י ם ,וכי ר ק ד א ף ש י ש מ צ ו ה ל ה ב י ן ו ל ה ו ר ו ת
הרי מ ת ו ק ם ז ה ב ש א ר דברים.
ב'
ג ם כ ת ב ש ם ב ה ו ג ה א ת ה ש ם מ ש ו ם כ ב ו ד ה ר ב — ואולי
ל ש ט ת ה ר א ש ו נ י ם ש א ס ר ו ל ה ג ו ת ב ס פ ר י מ י נ י ם כ ל ל ג״ כ ס ״ ל
ש ז ה ב כ ל ל כבוד ש מ י ם ,א ב ל ה ח ו ל ק י ם ס ״ ל דנכנס בכלל
להתלמד.
ג׳
גם יעוץ ש ם ב ת ו ס ׳ ד ״ ה ל ה ת ל מ ד דלגי׳ ה ס פ ר י ם שלנו א׳׳צ
ל ט ע ם רש״י עיי״ש -א ב ל י ש לעיין ב ש ב ת ע ה .ה ל ו מ ד דבר
א ח ד מ ן ה מ ג ו ש ח י י ב מ י ת ה ,א ב ל נ׳׳ ל ד ג ד ו פ י ג ר ע עיי״ ש
ברש״י ש כ ת ב מ ״ ל :מין האדוק בע״ז ומגדף ת מ י ד א ת ה ש ם
ו מ ס י ת אנשים לע״ז ,ב כ ל אופן אלו הגדולים שעינו ב ה ם
ודאי שהורו דזהו ב כ ל ל ל ה ת ל מ ד שרי[.
אולם גם ליתידים אלו ישנם תנאים אתדים .אי( אין ללמוד בזה
ר ק א ת ר י שרכשו ל ה ם ה ש ק פ ו ת ה ת ו ר ה ומלאו כ ר ס ם בתלמח־ ,ש ב א ן ד
ד ב ר ז ה ה ו א שמרוב למוד בתורה נקלטו ב מ ת ש ב ת ם ה ש ק פ ו ת התורוז
ו נ ד ב ק ו ת ב נ פ ש ו ת ם ר ג ש ו ת ה א מ ו נ ה -והרי ג ם ב ל מ ו ד ה ק ב ל ה ותכמחג
ה א מ ת א ס ר ו ה ר ב ה גדולים ל ל מ ו ד ק ו ד ם ש מ ל א ו כ ר י ס ם ב ת ל מ ו ד ,
מ פ נ י ש כ ״ ז ש ל א נתיישב ד ע ת ה א ד ם ו נ ת י ש ר ה מ ח ש ב ת ו ע׳׳י ש כ ל י ו ת
התורה ,א ״ א ל ת פ ו ס ענינים ד ק י ם א ל ו כנכון ועלול ל ב א ת׳׳ו לידי
ש ב ו ש ה ד ע ו ת ו מ ה גם לעיין ב ד ע ן ת ש ה ן מ ח ו ץ לגבולי ה ת ו ר ה ו ה א מ ו נ ה .
בי( ג ם ל א ה ו ת ר ל ל מ ו ד ב ה ם ב ק ב י ע ו ת ר ק ב א ק ר א י ב ע ל מ א צ א ו ר א ה
מ ה שאמרו רז״ל אבות פ׳׳ב :״היה שקוד ללמוד תורה ודע מוז
ש ת ש י ב ל א פ י ק ו ר ס ״ וכו׳ ל מ ד נ ו מ ז ה כ י ב כ ד י ל ד ע ת א י ך ל ה ש י ב ;
לקרא
משמע שאין ז ה ב כ ל ל ספרים חצוניים ,ולכן נמי אין ראי׳ מ ה א דאמר ר ב
יוסף
שם מילי מעלייתא דאית בי׳ דרשינן ללמוד מ ז ה דגם ב ס פ ר י מיגות מ ו ת ר ללמוד יבריש
טובים,
ועיין ב ת פ א ״ י ירים פ״ד גס
ש כ ת ב על דברי המורם.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאפיקורס א ״ צ לשקוד על דבריהם ,רק הוה שקוד ,כלומר :שקביעות
למודך בתמידות ושקידה ת ה א בתורה ,כפיה׳׳מ ל ה ר מ ב ״ ם בביאור
ה ו ה ש ק ו ד -ש ר ק א ז ת ד ע ל ה ש י ב ,ו ע י י ן פי׳ רבינו י ו נ ה ז ״ ל ד מ ו כ ת
דרק מלמוד התורה לחוד ידע להשיב ,אולם גם ל ד ע ת הרמב׳׳ם ש מ פ ר ש
ד ל י ד ע מ ה ש ת ש י ב דרוש ל ל מ ו ד גם ד ע ת ה א ו מ ו ת מ ״ מ ק ב י ע ו ת ה ל מ ו ד
צ ר י כ ה ש ת ה י ׳ בתורה ,ויעוץ ב ר מ ב ״ ם ז ״ ל ש ם בפי׳ ס ו ף ה מ ש נ ה ו ד ע
ל פ נ י מ י א ת ה ע מ ל וכו׳ מ ב ו א ר ד ד ב ר י ה מ ש נ ה ש י י כ י ם ז ה ל ז ה ,ן ל כ ן
נ׳׳ל ד ג ם ת ת ל ת ה מ ש נ ה ת נ א י מ ו ק ד ם ל י ד ע מ ה ש ת ש י ב וכו׳ .ג׳( ג ם
ב ש ע ה שמעיין ב ה ם ל א תהי׳ סוף מ ת ש ב ת ו קשורה בדעות אלו כלומר:
ח כ מ ה שטרוד לעמוד על ד ע ת ה ח כ ם רק תכלית מ ת ש ב ת ו תהי׳
מ ק ו ש ר ת ע ם ד ע ו ת ה ת ו ר ה וכשלומד ב ה ם ב א ו ת ה ש ע ה תהי׳ לבו
ל ש מ י ם ל י ט ו ל מ ז ה א ת ה ד ר ו ש ל צ ו ר ך ברור ה ד ע ו ת ה ת ו ר י ו ת ו ג ם
להוכית ולהוכת א ת ה ה פ ך מ ד ר כ י ה ש ק ר ,וזהו ביאור דברי ה ר מ ב ״ ם
ב פ י ׳ ו ד ע מ ה א ת ה ע מ ל ו כ ן /ע י י ״ ש ה י ט ב ,ו פ ן נ״ ל ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם
ב ס ׳ יד ה ת ז ק ה פ ״ ב ד ע ״ ז ה ״ ג .ותורף ה ד ב ר י ם נ ״ ל ש ב ל נעיין ב ד ע ו ת
ה ה ם בתור ה כ מ ה נבדלת רק כל מגמתנו תהי׳ מכל עמן להוציא מ ה
שדרוש לתזוק דעות האמונה ,ולא יחשב בהן מ ח ש ב ת העומד ה״ו
מבחוץ ,וזהו מ ה ש ד ר ש ו ח ז ״ ל ע ל ה כ י :״ א ל ת פ נ ו ק ל מ ד ע ת כ ם ״
בלומר :ד א ף לפי ש ע ה אין לפנות מ ח ש ב ת ו מ ד ע ת ה א מ ו נ ה ל ת ת מ ק ו ם
פנוי ל ד ע ו ת ש ק ר ו ה ב ן ז ה מ א ד .
ב
בנוגע לעניני מ ד ע א מ ת י י ם א ל א ש מ ע ו ר ב ב ה ן דברי מינות כ מ ו
ח כ מ ת ה ט ב ע ו ת כ מ ת ה ר פ ו א ה וכדומה ,ה נ ה דברי ה ת כ מ ה ב ע צ ם יש
ל ה ן צ ו ר ך ל א ד ם ו י ש מ ש ו ג״ כ ל י ד י ע ו ת ה ת ו ר ה ב כ מ ה ע נ י נ י ם ,ו ג ם י ש
ב ה ם ענינים הצריכים ל ה ב י א ת ז ן ק ה א מ ן נ ה ה מ ב ן א ר ב ס ׳ ה ה ״ ל ש ע ר
הבחינה ובכמה מספרי הראשונים והאחרונים ז״ל א ל א שהתוקרים
ה ת פ ש י ם ערבבו ב ה ם ד ע ת ש ק ר הבנויות ע ל ה ש ע ר ו ת ב ל ת י נבחנים
עפ״י הנסיון והן הן ה ד ע ו ת ה מ כ ת י ש ו ת .ה נ ה א ץ ל א ס ו ר ה ל מ ו ד בהן,
א ל א נתןץ לברר א ת הבר מ ן ה ת ב ן וללמוד ר ק דברי ה ת כ מ ה ב א מ ת —
ו מ א ד דרוש לתבר ספרי מ ד ע כ א ל ה ע״י בעלי תורה ויראת ש מ י ם
לבל יכשלו ה ת מ י מ י ם שאינם יודעים לבחון מ ה ו ע צ ם ה ח כ מ ה ומהו
הדברים שערבבו ה מ ת ב ר י ם מ ד ע ת י ׳ דנפשייהו .ב כ ל אופן גם בזה ישנם
תנאים אתדים:
למד
תורה
א׳
א ץ טוב לנער ללמוד א ו ת ם רק אחרי שכבר
ו ק ל ט ללבו רגשות ה א מ ו נ ה מ ס פ ר י הקןדש.
ב׳
שילמדו אותם א צ ל מורה יר״ש שיודע למשוך מזה א ת
ה ת ו ע ל ת הרצוי׳ ולרתק א ת ה ד ע ו ת ה מ כ ת י ש ו ת ש נ ת ע ר ב ו
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והמבין
רז״ל.
מש)ו( ם
דבר ידע להוכיה
אמתות
ה א מ ו נ ה וחכמו
ג׳
מ ו ב ן ש א י נ ו כ ד א י ל ב ט ל מ ן ה ת ו ר ה ח ״ ו ו ל ע ש ו ת למודינ
א ל ן ק ב ע .א ל א א פ ש ר ל ל מ ו ד ה ת ח ל ן ת ה ר א ש ן נ ו ת בינן
נעורים ט ר ם ש ה ג י ע לזמן שראוי ל ה ת מ ס ר לגמ׳ — בן ט״
שנים לגמ׳ -ש א ז דרוש ש י ע ש ה כ ל מעינו ועתו לתלמוד
ו ר ק י ע י י ן ב ה ם ל פ ר ק י ם ב ש ע ה ש ד ר ו ש ל ו ל ה נ פ ש מלמודין
— א ם ל א לצורך פרנסה שידובר בזה להלן ב ס ״ ד - .
ד׳
א י ן ל ה ע מ י ד ל מ ו ד י ם א ל ו ב פ נ י ם ה ת נ ו ך ,א ל א ל ע ש ו ת ם טפ?
ל ר ק ח ו ת ו ל ט ב ח ו ת ל ת ו ר ת ה׳ ,ו ג ״ כ אין ל ע ש ו ת ם לתובו
כ ל ל י ת כ י ת ו ב ו ת י נ ו א נ ו ל ל מ ו ד א ת בנינו ת ו ר ת ה /מ ק ח י
מ ש נ ה ו ת ל מ ו ד ,ו ש א ר ה ל מ ו ד י ם ה ם ר ש ו ת ו ל א ח ו ב ה ויע
לזון ב ה ם ל כ ׳ י א ל פ י ט ב ע ו ו צ ר כ י ו ו ל א י ו ת ר – .ג ם י ש בזר
ה ת נ א י ם שיבוארו להלן בענף ד׳ שרובם מ ת א י מ י ם גם לענן
זה— .
ג
עניני מ ד ע ש א י ן ל ה ם ש י י כ ו ת ל ד ע ו ת ו א מ ו נ ו ת כ מ ו ח כ מ ת החשבו•
ו ה נ ד ס ה ו ב כ ל ל ם גם ש פ ו ת ה ע מ י ם ,א ף כי ב ע צ ם א י ן ב ה ם איסור ,אבל
יש ב ה ם מ ש ו ם ב ט ו ל תורה ,ועליהם נ א מ ר בספרי ע ל ה כ י :״ודברו
ב ם ״ ע ש ה א ו ת ם ע י ק ר ו א ל ת ע ש ם ט פ ל ,ש ל א יהי׳ מ ש א ך ו מ ת נ ן
א ל א ב ה ם ש ל א תערב ב ה ם דברים אחרים ,ש ל א ת א מ ר למדתי ח כ מ ו
י ש ר א ל א ל ך ו א ל מ ו ד ת כ מ ת כנענים ,ת ״ ל :״ ל ל כ ת ב ה ם ״ ולא ליפטך
מ ת ו כ ם ,וכן מ ה ש א מ ר ו ב י ר ו ש ל מ י :פ א ה פ ״ א :ילמדנו ב ש ע ה ש א י נ
ל א יום ו ל א לילה .עיי״ש .א ו ל ם ב א ל ה י ש ה י ת ר :
א׳
לבנות הפטורות מ מ צ ו ת ת ״ ת וכמבואר בירושלמי שם ,ואי
כ י ר ״ ש ת ו ל ק ע ל י ו א ב ל יעוין ב ס ו ט ה פ ׳ ע ״ ע ד ר ׳ א ב ה ו ה ש י ב
ל ו כ י ש מ ע כ ן מ ר ׳ יוחנן.
ב׳
ל א ל ה ש י ש ל ה ם צורך לזה לפי מ ע מ ד ם כדמצינו ד ה ת י ר
ל ל מ ו ד ת כ מ ת יונית ל ב י ת ר״ג מ פ נ י ש ק ר ו ב י ם ל מ ל כ ו ת .א ו ל כ
יעויין ש ם ב ת ו ס ׳ ) מ נ ת ו ת סד (:ד מ ו כ ח ש ם ד ב ש א ר ש י ע
ל ה ם צ ו ר ך א ף ד ל י כ א א י ס ו ר מ ש ו ם ג ז י ר ת ת כ מ י ם ד ל א ילמו׳•
א י ש א ת ב נ ו י ו נ י ת מ ״ מ י ש ב ה ם מ ש ו ם ב ט ו ל ת ו ר ה א ם ל*
בקרובים ל מ ל כ ו ת וכדומה ,ולפי״ז תלוי ב א ו מ ד ן ד ע ת כ מ ר
ה ו א הצורך.
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתור אומנות ,וכן נ״ל דברי הירושלמי ריש פ א ה ש ם ע ל ה א
ד א מ ר י ל מ ד נ ו ב ש ע ה ש א י נ ו ל א י ו ם ו ל א ל י ל ה ,ו ה ת נ י ר׳
י ש מ ע א ל ו ב ח ר ת ב ח י י ם זו א ו מ נ ו ת ,מ ע ת ה א ס ו ר ב ג י ן ד כ ת י ב
אולם מדבריו ש ם מ ש מ ע ד ס ״ לו ה ג י ת בו י ו מ ם ולילה.
ד ג ם ש א ר צורך כ א ו מ נ ו ת הוא ,א ב ל ל א ק י י ״ ל ה כ י כ ד מ ו כ ת
בבבלי מ נ ת ו ת צט.
ג׳
אולם
גם ל א ל ה ישנם תנאים
אחדים:
א׳
י ש ל ת ת דין ק ד י מ ה בזמן ו ב ח ש י ב ו ת ללמודי קודש ,ואף
לבנות יש ח ל ק י תןרה שצריכים ל ל מ ד ם כדמוכת סנהדרין
צד .ב ד ק ו מ ד ן ע ד ב א ר ש ב ע ו ל א מ צ א ו ע ״ ה ,מ ג ב ת ע ד
א נ ט י פ ר ס ולא מ צ א ו ת נ ו ק ו ת נ ו ק ת ו א ש ה ש ל א היו ב ק י א י ם
ב ה ל כ ו ת ט ו מ א ה ו ט ה ר ה וכו׳ ו א ף מ ק ר א מ ו כ ת ׳ מ מ ש נ ה פ ״ ד
ד נ ד ר י ם ו מ ל מ ד א ת בניו ו א ת ב נ ו ת י ו מ ק ר א ,ו ב כ ל א ן פ ן
ת כ ש י ט ה ו א ל ה ,ו ל א ת ה א ת ו ר ה ש ל מ ה ש ל נ ו וכו׳
ו א ף ד ב י ו ״ ד סי׳ ר מ ״ ן כ ת ב ש ל כ ת ח ל ה אין ל ל מ ד ם יעיין ב ט ״ ז
ו מ ״ ש ש ם ] .ובדורנו ו ד א י ד ר ו ש ל ל מ ד ם ש א ל ״ כ נ ש א ר י ם
ריק מיהדות לפי מ צ ב הדור[.
ב׳
אין ל ה ת ש י ב א ת למודים אלו מול למוד תורה רק כמו אומנות.
ג׳
ה ש א י פ ה ש ל כ ל א ב צ ר י ך ש ת ה י ׳ ל ג ד ל בניו ל ת ״ ת ו כ ד א מ ר י ׳
ש ל ה י קדושין ,מנית אני כ ל א ו מ נ ו ת ש ב ע ו ל ם ואיני ל ו מ ד
באור ה ד ב ר י ם נ ״ ל ד א ף דר׳א ת בני א ל א ת ו ר ה וכו׳
ג ה ו ר א י ה ן א ר״ מ ) ע י ת ב י ן יג (:ו ה ו א א מ ר ת י י ב ל ל מ ו ד א ת
בנו א ו מ נ ו ת ש ל ה י ק ד ו ש י ן ,מ ״ מ א מ ר כ י ה ו א ב ו ת ר ב ע צ מ ו
לגדלם רק לתורה ולא י ח ס ר ל ה ם גם בעולם הזה ,ואף כי
א ׳ ׳ א ל כ ה ״ ע בזה ,הרי״ז כדאמרי׳ ש ל ה י קדושין ש ם :א ״ א
לעולם בלא בושם ובלא בורסקי ,אשרי מי שאומנותו בושם
וכו׳ — ו מ ה ג ם ה מ ס ו ג ל י ם ל ל מ ו ד י ם ר ו ב ם ב ע ל י כ ש מ ן
שראוים ל ה י ו ת גדולים ב ת ו ר ה ודאי ש י ש ל ש א ו ף ל ג ד ל ם
ב ת ו ר ה לחוד) .וזה ו ד א י כי א ״ א ל ה י ו ת גדול ב ת ו ר ה ב א מ ת
א ם ל א ש נ ת מ ס ר כלו לתורה כ מ ה ש מ ר א ה ה נ ס מ ן וביתוד
בדורנו(.
ד׳
ב כ ל אןפן אין ל ס ד ר תנוך כללי כזה ש א ז תהי׳ ה ע ו ל ם ש מ ם
ת׳׳ו מבני תורה ,ולכן א ף א ם אין ב ז ה איסור ע ל היתיד ,ע ל
כ ל ז א ת י ש ה ו ב ה ע ל ב ת י דין ומנהיגי הדור ל ה ש ת ד ל שבנינו
יגדלו לתורה ,ו ה מ צ ו ה ר ב ה ב ז ה ע ד כדי מ ״ נ .
2
2
וכמו
שמצינו
בחז״ל
שמסרו
נפשם
להקהיל
קהילות
www.daat.ac.il
ברבים
ולקיים
עגין
הסמיכה
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד
ל מ ו ר י ס פ ר ו ת ו ה ק ר י א ה ב ה ם ,ו ג ״ כ כ ל ה ל מ ה ־ י ם ה ה מ ו נ י י ם שאין
ב ה ם ת ו ע ל ת ש מ ו ש י ) פ ר א ק ט י ש ( ו ד א י כ י א י נ ו כ ד א י ל ב ל ו ת ה ז מ ן לזר
ב ש ע ה ש א פ ש ר ל ה ש י ג ה ת פ ת ת ו ת ה א י ש ו ת מ ת ו ר ת נ ו ה ק ' ,ו מ ה ג ם שמי
ב ס פ ר ו ת ה ע מ י ם ד ב ר י ת ש ק ו א י ס ו ר .ו ב כ ל א ו פ ן א י נ ו כ ד א י ל ת פ ש זהב
ב מ ק ו ם ר פ ש ו ט י ט כ ש י ש ל ל ק ט פנינים מ מ ק ו ם ט ה ו ר מ מ ק ו ר מים
תיים תורה ש ב כ ת ב ותורה ש ב ע ״ פ ,שעלי׳ א מ ר ו :״ ה פ ך ב ה והפך בד
דכולא בה״.
כל מ ה שכתבנו לעיל הוא רק ל ב ת ר הענין בכלל ,אולם במר
ש נ ו ג ע ל ת ו ב ת ה ש ע ה ה מ ו ט ל ת ע כ ש י ו ע ל גדולי ה ד ו ר ומנהיג
ה ע ד ו ת וביתוד ב א ר ץ אשכנז .א ח ר י א ש ר ה ר א ה ה׳ א ת כ ל אלה,
ה נ ה ה ה ש ג ח ה מ ל מ ד ת א ו ת נ ו כ י ט ע ו כ ל א ל ה ש נ ת נ ו ע ר ך כ׳׳כ
ל ל מ ו ד ת כ מ ו ת ה ע מ י ם ש ע י ״ ז נ ת מ ע ט ו ה ל ו מ ד י ם ו נ ת ר ח ק ו הדור
ה א ת ר ו ן מ ן ה ת ו ר ה ,ודרוש ע כ ש י ו ל ע ש ו ת מ ה פ כ ה ב כ ל התנוך
הנהוג ,ל ע ק ו ר א ת ה ה ש ק פ ו ת ש נ ש ת ר ש ו ג ם בין ה ת ר ד י ם ל ה ת ש י כ
א ת ת כ מ ת ה ע מ י ם מול ח כ מ ת תורתנו ה ק ׳ ולפן יש לשוב ב ת ש ו ב ה
לדרך אבותינו מ ע ו ל ם ל י י ס ד ב ת י ס פ ר ש ב ה ם יהי׳ ל מ ו ד י ה ק ו ד ש
ל ע י ק ר ,ל ל מ ד לבנינו כ ת ב י ה ק ו ד ש מ ש נ ה ו ת ל מ ו ד ,ג ם ל י י ס ד ב ת י
ת ל מ ו ד ללמוד הגמ׳ ו מ פ ר ש י ה ם ע פ ״ י דרך ה ה ב נ ה הנכונה ל מ ע ן
ירגישו ב נ ו ע ם ה ת ו ר ה ב א מ ת ו ת ד ר כ ה ,גם ל ה ב י נ ם ד ע ת ת ו ר ד
ו ה מ א ו ר ש ב ה ,ו א ז מ ו ב ט ת י ם א נ ו ש ה מ ע ו ל י ם ש ב ה ם י ש א פ ו לגדול
ב ת ו ר ה וילכו ל י ש י ב ו ת גדולות ,ו ל א ל ו ש ל א יסוגלו ל כ ך יקבלו
בבתי־ ת ל מ ו ד אלו א ת י ד י ע ת ו ה ב נ ת ה ת ו ר ה ב מ ד ה שיהי׳ ״ברי
אוריו׳׳ ו י צ א ו ל א ו מ נ ו ת מ ז ו י נ י ם ב ת ו ר ה ו ד י ׳ א — .ו ג ם א פ ש ר ש י ל מ ד ו
ש ם א ת ם ה ר י ע ו ת ה נ ת ו צ ו ת ל ה ם ב ח י י ם ה ש מ ו ש י י ם א ב ל רוב ה ז מ ן
והענין ינתן א ך ורק לתורה וי״ש -ו א ם י מ צ א ו יתירים שמרגישים
ה ס ת ג ל ו ת ל ה ש ת ל מ ו ת ב מ ד ע י ה ע מ י ם י מ צ א ו דרך לזה בלעדנו,
כ י ת ו ב ת נ ו א נ ו ה י א ל ל מ ו ד בנינו ת ו ר ת ה ׳ ה מ א ש ר ת א ת ב ע ל י ׳ ב ז ד
ובבא.
ויתברכו כ ל א ל ה ש י ת נ ו יד ל ת ק ן א ת פ ר צ ו ת הדור ,וביחןד ל ת ק ן א
ת נ ו ך בנינו ע ל ב ס י ס נ א מ ן ,ע ל ד ר ך ש ס ל ל ו לנו א ב ו ת י נ ו מ ע ו ל ם ,ו כ ל
ה מ ס י י ע י ם ו ע ו ז ר י ם ל מ צ ו ה ר ב ה זו ת ה א ב ר כ ת ה ׳ ע ל י ה ם ׳
ת
בישראל,
אף כי אין זה מג׳ דברים שעליהם
נאמר יהרג ואל יעבור,
שז
והוא מפני
ה
ממצוות ש ה ו ט ל ו על הכלל מפגי שהם יסוד ה ת ו ר ה וקיום עם ישראל ב ת ו ר עם ה׳ ד א ״ ל
משום
שעת
הגזירה
ממכר
דכמה
בטלני
בטול
שאפי׳
איכא
על מצוד,
קלה
ב ש ו ק א וכמש׳׳כ
יהדג
בתוס׳
מ צ ו ת תפילין ,עיי״ש.
16
www.daat.ac.il
ואל
יעבור
ש ב ת מט.
)סגהדרין
ד״ה
גטלם
עד(.
דהלא
מראשי
ל(
לענץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
מנחם סליי
הטיול בספרות השוי׳ת*
מ ו ק ד ש
לזכרו
של אברהם דוד )״דוב׳׳( הכהן כץ זצ״ל
הי׳׳ד,
ב מ ל ח מ ת יום
איש—ירושלים ,אשר
הכיפורים
בתעלת
תשל״ד
נפל
סואץ,
בהגינו
על
העם ועל הארץ ,ואשר קידש שם שמים בחייו
ובמותו
עמו
—
—
למדתי
טיילתי.
ועמו
ת.נ.צ.ב.ה.
א .מבוא
לא ידוע לנו מאמר מקיף בשום אנציקלופדיה או מקור אחר על הערך
״טיול״ כפי שהוא מופיע במקורות ספרות ההלכה ,והנוגע גם לצד הבלשני
המעניין של משמעויות מונח זה הרבות .כמו כן לא מצאנו ריכוז החומר
ההלכתי הכרוך ב״טיול״ ,כדוגמת אותם מאמרים מאלפים שרגילים אנו לקבל
מפרי־עטו של רש״י זוין שליט״א .געזרגו בחיפוש על ידי מ ח ש ב אלקטרוני
של פרוייקט השו״ת ,לשם איסוף מקורות עבור מאמר זה ,היינו חיפוש לשם
איתור כל החומר הרלווגטי לגושא הטיול מתוך מאגר הספרים האופרטיבי
של המחשב.
הפרוייקט לאיחסון ואיחזור מידע בספרות
בר־ אילן )כעת המכון לאיחזור מידע ובלשנות
מ ג מ ת הפרוייקט היא לפתוח באופן שיטתי את
ציבור החוקרים והלומדים ,לראות בה אוצר
הםטורי ,חידושי לשון ,ועוד.
•
השו״ת שעל יד אוגיברםיטת
חישובית( קיים מאז תשכ״ז.
ספרות השאלות ותשובות בפני
מהימן למקורות הלכה ,חומר
עבודת
הפרוייקט מתרכזת בשני מישורים:
א .יצירת מאגר ספרי שו״ת בתור זכרון מ ח ש ב אלקטרוני.
ב .חיפוש ממוכן אחרי חומר רלווגטי לגושא מחקר גתון
באמצעות אותו מחשב ,במאגר ספרים זה.
— עבודה
1^^11011^1
זו
נתמכה
11168ת£1מ111מ
— כל
פרשנות
במקור
— תודתנו
הקרן
המוקפת
באופן
חלקי
האמריקנית
סוגריים
ע׳׳י
ה־1116
־£01
הלאומית
למדעי
זה
נכתבה
במאמר
1מ16ז^0^1ת£
הרוח.
על
ידי
המחבר
)מ .ם(.
ואיננה
המצוטט.
לעורך
״המעין׳״,
ולד״ר
יעקב
שויקה
מפרוייקט
השו״ת
על
הערותיהם
ועזרתם.
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
החיפוש בוצע בתחלת תשל׳׳ה על מ א ג ר הספרים שבמחשב .,שהורכב אז
מ־ 51ספרי שו״ת ,ש ש י מ ש ו כבסיס להפעלת חיפושים ,מספר רב של ספרי
שו״ת גמצא כ ע ת בשלבים שוגים של עיבוד וקליטה לתוך המחשב ,וניתן יהיה
להוסיף חומר בתאריך מאוחר יותר.
הגדרות
בדקנו
למצוא
הגדרות
למונח
״טיול״
בערוך
השלם,
לעוזי
)בשגי
הווערטערבוך שלו( ,ב ך י ה ו ד ה ,גור ,ואבן־שושן החדש .ובסיכום העלינו:
טיול
=
)א( הליכה
אנה
לשם
שעשוע,
מהלך,
לנסוע,
להתנועע,
לל
כ ת
ואנה;
)ב( לבלות ,ליהנות ,לפנק א ת עצמו ,בדיחת ה ד ע ת ;
)ג( ל ה ש ת ע ש ע במשא ומתן של הלכה ,לפלפל.
)אגב באבן־שושן לא הוזכרו כלל הקבוצה השגיה והשלישית
— לדעתנו חסרון רציני ,כפי שנראה להלן(.
מכל הנ״ל לא היתד ,אפילו מובאה אחת לשם הדגמה מתוך ספרות ה ש י ״ ת ן
נמצאנו למדים ,איפוא ,שהמושג ׳טיול״ התחלתו בהליכה ,עובר להליכה ל ש
תענוג ,הופך סמל לפינוק ,בילוי ובטלה ,ולבסוף — אחרון חביב — ה נ א ה
משקליא וטריא בדברי תורה.
ס
החיפוש
המחשב חיפש אחרי המלים ״טיול״ ו״לטייל״ ,כולל כל הצורות הדקדוקיות
המתקבלות מההטיות ,והעלה מתוך מאגר ספרי השו״ת הנ״ל 56ת ש ו מ
בהן נזכר הביטוי ״טיול״ .לאלו הוספנו מקומות אחרים מספרי הלכה שוגיס.
יש והבאנו א ת דברי חאחרוגים המסכמים את ההלכה — כגון בעלי השו׳׳ע
ל
בעל ה מ ש ג ה ברורה ,בעל כף החיים וכד׳ — לשם הקיצור ,ומתוך אלו
לעמוד על מקורותם.
ת
ק
ב .הטיול כדבר הרשות
האם הטיול — כנסיעה או כהליכה לשם בילוי גרידא — עבור
הבריא בגופו ונפשו ,נ ח ש ב למצוד?,
הא
ד ס
רוב התשובות שאיתרנו מצביעות על כך שהטיול נחשב בדרף כ ל ל
לדבר הרשות ,ולא לדבר מצוד ,ואף לא לדבר עבירה ,עם כל המשתמע מ כ ך
לגבי שאלות הלכתיות שונות .היוצאים מכלל זה יפורטו להלן .למעשה ה
״טיול״ לשם־גרדף עבור דבר הרשות.
פ ך
איתא במסכת שבת דף יט ע ״ א :״ ת ״ ר אין מפליגין )מפרישין מ ן היבעזד,
ל י ם — רש״י( בספינה פ ח ו ת משלושה ימים קודם לשבת )כלומר ,מיום ד׳ ו א י ל ך ( .
ב מ ה דברים אמורים :לדבר ר ש ו ת ,אך לדבר מצוד ,שפיר דמי״ .ה ר י /׳ ף
מ נ מ ק את האיסור מ פ נ י עונג שבת ,שהמפרש בים בספינה ,כל שלושת ה י מ י ם
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הראשונים אין דעתו מיושבת עליו .וכדי שלא יצטער בשבת ,אסרו עליו
את ההפלגה בפחות משלושה ימים קודם ה ש ב ת .ברם ,המפליג לתכלית
של מצוה ,התירו חכמים את הדבר.
מ ה גכגם לתוך ההגדרה של ״דבר מצווה״ ,המתיר הפלגה בסמוך לפגי
השבת י
במרדכי פ ״ א במסכת ש ב ת סי׳ רנח ,בשו״ת הריב״ש סי׳ קא ,בשו״ת
התשב״ץ ח״א סי׳ כא ,ובתרוח״ד ח ״ א סי׳ ה ,בין היתר ,מ ו ב א ת שיטתו של
ר״ת — שאפילו הולך לסחור או לראות פני חברו נהשב לו כדבר מצוד.
)למרות שאין אלו בגדר מצוה גמורה( ,ואילו לדבר רשות נחשב כשהולך
לטייל ,היינו — לבילוי בעלמא .ומכאן שהטיול הוא בחזקת דבר שברשות
ולא דבר מצוד ,.אך מכל מקום גם לא דבר עבירה.
מעניין המצב בצפון אפריקה לפני ארבע מאות ש ג ה :״ובודאי דאין לך
בזמן הזה מ י שהולך לטייל ,כי עלו על צוארנו העולים והמסים והארנוניות,
ובפרט שכל הדרכים בחזקת סכנה ,כי רבו השוללים והבוזזים ,בין בספינות
שבים ,בין בשיירות שביבשה ,ואין אדם מסכן עצמו ללכת אלא מדוחק גדול,
ולא לטייל״ )תשב״ץ ,חוט המשולש ח״ג ,סי׳ יא(.
שיטה זו של ר״ת מובאת גם בשו״ת מ ל מ ד להועיל )חאו״ח סי׳ מ״א(.
השאלה שם ה י א :יהודי ת ״ ח גורש מארץ רוסיה והגיע לגרמגיה ,שם ישב
מספר שנים .אח״כ נתנו לו השלטונות רשות לחזור לרוסיה למשפחתו .ברם,
הנסיעה ברכבת אמורה היתד .להימשך כשבוע ימים ,ואולי לא תהיה אפשרות
להפסיקה באמצע •ולרדת מהרכבת על מ נ ת לשבות את השבת ,בתחנת ביניים.
האם מותרת נסיעה ז ו ? בין יתר הנימוקים המתירים את הנסיעה לפי דעתו
של ה ש ו א ל :״נדון דידן הוא דבר מצוה ,לנסוע אל הבנים ,לגדלם ולחנכם
לתורה ולפרנסם — ומכל שכן לדעת ר״ת ,דהכל נחשב לדבר מצוה ,כל
שאינו לטייל״ .ויוצא לפי זה שמותר לעלות על הרכבת לפני שבת ,ולהמשיך
בנסיעה אפילו ביום השבת ,ואמנם כן השיב הרב דוד צבי הופמן להלכה.
שיטתו של ר״ת מובאת להלכה בשו״ע או״ח סום״י רמח בדברי הרמ״א
)ע״ש בפוסקים( ,לגבי דין ההפלגה .וכן בהקשר אחר ,לגבי איסור היציאה
מארץ ישראל לחו״ל שהותר לצרכי מסחר או לראות פני חברו ,מ ה שאין כן
למטרת טיול בעלמא ,שאז חל האיסור )או״ח סי׳ תקלא סעיף ד ,ובמשנה
ברורה לשם( .אגב ,שיטה זו ש ל רבנו תם לא נזכר בדברי התוספות לש״ם.
הגדרה זו של ר״ת הובאה אף בהקשר אחר )מבלי להזכיר שמו( .האם
מותר לאדם לעזוב את אשתו ולנדוד למרחקים לצורך זח או א ח ר ? כלום
שיעבודו לאשתו לחיות אתר .אינו מ ע כ ב י
נעיין בדברי הטור אבן העזר סי׳ ע ו :״אין האיש רשאי לצאת לסחורה
או לצורך דבר א ח ר . . .אלא ברשות אשתו ,ואפי׳ אם תתן לו רשות אין
ראוי לו להתאחר אלא חודש בחוץ וחודש בביתו״ .ברם ,לצורך תלמוד תורה
1
1
בפוסקים הובאו טעמים נוספים לאיסור
ה פ ל ג ה פ ח ו ת מ ש ל ו ש ה ימים
לפ;י שבת.
סיכום
ה ד ע ו ת ב ה ק ד מ ת המשנה ב ר ו ר ה לסי׳ רמח.
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
וברשות אשתו — מותר אפי׳ ב׳ או ג׳ שנים )עיין בחידושי הגהות ס״ק כ(.
מד .פשר ״לצורך דבר אחר״ בדברי ה ט ו ר ? מסביר רבי משה אלשייך
)שו״ת סי׳ נ ( :״דהאי ,דבר אחר ,לטפויי אתא )בא להוסיף( ,ובתר דקאמר
״לסחורה״ שהוא לפרנסת ביתו ,אין למעלה מזה )כלומר אין קטגוריה יותר
חשובה מזו של סחורה( אלא דבר מצוה — כי לטייל או לשאר דברים גריעי
)גרוע( מסחורה״ .ב ס י כ ו ם — אסור לו לאדם לעזוב את אשתו בלי רשותה
המפורשת ,ולנדוד למרחקים לצורך מצוה ,לצורך פרנסה וכל שכן לצורך
דבר הרשות כגון טיול .איסור זה שייך באופן מיוחד בשנה חראשונה של
הנישואין ,כמבואר בספר המצוות להרמב״ם מצוד ,ריד ,וב״חכמת אדם״ הלכות
אישות סוף כלל קכט )וראה שם ב״ביגת אדם״(.
אפילו הטיול בארץ
מצוה! כך יוצא מדברי
בס״ק יד ו ב ש ע ה ״ צ ם״ק
הגמרא ריש פ ״ ב דמםכת
ישראל איגו גחשב אלא לדבר שברשות ולא לדבר
בעל מ ש נ ה ברורח )שו״ע או״ח סי׳ תקלא ,ש
יב( ,ודבריו מבוססים ע ל דברים מפורשים בםוגית
מועד קטן.
ס
ברם ,הביקור במקומות חקדושים שבארץ ישראל נחשב כמידת חסידות.
וכך אומר בעל כפתור ופרח )פי״א ,דף מ ח ע ״ א במהדורת א ד ל מ ן ( :״שמואל
)הנביא( בחסידותו היה מבקר תמיד מקומות שהיה בהם קדושה ,כמו ש כ ת ו
״והלך מ ד י ש נ ה בשגה וסבב בית אל והגלגל והמצפה״ )ש״א ז ,ט ז ( . . .
וכן ראוי לסבב ולבקר המקומות הקדושים אף בזמן הזה ,שאין ספק ש י
לעולם בהם ממין קדושתן ה ר א ש ו נ ה . . .״ .
ב
ש
וכן היציאה לתפילה על ציוני קברי הצדיקים שבארץ ישראל ת י ת ש
כמידת חסידות )עיין בהמשך דברי בעל כפתור ופרח שם( .מ ד ג י ש הראי״ה ק ו ק
י ו ׳ קמז,
) ״
שתפילה זו נ ח ש ב ת כ״תועלת״ למתפלל י ל ל
ובהערות ר׳ צבי יהודה קוק ש ל י ט ״ א לשם עמ׳ שעט( ,ולתלמיד חכם ר ^
למנוע מזה אם הדבר כרוך בביטול תלמוד תורה .כל שכן — א ם ו י לי ל כ ה ן
לעלות אפילו על קברי צדיקים )פ״ת ליו״ד סי׳ ש ע ב ס״ק ב(.
