|
|---|
|
"נישואין" הם הפעולות הנדרשות להקמת בית חדש בישראל. הנישואין מקשרים בין האיש לאישה, ויוצרים משפחה שאינה ניתנת לפירוק אלא בדרכים מיוחדות הקבועות .הכלהב פעולות הנישואין מתחלקות לשלושה חלקים : |
|
ןיכודיש הקשר בין בני זוג נוצר במעמד בו הם מבטיחים זה לזה להינשא. למעמד זה קוראים בלשון ההלכה "שידוכין". זהו המעמד בו נוצר הקשר הראשון בין בני הזוג. |
|
בשפת העם נתייחד כיום המונח "שידוכין" לפעולה הגורמת לבני הזוג להיפגש. זהו פירוש חדש שאין לו קשר עם המושג המקורי. את המונח "שידוכין" של לשון ההלכה החליף היום המונח "אירוסין": בעברית של היום קוראים "מאורסים" לזוג שהחליט להתחתן. בלשון ההלכה ניתן לומר על זוג זה שהם השתדכו. |
|
מעמד ה"שידוכין" ("אירוסין" בלשון העם) עבר התפתחות במרוצת הדורות, ומקורו בתקופת האמוראים. על חשיבותם של השידוכין בתקופת התלמוד יש ללמוד מהעובדה שהאמוראים היו מענישים את המקדש אישה בלא שידוכין. כוונתם העיקרית של מתקני השידוכין הייתה למנוע קידושין הנערכים בחופזה ובלא יישוב דעת. לשידוכין נוספה במרוצת הזמן מטרה נוספת: עריכת הנישואין מחייבת הכנות מרובות. הסכם זה קרוי "תנאים", כלומר התנאים שבהם ייערכו הנישואין. בהרבה עדות נוהגים הסכם התנאים קושר את בני הזוג זה לזה, ומחייבם להינשא. אך אין התנאים משנים |
|
קידושין ונישואין קשר האישות בין בני הזוג מתחיל ב"קידושין", ומגיע לידי גמר ב"נישואין". קשר הקידושין מייחד את בני הזוג זה לזה, ומבדיל בינם לבין כל יתר האנשים. האישה נאסרת על כל העולם מיד עם הקידושין, אבל עדיין לא נעשה מעשה המאחד את בני הזוג, והם עדיין אסורים זה על זה. המעשה המאחד הוא הנישואין, שבעקבותיו בני הזוג הופכים להיות משפחה הנשואה כדין. שני אלה – הקידושין והנישואין – שונים זה מזה, ובמקורם אף נעשו בזמנם שונים. בתקופת התלמוד נערכו הנישואין לנערה (בגיל 12 )12.5חודש אחר הקידושין, ולבוגרת 30יום אחריהם. בחודשים אלה הייתה הכלה בבית אביה. כבר בימים קדומים ביטלו את ההפרדה בין הקידושין לנישואין. בימינו נערכים הקידושין והנישואין במעמד אחד, כשבני הזוג עומדים מתחת לחופה. כאשר איחדו את הקידושין והנישואין, הפכו השידוכין להיות ההתקשרות הראשונה בין |
…ועוד לקחה בקניין שלם מעכשיו, במקום קידושין, ונתחיבה בשמעון הנזכר כמשודך, ולהינשא לו כדת משה וישראל בשבת נחמו הבא הקרוב, בלי שום ערעור ועיכוב. וגם כן רצה והודה שמעון המשודך בכל התנאים הכתובים למעלה, ולקח בקניין שלם, במקום קידושין, כמנהג, שיתחתן ויינשא בלאה (שו"ת הרשב"א, ח"ג סימן ר"י)הנ"ל בזמן הנ"ל, כדת משה וישראל. |
|
קטע זה של שטר השידוכין מראה כי בזמן השידוך נערך קניין, המחייב את בני הזוג להתחתן (בשבת נחמו הקרוב), וכי קניין זה הוא במקום קידושין, כפי המנהג שנתקבל, שהקידושין נדחים עד לזמן הנישואין. |
|
תורדגה כאשר החתן עונד את הטבעת לאשתו ואומר "הרי את מקודשת לי…", הוא "קידש" את אשתו, ונעשה מעשה "קידושין". כך קרוי מעשה זה בלשוננו כיום, אך בלשון המקרא קוראים לו "אירוסין". המונח "קידושין" בא גם לבטא את קדושתה של האישה .וז השודק ללחל רוסיאה תאו תסרואמה כדי להבחין בין המונחים נחזור ונסכמם: להחלטת בני הזוג להתחתן אין שם במקרא. |
| הנותח/הפוח | תעבט תניתנ |
ידכ תורשקתה ןתחתהל |
|
|---|---|---|---|
