אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ו צ א ? א י ד * נצד* י ד י י
ב?ר* ±1כ±ר-ג
.פ ד י י ע ד
ו-־ 1עדן
כ ד ו 7 1כ ז־^ ל-
י ע 1ד א ל
* *711כ * ו ^ * 7י א ג ו ד ד נ
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
ע״י היים תשס״ט
האחרון למלכי יחודה /חרב יצחק לוי .
1
זהוי הצכרה עם אבן השתיד• /חרב זלמן מנחם קורן.
20
אגדת מהרב דוד אופגהיים להכמי ירושלים /הרב י״ד פלד .
39
54
זוטות /הרב קלמן כהנא
57
״מהליפי הום״ בשבת — כלי שגי? /הרב ישראל רוזן ,
63
אמנות של כלים גאים /אדריכל מאיר בן אורי.
77
על הרב ד״ד משה אויערבך זצ״ל
על ספרים ועל םוםריהס
שתי מהדורות מדעיות של משגה זרעים /יי עמנואל ,
81
על הטיול בספרות השו״ת /מרדכי ברויאר .
87
הערות ומלואים
על הדיק ר נתן מאלטונא; על הרב י״י גרינםלד .
91
פסקי ר יצהק מקורבייל /יצתק שמשון לנגה .
92
,
,
כפי׳ד ירושלים ה׳יו תמוז השל׳יו • כרד.טז ,כליון ד * המחיר 7.50ל׳יי
מנוי שנתי :כישראל — 25.ל״י
בחוץ לארץ —$ 8.
www.daat.ac.ilירושלים ,סלי 288883
כתובה המערכת :רה׳ צפניה ,26
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יצחק לוי
האחרון למלכי יהודה
צדקיהו כן יאשיהו נועד על ידי ההשגחה העליונה להיות אחרון המלכים
בשרשרת המפוארת של מלכי בית דוד ,אשר מלכו בארץ יהודה כ־ 400שנה,
כל ימי היות המקדש הראשון בנוי על מכונו ותפארתו על הררי ציון.
מי היה אותו איש ,אשר במעשיו ובפעלו סבב את חורבן בית תפארתנו,
את גלות יהודה אשר בבבל ,ואת ניתוק שושלתו של דוד המלך י האם היה בידו
לעכב את הפורענות ,שהתנבאו עליה כל נביאי ישראל ,או האם קידם וקירב
אותה באמצעות אורה מלכותו ? האם הוא שלט במהלך האירועים ורק בעצת ה׳
היתד ,ונהיתה ,או אולי מנעו ממנו כוחות איתנים את הופש פעולתו ,והוא נגרר
אחרי המעשים ,ובצורה כזאת נעשה רצון ה׳ י כי דבר אהד ברור :מוליך יועצים
שולל ,מוסר מלכים פתה ,מסיר לב ראשי עם הארץ ,ויתעם בתהו לא דרך
)איוב יב( .רבונו של עולם הוא הרבון בהנהגת העולם ,והאישים הפועלים בו
אינם אלא כלים בידו ,אשר בבחירתם החפשית ממלאים את שליחות ההשגחה.
מי ,איפוא ,היה אותו איש ,אשר עליו הוטל התפקיד האומלל והעצוב ?
בשורות אלה ננפה להבין את האיש ואת מעשיו על רקע בית גידולו ובמסגרת
בני דורו — על פי המקרא ודברי הז״ל.
ובני יאשיחו ,חבכור יוחנן ,השני יהויקים ,השלישי צדקיהו,
חרביעי שלום )דברי חימים־א ג ,טו(.
וא״ר יוחנן :הוא שלום — הוא צדקיהו ,הוא יוחנן — הוא
יהואחז .והא חד חד קא חשיב ,דכתיב השלישי …הרביעי?
מאי שלישי ? שלישי לבנים .ומאי רביעי ? רביעי למלכות ,דמעיקרא
מלך יחואחז ,ולבסוף יהויקים ,ולבסוף יכניה ,ולבסוף צדקיהו.
ת״ר ,הוא שלום — הוא צדקיהו ,ולמה נקרא שמו שלום י שהיה
משולם במעשיו )רש״י :צדיק גמור היה ,בעל מעשים טובים(.
איכא דאמרי :שלום — ששלמה מלכות בית דוד בימיו .ומה שמו ?
מתניה שמו ,שנאמר :״וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו,
ויסב את שמו צדקיהו״ )מלכים־ב כד ,יז( .אמר לו )נבוכדנאצר(:
י־ה יצדיק עליך את הדין ,אם תמרוד בי! וכתיב ״וגם במלך
גבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלוקים״ )דבהי״ב לו ,יג( —
הוריות יא ע״ב.
מתניה־צדקיהו נולד לאביו ,המלך יאשיהו הצדיק ,בשנת ה־ 21למלכותו,
1
1וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה׳ בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל
תורת משה ,ואחריו לא קם כמוהו )מלכ״ב כג ,כה(.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהיותו בן ) 29בן שמונה שנה יאשיהו במלכו!( .כאשר נולד צדקיהו עברו
רק 3שנים מאז בדק בית המקדש וביעור טומאת עבודה זרה מן הארץ הקדושה.
המלך יאשיהו הצעיר והנמרץ — אשר כבר עדו הנביא נבא על מפעלו
הגדול )מל״ב יג ,ב( — החל בגיל צעיר ״לדרוש לאלוקי דוה אביו״ )דבהי״ב
שנים רבות — בימי מנשה ואמון אבותיו — הוזנחה עבודת ה /וכוהני
לד,
הבמות והבעלים השתלטו על רוח העם )רד״ק מלכ״ב כב ,ה( .עבודה רבה
•נדולה עבד יאשיהו לחחזיר את העם את הארץ ואת המקדש לקדושתם.
ובימים ההם קרה אותו מקרה מזעזע של מציאת ספר התורה בבית ה׳.
שפן הסופר קורא לפני המלך את דברי התורה ״ארור אשר לא יקים את דברי
התורה הזאת״ )דברים כז ,כו( ,ועל הדבר הזה קרע יאשיהו ,ואמר עלי להקים
)ירו׳ סוטה פ״ז ה״ד( .והוא ממשיך לקרוא :״יולך ה׳ אותך ואת מלכך אשר
תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתח ואבותיך״ )דברים כח ,לו( .המלך החרד
לעתיד עמו ,באשמת אבותיו ,הבין כ י גדולה המת ה׳ ,אשר חיא נצתח בנו,
על אשר לא שמעו אבותינו על דברי הספר הזה ,לעשות ככל הכתוב עלינו״
)מלכ״ב כב ,יג( .הוא שולה לנביאה חולדה ,ותשובתה — המרגיעה אותו
באופן אישי — מגבירח עוד את חרדתו לעתיד .הוא מכניס את כל העם בברית
הדשה :״ללכת אחר ח׳ ולשמור מצותיו ואת עדותיו ואת חוקותיו בכל לב ובכל
גפש ,להקים את דברי הברית הזאת הכתובים על הספר הזה״ )שם כג ,ג(.
רוה גדולה של טהרה ושל קדושה אוחזת במלך ובעם ,והוא הורם ונותץ כל
הטומאות בירושלים ובארץ ישראל כולה .״ויסר יאשיהו את כל התועבות מכל
הארצות אשר לבני ישראל ,ויעבד את כל הנמצא בישראל לעבוד את ה׳ אלוקיהם,
כל ימיו לא סרו מאתרי ה׳ אלקי אבותיהם״ )דבהי״ב לד ,לג(.
ובאותם הימים נולד לו למלך החוזר בתשובה הבן מתניה־צדקיהו .בילדותו
הוא שומע על המהפכה הרוחנית הגדולה ,וכן על נבואות הזעם של הנביא ירמיהו,
המזהיר את העם להזור בתשובה שלמה ,ועל גניזת הארון ושאר הדברים מפני
הפורענות הממשמשת ובאה )הוריות יב ע״א( .כי על אף תשובתו של המלך
יאשיהו ״לא שב ה׳ מחרון אפו חגדול אשר חרה אפו ביהודה ,על כל הכעסים
אשר הכעיסו מנשה״ ,וה׳ אמר על ידי נביאיו :״גם את יהודה אסיר מעל פני,
כאשר הסירותי את ישראל ,ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי ,את ירושלים,
ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם״ )מלכים־ב כג ,כו־כז(.
באוירה זו של היטהרות והתקדשות מחד ,וחרדת החורבן והגלות מאידך,
גדל הנסיך הצעיר לבית דוד בארמון המלך .הוא שומע על שתי המעצמות הגדולות
—׳ בבל ומצרים — הנאבקות על השלטון באיזור ,אחרי שממלכת אשור חחלה
להתפורר .הוא בודאי גם שומע על הויכותים בבית המלך ובעם ,בנוגע למדיניות
חנבונח :חאם לחשען על כוחה העולה של בבל ,או האם מוטב לפנות לעזרה
לארץ חיאור ,למצרים .ובוכוח הזה מושמעים בתוקף דברי הנבואח :״גם בני נף
ותהפנהם ירעוך קדקד! הלא זאת תעשה לך — עזבך את ה׳ אלוקיך בעת מוליכך
בדרך .ועתה מה לך לדרך מצרים? לשתות מי שיהור? ומה לך לדרך אשור ן
לשתות מי נהר?״ )ירמיה ב ,טז—יח( .יש רק דרך אחת להנצל מן הפורענות:
״מנעי רגלך מיחף וגרונך מצמאה!״ )שם כה( .עוד הדרו פתוחה לתשובה שלמה
״
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
— לא לשתות לא מי שיהור ולא מי נהר ,אלא להשען על ה׳ אלוקי האבות
באמת ובתמים.
**
אחרי כל זאת — אשר הכין יאשיהו את הבית — עלה נכו מלך
מצרים להלהם בכרכמיש על פרת ,ויצא לקראתו יאשיהו .וישלח
אליו מלאכים לאמר :מה לי ולך ,מלך יהודה ,לא עליך אתה היום,
כי אל בית מלהמתי ,ואלוקים אמר לבהלני .חדל לך מאלוקים
אשר עמי ואל ישהיתך .ולא הסב יאשיהו פניו ממנו ,כי להלחם בו
התחפש ,ולא שמע אל דברי נכו מפי אלוקים ,ויבא להלחם בבקעת
מגדו .ויורו היורים למלך יאשיהו ,ויאמר המלך לעבדיו העבירוני,
כי התליתי מאד .ויעבירוהו עבדיו …ויוליכוהו ירושלים ,וימת,
ויקבר בקברות אבותיו ,וכל יהודה וירושלים מתאבלים על יאשיהו.
ויקונן ירמיה על יאשיהו …והנם כתובים על הקינות )דבהי״ב
לה ,כ—כה(,
ימי השלוה תהת מלכות יאשיהו לא ארכו .כבן 10היה מתניה־צדקיהו
כאשר נלקה ממנו אביו המלך בנפלו במלהמתו בבקעת מגידו .וקשה היה להצדיק
את חדין — ״אחרי כל זאת ,אשר הכין יאשיהו את הבית!״ א״ר שמואל בר
נהמני ,א״ר יונתן :מפני מה נענש יאשיהו? מפני שהיה לו לימלף בירמיה,
ולא נמלך .מאי דרש ? ״וחרב לא תעבר בארצכם״ )ויקרא כו ,ו( — אפילו הרב
של שלום .והוא אינו יודע שאין דורו דומה יפר• בעיני חמקום )תענית כב ע״ב(.
דרשתו של יאשיהו בתורה שבע״פ נכונה היתה ,ובכל זאת היה על המלך להמלך
בנביא .כי אין המלך רואה את הנסתרות שבעם .הוא אינו יודע שדורו אינו
ראוי לנס ,כי התנאי הוא :״אם בהוקותי תלכו ,ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם״
)ויקרא בו ,ג( .ורק הנביא היה יכול לומר לו את כל האמת :ולא שמע אל
דברי נכו מפי אלוקים — זה ירמיה שאמר ליאשיהו :כך מקובלני מישעיה רבי,
״וסכסכתי מצרים במצרים )יט ,ב(״ .ולא שמע לו ,אלא אמר לו :משה ,רבה
דרבך ,לא כך אמר — וחרב לא תעבר בארצכם — וחרבו של אותו רשע עוברת
בארצי ובתהומי .והוא לא היה יודע שכל דורו עע״ז היו .היה שולח זוג תלמידים
להעביר ע״ז מבתיהם ,והיו נכנסים ולא מוצאים כלום )שצורת ע״ז היתה הקוקה
באחורי חדלת ,חציח על חצי חדלת חאחת ,וחחצי על חצי הדלת השני( .משיצאו
אמרו לחם ,סגרו חדלת .ומשסגרו חדלת חיו רואים אותח )איכ״ר א ,יח(.
אבל ודאגה ירדו על עיר המלוכה ,ירושלים עיר הקודש .המלך חגוסס מובא
על רכב המשנה .הנביא ירמיה נוכה בעת יציאת הנשמה :כאשר יצאה גשמתו,
ראחו ירמיח כששפתותיו מרחשים .חשב אולי ח״ו הוא אומר דבר שאינו הגון
מתוך צערו; שמע אותו שמצדיק עליו את הדין .אמר )יאשיהו( :צדיק הוא ה׳
כי פיהו מריתי )איכה א ,יה( .באותה שעה פתה עליו )ירמיה( :רוח אפינו
משיה ה׳ )שם ד ,כ( — )תענית כב ע״ב(.
אביו של מתניה הלך לעולם שכולו טוב מתוך צידוק הדין ,ומשאיר את
בית המלך ואת בית ישראל כולו ללא מנהיג ראוי לשמו ,בעת קשה ביותר
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להמשך ממלכת יהודה — ויקונן ירמיה על יאשיהו :איכה יועם זהב ישנ>.
הכתם הטוב! …קרב קצנו ,מלאו ימינו כי בא קצנו …רוה אפינו משיה ה׳
נלכד בשהיתותם ,אשר אמרנו בצלו נהיה בגויים )איכה ד(.
**
עם הארץ ממליך את אהיו הגדול של מתניה־צדקיהו ,את יוחנן־יהואחז.
אמנם יהויקים היה גדול ממנו בשנתיים ,אבל יהואחז היה ראוי יותר למלכות
)הוריות יא ע״ב( .ברם ימי מלכותו לא נמשכו .פרעה נכה הוזר ממלהמתו על
נהר פרת ,ומנצל את הולשתה של מלכות יהודה לעשות בה כרצונו .הוא מגלה
את יהואהז מצרימה ,כי עשה הרע בעיגי ה׳ :ותעל אחד מגוריה ,כפיר היה,
וילמד לטרף טרף ,אדם אכל .וישמעו אליו גויים ,בשחתם נתפש ,ויביאוהו בחתיס
אל ארץ מצרים )יחזקאל יט ,ג־ד(.
מלך מצרים עושה ביהודה כבתוך שלו; הוא ממליך את אליקים־יהויקיס
בן יאשיהו ,בהשבו שיהיה נאמן למצרים ,ויגן על גבולו הצפוני כנגד מלך בבל,
יהויקים הופך את השלטון לעריצות :הוי ,בונה ביתו בלא צדק ,ועליותיו
בלא משפט ,ברעהו יעבוד הנם ,ופועלו לא יתן לו …כי אין עיניך ולבך כי אס
על בצעד ,ועל הדם הנקי לשפוך ,ועל העושק ועל המרוצה לעשות .והנביא
ירמיה מנבא עליו :לכן ,כה אמר ה׳ אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה ,לא
יספדו לו …קבורת המור יקבר ,סהוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים )ירמיה
כב ,יג—יט( .גם הנביא אוריה בן שמעיה מקרית היעדים מזהיר שוב את המלך
ואת העם על הפורענות ועל החורבן .מפחד המלך העריץ הוא בורה למצרים,
אבל המלך שולה גם לשם את שליהיו ,ואלו מביאים אותו ליהויקים ,וברצחו אותו
הוא הושב למנוע את התגשמות נבואתו )ירמיה כו ,כ—כג(.
עוד 3שנים ניתנה ארכה לעם יהודה .בבל עדיין עסוקה בכיבוש ממלכת
אשור ,ומלך יהודה ,שהומלך ע״י מלך מצרים ,יושב ומצפה לתוצאות המאבק
שבין בבל למצרים על השלטון .ועדיין לא נהתם גזר דינם של ישראל :ביקש
ד״קב״ח לחחזיר את העולם לתהו ובהו בשביל יהויקים ,כיון שנסתכל בדורו
נתיישבה דעתו )ערכין יז ע״א( .עדיין קורא הנביא ירמיה לתשובה שלמה:
אולי ישמעו וישובו איש מדרכו הרעה ,וניחמתי על הרעה אשר אנכי חושב
לעשות להם …אם לא תשמעו אלי ללכת בתורתי …ונתתי את הבית הזה
כשילה ,ואת העיר הזאת אתן לקללה לכל גויי הארץ …ועתה היטיבו דרכיכם
ומעללכם ושמעו בקול ה׳ אלוקיכם ,ויגהם ה׳ אל הרעה אשר דבר עליכם
)ירמיה כו(.
אולם הארכה לא נוצלה .בבבל עולה על כסא המלוכה נבוכדנאצר ,וכובש
את עיר המלוכה של אשור ,את נינוה )מגילה יא ע״ב( .הוא מכה את פרעה נכו
מלך מצרים על נהר פרת )ירמיה מו ,ב( ,ולא הוסיף עוד מלך מצרים לצאת
מארצו ,כי לקה מלך בבל מנהל מצרים עד נהר פרת כל אשר היתד! למלך מצרים
)מלכ״ב כד ,ז( .ובאותה שנה נתהתם גזר דינם של ישראל לגלות ,ועל ירושלים
לשתות את כוס יין ההימה )סד״ע סוף פכ״ד( .הנביא ירמיה מודיע לעם יהודה
את גזר הדין:
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מן שלוש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה,
זה שלוש ועשרים שנה ,היה דבר ה׳ אלי ,ואדבר אליכם אשכים
ודבר ,ולא שמעתם .ושלה ה׳ אליכם את כל עבדיו הנביאים ,השכם
ושלוה ,ולא שמעתם ,ולא הטיתם את אזנכם לשמוע ,לאמר:
שובו נא איש מדרכו הרעה ומדוע מעלליכם ,ושבו על האדמה…
הנני שולה ולקתתי את כל משפחות צפון — נאם ה׳ — ואל
נבוכדראצר מלך בבל עבדי …והיתה כל הארץ הזאת לחרבה
לשמה ,ועבדו הגויים האלה את מלך בבל שבעים שנה )ירמיה כה(.
צדקיהו ,העלם המתבגר ,רואה את אחיו הגדול ,יהויקים ,בקלקלתו ובעריצותו.
הושב לו המלך להשתיק את דבר ה׳ וגזירתו ,ונביא הגזירה ,ירמיה ,הושלך
לבית כלא )ירמיה לו ,ה( .אבל דבר ה׳ בוקע גם משם .תלמיד הנביא ,ברוך
בן נריה ,נשלה להקריא את מגילת הפורענות ״באזני העם בית ה׳ ביום צום,
וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם …אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה
אשר אנכי הושב לעשות להם ,למען ישובו איש מדרכו הרעה ,וסלחתי לעוגם
ולחטאתם …אולי תפול תחינתם לפני ה׳ ,וישובו איש מדרכו הרעה ,כי גדול
האף וההימה אשר דבר ה׳ אל העם הזה״ )שם א—ז(.
דברי ה׳ שבמגילה מרשימים .פחד גדול נופל על העם ועל השרים .הם
מאמינים כנבואת האמת שבפי ירמיה .ועוד יותר יראים הם את עריצותו של
המלך :״ויאמרו השרים אל ברוך :לך ,הסתר אתה וירמיה ,ואיש אל ידע איפה
אתם!״ )שם יט( .הדור עדיין ראוי לתשובה ולשליחה ,רק המלך העיקש אוטם
את לבבו .אם דבר ה׳ אינו ערב לאזניו ,יש לקורעו ולשורפו — ״ולא פחדו
ולא קרעו את בגדיהם ,המלך וכל עבדיו ,השומעים את כל הדברים האלה״
)שם כד( .המלך אינו שומע בקול תהנוני שריו למנוע את שריפת דבר ה׳,
ומצור! לתפוס את מוסרי דבר ה /את הנביא ואת תלמידו — ״ויסתירם ה׳״
)שם כו(.
ליהויקים אין תקנה .יכול היה לחציל את דורו ולדחות את הגזירה ,אבל
ההזדמנות האחרונה הוחמצה :ועל יהויקים מלך יהודה תאמר כה אמר ה :
אתה שרפת את המגילה הזאת ,לאמר ,מדוע כתבת עליה לאמר ,בא יבא מלך
בבל והשהיה את הארץ הזאת ,והשבית ממנה אדם ובהמה! לכן כה אמר ה׳
על יהויקים מלך יהודה ,לא יהיה לו יושב על כסא דוד ,ונבלתו תהיה מושלכת
להורב ביום ולקרה בלילה .ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו את עונם,
והבאתי עליהם ועל יושבי ירושלים ואל איש יהודה את כל הרעה אשר דברתי
עליהם ולא שמעו )שם כט—לא(.
**
,
נבוכדנאצר ,כלי מלהמתו של ה׳ )ירמיה נא ,כ( ,משתלט על יהודה .מלך
מצרים אינו מעז עוד לבוא לעזרת בן חסותו ,יהויקים 3 .שנים נכנע יהויקים
בעל כרהו .אבל עוד הוא נשען על משענת הקנה חרצוץ ,על מצרים )יחזקאל
כט ,ו( .הוא אינו רוצה להאמין שזמנה של מצרים עבר ועצמתה כי נשברה,
והוא מנסה למרוד במלך בבל .אדם הבוטח בגבורת הסום ושם בשר זרועו,
5
www.daat.ac.il
מכללת
אתרשלדעת -
הרצוגהעולם ,רואה רק את הרצוי לו,
הליכות
הקב״ה את
ואינו מאמין בהנהגתו
ומתעלם בכוונה תהילה מהאותות המבשרות את הרעה .עומדים אנו משתוממים
על עקשותו ועקשנותו של מלך יהודה ,היושב על כסא דוד ,המוביל את עמו
אל עברי פי פהת .הרי מצרים כבר הוכתה מכה נצחת ,וגם לולא נבואתיו של
ירמיה היה המלך צריך לראות את תהפוכות הזמן.
איר הסתכל אחיו הצעיר ,מתניה—צדקיהו ,על המצב באותה תקופה?
האם גם הוא נטה אחרי מצרים ,והסכים למרידה במלך בבל י או אולי השתכנע
מנבואת האמת ,אחרי שראה עין בעין את תחילת קיומה? האם הוא למד את
הלקח ,והעמיק יותר בהדירתו להבנת מצבו של בית יהודה? באותה תקופה
הגיע כבר לבגרות ,ואין לנו ספק שמאורעות הזמן השפיעו על עמדותיו ומעשיו
כאשר הוא יגיע למלכות .ועוד נראה כיצד הוא פעל ועשה במצבים דומים
בעתיד.
מלכותו של יהויקים מתקרבת לקיצה .״וישלה ה׳ בו את גדודי כשדים
ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון ,וישלחם ביהודה
להאבידו — כדבר ה׳ אשר דבר ביד עבדיו הנביאים״ )מלכ״ב כד ,ב( .מכל
הצדדים פולשים למלכות יהודה המצטמקת .ובשנת שלוש למרידתו ״בא
נבוכדנאצר מלך בבל ירושלים ויצר עליה .ויתן ה׳ בידו את יהויקים מלך
יהודה ,ומקצת כלי בית האלוקים וגו׳ ״ )דניאל א ,א—ב( .מלך בבל אוסר את
יחויקים בנחושתים להוליכו בבלה )דבהי״ב לו ,ו( ,והוא מת מיד באיסוריו
)םד״ע פכ״ה( ,ונתקיימו בו כל נבואותיו של ירמיה )כב ,יה—יט; לו ,ל( .
מלכות יהודה משועבדת עתה שעבוד גמור למלך בבל .הוא ממליך את
המלכים .קודם הוא ממליך את בנו של יהויקים ,יהויכין—יכניה .ובטרם הספיק
להתבסס על כםאו ,וכבר בא נבוכדנאצר שנית .כי כך אמרו לו עבדיו :המשל
אומר ,גור טוב מכלב רע אל תגדל —־ גור רע מכלב רע על אחת כמה וכמה!
)ויק״ר פי״ט(.
2
בעת ההיא עלו עבדי נבוכדנאצר מלך בבל ירושלים ,ותבא העיר
במצור ,ויבא נבוכדנאצר מלך בבל על העיר ,ועבדיו צרים עליה
)מל״ב כד ,י—יא( .ירדה סנהדרין גדולה לקראתו ,ואמרו לו:
הגיע זמנו של בית זה ליחרב ? אמר להם :לא ,אלא אותו שהמלכתי
תנוהו לי ,ואני הולך לי .הלכו ואמרו ליכניה :נבוכדנאצר רוצה
אותך וכו׳ )ויק״ר פי״ט(.
המלך יכניה הצעיר הולך לגלות ״הוא ואמו ועבדיו ושריו וסריסיו…
ויוצא )נבוכדנאצר( משם את כל אוצרות בית ה׳ ואוצרות בית המלך…
והגלה את כל ירושלים ,ואת כל השרים ,ואת כל גבורי החיל — עשרת אלפים
גולה — וכל החרש והמסגר ,לא נשאר זולת דלת עם הארץ …וימלד מלד ככל
את מתניה דודו תחתיו ,ויפכ את שמו צדקיהו )מלכ״ב כד ,יב—יז(.
2וראה באריכות ויק״ ר פי״ט.
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
בבנידעת
וכי מה גבורהאתר
בגולה? ומה מלחמה עושין
אדם -המהלכים
בני אדם הזקוקים בזיקין ונתונים בשלשלאות ? אלא הכל גבורי
תורה …עושי מלחמה — שהיו נושאין ונותנין במלחמתה של תורה.
חרש — שאחד מדבר והכל שותקין,
מסגר — שהכל יושבין לפניו ולמידין ממנו )ספרי האזינו ,סד״ע כה(.
חרש — שבשעה שפותחין ,נעשו הכל כהרשין,
מסגר — כיון שסוגרין ,שוב איגן פותחין )גיטין פח ע״א(.
על מי הומלך צדקיהו ? ״לא גשאר זולת דלת עם הארץ״ .כל חכמי התורח,
ראשי סנהדרין ,שרי יהודה וגבורי החיל גלו עם יכביד! — כל העלית חרוחנית
של העם .ועליהם אמר הנביא ירמיה :כתאנים הטובות האלה ,כן אכיר את
גלות יחודח אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כשדים לטובה ,והשיבותים על
הארץ הזאת …ונתתי להם לב לדעת אותי ,כי אני ה׳ ,והיו לי לעם ,ואנכי
אהיה להם לאלוקים ,כי ישובו אלי בכל לבם )ירמיה כד ,ה—ז( .הם הם הדור
הראוי להציל את העולם )ערכין יז ע״א( .גלותם תכפר על העוונות ,והם יחזרו
בתשובח ,ויבנו מחדש את בית ישראל.
דלת עם חארץ נשארו בארץ תחת מלכותו של צדקיחו — דלים במעשים,
דלים בתורה :ביקש הקב״ה להחזיר את העולם לתהו ובהו מפני דורו של צדקיהו
)שם( .הם הם ״התאנים הרעות״ ,שאין להם תקוה )ירמיה כד ,ה—י( .ועליהם
מלך צדקיהו ,ורק הוא כמעשיו המוכים הגן עליהם :כיון שנסתכל בצדקיהו
נתיישבה דעתו )ערכין שם( .הוא ,המלך המשולם במעשיו ,לא היה יכול להציל
את בני דורו ,ועליהם נאמרו כל נבואות ההורבן הכליה והגלות — ״ונתתים
לזעוה לרעה לכל ממלכות הארץ ,לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקומות
אשר אדיחם שם ,ושלחתי בם את ההרב את הרעב ואת הדבר ,עד תומם מעל
האדמה אשר נתתי לחם ולאבותיחם״ )ירמיח שם(.
**
3
מלכתחילה הועמדה מלכותו של צדקיהו על בסים רעוע — הן מבחינת
מעמדה המדיני והן מבהינת מעמדה חרוחני.
הגה בא מלך בבל ירושלים …ויקח מזרע המלוכה ,ויכרות אתו
ברית ,ויבא אותו באלח …לחיות ממלכח שפלח ,לבלתי התנשא,
לשמור את בריתו לעמדה )יחזקאל יז ,יב—יד(.
על ״ממלכה שפלה״ מולך צדקיהו ,והייב הוא להשבע שבועת אמונים למלך
בבל — ״לבלתי התנשא״ .השבועה היא באלוקים )דבהי״ב לו ,יג( ,ומלך בבל
מסב את שמו מתניה לשם צדקיהו :אמר לו ,י־ה יצדיק עליך את הדין אם
תמרוד בי )הוריות יא ע״ב( .מכיר בבוכדבאצר את הלך רוחם של מלכי יהודה,
אשר ינסו כל תהבולה ,וינצלו כל מצב מדיני ,על מנת לשמור על עצמאות
מלכותם ,לבלתי הכנע לכובשים זרים .ויודע נבוכדנאצר שרק שבועה לשם שמים,
אשר אינה ניתנת להתרה אלא בפניו )ראה נדרים סה ע״א( ,היא אשר עשויה
3הוריות יא ע״ב .וראה שבת קמט ע״ב ומו״ק כח ע׳׳ב ותום׳ שם.
7
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
דעת -
לרסן את הרצון האדיראתר
המדיני .שמו המלכותי ,צדקיחו,
השעבוד
מעבותות
להנתק
יזכיר לו יום־יום את שעבודו לבבל ,ואת חוסר יכולתו למרוד במשעבדיו .אכן—
ממלכת שפלה…
הממלכה עדיין קיימת ,טרם הגיע זמנה להפסק .אמנם היישוב בגולת בבל
מתהיל להתבסס ,ומתכונן לצפיה ארוכה של שבעים שנה לפקידתם לאחרית טובה
ולתקות גאולה )ירמיה כט( .אבל בארץ ישראל לא למדו את הלקח ,ונביאי השקר
מחזקים ומעודדים ״ידי מרעים ,לבלתי שבו איש מרעתו .אומרים למנאצי:
דבר ה׳ — שלום יהיה לכם ,וכל הולך בשרירות לבו אמרו :לא תבא עליכם רעח.
ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם״ )שם כג( .הנביא ירמיה עומד יחיד כנגד
להקת ״הנביאים המהבילים ,מגנבי דברי ,הלוקחים לשונם וינאמו נאום ,נביאי
הלומות השקר״ ,ומזהיר ומתריע מפני הרעה הקרבה ובאה :הנה סערת ה׳
חמד! יצאת וסער מתחולל — על ראש רשעים יחול ,לא ישוב אף ה׳ עד עשותו
ועד הקימו מזימות לבו ,באחרית הימים — תתבוננו בה בינה! )שם(.
ואין שומע לדברי נביא האמת ,נביא ה׳ .הנביא משוטט בחוצות ירושלים
ומבקש ברחובותיה איש עושה משפט ומבקש אמונה — ״ואני אמרתי ,אך דלים
הם ,נואלו ,כי לא ידעו דרך ה׳ ,משפט אלוקיהם .אלכה לי אל הגדולים ואדברה
אותם ,כי המה ידעו דרך ה׳ ,משפט אלוקיהם — אך המה יחדיו שברו עול,
נתקו מוסרות …ולעם הזה היה לב סורר ומורה ,סרו וילכו ,ולא אמרו בלבבם,
נירא נא את ה׳ אלוקינו …עונותיכם הטו אלה ,והטאותיכם מנעו הטוב מכם…
שמה ושערורה נהיתה בארץ :הנביאים נבאו בשקר ,והכהנים ירדו על ידיהם,
ועמי אהבו כן — ומה תעשו לאחריתה 1״ )שם ה; וראה שבת קיט ע״ב
וקכ ע״א(.
הדא הוא דכתיב :נביאיך חזו לך שוא ותפל ,ולא גלו על עונך להשיב
שבותך ,ויחזו לך משאות שוא ומדוחים )איכה ב ,יד( — משאות שוא המדיהים
את העם ,כי כן העם אוהבים .נוח יותר לשמוע בקול דברי השקר האופטימיים,
שאינם מהייבים מאומה ,המחזקים ידי מרעים ,מאשר בקול דברי אלוקים חיים,
המזהירים מפני הפורענות הקרובה ,והמחייבים שינוי מוחלט כמחשבה ,כדרך
ובמעשים.
**
נבוכדנאצר מאמין למלך צדקיהו ,בינתיים הוא נאמן לשבועתו .והוא ממליכו
על המשה מלכים ,שכניו של יהודה — מלך אדום ,מלך מואב ,מלך בני עמון,
מלך צר ,ומלך צידון .צדקיהו יורד לבבל להקביל פני נבוכדנאצר )םד״ע סוף
פכ״ה( ,ומחזק את האמון שניתן בו,
והנה באותה הזדמנות מלווהו שריה השר ,ובידו נבואותיו של ירמיה על
מפלת בבל )פרקים נ ונא( .כל דברי ה׳ על ארץ כשדים כתובים על ספר,
והשר שריה קושר עליו אבן ומשליכו אל תוך נהר פרת ,וקורא עליה :ככה
תשקע בכל ולא תקום ,מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה )שם נא ,סד(.
איך צריך המלך צדקיהו להבין את שליתותו של הנביא שבידי שריה השר י
אם כל כך בטוחה מפלתה של בבל ,אם כן היא כבר סיימה את תפקידה ,והגיע
8
www.daat.ac.il
מכללת
אותםדעת -
הזמן למרוד בה .ואולי דוקאאתר
הרצוג השליטו עליהם ,הם
שנבוכדנאצר
המלכים,
יהיו שליהי ההשגחה ,ויעזרו לו במרדו? צדקיהו המלך מקבל בעיר מלוכתו,
בירושלים ,את שליחי חמלכים ,ומתחיל לתכנן יהד אתם את שבירת עול בבל
)רד״ק ירמיה כז ,א( .נראה להם שהמצב המדיני בשל למרד .ארץ יהודד ,ושכניד.
— מדרום ,מזרח וצפון — מהווים קואליציה בעלת משקל בתוככי האימפריה
הבבלית הצעידה ,ומרחוק קורץ לחם פרעה מלך מצרים ,אשר עדיין חולם על
נקמתו בבבל.
ואז מופיע לפניהם הנביא ירמיה ,ומוסרות ומוטות על צוארו .הוא מסביר
למתכנסי הועידה את דרכו של הקב׳׳ה בהנהגת העולם .לא מצבים מדיניים
הולפים ,וגם לא שאיפותיהם של בני אדם ,הם המכוונים את תהפוכות העולם.
ובודאי שאין נביאי השקר — שאין בפיהם אלא הביטוי למאוויי האדם —
יכולים לדעת את צפונות העתיד .בורא עולם הוא העורך מערכות העולם ,מגיד
מראשית אחרית ,נותן כח ושלטון לאשר חפץ ,ולוקחו הימנו כאשר כא עתו.
ואין כיכולתו של האדם לחפר מחשכתו ורצונו:
כה אמר ה׳ צבא־ות ,אלוקי ישראל ,כה תאמרו אל אדוניכם :אנכי
עשיתי את הארץ ,את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ,
בכהי הגדול ובזרועי הנטויה ,ונתתיה לאשר ישר כעיני .ועתה,
אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נכוכדנאצר עבדי )רש״י:
שיעשה רצוני ליפרע משונאי( …ועבדו אותו כל הגויים ,ואת בנו
)אויל מרודך( ואת בן בנו )בלשאצר( ,עד כא עת ארצו גפ הוא…
והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אותו …אפקוד על הגוי ההוא
— נאם ה׳ — עד תומי אותם בידו .ואתם אל תשמעו אל נביאיכם
״..אשר הם אומרים אליכם לאמר ,לא תעבדו את מלך בבל,
כי שקר הם נבאים לכם ,למען הרהק אתכם מעל אדמתכם ,והדחתי
אתכם ,ואבדתם .והגוי אשר יביא את צוארו בעול מלך בבל ועבדו,
וחנחתיו על אדמתו — גאם ה׳ — ועבדה וישב בה )ירמיה כז,
ב—יא(.
הדברים ברורים ,וההסבר יסודי — נביא ה׳ אינו בעד מרד או כנגד מרד,
ואין דעותיו על עצם הנושא קובעות כלום .הוא ככלל אינו מביע דעות אישיות
על נטיח לצד זח או אחר .הוא אינו אלא מביע את דבר ה /וה׳ קבע שכעת עדיין
תשלוט בבל בעולם ,עד שתתמלא סאתה ,ועד ״בא עת ארצו גם הוא״ .ובינתיים
היא תשמש ״מפץ אתה לי ,כלי מלחמה ,וגפצתי בך גויים ,וחשחתי בך ממלכות״
)שם גא ,כ( .ואחרי שתמלא שליהותה זאת — ״ושלמתי לבבל ולכל יושבי
כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם — נאם ה׳ ״ )שם כד( .
נכיאי השקר ממשיכים בשלחם ,ובראשם חנניה בן עזור .מעודדים הם,
כביכול ,את העם במצבו הקשה :הנה כלי בית ה׳ מושבים מבבלה עתה מהרה
4
4בענין העונש לבבל על אף היותם כלי ה׳ — עיין רמב״ן בראשית טו ,יד בסוף דבריו,
וכן רמב״ם וראב״ד הלכות תשובה ,פ״ו ה״ה.
9
www.daat.ac.il
מכללת
דעת
הרצוגבעוד שנתיים ימים אני משיב
בבל —
עול -מלך
אתר את
)שם בז ,טז( …שברתי
אל המקום הזה את כל כלי בית ה . . .ואת יכניה בן יהויקים מלך יהודה ואת
כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה — נאם ה׳ — כי אשבור
את עול מלך בבל )שם כה ,ב—ד(.
הוא אשר אמרנו — מבטאים הם את מאויי העם לגאולה ולשבירת עול
השעבוד .ואפילו נביא האמת ,בהביעו הפעם את דעתו האישית ,מתפרץ בקריאת
צהלה :״אמן! כן יעשה ה׳! יקם ה׳ דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית ה׳ וכל
הגולה מבבל אל המקום הזה! ״ )שם ן( י.
אבל הוא יודע את האמת ,מפי הגבורה :כי כה אמר ה׳ צבא־ות אלוקי
ישראל ,על הכלים הנותרים בית ה׳ ,ובית מלך יהודה וירושלים — בבלה יובאו
ושם יהיו ,עד יום פקדי אותם — נאם ה׳ — והעליתים והשיבותים אל המקום
הזה )שם כז ,כא־כב( .שום מרד לא יועיל ,כי הזמן עדיין אינו בשל ,עד שיעבדו
את נבוכדנאצר ואת בנו ואת בן בנו.
וכאן מוצא לו הנביא ירמיה את ההזדמנות להוכיח לעיני כל את אוילות
נביאי השקר :אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דובר באזניך ובאזני כל העם…
הנביא אשר ינבא לשלום — בבוא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה׳ באמת
)שם כה ,ז־ט( .
שבירת המוטה מעל צואר ירמיה ,בידי חנניה בן עזור ,לא נשארה
אלא הפגנה טיאטראלית תפלה — ובמקום מוטות עץ ישא מעכשיו מוטות
ברזל .כי עברו שנתיים ימים — וכלי בית ה׳ לא שבו ,וגם גלות יכניה
עדיין בגולה…
,
6
**
האם למד המלך צדקיהו את הלקח י האם נשתכנע מדברי גביא האמת ?
האם יזניה את הרהורי המרד ,שאין לו שום סיכוי ? האם ימצא את העוז את הכה
ואת האומץ להדריך ולכוון את בני עמו למהפכה רוחנית אדירה ,כפי שעשה אביו,
המלך הצדיק יאשיהו? כי רק מהפכה כזאת יכולה עדיין להציל את בית ה׳
את ממלכתו ואת בגי עמו מגלות ומחורבן ,ולדחות את הגזירה לשנים מאוהרות
יותר.
האם יתיצב המלך לבית דוד לימינו של גביא ח /חמתריע והמזחיר?
האם יכונן מעכשיו את כל צעדיו בהתייעצות עם הנביא ,כדי שלא ייכשל כפי
שנכשל אביו בבקעת מגידו?
ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי ה׳ ,אשר דבר ביד
ירמיהו הנביא )ירמיה לז ,ב(.
ויעש הרע בעיני ה׳ אלוקיו — לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא
מפי ה׳ .וגם במלך נבוכדנאצר מרד ,אשר השביעו באלוקים ,ויקש
5ראה ועת חז״ל על קריאה זו בסוטה מא ע״ב.
6ראה הסבר כל הענין בירושלמי סנהדרין פי״א ה״ה ,ובהקדמת רמב״ם לפירוש המשגה.
10
www.daat.ac.il
אתראתדעת -
הרצוגאלוקי ישראל )דבהי״ב
מכללתאל ה׳
לבבו משוב
את ערפו ויאמץ
לו ,יב־יג(.
במה נכשל המלך צדקיהו ,המלך ״המשולם במעשיו״? מדוע עלה עליו
הגורל להיות המלך ״אשר שלמה מלכות בית דוד בימיו״?
תפקידו של מלך בישראל הוא להפיץ תורה ויראה ,להעלות את העם
למעלה הרוחנית הראויה ,ולהחזירו בתשובה בעת הצורך:
בכל יהיו מעשיו לשם שמים .ותהיה מגמתו ומהשבתו להרים דת
האמת ,ולמלאות העולם צדק ,ולשבור זרוע הרשעים ,ולחלחם
מלהמות ה׳ — שאין ממליכים מלך תהילה אלא לעשות משפט
ומלהמות )רמב״ם ,הלכות מלכים פ״ד ה״י(.
מלך מבית דוד הולך בדרכי אביו:
הוגה בתורה ,עוסק במצוות כפי תורה שבכתב ושבע״פ ,ויכוף
כל ישראל לילד בה ,ולחזק בדקה )שם פי״א ה״ד(.
אם כן ,לא די בכך ש״צדיק גמור היה ,בעל מעשים טובים״ .עליו לעמוד
גם בפרץ לחדים דת חאמת ,לשבור זרוע חרשעים ,ולחזק בדקה של תורה.
היה יכול צדקיהו לחזק ולסעד שליחותו של נביא חאמת בזעקתו החודרת
לתשובה שלמה .כי כה שלה לו הנביא ירמיה :דינו לבוקר משפט ,והצילו גזול
מיד עושק! )ירמיה כא ,יא( .כה אמר ה ,עשו משפט וצדקה ,והצילו גזול
מיד עשוק ,וגר יתום ואלמנה אל תונו ,אל תחמוםו ,ודם נקי על תשפכו במקום
הזה .כי אם עשו תעשו את הדבר הזה ,ובאו בשערי הבית הזה מלכים יושבים
לדוד על כסאו רוכבים ברכב ובסוסים ,הוא ועבדיו ועמו .ואם לא תשמעו את
הדברים האלה ,בי נשבעתי — נאם ה׳ — כי לחרבה יהיה הבית הזה )שם
כב ,ג—ה(.
אין לגו ספק בכר שהמלך צדקיהו ידע את מעמדה המתמוטט של ממלכתו,
ואת הדרך היהירה לדחיית הגזירה .מכיר הוא היטיב את דרישתו הבלתי מתפשרת
של נביא ה ,ואת עליונותו המוסרית שאינה נושאת פנים לרמי מעלה ולדעות
בני אדם .הרי כמה פעמים הוא בעצמו פוגה אל הנביא ,להתפלל על עמו ולהדריכו
בדרך האמת .ברם ,הוא לא מצא את האומץ להתייצב בכל הדר מלכותו לימינו
של הנביא ,ולסייע בידו במאמציו הבלתי פוסקים להציל מה שניתן להציל —
״ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו ,משוב אל ה׳ אלוקי ישראל ,ולא נכנע מלפני
ירמיהו הנביא מפי ה׳״.
ויעש הרע בעיני ה׳ )מלכ״ב כד ,יט( —
שהיה כידו למחות — ולא מחה) …סנהדרין קג ע״א( .
,
,
7
**
*
7בעוד נקודה מאשים אותו המקרא :הוא עבר על השבועה באלוקים .ועי׳ מחלוקת ר״ת
וראב״ד אם הועילה התרת השבועה מפי סנהדרין .ר״ן נדרים סד ,ע״א ,וכן שם בתום׳
ופי׳ הרא״ש .ועי׳ גם בחידושי אגדות למהרש״א שם.
11
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
מאזדעת -
אתר
הראשון למרוד במלך בבל .המלך
נעשה הנםיון
שלוש שנים עברו
צדקיהו מתעורר להתחיל בתקנת בית ישראל .הוא כורת ברית עם כל העם
״לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים ,לבלתי עבד בם
ביהודי אהיהו איש״ )ירמיה לד ,ט; ועי׳ םד״ע פכ״ו( .מח היתד! כוונתו בתיקון
זה? בודאי מהדהדים באזניו דברי הנביא :״עשו משפט וצדקה ,והצילו גזול
מיד עשוק!״ .והוא מנסה להתחיל בתהילת פרשת המשפטים :כי תקנה עבד
עברי — שש שנים יעבד ,ובשביעית יצא לחפשי חנם )שמות כא ,ב( .הוא יודע
את תפקידו כמלך ישראל לחזק כדקה של תורה .ואולי הוא התכוין גם להביא
ליתר אחדות ואחוה לקראת ימי ההכרעה הממשמשים ובאים .כי באותה שנה
גם הידש את נסיונות המרד במלך בבל ,״והלך וסמך על מלכי מצרים״ )סד״ע שם(.
היל מלך בבל מופיע בשערי הארץ ,וגלהם ״על ירושלים ועל כל ערי יהודה
הנותרות״ )ירמיה לד ,ז( .הוא בא לדכא מיד כל גסיון של התמרדות .עוד פעם
אחת מנסח מלך מצרים לחציל את בן בריתו ,את צדקיהו :וחיל פרעה יצא
ממצרים ,וישמעו חכשדים חצרים על ירושלים את שמעם ,ויעלו מעל ירושלים
)שם לז ,ח(.
ואמנם ,המצור הוקל — ועם זה חזרו ליהודה ״ימים כתקונם״ :וישובו אחרי
כן וישיבו את העבדים ואת השפחות ,אשר שלחו חפשים ,ויכבשום לעבדים
ולשפחות )שם לד ,יא( .נסיון התיקון של המלך לא החזיק מעמד — השרים
והעשירים עושים כרצונם ,והברית שהמלך כרת אתם אינה שוה בעיניהם כקליפת
השום ,כאשר באופק נראית להם הצלה פורתא.
ומה עושה המלך בשעח כזו? חאם יפעיל את מלוא כוחו לבצע את בריתו
ואת תקנתו? חאם יוכל לחמשיך במלחמתו ,כאשר דברו ומצותו נרמסים ברגל
גאוה בתוככי עיר המלוכה? לא רק את הברית אשר כרת ת׳ עם אבותינו,
ביום הוציאו אותם מארץ מצרים ,הפרו ,אלא גם את הברית שהמלך כרת אתם
זה עתה ,בבית אשר נקרא שמו של ה׳ עליו ,חללו!
אבל המלך איגו פוצה פה .הוא ירא את העם ואת שריד .גם המלך הראשון
לבית ישראל ,שאול בן קיש ,נכשל בכשלון דומה בהנהגת מלכותו :ויאמר שאול
אל שמואל :הטאתי ,כי עברתי את פי ה׳ ואת דבריך — כי יראתי את העם
ואשמע בקולם )שמואל־א טו ,כד( — והמלכות ניטלה ממנו .ואף על פי כן
הוא מבקש מהנביא לתמוך בו ,ולהתפלל עבורו .ואכן ,כך נוהג גם המלך האחרון
לבית ישראל .הוא ירא את העם ,ואף על פי כן הוא שולח את שליהיו אל הנביא
ירמיה :״התפלל נא בעדנו אל ה׳ אלוקינו!״ )ירמיה לז ,ג( .ושוב הנביא מוכיה
אותו קשות ,ומעמידו על מקומו ,כפי שעשה גם שמואל לשאול בעת זריהת אור
המלכות בישראל :כה תאמרו אל מלך יהודה השולח אתכם לדרשני — הנה
חיל פרעח ,חיוצא לכם לעזרח ,שב לארצו מצרים ,ושבו חכשדים ונלחמו על
העיר הזאת ,ולכדוה ושרפוה באש )שם ז־ח( .אתם לא שמעתם אלי לקרוא דרור
איש לאחיו ואיש לרעהו ,הנני קורא לכם דרור — נאם ה׳ — אל החרב אל הדבר
ואל הרעב …ונתתי את האנשים העוברים את בריתי …שרי יהודה ושרי
ירושלים ,הסריסים והכהנים וכל עם הארץ …ביד אויביהם וביד מבקשי נפשם…
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד אויביהם …וביד חיל מלך בבל
העולים מעליכם )שם לד ,יז—בא(.