ב
א
ש ו
מ צ ו ה
ת
ש
מ
פ
ט
ס י
כ ד
א ו
ג .הטיול כדבר מצוה
נ
ה ו א
ה ט י
ב
ש
ב
ת
ו י ו
ט
ה
נ
ח
ש
ב
לפעמיס
״ ׳
יל
ברם ,בתור יוצא מן הגדר די ״ל
בגדר מצוד .מ מ ש ולא כדבר רשות .עקרון זה מתברר ממספר רב של ת ש ו ב ו ת .
נ ש א ל מרבנו ישראל איסרליין זצ״ל ,בעל תרומת
״הא דפםקו הגאונים שאסור לערב עירובי תחומים אלא
לישראל פרדס יפה חוץ לתחום ,והיד .חפץ ללכת שם
לטייל ולשחוק שם ,לשמוח ביו״ט ,על ידי ערוב ,חשיב
לדבר מצוד .או לא ? ״ .
הדשן
לדבר
ביו״ט
כה״ג
)ח״א סי׳ ע ( .
מצות :אס
ע״י ערוב
) = כהאי ג ו ו ב א (
ז
כ
ד
ת ש ו ב ת ו :״יראה דשרי )מותר( לערב כהאי גוונא ,דהולד ב י ו ״
לטייל השוב לדבר מצור,״ .פסק זה מובא להלכד .בשו״ע או״ח סי׳ תטו ס ע י ף
בדברי הרמ״א ,אם כי ב ה ג ב ל ה :״או שרוצה לילד לטייל ביו״ט או ש
כ
20
www.daat.ac.il
י
ט
א
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
בפרדס שיש בו שמחה ,בזה מקרי דבר מצוד•״
ס״ק ה שמדובר בשמחד .של היתר.
וראה שם
במשנה
ברורה
תקדימים למנהג הטיול בשבת אנו מוצאים בשו״ת מכל התקופות .בשו״ת
יביע אומר )ח״ח חאו״ח סי׳ כד( מביא הרב עובדיה יוסף שליט״א מהתלמוד
מעשים בתנאים שיצאו לטייל בשבת ,כשהם עונדים תכשיטים לכבוד היום.
)השאלה הנדונה :האם תכשיטים אלו הותרה הוצאתם בשבת במקום שאין
ערוב ן(.
בשו״ת הרא״ש כלל כא סי׳ ג אנו מוצאים שאלה ה פ ו כ ה :האם מותר לטייל
בשבת בלי הבגד העליון שגוהגים היו ללבוש לכבוד השבת ן ו ה ת ש ו ב ה :
הכל תלוי במנהג המקום לגבי כיבוד השבת בלבוש ,כך שבמקום שאין גוהגים
לטייל בלי אותו בגד ,אסור .פסק זה של הרא״ש מובא ג״כ ע ״ י תלמידו,
ר׳ משה מברושיילש בספרו ״חזה התנופה״ )סי׳ בה( .בגירסה שהיתה לפני
חחיד״א כתוב בנוסף :״ואם נהגו לטייל ,מנהג יפה )הוא( ,ואין להקל בו,
כי מנהג כשר הוא״ )מחזיק ברכה לאו״ח סי׳ שא אות ב( ,שלא כגירםת חב״י
לשם ,והגירסה שלפנינו בחזה התנופה.
בתרוה״ד ח״א סי׳ א מ ו ב א :״גם ש מ ע ת י בישיבח מ פ י אחד הגדולים
ש ש מ ע וקיבל :בימי הקדמוגים בקרימ״ש התפללו ערבית וקראו את ש מ ע
בערב שבת בעוד היום גדול כל כך שהיה רב העיר ,שהיה מהגדולים הקדמוגים,
הוא וכל טובי הקהל עמו ,הלכו לטייל אחר אכילה של סעודת שבת ,על
שפת הנהר דונא״י ,והיו הוזרים לבתיהם קודם הלילה״.
וכן אנו שומעים על יחודים שטיילו ״על פתח המדינה״ )שער העיר(
באלג׳יר לפני ח מ ש מאות שנה ביום השבת )שו״ת ה ת ש ב ״ ץ ח״א סי׳ כא(,
ובשדה ע ״ י כפר עאקאר בלבגון ,לפגי ארבע מאות שגה )שו״ת מחר״ם אלשייך
סי׳ קיט( .בשני המקרים האלה סופר שהיהודים המטיילים גפגשו עם ישמעאלים
שספרו להם תוך כדי שהיו מסיתים לפי תומם — על מ י ת ת ו של פלוני היהודי.
גושא תשובות אלה הוא היתר עגוגות על סמך עדותו של גוי המסיח לפי תומו.
יש והטיול בשבת הביא לעבירות .בקהילת מגנשייא )היא מגיסה אשר
בתורכיה( אסרו הקהילה לטייל בשבת מחוץ לחומות העיר ,ש כ ן :״ . . .ה ב ח ו ר י ם
ונערים הולכים בשבת מחוץ לעיר במקומות מיוחדים ,שם עושים עבירות
קשות ורעות .הסכימו )הקהילח( שלא יוכלו לטייל בשבת מחוץ לעיר באותם
המקומות המיוחדים לטייל״ .קבוצה אחת שבתוך הקהילה סרבה לציית לדברי
תקנה זו ,וגרמה בכך למשבר קהילתי .פנו מגהיגי הקהילה למרן ר׳ יוסף קארו
ליישב את הסכסוד ,והוא הכריע ב ע ד ת ק נ ת הקהילה )שו״ת אבקת רוכל
סי׳ רו(.
רבי יחזקאל לנדוא רבה של פראג ,התריע גם הוא גגד טיולים בשבת
המביאים לתערוכות של בחורים ובחורות ולחילולי ש ב ת כגון הליכה עד לחוץ
לתחום או טלטול מחוץ לערוב )דרושי הצל״ח ,ד ר ש ח ס״ק ח ודרוש לז ם״ק טו(.
על אף מנוהת הנפש שישנה בטיול השבתי ,מתריע בעל המשנה ברורה
)סי׳ רץ ס״ק ז( שלא לטייל בזמן הקבוע לתלמוד תורה בשבת ,ויש להוכיח
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
״ .״ ל א ו ת ן האנשים שמטיילין בעת ההיא בשוקים וברחובות ,כי אפילו
סעודת ש ב ת שהיא מצוד! אסור אז )בעת קביעת הלימוד( מ פ נ י בטול תורה.
וכ״ש לטייל ולחרבות אז בשיחה בטלה ,שאסור״ .על האדם מישראל הטרוד
בכל ימות השבוע בעסקי פרנסה ,להקדיש זמן לתלמוד תורה בשבת ,וזמן זה
קודש ללימוד ואין להחליפו בטיול ,אף שיש בזה משום עונג שבת .הדברים
נאמרו במיוחד כלפי האנשים המסתובבים בשבת ללא מטרה ברחובות ובשווקים.
בעל ״זכרו תורת מ ש ה ״ )סי׳ י( אף טוען שאין עונג שבת כלל בטיול בשבת.
וכבר ע מ ד על זה בעל ספר החינוך בהסברו על מ ט ר ת ספרו .ואלה דבריו
בהקדמתו :״אולי יתעוררו יותר בהן מתוך כך הנערים ,ישימו לב בהם בשבתות
ובחגים וישובו מהשתגע ברחוב הערים״ .על אף מנוחת הנפש והעונג שבטיול
בשבת ,אין להופכו לעיקר שיש בו משום פגיעה בקדושת השבת .השוה פירוש
רבי אברהם אבן עזרא על הפסוק ״זכור את יום השבת לקדשו״ )שמות כ ,ח(•
כלום מותר לו לאדם להערים על הדין ובטיולו ה ש ב ת י יטייל בשדהו
להשגיח על צרכיה כך שלמחרת בחול ידע תכנית עבודתו בה ,או יטייל
״לפתח המדינה״ בכדי להתקרב למרחץ הציבורי המצוי שם ,כך שבמוצאי שבי
יכול להכנם בו מ י ד ?
לפי דברי הגמרא בעירובין לח ע״ב ,אלו הטיולים אסורים מדין ״ממצוא
חפציך״ האוסר פעולות ודיבורי חול בשבת .מסוגיא זו לומד ה מ ר ד נ י שגם בז
״אסור לטייל למצוא סוס או ספינה או קרון לצאת בו״ )למחרת; מ ו ב א ב ש ו ״
או׳^ח סי׳ שו סעיף א(.
האם מותר לבקר בבורסה בשבת ,לשם טיול ש ב ת י ? שאלד ,זו נשאלה
מהגאון רבי יעקב עמדין )שו״ת שאילת יעבץ ח״א סי׳ קםז( .הוא מ ש
את המנהג לאסור אשר הונהג ,ומנמקו מטעם מחזי )נראה( כמקח וממכר׳
ודינו כדין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם אסור ,א י אתה רשאי להתירם
בפניהם .מקורו מסוגית הגמרא פסחים ד ף נא ע״א ,שם סופר על מנהגם של
בני עכו שלא לשבת על ספסל העכו״ם בשבת ,מ ח מ ת המשא ומתן המתרכז בשם•
כך שאומר היעב״ץ ,שזהו תקדים ומקביל לבורסה של י י ן .ך י היעב״ץ
אלו הובאו להלכה בשערי תשובה לשו״ע או״ח סי׳ שו ס״ק א.
1
ע
ב ח
מ
ב ר
לא רק שטיילו היהודים בשבת ,אלא גם טיילו בהמתם 'של היהודים אתם׳
בשו״ת באר ש ב ע )סי׳ טז וסי׳ כ( ,ובשו״ת מהרש״ם )ח״ג סי׳ ק כ ד ד ״ ה וכעת(
בהקשר לעניני מראית עין ,מובאים דברי הגמרא שבת ס ד :״פוקק לה זוג
בצוארה ,ומטייל עמד .בחצר״ .בהמה העונדת פעמון )זוג( בצוארה ,כ ש
בשבת להוציאה לשם טיול ,עליו לסתום את הפעמון שלא ישמיע קול ,ורק
מותר לו לטייל ע מ ה בחצר — אבל לא ברשות הרבים )אע״פ שהזוג פקוק( •י־
שזה נראה כמוליכו לשוק למכור )למרות שהזוג פקוק( .דין זה נפסק ל ה ל '
בשו״ע או״ח סי׳ שה סעיף יא ,ובעצם כל פרק במד .בהמה יוצאת במסכת שבח
וסי׳ ש ה בשו״ע או״ח עוסקים במה מותר לבהמה לשאת עליה ב מ צ א ה לטייל
בשבת.
ב א
א ז
כר
י ו
ט
מהמקורות הנ״ל אנו למדים שכל דבר הרשות בחול הבא בשבת או ב ״
לשם שמחת החג ,נהפך לדבר מצוד״ ,כל זמן ש א י נ ו כרוך באיסור מלאבח׳
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י 1ח ו ם
) ה
או הוללות וכד׳ .זה מבואר היטב בספר שבלי הלקט
*
ל' י י
ס סעיף ר ם ב ( :״חבו רבנן ,חייב ארם לשמח את ביתו ברגל,
ש
זג
ףר••• ו כ ת ב ב ע ל היראים ז״ל )עמ׳ ז ,סי׳ ת כ ז ( :למדנו
כל ש
^ י אויה לאדם וכל דבר המשמחו ,חייב אדם לעשות ברגל ,בכל דבר
של
מ ח ה וקורת ר ו ח :באכילה ושתיה וטיול )ביראים שלפגינו ליתא
^
ל
יכל ד ב ר ש ש מ ח ה היא לו ,ח י י ב ל ע ש ו ת .וכשם שחייב
^
לש
) ע ג י י ( ^ < כר חייב לשמת אשתו ובניו ובנותיו ובגי ב י ת ו . . .ואחרים
מ
נ א מ ף
ס
י
ש
ה
מ ח ה
ף
ג 3ן
מ י ל ת
מ ו ח
ס
׳ ׳
״
^ מצאנו
בשו״ת יביע אומר ה ״ ה )חאו״ח סי׳ לט( מובאת דעתם של
^
כעל,
^ במסכת ביצה דף יב ע׳׳א בד״ה ה׳׳ג רש״י( בענין טיול ביו״ט.
ן ^
י י חנבאל ,פוסקים שמשחק בכדור ביו״ט נחשב כשמחת יו״ט,
כדין
^ ^ • )כאן פירושו ש ל המונח טיול הוא בילוי ,משחק ,ולא הליכה(.
פ
׳ מ ו ב א להלכה ב ש ו ״ ע ארית סי׳ תקיח סעיף א בדברי הרמ״א,
^
ו עיין
^ ת רב פעלים ח ״ א חאו״ח סי׳ כה הדן בשאלת נסיעה באופניים
3
ל • וכן הפשט ב״טיול״ לפי הרשב״ם ,ברברי רבי יוחנן )ב״ב
צא ע ״ ^
א כ ד הוו מטיילן טליא וטלייתא בשוקא ,כבר שית עשרה
ככר ש ״
׳ ילא ה י ו חטאן״) .זכורני כאשר היו כבני ובבנות שש עשרה
#כע
• משחקים בשיק ,ו ל א היו באים לידי ח ט א ; מובא בשרית יביע אומר
״
י ׳ י סעיף א(.
;
* י י י טיול בחול המועד ,הן ברגל והן ברכב ,ומותר למלא דלק,
ילבקר
וכיוצא באלו״ .כך מסכם את הדין בעל שמירת שבת
״׳
יילכתוז
סעיף מג( ע״פ פסק השלחן ערוך )חאו״ח סי׳ תקלו( .אמנם
נשו״ע
•מחבר והרמ׳׳א עסקו ברכיבה ע ל סוס ,אבל העקרונות ההלכתיים
^
ט
בי רכב .ברם ,״ ד ע ת ה ג ר ״ א ז״ל לאסור רכיבה מעיר לעיר לטייל
)לל
׳ יכל שכן שאסור לתקן צרכי הרכיבה ,אם אינו צורך המועד,
אלא
ך ־ ספר פ ס ק י הגר״א לאו״ח שם .דעתו זו של הגר״א לא הובאה
מזלכןן
י הפוסקים האחרונים )אם כ י מקורו בתוספות מועד קטן י א
^
״
ש י ״ ת רבבות אפרים חאו״ח סי׳ שנו םק״א(.
כ ' .
^ ^ כ י טיולים בחול ה מ ו ע ד סוכות לאלו חחייבים במצות סוכה )להוציא,
למ
1הפטורות מ מ צ ו ת ע ש ה שהזמן גרמן( שוגה יהיה הדבר ,לפי דברי
^
ר׳
ו שליט״א ,גדול פוסקי אמריקה בזמננו .ואלו דבריו :״ובדבר
׳*את
ולתענוג ב ע ל מ א )סתם( למקום שלא יהיה לו סוכה ,מסתבר
לע
^ שאסור ,דהולכי דרכים שאיתא בסוכה דף כו כשהוא לדבר הרשות
ש
כל פנים ביום ,הוא כשהולכין למסחר וכיוצא ,שהוא צורך מ מ ש . . .
אכל
ב ע ל מ א שאין לזה שום צורך ,איגו כלום״ )חאו״ח ח״ג
י
׳ צג
^כמועדים וזמגים ח ״ א סי׳ פ ט ושריח רבבות אפרים הארית
סי׳
ה
ז ת ן ס
ב ב
׳ ׳ ט י ן ל ״
0ק
ת י ס
י כ
כ ש
ל
? ן 3ת
יי
י
ב
נ ו ז י ר ב
י
כ ע
י ה
ו
ע ע ן ר ף
ך
ח
ע
( ׳ מ ן
ס
ף
ת
ל
א
ת
מ מ נ י ת
5
) פ כ
ט
״
ו 3י ס
א
ל נ ן י י ל ׳ ׳
ד
ס ן
ח
ר 0
של>
ש ט י י
ל
נ י ו ת
פ נ ז ן ף י ן
ל נ ן י ן ל
ל ת ע ב ו ג
ס י
;
ת
כ
א
*
<
'
י
ס
״ ק כח(
^
ע
״ י
חמ־ש
׳ יוסף אומץ )פפד״מ תפ״ג( סי׳ תתיז.
מ ו 3א
כ ס
האז
לטיול
ו ב ח ן ל
תקז
ה
מ
ן
בי י
ע
ך
א
ג
ש
י
ם
ן נ ש י ם
"
־
י ח ד י ו
^
^
^
או
בחור
^
1
״
.
^
23
www.daat.ac.il
ד .הטיול כדבר האסור
כדבר הרצוג
מכללת
דעת -
אתר
שבאיסור .הטיול — כניסה והליכה
נחשב
הטיול
אך יש גם ועצם
לשם בילוי ,ללא צורך ,בהר־הבית )אפילו בזמן הבית ,כשהותרה הכניסה
בטהרה( ,או בבית הכנסת ,אסור ,מ ח מ ת קדושת המקום )יביע אומר ח״ה
חיו״ד סי׳ כו( .הרקע ל ד ב ר :
״ ב ת י כנסיות ו ב ת י מדרשות ,אין נוהגין בחן קלות ראש כגון שחוק והיתול
ושיחה ב ט ל ה . . .ואין מטיילין בהן״ )רמב״ם הל׳ תפילה פי״א ה״ו( .מסביר
הכסף מ ש נ ה :״שאם היה לאדם קוצר רוח ,ולא ילך לבית הכנסת להרחיב לכו
ולטייל ,שאין נכנסין שם אלא או להתפלל או לקרות בתורה״ )שם ,ומקור
דבריו הוא בספר המנוחה לרבנו מנוח לרמב״ם שם( .דין זה נפסק להלכה בשו״ע
או״ח סי׳ קנא סעיף א.
וכן ב ש ע ת קריאת התורה אין לטייל אנה ואנה .דבר זה נלמד ,לסי ר!,:
מ נ ח ם עזריה מפאנו )שו״ת ה ר מ ״ ע מפאנו סי׳ צא( ,מהמסופר במעמד ק ר י א
התורה הגדול בראש ה ש נ ח עם עזרא חםופר )נחמיה ח( ,מ ה כ ת ו ב :״ ו ה ע
על עמדם״ )שם ,פסוק ז( .״שבמקום כגופיא לעם )קהל גדול( ,יש מהם ז ו ג
זוגי מטיילים ,ארוכות ק צ ר ו ת . . .ו ב ש ע ת קריאה היו על ע מ ד ם ״ .
ת
ם
י
2
והנה נשאל מרבי נ פ ת ל י צבי יהודה ברלין ,ה נ צ י ״ ב מוולוז׳ין )שו״ת משיב ד
חיו״ד סי׳ י״ד( בנוגע לחרחבת איסור הטיול בבהכ״נ .״.״אם מותר ל י ט ע
אילנות סמוך לבית הכנסת …משום בלבול ה ד ע ת וטיול )סתם בטלה( ן־״
משיב ה נ צ י ״ ב :״אין זה הוראה )מעיקר הדין ,חמחייבת( אלא מוסר )דברי
התלוי בעדינות הרגש הנפשי( ,ואין כל המקומות שוין ואין כל הענינים שויס//
כלומר ,לא בכל מקום יש או אפשר לגזור גזירה ח ד ש ה שכזו .עוד סיבה לאסור
נטיעת אילנות — זכר לבית המקדש )״לא ת ט ע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ,
אלוקיך״ — דברים ט ״ ז :כ״א( .עיין ב ש ו ״ ע או״ח סי׳ ק״נ סעיף א׳ בדברי ,
עקיבא אייגר ,ובדברי בעל כף החיים )ם״ק י׳—י״א( ,ובדעת תורה ל מ ד .ר ש ״
לאו״ח שם.
ג ר
י
ת
ר
ס
וכן גשאל מרבי אברחם יצחק הכהן קוק זצ״ל )שו״ת ד ע ת כהן סי׳ ר י ״ ( .
״…ובעגין שפור בית הקברות פה )ירושלים( ,וביחוד ביה״ק של חחיילים שבד״ר
הצופים ,אם יש בזה איזו מ נ י ע ה מ צ ד ה ת ו ר ה ? ״ בין יתר הנדונים :״ ו ״
? היא ל
נטיעות אילנות ב ב ת י הקברות ,אמת הדבר שבחוץ לאר׳ז
אילנות בבית הקברות …אבל פ ה בארץ ישראל נראה שמנהג קבוע הוא ש א י ן
נוטעים אילנות בביח״ק …והטעם הוא שחשו בארץ ישראל שלא להרגיל
אדם במקום טומאה ,ועל ידי נטיעות אילנות נ ע ש ה המקום ממשיך יותר א נ ש י
לבוא לשם לשם טיול או איזה שמוש אחר״ .המנהג בארץ מבוסם ,אם כן,
לדין הזה שנהג בזמן הבית.
כ
ע
מ
נ
ה
ג
ד
ע ת י
נ
ט
3
ע
י
נ
ס
כ
2
צויין
ב ט ע ו ת בכנד״״ג לשו׳׳ע או״ח סי׳ קמ׳׳ו
ירושלים תשכ׳׳ו ,וצ׳׳ל סי׳ צ״א.
24
www.daat.ac.il
סוף הגהב״י ד״ה
וכבר
כתבתי/
ז
כד
כ
ס
ר
ו
0
הטיול בימי אבל ,של הציבור או של היחיד ,גם הוא אסור .ראשית ,בתשעה
באב ,״לא ילך ויטייל בשוק ,כ ד י שלא יבוא לידי שחוק וקלות והתול׳׳ )שו״ע
אתר דעת -מכללת הרצוג
או״ח סי׳ תקנ״ד סעיף כ״א( .וכן בהקשר למנהג לבקר בבית הקברות ביום ט׳
באב לאחר גמר אמירת הקינות בביהכ״נ )שם סי׳ ת ק נ ״ ט סעיף י׳( מזהיר בעל
השל״ה ״שנכון שלא לילך בכנופיא )בקבוצה( גדולה ,כי אין זה אלא טיול ,וגם
מביא לידי שיחת חולין ומסיחין ד ע ת ן מאבלות ,רק ילך יחידי ,או עם עוד אחד,
שלא יפסקו מלדבר בענין החורבן ולהתעורר באבילות״ )מובא ב מ ש נ ב ״ ר שם,
ס״ק מ״א( .וכן ,אין לטייל בערב ת ש ע ה באב ,ואפילו אם חוא חל בשבת )שם
סי׳ תקנ״ג סעיף ב׳ וע״ש בביה״ל ד ״ ה ולכן ,וע״ע בכה״ח לשם ס״ק כ׳(.
בית דין שמת,
שמת ,כל בתי
ודומין ויושבין
מרמב״ן תורת
כל בתי מדרשות
מדרשות בטלין…
עגומין כבני אדם
אדם בשו״ת יביע
״חכם שמת ,בית מדרש שלו בטל …אב
שבעירו בטלין )ע״פ נוסחת הגר״א( …נשיא
ולא היו חולכין ומטיילין בשוק ,אלא נכנסים
שאין להם פרנס״ )מסכת שמחות פ״י ,מובא
אומר ח ״ ד חיו״ד סי׳ כ ״ ט סעיף ג׳(.
וכן באבילות היחיד .כידוע כל ש ב ע ת הימים הראשוגים ,אין האבל יוצא
מביתו .לאחר מכן אסור לו ,לאבל ,לצאת בתוך שלושים יום בשיירה גדולה
ההולכת לסחורה ,שזה ״דומה לשמחה ,שהולך בשיירא גדולה ושמחים הרבח
בדרך) .ואם דובר באבילות( באביו ואמו ,ע ד שיגערו בו חביריו ויאמרו לו —
לך עמנו״ )שו״ע יו״ד סי׳ ש ״ פ סעיף כ״ה( .על סמך דין זה מסיק רבי יחיאל
מיכל טוקצינסקי בספרו הקלאסי בעניגי אבילות ,גשר החיים ,שאין לאבל לצאת
לטיולים בשיירות תוך התקופות הנ״ל ,כי הרי ״גם איסור הטיולים בחברת
מריעות דומה לבית השמחה״ )ח״א פרק כ״א סעיף ז׳ עמ׳ רכ״ז ,ופרק ח׳ עמ׳
רכ״ט(.
ולהבדיל ,בשבעת ימי ה מ ש ת ה של חתן וכלה ,אוסר מחבר ספר שובע
שמחות על הזוג החדש ״לנסוע תיכף למחרת החתונה לטיול לעיר אחרת לשבת
שם בדד ,מ ב ל י להתברך )בשבע( ברכות ,ואינם חפצים בברכת ותרחק מחם״
)פ״א סעיף ב׳ בשם שו״ת יביע אומר ח״ג ח א ה ״ ע סי׳ י״א סעיף י״א(.
דין גוםף ,אשר בו עצם הטיול הוא אסור ,מצוי בהלכות גדח .סייגים הרבה
הטילו חכמים על הזוג כשהאשח נדד ,,ביגיחם ,מביא בעל תרומח״ד )ח״א סי׳
רג״א( ,שההליכה עם אשתו בעגלה או בקרון לשם טיול בכרמים או בגנות
אסור .פסק דין זח של בעל תרומח״ד מועתק בספר לקט יושר חיו״ד עמ׳ ,23
וכן נפסק להלכה בשם בעל תרומה״ד בשו״ע יו״ד סי׳ קצ״ה סעיף ח׳ בדברי
חרמ״א )ע״ש בדברי בעל ערוך ח ש ל ח ן ; ו ע ״ ע בשו״ת אגרות מ ש ה חיו״ד ח ״ א
סוס״י צ״ב ,ובחיו״ד ח״ב סוס״י ע״ז ובסי׳ פ״ג(.
אם בחורה מטיילת עם בחור במקום מוסתר ,גחשב
והבחורה נחשבת כפרוצה .במקרה פנויה שנתעברה
באבהות העובר לומר שלא ממנו עובר־ זה ״אם היה
שהיתה לה שום קרבות עם אדם אחר ,כגון שהלכח עם
מוצנע ,לא היתה לה עליו שום תביעה״ )מלמד להועיל
הטיול לפירצה בעריות,
מזגות ,גאמן המואשם
יכול )המואשם( לטעון
אדם אחר לטייל במקום
ח א ה ״ ע סי׳ ד׳ עמ׳ .(9
25
www.daat.ac.il
בהקשר להתרתה ל ב ע ל ה של אשה נשואה ,שנאנסה ע׳׳י חייל ,נדונה
איים עליה להרגה ״ברומח
שהחייל
להניח
אתרלדבר
ה ש א ל ה :האם יש רגלים
הרצוג
מכללת
דעת -
הקצר״ שבחגורו ,שכן דרך החיילים לטייל עם כ ל י ־ נ ש ק ם ? הרב קוק זצ״ל
דוחה חנחה זו ,על סמך זכרונותיו האישיים:
״שידענא כ ד הוינא טליא )כשהייתי נער( בזמן המלחמה הטורקית עם
רוםיא שהיתר• עיר מולדתי מלאח חיילות שהלכו לשדי המערכה ,ובבית הורי
שי׳ ) = ש י ח י ו ( ובחצרנו היח מ ק ל ט למאות א״ח ) = א נ ש י חיל( מ ח י ל המילואים,
ש ת מ י ד לפנות ערב כשהיו באים הביתה ,היו פורקים מעליהם את כלי זיינם,
וגם את החנית שעל מתניהם ,והיו מטיילים מופשטים מ כ ל כלי זיין ,ועפ״ר
) = ו ע ל פי רוב( היו דוקא נשמעים נבלות מצדם בעת שלותם זו ,׳שקט לרשעים,
רע להם ורע לעולם׳ )עזרת כהן סי׳ י׳ סעיף ז׳(״ .היינו ,למרות האוירד,
הרגועה והמרגיעה של הטיול ,והעבודה שהחייל דוקא חניח את נשקו ,אין
אפוטרופוס לעריות ,והטיול ה״שקט״ הביא מ ע ש י נבלה בעקבותיו.
בהלכה אחרת אנו מוצאים איסור הכרוך בטיול ,ואי לכך על בית הדין
למנוע את הדבר .אדם המואשם בעבירה הכרוכה בעונש מוות או עונש גופני
האם מותר לשחררו מבית הסוהר בערבות ממון — כגון בסכומים גבוהים
)״סך גורא״( ובתתחייבות ערבים גאמגים ל
״אם יש רשות ל ב ״ ד להוציא את שמעון המסור )=המוסר ,כ ל ו מ ר :המלשין(
מבית האםורין בערבים בטוחים ,בסך גורא ובקגסות ,שיהיו הערבים חייבים
בכל מ ה שיהיה המסור חייב ,אם יתברר הדבר וענין המסירות ד ׳ )שו״ת
הריב״ש סי׳ רל״ו( .מ ש י ב חריב״ש שאין לשחרר בערבות מ ח מ ת שלושה
טעמים:
א אם יצא דינו לחיוב ,בודאי יברח ,ואין להעביר עונשו האישי אל
הערבים — מ ה חטאו הם ?
ב מצוות ״ובערת הרע מקרבך״ מחייבת ביצוע חעונש לרשע.
ג מ י ש ע ב ר עבירה שיש בה ח ש ש חיוב עונש ,אין ראוי שילך ויטייל
בשוק ,בעוד שבית דין מעיינין ונושאין ונותנין בדינו .וזהו ששנינו
במכילתא )בדין מכד• את חברו ,סדר משפטים ע ״ ה ( :״ונקה ה מ כ ה ״
— יכול לתן ערבים ויטייל בשוק ,תלמוד לומר ״אס יקום )המוכה —
אז( והתהלך בחוץ )המכה(״ — מגיד שחובשים אותו )את המכה(
עד שיתרפא )המוכה(״.
מ ן הטעם השלישי ש מ צ י ע הריב״ש ,אנו למדים ש מ ח מ ת שאין הטיול ל ב ט ל ה
מתאים לאדם המואשם בעבירה חמורה ,על ביה״ד לדאוג לאסור את הדבר.
פסק זה של הריב״ש מובא בב״י לחו״מ סי׳ ש פ ״ ח מחודש ה׳ )ועיין גינצברג,
ספר משפטים לישראל ,עמ׳ רע״ה(.
ה .הטיול כרפואה
נפתח פרק זה בדברי הרמב״ם ב״שמונה פרקים״ ,העוסק בתורת ה נ פ ש
ש ל האדם .הרמב״ם מייחם לטיול תועלת רבה ברפואת הנפש ובמנוחה מליאות,
26
www.daat.ac.il
כמו שנאמר שם )פרק ד״׳( :״וכן מ י שהתעוררה עליו מרח שחורה )עצבון(
דעת -
יסירה בשמיעת הניגוניםאתר
הרצוג ובבנינים הנאים ,וחברת
מכללת לגנות
זמר ,ובטיול
ובמיני
הצורות היפות וכיוצא בהם ,מ מ ה שירחיב הנפש ויסיר חולי המרה שחורה
ממנו״.
וכן העיד על עצמו חחיד״א ,שהפיג את צערו ,שהגיע לממדי דפרסיה
)״מהלת השחורה״( ,לאחר פטירת אשתו ,על ידי הטיול )עיין בניהו ,רבי חיים
יוסף דוד אזולאי ,ח״א עמ׳ קם״ז ואילך(.
תניא בתוספתא דמםכת ש ב ת )פי״ז ה ט ״ ז ( :״אין רצים בשבת כדי
להתעמל )משום גזירת רפואה בשבת — מפרשים לשם( ,אבל מטייל כדרכו
אפילו כל היום כולו ,ואינו חושש״ .דין זה מובא להלכה בשו״ע או״ח סי׳
ש״א סעיף ב׳ .מ ה פירוש ״ואינו חושש״ — כלום אין ביטוי זה מיותר י לפרש
בא בעל ערוך השלחן )לשו״ע שם ,ם״ק מ ״ ד ( :״אבל לטייל כדרכו מותר,
אפי׳ אם יש לו רפואה בזה )אפילו אם כוונתו להתעמל ולהתחמם משום
רפואה — משנה ברורה לשם ם״ק ז׳( ,כיון שאינו ניכר ש ע ו ש ה זה משום
רפואה ,ואינו מצטער אלא מ ת ע נ ג כדרך הטיול ,וזה )מה( שכתב רבנו הרמ״א
בסעיף ב׳ )שם( ׳דמותר לטייל בשבת׳ ,כלומר אע״פ דמתכוין לרפואה כמו
כל האוכלים שאוכל אדם לרפואה .דאם לא כן ,מ א י קמ״ל )אם לא בא הרמ״א
להתיר הטיול אפילו בכוונה לרפואה ,מ ה משמיענו ?( — למה יהא טיול אסור ?
ברם ,במשגה ברורה לשם) ,ס״ק י״ג( מובאות דיעות המחמירות במקרה טיול
לשם ר פ ו א ה .לגבי טיול עם בהמה לשם רפואתה — כגון אם אכלה יותר
מדי — עיין תוספתא שבת פי״ז הל׳ ט״ז.
3
ברם ,אין לטייל בבית מרחץ מחומם בשבת .כך יוצא מדברי הגמרא
במסכת שבת )מ׳( :״אמבטיאות )בתי מרחץ( של כרכים )ערים גדולות( מטייל
בהן )בשבת( ואינו חושש )משום האיסור לחזיע בשבת( .אמר ר ב א :״דוקא
כרכין ,אבל דכפרים ,לא .מ א י ט ע מ א ו כיון דזוטרין נפיש הבלייהו )היות והם
קטגים ,מרובה בחם חאויר חחם ,ואי אפשר שלא להזיע(״ .סוגיא זו מובאת
בשו״ת יביע אומר )ח״ב חאו״ח סי׳ ל״ד סעיף כ״ב( בהקשר לבעיית פסיק
רישא באיסור מדרבנן.
3
וכן ברץ על מ נ ת ל ע ו ר ר ת א ב ו ן ל א ו כ ל ״אפשר שזה א ס ו ר משום
גזירת
רפואה )שער
הציון לשם ס״ק ט׳(.
פירוש מחודש בדברי ה ת ו ס פ ת א הנ׳׳ל ״מטייל כ ד ר כ ו אפילו כ ל היום כולו ,ואיני חושש״
מציע הרב מנחם מ .כשר ב ״ ת ו ר ה שלמה״
ח ל ק יד ,מילואים עמ׳ שלב .הצדוקים א ס ר ו
דברי
משבת
עריבת
טיולים
בשבת
בהסתמכם
על
הנביא
ישעיה
)נח,
יג(
״אם
תשיב
רגלך״ .לכן הדגישו חז״ל ש מ ו ת ר לטייל ״ואינו חושש״ .אך ראה ת ו ר ה שלמה ח ל ק יט
עמי שפח שב״משנת רבי אליעזר״ מ ו ב א שאין לטייל ללא צורך ב ש ב ת משום ״אם ת ש י ב
משבת
רגלך״.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו .הטיול בדיני ממונות
יש וגם הטיול נדון ע ״ י הפוסקים כדבר שבממון.
זכות הטיול בחצר ללא ההפרעה נדונה ע״י המהר״ם גלאגטי )סי׳ כ״ז(.
ראובן ושמעון ,גינותיהם גובלות זו בזו ,ומופרדות ע״י כותל .כעת רוצה ראובן
לבנות בתוך גינתו ולפתוח חלונות בכותל הנ״ל ,לעבר גינת שמעון .שמעין
רוצה למנוע ממנו זאת מ ח מ ת :א( פתיחת החלונות יוצרת תקדים .חזקת
החלון קבועה לראובן ,כך שאם ירצה שמעון לבנות או לנטוע בגינתו הוא•
יבוא ראובן ויטעון שהרי שמעון מאפיל כנגד חלונותיו )של ראובן( ,וחזקת
החלונות תהיה אז לטובת ראובן .ב( ראובן מזיק לשמעון בהיזק ראיה ,שהרי
״נכנסים שם )לגינתו( לאכול ולשתות או לטייל או להשקות את הגן ,כנהוג
בגנות שלפני הבתים ,אינו יכול )שמעון( להסתתר מפניו )של ראובן(״ .בלומר׳
זכותו של שמעון לטייל להנאתו בגינתו ללא ״ראית״ וידיעת ראובן ,מקופחת׳
או במונחים של ימינו — זכות צנעת הפרט של שמעון ניזוקה .המהר״ם גלאנטי
מכריע לטובת שמעון — היזקו מחמת ״ראית״ ראובן ,ה נ ה היזק אמיתי ,ואל
לו לראובן לגרום נזק שכזה לזולת.
וכן מצאנו דיון בטיול דווקא מ מ ב ט ו הכספי .רבי אברהם יצהק קוק זצ״ל׳
הדן בהשלכות לעניגי ממון שהתעוררו בעקבות מקרה ביטול שידוכין ,הולד
ומונה את הדברים שעל כל צד מהצדדים להחזיר לצד השני — כגון התכשיטים
שניתנו במתנה .אם צד הכלה שילם עבור טיול ש ל בני הזוג ,האם על החתן
לחחזיר הוצאות א ל ו ? התשובה היא לא .נימוקיו:
א(
טיול איגו דבר בעין ששייר לגביו החזרח.
ב( ״וגם דלכתחילה נחן )צד הכלה( על הספק ,אולי יקשר
זה יותר את האגודה שלהם״ .הטיול בא כדי לעזור לזיווג
לעלות יפה — ואם לא הצליח ,לא ניתן ל ת ב י ע ת ממון ) ש ו ״
עזרת כהן סי׳ נ״א(.
ת
ועוד .״על דבר השאלה באחד שנשתדך עם אשה ,וקודם התקשרות ה ל י
ן ך ע לו שהיא
עמה לטייל הרבה ,ואז עשו תנאים .ואח״כ ט ע ן )המשודך(
חיגרת על רגל אחת ושתקנו לה רגל של עץ .והיא טוענת ש נ ע לו מקוים
אהרי שטייל עמה הרבה ,ודיבר עמה כמה שעות .נראח לעניות ד ע ת י פשוט׳
שהחתן נאמן בשבועה לומר שלא הרגיש בהילוכה ולא נודע לו קודם״ )שו״ת
מהרש״ם ח״ב סי׳ רכ״ה( ,כי רגל של עץ נחשב כמום שבסתר העשוי להיעלם
מעין כל ,על אף כל הטיולים.
ש נ
ו ד
ז .הטיול כגורם והכשר
במקרים רבים ,מסייע ומצטרף הטיול להכרעת ההלכה.
