אתר דעת -מכללת הרצוג
I
כ±ר-ב
*מוד*ג*י*
ד* * 2ו ד*
כיד*
ידיי
נ=*1
הועתק והוכנס לאינטרנט
www.hebrewbooks.org
ב ת ר כ ז ז י־
ע״יחיים תשס״ט
מנהג אשכנז /הרב בנימין המבורגר
דעת גדולי ישראל על יסוד בית ספר גבוה לטכנולוגיה /
פרופ׳ זאב לב
ממחרת השבת — בם׳ משך הכמה /הרב יהודה קופרמן.
נגיעה ביד בספר תורה ובמגילה /הרב ד׳ מצגר .
מידת האמה ב״ספר תורה של הר״ך /הרב ק׳ כהנא .
1
.
11
17
. . .
35
.
40
.
.
בגדר מלאכות שביעית /הרב יעקב נבון
הרב הנוך ארנטרוי זצ״ל — ששים שנה לפטירתו.
48
. . .
58
על םפרים ועל סופריהם
ס׳ גוילי אפרים /הרב שמעון וייזר
69
תחומיה כרך ז׳ /יונה עמנואל
!7
על מאורעות הימים
לאומנות ויהדות /פרופ׳ מ׳ ברויאר
76
מה ענין שמיטה להר סיני /הרב שמואל כ״ץ
84
* *
בפ״ד ירושלים גיסן תשמ׳יז • כיד כז ,גליון ג • המחיר — 5.שקל
מנוי שנתי :בישראל 15שקל
כחיץ לארץ -־ 10.דולר
www.daat.ac.ilירושלים ,טל׳ 288883
כתובת המערכת :רה׳ צפניה ,26
הרב בנימין ש׳ המבורגר
אתר דעת -מכללת הרצוג
מנהג אשכנז*
ערב המוקדש לכבודו של ״מפעל תורת חכמי אשכנז׳ /יכול להביא לידי ביטוי
שני צדדים של המפעל :את היצירה של חכמי אשכנז ,ואת המתעסקים בהוצאתה
לאור עולם; ואם ננקוט בלשונם של חז״ל ,אז נאמר :״יקרא דחיי ויקרא דשכבי״.
מה שנוגע ליקרא דחיי ,חושבני שאינני חאיש חנכון לסקור בפניכם את מחות תרומתם
החשובה של אנשי מכון ירושלים ,בהחייאת אוצרות חנצח של יהדות אשכנז ,כי אני
עצמי הנני אחד מהחבורה ,ועל כן פסול לעדות .יבואו איפוא אנשים מבחוץ ויעריכו
את אשר גמלה עבודת הנמלים של אלה מחברי ,הנאבקים יום יום עם האותיות
הקטנות שהותירו חכמי אשכנז אחריהם ,על מנת לפענחן ולבארן; יבואו אנשים
מבחוץ ויעידו על הקשיים והתסכולים ,המכשולים והבעיות ,שחם מנת חלקם היומית
של מנחלי ״מכון ירושלים״ .אני ,כאמור ,הנני פסול לכך.
אפנה אם כן אל המישור השני ,אל היצירה עצמה ,שאותה הבהילו לנו חכמי
אשכנז .אנו מדברים חיום על ״תורת חכמי אשכנז״; האם אמנם היתה להם לחכמי
אשכנז תורד! אחרת מזו של חכמי הארצות האחדות ? האם היה סגנון הלימוד שלהם
שובה ? ושמא היתד! לחם גישר ,אחרת להלכה ולשולחן ערוך ? יתכן שנמצא ניואנסים
וגונים דקים מאוד האופיניים דוקא ללומדי התורה באשכנז ,אולם הללו לא היו
קבועים ,וניתן לומר ,במלוא האחריות ,שכל שיטות הלימוד ודרכי ההוראה שרווחו
באירופה ,מצאו להם נציגים נאמנים בגרמניה ,במרוצת הדורות .אם נרצה לעמוד
על מרכיב קבוע בתורת חכמי אשכנז ,נאלץ בעל כרחנו להיזדקק לתורת המנהגים,
לאותו מנהג ישראל תורה שרווח באשכנז במשך דורי דורות ,שהצטיין בייחודיות
ביחס לשאר ארצות ,וגם בהמשכיות ורציפות .נוכיח ,כי לא לשוא מתעסק ״מפעל
תורת חכמי אשכנז״ ,כל כך הרבה ,בחקר המנהגים ובחוצאתם לאור ,של ספרי
מנהגים קדומים ומאוחרים ידועים ונדירים.
כאשר הנושא ״מנהג״ בא לידי איזכור ,עולה ברבים מן השומעים האסוציאציה
עם עניבים זוטרים ושוליים ,עם הווי עממי ,ועם מה שמכונה באנגלית בשם
״פולקלור״ .נכון הוא שהמנהג כולל גם את הדברים הללו ,אבל לאמתו של דבר
מציין המונח ״מנהג״ ,בלשון העברית ,כל תופעה בעולם חחוזרת על עצמה בתדירות
מסויימת ,אפילו את תופעות עולם הטבע והטכנולוגיה .כאשר חז״ל מספרים לנו
על חפעלת כסא חמלכות חמתוחכם של שלמה המלך ע״ה ,אותו ביקש פרעה נכה
מלך מצרים להפעיל ,הרי אומרים חם לנו כי ״רשע זח פרעה נכח ,כיון שביקש
* הרצאה לרגל מלאות עשור לפתיחת מפעל תורת חכמי אשכנז של ״מכון ירושלים״ במרכז
הקהילתי איחוד שיבת ציון בתל אביב ,כ״ד אלול תשמ״ו לפ׳׳ק.
1
www.daat.ac.il
י ש הכ
כ
לישב על הכסא של שלמה ,לא היה יודע מנהגיו״ )ויקרא רבה ,פ ׳(• י ז כ ב ו א
הרצוג
מכללת
שלדעת -
חז״ל לתאר התנהגותאתר
הריהם אומרים )ב״ב טו ,ב( :״מנהגו ש ל
חיים,
בעלי
עולם ,זאבים חורגים העזים״.
ובחזרה אל החברה האנושית .המילה ״מנהג״ שימשה מאז ומתמיד גם לתיארד
חוקים סקולאריים וציון הרגלים משפטיים שאינם נובעים בהכרח מן התורה המסורה.
כך מלמדת המשנה הראשונה במסכת בבא בתרא ,כי לצורך בניית מחיצה כ ח צ ר
השותפין ,יש להשתמש בחומרים המקובלים ,והמשנה נוקטת במלים :״הכל כשנהב
המדינה״ .כיוצא בזה אומרת הגמרא )ב״ב צג ,ב( :״מנהג גדול היה בירושלים,
המוסר סעודה — ״קייטרינג״ בימינו — וקלקלה ,נותן לו דמי בושתו ודמי כרשת
אורחיו״.
עם זאת ,אין להתעלם מכך ,שבמסורת ישראל נשתרש המושג ״מנהג׳ בעיקר
בקשר לענינים התלויים בשמירת המצוות .אלא שכאן יש לנו מיגוון רחב של סוגי
מנחגים ,ומזח נובע גם דירוג מידת חומרתם בעיני ההלכה .יש מנהגים הקשורים
באופן קיומם של מצוות דאורייתא ,ויש הקשורים במצוות דרבנן .יש מנהגים
שעצם קיומם נובע מתקנות הרבנים שאחר חתימת התלמוד ,ויש כאלה שצמחו
ועלו מתוך העם .יש מנהגים שאין להם התרה עולמית ,ויש שזיקתם להלכה היא
רופפת ,או אף עומדת בניגוד לה .יש מנהג של הציבור כולו ,ויש מנהגם של יחידים.
נשתדל להביא ,מתוך אוצר מנהגי אשכנז ,דוגמאות לכל אחד מהסוגים הללו.
נתחיל במנהג דאורייתא .מן התורה ,מצות היום בראש השנה היא התקיעה בשופר —
״יום תרועח יחיה לכם״ )במדבר כט ,א( .כבר בימי חז״ל נתעורר ספק ,אם התרועה
היא יללה או קול אנחח או אפילו שניחם יחד ,ומפני כך תקנו לתקוע לפי כ ל
הספקות ,והיינו בכל חיוב תרועה ,לתקוע שברים בפני עצמם ותרועה בפני עצמם,
וגם שניהם יחד .כל זאת ,כדי להבטיח שאכן מקיימים את מצות התורה של תרועת,
באופן הנכון והמדוייק )עי׳ ר״ה לד ,א( .אלא שמאז ועד ימינו נפלו ספיקות חדשים
באותם שברים ותרועה .הבולט שבהם הוא הספק בצליל התרועה ,ונשתמש כ א ן
בלשונו של רבי יעקב עמדן)מור וקציעה ,סי׳ תק״צ( כדי להציג את הבעיה :״ א נ ו
רואים — הוא אומר — שאפילו בזמננו ,הן עוד היום ,מנהגי הארצות חלוקות
באופן עשיית התרועה עצמה ,כי יש בה שינוי גדול בין האשכנזים ]בני ארץ אשכנז[
והספרדים ואנשי פולוניא ,שהללו עושין אותה כעין טרומיטין ]יונית :קול רועד[
והללו עושין אותה טוט טוט …כל אחד עלשה כמנהגו ויוצא בה ,כי בכל א ו פ ן
מהנ״ל היא התרועה .ומ״מ נראה יותר טוב ומן המובחר לעשותה טרומיטין ,כ ד ר ד
שוכרות הפוסקים ,וכן כתוב והרעותם״ .תרועה זו שר׳ יעקב עמדין מעדיף אותה,
ה״טרומיטין״ ,היתה נהוגה באשכנז ,והיא אותה תרועה הידועה כיום בארץ ישראל
כ״תרועה תימנית״ .תרועה זו מתוארת על ידי ד״ר זליגמן בער ,בםדורו המפורסם
״סדר עבודת ישראל״ )עמ׳ (394במילים האלה :״התרועה קולה מחובר ,לפחות
מתשע קולות עבות וקטנות מאד ,סמוכות זו אחר זו בנשימה אחת ,עד שדומה ק ו ל
התרועה לקול חרעם״.
סקרנו פה מנהג שבקיומו ,או אי קיומו ,עשויים אנו להחטיא את הדיוק ש ל
עשיית מצוד! דאורייתא .נעבור עתה אל מנהג התלוי במצוה דרבנן .מחלוקת היא
בין הרמב״ם והרמב״ן ,אם תפילה היא חיוב מן התורה או רק תקנת רבנן .אולם
,
׳
2
www.daat.ac.il
גם לדעת הרמב״ם ,נוםח תפילת שמונה עשרה ,הוא מתקנת חז״ל )רמב״ם ה׳ תפילה
הרצוג
הגענומכללת
אתר דעת -
אל הנושא הדומינאנטי
עכשיו
פ״א ,ועי׳ ערוך השולחן או״ח סי׳ פ״ט(.
ביותר בתחום פיצול חמנחגים — נוסח התפילה .כיום מזוהים אנשים מבחינה
חברתית ,לאיזו עדה הם שייכים ,מהו מוצאם המשפחתי ,ואפילו לאיזו תפיסת
עולם יהודית הם מקושרים ,במידה רבה על פי נוסח התפילה בו חם מתפללים.
בין האשכנזים בימינו ידועים שני מנהגי תפילה :״נוסח אשכנז ו״נוםח ספרד״.
הגדרות אלה מתייחסות לנוסח תפילות הקבע ,שהן כאמור מתקנת רבנן .מבחינה
היסטורית ״נוסח אשכנז״ הוא הנוסח המקורי של יהדות אירופה כולה )מלבד
הספרדים( .בעת החדשה ,כאשר חתפשט במזרח אירופח נוסח תפילח חדש ,אשר
כונה בפי מתפלליו ״נוסח ספרד״ )היות והוא מבוסס במידה רבה על נוסח הספרדים(,
עורר השינוי הזה הילוקי דעות ,היות ודובר פה בשינוי מנהג כה מהותי שמוצאו
מחז״ל ,אשר מדבריהם אין לשנות.
ואם בתפילה עסקינן ,נעבור באותו ענין אל הפיוטים והסליחות ,שנתקנו
בתקופח שלאחר חתימת חתלמוד ,ודרגת חומרתם פחותה מתפילות הקבע .מנהגי
חפיוטים מפוצלים לאין ערוך יותר מנוסח התפילה הקבוע ,היות והם התגבשו
רק בסופם של ימי חבינים ,ונשענו בעיקר על בחירתה של המנחיגות חדתית
המקומית .קומבינאציות רבות של פיוטים וסליחות ,נעשו לקניינם הבלעדי של
קחילות בודדות וחבלי ארץ מצומצמים .מתוך אלה שהגיעו לדפוס ,נזכיר לדוגמא
את ״מנהג שוואבן ושווייץ״ או ״מנהג אלטנוי-שול בפראג״ .מחמת תוקפח ההלכתי
חרופף של חובת אמירת פיוטים ,ובעיקר ,מפני התנגדותם של כמה פוסקים לאמירתם
בתוך התפילה ,נוצר זילזול מםויים באמירתם ,זילזול שעורר פוסקים אחרים לעודד
את אמירתם ולהדגיש את חשיבותם .על חמתח שנוצר בתהום זה ,יעידו דברי המשנה
בתרח )סי׳ ס״ח ס״ק ד׳( שמסכם את דעותיהם של ראשי המדברים בםוגיא זו:
״מח״ר חיים ויטאל כתב בשם האר״י ,שלא היה אומר פיוטים ופזמונים ,אלא מה
שסדרו הראשונים ,כגון הקלירי ,שנתקנו ע״ד האמת ,וכן לא היה אומר יגדל .ומ״מ
חעיד בנו של מחרח״ו על אביו ,שכשהיה ש״ץ בקהל בימים נוראים ,היה אומר
כל הוידוים וכל חפיוטים .וישמע חכם וממנו יקח חכמד• ומוסר חשכל ,שלא לשנות
המנהגים .ובשל״ה האריך בשם כמה גאונים ,שמצוה לומר פיוטים ,וכשפייט ר״א
חקליר וחיות אשר הנה מרובעות לכלא וכוי] ,פיוט של קדושת מוסף בר״ה[ להטה
אש סביבותיו״.
ברם מעבר לחשיבות שבעצם אמירת פיוטים ,מצאו כמה פוסקים הצדקה
לדבקות עקשנית בסדרי פיוטים וסליחות מקומיים ,כשחם תומכים את דעתם
בנימוקים שמוצאם בתורת חסוד .הג״ר ידידיה טיאה ווייל ,בנו של ה״קרבן נתנאל״,
ויורשו ברבנות קארלסרוח ,כותב בחסכמתו ל״סדר סליחות מכל חשנד .כמנחג
עלזה״ ,שנדפס בקארלסרוא תקנ״ח ,את המילים הבאות :״נהרא ונהרא פשטי׳,
בעניני תפלה וסליחות ברחטי׳ ,ובפרט במדינות עלזוז מנחגם מסודרים ומשונים,
משאר מדינות אשכנז בכל ענינים ,וחלילה לבטל מנהגם כאשר הם מקובלים מדורות
ראשונים ,כי לכל מנחג יש שער למעלח בשמי העליונים״.
ישנם גם מנהגים פולקלוריים מובהקים ,שהלגיטימיות שלהם בעיני בעלי
ההלכה שנויה במחלוקת .דוגמא מובהקת לכך הוא ,מנהג הנשים המעוברות לנשוך
3
www.daat.ac.il
הרצוגסגולה ללידה קלה .יאקוב יוהאן שדז־ט,
מכללתבתור
דעת -רבה,
בהושענא
את פיטמת האתרוג אתר
חוקר היהודים הפראנקפורטאי שחי לפני כשלוש מאות שנה ,מתאר את המנהג ה ז ה
בספרו ״יידישע מערקווירדיקייטען״ ,כפי שראה אותו בקרב הנשים ה י ה ו ד י ו ת
בגרמניה ,והוא מציין אותו כ״אבערגלויבליך״ ,כאמונה תפלה .עם ההגדרה ה ז ו
יסכימו בודאי כל אלה שיש להם דעות קדומות נגד מנהגי ישראל שטיבם א י ב ו
נהיר .אלא שבמקרה הספציפי הזה ,יש לנו אוטוריטה הלכתית ראשונה ב מ ע ל ה ,
גאון משיעור קומתו של ה״הות יאיר״ ,שהביע דעה דומה .בחיבורו ה מ ו נ ו מ נ ט א ל י
על השו״ע ,״מקור חיים״ )שהופיע לאהרונה מתוך כת״י במסגרת מפעל ת ו ר ת
חכמי אשכנז״( ,בסי׳ תרם״ד סעי׳ ט /הוא מזכיר את המנהג הזח ,ומוסיף מ ת ו ך
סיפוק :״אשרנו שנשתקעו מנהגים כאלו״ .כנראה שבקהילה שלו בוורמם נ ת ב ש ל
המנהג הזה ,והוא עמד תחת הרושם שכך המצב בכל מקום .שמחתו של ה ״ ה ד ת
יאיר״ היתד! מוקדמת .למעשה היה המנהג הזה קיים עד ימינו ,לא רק ב ג ר מ נ י ה
ובאירופה ,כי אם גם אצל הספרדים והתימנים .ואין להתפלא על כך .מ נ ה ג ז ה
מובא ומומלץ בספר הספרים של נשות ישראל באירופה ,ב״צאינה וראינה״ )ש׳
בראשית( ,הספר שממנו ניזונו ועליו-התהנכו הנשים במשך מאות שנים.
לעומת זאת ,היו מנהגים שכל הפוסקים התייחסו אליהם בחיוב גמור ,א ל
שנחלקו ביניהם אם הם הלכתיים או פולקלוריים .למשל ,בלילה שלפני ב ר י ת
מילח ,נחגו בכל תפוצות ישראל לעשות ״וואכנאכט״ ,שמירת לילד .לתינוק ,ע ם
לימוד ואמירת קריאת שמע .אך באשכנז עשו בלילה זה גם סעודה גדולה ,ב ה
אכלו בשר ושתו יין .נתעוררה השאלה ,אם זו סעודת מצוד .או סעודת רשות ,ו ה נ פ ק א
מינה היא ,אם מי שקיבל עליו נדר לא לאכול בסעודות רשות ,המותר לו ל ה ש ת ת ף
בסעודת ״וואכנאכט״ .ה״נחלת שבעה״ )סי׳ י״ב מחודשים סעי׳ א׳( סבור שזו ס ע ו ד ת
מצוד ,.ואילו חחו״י )סי׳ ע׳( והמג״א )סי׳ תר״מ סקי״ב( טוענים שזו סעודת י ש ו ת .
ואם זו סעודת רשות ,הרי שההלכה אינה תובעת אותה ,ובעיניה איני׳ אלא ק י ש ו ט
מצוד .חיצוני.
עוד קבוצה של מנהגים יש ,שאינם לא מן התורח ולא מדרבנן ,ואף על פ י כ ן
נחגו בם חומרה יתרה ,והם הקרויים ״מנהגי איסור״ ,שיהיד או עדה קיבלו ע ל
עצמם חומרה ,משום סייג וגדר מלהיכשל באיסור תורה .כך נהגו בקהילת ו י ד מ ם
שלא לאכול פירות יבשים כלל ,כדי שלא יבואו חלילה לאכול תולעים ה מ צ ו י י
בחם )שו״ת חות יאיר ,השמטות לסי׳ קכ״ו( .על מנחגים מסוג זד .יש דיונים בפוסקים
•בא־זה תנאים ,אם בכלל ,יש להם התרד) .פחד יצחק ,חלק חמישי ,דפי׳ קלז—קלט(.
א
ס
עד כה בדקנו קאטגוריות שונות של מנהגים ,קאטגוריות התואמות מנהגים
בכל אתר ואתר ,כל ארץ ומדינה .היות והנושא שלנו הוא ״מנהג אשכנז״ ,כ ל ו מ ר
מכלול ההנהגות הדתיות האופייניות לבני אשכנז ,נתמקד מעתה כמנהג זה• ע צ
המונה ״אשכנז״ מרמז על גבולות מסוימים שבתוכם הוא שרר ולא מעבר להם.
לכאורה זהים גבולות אלה עם הגבולות הגיאוגראפיים ,אם לא הפוליטיים ,ש ל
האומה הגרמנית .אך לא כן .״מנהג אשכנז״ הוא בעצם המשכו של ״מנהג רינוס״,
חבל הריין מהוה את העריסה של יהדות אשכנז ואת לוז שדרתה .בקהילות העתיקות
ם
4
www.daat.ac.il
הרצוג אלף שנה מרכזי תורה
מכללת לפני
התפתחו
ומגנצא,
דעת -
שעל גדות הריין :שפירא ,וורמיישא אתר
שהתחרו עם אלה שעל אדמת צרפת .במרכז חרינוםי טופחה מסורת מנחגים אחרת
מזו שהתפתחה בצפון צרפת .למנהג אשכנז ,או ״מנהג רינוס״ ,היה איפוא צביון
שונה משל ״מנהג צרפת״.
במאה הארבע עשרה ,עם גירוש היהודים מצרפת ,עלד .כוחו של מרכז יהודי
אחר ,שעיקרו על אדמת אוסטריה ושלוחותיו מגיעות לאיזורים מםויימים בדרום
מזרח גרמניה )כיום באוואריה( .כאן שררה מסורת מנהגים ,שניכרות בה השפעות
מעורבות של הריבום ושל צרפת ,מסורת שכונתה בשם ״מנהג אושטרייך״ .בימיו
של המהרי״ל עמדו זו מול זו שתי קבוצות מנהגים מגובשות :״מנהג דיגום״ ו״מנהג
אושטרייך״ .בפרטיהם של מנהגים מסויימים היתד .הדיפרנציאציה מורכבת יותר,
כשהפיצול נוגע למקומות בודדים ולקהילות יחידאיות.
בתקופה שלאחר המצאת הדפוס וחיבור ה״שולחן ערוך״ ,נשכחו המושגים
״מנהג רעום״ ו״מנהג אושטרייך״ ,אם כי יחידות המנהגים האלה המשיכו להתקיים,
ואף התפשטו אל מעבר לגבולות הגיאוגראפיים הקודמים .גירושים ונדירות ,של
בודדים וקהילות ,במרוצת המאה ההמש עשרה ,הביאו להתפרסות ״מנהג רינוס״
על פני חלקים נרחבים בגרמניה ,ובמקביל להתפרסות ״מנהג אושטרייך״ על פני
מזרח אירופה ובעיקר בפולין .מאז ואילך חיו ידועים שני מבחגים קארדינאליים:
״מבחג אשכנז״ )לשעבר ״רינוס״( ו״מנחג פולין״ )לשעבר ״אושטרייך״( .בתקופח
זו שרר ״מנחג פולין״ גם במורביח ובוחמיח ,חונגריח וליטא ,וכן בקחילות חיחודיות
חחדשות באיזורים חםלאביים-למחצה של גרמניח ,חיינו מזרח גרמניח .קחילות
ידועות בגרמניה ,כמו האמבורג וברלין ,נהגו למעשה כ״מנהג פולין״ ,כי מייסדיחן
הגיעו אליהן מאוסטריה ופולין ,והביאו עמם את מסורת ארצות מוצאם .השפעה
מוגבלת היתה גם ל״מנהג אשכנז״ על קהילות אלה ,בשל הגירה מסויימת של
יהודים מדרום ומערב גרמניה .למשל ,בניגון טעמי המקרא וההברה בתפילה) .אגב,
בסדרת ספרי המנחגים שיצאח לאור במסגרת ״מפעל תורת חכמי אשכנז״ ,הופיעו
שני ספרי ״מנהג אושטרייך״ קלאסיים :״ספר המנהגים של ר׳ אייזיק טירנא״,
וספר ״מנהגי מהר״ש מנוישטאט״ ,שנדפס לראשונה מתוך כתב יד(.
ולהיכן התפשט ״מנהג אשכנז״ ? ובכן ,בתקופה זו הוא ״כיש״ ,כביכול ,מידי
״מנהג אושטרייר־פולין״ את באוואריה; הוא התנחל באמצעות התישבות יהודית
מחודשת ,בצפון צרפת ,היכן שבימי הכינים שרר ״מנהג צרפת״; פלש לצפון איטליה
והתקיים שם תקופה מוגבלת; שלט שלטון ללא מיצרים באלזאם ,חולאנד ושווייץ,
וכמובן בכל דרום ומערב גרמניה .קו הגבול בין ״מנהג פולין״ ל״מנהג אשכנז״
בתוך גרמניה עצמה ,עבר פחות או יותר לאורך גהר האלבה.
ראינו ,שלמנהג גרמניה הישן היו שני שמות :״מנהג רינוס״ ו״מנהג אשכנז״,
שניחם באים בעצם לחגדיר את תחומיו חגיאוגראפיים ,וכל אחד מהם שיקף ,פחות
או יותר ,את המציאות של זמנו .הגדרח גיאוראפית נדירה יותר ,חיא :״ערי
פראנקיא״ .השם ״פראנקוביה״ או ״פראנקן״ ,שימש לציון חבלי הארץ אשר משני
עברי המאין ,הוא הנהר שהתפרסם בתולדות ישראל בזכות אותה עיר ואם בישראל
5
www.daat.ac.il
מכללת
שישבה על גדותיו :אתר דעת -
הרצוג החתם סופר ,שהיה יליד פ ר א כ ק פ ו ר ט ,
דמייך.
״פראנקפורט
כותב בתשובה ,בלתי ידועה ,אך מאלפת למדי )שביבי אש ,םי׳ ו׳(׳ על ה ג ב ו ל ו ת
הגיאוגראפיים של המסורת האחידה בערי פראנקיא ,כאשר יצא להגן ע ל י ה מ פ נ י
מתקיפיה .אחד מרבני הונגריה כתב לח״ס דברים קשים בגנות המנהג כ א ש כ נ ז ,
להתיר גילוח לאבל ,אם נזדמן לו בתוך השלושים להיות בעל ברית .השיב לד ה ד ז ת ״ ס :
ל עם ה
״מה שכתב על עדי פראנקיא עושים שלא כדין תוריי׳ ל י ל ל
כזאת ,דבר זח ,כי זח פוגע בכבוד מורי ורבותי ,וחבירי ואבותי הקדושים״ נ ו ה י בפש,
ואשר חמח חיים עודנו ,ה׳ עליהם יחיו …ותלי״ת ידם רב להם ,וגדולים ר מ ד ב י ם
הם וקדושי עליון …ויהיה יודע ,כי ערי פראנקיא הם כל קהלות אשכנז מ ת ח ת
פרווהא דפיורדא …ולהלן ,מגלילות ווערצבארג ולהלן ,משך נהר מאינום דדייבום
עד הים הגדול ובכלל ,הם ערי פראנקיא ,ובכללם פראנקפורט ,מגנצא׳ יייו־משא,
מעץ ,מנהיים וכדומה.
״ורוב מנהגם על פי רב עמרם גאון ,אשר עמדתי על קברו במגנצא ,ו ר ב י י ו א ל ,
ורבי אפרים בבונ״א ,ובעלי התוס׳ ורש״י ,ומהר״ם מר״ב ,והרא״ש והטור .ו מ ה
אאריך בזה ,אך יעיין בספר נוהג כצאן יוסף ובספר יוסף אומץ .,.שם ימצא מ ב ה ג י ה ס
משונים הרבה מהסכמת רמ״א ,כי דבריו — של הרמ״א — נאמרו על מנהג פ ר ל ב י א ,
והם -־־ בני פראנקיא — לא שינו מנהגם הקדום בשביל זה״.
אותו יחס של כבוד ,ואותח חרדת קודש בפני ״מנהג אשכנז״ ,שראינו ב ד ב ר י
חחת״ם ,חם ביטוי לחשקפת עולמם של רבים מגדולי ישראל אשר חכירו את מ נ ה ג
ל ,דראו
אשכנז ,ועוד בזמנים רחוקים נמצאו לו דוברים נלחבים ש ל
במנהגי ארצות אהרות םטיה מן המסורת חצרופח .משקיף אובייקטיבי כמו ה ר מ ב ״ ם ,
כבר כתב על בני מערב אירופה )פיה״מ גיטין פ״ה מ״ח( כי הם ״בריאים מ ה ו ל א י
המנהגות ומדעות חאחרונים ודרכיהם ,ואין אצלם אלא ענינים נאותים ללשון דיש״ס״,
זו היתד ,כמובן דעה כללית על מנהגיהם של אותה יהדות ,שכיום אנו מכנים א ו ת ה
״אשכנזית״ ,ביחס למנחגי חיחדות חקרויח כיום ״ספרדית״ .אולם חכמי א י ר ו פ ה
שהכירו מקרוב את ההבדלים הפנימיים בין ״מנהג רינום״ לבין מנהגי א ר צ ו ת
אירופח חאחרות .הביעו דעות םפיציפיות יותר לטובתו של הרינום.
אחד מהם היה הכם יליד בוהמיה שלמד תורה באשכנז ,והתפעל מגאוביה,
הוא רבנו יצחק ב״ר משח בעל ״אור זרוע״ .אחד מתלמידיו הוציא אותו משלרתו,
כאשר ביקש לדעת על מה סמכו אותם ״שוטים״ ,כדבריו ,המקדשים בבית ה כ ב ס ת ,
גם כאשר אין אורחים מצויים שם .בתקופה ההיא היה הקידוש בבית הכנסת מ ק ו ב ל
בכל חארצות .אך חיות שגם באשכנז נחגו כר ,ראח ח״אור זרוע״ בדברי ת ל מ י ד ו
עלבון מיוחד למסורת אשכנז ,וחדבר חרד .לו היטב ,כפי שנראד .בדברי ת ש ו ב ת ו
)או״ז ח״א סי תשנ״ב(:
״ואשר כתבת שאודיעד םמד לאותם שוטים מקידוש של בהכ״נ ,אחרי ש א י ן
יבוליו לצאת באותו הקידוש ,ואורחין אין כאן ,צר לי עליך והיטב חרה לי ,כי ב ת ת
r rפיך לחחטיאך ,ותמיה אני על חכם ונבון כמוך שהיית רשאי להוציא דבר מפיר.
הלא ידעת כמה גאוני גאונים וקדושי עליון רבותינו שבמגנצ״א ושבוורמש״א
ושבשפיר״א ,הלא משם יוצאת תורה לכל ישראל ,הלא נהגו מיום שנוסדו כ ל
הקהילות שברינום ושבכל ארץ אשכנז ומלכיות שלנו ,נהגו אבותינו ואבות אבותינו,
ח
הע
,
6
www.daat.ac.il
ה
ו
ו מ ר
א ו ת ו
ע
,
ע
נ ם
עליהם :׳שוטים׳? והלכה
צדיקים וקדושים ,חכמים מחוכמים ,ועתה אתה כותב
אתר דעת -מכללת הרצוג
אומרת ,ואתם מכיון שנהגו אבותינו נוחי נפש אל תשנו ממנהג אבותיכם ,כי לא
דבר רק הוא ,ואם הוא רק ,מחסרי הבינה ונ?ריקני המוח הוא ריק ,שאבותינו נהגו
כדין וכתורה…״
כאן הולך ה״אור זרוע״ ומבאר שהקידוש בבית הכנסת לא ניתקן מעיקרו
עבור אורחים ,אלא לקידוש היום ברבים .תוך הסתמכות על כמה גמרות בירושלמי
הוא זורע אור הדש על ההלכה כפי שהיא נמצאת בבבלי במסכת פסחים .בסוף
דבריו הוא חוזר להוכיח את תלמידו :״ואתה איש חכם ונבון …תהיה דעתך נמוכה,
נגד רבותיך נוחי נפש ,למען תאריך ימים ושנים בעסק התורה ובקיום המצות״.
אולם קנאות של ממש למען המסורת האשכנזית ,אנו פוגשים במאבקם של
חסידי אשכנז בסדר התפילות שנהג בצרפת ואנגליה .בהשראה לנוסח התפילה
האשכנזי ,מצויות בנוסח הצרפתי־אנגלי הקדום ,תוספות מילים במקומות שונים.
מסתבר שחיו באשכנז אנשים שחשבו את הנוסח הצרפתי־אנגלי לעשיר או מעולה
יותר משלהם ,והחלו להתפלל על פיו .תופעה זו קוממה את חסידי אשכנז ,ובמילים
הריפות הזהירו מפני שינוי חנוםח .בקשר לתפילות ראש השנה ,בה היו ההוספות
הצרפתיות מרובות יותר ,אנו מוצאים ב״סדור חסידי אשכנז״ )עמ׳ רכא( את
האזהרה הבאח:
״המוסיף וגורע בה אפילו אות אחת ,תפילתו אינה נשמעת ,כי כולה במדד.
ובמשקל באותיות ובתיבות וסודות הרבה היוצאים ממנה .וכל ירא השם יזחר בה
מלפחות ולהוסיף ,ולא ישמע אל צרפתים ואנשי איי־הים שמוסיפים בה כמה וכמה
תיבות ,כי אין רוח וחכמה נוח בהם ,כי לא נמסרו להם טעמי התפלה והסודות ,כי
חסידים הראשונים היו גונזים הסודות והטעמים ,עד שבא רבינו הקדוש ,רבינו
יהודא החסיד ז״ל ,וחוא מסרם לאנשי משפחתו החסידים בכתב ובעל פה …וכתב
רבינו החסיד ז״ל :המוסיף בתפילד .אפילו אות אחת ,עליו ועל כיוצא בו נאמר,
נתנה עלי קולה על כן שנאתיה״.
ממרוצת דברי חסידי אשכנז ,עולה שלא היתד .להם כל ביקורת על הנוסח
חרווח באשכנז ,וכי הוא עלה יפה עם הטעמים והסודות שבידי החסידים הללו.
בעיני חכמי אשכנז היתד .עדיפות מכרעת למסורת אבותיהם על פני מסורות
אחרות ,בעיקר ביחס למסורת ספרד ,שעל פניה העדיפו אפילו את המסורת הצרפתית.
דברים ברוח זו השמיע הרא״ש ,שנאלץ לברוח מגרמניה ולהתיישב בספרד .כאשד
נשאל במקום מגוריו החדש על כשרותו של עוף — כידוע נאכל עוף רק ע״פ מסורת
המעידה על טהרתו — ולעוף זד .היתד .מסורת מקומית על היותו טהור ,השיב )שו״ת
הרא״ש כלל כ׳ אות כ׳(:
״דע כי אני לא הייתי אוכל על פי מסורת שלהם ,כי אני מחזיק את המסורת
שלנו וקבלת אבותינו ז״ל חכמי אשכנז ,שהיתר .התורה ירושה להם מאבותיהם
מימות החורבן ,וכן קבלת רבותינו בצרפת ,יותר מקבלת בני חארץ חזאת״.
דבריו הקצרים ,אך רבי המשקל ,של הרא״ש ,הותירו רושם בדורות הבאים,
והם צוטטו לא אחת בספרי הפוסקים ,ביניהם גם עמוד ההוראה הספרדי מרן הב״י
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)יו״ד םי׳ פ״ב( ,שמביא את דברי הרא״ש הללו במלואם ללא כל תגובה מצדו.
פרשנות היסטורית לדברי הרא״ש ,נותן לבו רבי יעקב עמדין)במבוא לסדורו( :
״בני אשכנז מוחזקין בקבלתן ,כמ״ש הרא״ש בתשובה ,יותר הרבה מ ה ס פ ר ד י
עם שנודע גזעם — של הספרדים י -מגלות ירושלים ,גם היו להם גאוני בבל ,מ ו ר י •
ומלמדים ,כגון ר׳ משה ור׳ חנוך בנו ,ומן אז והלאה העמידו ת״ה גדולים בתורה —
אך קודם זה היו ריקנים מאד ,לא נתפשט ביניהם התלמוד לפני זה כלל .מה ש א י ן
כן בני ישראל שבאשכנז ,שלא פסקה מהם ישיבה דור אתר דור מימות החורבן,
נתנו נפשם על ידיעת ושמירת התורה כמשפטה וכהלכתה ,על כן בודאי קדמי ל ה
בידיעת פרטיה על הנכון״.
דברי הרא״ש ,שנאמרו במקורם כהשקפה אישית ,הפכו בידי המהרי״ל ל כ ל ל
גדול בהלכה והוראה •לרבים .באחת מתשובותיו — שנדפסו מחדש במהדורה מ ש ו ב ח
ע״י מפעל תורה חכמי אשכנז — כותב המהרי״ל )סי׳ צ״ה(:
״מסורת דידן עדיף ,דכה״ג כתב הרא״ש בתשובתו …הילכך ניסמי מ ס ו ר ת
אחריני מקמי מסורת דידך ,כלומר ,נדחה מסורת אחרת מפני מסורת שלנו.
בתקופה מאוחרת יותר ,כאשר התפתח במהירות מרכז תורה חדש בפולין
עמד מנחג אשכנז מול מתחרה חדש ,שאיים על עצם קיומו .פולין במאה הש^ז
עשרה היתח פתאום למרכז תורד .רב־עצמח ,שעלח בגודלו על חמרכז חישן באשכבז
המדולדלת מיהודיה .פולין היתה למטרופולין של תורה ,וקולם של חכמיה ה ח ל
להשמע בכל הארצות .הבולט שבהם היה הרמ״א ,שספריו בהלכה היו עד מ ה ר ה
לתל שכל פיות פונים אליו ,באירופה כולה .הדבר בא לידי ביטוי מובהק בספרו
של אחד מגדולי רבני גרמנית בעת חחיא ,רבי יצחק מזיא ,הוא ״שאלות ותשובות
יפח נוף׳ /שאת חופעתו עתח במסגרת ״מפעל תורת חכמי אשכנז״ אנו מציינים
חערב באופי מיוחד ,בסימן חאחרון של הספר הזה ,אנו קוראים את הדברים האלה :
״נשאלתי אי יש לחורות אחר שו״ע דמחר״מ איםרלנש ז״ל ,מאחר שקיבץ
כל חומרות של הבתראים ,וכל מנהגי המדינות והארצות שלנו ,כאשר נמצא בהקדמתו.
תשובה .אומר אני ,בודאי הגון מעלתו ,אין לה ערך ושיעור …ושולחנו ערוד בכל
מיני מטעמים .אליבא דרבותינו אשר אנו במדינת אשכנז מימיהם שותים״ .ר ב י
יצחק מזיא ממשיד למנות את יתרונותיו של השו״ע עם פסקי הרמ״א ,אך גם ל א
מסתיר מאתנו את הסתייגותו מן השימוש בו ,על ידי מי שאינו מורה הוראד .מובהק,
כי מחמת קיצור דבריו של חרמ״א ,וחסרון המשא ומתן ההלכתי ,עלולים המשתמשים
בי לחיכשל בחלכח.
רבי יצחק דוחה את ההישענות העיורת על פסקי הרמ״א ובכך עוקף את הבעיה
חאחרת שהציב הרמ״א לבני אשכנז .מעבר לפסקים בענינים לא שכיחים שלא עמדו
בסתירה למגהג קבוע כלשהו ,הובאו בדברי הימ״א חנחיות רבות חקשורות במנהגים
מקובלים .חגחיות אלה משקתות בדרר כלל את ״מנהג אושטרייד־פולין״ .ככל
שסמכות השי״ע כפומק גדלה באשכנז ,גבר החשש שח״מפח״ של חרמ״א תגרום
לביטולו של מנהג אשכנז הישן.
מעוין הדבר .שהלוחם הגדול ביותר נגד חדירת מנהגי פולין לאשכנז ,היה
דוקא אחד מחכמי פולין.
רבי חיים בר בצלאל ,אחיו של המהר״ל מפראג ,היה חברו של הרמ״א מימי
ם׳
ם
ת
׳
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -
הרצוג ראה את עצמו מוסמך
מכללת חיים
בלובלין .ר׳
למודם חמשותף בישיבת רבי שלום שכנו
לדון ביחס שבין מנחג אשכנז למנחג פולין ,מפניי שהכיר מקרוב את מנחגי שתי
חארצות ,בחן חי וכיהן ברבנות .הוא חיבר השגות על ספר ״תורת חטאת״ של
הרמ״א ,בשם ״וויכוח מים חיים״ ,וחיבר להם הקדמה ארוכה ,בה הוא מנמק את
עיקרי התנגדותו לדרכו של הרמ״א בהלכה .בהקדמה זו משתדל ר׳ חיים ב״ר בצלאל,
חידוע גם בשם ר׳ חיים מפרידבורג ,לעקור את הדעה שנשתרשה ,כאילו ספרי הרמ״א
מייצגים' גם את מנהגי אשכנז .״הקדמתי את עצמי לחסיר ממנחגי מדינת פולין״,
הוא כותב ,לא הפולנים מוסמכים לדבר בשם מנהג אשכנז ,כי ״מי יוכל לברר לנו
עיקר מנהג בני אשכנז — כמוחם .כי חם )בני אשכנז( ינוחו וישקטו ת״ל על שמריהם.
שם חכמה ,שם הועד מקדם קדמתיים״ .כלומר ,בני אשכנז לא היגרו ממקום למקום
באופן שחלקים ממסורתם יכלו ללכת לאיבוד ,כדרך שאירע לאחרים.
ולהלן הוא טוען :״כמו שהרב — דמ״א — ז״ל היח מוכרח להודיע חילופי
מנהגי בני מדינתו ממנהגי בני מזרח ,כמו כן חוא הברח גדול לחודיע חילופי מנהגי
בני אשכנז ממנהגי מדינת פולין .שאם הרב לא רצה לבטל מנהגו מפני מנהג א״י,
כל שכן שאין לבני אשכנז לבטל מנהגם מפני מנהג מדינת פולין״.
ר׳ היים סבור היה שהרמ״א עצמו לא התיימר כלל להשליט את מנהגיו גם
על ארץ אשכנז ,ורק המדפים הוא שהציג את הספר כאילו הוא משקף גם את מנהגי
אשכנז ,כדי להגדיל את מספר הקונים בכל ארצות אירופה .הוא כותב :״הנה הרב —
רמ״א — עצמו לא כתב בהקדמת ספרו רק ממנהג בני מדינתו ,ולא זכר מנהג אשכנז
כלל …אכן המדפים הוסיף מדיליה ,והזכיר ג״כ אשכנז בפירוש בדף הראשון ,כי
עיני הקונים לעולם ישוטטו בתחלת הספר ,ובזה הרבה לו קונים בכל המדינות״.
האם נתמלאה משאלתו של ר׳ חיים פרידבורג י האם החזיק ״מנהג אשכנז״
מעמד בפני השפעתו המוחלטת של השולחן ערוך עם המפה של הרמ״אן קשה
להשיב על כד בצורה חד משמעית .באשר לפסקי הרמ״א בדברים שאינם נוגעים
למנהגים קבועים .התקבל חרמ״א כסמכות עליונח .בלתי ניתנת לערעור כמעט,
אך בדברים הנוגעים למנהגים מקובלים ,דבקו בני אשכנז בנאמנות למנהגי אבותיהם,
כשהם נעזרים במידה רבה בספר מנחגי מהרי״ל ,הנחשב לאבי מנהגי אשכנז בדורות
חאחרונים .השפעתו של המהרי״ל לשימור ״מנהג אשכנז״ ,היתד .גדולה ,הן בחייו
וחן לאחר מותו .בחייו חוא עצמו פעל לשיקום רוחני של קחילות אשכנז ההרוסות
מגזירות ק״ט ,וחטיף לשיחזור חמנחגים הישנים .תלמידו של המהרי״ל ,ר׳ זלמן
מסט .גואר ,חעלח את מנחגי חמחרי״ל על ספר ,בו תוארו גם מנחגי קחילות הרינום.
ספר מנהגי מהרי״ל שנכתב כמאח שנים לפני חשולחן ערוך ,ונפוץ בעשרות .ואולי
מאות ,כתבי יד ,היה מבצר ליהדות אשכנז מול השפעת הרמ״א.
ברם ,עיקר כח העמידה של ״מנהג אשכנז״ ,בא מחוםנם של האנשים עצמם.
וכאן יש לחבחין בשלוש קבוצות .האחת ,בני הכפרים חבורים ,השניה ,בני חקחילות
חעירוניות חמיוחסות ,וחכמי התורה .כל קבוצה דבקה ב״מנהג אשכנז״ על פי
נטיותיה .בני הכפרים שהיו ברובם עמי ארצות ,דבקו במסורת אבותיהם מתוך
רגש עיור של שמרנות ,ומתוך חוסר הבנה והבחנה .הגאון ר׳ חגי חנוך פרנקל,
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב צ ו ר ה
קייל׳עת:
רבד .של האנאו בסוף המאה השבע עשרה ,הגדיר את הטיפוס הזד׳
ש
״אנכי היודע ומכיר את טיב זקני מנהיגי מדינת אשכנז היושבים בערי פרזים ,ש כ
הם מוסרים את נפשותם שלא לעבור על מנהג ,אף שאין לו שחר ויסוד ל ז נ י ק ר ,
יותר מעל גופי תורה ,עד שכמעט בעו״ה התורה כרוכה ומונחת בקרן זוית ,ר א ד ס
אין בארץ אשר יתן אל לבו ללמד את בנו תורה להרבות ישיבה להגדיל ת י ר ה
אני
י• י ל
ל
ולהאדיר ,ולקיים המנהג ,הוא עוקר ד״יים
אומר …שלא להעבירם על מנהגם בשום ענין ,ואף שאין להם על מה לסמרך־ . . .
ומי יודע ]אם[ )ש(אין מנהגם מיוסדים על אדני האמת ,ע״פ אבותיהם ה ק ז ־ י ש י ם
אשר בארץ המה ,אשר מהם יצאה הוראה לכל ישראל…״ )שו״ת נחלת שיגכעה,
סי׳ ע״ז(.
קבוצה שניה היא של בני הקהילות הגאות ,שהבולטת שבהן היתה ,ב ז -ר ך י
"ליקאל
אלה ,קהילת פראנקפורט דמיין .אצל הללו התפתח מה שנקרא ב ג
פאטריוטיסמוס״ ,פאטריוטיות מקומית .על ארון הקודש בוורמם ,היה חרות ז ז ע ם ר ק
)מלכים-א יט ,ד( :״לא טוב אנכי מאמתי״ ,בתור אזהרה למי שיעלה חלילדז ע ל
דעתו לסטות ממנהג וורמסאי כלשהו .בני הקהילות הגדולות חיברו ספרי מ נ ה ג י ם
שלמים ,שמטרתם להנציח כל דקדוק קטן שנהוג בקהילותיהם .שמרנות זאת י ז י ת ה
מלווה לעתים קרובות בארשת החשיבות העצמית ,כגון זו שהיתה מ כ י ג ה
״פראנקפורטר גאות!״
ומעבר לאלה ,עומדת הקבוצה השלישית ,של חכמי אשכנז גדולי התירה״ א ל ה
לא יכלו לחיסחף ברגשות עממיים עמומים ,ושקלו בפלס ,כל מנהג ,לאור ה ג מ ר א
והפוסקים .מתוך גישה זו נאלצו חרבנים ,לפעמים ,לסקול אבנים ולעקור ק י צ י ם
ל כייתר
וברקנים משדה המנהגים האשכנזי ,אך באופן כללי היתה להם הערכי׳
ית.
למסורת באשכנז ,ורבים מהם העדיפו אותה בצורה מפורשת על מסורות
ביניהם אנו מוצאים את ה״חות יאיר״ ,ה״קרבן נתנאל״ ,ה״פנים מאירות״ ,ר׳ י ה י ב ת ן
אייבשיץ ,וה״חתם סופר״.
עם זאת ,חל כירםום זוחל במשך הדורות ,ב״מנהג אשכנז״ ההיסטורי,
בהשפעת בני פולין שחגיעו לאשכנז ,ואם בעקבות חתנודות חחברתיות ו ה ד ר י ש ו ת
האסתטיות של תקופת האמנציפאציה .למרות זאת נשאר ״מנהג אשכנז״ ,רובו מ ע ו ל ך
קיים בגרמניה ,עד לשואה ,שניפצה את הנושא החי שלו ,את יהודי גרמניה ,שבסו^ך
לכל עבר ,או הובלו לתאי הגאזים.
קהילות בודדות בעולם ,שומרות עוד היום נאמנות ל״מנהג אשכנז״ ה מ ס י ר
מקיירב.
להם מאבותיהם ,אולם רבים מבניהם של יוצאי אשכנז ,אינם מכירים
ספרי המנהגים שיוצאים לאור במסגרת ״מפעל תורת חכמי אשכנז״׳ יעגיקו ל ה ם
ולכל מתענין ,הזדמנות חדשה להתקרב אל עולם ערכים נשכח ,אך מרתק.
מ
ע
כ
כ ד י
ש ל א
ל ב ט ל
כ
ז ה
ע י ק
ר ת
ר מ נ י ת
ג ד ו
ה
א ח ד
א
א ו ת ו
10.
www.daat.ac.il
ם
פרופסור זאב לב
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד ע ת גדולי ת ו ר ה ע ל יסוד ב י ת ם פ ר ג ב ו ה ל ט כ נ ו ל ו ג י ה
בירושלים
יש מקום להעלות היום בכתב את חוות דעתם ואת התלבטויותיהם של גדולי
ראשי הישיבות וגדולי חפוסקים בארץ ישראל ובחוץ לארץ ,כאשר נודע להם שבדעתי
לפתוח בית ספר גבוה לטכנולוגיה ,שבו ילמדו חצי יום לימודי קודש וחצי יום
מקצועות הנדסה מתקדמת .מאוחר יותר עלולים ההיבטים השונים והנימוקים
האמיתיים לחשכה .גם יש נטיה לפרש את העובדות — במידה שהן בכלל ידועות
בתקופח מאוחרת — לפי רוח הזמן ,לפי האידאולוגיה השלטת בתקופה זו ,או גרוע
מכן ,יש גם נטיה לסלף את חעובדות ,או לחכחישן או להשמיטן בכלל ,במידח שאינן
תואמות את חדעה המקובלת אז.
היה ברור שיסוד בית ספר גבוה לטכנולוגיה ירושלים יביא לתגובה של אותם
הרבנים שתומכים בתכנית זו ואלו שמסתייגים ממנה .מוסד כזה שבו לומדים חצי
יום תורה במתכונת ישיבתית וגם הנדסה ברמה אוניברסיטאית לא קיים בעולם הדתי,
וגם בעבר לא היה קיים .לכן זה מהוה תקדים בעולם היהודי .נכון הוא שהיו נםיונות
כאלו דוקא בישוב הישן .הם מתוארים בקיצור בספר ״איש על החומה״ )עמ׳
.(228—226ישיבת עץ חיים ,למשל ,באמצעות הרב יונתן בנימין הורביץ ,הקימה
״מכון דרכי חיים ,בית לימוד מלאכה על טהרת הקודש״ ,שעמד תחת פיקוחו
והשגחתו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ״ל ,מרא דאתרא של ירושלים .גם חגאון
רבי יעקב דוד ,הרידב״ז מםלוצק ,שהיה בצפת ,עשה מאמצים לפתוח מוסד דומה
בעיר זר ,אחרי שהתרשם מתוצאות ההתבוללות בארצות הברית .היתד! כנראה
התנגדות מסויימת לנסיונות אלו ,אבל עיקר ההתנגדות נבעה מחשש שמוסדות
אלו יקבלו אופי של אוניברסיטאות באירופח ,וכמו שמצוטט בספר ״איש על החומה״
ש״איננו מתייראים מפני תורתם אלא מפני מוריהם״ .רוב המרצים אז השתייכו
לאנשי ההשכלה ופורקי העול.
בליטא הקים הרב שמחה זיסל מקלם ,תלמידו המובהק של הרב ישראל סלנטר,
ת״ת בקלם ובגוברין ובו לימודים כמו חשבון ושפות .נסיון זה מתואר בפרוטרוט
בספרו של הרב דב כץ ״תנועת המוסר״ .בת״ת זח למדו נערים שאחר כך נעשו
ראשי ישיבות גדולים .מסופר שחרב ישראל םלנטר לא בא לבקר באולפנה זו ,ויש
שרוצים להסיק מכך שהוא הסתייג ממנח .אין לחניח שתלמידו המובהק היה מקים
מוסד בלי ידיעתו והסכמתו של רבו .יתר על כן ,כאשר הת״ת היה בסכנת סגירה
)הוא התקיים בערך כ־ 30שנה( ,תתייחס הרב ישראל םלנטר לאפשרות זו כהורבן
בחינוך הדתי.
11
www.daat.ac.il
מכללת
ברורדעת -
על אף כל זה היה אתר
הרצוגוהסכמה של חלק מגדולי התורה ,בי־ךן
תמיכה
שבלי
ספר גבוה לטכגולוגיח לא יוכל לחצליח ולחתקבל כמוסד שתשוב בעיני ג ד ו ל י
התורה ועולם הישיבות .היה מקום לחשש שתכנית לימודים זו יכולה להשפיע ע ל
מספר בהורי ישיבה מוכשרים לנטוש את ספסלי הישיבה ולהרשם כתלמידים ב ב י ת
ספר זה כדי ללמוד תורה וגם מקצוע מפרנס .החשש היה רחוק שהרי תנאי הקבלד,
היו שצריכים להראות תעודת בגרות שלימה עם ציונים טובים במקצועות כמו א נ ג ל י
ומתמטיקה ,בנוסף על ציונים טובים בגמרא ובעברית .כמו כן התקבלו רק תלמידים
ששרתו בצבא .אין הרבה תלמידים בישיבות הגבוהות שיש להם תעודת בגרות
וששרתו בצבא.
הקמת בית ספר גבוה לטכנולוגיה היתה לפי עניות דעתי צו השעה .הרבזז
בוגרי ישיבות הסדר פנו אחרי סיום לימודיהם למוסדות להשכלה גבוהה .גם בחורי
ישיבח מחוץ לארץ ,שבאו ללמוד בארץ ,חזרו למקומותיהם בחו״ל כדי ללמוד•
באוניברסיטאות שם ,או בישיבות גבוהות המאפשרות לימודים באוניברסיטאות
בערב או בשעות אחר הצהרים המאוחרות .הנסיון הראה שאין לצפות מאנשים
אלו שיקדישו זמן רב ללימודי קודש בזמן שלומדים באוניברסיטה .מערכת השעית
במוסדות אלו היא כזו שאיננה מאפשרת להנתק וללמוד לימודי קודש מספר שעי־ת
רצופות .רק מיעוט שבמיעוט יש לו רצון עז להקדיש כל יום מספר שעות ללימוד
גמרא ופוסקים .התוצאה היא שאחרי זמן קצר יחסית תלמידים אלו מנותקים מעולם
התורה .גם אין להעריך את השפעתן חשלילית של חלק מהאוניברסיטאות על ב נ י
ישיבה אלו.
ראיתי גם את הצורך להכשיר אנשים דתיים בני תורה במקצועות העתיד כ ך
שיוכלו לפרנס את משפחותיהם בכבוד ,ולא להיות עובדי כפיס בסולם התחתון ש ל
החברה ,בשולי ההברה היוצרת .יש לתת אפשרות לאנשים מוכשרים לתפוס עמדה
בכירח במערכת חכלכלית והחברתית במדינת ישראל .מפעילותי בענין צמצום עבודה
בשבת וחגים התברר לי שאם יש מחנדסים ואנשי מדע דתיים בעמדות מפתח במשק
הישראלי קל יותר למנוע חלול שבת בתעשיה ,ולעזור שהמדינה תתנהל לפי מסורת
אבותינו.
יש להדגיש שנימוקים אלו אין להם שום קשר עם השקפת העולם של ״תורה
עם דרך ארץ״ לפי אסכולת פרנקפורט או ברלין .לבית ספר גבוה לטכנולוגיה אין
אידאולוגיה מוצהרת חוץ מלאפשר לכל תלמיד המוכשר לכך להמשיך ללמוד לימודים
ישיבתיים וגם מקצועות הנדסה .לכן אין בכלל חשיבות מאיזה רקע בא התלמיד —.
האם מישיבות חסידיות או ליטאיות ,או מישיבת חחםדר או מחוץ לארץ או שלמד
רק בישיבות תיכוניות או בבתי ספר תיכוניים .המוסד אינו כופה שום אידאולוגיה
על תלמידיו חוץ מן הדאגה והשאיפה לחנך אותם להיות בני תורה ויראי שמים וגס
בעלי מקצוע מעולים .מיםדי בית חםפר חחליטו שהמוסד יהיה בלתי תלוי מבחינה
•פוליטית או מפלגתית ,ולא יחנה מכל תמיכה כספית ממפלגות פוליטיות .לכן
השתדלנו לחרחיק מבין כתליו כל ר״מ או מרצה שיכניס ביודעין ובכוונה תחילה
פוליטיקה דתית .כדי למבוע השפעה ממרצים לא דתיים ,כל מרצה קבוע במקצועות
ההנדסה צריך להיות שומר מצוות ואם אפשר גם בן תורה .לפעמים השפעתו של
מרצה כזה עולה על השפעתו של מגיד השעור או הר״מ.
ת
12
www.daat.ac.il
מיםדי בית הספר לא חשבו שתהיה התנגדות מחוגי הישוב הישן בירושלים,
אתר דעת -
הרצוג לשרת את רוב הציבור
מכללת יכול
הספר אינו
ומהסיבות שתוארו לעיל ,מה גם שבית
שם ,שהרי בני ישיבה אלה לא שרתו בצבא .להפתעתי תוך ימים ספורים אהרי
התהלת ההרשמה טלפן אחד מחשובי הישוב הישן ובפיו בקשה — לקבל כתלמיד
את אחד מקרובי משפחתו שאיננו רוצה להמשיך ללמוד בישיבה במאה שערים.