היל פרעה אמנם יצא ממצרים ,אבל הגיע רק עד עזה .מלך בבל פונה נגדו
בכל הילו ,ומכריהו להזור למצרים )ירמיה מז; וראה סד״ע פכ״ו( .ושוב הראה
לו הקב״ה לצדקיהו ששקר הסום לתשועה וברוב הילו לא ימלט.
האם המלך יפעל מעתה נגד שריו ועבדיו ,העושים ככל העולה על רוחם,
מבלי להשוש מתגובתו של המלך י האם יכנע מעתה לדברי הנביא י
פקיד בשער בנימין מחשיד את ירמיה בבגידה ,בנפילה אל הכשרים ,ומוסר
אותו ביד השרים .הם מכים אותו וגוזרים על כליאתו בבית כלא ,מבלי לשאול כלל
את המלך ,ומבלי לדון אותו כלל .המלך יודע על כליאתו ,ובכל זאת אינו מתערב
כלל במעשי שדיו ,כי בודאי מתכונים הם לטובת המדינה ,לטובתו הוא .המלך
אמנם יודע שכל דבריו של הנביא הם דברי אלוקים היים ,ואין לו שום נגיעה
אישית בדבריו .הוא בעצמו הרי רוצה לשמוע את דבר ה׳ .שניות זו במחשבתו
גורמת לו להשפלת מעמדו — הוא מזמין את הנביא לשיחה ,מבלי ששריו
ידעו על כך .הוא ירא אותם ,וקורא לירמיה לבוא לביתו בסתר.
וישלה המלך צדקיהו ,ויקחהו ,וישאלהו המלך כביתו בסתר,
ויאמר :היש דבר מאת ה׳ ? ויאמר ירמיהו :יש — ביד מלך בבל
תנתן )שם לז ,יז(.
בכוהו להוציאו מבית הכלא כדי לשמוע ממנו את דבר ה׳ — אבל אין כו
כה להוציאו חפשי.
ויאמר ירמיה אל המלך צדקיהו :מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם
הזה ,כי נתתם אותי אל בית הכלא ? ואיה נביאיכם אשר נבאו
לכם לאמר ,לא יבא מלך בבל עליכם ועל הארץ הזאת י
ועתה ,שמע נא אדוני המלך ,תפל נא תהינתי לפניך ,ואל תשיבני
בית יהונתן הסופר ,ולא אמות שם )שם יח—כ(.
המלך כאילו שכוי כידי שריו ועבדיו .הם מנהלים את עסקי המדינה ,וכל
כוהו הוא להקל במקצת את תנאי הכלא ואת מקום הכלא :ויצור! המלך צדקיהו,
ויפקידו את ירמיהו בהצר המטרה ,ונתון לו ככר לחם ליום מחוץ האופים ,עד
תום כל הלהם מן העיר )שם כא(.
**
*
האם בידינו להבין את הקרע העמוק כנפשו של המלך ? הוא רואה בחוש שכל
טכסיסי הפוליטיקה נכשלו ,האויב האכזרי עומד בשער על אף כל תחבולותיו,
אין לצפות יותר לשום עזרה מבחוץ ,השרים ונביאי השקר ,שהביאו אותו הלום,
הוכהו במכשילים .דברי ה׳ שבפי הנביא התאמתו בכל נוראותם ,ואין לו אלא
להשען על אביו שבשמים.
מי הוא האדם היכול להתמודד עם המצב האיום והטרגי הזה? עיר
הקודש והמקדש במצור האויב הבלתי מנוצח ,המגינים גחלשים והולכים,
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כאשר חסרה להם כל תקוה .הכיבוש אינו 'אלא בעיה של ימים או שבועות.
האם על המלך להמשיך ולההזיק במלחמה ,ולא להפסיק במו ידיו את מלכותו,
או האם עליו להכנע ,ולצאת בראש עמו לגלות י
המלך צדקיהו למד את תולדות אבותיו ,מלכי בית דוד .הרבה מלהמות נלחמו,
והיו מהם אשר הוכרחו לסגת בגבור יד האויב עליהם .רחבעם בן שלמה הוכרח
לוותר על עשרת השבטים במצות הנביא שמעיה )מלכ״א יב ,כב—כד( .חזקיהו
ניצל רק בנם ,כאשר ירושלים היתד! כבר במצור סנחריב )מלכ״ב יט ,לה(.
מנשה בן הזקיהו נלקח בשבי לדמשק ,ותשובתו הועילה לו להזור למלכותו
בירושלים )דבהי״ב לג יא—יג( .יאשיהו אביו נפל במלחמתו באויב .אבל
מעולם לא הפירו במו ידם את כתר המלכות מעל ראשם ,ולא נכנעו מרצונם
הטוב כניעה גמורה ,עד כדי ביטול ממלכתם .ואולי עליו ללמוד מדרכו של שאול
המלך ,שגם ידע על חוסר הסיכוי למלחמתו בפלשתים ,וידע אפילו על נפילתו
העתידה בקרב זה ,ובכל זאת לא נמנע מלהלהס עד הפוף המר.
׳
ומאידך ,האם מותר לו למלך להקריב את היי בני עמו במלחמה חפרת
תקוה ן והאם מותר לו להפקיר אנשים נשים וטף למוראות הדבר הרעב והחרב ן
והאם מותר לו לסכן את קיומו של מקדש ה׳ ,אשר בנוהו אבות אבותיו לשם
אלוקי ישראל ?
איה המוצא ? חאם בכוחו של אדם להחליט החלטה גורלית כזאת י
שוב פונה המלך לגביא:
דרש נא בעדנו את ה׳ ,כי בבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו —
אולי יעשה ה׳ אותנו ככל נפלאותיו ,ויעלח מעלינו) …ירמי׳כא,ב(.
רק נפ גלוי יכול להצילו ,ולהציל את בית ישראל ואת עיר הקודש .בודאי
נזכר באותה שעה בנם ההצלה של אבי אבותיו ,הזקיהו המלך הצדיק ,מידי
מעצמה אדירה ,מידי םנחריב מלך אשור — ״אולי יעשה ה׳ אותנו ככל
נפלאותיו ? !״.
אבל אין דורו של צדקיהו דומה לדורו של הזקיהו ,ולא היו ראויים
שייעשה להם נם .תשובתו של הנביא מוהלטת ,ומסירה כל ספק:
כה אמר ה׳ אלוקי ישראל :הנני מסב את כלי המלהמה אשר
בידכם ,אשר אתם נלהמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים
עליכם מחוץ לחומה — ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת,
ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ,ובאף ובחמה ובקצף
גדול …ואחרי כן — נאם ה׳ — אתן את צדקיהו מלך יהודה…
ואת העם …ביד נבוכדראצר מלך בבל …והכם לפי חרב ,לא יחוס
עליהם ,ולא יחמול ולא ירחם! )שם ד—ז(.
שום נם לא יקרה ,ואפילו תשובה כבר לא תועיל .פוף הממלכה מוחלט,
סופח של ממלכת יחודח בת מאות ד״שנים .קרן חאור חיחידה היא האפשרות
להצלת חפדט:
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואל העם הזה תאמר כה אמר ה׳ :הנני נותן לפניכם את דרך
החיים ואת דרך המות — היושב בעיר הזאת ימות בהרב וברעב
ובדבר ,והיוצא ונפל על הכשרים ,הצרים עליכם ,והיה .והיתד•
לו נפשו לשלל )שם ה—ט(.
אץ עוד אפשרות להציל את העצמאות המדינית ,לפהות יציל העם את
הייו ,ויצפה לימים טובים יותר .היי עם ישראל נצחיים הם ,גם אם תקופת
גלות מאפילה עליהם.
כי גם נהמה בפיו של ירמיה ,אבל נחמה לעתיד הרחוק — על בנין הדש,
על טחרדו וסליחח ,על קול ששון וקול שמחח ,על צמח דוד ,ועל כהגים עובדים
בבית ה .וכל זה אחרי תקופת הגלות החשוכה ,תקופת חסתר חפגים.
,
כה אמר ה׳ :אם לא בריתי עמם ולילה ,חוקות שמים וארץ לא
שמתי — גם זרע יעקב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו מושלים
אל זרע אברהם ישחק ויעקב — כי אשיב את שבותם ורחמתים
)שם לג ,כד״—כו(.
גחמח שחגולים יקחו אתם לארץ כשדים ,גחמה אשר תחזקם ותעודדם
שלא לשכוח את צור מחצבתם ואת מקור חיותם בימי שעבודם.
בירושלים הנצורה אבדה כל תקוה .אנשי המלחמה המעטים העומדים על
ההומה רואים את זרם הפליטים מן העיר ,זרם הנופלים אל הכשרים ,על פי
עצתו של ירמיה ,המנסים להציל את עור גופם — והיתד! להם נפשם לשלל.
אוכלוסית העיר יודעת שהמלך אינו מפוגל להחליט על כניעה ,שהוא ממשיך
את המלהמה בלחץ השרים ונביאי השקר ,הרואים בירמיה את התבוסתן.
השרים מחליטים שיש להפסיק מיד את זרם הפליטים .ומי הוא האשם י
בעד מי יש לעצור י הלא דברי הנביא הם שחוללו את רצון הכניעה לשם
הצלה .״ויאמרו השרים אל המלך :יומת נא את האיש הזה ,כי על כן הוא
מרפא )מרפה( את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ,ואת ידי כל
העם ,לדבר עליהם כדברים האלה ,כי האיש הזה איננו דורש לשלום לעם הזה,
כי אם לרעה״ )שם לח ,ד(.
השרים הוציאו את משפטם — ירמיה דורש את רעת העם! הוא בוגד!
ויש להמיתו! הם היודעים במי האשמה ,והם היודעים מה לעשות בשעה
המורה זאת :להשתיק את דבר ה׳ מפי הנביא בכל האמצעים — והכל על
מקומו יבא בשלום .אכן ,אין זאת הפעם הראשונה ,וגם לא האחרונה ,שעריצי
העם מנשים להשתיק את האמת על ידי הריגת נושא דבר האמת ,כי הרי
הפורענות לא תבא אם לא ידברו עליה…
׳
והמלך האומלל עומד לפני שריו ,ובקול ענות חלושה נכנע שוב לרצונם:
״הנה הוא בידכם! כי אין המלך יוכל )להשיב( אתכם דבר״ )שם ה( .הוא
מאמין ששריו דורשים את שלום מלכותו ,שהוא נאחז בה בצפרניד .מה הוא
15
www.daat.ac.il
דעת -
יכול להשיב להם ?אתר
הרצוג — אם כן• ,איפוא ,מדוע הוא
מכללתהאמת ?
הנביא הם
שדברי
אינו נכנע? אורח שלטונו במשך עשר השנים האחרונות הוא שהביאו למצבו
כיום — ״הטבעו בבוץ רגליו׳ /ומהבוץ הזה אין עוד בכוחו לצאת.
שלום המלכות דורש את השתקתו של הנביא .ירמיה הושלך לבור טיט,
ושם הוא ימות את מות הטביעה והרעב .רק מסירותו של תלמידו ברוך בן
נריה — שהוא עבד המלך הכושי ( — היא שהצילה אותו .הוא פונה אל
המלך בדבריו הנלבבים להציל את חייו של רבו ומורו .וכאן יכול המלך
צדקיהו להראות את גדולתו הנפשית .אמנם הוא הרשה לעדת מרעים להשתיק
את דבר הנביא ,כי כך דרש שלום המלכות באותה שעה ,אבל לעבד־המלך הוא
מצוד• לקחת שלושים איש ,להעלות את הנביא התשוש מן הבור בטרם ימות.
)שם י( .אכן ,משונה מלך זה במעשיו.
8
מה כושי משונה בעורו ,אף צדקיהו משונה במעשיו )מועד קטן
טז ע״ב( ,ופירש רש״י שם :צדיק גמור.
בהנהגת המלכות הוא ירא את שריו ,ומראה הססנות וחוסר יזמה והחלטה,
אבל כאשר הענין נוגע למעשה מצוה ,להצלת נפשו של הנביא ,הוא אינו
מהפפ כלל ,ומצור• מיד בגזירת מלך להוציאו מבור הטיט .כאשר נכנע לשריו,
ואמר להם ״הנה הוא בידכם״ ,לא עלה כלל בדעתו שהם עלולים לגרום את
מותו .אמנם נכון ,הם דרשו את מותו ,אבל הוא רק ענה להם ,שהוא כבר
מקודם בידם — הרי הוא עצור בחצר המטרה — ושם ימצאו את הדרך
להשתיקו.
במעשה זה קנה המלך צדקיה את עולמו:
כד• אמר ה׳ עליך :לא תמות בחרב ,בשלום תמות ,ובמשרפות
אבותיך המלכים הראשונים אשר היו לפניך ,כן ישרפו לך )ירמיה
לד ,ה> .צז־קיהו מלך יהודה לא עשה אלא מצוה אחת — שהעלה
ירמיה מן הטיט )מו״ק כח ע״ב( — ולכן זכה למות בשלום.
צדקיהו מלך יהודה צדיק גמור היה ,אבל במקרא לא מצינו
יותר כי אם שצור• להעלות ירמיהו מן הטיט )תוס׳ שם(.
צדיק גמור היה ,אבל את עולמו רק קנה כאשר העז לעמוד בתוקף כנגד
רעת שריו — לא תמות בהרב ,בשלום תמות ,וכבוד יעשו לו במותו ,כפי שעשו
לשאר מלכי בית דוד הכשרים.
**
*
עוד פעם אחת נפגשו הנביא והמלך .גם הפעם ביקש המלך המאמין
בנבואת האמת את דבר ה׳ שבפי הנביא .גם הפעם הוא ביקש למצוא מוצא
8ראה ספרי במדבר יב ,א )ועי׳ היטיב שם ב״עמק הנציב״( ופדר״א נג .וכן מו״ק
ט
ז
ע״ב .המחלוקת בין הבבלי והספרי היא רק במלה ״הכושי״ ,כי הרי עבד־המלך פונה
בפסוק אל המלך צדקיהו ,והוא בודאי ברוך בן נריה .המחלוקת היא אם ״הכושי״ הוא
כינוי לעבד־מלך ,או אם הוא כינוי למלך ,אשר ברוך הוא עבדו.
16
www.daat.ac.il
וו
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
למצב הטרגי שלתוכו נקלע ,בעזרת הי״ת .וביכולתו של הנביא להצביע על דרך
ההצלה למלך ולביתו ,ואפילו להצלת עיר הקודש והמקדש .האם הפעם
ישמע בקול הנביא ,ולא ירתע מהכניעה הנועזת ? האם הפעם ימצא אומץ
בנפשו ,ויתיר את הסבך ויהרוג ממסגרותיו?
וישלח המלך צדקיהו ,ויקה את ירמיהו הנביא אליו …שואל אני
אותך דבר ,אל תכחד ממני דבר.
ויאמר ירמיהו אל צדקיהו :כי אגיד לך ,הלא המת תמיתני ,וכי
איעצך לא תשמע לי…
וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו בסתר לאמר :חי ה׳ …אם
אמיתך ,ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך.
ויאמר ירמיהו אל צדקיהו :כה אמר ה׳ …אם יצוא תצא אל שרי
מלך בבל ,והיתד ,נפשך ,והעיר הזאת לא תשרף באש ,וחיתה
אתה וביתך .ואם לא תצא …וניתנה העיר הזאת ביד הכשרים,
ושרפוה באש ,ואתה לא תמלט מידם )ירמיה לח ,יד—יה(.
הנביא כבר הכיר לדעת את חולשתו של המלך .כבר פעמיים מסרו ביד
השרים ,וכל עצותיו להצלה לא נתקבלו בלחץ השרים .אם כן מדוע ישמיע
את דברו לריק ,ויסכן את חייו?
בצרת נפשו נשבע המלך שבועה המורה ,כי חוא מוכרח לדעת את דבר ה׳.
איזה מלך אביון עומד לפני הנביא! בידו להציל את חייו של הנביא ,אבל
הוא אינו יכול להשבע לשמוע בקול ה׳ שבפי הנביא ,ולקבל את עצתו ,כי
אין הדברים עוד בידיו.
והנה ניתנה עצתו האחרונה של הנביא למלך .הדברים כן בידך! תוכל
להציל את העיר ,את חמקדש ,ואת ביתך! נתק עצמך מחששותיך ומיועצי
הרע! אמנם הגזירה כבר נגזרה ,׳והיא מוחלטת .אבל ניתנה לד האפשרות
לדהות את ביצועה.
ויאמר המלך צדקיהו אל ירמיהו :אני דואג את היהודים ,אשר
נפלו אל הכשדים ,פן יתנו אותי בידם ,והתעללו בי.
ויאמר ירמיהו :לא יתנו! שמע נא בקול ה׳ ,לאשר אני דובר
אליך ,וייטב לד ,ותהי נפשך .ואם מאן אתה לצאת — זה הדבר
אשר הראני ה׳ :והנה כל הנשים …מוצאות אל שרי מלך בבל,
והנה אומרות ״הסיתוך ויכלו לך אנשי שלומך ,הטבעו בבוץ
רגליך ,נסוגו אחור״ .ואתה לא תמלט מידם ,כי ביד מלך בבל
תתפש ,ואת העיר הזאת תשרוף באש! )שם יט—כג(.
ובכן ,המלך אחוז ותפוס בספקותיו ובחששותיו .הוא אינו מצליח להנתק
מהם .דאגה חדשה בקרבו — הנופלים אל הכשרים יתעללו בו ,אלה שראו את
הססנותו וכניעתו לפני השרים ,אלה שראו את כל הטרגיות שבמעמדו בעיר
הנצורה ,דוקא מהם הוא דואג.
17
www.daat.ac.il
וי
ו
אתר דעת
הרצוגבקול ה׳ .הוא דוחה את כל
מכללתלשמוע
מתהנן -לפניו
והנביא עוד הפעם
ספקותיו .הוא מבטיה לו אהרית טובה .הוא מצביע על הלעג שילעגו לו דוקא
אם הוא לא יכגע .הוא מאיים עליו ,שהוא יהיה הגורם לשריפת העיר.
אין כוהו של הנביא אלא כפיו ,אבל כל דבריו הס ללא הועיל .הוא גיסה
את כל אמצעי השכנוע והפיתוי ,אבל למלך רק בקשה צנועה אהת:
ויאמר צדקיהו אל ירמיהו :איש אל ידע בדברים האלה) …שם כד(.
ואם בכל זאת יוודע — הלילה — לשרים על הפגישה החשאית בעלטת
מבוא בית ה׳ ,ימציא לו איזו תהבולה ותירוץ כלפיהם .אמנם כן — מלך
אביון אומלל ומסכן .אהרי כל דברי הנביא ,שהוא בודאי מאמין בהם בכל לבו
חוא אינו מתעודד ומתחזק ,ואינו מתגבר על פחדיו ,כדי שיוכל להקריכ אדג
הקרבן הגדול לשם הצלה .השרים שולטים בו ,ואסור להם לדעת ,שיש בלבו
אפילו רק הרהורים על כניעה.
הנביא מיצה עד תום את כל אפשרויותיו — ועכשיו ,השואה האיומה
בלתי נמנעת .והיה כאשר נלכדה ירושלים…
׳
**
ימות החמה בעיצומם .השמש מכה על ראשי המגינים הנותרים .עבר
קציר ,כלח קת .שגח וחצי כבר גמשך המצור .מחוץ תשכל חרב ,ומחדרים
אימת הרעב והדבר .הלחם כבר אזל מן השוק .ובחודש הרביעי ,בתשעה לחודש,
הובקעה העיר…
ועתה לא נשארה למלד אלא דרך הכריתה ,דרד שער בין החומותים אשר
על גן המלך.
והנשיא אשר בתוכם ,אל כתף ישא )בגדיו ומטלטליו( ,בעלטה
ויצא ,בקיר יהתרו )עבדיו( להוציא בו .פניו יכסה )רש״י :מהמת
כלימה ,שהוא בורה מן העיר לילה( ,יען אשר לא יראה לעין
הוא את הארץ .ופרשתי את רשתי עליו ,ונתפש במצודתי
)יהזקאל יב ,יב—יג(.
מערה הולכת מביתו עד ערבות יריהו ,וברה לו דרך המערה.
והקב״ה זימן צבי הולך על גג המערה הוץ לעיר ,ורדפו כשדים
אהרי הצבי .וכשהגיעו לפתה המערה בערבות יריהו ראוהו
ולכדוהו .הוא שאמר :ופרשתי את רשתי עליו ,וגתפש במצודתי
)רש״י מלכ״ב כה ,ד(.
וירדפו היל כשדים אהרי המלך ,וישיגו את צדקיהו בערבות
יריהו ,וכל הילו גפוצו מעליו .ויתפשו את המלך ,ויעלו אותו
אל מלך בבל רבלתה בארץ המת ,וידבר אתו משפטים )ירמיה
גב ,ה—ט(.
מלכות יהודה באה אל קצה .המלך האהרון ברה ,וגתפם בידי האויב .עיר
מלכותו עולה באש ,בית המקדש הרב ,ויתר העם גלה לבבל.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עצת ה׳ היא תקום .ה׳ ארך אפים ורב חסד .מאות שנים הזהירו נביאי ה׳
על הפורענות השכם דחזחר ,וחיא נדחתה מדור לדור:
אמר רב הסדא ,אמר רבי ירמיה בר אבא:
על שדה איש עצל עברתי — זה אחז,
ועל כרם אדם הסר לב — זה מנשה,
והנה עלה כולו קמשונים — זה אמון,
— זה יהויקים,
כסו פניו התלים
— זה צדקיהו )רש״י :שהיה צדיק(,
וגדר אבנים נהרסה
שנהרב ביהמ״ק בימיו )סנהדרין
קג ע״א(.
לא צדקיהו הוא •:וגרם להריסת הגדר ,להורבן ביהמ״ק .השדה והכרם כבר
הוזנחו בימי מלכי יהודה הרשעים ,והגדר כבר לא שמרה על שום תוכן.
ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עושה לכרמי:
הסר משובתו — אסלק שכינתי מהם — והיה לבער
פרוץ גדרו — אשבור בית מקדשי — והיה למרמס )ישעיה ה,
ה — עפ״י ת״י(.
השכינה כבר נסתלקה ששה הדשים מבית קדושתה )ר״ה לא ע״א( ,ומה
שנשרף לא היו אלא העצים והאבנים.
לא היה בידו של המלר האהרון למלכי יהודה לעכב את הפורענות שנגזרה
כבר בימי אבותיו על מעשיהם .דורו לא היה ראוי לכך ,וכת אישיותו לא
הפפיקה לדתות את הגזירה.
צדקיהו — שצידק עליו מידת הדין,
שלום — שבימיו שלמה מלכות בית דוד )ירו׳ שקלים פ״ו ה״א(.
**
19
www.daat.ac.il
!
מכללת הרצוג
קורןדעת -
הרב זלמן מנחםאתר
)וינקלר(
זהר הצכרה עם אבן השחיה
בחודש תמוז תשכ״ח ,פירםמתי ב״המעיך )כרך ח גליון ד( מאמר בשם- :האם הצכרד,
היא אבן השתיה״ .יחודו של המאמר היה הנסיון לנתח את קביעתו של הרדב״ז אודות
הצכרה ,בהשואה לנתונים הידועים לנו על גובה הסלע הטבעי בנקודות שונות בהר הכית,
והאפשרות להשוותם להפרשי הגובה הכתובים במקורות .באותו מאמר לא קבעתי מסמררת
בשאלת המיקום של קדש הקדשים ,אך הראתי את אחת הדרכים הבטוחות לבחון שאלה
נכבדה זו.
עתה אני מביא בפני הקוראים מאמר שתכליתו :הן לבחון מחדש את שיטת הרדכ״ן
והן שיטות אחרות שנאמרו בנושא ,תוך השואה למקורות ולפני השטח .ולהציג פתו־ון
שיהא הולם הן את המקורות והן את תנאי הטופוגרפיה במקום.
א שיטת הרדב״ז בענין הצנרת ,וקשייה הטופוגרפיים.
המקור הברור ביותר לזהוי הצכרה כאבן השתיה ,הוא תשובת הרז־ב׳/ן
המפורסמת )תשובה תרצ״א( ,בה הוא מזהה את הצכרה כאבן השתיה .ואולס
השאלה העיקרית העולה בקשר לרדב׳׳ז היא ,על סמך מה קבע הרדב״ז קביעה
זו והאם תואמים דבריו את המציאות הטופוגרפית בהר .במאמרי הנז׳ הראתי
כי כפי הנראה הסבה העיקרית לקביעת הרדב״ז היא מצבו הטופוגרפי של
הסלע) ,כפי מה שנודע לו מפי הישמעאלים( ,והתאמתו מפאת כך לשמש בתפקיד
אבן השתיה ,שהיתה הנקודה הגבוהה בהר ,בזמן שהבית היה קיים .ברם כ
שהראתי אז תאור גובה הצכרה המופיע בדברי הרדב״ז מופלג .ובעוד שלדעתו
גובהה של האבן ,מוכיח שנאכל מן ההר ,הראנו כי המצב במציאות הוא הפוך,
ואם באמת היה קדש הקדשים במקום שהיום הצכרח ,חייבים לומר כי הצכיה
היתד ,גבוהה בעבר יותר ממר ,שהיא היום ) .ראה תרשים מס׳ (1
׳
ס י
1
קביעה זו מערערת כמובן את תוקף קביעתו של הרדב״ז ,היות וההתאמה
הטבעית של ד״צכרה ,לתאור אבן ד״שתיה ,אינה הולמת את המציאות .ואמנם
כפי שציינתי שם ,אין ההנחות האלו שוללות להלוטין את הקביעה שאען
הצכרה היא אבן השתיה ,כי לא הובאה שום סבה המדברת כנגדה ממש.
ואפשר שעדיין אבן השתיה היא ,אע״פ שאין ראיה טופוגרפית לדבר .להלן
נדון באפשרות לחזור ולהורות כרדב״ז ,אך תוך הסתמכות על נתונים א ה ר י
ס׳
1מובן מאליו כי דיון אודות הפרשי הגובה הטופוגרפיים ,בין אבן השתיה לבין העזרה,
מבוסם על ההנחה שאבן השתיה היתד ,חלק מן הסלע הטבעי ,ולא אבן התלושה
הקרקע .במאמרי הנז׳ אמנם ניסיתי לערער גם על קביעה זו ,על סמך פשטות
ג 7ן
לש
ר ן
המשנה ביומא פ׳׳ח מ׳׳ב .אך האמת היא שאבן השתיה ״שן סלע׳׳ היתה ,כמו ש מ פ ו ד
במדרש חנחומא ,פר׳ אחרי מות) ,בובר עמ׳ ל( .וכן בפסיקתה דר׳׳כ ,אחרי מות.
20
www.daat.ac.il
ש
אתר דעת -מכללת הרצוג
*0
תרשים מס׳ 1
בית
!00
ר ? 0 .ד 9
0ז ס ע י
•
ו
0
<
חתך אנכי ממזרח למערב ,דרך הצכרה .בתרשים זה נסיון להציב את קדש הקדשים על גבי
הצכרה ,תוך הנחה שקרקע העזרה היתד ,מוגבהת מעל פני הסלע הטבעי בהר הבית ,על
ידי ״כיפין ע׳׳ג כיפין׳׳.
קנה המדד 1:2000 ,ן שעור האמה בתרשים זה 56ס׳׳מ.
)שינוי בשיעור האמה ,אינו בעל משמעות מכרעת בנדון(.
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
דעת -
שאר הלקי ההר .כן נבדוק שבית
לעומת
הצכרה
אתר של
זולת הגובה הטופוגרפי
את השאלה הטופגרפית שהערנו עליה במאמר הגז׳.
ב ״אכן השתיה או אכן הטועים״
נפיון לשלול את קכיעת הרדכ״ז
:
בשנת תר״ץ פירסם התורני מיכאל הכהן ברור ,קונטרס בשם ״ א כ ן
השתיה או אבן הטועים״) .פורסם בכתב העת ״התור״ גליונות — י יכן
בקונטרס מיוחד( .כותב המאמר יצא בהתקפה עזה נגד זהוי הצכרה עם א ב ן
השתיה ,כאשר הוא מסתמך בעיקר על הראיות דלהלן :א.אם נמדוד 500אכ7ו
מן הכותל הדרומי של הר הבית ,לכיוון צפון ,נוכל לקבוע היכן היה הכיתל
הצפוני של הר הבית) .שהרי הר הבית היה ת״ק אמה על ת״ק אמה( .הכותל
הצפוני אשר נמצא את מקומו בדרך זו ,נמצא במרחק קטן מצפון כפת הסלע.
)הדבר קיים לפי השעורים השונים שנאמרו באמה ,כפי שמראה בעל המאמר(.
ואם נניח כי הצכרה היא אבן השתיה ,נמצא גבול הר הבית סמוך לעזרה מצד צסון
יותר מאשר בצד מערב ,וזה הפך המשנה אשר קבעח במפורש כי שטח חר ה כ י
בצפון גדול מן השטח במערב) .מדות פ״ב מ״א( .בדרך דומח מוכיח המחבר,
כי הצכרה גם אינה יכולה להיות מקום המזבח ,כי הצבת המזבה על מקום
הצכרה ,אף שהיא מקטינה את הרווה בין הכותל המערבי לבין העזרה )לעימת
הנסיון להציב את קה״ק על גבי הצכרה( מכל מקום עדיין המערב גדול
הצפון ,וזה לא יתכן) .ראה תרשים מס׳ (2
4
6
ת
ת
מ ן
ב .ה״כפתור ופרת״ כתב בפרק ששי מספרו ,כי בימיו עדיין ניכר דזי
שער שושן בכותל המזרחי ״ואם תחלק זה הכותל לשלשח חלקים ,יהיה
הפתח בהלק הראשון מצד קרן מזרהי דרומי״ .מדברים אלו של ה״כפתור
ופרח״ אפשר להוכיה כי שער שושן היה במרהק שאינו עולה על 158מ ט
צפונה מן הפינה הדרומית מזרחית של הר חבית .שחרי אורך חכותל ח מ ז ח
כולו 474מטר ,ושליש הכותל 158מטר .והיות ושער שושן היה מכוון כ נ ג ד
בית קדשי הקדשים )ברכות פ״ט מ״ה( .ברור כי הצכרה אינה אבן השתי!-
שהרי היא רהוקה מן הכותל הדרומי 243מטר ,ואינה כנגד שער שושן לסי
עדות ה״כפתור ופרה״ .ומכאן שמקום קה״ק כנגד הכותל המערבי המקובל כייס.
ה
ז ה
ר
חי
ג דחיית הראיות הנ״ל נגד הרדכ״ז
לאחר פרסום הקונטרס הנ״ל ,פרסם בכתב העת ״ההד״ מחודש אדר ת ר צ ״
הרב נה בראבר מירושלים מאמר בשם ״הזקת אבן השהיה״ נגד דבריו ש ל
מיכאל הכהן ברור .טענתו העיקרית היתד .כי את הר הבית הקיפו אולמות
בשעור המשים אמה לכל רוה ,והם אינם מן המדד .של המש מאות אמה על
המש מאות אמה .כן ציין כי הלו שנויים בהומות מזמן הכו״פ עד ימינו ) ע ״
הסולטן םולימאן( .ובדברי הכפתור ופרה ,על מציאות השער בשליש הראשון
ניסה לבאר שהכוונה בהם לקצה הדרומי של השליש הימיני )כי שליש ראשון
ב
י
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תרשים מס׳ 2
—
-
—
שתי מפות. ,ובהן נסיון להניח כי גבול הד הבית המקודש )ת׳׳ק על ת׳׳ק אמה( נמדד מן
הכותל הדרומי הקיים צפונה.
במפה הימנית )העליונה( נסיון להציב את המזבח ע״ג הצכרה .במפה השמאלית )התחתונה(
נסיון להציב את קדש הקדשים ע׳׳ג הצכרה .בשני המקרים ,קטן השטח שבצפון העזרה,
מן השטח שבמערב ,וזה לא יתכן.
קנה מדד 1:5000 ,ז שעור האמה בתרשים זה 56ס׳׳מ.
)שינוי בשעור האמה
אינו בעל משמעות מכרעת בנדון(.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפי הבנתו ,הוא השליש הימני לכותב מימין לשמאל( ,לפי חשבנותיו ,תואם
הדבר את הצכרה במדויק.
דבריו אלו עוררו ויכוח מתמשך מעל גבי העתון ראה ״תשובה למשיג״
מאת מיכאל הכהן ברור ,ב״ההד׳׳ םיון תרצ״ב .ו״חזקת אבן השתיה״ מאת ה ר
נה ברבר ,״ההד״ תשרי תרצ״ג .לסכום הויכוח נתבקש הגרי״מ טוקצ׳יגםקי
לחוות דעה בנושא וב״ההד״ מחדש כסלו תרצ״ג פרסם מאמר בשם ״השקפה
על אבן השתיד״״ .באותו מאמר אמנם אין הוא מסכים לפרשנות וחחישוב ש ל
הרב נה ברבר ,אך בעקרון הוא מסכים שאמנם הצכרה היא אבן השתיה.
את אי ההתאמה למשנה במידות )הר הבית רובו מן הדרום( ה ו
מיישב ע״י ההנחה שהיתה תוספת שהוסיף הורדום להר הבית מן הדרום.
לתוספת זו הוא מוצא סימוכין במבנה הטופוגרפי של הר הבית ובארכאולוגיה.
)בנקודה זו הוא מסתמך על מסקנות החוקר השויצרי קונרד שיק( .כן מוצא ה ו
סימוכין לדבר בספר המלחמות של יוספום ס״א פכ״א א׳ .חנחות אלו נחשבות
לאבן יסוד לכל נסיון זהוי בתחום זה עד היום .ובאשר לדברי הכפתור ופרח
אודות שער שושן ,קבע כי אי אפשר לחוכיח מהם דבר) .עכ״פ הכפתור ופרד!
עצמו סתם ולא פירש ,אם כלל במלים ״חומד .מזרחית״ את חומת חרם א־שריף
דוקא ,או שמא כיון לחומת העיר בכלל — .והרימ״ט לא ניסה לתת לדברי
הכו״פ הסבר או חשבון ,באין נתונים לנסיון כזה(.
3
א
א
ד ממדי חצכרה ,אינם תואמים לדעת כמה חוקרים
את מדות קה״ק ,ויש שזהו בה את המזבח.
לפני כשני דורות ,קבעו החוקרים הנכרים קונרד שיק )השויצרי( וגוסטף
דלמן )הגרמני( שהצכרה אינה אבן השתיה ,אלא מקום המזבה .סימוכין לדעתם
מ ט ר ( x 1 7אשר אינם תואמים
זו מצאו בעיקר בממדים הענקיים של הסלע ) 1 2
— x 2 0מסכת מדות פרק ד׳( אבל הס
שעור קודש הקדשים ) 2 0אמה
3 2מ ד ו ת פ״ג מ״א( כמו כן הסתמכו.
אמה
ת שטח המזבח ) — x 3 2
החוקרים הנד על גובה הסלע המופלג ,כי אבן השתיה היתד .בולטת מקרקע
קדש הקדשים ג׳ אצבעות בלבד )יומה פ״ה מ״ב( והצכרד .גבוהה כידוע הרבה
יותר.
בעקבות ההשערה כי הצכרה נמצאת במקום המזבח ,קבעו אותם חוקרים
כי המערה אשר מתחת לדרום הצכרה שמשה בתפקיד ה״שיתיך שהיו בדרום
המזבה .וכך גם התיחסו לפתה אשר בגג המערה.
ה שלילת המענה הני׳ל.
נגד טענה זו ,יצא בתקיפות בשעתו ,הרב יחיאל מיכל טוקצ׳ינסקי ז״ל
)בעל לוה ארץ ישראל( בפירסומים שונים שהראשון בהם היה בשנתון שהוצא
ע״י ישיבת עץ חיים בירושלים ,בשנת תרע״ג .באותו שנתון הוא מביא מ כ ת
שכתב אליו גוםטף דלמן ותשובתו הוא בנושא .כן פרסם את דבריו במאמר
׳
3
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
. x
״השקפה על אבן השהיה״ שפורסם ב״ההד״ של חדש כסלו תרצ״ג )עיין לעיל
בפ״ג( .כן מובאים הדברים בקצור בספר עיר הקדש והמקדש ח״ד עמי ה.
טענתו של הרב טוקצ׳יבסקי היתד• פשוטה מאד ,כי דוקא שתי הקושיות
)השטה המופלג והגובה המופלג(( .מתרצות אחת את חברתה ,כי דווקא אם
נכסה חלק מגובה פני הסלע בעפר ונשאיר רק את ג׳ האצבעות העליונות
גלויות ישאר שטח גלוי קטן בהרבה ,המאיס בהחלט לממדי קדש הקדשים
א מ ה 2 0ו א ם כן עלינו להגיח שהסחף ושאר פגעים גרמו לכך שחלק
מן הסלע שהיה מכוסה בעבר ,גלוי לעין בזמן הזה ,וכמו שכתב במפורש
הרדב״ז בתשובה תרל״ט ,שפני הקרקע בסביבות הסלע היו גבוהים בעבר
יותר וכיום נחשף חלק של האבן שהיה מכוסה.
ו נתוני גובה הפלע כהר הכית ,שוללים לחלוטין אפשרות שהצכרה היא המזבח.
מן הנאמר לעיל ברור ,כי השטה שהמזבח היה בנוי על גבי הצכרה ,אין
לה סימוכין וניתן לסתור את כל ראיותיה .להלן נוכיה בראיות גמורות שהדבר
לא יתכן כלל ,וקיימת סתירה ממשית בין שטה זו לבין המציאות הטופוגרפית
של הר הבית.
התך ממערב למזרה של בית המקדש והעזרות לפי הנתונים המופיעים
במשנה במסכת מדות ,מראה הפרשי גובה כדלהלן :המזבח ניצב על גבי
עזרת הכהנים .במרחק אחת עשרה אמות מזרחה לו נמצאת עזרת ישראל
הנמוכה מעזרת כהנים ב־ 2.5אמות .במרחק של עוד 11אמות מזרחה מתחילה
הירידה לעזרת נשים הנמוכה מעזרת ישראל ב־ 7.5אמות .ירידה זו היא
במדרגות של חצי אמה על חצי אמה ,כך שניתן לקבוע כי משך המדרגות
מזרהה הוא באורך 7.5אמות .נמצא כי במרחק 29.5אמות מזרחה מן המזבח,
גובה הקרקע נמוך ב־ 10אמות תמימות מגובה הקרקע במקום המזבח.
המדידות מראות בברור גמור ,כי בשטה הנמצא 30אמות מזרחה לצכרה,
)ולמעשה גם במרחק גדול יותר( גובה הסלע 741מטר מעל פני הים .ואם
נוסיף לכך 10אמות )לפי הקטן שבשעורים( נקבל גובה של 745.8מטר מעל
פני הים לכל הפחות .כלומר נגיע למסקנה שגובה פני הצכרה שהם )743.7
מטר מעל פני הים ,נמוך ביותר מ־ 2מטר מתהת למקום המשוער של רצפת
העזרה) .ולמעשה כפי שכתבנו במקום אחרי שעור האמה באמת הוא כ־56
ם״מ ,נמצא לפי זה גובה קרקע העזרה לפחות 746.5מטר מעל פני הים ,דבר
המגדיל כמובן את הסתירה( .וכל זה מבלי שהוספנו לקרקע העזרה שעור
גובה הכרהי לצורך ״כיפין על גבי כיפיך ,שהיו מתחת לפני העזרה ,דבר
המגדיל ביותר את הסתירה.
ואמנם אילו קבעו הקובעים ברוח הקודש כי אכן במקום שנמצאת היום
הצכרה היה פעם מקום המזבח ,לא היה בזה קושי כלל .כי אפשר ששם היה
2עין במאמרי שבחוברת ״הר הבית מקומו וגבולותיו״ שיצאה לאור ע״י המחלקה לחרבות
תורנית של עירית ירושלים ,בשנת תשל״ה .ושם בעמודים .56—7
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תרשים מס׳ 3
1
ו
ו
ו
ו
ט'
50
!0א מ ח
!0
ג
0
חתך אנכי ממזרח למערב דרך הצכרה .בתרשים זה נסיון להציב את המזבח ע״ג הצכרה.
שים לב להפרש הגובה הגדול ,בין הגובה )המינימלי( המשוער של קרקע העזרה לבין
גובה הצכרה .קנה מדה
1:500ז שעוד האמה בתרשים זה 54.5ס׳׳מ ,כדעת אחד מבעלי
השיטה ,כי הצכרה היא מקום המזבח) .שינוי בשעור האמה אינו בעל משמעות מכרעת בנדון(.
www.daat.ac.il
[
אתר דעת -מכללת הרצוג
מקום המזבח והיה המקום גבוה יותר ונאכל מן הקרקע הרבה עד היום .אבל
להסתמך על הנתון הקיים ולומר כי הוא בהכרה מקום המזבה ,זה אינו ניתן
להאמר כלל .כי אם אכן זה מקום המזבח ,על כרהנו נגיע למסקנה שלא נשאר
מנו שריד ואם כן אין יסוד לשיטה זו כלל .בפרט תמוח חדבר ביחס להוקר
קוגרד שיק שדגל כאמור בשיטה זו ,והיה אדריכל במקצועו ,ובודאי היה צריך
לעמוד על קושי המור זה )ראה תרשים מם׳ .(3
ז נפיון לאתר את מקום קדש הקדשים ,בכיפת הרוחות מצפון מערב לצכרה
בשנה שעברה נתפרסמה תיאוריה הדשה ,המנסה לקבוע את מקום קדש
הקדשים מצפון—מערב לכיפת הסלע מתחת לכיפה המכונה בערבית ,״קובת
אל־ארווה״ ,כלומר כיפת הרוהות .בעל השערה זו הוא פיזיקאי בשם פרופ׳
קאופמן .עיקרה של התיאוריה מושתת על ההנחות דלהלן :א .מן המקרא
ביהזקאל ה׳ והמשנה בסוכה פ״ה מ״ד ,משמע כי ציר בית המקדש היה מכוון
במדויק מן המערב למזרה .ב .הכהן השורף את הפרה בהר המשהה ,היה
מזה מדמה מול קדש הקדשים )מדות פ״ב מ״ד( כלומר ,ברור שעמד בהמשך
הציר המדויק של בית המקדש.
3
4
על סמך שתי הנהות אלו היפש החוקר הנז׳ נקודה בפסגת הר הזיתים ,אשר
לפי דעתו ,תואמת את מקום שריפת הפרה .מאותה נקודה ניסה למתות קו ישר
לכוון מערב במדויק ,על מנת למצוא איזו שהיא נקודת אחיזה בשטה הר הבית
למקום המשוער של קדש הקדשים .והיות ולפי דעתו מקום שריפת הפרה היה
בהר הזיתים באיזו שהיא נקודה הנמצאת מעל קו הגובה של 800מ׳ מעל פני
הים ,יכול היה להראות כי הצכרה ודאי אינה במקום קדש הקדשים ,מפני
שהשטח הדרומי ביותר בהר המשחה הנמצא מעל קו הגובה 800עדין צפוני
הוא מכיפת חםלע .ואם נמתח קו מאותו איזור בהר המשחה הישר מערבה נפגע
בשטה שבצפון הרמה שעליה כיפת הסלע) .קו זה עובר גם בסביבת ״שערי
הרחמים״(.
על סמך הנחה זו היפש מבנה מתאים באזור המשוער ,ומצא לצורך זה
את ״קובת אל־ארווח״ .מתחת לכיפה קטנה זו גלוי הסלע הטבעי ,וגובהו
742.2מטר מעל פני הים )מטר וחצי פחות מהצכרח(.
ממצא נוסף המוכיח לדעתו כי זה מקום קדש הקדשים הוא קו שמשמעותו
בלתי ברורה המופיע בתצלום של הר הבית ,צפונה לרמה שעלית כיפת הסלע
וכיפת הרוהות ,והוא ניצב ב־ 90מעלות לקו שבו נמצאת שפת הרמה המזדהית
3דבריו נאמרו בכינוס שהיה בירושלים ,באיסרו חג פסח תשל״ה ,וכן בהזדמנויות אחרות.
תמצית דברי הכינוס ,באה
בחוברת ״הר הבית
מקומו
וגבולותיו״ )ראה
הערה .(2
4בשאלת הכיוון של ציר הר הבית ,ודאי צדק .ודבר זה מפורש בירושלמי עירובין פ״ה
ה״א) .ואין צורך בזה כלל לראיה שהביא מן המקרא ביחזקאל אשר באמת אינו מוכח
כלל( .וכבר הראתי דבר זה במאמר הנז׳ )ראה הע׳ (2בעמ׳ .67—9
27
www.daat.ac.il
הרמה דעת
)השפה המזדהית של אתר
הרצוגמדויקת בכוון צפוךדרום
מכללת כמעט
בנויה -בצורה
האסטרונומי כך שהקו הנזכר עובר בכוון מזרה מערב בדייקנות( .קו בלתי
מיזוהה זה ,יכול להיות עדות לקיר או יסוד הנמצא מתחת לקרקע ,ואכן —
בנקודה מסוימת לאורך הקו ,מצא מספר אבנים מסותתות .קו זה הוא לדעתו
הקיר הצפוני של העזרה ,בעוד אשר הקיר המזרחי של הרמה שבמרכז הר הבית,
הוא לדעתו הכתל המזרחי של עזרת הנשים ,מרחקי שני כתלים אלו מכיפת
הרוחות ,מתאימים למדות עזרת נשים והעזרה כפי שהם במשנה ,אם נניח
ששעור האמה הוא 42.7ס״מ.
כן מציין מר קאופמן כי הפרש הגובה ,בין הסלע שבכיפת הרוחות לבין
הסלע שבסביבות בור מם 1 .במפה של וורן ,אשר לדעתו של מר קאופמן הוא
אחד הבורות שבעזרה )ליתר דיוק לדעתו זהו ה״שית״ שמתחת למזבח( ,תואם
את הפרש הגובה של 6אמות שהיה בין קרקע ההיכל לבין העזרה )זאת כמובן
לפי שעור אמה של 42.7ס״מ ,שהוא שעור האמה לפי דעתו(.
ח .דהיית השיטה שקה׳׳ק מקומו בכיפת הרוחות
כמעט כל פרט בתאוריה הנד אינו עומד במבחן הביקורת .ועל מנת שלא
להאריך ,אציין כמה נקודות חשובות.
א .קביעת מקום שריפת הפרה ,כנקודת מוצא לצפות ממנה אל עבר הר
הבית ,ולקבוע את מקום קדש הקדשים .הוא דבר בלתי אפשרי לחלוטין .שהרי
אין שום רמז במשנה ,היכן היה בהר המשהה המקום הזה .וידיעותינו אודות
מקום זה נופלות בהרבה מכל ידיעה על מקום כל שהוא בתוך שטה הר הבית .
כך שתנסיון להסתמך על נתון זה הוא ממש בבחינת ״תלי תני בדלא תני״.
אמנם יש במשנה במדות גירםא ״בראש הר המשחה״ .אולם כמעט בכל כתבי היד
אין מופיעה המלה ״ראש״ )עובדה אשר מר קאופמן בעצמו עמד עליה בבדיקה
שערר בכתבי יד ,ואשר היא אפשרה לו לבקש בכל השטח שמעל קו הגובה 800
את מקום שריפת הפרה ולא בפסגה ממש( .כפי שנראה להלן לא יתכן שמקום
שריפת הפרה היה בראש ההר ממש ועל כל פנים קביעת קו הגובה 800לצורך
היפוש מקום שריפת הפרה היא שרירותית להלוטין.
ב .מן המשנה במדות פ״ב מ״ד ומן הסוגיא בגמרא במסכת יומא דף ט״ז
אפשר להוכיח כי מקום שריפת הפרה היה ממש באותו גובה של שערי המקדש,
וההזאה ״נוכח פני אהל מועד״ היתד• בקו מאוזן ממש .והיות וקרקע העזרה היה
גם לדבריו של מר קאופמן 740מטר מעל פני הים ,והיות וגובה השער המזרחי
5
5מר קאופמן יצא מתוך הנחה ,כי קיים ״מושג חדש כדבריו ,והוא :״ציוני דרך למקדש״.
ציונים אלו הם כביכול ציונים שהשאיר לנו התנא ,על מנת לאתר את מקום המזבח.
