מסע אלכסנדר הגדול בארץ ישראל (pdf)

פברואר 2, 2010 · מאת אריה כשר · בית

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫מסעאלכסנדרהגדולבארץ‪-‬ישראל‬
‫מאת‬

‫א ריה כשר‬

‫רבות נכתב על ספורו של יוספוס בדבר המפגש ‪,‬םל אלכסנדר מקרון עם‬
‫היהודים (קדמ' יא‪ .)347-302 ,‬רוב המלומדים התייחסו בביקורתיות חריפה‬
‫לדבריו והצביעו על מוטיבים אחדים שהחשידום במגמות אפולוגטיות גלויות‪,‬‬
‫ומביניהם בלטובציגיה וחניכיה של האסכולה הפילולוגית הקלאסית‪ .1‬היו שטענו‬
‫כי מזדקרת לעין הכוונה לרומם את כבוד המקדש היהושלמי‪ ,‬שהתכבד בביקורו‬
‫ובחמדו של מלך גדולזה‪ .‬אחרים הצביעו על הכוונה להדגיש את זכויותהיהודים‪,‬‬
‫שהענקועלידי אלכסנדרונעיו אבןפינהלמדיניותיורשיו‪,‬בדי לשרת את המאבק‬
‫לזכויות אזרח בערים ההלניסטיות (מצד יהודי התפוצות)‪ .‬היו שטענו כי‪ .‬מגמת‬
‫הספור להבליט את הערצת אלכסנדר ליהדות‪' ,‬ובכך לשים סכר לנחשוליה הקוצפים‬
‫של ומנאת ישראל בתפוצות‪ .‬מטעמים אלה ואחרים נענעוגמיונית שונים לחשוף‬
‫את המאורע'האמיתי' שהסתתר מאחורי הספור‪,‬אישאישבדרכו‪ .‬אך אותםנסיונות‬
‫לא עמהו בדרך כלל במבחן הביקורת‪ ,‬ובעיקר משום שערטלוהו מפרטי העלילה‬
‫הגודשיםאותו‪,‬או משוםשניסו לאונסו בסד שלתיזותמלאכותיותואליגוריסטיות‪.2‬‬
‫כדי להעריך נכונה את ספורו של ייספוס‪ ,‬יש לבדוק בקפידה את היריעה‬
‫ההסטואית הרחבה של מסע אלכסנדר וצבאותיו בארץ ישראל‪ .‬רק בדרךזו ניתן‬
‫להעמידו במבחן של ביקורת מהימנה‪ ,‬ובאופן זה גם לשפטו כראוי‪ .‬מחקריהם של‬
‫‪ 1‬מנחרביבליוגראפי ראה אצל ‪1 -‬ם] ‪8. Sch~rer, Geschichte 6. j~dischen Volkes‬‬
‫‪,1,‬ר ‪. 180 ff; 1).Marcus, Josephus (Loeb 86.( vol.‬ק ‪Zeitalter Jesu Christi, 14,‬‬
‫א ‪. 498‬ק ‪,‬ם‪.Appendices 8-‬‬
‫‪ 2‬כך למשל‪ ,‬טען וילריך כי היה זה ביקורו של מארקוס אגריפא בירושלים (לפי הזמנת‬
‫הורדוס)‪ ,‬אשר שמשיסוד לספורו שליוספום‪_(,‬שמו ‪ der‬ז‪0‬ץ ‪.Grichen‬ט ‪.Wilrich, Juden‬א‬
‫‪. 9‬ק ‪ .(kkabiischen Erhebung. 1895.‬לעומת זאת‪ ,‬הציע ביכלר לזהות את רקמת העלילה‬
‫עם המאורעות הקשורים ביחסייוליוס קיסר והיהודים [(‪11.Bachler, REJ.XXXVI )1898‬‬
‫‪.‬ש ‪.18‬ע]‪ .‬מלומדים אחריםגיסו להאחז באזכרת שמעון הצדיק באגדות התלמודיות‪ ,‬שהקבילו‬
‫לגירסת יוספוס‪ ,‬ולטעוןכי האגדה המירה את אנטיוכוס ה‪ 3-‬באלכסנור ; ראה למשל‪ :‬ש‪.‬ציטלין‪,‬‬
‫"שמעון הצדיק והכנסת הגדולה"‪ ,‬גר תערבי (‪ )1925‬עמ' ‪ 137‬ואילך‪ .‬וכן ‪ -‬ליכטנשטיין‪,‬‬
‫‪ Jewish‬ת‪);.1. Moore, 1‬‬
‫מגילתתענית ‪. 3043‬ק ‪). 1931/2.‬נ‪111-1‬זי ‪ (HUCA,‬וגם ‪-‬‬
‫‪. 537‬ק (‪ Memory Of Iirael Abrahams )1927‬מ‪.Studies 1‬‬
‫‪187‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫אריה כשר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫י[‪]2‬‬

‫שפאק‪ ,‬טוריי‪ ,‬אבל‪ ,‬גוטמן‪ ,‬שליט וצ'ריקובר ‪ 3‬הציבו לעצמם מטרה זו‪ ,‬ואמנם‬
‫בזאת חשיבותם‪.‬אי לכך‪ ,‬מסקנותיהם‪ ,‬המייצגות קשת וחבה ומגוונת של פתרונות‬
‫על דרך השחזור ההסטורי‪ ,‬לאהיו מודעותעדיין לתגליות הארכיאולוגהות מואוי‬
‫דאלים ‪ ,4‬וממילא נשארו לוקות בחסר‪.‬ראוי איפואשניתן דעתנו מהדשעל הפרשה‬
‫ההסטורית הקשורה בעלילות אלכסנדר בארץ ישראל‪ ,‬כאופן שנתחקה אחר כל‬
‫צעד מצעדיו וננחת את משמעותם ההסטירית‪ ,‬על כל ההשלכות המדיניות‪-‬צבאיות‬
‫והגיאוגראפיותשהיו להם‪,‬ובשים לבלתגליות הנ"לולאחרות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ח‬
‫הסופרים היווניים והרומיים‪ ,‬שכתבו על אלכסנדר ‪,‬ומל‬
‫מיעטו לכתוב‬
‫עלימי שהותו בארץ ישראל‪ .‬הם מיקדו את התענינותם בשני אהועים מרכזיים‪,‬‬
‫המערכות הצבאיותעל הערים צורועזה‪.‬היומלומדים שפרגנו את שתיקת המקורות‬
‫האלהביחס לשארחלקי ארץ ישראל‪ ,‬כהוכחה למציאותהסטוריתממשית‪.‬צ'ריקובר‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬סברכי אלכסנדר לא התעכב בארץ'וכי לאחרכיבושעזהירד מיד למצרים‪.‬‬
‫לדידו‪.,‬יש להטיל ספק אם ככלל נשארה הארץ בזכרונו‪ ,‬והיו אלה יושביה שלא‬
‫רצו לוותר בדמיונם על הדמות הפיוטית של המלך הגבור המבקר בהי כך‪ ,‬טען‪,‬‬
‫‪,‬מלאו ספורי האגדה את החלל הריק שהשאירה ההסטוריה‪ .5‬דעה שהנה ומגודדת‬
‫בתכלית השמיעגוטמן‪ .‬בפתח מחקרו טעןכי לאיתכן שכבושסוריהוארץ ישראל‬
‫נחשב למאורע טפל בתולדות אלכסנדר‪ ,‬וכהרי באמצעותו לא רק שהגיע לשלטון‬
‫מוחלט עלחופי הים התיכון‪ ,‬אלא גם הקים לעצמו ראש גשר להתפשטות שלטונו‬
‫בעולם‪ .8‬נראהכי גישתו של גוטמן הולמתיותר את המציאות ההסטוריתוהגיונה‪.‬‬
‫להלן נשתדל לחשוף את תוכניות אלכסנדר בזירה הארצישראלית‪ ,‬מערבותיו‬
‫הצבאיות‪ ,‬פעולותיהם ועלילותיהם של מפקדיו הבכירים‪ ,‬דברים אשר יקלו עלינו‬
‫להעריך נכוחה את הידיעות על ימי שהותו באזור‪ .‬מיד לאחר הניצחון באיסום‬
‫(סוף אוקטובר או ראשית נובמבר‪ ,‬שנת ‪ 333‬לפסה"נ) החליט אלכסנדר לא להמשיך‬
‫ברדיפה אחר דריוש ה‪ 3-‬אל תוך עמקי ממלכתו במזרח‪ ,‬אלא למטות דרומהכדי‬
‫לכבוש את סוריה פלניקיה ומצרים (אריאנוס‪ ,‬ו‪ .)20 ,‬עיון במקורות מראה כי‬
‫‪,‬כמה מטרות הדריכוהו בהחלטתו‪( :‬א) מצוקתו ההמרית והסכויים לתפוש את‬
‫אוצרות המלכות הפרסית בדמשק‪ ,‬דבר שיסייע לו בכלכלת המלהמה‪ ,‬ובאותה‬
‫עת גם יספק לחייליו מוטיבאציה אישית ולהיטות להמשיך בהז‪( .‬ב) הסכויים‬
‫לשבות בדמשק את משפחות האצולה הפרסית כדי להשתמש בהן כקלף מיקוח‬
‫‪1.Spak, Der Bericht des Josephus‬‬
‫‪Alexander den )1705508. 1911; 3‬‬
‫;‪. 528-545‬קק (‪. Abel, %8. 43 )1934‬ן‪.‬ו‪~ber‬‬
‫;‪. 380–389‬קק (‪0. Torrey, JBL. 47 )1928‬‬
‫‪. 42-61‬קע ‪.idem, %8. 44. )193%‬‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫י (תש"ט)‪ ,‬עמ' ‪-452‬ש‪;27‬‬
‫‪;294-zrl‬‬
‫‪.‬גוממן‪ ,‬תרביץ י"א (ת"ש)‪ ,‬עמ'‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫לו‬
‫א‪.‬צ'ריקובר‪,‬היהודיםוהיוונים בתקופהההלניסטית (תשכ"ג)עמ' ‪32‬ואילך‪.‬‬
‫‪. 110-121 ;idem, HTR 59 )1966( 4‬קק ‪)0. 4.‬ל (‪4.)77055, BA. xxvl )1963‬ב‪.‬ו‬
‫‪. 24-35‬קק (‪ Israel, 14 )1963‬תו ‪. 201-211 ;idem, Christian News‬קק‪.‬‬
‫‪ 5‬צ'ריקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‪.32‬‬
‫‪ 6‬גוטמן‪ ,‬שם‪,‬עמ'ודן‪.‬‬
‫‪ 7‬עיין‪ :‬אריאנוס"]‬
‫‪–4 ,11 ,‬ו‪]] 4 1‬ע‪ 19 16 ,‬קורטיוס רופוס ‪ 1 12 ,8 ,1]1‬ווו‪5 ,13 ,‬ז‬
‫‪; 4 ,2 ,%‬דיודורוססיקולוס וזע‪ 1 3 ,32 ,%‬פלוטארכוס; אלכס' ‪.2-1 ,24 1 15‬‬
‫‪188‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫מסע אלכסנדר הגדול בארץ‪-‬ישראל‬
‫[‪]3‬‬
‫אפשרי עם מלך פרס‪( .8‬ג)הכניקול הסטראטגי‪,‬שחייב אתכיבושחלקיההמערביים‬
‫של ממלכת פרס‪,‬כדי להבטיח את העורףוכדי למנוע התקשרותהאויבעםיסודות‬
‫חתרניים ביוון גופה‪ .9‬במצעדו הצבאי דרומה‪ ,‬בסביבת מרתום‪-‬ארוד‪ ,‬פצל את‬
‫צבאו לשני חלקים‪ .‬האחד נמסר לפיקודו של פארמניון במטרה לכבוש את ומשק‪,‬‬
‫ואילו השני שבראשותו יצא לכבוש אתערי פיניקיה הגדולות‪ .‬על מנת להבטיח‬
‫אתאחיזתו בסוריה הצפונית‪,‬מינה את מנון בן קרדימ‪ 0‬למושלה‪ .10‬באותוומן בא‬
‫במגעמדיני עקר עם דריוש‪ ,‬כמו כןנועד עם סטראטוןבן גרוסטראטומ מלך ארוד‪,‬‬
‫שהבטיחלו את התמסרותהערים והמקומותשבשליטתו ובשליטתאביו(אריאנוס‪,‬וו‪,‬‬
‫‪7 ,13‬ואילך)‪ .‬אכן‪ ,‬כעבור זמן לא רב‪ ,‬כשנודע על נפילת דמשק ומשנפתח המצור‬
‫על צור‪ ,‬עברו לצידו גרוסטראטוס מלך ארוד ואנילוס מלך ביבלוס ועמהם כל‬
‫כוחות הצי הפניקי שברש‪,‬ותם (שם‪ .)1 ,20 ,‬עובדה זו השפיעה ללא ספק גם על‬
‫התמסרותצידון וקפריסין‪ ,‬ובשים לב לעדותו של יוספוס גם על השומרונים בארץ‬
‫ישראל (קדמ'יא‪.)321 ,‬היהודים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שמרואמונים לדריושועוררועליהם‬
‫אתזעמושלאלכסנדר (שם‪.)319-317 ,‬‬
‫העדויותעלפעילותו של פאראמניון מלמדותכי היהעסוקלמדי מבחינה צבאית‬
‫גם לאחר שכבש את דמשק‪ .‬לפי קורטיוס רופוס (ע]‪ )5-4 ,1 ,‬לא הוזעק עלידי‬
‫אלכסנדר לסייע לו בזירה הצורית‪ ,‬אלא נתמנה ל"מושלה של סוריה המכונה‬
‫כוילי‪-‬סוריה"‪ ,‬אף נצטווה להיתאר בזירה הדמשקאית‪ .‬אין להניח כי ההוראה‬
‫התכוונה רק לשמירת השלל והשבויים הנכבדים‪ ,‬שהרי משימה כזו אפשר היה‬
‫להטיל גם על 'מצביא מדרגה שניה‪ .‬מאותה עדות 'מתבררכי פאהמניון לא ישב‬
‫בחיבוקידיים במשך שבעת חודשי המצור על צור‪ ,‬אלא ערך מלחמה ב'סורים'‬
‫שגילו כלפיו התנגדות (שם‪–5 ,1 ,‬י‪ .)6‬גוטמן טען בצדקכיאיןלנהותם עם תושבי‬
‫הערים הפיניקיות‪ ,‬משום שאלה נקראו באותו מקור 'צהרים' ו'צידונים' ‪1‬ג אין‬
‫לכך גםהגיוןגיאוגרפי‪ ,‬מרוום שפעילותו של פארמניון היתה במזרח מעבר לרכסי‬
‫הלבנון‪ ,‬מה גם שתושביפיניקיה במערב התמסרו זה מכבר לאלנסנדר ואף שתפו‬
‫עמו פעולה‪.‬אין גם לזהותם עם השבטים הערביים שבהר הלבנון מאותם נימוקים‬
‫עצמם‪ ,‬מה עוד שהם כונו במפורש 'ערבים' ולא 'טורים'‪ ,‬וידועכי עמהם נלחם‬

‫‪ 8‬ראה‪ :‬אריאנוס ]]‪-4 ,11 ,‬ש‪ 1 1 ,25 ; 1‬קורטיוס רופוס וזו‪ ;5 ,13 ,‬פלוטארכוס‪ ,‬אלכס'‬
‫ן גם ‪-‬גוטמהשם‪.‬עמ'‪.274‬‬
‫‪.9–7 ,29‬עיי‬
‫‪9‬ש‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ס‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫י אריאנוס (ו;‪ )17-16 ,‬כדו"ח מדברי אלכסנדר במועצת‬
‫המלחמהיקשוללו לאחר הניצחוןבאיסום‪ .‬יד‬
‫סו למעשה לפי אריאנוס מז‪ )7 ,13 ,‬נתמנה מנון למושל 'כוילי‪-‬סוריה‪ ,,‬אך‪ .‬הדבר אינו‬
‫מתקבל על הדעת‪ ,‬כיון שבאותו זמן לא היהעדיין חבל אהץ זהבידי אלכסנדר‪ ,‬מנגד‪ ,‬העיד‬
‫קורטיוס רופוס (עו‪ )15-49 ,8 ,‬כי הלה נתמנה למושל האזור מאוחר יותר‪ ,‬לאחר רצח‬
‫אנדרומאכוסכידי מורדי שומרון‪ .‬אפשר כי אריאנוס בלבל את סדר הזמנים‪ ,‬אך באותה מידה‬
‫אפשרכי עדותו משלימה דוקא את זו ול קורטיוס רופוס‪ ,‬באופן וכמדובר בשנימינויים שונים‬
‫שארעו בנסיבות זמן שונות‪ ,‬וכי 'כוילי‪-‬סוריה'‪ ,‬שנזכרה אצל אריאנוס באותו הקשר‪ ,‬אינה‬
‫מדויקת מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬ובאמת היתה מכתנת לסוריה הצפונית‪ .‬השווה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הצעתו‬
‫של גוטמן שניסתה להשליםביןשתיהעדויות בצורה שונה (שם‪ ,‬עמ' ‪.)277-275‬‬
‫‪ 11‬גוטמן‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ' ‪217‬ואילך‪.‬‬

