|
|---|
|
יחסי הורים וילדים מסודרים גם הם על פי עקרונות הלכתיים. גם כאן, כמו ביחסי איש ואשתו, הבסיס לקשר בין הורים לילדיהם הוא אהבה וכבוד. וגם כאן צריך מסגרת של הלכות מחייבות, המשמשת בסיס ומסגרת לחיים שחור אוהש דובכה תאו הבהאה תא דחא לכ שרפי הידעלב .החפשמב להוריו או לילדיו בדרכו שלו, ולעתים רב יהיה הסבל במשפחה. חובות האב כלפי ילדיו הם בתחום הכלכלי, בתחום החינוכי ובתחום הדתי. |
| ב,הס תובותכ | |
|
. . . אין אדם חייב לזון . . . |
הבר אלוע יבר שרד :האישנ יבד אחתפא אף על פי שאמרו אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים, אבל זן קטני קטנים. עד כמה? עד בן שש. |
| קידושין כט,א | |
|
. . . . . .ונממ היחיש עוצקמ – "תונמוא" .ומצע לע הנגה הז ללכבו ,הייחש . . מי שאין לו מקצוע, ייאלץ לשדוד. . . |
:ונבב בייח באה ,ולומל ותודפל הרות ודמללו השיא ואישהלו .תונמוא ודמללו ויש אומרים: אף להשיטו במים. :רמוא הדוהי 'ר ,תונמוא ונב תא דמלמ וניאש לכ .תוטסיל ודמלמ "ליסטות" סלקא דעתך?! .תוטסיל ודמלמ וליאכ :אלא |
|
חובות האב כלפי ילדיו הם אלה: חובת פרנסה – החובה לדאוג למזונותיהם. בהמשך נראה עד איזה גיל חלה חובה זו..א חובות בתחום קיום מצוות: מילה ופדיון הבן..ב חובות חינוכיות: ללמדו תורה וללמדו אומנות. ויש אומרים: ללמדו שחייה..ג .השיא ול אישהל :ודיתעל תורושקה תובוח .ד . |
החובה לפרנס את הילדים
|
החובות בתחום הקיום הכלכלי, לדאוג למזונות, נקבעו תחילה עד גיל שש. הדבר נבע ממסגרת החיים, ועבר שני שינויים: הראשון מתואר בדברי הרמב"ם, והשני הוא מתקנת .תישארה תונברה |
וט-די הכלה ,בי קרפ תושיא תוכלה ,ם"במר
|
כשם שאדם חייב במזונות אשתו, כך הוא חייב במזונות בניו ובנותיו הקטנים, עד שיהיו בני שש שנים. מכאן ואילך מאכילן עד שיגדלו, כתקנת חכמים. ואם לא רצה, גוערין בו ומכלימין אותו ופוצרין בו. אם לא רצה, מכריזין עליו במה דברים אמורים? באיש שאינו אמוד (שאין יודעים מה גודל רכושו), ואין ידוע |
|
הרמב"ם מתאר שני סוגי חובות של האב בעניין פרנסת הבנים: החובה הבסיסית – לפרנס את הילדים עד גיל שש. חובה זו מוחלטת, ואדם אינו.א יכול להמלט ממנה בטענה שאין לו כסף.__ :באה לש ילכלכה ובצמב היולת סנרפל הבוחה הלעמו שש ליגמ .ב – אם יש לו כסף, בית הדין מחייב אותו לדאוג לפרנסת ילדיו עד שיגדלו. אם האב __ מסרב, בית הדין יעקל את רכושו ויפרנס את הילדים. ___ – אם אין לאב כסף, מפעילים עליו רק לחץ חברתי: מפרסמים שהאיש אינו מפרנס __ .בל ערו רזכא אוהו ,וידלי תא ___ עברו הימים, והתברר שלחץ חברתי ומוסרי אינו מספיק, ההורים נמנעו מלפרנס את |
|
דובכל הרבנים הגאונים די בכל אתר ואתר שליט"א, בארצנו הקדושה שלומכון ישגא מאוד.
