טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
מסעאלכסנדרהגדולבארץ-ישראל
מאת
א ריה כשר
רבות נכתב על ספורו של יוספוס בדבר המפגש ,םל אלכסנדר מקרון עם
היהודים (קדמ' יא .)347-302 ,רוב המלומדים התייחסו בביקורתיות חריפה
לדבריו והצביעו על מוטיבים אחדים שהחשידום במגמות אפולוגטיות גלויות,
ומביניהם בלטובציגיה וחניכיה של האסכולה הפילולוגית הקלאסית .1היו שטענו
כי מזדקרת לעין הכוונה לרומם את כבוד המקדש היהושלמי ,שהתכבד בביקורו
ובחמדו של מלך גדולזה .אחרים הצביעו על הכוונה להדגיש את זכויותהיהודים,
שהענקועלידי אלכסנדרונעיו אבןפינהלמדיניותיורשיו,בדי לשרת את המאבק
לזכויות אזרח בערים ההלניסטיות (מצד יהודי התפוצות) .היו שטענו כי .מגמת
הספור להבליט את הערצת אלכסנדר ליהדות' ,ובכך לשים סכר לנחשוליה הקוצפים
של ומנאת ישראל בתפוצות .מטעמים אלה ואחרים נענעוגמיונית שונים לחשוף
את המאורע'האמיתי' שהסתתר מאחורי הספור,אישאישבדרכו .אך אותםנסיונות
לא עמהו בדרך כלל במבחן הביקורת ,ובעיקר משום שערטלוהו מפרטי העלילה
הגודשיםאותו,או משוםשניסו לאונסו בסד שלתיזותמלאכותיותואליגוריסטיות.2
כדי להעריך נכונה את ספורו של ייספוס ,יש לבדוק בקפידה את היריעה
ההסטואית הרחבה של מסע אלכסנדר וצבאותיו בארץ ישראל .רק בדרךזו ניתן
להעמידו במבחן של ביקורת מהימנה ,ובאופן זה גם לשפטו כראוי .מחקריהם של
1מנחרביבליוגראפי ראה אצל 1 -ם] 8. Sch~rer, Geschichte 6. j~dischen Volkes
,1,ר . 180 ff; 1).Marcus, Josephus (Loeb 86.( vol.ק Zeitalter Jesu Christi, 14,
א . 498ק ,ם.Appendices 8-
2כך למשל ,טען וילריך כי היה זה ביקורו של מארקוס אגריפא בירושלים (לפי הזמנת
הורדוס) ,אשר שמשיסוד לספורו שליוספום_(,שמו derז0ץ .Grichenט .Wilrich, Judenא
. 9ק .(kkabiischen Erhebung. 1895.לעומת זאת ,הציע ביכלר לזהות את רקמת העלילה
עם המאורעות הקשורים ביחסייוליוס קיסר והיהודים [(11.Bachler, REJ.XXXVI )1898
.ש .18ע] .מלומדים אחריםגיסו להאחז באזכרת שמעון הצדיק באגדות התלמודיות ,שהקבילו
לגירסת יוספוס ,ולטעוןכי האגדה המירה את אנטיוכוס ה 3-באלכסנור ; ראה למשל :ש.ציטלין,
"שמעון הצדיק והכנסת הגדולה" ,גר תערבי ( )1925עמ' 137ואילך .וכן -ליכטנשטיין,
Jewishת);.1. Moore, 1
מגילתתענית . 3043ק ). 1931/2.נ111-1זי (HUCA,וגם -
. 537ק ( Memory Of Iirael Abrahams )1927מ.Studies 1
187
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
אריה כשר
טבת-אדר תשל"ה
י[]2
שפאק ,טוריי ,אבל ,גוטמן ,שליט וצ'ריקובר 3הציבו לעצמם מטרה זו ,ואמנם
בזאת חשיבותם.אי לכך ,מסקנותיהם ,המייצגות קשת וחבה ומגוונת של פתרונות
על דרך השחזור ההסטורי ,לאהיו מודעותעדיין לתגליות הארכיאולוגהות מואוי
דאלים ,4וממילא נשארו לוקות בחסר.ראוי איפואשניתן דעתנו מהדשעל הפרשה
ההסטורית הקשורה בעלילות אלכסנדר בארץ ישראל ,כאופן שנתחקה אחר כל
צעד מצעדיו וננחת את משמעותם ההסטירית ,על כל ההשלכות המדיניות-צבאיות
והגיאוגראפיותשהיו להם,ובשים לבלתגליות הנ"לולאחרות.
,
ו
י
ת
ו
מ
ח
הסופרים היווניים והרומיים ,שכתבו על אלכסנדר ,ומל
מיעטו לכתוב
עלימי שהותו בארץ ישראל .הם מיקדו את התענינותם בשני אהועים מרכזיים,
המערכות הצבאיותעל הערים צורועזה.היומלומדים שפרגנו את שתיקת המקורות
האלהביחס לשארחלקי ארץ ישראל ,כהוכחה למציאותהסטוריתממשית.צ'ריקובר,
למשל ,סברכי אלכסנדר לא התעכב בארץ'וכי לאחרכיבושעזהירד מיד למצרים.
לדידו.,יש להטיל ספק אם ככלל נשארה הארץ בזכרונו ,והיו אלה יושביה שלא
רצו לוותר בדמיונם על הדמות הפיוטית של המלך הגבור המבקר בהי כך ,טען,
,מלאו ספורי האגדה את החלל הריק שהשאירה ההסטוריה .5דעה שהנה ומגודדת
בתכלית השמיעגוטמן .בפתח מחקרו טעןכי לאיתכן שכבושסוריהוארץ ישראל
נחשב למאורע טפל בתולדות אלכסנדר ,וכהרי באמצעותו לא רק שהגיע לשלטון
מוחלט עלחופי הים התיכון ,אלא גם הקים לעצמו ראש גשר להתפשטות שלטונו
בעולם .8נראהכי גישתו של גוטמן הולמתיותר את המציאות ההסטוריתוהגיונה.
להלן נשתדל לחשוף את תוכניות אלכסנדר בזירה הארצישראלית ,מערבותיו
הצבאיות ,פעולותיהם ועלילותיהם של מפקדיו הבכירים ,דברים אשר יקלו עלינו
להעריך נכוחה את הידיעות על ימי שהותו באזור .מיד לאחר הניצחון באיסום
(סוף אוקטובר או ראשית נובמבר ,שנת 333לפסה"נ) החליט אלכסנדר לא להמשיך
ברדיפה אחר דריוש ה 3-אל תוך עמקי ממלכתו במזרח ,אלא למטות דרומהכדי
לכבוש את סוריה פלניקיה ומצרים (אריאנוס ,ו .)20 ,עיון במקורות מראה כי
,כמה מטרות הדריכוהו בהחלטתו( :א) מצוקתו ההמרית והסכויים לתפוש את
אוצרות המלכות הפרסית בדמשק ,דבר שיסייע לו בכלכלת המלהמה ,ובאותה
עת גם יספק לחייליו מוטיבאציה אישית ולהיטות להמשיך בהז( .ב) הסכויים
לשבות בדמשק את משפחות האצולה הפרסית כדי להשתמש בהן כקלף מיקוח
1.Spak, Der Bericht des Josephus
Alexander den )1705508. 1911; 3
;. 528-545קק (. Abel, %8. 43 )1934ן.ו~ber
;. 380–389קק (0. Torrey, JBL. 47 )1928
. 42-61קע .idem, %8. 44. )193%
,
ט
י
ל
ש
.
א
י (תש"ט) ,עמ' -452ש;27
;294-zrl
.גוממן ,תרביץ י"א (ת"ש) ,עמ'
ר
פ
ס
ן
נ
ח
ו
י
י
לו
א.צ'ריקובר,היהודיםוהיוונים בתקופהההלניסטית (תשכ"ג)עמ' 32ואילך.
. 110-121 ;idem, HTR 59 )1966( 4קק )0. 4.ל (4.)77055, BA. xxvl )1963ב.ו
. 24-35קק ( Israel, 14 )1963תו . 201-211 ;idem, Christian Newsקק.
5צ'ריקובר ,שם ,עמ'.32
6גוטמן ,שם,עמ'ודן.
7עיין :אריאנוס"]
–4 ,11 ,ו]] 4 1ע 19 16 ,קורטיוס רופוס 1 12 ,8 ,1]1ווו5 ,13 ,ז
; 4 ,2 ,%דיודורוססיקולוס וזע 1 3 ,32 ,%פלוטארכוס; אלכס' .2-1 ,24 1 15
188
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל
[]3
אפשרי עם מלך פרס( .8ג)הכניקול הסטראטגי,שחייב אתכיבושחלקיההמערביים
של ממלכת פרס,כדי להבטיח את העורףוכדי למנוע התקשרותהאויבעםיסודות
חתרניים ביוון גופה .9במצעדו הצבאי דרומה ,בסביבת מרתום-ארוד ,פצל את
צבאו לשני חלקים .האחד נמסר לפיקודו של פארמניון במטרה לכבוש את ומשק,
ואילו השני שבראשותו יצא לכבוש אתערי פיניקיה הגדולות .על מנת להבטיח
אתאחיזתו בסוריה הצפונית,מינה את מנון בן קרדימ 0למושלה .10באותוומן בא
במגעמדיני עקר עם דריוש ,כמו כןנועד עם סטראטוןבן גרוסטראטומ מלך ארוד,
שהבטיחלו את התמסרותהערים והמקומותשבשליטתו ובשליטתאביו(אריאנוס,וו,
7 ,13ואילך) .אכן ,כעבור זמן לא רב ,כשנודע על נפילת דמשק ומשנפתח המצור
על צור ,עברו לצידו גרוסטראטוס מלך ארוד ואנילוס מלך ביבלוס ועמהם כל
כוחות הצי הפניקי שברש,ותם (שם .)1 ,20 ,עובדה זו השפיעה ללא ספק גם על
התמסרותצידון וקפריסין ,ובשים לב לעדותו של יוספוס גם על השומרונים בארץ
ישראל (קדמ'יא.)321 ,היהודים ,לעומת זאת ,שמרואמונים לדריושועוררועליהם
אתזעמושלאלכסנדר (שם.)319-317 ,
העדויותעלפעילותו של פאראמניון מלמדותכי היהעסוקלמדי מבחינה צבאית
גם לאחר שכבש את דמשק .לפי קורטיוס רופוס (ע] )5-4 ,1 ,לא הוזעק עלידי
אלכסנדר לסייע לו בזירה הצורית ,אלא נתמנה ל"מושלה של סוריה המכונה
כוילי-סוריה" ,אף נצטווה להיתאר בזירה הדמשקאית .אין להניח כי ההוראה
התכוונה רק לשמירת השלל והשבויים הנכבדים ,שהרי משימה כזו אפשר היה
להטיל גם על 'מצביא מדרגה שניה .מאותה עדות 'מתבררכי פאהמניון לא ישב
בחיבוקידיים במשך שבעת חודשי המצור על צור ,אלא ערך מלחמה ב'סורים'
שגילו כלפיו התנגדות (שם–5 ,1 ,י .)6גוטמן טען בצדקכיאיןלנהותם עם תושבי
הערים הפיניקיות ,משום שאלה נקראו באותו מקור 'צהרים' ו'צידונים' 1ג אין
לכך גםהגיוןגיאוגרפי ,מרוום שפעילותו של פארמניון היתה במזרח מעבר לרכסי
הלבנון ,מה גם שתושביפיניקיה במערב התמסרו זה מכבר לאלנסנדר ואף שתפו
עמו פעולה.אין גם לזהותם עם השבטים הערביים שבהר הלבנון מאותם נימוקים
עצמם ,מה עוד שהם כונו במפורש 'ערבים' ולא 'טורים' ,וידועכי עמהם נלחם
8ראה :אריאנוס ]]-4 ,11 ,ש 1 1 ,25 ; 1קורטיוס רופוס וזו ;5 ,13 ,פלוטארכוס ,אלכס'
ן גם -גוטמהשם.עמ'.274
.9–7 ,29עיי
9ש
ה
ז
ט
ו
ר
ט
ו
ר
פ
ב
ר
ס
מ
נ
ל
ע
י אריאנוס (ו; )17-16 ,כדו"ח מדברי אלכסנדר במועצת
המלחמהיקשוללו לאחר הניצחוןבאיסום .יד
סו למעשה לפי אריאנוס מז )7 ,13 ,נתמנה מנון למושל 'כוילי-סוריה ,,אך .הדבר אינו
מתקבל על הדעת ,כיון שבאותו זמן לא היהעדיין חבל אהץ זהבידי אלכסנדר ,מנגד ,העיד
קורטיוס רופוס (עו )15-49 ,8 ,כי הלה נתמנה למושל האזור מאוחר יותר ,לאחר רצח
אנדרומאכוסכידי מורדי שומרון .אפשר כי אריאנוס בלבל את סדר הזמנים ,אך באותה מידה
אפשרכי עדותו משלימה דוקא את זו ול קורטיוס רופוס ,באופן וכמדובר בשנימינויים שונים
שארעו בנסיבות זמן שונות ,וכי 'כוילי-סוריה' ,שנזכרה אצל אריאנוס באותו הקשר ,אינה
מדויקת מבחינה גיאוגרפית ,ובאמת היתה מכתנת לסוריה הצפונית .השווה ,לעומת זאת ,הצעתו
של גוטמן שניסתה להשליםביןשתיהעדויות בצורה שונה (שם ,עמ' .)277-275
11גוטמן ,שפ ,עמ' 217ואילך.