ציון אחד הוא לדעתו ,אמת המים שהובילה את הדם לנחל קידרון .על דרך מעשית
לגילוי אותה אמה פירסס מאמרים בשנת תשל׳׳ג ,אולם עד היום לא העלו החקירות
בדרך זו מאומה) .ולמעשה רב מאוד הפיקפוק ,אם קיימת בכלל אפשרות חיפוש בכיוון
זה( .ציון הדרך השני הוא לדעתו מקום שריפת הפרה .כפי שנבאר אין ממש גם בציון זה.
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של העזרה היה 20אמה בלבד אפשר להוכיה בברור כי קו הגובה של 800מטר
מעל לפני הים נמצא בגובה של כ־ 50מ׳ מעל לגובה האמתי של מקום שריפת
הפרה .כך שההסתמכות על נתון זה היא ממש אבסורד.
ג .לעיל בפרק ו׳ הוכהנו כי לא יתכן שהצכרה היא מקום המזבה .כי ,אם
עזרת הנשים נמצאת על הרמה שמסביב לכפת הסלע )דהיינו בגובה 740מ׳ מעל
פני הים( קרקע העזרה היתד 10 .אמות מעל זה ,וזה ״קובר׳׳ לחלוטין את הצכרה
מתחת לפני העזרה.
נימוק זה אמור ביתר תוקף כלפי שיטתו של מר קאופמן .שהרי אם קרקע
עזרת הנשים התנשאה בגובה של 740מ׳ מעל פני הים )דבר שהוא מתחייב
מבדיקה טופוגראפית של גובה הסלעים במקום שלפי דעתו נמצאת עזרת נשים(,
היה גובה קרקע ההיכל 16אמות למעלה מזה .שהרי לא את מקום המזבח חיפש
בכיפת הרוהות ,אלא את אבן השתיה עצמה ,וקרקע ההיכל היתד .גבוהה מקרקע
העזרה בעוד 6אמות 16 .אמות לפי שעורו של מר קאופמן הם 6.83מטר ואם
נוסיף אותן לגובה 740מ׳ מעל לפני הים שהוא גובה המינימום של עזרת הנשים
נקבל 746.83מטר מעל פני הים ,בשעה שגובה הסלע בכפרת הרוהות 742.2מ׳
מעל פני הים בלבד ,כלומר הפרש של יותר מ־ 4.5מ׳ .דבר אשר שולל לחלוטין
אפשרות שהסלע הגלוי תהת כפת הרוחות הוא אבן השתיה.
תרשים מס׳ 4
ן
10 0
100
1
;
10 0א ס י•
) 0 50וי
ו
0
•0
0
חתך אנכי ממזרח למערב דרך קובת אל־ארוואח .בתרשים זה נסיון להציב את קדש הקדשים
ע׳״ג קובת אל־ארוואח) ,כדעתו של מר קאופמן( שים לב להפרש הגובה הגדול ,בין פני
הסלע מתחת לקובת ׳אל־ארווח )שהם כפי דעתו פני אבן השתיה( לבין הגובה המשוער של
קרקע ההיכל.
ק״מ ; 1:2000שעור האמה בתרשים זה 42.7ס״מ ,כדעתו של בעל שיטה זו.
יש לציין כי בין הוכחותיו של מר קאופמן מדת דיוק בהפרש הגובה בין
הסלע בכפת הרוהות לבין גובה הסלע בבור מם 1 .שבמפת וורן .אולם הוא לא
29
www.daat.ac.il
מכללת
הרצוג נתונים אלו לנתוני גיכדז
אם נשווה
דעת -לדבריו
אתרחריפה
שת לבו לכך שמכאן סתירח
הסלעים במשטה המשוער של עזרת חנשים.
ד .ההסתמכות על הקוים הבלתי ידועים שבתצלום האויר ,אינה יכולה ל ש מ ש
בסיס כלל .כי כפי שנתברר לי מפי בעלי מקצוע בתחום זה ,אמנם יתכן כי קו
מורה על קיר שנקבר מתהת לאדמה ,אך באותה מרה יכול הוא גם ללמד ע ל
צנור מים הקבור שם או כל ממצא דומה לו .גם ממצאים אחרים שמצא ב ש ט ח ,
כגון אבנים אהדות מסותתות ,או סלע הצוב בנקודה מסוימת ,אינם בעלי מ ש מ ע ו ת
מכרעת.
ה
ד
ה .הקוים והאבנים המסותתות ,שדימה לראות בהם יסודות כותל העזרה,
הביאוהו לידי מסקנה כי צורת הבית שונה מכל מה שבארו המפרשים והפוסקים.
לפי הצורה שקבע ,צר ההלק האחורי של הבית ,כדי חמשים אמה בקירוב .ו ז ח
אינו תואם את הכתוב ביחזקאל )מ״א י״ג( .שם נאמר כי רוחב החזית המערבית
של הבית שבעים אמות .ואמנם ידוע כי לא כל הפרטים בבנין שראה יחזקאל
זהים לבנין בית שני .אבל דוקא בפרט הזה ,קשה להעלות על הדעת שינויי,
היות ושאר מדות הבית כפי שהן כתובות שם ,דהיינו מאה על מאה אמד;
בהזית המזרח ועוד ,זהות לבנין בית שני ,וגם שבעים אמה של החזית
המערבית זהות למה שעולה מפשטות דברי המשנה ,ושנוי ממדה זו אינו נ ר א ה
כלל) .וראה הקדמת תוי״ט למסכת מדות(.
ו .מדת האמה של 42.7ס״מ אינה אפשרית ואין כאן מקום להאריך בזה.
עכ״פ לדעתו צריך להיות שעור רוחב האגודל )שהוא 1/24של האמה( 17.7מ ״
ודבר זה יכול כל אחד ואחד לראות שאינו מציאותי.
למעשה התאום •והדיוק שמצא כביכול מר קאופמן בין נתונים מסוימים בשטה
לבין נתונים המופיעים במסכת מדות ,הוא תאום פיקטיבי ,היות ושעור ה א מ ה
שקבע ,בודאי לא מציאותי .זאת נוסף לעובדה שכל נתון ונתון שאליו מתיחם
אין לו בסים מצד עצמו.
מ
ט .בדיקה מחודשת של שיטת הרדב״ז בהשוואה לטופוגרפיה של הםלע.
עיון בנםיונות איתור שונים שנזכרו לעיל ,הראה כי למעשה אבן הנגף לכמה
מן השיטות היא הפרש הגובה שבין ההיכל ,העזרה ועזרת הנשים .למעשה הראנו
כי קושי זח גדול במיוחד כאשר נניח כי עזרת הנשים היתד ,בשטח הרמה המוגבהת
שבסמוך לכפת הסלע .בין אם נניח זאת לצורך הצבת המזבח על הצכדה וכין
אם נניה שקדש הקדשים היה בכפת המהות )אפשר להראות במדידה ע״ג מהה
כי שתי ההנהות הנזכרות מהייבות הצבת עזרת הנשים על גבי הרמה ממש( .על•
לפי הנהות אלו ההפרשים בין הנתונים בשטה לבין הגובה המשוער שלהם ד,ו
3—4.6מ׳.
לעומת זאת בשיטת הרדב״ז מצוי אמנם הפרש בין פני השטה למעשה לכין
השטח המשוער ,בשעור של 50ם״מ .ואף אם נוסיף להפרש עוד גובת שתפסו
״כיפין על גבי כיפיך יעלה שעור ההפרש לשעור מטר אהד בלבד .הפרש זה
א
30
www.daat.ac.il
הרצוג
דעת -
מקום עדיין אינו תואם
מכללת ומכל
שיטת אחרות
אתרלפי
קטן בהרבה מן ההפרשים הקיימים
את המשנה.
ואמנם ידידי ר׳ אריה קימלמן ,כתב לי בעקבות מאמרי הראשון בנושא,
בו העליתי את טענת הפרשי הגובה כנגד שיטת הרדב״ז .כי שאלת היות הר הבית
בנוי כיפין על גבי כיפין ,גם במקום שהיה סלע גלוי )ולא היה חשש לטומאת
תהום תחתיו( אינה מהוורת כ״כ וצריכה בדיקה .כן ציין כי בלשכת הנזירים
)בעזרת נשים( מצאנו במפורש שהסלע הטבעי היה גלוי ובולט בתוך הלשכה
)כלים פ״ו מ״ב( ,ואהר שכן הוא שמא גם במקומות אהרים בלט הסלע מעל פני
קרקע העזרה תוך שילוב מתאים בחלקים שונים של הבניה באשר הוא נמצא.
ואמנם הוא עצמו הוסיף באותו מכתב ,כי נםיוני לבהון את שיטת הרדב״ז ע״פ
ההפרש המצוי בגובה הסלע היום ,יכול עכ״פ לסתור לחלוטין את הדעה שלפיה
כאילו הצכרה היא מקום המזבה כי לא יתכן בשום אופן שגובה הסלע הטבעי
במרחק 30אמות מזרחה לצכרה גמור מן הצכרה בשעור 10אמות )וכבר נתבארה
טענה זו לעיל( .להלן נבדוק מצב הסלע והכיפין שבהר חבית לפי המקורות.
י .האם היה פלע גלוי בעזרה
פשטות הלשון במשנה מלמדת שאכן הר הבית היה כולו הלול מתהתיו מפני
קבר התהום )פרה פ״ג מ״ג( .וכך היא גם לשון הרמב״ם בתהילת פ״ה מהלכות
בית הבהירה :״הר הבית היה ת״ק אמה על ת״ק אמה וכיפין על גבי כיפין היו
בנויות מתהתיו״ )מה שהזכיר ״כיפין על גבי כיפין״ למד זאת מן המשנה בפרה
פ״ג מ״ו אודות הכבש שהכינו מהר הבית להר המשחה לצורך שריפת הפרה(.
ואמנם לכאורה אין צורך בכיפין על גבי סלע ,שהרי תחתיו ודאי אין קבר ,אבל
כפי שנראה אין הדבר פשוט .שהרי שנינו בפרח פ״ג מ״ב :״חצרות היו בירושלים
בגויות על גב סלע תחתיהן הלול מפני קבר התהום וכר ״ .הרי לפנינו במפורש
שלעגין פרה אדומה ,ההמירו בשתי הומרות ,האהת שאותם בתים היו ע״ג סלע,
כך שמצד עצם הסלע אין לחוש שיהא שם קבר התהום ,ובנוסף לכך החמירו
בחומרה נוספת ,שהיה הלול מתהת אותן הצרות .וכמו שכתב שם במפורש ר״ע
מברטנורא :״בנויות ע״ג סלע צור החלמיש ,שניכר חית שם מתחילתו ברייתו של
עולם ואף על פי כן החמירו לעשות תחתיו חלל מפני קבר התהום .ואם כן
לכאורה פשוט שכך עשו גם בהר הבית ,והחמירו בו בכל החומרות האפשריות.
ואולם כבר ציין ב״משגה אחרונה״ בפרה ,פ״ג מ״ב ,כי שתי חומרות ודאי לא
ההמירו בהר הבית והעזרות ,ורק לעגין אפר פרה החמירו בחומרות הנד .שהרי
התנאי של בגיה דוקא ע״ג סלע ,הוא בלתי אפשרי בהר הבית .כי שם חייבים
לקבל את ההר כנתון כמות שהוא על פי ה׳ ,ואינו כענין חצרות ע״ג סלע דפרה,
שיכלו לבהור מקום לזה באשר מצאו .והשאלה הקובעת לעניננו היא האם עכ״פ
במקום שהיה םלע בהר הבית החמירו בשתי החומרות ,או שמא כשם שבמקום
עפר הסתפקו בהומרה אהת )דהיינו כיפין( ,כך במקום סלע הסתפקו בהומרה
אחת ,ולא הוזקקו שם לכיפין כלל.
ונראה בברור שלא חששו כלל בבית חמקדש שמא תחת הסלע יש קבר.
,,
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועל כן לא היו צריכים לכיפין ע״ג כיפין במקום שהיה הסלע .ודבר זה מ ה ד ר ש
במשנה במסכת כלים בפ״ו מ״ב ,בדין כירה טמאה וכירה טהורה .וכך נ א מ ר ש
במשנה :״האבן שהיה שופת ,עליה ועל התנור )כלומר היה שופת קדרה ,מ צ ד
אהד על אבן ומצד שני על תנור חרס( ,ועליה ועל כירה וכר טמאה .עליזז ר ע ל
׳ י ל אבן
האבן ,עליה ועל הסלע ,יכו׳ )כלומר שפוז קדרה על ~
מצד אהד וסלע מצד שני( טהורה .זו היתה כירת הנזירים שבירושלים ,׳עזככגר
השלע״ .ובארו המפרשים )בעקבות פרוש המשנה לרמב״ם( שעל כירה ז י דזי
מבשלים נזירים שלמיהם .ונותנים שערם תחת הדוד .והיא היתד .בלשכת הב7י־ר־
שבעזרת נשים.
ם
ת י
א ב ג י ם
ע
א
ר
ים
מובן מאליו כי לא חששו לבנות כיפין ע״ג הסלעים ,מחמת התשש ה י ־ ח ר ק
שמא בכל אופן קיים קבל התהום מתחת לסלע .שהרי הסלע היי• ל ל ז ל ס ח ר
בלשכת הנזירים ,אשר שם היד .משולב במבנה כירה ,כך שברור ומובן ש ל א
הששו שמא טומאה יש תחתיו .ומכאן אתה למד שבחצרות ע״ג סלע ד ק ר ה
החמירו יותר מאשר במקדש.
ג
ע י
ו י
ת
כן יש לציין מדרש מפורש המדבר על הסלע שהיה גלוי לעין בקרקע ה ע ז ר ה
ממש .באותו מדרש קבעו חז״ל כי זכריה בן יהוידע הכהן נהרג בעזרת כ ה ב י ם
״ולא נהגו בדמו לא כדם הצבי ,ולא כדם האיל )הטעונים כסוי בעפר אחרי•
שחיטתם( .דכתיב )יחזקאל כד( :כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהד ל
" היה
שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר״ .הרי לפנינו מפורש ש״צח
גלוי בעזרה עוד בימי בית ראשון ,ולא היד .מכוסה בכיפין ע״ג כיפין כלל.
:
א
8
יח
ס 7י ע
יא .תאום כין הצכרה לאבן השתיה ,לאור הנתונים הטופוגרפיים
השוואה בין השיטות האפשריות באשר למקומו של קדש הקדשים ,מ י ־ א ה
בברור גמור כי אין כל אפשרות )המתבססת על ממצאים הקיימים בהוה( ל ה ג י ה
שעזרת הנשים היתד .ע״ג השטח של הרמה הנמצאת במרכז הר הבית ה י ו ם .
שכן הנחה כזו בהשוואה לטופוגרפיה של המקום ,גורמת לכד שכל המצוי א ש
יתכן ויש לו ,יחס לשרידי העזרה ,מצוי למעשה בעומק של כ־ 3מטרים ייותל־
מתחת לפני השטח המשוער של העזרה .דבר זה שולל לחלוטין ,כפי ש ה ר א נ ו
לעיל ,אפשרות של הזזת קה״ק מערבית מן הצכרה .לעומת זאת ,נותן ה פ ר
הגובה הטופוגרפי בין הרמה שבמרכז הר הבית לבין סביבתה ,מקום ל מ ח ש ב ה
כי הכתל המזרהי של רמה זו ,הוא הגבול שבין העזרה לעזרת נשים.
ר
ש
6המדרש מופיע במקרות אחדים :ירושלמי תענית פ״ב ה״ד ;,פסיקתא דר״כ .ב ו ב ר
ד
ף
קבב ,ע״א ן קה״ר פ׳׳ג סימן כ :פתיחה לאיכ״ר פתיחה ה :ושם פתיחה כ׳׳ג ז
איכ״ן-
פ״ב סימן ה ן ושם פ״ד סימן י׳׳ז; ילקוט שמעוני יחזקאל רמז שס״ד < כמו כן
מיזכד
הדבר בקיצור בתלמוד הבבלי ,במסכת גיטין נז :וראה עוד בתנחומא ויקרא פ״ו.
7ראה בחוברת -הר הבית מקומו וגבולותיו״ )ראה העי (2במאמרי שם )עמי 47
ובעמ׳ .(67—73
32
www.daat.ac.il
ואילך
דעת -
ואכן במקום אחר הארכתיאתר
הרצוגהתאמה מפליאה בין
מכללתקיימת
והראיתי כי
בדבר ,
כתל זה לבין תנאי אחר הידוע לנו אודות כתלי העזרה .התאמה זו היא ביהס
לכוונו המדויק של כתל זה ,המכוון בדייקנות רבה בכוון צפון דרום .וכפי שידוע
לנו מן המקורות אכן היה תאום בין כתלי העזרה לבין הכוון האסטרונומי של
רוחות העולם )וראה לעיל הערה .(4
כן הראיתי במאמרי הנז׳ כי המרחק שבין הצכרה לבין הכתל המזרחי של
הרמה )שהוא כאמור כתל העזרה( תואם בריקנות את המרהק שהיה בין קה״ק
לבין הכחל המזרחי של העזרה .תאום זה מלמד אותנו שאכן הצכרה היא אבן
השתיה.
ואעפ״י שגם במצבה הטופוגרפי של הצכרה והפרש הגובה שבינה לבין
שטח העזרה קיים קושי ,וכמו שהראינו בתחילה קיים הפרש גובה בין הגובה
המשוער של רצפת קה״ק לבין המצב הנתון של הצכרה ,הפרש גובה זה אינו
משמעותי ,אחר שהראינו לדעת כי רצפת חעזרה היתה ע״ג סלע ההר ממש,
ולא היו כיפין ע״ג כיפין במקום שהיה הסלע גלוי .ואדרבא ,היה מקום לשילוב
הסלע במבנים שונים ,ואפשר גם שניצלו חלקים של הסלע שבלטו מעל מפלס
העזרה ,לצרכים שונים ,כמו זה שמצינו בלשכת הנזירים .אפשרות זו מתירה
מקום להניח שגובה רצפת העזרה היה יותר נמוך ממה שהנחנו בתהילה ,ואם
אנו מוצאים היום במקום המשוער של העזרה נקודות שבהן גובה הסלע 741מטר
מעל פני הים ,יתכן וגובה העזרה מעט פחות מזה .דבר זה מאפשר את זיהוי
הצכרה כמות שהיא עם אבן השתיה על אף הפרש הגובה של 6אמות שהיה בין
רצפת העזרה ורצפת ההיכל.
7
יב .הצכרה היא אבן השתית ,כעדות המקורות וכהסכמת הפוסקים.
הנחת יסוד בחקר דעת הרדב״ז היתה ,כי את קביעתו המוחלטת ביהס לצכרה,
ביסס על ההנחה כי גבוהה היא מכל השטח ,ובזה היא תואמת את הידוע על
אבן השהיה .הנחה זו אמנם ערערנו במרה ידועה ,בגלל שאלת גובה העזרה
וההפרש בינו לבין גובה רצפת ההיכל ,אך ראיות טופוגרפיות אחרות החזירתו
לאותה מסקנה של הרדב״ז )וגם שאלת הפרש הגובה באה לידי פתרון( .אולם
מלבד זאת אין להכחיש כי עדויות רבות מלמדות אותנו שזהוי זה הוא נכון,
וזאת זולת הראיות הטופוגרפיות.
ובאמת לא היה הרדב״ז הראשון שבא לכלל החלטה זו אודות הצכרה.
)ולא כפי שהנחתי במאמרי ב״המעיך תמוז תשכ״ח ,ולא כפי שהגיהו עוד
מחברים( .להלן אצטט מקורות אחדים בקשר לנושא זה.
א .במדרש הנקרא ״נסתרות דר׳ שמעון בר יוחאי״ נאמר כי
״המלך השני שיעמוד לישמעאל ,יהיה אוהב ישראל ,וגודר פרצות
8
8הספר -נסתרות דר׳ שמעון בר יוחאי״ נדפס בסלוניקי בשנת תק״ג .משם הועתק ב״בית
המדרש״ לילניק .וכן נמצא בכת״י אחדים .מבוא מקיף לספר ,והשואת גירםאות ,מצויים
בספר ״מדרשי גאולה״ מאת המנוח יהודה אבן שמואל.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היכל ,ועושה לו השתהויה על אבן השהיה״• .אמת כי ז מ ב ד ש ל
מדרש זה אינו ברור ,כי לא נתפרסם בין הראשונים ש ד ב ר י ה ם
הגיעו לידינו .דעת כמה חוקרים היא שזמנו היא מתקופת הגארבי־ם
)תקופה מקבילה לתחילת תקופת האיסלם ובנין כיפת ד ז ם ל ע ( .
אך על כל פנים ברור כי לפנינו תעודה קדומה בהרבה ל פ ד 0ק י ם
שעסקו בשאלת זהוי אבן השתית .
ב .במדרש הנעלם ,בזהר הדש פרשת ויצא ,כתובים ה ד ב ר י ם
א לפני
דלהלן :״ר׳ זירא עאל קמי ר׳ אלעזי ל י )י׳
א )מצאו
ר׳ אלעזר בן ערך( .אשכחי דהוה יתיב ועינוי נבעיז
שהיה יושב ועיניו נובעות מים( ,והוד ,מרחיש בשוותיה ובכי )רזזיה
מדובב בשפתיו ובוכה( .וכר .שמע דהוה אמר )שמעו שהיה א י מ ר (
אבנא אבנא אבנא קדישא עילאד ,על כל עלמא בקדושתא ד מ א ר ך
)אבן אבן אבן קדושה עליונה על כל העולם בקדושת א ד ר ב ד ( ,
זמיני בני עממיא לאתזלזלא בך )עתידים בני אומות ד ז ע ר ל ס
לזלזל בך( ,ולאותביה גולמיה מסאבין עלך )ולהנית גויות ט מ א י ם
עליך( ,לסאבה אתרא קדישא )לטמא המקום הקדוש( ,וכל מ ם א כ י ן
יקרבון בך )וכל הטמאים יגעו בך( .וי לעלמא בההוא זמבא )
לעולם בזמן ההוא( .וכר .ועל דא בכיגא )ועל זאת בכיתי( ,ר ע ל
האי אבנא זמיגין לשואה סואבת עממיא ופגרי מתיא )כי ע ל
אבן זו עתידין לתת טומאת עמים ופגרי מתיהם( .וי ל ע ל מ א ,
׳ ארי
לההוא זימנא וי לההוא דרא )אוי לעולם ,אוי לזמז
לדור ההוא(״ י.
,0
ב
ע ר
ב
ז י ר א
מ י
:
א ר י
ר י
ה ה ו א
1
כ
יש לציין כי הרי״מ טוקצינסקי ,הסתייע במדרש זה ,במאמרו הנז׳ על מנת להוכיח
הצכרה היא אבן השתיה.
י
אכן
9לא בכל נוסחאות כתבי היד ,מוזכר ענין ההשתחויה על אבן השתיה .ובפרקי דר׳ א ל י ע ז ר ,
פי־זררת
)בדפוסים הראשונים( מובא גם כן סיפור המלך הישמעאלי ,ושם כ ת ו ב :ויגדור
הבית ,ויבנו בנין בהיכל״ .ועיין בספרו של אבן שמואל) ,ראה בהערה (8
שקעע
כ
י
גירסת הפרד״א היא העיקרית .ולפי הגירסה שברר שם ,מיוחם סיפור בנין
ההשתחרי
ה
על אבן השתיה ,לא למלך השני שיעמוד לישמעאל ,אלא למלך מאוחר יותר.
תואם את המציאות ההיסטורית ,על פיה ברור כי הכליף עבד אל מליי
דכר
ב נ ה
ת
א
כ
ז
ה
ס
ת
הסלע ,ולא עומר כפי המסורת העממית.
)דהייגר
10יש לציין כי מצוי כתב יד של מדרש זה ,שהוא עצמו בן יותר מ־00ד שנה׳
כ* 300שנה לפני הרדב״ז( .כתב יד זה נמצא בספריה בפרמא ,ומספרו •1240/6
ב ר ו ר
כ י
אם יפקפק המפקפק בקביעת זמן חיבורו של הספר נסתרות דיישב״י׳
לחידוש הישוב היהודי בארץ בתחילת האלף ,חידוש שגרם לשיבושים מסוימים
הגאוגרפיות.
תודתי :תונה בזה לר׳ ש .ז .הבלין שהעמידני על קיומו של מקור זה .וכן
ה
כ
ד
ו
א
קידס
במסור
ת
לספדיז-
בפרמא )בעלת כתב היד( ולספריה הלאומית ,שיש ברשותה צילום של כתב היד.
11זהר חדש ,ההדורת הרב מרגליות ,דף .54
34
www.daat.ac.il
השתיה ,הרצוג
אבןמכללת
דעת -
מן המדרש הנעלם,אתר
עתידה להתקיים ולהיות
ברור כי
ידועה בזמן הגלות )ולא כפי מי שטוען שהאבן נעלמה או נגנזה(.
ועתידים הגויים לטמא אותה בפגריהם .תאור זה מתאים לצכרה
בלבד .כי היא האבן היהידה בשטה המשמשת את הגברים למטרות
פולהן .ובאמת משמשת היא בטכסים הקשורים למתים .שכן מצפון
לאבן ,מצוי לדעת המוסלמים שער גן עדן )ליתר דיוק ,השער
הצפוני של כפת הסלע ,נקרא בערבית באב א־ג׳ינה ,דהיינו שער
גן עדן .ובשטה אשר בין שני העמודים הצפוניים לצכרה בלד
א־ג׳יגה ,דהייגו מקום גן העדן( .ועל כן מביאים לשם הנכרים את
המתים הגכבדים ביותר .תופעה זו קיימת גם בעת הזו ,אך יש
תעודות על קיומה עוד לפני כאלף שנה .ואמנם מתים מפשוטי
העם ,מובאים למסגד אל אקצא בלבד ,אבל מפאת מיקומו אין
להעלות כלל על הדעת ,כי בו היתה אבן השתיה .מה גם שאין
שום אבן גלויה במקומו ,וברור כי לא אבן המשמשת לצורך פולהן
כל שהוא.
12
13
14
ג .יש אפשרות הלכתית להסתמך גם על עדויות גכרים ,בשאלות
הלכה שונות .ובלבד שהנכרי יקיים את התנאים של ״מסיה לפי
תומו״ .על פי זה אפשר להסתייע בכמה סיפורים מוסלמיים,
מהם משמע בברור כי הצכרה היא אבן השתיה ,ומקום קדש
הקדשים .לפי אהד הסיפורים המוסלמיים ,מתאוננת כביכול הצכרה
לפני נביאם ,על שהעתיק את כיוון התפילה ממנה אל עבר ה״כעבה״
15
עמי 3״ ,161-115316111מ618 1י! 061• 11611186״ •8ת113
30111111(11
12ראה למשל דבריו של הנס שמידט ,שהיה נוכח בשעת הנחת גויות של חוסין מלך חיג׳אז,
על גבי דרגש מיוחד שס ,בשעת הלויתו שהיתה בשנת 1931למנין או׳׳ה.
13לפני כאלף שגה ,כתב הקראי סהל בן מצליח :״בראותם מטות המתים מובאות אל
המקום אשר עמד שם ארון הא־להים ,ואחרי כן יצאו לקברם סביבות המקדש״ .אגרות
א״י ליערי ,עמי .61
14העובדא שמתים מפשוטי העם מובאים למסגד אל אקצא ,מוזכרת ע״י ר׳ משה חגיז,
בספר ״פרשת אלה מסעי״ )או ליתר דיוק ,לפי הבטוי שלו :״מתים מדלת העם״( .אלא
שלפי דעתו דוקא בזה מתקיים הדבר הכתוב בזהר .מפני שלפי דעתו מסגד אל-אקצא
הוא מקום לשכת הגזית) .וכנראה לפי דעתו טומאת אבן השתיה לאו דוקא( .אולם אין
ספק כי לא ידע את המרחק האמיתי שבין כפת הסלע לבין מסגד אליאקצא .שהרי הוא
עצמו קובע שכפת הסלע היא מקום קדש הקדשים.
וראיתי דברי שני מחברים בדור הזה ,שנסתייעו מדברי המהר״ם חגיז ,להוכיח שיש
כביכול ספק בשאלת זהוי אבן השתיה ,שהרי לפי עדותו בדבר הכנסת מתים לאל־אקצא,
שם צריכה להיות אבן השתיה .ובאמת ברור כי אין זו טענה כלל.
15עיין בשו״ע יו״ד סימן צ״ח ,ועוד.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
16
בעיר מכה שבהצי האי ערב .ולפי תעודה הסטודיו! 7 .
י לעומרי
א ?
י
אהרת ,יעז
לבנות מסגד מצפון לצכרה ,ולבנות שם שתי ״קבלות״ ) ג ד מ ח ו ת
המציינות כיוון תפילה והשתחויה( אחת של משה ואהת ש ל מדן^ן-
'
ושתיהן לכיוון אחד ,דהיינו שתיהן לדרום ,של משה לכיורן ן
אסחק
ושל נביאם לכיוון העיר מכה .ועומר ר י
כי הוא עדיין נוטה לדת ישראל .ממקורות אלו ברור כ י ז ז צ כ ר ה
היא המקום שאליו פונים ישראל בשעת תפילותיהם .ואם ע ן
אבן השהיה אשר בקדש הקדשים.
3ר ב י ת
ה י ה ו ד י
כ ע ב
ה מ ו מ
00
א ב ו
מ א נ
א ב ן
7צ כ ר ה
תנגד
ו ה א ש י ם
א ב :ר
א ת
17
ה
י
א
למםעיו
ד .בספר מסעות בנימין ,לרבי בנימין מטודלה )הלל
בשנים ד׳ אלפים תתקכ״ה — ל״ג( .נאמר :״ושם טמפלר ז ־ ר מ י נ ו
והוא היה מקום המקדש״ .המונח ״טמפלו דומינו״ הוא השם דזברצרי
(• יאע״ש ש ל א
׳
לכיפת הסלע )עיין ירושלים בספרותנו,
קבע איזה הלק של המקדש היה מעל הסלע ,ברור שהניח ש ד ז פ ן ק ז ^ -
׳ ל ל •3כ2״ב(
ל
היה שם ,ולא בדרום השטח ) כ ד י׳
ולא מצפון מערב לסלע )כדעת מר ק ז ל ל ״ > ׳ י ס ש ט ו ת
לשונו אינה גם על המזבח שהיה בעזרה כי אם על המקדש ע צ מ ו
ע מ
עת
מ י כ א
א ו פ מ
263
ב ר ו ר
עי
ע י
בפ
ז
ה .בספר ״מסעות ר׳ פתחיה״ המתאר את מסעו של ר׳ ס נ ת ח י ד
)נסע
מרגנשבורג ,אחיו של ר׳ יצחק הלבן מבעלי התוספות,
למסעיו בין השנים ד״א תתקל״ה—מ״ה( .מסופר ב מ פ ו ר ש ע ל
ק ל ק י המקדש ,א ח ר
היכל נאה שבנו הישמעאלים
שהכריחו את היהודים להראות להם מקום ההיכל וקדש ה ק ז ״ ש י ס
ב י מ י
ד ם
ע
מ
ם
ו .״הנוסע האלמוני תלמיד הרמב״ך כתב :״סביב אבן ז ז ש ת י ד
ל י ,יכבו
בנו מלכי ישמעאל בנין מפואר מאוד׳
קדשי
ל
׳
י
למעלה מן הבניז
הקדשים ועל ההיכל״) .מסעות א״י ליערי עמ׳ .(86
ו ע ש ו
כ פ ה
נ א ד
ע ד
מ א ד
א ו ת ו
ו ה ב נ י ז
ב י ת
ת פ
ע
ד
ב י ת
ב
ש
נ
ת
רמי׳ח
ז .באגרת ר״ע מברטנורה ,שנכתבה ביום ח׳ אליל
נאמר :״גם הקרתי על אבן השהיה ששם היה האריז מרבח
*
ורכים אומרים כי היא תחת כפה אחת יפה גבוה ,א ש ר
הישמעאלים במקדש ,וסגורה בתוך הכפה ההיא ואיש לא
שמה ,היינו על אבן השהיה ,כי הכפה גדולה מאד״ )אגרות א ׳ /
ג :ב
ר ; 1ך א
י
16ראה ח .ז .הירשברג ״מקומה של ירושלים בעולם המוסלמי בקובץ- :איחוי
והקיבוצים …ירושלים ,טופוגרפיה והםטוריה של התקופות השונות׳׳ עמ׳
1.011(1011 1890 17׳׳1103111115
?316311116 1111(161• 1116׳׳
.131
הקבי*
י*ית
י
£6 011^.ת1-,© 811*0
ע כ ן /
3־.142
וראה תמצית הדברים בספרו של סבי ,ר׳ ישראל זאב הלוי איש הורב״ז•
בספרותנו ,עמ׳ .449
36
www.daat.ac.il
יי״ישלי
הרצוג משמע קצת שלא
מכללת הרע״ב
דעת -כי מלשון
אתרלהדגיש
ליעדי עמ׳ .(143יש
התיחס אל זהוי האבן בודאות מוחלטת ,אם כי לא בא לערער
כמובן על מסורת הרבים שהיתה בזמנו )כל המקורות שהובאו
עד עתה קודמים בזמנם לרדב״ז(.
ה .הרדב״ז עצמו קובע בתשובה תרצא ״כי הדבר ברור שתחת
הכפה שם אבן השתיה בלי ספק הנקרא אצלם אלסכרא״ .כמו כן
הזכיר הרדב״ז קביעה זו בתשובה תרל״ט.
ט .אחר הכרעתו של הרדב״ז לא ערער שום פוסק על קביעה זו
והיא היתד .אבן יסוד לכל הבאים אחריו .עיין למשל בספר פרשת
אלה מסעי ,לר׳ משה חגיז .וראה עוד בספרו של הגה״צ ר׳ צבי
הירש קלישר זצ״ל ״דרישת ציון״ .ובדברי הגאון ר׳ אליהו מגריידיץ
המובאים שם .כן ראה בקונטרס ״הר צבי״ לגאון ר׳ צבי פסה פראנק
זצ״ל ,ועוד אחרים .וכולם הניהו דבר זה כמושכל פשוט ומוסכם.
אמנם בקונטרס ״דרך הקדש״ לר׳ חיים אלפאנדרי ,שנדפס בקושטא
בשנת ת״ע ,אנו מוצאים פיסקה שבה כתוב :״והנה היום לא
ידענו מציאות אבן שהיה זאת כיצד היא עומדת ,כי הגויים פיהם
דבר שוא ,זה אומר בכה שהיא גבוה מן הארץ ותלויה באויר,
וזה הפך התלמוד עד ישקיף וירא ה׳ משמים תתגלה מלכותו עלינו״.
ומחבר אחד בדורנו הסיק מכאן שבעל ״דרך הקדש״ חולק על
הרדב״ז ,אשר הסתמך על הישמעאלים ,וכתב כי אין לסמוך עליהם
והדבר מוטל בספק עד שיגלהו הקב״ה.
אבל באמת לא הבין אותו מחבר כלל את הכתוב בספר .כי ודאי
לא עלה על דעת בעל ״דרך הקדש״ לערער על עצם זיהוי אבן
השהיה עם הצכרה .ולא אמר כי אנחנו לא נדע היכן היא עומדת,
אלא כתב כי היום אנחנו לא נדע ״מציאות אבן השתיה הזאת
כיצד היא עומדת״ .כי כידוע מספרים המוסלמים שהסלע פורה
באויר ,ומן המקורות נראה כמובן שאבן השהיה היא הלק מן
הסלע הטבעי .וכל קושיתו של בעל ״דרך הקדש״ אינה אלא
מפני שהוא משוכנע שהסלע הוא אבן השהיה ,ועל כן תמה
כיצד מתישב הסיפור הערבי על הסלע הפורה ,עם המציאות הידועה
לנו על אבן השהיה ,וקבע כי מציאות אבן השהיה הזו אין אנו
יודעים כיצד היא עומדת.
18
י .ואמנם בספר ״עבודת תמה״ שי״ל בשנת תרל״ב באלטונה
העלה המחבר ר׳ היים נתנזון בסוף ספרו )קונטרס נעילת שערים
18אגדת המוסלמים אודות הסלע המרחף באויר מפורסמת .וראה דבריו של גי לה סטרנג׳
)ראה בהערה הקודמת( .בספרו הנז׳ עמ׳ .141—2וראה באריכות ב״ירושלם בספרותנו״
בעמ׳ 196ובעמי ) 448ובהערות שם( .מסורת מוסלמית זו ,מוזכרת גם ע״י ר׳ משה חגיז
בספרו פרשת אלה מסעי.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
׳
דף קי״א־ב( :פקפוקים באשר לדרך בה אפשר לקבוע דזלכבך;
כאשר מדובר על אבן שאין עליה עדות אב לבני ,אי מםי״י־דז של
בית דין לבאים אחריהם על מציאותה .ואין יהודים ר ש א י ם ל ד א ו ת
ך
אבן זו דורות רבים .ובודאי לפי הנתונים שהיו בידי צ ז -ק
שהעלה נושא זה .אכן אין בכה שאלה זו )שאין בה םתיר״ד* ל ע צ ם
ן
הזיהוי( להחשב מבחינה הלכתית כדעה חולקת על ה ר ד כ ״
.
הזקה על הרדב״ז שידע מה שאמר ,וידע על סמך מה
ל תדרד
כי הרשות נתונה להלוק עליו בראיות ברורות ,ובמו״מ
^זלפי
אין מקום לפקפק בשאלת היסוד האם היו לו גתונינש
דעתו היו מספיקים מבחינה הלכתית ,כשם שאין ל ה ע ל ד ר ! א
השאלה האם הרדב״ז ידע ללמוד ולפסוק.
ג ; ז ה
3ב
ז #
מ
א
ר
7־ כ
״
ש
ת
וכבר הארכנו בדברנו ,והראנו כי אכן יש נתונים רבים המצדיקים
את קביעתו של הרדב״ז ,הלקם שהיו ידועים בזמנו ,ואחרים שנתגלר
ומהזקים גם הם את שיטתו .וכזה ראה וקדש.
ל זז ל ד
צאצאי הרב ד״ר משה אויערבך זצ״ל מעונינים לכנס כל חומר
הקיים אודותיו בכל תקופות הייו ,כדי להכשיר את הראוי לכך
לספר שיוקדש לדברי ימיו ,פעולותיו והשקפותיו וכיו״ב .המדובר
במכתבים שכתב או שכתבו אליו ,צילומים ,זכרונות וכדומה .אנו
פונים בבקשה לכל שבידו הומר מסוג זה — או ידוע לו על מקים
קיומו — להודיע על כך או להעבירו אל :מאיר הילדםהיימר,
רה׳ יואל ,15בני ברק .מקור הדברים יצויין עם פרסומם .התודה
נתונה מראש.
38
www.daat.ac.il
ב
י
מ
הרב יצחק דוב פעלד
אתר דעת -מכללת הרצוג
אגדת שלום ותוכחה מכבוד רבינו דוד אופנתיים זצ״ל
לחכמי פו״מ ק״ק דידושלים
הקדמה מהמביא לבית הדפוס
אודה לא־ ל עלי גומר ,שהחייני וקיימני להוציא לאור ,ספר נשאל
דוד שו״ת על ד׳ חלקי הש״ע מעצם כי״ ק של גאון־ דורו רבינו דוד
אופנה״ם נ״ע .עין רואה ואוזן שומעת ,שניהם יעידו כי הספר נתפשט
ונתקבל לרצון לפני כל ,ראוהו שדיים ויהללוהו ,ומצא חן בעיני
השקדנים והנקדנים וגם המדענים החכמים יודעי העתים ודורשי דברי
הימים.
ועתה הגדתי היום אנכי עוסק ומפענח ,מעתיק ומסדר ,מעריך
ומוציא לאור בעהשי״ת א ת חלק השלישי מכתיבת־יד הגרד׳׳א זצ״ל.
תשומת נפלאות ונשגבות ,מסמכים אשר עין לא שזפתם עד היום,
אגרות חשובות סמוכות באשישות ורפודות בתפוחי כת׳ב נבחר לשון
צדיק לשון מדברת גדולות עד אין חקר מיופי יפעתה ,וכל מי שהוא
אוהב כת׳ב לא ישבע כת׳ב בלשןן שמלאכי השירות משתמשין בו,
שאינם ס ת ם חרוזים לתכלית יופי המליצה וצלצול ההברה ,כי מוצאה
היא מתוך המשא־ מתן של ההלכה והענין אשר נכבדות מדובר בו.
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה ,דוגמא מח״ג שרית המתוכננה,
אגרת שלום ותוכחה ,תקונים וסדורים בחיי ירושלים עיר מלוכה,
כתןבה וחתומה בעצם כי״ק של הגרד״א זכרונו לברכה ,נערך אל
מנהיגי ופרנסי ק ״ ק אשכנזים ,ביום ו׳ אלול ת׳ס׳ד׳ .האגרת הזאת
נמצאת בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ירושלים ,בכ״י שלל
דוד דף ) 229מספר .( 0 _ 966
4
כדי להקל על הקורא להבין יותר בנקל א ת דברי קדשו ,אערוך
כאן ק צ ת רקע־ היסטורי של אותם הימים ,אולם רק על אןתם הענינים
הנזכרים ונכתבים במכתב הזה .ועשיתי לאגרת הזאת ציונים ומ״מ
לפסוקי התנ״ך ומחו״ל וגם לביטויים סגנוניים אשר מקורם בפסוקי
התנ״ך ובדברי חז״ל — כדרכי מאז -ברם אין רצוני למעול מעל
באימונם של עורכי המעין נ״י אשר כיבדו אותי לפרסם מכתב זה
ברבעון החשןב והנכבד הזה העולה על שולחן מלכים ,ויהיה התוספות
שלי מרובה על העיקר כפלי כפליים ,ומה לו לתבן א ת הבר .ואי׳׳ ה
עוד חזון למועד להדפיסן בפנים הספר חלק גי .וכאן לא אציג רק
איזה ציונים ,כדי להזכיר א ת הקורא ,אשר גושפנקא דדוד מלכא
בהאי אגרתא ,וחותמו של מגן דוד נטבע בו ,לכן אל ירוץ וימהר
בו כאשר ירדוף הקורא בהרים ,רק יקראהו בנחת ושום שכל ובעין
פקיחא על כל דבור ואמירה בלשונו הזהב ,כי מלא הוא על כל גדותיו
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדברי תורה יפה וברה ,העולה ויורד כמעשה האופנים י
.ביוושלינז
לכל צד.
מ
ש
נ
ת מ ׳ /ה
ת
5
6
8
ב
0
ב
ג
ר י
״ר משה ״ 1ונ1
י"
"
״י
,יון
י נהרב
אב״ד ור״מ לק״ק אשכנזים
׳ < ר י אוכלי <7ל,
ק
הכהן זצ״ל .מצב
? יפ
אשכנז
חובות המים ואילי האדץ עד למעלה עקרבים׳
?מ
* י ר ההר
י
י*
הכנ׳
י
להם ,כי ל ע
החובות .ומה גם שבאותה התקופה התחילו לבנות
ל מ<1י*
,
וחצר הקודש.
ת
ט
נ
9
)
9
ו
6
ה צ ד י ק
ה ר ב
ן
מ ה י י
ר
ה
ה י ה
ה ל ה
ע ד
י ר ו ד
1מי
מ א ד
ת
ל א
ב ו ז ם
י ש
כ נ ח ש
ב
ו כ ל
ם
ע ז
ה נ ש
ש
ו ס י ו ע
ו ה מ ר ב י ח
ב
ל
א
ם
ה
י מ י ד י
גז
מ ע י י
ש נ ה
ג
ם ה
ב י ת
י
א צ י
ו ה נ ו ג ש י ם
א
י
ת
י א י י מ י
ם
י
א
ם
ת
ב ז ב ן
ו ו ז י
ל ש ל י
!לו
£רי חםיי
ל קהלהל
מעט לעשותו ביתיתיפלות .ובראותו הרב
,דוךושליבז׳ ^
הכהן הגדול אשר הונף ואשר הורם ל י
^
י לרכוב
כמעט לא ישאר לשום א ש
וו
^ ע שם
מקדשם יתחלל ביד צרים אכזרים׳
״רוי וםיי *
וכתת רגליו לערי אשכנז לשפוי
צאוה י
להם מצרת אחים ש ב י י •
בשילוח מעות־דא״י מאשכנז ופולין פעמיים ב ש
.ןאנ^י
לכלל העדה ,ובזה יכלו עמוד.
אןהיז !1בשנת תנ״ט בין פסח לשבועות נפטר
רשוה ^יי"
'
י
י
כתב הרב אריה יהודה ליב כ״ץ ]בנו של ״שער א פ י י ״ * לך1גרו׳'
״מ ^
שה״ג אות א׳ או״ק דכ׳יו וגם באות ל׳ אי״ק
^ ז וזי
זצ״ל ,ובראשית מכתבו הוא כותב …:גם יודע למר
א ף י'
י
הלך לעולמו בעו״ה ושחל״ח …ידיע ליהוי למה
'עןיעןל^י
זצ״ל הנ׳׳ל דברתי עם אהובי שבעדת ק״ק אשכנזים
' עןלא
ליזר כ״ץ הנ״ל ושאר ת״ת מופלגים הנמצאים פה
אריז
למר אגרת רבנות ,והשיבו לי :בודאי לו נאה ולו יאה׳
למל׳ *
יהיה הדבר כמו גניבת דעת ,כי הדבר זר ורחוק שמב׳׳י
ל^וא
מולדתו לשכון כבוד בארצנו ,אשר על כן אני מודיע
ור בד
מגודל אהבה עזה שבינינו לאי״ ט ושנים ,שאם
לכאן אשתדל בעזה״י כל מה שיגזור עלי ויהיה לו לתפארה*
אין אנו יודעים את תשובתו של רבנו דוד אופנתיים ג״ע
דנוו*
זה ,אולם כנראה שבשנת תס״א גמר בדעתו לקבל
שבירושלים ,כי בריח שבט תס״א כתבו לו מירושלים אגרה־וזי ^
״ מינא ה ם ' י ו
וחתמו עליו ל״ב גדולים חקרי לב ומסרוהו א
שלוחי מצוה מוה״ד יצחק במהור׳׳ר משה שתדלן מליסא׳ י " .ן
*שהי
״
•
תמוז תס״ב מק״ק ומנא] .השוה ספר נשאל דוד שו״ת ח״ב׳ י
ה
ע
א ש
ע ד
כ נ ז י
ו ק צ י ו
כ ף
מ ד י ד
י
ש
ל ד ד י
ם
ו ל
פ ע מ
ר
ש
ם
ר ו ש ל
ח
י
ל
ו
ו ע ל ת ה
נ
פ
א
י
ל
ב י ד י
י
ד
ע
ר
י
ש
י
ת
נ ה
ה ר ב
י ר ו ש ל
ם
נ ש א ד י
כ < ת ו מ י ם
א
ש
א י ו
ה
ל
א ב ,
ם
ז צ ר
ה ו
ה ד ג י ל
ב י ו ם
עזנ
ה
0
א
,
י
ט ׳ ׳ ז [
ר
ג
ש ה ר ב
י ך ו
ו ם
ש ב
ו ; א
כ מ ו
ר ,י ו ם
ם
א
מ
ג
1
1
ה ד : 1י
ר ץ ו
ע י 1י
י ג מ
א
ת
כ :ה י
י
4
ש ו
ב ק
ר
ק
מ ה
נ ת נ א ל
ב ו
מ ה ו י ״ ר
ש ל מ ה
ר ב מ
www.daat.ac.il
ז צ
ל
כ
ת
ב
ל
ה
ם
ח ש ו ב ה
ב י י ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהקדמתי הנקרא תהלה לדוד דף מ״ז תמצא את אגרת הרבגוח הנ״ל
ננס תשיבת רבמו עלי׳[.
תסיסה גדולה היתה אז בין יהודי הגולה באותן השנים ,התעוררות
׳״ לעלות לארה״ק ולעלות כחומה לירושלים תובב״א כדי לקרב
שם את הגאולה ע״י סיגופים וצומות ולהרבות בתפלה ,צעקה ותחעה
קינה על גלות השכינה שם בירושלים במקומות הקדושים המכלות
י
'י
שי כנגד שערי שמים .איש חסיד היה בק״ק שעז־לי׳י
״
ל׳
״ " א )שמי ר׳ יהידא החסיד ,הוא היה מוכיח
,אש״!
"
" ל אצל כל העם ,והחליט בדע״
^״״י״
ייצאי בראשית ת׳׳ס מפולין עם נשיהם י '
1 ,ר שם
י
י ׳ ו ישיאל• י׳ יהודא החסיד י"'
״ ״ ר״ירל
•
תעניות ,גלמלי-שלג ,והרבו בי״־לי"
,,־דישמ
י
״־יל כמקומות שעברו בהם .התנה״
,ירו לדר
״ י ״כלי בכל יום במקוה ב ״ ' ק י ' ׳
? ' ״ ״ ״יתים
י
לי
'לילה אלא שעה ושתיים׳ יתי
״ ^ ,ר״טמה
.