| החיקל | ןיסוריא | ___ | השם במקרא |
| ןיאושינ | ןישודיק | ןיכודיש | השם במשנה |
| ןיאושינ | ___ | ןיסוריא | השם כיום |
|
מעשה הקידושין את מעמד הקידושין מאפיינים שישה עניינים: מעשה הקידושין (1) םידע (2) הרימא (3) ברכת האירוסין (4) מניין אנשים (5) רב מומחה מסדר קידושין. (6) |
|
שלושת הראשונים הכרחיים; מקורם בדין תורה, ובהעדר אחד מהם אין הקידושין תופסים. שלושת האחרונים נתקנו על ידי גדולי ישראל לדורותיהם, וחובה לקיימם, אבל תוקף הקידושין אינו מותנה בביצועם. |
|
( )1מעשה הקידושין לפי דין תורה אפשר לקדש אישה בשלוש דרכים: בכסף, בשטר או בביאה. הצד השווה בכל אלה הוא שהם צריכים להיעשות לשם קידושין, אבל אם האיש נתן לאישה כסף .תשדוקמ הניא איה ,הנתמב קידושי שטר הם כאשר האיש מוסר לאישה בפני שני עדים מסמך ובו כתוב "הרי את קידושי ביאה הם אם אמר האיש בפני שני עדים "הרי את מקודשת לי בביאה זו", מזה דורות רבים מקדשים בקידושי כסף בלבד. "כסף" פירושו כל דבר שיש לו ערך כספי. |
|
םידע (2) מעשה הקידושין חייב להיות בפני שני עדים כשרים, שאינם קרובים זה לזה ולא לחתן או לכלה. נוכחותם היא חלק ממעשה הקידושין, ובלעדיהם אין הקידושין בעלי תוקף. אם זוג מציג עצמו כזוג נשוי, אבל הוא אומר שבשעת הנישואין לא היו עדים – אין הם .םיאושנ |
|
הרימא (3) בעת מסירת הטבעת לידי האישה החתן חייב לבאר לה ולעדים שהוא נותן את הטבעת לשם קידושין. לאחר שהרב מסדר הקידושין (כשלוחו של החתן) אמר את ברכת האירוסין, שם החתן את הטבעת על אצבעה הימנית של הכלה, ואומר לה שהוא עושה זאת כדי ,בכעמ וניא חסונה ."לארשיו השמ תדכ וז תעבטב יל תשדוקמ תא ירה" :הזב ול השדקל וכל נוסח המראה בברור שהבעל מקדש את האשה, וששניהם הבינו כי הכל נעשה לשם קידושין כדת משה וישראל – יוצר בדיעבד קידושין. |
|
( )4ברכת האירוסין (הקידושין) חז"ל תיקנו ברכה למעמד הקידושין. את הברכה מברכים לפני האירוסין על כוס יין. מברכים על היין תחילה, ואחר כך מברכים את ברכת האירוסין. :אוה הכרבה חסונ |
"ברוך אתה ה', אמ"ה, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין. ברוך אתה ה', מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין." |
|
בברכת האירוסין מוזכרים שלושה נושאים: איסור עריות, יחסי אישות או נישואין עם קרובת משפחה, עם :"תוירעה לע ונוויצו".א אשת איש, עם נכרית ועוד. __ ןיסוריא ב."אסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין": אינם משלימים את קשר האישות בין בני הזוג. הארוסות אסורות על ארוסיהן, ורק __ לאחר החופה והקידושין הן מותרות. __ תרגסמש הדבועהמ תעבונ לארשי תשודק ג."מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין": חיי המשפחה מאורגנת על ידי חופה וקידושין.__ |
|
( )5מניין אנשים קידושי סתר היוו בעיה חברתית חמורה: אנשים הודיעו כי קידשו אישה בסתר, האשה הכחישה את הדבר. עדים הופיעו, ולעתים נאמנותם היתה מפוקפקת, והדבר גרם לבעיות הלכתיות סבוכות. כדי להתגבר על בעיה זו הנהיגו תקנות המונעות קידושין בסתר. .דרפסב תוליהק הברהב תימרתו רתס ישודיק דגנ תונקת וטשפתה 14-הו 13-ה האמב |
|
( )6רב מסדר קידושין את הקידושין מסדר רב הבקי בדיני קידושין. סיבוכים רבים עלולים לעלות בגלל טעות בסדר הקידושין, ועל כך התקינו שהקידושין ייערכו בפני רב המוסמך לכך. בהחלטה של :רמאנ תישארה תונברה תצעומ |
