נאומו של רבשקה בתעלת הברכה העליונה

כדי לעמוד נגד אשור דורשים לירושלים שלושה דברים: בטחון, עצה וגבורה. הוא אומר:

מסקנתו הראשונה של רבשקה היא, שאין לבטוח בעזרת מצרים:

אין לבטוח בעזרת אלוקי ישראל

רבשקה ממריד את העם נגד המלך: חזקיהו אינו מסוגל להציל את ירושלים ואין לבטוח בו:

אין בכוחה של ירושלים לעמוד בפני כוחה של אשור. רבשקה מלגלג על כחה הצבאי של ירושלים ואומר:

הדברים נאמרים בקול, חיילי חזקיהו אשר על החומה שומעים ותוקף אותם רפיון ידים.
אין לירושלים אפשרות כדי להתמודד עם אשור, אין לה אלפים סוסים ואין לה אלפים רוכבים;

רבשקה לא הסתפק שניתוחו על הבטחון, העצה והגבורה שכנעו את הצבא היושב על החומה והוא נוקט בקו חדש – השוואות פוליטיות בין ישראל לעמים:

עתה נוקט סנחריב בדרך הפיתוי וההבטחות:

כדי להגביר את כוח השכנוע שבדבריו משתמש רבשקה בלשון לגלוג. הוא מזלזל במצרים שהיא משענת קנה רצוץ, הוא לועג לירושלים שאין לה אפילו אלפים רוכבים, הוא מזלזל באלוקי חמת, ארפד, ספרוים ושמרון.

אין הוא משתמש בלשון בוטה, כי הלגלוג יש בו כדי לקרב את הצבא שעל החומה להיכנע.

רבשקה יודע מן הנעשה בירושלים, הוא גם יודע על הרפורמה הדתית של חזקיהו ואין בנאומו דברי כזב. ואולם הוא כנכרי אינו מבין את הייחוד של אלוקי ישראל ואינו מעריך כראוי את הרפורמה של חזקיהו ומתיימר להיות שליחו של אלוקי ישראל.

נאומו אינו בנוי על הטלת פחד, הוא מכיל כמה יסודות למשא ומתן. מטרתו של רבשקה היא לערער את בטחונם, לשכנע אותם לפתוח את שערי העיר בלי שפיכות דמים.

וכיצד הגיב העם על החומה לדבריו?

שתיקה, לפי הוראה מגבוה.

לא כן תגובת שלושת השליחים אל רבשקה: אליקים, שבנא ויואח: הם גילו מורך לב כאשר בקשו מרבשקה:

להגיון המערבי של צאצאי ישעיהו אין תשובה זו מספקת, אבל ליושבים על החומה מול מחנה אשור היה בזה עדוד רב.