|
|---|
נישואין אזרחיים
|
םתוהמ נישואים אזרחיים הם נישואים שנערכו על פי חוקי המדינה, ולא כדת משה וישראל. נישואים כאלה יכולים להיות רק בחוץ לארץ, מפני שלפי החוק בישראל נישואין הנערכים בארץ בין יהודים נערכים רק כדת משה וישראל. |
|
היעבה לכאורה נישואין אזרחיים אינם נישואים, ובני הזוג הם כמו שני רווקים שחיו חיי אישות, ושניהם נשארים רווקים. בכל זאת הדעות חלוקות בין הפוסקים כיצד להתייחס לנישואין כאלה. בעיה זו נתעוררה בזמן גירוש ספרד, לגבי האנוסים שלא יכלו להתחתן כדיני ישראל והוכרחו להתחתן על פי מנהגי הכנסייה הקתולית. כיום חזרה ועלתה הבעיה .היסורמ היילעה ללגב |
|
הרימחמה העדה לדעת חלק מן הפוסקים יש צורך בגט מספק לגבי בני הזוג שנישאו בנישואין אזרחיים. כמה הסברים לגישה זו: יש גם החוששים בנישואין כאלה לקידושי כסף, מפני שמקובל שהבעל נותן לאשתו טבעת .א |
|
הלקמה העדה פוסקים אחרים סבורים שנישואין אזרחיים הם חסרי כל ערך, ולשאלות שמעלים הפוסקים המחמירים הם משיבים תשובות אלה: גם מסירת הטבעת אינה לשם קידושין, והאישה לא התקדשה בטבעת זו. .א אמנם בני הזוג חותמים בפנקס הנישואין, אבל בקידושי שטר מסירת השטר היא היא .ב מעשה הקידושין, ואילו חתימה בפנקס הנישואין היא עדות על נישואין שהיו קודם לכן, __ והרי קודם לא היו כל נישואין כדת משה וישראל. __ קידושי ביאה הם קידושין הנעשים על ידי ביאה. יחסי אישות בין שניים מתוך הנחה שהם .ג נשואים ועומדים, אינם יוצרים את הנישואין. במקרה של נישואין אזרחיים השניים __ חושבים שהם התחתנו ואינם מתכוונים לקידושי ביאה. __ את גישת השוללים ניסח הריב"ש: |
|
"כיוון שהתחילו בנישואין כתקנת הנכרים, הרי הוא כאילו פירשו שאין דעתם לשם קידושין כדת משה וישראל, אלא כדרכי הנכרים, שאינם בתורת גטין וקידושין, ואם כן אינה כנשואה." |
|
השעמל הכלהה נוכח הדעות השונות והספקות בודקים בכל מקרה של נישואין אזרחיים, אם יש לראות את בני הזוג כנשואים כדת משה וישראל. במקרים שבהם אין אפשרות לנישואין כשרים, ובני הזוג חושבים לתומם כי הם נשואים כדת משה וישראל בגלל הנישואין האזרחיים, יש לפעמים להפעיל את הכלל "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". כלומר: איש ואישה יהודים החיים יחד כבעל ואישה, והם מתכוונים לחיות כזוג נשוי, חזקה בתי הדין בארץ ישראל נוהגים בכל מקרה של נישואין אזרחיים, כאשר השניים רוצים .ינש קלחב "נישואין אזרחייםדיון מפורט בנושא זה ראה בפרק " . |
קידושין מתוך משחק
|
ספרות ההלכה עוסקת בהרחבה בבעיה של קידושין תוך כדי משחק והתבדחות, ותקנות שונות נתקנו כדי להפחית את נזקם של קידושין כאלה. הבעיה עולה כאשר נער נותן מתוך קלות דעת חפץ לנערה ואומר לה את נוסח הקידושין, "הרי את…". בדרך כלל הדבר נעשה לעיני אחרים, דבר המוסיף חומרה, שכן הנערים הרואים זאת הם עדים למעשה הקידושין. כאמור לעיל, כל נער יכול לקדש נערה, ואין צורך ברב מסדר קידושין כדי שהקידושין יתפסו. מיד בהיוודע על מקרה כזה יש לברר את הפרטים ולהביאם לידיעתו של רב, כדי שיפסוק אם כדי למנוע מצב שהקידושין יתפסו, על נערה הנקלעת למצב כזה לזרוק מיד את החפץ שניתן .ינשה קלחבדוגמאות למקרים כאלה ראה . |