הננו גוזרים לאסור על כל איש ורב בישראל לסדר קידושין-נישואין, אם לא שהוסמך והתמנה לתפקידים אלה על פי כתבה וחתימת ידה של הרבנות הראשית שבערי ארץ ישראל. וכל העושה זאת שלא ברשות, הרי הוא פורץ גדרם של .םינושאר |
|
יודגש: לא הרב הוא המקדש את האישה לבעלה; את פעולת הקידושין עושה החתן, ואילו הרב מפקח על כל הנעשה שיהא כדין. לאחר הקידושין החתן שובר כוס זכוכית, כדי להזכיר את בית המקדש העומד בחורבנו. |
|
|
הדבר שהונהג מכבר ברוב עדות ישראל הוא איחודם של הקידושין והנישואין. הגורמים לביטול תקופת האירוסין ולהצמדת האירוסין (הקידושין) לנישואין היו בעיקר אירוסין יכולים להעשות בפני שני עדים בלבד. דבר זה מזמין בעיות כאשר האיש טוען לאחר הארוסין בני הזוג עדיין אסורים זה לזה, והם ממשיכים לגור איש בבית הוריו. קרו כל הבעיות האלה באות על פתרונן אם הקידושין והנישואין נערכים במעמד אחד, תחת תחאל הבושתב בתכ א"בטירה .הפוחה תעשב שדקל גהנמה טשפתנ 14-ה האמב |
מנהג כל בני עירכם לעשות שידוכין בלא קידושין, ולתת סבלונות בשעת שידוכין, ואחר כך מקדשים בשעת החופה, ואין אחד שיקדש ואחרי כן יתן מתנות. (שו"ת הרטב"א, יט, וכן בשו"ת זרע אנשים, סימן מ"ג) |
|
סבלונות הן המתנות שהחתן נותן אחרי האירוסין: מנהג חתנים לאחר האירוסין שולח החתן לבית חמיו לכבוד אשתו תכשיטים ופירות וכדי יין וכדי שמן. (קידושין נ,א). הריטב"א מוסר, שהמנהג הוא לתת את הסבלונות אחרי השידוכין, ולא אחרי הקידושין, שהרי הקידושין הם בזמן החופה. בטור אבן העזר, מביא רבי יעקב בן הראש את המנהג כנוהג כללי: |
והאידנא (=עכשיו) אין נוהגין לארס אלא בשעת חופה, הלכך מברך ברכת אירוסין (טור אבן העזר סב)וברכת נישואין יחד זה אחר זה. |
|
תשובה של רבי שמעון בר צמח דוארן, רב באלג'יר במאה ה-( 15נפטר )1444מתארת את חשיבותה של התקנה לארס רק בשעת החופה, בכך שהיא מגינה על הבנות מסחיטה :ןוגיעמו |
|
האומר לאישה קידשתיך בפני פלוני ופלוני, והלכו למדינת הים, והאישה :הלאש ?קפסמ טג הכירצהלו וירבדל שוחל והמ .ותוא תשחכמ דברים פשוטים אני רואה כאן, שאין לחוש כלל לדבריו ולעגנה…:הבושת … וראוי להם לגדור אותה, הן לענוש נכסים ולאסרין לכל פריץ רשע עריץ, יזנה |
|
איחוד הקידושין והנישואין לא התקבל בכל תפוצות ישראל, וכדי לחזק את התקנות הקובעות שהאירוסין יהיו בזמן הנישואין, חזרה ותיקנה הרבנות הראשית תקנה בדבר, והטילה חרם על כל מי שיעיד על קידושין כאלה. בהחלטה של מועצת הרבנות הראשית :רמאנ י"שת תנשמ |
הז רוסיא .הפוח תעשב אלש סראלו שדקל לארשימ השיאו שיא לכל רוסא רובץ בחרם גמור על כל איש מישראל שהוא נזקק להעיד על קידושין ואירוסין השיא ול סראש שיא לכ .וילע שנעיהל יוארש ילילפ אטוחל בשחנ אוהו ,הלאכ .לארשיו השמ תדכ תותירכ טגב תאז ותסורא שרגל בייח ,הפוח תעשב אלש |
|
הפרדה בין נכסי בעל ואישה להפרדה בין קידושין ונישואין יש משמעות מעשית גם היום. לפעמים בני הזוג רוצים להפריד הפרדה מוחלטת בין נכסי הבעל ונכסי האישה, באופן שהבעל לא יהיו לו זכויות בנכסי האישה או בירושתה. הסכם כזה קרוי היום "הסכם ממון", בו הבעל מסתלק מזכויותיו בנכסי האישה. הסתלקות מנכסי האישה אינה יכולה להיות לפני אירוסין, כי אז אין לבעל כל זכויות בנכסיה, שיוכל להסתלק מהן. לאחר הנישואין אין ההסתלקות מועילה, כי מעמדו של הבעל כיורש הוא קבוע, ואין הבעל יכול להסתלק ממנו באופן חד צדדי. ההפרדה אפשרית, אפוא, בשעה שנוצרה זיקה בין רכוש האישה והבעל. זיקה זו נוצרה בזמן הקידושין, אבל עדיין אין לה תוקף מלא, כי לא היו נישואין. זהו הזמן בו יכולים בני הזוג לחתום על ההסכם המפריד את נכסיהם, או אף (שרשבסקי, דיני משפחה, עמודים שולל מן הבעל זכויות בנכסים העתידים ליפול בידי האישה. (115-114 |
