דעת הרבנים – על השתתפות נשים בבחירות (pdf)

ינואר 18, 2010 · מאת מנחם מענדל קאשער · בית

‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫עןג ן ‪.4 11‬ע נם‬
‫חלק ראשון‬

‫ביל‬
‫ל בהוכו רעה ד;רבנימ הבר"צ בירושלים וההלטת אמפה רבני‬
‫שרץ ישראל (עם התישת בערך ממאה רבנים) ברבר ה ש ה ה פו ה‬‫"נשים בהבהירוא לאמפת הנבחרים ביעישראל‬
‫גם‬
‫תעובות אחצצת ברץ מהרב הנאק האמיתי וכר ניהר"ר‬

‫טהיו‪4‬ן'םלמ"א אבה"ק*לכזמא‪44‬לננ‬
‫למ*לי‬
‫‪4‬‬

‫בעהם*ח ס' וחמדה‬

‫בפךלין מלפמם אברקק רחאהרמ‪.‬‬
‫(על סה"ס) ‪ ,‬ול) הסרה" (עהיה) ועור‬
‫‪1‬‬

‫ך‪3‬לךד‬
‫לץ‪ -‬לזדץ כ‪1‬ךנ!נו‪(-‬ם‬
‫ישרא‬

‫מלחמתמצוה‬

‫בו נפתחים רמשה שרשים הכוללים ביאור רהב מנמ' וראשינים‬
‫בהלכה ע ‪ ,‬בם השרבה נכונה ברברים ברורים על המאטר ה‪:‬רפם‬
‫ב*המזרהי" יניצא להשיג ולרהוה רברי הרבנימ האומרימ‪.‬‬
‫(וכסיפ! ה;רה ברבר כניסה למקום המקדש בזה"ו)‬

‫ם את‬

‫טנחםנענדל בהר"פו" קאשער‬

‫‪.-.‬י‪.‬‬

‫ווארשא‬

‫טפורר בדפום ‪:‬חמן אהרן יטקטבן ‪3‬שלעווקן ‪ 18‬שא‬
‫ן‬

‫שנה‬

‫פךת‬

‫לפ~ק‬

‫‪0‬ש)‪1‬ח‬
‫‪55‬ה‪5‬א))‪1‬ת‪-1‬אוא‪"80‬אסא ‪5‬חחםי"‪5"1‬‬
‫‪.‬ש‪1‬תצ)‪6!"5‬ק‬
‫ש א)‪1‬א‪5‬שסשצ‪ 2‬ש‪0]6‬לצש "!ש‪-5‬וע‪ 5‬ש‬
‫‪.‬ת ‪920‬נ ‪8‬שה‪)6]52‬ו ‪,‬א‪525‬ווא ‪.‬וע ‪61‬מצש ן זצ‪102‬ם‬

‫‪:‬ץמ ‪8‬ומ‪8‬וו‪8‬ץ‪8 8‬מפח] תפפמ ‪85‬ה ]‪55818‬והז‬

‫ןא‪2‬אאסם?‪2‬שפ‪-0‬ך‬
‫שטתשעג א)‪5314 13‬‬
‫‪ 11219‬צא ‪,‬תצש‪8100‬‬
‫‪18( 972-0777‬ק ]‪5‬ז‬
‫‪8( 972-0178‬וק )מת‬

‫‪881:‬ומפוומיפ‪55858] 15‬וה‪ 011‬ץקסם מחטסמפצטופטג‬
‫‪ 510]8‬ש‪ 800‬שע‪]8‬מפה חם‪5‬ום‪1‬פ‪9‬פו‪8‬‬

‫‪8‬טחפעג"‪4409 161‬‬
‫‪. 11204‬ץ‪.‬א ‪,‬חץש‪8]00‬‬

‫‪)718( 436-1165‬‬

‫יאחים גאלדענבערג‬
‫הספר הזה צולמהעליד‬
‫וניתןלהשיג ממנו טופסמכורך‪,‬במחירסביר‪ ,‬אצל‪:‬‬