189
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
אריה כשר
טבת-אדר תשל"ה
,
[א
אלכסנדר .עצמו ;14יהר על,כה המינוח הגיאוגרפי נבל קורטיוס רופוס למוטל,
אננומותיר.מקוםל"פק כל'יסוריה המכונה.כוילי-סוריה",עליה נושמנהפוט-אמניון
כמושל ,לא-יכלה להזדהות נשום פנים עם מה שהוא עצמו כינה "סביבותיה של
צור" ,או עם "רצועת החוף שלאורךפיניקיה" .13לאור הדברים האלה,ניתן לחשוב
כי 'הסורים' שנגדם פעל היו תושבי החבלים הדרומיים לדמשק ,קרי :יושבי
הגולן ,החורן ,הבשן ,הגלעד(,עמק בית שאן והגליל ,14מה היתה ,אם כן ,המשימה
שהעסיקה אותו שם לעת מלחמתו של אלכסנדר בצורים? בתשובה לכך עלינו
לדעתכי המערכה על צור החלה לערך בחודש ינואר ,לאמור:בעיצומו שלהחורף.
אספקת מזון סדירה לצבא המקדוני לא יכלה להתבסס על הובלה ימית מארצות
חוץ מרוחקות בגלל סיבות מספר (א) עונת החורף וסערזתיה( .ב) המיעוט
יים ( .15ג) הצורך להשתמש באוניות להובלת
היחסי של הצ המקדוני באותם ימ
יח אדםיווני לוחם(( .16ד) משימות הקרב שהוטלו על כלכלישייט
תגבורת של כו
ר להניחכי המלך המקדוני השליך יהבו
,
ר
ו
מ
א
ה
בציו של אלכסנדר .17לאור סיי
על אספקת מזון מקומית .בנידון זה שרדה לנוידיעה מאלפת דוקא בכתבי יוספוס
(דבר המחזק את-מהימנות עדותו) ,לפיה בקש אלכסנדר מאת היהודים לשלוה לו,
בין השאר ,אספקה לצבאו וקדמי יא .)317 ,אחתמעדויותיו של אריאנוס (ווו)8 ,6 ,
מוכיחה אףהיאעד כמה החשיב אספקתמזון סדירהלגייסותיו ,שכן בשובו ממצרים
אל סוריה הצפונית פטר ממשרתו את המושל ארימאס על רשלניתו בענין זה
והחליפו באחר .נראה איפוא לשער כי אחת המשימות החרצבות שהוטלו על
פאראמניו 7התייחסה לנושאזה .פוריותם של השטחים הנתונים לשליטתו וקרבתם
למטהו שבדמשק התאימו יפה למגזימה שכזו .מעניין לציץ כי לימים ,משערך
אנטיוכוס ה 3-מסע מלחמתי דומה (המלחמה הסורית הרביעית) ,הקדיש גם הוא
ת לאספקת מזון סדירה מאותם שטחים עצמם (פוליביוס ע,
תשומת לב ניכי
,)71-70נקל לתארכי הפקעותיבולים לצרכי הצבא התסיסו אתיושבי החבלים
ההם (קרי ! 'הסורים') ,עדכי היה צריך לאלפם .אפשרכי הצעהזויכולה לשפוך
אורמסויםעלטיבפעילותוהצבאית שלפאראמניוןבארץישראל.
הירדן גם באמצעות
גוטמן ניסה לסעוד %ת דע
שנשתמרהתו על הנוסכטחיופתאנהומסקדהובניזיאתנטביע
,ביעל ייסודן של הערים
המסורת העמומה,
בכתבי
!2תאור הפעולות נגד הערבים ( קורטיוס רופוס עז ;24 ; 18 ,2 ,אריאנוס וו; 5–4 ,20 ,
פלוטארכוס ,אלכס' )- 3 ,24מלמד על אופין המוגבל והמצומצם ,וכי לא היו אל? פשיטות
:.
מקומיות.לפיכך ספק הב אםהיהצריךלהטריח אתפאראמניוןמזירתו.
13השווה :קררטיוס רופות עז .9 ,5 ,גם אייאנוס( .ווו )2 ,1 ,הבחיך בין פיניקיה ,סוריה
וערביה .השווהעודלמינוח של סטראבון -גיאוג' .21 ; 2 ,2 txvl
- 14השווהדעת'גוטמן ,שם,עמ' .278
15ראוי לזכור כי רק לאחר פרק זמן מסוים ,מאז הטלת המצור על צור ,התמסרו מלכי
ארודוביביוס עםצייהם,וכןצידוןוקפריסין.
16ארשונוס גוו )4 ,20 ,העיד על בואו של קליאנדר בן פולימוקראטס בעת ההיא מן
הפלופונס ועמו (0א4,שכיריםיווניים.
17אריאנוס 5 ,20 ,11ואילך .מן הראוי להדגיש כי הוטלו משימות קרב אפילו על אוניות
משא להובלתסוסים (שם.)1,21 ,
190
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל
[]5
טבת-אדר תשל"ה
פלה ודיון .18על אף שיש להטיל ספקות ביחס להקמתן בידי אלכסנדר עצמו,
ולמרות שאותה מסורת נרשמה לבטח בהוראתה של המגמה המדעת בעולם
העתיק לקשור.ראשוניותם של דברים במלך הגדול הזה ,בכל זאת נוטה ההגיון
לגרוסכייש בה לפחותגרעין של אמת הסטורית ,לאמור :היתה התחזות מקרונית
ן 19
כלשהי גאותם מקומות כברבימי אלכסנדר ,וכנראה בעקבותפעלו שלפאראמניו
ה
רק מאוחר יותר ובימי אחד הדיאדוכים נוסדו הערים האמורות .20נרא כי
שמותיהן -דיון ופלה -שהם שמות של ערים מקדוניות ידועות ,עשויים לחזק
את ההתרשמות כל נקראו כך לרגל התיישבות מקדונית מוקדמת למדי .21מסתבר
כיהידיעותעלשתי אלהאינן בודדות ,שכןגם גרסהזו נמנתהעלהערים שהמסורת
העממית ייחסה את ייסודן לאלכסנדר ,מה עוד שמטבע מקומית מימי הקיסר
אלגאבאלוס ( 2224-218לספה"נ) כינתה את אלכסנדר במפורש כמייס
ד העיר.23
לעומת זאת ,באחת הכתובות מן התקופה הרומית (מן המאה ה 2-או ה 3-לספה"0
נמצאה הקדשה לכבוד פרדיקאס ,ממפקדיו הבכירים של אלכסנדר ,דבר שנוטים
לפרשו כי היתה לנ"ל זיקה ישירה לייסוד העיר .23הניגוד העולה מכאן ,ביחס
לזהותו של מייסד העיר ,יכול להדגים את הדרך בה הלנה המסורת העממית,
שייחסה את המעשה לאלכסנדר עצמו ,ובהתאם למגמתן של מסורות מקומיות
לתלות בו ראשוניותם של דברים .24ברם ,בה ,במידה שסביר להניחכי ייסודה
כעיר נעשה רק בימי שלטונו העצמי של פרדיקאס ( 321-323לפסה"נ) ,כך אין
.ע.8.Sch~rer, 0
18ראה ציטוטן . 334ת . 175,ק 11,
י.
19אחת מהסתייגו-יותיו של צ'ריקובר כ,
"לטיב המסורת (שם ,עמ' )79נשענה על הנימוק
ח!ס
כי עבה"י המזרחי לא נכלל בציר מסעותיו של אלכסנדר ,שהרי נפקד מתאוריהם וטל רושמי
ההסטוריה שלו' .ברם,לפי האמת דוקא הסתייגות זו אינה מעלה או מורידה .שתיקתם של סופרי
ה לשמש ואייה חותכת בכל מקרה ,הואיל וכתיבתם התמקדה לפי טבעה
אלכסנדר אינהיכול
בדמותו של המלך הגבור .סקירותיהם ליוו בעיקר אתצירי מסעותיו שלו ,ולא תמיד הקדישו
תשומת לב נאותה למסעות המלחמההעצמאיים שלמפקדיו.
,
ר
ב
ו
ק
י
ר
'
צ
20השמה לענין זה הצעותיהם של . 175 -ק
S
c
h
~
r
e
r
,
שם
o
p.
;
8
.
ן
כ
ו
1
" .Jones, Citiesא.4.
. 237ק (the Eastern Roman Provinces )1937
!o
f.,
21ראה למשל :צ'ריקובר ,שם ,עמ' .71אמנם ההסבר המקובל ביחס לסלה קובעכי שמה
נערך על דרך של אסוציאציה אטימולוגית שגרסה 'פחל' (או 'פהיל') כז'פלה' (ראה:
.ק, 0טתס[)נ אך אין הדבר עומד בסתירה לדעה האמורה ,מה גם שאותו הסבר
. 233ק
לא יעמו,ד"!.ביחס לשמה שלדיון
.חיזוק להנחה בדבר קדמותה של פלה גיתן למצוא גם בקביעה
נוספת של סטיפאנוס כי בתקופה התלמיית נקראה בשם 'בריגיקי' ,משמע בתור 'פלה' נודעה
כבר קודם לכן.
Alexander dem 22
;. 76ק (Grossen bia auf die R~merzeit. Philologus suppl. 19. Heft 1 )1927
"מטבע ראה. 25 ]]. :קנ.11.Syrig, Syria, XLII )1965
ע ראה.423 :ע " 137.א ( of the Decapolis )1938ץ!.Kraeling, Gerasa 8 01א 0.
. 26 ffק
.ק. Syrig, 0א;. 237ק .14.Jones, op.א.4.
צ'ריקובר ,היהודקם
והיוונים ,עמ' (356 ;80הע' .)77
,.Tcherikover, Die hellenistischen St~dtegrfindungen vonו
עי
.,י"
יכן -
.,י"
24 .השווה לענין זה את המטבע מקאפיטוליאס ( 189לספה"נ) ,בה הוכתר אלכסנדר מקדון
בתור 'גנארכס' (=אבי הגוע) של בני המקום.עיין.66 :ע (.Syrig, Syria. XXXVI )1959א
. 9ת.
ן
.
191
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
אריה כשר
טבת-אדר תשל"ה
ח]
זה בלתי סביר להניח וטלא,היתה נוכחות מקדונית
באטרדיכקבאי
אדרבה ,לדעת ג'ונס יש הגיון למחשבה כי היה זה פר
ס ,מדכאו סול מרד
השומרונים בימי אלכסנדר ,אורר דכא גם מרד של יושבי עבה"י המזרחי באותם
ימים עצמם,וכי הושיב חיילות-מצב מקדומים בנקודות סטראטגיות אחדות להגנת
דגזור ,כגון פלה ,דיון וגרסה 4zaלא מן הנמנע ,ואולי אףהגיוני הדבר,כי מרד
ל יושבי עבה"י ,ולעת
השומרוניםיפרץ במתואם ומתוך שתוף פעולה עם מרדםיט
שהותו של אלכסנדר במצרים ,מכל מקום ,פעילותו הצבאית של פרדרקאס בעבה"י
יכולה ללמד על,נוכחות מקדונית מוקדמת (כמו בשומרון) ,וסביר לחשובכי היתה
תוצאהמכבושיו שלפאראמניון.
בדיוק נקרא פאראמניון לשוב ולהצטרף אל מחנה אלכסנדר,
אין לדעת מתי
הואיל והידיעות על כך אינן זהות .אריאטט (וו )25 ,העידכי היה כבר במחיצת
מלכו בימים האחהונים שלפני כיבוש צור ,וכי אז גם יעץ לו להענות בחיוב
להצעת השלום השניה של דריוש ;eyואילוקורטיום רופוטלעו ,5 ,ש קבעכי נועד
ליטול חלק במשימות מלחמתיות לאחר כיבתה צור .קשה להכריע איזו משתי
העדויות נכונה יותר .מכל מקום ,בענין אחד שוררת התאמה גמורה ביניהן,
והכוונה לגורלה של ארץישראל.קורטיוס רופוסצייןכי באותוזמןמינה אלכסנדר
את אנדררמאכוס למושלה של 'כוילי-סנריה" לבמקום פאראמניו '28 0וכן את
היפאיסטרון למושל "החוף שלאורך פיניקיה" ,ללמדך כי בד בבד עם כיבושה
הסופי של צור היו כבר חלקים ניכרים של ארץ ישראל המערבלתבידי הכובש
המקדוני ,אם לא רובםה:מכריע .אותהתמינה עולה גם מדברי אריאנוס (וו ,25 ,א
המעידים כי לעתעייבת אלכסנדר את צור "כבר עברו לידיו כל שאר חלקי
כויליגסוריה המכונה פלשתינה" .20בהקשר לכך 'ראוי לציין את דעתאבי ,שטען
על סמךעדותו שלפליניוס (ל %11, 25, 11נ41.א151.א)גי אלכסנדרשיגר כוחות
צבא משניים לכבוש את ארץ ישראל עודבימי דג'ערכה על צור,וכי אלההגיעו
עדיריחו 39גם גוטמן סמך ידיו על פרוש זה וקשר את הדברים עם פעילותו
בימי אלכסנדר".