*לא לאכיל כל היום עד צאת הכיכ ־
״ דר^פחו
,
־לני ,מלבד בשבת וחגים ,שאכלו גם
? ״ נטש
״ יאש החכירה יי״ח זיל הלו ״־יל
ה
י
ס מ
גדו
ו
ל א ה
ל ע ל י ת
ט פ
ח ב
לא
ק
ה ם
י ת י
ד
ה י י
י ת ח י נ י ח
0
ם
ע
ב ל י מ
ו
בים
ל
י
י מ א ב ל ם
ה
י
מ
ה י ״
ו ז ת י ח ק י
בי
ב
י
ם
מ ח 1ה ג י ם
ש כ ב י
ש
ע
פ
ס
י
י
י
ד
ה ת י י
ה י ה
ל
ה
ש
ה
י ע
ה ע 1ל י ם
י
י ״ ס
נת׳ ׳
^ * * * *
י כ מ ה
ש ל מ י ם
נד
3 1
ה
מ ע ש י ה ם
ב צ נ ע א
ז מ נ ם
י ע
ל
ע
י ב י ם
י ת
י
ה ע ה י ק
״ -ל ן ל ? ד לחלת
י
ילי אי׳י
מערי אשב״ ,פולין אונגרין ,מעהרריו והוללנד לחיית
ה ג
ע י ל י
ע
ל י
ה נ י ל ה
י י
מלאי תקוה?שב '£נדודים
בי;״ מיחשיו יי" י׳ י ״ ״־
י י
ל
* ס מתי כדיי
אביתם׳ בתי אחוזתם חצריהם י ט י י
"״לים עת״ק ,משם יצאי )לנחלת ׳
לייישלים ק י ל ^ י י
־
ק ״ ׳ אשי בניני ־־מי " י י
י
ביאס• אילם גם ר׳ יהודא
יי א ליים הגי[ לביאי שמה• ה ״ ל ״
ש ב י ה
" ד? ,שארים
מאי פנה הודה יהדרת של ה ח י י
י ד דא להמא
" י הל" האישיים י ^ י י י ' י
״ ^ ,ת גם
׳
" £׳ ־אנחים ייאנקים ילא
מ י י ו
ד ״ ,ת ת נש4י
הסייי מחסרא לאיש ואיש שאיו
י ץ ,״ שהגי"
"
היבה מן העיב־יב יי״״״״יי
״ ריה ד^שו
•
* * * י יתללי יטמאי יהשקי
״ י ^ ע
^י על בני חביר״י של רי״ח היי מיעטי
נכד בעל
,
' ,בק״ק שעדליץ ,אבל לא נ ש
״ י ^ י ב ס פ ר קב
* ' ' י אירי יישעמ מן הרב אברהם ״ י
־ (4והדרשה השניה בספי ו״תנית כהונה )ברלין שנת
מ מ ת
ו ת
ע ע
ש ו נ ו ת
ם
י ח ם
ה
ה
ל
ב ת י ם
0
י ש
1״ ! ! אשר
^
!עי;:כם׳בי״חם
״.י ואהבת
׳
, .״ ר׳ד״דא
״ ? ^ ״ ר״סת
•
, 1שביעית
׳
׳ " י ״ ״ ד ם רחמ^ש"
" דילר ויהי
,ד רחבירה
ע
ב ש ב י ל
ב א י
א
ב ח צ י
ר א ש
ה ח ס
מ י ד
ה ק ו י ש
א
ה ש נ ה
ד
ל
נ פ ל
ע מ י
ב
ח י ב מ
ה
ש
מ
ב י מ
כ
א מ ב ה
נ ח ל י
ת פ
י ב א
ר
ש ו ח
ל
מ צ א י
ס
מ ע 1צ י
נ י
מ נ י ח
ע
י
ה
ה ל כ ה
ס
ב י י י
ה ש צ
1
א ש י
י
ע
צו
א
ת
ש
ם
ה ח ב י י ה
ת
י
ת
מ מ נ י
א י
א
ל
א
ב
נ ס
א ל ״
י
ד
ע
ת
41
www.daat.ac.il
הישר פרק י״א )קושטא תצ״ב -״ . ( 8הרבה מן הערב־רב ה ש צ ״ י
אתר דעת -מכללת הרצוג
התחברו אל חבורתו ,וכמ׳׳ש בספר שאלו שלום ירושלים בדף קן׳
ע״ב מאת ר׳ גדילה מסימיאטיץ ]סעמייאטיץ[ זצ״ל … :כי כבר י ד ו
שקם אחי המפורסם בדורו בכל מלכות פולין והוא איש ירושלים א ח ד
מיןחד מן החברא קדישא של המוכיח ר׳ יהודא חסיד סג״ל ,ה״ו7
מהור״ר משה נר״ו וקם הוא וחביריו וביערו מן הכרם את הקוצין
שהם ר׳ חיים מלאך וחביתו ,שיירי כת ש״צ ,ולא נשאר שם רק ב ד
בלא תבן.
ר׳ יעקב משה במוהר׳׳ ר נתמן הכהן כותב בספר שחיטות ו ב ד י ק ו
הלכה למשה )ברלין חפ״ט ( 8 0 -על מנהיג החבורה :הגאון ה ג ד ו ל
נר עולם איש האלקים רי״ח זצ״ל.
ר׳ יהודה ליב זצ״ל מק״ ק גרידיץ כותב בהסכמתו על סדר ת פ ל ח
דרך ישרה לד׳ יחיאל מיכל בעד ב׳׳ר אברהם סג״ל עפשטיין ) פ פ ד ״ א
תס״ג -״ : (4נדרשתי לאשר שאלוני ובקשוני בהיוחי מזדמן לפונדק
אחד פה ק״ק פ״ פ דאדר האלופים המשולחים הרבנים מחברה קדוער7
של החסיד המפורסם צדיק יסוד עולם מוהר״ ר יודא ע״ ה אשר ע ל ן
במסילה בית אל לירושלים וכוי) .אודות מחבר ספר הנ״ל ה ש ו ח
בתורת הקנאןת להגריעב״ץ ז״ל דף טז :ודף ע״א .(:מרן הרחיד״א
ז״ל כותב בשה״ג שלו במערכת ספרים אות ז׳ או״ק ט :ועוד יען
בידינו זהר חדש וכוי שהיה של מר זקיני אביי אב׳י כמהר״ר ישעיח
ז״ל מוגה הגהות רבות אמיתיות מרבני אשכנז ז״ל מקובלים ש ב א ו
בחברת הרב יהודא חסיד ז״ל בשנת תס״ג ]צ״ל תס״א[.
אולם היו להם הרבה מתנגדים וחשדנים בגולה ,כמ״ש הגריעב״ץ
ז״ל בתורת הקנאות שלו דף כ״ו ע״ב :אחריו קמו ונתעוררו אותה כ
של חסידים הנ״ל של רי״ח ,חדשים מקרוב באו שעשו דברים מ ת מ י ה י ם
והבטיחו על הגאולה להביא משיח בזמן קרוב ,ועלו כחומה ל א ״
ומצאו מסייעים רבים וגדולים קצינים ורבנים שהאמינו בהם ,א כ ן
הפקחים לא נטו אחריהם ,לא כשרו ולא ישרו מעשיהם בעיניהם.
]החכ״צ זצ״ל יעץ להרב הגאון כמוהר״ר שאול ז״ל אבדק״ק ק ר א ק א
בימים ההם לבטל מעשה כת חדשה זו ״המתנכרת ושרשי האמונח
עוקרת ומצב שארית ישראל הורסת ועוכרת״ [.אח״כ עמד די״ ח
בבתי כנסיות )בק׳יק אלטונא( ודרש תוכחה בהתעוררות גדולה ובכיר;
רבה ,ועשה רושם אצל המון העם ,וזה רי״ח לא לבד עשה ד ר ש ו
של תוכחה בין האנשים ,כי גם לבית הנשים הלך והוציא ס״ ת והביא
עמו בחיקו לביה״כ של נשים ןדרש שם דברי תוכחה לנשים .ווזין^
הדבר זר ותמוה לרבים וכר ואולי די״ ח כוונתו ומחשבתו טובה היתרף
לפי ערך חכמתו הפחותה ומיעוט השגתו .ומ״מ פעל ועשה ט ו
לעורר העם בתשובה מפני הבכיות והדמעות שהוריד .אך הסוף הוכיח
על הכנסיה שלו ,שלא היתה לשם שמים ,לפיכך לא היה סופה להתקייס.
בקצור ,קבצו ממון רב ועצום והלכו לא״י והגיעו לשם חיל גדול,
ע
ת
ת
י>
ת
כ
42
www.daat.ac.il
הרצוג ימים לביאתו שמה,
מכללת תוך ג׳
בירושלים
אתרנפטר
אנשים נשים וילדים ורי׳׳ח
דעת -
עכ׳׳ל )השוה בפנים הספר הנ״ל ,כי אני לא העתקתי כאן רק
מה שנהוץ להבנת כמה ענינים הנזכרים באגרת הזאת(.
וממשיך שם רבנו היעב׳׳ץ ז״ל :אמנם האנשים אשר עלו לא״י
מלפנים הכשרים אשר נמצאו בירושלים באותו זמן ,היראים את ה׳
ההררים על דברו ,אנשי לבב היו ולא נמשכו אחריהם ,ולא יכלו
להתאפק לכל התועבות אשר עשו אלו החסידים החדשים הבאים
לשהת את הארץ ,וכתבו לגאוני ארבע ארצות ולחכמי הדור באשכנז
חרש לאמר ,בחודש אייר תס״ה ומזכירים בו את העובדה שכבר כתבו
את אלו הדברים בפרוטרוט ובגב״ע לרבנו הגאון דוד אופנהיים ז׳׳ל,
וז״ל שם :והנגע פורחת בקירות לב כסילים בבית ששןן ושמחה
ומועדים טובים בצום הרביעי ובצום החמישי וגו׳ כאשר בזמן שבית
המקדש היה קיים כן עשה הילל ,והנם אומרים עליו כי את קודש ה׳
חילל ,שחטה * שטים העמיקו שגו ברואה פקו ,גמולי מחלב
משדים עתקו גזרו גזירה חדשה ולא פקפקו ובילדי נכרים ישפיקו
ע׳׳פ עד מפי אשה במשיח לפי טומאה החזיקו ,חזקו דבריהם וגף
בלשונם יכזבו ןיפתו בפיהם ,מפיהם יצא עתק ,נעתקו הדברים ונשלחו
לפני כבוד הרב המאור הגדול נשיא אלקים יושב על דגלו בק׳׳ק נ״ש
ובק״ק פראג יצ״ו ,ודי לצרה בשעתה אשר הוכרחנו להזכיר מקצת
הדברים המכוערים ןכו׳.
מכתבו של הרב דוד אופנה״ם זצ׳יל
ו
ערוגה שהיא ששה על ששה ,ובתוכה זרעונים ,הזורעים בדמעה אור
זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ,רוח חכמים מהם נהה ,להיות להם ולזרעם
אחריהם למשחה ,לגדולה ,לעשות בהם סגולה ,ואוצר הכבוד אילני דאכלינן
מגייהו ,פרי צדיק עץ היים הם למוצאיהם ,מקום היה למטה בירושלים,
2
3
• עש״ה בהושע פרק ה׳ פטוק ב׳ ״ושחטה שטים העמיקו״ פרש״י ז״ל :משך שטיותם
העמיקו .פירוש :העם השטים מדרכי ה׳ העמיקו הרעה .ויונתן תרגם :ודבחן למעון מסגן.
1ע״ד המשנה במס׳ שבת דף פד ע״ב :מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים
שזורעין בתוכה ה׳ זרעונין וכוי שנאמר ,כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח
וגוי .ותרגמו ריב״ע :ארי כערעא וכוי כן ה׳ אלקים יגלי זכותא ותושבחתא דירושליס
לקבל כל עממיא .והרד״ק שם פירש :המשיל ישראל לארץ שתוציא צמחה וכו׳ כן
ישראל היו ימים רבים בגלות נשחתים ונפסדים וכמעט אבדה תקותם ,ויצמחו בהגיע
עת הגאולה.
2ע׳׳ד תענית דף ז ע״א ,ת׳׳ח הגון דומה לאילן מאכל.
3ע׳׳ר זוה׳׳ק פ׳ בלק דף רב .ע״ב ״דא ת״ח דאיהו אילנא דחיי .ובזוהר פ׳ קדושים דף
43
www.daat.ac.il
מעלה עשן בקדשי הקדשים ,ומן
נהנה
אתר ערב
ושם מורביות של ערבה
ומועילהרצוג
מכללת
דעת -
הקדשים יאכלו ענוים וישבעו שובע שמחות את פניהם ,נעימות בימינו נצח,
בגבול בנימין בצלצח ואדום ללבושיהן ,וקציעות כל בגדותיהן מדר׳ש לפירושים,
חכמי חרשים ,גזעי ישישם גדולים חקרי לב ,רבנן קדשי דארעא דישראל,
ביתם ] [1הכא בירושלים צבי תפארת קרית מלך רב ,אחרוגים בזמן וראשוגים
במעלות בית חדרון ,אחרי דרך מבוא השמש רבני ארצות המערב ,חדודו׳
כזאבי ערב ,בצירוף אליהם המנהיגים המנהלים עדת קודש ,הפרנסים אשר
בירושלים עיר הקודש ,תוב״ב ישמרם צורם איש ואיש יולד בה ,והוא יכוננה
עליון אמן.
נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה׳ לבי ובשרי ירננו אל א—ל הי ,גם
צפור מצאה בית ודרור קן לח ,אשר שתר .אפרוחיה את מזבח ה׳ צב־אות,
ומתי אבא ואראה פני אלקים ,לאחוז בידי שבט מוסר ותהי המשרה על שכמי
כרועה עדרו ירעה בנוה טוב ,הלא מאחר עלות הביאני לרעות ביעקב עמו,
ובישראל נחלתו ,ויתן לדוד עבדו ניר בירושלים בהסדו הגדול ב״ה ,די חכמתא
וגבורתא שלטנותא ורוממותא דיליה ,גדלני ורוממני ,עד חלום הביאני ,מי
אנכי ומי ביתי וידבר אל עבדו למרחוק ,ותפעם רוחי בקרבי לאמר׳ אלי אתה
אשחרך כי נכםוף נכספתי לבית אבי שבשמים ,דוכתא דמשה ואהרן לא זכו.
ואחשבה לדעת זאת ,עמל הוא בעיני עיני כל משוטטות מקצה הארץ להיותי
בעניותי ובשפלותי חמשביר לכל עם חארץ וחוצה לה וכמה קהלות קדושוח
ומדינות עדינות פאר הגולה תלויות במאמרי ובזרועי כקמיע על גבור ועל־פי
ישק עם ה׳ הרובצים תחת משאי ,עד שכמעט אי אפשר לעמוד בו ,וכמעט
תצא שכרי שם בחפםדי כאן ,ובבא לצאת ידי שמים עסקינן ,אחרי אשר ר י ש
]רישי[ .בחמימי ,חם מקצתו חם כולו ,ועלי מוטל לעיין ולפקח כי היכי דלא
אתפוס אדרא * ח״ו ,ולעשות גדר ומחיצח ,מאי מחיצח גודא ,וסתם גדר של
אבנים בונים ולכנוס צאנו של הקב״ה לדיר ולנעול בפניהם כראוי ,לעמוד
אפילו ברוח שאינה מצויה.
והלא למשמע אוזן דאבה נפשי ,מדוע קול הקרי׳ הומה ותבקע האר? לקולם,
ארץ רעשה פור התפוררה מוט התמוטטה ,מטה מטה מטים עקלקלותם ,תרי קולי
דסתרי חבנין ,בא החלום ברוב ענין ,מנהגן של תורה הנקבע ברוב מנין ,קבועו׳
כמסמורו׳ משמורו׳ שמורות לדורות להבין ולחורות מפי רבני קשישאי קדישאי,
אשר .קטנם עבה ממתנינו ,וחדשים מקרוב באו בגבול גבי״ל לתור״ה ,גביל
4
א
5
5
6
פה .ע״ב :זכאין אינון דידעין ארחוי דאורייתא ומשתדלי בה באורח מישור׳ דאינון
במעין אלוין דחיין לעילא דכליהו אסוותא.
4עש״ה חבקוק א׳ ח׳ וחדו מזאבי ערב.
5ע״ד שבת דף נה .ע׳׳א.
•5ע״ד ירושלמי מע״ש פ׳׳ד ,עור של בע״ח ממולא בקש ,כלומר ,איני רוצה להחזיק בדבר
מבלי תוכן ותכלית אמיתי ורוח חיה רק להצגה ,לכבוד ולהתפארות בלבד.
6ע״ד ב״מ דף סט .ע׳׳א גביל לתורא גביל לתורא ,ורביגו נ״ע ממליצו על תורה וע<5
טורא.
44
www.daat.ac.il
כהמר על הגבור בגבורתו
תזעק
אתרמקיר׳
לטורי כתתו׳ אבנים אבן ואבן
בחבליםהרצוג
מכללת
דעת -
והצער בצערתו ,צער בעלי חיים דאורייתא נינהו ואתו רבנו ואסמכינהו אקראי
ואלאו דלא תסור ושאל אביך ויגדך זקיניך ויאמרו לך .והאידנא דאיכא
פרצאי פורצי גדרן של הכמים הראשונים ,כמה בטלני איכא בסוכת שלם
דמבטלי מנהגו׳ קדושו׳ הן בעניגי סידור התפילה שהיא ברומו של עולם תגא
דיו״ד כתגא מלכותא דרקיעא וספון באר״ש ארשת שפתותיהון ברור מלוליהון
ויבחרו לשון ערומים לשון חכמים מרפא ,לפיכך נקראו הראשונים סופרים ,שהיו
סופרים כל אותיות התפילה ומכוונים הדברים על בורים ,ותפלתם זכה ,שמורד,
וערוכה ,ממקור הברכה ,להוריד ולהוריק מכלי אל כלי ,מצינור אל צינור ,תהום
אל תהום קורא לקול צינורי ההשפעה ,והיהודים והזיווגים הנעשים בכל עיר ועיר,
מדינה ומדינה ,ככתבה וכלשונה ,וזה שער השמים להעלות התפילה בשבילי
דרקיעא בתוך הענן שבילי בית גלגל ,גלגלא דהדר ואתי לכל איש ואיש משפחה
ושבט אשר לבבו פונה אל ה׳ אלקי׳ והתפללו דרך ארצם ,ואתה תשמע השמים,
מכון שבתך ,ושמעת וסלחת .אמנם ערבוב המנהגים ,מקצת ממדינה זו ומקצת
מנהג מדינה אהרת הוא ערבוב חכחו׳ והצינורות ,וימנעו רביבים ומלקוש לא היה,
ועל זה נאמר ,סכות בענן לך מעבור תפילה .כן העם הזה וכן כל מעשה ידיהם,
בקריאה ובניגון קוראים בלא נגינח חוקים לא טובים וכו׳ כי אם בחדש אשר
בדו מלבם .ולא די בזה ,עד שנעשו אגודות אגודות ,אוגדים פתחיהן ,פס״ה וחולה
דלית ליה תקנתא ,ונחלקו לשני כתות ,ובנימוסים שלנו לא כן הוא ,כי אם:
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכולם ,וק״ו שאין ראוי לעשות כן ,לבנות במה
לעצמן ,וקובעים להם מספר החביב ,מספר שבעה למנות בהן ימי השבת ושומרי
הסף ורוח כל אחד מחן בחפניו אסף כי באו היום ראש לבית יוסף ,ואין קרבן
ואין מוסף ,גם יד הסגנים היתה במעל הזה ראשונה למעול מעל בה׳ לרבות
ממון בעלים ,בעניני הוצאות והכנסות של הכלל יצ״ו ,ואכלו ושתו מדציבורא
ח״ו ,וכמה נפשות שקעו בענין הזה בעו״ה ,כמה עניים ועניות ,אביונים
ואביונות ,זקנים וזקנות ,יתומים ואלמנות נדחי׳ במנות מתנות שאינו הגונות
דלא יהבי להו שיעור נפשות ]נתינות[ .ובקדשי גשבעתי דאין מעילה גדולה מזו,
7
9
8
10
יו
12
13
ד עש״ה בחבקוק ב׳ י׳׳א וישעיה כ׳׳ו י׳׳ז תזעק בחבליה.
8עש׳׳ה זכריה י״ב י׳ כהמר על הבכור,פי׳ גורם מרירות.
9בשאלתות ויקהל סימן סו ,ומנ׳׳ל דמגהגא מילתא הוא וכו׳ דכתיב :שמע בני מוסר
אביך ואל תטוש תורת אמך.
10ע״ד שבת דף כג .ע״א והיכן צונו וכו׳ שאל אביך וגו׳.
11שו׳׳ת רב שרירא גאון מובא בטחו׳ימ סוף סימן שס״ח :חייב כל אדם לבלתי שנות המנהג
דאמרינן מנלן דמגהגא מילתא היא דכתיב אל תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים.
12שלמה המלך שאל :מי אסף רוח בחפניו משלי ל .ד .כל כוונתם לקבץ כסף בחפניהם.
13ע״ד שקלים פ״ה ה׳׳ד כד הוה מטיילין בבתי הכנסיות שבלוד ,א״ל ר׳ הושעי׳ כמה
נפשות שקעו אבותיך כאן ,פירוש וכי לא היו בגי אדם שיפרגסו אותם שיעסקו בתורה.
אולי יש כאן ט״ס וצ׳׳ל בבנין הזה ,ביהכ״נ הגדולה אשר בנו אז.
45
www.daat.ac.il
מדעת בעל הבית ,שכל הנודר
ומשנים
דעת -נפש
אתרקובעים
אשר אתם קבעו אותי
הרצוג
מכללת
לעניי א״י ולעיר הקודש ירושלים תוב״ב ,דעתו מסתמא להנהן לכושל שבהן,
והמה בערו הכרם גזילת העני בבתיהם ,אי לזאת אראלים צעקו חוצה ,מלאכי
שלום מר יבכיון ,שבת עובר ארח ,נשמו מסילות האמונה ,אשר מן הראוי אפילו
בשעת בשלובה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי״ אמנח מלאתי משפט קריה
נאמנה שמא קגרים ועתה נהפכה לרועץ ,על כן תאבל הארץ ,כי כל פני
הדור אלו עשירים שבכל קהלות תהילות ישראל שבכל מדינות קופצים לך !6
מלנדוד נדרים ונדבות לשלוח צדקה לירושלים תוב״ב אהרי ראותם ,כי לא נעשה
מחשבתם ,ונכשלים ח״ו בבני אדם שאינם מהוגנים.
15
איברא באמת הלעז הזה שמעית זה זמן זמנים זמניהם טובא משמע ,ודעתינו
היתה מסכמת ושפירתא מלתא בעיני ובעיני חבראי לצאת לקראתם שלופי חר׳ף
כל הלוץ צבא על הדבר הזח ,וביהוד ,אשר יורשי מהר״ר אליעזר כהן אשכנזי
ז״ל מק״ק גיקלשפורג באים בקובלנא רבה וזעקתם בוקע חלוני רקיע ,אשר זה
תושב ירושלים ר׳ שלמה לוי יש בידו מעות מעזבון אביהם ר׳ אליעזר הכהן
הנזכר ומעביר עליהן את הדרך ]הדין[ * ,בכולן כתיב לשון נחלה וכאן לשון
17
17
14ע״ד שבת דף קיט .ע״ב.
15לרועץ״ ע״ד סנהדרין דף כב .ע״א.
16וכך
כתב
הגאון ר׳
שמשון
ווערטהיימר
ז״ל
)רשומות
תרפ״ו דף
(313
לר׳
יוסף
בקושטא שהיה רופאו של השולטן ובא־כחו של הישוב ,המפשר והמתווך לפני שליטי
המלכות :ועד היכן אפשר לעשות גדר ומחיצה לפרצות הנעשים שמה מפריצי הדור
בעו״ה ,בכדי שלא יתייאשו ידי הנודרים והנודבים בישראל מלתת עוד כסף המובא ב י ת
אלקינו ושלא יהיה בעיניהם כזורק לים וכממלא ומערה לאשפה והים איננו מלא ,דניחא
ליה לאינש למיעבד מצוד ,בממוניה.
17רשוו״ה ז״ל ממשיך שם במכתבו :ולזה שלחו אלי הקצינים מנהיגים דק״ק ורנקבורט,
אשר העלה ואשר הביא מחותני הגאון אב״ד דק״ק פראג ,ויהי דוד עושה משפט וצדקה
הוי אל תניחני לעושקי המה רמוני ,צריכין אנו להחזיק טובה חכמה עם נחלה׳ להקיס
את שם אחינו בנחלה בלי מצעירים כימי עולם לא אמר אדם צ׳עד לי המקום בירושלים
והיו משתחוים רוחים ועומדים צפופים ,עד זמנים הללו שעמדו פריצי הדור והחצופים
במעשה תעתועים] .ויש[ לעשות איזה תיקונים כפי פרטי הדברים ההם ,הן הן הדברים
אשר שלחתי אותן עם העתקות מכתב של מנהיגי ק״ק ורנקבורט וכו׳ זיל קרי ביד,
אשר כולם היו שוין לטובה אות ומופת לרבים ויחיד יעמדו יחדיו וכו׳ והגבאים מחזירים
בכל יום ונפרעין מן האדם לדעתו ושלא מדעתו אמנם תנאי כפול היה דבריהם ד,י
ה
בצדק ,דלא רמיא אינש זוזי בכדי ,וניחא ליה לאינש דליעבד מצוד• בממוניה וכו׳.
• 17כאן הכ״י מטושטש; אם כתב -הדרך״ הוא ע״ד סנהדרין דף לא :ופרש״י שם, :״לא
נהג עמי כשורה״ .ואם כתוב ,הדין׳ הוא ע״ד שמו״ר פ״ל :ירושלים לא גלתה עד
שעיברה את הדין; והבריות מעבירין על הדין.
46
www.daat.ac.il
מאחר שעכבה ]שעברה[
עוברה הרצוג
באשהמכללת
עברה,דעת -
העברה ,ועל זה נתמלאתיאתר
בדין מעות ארץ ישראל הנמצאות בכל מדינות מעהרין ,עד אשר יוציא שלמה
הנזכר הגזלה מתחת ידו .אמרתי בלבי ,משונה נחלה זו שירש הלוי את הכהן,
אם באולי מהר אפרים הוא אשר היה הלוי לכהן .ולולי האלופים הותיקים
המשולחים הרב המופלג מחותני מוהר״ר אלעזר הלוי והד דעימיה הישר
והנכון מהר״ר שלום יצ״ו אשר דברו על לבי והתנצלו בגללם על כל הדברים
האלה ,שנותי ברק חרבי ותאהז במשפט ידי ,האם אין עזרתה בי ותושיה נדחה
ממני ה״ו ,היתכן בעיני אלקי׳ ואדם ,אזלא עיילו בה אחרינוה לדידהו ולכולי
עלמא ומהרסים עמודי הדין והמשפט ,ועל זה נאמר :מקום המשפט שמה הרשע,
ולמה זה ועל מה זה לקתה מדת הדין*׳ באי״ן משפט היא קדש דינו לבקר ־־
משפט והצילו עשוק מיד עושקו ,מחו דמעת העשוקים מעל כל פנים ,מיד
עושקיהם כה ואין להם מנהם* .
18
20
19
21
22
23
5
2
ודברים רבים כהמה אני הגבר שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי,
יבא רקב עצמי ותחתי ארגז להיות המכשלה הזאת תחת ידי ,ואני אנה אני בא,
ואם כן למה זה אנכי ,והלואי ,לא יקרא דידהו ולא זילותא דידהו ,ומכל שכן
וק״ו אהריות דידהו ,דאפילו אחריות דנפשאי לא ניחא ליה לאינש לקבולי וכו .
תרתי בלבי ,הלא אבקש מנות את אשר ייטיב לי ולהם ולכל הסמוכים אצל דיבור
מי בכם ירא ה׳ שומע בקול עבדו שמעו אלי ותחי נפשכם .אהזיק מגהג אבותינו
27
,
18ע״ד ספרי במדבר כז.
19ע״ד ברכות דף כט .ע״ב בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשד ,עוברה.
20לעמוד בתוקף על קו הדין ,שעיברה את הדין ,שמו״ר פ׳׳א .דבר זד .עכבה את משלוח
הכסף ממעהררין לאה״ק.
21השווה ל*.18
22עש״ה אצל פסל מיכה ,שופטים יז ,יג.
23ברשומות הנ׳׳ל דף 321מביא ר׳ יצחק ריבקינד אגרת מחכמי ירושלים לרבנו דוד
אופנהיים זצ״ל …:כי ע׳״כ הוכרחנו לשלוח זה שלש שנים את המשולחים ה׳׳ה הרב
המופלא כמהר׳׳ר לאזיר סג״ל נר״ו
והאלוף הקצין הר״ר
שלום קראקוור יצ״ו כדי
שילכו במהירות ויעשו שם סדר נכון .והנה זה שלש שנים אשר .יצאו מכאן לא שמענו
מהם שום תשובה לידע אס עשו סדר או איזה תיקון …וכן עתה באשר שהמשולחים
הנאמנים שלנו הרב המופלא מוהרר״ל סג״ל הנ׳׳ל והקצין הררש״ק הנ׳׳ל עדיין חוצה
עומדים ,יודיעו נא לנו את אשר נעשה ,כי מדאגה נדבר״ .ר׳ אליעזר סג׳׳ל בן מוהר׳׳ר
אברהם ,אב״ד דק״ק העלישויא ,שליח מירושלים כנ״ל ,מובא בנשאל דוד חלק או״ח
סימן כה׳ ובחאה״ע סימן ד׳ .ובכ״י מיכ 465 .דף ,253ובכ״י שלל דוד דף קכז ,וקלה.
24לקתה מדת הדין בתוספתא יבמות פרק ט׳ ]ו׳[ ושם ירושלמי ז .ד.
25עש״ה ירמיה כא ,יב.
26עש״ה קהלת ד .ב.
27אולי צ״ל בעצמי והוא עש״ה חבקוק ג .טז .ופירושו ,מרוב הצער בא רקב בעצמי ובכל
מקום עמדי ארגז ואחרד ולא אוכל להסיח דעתי במקום מן המקומות.
47
www.daat.ac.il
מכללת
העיר דעת
בידי ליהן את פני אתר
הרצוגאעשה כן גם אני בגזירת עירין
תקנות וכר
תקן -להם
פתגמ׳ ובמאמר קדישין שאילתא וכן מורין בי מדרשא ,השומע ישמע ,והחדל
יחדל ,השומע יקבל שכר ,אוזן שומעת תוכחת מוסר בקרב חיים תלין ,והחדל
יקבל עונשו המפורש בקבלה.
28
29
ראשית הכמה יראת ה׳ שלא לבטל מנהג קדמון בשום ענין ואופן בעולם,
הן בנוסח התפילה ,והן בפיוטים ךלא נהיגי גבן ,או שלא לומר מה דנהיגי גבן,
או לשנות הקריאה והניגון הס שלא להזכיר בשם שלא למדו אותנו אבותינו
ורבותינו הקדושים השוכנים בעפר יעקב ונפשותיהם צרורות בצרור החיים,
ואל תטוש תורת אמך כתיב .
30
31
ובכלל הזה ,שלא להיות שליח צבור וחזן בה״כ אפילו באקראי בעלמא
אחד מבני החבורה החדשים ההופכים משפט ללענה ופוגמים עצמם ,מושכים
עצמם ואחרים עמהם בטעותיהם וארחות עקלקלות ,ואשר עשו כבר ועברו
אדאורייתא ואדרבנן ואדכתובי ומתניתין וברייתא ודברי הפוסקים ראשונים
ואחרונים ,עתידין ליתן את הדין ואין כאן מקומם תותבא מפני מרי בייתא.
הראשונו׳ הנה עברו והדשות אני מגיד ,מכאן ולהלאה חושבנא .שם משמות
אחרים לא יזכירו ולא ישמע על פיהם ,הן בפירוש והן ברמז ,והעובר דוו־
תהפוכות הוא יקויים בו ,אורו מרוז אתון בדין ]דדין ?[ • וכו׳ ויחרימו אותו
בכיבוי נרות ותקיעת שופר בפני כותל מערבי ,ונוסרו כל האנשים ילא יעשו
כזימתכנה וכלה גרש יגרשו אותו מאת פני הקודש ,וגם אנכי אתן פני באיש
ההוא ובמשפחתו ובכל הפונים אחריו לרעה ולא לטובה ,ורדפתיו עד חובה,
והשומע לדברי ישכון בנחת ושובה .ובכלל הזה ג״כ ,שלא לעשות אגודות אגודות
ושלא לחלק לכתות כתות וליקח עצמן לצד אחד ,כי אם תורה אחת ומנהג אחד
וכיס אחד לכולם להוצאות והכנסות ,ושבעה אנשים אשר נתמנו המה ב ט ל י
ומלייהו בטלים ,הס שלא להזכיר עוד ובל ישאו את שמותיהן על שפתם ,ר
על־פי המבוררים יצ״ו בצירוף הפרנסים יצאו ויבואו ,ולא יקחו הפרנסים ממעות
32
33
33
34
ס
ק
28עש׳׳ה בראשית לג ,יח ויחן את פני העיר ,ובירושלמי שביעית ם״ט ה״א :מכאן צריכים
אנו לעשות תקנה כמו שעשו אבותינו הראשונים.
29עש׳׳ה במשלי טו .לא .אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין.
30בספר חסידים סימן ש״ב
ז״ל :לא תשיג
גבול רעך אשר
גבלו
ראשונים,
שתקנו
הניגונים ,שלא יאמר ניגון של תורה לנביאים ולכתובים ,ושל נביאים לתורה ולכתובים
ושל כתובים לתורה ולנביאים ,אלא כל ניגון במקומו מתוקן שהכל הלכה למשה מסיני
שנאמר ירננו בקול.
31השווה אות .9
32עש׳׳ה עמוס ה .ו.
33פי׳ אין להם רשות וזכות תושב מפני אדון הבית.
•33ע׳׳ד מו׳׳ק דף י׳׳ז ע״א.
34עש׳׳ה יחזקאל כג ,מח.
48
www.daat.ac.il
הרצוגאו ההכנסות וירחיקו
ההוצאות
דעת -בעניבי
פרוטה בין
מכללת
הציבור תחת ידיהם אפילו אתר
עצמן מהיום והלאה מן המכוער ומן הדומד ,לו ,ולזות שפתים ירחיקו מהן.
ועמוד אהד יש בעולם וצדיק שמו ,והוא יסוד ומעמד העולם והמשפט
שלא להפך למשפח" ה״ו חנה המשרה על שכם המבוררים והפרנסים בצירוף
דייני העיר למגדר מילתא לעשות כטוב בעיניהם לשם שמים ולתקן תקנות
ונדרים וסייגים לגדוש ולמחוק סאה בכל דבר המצטרך לפי ראות עיניהם.
ועודני מדבר בדבר לעמוד לימין אביון להושיע משופטי גפשו ולהציל עשוק
ביד עושקו ,ואולי בזכות זה ,ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ,ויתר הדברים
שמנו בפי המשולחים הנכבדים.
ועתה ,אין ועתה אלא תשובה ,באתי הפעם לעורר את האהבה עד שתחפץ,
דרשו את ה׳ בכל לבבכם בצום ובכי ומשפ״ט זמכחכם שחדו בעדינו ועזבו
מעלליכם ונקוטתם בפניכם ,על הראשונים אנו מצטערין ועתה בואו להוסיף
קדושה ומעלה ,לתקן המעוות .והשוכן בבית הזה ישכין ביניכם אהבה ואחוה
וריעות להיותם כולם שפה אחת ודברים אחדים לכבוד יחידו של עולם ,והוא
אב אהד לכולנו וא־ל אהד בראנו ואליו מייהלות עינינו ,הוא ישלה לנו משיח
צדקינו ויקבץ נדהינו ובבנין היכלו ותפארתו תהזנה עינינו במהרה בימינו.
הכ״ד היום יום הששי מסדר צדק צדק תרדוף למען תחי׳ וירשת את הארץ
וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ .בששי באלול בשובה ו׳נ׳ח׳ת׳ לפ״ק,
**
והנה סמוך להתימה מעין פתיחח ,פותח ויורד כיון לעליתא פתח לקביל
ירושלים דדהבא ,פריכא מפריך קל והומר בקודש ,הדבר שנעשה לפי הנשמע
קולות וברקים ואש מתלקתת ומכוה קודם לשחין פורה אבעבועות כנגע נראה
בבית אהל שפותהין בו תלונות שקופין ואטומין ,אטום ברואה באספקלריא
שאינה מאירה ,אותן אנשים אשר מזלזלין כרום זלות לבני אדם יושבי השך
ובמסתרים וגם בפומבי עושין ימיהם כחגים ,אלו ימי אכילים של הורבן הבית.
לקול הולך על ארבע תעגיתים שאוכלין ושותין אכל ושתה יאמרו אמירה רכה
תשבר גרם והמור גרם ,ואינן נוהגין אבילות אשר מוטל על כל אהד מישראל
לפי דעת הש״ם ופוסקים קדמאי ובתראי.
38
35עוות—הדין עש״ה ישעיה ה .ז .ויקו למשפט והנה משפח.
36השווה מ״ש במבוא שלי במכתב חכמי ירושלים לגאונו ד׳ הארצות .וגם ר׳ גדליה
סעמייאטיץ הנ׳׳ל כותב שם בספרו שאלו שלום ירושלים דף טז .וראינו רעה אשר
כסילים חדשים מקרוב באו לעורר צרעת נושנת משנת ת׳כ׳ו׳ ,ואומרים שכבר משנת
.י תכ׳׳ו אין גלות לשכינה ואין צורך לקונן על גלות ,ועליהם נאמר על מה תב׳׳ו עוד
תוסיפו סרה ,שבעונותינו
נתרשלו ידיהם של הרבה אגשים
חשובים
ואפילו חסידים
ואנשי מעשה שאינם מקוננים על גלות השכינה וכוי ע״כ כל איש שנגע יראת אלקים
בלבו ישתדל בכל עירו לחבר חברה קדושה לקונן חצות לילה בביהכ״נ או בביה״מ
ברבים בקולי קולות כדי להוציא מלבן של צדוקים.
49
www.daat.ac.il
שהרידעת
ובירה תוכיח ,אתר
הרצוג בעו׳׳ה החורבן בעינים שיצא
מכללתשרואין
צרתן -בצירן,
מה שיצא ,ועדיין לא נבנה הבית מקום מקדש ולא האיר פני מזרח ואין האומ״ר
מתיר אסורים ,ואיך מלא לבם הזדון לשלות יד ברותהין ולהקל בימים אלו
שלא להתענות או שארי עניני אבילות על הורבן הבית ,ומי הוא זה ואיזה הוא
אשר מלאו לבו לעשות כן ,ופרצו בפרץ מרובה על אומד הדעה ושבקי
לחסידותייהו.
ע״כ אמרתי עם הספר ,בחרם חמור ,נדוי שמתא ארור ,על מי שיעבור
על כל הדברים הנ״ל בענין אבילות חורבן הבית עד אשר ישקיף ה׳ ממרום
ויבנה בית המקדש ויקום הכהן לאורים ותומים .וכל העובר לטרקי׳ חווי׳ דרבנן
דלית ליה אסותא ,ויכנס החרם והשמתא בו כבוכנא באםיתא ,ויכנס דרך אף
ל
ואםותא ויתבור בוכנא דפרזלא ואסיתא ,ויקוים בו מידי דקשה ממותא,
ישראל יהיו נקיים מחטא זה .ויהרימו שמה בתקיעות שופר וכיבוי נרות ובשארי
חומחת הנזכרים בספר הכלבו ,וענו כל העם אמן בכל כהם.
67
ו כ
והנה עשיתי כפי אפשרי וידי יד כהה מגעת לעשות לטובת עה״ק ירושלים
תוב״ב ,ראיתי במעלה אדומי׳ ורובץ בין סלעים גבוה עשרה ועייל ונפיק אזוזי
בגבורות הז׳וז יהפצו ,ואעשה דברים חוץ מגדר הטבע לאסוף ממון רב להיות
הולך אהר המעמד ומצב לירושלים עיה״ק להתיות עם רב בס״ד .והגה בתנאי
קודם למעשה ,שלא לבזבז המעות ולפזר כסף שלא מן הצורך ,ולעשות ר ל
בפני עצמו ,רגל האמת והישר ,ועיקר מיטרין שלא לצאת אש מחשביה יללכד
את השבון ובנותיה בנין זה בנין המתקיים ולא בנין הנופל כדי נפיל וקכא
דהינרא ]דהינא[ דדינרא לבית סאה וכור ולתך .ויהי׳ מצוה על המשולהין
שלח בוכרא ,השליח הראשון שיצא ראשון ,קדש בכםפא ,הכסף הנמצא בידן
יפסל במדברא ,הפסולת של לוחות ,ליתן חשבון צדק מכל הנמצא בידו ,הן כלל
ופרט בעוללות בכרם ישראל ,וכן המשולחים אשר הלכו בשנה זו מהכא ל ה
ואף אלו שני משולהים שהנה כעת במהיצתי ,כולם יהיו כמצייין יעושין
בגזירת נהש כרוך על עקיבו ,מי שיעבור על זה ,רק יהי פנקס פתוח וליתן
38
ג
89
40
ת ס
41
37ע״ד
נדה
דף
לז
ע׳״ב
בוכנא
דמתבר
דפרזלא
אסיתא
מחשא.
אסיתא = ,מ כ ת ? ז
בוכנא = העלי שמכין בו .ובשבת דף ק״י ע׳׳א נחש הנושכת על שעבר על
ת
דברי
חכמים אין לו רפואה.
38השווה לעיל מספר .17
39כדי שיעור שרגיל ליפול ,פאר ,פ׳׳ד ,מ׳׳א.
40ע״ד מגילה דף לא ע״א והוא סימן אשר נתן אביי לסדר הקריאה בחוהש״פ ,פסל ב מ ד כ ר א
שלח בוכרא.
41גדול וקשה ואחראי היה תפקידו של
המשולח
בכל הזמנים והעתים ,משרתי
היתד
כבדה וכבודה באחת ,עליו היה לספר את צרת האחים היושבים בציון וחוננים את ז ן
וגם לשכנע את הנגידים שהכל נעשה בצדקה וביושר ,ומחלקים
ל פ י
נ פ ש ו ת
ו א י
ו
פנים בדבר .הרבנים והקצינים ופרנסי העיר היו מתכברין בו ,ואס מצא איזה
דבר בתוך העיר ,היה מתקנו ,והיו נשמעים אליו וסרים אל משמעתו.
50
www.daat.ac.il
פ ר ף
נשיאר
ת
שפגץ
לפני המבוררים למעמד בתוספות על הקודש איזה לומדי תורה וחכמי חרשים,
אתר דעת -מכללת הרצוג
נבוני לחשים ,ליתן חשבון צדק .וליפול קלי באודני שנעשה כזה ,ויצאו בשלום
והוצאתם וקבלתם נקבל בקובלנא רבה ,וקובל עליכם פרושים להיות פרוש מאהבה
ומיראה ,פרוש כשמלה לפני זקני העדה ,ולהיות גלוי ועל פנקס של קהל כתוב
וחתום למען יעמדו ימים רבים ולידע מקום היוצא׳ מטבע שהותמין במגן דוד־ ,
ולאיזה דבר בא המעות ,מאין בא ולאן הוא הולך ,ולדקדק על פהות מש״פ ממש,
שיהא הכל כשולהן ערוך ,הוצאות והכגסות ,וקבלה ,ומתן דמים בצפון וזריקת
דמים מעכב הכפרה ,שלא יהיו לאותן האנשים אשר פושטין ידיהן במעות
של הקהל שלא כדין וכדת שום כפרת עון .ושלא יהיו הנתנין למטה למעלה,
והנתנין מתנה אהת במתנה ארבע בגבולכם ,רק מה שהוא מן הצורך ועיקר
הפרנסה שעושין להן במקומן ,הכל לפי הטף ולרב תרבה וגו׳ ושלא יהיה נשיאות
פנים בדבר ,כי הוא דיני נפשות ממש ,רק הכל במדד! שאדם מודד במשקל
בשיקול הדעת ,איפה צדק והין צדק צדק תרדופו כאשר ירדוף הקורא בראש הרים.
ואשא קולי קול גדול כשופר על פרנסי הק׳ בגזירת נ׳ה׳ש /שלא יעשה
שום הלואר• ולא יוציאו שום סר מעות ממש מזהו׳ ריינש ולמעלה ,בלתי ידיעת
והסכמ׳ המבוררים מהקהל ,כי אם ברצונם ובהסכמתם ,טרם שעושין שום דבר,
יבואו לפני מבוררי הקהל ולשאול באורים ותומים שתמימין דבריהם הנאמרים
באמת וצדק ,לפקח על עסקי הקהל ולפקת את הגל וגל שמנענעין ראשם ועליהם
רמיא כל מילי דמתא ,ועל פיהם כל ריב וכל הנוגע ביראת ה׳ היא אוצרו,
בפרטות במקום קדוש וטהור כזה ,מה נורא המקום הזה ,צריכין לדקדק ביותר
וביותרת הכבוד ולשקול הכל במאזני צדק ובהכרעה ,ומשגיחין בכף מאזנים
כל עיקר ,ולהיות תעלומות מביט וסוקר בסקירה אחת ולהיות רועים נאמנים.
4
45
ועל המנהיג מדברגא דאומתא מוטל להשגיח בעין פקיחא על העם אשר בה
נמצא ,וביחוד ללומדי תורה ,וזקנים וזקנות ,הכל לפי כחו ,כח דהתירא עדיף,
ולדמות בנפשיכם כאלו תמיד אני מדבר בלשון רכה ובלשון קשה דברים
שמשבבין־ ומיישבין דעתו של אדם ,כי קרוב הדבר בלבבכם לעשותה עשייה
לשמה ,כי אף שהאילן סרק בחו״ל ,מ״מ נופה נוטה בארץ קדישא לטובה,
להטיב להם מהטוב אשר ייטיב הי ,ולהיות תמיד מעלה בזכ׳ורו ולהעלות
בשיחה נאה ,להיות משיח לפי תומו ותומת ישרים תנהם .ולא זו בלבד אמרו
חכמים כמותם ישגיהו על עמוד השלום ,עמוד הענן ועמוד אש מתלקחת ,שלא
יהא שום מתלוקת ורדיפת כבוד להיות גיטל הכבוד במקום מורא שמים וכזית
במקום חיותא שלא להיות חייתא דקטרא קא חזיגא הכא ,האיה ודיה הראו׳
44
45
42ע״ד ססחים קט״ז ע״א ,זהו שאומרים מגן דוד .ובזוה״ק פ׳ לך דף פב ע״א עה״פ
בתהלים ג׳ ואתה ה׳ מגן בעדי -ועם כל דא חתמין ביה ברכה דקאמר דוד.
43ליתן מעות בסתר בלי ידיעת המבוררים ,או לזרוק את הכסף בלי דיוק ובירור ,על
עון זה אין שום כפרה.
44ע״ד ע״ד שבת דף פח ע־א.
45שק קטן מלא קשרים ע״ר כתובות דף צג ,עיא ,כלומר סברית וקבלית .וע״ד יבמות
51
www.daat.ac.il
הרצוגמראה פנים שוחקות ולא העור׳ף
מכללתולהיות
המחובר -לטהור
למינה למנות אותו כל
אתר דעת
למינו ,ולא להינם הלך אתר מינו ,ולמנות אותו ,לרעות את עצמו ,בגנים
ובשושנים נוטפות מור עובר ,זהו מום קבוע ולא עובר ,והאי לישנא דעובר
לישנא דאקדומי׳ לדבר מצוד ,,ועברות ניתן לאדם אשר עול זה על שכמו והמשא
בכת״ב ישאו ובכתף ישאו במוט בשנים ,ואז וודאי זכות אבות מסייע בסיוע
שיש בו ממש ,והברית והשלום מאתכם לא ימוש ,ואז יהיה כצאת השמש בגבורתן
גבורה של תורה.