זה חיזק בלבי את ההכרה שחלק ניכר של הישוב הישן — לפחות מאלו שמשפחותיחם
מתייחסות לישוב הישן דורות רבים — דן בנושא בית הספר לגופו ויש להם אימון
בהנהלתו.
בכוונה לא קראנו לבית ספר גבוה לטכנולוגיה בשם ישיבה .מקובל בארצנו
הקדושה שישיבח חיא מקום שבו תלמידים חובשים את ספסל הלימודים יומם ולילה,
בלי לימודים מקצועיים )ולא כמו ישיבות גבוהות בחו״ל שבחן חלק ניכר מהתלמידים
לומדים בערב או בזמנים אחרים באוניברסיטאות(.
עידוד וסימן להסכמתו קבילתי בעקיפין מן הגאון הרב כחנמן זצ״ל ,ראש
ישיבת פוניבז׳ .הגאון היה רגיל לבוא לירושלים פעמים בשנה ולהתארח בפנסיון
רייך .חוא חית מזמין אותי לבקרו ,בדרך כלל בערב ,כדי לשוחח אתי שעות רבות
על ענינים שונים .בשנה חאחרונה ,כאשר כבר היה חולה — וזה היה מספר חדשים
לפני הווסדו של בית הספר — קבלתי להפתעתי כרטיס ברכה לראש השנה בהתימת
ידו ,דבר שאף פעם לא עשה בשנים עברו .ראיתי שהגאון רמז לי בזה את הסכמתו
ורצה לחזק את ידי.
כאמור היד .יסוד לחניח שתהיה התנגדות מסויימת של ראשי ישיבות ,במיוחד
מיוצאי ישיבות ליטא .החלטתי שלא אפתח מוסד כזה אלא אם כן זקן ראשי הישיבות
הגאון חרב יחזקאל אברמםקי זצ״ל לא יתנגד לרעיון זה ,וכמו כן אם הגאון הצדיק,
פקח מאין כמוהו ,מורי ורבי חרב יעקב קמנצקי זצ״ל יצדד ויתמוך בהקמתו.
לגאון חרב יחזקאל אברמסקי היתד .דעה רחבה והבנה עמוקה על מד .שמתרחש
בעולם כולו .נהגתי לבקרו בערך פעם בחודש ושוחחנו הן בעניני לימודי קודש
והן בענינים שונים שעמדו על הפרק .הצעתי לו לכן את הרעיון של הקמת בית
ספר גבוה לטכנולוגיה ,בקיץ תשכ״ט ,והוא הקשיב לי בעיון רב .ואז ענה לי
ביידיש — ״פרופ .לב ,בענין זה ראשי הישיבה שלי הם מאד רגישים ,ועלי לחשוב
עוד״ .אחרי שבועיים חזרתי אליו ושאלתיו מה דעתו .הוא בקש ממני לקבל בכתב
העתק של חחוקה המוצעת ,את הרכב חבר הנאמנים ותכנית הלימודים .אחרי שבועיים
בערך באתי שוב אליו .ישבנו כשעתיים והוא לא הזכיר את הנושא הזה .בסוף
העזתי לשאול אותו מה מסקנתו ,ואז השיב לי בחיוך — ״פרוס .לב ,זייט גזונט
אונד זייט מצליח״ )״פרופ .לב ,תהיה בריא ותצליח״( .התברר לי אהד כך שהרב
אברמסקי זצ׳׳ל ,כראש ישיבת סלבודקח בבני ברק ,עזר לי לא מעט כדי להסביר
את הסכמתו בחוגים שונים בבני ברק ,ובמיוחד להסביר את החשיבות וחנחיצות
בחקמת מוסד זה.
חגיעו אלי שמועות שיש אנשים — ודוקא לא בין גדולי ישראל אלא עסקנים —
שאינם רואים בעין יפה את הקמתו של בית ספר גבוה לטכנולוגיה .החלטתי לנסוע
לארח״ב ולחתיעץ עם חגאון ,פוסק חדור ,חרב משח פינשטיין זצ״ל ,ובמיוחד עם
מו״ר הגאון הרב יעקב קמנצקי זצ״ל .נפגשתי עם כל אחד לחוד במשרדי תורח
13
www.daat.ac.il
סינשטיין ,שהכיר אותי משנים קודמות ,׳עזכ^ע
ומסורה בניו־יורק .הגאון הרב משה
אתר דעת -מכללת הרצוג
את הסברי ,שאל מספר שאלות ולבסוף אמר — ״הרי ידוע לך שתלק מ ת ל כ 2י
י י־ מ נ ה
בישיבת תפארת ירושלים גם לומדים בערב באוניברסיטה ,אע״ P
לתת חוות דעת משום שהדבר לא נוגע לארצות הברית אלא לארץ ישראל ,ד ^ ן
לשאול ולר״תיעץ עם רבני ארץ ישראל״.
אלרת
ל
מו״ר הגאון רבי יעקב קמנצקי י׳^מיז
מעמיקות ,הן בנוגע לתכנית לימודי הקודש והן בנוגע לתכנית הלימודים ד״טכביים,
וגם בענין הרכב המורים .בסוף נתן לי כעצה נקודות אלו )ובשבילי כבן בית כ ב ב י ת ו
שנים רבות עצתו היתד! כמו פסק דין(.
א .הוא מצדד בהקמת בית ספר גבוה לטכנולוגיה ויש למוסד זה ח ש י ג כ י ת
גדולה לארץ ישראל ,אבל אין לקרוא לו בשם ישיבה.
ב .אין זה מן התבונה שהנשיא של בית הספר יהיה ראש ישיבה או ר ב .
הוא ראש ישיבה בחכרח ירצה שהמוסד יתנהל כמו כל ישיבה ,ולכן המוסד י ח פ ז י א
את מטרתו שהיא להכשיר מהנדסים בני תורה ויראי שמים .בנוסף לכך ראש י ש י ב ה
יעורר התנגדות טבעית אצל ראשי ישיבה אהרים שיראו בו ובבית הספר מתדזר-ל־ס
להם ולמוסדותיהם.
ג .יש לנסות לקבל רמי״ם טובים ביותר ,אנשים שחם תלמידי חכמים א ב ל
במיוחד יראי שמים ונקיי כפים ,תמורת משכורת הולמת שאינה נופלת מזי ש ל
המרצים במקצועות הטכנולוגיה .הרמי״ם צריכים לראות בעין יפה את מטרות ב י
הספר ולהזדהות עמן.
ד .מותר לקבל כל תלמיד שרוצה לבוא ,אפילו אם הוא בא מישיבה ג ב ר ת ה .
תלמיד שבא מישיבה גבוהה יש לקבלו רק אהר שלמד שנה אחת בישיבה .יש ל ה ג י ח
שאז חוא כבר מבוגר מספיק כדי לחחליט על דרכו לעתיד .במקרה זה אין צרו-ך
לשאול רשות מראש הישיבה שבו חתלמיד למד עד עכשיו.
ה .ברור היה לגאון שתהיה התנגדות מםויימת בין ראשי ישיבות בארץ ,י י ת כ ן
שיהיו אנשים שישמיצו או יוציאו דבתם רעה על המוסד או על מיסדיו .אין להכדזל
מזה ,אבל הוא מיעץ לא להגרר למהלוקת ולא להגיב על השמצות אלו .בסופו ־של
ענין יודו גם אלו וישתכנעו בצורך הדחוף בהקמת בית ספר גבוה לטכנולוגיה.
מאוחר יותר נודע לי שבקש ממספר ידידיו להמנע מביקורת .כמו כן ש ל ח
קרוב משפחה ,את הגאון הרב חיים קרייזווירט שליט״א ,רבה של אנטורפן ,לבקר ב ב י
ספר גבוה לטכנולוגיה ,והוא אמנם נחג לבקר מדי פעם ולתחות על מחותו ו ע ל
סדרי הלימוד בין כתליו .הוא ספר לי שבקר אצל הגאון הרב יעקב קנייבסקי זצ׳׳ל,
ין יפה
ודבר אתו על אודות המוסד הזה ,מכיון ששמע שאולי הגאון אינו
את הקמתו .וענה לו הגאון — ״פרופסור לב חוא חכם .הוא לא בא לבקש ע צ ת י
משום שאז חייתי צריך לענות לו בשלילח .טוב שלא בא וטוב שהקים את בית ה ם ה ר
וטוב איך שהקים אותו״ *.
ד י
פ
מ א ד
ב כ
פ ר ט י
ה ת כ נ י ת
א י נ נ
ו ש א ל
ש
ם
א
ת
ת
ר ו א ה
ב ע
* שנים אחר כך בקרתי אצל הגאון זצ״ל במוצאי שבת בביתו בבני ברק ושאלתיו פ ה
דעתו על םפרי ״באור מושגים ,כח כחו וכח שני בהלכה״ .הוא הפליג בשבחו של הספר,
ואמר שקרא ספרי בעיון פעמיים וגם כתב הערות בכמה ענינים .הוא אמר שזה הם0ד
14
www.daat.ac.il
הרב יעקב קמבצקי זצ״ל בביקורו האחרון בארץ ישראל אמר לפגי קהל שכאשד
משיח צדקנו יופיע ויצטרך להחליט באיזה מן המוסדות יש לתמוך ,בית הספר הגבוה
אתר דעת -מכללת הרצוג
לטכנולוגיה.יהיה בין העשרה הראשונים החשובים.
שמעתי שיש התנגדות מחרב אליעזר מנחם שך שליט״א ,ראש ישיבה בישיבת
פוניבז /בקרתי אצלו ביום רביעי אחד ,עוד לפני התחלת הלימודים בבית הספר.
הסתייגויותיו היו שתים .הוא שאל אותי מאיפה יש לי את ההעזה להקים מוסד כזה
אחרי שכאשר חרב שמחה זיסל מקלם עשה גם הוא כן ,הרב ישראל םלגטר בנראה
לא בא לבקר בת״ת שם משום שהסתייג מתכניתו .העלתי לפניו את הדברים
שכתבתי לעיל בענין הקמת בית התלמוד בקלם ובגוברין ,ושאין להניה שהרב
שמחה זיםל עשה דבר בלי לשאול את הרב ישראל סלנטר .אבל עיקר הדברים
שעניתי לו הוא שאין להשוות את הזמנים של הרב שמחה זיסל עם תקופתנו .בזמנו
של חרב שמחה זיסל ההשכלה החלה לעשות שמות בנוער היהודי .היום אין תנועה
של השכלה .היום יש נהירה למתירנות ,לעיסוקי העולם הזה ,ולכן הסכנה שחיתח
בזמנו של הרב שמחה זיםל אינה קיימת עוד .הרב שך קבל את הטענה האחרונה
אך העלה הסתייגות נוספת .הוא חשש לגורלם של הת״ת ושל חחדרים .הוא אמר
שאיננו חושש שהרבה בחורי ישיבה מישיבתו יבואו לבית הספר ,משום שאין להם
תעודת בגרות וגם לא שרתו בצבא .אבל הוא חושש שהורים ירשמו את ילדיחם
לבתי ספר דתיים במקום לרשום אותם לחדרים או לת״ת ,כדי שילדיהם ,כשיתבגרו,
יוכלו להמשיך וללמוד בבית ספר גבוה לטכנולוגיה .עניתי לו שאני רואה בזה
חשש רחוק .אין סבירות שחורים של תלמיד יתחילו לעשות חשבונות אודות בן
שהוא בגיל שלש או ארבע שנים על עתידו בגיל עשרים ואחת.
פהדתי מהתנגדות הגאון הרב צבי יהודא קוק זצ״ל .הכרתיו כאיש שאינו מסכים
שיערבבו לימודי קודש עם לימודי חול בזמן שלומדים בישיבות ,וגם התנגד להקמת
הישיבות התיכוניות .מצד שני הוא הסכים שתלמיד העוזב את הישיבה ילך לצבא
או ללימוד מקצוע .האמת ניתנה להאמר שבשנים הראשונות היו התלמידים מישיבת
מרכז הרב שהצטרפו כתלמידים בבית הספר מועטים .נפגשתי מספר פעמים עם
הגאון הקשיש והוא אף פעם לא העלה התנגדות ,וידידותנו נשארה איתנה.
הרב הראשי לישראל ,הגאון א .י .אונטרמן זצ״ל ,בקר בבית הספר וגם נתן
שיעור בשנה הראשונה.
התנגדות מסויימת התעוררה דוקא מצד כמה ראשי ישיבות ההסדר — והיא
אולי עדיין קיימת במידה מסויימת .ראשי ישיבות ההסדר כנראה פהדו שיהיו בוגרי
ישיבות תיכוניות שיעדיפו ללמוד בבת ספר גבוה לטכנולוגיה במסגרת עתודה
אקדמית במקום להצטרף לישיבת הסדר ,שהרי בסך הכל מספר השעות שלומדים
לימודי קודש בבית ספר אינו נופל ממה שלומדים בישיבות ההסדר ואולי גם עולה
עליו ,בהתחשב שמשרתים בצבא שנה וחצי או יותר .ראשי הישיבות התיכוניות
העדיפו לאחרונה לשלוח את תלמידיהם לבית הספר אחרי שהשתכנעו שבוגריהם
הטוב ביותר בשטח הלכתי זה .הוא נתן לי במחנה כמה מספריו .בבל אותה שיחד .לא
הזכיר אף במילה אחת את בית ספר גבוה לטכנולוגיה.
15
www.daat.ac.il
ו ע ר ו ח ט
ה צ ב א י
עלו במידות התורה והיראה ,והמשיכו אחרי גמר לימודיהם
הרצוגמשסהותיהם בכבוד.
ולפרנס את
עתים לתורה ,להתנהג כבני
תורה -מכללת
אתר דעת
תור תקופה קצרה יחסית התקבל בית ספר גמה לטכנולוגיה ירושלים מ ׳ ע ר ל ם
1ז־״צדיק
התורה והישיבות כמוסד שיש להעריך אותו ,והתקיימה בו ברכתי ל
הרב יעקב קמגצקי זצ״ל.
חלק מבוגרי בית הספר היום נמצאים גם בישיבות הגבוהות ,חלקם ז ז ג ז -ו ל
לק מ ת ם
בתעשיות עתירות מדע ,חלקם בקצינים בצבא ובונים את כלכלת ד י
ראשי ישיבה ומורים .בכל מקום הם מקדשים שם שמים כאנשים החרדים לדכי* ת /
כאנשים ישרים שמנסים לשמור כל חלקי חשולחן־ערוך ,אורח חיים בחושן מ ש ם ט ,
וממשיכים בלימודי קודש כבני תורה.
ש
לקברע
ה ג א ו
מדינה ו ח
מ פ ת ח ל־5ב שנדז ה מ ע י ן
בגליון הבא יופיע בעז״ה מ פ ת ה מפורט לשלושים ותמש שנה
המעין ,תשי״ג — תשמ״ז.
לכן מופיע גליון זה כגליון מוגדל.
מערכת המעין
16
www.daat.ac.il
הרב יהודה קופרמן
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ מ ח ר ת ה ש ב ת — ב מ ש נ ת ו ש ל ה״ מ ש ך ח כ מ ה
, ,
ויקרא כג ,יא .״והניף את העומר לפני ה׳ לרצונכם ,ממחרת השבה יניפנו הכהן״.
ויקרא כג ,טו .״וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע
שבתות תמימות תהיינה״.
1
במנחות סה ,א מובא ש״חבייתוסין אומרים עצרת אחר השבת .נטפל להם
רבן יוחנן בן זכאי אומר לחם :שוטים ,מנין לכם…״ .על גבי דף שלם )סה ,א
עד סו ,א( מתנחל חויכוח בין הכמינו ז״ל ,ובין הכופרים בקבלתם הנאמנה ש״שבת״
כאן היא יום ראשון של חג הפסח .החוכחות והראיות שלהם מתחלקות לכמה
קטיגוריות— :
)א( על דרך המדרש באמצעות י״ג המידות שהתורה נדרשת בחן .3יש להניה
כי דרך זאת היא יותר להסברה כלפי פנים ,שחרי הצדוקים אינם מקבלים את תוקף
דברי חז״ל הנלמדים באמצעות ברייתא דרבי ישמעאל .ברור ,איפוא ,מכאן שהבעיה
העיקה לא במעט על לומדי תורה על טהרת הקודש ,מנין לנו לפרש כאן ״שבת״
כיום א׳ דפסח *.
2
1
2
3
4
כלומר יום ראשון בשבוע ,דהיינו שתהילת הספירה אף היא ביום ראשון בשבוע ,שהרי
סופרים ׳שבתות תמימות׳.
דהאי ממחרת השבת ,שבת ממש היא — רש״י.
אמר ר׳ יהודה בן בתירא :נאמר ״שבת״ למטה ונאמר שבת למעלה )פסוק טז( ״עד
ממחרת השבת״ ,מה להלן רגל ותחילת רגל סמוך לה ,אף כאן רגל ותחילת רגל סמוך
לה) .וכן דרשת ר׳ אליעזר ,דבי יהושע ועוד(.
ואמנם קשה לקבל את דבריו של בעל תורה תמימה הכותב :וכמה דרשות באו בגמרא
להוציא מלבן של צדוקים פירושם הנזכר .ואמנם בעיקר הדבר לא ניחא לחו לחדל
לקיים פירושם של הצדוקים ,על פי השכרא ,יען שאם כן יתחייב דלפעמים כשיחול יום
א׳ של פסח ביום הראשון בשבוע יצטרך להמתין עד יום א׳ הבא .ובאמת אין שום
סברא להמתין שבעת ימיט יתיריפ אחרי שככר הגיע זמן הקצירה בתחילת החג שהיא
מועד האכיב …ורק לתוספת קיום פירושם וביטול פירוש הצדוקים הביאו ראיות
ורמזים שונים מלשונות התורה …עכ״ל .קשה לראות כספרא זאת של בעל תורה
תמימה את יסוד סיבת פירוש חדל שלא אליבא דצדוקים )והרי מצינו לא פלוג גס
בדאורייתא — עיין םוגית בל תוסיף פרק ו׳( .סביר להניח כי פירוש הז״ל במקרא
הוא על פי קבלתם הנאמנה ,כאשר כל ההוכחות והראיות הינן במדרש הבא אחר
ההלכה הקודמת לו .בזה דומה םוגיתגו לסוגית עין תחת עין )בבא קמא פג ,ב — פד,
17
www.daat.ac.il
הרצוג — כלומר ,הג השבועות א מ נ ם < -ל
אוקימתא
)ב( בדרך הפשט ,באמצעות
אתר דעת -מכללת
ביום ראשון בשבוע )כאשר החלה ,איפוא ,הספירה ביום ראשון בשביע׳ י ב מ י ל א
״שבת״ כפשוטה של שבת בראשית( .כלומר ,אמנם ״עצרת אחר שבת״ כ ס ק
שיום א׳ דפסח אמנם חל בשבת ,ואילו חג השבועות שיכול לחול באופן ניד -ם כ ל
אחד מימות השבוע צוין בפסוק השני)פסוק טז( ״תספרו חמשים יום״«.
לסי! ירה
)ג( בהוכחה על דרך השלילה ,כלומר ,אם נפרש בדרך הבייתוסים
לדברי תורד .אחרים באותה סוגיא ,°או נגיע לידי אבסורד .
י אמר
/י
גם חז״ל לא הביעו שביעות רצון מוחלטת מל
רבא ,כולהו אית לחו פירכא בר מתרי תנאי בתראי .וכאן מקום להעיר ו ל ת ז ־ ־ ג י ש
איבש
כי אותם שני פירושים שאין עליהם פירכא ,כלומר ,שאינם מופרכים״
מפריכים את פירוש הבייתוסים! אלו ואלו אינם מופרכים ,ושניהם נ ש א ר י ם
במסגרת פירוש לגיטימי שאי אפשר לסתרו .בין פירוש לגיטימי לבין פירוש מ ר כ ר ח
אבסולוטי רב המרחק .מעין זה מצעו אצל ראב״ע בפירושו לםוגית עין ת ח ת ע י ן ;
״ ע ל כל
המביא את הדו-שיח בין רבינו סעדיא גאון ובין בז ז י
קושיא וקושיא נגד קבלת חז״ל בטוב טעם ודעת .בסוף מסכם ראב״ע ב כ ת ב ו :
וחכלל ,לא נוכל לפרש על דרך מצוות התורה פירוש שלם אם לא נסמוך על ד»ו«,י
חז״ל ,כי כאשר קיבלנו התורה מן האבות כן קיבלנו תורה שבעל פה אין דזען-ען
ביניהם) .עכ״ל( .כלומר ,רס״ג רק הוכיח כי עמדת חכמז״ל היא לגיטימית — א ב ל
לא מורכחת.
לא יבשר .הדיו במשך השנים בסוגיה זו ,ועוד היא חוזרת וניעורה ב מ ה ד ו
בתרא בתקופת הקראים ,כשמולם ניצבים הרם״ג והראב״ע .וגם מכאן ראיה ׳ ש ל א
היתד ,הכרעה חד משמעית בתקופת חז״ל )פרט לקבלתם עליה נמסוך( .שיטת ה ר א ם ״ ע
היא ״והזכיר הכתוב איך יחשבו בשנה הראשונה״ .כלומר בשנה הראשונה א ח ר י
צאת בני ישראל מארץ מצרים חל יום א׳ דפסח ביום השבת ,ופשוטו של מ ק ר א
מנוסח על פי ההלכה לשעה ,כאשר לדורות לומדים מן העיקרון )יום א׳ ד פ ס (
ולא מן המקרה )יום א׳ בשבוע( .לא רחוקה היא הדרך חזאת של ראב״ע מ ז ו 1,^27
חו
ר
נ ג י ע
ז
א י ו ת
ה ה ו כ ח ו ת
ד ,ל ל
א ף
ןטא
8
ב ו
ע ו נ ה
ה ר ם
:
ד ,ם
ג
׳
ר ה
ח
3
א ת
5
דימקיכל
א( כאשר גם שם מבואר שההלכה קודמת למדרש ,וכל הדיון הוא רק לחזק
אצל חז״ל .ועיין בזה להלן בגוף המאמר.
הקושי בדרך זאת מבואר ,כי מאי אולמיה יום ראשון מכל שאר ימות השביע׳ מיתיה
צורך להקדיש פסוק מיוחד ללמד שיתכן וחג השבועות אמנם יהול ביום ראשיז יכרע.
כך דרך לימודו של רבי יוסי בר יהודה )פעמים שאתה מוצא — בניגוד ל״חמשים יום׳./
חמשים ואחד וכוי(.
כך דרך לימודו של רבי יוסי — יש כחמשימ שבתות במשך השנה ,ולא נדע על א
שבת )״ממחרת השבת״( מדובר ,והרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש!
שהוא למעשה דו־קרב על יסודות תורתנו.
ועיין בזה בחוברת לפשוטו של מקרא ,עמודים 63—65פשוטו של מקרא כהלכה ל ש ע
יצויין כי קביעה זאת על מועד א׳ דפסח בשנה השניה לצאת בני ישראל מארץ מצרים
תלויה בשאלה אם דברי חדל על יום חמישי בשבוע כמועד צאת בנ״י ממצרים ה
2712
6
ד
8
9
י ז ן
ה >
ם
18
www.daat.ac.il
ה
חז״ל שהבאנו לעיל )בדרך הפשט באמצעות אוקימתא( .גם חז״ל וגם ראב״ע פירשו
הרצוג
מכללת
אתר
וגם ראב״ע העמידו את
חז״ל
דעת -וגם
בראשית,
את ״השבת״ כפשוטו ,כלומר שבת
הפסוק כפשוטו על פי אוקימתא מסוימת .אלא שבעוד חז״ל קבעו את האוקימתא
כהלכה לדורות ,קבע ראב״ע האוקימתא כהלכה לשעה .»°
מהדורה בתרא זו של ויכוח בין ״המעתיקים״ )של תורה שבעל פה( ובין
״המכחישים״״ מעוררת תמיהה אחת האומרת דרשני .מצינו שהראשונים
)ובעקבותיהם גם חאחרונים( מביאים ראיות נגד חכופרים בקבלת חז״ל ,מתוך
אותח ספרות חז״ל שבמשך חדיון בגמרא לא נתקבל על ידי חז״ל עצמם! לשון
אחרת :ראיח שחז״ל חעלו על שולחן הדיונים ,ואשר נדחתח על ידם ,באשר לא
מצאו בה מענה לבעיה הנידונה ,זוכה ל״חכשר״ על ידי ראשונים ואחרונים! הנה,
למשל ,בסוגית ״עין תחת עין״ ביקשה הגמרא להוכיח את דין ממון מהכתוב )במדבר
לח ,לא( ״ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות״ — לנפש רוצח אי
אתה לוקח כופר ,אבל אתח לוקח כופר לראשי אברים שאינם חוזרים .אולם הגמרא
דוחה את הראיה באמרה :אי מהאי ד״וה אמינא אי בעי עינו ניתיב ,ואי בעי דמי
עינו ניתיב )עכ״ל( .אבל דחיה זאת לא מנעה מן הראב״ע מלהביאה ,אולם בלי
״הברירה״ ,אלא כדין החלטי של תשלומים בלי אפשרות של ׳ממש׳ .דבי חזקיה
)בבא קמא פד ,א( טוענים :״עין תחת עין נפש תחת נפש״ ,ולא נפש ועין תחת
עין ,ואי סלקא דעתך ממש ,זימנין דמשכחת לד .עין ונפש תחת עין ,דבחדי דעויר
ליד .נשמתיח נפקא ,ואולם טענד .זאת נדחתה בםוגית הגמרא :ומאי קושיא ,דילמא
מימד אמדינן ליח ,אי מצי מקבל עבדינן ואי לא מצי מקבל לא עבדינן .ואי אמדינן
דמצי מקבל ועבדינן ליד .ונפק רוחיח ,ומיית — לימות! )עכ״ל( .ורבינו עובדיה
ספורנו ,כאילו תוך חתעלמות מוחלטת מן חדחיה של חגמרא ,כותב …:ובאה
הקבלה שישלם ממון מפני חסרון השערתנו פן נסכל ונוסיף על המדד .לאשמה
בה) ,עכ״ל( .הרי זהו ניסוח של סברת הגמרא ,אותה סברה שנדחתה !
את המענה לשאלד .זאת מציגו בפירוש חרמב״ן בסוגית ׳עין תחת עין׳ .וזה
לשונו :והראיה לדברי חכמים ,מה שאמר למעלה )פסוק יט( ״רק שבתו יתן ורפא
ירפא״ ,ואם נעשה באיש אשר יכה את רעהו כאשר עשה בו ,מה ישלם אחרי כן,
והוא גם הוא צריך שבת וריפוי ? ! )עכ״ל הרמב״ן( .והרי כך טוען רב פפא משמיה
דרבא )בבא קמא פד ,א( :אמר קרא ,״ורפא ירפא״ ליתן רפואה במקום נזק .ואי
םלקא דעתך ממש ,כי היכי דהאי בעי אסייא האי נמי בעי אסייא! אבל לעומת כל
1 2
מחייבים במסגרת קבלתם הנאמנה או לא .ראב״ע עסק בנושא בשמות מ ,ב .ד״ה ביום.
ועיין בזה במאמרנו תוכהת מגולה ואהבה מסותרה ,לפשוטו של מקרא עמודים .161—186
10וכשם שקשה לחז״ל )הערה 5לעיל( ,כך גם קשה לראב״ע מדוע התורה כותבת לפי
מקרה היסטורי ספציפי — הרי מאי דהוד .הוה!
11על פי המינות של ראב״ע בכמה דוכתי.
12למעשה ,כמעט כל סברה שהובאה בפרק החובל בהצדקת דברי חז״ל על ממון ,ואשר
נדחתה על ידי םתמא דגמרא ,מובאת אצל אחד מבין גדולי המפרשים ,החל בגאונים
וכלה באחרוני האחרונים ,והלא דבר הוא!
19.
www.daat.ac.il
שנדחו על ידם בלי לציין זאת ,כאז ג י ל ת ל ב ו
שאר המפרשים אשר הביאו דברי חז״ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרמב״ן כי אמנם ידוע לו שחז״ל לא קיבלו את הראיה הזאת ,ובכל זאת הוא ר־^זאי
להיעזר על ידה .וזה לשובו :ואין טענה » מפני המתרפא מהרה ״ .כי אין זה פ׳עזדטו
של מקרא ,אבל הכתוב ידבר בכל אדם) …עכ״ל( .בזה הניח לנו ד״רמב״ן
היסוד להכנת כל אותם הפירושים הנאמרים בזכות קבלת חז״ל ,אע״פ ש ד ז ז ׳ ׳ ל
לא אישרום .החסרון אינו בפירוש ,אלא ה׳הסרוך הוא בחז״ל )!( — ונפרע-
דברינו.
י3«7י
׳ ל
ישנם פירושים רבים בדברי הכתוב המתקבלים ל י ? ל
היטב אחר הבנת הכתוב .כזה הוא הפירוש במקרה דנן ,המוכיח כי ׳עין תחת ע ל ך
הוא תשלום ממון ,בגלל החיוב לשלם ריפוי ושבת נוסף על ׳עין תחת עיו׳״ מ ב י ד
להניח כי הכתוב מדבר במקרה דגיל ולא במקרה החריג ,והוא אשר הרמב״ן ק
׳פשוטו של מקרא — הכתוב ידבר בכל אדם׳ .ונשאלת ,איפוא ,השאלה :אם עי־ן־^ן
סביר זה באמת מתקבל על הדעת ,על מה ראו חז״ל לדחותו ,ולהעמיד את ה כ ת י ב
באוקימתא רחוקה ודחוקה ל בל כרהנו לומר ,כי הז״ל אינם מרשים לעצמם ל ה ס ת ש ק
בפירוש יסביר׳ או ׳מניח את הדעת׳ .הם הם הדורשים שהפירוש הנאמר על י ד
יהיה חחלטי ,שלא ניתן יהיה לערערו בשום פנים ואופן — אפילו על ידי א ו ק י מ
הריגה ,תהיה רהוקה מן המקובל אשר תהא .הדרישה הזאת מצדם של ״ ל מ ע ע מ ם
הם לבסס ולהוכיח את דבריהם במישור האבסולוטי ,היא יסוד התופעה של ד ה י י
פירושים על ידם — וקבלת אותם הפירושים על ידי גדולי המפרשים ,״הראשיניבן/,
)חז״ל( הם ״כמלאכים״ ,ודרישותיהם מעצמם הם בהתאם .ואילו ״אנחנו״)׳ראשיביס
ואחרונים׳( ״כבני אדם״ ,ותורתנו נלמדת במישור הפשט ,דהיינו הפירוש ה ס ב י ן -
בכתוב ,הן לפי הענין והן לפי הלשון .הוא אשר אמרנו — ״חחסרון״ בםירועינן
אלה אשר נדחו בבבא קמא בםוגית ׳עין תחת עין׳ ובמסכת מנחות בםוגית ׳ממיזר־
השבת׳ אינו בפירוש עצמו ,אלא בחז״ל .דהיינו בקריטריון של חחלטיות ,שהם ז־ר־עזו
מעצמם ואשר פירושים אלה לא עמדו בו .בזה יובן מדוע גם הרמב״ם במשנה ת ד ר
)ולא רק במורה נבוכים( מביא אף הוא מאותן הלשונות של חז״ל שנדחו על י
הז״ל ,וזה לשונו בהלכות חובל ומזיק א ,ג .זה שנאמר בתורה ״כאשר יתן מום ב
כן ינתן בו״ )ויקרא כד ,י( אינו לחבול בזה כמו שחבל בהכירו ,אלא שהזא ר א ו י
לחסרו אבר או לחבול בו כאשר עשה » ,ולפיכך משלם נזקו .והרי הוא אומר )במז־בר
ת
א
10
א
א
ע
ה ד ע ת
א
א
ת
מ ת י
ם
ר
א
ר
ם
ת א
חז
ת
ת
ה
ד י
א
ס
ד
13נגד עצמו — הרמב״ן.
14בבא קמא פד ,א .דילמא איכא דםליק בשריד .היא )= מהר( ואיכא דלא סליק ב ש ך -
ז ממ^
היא .למאי נפקא מינה ,למיתב ליה היאך דביגי .כלומר אפשר לומר עיז
ויהד עם זאת למצוא הצדקה לתשלום של ממונות ,עבור ההפרשיות בטיפול הי־פדאי
*"•מען;
הדרוש) .ואמנם יש להניח כי הצער והריפוי אצל המוכה יהיה יותר
אשר יעשו לו ׳ממש׳ בבית חולים(.
15רמב״ן ד״ה עין תחת עין .הידוע בקבלת רבותינו ,שהוא ממון.
16ועיין בזה במאמרנו הראוי והרצוי והמחייב בפשוטו של מקרא ,לפשוטו של מ ק
עמודים .68—75
יה
ת ח ת ע י
מ א ש ר
א צ ל
ד א
20
www.daat.ac.il
לה ,לא( ״ולא תקחו כופר לנפש רוצה׳׳ — לרוצה בלבד הוא שאין בו כופר ,אבל
הרצוג
דעת -מכללת
לחסרון אברים או לחבלות יש בו כופראתר
הרי שגם הרמב״ם במשנה
הרמב״ם(.
)עכ״ל
תורה הביא ראיה אשר נדחתה על ידי חז״ל!
נראה לומר כי תפיסה זאת היא אשר ניסה לנו המהר״ל בפירושו )גור אריה(
בסוגית גנב וטוען טענת גנב .משפטים כב ,ג ״אם המצא תמצא בידו הגניבה משור
עד חמור עד שה היים ,שנים ישלם״ .רש״י ד״ה משור על המור :כל דבר בכלל
תשלומי כפל ,בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו דוח חיים .שהרי נאמר במקרא
אחר ״ ״על שד .על שלמה על כל אבידה וכו׳ ישלם שנים לרעהו״ .לימוד זה של
״ י « את דין גנב מטוען טענת גנב היא בעקבות הקל וחומר שחז״ל בקשו
ללמוד — ולא למדו ! כלום רש״י אינו מודע למסקנת הםוגיא ,ומדוע בחר,
איפוא ,ללמוד על פי לימוד שאינו מקובל על חז״ל ? ! וכך מפרש המהר״ל על אתר:
ועוד דרש״י פשטיה דקרא מפרש! ,ולפי פשוטו ,כיון דמצאנו כפל בטוען טענת
גנב ,יש למילף מקל וחומר דיש כפל בגנב .ולפי פשוטו אין לומר דיו .רק
דבתלמוד = ,כיון דאיכא למיפרך דיו ,צריך לדרשה בכלל ופרט .ומכל מקום לפשוטו
אין צריך ״ .וכן אחר שמצאנו בין דבר שיש בו רוח חיים ו ב י ן דבר שאין בו רוח
חיים«= ,יש בו כפל ,סברא שאין לנו לומר דעופות לא הוי בכלל כפל .ולפיכך לפי
חפשט אין צריך ללמוד עופות מכלל ופרט .רק כשאנו באים לברר הדבר שלא
יהיה שום תשובה עליו .ואין צריך לפי הפשט.
כך מצינו במהדורה בתרא של הויכוח בענין ׳מהרת השבת׳ שגדולי המפרשים
חעלו מחדש את סברות חז״ל .והנה סוגיא זאת אף זכתה למהדורה תליתאה בתקופת
ר ש
20
19
2
22
3
25
ז2
28
17
18
19
20.
21
22
23
24
25
26
27
28
להלן משפטים פרק כב פסוק ת בסוגית טוען טענת גנב.
אמנם בין מפרשי רש״י ישנה מחלוקת אם רש״י ביקש ללמוד כאן באמצעות קל והומר
או במה מצינו .אולם לגבי לימודנו כאן אין זה משנה.
בבא קמא נד ,ב ולהלן סב—םג.
אלא למדו על ידי לימוד פנימי בס וגיא באמצעות כלל ופרט וכלל.
״ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא וכו׳״.
כלומר דהיית הקל וחומר על ידי ״דיר׳ )שבטוען טענת גנב יש שבועה מה שאין בגנב
עצמו( אמנם לגיטימית היא על פי חוקי הקל וחומר ,אבל אינה סבירה דיה לדחות את
הלימוד בדרד הפשט ,שהרי מה ענין שבועה אצל היוב ממון.
דהיינו על פי הקריטריון של חז״ל בחיפוש אחר פירוש אבסולוטי.
מקביל ממש ללשון הרמב״ן ״כי אין זה פשוטו של מקרא״ .עכשו עובר המהר״ל לישם
את העיקרון הזה גם לדרד הלימוד של חז״ל בכלל ופרט וכלל ,לעומת דרכו ״הפשוטה״
של רש״י ב״מה מצינו״ ,כאשר הנפקא מינה הוא בדין עופות שאינם כלולים לא ב״שור
חמור ושה״ וגם לא ב״שמלה״.
שור חמור שה בפסוקים ג ,ח.
׳שלמה׳ בפסוק ח.
כלומר ,אין צורך בכלל ופרט כדי ללמוד עופות.
דהיינו הוכהה החלטית ,שהיא דרכו של התלמוד.
21
www.daat.ac.il
היתד,מכללת
המלחמה דעת -
אתר
הרצוגנגד המשכילים והריפורמים .מצד ג א מ נ י
נטושה
האחרונים ,כאשר
התורה עמדו בעלי הפרשנות המגמתית כגון בעל הכתב והקבלה , °ה מ ל ב מ ״ 30
הרב שמשון רפאל הירש » ,דוד צבי הופמן ״ .הטיפול הרחב שקיבל נושא זדי׳ א צ ל
׳האחרונים׳ מוכיח בעליל כי שבשתא של בייתוסים ,כיון דעל גם לכת הקראים ,ע ל
אף למשכילים ולריפורמים .העלאת הנושא בשלישית במאה ד,־ 19—18ל מ ב י ב ס ,
כאשר כל הספרות היתה נהירה לחם ,מוכיחה בעליל שההסברים על דרד ד ז ס ע ז ט
רחוקים מלשכנע בצורה אוביקטיבית .אין פלא שהרמב״ם )הל׳ חמץ ומצה,
הלכה( מעמיד את הענין על קבלתם חנאמנד ,של חדל ,כאשר הז״״יכחה
לקבלתם אינח בפשוטו של מקרא אלא בעדות ההיסטורית ,תוך דחיית ״אוקיכזתדת״
בלשון חריפה של גנאי ,וזה לשונו :ומפי השמועה למדו שאינה שבת אלא יום כזרכ.
וכן ראו תמיד הנביאים והסנהדרין בכל דור ודור שהיו מניפים את העומר כ ט ״ ן
בניסן ,בין בחול בין בשבת .ותרי נאמר בתורה ״ולחם וקלי וכרמל לא תאכלד ע
עצם היוב הזה״ .ונאמר ״ויאכלו מעבור הארץ ממהרת הפסח מצות יסליי״• י א ס
2
ק
ס
ק
ר
ד
29מענינת ביותר גישתו של הרב מקלנבורג אשר גם הוא מפרש ש״הפרשה נאמרה ל י ־ ר ^
מצרים״ ,כלומר בעקבות ראב״ע על הלכה לשעה ,כאשר אף הוא הולך בעקבות דזד״ל
אשר העמידו את פסוקנו באוקימתא מסוימת שיום ראשון של פסח חל בשבת .א
שלא כראב״ע ,ה״שבת״ בשנת יוצאי מצרים היתד .זו של השבתת השאור ורחמיו א ש ר
באותה שנה היתה ביום ראשון של חג המצות ,דהיינו בט״ו בניסן .אמנם .ז ז ל ע ד
י ילכן
לדורות קובעת כי השבתת השאור היא ביום י״ד בניסן ונמשכה
קשה מדוע תלי טעמא בדלא טעמא! על זה משיב הכתב והקבלה ״כי מדרך ה ת י ר ן -
לקשור כל עניני המצוות ביציאת מצרים …ככה הוגבל זמן העומר והספירה מ י ו
שחל בו בצאתם ממצרים ,להזכיר תמיד החסד הגדול הנעשה לאביתיני כ י מ י ם
ההם…״ .כך עברה שיטת האוקימתא מחז״ל )במקרה שחל יום א׳ דפםח ביום ה ש ^
אל גדולי הראשונים )ראב״ע — יום א׳ דפסח בשנה השניה לצאת בני ישראל מארץ.
מצרים חל בשבת( וממנו אל גדולי חאחרונים )הכתב והקבלה — פסח מצרים ח י כ 7
היה נוהג רק יום אחד בלבד ,הוא יום ט״ו בניסן ,והאוקימתא היא במסגרת ' לי^יאו!
מצרים׳( .כד גלגולה של אוקימתא!
30ההולך בדיד ההוכחה על דרך השלילה — ״רק פה לא יכול לציין המועד )יום א׳ ז״ססח(
בשום שם מכדיל …וע״כ הוכרח לציין בשם ׳שבת׳ ,ומוסב עמ״ש חחילה ש ״ כ י ן
הראשון מקרא קודש״.
31הרב הירש מציין שעד יום הבאת העומר יש שביתת קרקעות ,התבואה מוכנה ב ש י ב ל י
אך היא אסורה בקצירה ובאכילה .יום ט״ו בניסן היה היום האחרון ל״שבת הארץ•״
ואילו יום ט״ז ,שהוא יום הבאת העומר היה פשוטו כמשמעו ״ממהרת השבת״.
32המקדיש כעשרים וחמשה עמודי דפוס לבאר את דיעותיהן הנפסדות של הבייתיםי
קראים ,היטציג ,קנובל ואחרים .אז עובר אל ׳דעת המסורת׳ ומקדיש עוד כעשרים
וחמשה עמודי דפוס להצדיק את דעת חז״ל ,כשמביא מדבריהם הם ומדברי הראכ//
רמג״ן כתב וקבלה ואחרים ,ומוסיף נופך מדיליה לבסס את דעת חמסורת.
אי
ו
ש ב ע ה
0
ל
י מ י ם
ס
3ת
ר5ר
ז כ ר
ס
ס
ס
ע
22
www.daat.ac.il
תאמר ,שאותו הפסח״ בשבת היה כמו שדימו הטפשים ,איד תלה הכתוב בהיתר
אתר דעת -מכללת
הרצוגקרה ״ . . .
מקרה
אכילתו בהדש בדבר שאינו העיקר ולא הסיבה ,רק
בזה נבין מדוע סוגיא זאת של ׳ממחרת השבת׳ תופסת מקום מרכזי גם אצל
ר׳ מאיר שמחה הכהן ממינסק בפירושו משך הכמה לתורה .הגאון ,שר התורה רמ״ש,
אינו שייר לאסכולח האפולוגטית בפרשנות במקרא ,ואין זה מדרכו וממגמת
פירושו להתמודד לא עם המשכילים ולא עם הריפורמים .והנח ראו נא דבר פלא!
לא פחות משש פעמים ,בששה מקומות שונים ,מתיחם רמ״ש במישרין אל בעית
״ממחרת חשבת״ .בל כרחנו נאמר שאליבא דפשט אין מקרא זח יוצא מידי פשוטו,
גם אחרי כל ההסברים /ראיות /הוכחות שבמשך חדורות ,׳שבת׳ כפשוטד .במקרא
חיא שבת בראשית .אלח )קרי חז״ל( הבאים להוציא אותה מידי פשוטה זה ,עליהם
להביא ראיה לדבריהם ,ואמנם כך עשו .אבל הם שאמרו והם שאמרו — הם שאמרו
לפרש כך את חמלח ׳שבת׳ כיו״ט ראשון של פסח ,הם שאמרו)יבמות כד ,א( שאין
מקרא יוצא מידי פשוטו .חדרש של חז״ל אמנם יידרש ,וכך נפסוק את ההלכה ,הן
לשער .וחן לדורות ,אבל עוד חפשט ייפשט וילמד תורח .ליד חמדרש חמלמד את
ההלכח ,יעמוד חפשט כאח צעיר ,ויילמד כאחד משבעים הפנים של תורה — ואת
אחי אנכי מבקש ׳ רמ״ש לא ביקש להראות כי דרשת חז״ל או קבלת חז״ל בפסוק
היא הפשט .ברור לו כשמש שהפשט במלה ׳שבת׳ היא אמנם שבת בראשית ,כשם
שברור לו שאין הוא צריך ׳לחוכיח׳ את צדקת דברי חז״ל ,באשר דבריהם אינם
צריכים חיזוק .ללא ריח של אפולוגטיקח וללא כל צורך בפולמיקח ,מתיחס רמ״ש
לא לאלה החולקים על דברי חז״ל כי אם דוקא לאלח חמקבלים את דבריחם באמונת
חכמים .שאלתו אינה שאלת הכיצד«» ,כי אם שאלת המדוע ״ .לא על חז״ל קושיתו,
כי אס אל הקכ״ה פנייתו — מדוע כתבת בתורתך מלה השונה מן ההלכח שביקשה
ללמד ? !
כאמור ,בששה מקימות בחומשים שמות ויקרא במדבר ודברים מתיהם ה״משד
חכמה״ במישרין לשאלת ״ממחרת השבת״ .בכל מקרה ומקרה מגיע ח״משך חכמח״
אל פתרון הבעיר ,לא בקושיא חזיתית .במסגרת לימוד סוגיות מחשבתיות שונות,
35
88
39
33
34
35
36
37
38
39
עליו מסופר בספר יהושע שאכלו מעבור הארץ מיד למחרתו.
עיין הערה 29לעיל .ואולי יש לחלק בין אוקימתא בתורה )בודאי ע״פ שיטת הכתב
והקבלה( ובין אוקימתא בסיפור מאורעות בספרי הנביאים.
עיין מאמרנו ׳רביד הזהב׳ ב״לפשוטו של מקרא״ עמודים 76עד .93ועיין עוד פרקי
מכוא לכתב וקבלה ,בעיקר פרק ה.
כיצד ידעו חז״ל לדרוש כפי שדרשו ,כי בודאי סבור שבלאו הכי ההלכה המקובלת
אצל חז״ל קדמה למדרש שדרשו.
מדוע כתכה תורה ׳שבת׳ כאשר כוונתה לחג הפסח.
ובענין שאלת הכיצד ושאלת המדוע עיין בלפשוטו של מקרא עמודים 202עד .206
באף מקום אינו מקשה את קושית המפרשים בשאלת הכיצד )כפי שראינו ,לא זאת
הבעיה אשר הטרידה אותו( .אפילו בחומש ויקרא כג ,טו ד״ה וספרתם )לכם ממחרת
השבת( אשר היה מקום לשאול את השאלה ישירות ,עוסק רבינו )עיין להלן בפנים
המאמר( בשאלת הספירה ומשמעותה ,ולא בשאלת הפרשנות ופתרונה .י
23
www.daat.ac.il
נמצא רבינו למד שהקונספציה שמעלה ומוכיח מתוך המקורות ,מתישבת היטב י י פ ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ה ת ו ר ה
ק ו ר א ת
פ ס ח
ב ש ם
ש ב ת ׳
נ ב י א
•
'
ל
דוקא עם העוברי׳
בהם רמ״ש מתיחס לםוגיתנו ,כאשר נציב אותם מן ״הקל״
ע ת ד
4 0
א ת
ש
ש
ת
דימקימות
י
אל ״הכבד״ « .
.1במדבר כה ,כו ו־ לא וביום הביכורים וכר מלבד עולת התמיד ומנחתו ת ן ן ^ ך
]תמימים יהיו לכס ונסכיהמ[.
הנה באמור )ויקרא כג טז—כ( ובפנחס כתוב מוספים ושתי הלחם ו ק ר פ נ ד ת י ה ,
שאינם רק ביום טוב עצמו ואין להם תשלומים .לכן לא כתוב כשבועות ״חגי׳ כזעזדש
• לכך
שאם חל בשבת אץ חגיגה ביוב טוב עצמו ,רק יש לה תשלומים
כמשפטים )שמות כג( וכי תשא )שם לד( וראה )דברים מז( ,ששם לא נזכר ק י ב כ ד ת ,
כתוב ״חג הקציר״ )שמות כג ,טז( ,״הג השבועות״ )שמות לד ,כב דברים פזז,
אבל פסח וסוכות ששבעת ימים ,כתוב בחס ״חג״ .ולפי זה החגיגות — הררים התלדיייס
כמאמרו של השי״ת ופשוט .ומוכח ד״ממחרת השבת״ הוא ממחרת יום טופ ד״לכן
משכחת עצרת כשבת.
י י ד פ
ט פ י ח
.2ויקרא כג ,כא וקראתפ בעצם היום הזה ]מקרא קודש[.
נראה דבא למעט תוספות יום טוב מאיסור מלאכה ,וכמו דדרשינן גפי י
הכיפורים למעט תוספות עינוי מכרת .וזה רק לשיטת רבינו משה דאיסור מ ל א ע ח
דתופפות שבת ויום טוב הוי רק מדברי סופרים ,ואף מדברי סופרים לית ליה .דז^-ו
דגילתה רחמנא זה גבי שבועות ,משוס דכא להורות לנו דלא נפרש קרא כפייי-דע
הצדוקים ״ממחרת השבת״ ממיט ,ויהיה תמיד עצרת אחר השבת ,ואפ כן תמיין•
תוספות שלו הוי שבת והוי ״מקרא קודש״ ואסור במלאכה .לכן אמר ״כעצם ח י
הזה״ — אכל בתוספות שלו מותר במלאכה ,ואם כן על כרחד ״ממחרת השבת׳. /
ממהרת יום טופ.
בדרך כלל ,תכתוב התורה דין משותף לכמה מקרים ,באותו מקום שהוא שייך
ביותר « .התורה ציינה את דין עיצומו של יום בענין איסור מלאכת יום טוב ד ר ק
אצל חג השבועות כדי לתקן על ידי כך טעות אפשרית )על פי פשוטו של מ ק ר א (
בחבנת דין ׳ממחרת השבת׳ .שונה תופעה זאת מתופעה אחרת « ,אשר לפיה תורןץ
שבכתב מתקנת מראש מעות אפשרית בהבנת התורה על פי י״ג המידות שהתורן-
נדרשת בהן .כעין זה מצינו ,למשל ,בכתיבת השלילה ** ״לא תצא כצאת העבדיס*
)שמות כא ,ז( .כתיבה זאת נהוצה כדי למנת לימוד לגיטימי על ידי קל וחומו״,
ד ם
ד פ
3
ו
א
40
41
42
43
44
קטעים קטנים המתיחסים לענין כמעט בדרך אגב ללא יסודות מחשבה /השקפה חדשיס,
במסגרת פרקי מחשבה יסודיים בעצם הבנת מועדי ישראל מחד או בדרך לימוד תוו-ן-
מאידד.
עיין פרקי מבוא למשך חכמה ,שגס הנצי׳׳ב מסביר כר את כתיבת דין שבועת השומריס
אצל שומר שכר ולא אצל שומר חנם הקודם לו בטכסט.
רבינו עסק בה בהרחבה בסוגית ׳לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל׳ ואין
כאן המקום להאדיר בזח.
לעומת לא תעשה ,לפי הרמב׳׳ם ספר המצוות השורש השמיני.
24
www.daat.ac.il
אשר ממנו ישתמע שאמה עבריה יוצאת בשן ועין ״ .שלילת הדין על ידי כתיבת
אתר דעת
הרצוג או אורגאני בקל וחומר.
מכללתמהותי
שמציבו -פגם
הפסוק ״לא תצא וכר״ אינח אומרת
להיפר! הקל וחומר מחזיק מעמד יפה על פי כל דיני וכללי קל וחומר כפי שניתנו
למשה בסיני .דוקא משום שהקל וחומר עומד איתן על פי דיני קל וחומר ,ומשום
שאין לו כל פירכא על סי מערכת כללי קל וחומר ,דוקא בגלל זה היה צורך לציין
בתורה שבכתב כי אינו תופס במקרה דנן .הפה שהתיר לחוציא אמה עבריה בשן
ועין על ידי קו״ח ,אסר לעשות זאת על ידי מקרא מפורש .כך האינטראקציה בין
תורה שבכתב ותורה שבעל פה .אבל לא כך במקרה שלנו .כתיבת דין עיצומו של
יום אצל חג השבועות בא ,לדעת רבינו ,להוציא מלבנו)ולא רק מלבם של בייתוסים(
טעות לגיטימית כהבנת הכתוב ,שחרי מותר לחבין כתוב על פי פשוטו של מקרא
באשר אין מקרא יוצא מידי פשוטו .כאן נשאלת ,איפוא ,שאלה פשוטה וקולעת —
למה לכתוב כתוב ׳מטעה׳ )׳שבת׳ במקום ׳פסח׳( ולתקנו על ידי פסוק אחר! כלום
לא היה הגון יותר לכתוב לכתחילה את הדין הנכון בצורה הנכונה )׳פסה׳ ולא
׳שבת׳( •>ובזה למנוע את הצורך לתיקון על ידי כתוב אחר ? ז רבינו יענה על השאלה
הזאת באחדים מן הקטעים הבאים ,כאשר יעמיק בשאלת ׳המדוע׳.
3ויקרא כג ,טו וספרתם לכם ממחרת השבת.
על פי דברי הזהר הקדוש ,הוא הכנה לקבלת התורה ,ובספירת זבה לבעלה.
והנה תכלית קבלת התורה היא לקיימה נצח ,שלזמן בלבד לא דיבר ה׳ עפ כלל
ישראל פנים אל פנים ,רק שלקיימה לעולם היה המכוון .והעיקר ,אף דהיות ישראל
נאנהיס ונאנקים מפוזרים ומבולעיס בין האומות ,גם אז ישמרו כל פרט ויהיו נבדלים
מהם בהליכתם בכל אורחותפ על פי תורתנו הקדושה ,וכמו שאמר )ויקרא כ ,כו(
״ואבדיל אתכם מן העמים וכו״ /לכן אמד שמעת יום השביתה ]כפי המבארים,
שמשום דכתיב ״תשביתו״ — שמות יב׳ מי — קרי ליום טוב ראשון של פסח
״שכת״ז ,שאעס״י דחמץ אכלי מיניה כולא שתא ולא בדילי מיניה ,בכל זאת יהיו
משביתים אותו מכל גבולם ,זה הוראה שיקבלו התורה וישמרוה כאשר יהיו מובלעים
כין מ י נכר ויהיו נבדלים מהם.
הספירה היא ממחרת יום שביתת השאור שבעיסה ,והיא מלמדת על הכוה של
עם ישראל לחתמיד באותה פעולה ולא לתת לה לחיות פעולה חד־פעמית ונחלת
העבר .בנקודח זאת של ׳תשביתר בפסח ,מתקרב רמ״ש אל בעל חכתב וחקבלח.
אולם דוקא לרמ״ש יהיה קשה לבאר מדוע גם בפסוק יא — אשר שם אין כל התיחםות
לענין הספירה — כתוב ״ממחרת השבת יניפנו הכהן״ ,וצ״ע.
.4ויקרא כג ,בא הוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם.
דע ,דברת האלקי יש מצוות המקשדיו ישראל לאביהם שבשמים ,ויש מצוות
המקשרים ישראל זה לזה .כגון ציצית ותפילין ומזוזה — הן מצוות המקשרין ישראל
45בקל וחומר מעבד כנעני שאינו יוצא בשש וביובל וכן יוצא בשן ועין .ועיין בזה בפירוש
הרמב׳׳ן לשמות משפטים שם בהבגת מחלוקת הרמב׳׳ם והבה׳׳ג בנדון.
46קשה לקבל את קביעתו של המלבי״ם )עיין לעיל הערה (31שאין כל אפשרות לציון
יום טוב ראשון של פסח בלי מקום לטעות.
25
www.daat.ac.il
הרצוגומעשרות המה מקשרין זה לזה .ונטעזל •n
ותרומות
להשם יתברך ,וגמילות
הסדים מכללת
אתר דעת -
יש בין שבת ליום טוב — :שבשבת הלא )שטות טז ,כט( ״אל יצא איש מ מ ק ו ט ו ״
עצמי הואי
׳ ל י ^ יי***
• והוצאה אסורה ,ומלאכת אובל נפש אהייי-
האטיתי'
י
ל
.לבדו הוא יושב ועוסק בתורה׳ שהמה י י
אשר כל ישראל המה קוים נסרדים המגיעים למרכז אחד — הוא השם יתברך .ו ל ^
זה המה קשורים יחדיו כמו שאמרו במדרש רבה :בני יעקב שעובדים לאל
נקראים ״נפש״ .אבל יום טוב הוא מן המצוות המקשרין האומה זה לזה /לכו מ ל א כ ת
אוכל נפש מותר .ואם יבואו אלף אורחים יאפה לחם ,עד כי אמרו )פסחיפ מו( ,
האופה מיום טוב לחול) ,רבה אמר( אינו לוקה )אמרינן( :הואיל וחזי ל א ו ר ח י ה
וכולם חייבים לעלות לרגל ולשמוח ולשמח .לכן הותרה הוצאה והבערה ,ש א ם ל
כן לא יהיו מקושרים ומאוגדים זה לזה כאחד.
והנה ,בהתבוננך תראה ,כי בפסח שהוראתו היה על שפסה המקום על פדני
• ישראל במצרים ,הלא אז עדיין לא היתה האומה נקשרת ,כי היו בודדים איש כאךןלן
י ״אל יצא איש מפתח ביתו עד בוקר״ )שמות יב ,ככ( .רק שכולם היי מיסכמיש
יי׳ ־ליר ישיאל .דלכך
־־
בדיעה אחת כלקיחת הקרבן ומקושרים לאדיו
צי־יכי«
הפסח שבא כהוראה זו ,כתיב ביה שאינו נאכל אלא למנויי ,והאיכלים
)עפידד
שבי*
שבי ׳
• י
למיייי* מערב
זרה ג ,א( ,והאומה אינה מקושרת זה לזה רק באופן רחוק שהם מקושרים זה לץך!