הטיול בחצר או במרפסת הבית מהווה גורם חשוב בהלכות מזוזה•
www.daat.ac.il
28
אתר דעת -מכללת הרצוג
1
י ״אכסדרה )בנין העשוי לאויר ,שאין לו דפנות מכל צדדיו כבית —
״*קלוסדיה תלמודית בערכו( ,והוא מקום שיש לו ג׳ כתלים ותקרה ,אע״פ
שיש לה שני פצימין )קורות התומכות בתקרה ,בעין מזוזות( ברוח רביעית
׳ א ללא מחיצות( פטורה )ממזוזה( ,מ פ נ י שהפצימין להעמיד התקרה הם
י י י ם ילא משום מזוזות״ )לא ליצור מסגרת לפתח או לדלת() .שו״ע יו״ד
״ י סעיף ר( .בהסבר סיבת פטור האכסדרה מדין מזוזה ,למרות שברוח
י׳יביעי נראית צורתה כזו ש ל פ ת ח רגיל בעל שתי מזוזות )אמנם ללא דלת(
י ׳ קי״א בסוד״ה
״
״
^
אומר
לטיול ,הלכך תלינן
מכתבו( ״ ד
לטיול הוא רק התקרה״ .פירוש
ל
מ תעשה
יאש לצורך הדירה
הבאות
אמיתיותצלעל
י ב י י ו :הפצימין אינם נחשבים למזוזות דלת להטיל
י
ש י
ע ש
י פ
ע
כ
ם
ל
פ
ף
) מ ן ב א
י ך
ב א כ ס ד ר ה >
ה כ
ל
^
האכ
ש
ל
כ י ן ן
ם
ך א י נ ה
כ י
ת ק ר ה ׳
ב ש ן ׳ ׳ ת
נ
ש
ע
י
ע י ק ר
ש
ל
ה
ם
ש
ח
ד י ר ה <
ק
ה צ ו ר ך
ה
אלא לצורך ת מ י כ ת ח ת ק י י '
^
ס ד ר ה ׳
ת
מ
ר
ם
ד
ר
ם
ש
ע
י
^
כ ך
י
?״ל ^
ה
ן א י ן
ה י ן ת
ה
ל
ז
מ
ה
ו
ת
)ואילו מחמת
ידיי לצרכי טיול ,היתה האכסדרה חייבת(.
*
הצמודה
המרפסת.
בדין
ל ד י ר ה ״
רבות
א
ב מ י ן ח ך
התשובות
ם
הדנות
) פ ח ן ת
0
£י י ״ יאיז לה פתח נפרד לרשות הרבי ־
•
מזיזי״ -לכאירי׳ איו היא " י י
לתקינים
׳מרססת לתוך החדר אליו היא פותחת ו
א מ י ת י
ת
א
ה מ ן ן ן ח
ה ט י ס ו ״
ב י מ י ן
מ ד
ה
ש
ו ע י י
'
מ ה ן ן ך ר
א
,
בח
י ו ב
מ
ת
א
י
ל
א
ת
ו
:
ם
ל ת ו ך
ד
ה
על?
א
מ
ה
ר
פ
]2
ן״;
א
אמות(,
י ,י א
ראם
ש ה ל א
"י"
ם
ם
ר פ ם ת
ד
ים
ת
^
או בימין הכניסה
בעל החזון איש )יו״ד סי׳ קם״ת אות ה׳( כותב ״שבית הפתוח למרפסת
משמש
,
^
^
^ ) ו ד ם
^
ב י ת
א
עיירת ה צ י לישיבה וטייל ואכילת
לבית״•״ אבל לא י ב י י אלא
^
פ
ר
ס
ה ח י
^ י
בעצם
מסכים א ת^ ו
י י׳ 'יסף,
^
^
ח י י ב י ס
ס
א
י ק י ב ע י ם
־־
כ ן
ם
ב מ ! י י י
י
י ש
'
^
מ י י י י ,
1דש ת ררבים
־
^ ,ד ,״ ב ד דרב
~^ ,
ל
ת
״
ו
״ .ל< , , ,ע .יהממזיו ות הה
,
ק נ ו
ו הכניסה א ל המרפסת י.
ש
מיצאים
^
,1א״ ,י י ־־קרי• אני^
וס
אל־־ני,ח
*
4
ב
ע י
י
ת
ל ח צ ר
ז ! ן א
5
א
ל
ח מ
״^ י ־
א
ש
ל
סי׳ נ״י•^ נ ש * י ׳
ע מ ה י -י_ ויייל ^
ו
ב
ת
י
נ
י
ה
ת
א
ם
ה
ט
י
א
ו
נ
ל
^
א י ס י ו
^
א י ו
כ א ן
ו
ם
פ ו
י ח
ר
ס י
ח י
צ ג
ב
ב ק ר י ו
י ז י
מ
מ ח ו ס ר
ל
ך י ר ה
) ן ר א ה
ב ס
א
ו
נ
נ ת
בעבירהר עעלל
ר *,ו ״ ג 1ר
א
ב
ך ״ ״ ־ י י י י ,־ ,״ י ״ ל מ י נ * י? ״ ־ -״ ׳ י י
.״
כמי
״ * ״ י ״ נ לעניו ספינה -י ״ ע יי־י -י ״ י י *׳
י
למיי
׳
״
*
׳ ' ית
״מי*ך
מ ז ה ה
״
ש
ב
כ צ י
ת
ט
ממני• ד
ן י ,״״י ״א דא,ר מ מ
ח ו ב
ו
ה נ
נ
8
יסיר
;!עד־
ל!
״׳
יי־אד .שו״ת מנחת ״ י ז
לדיר נ י ״ י
,
^
הרי פ״ י ק יו סעיף דרו ושם
ה מ
י ע ד
ר ס
29
www.daat.ac.il
ע
י י ח ו ד ? מ ש י ב מ ה ר ״ י ווייל :״נראה לי אם אין איש עוד בבית אלא אתה
והאשה ובנה שיש כאן איסור י י ח ו ד ״ .דהא אי אפשר שיהא חבן בתדירות
הרצוג
מכללת
הולךדעת -
בביתך .לפעמים שהואאתר
ונמצא אתה מתייחד עם אשר,״.
לטייל,
לשוק או
לכל הפחות ,פוסק מהר״י ווייל ,נדרשים שיהיו שלשה גברים עם האשד ,על
מ נ ת שלא לעבור על איסור ייחוד.
ויש גם שהטיול מביא לידי היתר .נשאל מ ה ר ב דוד צבי הופמן )מלמד
להועיל חאו״ח סי׳ ס ״ ה ( :״שאלה בגן הביתן בעיר פולדא )בגרמניה( גטועות
ערוגות ירקות) ,ו( יש מהן יותר מ ב י ת םאתים ,איך הדין לענין טלטול בעיר
)בשבת( ,מאחר שזרעים יותר מב״ס ) = מ ב י ת םאתים( מבטלים הדירה״ ן
הסבר לבעיה .היקף עיר לשם עירוב ,הבא להתיר טלטול בשבת באותה עיר,
הנו דבר ידוע ,פשוט ומקובל .ברם ,היקף שכזה מועיל רק עבור שטחים
המיועדים לדירתו של חאדם — כגון בית ,חצר ,רחוב ,וכוי .אבל ״כל שלא
הוקף לדירה ,כגון גגות )של ירקות( ,ופרדסים )של עצי פרי( …אסרו חכמיס
לטלטל בתוכה יותר מד׳ אמות — אם הוא יותר מםאתיים״ )שו״ע או״ח סי׳
ש נ ״ ח סעיף א׳( .כלומר ,מציאות גינה גדולה בתוך עיר מוקפת עירוב עשויה
לבטל את העירוב.
ה ת ש ו ב ה :״)…הדין של( ״זרעים מבטלים הדירה״ מיידי בסתם גינה
דחקלאה ,אבל גינה שעושים החשובים לטייל ,וניטע בו זרעים לנוי ,אין
מבטלים דירה ,דזיל בתר טעמא )הלך אחרי סיבת הדברים( ,דחא אילגות ל א
מבטלין דירה משום דעבדי )עשויים( לטייל תחתיו ,הכי נמי בגיגות החשובין…
כיון דהזרעים הם רק לצורך הטיול ,הוי טפלים )ומתבטלים( לגבי הדרך
)שביל הטיול( ,וגם גקרא גן הטיול״ )ע״ש עוד בדבריו(.
ועוד גורם להיתר :״ראובן ואשתו נכנסו לספינה א׳ קטנה לטייל בים ,וקס
עליחם רוח סערה חזק מאד ,ואשתו של ראובן היתד• צועקת על זה לבעלה,
)והיה בעלה( מפייסת שלא תפחד ,ולא היתד ,מקבלת פיוס ,עד שעלח ע ש ן
באפו ו א מ ר :׳מקבל אני עלי נזירות שמשון בן מנוח בעל דלילה ,אם אכגם
פעם אחרת עם אשתי זאת בים׳ .ועתה ,הוצרך ראובן לצאת ממקום מ ו ש כ ו
וליכנס בים ללכת בים למקום חפצו )עם אשתו וכל ביתו( .ילמדנו רבינו ,א
י ו כ ל ? ״ האם בנדרו התכוון הבעל רק ל״כניסה לים״ לשם הטיול ולא ל ע ק י ר ת
דירה למקום אחר ,או שלשון הנדר כולל ומקיף הוא ,ואף נסיעה זו עם א ש ת ו
בכלל י כך נשאל מרבי מ ש ח מטראני בצפת )שו״ת חמבי״ט ח״ב סי׳ קי״ז(,
ת ש ו ב ת ו :נאמן הבעל לומר שלא התכוון אלא לכניסה לים עם אשתו ל ש
טיול )בילוי( בלבד ,אבל לא לנסיעה ארוכה באניה גדולה לצורך אמיתי .הךר
אומר ,מתוך אומד הדעת ניתן לעמוד על כוונת נדרו ,למרות שלכאורה ל ש ו ן
הנדר אוסר כל ״כניסה לים״ ,מנסיבות המקרה ניתן להסיק שלא התכוון א ל
לכעין אותו טיול לא—יוצלח עם אשתו ,ולא עוד ,אלא ״יהיה מותר לעלות ל י ס
עם אשתו כשהוא חולך ממקום למקום לצורך ישוב ביתו ומזונותיו א ע פ ״ ^ ש י ע ן
ג״כ סער בים ,כיון שהספינה קטנה היא מסוכנת יותר לרוח סערה ,ובסיבת ה ט י ו ל
נצטער ,לא ה י ת ה הכוונה כי אם על כיוצא בו״ .הטיול שאסר ,הוא ה ט י ו ל
שהתיר 1
ס
ם
א
30
www.daat.ac.il
בדיגי היתר עגוגה ,רבות השאלות בתוקפן ה ה ל כ ת י של עדויות גויים
המעידים על מקרי מוות ,כשהעדים מעידים תוך ש י ח ה לפי ת ו מ ם — הייגו איגם
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתכוונים להעיד עדות פורמלית ,אז היינו חושדים בם משום שקר ,אלא כמספר
סיפור בעלמא.
וו&נה דוגמה קלאסית :אדם נכרי ,בטיול ע ל ש פ ת נהר הריינוס ,היה עד
למעשה התאבדות של יהודי אשר קפץ לתוך הנהר .האם עדותו זו יכולה
להצטרף ל ה י ת ר — עגונה עבור אשתו של ה מ ת א ב ד ? בשאלה זו דן רבי יחיאל
יעקב ויגברג )שו״ת שרידי אש ח״ג סי׳ י״ב ,בד״ה גביית עדות( .מ ס ק נ ת ו :
עדותו מתקבלת אך רק בתור סניף לגורמים הלכתיים אחרים )ע״ש ליתר פרטי
המקרה(.
גם בסנדל של חליצה מהווה הטיול גורם הלכתי להיתר .המחרש״ם )ח״ד סי׳
ה׳ בד״ה ומעתה( דן ב ש א ל ה :האם המנעל הנהוג במצות חליצה כשר על אף
העובדה שאין היא לפי צורת הנעל הנהוגה באותו זמן באותו מקום ,אלא לפי
המתכונת התלמודית — ״שאין אומה שהולכין במנעל כזה״ .הוא מכריע
ע״פ דיוק מהסוגיא במסכת שבת ס״ו ע ״ א :״סנדל של סיידין )מוכרי סיד —
רש״י( טמא מדרס ,ואשד! הולצת בו ,ויוצאין בו בשבת״ .מסבירה הגמרא
שלמרות שאין סנדל זה מ נ ע ל רגיל ,אבל היות ולעתים — ״הסייד מטייל בו עד
שמגיע לביתו״ — הוא מקבל טומאת מדרס .פרוש המלה טיול מכאן הוא הליכה
קצרה ,א ר ע י ת — לאפוקי נעילת הסנדל לשם הליכה רגילה )ע״ש בםוגיא( .וכל
שכן הדבר לפי דעתו של המהרש״ם ,למנעל של חליצה ,למרות שאין הוא מ נ ע ל
רגיל המקובל בשימוש יום—יומי ,אם יטייל בו חחולץ קצת לפני החליצה,
מספיק הדבר להכשירו למצות החליצה.
ח .הטיול לתלמידי חכמים
אם כי הטיול הוא חלק בלתי גפרד מהווייתו של האדם הרגיל ,הרי שאין
הדבר כך אצל תלמידי חכמים .עליהם מוטלת ההובר• לשקוד על ד ל ת י הספרים
ולא לטייל בטלים בשוק.
בבואו לחגדיר ״תלמיד חכם״ לצורך ההלכה ״חמבייש תלמיד חכם קוגסין
אותו ליטרא ז ה ב /אומר הרא״ש )כלל ט״ו סי׳ י ׳ ( :״ …כל אדם שעושר.
תורתו קבע ומלאכתו ארעי ,כגון שיש לו עתים קבועים ללמוד ואיגו מבטלם
כלל• ,ושאר היום כשהוא פנוי ,שאיגו צריך לחזר על מזוגותיו ,חוא חוזר על
הספר ולומד ,ואינו מטייל בשווקים וברחובות אלא כדי להשתכר פרנסתו
ופרנסת אנשי ביחו ולא לאצור ולחרבות ממון ,לזד .אני קורא ת ״ ח והמביישו
משלם קנם המפורש בירושלמי )ליטרא זהב(״ .תשובת זו מ צ ו ט ט ת גם בשו״ת
הרשב״ץ ח״א סי׳ קמ״ו.
,
ואמנם כן מתלונן תלמיד חכם מובהק ,רבי יחיאל יעקב ויגברג )שרידי
אש ח״ג סי׳ ז׳( :״יסלח לי הד״ג ) = ח ד ר ת גאונו( את איחורי )לחשיב( .בשבוע
הראשון לבואי כאן הייתי טרוד בסידור ובשיחות וטיולים עם מכירים ישנים
מארצות שוגות ,והזמן עבר עלי בבטלה ,ל ״ ע ) = ל א עליגו(״.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא כן רבי משה איסרליס ,בעל הגהות הרמ״א לשו״ע ,כנראה לא הרבה
הרמ״א לטייל .כשהמהרש״ל )רבי שלמה לוריא( התקיף את הרמ״א ב כ י
שהוא עוסק בחכמת הפילוסופיה היוונית ,השיב ה ר מ ״ א :״מה שהרעיש אדוני
)המהרש״ל( את העולם עלי בהביאי במכתבי הראשון ,דבר ח כ מ ת היוונים
וראש הפילוסופים ,ועל זה כתב אדוגי שהתורה חוגרת שק ו כ ו ״ ׳ ,יש לצדד
בחיוב לימוד חכמות חיצוגיות ,במיוחד מ ד ע י ה ט ב ע :״אבל לא אסרו למיי
דברי החכמים וחקירתם במהות המציאות וטבעיהן ,כ י אדרבה ,על ידי זה נ ו ד
גדולתו של יוצר בראשית יתברך.״ ואף כי חכמי אומות העולם אמרו ,כבר
אמרו במגילה פ״ק )ט״ז ע ״ א ( :כל מי שאומר דבר חכמה אף באומות נקרא
חכם״.
ע
ומעיד רבגו הרמ״א על עצמו שכל ידיעותיו בחכמת אריםטו באות מתור
הלימוד בספר מורה נבוכים לרמב״ם ולא מתוך מקור יווני ,ועוד ״ומכל מ ק י
אומר שםהדי במרומים )ה׳ עדי( ,שכל ימי לא עסקתי בזו )פילוסופיה( ,ר?
בשבת ויו״ט וחול המועד בשעה שבני אדם הולכים לטייל ,וכל ימות החול
אני עוסק כפי מיעוט השגתי במשנה ובתלמוד ובפוסקים ובפירושיהם״ )שו״ת
הרמ״א סי׳ ז׳(.
ם
ובעצם מכאן שלאנשי מעלה שאין להם ש מ ח ה והנאה אמיתית בעולם
הזה ,פרט לשמחתם בה׳ .ואלו דברי רבי יהודה החסיד ,בעל ספר חסידים׳
ל י )בילויים(׳
׳
״ …ולכך טוב שלא ישחוק אדם ,ושלא יהנה
אבל מצוה לשמוח בהקב״ה ,שנאמר )ישעיהו ס ״ א :י׳( :׳שוש אשיש בה׳׳
׳ ״ )ספר
ל
תגל נפשי באלוקי׳; )וכן בתהילים ״ .״
חסידים לרבי יהודה החסיד ,מהדורת מקיצי נרדמים סי׳ רע״ח( .פירוש ״הטייל"
הוא איפוא — שחוק ובילוי .ושכרם יהיה תענוג אמיתי ,״תענוג העולם ה ב ׳
להתהלך ולטייל עם השכיגה בגן עדן״ )תשב״ץ חוט המשולש ,״ א סי׳ מ״ב
סוד״ה וגם יר״ל — השגי(.
,
מ
פ
י
ט
ז (
ש
ח
ו
ק
׳
ב
ש
מ
ו מ ש
ך
א ר
ט י ו
י ג י ל ן ן
ם
ה י ו ם
כ
5
א
ט
ט .טיול מבחינה לשונית
בפרק זה נרכז חומר לשוני נוסף ,מתוך ספרות השו״ת ,ונסכם את שימוש י
הסימנטיים של מונח זה בספרות ההלכה בכללה.
בהלכה ידועה בהלכות אישות מופיע ענין הטיול .שנינו ב מ ש נ ה ב מ ס ^
:
ה ט י י
י ו
י י ם ;
17:3:1
י ,פ ו ע
יוס;'
ל ׳
כתובות דף ס״א ע ״ ב :״עונה האמורה ב ת ו ר ה
י
שתים בשבת )בשבוע(; החמרים ,א ח ת ב ש ב ת ; הגמלים ,אחת לשלושים
י׳( איננו
״
)
הספנים ,אחת לששה ח ו ד ש י ״
ם
5
ה
ו
א
ת
ב ד ב
ב י
מ י ד
י
א
ח י ן ב
י ז נ ז
מ
צ
ת
ן
ב
ה ע ן נ ה
י ה ו ד ה
מ ג
ש מ ו ת
מ י ז ה
כ
ב
ס
פ
י
י
ר י ק ח
'
'
׳
י
י ״י
ל
ל י׳ י
יי
יכז
האוהב ה׳ באמת והשמח בעבודתו(״ .אינו ח ו ש ב הנאת העולם הזה ,ואינו חושש
ן בוראי׳
^
)ביל
ן י י (
א
ש
ת
ו
׳
א
ב ב ג י ן
ן ב ב נ ו ת י ן ׳
ן
ה
כ
ל
כ א י ן
נ ג ד ן <
ך
ק
)הל׳ חסידות ,שורש האהבה ,עמי 5ב מ ה ד ו ר ת ירושלים תשב׳׳ז(.
www.daat.ac.il
32
ע
ל
א
:
ל
ע
ש
ו
ת
ך צ ו
בטיולי
אתר דעת -מכללת הרצוג
(
) ט
ב
ת
" י
"ל
אדם שאיננו עסוק במיוחד ב מ ל א ״ י
*
במלאכתי בעירי ,פעמיים בשבוע .״מרים המוליכים סחודה
בחודש.
^
^
־״נים,
פ
ם
ע
ה י י צ א י ם
ב ש נ ן ע <
ע
פ
למק״״
הספנים.
ם
יגים בהפלגות ממושכות ,פעם בחצי שבה.
י
״ ' פ י י י ש ״טייל״ ז
־יא״ ש מ
״ ב נ י אדם
8ל
נ ש ל ת
ה
0
א
כ ת ן
ל
א ן כ ל י ן
א
י א י ם
חבי
ן ש ו ת י ן
ב ב ת
ל ' אישית פ י ״ ד הל׳ א׳(.
ש
0
ייא״ י ש א ' הטייל לנהוג בעונת ה ח מ י ' •
ה מ ״ ׳ ז )מ-ב סי׳ י י * • י י י ' י '
ג בחיי• ע״ד( .דיו עונת הטיילים י י ׳
*
י ה י כ י ם
ו י ו ש נ ץ
0
יי'""' ^ליילי^
י ה ן ,עונתן בכל ללי•
נ ז נ י
נ
ה
להגייי ,כ י י ג מ ״ ״ ל א ־ ״ " י ל
״ ילנו
מ
נ
א
ל
כ
ת
ה מ ו ע ך ( <
ח י ל
י
ה
ן
ע
א
ל
ב
ג
י
ש
ת
כ
"
ה י נ ו
ו
אשת
,״ ח
'1
? 1ד תוב
^ , ,םי׳ ה׳׳ח
מ ה מ ־ :י י ת
ה
מ
ו
ע
י
< ט י
ע
י
ק
ו
ה ״ 1י ב
"
,
ד
ד ^ ר ר ופרטי
מ ן התורה.
ו א
^ נ ע י ע״י חז״ל.
"״המילה
מלמוד ו מ ד ר ו ארז,
ל :
נת׳־נ״!ך
הב
מ
״פרדכת•׳ ) ב ״ נ נה ע״א( א ש י
ס
ת ״ ג
"״
ש ט
ט
א י ם
מ ן (
_" ל "
כ א ן
) א
יז
ל
'י
־ ! י ך ן ש
״ "
פ י
נ ו
ע י י ל
״
ח
ב ט ל ן
מ י נ
ם
ל
ך
י
ו
מ ג ו ו י ם
ת
ה
י
י
^
״ * ! ^ ^ , 5
ש
נ
,
ו
׳מיב״ם
, ,לא ״וצלח
מוצלח•
ע נ
1
נ ו ס פ ת
ל צ ן ף ך
£
ל מ ס
ן ־ ן א
כ ה
י
!!י׳״£
״ ״ י
י י -״״״־
ייי
<
•
" י ״ ,מהווה גורם מ כ י י ע ב ה ל
ה ־ ) ,ש י ׳ ת יביע אומר ו ד ת ח י^ י ״ י ״ ׳
,
פ
ש
^ מפר׳*
א
י ב ( :
ש ה
ה
,
א
",
נ
א ט
* ,״ י לעתור עצי
ימצימצמ״
ד ״ק ה ומצומצמ
מ
ר
ו ם
ח ו
הפש־חה הדרים ב ה ו ״ .
י י
1
ח*!" ־
ב ל
1
י י ־־?יח י י ס י י י
ה ה ל נ ו ־ י ו ת
ב״' "
1 0
ה מ ח ב
ד
ב
י
ק
ו
ם
ק
צ
י
ה נ י ג ע י
ל
"
ע
י
?רלכהלמיתי
ומצומצמת
ל״,
^
י•• ״ י
^
• £״
<
:״ .ל ט י ו ל ול״רייחה
־י ־ א ־ ל כ י י להרחיב י י י י ׳ י
אם מרחיב דירתו ל ט ו י
ל
־ ״ ״ ברוכת ה י ל ד י ם . . .
א
ו מ כ
"י
,
ו ל י י פ י
ב א י
א י ז
׳
ח
ל
ס י
מ
ה
ת
ס
ט
י
י
ס
ע
י
צ
ת
י
ש
ה י א
,
3
,
י" " ""
ף
י
'
׳
״
^ ^ * " *
) ל '־'־ינים .משום מושב ליצים״ ,והעושה
א י ס י
נ
עת
י אסור לציי
^!ה״בשמ״דליי״ד
י ,״ .״ י״ > .וכתב
״
י א
י
ז
0
ש נ ת
״ ל ד א ,פרנסתי ב ב י
,
״ ) 0מקייי אור ז י י ע ודי־ ״ ל ׳
על ,״׳־
> אז הוי מ
׳
״ ה יי׳
״
*־׳גל הפרי מגדים )
,אומר
ייי"'
י י ׳ י ק אם לטיול הוא עושה )לשם ס פ י י
^
ש ם
א
א
0
ן ש ב
ה ש נ י ( :
וד
א ץ
ט
ס
א י
ב
י ב
י צ ח ק
ע
י
0
ד
ע
1
^ איזה גדגוד איםיי
״
״
י" ־
^
ח ״ח "1
^
מסקנתו
״
ח סי׳ כ סעיף ו( אגב ד
ל
! ! ' משנה הבריות״׳
מ ן החיות ,ולהסתכל בחיות י
ל ״ ״ ״ ״'מדרש״
התבוננות מ פ ל א ו ת * * י * ׳
ל בש״ם ובמדרש
* * י החיות לצורר הבנת דברי
* י
לשם שמים״.
י ו נ ו
ב
ש
א
ל
ה
:
י
ב ? ף
ה ב מ
ב ע ו פ ו ת
ל
1
ו כ ד י
ן ל
ח
ד
ע ד
www.daat.ac.il
33
וכן סיפר החיד״א על ביקורו בגן החיות
דעת -השלם(.
ובמעגל טוב
מכללת הרצוג
קדימות ,ב :כב אתר
הגדול
בעיר
לונדון )מדבר
ממספר תשובות קבלנו איחזור חומר בלשני חשוב במיוחד עבור המלונאי.
בשו״ת מהר״ם מרוטנברג דפוס פראג סי׳ תרצב צוטט
שקלים )ספ״ח( :״רב חמא בר חנינא ורב הושעיה דהוין
כנישתא ד ל ו ד ״ ; ובשו״ת יביע אומר ה ״ ה חאו״ח סי׳ ט ו :״ר׳
הוה מטייל על כף י מ א . . .״ )קהלת רבה ,יא ,סי׳ ב ,בפסוק
פגי המים( .אם כי הראשון מובא בספרי המילון שנזכרו לעיל,
בין המקורות המובאים שם.
לשון הירושלמי
מטיילין באילן
אלעזר בן שמרע
שלח לחמך ע ל
השני לא מופיע
בשו״ת הרשב״א )ח״א סי׳ אלף רד( ,במהלך דיונו בבעית תקפותם ש ל
נישואי קטנה מדרבנן ,מ ע ל ה המחבר ס פ ק :״או שמא נישואין שתקנו ל ק ט נ ה
כיון שאיגה גדולה ואיגד ,בת ביאה כגדולה ,הרי היא כמטיילת עמו ב ח צ ר
ואינה קנוייה כלל״ .אין זה אלא שהגדרת הביטוי ״טיול״ במקרה דנן ה י
שוב בילוי ,משחק או ש ע ש ו ע לשם הנאה עצמית בעלמא ,אך לא לתכלית
יצירת קשרי נשואים יציבים )עיין יבמות ק״ח ע״א(.
את הביטוי ״לטייל עם פלוני בדברי תורה״ שאנו מוצאים בשו״ת ה ח ת ם
סופר חחו״מ בתשובות נז ,סו ,קלד ,ובהסכמתו לס׳ ארצות החיים לרבנו מ א י ר
ל׳ מלבים ,נגדיר שוב כשעשוע בדברי הלכה ופלפול ,וכן הפירוש בשו״ת
המשולש וולוז׳ין )ח״א סי׳ ז — ״מטייל מענין ל ע נ י ך ( ; ובשו׳׳ת מ ה ר ש ״
)ח״ג סי׳ פה — ״לטייל באריכות״(.
א
ח
ט
ו
ס
אגב משום מ ה לא מופיעים בספרי השו״ת שלגו דברי חברייתא ה מ ו ב א
ל
בסוכה דף כח ע ״ ב :״ ת ״ ר ,תשבו׳ )בסוכה( ,כעין תדורו .מכאן אמרו:
ז׳ ימים )של חג הסוכות( עושה אדם סוכתו קבע וביתו ארעי .כ י צ ד , . .
אוכל ושותה ומטייל בסוכה״.
ת
כ
ברם לאור חחומר הבלשגי שהתקבל ,גראה שיש פה מקום לחילוקי ד ע ו
בפירוש ״הטיול״ בסוכה .אמנם ,בעל הערוך מפרש בערך ט י י ל :״ומטייל״
מהלך .אך לאור כל הנ״ל נראה כ י אפשר לפרש טיול כבילוי ולא כ ה ל י כ ה .
ואמנם עיון בנושאי כלים לשו״ע או״ח סי׳ תרלט סעיף א )דברי הברייתא ה נ ״ ל
הובאו שם להלכה( יעלה שהפוסקים הגדירו את המונח טיול כבילוי ,ו כ ל ל ו
.
בכך גם השיחה עם החבר ,והשחוק )עיין במיוחד בביכורי יעקב שם ס״ק
ו ע ״ ע בתשובות לתלמידים סי׳ ו ,בסוף ספר גחלי דבש לרבי יצחק ד ב ה ל ו י
במברגר ,המפרש מטייל במובן של לינה בצל הסוכה ,הוא השינה בה(״.
ת
כ
^
בסיכום חידושי הלשון אשר נחשפו מתוך ספרות השו״ת ,גראה
להוסיף לרשימת החגדרות את ה ב א י ם :דבר הרשות ,בטלה ,הליכה א ר ע י ת
ספורט ,מותרות )לוקסוס(.
בסיכום החלק ההלכתי מתוך ספרי השו״ת אנו למדים שהטיול הוא צ ו
האדם .בימות החול יש לראות בו דבר רשות ,ובשבתות וחגים —
מ ש מ ח ת היום ,בימות חחול הכוונה לאנשים רגילים אך לא לתלמידי ח כ מ י ם
)כפי שהוסבר לעיל( .במקרים מסויימים אין הטיול מתאים ,וכך הופך או
ש
ר ך
ח
ג
34
www.daat.ac.il
ו
ל
ק
ר
ס
לאיסור; במקרים אחרים ,הטיול מביא לידי היתר .טיול הפך לשם נרדף לבילוי
בסגנון הרבני.
שימושו
וכך גם
להליכה,
הרצוג
מכללת
דעת -
ובטלה סתם ,ללא קשר אתר
במאמר זה לא אספנו את הדינים השייכים לטיול עצמו ,כמו
מפני סכנות ,דיני נטילת ידים ,תפלת הדרך ומצות לימוד תורה ״בלכתך
)אם כי חכמינו ז״ל יעצו לא ללמוד אז דברים עיוניים מדי — תענית י,
שו״ת באר מים חיים בסוף ס׳ באר שבע סי׳ טז שגמרא ערוכה זו
משגי מחברים(.
זהירות
בדרך״,
ב וראה
נעלמה
תלמידי חכמים רבים שמעו שיחות תורגיות וזכרוגות מהעבר מ פ י רבותיהם
כאשר ליוו אותם בדרך או בזמן טיול .הטיול הפך לחויה לתלמידים והם שוב
מסרו לציבור מ ה שזכו לשמוע מ פ י הרב .הרב קלמן כהנא שליט״א מספר על
זכרונותיו שהעלה בעל החזון איש זצ״ל בזמן טיול על אהבת ארץ ישראל
שבעיירה היהודית במזרח אירופה :״באחד מטיוליו סביב בני ברק ,אשר הרבה
בהן ,מהיותן הכרחיות לבריאותו ,סח מרן זצ״ל״ .ובשיחה זו בזמן הטיול המשיך
החזון איש וגילה את השקפתו על שיבת ציון בימינו )האי״ש וחזונו ,עמ׳ 35
והלאה(.
*
הטיול גהפך בדורות האחרוגים לחלק של חיי ה מ ש פ ח ה ותופס מקום
נכבד בפעילות תגועות הגוער .גם צעירים הלומדים בישיבות עושים טיולים
בין הזמנים כדי לשמור על הבריאות וכושר הגופני .על היהדות ה נ א מ נ ה ל ת ת
תוכן יהודי לטיולים ,ובודאי לטיולים בארץ ישראל .חרב יחיאל יעקב ויגברג
זצ״ל ציין לשבח ״הטיולים והשעשועים הכשרים והצנועים״ ואף ע מ ד על כך
שלטיולים ״יש להם כוה משיכה גדול״ לנוער ה ד ת י )שו״ת שרידי אש ח ״ ב סי׳
ח( .בתשובה זו ,שנכתבה כדי ללמוד זכות על צורת חחיגוך בארגון הנוער
״ישורון״ בצרפת ,ע מ ד הרב וייגברג על בעית הטיולים המעורבים ופסק שאין
להתיר טיולים של בחורים עם בחורות ,אם לא במסגרת מפוקחת ה י ט ב :
״והמדריכים שהם יראי שמים ומדקדקים במצוות ,מקבלים אחריות שלא יטיילו
הבנים והבנות יחד ,אם לא באופן מאורגן בהשגחת המדריכים״.
הטיול הוא בעקרו דבר רשות ,אשר גם עליו נאמר ״וכל מעשיך יהיו לשם
שמים״ )אבות ב ,יב( .ומפרש הרשב״ץ בפירוש מגן אבות )שם( :״וכשימצא
גופו הלש מהלימוד ויצטרך לטייל מ ע ט בשוקים וברחובות ,יכון בזה כדי
להרחיב לבו לשוב לתלמודו״.
35
www.daat.ac.il
הרב
קלמן כהנא
אתר דעת -מכללת הרצוג
אי יש מצוה על ישראלים להתברך
במהדורא תניינא של ״מצוות הארץ״ שזיכני ה ש י ״ ת להוציא לאור ,ריכזתי
מטעמים המוסברים שם ,דיני הפסקה בתפלה בקשר לברכת כהנים .ובין השאר
כ ת ב ת י שם ,ש א ף כהן שבירך באותו היום ברכת כהנים אם הוא כהן יהיד ב כ י ת
הכנסת מפסיק ועולה אף ב א מ צ ע התפלה ,אם מתפלל יחד עם הש״ץ ומגיע א ת ו
לתפלת הודאח .וזה שלא כדעת ה״אורח נאמן״ )סי׳ קכ״ח ם״ק צ״ח( ,ש כ ת ב
שאם כבר בירך באותו היום שלא יעלה ,אפילו אין שם כהן אחר .ונימוקי עמי,
משום שבעלייתו לברכה יש צורך צבור.
דברי אלה לפני הדפסתם היו לעיני הגאון מוה״ר יצחק יעקב וויס ש ל י ט ״
ראב״ד דעיה״ק ירושת״ו .ובקשר למה שכתבתי ,שאם אין שם כהן אחר ש י ע ל ה
אף שכבר עלה פעם אחרת ,העיר דיש לדברים האלה מקום ע״פ תשובת ח ת ״
)או״ח סי׳ כ״ב( .החת״ם דן שם בספקו של הלבוש אם כהן יברך פעמיים כ י ו
ויכניס עצמו עי״ז לדעתו בספק ברכה לבטלה .והכרעתו היא שאם כבר ע ל
פעם אחת אז בצבור אחר המתפלל אותה תפלה יכול לעלות ולברר אם אין
כהן אחר .והנמקתו היא ״שהכהן בא להוציאם )כלומר את הצבור( ידי ח ו ב ת ם
שמוטל ע ל הישראלים להתברך כ מ ״ ש הרא״ם בם׳ יראים ,או שעכ״פ מצוד ,ל
״ אלה
להשתדל ברכת ]כהנים[ בתפלתם״ ,וד״גרי״י וויס שליט״א דז
ומביא שכבר העירו שאין הדברים בס׳ יראים אלא בספר חרדים )עשין ה ת ל ו י ו ת
בפה פ ״ ד ע ש ה י״ח( ,ומציין לעיין בםביב ליראיו ע ל היראים ,בהפלאה ל כ ת ו ב ו ת
)כ״ד ע״ב( ,ובחתן סופר שער התפלה סי׳ י״ג ובהגה שם .והנה כיבדנו י ד י ״
ד״גר״צ ד ו מ ב שליט״א בשערים מיום כ ״ ד כסלו ש.ז .בהערותיו המחכימות לסשרי
הג״ל .ובין השאר העיר שבשו״ת מחר״י אםאד או״ח סי׳ מ ״ ו פירש
החרדים שלא כהפלאה ,שאין מ צ ו ה על ישראלים להתברר ,אלא שהם כ מ ק כ ל ד
הברכה מסייעים ידי עושי מצוה ,והוסיף שבהסכמת מוהרי״ש נתנוון ז״ל ל ש ו ״ ת
יהודה יעלה מביא מפורש מהריטב״א סוכר .ל״א דליכא חיובא אישראל.
א ׳
ס
ם
ה
ם
ש
ה ס
ב ד ב ר י
ח
ס
ת
׳
ע
3
ד
י
ר
וכנראה שדעתו ,שכיון שלריטב״א אין מצוד ,על ישראל להתברר יש ל פ ר
כך גם ד ע ת החרדים ,ואזלה לה ראיית הראב״ד דעיה״ק שליט״א מדברי ה ח ״
שכהן יכול להפסיק בתפלתו בכדי לברך.
במכתבי להגר״צ דומב שליט״א העירותי בין השאר ,שהמעיין בדברי ה ח ת ״ ס
יראה דלא קשה .שהרי כתב ״או ש ע כ ״ פ מצוה להם להשתדל ברכת ] כ ה נ י ס ן
בתפלתם״ וזה תואם אף דברי מוהר״י אסאד .אך בשיחתי עם הגר״צ דומב ר
ש ל א נתקררה דעתו בזה ,שהרי כאלו יש כאן התעלמות מדברי ה ר י ט / /
המפורשים ,ע ״ כ אמרתי לחזור לברר ה ד ב ר י ם .
ש
ס
ת
א
3
י
ת
י
א
1
1
ואמנם לא נעלמו דברי
הריטב-א מ ה ג ר י ״
,
ו ו י ם
36,
www.daat.ac.il
ש ל י ט
א
״ •
ה
ם
מ
ו
ב
א
י
ם
כ
ב
י
כ
מ
נ
ח
ת
חנוך
ב
הרצוג
מכללת
ראייתו על
דעת -עיקר
אתר בונה
שהחת״ם אינו
ה ב נ ת ו בדברי החרדים.