והנה הואיל וזמן תפלה לחוד ודברגו בם ולו בדברי תורה ,אז אדבר מ ה
ששמעתי ותרגז בטני ויתר לבי ממקומי לנתר על הארץ ,איך שבמקום קודעי
מן הראוי מקום מנוחה לתור בחכמה ,כי אווירא דא״י מחכים בחכמה ו ב י נ
יתירה ולהיות גמרא גמורתא תהא זמירות הוקי ה׳ זמרת הארץ ארשת שפתים
שפתי דעת ברור מלולו ,להיות מולל וזורק בלישגא לשון חכמים מרפא ,ואומרים
מרפא בבית המדרש ומציע את הגמרא ובשתא מצינו ודברים הפוכים קא חזינא
מיפך והזמה ,שיתא לא מצינו ,בארבע תעניות מצינו ואומר אני שהא בהא
תליא והלך הולך אל מקום אחד וקוטב אחד ,והציר תסובבת הדלת עם א
סר מן הדרך ,וגם וי״ו שכתוב אאופתא ,ומקילין לעצמן בלמוד הששה ס ד ר י
אשר גתגו מרועה אהד ית׳ שמו ,והן הן גופי הלכות אלי בקודש ,ומפיהן אנו
חיין חיי צומח ומדבר בלשון עמו טעמו ונימוקו אתו ,ומי ירים ראש להקל כנגד
הבית מן חצופים ולפנים ולכגום במקל שבידו ובאבק שעל רגליו ,אבק לשין הרע
ואבק של גזל גבול שגבלו ראשונים ,אשר גבול שמעתי לירידת ל ל איתן
מושבו מושב זקנים יהללו האל הגדול בלימוד הש״ם ,רש״י ותוספת ,ופוסקים
קדמאי ובתראי ,והולכין לאורן ולהתהמם כנגדן ,כעד המדורה ,ולהתחמם מגז
כבשים כבשי׳ דרחמנא ,ומי אשר מלאו לבו למנוע מלימוד הש״ס מקום חיותינו
ואורך ימינו ,וע״ז ראוי לקרות בקול גדול ,והמורה יורה כבן סורר ומורה
ועליגו יערה רוח הבורא.
ה
ש ר
ם׳
נח
ומכאן והלאה ,מודעא רבה לאורייתא ומסירת מודעה על הר המודיע,
והר גריזים לברכה ,כל מאן דעסקין באורייתא ,ובתלמוד ערוך שלפנינו
בהי עיבל'
והמונעים מזה הלימוד מבני עמינו ,וודאי יהיה חלקו עם
ולא יהיה בכלל ברכה ,וכל בית ישראל גקיים מעון זה ,והעובר גדול עונו מנשואי
ותוקף גזירתי להוציאו מקהל ,ושלא ליתן לו לצורך פרגסה אפילו פרוסי׳ אחת
או מעה ואיסור מוסיף וכולל ודינר מדינה וסלע צורי דזוזי עד שיסתכל
בצורתא דשמעתתא ,ולירד לעומק הלכה ,כפי כחו ובינתו וראשון וסדרו נ י
סימני טהרה ,סימנים וציונים בהלכה ,ויקויים כי מציון תצא תורה ודבר ,
מירושלים ,ולא כל הרוצה ליטול את השם לקפוץ תוך המנויין ובמנין הראוי
לעמוד בהיכל ה׳ עבדי ה׳ היוצאים בקבלה תקבל בקבלה דעבדא ועדיין ל
ס
ה א מ ו ר
כ ר
ה
א
דף םא ע-א ,מינהו אין ,נתמנה לא ,אר״י קטירא חזיגא
ה כ א
אני רואה כאן ,שלא היה ראוי לכך אלא שנתן ממון ומינוהו.
52
www.daat.ac.il
י י
פ ר ש
5
״ י ?׳ י
ש
ל ישעיס
סתרים יטעם ,רק לעלות
כריסו״
לחם הרצוג
מכללת
ונחמידעת -
מלאו כריסן רחבה בפוסקים,אתר
במעלות ובסולם של עליח ,ושבח במדריגח ובערים ,ערם יצועח לרבים ,פאר
תחת אפר מקלו יגיד לו לחיות יושב ושונח פוסקים וש״ם ואח״כ יוצאים
למלחמת מצוה ,ללמוד קבלה ,וקודם לזה .בחדי׳ כבשי׳ דרחמנא למח ,וכופין
פסכתר על דברים שבסתר ,ולפרק הרי בתר ,והכל לפי ענוה ענוי ארץ אשר
ינחלו נהלה.
והנה בדבר המעות שקבלו מהאלוף ר׳ נהום מעזבון של ר׳ הירש לייפניק
ז״ל 88אדומים ,עשיתי ששליש יהיה שייר לקהל ירושלים עה״ק תוב״ב וקצת
ע׳יפ צוואתו כפי שדורש ]העדות( מהר״א סראליו ,וק״ך אדומים יותן להיורשים
ממעות שעומדת לגבוה במדינת מעררין .ומה שכתבו מהמת עזבון של המנוח
מהרר״ל אשכנזי ז״ל ,הנה מאהר שבדעתי אי״ה להיות אחר יו״ט הבאים לקראתיגו
לשלום במדיגת מעררין על הוועד הגדול לרעות שלום הצאן קדשים ,גדיים
שהנחתי ותיישים בעלי ]קרגיים[ וחכמי הרשים ,אזי אראה לעשות סוף טוב בס״ד.
ובהנ״ל ,מה דאפשר לעשות סוף ותכלית למעמד ומצב של עה״ק ירושלים
תוב״ב ,כי תמיד המה חקוקים חק תוכו ויריכו ירך מתוכו מזרחת ועל הלוחות
התת וחקוק על לוח ומורשי לבבי .ובזה אצא בכי טוב ,ה׳ ישלח המבשר
טוב ,ויפרח כגן רטוב כ״ד ידידכם נצח מאד ואהבתכם ,מאן דתני אהבח רבת
ואהבת עולם צדקו שניהם ,אהו׳ דוד הקטן אופנהיים חחונה פה פראג יע״א
ומצ״פ על ק״ק נ״ש ובכל מדינות מעררין ,ואילן סרק העומד בחוצה לארץ
בהטיה לטובה בארץ.
47
48
49
50
31
ושלום לכל אלופים לומדי תורה לשמה ,מר ינוקא ומר קשישא וכל ישרי לב
התמימים והישרים אהובים וברורים ,ואם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו
אכילה גסה כדי שביעה וכדי גמיעה חלב ודבש תחת לשונם ,לשון צדק.
46ע״ד גימין דף יב ע״א עבדא דנהום כרמיה לא שויא למריה ,ופרש״י עבד שאינו שוד.
לחם אכלו.
47ע״ד סנהדרין לס ע־ב ירך מתוכה מסרחת ורבנו ניע ממליצו למזרחת וחקוק על לוח לבו.
48ע״ד פסחים דף ב׳ ע-א :לעולם יכנס אדם בכי סוב ויצא בכי מוב.
49כנוי לאליהו הנביא שיבוא באחרית הימים ויבשר את בוא הגאולה עשיר ,ישעיה נב ,ז.
50עיד ברכות דף יא ע״ב ומושיע או״ח סימן סי ,ובאשל אברהם להגאון מבומשאטש
׳.כתב שיש לומר שניהם.
51לא חתם א״ע הקמן דוד ,עש־ד ,שמואל־א יז .יד ודוד הוא הקמן ודחז״ל במגילה דף יא
ע״א דוד הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה.
53
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אויערבך זצ״ל
דעת -משה
אתר דייו
הרב
-ט׳ ניסן תשל״ו
ד׳ אדר א תרמי׳ א
החרדים
הרב דיר משה אויערבך היה אחד מגדולי ההםטוריונים והמחנכים
האחרונים ,תלמיד חכם ,מפרש מסכתות קשות שבסדר טהרות ,חוקר מעמיק
וזהיר,
מחנך
חזיז
שיכת
דגול ואיש המעשה בגולה ובארץ ישראל ,תומך בישוב הישן בירושלים ובעל
ציון ,מדריך ומעודד את ההתישבות התורתית .בעקבות פעילותיו
בארץ ישראל היי לי קשיים יייייתיים
3
ע ם
י׳
י ש י א
ג מ ל י
החינוכיות
ב א ר
ל
*
י ש ר א
ז
מששים שנה .באיש אגודאי מקורי ראה את החיוב בכל מחנה שביהדות י ׳
נאמנד
י•
כדורות
דהציכדרי
ל
ל
ז
כ
ס
ה
נ
י
ר ת
ייתר
לאדיכרת
ימים מופלגת ולצלילות הדעת עד יומו האחרון.
למערכת המעין אבד ידיד נאמן .יצוין כאן מאמרו של הרב משה אויערבך
כ״המעין׳׳
ניסן תשכ-ד ״על אודות מכללה חרדית לבנות״ ,בו הסביר בנימוקים הסמוריים
דחינדכיים
את הצורך במוסד גבוה לבנות ישראל ואיחל הצלחה למיםדי המכללה בירושלים.
להלן ליקוט קצר ,דברים אחדים על הר׳׳מ אויערבך ,ביניהם רישומים
^ך
מלפגי
ת ר
מששים וחמש שנה.
**
הרב *צחק א״זיק הלוי ,בעל דורות הראשוגיס
ב׳׳ה יום ב׳ כ׳׳ד שבט תרם״ט
למעלת כבוד צדיק ונושע הרב הגאון המפורסם חריף ובקי ולו עשר
האשכלות
מוהד״ד
אברהם
יצחק
שי׳
קוק
הגאב״ד
דק׳׳ק
יפו
איש
ידית
ירמישכית
ת
״
ר
ברכה ושלום.
בשלח אלי מפראנקפורט מכתב ראשי פתח תקוה ומעלת כבודו ה 3א
דבריהם אשר שלחו ביום א׳ ט׳ שבט העבר מהרב הג׳ ד״ר ברייער ש ב ק
לפתוח שם תלמוד תורה.
והנה כבר הודעתי לכבוד מעלתם על זח ,אך אולי באבד מכתבי עי״ ע ל
כן הנני כותב היום עוד הפעם כי כבר החלטנו לעשות כן ,וכבר גס
״מנהל ראשי״ מארץ אשכנז איש יקר ,למדן וירא שמים אמיתי ,מלומד ׳אי~
גמר חוק לימודו ד״ר אויערבאך ,ואשר כבר גם שימש במשרה כזו ,וכן
׳ ' ל יםע
מלמדים היותר מצויגים והיותר טובים׳ י ת
ילתע
״המנהל חראשי״ לשם ויפתח בעזה״י הת״ת לכבוד ולתפארת ל
ולכל קדשי בני ישראל ,ויחד עם זה הידיעות אשר תפארת להם מו ת א ד ס '
ונדרשים לדרכי חחיים ,וד׳ יעזרנו על דבר כבוד שמו.
ויהי נא מטוב כת״ר להודיע מזה תיכף לראשי המושבח ,ולהודיע ל
מקבלת המכתב.
זיהנני מכבדו ומוקירו המברכו בכל טוב
י״״* האייזיק ה ל ו .
אייזי
5
ת
אג
ע
,ש
,,
2 7ן ף
3
; 1 3ך ן ף
ב 1 3ז ף
י כ ף
א ח ר
ח ג
ה פ ס ח
ה ב ע
ת ו ר ה
ו ד ד
י
יי י' י"?
**
54
www.daat.ac.il
ק ליי עמ׳
דגי יעקב וחנה״ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפקידיה המרובים של ״התאחדות ההררים״ המחודשת ,עריכת ה״איזראעליט״
והפעולות במסגרת הקהלה החרדית בפרנקפורט העסיקו אותי כל שעות היום,
ואעפ״י כן לא מנעו ממני מלהמשיך לטפל כעניני החנוך בארץ־ישראל.
רעיתי היקרה העירה פעם את תשומת־ לבי על אחיו של האב״ד דהאלבר־
שטאדט ,הרב ד״ר משה אוירבאך ,שכהן אז כמורה בסמינריון למורים בקלן,
בתור איש המתאים לנהל את רשת־החנוך שלנו בא״י .ביום ראשון אחד אחה״צ,
נפגשתי עם ד״ר אוירבאך בתחנת הרכבת הראשית בקובלנץ )בין קלן
ופרנקפורט( ,לשם שיהה .לבו של ד״ר אוירבאך היה כבר אז מלא געגועים
חזקים לא״י ,והוא שמח מאד לקראת התפקיד לחנך את ילדי שיראל באה״ק,
בחח היהדות ההדדית .היש מהר הגענו לידי הסכם ,בנוגע לתכנית העבודה.
החלטנו שעלינו להתתיל את הפעולות על־ידי יסוד ת״ת בפתח־תקוה .הרב
יונתן בנימין הוריייץ אשר נמצא — כידוע — בירושלים בתור נציג חרדי
פרנקפורט ,הכין בשיחותיו עם הגה״צ רבי יוסף חיים זוננפלד זצ״ל ,את
הקרקע לבואו של הד״ר אוירבאך ,במידה שאיש הבא בשם חרדי פרנקפורט
היה זקוק לכך .בלי להצהיר כל הצהרה עקרונית ,ובלי לנקוט עמדה בשאלת
החרם הידוע ,לא הביע רבי יוסף חיים זוננפלד כל התנגדות לכך שבבתי הת״ת
שיוסרו על־ידיגו במושבות ,ילמדו — מלבד למודי־קודש — גם ערבית
והמקצועות המקובלים בבתי־ספר עממיים )השבון ,ידיעת הטבע ,היסטוריה,
כתיבת ארץ( במשך שעתים ליום.
זכרוגות עמי 104
***
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
!מתוך מ כ ת ב מיום ז׳ שבט תרע״ב[
…ע״ד נחיצת העגין להחל כעת ביסוד ת״ת בגליל אין שום ספק .אבל
הדרך להוציא את הענין הגדול הזה ,הדורש הוצאה גדולה ,ע״י מכתב שנשלח
לרבנים — ,אין מספיק .וצריכים אנו להתישב בזה עם ידידנו הד״ר אויערבאך
נ״י ,איך להתהיל לבא בדברים עם האגודה הפפטי״ת )הפרנקפורטית( *.
…וכשיעלה הדבר בידינו בע״ה כתקותי ,אז נוכל לפנות במכתב גלוי,
לכללות הגולה ולגדולים הפרטיים העומדים בראש ,לגשת אל העבודה של
הרמת דגל החנוך הנאמן לד׳ ותוה״ק בגליל ,כפי אותה התכנית אשר נתמחתה
ביהודה ,ע״י עבודתו הנאמנה של חביבנו רב הפעלים ד״ר אויערבאך שיי.
אגרות הראיה ח״ב סי׳ תח
**
• ההתאגדות הכללית לחזוק
היהדות הנאמנה
בפפד׳־מ — הארגון שדאג
לצרכי
היהדות
הנאמנה לפני יסוד אגודת ישראל .המיסד היה הרב שמשון רפאל הירש בשנת תרמ״ה.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יחיאל יעקכ זימבדג
]מתוך נאום פרידה בבית המדרש לרבנים בברלין בשנת תרצ״ה[
ופה עמד ונצב לפנינו איש ראוי במקום מתאים .את כל עושר אישיותו
י ק מקום
המתוננת בחסד עליון הקדיש לשרות בית המדרש .מי שעומד
יקר־ת
לי ל י
י לי
מכלול הלמודים וההוראה
ערר המתנה שניתנה לנו מן השמים בצורה של איש כאויערבך .מה ש א צ ל
לנו זהו יותר מידיעות ודברי למוד .אמנם גם זכותן של ידיעות לא היה מ ק פ ה ׳
איש מאתנו לא היה מרבה ממנו בדייקנות ובתביעות בשעת הבחינות .ו י ד ו ע
ידעו תלמידינו שלא הרי בחינה אצל אויערבך בבחינה סתם אלא צריכיס
ימי י ש ר א ל
להתכונן אליה היטב היטב .ועל כן סוברים אנו שבנדה
יש לאל יד חניכינו להתראות פנים עם שאר המתלמדים .גדולה וגדושה
מדת הידיעות שמסר ולימד לתלמידיו .ואמן גדול היה בשדה הלמוד וההוי־אד
ל
לגבי כשרונו החגוכי אפשר להשתמש רק בדרגות עליונות שבתארי השבח
דרגא שהיא עליונח מחברתה הרי זו מתאמת יותר.
ב ר ח
ב ב י ת
א י
ה מ ד ר ש
א פ י
א פ ש
ש ע
י ד י ע ת
א ת
ד ב ר י
ה
ל
א
ו כ
ואולם מה שמשוח עליו אופי מיוחד הלא היא תפיסתו ההיסטורית .בשבילך
הרעיון המיוחד המתגלה בדברי ימי ישראל הלא הוא רעיון אלקים.
גומלין בין אלקים ובין עמו בחירו — זהו פירושה של היסטוריה ישראלית
ועכשיו מלים אחדות על העסקן הצבורי :לו ,לבן אבות גדולים ש ע ז ר ו
להציל את היהדות החרדית בגרמניה היה זה דבר מובן מאליו להשאר כאמ
לעדה שיצר רבנו הגדול המיסד את המוסד שלנו .ואולם על הרב אייעד
י י׳יא ה י
ל ל ל
אפשר לאמר שבעיניו כל היהדות
אויארבך האגודתי מרגיש בעצמו סניגור ומגין ושליח צבור לכל היראים.
איש ששמח כל כך כאויערבך להצלחתה של העדה הגדולה ,היהדות ה ה ד ד י ^
שבתוכה והרבנים שלה .ואין איש כאויערבך האגודתי שהיה לי כל כ י ה כ ב ד
לגבי המזרחי .שנאת מפלגות וקנאתן זרות בהחלט לאויערבך .יושר לב כזוחלי'
רוח נאמן ועקבי ,אצילות המחשבה וצדק ומשפט לכל אדם ,אלו הן קצת ממדד י
אפיו של אויערבך.
י מדל
׳
^
י
ילבסיר
פניה אישית ,גם אני השתדלתי לגמול לו מדה כנגד מדה ,ועכשיו כיין ש ה ג י ע
מירד
ל
שעת פרידה ,הכרתי וידעתי ש ל
הולך ממני .על יזה אני מתודה קבל עם ועדה .מורי היה בלי שנתכוון .ך י
אפ$7
•
י
ל
ל
ובלי יודעים ,ומה שקבלתי
י מבלי
ל
*
י•
לי ל
׳כת
י
^
׳
'
ל
נפשי פנימה .למרות החלטת המפקחים לדאג גם להבא לקיומו של בית ה מ ד
בברלין הרי התיים פה בלי אויערבך הנם למעמסה..
רק נחמה אחת אני מוצא בשבילי ובשביל כולנו פה היום ,אותה
י ל צייו יירישלי '
יימיזי
הנאמרת גם למתאבלים ל
ו י ח ס
ע
ה ח ר ד י ת
ח
כ
ו פ י
ע ד ת
ג י נ י ה
א
א י
ו ד ו י
א י ש י ;
א ו י ע ר ב
ה י ה
י
כ ת ו
ח ס ר
י ד י ד
ו ר י ע
י
י י ת ר
מ ס י ר
נ א מ ן
י ב ?
י
ד
ב
מ מ ב ו
ש כ ח
ש כ ח
ג ם
א ת
א ת
א ו י ע ר ב
ש ד ,ש א י ר
ב ק ר ב י
ב י
א מ ב ם
ע
א ב :
ה
ה י א
כ ן
ה ו א
א
ש י כ ז
ח
ק
יחי
מ ת ו ד ה
י ק
א י
מ ח ב ר
ב ד ,ו ב י
א פ ש ר
ו י ד י ד ,
ה ר ו ח ב י
ק ו ש כ ח
י
א נ י
ג ם
א ד
א י ת
צ ו ר כ
ז
ה
י
כ
א
ב
ג
ד
ו
?
3ח
0
י ג ח ם
א ת כ ם
ב ת ו
א ב
לפרקים
56
www.daat.ac.il
י
י
עמ׳
שככ
הרב קלמן כהנא
אתר דעת -מכללת הרצוג
זוטות
א
להיגוי ״שה״ ו־ ״שרה״
1
בספר ״ששה זרעוני ערוגה״ להג״ר זלמן עמריך ״פלפול ד״׳ דן בקריאת
פתח שלפני יו״ד ,שרגילים לדבריו לקרותו כחטף פתח .ונראית כוונתו ,כיון
שמושכין את הברת חפתח ליו״ד שלאחריח ,נשמעת קריאתו כחטף פתח.
ולדעתו צריך לקרוא חפתח ב״מתוך ו״כמו כל הפתחים״ ,ואחרי כן תישמע
היו״ד שלאחר זה ״כמו מפיק עוד אות״ .וכן תמית על קריאת חקמץ שלפני
יו״ד שנשמעת כחטף קמץ .אמנם לעניין הקמץ דעתו ,שבין כך ״כשמדבקים
את הקמץ לאות שלאחריה משנים בקריאתה״ .וכוונתו ,כנראה ,שכשקוראים
לדוגמא את המלה ״ברד״ בהברה אשכנזית קוראים את הבי״ת הקמוצה יותר
קרובה להברת שורוק ,ואת הרי״ש הקמוצה הנמשכת אחר הדלי״ת קוראים יותר
קרובה להברת חולם בהברה ספרדית )ולפני יו״ד כחולם גמור שבהכרה אשכנזית
דפולין(.
והנו מביא מספר עשרה מאמרות )להרמ״ע מפאנו( ומהפירוש שעליו
יד יהודה דבשם אדנות היו״ד הברתה אינה ניכרת .ולפי זה קריאת הקמץ
שבנו״ן שלפניה היא בעצם כקריאת שאר הקמוצים .ובהמשך דבריו הנו מקשה
מהכתוב )בראשית י״ז ט״ו( :לא תקרא את שמה שרי )שי״ן ורי״ש קמוצים(
כי שרה שמה ,שהרי לפי זה אין כל הבדל בביטוי בין ״שרי״ ל״שרה״ האמור.
ותשובתו ,שבשינוי השם שונה השם שרי המקורי שבו הרי״ש הנה פתוחה,
ורק במקרא זה ,כאתנחתא ,הרי״ש קמוצה .וזה עיקר ההבדל בקריאה בין
רי״ש פתוהה בשם ״שרי״ ובין רי״ש קמוצה בשם ״שרה״ .ואפילו כשהשם
2
1הג״ר זלמן עמריך )נפטר סיון תקנ״ד( היה חד מבית דינו של הגאון בעל נודע ביהודה
)ע׳ שו׳׳ת נו׳׳ב אה״ע סי׳ צ׳׳ד :״להיות שהרב הגדול מהו׳ זלמן עמריך חד מבית דיני
רצה לחדש דבר חדש במנהג חליצה״ .והשיב על דבריו בששה זרעוני ערוגה סי׳ ב׳(.
ספרו ששה זרעוני ערוגה ,שבראשי תיבות משמו נרשמו ראשי תיבות של שם המחבר
ר׳ שלמה זלמן עמריך ,נדפס לראשונה בחיי הגהמ״ח בשנת תקמ״ט בפראג ,ונדפס שנית
בשנת תר״ע בווייצען .החת״ס מזכירו בכמה מקומות בתשובותיו .באוה״ח סי׳ קפ״ט
בעניין כתיבת בני המן ,והביא דברי הגר״א ובעל חיי אדם וכתב ״הנה אין דבר בכל
פילפוליהם שלא עמד עליהם הגאון מ״ה זלמן עמריך ז״ל״ .באה״ע ח״ב סי׳ צ״א כתב דחזי
לאיצטרופי דברי הגאון מ״ה זלמן עמריך זצ״ל בספרו ששה זרעוני ערוגה — והוא בעניין
שדן בו הנו״ב .וכן מביאו החת״ס בעניין שנידון להלן.
2חיברו ר׳ יהודה ליב ב״ר שמעון אבד״ק מענץ .נדפס פרנקפורט תנ״ח .ובתשובות חת״ס
שנדון בה להלן כינה הפירוש בשם ״קול יהודה״.
57
www.daat.ac.il
ביותר מכל הנגינות כידיע ,בזד,
הנגינה
דעת -לדחוק
אתר ,,צריך
״שרי״ נקרא כאתנחתא
הרצוג
מכללת
ניכר בין שרי )רי״ש קמוצה( לשרה שקלת נגינה״.
דברים אלה של ר׳ זלמן עמריך מובאים בשו״ת חתם סופר )אה״ע ח ״
סי׳ י״ט( .הנידון שם הוא בגט שנמצא אחרי מסירתו כתוב בו ״דיהוי ל י
מנאי״ חסר יו״ד וכתוב ״מנא״ .החת״ס כותב שלא מצא דבר שראוי לסמוך
עליו להחליט לקולא ,למרות שחזר על כל הצדדים ,אך אינו רוצה להחליט
ל ק עליו ו ג ם
להחמיר ״אולי יימצא מי שלבו רחב ויתיר האשד• ו
לא יהיה לי חלק עמו״ .ומכל מקום הנו דן לפתוח פתח ודן שם באפשרות
שאין הבדל בקריאה בין מנאי ביו״ד לבין מנא בלי יו״ד .וזה ע״פ קריאת
בעל גט פשוט שקורא מנאי בנו״ן פתוחה וללא תנועה באל״ף .החת״ס מזכיר
בהקשר זה את דבריו של ששת זרעוני ערוגה בעניין ,דברי הרמ׳׳ע.משאנו
ודברי מפרשו .וכן מביא קושית ר׳ זלמן עמריך משינוי השם שרה .ועל
ו השם
מוסיף החת״ם ,שיש הכרח לומר שבאמת לא היה שינוי בקריאה
״שרי״ לשם ״שרה״ .ואע״פ שזה דחוק ,יש לומר שכוונת שינוי השם
בכתיבה ,או בכוונת הקורא ,אבל לא שישמע הבדל בביטוי בין שרה לבין ש ר י
שהרי על כרחנו עלינו לומר שאברהם לא בישר לשרה את הנבואה שנאמרה
לו בסוף פרשת לך )בראשית י״ז י״ט( ״אבל שרה אשתך יולדת לד כ ן ״
עד שבאו אליו המלאכים ,כמסופר בריש פרשת וירא ,שהרי אילו אמר לן1
הדברים לא היתד ,צוחקת בשמעה דברי המלאך .וכדברי הרמב״ן )בראשית
י״ח ט״ו( :וראוי שנאמר עוד כי אברהם לא גילה אותו הנאמר לו מ ת ח י ל ה
אבל שרה אשתך יולדת לך בן.
והנה אם יש הבדל בביטוי שני השמות ואברהם לא גילה לה גם דבר
הרי היה צריך להיות לפלא בעיני שרה דברי המלאך ״איה שרה אשתך׳/
)בראשית י״ח ט׳( ,והלא שרי שמה ולא שרח .אלא על כרחנו לומר שאין ה ב ד ל
בין ביטוי השם שרה לבין ביטוי השם שרי.
אמנם בקשר לשאלה הנידונה אומר החת״ס ״מ״מ מי יםמיד על סברות
אלו לעשות מעשה להתיר אשת איש״.
והנח מן ההכרח לנו לומר שאם כי ר׳ זלמן עמריך בפירוש התכייו ל ה כ ר ה
האשכנזית בביטוי הקמץ ,דברי החת״ס מובנים רק על פי ההברה הספרדית'
שהרי בפסוק :איה שרה אשתך ,אין המילה שרה כאתנחתא ,והמלה שרי ש ה י ת ה
יכולה לבוא במקומה גם היא לא היתד ,מתבטאת כאתנחתא ,ותנועה ה ר י ״ ^
היתד ,אז פתח ובהכרה האשכגזית הבדל גיכר יש בין ״שרי״ בפתה ל״שיה׳/
בקמצים .ואין הסברו של החתם סופר מובן אלא אם כן נניח שהקמץ ה ת כ ט
כמו הפתח ,או כמעט כמוהו ,ואין הבדלו ניכר.
3
כ י
א י
א נ י
חו
ך
כ
ב י
ה
א
ו
ב
ז ה
א
3אכן לפי ועת התוס׳ ר״ד ,י״א ע״א ד״ה אלא ,שא׳׳א בניסן נצטוה על המילה׳ כ י
כי
ו ס
נימול ובו ביום באו המלאכים ,אפשר לומר שלא היה אף סיפק בידי אברהם
לימד
ק״ח(
ש*יין
לשרה דבר הבשורה .אך ע׳ עוד בסוף דברינו.
4עיין גם תשובות פסקים ומנהגים למהר״ם ,מהדורת רי״ז כהנא )פסקים
מקורות נוספים.
58
www.daat.ac.il
מ
בהקשר לזה ראוי לציין ,בטור או״ח )תקכ״ב( מובא בשם מהר״ם
״לחיים״הרצוג
תשובחמכללת
דעת -
בשבא ולא ״לחיים״ בפתח,
אתרימי
מרוטנבורג שהיה אומר בעשרת
כי בפתח משתמע ״לא חיים״ ,כדאיתא בנדרים )י״א ע״ב( ״להוליד׳ כמו
״לא הוליך .והנה ״לא״ בארמית ניקודו בקמץ ,ורק למד בקמץ המתבטאת
בהברה ספרדית זהה ,או כמעט זהה ,עם למד פתוחה של ״לחיים״ וכנראה
שזו כוונת המשיג בגליון הטור ר׳ אברהם מפראג )מובאת בדרישה שם,
ובמילואה מובאת בסידור עבודת ישראל לר׳ יצחק בער( ש״על ראייתו )= של
המהר״ם( יש לפקפק הרבה״ .ועל אף הסתייגותו של היעב״ץ ובעל עבודת
ישראל נתקבל ברוב סידורי תפלה הנוסח של מהר״ם מרוטנברג ראש גולת
אשכנז לומר ״לחיים״ בשבא.
ויש להוסיף .רבו של החת״ס הגאון ר׳ נתן אדלר זצ״ל חתפלל לא רק
בנוסח ספרד כמובא בשו״ת חת״ס )או״ח סי׳ ט״ו( ,אלא אף בהברה ספרדית,
כמובא ע״י ר אברהם ב״ר אריה ליב לוונשטם ב״צרור החיים״ )אמסטרדם
תק״פ ,נ״ח ע״ד — -נ ״ ״א( י.
הבעיא האם שרה הבחינה בשמה חחדש שניתן לה העסיקה את החת״ם
גם לאחר מכן .התשובה שבה נידונה השאלה היא מער״ח כסלו שנת תקי״ף
)תק״ץ( .והנה מצאנו בחת״ס על התורה )מהדורת הג״ר נפתלי יוסף שטרן
זצ״ל( בפ׳ וירא ד״ה ואדוני זקן ,שהחת״ם דן בעניין בשנה תקצ״א .לדבריו
שם אכן הבדילה שרה בשינוי השם ,אך הוא לא עורר את תמהונה אף שלא
נודע לה ששמה הוחלף על פי הדיבור .מקודם חשבה שרה שאברהם קורא
לה בשם ״שרי״ כלומר שרה שלו ,שהיתה גדולה ממנו בנבואה .אך כשנכנס
אברהם בברית מילה חשבה שעלה עליה במדרגתו ,ואינה יכולה להיחשב
שרתו ,אלא שרה סתם ,וע״כ שינח את שמח .חחת״ס מניח ,כנראה ,שאברהם
לא קרא לה בשמה ההדש אלא ביום המילה וכן הוא לשונו שם :״ושמעה
כל היום שהוא קורא אותד .בשם חדש״ .ביטוי זה מתאים רק ליום מסויים
והוא יום המילה .וצריך לומר שהחת״ס אומר הסברו זה ע״ס דעת התוס׳ )ר״ה
,
ט
ע
5מובא משם גם בחוט המשולש לר׳ שלמה סופר .ר׳ אברהם לווינשמם שהיה אבד׳׳ק
עמדין ,מעיד שבהיותו בבחרותו בביתו של בעל הפלאה התפלל לפעמים בבית הגר״׳נ
אדלר ושמעו מתפלל בהברה ספרדית ,והוגד לו ״שהחסיד הנ״ל ז׳׳ל התאכסן בביתו
איש אחד מירושלים שנתיים ימים או שלש ,אך לתכלית זה שילמוד ממנו מבטא הספרדית
והכרעתה״ .והרהמ״ח הנו שואל :״כמה הן השנים נצטרך אנחנו ,אשר איננו כדאיים
להיות מצע להדום רגלי החסיד שבחסידים בזה ללמוד לדבר במבטא ספרדית״ .ותורשה
לי ההשערה שהגר״נ אדלר למד במיוחד את היגוי
האותיות ,כגון
הגרוניות ,ועי״ז
ההבדל שבין א׳ לעי ובין ח׳ לכ׳ ועוד .ועיין בהקדמה לסידורו של הג״ר יעב״ץ שבו
עומד על כך שהברה
ספרדית
מעולה
מעולה על הספרדית בהיגוי נקודותיה.
על
האשכנזית
בהיגוי
אותיותיה,
לצערנו מזגו שתי ההברות
ובחרו
והאשכנזית
בספרדית
לנקודות ובאשכנזית לאותיות.
אגב :בתאריך הדפסת הספר צרור החיים מופיעה בשער שנת ה׳ תק״פ .אך בסוף
״מפתח השער״ המודפס לאחר ״הקדמת המחבר״ מופיע התאריך :שבט תקפ״א לפ״ק.
59
www.daat.ac.il
הרצוג
בניסןמכללת
דעת -
י״א ע״א ד״ה אלא(אתר
המילה ,בו ביום מל ובו בידם
נצטוה על
שבט״ו
נימולו המלאכים.
כמובן שהסבר זה מניח שישנו שוני בביטוי המילים בין שרי )אף בריש
קמוצה( ובין שרה .וטיעונו של החת״ם שאי אפשר לסמוך על סברות כאלה
לעשות מעשה — קיבל בזה הדגמה וחיזוק.
ב
בעניין נאמנות נשים
)הערה ביבליוגרפית ביד א0חם(
א י ת א
ב ר מ
א
י ו ״ ד
כ
ז
ס
ג :
אש
ק״ ״
״
• בקשר לנאמנות נשים באיסורים׳
נאמנת בדבר איסור לומר תיקנתיו ,ודוקא בודאי איסור כגון ניקור בשר
וכדומה לו ,אבל בספק שמא אין כאן איסור ,כגון שצריכה לברר דגים טמאים
מטהורים ,או איסור שיש בו צדדים להקל ,אין אשד .נאמנת .עכ״ל .ובדרכי
משה )שם( מובא מהסמ״ג )והביאו באו״ה( הדין של ניקור ,דנאמנת ,ושל
ספק ,כגון שצריכה לברר דגים טמאים מטהורים .ולפני זה הביא :כתב הר״ן
בקדושין פ׳ האומר דף תרנ״ד ע״א וריש חולין ,דאף נשים נאמנות אף באיסור
דאורייתא ,רק באיסור שיש צדדים להקל אינן נאמנות ,אבל שאר איסורין
אף שיש דברים שהם טירחא מרובה אשד ,נאמנת.
והנה בהגהות יד אפרים לשו״ע יו״ד צ״ד סעיף ב׳ הביא בשם שו״ת ד
יהודה ,שהבין בדברי הרמ״א שאין אשד ,נאמנת בדבר איסור שמצד הדין י
בו צדדים להקל .וכתב שכן הבין בדברי הרמ״א גם במנחת יעקב .ופירוש
ז איסור
בדברי רמ״א חכרחי ,שהרי מחלק בין ספק שמא אין כאן איסור
שיש בו צדדים להקל — וכלומר שיש בו צדדים לחקל מצד חדין .ותמה י ר
אפרים על הוראה זו ,דמעשים בכל יום שםומכין על אמירת האשה ה כ א ד
להמורה לשאול שאלה ,אם אומרת בעניין שהיה מותר .״ואין מדקדקין כ ל ל
אם הוא בעניין שיש צדדים להקל או ספק איסור״ .ולדבריו זה תמוה מ א ד
״אטו נשי דינא גמירי ,לחוש דשמא מחמת שיודעת צדדים להקל היא משקרת״'
ועוד כתב ,שלא מצא בר״ן בקידושין פרק חאומר כלל מעניין נאמנות
נשים ,ורק בריש חולין איתא בר״ן ע״פ הירושלמי פסחים )פ״ ה״א( ,דאין
נשים נאמנות בבדיקת חמץ ,דמתוך שאין שם חמץ ידוע תולות לומר ש
שם חמץ ומקילות ,אבל בעניין צדדים להקל לא נזכר בדבריו כלל .ומתוך
זאת כתב ״ולולי דמיסתפינא הוד ,אמינא ,שהרמ״א לא העתיק עניין זה ^,ג
צדדים להקל מהר״ן עצמו ,אלא מן לוח הסימנים בדינים הנמצאים כהל׳
ל כעיר
הר״ן אשר חיבר הגאון מו״ה יוסף אוטילינג שנדפס אצל המרדכי
ה
3
ת
ש
ם
ו ב י
3
א
א י ן
1
ה ג ד ו
1על ר׳ יוסף אוטולונגי ופעלו ע׳ מאיר בניהו :הדפום העברי בקרימונה עמי 111וא 1,ך
י
60
www.daat.ac.il
ריווא דיטראנ]ט[א בשנת שי״ט כנזכר בשפתי ישינים*״ אות מ״ם .וזכוונ
מכללת
הזהדעת
שזה כביר אשר ראיתי הספראתר
הרצוג כדברי כן הוא קח:
בידי .ואם
ואינו -עתה
בעיני שהגאון הנ״ל העתיק המכוון מדברי הר״ן וחסר תיבה אחת בדפונ
וצריך להיות או איסור שיש בו צדדים לתלות להקל ,והיינו מ״ש הרן
דמתוך שאין שם המץ ידוע תולות לומר שאין שם המץ .ובד״מ העתיק הדבוז
כהווייתן בדפוס ,ומזה נמשך מ״ש בהג״ה לפלוגי בעניין וז]ה{ א]יט/
וכמ]ו[ ש]כתבתי1״.
והנה בדקתי בסימנים הנ״ל שחיבר הגר״י אוטיליגגי הן בקידושין וה1
בחולין בדפוס ריווא דיטרנטו — והם הועתקו כעת גם במהדורות ש״ס ררילנא
— ולא מצאתי מה שמשער בעל יד אפרים שם .וברור שהרמ״א לא העתי?
מלות סימנים זה.
וכבר הוכחנו במאמרינו ״הגחות חרי״ף ומרדכי דפוס חדש״ )חקר ועיון
ספר ב׳ עמ׳ קס״ו( ,שהרמ״א השתמש ברי״ף ובמרדכי דפוס בראגאדין שחדפסהו
נסתיימה בםיון שי״ב ,ולוח הסימנים הנ״ל לא הודפס שם .ומה שמציין הרמ״א
בד״מ לר״ן פרק האומר דף תרנ״ד ע״א )כך בד״מ לפנינו ,גם בדפוס זולצבאו
הראשון ,וביד אפרים :תרנ״ב( ,אכן בדפוס בראגאדין פרק האומר בקדושין
הוא בדף תרנ״ב ותרנ״ד .ומש״כ ביד אפרים שלא מצא בר״ן בפ׳ האומר
״מענין נאמנות נשים כלל״ ,אולי אפשר לומר שכוונת הרמ״א למה שמובא
בר״ן בפרק האומר )דף כ״ו ע״א במהדורת ווילנא( על נאמנות נשים בקהו
להפרשת הלה שכתב ,״שצריך ללמוד לנשים שלנו חמפרישות חלה וכי
להתנות תנאי …ואפילו התנה אינו מועיל וכו׳״.
ודברי הרמ״א הן בד״מ הן בחגחתו בשולחן ערוך יש אולי לפרש שכוונתו
לשני סוגי ספקות :האתד בבדיקת דגים טהורים מטמאים המצויים לפניה ,וזייי
הספק שהזכיר הסמ״ג ,והשני כשצריכה לבדוק חמץ בחורים ובסדקים שלפניה
אינו מצוי שום דבר ,וזהו שיש צדדים להקל — וכדעת יד אפרים שאין מקום
לשלול נאמנות אשד .בעניין שיש בו צדדים להקל מצד הדין .וכאמור לא נו
פירשו בעל בית יהודה ומנחת יעקב המובאים ביד אפרים.
ג
חמוצים שמביאים הגויים
)ט״ז ס״ק י״ב וי״ג ליו״ד סי׳ צ״ו(
בשו״ע יו״ד סי׳ צ״ו סעיף ד׳ פסק המחבר דממשן של הלימונים )עיי״פז
בט״ז ס״ק י״א( שמביאים הגויים מותרים .וכפי שמסביר שם הרמ״א ,אע״
ג
2ר׳ שבתאי בס בעל -שפתי חכמים״ לפירש״י על התורה חיבר הביבליוגרפיה הראשונה
הספר העברי בשם ״שפתי ישנים״ ע׳ עליו יצחק רפאל :ראשונים ואחרונים
^
ן
ע מ
69 .
ואילך ומ׳ מ׳ זלטקין :ראשית ביכורי הביבליוגרפיה העברית )ת״א תשי״ח(.
!6
www.daat.ac.il
מכללת
דעת -
רחתכו הגויים את אתר
הרצוגנאסרים כולם ,י א ף 27זבאסרו
שלהם אין
בסכין
הלימונים
הראשונים ,שנחתכו בסכין של איסור ,נתבטלו באחרים ד״נחתכים א ח ר
שאינם נאסרים ,כי כבר בטל טעם הסכין בראשונים .ואחרי כן כתב ד ז ר ^ ,
שיש מקומות שמחמירים באכילת כרוב חמץ שמביאים הגויים ,ושנחיזד ל א ח ר
חימוצו •.והוסיף :אבל שאר דברים שאינם חריפין ,כגון תפוחים אך ץ!
יבשים וכדומה ,נוהג בהן היתר כמו בלימוניש.
ועיי״ש בט״ז ס״ק י״ב ,שאותם המחמירים בכרוב חמוץ ,אינם ס ו כ ר ,
שטעם הסכין בטל בראשונים וחראשונים בטלו באחרונים ,ועל כן נ ה ג י א י
גם בלימונים .ולפי זה הקשה ,שהרמ״א המשיך דשאר דברים מותרים,
שמותרים אפילו למחמירים ,וסיים דמותרים כמו לימוגים ,והרי ן-״
שהמחמירים בכרוב מחמירים גם בלימונים ,ומה פירוש השוואת שאר
כ ז בא
ק׳
י•
ללימונים להיתר ,הרי לימונים גם הם אסורים ל
הלימונים אסורים ,ולא תירץ קושייתו זו על הרמ״א.
ובס״ק י״ג הקשה על הרמ״א מד ,משמע לן דתפוחים גוהגים ב ח ס
הרי הם אינם חריפים כלל .ועוד יותר קשה באומרו שלפתות יבשים מ י ת ן ^ "
*
הרי בסעיף ה׳ למדנו שלפת מותר בכל עניין ,מפני שטעמו משונה ו מ ב ע ל
הנפלט מהסכין )ע׳ רש״י חולין קי״א ע׳׳ב( .וע״כ מגיה ברמ׳יא :א כ ל ^
דברים שאינם חמוצים כל כך כגון תפוחים או פירות יבשים וכדופלז-
יער׳
1.
ולדבריו נראה דמשמע ,דשאר פירות אף שהם חמוצים ,מכיון שאינם ז-י—
כל כך לא מיהשבו דבר הריף.
ונ״ל דיש להסביר דברי הרמ״א ע״פ דרכי משה ם״ק ו׳ באותר
׳
שמביא מאו״ד ,הארוך ,שנוהגים לאכול תפוחים יבשים מחותכים ב ם _
ו ,
מ
ת
0
ס
י
י
מ
57
ן ז ד
ד י ע ה
ז
ו מ ס י
י ם
ש א
ד
מ
ת
,
,
ד
ס
3 7ם
ר
א
״
י
ס
כ 7ן
כ י
ג ו י
א ם י
ו א פ י
ה ר א ש ו ן
ו ד ,ש נ י
ד ב ע י
ה ד ח ה
ב ט
ב ר ו ב
^
לי
י
לי
׳
יימית ריש
שנחתכו לאחר מכן .וזאת כוונת חרמ״א באומרו ,דאף לדברי ז ז
בכרוב חמוץ — וכמובן הם אוסרים גם לימוני״ש — אין מקום לחחמיר " ' • " -י י
שאינם הריסים ,וכמו !.לדיעה ראשונה ^לימונים מותרים שבטלו ,כן וודאי * -ב ר י
י" ־
דברים שאינם חריפים .שבלימונים וכרוב חמוץ יש מקום להשוותם לצנךן
חתכו דק דק כל חתיכותיו אסורות )וכמבואר בש״ך שם ם״ק כ׳( ,ולי
^
סברא לאסור כל חחתיכות ,ואין הבדל בין ראשונות לאחרונות ,שהרי ךן
דצנון — ולדיעה זו גם הורפיה דלימון ודכרוב חמוץ — משוויא לי"^ ^ /י"׳
*
אבל בתפוהים ולפתות שאין בהם חריפות כלל ,ורק הראשונים טעוניש
)וגם לפת טעונה הדהה כמבואר שם בשו״ע סעיף ה׳( מחשש השמנונית י " "'
ל
גבי הסכין ,הרי הם בטלים במאוהרים יותר ,כמו הדיעה הראשונה
ללימוגים .והיתר זה בשאר פירות הוא גם אליבא דמהמירים ,ואין צורך .
ברמ״א וגם לא קשה עליו קושיית הט״ז בס״ק י״ב.
ב ? ז א
ה ד ח ה
י י ש
כ ק ד 1מ י
0
1
ד
מ
ס
ג
ך
7
,
0
א
ס
־
: 1ח
7
10
2 7ז ע
ק : 2 7ר
ז ז ג י ה
62
www.daat.ac.il
הרב ישראל רוזן
אתר דעת -מכללת הרצוג
״מחליפי חום״ בשבת -כלי שני ז
לעילוי
נשמת
הנער
אלחנן
פניאל
ז׳׳ל,
יניק וחכים שנקטף באיבו ,ג׳ אייר תשל״ו.
חלק ראשון :״מחליף חום״ _ מים למים
תיאור
עובדתי
לאהרונה התעוררה שאלת השימוש במים חמים בשבת המופקים ע״י
״מחליף חום״ .שיטה זו רווחת בעיקר במוסדות ,במשקים ובבתים בהם מספקים
מים המים ע״י מערכת ההסקה המרכזית .במחליפי חום קימת הפרדה בין
המים המהוממים ״על האש״ לבין מי הצריכה; המים המהוממים ע״י האש
מפרישים את חומם למי הצריכה ללא מגע ישיר אלא דרך דפנות הדוד או
הצנרת )כפי שיבואר להלן( .המים ש״על האש״ הם במערכת סגורה ,ובכמות
קבועה ללא תוספת וגדעון .צריכת המים נעשית מהדוד השני ,ולתוכו מתווספים
מים הדשים תמורת אלו שהאדם מוציא.
יש לדון האם — ובאילו תנאים — יש לראות בדוד הצריכה ״כלי שגי״,
ולפיכך אולי יהיה מותר — לרוב הדעות — להשתמש במים חחמים בשבת
למרות שנכנסים קרים במקומם ,ללא חשש ״מבשל״.
להלן הסבר קצר על צורות אחדות של ״מחליפי חום״ מים־למים .בחלק
השני נדון במחליף־חום קיטור־למים .בכל התרשימים דוד א׳ הוא הדוד שעל
האש׳; בתוכו או בצידו מקור חום והמים של דוד זה קבועים במערכת ,ללא
אפשרות להוציאם .דוד ב׳ הוא ״דוד הצריכה״; מתוכו האדם מוציא מים,
ולתוכו נכנסים אחרים במקומם ,בלחץ הצנרת הרגילה של הבתים) .ראה
החיצים בדודי ב (.
,
תרשים מש׳ :1מדוד א׳ שעל האש יוצא צינור הנכנס לדוד מי הצריכה
מעברו האהד ויוצא מעברו השני מבלי שהמים ההמים שבו התערבו כלל במי
הצריכה .הללו מתחממים כתוצאה מ״החלפת חום״ דרך הצנרת הסגורה.
כתרשים מש׳ :2המים היוצאים מדוד א׳ שעל האש זורמים באותם צנורות
כמו בתרשים מס׳ ,1אלא שהפעם הם אינם נכנסים לתוך דוד ב׳ ,אלא
עוטפים אותו — בחלקו .גם במקרה זה אין עירובי מים בין המודים.
בתרשים מש׳ :3המצב כאן הפוך; מי הצריכה הם שזורמים בצינור
מפולש הנכנס לדוד א׳ שעל האש .גם כאן אין עירובי מים ,אלא מי הצריכה
סופגים הום תוך כדי זרימה בצינור מפולש.
בתרשים מש׳ :4כמו ב־ 3מי הצריכה הם הזורמים ,אך כאן הם עוטפים
את דוד א׳.
63
www.daat.ac.il
תרשימים
אתר דעת -מכללת הרצוג
חעואבר.
חימום
3 3
כ נ י ס תת | מ י ס
חשוב לציין כי בכל המקרים זרימת המים •בצנרת החלפת החרם -י ,
באמצעות משאבה .בלעדיה המים לא יסתובבו כלל במערכת ומי הצדיו^^1ל
עיי לז<
י
יתחממו.