רתס ישודיק
|
אדם שקידש אישה בפני שני עדים, הקידושין תקפים. אבל קידושין כאלה, שאין להם פירסום מספיק, יכולים להיות מוקד של תקלות. קרו מקרים בהם אנשים מסרו כי קדשו אשה בסתר, בפני עדים, אלא שהעדים יצאו למדינה אחרת. מטרתם היתה לעתים סחיטה, ולעתים רצו באמת לשאת את האשה, אבל מסיבות כלכליות או אחרות, שעה שהאשה לא רצתה בהם. כנגד מצבים כאלה נתקנו תקנות המחייבות את פומביות הקידושין והנישואין. רבינו אשר |
|
,וידע ריכזה אלו ,השדקתנש לארשי תב לע לוק איצוהל ,תושעל דואמ ערה וראוי להענישו על כך, פן ירבו המתפרצים לזלזל בבנות ישראל להושיבם וגיהנה רבכ יכ ,תמא רמוא וניאש חכומד אנדמואב לכל רכינו .תונוגע אבותינו הראשונים לעשות פומבי ופרסום בשעת קידושין, כאשר אמרו נרות דולקים ומיטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין. וכן נהגו בדורות הללו, שנועדים יחד קרובים וקרובות האישה, וכן קרובי וקרובות האיש, ואינו דבר מצוי שאדם נכבד ואישה נכבדת יעשו במחשך מעשיהם, ומראש בסתר ידברו. (ד,הל ,ש"ארה ת"וש) |
|
טפשמ לש טרופמ רואית אצמת "משפטו של שמואל אבן תיבון" קרפב ,ינשה קלחב שהתנהל בגלל איש שטען כי קידש אשה, ואילו האשה הכחישה את דבריו. . |
ד קרפ תושיא תוכלה, ם"במר
|
אין האשה מתקדשת אלא לרצונה. והמקדש אשה בעל כרחה אינה מקודשת, ….א "התקדשי לי בדינר זה", ונטלתו וזרקתו לפניו, או לים, או לאור או לדבר האבד – אינה.ג מקודשת. אמרה לו: "תנהו לאבא" או "לאביך" או "לאיש פלוני", ונתן, אינה מקודשת, ואם אמרה לו "תנהו לו שיקבלהו לי", ונתן, הרי זו מקודשת. אמרה לו: "הניחהו על הסלע" – אינה מקודשת. ואם היה סלע שלה, מקודשת. היה .ד היה מוכר פירות או כלים וכיוצא בהן, באת אשה ועמדה ואמרה לו: "תן לי מעט .ה |
ט קרפ תושיא תוכלה, ם"במר
|
השיא ישודיק לע תועומש האשה שיצא עליה קול שהיא מקודשת לפלוני, הרי זו בחזקת מקודשת, אף על פי .בכ שאין שם ראיה ברורה. וכל קול שלא הוחזק בבית דין אין חוששין לו. וכיצד הוא הקול שתוחזק זו בו שהיא מקודשת? כגון שבאו שנים והעידו שראו הנרות דולקות, ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסין ויוצאין, ונשים שמחות לה ואומרות: נתקדשה פלונית היום, נתקדשה פלונית היום. שמעו אותן אומרות פלונית תתקדש היום, אין חוששין לה, שמא נזדמנו לקדש ולא .השדקתנש ועמשיש דע .השדקתנ וכן אם באו שנים ואמרו: ראינו כמו שמחת אירוסין, ושמענו הברה, ושמענו מפלוני ששמע מפלוני שנתקדשה פלונית בפני פלוני ופלוני, והלכו להם העדים למדינה אחרת .תשדוקמ התוא קיזחמש לוק הז ירה – ותמ וא |
|
המשך: בין בעל לאשתו |