^
על ידי כד שמקושרין למרכז אחד .לכן כתוב ״וספרתם לכם ממחרת השכת״
פסח ,שהוא כהוראתו כמו שבת .״עד ממחרת השבת השביעית״ ״" ***ז ת ה י ו
מקושרים זה לזה בהתגלות ״לא תכלה פאת שדף ,לעני ולגר תעזוב וכו״ ) /י
ככ( .אמנם ככל האומות ,התקשרותה זה לזה הוא נימוסיי וענין לאומי הכ#
ק^ו״ד
' ׳
התולדה והדירה כארץ אחת והשתווה בייעיה• ל י ל
הלאומי הוא גדול כל כף כי התורה נתונה להאדמה ,וכפי הסכמת חכמיה דגז-ןןז
" אכי
׳ ^
יי ^
י
כן נמשכים דרכי הא־ לקים והשגהתמ
ואתם לבית דין •טל מטה ונדע אימת ראש היטנה ויום הכיפורים .ו״אתפ״)פסוק ;(yt
אפילו שוגגיס )ראש השנה כה ,א( ? ״ולא תסור …ימין ושמאל״ )דברים יז ^ ,ל ־
י וכמו *שפירשו הד דאמרו ״ודטליד אמת ארצה״ ,שכפי הוראת בית דין כן האכזר!
והנה מצאנו ,דאימתי התהילה התורה להתנהג על פי הכמי האומה ~^ *
תורה שבעל-פה מעמד בכיון ,שמשה הידיט יום אחד ,ודרש ״יום״ כ מ ח ד ׳
לילו עמו ,ולא שרתה שכינה עד יום שלישי צפרא דשבתא ]שבת פז ,א[ .יזה Lfm
]V
האומה זה לזה באופן א-לקי ,על פי הוראת תורה שבעל פה שמסרוה לגדולי
לדרוש על פי המסורה להם מסיני ,״ולא תסור״ .והחמירה תורה בדברי שושן ,-י
יי* י^י ~&r
.יותר מדברי תורה ]ירושלמי כרכות[ שזקן ממרא במיתה׳
#כי'°
׳ ^ '
^
ל
• בעשה ויש מהם כלא תעשה•
ע
עד צפרא דשבתא ,וכמו שדרש משה מגזירה שדה .ולכן אס האומה מקושרת
י נפלא כזה ,הלא צריכים להיות מקושרים על ידי שימחה והתרבות ההכנות מ א
להכירו .וזה שאמרו )פסחים פח ,ב( :הכל מודים בעצרת דבעינו ״לכם״ # ,י -
־ כל האומה מקושרים זה לזה ,מאי טעמא ,יום שניתנה בו תורה לישראל .הי—'*""
ניתנה להם שיהא ההלכה כפי מה שיאמרו ,ויתנהגו דרכי ההשגהה האלקית כ ן ^ ^ -
,
י א פ כ ו
מ
ו ש ר י ם
כ
א
א
כ פ ג י
ה ש ם
ה מ י כ ז
י ת כ ר
ס י פ
א
ח
ד
ה
א
ב ב י
א ח ד
א
ה ו א
א ר ת י
0
פ ם ח
ה ו א
כ מ ר
1
ש מ י
ש ט ר ח
י א כ ל
כ ע ר כ
ש
כ
ת
כ
ז
ש
א
כ
ח
?
י ע ל
ב
ה ת
כ י
ת
יד
3 5 1
ש א מ
ד ב ר י פ
ren
ט
ב
נ ד ז
:
t
י
ז 2ן י
ן ז א ו
ר ד כ י י
ש ה ה ת ח
ה
ה י ה
מ י י פ
7 7כ 5י י י
71
ל
א
D
ש
ר
ת
ה
מ י
ד
26
www.daat.ac.il
על פי הוראת ישראל וגדוליה .״ואל תכוז כי זקנה אמך״ )משלי כג ,כ( .ולזה קרבנו
אתר דעת -מכללת הרצוג
שתי הלהפ משאור וחמין ,דלמזכח אכור ואינו קרב כלל )ויקרא כ ,יא( ,רק נאכל
לכהנים ,להורות דעיקר החג הוא ״לכם״ ,והוי לבעלים ,וכהנים כמקום כעלים קיימי.
כאן פותח רבינו את האשנב חראשון בחבנת מחותו המיוחדת של חג חפםח
לעומת שאר החגים .רגילים אנו לראות את השבת מצד אהד וכל החגים והמועדים
בצד השני« .בין המועדים ,רק ליום הכיפורים זיקה ודמיון אל השבת ,עקב איסור
המלאכה המוחלט בלי היתר אוכל נפש > ,ונקרא שמו בישראל ׳שבת שבתון׳ .בא
רמ״ש ומלמדנו כי דוקא חג פסח מתפקד כשבת ולא כשאר המועדים ,בזה שהוא
מפתח את קוי הקשר האנכיים כמו ציצית ותפילין ומזוזות ושבת ,הלא חם קוים
ישרים את ה׳ .וזאת לעומת הקוים המאוזנים המהברים בין יהודי לרעהו ,אותו קשר
הנעשה על ידי המועדים חאחרים כמו מצוות צדקה וגמילות חסדים .גם השבת וגם
חג הפסח חינם מועדים אנטי-חברתיים« .דבר זה מתבטא בהלכות מפורשות
של איסור הוצאה מרשות לרשות בשבת ,ובמקביל בפסה מצרים איסור יציאה
מן הבית .כמו כן איסור בישול בשבת וממילא חובת ההכנה לפני השבת ,ובמקביל
בפסה ההובה להימנות על אכילת קרבן פסח עוד לפני החג .רק שבת ופסח פועלים,
איפוא ,בצורה אנכית לקשור את היהודי הישר עם אביו שבשמים ,ובזה יש טעם
לקרוא לפסח בשם ׳שבת׳ ,שהרי יש בו מן המהות המיוהדת והייחודית של שבת.
8
50
31
ה״משך הכמה״ אינו מתענין בשאלת חכיצד — כיצד ידעו חז״ל ללמוד מן
הכתוב ׳ממהרת השבת׳ שהכוונה לפסח .בשאלת ׳חמדוע׳ קא עסקינן — מדוע התורה
קוראת לפסה בשם שבת .ובזה המענה בהגדרה מהורשת של המהות של שבת ושל
פסח לעומת שאר המועדים ,והזיהוי )החלקי לפחות( בין מהות השבת ומהות הפסח.
בקטע הבא מעמיק רבינו את הבנתנו בהבדל שבין שבת מהד גיסא למועדים
מאידד גיסא ,ובתוך חמועדים בין פסח מהד גיסא ושאר המועדים מאידד גיסא.
תהילה קובע כי ״עיקר מצות השבת …שהוא מורח על חידוש העולם ,ושיש לעולם
בורא ומנהיג ועשה הכל במכוון ,אשר זה עדות על עיקר האמונה בבורא ,ובלא זה
אין מקום לדת וחשגחה ושכר ועונש כלל״ .אהרי שמבאר כי ״המועדים האחדים
המה רק על יחס הבורא אל האומה הישראלית״ ,עובר רבינו לדיון פנימי במחות
המועדים.
82
47
48
49
50
'51
52
כאשר יש ביניהם חילוקים פנימיים ,כגון החגים עם מצוות עליה לרגל לעומת המועדים
כמו ראש השנה בלי עליה לרגל וכדו׳.
ועיין להלן כי דוקא אצל חג הפסח היתד .הוד .אמינא לאותו איסור מוחלט של מלאכה.
אמנם לא כד מתרשמים בימינו אנו בראותנו את טיולי ההמון ברחובות הראשיים של
השכונות החרדיות ,טיולים בעלי אופי חברתי מובהק.
ולהלן ידובר על המעבר מפסח מצרים לפסח דורות והשינויים שחלו בהלכות החג
כתוצאה מכד.
״אל יצא איש ממקומו ביום השבת״ במקביל ל״אל יצא איש מפתח ביתו״!
כלומר ,השבת היא אוניברםיאלית בעוד המועדים הם לאומיים .בזה מובן ומוסבר על
ידו מדוע שבת קביעא וקיימת ,בעוד קדושת המועדים נקבעת על ידי בני ישראל,
וצרכי ישראל )אוכל נפש( הותרו במועדים )עיין שם דברים נעימים(.
27
www.daat.ac.il
.5
מצרים.
כארץ
היית
אתרעבד
דברים ה ,טו וזכרת כי
הרצוג
מכללת
דעת -
י ה נ ה
כ א ש ר
נ ת ב ו נ
כ י
פ
ח ג
ה י ר א ת
m
ה ש ם ח
^ יזיעעת
ו על המיעיי
והשפעת הא-לקים יתכיד על עמו ישראל מצדו ,שהוציאם ממצרים ונגלה גגעבדדד
י׳ ל י ( ל ל י ע ד מ ־ י
)י
ובעמוד ענן ,אבל ישראל בעצמם ־ ־ ״ '׳ ׳יב
תזעילז•
עבודה זרה )והללו עובדי עכורה זרה — שיר השירים י " י׳ >׳ יי?
על ידי ציווי השפ .אם כן מצדם לא היה הכנה רבה והתקרבות לאלקות ,ד ק כןעז^-
יתברך .ובהג העצרת היה שקול משניהם — :התקרבות ישראל לאביהם
בפרישה שלושה ימים )שמות יט ,טו-מז( ,באחדות האמיתי׳ שמל "*טר ^ י ס ע © ד
ב( ״ויחן )שם( ישראל )נגד ההר״( ,בקכלת מצוותיו )שם כד ,ז( ״נעשה י 0 « 0מ ן / /
ומצדו יתברר הופעה אור אלקי ,וגילוי כבודו ,ומתן תורהו .שעל זה נאמי" ) ז -ע - 1
כו ,יה״יז( ״זו,׳ האמירך …את ה האמרת״ — הטיבה מול הטיבה .לא עך
הפוכות ,היה ההתקרבות מצד ישראל ,שהם עשו תשובה גמורה על הטא ה מ ל •עזל*
י * כ1ז־ז*«
י ^ י י לי׳ *(׳
מיחו כערב רב ,והס הביאו נדבתם בכיקר
לכל מלאכת המשכן)שפ פסוק ז( .ודדטי״ת החזיר להם ענני כבוד שהיה להפ ^ ן ^ ^
שיצאו ממצרים ]כדברי הגר״א בשיר השירים[.
והנה כאשר בארנו שבפסח היה השפע יורד מהשי״ת בלבד ,בלי הכנדד p p o
ה׳ כלל ,לכן אמר )ויקרא כז ,טו( ״וספרתם לכם״ ,שביארו הקדמונים )זהד ד י ־ ק ^
שם( ,שזה כמו ספירת הזבה למהר לבעלה ,כן ספרו בני ישראל שבעה ש פ ו ע ד
^
שהגיעו למעלת ״ויחן …ישראל״ ,והגיעו להבין סוד ״נעיטה תשמע״׳ י ל ק ע ל
°י " יה ^ י ל י ^ י -א ל
התורה לעבדה ולשמרה .והנה כאשר " י ע
שהוא מורה רק על המציאו עולמים מאפס אל היש ,ומהתקשרזת הבורא עם הב^ך ,,^-י
שזה מורה על כל הנבראים ביהד ,כן פסח הוא רק מתנה טובה ,אפ כי היא ע ל
השי״ת עם האומה ,ככל זאת כיון שלא היה הכנה מצדם כלל ,רק שפע ממעון ק ^ ,
הלא זה יתכן על כל אומה ,וכמאמרם בשיר השירים רבה ב ,ו ) ר ׳ אליעזר פתו״ 'Jpn-ip
בגאולת מצרים .מה שושנה זו ,כשהיא נתונה בין ההוהיפ ,קשה לבעלה ל ה ל -י
ל ה עי-לי
כד גאולתם של ישראל היהה קשה לפני הקכ״ ״ מ מ י ״׳
ואלה ערלים) ,אלה מגדלים בלורית ואלה מגדלים בלורית(׳ ל ל י ^ י כ ל ז * י
ואלה לוכשי כלאים .אם כן לא היתה מדת הדין נותנת שיגאלו ישראל לעיל * * /0׳ /
שמואל בן נחמן ,אלולי שאסר הקב״ה עצמו בשבועה לא היו ישראל נגאלים ל7ן ן1
ג ו י 3
5
כ ר י פ
ג ו י ׳ /
2
ה
:
TOCrj
כ
2
ז ה
מ
י פ
,
ע
ג
ח
ג
כ ב ו ר
1
ר
י ו ת
ו ה כ י נ ר
ת
ה
110
5
נ י ז
ש
ש
1,
ז
5
0
ש
י
ח
8
ג ו י
ה
ב
ש ה י י א
גרי
א
מ
ה
P
n
ד
ה ה י ״ ד
כי
) ש מ י ת י
א מ י ד
כ נ י
י ש ר א
א נ י
7
י ה י צ א ת י
א ת כ ם
מ
ת
ח
ת
0
מלי
ל י ׳׳
ל
' י ( *"ל
מצדים״ ,ואין ״לכן״ אלא שבועה ,כמד״א )שמואל-א ,ג ,יד( ׳ץלכן נשבעתי ל ע י
עלי״( .א״ר ברכיה )תהלים עז ,טז( ״גאלת כזרוע עמך״ — בטרוניא )א׳׳ד
מ״לבא לקחת לו גוי״ ועד ״מוראים גדולים״ ע״ב אותיות הן .ואס יאמר לף
ע״ה הן י אמור לו צא מהן ״גוי״ השני שאינו מן המנין .א״ר אפון( :כשמו
)ששמו של הקב״ה ע״ב שמות הן .ר׳ עזרא בשם ר׳ יהודה א״ר סימון :משל ל ע ל
ש ה י ת
פ י ד &
י י ר י ר
י נ מ ע י
ש י ר ה ש
ת א נ י פ
י ש י ר ה ש
ג פ נ י ם
י ש י ד ה ש
ל
ל
^
׳
^
ושורה של תפוהים ,ומסרו לאריס והלך לו .לאחר ימים פא המלך והגי?
לידע מה עשה ,ומצא מלא הוהיו ודרדרים .הביא קצצים לקצצו וראה פז
אתת של ורד ונטלה והריה פה ושבה נפשו עליו .אמר המלך בשביל שושנה
הפרדס .כד העולם לא נברא אלא כשביל ישראל ,לאהד כ״ו דורות הזנת
28
www.daat.ac.il
ת
0
ד
יעדד"
°-r-1P3
#ך^
*
זו
הק 3^,
ס
י כ
י ב
ע
בעולמו לראות מה שעשה ומצאו מים במים — :דור אנוש נמהה מן המים ,דור
קצצימ לקצצו שנאמר )תהלים
דעת -הביא
כמיס.
מכללת הרצוג
המבול נמהה מן המים ,דור הפלגהאתר
כט ,י( ״הי למבול ישב״( וראה שושנה של ורד — אלו ישראל — ונטלה והריה
כה כשעה שסדרו ישראל עשרת הדברות ,ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו ישראל
״נעשה ונשמע״) .אמר הקב׳׳ה :בשביל שושנה זו ינצל הפרדס ,בזכות התורה
ולומדיה יינצל העולם ,עכ״ל המדרש רכה( .הרי כדברינו ,שבפסה לא היו מצוינים
משום אומה ,עד שיהיה ראוי להם הדביקות האלקי .רק בעצרת היו קרואים שושנה
והיו ראויים להגן על כל העולם .ואם כן כססה היה כמו בשבת ,שלא הקדימו כלום,
ורק שפע הנם מחסדו יתברר להוננם הנם עבור בריתו ,ולהקים אותם לגוי קדוש.
רק כמ״ט ימי ספירה פעלו הרבה עד שעלו למה שעלו ,ונעשו כולם ראויים לנבואה
ולמראות ה׳ בהקיץ .ולכן אמר ״וכפרתם לכם ממחרת השבת״ ]שזהו מהרת יום טוב
לפי קבלתנו מפיני הנאמנה פה אל פה[ שלכן קרא את החג לפסח ,שהוא כמו שבת,
ששכיתתו אינו קשור כל כר ככס ,כיון שלא היה הכנה מכם .ולבן ״וספרתם לכם״
וכו /וזה כוונת המסדר בהגדה של פפח ״אלו לא נתן לנו את השבת וכו׳ אילו לא
נתן לנו את התורה״ .שהשבת מצוין מכלל התורה ,כי הוא רק מתנה טובה לנו וזה
רעיון נכון.
בקטע הקודם )ויקרא כג ,כא( הראה לנו ה״משך חכמה״ כיצד פועל הפסח כמו
שבת בקשירת קשר ישיר אנכי בין ישראל ובין הקב״ה ,לעומת שאר המועדים
הפועלים בצורה מאוזנת בין יהודי ובין רעהו .כאן הראה לנו ה״משך חכמה״ את
הצד השני של המטבע — באותו תהליך היסטורי של יצירת קשר של קיימא בין
הקב״ה ובין עמו ,תפקד הפסח בטון מינורי כמו השבת ,כאשר שאר ההגים )מן הקל
אל הכבד( העמיקו את חקשר בטון מיורי .בשבת ובפסח נוצר הקשר מלמעלה אל
למטה ,ואילו בחגים האהרים גברה יד היוזמה של האומה בשאיפותיה אל ה/
מזה נראה לומר כי חג הפסח הוא יותר ״שבתדיק״ מאשר ״יום־טובדיק״ .יתירא
מזו ,חג הפסח מדגים לנו אהד מן היסודות בהבנת מצוות התורה ,והוא שאין המצוד.
׳הד־תאית׳. ,ואין לראותה או כולה ׳שחורה׳ או כולה ׳לבנה /אמנם הג הפסח נמנה
בין המועדים ולא בין השבתות .אבל יש בו אלמנטים של שבת אשר במצבים
מסויימים )כגון תיאור יצירת הקשר בין ה׳ ובין בני ישראל ,או תיאור הקשרים
האנכים והמאמנים בין ישראל ובין רעחו ובין ה׳( אף מצדיק את קריאת שם ההג
בשם ׳שבת /לפי שני פירושים אלד ,.זכינו לחבין נקודה נוספת )שבעלי האסכולה
האפולוגטית-מגמתית לא עסקו בד .כלל וכלל( והיא :מדוע דוקא בפרשת אמור
נקרא הג הפסח בשם שבת ולא בשום מקום אחר מעשרות המקומות בהם התנ״ך
עוסק בעניגי פסח .העליה מדרגת פסח־שבת לדרגת חג־מועד פרופר היא ענינה
של הספירה ,אשר בקשר אליה דוקא צוין השם ׳שבת׳ היא פסח .כאשר החג עומד
בפני עצמו הוא נקרא בשמו חרגיל .הופעתו ,לא רק במסגרת שאר המועדים ,אלא
דוקא ביהם אליהם ,היא המחייבת את ציון אותו אספקט של ׳מועד שבתדיק׳ לעומת
•׳מועד יומטובדיק׳ ״.
53כבר הערגו לעיל )הערה (42על גישתו של רמ״ש ושל הנצי״ב לחשיבות מקום כתיבת
מצוה מסוימת בתורה שבכתב .הוא הדין והיא המידה בעגין הגדרת מצות מסוימת בדרד
29
www.daat.ac.il
ו ה ש ת א
י א ת י ג א
י ש
ל ה כ י
מ ק ו ס
? ז ב י י ק
ה מ ק ו מ
א ם
ה מ י י ח
,ז ה
ש
י
א
ל
"מועד
י י
׳
מכללת
דעת -
למשפחת שבת׳ חוא אשראתר
הרצוג הפסח .שמא יש מקום לומר ש מ ע מ ד
את חג
אפיין
תמיד
ביניים זה הוא התפתחות מסוימת ממעמד קודם אשר בו היה הפסת כולה ׳ ש כ ת ד י ק ׳
מלמד
או כולו ׳יומטובדיק׳ .עיון בהופעתו הראשונד .של חג הפסח בתורה שבכתב
אולי כי ראשיתו של חג הפסח בשבת יסודה ,ואחריתה ממתן תורה יאילד כ מ י ע ד
.
מקומה ,כאשר היסודות השבתיים לא נעלמו ממנו כליל .חנה בשמות יב ,ס ז ע
״וביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם ,כל מ ל א כ ך ; ^ l ,
יעשה בהם ,אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם״ .לפנינו המקור ב ת ו ד ה
שבכתב ;עוד לפגי מתן תורה( ״ להיתר אוכל נפש במועד .על פי שיטת ה ר מ ג :״ ן
אתרי שנקבעה כאן ההלכה הזאת ,קיצרה התורה מכאן ולהבא בהעמידה ל ס ב י נ ו
נוסחא מקוצרת ׳מלאכת עבודה׳ ,אשר פירושה :כל מלאכה שאינה לצורר א ו כ ל
נפש .וזה לשונו של הרמב״ן :אבל פירוש ׳מלאכת עבודה׳ — כל מלאכה י א י ב ד
לאכת
מי׳אי־י י ^ '
°׳
לצורך אוכל נ פ ש . . .ו מ ל
עבודה ״ .וזה מתבאר בתורה ,כי בחג חמצות שאמר תחילה )שמות יב ,טץ(
מלאכה לא יעשה בהם״•־ הוצרך לפרש )שם שם( ״אך אשר יאכל לכל נ פ ש
ו
ת
ב
& 6
2 7
א כ ה
ש י | י א
ב פ ש
m
ד ,י א
1
,
מ
6
ה
מ ס ו י ם
א
ן
ש
ל ייו 3מ ק ו
מיוחדת במקום מסוים .והוא הדין והיא המידה בלימוד סרט
זד .ולא אחר .גישה זאת ועיסוק בנושא זה מאפיינים את כל נציגי בית מדרשו ל מ * ד ״
מוילנא )רביד הזהב ,משך חכמה ,נציב ,חוסן יהושע ועוד( ומצינו אותה בבני ז -ך
מ
ש
א
ד ג ן
א נ ו א צ
מ מ ש י כ י
ד י כ ם
ס ל 31
,
,
ל י ט א
א ו ו £י ג י
ב י ו ת ד
׳
א פ ש י
ב מ ש נ ת י
ה ג י
ש ל
י
1
" "׳ימבד
־־
יי ־
ל
ז״ל בספריו פחד יצחק ,וכן אצל הגר״י קמינצקי ז״ל בחיבורו ׳עיונים במקרא על ה
)עיין ,למשל ,שאלתו מדוע לימוד חז״ל כי ׳אין התורה מתקיימת אלא במי ש
עצמו עליה /נדרש מפסוק ׳אדם כי ימות באהל׳ בסוגית פרה אדומה ,ולא באחד ה ס ס ו ק י
העוסקים במפורש במצוות תלמוד תורה ,כגון ״ושננתם לבניך״ או ״ולימדתם א י ת
את בניכם״ וכדו׳( .במישור של ג״ך חקר כך הגר״י העלר מדוע םוגית תשובתך ^
מנשה מלד ישראל כתובה בדברי הימים אשר נכתב על ידי עזרא ואנשי כנסת הגז־רלן-
י פיירית׳
ולא בספר מלכים אשר נכתב על ידי ירמיה הנביא )עיין חיבורנו '
עמודים .(64—5
54וידועה שיטתו המיוחדת של רבינו צדוק הכהן מלובלין על החשיבות ב׳הופעת הבערר־ד,
של מלה בתנ״ך ,לגבי קביעת המהות השורשית של המונח והמושג.
55וכבר בארנו בכמה מקומות כי חז״ל למדונו )ירושלמי מו״ק ג ,ה( ש׳אין למדים מ ק ו ד
ו י׳יא מ י ש
מתן תורה׳ ,אבל לא לימדונו שאין למדים מלפני פרשת יתרו! ה
היסטורי ,והשני מושג טכסטואלי .מכל הטכסט של התורה לומדים — דרגת ה ל ^ ,
י מיז־
ותוקף החיוב הם פונקציה של בגנון הכתוב ולא מקומ הכתוב )ואכמ״ל בזה עוד(.
56ויקרא כג ,ז ד״ה כל מלאכת עבודה.
57הסברו המיוהד של הרמב״ן בבחירת מוגח זה לציון מושג זה .כלומר המוגח מגדיו-
ו 1ר ר ך ׳
מ נ ן י ת
ס
ס
ל
נ ב ו א ד
ס
י א ש ו
ג
יזוזנ
המושג בעצם משמעותו .ועיין להלן בגוף המאמר.
׳
58כאשי
מלאכה מכל סוג שהוא בהג הפסח.
מ ב י ט ז י
זה
ה מ ו פ י ע
י ק
א צ ל
ש ב ת
30
www.daat.ac.il
ו י י ם
כ י פ י ר
ה י ה
ל ד ,ב י ז
ש א י ז כ
ל יייתו־
לבדו יעשה לכם״ .בשאר כל ימים טובים יקצר ויאמר ״כל מלאכת עבודה לא תעשר/
הרצוג
ולהודיע מכללת
לאסור כל מלאכה שאיננה אוכל נפשאתר דעת -
נפש מותר בהם .ולא נאמר
שאוכל
בכתוב לעולם באחד מכל שאר ימים טובים ״כל מלאכה״ ,ולא יפרש בהם היתר
אוכל נפש ,כי ״מלאכת עבודה״ ילמד על זה )עכ״ל הרמב״ן(.
והקושי מבואר :אם אמנם עצם המונח ״מלאכת עבודה״ מציין מלאכה שאינה
מלאכת אוכל נפש ,באשר היא ׳מלאכת הנאה /לשם מה היה נחוץ בפרשת בא לכל
אותה האריכות ,אם אמנם ׳מלאכת עבודה׳ ילמד על זה? זאת ועוד ,למה בחרה
התורה בדרך של ׳שטר ושוברו בצדו׳ וכי לא היה מתבקש לכתוב :׳כל מלאכת
עבודה לא תעשו ,כי אשר יאכל לכל נפש היא לבדו יעשה לכם׳ .בזה היינו לומדים
את הדין ,את ההגדרה המדויקת של ׳מלאכת עבודה׳ בדרך חחיוב ,והיינו מונעים
מראש כל אסוסיאציד .עם איסור שבת ויום כיפור בדרגת ׳כל מלאכה׳ .אבל קשה
ביותר עצם קושיתו של הרמב״ן על עצמו בהמשך דבריו בויקרא שם :״אבל בפרשת
׳כל הבכור׳ )דברים טז( בהג המצות )פסוק ח( ״וביום השביעי עצרת לה׳ א־לקיך
לא תעשה מלאכה״ .°והטעם מפני שהתיר בו בפירוש* אוכל גפש ולא הוצרך
לאמר בו ׳כל מלאכת עבודה׳ .והזכיר ׳מלאכה׳ סתם ולא אמר ׳כל מלאכה /כמו
שנאמר בשבת ויום הכיפורים ,הכוונה לא תעשה ׳מלאכה׳ אשר הזהרתיך עליה
)עכ״ל הרמב״ן( ,05
09
61
62
6
צ
ושמא לאור כל הדיון הנ״ל ניתן לגלות בעומק פשוטו של מקרא את שורשי
׳הניידות׳ של הג הפסח .תחילתו של חחג כשבת לכל דבר :״וביום הראשון מקרא
קודש וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם״ — כדין
66
59
60
61
62
63
64
65
66
׳כל מלאכה׳ — איסור אבסולוטי כמו בשבת.
׳אד אשר יאכל׳.
׳כי׳ במקום ׳אך׳ בדרך השלילה.
הפסוק בויקרא כג ,ג — ״וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו״,
מתפרש לפי הפירוש המקובל על שבת ,ולדעת הגר״א על יום הכיפורים.
והיה צריך להיות ׳מלאכת עבודה׳!
בהדגשת ה׳בפירוש׳ ,לעומת שאר המועדים שהיתר אוכל נפש גלמד מכלל לאו )מלאכת
עבודה( אתה שומע הן )מלאכת הנאה( .כלומר ,כאן היה מקום לתורה עוד לקצר את
הקיצור ,באשר אין כל מקום לטעות בענין חג הפסח ,שהיתר אוכל נפש שלו כתוב
בפירוש בכחצי פסוק.
תירוץ מעמיק — אבל קשה להשתחרר מן ההרגשה כי מוטב היה אילו לא היה את מה
לתרץ ,שהתורה היתד .כותבת על פי סגנונה הרגיל ״מלאכת עבודה״ כשם שכתבה
אנממ כןןגיו פסח בויקרא כג פפוקימ ז—ח! אם באמת ׳לא הוציר לאמר בו כל מלאכת
עבודה׳ בחומש דברים הרחוק שלושה הומשים מן הנאמר בפירוש בחומש שמות),״אך
אשר יאכל״( ,קל וחומר שבחומש ויקרא אין צורר לכתוב את המפורסמות ,וצע״ג .וה׳
יאיר את עינינו בהבנת דבריו הקדושים של הרמב״ן.
עוד לא היה ים סוף .אין לומר על שם העתיד כי כל פרשת ים סוף תלויה בבחירה של
מצרים לרדוף אהרי בני ישראל ,ובבהירה של בני ישראל לקפוץ אל תוך הים טרם
הפד ליבשה .לפני זה הידיעה של הקב״ה אינה יכולה להתגלות ,כי אע״פ שידיעת ה׳
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבת .עתה מיד בא היוצא מן הכלל ״אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם״.
כלומר ,הג הפסח הוא שבת מינוס .אצל שאר המועדים אין דין של ׳׳כל מ ל א כ ה . . .
אך״ ,אלא ״כל מלאכת עבודה לא תעשו״ ,כלומר ,לכתחילה אין איסור כל מ ל א כ ה ,
אלא רק איסור אותה מלאכה הנקראית ׳מלאכת עבודה׳ .בפסח יש צורך פ ה י ת ד
לעשות מלאכת אוכל נפש ,בשאר המועדים אין איסור כזה לכתחילה .ושמא י ת ש
מי שיחשוב שחחל בפרשת אמור « עבר חג הפסח להיות כמו שאר המועדים ,כ א ש ד
גם אצלו כתוב ״כל מלאכת עבודה לא תעשו״ ,באה התורה בחומש דברים ו מ א ש
כי לא כך הוא ,אלא ״לא תעשה בו מלאכה״ — שהוא קרוב יותר ל׳כל מ ל א כ ה ׳
מאשר ל׳מלאכת עבודה׳ .עוד ביסוד הפסח קיים איסור מלאכה ולא איסור מ ל א כ ת
עבודה >.*5כך נראה לנו לבאר את דברי רמ״ש בפרקי מחשבה הנ״ל.
אבל עוד מרחיק ה״משך חכמה״ לחקור במהות חג הפסח ובזיקה שלו ל מ ע ר כ
השבת יותר מאשר למערכת המועדים ,ובקטע הבא נראה כיצד דין זה של פ ס ה
כמועד ׳שבתדיק׳ נותן את אותותיו גם במישור ההלכתי.
ו 3
ר ת
ת
.6שמות יב ,יז ושמרתם את המצות.
״ושמרתם את העבודה הזאת״ )שמות יב ,כה( ,״ושמרתם את הדבר הזה ׳ ) r
שם כד( ובמשפטים ,״חג המצות תשמור״ )שם כג ,טו( ,וכן בתשא )שם לד,
וכן בראה ״שמור חודש האביב״ )דברים טז ,א( .הנה על מצוה פרטיות זו נאנןדן!
^
״שמירה״ בפרט הרבה פעמים ,וכמו על שבת שנאמרו בו ״שמירה״ :״שמור
)יום( השבת )שפ ה ,יב( ,וכתשא שלוש פעמים שטירה בשבת .וכבהר )ויקרא כ ו
ב( ובקדושים ״את שבתותי תשמורו״ )שם יט ,ג ,ימ ,ל( .לכן נקרא פסה שבו!
כמו דכתיב ״ממחרת השבת״ — שהוא כמו שכת ב״שמירה״ .ושמור בכל מקוס ה
לא תעשה ,כמו שאמדו )שבועות ד ,א( ״כל מקום שנאמר הישמה ) ל׳ לא /פן(
ל ייעשי ׳ י " ל א #
אינו אלא לא תעשה״ .וכן ״מוצא שפתיך תשמור ־ ־
אמרתי אליכם תשמרו״ — ליתן לא תעשה על כל עשה שבתורה .ולכן בשכינ
העשין שבו ,המה כלא תעשה ,ונשים מצוות כקידוש היום — ״כל שישני בשעדו•
ישנו בזכור״ )ברכות כ ,כ( .וכן פסח ,עיקרו כלא תעשה ,וגם העשין שבו יש ל
מ י אכול
ז
ל
דין לא תעשה ,ונשים חייבות במצה ,ד״כל שיש ל
מצה״ .ועיקר הדרשה מזה ד לא כתיב ״עשייה״ כמצה ובפסה ,רק ״שמירה״ — ל
,
D t t
ד א
א
ז ו
5
א
ו ב כ
ו כ
ד
ל
ה
ה ן
נו
כ
א
ת א ב
ד ו מ
י ש נ ו
ה
כ
כ ן
ע
אינו מכרחת ומחייבת את הבחירה ,ידיעתו הנמסרת לבשר ודם כן מחייבת )י ייז כאן
במשד חכמה דברי נועם(.
67כלומר ,אחרי חטא העגל ,אשר כידוע גרם לשינויים מהותיים בדרגת עם ישראל ו כ
בתורה המחייבת אותם ,כי קב״ה ותורה וישראל חד הוא )ע״פ שיטת הםפורגו וגדול,
האתרוגים ובעיקר רמ׳׳ש(.
68מעין זה מצינו באיסור אכילת בשר בחלב אשר הופיע לראשונה )משפטים כג(
כל קשר עם מאכלות אסורים )ויקרא יא( ,אלא בזיקה ישירה אל מצות ביכורים כאוןןן
פסוק .הזרה ונשנתה בשניה )פרשת כי תשא לד( ושוב בזיקה ישירה אל מצות ב כ ו
רק במשנה תורה )דברים יד( מצינו את המעבר ממצות ביכורים אל דיני מאכלןך]
אסורים.
מ י ל א
ב
ל
י
ר י ס
32
www.daat.ac.il
י
בתוספות ובירושלמי כרכות
מכלאים
ומציציתהרצוג
דעת -מכללת
נשים חביבות ]וטפול? מה שהקשו אתר
פרק הרואה ,״דסבר ולעשות ציצית ותפילין מברך על עשייתו ]אף שלא גמר מצותה
בשעת עשיה! תני'דגם סוכה ולולב מכרך בשעת עשייתן ,היינו משום ד״הג הסוכות
תעשה״ )דברים טז ,יג( כתיב ,ולולכ יליף מסוכה ]סוכה יא .יעויין שם[ ,כן בציצית.
אכל על אפיית מצה לא כתיבה דמברך ,משום דלא כתב עשייה במצה ,רק שמירה
לכד .־ולכן בירושלמי פרק קמא דסוכה ,גבי סוכה ישנה ,דפליגי בית שמאי ובית הלל,
יאמר מצה ־ישנה תפלוגתא דבית שמאי ובית הלל וכו /ובכלי לא מזכיר זה משום
דטעמא דכית שמאי ,דיליף מ״הג הפוכות תעשה״ ובמצה לא כתוב ״עשייה״ דק
״שמירה״ ודו״ק .לכן כשישראל שומרים חודש האביב והמצות ,שומר השם יתברך
הלילה הזה לגאלם ,וכיוצא כזה אמרו :כשאתה שומר נרי אני משמר נרך.
מעמד הביניים שראינו אצל חג חפסח אם בהקשר ההיסטורי של התקשרות
עם ישראל אל אבינו שבשמים ,אם בהקשר האופרטיבי של יצירת קשר ישיר או
עקיף בינינו ובין ה׳ על ידי שמירת מצוותיו בסוגיהן השונים ,מעמד זה מתבטא
עתה בעצם חיוב המצוות הייחודיות של פסח כמו אצל שבת .גם כאן ,הפסח )בעקבות
'השבת( עובר את הגבול המקובל המפריד ומחלק את תרי״ג המצוות לשתי קטיגוריות
מוגדרות — רמ״ח עשה ושס״ה לא תעשה .במסגרת חלוקה זאת קבע הקב״ה שנשים
פטורות ממצוות עשה שחזמן גרמן .פטור זח חל על מצות עשה ׳פרופר /כלומר
שהיא כולה עשה ללא תערובת אלימנטים של לא תעשה .כאן מגלה לגו רמ״ש כי
למעשה בכל מצות עשה ישנו אלימנט מסוים של לא תעשה .אולם ,כמות הלא
תעשר .הנובעת מן הכתוב הזה ,שהיא פהות מהצי אהוז * ,אין בה כדי לשנות
או להשפיע בצורה משמעותית על המצוד ,.ולשלול ממנה את המעמד של מצות
עשה ׳פרופר׳ .לפעמים אף טרחח חתורד .לחזק את אלימנט העשה על ידי מקרא
מפורש על ׳עשיר /.כגון ״ועשו להם ציצית״ ,״גדילים תעשה לך׳ /״חג הסוכות
תעשה לך״ .במקרים כאלה הציווי חמפורש ב׳עשה׳ מנטרל לחלוטין את אותה כמות
לא תעשה שהיתר .כתוצאה מן ״תישמרו״ ,ונשארת המצות על טהרת העשה .
;
1
׳
68
7
70
גז
69׳ץבבל אשר אמרתי אליכם״ — כלומר בכל מצוד .ומצוה — ״תישמרו״ — כלומר יש
אלימנט של לא תעשה.
70דהיינו אחד חלקי 248של מצוה ,שהרי ה״תישמרר׳ מתחלק שוד .בשוה בין רמ״ח
מצוות העשה!
71בדרך דומה אפשר אולי לפרש מדוע אין לוקין על לאו שבכללות )עיין ,בין היתר,
בשורש התשיעי לספר המצוות של הרמב״ם( .שהרי אם לאו אחד )כגון ״אל תאכלו
ממנו״( מוסב על כמה וכמה עניגים )כגון ״נא״ וגם ״בשל מבושל במים״( ,כמות ה׳לא
תעשה׳ מתפזרת ומתחלקת בין הענינים השונים ,ובמילא אין באף אחד מהם די ׳לא
תעשה׳ לחייב בו מלקות .מלקות נותנים רק כאשר כמות הלא תעשה עוברת גבול מסוים.
פיזור הכמות מוריד את הכמות אל מתחת לגבול )׳אחוז חסימה׳( הזה ובזה בטל
עוגש מלקות.
72ואף גיתוםף לה דין הדש של ״תעשה — ולא מן העשוי״ ,אותו דין שלא מציגו אפילו
במצות עשה ׳פרופר /אלא רק באותן המצוות שהכתוב חיזק אותן על ידי לשון עשיר״
www.daat.ac.il
33
הרצוג
מכללת
דעת -
והנה בשבת מציגו אתר
של ״בכל אשר אמרתי לבם ר ג י ש מ ר ו ״
הלאו
על
שנוסף
נוספו בה כמה וכמה לאוים .תוספת זאת של לאוי יתירי גורמת לכך ש ג ם מ צ ר ת
• י*לאד .מכך
ל
ל
עשה רגילה של שבת מושפעת מז
׳אחוז
^
׳
י
י ל
לל
החסימה׳ ,ורישומו ניכר אף במצות עשה .לפי זה ״שמור וזכור בדיבור א ח ד ב א מ ר ו ״
פירושו ,שכאשר דגים על מצות העשה של שבת )״זכור״( יש להביא ב ת ש ב נ ר ן א ת
הלא תעשה שבה )״שמור״( .כאשר מביאים זאת בחשבון משפיע ה׳עזמדלt, /-
ה׳זכור׳ ובמילא יצא מכלל עשה רגיל .כתוצאה מכך אשד .חייבת מדאורייתא גנמצר
ה ר י כ ו ז ה ז הש
י צ א
מ כ
ע
ש
ה
גי
ש א ש ה
פ ט י
מ מ נ י
ד ,
מ צ ו ו ת
כ י
א ח י זד,
א
מ ח מ ת
א
א
ת ע ש ה
כ ת
ת ע ש ה
ע י ב ר
א
ת
y
ז כ ו י /
כ י׳ כ
ש י ש נ ו
ב ש מ ו
ו ה י א
ה מ י ד ה
י ש נ י
ב ז כ ו
ה י
ב י נ י ה ם
ש
׳ ילא מחמת
ק
י ׳ ־־ ל
י
ל
' ׳
דיבור או כתיבה סימולטאניים ,אלא משום שה׳שמור׳ חדר אל תוך היזכר!,-
י
שינה את תוכנו ואת מהותו.
ה ו א
ה ד י ן
ב מ צ י ת פ ם ח ,
ר ב ו ת
מ צ ו ו ת
ותז
י שב ה
27
31
׳ " ^ "יי י י י ז איבד
מנותקות זו מחברתה ,אלא הלא תעשה שבו משפיע על העשה וביתו לי י י ז ש ל ל א
תעשה ,משום שהכמות עולה על המינימום המותר .בזה שונים פסח ושבחג מ ש א ר
י ר ת דדו
•
ל
ל
המצוות שבתורה עליהז ל י ״ ל ' ל
העשה נשאר עשר .והלא תעשה נשאר במקומה ,והעובר עליה עובר ב ע ש ד JJt|^ ,
תעשה .בשבת ובפסח הלא תעשר .היא דינאמית ולא סטטית ,עם כל ה ה ש ל כ ו ת כ ״ ל
לכך ייקרא ׳פסה׳ בשם ׳שבת׳!
ג
מ ד
תז
ע ב ו ר
ע
י ו
כ ע ש ה
ו ב
א
ב מ צ
ת ע ש ה ׳
נ
והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך )אבות פרק ב(
פירוש :התקן עצמך במידות טובות כדי שתוכל ל ל
מ ו ד
ת
י
ר
ה
כ ת
יקדנד7
הרב אליה׳ לאפיאן זצ״ל :ספר לב אליה /ע מ ׳
34
www.daat.ac.il
n
?
C
u
הרב דוד מצגר
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ ג י ע ה ביד ב ס פ ר ת ו ד ח ו ב מ ג י ל ת א ס ת ר ב ש ע ת ק ר י א ת ם
)ישוב למנהג העולם(
א .בשלהי מם׳ מגילה )לב ,א( אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן כל האוחז ספר
תורה ערום )בלא מטפחת סביב ספר תורה — רש״י( נקבר ערום ,ערום ס׳׳ד ,אלא
אימא נקבר ערום בלא מצוות ,בלא מצוות ס״ד ,אלא אמר אביי נקבר ערום בלא
אותה מצוה .ובתום׳ ד״ה בלא וכו׳ פי׳ ריב״א דהיינו בלא אותה מצוד ,שעשה באותה
שעה ,שאם אחז ס״ת ערום וקרא בו אין לו שכר מן הקריאה ,וכן אחזו לגוללו או
להגיהו ,אבל אחזו במטפחת אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד.
ב .ובשבת יד ,א אמרו דמשום דינא דר׳ פרנך גזרו טומאה על ידים הנוגעות
בס״ת .והיינו טומאת ידים הבאות מחמת ספר .ובתחלה גזרו על הספר שיטמא את
התרומח ואח״כ גזרו על ידים חבאות מחמת ספר ולבסוף גזרו על סתם ידים משום
שעםקניות הם .ובתום׳ שם ד״ה האוחז כתבו דקצת משמע שדינו של ר׳ פרנך אינו
דווקא בס״ת ,דהא כל כתבי הקדש תנן במסכת ידים )פ״ג מ״ה( שמטמאים את הידים.
וכיון שמגילת אסתר היא בכלל כתבי הקדש דמתני׳ ,הרי היא מטמאה את הידים ונוהג
בה דינו של ר׳ פרנך .ועיין שו״ת שם יעקב סי׳ יא .וכן פוסק המג״א )סי׳ קמז םק״א
בסופו( :ומיהו במגילה שכתובה כדינא צריך ליזהר מדסתם הרמב״ם שם )הל׳ אבוה״ט
פ״ט( דלא קימ״ל כשמואל )מגילה ז ,א ויומא כט ,א( דאמר אסתר אינה מטמאה את
הידים ,ע״כ .וא״כ צריך לישב מנהג העולם שנוגעים במגילת אסתר בשעת קריאה
בידים ערומות בלא מטפחת ,על מה סומכים ,שהרי אין שכר קריאת המגילה בידם .ועי׳
תוס׳ שבת שם ד״ה בלא.
ג .וכבר עמדו על כך חאחרונים .בספר בגדי ישע )בראשו הסכמת הנוב״י(
או״ח שם ,כתב על דברי המג״א הנ״ל בזה״ל :ויש תימה גדולה על העולם שלא נחגו
כן ומכניסין עצמן שאין שומעין את חמגילח כל ימיחם ,כי כל האוחז ם״ת ערום
נקבר ערום בלא אותה מצוד ..ומאחר שהלכה זו מפורשת שאסתר מטמאה את הידים
קשה טובא על כל גדולי ישראל על מה סמכו בזה וכו׳ .ונשאר בצע״ג .וכן העיר
בבתי כנסיות מובא ברוח היים סי׳ קמז.
ד .בשו״ת פנים מאירות )ח״א סי׳ עו( הביא דברי המג״א וכתב :וחנה העולם
אינם נזהרים בזה ונראד .לי ללמוד ]זכות[ דמוכח מש״ס דקי״ל כשמואל דמגילת
אסתר אינו מטמאה הידים והא דאיתא בהלק )סנהדרין ק ,א( לוי בר שמואל ור״ה
בר הייא הוי קא מתקני מטפהות ספרי דרב יהודה ,כי מטי מגילת אסתר אמרי הא
מגילת אסתר לא בעי מטפחת א״ל וכו׳ .ומתוך פרש״י נראה שהודה להם דלא בעי
מטפהת וכו׳ .ש״מ שהדין דין אמת דאינו מטמא הידים ולכן לא בעי מטפחת ועל זה
אפשר דםומכים העולם שאין נזהרים מלאהוז מגילה ערום כנ״ל.
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה .ודבריו צ״ב ,דמהגמ׳ בסנהדרין מוכת רק שהם סוברים כשמואל ,א כ ל -ע ד י ן
לא מוכח משם שהלכה כשמואל .והרי המג״א הוכיח מהרמב״ם הל׳ אבוה׳׳מ פ ״
שאין הלכה כשמואל ,וע״כ דלא קימ״ל כשמואל וההולכים בשיסתו .ואף א ם ד ז י ת ה
הוכחה מגמ׳ זו שהלכה כשמואל ,אין בזה די לישב מנהג העולם ,כיון ש ה ר מ ב ״ ם
אינו פוסק כשמואל ולא מצינו מי שחולק עליו בזה .ועי׳ מהרש״א בחא״ג ס נ ה ד ר י ן ש ם
וז״ל :אפשר שסבר כמ״ד בפ״ק דמגילה מגילת אסתר אינה מטמאה את ה י ד י ם דסו׳
ולכך לא בעי מטפחת וכו׳ והיינו אפקירותא כיון דאיכא כמה תנאי דפליגי ה ת ם ל
להיסך
׳
הו״ל למיפםק הלכה כנגד רבם רבי יחודה .ולפי דבריו יש
שדברי ההולכים בשיטת שמואל לא נתקבלו וכן נקים .וראה בשו״ת לב שלמי׳ ) ל ב ע ל
מרכד״״מ על הרמב״ם( סי׳ טו שמהרמב״ם מוכח דלא קימ״ל כשמואל ולא כ ר ״ ת ו ל ד י
דמסםקא להר וברור לאיסור אף במגילה.
ו .ואכן מצינו לכמה אחרונים שהולכים בשיטת חמג״א ,ום״ל דמגילת א ם
בעי מטפהת .הר״י עמדן במור וקציעה בסוף סי׳ תרצא כותב :מגילת אסתר ב ע י
מטפחת ,פשוט בחלק דף ק ,א .וכגראה פי׳ הגמ׳ כמהרש״א ולא כהפמ״אי יעי׳ מ ׳ ש ״ כ
עוד בשו״ת שאילת יעבץ ח״ב סי׳ קג .ובחגחות חת״ם או״ח שם מביא שמורי ) ה ר ״ ב
אדלר זצ״ל( היה נזהר מליגע במגילה רק במטפהת .אולם ראה בדמ״א ס י ׳
שבשאר כתבי הקדש לכו״ע מהני נטילת ידים ,וכמבואר במקור היים )לההות י א י ד (
שם ובבאור הגר״א שם םק״ב .ועי׳ דמשק אליעזר וערוך השלחן שם.
ז .ולכאורה אפשר לבאר מנהג העולם עפ״י מש״כ חנובי״ק או״ח סי׳ ז ש מ ד ב ר ,
הרמב״ם בהל׳ אבוח״ט פ״ט מוכח דהא דכתבי הקדש מטמאין את הידים איני מ ש ד
דינא הר׳ פרנך אלא כדי להעמיד גוף גזירת הספרים שפוסלים את התרומה .ל ס י ״ ץ
העלה שדינו של ר׳ פרנד נאמר רק בם״ת ,ודוהה ראית המג״א מהא דעמודי ס ״
״מטמאין את הידים ,שדינו של ר׳ פרנך נאמר גם בעמודים .וא״כ גם בנידון דיז־ן י
לומר כן ,שאף שאסתר מטמאה את הידים ,היינו כדי להעמיד גזירת הספרים ש ס י ס ל י
'את התרומה ,ושוב אין ראיה מזה שגם במגילת אסתר נאמר דינו של ר׳ פרבד .עףן.
כתב שמהרמב״ם מוכה שאחר נטילה ליתא לדרב פדנך לא כתום׳ שבת יד ,ב .ו ״
ע״ז סומכים העולם שנוגעים בעמודי ם״ת .ועי״ש בסי׳ ה *.
ט
א
מ ה ג מ
ה ו כ ח ה
ר
ת
א
0
ת
ע
ס
כ
א
־* ומצינו בענין זה הבדל בין הספרדים לאשכנזים .שבס״ת של האשכנזים נוגעים בעמרדיק
• ]דעי,
ובם״ת של הספרדים אין העמודים בולטים מבחוץ אלא הם״ת גתיז
תוס׳ מנחות לג ,א ד״ה הא ובאה״ג יור״ד סי׳ רפט סקי״ג[ .ואפשר שהביל י כיבזג
ממחלוקת בדין .הב״י סימן קמ״ז כותב שהאשכנזים שאוחזים ם״ת ערום בשעת ה ג ב ה ד
׳סומכים על המרדכי בשם הראבי״ה שאם נטל ידיו ולא הסיח דעתו מהם מותר .ו ״
הספרדים שנוקטים כתוספות שלא מהני נטילה לדינא דר׳ פרנך ,יתכן שמשום כ ד
עושים עמודים בולטים מבחח ,כיון שאין עצה לגעת בהם שהרי מטמאין את ה י ד
ולעגין תיבת הספר שמטמאה את הידים )מג״א סי׳ קמז בשם הרמב״ם הל׳ אבוה״ט
ה״י מצאתי כן בדמב״ם דפוס קושטא רם״ט( ,ראה בביאור הגר״א לתוספתא ידים י*,0
שמפרש דהיינו כשהתיבד .מחוברת לספר אז מטמאה את הידים ,וכמו במשיחות ירציעווץ
שתפרן בספר .אולם כשהספר רק נתון בתיבה ואינו מחובר אליה ,כפי ־שהיא ב ס ש
ב ת ו ד
א ר ג ז
זד
ה
א
א
ל
י 0
ק
״
ט
3
ר י
36
www.daat.ac.il
הקדש מטמאין את הידים
ח ,אולם בראשונים מבואר כהמג״א ,שכל כתבי
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדר׳ פרנך ,בספר האשכול ח״ב הל׳ ס״ת סימן יב כתב וז״ל :גרסינן בשבת ידים
הבאות מהמת ספר אותו יום גזרו עליהם טומאה משום דר׳ פרנך וכו׳ וכל כתבי
הקדש אפי׳ תפלין ומזוזות ומגילת אסתר מטמא הידים .ואתשל מרב האי אי נאמר
אםתר אינה מטמאה את הידים )כשמואל( .והשיב למאי הלכתא איצטריך לכון מי אית
השתא טומאת ידים בתרומה ,אלא בדין הוא דלית הלכתא כשמואל דכיחידאי איתוקם
והלכה כסתם משנה וכל ישראל חושבין לה בהדי כתבי קודש .ובעל האשכול אף שהעיר
על רה״ג ,אמנם מה שפירש שאין הלכה כשמואל שפיר ,אבל מה שכתב למאי איצטריך
הד הלכה כיון דליכא השתא טומאת ידים ,הא נפ״מ בזה״ז לענין הצלה מפני הדליקה
בשבת ולענין איסור אהיזתן ביד ערומה .והביא בשם ר׳ נהוראי גאון שכתבי הקדש
אסור לאוחזן ערום דמטמאין את הידים .ויש להוסיף דאף אי נימא ברה״ג כהנוב״י
בדעת הרמב״ם ,אכתי לא מיושבים דבריו דנפ״מ בזה״ז לענין הצלה מפני הדליקה
בשבת .ועי׳ עוד בשו״ת הגאונים )ליק( סי׳ פ״א ובהל׳ ם״ת להר״י אלברצלוני
כהמג״א .וא״כ הדרא קושיין לדוכתא על מה סמכו העולם ליגע במגילה בלא מטפחת.
וכן מבואר בב״י סי׳ קמ״ז ד״ה וכתב המרדכי מספר האגודה שם״ת לאו דוקא וה״ה
שאר כתבי הקדש.
ט .ואף שגם תפלין מטמאין הידים ,ומ״מ נוגע בהם בגופו ,שאני תפלין דמצותן
בכר וא״א בענין אחר .וכ״כ הפרמ״ג בא״א סימן קמ״ז סק״א ושו״ת רע״א סימן נ״ח.
אבל במגילת אסתר אפשר בענין אחר ,שיאחזנה במטפחת .ובפרמ״ג בספרו ראש
יןםף מגילה לב ,א כתב שהעולם אין נזהרים בזה ,ועכ״פ יש ליטול ידים תחילה דלא
ליהוי סתם ידים ,ומיהו כבר נוטלים ידים לתפלה .ולפי״ז מי שקורא המגילה שלא
בשעת התפילה ,צריך ליזהר ליטול ידיו קודם לכן .ועיין דרכי משה סימן קמ״ז םק״ב.
י .ונראה לבאר מנהג העולם ,ושאף אין צורך במגילת אסתר לנטילת ידים
וכדלהלן .הרמ״א בשו״ע סימן תרצ״א סעיף ב׳ פוסק שעושין כל פרשיותיה של
המגילה סתומות ואם עשאן פתוהות פסולה .ובמג״א שם סק״ה שבתשובת רמ״מ
)מהר״ם מעץ( סי׳ י״ב דין ה׳ מפקפק על זה ולכן נ״ל דיש לסמוך עליו בשעת הדהק.
המהר״ם מינץ שם מבאר כי לכאורה הדין נותן שפסול ,כי דבר זה פוסל בם״ת אם
יעשר ,סתומה פתוחה או איפכא .ומגילה אית לה כל דיני ם״ת ,רק בדבר• אחד נקראת
אגדת שלא צריך לתפור הכל בגידין .אבל מסיק שהטעם שפרשיותיה סתומות הוא
ג״כ משוס דדמיא לאגרת )וכ״כ בבאור הגר״א או״ח שם םקי״ז( .וא״כ אפשר שרק
לכתחילה בעי סתומות ,כי גם בהרבה אגרות יש הפסק הדומה לפתוהה .ובתשובותיו
להלן סימן ם״א מביא המהר״ם מינץ דברי הראבי״ה סימן תקמ״ח שמונה במגילת
אסתר פרשיות פתוחות וסתומות .אבל בסוף הענין כתב הראבי״ה ומסתבר לעשות
סתומות כעין תפילין ומזוזות ,עי״ש .וחדברים אינם מובנים אם קבלנו במסורת
שבמגילת אסתר יש פרשיות פתוהות וסתומות ,הרי אם סתם את הפתוחה פסולה,
ומה שייר לדמות לתפילין ומזוזות שדינן שהן סתומות ]ואף שהביא ספק זה מחכם
תורה הספרדיים ,נראה דאינו מטמא את הידים .ובחסדי דוד ידים שם )עמ׳ ךלו(
פשיטא לוה שאעפ״י שיש קדושה בתיבה ,אינה מטמאה את הידים )אלא שלפניו לא
היד ,ברמב״ם דין תיבה ,ומשו״ה מחקה גם מן התוספתא(.
www.daat.ac.il
37
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחד ,בראה מסתימת דבריו שהסכים עמו[ .ומוכח מדברי הואבי״ה ש ל ע ב י ד פ ת י ב ח
מגילת אסתר לצאת בה ידי חובת קריאת המגילה לא צריך לדקדק בגער־׳שירתיד,
הפתוחות ,וכולן סתומות הן ,וטעמא בעי.
יא .ומצאתי הדבר מבואר היטב בחי׳ מרן הרי״ז הלוי על הרמב׳׳נש ה ל כ ו ת
מגילה פ״ב שהביא ככל הנ״ל מהאו״ז ח״ב סימן שע״ג)שהעתיק מרבו ה ר א ב י ״ ה ( .