לספה"נ היתה קיימת
י עוד במאה ה( 2-או ה)3-
25אחת הכתובות המקומיות מעידה כ
בעיר התאגדות עצמיה של 'מקדו,נים' ; .ראה .410 -ק 8.ל 40.ן !.,ם .11.lLraeling, op.נ)
הדבר יכול להעיד על שורשיה ההלניסטיים המוקדמים של התופעה .ניתן להשוותה למציאותו
של 'שבט'יהודי 'מקדונף באלכסנדריהבימיו של יוספוס (נגד אפון ב ,)36 ,דבר שמצא אישורו
גם בפאפירוסים (.11. 142-143לקי ,),יאשר ראשית התארגנותו נזקפת ללא ספק לחיולם
שליהודיםביחידה'מקדונית' בהאשית התקופההתלמיית.
. 2611. 26ק (4.Jones, loc. )1! ;11.Syrig, Syia. XLII )1965ג.11.ג.
וש פיוטארכוס (אלכס' )7 ,29ציין ,לעומת זאת,כי הצעת השלום של דריוש הגיעהלידי
אלכסנדר בזמן ביקורו השני בצור ,ולאחר שובו ממצרים ,אך נראהכי עדותו נחותה בהשוואה
לאחרות.
28השווהבענין זה לגירסתאויסביוס .Chronicon (ed. Schoene 11, 114
29המינוח הגיאוגרפי שלו שיקף לבטח את מציאות ימיו (המאה ה 2-לספה"נ) בה הוסב
י הדריאנוס קיסר .אי לכך ,מינות דומה
השם 'פלשתינה' לאהררץודויטשורםא,ל בצורוה ,רשמ1י,1ת עליד
;91 ;5 ,111עז;39 ,ווע9 ,ש
וראה:
היה נקוט גםעלידי
10י106י
05
.4
1י:1,.ע
. 58 30ק Abe1, RB. XLIV )1935(.
192
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ה]
בית מקרא )סב א(
מסע אלכסנדר הגלול בארץ-ישראל
טבת-אדר תשל"ה
של פאראמנית בעבה"י המזרחי !ק בין אם צדקו ביחס לעיתה 'חל הנצחות
המקרונית בסביבה ההיא,בין אם לאו ,הרי ברור כי גייסות מקדוניים שהו שם
במועד מאוחר יותר ,לעת שדוכא המרד השומרוני .הממצאים של מערת ואדי
דאליה ,השוכנת לא הרחק מיריחו ,מלמדיםכי כוחותמקדוניים טבחו שם למעלה
מ 220-פליטי מורדים משומרון ,שנמלטו אללה כדי למצוא בה מחסה עד יעבור
זעם לראהלהלן).
ה
ר
ו
מ
.
ה
ז
ע
ן
ו
י
ג
ה
ה
ל
א
ר
ו
צ
מ
ר
ד
נ
ס
כ
ל
א
ו
ע
ס
מ
אין לנו ידיעות על מסלול ויל
כי
משם המשיך לאורך החוף עד לדואר ומגדל סטראטון.22
הדרים עד לעכו ,וכי
היצמדותו אל חוף הים נעשתה כנראה במתואם עם שיוטציו (השווה אריאנוס !וו,
,)1 ,1כל עוד התנאים אפשרו זאת .ממגדל סטראטון סטה לבטח מזרחה אל גבול
ההר ,שהרי רצועת התוף באזור השרון היתה מבותרת עלידי דיונות חול עמוקות
המקשות על תנועת צבא שוטפת ,מה גםשהיו שםביצות שורצות קדחת ולאהיתה
כלל בנמצא דרך סלולה נאותה ."3סביר איפוא לחשובכי נע לאורך התוואי הגובל
עם הרי אפרים והשומרון בואך לוו,,וכי בדרכו שיגר כוח צבאי משני לעבריפו
ואפולוניהכדי להבטיח נאמנותן .מלוד פנה כנראה שוב מערבהלעבריבנה ,אשדוד
אשקלוןועזה .מסלול זה עבר ,לפחות חלקית ,בגבולם של השומרונים אשר התמסר'ו
לאלכסנדר זה מכבר ואףסייעו לו במערבה על צור (קדמייא21 ,ק.ההגיון הצבאי
מחייבכי בקשלקייםבידו שליטה צבאית גם באזור ההר ,שאלמלאכןהיה מסתכן
בהפקרתתוואי הדרך החשוב הזה לעת שובו ממצרים,עיון קפדני במקורותמוכיח
כי באמת הסתפק בהתמסרותם של השומרונים ,אלא כפף את ארצם למרותו
הצבאית של מושל כוילי-סוריה אנדרומאכוס (קורטיוס רופוס עו '09 ,5 ,אשר
כנגדויצאו לאחר מכן במרד (שם ,8 ,ש.)11-
ה
ת
י
ה
ת
ב
י
ס
.
ר
ד
נ
ס
כ
ל
א
ל
נעוצה
הדבר
מביןערי החוף הביעה רק עזה התנגדות
לבטח במעמדה המיוחד בממלנה הפרסית ,שבא לידי ביטוי עיקרי באי-תלותה
המדינית בערי פיניקיה הגדולות .ובקשריה הכלכליים עם הערבים .הופעת הכובש
הפקדוני מצפון היתה עלולה לפגוע במעמדה ובהשגיה ,לפיכך ערך שליטה הכטת
מדוקדקות למצור ממושך ,בשמרו אמונים 'למלך הפרסייבעזרתשכיריםערביים*.3
אהיאנוס (וו ,26 ,אהעידכי כיבושה נעשהלענין של יוקרה רבהבעיני אלכסנדר.
יא
31גוממה שם-478 'by ,י .28נימוקיו בדגר המוט"באציה של אלכסנדר לשים יד על
אוצרותיריחוהינם משכנעיםל'מדי.
32קרוב לשערכי עכו התמסרה לאלכסנדר בזמן המערכה על צור ,כפי שנהגו ערים אחרות
בסביבה .היא היתה כלתי תלויה מבחינה מדינית בשכנותיה ה.דולות ושמשה כנמל וכבסיס
צבאי חשוב לפרסים (ראה :מ.אבי-יונה ,גיאוגרפיה המטורית של ארץ ישראל .תשכ"ג .עמ'
.)24-28קרוב לשער כי ניצלה את שעת הכושר של המלממנו כצור ונטלה מתפקידיה
ומעמדה בחוף הפיניקי ,ובר שניתן להקיש מן הדעה הרווחתכי כבר בימי אלכסנדר הוקמה
בה מצטבעה ממלכתית .קרוב לודאיכי גם דואר ומגדל סטראיוןהיוידידותיות לאלכסנדר בתור
עריםצידוניות.
33דרך סלולה הוקמה שם לראשונהבימי הקיסר אפסיאנוס ,ראה :אבי-יתה ,שם ,עמ' .81
34ארואנוס וו 1 4 ,25 ,קורטיס רופוס עו7 ,6 ,ו יוספום ,קדמ' יא .320 ,מצב דומה היה
י קדמ'ינ'.360,
גםבימיאלכסנדרינא
-
193
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
אריה כשר
טבת-אדר תשל"ה
[ק
הצגת הדביים באשן זה נראית פשטנית מדה אלא אם כן נעריך את החשיבות
הצבאית של כיבוש העיר בזיקה למסע מצרימה .נמלה היה האחרון בשרשרת
הנמלים בחוף הארצישראלי (שם ,)2 ,26 ,ולמעט שכנותרה .רפיח ורינוקונורה
( בג אלעריש) -היתהגם התחנה היבשתיתהיותר חשובה בדרךלמצרים.מבחינה
צבאית היתה סביבתה מתאימה מאוד להצבת מחסום בפני כוחות המסתערים
צפונה לכבוש את ארץ ישראל (או להיפך), ,ולא במקרה נערכו לידה קרבות
מכרועים שחרצו במידה רבה את גוהל ארץ ישראל או מצרים .35לבטח מסיבה
זו התעקש לכבשה ,,ואף ראה בכך ענין של יוקרה ממדרגה ראשונה .לא בכדי
הקריש למשימה את מלוא מרצו ,חרף הקשיים שבהצבת מכונות המלחמה באדמה
החולית ,ולמרותפציעתו הלא קלה ומלחמתם העיקשת שלהנצורים.35
לאחר שני חודשי מצור לאוגוסט-ספטמבר) ayנכבשה עזה .יוספוס העיד כי
במועד זה נחפז אלכסנדר לעלות ירושלימה ,ועל קרקע זה ספר את ספורו הנודע
אורות המפגש הדראמאטי עם הכהן הגדול ידוע .אחת הטענות הניצחות לפסילת
הספור נעוצה בקביעותיהם של אריאנוס (ווו )1 ,1 ,וקורטיוס רופוס לעו)2 ,7 ,
כי אלכסנדר עשה דרכו מעזה אל פלוסיוס המצרית במשך שבעה ימים בלבד,
ולכן "אי אפשר לו בזמן כל כך קצר לעלות לירושלים" .38הרה זה אברהמס אשר
חלק לראשונה על הדעתכי על סמך עדויות אלה צריכים באמת לגרוס שמיד
לאחרכניעת'עזהיצא אלכסנדר מצרימה ,אלא שהוא לא סעד אתדבריו באסמכתות
מנומקות.39עיו
ן מדוקדק במקורות יכול לאמת את הנחתו .אריאנוס (וו ,ז)5-2 ,2
צייןכי לעת המצור נפצע אלכסנדרמירי של מכונת קלע ,שחדר דרך המגן ושריון
החזה לכתפו ,וכי פצעו לא העלה ארוכה בנקל .לפי התאור אירע הדבר בסופה
של המערכה ולא בימיה הראשונים ,לפיכך קשה להניחכי אכן באותו זמן היה
המלך הפצוע כשלר מבחינה גופנית להטלטל במסע מזורז וקובה מצרימה .זאת
ועוד :דיודורוס סיקולוס ) )1 ,49 rxvilרמזכי היו לו לאלכסנדר ענינים לסדר
בעזה ,אך לא פרשם .אפשרכי להם ביוון אריאנוס בציינוכי לאחר כניעת עזה
מכר אלכסנדר את יושביה לעבדות ,וכי אכלסה מחדש ביושבי הסבובה ועשאה
לעמדת מלהמה מבוצרת .40דומה בי פעולות מעין אלה הצריכו נמן מסוים ,לא
ברורמי היו אנשי הסביבה שנושבו בעיר המשוקמת ,מכל מקום הדבריכול ללמר
בי היתה למלך שליטה צבאית באזורכולו,וכי לא הסתפקבמאחזיםצבאיים ברצועת
33כגון :מערכת עזהלנימי כנבוזי) בשנת 525לפסה"נ ,קרב עזה בשנת 312לפסה"נ (בין
דמטר"וס פוליורקטס לתלמי ה ,)1-קרב רפיח בשנת 217לפסה"נ (בין תלמי ה 4-פילופאטור
לאנטיוכוס ה 3-הגדול).
36על תאור המערכה ראה:אריאנוסוו; 27-25 ,קורטיוס רופוסעו7 ,6 ,ואילך.
37בנידון זהיש התאמה מלאהכין יוספוס (קדמ' יא
)325 ,לבין דיודורוס סיקולוס )XVll
)7 ,48ופלוטארמוס (אלכס' .)5 ,24המצור על עזה נערך בחודשים אוגוסט-ספטמבר ,בהסתמך
על הנתוןהכרונולוגי שלאריאנוס5ו;.)24,
38צ'ריקובר,וטיהוריםוהיומים ,עמ' .35השווה גס 1. B~chler, REJ. XXXVI )1898(. -
. 1ע.