‫‪189‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫אריה כשר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬
‫‪,‬‬

‫[א‬

‫אלכסנדר ‪.‬עצמו‪ ;14‬יהר על‪,‬כה המינוח הגיאוגרפי נבל קורטיוס רופוס למוטל‪,‬‬
‫אננומותיר‪.‬מקוםל"פק כל'יסוריה המכונה‪.‬כוילי‪-‬סוריה"‪,‬עליה נושמנהפוט‪-‬אמניון‬
‫כמושל‪ ,‬לא‪-‬יכלה להזדהות נשום פנים עם מה שהוא עצמו כינה "סביבותיה של‬
‫צור"‪ ,‬או עם "רצועת החוף שלאורךפיניקיה" ‪ .13‬לאור הדברים האלה‪,‬ניתן לחשוב‬
‫כי 'הסורים' שנגדם פעל היו תושבי החבלים הדרומיים לדמשק‪ ,‬קרי‪ :‬יושבי‬
‫הגולן‪ ,‬החורן‪ ,‬הבשן‪ ,‬הגלעד‪(,‬עמק בית שאן והגליל ‪ ,14‬מה היתה‪ ,‬אם כן‪ ,‬המשימה‬
‫שהעסיקה אותו שם לעת מלחמתו של אלכסנדר בצורים? בתשובה לכך עלינו‬
‫לדעתכי המערכה על צור החלה לערך בחודש ינואר‪ ,‬לאמור‪:‬בעיצומו שלהחורף‪.‬‬
‫אספקת מזון סדירה לצבא המקדוני לא יכלה להתבסס על הובלה ימית מארצות‬
‫חוץ מרוחקות בגלל סיבות מספר (א) עונת החורף וסערזתיה‪( .‬ב) המיעוט‬
‫יים ‪( .15‬ג) הצורך להשתמש באוניות להובלת‬
‫היחסי של הצ המקדוני באותם ימ‬
‫יח אדםיווני לוחם(‪( .16‬ד) משימות הקרב שהוטלו על כלכלישייט‬
‫תגבורת של כו‬
‫ר להניחכי המלך המקדוני השליך יהבו‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫ה‬
‫בציו של אלכסנדר‪ .17‬לאור סיי‬
‫על אספקת מזון מקומית‪ .‬בנידון זה שרדה לנוידיעה מאלפת דוקא בכתבי יוספוס‬
‫(דבר המחזק את‪-‬מהימנות עדותו)‪ ,‬לפיה בקש אלכסנדר מאת היהודים לשלוה לו‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬אספקה לצבאו וקדמי יא‪ .)317 ,‬אחתמעדויותיו של אריאנוס (ווו‪)8 ,6 ,‬‬
‫מוכיחה אףהיאעד כמה החשיב אספקתמזון סדירהלגייסותיו‪ ,‬שכן בשובו ממצרים‬
‫אל סוריה הצפונית פטר ממשרתו את המושל ארימאס על רשלניתו בענין זה‬
‫והחליפו באחר‪ .‬נראה איפוא לשער כי אחת המשימות החרצבות שהוטלו על‬
‫פאראמניו‪ 7‬התייחסה לנושאזה‪ .‬פוריותם של השטחים הנתונים לשליטתו וקרבתם‬
‫למטהו שבדמשק התאימו יפה למגזימה שכזו‪ .‬מעניין לציץ כי לימים‪ ,‬משערך‬
‫אנטיוכוס ה‪ 3-‬מסע מלחמתי דומה (המלחמה הסורית הרביעית)‪ ,‬הקדיש גם הוא‬
‫ת לאספקת מזון סדירה מאותם שטחים עצמם (פוליביוס ע‪,‬‬
‫תשומת לב ניכי‬
‫‪ ,)71-70‬נקל לתארכי הפקעותיבולים לצרכי הצבא התסיסו אתיושבי החבלים‬
‫ההם (קרי ! 'הסורים')‪ ,‬עדכי היה צריך לאלפם‪ .‬אפשרכי הצעהזויכולה לשפוך‬
‫אורמסויםעלטיבפעילותוהצבאית שלפאראמניוןבארץישראל‪.‬‬
‫הירדן גם באמצעות‬
‫גוטמן ניסה לסעוד ‪%‬ת דע‬
‫שנשתמרהתו על הנוסכטחיופתאנהומסקדהובניזיאתנטביע‬
‫‪,‬ביעל ייסודן של הערים‬
‫המסורת העמומה‪,‬‬
‫בכתבי‬
‫‪ !2‬תאור הפעולות נגד הערבים ( קורטיוס רופוס עז‪ ;24 ; 18 ,2 ,‬אריאנוס וו‪; 5–4 ,20 ,‬‬
‫‬‫פלוטארכוס‪ ,‬אלכס' ‪ )- 3 ,24‬מלמד על אופין המוגבל והמצומצם‪ ,‬וכי לא היו אל? פשיטות‬

‫‪:.‬‬
‫מקומיות‪.‬לפיכך ספק הב אםהיהצריךלהטריח אתפאראמניוןמזירתו‪.‬‬
‫‪ 13‬השווה‪ :‬קררטיוס רופות עז‪ .9 ,5 ,‬גם אייאנוס‪( .‬ווו‪ )2 ,1 ,‬הבחיך בין פיניקיה‪ ,‬סוריה‬
‫וערביה‪ .‬השווהעודלמינוח של סטראבון ‪-‬גיאוג' ‪.21 ; 2 ,2 txvl‬‬
‫‪- 14‬השווהדעת'גוטמן‪ ,‬שם‪,‬עמ' ‪.278‬‬

‫‪ 15‬ראוי לזכור כי רק לאחר פרק זמן מסוים‪ ,‬מאז הטלת המצור על צור‪ ,‬התמסרו מלכי‬
‫ארודוביביוס עםצייהם‪,‬וכןצידוןוקפריסין‪.‬‬
‫‪ 16‬ארשונוס גוו‪ )4 ,20 ,‬העיד על בואו של קליאנדר בן פולימוקראטס בעת ההיא מן‬
‫הפלופונס ועמו ‪(0‬א‪4,‬שכיריםיווניים‪.‬‬
‫‪ 17‬אריאנוס ‪ 5 ,20 ,11‬ואילך‪ .‬מן הראוי להדגיש כי הוטלו משימות קרב אפילו על אוניות‬
‫משא להובלתסוסים (שם‪.)1,21 ,‬‬
‫‪190‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫מסע אלכסנדר הגדול בארץ‪-‬ישראל‬

‫[‪]5‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫פלה ודיון‪ .18‬על אף שיש להטיל ספקות ביחס להקמתן בידי אלכסנדר עצמו‪,‬‬
‫ולמרות שאותה מסורת נרשמה לבטח בהוראתה של המגמה המדעת בעולם‬
‫העתיק לקשור‪.‬ראשוניותם של דברים במלך הגדול הזה‪ ,‬בכל זאת נוטה ההגיון‬
‫לגרוסכייש בה לפחותגרעין של אמת הסטורית‪ ,‬לאמור‪ :‬היתה התחזות מקרונית‬
‫ן ‪19‬‬
‫כלשהי גאותם מקומות כברבימי אלכסנדר‪ ,‬וכנראה בעקבותפעלו שלפאראמניו‬
‫ה‬
‫רק מאוחר יותר ובימי אחד הדיאדוכים נוסדו הערים האמורות‪ .20‬נרא כי‬
‫שמותיהן ‪-‬דיון ופלה ‪ -‬שהם שמות של ערים מקדוניות ידועות‪ ,‬עשויים לחזק‬
‫את ההתרשמות כל נקראו כך לרגל התיישבות מקדונית מוקדמת למדי‪ .21‬מסתבר‬
‫כיהידיעותעלשתי אלהאינן בודדות‪ ,‬שכןגם גרסהזו נמנתהעלהערים שהמסורת‬
‫העממית ייחסה את ייסודן לאלכסנדר‪ ,‬מה עוד שמטבע מקומית מימי הקיסר‬
‫אלגאבאלוס (‪ 2224-218‬לספה"נ) כינתה את אלכסנדר במפורש כמייס‬
‫ד העיר‪.23‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬באחת הכתובות מן התקופה הרומית (מן המאה ה‪ 2-‬או ה‪ 3-‬לספה"‪0‬‬
‫נמצאה הקדשה לכבוד פרדיקאס‪ ,‬ממפקדיו הבכירים של אלכסנדר‪ ,‬דבר שנוטים‬
‫לפרשו כי היתה לנ"ל זיקה ישירה לייסוד העיר ‪ .23‬הניגוד העולה מכאן‪ ,‬ביחס‬
‫לזהותו של מייסד העיר‪ ,‬יכול להדגים את הדרך בה הלנה המסורת העממית‪,‬‬
‫שייחסה את המעשה לאלכסנדר עצמו‪ ,‬ובהתאם למגמתן של מסורות מקומיות‬
‫לתלות בו ראשוניותם של דברים ‪ .24‬ברם‪ ,‬בה ‪,‬במידה שסביר להניחכי ייסודה‬
‫כעיר נעשה רק בימי שלטונו העצמי של פרדיקאס (‪ 321-323‬לפסה"נ)‪ ,‬כך אין‬
‫‪.‬ע‪.8.Sch~rer, 0‬‬
‫‪ 18‬ראה ציטוטן ‪. 334‬ת ‪. 175,‬ק ‪11,‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪ 19‬אחת מהסתייגו‪-‬יותיו של צ'ריקובר כ‪,‬‬
‫"לטיב המסורת (שם‪ ,‬עמ' ‪ )79‬נשענה על הנימוק‬
‫ח!ס‬
‫כי עבה"י המזרחי לא נכלל בציר מסעותיו של אלכסנדר‪ ,‬שהרי נפקד מתאוריהם וטל רושמי‬
‫ההסטוריה שלו‪' .‬ברם‪,‬לפי האמת דוקא הסתייגות זו אינה מעלה או מורידה‪ .‬שתיקתם של סופרי‬
‫ה לשמש ואייה חותכת בכל מקרה‪ ,‬הואיל וכתיבתם התמקדה לפי טבעה‬
‫אלכסנדר אינהיכול‬
‫בדמותו של המלך הגבור‪ .‬סקירותיהם ליוו בעיקר אתצירי מסעותיו שלו‪ ,‬ולא תמיד הקדישו‬
‫תשומת לב נאותה למסעות המלחמההעצמאיים שלמפקדיו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ק‬
‫י‬
‫ר‬
‫'‬
‫צ‬
‫‪ 20‬השמה לענין זה הצעותיהם של ‪. 175 -‬ק‬
‫‪S‬‬
‫‪c‬‬
‫‪h‬‬
‫~‬
‫‪r‬‬
‫‪e‬‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫שם‬
‫‪o‬‬
‫‪p.‬‬
‫;‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫‬‫" ‪.Jones, Cities‬א‪.4.‬‬
‫‪. 237‬ק (‪the Eastern Roman Provinces )1937‬‬
‫!‪o‬‬
‫‪f.,‬‬
‫‪ 21‬ראה למשל‪ :‬צ'ריקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .71‬אמנם ההסבר המקובל ביחס לסלה קובעכי שמה‬
‫נערך על דרך של אסוציאציה אטימולוגית שגרסה 'פחל' (או 'פהיל') כז'פלה' (ראה‪:‬‬
‫‪.‬ק‪, 0‬טתס[)נ אך אין הדבר עומד בסתירה לדעה האמורה‪ ,‬מה גם שאותו הסבר‬
‫‪. 233‬ק‬
‫לא יעמו‪,‬ד‪"!.‬ביחס לשמה שלדיון‬
‫‪ .‬חיזוק להנחה בדבר קדמותה של פלה גיתן למצוא גם בקביעה‬
‫נוספת של סטיפאנוס כי בתקופה התלמיית נקראה בשם 'בריגיקי'‪ ,‬משמע בתור 'פלה' נודעה‬

‫כבר קודם לכן‪.‬‬
‫‪Alexander dem 22‬‬
‫;‪. 76‬ק (‪Grossen bia auf die R~merzeit. Philologus suppl. 19. Heft 1 )1927‬‬
‫"מטבע ראה‪. 25 ]]. :‬קנ‪.11.Syrig, Syria, XLII )1965‬‬
‫ע ראה‪.423 :‬ע ‪" 137.‬א (‪ of the Decapolis )1938‬ץ!‪.Kraeling, Gerasa 8 01‬א ‪0.‬‬
‫‪. 26 ff‬ק‬
‫‪.‬ק‪. Syrig, 0‬א;‪. 237‬ק ‪.14.Jones, op.‬א‪.4.‬‬
‫צ'ריקובר‪ ,‬היהודקם‬
‫והיוונים‪ ,‬עמ' ‪(356 ;80‬הע' ‪.)77‬‬

‫‪,.Tcherikover, Die hellenistischen St~dtegrfindungen von‬ו‬

‫עי‬

‫‪.,‬י"‬

‫יכן ‪-‬‬

‫‪.,‬י"‬

‫‪ 24 .‬השווה לענין זה את המטבע מקאפיטוליאס (‪ 189‬לספה"נ)‪ ,‬בה הוכתר אלכסנדר מקדון‬
‫בתור 'גנארכס' (=אבי הגוע) של בני המקום‪.‬עיין‪.66 :‬ע (‪.Syrig, Syria. XXXVI )1959‬א‬
‫‪. 9‬ת‪.‬‬

‫ן‬

‫‪.‬‬

‫‪191‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫אריה כשר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫ח]‬

‫זה בלתי סביר להניח וטלא‪,‬היתה נוכחות מקדונית‬
‫באטרדיכקבאי‬
‫אדרבה‪ ,‬לדעת ג'ונס יש הגיון למחשבה כי היה זה פר‬
‫ס‪ ,‬מדכאו סול מרד‬
‫השומרונים בימי אלכסנדר‪ ,‬אורר דכא גם מרד של יושבי עבה"י המזרחי באותם‬
‫ימים עצמם‪,‬וכי הושיב חיילות‪-‬מצב מקדומים בנקודות סטראטגיות אחדות להגנת‬
‫דגזור‪ ,‬כגון פלה‪ ,‬דיון וגרסה ‪ 4za‬לא מן הנמנע‪ ,‬ואולי אףהגיוני הדבר‪,‬כי מרד‬
‫ל יושבי עבה"י‪ ,‬ולעת‬
‫השומרוניםיפרץ במתואם ומתוך שתוף פעולה עם מרדםיט‬
‫שהותו של אלכסנדר במצרים‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬פעילותו הצבאית של פרדרקאס בעבה"י‬
‫יכולה ללמד על‪,‬נוכחות מקדונית מוקדמת (כמו בשומרון)‪ ,‬וסביר לחשובכי היתה‬
‫תוצאהמכבושיו שלפאראמניון‪.‬‬
‫בדיוק נקרא פאראמניון לשוב ולהצטרף אל מחנה אלכסנדר‪,‬‬
‫אין לדעת מתי‬
‫הואיל והידיעות על כך אינן זהות‪ .‬אריאטט (וו‪ )25 ,‬העידכי היה כבר במחיצת‬
‫מלכו בימים האחהונים שלפני כיבוש צור‪ ,‬וכי אז גם יעץ לו להענות בחיוב‬
‫להצעת השלום השניה של דריוש ‪;ey‬ואילוקורטיום רופוטלעו‪ ,5 ,‬ש קבעכי נועד‬
‫ליטול חלק במשימות מלחמתיות לאחר כיבתה צור‪ .‬קשה להכריע איזו משתי‬
‫העדויות נכונה יותר‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בענין אחד שוררת התאמה גמורה ביניהן‪,‬‬
‫והכוונה לגורלה של ארץישראל‪.‬קורטיוס רופוסצייןכי באותוזמןמינה אלכסנדר‬
‫את אנדררמאכוס למושלה של 'כוילי‪-‬סנריה" לבמקום פאראמניו‪ '28 0‬וכן את‬
‫היפאיסטרון למושל "החוף שלאורך פיניקיה"‪ ,‬ללמדך כי בד בבד עם כיבושה‬
‫הסופי של צור היו כבר חלקים ניכרים של ארץ ישראל המערבלתבידי הכובש‬
‫המקדוני‪ ,‬אם לא רובםה‪:‬מכריע‪ .‬אותהתמינה עולה גם מדברי אריאנוס (וו‪ ,25 ,‬א‬
‫המעידים כי לעתעייבת אלכסנדר את צור "כבר עברו לידיו כל שאר חלקי‬
‫כויליגסוריה המכונה פלשתינה"‪ .20‬בהקשר לכך 'ראוי לציין את דעתאבי‪ ,‬שטען‬
‫על סמךעדותו שלפליניוס (ל‪ %11, 25, 11‬נ‪41.‬א‪151.‬א)גי אלכסנדרשיגר כוחות‬
‫צבא משניים לכבוש את ארץ ישראל עודבימי דג'ערכה על צור‪,‬וכי אלההגיעו‬
‫עדיריחו ‪ 39‬גם גוטמן סמך ידיו על פרוש זה וקשר את הדברים עם פעילותו‬