‫בימ"סביגלאייזן‬
‫‪8‬טחפץ‪4409 161"4‬‬
‫‪)718( 436-1165‬‬

‫נ'ס‬

‫‪,‬‬

‫דברים אהרים בתור הקדמה‪.‬‬

‫זה כששה חרשים שמינו‬
‫ישר‪14‬ל נתעוררו רוחות סערות בין אחינו חחרריפ‬
‫המיסרת* או "אספת ‪-‬הנבחריס" שרצו הי‪.‬וניפ ליסר‬
‫וטכ'טם ברכר הכהדרות ל*אספהשכאר"‬
‫שתהא ההסתררות הצכורית והלאומית היחירית של יהורי א"י וליצור באת כח כלסי‬
‫זי‬
‫ץ וכלפי פנים‪ ,‬ואחינו החררים מרכו מלהשתתף כה‪ ,‬ואחר מהטעמים היה ‪,‬טהכחירות‬
‫נקכעו על יסור כחירה כללית כלי הכדל טין‪ ,‬וכנגר זה יצאו הרכנ'פ הגאונ‪ :-‬שבא*'‬
‫במחאה גלויה יער‬
‫ת ישראל שכל ישתתפו בכהירות כאלו כלי הכרל מין ‪ ,‬כי מרין‬
‫המה‬
‫התורה אסור לנשים‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫וכראש‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ח‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ג‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫י‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ו‬
‫פ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫להשתתף‬
‫חכמ‪ .‬מוהרי"י‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ש~מ*א‬
‫ח‬
‫*‬
‫י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫דיסקין שליט*א ומ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ע‬
‫נ‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ו‬
‫נס כנמת‬
‫‪.‬רוש~ם‬
‫ם‬
‫קיכוץ של שמוני‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫א‬
‫ח‬
‫'‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫מוסממם‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫וכאשר‬
‫כא כטל‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫שהקהל‬
‫את‬
‫המסוכך‬
‫ן‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ן‬
‫י‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫מריירחיטא לא*י‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ט‬
‫י‬
‫הארצי ישרא"י‬
‫לרכרי‬
‫חרכנים ולא לעצת הציונים גזר לרחות את הכחירוה לזמן כלתי קכוע‪ ,‬וכ"כ נתכעס‬
‫ק"ז אחר מהמנהיגים הראשים שש הציוניפ בא"י ער שגזר אומר שמהגכון לקכוע צנז‬
‫מרחיק את האלמנם הכלתי פורה מכ? התערכות כעניני הכנין הלאומי וכו'‪.‬‬
‫עתה מקרוב כהועירה המזרחית העולם'ת כאמטטירם ררש הרכ עסיאל מגראיוכה‬
‫להושיכ קומים'ה של רכנים כא*י וכחו'ל טזרחיים וכלתי מורחיים שירונו ו‪-‬כררו הלכה‬

‫זו ויוציאו אח פסק דינם במשך שלשהחריוים‪ .‬הצעה זו עוררה‬
‫וכוח'ם ארובים‪ :‬החכסי‬
‫באשי עחיאל אמר כי המזרחי בא"י אענו יכו? ללכת נגר‬
‫רוכ‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ר‬
‫י ם ‪1‬ר‪ 1‬ב‬
‫הרכנים שם המתגעים להשתת"ות הנטים ככחיות‬
‫וכאמה‬
‫נם‬
‫חב‬
‫המזרה"ס‬
‫כא*י‬
‫אין רעתס טחה מבחיתת אלה‪ ,‬אולם הרב לנרף (אבר"ק זאתיערציע) אבד מ ם צ ר‬