ברור הוא
כאמור לשונו בתשובה כ״ב מורה על כך ,שהרי כ ת ב ״שהכהן בא להוציאם י״ח
שמוטל על הישראלים להתברך …או שעכ״פ מ צ ו ה להם להשתדל ברכת ]כהנים[
בתפלתם״ .ובהמשך תשובתו שהיא מיום ד׳ כסלו ת ק צ ״ ב הזכיר גם מ ה ש כ ת ב
להגר״ע איגר .והנה בסי׳ קס״ז באו״ח מצאנו תשובתו של החת״ם להגרע״א
מיום כ״א טבת תקע״א ,ושם כתב מפורשות ד״לדעת רוב הפוסקים אין מ ״ ע
על הצבור להתברך״ — ועל כרחך שסמך על כך ש א ף אם אין מ ״ ע על הצבור
להתברך ,מ״מ םגי בהא שצריכים להשתדל ברכת ]כהנים[ בתפלתם ,בכדי שאם
אין שם כהן אחר שיעלה עוד פעם אותו כהן בצבור אחר באותה תפלה שכבר
בירך ויברך לצבור.
ויש להוסיף לזה עוד הכרעתו של המחר״ם שיק בתשובח נ״ב באו״ח )שציין
עליה כבר הגרי״י וויס( ,ששם כתב דגם לחת״ס ברור ש מ צ ד הדין יכול לברך
גם פעם שגיה באותח תפלח בצבור אחר ,ורק אם יש כהגים אחרים לא יכגים
עצמו לספק ובפלוגתא .ובשאלתו שם הנדון במי שהתפלל בהשכמה שחרית
ומוסף ונשא כפיו ,ובא לבית הכנסת לתפלת מוסף ,ומסיק ד ״ ב ו ד א י צריך הכהן
לחזור ולברך בברכה דאינו דומה מועטים העושים כמרובים״ ,והוסיף ד״אפשר
דמצוה איכא שילך ל ש ם ״ .
3
מצור ,שע״ח ,והגריי׳׳וו ציין ל ס פ ר ס ב י ב ליראיו )מצוה ט״ו א ו ת י״ב( ושם ג׳׳כ מובאים
דברי הריטב״א.
2
ויעויין באשל
לסי׳
אברהם
קכ״ח
סעיף י״א *אם
יודע
כשמברך
הכהן
שלפני
הברכה
ב ר כ ת כהנים שילך לצבור אחר ל ב ר ך שאין להם כהן א ח ר אם יתכוון ב ב ר כ ה רק על של
עכשיו
ז״ל
והוד•
שגרם
מתייחסים
כלל
ליה
ברכה
גורם
ברכה שאינה
לשינוי מקום
שיזדמן
לתפלה
שאינה
צריכה׳׳
ומסיים:
״ואולי
לא
ח מ ו ר כל
כ ך י״ל
ה ב ו דלא ל ו ס י ף עלה״ .ודבריו
מדבריו
לא ידע
צריכה
ב ב ר כ ה שניי.
אחרת
אין
אך
כאן
ברור
חשש
כלל.
וע׳
שאם
ע״י
האחרונים
שכתבו
ב ב ר כ ה ראשונה
בשיורי
ברכה
)לחיד״א(
קכ״ח
א ו ת ב׳ ש כ ת ב דלמאירי )מגלה כ״ז ע״ב( ,״כך הוא הדין ל ב ר ך כ ל זמן שנושא כפיו״
וכן
משמע ק צ ת מדברי הריטב״א ,וסיים ״והכי נהוג״.
ודרך אגב אולי אפשר ליישב לשון ק ש ה
״ובאותו
מובן,
פעם
הנו
צבור ב ת פ ל ה א׳ אין לישא כפים ב׳ פעמים
שהרי
אין
מציאות
ראשונה ב ש ח ר י ת
הכוונה
ב ת ש ו ב ת ה ח ת ״ ס הנידונה )או״ח כ״ב( האומר
שכזו.
מתכוון
אלא
לשאת
אם
כפיו
כן
בשום
נאמר
פעם
שניה
ל א ו ת ו צבור( ואין כאן שינוי מקום ,אין לישא
אופן״.
שכוונת
ה ח ת ״ ס שבנושא כפיו
בשחרית
כפים
ו ל כ א ו ר ה אין
להם
בברכה
באותו
מקום
ב׳ פעמים,
)וזו
שהרי
גורם ב ר כ ה שאינה צריכה.
וע״ע בס׳ שאילת יעקב לד׳ יעקב סג״ל פראגער )חתנו של ה מ ה ר ״ ם שיק( סי׳ י״ז שדן
בדברי המאירי ,הריטב״א והחת״ם ,והעיר שבהג׳
באותה
תפלה,
והסיק
מכך
שהחת׳׳ס
חזר
בו
ח ת ״ ס לאו״ח כ ת ב ש כ ה ן עולה ו מ ב ר ך
מפקפוקו
בתשובותיו.
37
www.daat.ac.il
ג
ועם זאת יש עוד לברר אם דברי ד״ריטב״א שאין מצוד .על ישראל להתברך
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוסכמים ע ״ י כל הראשונים ,בכדי שנצטרך ,מתוך רצון למעוטי פלוגתא ,לפרש
גם דברי ספר החרדים דלא כהפלאה ודלא כחת״ם ,ולומר שאין כוונתו לומר
שמצור .על ישראל ל ה ת ב ר ך .כבר העיר הגרי״י ווים בתשובתו הנ״ל המודפסת
במצוות הארץ לעיין בחתן סופר על שו״ע או״ח סדר עבודת היום )שער התפלה
סי׳ י״ג( ובהגה שם .והנה שם ציין לדברי הראב״ד בסוף פירושו למס׳ ת מ י ד /
3
3
וע׳ בדבר אברהם להג״ר אברהם דב כהנא שפירא זצ״ל )ח״א סי׳ ל״א( שכתב יאפילו
להחרדים
והמצור,
על הצבור
אין חיוב
היא על ישראל שאם
בריטב״א
)סוכה ל״א
ע״ב(
לחזר אחרי
הכהנים
דליכא
ברכת
אבל
כהנים,
מברכים שיכוונו לבם
אישראל
חיובא
על הכהן
לחזר.
מצוד.
ל ה ת ב ר ך מהם .ומה ש כ ת ב
מצוד ,דכהן
להתברך
כוונתו
היא׳
דמצוה זו דחזרה אחר ב ר כ ת כהנים דכהן היא ולא של ישראל .אמנם כ ת ב שם ,דלהפלאה
כוונת החרדים היא דמצוה דישראל דמיא ממש למצוד ,דכהנים .ועמ׳ש בדבר אברהם ) א ו
ב׳(
שהביא
ראיה
מהירושלמי דיש מצור,
ישראל
על
וכעין דבריו
להתברך.
ת
כ ת ב כביר
ב ח ת ן ס ו פ ר הנזכר להלן בעמוד.
בדבר עוד אחרונים .לדעת ר׳ דוד אופנתיים אשר ל ת ש ו ב ת ו
ודנו
יאיר העיר הגרי״י ווים ׳׳מצווין ישראל
מרדכי
אפשטיין
תשובה
)או׳׳ח ריש ס׳ קכ״ח( שמצוה על
תוס׳.
בשו״ת
לשמוע
ה מ ו ד פ ס ת בסוף
ב ר כ ת כהנים מן הכהנים׳׳ .והג״ר משד,
ל ב ו ש מרדכי סי׳ א׳ מביא דברי
ל ע ו מ ת זאת דעת ק ר ן אורה
ח
ו י ת
ישראל
החרדים כפי שמבינם
להתברך,
בשע
והביא ראיה לדבריי
ר י
מדברל
ב ס ו ט ה )ל׳׳ט ע״א ד״ה ולא נשאתי( שאין כל מ צ י ה
על ישראל ל ה ת ב ר ך .וע׳׳ע מ ה שדן בדבריו הג״ר חיים יהודה דייטש בביאורו באר י ה ו ד ה
אי
על ס פ ר חרדים שם .ו כ ן ע׳ בשיורי ק ר ב ן לירי נזיר פ״ז ה״א ד׳׳ה ו ס ב ר שישראל
ג ם
מצווים על ב ר כ ת כהנים.
4
וכתב
וע׳ אור החיים לר׳ חיים מיכל עמ׳ 82ששולל א פ ש ר ו ת ייחום הפירוש לראב־׳ד.
שבשם הגדולים כ ת ב שיש שש ה ג ה ו ת מבחוץ ש ה ו כ נ ס ו לדבריו שאי אפשר ליחסם לראכ׳׳ד.
והחזיק
ברוך
אחריו א.
ב״ר יצחק
ואילך(
אפשטיין
בעל
שולל ראיותיו,
במכ׳׳ע
חדשי )שנה 93עמ׳
ספר
התרומה.
ומסיק
דאינו
אך
ל
פרופ׳
א לראב׳׳ד׳
ומשער שיש
(454
אורבך ב׳׳בעלי
י
ל א
ל ב
5
ל
ס
פ
י
ליחסו
ל ,
ה ת ו ס פ ו ת ״ )עמ׳
392
ו ל א
עלד,
ה ת ר ו מ ה
׳
״
ר
בידנו ל ק ב ו ע מחברו״.
דרך
אגב מצאנו לנכון לציין.
החת״ם סופר
ב ש ו ״ ת יו״ד סי׳ של״ח ד״ה ומ״ש
רמכ״
ת
מספר
ש ב ש נ ת ת ק מ ״ ג )כלומר ב ה י ו ת ו בן 20שנה( עבר יחד עם ר ב ו ״החסיד ש ב כ ה ו נ ה
הגאון
ז״ל״
ודנו
מה״ו נתן אדלר ז״ל דרך פראג ,ושם ראה הרג״א פני הגאון נודע ביהודה
בדברי הראב״ד ה׳ נזירות פ״ה הט׳׳ו — הי״ז ,והנו״ב הראה לרנ׳׳א א ת מ ה
שכ
ואני
הי
והחליפו פ ל פ ו ל ם על ידי,
בגליון
שו״ע שלו יו״ד סי׳ שע״ב ,״ונפרדו בזה
מוציא
ומביא הדברים ואז חזר ב ו הגאון נב״י והוסיף על הגליון ד.ך א מ ר יחזקאל.׳׳
ת
׳
3
י ת י
עיין בדגול מ ר ב ב ה לסעיף א׳ ובי שם.
משמע מדבריו שמקודם סבר ,דלראב״ד היכא ש כ ב ר נטמא ש ו ב אינו מ ו ז ה ר על ה ט ו מ א ה
אם כן כהנים בזמן הזה אין מוזהרים לרעת הראב״ד על הטומאה ,ואם כי
38
www.daat.ac.il
ל
א קיימא
ל
ד
5
מ ה שמביא בשם ספר המקצועות ,ואלה דבריו- :ובספר מקצועות מ צ א ת י כתוב
היכא דאיכא נדה בבית דכהן אסור ליה למיסק לדוכן כל א י מ ת דאיתא בנדתה,
דעת -
הרצוג ד א מ ר רבי יודן כל כהן
מכללתלאטמויי
היא ואתי
אתרנ ג ע ה
דחיישינן דילמא נגע במידי ד
שנושא את כפיו ואמו או אשתו או בתו טמאה ,ונכנס הוא באותו בית שנדה
לשם ,הרי תפלתו על ישראל תועבה ,ואף גורם לזרעו שיאבד מן העולם ,ולא
עוד אלא שאיגו מוציא את ישראל ידי חובתן וכו׳* .
5
דברי ספר מקצועות אלה מובאים אף בקוגטרם דרך הקדש )דף י׳ ע ״ א
בסוף ספר מגיד מראשית לר׳ חיים אלפאנדרי — קושטגדיגא ת״ע( ומקדים
להם :״מצאתי בהגהות מהר״ר בצלאל אשכנזי זכרוגו לברכה אשר ישגם
כראב״ד ,אפשר להשתמש בדבריו כסניף ב מ ק ר ה מסוים .אך אחרי כן הוסיף הנו״ב ״אמר
שנמשך מקודם
יחזקא׳״,
המשנה
בדבריו אחרי דברי
הלכות
למלך
שלראב״ד
אבל פ״ג,
אין אסור טומאה כלל למי שנטמא ,אך נתן אל ל ב ו דלמא ל א א מ ר הראב״ד אלא שאינו
לוקה,
איסור
אבל
התורה
מן
דיש.
מודה
ובתשובתו
משנת
זו
תקצ״ז
בחת״ס
הוסיף
ש״אח״ז כמו שלשים שנה״ )כלומר בשנה תקע״ג( מצא כ ת ו ב ב ת מ י ם דעים לראב״ד )סי׳
רל״ו( דאסורים מן התורה .אמנם ת מ ו ה שבסי׳ של״ט כ ת ב ב ש ו ״ ת שלו ,שמהראב״ד משמע
לוקה,
שאינו
חנוך
ויש
ארנטרוי
שכתב
רק
זצ״ל
עוד על
איסור
רבה
פגישה
דרבנן.
של
זו
והיא
מינכן
שבין
סתירה
בשנתון
רנ״א
ברורה,
הפרנקפורטי
והנו״ב,
שנמסר
מה
והעיר
י״ב
על
עמ׳
בשו״ת
כך
217
הג״ר
כבר
)ועי״ש
יו״ד
חת״ס
מד,
רנ״ב,
וגם מסורת בעל פה מ ר ב ו הגאון ר׳ פייביל פלויט זצ״ל(.
והנה בשו״ת חת״ס לאו״ח סי׳ כ״ג מביא ה ח ת ״ ס ראיה נ ו ס פ ת מפי׳ הראב״ד למס׳ תמיד,
שלדעתו על כל פנים אסור לכהנים אף בזמן הזה להיטמא מן התורה — .אכן ל פ י מה
שאמרנו
כבר
שפירוש זה למס׳ תמיד אינו לראב״ד אין מכאן כל ראיה — והעירו על
בליקוטי
הערות
על
תשובות
ספרי
סופר
חתם
)ירושלים
כך
תשכ״ט(.
ויעויין חליפת ת ש ו ב ו ת בין ר׳ מענדל קרגויא ור׳ וולף ה מ ב ו ר ג ב ס פ ר שער זקנים ח״ב
זלף קכ״ד ולהלן )העיר על כך ר״ח ארנטרוי שם( ,ב ה ק ד מ ת בעל נחל אשכול ל ס פ ר ו —
ת ג ו ב ה על מאמרו של שי״ר — )הערה בכ״י מ ח ו ״ מ הג״ר ב ר ו ך ק ו נ ש ט ט זצ״ל
בגליון
חזו״א
אהלות
מאמרו
הנ״ל של הרב ארנטרוי(,
ב ש ו ״ ת מוהר״ץ לרצ״ה
ח י ו ת סי׳ כ״ג,
י״ג ס״ק ט״ז ,א ג ר ו ת משה יו״ד ר״ל סעיף ב׳ ,שו״ת הרב״ז לר׳ בצלא׳ זאב שפרן ח״א
סי׳
5
ל״ג.
ס פ ר המקצועות יוחס עי׳ ראשונים ל ר ב נ ו חננאל .אך יש עוררים על ייחוס ה ס פ ר לר״ח,
ע׳
ר״ש אסף
מביאים
משער,
• 5וע׳
בהקדמתו
לספר
ה מ ק צ ו ע ו ת )ירושלים
אותו בשם ר״ח ,ובאוצר הגדולים ל ה ר ב
ש ח ו ב ר ע״י אחד
פר״ח
ס״ק
מתלמידיו של ר״ח,
ל׳ שאחרי
שהביא
הדין והנח להם לישראל וכוי .ועי
דברים
תש״ז(.
נפתלי יעקב ה כ ה ן
והכניס
אלו
בכל
אופן
כתב
לתוכו
שאין
פסקים
לפרסמם
ב ש ו ״ ת ח ת ״ ס או״ח סי׳ כ״ג שדן
האחרונים
גדולי
ח ל ק ו׳ עמי רמ״ו
של
רבו.
דלא
הם
בדברים
מעיקר
באריכות
ומסים דלעת כזאת אין כאן בית מיחוש ו ה מ ח מ י ר אינו אלא מ ן המתמיהים .וע״ע באשל
אברהם לאו״ח ק כ י ח ,שו״ת רב״ז )הנ״ל( סי׳ ל״ג )הפנני ל כ ך הגר״צ דומב( ,אורח נאמן
לאו״ח סי׳ קכ״ח ס״ק קנ״א.
39
www.daat.ac.il
מספר מכללת
מביאדעת -
בעיר הקדש חברון אתר
הרצוגדברי ר׳ יודן המובאים כספר
המקצועות״.
המקצועות מובאים בברייתא דמס׳ בדה )עמ׳ . (25
6
ד
ומן הנכון להביא עוד דברי העמק שאלה )סי׳ קכ״ה אות י״א( .מ ו ב א ת
שם חמחלוקת של בעל המאור וחמלחמות )בשלהי מם׳ ראש השנה( כ ע נ י ן
ברכת תקיעת שופר .הנצי״ב מסביר דעת בעל המאור ,שכשם שברכת א ה ב ה
באה במקום הברכה על קריאת שמע ,והקורא ש מ ע על ברכותיה אינו מ ב ר ך
אקב״ו על ק״ש ,לעומת זאת — וכדעת רב עמרם גאון — המתפלל ע ר ב י
וק״ש לפני זמנה וקורא ש מ ע בזמנה צריך לברך א״ק על קריאת ש מ
זו .וכן הברכה א״ק על תקיעת שופר מברכים לבעל המאור רק כשתוקעים
תקיעות דמיושב ,אבל אם לא ת ק ע תקיעות דמיושב ,ובא לתקוע על ה ס ד ר
בתפלת מוסף ,פוטרות ברכות המלכיות וחברותיה מברכת תקיעת שופר ,ו ל
עוד אלא שהמתפלל עצמו אינו יכול לברך א״ק באמצע תפלתו ,דהוי הפסק.
והוא הדין לנצי״ב בברכה על נשיאת כפים ,המתפלל ,הנושא כפיו ב ת ן ך
תפלתו ,יצא ידי חובת ברכה על נשיאת כפים ע״י ברכת הודיה ,ואין לו ל ה פ ס י ק
בברכת אשר קדשנו .לעומת זאת לדעת הרמב״ן — כפי שמפרש שם ה נ צ י ״ ב ^ .
אין הברכה על המצוה בין בתקיעת שופר בין בנשיאת כפים מהוה הפסק ,ו א י ן
ברכות מלכיות וחברותיח נחשבות לברכה על התקיעה ,והמתפלל התוקע צ ר י ך
לבךך — אם לא ת ק ע במיושב — אשר קדשנו .והוא הדין הנושא כפיו ב א מ צ ע
תפלתו אינו יוצא בברכת הודיה ,וצריך לברך אשר קדשנו על נשיאת כ ס י ס .
ת
ע
א
6
זה
םםר
הדברים
מוצאו
דלעיל
להתייחם
ברור.
אינו
מספר
לדברים
עיין
המקצועות
כדעת
עליו
בפי׳
ראשונים
בהקדמת
למס׳
מהדירו
תמיד
המעוגנת
ראח״מ
וע״י
במדרש,
ר׳
הורביץ•
בצלאל
ואולי
אך
אשכנזי
ממדרש
דיימ,
ממנו
ששאב
ברייתא ד מ ס כ ת גדה שאב גם בעל ס פ ר המקצועות .וע׳׳ע על ברייתא דמס׳ נדה
של
מיכאל
דר׳
שמקורה
היגר:
ארצישראלי,
עמ׳
מרגליות
114
פרק
וכן
נדה
ב״עלים
שבין
בחילוקים
לביליוגרפיר,׳׳
אנשי
וינה
מזרח
תרצ״ח
ו ב נ י אר״י
הכאה
שגה
במאמרן
ג׳ ח ו כ ׳
דר׳
מהדורת
ברייתא
ואילך.
-ב#
ה
כל מי דאית ליה נדה א ס ו ר למיסק לרוכן ,ובראב״ד בסוף פי׳ ל ת מ י ד
בזה ולא נמצא אצלנו״ .עכ״ל .ולפניבי
ב
פ
ר
י
ש
הדברים בשם ס פ ד ה מ ק צ ו ע ו ת ולא ה ו ז כ ר הירושלמי
ח
ם
ד
כ ל
א ו
ש
ל•
ח
״
יי
כ
? ״
י"
ש
ס
ח
״ ק ל׳
כ
ביבי
״
הירושלמי
שאינם
המקצועות
— ו ב פ ר י חדש
רצ״ה
שלפנינו
בירושלמי
במאמר
אמדי
שלפנינו
—
ונמשך
כ א מ ו ר לא ה ו ז כ ר
בינה
סי׳
ב׳
גם
אחריו
הירושלמי כלל.
במובאות
ל א הוזכרו הדברים שיוחסו לפרי חדש
40
www.daat.ac.il
ב
ש
ם
ה י
אסף
מיכאיס
י ר י
ר״ש
במבואו
ועד כמד.
י
ו ש
ב ה ג ה ו ת י ו למגלה.
ל
מ י
ש
א
ס
כ י א
שלים״
של לונץ כ ר ך ז׳ עמ׳ ,277שדן על פי דברי רצה״ח אלה ,ו מ ו נ ה מימרא זו כ י ן
חיות
ג
,
מרדכל
ויעויין ב ה ג ה ו ת ר׳ צבי הירש ח י ו ת למגלה י״ב ע״ב שמביא מפרי חדש או״ח קנ״ח
הירושלמי,
כך,
ד
ג
ר
י
ל ,
ס
שראיתי
ישדן
ב י ר
ישלמד
י
ג
ם
שברכת א ה ב ה פוטרת ברכת
לכתחילה
אתרששם
ואינו דומה לקריאת שמע,
הרצוג
תקנומכללת
דעת -
קריאת שמע.
אכן כבר נקבע הלכה למעשה ,ולא שמענו מערער ע ל כך ,ששליח צבור
הנושא כפיו מברך אשר קדשנו על נשיאת כפים .ואין כל מקום להבדיל בין
שלית צבור לכהן המתפלל יהד עם ש ״ צ בענין זה .ואין הברכה נחשבת
להפסקה .
7
7
ובתורת
ואף
חיים
קכ״ח
סי׳
סס״ק
סבר,
מ״ב
דיחיד
המתפלל,
כשעומד
אף
בברכת
נשיאת כפים לא ישא ידיו ,ואינו דומה לש׳׳ץ העומד בתפילה ,דהוה מ ק ו מ ה של תפילה,
וביחיד
הוה
הפסק,
אבל
במור
היעב׳׳ץ
וקציעה
כתב
בפשיטות,
יחיד
דאף
המתפלל
כשעומד ב ב ר כ ת כהנים ישא כפיו ,דאז מהניא ליה ה ב ט ח ה דומיא דש״ץ .ו ל פ מ ״ ג המובא
בתו״ח
שם אין
בין ש״ץ
הבדל
סעיף מ״ג ,דכהן העומד
ל כ ה ן יחיד
המתפלל.
ב ת פ י ל ה אין נשיאת כפים
וכן
חשובה
כתב
בפשטות
הפסק ,ואם אין
בשו״ע
הרב
שם כהנים
אחרים )אף אם לא אמרו לו לעלות( פ ו ס ק ועולה ,כדי שלא ת ת ב ט ל נשיאת כפים .ובמ׳׳ב
ס״ק ק״ו הכריע ג״כ כיעב״ץ ,״שזה לא מקרי ה פ ס ק שהוא מעין שים שלום׳׳.
וע׳ גם בישכיל עבדי לר׳ עבדי׳ הדאיה ח״ז או״ח סי׳ מ״ד שאלה ה׳ א ו ת ה—ו שהדבר
פשוט
בעיניו.
ובעגין
לעקור
רגליו
ולעלות
לדוכן
יחד עם הש״ץ ומגיע א ח ו יחד ל ס ו ף
באמצע
התפילה
)אנו
ב ר כ ת הודי׳( נאמרו
דנים
כבר
רק
כשהכהן
מתפלל
ברורים
בשו״ת
דברים
הרדב״ז ח״א סי׳ רל״ז וח״ד אלף שס״ד ,ובשו״ע ק כ ״ ח ס״כ דש״ץ ״יעלה לדוכן״.
כעקבות ההעלות הגדולות במחירי הדפוס ,הנייר ,הכריכה וכו׳
אנו נאלצים להעלות את דמי המינוי מ ר ״ ח גיפן ש ״ ז כ ד ל ק מ ן :
מינויי ש נ ת י :כפנים הארץ
כחוץ לארץ
— 25.ל ״ י
—$ 8.
דמי המינוי החדשים אינם חלים השנה על חמנויים שכבר חתמו
על המינוי לשנת תשל״ו.
בכבוד רב
ה מ ע י ן
מערכת
רח׳ צ פ נ י ה 26
י ר ו ש ל י ם
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד ״ ר י ע ק ב לוי
נחלת יעקב אביהם
מתוף חילופי ה מ כ ת כ י פ כין מוהר״ר יאקב י ע ק כ לוי זצ״ל
וכין מוהר״ר י ע ק כ היילכרון זצ״ל
סבי ,מוהר״ר יאקב יעקב לוי ,נולד בלעסלא )^0^£101-1ן (11בשנת ת ק ״ ש
) .(1820ונפטר בשנת תרמ״ח ) .(1888ביום ה׳ בכסלו תר״ח קיבל ,ל ר ג ל
חתונתו ,את התואר ״מורנו״ מהמרא דאתרא מוהר״ר יוסף יאסקי שפירא ,ש ה י ה
בן דורו של ר׳ עקיבא איגד .ר׳ יעקב לוי שנהיה לאחר מ כ ן מחותנו ש ל ,
יעקב אטלינגר ,בעל ״ערוך הנר״ ,ה י ה גר ,לאחר חתונתו ,בכפר ס ג א ר ב ע ש א ו ו ע
)בגלילות העיר ורעשנא( ,ואחר כך בשטרלקובו ,קרוב לגבול רוסיה ה פ ו ל נ י ת .
פרט לעסקיו היד ,עוסק בלימוד מאשמורת הבקר ע ד הלילה .בחנותו י ש ב ה
אשתו ,ורק עסקים חשובים הוא ניהל בעצמו.
ר
הוא חניח בירושה לבנו ,א ב י מורי ר׳ גבריאל יוסף לוי ז״ל ,הרבה ד ב ר י
תורח ,שאלות ותשובות ,פירושים מסודרים על חלק גדול ממסכתות הגמרא ,ו כ ן
מכתבים אשר חלק מהם הם חילוף המכתבים עם מוהר״ר יעקב היילברון זצ׳׳ל.
כל אלד ,נמצאים ע ת ה בידי .בכפרו לא היה אף למדן אחד ,והוא מ צ א כ ח ב ר
לפלפול את מוהר״ר יעקב היילברון שישב בעיירה אחרת )סמיז׳בו( ב מ ח ו ז
ורעשנא.
מוהר״ר יעקב היילברון נולד ב ש נ ת ת ק ע ״ ה ) (1815בעיירה צ מ פ ל ב ו ר ג
שבפרוסיה ,ונפטר בשנת תרנ״ב ) .(1892במשך מספר שנים היה תלמידו ש ל
ר׳ עקיבא איגר ,ואח״כ שימש ברבנות בעיירה סמיז׳בו הסמוכה לספר ה ר ו ס י
הוא נחשב לתלמיד חכם לא רק באותו מחוז ,אלא חתייעצו אתו גם ר ב נ י ס
מרחוק ומקרוב .בהיותו הרב בעיירתו חוא ע מ ד במרכז חיי התורה והיהדות ,א כ ל י
הרחיב א ת פעולתו והשפעתו ע ל כל ש ט ח י חיי חחברח ,וביותר בעגייגי ג מ י ל ו
חסד .כל מ י שבאה עליו צרה פרטית ,פנה אל הרב ומצא אצלו עצה ו ע ז ר ה ,
ומי ששמחה ל ו בביתו — ע מ ד חרב בראש משמחיו.
ת
למוהר״ר יעקב היילברון היו גם יחסים עם רבני ארץ ישראל• י ה ו ד י
פולניה הגרמנית התייחסו לכולל ורשא שהיה קשור לרבני הישוב הישן ב א ״ י .
ראש כולל ורשא באותו מחוז היה הרב פרופ׳ ברלינר ,ובהיותו גם ה מ ת ר י ס
התקשר ר ״ י היילברון עם רבני ירושלים.
יום א ח ד הגיע לר״י היילברון מ כ ת ב מ ר ״ י לוי )מכתב א׳ להלז( ש
הציע לו ששניהם ילמדו יחד בחברותא שבכתב ,ומבלי לחכות ל ת ש ו ב ת ו ש ל
ר ״ י היילברון המשיך ר״י לוי ונכנס ישר לענין .כך תתחילה חליפת ה מ כ ת כ י :
בדברי תורה והלכה בין מוהר״ר יעקב היילברון למוהר״ר יעקב לוי ש נ מ ש כ ה
28שנה .קשר כזה ,הבא לידי בטוי במכתבים אלה ,טוב מקשר מ ש פ ח ת י ; ה ר י ;
זה קשר של־ אהבה וידידות ,של התייעצות בכל ענייני החיים ,הפרטיים ו ע ג י י ,
3ו
ס
;
נ
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכלל ,ההברה ,הכלכלה ובעיות השעה .המכתבים כתובים על טהרת
הקודש ,בסגנון האופייני לחילופי דעות בין למדנים ו ת ל מ י ד י חכמים.
לשון
מכתבי ר״י היילברון נשמרו ע״י נכדתו ,שניצלה מ מ ח נ ה הריכוז בטרזינשטט,
והמכתבים אתה ,והיא מסרם כנכס יקר ,בצוואה לשמור עליהם כעל בבת עינה,
לבתה ,הגב׳ נורה פלק בחיפה .בעלה של הגב׳ פלק ,ר׳ מאיר פלק ז״ל ,היה
גם הוא נכד מוהר״ר יעקב לוי.
״תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם״ .אור התורה של ר׳ עקיבא איגד
מוקרן ע״י תלמידיו המוכשרים לפינות חנידחות של ארצם ,בתורה ,ביראה
ובגמילות חסדים.
להלן יוצאים לאור שלשה מכתבים מתוך כ ת ב י היד של שגי חאישים.
מלאכת הפיענוח והעריכה נעשתה בידי נכדיי ,הרב ש ל מ ה ברויאר ,ר ״ מ בישיבת
״קול תורה״ ,הרב גבריאל זלושינסקי והרב שרגא ש ל מ ה זלושינסקי ,שניהם
בישיבת פוגיבז׳.
*
ב״ח םגארבעשאווע יום ח׳ וישלח יעקב שמחו צדיקים לפ״ק ]תר״ח[.
יבא כנהר שלום וכצנה רצון לכבוד ידידי ומיודעי כ ״ ש מ׳
יעקב נ״י זית רענן חו״ש מופלג בתורה ויראת שמים ברוחו פי
שנים ישיג עושר וכבוד וחיים.
הן לא טוב היות האדם לבדו נשען על בינתו ,כאשר יאמר מ ש ל חקדמוני
ברזל בברזל יחד ,ואיש יחד פני רעהו כי רבו כמו דרכי ציון של הלכה ,והדרך
הישר הולך אל מטרת האמת ,ויסתתר בינותם כאשר יםתר איש במסתרים,
ולפי רוב התרים אותן כן יקל המצאו ,ולכן חייתי אך שמח כאשר שמוע
שמעתי מפי גיסי ידידנו הרב המאה״ג אב״ד בעיר גאללוב ,כי דעת ורצון
מעלתו הרמה אשר נתחיל יחד מס׳ חולין למען יד אל יד גלד דרכיה דרכי
נועם ,והנני הנני בזה נדרש לחפצו הטוב מאוד וחבוחן כליות ולב היודע
צפוני לבי יעזרגו להגדיל תורה ולהאדיר כאות נפשנו.
ד״ב ע ״ א ת ד ״ ה וסופג את הארבעים כו׳ ועיין מ ״ ש המהרש״א בצ״ע.
ולענ״ד הי׳ איפשר לומר דדעת התו׳ כיון שאין בכח העשה לגתק תרי לאוי,
תרוייהו בדוכתייהו קיימו ולקי פ׳ .ובסברתם לענין עשח דוחה ל״ת ועשה באלו
עוברין ד מ ״ ז :דלא כסברת ריב״א שהביאו במכלתין קמ״א .ע״ש .אמנם מתפלא
אני בזה על מ ״ ש בפסחים כ ״ ט :ד ״ ח ר״א כו׳ דמשחד ,חמץ ע ״ מ לבערו לית
בי׳ שום איסור .יע׳ מ ל ״ מ פ״א מה׳ חו״מ משום דניתק לעשה והא התם הוי
תרי לאוי וא״כ לדעת מהרש״א עכ״פ אהד לילקו ולמ״ש אני בדעתם פה לילקו
אתרוייהו ו צ ל ״ ע .
1
1
כן הקשה בשאגת אריה סי׳ פ ב ד״ה ונחזור.
ותירץ ד ו ו ק א בשני לאוין
הסמוכין זל״ז
לא חשיב ניתק לעשה משא״כ לא יראה ולא ימצא דאינן סמוכין .ועיי״ש סי׳ עח שנקט
בפשיטות
בשני לאוין
סמוכין
שאינן
ניתקין
לעשה
שלוקה
ר ק מ׳
כמהרש׳׳א
ולא
פ׳.
.43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ״ ב ת ד ״ ה ובמוקדשין כו׳ ש מ א יגע אחר הפירכוס כ ר הראש יוסף ה ק ש ה י
לפ״ז א מ א י דפריך הגמ׳ לטמייה לסכין ואזל סכין וטמיתי׳ לבשר כו׳
דילמא לא נגע בו אחר פירכוס ? ולענ״ד לק״מ דהכא ודאי שפיר מקשה ד א י ׳ כ
דנימא דהסכין מ ט מ א כמו היד עצמו מ א י אחני לך סכין א ר ו כ ה ? ו ל ס ״ ז
גקל לתרץ קו׳ החורת חיים ש ה ק ש ה אמאי לא מ ק ש ה הגמ׳ קו׳ זו ד ל ט מ י י ה
לסכין בפ׳ כל הפסולין דהתם עיקר דין קדשים ולחנ״ל גיחא דאימא ד ל ״
שמא יגע אחר פירכום מ ש א ״ כ הכא הקו׳ ע ל מ ה ד ב ע י סכין ארוכה וכני/ל
וזה פשוט וברור.
ג׳ .ת ד ״ ה אין השומר צריך כו׳ יע׳ במהרש״א שכ׳ דצריר מ ש מ ע א /
דיעבד כו׳ ו ת מ ה אני דבהדיא כ׳ ר ש ״ י מגילה כ׳ ע ״ א ד ״ ה דרבי׳ ד מ ש מ ע
לכתהילה ?
א
ה
2
ח
ה
ולשיטת הגאוגים הובא ברשב״א ]דף ג ע ״ א ד ״ ה אמר אביי[ ו ב ר א ״ ש
]סי׳ ה[ דכל היכא בדיעבד מותר בלי בדיקה יהביגן לחו לכתחילה על ס מ ך
הבדיקה אשר געשה אח״כ י ע ״ ש הקשיתי זה ימים דלדבריהם קשה הא ד א מ ר י נ ן
הכא מ י ק ת נ י מניח המניח ק ת נ י כו׳ ו מ ה לגו בזה הא עכ״פ מוכח ד ב ד י ע כ ד
מותר בלי בדיקה א״כ א כ ת י שפיר מוכח דאף ליוצא ונכנס מ ו ת י ל מ י ה כ
לכתחילה על סמך הבדיקה אשר ב ס ו ף ?
נתחדש
ובקשתי מרו״ם לבל יאחר נא להשיבני ולהודיעגי גם את אשר
אצלו בסוגיא זו.
אסיים בד״ש לכל ביתו
*
ידידי י א ק כ ת ל ו י
ב״ה שאמערזעווע יום א׳ לסליחת לעם המשולש בשגת מ ה י ת א ו נ ן
י יעמך
אדם עד ח ״ י מאות לגלותינו ]תרכ״דיז
ישמחו כימי קדם יבורך.
ו
ע
ה
ת
ש
ת
ב
ו
ת ח י י נ
שלום אחי אנכי מבקש מ א ת אשר יעמוד במשפט מראשית ה ש נ ה י א ח ר י
עשיר ורש ,שיזכה להיות מן חנכתבים לאלתר חיים טובים ולשלום ה ״ ה ה ת ו ר נ י
האברך המופלא כמה״ר יאקב ג״י מ ב י ת הלוי.
ת ר
נ
ו ם
ו ש
נ
ב י ת ו
כ
ב
ד
ה
ב כ
י י ם
,נ
י ו ?
א
ישלוס
ל
ל י ל
ל
אחד״ש למעלת כ״ת ״ י
ת ו ר ת ו ? אשר יחליף ד׳ כוחו וחילו ,בכל אשר ימצא לו אלף פ ע מ י ם א ״
ס
ולעומתכם ת״ל משלומי יאמר ,ו א ת נ ה ל ה לאטי בקו הבריאה ד׳ יחובז א י ת י
ולחזק הרפת ,ואל תשליכנו ח״ו לעת זקנה וככלות כחי לבל תעזבני ,כ ד י ש א ז כ ה
2
כוונתו
ע״פ
דברי
הראש
דביאר דהא דבחוליז
וגזירה לגזירה ,ש מ א יגע
דקושית
הגמ׳
יוסף
ל
ע
ט
ה
עצמו
ר
ת
ה
ק
לעיל
י
ד
ש
ל
מינה
א
ח
ש
ש
בד״ה
י
ש
מ
א
גמרא
י ג ע
א
כיצד
ח
י
פ
י
הוא
כ
י
ם
ב י ת )ולא בסכין( ושמא יגע אחר פ ר כ ו ס .וע׳׳ז
שפיר דכיון
דחרב
הרי
הוא
כ ח ל ל אין
44
www.daat.ac.il
כאן
גזירה
ה
עישד,
ו
א
מ
ש
הקשה
לגזירה.
י
ו
ס
כ
ו
,
דהוי
הכית
ב
אתר דעת -מכללת הרצוג
לישב בשלוה בבית ד׳ כל ימי היי לחזות ב ט ע ם ד׳ וכו׳ ולב טהור ברא לנו אל׳,
ולחדש רוח הנכון המיועד ,כדי להסיר המכשול מ ל ב העקוב ,לבל תגוף באבן
הנוגף ,ושלום רב לאוהבי חורה ואין למו ח״ו מכשול.