‫בימי אלכסנדר"‪.‬‬

‫לספה"נ היתה קיימת‬

‫י עוד במאה ה‪( 2-‬או ה‪)3-‬‬
‫‪ 25‬אחת הכתובות המקומיות מעידה כ‬
‫בעיר התאגדות עצמיה של 'מקדו‪,‬נים' ; ‪.‬ראה ‪.410 -‬ק ‪8.‬ל ‪40.‬ן ‪!.,‬ם ‪.11.lLraeling, op.‬נ)‬
‫הדבר יכול להעיד על שורשיה ההלניסטיים המוקדמים של התופעה‪ .‬ניתן להשוותה למציאותו‬
‫של 'שבט'יהודי 'מקדונף באלכסנדריהבימיו של יוספוס (נגד אפון ב‪ ,)36 ,‬דבר שמצא אישורו‬
‫גם בפאפירוסים (‪.11. 142-143‬לקי‪ ,),‬יאשר ראשית התארגנותו נזקפת ללא ספק לחיולם‬
‫שליהודיםביחידה'מקדונית' בהאשית התקופההתלמיית‪.‬‬
‫‪. 2611. 26‬ק (‪4.Jones, loc. )1! ;11.Syrig, Syia. XLII )1965‬ג‪.11.‬ג‪.‬‬
‫וש פיוטארכוס (אלכס' ‪)7 ,29‬ציין‪ ,‬לעומת זאת‪,‬כי הצעת השלום של דריוש הגיעהלידי‬
‫אלכסנדר בזמן ביקורו השני בצור‪ ,‬ולאחר שובו ממצרים‪ ,‬אך נראהכי עדותו נחותה בהשוואה‬

‫לאחרות‪.‬‬

‫‪ 28‬השווהבענין זה לגירסתאויסביוס ‪.Chronicon (ed. Schoene 11, 114‬‬
‫‬‫‪ 29‬המינוח הגיאוגרפי שלו שיקף לבטח את מציאות ימיו (המאה ה‪ 2-‬לספה"נ) בה הוסב‬

‫י הדריאנוס קיסר‪ .‬אי לכך‪ ,‬מינות דומה‬
‫השם 'פלשתינה' לאהררץודויטשורםא‪,‬ל בצורוה‪ ,‬רשמ‪1‬י‪,1‬ת עליד‬
‫‪;91 ;5 ,111‬עז‪;39 ,‬ווע‪9 ,‬ש‬
‫וראה‪:‬‬
‫היה נקוט גםעלידי‬
‫‪10‬י‪106‬י‬
‫‪05‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪1‬י‪:1,.‬ע‬
‫‪. 58 30‬ק ‪Abe1, RB. XLIV )1935(.‬‬
‫‪192‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה]‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫מסע אלכסנדר הגלול בארץ‪-‬ישראל‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫של פאראמנית בעבה"י המזרחי !ק בין אם צדקו ביחס לעיתה 'חל הנצחות‬
‫המקרונית בסביבה ההיא‪,‬בין אם לאו‪ ,‬הרי ברור כי גייסות מקדוניים שהו שם‬
‫במועד מאוחר יותר‪ ,‬לעת שדוכא המרד השומרוני‪ .‬הממצאים של מערת ואדי‬
‫דאליה‪ ,‬השוכנת לא הרחק מיריחו‪ ,‬מלמדיםכי כוחותמקדוניים טבחו שם למעלה‬
‫מ‪ 220-‬פליטי מורדים משומרון‪ ,‬שנמלטו אללה כדי למצוא בה מחסה עד יעבור‬
‫זעם לראהלהלן)‪.‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ו‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ס‬
‫מ‬
‫אין לנו ידיעות על מסלול ויל‬
‫כי‬
‫משם המשיך לאורך החוף עד לדואר ומגדל סטראטון‪.22‬‬
‫הדרים עד לעכו‪ ,‬וכי‬
‫היצמדותו אל חוף הים נעשתה כנראה במתואם עם שיוטציו (השווה אריאנוס !וו‪,‬‬
‫‪ ,)1 ,1‬כל עוד התנאים אפשרו זאת‪ .‬ממגדל סטראטון סטה לבטח מזרחה אל גבול‬
‫ההר‪ ,‬שהרי רצועת התוף באזור השרון היתה מבותרת עלידי דיונות חול עמוקות‬
‫המקשות על תנועת צבא שוטפת‪ ,‬מה גםשהיו שםביצות שורצות קדחת ולאהיתה‬
‫כלל בנמצא דרך סלולה נאותה‪ ."3‬סביר איפוא לחשובכי נע לאורך התוואי הגובל‬
‫עם הרי אפרים והשומרון בואך לוו‪,,‬וכי בדרכו שיגר כוח צבאי משני לעבריפו‬
‫ואפולוניהכדי להבטיח נאמנותן‪ .‬מלוד פנה כנראה שוב מערבהלעבריבנה‪ ,‬אשדוד‬
‫אשקלוןועזה‪ .‬מסלול זה עבר‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬בגבולם של השומרונים אשר התמסר'ו‬
‫לאלכסנדר זה מכבר ואףסייעו לו במערבה על צור (קדמייא‪21 ,‬ק‪.‬ההגיון הצבאי‬
‫מחייבכי בקשלקייםבידו שליטה צבאית גם באזור ההר‪ ,‬שאלמלאכןהיה מסתכן‬
‫בהפקרתתוואי הדרך החשוב הזה לעת שובו ממצרים‪,‬עיון קפדני במקורותמוכיח‬
‫כי באמת הסתפק בהתמסרותם של השומרונים‪ ,‬אלא כפף את ארצם למרותו‬
‫הצבאית של מושל כוילי‪-‬סוריה אנדרומאכוס (קורטיוס רופוס עו‪ '09 ,5 ,‬אשר‬
‫כנגדויצאו לאחר מכן במרד (שם‪ ,8 ,‬ש‪.)11-‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ב‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫נעוצה‬
‫הדבר‬
‫מביןערי החוף הביעה רק עזה התנגדות‬
‫לבטח במעמדה המיוחד בממלנה הפרסית‪ ,‬שבא לידי ביטוי עיקרי באי‪-‬תלותה‬
‫המדינית בערי פיניקיה הגדולות ‪.‬ובקשריה הכלכליים עם הערבים‪ .‬הופעת הכובש‬
‫הפקדוני מצפון היתה עלולה לפגוע במעמדה ובהשגיה‪ ,‬לפיכך ערך שליטה הכטת‬
‫מדוקדקות למצור ממושך‪ ,‬בשמרו אמונים 'למלך הפרסייבעזרתשכיריםערביים*‪.3‬‬
‫אהיאנוס (וו‪ ,26 ,‬אהעידכי כיבושה נעשהלענין של יוקרה רבהבעיני אלכסנדר‪.‬‬

‫יא‬

‫‪ 31‬גוממה שם‪-478 'by ,‬י‪ .28‬נימוקיו בדגר המוט"באציה של אלכסנדר לשים יד על‬
‫אוצרותיריחוהינם משכנעיםל'מדי‪.‬‬
‫‪ 32‬קרוב לשערכי עכו התמסרה לאלכסנדר בזמן המערכה על צור‪ ,‬כפי שנהגו ערים אחרות‬
‫בסביבה‪ .‬היא היתה כלתי תלויה מבחינה מדינית בשכנותיה ה‪.‬דולות ושמשה כנמל וכבסיס‬
‫צבאי חשוב לפרסים (ראה‪ :‬מ‪.‬אבי‪-‬יונה‪ ,‬גיאוגרפיה המטורית של ארץ ישראל‪ .‬תשכ"ג‪ .‬עמ'‬
‫‪ .)24-28‬קרוב לשער כי ניצלה את שעת הכושר של המלממנו כצור ונטלה מתפקידיה‬
‫ומעמדה בחוף הפיניקי‪ ,‬ובר שניתן להקיש מן הדעה הרווחתכי כבר בימי אלכסנדר הוקמה‬
‫בה מצטבעה ממלכתית‪ .‬קרוב לודאיכי גם דואר ומגדל סטראיוןהיוידידותיות לאלכסנדר בתור‬
‫עריםצידוניות‪.‬‬
‫‪ 33‬דרך סלולה הוקמה שם לראשונהבימי הקיסר אפסיאנוס‪ ,‬ראה‪ :‬אבי‪-‬יתה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.81‬‬
‫‪ 34‬ארואנוס וו‪ 1 4 ,25 ,‬קורטיס רופוס עו‪7 ,6 ,‬ו יוספום‪ ,‬קדמ' יא‪ .320 ,‬מצב דומה היה‬
‫י קדמ'ינ'‪.360,‬‬
‫גםבימיאלכסנדרינא‬

‫‪-‬‬

‫‪193‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫אריה כשר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬
‫[ק‬

‫הצגת הדביים באשן זה נראית פשטנית מדה אלא אם כן נעריך את החשיבות‬
‫הצבאית של כיבוש העיר בזיקה למסע מצרימה‪ .‬נמלה היה האחרון בשרשרת‬
‫הנמלים בחוף הארצישראלי (שם‪ ,)2 ,26 ,‬ולמעט שכנותרה ‪ .‬רפיח ורינוקונורה‬
‫( בג אלעריש) ‪ -‬היתהגם התחנה היבשתיתהיותר חשובה בדרךלמצרים‪.‬מבחינה‬
‫צבאית היתה סביבתה מתאימה מאוד להצבת מחסום בפני כוחות המסתערים‬
‫צפונה לכבוש את ארץ ישראל (או להיפך)‪, ,‬ולא במקרה נערכו לידה קרבות‬
‫מכרועים שחרצו במידה רבה את גוהל ארץ ישראל או מצרים ‪ .35‬לבטח מסיבה‬
‫זו התעקש לכבשה‪ ,,‬ואף ראה בכך ענין של יוקרה ממדרגה ראשונה‪ .‬לא בכדי‬
‫הקריש למשימה את מלוא מרצו‪ ,‬חרף הקשיים שבהצבת מכונות המלחמה באדמה‬
‫החולית‪ ,‬ולמרותפציעתו הלא קלה ומלחמתם העיקשת שלהנצורים‪.35‬‬
‫לאחר שני חודשי מצור לאוגוסט‪-‬ספטמבר) ‪ ay‬נכבשה עזה‪ .‬יוספוס העיד כי‬
‫במועד זה נחפז אלכסנדר לעלות ירושלימה‪ ,‬ועל קרקע זה ספר את ספורו הנודע‬
‫אורות המפגש הדראמאטי עם הכהן הגדול ידוע‪ .‬אחת הטענות הניצחות לפסילת‬
‫הספור נעוצה בקביעותיהם של אריאנוס (ווו‪ )1 ,1 ,‬וקורטיוס רופוס לעו‪)2 ,7 ,‬‬
‫כי אלכסנדר עשה דרכו מעזה אל פלוסיוס המצרית במשך שבעה ימים בלבד‪,‬‬
‫ולכן "אי אפשר לו בזמן כל כך קצר לעלות לירושלים" ‪ .38‬הרה זה אברהמס אשר‬
‫חלק לראשונה על הדעתכי על סמך עדויות אלה צריכים באמת לגרוס שמיד‬
‫לאחרכניעת'עזהיצא אלכסנדר מצרימה‪ ,‬אלא שהוא לא סעד אתדבריו באסמכתות‬
‫מנומקות‪.39‬עיו‬
‫ן מדוקדק במקורות יכול לאמת את הנחתו‪ .‬אריאנוס (וו‪ ,‬ז‪)5-2 ,2‬‬
‫צייןכי לעת המצור נפצע אלכסנדרמירי של מכונת קלע‪ ,‬שחדר דרך המגן ושריון‬
‫החזה לכתפו‪ ,‬וכי פצעו לא העלה ארוכה בנקל‪ .‬לפי התאור אירע הדבר בסופה‬
‫של המערכה ולא בימיה הראשונים‪ ,‬לפיכך קשה להניחכי אכן באותו זמן היה‬
‫המלך הפצוע כשלר מבחינה גופנית להטלטל במסע מזורז וקובה מצרימה‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ :‬דיודורוס סיקולוס )‪ )1 ,49 rxvil‬רמזכי היו לו לאלכסנדר ענינים לסדר‬
‫בעזה‪ ,‬אך לא פרשם‪ .‬אפשרכי להם ביוון אריאנוס בציינוכי לאחר כניעת עזה‬
‫מכר אלכסנדר את יושביה לעבדות‪ ,‬וכי אכלסה מחדש ביושבי הסבובה ועשאה‬
‫לעמדת מלהמה מבוצרת‪ .40‬דומה בי פעולות מעין אלה הצריכו נמן מסוים‪ ,‬לא‬
‫ברורמי היו אנשי הסביבה שנושבו בעיר המשוקמת‪ ,‬מכל מקום הדבריכול ללמר‬
‫בי היתה למלך שליטה צבאית באזורכולו‪,‬וכי לא הסתפקבמאחזיםצבאיים ברצועת‬
‫‪ 33‬כגון‪ :‬מערכת עזהלנימי כנבוזי) בשנת ‪ 525‬לפסה"נ‪ ,‬קרב עזה בשנת ‪ 312‬לפסה"נ (בין‬
‫דמטר"וס פוליורקטס לתלמי ה‪ ,)1-‬קרב רפיח בשנת ‪ 217‬לפסה"נ (בין תלמי ה‪ 4-‬פילופאטור‬
‫לאנטיוכוס ה‪ 3-‬הגדול)‪.‬‬
‫‪ 36‬על תאור המערכה ראה‪:‬אריאנוסוו‪; 27-25 ,‬קורטיוס רופוסעו‪7 ,6 ,‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 37‬בנידון זהיש התאמה מלאהכין יוספוס (קדמ' יא‬
‫‪ )325 ,‬לבין דיודורוס סיקולוס )‪XVll‬‬
‫‪ )7 ,48‬ופלוטארמוס (אלכס' ‪ .)5 ,24‬המצור על עזה נערך בחודשים אוגוסט‪-‬ספטמבר‪ ,‬בהסתמך‬
‫על הנתוןהכרונולוגי שלאריאנוס‪5‬ו;‪.)24,‬‬
‫‪ 38‬צ'ריקובר‪,‬וטיהוריםוהיומים‪ ,‬עמ'‪ .35‬השווה גס ‪1. B~chler, REJ. XXXVI )1898(. -‬‬
‫‪. 1‬ע‪.‬‬
‫‪. 11 39‬ק (‪ Palestine from Alexander the Great )1927‬תן ‪.1.Abrahams, Campaigns‬‬
‫‪40‬‬