. 11 39ק ( Palestine from Alexander the Great )1927תן .1.Abrahams, Campaigns
40
אריאנוס,וו .7 ,27 ,עדות סטראבון ) )30 ,2 rxvlעל חורבנה המוחלטבידי אלכסנדר ועל
194
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל
[]9
החוף כדעת צ'ריקובר .בהירת האוכלוסים החדשים וארגון העיר כפוליס' 41לא
היו דברים הנעשים כלאתר יד ,ובודאי הצריכו שיקול דעת וזמן .יתר על כן,
מסתבר כי אלכסנדר גם שקד בקפידה על אירגונה הצבאי המחודש של העיר,
ולבטח משום שהיה אמור לחזור דרכה ממצרים .גם מעדות פלוטארבוס (אלבס'
)5 ,25ניתן להתרשםכי אכן השתהה בעזה זמן מה לאחר כיבושה .לדבריו נתפש
י משלוה זה כלל את 10
שם שלל בשמים הב ביותר ,אותו שלח מקדונה ,יתכןכ
ת
ד
ל
ו
מ
ל
ת
ע
האוניות ( :נטרירמות) שבפיקודו של אמינטאס ,ששוגר באותה
כדי
,
)
1
נושא
לגייס צעירים נוספים לשרות צבאי (-דיודורופ טיקולוס 49 txvil
שהעסיקו גם כן .בנוסף האמור צריך להתחשב כתנאים האקלימיים של שלהי
ל
יביר לדהיית המסע מצרימות אמנםניתן לנוע בלילות,
כס
הקיץ במדברסיני כגורם
אך בשים לב לחוסר הניסיון של הצבא המקדוני במסעות מדבריים ,42הרי אין
זה בלתי הגיוני להניח שאלכסנדר בכר לעשות זאת במועד נוח יותר לכשיפוג
החום הגדול ובעיית המים לא תציק כל כך .קיצורו של דבר :יש בידה סימוכין
לסברהכי לא יצא מיד לאחר כיבוש עזה לעבר 'מצרים ,אלא השתהה בה זמן לא
מבוטל .43ההגיון המדיני 'והצבאי נוטה להסיקכי לעת שהותו בעזה ערך תפנית
ביחסיו עם היהודים ,וכי בפועל גם היה לו מספיק זמן לשם כך .קשה להעלות
י התעלם מאחד הגורמיםהמדיניים החשובים ביותר באזור רגיש זה,
על הדעתכ
ובעיקר בשיו לב לעובדהכי הפעיל כוחות צבאיים גם בעומקה של ארץ ישראל.
הסבירותההגיונית של תפניתכזומחייבתלהתייחס ביתר רצינות אלענותיוספוס.
אפילו צ'ריקהבר ,למרות עמדתו החשדנית והפסלנית ביחס לתאור המפגש עם
היהודים ,הודהכי נאמתאי אפשר שלא נוצר מגע'ביןשני הצדדים .44גם קשה
לעכל את המחשבה כי אלכסנדר לא 'נפגש עם הכה"ג ,שהרי היה מנהיג העם
הימורי ,מה עוד שכך נהג ביחס לשליטים אחרים בסביבה (למעלה עמ' .)3אמנם
לא נוכל להמלט מן המסקנהכי נשתרבבו לתוך הספור דברי אגדה ,אך מנגד בל
נזדרז לפסלו בעבור זאת ,שכןאין הוא שונה בכך ממסורות הסטוריות אחרות על
אלכסנדר.
תאור המפגש בין אלכסנדר והכה"ג ידוע נפרש אצל יוספוס על יריעתו הרחבה
של הסכסוך בין השומרונים והיהודים .בין הדמויות הבולטות באותו סכסוך
נזכר שמו של סנבלט הפחה השומרוני .מסיבהזו בקשו חוקרים רבים לשלול את
מהימנות הספור ,וטעמם העיקרי כי יוספוס טעה כשהסמיך את סנבלט לימי
אלכסנדר ,דבר המוצא חיזוק בעובדה כי לא הזכירו כלל בזיקך לימי נחמיה.
שממונה הממושך אינה עומדת במבחן ביקורת ,אלא אם כן התכין
.80ע.,יש ,.Tcherikover, op.י.
ן:
לאלכסנדר ינאי.עיי
41על כך ראה. 341-343 :עע .8. Stark, Gaza und d~e Philist2ische Kuste )1852(.
42 .השווה :אריאנוס ווו3 ,ו פלוטארכוס ,אלכס' 27על המסע המדברי למקדש אמון שנערך
בחורף.
43ראלף מארקוס התלבט בענין זה גם כן ,אך לא העז לערער אחר הדעה המוסכמת .לכן
השמיע דברי הסתייגות מאולצים ,שבהם מסה להתפשר עם דעותיהם של פוסלי יוספוס ,אך
.ק.1).Marcus, 0
למעשה לא סעד אתהסתייגותו בשוםמקור .ראה . 525-526 -קע
44צ'ריקובר,היהודיםוהישים ,עמ' –37ש.3
"!.,
195
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
אריה כשר
טבת-אדר תשל"ה
יח
זאתיעוד :תאורו את נ"טואיו וטל מנשה עם בת סנבלט וגרוסו מיה-סלים נראר
זהים לכתוב בנחמיה יג ,כח ,באופז שנתחזקה ההתרשמות בדבר אנאכררניזם
הסטורי .דעה זו זימנה לעצמה קוליים לא מבוטלים ,שצצו מהשומות המקורות,
כגון :הצורך לזהות את מנשה ,שהוצג עלידי יוספוס' כחתן סנבלט וכאחי ידוע,
עם בן יוידע (שבנחמיה י"ג ,כח) ,מי שהיה צריך להיות לפי הגניאלוגיה של
ספר נחמיה (י"ב ,כב) אחי יוחנז ודודו של ידוע .45אמנם שליט ניסה לפתור
את הקושי הז'ה עלידי פסילת הגניאולוגיה של יוספוס ,אך באותה עת לא נמנע
מלהסתמך על יוספוס בפרט גניאולוגי אחר הקשור במנשה .למעשה ,הואתיקן את
נוסח הכתוב ,באופן שעשאו לבנו שליוחנן ,ובכך 'בקום לטעוןכיליוידעהיו שלושה
בנים יוחנן,ישוע ומנשה .גניאזלזגיה חדשה ומתוקנתזו,שאין לה כל אסמכתא
חמיה ,סללה בפניו את הדרך לטעון הקרעכין ידוע ומנשה (שבקדשבספר נ
כי
בבין יוחנן לבין ישוע (שם,
יא 306 ,ואילך) הריהו מסולף,ובי באמת היה זהרי
,)301-297כנציגיהם של ,מה שהוא כינה" :מפלגת השמרנים" (או "המפלגה
הבדלנית' והאנטי-שומרונית) ויריבתה "מפלגת המתקדמים" לאו "המפלגה הליב-
רלית" והפרו-שומרונית).16
צ'ויקובר סמךידיו על תינה זו ,אף השתדל לבנות על מסדה נדבכים חדשים
של ספקות ,אשר נסמכו מעיקרם על מחקרו של ביכלר ,בכוונה לחשוף גם סתירות
ספרותיות בגוף העדות של יוספוסי .4מן הראוי שנקדיש לכך תשומת לב נאותות
בטרם נשוב לפרוש את היריעה ההסטורית הצרופה של הפרשה הניוונה ,לדעתו
הורכב הספור של יוספוס משני חלקים בלתי הומוגניים ,באופן שחלקו הראשון
הדן בסנבלט ובריתו עם אלכסנדר נשאב ממסורת שומרונית ,ואילו חלקו השני
המתאר את פגישת אלכסנדר וידוע נשאב ממסורת יהודית .הדבר ניכר ,לדעתו,
ברות האוהדת את השומרונים (בחלק הראשון) שמתחלפתברוחעוינת (בחלקהשני),
אך האוהדת את היהודים .לפי שיטתו ,צרף העורך היהודי את שתי המסורותזו
לזו והטליאן לספור אחד .צ'ריקרבר אף בקו להדגים את אמיתות הדבר עלידי
חשיפת סתירות ספרותיות בגוף הספור .כך למשל ,טעןכי מחלקו הראשון ניתן
להבין שהמקדש בגריזים טרם נבנה וקדמי יא ,)322 1310 ,בעוד שמסלקו השני
מתברר בו כבר עמד על תילו (שם .)342 ,כאופן דומה הצביע על הערבדה כי
בחלק הראשון היה זה סנבלט שבא במגע עם אלכסנדר (שם321 ,ואייך) ,ואילו
נעדר כבר סנבלט והשומרונים פנו אל המלך שלא באמצעותו (שם340 ,
בחלק השני
ואילך) .לפיכך ,טען ,הצרוף בין ספור מנשה-סנבלט לבין סיפור ידוע-אלכסנדר
הינו מלאכותי מעיקרו ו"גרם לדברים משונים מאוד :למיתתו החטופה של סנבלט,
שאיז לה אימות כלשהו במהלך העניינים ולמהיררתו המפתיעה של בניע בית
המקדש בשומרון" .לדעתו ,הסתירהביןשני חלקי הספור מזדקרתלעין גם מתוך
תאורהפגישהבין אלנטנדרוהשומרונים ~אחר הבקורבירושלים),ניוןש"אלכסנדר
45השווה!, 12-13 :ם %1, op.ק.1. 8
ן :גשליט" ,ספרלוי" (תש"ט) ,עמ' .27%-252
46עיי
47
צ'ריקובר ,שם ,עמ' ;35–32אשרלביכלר ,ראה:
נ(1. B~chler, REJ. XXXVI )1898
. 1-26קק.
196
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
המ
טבת-אדר תשל"ה
מטע אלכסנדר הגוזל בארץ-ישראל
שואל את השומרוניםמי הם ,כאילו ראה אותם בפעם הראטענהרוהלא כבר מדמן
עם סנבלט בצור כשהביא לו הלז חיל-עזר שומרוני" .48לסכום :סתירות אלה
מוכיחות ,לדעת צ'ריקובר ,כי יוספוס לא הצליח במלאכת הטלאתם של שני
הספורים ,וכי הסתפק בכך שרשם אותם ברצףענייני ,בחדשו רק קוים אחדים
כדי להקל על הקורא את הבנת העלילה אבל בפועל סבכו חידושיו את מכלול
הפרשהעודיותר.
,
י
מ
י
נ
פ
ה
שיטת הביקורת הספרותית הזו שיבה את הלב בהגי,ונה
אך לאמיתו
של דבר הריהי רופפת למדי .49אין בחלק הראשון של הספור שום רות אוהדת
לשומרונים .אדרבה ,סנבלט הוצג כבוגד שהתכחש לבריחתו עם דריושוכמי שערק
למחנה אויביו .יתר ,על בן ,הוא הוצג כנוכל רגיל ובעל מזימות ,שניסה לעשות
הון פוליטי במאבקו עם היההדימ עלידי ניצול ערמומי של מעשה בוגדנותו ,דבר
שניכר היטב בתחבולותיו ובצצות הזדון שהשיא לאלכסנדר וקדם' יא .)32%–221
נאמנותו למלך החדש לא היתה ראויה ,איפוא ,להזקף לזכותה ובמיוחד בשים לנ
לכךכי קודם לכן קיוה לקדם אתעניניו באמצעותדריוש דוקא (שם.)311 ,בניגוד
לו ,תואר הכה"ג יצוע במי שהוכיח נאמנות מופלגת בשבועה ,דבר שנזקף לזכותו
ולשבחו .מנקודת מבט יהודית לא היתה הפרת גריתעניין של מהבכך .אדרבה,
בימי הבית השני היתה אידיאליזציה רבה ביחס לציוויים מקראיים ,והנאמנות
בברית בכללזה( -השווה :יחזקאלי"ז ,יא4-כא)".סתברכי גם בעולםההלניסטי
ידעו להעריך זאת ,ולא ,בכדי ציין יוספוס כי בגין כך גוייסו יהודים לשרת
בצבאותיהם שלמלכיםשונים .60אףנימוקיו שלמשיקוברבד'ברמהירותוהמפתיעה
ת ביהמ"קהשומרוניאינם משכנעים ,ושלושהטעמיםלכך;
שלבניי
(א) בגוף הספור נאמר במפורש כי "לאחר שהסכים אלכסנדר ,הבניס סנבלט
את כל מרצו (בעניין)ובנה אתבית המקדש" (קדמ'יא.)324,
(ב) מאזהופעת אלכסנדר בצורועדעלייתו של אלכסנדרירושלימהחלפוכעשרה
חודשים לפחות.
(ג) אין סיבה הגיונית לפקפק 'בדבר הקמתו של המקדש השומרוני בפרק זמן
זה ,בשים לב לממדיו הצנועים,כפי שניתן להתרשם מן הממצאים הארכיאולוגיים
מהר גריזים.51
48צ'ריקוכר ,שם ,עמ'.34
.אפרון.
49ההסתייגויות שיפורטו להלן נתגבשו במידה רבה מתוך דברים שלמדתי מפרופ'י
50ראה :נגדאפיון ב – 42 ,ביחסלימי אלכסנדר עצמו ; קדמ'יב 8 ,ואג'
אריסטיאס - 36
ביחס לתלמי ה .1-השווה עוד :קדמ' יב 150 ,ביחס לגיוס יהודים לשרותו של אנטיוכוס ה3-
ן. 289-318 :קק ().Schalit, JQR, ] )1959ע.