3
כי בעונינו קול ענות שמענו ,במחנה עברים אשר פונים ק ד מ ה ואין
רוצים להעלות זכרון ביהמ״ק וירושלים תובב״י המניחים עיקר קדושתם למערב,
ושאר קלקולם אשר הישן נושן מ פ נ י חדש תוציאם ,מ ה נאמר ,מ ה נדבר ,להני
עזים ונביאים השקרים אשר שבים ככלב על קיאם הראשונח ,אשר הי׳ בצער
הדור מכבר * ד׳ הפר עצתם וקלקל מחשבתם חרעח ,אשר צוררים הם בנכליהם
לדחות ולהשחית יתר הפליטה נשאר מ צ ר ואויב ויבא גם ה ס ״ מ בתוכם,
ד׳ יתמו לב זדונם מעליהם וליתן להם לב בשר שישובו מדרכם השקר שלא
לחדש המלחמה ומהרביך ומהרסיך מ מ ך יצאו במחנה עברים ,ושלא לעורר
מידת הדין ח״ו ,מחלק לבם ע ת ה יאשמו ר״ל.
3
6
ומצור! גדולה עשה ה מ ג י ד ואיש ה י ש ר א ל י להרים קולם כשופר
וכתרועת מלחמה כגגדם ,לפרסמו עזות נפשם ורוח גבוהם ושפל מצבם
בתורתגו הקדושה כי בודאי הם ע מ י ארצים וחכמים המח לחרע ולהיטיב
לא ידעו בלי ספק והם כמעט כופרים בתו׳ שבע״פ וש״ע ,ומי יודע עד כמה
מגעת גפשם הגשחת ר״ל.
לזה עת לדבר ולא לחשות ולענות לכסילים אלה הבאים ל ח ד ש במגחגים
של ישראל שהם כהלכה וליתד שלא תמוט בעמוד העבודה אשר מסורה לנו
ולבנינו מאנשי כנסת הגדולה ומתו׳ ש ע ״ פ הר״מ וש״ע ,וגם בפרט מ ש א ר
עיקרי הדת והלכה ,כדי לחלק יוצאים.
ואם לא יראתי ,ח״ו ,לאמר שזה ממין ה ח ט א של ירבעם ב ״ נ ש ע ש ה
עבודה חדשה ,כדי להלק את העם לחצאין ,ואז בעוה״ר תהי׳ חלק ישראלי
ככל דתי המונם אשר נחלק לחלקים שונים ,וכל אשר ישר בעיניהם כשרון
הזמן בוחרים ומשנים.
3״המתקדמים״.
4רמז לאסיפות רבני הריפורמה בשנים תר׳־ר—תר״ו.
5״המגיד״ ,העתון העברי הראשון .יצא לאור משנת תרט״ז בליק שבפרוסיה המזרחית.
בכרך ט׳ גליון ,30י׳ מנחם־אב תרכ״ה ,עמי ,232נדפסה ידיעה מברלין שאברהם גייגר,
מראשי הריפורמה ,קרא להקמת ארגון לקידום התיקונים בדת .המו״ל העיר על כך ,בין
השאר :״גייגר עומד בראש וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים! הוא …הקורא …כי
אין תורה מן השמים! …כן נאמר שם …כי מצור ,וחוב עלינו להתפלל בגלוי ראש למען
יפול המסך המבדיל בין ישרון לעמים ויהיו ככל הגוים בית ישראל וכוי״.
181:36111 6־ ,061עתון היהדות החרדית בגרמניה בשפה הגרמנית ,יצא לאור משגת תר״ך
במיינץ .בגליוגו מיום 9באוגוסט ) 1865כרך ו עמי (439הובאה הידיעה על יוזמתו של
גייגר ,ובגליונו מיום 16בו )עמי (456הדפיס המו״ל תרגום גרמני של דברי המו״ל של
״המגיד״.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ז ה מצוד ,ר ב ה לעורר החכמים ומשכילים ,היראים ושלימים ה ח ר ד י ס
עוד ]אל ד׳[ לשנס מתניהם ,ע ט סופר בידיהם ,וחרבות שפתותיהם ל ע מ ו ד
ל עליהם
ל
כנגד הכסילים ולענות לאולתם במלחמה
כי זה עלה בדוריהם ,וזכות הרבים תלויה בזה וזכות אבותינו ורבותינו ה ק ד ו ש י ם
יעמדו ודאי לזה.
מ
ז ה
יע״א,
א
ש
ר
ל
לדבר עם
מ
ת
ע
ת
כ
כ
נ
״י
״
ל
האיש המסוים
ש
ה
מ
מ
ה
פ
ו כ מ ד
׳
המפורסם
פ
נ
ע
ח
מ
ת
מ
י
ם
מ צ י ה ,
ט
נ
ע ס נ ע
נ ם ו ע
לק״ק ס ו ז נ א
קי ל
המוכתר במעלות ט ו ב ו ת
לשבח
7
י ח ו ב ד ,
ה
מ ו ט
צ א ת
ה ו א
ג ם
ע ט
ב פ ר י
י אש
ל
י
ל
״י
ל
ה ״ ה כמה״ר הרב י ׳
היא כחרב מרוטה יורדת בבטן פנימה חרדה ,קדושה ,יראה נעימה ש ה ו ר ד
בגין תורה אשר צוד ,לנו מ ש ה מורשה וכל מנהג של ישראל קדושי׳ ,י כ ל
,להודי
ל
הפורץ גדרה ישכנה הנחש אשר אין לחם ל ח ש וכל דבריי׳ז
לי ל ז או״ד
להם ולהתרות ש ל א יפרצו המחיצה ד י ק
מעבודה ועיקר צורכי ה ת פ י ל ת ישראל .ואז עוגותם תלוי׳ על ראשם א ס ל
ישמעו ,כי לא ש מ ע ו להזהר בנפשם.
ר
כ ג ח
א ש
י
ע
ת
מ פ ס
א
ב י ז
י
ש
ב י
י ש ר א
א
י ר א
ב ע ג י
ע
מ
ו
ז
ה
ת
ו
ה י ת ו ם
ב ד ו
ה
ז
ש
י
ה
ש
א
מ
כ
ע
א י ן
ט
ו א
מ נ ר ,
י ן מתזיכ-
ל
י
י
י׳
ומקוים בנו וירא כי אין עוזר ואשתומם כי אין סומך ,לקיים בבי ב מ ה ו ־ ד
^ י
גם סיפא דקרא הנ״ל ,בפרט ש ש נ ה ח ד ש ה ה ב ע ״ ל מ מ ש מ ש לבוא ,ל
עיגי למרום גדול קדוש ורם ,ל ח ד ש עלינו כלל ישראל ובפרט ל ל ו מ ד י ת ו ר ד
ל אשר
ל ׳
׳
י ל
ל
ל לשער-
׳
' ^
י
ל יקי
י ז חיי'*
׳
עלבונה ש ל תורה אשר בכל יום גוברים
המחזיקים בה ,ואין לנו להשען רק ע ל אבי׳ שבשמים אשר שעשועו ביי י ו
פעמים ,ו ב ה נתיסדו ת ב ל ומלואה מארץ ושמים ,והרבה מ א ת ם רצו ל ה ד ש
כל יומם ,זכותם וזכות קדושת ישראל ,ודרישת שלום העיר קודש ו ב י ה מ ׳ ׳ '
וארץ נחלת אבותינו ,יבואו להמליץ ט ו ב בעדנו צעירי הצאן ק ד ש י י
ז ה
ד ,צ ר י כ י ם
י פ נ ה
ו
ש
ד
י ם
ם
ר ב
ק
ש ג ה
ר
ה
ט
ה
ו
ק
ב
ה
ד
ו
ו ב ר כ ה
ש
א
ה
ש
ב
ח י י ם
ת
נ פ ק 1י
ט ו ב י ם
א ר ץ
מ צ י ר ה
ח ה
ו ה צ
כ ב ו ד ה
? 1פ י י ץ
מ
ג
י
ד
כ
א
כ
י ו כ
ר
ע
ה
י
ם
ד
ק
ם
צ ו ת ם
ח ם
ע
י נ
ג
ק ב ץ
י ו ת י ב ו
מ ב י ז
ה ג ו י ם
ו נ פ
יצתי
ל
ל י ל
׳ לי
נפוצים בכל ארבע ק
מארבע כנפות ארץ ,כי בשלומינו יהי׳ גם שלומם וקרנם תרום ב כ ב ו ד
נחלת אבותינו הקדושה והרחבה .ומי ש י ת ב ע עלבון התורה הקדושה ו ע ל
כל הקדושים ה נ ״ ל הוא יתבע לנקום נקמתינו מ כ ל אלה ההורסים ו ח ו מ ם
ואומרים ערו ערו ע ד היסוד בה לקצוף עליהם הקצף הגדול ה מ י ו ע ד ,א י י
י
אגי קצפתי מעט ,ועזרו לרעה בב״י א׳ סלה.
חותם ב א ה ב ה אחוד .וריעות ו מ צ פ ה לראות בקרוב הישועות ו
כלל ישראל ותפארתם עליהם.
י
נ
ד
י
כ
ץ
י ד
0
ד
ג ח
י
ה
? ׳ יי?מל כ י ״ א ז׳יל
הייל^
וכל ביתו וגוד ,קדשו מב׳ לפקוד לשלום ולברכה.
. . .א ם יש חדשות ,ב צ ד אפשרי לשלוח ל י מ כ ת ב העתים.
ל
ר׳ ש ל מ ה פ ל ס נ ר היה ז ק ן הדרשנים היראים בגרמניה ,שדרש ו כ ת ב ב ש פ ה
46
www.daat.ac.il
הגרמנית
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב״ה ,שמערזעווע יום ג׳ בר״ת מרחשון ת ר ל מ ד לפ״ק.
שלום רב לאהבי תורה ה ״ ה כבוד ר ע י התורני והמופלא כמה״ו
יאקב נ ״ י מיוחס לבית הלוי.
אהד״ש הטוב כן ירבת וכן יפרוץ ו ל ת ת שם ושארית טוב בארץ ע ת ה
באתי לשעשע עם מ ע ל ת כ ״ ת נ ״ י באיזה מקומן אשר הערותי במועדי ד׳ אשר
קראנו מקראי קודש ולקיים כמצווה לדבר בם בלכתך בדרך.
ועל ראשון ראשון ,ב מ ה שהראה לי מעלתו נ ״ י פ ש ט מהר״ם לובלין על
פי׳ רש״י בסנהדרין ד׳ ד׳ ״שמגיה״ מהר״מ להוסיף ת י ב ה א ח ת בדברי רש״י שם
אבל בחלב א ח ר מותר לבשל — לעג״ד פשוט גדול ש ע ״ כ צ ״ ל כן דאל״כ
מאי הלב א מ ו
בה״א ] = הוה אמינא[ דגמ׳ בדרשה דמסורת ד ע ״ כ בה״א זו
רק לאחר שחיטה מיירי הקרא דאז מצוי׳ לנו החלב ע ״ כ א ת י רק למעט חלב
אחר דאל״כ לישתק הקרא מאמו ,דכללותא באמת ד י ש אם למקרא א ת י הא
חלב אמו למעוטי חלב שהוטה ולא חלב אחר דבאמת אסור כמפורש בחולין קיג
1־ -
*
יי
יעו״ש — ע ״ כ .3
שניה ,במה שמעלחו נ ״ י הרגיז על הנקרא ב מ ג י ד שגאולה חג׳ שיחי׳
כעין גאולה הב׳ ,רק כטבע בדרך הארצי ,על שאנו חשודים בעיני כ ל אומות
העולם כגולים מארצנו מארץ כנען ומירושלים ע י ר הבירה מ א ז ועד עתה,
אשר כמעט עוד נקרא רחוב בברלין )ירושלמי( שטראסע ,לסימן זה על היהודים
שהם משם גגלו ולגור בארץ רק באנו משם ,לזה לא רחוק שיעשח עמנו חנינה
ולהציל ארצנו מיד העושקים ולהשיב את הגזילה אשר גזלו ממנו כרשיון כורש,
אם אנחנו יהי׳ חפצים בזת בלב תמים ולעשות ח ת ח ל ה ק צ ת ע ל אופנים שונים.
ועל שהגדתי לרעי ג״י שגם באמת כעין אופן זה מ צ א ת י בתום׳ יו״ט
שמביא ראיי׳ לזה אופן מירושלמי ,וחפשתי למצוא והוא התוס׳ יו״ט במעשר ב׳
פ״ה על מ ״ ב ד ה ״ מ ותגאי הי׳ בדבר יעו״ש בתום׳ יו״ט זה ,ושם גאמר שבגין
בית המק״ד יהי׳ קודם למלכות בי״ד ונמצא ש ע ד מלכות בי״ד יהי׳ האויבים קצת
ממשלה עלינו כמו שחי׳ בחחלת הבית ב׳ ,עכ״ל התוס׳ יו״ט.
לפ״ז מפורש שיהי׳ הקיבוץ מ נ ד ח י ישראל רק מרצונם של המלכים שיסכימו
לזד .ככורש שהסכים לזה מרצונו .לפ״ז צריך ע ״ כ מהתעוררות דדן ,כמו שהעתיר
העזרי ]•= עזרא! לכורש .לפ״ז לשיטת הגאון תוס׳ יו״ט מראיי׳ הירושלמי
3
1 0
8
בש״ס דפוס וילנא מנוקד יכול
לדברי
בחלב אמו אבל
בחלב
הכותב ,עיין רש״ש שם .בודאי המהר׳׳ם,
שעליו
מותר
מוסבים
לבשל״
ולפ׳׳ז אין
מקום
דברי ה כ ו ת ב ,ל א ניקד
א ב ל ,ב ח ל ב ׳ ״ אלא -ב ח ל ב ״ .9
בחודשי הקיץ והסתיו תרכ״ט ) (1869פירסם עורך -המגיד״ ,דוד גורדון ,סידרת מאמרים
בשם -ד ב ר
בהשקפותיהם
בעתו ,ע״ר
היעוד
הלאומי של
האומה
הישראלית״,
שבה ת מ ך
נמרצות
ופעילותם של ר׳ צבי הירש קאלישר ו ר ׳ יהודה חי אלקלעי בעניין ישוב
ארץ ישראל .הפרק שאליו מתכוון ה כ ו ת ב כאן ,הופיע ב כ ר ך י״ג גליון 33מיום י״ח באלול
חרכ״ט ,עמ׳
261.
161• 311*3556 10מ115316ז.^6
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^
^
^
^
״ מ ?
הפשט המשנה ,יצדקו ד ב י י
מ ם מרמב ם סוף מלכים איו י א -להיפר ,שגם שם נאמר ש ב ^ י׳ב* * ו
^
ל ״ כשיתישב
יה ל מ ק ו ר ם שיצליה לקבץ נדחי ישראל ,וגם בפ׳ י ״
בקיבוץ כל
.׳ ,אין נראח '
.
ישראל ,משמע נמי שלא ,
משיטת הירושלמי.
ב
ג [
ן ה
ל י
ת
ק
ק
ת
צ
א
ל
י
א
ע
ע
כ
ש ה ר א ב ׳ ׳ ד
ף
מ
י
ה
כ
י
ם
ה צ ל ח ד י
ב
ם
ל
י
?
פ ׳ י״א אם ע ש ה והצליח ו ב נ ה ה מ ק ד ש
?
( 1יבי״י•
׳
'
"
'
"
׳
־
ב מ
ד ס ו כ ה
ו ב ם ו ג י
]
מ
ד
י פ י ׳
ב ל י ל י א ז
״
ע ״ א
א
י
ר ש
ד מ ס י
ז ת י ס
ה
] ד
י
א
ה
ז
ו מ
מ
נ מ י {
ל י מ ב
ע
י
׳
ד ,ג מ
ז ו
א
ד
ל פ
£
"!
י
כ
ב
י
ז
נ
א
מ
י ב י א
ש
י
כ
ל
י
א
ה
ל
ז
מ
ש
ה
י
מ
מ ב
ד
צ
ם
מ
ם
פ י ם ק
ק
ה
ר
מ
א
כ ס י ג י
ד
ק
ה
ס
כ
ה ק י ש
ח
י
ד
ד מ נ ז ז י ת
ש א י
כ
ד
ר
ע
ם ״ ח
כ
ש
כ ז
י
ע
נ
'
מ
״
א
ל
ש
ה
ק
מ ע י מ ד
ש
ש
ש
ת
ה
ן
ת
ל י י ש ב
ק
נ
י
ש
י
ט
י
ם
ק
ע
ת
ק
צ
ד ,ת י ס
ב ר
'
ל
י י ת ר
ז
־״
י ו ת נ ן
יי
ת
ת
י
ק ז
ה י
ר
ע
ב
"
״י'
ב
ב
ש
ו
]
ע
י'
'
ח
כ
ע
ע
ו כ ר
ו
ל
ד
ל
ב
"
ד ,א
א
ב ׳
ד
א
ע
ד י ג י
ה
"
*
'
ב ב
ןג
ה י ש ז
ב ב
ה
ח
ב ח
ת
י
ש
ב ס י כ ד
כ ק י ש
ל
כ
י ל ק ד ״
ה ת ו ם
ה י ו ם
מ
ב ק ו ם
א
מ
ב
י
ם
ת
ב
י מ ש ג י
ו ע ש ד
כ
ד
״ ״
ז כ
ב
ב ז ה
׳
ב
ש
ה
ח
״
ג
ד ,מ ק ד ש
ת
ד א
ת
בם
*־"" ל ז ב ר י ׳ מ ^ ^
חכמים ^ * ל
~~
* התום׳ י ו .
ר ג מ ׳ א ?יל
גזמ^י ^
״וו
^ לז׳ י ׳
.לעגיז ״ ן
ל
י0׳
עבור
קושי׳ י׳
״
יוחנן ב ״ ׳
*ח
היטב.
ע
ל
ת
י
ה ? נ י
ס
י ד י ע
ב
ו
גי,ג
י
ש
ר
פ
ל א 6
ר
י
י
ם
מ
ב
נ
ק
א
א
ה
ל א
ב מ ד י נ ה
י ב
ה י ׳
ר
5
ל
מ
י
ן ג
״
׳
המצוד .לא עוברים ע״ש ,ו ג ם ה ם ' ׳
'
״
'
'
כוונה לעבוד .לפ״ז ל א א ד ע בתקנת ר ׳ יוחנן ב ״ ז ב ל
" יל י
׳
"
"
ל
׳
י
׳
אבל מנ״ל לעבור ב ״ ת בקום ו ע ש ה מ צ ד ת ק נ ח ר׳
ע ל תקנת חכמים .וכעת איני יודע לתר׳ ז ה
ב ר
ד
כ
צ
ג ם ו
ה מ ש נ ד >
י מ נ א
ע י ב ר י ם
ק
ת
ם י ג י
מ
3
ד
ש
]
",
"
'
׳
'
׳
שותקיז בזה .א ל א ש ר ״
שחדש מ ן התור׳ אסור כ ל היום .כ ן ראיתי ברמב״ם• ל ^
שימי׳ בגיז העתיד ממילא כלל.
ש
י
י
ת
ב
ק
ה א י ס י ר
ג
י | י ו מ ט
ה
ה
ע י
כ
ז
י < ן >
11
4י י י
^,
י ע י ד
מ ע
י מ ז ז ן
ב ת ו ס ,
ת ו ג
ב
י ו ״ ט
ו א
ע מ ע י ׳ *לוי
ןאיבני( ^ ^
7דבניז י ׳ ^ ן
*1
*יוכל ג י
ליגי א ' גי׳
ל א מונו"
.
^
״ ד:,״ל
מ
ש
ע
ב
ר
שמג•
י
,
' ? ל דבי
״ י לעייז
ל
ל
דרמב״
״
יו״ט ראי׳ ממשנה זו לרמב״ם דאיז
1 ,ע וכרי
ע ד שיגדלו אף שבטל הטעם התקנה ,ו ג ם מ צ י י ?
חרב ר
״ ׳
״
'
״ ולבגז׳
לזכרון ע ל שראיתי ברמב״ם פ ״ ט מ מ ע ש ר ב׳ ה ל כ ה יי' ״
במאי י׳
'
נ פ ד ה מ״מ ,ולא מזכיר שהי׳ תקנה ב ד ב י
וגם
' ?
י'
ל
׳ י?
'
1ובז
פסק דרמב״ם ד ל א כמא? במשנה לא כרבנן ו ל א כ י
מ צ ד התקנה רק משמע דכל בית״ד יכול לבטלו מ צ ד בוטל ד .ם
ב י ת
א
ד
ר
ח
י כ י ל י ם
ב ם י פ י
ש
פ
0
ק
כ י ב ר י
י
ו
י י ס י
א
ל
כ
כ
ח
י
מ
י ע
ם
ב ס י פ י
ש
כ
ע
ב
פ
ס ק
י א נ י
י ז
י
0
א
ל
,.ץ
י
י ה ר
מ
י
י
ה י
ת נ א י
ת ק נ ת ז
ב ד ב י י
י פ
ה ב ׳
י ג י
ג
ב
מ
א
ל
י
כ
מ
א
ת
ת
א
נ
י
ת ק נ ר
י ו ס י
ד
י
י
'^ו•
*י
ה׳׳י
?״<
'4
' יזני
*ו*
י׳
ל
נ א י
א
ל ג מ י י
מ ח
ע ם
י
י
ט
ז
ע
ב
י
ס
י
ב
י
דבמר
ס ) 3 ? 1ך
׳
״
* ׳
״
ניחא׳ אך קושיתו לשיטת התוס׳ ה ל א תירצו כ ן
איכא ב ל תוסיף.
48
www.daat.ac.il
ח
כ
מ
י
ם
וכנראה סוברימ
איו
מ
ש גג
ב א ז
בל " י *
י!נ*י*
בי*^
אתר דעת -מכללת הרצוג
ט
ל פ
ע צ מ
י׳
^ ז כ י ר פירושגו התום׳ י י ״
"״לו ב -ל י ־ ׳ לי־י י
ט ע ם
*
י
ה
י
מ
ב
ם
ב
ז
ה
ה פ ס ק
פ
י
ג
ם
מ
ז
״
0
פ
ל ה י פ ד
׳
״
^
^ כ י ׳ יוסי במשבי ,י ה א י י י־יא י ׳
ולא י י׳י-מ מ ז ה כלום ז והתוס׳ יו״ם
לפדי*״ י־ ^
׳< ל
יט
ע לפרש? _ ע״כ.
יאיר ג י
0׳ ע י
מ
ש
ע
מ
^ יתום׳ יו״ט.
^ ^ ז י *
ק
״ ״ ״
0
ד י
ת נ א י
׳
מ ז כ
ב
פ
ש
נ
״
ם
י י ס
י ה
ט
,,
ת נ א י
מ
ך מ י ז א
ע
כ
ל
א
ל
^ פ ב ״ שלו שלא
; " ? ע ״ כ תקנה
! ״ ד ורתנאי ~
ח״קנה והתנא
ה
א ד
י י
נ
ו
כ ת ן ר ת ן
ל י ל ך
ב ך ר כ י
י ן ש ר
ן מ ע ג ל י
צ
ד
ק
למען שמו ותורת
בפינו ונר לרגלינו ואור לבתיבתינו.
,^ ,יייא•
דורש שלומו באהבה
מ
א
לכרד
י את בית הלוי שלום וכל טוב.
* י ו ח ת ם סופר
ת• י 836 .
רה׳ יותם 1ירושלים
מל33505 .
הופיע הספר החשוב
^י״ת נשאל דוד
אהע״ז
מרבנו
מאוה״ג רבי דוד אופנתיים זצ״ל
אב׳׳ד פראג
מופיע
ע ם
; 1ת
-חו״מ
הראשונה מ כ ת ״ י לפני כשלוש מאוח שנה
תולדות ה מ ח ב ר ועוד נספחים חשובים
^׳
פת
מ א ת
הרב י צ ח ק דב נ׳עלד
כ מ ו ״ כ יצא כ ב ר לאור ח ל ק או׳׳ח — יו׳׳ד
ש ג ת
קכל
ב ש מ ח ה ו ב ה ע ר כ ה ר ב ה ב ק ר ב לומדי תורה
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
יצחק סנדר
דין כיבוש הארץ ותנאיו
1
שנינו ב מ כ י ל ת א :״אז נבהלו .אם תאמר שהם באים לירש א ת א ר צ נ ו
והלא כבר נאמר )דברים ב ד( אתם עוברים בגבול אתיכם בני עשיי ,י א ו מ ר
)שם ב ט( אל ת ת ג ר בם מלחמה .הא מ ה תלמוד לומר אלופי א ד ו ם מ פ נ י
אנינות* אמרו עכשיו הם באים לעורר מריבה ששטם אביגו לאביהם ש נ א מ ר
)בראשית כז מא( וישטום עשיו את יעקב .אילי מואב .אם ת א מ ר ש ה ם ב א ל
לירש את ארצגו והלא כבר גאמר )דברים ב ט( אל תצר את מ ו א ב וגו׳ י * —
יי׳•׳ ״ • א ו מ ר
,
,
וקרבת מול בני עמון )שם ב יט( הא מ ה ת״ל אילי מואב מ פ נ י א נ י נ י ת ד
באים עכשיו לעורר מריבה שבין אבינו לאביהם שנאמר )בראשית י
ויהי ריב ו ג ו ״ ׳ .
״ ס
ג
5
וכבר העיר על המכילתא הנז׳ בפי׳ של זה י נ ח מ נ ו וז׳׳ל:
ש
ה
ר
י
ה
א
א
ז
ה
ר
ו
ע ד י י ז
ת
נ
א
א
מ
א ? ז א
ר
כ
א ח
ש
כ
ב
א
לגב ל
י
ל "
ל
לי
״• ••
ארזם ומואב כדמוכחי קראי וא״כ שפיר היו מתייראין מפני י ש ר א ל
יבואו לירש ארצם וכדאיתא בב״ק דף לח וכי מ ה עלה על ד ע ת י ש ל
לעשות מ ל ח מ ה שלא ברשות אלא נשא מ ש ה ק״ו בעצמו א מ ר :מ ה מ ד י י "
שלא באו אלא לעזור את מואב אמרה תורה צרור את ה מ ד ע י ם ו ה כ י ת ם
מואבים עצמן לא כל שכן .ו ש ״ מ שלאחר מ ע ש ה מדין נאמר לא
מ ש מ ע דגבי קריעת ים סוף כבר היו מוזהרין״.
ל
ש
א
נ
ם
י
ת
צ
ת
ס
ר
א
וג״ל לתרץ ע פ ״ י דברי הגר״ח מבריסק שהסביר שכאשר ה ק ב ״ ה
לאברהם שזרעו יירש את עשרת העממים ,גתן אז גם ס ד ר כ י ב ו ש
ראשית כיבוש והכנעת ש ב ע ת העמים בארץ כגען ואח״כ ג׳ העמים .ה א י
'
של ״אל ת צ ר את מואב׳׳ תלוי בסדר הכיבוש ,שכל זמן ש ל א
ש ב ע ת העמים לא קיימת מצות כיבוש של ג׳ העמים .רק אחרי ה כ י ב ו ש
ז׳ העמים יתבטל מ ע צ מ ו האיסור הזה• .ואלד .דברי רבינו חיים מ ב ר י
כ 3ש
״..:.דהנה
הרמב״ם בספר המצות לא מ נ ה הלאו דאל ת צ ר
ה ר מ ב
5
במנין ה ל א ו י ן ,וטעמו דאינו אלא לשעה .והקשי•
1
2
3
״ו
׳
מ פ נ י אנינות — שהיו
מתאוננים
י
מ צ
עי
י ם
*י׳
כ
ב
י
ד
ם
,6
י ׳
י
ש
ר
א
ל
־־
יש״
שם .פי׳ של זה ינחמנו על מ כ י ל ת א דר״י ,מ ה ר ב ר׳ מ ש ה מ פ ר נ ק פ ו ר ט ,
ת
א
£
:
^*
כ
מ ה נ ^
נ
,
בשל
ד פ ס
ח
״
ם
ש
באר אברהם.
ה ג ר ״ ח על
הש״ם,
'
ירושלים
תשכ״ט
-בדין
יש
קנין
לעכו-ם
ודין
סורי׳
עמ׳ .155—154וכן שעורי הגר״ח ,הוצאת סטנסיל ,ירושלים תשט״ו ,עמ׳
5
י
י
פ ר ש ת ב ש ל ח — מ ס כ ת דשירה פ׳ ט.
פי׳
־4
ש ם 6
ע
ליו
י
ח
ך
ם
א
ס
ן
ראה ב ס פ ר המצוות שורש
ג . – :״ ל מ ה ל א מנה ב מ ן איש אל י ו ת ר ממנו.
www.daat.ac.il
״
בכיכיש
ע
ה י
ואמי.
י י
מ
50
י
ס
ג
י
*
יתכדך
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאמר דוד לסנהדרין בצאתו למלחמה מואב דחם פתחו ת ח י ל ה )ואף שהתוס׳
בב״ק כתבו דלדחות את מואב אמר כן ,דעת הרמב״ן דלסנהדרין אמר כן(.
ובאמת ראי׳ גדולה להרמב״ם מהגמ׳ ב״ב נו א דבירושה שלישית יתוספו
שלוש ארצות קני קניזי וקדמוגי והם עמון ומואב והר שעיר ,הרי דהלאו
דאל תצר אינו אלא לשעח .אכן קשה על הרמב״ם מהמדרש .ונראה בזה,
דעל איזה שעה נאמר הלאו הזה ,וצריר לומר ,דעל זמן כיבוש הארץ נאמר
הלאו דכל עוד שלא כבשו ז׳ עממין לפניהם לא ילחמו במואב אבל לאחר
שכבר יכבשו ז׳ עממין אז יבטל הלאו .ועוד יותר דהא גכרתד .ברית גם על
ארצם שיתקדש לא״י בירושה ג׳ והרי בימי דוד לא גגמר עדיין הכיבוש
של ז׳ עממין שכיבוש סוריא יוכיה דלא היתד ,אלא כיבוש יחיד )והגאב״ד
)שליט״א( ]ז״ל[ הוסיף בביאור זה דהדין דסמוך לפלטורין פשיטא דאיגו
תלוי כ״א בז׳ עממין ולכן קודם כיבוש ז׳ עממין פשיטא דשלש ארצות לא
נכללו בכריתות ברית של אברהם דעדיין לא הגיע סדר וזמן כיבושה ,ועל
זמן ההוא גאמר הלאו דאל תצר ,מ ש א ״ כ בגמר הכיבוש ,דאז כבר נכלל גם
שלש ארצות בהברית והגיע כבר הזמן כיבושם שיתוססו לא״י ,זהו בעצמו
המתיר והמפקיע את הלאו דאל תצר( .וע״כ הי׳ הדין דאל תצר ,אבל אח״כ
כבר גגמר ה כ י ב ו ש . . .״ .
ואפשר להסביר שכאשר המכילתא
היא מתכוגת לסדר הכיבוש )והסיבה
מפני שאין שום פסוק מיוחד בתורה
המכילתא מדוע היה על דור זה של
ידעו על הצווי של סדר הכיבוש ז
מ צ ט ט ת את הפסוק ״אל תצר את מואב״
שהמכילתא מ ש ת מ ש ת דוקא בפסוק זה
שמחייב את סדר הכיבוש( .ולכן שואלת
המואבים לפחד מ ב נ י י ש ר א ל ? הרי חם
7
כעין זה כתב הזה י נ ה מ נ ו ו ז ״ ל :
״ . . .מ ״ מ היה משה יודע וכן האומות היו יודעים זה .שהיו יודעים שלא
הבטיח הקב״ה לישראל אלא ארץ כנען מעבר לירדן ולא ארץ אדום עמון
ומואב .וקרוב לומר שהיו יודעים זה מפי בלעם נביאם והוא הגיד להם שאין
להם לירא מישראל בשביל ארצם .ולזה מקשה שפיר למה היו מתיראין שהרי
יודעין שאין רשות לישראל לוקח מארצם כלום .והרי פירושו דגמרא וכי מ ה
עלתה על דעתו של מ ש ה וכו׳ שהרי יודע שלא הבטיח ה ק ב ״ ה ליתן מארצו
אל
הצר את מואב …וכן האזהרה שבאה
בבני עמון אל
תצורם ואל
ת ת ג ר בם…
ולא
יסופק לבעל שכל כי אלו כולם מ צ ו ת נאמרו לו למשה בסיני צווי ואזהרה ,אך היו כ ו ל ם
לפי שעה ואינן נוהגת לדורות ,ולכן לא ימנו״.
6
הוספות
רמב״ן,
לספר
המצות,
סוף
הלאוין:
״״.ואני מ מ ה
על
כולם
שהרי
כתוב
אל
תצר א ת מואב …כי לא אתן ל ך מארצו ירושה כי לבני לוט נ ת ת י א ת ער ירושה ו כ ת ו ב
כי ירושה לעשיו נ ת ת י את ה ר שעיר ,והדבר ידוע שלא ת ק ר א ירושה אלא הדבר הניתן
לדורות…
ירשו
ד
א״כ המגיעה ג״כ ל ד ו ר ו ת היא שלא נגזול
נ ח ל ת ן ו א ת אשר הוריש ה׳ אותם
לעולם…״
שם.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זה
כלום שהוצרך הכתוב להזהירו על כך .ומשני שהי׳ ה ק ב ״ ה מ ז ה י ר ו ע ל
כדי ש ל א ילמוד מ ש ה ק״ו מ מ ד י ן ושהותרה הרצועה בארץ מ ו א ב ב ש ב י ל
פרצו גדר ת ח י ל ה לכך הזהירו הקב״ה ש מ ״ מ לא יעשה עמהם מ ל ח מ ד ז
אע״פ
שהדין גותן לאבדם צוד .לחגיחם בשביל ב׳ פרדות טובות ו כ ו ׳ ״ .
**
ונראה לכאורה ששיטת הרש״ש אינה כשיטת חגר״ח הנ״ל ,ו ל ע ד
ג ם אחרי כיבוש ז׳ עממים גשאר האיסור של ״אל תצר״ .שנינו ב ב ״ ב נ ו
״אמר ר׳ יהודה אמר שמואל ,כל שהראהו הקב״ה ל מ ש ה חייב ב מ ע ש ך ^1
לאפוקי קיני וקניזי וקדמוני״ .ו ב ר ש ב ״ ם :״קיני קניזי וקדמוגי ,שביתנו ל א ב
אבינו בברית בין הבתרים ,לא יתחייבו במעשר לעתיד לבוא כ ש י ח ז י ר ם " ל
^
לעתיד ,אי נ מ י אם כבשו ישראל מהם אחרי מות יהושע כולם פ ט ו ר י
המעשר ,דכתיב ה ת ם זאת הארץ אשר נ ש ב ע ת י וכו׳ ,זאת ל מ ע ו ט י ה ג י
׳*גיתוספולאברהם על השבועה״.
של א י צ ו ת
כמה מהאחרונים עמדו על השאלה
ל ארץ יעז ^
מכל חוץ לארץ .ש י ׳ י י
"*ל׳
חלה אף עליה קדושת הארץ והיא נכללת בכלל ארץ י ש ר א ל י ו כ י
בזה ,שהובטחו לאברהם אבינו .ועל זד .השיב ה ר ש ״ ש :אמנם כ ן ל
^
יותר ,לפי שבפירוש הוזהרו עליהם בתורה :״אל ת ת ג ר בם ,כ י ל
מארצם עד מדרך כף רגל״ .הרי לכאורה לא כהגר״ח הנ״ל ש ה י ל
" י
הרש״ש הג״ל אף שכבר כבש עפ״י סדר — ז׳ העמים תחילה —
י
האיסור של ״אל ת צ ר את מואב״.
אך יתכן שאין כאן מחלוקת ,וזד .ע פ ״ י הסברו של ה ב י ת מ א י ר !0
!:ז־ברי
״
ד
י
ע
0
1
מ
: 8
א
כ ו ב ש י ם
ם
א י ז ו
א
ב
ץ
ר
ה
מ
ח
א
י ג ר ע
ר
י
ש
כ
נ
כ
ח
ב
ן
ם
ש
כ
ה
י
א
1
ך
ה
ע
ף
כ
9
א
׳
ח
ך
ג
א
ו
י
פ
ר
ע
ד
ה
ש
3
א
ש
ן ן נ ״ ל :
״…ונראח לומר ב ח ט ע מ ת דברי חרש״ש חנ״ל דחנח כיבוש
וארם צובה ד ד ה מ ע ״ ה נקרא כיבוש יחיד מטעם האמור בספרי
א
,
י
ב
ר
כ
ם
י
1
ש
י
ם
א
ל
ש
ם
ב ר ש ו ת
ב כ ״ ז
ש
ל
א
כ
ב
ש
3
א
י
? 1א
ד ,י
י
ר
ש
ו
ארץ
נ
מ
ו
ש
ד
ז
ר
י
ם
ס
ז כ :כ ש
ת
לםבוש ח ו ״
' ל
־ל "
•••
ל
^״״•
ובזה בג׳ אומות דקיגי קגיזי וקדמוגי דכ׳ בקרא אל תתגרו ב ם . . .
כתבה
התורה שאין רשות לישראל לכבוש ג׳ ארצות אלה ככתוב כי ל
לכם
מארצם ע ד מדרך כף רגל .והביא רש״י עפ״י המדרש שיביא יום ד ד י
^ הי* ד ״ ל
על הר הזיתים שג׳ ועמדו רגליו ו כ ר . . .ובזה אף לאחר כ י
עממי•,
אם יכבשו לא עדיף כבישה זו מכבישד .זו מכבישה ד ד ה מ ע ״ ה _
שלא
ברשות קודם כבישת ז׳ עממין ,ואידי ואידי שלא ברשות ה ת ו ר
י י י י׳ •
הרי ע ד ״שיבוא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים״ עדיין ל
י ^ הזמן
לכבוש ארץ ז׳ העמים .היות ואין כאן מ צ ו ל
של
ייאיסוו־
י ״
ן א ׳ ׳
א
ן
ש ת
ש ת
ב
מ
ד>
ל
י
א
ה
כ ב ו ש
נ
ש
א
ף
8
ראה ב״לאור ה ה ל כ ה -מ ה ר ב ש״י זוין שליט״א ,פ ר ק -ב ר י ת בין ה ב ת ר י ם ״
9
ב ב ״ ב שם.
10ס פ ר ״ ב י ת מאיר״
ך
עמ׳
?
מ ה ר ב מאיר סטלביץ,
ח-ג,
סימן ג״ח,
52
www.daat.ac.il
מובא
ב ״ ל א ו ר ו-י•,.
!
ס
קסא.
אתר דעת -מכללת הרצוג
״אל תצר״ — ורק בעתיד לבוא עם נתינת הרשות לכבוש ג׳ העמים — ת ד ח ה
המצוד .של כיבוש את האיסור ״אל תצר״ ,כהגר״ח הנ״ל.
על השאלה הנ״ל במה יגרע כוחן של ג׳ ארצות אלו מכל חו״ל ,יש מתרצים
שהכוונה אם יכבשו מארצות אלו ל פ נ י שיכבשו ארצות של ז׳ העמים לא
יתחייבו במעשר כדין כיבוש יחיד.