כאמור ,האדם המשתמש במים בשבת משפיע רק על מי הצריכה
לתוספת מים קרים לדוד ב׳ .מים חדשים אלו עתידים להתחמם במגעם' 37ס מ י
ת
ר
64
www.daat.ac.il
י
ס
הצריכה החמים מכבר .יש מקום לדון בהגדרות ההלכתיות למערכות אלו,
שגי .דעת -מכללת הרצוג
בגדרי כלי ראשון ,עירוי וכליאתר
שתי הערות־פתיחה:
א .יש להזהיר כי במקום שבדוד הצריכה — השני — קים גוף הימום
חשמלי בנוסף למחליף החום ,יש מקום לגדור בעד השימוש מצד זה בלבד.
שכן אם מי הצריכה המים — אפי׳ מע״ש — ע״י האלמנט החשמלי הריהם
כלי ראשון .מצוי שישכהו האם המים חתחממו ע״י מהליף ההום או ע״י
החשמל .סידור כפול זה מקובל בבתים פרטיים )בעיקר בירושלים( .מכל מקום,
משנה לא זזה ממקומה והדיון יפה למוסדות ,משקים וכיו״ב בהם אין אלמנט
השמלי.
ב .בגליון ״המעין״ טבת תשכ״ז התפרסם מאמרו של פרופ׳ זאב לב ,בו
הוא מעלה טענה שאין לראות בבוילר רגיל )כשחחימום חחשמלי הופסק( כלי
ראשון ,שכן חימומו מבפנים ולא מבחוץ .באותו גליון משיב כנגדו הרב יהושע
נויברט שליט״א ,ובשולי הדברים נוספה עוד ״תשובה לתשובה״ .לא נכנסתי
לכל הנושא הזה ,והדברים דלהלן בנויים על הנחה שהמים בתוך דוד א׳
נחשבים כלי ראשון לכל דבר ,בין אם תתחממו ע״י אש חיצונית או ע״י אלמנט
חימום פנימי.
שיטת סחרור מי הצריכה )תרשימים 3ו־(4
בתרשים מס׳ 3מי הצריכה הם המסוחררים בצנרת והם עתידים להכנס
לדוד א׳ שעל האש או שהיה על האש .אמנם המים לא ישפכו לתוכו אך הם
יזרמו בתוך צינור מפולש המצוי בתוכו .האדם שגרם לתוספת מי צריכה ע״י
שימושו )אמנם בגרמא בלבד ,ואכ״מ( דומה למי שיכניס כלי סגור עם מים
או אוכלין לתוך כלי ראשון העומד או שהוסר מן האש .פשוט הדבר שבכה״ג
ה״ז מבשל .כך שנינו בשבת מ׳ ע״ב :״א״ר יצחק בר אבדימי :פעם אחת
נכנסתי אהד רבי לבית המרחץ בקשתי לחניח פך של שמן באמבטי ,ואמר לי
טול בכלי שני ותן״ .הרי להדיא דאסור לשקע כלי עם שמן לתוך כ״ר המלא
במים המים ,אפי׳ כשהוסר מן האש) .האמבטי חשיבא ככלי ראשון שהוסר מן
האש ,עי״ש ברש״י(.
והכי איתא בשו״ע שיח סי״ג :״מותר ליתן קיתון של מים או של שאר
משקים בכלי שגי שיש בו מים המין ,אבל בכלי ראשון אפור״.
יתר על כן; בדוגמא זו של תרשים מס׳ 3יש לדון לאיסורא גם מצד איםור
הטמנה .ולכאורה משנה מפורשת היא בשבת לח ע״ב :״מעשה שעשו אנשי
טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין )רש״י :מבעוד יום ,כדי
לחממן ,דהמים נמשכין ובאין כל השבת( .אמרו לחם חכמים :אם בשבת )רש״י:
אותן שבאו בשבת( — כחמין שחוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתיה״ .ובגמ׳
שם לט ע״ב משמע שהאיסור מדין הטמנה בדבר המוסיף הבל ,ואסור אפי׳
בע״ש )ועי״ש בתוס׳ ד״ה מעשה(.
65
www.daat.ac.il
לנדונבי דעת -
ובדומה אתר
לי ובתוכ
״ י ל
מכללת הרצוגי
״
משקה צונן ולתחוב אותו בשבת לכלי מלא מים חמים …שזהו דרד ! ־ * י -
• -הטמנה
ממש ,כיון שכולו טמון בתוכו״.
ברם ,חחזו״א באו״ח סי׳ לז אות לב הולק על המשנ״ב וס״ל שאיל^ -
* 1הטמנה
א בקיק
'׳ ׳
ל ׳ יל
^ ׳ כל ש י
'
י ל
״ י
בו משום בישול ,כגון בכלי שני או מבושל ונצטנן באופן שאין י ש י ל א יי
בישול כגוןי יבש,׳ או אפי׳ לח לדעת הר״מ וש״פ ,ואין בזה משום הפי….-
״״־סנה ואף
י
אם יגיע ליד סולדת״.
אף אם נתעלם בנד״ד משאלת ההטמנה ,ברור שדוד א׳ הריהו כלי
׳
ומי הצריכה החדשים שהאדם גרם לכניסתם יגיעו לכלי הפנימי ה ט ן
)הצינור( — ,כל כי האי הו״ל בישול בכ״ר ואין להתיר.
• כאמצ
גם בתרשים מם׳ 4מי הצריכה הם המסוחררים
המשאבה יגיעו לדוד א׳ ויספגו החום דרך המעטפת .אמנם במציאות לא נ ת £
בשיטה כזו ,אך זו אפשרות תיאורטית שיש לבררה.
י הח
ל לי
קי
בניתוה האפשרויות
דולקים בשעת סיבובי החלפת חחום ,לבין אם לאו .כאשר האש ז־ילקת'
הראשון'קרוי עומד על האש ,ודומה כי המים העוטפים אותו קרויים
^
מן האש ממש ולא מכ״ר המתחמם מן האש .לענ״ד ברור כי אם עומד
האש ובתוכו מחיצת מתכתית החוצה את הכלי לשתי קומות :״מים • ע ל ^
ו״מים תחתונים״ — כלום יעלה על הדעת לומר שהעליונים אינם ע ל
׳ '׳ י י ע צ ) 1
וכשם שבכלי אחד אין מבחינים
ז
י
רואים את דפנה כהוצצת בין האש למים ,ח״נ בנד״ד .למד ,ד ,
ל״מגיה מים״ ע״ג מכסה סיר העומד ממש על האש.
והלכה ערוכח בסי׳ שיח ס״ח :״להניח דבר קר שגתבשל כ״צ ע ״
שעל האש י״א שדינו כמניהו כנגד המדורה …וי״א דהוי כמגיה ע ״
.
לכתהילה …ומ״מ אם הוא תבשיל שיש בו רוטב ומצטמק ויפה לו א
ד״ה״
הלכה זו נשנית לעגין שהייה ע״ג כירה שאיננה גרופה .ומשמע .
דאי
ל
שייכא בישול בתבשיל — ביבש שלא נתבשל ״
כמגיחו
ל
״
כ ת ב
ב מ י ם
ח מ י ם
ו מ ם י ק
דו?1כ
י
ש ב כ
ה מ ש נ
א
מ ו ת
ב
ד מ י
ה ש ק י ע
סין
כ ו ס
ב ס ו ס י ׳
ון
צ י נ ז
ב א מ ה
מ י ק ף
א ם ו
נ ח :
ד ח מ י
י ק ח
ט ב ר י ה
צ מ י ד
פ ת י ?
,בחנד,
ב י ן
כ
) ש ה י
ח מ
ת י ד
3
ז ז ד
א
ר
ש ו ן
מר
ת י כ ו
ב מ ע ר כ ת
י ת
ק
י ש
מ
ם
א ו
י
א ם
ה א ש
ת י
א
ה ד ר ד
מ
מ
ם
י
כ
ע
י נ י ם ״
ב י ז
ש כ ב ו ת
ה מ י ם
ש ב י
יב
!ד
ב
ח
א ש ?
ד
מ
א י
ד 3ר
ד
י
ג
ג
מ
י
ה
ז
מ י ח ס
כ י ד ה
0ו ף
1
כ
א ו
ג
ע
ה א ש
א ו
כ נ ג ך
ן ה ן י
ה א ש ׳
ב י ש ן
צ
א ו
י
ברם ,עדיין יש לברר הדין כאשר האש כבויה; דוד א׳ הריהו כ ״
עהיםר
מן האש .ומה דינם של המים שיוזרמו אח״כ ע״ג המעטפת שלן )
הא למה זה דומה ? לכ״ר שהוסר מן האש ומתיזים מים צוננין ^ ^ (4ל
דפנותיו
ר
3ת
ע
מ ב ח ו ץ י
לכאורה ניתן היה לדייק מדברי המשנה בשבת מב ע״א :״ ה א ל ה
שהעבירן מרותתין לא יתן לתוכו תבלין״ .וכ״ה ברמב״ם
ל
ל 1,
ל ך ל
ו ב ש ן ״
ד ו ק א
״
ת ו כ
א
י ת ן ׳
י
א
ע
ג ב ן
מ ח ו צ ה
ה ן
אך לאחר העיון א״א לומר כן ,וםוגיא ערוכה בדף מת ע״א:
.
דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא=) .כום מים צוננין על פי
״'׳•זרזי
ק ו
www.daat.ac.il
_
_ ׳יי עכד*
ק י ס חמק(
מ
66
ס
יהקדידד•
י יגדייק:
הרצוגא״ל :התם אוקמי
מכללתמיהם?
ממיהם ע״ג
שנאדעת -
נזהיה רבא .א״ל ר׳ זירא :מאיאתר
קא מוקים הכא אולודי קא מוליד״ .משמע להדיא דאסור להניה כלי צונן
ע״ג כלי חמין אף שהוסר מן האש .והנה בתוס /ברשב״א ובראשונים נוספים
משמע דאם יתחממו לכדי י״ם ח״ז בישול מה״ת ,שכן חקשו :״מי לא ידע
דתולדות האור כאור?״ הרי שהבינו שהכלי חראשון נחשב כ״מקור מחמם״
בגדר של תולדות האור.
ויש אתי מקום להעיר כי לשון הגמ׳ ״התם אולודי קא מוליד״ אין במשמעה
בישול מה״ת .ולעג״ד איכא למישמע הכי מהרמב״ם בפ״ד מהל׳ שבת ה״ו,
הדן בדיני הפזמנה :״מניחין מיחם ע״ג מיחם בשבת …לא בשביל שיחמנ
אלא בשביל שיעמדו על חומם ,שלא אסרו אלא להטמין בשבת ,אבל להניח
כלי הם ע״ג כלי הם כדי שיהיו עומדין בחמימותן )=שאינו מוסיף חבל( מותר.
אבל אין מגיחין כלי שיש בו דבר צוגן ע״ג כלי חם בשבת ,שהרי מוליד בו
חום בשבת ,ואם הניחו מבערב מותר ,ואינו כטומן בדבר חמוסיף״.
הלשון ״שהרי מוליך בו הום בשבת״ אין במשמעה בישול .ועוד ,דה״ל
לרמב״ם לנקוט ״חייב״ .ועוד ,אי חשיבא בישול א״כ אמאי ״מבערב מותר
ואינו כטומן בדבר חמוסיף״ י ולפום ריחטא לא מצאתי מי שחעיר בלשון
הרמב״ם .ואולי מחמת קושית התום׳ ״מי לא ידע דתולדות האור כאור?״ ם״ל
לרמב״ם שאין זה בישל בתולדות חאור; כי כשם שקים לחו לחז״ל דמים בכלי
שני אינם מבשלים בתוכם ,ולא השיבי כתולדות האור לענין זה ,ה״נ כלי
מלא מים המים ,שמא דוקא בתוכו ולא על גביו .וצ״ב בכ״ז ואכמ״ל) .גם
בחי׳ הר״ן יש משמעות ש״אולודי״ אינו בישול מה״ת(.
ומצאתי בהעמק שאלה ,מטות שאילתא קלז סק״ד ,שהעיר בנקודה זו,
דלפי כל הראשונים דם״ל כתום׳ לא יתישב הלשון ״אולודי״ שאין משמעה
דאורייתא? ולכן חידש דמיירי שהקומקום כלי שני ״ונהי שאין בזה איסור
בישול מה״ת ,מ״מ אסור להוליד רתיחות במים צוננין ,ולא שרי אלא לחפשיר
ולא להחם״ .דבריו אלו הם הידוש גדול ,ולא קי״ל כן להלכתא ,ובנויים על
פירוש בסוגיא דלא ככל הראשוגים.
נמצאנו למדים כי בתרשים מס׳ ,4האדם הגורם בעקיפין שמים צונגין
יכנסו לדוד ב /ועתידין להגיע למעטפת דוד א — ,אזי אם האש דולקת הם
יגיעו לבישול על האש .ואם היא כבויה — אעפי״כ אין להתיר; או משום
בישול בתולדות האור וכדעת התום׳ במיחם ע״ג מיחם ,או כהערתגו שזה
רק מדרבנן ,משום ״אולודי״ .האיסור הזה הובא להלכה בשו״ע שה ס״ו:
״אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר שאינו חם כ״כ ע״ג קדירה שהיא חמה כ״כ,
שהעליון יכול להתהמם מחומה עד שתחא הי״ס״.
,
ואם יאמר האומר; הרי המים ההדשים
לכדי יס״ב בדוד ב׳ עצמו ,מהמים הקודמים
למעטפת דוד א /או לצינור המשוקע בדוד א׳
משום בישול? הא ליתא ,שכן אי נימא שחם
הנכנסים בשבת מתהממים מיד
המצויים בו ,עוד לפני הגיעם
)תרשים ,(3ושמא תו אין בהם
התחממו לי״ס רק בכ״ש )וענין
67
www.daat.ac.il
הרצוג
זה ידון להלן ,אתר
— עדין לא נתבשלו מדאוריי
מכללתעצמו(
דעת -דוד ב׳
במעמדו של
ואם אח״כ מהממן בכ״ר — זהו בישולם ,ופשוט.
ויתרה מזו הקשה הרעק״א בהגהותיו לשו״ע סי׳ רנ״ג על המג״א ם ק מ ״
י ו ממיס
ל
ק
לענין עירוי על שומן קרוש שכבר נתבשל׳
השומן ותו ה״ל כרוטב ,ויש בישול אחר בישול בלח? וכתב :״ואולי י״ל
דע״י תחילת השפיכה נעשה השומן רותח דכ״ש וסמכינן על היין יבלא נצטנן
ל י ילא פקע
י?
לגמרי אין בא״ב .אף דנלעג״ד
שם בישול ממנו ,אבל בנצטנן לגמרי אם אח״כ הורתחו מעט ,הוי דבר חדש
ואסור לגמור בישולם .מ״מ כיון שבתהילה היה קדוש לא אזדא שם בישול
תא
א
ו ה
ד ז ה
מ מ נ ו
ו כ ש נ י מ ו ח
,
ו נ ע ש ד
כ ש ל א
7
ק צ ת
ר י ת ח
ש ב ת ח י
ש ה
ל ג מ ר י
נ צ ט ב ן
ו ב ש א ר
ע י ר ו
ת
מ ב ש ו
ב י ש ו
ש ם
ע
ל ליי ,יהדי
' ל" י " "
׳
אח״כ בא״ב .ועדין צ״ע לדינא״.
כמה נתלבט הרעק״א בדינו אף שהשומן כבר נתבשל .א״כ ברוך
במים חדשים שלא נתבשלו מע״ש ,ונתחממו בשבת בכ״ש )באופן המותר(
אם מכניסם אה״כ לכ״ר זהו בישולם .ותו לא מידי.
כ י
סחרור המים מהדוד הראשון )תרשימים (2 ,1
השיטות המתוארות בתרשימים 1ו־ 2הן הנפוצות ביותר ויש ל
י
בהגדרתן ההלכתית.
^
גדולים וטובים דנו כבר על המים המצויים בצנורות היוצאים מ ד ו
האש ,או מכ״ר אפי׳ שהוסר מהאש) .ראה הצנורות היוצאים מדוד א /ב ת י ש י
'
הללו( .דנו בדבר בעיקר בקשר להוצאת מים חמים מבוילר חשמלי )אפי׳
נכנסים אהרים במקומם(; האם המים הללו שבברז ובצנרת יחשבו
ראשון ,לענין עירוים על מים קרים )כגון בעת שטיפת כלים( ?
ך
ר ב ז
ש
ד
ס
א
ם
ק
א
דנו בכך מהא דשנינו בשבת מ׳ ע״ב לענין אמבטי דחמי טבריה דחשיכא
לי " שב
'
ופירש״י :״הך אמבטי ש ה • " יל '
בו״ .משמע שמים הנמשכין למרחוק מכ״ר העומד על האש חשיבי ,
723
חמי
ל
5
ה
נ!ז
ה מ ע י
,
ח ש ו ב
כ כ
ר
כ
י
ת ח י
׳ ר
אין כאן המקום להאדיר בנדון זה לפרטיו .נציין רק את סיכומו
חמגי^^
" ״
"
הרב נויבירט שליט״א ב ש מ
ממכשירים אלו )דוד חשמלי וכד׳( אפי׳ אם עוברין דרך צנורות ארוכי
ירת
כ ד ,ל כ ת ה
ש ב ת
א
פ
כ
ה מ י ם
ז :
3 7י ם
ה ג י ע ם
1 7ב י ז
ד י ב ם
כ נ ץ ם
ה כ א י ם
מ כ
ד
כ
ז מ ן
ח מ י ם
ש ה ם
כ ד י
757
ש ת ד
״ א הים״ "
" ^
׳
)ובהערה שם אות ס״ה חילק ״דהיינו דוקא כל זמן שהאש או החשמל ' " .׳
׳
דומיא דאמבטי דהמי טבריה …אבל אם הסקת הדוד כבר הופסקה
המובילים הם צוננים אין על הצנורות אלא דין כ״ש״( .וראה עוד ב מ 1
ל
הרב נויבירט ב״המעין״ תשרי תשכ״ז ״השימוש בבוילר בשבת״
י
עם פרופ׳ לב ,״המעין״ טבת תשכ״ז ,ובקובץ תושבע״פ ט׳.
נושא זה גדון גם עפ״י דברי הרמ״א ביור״ד " " ״ ״קיל
ז
הקדירה רותהת שהלך אל קדירה צוננת — אם נפסק הקילוח ' ן
''׳•ייייה
הרותחת קודם שהגיע אל הצונן ,הוי נמי ככלי שני .ואם לא נפסק
ב
ר
ק י ס
ך ף
נ י י י ת
א
י
ן ב
ש
ל
י כ י ח
ס
צ
ב
ם
ז :
ה
מ
ה
68
www.daat.ac.il
מ
שבתוכה שרי דאין עירוי
והתבשילהרצוג
נאסרה מכללת
הצוננת דעת -
הוי נמי כעירוי ,והקדירה אתר
אוסר רק כדי קליפה״ .מקור הדברים בתרומת הדשן סי׳ קפא.
ובעייני בדברים יש לענ״ד להתבונן טובא; דעי״ש בתה״ד שכתב דהקילוח
נהשב רק כעירוי מכ״ר )וכ״ה ברמ״א( .והנה את דינו הוכיח מרש״י הנ״ל
לענין אמבטי דחמי טבריה ,ושם הרי ברש״י משמע שדין המים הנמשכין ככ״ר
ממש ,ולא רק כעירוי ,לענין חנחת פך שמן בתוכם? ונפ״מ גדולח בדבר;
אם ניהס להלב הנשפך דין עירוי מכ״ר — ,התבשיל מותר ,שכן ״קדירה עצמח
במקום קליפה עומדת״ )וכר להלכתא ,וראה שם בש״ך םקל״ה( .אך אם לחלב
חנשפך דין כ״ר ממש ה״ז כמניח קדירח עם בשר לתוך כ״ר חלבי והתבשיל
כולו נאסר) .ועי״ש בש״ך םקל״ב ובפרמ״ג(.
ותמיהני ביותר שלא מצאתי לפום ריהטא מי שחעיר זאת ? בנושא זד,
של מחליף חום ושל המים בצנורות הנמשכין דנו הרב נויבירט ב״המעיך
תשרי תשכ״ז ,והרב י״ל הלפרין בספר ״חימום מים בשבת״ .חם חביאו את
רש״י ואת תה״ד והרמ״א ,ולא עמדו על הערה זו שהיא חשובה ביותר לעניננו.
לענ״ד יש לפרש בכמה אנפין;
א( המעין בתה״ד יראה שהוכחתו מרש״י לענין אמבטי מסופקת אף
בעיניו ,וז״ל :״אף את״ל דהראיה קצת דחוקה מ״מ הדעת נוטה בנד״ד אם
נראה לנו שהי״ס בהלב וכו ״ .ומהי הדחיקות? עי״ש שהעיר דשמא ״שאני
המי טבריה שאין בטבע שלהן שהקרקע מקררתן ,שהרי כל רתיחתן עולה
ונובע מן הקרקע ,ולא דמו להמי האור״ .לכן להלכה ס״ל לתה״ד שהקילוח
הנמשד מחמי האור מוגדר רק כעירוי מכ״ר.
ב( עוד י״ל שיש להלק בפשיטות בין מים הנמשכין מעל האש ונקוים
באמבטי ואולי אפי׳ בשלולית פתוחה ללא כלי ,לבין מים הנצוקים מראש הסיר
ומותזים בהלל האויר שחם רק עירוי ולא כ״ר ממש .אמנם ״ניצוק חיבור״
אך אינו כמי מעין הנמשכין .אמנם הפמ״ג שם בש״ד סקל״ד פירש דתה״ד
רבותא אשמעינן שאן? אם נזחל ע״ג קרקע בכ״ז עדין קרוי עירוי ולא אמרינן
שהקרקע מצננת .משמע לכאורה דבאויר עדיפא שיקרא כ״ר ממש .מ״מ אחר
שתה״ד הוכיה מרש״י שאין הקרקע מצננת — שוב פשיטא ליה שיש חילוק
בין מים הזוחלין ונקוים שהם כהמשך הכ״ר ,לבין מים בדרך עירוי ויציקת מים.
ולפי״ז יצא להלכתא שאם החלב יזוב מקדירה שעל האש לא מראשו אלא
מחור בתחתיתו ,ותיוצר שלולית הלב ע״ג הכירה ,והיא מקושרת כל הזמן
להלב שבקדירה — ה״ז כ״ר .ואם יגיחו בחלב קדירה בשרית יאסר גם
התבשיל .וצ״ב.
ג( לאחר העיון מצאתי כי שיטת תה״ד שעירוי מן האש עצמה הריהו
ככ״ר ממש ומבשל בכולו .ובניצוק כזה אין נפ״מ אם נקרא לו כ״ר או עירוי
מכ״ר .כך כתב בסי׳ קע״ו לענין ״נר שהוא דולק מחלב מהותך ,ונפלה טיפה
מהנר בשעה שהוא דולק בקערה או בכף — צריכים הגעלה או םגי בגרירה?
תשובה :יראה דיש לחוש ולהצריך הגעלה …דנהי נמי דמקררת הטפה כשפסקה
מכ״ר וסגי בגרירה ,אבל טפה שנפלה מרותח ע״י האור דרתח טפי איגד,
,
69
www.daat.ac.il
הרצוגהוא רותח כעירוי מכ״ר ד ב ע י
מכללת עדין
דלכל -חפחות
מתקררת כ״כ
בנפילתה…דעת
אתר
עירוי
"
י
"
"
" "
הגעלה ׳•
בעי הגעלה ממש .מ״מ זו שיטת תה״ד .א״כ שמא י״ל דס״ל דה״ה חמי ט ב ר י ד
מיקרו רתחו באש ממש ,וחמירי מקדירה על האש׳ ולכו ר עיריייו ככ״ • יצ׳יע'
ודוחק.
ק ברמ׳׳א
מכל מקום ,מעבר לכל השקלא וטריא הזו ,הלכה למעשה
• ילא מ צ א ת י
הנ״ל דבכה״ג הו״ל עירוי בלבד ,ומבליע קליפה ,והתבשיל
מי שיחמיר לאסור התבשיל עפ״י רש״י באמבטי דחמי טבריה הנ״ל.
חידוש גדול יותר מצינו להלכתא בנד״ד .החוו״ד בסי׳ צ״ב אות כג כ ת ב
״אינו
ל ל ׳
שאין חקילוח כעירוי לבשל׳ ל ? לי׳בליע
אסור לערות הרותחין רק על תבלין אבל בצירן לא״ .ועי״ש בהוכחותיו להל׳
דםברא זו שחקילוח ״מקושר עדין בכלי הראשון ואינו מניחו להתקרר״ איי
כוחח יפת ליתן למים או לחלב שנזחלו כח בישול ,אפי׳ לא כדי קליפה .כ י ו / /
ל
הביא הרעק״א בהערותיו לשו״ע סי׳ שי״ח ם״י בשם האו״ה ״דאין איסור
לערות על התבלין עצמן ,אבל לשפוך בצידן לא״.
,
ה פ מ
ג
צ
ב
ש ״ ד
ם ק ? ז
ח
א
ר
צ י י ן
א ת
ד
ת ה
ב צ
ו ב ש א
א מ א י
ע
ר
א
ג פ ס
מ ו ת ר
א
ה פ
א ו
י ט
ש
ו ק 1ע נ י ו
ב
ת
3
א
א
מסקנת הדברים עד כה כי המים הזורמים בצנורות מוגדרים כעירוי
בלבד.
ק י י ז המי
ובנדוננו קימת נקודה נוספת וחשובה ביותר;
׳ י המי
ל
ל ל
זורמים מכח עצמם בצנורות׳
מדוד
טבריה הנמשכין לאמבטי .תמיד חם נדחפים ע״י משאבח חמושכת
א׳ ודוחפת אותם בצנרת .אמנם במקרים רבים אין המשאבח חוצצת לגמרי
ל המתאבד
• "
המים ,ונשאר קשר פיסי בין המים משני עברי ד י
לא היו המים מגיעים כלל ועיקר לדוד השני ,ואם טפה כלשהי היתד• מזדחלת י
מיד היתד! מתקררת.
לפיכך דומה כי פשוט שאין לראות במים המוזרמים אלא עירוי
בלבד .עד כאן בקשר למים שבתוך הצנורות.
מ
ב ש ו ם
כ מ ו
מ ש
ה ק י
ו ח
ש ג ק ו ש
מ
מ ן
ה
ע
״
א
א
ה ח 1 7ב
מ י ס
3
מ ש א ב ה
מ
מ
א ק 1מ
ת
ו
א
מ
והנה בבואנו לדון בהגדרת הדוד השני — דוד הצריכה — נמצא
״ י כלבד"
"
״מעמדו ההלכתי״ יהיה רק כלי שגי ,שכז
*
לכן המכניס לתוך דוד ב׳ תבלין וכיו״ב ־־ הריהו כמכניס לכ״ש בלבד.
עירוי מכ״ר משוח למים חללו בעצמם דין כ״ר לאחר שנחו בכלי מ ס ו י
״ ״ ')הר׳^
כלי עם מים שנתחממו ע״י עירוי זח — ,ובלשוננו ״מחליי״
נויבירט ור״רי״ל הלפרין במאמריהם הנ״ל דנו כמחליף חום ד משוס י
?
״נעצרו״ בנקודה זו שהמים בצנורות החלפת החום הם כדינא ד ת ה
שתו לבם כי אנו דנים ביחס למים הנכנסים לדוד ב; והם מתחממים מ ן '
י
המצויים בו מכבר ,ואשר התחממו ע״י העירוי דרך הדפנות בלבד(.
והנה ,אף אם נרחיק לכת וניחם למים הזורמים בצנורות דין כ ״
ולא רק עירוי מכ״ר — נראה דפשוט שהמעמיד כלי עם מים צוננין ע ״ ^
שהוסר מהאש )אף שאסור ,ועין לעיל אי משום מבשל או אולי רק
׳
משום ״אולודי״( מ״מ — המיס הללו בכלי העליון יקראו מים בכלי ש נ י
י יאין
ה ו א
ה ת ח מ ם
ע
י
ע י ר ו י
מ כ
ס
כ ׳ /
ס׳
ה ח ו ם
א
ד״
״
ד ׳
א
י ם
ר
5 7
ג
כ :״ ר
מ ד ר
ב :נ ן
70
www.daat.ac.il
להם כה לבשל מים אתרים או תבלין שיושם בתוכם )אם אינו מ״קלי הבישול״(.
הרצוג
מכללת
דעת -
לאחר שהוציאוה כ״ר או
חשיבא
דנו אי
אתרמכ״ר-
ואם על מצקת שנטלו בה מים
כלי שני ,כ״ש מים אחרים לגמרי ,ובכלי נפרד ,שרק הונחו ע״ג הכלי הראשון.
א״כ ,מי הצריכה החדשים שנכנסים בשבת בגרמת האדם ,נכנסים רק לכ״ש.
ואולי בנקודה זו יהיה מקום לאבחנה בין תרשים מס׳ 1לתרשים מס׳ .2
שכן אם נסבור שהמים בצנרת הם כ״ר )וכבר הזכרנו שאין לומר כן( — ,א״כ
הצנרת עצמה מהוה דפנות לכ״ר .לכן בתרשים מס׳ 1המים בכ״ש נמצאים
מתוץ לדפנות הכ״ר ,ודמיא למניח כלי ע״ג כ״ר וכנ״ל שהמים החיצוניים
רק כ״ש ..אך בתרשים מם׳ 2אם המים החמים עוטפים את כל הדוד השני ,אולי
יש לראות כאן מעין כלי בתוך כלי; מי הצריכה בכלי חמונח בתוך כ״ר .ואם
תמצי.להפליג.לחששא זו ,שמא יש מקום לחלק אם המים חחמים עוטפים את
כל הדוד השני )שאז אולי יש לראותו כמוגח בתוכו( ,לבין אם הם.עוטפים
אותו רק בחלקו ,כגון בגליל ולא בתחתית ובגג ,וכל כיו״ב .וצ״ב .כל הנ״ל,
כמובן ,אם נפריז להוש למים שבצנרת ככ״ר ממש ,והצנרת עצמה היא הכלי
עצמו ,וכבר כתבנו שגישה כזו דחוקח ביותר ,אלא המים בצנרת מוגדרים
כעירוי ,ובפרט כאשר קימת משאבה.
לדינא שוהחתי עפ כמה מפוסקי הדור המובהקים )בעיקר בתיאור השכיח
ביותר ,כבתרשים מס׳ ,(1וב׳יה הפכימו לדינא שדוד הצריכה הוא כלי שני,
והמים בצנרת הם לכל היותר כעירוי שלא נפסק הקילוח.
ס י כ ו ם
העולה מדברינו במחליפי חום מים־למים;
א .בתרשים מס׳ 1נראה שמי הצריכה הנוספים מתחממים רק בכ״ש,
עפ״י תה״ד והרמ״א ביור״ד ובפרט כשמוכרחים לדחיפת המשאבה.
זאת בין אם ניחם למים בצנרת דין עירוי מכ״ר — וכך נראין הדברים
— ואפי׳ אם בצנרת יחשבו המים ככ״ר ממש.
ב .גם בתרשים מם׳ 2דומה שמי הצריכח נחשבים כ״ש ,שכן המים
בצנרת ובמעטפת נחשבים כעירוי מכ״ר .אך אם נגדיר מים אלו ככ״ר
ממש ,אזי אם המעטפת מקיפה את כל הדוד אולי יש לחוש יותר ,וצ״ב.
ג .בתרשים מס׳ 3ו־ 4דומה כי אין להתיר ,שכן מי הצריכה יגיעו לכלי
הגמצא בתור כלי ראשון או על גביו.
חלק שני :״מחליף חום״ -קיטור למים )מתקן ״לורדך(
תיאור
עובדתי
בדוד גדול גוצר קיטור ע״י חימום מים בלחץ גבוה .הקיטור זורם בצנרת
למתקן ה״לורדן״ בו מתבצעת ״החלפת ההום״ מהקיטור למים ,דרך דפנות
71
www.daat.ac.il
הרצוג בעצמו מתעבה )נהפך ש ו ב
מכללת הקיטור
חום -הקיטור,
הצנרת .המים סופגים
אתדעת
אתר
למים( וזורם למיכל מי העיבוי ,ומשם )בדרך כלל( נשאב מהדש לתוך
הקיטור ,לאידוי מחודש.
בתרשים מס׳ 5מתוארות 2שיטות של הםפגת חום הקיטור במים .בשיטה
א׳ ־־־ צנרת הקיטור תולפת בתוך המים .בשיטה ב׳ — צנרת הקיטור עוטפת
את המים הנמצאים במיכל או בצינור בלבד .ראוי לציין כי בדרך כלל הקיטור
מתפשט בלחץ עצמי של ההתפשטות ללא צורך במשאבות.
ד ו ד
תרשים 5
ח< ס
^ *י יי א ,
1ך
^51
ן,-
וא
ן ץ ; ,א ^ ^ < א
שיטה
דוד קיטור
^ 1
כניסת
חי עיני*
מים
בחלק ראשון של המאמר העלינו כי יש מקום ליחס לדוד ה צ ר י
בתרשימים 1ו־ 2מעמד של כלי שני ,שכן הוא התחמם רק ממים המוזרמים
בצנרת .ונשאלת השאלה :האם נרתיק לכת גם בקשר לקיטור לטעון שב״לורדן״
״ ל דאהי׳נ
שיטה א׳ )ראה תרשים (5הקיטור הוא כלי ראשון והמים ״
— א״כ נגיע לידי מסקנה אבסורדית של אפשרות הרתחה ובישול גמור ב כ ל י
שני ,באמצעות קיטור )דבר שאינו יכול להיות במים(.
3ד
כ
ש ?
ו א ת
ובכלל יש לדון במעמדו ההלכתי של הקיטור ,ביחס לדינים נוספים
בליעת בשר והלב ואיסורין ,הגעלה ועוד ,שכן כלל לא פשוט שקיטור דיני כמיס
לקולא ולהומרא.
כ מ ך
קיטור — ״תולדת האור״
יש לבחון הדין דכלי שני אינו מבשל לאור הכלל ש״תולדות האור כאור״
ל ע״א• ו א ״
וכגון שצלו ביצח בסודר שחוחם באור ,דחוי בישיל׳ י
לכאורה כל כ״ש לא גרע מ״תולדות האור״?
א ה
ש ב ת
ט
3
ונראה בפשטא שאכן זהו עיקר החידוש שמסרו לנו חז״ל דקים לדיו שכ׳יש
אינו מבשל .ודין זה נאמר במשקין בלבד )מים ,יין ושמן( שאם הס הושמו
בכ״ש — פסק מחם כח הבישול .ואכן לענין דבר גוש )מוצק( דנו האהרוגי
לומר שלעולם דינו ככ״ר ,אם היס״ב ,שכן חחום אצור בו ואין דפנות מקררות
כבמשקין) .ראה תוס׳ שבת מ׳ ע״ב( בעגין ״דבר גוש״ ראה במג״א שיח ס ק מ ״
ד
72
www.daat.ac.il
וביור״ד ש״ך סי׳ קה סק״ח ,ובט״ז סי׳ צד םקי״ד ואכמ״ל .א״כ נראה לומר
מכללת
דעת -
הרצוגכקיטור ,שבודאי אצור
במים ולא
דוקא
אתרוהיינו
״שאין לך בו אלא חידושו׳/
בו חום רב ,ועינינו הרואות שכחו עמו לבשל ולחרתיח .ואם אכן זהו המבחן,
)היכולת לחרתיח( שמא במערכות החדישות בהם מצוי שמן בצנרת החלפת
החום ,ועי״כ מבשלים ממש ,א״כ גם בזאת לא נאמר על המים המחוממים
בשמן שהם כ״ש ,שהרי השמן בטמפרטורה הגבוהה מנקודת חרתחת המים,
ובכוחו לבשל.
ופשוט שאם אדם יחמם מתכת באש ,ובאמצעותה יחמם מים )יומא לד
ע׳׳ב :״עששיות של ברזל חיו מחמין מערב יוחכ״פ ומטילין לתוך צונן כדי
שתפיג צינתן״( ,לא נאמר שהמתכת כ״ר והמים המחוממים כ״ש ולא יבשלו
יותר ,אלא המתכת מוגדרת כתולדת האור ,והמים — כ״ר שהתבשל בתולדות
האור .ודוק.
ברם כאן המקום להביא את דברי בעל האור שמח בשבת פ״ט ה״ב שחידש
כי למרות שתולדת האור כאור ,אך לא תולדה דתולדה .וז״ל :״נראה דאע״ג
דתולדה ראשונה הבאה מן חאש חייב אם מבשל ,מ״מ על תולדה של התולדה,
כמו דבר שנתהמם במים שהוחמו מן האש ,כגון ברזל שבא בקדירה חמין
ונתהמם — ,תו אי צלה בו ביצה פטור ,דהוי תולדה דתולדה .וכמו שכח כחו
לא השיב כמו גוף הדבר ,כן תולדת תולדות האש לפי רוהק יחוסה אצל האש
נפקע ממנה שם האש ,והוי חומה כחום טבעי שאינו מסיבת האש ,כמו חמי
טבריה״ )דרך אגב שמענו מדבריו כי כל ״חום טבעי שאינו מסיבת האש״ —
אינו בישול מח״ת .ולעג״ד ח״ח לחום כימי ,גרעיגי ,או חיכוך וכיו״ב ,ואכמ״ל(.
ובאו״ש שם הסביר לפי״ז את הדין שכ״ש אינו מבשל ,שכן קי״ל ד״קדירח
היא עצמה מהניא לבישול״ ,דהיינו שלכלי עצמו נועד תפקיד בבישול .א״כ מים
שהתהממו באש והועברו לכלי אחר ,הכלי השני עצמו הוא רק תולדה דתולדת
האש ,ואינו מבשל כלל ,עי״ש.
לאור חידושו זה היה מקום להעלות על הדעת שגם מים אשר תתחממו
בקיטור — או אפי׳ במים הנמצאים בכ״ר — חומם גחשב רק ״כחום טבעי שאינו
מסיבת האש כמו המי טבריה ,כי יש כאן תולדה דתולדה ,ולא יהיה בהם כח
בישול לגבי מה שיוכנס לתוכם .ולא מצד דינא דכ״ש ניתיה עלה ,אלא מדינא
ד״תולדה דתולדה״ .יש לציין שחידושו זה רק לדינא דשבת ,לעגין מבשל,
ולא לגדרי הבלעה והפלטה.
מכל מקום ,דברי האור שמח חללו חידוש גדול הם ,ולענ״ד יש להוכיח דלא
קי״ל הכי להלכתא ,שהרי קים לן דב״קלי הבישול״ גם כ״ש מבשל ,ולא אמרינן
שסו״ס ה״ז תולדה דתולדה .ואולי רק מדרבנן ,ואכ״מ.
העולה מדברינו כי אמנם לאו״ש יש לדון בקיטור גדר של תולדה דתולדה.
אך לולא דבריו דומה כי אין ליחס למים שהוהמו בקיטור גדר כ״ש ,וכמ״ש.
73
www.daat.ac.il
הגעלה כמים שהוחמר כקיטור
אתר דעת -מכללת הרצוג
נוכל להביא כסוגיא־מצרנית לדיוננו את דיונם של חאחרוגים לענין הגעלה
בקיטור או במים שהוחמו בקיטור ,וללמוד משם משהו לעניננו.
באבני נזר יור״ד פי׳ קיא גשאל ״ע״ד ההגעלה שמשימין מים צוננין באמבטי
ונותנין לתוך האמבטי קנה חלול של ברזל ודרך הקנה הולך זיעה מן היורה אל
האמבטי ,וע״י הזיעה נעשה המים רותחין ממש ומעלין ר ת כאילי עומדין
על האש …ומסופק שאולי אינו מועיל להגעיל )=באמבטי( רזה יחשב כלי שני,
שכבר נחה הזיעה בתוך האמבטי?״.
תשובתו שם ברורה להתיר הגעלה ״כיון שהזיעה יש בה כח רב ל ה
מים צוננין עד שמעלין רתיחה …וה״נ הזיעה מחממת המים והוו המים דבוקיס
בצד אחד לזיעה שמחמם כמו כלי שהוחם באור …וא״כ נד״ד יש לדמותו ל כ ״
שעומד אצל האש ,לא על האש״.
יש לציין שהאבני נזר דן על חימום ב״קיטור חי״ ,הנכנס ממש לתוך המים
ומתערב בחם ,ולא על ״מחליף הום״ בצנרת סגורה .בכה״ג ברור כי קיים קשר
ישיר בין המים בדוד הקיטור שעל האש ,לבין המים שבאמבטי הרותחת .וגס
כאן אין האבנ״ז רואה את הכל ככלי אחד ,ולכן כתב שהאמבטי כב״ר אצל האש,
ולא ע״ג האש .אעפי״כ התיר האבנ״ז הגעלה בכה״ג בשל העובדה המכרעת
ש״הזיעה יש בה כח לחחם מים צוננין עד שמעלין רתיחה״ .משמע שאלמלא
טעם זה ,וכגון במים ולא בקיטור ,היה מקום לראות האמבטי ככ״ש ,ודוק.
בגד״ז דן גם בעל השואל ומשיב ,ולדידיה כלל לא פשיטא ליה דמים שהורתחר
)ממש( ע״י קיטור ,ואפי׳ ב״קיטור חי״ — ,דינם כהורתחו באש .וכד השיב
)מהדורא תליתאה ,ח״ג קכ״ח( :״אשר שאל בדבר אשר חדשים מקרוב המציאו
להרתיח אמבטי גדולה עם מים שלא אצל האש רק ע״י קנה המוליד זיעה
הכלי שעומד אצל האש ומהזיעה מתחמם המים שבאמבטי עד שמעלה רתיחה,
ואם יש לזה דין כ״ר לכל הענינים ,להגעיל בה כלים ? ״ .השו״מ חושש ומסיק 1
״לעגין הגעלה כל שדפנותיו מקררות לא מיקרי הגעלה מכ״ר••• ואד …ד.י• ,,
רכל שהזיעה מהמם המים מיקרי אש ממיט לפענ״ד — ,מ״מ יש להחמיר
דמידי ספיקא לא נפקא״.
כיוצא בדברים הללו כתב גם במהדורא חמישאה סום״י יא ,ותלה יתדותיו
ק לא יצאנו
בעיקר בכך שהדפנות מקררות ,ובכה״ג לא מיקרי בישול אך מ
שמא י״ל שהקיטור עצמו נחשב מקור חום עצמי ,וכלשונו :״כל שהזיעה מחמס
מיקרי אש ממש לפענ״ד״.
כך גם הביא השדי חמד )אסיפת דינים מערכת ה״א אות כד( בשם בית ש ל מ ד
ביור״ד סי׳ קנב :״לענין שאלתו אם מותר להגעיל באמבטי או בהפירה שהוחמו
ע״י הבל וזיעה …לפע״ד אין להגעיל בהם״ .ובסי׳ מ״ד דן ״אם מותר להגעיל
עד״ז ,לחפור חפירה ולשפוך שם מים המים עם אבנים מלובנות״ .ותשובתו-
״הנה כבר החמירו הב״ה והפר״ח דלא הוי כ״ר ממש ע״י אבנים מלובנים*..
ויותר מזה נראה דאף למקילין ע״י אבן מלובן מ״מ כאן לא מהני )מצד( שאין
דופנותיו המין הולך ומתקרר …וא״כ דכו״ע מודו דאין דינו ככ״ר״.
י ח ה
ח ס
ד
מ ן
ל
י ד י
74
www.daat.ac.il
ס ם
והנה אף שדומה כי חידושו של בעל השואל ומשיב )והבית שלמה( לא
הרצוג
נתקבל לענין הגעלה ,אתר
לקמן בדברי פוסקים נוספים
מכללת)ועין
דעת -האבנ״ז
ומקובלת דעת
שהתירו הגעלה בקיטור( ,מ״מ הא מיהא איכא למישמע מינה לענין ״מחליף חום״
מים במים שהמים השניים יחשבו כ״ש ,שכן הדפנות מקררות .ואם בקיטור חי
הזורם כל חזמן ומרתיח נאמרה סברא זו ,כ״ש במים ,ודוק.
הגעלה בקינזור עצמו
מצינו שדנו בתשובות האם מותר להגעיל בקיטור עצמו ,ללא מים .האם
הקיטור נהשב כמים לענין זה?
המהרש״ם בח״א סי׳ צב כתב :״היות שחקונים יין כשר מוכרחים להגעיל
החביות חבלועים מיי״ג …ומגודל החביות א״א למלאותם ג״פ בעירוי ,במקום
הכרמים שאין מצוי שם מים ,וגם כי נודע שהעכו״ם נתנו בתוכם יי״ג מבושל
שהוא חם וים״ב ובלעו ע״י כבוש וברותח …ולכן המציא כת״ר להגעיל ע״י
דאמפף )= קיטור( שמושכין מן יורה גדולה ומוליכין הזיעה בקנים של נחשת
לתוך החבית ,וסותמין חחבית במגופה וברזא ,והקנה עם הדאמפף נכגם לתוך
החבית דרך פה הברזא ,וכשגצבר הזיעה בהחבית שמתחמם חחבית בכדי שהיס״ב
עד שמשליך בכח רב את המגופה מחחבית למרחוק …ואולם הגאון אב״ד
פרשבורג לא הסכים ע״ז ,שחרי בשאר משקין נחלקו חראשונים ומכ״ש כדאמפף
שאינו אלא רתיחת המים ולא המים ממש ,וכללא הוא דכבולעו כך פולטו ,ומנ״ל
לחדש שיועיל חגעלח כזו״.
חמחרש״ם מאריך להוכיח כי זיעת משקין כמשקין ,ומדמח איסורין לטומאה
ולהנעלה ,עי״ש] .ושם חביא חילוק מענין בשם הריב״ש :״שאיגו דומה זיעה
היוצאת ע״י להות )= שאינה כמשקין לענין איסורין( לזיעה שע״י חום
)= שדינה כמשקין( [ ולהלן שקיל וטרי דאף אי זיעה כמשקין שמא אין לזיעה
כח הפלטה להגעיל .ומסיק דקשה להקל באיסורי תורה ולפיכך השיא עצתו:
״ולכן נראח דמתחילה ישפוך מים לתוך חחבית ואח״כ יכניס לתוכו הזיעח
דאמפף עד שירתחו המים ויעלו וירדו ברתיחתו בכל חחבית ,ובזה יהיה הגעלה
ע״י מים רותחין עצמן״.
פשיטא ליה למהרש״ם כי מים שהורתהו ע״י קיטור כמוהם כהורתחו באש
ממש ,וכמסקנת האבנ״ז הנ״ל ,וכל דיונו סובב על הקיטור עצמו ללא מים.
ופוסק אהרון שאזכיר כאן בענינא דהגעלת קיטור ,הלא הוא הגר״מ פיינשטין
שליט״א באגרות משה יור״ד סי׳ ס׳ שפסק כי אם אדם מכניס קיטור לכלים גדולים
להגעילם ״ונעשה זיעה גדולה שנתהוו מזה שם מים הרבה מהזיעה — פשוט
שמועיל להגעלה ,דמים הבאים מזיעה הם כמים״ .כלומר ,אף את״ל דאין הקיטור
כמים ,מכל מקום מי העיבוי המתהווים מן הקיטור הריהם כמים שהורתחו באש
וגיתן להגעיל בהם.
75
www.daat.ac.il
מכללתב ד י ם
דעתק נ -ת ה ר
אתר מ פ
הרצוג
נלענ״ד כי בשתי השיטות המתוארות בתרשים מס׳ ) 5מתקני ״לורדן״(
אין לראות במי הצריכה כלי שני ,ולפיכך אין להשתמש במים אלו בשבת.
שכן מקובלת עלינו הדעה שמותר להגעיל במים אלו ,וא״כ ברור שאין הם כ״ש.
ואפי׳ האוסרים להגעיל ,היינו מספיקא דמי יימר שקיטור כמים לענין ז
והדפנות מצננות ,לפיכך חששו להחמיר בהגעלה .וא״כ לעגין שבת ניחוש
להחמיר ולההשיבם כ״ר.
״מחליף חום״ קיטור למים חמיר מ״מחליף הום״ מים למים בכך שכוחו עמו
להרתיח ולבשל ,וכמו שציינו בתשובות הנ״ל ,וכן שזרימתו נעשית ללא משאבה,
וסביר לראות בצנורות היוצאים מדוד הקיטור את המשכו של הדוד.
ה
הרחמן
יצילנו
לבל
נכשל
בד״ת.
נתקבל במערכת
ל כ ב ו ד ש ב ת אוצר פרקי קריאה ,סיפורים ,שירים ותיאורי הווי בנושא
שבת־קןדש .ליקט וסידר יחזקאל רוטנברג .שני כרכים .ה ו צ א ת
נצח ,בני ברק תשל״ן.