אי* אליבא
וכתב לבאר עפ״י דברי הריטב״א מגילה ז ,א ויומא כט ,א דגיתנד׳ ל
דשמואל ,שיש ב׳ כתיבות במגילת אסתר ,כתיבה לקרות בד .שלא יהא כ ק ו ר א ע׳׳פ
שלא יצא ,וכתיבה בתורת כתבי הקדש לענין לטמא את הידים ,ושמואל סובר־ -עזביתבה
ליכתב לקרות ולא יותר .ומבאר שזהו ההבדל בין והכתב אסתר דהייגד ד ב י ת נ ה
ליכתב לקרות .ובין מד .שאנשי כגסת הגדולה כתבו מגילת אסתר ב כ ת ב י ״ ה ק ד ש
׳ ז־ בעבין
כמבואר בב״ב טו ,א] .ובזה מיושבת הערת המהרי״ל דסקין בכתבים
אי הזכרת שם השם במגילה[ .ואף לדידן דאסתר מטמאה את הידים ,היינו ג ב י ש כ ת ב ה
כדין כתבי הקדש .אבל לענין כתיבתה בתורת מגילה לקרות בה כתב דאין ב ה קד־ישה
ואינה מטמאה את הידים .ומבאר הגרי״ז דמסורת פתוחות וסתומות נאמרה ד ק 3פ ת י ב ת
כתבי הקדש ,אבל בכתיבת המגילה אין צורך לכך שתכתב כדין כתבי ה ק ז ־ ־ ש כ ד י
לצאת בה המצוד .דקריאת המגילה .ועי״ש ביאור הראיה מתפילין ו מ ז ו ז ו ת • י 5״ ע
׳לענין הצלה בשבת .ועיין תוספות שבת קטו ,ב סוד״ה מגילה ,ומגיל י א ו ח a ,
*בשו״ת אב״נ או״ח ח״ב םוס״י תקיח.
י כ ת ב
ס י
ת ז
יב .ולפי״ז מיושב היטב מנהג העולפ ,דהמשנה בידים מיידי ב מ ג י ל ת א ס ת ר
שכתבה כדין ספרי הקדש ,שפרשיותיה פתוחות וסתומות ,והיא מטמאה א ר ג ה י ד י ם
ושייך בה דינא דר׳ פרנך .אבל מגילת אסתר שנכתבת בפני עצמה כדי ל ק י י ם מ צ ו ו ת
קריאת המגילה ,ואינה נכתבת כדין כתבי הקודש שהרי פרשיותיה ס ת ו מ ו ת ,א י ב ה
מטמאה את הידים .ועי׳ בחי׳ הגרי״ז שם עוד חלוקים בין כתיבת המגילה ב ת ו י ־ ת ס פ ר
ובין כתיבתה בתורת כתבי הקדש .ולפי״ז יש ליישב מנהג העולם ליגע ב ה ב י ד י ם
ערומות כיון שאינה נכתבת כדין כתבי הקדש.
ועיין בשערי תשובה סימן תרצ״א םק״ג שהרגיש בזה וכתב על ד ב ר י דזד־״י
עמדן הנ״ל :ואין המנהג כדבריו וכ׳ והיינו בפשיטות דברי הש״ם )מגילה י ש ,א (
דלענין זה אמרינן כיון דנקראת אגרת בלא מטפחת םגי לח ,ואע״ג ד נ ק ר א ת ס פ ד
היינו לענין הדברים שהם הכשר הכתיבה כגון שרטוט והיקף גויל ,אבל כ ד כ ר י ם
שאחר הכתיבה כאגרת דמי .ואע״ג שמטמאת הידים נטלת ערומה כמו ת פ י ל י ן ו מ ר ב
להחמיר ליטול ידים קודם קריאת חמגילח ,ע״ש .וכבר נתבאר לעיל שאיבד ד ו מ ה
לתפילין שא״א בענין אחר.
יג .ולפי״ז יש להביא ראיה לדעת מהר״ם מינץ והמג״א שבדיעבד א ם כ ת כ ז ז
י ז הוא
פתוחה כשרה ,דהוי רק לכתחילה לכתוב כל פרשיותיה סתומות .שהיי
שאם קראה במגילה שכתובה בין הכתובים ,ויש לה חיכר כאגרת יצא ידי י ז ו כ ו ז ו
)שו״ע שם סעיף ח׳( .ומגילה זו שכתובה בין שאר כתבי הקדש ,ודאי נ כ ת ב ה
ק
כתבי הקדש עם פרשיות פתוחות וסתומות ,חרי שפרשיות סתומות ב ע י ג ן
לכתחילה
יד .וכן ראיתי בספר בהר ייראה )לחרב אלעזר ברגמן זצ״ל( או״ה ס י מ ן ^ .
שכותב שזכה לראות בקהיר ״ספר ארבעה ועשרים אהד וכו׳ ומצאנוהו כל ה פ ת ד
ה ד
כ ; ד ל ן
ר
ח ד
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
והסתומות שבו מכוונות עפ״י דברי הרמב״ם בחבורו פ״ח מהל׳ ס״ת ובו .ברם
השתוממנו כשעה הדא בראותינו במגילת אסתר כמה וכמה פרשיות פתוהות ולכן
העתקנו כל צורות הפרשיות אשר שם במגילה הנזכרת וכו׳״ .יש לציין שיש בה
שנויים ממה שהעתיק המהר״ם מינץ בשם הראבי״ה .ועיין להלן שם בסוף הסימן.
הרי לפנינו עדות שמגילת אסתר שכתבוה ביחד עם שאר ספרי הקדש ,קימת בה
מסורת של פרשיות פתוחות וסתומות כדין כתבי הקדש .ואין להתפלא על כך שהרי
מצינו כן בראשונים .אולם מגילת אסתר שכתבוה בפני עצמד .למצוות קריאת המגילה
באמת פרשיותיה סתומות ,ואם קרא במגילה שפרשיותיה פתוחות ככתבי הקדש
בדיעבד כשר דאינו מעכב מה שנכתבה ככתבי הקדש .רק דאין צריך לכותבה כדין
כתבי הקדש כדי לצאת ידי חובת קריאת המגילה .אלא שמגילה שכתבה כדין כתבי
הקדש צריך ליזחר וליגע בה רק במטפחת .ומגילה שכתבה למצות מגילה ולא ככתבי
הקדש אינה מטמאה את הידים ושרי ליגע בה בידיו וכמנחג העולם.
נתקבל במערכת
נשמת אברהם הלכות חולים ,רופאים ורפואה ,חלק אבן העזר וחלק חושן משפט .מאת
פרופ׳ אברהם-סופר אברהם .ירושלים תשמ״ז.
תחומיו ,תורה ,חברה ומדינה ,קובץ הלכתי ,כרך ז ,תשמ״ז 570 .עמודים .הוצאת
צ מ ת צוותי מדע ותורה ,אלון שבות ,גוש עציון.
יפוד המעלה עיונים בשירי המעלות בתהלים מאת הרב א .יהודה שביב .המכון
להכשרת מורים שליד ישיבת הר עציון .ירושלים תשמ״ז.
עכר הירדן והלכות ארץ ישראל עם הלכות שמיטה בדרך שאלה ותשובה מאת הרב
שאול וגשל ,גטזהד ,אנגליה .ירושלים תשמ״ז.
Jiidische Orthodoxie im Deutschen Reich, 1871—1918היהדות החרדית
בגרמניה תרל״א—תרע״ט .מאת פרו:׳׳ מרדכי ברד::ר .כ-נקפורט ענ״מ .1986
מספרא לסייפא ,עלון ישיבת שעלבים ,חידושי תורה עם נספח הלכות צבא ,עלון ,28
ישיבת שעלבים ,שבט תשמ״ז.
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
זזרב קלמן כהנא
מ י ד ת ה א מ ה ב ״ ם פ ר ת ו ר ה של הד״ד
א
ב״המעיך מחודש תמוז תשמ״ו הופיע מאמרו של הרב דוד מצגר ש ל י מ ׳ י א :
על מידת הטפח והאמה )עמ׳ .(50—47מאמר זה מסתמך על ספר התורה ה מ י י ח ס
לרבנו נסים בר׳ ראובן גירונדי ,מפרש הלכות הרי״ף ובעל חידושים ופירושים ל ת ל מ ת ־
הלאימית
)נפטר בברצלונה בערך בשבת קל״ה( י .ספר תורה זי׳
בירושלים )מס׳ .(405935
בו זמנית בערך הופיע ב״עלי ספרי׳ גליון ) 12עמ׳ (36—5מאמר מד״י* ש ל מ ה
זלמן הבלין :ספר תורה שכתב לעצמו רבנו נסים מגירונדי .המאמר דן ב ה ר ח ב ה
בספר תורה זה ,במידות האמה והטפח המשתמעות לכאורה ממנו ,ובצורת מ ת י ב ת
אותיות מסויימות ,ובעיקר האות צד״י בכתב סופרים.
לראשונה השתמש בספר תורה זה הרב אריה ליב פרידמן בספרו ״צדקת ה צ ד י ק ״
)ירושלים תשי״ד( בדיון עם בעל החזון איש על צורת אות צדי׳י ,ועיין מ ה ש כ
בענין זה רש״ז הבלין במאמרו בעמ׳ ,19—14ובעמ׳ .36אנו לא נעסוק ב ע ב י ז ז ה ,
אף כי מדברינו ישתמע עד כמה שיש להסתמך על ספר התורה הנידון גם לענין ד ה .
בשני המאמרים הנ״ל הוזכר שבשו״ת התשב״ץ )ה״א סי׳ נ״א( מוסר ר׳ ש מ ע ו ן
בר׳ צמח דוראן )נפטר שנת ר״ד( שהר״ן כתב ס״ת :עוד שמעתי כי הרב ר ׳ ב ס יש
גרונדי ז״ל שהיה בברצלונא והיה רבם של רבותי ז״ל ,שכתב ם״ת לעצמי ,י ה י ו
רגלי הקו״ף דבוקות לגגם .ואנוידל סופר ,שהיה ש״ץ במיורק״ה ,שאל אותר ע ל
כמדומה לו שהוא פסול ,ושתק הרב ז״ל ולא ענהו.
על ספר תורה הנ״ל יש לגו שתי עדויות שהוא הספר שנכתב ע״י הר״ן .א ח ת ע ל
לוה כסף שהיה מחובר בווי ברזל למפה העוטפת את הספר ,חרותה כתובת ,כ ה
נאמר :ספר תוה״ק זה כתבתי לעצמי ולזכותי נסים בן א״א מו״ר ראובן גיי־רבז־י
וכו׳ .אומנם לוח זה כעת אחרי הטלטולים שעברו על הספר אינו מחובר ל מ ס ה
הנ״ל ,אך הוא מצוי בספריה הלאומית) .סימונו קד״ש .(1477
נ מ צ א
ב ס פ ר י ה
ת
ד
ב
ה
2
1ע׳ אברהם הרשמן :רבי יצחק בר ששת עמ׳ קני׳ב.
2בכתובת זו יש שורה של ר״ת :נ״ר ג״ד ב״ר י״ר מאר״ס .אל הארץ .פיענחו א י ת ן :
נסים ראובן גירונדי בן ראובן יצא ראשונה מארץ ספרד אל הארץ .ר״א הרשמן בסען-ך
הנ״ל עמ׳ קכד הערה 18כותב ,שר׳ ראובן אבי ר׳ נסים עלה לאר׳׳י ור׳ ראובן בנר
ר׳ גסים מקוה שאף הוא יזכה לעלות .הרב נפתלי יעקב כהן בספרו אוצר הגדר<*י־
חלק ז׳ עמ׳ רכ״ב מפקפק ,בצדק ,בפענוח י״ר — יצא ראשונה ,ובמיוחד כשריאיס
ע ן ל
ם
4Q
www.daat.ac.il
שנאמר בה ,כי היא ברשמה
כתובת,
הרצוג
הספרמכללת
של דעת -
כן מצויה מאחורי העמוד הראשוןאתר
ע״י ״ראובן בן רבנו נסים בן רבנו ראובן זצוק״ל״ .נמסר בה שהכתובת נכתבה
בתאריך כ״ח אלול הקנ״א לב״ע )= לבריאת עולם( .בהתחלתה של הכתובת מסופר
על ההורבן שנהרבו ״שלשה חדשים״ ״מר״ח תמוז שנת אלף שלש מאות וכ״ג
לחרבן״ ״קהלות הקדוש בערי ממלכת קשטיליא טוליטולא שביליא מיורקא קורדובא
ואלנסיא ברצלונא ארגוואן גרנאדה״ .בסוף הכתובת נאמר :״אלד .אזכרה באר״ש
גזרה בעת צרה בגרנאדה״.
על יסוד כתובות אלה הגיעו מהברי המאמרים הנ״ל ,ולפניהם עוד אחרים,
למםקנא שלפנינו ספר התורה שכתב הר״ן .מתוך כך ניסו גם להסיק ממנו מסקנות
הלכתיות .האחת הוזכרה כבר לעיל ,והיא צורת כתיבת הצד״י ,שאמרנו שלא נעסןק
בה .המסקנא השניה שהגיעו אליה רש״ז הבלין ור״ד מצגר ,שבספר תורה זה מצאו
סימוכין לדיעה ,שהאמה היא 48ם״מ ,ובניגוד לדעת הצל״ח ,ודעימיה עד החזון
איש ,שיש למדוד אמה בסביבות 60ם״מ.
הוכחותיהם הם :הרמב״ם פסק בהלכות ס״ת ריש פ״ט :אין עושין ס״ת לא
ארכו יותר על היקפו ולא היקפו יתר על ארכו .וכמה הוא אורכו .בגויל ששה טפחים,
שחם ארבעה ועשרים אצבעות ברוחב הגודל של יד.
והנה ם״ת זה לפי מדידות מדויקות שנעשו ארכו והיקפו הוא 48ס״מ .אמנם
יש עמודים שארכם 47ם״מ ,אך אלד .יריעות שנחתך מהם מעט ,היריעות השלימות
הן בשיעור של 48 :ס״מ .כך נאמר ע״י רש״ז הבלין )עמ׳ .(28ואצל ר״ד מצגר
)הערה : (10״היריעה הראשונה ארכח 47ס״מ אך ניכר לעין שנחתכה בראשה״,
אך הספר כולו )עמ׳ (49״מצאנו בדיוק אורכו בהיקפו 48ס״מ״ .מתוך כך מסיקים
שני המחברים שמם״ת זה יש סימוכין לאמה בת 48ס״מ«.
הבאנו תמצית הדברים הנוגעים לענין שנדון בו מתוך המאמרים ,ולא נגענו
בדיונים אחרים ,ובחלקם מקיפים מאד ,במיוחד במאמרו של רש״ז הבלין .לכמה
ממצאים הנוגעים לעבין האמד .שבמאמרים אלח ,נחזור אי״ה עוד.
3
ב
נחוור לרמב״ם .ברי״ש פ״ט בהלכות ם״ת ,אחר שקבע הרמב״ם שארכו של
ס״ת בהיקפו הוא בגויל ששה טפחים שהם ארבע ועשרים אצבעות ,הנו מוסיף:
שבלוח הנ״ל יש ס״ה שלש נקודות המהוות סימון להפסק .אהת אהרי מאר׳׳ס ואחת
אהרי הארץ ,הרי שהפסיק בין מאר״ם ובין אל הארץ .תמוה גם השם :נסים ראובן.
3כמובן יש מקום לשאול מי חתד ומתי .האס לאחר שנכתב הספר מי שהוא חתך מעמודים
מסוימים רצועות ברוחב של 1ס״מ ? מי מסוגל לזה ,ומי זקוק לזה ?
4ר׳׳ד מצגר לאמיתו של דבר לא הי׳ זקוק למדידות אלה ,בכדי להוכיח שלר״ן שיעור
אמה הוא 48ס״מ .במאמרו )עמ׳ (50הנו מביא דברי הר״ן בחידושיו לשבת צ״ב ע״ב
)מודפסים בתוך חידושי הריטב״א( ,שג׳ אמות של אדם הם עד כתפיו ובלי הראש.
ומכיון.וגקט כסוברים ,שהמחלוקת אם ג״א של אדם נמדדים עם הראש או בלי הראש,
היא מתלוקת על גדלה של אמה ,הרי ברור שלדעת הדין אמה איגגה יותר משליש
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן אם עשה בגויל פחות מששה טפחים ומיעט את הכתב או יתר על ש־עןדז ט פ ת י מ
והרחיב בכתב ,עד שיהיה אורכו בהיקפו ,הרי זה כמצות .
ובה״ב שם כותב הרמב״ם :שיעור הגליון מלמטה ארבע אצבעות׳ ר ל מ ע ל ה
שלש אצבעות ,ובין דף לדף שתי אצבעות וכו׳ וכל השיעוויז ריאלי ל מ ע ד ז ־ ; ,ו א ם
חסר או הותיר לא פסל.
הרי שלרמב״ם מצוה שיהא ארכו בהיקפו ,ועשה כמצוה בין אס ע27זדז א ו ר ך
אמה ,בין אס עשה פחות או יותר .לעומת זאת בקשר לשיעורי הגליון ,ו ב י ד ז־״ו* ל ד ף ,
השיעורין של 4אצבעות למטה 3 ,אצבעות למעלה ,ו־ 2אצבעות ביל ל* ילז״ד* ד ו ק א
הם הם למצוד ..ואם לא עשה כמותן לא פסל אבל משמע שלא עשה כ מ צ ו ה .
בם״ת הנידון שיעורי השוליים הם )לפי רש״ז הבלין עמ׳ (32י• י י ג ל י י ד ל מ ט ה
י ־ לצבעות.
כ־ 10ם״מ ,ז״א לאצבע בת 2ס״מ הרי הן 5אצבעות — לרמב״ם
הגליון למעלה כ 5-ס״מ ,ז״א 2אצבעות — לרמב״ס מצוה ב־ 3אצב ייני • ב י ד ע מ ו ד
2אצבעות.
—
לעמוד 2.5ס״מ ז״א i1אצבע לרמב״ם
הרי שכותב ספר תורד .זח חיסר בגליון למעלה ,וחיסר בין העמודים /והדםי־ף
בגלית למטה .אמנם לדמב״ם לא פסל בזה הספר ,אבל אי אפשר לומר־ ש ע ש ה
כמצוה
לפי זה עלינו לומר ,שהר״ן הקפיד על אורכו אמה תקא ,אף שבפחות א י י ו ת ר
ג״כ היה עושה כמצוה ,ובקשר לשולי גליה בפירוש עשה שלא כמצוה ,אלא ש ה ס ת פ ק
׳
5
ד
מ צ ו ד
4
ב
ע
גבהו של אדם עד הכתפיים ,ומן ההכרח שאמה אינה אלא כ־ 48ס״מ .אך בדגכי־יד א ל ה
הנו מתעלם מדברי החזו״א בקונטרס השיעורים ס״ק י׳ ד׳׳ה הא דקבעו ד ד ׳ ׳ ה י ב ז ה
יצאנו ,ומדברי שיעורין של תורה להגר״י קניבםקי זללה״ה סי׳ ה׳ )מהדדל״ת ב ד מ ך
תמים־תש׳׳ז( .רד״מ כל כך משוכנע שי 48ס״מ של ספר התורה הנידון הם א מ ה זןךן-ך
־ ' אמות
ואמה היקף ,עד שהנו מביא מכאן ׳׳ראיה נוספת להנך ראשונים
לקומתו של אדם הוא בלי הראש ,שהרי מצאנו ,שאמה של ם״ת שארכו כ ת י ק מ ר ,י
בת 48ם״מ ,וברור לכל שזה פחות הרבה משליש קומתו של אדם בינוני מי־גיליו
קדקדו .ולכן אין לטעון ,שלדעת הראשונים החולקים על תום׳ והר״ן ,אין ר א י ה מ ס ״ ת
ק ע י ״ דפידן
זה לשיעור האמה ,שהרי א״א לשתי מידות אורך שונות שיגיע א י
שיצא כד לפי אמד ,של 48ס׳׳מ ,הרי שמזה מוכח שקומתו של אדם ג׳׳ט ,ה ו א ׳עד
הכתפיים״.
לי נראה שאין זה מן המידה להכריע במחלוקת ראשונים מם׳׳ת שיי לר׳׳ד־ י ב י ם ף
לארי־כר
על כך הרי לרמב״ם ,כפי שנראה להלן ,בהחלט אפשר לבמה מדות אורי ' ׳
בהיקפו .ובקשר לאמה של הר״ן ע״ע בסוף המאמר.
5אמנם בםמ״ג מ״ע כ״ה איתא שאורד והיקף שש הוא למצוה ,אבל לא לעכב׳
דפחות משש או יותר אינו כמצוה .אד בםמ״ג שם בענין הגליונות ובין דף לדך״ ע
רק שיעור המובא ברמב׳ים ,ולא כתב שם דאם הותיר או החסיד לא פסל.
ל י ״י שאינו מביא אותם כלל ,שזזו-י , ,
6רד״מ )הערה (20פוטר את
י פאן
אינם לעיכובא״ .ומםתמד על דעת קדושים ״דלהוםיף שרי לכתחילה ליי״*׳׳•
הרי לא רק הוסיף אלא גס חיסר ,וחיסר גם למעלה וגם בין העמודים
ש ש י ע ו ד
3
ד
כו
א
כ ה י
חם
ה ג י ע
ת
מ ד ו ת
ש ו ל י
הג
ון׳ ע
ז ז ק
א
www.daat.ac.il
42
ב
הרצוגדוקא על אמה אורך ,שהרי
להקפיד
הכרח
בכך שלא יפסל .והנה ברור שלרמב״ם
מכללת
איןדעת -
אתר
אמה למצוד .לאו דוקא ,אך יש מקום להקפיד על כמצוה בשיעורי הגליון .
רד״מ )הערה (14מפנה תשומת לב לתשובת הר״ן )בשו״ת הריב״ש סי׳ ש״צ(
בה נאמר ,שבעניני מצוות יש להזהר ולעשות בדרך היותר בטוח .והנה אם נעיין
בצורת כתיבת האותיות שבס״ת הנידון נראח ,שדרך של כתיבתם רחוקה מלהיות
בטוחה .בקשר לאות קו״ף כבר הבאנו מדברי התשב״ץ בשם אנוידל — ואין אתנו
יודע למה לא ענה הר״ן לשואל אותו .ואולי באמת הוא לא כתב כך ,ורק בטעות יוחס
לו הדבר .שהרי הריב״ש תלמידו של הר״ן בשו״ת שלו סי׳ קמ״ו )וציין לו כבר
רד״מ בהערה (8דרש לתקן קו״ף דבוקה ,ולהפריד בין הדבקים ,וכותב שם :״ואשר
אמרת שזה זר בעיני הקהל ,מפני שנהגו בזה מכמה שנים ,דרוב הספרים כתובים
כן ,אני מה אעשה להם ,אם סופריהם לא חיו מומחין ,הלמענם תעזב ההלכה וישתנה
חדין …שלא נמצא אחד מן הראשונים ז״ל שיכתוב בזה להכשיר ובחבורי גדולי
האחרונים ז״ל ותשובותיהם נמצא בביאור לפסול״.
ואכן הביא רש״ז חבלין עמ׳ ,20גם מדברי הר״ן עצמו בחידושיו לשבת )צ״ב(:
ובפירושו לרי״ף )שם( ,שרגל הקוף צריכה להיות תלויה .ועיין אצל רש״ז הבלין
שגם חאותיות א׳ ,ח׳ ,ש׳ וט׳ צורתן בספר הנידון אינה כצורה המובאת ע״י הר״ן
בחידושיו ובפירושיו.
רש״ז הבלין מסיק ,שלר״ן הדיוקים היוצאים מםוגית חגמרא בקשר לאותיות
אלה אינן אלא ״לכתחילה או לרווחא דמילתא ,אבל אין לפסול ספר תורד .בגלל
שינויים אלה בצורות האותיות״ .ובכן עלינו להניח ,שהר״ן כתב ס״ת בצורה שלא
ייפסל ,אבל לכתחילה יש לכותבו אחרת.
ובעיא זו הולכת ונשנית כפי שמציין ר׳ ש״ז הבלין גם בקשר לכתיבת השם
כדרלעומר .הר״ן בפירושו לרי״ף לחולין גורס בגמרא ,שיש לכתבו בשתי תיבות,
ובספר חנידון נכתב בתיבח אחת .וכן יש לציין לדבריו של רש״ז הבלין )עמ׳ (35
בקשר לשם מלכי צדק ,שבמנחת שי חביא מסורות שונות בקשר לכתיבתו בשתי
תיבות או באחת ,אבל בכל אופן בשיטה אחת ,אבל ב״ספר שלפנינו נכתבה מלה
זו בשתי מלים ובשני שיטץ״ )הדגשה שלי -־ ק״כ(.
ז
׳
7אמנם לדעת רד״מ )הערה (9אין להניח שהר״ן כתב ספר בפחות מו׳ טפהים שהרי
לרשב״ש )סי׳ שכ״א( לכתחילה אין לקרוא בס״ת פחות מו׳ טפחים ,כי אין זה כבוד
לצבור ,ועוד שהכתב שבס״ת לפנינו רחוק לומר שהוא דק ,והרי הרמב״ם כתב שבפחות
מו׳ טפתים ימעט את הכתב .והנה קשה לומר שעל הר״ן היה להתחשב בשו״ת הרשב״א
שהיה בנו של התשב״ץ והתשב״ץ כותב על הר״ן)ת״א סי׳ נ״א( שהיה רבם של רבותיו.
והרי הרמב״ם כותב בפירוש שאס עשה פחות מו׳ טפחים עשה כמצוה .וגם הרשב״ש
אינו כותב אלא ״דאין זה הדר להוציאו בצבור ומה תואר ומה הדר הוא ומה כבוד יתנו
לו ציבור כי האדם יראה לעיניים והדבר הזה אני מניחו לפי ראות עיני חשובי הציבור׳׳.
ובקשר לכתיבה דקה ,הרמב״ם מדבר על מיעוט והרחבה ולא על דקה וגסה ,כלומר
הדבר תלוי בגודל האות .וברור שם״ת שאתך יותר ,אותיותיו גדולות יותר ,וס״ת שאינו
ארוך כל כך ,אותיו קטנות .וצ״ע מה שכתב הרשב״ש שהרמב״ם וסמ״ג כתבו שכל
השיעורים )וכוונתו לשיעור ו׳ טפחים( הוא למצוד .ואם שינה ה״ה כשר.
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
לי נראה מפוקפק ביותר לייחס לר״ן ספר תורה זה ,שבכתיבתו• ב ב ו ת נ ד ד ד ר כ י ם
בלתי בטוחות ,בניגוד למה שמובא לעיל בססו בקשו לקיום ה מ צ ו ו ת • ז ה מ ח ד .
ומאידך אנו נדרשים לומר שהקפיד דוקא לכתוב על אורך של אמה ,כ ש ע ת י ב ה ע ל
אורך אחר אינה נראית פחות בטוחה.
והנה אמנם יש כתובת המיוחסת לבנו של הו״ז ,אני חושש מאלי ׳ מ ז א י ן ה י א
אבטנטית .אותה כתובת על הלוח הנה גם מוטעית ,ודנקא בשמי ל י " * ׳ ד .מופי׳ע
שם בצורה מוטעית :גרינודי .והשם הוא גרונלי .הסבמ של הרשמן ) ג ב ס 0ר ־ ר ר ב י
׳שהיא
יצחק בר ששת עמי קכ״ג הערה ,(13שסיגל לעצמו וש״ז הבליץ)הערה.
טעות החורט מתקבלת על הדעת .אבל אינו מתקבל על הדעת שחורט ,ש ב ׳ ע ז פ מ ע ל
ידי ר׳ ראובן גרונדי ,בנו של הר׳ץ טעה טעות שכזו.
יש מקום לסברא שזה חורט מאוחר יותר .כשם שאינו מתקבל על ה ז ״ ע ת ,ש ר
ראובן בנו של הר״ן יכתוב דברי קינה והיסטוריה על פ6ר תודה /אוי ל * * מ ע ב ר ו
השני של הקלף .הרי זה ם״ת לקרוא בו ולא בשביל מוזיאון ,אן ל מ ע מ ד ה ,ג א מ ד
אמנם במזוזה )הלכות מזוזה פ״ה ה״ד( ,שמנהג פשוט הוא לכתוב על ה מ ז ד ז ה ש ם
משמותיו של הקב״ה ״ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ״ .אבל ״ מ ג י ל ה ״ ש ל י מ ה
לכתוב על ספר תורה אף מבחוץ ,איננו נראה לי ,שיש לייחסה לד׳ ראובז כ ל ד־״ד־׳׳ן.
אגב ,גם בתאריך שלה יש איזו שהיא רעותא .תאריך החורבן 1323ה י א ם ל ת א ר י ך
s382
תתכ״ח—(68
ב ה , 5 1 5 1רק אם נחשוב שהבית חרב בשנת
שרשום
בריאה
למנין אוה״ע( וזה שיבוש של בעלי הלוחות ,כפי שכתב ההומים י י " ס ׳ ע י ו * ג׳
)ע שנת השבע עמ׳ קט״ז( .לפי חתומים צריך לחשוב 3829כשנת י י * כ ד ל ד ע ה
S30דד,רא
,3
הרמב״ם .והמאור ריש ע״ז כותב שהחשבון הפשוט ,כלומר המקובל הוא
לדעת תוס׳ .בכל אופן 3828הוא משובש .ויש מקום לתמוה אם מ י ל ה י ־ י ׳ ן ע ב ר
השתבש אחרי המשתכשים .8
ה
ש
,
0 3
ם
,
ז
ח
ש
ש נ י
4
ע מ
8
2
יאי<לך>.
8ע׳ תולדות היהודים בספרד הנוצרית ליצחק בער )מהדורא ׳ ׳
מדובר שם באריכות על הרדיפות שהוזכרו בכתובת שלפנינו .למנעם דייי• ד.ד3י־ ב ש נ ת
״
,1391ולבריאת עולם למגינגו בשנת .5151רדיפות אלה ידועות בשם ג ז י ר ת
ואכן התאריד בכתובת שלפגיגו הוא קנ״א .החורבן היה כאמור לדעת הרמב״נש ב ש ב ת
) 3829תתכ״ט( והוא למגיו בהר״ד ולמגין זי״ד היה בשנה 3828־־ ה ״ ׳ " = ד ל־שדם
לדוגמא בסדר הדורות .אך שנת קנ״א הרשומה כאן ,מכיון והיא זהה ל י ־* ל מ ב י ג ם
^
הרי היא למבין בהריי .ואם נמנה משנת 3829שנוח חורבן ,יצא לנו ש ה ש נ
לחורבן .1322ומי שמונה 1323הרי הוא מונה החורבן למבין וי׳׳ד ויש כאן ס ת י ר ה .
יייענר
'
והנה במכתב של דון חסדאי קישקש בסוף ספר שבט
יהדז־ח
י
)הנובר תרט״ו ,עמ׳ (128רשום המאורע ביום ר״ח תמוז קג״א• אי
גזרה כ״ז רשם תאריך הגזירות ק״נ באמרו :שנת חמשת אלפים מאה וחמשים ל פ י ־ מ זזיו
גזירות כוללות ברוב ספרד .עזריאל שוחט במהדורת שבט יהודה שלו )ירושלים ת ש ״ ' /
^
מעיר ,שצ׳׳ל וחמשים ואחת ,כי המחבר מדבר כאן על השמד שהיה בשנת 1391
בשם גזרת קנ״א .אך אין צורך להגיה .בעל שבט יהודה חשב שנות בריאת
°
למנין וי״ד ,ושנת קנ״א הזהה לשנת 1391היא למנין בהר״ד.
ובמלים אחרות .אי אפשר לקחת כיסוד לחישוב ,כמו שעשו הרשטן ורש׳׳ז הכליך
ק 3
תכ
ח
ש ג ח
39
ה
י ה ו ד ד
מ ה ד ו י ת
ב ס פ
א ״
מ
א
ש
י
ה י
ד
3
ט
ז
מ
—
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ספיקות .שהרי כנראה בא זה
גם איזכור המקום גרנאדה בסוף הכתובת מעורר
לציין מקום כתיבת הכתובת .והרי בראש הכתובת מוזכרת עיר זו בין אלד .שקהלותיה
נהרבו .ויש מקום לחשוש ,שהכתובות נכתבו כדי להגדיל מקחו של ס״ת זה .מתוך
כל האמור הנני מסתפק מאד אם לפנינו באמת ספר תורה שכתבו הד״ן .והנה אף
אילו היה כן ,אינני רואה כל הכרח לראות מדת אורכו כמידת אמה ,כאמור .ואין
להביא מס״ת זה הוכחות או ראיות בענינים שנויים במחלוקת בהלכה.
ולבסוף נראה לנו מן הנכון להזכיר מה שכתב הרב יעקב גרשון וייס בספרו
מדות ומשקלות של תורה בפרק קכ״ט על האמה של הר״ן )ציין לכך רד״מ בהערה
.(14בתשובות הר״ן סי׳ ר״ו נאמר שצפת רחוקה מבעלביק ״כמו שלשה ימים״.
מרהק צפת מבעלביק הוא כ 133-ק״מ במרחק אווירי .והרי יוצא ליום 44.3ק״מ
הליכה .והיות ומהלך אדם בינוני ליום הוא עשר פרסות )פסחים צ״ד (.ובכל פרסה
ארבעה מילין זה מתאים למיל של 1,108ק״מ .והיות ובמיל יש 2,000אמה ,הרי
אמה היא 55.4ס״מ .והנה מרחק הליכה אין מודדים במרחק אויר .ואילו חוכחות
שכאלה היוו חוכחות ,יוצא שלר״ן אמה היא בסביבות 60ס״מ.
אחרי כל אלה מדדתי עצמי עשרות עמודים בספר תורה זה .לא מצאתי ביניהם
עמוד של 48ס״מ .מצאתי עמודים של !) 47מועטים( ,46 ,47 ,ואף של ) 45בודדים(
ס״מ .הרב ברוך טולידאנו שגילה ספר תורה זה ותיאר אותו ב״חארץ״ י״ד בניסן
תרצ״ו ,כותב )ע׳ רש״ז הבלין עמ׳ (28שמידתו 46ס״מ .ובקטלוג כתבי יד ופוםים
נבחרים ,תערוכה מאוצרות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי )ירושלים תשמ״ה(
כתבו שמידתו 0.47מ׳.
ישנת 68למנעם כשנת הורבן .אין כל דיעה שכזו .יש רק הדיעה 69שהיא — 3829
'ולרמב״ם ,והריעה 70שהיא — 3830והיא לתום׳*.
השיבוש של בעל הכתובת הוא שיבוש של בעלי הלותות כמבואר כתומים .וזה לשונו:
•טועים כל מדפיסי לוהות שמדפיסים דרך משל על שנה זו שנת תקט״ל )= (509שהוא
לחורבן בית תפארתינו וחיי מעוזנו אלף תרפ״א והיינו כי חשבו מהורבן עד סוף אלף
רביעי קע״ב שנה ) 4000פחות 3828הנן .(172ובצירוף אלף תק״ט שנים הרי תרפ״א.
וטעו בשנה אחת שם בחורבן בבית נאמר לבריאת אדם הראשון ומנין שלנו לבהר״ד,
ולמנין אדם הראשון אינו רק תקח״ל ) = .(508וא״כ אין להורבן רק אלף ותר״פ שנים״.
ונ״ל שאין להניח שר׳ ראובן בן הר״ן השתבש כבר בזמנו בזה.
www.daat.ac.il
45
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוד מצגר
תשובה ובידוד
^
ש
ה
ל
ב
ף
כ ה נ א
ק
י
ש ל י ט ״ א
ש
להבהיר שוב כ מ ה ד ב ר י ם
ע ל י ה ם מ ב ו ס ס ת ה ר א י ה ל ג ד ל ה ש ל האמה.
א ( כ ל ״ ה ר י ע ו ת ו ת ״ אין בכוהם להזיז כמלא נימה א ת הברור מ כ ל ש ס ״ ת ד ה
כאן ל ר ת ד ת ז אחת
^
^ י׳י ™
א(
^
?
ל
ע
נ
ל
ל
ע
י
ע
מ
-ל כ ן
י
ל
א
א
ט
פ
ל
ל א ח ת .ה ק ו ר א המעיין י ש פ ט ויוכה על פי שלש עדויות עקריות.
פ
מש״כ הי״ז ״ ס י
א(
ב
ז
ת
בברצלונה והיה ר ב ם ש ל י י י
ל ג ג ם ״ וכ״ה ב ס ״ ת זה .ג( ה כ ת י
ב
א
י
י
ש
מ
ת
ב
ן
נ
ל
ש
ף
ה
ן
״
ך
כ ת ב י 1י
״־'
/
ב ת
ר א ן ב ן
#
״
ל
ה
מ
א
כ
*
י
ש
ג
ש
ר
ג
ת
ת
ב
ו ל ז כ י ת
°״
ת
י
'לרובדי
ל ע צ מ י
״ "י
I
-ראשוש״7«1
P
ש מ א ח י י
מ
ס
מ
;ל״י^אש
'
™ר ה (
ש התבע
י׳""״ ו ה צ ל ת י ) מ א
א כותב
ה ה ו
,
כ ל ם פ ת ה ״ ק ו ב ת ו כ ם ס פ ר ז ה ש ל א ב א מארי נ״ר ישראל זצוק׳יל״•
Qכססתי א ת ד ב ר י ה ר ע ז ב ״ ש
״~״.
»/
» nמ ״ י י • ^
י י׳
ב מ א מ ר י בהמעיז
ב(
י ,דין ז ה מ פ ו ר ש ב מ ס כ ת
״ ת
בד,ל
?
ס ו פ ר י ם פ ״ ב ה״ד ,ו ה ע ת י ק ו ה ו להלכי׳ י ״ י י ״
ל ה ל כ ה ש ם ״ ת ה כ ת ו ב ע ל מ י ל א ר כ ו כהקפו ף טפחים .ועוד שדין ז ה ל ו מ ד ם מ ל ר ח י ת
ף
ע
ל ד
ל " י׳ימב״ם
ו מ ש ם א ״ א ל ל מ ו ד ה י ק ף ר ק אורך .ומשום כ ך ד ע ת ה ר ש ב ״
ה י ל ה אין
ו רק נליעב
ת מ ו ז
ש
כ
ת
ן
ל
א
פ
ש
י
ז
ל
ה
י
א
ל
ן
ת
כ
ב
ן
ס
״
ת
ש
א
ר
ת
ב
ש
ן
מ
פ
ת
ח
ן
0
ת
ש
א ב י
ש
ט פ ח
ה
ם
'°
ה
ש
ש
ר
ל
ע
ש
ן
ת
א
ך
כ
כ ך ־ ק פ ן
ן
ב
פ
ח
ן
ת
מ ש ש ך ״
ט
פ
ח
י
ם
?L^C
ך
נ
י
ם
ד
ז ה
ז ה ה ד ר ל ק ר ו ת ב ו בצבור.
ג ( נ ו ס ף ל כ ך ס ״ ת ז ה א ר כ ו כהקפו .כ ך ג ם כ ת ב ה ר ב ו ר ט ו ל י ד א ב ד ש ה צ י ל
ס ״ ת ז ה והביאו א ר צ ה ״ ״ .ד ב ר ברור ה ו א עפ״י הגמ׳ שלארכו כ ה ק פ ו ב כ ת ב ב י ג ר נ י
ב ר
*
ש
עליו ועל אחיו ד׳ חםדאי כותב הריב״ש לרבו הר״ן ״אפרוש לרוב ס ו כ ת
לימים
ה ם ד א י
ונפש אל הנשיאים האצילים אלופי ושועי מליצי ועי החכמיס ב נ י י
ראובן נר״ו״ )סי׳ שפח( .ובמקום אתר הוא כותב על רבי ראובן ״עם
ב
ש ל י ם
הבן החכם ה״ר ראובן נ״ר )סי׳ שפב( .ר׳ ראובן נמנה ע ם חכמי גירינזדי׳
בלב
י־״י
ערי
י מ ,•,0
רדון
זכזדיק
27
ר
כ
ד״ה והפיוס.
** אגב ,מד .שהעיר בהערה 6שלא הזכרתי מדות שולי הגליה ההסרים ר ק ה י ת ר י ם ,ה ז ־ כ ר
מתאימים
פשוט דכונתי שאין להוכיח מהיתרים אח שיעור האצבע ,ואלו החסרים א י נ ם
ל א ף שיטה .וא״כ יש לכל היותר קושיא מדוע כאן עשה בדיעבד] ,יש ל ב א ר ת ז ־ ב י ־ * D׳ V
הריטב״א
46
ב
״ י
ב
ד ׳
א וד״ל[ ,אבל אין בכוחה לשגות את העוברי׳
www.daat.ac.il
ש ס
'׳
ת ז ד
'
א
ר
ב
י עחקסו.
יש מרה אחת .וכיון שם״ת זה כתוב בכתב בינוני)כפי שהוכחתי במאמרי שם( וארכו
אתר דעת -מכללת הרצוג
כהקפו הרי שגדלו אמח.
ד( וכיון שארכו כהקפו בכתב בינוני יתכן רק במדד! אחת לכן פשוט וברור
שאין לטעון שהר״ן הולך לשיטתו בשעור קומתו של אדם — ג׳ אמות עד הכתפים —
ואלו לחולקים עליו — ג׳ אמות עד הראש — יש מדד .אחרת לארכו כהקפו .לא יעלה
על הדעת לומר כן כיון שאין ב׳ מדות לארכו כהקפו.
ה( זאת ועוד חרק״כ שליט״א ציין לחזו״א ששיעור האמה אינו תלוי במהלוקת
הראשונים בשעור קומתו של אדם ולכו״ע מידת האמה היא אחת .ובזה נמצא מפייעני
דודאי א״א לטעון שהר״ן כתב ס״ת לשיטתו .ולכן ראיתינו מס״ת זה לגדלה של
האמה קמה וגם נצבר .גם לההולקים על הר״ן.
ושוב כמובן לא באתי אלא להראות שיש לדון בגדלה של האמה ממקום שלא
מצינו שדנו בו עד עתה.
ולא נחם אלקים דיר ארץ פלשתים )שמות יג ,ין(
כי לא רצה המקום ב״ה לנחותם אחר היציאה ,רק שילכו בעצמם ופי׳
מצד ההקדמה באתערותא דלתתא מתעורר .והכלל בי כשהקב״ה עושה
נם ומוציא מעבדות לחרות צריר האדם לשלם ולא להיות כפוי טובה .ובן
כתוב ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון )שם יד ,יד( .שהקב״ה מסיר מעל עמו
המלחמות כשעושין רצונו ואתם תחרישון לשון חרישה ועבודה .וזה ענין
שלא נחם דרך ארץ פלשתים ,ע״י שרצה המקום ב״ה שילבו בעצמם ופן
ינחם כוי.
שפת אמת ,ליקוטים ,פרשת בשלח
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יעקב נבון
ב ג ד ר מלאכות שביעית
א .טעם איסור המלאכות — שביתה או חשיבות :
ארבע מלאכות העושה אותן עובר בלא תעשה ,והן זריעה זמירה קצירזז ד ב ז נ י ר ה ,
שנאי :״ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שנת לד ,שלד לא י ״ י ״ ע י כ ד מ ך
לא תזמור ,את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור ,ש ב ת ש ב ת ו ן
יהיה לארץ״! .יש לחקור ולהתבונן בטעם האיסור לכל ארבעת הלאויו ה ג י ׳ ל ,ו מ ד ו ע
התורה אוסרת א ו כותבת מלאכות» אלה בדוקאי
ניתן לסבור ולומר ,שהטעם הוא ,משום שפוגם במ״ע של ״ושבתי׳ ז־יאריו ש ב ת
לד׳״* שמצווה האדם לשבות בשנה השביעית מכל עבודות האר׳ז י י י א י ל ד ,ל פ מ ו
שכתב הרמב״ם בהל׳ שמיטה ויובל ״ :״מצות עשה לשבות מעבודת ה א י ״ ו ל ע ב ו ד ת
האילן בשנה השביעית ,שנא׳ ושבתה הארץ שבת לד /ונאמר בחריש ובקציר ר 1ש ב ד ת .
י * ׳ לעבר
וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו ביטל
א ל זלמר
על לא תעשה ,שנא׳ שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור״ ,וכאשר ישראל
קוצר או בוצר ,במעשהו זה ,הוא פוגם במצוד ,הכללית של שביתת י׳אייז׳ י ע ל פ ך
התורה הקפידה .לפי טעם זה ,מהות האיסור אינו בעצם פעולת הזריעה א ל ד ז ז מ י ר ה
א ,אלא דלפי״ז ק ש י ״ לזלרא
וכדו׳ ,אלא בתןי
י ׳• מ ל א פ ל ת
גם בשאר מלאכות מתבטלת מ״ע של שביתת הארץ ,ומדוע התורה
אלה .על זה יש להשיב דאמנם ביטול מ״ע של שביתת הארץ עוברים ג ם ב נ ע ש י י ת
1, 1,לך ,על אלה בדוקא מ ת ז ז י י ב ג י •
1,
שאר מלאכות ,אלא
מלקות .בדומה למד ,שאמרו במסכת שבת לדעת ר׳ יוסי ״הבערה ? £י י ז ב א ת ׳ /
שאין הייבים עליה כרת וסקילה כשאר מלאכות אלא רק מלקות ל ,כדיו ל א ו ש י ע ז כ ן
מעשה .אף כאן הלאוין נכתבו בארבעת המלאכות כדי לחלק בחומרת האיסור לד״עלבש
משאר מלאכות .אלא שבשבת הלאו דהבערה א ל ,קל ללא להחמיר ,שבדזבער־ד,
חייבים רק מלקות ולא סקילה ,ואילו בשביעית הלאוין נכתבו כלי להחמיר* י ל ת י י כ
2
ע ש
מ צ ו ת
ז י ר ע
צאת
ה מ ל א כ ה
ש א ע ה
ר צ ן י ה
ב ע י נ י
הבור
כ י ת ב ת
ש ה ת ו ר ה
כ ן ת ב ת מ
א כ ן ת א
ה
ןמר
8
א
ב
ד
1ויקרא כה ,ד—ה.
2למ״ד שרה ארבע המלאכות המפורשות אסורות מהתורה.
3י למ״ד שכל מלאכות הקרקע והאילן אסורות מהתורה.
4ויקרא כה ,ב.
5פ״א הל׳ א.
6דף ע ,א
ן רש״י שם.
48
www.daat.ac.il
,
מלקות בארבעת המלאכות ,משא״כ בשאר מלאכות האילן והקרקע שיש בהם רק
אתר דעת -מכללת הרצוג
איסור דאוריתא גרידא.
גם מפשטות הכתוב מסתבר שכן הטעם ,שהרי התורה מזכירה פעמיים מ״ע
של שביתת הארץ לפני ואהרי הלאוין ,על כרחך שמלאכות אלה אסורות מהטעם
האמור ,שעשייתם מביאה לאי שביתה.
מאידך אפשר לומר ,שטעם המלאכות הנ״ל הוא מפאת השיבותן ,בדומה למה
שמצאנו בל״ט מלאכות של שבת ,שרק המלאכות החשובות נקראו אבות וכמו שמובא
בשבת בפרק הזורק ״הך דהואי במשכן חשיבא קרי לה אב ,הך דלא הואי במשכן
חשיבא לא קרי לה אב״ .ואע״פ שמצאנו דעות חלוקות בראשונים בהגררת אב מלאכה
בשבת ,דלפי דעת התוס׳ בתי׳ אחד בב״ק רק הל״ט מלאכות שהיו חשובות נאסרו,
אבל מלאכות שלא היו חשובות אע״פ שהיו במשכן לא נאסרו .וכתב המהר״ם
מלובלין דלפי דעה זאת ,אם המלאכה חשובה מצד עצמה ,גם אם לא היתד! במשכן
נקראת אב ,וקובע רק השיבות המלאכה .לפי דעה שניה בתום׳ בב״ק צריך שני
תנאים כדי שמלאכה תיקרא אב ,שתהיה חשובה ושהיתד! במשכן .עכ״פ לכל הדעות
החשיבות היא תנאי הכרחי או בלעדי כדי שמלאכה תקרא אב.
לפי הטעם האהרון מהות האיסור ,הוא בעצם פעולת המלאכה ,הזריעה או
הקצירה וכדו׳ ,ולא בתוצאה הנגרמת בעשייתן ,שאין הדבר קשור ותלוי כלל בעשה
של שביתת הארץ ,והעשה של שביתת הארץ והלאוין ,נובעים כל אחד מטעם נפרד.
ואע״פ שאם אדם זורע או קוצר עובר על הלאו וגם מבטל מ״ע של שביתת הארץ,
וכמו שכתב הרמב״ם ,מ״מ הטעמים הם נפרדים ,וטעם הלאוין הוא מפאת חשיבותן
ולא משום שפוגם בעשה דשביתה.
לפי״ז גם בשאר מלאכות שאינן מוזכרות בכתוב ,העושה אותן ,לא רק שאינו
מתחייב מלקות אלא גם איסור עשה של שביתת הארץ אינו עובר ,דשאר המלאכות
אינן השובות כ״כ כארבעת המלאכות הכתובות.
8
0
10
11
12
ב .שיטת רש״י ור״ש בן היתום — מטעם חשיבות:
א( סיוע לדךך חאחרונה בהצעת טעם האיסור ,ניתן למצוא בדברי רש״י ור״ש
בן היתום ז״ל .דהנה ידועה היא מחלוקת אביי ורבא במו״ק בטעם היתר השקיה
בשביעית ,בין למ״ד השקיה משום זורע ובין למ״ד השקיה משום הורש ,דלדעת
אביי שביעית בזה״ז מדרבנן וכרבי ,ובמקום הפסד התירו הכמים להשקות .ורבא
חולק וסובר אפילו לרבנן החולקים על רבי ששביעית בזה״ז מהתורה ,בכל זאת
השקיה מותרת ,משום שאבות מלאכות אסר רהמנא ,דכתיב ״ובשנה השביעית שבת
13
8
9
צו ,ב.
ב ,א ד׳׳ה ה״ג,
לפי הגירסא שלפגיגו בשבת צו ,ב :״במשכן חשיבא קרי לה אב״.
10על ב״ק שם.
11שם ,ולפי דעה זו גורסים בשבת צו ,ב כך :״במשכן וחשיבא קרי ל ה אב״.
12פ״א מהל׳ שמו״י הל׳ א.
13
דף ב ,ב — ג ,א.
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבתון יהיה לארץ שדך לא תזרע ,מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל ק צ י ר ה
למאי הילכתא כתבינהו רחמנא ,למימרא דאהני תולדות מיתייב ,אאהרינא ל '
מיחייב״.
מסתבר לן דלפי דברי אביי גם שאר המלאכות )מלבד הארבע המפורשות(
כולל השקיה הן מחתורה בזמן שביחמ״ק קיים ,ורק משום ששביעית בזה״ו ד ר כ כ ן
התירו להשקות במקום הפסד .נראה לומר ,שטעמו של אביי הוא ,שגם המלאכות ש א י נ ן
כתובות במפורש הן מהתורה ,משום שהמלאכות הכתובות משמשות בנין אב ,דהן
מלמדות על שאר המלאכות הדומות בנדריהן לאלה שכתובות ,בדומה למה ש מ צ א נ ו
בשבת שכל המלאכות הדומות בגדרן לאבות הן מהתורה .ואע״פ שבשבת ה ת ו ל ד ו ת
אסורות לא מסברא אלא מקרא ,מחפסוק ״ועשה מאחת מהנה״״ ,ודרשו ב מ ס כ ת
שבת « :הנה — אבות ,מהנה — תולדות״ ,כלומר :היוצאות מחן ,מן האבות .16
ואילו בשביעית לא מצאנו פסוק מפורש שילמדנו על התולדות שהן אסורות .נ ר א ה
לומר דריבוי זה — מהנה — המרבה תולדות בשבת ,משמש בנין אב לשאר מקומרת
שיש בהם אבות ,שגם התולדות היוצאות מהם אסורות ,באותה דרגת הומרא.
אולם נראה להדגיש ,דלדעת אביי ,אמנם כתובים בפסוק שגי אבות ו ש ת י
תולדותיהן ,אבל מהתורה אסורות כל התולדות של אותן שני אבות המפורשים^
דהיינו זריעה וקצירה .ולאו דוקא התולדות — בצירה וזמירה — אסורות .אבל ש א ר
המלאכות ותולדותיהן — שאינם כתובים — מסתבר שלדעתו אינן אסורות מהתורה.
ונראה שהמיוחד במלאכות הכתובות לדעתו — הוא חשיבותן.
ב( אף לרבא חסובר כרבנן חחולקים על רבי — ששביעית בזה״ז מהתורה
ורק התולדות הכתובות להדיא אסורות ושאינן כתובות לא ,נראה בעליל מ ד כ ר י
רש״י שהמיוחד במלאכות אלו — המפורשות בכתוב — הוא חשיבותן .רש״י כתב . %1
״תולדות כגון משקה זרעים שלא היה במשכן לא אסר רחמנא״ .הרי להדיא מדבריו
שמדמה ארבעת המלאכות דשמיטה למלאכות שבת ,שהיו במשכן ,שכפי ש כ ב ר
כתבנו לעיל ,אסורות מפאת חשיבותן ״*•
א
14ויקרא ד ,ב.
15ע ,ב.
16רש׳׳י שם.
17מו״ק ג ,א ד״ה תולדות.
*17כפי שכחבנו רש״י לומד שטעם האיסור בשביעית הוא כבשבת מ פ א ת חשיבות ,ו ר א י ת ,
בשיטת ריב״ב בריש מו״ק שם שהקשה על רש״י וז״ל :״כתב רבינו שלמה ז״ל:
ד»*
א
מלאכה שבשדות חשיבא ,ולאו הכין הוא מסקנה דגמי ,אלא משום דהשקאה ת ו ל ד
ה
דחורש או דזורע היא ,ואהנו תולדות דכתיבי בקרא הוא דמיחייב אאחריתא לא מ י ד 1י י
ב
אלא מדרבנן ,ובמקום פסידא לא גזרו רבנן .ואם כדברי ה ר ב ז״ל )רש״י( דלא מ ל א כ ה
שבשדות חשיבא השקאה ,אפילו בשדה בית הבעל היתד ,מותרת בקשקוש ה ז י ת י ! -
ועשיית העוגיאות״ .לדעתו א״כ אין הדבר תלוי בחשיבות המלאכה ,אלא אם ח מ ל א כ ן -
אסורה מן התורה ,תלוי ר ק בזה א ם כתובה בפסוק או לא.
ברם ,בפירוש תלמיד ר״י מפריש על מו״ק שם ,מסביר כרש״י שהדבר תלוי בחשיכדךן
וז״ל :״אפילו תימא ר ב נ ן . . .אבות אסר רהמנא — אין לפרש כל הנר ד כ ת ו ב
50
www.daat.ac.il
ק ,
ף
18
היתום על מו״ק ,שכתב:
מכללת בן
של -ר״ש
כדברים הנ״ל מצאתי ג״כ,
הרצוג
בפירושודעת
אתר
״אפילו תימא רבנן דפליג עליה )דרבי( ואמרי דשביעית בזה״ז דאוריתא ,אבות
מלאכות אסר רחמנא בשביעית ,הן הן אותן ששנינו בפרק כלל גדול במסכת שבת
)עג ,(.תולדות כגון משקה זרעים לא אסר רחמנא״ הרי שמשוה ג״כ דין שביעית
לשבת.
ראוי לציין שמדבריו עולה ,דלדעת רבא ,גם שאר אבות מלאכות שאינן מוזכרות
בכתוב ,אסורות בשביעית מהתורה ,וזה שלא כהכ״מ שכתב שהרמב״ם פסק כרבא,
ורבא סובר כר׳ יוחנן )מובא לקמן( ,דבשאר התולדות ,זולת זמירה ובצירה ,וכן
בשאר האבות ,זולת זריעה וקצירה לא מתחייבים במלקות ,דמשמע דאםורים רק
מדרבנן .וכן משמע ג״כ מהרדב״ז שם דםובר כהכ״מ .אולם בשו״ת בצלאל אשכנזי
השיג על הכ״מ בזה ,וס״ל דרבא ור׳ יוחנן פליגי ,ורבא סובר ששאר אבות מלאכות
שאינן כתובות אסורות ג״כ מהתורה ,ורק לגבי התולדות הוא שאמר ״הני אין מידי
אחרינא לא״ .וזה תואם את שיטת ר״ש בן היתום .ואילו לדעת ר׳ יוחנן שסובר שאין
לוקין על חרישח ,בודאי שעל שאר חאבות אין חייבים עליהם.
10
20
ג .שבת ושביעית — הדמיון והשנוי:
א( ראינו לפי רש״י ור״ש בן היתום ז״ל ,שמדמים מלאכות שביעית למלאכות
שבת אע״פ שמסברא אפשר לחלק ביניהם ,דבשבת שמלאכת מחשבת אסרה תורה,
לפיכך יש לומר ,רק מלאכות שהיו במשכן חשובות נאסרו ,משא״כ בשביעית שאין
הדבר תלוי כלל במלאכת מחשבת.
איברא ,מצאנו שמחלק כן ב״אבן העוזר״ בין שבת לנזיקין .לגבי דין מעמיד
בחמתו ע״ג קמת חבירו .דלענין נזיקין חייב כמזיק בידים משום דברי היזיקא ,אבל
בשבת שחכל תלוי במלאכת מחשבת ,אם מעמיד בהמתו ע״ג מחובר ,שאין כוונתו
ומחשבתו על שום מלאכח ,רק שבחמתו תאכל ותמלא כריסח ,ואין מחשבתו כלל
על המלאכה ,ע״כ פטור ,עיי״ש.