‫אריאנוס‪,‬וו‪ .7 ,27 ,‬עדות סטראבון )‪ )30 ,2 rxvl‬על חורבנה המוחלטבידי אלכסנדר ועל‬
‫‪194‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫מסע אלכסנדר הגדול בארץ‪-‬ישראל‬
‫[‪]9‬‬
‫החוף כדעת צ'ריקובר‪ .‬בהירת האוכלוסים החדשים וארגון העיר כפוליס'‪ 41‬לא‬
‫היו דברים הנעשים כלאתר יד‪ ,‬ובודאי הצריכו שיקול דעת וזמן‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫מסתבר כי אלכסנדר גם שקד בקפידה על אירגונה הצבאי המחודש של העיר‪,‬‬
‫ולבטח משום שהיה אמור לחזור דרכה ממצרים‪ .‬גם מעדות פלוטארבוס (אלבס'‬
‫‪ )5 ,25‬ניתן להתרשםכי אכן השתהה בעזה זמן מה לאחר כיבושה‪ .‬לדבריו נתפש‬
‫י משלוה זה כלל את ‪10‬‬
‫שם שלל בשמים הב ביותר‪ ,‬אותו שלח מקדונה‪ ,‬יתכןכ‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ע‬
‫האוניות ( ‪:‬נטרירמות) שבפיקודו של אמינטאס‪ ,‬ששוגר באותה‬
‫כדי‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫‪1‬‬
‫נושא‬
‫לגייס צעירים נוספים לשרות צבאי (‪-‬דיודורופ טיקולוס ‪49 txvil‬‬
‫שהעסיקו גם כן‪ .‬בנוסף האמור צריך להתחשב כתנאים האקלימיים של שלהי‬
‫ל‬
‫יביר לדהיית המסע מצרימות אמנםניתן לנוע בלילות‪,‬‬
‫כס‬
‫הקיץ במדברסיני כגורם‬
‫אך בשים לב לחוסר הניסיון של הצבא המקדוני במסעות מדבריים ‪ ,42‬הרי אין‬
‫זה בלתי הגיוני להניח שאלכסנדר בכר לעשות זאת במועד נוח יותר לכשיפוג‬
‫החום הגדול ובעיית המים לא תציק כל כך‪ .‬קיצורו של דבר‪ :‬יש בידה סימוכין‬
‫לסברהכי לא יצא מיד לאחר כיבוש עזה לעבר 'מצרים‪ ,‬אלא השתהה בה זמן לא‬
‫מבוטל‪ .43‬ההגיון המדיני 'והצבאי נוטה להסיקכי לעת שהותו בעזה ערך תפנית‬
‫ביחסיו עם היהודים‪ ,‬וכי בפועל גם היה לו מספיק זמן לשם כך‪ .‬קשה להעלות‬
‫י התעלם מאחד הגורמיםהמדיניים החשובים ביותר באזור רגיש זה‪,‬‬
‫על הדעתכ‬
‫ובעיקר בשיו לב לעובדהכי הפעיל כוחות צבאיים גם בעומקה של ארץ ישראל‪.‬‬
‫הסבירותההגיונית של תפניתכזומחייבתלהתייחס ביתר רצינות אלענותיוספוס‪.‬‬
‫אפילו צ'ריקהבר‪ ,‬למרות עמדתו החשדנית והפסלנית ביחס לתאור המפגש עם‬
‫היהודים‪ ,‬הודהכי נאמתאי אפשר שלא נוצר מגע'ביןשני הצדדים‪ .44‬גם קשה‬
‫לעכל את המחשבה כי אלכסנדר לא 'נפגש עם הכה"ג‪ ,‬שהרי היה מנהיג העם‬
‫הימורי‪ ,‬מה עוד שכך נהג ביחס לשליטים אחרים בסביבה (למעלה עמ' ‪ .)3‬אמנם‬
‫לא נוכל להמלט מן המסקנהכי נשתרבבו לתוך הספור דברי אגדה‪ ,‬אך מנגד בל‬
‫נזדרז לפסלו בעבור זאת‪ ,‬שכןאין הוא שונה בכך ממסורות הסטוריות אחרות על‬
‫אלכסנדר‪.‬‬
‫תאור המפגש בין אלכסנדר והכה"ג ידוע נפרש אצל יוספוס על יריעתו הרחבה‬
‫של הסכסוך בין השומרונים והיהודים‪ .‬בין הדמויות הבולטות באותו סכסוך‬
‫נזכר שמו של סנבלט הפחה השומרוני‪ .‬מסיבהזו בקשו חוקרים רבים לשלול את‬
‫מהימנות הספור‪ ,‬וטעמם העיקרי כי יוספוס טעה כשהסמיך את סנבלט לימי‬
‫אלכסנדר‪ ,‬דבר המוצא חיזוק בעובדה כי לא הזכירו כלל בזיקך לימי נחמיה‪.‬‬

‫שממונה הממושך אינה עומדת במבחן ביקורת‪ ,‬אלא אם כן התכין‬
‫‪.80‬ע‪.,‬יש ‪,.Tcherikover, op.‬י‪.‬‬

‫ן‪:‬‬
‫לאלכסנדר ינאי‪.‬עיי‬

‫‪ 41‬על כך ראה‪. 341-343 :‬עע ‪.8. Stark, Gaza und d~e Philist2ische Kuste )1852(.‬‬
‫‪ 42 .‬השווה‪ :‬אריאנוס ווו‪3 ,‬ו פלוטארכוס‪ ,‬אלכס' ‪ 27‬על המסע המדברי למקדש אמון שנערך‬
‫בחורף‪.‬‬
‫‪ 43‬ראלף מארקוס התלבט בענין זה גם כן‪ ,‬אך לא העז לערער אחר הדעה המוסכמת‪ .‬לכן‬
‫השמיע דברי הסתייגות מאולצים‪ ,‬שבהם מסה להתפשר עם דעותיהם של פוסלי יוספוס‪ ,‬אך‬
‫‪.‬ק‪.1).Marcus, 0‬‬
‫למעשה לא סעד אתהסתייגותו בשוםמקור‪ .‬ראה ‪. 525-526 -‬קע‬

‫‪ 44‬צ'ריקובר‪,‬היהודיםוהישים‪ ,‬עמ' ‪–37‬ש‪.3‬‬

‫‪"!.,‬‬

‫‪195‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫אריה כשר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫יח‬

‫זאתיעוד‪ :‬תאורו את נ"טואיו וטל מנשה עם בת סנבלט וגרוסו מיה‪-‬סלים נראר‬
‫זהים לכתוב בנחמיה יג‪ ,‬כח‪ ,‬באופז שנתחזקה ההתרשמות בדבר אנאכררניזם‬
‫הסטורי‪ .‬דעה זו זימנה לעצמה קוליים לא מבוטלים‪ ,‬שצצו מהשומות המקורות‪,‬‬
‫כגון‪ :‬הצורך לזהות את מנשה‪ ,‬שהוצג עלידי יוספוס' כחתן סנבלט וכאחי ידוע‪,‬‬
‫עם בן יוידע (שבנחמיה י"ג‪ ,‬כח)‪ ,‬מי שהיה צריך להיות לפי הגניאלוגיה של‬
‫ספר נחמיה (י"ב‪ ,‬כב) אחי יוחנז ודודו של ידוע‪ .45‬אמנם שליט ניסה לפתור‬
‫את הקושי הז'ה עלידי פסילת הגניאולוגיה של יוספוס‪ ,‬אך באותה עת לא נמנע‬
‫מלהסתמך על יוספוס בפרט גניאולוגי אחר הקשור במנשה‪ .‬למעשה‪ ,‬הואתיקן את‬
‫נוסח הכתוב‪ ,‬באופן שעשאו לבנו שליוחנן‪ ,‬ובכך 'בקום לטעוןכיליוידעהיו שלושה‬
‫בנים יוחנן‪,‬ישוע ומנשה‪ .‬גניאזלזגיה חדשה ומתוקנתזו‪,‬שאין לה כל אסמכתא‬
‫חמיה‪ ,‬סללה בפניו את הדרך לטעון הקרעכין ידוע ומנשה (שבקדש‬‫בספר נ‬
‫כי‬
‫בבין יוחנן לבין ישוע (שם‪,‬‬
‫יא‪ 306 ,‬ואילך) הריהו מסולף‪,‬ובי באמת היה זהרי‬
‫‪ ,)301-297‬כנציגיהם של‪ ,‬מה שהוא כינה‪" :‬מפלגת השמרנים" (או "המפלגה‬
‫הבדלנית' והאנטי‪-‬שומרונית) ויריבתה "מפלגת המתקדמים" לאו "המפלגה הליב‪-‬‬
‫רלית" והפרו‪-‬שומרונית)‪.16‬‬
‫צ'ויקובר סמךידיו על תינה זו‪ ,‬אף השתדל לבנות על מסדה נדבכים חדשים‬
‫של ספקות‪ ,‬אשר נסמכו מעיקרם על מחקרו של ביכלר‪ ,‬בכוונה לחשוף גם סתירות‬
‫ספרותיות בגוף העדות של יוספוסי‪ .4‬מן הראוי שנקדיש לכך תשומת לב נאותות‬
‫בטרם נשוב לפרוש את היריעה ההסטורית הצרופה של הפרשה הניוונה‪ ,‬לדעתו‬
‫הורכב הספור של יוספוס משני חלקים בלתי הומוגניים‪ ,‬באופן שחלקו הראשון‬
‫הדן בסנבלט ובריתו עם אלכסנדר נשאב ממסורת שומרונית‪ ,‬ואילו חלקו השני‬
‫המתאר את פגישת אלכסנדר וידוע נשאב ממסורת יהודית‪ .‬הדבר ניכר‪ ,‬לדעתו‪,‬‬
‫ברות האוהדת את השומרונים (בחלק הראשון) שמתחלפתברוחעוינת (בחלקהשני)‪,‬‬
‫אך האוהדת את היהודים‪ .‬לפי שיטתו‪ ,‬צרף העורך היהודי את שתי המסורותזו‬
‫לזו והטליאן לספור אחד‪ .‬צ'ריקרבר אף בקו להדגים את אמיתות הדבר עלידי‬
‫חשיפת סתירות ספרותיות בגוף הספור‪ .‬כך למשל‪ ,‬טעןכי מחלקו הראשון ניתן‬
‫להבין שהמקדש בגריזים טרם נבנה וקדמי יא‪ ,)322 1310 ,‬בעוד שמסלקו השני‬
‫מתברר בו כבר עמד על תילו (שם‪ .)342 ,‬כאופן דומה הצביע על הערבדה כי‬
‫בחלק הראשון היה זה סנבלט שבא במגע עם אלכסנדר (שם‪321 ,‬ואייך)‪ ,‬ואילו‬
‫נעדר כבר סנבלט והשומרונים פנו אל המלך שלא באמצעותו (שם‪340 ,‬‬
‫בחלק השני‬
‫ואילך)‪ .‬לפיכך‪ ,‬טען‪ ,‬הצרוף בין ספור מנשה‪-‬סנבלט לבין סיפור ידוע‪-‬אלכסנדר‬
‫הינו מלאכותי מעיקרו ו"גרם לדברים משונים מאוד‪ :‬למיתתו החטופה של סנבלט‪,‬‬
‫שאיז לה אימות כלשהו במהלך העניינים ולמהיררתו המפתיעה של בניע בית‬
‫המקדש בשומרון"‪ .‬לדעתו‪ ,‬הסתירהביןשני חלקי הספור מזדקרתלעין גם מתוך‬
‫תאורהפגישהבין אלנטנדרוהשומרונים ~אחר הבקורבירושלים)‪,‬ניוןש"אלכסנדר‬
‫‪ 45‬השווה‪!, 12-13 :‬ם ‪%1, op.‬ק‪.1. 8‬‬
‫ן‪ :‬גשליט‪" ,‬ספרלוי" (תש"ט)‪ ,‬עמ' ‪.27%-252‬‬
‫‪ 46‬עיי‬
‫‪47‬‬

‫צ'ריקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;35–32‬אשרלביכלר‪ ,‬ראה‪:‬‬

‫נ(‪1. B~chler, REJ. XXXVI )1898‬‬

‫‪. 1-26‬קק‪.‬‬

‫‪196‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫המ‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫מטע אלכסנדר הגוזל בארץ‪-‬ישראל‬

‫שואל את השומרוניםמי הם‪ ,‬כאילו ראה אותם בפעם הראטענהרוהלא כבר מדמן‬
‫עם סנבלט בצור כשהביא לו הלז חיל‪-‬עזר שומרוני"‪ .48‬לסכום‪ :‬סתירות אלה‬
‫מוכיחות‪ ,‬לדעת צ'ריקובר‪ ,‬כי יוספוס לא הצליח במלאכת הטלאתם של שני‬
‫הספורים‪ ,‬וכי הסתפק בכך שרשם אותם ברצףענייני‪ ,‬בחדשו רק קוים אחדים‬
‫כדי להקל על הקורא את הבנת העלילה אבל בפועל סבכו חידושיו את מכלול‬
‫הפרשהעודיותר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ה‬
‫שיטת הביקורת הספרותית הזו שיבה את הלב בהגי‪,‬ונה‬
‫אך לאמיתו‬
‫של דבר הריהי רופפת למדי‪ .49‬אין בחלק הראשון של הספור שום רות אוהדת‬
‫לשומרונים‪ .‬אדרבה‪ ,‬סנבלט הוצג כבוגד שהתכחש לבריחתו עם דריושוכמי שערק‬
‫למחנה אויביו‪ .‬יתר ‪,‬על בן‪ ,‬הוא הוצג כנוכל רגיל ובעל מזימות‪ ,‬שניסה לעשות‬
‫הון פוליטי במאבקו עם היההדימ עלידי ניצול ערמומי של מעשה בוגדנותו‪ ,‬דבר‬
‫שניכר היטב בתחבולותיו ובצצות הזדון שהשיא לאלכסנדר וקדם' יא ‪.)32%–221‬‬
‫נאמנותו למלך החדש לא היתה ראויה‪ ,‬איפוא‪ ,‬להזקף לזכותה ובמיוחד בשים לנ‬
‫לכךכי קודם לכן קיוה לקדם אתעניניו באמצעותדריוש דוקא (שם‪.)311 ,‬בניגוד‬
‫לו‪ ,‬תואר הכה"ג יצוע במי שהוכיח נאמנות מופלגת בשבועה‪ ,‬דבר שנזקף לזכותו‬
‫ולשבחו‪ .‬מנקודת מבט יהודית לא היתה הפרת גריתעניין של מהבכך‪ .‬אדרבה‪,‬‬
‫בימי הבית השני היתה אידיאליזציה רבה ביחס לציוויים מקראיים‪ ,‬והנאמנות‬
‫בברית בכללזה( ‪-‬השווה‪ :‬יחזקאלי"ז‪ ,‬יא‪4-‬כא)‪".‬סתברכי גם בעולםההלניסטי‬
‫ידעו להעריך זאת‪ ,‬ולא ‪,‬בכדי ציין יוספוס כי בגין כך גוייסו יהודים לשרת‬
‫בצבאותיהם שלמלכיםשונים‪ .60‬אףנימוקיו שלמשיקוברבד'ברמהירותוהמפתיעה‬
‫ת ביהמ"קהשומרוניאינם משכנעים‪ ,‬ושלושהטעמיםלכך;‬
‫שלבניי‬
‫(א) בגוף הספור נאמר במפורש כי "לאחר שהסכים אלכסנדר‪ ,‬הבניס סנבלט‬
‫את כל מרצו (בעניין)ובנה אתבית המקדש" (קדמ'יא‪.)324,‬‬
‫(ב) מאזהופעת אלכסנדר בצורועדעלייתו של אלכסנדרירושלימהחלפוכעשרה‬