1 1
וכ״כ בספר סדרי ט ה ר ו ת :
״ . . .ד א צ ט ר ך קרא למעוטי אם יכבשו מהם ע ״ י שיטהרו באומה אחרת
או ע״י שיבואו עלינו למלחמה דמותר ללחום עמהם כדאשכחן בדוד שנלחם
בעמון ומואב ואולי רשאי אף לכבוש ארצם .וסד״א דאף אם יכשו מהם קודם
כיבוש כל הארץ מ ״ מ כיון שחוא מעשרח עממים שנתנו לא״י יוקדש בקדושת
א״י אף שיכבשו אותם קודם כיבוש כל הארץ דכיון ש נ ט ה ר באומה אחרת
נעשה כשבעה עממים המותרים ,קמ״ל זאת תהי׳ דכיון דכל ההיתר לכובשם
הוא רק ממה שנטחרו באומד .אחרת לא עדיפי מ א ו מ ה חאחרת שנטהרו בה
דאין מתקדשת בקדושת א״י אלא שנכבש אחר כיבוש א ״ י כולה״.
1 2
1 3
שהעיר על דברי סדרי טהרות ח נ ״ ל :
וראיתי בספר ״שערי ט ה ר ״
״שכל דבריו בזה הם מפרסין א י ג ר א . . .הוא מוקי לה שנטהרו באומה אחרת.
א״כ לא הבנתי איך הייתי אומר שיהני בה כיבוש אפילו קודם כבישת כל הארץ.
והלא הוא אוחז את החבל בב׳ ראשין .מ מ נ ״ פ אם א ת ה אומר שמותר לכובשה
בע״כ אתה צריך לומר שבטל ש מ ה פרטי ממנה ,וא״כ אפילו תאמר שאין הוא
חשובה כהמבטל מ ״ מ לא תהי׳ לה המעלה של ז׳ העמים שתהי׳ מותר לכובשה
אפי׳ מקודם לכן .ואם אתה אומר ש מ ״ מ מותר לכובשה מתחלה ,שהרי היא
11סדרי טהרות על מ ס כ ת כלים דף מ ב ב.
12ראה
דרכים״
ב״בפרשת
שביעי:
דרוש
יובנו
״…ובזה
פסוקים…
קצת
מלכים
למכה
גדולים כל״ח ,ויהרוג מלכים אדירים כל״ח ,לסיחון מ ל ך האמורי כל״ח ו ל ע ו ג מלך הבשן
כל״ח
ונתן
ארצם
לנחלה
כל״ח
נחלה
כל״ח.
לישראל
לדקדק…
ויש
חדא
דמלכים
אלו
ואדירים אלו מאן ניגהו ? אם הם סיחון ועוג שזכר אח״כ לא ידעתי ל מ ה כפל הודעה
זו …עוד יש לדקדק
המשורר
במה ש כ פ ל
א ת דבריו
ונתן
ואמר
ארצם
לנחלה…
ומעמון
ומואב
נחלה
לישראל.״״.
אך עם מה
ע״י סיחון
ש כ ת ב ת י יתבאר,
שכבר
ו ע ו ג ו ב ת ח ל ה אמר,
שקצת
נתבאר
ל מ כ ה מלכים
מארץ
גדולים
אדום
ויהרוג
נטהרה
מלכים אדירים ,והיינו על
אדום ועמון ומואב ע״י סיחון ועוג שהכו אותם.
וזהו
שאמר
לסיחון
שהם
מלך
אדום
האמורי
ולעוג
ועמון
ומואב.
מלכים
אדירים
גדולים
ואדירים שהם אדום וכוי.
מלך
ונתן
שנתן ארצם
הבשן,
ארצם
לנחלה
כלומר
לנחלה,
שהכה
וקאי
מלכים
על
גדולים…
ארץ
מלכים
לסיחון ועוג.
וחזר ואמר שמה שנתן ארץ עמון וכו׳ ל ס י ח ו ן וכו׳ היא כדי שתהי׳ נחלה לישראל עבדו,
לפי שע״י נטהרו ויכלו ישראל ל ר ש ת אותם״.
13״שערי טהר״
מ ה ר ב שמואל
אלעזר וואלק,
ח״א סימן
יח
עמ׳
290
״קדושת
ערי
קיגי
קניזי וקדמוני״.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מעשרה
הפרטי,
עליה,
לחצאין
ועיקר
ע מ מ י ם שנתנו לאברהם א ב י נ ו . . .הרי זה בשביל ש י ש ע ל י ה ש מ ך
א ״ כ נ מ צ א ש ל א אהבי לה מ ה שנטהרה באומה אחרת .ו א כ ת י ש מ ה ה פ ר ט י
א״כ ת ק ש י למה מותרים ל כ ו ב ש ה ? והלא אי אפשר ש ה ט י ה ר י פ ע ו ל
להשאיר עלי׳ ש מ ה הפרטי שתקרא קיני וכו׳ ו מ ״ מ יהיו מ ו ת ר י ן ל כ ו ב ש ד
ענין הטיהר הוא ע ״ י מ ה שבטל מ מ נ ה שמה הפרטי״.
1 1
אלד
והיוצא מכל שאמרנו ש י ה י ר
ונ״ל לתרץ ע פ ״ י ה ר מ ב ״ ן :
שלוש מניעות הבאות בשעיר ועמון ומואב מצוד .לדורות .ו מ כ ל מ ק ר ם כ י ר י
ש ב א סנחריב ובלבל את העולם הותרה ארצם למלך ח מ ש י ת ״ כ מ ו ש א מ ר נ ו
בחלק )דף צב( שארצות עמון ומואב טיהרו ב ם י ח ו ן . . .״ .הרי ל מ ד נ ו ש ה א י ס ו ר
ש ל ״אל תצר״ אינו חל אלא על האומות — חאנשים בלבד .א ב ל ב מ ק ר ר ,
שיעזבו האנשים את הארץ )עו״מ( וזרים יטהרו אותה הרי ח ל ה ה מ צ י ה ש ל
כ י ב ו ש
ש
ד ,מ ק ו ם
ל
ג ׳
ע
ה
י
מ
ם
כ א ן
י א י ן
ע ו ד
א פ י
ה א י ס ו ר
פ נ י
ש
א
ל
כ י ב ו ש
ת
ל
ז
צ
ו ד ,ו י
ר
ה
ה ע מ י ם
׳
'
לי ל
שיתקדש בקדושת ארץ ישראל׳
ע ש ר ה העמים .ולכן בא הכתוב ואמר ״זאת הארץ״ — לומר ש א י ן
מ ת ק ד ש ת לפני כיבוש של ארץ כנען.
י
אמיבא
שהם
י
שו
ת
י
ס
א
כ י
3וש
ב
בדבר הכיבוש נחלקו התנאים .ר׳ מאיר סובר גם כיבוש יהיד ש מ י ה
ור׳ יוסי סובר כיבוש יחיד לא שמיה כ י ב ו ש ,ויש צורך ל כ י ב ו ש
מ ה היא הגדרת כיבוש ר ב י ם ? בזה יש מחלוקת ראשונים.
10
14ה ו ס פ ו ת ל ס פ ר
15וראה
ר
׳
כ
המדות ,ס ו ף הלאוין.
עמודי
ב״שו״ת
להגי
אור״
יחיאל
ר׳
סימן
העליר
״״•וראיתי
עד:״
…דברים לא זכיתי להבינם .ש כ ת ב שאזהרת ל א ת ת ג ר באדום …הם מ צ ו ת
לי־מכ׳
לדודייי
^
׳
ימ״׳מ
׳ ,ת
ו
ת
מ
ו
,,
ה
ה
י
ב י ד י ם
א
מ
פ
כ
י
ד
ש
נ
להתיר
י
״ (
) ״י
יי
ה ו ת ר ה ארצם ל מ ל ך ה מ ש י ח -
ן אשיי•
י״
י
ל ל
ע
ק יל׳
* י ל
את
.
ש ב ו ת בני עמון ו כ ב ר חזרו .א״ל ר׳ יהושע ה כ ת ו ב אומר ו ש ב ת י את ש ב ו ת ע מ י
ישראל
.
ויהודה ועדיין ל א ש ב ו וכוי .ה מ ת ב א ר מזה שודאי עתידין בני עמון ל ח ז ו ר ל א ד * • ״
אלא
י
שאנו תולין שעדיין ל א שבו ,כ מ ו שלא שבו ישראל עדיין ,וא״כ בימי מלד־ י
המשיח
׳
שיישבו גם ש ב ו ת בני עמון .איך יקחו ישראל את ארצם מידם״.״ ע״ש .י ״ /
0 3סי-
*
״ ת ר ו ע ת המלך״ הנ״ל סימן כ או״ק ח—ט.
ב ו א
מ ו ג
ב
מ
ד
ט
ב
ם
ב ו
ס נ ח ר י ב
ד ,ש י ב
ה
ג
כ
א
ת
י
ו
ב
א
ח
ר
כ
י
י
ג
ק
1
16ראה
ר׳
בספר
אהרן
הפירוש
״בית
קוטלר
מדרש״
זצ״ל
ספר
וז״ל:
זכרון
להגר״ח
״.״ונראה
בדעת
גרודזנסקי,
הרמב״ם
״בענין
דאי
דלא בענין כלל דין כיבוש לקדש חו״ל רק כל מה
כיבוש
כיבוש
יחיד
יחיד״
ש
שבחזקת ישראל
מ י
מ
,
א
הי׳ ל ה ם ר ש ו ת ל כ ב ו ש ארצות א ח ר ו ת קודם גמר כ י ב ו ש דא״ …ולכן אף דהי׳ ע נ ״ ״ י
כ י ו ן דעשו שלא כדין לא ח ש ו ב כיבוש כאילו געשה שלא מדעתם .וכ״ז
ל מ ״ ד י״״
מ
כיבוש
אבל
למ״ד
כי
ש״כ
הרי
אין
צריכין
כלל
לדין
כבוש
קדשי
^
1
שפיר…׳׳
ועי׳
ב ס פ ר ״ארץ
חמדה״
להרב
שאול
ישראלי עמי
54
www.daat.ac.il
קלב.
'
יממ
ח ש ו ב א״י …אבל אי לש״כ בענין דין כיבוש לקדש ח ו י ל היינו ר ו ב י ש ר א ל * י -
י
ישראל עפ״י בי״ד הגדול …והנה הטעם ד ס מ ו ך לפלטין לא ה ו ר ש ת מ פ ר ש ה ר מ ב ׳ ׳ ר ז
וממילא
י
ז
ג
יי
מלד
דלא
3י*ך
שמי׳
םידי/
אתר דעת -מכללת הרצוג
לדעת רש״י כיבוש םוריא נקרא כיבוש י ח י ד " :״ ש ל א היו לשם כל ישראל
ביחד כמו בכיבוש יהושע וכבשוה לצורך כולם אבל דוד לא כ ב ש אלא לצורכו״
)גיטין ח א( ,ובע״ז כא א הוסיף :״שלא הי׳ שם אורים וחומים וששים רבוא״.
בעלי התום׳ בגיטין שם כ ת ב ו :״אבל בספרי מ פ ר ש טעם בסוף פרשת
והי׳ עקב דמשמע לפי שלא היתד .עדיין כל א ״ י כבושה כדאמר התם סמוך
לפלטורא שלך לא הורשת פירוש יבוסי שהי׳ סמוך לירושלים ו א ת ה הולך
וכובש ארם נהרים וארם צובה אבל אחר שכל א ״ י כבשוהו דריש התם מדכתיב
)דברים יא כד( :כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם וכו׳ שכל מ ה שהיו כובשים
מחו״ל היה קדוש ואפילו יחיד״.
וראיתי ב״דבר א ב ר ה ם ״ :״ומה שסיימו התוס׳ ״ואפילו יחיד״ לא גמצא
מפורש בספרי שם אלא התום׳ הוא דקא מסקו לה דכיון דבםורי׳ הי׳ רק כיבוש
יחיד כמ״ש רש״י ואפ״ה הוצרך הספרי לטעמא ש ל א היתד .כל א ״ י כבושה
ש״מ שאם היחד .כבושה הי׳ מועיל גם כיבוש יחיד״ .וראיתי מ י שהעיר בעצם
סברה הנ״ל ,איר זד .אפשר שיש ליחיד הכח לקדש את ה א ר ץ ן " .
ובתום׳ בע״ז כא ,א ד ״ ה כיבוש יהיד מ ו ב א :״ויותר גראה כ מ ו שפירש
הר״י מהרפוט דכל מ ה שכבש יחיד כגון יאיר בן מ נ ש ה איגו ארץ ישראל״.
1 8
17ראה הוריות ג,
א:
״ובהוראה
הלך
אחר
יושבי
רוב
א״י
ויעשה
שג׳
וכל
שלמה…
ישראל עמו קהל גדול מ ל ב ו א ח מ ת עד נחל מצרים …מכדי כ ת י ב ו כ ל ישראל עמו .ק ה ל
גדול מלבוא ח מ ת עד גחל מצרים ל״ל ,ש״מ הגי הוא דאקרי קהל א ב ל ה נ ך לא אקרי קהל״.
וראיתי
בספר
״חמשי
הרח״ה״
א״י ולא יושבי סוריא כי הלא
למסכת
מהרב
הוריות
מחג שלמה הוא לומד
חיים
הירשענזאהן
ובימי דוד
״רוב
נכבשה
יושבי
סוריא וע״כ
נקראת כיבוש יחיד …אבל צ״ע אחרי דמצות ישוב א״י ה ו א גם ב ס ו ר י א כדאיתא בגיטין
ח ,ב …א״כ מדוע לא נחשוב א ת יושביה ל ק ה ל ישראל…
יחיד שמיא כיבוש
נחשב
באמת
סוריא לענין
כא״י
ממש.
ואפשר
ואמר
ל ו מ ר דלמ״ד כ י ב ו ש
פה
רק
מלבוא
חמת
מפני שאעפ״י שדוד ה כ ה א ת הדרעזר מ ל ך צובע …ב כ ל ז א ת היו ר ק עבדים נושאי מנחה
לדוד…
אבל
לא
התישבו
ישראל
שמה
עד
ימי
שלמה
עשרים
שנה
אחרי
בנין
בית
ראשון …וכעת חג שלמה בבנין ה ב י ת לא ישבו ישראל ר ק מ ל ב ו א ח מ ת עד נחל מצרים״.״
ברם ראה ב״שו״ת הרד״ד״ מ ה ר ב דוד דוב מייזליש״ חאו״ח מ ה ד ו ״ ב סימן
ל ג :״.״ז^התם
מיתורא גפקא דכתיב ו כ ל עם ישראל ק ה ל גדול ,מ ל ב ״ ח עד נחל מצרים ל״ל ש״מ הגי
דאיקרי קהל ,אבל ב א מ ת גם מחו״ל היו שם דכתיב ו כ ל ישראל ר ק ק ה ל ל א אקרי כ״א
מלב״ח עד נחל מצרים״.״
ועי ב״שו״ת ציץ אליעזר״ מ ה ר ב אליעזר ולדנברג,
חלק
י׳ סימן א א ו ת
ה או״ק
כו:
״…כי מד ,שכובשים שלא לשם ה ת י ש ב ו ת כי אם ל ש ם מ ס או ל ש ם בניית מצורים ו ק ו י
הגנה וכדומה לא נקרא כיבוש …ו ב מ ו ר וקציעה כ ת ב בנוגע ל ל ב נ ו ן דאע״ג ד כ ת ב בשלמה
אשר חשב לבנות בלבנון מ״מ אין דינה אפילו בכיבוש ראשון ,כי ארץ מ מ ש ל ת י ה י ת ה
למס״.״ ברם ראה ב״מעדני ארץ״ על הל׳ ת ר ו מ ו ת מ מ ו ״ ר מ ר ן ר׳ ש ל מ ה זלמן אויערבאך
ג״י מרק א הלי ב ,או״ק א־ג.
18דבר אברהם להג׳ ר׳ אברהם דובער כהנא—שפירא ,ח״א סימן י ,ענף ב ,או״ק ח.
19בספר זכרון ל ה ר ב יחזקאל סרגא ״כיבוש יחיד״ — מ ה ר ב ר׳ מ ש ה
ח ב ר ו נ י הכ״מ.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והעיר בזה ה״דבר אברהם״ ה נ ״ ל :״ואינו מובן מאי עדיף פירשו ב י א י ר ב ן
מ נ ש ה יותר בדוד בסוד׳ ״ .ותירץ הג׳ ה נ ״ ל :״ולמ״ש ניהא ד ה ו ק ד ש ה ל ה ם
)לבעלי׳ התום׳( שדוד מסתמא הי׳ ע״פ או״ת וע״פ סנהדרין והי׳ כ י ב ו ש ר ב י ם
ו א מ א י קרה לה ר׳ מאיר ור״י כיבוש יחיד ,ע״כ נראה כפי׳ ה ר ״ י מ ה ר פ ו ר ט
דעיקר פלוגתא דר״מ ור״י היא כיחיד מ מ ש כגון יאיר בן מ נ ש ה . . .׳ .
,
והנה מר ,שכתב הגאון בעל דבר אברהם ״מסתמה הי׳ ע״פ ס נ ה ד ר י ן ״ י ש
להעיר שהתוס׳ בבא בתרא צ ב כתבו במפורש :״ודוד לא ע ש ה ע ״ פ ב ״
אלא מדעתו״.
ד
ועל פי׳ של הר״י מהרפורט הקשו )עבודה זרה כא א( ב ע ל י ה ת ו ס ׳ :
״אבל קשיא ד א י מ א ״ י הוא אין זד ,קרוי כיבוש יחיד ,ואי מחו״ל ה ו א א פ י ל ו
היו שם ששים רבוא קרוי כיבוש יחיד ,לכן נראה כל שאין לו ר ש ו ת ל כ ב ו ש
נקרא חו״ל ,דכ״ז שלא כבש כל א״י לא היה לו רשות לכבוש חו״ל ,ו ה ר י א י ת א
בספרי פרשת ע ק ב :כשכבש דוד ארם נהרים וארם צובה א״ל ה ק ב ״ ה ס מ ו ך
לפלטין שלך לא כבשה ואתה הולך ומכבש חו״ל״.
וראיתי מ י שהעיר על דברי תוס׳ ה נ ״ ל :״דברי התוס׳ צריכין עיון ד ב ת ח י ל ה
הזכיר שיטת הר״ר מהרפורט דכל מ ה שכבש יחיד כלומר בלי ש ש י ם ר ב ו א
נחשב לכיבוש י ח י ד . . .וע״כ הקשו ה ת ו ס ׳ . . .ואם מחי״ל אפילי י ש ב ו
ששים רבוא נחשב כיבוש יחיד ,בודאי כוונתם היא דאם המקום ש א ח ד כ י ב ש
הוא מחו״ל אז הכיבוש נחשב לכיבוש יחיד אפילו אם יש בו ש ש י ם י ב ו א
כל זמן שהכיבוש הוא שלא ע ״ פ בי״ד ה ג ד ו ל . . .אמנם לפי זה ל פ נ י נ ו ס ת י ר ה
בדברי ה ת ו ס ׳ . . .לאחר מכן היו אומרים דםור׳ נחשב כיבוש י ח י ד מ ש ו ם
שהכיבוש נעשה בשעה שחלק מא״י עדיין תהת רשות היבוסי ,ו מ ש מ ע מ ז ה
שאם ה י ת ה ארץ כנען כולה כבושה ת ח ת ישראל בשעה שדוד כ ב ש א ת ס ו ר י ,
אז היה נהשב כיבוש סורי׳ לכיבוש רבים אפילו אם הי׳ נעשה ע ״ י י ח י ד ב ל י
דעת ב״ד הגדול ,א״כ סותרים התוס׳ אח ע צ מ ם . . .״ .
׳
1 0
ולפענ״ד יש להסביר את שיטת החוס׳ כ ך :יחיד שכבש ב ת י ד ג ב ו ל ו ת
א״י אפילו בלי דעת בי״ד חל שם א״י על המקום .ובהו״ל תלוי ב ז ה :א ם כ ב ר
נכבשה כל א״י ,וכבש היחיד לטובת )לצורך( כל ישראל הכיבוש ה י א ר צ ו י
ואז חל שם א״י על המקום אבל אם כבש לצורך עצמו — לא ש מ י ה כ י ב ו ש .
ל א״י מביא
ולכן תוס׳ בגיטין כשמסביר שיחיד שכבש בחו״ל אחר
לדוגמא אח דוד מפני שכבש )לפי שיטת התוס׳( לטובת הכלל• א כ ל ב ע ״ ז
כשהר״י מהרפורט מביא לדוגמא כיבוש יחיד היינו יחיד מ מ ש — ל ט ו ב ת ע צ מ ו
בחר ביאיר בן מנשה כי לא פעל לטובת הכלל ולא מביא לדוגמא את ד ו ד .
כ י ב ו ש
ןהמשך
20ראה -ת ו ר ה שבעל
השטחים
פה״
חלק טז,
כ
בגליון הבא[
תשליד,
ובהפרדס,
שבט
תשל״ה
עמ׳ 29—19
המוחזקים לגבי המצוות התלויות בארץ״ מהרב אהרן סולוויציק.
56
www.daat.ac.il
< -ד י ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ספרים ועל סופריהם
יונה עמנואל
תלמוד בבלי עם ״הלכה בדורה״ ו״בידוד הלכה״
תלמוד בבלי ,מ ס כ ת סוכה ,עם הלכה ברורה מאת ה ר ב אברהם יצחק
הכהן
קוק
הפוסקים.
מכון
הלכה
זצ׳׳ל.
בעריכת
ברורה
בצירוף
הרב
בירור
יוחנן
ובירור
הלכה
פריד
הלכה.
על
והרב
ירושלים
סוגיות
אריה
הש״ס
שטרן.
עפ״י
בהוצאת
תשל׳׳ה.
לימוד הגמרא ומפרשיה מחולק לשני זרמים .לימוד גמרא לשמה,
לימוד ועיון בכל הדיוגים שבש״ס ,כאשר דגים באותו כובד ראש בבירור
שיטת בית הלל כמו בשיטת בית שמאי ,על אף הידיעה שההלכה רק כאהד
מהם .וכן בכל המחלוקות שבגמרא .לומדים אחרים מתרכזים יותר בבירור
ההלכה ,בעיון בסוגיה תוך מטרה ברורה לאםוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
אך גם בלימוד ההלכה ידועים לנו שני כיוונים .ישנם תלמידי חכמים
שבלימוד ההלכה גשארו בעיקר בתוך הסוגיה ,ואילו אחרים אמנם שאבו
את כל פסקיהם מתוך הגמרא ,אבל מתוך הנתקות מסדר הלימוד שבמםכתא.
הבדל זה מתבטא בצורת ההיבורים אצל הראשונים .הרי״ף סידר את חיבורו
לפי סדר הש״ס ,ואילו הרמב״ם בנה בנין חדש של פסקי ההלכה וסידר
את דיני הש״ס המפוזרים ,שלא על פי סדר המסכתות .דרכו של הרמב״ם
איגגה חדשה לגמרי ויסודר .בחיבוריהם של הגאונים .הרא״ש הלך בעקבות
הרי״ף בסידור ההלכה לפי סוגיות הש״ס ,ואילו בנו רביגו יעקב הלך בטוריו
בדרכו של הרמב״ם.
רוב הפוסקים הלכו בדרכי הרמב״ם ובעל הטורים ומכאן המבנה האדיר
של השולחן ערוך ונושאי כליו .לכאורה אפשר להסיק מכאן ששיטה זו נתקבלה
כשיטה המקובלת היום ,אך לא כן הדבר .לימוד התורה מרוכז גם בדורות
האתרוגים בלימוד הגמרא ועיון בסוגיותיה .לימוד התורה נשאר בנוי על
משא ומתן שבמםכתות ומתוך הלימוד הזה דנים בפסקי ההלכה ע״פ ביאוריהם
של מפרשי הש״ס ,רש״י ,בעלי תוספות ,רשב״א ,ריטב״א ,הר״ן וכו׳.
אך צורה זו של לימוד איננה מבטיחה תמיד ידיעה ברורה של פסק ההלכה,
כמבואר בספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים .הציונים ב״עין מ ש פ ט —
נר מצוד.״ שבגליון הש״ס אמנם מאפשרים להפש את פסק ההלכה שברמב״ם
סמ״ג ושו״ע ,אבל למעשה רבים אינם משתמשים במכשיר עזר זה ,וכך יוצא
שעל אף הידיעה בשיטות הראשוגים ,מעוטה הידיעה בפסק ההלכה למעשה.
הרב אברהם יצהק הכהן קוק זצ״ל הבחין בבעיה זו ועל אף עיסוקיו הרבים,
גיגש למלאות את הסרון הקשר שבין לימוד הגמרא לבין ידיעת ההלכה למעשה.
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קוק כ ת ב היבור על כל הש״ס המביא על כל דף ודף את פסקי ה ה ל כ ה
של הרמב״ם והשולחן ערוך ובמקומות רבים אף הוסיף את שיטות ג ד ו ל י
האחרונים ,מפרשי השו״ע .אוצר גדול זה נשאר עשרות שנים בכתב י ד ו ח ו ץ
ממסכת ביצה לא הופיעה ״הלכה ברורה״ בדפוס.
״מכון הלכה ברורה ובירור הלכה״ שעל יד ישיבת מרכז הרב ש ב י ר ו ש ל י ם
עיה״ק ת״ו נטל על עצמו לגאול א ת ה י מ ר ו הגדול הלזה של הרב קיק ז צ ״ ל .
יבורכו העוסקים במלאכה חשובה זו שאין לשער נחיצותה .כעת הופיעה מ ס כ ת
סוכה שבשולי הגמרא מתנוססת הלכה ברורה ,השלמה מקורית ו מ ס ו ד ר ת
ללימוד הגמרא.
בראש הספר מופיעות הסכמות מאת רבי איסר זלמן מלצר זצ״ל ורבי י ע ק ב
מ ש ה חרל״פ זצ״ל מ ש נ ת תש״א ,כאשר שני גדולי ישראל אלה מ ב ר כ י ם ע ל
השילוב הזה ,לימוד גמרא עם פסקי ההלכה המסכמים את ההלכה.
מחשבתו של הרב קוק זצ״ל על שילוב הסוגיה עם ההלכה ,הביאה ל ע ו ד
יצירה תורגית ,מפעל ״כירור הלכה׳׳ .כמו במסכת ביצה ,צורפה ל״הלכה ב ר ו ר ה ״
עבודה רבת ממדים ,פרי הילולים של מערכת שלמה של תלמידי ח כ מ י ם .
הרב קוק בנה את היסוד ואילו תלמידי תלמידיו השלימו את הבניה ״ ב י ר ו ר
הלכה״ בא להוסיף ולחרחיב את ״הלכה ברורה״ .הרב קוק כתב א ת ה ל כ ה
ברורה כדי לתת ללומד א ת פסק ההלכה ,ועכשיו באו תלמידיו וחברו ב י ר ו ר
יסודות ההלכה ,ביאור השיטות השונות שבראשונים ,ומכאן לפסק ה ד י ן ש ל
רבי יוסף קארו בשו״ע ודיונים נוספים אצל גדולי האחרונים .כל אלה ח ו ב ר ו
יחדיו בסוף המסכחא ,ביאורים על כל סוגיה — ,השלמה ל״הלכה ברורה״ .ב צ ו ר ה
ברורה מובאים כאן דברי הראשוגים ,עיקר שיטותיהם ,הסברים ו ב י א ו ר י ם
בפסקי השולחן ערוך ובדברי מפרשיו ,מגן אברהם ,טורי זהב ,ביאורי ה ג ר ״ א
ל קהלת
ועוד ,עד לדברי המשגה ברורה ולפעמים אפילו דברי החזוז איש
יעקב .גדמה לי שההידוש הוא גדול — ש״ם עם כל המפרשים ,עם ר י ״ ף
ותוספתא ובסוף עוד בירורים מקיפים בסוגיה כאשר עיקר המטרה ל ק ר א ת
פסק ההלכה המושתת על דברי ראשונים ואחרונים .יש להודות שלימוד ב מ ס כ ת
סוכה בלבוש חדש זה ,מביא בהכרח לשינוי בלימוד .עכשיו מוכרחים ל ל מ ו ד
לקראת פסק ההלכה ואין אפשרות לפלסולי-םרק .דברי גדולי הפוסקים ע ו מ ד י ם
כאן לפנינו ו ה ם מכוונים את הלימוד .בניגוד לשאיפה לחדש ״ ח י ד ו ש י ם ״
חוזרים כאן לדרך הנכונה ש ל לימוד ועיון בשיטות הראשונים ,עיון ו ה ס ב ר
בהכרעת הראשונים ע״פ הפוסקים חאחרונים .במפעל תורני זח שוב ח ו ב ר ו
יחדיו פסקי הראשונים עם פסקי האחרונים ,לבל ת ט ת ק עוד ה ש ר ש ר ת ע ״
לימוד חדש שרוח חכמים אינה נוחה ממנו.
ו ב ע
׳
ד
לימוד כזה ,ליבון הסוגיות לקראת פסק ההלכה אינו מצטמצם ל מ פ ר ש י
השולחן ערוך בלבד .ב״בירור הלכה״ מובאים דברי ה״שער המלך׳ ו ה ס ב ר י
יצחק
בעל כפות תמרים ,ובין דברי הראשונים מובאים לפעמים
בן גיאת ושיטת בעל אור זרוע ו״העיטור״ ועוד .העבודה שנעשתה כ א ן ה י א
רבה ורחבת ידים ,כאשר כל המטרה להגיע לידיעה יסודית ש ל ההלכה ה פ ס ו ק ה
,
ד ב ר י
58
www.daat.ac.il
ר
כ
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומקותתיה .לפעמים אנו שוכחים שבעל חשולחן ערוך כתב את פסקיו אחרי
שחיבר את ״בית יוסף״ על הטורים עם בירור שיטות הראשונים .במפעל החדש
הזה ״בירור הלכה״ מהזירים אותנו העורכים למקורות ההלכה.
והנה דוגמה מהמבנה המיוחד של ה״בירור הלכה״ .נקח דוקא דין לא־כל־כך
מעשי שאף בגמרא אינו תופס אלא שלוש שורוח .לפי המשנה בריש פרק
לולב הגזול ,לולב של אשרח פסול .בגמרא )לא ב( מובאים דברי רבא
״לולב של עבודה זרה לא יטול ואם נטל כשר״ ,וזה לכאורה בגיגוד לדברי
המשנה שלולב של אשרה פסול לגמרי .הגמרא מתרצת שהמשנה דנה באשרה
דמשה ופירש״י :״אותם שהיו בשעת כיבוש א״י שהצריכן הכתוב שרפה״ וכו׳.
התוספות דנים בהרחבה בהבדל בין שני מיני עבודה זרה אלה ,אשר אחת
אסורה לגמרי ואילו השניח רק אםורח לכתחילה .מובאים שם בתוספות תירוצים
שוגים .ב״בירור הלכה״ מוסברים בצורה ברורה החירוצים השוגים שבתוספות
עם ההבדלים שביניהם .אחרי כן מובאות ב״בירור הלכה״ השיטות בין שאר
הראשונים ,הרי״ף ,הרמב״ם ,רש״י והר״ן ובסוף השיטות המובאות בשולחן
ערוך וברמ״א .אכן ,שילוב מוצלח המהוה אף מכשיר עזר להבנה יסודית
בשיטות רש״י ,בעלי התוספות ,ושאר הראשוגים .וכמו בסוגיה זו ,כך דרכו
של ה״בירור הלכה״ בסוגיות רבות להביא בהרחבה ובצורה מסכמת את
שיטותיהם של הראשונים ,אשר עליהם בנויים פסקי הלכה של השולחן ערוך
ונושאי כליו.
נעבור על נקודות אהדות בעבודת העריכה של ה״בירור הלכה״ ,נעמוד
על החשיבות הרבה שבמפעל תורני זה ,אך גצביע גם על צדדים אחדים
הטעונים תיקון .רצוי שהעורכים וצות המערכת ימשיכו במפעל זה ולכן נעיר
גם הערות ביקורתיות ,תוך הדגשה מפורשת שהערות אלו נכתבו מתוך הערכה
כנה ,התפעלות מהקף העבודה התורנית ומתוך תקוה שלומדי תורה בישראל
ירבו להשתמש ב״בירור הלכה״ ואף יכונו את שיטת הלימוד לפי הדרך
הישרה שנסללה כאן.
המשגה )סוכה כה ,א( פוטרת חולים ומשמשיהן מן הסוכה .בגמרא )שם
כו ,א( מובאים דברי רבא שאף מצטער פטור מן הסוכה ,אבל אצל המצטער
הייבים המשמשים בסוכה .לפי ההלכה )שו״ע או״ח סי׳ תרמ ,סעיף ד בהגה(
הייב המצטער בלילה הראשון לאכול כזית בסוכה .ב״בירור הלכה״ )עמוד גא,
טור ב( מובא דיון קצר על דינו של חולה שאין בו םכגה בלילה הראשון ושם
כתוב בין השאר ״אבל אליהו רבה ,ובעל ברכי יוסף )אות ח( ,וכן בעל ערוך
השלהן )תרלט ,ז( כותבים להלכה ,שחולה חייב להיכנס לסוכה בלילה הראשון
ולאכול כזית בתוכה ,אף שהרמ״א אינו כותב כן בעניננו״.
ציטטה זו מראה שהעורכים הביאו גם את דברי אחרוני האהרונים ,אך
מן הראוי להביא את הדברים בדיוק מירבי .אליהו רבה וברכי יוסף אמגם
דגים בדיגו של חולה בלילה הראשון ,אך בלי להגיע להכרעה ולכן איגו מדויק
כאשר מצייגים ששגי פוסקים אלה ״כותבים להלכח ,שחולח חייב להיכגם
לסוכה בלילה הראשון ולאכול כזית בתוכה״ .אין אפשרות להביא כאן את
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דבריהם במלואם ,אך המעיין בספרים הנ״ל יראה שהם לא הכריעו כלל .א ד ר ב ה ,
במםקגותיהם הם גוטים לפטור את החולה גם בלילה הראשון .לכן אף מ ו ב ן
שבעל מ ש נ ה ברורה לא הזכיר חיוב החולה בלילה ראשון ,שהרי מפשטות ד ב ר י
הרמ״א מ ש מ ע שרק מצטער חייב ולא הולה ,ואילו האחרונים הנ״ל א מ נ ם
דנו בדינו של הולה ,אך לא הכריעו .רק בעל ערוך השלחן חייב את ה ח ו ל ה
לאכול בליל ראשון כזית בסוכה.
בדף מח ,א מביאה הגמרא ששמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו ) פ ז ״ ר
קש״ב( ויש לו שירה בפגי עצמו .בדף מז ,א כתב רש״י )ד״ה שיר( ״ ו ל א
פירש לי שיר של שמיני״ .ב״בירור הלכה״ )עמ׳ קיד טור ב( מובאות ה ד ע ו ת
בין הראשונים על השיר שנאמר בבית המקדש בשמיני של ההג .מוזכרים ש ם
דברי רש״י בשאר מקומות בש״ס .במסכת ראש השנה ד ,ב מביא רש״י ש ב מ ס כ ת
סופרים פרק יט ,הלכה ב מובא שאומרים מזמור יב בתהלים .העורכים מ צ י י נ י ם
תוספות ישנים יומא ג ,א המביאים את השיר האמור במסכת סופרים .ו ת ו ס פ ו ת
ישנים מוסיפים ״אבל נראה לרבי׳ הזקן דלענין מזמורים של בית הכנסת א מ ר
התם״ ,וכלומר שאין מדובר במסכת סופרים על השיר שאמרו הלויים ב ב י ת
המקדש.
ב״בירור הלכה״ מובאת ד ע ה זהירה זו ״אבל נראה לרבי׳ הזקן״ ,ב צ ו ר ה
פסקנית ״ואולם במסכת יומא )ג ,א( דוחים התוספות ישנים בשם ר ״ י ה ז ק ן
את הדעה הזאת וכותבים ,שבמסכת סופרים עוסקים במזמורים של בית ה כ נ ס ת ,
ואין כל ראיה מ ש ם . . .״ .ושוב ״והרי ברור שלא את המזמור הזה אמרו״ .ו ש ו ב
״מכאן ,שאין כל יסוד לומר ,שהמזמורים הנזכרים במסכת סופרים נתקנו ל פ י
המזמורים שאמרו הלוויים במקדש״ .ושוב ״מסתבר ,שהרמב״ם סובר כמו ר ״ י
הזקן ,שאין כל ה ו כ ח ה . . .״ .נדמה לנו ,שיש כאן הרחבה מיותרת .ו ב מ ק ו ם
הרחבה—הגזמה זו כלפי ״אבל נראה לרבי׳ הזקן״ ישנו צמצום כלפי ד ב ר י
התוספות )שם מז ,א ד״ה שיר( המביאים את דברי מסכת סופרים ש ב כ י ת
הכנסת היו אומרים למנצח על השמינית )מזמור יח( ״ושמא כמו כן היו א ו מ ר י ם
הלוים בבית המקדש וכן משמע בירושלמי״ .ב״בירור הלכה״ מובאים ד ב ר י
תוספות אלו ,אך בלי לציין את המקור בירושלמי .עלי להודות שלא מ צ א ת י
את הירושלמי; גם במסורת הש״ם חגיגה יז ,א מציין רבי ישעיה פ י ק ש ן
הוא בירושלמי ,אך גם שם בלי ציון המקום .העורכים לא ציינו אם י ד ו ע ל נ ו
ירושלמי כזה וזה קיצור במקום שהיה צורך בבירור.
3
ויש לנו פליאה נוספת .ב״בירור הלכה״ צוין בפשטוח שבמסכת ר א ש
השנה ד ,ב ״מביא רש״י בד״ה פז״ר קש״ב את האמור במסכת ס ו פ ר י ם ״ ,
ז״א אף שרש״י ציין במקומות אחרים שלא ידוע לו איזה שיר אמרו ,ב מ ס כ ת
׳ אבל
י
ר״ה פירש רש״י ע״פ האמור במסכת סופרים•
א מ נ ם
1
מ צ א נ
השוה ״יש סדר למשגה״ ,ביצה ,סוף פרק ג שרבנו ישעיה פיק
שרת״
כ י ו צ א
ב ז ד 1 ,
כתב ספר ״תיקון
אשר בין השאר ״רשום שם שרש״י כ ת ב לא ידעתי פירושו ו ב מ ק ו ם
אחר
פי׳ נכון והגון״ .הספר הזה לא נדפס מעולם וחבל על דאבדין כמש״כ ב״המעיך*,
תשכ״ד
עמי 46
וב״הדרום״ ,ניו־יורק ניסן
ת ש י ל עמ׳
60
www.daat.ac.il
.168
כלי
כתב
תשרי
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורכים לא ציינו את ראשית דברי תוספות ישנים יומא ג ,א המובאים מ מ ש
בתוך אותה פסקה ״אבל נראה לרבי׳ הזקן״ המובאים בהרחבה יתרה.