21
אבות ,כדמפרש בריש ב״ק )ב ,א( גבי אבות נזיקין ,דהא קאמר בסמוך אהני תולדות
הוא דמיחייב ,פירוש אזמירה ואבצירה ,אלמא אע״ג דכתיבי קרי לוע תולדות .אלא
גראה לפרש דקרי אבות ,אותם שהם מלאכות עיקריות כמו זריעה וקצירה״ .״תולדות
לא אסר רחמנא — אותם שאינן מלאכות חשובות״ .אבל ״אהני תולדות הוא דמיחייב —
משום דאינהו נמי חשיבי״ .הרי שלדעתו אין הדבר תלוי באם כתוב או לא ,אלא
בחשיבות המלאכה .וכן מבואר בחידושי הר״ן שם שכתב :״והנד מלאכות דלעיל חשובות
הן ,ודי להן פעם אחת בשנה דומיה דזריער .ונטיעה ,אבל קשקוש והשקאה דצריכות
תדיר ,לא מיקרי עבודח חשובה ומותר לעשותן״.
18מו״ק ב ,ב :ג ,א.
19פ״א מהל׳ שמי״ו הל׳ א.
20סוף סי׳ לח.
. 21אר׳ח סי׳ שכח.
www.daat.ac.il
51
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב( בהקשר זה ,יש להעיר דברים אחדים ,על מש״כ הרה״ג צבי פסח פ ר נ ק ז ״ ל
על החזו״א ,בדבר זריעה ע״י מפולת משק הנמצא ע״ג שוורים ,שתוך כדי ה י ל ו כ ם
הזרע נופל ע״ג הארץ ונזרע ,שכתב החזו״א ״ :״ונראה דהזורע ע״י שוורים ב ש כ י ע י
תייב .דהרי מפולת שוורים הוא הנהגת הזריעה ,כדאמרימ ״ ^ ׳ >׳ ו ל ע ב י ן
שביעית חייב על זה בין משום חורש ובין משום זורע .ואע״ג שאמרו )מי״ק ג ,א (
דבשביעית אבות אסרה תורה ,תולדות לא אסרה רחמנא ,לא מיקרי תולדה א ל א
בשינוי בצורת המלאכה ,כמו משקה מים לזרעים .אבל כשאין שינוי בצורת ה ז ר י ע ה
ובצורת החרישה ,אלא האדם הכין השתלשלות אמצעיות בין מעשיו לעצם ה ז ר י ע ה ,
אין כאן נידון רק אם חשיב מעשיו או לא ,ואם השיב מעשיו הרי זה בכלל ה א 3
של זריעה״ ,28
והקשה עליו הרה״ג צפ״פ זצ״ל * ,דהרי לכאורה מצאנו ,דלגבי שבת גם שיבליים
שהם לא בצורת המלאכה ,אלא בפעולת האדם ,מגדירות את המלאכה כתולדה ו ל א
אב .וכמ״ש הגר״מ בנעט זצ״ל ־ דקוצר בכלי הוי אב ותולש ביד הוי תולדה ,א ע ״ ׳ ס
ל י ק כין
שגם כאן לא נשתנתה צורת המלאכה .וכתב הרב ? ״ל ל ׳
שבת לשביעית ,״דבשבת דבדהוי במשכן תל יא מילתא ,אה״נ דלא בעינן שינוי ב צ ו ר ת
המלאכה ,אלא מאי דהוה במשכן הוי אב ומאי דלא הוי במשכן קרו ליה ת ו ל ד ה ,
ולכן שפיר אמדינן דהכנסה דעני קרוי אב והכנסה דבעה״ב קרוי תולדה ,מ ש א ״ 3
שביעית דלא תליא במשכן אינו יוצא מכלל אב ,אא״כ יש שינוי בצורת ה מ ל א כ ה
דרק השינוי הוא גדר המבדיל בין אב לתולדה״ .ואחר המחילה מכתה״ק ,אע״פ ש א י ן
משיבין את הארי ,עכ״פ בבחינת תורה וללמוד אני צריך.
ג( יש לענ״ד להשיב על דבריו) :א( הלוא גם בשבת מצאנו דעות חלוקות ,ו ה ג ס
שמצאנו דעת התוס׳ בשבת דגורםים שם :״במשכן חשיבא וקרי לה אב״ ,ש ס ו ב ר י ס
שכל מלאכה שהיתר• במשכן ,היא ממילא חשובה וקרויה אב ,ולפי״ז לא היו ב מ ש ע ן
תולדות כלל ״ ,מכל מקום הרי ישנם עוד דעות בראשונים )הבאנום למעלה( ,ד ל ס י
תירוץ הראשון בתום׳ בב״ק מלאכה שהיתר .חשובה נקראת אב ,גם אם לא ה י ת ה
במשכן .ולפי תי׳ שני שם צריך שני תנאים :שהיתה במשכן וגם חשובה .וא״כ ל ד ע ת
התום׳ בתי׳ א׳ ,שהדבר תלוי רק בחשיבות המלאכה ולא תליא במשכן ,כיצד יחלק כ י ן
ת
ב ב
מ
ה
ב
2
5
פ ר ג
ז
י י ש ב
ד י ש
ח י
26
9
22חזו״א או״ח שבת סי׳ ל ו סק״א.
23אותה סברא כותב החזו״א ג ם לגבי מכונת חרישה וזריעה — הטרקטור — א ם
זודעיס
או חורשים ע ל ידו ,שבפעולת הזריעה או החרישה עצמה אין כ ל שינוי ,דאין שום
נ״
מ
א ם עושים זאת ע״י הכלים הרגילים הפרימיטיבים או ע״י מכונה ,דהלוא ג ם המכינה
פועלת ע ל אותו עיקרון ,ומה שנשתנה הוא לא בצורת המלאכה ,אלא בפיתוח ש י ט
ת
הפעולה ,לעשותה ע״י מכונה ביתר מהירות וביתר יעילות) ,עיין חזו״א או״ת שבת סי/
לו םק״א(.
24שו״ת הר צבי או״ח ח״א סי׳ רח.
25בספרו ״מגן אבות״.
26צו ,ב ד״ד .ולר״א.
27אמנם התוס׳ משאנץ )הובא בשיטמ״ק שם( וכן המהרש״ל הקשו עליהם ,שהרי
כ מ ה תולדות שהיו במשכן ,עיי״ש.
52
www.daat.ac.il
מצאנו
אתר דעת
הרצוגהיתום ז״ל ,שגם המלאכות
מכללת בן
רש״י -ור״ש
שבת לשביעית) .ב( הרי ראינו מדברי
שהוזכרו בשביעית ,במשכן תליא מילתא ,ורק משקה זרעים שלא היה במשכן כלל,
לא אסר רחמנא ,וא״כ הדרא קושיא לדוכתא במה נשתנו מלאכות שבת ממלאכות
שביעית.
ד( ונראה ליישב כך ,דאמנם מלאכות שביעית יש בהן דמיון לשבת ,אבל
עכ״פ עדין המרחק רב ביניהם .לגבי גדרי המלאכות ,יתכן באמת שאסורים רק
המלאכות ההשובות בשביעית ,ובזה דומים למלאכות שבת ,וכמו שכתב רש״י ור״ש
בן היתום .ויתכן עוד שהחשיבות נקבעת ג״כ באם היתד ,במשכן או לא .אבל בכ״ז יש
הבדל ביניהם ,דלגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה ,משא״כ בשביעית שאין תנאי
זה .כלל זה — מלאכת מחשבת אסרה תורה — הוא רב השלכות ומשמש נפקא מיניה
לגבי הרבה דינים .למשל לדעת ר״ש החולק על ר׳ יהודה שמלאכה שאצל״ג פטור
עליה ואסורה רק מדרבנן ,טעמו הוא משום חסרון במלאכת מחשבת וכן דבר שאינו
מתכוין מותר לדעתו . °ואפילו לר׳ יהודה שסובר שדבר שאינו מתכוין אסור ,בכל
התורה כולה אסור מהתורה ,אבל בשבת אסור רק מדרבנן ,מהאי טעמא שכתבו התופ׳
בשבת , °דהוסר הכוונה ,הוא חסרון במלאכת מחשבת שאסרה תורה ,וזה שייך רק
בשבת ולא בכל התורה כולה .וכן אם מלאכה נעשית שלא כדרכה ,בשינוי או בדרך
אגב מן הצד ,זחו ג״כ חסרון במלאכת מחשבת כפי שנראה לקמן .משום כך בל שינוי
אפילו בפעולת האדם ,אע״פ שלא נעשה שינוי בצורת המלאכה ,ולא נפגמה איכותה,
מוריד את המלאכה בדרגה מאב לתולדה ,ופעמים גם לאיסור דרבנן ,משא״כ בשביעית
שאין בה התנאי ,דמלאכת מחשבת.
ה( כתבו האחרונים )״חלקת מחוקק״ ״בית שמואל׳׳ וה״פרי חדש״(« ,שהטעם
דמכשירים גט שנכתב בשמאלו ,משום דדוקא בשבת דכתוב בה מלאכת מחשבת,
לפיכך כל שכתב כלאחר ידו או בשמאלו לאו מלאכת מחשבת היא ,משא״כ בגיטין
שלא מצאנו כלל זח ,השוב כתב והוי גט .וראיתי בספר אגלי טל שהקשה עליחם,
הרי מצאנו בכמה מקומות ,גם בדברים שאינם קשורים כלל לשבת ,דכל שעשה את
המעשה שלא כדרכו לאו כלום הוא .כגון אכילה שלא כדרכה ,כמו אכילה גסה ,לאו
אכילה חיא לחתחייב עליה ״ .וכן הנאד ,שלא כדרך הנאתן פטור .והנכנס לבית
ל י /׳ ,86
המנוגע דרך אחוריו טחור ,דרק דרך ביאה אסרה תורה ש /״
וכן התולש מעציץ שאינו נקוב פטור ,ופירש״י משום שאין דרך זריעה ,דלאו היינו
2
8
32
34
נא
ן ה ב א
א
הב
ת
30
28
29
30
31
32
33
34
35
36
רש״י שבת צג :במתגי׳ בדעת ר״ש דםובר פטור במלאשצל״ג.
תום׳ שבת מא :ד״ה מיחס .וכן כתבו התוס׳ )בדף עה .ד״ח ״מתעסק״( לגבי דין מתעסק,
ומקלקל ,עיי״ש.
תוס׳ שם.
אבן העזר סי׳ קכג.
בפתיחה לספרו אות קטן ג׳.
פסחים כד ,ב; רמב״ם יסודי התורה פ״ה הל׳ ח׳ ומאכלות אסורות פי״ד הל׳ י׳.
פסחים שם; רמב״ם מאכלות אסורות פי״ד הל׳ ט״ז.
שבועות יז ,ב; רמב״ם טומאת צרעת פרק טז הל׳ ה׳.
שבת קח ,א.
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
מקום גידולן זג .ואין לפרש שם משום דלאו מלאכת מחשבת הוא ,שהרי ה מ ל א כ ה
עצמה — התלישה — היתד .כאורחיה ,אלא רק משום שאין דרך זריעה ל א ח ש ו ב
זרוע ופטור ,וא״כ מקשה ר׳ אברהם מםוכוטצ׳וב ז״ל ,מדוע לא נאמר לגבי ג מ ג ״
שאם כתב בשמאל ,לא חשובה כתיבה ,ולא הוי גט.
ו( ותירץ שישנם שני סוגים ב״שינוי במלאכה״ או ב״כלאחר יד״ :א( כ ש ה ש י נ ו י
פגם באיכות הפעולה ,ובתוצאתה ,אע״פ שבצורת המלאכה לא נעשה ש ו ם ש י נ ו י
והיא נעשית כדרכה .ב( כשהשינוי מתבטא בצורת המלאכה ,שלא נעשית כ ד ר כ ה '
אבל הפעולה לא נפגמה באיכותה ,ובתוצאתה.
באופן הראשון שהמלאכה עצמה או המעשה עצמו לא נעשה כראוי ,ו י ש ש י נ ו י
באיכות הפעולה ,זה אמנם מצינו בכמה מקומות ,דשלא כדרך המלאכה לאו כ ל ו ם ה ו
ל חלב
גם בדברים שאינם קשורים לשבת .משום כך אכילה שלא כדרכה׳ י ל
הי או שעירב בו דבר מר ,או הנכנס לבית המנוגע שיש שינוי בביאה ,שזהו מ ע ש ה
האיסור ,וכן בזרע בעציץ שאינו נקוב ,שאין דרך לזרוע במקום זה ,שאיו ז ה ד ר ך
גידולו כמו שרש״י אומר שם להדיא ,אבל באופן השני שאין שום שינוי כ א י כ ו ת
הפעולה ותוצאתה ,ורק בצורת המלאכה יש שינוי ,דבכה״ג הפעולה נגמרה כ ר א ו י
ואין במעשה עצמו שום חסרון ,בכל מקום זולת שבת ,אין בשינוי זה — ב צ ו ר ת
המלאכה — כדי לפגום במלאכה עצמה ,אבל בשבת דבעינן מלאכת מחשבת א ם ר ר
תורה ,גם שינוי כזה ,מוריד בדרגה .משום כך כותב גט בשמאלו ,שאין פגימה כ כ ת ב
ובגט עצמו ,חשוב גט ,משא״כ כותב בשמאלו בשבת או שמוציא מרשות ל ר ש ו ת
כלאחר ידו ,שאין שום שינוי לא בכתב ולא בחפץ ,רק בצורת הפעולה ,משום ד מ ל א כ ת
ז.*3
מחשבת א ס
כ
א
כג
רה
ד.
ת ו ר ה >
כ
א
פ ט ן ר
הסבר מחלוקת ר׳ אלעזר ור׳ יוחנן בבבלי — מהו טעם האיסור ב ל ע ד י ך .
ע ז
א
ו
י ו ח נ ז
ק )ג
ב מ ו
א (
״ ׳ ׳ יאיתא
א( הנה בדרך זו ,נראח לבאר מחלוקת י׳ ל י י ׳
איבו
י ל
התם :״איתמר החורש בשביעית ר׳ יוחנז יי׳ ל י ׳
לוקה .לימא בדר׳ אבין אמר רבי אילעא קמיפליגי .דאמר רבי אבין אמר רבי א י ל ע א
י לל• מ א ן
לל
כל מקום שנאמר כלל בעשה ופרט בלא תעשה ,אין דניז
דאמר לוקה לית ליה דרבי אבין וכו׳ ,ומ״ד אינו לוקה אית ליה דר׳ אבין .לא ,ד כ ו ״
לית ליה דר׳ אבין .מ״ד לוקה שפיר ,ומ״ד אינו לוקה ,אמר לך מכדי זמירה ב כ ל ל
זריעה ובצירה בכלל קצירה ,למאי הילכתא כתבינהו רחמנא ,למימר דאהני ת ו ל ד ו ת
א
ע ז
ח ד
א מ
ו ק ה
א
ו ח ד
מ
ר
:
א ו ת ו בכ
ו פ ר ט
כ
ע
37רש״י שם ד״ה ״לאו הייגו רביתיה״.
*37לכן בורר בשבת בקנון ובתמחוי פטור ,משום שאין דרך בורר בכך .וכך כ ו ת ב ר ע ז ״
)בשבת עד .ד״ח פטור אבל אסור( ״וחייב חטאת לא הוי דכלאחר יד הוא ,ד ע י ק ר ב ר י ר
י
ד
בנפה וכברה״ ,עיי״ש .וכן נוטל צפורניו בידו ובשניו שפטור משום שאין ד ר ך ג ז י ז ד •
בכך .וכך כותב רש״י )בשבת צד :ד״ה מחלוקת ביד( ״בהא שנוטלו
ב י ד ו
י ל א ככ<למ
הוא דפטרי רבנן ,שאין ד ר ד גזיזה ב כ ך בחול״ .וכן לגבי בישול בחמה ש פ ט ו ר ו א י ן
איסור מהתורה ,כ ת ב רש״י )בשבת לט .ד״ה דשרי( ״דאין דרך בשולו בכד״• ו ע י י ן
באגרות משה ח׳׳ג או״ח סי׳ נב.
54
www.daat.ac.il
שלנו לא סיימו מאן אמר לוקה
בש״ם הרצוג
מיחייב״ -.מכללת
הוא דמיחייב ,אתולדה אחרינא לא אתר דעת
הביאו מחלוקת זו וסיימו דר׳ יוחנן
ומאן אמר אינו לוקה ,אבל בתלמוד ירושלמי
סובר אין לוקין ור״א סובר לןקין .89
על פי דברינו ,נראה לבאר את ההסבר חראשון בגמ׳ ,בחבנת מחלוקת ר׳ אלעזר
ור׳ יוחנן אם דורשים כלל ופרט וכלל כשהכלל בעשה והפרט בל״ת ,כך :לר״א שסובר
לוקין ודורש כלל ופרט וכלל ,טעמו הוא ,שיש קשר בין הלאוין ,לבין חכללים של
שביתת הארץ — הכתובים לפני ואחרי הלאוין — והלאוין המשמשים כפרטים ,תכלית
איסורן ,הוא כדי שלא יפגום בשביתת הארץ .משום כך יש ללמוד במידת כלל ופרט
וכלל על כל דבר שהוא כעין הפרט ,וכשם שלוקין על זריעה וזמירה ,כך לוקין על
חרישח .ואפשר שלדעתו לוקין לא רק על חרישה אלא גם על שאר המלאכות ,שיש
בעשייתן משום פגימה בשביתת הארץ .ור״א יותר מחמיר מאביי בר פלוגתיה דרבא,
הסובר שגם תולדות שאינן כתובות הן מהתורה ,וכ״ש אבות מלאכות שאינן כתובות
שגם הן מהתורה בזמן שביהמ״ק היה קיים ,שנוהגת שמיטה מן התורה .ולפי ר׳ יוחנן
שאין לוקין על חרישה ,כיון שאין דורש כלל ופרט וכלל ,ואין קשר לדעתו בין הכלל
לבין הפרט ,בין העשה לבין הלאוין ,וכ״א יונק מטעם אחר .העשה משום שביתת
הארץ ,והלאוין מטעם חשיבות.
מהאמור עולח שר׳ יוחנן ,אינו דורש לא רק כלל ופרט וכלל ,אלא גם כלל ופרט.
אולם רש״י לומד דלר׳ יוחנן אכן דורש כלל ופרט ,ומשום כך אין לוקין על חרישה,
כיון שאין בכלל אלא מה שבפרט .ורק כשהכלל ופרט וכלל כולו בעשה או כולו בלא
תעשה ,הוא דורשו ,אבל כאן שהכלל בעשה והפרט בלא תעשה ,אינו דורשו ככלל
ופרט וכלל .וכן פירשו עוד ראשונים ב מ ו ״ ק שם כרש״י.
ב( גם לפי לישנא ב׳ בגמ׳ ,דכו״ע דורשים כלל ופרט וכלל ,לפי הסברנו שניהם
אכן סוברים שטעם איסור הלאוין משום פגם בשביתת הארץ ,ובאמת גם בעושה שאר
מלאכות עובר איםור מהתורה ,וכל מחלוקתם היא רק לגבי חיוב מלקות אם דורשים
כלל ופרט וכלל ,אבל לגבי איסור דאוריתא כו׳׳ע דורשים כלל ופרט וכלל לרבות כל
שהוא כעין הפרט *.
40
1
38פרק ח׳ דכלאים הל׳ א׳; ופ״ז דשבת הל׳ ב׳.
39ומסביר המהר״י קורקוס ז״ל )פ״א מהל׳ שמו״י( דלכך הרמב״ם פסק בפ״א מהל׳ שמו״י
הל׳ ב׳ והל׳ ג׳ כר׳ יוחנן דאין לוקין על הרישה ,דר״א ור״י הל׳ כר׳׳י .וכן מסביר נמי
בשרית בצלאל אשכנזי בסוף סי׳ לח .אולם בכ״מ )שם הל׳ א( כתב ״ובחרישה בשביעית
נחלקו ר׳ יוחנן ור׳ אלעזר הד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה ,ומספיקא לא מלקינן
ליה .ועוד דרבא דאמר דאהני תולדות מיחייב אאחרייתא לא מיהייב סבר כוותיה .ועוד
דבירושלמי פ״ז סיימו דרבי יוחנן סבר אין ל ו ק י ך .
40וכן מבואר בהמאירי; תלמיד ר־־׳י מפאריש; רש״י ה א מ ת ; תוס׳ רא״ש; ריטב״א; פי׳
מסכת משקין לאחד מרבותינו הראשונים ג ;.לדעת המ״ד דסובר אין לוקין על חרישה.
ויעויין במאירי סנהדרין מו ,ע״א ד״ה ״כבר״ שמבאר מה החילוק בין כלל ופרט
וכלל ,לריבה מיעט וריבה.
41לכאורה קשה ,מדוע אין הגמ׳ מסבירה שטעמו של מ׳׳ד שאין לוקין הוא ,משום שאי
אפשר להעניש מלקות על סמך לימוד מכלל ופרט וכלל ,כשם שאמרו לגבי מידת ק״ו,
www.daat.ac.il
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
תדע ,שכן הוא ,דהלוא בהסבר מחלוקתם ,אין הש״ס מזכיר כלל את ה פ ס ו ק
״בחריש ובקציר תשבות״« ,כסי שהזכירה הגמ׳ במו״ק « בדעתו של ר״ע ,ש ל ו מ ד
מהפסוק ד״נ״ל לאסור חריש בתוספת שביעית — בשישית — וכ״ש בשביעית ע צ מ ה ,
עד שנאמר שרק לגבי חרישה שיש בה פסוק מפורש תהיה אסורה מהתורה ל ד ׳ י ו ח נ ן
ור״א ,משא״כ שאר המלאכות שלא הוזכרו .דהרי גם לפי לישנא א׳ וגם ל ל י ש נ א ב ׳
הטעם של מ״ד שלוקין הוא משום שדורש כלל ופרט וכלל .לפיכך נראה ש מ ת ל ו ק ת ס
היא לא רק לגבי חרישה ,אלא בכל העבודות שבשדה ושבכרם .ועדין צריו* עיון כ ד ״ ז .
ה.
הסבר מחלוקת ר״א ור׳ יוחנן בירושלמי:
8ג
י
ח נ
ז ור׳
לפי דברינו מבוארים היטב דברי הירושלמי ,דמפרש מהליקת י׳ י
אלעזר באופן שונה מתלמוד דידן .ל א במידת ״ כ ל ל ופרט וכלל״ ,אלא במידת
שהיה בכלל ויצא מ ן הכלל ,ל א ללמד ע ל עצמו יצא וכו׳״ .לר״א דסובר ליקיז ,ט ע מ ו
הוא משום ד״ושבתה הארץ שבת לד׳״ — כלל ,״שדך ל א תזרע וכרמך לא תזמור״
פרט ,הזורע והזומר בכלל היו ,ולמה יצאו ,להקיש אליהם ולומר ,מה הזורע ו ה ז ו מ ר
שהן עבודה בארץ ובאילן ,א ף כ ל דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן .ולד׳ יוהנן ד ם ו כ ר
אין לוקין ,טעמו הוא ,שכל מקום שהכלל בעשה והפרט בלא תעשה ,אין מלמדין ז ה
על זה .הרי מוכח דלר״א דסובר לוקין ע ל חרישה ,ל א רק על חרישה ,אלא ע ל ע ל
עבודה בארץ ובאילן ,וכנראה שטעמו הוא משום שיש זיקה בין הלאוין לביו ה ע ש ה
של ״ושבתה הארץ״ ,ושניהם יונקים מאותו טעם ,שרצון הקב״ה שהארץ תשכרו!
״ ד
כ
שאין עונשין מן הדין — ,אין מחייביז מלקות על סמך לימוד מק״ו) .סנהדרין ע ר ,
לפי דעת רש׳׳י ור״א בן ר״ש; כריתות ג ,א לדעת ר׳ יצחק; םסרי ר״פ נשוא ל פ י
ר
א
ספר
כריתות לשון לימודים שער ג׳ אות קיד(.
ונראה לתרץ עפ״י מש״כ ר׳ אלי׳ מזרחי ז״ל )פרשת שמיני( דהטעם ל כ ד ש א י ן
עונשין מן הדין ,משום שהק״ו הוא היקש שכלי ,ואדם דן ק״ו מעצמו ,ל כ ך ח ו ע מ 2ן י
לענין עונש ,דאולי יש איזו פירכא לק״ו ,ונמצא שנלקה לחינם .לפי״ז מ ו ב ן
מ
ד
על מידת כ ל ל ופרט וכלל ,אפשר להלקות ,כיון שלפי רש׳׳י )בסוכה לא ,א ד״ה
ם
ע
ו
ל#
מקשינן( ר ק מידת ק״ו אפשר לאדם לדרוש מעצמו ,אבל שאר המידות לא» א ל א צ ר י ך
לקבל מרבותיו ,וע״כ אפשר להלקות על ס מ ך לימוד ממידת כלל ופרט וכלל.
ב ר ם לפי תום׳ דחולקים שם על רש׳׳י )בד״ה ור״י סבר( וסוברים ד כ ל ה » ד ־ ו
ת
אדם דן מעצמו חוץ מג״ש ,א״כ קשה ,מדוע לא נסביר שזהו הטעם של מ״ד ד ם ״ ל א י ן
לוקין ,כמו שאין עונשין במידת ק״ו ,דהלוא שניהם אדם דן מעצמו .ו נ ר א ה
לתרץ
דבכ״ז יש חילוק בין ק י ו למידת כלל ופרט וכלל ,דאע״פ ששניהם אדם ד ן מ ע צ מ ו
מידת הק״ו הוא היקש שכלי ,ומידת כלל ופרט וכלל אינה שכלית ,ע׳׳כ חגמ׳ מ ס ב י ר ! ,
שהטעם למ״ד שאין לוקין הוא ״מכדי זמירה בכלל וכו׳ למאי חלכתא כתבינחו ר ח מ נ א
ד
למימר דאהני תולדות הוא דמיתייב ,אתולדה אחדרינא ל א מיחייב״.
42
שמות לד ,כא.
43ג ,ב ,וכן הוא בר״ה ט ,א; מכות ה ,ב,־ שביעית פ״א מ״ד; ובגמ׳ שם מ ב ו א ר
הוא ר״ע.
56
www.daat.ac.il
שת״ק
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשביעית .ולפי ר׳ יוחנן דסובר ״דאין מלמדים זה על זה״ נראה שסובר שאין קשר
בין העשה ללאוין ,ואין זיקה ביניהם ,ושניהם כנראה יונקים ,כל אחד מטעם אחר .ונראה
מלשון הירושלמי שלדעת ר׳ יוחנן לא רק שאינו לומד כלל ופרט וכלל ,אלא גם מידת
כלל ופרט אינו לומד ,ולא כפי שפירשו שאר הראשונים בבבלי ,אלא לדעתו אין
קשר בין העשה ללא תעשח ,וכל אחד ואחד מטעם אחר ,העשה משום שביתה ,והלאוין
משום חשיבות .ודוק מלשונו שכתב ״אין מלמדים זה על זה״ ,ולא כתב ״ממידת
כלל ופרט — שאין בכלל אלא מד .שבפרט״ ,דבכח״ג הלוא אחד מלמד על השני«
ו .הסבר מחלוקת ר׳ ירמיה ודי יוטי בירושלמי בכלאים:
38
בהמשך הירושלמי בכלאים מובאת מחלוקת ר׳ בא ור׳ ירמיה לבין ר׳ יוסי .ר׳ בא
מקרטגנייא ור׳ ירמיה סוברים דכיון שכתוב ״שש שנים תזרע שדך״ ,ממילא אנו
יודעים שאין לזרוע בשביעית ,וכן מהפסוק ״ושש שנים תזמור כרמך״ שאין לזמור
בשביעית ,שהרי זה לאו הבא מכלל עשה ,עשה .וכיון שעל זריעה וזמירה אין צורך
לאוסרם מהפסוק ״שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור״ .וא״כ ל״צ שני פסוקים .ואם
תאמר שצריך את שני הפסוקים כדי לעבור עליהם בעשה ובל״ת .זה אינו ,דאין צורך
בעשה ,שחרי כבר נאמר ״ושבתה הארץ׳ /אלא בעל כרחך בא ללמד על שאר עבודות
הקרקע ,שאע״פ שאינו לוקה עליהן ,עובר עליהן בעשח .ר׳ יוסי אמר :״אפילו עשה
אין בו״ ,דהיינו שאין כל איסור עשה ,לא לחרישה ולא לשאר מלאכות ,ואין איסורן
אלא מדברי סופרים .כך מבאר הפני משח .88
ב״קרבן העדה״ ובם׳ ״תורת הארץ״ מסבירים ,שר׳ יוסי דורש את הפסוקים
בכלל ופרט ,ובפי׳ מאורות הגר״א מסביר שר׳ יוסי סובר כר׳ ישמעאל ,שהפסוק
״ ק «.
״
ץ
'׳בחריש ובקציר תשבות״ מדבר בשבת בראשית ל
לאור הדברים דלעיל ,נראה להסביר היטב מחלוקת ר׳ יוסי ור׳ ירמיה באופן אחר,
דלר׳ ירמיה מהות האיסור בלאוין הוא בכר שפוגם בשביתת הארץ ,ועל כך התורה
הקפידה בהם ,ואה״נ לכן גם בשאר עבודות הארץ שאינן מפורשות עובר באיסור עשה.
וזריעה וזמירה אכן באות ללמד על שאר עבודות הקרקע לעבור עליהן בעשה .ואילו
לפי ר׳ יוסי הלומד שאיסור חרישה הוא מדרבנן ,כנראה שסובר שמהות האיסור בלאוין,
הוא מפאת חשיבותן בדומה למלאכות שבת ,לפיכך רק המלאכות המפורשות אסורות.
45
ש ם
47
46
48
ך
46ירושלמי שבת פ׳׳ז הל׳ ב׳.
45ויקרא כה ,ג.
44ויעויין במאירי סנהדרין מו ,א ,בהסברו הרחב
47פ״ו אות טו.
48משגיות שביעית פ״א בדד.
א
ב ש ב ת
ה א ר
ו כ ר
ע
ב מ ו
על מידת כלל ופרט וכלל ופרט וכלל.
www.daat.ac.il
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
ה ר ב ח נ ו ך ה כ ה ן ארנטרוי זצ״ל — ששים ש נ ה ל פ ט י ר ת ר
א
הרב חנוך ארנטרוי נולד בשנת תרי״ד ) (1854בק״ק אלטהופו ) ״י ב ו ד פ ס ט (
בהונגריה .עד גיל הבר מצוה למד אצל אביו ואצל רב המקום ,הרב מרדכי ע
הירש .אחרי הבר מצור ,עבר ר׳ חנוך לישיבתו הידועה של הרב םייבל פלאוט
שוראן .אחר שלוש שנים עבר לפרסבורג ולמד שם שבע שנים אצל הכתב ס ו ס ר
ובנו השבט סופר .בגיל עשרים ושלוש יצא הרב ארנטרוי לקחילת מגנצא שבגו־מגיד
לימודיו
כמורה פרטי בבית משפחת בונדי .הרב הצעיר השלים בתקופה ?
התיכוניים והשתלם בלימודים אוניברסיטאיים כתלמיד אקסטרן בהיידלברג• כ ה י י ת ו
בן ל״ב שנים ,בתרמ״ו ,נקרא הרב ארנטרוי לכהן כרב בקהילת ״אהל יעקב׳ /ק ה י ל
החרדים במינכן שבדרום גרמניה ושם כהן משך ארבעים שנה עד פטירתו ביום כ
טבת תרפ״ז .
הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ״ל תיאר בהספדו א ת הרב ארנטרוי ״האיש ה ג ד ו ל
ביותר שבקרבנו״; ״כלום ל א חיד ,מלא וגדוש בתורה כאחד הרבנים הזקנים כ
הקדומים ? וכלום ל א היה אחד מצדיקי חדור ?״ ויחד עם זה ״אדם גדול זה היי׳ מ ז ו י
ל י א גדול
ל ל "
בכל מכשירי המדע והיה שליט בכל אוצרותיו״
ממנו ביראת שמים ובמדות טובות״) .לפרקים ,עמי רלג( .מה היה היהוד ה מ א ס י י ן
יחדת
ו
א ת הרב חנוך ארנטרוי זצ״ל ? לרגל יום הזכרון הששים ננסה לעייז
של אחד מזקני הכהונה בדורו ונביא דוגמאות אחדות מאוצרו התורני.
לפני כמאה שנה היו רבנים רבים בגרמניה שגדלו בגרמניה ולמדו בה,
ל יביני
׳ ^ ל
עזריאל הילדסהיימר ,הרב ש״ר הירש ,הרב
ומאוחר יותר הרב שלמה קרליבך ובניו ,הרב מיכאל קהן ועוד .באותה תקופה
בקהילות רבות בגרמניה רבנים אחרים יוצאי ישיבות הונגריה ,ביניהן הרב מ י ־ ד ]
הורויץ ,הרב ד״צ הופמן ,הרב שלמה ברויאר ובדור לפני השואה הרב שמואל ש 9י
והרב ארנטרוי עד להרב א״י קליין והרב ברוך קונשטט .רבנים אלה ,כל אהד כז־דכו"
׳
חזקו א ת היהדות הנאמנה בגרמניה .בין רבנים אלה בלט הרב ארנטרוי
^
המיוחדת .מצד אחד הוא נשאר מושרש בלימוד תורה כדרכם של גדולי ה
ע
כ
א
צ ר ה
מ
ר
ם
ע
י
ר
ת
ת
ח
1
ד ר ר ן ת
ו מ ע
ק ש ה
ה כ
מ צ
ה י ה
ב ד ר כ
ד ,כ ן י
ד
מ ו י ר צ ב ו ר ג
ו ב נ י ו
ב
נ ת
א ש כ ו
כ
ד
כ
י
צ
: 1ד
ו נ ג ף
1
הפרטים על תולדות הרב ארנטרוי לקוחים מההקדמות של רבי יעקב צבי כ ה ו נ ״ י
קמץ המנחה,
ס׳ שירי
חמנחה וס׳ עיונים בדברי
נוספים.
חדל
ובלשונם.
המעיין ימצא שם n
"יטיס
לכבוד יום הזכרון הששים התקיים בירושלים בשכוגת בית וגן ע ר ב ז כ ר ו ן
חשתתפו בני משפחה ,יוצאי קהילת מינכן ועוד.
58
www.daat.ac.il
לס׳
מכללת הרצוג
החכמהדעת -
ומצד שני השתמש ביופיותה של אתר
להעשיר את לימוד התורה ולהרבות
הכללית
הבנה בדברי רבותינו .דרך זו אינה קלה ,אמר הרב י״י ויינברג בהספדו הנ״ל ,אבל
הרב ארנטרוי היה סמל ומופת.
הרב ארנטרוי חצליח להעביר לתלמידיו שבמינכן את אהבת התורה נוסח
הונגריה ,אהבת לימוד התורה .טרם כבה נר התורה בדרום גרמניה ,אבל היה צורך
בהטבת הנרות ע״י כחן ,חיד .צורך בשפתי כהן ישמרו דעת כדי לחזק את נאמני
התורה .בכפרים המפוזרים בדרום גרמניה נשארו שומרי תורה רבים ,אבל בערים
היה המצב קשה יותר ונאמני התורה היו זקוקים לרב בעל שיעור קומה ,איש אמת
ובעל מידות טובות ,שדוגמתו האישית תחזק את צעירי הצאן והוליכם בדרך התורה.
הרב ארנטרוי הצליח להשפיע על בהורים צעירים ,גומרי גמנםיה ,ללכת ללמוד
שנה־שנתיים בישיבות שבחונגריח .ואכן ,בחורים מקהילתו של הרב ארנטרוי נסעו
לישיבתו של חרב יוסף צבי דושינסקי בגלנטא .חם חזרו עם מטען תורני חזק שעמד
להם בהמשך לימודיחם חאוניברסיטאיים .כמובן שסטודנטים אלח חמשיכו אחר כך
בלימוד תורה אצל הרב ארנטרוי והוא מצדו שמר על קשר הדוק ביותר עם תלמידיו.
אין פלא שבקחילתו של חרב ארנטרוי במינכן גדלו משפחות מפוארות ,רופאים ואנשי
מדע ששמרו על חיי תורה מלאים והמשיכו בהתמדה בלימוד חתורח.
סוד חצלחתו של הרב ארנטרוי געוץ כנראה גם בחחלטתו חנחושח לא לעזוב
את קהילתו .אחרי פטירתו של חרב דוד צבי חופמן חציעו לו לעמוד בראש בית
המדרש לרבנים בברלין ,אבל הוא סירב .הוא השתתף בפעולות ציבוריות ,אבל ראה
תמיד את עיקר תפקידו בהפצת תורה בין אנשי קהילתו .הוא רשם לעצמו את הידושיו
בסוגיות ואת הדרשות ההלכתיות שנתן בשבת הגדול ובשבת שובה .כמו כן רשם
את תמצית דרשותיו שנאם בשבתות בבית הכנסת .הרב ארנטרוי השתתף באופן
קבוע בשנתון הספרותי התורתי שיצא לאור בפרנקפורט ומשך כעשר שנים פרסם
בבמה זו מחקרים לשוניים ועניניים בנושאים תלמודיים .כמו כן סיים את ״דקדוקי
סופרים״ על מסכת חולין ,מפעלו של חרב רפאל נתן נטע רבינוביץ .חרב ארנטרוי
עמד במשא ומתן של הלכה עם גדולי הדור ובספרי שאלות ותשובות שונים מובאים
דבריו.
צרות משפחתיות רבות עברו על הרב ארנטרוי ,אבל הוא זכה לחקים משפחה
מפוארת .בניו ובני בניו המשיכו את דרכו וכיום חיים צאצאים רבים בארץ ישראל
2
3
iראה ״בשער הספר״ לס׳ שירי המנחה ,הערה 4בשם ד״ר אליעזר לויגגר ז״ל ״כששאל
אותו אחד התלמידים בענין קשה בגמרא ,אף פעם לא ענה מיד אלא ישב שקוע בהרהורי
דומיה ,ורק אחרי זמן מה יצא מפיו הפשט הפשוט שרק הוא בדיקנותו ידע למצאו״.
זה מיזוג של אהבת האמת ,ענוה ולמדנות אמיתית ,עם כבוד הבריות.
3בהקדמות לספרים הנ״ל )הערה (1לא מוזכר שהרב ארנטרוי השפיע על בחורים במינכן
לנסוע לישיבה בהונגריח .בידי משפחת ד״ר אליעזר לוינגר נמצאת חבילת מכתבים
שאליעזר לוינגר ז״ל שלח להוריו מהישיבה בגלנטה .רצוי שמכתבים אלה יופיעו בדפוס
בתרגום עברי .מובאים שם פרטים מענינים על ישיבתו של הרב יוסף צבי דושינםקי
זצ״ל ועל חחיים בישיבה הוגגרית בעיגי בוגר גמנםיה במיגכן המשתדל בדרכו־הוא
להשתלב בחיי הישיבה.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
זצ״ל .גם בחוץ לארץ חיים בבי ב נ י ם
אשר מתיחסים בגאוה לרב חנוך הכהן ארגטרוי
ונינים רבים אשר ממשיכים את שלשלת המשפחה ,ביניהם רבנים ומחנכים.
קרוב לפטירתו הכין הרב ארנטרוי את ספר מנחת פתים ,דרשות בהלכה ש ד ר ש
לבני עדתו בשבת שובה ובשבת הגדול ,שנים אחדות אחר פטירתו )תרצ״ב( ה י פ י ע
ספר מנחה טהורה ,ליקוט של מאמרים )בגרמנית(.
התנו ,רבי יעקב צבי כהן נ״י עשה רבות למען הוצאת ספרי הרב א ר ב ט ר ו י .
בהיותו בקרית שמואל שע״י חיפה טרח רבי יעקב צבי כהן להופעת ד ב ר י ה ר ב
ארנטרוי בלבוש עברי .כך הופיע ״קומץ המנחה״ ,דרשות על התורה ,״שירי ה מ נ ח ה ׳ /
חרושים ותשובות וכן ״עיונים בדברי חז״ל ובלשונם״.
דרכו של הרב ארנטרוי בהלכה מתחלקת לשני תחומים ,מצד אחד לימוד ב ס ו ג י ו ת
הש״ם ,חידושים בש״ס ושאלות ותשובות ומצד שני עיונים בדברי חז״ל ו ב ל ש ו נ ם .
בספריו ״מנחת פתים״ על סוגיות בש״ס )ב׳ חלקים( עומד לפנינו ראש ישיבה ה ע ו ב ד
עם תלמידיו סוגיות קשות ,מסביר שיטות הראשונים ומדייק בדברי המפרשים.
כיוון אחר אנו מוצאים בעיוני הרב ארנטרוי בדברי חז״ל ובלשונם• א י ן כ א ן
עיונים מקיפים בסוגיות בש״ס או משא ומתן בשיטות הראשונים .אלא ע י ו נ י
בנושאים תלמודיים ,עיונים לשוניים ואף הערות בנושאים היסטוריים ה ק ש י ר י ס
י א(.
״
ל
בלימוד גמרא * .כך ,למשל גזירת חז׳׳ל ״לא יצא
הרב ארנטרוי מסביר שהסנדל המסומר היה חלק ממדי הקרב הרגילים ל ה ח י י ל
הרומאי או היווני .יום אחד ,בשבת ,מצאו פליטי החרב שהסתתרו במערה ס נ ד ל
המסומר בפתח המערה .היהודים במערה חששו שאכן חייל רומאי גילה א ת פ
המערה והלך להזעיק עזרה כדי לכבוש את המערה .בעקבות המהומה נהרגו ר ב י
ואילו אהר כך התברר שהסנדל היה של יהודי.
נושאים רבים נדונים בעיונים אלה ,מנין פסוקי התורה ,מניז י ק י ת נ ״ ך
קצרי
״ל׳
ל
ומאמרי המסורה בפירושי רש״י ,נושאים ר
בדברי הראשונים והכל בצורה בהירה.
אמיבת
דרך מיוחדת היתה להרב חנוך הכהן ארנטרוי זצ״ל ,שילוב ל ק י
חכמים .בין מאמריו נמצאים דברי מהקר לשוני והסטורי שחוקר גדול יכול ל ה ת ס א ד
בהם ,אך אצל הרב ארנטרוי הדברים מובאים בהצנע לכת ,הוך כונה יחידה ל ה ר ח י
את לימוד התורה ולהסביר נקודות סתומוה .הוא אהב לשלב במאמריו דברי ז ב ר ו נ ו ת
על גדולי ישראל המובאים בפירושיהם ותשובותיהם .הרב ארנטרוי סיפר מעשים ־על
גדולי ישראל כמו ששמע מרבותיו ,ובמיוחד מפי רבו ,הרב פייביל פלאוט אשר מ ס ד
את הדברים בשם רבו בעל החתם סופר .וזה לשונו :״מעשה זה שמעתי כ י כ מ ע ט
ס
א ד ם
ד ,מ ס י מ ר
ב ס נ ד
)
ש
ב
ס
ת
ש
ח
ת
ס
פ ס
ב י ם
ש ו ן
ב ה ב נ ת
ע י ו נ י ם
חז
ס
ש
ע ם
מ ח
ב
4
בספרים השונים של ה ר ב אדנטרוי לא מצאתי ,אפילו פעם אחת ,ויכוח עם מ ח ק ר י
בלתי נאמנים .אין להניח שחרב ארנטרוי פסל ויכוחים עם חוקרים רפורמיים .כני״אד
רצה ח ר ב ארנטרוי לתת את חלקו בבנינה של הורה ,לבאר ולהבהיר ,ב ל י מלחמה ע '
הסוחרים .כך נשאר חרב ארגטרוי בגדר של תורה בלבד .אין להכחיש שיש צד ש<לי»*
בויכוהים עם מהרםי הדת .רבים מיהודי אשכנז שמעו על דעות נפסדות של מהדס•,
ס
ס
י
ה ד ת מתוך קריאה בספרי ה ר ב הירש ואילו מ פ י ר ט י
דברים שמעו על טיעוניהם של בעלי ביקורת המקרא.
60
www.daat.ac.il
ה
ר
ב
7
׳
R
ה י פ מ ן
0
י׳ '
י
י
ק
ד
א
יס/
אתר דעת -מכללת הרצוג
החתם סופר שהיה עד ראיה
מלה במלה מפי מורי הבלתי נשכח …הוא שמעד• מפי
ושמיעה באותו מעמד .הדברים עשו עלי רושם כה חזק עד שהיום ,לאחר המישים
שנה ,אני זוכרם כאילו סופרו לי לפני כמה חדשים״ .והוא ממשיך :״לעיתים גם
סיפר מחייהם של שאר גדולי תורה .מורי שהקדיש את רוב זמנו ,את כחו ואת מרצו
לתלמידיו ,נהג כך כדי לנטע בלבם אהבת תורה ויראת שמים .וכך נוצרו צעד אחר
צעד לעינינו דמויותיהם מלאי הצדקות והגדולה של גדולי תורה אלה .ובמיוחד
עומדת לפני דמותו של רבי נתן אדלר שהכירוהו כה מעטים ושהתנכרו לו במולדתו
כה רבים…״ )עיונים בדברי חז״ל ובלשונם עמ׳ סד(.
הרב ארנטרוי מסר פרטים נוספים מפי רבו על הפגישה של רבי נתן אדלר
ותלמידו החתם סופר עם הנודע ביהודה הרב יחזקאל לגדוא בפראג בשנת תקמ״ג.
על הפגישה הזו כתב חחתם סופר בתשובותיו )יו״ד סי׳ רנ״ב וסי׳ של״ח( .הרב
ארנטרוי מתאר את הפגישה בין שלושה גדולים אלה בצורה חיה ומרתקת ,מוסר
על הדיונים ביניהם ואף מוסיף פרטים בלתי ידועים )שם עמ׳ סב והלאה( .כך מובא
שם שרבי נתן אדלר לא רצה לשבת על הכסאות המרופדים בגינתו של הנודע ביהודה
משום חשש של ״קשים בכלאים״ ,וזה הביא לויכוח הלכתי בין שני הגדולים.
ב
מאמרי הרב ארנטרוי הופיעו כאמור בשעתו בשנתון הספרותי בפרנקפורט,
במה תורנית ,בה השתתפו רבנים וחוקרים נאמנים .הלק נכבד ממאמרים אלה הופיעו
אחרי פטירתו של הרב בספרי ״מנהה טהורה״ )פרנקפורט ענ״מ תרצ״ב( .המאמרים
הופיעו אז בלבושם המקורי ,בגרמנית .לפני כעשר שנים הופיעו מאמרי הרב ארנטרוי
בתרגום עברי בשם ״עיונים בדברי חז״ל ובלשונם״ )מוסד הרב קוק ,ירושלים
תשל״ח( .ספר זה אינו מקביל בדיוק לספר הראשון .חתן המחבר ,הרב יעקב צבי
כהן נ״י הוסיף מאמרים אהדים שלא הופיעו בספר הראשון ,וכן עשה שינויים קלים
בסדר חמאמרים ועריכתם .חבל שיש גם קיצורים ואף הוצאו מאמרים אחדים .כך
לא מצאתי במהדורה חמורחבת את דברי הרב ארנטרוי בקשר לדברי רבי עקיבא
איגד בתשובותיו סי׳ נח שתמה על המנהג להניח את היד על המזוזה בלי לחלק אם
המזוזה בתוך תיק או לא ,והרי אסור ליגע בה ביד ערומה .רעק״א מסיים שם ״והך
מלתא גופא להניה ידו על המזוזה אין לו מקור בש״ם ,רק בש״ע )סי׳ רפ״ה בהג״ה(
בשם מהרי״ל ,אם כן פשיטא שלא לעשות כן אם יש בו חשש איסור שמקורו
בהש״ס״ ,כשאין המזוזה בתוך תיק .הרב ארנטרוי )מנחה טהורה ,עמ׳ (159מביא
שתלמיד חכם ,דיין בעירו של הרעק״א ,הרה״ג מו״ה ליב קרויזע ז״ל כתב אליו
שלמנהג הנ״ל יש מקור בגמרא עבודה זרה יא ,א .מובא שם שהקיסר הרומאי שלח
שליחים אל אונקלוס בר קלונימום הגר כדי להחזירו .הקיסר צוה לא להכנס בויכוח
עם אונקלום ,אבל אונקלוס ״כי נקטי ליה ואזלי חזא מזוזתא ]דמנחא אפתחא[ אותיב
ידיה עלה״ וע״י פעולה זו של שימת היד על המזוזה הצליח אונקלום לפתוה בשיחה
עם השליחים עד שגם הם התגיירו .הרב ארנטרוי ענה לדיין הנ״ל שאין לו תשובה
על קושיתו .ואף יותר מזח .חרמ״א ביו״ד מביא את חמנחג בשם מחרי״ל ומן הראוי
לחפש בדרכי משח על חטור את מקור חחגח״ד .של חרמ״א בשולחן ערוך .ואכן בדרכי
משה מביא הרמ״א את הגמרא חנ״ל כמקור למנחג הנ״ל! בהערה בשולי חגליון
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
מציין הרב ארנטרוי שאולי רק במקרה מיוחד זה שם אונקלוס את ידו על ה מ ז ו ז ה
אבל בכל זאת קשה לטעון שלמנהג ״אין שורש בגמרא״.
אגב ,יצויין ,שקושיה זו על רבי עקיבא איגר מובאה כבר בס׳ הכתב ו ה ק ב ל ה
)דברים ו ,ח( .אחר הבאת המנהג הנ״ל ומקורו בגמרא ,הוא מעיר וז״ל ״ומן ה ת י מ ד
שבתשו׳ ר״ע איגר סי׳ נ״ת שאין להנחת יד במזוזה מקור בש״ס״ .0
אי־דיוק בדיבור חמתחיל לפני פירושו של רש״י יכול להביא לידי טעות .ב פ ס ח י ם
ו ,ב מובא ״אמר רב יהודה אמר רב הבודק צריך לבטל״ ומפרש רש״י לסי ה נ ד פ ס
״בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומר כל חמירא דאיכא בביתא הדין לבטל״ .ה צ ל ׳ ׳ ח
י ״בלבו״
מקשה על הסתירה שברש״י שהרי בהתחלה רש״י מפרש שהביטול
ומיד אחר כך ממשיך ״ואומר כל חמירא״ .חרב ארנטרוי מוכיח שרש״י גרס ב ד ב ד י
רב יהודה אמר רב ״הבודק צריך לבטל כלבו״ .כך גרס חר״ח ,כך מביא רש״י ל ע י ל
דף ו ,ע״א )ד״ה כופה( וכן גרס האור זרוע ״אמר רב יהודה אמר רב הבודק צ ר י ך
ל קושי.
לבטל בלבו ,פירש סמוך לבדיקה מיד יאמר כל חמירא״• י "
הגמרא מביאה בשם רב ״צריך לבטל בלבו״ ואילו בירושלמי מובא במפורש ש ל פ י
רב ״צריך שיאמר״ .לכן פירש רש״י את דברי רב ״צריך לבטל בלבו״ ש ה כ ו נ ד
שיאמר נוסח של ביטול .אחר כך באו המעתיקים והזיזו את דיבור המתחיל של ר ש ״
״הבודק צריך לבטל בלבו״ והעבירו את מלת ״בלבו״ להתחלת פירוש רש׳׳י ון-ך
מובא אצלנו ״הבודק צריך לבטל״ ופירש״י ״בלבו סמוך לבדיקה מיד ואומי׳ ) ע מ ׳
לו( .הדברים ברורים ומאירים.
״העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוד,״ )מגלה כד ,ב( ומפרש ר ש ״
״העושה תפלין שבראשו …עגולה כביצה וכאגוז ,סכנה שלא תכנס בראשו
ואין בה מצוד ,דמרובעות בעינן״ .כך מפרש גם רבנו חננאל ואילו רבינו תם ח ו ש ש
שבשעת הסכנה לא תגן עליו המצוה .הרב אריטרוי מציע פירוש אחר .המשנה מ
ההלכה כדי לקיים מצוד ,בשעת הסכנה יוצא קרת מכאן ומכאן :אם יתפסו אותר ל
יעזור לו שיטען שלא הניח את התפלין כהלכתן ,וגם אם לא יתפסו אותו ,הוא ל
קיים את המצוד .,וזו כוונת חכמינו :״סכנה ואין בה מצוד,״ ,הסכנה נשארת ו א
המצוד ,לא קיים .הרב ארנטרוי סבר שצירוף שיטת רש״י ושיטת רבנו תם מביא
את הפירוש הנכון .״סכנה״ לא כפירש״י ״שלא תכנס בראשו״ אלא כפי׳ ר״ת ״ ב ש ע
ל יעשה ל
הסכנה״ ואילו ״ואין בד ,מצוד,״ לא כפי׳ ר״ת ״לא תגיז ל
נס״ אלא כפירש״י ״ואין בה מצור ,המרובעות בעינן״ .והרב ארנטרוי מביא ד ו
נוספת בענין מזוזה ״תלאה במקל או שהניהד ,אהר הדלת סכנה ואין בה מ צ ו ד ״
)מנחות לב ,ב( ושם חתחלפו שיטות רש״י ור״ת .והרב ארנטרוי מוסיף שמכאן אלחריד
לא לשנות קיום המצוד ,בשעת הסכנה .מוטב לבטל את המצוד ,לשעה ,׳ ׳ ג ז י ר
י ה י ד
י
ש
ע מ ד
פ נ י
כ א ן
י
,
י
א
א
ת
א
כ
ת
ע
י ו
ה מ צ ו ד ו ו
א
ר
ג כ ן א
ת א
5
במקומות אחדים הזכיר הרב ארנטרוי את פירושו של הכתב הקבלה ,אבל כ נ ר א ד ,
׳ ( ,א ס
" <
"
תמיד השתמש בחומר הרב שבספר •
זה עמק קשה או נחל שוטף ,מביא הרב ארגטורי הוכחות לכאן ולכאן )עיונים 3ד
הז״ל ובלשונם ,עמ׳ קד(; רוב ההוכחות מובאות כבר ב״הכתב והקבלה״ ע ל אתר י ד א ד
מש״כ בקונטרס ״פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש״ר הירש ל ת ו ו ־ ד ' , /
י ׳
עמ׳ .1הערה .3
ל
זה
ב ה ג ד ר ה
ש ל
נ ח ל
א י ת ן
ד ב ר י ם
כ א
א
ד
3ד י
62
www.daat.ac.il
לעקור שיבוש שנשרש )עמ׳ צ(.
דעת -ומי
אתרעל״
עבידא דבטלה״ ,אך ״שבשתא כיון רעל
יוכל הרצוג
מכללת
ואולי כיון הרב ארנטרוי בפירושו לדברי המנהיג ״וקבלתי מרבותי בצרפת שבשעת
השמד ר״ל שהיא סכנה למי שמניחה ואין ראוי להניחה ולסמוך אניסא משום דאין
בה מצוד! שאינה עשויה כהלכה למשה מסיני״ )המנהיג ,הלכות תפלין(.
מאמר קצר ,אך חשוב למדי כתב הרב ארנטרוי על סדר ל״ט מלאכות במשנה
)שבת עג ,ב( החורש ,חזורע וכו׳ ואילו הרמב״ם )הלכות שבת ,פרק ז ,הלכה א(
אינו מביא את המלאכות בשם הפועל אלא בשם העצם ״חרישה ,זריעה״ וכר .בעקבות
רבי מרדכי בנעט בספרו מגן אבות מסביר הרב ארנטרוי שמקור השינוי בעובדה
שהמשנה מביאה את המלאכות גם לפי רבי שמעון הסובר שמלאכה שאינה צריכה
לגופה פטור ולכן צריכים כוונת העושה ״הזורע והחורש״ ,ואילו הרמב״ם פוסק
כרבי יהודה שהעושה מלאכה אע״פ שאינו צריך לגופה חייב ,ולכן מביא הרמב״ם
״חרישה וזריעה״ .הרב ארנטרוי מסיים ״אם אכן כך הוא ,בהכרח שהרמב״ם יביא
את ׳המכבה והמבעיר׳ בסדר הטבעי ,שהרי לפי שיטתו גם כיבוי שאינו צךיך לגופו
הוא מלאכה .פתהתי את הרמב״ם ומצאתי שאכן הוא כתב בסדר המלאכות ׳הבערה
וכבייה׳״ )עמ׳ כג(.
הסברו זה של ה״מגן אבות״ מובא בצורות שונות בספרי אחרוני האחרונים
כגון ״אמרי דעת״ שבת פ״ז משנה ב וראה שם ב״קול סופר״ .לפני שנים כתבתי
בשולי הגליון של ס׳ מנהה טהורה שלפי הסבר זה מובן דבר נוסף .סדר המשנה
״הזורע וההורש״ ולפי הגמרא )שם עג ,ב( ״תנא בארץ ישראל קאי דזרעי ברישא
והדר כרבי״ ,כלומר סדר המשנה ״הזורע וההורש״ לפי הנהוג בארץ ישראל שהורשים
]גם[ אהרי הזריעה .הרמב״ם מביא את הסדר חרגיל ״חרישה וזריעה״ ,בלי לציין
שבארץ ישראל חייבים גם על חחרישה שאהרי הזריעה ,אף שזו גמרא מפורשת.
לפי הסברו של הרב ארנטרוי מובן הדבר שהרמב״ם אינו צריך לציין דין זה ,שחרי
לפי רבי יהודח בודאי חייבים על חרישה כזו .וכן מצאתי בספר ראש יוסף ,חידושי
בעל פרי מגדים על שבת עג ,א שהקדים את ה״מגן אבות״ בהסברו הנ״ל שהרמב״ם
פסק כרבי יהודה ואף הסביר ״שהרמז״ל לשטתי׳ דכל שדומה ממש פשיטא שאבות
יקרא ומאי קמ״ל דהרישה שני׳ אב הוד ,.פשיטא דהא דומה ממש״ עי״ש.