‫חודשים לפחות‪.‬‬
‫(ג) אין סיבה הגיונית לפקפק 'בדבר הקמתו של המקדש השומרוני בפרק זמן‬
‫זה‪ ,‬בשים לב לממדיו הצנועים‪,‬כפי שניתן להתרשם מן הממצאים הארכיאולוגיים‬
‫מהר גריזים‪.51‬‬
‫‪ 48‬צ'ריקוכר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‪.34‬‬
‫‪.‬אפרון‪.‬‬
‫‪ 49‬ההסתייגויות שיפורטו להלן נתגבשו במידה רבה מתוך דברים שלמדתי מפרופ'י‬
‫‪ 50‬ראה‪ :‬נגדאפיון ב‪ – 42 ,‬ביחסלימי אלכסנדר עצמו ; קדמ'יב‪ 8 ,‬ואג'‬
‫אריסטיאס ‪- 36‬‬
‫ביחס לתלמי ה‪ .1-‬השווה עוד‪ :‬קדמ' יב‪ 150 ,‬ביחס לגיוס יהודים לשרותו של אנטיוכוס ה‪3-‬‬
‫ן‪. 289-318 :‬קק (‪).Schalit, JQR, ] )1959‬ע‪.‬‬
‫הגדול;עיי‬
‫‪ 51‬סקירה על הממצאים האלה‪ ,‬ראה‪ :‬ן‪. 234–28‬עע‪.‬ן‪), 58 )1965‬ע~ר‪.0.%. Wright, 11‬‬
‫י החומה שהקיפה את הבנין היהה באגרך של כ‪ 60-‬מטר וברוחב של ‪ 42‬מטר בלבד‪,‬‬
‫מסתברכ‬
‫משמע כל הפרוייקט כולו היה צנוע ביותר‪ .‬בתחתית המבנה (שהוא מן התקופה הרומית) מצא‬
‫רייס שרידים של פודיום מן התקופה ההלניסטית וסימני הרס מן המאה ה‪ 2-‬לפסה"נ‪ .‬דבר זה‬
‫מוכיח‪ ,‬לדעתו‪,‬כי אכן גהרם המקדש בידי יוחנן הורקנוס‪ ,‬ומשום כך גם מסתברות השיעות‬
‫שליוספוסעל משךקיומו‪.‬‬
‫‪197‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫אריה כשר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬
‫[‪]12‬‬

‫אשר לנגאלת אלכסנדר את השומרונים "מי הם?" משל לאידע את זהותם‪,‬‬
‫‬‫‬‫יש לתמוה על צ'ריקובר‪ .‬הצגתו את הדברים כך הריהי מקוטעת‪,‬כי באמת צפנה‬
‫בחובה אותה שאלה משמצות שוגה לגמרי‪ :‬הוא לא שאלם לזהותם‪ ,‬אלא "שאלם‬
‫מי הם שהם מבקשים זאת לשם‪ 1 ")343 ,‬לאמורי מי הם שיבקיעו אותן זכויות‬
‫כמו היהודים? היתהזו שחלת התרסה עוקצנית וקנטרנית‪ ,‬ולא למען ברור זהותם‪.‬‬
‫הסתירות שבספור השני (על פגישת אלכסנדר‪-‬ידוע) התמקדו לדעת צ'ריקובר‬
‫בכמהשגיאות המטוריותי‬
‫(א) הבקשה להרשות ליהודי בבל ומדי לקיים את חוקיהם (קרמ' יא‪)338 ,‬‬
‫‬‫צ'ריקובר בקון להבליט את האנאכרוניזם ההסטורי שבכאן על ידי הטענה כי‬
‫מאותם דברים משתמע שהארצות ההןהיו כברבידי אלכסנדר‪ ,‬ואם כך הרי שלא‬
‫הוצג בספור סדר התרחשויות תקין‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬יש לדייק ולהצביע על העובדה‬
‫י הבקשה נאמרה בלשון תנאי לעתיד‪ ,‬או כדבר שאלכסנדר הבטיח לעשותו‪1‬‬
‫כ‬
‫והלוא תכניתו לכבוש את הארצות ההן היתהידועה ברביםלפי הכרזותיו הרשמיות‬
‫שלועצמו לעת המערכהבצור(אריאנוס‪.)3–2,25 ,‬‬
‫(ב) אזכרת 'הכשדים' בין אנשי לווייתו של אלכסנדר במסעו ירושלימה (קדמי‬
‫יגב ‪ – )330‬גם כאן הדגיש צ'ריקובר את האשכרוניזם ההסטורי בטענה כי‬
‫אלכסנדר טרם הגיע בבלה‪ .‬ברם‪ ,‬לזכותו ייאמר כי בעצמו ניסה להסביר את‬
‫משמעות הכינוי 'כשדים' כשם נרדף לחוזים בכוכבים ולמגידי עתידות בכלל‪,‬‬
‫לפי השמוש הנקוט בתקופה הרומית‪ .‬כמו כן לא התעלם מן ההגהה הטכסטואלית‬
‫שגרסה 'בותים' במקום 'כשדים'‪.52‬‬
‫(ג) אוכרת ההשתחוות 'בפני אלכסנדר (קדמ' יא‪ – )333–332 ,‬לדעתו מנהג‬
‫זה היה פרסי מעיקרו ולא מקובל על אלכסנדר בימי שהותו בארץ ישראל‪ ,‬אלא‬
‫רק מאוחר יותר משכבש את ארצות אסיה הרחוקות‪ .‬לפי האמת היתה הביקורת‬
‫אלבס'נדר ‪,53‬‬
‫של צ'ריקובר צודקת באם דובר בהשתחוותו של איש מקדוני בפני‬
‫אך לפי חקתוב היה זה המלך עצמו שהשתחווה "בגני השמא (שם‪ )331 ,‬או‬
‫עבפני האלוהים" (שם‪ .)333 ,‬דברי ההשתוממות של פאראמניון אמנםציינוכי הכל‬
‫נוהגים להשתחוות לפניו‪ ,‬אך אין לגרסם ביחס למקדונים דוקא‪ .‬אדהבה‪ ,‬ראוי‬
‫עליהם‪ ,‬מה גם‬
‫יותר לחשוב כי התייחסו לאנשי המזרח‪ ,‬שנוהג זה היה‬
‫קובי‬
‫מ‪.‬‬
‫שכל המעשה תואר בזיקה למפגש בין אלכס'נדר ואיש המזרח‬
‫זאת ועוד; מן הדין‬
‫ה את כעסו של אלכסנדר על שליט עזה שמאן לכרוע ברך בפניו‪,‬‬
‫לזכור בהקשרי‬
‫מאורע שהתרחש בסמיכות ~מן ממש‪ ,‬ושכמקר על ידי מקור שכרי ומהימן על‬
‫דעת צ'ריקהבר (קורטיום רופוס עו‪26 ,6 ,‬ואילך)‪ .‬קרוב לודאיכי ספור ההשתחוות‬
‫שבפי יוספוס הינו רווי השקפת עולם יהודית‪ ,‬שתכליתה העיקרית להציג את‬
‫אלכסנדר כאדם בעל הכרה דתית שלה‪ ,‬המודה בעליונותו של מלך המלכים‬
‫(הקדוש ברוך הוא) על שהנחהו בדרכיו ובהצלחותיו‪ .‬הדברים נערכולפי המתכונת‬

‫‪52‬‬
‫‪53‬‬

‫י'ריקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪(332‬הע'‪.)15‬‬

‫ראה‪ :‬שם‪,‬עמ' ‪(332‬הע' ‪ 1 )14‬והדוגמאותשהביאמתייחסות למקרהמעיןזה‪.‬‬
‫‪198‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫ןק‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫מסע אלכסנדר הגדיל בארץ‪-‬ישראל‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫המוכרת ומל הספרות היהודית ההלניסטית ~ק וברוח מה שסופר עלידי פסתדו‪-‬‬
‫קאליסתנס‪ .‬קיצורו של דבר; היה זה סממן ספרותי יהודי תעמולתי‪ ,‬שנועד לקשט‬
‫את ספור המפגש; ואין להביאו כראייה לפסילת העדות של יוספוס בכללותה‪.‬‬
‫(ד) אזכרת ספר דניאל שהראוהו יאלכסנדד ובו נבואה על חורבן מלכות‬
‫פרס (קדמי יא‪ -.)337 ,‬אף שגיאה כרונולוגית זו מגלה‪ ,‬לדעת צ'ויקובר‪ ,‬את‬
‫הבדות ההסטורית של הספור‪ ,‬שהרי ספר דניאל לא נתחבר אלא כמאה וחמישים‬
‫שנה מאוחר לזמנו של אלכסנדר‪ .‬אכן‪ ,‬יש כאן באמת שגיאה הסטורית ברורה‪,‬‬
‫אך צריך לזקפה למסורת עממית מאוחרת או לאינטרפולאציה של יוספוס עצמו‪,‬‬
‫שמקירה אולי בבאוריו לספר דניאל (קדש י‪ 266 ,‬ואילך; ו'במיותד ‪.)273 -‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬אין שגיאה זו צריכה לערער את אזשיותיו של הספור השלם‪ .‬מסתבר‬
‫כי גם מסורות ספרותיות נוכריות ‪,‬אודות אלכסנדר קלטו לתוכן מוטיבים דומים‪.‬‬
‫כך למשל פלוטארכוס (אלכס' ‪ )4 ,17‬ידע לספר אנקדוטה דומהכי לעת שהותו‬
‫בלידיה סמוך לעיר כסאנטוס‪ ,‬קרה שמעין מקומי עלה גדותיו ומימיו הגואים‬
‫העלו צלחת נחושת אשר בשוליה נמצאה כתובת עתיקה המתנבאית ליום חורבנה‬
‫של מלכות פרס עלידיהיוונים‪ .‬לא מן הנמנעכי גם המוטיב על התגלות הכה"ג‬
‫בחלומו של אלכסנדר (קדמ'יא‪)335–334 ,‬היהגזורלפי מתכונת ספרותית מקובלת‬
‫במסורות העממיות אודותיו‪ ,‬ואשר כדוגמתה ניתן למצוא בתאור ההתגלות של‬
‫היראקלס לרגל כיבוש צור""‪.‬אי לכך‪ ,‬אותו מוטיב לבש אצל יוספוסצביוןיהודי‪,‬‬
‫כיון שאלכסנדר הוצג בו כמי שנועד למלא שליחות אלוהית ולא כמי שפעל‬
‫בכוחות עצמו‪ .‬בנידון זה קיימת ממש הקבלה מאלפת לנבואת ישעיה על כורש‪,‬‬
‫מכוננה של מלכות פרס‪ ,‬שאף הוא נחשב לשליחו של אלוהי ישהאל‪ .56‬במילים‬
‫אחרות‪ :‬ספורו של יוספוס נערך במידותיה של השקפת העולם היהודית‪ ,‬שבקשה‬
‫לראות בתהפוכות ההסטוריה חלק מתכנית אלוהית חזויה מראש‪ ,‬ובדרך זו לרומם‬
‫את היהדות‪ .‬אם נשפוט את המוטים הזה לפי קריטריונים אלה‪ ,,‬הרי לא יעמוד‬
‫עוד למכשול בדרך החקירה ההסטורית‪.‬‬
‫לאחר שסטינו אל נתיבותיה העקלקלים של הביקורת הספרותית‪ ,‬נחזור שנית‬
‫אל הניתוח ההסטור‪ .3‬כאמור לעיל‪ ,‬אבני היסוד שעל גביהן התנוססו במיני‬
‫ההוכחות המורכבים של פוסלי יוספוס‪ ,‬מקורן בהנחה כי הלה הסמיך בשוגג‬
‫ובאופן אנאכרוניסטי את סנבלט לימי אלכסנדר‪.‬די לערער הנחהזו כדי למוטט‬
‫את כל ההצעות שצמחו על קרקעה; ואמנם הממצאים הארניאולוגיים ממערת‬
‫י דאליה‪ ,‬שנסקרו על ידי קרוס‪ ,‬ממלאים תפקיד מכריע בכך‪ .‬מתעודות‬
‫ואי‬
‫הפאפירוס שנמצאו שם (כ‪ 40-‬במספר) הוכח כי לבד 'מסנבלט של ימי נחמיה‬
‫היה בנמצא לפחות פחה שומרוני נוסף בשם זה‪ ,‬ואשר חי ופעל באמצע המאה‬
‫הרביעית לפסה"נ‪ .‬עובדה זו הנחתה את קרוס אל המסקנה כי השם הזה נקבע‬
‫בשלשלת הדורות של הפחות השומהוניים עלפי שיטה פאפינומית‪ ,‬שהיתה נקוטה‬
‫גם במשפחות טוביה וגם במשפחת הכהנים הגדולים בירושלים‪ ,‬באופן שסנבלט‬

‫עי‬

‫‪54‬‬

‫השווה‪:‬גוטמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,286‬וראהעודלהלן‪.‬‬

‫‪ 55‬גוטמזןשם‪ .‬עמ' שש‪.285-‬‬
‫‪ 56‬ישעיהמ"ר‪ ,‬כח ; ס"ה‪,‬ש‪-‬ו‪.‬השווהגם‪:‬עזראא'‪ ,‬ח‪-‬ב ;דבהי"נל"ו‪,‬כב‪-‬כג‪.‬‬
‫‪199‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫אריה כשר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬
‫[‪]14‬‬

‫הזכוה אצל יוספוס היה שלישי במניינם‪ .‬למען האמת‪ ,‬כבר זמן רב לפני התגליות‬
‫האלה העיזו מלומדים אחדים לכפור בזהות שני הסנגלטים‪ .‬שפאק‪ ,‬למשל‪ ,‬מבר‬
‫כי הראשון היה סבו של השני כשביניהם חצץ דליה‪ ,‬הזכור מן הפאפירוסים של‬
‫ייבי‪ .5‬אמנם פתרונו מעורר קושי כרונולוגי‪ ,‬כיון שקשה להניח כי מא שנת‬
‫‪ 408‬לפסה"נ (ראשית פעלו של דליה) ועד שנת ‪ 332‬לפסה"נ(ימי אלכסנדר בא"י)‬
‫שמשו במשרתם רק שני פחות בשומרון; אעפ"כ הצעתו חשיבה‪ ,‬ובעיקר על שום‬
‫ן זה‪ ,‬אףהעניקה להאשראי שלאמון‪.58‬‬
‫שלא נזדרזה לפסול את עדותיוספוסבעניי‬
‫קרוס נתן דעתו גם לסדר הדורות של הכהנים הגדולים שבספר נחמיה י"ב‪ ,‬כב‬
‫בוצויינו השמות הבאים‪ :‬אלישיב‪,‬יוידע‪ ,‬אוחנןוידוע‪ .‬הואטעןכי גם קשה לעכל‬
‫את המחשבה שמאז יוחנן (‪ 408‬לפסה"נ) ועדימי אלכסנדר (‪ 332‬לפסה"נ) כהנו‬
‫רק שגי כהנים גדולים בירושלים‪ .‬לפיכך‪ ,‬סבר‪ ,‬ראוי ידוע שברשימת נחמיה‬
‫להחשב כידוע הראשון‪ ,‬ואילו זה הזכור אצל יוספוס כידוע השני‪ .59‬למעשה‪,‬אין‬
‫להוציא מכלל אפשרותכי היהעיניהם אףכהןנוסף‪ .‬מכל מקום‪,‬הצעותיו של קרוס‬
‫נראות הגרוניות לחדי ועשויות לשמש בסיס כרונולוגי רגניאלוגי' מחודש לבחינת‬
‫עדותו של פיספוס‪ .‬מה היתה איפוא הסיבה שיוספוס לא זכר את סנבלט בזיקה‬
‫לימי נחמיה? ובכן‪ ,‬נראה כי בלהיטותו ההבה לתקן ולהשלים את הכרונולוגיה‬
‫של ספרי עזרא ונחמיה ‪ ,60‬לא השכיל להבחין בפער הזמנים הגדול מדי שבין‬
‫ימי יוחנןלימי ידוע‪ .‬מצד אהד סמך על הגניאלוגיה של ספר נתמיה (י"ב‪ ,‬כב)‬
‫וזיהה את ידוע שנזכר בה עם ידוע שמימי אלכסנדר; מאידך גיסא‪ ,‬התעלם מן‬
‫הגירסה (המקראית בדבר פעולתו שלמנביטבימי נתמיה וזכר רק את זה שמימי‬
‫אלכסנדר‪ .‬אפשר כי הדמיון שנקשר בעלילותיהם הוא שהטעה את יוספוס‪ ,‬עד‬
‫שזיהה אותם כאיש אחד‪ .‬אותו דמיון הטעה בסופו של דבר גם את החוקרים‬
‫המודרניים‪ ,‬אלא בעוד שהם העדיפו את גירסת המקרא ופסלו את המידע של‬
‫יוספוס‪,‬הרי הואהעדיף דוקא אתהמידעשבידו(קרי;על סנבלט שלימי אלכסנדר)‬
‫והתעלם מגירסת המקרא‪,‬אואוליהתיימר לתקנה‪.‬לפי האמת‪,‬הדמיוןהעולהמקשרי‬
‫הנישואין 'בין משפחות הכה"ג ומנבלט יכול להסתבר על ידי הטענה הפשוטה‬
‫ן זה לא נתמלאו (השווה;‬
‫שלאהיו תופעה חד פעמית‪.‬ידועכי תקנות עזראבנידו‬
‫נחמיה י'‪,‬יח; י"ג‪ ,‬ד‪ ,‬ז‪ ,‬כג‪ ,‬כח)‪ .‬לא מן הנמנע איפואכי פרשיות דומות חזרו‬
‫גם בזמנים מאוחריםיותר ‪.61‬‬
‫ז‪. 13 ff. $‬ק ‪,‬וא ‪.‬ק‪ ;1.Spak, 0‬השווה גם ‪-‬נוטמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‪(-289‬י‪.2‬‬
‫‪ 58‬על הצעה אחרת ראה‪. 389-390 :‬קע ‪. Torrey, JBL. XLVII )1928(,‬ם;‬
‫‪.‬ק‪.1).Marcus, 0‬‬
‫ן ‪. 508‬ק‬
‫לדחותה מכל וכל‪,‬ועיי‬
‫‪ 59‬דיון מפורט על‪-‬הסוגיה‪"1., ,‬‬
‫ראה‪ .201-211 :‬קקנ(‪F.M.Cross, HTR.59 )19666‬‬
‫‪.‬ק ‪.Albright, The Biblical Period )195%,‬ע‪.‬על‬
‫והשווהבנידוןזהיגם ‪.Lapp, -‬ע‬
‫‪. 33‬ק (‪0. 172 )1963‬א ‪.BASOR.‬‬