‫ההלכה אין כל איסור כרכר‪ ,‬אך אם אחחם קאיס בזה ודשח התיה‬
‫אץ אנו יכולים להטיל עליהם את רעתנו‬
‫*‬
‫י‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫*‬
‫כורשה‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ווה איזה שכוקות התהיל השכוע‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫(‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ג‬
‫מהמזרחיים‬
‫כא*י שמסבי‪6‬ים עם הרננים ?אסור השחחפוח הנשים בגח‪.‬רות) להרפים מאמר ארוך מח"א‬
‫(א'טר מעולם לא שמלנו ולא ראינו את שמו וו‬
‫כרו על שרה רעזורה רק להכדיל כין קו"ל‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫על שרה ההשכלה) לרון כהלכה ‪ 11‬אם מצרר‬
‫התורה‬
‫מותר‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ל‬
‫להשתתף בבחירות‪,‬‬
‫וסביא טעמי האוסרים ומרחה אותם מגס' ומפרי הפוסקים ומסיק כי לא לכר שאין איסור כוח‬
‫אלא טמצוההיא כי הנשים תשתתפנה ותצמרפנה לרעה ולקלפי כאספת הנבהרים וכבל ענ'גים‬
‫כ הטרינה ולהסתררותה וכאנש'ם הנה לכל רכר ‪,‬‬
‫‪:4‬טייכים ליש‪,‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ בקראי את המאמר הנ"ל חם לכי כקרכי ואמרתי אוי‬‫שכך עלתה בימיו!‬
‫וכל הרוצה לנלות פנים כתורה ש?א כהלכה ולהפך רכרי א' חיים הרשו‪,‬‬
‫בירו‪ ,‬יאין מי‬
‫שיוכל למחות‪ ,‬ולא עור אלא שהסתררות שלפנים היא מרברת כשם הרת וב'טט מקצח‬
‫תררים תרפיס מאמרים כאלו‪,‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ס‬
‫י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ע‬
‫מתאים‬
‫של‬
‫ל‬
‫*‬
‫נ‬
‫ה‬
‫אולם פסקו של הח'‬
‫המזרחי ‪.‬שלתעה גט כן אחר‬
‫*‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ב‪6‬חנה‬
‫החרטה‬
‫ל‬
‫העגל החרש שנברא ונחגר‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ש‬
‫שיצות‬
‫כלל עם לאום כני ישראל העתיק‪ ,‬עם עם קרוש אתה לה' א'‪ ,‬ומי כעמך ישראל גוי אחר‪,‬‬
‫רק לאומיות חרשה ממש ששנים ספורות לה‪ ,‬וענל זה ר"ל החטיא אלפי אלפים מבגי י‪.‬מראל‬
‫והזניח את לכם מאביהם שבייטים כי בעור שוה זטן לא ככיר ער שלא פרשו הציונים‬
‫ב*כ את רשתס קלפני פו*ן היו מקומות לאין מספר שלא נראה ולא נשמע מ' שיעבור על‬
‫מצותיהתורה אפילו כצנעא וכש"כ כפרהסיא כי גטרש היה בקרכ כל ישראל אטר המהלל‬
‫שנת כ~רהסיא וכרומה גחשב כמומר וגאינו יהורי ונכרל מערת כני ישראל‪ ,‬ואף טי שעכר‬
‫כסתר על כל התורה עכ*ז בפרהסיא ירא היה לעכור מי לא רצה לגתק את התקשיוהו‬
‫ויחוסו עם עדת כני ישראל עתה כאשר נכרא העגל הזה ה*לאומיות* החרשה נטל מסוה‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫הב‪,‬שה מאת ‪5‬ל הפושעים וככל‪6‬יני אמצעיים הסית‪ 1‬והדיחו את צעירי בני יטראל‬
‫(ודמצה*ר ‪6‬סייע) שיכולים לעכור ר"ל על כל התורה כולה ולמלאות כל תאות לבט והגצם‬
‫בפרהסיא ובב*ז להיוח יהורי נלהב אם דק יקרא א"ע לאומן ‪1‬ירכר בלשון הק‪:‬רט ריירא‬