הגדול;עיי
51סקירה על הממצאים האלה ,ראה :ן. 234–28עע.ן), 58 )1965ע~ר.0.%. Wright, 11
י החומה שהקיפה את הבנין היהה באגרך של כ 60-מטר וברוחב של 42מטר בלבד,
מסתברכ
משמע כל הפרוייקט כולו היה צנוע ביותר .בתחתית המבנה (שהוא מן התקופה הרומית) מצא
רייס שרידים של פודיום מן התקופה ההלניסטית וסימני הרס מן המאה ה 2-לפסה"נ .דבר זה
מוכיח ,לדעתו,כי אכן גהרם המקדש בידי יוחנן הורקנוס ,ומשום כך גם מסתברות השיעות
שליוספוסעל משךקיומו.
197
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
אריה כשר
טבת-אדר תשל"ה
[]12
אשר לנגאלת אלכסנדר את השומרונים "מי הם?" משל לאידע את זהותם,
יש לתמוה על צ'ריקובר .הצגתו את הדברים כך הריהי מקוטעת,כי באמת צפנה
בחובה אותה שאלה משמצות שוגה לגמרי :הוא לא שאלם לזהותם ,אלא "שאלם
מי הם שהם מבקשים זאת לשם 1 ")343 ,לאמורי מי הם שיבקיעו אותן זכויות
כמו היהודים? היתהזו שחלת התרסה עוקצנית וקנטרנית ,ולא למען ברור זהותם.
הסתירות שבספור השני (על פגישת אלכסנדר-ידוע) התמקדו לדעת צ'ריקובר
בכמהשגיאות המטוריותי
(א) הבקשה להרשות ליהודי בבל ומדי לקיים את חוקיהם (קרמ' יא)338 ,
צ'ריקובר בקון להבליט את האנאכרוניזם ההסטורי שבכאן על ידי הטענה כי
מאותם דברים משתמע שהארצות ההןהיו כברבידי אלכסנדר ,ואם כך הרי שלא
הוצג בספור סדר התרחשויות תקין .בניגוד לכך ,יש לדייק ולהצביע על העובדה
י הבקשה נאמרה בלשון תנאי לעתיד ,או כדבר שאלכסנדר הבטיח לעשותו1
כ
והלוא תכניתו לכבוש את הארצות ההן היתהידועה ברביםלפי הכרזותיו הרשמיות
שלועצמו לעת המערכהבצור(אריאנוס.)3–2,25 ,
(ב) אזכרת 'הכשדים' בין אנשי לווייתו של אלכסנדר במסעו ירושלימה (קדמי
יגב – )330גם כאן הדגיש צ'ריקובר את האשכרוניזם ההסטורי בטענה כי
אלכסנדר טרם הגיע בבלה .ברם ,לזכותו ייאמר כי בעצמו ניסה להסביר את
משמעות הכינוי 'כשדים' כשם נרדף לחוזים בכוכבים ולמגידי עתידות בכלל,
לפי השמוש הנקוט בתקופה הרומית .כמו כן לא התעלם מן ההגהה הטכסטואלית
שגרסה 'בותים' במקום 'כשדים'.52
(ג) אוכרת ההשתחוות 'בפני אלכסנדר (קדמ' יא – )333–332 ,לדעתו מנהג
זה היה פרסי מעיקרו ולא מקובל על אלכסנדר בימי שהותו בארץ ישראל ,אלא
רק מאוחר יותר משכבש את ארצות אסיה הרחוקות .לפי האמת היתה הביקורת
אלבס'נדר ,53
של צ'ריקובר צודקת באם דובר בהשתחוותו של איש מקדוני בפני
אך לפי חקתוב היה זה המלך עצמו שהשתחווה "בגני השמא (שם )331 ,או
עבפני האלוהים" (שם .)333 ,דברי ההשתוממות של פאראמניון אמנםציינוכי הכל
נוהגים להשתחוות לפניו ,אך אין לגרסם ביחס למקדונים דוקא .אדהבה ,ראוי
עליהם ,מה גם
יותר לחשוב כי התייחסו לאנשי המזרח ,שנוהג זה היה
קובי
מ.
שכל המעשה תואר בזיקה למפגש בין אלכס'נדר ואיש המזרח
זאת ועוד; מן הדין
ה את כעסו של אלכסנדר על שליט עזה שמאן לכרוע ברך בפניו,
לזכור בהקשרי
מאורע שהתרחש בסמיכות ~מן ממש ,ושכמקר על ידי מקור שכרי ומהימן על
דעת צ'ריקהבר (קורטיום רופוס עו26 ,6 ,ואילך) .קרוב לודאיכי ספור ההשתחוות
שבפי יוספוס הינו רווי השקפת עולם יהודית ,שתכליתה העיקרית להציג את
אלכסנדר כאדם בעל הכרה דתית שלה ,המודה בעליונותו של מלך המלכים
(הקדוש ברוך הוא) על שהנחהו בדרכיו ובהצלחותיו .הדברים נערכולפי המתכונת
52
53
י'ריקובר ,שם ,עמ' (332הע'.)15
ראה :שם,עמ' (332הע' 1 )14והדוגמאותשהביאמתייחסות למקרהמעיןזה.
198
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ןק
בית מקרא )סב א(
מסע אלכסנדר הגדיל בארץ-ישראל
טבת-אדר תשל"ה
המוכרת ומל הספרות היהודית ההלניסטית ~ק וברוח מה שסופר עלידי פסתדו-
קאליסתנס .קיצורו של דבר; היה זה סממן ספרותי יהודי תעמולתי ,שנועד לקשט
את ספור המפגש; ואין להביאו כראייה לפסילת העדות של יוספוס בכללותה.
(ד) אזכרת ספר דניאל שהראוהו יאלכסנדד ובו נבואה על חורבן מלכות
פרס (קדמי יא -.)337 ,אף שגיאה כרונולוגית זו מגלה ,לדעת צ'ויקובר ,את
הבדות ההסטורית של הספור ,שהרי ספר דניאל לא נתחבר אלא כמאה וחמישים
שנה מאוחר לזמנו של אלכסנדר .אכן ,יש כאן באמת שגיאה הסטורית ברורה,
אך צריך לזקפה למסורת עממית מאוחרת או לאינטרפולאציה של יוספוס עצמו,
שמקירה אולי בבאוריו לספר דניאל (קדש י 266 ,ואילך; ו'במיותד .)273 -
מכל מקום ,אין שגיאה זו צריכה לערער את אזשיותיו של הספור השלם .מסתבר
כי גם מסורות ספרותיות נוכריות ,אודות אלכסנדר קלטו לתוכן מוטיבים דומים.
כך למשל פלוטארכוס (אלכס' )4 ,17ידע לספר אנקדוטה דומהכי לעת שהותו
בלידיה סמוך לעיר כסאנטוס ,קרה שמעין מקומי עלה גדותיו ומימיו הגואים
העלו צלחת נחושת אשר בשוליה נמצאה כתובת עתיקה המתנבאית ליום חורבנה
של מלכות פרס עלידיהיוונים .לא מן הנמנעכי גם המוטיב על התגלות הכה"ג
בחלומו של אלכסנדר (קדמ'יא)335–334 ,היהגזורלפי מתכונת ספרותית מקובלת
במסורות העממיות אודותיו ,ואשר כדוגמתה ניתן למצוא בתאור ההתגלות של
היראקלס לרגל כיבוש צור"".אי לכך ,אותו מוטיב לבש אצל יוספוסצביוןיהודי,
כיון שאלכסנדר הוצג בו כמי שנועד למלא שליחות אלוהית ולא כמי שפעל
בכוחות עצמו .בנידון זה קיימת ממש הקבלה מאלפת לנבואת ישעיה על כורש,
מכוננה של מלכות פרס ,שאף הוא נחשב לשליחו של אלוהי ישהאל .56במילים
אחרות :ספורו של יוספוס נערך במידותיה של השקפת העולם היהודית ,שבקשה
לראות בתהפוכות ההסטוריה חלק מתכנית אלוהית חזויה מראש ,ובדרך זו לרומם
את היהדות .אם נשפוט את המוטים הזה לפי קריטריונים אלה ,,הרי לא יעמוד
עוד למכשול בדרך החקירה ההסטורית.
לאחר שסטינו אל נתיבותיה העקלקלים של הביקורת הספרותית ,נחזור שנית
אל הניתוח ההסטור .3כאמור לעיל ,אבני היסוד שעל גביהן התנוססו במיני
ההוכחות המורכבים של פוסלי יוספוס ,מקורן בהנחה כי הלה הסמיך בשוגג
ובאופן אנאכרוניסטי את סנבלט לימי אלכסנדר.די לערער הנחהזו כדי למוטט
את כל ההצעות שצמחו על קרקעה; ואמנם הממצאים הארניאולוגיים ממערת
י דאליה ,שנסקרו על ידי קרוס ,ממלאים תפקיד מכריע בכך .מתעודות
ואי
הפאפירוס שנמצאו שם (כ 40-במספר) הוכח כי לבד 'מסנבלט של ימי נחמיה
היה בנמצא לפחות פחה שומרוני נוסף בשם זה ,ואשר חי ופעל באמצע המאה
הרביעית לפסה"נ .עובדה זו הנחתה את קרוס אל המסקנה כי השם הזה נקבע
בשלשלת הדורות של הפחות השומהוניים עלפי שיטה פאפינומית ,שהיתה נקוטה
גם במשפחות טוביה וגם במשפחת הכהנים הגדולים בירושלים ,באופן שסנבלט
עי
54
השווה:גוטמן ,שם ,עמ' ,286וראהעודלהלן.
55גוטמזןשם .עמ' שש.285-
56ישעיהמ"ר ,כח ; ס"ה,ש-ו.השווהגם:עזראא' ,ח-ב ;דבהי"נל"ו,כב-כג.
199
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
אריה כשר
טבת-אדר תשל"ה
[]14
הזכוה אצל יוספוס היה שלישי במניינם .למען האמת ,כבר זמן רב לפני התגליות
האלה העיזו מלומדים אחדים לכפור בזהות שני הסנגלטים .שפאק ,למשל ,מבר
כי הראשון היה סבו של השני כשביניהם חצץ דליה ,הזכור מן הפאפירוסים של
ייבי .5אמנם פתרונו מעורר קושי כרונולוגי ,כיון שקשה להניח כי מא שנת
408לפסה"נ (ראשית פעלו של דליה) ועד שנת 332לפסה"נ(ימי אלכסנדר בא"י)
שמשו במשרתם רק שני פחות בשומרון; אעפ"כ הצעתו חשיבה ,ובעיקר על שום
ן זה ,אףהעניקה להאשראי שלאמון.58
שלא נזדרזה לפסול את עדותיוספוסבעניי
קרוס נתן דעתו גם לסדר הדורות של הכהנים הגדולים שבספר נחמיה י"ב ,כב
בוצויינו השמות הבאים :אלישיב,יוידע ,אוחנןוידוע .הואטעןכי גם קשה לעכל
את המחשבה שמאז יוחנן ( 408לפסה"נ) ועדימי אלכסנדר ( 332לפסה"נ) כהנו
רק שגי כהנים גדולים בירושלים .לפיכך ,סבר ,ראוי ידוע שברשימת נחמיה
להחשב כידוע הראשון ,ואילו זה הזכור אצל יוספוס כידוע השני .59למעשה,אין
להוציא מכלל אפשרותכי היהעיניהם אףכהןנוסף .מכל מקום,הצעותיו של קרוס
נראות הגרוניות לחדי ועשויות לשמש בסיס כרונולוגי רגניאלוגי' מחודש לבחינת
עדותו של פיספוס .מה היתה איפוא הסיבה שיוספוס לא זכר את סנבלט בזיקה
לימי נחמיה? ובכן ,נראה כי בלהיטותו ההבה לתקן ולהשלים את הכרונולוגיה
של ספרי עזרא ונחמיה ,60לא השכיל להבחין בפער הזמנים הגדול מדי שבין
ימי יוחנןלימי ידוע .מצד אהד סמך על הגניאלוגיה של ספר נתמיה (י"ב ,כב)
וזיהה את ידוע שנזכר בה עם ידוע שמימי אלכסנדר; מאידך גיסא ,התעלם מן
הגירסה (המקראית בדבר פעולתו שלמנביטבימי נתמיה וזכר רק את זה שמימי
אלכסנדר .אפשר כי הדמיון שנקשר בעלילותיהם הוא שהטעה את יוספוס ,עד
שזיהה אותם כאיש אחד .אותו דמיון הטעה בסופו של דבר גם את החוקרים
המודרניים ,אלא בעוד שהם העדיפו את גירסת המקרא ופסלו את המידע של
יוספוס,הרי הואהעדיף דוקא אתהמידעשבידו(קרי;על סנבלט שלימי אלכסנדר)
והתעלם מגירסת המקרא,אואוליהתיימר לתקנה.לפי האמת,הדמיוןהעולהמקשרי
הנישואין 'בין משפחות הכה"ג ומנבלט יכול להסתבר על ידי הטענה הפשוטה
ן זה לא נתמלאו (השווה;
שלאהיו תופעה חד פעמית.ידועכי תקנות עזראבנידו
נחמיה י',יח; י"ג ,ד ,ז ,כג ,כח) .לא מן הנמנע איפואכי פרשיות דומות חזרו
גם בזמנים מאוחריםיותר .61
ז. 13 ff. $ק ,וא .ק ;1.Spak, 0השווה גם -נוטמן ,שם ,עמ'(-289י.2
58על הצעה אחרת ראה. 389-390 :קע . Torrey, JBL. XLVII )1928(,ם;
.ק.1).Marcus, 0
ן . 508ק
לדחותה מכל וכל,ועיי
59דיון מפורט על-הסוגיה"1., ,
ראה .201-211 :קקנ(F.M.Cross, HTR.59 )19666
.ק .Albright, The Biblical Period )195%,ע.על
והשווהבנידוןזהיגם .Lapp, -ע
. 33ק (0. 172 )1963א .BASOR.