‫אך יש‬

‫‪5,‬‬

‫‪ 60‬יש לשים לב במיומר לרשימות המלכיםהפרסיים‪ ,‬שנערכו כנראה עליסוריריעות ששאב‬
‫שמקוהות חיצוניים כמו בירוסוס הבבלי והרודוטוס‪ .‬לאור מירע זה ניסה יוספוס לתקן ולפרש‬
‫את דברי המקרא‪ ,‬ולא פעם טעה והסתבך בדברי פרשנות נפתלים‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬אין כאן‬
‫המקום לפרטבסוגיהזו‪.‬‬
‫‪ 61‬השווה דעת נוטמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪51 ,290‬ן ‪–511 -‬י‪. )]1., 51‬ק‪.1).Marcus, 0‬‬
‫‪200‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫מסע אלכסנדר הגדול בארץ‪-‬ישראל‬
‫[‪]15‬‬
‫קיצורו של דבר‪ :‬אין לחשוב כי יוספוס העתיק את פרשת הנישואין עם בת‬
‫סגבלט‪ ,‬שארעהבימי נחמיה‪ ,‬אל סוף התקופה הפרסית‪ ,‬בתלותו בסנבלט השלישי‬
‫מעשה שאירע בסנבלט הראשון‪ .‬קשה להניח כי בדה תלבו את שמותיהם של‬
‫מנשה וניקאסו ושרבבם בשריהות לב אל תוך ספורות‪ .‬השוואת הגירסאות‬
‫מוכיחהכי בשתי פרשיות שונות עסקינן‪ .‬הד'מיון בינלהן 'מצטמצם‪ ,‬למעשה‪ ,‬בשני‬
‫פרטים בלבד‪:‬נישואיה של בת סנבלט לאחדמבני הכה"ג‪ ,‬וגרושו שלזהמירושלים‪.‬‬
‫בשאר הפרטיםאין שום זהות‪ .‬אליבא דנחמיה‪,‬היה חתן סנבלט בנו שליוידע‪ ,‬ולא‬
‫פורש שמו; בעוד שלפי יוספוס‪ ,‬היה זה בנו של יוחנן ונקרא מנשה‪ .‬גם שמה‬
‫של בת סנבלט לא פורש בספר נחמיה‪ ,‬מה שאין בן אצל יוספוס‪ .‬לפי גירסת‬
‫המקרא‪ ,‬נערך גרושו של חתן סנבלט ביזמת נחמיה ובמסגרת מלחמתו הציבורית‬
‫נגד נושאי נשים נוכריות (נחמיה י"ג‪ ,‬כב ואילך); בעוד שלפי גירסת יוספוס‪,‬‬
‫גורש מנשה ביזמת זקני ירושלים ובשתוף פעולה עם הכה"ג והעם (קדמי יא‪,‬‬
‫‪ .)308-306‬יתר על כן‪ ,‬ספורו של יוספוס קשור קשר בל ינתק בתכנית לבניית‬
‫המקדש השומרוני שנועד לפלג את העםלשני מחנותיריבים (קדמייא‪-309 ,‬י‪;312‬‬
‫‪ .)324-322‬לדבר זה לא רק שאיןסימוכין כלשהם בספר נחמיה‪ ,‬אלא נהפוך הוא‪,‬‬
‫הנישואיןזכו לברכת הכה"ג‪ ,‬מה גם שמלחמתו שלנחמיה נעלותהלפיציווי מקראי‬
‫גרידא'‪ .6‬קשה איפוא לעכל את המתשבהכי יוספוס בדה מלבו את כל הפרטים‬
‫הרבים שנכרכו בפרשה זו‪ ,‬וגם השכיל לשבצם בצורה מתואמת כל כך וכחלק‬
‫בלתי נפרד מגוף ספורו השלם *‪ ,6‬אם נבוא לסכם עד כאן‪ ,‬הרי שספורואינוראוי‬
‫להחשב כהעתקהאנאכרוניסטית של פרשהבונננה‪,‬כי אם ספור העומד ברשותעצמו‪.‬‬
‫העיתוי ליצירת המגע הידידותי בין אלכסנדר והיהודים‪ ,‬לאחר כיבוש עזה‪,‬‬
‫הים מביר ביותר‪ .‬למעשה לא נוכל לבאר את סיבות המרד השומרוני‪ ,‬לעת‬
‫המסע מצרימה‪ ,‬אלא אם ניקח בחשבון את העיתוי הנ"ל של התפנית ביחסי‬
‫אלכסנדר והיהודים‪ .‬יבטח התאכזבו השומרונים מן התמורה המפתיעה הזאת‬
‫והאוה בצרותעין‪ .‬סביר לחשוב‪,‬כי נוסף על קנאתם בהנחות שניתנו ליהודים‬
‫(קדמ' יא‪ ,)339-338 ,‬גילו מורת רוה מן העובדה שיריביהם זכו ליחס של בעלי‬
‫ברית ושם‪ ,)344–343 ,‬בערר הם זכו ליחס מסתפג (שם‪ 342 ,‬ואילך)‪ .‬לא ברור‬
‫כיצד התחוללה התפנית המדינית של אלכסנדר‪.‬לפי גירסתיוספוס‪ ,‬אצבע אלוהים‬
‫היתה בדבר וכל פשרה חזיונות לילה (שם‪ ;)319–318 ;328-327 ,‬אך נימוקים‬
‫של ממש לא נמסרו‪.‬לפי ההגיון‪ ,‬קשה להניחכי בתשעת החודשים‪ ,‬שמאז המערכה‬
‫על צוו ועד כיבוש עזה‪ ,‬היו היהודים אדישים למתרחש בגבול ארצם‪ ,‬והלוא‬
‫תמורות מדיניות מהפכניות התחוללו לנגד עיניהם‪ .‬מלכות גדולה ואדירה קרסה‬
‫תחתיה במהירות‪ ,‬ומלכות חדשה תפסה מקומה בתנופה מדהימה‪ .‬אך בקושי מתקבל‬
‫על הדעתכי לאניסו להסדיר את מעמדם המדיני עם הכוח החדש העולה בגבולם‪.‬‬

‫‪ 62‬השווה‪:‬י‬
‫‪.‬קלויזנר‪,‬הפטוריה שלהביתהשגי(תשי"ט)‪,‬ב‪,‬עמ' ‪.10%-102‬‬
‫‪ 63‬בכל פרק י"ג "ם הד לויכוח נוקב ברוח זו‪ ,‬שהוא מכתן נגד חוגים מסוימים בציבור‬
‫היהודיעל קשריהם עםעמיהסביבה‪.‬‬
‫‪ 64‬בחינתם הספרותית של הקטעים ‪ -‬קדמ'יא‬
‫‪-340 ; 324-321 315 ; 312-306 ,‬ד‪- 34‬‬
‫מוכיחהבעלילבי הם שובצו בצורהאינטגראליתבתוך רקמתהעלילההשלמה‪.‬‬

‫י‬

‫‪201‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫אריה כשר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫~ח‬

‫המסותת האנקדוטית של פסוידו קאלימתנס ‪0‬ה ‪ 424‬למרוז אופיה וסממניה‬
‫האגדתיים ‪ ,65‬יכולה להדגים את חוסר אדישותם של היהודים‪ .‬לפי גירסתה שוגרו‬
‫מירושלים צירים לרגל אחר כוחו האמיתי של אלכסנדר ולעמוד על סיכויי‬
‫ההתנגדות לו‪ ,‬לפי דיווחם נתקבלה החלטה‪ ,‬והיא משמעותית מאוד לענייננו‪,‬‬
‫להתמסר בפני הכובש המקדוני‪ .‬אפשר מאודכי דוקא מסורת אנקדוטית זו עשויה‬
‫להשלים‪ ,‬ולו גם ברמז‪ ,‬את החסר בגירסתיוספוס‪ ,‬לאמור‪:‬היהודים לאהיואדישים‬
‫לנעשה סביבם‪ ,‬ומשהגיעו למסקנהכי אין להם כלסיכוי להתנגד לאלכסנדר ניסו‬
‫להסדיר עמו את עניניהם‪ .‬אמנם למדנו כי הכה"ג היה נאמן בבריתו לדריוש‬
‫ובתהילה אף לא נענה לפניית אלכסנדר (קדמ' יא ‪ ,)318‬אך הדבר היה אמור בזמן‬
‫שלפני כיבוש הארץ‪ .‬מסתבר כי לעת המצור על צור‪ ,‬כשהשלטון הרשמי היה‬
‫עדייןפרסי‪ ,‬לאהעזו לשנות את עמדתם‪.‬אולי גם התקשולעכל את מפלתו המפתיעה‬
‫של דרויש באיסוס‪ ,‬שהרי הבל היו בטוחים בנצחונו (שם‪ .)315 ,‬לא מן הנמנע‬
‫כי גם בקשו לנהוג בזהירות ולבחון את המצב החדש בקפידה‪ .‬הם לאהיוהיחידים‬
‫בכך‪ ,‬שכן אף מלכי הסביבה הקרובה לצור לא התמסרומיד לאלכסנדר‪ ,‬אלא כעבור‬
‫זמן‪ .‬השתהות היהודים יכולה אף להסתבר כחשש מהסתבכות עם השלטון הפרסי‪,‬‬
‫כיון שאם ינצח במערכה הסופית עלול הוא להפרע מהם קשות‪ .‬בלאו הכי שררה‬
‫ביניהם באותה עת מתיחות רבה‪ ,‬שבעטיה נתנסוהיהודים בפורענויות קשותלמדי ‪.66‬‬
‫יזמתו הזריזה והתככנית של סנבלט סיבכה את מצבם עודיותר‪ ,‬משום שבריתו‬
‫עם אלכסנדר יכלה להתפרש כסתימת הגולל על סיכויים להסדיר עמו את‬
‫עניניהם‪ .‬ברם‪ ,‬המציאות התפתחה בצורה שונה‪ ,‬ובעיקר מפני שאלכסנדר נוהל‬
‫מדיניות ריאלית וגמישה למדי‪ .‬מביר לחשוב כי לעת שהותו בגבולות ארץ‬
‫ישראל (קרוב לשנה תמימה) למד להכיר נכוחה את הרקמה הפוליטית המיוהדת‬
‫באזור‪ .‬אפשרכי גם למד להכיר ביתרונם המספרי של היהודים ובעדיפות כוחם‪,‬‬
‫ומשום כך אף ביכר אותם כבעלי בריתו לעתיד‪ .‬לא מן הנמנע אפילוכי השכיל‬
‫להבין את נכליו של סנבלט שנעשו מעמדת חולשה ויריבות עם היהודים‪ ,‬למרות‬
‫שקבל בתחילה את עזרתו כבעל ברית‪ ,‬היה מוכן באותה מידה גם לפנות לו עורף‪,‬‬
‫בדיוק כפי שסנבלמ עצמו נהג בימם למלך פרס‪ .‬נראה כי עיסוקיו הצבאיים‬
‫המייגעים במערכות צור ועזה לא נתנו סיפק בידו להכנס לעובי הקורה של מערכת‬
‫‪65‬‬

‫על אודות מקור זה‪,‬עיין‪.Pfister, *cEine judische Grandungsgeschichte Alex- :‬ע‬

‫‪11) elnem Anhang 6ber Alexanders Besuch ]8 Jerusalem" Sitzungs‬ת ‪andrias,‬‬
‫‪berichte der Heidelberger Akademie der Wissenschaften. Phil. hist. Klasse. Bd.‬‬
‫‪. 1-32‬קק ‪,)1914(. Abt. 11.‬ו‪.‬‬
‫‪ 66‬כברבימי ארתאכסרכסס ה‪2-‬העיבועננים קודרים עלהיחסיםבין שלט'ונות פרס וירושלים‪,‬‬
‫י ארתאכסרכסס ה‪3-‬‬
‫דבר שהעידעליו יוספוס בקדמ'יא‪ -301-297 ,‬וכר לפורענויות עלומותבימ‬
‫‪. 7‬ק ‪),‬ם ‪.‬ק‪ ;8. Sch~rer, 0‬אוכוס (‪ 338–359‬לפסה"נ) נשתמרו אצל אבות הכנסיה‪ :‬עיין‪:‬‬

‫‪.‬מ‪.‬גהינץ‪ ,‬ספר יהודית (תשי"ז)‪ ,‬עמ' ‪ 18‬ואילך‪ .‬על סימנים‬
‫י‪.‬קלויזנר‪ ,‬שש עמ' ‪ 10‬ואילך ;י‬
‫ארכיאולוגיים של הרס ערים‬
‫‪ .‬שטרן‪ ,‬התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופה הפרסית (‪)1913‬‬
‫‪. 6–12‬קע (‪ ;)1966‬וכןא‬
‫עמ' ‪ .251-250‬יתכןכי זכרן של אותן פורענויות הובא גם באג' אריסטיאס ‪ 36‬וב"נגד אסיון"‬

‫‪,‬בא"י באותה תקופה ראה‪40. 183 :‬כ ‪11.Barag, BASOR.‬‬

‫א‪.194 ,191 ,‬‬

‫‪202‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫תק‬
‫מסע אלכסנדר הגדול בארץ‪-‬ישראל‬
‫יחסיו עםהיהודים‪ ,‬ורק לאחרכיבוש עזה נתפנהלכך‪.‬איתרע מזלםוטל השומרונים‬
‫שדוקא במועד ההוא מת מנהיגם סנבלט (קדמי יא‪;)325 ,‬דבריכי מותו הקל רבות‬
‫על תהליך ההתקרבותבין אלכסנדרוהיהודים‪ .‬לא מן הנמנעכי‪ ,‬לעת שנוצר המגע‬
‫ביניהם‪ ,‬נודעו למלך המקרוני פרטים מדויקים על קיומם של ריכוזים יהודיים‬
‫גדולים בארצות 'העתידות להכבש עלידו (השווה‪ :‬שם‪ ,)338 ,‬באופן שהתרשםכי‬
‫עשוי הואלהפיק תועלת צבאיתמידידותם ‪.GT‬‬
‫ק‬
‫י‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ש‬
‫מגירסתיוספוס קשהלהצילפרטים מלאיםעלטיבן שלהזכויות‬
‫אלכסנדר‬
‫ליהודים‪ ,‬הואיל והדברים נוסחו בצורה כללית למדי‪" :‬שיורשה להם לקיים את‬
‫חוקי אבותיהם ‪ ,68‬ושתהא השנה השביעית פטורה ממסימי ‪(,‬שם‪" .)338 ,‬לחיות‬
‫לפי חוקי האבות" היתה נוסחה מקובלת ושגורה למדי בתקופה ההלניסטית ‪,69‬ואין‬
‫לראותה כדבר יוצא דופן‪ .‬ביחס לעם ישראל‪ ,‬ברי כי אין הכוונה רק למצוות‬
‫התורה הרגילות שנגעו לאורח החיים האישי של כליחיד‪ ,‬אלא גם לסדרי השלטון‪,‬‬
‫מערכת המשפט‪ ,‬הממסד הציבורי‪ ,‬אורחות החברה וכדומה‪ .‬קיצורו של דבר‪:‬‬
‫היהודים זכו לאוטונומיה רחבה ביותר‪0‬י‪ .‬ההתייחסות המיוחדת לפטור ממסים‬
‫בשנה השביעית נבעה לבטח מן העובדהכי שנת השמיטה היתה תופעה מיוחדת‬
‫ליהודים‪ .‬לבסוף העניק אלכסנדר לבעלי בריתו החדשים גם את הזכות לשרת‬