‫‪1‬יעכור עכור ייטו‪ 2‬א*י וכאותה 'טעה יחדף ‪1‬ינרף את החררים שא'נס מיריס כלאומיות‬
‫י רוח הציונים‪,‬‬
‫ההרשה ואינם עוכרים עבור ישוכ א"י למ‬
‫וה‪:‬ורחיים טעו נ*כ אחר הענל הוה ועור כמדה מרוכה יותר שו‪:‬ע‪:‬ידו את הלאומיות‬
‫כאחר מ;קיי ויסירי האמונא ולאני מאטין חרש‪ ,‬ויותר כווי אצלם מי שאינו מורה‬
‫כלאומיות החרשה ממי שכופר בכל התורה ר'ל‪ ,‬וכעגל וה הו'יבימ המ לרפאות כל‬
‫מכותיהם ו;ל כל צער וצער רגיל על לשונם רקו‪:‬לאומיות ובוה המה מה‪:‬קימ את הציוניט‬
‫חשוג מכלל עם ישדאל‪.‬‬
‫באמרם כי הציונים הם ג'ב‬
‫אולם אנו ההררים לא כן מוכרים! אלא כל מי שכופר ועוכר על אחר מעיסרי‬
‫י‪:‬תורה כפרהסיא ולא עור אלא שלוחם ננר הרת איננו גח'טכ כבלל‬
‫י גמ' חולין ה' '*נ‪-,‬יו"ר סימ; ג' קנ"ה קע*ח‪ ,‬רמכ"ם פ*ב מה'‬
‫ע*פ רין התורה‪ ,.‬עי‬
‫ע*ו ו;ור כ*מ כש‪-‬ס‪ ,‬וכ‪"6‬ו מהל' יסה*ה פ' הרמב*ם שם"ת כשירה 'ט?תכה אפיקורס‬
‫מצוה*ל'טורפה 'טלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעיטיהם אכל עבו"‪ :‬שכתכ יננ‪,,‬‬
‫ע"כ‪ .‬הרי אפי' כ' ס"ת ששמות הקרושים כתוכים כה ואין כה שומ‪.‬פסול ורק מסגי‬
‫שלא להניח שם למעשיהמ אמיו ח‪:‬מים שמצוה לשורפה‪ ,‬על אחת כו*ב שמצוה עליג‪1‬‬
‫שלא להניח שמ למעשיהם הנרועימ‪ .‬ומצינו להו*ל שכטלו לומר עשרת הרכרות ככל יום‬
‫מסני המינין שאמרו רק עשרת הרברות מ‪.,‬השמים וכמיו כשאר התווה‪ .‬כש*כ וכש"כ‬
‫שאין לנו לחרש ולעשות עיקרים חרשים כמו המ‪,‬רחי שמ'טוה אח הלאימיות עם הרת‬
‫כחרא ררנא ‪ ,‬מפני המינין שתופסין כעיקר אחר והוא הלאומיות ובוסרי‪ :‬בהרת וטסייעים‬
‫המה בוה את עבורת הציונים להעביר את בני סהרת‪ ,‬וראה מש*‪ :‬ראש‪-.‬הנאונים‬
‫יג' ס"ז ‪.‬אונעענו‪ ,‬אי‪::‬ה אומה כי אפי‬
‫רכינו סעריה נאון כספרו האמונות והרעות מאמר‬
‫כתורותיה*‪ ,‬ע"כ‪ ,‬והכומר כתורה אינו בכלל האומה כי אמ חוצה רה‪,‬‬
‫וא"ילו כעכורת ישוכ א*י אסור לסייע ע'פ דין התורה ‪ -‬את הציונים העוכריפ'‬
‫י ישראל ל‪0‬גי הרטהה מאוה שנים סולא‬
‫כפרהסיא על הרת‪ .‬ראה מש*כ אחר ~צריל‬
‫כס' בל ‪%‬ו סי' קכ*ו ותשכ"'ן סי' תקג"ט וו*ל ‪,‬בתכ הר'ם וששאלת"יקר המצוו? ללכת‪:‬‬
‫לא"י וכו' וי‪,‬הר מכל מי‪:‬י עון ויקיים כל מצות הנוהגות כה שאם יחטא 'עצש יותר עלן‬
‫ועיני ה' בה והשגחאו‪,‬‬
‫העבירות שיחטא שם מכחוץ לארץ כי ה*א דורש אותה‬
‫ל‪0‬לטין‪-‬יהיי‪'4‬איץ אוכלת יושניה‪.‬‬
‫תמיר ואינו יומה המורר כמלבות כפלטין למורר 'חו‪.‬ן‬
‫ונן נמי ולא תקיא הארץ ‪1‬ג‪ '1‬לפי שהיא מקיאה עוכרי עבירה ובו' ואותם שהולבים‬
‫יעליה‪1 :‬תכוא‪1 1‬תטמא‪1‬‬
‫לשם ורוצים לנהונ נה קלות רא'ט וכ"הזותם ל‪-‬רעזקוטט שמה קוראאנ‬
‫י'‪ ,‬עצ‪.‬ל‪ :‬מי לתאמיירש‬
‫את ארצ' מ' בקש‬
‫תןסט ‪.‬לראות איך הנאון‬‫ואתקרמיטי!דכהםבהרימרוסעהוצרד_‬
‫הקיו'ט הוה ראה ברוח‬
‫לפגי 'ותר מחמש מאות שנא את אשר נתהוה‬
‫ונתקיים ממש כימינו אלה שעולים לשם לקכור 'על כל התורה בפרהסיא (גם החולרות‬
‫המעציכות מוה ככר נשמעו כיסים אלו‪ ,‬הש'‪.‬ת ירחם)‪,‬‬
‫(‪-,‬‬
‫אמנם המורהיים אינס רוצים לרעח ‪-‬ול‪,‬טמוע ממאמרים כאלה‪ ,‬ואצלם הלאומלת‬
‫היא עולה על נכי כולם וכננר כולם ‪ -.‬ובן כנירון השאלה הואת "סק כעל המאמר‬
‫כ‪.‬המורחי* להלכה מצר הלאומיות שרי כח לה להפך את הרת על צרה וטצא את סקומו‬
‫היאות כהמורחי‪ .‬וכאשר שמעתי השאלה עומרת כעת מחר'ט על' הסרק‪ ,‬ולמען שלא‬
‫יטעה הקורא תמים את המאמר הנ'ל ויחשוכ בלבו' שכאמת מצר הרין אין כוה איסור‬
‫רק מרת חסידות הוא ‪ ,‬ומה הוא הרעש של ההררינר‪ ,‬אמדתי לא עת לחשות עתה עת‬
‫לרכר להסיר מכשול מהקוראים ולהראות לפני העולם טעותיו ושגיוניו ה;צומים שהע לו‬
‫לכעל המאמר כ‪,‬המזדח'* להבעה*ח חייםט‪.‬ירנוביץ) במיט בבל‪.‬שורהושייה‪ :‬גםלהוכיה‬
‫בראיות ברורות (ולא באתי בוה כס?פולים ארובים כי אכ*ם רק כרברים פשוטיפ וטפורשים)‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫וטפסק הרבנים הנאונים הב"ר בא*י שריריןוקיימין בכל תוקף ועוו‪:‬‬

‫חיק‬

‫'‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)