דברי הרב ארנטרוי נכתבו בסגנון מיוחד; יהד עם הקורא הוא עובר על הנושא
הקשה עד שכאילו ביחד מגיעים לפתרון .לפעמים מסתפק הרב ארנטרוי בהטעמת
הבעיה בלבד ,כדי להביא את הקורא לעיון נוסף בנושא.
במאמר ״מפני הרעי״ דן הרב ארנטרוי בהגהותיו של רבי יוסף שאול נתנזון
שדחה בתוקף את הפירוש שפירוש ״רעי״ — בקר־מרעה )שבת קלז ,ב( בניגוד
לפירוש הראשונים שזה זבל בקר .הרב ארנטרוי מציין שגם הפירוש ״רעי״ — בקר
מרעה ,הוא עתיק ומובא ברבינו חננאל ,והר״ן בשם ר׳ יהונתן מלוניל ,והוא מפביר
למה רי״ש נתנזון חתנגד בשעתו לפירוש חחדש )שם ,עמ׳ כז( .בזמננו הרחיב הרב
קלמן כהנא שליט״א במאמרו ״דרכי פירוש המשנה״ )חקר ועיון ,ח״א עמ׳ קלב
והלאה( בנושא עדין זה ,עד איפה אפשר לחדש פירושים חדשים בפירוש המשנה
וכמובן מובאים שם גם דברי הרב ארנטרוי.
בין הנושאים בהם עסק הרב ארנטרוי נמצאים דברים הקשורים בארץ ישראל
והמקדש ,דיני מלך ויום טוב שני בזמן המקדש ,פטום הקטורת וצוערי הלויים ,השלחן
www.daat.ac.il
63
בזמןהרצוג
מכללת
גזירתדעת -
במקדש והסמיכה בקרבן ,אתר
המכבים ועוד .בדין ספר תורה של מ ל ך
היונים
העיר על דברי הרב ש״ר הירש זצ״ל בפירושו לתורה דברים יז ,יה שהמלך יכתוב
את פפר התורה ״במו ידיו״ .הרב ארנטרוי שאל אם יש מקור לשיטה זו שהמלך
יכתוב בעצמו את ספר התורה? בהל׳ ספר תורה פ״ז ה״ב מובא ״וזה שכתב א ו
שנכתב לו אתך שמלך״ ומכאן שגם במצות כתיבת ספר תורה ע״י המלך חל הכלל
״שלוחו של אדם כמותו׳ /אף כמובן גם במצוד .זו חל הכלל ״מצות בו יותר מבשלוחו״.
)שם ,עמ׳ רמט ,הערר .(2 .קושיה זו אפשר לחזק ע״פ תרגום יונתן שם ״ויכתבון ליה
סביא ית פרשא אורייתא הדא״ ומכאן שעיקר המצוד ,שזקני בית הדין יכתבו א ת
? י לימד
• י
ספר התורה של המלך ,וכן דעת הנצי״ב ב״העמק
שהמצור! דוקא על הזקנים ,במספר מקומות בתרגום יונתן יש תיאור של קיום המצלה
בפועל כמו שזה היה נהוג בסוף בית שגי ואין כאן דוקא שיטה הדשה .לכן אין
פלא שתרגום יונתן ציין שזקני בית הדין כתבו את ספר התורה של המלך והרי ז ה
מתאים למצב העגום של המלכים בסוף בית שני שרובם היו רחוקים מחיי תורה.
איד ע ל
ובענין דברי הרב הירש הנ״ל יש לומר שאין זה תמוה שד׳
המלך לקיים את המצוד ,לכתחילה .בספר האשכול ,הל׳ ספר תורה מובאים דיני כ ת י ב ת
ספר תורה של המלך ושל הדיוט .מובא שם שאם אי אפשר לו ,ישכור סופר הכותב
לו לשמו ,אבל ״ודאי מצוה רבה עביד אם כותב הוא בעצמו״ .אין זד ,חיוב׳ א ב ל
מצוד ,רבה שהמלך יכתוב בעצמו.
סנהדרין יז ,א :״אמר רב כהנא סנהדרין שראו כולן לחובה פוטריז א ו ת ו ׳ /
הפירוש הרגיל שהנאשם פטור .הרב ארנטרוי מביא פירוש נוסף .ב״פני מבין״'
)סלוניקי תקע״ו( נאמר בשם המאירי שפירוש ״פוטרין אותו״ הוא ״ממהרין להורגו״
סירש
" ׳ ״
— בדיוק להיפך מהפירוש המקובל .הרב ארנטריי
כך .אחר כך מצא שבעל תורד ,תמימה שמות כג ,א מביא פירוש זה בשם הרמייה
אבל הרב ארנטרוי העיר שזה טעות ,שהרי בפירוש הרמ״ה לסנד״דריז לא מ ו ב א
פירוש כזר) ,עיונים בדברי חז״ל ובלשונם עמ׳ קסו והלאה(.
בס׳ מרגליות הים הביא הרב ראובן מרגליות מפרשים אחרים שפרשו כד ,ביניהס
שיטה שבסוף ספר חמרא דחיי וספרו דינא דחיי על הסמ״ג בשם תוספות ד ,ר א ״
בשם רבינו מאיר .בדור האחרון נדפסו תוספ׳ הרא״ש על סנהדרין ואכן מובא הפירוש
הוד ,שם בשם רבינו מאיר .כנראה המנה לרבי מאיר מרוטנבורג ,רבו של ה ד א ״ ש
ואין המנה לרמ״ה ובודאי לא לרבי מנהם המאירי ,שהרי בפירוש המאירי לא .נ מ צ א
פירוש כזה; כמו כן לא מוזכר המאירי בשום מקום בשם רבי מאיר.
בדורנו ידוע לנו מקור נוסף לפירוש הנ״ל ,בתוספות חכמי אנגליה שהוציא ה
ד ב ר ״
נ ר א ה
א
ש ד
ש
6
רב
ש ג ם
ם ו ב ר
ה י ר ש
ג
ד ,ס מ
צ י י ן
מ
צ
ע
ח
ש
ר כ
לגבי חילול נטע רבעי מובא בתרגום יונתן ויקרא יט ,כד ודברים כ ,ו ש ז ה נ ע ^ ן ן .
ע״י כהן ״אתפרק כהנא״ .אין הכרח לראות כאז
א
ע ש ו ת
ש
ת
י
מ
ת
ה פ י ר י ת
ע
י
ש
כ ה ן
י
ה
ר ג י ל
ה
ש
י
ט
ה
ל
ע
ש
ו
ח
ת
ד
ש
ה
א
ל
ש ז מ א
א
ש
ג י
ה
ר
ו י
ל
ש
ל ד״ג ^
ו ד
ע
י
פ
״
י
י׳י״יילכר
'
'
"
'׳
'
השתתפו הכהנים בדיני ערכין ופדיון הקדשות .וכן לגבי תרגום יונתן ב מ ד ב ר
י
י ח
י ט
ש
כ
ה
ן
ן ל א
י ש י א
ט ה ו ר (
י ז ה
מ
א
פ
ר
ה
פ
ר
ה
ע
,ט מ א
ו ר א ה
•
ל י
*
)
־־
תשל״ה ,עמ׳ 73והלאה .כמובן גמצאים הידושי הלכה בתרגום יינהז׳
64
www.daat.ac.il
מ ש
א ב
"
ל
ה מ ע
כ
א
ע
יל /ניס'
יו להפר,
ממש אלא כמו הפוטר מחבירו
אברהם פופר )ירושלים תשכ״ח( :״ …לא קאמ׳ דפטר
אתר דעת -מכללת הרצוג
והכי פירושו נפטרו אותו להרגו מיד בלא הלנת דין .מפי הה״ר אליהו״ .הכובה לרבי
אליהו בנו של רבי משה מלונדריש וראה שם בהקדמת המהדיר שתוםפות הכמי
אנגליה נכתבו לפני התוספות שלנו.
בספר ״שירי המנחה״ גאםסו חידושי תורה על תנ״ך וש״ס וכן שאלות ותשובות
בארבע תלקי שולחן ערוך .רבנים בארצות שונות פגו אל הרב ארגטרוי בשאלות
קשות כמו שמות גטין .בחלק אורח היים סי׳ ח יש תשובה לבנו אלחנן ,חייל בצבא
הגרמני במלחמת העולם הראשונה ,אם אפשר לקדש בליל שבת על שתי פרוסות
לחם ,במקום לחם משנה .הרב ארנטרוי התיר .בן זה שלחם עבור גרמניה במלחמת
העולם הראשונה ,נספה בתא הגזים בשואה ,ה׳ יקום דמו .נחמא פורתא שכל בגי
משפהתו נצלו ועלו אהרי השואה לישראל.
בספר שירי המנחה מובאים הידושי תורה רבים לפי סדר הש״ם ,כולל משא
ומתן עם רבנים ותלמידים .בעמ׳ מז מובא עיון בנו״נין ההפוכים בפרשת ויהי בנסוע
הארון .פירושו מופנה לגיסו רבי שלום גולדשמיט מראשי היהדות החרדית בגרמניה
שנספה בהורף תש״ה בברגן בלזן הי״ד .היה מן הראוי להוסיף המילים ״השם יקום
דמו״ אחרי הוכרת שמותיהם של אלה שנספו בשואה ,כמו בנו וגיסו הנ״ל .הצעה-
בקשה זו אינה מצטמצמת לספר זה .הם מתו מיתות משונות ,לא זכו לקבר ועצמותיהם
נשרפו והם זכאים לאיזכור המינימלי הי״ד.
בדין ״מים שלנו״ )פי׳ יג( כותב הרב ארנטרוי שהראשונים נתנו טעמים שונים
לדין זה :״כלל העולה מדבריהם שאין אנו יודעים הטעם הברור וצריכים אנו לחוש
לדברי כולם לכתחילה ,דמכיון שלא נאמר טעם מפורש בגמרא אולי היה להם טעם
כמוס שאינו ידוע לנו ואסור לפרוץ גדר״ .בהמשך התשובה מביא הרב ש״כולס מודים
לקופרניקום שהשמש עומדת וחארץ סובבת על ציריה פעם אחת בכ״ד שעות״ .והוא
מסיים :״ובאמת כבר נמצאת שיטה זו בספר הזוהר פרשת ויקרא על הפסוק ואם
זבת שלמים קרבנו״.
״ששים שנה אחרי פטירתו עומד הרב הנוך הכהן ארנטרוי זצ״ל עודנו לפנינו
כמורה דרך לדורו ולדורות הבאים .בצעירותו ספג תורה ויראת שמים בישיבות
גדולות .אחרי השתלמות במדע ובחכמה המשיר את דרכו בקודש ונהיה לאחד מגדולי
התורה בגרמניה .הוא השתמש בחכמה ובמדע בצורה מבוקרת כטבחות ורקחות
לתורה .אמנם הרב ארגטרוי לא היה היהיד שצידד בדרך זו ,אבל הוא היה דמות
מהנכת בהגשמה המרשימה — רב קהילה ורועה נאמן בנוסה רבני הונגריה ,תוך
ניצול של חכמות אחרות להרחבת היריעה ולהבנה עמוקה בתורה ובמסורה .הרב
חנוך הכהן ארגטרוי זצ״ל הראה איך לימוד תורה לשמה ,יחד עם טעימה של ההכמה
האנושית ,מביא להגדיל תורה ולהאדירה.
ז
ד
לא מצאתי דיון בספרי הפוסקים בדין זה שאינו בלתי שכיח לגמרי .דברתי על שאלה
זו עם אחי היקר שלמה חי״ד בחורף תש׳׳ה במחנה ברגן בלזן ,כאשר לא ד״יה לנו בליל
שבת כ י א ס שתי פרוסות לחם.
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
הרב ארנטרוי כדרשן
ק ו ש י ה
ק ו ש י ה ע
׳ לא הד
ל
דרשותיו של הרב ארנטרוי מצטיינות בפשטותו׳
י״עיונוית
של תירוצים אלא פרשנות ע״פ הז״ל ,דברי המפרשים ובמקומווז י
חדשים המשתלבים יפה בפסוק .בשנת תשכ״ז הוציא רבי יעקב צבי כהן נ״י ל י ק
דרשות ״קמץ המנחה״ .בשנת תשל״ב הופיעה מהדורה מורחבת ובשנת ת ש ל ״
הופיעה מהדורה חדשה עם כ״ו דרשות נוספות מתור כתבי יד של הרב א ר נ ט ר ו י
בינתים הופיעה כבר מהדורח חמישית ,נביא דוגמאות אחדות מהרעיונות ש ב ס פ ר זד'
שייי נעל ו א ם א ק ח
אברהם אבינו סירב לקבל משלל המלחמה "
מכל אשר לך וכו׳״ )בראשית יד ,כג( .והרב ארנטרוי מסביר :״אם אנו רוצים ל ה כ י ר
מה היא ברכת ה׳ האמיתית ,עלינו לדעת את הסימנים המובהקים של ברכת ה׳• ס י מ ן
ברכת ה׳ המקורית נותן לנו שלמה המלך :ברכת ה׳ היא תעשיר ל ייסיף ע ן י
׳ ל בגוי* ולא ב נ פ ש
עמה ל
עמה )משלי י ,כ ב ( — ב יי׳
ברכת ה׳ אינה צומחת על הריסות וחורבן בני אדם ,שביתם נהרס ונהרב׳ מ מ ו נ ם
מתנת א ל ק י ס
׳
ורכושם אבד .רק הברכה הצומחת
צול
׳ ^ "
יש עושר שאינו ברכת ה׳ .עושר שאינו נרכש
ק ף ׳ כי ד/
מצוקת עניים וצרת מרודים …לכן דחה אברהם הצעת מלי
הבטיחהו שיעשרנו וברכת ה׳ אין עמה עצב .לא יהיה איש או אשד• בעולם ש מ ח ו ר כ נ ס
נבנה אברהם ויאמרו :אני מחלקי העשרתי את אברהם .ברכת ה׳ האמיתית לא ת ב י א
עצב ,לא לאחרים ולא למקבל הברכה״ )עמ׳ כז( .מעניין הדבר שהרב ארנטרוי ר א ד
את מקור פירושו בדברי רש״י בשם חז״ל שאברחם סירב לקבל רכוש ממלד ס ד ו ם
״שהקב״ה הוא הבטיחני להעשרני שנאמר ואברכך וגו׳״ .לפי הרב ארנטרוי
בסירוב זה סתם הסתמכות על ברכה מידי ה׳ ,אלא סירוב מפני שלא תתכן ב ר כ ת ד /
הצומחת על צער של אחרים.
.על ברכת ה׳ הבנויה על יגיע כפיו עמד המחבר גם במקום אהד .הג ה ם ו כ ר
עומד בסימן של השגחה נסית ואילו שמיני עצרת מסמל את חבטחון על ה ש ג ח ת ד ,
׳ איננו
י׳
ל
במעשי ידינו :״לעומת ההשגחי׳ ל
מבקשים שיפתח ה׳ את אוצרו ויפרנס אותנו בלי יגיעח .עלינו נאמר :יפתח u fft
את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידי ) ד ב ר י
ל י׳ ו ש
כח ,יב( .לתוספת השלמה זאת מרמז שמיני-עצרת .הסוכה מלמדת
עצרת הדרך והכיוון של בטהון זה ,כגשם המפרה את חארץ אחרי עבודת ח א ד "
ל ואי*
׳
־־
ל
.מצוד• וחוב עליך כיהודי ,אהוב
ל חש
רוהך אמץ על פי הברכה אשר גתן לך ח׳ לקיום חייך וחיי משפחתי׳
לסיעת
י
וזכור ,שיגיע כפיך לבד אינו קובע את מעמדך ב ה ־־ ל
• י׳עשבי*
ל
דשמיא ,כך קבע הבורא בבראשית ,שברכת האדמה
עמדו מוכנים עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם וירדו גשמים וצמחו ,ללמד ש ח ק ב ״
מתאוה לתפלתם של צדיקים״)עמ׳ יז(.
ב י ם
ד ט
ח
א ם
ו ע ד
מ ח י ט
א
ו
כ
א י ב נ ה
ר כ ת
מ ב י א ד <
מ י ג י ע
כ
ע ב ו ד ה
כ פ י ם
א
ע צ ב
ה י א
ו י צ י ר ה
#
י צ ר נ י ת
ב ע ב ו ד ה
א
ס ד י ם
א
י
ע
נ י
ב ת י
א י
ת
ע
י ש ר א
ע ם
א ש י
ב מ ד ב
ה י ת ה
ב ד י ד
ב ט ח ו
נ ס
ס
בד
מ י נ י
מ ד
א ת
ה מ
ה ש כ ם
א כ ה
א ת
י ע ר ב
ה פ ע
י ד י
א
ת
כ
ר
יים
א
א
ק ש ו ר ה
י ג י ע ת
מ ט ר
3
ז ק י ק ה
ה ש מ י ם
ס
7 1
ומכאן לאי־הבנה על הקללה שנגזרה על האדם אהרי
ב ג ז
66
ע י ז
מ ת י א ר י ם
ב ט ע י ת
כ ח י י
ב ט ?
'
ה
ו כ א י
www.daat.ac.il
^
ר
י ק
א ח י י
ד ,ח ט א
ת ט א י
ה ר א ש ו ן :
נ ג ז י ה
ח י
" י אד
ע ?
'
י י
קללה
הרצוג מי שאינו מכיר ויודע את
נפשו .רק
לעבוד את האדמה וכהכרה של היאבקות
לקיוםמכללת
אתר דעת -
הברכה הטמונה בעבודה ,את הכבוד שהיא מביאה לעושיה ,לו המלאכה היא קללת
המין האנושי״ .אכן ,הקללה אינה עצם העבודה אלא גזרת ״וקוץ ודרדר תצמיה לך״
ו״בזעת אפיך תאכל להם״ ,עי״ש.
בפרשת קדושים מובא מורא אב ואם ושמירת השבת .יראת כבוד להורים היא
הצעד הראשון ל״קדושים תהיו״ וצעד נוסף הוא שמירת שבת .קדושה מאופפת את
היהודי בבואו בליל שבת הביתה ״מנוחת השבת מקרינה מהנרות של השבת עליו
ועל כל הבית ,מגדול ועד קטן …ביום השבת בוחן האב את בניו בלימודם …האב
בעצמו לומד עם הבנים ואמא מלמדת עם בגותיה״ )עמ׳ קלט(.
ומכאן לרעיון לקראת חג הפסח .במדרש מובא טעם על השם ״שבת הגדול״:
״כל העושה עבירח ומתחרט בד ,ועושר ,תשובה הקב״ה מכפר לו על עוונותיו ולפיכך
נקרא שבת חגדול״ .וחכוונח ״שקר ואמת אינם דרים בכפיפה אחת .׳זאת חקת הפסח
כל בן נכר לא יאכל בו׳ כי מי שמתנכר לאבינו שבשמים אין לו חלק בו …חשיבותו
של יום זה שנקרא שבת הגדול היא שבו ביום הפסיק העם במצרים לעבוד עבודה
זרה .היום הזה היה להם כעין יום הכפורים .לכן אמר המדרש ,כשאדם עובר עבירה
ומתחרט בה ועושה תשובה ,מכפרים לו כל עוונותיו ,ולפיכך נקרא שבת הגדול״
)עמ׳ קכא( .
מי שירצה להנות מדרשותיו של הרב ארנטרוי ימצא רעיונות נוספים בספריו
״מנחת פתים״ חלק א וב .בספרים מרוכזים דרשות בהלכה שהרב ארנטרוי דרש
בשבת שובר ,ובשבת חגדול .בדרך כלל פתח וסיים הרב בדברי אגדה והתעוררות.
נסיים בהסברו על דברי ההגדה ״מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע״ וכו׳ שחיו מסובין
בבני ברק ושם אמר רבי אלעזר בן עזריה שמזכירין יציאת מצרים בלילות .הרב
ארנטרוי הסתכל על מפגש זה מתוך מבט הסטורי-דרשני:
״ראב״ע רצה בודאי לומר דבר-מה מיוחד אם דיבר באותו לילה של פסח בבני
ברק .לא היה זה ליל סדר רגיל שהשתתפו בו כל גדולי ישראל ,אשר ראו בעיניהם
את בית המקדש בנוי לתלפיות .הם עוד הקריבו שם את קרבן פסח בקול רנה ותודה
ובהמון חוגג ,ובימיחם חרב בית המקדש ורוב העם הוגלו ונמכרו לעבדים .בזמן
הנורא ההוא חתאספו חכמי ישראל בבני ברק ,האם היה אז בכלל עוד צורך או טעם
להזכיר את נם יציאת מצרים ? כך אולי שאל כל אחד מד״חכמים בלבו .ענה ר׳ אלעזר
בן עזריה ״מזכירין יציאת מצרים בלילות״ ,אם התורה רמזה לנו לפי דרשת בן זומא
8
9
10
8
הרב ארגטרוי בודאי לא התכוון לומר שכל יהודי מוכרח להתעסק במלאכה ,אבל הוא
רצה להדגיש שגם דרכם של הבעלי בתים מעוגנת היטב בתג״ר ובדברי חז״ל .וראה
מש״כ במאמר ״אהב א ת המלאכה״ בקובץ ״הקיבוץ בהלכה״ עמ׳ 417והלאה.
9
רעיון זה הביא הרב ארגטרוי גם בפתיחה לםוגיא ״הבודק צריך שיבטל״ ,מנחת פתים,
חלק ב ,עמ׳ יח.
10
כנראח רק חלק מהחכמים שהשתתפו בליל הסדר הנ״ל בבגי ברק ,ראו עוד את בית
המקדש בבנינו .על חרעיון של חזכרת יציאת מצרים בלילות — בלילות חגלות ,עמד
הרב מאיר להמן בפירושו להגדה.
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב״כל״ ימי חייך גם את הלילות ,נבין מזה כי גם בחושך לילות הגלות עליבי ל ה ת ח ז ק
ל ?מתי ,כ י א ש ב
"אמי ״
ל
ולשאוב אומץ ובטחון מתוך הזכרת
בחושך ה׳ אור לי״ )מיכה ז ,ח( .ונוכל לומר בלב שלם :והיא שעמדה ל א ב ו ת י נ ו
ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו ,אלא שבכל דור ודור עומדים ע ל י נ ו
לכלותנו ,והקב״ה מצילנו מידם״)מנחת פתים ,חלק ב ,עמ׳ לח(.
ג א ו
ת
מ צ ר י ם
כ י
:
ב
ז צ
נ פ
מ
ת י
ה
ש
כ ו ח
י ל כת3
שאלתי פ ע ם א ת חותני ,הרב ארנטריי ״ ל
מינכן של התלמוד בבלי גדול כל כך .בלי לומר מלה ניגש ה ר ב ל ; * . , – ,
א פתדלן^
י
י י•
הטפרים והוציא מ ס ב ת שבת ופתחה על דר
ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין ב ה ן כ מ ס ד •
ובו׳ .ואמר לי :קרא כאן בגליון הש״ם הערת רבי עקיבא א י ג ר :ש מ נ י
מקז־עז
׳
ק
ופתילות כר׳ אין מדליקין בהן במקדש• ק לי
אין מדליקין א ל א בשמן זית זך ,עכ״ל .שוב ניגש לארון המיוחד א 7ע -
שמר א ת הצלום של כ ת ב יד מינכן בגודל המקורי ונתן לי לקרוא א ת ד ן ק ט
שם .הקושיא העצומה נפלה מאליה כי בכתב יד מינכן כ ת ו ב ״ פ ת י ל -
שאמרו״ ולא כתוב ״שמנים״ כלל.
ב א
ש ה
״
K
מ
א
נ
י
י נ
מ
ט
י
ב
ר ח
מ
ה
ש מ נ י ם
א
3
ר
י
3 7
ת
ב ב
ח
ט
״
הרב יעקב כהן שליט״א בערב זכריז
ע״פ ״בשער הספר״ לספר שירי המנחה ,הערה
68
www.daat.ac.il
ב
ת
ת ש מ
"
ז
בי
4.
י״וע1לי
0
/
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב שמעון ריזר
ע ל ספרים ועל סופריהם
גוילי א פ ר י ם ״
ספר גוילי אפרים בעניני נ פ י ל ת אפים ותענית בחודש
ניסן מאת אפרים פישל שטיין ,בני ברק תשמ״ח
לפני כשנה יצא לאור הספר ״גוילי אפרים״ מאת הרה״ג ר׳ אפרים פישל שטיין
שליט״א ,״בענייני נפילת אפיים ותענית בחודש ניסן״ .נושא זה נראה לכאורה כה
פעוט ביחס למצוות שנתעטר בהן ראש החדשים; אך באמת ,ספר זה ,״אין תוכו
כברו״ ,כי אפילו מעיון שטחי בו אפשר להיווכה שדיוניו חורגים מעבר לנושא הנ״ל
וחובקים תחומים רבים וחשובים.
בעמוד כ״ג ,״מחות הספר״ ,מקדים המחבר לבאר שמהות הספר נחלק לארבעה:
א .מקורות בעניין נפ״א ותענית בניסן בכלל ובי״ג בו בפרט; ב .דברי חאחרוניס
המביאים את דברי מרן הבית יוסף בעניין זה ומפלפלים בחם; ג .טעמים נוספים
בנושא זה ,המלוקטים מספרים קדושים ,והמסתעף מדבריהם בדרך הידוד ובדרך
אגב; ד .דיון בעניין גאולת מצריים והגאולה העתידה וזמן מילת בני ישראל במצריים.
ארבעת ההלקים הללו שזורים זה בזה בשנים עשר פרקי הספר ,התופסים כמאה
ושבעים עמודים ומהולקים למאתיים ושמונים וחמש פסקאות .כל פסקא תופסת,
איפוא ,כחצי עמוד ,בממוצע ,וחלוקה זו מאפשרת למעיין לקלוט בקלות את הנאמד
בספר ואת השתלשלות הדיון בו .בדרד כלל אין המחבר מיגיע את הקורא ,אלא,
אדרבה ,פורש לפניו את היריעה בצורה מעניינת ונעימה .לשם כך הוא נוקט במספר
אמצעים :הספר נדפס על נייר משובה ,ומלאכת ההדפסה עצמה מעולה ביוהר;
ההלוקה לפסקאות הנ״ל מבהירה את הכתוב ונותנת רווח בין עניין לעניין; נעשה
שימוש מרובה וסוב בסימני פיסוק ,ואין הקורא צריך לנהש היכן לקבעם ,וכמו כן
משתדל המחבר להכניס בסוגריים את הפרטים ה״אגביים״ ,עם שהוא נזהר שלא
להשמיט אף פרט קל שבקלים; לשונו קלה וקולחת ,ועל הכל — עצם הנושא אינו
עמוק מטבעו ,והוא מאפשר למחבר לחרוז הלכות ואגדות ,דרוש ומוסר ,סוד והסירות
)המהבר מבליט את היותו מחסידי ויז׳ניץ ודבקותו ברבותיו(.
כאמור ,אין פרקי הספר תופסים אלא כמאה ושבעים עמודים ,ולמרות זאת הספר
כולו מכיל למעלה מארבע מאות עמודים! העמודים העודפים כוללים :הסכמות
והקדמה ,סיכומים ,הערות רבנים ותשובותיהם ,ולבסוף מדור מפתחות:
מפתה עניינים לפי סדר הפסקאות; מפתח עניינים לפי סדר א״ב; מפתה פסוקי
תנ״ד ,מאמרי חז״ל ופוסקים; ומפתח ספרים ,לפי א״ב ,הכולל למעלה מארבע מאות
ספרים שהמחבר הביא מדבריהם ואף השתמש בהם .מאלפות הערותיו הביבליוגרפיות
על כל ספר וספר המוזכר בגוף החיבור ,ועוד יותר — פנייתו למחברי ספרים שנדפסה
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאחר המפתחות :המעיינים בספרי ייווכהו שבכל מובאה )פרט לבודדות( כ ת ב ת י ש ם
הספר ,שם מחברו ויתר פרטיו .הרבה טרחתי ולא חסכתי עמל ודמים כדי ל ח פ ש א ח ר
מקור כל דבר .גם אתם ,בהעתיקכם מספר אחר ,ציינו נא את שמו — ב מ פ ו ר ש ו ל א
בר״ת — וגם את שם מחברו ועוד פרטים לזהותו ,וציינו בדיוק גם את מקום ה מ י ב א ד
בתוך הספר.
? ׳׳ מפםקא
יורשה נא לי להעיר קמעא על דברי הרב המחבר שליט״א•
"באחד
ר׳ " ' ״ ׳
יו״ד ואילך ,הוא מתחיל לדוז
בניסן הוקם המשכן ,ובי״ב ימים שאחריו הקריבו הנשיאים״ .האחרונם תמהים ע ל כ ך
שהרי מפורש בכמה וכמה מקומות בדברי חז״ל שהנשיאים התהילו להקריב ב ר ״ ח !
בפסקא י״ז הוא מביא שהגאון יעב״ץ ז״ל ,ב״מור וקציעה״ שם ,כ ת ב ל י י ש ב
שמכיון שאין חדבר מוסכם בקרב חז״ל שר״ח היה היום הראשון להקרבה —.
לדעת ר׳ עקיבא ,שהובאה בספרי בהעלותך ובמס׳ סוכה )כה ע״ב( ,התהילו ה ג ש י א י ם
להקריב ביום השמיני להודש ניסן ־־־ ״דילמא איכא נמי דם״ל שלא התהילה ה ק ר ב ת
הנשיאים עד יום המחרת של ר״ח״ )לשון הגיעב״ץ(.
והרחמ״ח תמה על דבריו ,בהערה ח׳ שם ,שהרי אין לו ראייה מפורשת ש
שיטה הסוברת כבי׳י ,וא״כ איך אפשר לומר שכיון שיש גם שיטה ש ה ת ח י ל י ב ח ׳
יכול הב״י לומר שהתחילו בב׳ ? אך בכל זאת מצא הרהמ״ח ראייה למהלך כ ז ה במסי׳
תמיד )כז ע״א( .שם הקשו על המשנה ,מידות פ״א מ״א ,שאמרה שהיו בעזרה ח מ י ש ד
דתגאי
• י?
שערים ,ממשנה שאחריה )שם ,מ״ד( ,שאמרה שהיי
כ א במי
י
היא ,כי יש ברייתא שהיו שמונה שערים ,״ ו מ ד
תנא דאמר חמישה הוו״ )לשון הפירוש המיוחס לרבנו גרשום ,שם( .ומסיים ה ר ה מ ׳ י ח .
״הרי ממש מפורש יוצא שהגמרא בעצמה אומרת שמסתמא איכא נמי תנא ,ה ג ס ד ל א
מפורש בדיוק איה מקומו״.
בעיני דבריו תמוהים ,שהרי הקושיא היתה ,כאמור ,סתירה בין שתי »זנזכיד
י
מ״א ומ״ד בפ״א דמידות; ובוודאי אפושי פלוגתא לא מפשינן ,ולכן באמת
אביי שם שלדברי הכל היו שבעה שערים ,אלא ששניים מהם לא היו צריכים ש
ע״ש .לפיכך ,כשרצה רבא לטעון שיש מתלוקת בין המשניות ,הוכיח תהילה ש כ ל א ״ ן !
יש מחלוקת בנושא זה ,שהרי מצינו תנא בברייתא שסובר שהיו שמונה י ע ד י ם '
ג פ ד
ב ד ב ר י
ה ב י ת
־־
י ה י א
יום
ח ם י
א ו
ט
ת כ
כ
ש
ת
כ
:
ב
ה
ש
י
ד
י ש
ש ב ע ה ש ע ר י ם
איכא
ד א מ ר
ו ז נ א
ר
ו ת י
ת מ נ י א ה ו
ב
א
א י
ת
ת
ל
י מ ן ך
27
ו ע
ל
כ ן
א
ל יחי? לימי
ש
י
ת נ א
ש
ת נ א
י מ ש נ ה א
' ~"
ש ס ר ב ד
ה מ צ ב
ש ה י י
המישד'
ש ו נ ד : ,
לא מןייבד
אמנם בנידון דנן ,בנוגע ליום תחילת הקרבת הנשיאים׳
שנחלקו חז״ל אלא אם חיה ןר• ר״ח או שמיני בו; ואנן ניקום ונימא שהיה בשבד
׳ י "ונתד
" י
י׳ ל
בין העיונים
להם שתי מצוות ,דם פסח ודם מילה שמלו כאותו הלילה וכר״ ,בניגוד לפירוש ד ב ב ו
יונה גירונדי שאבותינו מלו בי״ג בניסן )עמ׳ קז( .להלן מביא הרב המחבר
מקורות על זמן המילה במצרים )עמ׳ קפד-ה(.
אסיים בברכה להרהמ״ח שליט״א שספרו זה לא ללמד על עצמו בלבד יצא א ל
על הכלל כולו ,שממנו ילמדו כיצד להיות נאמן לרבותינו שבכל הדורות׳ לייז׳ ל פ ל ש ל
.ולחדש בדבריהם ועל יסוד דבריהם; ועוד ילמדו כיצד לעשות ספרים נאים ב ת י כ
ובצורתם המאהיבים את התורה על לומדיה .ויה״ר שהרהמ״ה עצמו יזכה ל ת
.ולהוציא לאור מפרי עטו המבורך ,להגדיל תורה ולהאדירה.
ך
ה ר ב י ם
ש ב ס פ
י ש
צ י י ן
א ת
ה ע י י ו
ב
ד
ב
ר
י
ר ש
י
ש
מ
י
ת
י ב
ט
״
ן
א
3ס
ו ם
70
www.daat.ac.il
יונה עמנואל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ספר תחומיה כרך ז
לפני שבע שנים הופיע החלק הראשון של הקובץ תחומין )תורה חברה ומדינה(
ומאז הופיע כמעט כל שנה כרך נוסף .כעת הופיע הקובץ השביעי .ב״המעיך עוד
לא נסקר מפעל תורני זה ומן הראוי להקדיש תשומת לב הראויה למפעל זה .הקבצים
מופיעים בתדירות מפתיעד• ובחקף רחב .המאמרים בתהומים רבים הנדונים בקבצים
אלה ,מעידים על כך שחוג רחב ביהדות הנאמנה במדינת ישראל רואה בקבצים
אלה במה רצויה לליבון הלכתי בנושאים רבים ,שבת ומועד ,הארץ ומצוותיה ,משפחה
ורפואה ,חברה ומשפט ,צבא ומשטרה ,משק וכלכלה ועוד .רשימה זו הועתקה מראשי
המדורים של הקובץ הראשון.
קבצי תהומין מופיעים בהוצאת ״צמת״ באלון שבות ,גוש עציון .בהקדמת ״עם
הקובץ״ בכרך הראשון מסביר העורך הרב איתמר ורהפטיג את מטרת הקובץ :״חזון
״מדינת התורה״ שתפס מקום חשוב עם הקמת המדינה ,בנאום ובהטפה ,במאבק
חינוכי ופוליטי ,מצא ביטויו גם בשדה הספרות התורנית״ ,ע״כ .אחרי איזכור של
השאלות והתשובות הרבות שגכתבו בדורותינו וביניהם י״ג כרכי ״התורה והמדינה״,
באה ההגדרה של מטרת תהומין וז״ל העורך :״מכון ״צמת״ — צוותי תורה ומדע,
הפועל מראשית תשל״ז באלון שבות במסגרת ״יד שפירא״ — שם לו למטרה
להתמודד עם בעיות חחיים המודרניים עפ״י התורה בצד גופים נוספים הפועליום
בתחום זה .מתוך כך באנו גם לעורר ולחדש את הרעיון והחזון ,ומטרת קובץ זה
היא ,איפוא ,לשקף את חיי המדינה וחחברה בת-זמננו מתוך מבטה של ההלכה,
מבחינת המצוי ומבהינת הךצוי; איך נראית ואיך צריכה להיראות מדינת ישראל
המצפה ומכינה עצמה לבואו של משיח״ .הדברים אמנם קצת יומרניים ,אבל המטרה
מראה על הכיוון הרצוי — עיונים הלכתיים על מדינת ישראל כמו שהיא צריכה
להיראות ,בדרך אל מדינת התורה .יש לקדם בברכה הוג זה של בני תורה ואנשי
מדע המתעמקים איך להפוך את מדינת ישראל למדינה הצועדת לקראת מדינת
התורה.
מטרה לחוד ומציאות לחוד ואין לצפות שאכן כל מאמר בתחומין דן בבעית
המדינה בדרכה לקראת מדינת-התורה .ארוכה הדרך ועוד חזון למועד .בינתיים
קיימות בעיות הלכתיות רבות בתעשיה ,בצבא ובמשטרה ,בדיני אישות ומשפט,
בעיות בהלכות ריבית ,ועוד ,אשר תהומין מנסה לתת פתרונות .הלק מהמאמרים
דנים בבעיות טכנולוגיות של שמירת שבת והמחברים מציעים דרכים לשמור על
שמירת השבת ולמעט את האיסור למלאכה דרבנן ולצורות שונות של ״גרמא״ .אין
כאן המקום לדון בפתרונות המוצעים ,אבל מן הראוי לעורר דיון עקרוני אם רצוי
להציע פטנטים טכניים המקטינים את האיסור לאיסור דרבנן .ברור שבבתי חולים,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בצבא ובמשטרה קיימים מצבים הדורשים הפעלת מתקנים הכרוכים בחילול ש ב ת
במקומות כאלה רצוי למצוא דרכים למנוע עבודות אסורות ע״י המצאות ט כ נ י ו ת
ש ממש.
?
ו
המקטינות את האיסור ,במיוחד כאשר מדובר במצבים
קלארת
בזמננו מתעוררת שאלה עקרונית נוספת ,אם מותר לעקיר
ובתעשיה ואפילו בבית פרטי ע״י המצאות טכנולוגיות מפותחות .מדברים היום כ ב ר
על הפעלת טרקטור ע״י מחשב ,בלי אדם .האם מותר לעשות כך בשבת ? ש מ ע ת י
רב חשוב שהתבטא בצורה חריפה על המצאות כאלו ,שהז ,לפי דבריו ,היסול ה ש ב ת .
אני מסופק אם אפשר לבטל בצורה ההלטית כזו כל פתרון טכנולוגי• יש *נודך
בזהירות ,אבל אין להכחיש שבמשך הזמן נצלנו המצאות אלקטרוניות ר ב ו ת כ ד י
להקל את שמירת השבת בבתינו .האם אין אנו מפעילים שעון שבת בדירותיבו ?
האם אין אנו מפעילים לפני שבת מקרר חשמלי הדואג למשקאות קרים ו ל מ א כ ל י ס
טריים בשבת ? בבתי חרושת משתמשים באוטומטיזציה המאפשרת המשד ד ,ע
בשבת .גם חרדים הנמנעים מלהשתמש בהשמל הבא מתחנת השמל המופעלת ב ש ב ת
ע״י יהודים ,אינם מתנגדים באופן עקרוני לניצול הטכנולוגיה לצרכיהם הפו־טייס
בשבת .לכן ההערכה וההוקרה לתחומין המנסה לתת פתרונות בהתאם להלכה ל ב ע י ו ת
של התעשיה ,הצבא ,בתי החולים ועוד מגזרים העומדים לפני בעיות ה ל כ ת י ו ת
מפובכות.
מאמרים לא מעטים בתחומיו מעלים בכל זאת הרהורים .במה זו פתוחה לסבי
כל בן תורה ובודאי לפני כל רב .והנה בדורנו מתעוררות בעיות עדינות ביותר כ ד י י
טהרת נשים ,דיני אבהות ,השתלות ועוד .אינני אומר שרק גדולי הדור ר ש א י ס
לסרסם
ל
ל ל
לכתוב על נושאים אלה ,אבל מצד שני
ברבים את דעתו בענין ,אפילו אם הוא מקדים שדבריו אינם מכוונים הלכה ל מ ע ש ה .
ידוע שהיום כותבים ספרים שלמים עם הלכות פסוקות ובהקדמה מציינים ש א י ן
לפסוק הלבה למעשה מחספר .חדבר יותר חמור שבעתיים כאשר מפרסמים ק ה ל כ ה
ש״שמעו״ מפי רב גדול .האם הדברים הובנו נכון והאם הרב נתן רשות לפרסם א ת
דבריו ז המאמר נדפס ואחרים באים ומסתמכים על ההיתר ]או האיסור[ ש פ ו ר ס
בשם רב ידוע .בתחומין ג ,תשמ״ב כתב רב צבאי מאמר ״פקוה נפש בשבת כלשי
הפורשים מדרך התורה״ ושם מובא )עמ׳ (28ששמע מפי פוסק גדול בדורנו )27ז
הרב מופיע שם( ״כי החיילים צריכים לצאת בשבת ולחלל שבת כדי לאבטה מ ק ו מ ו ת
ואתרי טיולים שאליהם מגיעים ונמצאים ממיילים רבים ,כשקיימת סכנת בפשרת
באתרים אלו מפני פיגועי מחבלים ,אע״פ שאותם מטיילים הם מהללי שבת בפרהסיה,/
אכן לפי בעל המאמר ״החיילים צריכים לצאת״ כדי לאבטח טיולים במדבר יהודד־'
׳באזור ים המלה או בכל מקום אהר ,אם מארגני הטיול או השלטון דורשים א ב ט ח ה
ו לנסוע
צבאית .יש כאן שאלה פשוטה ביותר :האם הרב הצבאי בכבודו ובעצמו
ביום שבת קודש באוטובוס של ההברה להגנת הטבע כדי ללוות את ה מ ט י י ל י *
האם החיילים הדתיים נחשבים לשומרי שבת סוג ב׳ ? ! אחר כד התברר שהרב ה פ ו ס ק
ב ה ם
ש א י
פ י
א י ס ו ר י
י ח
ש
ב
נ פ
ב ח
ת
ב י ד ה
3
י ש
א ם
ש א ו
ב א מ ת כ
ר ב
ר ש א י
פ ס
ס
ם
מ ו כ
ס
ה ו ב א ה
ה ה ו ר א ה
13,
ש א מ ר ד ב
כ ז ד , ,
אב
נ ז ק
ח מ י ר
ג ע ש ה
237
'' *ז ה ^ ב ת
'׳
י
׳ י "^
שבשמו
בצבא ואף נודע לי שאכן נדרשו חיילים שומרי שבת ללוות טיולים של מחללי ש ב ת
האם עורכי הקובץ מבינים את הבעיתיות של מאמרים כאלה ז ונסתפק בהערה אחת*
אותו רב צבאי ,שבנתייס עבר לדיינות ,כתב בקובץ החדש של תחומיו < ׳ עמ׳ 335
ז
72
www.daat.ac.il
מכללת
תורהדעת -
והלאה( על הנושא ״גדול תלמוד אתר
הרצוגנפשות״ והוא מסביר שיש
מהצלת
יותר
צויד שבני תורה יהיו פטורים משרות צבאי .ואחד מנמוקיו :״אם כן במצב שאנו
יודעים שחהתגיסות לצבא גורמת בפועל לבטול תורתם של רבים מאד מצעירי ישראל
)קביעה זו מבוססת על שרותי כרב צבאי בצה״ל שנים רבות ,ומעקב ממושך שנים
קודם לכן( ,ולעיתים גם עקירת האמונה בה׳״ וכר .הדברים תמוהים ביותר .בתור
רב צבאי הוא כותב שחיילים דתיים צריכים לצאת בשבת קודש כדי לאבטח טיולים
של מחללי שבת במרחבי חארץ ,ואילו אחר כך הוא טוען שהשרות הצבאי גורם
לעתים וגם לעקירת חאמונח .חאם חיתרים משונים כנ״ל אינם אשמים בכך ? הדברים
לא נכתבו כדי לחביע תרעומת על עורכי תחומין ,אלא כדי לחציע זהירות מירבית
בפרסום מאמרים שיש לחם אספקט צבורי עם חשלכות לא מעטות .בתור עורך של
רבעון תורתי ידוע לי שאין מנוס מכשלונות ומטעויות ,אבל לפענ״ד אסור לפתוח
באופן עקרוני את קובץ תחומין לפני דברי הלכח שאינם בדוקים כל צרכם.
זהירות מהייבת גם רבנים מוסמכים .בכרך ה׳ הופיע מאמר מקיף על ״יחוס
אמהות בהשתלת עובר ברחם של אחרת״ .מדובר ״באשה שאינה ראויה להתעבר
שמוציאין העובר מרחם של אשד! אחרת ומכניסין לרחם של אשה זו״ .האם רצוי
לפרסם מאמר כזה ,בלי לציין בחתחלה אפילו במשפט אחד אם דבר זה מותר
מבחינת ההלכה ? אם זח מותר ,יש לנמק זאת ואם זח אסור ,חכרחי להקדים שמדובר
במקרה שנעשתח עבירה ובכל זאת יש לברר לדיעבד למי מחייהם הנולד .שיעור
לפני תלמידים וחברים מקשיבים לחוד ופרסום מאמר לחוד.
ומכאן לבקורת הפוכה .בקבצים חאחרונים ובמיוחד בקובץ החדש ,תחומין ז׳,
מרבים העורכים להוסיף הערות בשולי הגליון .אפשר להבין הוספה של הערות כאשר
הכותב אינו בר סמכא או כאשר סגנון הכתיבה דורש זאת .אבל מוזר שמוסיפים תשע
)!( הערות בשולי חגליונות על מאמרו של חרב שמחה הכהן קוק ,רב ראשי וראב״ד
דרחובות .הערות כאלו דומות לפעמים להערות של מורד ,על עבודה של תלמיד.
הבקורת הנ״ל לא נכתבה ח״ו לקנתר .חשיבות ציבורית לקבצים אלה ,בחם משתתפים
קשת רחב של רבנים הדנים בבעיות הלכתיות מעשיות .חמחברים מנסים למצוא
פתרונות לבעיות המתחדשות בכל יום .הרשב״ם בשעתו כתב על פשטים בתורה
המתחדשים בכל יום )ריש פרשת וישב( ואילו בזמננינו מתעוררות שוב ושוב בעיות
חדשות בכל תחומי ההיים ,ויפה ונאה שקיים היום במה תורתית כמו תחומין .לרגל
הופעת קובץ ז׳ נתבקשתי מהברי המערכת לסקור את תוכן הקובץ ואעשח זאת ברצון.
הרב אורי דסברג ,העורך חראשי )איש צנוע ות״ח( מציין בהקדמתו שהנצי״ב
בהרחב־דבר )העמק דבר דברים ד ,מא( מתריע נגד דחיית עיונים בהלכה עד שהגיע
צורך השעה ,שהרי יש כאן השש לטעות בהוראה הנפסקת מתוך לחץ .אולי רומן
העורר לבעית הפגנות חשבת בפתח תקוה ,שעליה נכתבו מאמרים אחדים .במדור
>׳שבת ומועד״ מתפרסם מאמרו של הרב משד ,מלכה ,הרב הראשי וראב״ד בפתח
תקוה הסובר ״שאין אנו הייבים ולא רשאים להמשיך ולהפגין בערבי שבתות ]צ״ל
לילי שבתות[ נגד קולנוע היכל מכל מיני טעמים שהוזכרו לעיל .אם אחרי הפגנות
סוערות של שלשים ושלש שבתות לא הזדעזעו ולא שמעו אלינו ,הזקה שכן ימשיכו
הלאה ,וממילא אין טעם עוד לשום הפגנה ולא לשום מחאה״ )עמ׳ .(113אהד
מנימוקיו ״שאנו מזמינים את המשטרה לבוא ולהלל שבת״ .כאן מעיר העורך ״אולם
www.daat.ac.il
73
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח ד
מ ש מ ע י
ש ה ו א
א ת
מ ע ב י
כ ו ס
ה י
י ז לצידו
י
צע״ג אם מודיע המושיט לנזיר באופי
של הנהר ,אך הוא מזהיר את הנזיר בכל לשון של אזהרה לבל יהין לשלוח א ת י ד ו
שאין הנזיר
י ל
י ר
אל הכום ,האם בזה עובר המושיט ל
נשמע להוראותיו ,הרי לאחר אזהרותיו שוב אין הנזיר יכול להתחשב כעיוור כ ד
זה ,ושמא אין בו חשש לפנ׳׳ע״ .לפי עניות דעתי ,גם כאן יש איםור ל ס נ ״ ע ב כ ל
חומרתו .וכי יש סברה לומר שכאשר נותנים בשר חזיר ליהודי המוכן ואפילו מ ע ו נ י י ן
לאכול חזיר ,אין המושיט עובר ,מפני שהוא או מישהוא אחר הזהיר א ת ה מ ק ב ל
מפני האיסור ? אתמהה!* האם יעלה על הדעת שהדיבור מבטל את ה מ ע ש ה ש ל
המושיט ? הרמז שהעורך מביא מ״אגרות משה״ או״ח סי׳ צט אינו מוכיח ל פ ע ג ׳ ׳ ד
כלום ,עי״ש .בהמשך למאמר הנ״ל מתפרסמים ארבעה מאמרים המצדדים ב ה מ ש ך
הפגנות נגד חילול שבת בפתח תקוח .חרב יצחק זילברשטיין מבני ברק ש ו ל ל א ת
דברי הרב מלכה הנ״ל ומדגיש את הצד חחיגוכי ,את ההשפעה השלילית ל ח י ל ו ל
שבת על הציבור שומר שבת .הוא מביא בשם הרב מפונוביז׳ זצ״ל ״שלעולי ה ר ג ל י ם
לא הניחו שלטים להראותם היכן היא ירושלים ואילו להורגי נפש בשגגה היו מ נ י ח י ם
ל א לסגשו
שלטים לכוונם לערי המקלט .והטעם הוא שההורג
כדי שלא יושפעו ממראיתו ,ולא יצטנן איסור רציחה מחמת מראה פניו משא׳י־כ
עולי רגלים״ .זח רעיון מוסרי ,ראוי לאומרו זצ״ל ,אבל קשה לבנות עליו ה ל כ ה .
במדור ״חברה ומשפט״ מובאים מאמרים אחדים הדנים על השאלי׳ "־־ י ש י כ ד
רגילה או ישיבת חסדר — מח עדיף .מתפרסם כאן מאמר מאת ראש ישיבת ה ס ד ר
המצדד בצורה חד משמעית בישיבת ההסדר .לפי דעתו ״ישיבת הסדר — בדרמה -
ישיבה צרופה — חריג״ )עמ׳ .(328לפי דעתי אין מקום להתבטאות כזו .אפשר לצדן!
בישיבת ההסדר ,אפשר לראות בזה צורך הדור ואפשר לראות בישיבות ההסדר א ה
מהצלחתותיה של היהדות הנאמנה ,אבל כל זה אינו מצדיק לראות בישיבות ה ר ג י ל ו
דבר חריג .זה דבר ברור :בהוגים מסויימים עלולה ההליכה לישיבת ההסדר ל ג ר ו ס
לעזיבת דרד התורה ואילו בחוגים אחרים עלולה ההליכה לישיבד• רגילה ל ג ר ו ם
להתפרקות .בדורנו יש צורך בשני הכיוונים ואפשר לעלות לבן תורה מושלם כ ש
ijyP
האסכולות .בטוחני שבקרוב יכירו כולם בנחיצותם של שני הכיוונים ,ב ת נ א י
חוג יכבד ויוקיר את כל ״בני תורה״ באשר הם שם ,ו״בני תורה״ — הכוונה ל ב ח ר ר י •
־המנצלים כל זמן אפשרי ללימוד תורה ואינם מבטלים מלימוד תודח מפני ד
מיותרים שאין להם קשר ללימוד תורה או לשרות הצבאי.
בתחלת הקובץ מתפרסמים מאמרים אחדים בדיני שמיטה ,ביניהם ו נ מ ע ש י
קיום מצות השמיטה חדר לחוגים רחבים .לאט לאט מתגשמת תקותו של ה 3א׳יי
לא ת ה ל י
קוק זצ״ל ,שמשמיטה לשמיטה ירבו שומרי שביעית בשדה ובכרם•
קל ,שהרי קיימים חוגים הסוברים שמן הראוי לא לשמור שמיטה והם מתנגדים ל ק י ו ק
מושלם יותר של דיני שביעית בימינו .בתחומין חאחרון מופיע דיון בהקשר ל ש י מ ו ן
במיכשור העושה את מלאכת הזריעה ל״גרמא״ ,כלומר באמצעות המכשיר ,ה ז ר י ע ד
ייסמן'
׳
ק
׳ ל י?
אינה מתבצעת ב ן
ע
ע ו
א ם
1ו א
נ ס
ו ב ו
י מ ד י
ב ר
ש
נ פ ש
ב ש ג ג ה
מ ו ט ב ש
ת
ת
ת י
3
ד י
ר
ס
י
י ם
ס
י
ז ה
א ו פ
מ י ד י
א
א
א ח ר י
ה פ ס
ה
ק צ ר ה ,
ח ת נ י
ה י ב
ז א כ
,
* באזהרת ״לפני עור״ הכונה גם ל״מי שסגרה עיניו החאוה ויצר הרע״ —י ראה פי -t״״
שביעית פרק ה׳ משנה ו וכן בספר המצוות ל״ת רצט.
74
www.daat.ac.il
מכשיר זה ,ביניהם שבזמן הזריעה
רבים לגבי
מכללת הרצוג
ספקותדעת -
רבו של קיבוץ כפר עציון ,מעלה אתר
הטרקטוריסט מכוון את הטרקטור ואין לראות בזה פעולות גרמא כלל ולכן יש כאן
זריעה ממש וזו מלאכה שאפילו מצדדי היתר המכירה לא התירו .למעשה החליטו
קבוצי גוש עציון לא להשתמש ב״שמיטוך ,המכשיר הנ״ל ,פרי המצאתו של ״צמת״,
צוותי מדע ותורה המוציא לאור של תחומין .יאמר לזכותם של עורכי תחומין שנתנו
מקום מרכזי למאמר חנ״ל הדוחה את השימוש במכשיר .במאמר מובאה שיחה עם
הרב שאול ישראלי ,שבזמנו ,בשנת תשי״ב ,הציע זריעה ע״י גרמא ,אבל לקראת
שנת השמיטה חנוכחית ענה ״בשום פגים ואופן לא! …איך אפשר להשוות את המצב
דאז למצב היום …הדבר לא בא בהשבון״ )עמ׳ .(69בסיכום המאמר מובא ״יש
להזהיר ולהתריע על שחוראת שעד .דחוקה הולכת ונקבעת כהלכה לדורות״ )עמ׳
.(73בשנת שמיטה חנוכחית קיימת בקבוצי גוש עציון התקדמות ברוכה בשמירת
השמיטה .במטעים הרבים מתבצעות העבודות החכרחיות בלבד וזה ע״פ הוראות
של אוצר בית דין.
בקובץ הועתק טופס ההרשאה של הרבנות הראשית למכירת הקרקע לשביעית
התשמ״ז .יש לחניה שהרבנות הראשית שלחה גם הוראות מפורשות מה מותר ומה
אסור לעשות בשביעית באדמות שנכללו בטופס ההרשאה ,אד זה לא נדפס בקובץ.
במכתב שהרבנים הראשיים שלחו אל הרב ישראל רוזן ,ראש מכון צמת בקשר
למכשיר של גרמא חנ״ל ,נאמר שגם אחרי היתר המכירה תהיה הזריעה ע״י אינו
יהודי ,אך כאשר אין אפשרות לכך יש לחעדיף זריעח ע״י מכשיר של גרמא המקטין
ללא ספק את האיסור )עמ׳ .(82כאן נאמר במפורש שאין לזרוע ,גם אהרי היתר
למכירה ,כי אם ע״י גוי ,חוץ במקרים שאין אפשרות לכך ואז דרוש מכשיר המבטיח
גרמא כדי להקטין את האיסור .הדברים ברורים למדי.
מן חראוי לסיים שורות אלו בברכד ,לחברי המערכת הרב איתמר ורהפטיג ,הרב
יהודה שביב ולעורך ומרכז הרב אורי דסברג .ברכה מיוחדת לרוח חחיה במכון צמת
ובתהומין ,הרב ישראל רוזן .גם אם יש לפעמים לדון על ההצעות הטכינות של מכון
צמת או למסקנות שבקבצי תהומין ,יש להעריך את העבודה העצומה ואת הרצון
העז שהרב ישראל רוזן משקיע במפעליו הרבים .זאת אינה עבודה קלה כל עיקר
ויש להתגבר על מכשולים רבים .בקיאות בש״ס ובפוסקים ,יחד עם ידע טכני מפותח
]הוא בוגר בית ספר גבוה לטכנולוגיה[ עמדו לחרב רוןן בחיפוש אחרי פתרונות
בבעיות הלכתיות מסובכות.
אחרי שבעה קבצים של תהומין נשלם המעגל הראשון .עכשיו מתחיל שבוע
חדש ,סדרה חדשח עם כוחות מחודשים .איחולינו — שבוע טוב ומבורך — ואין טוב
ואין ברכח אלא תורח ,תורת חיים.
www.daat.ac.il
75
מרדכי ברויאר
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאומנות ויהדות
לאומיות פירושה העובדה שקבוצת אנשים מוגדרת כעם )ולא ־— או ל א ר ק
כדת ,למשל( ושאדם פלוני שייך — או רואה את עצמו שייר — לעם אחד ,ר ו ח ש
לו אהבה ודורש את שלומו וטובתו כל הימים .כך אנו מדברים על לאומיות י ה ו ד י ת
ועל יהודי הדוגל בלאומיות יהודית ועושה מעשים טובים ברוחה .כנגד זה׳ ל א ו מ נ ו ת
אין די לה בכך .לאומנות היא לאומיות מוגברת ומופלגת .השוני בין השתים נ ר א ה
_
בעליל ביחסים בין עמים שונים היושבים יחד במדינה אחת ,כלומר ,במדינה
לאומית .אם מסתפק כל אחד מן העמים האלה בתודעת לאומיותו ובטיפוחה ,ח ד י
שיכולים הם לשבת יחדיו בדו־קיום ליבראלי ודימוקראטי .אולם אם י ׳ ל א ו מ נ ו ת
משתלטת שם ,הרי שהיחסים נעשים קשים ותוקפניים .כי לאומנות מתגלית כ ש ע ם
אחד -־ או כל אחד מבין העמים היושבים יחד — אומר :אני ואפסי עוד ,ו ה א י נ ט ר ס
הלאומי שלי מכריע את הכף בכל שאלה העומדת על הפרק ,גם אם הדבר כ ר ו ך
בצמצום הזכויות והרווחה של עם אהד.