‫‪ 67‬אולי משום כך הבטוח לאנשיירושלים שירשה גםליהודי בבלומדי לשמור את חוקיהם ?‬
‫בענין הסיוע הצבאי מיהודי התפוצה‪ ,‬ראוילצייןכי אפשר מאוד שכבר בימי אלכסנדר גוייסו‬
‫יהודים‪,‬במצריםהעליונה לשרות צבאי כחיל משמר מקומי‪ .‬מציאותם של שמותיווניים בתבאיס‬
‫על‪,‬גבי פאפירוסיםארמיים (ראה‪14. 8. Cowley, Aramaic Papyri 01 the Fifth Century :‬‬
‫‪. )1923( Nos. 81-82‬כ)‪ )8.‬יכולה לרמו כי בעליהם היו בשרות צבאי‪ .‬מסהברכי יהודים‬
‫נושבו שם עוד לפני הכיבוש המקדוני וכיקיימו קשרים עם אחיהםבייב (‪.‬ק‪).8. Cowley, 0‬נ‬
‫‪ .)"!,140. 38‬לא מן הנמנעכי מוצאם היה משם‪ ,‬וכי מסיבה זו היתה להם גם זיקה למסורת‬
‫צבאית‪ .‬האסאין לקשור את חיולם עם פעילות גייסותיו של אלכסנדר באזור ההוא (אריאנוס‬

‫ווו‪)5 ,‬ז‬
‫בשם היקאטאיוס איש אבדירה נמסר כי גם יהודי בבל נשתלבו בצבאו של אלכסנדר (נגד‬
‫אפיון א‪ ,)192 ,‬משמע גם במקרה זה הפיק המלך המקדוני תועלת מעשית מידיוותו של העם‬
‫היהודי‪ .‬עדות דומה נמסרה בשמו גם על יחידת פרשים‪-‬קשתים יהודית שנלפתה אל אלכסנדר‬
‫במסעותיו‪ ,‬ושמתוכה בלטה דמותו של מוסולאמוס (נגד אפיון א ‪ 200‬ואילך)‪ .‬אמנם עדויותיו‬
‫של יוספוס והציטטות שלו על שרותם שליהודים בצבא אלכסנדר נחשדו כמזוייפות ואפולוגטיות‬
‫(ראה למשל ‪ -‬צ'רקקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 217‬ואילך‪ 254 ,‬ואילך)‪ ,‬אך לאמיתו של דבר‪ ,‬ראויות‬
‫הן לבדיקה מחודשת ואוהדת יותר‪ ,‬ובלא דעות קדומות שתכליתן להמעיט בערכם הצבאי של‬
‫היהודים געת העתיקה בדרך של פרויקציה הסטורית מומנים מאוחרים‪ .‬לענין זה‪ ,‬ראה עבודת‬
‫הדוקטור של המחבר ‪" -‬מעמדם המשפט‪-‬מדיני של יהודי מצרים בתקופה ההלניסטית ובימי‬
‫הפרינקיפאטהרומי" (‪ ,)1972‬עמ' ‪1‬ןואילך; ‪205‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 68‬השווה מנהגו של אלכסנדר כלפי עמים אחרים‪ :‬אריאנוס ו‪ ;23 ;2 ,18 ; 4 ,17 ,‬וו‪; 5 ,‬‬

‫וץ‪1 ;30 ,‬וע‪20 ;4 ,‬ועוד‪.‬‬

‫‪ 69‬ראה למשל‪:‬פוליביוסוו‪ ; 4 ,70 ,‬שיא‪.5,46 ;2 ,44 ,‬וכןבאפיגראפיה ‪SIG 390 ;572 -‬‬
‫‪.OGIS 222 ;441 ;442 ;449‬‬
‫‪ 70‬השמה בענין זה דעותיהם המוצקות של גיקהמן‪ ,‬צ'ריקובר ושטרן אודות הפריבילגיות‬
‫שהענקו ‪.‬מטעם אנטיוכוס ה‪ 3-‬ליהודים‪ ,‬שנתנסחו אף הן בצורה דומה‪:‬‬
‫‪E.Bickermann,‬‬
‫‪. 27‬ק (‪7. 100 )1935‬ץ)‪ ;1‬צ'ריקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;66–65‬מ שטרן‪ ,‬התעודות למרד החשמונאים‬
‫(תשכ"ה)‪ ,‬עמ' ‪32‬ואילך‪.‬‬
‫‪203‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫~ט‬

‫אריה כשר‬

‫י עכלו לק"מ באץ מפריע את מנהגי אבותיהם;‬
‫בצבאה תוך הבטחה מפורטתכ‬
‫ואמנם רבים נענו להזמנתו (קדמ' יא‪ .)339 ,‬דבר זה הולם את המקובל בצבתות‬
‫ההלניסטיים‪ ,‬שניתן היה לקיים בתוכם יחידות אתניות מגובשות למדי‪ .‬ראוי‬
‫לצייןכי את היהודים הזמין אלכסנדר לשרת בצבאו ולהלוותאליו במסעותיו‬
‫(השווה ! נגדאפיון א‪200 ,‬ואילך)‪,‬בעוד שעלה"לי סנבלט ציווה לעקור מארצם‬
‫ולהתנחל במרחקים‪ ,‬אף הטיל (או כפה) עליהם משרמות‪ ,‬שרתקו אותם למקומם‬
‫הנידח(קדמייא‪1)345 ,‬י‪.‬‬
‫התפנית הפרו‪-‬יהודית במדיניותו של אלכסנדר ומותו של סנבלט חוללו לבטח‬
‫תמורה בעמדת הש‪,‬ומרונים‪ .‬נראהכי לא נתמנה יורש למשרתו של מנהיגם המת‬
‫(עיין ) קדמ'יא‪,)342 ,‬וכי הפקוח על שומרון נתהדק בצ'ורהניכרתלנוכח 'ההתפתחו‪-‬‬
‫יות החדשות'ומצאביטויובמינוי אנדרומאכוס‪ .‬אפוכרכי אלכסנדר לא חששביותר‬
‫מתגובה שומרונית נמרצת שתסכן את שליטתו באזור‪ ,‬כלון שיבול היה לצפות‬
‫לערנותם של בעלי בריתו היהודים לנעשה בגבולם‪ .‬מכל מקום לאחר הביקור‬
‫בירושלים ולעת צאתו מצרימה ערך 'כנראה מסע צבאי קצר בגבול שומרון‪-‬יהודה‬
‫נבערים הסמוכות שבשפלת החוף (שם‪ ,)340 ,‬כדי להבטיח את הנאמנות לשלטונו‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬פרץ מרד בשומרון כאשר שהה עיקר הצבא המקרוני במצרים‪.‬‬
‫השומרונים הממורמרים והמתוסכלים התקוממו נגד המושל אנדרומאכוס ושרפוהו‬
‫חי‪ .‬הידיעות על כך מלמדותכי אלכסנדר העריך את המעשה בחומרה רבה‪ ,‬ומהר‬
‫לחזור לזירת ההתרחשות כדי להנקם במורדים‪2‬ז‪ .‬רגישותו לכולה להסתבר היטב‬
‫על רקע החשובות שהעניק לארץ ישראל כדרך מעבר חיונית להמשך מסעותיו‪.‬‬
‫העדויות על המרד הזה עוררו את שפאק לחשובכי במועד זה 'בקר בירושלים‪,‬‬
‫ולא לאחר כיבוש עזה כדברי יוספוס‪ .TS‬אמנם מסקנתו אפשרית‪ ,‬אך באותה מידה‬
‫גם אינה ודאית‪ .‬היו מלומדים הוסברוכי היה זה פרדיקאס ולא אלכסנדר שניצח‬
‫עלדיכוי המרד‪ ,‬דברשניתן להקישמשרידיידיעותבכתבי אבותהכנסיה‪4‬ז‪ .‬אמנם‬
‫יש בכתביהם גם ידיעות נוספות על הושבת חיילים מקדוניים בשומרון עלידי‬
‫אלכסנדר עצמו‪ ,‬אך נראהכי יש להוציא את הדברים מידי פשוטם ולייחס את‬

‫‪11‬‬

‫בדרך כלל פקפקו באמיתות 'הידיעה של יוספוס על התנחלוהם הצבאית של השומרונים‬

‫באזור תבאיס‪ ,‬בטענה כי אין לה אישור ממקורות אחרים ומשום שאי אפשר להסמיכה להקמת‬
‫הכפר סאמאריאה גפאיום בישי ‪,‬תלמי ה‪( 2-‬ראה למשל‪ ,‬צ‪,‬ריקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 218‬והע' ‪ .)11‬אי‬

‫לכך‪ ,‬בהע' ‪ 67‬לעיל‪,‬צוייןכי מציאותם של בעלייבמותימניים בליטראציה ארמית (בפאפירוסים‬
‫של קאולי‪ ,‬מס' ‪=81‬נ‪ )8‬עשויהירמז על אנשי צבא‪ .‬לא מן הנמנעכי אלה התייחסו ליהודים‬
‫מקומיים (שמוצאם מ"ב‪ ,‬כפי שצויין בהע' ‪ 67‬דלעיל) לגם לשומרונים שאודותם כתב יוספוס‪.‬‬
‫מן הסתם לא התעוררו בעיות וסכסוכים לרגל שרותם הצבאי המשותף‪ ,‬שהרי ידוע לנו על‬
‫ב לבין השומ‪,‬רונים (קאולי‪ ,‬מס' ‪ .)30‬לא כן בנוגע לשומרונים‬
‫"חסי ידידות בין יהודי יי‬
‫ויהודים ארצישראליים שירדו מצרימה בימי תלמי ה‪ .1-‬הללו היו שרויים במריבות ובויכוחים‬
‫יידיעהזו מתקשרת‬
‫אודות מקדשיהם‪ ,‬כשכל צד מלמד זכות על מקדשו (קדמ'יב‪.)10 ,‬אין ספקכ‬
‫היטב עם ספורו של יוספוס על בניית המקדש בגריז'ים ומסתברת יפה על רקע הזמן ההוא‪.‬‬
‫‪ 72‬קורטיוס רופוסעו‪ ; 10-9 ,8 ,‬והשמה גם ‪.-‬יו‬
‫ם ‪~Ellsebills, loc.‬‬
‫‪. 35 73‬ק‪.,‬י‪.1.Spak, op. 01‬‬
‫‪.‬ק‪. Sch~rer, 0‬ע‬
‫‪ 74‬ראהציטוט של מקורותאלה אצל ‪. 416 -‬ת ‪. 196.‬ק ‪11.‬‬

‫‪,‬ן"‬

‫‪204‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫יח‬

‫בית מקרא )סב א(‬
‫מסע אלכסנדר הגדול בארץ‪-‬י שראל‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫היעשה לפרדיקאם ‪5‬ק על מסדה של מסקנהזוגיבש לריקובר את דעתוהמצידת‬
‫י אותו פרדיקאס היה גם זה אשר עשה את שומרון בשלב מאוחריותר '(‪321-323‬‬
‫כ‬

‫לפסה"נ) לפוליםהלניסטית‪6‬י‪.‬‬
‫נוטמן בקש להסמיך לפרשהזו אתהעדות התלמודיתעל מפגש אלכסנדרוהיהודים‬
‫(ב'בלייומא ס"ט‪ ,‬ע"א; סכוליון למ"ג תענית ט')‪ ,‬אף נטה לאתר עלפיה את מקום‬
‫המפגש באנטיפטריס ולא בירושליםזז‪ .‬ברם‪ ,‬הוא עצמו השכיל להכיר במגרעות‪,‬יה‪,‬‬
‫ובעיקר על שום שכרכה בצורה אנאכרוניסטית את אלכסנדר עם שמעון הצדיק‪,‬‬
‫וכל זאת על רקע עמום של הדי אגדה 'ממאורעות הקשורים ביוחנן הורקנוס‪8‬ז‪.‬‬
‫הסתייגויותיו ההגיוניות והנכונות של צ'ריקובר מקביעת המפגש באנטיפאטריס‬
‫מבטלות אף הן אפשרותוו‪9‬י‪ ,‬מה עודשגייסתיוספוס לא רק שקומה בזמן‪ ,‬אלא‬
‫שנערכה בצורה משכנעת יותר ועדיפה מבחינת הפרטים ושלמות העלילה‪ .‬זאת‬
‫ועוד‬
‫ילפי עדות אריאנוס (;;;‪)1 ,6 ,‬ניתן להתרשםכי 'בשובו ממצרים לא התעכב‬
‫הרבה בארץ ישראל‪ ,‬אלא המשיך הישר לצור‪ .‬לפיכך נראהכי יש להעדיף דוקא‬
‫את גירסת יומפוס על מועד הביקור בירושלים‪' .‬מכל מקום‪ ,‬בפירה מוחלטתבקיומו‬
‫יכולה להתקבל רק על יסוד פסילת העדות בכללותה‪ ,‬דבר שאין אנו יכולים‬
‫לעשות עוד בקלות ראש‪ .‬חשוב להדגיש בעניין זה כי עצם עריכת הביקיר‪,‬‬
‫ובירושלים דוקא‪ ,‬צריכה להסתבר גם בדרך של הקש אנאלוגי מעדויות אחרות‬
‫על מדיניותו של אלכסנדר בכל הקשור לקודשיהם של עמים שונים גם סקרנותו‬
‫הדתית הידועה ולהיטותו לבקר במקדשי המזרח במיוחד ‪ ,80‬יש בהןכדי לאשש את‬
‫עדותיוספוס‪.‬‬
‫קרובלודאיכי מרד השומרונים העניק לבריתהידידותעובין אלכסנדרוהיהודים‬
‫מימדפוליטי חשוב וממשי‪ ,‬ולאמן הנמנעכי הלהודים אףסייעובדיכויו ‪ ,81‬למרבה‬
‫הצער‪ ,‬אין אנו יודעים פרטים על מתלך המרד והקפו‪ .‬מלבד העדויות הקצרות‬
‫והקלושות של קורטיוס רופוס ואבות הכנסיה‪ ,‬ניתן להציל בעקיפין רק הדים‬
‫עמומים מן הממצאים הארכיאולוגיים של שומרון ושכם ‪ ,82‬ובעיקר מאלה של‬
‫המערה בואדי דאליה‪ .‬האחרונים עשויים לשפוך אור מסוים על אחת האפיזודות‬

‫‪ 75‬יאה‬
‫‪. 16-18‬קק‬
‫‪ 76‬צ'ריקובר‪ ,‬שם‪,‬עמ' ‪., ;83 ;37‬‬
‫‪.‬ק‪.Wilri.c)1h0,10‬ם;‪. 195‬ע‪.,11.‬י"‬
‫‪("1‬הע'‬
‫‪558‬‬
‫למשל‪:‬‬

‫‪.‬ע‪.2.Scharer, 0‬‬

‫‪ 77‬גוטמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.294‬‬
‫‪ 78‬גוטמן‪ ,‬שם‪,‬עמ' ‪.285 ; 280‬‬
‫‪ 79‬צ'ריקובר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.37‬‬

‫‪ 80‬על יחסו כלפי אלי מצרים ומקדשיהם‪ ,‬ועל ביקוריו בהם‪ ,‬ראה (למשל)‪ :‬אריאנוס ווו‪:1 ,‬‬
‫‪.‬על יחסו לפולחן הצורי‪ ,‬ראה (למשל)‪ :‬שסי ;;‪,15 ,‬‬
‫‪ ,19 ;3 'Vh ;4-3‬ונץ‪ 6 ,14 ,‬ועוד‪..‬‬
‫‪ ;'7 ,16 ; 7–.6‬קורטיוס רופוס ע;‪ ; 3-2 ,2 ,‬דיודורוס סיקולום ‪ .2 ,40 txvil‬על יהסו אל‬
‫פולחנות בבל‪ ,‬ראה '(למשל)‪ :‬אריאנוס‪,‬וף ‪ 7 ,16‬ואילך ; וגץ‪ .17 ,‬על חומרתיחסו כנגד חילול‬
‫קודשיהם שלעמי המזרח בכלל‪ ,‬ראה (למשל)‪:‬אריאגוסוע‪;; 30 ;29 ; 27 ,‬וע‪.19,‬‬