תוס׳ ישנים כתבו שם ״פירש בקונטרס דלא נתפרש שירו ומוגה בפירושו
וכן פי׳ תלמידי רש״י בר״ה )דף ד (:דבמסכת סופרים )פי״ט הל׳ ב( יש
דהיינו למנצה על השמינית״ .כאן עדות בתוספות ישנים שמה שכתוב אצלנו
בהמשך פירש״י בר״ה ד ,ב אחרי דברי רש״י ״ולא נתפרש לנו שירו״ אינו
מרש״י אלא הוספה מתלמידי רש״י .תמוה איפוא שהעורכים מתעלמים לגמרי
מהרישא של התוספות ישנים ואילו את ההמשך מביאים בהרחבה יתרה.
ב״בירור הלכה״ על מסכת סוכה נמצאים מאות בירורים הלכתיים .אין
הכוונה להדש ,אלא להביא בצורה מסודרת את השיטות השונות בין הראשונים
ואת הכרעת האחרונים חמובאת בשולחן ערוך ,בנושאי כליו ובספרי שאלות
ותשובות .״רשימת הספרים״ שבסוף הספר מראה את ההקף הגדול שבעבודה זו.
זוהי כעין אנציקלופדיה תלמודית ״על הדף״ .ייאמר לשבחם של הרבגים
העורכים שידעו שאי אפשר להביא את כל השיטות על פרטיהן ופרטי פרטיהן.
הדיונים מתרכזים בדינים המובאים במסכתא ,ולכן מובאים רק הדיונים בראשונים
ובאחרוגים המתייחסים לדיגים המוזכרים בגמרא .הרשימה ״נושאי הבירורים״
בעמ׳ קכז עד קלב מראה את הנושאים הרבים הנידוגים ב״בירור הלכה״.
בכרכים הבאים של ״בירור הלכה״ שיופיעו בעזרת ה׳ בקרוב ,יש לפי דעתי
להמגע משגיאות עקרוניות .התפקיד העיקרי של העורכים להביא את דברי
המפרשים והפוסקים ,אך יש להמנע מכל שיפוט .אפילו בשיעור בעל פה יש
להזהר מלהביע את דעתנו ולשפוט את שיטות הראשונים והאחרונים ,וכל שכן
לא יפה אם עושים זאח בכחב .אין לכחוב ״מכח קושיא זו נדחקו התום׳ ואמרו״
)עמ׳ לג ,טור א( .למה לא נכתוב ״מכח קושיא זו תרצו ח ת ו ם ׳ ״ .ומיד אחרי זה
מובאת שם שיטת הר״ן תוך הוספה ״סברא זו נראית נכונה לגבי דיגו של
רב הסדא״ .על המגן אברהם אין לכתוב ״אמנם מ ה שמציין בשם רי״ו ,אינו
מדוקדק״ )עמוד מה ,טור א( .כמו כן לא רצוי לכתוב ״הפרי מגדים ומחצית
השקל חבחינו בכך ,ואילו הערוך לנר לא ע מ ד על הבדל לשון זה״ )עמ׳ גז,
טור ב( .יש להמנע מביטויים כאלה כאשר תפקידם הרם של העורכים לסדר
ולרכז את דברי הפוסקים ,אך בשום אופן אין בסמכותם לחלק ציונים ן =.
כמו כן יש לשים לב לדיוק בהבאת השיטות .בעמ׳ קט טור א מובא דיון
על אמירת שהחיינו בעשיית הסוכה .והדיון פותח בדברי הריטב״א :״לגבי
ברכת הזמן בעשיית הסוכה כותב הריטב״א שמדובר בשעשאה תוך שלושים
יום לחג״ .חמש שורות אחרי כן מובא ש ם :״אמנם בביאור הלכה )סי׳ תרמא(
כותב בעל משגה ברורה כשעשה את הסוכה תוך שלשים לחג מברך ,שהחיינו׳,
2
כעין זה ב ה ב א ת דעות שונות אש לקדש מעומד לפני
כאן
צורם
לאוזן
המשפט
מכולם
-החריף
הוא
בעל
ב ר כ ת לישב
העיטור
ב ס ו כ ה או לא.
שכותב:
המקדש
גם
מעומד,
דעת חיצוני הוא״ )עמ׳ קי טור ב(.
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל בפוסקים הראשונים לא נזכרת הלכה מפורשת בעניין זה״• אולי כ ו ו נ ת
העורכים לומר שהריטב״א לא נחשב ל״פוםקים הראשונים״ אלא ל מ פ ר ש י
הש״ס הראשונים ,אך אפילו אם כך ,בודאי אין תמיהה על ה״ביאור ה ל כ ה ״ !
אגב יש להעיר על שיטת רש״י בענין ברכת שהחיינו על עשיית ל ו ל ב .
בגמרא מו ,א מ ו ב א :״העושה לולב לעצמו אומר שחחייגו וקיימגו ו כ ו ׳ ״
ומפרש רש״י ד ״ ה העושה לולב ״בערב יום טוב״ .עורכי ״בירור ה ל כ ה ״
מביאים את דברי רש״י ומוסיפים :״משמע מדברי רש״י שהאוגד את ה ל ו ל ב
לפני ערב יום טוב ,אינו מברך ,וכן מובאת דעת רש״י בספר ה מ נ ה י ג ״ .
דיוק זה אינו חכרתי ואולי כונת רש״י להדגיש שלא אוגדים את ה ל ו ל ב
ביום טוב עצמו ,אך אין כוונתו לדחות אמירת ברכת שההיינו אם א ו ג ד י ם
את הלולב ימים אחדים לפני החג .גם בספר המנהיג לא מובא במפורש ש ל פ י
רש״י אינו מברך זמן לפני ערב יו״ט אלא ״דעיקר מצות הזמן בעשיית ה ל ו ל ב
הוא מבערב״ .וזה בהתאם לפי׳ רבי יעקב ב״ר יקר — רבו של ר ש ״ י .
שברכת הזמן ״בשעת עשיית הלולב בחול״ )אור זרוע ,הל׳ סוכה(.
נעיר עוד בדברי ה״בירור הלכה״ במחלוקת על שיעור ערבה ב ה ו ש ע נ א ר ב ה
)םוכח מד ,ב( .לפי רב גחמן ג׳ בדי עלין לחין ולפי רב ששת אפילו ע ל ה א ח ד
בבד אחד .לפי הרא״ש ההלכה כרב ששת באיסורי ולפי הר״ן ההלכה כ ר ב ש ש ת
הואיל וערבה מנהג גביאים .ב״בירור הלכה״ )עמ׳ קה ,טור ב( צויגי ד ב ר י
הרב יצחק דב הלוי במברגר זצ״ל ב״יצהק ירנן״ על מהרי״ץ גיאת הל׳ ל ו ל ב
)עמ׳ קיב( ולפי העורכים ״בעל יצחק ירנן על מהרי״ץ גיאת מסביר,
מחילוקי הטעמים יוצא הבדל ל ה ל כ ה . . .״ .גם זה אינו מדויק .ה ר ב י ״ ך
במברגר לא הזכיר כלל שיטת הר״ן הג״ל ורק מסביר את שיטת רבינו ה א י
המובאה שם ברי״ץ גיאת ,עי״שג*.
י
כ
הערות ביקורתיות אלו לא באו למעט את העבודה התורגית ה מ ק י פ ה
שעשו העורכים ב״בירור הלכה״ על מסכת סוכה .זכינו כאן ליצירה ת ו ר נ י ת
חשובה ש ח מ ל א חסרון שהורגש ע״י לומדי תורה רבים .יש להמשיך ב ה ו צ א ו ת
מסכתות גוספות לפי המתכוגת היפה של מסכת סוכה עם כל המפרשים ,ר י ״ ף
א״י קוק ז צ ״ ל
ותוספתא ע ״ פ דפוס וילגא ועם ״הלכה ברורה״
ו״בירור הלכה״ על שיטות ההלכה שבמסכתא זו .אמנם יש מקום ל ע ר י כ ה
מ
3
אפשרות לשים לב למלים
ב ס פ ר אשר לפנינו אין
קםגות
א
ה
ת
ר
שבדברי
ב
ברמכ׳׳ס,
האחרונים.
ה ל כ ו ת סוכה ,פרק ה ,לא מובא הפסול של ס ו כ ת היוצרים ש ב מ ס כ ת סוכה ח ,ב• כ ״ כ י ר ן ד
עמי יב,
הלכה״
-הרמב״ם
טור
ב
מובא
תירוצו
של
בעל
לנר
ערוך
לא כ ת ב דין זה כלל .לדעת הערוך לנר פירש
וכך
הרמב-ם את
בעל ערוך לנר כ ת ב בזהירות יתירה ו ז ״ ל – :ל א ראיתי ב י מ ב ״ ם
הרי״ף
אגב,
והרא״ש
השמיטו
שם
סוגייתנו…״.
ע ד ,כ י א
הרמב-ם
יי*
זד
י•••
הרא״ש
והטור.
דין
שתי
סוכות
-פ ש ו ט ה היא״ ו כ ן מ ו ב א ברי״ץ גיאת
היוצרים
מוזכר
ושאר הראשונים.
62
www.daat.ac.il
גם
ב
ר ב מ ו
א
אבל
והנלענ״ד…״.
בעל ערוך לנר רמו כאן שלא קל לייחס לרמב״ם שיטה חדשה אשר ל א
ברי״ף,
ציון
והטור
הביאו
אותו
ולא
ידעתי
למה
מובאים
הדבריס
ך
ח נ נ
אל/
נזכרה
תוך
אתר דעת -מכללת הרצוג
יותר מדויקת וסידור זהיר .אך כידוע כל ההתחלות קשות .השיטה ,בה נקטו
העורכים נכונה ומחושבת .הסידור והדפוס עומדים ברמה גבוהה ,ובודאי
יבואו לומדים רבים שילמדו ע ״ פ ספר זה .ככל שנרבה ללמוד לפי השיטה
המוצעת כאן ,נבין יותר את המסכתא ,את דברי הראשונים ואת ההלכה הפסוקה
בספרי האהרונים .על אף הספרים הרבים המופיעים בדורנו ,אין כמעט ספרים
הנותנים סיוע והדרכה בלימוד המסכתא כמו הספר החדש הזה.
ונסיים בדברי ברכתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק שליט״א בהסכמתו
בראש הספר :״ובכן יעמדו על ברכתה של תורה כבוד יקיריגו גבורי חילא
דישראל ואורייתא הרב ר׳ יוחנן פריד והרב ר׳ אריה שטרן ,ואשר על־ידם
ואתם אחינו ורעינו חשובי ומעולי תלמידי־חכמים של ארץ ישראל ,המנעימים
ומגדילים כל רוממות מפעל ־שגב זח״.
ואנו תקוה שתקוים הגדרתו־ברכתו של הרב צ״י קוק שמפעל זה מהוה
״בנין התורה לדורות״.
. . .ראיתי נגמר ע ת ה א ח ר ה פ ס ק ה ג ת ל ה ש ל איזה שנים ה ס פ ר ה ח ש ו ב
בירור ה ל ב ה ע ל מ ס ׳ ב י צ ה . . .א ש ר ה ו א
ישראל
ותפארתו מןהרא״י ה כ ה ן ק ן ק ז צ ״ ל א ש ר להכהן הגדול ע ל ה
בידו ל פ נ י פ ט י ר ת ו ל ב צ ע
להעמיד
ה ש ל מ ת ה ע ב ו ד ה ש ל גאון
ע ל גליןן
את
הגמרא
מחשבתו לתבר
לשון
הרמב״ם
להש״ס
והשר׳ ע
ה ל כ ה ברורה
למען
יהיו
הגמרא .וההלכה ת ו א מ י ם . . .א כ ן מ ת ש ב ת ו הגדולה ה י ת ה לצרף
למוד
את
ג ם בירור ה ל כ ה ע ״ פ ה ת כ נ י ת ה נ ר א ה ע ת ה ב ס פ ר ה ג ד ו ל ש ג מ ר ו ח ב ר י
המכון.
מתוך
למסכת
ה ס כ מ ת ו ש ל מ ר ן רבי א י ס ר ז ל מ ן מ ל צ ר ז צ ״ ל
ב י צ ה ע ם ה ל כ ה ב ר ו ר ה ובירור ה ל כ ה ,
ניסן ת ש ״ א.
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
אברהם סופר
הערות והגהות למסכת סנהדרין
)המשך(
שם רש׳׳י ד״ה ויש בכללן — נ״ל ש צ ״ ל :״יש בכלל׳ /כ מ ש ״ כ ר ש ״ י
בהבאה בדבור הקודם ,ודבור זה צריך להיות לפני הדבור שלפניו ,וע׳ ד ק ד ו ק י
סופרים אות ב.
עו ,א ב ג מ ר א :״אל תחלל ש ״ מ תרתי״ — ע׳ לעיל סו ,ב ובהערתי ש ם
ד ״ ח בגמרא.
שם ד״ה זה ה מ ש ה ה ,, :שמתאוה להפקירה ומזנה״ — המלה ״להפקירה׳/
בלתי מובנת ,והרש״ש בהגהותיו כ׳ ש צ ״ ל :״להפקידה״ ,ולעג״ד ברור ש ג ם
בדבריו יש ט״ס ו צ ״ ל :״לתפקידה״ ,ובערוך לנר לקמן עו ,ב )ד״ה ב ג מ ר א (
מעתיק לשון ר ש ״ י :״שמתאוה להפקירא״ ,ולענ״ד שהוא מלשון הגמ׳ ב כ ת ו ב ו ת
כא ,א :״עבדא בהפקירא ניחא ליה״.
עו ,ב רש״י ד״ה והמחזיר אבדה צריך להיות לפני ד״ה למען ספות ,ו נ ״ ל
שבמקום ״לחבור״ צ ״ ל :״לחבר״.
שם רש״י ד״ה לר׳ ישמעאל אתהן ודבור שאח״ז לר״ע א ת י ו ׳ ל ע ג ״ ד
שני דבורים אלה אחד הם עם ד ״ ה משמעות דורשין ,ואין כאן שוש ה ב א ה ש ל
לשון הגמרא ,ודוק.
שם רש״י דייה ה ש י ר :״כידו של חבירו״ — צ ״ ע למה כ׳ ר ש ״ י ד ו ו ק א
״בידו״ ,ולענ״ד שהיא ט״ס ו צ ״ ל :״בבשרו״ כמש״כ רש״י לקמן עח ,א ד ״ ה
השיך ,והנה הרע״ב כ׳ ״לגופו״ והיד רמ״ה כ׳ ״בבשרו״.
שם הופ׳ ד״ה ה מ ו ך :״בפרק הכותב…״ — ע׳ מאירי ד״ה לעולם וע׳ ש ו ״
נודע ביהודה מה״ת אהע״ז סוף סי׳ נ ב ד״ה ועוד.
ת
עז ,א רש״י ד״ה או ש פ ר ע :״שם הצינה פטור״ — נ״ל ברור המלה ״ ה צ י ב ה ״
היא סוף הדבור והמלה ״פטור״ היא הבאה מן הגמרא ואחריה צריכה ל ה י ו ת
גקודה.
שם רש״י דייה או שיפרע :״ונכנסה שם הצינה״ ־— ע׳ מאירי )ד״ה כ פ ת ו (
ש כ ׳ :״פרע עליו מעזיבה …והצנה באה אחרי כן״,ולענ״ד גם רש״י כ ו ו נ ת ו כ ן
והראי׳ מ מ ה שרש״י לקמן עז ,ב )ד״ה בשעתיה( גקט רק גיגית לבד ,מ ז ה מ ש מ ע
שבפרע המעזיבה לא הוה בשעתיה כלל ,וע׳ תוס׳ סד״ה כפה שפי׳ כ ש ע ת י ד ,
גם על פרע מעזיבה ,וע׳ הערתי למאירי שם ,ואכמ״ל.
עז ,ברש״י ד ״ ה קדם והלקו :״קודם נפילתו״ — ג״ל דרש״י רצה ל פ ר ש
לשון ״קדם״ ,אכל ברור שגם אם סלק אחר נפילתו פטור וכמש״כ ר ש ״ י ב ד ב ו ר
שאח״ז.
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם דש׳׳י ד״ה ואחי׳כ נפל ל ש ו ק ת :״דרך נקב שפופרת״ — ע׳ ערוך לנר
והרש״ש שהקשו על זה ועמדו בקושיא ,ואני בצעירותי כ ת ב ת י על הגליון:
אינה ה׳ לידי גמ׳ מם׳ סנהדרין דפוס אמסטרדם שנת ת ה ושם הנוםחא ב ר ש ״ י :
״נקב שבדופנו״ ,וא״כ לק״מ ,וששתי כעל כל הון״.
שפ רש׳׳י ד״ה ד כ פ ה י ה :על שפת הים״ — בגמ׳ דפוס אמסטרדם ,ת ה אי׳:
״שפת המים״ ,אבל גם לקמן בד״ה גיריה כ׳ ברש״י שלפנינו :״לשפת הים״.
שם רש״י ד״ה אבל בכח ש נ י :״מיד בצאתו״ — ג״ל דבמקום ״בצאתו״
צ״ל :״בצאתך.
עח ,א בגמרא :״כל גפש כל דהוא גפש״ — ע׳ שבת קלז ,א.
שפ בגמרא :״וטריפה שהרג בפגי ב״ד הייב״ — ע׳ הגהות רש״ש וגם
בטורי אבן ראש השגה כו ,א )ד״ה ע״כ ל״ק( ,ומה שכתב ה ר ש ״ ש :כיון דטריפה
הוא לא היישיגן להצלה דידיה״ זכה לכוון לדברי המאירי בםוגיין שכ׳ :״…
הואיל וטריפה הוא אין הוששין כל כף להצלתו״ ,עיי״ש גם בהערתי.
שם רש״י ד ״ ה כל דהוא נ פ ש :״דאיש כי יכה אמר רחמגא ולא שגים
שהכוהו״ — מדאיצטריך קרא למעט שגים משמע שס״ל לרש״י דבשאר ע ב י ת ת
)חוץ שבת( שגים שעשאוחו חייבין ,ומצאתי שכבר עמד ע״ז בם׳ מקור חיים
סוף הל׳ פסח בהגהות על מ ג ״ א או״ח סי רסו ,ויש לעורר שהריטב״א קידושין
מג ,א ס״ל שכל איסורין למדין מ ש ב ת ולפטור ,והדברים ארוכים מאד ,ע׳
תבואות שור סי׳ ב ס״ק ג״ב ,ואכמ״ל.
שם רש׳׳י ד ״ ה שהוא פ ט ו ר :״דניכרין חתיכת סימניו חיותו״ — נ״ל
ד צ ״ ל :״סימני חיותו״ ,וכמש״כ רש״י לקמן ד״ה מחתכי סמנין :״סימן חיותא״,
ודוק.
עח ,ב רש״י ד״ה אנפלים לא מיחייב — .נ״ל ברור שלפני המלה ״אנפלים״
חסר המלה ״לנפלים״ ,כהבאה מן המשנה ,ואהריו צריך להיות נקודה ,ובמלת
״אנפלים״ מחחיל רש״י את פירושו ,וא״כ הנקודח שאחרי מלת ״מיחייב״
צריכה להמחק.
עט ,ב ב מ ש נ ה :רוצח שגתערב באחרים כולן פ ט ו ר י ך — ע׳ בגמרא ,והנה
הרמב״ם בהל׳ רוצח פ״ד ח״ז גקט גם לשון חמשנח )ו״אחרים״( ,ובהל׳ סנהדרין
פ י ״ ד ה״ז כ׳ :״שגתערב עם שאר העפ״ ,ור״ל גם עם רק אחד לבד משאר העם,
וכמש״כ ש ם :״מי שלא גגמר דינו גתערב עפ מי שנגמר דינו״ ולעג״ד צ ״ ב
רב מדוע כ׳ דין זה בהל׳ רוצח שם בלשון רבים :״שנתערב ברוצחים אהרים
שגגמר דינן״ ,ולא ראיתי מ י שיעמוד על זח ,ועוד צ״ב לענ״ד בחל׳ רוצח מסיים
הרמב״ם :״ואוסרין את כולן״ )עמ״ש ע״ז חערוך לנר ד״ד .בגמרא( ,ובתל׳
סנהדרין שכ׳ את כל ההלכה עוד פעם השמיט מילים אלו )ולא שמיע לי כלל
לומר שסמך אדלעיל ,ואכמ״ל( ואולי י״ ל כיון שבחל׳ רוצח מיירי שרובס גגמר
דינם לכן אוסרין אותם משא״כ בהל׳ סנהדרין מיירי שיש רק אחד שנגמר
דינו לכן פטורין אף מן המאסר ,ע׳ מאירי בפי׳ משנתנו ובהערה ז שם וי״ל
ואכמ״ל.
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רש״י ד ״ ה הכפקלין בנשרפין :״משמע ח ד נסקל ש נ ת ע ר ב ״ — ב ת ר
ש״חד״ לאו דווקא ,שהרי ״ נ ס ק ל י ך קתני ,ור״ל שהנסקלין הם המיעוט ,ו כ מ ש ׳ ׳ כ
רש״י לקמן פ ,ב ד ״ ה חנשרפין ,ורש״י נקט ״חד״ לרבותא,
נתנה
שם רש״י ד ״ ה לא ניתנה לבת כהן .צריך להיות לפני ד ״ ה לא
למגדף.
פ ,ב רש׳יי דייה ש ״ מ :״מדקתגי ידוגו בסקילה …האיד גתחייבו בשקילת
הא לא אשרו״ — ל ע נ ״ ד ברור שבמקום המלים ״בסקילה״ צ ״ ל :״ ב ק ל ה ״ ,כ י
למה יפרש רש״י על דברי ר׳ שמעון ולא על דברי ת״ק וחכמים ,וע׳ יד ר מ ״ ה
שמפרש שקאי על דברי ת״ק ,אח״ז ראיתי שד״ערוך לנר מבאר למה פי׳ ר ש ״ י
לפי ר״ש ,אבל ל ע נ ״ ד דבריו זצ״ל דחוקים הם ,כי לפי דבריו מ ש נ ת נ ו ד ק ת נ י
״כל הייבי…״ מיירי רק בגוי שבא על אשת איש ישראל וגחגייר ,ו א כ מ ״ ל ;
ודע שמ״ש ברש״י ״אסרו״ הוא ט״ם ו צ ״ ל :״אתרו״.
ש ם ד ש ״ י ד ״ ה אמר ליה ר ב יהודה הנשקלין בנשרפין — לעג״ד ר ש ״ י ג ר י ם
בגמרא :אמר ליד ,ד״גסקלין בגשרפין ,וא״כ המלים שברש״י ״אמר ל י ה ״ ה ם
הבאה מן הגמרא ועל זה פי׳ ר ש ״ י :רב יהודה והמלים ״הנסקלין ב ג ש ר פ י ן ״
הם דבור חדש ,אבל לפי הגירםא שבגמרא שלנו אפשר לפרש ״ ה ג ס ק ל י ן . . .
גשרפין גיגהו״ חכל דברי רב יחזקאל ובלשון בתמיהה.
פא ,א ערוך לנר ד ״ ה אלא מ ע ת ה :״בקרא דיחזקאל…״ — ע׳ ת ו ר ת ח י י ם
ד ״ ה אלא.
פא ,ב ב מ ש נ ה :״ההורג נ פ ש שלא ב ע ד י ם . . .״ — הרמב״ם כ׳ ד ״ ז ב ה ל ׳
רוצח פ״ד ח״ח ,וע׳ כסף מ ש נ ה הל׳ סנהדרין פי״ח ה״ה שמביא כל מ ה ש א מ ר ו
בגמרא על ד״ז עם פי׳ רש״י ולא כתב שכבר כתבו הרמב״ם בהל׳ רוצח ,ו צ ״ ב .
ש פ כ מ ש נ ה :״מוציאין אותו הוץ לעזרה״ — הרמב״ם הל׳ סגהדרין פ י ״ ח
ה״ו כתב כלשון משנתנו אבל בהל׳ ביאת המקדש פ״ד ה״ב כ׳ ס ת ם :״ מ ו צ י א י ן
אותו לחוץ״ ,וצ״ב ,וע׳ מ ש נ ה למלך שם ,ולא זכר את לשון ה ר מ ב ״ ם ב ה ל ׳
סנהדרין.
ש פ רש״י ד״ה לימא מתניהין צריד להיות לפני ד״ה דרבן שמעין ,ו נ ״ ל
שבמקום ״דרבן״ צ ״ ל :״דאי רבן״ ,ודוק.
ש פ רש״י ד״ה ״ומר סבר לא ה ו ח ז ק . . .״ ־ -לענ״ד ברור שט״ס י ש כ א ן
ו צ ״ ל :״ומר סבר מלקיות מחזיקות״ ,ומלים אלו הן הבאה מן הגמרא ופי׳ ר ש ״ י
מתחיל במלים לא הוהזק .והגקודה שלפגי המילה ״וכיון״ צריכה ל ה מ ח ק .
שם רש״י קנאין פוגעין ב ו :״בשעה שרואץ את ה מ ע ש ה ״ ־ ־ ע׳ מ א י ר י
ל ׳ עכשיו
ל
ד ״ ה פגיעת .ובהערה ד כתבתי שרש״י ק י ק ל
ראיתי שהערוך לנר ס ״ ל שרש״י קאי על כולם והקשה עליו ואני ב ע ג ״ ד מ כ ת
קו׳ אלו כתבתי מ״ש ,עיי״ש.
א י
ע
ב ו ע
א
ר
מ
י
ת
ב ד
פב ,א רש״י ד״ה שמעון .ע ת י . . .״ — מלת ״שמעון״ לי׳ בגמרא ,ל כ ן נ ״ ל
שבמקום ״שמעון״ צ ״ ל :״שהוא״ ,והמלה ״שמעון״ הוא תחלת פי׳ ר ש ״ י
#
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם בהגהות מהר׳׳צ ה י ו ת :״סי׳ קנ״ב ם״ב״ — הוא ט״ם
קנ״א ם״ו.
ו צ ״ ל :סי׳
פג ,ב רש״י ד״ה בן נ כ ר :״כהן מומר לעבודה זרה״ — בשאר המקומות
שציין במסורת הש״ס לא כ׳ רש״י להדיא ״עובד ע״ז״ ,אלא סתם ״שגתגכרו
מעשיו לאביו שבשמים״ ובזבחים יח ,ב כ ׳ :״שנתנכרו מעשיו מ ח מ ת ערלת לבו
שהוא ערל לב רשע״ ,עכ״ל .ומשמע שבכל עבירות נקרא ערל לב ,אח״ז ראיתי
שבס׳ גבורת ארי למס׳ תענית יז ,ב ד״ה כלבן עמד ע״ז והאריך לבאר.
פד ,ב רש״י ד״ה לכדתניא דבי חזקיה :״ כ ב ב א קמא״ — צ ״ ב למה הביא
ממרחק לחמו הלא אי׳ גם במסכתין לעיל עט ,ב .ועל מ ״ ש רש״י בד״ה ח ג י ח א :
״פלוגתא דר׳ יוחגן ורשב״ל בכתובות״ ,עיי״ש לח ,א בתוס׳ ד״ד .מ י איכא,
ואכמ״ל.
פה ,כ ב ג מ ר א :״מכרו לאביו לאחיו או לאחד מן הקרובים חייב״ — ולקמן
פו ,א אמרו ״חגי פטור״ ,וכן פסק חרמב״ם הל׳ גגיבח פ״ט ח״ג ,אלא שקשח
לי מאד ויגעתי ולא מ צ א ת י כוונת הרמב״ם במה ששינה את הסדר שבגמרא
וכתב :״ומכרו לאחד מקרוביו של גנוב כגון שמכרו לאביו ולאחיו ה״ז פטור״,
בשלמא הסדר שבגמרא הוא בדרר לא זו אף זו ,אבל לשון חרמב״ם קשת מאד
למה כ ת ב :״כגון לאביו או לאחיו״ ,וא״א לומר שכוונתו דדווקא להם פטור,
דא״כ לא הו״ל לכתוב ״לאחד מקרוביו״ ,ועוד שאח״ז כ׳ :״עד שיבדילנו מאחיו
ומקרוביו במכירה״ ,והנה המנחת חינוך מצוד .לו )ד״ד ,עוד( כתב ,שהרמב״ם
״לא כתב רק מכרו לאביו או לאחיו ולא כתב גם כן לאחד מקרוביו״ ,ואינני
יודע איזו הוצאה של הרמב״ם היתח בידי חמנחת חינוך זצ״ל; עוד כתב שם
המנהת חינוך :ולא נתבאר לי שיעור הקורבה אי פסולי עדות או אפילו קרובים
בכ״ע פטור וצ״ע״ ,ולענ״ד השיעור הוא פסולים לעדות ,דאם לא כן אין לדבר
סוף ,ואין לך איש בישראל שאין לו גואל ,וע׳ שו״ע אהע״ז בסדר גט ראשון
)שאהרי סי׳ קנ״ד( אות ד דאפילו בגיטין לא נהגו לההמיר יותר מאשר רביעי
ברביעי וע׳ שו״ח חתם סופר הו״מ סי׳ קיב; ודע ששיטת הרשב״ם בבא בתרא
קכה ,א )ד״ד .ולית הלכתא( היא ,דאבות לבני בנים עד אלף דורות פסולין
לעדות דבן ירך אביו הוא ,א״כ לשיטתו גם אם מכרו לאבי אביו או לבן בנו
אהרי כמה דורות הוא פטור ,וי״ל ואכמ״ל.
הרמב״ם שם הל׳ גגיבה פ ״ ט ה״ו כ ׳ :״בין שהיה הגוגב איש או אשד.״ —
וכתב הרב המגיד ו ז ״ ל :״זה פשוט דהשוה הכתוב אשד .לאיש לכל״ וכו׳,
ולעג״ד צ״ב שהרי בםוגיין למדו אשד .מן הפםוק וגוגב וכו׳ ,וע׳ תום׳ לעיל
פד ,ב ד״ד ,איש ,ולמח נחן הרב המגיד מקור אחר ,וצ״ב.
שם רש״י ד ״ ה לרבות ב ת :״טומטום ואנדרוגינוס״ — לענ״ד כל הדבור
״ ל ר ב ו ת ״ . . .ואנדרוגינוס״ צריך להמחק ,ודוק.
שם הרש״ש בהגהותיו ד״ה רש״י — הקשה קושיא ולא תירצה ,ע׳ ערוך לנר
)ד״ד .הגגב( שהקשה ג״כ קו׳ זו ותירצה ,עיי״ש.
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פו ,כ רש״י ד ״ ה ״ואהד יושב למעלה הימנו״ .ברור שט״ס יש כאן ו צ ״ ל :
״ואחד יושב״ כחבאה מן חמשנח ופי׳ רש״י מתחיל במלה ״למעלה׳ /ו מ ״ ש
״למעלה״ כי עזרת ישראל היחה למעלת מעזרת נשים חמש עשרה מ ע ל ו ת
כדאי׳ מדות פ ״ ב מ״ה,
שם רש״י ד ״ ה כ א ץ לזה :ז ק ן . . .והזקיקו״ — צ ״ ל :״והזקיקן׳ /ודוק.
פז ,א רש״י ד ״ ה זו הלכה למשה משיני .ט״ם יש כאן ו צ ״ ל :״זו ה ל כ ה ״
כהבאה מן הגמרא ופי׳ רש״י מחחיל במלה ״למשה״.
שש רש״י ד ״ ה מה להלן :״כדילפינן כהוריות״ — שם ח ,א ,ומה ש א מ ר ו
בגמרא כאן ״גמר דבר דבר״ וציין עליו בגליון :״הוריות ד•׳ /ה י א ט ״ ס
כ י שם אמרו כן לעגין מן הדבר ולא כל דבר.
׳
פז ,כ רש״י ד ״ ה ולוי א מ ר :״נשתם השמא לאחר שבועיים״ — ג ם ב ג ד ה
לה ,ב פי׳ רש״י ו ז ״ ל :״גסתם הטמא לאהר שבועיים גםתם הטהור לאחר ש מ ג י ש ״
עכ״ל (,וצ״ב רב מדוע מפרש רש״י בסוגיין כאן וגם שם רק ביולדת ג ק ב ה ל ב ד
ולא גם ביולדת זכר ,וע׳ ערוך לגר ,וי״ל ,ואכמ״ל.
פח ,כ כ ג מ ר א :״איזהו כן העולם ה כ א ע נ ו ו ת ן . . .״ — התורת היים ה ק ש ה
הלא תנן לקמן צ ,א :״כל ישראל יש להם הלק לעוה״ב״ ,עי׳ מ ה ש ת י /ו כ ן
הקשה גם הבאר ש ב ע לקמן שם ד״ד .כל )השני( ,ותי׳ :״העוה״ב הנזכר ב מ ש נ ת נ ו
הוא מדרגה למטה הימנה הרבה מ א ד ממדרגת העוה״ב הנזכר.״״ .ו ה נ ה
ז״ל המאירי בסוגיין :״ואיזה בן עולם הבא כתכלית השליטות ע נ י ו . . .׳ /
ולעג״ד ברור ש ב ש ת י מלים אלו שהוסיף על מאמר הגמרא נתכוון ל י י ש ב קו׳
ד״נ״ל כמו שתי׳ הבאר שבע ,ולענ״ד תי׳ זה מ ת י י ק מאד בלשון ה מ ש ג ה :
״יש להם חלק לעוה״ב׳ /ולא אמרו ״בני העוה״ב״.
שש כגמרא ר ״המשית וכן שורר ומורה וזקן ממרא ועדים זוממים׳/
הרמב״ם הל׳ ממרים פ״ג ה״ח שנה הסדר וכ׳ :״זקן ממרא ועדים ז ו מ מ י ם
והמסית ובן סורר ומורה״ ,וצ״ב ,ועי׳ ערוך לנר ש ע מ ד על הסדר ש ב ג מ ר א
ולא ע מ ד על הסדר שברמב״ם.
פש ,א כ ג מ ר א :״דלא כולי עלמא חזי לפהדותא״ — התורת חיים וזזו־ש״ש
בקושייתם זכו לכוון להי׳ הר״ן וגם תירוצם הוא כעין תי׳ חר״ן.
" י ל ישראל
ל
שש רש״י ד״ה לא כבית דין שכיכנה צריד ל
ישמעו.
שש רש״י ד״ה ויצא הרוה ויאמר אני אפתגו :״ א צ א . . .נביאיו״
למה הוסיף רש״י פסוק זה ,ואולי רמז רש״י לתרץ על מ ״ ש ה מ ה ר ש ״ א ע ל
ממהיצתי עיי״ש.
ה י ו ת
פ נ י
ד
ד
כ
צ
״
ב
צ
א
פש ,כ כ ג מ ר א :״שמבי עליה ועכדי שחושי חוץ״ — ע׳ ערוך ל נ ר י ב מ ו ת
צ ,ב )ד״ד .ודע( שפי׳ שגקטו שחושי חוץ לבד כי העלאה העלה אליהו ב ע צ מ ו
כמש״כ שם בפסוק אבל שחיטח לא כתוב שם כלל ומשמע שאחרים ש ח ט י ׳ ע י י ״ ש .
שם מהרש״א ד ״ ה אין נ א :״ כ מ ״ ש הר״ן״ — ט״ס ו צ ״ ל :״ ה ר א ״ ם ״ .
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
צא ,כ כ ג מ ר א :״זוכה ואומרה ל ע ו ה ״ ב . . .יהללוך פ ל ה ״ — לענ״ד דרשו
כן מן המלה ״סלה״ שפירושו לעולם )עי׳ אבן עזרא ומצודת ציון תהלים ג ,ג(,
וזה לעוה״ב שאין אחריו מיתה וא״כ יהללוהו לעולם.
שפ רש״י ד ״ ה פקידה צ״ל לפגי ד״ה משעת יצירה.
שפ רש״י ד״ה ״אלא כאן כ מ ח נ ה ש כ י נ ה . . .כאן כ מ ח נ ה צדיקימ״ —
לפי גי׳ גמרא שלנו הדבור כאן במחנה צדיקים צריך להיות לפני ד ״ ח אלא כאן
וכוי ,אבל י״ל שגי׳ רש״י בגמרא היא לפי סדר הפסוקים ,שהרי הפסוק שאוקמוה
במחנה שכינה הוא לפגי הפסוק שאוקמוה במחגה צדיקים.
צב ,א כ ג מ ר א :״זוכה לכרכות כיופף״ — לענ״ד י״ל ,בדרך הטבע מי
שלומד עם תלמידים אין לו זמן ללמוד הרבה לעצמו ,אבל כיון שזוכה לברכות
כיוסף שלמד מן מלאך גבריאל שבעים לשון כדאי׳ סוטה לז ,ב )ובלקח טוב
פ׳ מקץ אי׳ שכאותו לילה למדו( ,א״כ יזכה ללמוד ולדעת הרבה בזמן מועט.
שם רש״י ד״ה יקט־חו :״לשון ויקכ ח ד כדלתו״ — ג״ל שרש״י הוסיף
המלה ״לשון״ כדי ללמדגו שלא מגזירה שוד! למדוהו ,ודוק.
שפ רש״י ד״ח מרחמפ כ ע ו ה ״ ז :ינהגפ לעזיה״ב — ג״ל ברור שהמלה
״בעוה״ז״ הוא מפירוש רש״י ,וכן חוא ברש״י שבעין יעקב ,ור״ל כיון ש״מרחמם״
הוא לשון הווה לכן קאי על עוה״ז ,״ינהגם״ הוא לשון עתיד לכן דרשוהו על
עוה״ב.
שם רש״י ד״ח לאחר ש י ח י ו . . .״ — נ״ל ברור שדבור זה הוא כולו דבור
אהד עם מ ה שלפניו ,וכן הוא ברש״י שבעין יעקב.
צג ,א ,רש״י ד ״ ה וכי ד ר כ ו . . .שבליפ — ברור שהמלה ״שבלים״ הוא
טעות וצ״ל :״שעורים״ ,וכמו שפי׳ רש״י בדבור הקודם :״שש גרעיניפ׳/
ועל זה קאי ״וכי ד ר כ ו . . .״ ,ודוק.
צד ,א כ ג מ ר א :״והאיכא חזקיהו שחזקו י־ה״ — הרש״ש בהגהותיו ה ק ש ה :
״דהא כולהו שמותיו ג״כ אינם אלא תוארים ע״ש מאורעותיו ,ועמד בקושיא,
ולעג״ד כווגת הגמרא היא ששמונה שמות אלו ניתנו לו עוד קודם שגולד
ושנים רבות לא היו לו רק אלו שמונה שמות ורק אח״כ הוסיפו לו ״חזקיה״.