בן
ש ש ת לעשור ,הרצאות ומאמרים בין שתי המלחמות.
הרב שלמה וולבה .ירושלים תשל״ו.
מאת
מ ד ר י ך ה ל כ ת י ל א ח י ו ת ב ב ת י ח ו ל י ם לשבת ולמועדים .מ א ת ה
יהושע י׳ נויבירט .בעריכת הרב נ׳ רפאל אויערבך והרב צ׳ שגורן.
הוצאת בית מדרש הלכה מוריה .ירושלים תשל׳׳ו.
ר 3
ע ש ה ל ך רב ,תשובות לשאלות לאומיות ,חברתיות ,חממות ,אישיות
ומשפחתיות -על־ פי ההלכה .מאת הרב חיים דוד חללי /ה ד 3
הראשי וראב״ד לתל אביב־יפו .תל אביב תשל״ו.
מ ש א ה ל כ ה על שולחן עךוך אורת חיים .יותר מאלף ושש מ א ו ת
שאלות ותשובות לתלמידים בעניני הלכה .מאת משח ש מ ו א ל
אייזנבאך .ירושלים תשל״ו.
ש א ל א ב י ך על פירש״י על התורה .אלף שאלות ותשובות לתלמידיס
בפירש׳׳י על התורה לפי נושאים שונים .מאת אפרים יעקב ב י ד
ירושלים תשל״ה.
ד>
76
www.daat.ac.il
אדריכל מאיר בן אורי
אתר דעת -מכללת הרצוג
אמנות של כלים גאים
כוחות
מעטים
הם
באותם
התחומים,
היצירה
שבהם
בין
התמחה
שומרי
המחבר,
התורה
ויחידי
והמצוות
הסגולה
שבפיהם דבר מקורי .מן הראוי שקולם יישמע ,על אף הענין
החריג .דברי האדריכל והאמן מ׳ בן אורי מתפרסמים כלשונם.
ה מ ע ר כ ת
מצאתי ענין רב במאמרו של פרופ׳ יהודה לוי :״שתי תשובות על לימוד
חכמות היצוניות״ שפורסם ב״המעיך — ניסן תשל״ו .המאמר לא עסק באמנויות
הנלמדות באקאדמיות ובתי ספר בעולם ,במיוחד .למעשה השפעתם של לימודים
אלה גדול בכלל אמצעיהם התוקפניים על דעת הקהל .מצאתי הערה במאמרו
של פרופ׳ י .ל .שבה הגדרה מענינת מאוד :״…הפרדס יצא דוקא כאשר נתונה
האפשרות לכל אתד לתרום התרומה המירבית לפי צורך המקום ולפי כישוריו
הוא .וכל זה יומנע על ידי קביעת מסמרים במצות ה״אגדתיות״ .ומקור למושג
״מצות אגדתיות״ נמצא במכילתא שמות טו ,כו :והישר בעיניו תעשה —
אלו אגדות משובחות״.
קביעת מסמרים במצות אגדתיות בהקשר לאגדות משובחות ,נראה לי,
עקרון פידאגוגי חנותן גם תוקף לפסוק :טוב טעם ודעת למדגי כי במצותיך
האמנתי .חרי כאן ענין משמעותי לשיטת הלימוד של אמגויות ואומנויות.
לפי זה לא צודק האדם החושב בפשטותו ,שעל טעם ועל ריח אין מה לחתוכח.
גם ,גמצא כאן אתגר למחנכים שומרי מצוות ויראי שמים שבעומק נפשם מרגישים
שהמושג ״חופש לבטוי חאמנותי״ וחרשות של חאמן חיוצר לפעול על פי
״ועשית הישר בעיניך״ איננו עקרון פידאגוגי רצוי .אבל האקאדמיות לאמגות
הן לציור ופסול והן לתיאטרון ,לריקוד ,לטלוויזיה נוהגות אפילו במדינת ישראל
תוך גיתוק גמור מן המשמעות המקראית של הפסוק ״ועשית הישר בעיניו״
]בספר שמות פרשת בשלח[ .ברור לי שבמקצועות של מוסיקה ושל אדריכלות
לפחות יסודות אחרים לאלה של האמנויות שהזכרתי לעיל .בחרתי לי למאמרי
על אמנות של כלים נאים דוגמת :פסוק מספר בראשית פרק ב ,״ויכלו השמים
והארץ וכל — צבאם״ .בכוותני לתאר דרך של לימוד עשית כלים תוך הכשרה
מתשבתית של המתלמד והאמן המאמין.
בכל בית ישראל קבלת שבת
לאמירת תפילת הקידוש בצורה
והוא ענין מוסיקאלי .מדובר כאן
דברים הלכתיים .מדובר כאן על
ענין המחייב כלים לשולחן ,והוא ענין אדריכלי.
נאה מחוייב המברך לדעת טעמים נגינתיים,
במפורש על כלים נאים ,ובשום אופן לא על
״מצות אגדתיות״.
המורה לאמנות של כלים גאים ,״אסתיטיים״ ,בעל הכשרה מקצועית ,ומוסמך
מאקאדמיות בודאי יודע כיצד אפילו לפי שיטות ״מהכמות היצוניות״ להתיחס
77
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת -צ י ו ר 1
־•׳•
)§<_
ר,ש^
י
ללח*
2
:
־( ־** { י 1י•
'.־•)*•{•*'
^1^11* 22
,
,
8
י ־ ) • ) }'־י ן • [ -
5
> .י ר * ב 5ך ד י | 1ג < ,ן ג 1 > 1ר *ן 1 0ע *} :ך 5־~1
־5
1
י
׳.
,
<
|*/״ןז;א ^מוגמ ייחהפן
3׳ז׳*1
1מיי* /ן ^ פ ת י מ
*ג־וי־ -ג•
לפסוקים מספר בראשית או מספר תפילות ,מסגנון לשוני מרומם ומרוח ש ל
קדושה יש לצפות לתגובות נפשיות אצילות ויפות ,אבל מה קורה כשהפסוקים
כתובים בחסר — .ב״הסידור השלם״ מפלתיאל בירנבוים ,היברו פובלישינ
קומפני ,ניו יורק ,1949תמצא באותיות ברורות סך 35תיבות ,מלים ,כי
סימנים של טעמי נגינה .על פי סימני נגינה עליך לספור בפסוק 4 = .1תיבות,
בפסוק 13 = .2תיבות ,בפסוק 13 = .3תיבות .האם זה דבר חשוב כל
התשובה הדידאקטית היא :אם ברצונך לפעול על פי רצונך להשתמש במחשבות,
הרי זה חשוב .מה נותנים לי ולמתשבתי המספרים האלה י ראשית כל המספרי•
האלה של תיבות הם רק חלק מהבנתי של הלשון ושל הרעיון .כשאר אספור
את האותיות מתגלה דבר מפליא :הפסוק 2והפסוק 3שווים במספר האותיות
— .61הדבר מאלף ומפליא כצורה נאה ושלמה במעשה בראשית של צמהים,
ל ף הכל
עלים ,פרחים ,צדפים ואבנים יקרות .הרי תוכן הפסוקים
מספר התבות והאותיות מסתכמים למספר שלם יפה 22 :פסוק ראשון 61 ,פסוק
ש ל י ש י . ( 3 x 3 x 2 x 2 x 6 1מכאן מ ג י ע
,פסוק
הלומד חשבון ומדידה למסקנה אחת :בשום פנים ,הישוב זה לא הילד׳ אילו הייתי•
מסתמך מהתחלה על תרגום אנגלי או צרפתי של הכתוב בלשון הקודש.
ג
א ד ן
כ
ש ו נ ה
״כ
ו ע
ף
ך
א
המורה חייב לגשת בשלב זה לתרגם לתלמידו את הכתוב באראמית בסידור
של קבלת שבת :״כגוונא דאבון מתיחדין לעלא באחד :…כמות שהם מתיחדיס
למעלה באחד ,אף כאן היא מתיהדת למטה בסוד של אחד ,להיות עמהם למעלה
אחד כנגד אחד .הקב״ה אחד .למעלה אינו יושב על כסא כבודו ,עד שגם דזי
נעשית בסוד אחד כמוהו ,להיות אחד באחד .והרי העמדנו חסוד של ,ה׳ א ח ד
ושמו אחד׳.״
א
ברגע זה של התרשמות מן הדברים האלה ,בא החשבון :א = ; 1ח ־־ . 3
ד = ,4בסיכום יחד הם י״ג = .13נמשיך בחשבון :האותיות של השם ש ל
הקב״ה ב־ 4אותיות 10 :ו 5ו 6ו 13 .26 = 5של מעלה ו־ 13של מ ט
מצטרפים לסד .26
ה
78
www.daat.ac.il
דעתו -ר 2
אתר צ י
מכללת הרצוג
לפנינו בציור שני מעגלים וביניהם פס בכיוון מלמעלה למטה .הפס האנכי
בא כעין עמוד ,כעין סולם מוצב ארצה 4 .תיבות של הפסוק הראשון שלראשיתו
המשך לאין סוף ולהכל יכול בשמים .אבל למטה נמשך הפסוק ,המשכו בפסוקים
במעגלים .נחזור לענין של השבון ומחשבה .נשאלת שאלה :מה מספר האותיות
המתאים לאורר הקוטר של מעגל עליו יודעים שהיקפו הוא 61אותיות ? —
התשובה המעשית המתאימה היא המספר .22הרי בציור .2הקו האופקי בשני
המעגלים הוא שורה של 4התיבות של הפסוק הראשון .עד כאן :סוף מעשה
ציור מחשבה מחושבת תהילה .מה כאן הטעם? מה רוצים ללמד מן הציור?
כל האותיות וכל התיבות בעיני האמן היוצר כאבנים יקרות .כעין מרגליות,
פירורים נחמדים ויפים כל יהידה ויחידה .בזהירות שומרים על החלקים המפורקים
למען ההשבון ,התכנון ,המחשבה היוצרת.
אפילו לא קבענו במפורש האם התיבות מיועדות לכתיבת מנגינה ,קומפוזיציה
מוסיקאלית ,או — בצורה אחרת ובמשמעות אהדת — לבנין כלי יקר,
מיגיאטורה ,של מעשה צורף בכסף או זהב .הרי גם אדריכלות של תיבות
במימד ענקי של חדרים ושל בתים שלמים ,היא ענין של מחשבה ,והתכנון
על פי כללי היעוד והתפקיד שקובע האדריכל לכל פרט ופרט.
המעגלים קורגים בעיגי האמן רגשות בדפיקות הלב הפועם .הציור רומז
גלים ,תנודות ,ויבראציות כפי שהיום ה״אדם המודרני״ כבר לא שואל למראה
הציורים האם כאן השמל או מבנה אטום; ולא מעמיק מעבר לציור .אבל
באוירה רוהנית של האדם היוצר לפי אותו מושג ״מצות אגדתיות״ לפי כישוריו
הוא ,בשאיפה לתרום את התרומה המירבית — אין ענין לדיונים רציונאליים
אינטלקטואליים .רק ענין הכוונה של האמן הן במוסיקה והן באדריכלות נמצאת
במבהן ,והיא :שבוח לעשית הישר בעיני ה׳ .במוסיקה הפתרון יהיה יצירה של
מנגינה לקידוש רבתי באולם של מאות אנשים בהשתתפות מקהלה וציבור.
האמן המבצע ,חזן או זמר ,יעלה בקולו את טעמי הפסוקים לדרגא הנשגבת
של קדושה .בהבנתו משיג את משמעות המלים ,בצלילים הנכונים יגיע למקומות
המרוחקים ,ללא צורך במכשירים של חילול שבת .וכשישאיר מקום לאתנחתא,
79
www.daat.ac.il
הרצוג
תתרוםדעת -
ההפסקה המוסיקלית אתר
ודומיה בקהל המקשיב וברגש.
מכללתכבוד
למעמד של
אבל הכל נעשה אחרי לימוד והכנה מקצועית .בלי ידיעות של כתיבת תווים
מוסיקאליים אי אפשר .ללא לימוד יסודות מסורתיים של טעמים ונגינות ה מ ק ר א
אי אפשר .באימפרוביזאציה ללא שימוש כתיבה וקריאה וספרים ולמדנות אד
אפשר להגיע לעליתא כמה שמדובר בנושא הנזכר :קידוש לליל השבת.
י
ציור 3
למעשה נראים בציור 3שני דברים שונים :צורה המזכיר מודל של מסלול
אלקטרוני ,פעולה של דברים קוסמיים בתבל .על יד זה צורה של דגם ה מ ת א ר
בתוך רבוע עיטורי כוכבים והמלים ״ויכלו השמים והארץ וכל צבאם״ .הכווגד
לריקמה תפירה אמנותית של מפה לחלות עבור שולחן שבת .הצורה הראשובד
ל אולם
ל ק
יכולה לשמש אתגר לאמן המבקש לבנות ממתכת ל
מפואר כמו מלון ,או מוסד ציבורי המשמש קבלת אורחים על יד שולחנות
במקום האותיות המזכירות את כל התבות של שלושת הפסוקים ניתז לבבות
דגמים המתיחסים למלים ולטעמים של המלים .גם במפה הרקומה נמצאים
טעמי
יק •
מצויירים צורות טעמי הנגינה של התבות ז
הקריאה או טעמי הנגינה דבר סגולתי .ניתן לאומר :וכסיל לא יבין את ז א ת
האישי
מקובל בין האמנים למצוא בעלי רעיונות שאי אפשר להסבירם•
של האמן פשוט מנתק את אחרים מכל קשר נפשי .אמנים כאלה רוצים שעל
המסתכל להאמין לו .להאמין לאמן סתם ,כשהוא עשה הישר בעיניו הוא
בניגוד מוחלט לתופעה זו ,יצירה שעל המסתכל ללמוד את הטעם לפיו פ ע ל
האמן .אם היו לו טעמי המקרא — טעמי נגינה יש לבקש לחבין וללמוד מהם
.את יסודם .לא את הסוד אלא את הנרמז .וכבר קרה בעבר של עמים עתיקים
ובתולדות האמנות של בוני היכלים וארמונות בצורה הנהדרת והמפליאה בייתר'
י
שחיו כתובות תרותות בפינות המרוחקות מעין המסתכל.
אנו בני ישראל ,במצות אגדתיות לא זקוקים לאנשי מחקר ומדע
עתיקות .כלים נאים כהלכה יש ליצור בכוונות מלכתהילה על פי מחשבה ו ט ע מ י •
מסורת הלומדים והמת למדים באמנות ערובה להערכת היפה והנאה.
כ
מ
ה פ ם
י
י ם
נ א ה
ת
כ י צ ד ז
ר ה
ש
כ ו י נ ת
ה ט ע ם
80
www.daat.ac.il
על ספרים ועל סופריהם
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
שתי מהדורות מדעיות
של משנה זרעים
א.
משנה זרעים עם שינויי נוסחאות מכתבי־היד של המשנה
ועם השוואות להכאות מהמשנה בחז״ל גאונים וראשונים
מסורתיהמשנה
ועם
וציונים
לראשונים.
בעריכת
הרב
ניסן זק״ש ז״ל .הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם.
חלק א—ב.
ב .פירוש
ירושלים
תשל״ב—תשל״ה.
הרב יצחק ב׳׳ר מלכי צדק
למשנה
מסימפונטי
זרעים .על פי שני כתבי יד עם הערות וביאורים מאת
הרב
הוצאת מכון
ניסן זק״ש ז״ל.
התלמוד
הישראלי
השלם ,ירושלים תשל״ה.
א .משנה זרעים
המכון התלמוד הישראלי השלם זכה כאן להישג מרשים .עשרות כתבי־
יד וקטעים מהגניזות ודפוסים ראשונים של המשנה מראים על שיגויים שונים
בנוסח המשנה .מפרשי המשנה והתלמוד דנו רבות על הנוסח המדויק ואילו
מפרשים אחרים עמדו על הבדלים בנוסח המשנה בין תלמוד בבלי ותלמוד
ירושלמי .ידיעות רבות בענין זה מסר רבינו שלמה העתי בפירושו מלאכת
שלמה .בהוצאת ראם של המשנה עם פירושים הוכנסו ״חילופי גירסאות״
ו״שנויי נוסחאות׳׳ .אך כל זה הביא לנו רק מעט מזעיר מהחומר העצום של
שינויי נוסתאות המובא עכשיו בהוצאת המכון התלמוד הישראלי השלם .כתבי
יד גדירים וקטעי ה״גניזה״ מובאים כאן בצורה מדויקת .על כל מלה שבמשנה
מובאים השינויים בין הנוסחאות השונות .כמה הקדמות מעגיגות עם הומר
עשיר מקילות על העיון ומוסיפות ידע רב על מקורות כתבי־היד וקטעי
1
1ב״דברי המדפיסים״ של הוצאת המשנה של האלמנה והאחים ראם ,ווילנא טבת תרס״ה,
$וינו ההוספות הרבות של הוצאת ר׳ חיים נח אייזנשטט ז״ל במהדורת המשנה על
סדרי זרעים וטהרות )ווארשא תרמ״ז( ,ביניהן ״חלופי גרסאות״ .בהוצאת ראם הוכנסו
חלופי נוסחאות גם בסדרי מועד ,נשים ,נזיקים וקדשים .בסדרים אלה מובאים השינויים
בשם ״שינויי נוסחאות״ והיקף העבודה עולה על
וטהרות.
״חילופי
גרסאות״
שבסדרי
זרעים
בהקדמות הגדולות בהוצאה החדשה של ״משנה זרעים״ הנדונה במאמר זה
לא צוינו החכמים השונים שעסקו בעבר באיסוף שינויי נוסחאות ואף לא צוין ההבדל
בין ״חילופי גרסאות״ ל״שינויי נוסחאות״ שבהוצאת ראם.
81
www.daat.ac.il
הרצוג ביניהם קטעים ש ל שוררת
מכללתה״גניזה״,
היד -וקטעי
מכתבידעת
ה״גניזה״ .צילומים אתר
^_
אחדות בלבד ,משלימים את ההקדמות.
נוסף לשינויי נוסהאות ,נתוםפה ״מסורת המשנה״ מאת הרב משה .ז ז ר ש ל ר
שליט״א עם מראי מקומות להבאות המשנה במכילתא ,ספרא ,ספרי,
תנאים ,בבלי ,ירושלמי מדרשים וכו׳ ,הוספה השובה נמצאת ב״ציונים״ מ א ת
ל ספרי
הרב צבי שפירא שליט״א עם מראי מקומות להבאוה מהמשגה
הראשונים ,כולל מפרשי הש״ס במקומות אחרים ,תשב״ץ ,ראבי״ה ,יי־איס
ערוד ,רוקח ,ראב״ן ועוד ועוד .״ציונים״ אלה ראוים להערכה מיוהדת ,ש ה ר י
נפתחו כאן השערים לכל ספרי הראשונים הדגים בדברי המשנה.
" י*כ ניסן
עריכת כל החומר ,במיוחד עבודת שינויי נוסחאות׳
זק״ש ז״ל ,אשר עוד זכה לראות את הופעת שני החלקים על כל סדר זי־עיס
מתנה חשובה חוברה להוצאה זו :פירוש רבינו עובדיה מברטנורה ב ה ש ר ו א ד
לכתבי־יד ודפוסים ראשונים .
כוונת המאמר הזה איננה לכתוב בקורת על הוצאה מדעית זו ל ה מ ש ב ר
*יייי"׳ א ו ת
•
אלא עיקר הכוונה להרים על נם הוצאה י ל
כבוד ליהדות הנאמנה .כאן ,בארץ ישראל ,במכון התלמוד הישראלי ה ש ל ם
שב״יד הרב הרצוג״ נמצאים תלמידי הכמים מובהקים המסוגלים להוציא ע כ ר
א ה זו
ל ״
יי
כה מקיפה .מנהל המכון די
מהות רבים והוא ימשיך בודאי בהוצאת החלקים הבאים של המשנה.
הקדמה קצהה ,אך חשובה עד מאוד ,כתב הרב ל ייסר זייו שלי־ט׳/א
עם דוגמאות מאליפות של דיונים בשינויי גוםחאות במשגה המובאים כ כ ר
בגמרא )שבת עז ,א( ובספרי הראשוגים.
ב
ב ע ש ת ה
י
ע
כ
ה
2
ש
ז
ד ,מ ש נ ה
ש
ז י
מ י ; ד י ר ה
3
ד ד
רב
ב ה ו צ א ת
י ה ו ש ע
ה ח
ו ט נ ר
ק י ם
ש
ד ,ב א י ם
י ט
י ש
א
ה ש ק י ע
ש
מ ה
א ם
ש ק י
ב ה י צ
ג ם
מ ק י ם
א י ז
לקצר
^ ^
׳
ל
בהמשד העבודה׳
^
בהבאת שינויי נוסהאות .נדמה שיש מן ההגזמה לציין כל צורות ה כ ת י ב ה
2על אף
חשיבותם של
שנכתבו
פירושי המשנה
הרע״ב
לפני
ואחריו,
נשאר
מידרש
הרע״ב הפירוש המקובל ביותר ופירוש זה זכה לעיונים והערות מגדולי ישראל
•הזה .ומכאן חשיבותו של הנוסח המדויק של פירוש הרע׳׳ב .אך פלא
י
היום
ד
הדבר,
׳סז״רקא
פירוש נפוץ זה לא זכה לציון מקורותיו .כידוע שאב הרע״ב בין השאר מ פ י ר ו ש י
הר״מ ,והר׳״ש אבל במקומות רבים מתברר
ירושלמי .לפעמים בונת *אית דאמרי״ או
ולפעמים
לפירושי
הראשונים.
כמוכן
מביא
ש
ש
א
י ש י
ב
0 0
ת
יי
דמפרשי׳׳
-אית
בעשרות
הרע״ב
ב ב ל י
1 0
-
א
תלמ
"׳ י
לפירוש
י
המובא
מקומות
פירושי״
כככלי
י״
רבותי פירשו״ או -אני שמעתי״ ובמקומות רבים לא צוין המקור ב ״ ת ו ס פ רי י ' יי מ ש
"
'
•
טוב״ .הרע״ב אף השתמש בפירוש י׳י ׳" •
)ד״ה התכלת( ״ודברי הר״ב מועתקים מלשון הסמ״ג״ .וראה תום׳ יו״ט מגילה ״ _ י *
ת
א
ש
ו י א ד
ת ו ס
י ו
ט
מ נ ח ו ת
י
פ
0
נ ף
משנה ג )ד״ד ,פחות מעשרה( *לפי שאין ספק אצלי שהעתיק ]הר״ב[ דברים
הר״ך.
כל זה מוכיח חשיבותו של ציון
המקומות
בשולי פירושי
במקומות שהרע״ב הביא יותר מפירוש אחד .לפעמים מובאים ברע״ב
82
הללי
.
הרע״ב,
ק ד
מפי/
*-מירךןך
אפילי
שלרשר
פירושים .ראה פירושו פאה ,פרק א ,משנה ב ז כתובות פרק יג ,משנה ה ; ב ב א
פרק ד ,משנה ו ; כלים פרק כד ,משנה טז ובמקומות שונים במסכת אבות • .י
www.daat.ac.il
*
״בית שמאי״ .בפרק א של ברכות משנה ג ״בית שמאי אומרים בערב כל אדם
מכללת
אתר דעת
הרצוגב״ש ובאיזה כתבי יד
שמאי —
במקום -בית
יטו״ מובא באיזה כתבי יד כתוב
כש״א .וכן במלה ״אומרים״ מובאים שינויי נוסהאות בכתבי־יד שונים כגון
אומרי׳ ,אומר׳ ,אומי ,או׳ ,א׳ וגם אומרין .וכך במקומות רבים .קשה לראות
בקיצורים רגילים כאלה מקור לשינויי גוםהאות .אך פלא שלא הוזכר כאן
הנוסח שנדפס בגמרא ״כל אדם יטה״ בלשון יחיד וכן גדפס ברא״ש ,אך
ברא״ש הנוסה ״יטה ויקרא״ בלי ״כל אדם״ ועל זה העיר המהדיר בהערה . 51
גוסה גוף המשנה הוא על פי דפוס משניות וילנא־ראם תרס״ח והנימוק
לכך ״מאחר והוא ספר המשניות הנפוץ ביותר״ .גימוק זה איגו משכגע ומן
הראוי היה לבהור נוסת עתיק מאהד מכתבי יד הידועים או הנוסח באחד
מהדפוסים הראשונים.
3
3
ב .פירוש רבנו יצחק ב״ר מלכי צדק
למשנה זרעים
במקביל להוצאת ״משנה זרעים״ הוציא הרב ניסן זק״ש ז״ל פירוש
המשנה לרבנו יצהק ב״ר מלכי צדק מסימפונטי )דרום איטליה( על סדר
זרעים .גם חיבור זה יצא בהוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ,ירושלים
תשל״ח .כידוע גדפם פירוש זח בש״ם ראם־וילגא ועכשיו חופיע פירוש זח
במחתרת מדויקת עפ״י כת״י לוגדון וכת״י אוקספורד.
ב״פתח דבר״ מובאים פרטים אחדים על פירוש זה ,אד חסרים שם פרטים
על תולדות רבנו יצחק ב״ר מלכי צדק .גוף חפירוש חובא עפ״י כתב יד
אוקספורד ,על אף ההודאה ב״פתת דבר״ שבכת״י אוקספורד הוא העתקח
מכתב היד הקדום לו ,כתב יד לונדון .דברי ההסבר לבחירה זו המובאים ב״פתח
דבר״ אינם משכנעים כלל וכנראה הכיר הרב המהדיר בטעותו רק באמצע
עבודתו .במקומות רבים מעיר המהדיר בהערותיו שבכתב היד ישנן שגיאות
העתקה ואף משער )עמ׳ ג ,הערה (60״כנראה שהסופר כתב מפי מקריא
שהקריא לפניו ואזנו הטעתו״ ,כלומר שאין בכתב היד אוקספורד שגיאות
העתקה גרידא אלא שגיאות שמיעה של המעתיק שהעתיק מתוך השמיעה!
אם כך הדבר ,בודאי תמוה שכתב יד זה הועדף על כתב היד לונדון שהוא יותר
קדום ויותר מדויק .כמו כן לא דייק המהדיר בכתבו שעד עכשיו נדפסו שתי
מסכתות מפירוש הריבמ״ץ מלבד דפוס וילנא ,דהיינו מסכת חלה ומסכת
מעשרות .קשה להבין למה לא הוזכרה שם מסכת שביעית — תקר ועיון על
מסכת שביעית פרק א — פרק ה׳ מאת הרב קלמן כהנא שליט״א עם פירוש
3גם בהערות ל״שינויי נוסחאות״ ישנה לפעמים הרחבה יתרה.
בברכות פרק ד ונשנה
ד מובא נוסח התפלה הקצרה במקום סכנה .סיום התפלה :בא״י שומע תפלה .צוין שם
הנוסח -שומע תפלה ותחנונים״ .בהערה לנוסח זה מביא המהדיר בהרחבה )יותר מעשרים
שורות( כל דברי התוספתא והברייתא על לשון התפלה הקצרה )הערה .(35כל זה אין
לו קשר עם סיום הברכה ובודאי לא עם סיום הברכה ״שומע תפלה ותחנונים״.
83
www.daat.ac.il
מכללת
דעת -
הרצוגספר זה הופיע לקראת שבת
לונדון .
כתב יד
אתרעפ״י
רבי יצחק בן מלכי צדק
השמיטה תשל״ג וקשה להניח שהוצאה זו עפ״י כתב היד המקורי ביותר ה י ד ו ע
לנו ,לא היתה ידועה למהדיר של פירוש ר״י בן מלכי צדק בשעת כ ת י ב ת
ההקדמה בשנת תשל״ה .התעלמות זו גרמה לכך שכמה הערות חשובות ע ל
נוסח המדויק המובאות בשולי הפירוש ב״הקר ועיון״ לא הוכנסו ב מ ה ד ו ר ה
חדשה זו .ביקורת זו איננה באה למעט בחשיבותן של הערות חשובות ע ל
פירוש הריבמ״ץ מאת חרב ניסן זק״ש ז״ל ,ביניחן חערות מאת אביי ,ה ר ב
יהודה ליב זק״ש ז״ל .יש ערך לימודי רב להערות רבות בשולי הפירוש.
4
ב״פתח דבר״ צוין שפירוש הריבמ״ץ הוא אהד מהפירושים ה ר א ש ו נ י ם
למשנה' הידועים לנו ,והמהדיר ציין ״בזכות ראשוניות זו בלבד ראוי ק י
גדול זה לתשומת לב מיוחדת ולהוצאה מיוחדת״ .משפט זה אינו מגדיר ל נ כ ו ן
תוקף גבורתו של פירוש זה .פירושו של הריבמ״ץ הוא אחד ממקורותיו ש ל
פירוש הר״ש על זרעים ועל טהרות .כמו כן היה פירוש הריבמ״ץ ידך^
לראב״ד ואף מובא בהשגותיו על הרמב״ם ,וגם ראשונים אחרים ה כ י ר ו
פירוש זד• וצטטו אותו ,כמבואר ב״פתח דבר״ עמ׳ .12עובדה זו גותנת ח ש י ב ו ת
רבתית לפירוש הריבמ״ץ.
העובדה שפירוש הריבמ״ץ היה לפני הר״ש ואף נהיה לאחד מ מ ק ו ר ו ת י ו
של פירוש הר״ש מאפשרת לפעמים לפתור קשיים שבפירוש הריבמ״ץ ה י ד ו ע
לנו ע״פ כתבי היד הנ״ל .במסכת פאה פרק א ,משנה ב מובא ב ס י ר ו ש
הריבמ״ץ פירוש נוסף על דברי המשנה ״הכל לפי גודל השדה״׳ י ל י ע נ ח ז ״
אמית
ל
וז״ל ״שאם היו לו י׳ אמות שדופות וי׳ אמות מליאות׳ ל
מן השדופות ,אלא יתן כשיעור הראוי להגיע מן המליאות ,ועיין ב פ י ר ר ש ד
על המלים חאחרונות ״ועיין בפירושין״ מעיר המהדיר )הערה (61״צריר ב י ר ו ר
למאי הכובה״ .בהקדמת הספר ״פתח דבר״ עמ׳ 12אף צוין שמשפט זי׳ ״ ו ע י י ן
בפירושיך מופיע רק כאן .אך דומני שהיה מן הראוי לציין שבפירוש ד , / ,
ר ו ש
5
פ י
א
י ת ן
ש
ד
י ש
ד/
4בהקדמתו של הרב קלמן כהנא עמ׳ ב—ג צוינו שתי הוכחות שכ׳׳י ל י נ ד
ין
ד
ייא
של כ״י אוקספורד ,ואילו ב״פתח דבר״ עמ׳ 10של פירוש הריבמ״ץ מובא כ ל
בלי שום הוכחה .המהדיר ציין שכך ״יווכח המעיין בכל עמוד ועמוד מעמידי
ר
ש
מקו
ר ו
.
הספד׳*
_
קשה
אך אם כך הדבר — למה השתמש במהדורה חדשה זו דוקא בכ״י אוקספורד י •
״ *
להניח שהמהדיר ידע בתחלת עבודתו מהו כתב היד המקורי ובכל זאת הדפיס ד ו ק א
כתב היד המאוחר יותר עם שגיאות העתקה מב״י לונדון.
5
בכמה מקומות מוזכר בספרי הראשונים פירוש הריבמ״ץ לסדר טהרות.
^
ראה
ט
ב״מבוא המשנה״ לחנוך אלבק עמי .245וראה שם הגדולים ,מערכת ספרים א ו ת
״ י
ס
^.
ב שבעל תוספות יום טוב מזכיר ״פי׳ טהרות להר״י מסימפונט ז״ל בכ״י״
׳ אד לא
ידוע לי מקורו של הרב חיד״א .וראה שם בהמשך דבריו :״וכבר כתבתי די•!,
אחד
מהראשונים שנגלה לעינינו איזה תוספת או חידושים על איזה מסכתא מ ס ת מ א
ר ל עשה כן בכל התלמוד והגדושין והצרות כלו את הכל וזד ,חסד עליון א -
נשאר
׳״
בידינו חלק מתורתן של ראשונים״.
ה
ש
,
84
www.daat.ac.il
י
כ
וליפה״ .כעין זה בפירוש
מכללתלרע
״אלא ישער
הרצוג
הסיוםדעת -
מובא הפירוש הנ״ל ,אך שםאתר
הרא״ש )פי שניים( .ואולי ישנה שגיאת העתקה בפירוש הריבמ״ץ והגרסה
האמיתית — שהיתה גם לפני הר״ש — היתה ״אלא יתן כשיעור הראוי
להגיע מן המליאות ומ׳ הפחו׳״ ומכאן שגיאת ההעתקה ״ועיין בפירושיך.
בכל אופן חסר בהערה סיום דברי הר״ש והרא״ש.
במקומות אהרים לא הרגיש המהדיר את חחידוש שבפירוש הריבמ״ץ.
בשביעית פרק ט ,משנה ב מביא הריבמ״ץ את סדר ביעור חפירות אחרי שביעית
וז״ל ״מבער בביתו או בחוץ ואומ׳ אהינו כל בית יש׳ כל מי שצריך ליטול
יבוא ויטול״ וכו׳ .בהערה 61הביא המהדיר בהרהבה את דברי הרב שלמד,
סיריליאו ,הרש״ס ,שהביא את כל דברי הריבמ״ץ .המהדיר אף ציטט )הערה (64
את התוספתא שהיא מקורו של הריבמ״ץ ,אד בלי לציין על חחידוש שבדברי
הריבמ״ץ שאפשר להפקיר את פימת שביעית ״בביתו״ ואילו לפי התוספתא
יש לעשות זאת ״על פתה ביתו״ .והעיר כבר על הידושי של הריבמ״ץ הרב
יוסף ליברמן שליט״א ב״קונטרם ביעור פירות שביעית״ בהלק ד של מסכת
שביעית — משנת יוסף עמ׳ עט הערר• ד ,עי״ש .במקום אחר ,מעשרות פרק ה,
משנה ד מעיר המהדיר ש״עצם דברי רבנו אינם מובנים״ ,שקביעת זמנים
להיוב הפרשת תרומה אינה שוה תמיד לקביעת הזמנים למעשרות .אך היה
מן הראוי לציין לבירור המקיף של הרב שמעון סטרליץ ז״ל בשיטת הריבמ״ץ
ב״שם משמעון״ עמ׳ קא—קד .וראה אור שמה הלכות תרומות פרק ה ,הלכה ד
)ד״ה ולפי שיטת רמב״ן( וכן מעדני ארץ למורי ורבי הרב ש״ז אויערבר
שליט״א חלק ב עמ׳ יז ס״ק ב ובהשמטות בסוף הספר עמ׳ קמז .וחרחיב־ביאר
שיטת הריבמ״ץ מורי ורבי הרב יוסף כהן שליט״א ב״שם משמעון״ עמ׳
קנא־קנה וב״כרם ציון השלם — אוצר התרומות״ עמ׳ שי־שטו .כאן דוגמא
בולטת שהמהדיר קיצר בהערותיו ואפילו לא ציין מראי מקומות לדיונים
בשיטת הריבמ״ץ.
מהדורה חדשח זו של פירוש על סדר זרעים )חוץ ממסכת ברכות( שנכתב
בזמן בעלי חתוספות תתן בודאי תנופח חדשה ללימוד המצוות התלויות בארץ.
אמנם גדפם פירוש זה בהוצאת הש״ס הגדול של ראם — ווילנא ,אבל חלומדים
הרגישו כבר שנים רבות את הצורך במהדורה מדויקת עם הערות.
הרב חמחבר ,הרב ניסן זק״ש ז״ל הוציא לפני כן ספרים תורגיים רבים.
בהוצאת סדר זרעים עם שינויי נוסחאות — שני כרכים — והוצאת פירוש
רב^נו יצחק בן ר׳ מלכי צדק על סדר זרעים הראה הרב זק״ש ז״ל את כוהו
6
6הרא׳׳ש מסיים ״שלא יתן ממקום הרע ם׳ על כל השדה אלא לפי הענבר .יחן מן הטוב
על הטוב ומן הרע על הרע״ ,ומזה משמע שרואים כאילו ישנם שני שדות .כך אפשר
לפרש גם את דברי הר״ש ״אלא ישער לרע וליפה״ .כך למדתי בשיעור השבועי בסדר
זרעים עם פי׳ הר״ש אצל הרב אברהם ברנשטיין שליט״א ,ר״מ בישיבת קמניץ .ואולי
עונת הר״ש ״אלא ישער לרע וליפה״ ,שאפשר להשאיר פאר .אחת על כל השדה ,אך
ישער החלק הששים לפי הגודל הבינוני של כל פירות השדה.
85
www.daat.ac.il
נכבה בצורה כד .פתאומית .יהא
שאור זה
דעת -חבל
תורנית.
בדיוק מדעי ולמדנות
הרצוג
מכללת
אתר
זכרו ברוך .יקומו נא תבריו במכון התלמוד הישראלי השלם וימשיכו א
העבודה התורנית ,שילוב של ידע תורני ומדע תורני .ואולי יש לראות כ א ן
כיוון הדש — ישן של סיסמת ״תורה עם דוד ארץ״ ,כאשר תלמידי ח כ מ י ם
אינם משאירים את עבודת המחקר התורני בידי ידיים בלתי נאמנות .התדרד
היא נצהית ואילו היקפה ושטחה של ה״דרך ארץ״ משתנה לפי התקופה.
ת
7
מכון התלמוד הישראלי העשיר אותנו כעת במכשירי עזר חשובים ל ל י מ ו ד
לעכודד
י
סדר זרעים .הערות מהכימות מצוות המהדירים
המחקרית .הנהלת מכון התלמוד הישראלי השלם הוציאה בשנים ה א ח ר ו נ ו ת
לי לפגי
"׳
׳
ל
ספרים תורניים י
כהצי שנה ,שנוסף לספרים הנ״ל ,מסיים המכון כעת את עבודתו המקיפה ש ל
הוצאה הדשה מדויקת של מסכת ברכות של תלמוד בבלי עם כל ה מ פ ר ש י
כמו בהוצאת ראם .ב״המעיך תשרי תשל״ו עמ׳ 36הבעתי משאלה
נזכה במהרה למהדורה כזו .ההכנות הראשונות למהדורה זו ההלו לפני כ ש ל ו ש י
מ ו ס י ם ו ת
ב י ם ,
ה מ ב ה
ה ר ב
ה ח ר ו ץ
י ה י ש ע
ד ,ו ט נ י
ע ר
ג
ר ב
מ ס ר
י
ש
ב י ע ת ו
ש
ה נ ו ס ח
ה מ ד ו י ק
ש
ז ר ע י ם
מ ם כ ת
1
מ ד ,ו ה
,
,
א
ס פ
ק הכבד
־׳
^
ל
י • ק
רצויה לקראת המפעל הכביר הזה — הוצאה חדשה של הש״ס .וכנראה נזכר'
י
בקרוב בפרי ביכורים של התלמוד הישראלי השלם.
ש נ ד
8
9ל י •
ד ראה מאמרו של הרב דוד צבי הופמן ז״ל ב״ישורוך כסלו—טבת תרפ״א
״תדרד
ומדע״
)בגרמנית( והערותיו של רבי יוסף וולגמוט ז״ל
הנ״ל
בשולי המאמר
* רראז־
הספדו של ר״י וולגמוט על רד״צ הופמן ב״״ישורוך טבת—שבט תרפ״ב.
8
*
בעבודות ההכנה השתתף אביו הגדול של הרב ניסן זק״ש ז״ל ,הרב מרדכי
זק״ש ז״ל .וכך כתב הרב ש״י זוין שליט״א לפני שלוש עשרה שנה׳
י
ו
ה
אחרי
ד
ד
כ
״
סטיר
של
הרמי״ל
זק״ש
ז״ל :׳״בשנים
האחרונות אף
עמד
בראש
המערכת
של
ת ו
״
ז״״ש׳׳ס
הארצישראלי השלם ,מיסודו של הרב מאיר בד-אילן ז״ל ,והספיק לעריו ולהכיד
"יסוס
מסכת ברכות ומסכת שבח ,על שינויי נוסחאותיהן ,עם הערות והארות מפליאות ר מ א
1
ת
עמים .ומ״על המזבח״ נלקח מאתנו בש״ק ו׳ אדר ,מתוך מזבח־הדפוס של מ ס כ ת
ההולכת
ונדפסת כעת על כל
הוספוחיה
ושכלוליה״
)מתוך
הקדמת
86ל״חידושי הרמב״ם לתלמוד״ מאת הרב מי״ל זק״ש ,ירושלים תשכ״ג .
(
www.daat.ac.il
הרב
ב
ש״
,
ת
י
ז י
׳
יי
מרדכי ברויאר
אתר דעת -מכללת הרצוג
העדות לנושא הטיול בספרות השו״ת
מאמרו המעניין של הרב מנהם סליי על הטיול בספרות השו״ת )המעין,
גיסן תשל״ו( הדגים יפה הן את אפשרויותיו הן את מגבלותיו של המחשב
כמכשיר עזר במהקר ההיסטורי־הססרותי .כוחו של המחשב להיעגות לדרישות
ההוקר ולפלוט על פי הזמנה את המקורות הדרושים מתוך הספרות שנבלעה בו
— יגלוי לעין .להלן רצוני לעמוד על שתי נקודות תורפח ,שהחוקר חייב להיות
ער להן כאשר הוא בא להסתייע במהשב ,ושתיהן מודגמות בעבודתו של
הרב סליי.
א
תמיד קיימת האפשרות שמקורות נוספים ,וביניהם בעלי משמעות ,חומקים
מעיגי המחשב מפגי שמלת המפתה לא גזכרת בהם .דוגמה טיפוסית לכך מצויה
בשו״ת ר׳ ישראל מברונא סי׳ קיב:
״פעם אהת הלכתי בריגגשפו״רק בשבת על הגשר ופועלים גוים
בוגין סדקי הגשר ואמרתי להם בל״א גו״ט העל״ף אוי״ך גו״ט
העל״ף אוי״ך ] = ה ׳ יעזרכם[ ,והבחורים נסתכלו בי ואמרתי משגה
שלמה היא בפ׳ הנזקין ]גיטין סא א[ מהזיקין ידי גוים בשביעית,
אלמא ]שלא[ בשעת איסור שרי״.
בהמשך התשובה מספר ר׳ ישראל שהבחורים לא הסתפקו בהסברתו ,שכן
הוא כפל שלום לגוים בניגוד למאמרו של רב )שם סב א( :נותנים שלום לגוי
ואין כופלין ,ור׳ ישראל הוסיף הסבר גם לכך .שיהה זו בין הרב ותלמידיו
התנהלה בשעת טיול בשבת ,כאשר עברו את הגשר שמעל הדגובה מהוץ
לשכונה היהודית .מנהג ראשי הישיבות לטייל עם בחוריהם ולעסוק עמהם
בדברי תורה בדרך הליכתם )״ובלכתך בדרך״( — ידוע ,אך הרב סליי לא
הביא לכר שום מקורות מימי הביניים ,כיון שהמלים טיול ,לטייל לא נזכרות
בהם .המגהג הזה נזכר אף במפורש בשאלה ששאל ר׳ יצחק אור זרוע מר׳ ישעיה
מטראגי :״יאמר הרב דרך טיולו לאהד מתלמידיו הקטגים״ )אור זרוע ח״א
סי׳ תשגג ,וגראה שספר זה טרם גקלט במהשב של המכון שבאוניברסיטת
בר־אילן(.
מסעותיהם וגדודיהם של חכמים ובהורים ,שתרו אהרי מרכזי תורה וישיבות
מפורסמות ,כללו אף הם גורם של טיול ותיור ,והדברים ידועים ואין כאן מקום
לפרט .ידועים גם מנהגיהם העליזים של בחורים בימי גישואיהם של חבריהם,
1
השכונה
1על
היהודית
ברגנשבורג ראה •861־111נ51ת©1168
(1. 068011101116 (1. .1113611 111 1)611180111. 111
3 9
16ס
,־161261מ$011
^.
;>{.111(161181331, 2611301111
8
־ ־ ! • ס ס ).(1931
87
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
בחורים ש״רכבו לנישואין ועברו
כאותם
דעת -ולטייל,
אתר לנסוע
ובאותה הזדמנות הירבו
נהר אחד ורכבו על הסוסים״ )תשובות בעלי התוספות ,מהד׳ א״י איגום ,ס י קיד
והשווה ספר הםמ״ק מצוריך ח״א ,ירושלים תשל״ג ,עמ׳ נא־נב(.
ועוד :פרשה חשובה ומשמעותית ,הקשורה בטיולים שבארץ ישראל ,לא
הוארה על ידי המחשב מפני שהמלה טיול לא גזכרת בה• הלא היא מנהגם
של מקובלי צפת ,מייסודם של ר׳ משה קורדובירו ומורו־גיסו ר׳ שלמה אלקבץ
לטייל ברחבי הרי הגליל .טיולים אלה נערכו לא רק כדי לבקר ליד קברי
ל
התנאים והאמוראים ולהתפלל שם ,אלא היה בהם משום חיכוי סמלי
״גלות השכינה״ והשתתפות בצערה ,ולכן נערכו בהלקם כשרגלי המטיילים
יחפות .מלת המפתח כאן איננה טיול אלא ״גירוש״ — ״ספד הגירושין״ 5־
מכאן גיתן לשער ,שגם מנהגם הידוע של צדיקים וחסידים לערוך ״גלות״ מרצון
היה מוסיף ענין לנושא הנדון אילו ״נשאל״ המחשב על כך.
,
ש
מ ש ת י
,
ש ד
ב ת י נ ו ת
י ן אהת-
ראינו אפוא ,שהחומר העולה מן המחשב לקי
כיון שאין הוא פולט אלא על פי ״פקודה״ ,שהיא מלת חמפתח ,הרי שהמקורות
הנקלטים ממנו אינם כוללים — א( מובאות התסרות אותה מלת מ פ ת ח
ב( מובאות שאפשר היה להגיע אליהן באמצעותן של מלות מפתה נוספות'
כגון גירוש וגלות כג״ל.
.
בין המלים הנוספות הקשורות בטיול יש לציין במיוהד את הפעל
לתור ,תייר לתייר .אין ספק שמצויים במקורות רמזים מרובים ל ז הטיול"
ק ן ר״ת
לי"
'
• ל
ל
יי
ל
ל
שניתז
ושאר בעלי תוספות ,שהדפיס ש׳ אסף בס׳ היובל לאלכסנדר מארכם ,נ י ו ־ י ו ך -
תש״י ,עמ׳ יה ,נאמר :״וכשתרתי עם רבי שאלתי אם יש להתירו״ .אמנם סקס
אסף אם יש לתקן ״וכשהתראיתי״ ,אך לענ״ד אין כל צורך בתיקון :כ ש ת ר ת י
היינו כשטיילתי ,כשנסעתי.
כאן רצוני להסב את תשומת הלב אל הכינוי ״התייר הגדול״ ,המצוי ל
במקורות ושקישטו בו את שמו של הכם גדול ומורה דרך ,בשאילת ה מ ו ש ג
)לח
ל
מעולמו של טיול ,תיור וסייר• מקור
על הפסוק וישמע הכנעני וגו׳ כי בא ישראל דרך האתרים )במדבר כ א א ( .
ישמע שמת התייר הגדול ]הוא אהרן הכהן[ שהיה תר להם את הדר! ובאו
וגתגרו בהם; וכן ירושלמי סוטה א י )יז ג( וסדר עולם רבה פרק ט .בשיר ל־?״•,
•*שירים
רבה ב כה—כט נקשר התואר ״תייר טוב״ אל הפסוק וקול התור גשמע בארצנו
והדבר נתפרש כמכוון אל משה ,יהושע כורש ומשיח .מקורות נוספים מ ס פ ר י
המדרשים ציין א״א אורבך ,ערוגת חבושם ח״ג עמ׳ 387הע׳ .13
ע ל ו הפר
בספרות הרבגית שימש התואר ״התייר הגדיל" ל ו
טינקלשטיין "!
הכביר של רש״י .כך בנוסח תקנות רבינו תם שר׳ י
. 51—52 2ק ק >1 1962,־ (^!01״0־ ,10361)11 £31׳זג^10^3נ1־^61־ .11.^.2.