אך יש
5,
60יש לשים לב במיומר לרשימות המלכיםהפרסיים ,שנערכו כנראה עליסוריריעות ששאב
שמקוהות חיצוניים כמו בירוסוס הבבלי והרודוטוס .לאור מירע זה ניסה יוספוס לתקן ולפרש
את דברי המקרא ,ולא פעם טעה והסתבך בדברי פרשנות נפתלים .למרבה הצער ,אין כאן
המקום לפרטבסוגיהזו.
61השווה דעת נוטמן ,שם ,עמ' 51 ,290ן –511 -י. )]1., 51ק.1).Marcus, 0
200
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל
[]15
קיצורו של דבר :אין לחשוב כי יוספוס העתיק את פרשת הנישואין עם בת
סגבלט ,שארעהבימי נחמיה ,אל סוף התקופה הפרסית ,בתלותו בסנבלט השלישי
מעשה שאירע בסנבלט הראשון .קשה להניח כי בדה תלבו את שמותיהם של
מנשה וניקאסו ושרבבם בשריהות לב אל תוך ספורות .השוואת הגירסאות
מוכיחהכי בשתי פרשיות שונות עסקינן .הד'מיון בינלהן 'מצטמצם ,למעשה ,בשני
פרטים בלבד:נישואיה של בת סנבלט לאחדמבני הכה"ג ,וגרושו שלזהמירושלים.
בשאר הפרטיםאין שום זהות .אליבא דנחמיה,היה חתן סנבלט בנו שליוידע ,ולא
פורש שמו; בעוד שלפי יוספוס ,היה זה בנו של יוחנן ונקרא מנשה .גם שמה
של בת סנבלט לא פורש בספר נחמיה ,מה שאין בן אצל יוספוס .לפי גירסת
המקרא ,נערך גרושו של חתן סנבלט ביזמת נחמיה ובמסגרת מלחמתו הציבורית
נגד נושאי נשים נוכריות (נחמיה י"ג ,כב ואילך); בעוד שלפי גירסת יוספוס,
גורש מנשה ביזמת זקני ירושלים ובשתוף פעולה עם הכה"ג והעם (קדמי יא,
.)308-306יתר על כן ,ספורו של יוספוס קשור קשר בל ינתק בתכנית לבניית
המקדש השומרוני שנועד לפלג את העםלשני מחנותיריבים (קדמייא-309 ,י;312
.)324-322לדבר זה לא רק שאיןסימוכין כלשהם בספר נחמיה ,אלא נהפוך הוא,
הנישואיןזכו לברכת הכה"ג ,מה גם שמלחמתו שלנחמיה נעלותהלפיציווי מקראי
גרידא' .6קשה איפוא לעכל את המתשבהכי יוספוס בדה מלבו את כל הפרטים
הרבים שנכרכו בפרשה זו ,וגם השכיל לשבצם בצורה מתואמת כל כך וכחלק
בלתי נפרד מגוף ספורו השלם * ,6אם נבוא לסכם עד כאן ,הרי שספורואינוראוי
להחשב כהעתקהאנאכרוניסטית של פרשהבונננה,כי אם ספור העומד ברשותעצמו.
העיתוי ליצירת המגע הידידותי בין אלכסנדר והיהודים ,לאחר כיבוש עזה,
הים מביר ביותר .למעשה לא נוכל לבאר את סיבות המרד השומרוני ,לעת
המסע מצרימה ,אלא אם ניקח בחשבון את העיתוי הנ"ל של התפנית ביחסי
אלכסנדר והיהודים .יבטח התאכזבו השומרונים מן התמורה המפתיעה הזאת
והאוה בצרותעין .סביר לחשוב,כי נוסף על קנאתם בהנחות שניתנו ליהודים
(קדמ' יא ,)339-338 ,גילו מורת רוה מן העובדה שיריביהם זכו ליחס של בעלי
ברית ושם ,)344–343 ,בערר הם זכו ליחס מסתפג (שם 342 ,ואילך) .לא ברור
כיצד התחוללה התפנית המדינית של אלכסנדר.לפי גירסתיוספוס ,אצבע אלוהים
היתה בדבר וכל פשרה חזיונות לילה (שם ;)319–318 ;328-327 ,אך נימוקים
של ממש לא נמסרו.לפי ההגיון ,קשה להניחכי בתשעת החודשים ,שמאז המערכה
על צוו ועד כיבוש עזה ,היו היהודים אדישים למתרחש בגבול ארצם ,והלוא
תמורות מדיניות מהפכניות התחוללו לנגד עיניהם .מלכות גדולה ואדירה קרסה
תחתיה במהירות ,ומלכות חדשה תפסה מקומה בתנופה מדהימה .אך בקושי מתקבל
על הדעתכי לאניסו להסדיר את מעמדם המדיני עם הכוח החדש העולה בגבולם.
62השווה:י
.קלויזנר,הפטוריה שלהביתהשגי(תשי"ט),ב,עמ' .10%-102
63בכל פרק י"ג "ם הד לויכוח נוקב ברוח זו ,שהוא מכתן נגד חוגים מסוימים בציבור
היהודיעל קשריהם עםעמיהסביבה.
64בחינתם הספרותית של הקטעים -קדמ'יא
-340 ; 324-321 315 ; 312-306 ,ד- 34
מוכיחהבעלילבי הם שובצו בצורהאינטגראליתבתוך רקמתהעלילההשלמה.
י
201
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
אריה כשר
טבת-אדר תשל"ה
~ח
המסותת האנקדוטית של פסוידו קאלימתנס 0ה 424למרוז אופיה וסממניה
האגדתיים ,65יכולה להדגים את חוסר אדישותם של היהודים .לפי גירסתה שוגרו
מירושלים צירים לרגל אחר כוחו האמיתי של אלכסנדר ולעמוד על סיכויי
ההתנגדות לו ,לפי דיווחם נתקבלה החלטה ,והיא משמעותית מאוד לענייננו,
להתמסר בפני הכובש המקדוני .אפשר מאודכי דוקא מסורת אנקדוטית זו עשויה
להשלים ,ולו גם ברמז ,את החסר בגירסתיוספוס ,לאמור:היהודים לאהיואדישים
לנעשה סביבם ,ומשהגיעו למסקנהכי אין להם כלסיכוי להתנגד לאלכסנדר ניסו
להסדיר עמו את עניניהם .אמנם למדנו כי הכה"ג היה נאמן בבריתו לדריוש
ובתהילה אף לא נענה לפניית אלכסנדר (קדמ' יא ,)318אך הדבר היה אמור בזמן
שלפני כיבוש הארץ .מסתבר כי לעת המצור על צור ,כשהשלטון הרשמי היה
עדייןפרסי ,לאהעזו לשנות את עמדתם.אולי גם התקשולעכל את מפלתו המפתיעה
של דרויש באיסוס ,שהרי הבל היו בטוחים בנצחונו (שם .)315 ,לא מן הנמנע
כי גם בקשו לנהוג בזהירות ולבחון את המצב החדש בקפידה .הם לאהיוהיחידים
בכך ,שכן אף מלכי הסביבה הקרובה לצור לא התמסרומיד לאלכסנדר ,אלא כעבור
זמן .השתהות היהודים יכולה אף להסתבר כחשש מהסתבכות עם השלטון הפרסי,
כיון שאם ינצח במערכה הסופית עלול הוא להפרע מהם קשות .בלאו הכי שררה
ביניהם באותה עת מתיחות רבה ,שבעטיה נתנסוהיהודים בפורענויות קשותלמדי .66
יזמתו הזריזה והתככנית של סנבלט סיבכה את מצבם עודיותר ,משום שבריתו
עם אלכסנדר יכלה להתפרש כסתימת הגולל על סיכויים להסדיר עמו את
עניניהם .ברם ,המציאות התפתחה בצורה שונה ,ובעיקר מפני שאלכסנדר נוהל
מדיניות ריאלית וגמישה למדי .מביר לחשוב כי לעת שהותו בגבולות ארץ
ישראל (קרוב לשנה תמימה) למד להכיר נכוחה את הרקמה הפוליטית המיוהדת
באזור .אפשרכי גם למד להכיר ביתרונם המספרי של היהודים ובעדיפות כוחם,
ומשום כך אף ביכר אותם כבעלי בריתו לעתיד .לא מן הנמנע אפילוכי השכיל
להבין את נכליו של סנבלט שנעשו מעמדת חולשה ויריבות עם היהודים ,למרות
שקבל בתחילה את עזרתו כבעל ברית ,היה מוכן באותה מידה גם לפנות לו עורף,
בדיוק כפי שסנבלמ עצמו נהג בימם למלך פרס .נראה כי עיסוקיו הצבאיים
המייגעים במערכות צור ועזה לא נתנו סיפק בידו להכנס לעובי הקורה של מערכת
65
על אודות מקור זה,עיין.Pfister, *cEine judische Grandungsgeschichte Alex- :ע
11) elnem Anhang 6ber Alexanders Besuch ]8 Jerusalem" Sitzungsת andrias,
berichte der Heidelberger Akademie der Wissenschaften. Phil. hist. Klasse. Bd.
. 1-32קק ,)1914(. Abt. 11.ו.
66כברבימי ארתאכסרכסס ה2-העיבועננים קודרים עלהיחסיםבין שלט'ונות פרס וירושלים,
י ארתאכסרכסס ה3-
דבר שהעידעליו יוספוס בקדמ'יא -301-297 ,וכר לפורענויות עלומותבימ
. 7ק ),ם .ק ;8. Sch~rer, 0אוכוס ( 338–359לפסה"נ) נשתמרו אצל אבות הכנסיה :עיין:
.מ.גהינץ ,ספר יהודית (תשי"ז) ,עמ' 18ואילך .על סימנים
י.קלויזנר ,שש עמ' 10ואילך ;י
ארכיאולוגיים של הרס ערים
.שטרן ,התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופה הפרסית ()1913
. 6–12קע ( ;)1966וכןא
עמ' .251-250יתכןכי זכרן של אותן פורענויות הובא גם באג' אריסטיאס 36וב"נגד אסיון"
,בא"י באותה תקופה ראה40. 183 :כ 11.Barag, BASOR.
א.194 ,191 ,
202
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ה
בית מקרא )סב א(
תק
מסע אלכסנדר הגדול בארץ-ישראל
יחסיו עםהיהודים ,ורק לאחרכיבוש עזה נתפנהלכך.איתרע מזלםוטל השומרונים
שדוקא במועד ההוא מת מנהיגם סנבלט (קדמי יא;)325 ,דבריכי מותו הקל רבות
על תהליך ההתקרבותבין אלכסנדרוהיהודים .לא מן הנמנעכי ,לעת שנוצר המגע
ביניהם ,נודעו למלך המקרוני פרטים מדויקים על קיומם של ריכוזים יהודיים
גדולים בארצות 'העתידות להכבש עלידו (השווה :שם ,)338 ,באופן שהתרשםכי
עשוי הואלהפיק תועלת צבאיתמידידותם .GT
ק
י
נ
ע
ה
ש
מגירסתיוספוס קשהלהצילפרטים מלאיםעלטיבן שלהזכויות
אלכסנדר
ליהודים ,הואיל והדברים נוסחו בצורה כללית למדי" :שיורשה להם לקיים את
חוקי אבותיהם ,68ושתהא השנה השביעית פטורה ממסימי (,שם" .)338 ,לחיות
לפי חוקי האבות" היתה נוסחה מקובלת ושגורה למדי בתקופה ההלניסטית ,69ואין
לראותה כדבר יוצא דופן .ביחס לעם ישראל ,ברי כי אין הכוונה רק למצוות
התורה הרגילות שנגעו לאורח החיים האישי של כליחיד ,אלא גם לסדרי השלטון,
מערכת המשפט ,הממסד הציבורי ,אורחות החברה וכדומה .קיצורו של דבר:
היהודים זכו לאוטונומיה רחבה ביותר0י .ההתייחסות המיוחדת לפטור ממסים
בשנה השביעית נבעה לבטח מן העובדהכי שנת השמיטה היתה תופעה מיוחדת
ליהודים .לבסוף העניק אלכסנדר לבעלי בריתו החדשים גם את הזכות לשרת
67אולי משום כך הבטוח לאנשיירושלים שירשה גםליהודי בבלומדי לשמור את חוקיהם ?