ש פ רש״י ד״ה שמענו צ כ י לצדיק צריך להיות לפני ד״ד .שר העולם.
ש פ ד״ה שר הרוחות :״ואומר לי״ — צ ״ ל :״ואומרץ לי״.
צה ,כ רש״י ד״ה שהתפללו כו א כ ו ת י :״אכרהפ ויצחק״ — ראד .רש״י
חולין צא ,ב ד״ד ,שהתפללו ,ותבין .ונראה שלכן מחק החכמת שלמה את
המלים המוקפים שברש״י כאן.
צו ,א רש״י ד״ה ״מבא מ ל י ה . . .״ — רק המלה ״טבא״ לבד היא הבאה
מן הגמ׳ ,והמלים ״מדבר גפהא״ הם ג״כ הבאה ,וכן הוא ברש״י שבעין יעקב.
צז ,כ כ ג מ ר א :״מלחמות תנינים״ — ע׳ מהרש״א ,וזכה לכוון לפי׳ היד רמ״ה.
צח ,כ רש״י ד״ה שאין כל דקל צריד להיות לפגי ד״ד .שאין סוס.
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ם רש״י ד ״ ה כגון קישר,, :ודוד הטלף שני לו כדכ׳ נשיא ל ה ם ״ —
ה ר ש ״ ש ה ק ש ה :״הן לעיל מיניה כתיב ועבדי דוד מלך ע ל י ה ם . . .ו צ ״ ע ״ ,
ואני אינני מבין את קושייתו כלל ,שהרי פשוט שהפסוק דלעיל קאי על ד ו ד
החדש ,ודבריו צע״ג.
צם ,א רש׳׳י ד ״ ה ועד עכשיו — סדר דברי רש״י צ״ל כ ן :ראשונה ד״ד,
לאיברי ,ואחריו ד״ד .ועד עכשיו ואחריו ד״ד .כמשוש חתן ואחריו ד״ד,
למען ירבו.
צם ,ב ב ג מ ר א :״זמר בכל י ו ם . . .״ — פי׳ רש׳׳י :״היה מסדר ל מ ו ד ך ״ .
ע׳ עירובין יח ,ב שדרשו את הפסוק :״נותן זמירות בלילה״ על למוד ת ו ר ה .
ק ,א כ ג מ ר א :״מפני מ ה נ ע נ ש גחזי״ — המחרש״א בפירושו זכה ל כ ו ו ן
לפי׳ היד רמ״ה.
שם רש״י ד ״ ה כשמו צריך להיות לפני ד״ד .מעיין.
שם דש׳׳י ד׳׳ה שמשותיד צריך להיות לפני ד״ד ,לגלג.
ל כ כ ג מ ר א :״ליכעול שלא כדרכה׳׳ — גם כאן כוון המהרש״א ל פ י ר ו ש ו
של היד רמ״ה.
מ
קא ,א דש׳׳י ד ״ ה ו כ ד ו ק ק :״ואשור להזכיר פשוק על הלחישה״ — ל ע נ ״ ד
ברור שבמקום ״הלחישה״ צ ״ ל :״הרקיקה״ ,ודוק.
שם רש״י ד ״ ה מ ד כ י ש צריך להיות לפני ד״ד ,אמרתי.
קב ,א רש״י ד ״ ה מפתקה של ירושלם :״ולא לישול חלק כעבודה׳/
לענ״ד ר״ל בעבודה שהפקידו שלמה המלך עליה ראה מ ל כ י ם י א יא,
ועדיין צ״ב.
כה,
קכ ,כ רש׳׳י ד״ה א כ ל ע ״ ז :״וחני קראי ככדי נקש לחי" — ל א ז כ י ת י
להבין ,בשלמא על הפסוק השני אפשר לומר כן דאי״צ ראיה שאב ׳ י א ו ה ב
ומרחם אבל על ״אח״ צריר קרא ,כמובן.
ד
א
קג ,א כ ג מ ר א :כ ש ע ר ח ת ו ר . . .מקום שמחתכין כו הלכות — ע׳ מ ד .ר ש ״ א
ועמ״ש המהרש״א לעיל לט ,ב ,ובהערתי שם ד״ד ,שם בגמרא.
׳
שם רש׳׳י ד ״ ה כשער התוף צריר להיות לפגי ד״ד .מקום ש ה י ו ; ו ב ד ״ ד ,
בשער התור כ׳ רש״י את סדר ג׳ בתי דינין לא כמו שאי׳ במשנה ל ל פ י ,ב,
וע׳ גם חחלת הדבור כאן ,ו צ ״ ב ; והדבור קולתיד ,תלא )שברש״י א ח ר ד ״ ך
בשער התוך( צריך להיות לקמן אחר הדבור קולתיה תלא ,וצריך ל ה י ו ת ה כ ל
דבור אהד.
ע י
״
שם רש׳׳י ד״ה על ש ד ה איש — דבור זה צריר להיות ראשון,
ד״ד ,ועל כרם אדם ,ואהריו ד״ה והנד .עלח ,ואחריו ד״ד ,כסו פגיו,
ד ״ ה זה צדקיה.
70
www.daat.ac.il
ואחריו
ואחריו
אתר דעת -מכללת הרצוג
קג ,כ רש״י ד״ה אחז ואחזיה צריך להיות לפני ד ״ ה לא חיין.
שם רש״י ד״ח מ צ ע צריך להיות לפני ד״ד .מלהשתרר.
?ד ,א רש״י ד ״ ה ושאר מישראל — ברור לי שלפני מלים אלו ח ס ר :
״ושאר ישוב״ בהבאה מן הגמרא ועל זח פירש ר ש ״ י :״ושאר מ י ש ר א ל . . .״ .
שם רש׳׳י ד ״ ה אוכלא דקצרי :״כדי ש ל א יכירו ישעיה שהיה מתבייש ]ממנו[״
— בישעיה ז ,ג פי׳ ר ש ״ י :״נכנע אחז לפני ישעיה ושם על ר א ש ו . . .״ ,
ולענ״ד היינו הך ,דבזה שהוא מתבייש ממנו בזה מראה שהוא נכגע לפגיו,
כמובן ,ואין ברש״י שם פי׳ אחר.
קד ,ב רש״י ד״ה לא עליכם צריך לחיות לפני ד״ד .מכאן לקובלנא.
שם רש״י ד ״ ה לפני מלכים צריך להיות לפני ד״ד .בל יתיצב.
קה ,א רש״י ד״ה שבלה ע פ :״שבלבל ישראל״ — נ״ל שבמקום ״שבלבל״
צ ״ ל :״שבלה״.
קז ,כ כ ג מ ר א :״הנה נא ה מ ק ו ם . . .מכלל רעד השתא לא הוו פיישי״ —
עיין מהרש״א ,ולענ״ד י״ל שחז״ל למדו כן ,כי מלת ״נא״ הוא לשון עתה,
ראה רש״י בראשית יב ,יא וז״ל היפה תואר בבראשית רבה פרשה מ אות ד :
״והנה מדברי המדרש נראה כי מלת נ א תבוא על דבר מ ח ו ד ש . . .״ .
קט ,א ב ג מ ר א :״ככל ובורפיף מימן רע לתורה״ — הבאר שבע מכח
קושיות רבות ותזקות כ׳ :״ואולי אותה העיר נקרא בורסיף והוי״ו של ובורסיף
טעות ה ו א . . .ור״ל עיר של בבל הנקראת ב ו ר ס י ף . . .״ עכ״ל .והנה היד רמ״ה
גרים ״בבל בורסי״ ,בלי וי״ו.
ש פ רש״י ד״ה פימן רע צריך להיות לפגי ד״ד .למה גקרא.
קיא ,ב רש״י ד״ה י צ א ו . . .מ ק ר ב ך :״שאין להפ חלק לעוה״כ״ — לכאורה
קשה מ ה מוסיף רש״י על לשון חמשגח ,ולעג״ד גראה שרש״י ר״ל שמחלק
זה של הפסוק למדו שאין להם חלק לעוה״ב וממלת וידיחו וכו׳ מתחיל עגין
חדש ,ובאמת רש״י כ׳ ״ ו י ד י ח ו . . .״ בדבור חדש וללמוד חדש )כמו גם להלן
במשנתנו שמלתא באפיד .גפשיח מתחילה המשגה בלשון חפסוק )וכמש״כ
המהרש״א והגר״א( .אח״ז מ צ א ת י שחבאר ש ב ע כ׳ ו ז ״ ל :״מסופקני מאיזה
תיבה מפיק רש״י הך דרשא אי מתיבת בליעל כלומר בנים שאיגם עולים
]ותמוה לי שלא כתב שכן פי׳ הרע״ב[ …אי מתיבת יצאו] …ובזה כיוון
הבאר שבע לתוס׳ חרא״ש )מובא בחמרא והיי שכ׳ :״מיצאו קא דריש כלומר
יצאו מכלל ישראל״ ,וע׳ גם יד רמ״ח[ ,וקשר .לי ד א ״ כ . . .וידיחו את יושבי
עירם למד .לי לכן נ״ל לפרש שתנא דמתני׳ מפיק חך דרשא מתיבת וידיחו…״
עכ״ל הבאר שבע ,והנה לפי מ ה שכתבתי אין כאן קושיא שהרי תיבת וידיחו
אלהלן קאי.
שם רש״י ד״ה הכה ת כ ה :״וגורמין נ מ י . . .אלא הא פפיקא טפי דחמרת
וגמלת אין דעתם מ ע ו ר ב ת . . .״ — הבאר שבע כ׳ ו ז ״ ל :״ויותר גכון בעיגי
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לתרץ ד ת נ א אזכות קא מהדר ודרך זה כבושה וסלולה בגמרא״ ,ע כ ״ ל .
״תגא אזכותא קמהדר״ ,כן אמרו לעיל לד ,א ,אבל לעג״ד תי׳ ש ל
הבאר שבע אין לו מקום כי איך אפשר לומר על זה שהוא זכות ,אדרבה כיון
שנדונים כיחידים דינם בסקילה שהיא לכ״ע חמירא יותר מסייף ,וזה ש מ מ ו נ ם
גיצל א״א לומר שזכות גבי צערא דגופא ,ולכן פי׳ רש״י הוא יותר נכון.
ש פ רש״י ד ״ ה היה רחובה :״היה חוץ לעיר כ ו נ כ ץ אותה ל ע י ר . . .״ —
נ״ל שחמלים ״חוץ לעיר״ הם סוף הדבור ,והמלים ״כונסין אותה״ הם ד ב ו ר
חדש והבאה מן המשנה ועל זה פי׳ ר ש ״ י :״ ל ע י ר . . .״ ,ולענ״ד נראה ש ר ש ״ י
ס״ל כרמב״ם הל׳ עכו״ם פ״ד ה ״ ו :היה רחובה חוצה לה בונין חומה חוץ מ מ נ ו
עד שיכנס לתוכה״ ,ומ״ש ר ש ״ י :״שצריך לעשות לה רחוב ב ת ו כ ה ׳ /ה ו א
נתינת טעם ל״כונםין אותה לעיר״ ,ואז מובן היטב לשון ה מ ש נ ה :כונפיו א ו ת ה
לתוכה ,ודוק .אבל הערוך לנר כ׳ שהרמב״ם מפרש פי׳ אחר מרש״י ,ע י י ״ ש .
ועי׳ תורת חיים שפי׳ מ ד ע ת ו ז״ל כרמב״ם ,ולא חזכירו ,ולמדים אנחנו מ ד ב ר י ו
שגם הוא ז״ל ס״ל בהבנת דברי רש״י כהערוך לנר ,אבל לפי דבריהם ז ״ ל
הו״ל למשנה לומר :עושין )או בוגין( אותה בתוכה ,ודו״ק ,ואכמ״ל.
שם דש״י ד ״ ה יצאו ה ם :״ודנין כפייף״ — ג״ל שבמקום ״ודנין״
״נדונין״.
צ״ל
:
ש פ רש״י ד״ה כקרבד — בגמ׳ שלנו הגי׳ ״מקרבך״ ,אבל תום׳ ה ר א ״ ש
)מובא בחמרא והיי( כ ׳ :״ואפשר דבגמ׳ דרשיגן כקרכד ולא מ ן הספר ו ק ר א
אהריגא הוא געשתח…״ ראה דברים יג ,יד ,טו ,וע׳ ערוד לגר ד ״ ה ב ד ״ ה
וידיהו.
7
קיכ ,א רש״י ד ״ ה למיהוי ככני מ ת א :״נקרא מאנשי העיר׳ — ה ר ש ״ ש
וגם הערוך לנר מגיהים ש צ ״ ל :״מיושבי העיר״ ,וכהגהתם מ צ א ת י בגמ׳ ד פ ו ס
אמסטרדם ,תה.
קיג ,א רש״י ד׳׳ה דכתיכ ו א כ ד ת פ :ואכן בעינן שללה וליכא ד ה א י ש ל ל
שמים הוא״ — כ״כ רש״י גם לעיל עא ,א ד״ד ,ואפילו מזוזה ,עי׳ ב ק ו ש י ו ת
ר׳ עקיבא איגד זצ״ל שבסוף ספר המאירי למסכתין ,וקושייתו ה ש ג י ה ש ם
הקשה גם התורת היים לעיל שם ,זכר צדיקים לברכה ,וסיימנו ב״ד .בברכה.
]סיום[
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב אורבך
בסוד תפילין
1
בפרק ״הקומץ ר ב ה ״ מ צ י ג ו :״אמר רבה בר רב הובא :חייב אדם למשמש
בתפילין בכל שעה ,קל־וחומר מ צ י ץ :ומה ציץ שאין בו אלא א ז כ ר ה אחת
אמרה תורה ׳והיה על מצחו ת מ י ד ׳ ,שלא תסיח דעתו ממגו — תפילין שיש
בהן אזכרות ה ר כ ה ,על אחת כמה וכמה״.
2
3
4
5
הרחיב ופירט את העגין ה ר מ ב ״ ם :״חייב אדם למשמש בתפילין כל זמן
שהם עליו ,שלא יסיח דעתו מהם אפילו רגע אחד ,שקדושתן גדולה מקדושת
הציץ; שהציץ אין בו אלא שם אחד ,ואלו יש בחם אחד ועשרים שם של יו״ד
ה׳׳א בשל ראש ,וכמותן בשל יד״.
)(21×42
2
א ,שחמגית תפילין של ראש ושל יד גושא עליו
אזכרות של שם הוי״ה ,כמגין השם הנכבד של מ ׳ ׳ ב ; וגראח בעליל שדבר זה
משמעותי הוא!
6
והנה מציגו בפרק ״מאימתי קורין״ י :״א״ר אבין בר רב אדא א״ר י צ ח ק :
מנין שד״קב״ה מניח חפילין ,וכו׳ .א״ל רב נחמן בר יצחק לרב הייא בר אבין:
הגי חפילין דמרי עלמא מ ה כחיב ב ה ו ל א ״ ל :׳ומי כעמך כישראל גוי אחד
ב א ר ץ ׳ וכר .אמר להם חקב״ת לישראל :…אתם עשיתוגי חטיבה אחת
בעולם ,שנאמר ׳שמע ישראל ה׳ א־להינו ה׳ אהד׳ ,ואגי אעשה אתכם חטיבה
אחת בעולם ,שגאמר ׳ומי כעמך כישראל גוי אהד בארץ׳״.
8
וגשאלת השאלת :מ ד ו ע לדעת רב חייא בר אבין כתוב דווקא פסוק זה
בתפילין של ה ק ב ״ ה י גלע״ד להשיב על שאלה זו בפשטות :פסוק זה מכוון
בדיוק גפלא כגגד האזכרות שבתפילין של ישראל! דוק ו ת מ צ א :אם גכפול
את שם הוי״ה ) = (26במ״ב )= (42הפעמים שהוא גזכר בתפילין )של ראש
ושל יד( גקבל .1092ומהו ?1092אין זה אלא הגמטריא של התיבות ״ומי
1
מנחות
2
שם המפורש ,שם הוי״ה ,ש כ ת ו ב כציץ ״קדש לה׳׳׳.
ל״ו
ע״ב.
כח ,לח.
3
שמות
4
צריך ביאור למה
5
הלכות תפילין פ״ד ,הי׳׳ד.
6
קידושין ע״א ע״א.
נקט
לשון סתמי ,׳הרבה׳ ,ולא
ד
ב ר כ ו ת ו׳ ע״א.
8
מן הגמרא אי־אפשר לדעת אם הכוונה ל פ ס ו ק
המדפיסים
בשוליים — או
לפסוק
בשמואל
פירט
כמה.
בדברי־הימים א׳ ,יז ,כא — כפי שציינו
בי,
ז,
כג,
ושם
הנוסח
הוא
״ומי
כעמך
כישראל״ .גם במהדורתו החדשה של הרב ע׳ שטיינזלץ נשתבשו בדבר.
73
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
9
כעמך כישראל גוי א ח ד כ א ת ״ ) = (1092הכתובות בתפילין של הקב״ה.
תפילין של הקב״ה מכווגות ,אפוא ,בדיוק כגגד תפילין של ישראל ,ב ב ח י ג ת
״אגי לדודי ודודי לי״ א .
הגמרא שם ממשיכה ואומרת :״אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב א ש י :
תיגח ב ח ד ביתא ,בשאר ב ת י מ א י ? א ״ ל :׳כי מ י גוי גדול׳ ויומי גוי ג ד ו ל ׳ ,
׳אשריך י ש ר א ל ׳ ,׳או הגסה א ל ה י ם ׳ ,׳ולתתך עליון׳ ״ .שואלת ה ג מ ר א :
״ א י ה כ י גפישי להו טובי בתי״ ל ומתרצת ה ג מ ר א :״אלא ׳כי מ י גוי גדול׳
רומי גוי גדול׳ דדמיין להדדי — ב ה ד ביתא — ,׳אשריך ישראל׳ ו׳ומי כ ע מ ך
ישראל׳ — ב ח ד ביתא ,׳או הנסה א־להים׳ — ב ה ד ביתא ,׳ולתתך עליון׳ —
ב ח ד ביתא״ .גראה כ י הגמרא הבינה ,שלדעת רב אשי כתובים בתפילין ש ל
הקב״ה הפסוקים הנזכרים מספר דברים נופף על חפסוק ׳ומי כעמר י ש ר א ל /
ונשאלת אפוא ה ש א ל ה :מ ה לפסוק זה מספר דברי־הימים בין פסוקים מ ס פ ר
דברים ל ״ .
כ ד י להשיב על כך עליגו להציב לגגד עינינו את הנתונים •הטכסטואליים־
המספריים — דהייגו ,מספרי התיבות והאותיות — של הפסוקים הנוגעים
לענייננו:
3
1 0
11
9
ג ז
12
כנוסח ה פ ס ו ק בשמואל — והוא ע י ק ר ! ואמנם בסידור חב״ד זהו הנוסח
ב ת פ י ל ת מנחד,
של שבת .ו מ ן הראוי לברר מדוע העדיפו בנוסח אשכנז את נוסח דברי־הימים) .לענ״ד ג ם
בחירה זו נובעת משיקול מספרי ,אך אין כאן המקום י להרחיב את הדיבור על כך(.
9א זהו
הרעיון של
שלהם.
-בקרסים
ובלולאות״
ו ד א ה :י .דן ,ת ו ר ת הסוד של
שעל־פיו בנו
אשכנז את
חסידי
התפילה
נוסח
חסידות אשכנז ,עמ׳ ,79—76תשכ״ח.
10דברים ד ,ז—ח.
11שם לג ,כט.
12שם ד ,לד.
13שם כו ,יט .וצריך ביאור ל מ ה
הביאה הגמרא פסוקים אלה שלא כסדרם,
14ועוד יש ל ה ק ש ו ת :מדוע צורף ה פ ס ו ק מדברייהימים דתקא ל פ ס ו ק ׳אשריך ישראלי ז
על כ ך נלע״ד ל ה ש י ב :שני הפסוקים מטלימים זה א ת זה ן לריבוע — ב מ ס פ ר ת י ב ו ת י ה ם
ולריבוע
כפול — ב מ ס פ ר אותיותיהם,
אשריך
כדלקמן:
ישראל…
ו מ י כעמך
תדרך
ישראל…
19
ת י ב ו ת 76 /
בארץ 6
22 /
525־=
וזאת
אותיות
*
2X72 = 98 /־
דווקא
גילויה,
בנוסח
פירושה
דברי־הימים 1
וחקירתה של
תופעת
הריבועים
והריבועים
)ובסידור
התפילה( שייכים לר׳ טוביה ו כ ס ל ר ב ס פ ר ו המאלף
ירושלים,
.1968
זאת ועוד :התיבות -א ט ר י ן יטראל׳
הכפולים
-צפונות
בטכסט
המקראי
ב מ ס ו ר ת ישראל״,
עולות בגמטריא ,1072בדיוק כערכן של
התיבות
ו מ י כעמך ישראל גוי א ח ד בארץ״ )072י( — ו ש ו ב :דווקא בנוסח דברי־הימים.להלן
הערה .16
74
www.daat.ac.il
וראה
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי מי גוי גדול …ומי גוי גדול …היום
תיבות
116אותיות 30 /
או הנסה א־להים …לעיגיך
120
״
27 /
ולתתך עליון …כאשר דבר
69
״
17 /
אשריך ישראל …ואתה על במתימו תדרך
76
״
19 /
381
״
93 /
22
״
6 /
״
403
״
* 99 /
״
״
נוסיף עתה את הפסוק שאינו בתורה
ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ
14
מה למספרים אלה בתפילין של הקב״ה ,ומה להם ולתפילין של ישראל?
403אינו אלא מספר התיבות בתפילין של ישראל ,כדלקמן:
פרשת ״קדש לי כל
'״
״והיה
כי
״
״שמע
ישראל״
133תיבות
בכור״
100
יביאך״
״
48
״והיה אם שמוע״
122
״
403
״
רב אשי בהר ,אפוא ,לתפילין של הקב״ה פסוקים ש״יקבילו״ מבחינה
מ ס פ ר י ת " לתפילין של ישראל ,והוא נזקק לקטע־הפסוק מספר דברי־
ה י מ י ם כדי להשלים את ההקבלה.
18
ומעתה ישאל השואל :האם יש ״משמעות״ למספר ?403והתשובה —
יש ויש 403 :אינו אלא מכפלת א—ל ) x (31אחד ) !(13ומעתה יתברר לנו
•14למספר זה ,שהוא הגמטריא של א־להים אחד
15אין להקשות ממה שההקבלה היא בין
שהרי
העיקר היא הטיפולוגיה
)= ,(99נייחד ,אי״ה ,דברים במקום אחר.
מספרי ת י ב ו ת מחד
המספרית,
כדלקמן.
להקבלה
גיסא ואותיות מאידך
מעין
זו
ר א ה :ט.
גיסא,
וכסלר,
השערה בדברי חז״ל )״סיגי״ לט ,רעו—רעח( ,תשט״ז .באותה צורה תיתכן ז ה ו ת מ ס פ ר י ת
״משמעותית״
פסוק
בין
נוגע לענין.
מ ס פ ר ה ת י ב ו ת או
האותיות
בטכסט
ר א ה :י .אורבך ,עיוני תפילה
נתון לבין
ערכו
)בגמטריא( של
ומקרא )״סיני״ עד״ קצד/ה(,
תשל״ד.
16דווקא בנוסח זה ,שאס לא כן תהיה לנו א ו ת יתרה וההקבלה לא תהיה מושלמת .יוצא,
אפוא ,שלשני נוסחיו של הפסוק יש ״ ת פ ק י ד ״ :נוסח שמואל לעגיין שם מ״ב — כדרשת
רב
חייא
בר
אבין,
ונוסח
דברייהימים
—
ל״הקבלת״
הטכסטים
בתפילין
של
הקב״ה
ובתפילין של ישראל — .בשאלה מדוע אין הגמרא ר ו מ ז ת אפילו לפתרון המספרי שהצעתי
אני מקווה לדון ,אי״ה בהזדמנות אחרת.
75
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דין תמוה בהלכות כתיבת ת פ י ל י ן :מקובלנו ,כי בתפילין של יד נ כ ת ב ת כ ל
פרשה ב־ 7שורות ,ואילו בתפילין של ראש — ב־ 4ש ו ר ו ת " .ס ״ ה ה ש ו ר ו ת
בתפילין של יד ושל ראש הוא ,אפוא — 44 ,זהו ערכן של התיבות ״ א ־ ל
א ח ד ״ ) = ! ( 4 4ואם בכך לא םגי ,צא וראה כיצד נצטווה הסופר לכתוב א ו ת ן
44ש ו ר ו ת :
1 8
ראשי השיטין בתפילין של ראש
ראשי
בתפילין
השיטין
של
יד
וידבר
והיה
שמע
והיה
וידבר
והיה
שמע
והיה
את
רחם
את
ובכל
מזה
וכל
נפשך
עשב
יוצאים
בשה
והיו
ואכלת
הזאת
ממצרים
לבניך
לא
לתת
לאמר
לבבך
י)הי>
זה
כל
על
את
חג
הקשה
ובלכתך
אשר
ההוא
בהמה
ידך
בין
הורת
לאות
מזוזות
ביתך
ויש להקשות :למאי גפקא־מיגה איזו תיבה יכחוב הסופר בראש כל ש י ט ה
) = ש ו ר ה ( י לשאלה זו תיתכן רק תשובה אחת־ויחידה :קיים ״לימוד״ ה י ו צ א
מראשי ה ש י ט י ן .ואמגם ,אם גסכם את ראשי 44השיםין יתברר לגו ,כ י
ערכם הכולל עולה ל־ ,1848ו־ 18-18איגו אלא תוצאת המכפלה א־ ל אחד )x (44
שם של מ ״ ב ) !(42יתרה מ ז ו :ב־ 4פרשיות של תפילין יש בס״ה = ) 31א -ל (
פסוקים; ואלה ראשי הפסוקים:
19
17דבר
זה
נזכר
בספר
התרומה,
ובשמו
הביאוהו
כל
הפוסקים.
ראה,
למשל׳
-הגהות
מיימוניות׳׳ ל ה ל כ ו ת תפילין פ י א הלכה י״ם ]*ן .שימה אחרת בדבר לבעל -ס פ ר יראים״,
ואי-ה
עוד נדון בדבר.
18נוהג זה לא נתקבל ע י י כמה מן האחרונים .אך ראה דבריו
השולחן״
19לענין
י.
החריפים של בעל
״ערוך
)אורח־חיים ,ל״ה( כלפי מי שאינו עושה כן.
משמעות
ת ו פ ע ה זו
ב-שירת
הים״ — שגם
לגביה יש
אורבך ,עיוני מקרא )המעין ,טו ,ד( ת מ ו ז תשל״ד-
76
www.daat.ac.il
הנחיות
לכתיבה — ר א ה :
אתר דעת -מכללת הרצוג
וידבר
והיה
שמע
והיה
קדש
והעברת
ואהבת
ונתתי
ויאמר
וכל
והיו
ונתתי
היום
והיה
ושננתם
תשמרו
והיה
ויהי
וקשרתם
והרה
שבעת
והיה
וכתבתם
ושמתם
מצות
ולמדתם
והגדת
וכתבתם
והיה
למען
ושמרת
וראה זה פ ל א :ערכם הכולל של ראשי הפסוקים ב־ 4פרשיות שבתפילין
)מספר האזכרות שב־ 4פרשיות
x
21
ה ל־ ,924הייגו ) 44א־ל אהד(
שבתפילין( ,ואם גכפול זאת ב־) 2תפילין של יד ותפילין של ראש( גקבל שוב
!1848אין זאת אלא שההנחיות לכתוב את הפרשיות של תפילין כפי שהן,
נועדו ״לשמר״ בראשי השיטין את ה״לימוד״ היוצא מראשי הפסוקים!
ועוד א ח ת :בזרזו את חיילי ישראל לקיים מצוות תפילין הביא האדמו״ר
מלובביץ׳ שליט״א את דברי ה ר א ״ ש בדבר סגולת התפילין להיות ישראל
גוצחין בזכוחם במלחמה ,וזאת על־פי דרשת הפסוק ״וטרף זרוע אף ק ד ק ד ״ .
גלע״ד כי הדבר מרומז )ואולי יותר מזח( בפרשיות של תפילין .דוק ו ת מ צ א :
1848הוא ערכו של השם ה׳ ) = ( 2 6צכא־ות א־להי מערכות י ש ר א ל !
בזכות שם זה ,היוצא הן מראשי הפסוקים והן מראשי השיטין שבתפילין ,כג״ל,
ישראל גוצהין במלהמה!
2 0
21
2 2
.20הלכות קטנות,
21דברים לג,
ה ל כ ו ת תפילין טו.
וראה שס -מעדני יו״ט״ ןע[] ,פ[.
ג
22שמואל א׳ ,יז ,מה.
דל
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב מאיר בלומענפעלד
העדות למאמר ״תקנת העשירים שבפווזבול״
ראיתי ב״המעין״ )טבת תשל״ו( ,שיצא ידידגו הרב הגאון ר׳ קלמן כ ה נ א
שליט״א ,עם המאמר הנעלה והמשובח ״תקנת העשירים שבפרוזבול׳׳ בעגין
סייג ותקנה ,ומפלפל בדברי הכסף משנה בהלכות ממרים )פרק ב׳ הלכה ב(,
ד מ ש מ ע מדבריו שפרוזבול הוא מגדר תקנה תיקון לעניים ולעשירים .א מ ג ם
מדברי הבית יוסף )הושן משפט סימן ס״ז( נראה שזהו משום סייג ,ת י ק ו ן
לעשירים שלא ימנעו מלהלוות ויעברו על מה שכתוב בתורה ,והאריך בזה
כיד ה׳ הטובה עליו.
והנני לא באתי להוסיף על דבריו ,אלא רק לציין איזה דברים .בספר ״ ט ל
אורות״ חלק ג׳ .ששלח לי אז המחבר ידידי המנוח הרב הגאון וכר ר׳ טובי׳
יהודא טביומי ז״ל )רב מסוכוצ׳ין ואחר כך בתל־אביב( ,שכתב על ה מ ק צ ו ע
״שנת השבע״ ,שגי מאמרים בעגין ״פרוסבול״ )מאמר ר( ,ובעגין ״ כ ו ל א ו ת
שביהודה״ )מאמר ז׳( ,שמתרץ קושית של הגאון מהר״ל חריף ז״ל בספרו
״גרש ירהים״ על מסכת גיטין )דף ל״ו( ,איך אפשר הי׳ להעלות על ה ד ע ת
שאישתפר דרי עד כדי כך ,שהפרוזבול היה רק לדריה הוא דתיקן ולא לדרי
עלמא ,ואיך יתכן שבדורות חמאוחרים התרוממו לאותה המדרגה גבוהה ע ד
שאפשר היה לבטל כבר תקנת פרוסבול ,ובזמן הלל הזקן כשהי׳ בית ה מ ק ד ש
קיים הוצרך לתקנת פרוזבול ? וחרי גמרא מפורשת בחולין דף צ״ג ש ה ק ש ה
ר׳ נהמן ״אכשיר דרי״ ן
אולם העלה הרב המחבר ״טל אורות״ שהלל הזקן היה בזמן של מ מ ש ל ת
הורדום ובתקופה הלזו שהתרוששות העניות והאביונות קנו להן שביתה ב ב י ת
ישראל ואז נשתגר! לרעה גם מצבם המוסרי .רבים לא שילמו למלווים ב ש נ ת
השמיטה ,ונמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מ ה שכתוב בתורה :השמר לך
פן יהיה דבר עם לבבך בליעל ,בשביל זה תיקן הלל פרוסבול.
וכתב ו ע ד :תקנה זו היתה בעתה ובזמנה תקנה טובה ונהוצה ,״גם .ב ש ב י ל
המלווים גם בשביל הלווים״ ,ומצאתי אהר כך שקדמני בזה במדד .י ד ו ע ה
הגאון ההוקר בדוה״ר כרך ג׳ ,אלא שלפלא שהוא אומר זה מסברא דגפשיה ו ל א
ראה דברי פלביום במלהמות היהודים שהבאתי כי ראשי וטובי עם ישראל
בהתיצבם לפני אוגוסטום קיסר אמרו בפירוש כן עכ״ל.
וידידינו הנכבד הרב כהנא שליט״א במאמרו )אות ב׳( ציין בגליון )מספר
:(6ועיין דורות הראשונים לרי״א הלוי ספר שלישי עמ׳ 704שדן בעניין
הפרוזבול ומדגיש ,גם על יסוד הנאמר במשנה שראה הלל שעובדיו על לאו
דהשמר ,שהפרוזבול גתקן כגדר וסייג ומשמרת לאזהרת השמר לך עכ״ל.
ובכן גראה שלדעת הרה״ג טביומי ז״ל לא בא בעל הדורות הראשובים
להורות שפרוזבול הוא מתורת סייג ,וכמו סייגים שאמרו ה ז ״ ל :ועשו סייג
לתורה )מסכת אבות פרק א( מגדר ושמרתם את משמרתי שתיקגו כמה דברים
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במצות שגזרו סייגים וגדרים ,ועיין בספר באר הגולה ממהר״ל הבאר הראשון
בפרקים השלישי והרביעי מזה ,וראה מגחת חיגוך )מצות רפ״ז( ש כ ת ב :שכל
גזרה וסייג ״הופיע עליהם רוח הקודש כל אהד בזמנו וכמה תקנות תקגו באיזה
זמן מן הזמנים ובדור מהדורות״ ,עיין שם .אלא שפרוזבול הוא תקנה בשביל
המלווים גם בשביל הלווים ,ובא מתוך זה לתרץ קושית הגאון בעל גרש ירחים
שהקשה דהרי כללא בידינו דלא אכשיר ד ר י ? זה אינו דזה דווקא בסתם תקנה,
אז תמיד הדורות חראשונים משובחים מהאחרונים ,אבל כאן בתקנת פרוזבול
שמקורה בצרת ישראל בימי הורדום ,שהיו הצרות והפורעניות יוצאות מן
הכלל ,שפיר יש לומר דכבטלו הצרות בטלה גם התקנה שגתקנה בגרימתן,
עיין שם ,וזהו כמו שכתב הרב כהנא שליט״א באות ב׳ :לולא דמיסתפיגא —.
אמנם הבעל טל אורות ז״ל העלה עוד במאמרו ״בולאות שביהודה״ )ז׳(,
שמבאר הניב ״בול״ הוא כינוי לעשירים ,וכמו שתני רב יוסף :אלו בולאות
שביהודה )גיטין דף ל״ז( ובמדרשים מצינו בולי פקידי הממשלה ומוכסים,
והעשירים הללו גמגעו להלוות ועברו על מה שכתוב בתורה :השמר לך פן
יהיה דבר עם לבבך בליעל וכר ,כי הם היו הפקידים גבאים והוכרי המסים
שעשו עושר ולא במשפט ,ותקנת פרוזבול שתיקן הלל היתד ,תקנה נהוצה,
ובאה אז בימי ממשלת הורדוס בעתה ובזמנה ,ומביא מירושלמי מועד קטן
)פרק ב׳( אמר ר׳ יוחגן אם הזכירוך לבולי יהיה ירדן בעל גבולך ,אמר ר׳
יוחגן קובלין לרשות להיפטר מבולי ,עיין שם והרי התקגה היתד .רק מטעם
הבולי העשירים ,ולכן מובן שלא הוזכרו העגיים — בוטי — בשם הפרוזבול
והוזכרו רק העשירים ,ויש להאריך בזה.
ולבסוף אציין עוד שבספרי דברי יהונתן מהגאון ר״י אייבעשיץ ז״ל
)פרשת בהר( ,מבאר החילוק בין שיטת רש״י ושיטת הר״ש במסכת שביעית
אין כותבין פרוזבול אלא אם כן יש ללוד .קרקע ,דלרש״י אין טעם כלל על
פרוזבול למה אינו משמט ,ולהר״ש יש טעם שלא יעבור על לא יגוש ,עיין שם,
ואולי יש לומר דלרש״י הוא צו משום התקנה ,ולהר״ש הוא משום הסייג
העבירה שלא יעברו על מה שכתוב בתורה.
79
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב שריה דבליצקי
על אמידת ״ויבולו״ בקידוש מתוך הכתב
ראיתי בהגדה של פסח מהגאון ר׳ שמואל אביגדור זצ״ל ,א ב ״ ד ד ק ר ל י ן
בעל ס׳ ת נ א תוספאה שהוציא לאור מהדש ידידי הרב מאיר קליימן ש ל י ט ״ א ,
שבדיני קידוש )דף כד( כותב שיאמרו השומעים פרשת ויבולו ב י ת ד ע ם
המקדש המוציא אותם ידי קידוש ,משום ״דברים שבכתב אי א ח ה ר ש א י
לאומרן על פה״ ולפי פוסקים רבים יש להקפיד בזה כאשר מוצאים אחרים י ד י
חובתם .והגאון ר׳ שמואל אביגדור כותב שם שרק אם המקדש אומר ״ מ כ ו ל ו ״
מתוך סידור ,אין השומעים צריכים לומר ״ויבולו״ עם המקדש ,ע״ש.
ומכאן הוכחה לדברי ר׳ יונה עמגואל ג״י ב״המעין״ ,תשרי ת ש ל ״ ד ע מ ׳ 69
שהעיר מטעם הנ״ל שמן הראוי שהמקדש יאמר פרשת ויכולו בקידוש ש ל ל י ל
ש ב ת מתוך הכתב.
המשתתפים
בגליון ה ז ה :
פרופ׳ יהודה לוי ,רה׳ בית וגן ,46ירושלים
חרב מגחם סליי ,רח׳ עזרא ,35רהובות
הרב קלמן כהגא ,קבוץ חפץ חיים
ד ״ ד יעקב לוי ,דרך עזה ,19ירושלים
הרב יצהק סגדר
• 5.ס ׳ 01110320׳16סס1ת. ¥ןן 6620
יונה עמנואל ,רה׳ צפגיה ,26ירושלים
הרב אברהם סופר ,יורדי הסירה ,17ירושלים
יעקב אורבך ,רה׳ וייסבורג ,3ירושלים
הרב מאיר בלומגפלד 1;. 3• ^ .׳003ז\16נ!מ1ג
הרב שריה דבליצקי ,רח׳ ירושלים ,50בגי ברק
80
www.daat.ac.il
{1611ז506 803
אתר דעת -מכללת הרצוג
.יי
העורר האחראי :יוגה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים
דמום ״בהר״ך ,חזי םלוגים 13ירושלים
www.daat.ac.il