לאומנות שכזאת ,בצורתה הקיצונית ,ידועה גס בשם שוביניזם ,כינוי ש ב ג ז ר
משמו של אחד מוותיקי חמלחמות של נאפוליון ,שאותו ואת כיבושיו הרבים ה ע ר י ץ
והצדיק בקנאות וללא שום סייג .שוביניזם מוגדר כפאטריוטיזם מופלג ללא ר ס ז ו ל ל א
בקרה ,האדרת כל ענייני הצבא הלאומי ,עצימת עיניים כלפי זכויותיהם של ז ר י ם
שנאה לעמים אחרים וזלזול בהם .את ההבדל בין לאומיות לבין לאומנות א ם ש ר
להגדיר גם כך :הלאומיות היא אהבת האומה ורדיפת שלומה ,ועם זאת שמירה ע ל
אהבת האדם ודרישת שלומו וטובתו; הלאומנות ,לעומת זאת ,כובשת את מ י ד ת
אהבת האדם ,משחררת את הלאומיות מכבליה האנושיים ומעלה את טובת ה ע ם
והאר-ץ
להזקת ערך עליון .אין הבדל בין לאומיות ללאומנות ל
אלא רק לגבי השאלה ,אלו דרכים מותרות לצורך מימוש אהבה זו ואלו א ס ו ר ו ת '
הלאומנות גורסת שכל הדרכים מותרות ושהמטרות הלאומיות מקדשות א ת I , . ,
האמצעים האפשריים ,ואילו הלאומיות הלא-שוביניסטית מתנזרת מדרכים ש ^
בהן משום פגיעה יתירה בערכי אדם ובזכויות אדם.
גם הוויכוח הציבורי בחברה הישראלית על שלום ובטחון דבר אין לו עם ה ש א ל ה
מי אוהב את הארץ יותר ,מי יש לו יותר אהבת ישראל ומי מעריד יותר א ת עו-ך
השלום .״מחנה השלום״ אוהב את ארץ ישראל השלמה ו״מחנה ארץ ישראל השלמה׳/
אוהב את השלום ,ואין בזה שום נפקא־מינה .אין ויכוח על זכותו ההיסטורית ש ל
עם ישראל לגבי כל שעל אדמת ארץ ישראל בגבולות ההבטחה הנבואית• אין ו י כ ו ה
על זכותנו וחובתנו לשמור ולהגן על קוממיות ישראל בארצו ועל הובת ה מ ד י נ ה
לדכא מעשי אלימות וטירור — גם אם הדבר ברוד בפגיעה הכרחית בזכויות א ז ר ה .
ר כ
ג ב י
6ד
www.daat.ac.il
ע ו צ מ ת
א ד ,ב ת
ה ע ם
הרצוג
דעת -מכללת
לגבי הידוש התנופה החלוצית
גוש־אמוגים
אתרשל
אף אין להטיל ספק בזכותו ההיסטורית
וההתנערות מן הייאוש והתבוםנות ,שאחזה בפינות העם בימי התדהמה והאבל של
מלהמת יום־הכיפורים .אף אין מי שמשתעשע באשליות באשר לסיכוייו של שלום
אמת עם מדינות ערב בזמן הקרוב .אכן ,עם התמיכה ברבים ממעשי ההתנהלות של
גוש-אמוגים הורגשה והוטעמה גם ההסתייגות ממיבצעי ראווה והפגנה ידועים ,כגון
אלה שהפכו את מקום מנוחתם של ישני חברון לזירת התגוששות בין־דתית על פי
המתכונת הזכורה־לשימצה של מאבקי כיתות־נזירים יריבות במקומות הקדושים
שלהם .קשה היה לראות בשוויון-נפש כיצד עוותה דמותה של יהדות־של־תורה
והוצגה בדמותה של מעין כנסיח לוחמת ,כביכול .אז ,ורק אז ,עלתה על הדעת
האפשרות הנוראה ,שמא לוחמי התפילה במערת המכפד — .לא מתנחלי קרית ארבע —
המירו לאומיות בלאומנות .וכי ערכה הדתי וערכה הלאומי־ יהודי של תפילת יהודים
במערה מותנה בכך ,אם בשער חבנין עומד חייל יהודי או ערבי או קבוצה מעורבת
של היילים יהודים וערבים? כלום יש ערך דתי־יהודי לריבונות הלאומית מעבר
להשיבותה המדינית והצבאית ? כלום יש לאומנות יהודית כשרה למהדרין ן
למרבה הסלידה ,יש מי שסבורים כך ,ואם כי אין אומרים זאת בפה מלא ,הרי
שדבריהם מעידים על כך .למשל ,על הנושא :התורה והדימוקראטיה .נושא זה,
כידוע ,איעו מן הפשוטים והקלים ,ודי בעיון חטוף כדי להיווכח שיש בתורה ובהלכה
יסודות שאינם מתיישבים ,לכאורה ,עם הדימוקראטיה המערבית ויש יפודות שעליהם
אפשר לפתח את רעיון הדימוקראטיה במלוא משקלו ויופיו .אם נעיין בפירוש העמק־
דבר לגאון הנצי״ב על דברים יז ,יד ,נמצא שם דוגמה מובהקת למרכזיותו של הרעיון
הדימוקראטי בתורה .על השאלה :מאחר שחז״ל אמרו שמצוה למנות מלך ,כיצד
יש להבין את הפסוק ״ואמרת אשימה עלי מלך״ ,שממנו משתמע שמינוי המלך הוא
על פי רצון העם ולא על פי מצות ה׳ ,משיב הנצי״ב:
״ונראה דמשום דהנהגת המדינה משתנה אם מתנהג עפ״י דעת מלוכה
]מישטר מלוכני[ או עפ״י דעת העם ונבהריהם ]מישטר דימוקראטי[,
ויש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלוכה ,ויש מדינה שבלא מלד
הרי היא כספינה בלי קברניט ,ודבר זה אי אפשר לעשות עפ״י הכרה
מצות עשה ,שהרי בענין השייך להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות
שדוהה מצות עשה ,משום הכי לא אפשר לצוות בחחלט למנות מלך
כל זמן שלא עלה כהסכמת העם לסבול עול מלך עפ״י שרואים מדינות
אשר סביבותיהם מתנהגים בסדר יותר נכון״.
כך כותב גדול בתורה וגדול בישראל .ואילו ראש-ישיבה אחד בקרית־ארבע
פוסק בפשטות ובנימה של ביטול :״אין בכלל בישראל דימוקראטיה .אני דבק בשלטון
התורה ותורה אינה דימוקראטיה אלא חוקי ה׳״ )ערב שבת ,י״ז מנהם-אב תשמ״ו(.
ממש מחריד הוא לראות ,כיצד מעז איש הידוע בציבור כ״בעל הלכה״ לבנות
מהיצר• של ברזל בין ״חוקי ה׳״ לבין דימוקראטיח ,מחיצד .שקיימת רק בדמיונו בלבד.
ומי לגו גדול מהרמב״ן ,שלימד אותנו בדברים ברורים ,שבענייני ״הנחגות ויישוב
המדינות״ אין די ב״חוקי התורה והמשפטים״ ,אלא ״שם שם לו חוק ומשפט״ )שמות
טו ,כה ,וראה פירוש הרמב״ן על אתר( ,״לאהוב איש את רעהו ולהתנהג בעצת זקנים
www.daat.ac.il
77
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובו׳ ושינהגו שלום עם הבאים במהנד ,למכור להם דבר ,ותוכחות מוסר ש ל א י ה י ו
כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו״ .המשפט המצוטט מ א ו ת ר
.״בעל הלכה״ אינו אפוא אלא סילוף גמור של מהות התורה ושלטונה .חוקה י ה ו ד י ת
על פי תורה אינה מתמצית במיכלול סעיפי ההלכה ,כשם שהמוסר היהודי איבו מ ת מ צ ה
בהלכות דעות .מלבד החוקים המדברים בהתנהגותו של אדם ,מצאה התורה ל נ ח ר ץ
להוסיף :״ועשית הטוב והישר בעיני ה׳ אלקיך״.
ואם תמצי לומר שהיסוד הדימוקראטי ,שאכן ישנו בתורה ,מופנה אל ע ם -ה ת ו ר ה
בלבד ולא אל היחס שבין יהודים וגויים ,יבוא הרב הראשי רי״א הלוי ה ר צ ו ג ז ״ ל
ויטפח על פני מי שטוען כך למעשה:
״שאיפת כל היהדות הדתית בארץ ובתפוצות מוכרהה להיות ,ש ה ת ח י ק ה
תכלול סעיף יסודי כי המשפט בארץ יהא מבוסס על יפודות ה ת י ר ה .
אבל כדי שיתקבל סעיף זח על חלק גדול מהציבור הארץ־ישראלי,
שהוא רחלק מידיעת התורה …הרי מן ההכרה לעבד כבר עכשיו מ צ ע
כל ז ה ו
למשפט ,שיתחשב עם האופי הדימוקראטי של המדינה•
דבר חיוני מתוך התחשבות עם העובדה ,שהמדינה ניתנה לנו כ ת ו ק ף
החלטת האומות המאוחדות ,הדורשת בסיס דימוקראטי למדינה ,ו כ ן
ו לא
עם העובדה ,שמיעוט השוכ ומאוד ניכר של אזרחי המדיני׳
יחורים׳ )יבנה ,תש״ט(.
כ מ ו
י ה י
,
ההחלטה הפסקנית בדבר הניגוד המוחלט בין תורה ודימוקראטיה אינה א ל א
פרי שאיפה ומגמה שבלב ,ושאיפה זו רק כינוי אהד יאה לה :לאומנות .ושמא נך 1,
ללמד סניגוריה ולומר שאכן בתוקף החלטת האומות המאוחדות קמה מדינתנו ,א
גוף זה הםתאב מזמן ואין תוקף מוסרי להחלטותיו ,אף לא בדבר הבסיס ה ד י מ ו ק ר א ט י
של המדינד ? .נגד סניגורית שכזאת יקום לא אחר מהרב צבי יהודי׳ קוק ז״ל ,ש ה ו א
אביהם הרותני של רבים מאויבי הדימוקראטיה הדתיים ,ואלה דבריו:
כ
ך
״בפקודת רבונו־של־עולם יוצר העולם והאומות הכריזה בשעתה מ י ע צ ת
האומות על הקמת מדינתנו ,השולטת על ארצנו נהלת א ב ו ת י נ ו ״
)הצופה ,י׳ באדר א׳ תשל״ח(.
ובכן ,על פי תפיסה זו הושתתה מדינת ישראל על יסודות דימוקראטיים ב ת ו ק ף
רצון ההשגחה העליונה :רק השקפה לאומנית ,שאין שורשה כיהדות ,תצדיק ש ל י ל ת
היסודות האלה.
בימי
־־
הלאומנות מתירה את רסן חמוםר׳ י ק ו י י •
ההתנחלות בימית ,אבל בימי חורבן ימית .הזעזוע על מה שקריי י״קיף א ת t,
יס
־־*
המחנות ,אבל רק אנשים הנגועים בנגיף השוביניזם ל י ל
פסקי הלכה ,כביכול — שהסכם קמפ־דייוויד ,שבו חתמה ממשלת ישראל 1,
התחייבותה לפנות את סיני ,בטל ומבוטל .וכל כך למה? משום שעל-פי ה ל ע ז -
פסוקה נחשב הסכם זה ל״שבועה באונם״ ,שהרי ממשלת ישראל התמה ע ל י ך
תחת ״הלחץ הכלל-עולמי ,האמריקאני ,וסכנת המלחמות ושפיכות הדמים״ ) ה צ י ק ה
מכתב למערכת ,י״ח בשבט תשמ״ב( .עיני הכותב טחו מראות שעל יםוי ״ ה ל כ ה ״
ה צ
ה
ז א ת
וש
ר א י ב י
? ,א
ט ע ו ו
ע ל
3
יכ
י ד
ע
78
www.daat.ac.il
כלמכללת
דעת -
הרצוג הבינלאומיים ,כולל אלה
ההסכמים
זו והגיון זה צריך לגנוז לעולמיםאתראת
הנראים לרבים בציוויי ההשגהה העליונה ,שכן כל הסכם בינלאומי נעשה
תחת לחצים ובאיום מלהמות ושפיכות דמים ,שאותו הם באים למנוע .התייחסות
שכזאת אל הסכמים כתובים יש בח כדי לחצדיק ולזכות מאשמת עולם את גדולי
רשעי עולם — ״גיבורי״ הלאומנות והשוביניזם — שקרעו ורמסו הסכמים וחוזים
בינלאומיים באותה טענה ״הלכית״ שהם הוצאו מידיהם ״באונס״ .כל זכותנו ומעמדנו
ביהס לארץ ישראל בעיני העולם ובעיני עצמנו מושתתים על מיסמכים כתובים:
התנ״ך ,ולהבדיל :הצהרת בלפור ,מגילת או״ם ,החלטות עצרת או״ם ומועצת
הבטחון — ואנחנו נפר התחייבות כתובה וחתומה שלנו ? אין זאת אלא שה״פסיקה״
בדבר ״שבועה באונם״ היא דוגמה נוראה של ניצול אופורטוניסטי ומגמתי של
ההלכה לצורך ביצור עמדות פוליטיות — לאומניות — תפוסות מראש.
לאומנות ״דתית״ זו ניכרת בבירור בסגנון המלל שבפי דובריה .״אנחנו דור
כובשי כנען״ ,מכריז האחד .״בני ישראל יצאו מן השעבוד בארץ מצרים כדי לשחרר
את ארצם״ ,קורא השני .בניב שפתותיהם זוכה כל מה שלדעתם משרת את עניין
גאולת ישראל בתואר ״קודש״ ו״קדושה״ ,וכל מעשח ,אף חחילוני ביותר ,נבלע
בקדושת הגאולה אם הוא נראה קשור בה .״כולם קודש״! — מכריז נציגם הבולט
ב״נקודה״ גליון 89עמ׳ ,7״מדינת ישראל ,על כל מוסדותיה ,כמו שמיה ,ארצה
ופירותיה …והמוסדות האחראים להיי הציבור של המדינה :הממשלה ,הכנסת ,בתי
משפט ,הצבא ,המשטרה ,שרותי־הבטהון ,ואף בתי הסוהר העם חלק מהתקומה
ומהממלכתיות הישראלית המתהדשת בעז״ה״ .ולא עוד ,אלא הטאנקים ,התותחים
והמטוסים של צה״ל תשמישי מצוד .ותשמישי קדושה הם ,שהרי הם משמשים את
מצות ישוב ארץ ישראל ,והראי״ה קוק כיוון לכך ,כביכול ,כאשר כתב )אורות ,כד(:
״וצבאות ישראל צבאות ד׳ הם״ )דף לתרבות יהודית .(131 ,ואין זה תשוב שאמרו
חכמים :״לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתרים ולא באלה ולא ברומח״
מפני ש״אינו אלא לגנאי״; אף לא חשוב שבהמשך דבריו כותב הראי״ה קוק:
״לא ברכב ולא בסוסים חוא יסוד גבורתנו כי אם ׳בשם ד׳ אלקינו
נזכיר׳״.
ההשקפה הלאומנית תענה את הכל .על משקל ״פאנתיאיסמום״ מתבקש השם
״פאנסאקראליסמוס״ להשקפה זו חמעלד .את חחולין-דחולין לדרגה של קדושה,
וכמו שההשקפה הפאנתיאיסטית מרוב האלהת הטבע סופה להוביל לידי אתיאיסמוס,
כלומר כפירה בה׳ ח״ו ,כך ראוי לחשוש שקידוש הכל יביא בסופו של דבר להתרוקנות
מושג הקדושה מכל וכל.
בבית מדרשם של הלאומנים חדתיים רווחת הדעה שהשליטה של עם אחד על
עם אהר אינה בלתי־מוסרית; יתירה מזו :שגירוש הערבים מארץ ישראל השלמה
מצוד .היא .ויושם לב :הדברים נאמרים לאו דוקא בהקשר הבטהון והמלהמה בטירור,
אלא על עקרונות דתיים והלכיים מדובר כאן ,שתוקפם קיים לעולם .גם בעניין זה
נעלה חרם בידנו אם נביא דברים ממשנתו של הראי״ה קוק ,בתוספת הערותיו של
בנו הרצ״י ,מהם יוצא ברורות שאין שום אסמכתא הלכית למעשה נישול וגירוש
ערבים בידי יהודים )הרב אמגון שוגרמן ,״היהס למיעוטים במדינת ישראל״ ,ניב
79
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המדרשיה יה—יט )תשמ״ה/ו( .(264 ,אף לא יועיל לבו אם נביא דבריי ש ל גאון
וקדוש כר׳ היים ן׳ עטר ,שהסביר כה יפה את יסוד ההדדיות שביהסים ה מ ד י נ י י ם
בין ישראל והעמים היושבים ביניהם:
״ויש לך לדעת כי כל תורתנו הקדושה היא שכליות ובפרט ב ע נ י י נ י
הנהגה הארצית ,וכמו שאנו מתגהגים בגר היושב עמנו כמו כ ן י ת ח י י ב
שכליות יושבי הארץ להנהיג ביניהם לההיות אדם שהוא ג ר ו ת ו ש ב
עמהם ולתת לו מתנת חנם ,והיא טענת אברהם :גר ותושב א נ כ י . . .
תנו לי״)אור ההיים ,בראשית כג ,ד(.
כל זה לא יועיל ,כי על כן אליבא דאמת הלאומנות לא צמחה ממקור י ש ר א ל ,
אלא מבורות זרים שאמה .השימוש במושגים ״בעלות״ ,״אדנות״ ,״ ש י י כ ו ת ׳ /
״ריבונות״ ביחס לארץ ולמדינה זר הוא לחלוטין לרוח התורה וגובל כ כ פ י ר ה
ובאלילות * .על הטענה ״לנו הארץ״ משיבה התורה ״כי לי הארץ ,כי גרים ו ת ו ש ב י ם
אתם עמדי״ .ואין הדבר סותר את הבטהת ה׳ ״לזרעך נתתי את הארץ הזאת״ /״ ל ז ר ע ך
אחריך אחוזת עולם״ :לפני ה׳ אנהנו ״גרים ותושבים״; מול הגויים הארץ ח י א ל נ ו
״אחוזת עולם״ .סתירה אין כאן ,אבל יש כאן אזהרה לבל תגדל לאומיותבו ס
ותיהפך ללאומנות כדרך כל העמים ,לבל יעז בן-ישראל הנאמן לתורה לקום ו ל ה כ ר י ז
שאכן יש לאומנות ״מדאורייתא״ ,הלילה .ה״דת״ באה להגביל את לאומיותבו ו ל א
להגדיל אותה .אם בכלל ניתן לדבר על לאומנות ועל יהדות בנשימה אהת ,ח ד י ד
ייליי /ו ל א
בהקשר קדושת חארץ במשמעות רוחנית ומוסרית ,כדרי י׳
במשמעות פיסית-טריטוריאלית.
לא נעים לגלות מומים ברבים ,אך חילול השם הכרוך בהם אוסר את ה ש ת י ק ה .
הרמב״ן טבע את המטבע של ״נבל ברשות התורה״ ,ואילו בימינו אנו עדים ל ת ו פ ע ה
של ״נבל ברשות ההלכה״ .התפתהה מין ״טכנולוגיה״ חדשה של בירור ההלכה ל ג ב י
שאלות דת ומדינה ,דת וחברה ,ביניהן שאלות בעלות משמעויות חמורות ל כ ל ל
ישראל ,ורובן על נושאים שנולדו בעידן החדש ושהזמן גרמם ושאין עליהם ס ע י פ י ס
מפורשים במקורות ההלכה .ה״טכנולוגיה״ חחדשה של ההלכה מאפשרת לכל ב ר -ב י _
רב )ולכל רב( דחד-יומא לחוציא לאור דינים חדשים לבקרים ולהפיץ אותם ב י ש ר א ל
ולוא רק בצורת ״דיון לפני רבותינו״ .רבים מן הבירורים האלה מגלים אופורטוניזם
הלכי ,בשחמגמתיות גוברת על רגש חאחריות .לפנים היו צעירי בית המדרש מ ש ת ד ל י
לחתחרות ביניהם בחידושי פילפול וסברה; היום שואפים לחדש חידושי ה ל כ ה .
הדברים אמורים בייחוד לגבי גילויי לאומנות הנשענת על אדני ההלכה ,כ ב י כ ו ל ]
פלוני נאשם בתכנון לפגוע בריכוזי אוכלוסיה אזרחית ערבית ומספר בבית ה מ ש פ מ
ר א
ק
י ה ו ד ה
ס
*
זוהי כוונח דבריו של אבי־מורי ז״ל ,שצוטטו ב״המעיך /טבת תשמ״ז׳ 22׳ אד היצאו
״ ־" לא בשל
מתוך הקשרם ופורשו שלא כהלכה .״אין שלום ביו
הריביגית
׳
שאיפותיו הלאומיות והטריטוריאליות ל
אישיו
ו
הממלכתית של יהודים וערבים כאחד .אבי-מורי לא
א ו מ ו ת
ס
ה ע ם
ה ע ר ב י
ר ב ו נ י ו ת
א ל א
ה י ה מ ו כ
ב ש ל
ל ו ו ת ר
ע ק י י ן
ל ד ר י ש ו ת
ד ,ל
ת
של הערבים ,אך ראה את פתרון הסכסוך בוויתור
ש
נ
י
ד ,צ ד ד י ם
ע
ל
מ
ל
י
א
הי״יבינית
המדינית .פתרון זה נראה לו מציאותי לאור הנסיבות המדיניות ומתאים ל ר ו ח ה
80
www.daat.ac.il
ת ו ר ה
ששאל ראש־ישיבה אחד אם ראוי הדבר שיטיל רימון על מנת להרוג אזרחים ערביים.
אתר דעת -מכללת
הרצוג מבחינה הלכית ולא יוכל
השאלה
לדברי הנאשם השיב לו הרב כי עליו ללמוד את
לענות לו מיד .״בכל מקרה״ ,יעץ לו הרב ,״לא נראה לי שתשובתי תהיה חיובית,
כי אתה הרי עלול לפגוע גם ביהודים״ )הארץ .(1.8.78 ,ב״צפיה״ ,מאסף לשאלות
השעה ,גליון א )אב תשמ״ד( ,פוסק פלוני המוכתר בתאר רב :״יש לראות בפעולות
הבחורים הכואבים האלה ]חברי ה״מהתרת״[ מגמה נכונה ומוצדקת עפ״י גישת
ההלכה״ ובאותו גליון כותב רב אחר :״חידה היא אפוא מניין לקהו רבנים ונציגי
מועצות וכד׳ הגדרה האומרת כי חל על העצורים בפרשה זו איסור של ׳לא תרצח״׳.
פוליטיקאי אחד המתיימר לייצג את דין תורה מכריז שגירוש הערבים מן הארץ איגו
סיסמה פוליטית אלא צו ההלכה ,ורב בעל השפעה בחוגי חנוער קובע בפומבי שמצוות
מהיית עמלק היא ״מצוות הג׳נוסייד שבתורה״ והיא נוהגת בזמן הזה .השאלה ,אם
גויים בארץ ישראל דינם כעובדי עבודה זרה ,נדונה לחיוב אם מדובר ב״אף שעל״,
אך מוכרעת לשלילה בכל ענייני קשרי מסחר והתדיינות בערכאות.
בכל אלה ניכר היטב שאצל בעלי הלאומנות הדתית שובש סולם הערכים וטונף
טוהר מצוות ההתנהלות .ערך התורה-והמצווה התכופף והשתעבד לערכים ולמטרות
לאומניים .עובדה היא שחברי כנסת שומרי מצוות ,המזוהים עם קבוצות בעלות
השקפות לאומניות כגון גוש-אמונים ומפלגת התחייה ,מפגינים פעילות ותקיפות
לגבי שאלות פוליטיות במידה הרבה יותר גדולה מאשר לגבי שאלות בתחום
שמירת הדת .בציבור הרהב מצטיירים הללו כנציגיהן של קבוצות תוקפגיות,
שאצלן האידיאל של יישוב הארץ ושלמותה — אידיאל נעלה כשלעצמו — החליף
את עליונות התורה וטישטש את הרגישות המוסרית לערכים כגון כבוד-אדם וזכויות־
אדם .קבוצה קיצונית מבין אלה היא קבוצת ה״מחתרת״ ,שביצעה מעשים פליליים
חמורים נגד האוכלוסיה הערבית ביהודה ובשומרון ושחבריה נשפטו על כך .סניגוריהם
הקיצוניים פהות מהם מלמדים עליהם זכות :הם ״טעו״ ו״שגו״ .אולם דומה שמוריהם
הרוחניים והאידיאולוגיים של ה״טועים״ אינם יכולים לרחוץ בנקיון כפיהם ,שכן
ברור להלוטין שארגון הטירור היהודי הוא ענף שצמח על אילן גוש־אמונים וחתחייה,
ומעשיהם לא היו ״ספונטאניים״ אלא תוצאה של אינדוקטריגאציה ממושכת .הם
היו רשאים להניה ,שמעשיהם הם על פי דין תורה ודעת תורה .כבר בשנת תשל״ה
פירסם רב וראש־ישיבה את דעתו ,שמצוות כיבוש הארץ ״היא מעל השיקולים
המוסריים-אנושיים על הזכויות הלאומיות של הגויים על ארצנו״ )מורשה ,חורף
תשל״ה ,(65 ,ואם כי אפשר לדקדק שכוונת הרב היתד .לזכויות הלאומיות ולא
האנושיות ,אבל שומעיו וקוראיו התרשמו ללא ספק בעיקר מן הרישא :״מעל
השיקולים המוסריים־אנושיים״ .אפשר שאלה מבין תלמידיו הבקיאים בכתבי הראי״ד.
קוק שאלו את עצמם ,כיצד דבר זה מתיישב עם אימרתו המפורסמת:
״אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם״ )אורות
הקודש ג ,ראש דבר ,יא(.
אולם כבר קם לאנשי חמחתרת סניגור כלבבם וציטט לזכותם קטע אחר מכתבי
חרב קוק:
81
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״לפעמים כשיש צויר בהעברה על דברי תורה ,ואין בדור מ י ש י ו כ ל
להראות את הדרך ,בא הענין על ידי התפרצות ,ומכל מקום י ו ת ר ט ו ב
ה ו א
ע ו
ם
ש י ב ו א
כ ז ה ע
ע נ י
ו ב ז ה
י ד י ש ג ג ה
מ ו נ ח
ש
ה י ס ו ד
ל מוטב
׳
ל
ל
ל ל
שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ,רק כשהנבואה שרויה בישראל א פ ש ר
לתקן ענין כזה על ידי הוראת שעה ,ואז נעשה בדרך היתר ו מ צ ד ה
פרצה
ל
קיו
בגלוי .ועל ידי סתימת אור הנבואה
שמדאבת את הלב מצד עצמה ,ומשמהת אותו מצד תכליתה״ ) ע ר פ ל י
טוהר ,טו(.
נ ע ש ה
ז ה
תי
י
ע
ד
י
הדברים טעונים עיון מעמיק ,ללא ספק ,אולם אצל פניגורם של הנשפטים ה ע נ י י ן
חד וחלק :יש כאן לגיטימציה ממקור שאין טוב ממנו להתפרצות הפשע מתיר מ נ י ע י ם
הנראים צודקים וכשרים .ושמא יש ללמוד מן המובאה מאורות-חקודש ש ה ר ב ק ו ק
בשום פנים ואופן לא התכוון להצדיק מעשי אלימות ורצח ? מחשבה זי איבה ע ד ל ד
על דעתם ,כי היא לא מתאימה לתפיסתם מעיקרא.
יסוד אחד יש בתפיסה זו ,שלא הוזכר שמו עד כה ושהוא עשוי לשמש ת ר י ס
או ״עלה־זית״ בפי בעליה בפני אלה המוקיעים את לאומנותם .יסוד זח היא ה י ס ו ד
א ת קו
ל
המשיהי .התקופה היא תקופת אתחלתא דגאולה ,כך אומרים׳
המחשבה הדתית וההלכית עם חאופי חמשיחי של המאורעות ושל הציפיות .ד ב ר י ה •
רוויים מליצות בעלות מתח משיחי גבוח .בימי חורבן ימית דיברו על הגבת ה ע י ר
כתנאי חכרחי ומספיק לביאת המשיח הקרובה .רב אחד ,משגיח באחת מ י ש י ב ו
ההסדר ,כותב על ״מצוות הגאולה״ שחיא מעוגנת ,כביכול ,בתורתנו ״ ב ע ש ר ו ת
־ ־ ייייא מ כ ב ד
׳ ל
׳
׳
מקומות״ — ודוק :לא רק
את התנועה הלאומנית בשם ״התעוררות משיחית ,תנועה לגאולה״ )נקודה ,ג ל י
,105עמ׳ .(15—14ואין בכל דברי חרב-חמשגיח הזה רמז קל שבקלים ש ״ מ צ ו ו ת ״
הגאולה קשורה אולי גם קשר כלשהו עם מצוות התשובה .אדרבה ,הוא ק
ל
להשתחרר מגישות ״גלותיות״ ,ומסתבר שבעידן הגאולה שוב אין צורך ל ד ב ר
.התשובה שריח ״גלות״ נודף ממנה .״אילו הורדנו שיקוצי הגויים מהר ה ב י ת ; א י ל ו
מבעד
־־ י׳
גירשנו מהארץ את שונאינו ]במלחמת
לדלת הפתוחה ומביא לנו את הגאולה״ ,מכריז ה״רב״ בעל ה״אגריד״׳ י ז ה ס ת ם
תלמידי הרב־המשגית נענים לו בראשם .הקשר בין המשיחיות והרות ה מ ל ח מ ת י ת ,
קרא כולגו
י "
י ל י
ל
לאומנית
לק ב
^
ל
למצוות מלהמת מצוד .זו של השמדת ל ק ״ ־ ־
״גאולד
ישמעאל .קיצורו של דבר ,כנגד תנועת ״שלום עכשיו״ מתייצבת
י
עכשיו״.
י י ש ר
ו י ש
ת
ש א י פ ה
צ י פ י ה
ח ק ו ה
א
א
מ צ י ה
מ
מ
ש
!
ר ר א
ע
ש
ש
ת
הי
ה י מ י ם ן
נ כ נ ם
ה מ ש י ח
מ
ב א
י ד י
ב י ט ו י
ב י ט ה
ב ד ב ר י
בא
ש
ע מ
ח
:
ע ו ד
י ק ר ב
ו ה כ ו ו נ ד ,
ב י ב י
ה י ו ם
ע מ
צ א צ א י י ש
:
ב י
ת נ ו ע ת
ש
מ ה
כ י
כ י נ
מ ד י נ ת
י ש ר א
ו
י מ ה
ה י א
"ראשי
ל קי
יז
ואנחנו ,המאמינים באמונה ל
צמיחת גאולתנו״ ושהחתנחלות בכל חלקי ארצנו היא מסימניה המובהקים
מה נענה אהריהם? הרי תשובתנו :אמת ,התקופה היא תקופח משיחית ,ו ל ^
שונדת
רק מיום כינון המדינה ,אלא מיום הצהרת בלפור ,מימי העליות
מימי ההתעוררות של אהבת ציון .אולם מודעים אנהנו לסכנה המאיימת ע ל
התורה מן המשיהיות ,ודברי ימי ישראל מדברים אלינו על כך בשפה ב ר ו ר ה
ה ר א
82
www.daat.ac.il
— לא בהכרח ,אך למעשה
שפה זו לימדה אותנו שהלכה וגאולה שני הפכים הם
אתר דעת -מכללת הרצוג
במציאות ההיסטורית .לפיכך ״הלכות גאולה״ פאראדוקס הן .הטוטאליות של הוויית
הגאולה מובילה בהכרח אל הניהיליזם המוסרי וההלכי .ועל כך הזהיר הרמב״ם
בקולו הרועם:
״אל יעלה על הלב שבימות המשיח בטל דבר ממנהגו של עולם …אלא
עולם כמנהגו נוהג …ואין ]אליהו הנביא[ בא לא לטמא הטהור ולא
לטהר הטמא …אלא לשום שלום בעולם״ )הלכות מלכים פי״ב(.
הוה אומר ,בימי אתחלתא דגאולה גם עולם ההלכה כמנהגו נוהג .עלינו לטפח
בלבנו את חמודעות לעידן חמשיחי ,ועם זאת לשמור על ההלכה לבל תעוות מתוך
מגמתיות משיחית .נדבר על ארץ ישראל כעל ארץ הייעוד הנבואי אשר יתגשם
בעתיד ,אך לא נחדול לדבר עליה כעל ארץ התורה חתובעת קיומה בה בהווה .סיגי
כסמל טריטוריאלי לא ידחק לקרן-זווית את סיני כסמל מתן-תורה.
מעשי החקצנח חמשיחית-הלאומנית העלו בנפשם של יראים ושלמים הרהורי
תשובה ופשפוש במעשים .בייחוד שואלים הם את עצמם ,איך זה יכול היה לקרות
שתלמידי תלמידיו של הראי״ה קוק ,גדול האהבה ,ההסד והאמת ,נכשלו בפשעים
כה חמורים נגד חאנושיות .ועלינו לשבח את בטאונם ״נקודה״ על פתיחותו לדברי
ביקורת עצמית והיפושי דרכים ועל ריהוקו ממונופוליזציה של המחשבה ,דבר שבדרך
כלל מאפיין את דרכי התעמולה הלאומנית .כאן עולה זיק של תקוה שתנועת
ההתנהלות הדתית ,שזכויותיה ההיסטוריות ,כאמור ,אינן מוטלות בספק ,תיטוש,
בסופו של דבר ,את דרך הלאומנות .כי העיון ב״נקודה״ מגלה את אותות הבריאות
הבסיסית של תנועה זו לעומת ההולניות של תנועת ״האגרוף״ :כאן פתיהות
מהשבתית יהסית ,שם אין מקום לדעה מסתייגת; כאן הנהגה שיתופית )וגם זה דבר
לא־מצוי בתנועות לאומניות( ,שם הנהגה של איש אהד ,בעל ה״אגרוף״.
הרב אביגדור משה עמיאל ז״ל הגדיר את הציונות החילונית כהשקפה שינקה
מן השנאה ,שנאת הגויים לישראל .הלאומיות החילונית היא ,לדבריו ,לאומיות
של ״האגרוף הגדול״ ,״בעוד שהלאומיות שלנו יונקת דוקא את יניקתה מהאהבה,
אהבת ישראל לאלקים ולכל מי שנברא בצלם אלקים .תורתנו מתנגדת ללאומיות
׳האגרוף הגדול׳ מן הקצה אל הקצה״ )היסודות האידיאולוגיים של המזרהי ,וארשה
תרצ״ד ,יה—ימ(.
האגרוף הגדול הוא סמל הלאומנות והשוביניזם .לאומנות ויהדות — היש שני
הסכים גדולים מאלו ז
www.daat.ac.il
83
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב שמואל כ״ץ
מ ה ענין שמיטה ל ה ר -ס י נ י
״וידבר ה׳ אל משה ,בהר סיגי לאמר :דבר אל בני ישראל! ואטיוג **להם -
י *
תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם — ושבתה הארץ שבת להי" )ויקרא
כ
י
כ י
ד
״— ב ( .
י
ידועה ומפורסמת שאלתו של רש״י על פסוקים אלו :״מה ענין שמיטה א ל .
י**׳* ה ר סיבי
והלא כל המצוות נאמרו מסיני״ י רבות נכתב בפרשנים — ראשונים י א ה
[°
בביאור קושיתו זו של רש״י ,ורבים אף נתנו לד .תשובה .ננסה לבאר ק ו
פי אותם פרשנים אשר הסבירו :מדוע ולשם מה דוקא במצות השמיטה ^ י
'
׳ זילתי י
"י׳**
כאשור
קרה הידוש אז באותו מקום״ 11וכלל חשוב במקרא :״במקום ש נ כ ת
[
הוא העיקר …ובודאי כן הוא הכא ,שעיקר עניז הר סיני שייר יותר ל ש מ י '
המצוות — וזה צריך ביאור״! או בניסור .אחר :מדוע נבחרה דיקא מ צ י
מישה
להיות דגם מייצג למצוותיה של תורה — אשר ניתנו כללותיןןן
צ
1
י ב י
7מ י ד
ה ר
ס י נ י
׳
ד,רי
י ז כ י ר
ב ש י ם
מ צ ו ה
m i
ה צ ו ו י
ש
ג
ד
a
?
5
2
ב ה
ך ה
ט ד
מ
3
ב
ל
כ
ו ת
ו פ ר ע ל
כהר
יי
סיני * 1
ברי לנו שאין זה מקרה ,ומטרה חשובה בדבר .כל הלומד את טעמיה ־של
מצוות
השמיטה ״ ,בהכרה יגיע למסקנה — שאין מצוד .הכוללת מקיפה ו מ י צ
י *י ממנה.
» »,־ ״י תורת נהגים שם חמתרצת שאלה זו :״מה שמישה
נאפרד
לן נאמרו כללו״יהן ודקדוקיהן מ ס י נ י ׳ /דראד,,
.nlאף
'" J
,עלי ,תשובות לשאלה זי ראה *a
י
' ^ ״ י ״ א״
גת
1
W
כו
n
כ ל ל י ת י י
מםע
י
ד ב ר
מ ב
ה ר
ץ
O
W
W
t
^ -י -א ל י ד א ״ ר ו ת
יובאו נמף המאמר•
,יצדיקנד.וע־׳•186
ספזונןשם
2
פו
n
<™ ״« ™
־ ״ל "׳־ יי ™
0
1
•»*« • י *
מ צ ן
״
ה ש 0
D
י
0י
נ י
w
־
«
־
ש נ ע ל
n
ה»יי• ־ <* ־ ™
״־*״ ־־״*
. ,א ו ,שכת ינ־יעי מ י י ״ ־ ״ י ־ י .ח .ז־״-י
״״א ,״״נ• ביגי• נ ״ י " ׳ י ׳ ״ ״
״ _
״
*״
ש נ
״ ״ , .י,.צאמ ־,־י י.יב קיק .ס ע ,
־ 1ע מ א
מ
ב״יצא״ מדרשת « ל ו
ש מ
v
ט ה
_ « « אמנה ,וי״־ " ' "
פרשיותיה וטעמיה שבעריכתנו.
84
ש ־
נ
www.daat.ac.il
-
־
n
m
״
־ י״־ייי לימי״
אתר דעת -מכללת הרצוג
— אשר ניתנה — בהר סיני:
ממצות זו ומיסודותיה יש ללמוד רבות על התורה כולה
״בא הלימוד במצות שמיטה ,שהיא כללא דאוריתא — ללמד על המצוות כולן!
ויותר מכד ,״משמע שהיא מצווה שכל המצוות תלויים בה …כמו שבת דשקולה
כנגד כל המצוות ,וע״י מנוה זו מקיימין כל המצוות״ :השמיטה היא :״שורש כל
התורה כולה ,ויסוד העולם כולו״ .ננסה לבאר זאת ,רק על פי טעמיה הגלויים
והמובנים של השמיטה ,כי גם סודות עמוקים ביותר גנוזים בה .
נדמה שאין עוד מצוד! כמצות השמיטה ,המקיפה את כל מערכת החיים ,את כל
ישותו של האדם היהודי והאומה הישראלית ,בעבודתם כלפי בוראם .השמיטה מקיפה:
את המצוות שבין אדם למקום — ויש בה ביטוי נאמן לעיקרי אמונתנו ,את המצוות
שבין אדם לחברו — תוך דאגה להקמתה של חברה תקינה בריאה ושויונית; את המצוות
שבין אדם לעצמו — תוך שאיפה לתיקון מידותיו המוסריות ושאיפתו לשלמות .היא
שייכת לפרט ולאומה ,לאדם ולארץ .שורשה בעבר חרחוק וסגולתה פועלת בהווה,
אך מגמתה הכללית לעתיד ולחזון אחרית הימים .את כל הנ״ל ניתן לבאר ולפרט,
אם נשווה את מצות השמיטה — על טעמיה והלכותיה ,לעשרת הדברות אשר גאמרו
לישראל …בהר סיני .לאחר השואה זו ,נבין טוב יותר ״מה ענין שמיטה להר
סיגי״! אם עשרת הדברות כוללים את כל תרי״ג מצוותיה של התורה ״ ,ואם השמיטה
כוללת את כל עשרת הדברות ]כפי שננסה בס״ד להוכיח בהמשך[ — הרי ממילא
נבין מדוע השמיטה היא ־ -״כללא דאוריתא״ .°
6
7
8
8
10
6פרי צדיק בהר — ב .וראה מאמרו של הרב שאול ישראלי שליט״א ב״צאת השגה״,
היכל שלמה.
7שפת אמת בהר שנת תרל״ה.
8צרור המור שם .״כא לחורות יסוד ושורש התורה הקדושח׳׳ — כלי חמדה שם .כתב
סופר שם :״כי מצוד .זו שרש ויסוד כל המצוות״ …השמיטה ״היא יסוד האמונה
והכטחוף׳.
9ראה ראב״ע ויקרא כה ,ב ,רמב״ן שם ,כתבי חרמב״ן ח״א עמ׳ קסט ,׳׳ויש בזה כמה
ענינים עמוקים מבינת אנוש״ — משד חכמה שם ,ספר החינוך — ש״ל ,פרי צדיק ויקרא
עמ׳ ,192במעגלי הנגלה והנסתר מעמ׳ — 177ד״ר ישראל וינשטוק ובמאמרו בקובץ
׳׳תורה שבעל פה״ תשכ״ו מעמ׳ קמ״א.
10אם שמעו ישראל את כל עשרת הדברות או רק את השתיים הראשוגות ראה :מכות כד,
א ,כוזרי א — פז ,מורה נבוכים ח״ב — לג ,עקרים ג — יח ,כו ,רש״י שמות יט -־ יט,
כ — א ,במדבר טו — כב ,רמב״ן שמ׳ יט — יט ,כ — ז ,טז ,רבנו בתיי שמות כ — א,
לז ,א .משך חכמה שמ׳ כ — א ,ג .אברבנאל -־ שם ,תפארת ישראל כא ,לד — ז .תורה
שלמה כרך ט״ז במילואים — א.
ן 1ראה במדבר רבה יג — טז ,אזהרות ר׳ סעדיה גאון לעשרת הדברות בסידור עמ׳ קצא,
רש״י שמות כד — יב ,שיר השירים ה -־ יד ,רמב״ן הקדמה לתורה ,שמות כה — א,
כתבי הרמב״ן ח״ב עמ׳ תקכ״ב ,רבנו בחיי שמות כ — יז וכד הקמח־תורה ,מלבי״ם
שמות כ — יג ,כוזרי א — פז ,עקרים ג — כו ,אוצר ישראל .וראה באברבנאל שמות
כ׳ שבאר בדרד זו מדוע דוקא מצות אלו גכללו בעשרת הדברות .ובאר עוד ,שהמספר
— 10מורה על עשר הפסקות שהיו בין דיבור לדיבור ,אך כלולות בהן יותר מעשר
www.daat.ac.il
85
א.
אתר דעת -מכללת הרצוג
״אנכי ה׳ אלקיר״
א ת
ד ,ד ב ר ו ״
ע ש ר ת
ה פ ר ש נ י ם
א ו
ה מ צ ו ו ת
י מ ו נ י
את ״י
׳ י
במצוד .זו ״ ,הפותחת
T
היסודות ועמוד החכמות״« דהיינו את יסודות האמונה ,ואת ״היסוד ^ #
.
בניני המצוות״« ,דהיינו שורש כל המצוות .נפרט אילו יסודות א
י
במצוד• זו ,וכיצד הם באים לידי ביטוי דוקא במצות השמיטה.
9
י ן
מ ו נ ה
י ם
י
mמציאות ה׳ ויחודו
ראשית לכל יש להאמין במציאות הקב״ה בעולמנו.
״לידע שיש שם מצוי ראשון והוא הממציא כל הנמצא״ ]בכרי
״הוא הצווי אשר ציונו בהאמנת האלוהות ,והוא שנאמיי ״
,
,
יי
,
ה
1 5
*
ש י ש עדדז
עלה וסבה ,הוא פועל כל הנמצאים ,והוא אמרו :״אנכי ה׳ t, K
M
-
י י״ 7קיך״«.1
ואמונה נוספת:
״להאמין שיש לעולם א-לוה אחד שהמציא כל הנמצא ,ימכחד
^ וחפצו
ה י ה כ ל מ ה שהוא ,ושהיה ושיהיה ל ע ך י ע ך . . .
תדעו ותאמינו שיש לעולם א-לה ,כי מלת ״אנכי״ «י
*
המציאות״ ״.
ן
ר
פ
ו
ש
כ
ן
י
א
א
י
מ
:
7
מצוות) ,על כ ך ראה עוד במוני המצוות( .והוסיף לבאר ,שבמעמד זה לא ד׳ת
^
^
יי
להודיע לישראל דרושים י ל
3
ם
ו ם ו פ
ה
ן
מ
ש
נ ע ל ן ת ״
ת
ל
א
א
א
מ ל פ
הקכ׳־׳ה
ת
האמונה
ועקרי המצוות ,שבעזרתם יגיעו לדבקות בה׳ ולהצלחה האמיתית.
*י תנד דולזזנ
ק
10דברות ,ראה בדבריו לדברים ה׳.
12אם ״אנכי ה׳״ היא מצוד ,או ר ק פתיחה לעשרת הדברות — ראה רמב״ז ש מ ו ת
י~~ ׳
רמב״ם הל׳ יסודה״ת א — ו ספר המצות — א ורמב״ן שם ול״ת — ה /
סוז״ מ ו ר א
^
_ ^
_
ל
כ
א
ש
ע
ר
ז /
ח
ו
ב
ה
ת
ש
ב ב ו ת
ד — ז ,ר׳ חםדאי ק ר
ש ק ש
ע
ר
ה י ח ו ד ׳
N
״ א ן ר
א
,״
ב
ר
ל
ב
ג
א ׳
ל
ש
מ
א
ס ה מ
״
צ
ו
3
ע
״
כ
י
ת
ל ״
ר ס
ג
ע
ש
ה
׳
ג
אמנה
1
׳כיאור
ז־%״י•
1
פרלא ,זוהר הרקיע — יב ,ספר חרדים — מצוות שבלב ,אנציקלופדיה תלמךץ-
"י •
י
עמ׳ לה ,תורד ,שלמה ט״ז מילואים סי׳ ח׳ עמ׳ רכ ,חקרי זמנים ח״ב
ע
מ
ת
ח
״
ב
י
ר
ת
׳
המועדים עמ׳ ,88פרקי מועדות ה״ב עמ׳ .381
ת
י
13רמב״ם הל׳ יסודי התורה א — א ,םמ״ק א׳ ,ספר החינוך — כ״ה :״ כ י
יסוד הדת״.
14
*
• א ט ת ת הזי
אב״ע שמות כ — ב ,עקידת יצחק שער מ״ה.
15רמב״ם יסודי התורה א— א ,ו׳.
16
רמב״ם ספר המצוות מצות עשה א׳ ,רמב״ן שמות כ ,ב :״ויאמינו כי יש ה ,י
להם״ .רבנו בחיי
ש
״ י ין
ם:
י
ב ל ב ן
אמ
א מ ן נ ה ש
ל ,
מד
ז
כ י
י ש
כ ו ר א
נ מ צ א
יהדא u-x
י* דקים
^
מ י ן ואין
ק ד
עוד מלבדו״ ,כוזרי א — פט.
17ספר החינוך — כה ,וכן דעת הרמב״ן שמות כ ,ב :״והיכולת חורה ע ל ה י ח ד ד ״ .
ו — ד כתב :״כי בדיבור ״אנכי ה׳ א־לקיך״ יהיר .היחוד״ .לעומתי
מצות יחוד ח׳ ואחדותו מהפסוק ״שמע ישראל״ )דברים ו — ד( ,ר א ה
א — ז ,ס פ ר
86
ה
מ
צ
ו
ת
_
יכז־כרים
.
ה ל
,
׳*־ »
י
ס
מ
צ
ו
ת
ע ש ד 1
ב
/
www.daat.ac.il
י
ד
י
את
התירה
הרצוגומי כעמך ישראל גוי אחד
מכללתאחד
דעת -ושמך
כשמיטה :אנו אומרים :״אחד.אתראחד
כארץ״״ .ומתבארים הדברים בדברי ח ז ״ ל :״שלשה מעידים זה ע ל זה ,ישראל
ושבת והקב״ה ,ישראל והקב״ה מעידים ע ל השבת — שהוא יום מנוחה .ישראל
ושבת ע ל הקב״ה — שהוא אחד ,הקב״ה ושבת על ישראל — שהם יחידים באומות״ .
ואיו ע ם ישראל יכול להגיע לאחדותו ושלמותו א ל א רק בארץ ישראל ,כדברי הזוהר:
״ודאי בארץ חם גוי אחד ,עמד• אקרון אחד ולא אינון בלחודיהו״ .*°שלמות זו באה
לידי ביטויה המלא בשנת חשמיטח ובשבת — למרות כל האיסורים וחקשיים ,ישראל
מקימים א ת צו ה׳ .ובכך שאינם נוטשים א ת אדמתם — מעידים ע ל יחוד ה ׳ :״כל
הדר בארץ ישראל — דומה כמי שיש לו א-לוה ,וכל הדר בחוץ לארץ — דומה כמי
שאין לו א-לוה״«.
19
״שש שנים תזרע״ )ויקרא כה — ג( — סופי תיבות ״שמע״ ,הוא
תחילת פסוק היחוד ״שמע ישראל״ ,בפסוק זה שש תיבות ,לומר לך,
כל חזורע שש ונח בשביעי ,מעיד כיחודו של הקכ״ה ,שהוא יחיד וברא
כל חעולם בששה ימים וינח ביום השביעי ,וכל חזורע בשמיטח כאילו
ף ו ןךן ל עןל ״ !.*2
כ ן פ
ב
ח
ש
ם
כ .הידוש העולם
לעיל ראינו שמצות ״אנכי״ היא האמונה במציאות ה /א ך היא כוללת ג ם א ת
האמונה שהקב״ה ברא א ת העולם וכל המצוי בו ,ואין העולם קדמון כדעת הפילוסופים
והכופרים.
״לידע שיש שם מצוי ראשון ,והוא הממציא כל הנמצא ]בבריאה[
…וידיעת דבר זה — מצות עשה ,שנאמר :״אנכי ה׳ א-לקיך׳ .22
והמצור• הזו :״גם תורה ע ל החדוש ,כי עם קדמות העולם לא ישתנה
דבר מטבען״ .25
18
בתפילת העמידה במנחה של שבת.
19מובא בתוספות חגיגה ג ,ב ד״ה ״מי כעמך׳ ,טור סי׳ רצ״ב.
20זוהר ויקרא צג ,ב׳ ״בארץ ישראל וירושלים ה ם גוי אהד ,עמה הם גקראים אחד ,ולא
כשהם לבדם״)פירוש הסולם שם(.
21כתובות קי ,ב .ביאור דברים אלו ראה ,רש״י בראשית יז — ה ,ויקרא כ ה — לח ,רמב״ן
ויקרא יח — כה ,כוזרי ב -־ כב ,שו״ת הרשב״א ח״א סי׳ קל״ד ,תשב״ץ קטו סי׳ תקסה,
שדי חמד ה״ג עמ׳ ,255שר׳ת תירוש ויצהר• סי׳ קי״ד ,למען ציון לא אחשח ח״א עמ׳
ס״ו ,ועוד.
*21נחל קדומים ויקרא כ״ח.
!22רמב״ם יסודי התורה פ״א — א ,ר ,ספר המצות מצות עשה א׳ ,ס פ ר החינוך — כ״ה
ומוסיף :״ואשר לא יאמין בזה ,כופר בעיקר ואין לו חלק וזכות ע ם ישראל״.
23רמב״ן שמות כ ,ב וראה בפירושו לשמות יג ,טז .על המשמעות האמיתית של נ ם וטבע
ראה גם משך חכמה ד ק ר א כו ,ד.
www.daat.ac.il
87
אתר דעת -מכללת הרצוג
כשמיטה :כל השומר שבת ונח בו ,וכל הפוסק ממלאכתו בשנה השביעית ,מ ע י ד
בכך על אמונתו — שהקב״ה ברא שמים וארץ בששה ימים ונח ביום השביעי.
״משרשי המצוה ]שמיטה[ לקבוע בלבנו ולציר ציור הזק ב מ ח ש ב ת נ ו
ענין חידוש העולם ״כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת ה א ר ץ ״
)שמות כ ,יא( וביום השביעי שלא ברא דבר — הכתיב מ נ ו ח ה ע ל
יאמינו
עצמו .ולמען הסיר ולעקור ולשרש מרעיוננו דבי הקדמות
הכופרים בתורה ,ובו יהרסו כל פנותיה ויפרצו הומתיה ,באה ח ו ב ה
עליונה להוציא כל זמננו יום יום ושנה שנה על דבר זה ל מ נ ו ת
שנים ולשכת בשביעית׳* /־,
ש
א
ר
מהאמונה בחידוש העולם נובע במישרין יסוד חשוב נוסף י ־ שרק הקב״ה ,ב ו ר א
הבריאה ,מסוגל לחרוג מהוקי הטבע שנטעם בה ,וזה ע״י הנפ»־ .״הברכה ה מ ש ו ל ש ת ״
בשנה השישית -־ היא כל כולה על-טבעית .עובד האדמה המקבל ״פרנסה — ב ס י ״
/ולא
בחכרח תחוזק אמונתו במהולל הנם ,חיי
יתלה את הצלחתו בכוחות הטבע ,ולא ישתעבד לחם.
ת
י ד י ע ד ,
ה י א
ש י ש נ ו
כ מ ע ט
כ ח
ע ל י ו ן
ה ט ב ע
מ
ע
ל
ה ט כ ע
ז ו
ה י ו ת
י ע שבה
׳ ל
הי? ל י י י
״הנה מצות השמיטה
אחר שנה ,שש שנים רצופות שעל פי הטבע בשנה שישית ל א מ י ת ה
צריכה תת כוחה כבשנים הקודמות ,שכבר הוכחשה הקרקע• ימכל מ ק ד ם
היא להפך ,שעל זה נאמר :״וצויתי את ברכתי לכם בשנה ה ש י ש י
)ויקרא כה ,כא( והוא מורח ששורה בארץ כח למעלה מן ה ט ב ע ״ »2
״ע״י השמיטה יוצאים משעבוד הטבע וזוכים להיות עבדי ד,׳׳׳ *2
ת ״
״
ג .אדנות ה׳ כעולם
לא די באמונה שהקב״ה ברא את העולם — ,בבריאה חד פעמית ב מ ע ש ה
בראשית ,חובה להאמין ,שהקב״ה שליט ואדון בעולמו ,וכל המתרחש בו — מ מ נ י ה ו א .
״ופסוק זה מודיע …שצריך אדם לידע שהשי״ת ברא השמים,
עצמו שליט בהם ובארץ ובד׳ רוחות העולם וכן באויר …וצריד א ד ם
להכחיש את הטענות הכוזבות של הפילוסופים ימ״ש האומרים ,ש ה ע ו ל ם
מתנחג מעצמו בלי מנהיג ח״ו …בודאי הקב׳יה מנהיג כל ה ע ד ל ם
׳ ל א ראוי
ייי
במאמרו …ואין אדם נוקו*
שיבריזו על זה למעלה …ומצוה זו נקראת קכלת עול מלכווז שכגימ
ע י שהוא
ר״ל שחאדם מקבל על עצמו עול השי״ת לעשות מצוותיי׳
1 ,ל ל ״ .27
ד
א צ ב ע ו
ה ק ט נ ה
ב
מ ק ר ה
ה
ך
א
א
ב י ו ד
פ ט ר ן נ ן
ןמ
כו ש
ע ו
ט
24ספר החינוך — פד ,וראה עוד מדרש אגדה בהר — כה ,טעמי המצוות לר׳ מנחם הככלי
מצות השמיטה ,אברבנאל ויקרא כה ,ב.
25שם משמואל -בהר ,כלי יקר ויקרא כה ,ב-ג.
26שפת אמת — בהר.
27םמ״ק מצוד .א׳ ,רמב״ן שמות כ ,ב :״וזו המצוד .תקרא בדברי רבותינו קפלת מלכדמ
88
www.daat.ac.il
על האדם להאמין ,שהקב״ה אתר
הרצוגהחיות לעולם ולכל המצוי בו,
מכללתאת
דעת -שנותן
הוא זה
הוא המקיים את העולם בכל רגע ורגע ,וללא קיום זה והשגחתו -־ יהרב העולם.