בענין הסיוע הצבאי מיהודי התפוצה ,ראוילצייןכי אפשר מאוד שכבר בימי אלכסנדר גוייסו
יהודים,במצריםהעליונה לשרות צבאי כחיל משמר מקומי .מציאותם של שמותיווניים בתבאיס
על,גבי פאפירוסיםארמיים (ראה14. 8. Cowley, Aramaic Papyri 01 the Fifth Century :
. )1923( Nos. 81-82כ) )8.יכולה לרמו כי בעליהם היו בשרות צבאי .מסהברכי יהודים
נושבו שם עוד לפני הכיבוש המקדוני וכיקיימו קשרים עם אחיהםבייב (.ק).8. Cowley, 0נ
.)"!,140. 38לא מן הנמנעכי מוצאם היה משם ,וכי מסיבה זו היתה להם גם זיקה למסורת
צבאית .האסאין לקשור את חיולם עם פעילות גייסותיו של אלכסנדר באזור ההוא (אריאנוס
ווו)5 ,ז
בשם היקאטאיוס איש אבדירה נמסר כי גם יהודי בבל נשתלבו בצבאו של אלכסנדר (נגד
אפיון א ,)192 ,משמע גם במקרה זה הפיק המלך המקדוני תועלת מעשית מידיוותו של העם
היהודי .עדות דומה נמסרה בשמו גם על יחידת פרשים-קשתים יהודית שנלפתה אל אלכסנדר
במסעותיו ,ושמתוכה בלטה דמותו של מוסולאמוס (נגד אפיון א 200ואילך) .אמנם עדויותיו
של יוספוס והציטטות שלו על שרותם שליהודים בצבא אלכסנדר נחשדו כמזוייפות ואפולוגטיות
(ראה למשל -צ'רקקובר ,שם ,עמ' 217ואילך 254 ,ואילך) ,אך לאמיתו של דבר ,ראויות
הן לבדיקה מחודשת ואוהדת יותר ,ובלא דעות קדומות שתכליתן להמעיט בערכם הצבאי של
היהודים געת העתיקה בדרך של פרויקציה הסטורית מומנים מאוחרים .לענין זה ,ראה עבודת
הדוקטור של המחבר " -מעמדם המשפט-מדיני של יהודי מצרים בתקופה ההלניסטית ובימי
הפרינקיפאטהרומי" ( ,)1972עמ' 1ןואילך; 205ואילך.
68השווה מנהגו של אלכסנדר כלפי עמים אחרים :אריאנוס ו ;23 ;2 ,18 ; 4 ,17 ,וו; 5 ,
וץ1 ;30 ,וע20 ;4 ,ועוד.
69ראה למשל:פוליביוסוו ; 4 ,70 ,שיא.5,46 ;2 ,44 ,וכןבאפיגראפיה SIG 390 ;572 -
.OGIS 222 ;441 ;442 ;449
70השמה בענין זה דעותיהם המוצקות של גיקהמן ,צ'ריקובר ושטרן אודות הפריבילגיות
שהענקו .מטעם אנטיוכוס ה 3-ליהודים ,שנתנסחו אף הן בצורה דומה:
E.Bickermann,
. 27ק (7. 100 )1935ץ) ;1צ'ריקובר ,שם ,עמ' ;66–65מ שטרן ,התעודות למרד החשמונאים
(תשכ"ה) ,עמ' 32ואילך.
203
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
טבת-אדר תשל"ה
~ט
אריה כשר
י עכלו לק"מ באץ מפריע את מנהגי אבותיהם;
בצבאה תוך הבטחה מפורטתכ
ואמנם רבים נענו להזמנתו (קדמ' יא .)339 ,דבר זה הולם את המקובל בצבתות
ההלניסטיים ,שניתן היה לקיים בתוכם יחידות אתניות מגובשות למדי .ראוי
לצייןכי את היהודים הזמין אלכסנדר לשרת בצבאו ולהלוותאליו במסעותיו
(השווה ! נגדאפיון א200 ,ואילך),בעוד שעלה"לי סנבלט ציווה לעקור מארצם
ולהתנחל במרחקים ,אף הטיל (או כפה) עליהם משרמות ,שרתקו אותם למקומם
הנידח(קדמייא1)345 ,י.
התפנית הפרו-יהודית במדיניותו של אלכסנדר ומותו של סנבלט חוללו לבטח
תמורה בעמדת הש,ומרונים .נראהכי לא נתמנה יורש למשרתו של מנהיגם המת
(עיין ) קדמ'יא,)342 ,וכי הפקוח על שומרון נתהדק בצ'ורהניכרתלנוכח 'ההתפתחו-
יות החדשות'ומצאביטויובמינוי אנדרומאכוס .אפוכרכי אלכסנדר לא חששביותר
מתגובה שומרונית נמרצת שתסכן את שליטתו באזור ,כלון שיבול היה לצפות
לערנותם של בעלי בריתו היהודים לנעשה בגבולם .מכל מקום לאחר הביקור
בירושלים ולעת צאתו מצרימה ערך 'כנראה מסע צבאי קצר בגבול שומרון-יהודה
נבערים הסמוכות שבשפלת החוף (שם ,)340 ,כדי להבטיח את הנאמנות לשלטונו.
אף על פי כן ,פרץ מרד בשומרון כאשר שהה עיקר הצבא המקרוני במצרים.
השומרונים הממורמרים והמתוסכלים התקוממו נגד המושל אנדרומאכוס ושרפוהו
חי .הידיעות על כך מלמדותכי אלכסנדר העריך את המעשה בחומרה רבה ,ומהר
לחזור לזירת ההתרחשות כדי להנקם במורדים2ז .רגישותו לכולה להסתבר היטב
על רקע החשובות שהעניק לארץ ישראל כדרך מעבר חיונית להמשך מסעותיו.
העדויות על המרד הזה עוררו את שפאק לחשובכי במועד זה 'בקר בירושלים,
ולא לאחר כיבוש עזה כדברי יוספוס .TSאמנם מסקנתו אפשרית ,אך באותה מידה
גם אינה ודאית .היו מלומדים הוסברוכי היה זה פרדיקאס ולא אלכסנדר שניצח
עלדיכוי המרד ,דברשניתן להקישמשרידיידיעותבכתבי אבותהכנסיה4ז .אמנם
יש בכתביהם גם ידיעות נוספות על הושבת חיילים מקדוניים בשומרון עלידי
אלכסנדר עצמו ,אך נראהכי יש להוציא את הדברים מידי פשוטם ולייחס את
11
בדרך כלל פקפקו באמיתות 'הידיעה של יוספוס על התנחלוהם הצבאית של השומרונים
באזור תבאיס ,בטענה כי אין לה אישור ממקורות אחרים ומשום שאי אפשר להסמיכה להקמת
הכפר סאמאריאה גפאיום בישי ,תלמי ה( 2-ראה למשל ,צ,ריקובר ,שם ,עמ' 218והע' .)11אי
לכך ,בהע' 67לעיל,צוייןכי מציאותם של בעלייבמותימניים בליטראציה ארמית (בפאפירוסים
של קאולי ,מס' =81נ )8עשויהירמז על אנשי צבא .לא מן הנמנעכי אלה התייחסו ליהודים
מקומיים (שמוצאם מ"ב ,כפי שצויין בהע' 67דלעיל) לגם לשומרונים שאודותם כתב יוספוס.
מן הסתם לא התעוררו בעיות וסכסוכים לרגל שרותם הצבאי המשותף ,שהרי ידוע לנו על
ב לבין השומ,רונים (קאולי ,מס' .)30לא כן בנוגע לשומרונים
"חסי ידידות בין יהודי יי
ויהודים ארצישראליים שירדו מצרימה בימי תלמי ה .1-הללו היו שרויים במריבות ובויכוחים
יידיעהזו מתקשרת
אודות מקדשיהם ,כשכל צד מלמד זכות על מקדשו (קדמ'יב.)10 ,אין ספקכ
היטב עם ספורו של יוספוס על בניית המקדש בגריז'ים ומסתברת יפה על רקע הזמן ההוא.
72קורטיוס רופוסעו ; 10-9 ,8 ,והשמה גם .-יו
ם ~Ellsebills, loc.
. 35 73ק.,י.1.Spak, op. 01
.ק. Sch~rer, 0ע
74ראהציטוט של מקורותאלה אצל . 416 -ת . 196.ק 11.
,ן"
204
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יח
בית מקרא )סב א(
מסע אלכסנדר הגדול בארץ-י שראל
טבת-אדר תשל"ה
היעשה לפרדיקאם 5ק על מסדה של מסקנהזוגיבש לריקובר את דעתוהמצידת
י אותו פרדיקאס היה גם זה אשר עשה את שומרון בשלב מאוחריותר '(321-323
כ
לפסה"נ) לפוליםהלניסטית6י.
נוטמן בקש להסמיך לפרשהזו אתהעדות התלמודיתעל מפגש אלכסנדרוהיהודים
(ב'בלייומא ס"ט ,ע"א; סכוליון למ"ג תענית ט') ,אף נטה לאתר עלפיה את מקום
המפגש באנטיפטריס ולא בירושליםזז .ברם ,הוא עצמו השכיל להכיר במגרעות,יה,
ובעיקר על שום שכרכה בצורה אנאכרוניסטית את אלכסנדר עם שמעון הצדיק,
וכל זאת על רקע עמום של הדי אגדה 'ממאורעות הקשורים ביוחנן הורקנוס8ז.
הסתייגויותיו ההגיוניות והנכונות של צ'ריקובר מקביעת המפגש באנטיפאטריס
מבטלות אף הן אפשרותוו9י ,מה עודשגייסתיוספוס לא רק שקומה בזמן ,אלא
שנערכה בצורה משכנעת יותר ועדיפה מבחינת הפרטים ושלמות העלילה .זאת
ועוד
ילפי עדות אריאנוס (;;;)1 ,6 ,ניתן להתרשםכי 'בשובו ממצרים לא התעכב
הרבה בארץ ישראל ,אלא המשיך הישר לצור .לפיכך נראהכי יש להעדיף דוקא
את גירסת יומפוס על מועד הביקור בירושלים' .מכל מקום ,בפירה מוחלטתבקיומו
יכולה להתקבל רק על יסוד פסילת העדות בכללותה ,דבר שאין אנו יכולים
לעשות עוד בקלות ראש .חשוב להדגיש בעניין זה כי עצם עריכת הביקיר,
ובירושלים דוקא ,צריכה להסתבר גם בדרך של הקש אנאלוגי מעדויות אחרות
על מדיניותו של אלכסנדר בכל הקשור לקודשיהם של עמים שונים גם סקרנותו
הדתית הידועה ולהיטותו לבקר במקדשי המזרח במיוחד ,80יש בהןכדי לאשש את
עדותיוספוס.
קרובלודאיכי מרד השומרונים העניק לבריתהידידותעובין אלכסנדרוהיהודים
מימדפוליטי חשוב וממשי ,ולאמן הנמנעכי הלהודים אףסייעובדיכויו ,81למרבה
הצער ,אין אנו יודעים פרטים על מתלך המרד והקפו .מלבד העדויות הקצרות
והקלושות של קורטיוס רופוס ואבות הכנסיה ,ניתן להציל בעקיפין רק הדים
עמומים מן הממצאים הארכיאולוגיים של שומרון ושכם ,82ובעיקר מאלה של
המערה בואדי דאליה .האחרונים עשויים לשפוך אור מסוים על אחת האפיזודות
75יאה
. 16-18קק
76צ'ריקובר ,שם,עמ' ., ;83 ;37
.ק.Wilri.c)1h0,10ם;. 195ע.,11.י"
("1הע'
558
למשל:
.ע.2.Scharer, 0
77גוטמן ,שם ,עמ' .294
78גוטמן ,שם,עמ' .285 ; 280
79צ'ריקובר ,שם ,עמ' .37
80על יחסו כלפי אלי מצרים ומקדשיהם ,ועל ביקוריו בהם ,ראה (למשל) :אריאנוס ווו:1 ,
.על יחסו לפולחן הצורי ,ראה (למשל) :שסי ;;,15 ,
,19 ;3 'Vh ;4-3ונץ 6 ,14 ,ועוד..