ת ו ר
ע נ י
ה י ה
ה ג י ע
א
י ה ם ד
ה פ ע
ד ו ג מ ה :
ה ז ה
ב ס
פ ס ק י ם
ד ,ז
י
ר ן ב
ה כ י נ ו י
ב י ר ו ש
מ י
י י מ א
א
א
ז
ת
ציי
דפ
מ י פ
ס
• 159 3ס 11(1316 ^ £ 6 5 ,ג 1116ת1; 1ת16תמז6ד00־.16^1811 561£
88
www.daat.ac.il
א ׳
1
לר׳הרצוג
מכללת
אברהם בן עזריאל )מאה י״ג(,
דעת -הבושם
אתר ערוגת
)״התייר הגדול רש״י״(; בם׳
מהד׳ א״א אורבך ,במקום הנ״ל )״ר׳ שלמה התייר הגדול(; בפתיהת ר׳ מנחם
המאירי למס׳ אבות )א׳ נויבאואר ,סדר החכמים וקורות הימים ,ה״ב ,עמ׳ ; (227
ר׳ מנחם בן זרח ,צדה לדרך )שם עמ׳ ;(242וכן רב איטלקי ,כנראה תלמידו
של מהרי״ק ,דביר ב׳ )תרפ״ד( עמ׳ ) 234 ,214״הרב התייר הגדול רש׳׳י״(.
ברשימתו של ר׳ שלמה ב״ר שמעון על גזירות שנת תתנ״ו הוזכר בין
הרוגי מגנצא ״ר׳ יהודה בר׳ יצהק התייר הגדול שנהרג על קידוש שמו״
)גזירות אשכנז וצרפת ,מהד׳ חברמן ,עמ׳ לח( ,אך אפשר שכאן המוגה לתייר
ממש ,סוהר בינלאומי שהרבה לנסוע לרגל עסקיו .
4
הרמב״ם הוכתר בתואר זה על ידי הרמ״א ,תורת העולה ,פראג ש״ל ,ד א;
והרמב״ן — על ידי ר׳ יש״ר דילמידיגו מקנדיאה ,מצרף להכמה ,ורשה ,1890
עמ׳ ) 37״ולבך תשית לדברי התייר הגדול רבינו משה בר נחמן ,שבהקדמת
פירושו על התורה כתב וכו׳״(.
מצאנו גם את התואר ״התיירים הגדולים״ לקבוצת מפרשי התג״ך )רש״י,
רד״ק ,רלב״ג ,אברבנאל( אצל ר׳ דוד גנז ,צמח דוד ,ח״א שנת תתצב לאלף
השלישי )״ומי הוא אשר יפצה פיו נגד התיירים הגדולים״( .לפניו כתב ר׳ יצחק
עראמה בהקדמה לעקדת יצחק :״ספרי התיירים הגדולים ההולכים לפנינו
במאורות פירושיהם ומדרשיהם״.
גם חכמים אחרים זכו לתואר זה מפי תלמידיהם ומעריציהם .ר׳
טירנא כתב בהקדמה לספר המנהגים שלו :״וראיתי כמה מנחגים ישגים
כמה חילוקי מגהגים והתייר הגדול מהר״ר אברהם קלוזנע״ר זצ״ל רבי
עשה הגהות הרבה וכו׳״ .ר׳ יחיאל יעקב אליקים ,המהדיר את שו״ת ר׳
מברונא )סלוניקי תקנ״ה( ,הזכיר בהערתו לסי׳ עז את הרב חי״ד אזולאי
״התייר הגדול״ ,ונראה שרמז למסעותיו המרובים של החיד״א.
אייזיק
שבהם
מובהק
ישראל
בתואר
ולבסוף :בפנקס ועד ארבע הארצות נזכר כמה פעמים הפרנס ר׳ יצהק
בן שמואל זאנוויל רופא חזק פארטים בתואר ״התייר הגדול״ ,ראה הפנקס
מהדורת י׳ היילפרין ,עמ׳ ) 312״רוזני נגידי ד״א ובראשם הרב התייר הגדול
אביר הרופאים והרועים וכר״( ,וכן עמ׳ ,513 ,393 ,346 ,316ואפשר שבכמה
מן המקומות האלה הכוונה לאחר .עיין עליו שם עמ׳ 277הע׳ .1יתכן שהרופא
זכה לתואר הזה בשל היותו הכם בתורה וכן במדעים כלליים.
לא באתי בחערותי למעט מחשיבות עבודתו חחלוצית של הרב סליי.
אדרבה ,יישר כוחו וחילו לאורייתא.
). .4ן £61*1111 1892,׳•10111;6 610־£16150116 361־1נ 1161׳1• 5161-11ג :נ3116נ^6111
1£־1גם 1116׳ ׳ 0* 1116 .16^1511 ?60!)16־׳3־151;01מ 1(1־ : ^01מ 0. 110111 1ז 108
• 49.ת £<. 388׳^£65
89
www.daat.ac.il
בעניבי
טיולהרצוג
מכללת
אתר דעת -
במאמרו המעניין הביא הרב מנחם סליי מקורות שונים על הטיול ב ש ב ת ,
הן לחיוב מטעם עונג שבת ,הן לשלילה מטעם ביטול תורה ותערובת של ב ח ו ד י ם
ובחורות .נשמעה עוד טענה מיוחדת נגד הליכה וטיול אחרי תפלת ערבית בלי־ל
שבת .בס׳ חסדי דוד )השלם( על התוספתא )ליוורנו תקל״ו( ,ברכות פרק א,
הוסיף ר׳ יעקב פארדו ,בנו של בעל חסדי דוד ,הערה על דברי הברייתא ״ מ ש ע ה
שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות״ וז״ל… :כי ידוע הוא מה ש ה ו ר ו
לנו רז״ל ובפרט חכמי הזוהר זצוק״ל כי ליל ש״ק אחר תפלת ערבית לא י ל ך
אדם הנה והנה לטייל מפני כבוד השכינה המלוה את האדם מבה״כ ע ד ב י ת ו
וגם לכבוד האושפיזין עילאין שני מה״ש )מלאכי השרת( המלוים אותו כ י ד ז ע
וכארז״ל בש״ם )שבת קיט ,ב(.
ורבינו חיד״א זצ״ל דן ב״עבודת הקודש״ מורה באצבע סי׳ שח על ה ש ח ו ק
והטיול בפורים וז״ל :לא תהא כזאת לשחוק עם נשים אפילו בפורים ו ל ט י י ל
עמהן אם אינן בני ביתו וקרובותיו ,אך אין להחמיר לטייל עם קרובותיו ו ב ל ב ד
שלא יהיה בדרך חיבוק זרועותיהם…
וראה אגרות ראיה )ירושלים תרפ״ג( מאת הרב א״י קוק )שליט״א( ]זצ׳׳ל[
אגרת צז על חאיםור בטיול במקום שיש חשש רחוק של סכנה ושם אגרת ןןן-
י.
על ד״חזוק הרוחני והגופני שבטיול.
״נצח״ מכון ספרותי מסורתי בני־ברק דחי רבי עקיבא 73
הופיע
״לכבוד
הספר
שבת״
ב׳ חלקים
אוצר פרקי״ קריאה ,סיפורים ,שירים
ותיאורי׳ הווי ,גנושא שבח קודש
ליקט וערך
יחזקאל רוטנברג
10מדורים * 700עמודים * חומר עשיר ומגוון
* משתתפים 150סופרים חרדים בני דורנו והדור שעבר
* נייר משובח * חדפסח מאירת עינים * עטיפה
מצויירת * עשרות תמונות של שבת
שני כרכים ,מחיר כל כרך:
90
www.daat.ac.il
30.-ל״י
שלמה זלמן הבלין
אתר דעת -מכללת הרצוג
עוד פרט על הדיין ר׳ נתן מאלטונא
במאמרו ״הדיין ר׳ נתן מאלטונא״ ,המעין כרך יד גליון ב )טבת תשל״ד(
עמ׳ ,67^-66חשף ידידי ר״א שוחטמן את קיומו של חכם בשם זה שהיה התנו
של הגאון ר׳ יחזקאל קצנלבויגן אב״ד אה״ו ,ואת חיבורו על סדר קדשים.
לגכון ציין שם שלא גזכר קיומו של הכם זה אצל רושמי רשומות.
והנה מצאתי את זכרו במקום נוסף .פירוש ממנו למשנה דמאי פ״ה מ״ב
הובא על ידי ר׳ אלישע ב״ר אברהם מוראדנא )ראה עליו מה שכתבתי
באנציקלופדיה יודאיקה חחדשה( בפירושו לסדר זרעים שהו״ל בשם ״פי שנים״
מצורף לפירוש הרא״ש ,אלטונא תצ״ה .הפירוש הנ״ל הובא גם בתוספות
אנשי שם ,שם .הכם זה נזכר שם כך :״אה״ז מצאתי כדברי בם׳ פי שנים
בשם ה״ר נטע אשכנזי התן הג״מ יהזקאל אבד״ק אה״ו״.
**
יעקב גןלדמן
על פעולות ההצלה של הרב י״י גרינפלד
למען עצורי קפריסין
קראתי ב״המעין״ )טבת תשל״ו( את מאמרו של הרב אשר פויכטונגר על
המנוח הדיין גרינפלד זצ״ל .עלי להוסיף פרט השוב .הרב ד״ר גרינפלד לא
רק פעל רבות עבור עצורי מחנות קפריסין אלא היה המציל שלהם ,ועל ידו
בוטלה גזרה קשה שעמדה ממשלת בריטגיא לגזור עליהם .את חדברים פרסמתי
בעתון ה״חרות״ לפני כעשרים שנה ,ולפני שנתיים ספרתי כל הפרשה לפני
עולי ארצות הברית ואנגליה .מובטהני שבענותנותו לא היה הרב גרינפלד
שוחח על הענין.
הגזירה היתה פיסולח לצמיתות של זכות עליתם לא״י של כל עצורי
קפריסין .הייתי אז עדיין בשרות הצבא הבריטי ,וראשי ה־06ת1611186ח 1הצבאי
מסרו לי על כך ,ובקשו שאבקר בקפריסין על מנת ״להשקיט רוחות״ .בבואי
לקפריסין מצאתי שם את הרב גרינפלד ותכננתי אתו תכנית לבטול הגזרה
על ידי הךב גךינפלד .היינו יהד בליל יום כפור באוהל אחד ועסקנו כל אותו
הלילה בתכנון זה ,שבו השתתפו עוד שנים בארץ והם מרן הרב הראשי הרצוג
זצ״ל וד״ר ליאו כהן ,ששימש אז מזכיר הסוכנות .ופעולתו של הרב גרינפלד
נשא פרי .יהא זכרו ברור.
91
www.daat.ac.il
יצחק שמשון לנגה אתר דעת -מכללת הרצוג
פסקי ו׳ יצחק מקוובייל )בעל הסמ״ק(
פסקי ר׳ יצחק מקורבייל נדפסו פעמיים .וועללעש פרסם אותם ב~31^0
הפרנקפורטי כרך 9עפ״י כ״י בודפשט־קאופמן ) 370לחלן ב( וחילק אותם
ל־ 71סימנים ,והרב הרשלר נ״י ב״סיני״ חוברת סז עפ״י ב״י פרים ) 390שם
בטעות ,380להלן פ( ,ואף הוא הגיע למספר של ע״א סימנים .סדר הסימנים
שונה לגמרי ,אך תכנם שוה פחות או יותר .שויון מספר הםימגים הוא מ ק ר י
באשר החלוקה לסימנים איננה נמצאת בכתבי היד עצמם ונקבעה ע״י המפרסמים.
״ י ייעללעש
ישנו סימן אחד בלבד )סי׳ נת( ברשימת הרב הרשלר ל
לאמתו של דבר גם סעיף זח נמצא בכ״י ב אלא שוועללעש שכח כנראה להעתיקו.
לעומת זאת ישנם 4סימנים אצל וועללעש שאינם נמצאים בפ ) 6החלק השבי,
16החלק השני 20ו־.(48
והנה קיימים עוד שני כתבי־יד נוספים של פסקים אלו :כ״י קמברידז׳ 380
)להלן לן( ואוקספורד ) 873להלן א( .א הוא הרשימה השלמה ביותר שהרי י
מכילה 2סימנים שאינם נמצאים במקום אחר כלל ,ושם חסר רק החלק השבי
של סי׳ 16של ב.
סדר הסימנים בב וק זהה ,וסדרם בא ןפ השונה לגמרי מזה של ש י
האחרים ,דומה.
לדעתי יש מקור משותף לב ולן .לא שאחד הועתק מחברו ,שהרי יש בעל
אחד מהם קטעים שאינם נמצאים בשני ,אלא ששניהם הועתקו מטופס א ה ד
וכל מעתיק השמיט מה שהשמיט .בין השאר מעידה על הקירבה המשפחתית
העובדה שבשניהם תסר בסי׳ 60שלנו ) 57אצל וועללעש( מלת ״מה׳ /עיין
הערת וועללעש שם.
מסתבר שגם לא !פ שורש משותף .אם נקח את פ כיסוד נראה שלםעיפיס
א עד נ של פ מתאימים בא הסעיפים 73—1אלא שהושמטו 23סעיפים
ואח״כ מופיעים בא אותם 23הסעיפים וכמעט בדיוק באותו הסדר בו ברשמו
בפ .קרבתם של שני כתבי היד מתבטאת גם בזה ששניהם מסתיימים :ל
מצאתי יותר.
מהו הסדר המקורי ומדוע השתנה הסדר ,קשה לי להגיד.
ישנן ,אפוא ,שתי משפחות כתב־יד של הפסקים ,ב וק מזה ,א ו מאידך,
ומהם נדפסו ב ופ .ישנו גם צד שוה לשני הדפוסים :שניהם נדפסו במספר
ניכר של שגיאות כמו שאפשר להיווכה ע״י השואה עם המיקרופילמיס ש ל
המכון לתצלומי כתבי־יד עבריים שליד האוניברסיטה העברית ,שעובדיו העמידו
לרשותי — כמו תמיד — כל הדרוש ,ואני רוצה להביע להם את תודתי.
לרשותו של וועללעש עמד בשעתו רק כ״י אחד ,ובמקרה זה קשיי ל ב ן -
אדם לפענח בצורה נכונה מלים שאינן כתובות בצורה ברורה .מי שיעיין בכי׳ י-
בודפשט בלבד עלול לקרוא שם עם וועללעש בסימן 31שלו )אצלנו . (33
ש
א
נ ד פ ם
ע
;
א
ה
ב
א
פ
92
www.daat.ac.il
,
הרצוגאחרים ירגיש שאכן גם
כתבי־יד
שישוח -עם
מכללת
מי דעת
״שהכי חמץ לישר׳׳ /ורקאתר
בכ״י בודפשט כתוב במפורש ״שהכי׳ דורון לישר׳״ .מי שאין לו כ״י שגי
יקרא עם וועללעש בסי׳ 43שלו ) 45שלנו( ״העבירו״ במקום ״תפסיקו״ חכתוב
באמת שם .ואילו בפרסומו של הרב הרשלר נ״י היתד ,זאת ״זכותו״ של ח״בחור
הזעצער״ שנתגנבו לתוך מאמרו יותר מ־ 15טעויות־דפוס .עד עכשיו אין,
אפוא ,לפנינו טכסט מתייק ושלם ככל האפשר של פסקי הר״י מקורביי״ל .ואם
נוסיף את הצד הפיקנטי ששני הפרסומים השתמשו דוקא באותם כתבי־היד
שהם חפחות מדוייקים בכל אחת משתי חמשפחות ,כך שלפעמים קשה להבין
את תוכן הפסקים ,הרי נראה שיש צורך להדפיס את חפסקים מחדש .בנוגע
לנוסח העדפתי את כ״י ק ,אלא שבכל מקום שנוסח כתבי־חיד חאחרים היה
סביר יותר בהרתי בהם והערתי על כך אם הענין היח חשוב .חעדפתי את
הסדר של משפחת ב ,לן והוספתי בסוף את שני הסימנים שאינם נמצאים אלא
בא )גם שם הם כמעט חאחרונים(.
וועללעש פתר את הקצור ״ע״מ״ שבתחילת רוב הסימנים כ״עוד מצאתי״,
והסיק משם את המסקנה שלפני הסופר היו רשימות בכתב של פסקי בעל
הסמ״ק .לאמתו של דבר פרוש הקצור הוא ״עוד משמו״ כמו שכתוב במפורש
תמיד ב*< )ולפעמים בפ וק> .מכאן נראה דוקא להפך שלפני הסופר היו ידיעות
בעל פה על הפסקים האלו.
טבלאות השואה של כתבי היד ושל הדפום שלנו יקלו על ההשואה.
דפוס
שלנו
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
ב
פ
א
1
2
3
4
5
6
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
16
17
18
כב
ל
סה
סו
מז
מה
סז
מט
א
ו
טז
כז
נ
ב
טו
כד
37
47
53
62
70
71
76
64
74
1
6
25
42
73
2
22
39
לו
מ
54
58
דפוס
שלנו
ב
פ
א
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
מו
69
44
66
8
15
20
21
50
14
19
61
10
27
31
48
60
16
59
9
12
סט
נא
יב
יד
נז
לג
יא
יג
מג
ח
יז
סב
לא
מב
נג
מא
גד
נב
93
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דפוס
שלנו
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
ב
פ
א
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
57
ם
לח
ג
ט
סג
לח
י
לט
יח
סד
יט
כ
כח
כט
כט
לב
לז
ז
מד
26
52
3
11
32
56
13
57
28
29
33
34
35
43
45
46
49
55
7
63
פ
א
פ
א
פ
א
ב
ג
ד
ד•
ו
ז
ח
ט
1
2
3
4
5
6
7
10
11
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
13
14
15
19
20
22
25
27
28
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כח
כו
כז
34
35
36
37
38
39
40
41
42
פ
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מח
א
55
56
57
58
59
60
61
63
68
פ
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
גג
נד
א
69
70
71
74
73
8
12
16
9
פ
נה
נו
נז
נח
נט
ם
םא
סב
םג
א
17
18
21
23
24
26
30
31
32
(•1שם נמצא הסימן
דפוס
שלנו
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
ב
פ
א
58
59
60
61
62
63
64
65
*(65
66
67
68
68
69
70
71
נט
כה
סח
נה
ד
מה
ד•
נו
נח
סא
לד
ע
עא
כא
כג
כו
24
40
65
17
4
68
5
18
23
30
51
67
72
36
38
41
75
א
פ
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לח
לו
פ
סד
סח
סו
םז
סח
סט
ע
עא
בב ,וועללעש שכח להעתיקו.
94
www.daat.ac.il
ג
״ו
א
"~~~43
46,45
47
48
49
50
51
52
54
—י
א
~~~~33
53
62
64
65
66
67
72
מקורגייל
יצחק
פסקי
הרצוג
מכללת
אתרר׳דעת -
.1כלל זה לכל נטילות ,בעת שכבו ערוס יטול ידיו אפילו לא נפנה לשוס
נקביס וימתין לברך ברכת נטילה ואשר יצר עד סידור תפילתו ,לגדולים יטול
ידיו ויברך שתיס ,לקטנים אס ישפשף בערוה יטול •ויש לספק בברכות אס
צריך לברך על נטילה רק נטילת נקיות ,ולנגיע׳ בשרו ומנעלו אין צריך לברך
על נטילת נקיות ,אך בעת סעודה יטול ידיו ויברך על נטילת ,ואס יצא
באמצע סעודה והפליג טעון נטילה בלא ברכה.
.2עוד משמו כששכח אדס להתפצל ערבית שלמחר כשיתפלל לא יתפלל
עבור ערבית כ״א י״ח ברכות.
.3עוד משמו שהיה בנו משליס למניין או לזימון שלשה אע״פ שלא הביא
ב׳ שערות בן שתים עשרה שנה ויוס אחד.
.4עוד משמו שמותר לשתות מיס קודם שיתפלל בבוקר אפילו אחר
עמוד השחר קודם הנץ החמה ואפי׳ אחר הנץ החמה מוטב שישתה קודס
שיתפלל יותר משיצטער בתפילתו.
.5עוד משמו .נשאל לו אם מותר לענות קדיש או ברכו או קדושה בין
תפילין לתפילי׳ ולברך לאחת שתים או באמצע התפילות מלבד שמונה עשרה,
והשיב דמות׳ דודאי הוא גדול ממה שאמרינ׳ שואל מפני היראה ומשיב מפני
הכבוד.
.6עוד משמו מותר לשים תפילין בין יוצר לאהבה רבה או בין אהבה
רבה וק״ש אבל לא לברך על עיטוף טלית שאין צורך לק״ש כמו תפילין כדא׳
הקורא ק״ש בנא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו.
.7לס״ה עשרה שהתפללו ושמעו כלס כל סדר תפלה יכולים להמנות
בשביל אחד או שניס שלא השכימו ושלא שמעו ברכו או קדושה יכולים להמנות
אפילו אותס שהתפללו כבר .ע״כ לס״ה.
.8עוד משמו שאין שום בחור יכול לפטור עצמו לקרא הפרשה עברי
ותרגום דהיינו תלמוד תורה לשמה.
.9עוד משמו תלמיד שחירף או
יש לנהוג בנידוי בעצמו ומנודה הוא
הנידוי וחל עליו עד שיתקן ,אבל אס
ורבו לא ינדהו אין נידוי חל למפרע
זלזל רבו ונידהו קודם שלא הבטיח לתקן
לכל תלמידי הרב אע״פ שאמ׳ לתקן אחר
הקדיס קודם הנידוי ואמר לחכמים לתקן
אס יתקן כאשר הנמים יגידו.
.10מעשה בא לפני הר״ר יצחק בסכין חולב שלא היה בן יומו מדבר
רותח וחתכו בו בשר חס והתיר הבשר והצריך להגעיל הסכין.
95
www.daat.ac.il
נקייה והיא חולבת ובת י ו מ ה
בקדרה
הוחמו -מים
.11עוד משמו שאס
הרצוג
מכללת
אתר דעת
שמותר ליתנס בקדרה של בשר משום דהוי נותן עעס בר נותן טעס להיתר.
.12עוד משמו דקים ליה מפי רבו הד״ר דוד שאס הוחמו מיס ב ק ד ר ה
היוס ואתמול בשלו בה בשר ולמחר אס יבשלו בה חלב תוך מעת לעת מן ה מ י ם
שהוחמו דחשיב ליה כמו נותן טעם צפגס ,ויש גדולים חלוקים בדבל־
וחושבים זה נותן טעם לשבח.
ץ ה
.13עוד משמו כשמלחו בשר ושהתה כדי מניחה ואחר כך נתנוה ב מ ק ו ם
שאין בו ציר ונפל אחר כך ממנה ציר ונפלה מן הבשר לאותו ציר דמותרת כיון
ששהתה שיעור מליחה אבל אס נפל על גבינים יאסרס.
.14עוד משמו בשר שהעבמ־וה מרותחת ונתנוה בקערה חולבת נקיה
יומה שרי לגמרי ואפילו ככלי שני לא הוי.
2
ת
׳ .15עוד משמו שאס לא הוסר הקרוס שעל דק החזה ונמלח הבשר שאין
צריך אלא קליפה אחרי שהוסר כל חלב הדבוק עליו.
.16עוד משמו גבינים מלוחים כשרים שנפלו בציר גבינים מלוחים א ס ו ר י ם
מותרים דלא שייך מליח כרותח כ״א בבשר אך אם נמלחו האסורים שאין
נאכלים מחמת מלחן אסור.
.17עוד משמו שאין די לקטן שהוח בן י׳ שנים או י״א! לראות לחלוב
חלב בבית הגוי.
.!8כתב בספר המצות הר״י מקורביילי -שאין נאכול חלב שחלבו
אם לא ישראל יראהו שמא עירב בו חלב בהמה טמאה ,ואין חילוק בין
בהמות טמאות בבית בין אין בהמה טמאה בבית; וצריך שיהיה הישר׳ בתחילת
החליבה ויראה שלא יהיה שום דבר בכלי ואחד כך יוצא ונכנס מותר ואין
חילוק להתיר היכא שחלבו גוי לצרכו .והר׳׳ף נ״ע הגיה לאפוקי מאותם בני א
שמתאכסניס בבית היויס ימוצחיס חלב שחלבו גוי לצורך עצמו פל גוי יאוכליס
אותו ,ודאי איסור קא עבדי כיון שחלבו גוי ואין ישראל רואהו מתחילת ה ח נ י כ ה
שאסור בכל ענין ,ע״כ לשו׳ מהר״ף׳ •והכ״מ*.
ג ן ו
י ש
ד ם
.!9עוד משמו שהיה מתיר לאכול כרישין בצלים ולפתות שנקלפו בסכינים
של גויס שלא אסרה תורה כי אס צנון דחריף.
1
בב נוםף שנים ,ב פ רק :בקטן בן י״א שנה.
2םמ״ק סי׳ רכג )קרימונה דף קב ע׳׳ב ,סטמר־ירושלים עמ׳ רלד .ב ב :מקורבוייל.
3
ב ב :לשו־ הר׳׳ר פרץ נ׳׳ע.
4הקצור איננו ברור.
96
www.daat.ac.il
.20נשאל לרב ממיס טהורים שנתבשלו עס טמאים והסירו המיס
הרצוג
מכללת
אתר דעת
סביבות הטמאיס של כל
שתסיר
טמאיס -שאחר
ושאלו לו אס יש הרבה לגיס
אחד ואחד לא ישאר ס׳ מן הטמאים ,והשיב כיון שיש ביחד מן הטהורים ס׳
מן הטמאים כשריסי.
.21עוד משמו שמותר לקנות קיבת גדי נבילה להעמיד בה חגב ובלבד
שלא ישהה החצב בתוך הקיבה.
.22עוד משמו בשר שנמלח ושהתה שיעוד מליחה שנתנוה בקדיר׳ בלתי
הדחה בין לחה בין יבשה )וכולם( ]מותר ובלבד[ שיהא מן הבשר והרוטב
]ס׳[ כנגד המלח.
.23עוד משמו• ,ואמר שתרנגולת שלא נמלחה או שנמלחה ולא שהתה
שיעור מליחה וצלאוה שהיא מותרת .ורבי׳ י׳׳ץ* מאייבר״א עשה הלכה למעשה
מאווז בר שהביאוהו ע׳׳ש סמוך לחשיכהל והתיר לצלותה בלא שהיית שיעור
מליחה ,אבל אסור לשיס למטה כלי לקבל השומן שהדס מעורב בו .ואס הבליע
בתוכה בצים או בשד אחד אסורה שהביצים והבשר בולעין ממה שיוצא
מן התרנגולת.
.24עוד משמו שמצא פעס אחת חמץ באמצע הפסח ושרפו.
.25עוד משמו ,חיטה שנמצאת במצה אפוייה שאין אוסר האפויות עמה,
גס המצה עצמה היה רוצה להתיר בנטילת מקוס אצל החיטה אך היה מגמגס
לאסור כולה ,ואמד כי גדול אחד אסר פעם אחת כל האפויות עמה ולימים
חזר בו ושחל מחילה מאת הבעלי בתים לפני שאסר להס בטעות.
.!><26עוד משמו שאסר לאכול עינבי ספרד בפסח.
.27עוד משמו שהתיר לשיס סולת במיס רותחין בפסח לצנועים ,אבל
לא להורות ברביס פן ישגו להשיס במים שאין רותחים.
.28עוד משמו שהאמין לגוי במסיח לפי תומו מדגים אם נמלחו קודס פסח.
.29עוד משמו שהיה אומר שיש ליזהר לגמור סעודתו בב׳ לילות הראשונות
של פסח קודס חצות מפני אכילת האפיקומן מפני שהוא זכר לפסח שהיה נאכל
על השבע״ קודם חצות כד׳ אלעזר״ בן עזריה.
8
5
ב ק :טהורים.
6
ב פ :ורי״ץ.
7
ב ק :עם חשיכה.
9
8מלה זו חסרה בלן )אך לא בב(.
9
ב ק :בלועין.
10סימן זה חסר בק.
11ב ק )בטעות( :ער ושבע !
12ב ק )בטעות( :אליעזר.
97
www.daat.ac.il
בשבת שאין לבכורות להתענות
פסח
אתר ערב
.30עוד משמו כשחל
להיות הרצוג
מכללת
דעת -
בחמשי.
.31עוד משמו שאומר ״ בפסח ברכת המוציא ואכילת מצה במצה העליונה
ובמצה פרוסה אמצעית ,וכריכה לתחתונה.
.32עוד משמו שהיה זהיר לברך זמן משעת עשיית לולבו בערב החג
כשהיה מתקנו ולמחרתו לא היה מברך זמן וכ״ש ליוס שיני וכשלא היה מתקנו
היה מברך ביוס ראשון ולא ביוס שיני ,וכן היה נוהג רבו״.
.33עוד משמו שרבי׳ שמואל מאייבר״א כששואלים לו מגוי שהביא דורון
לישראל ויש במינו במחובר אם מותר לאותו ישראל״ אם לאו ,ולא היה אומר
לא איסור ולא היתר אלא הכל כמנהג המדינה והעיר״.
.34עוד משמו שהיה מתיר לשחוק בי״ע בוסר ולםוחטו בתוך הקערה
שנדוכין בה השומין -כדתנן סוחני״ אדם אשכול של ענביס וכף.
.35עוד משמו ,מצריך היה להסיר לתרנגולת הנוצה מבית השחיטה מעי״ע
ומן האווזות ששוחטין בי״ע.
.36נשאל לרבינו אם אומריס זמן בב׳ לילות״ של ר״ה ,והשיב שכתוב
בספר יריאיס שאין אומרים אותו אבל רבותי נהגו לאומרו.
.37עוד משמו שהתיר לכתוב בלוחות של שעוה בחול המועד ,ומכתיבת
דיו צריך שינוי בכל״ אות ואות.
.38עוד משמו שאסור למכור מטלטלין במועד אס יש לו מעות לצורך
המועד אלא אס הן<* הולכין לאיבוד.
.39עוד משמו אמת המיס העוברת בחצר שצריך מחיצות החצר והלכה!2
כחכמים.
.40עוד משמו שהיה זהיר מלהרוג פרעושין שקורין פוצ״ץ*־ בחול גזירה
אטו שבת.
13כ״ה בא.
14ב ק :נהגו העולם.
15ב ב :לישראל אותו ,ב פ ו ק ר ק :לישראל.
16כ״ה בא,
ב ב :כמנהג ,העיר,
ב ק :לפי מנהג העיר,
17פ ו ק :שוחט.
18ק :ימים.
19
ק
נ כל.
20נ{ :כן.
21א :דהלכה.
22בצרפתית0©3 :ג1נן.
98
www.daat.ac.il
ב פ :כמנהג המדינה.
עור משמו
.41
מן הביבים שקורין
מכללת הרצוג
אתר דעת -
אייביר״ש*־
שמקלחין .מיס
לרה״ר
שמותר לזרוק בהס מיס בשבת א ס סתמו נקב הקלוח בתבן או בדבר אחר.
עוד משמו שהיה אוסר לשוס מלח בחומץ בשבת דהיינו הילמי אלא
.42
כשרוצה לאכול עשבים בשבת היה טובל בחומץ תחילה ואחר כך במלח.
*43־.
עוד משמו שמותר לאשה*־ לקפל בשבת מלבוש שלה על כ ת י פ ה
ובלבד שיתלה המלבוש לפנים ולאחור.
.44
עוד משמו שאס התחיל לאכול סעודת פורים מבעוד יום שאין צריך
להפסיק ולומר *־ על הניסיס ביום אלא גומר ואוכל ואומר על ה נ י ס י ס אע׳׳פ
שחשיכ׳ וכן יכול לעשות מיעלהל־ ויבא בערב ראש חדש.
.45
עוד משמו כשהיה אוכל עם בחוריו היה אומר לשניס ה פ ס י ק ו לי
עד הזן והיה אומר שאכלנו משלו ואומר להם שאדם בינוני אינו יכול לעשות כן.
.46
עוד משמו בפורים שחל להיות בע״ש שאוכל סעודת פורים מבעוד יום
ואחר כך בירך ברכת המזון והתפלל ערבית ואחר כך עשה קידוש ואמ׳ שמי
שירצה לא יברך בין שתי הסעודות אלא באמצע ס ע ו ד ה יפרוס מ פ ה ויקדש
ובהזן*־ יאמר על הניסיס.
.47
עוד
משמו
דקים
ליה לוה
אדם
תעניתו
ופורע ואפי׳
אס
אמ׳
ביום זה •ודוקא בדבר שיש בו טעם ממקצת מצוה ואם קבל א ד ם תעניתו
והתענה מקצת היום ושכח ואכל ונזכר יפסיק ויעלה תעניתו ויעלה בחשבון
תעניותיו ויתפלל תפילת תענית.
.48
עוד ׳משמו ,נשאל לרב מאשה שאמרה אעשה תענית היום א ם יכולה
ללוותו עד יום מחר עבור אחותה שבאה אצלה*־ ,והשיב דאםור וההיא דאמ׳
לוה אדם תעניתו ופורע ר״ל בשיש בו מקצת טעם.
.49
עוד משמו שהיה אומר בשם רבו שבט׳ באב שחל להיות בשבת שאפי׳
דברים שבצינעא אינם נוהגין וכמ׳ בני אדם חלוקין בזה ואומרים שדברים
שבצינעא נוהגין ועעמא גמרינן מאבילות ,אך לא דמי לאבלות משוס 30דהכי
אמ׳ באבלות שנוהג בשבת מדברים שבצינעא דאבלות חל עליו קודם השבת,
23ק :אייבר״ש,
פ אייגייר׳׳ש ,בצרפתית חדשה.31)668 :
24סימן זה חסר בק.
25כ״ה בכל כתבי היד.
26א,
פ :לומר.
27ק :ביעלה.
28כלומר בברכת המזון .כ״ה הגירםא בכל כתבי היד פרט לפ ששם חסרה המלה.
29כ״ה
בפ ,בא ו ב חסרות שתי המלים ,ב ק ארבע המלים האחרונות.
30הנוסח ע״פ א.
99
www.daat.ac.il
כברהרצוג
מכללת
אתר דעת
נכנס שבת וכיון שנכנס שבת
להיות -בשבת
אבל הכא גבי ע׳ בחב שחל
לא חייל שוס דבר אבלות ,ועוד אס תאסרהו בליל שבת א״כ יהיה חומרא יותר
משנדחה מכשהוא ביומו ,שאס תקבעהו ביוס השבת לא יהיה אסור תשמיש
המטה כי אס ליל יום ף!ג וכשנדחה אה תאסרהו בליל שבת א״כ יהיה אסור
3׳ לילות ליל ו׳ ומוצאי שבת וני׳ באב יהיה למחר.
.50עוד משמו כשחל ט׳ באב בשבת דבינו יחיאל זצ״ל היה רוצה לאסור
לספר ולכבס כל ימי השבוע שלפניו משוס הא דתנן שבת שחל ע׳ באב להיות
בתוכה לפניו אסור לספר ולכבס ולאחריו מותר ,ולא היה נראה לרב ומביא
ראיה מההיא ט׳ באב שחל צהיות בערב שבת בחמשי בשבת מותר מפני
כבוד השבת וכיון דהיכא דחל להיות בערב שבת מותר לספר ביום שלפניו
אס כן כל שכן דהיכא דלא יהיה עד יום א׳ דמותד לספר בחמשי שלפניו
מפני כבוד השבת.
.51עוד משמו שאם היה יודע בודאי שאחותו היתה קדושה היה נוהג
דין אבלות שזה נקרא הרוגי מלכות.
.52עדד משמו שהיה או׳ שתלמיד מובהק יכול לומר קדיש עבור ־* רבו.
.53עוד משמו שכל תלמיד חכם שיש לו תלמיד מובהק שנקרא רב
יכולין לכתוב במצבתו רבינו ואס אין לא.
**54עוד משמו שהתיר לכהן אחד מקורבויי־׳ל לילך עם מת אחד בספינה
עבור ג׳ דינרי׳ וחצי.
.55עוד משמו כשנפטר רבינו יחיאל היה מצריך לבנותיו קריעה עד הבשר.
.56עוד משמו שהיה מצריך לקרוע מתלמיד חכם עד הבשר לכל אדס.
.57עוד משמו כשחל דגל באמצע ל׳ יום של אבילות שהיה אוסר לספר
ערב י״ט עד הערב שהיה מדמה מזה הענין לז׳ ימי אבילות וכן מסיק תלמודא
שאין רגל מבטל גזירת ז׳ אלא עד הערב.
.58עוד משמו שהביאו לפניו גוזל שנתדלדלה״ ידיכו מעל הגוף והכשירה
ואמ׳ שאפילו נשבר נגד הארכובה יבדוק אי איעכול ניביה ואי לא איעכול
ניביה פשרה.
.59עוד משמו שאס קדש אדס את אשתו בטבעת שאינו של זהב ולא
נודע לד *־ 3בשעת קידושין שצריך לקדש שנית אא״כ אמד לה התקדשי בשוויו.
31הנוסח ע״פ פ וק.
32פ :בשביל ,ק :בעבור.
33הסימן חסר בק.
34א,
ב :שנדלדלה.
35ק :לה.
100
www.daat.ac.il
מכללת
דעת -
הרצוגהאשה ,ותירץ כי רבו
לקדש את
מבדכין
אתר אין
.60עול משמו .36מפני מה
רבי׳ שמואל היה מצריך לברך אותה ,והר״ר לול 37אומר לאין צריך לברך
כיון שאין הקלושין בילו לאס רצתה ממזרת ילה נמצא שבירך לבטלה.
.61עול משמו ונמצא כתוב בספר פסק לין אחל בשם הרב הספרלי
שאס ישנו איש אחל שהוא עני ביותר שאינו יכול לפרנס את אשתו כפי הצורך
שכופין אותו ליתן גע ותהיה כתובתה חוב עליו על שתמצא ילו ויתן לה
כתובתה ,ולא הביא ראיה ללבריו .ועתה נוהגים 38לטף האיש להשכיר עצמו
עבור מזונותיה ,ואס ח״ו לא יספיק לה והיא תמצא מלויס שילוו לה בפני ב״ל
ויפרעס האיש 39בעת תשיג ילו מלבל פרנסתו ומחייתו .וכן היה אומ׳ מורי
הרב בשס רבותיו שנוהגין עתה לטף לאיש להשכיר עצמו עבור מזונות אשתו,
אך יש אנשים מערימים בזה ,ועל זה נאמר ויראת מאלקיך וגו /ובלבל שתהא
האשה מתנהגת עמו <>* כשורה .ונראה לאיכא ללמויי להא לאמרי׳ עולה עמו
ואינה יורדת עמו ולההיא בזמן שהנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו
על הפתחים ונמצא שהבן נלחה מפני אחותו ,ונראה לי״ל לכ״ש ״ שיש ללחותו
בכהאי גוונא עבור אשתו ולהניח בידה הנכסים אם הן מועטין שאינן יכולין
להספיק שניהם־* לפי ראות חכמיס לפי שאין לרכה של אשה לחזר ולהשתכר
כמו האיש ויש להתבונן לעשות לאשה לפי לרכה אם לרכה לחזר ולהשתכר
או אס לרכה לישאר בכבול בביתה .ומזה ומכיוצא בזה נראה שהכל לפי העניין
ולפי ראות חכמי הלור ,וראיה יש לנופו ולהשעיר״ עצמו כלבר הכתוב בכתובה
ואנא אפלח ואוקיר״ ואיזון ואפרנס וכר.
.62עול משמו אשה שהפר לה בעלה אם חפצה בהפרה זו אז הס מופרים
ואס אינה חפצה יכולה לקיימם עליה ויעלו לה אך בעלה יכול להלירה מכל
נכסיו ולא יעשה לה כמשפט הבנות על שתתקן בלרכיה.
.63עול משמו שהיה אומ׳ כי בתו של הר׳ יצחק מאייבר״א היתה טובלת
לעולס בזמנה ואע״פ שאין בעלה במדינה.
36ליתא ב ב וק.
37כ״ה
בפ ,בשאר כתבי היד :מהר״ר ,ונראה שיש לגרוס מהר״ד
= מורינו הרב דוד.
38כ״ה ב א יק ,ב א ו ב :נהיגינן.
39ק :והבעל יפרעם.
40ליתא בא.
41ק :כשם.
42מלה זו רק ב א
ופ.
43ק :להשכיר.
44מלה זו חסרה בק.
101
www.daat.ac.il
.64
הרצוג לאשתו לומר כך הרי זה גט,
מכללתשנתן גט
לשכיב מרע
שמצוהדעת -
עוד משמואתר
א ס צא מתי מחלי זה לא יהא גט ואם מתי מחלי זה יהיה גט ואס לא מתי
מחלי זה לא יהיה ג ט ״ ואס יהיה גט הרי את מגורשת ממני ומותרת לכל א ד ס .
.65
עוד משמו שהיה א ו ס ר להתיר שבועה לאיש שנשבע מלשחוק בקוביא
ואפי׳ עברה כבר דא״כ מצינו חוטא נשכר אלא יש לנדותו ולהבדיל עד שישיס
ק נ ס ויקבל עליו מלישב עוד עם המשחקים.
נשאל לרב מאשה שנדרה מלאכול א ס לא יפר לה בעלה ובעלה חוץ
.66
למדינה וכשהלך הזהירה שלא להתענות ושאלו כיון שלא הזכירה זמן א ס יגוליס
להתיר לה נדרה והשיב שמאותו טעם אינם יכולים להתיר לה אלא
רבנים
כיון שגילה בעלה שאין רצונו שתתענה יכולים להתיר לה אבל א ס לא גילה
מ ס ו פ ק אני א ס יכולין להתיר לה ב ח י י ״ בעלה אע׳׳פ שאינו לשם.
עוד משמו שהיה מחייב איש שהלשין חבירו או מסדו ביד ה ג ו י ס
.67
כל מ ה שחסר על ידו וכן א ם שיבר לו חותמות ז*.
.68
הלואה
עוד משמו שהמלוה את חברו
ע״י גוי שצריך להקנות ה ל ו ה ״ בשעת
במתנה גמורה וכן המעות בשעת פירעון .ובשעת הפירעון אין צריך
להקנותם לו כ״א בלבו אע״פ שלא ישמע הגוי ולא ידע ואס מת הגוי ק ו ד ס
שיפדנו יכול המלוה לעכב המשכון ולא יחזירנו ללוה ישראל ואס יאמר הלוה
בשעת הפירעון שלא ה ק נ ה לגוי לא יאמין לו אבל עבד הפקיד שתקף משכון
מישר׳ א ס ו ר למלוה ליקח הרבית ואפי׳ לח ידע בתחילה שהיה של ישראל כי
ודאי לא ה ק נ ה לו הלוה בתחילה .ואם לוה ממנו ישראל ואמר לו שהוא עבור
ואחר גן בשעת פירעון אמר שהיה בעבורו שרי״־ למלוה ליקח ריביתו
גוי
מאחד שלא הבין בתחילת ההלואה •והלוה חטאו ישא .וכן אירע לו באורליינ״ץ
וכן הודה הד׳׳ר דוד רבו .וישראל שרוצה להקנות משכנתו לישראל ורוצה לקבל
ממנו הקרן והרבית שהרויח עד ע ת ה אומר הרב דבר שאין לו ת ק נ ה עד שיזקוף
הכל ביחד )והלוה( ״ והקרן והריבית שעל המשכון ויאמר לו ק נ ה משכון זה
בדמים הללו ובקשתיך לכשיבא הגוי שתתנהו לו באלו הדמים ובמה שירויה
45כ״ה בב ,ביתר כתבי היד חסרה אחת הבבות של :אם לא מתי וכו /ועיי אודיע סי׳
קמה סעיף ה ,ובודאי שנפל שבוש בגלל הדומות.
46ב,
ק :לחיי.
47פ :חותמיו.
48שתי מילים אלו רק בק.
49ק :ללוד..
50כ״ה בכל כתבי היד.
51מלה זו רק ב ק ; כל הטכסט מסופק.
102
www.daat.ac.il
:מכאן ולהבא אס תרצה ואס לא תרצה אל תתנהו ויאמין מזה המקנה לקונה
הרצוג
אם ירצה .וכן מחובות על אתר
וכך מעות יש לי״ ואני
מכללת כך
דעת -שיאמר לו
חותמות צריך
פוער הגוי ממה שחייב לי ואתה תקח כאשר תוכל ממנו מן החותמות הללו.
.69עוד משמו שעתה בעל הבית כשולחני ומותר ליקח בפקדון שאינו
חתום בידו ויחזירם אך נר׳ שצריך שיאמר בדעתו שיוכל להחזירם לבעלים
בשעה שישאלם בלי דיחוי.
.70עוד משמו מראובן שאמר כל מי שירצה יזכה בעבורי שאין צריך לשמעון
שוס הרשאה אחרת ואם בא שמעון ואמר הוא נתן לי זכותו והביא עדים מן
הדיבור שאמר ראובן שיהיה שמעון מורשה בלא הרשאה אחרת.
.71עוד משמו מאלמנה שלא תבעה ולא נשבעה על כתובתה אס יכול
בן אחד שיש לה ליקח משלה בלא רשותה ,והשיב למותר כל זמן שלא נשבעה.
.72עוד משמו כשאדם מכה את חבירו והמכה אומר אפרע לך נזק וצער
ושבת וריפוי אבל לא בשת שזהו קנס ולא מגבינן בבבל ,שלא היה כופה המכה
לעשות למבירו דין חכמים אלא מתיר למוכה לשיס אותו בערכאות של גויס.
.73עוד משמו ״ .נשאל לרב מראובן שהלוה לשמעון מעות על טבעת שיש בה
אבן טובה ונאבדה דרך פשיעה ובא שמעון ושאל לו כך וכך היתה שוה הטבעת
עבור האבן אחר שנשבע ראובן שאינה ברשותו ואינו יודע אם היתה שוה
לבר על הלואתו ,והשיב כמו ההיא דאמר גזלתיך ואיני יודע אס החזרתי לך
אם לאו שחייב ליש הכא לררא דממונא כמו בההיא לגזלתי שהרי מולה לו
שבא לידו הטבעת אשר שמעון שואל ואמר לולאי שוה יותר על ההלואה
וראוק טיק איני יודע מאותן דמים שאתה שואל והיה לו לידע ,ולכך ישלם
כאשר ישים עליו התובע בשבועה.
.74עוד משמו שאין הדיינין רשאיס לצוות לבעלי דינים בצווי בית דין
לומר אמת ואינם מחוייבים עבור ציווים שאין עליהם על בעלי דיניס עד
שיפסקו הפסק.
.75עוד משמו כשכותבין השס בהגה״ה צריך לכתוב בהגהה תיבה שלפניו
ותיבה שלאחריו אע״פ שהם כתובים בפניס בספל 4־.
.76עוד משמו שהיה אוסר ללבוש משכונות של גויס כ״א עבור פקוח
נפש שאין לו מלבוש משלו מותר מפני שהוא גונב דעת הגוי שאס היה יודע
הטי לא היה מניחו ,אבל ללבוש פעם אחת לל׳ יוס מותר מפני שמשביחו.
52שתי מלים אלו רק בפ.
53ליתא ב ב וק.
54מלה זו חסרה ב פ וק.
103
www.daat.ac.il
77״ .עוד משמו .פסק מה״ר יחיאל דאם אשה השכירה מלמד והתחיל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ללמוד הנער דאין בעלה יכול לומר לא אחוש על שכירות שלה כלוס דודאי אמ׳
קמי בעלה וניחא ליה כי ההיא דא׳ פ׳ הזהב ״ מימר א׳ קמיה אבוה וניחא
ליה.
.78בסר״ב״ גבי שבת מקפלין הכנים ד׳ וה׳ פעמיס ,דווקא אדס אחי
ולא שני בני אדם ודיוק׳ חדשים שלא לבשם בחול ,ודווקא לבנים ולא נכוטין׳
ורווק׳ שאין לו להחליף וצריך ללובשן עוד באותה שבת בצהרים או במנחה•
סליק׳ נהו פסקי מהר״ר יצחק מקורבייל זלה״ה
הנקראים עוד משמו.
58
55שני הסימנים הבאים רק בא.
56בבא מציעא מט א.
57־= בספר רב ברוך ,ובטפר התרומה שלפנינו לא מצאתי ,ועי׳ שבת קיג א
5 8
סוף זה בכ׳׳י קמברידז׳ ,ב א ו פ :לא מצאתי יותר.
המשתתפים כגליון זה:
הרב יצהק לוי ,רה׳ החנונים ,14ירושלים
הרב זלמן מנהם קורן ,קרית ארבע ,הברון
הרב יצחק דוב פלד
>1011,ח)111 110301, 1/־5^01נ1 1,0^6, 811מ!#0ג>
הרב קלמן כהנא ,קבוץ חפץ היים
הרב ישראל רוזן ,רה׳ פנים מאירות ,7ירושלים
אדריכל מאיר בן אורי ,רח׳ בר אילן ,15קרית שמואל
יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים.
ד״ר מרדכי ברויאר ,שדרות בן מימון ,54ירושלים
שלמה זלמן הבלין ,רח׳ דוד ילין ,11ירושלים
חרב יעקב גולדמן ,רח׳ המעלות ,4ירושלים
יצהק שמשון לנגה
1356ט. 65, 21161-1011, 8ת0131ח^3ת^
104
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורר האחראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
דפוס ״בהר״ך ,רה׳ סלונים 13ירושלים