״ולכן פתח יתב״ש ראשית עשרת הדברים ,״אנכי ה׳ א־לקיך״ ,כי זה
יפוד האמונה שצריך כל איש ישראל לקבוע בלבו — שרק הוא יתב״ש,
הוא הבעל כח האמיתי ,ונשמת והיות ושורש העיקר שלו ,ושל כל
הברואים וחכחות והעולמות ו ל ״ .28
כ
ם
ד .קבלת עול מלכות שמיס ואהבת ה׳
.רק מי שמכיר ומאמין באמונה שלמה בכל היסודות שהוןכרו לעיל ,יכול לקבל
על עצמו עול מלכות שמים באמת.
״מפני מה קורין שתי פרשיות הללו ]של קריאת שמע בהן מקבלים
עול מלכות שמים[ בכל י ו ם . . .רבי לוי אמר :מפני שעשרת הדברים
כלולין כהן :״אנכי ה׳ א־לקיך״ — ״שמע ישראל ה׳ א-לקינו״ )דברים
ו ,ד( .
9־
בעת מתן תורה ונתינת עשרת הדברות ,קיבלו עליהם ישראל כאחד עול מלכות
שמים באהבה ושמהה ,כבסים לקיומן של מצוות התורה:
״בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ,השוו כלן לב אהד לקבל עליהם
מלכות שמים בשמחה ,שנאמר :״ויענו כל העם יחדו ויאמרו״ )שמות
ל ״ .80
ן
יו
ל
יט ( ,ל
ח
ר
א
ע ו ד א
א
ש ה
מ מ ש כ נ י
ע צ מ ן
ז ה ע
ז ה
כשמיטה :אחת מהמטרות העקריות של מצות השמיטה היא — לחשריש באדם
את האמונה והידיעה :לא אתה האדון בעולם ,לא אתה האחראי להצלחותיד ,אלא
האדון האמיתי הוא — הקב״ד .וממנו הכל!
״מאי טעמא דשביעיתא ? אמר הקב״ה לישראל :זרעו שש והשמיטו
שבע ,כדי שתדעו שהארץ שלי היא״ si t
מי שמתחמק מידיעה זו ועובד בשביעית — כופר הוא בקב״ה ,ועונשו גלות
מהארץ.
״וכל כך למה ]למה עונש כה קשה של גלות על אי שמירת שמיטה[ ?
28
29
30
31
שטיפ׳ /וראה שם בדברי המכילתא המבטאים רעיון זה ,הכתב והקבלה שם ,עקרים ג —
כו :״ראוי לכם לקבל עליכם עול מלכותי כי אני הוא שהוצאתי אתכם להרות׳׳.
נפש ההיים שער ג׳ פי״א ,וראה עוד כוזרי ג — יא.
ירושלמי ברכות א — ה ,וראה שם כיצד עשרת הדברות כלולים בקריאת שמע.
תנחומא יתרו — יג ,מכילתא שם ,וראה רמב״ן שמות כ — ב ובדבריו על ספר המצוות
לא תעשה — ה׳.
סנהדרין לס ,א ,ורש׳׳י שם.
www.daat.ac.il
89
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפי שהוא כופר כעיקר ,שהרי אמר הקב״ה :״כי לי ה א ר ז ״ ) י י ק ר א כ ה ,
כג( .זרעו שש והשמיטו שבע ,כדי שתדעו כי הארץ שלי״ .32
]וראה באריכות להלן במצות ״כבד את אביך ואת אמך׳ — בסיבת ה ג ל ו ת [
החובה ההלכתית להפקיר את הטירות בשביעית״ ,מוכיחה לאדם יותר » ה ל מ י ה ו
האדון האמיתי ,ולמי שייכים םירות הארץ — לקב״ה ,המעניקם ב ר ו ב ח ס ד ך
לבריותיו.
״צוד ,ברוך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זי׳ מ ל כ ד
השביתה בה ,כדי שיזכר האדם כי הארץ שמוציאה אליו ה ס י ר ו ת כ כ ל
שנה ושנה לא בכחד ,וסגלתה תוציא אותם ,כי יש אדיו עלידז ו ע ל
אדוניה ,וכשהוא חפץ ,הוא מצוה אליו להפקירם ״ .
הברכה המופלאה בשנה השישית ,מוכיחה בעליל מיהו בעליה האמיתיים ש ל ה א ד ץ
כי רק הוא יכול לצוות עליה לתת את ברכתה לשלש שנים.
״ . . .ו ה ק ב ״ ה אמר :״שש שנים תזרע שדך״ )ויקרא כה ,ג( —
שנה בשנה ,ואני מבטיחך לחוסיך חילה שלא תכחיש ,ועוד נ ם ב ת ד ד בס
שאחרי שזרעתה שש שנים ,אם בשנה השישית לא יכחיש ח י ל ה ה ב ד
לכל הפחות לא יוסיף לה זד ,כח ,ואמר ה׳ אדרבא שבשנה השישים
יוסיף לה כח שנאמר :״וציותי את ברכתי בשנה השישית ו ע ש ת א
התבואה לשלש שנים״ )שם ,שם ,כא( וע״י כל המופתים ייללי א ש
שמתי בידך תדע כי לי כל הארץ .וע״י זה יאמינו ,כי כולם א י נ ם
אריסיה בקרבה ,והקכי׳ה בעל השדה .ובדבר הזה הארץ הפצה ש י ה י ה
הקב״ה בעצמו בעלה ואדונה״ ״ .
מ
י
ד
ת
ד
ר
ב מ ש
ש
נ
ה
ת מ י מ ה
ד ,ר י
ב
כ
מ
ב
ט
ק
ד
ל ייא א
י
׳
ד
אדם המוביר את שדהו מלעבדי׳
ה״אני״ הפרטי שלו ,את שאיפותיו והצלחותיו כלפי צו הבורא ,כלום יש ק ב ל ת ע ו ל
מלכות שמים גדולה ואמיתית מזו ? ! כח זה נשאב מהתעלותם של ישראל ע ת ה ק ד י מ ו
נעשה לנשמע במעמד הר סיני.
ת
32מדרש אגדה בחוקותי כ ו — מג ,ותורת כהנים כו — מ״ב.
33ר א ה רמב״ם ספרי המצוות מצוות לא תעשה ר נ ג והלכות שמיטה ויובל פ׳׳ד —
כ
ד
י
34ספר החימר — פד ,ובמצור ,ש׳׳ל בטעם מצות היובל כתב :׳׳על צ ד הפשט ש ר צ ו - -
יי השים
לחודיע לעמו פי הכל שלו ,ולבסוף ישוב כ ל ד ב ר לאשר חפץ הוא ל ת נ ה ב ת ח י ל ד
ל ו הארץ כ מ ו שכתוב :״כי ל* כל הארץ״ )שמות יט ,ח(; רבנו בחיי ויקרא כ
ה
״
3
כ
יי
י
צדיק ויקרא עמ׳ ,189שם משמואל ויקרא עמ׳ שמז ומבאר ,שחובה זו אינה מ ש ו ס 1
ת
עניים אלא להראות שחזרה הארץ אל ה׳ ,ובכר מסביר מדוע החובה לחפקיר א ת ד ״ .
אף לגויים.
35כלי יקר ויקרא כה ,ב .ומבאר שם שישראל נצטוו ע ל השמיטה דוקא ס מ ו י ל כ נ י ס
לארץ ]לפני הטא המרגלים[ ,כדי שלא יחשבו שבחרבם ירשו א ת הארץ ו ה י א ש * ,
אלא הקב״ה הוא אדוניה.
90
P
ה
י ׳
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
דעת -
״גברי כח עשי דברו אתר
)תהלים קג ,כ ( . . .אלו ישראל.
דברו״
בקול
לשמוע
שהוא אומר ״גברי כח עשי דברו לשמוע בקול דברו״ — שהקדימו עשיה
לשמיעה …אלו שומרי ש ב י ע י ת . . .שרואה שדהו מופקרת ואילונתיו
מופקרים והסיגים מפרצים ,ורואה פרותיו נאכלים — וכובש את יצרו
י ״ .36
.
ן א מ ו
מ ד ב ר ׳
ו ש נ ן
ר ב ו ת י נ ו
א י ז ה ו
ג ב ו ר
ה
כ
ו
ב
ש
א
ת
צ ר ו
״האדם צריך להמליך הבורא עליו ועל כל העולם כ ו ל ו . . .לכן ע״י
שרואה כרמו בור ]בשמיטה[ ושותק ,ע״י זה נקרא עושי דברו שמתגלה
ההנהגה העליונה ״ .
על השאלה מאי טעמא דשביעיתא ? עוגה הגמרא :כדי שתדעו שהארץ שלי
ה י א ״ מבאר שם רש״י ״ולא ירום לבבכם בשבח ארצכם ותשכחו עול מלכותו״!
קבלת עול מלכות שמים אמיתית בצורה זו — של אי עבודת האדמה ועיסוק בדברים
גשמיים תוך ציפיה לקיום הבטחת הבורא לברכה משולשת בשנה השישית ,יש בכוחה
להביא לאהבה ולדבקות בה׳ ביתר עוצמה.
״שבת שבתון יהיה לארץ — שבת לה׳״)ויקרא כה ,ד( -־ כי אז תדבק
הנפש עם בוראה ותעזוב העסקים הגשמייפ״ .38
״המאמין בה׳ ובתורתו ויראה את אשר ציוה ה׳ לשבות בשנה השביעית
מעבודת ה ק ר ק ע . . .אדרבא כזה יוסיף אומץ לאהבה את ה׳ וליראה
ממנו בראותו גדולתו שכך ציוה ,ובודאי שומר מצוד .לא ידע דבר רע,
ולא יצוד ,ה׳ דבר להרעיב את בריותיו הלילה ,אם לא שבודאי יצו
אותנו את הברכה לשובע ולא לרזון ,כגודל ידו הרחבה מדרכי
נפלאותיו .
89
לא רק היחיד ,אלא האומה כולד — .ולא רק הם ,אלא גם הארץ עצמה ,בשנת
שבתון זו ,מוציאים מחכח אל הפועל את אשר היד .גנוז בתוכם ,במעמקי נשמתם,
בשש שנות העמל .במיצוי התכונות האלוקיות הנטועות בחם ,מגיעים הם ביתר
קלות וערגה לדבקות אמיתית בקב״ה — כדבריו של מרן הראי״ה קוק זצ״ל:
״צורך מיוהד הוא לאומה זו ,שהיצירה האלוקית נטועה בקרבה באופן
בולט ונצחי — כי מזמן לזמן יתגלה בקרבה המאור האלוקי בכל מלוא
זהרו ,אשר לא ישביתוהו חיי ההברה של הול עם העמל והדאגה ,הזעף
והתהרות אשר להם ,למען תוכל להתגלות בקרבה פנימה מהרת נשמתה
בכללותה כמו ש ה י א . . .סגולת הארץ וסגולת האומה מתאימות י ה ד . . .
עם זה אשר בהר לו י־ה לסגולתו ,נשמת האומה והארץ פועלות את
36תנחומא ויקרא א ,אבות ד — א .וראה ויקרא ר ב ה א ,א.
37שפת אמת — בהר ,פרי צדיק — בהר.
38אברבגאל ויקרא כה.
39באר מים היים — בהר.
91
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ו ו י ת
ת ו ב ע ו ת
א
ת
ב מ צ י ת
כ
ב
3
ת פ ק ו ד ז
א
ל
ה פ י ע
א
מ
י
א
ע
ת
י
ר
ג
ת
ב
ר
קז־יעזתן
ל
לי׳" ^
ז׳
יסוד
בשנת ש ב ת ו ן . . .להכשיר את תכונת העם לפי חפץ חיים א ״ ל ו ק י י ־ ס
שלמים בתבניתם״ .40
^
ו י א ה
ד,
ל ל
ן
י
ת
א
א ב י ד
ו
א
ת
~
ב
ב
א
ו
ר
ד
י
ם
אלי4
״אשר הוצאתיך מארץ מצרים״
ה .השגחת ה׳ ובטחון בו
ניגוד גמור קיים בין אמונת היהדות ואמונת הפילוסופים .האהרונים ט ו ע נ י
אמת ,קיים א-להים בשמים אך אין הוא מתענין בעולמנו ואינו משגיה על ה נ ע ש ה 3
יציאת מצרים הוכיחה לכל על השגחת ה׳ בעולם ,הקב״ה העניש והכה א ת מ צ ד י ם '
והפלה לטובה את עמו ישראל.
ס
ר
״ואמר :״אשר הוצאתיך מארץ מצרים״ — כי הוצאתם משם ת ו ר ה ע ל
המציאות ]של ה׳[ ועל החפץ ]ח׳ חפץ במעשהו ולא הוכרח ל כ ד [ ,ק י
״ .41
י
ביריעה ובהשגחה מ
מ ג ו
צ א נ ו
מ ש פ
״לידע שאותו שברא שמים וארץ ,הוא לבדו מושל מעלה ו מ ט ה ל כ ד ׳
רוחות ,כדכתיב ״אנכי ה׳ א -ל ה י ך ״ . . .לידע — פירוש ל א פ ו ק י
הפילוסופים שאמרו שהעולם נוחג מאליו במזלות ואין לו מ נ ה י ג ו ל א
דבר ,ואפילו קריעת ים סוף ויציאת מצרים וכל הנפלאות ש נ ע ש ו כ מ ז ל
היו .ויש לנו להאמין כי שקר הם דוברים .אכן הקכ״ה מנהיג א ת ה ע ד ל ס
כולו כרוח פיו והוא הוציאנו ממצרים ועשה לנו כל ה נ פ ל א ו ת ״ ! ג*
ן
מ
״מצות עשה להאמין — כי אותו שנתן לנו את התורה ב ה ר ס י נ י ע ״
משה רבינו ,הוא ה׳ א-להים שהוציאנו ממצרים ,וזהו מה ש א מ ר כ ש ע ד
שנתן את התורה ״אנכי״ וכו׳«.
י
יציאת מצרים מהווה יסוד ושורש לעיקרי אמונתנו — כמציאות ה /ה ש ג ח ת ו
יכולתו ,נבואה ,בהירת ישראל לעמו ״ ,לכן מובן מדוע:
״כל המודה ביציאת מצרים מודה בקב״ה ,וכל הכופר ביציאת מ צ ד י ם
כאילו כופר בעיקר״ ן *5
40הקדמה לשבת הארץ עמ׳ ח׳.
41רמב׳׳ן שמות כ — ב .וראה בפרושו שם יג ,םז.
42םמ״ק מצוד ,א׳ ,עקרים ג — יח.
43םמ״ג מצות עשה — א ,דרשות הר״ן דרוש ט עמ׳ קנז.
44ראח באריכות רמב״ן שמות יג — טז ,משד חכמה דברים ד• — סו ,ס פ ר ה ח י נ ו ך
מהר״ל גבורות ה׳ ג ,מד.
45ספרי ,מובא בתורה שלמה שמות כ׳ א ו ת צ״ד.
92
www.daat.ac.il
בשמיטה :גם השמיטה מזכירה את יציאת מצרים .ההימנעות מעבודת האדמה
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוקא בארץ ישראל מזכירה לכל ,כי את הארץ הזו הו״ישנו הקב׳׳ה בחסדו ,ומשומרו
את השבועה לאבותינו ,הוציאנו ממצרים והביאנו לארץ ישראל .השמיטה יותר מכל
המצוות מוכיחה ,בעיקר לעובד האדמה ,כי יש משגיה לעולם:
״שזה מהוקי התורה המורים על השגחה והנהגה ניסית ,אשר ברצות
ה׳ הארץ תתן פריה לשלש שנים ,שאלמלא אין טעם בשמיטה רק לקיים
י ן״ 46
ההנהגה הניסית התמידית בשנה השביעית
ד
״תכלית מצות השמיטה ,שיכירו הכל שהשי״ת הוא המשנית הזן
והמפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים ,להוציא מלב המינים האומרים
כי אין זה מכבודו יתברך מלך מלכי המלכים הקב״ה שישים עינו על
ברואי מטה ,אך שקר דובר פיהם כי במקום גדולתו שם אתה מוצא
ענותנותו ״כי רם ה׳ ושפל יראה״ )תהלים קלח ,ז(״ ״ .
האמונה והידיעה בשנת השבע ,שישנה השגהה אלוקית ,״ולא עזב א־לוהים
את הארץ״ ,מגבירה במאמין את מידת הביטחון בקב״ה שלא יעזבהו ,ולא יתן לו
לכלות ברעב ,ותמצא לו פרנסתו ,כך שלא יעלה על דל שפתיו ולא יהרהר בלבו
בשאלה :״מה נאכל בשנה השביעית ,הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו״ ז 1
)ויקרא כה ,כ( .ידע חאדם ־־־ שלא כוחו ועוצם ידיו ואף לא בינתו הביאו לו את
ההצלחה בכל שטחי הייו ,אלא הבורא המשגיח על מעשה בני האדם ומסייע לראוי
לכר.
״אומר אני שטעם מצוד .זו הוא :להשריש את ישראל במידת האמונה
והכטתון בה׳ ,כי השש ה׳ שישכחו ישראל את ה׳ ויסירו בטהונם ממנו
ויהשבו כי כוהם ועוצם ידם עשה להם את החיל ועולם כמנהגו נ ו ה ג . . .
על כן הוציאם מן המנהג הטבעי ל ג מ ר י . . .כן ענין השמיטה שלא
יעבדו האדמה כל שנה שביעית אין זרע ואין קציר ,ויסמכו על הנם
שתעשה התבואה לשלש השנים ,וזד .טעם נכון וברור יותר מכל מה
שדברו בו המפרשים״ .48
״נראה לי כי מצוה זו שרש ויסוד כל ה מ צ ו ו ת . . .במצוד ,זו נראה
השגחת ח׳ שעיני ח׳ דורש אותד ,תמיד ,ויבטח אדם תמיד בה׳ ואל
יאמר :מד ,נאכל מחר ? ! והנה האמונה והבטחון הוא יסוד מוסד לכל
התורה >.
9
46משך חכמה ויקרא כה — ב׳.
47קומץ המנחה — בהר.
48כלי יקר ויקרא כה — ב.
49כתב סופר — בהר .וראה עוד בהתיחסות לשאלת ״מה נאכל״ ז רמב״ן שם ,נועם אלימלד
— בהר ,שם משמואל בהר עמ׳ שמג ,באר משה — בהר ,מדרגת האדם דרכי הבטחון פ״ו״
בית ישראל תשי״א ,תש״כ ,תשכ״ג ,משגת יוסף ח״א מעמ׳ יב.
93
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הואיל ואת מידת הבטחון ניתן ללמוד בצורה המושלמת ביותר ממצות ה ש מ י ט ה ,
לכן דוקא היא נאמרה ״בהר סיני״ כי זהו היסוד לכל התורה והמצוות שנאמרו כ ס י נ י '
ל הקכ״ה
ביציאת מצרים ,הוכח קבל עם ועדה על השגחתי
אל עמו ישראל .נס ההצלה והיחס המיוחד לו זכו ישראל מהקב״ה ,ככתוב :״ א ש ד
הוצאתיך״ — ולא אומה אחרת ,ויחודם של ישראל ,הם הסיבות מדוע התורה ב י ת נ ה
דוקא לישראל ,ורק הם חייבים לקיים את כל תרי״ג מצוותיה.
ו י ח ס ו
ע ד ת
כ
ב נ י
ה מ י ו ח ד
י ש ר א ל
ש
א נ כ י
יי׳ א -ל ה י ך
״
״ …וכן פתח ד״א-לוד ,בדברי אל ל
אשר הוצאתיך מארץ מצרים״ .ולא אמר ״אני בורא העולם ו ב ו ר א כ ם ״ .
וכן פתחתי אני בהשיבי לך שר הכוזרים ,כאשר שאלתני ל א מ ו נ ת י
בהודיע אותך מה הוא הדבר המחייב אותי והמחייב את כ ל ע •
ישראל …כי כולם ברואיו יתברך ,אולם היוכ התורח עליני ה י א כ6עד
מה שהוציאנו הא-לוה ממצרים ומצד היות לו התחברות עטנו כ ה י י ת נ ו
כשמיטה :הברכה הניסית המשולשת בשנה השישית דוקא לעם י ש ר א ל
עם מקדשי ה׳ ושומרי מצוותיו ,ודוקא בארץ ישראל ,מוכיחה יותר מכל את ה ש ג ח ת ו
חמיוחדת של הקב״ה על עמו ישראל ,עת הולכים הם בדרכיו ומקימים את מ צ י י ת י ו .
״בשביעית ניכר לכל השגחתו הנפלאה ביחוד לעמו ישראל ,ד ב ש נ י
תבואות לא ניכר ההפרש בין השגחתו בארץ ישראל בין שאר א ר צ ו ת
משא״כ בשביעית שנה שלמה בלי קציר ואסיף ,א״א להתקיים ב ש א ר י
אומות העולם ,ורק כשביל שהוא א־להי ישראל המה מתקימיפ׳ r
5
י ש ר א ל
״ ע י נ י
א ש
i
,
י ' א-להיך
י
לא רק היהודי אלא גם נחלת אבותיו — ארז
בה מראשית השנח ועד אחרית שנה״ )דברים יא ,יב( זוכה בשביעית ליהם מ י ד ה ד
מאת בורא העולם ,המשגיח עליה השגחה ישירה ,מה שאין כן שאר הארצות ש נ מ ס ר !
״לניהולם״ של שרי מעלה «.
מצות השמיטה מבליטה את יחודם של ישראל הנתונים תהת הנהגה נ י ס י ת
ת
ל י להכין
ל
״גויים שלא נצטוו בה ,כי הם נתונים תחת
לעומת הגויים
סודה ומהותה ,ולא יוכלו לעמוד בכל דרשותיה .יחס מיוחד זה מביא את הגויים ל ל ע ו ג
לישראל בראותם שומרים את השביעית
ה ט ב ע
מ ש ט ר
א
י
י י כ
50כוזרי א — כה ,כ״ז ,אברבנאל שמות כ — ב .הסברים נוספים מדוע ל א ג א מ ר — >
1ש ר
בראתי א ת העולם ,ראה אב״ע — הקדמה לעשרת הדברות ,כלי יקר שם ,ע ק י ד ת י צ ח ק
שם ,מהר״ל גבורות ה׳ — מד ,תפארת ישראל כא ,לז ,עקרים ג — יה ,נ פ ש ה ח י י ם
ג
יא ,ועוד.
51העמק דבר שמות לד ,כ״ג•
ראה רמב״ן ויקרא יח ,כ״ה.
52
-י״ז׳ א
י כ ה
*52ראה פתיהה דאיכה רבתי
ויקרא כה ,זוהר חדש בהר על הפסוק במשלי ה ,כא ,כלי יקר ויקרא כה
94
י
ב ה
א
־־
לד
www.daat.ac.il
׳
ש מ ו ת
י
ב ה
ט ו
־־
כג
יל
׳ ק י ט ראוכג,״
-ב.
״מבית עבדוה״
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז .יציאה משיעבוד לחירות
לא בכדי אין הכתוב מסתפק בציון מקום היציאה — מארץ מצרים ,אלא מוסיף
ומדגיש ׳׳מבית עבדים״ .ישראל היו משועבדים במצרים הן בגופם והן ברוחם ,עליהם
היה להנתק מהתרבות המצרית ,ומכל הרגלי השיעבוד להם היו רגילים ,ולהשתעבד
לאדונם האמיתי — לקב״ה .שיעבוד זה בא לידי ביטוי ע״י קיומה המלא של התורה
הא-לוקית אשר ניתנה בהר סיני .השיעבוד לקב״ה — בעומקו של דבר ,הוא החופש
האמיתי ,הפדות מיצר הרע ומכל כח חיצוני אהר.
״שהיו עומדים במצרים בבית עבדים שבויים לפרעה .ואמר להם זה,
שהם חייבין שיהיה ה׳ הגדול והנכבד והנורא הזה להם לא־להים
שיעבדוהו ,כי הוא פדה אותם מעבדות מצרים ,כטעם :״עבדי הם אשר
הוצאתי אותם מארץ מצרים״ )ויקרא כה ,גה( .°״מבית עבדים״ —
להסיר כל אונם ,שאין עמו מקום לשום מצוה בתקונה״ *».
3
ומענין שהקשר •בין יציאת מצרים והר סיני ,מצוי דוקא אצל עבד הנרצע
לעבדות עולם.
מה נשתנה אזן מכל אברים שבגנח ]שרוצעים דוקא בה[ ? אמר הקב״ה:
אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי :״כי לי בני ישראל
עבדים״ עבדי הם ולא עבדים לעבדים ,והלך זה וקנה אדון לעצמו —
ירצע! …מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית 1אמר הקב״ה:
דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי
המזוזות ואמרתי :״כי לי בני ישראל עבדים״ ולא עבדים לעבדים,
והוצאתים מעבדות לחרות ,והלך זה וקנה אדון לעצמו — ירצע
בפניהם!
85
את החירות האמיתית השיגו ישראל ,עת עמדו בהר סיני וקבלו את התורה האלוקית.
״והלהת מעשה א־להים המה והמכתב מכתב א־להים הוא חרות על
ד״לחת״ )שמות לב ,טז( אל תקרא חרות אלא חירות ,שאין לך בן חורין
אלא מי שעוסק בתלמוד תורה״ ״בראתי יצר הרע — בראתי לו
תורה תבלין״!
58
57
53רמב״ן שמות כ ,ב .םפרהעקרים ג — יח.
54.
םפורגו שם.
55קידושין כב ,ב ,רש׳׳י שמות כא ,ו .וראה רבנו בחיי שמות כא — ו ,מי מרום ח״ד עמ׳
קם״ד .וראה רמב״ן שמות כא ,ב ורבנו בחיי שם — ד ,בקשר בין ״אנכי ה׳״ ,עבד עברי
היוצא לחופשי בשביעית והשמיטה.
56פרקי אבות פ״ו — ב .וראה ״קנין תורה״ שם למו״ר הרה״ג צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל,
נתיבות ישראל ח״א עמ׳ .147
57קידושין ל ,ב.
www.daat.ac.il
95
אתר דעת -מכללת הרצוג
״עבדי הזמן — עבדי עבדים הם עבד ה׳ — הוא לכדו חופשי״j*0
כשמיטה — גם בשמיטה ישנה יציאה משיעבוד להירות .ישנה סכנה ש א ד ם
השקוע שש שנים בעמל עבודת האדמה והפרנסה ,ישתעבד לה ולכל תאותיו ל צ ר כ י ו
הגופניים ,עד שלבסוף ילך שבי ביד יצרו .באה שנת השבע ופודה אותו מ ה ש ת ע ב ד ו ת
זו ,והופכת אותו לאדון על יצריו ומאוויו.
״השב שהיה זה ממנו יתברך הערה לנפשותינו ,לפקוה עיגים ע י י ר ו ת ,
השקועות בעניני העולם ,כזביו והבליו לעבוד את האדמה ה ג י פ י י ת
תמיד ,מבלי תת שביתה לנפשם .ולכן מאיר עיניהם ה׳ ,במה ש צ י ו ו ה
למנות ששת ימים ולשבות אחד ,וכן למנות שש שנים ובשנה ה ש ב י ע י ת
שבתון ,כי הנה באותה שביתה נתעורר לצאת מאפלת מחשנניתיכן
ומעבודת גופנו בשבועות ימי האדם ,ובשנת השמיטה לא נתכייז ל ע ב ו ד ת
האדמה ,רק לתת צורך אוכל נפש כלבד ,והוא דמוי והמשל ל ק נ י ן
.69
שלמותנו והנהגת
״ועוד טעם ,כי לא לעולם יהיו טרודים בעבודת אדמה לצורי ה ח י מ ר ,
רק שנה אחת יהיה חופשי לנפשו ,וכאשר יפרוק עול עבודה י ע ס ו ק
בתורה וחוכמה״ .«°
״ע״י השמיטה יוצאים משעבוד הטבע וזוכין להיות עבדי ך»י!€
ח י י ג ו
בשנת השבע הכל שווים לפני ד.׳ ,עבד ואדונו ,עני ועשיר ,אין מעמדות ולא ק י י ם
החשש שאיש ישעבד את אחיו.
״יכולים לחתפתח בעם כעין שני מעמדות ,מעמד עשירים בעלי א ה י ז ו ת
יבות ומעמד עניים בלי כל חלק באדמת אבותיחם ,ודבר זי׳ י כ ו ל
להביא גם לידי חתפתחו־ת של רגשות אדנות ועריצות אצל ה ר א ש ו נ י ם
ורגשות התרפסות ושפלות הרוה אצל האחרונים .וכדי לשמור ע£י
השויון הפסיכולוגי של העם העברי — באה השמיטה .בשנת ה ש מ י ט ה
ל ייצרה
פעם לשבע שנים אין בעלות על האדמה׳
ומהלקה ״ושבתה הארץ שבת לה״ /בנל השנה הזאת — הפקד
האדמה לכלם ,וירגיש העשיר כי עשירותו אינה בת-קיימא ,ו י ר ^
העני כי עניותו אינה מתמדת .
ה א ד מ ה
ש
ב
ה
א
ח
62
58רבי יהודה הלוי ,ובכוזרי ה — כה ,כתב :״כי השיעבוד לו הוא החרות ,ו ה כ נ י ע ה ל ן
הכבוד האמתי״ וראה עוד ,שערי תשובה ג — קםז ,הובת הלבבות ־ -יהוד המעשה
כניעה — ב׳ ,עקידת יצחק שער צ״ח ,שפת אמת בראשית עפ׳ 221שמות !22
עמ׳ ,192עולת ראיה ח״ב עמ׳ רםא רפט.
59עקידת יצחק שער ס״ט.
60הרב צבי הירש קלישר בפירושו על התורה — פרשת בהר.
61שפת אמת — בהר .וראה בית ישראל — תש׳׳ט ,תשי״ג.
62הרב יצחק נםנבוים קניני קדם — פרשת בהר.
96
www.daat.ac.il
ו י )
י
א
שיאם של שבעד• מחזורי שמיטה הוא — היובל ,בשבת החמישים — ״וקראתם
מכללת הרצוג
ושבתם דעת -
אתר
אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו״
איש אל
דהר בארץ לכל יושביה…
)ויקרא כח ,י( .שיחדור מוחלט מכל עבדות ליצורי אבוש והשתעבדות ליוצר —
לקב״ה :״כי לי בני ישראל עבדים״ )ויקרא כה ,בה( — שטרי קודם! )רש״י שם(.
ומפליא ,כשם שבמעמד חר סיבי בו זכו ישראל לחרותם האמיתית בשמע קול השופר
)שמות כ ,טו( ,כך גם ביובל :״ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם״ )ויקרא
כה ,ט( .וכשם שמתן תורה היה לאחר 50יום מצאת ישראל ממצךים ,ומצווים הם
לספור לזכר זאת שבעה שבועות ,כך גם היובל הוא בשבת ה 50-אחר שבע
שמיטות!
68
ז .משיח וגאולה
יציאת מצרים ,מהווה את ראשית ההסטוריה של ישראל — כעם ,כאשר מטרת
היציאה היתה כביסה לארץ ישראל והתבהלות בה .אך יתכן מצב בו יעבשו ישראל
ויצאו לגלות .בכך לא תסתיים ההסטוריה של עם ישראל .מצות ״אבכי ה״ מלמדת
על האמובה בקיבוץ גלויות ובביאת משיה .כשם שישבה גלות — כך ישבה גאולה
ממבה .עם ישראל — עם הבצה הוא!
,
״כשם שיש לבו להאמין שהוציאנו ממצרים ,דכתיב :״אבכי ה׳ א-להיך
אשר הוצאתיך״ וכר ,ועל כרחין מאהר שהוא דיבור ,הכי קאמר :כשם
שאבי רוצה שתאמיבו שאבי הוצאתי אתכם ,כך אבי רוצה שתאמיבו בי
שאבי ה׳ א-להיכם ואבי עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם״ .64
בשמיטה — מצות השמיטה מעמידה בפבי האדם את אידיאל השלמות שלקראתו
עליו להתור ,לאידיאל זה שורש בעבר ופניו לעתיד .השביתה בשנה השביעית מזכירה
לאדם תקופה אידיאלית שהוחמצה בעתיו של חטא האדם הראשון — את גן העדן.
בשמיטה מצוד! להפקיר את האדמה ויבולה כדי שבני אדם לא יגעו וייעפו ויאכלו
לשובעה .כולם שוים בשנה זו ואף בעלי ההיים אוכלים עם האדם ,דמיון לראשית
בריאת העולם בו עדיין לא ניתנה הקללה ״בזעת אפיך תאכל לחם״ )בראשית ג ,יט(.
אך יותר מכל רומזת השמיטה על העתיד לבא — עת בוא הגאולה העתידה וקיום חזון
הנביאים .ובכוחה של השמיטה להביאנו בפועל לתקופה זו.
״ולזכרון העבר ולתאוות העתיד כשלמות הגדול הזה ,ציוה השי״ת
בשנת השמיטה המורה על זמן הבריאה וזמן המשיה — ״ולבהמתך
ולהיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול״ )ויקרא כה ,זי( כי הוא
63אברבנאל ויקרא כה .ענין זה בא לידי בטוי בדברי הרמב״ם שמיטה ויובל פ״י — יד:
״מראש השנה עד יום הכפורים ,לא היו עבדים נפטרים לבתיהן ,ולא משתעבדין
לאדוניהן ,ולא השדות הוזרות לבעליהן ,אלא עבדים אוכלין ושוחים ושמחים ועטרותיהם
בראשיהם .כיון שהגיע יוהכ״פ — תקעו בית דין בשופר נפטרו עבדים לבתיהן וחזרו
שדות לבעליהן״.
64סמ״ק עשין א.
97
www.daat.ac.il
הרצוגהדבר הזה ,יבוא אותו הזמו א ש ר
תעשה את
אם -מכללת
לומרדעת
כמו יעיד ,רוצה אתר
הבהמות והתיות יאכלו ביחד …כי לא יאכלו לתם בזיעת אפם ,והחיות
לא יזיקו ולא ירעו עם הבהמות ,ולכן מי שישמור המורות על כף
יזכה לענינים האלה בפועל״!
65
ביטולה של השמיטה ,דהיינו השתעבדות מוחלטת של האדם לעבודת האדמה,
הינד ,חורבנו של האדם — חמשתעבד לחומר ,וכן הורבן הארץ .לעתיד ,כאשר ת ש ו ב
מצות השמיטה לקדמותה ולתפארתה — יהיה בכך םמל ,לגאולת היחיד ולגאולת
עם ישראל כולו ,כאשר שוב יהיו ״כל יושביה עליה״ — תבוא גם הגאולה לארץ.
״המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ל י ו ש נ ה . . .
ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה כתורה״« .
9
השמיטה פועלת פעולתה אף בזמן הזה אע״פ שאין השמיטה נוהגת כיום מהתורה,
ואפילו בעת היות עם ישראל מרוחק מארצו .ויתר על כן ,ההשפעה אינה רק במישור
הארצי בהווה אלא גם בעתיד בעולמות עליונים.
״ע״פ סוד ה׳ ,הלא קדושת השביעית פועלת גם כזמן ה ז ה ״ . .בזמן
שלא היו ישראל בארץ ישראל ולא נתקימה מצות שביעית כלל ,גם
כן חלה קדושה ז ו . . .ועל שם מה שישראל מכינים עצמם באמונה
וצפיית ישועה לאורו של משיה והזות קדושת א״י על מכונה ,שאז
ישובו השמיטין והיובלים כדינם ,מאורה זו יונקים כל התיקונים
שנעשים בעולמות העליונים בכל מדרגותיהם …מי שמשתדל להחיות
בפועל את כל פרטי קדושת השביעית גם בזמן הזה כמה דאסשר
ומשתדל ג״כ לקרב במעשיו ובהשפעותיו שצמיחת קרן ישועה ו ה ת ג ל ו ת
אורו של משיח צדקנו יהיה בזמן יותר קרוב ״.
מכאן נוכל למצוא מכנה משותף לשמיטה ,להר סיני ולמשיח והוא _
האחדות .חחניה מול הר סיני לקבלת התורה ,היתד ,שונה מכל החניות — באחדותם
של ישראל .זהו תנאי הכרחי לקבלת התורה ,כדרשת הז״ל :״ויהן שם ישראל״ )שמות
יט ,ב( — כאיש אחד בלב אחד ,אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקות״ « 0
כך השמיטה ,מביאד ,לאחדות ושויון בין עשירים ועניים ,מלבד היותה מציה כ ל ל
ציבורית — הנוהגת רק כאשר ׳׳כל יושביה עליד,״ היא מותנת באהדותם של ישראל,
וככל שיהיו יותר מאוחדים כך יוכלו לקימה ביתר תוקף ״ .״וכן ימות המשיח שזוכים
כ
65
66
67
68
69
70
גבעת שאול על התורה — פר׳ בהר.
רמב״ם מלכים יא — א׳.
אגרות הראי״ה ה״ב עפ׳ קצה — ו.
רש״י שפ ע״פ המכילתא.
ערכין לב ,ב.
ראה שפת אמת בהר שנת תר״מ ,תרמא.
98
www.daat.ac.il
ח
להם מצד הכלל כאמרם ז״ל :אתר דעת
הרצוג מעיר ושנים ממשפהה״ )ירמיהו
מכללת אחד
״ולקחתי -אתכם
ג ,יד( אחד מעיר מזכה כל העיר״ ״ .אין ישראל נגאלין עד שיעשו אגודה אהת ״*.
לסכום :לאחר שהשתנו את מצות ״אנכי ד״׳״ — על יסודות חאמונח חכלוליס
בה ,למצות השמיטה וערכיה ,נבין טוב יותר את דבריו של ר׳ צדוק הכהן מלובלין
זצ״ל:
״שמיטה נס כן כלל דאוריתא ,שהיא ההכרה להכיר שיש בורא עולם,
כמ״ש בזוהר )ח״ב פ״ב( ,תרי״ג זיני עיטא )מיני עצות( ,והם אוריתא
לבר־נש ,ומה המה העצות ,איך להרגיש חארד .בלב ,מאמר ״אנכי ה׳
א-להיר״ שהוא כללא דאוריתא ,ומשום הכי בא הלימוד במצות שמיטה
שהיא כללא דאוריתא ,ללמד על המצות כולן״!!
72
ב.
״לא יהיה לר אלהים אחרים״
מצות חלא העשה — ״לא יהיה לך״ ,משלימה ומהווח חטיבח אחת עם מצות
חעשה — ״אנכי ה״ /לכן שניהם נאמרו בדיבור אחד .חאמונח ב״אנכי ח׳״ תהיה
שלמה ,רק אם מצטרפת לה האמונה והידיעה — שאין אל או כח אחר מלבדו יתברר,
המנהיג והשליט בעולם.
״וכל המעלה על דעהו שיש שם אלוה אחר הוץ מזה — עובד בלא
תעשה ,שנאמר :״לא יהיה לך״ וכר ,וכופר בעיקר — שזהו העיקר
הגדול שהכל תלוי כ ו ״ .״שלא נאמין אלהים זולתי השם יתברך
לבדו …וזאת המצוה היא העיקר הגדול שכתורה שהכל תלוי עליו,
כמו שאמרו ז״ל :״כל המודה בעבודה זרה ,כאילו כפר בכל התורה
כולה׳׳« .
גז
7
המקבל על עצמו עול מלכות שמים באמת ,אסור לו לעבוד לכה אהד ,בטענה —
שזהו כבודו של מלד מלכי המלכים ,אם עובדים ומשתהוים לעבדיו .״לא יהיה לך״
חכוונח — חשתעבדות מוחלטת לקב״ה לבדו!
״והנה הזהיר בדבור השני תחלח — שלא נקבל לנו אדון מכל חאלחים
זולתי ׳ ״ .75
״לא יהיה״ — אע״פ שתקבלו מלכותי ,לא תעבוד זולתי כעובד לעבד
המלך.
ה
71שם משמואל בהר שנת תר״ע ע״פ סנהדרין קי״א ,א.
*71ילקוט שמעוגי עמום רמז תקמ״ט.
72פרי צדיק— בהר.
73רמב׳׳ם יסודי התורה פ״א — ו ,ספר המצות מצות לא תעשה א׳.
74ספר החיבור — מצוד• כו.
75רמב׳׳ןשמותכ — ג.
www.daat.ac.il
99
אתר דעת -מכללת הרצוג
״על פני״ — שאין חולקים כבוד לעבדים במקום המלך .ואני בכל מקום
על אופן אחד שווה״ •י.
״על פגי״ — עיני פקוחות ומשוטטות בכל דבר ס ת ר . . . ,וזה הדיבור
הוא המשלים הדיבור הראשון ,כי לא יצויר אמונת מציאותו יתברך עד
שיסולק מעצמו כל ריבוי ושיתוף באיזה מצד מהצדדים ,והמחשבה
בשיש שם שני אלוקות — הוא עצמו הכפירה בשניהם ,לזאת אמרו:
״אנכי״ ו״לא יהיר ,לך״ בדיבור אחד נאמרו״ ״.
ובאיסורים המוזכרים כאן ישנה הדרגה מן הקל לחמור :איסור במחשבה —
לא יהיה ,איסור העשיד — ,עשיית פסל ,ואיסור ההשתחויה להם זז* .הבדל מהותי
ועקרוני ישנו בין א-להי ישראל — הא־ל האחד והאמיתי ,השומע לתפלות ובקשות
עמו ישראל ,לבין אלילי עמים אהרים ,אשר רק לדברי עושיהם נהשבים הם לאלים.
בעת מבחן הם כלל אינם מגיבים לפניות עובדיהם.
״אלהים אחרים״ — שהם אהרים לעובדיהם ,וכן הוא אומר :״אף יצעק
אליו ולא יענה מצרתו ולא יושיענו״ )ישעיהו מו ,ז( ״ .
א־לוהי ישראל -־ מסתתר הוא ,א-ל שאינו נתפש בבינת אנוש .למרות גדולתו,
משגיח הוא על העולם השפל ,ואין כל צורך באמצעיים או בפסלים מוהשיים כדי
לעובדו .היהודי עומד ישירות — על מעלותיו ועל חסרונותיו ,מיל ביראי ללא כל
מתווך או מליץ יושר.
״לא תעשה לד פסל — שלא תאמר אתה א-ל מסתתר ואין ת א ה
אעשה לי פסלים לזכרונך ולהשתחוות לך לכבודך״ י.
״נראה שיכוין לומר איסור מין עבודה זרה חוץ מהמוזכר בפס׳ :״ ל
יהיה לך״ .והוא כי יאמר אדם :האמת כי ה׳ הוא הא־להים וכל זולתו
אין ,אבל מצד עוצם גדולתו מתמעט תכונת האדם והשגתו לדבר לפניו
ולשאול פרטי שאלותיו ,כי אינו ממוסר גדר הכבוד ,שתבא בריה שפלה
אפלה כמוני ותשאל שאלות מלפני המלך הגדול והנורא …ע״כ יתיעץ
8
א
76ספורגו שם ,חיזקוגי שם :״על פגי — לא יהיח לד אדון אחר במקומי׳׳ ,מלבי׳׳ם שם•
״על פני — שאני נמצא בכל מקום ,ולא הלק לכוכבי ומזלות מכבודו״ .וראה רמב״
הל׳ עבודה זרד ,א — א ,עקרים ג — יח.
77עקידת יצחק פר׳ יתרו ,אב״ע שמות כ ,ג :״אחר שאני א־לקיר ואני גמצא תמיד ב »*
מקום ,ואני רואה מה תעשה ,אין ראוי שתשתף עמי אלהים אחרים ,ואמר אחד מחכמי
לב :אל תכעיס ,אדונר והוא רואה אותר״ ,כלי יקר שם .על איסור שיתוף ראה ם
יראים רמ״ג)ם״ג( ,םמ״ג ל״ת א׳.
*77רבנו בחיי שמות כ — ד.
78מכילתא שם ,רש״י שם .ופירושים נוספים לביטוי ״אלהים אחרים״ :״כנגד מחשכ
עובדימו״ — אב״ע שם ,״כשיתחיל לעבוד אחד לבסוף יעבוד רבים״ — אור התיים ש
79חיזקוני שם ,ר׳ יוסף בכור שור שם.
ם
ק
ס ף
ת
ס<
100
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדעת יצרו שיבחר לדבר דבריו לפני אחד ממשמשי עליון המשמשים
לפניו במרום ,והוא יעזור לו .נם יהיה אמצעי לדבר דבריו לפני המלך
הגדול״ <זי.
האומה הישראלית — היא היחידה בין אומות העולם אשר זכתה וקיבלה תורה
א-לוהית ישירות מבורא העולם .שאר הדתות והתורות — יצירות אנוש הן .אד לא
רק בכד קיים שוני ,אלא גם באופן קיומן של מצוותיה של אותה תורה .ישראל ,בכל
הדורות ,מסרו נפשם ממש ,על קידוש ה׳ וקיום מצוותיו.
״לאהבי ולשמרי מצותי״ — )שם — ו( ,אלו ישראל שהם יושבין
כארץ ישראל ונותנין נפשם על המצות ,מה לך יוצא ליהרג — על
שמלתי את בני ,מה לך יוצא לישרף על שקראתי בתורה״! .8״ד״א —
אלו שנחבטין ונהרגים על קידוש ה״׳ .
״הם המוסרים נפשם עליו ,כי הם המודים בשם הנכבד ובא-לחותו
לבדו .ויכפרו בכל אלוה נכר ,ולא יעבדו אותם עם סכנת נפשם ,יקראו
אוהבים ,כי זו היא האהבה שנתהייבנו בה בנפשותינו ,כמו שאמר:
״ואהבת את ה׳ א־להיך בכל לבבך ובכל נפשך״ )דברים ו ,ה(«.
82
כשמיטה :את כל יסודות האמונה הנ״ל כבר הרחבנו ובארנו בשייכותה של
השמיטה למצות ״אנכי ה׳ א-להיך״ .השמיטה מוכיחה — על מציאות ה ,השגהתו
על כל פרט בבריאח ,אדנותו על כל חיקום ונתינת כח לקיום כל המצוי בו .הקב״ה
קרוב אל ישראל עמו שומע תפלתם ועונה לצרכיהם; והראיה לכך :הברכה המשולשת
בשנה השישית,
בקיום מצות השמיטה מוכיחים ישראל את שיעבודם המלא לרבונו של עולם
ולמצוותיו ,ואת אי שיעבודם ותלותם בחוקי הטבע .בקיומה המלא של השמיטה,
למרות כל הקשיים ,ושתיקתם שנה שלמה למראה שדותיהם המופקרים — מגלים
ישראל בכך מסירות נפש מקסימלית על קיום מצוות ה /ואין קידוש שם שמים לעיני
העמים גדול מזה .קידוש שם ה׳ — אינו רק במות ע״י מסירת הגוף ,אלא גם ובעיקר
בהיים ,ע״י קיום היים אמיתיים ושלמים לאורה של תורת אמת ע״י אומה שלמה.
וביטוי שיא לכך ניתן לראות בשנת השמיטה.
,
נאוה וענוה
עבודה זרה אינה רק סגידה לפסילים דוממים ,אלא גם םגידת האדם לעצמו
ולכוהותיו .הגאוה וההתנשאות העצמית ,הנם דהיקה וסילוק השכינה.
״כל אדם שיש בו גסות הרוח ,כאילו עוכד עבודת כוכבים .כתיב הכא:
״תועבת ה׳ כל גבה לב״)משלי טז ,ה( ,וכתיב התם :״ולא תביא תועבה,
80
אור ההיים — שם.
81מ כ י ל ת א שם .וראה רמב״ן שם שמבאר מכילתא זו.
82
פסיקתא זוטדתא) ,מובאת בביאורו של ה ר ב שעוול לרמב״ן ש ם בהוצאת מוסד ה ר ב קוק(.
83רמב״ן שס.
www.daat.ac.il
101
אתר דעת -מכללת הרצוג
אל ביתך״ )דברים ז ,כו( …וכאילו כפר בעיקר ,שנאמר :״ ו
לבבך ושכחת את ה׳ א-להיד׳)שם ח ,יד( ״.
ר ם
בשמיטה :עיקרי האמונה שהוזכרו לעיל ,הבאים לידי ביטויים המלא בשמיטה,
חינם בסיס איתן לחינור האדם ולתיקון מדותיו ,והחשובה שבהם היא — העבדה.
המכיר כי ״לה׳ הארץ״ ,המאמין באמונה שלמה בה׳ ובהשגחתו ובוטח בי׳ לא י א מ ר :
״כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזח״ )דברים ח ,י״ז( .ידע מהו המקור ה א מ י ת י
להצלחותיו ,ולא ירום לבבו על פניו אחיו ,ובכך נמצא קשר נוסף בין השמיטה ל ב י ן
הר פיני.
״כי לי הארץ ,כי גרים ותושבים אתם עמדי״ )ויקרא כה ,כד( — א ל
תעשו עצמכם עיקר״».8
״ע״י שמיטה יכניע האדם את לבו ,ולא יאמר ״כוהי ועוצם ידי ע ש ה
לי את החיל הזה״ ,כי רואה עין בעין שהכל מן השמים ,וביד השי״ ת
הוא .ועי״ז ימצא עצמו מחויב להיות נכנע לפניו ולשמור מצוותיו ,ו ז ה ו
שנאמר :״מה שמיטה נאמרה בסיני״ וכו׳ ,כי שמיטה ,היא יסוד האמונה
והכטהון ודבר זה מעוררו לזכות עצמו ,כי הכל תלוי כרצונו יתפרד״
חובת הפקדת השדות בשנת השבע ,מטרתה דאגה לעניים ולנדכאים׳ אד ה י
גם משווה עשיר לעני ,ובכך מחנכת היא את האדם לענוה ולהכרת מקומו האמיתי
בעולם.
א
״היות תבואת השנה ההיא הפקר ,היא חמלה על העניים והיא משווה
את העשיר לעני ,ומשפילה גאוות העשיר ,ומזכירה אותו כי כ ל פ נ י
אדם שווים! ״
עצם נתינת התורה ,דוקא על הר סיגי ולא על הר נישא ורם אחר ,מביאה א ו ת נ ו
להבנה נוספת מהי הדרך האמיתית בעבודת ה׳ — דרך של הכנעה ,ענוה ובריחה
מהכבוד.
״וירד ה׳ על הר סיני״ )שמות יט ,כ׳( ,הז״ל הורינו בזה לברוח מ ן
הכבוד תכלית הריחוק ,ומי שמתגאה לא יוכל לזכות לתורה ,ובמדרש
עשרת הדברות אמרו :מכאן שגדולה ענוה מכל המידות שכעולש״ .88
״בשעה שבא הקב״ה ליתן תורה בסיני ,היו ההרים רצים ומדינים א ל ו
עם אלו ,זה אומר :עלי התורה נתנת ,וזה אומר :עלי התורה נ ת נ ת . . .
אמר הקב״ה . . . :כלכם נעשת עבודת כוכבים על ראשיכם ,אכל סיני
84סוטה ד ,ב ,פסיקתא זוטרתא בהעלותך יב ,ב.
85תורת כהנים ויקרא כה ,ח.
86כ ת ב סופר — בהר.
87שד׳׳ל על התורה — בהר ,ה ר ב צ .ה .קלישר — פרשת בהר.
88חפץ חיים על התורה שם.
www.daat.ac.il
102
שלא נעשת עבודת כוכבים עליו :״ההר חמד א-להים לשבתו״)תהלים
אתר דעת -מכללת הרצוג
סח ,י״!( ,89
״הקב״ה הניה כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיגי ,ולא גבה
הר סיני למעלה .א״ר יוסף :לעולם ילמד אדם מדעת קונו״ ]רש״י —
לאהוב את הנמיכות[ °יי.
בשמיטה :הענוד! הנרכשת בשמיטה ,מסייעת לרכוש וללמוד כראוי את התורה
שניתנה בהר סיני — כי אי אפשר לזכות בה אלא רק ע״י ענוה אמיתית.
״…ויש להוסיף ,כי התורה ניתנה בסיני שהוא הר הקטן ,להורות
שלא יגבה לב אדם ,״כי ה׳ שוכן את דכא״ ) ר׳ ישעיהו נז ,טו( ,וזה
ן^בן״ 1
כלל גדול כתורה שאל יתגאה האדפ ,ןע״ מ י
י
ש
ט ה
י ב נ ע
9י
איסור עבודה זרה אינו שייר רק לעבר ההסטורי הרחוק — עת סגדו בני האדם
לעץ ואבן מעשה ידיהם ,אלא שייך הוא אף לעולם המודרני ,בו סוגד האדם לאלילים
מכובדים יותר — לכסף ,לזהב ,ומעל הבל לעצמו.
״ויש בכלל זה העבודה זרה הגדולה המצויה היום בעולם מציאות
חזקה והיא — התכוננות כל המחשבות והעסקים לקיבוץ הממון והצלהת
הנכסיפ ,שהמה להם אלהים אדירים אשר עליהם הס נשענים ובאמונתם
הם נסמכים ,ועל קדושת שמם חם מכחישים א־ לוה ממעל ,ועוזבים
את תורתו ומגיהים אותה עגונה ועלובה בקרן ז ו י ת ״ !
82
חחזרה בתשובה מההטא של עבודה זרה זו ,נאמרה כבר ע״י הנביאים :״ביום
ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו״ )ישעיהו ב ,כ( ,״ולא נאמר
עוד אלהינו למעשה ידינו״ )הושע יד ,ד(.
כשמיטה — ניתן לראות בשמיטה את ״תרופת הפלא״ ,לאותם ״הולים״ הסוגדים
לעבודה הזרה המודרנית — הממון .הממון הוא סולם אשר ניתן באמצעותו לעלות
מעלה מעלה בעבודת ה׳ ,אך ניתן גם לרדת בו מטה מטה עד כדי השתעבדות לו.
עבודת האדמה אינה חזות הכל ,היא אמצעי ועזר לתכלית נשגבה יותר — עבודת
ה׳ .האם דאגת גם לנשמתך ן האם קיבלה היא את מזונה ו שנת השמיטה היא מזון
רוחני נפלא לנשמתו של חיחודי ,בעיקר לחקלאי העמל והיגע.
״הכינה בכניסתן לארץ ,אינה לחשתעבד לה ,ולעבודתה ולהוציא
תועלתית ולאצור םירותיה לקבוץ אותם על יד כדי להתעשר בהם,
89
בראשית רבה צט — א.
90סוטה ה ,א .״יצתה ב ת קול ואמרה להם ]לשאר ההרים[ :למה תרצו דין עם סיגי ,כולכם
בעלי מומים אתם אצל סיני ,כתיב הכא ״גבנונים״ וכתיב התם :״או גבן או דק״ )ויקרא
כא ,כ( .אמר רב אשי ש״מ :האי מאן דיהיר בעל מום הוא״)מגילה כט ,א(.
91כ ת ב סופר — בהר ,חתם סופר בהר שנת תקס״ד.
92עקידת יצחק יתרו.
103
www.daat.ac.il
בארצותם ,כמו שאמר :״וישבר כארץ
כמו שהיא כוונת
העמיםהרצוג
שאר מכללת
אתר דעת -
ויסחרו אותה״ )בראשית לד ,כא( — רק הכוונה כדי שיעמדו על עצמן
וידרשו שלמותם כפי רצון כוראפ …ונמסר בידם לסימן גדול שיעבדו
אותה שש שנים וישמטוה בשביעית ,כדי שיודע להם כי לא בכת עבודת
האדמה יגבר איש ,אבל שעבודתם היא דבר ששובתים ממנו לשם ך931 /,
החקלאי נתון בעימות מתמיד בין הובתו ללמוד תורה לבין חובתו למצוא לו
ולבני ביתו פרנסה .במה ישקיע את מיטב מרצו ועיקר זמנו ,הרי אם יעסוק בתורה
פרנסה מה תהא עליה ? דוקא במצות שמיטה נזכר ״הר סיני״ ,ללמד שהעיקר הוא
לימוד התורה ,״עשה תורתך קבע״ ״י .שנת השמיטה תחזק באדם את האמונה ,שד/,
נותן פרנסה אף אם שנה תמימה לא יעבד את אדמתו ».
8
ןהמשד יבוא בם״ד[
93שם — ויקרא כה.
94פרקי אבות א — טו ומפרש שם הרמב״ם :״עשה תלמוד תורה בשורש והעיקר ,ו
שאר עסקיך נמשכים אחריו״ .״דורות הראשונים שעשו תורתם קבע ומלאכתם א ר ע י
זו וזו נתקיימה בידם ,דורות האחרונים ,שעשו מלאכתם קבע ותורתם ארעי
לא נתקיימה בידם״ — ברכות לה ,ב.
95בית ישראל שנת תשי״א.
המשתתפים כגליון זה:
הרב בנימין ש׳ המבורגר ,רה׳ םורוצקין ,3בני ברק
פרופ׳ זאב לב ,רח׳ ששת הימים ,34ירושלים
הרב יהודה קופרמן ,מכללה לבנות ,בית וגן ,ירושלים
הרב דוד מצגר ,רח׳ בית וגן ,20ירושלים
הרב קלמן כהנא ,רח׳ פגים מאירות ,9ירושלים
הרב יעקב נבון ,שילה ,ד״נ אפרים
יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
הרב שמעון וייזר ,רח׳ מתתיהו ,23בני ברק
פרופ׳ מרדכי ברויאר ,שד׳ בן מיימון ,54ירושלים
הרב שמואל כ״ץ ,רח׳ האדמר׳ר מרוזין ,13ירושלים
104
www.daat.ac.il
_
ז ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
f
I
•i
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
ירושלים
דפום צור־אות,
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il