בהתאם לתפקיד הקדוש שהוטל עלינו, מצאנו לנחוץ, למען תקנות בנות ישראל בדין מזונות הבנים והבנות – בימינו אלה, אפילו ילדים מבוגרים, קודם שהגיעו לגיל של חמש עשרה שנה, ועתה הננו מסכמים: ביקרא דאורייתא ובברכת התורה והארץ ובתפילה לצור ישראל, להציל את
לארשיל תישארה תונברה יאישנ נאום: בן ציון מאיר חי עוזיאל___נאום: יצחק אייזיק הלוי הרצוג. ד"שת תבט א"כ . |
תונבה לש תויפסכ תויוכז
|
כדי להבטיח את זכויותיה של הבת, שאינה יורשת עם האחים בירושת האב, תיקנו חכמים שהבנות ניזונות מנכסי האב לאחר מותו עד שהן בוגרות או עד לאירוסיהן. זכות הבת למזונות קודמת לזכות הבנים לירושה, ואם הנכסים מועטים, ויש בהם רק כדי מזונות הבת – תהיה הבת זו שתקבל את מזונותיה, והאחים לא יירשו. (הינודנ) תונבה תסנרפ . |
החובה למול את הבנים
|
זי קרפ תישארב ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר (ט) אתה וזרעך אחריך לדרתם: __ זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך (י) המול לכם כל זכר: __ ונמלתם את בשר ערלתכם (אי) והיה לאות ברית ביני וביניכם: __ ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם (בי) יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא: ___ המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי (גי) בבשרכם לברית עולם: ___ ותלרע רשב תא לומי אל רשא רכז לרעו (די) :רפה יתירב תא הימעמ אוהה שפנה התרכנו ___ . |
הלימ תוכלה ,ם"במר
|
א קרפ מילה – מצוות עשה שחייבין עליה כרת, שנאמר "וערל זכר אשר לא ימול את.א …ונב תא לומל באה לע הווצמו ."הימעמ אוהה שפנה התרכנו ,ותלרע רשב ג קרפ ואם היו שם עומדין – אומרים: "כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה.ב ואחר כך מברך אבי הבן או המל או אחד מן העומדין שם: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך.ג בוא וראה כמה חמורה מילה, שלא נתלה למשה רבנו עליה אפילו שעהאחת, אף.ט |
|
חכ קרפ רזעילא יברד יקרפ …וכך היו ישראל נוהגים למול, עד שנחלקו לשני ממלכות, ומלכות אפרים נמנעה מהם ברית מילה. ועמד אליהו זכור לטוב, וקינא קנאה גדולה, ונשבע לשמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ. ושמעה איזבל, וביקשה להרוג אותו. ועמד אליהו והיה .ה"בקה ינפל ללפתמ ואמר לו הקב"ה: אליהו, טוב אתה מאבותיך? ברח! עשו ביקש להרוג את יעקב, וברח ועמד אליהו ז"ל, וברח לו להר חורב, שנאמר "ויקם ויאכל וישתה", ושם נגלה לו מכאן התקינו חכמים לעשות כיסא אחד מכובד למלאך הברית, שנקרא אליהו ז"ל |
|
ו השרפ ורתי שדחבד 'סמ – ורתי לאעמשי יברד אתליכמ רבי נתן אומר, "לאוהבי ולשומרי מצותי", אלו ישראל שהם יושבין בארץ ישראל, ונותנין נפשם על המצוות: מה לך יוצא ליהרג, על שמלתי את בני, מה לך יוצא לישרף, על שקראתי בתורה, מה לך יוצא ליצלב, על שאכלתי המצה, מה לך לוקה ,"יבהאמ תיב יתיכוה רשא" (ז גי הירכז) רמואו ;בלולה תא יתלטנש לע ,לגרפאמ מכות אלו גרמו לי ליאהב לאבי שבשמים. |
|
תלמוד בבלי, מסכת שבת דף קל, עמוד א תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצווה שקיבלו עליהם בשמחה, כגון מילה, דכתיב (תהלים קיט, קסב) "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" עדיין עושין אותה בשמחה, וכל מצווה שקיבלו עליהם בקטטה, כגון עריות, דכתיב (במדבר יא, י) "וישמע משה את העם בכה למשפחותיו", על עסקי משפחותיו עדיין עושין אותה בקטטה. דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא [=שאין כתובה – נישואין – שאין בה מריבה]. תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצווה שמסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת |
|
קיצור שולחן ערוך סימן קסג, סעיף ח נוהגים לעשות סעודה ביום המילה, שכל מצווה שקיבלו ישראל בשמחה (כמו מצוות מילה) עדיין עושים בשמחה, וכתיב "שש אנכי על אמרתך וגו'". |
|
המשך: פדיון הבן |