|
תונולבס "סבלונות" הם המתנות שהחתן נותן לכלה לאחר האירוסין. בעבר, כאשר האירוסין היו "קידושין", ולאחר האירוסין הייתה האישה מקודשת לבעלה, היו הסבלונות ניתנים כאשר בני הזוג היו כבר קשורים בקשר מחייב מבחינת ההלכה. בתלמוד יש דיון אם בני אדם רגילים לשלוח סבלונות רק אחרי הקידושין, או גם לפניהם. לדבר יש משמעות במקרים שספק אם היו קידושין. אם בני אדם רגילים לתת מתנות רק לאחר הקידושין, אם אדם שלח לאשה סבלונות, פירוש הדבר שהוא כבר קידש את האישה קודם לכן. אם רגילים לתת סבלונות גם לפני הקידושין, אין במשלוח הסבלונות כל הוכחה לכך שהשניים מקודשים. בחלק השני של הספר מצויות תשובות, בהם עניין הסבלונות עולה בדיון אם היו קידושין אם לאו. הסבלונות קשורים בעניין נוסף: האם הם עצמם ניתנו לשם קידושין? פעמים החתן טוען כי נתן כאשר הצמידו את הקידושין לנישואין, משלוח המתנות הוקדם לשלב השידוכין. ולכן אין |
א קרפ תושיא תוכלה ,ם"במר
|
סדרי נישואין לפני מתן תורה קודם מתן תורה היה אדם פוגע אישה בשוק, אם רצה הוא והיא לישא אותה, מכניסה.א לביתו ובועלה בינו לבין עצמו, ותהיה לו לאישה. כיון שניתנה תורה, נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אישה, יקנה אותה תחלה בפני עדים, ואחר כך תהיה לו לאישה. שנאמר (דברים כ"ב) "כי יקח איש אשה ובא אליה." וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הם. ובאחד משלשה דברים האישה נקנית: בכסף.ב וכיון שנקנית האישה, ונעשית מקודשת, אע"פ שלא נבעלה ולא נכנסה לבית בעלה,.ג דין "קדשה" לפני מתן תורה |
ג קרפ תושיא תוכלה ,ם"במר
|
?תשדקתמ השיאה דציכ כיצד האישה מתקדשת? אם בכסף הוא מקדש, אין פחות מפרוטה כסף או שווה .א יל תא ירה' וא ,'יל תסרואמ תא ירה' וא ,"יל תשדוקמ תא ירה" :הל רמוא .הטורפ לאישה בזה', ונותנן לה בפני עדים, והאיש הוא שאומר דברים שמשמען שקונה אותה לו לאישה. והוא שיתן לה הכסף. נתנה היא, ואמרה לו "הריני מקודשת לך", "הריני מאורסת לך", "הרי אני לך .ב ואם קידש בשטר, כותב על הנייר או על החרס או על העלה ועל כל דבר שירצה .ג וצריך שיכתוב אותו לשם האישה המתקדשת, כגט, ואינו כותבו אלא מדעתה. .ד מה אומרים בזמן הקידושין? ויש לאיש [רשות] לקדש האישה בכל לשון שהיא מכרת בו, ויהיה משמע הדברים .ח הדרך שבה נהגו לקדש וכן המקדש בלא שידוך, או המקדש בשוק, אע"פ שקידושיו קידושין גמורין, מכין.בכ ברכות הקידושין כיצד מברך? "בא"י אמ"ה, אשר קידשנו במצוותיו, והבדילנו מן העריות, ואסר לנו.דכ |
י קרפ תושיא תוכלה
|
דין ארוסה הארוסה אסורה לבעלה מדברי סופרים כל זמן שהיא בבית אביה, והבא על ארוסתו.א בבית חמיו, מכין אותו מכת מרדות. ואפילו אם קידשה בביאה, אסור לו לבוא עליה ביאה שנייה בבית אביה, עד שיביא אותה לתוך ביתו, ויתייחד עמה, ויפרישנה לו. וייחוד זה הוא הנקרא "כניסה לחופה", והוא הנקרא "נישואין" בכל מקום. |
|
המשך: נישואין |