;'7 ,16 ; 7–.6קורטיוס רופוס ע; ; 3-2 ,2 ,דיודורוס סיקולום .2 ,40 txvilעל יהסו אל
פולחנות בבל ,ראה '(למשל) :אריאנוס,וף 7 ,16ואילך ; וגץ .17 ,על חומרתיחסו כנגד חילול
קודשיהם שלעמי המזרח בכלל ,ראה (למשל):אריאגוסוע;; 30 ;29 ; 27 ,וע.19,
81כךסבר גםצ'ריקובר ,שם,עמ' ; 37ועודידובר בכךלהלן.
82הממצאים הארכיאולוגיים משומרון מעידים על הרס העיר בפרוס התקופה ההלניסטית.
דלותםיכולה להסתבר על רקעדיכוי המרד נגד אלכסנדר והקמתה של סאמאריאהכעירהלניסטית.
מפעלי הבניה הגדולים בתקופות שלאחר מכן (ובעיקר מימי הורדוס) תרמו בודאי אף הם
למחיקתשרידי העבר הפרסי של העיר ( -ראה פירוט ביבליוגראפי ממצה בספרו שלא.שטרן,
205
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
אריה כשר
טבת-אדר תשל"ה
[]20
האחרונות שלדיכוי המרד .במערה שרדו כ 200-עד 300שלדים של גברים ,נשים
וטף ,אשר נטבחו ביד אויב; וזה ריכוז גדול ביותר לגבי מקום מסוגזה .שפעת
כלי החרס ,שרידי ה,ביגוד ,התכשיטים ,שיירי המזון הרבים ותעודות הפאפירוס
יכולים להעיד כי יושבי המערה חפשו בה מסתור לעת פורענות .הפאפייוסים
היו מעיקרם תעודות משפטיות ,שתכנן נגע לעסקותבעניני עבדים (סחר ,בעלות,
או שטרי שחרור) ,מקרקעין ,הלוואות ,סכסוכים על הפרת חוזים או גירושין.
תאריכי התעודות ,לרבות טביעות החותם ,מתייחסים לפרק זמן של 40שנה,
מאז 375לפסה"נ ועד 335לפסה"נ .מן המטבעות שנמצאו ניתן לקבוע ביתר
דיוק את ימיו של אלכסנדר כ terminus ad quem -ביחס למועד ההסתתרות
במערה .הימצאותן של טבעות חותם רבות ,ומביניהן אף אתת מזהב ,עשויה להעיד
כייושבי המערה נמנו עם שכבות אריסטוקראטיות ואמידות .כל הנתונים האמורים
גם יחד מלמדים כי במקום מצאה מסתור קבוצה ,נתבדה של אצילים שומרוניים
ומשפחותיהם ,אשר ,נטלו כנראה חלק פעיל במרד נגד אנדרומאכוס ,ואשר נמלטו
שמה לרגל כשלונם ,או משנודע להם על שיבתו הקרובה של אלכסנדר .בריחתם
למערה הנידחת ההיא ,ונטילת מסמכים ותעודותהינןאופייניות למורדים המחפשים
מקלט במדבר עד יעבור זעם ,כגון מה שמצינו מאוחר יותרלגבי נרד בר-כוכבא.
לפי הצעת קרוס ,אפשר מאודכי מחבואם המדברי נתגלה כעטייה של מלשינות
מן העיר שומרון עצמה .הממצאים במערה מלמדים כי אוכלוסית העיר באותם
ינים היתה מגוונת מאוד מבחינה אתנית .83סביר להניה ,אם כן ,במקום שוקק
בנילאומיםשוניםשכזהניתןהיהלמצואמלשיניםלמכביר.
,
י
ד
מ
ל
א
י
ה
ה
ה
י
ב
ס
ה
ז
האפשרותכיהיהודים נטלו חלקפעילבריבוי המרד ה
כפי
שצויין כבר לעיל .אפשר כי ניתן למצוא לכך אישור עקיף באחת מעדויותיו
של יוספוס ,שמסרה בשם היקאטיוס איש אבדיהה (נגד אפיון ב3 ,א,כי "בגלל
היושר והנאמנות שגילו היהודים כלפיו (-אלכסנדר) הוא העניק לרשותם את
ארץשומרון פטורהממס".חוקריםרביםהערינוידועהזו כמוגזמתוכאנאכרוניסטית
ולכן גם מזויעת ,ובעיקר בשים לב לידיעה מספר חשמונאים א' (יא)34 ,כי רק
שלושה חבלים שומרוניים סופחו ליהודה בימיו של המלך המלבקי דמטריוס
שם ,עמ' 31ואילד) .הממצאים משכם ,שנתגלו ע"י המשלחת האמריקאית בראשות רייס [ראה
דברי סכום ומסקנות);.8- Wright, Shechem, The Biography of 8 Biblical city-
. 166-172; 238-241עע ( ])1965מוכיחים בעליל כי בפרוס התקופה ההלניסטית התחיל
פרק חדש בתולדות העיר ,לאחר שהיתה נטושה והרבה במשך שנים רבות (כנראה מאז 475
לפסה"נ) .ההתיישבות השומרונית בשכם ובנייתה המחודשת ורבת ההקף באותם ימים יכולים
להסתבר היטב על רקע חורבנה של שומרון ,כפי שסבררייט .אך למעשה ניתן לשערכיבנייחה
של שכם החלה בד בבד עם מתן הרשות להקמת גיהמ"ק בגריזים מידי אלכסנדר .אפשר כי
באופן זה ניתן גם לצקת תוכן ריאלי ומשמעותי בקביעתו של יוספ.וס כי לעת ביקורו של
אלכסנדרביר,ושליםהיתה כבר שכםלמטרופולין ממשית שלהשומרונים (קדמ'יא.)340 ,
83בטביעות החותם נזכרו ,לבד משמות פשיסטיים שבהם נתכנו השומרונים ,גס שמות
בעלי מרכיבים פאגאניים אופייניים ,כגון :קוס (-אדומי) ,סהר (-ערבי) ,כמוש (-מואבי),
נבו (-בבלי) ,ובעל (-פיניקי) ,אגב ,ביחס לשם האחרון ,ראוי לזכור כי גם מדברי יוספוס
; 344 ,יל ,)262 ;259
ניתן להקישעלמציאותם שלצידונים בשכם קומ'יא
206
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
מסע אלכסנדר הגדול בארץ-י שראל
חק
טבת-אדר תשל"ה
שבכתבי יוספוס כעדות
את
ה 2-בשנת 145לפסה"נ הנסיח ל
ההע,ריוךכאילוהני
~4ומרון ויהוד
ץ"(זמנית) בימי אלכסנדר
יה
עדש
לצרוףמינהלי-מדיני של ש
נראה דחוק ביותר ,משום שגם בתקופה הפרסית וגם בתקופה 'התלמיית שררה
הפרדה גמורהמיניהם .כמובןשאין להעלות על הדעתבי אלכסנדר העניק ליהודים
את כל ארץ שומרון ,ובריכי בנידון זה העדותהיא מוגזמת.אי לכך,אין זהבלתי
סביר לגרוסכי סיפח חלקים מן הטריטוריה ,השומרונית שגבלו ביהודה ,86ולא מן
הנמנעכי העדות שבנגד אפיון כיוונה לשל'ושת המחוזות שנזכרו בספר חשמונאים
א' (עפרים ,לוד ורמתיים) .מבחינה מינהליתהיו הם תלויים בשומרון ,אך מבחינה
דמוגראפיתהיו בעלי אוכלוסיה מעורבת ,כש,היסודהיהודי בהם חזק ביותר ואולי
אףדומיגאנטיי.8אין ספקכי מצב שכזהזימן סכסוכים מתמידיםביןשניהצדדים,
אף סביר להניח כי הריבונות עליהם עברה מידליד .אם נק'בל את העדות בשם
היקאטאיוס כנכונה וכמתיחסת אל המחוזות הנ"ל ,אזי נהיה מחוייבים להסיק
כי היהודים איבדום בנסיבות מאוחרות יותרוכי קיבלום שניתמידי דמטריוס ה2-
בשנת 145לפסה"נ .88לפי הגיונן של ההתפתחויות ההסטוריות ,ניתן לחשובכי
הדבר אירע בשלהי התקופה התלמיית ,לעת שהורעו היחסים בין שלטונות מצרים
לבין הישוב היהודי .נראה מאוד כי עדותו של יוספוס בקדמ' יב 156 ,מכוונת
לכך בדברים הבאים" :אותו זמן היו השומרונים משופעים בטובה וגורמים צרות
רבות ליהודים ,מ קצצי ם בארצם ושובים נפשות" .'9הדברים מדברים בעד
עצמם ,ובמיוחד בזיקה לסכסוך היהודי-שומרוני .אפשר מאודכי אותם קיצוצים
משטח יהודה התייחסו למחוזות ההם ,ואין להניח שלא נעשו בידיעת השלטונות
ובהסכמתן .דומה כי שליטיה הזרים של ארץ ישראל נהגו לקרוע את החבלים
האלה מתחום השפעתו של אחד 'הצדדים ,או לספחם ,הכל בהתאם לאינטרסים
הנסיבתיים ולרקמת היחסים שלהם עם בעלי הריב .נראה איפואכי יש לעדות
שבנגד אפיון סבירות מדינית רבה ,ולא רק שיכולה היא לשפוך אור נוסף על
הסכסוך היהודי-שומרוני בימי אלכסנדר (ובכלל) ,אלא עשויה היא אף להדגים
אתמע'ורבות השלטוןהזרבו.
,
ל
א
ר
ש
י
ל
כ
ו
נ
למצות את
בבואנו לסכם את סוגיית מסעו של אלכסנדר ,בארץ
עיקרהצעותינובנקודות הבאות:
,85
84השווה גם :חשמ"אי
.38 ;30 ,מבין פוסלי העדות בלט וילריך ). Wilrich, Judaica,א
.E.Sch~rer, op.
. 97ק) שרוב החוקרים קיבלודעתו .השווה גם . 184 -ק 1
"1.,
.לוי ,עולמות נפגשים ( ,)1960עמ' .48
85י
86השווה בנידון זה דעתו המסוייגת של צ'ריקובר (שם ,עמ' ,333 ; 37-36הע' ,)23שאינה
דוחהלגמרי את האפשרותהנ"ל.
87ראה 14. 141), Kleine Schriften zur Geschichte des 1,011 Israel. )1953(, 11,:
. 346 ff.ק ,וכן -מ .שטרן ,שם ,עמ' ,110–108ועיין גם -ז.קלאי ,גבולותיה הצפוניים
שליהודה (תש"ך) עמ' 99ואילך.
88זכות ראשונים לרעיון זה עומדת לגרץ ,וראה. :עק ( )1857וזך 11.Graetz, MGWJ.
.51-52
89אפשר כי על רקע זה צריכים להסתבר גם דבריו הקשים של בן-מירא (נ ,כו') כלפי
השומרונים .השווה:מ.שטרן ,שם,עמ' ,110הע'.53
207
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב א(
(א)
אריה כ שר
טבת-אדר תשל"ה
[שח
כיבוש סוריה וא"י נעשה לפי תוכנית צבאית מחוטבת ,ומשום כך לאהיה
ענין טפל במלחמותאלכסנדר.
(ב) נוכחותם של גייסות מקדוניים בעבה"י מוכחת מן המסורות העירוניות
השונות.
(ג) אחת המשימות החשובות שהוטלו על פאראמניון בכבוש השטחים שבעומק
סוריהוא"יהתייחסה לאספקתמזוןסדירהלצבאהמקרוני שצרעלצור.
(ד) השוואת ספורו של יוספוס על הסכסוך היהודי-שומרוני אל המסורת
המקראית מלמדתעלשתיגירסאותשונות.
(ה) הפסילה הטוטאלית של גירסת יוספוס ,בטענה לסתירות המטוריות
וספרותיות,אינה עומדת במבחןהביקורת.
(ו) לנוכח הממצאים מואדי דאליה ,המוכיחים קיומו של סנבלט נוסף ,אין
ספורו של יוספוס מיוסד עוד בהכרח על אנאכרוניזם הסטורי ,כפי שמברו רבים
בעבר.
(ז) אלכסנדר לאירד מצרימה מיד לאחר כיבוש עזה ,כך שהיה סופק בידו לבקר
במועד ההוא,בירושלים.
(ח) הביקור בירושלים והמיפגש עם הכה"ג עומדים יפה במבחן הסבירות
ההסטורית.
(ט) התפנית המדינית שביחסי אלכסנדר עם היהודים היתה בין הגורמים
העיקרייםשעוררו אתהשומרוניםלמרד.
(י) אפשר שהיהודים נשכרו ממרד השומהונים על ידי סיפוח מחוזות גבול
אחדים לתחוםיהודה.
כדברי סיום למאמר זה נציעכי ראוי לצקת תוכן ריאלי יותר ואמינות רבה
יותר בעדויותיהם של יוספום ,ובדרך זו לשפוך מעט אור על אחד הפרקים
היותראפליםבתולדותישראל בעתהעתיקה',ואםהצלחנו בכך -דיינו.
208
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il