‫‪ 81‬כךסבר גםצ'ריקובר‪ ,‬שם‪,‬עמ' ‪; 37‬ועודידובר בכךלהלן‪.‬‬
‫‪ 82‬הממצאים הארכיאולוגיים משומרון מעידים על הרס העיר בפרוס התקופה ההלניסטית‪.‬‬
‫דלותםיכולה להסתבר על רקעדיכוי המרד נגד אלכסנדר והקמתה של סאמאריאהכעירהלניסטית‪.‬‬
‫מפעלי הבניה הגדולים בתקופות שלאחר מכן (ובעיקר מימי הורדוס) תרמו בודאי אף הם‬
‫למחיקתשרידי העבר הפרסי של העיר ( ‪ -‬ראה פירוט ביבליוגראפי ממצה בספרו שלא‪.‬שטרן‪,‬‬
‫‪205‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬

‫אריה כשר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬
‫[‪]20‬‬

‫האחרונות שלדיכוי המרד‪ .‬במערה שרדו כ‪ 200-‬עד ‪ 300‬שלדים של גברים‪ ,‬נשים‬
‫וטף‪ ,‬אשר נטבחו ביד אויב; וזה ריכוז גדול ביותר לגבי מקום מסוגזה‪ .‬שפעת‬
‫כלי החרס‪ ,‬שרידי ה‪,‬ביגוד‪ ,‬התכשיטים‪ ,‬שיירי המזון הרבים ותעודות הפאפירוס‬
‫יכולים להעיד כי יושבי המערה חפשו בה מסתור לעת פורענות‪ .‬הפאפייוסים‬
‫היו מעיקרם תעודות משפטיות‪ ,‬שתכנן נגע לעסקותבעניני עבדים (סחר‪ ,‬בעלות‪,‬‬
‫או שטרי שחרור)‪ ,‬מקרקעין‪ ,‬הלוואות‪ ,‬סכסוכים על הפרת חוזים או גירושין‪.‬‬
‫תאריכי התעודות‪ ,‬לרבות טביעות החותם‪ ,‬מתייחסים לפרק זמן של ‪ 40‬שנה‪,‬‬
‫מאז ‪ 375‬לפסה"נ ועד ‪ 335‬לפסה"נ‪ .‬מן המטבעות שנמצאו ניתן לקבוע ביתר‬
‫דיוק את ימיו של אלכסנדר כ‪ terminus ad quem -‬ביחס למועד ההסתתרות‬
‫במערה‪ .‬הימצאותן של טבעות חותם רבות‪ ,‬ומביניהן אף אתת מזהב‪ ,‬עשויה להעיד‬
‫כייושבי המערה נמנו עם שכבות אריסטוקראטיות ואמידות‪ .‬כל הנתונים האמורים‬
‫גם יחד מלמדים כי במקום מצאה מסתור קבוצה ‪,‬נתבדה של אצילים שומרוניים‬
‫ומשפחותיהם‪ ,‬אשר ‪,‬נטלו כנראה חלק פעיל במרד נגד אנדרומאכוס‪ ,‬ואשר נמלטו‬
‫שמה לרגל כשלונם‪ ,‬או משנודע להם על שיבתו הקרובה של אלכסנדר‪ .‬בריחתם‬
‫למערה הנידחת ההיא‪ ,‬ונטילת מסמכים ותעודותהינןאופייניות למורדים המחפשים‬
‫מקלט במדבר עד יעבור זעם‪ ,‬כגון מה שמצינו מאוחר יותרלגבי נרד בר‪-‬כוכבא‪.‬‬
‫לפי הצעת קרוס‪ ,‬אפשר מאודכי מחבואם המדברי נתגלה כעטייה של מלשינות‬
‫מן העיר שומרון עצמה‪ .‬הממצאים במערה מלמדים כי אוכלוסית העיר באותם‬
‫ינים היתה מגוונת מאוד מבחינה אתנית‪ .83‬סביר להניה‪ ,‬אם כן‪ ,‬במקום שוקק‬
‫בנילאומיםשוניםשכזהניתןהיהלמצואמלשיניםלמכביר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ל‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ז‬
‫האפשרותכיהיהודים נטלו חלקפעילבריבוי המרד ה‬
‫כפי‬
‫שצויין כבר לעיל‪ .‬אפשר כי ניתן למצוא לכך אישור עקיף באחת מעדויותיו‬
‫של יוספוס‪ ,‬שמסרה בשם היקאטיוס איש אבדיהה (נגד אפיון ב‪3 ,‬א‪,‬כי "בגלל‬
‫היושר והנאמנות שגילו היהודים כלפיו (‪-‬אלכסנדר) הוא העניק לרשותם את‬
‫ארץשומרון פטורהממס"‪.‬חוקריםרביםהערינוידועהזו כמוגזמתוכאנאכרוניסטית‬
‫ולכן גם מזויעת‪ ,‬ובעיקר בשים לב לידיעה מספר חשמונאים א' (יא‪)34 ,‬כי רק‬
‫שלושה חבלים שומרוניים סופחו ליהודה בימיו של המלך המלבקי דמטריוס‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ 31‬ואילד)‪ .‬הממצאים משכם‪ ,‬שנתגלו ע"י המשלחת האמריקאית בראשות רייס [ראה‬
‫דברי סכום ומסקנות‪);.8- Wright, Shechem, The Biography of 8 Biblical city-‬‬
‫‪. 166-172; 238-241‬עע (‪ ])1965‬מוכיחים בעליל כי בפרוס התקופה ההלניסטית התחיל‬
‫פרק חדש בתולדות העיר‪ ,‬לאחר שהיתה נטושה והרבה במשך שנים רבות (כנראה מאז ‪475‬‬

‫לפסה"נ)‪ .‬ההתיישבות השומרונית בשכם ובנייתה המחודשת ורבת ההקף באותם ימים יכולים‬
‫להסתבר היטב על רקע חורבנה של שומרון‪ ,‬כפי שסבררייט‪ .‬אך למעשה ניתן לשערכיבנייחה‬
‫של שכם החלה בד בבד עם מתן הרשות להקמת גיהמ"ק בגריזים מידי אלכסנדר‪ .‬אפשר כי‬
‫באופן זה ניתן גם לצקת תוכן ריאלי ומשמעותי בקביעתו של יוספ‪.‬וס כי לעת ביקורו של‬
‫אלכסנדרביר‪,‬ושליםהיתה כבר שכםלמטרופולין ממשית שלהשומרונים (קדמ'יא‪.)340 ,‬‬
‫‪ 83‬בטביעות החותם נזכרו‪ ,‬לבד משמות פשיסטיים שבהם נתכנו השומרונים‪ ,‬גס שמות‬
‫בעלי מרכיבים פאגאניים אופייניים‪ ,‬כגון‪ :‬קוס (‪-‬אדומי)‪ ,‬סהר (‪-‬ערבי)‪ ,‬כמוש (‪-‬מואבי)‪,‬‬
‫נבו (‪-‬בבלי)‪ ,‬ובעל (‪-‬פיניקי)‪ ,‬אגב‪ ,‬ביחס לשם האחרון‪ ,‬ראוי לזכור כי גם מדברי יוספוס‬
‫‪; 344 ,‬יל ‪,)262 ;259‬‬
‫ניתן להקישעלמציאותם שלצידונים בשכם קומ'יא‬
‫‪206‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬
‫מסע אלכסנדר הגדול בארץ‪-‬י שראל‬
‫חק‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫שבכתבי יוספוס כעדות‬

‫את‬
‫ה‪ 2-‬בשנת ‪ 145‬לפסה"נ הנסיח ל‬
‫ההע‪,‬ריוךכאילוהני‬
‫‪~4‬ומרון ויהוד‬
‫ץ"(זמנית) בימי אלכסנדר‬
‫יה‬
‫עדש‬
‫לצרוףמינהלי‪-‬מדיני של ש‬
‫נראה דחוק ביותר‪ ,‬משום שגם בתקופה הפרסית וגם בתקופה 'התלמיית שררה‬
‫הפרדה גמורהמיניהם‪ .‬כמובןשאין להעלות על הדעתבי אלכסנדר העניק ליהודים‬
‫את כל ארץ שומרון‪ ,‬ובריכי בנידון זה העדותהיא מוגזמת‪.‬אי לכך‪,‬אין זהבלתי‬
‫סביר לגרוסכי סיפח חלקים מן הטריטוריה ‪,‬השומרונית שגבלו ביהודה ‪ ,86‬ולא מן‬
‫הנמנעכי העדות שבנגד אפיון כיוונה לשל'ושת המחוזות שנזכרו בספר חשמונאים‬
‫א' (עפרים‪ ,‬לוד ורמתיים)‪ .‬מבחינה מינהליתהיו הם תלויים בשומרון‪ ,‬אך מבחינה‬
‫דמוגראפיתהיו בעלי אוכלוסיה מעורבת‪ ,‬כש‪,‬היסודהיהודי בהם חזק ביותר ואולי‬
‫אףדומיגאנטיי‪.8‬אין ספקכי מצב שכזהזימן סכסוכים מתמידיםביןשניהצדדים‪,‬‬
‫אף סביר להניח כי הריבונות עליהם עברה מידליד‪ .‬אם נק'בל את העדות בשם‬
‫היקאטאיוס כנכונה וכמתיחסת אל המחוזות הנ"ל‪ ,‬אזי נהיה מחוייבים להסיק‬
‫כי היהודים איבדום בנסיבות מאוחרות יותרוכי קיבלום שניתמידי דמטריוס ה‪2-‬‬
‫בשנת ‪ 145‬לפסה"נ‪ .88‬לפי הגיונן של ההתפתחויות ההסטוריות‪ ,‬ניתן לחשובכי‬
‫הדבר אירע בשלהי התקופה התלמיית‪ ,‬לעת שהורעו היחסים בין שלטונות מצרים‬
‫לבין הישוב היהודי‪ .‬נראה מאוד כי עדותו של יוספוס בקדמ' יב‪ 156 ,‬מכוונת‬
‫לכך בדברים הבאים‪" :‬אותו זמן היו השומרונים משופעים בטובה וגורמים צרות‬
‫רבות ליהודים‪ ,‬מ קצצי ם בארצם ושובים נפשות"‪ .'9‬הדברים מדברים בעד‬
‫עצמם‪ ,‬ובמיוחד בזיקה לסכסוך היהודי‪-‬שומרוני‪ .‬אפשר מאודכי אותם קיצוצים‬
‫משטח יהודה התייחסו למחוזות ההם‪ ,‬ואין להניח שלא נעשו בידיעת השלטונות‬
‫ובהסכמתן‪ .‬דומה כי שליטיה הזרים של ארץ ישראל נהגו לקרוע את החבלים‬
‫האלה מתחום השפעתו של אחד 'הצדדים‪ ,‬או לספחם‪ ,‬הכל בהתאם לאינטרסים‬
‫הנסיבתיים ולרקמת היחסים שלהם עם בעלי הריב‪ .‬נראה איפואכי יש לעדות‬
‫שבנגד אפיון סבירות מדינית רבה‪ ,‬ולא רק שיכולה היא לשפוך אור נוסף על‬
‫הסכסוך היהודי‪-‬שומרוני בימי אלכסנדר (ובכלל)‪ ,‬אלא עשויה היא אף להדגים‬
‫אתמע'ורבות השלטוןהזרבו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫למצות את‬
‫בבואנו לסכם את סוגיית מסעו של אלכסנדר ‪,‬בארץ‬
‫עיקרהצעותינובנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪,85‬‬

‫‪ 84‬השווה גם‪ :‬חשמ"אי‬
‫‪ .38 ;30 ,‬מבין פוסלי העדות בלט וילריך )‪. Wilrich, Judaica,‬א‬
‫‪.E.Sch~rer, op.‬‬
‫‪. 97‬ק) שרוב החוקרים קיבלודעתו‪ .‬השווה גם ‪. 184 -‬ק ‪1‬‬
‫‪"1.,‬‬
‫‪.‬לוי‪ ,‬עולמות נפגשים (‪ ,)1960‬עמ' ‪.48‬‬
‫‪ 85‬י‬
‫‪ 86‬השווה בנידון זה דעתו המסוייגת של צ'ריקובר (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,333 ; 37-36‬הע' ‪ ,)23‬שאינה‬
‫דוחהלגמרי את האפשרותהנ"ל‪.‬‬
‫‪ 87‬ראה ‪14. 141), Kleine Schriften zur Geschichte des 1,011 Israel. )1953(, 11,:‬‬
‫‪. 346 ff.‬ק‪ ,‬וכן ‪-‬מ‪ .‬שטרן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,110–108‬ועיין גם ‪-‬ז‪.‬קלאי‪ ,‬גבולותיה הצפוניים‬
‫שליהודה (תש"ך) עמ' ‪99‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 88‬זכות ראשונים לרעיון זה עומדת לגרץ‪ ,‬וראה‪. :‬עק (‪ )1857‬וזך ‪11.Graetz, MGWJ.‬‬
‫‪.51-52‬‬

‫‪ 89‬אפשר כי על רקע זה צריכים להסתבר גם דבריו הקשים של בן‪-‬מירא (נ‪ ,‬כו') כלפי‬
‫השומרונים‪ .‬השווה‪:‬מ‪.‬שטרן‪ ,‬שם‪,‬עמ' ‪ ,110‬הע'‪.53‬‬
‫‪207‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סב א(‬
‫(א)‬

‫אריה כ שר‬

‫טבת‪-‬אדר תשל"ה‬

‫[שח‬

‫כיבוש סוריה וא"י נעשה לפי תוכנית צבאית מחוטבת‪ ,‬ומשום כך לאהיה‬

‫ענין טפל במלחמותאלכסנדר‪.‬‬

‫(ב) נוכחותם של גייסות מקדוניים בעבה"י מוכחת מן המסורות העירוניות‬

‫השונות‪.‬‬
‫(ג) אחת המשימות החשובות שהוטלו על פאראמניון בכבוש השטחים שבעומק‬
‫סוריהוא"יהתייחסה לאספקתמזוןסדירהלצבאהמקרוני שצרעלצור‪.‬‬
‫(ד) השוואת ספורו של יוספוס על הסכסוך היהודי‪-‬שומרוני אל המסורת‬
‫המקראית מלמדתעלשתיגירסאותשונות‪.‬‬
‫(ה) הפסילה הטוטאלית של גירסת יוספוס‪ ,‬בטענה לסתירות המטוריות‬
‫וספרותיות‪,‬אינה עומדת במבחןהביקורת‪.‬‬
‫(ו) לנוכח הממצאים מואדי דאליה‪ ,‬המוכיחים קיומו של סנבלט נוסף‪ ,‬אין‬
‫ספורו של יוספוס מיוסד עוד בהכרח על אנאכרוניזם הסטורי‪ ,‬כפי שמברו רבים‬

‫בעבר‪.‬‬

‫(ז) אלכסנדר לאירד מצרימה מיד לאחר כיבוש עזה‪ ,‬כך שהיה סופק בידו לבקר‬
‫במועד ההוא‪,‬בירושלים‪.‬‬
‫(ח) הביקור בירושלים והמיפגש עם הכה"ג עומדים יפה במבחן הסבירות‬

‫ההסטורית‪.‬‬
‫(ט) התפנית המדינית שביחסי אלכסנדר עם היהודים היתה בין הגורמים‬
‫העיקרייםשעוררו אתהשומרוניםלמרד‪.‬‬
‫(י) אפשר שהיהודים נשכרו ממרד השומהונים על ידי סיפוח מחוזות גבול‬
‫אחדים לתחוםיהודה‪.‬‬
‫כדברי סיום למאמר זה נציעכי ראוי לצקת תוכן ריאלי יותר ואמינות רבה‬
‫יותר בעדויותיהם של יוספום‪ ,‬ובדרך זו לשפוך מעט אור על אחד הפרקים‬
‫היותראפליםבתולדותישראל בעתהעתיקה‪',‬ואםהצלחנו בכך ‪-‬דיינו‪.‬‬

‫‪208‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)