ילדים להורים גרושים

דצמבר 2, 2010 · מאת אורית קופרשמידט (פינשטט) · מכלול, גיליון י"ט, 2000 · בית

עוצב על ידי שלומית 27/02/00
אינדקס: מכלול, גירושין, פסיכולוגיה, ייעוץ חינוכי


ילדים להורים גרושים


(טטשניפ) טדימשרפוק תירוא


"מכלול", כסלו תש"ס, גיליון י"ט


1 קרפ

:אובמ

העלייה בשיעור הגירושין בארץ ובעולם בולטת במיוחד בשנים האחרונות, בארץ לפי
הערכה, מדובר בכל ילד שלישי המתמודד במשבר הגירושין. גם בחינוך הממלכתי דתי
יש עליה מתמדת במספר הילדים להורים גרושים. גירושין הנם משבר קשה להורים ולילדים,
שכן הם מערערים את המערכת המשפחתית האמורה לספק לילדים את צורכיהם הגופניים
והנפשיים, ולהעניק להם תחושת תמיכה, הגנה ובטחון. "תגובות רגשיות קשות אצל הילדים,
והתהוות קשיים בהסתגלותם החברתית, והקוגניטיבית הן תופעות שכיחות הנלוות לגירושין" –
(סמילנסקי). עובדות אלו מחייבות אותנו היועצים בביה"ס, להיערך לטיפול בנושא ברמה
המערכתית בנוסף לרמה האישית. בעבודה זו אסקור את התגובות המידיות וארוכות הטווח
לתהליך הגירושין אצל ילדים, ומאידך את הגורמים המשפיעים על הסתגלות של הילדים.
לצורך כך אעשה הבחנה בין הגילאים השונים של הילדים העוברים את משבר הגירושין,
ולבסוף, כיצד אנו היועצים יכולים לסייע לילדים במשבר הקשה בו הם נתונים.

 


2 קרפ


תגובות ילדים לגירושין:


:(הנש דע) רצקה חווטב תובוגת .א

במחקרה של ואלרשטיין, עקבו החוקרים אחרי ילדי גירושין במשך מספר שנים, ומצאו
שישנם תגובות של ילדים האופיינית יותר לשנה הראשונה שאחרי הגירושין, לעומת תגובות
אחרות שהופיעו גם לאחר שנים רבות. ישנם הבדלים אינדיבידואלים בולטים בתגובותיהם
של ילדים, שסיבתם נעוצה בגיל, מין, תכונות אישות בסיסיות, תפיסתם את חומרת
רגשותיהם, התנהגות הוריהם ועוד. הילד עובר בגירושין חוויה של אובדן וצער, ישנו דמיון
בין עיבוד האובדן בגירושין לבין עיבוד תהליכי אבל (איילון), הילד עובר את השלבים הבאים:

– הילד מנסה לדחות את המציאות הקשה או לבטלה, לעיתים מתנהג הילד כאילוהשחכה

איננו מושפע כלל מהגירושין. הכאב, החרדה והאיום מוכחשים ומודחקים.
תחושת אשמה של ילדים התופסים את עצמם אחראים לגירושין בגלל התנהגותם – המשא

.הערה
הגירושין מאימים על הילד באובדן אהבה, הילד חש כי הוריו נטשו אותו והזניחו – סעכ

אותו, ומשום כך יש ילדים רבים חשים עוינות וכעס כלפי הוריהם.
– כאשר הילד מבין את המציאות של הגירושין (אפילו באופן חלקי) הוא נוטה שואיי

לרגשות דיכאון ואבל, שלב זה יכול להתבטא בהפרעות גופניות כגון: איבוד תאבון, נדודי
שינה, בכי, כל אלו מבטאים את אבלותו ודכאונו. גם איבוד עניין בלימודים ובחברים,
ונטייה להתבודד מבטאים דיכאון.
.השדחה תואיצמה תא לבקמ דליה וב המלשהלבסוף מגיע שלב

תגובות אלו נצפות אצל רוב הילדים ללא הבדלי גיל, שלבי התפתחות אישית, יחסים עם
ההורים והתנסות קודמת. אולם תגובות אלו משתנות בעוצמתן לפי גיל, ואלרשטיין מצאה
במחקרה, שילדים צעירים ( )8-10נטו יותר להתנהגות רגרסיבית, בעוד ילדים בתקופת
החביון המאוחרת גילו יכולת טובה יותר של אינטגרציה והתמודדות יעילה. על סמך
מחקרים שונים זוהו כמה קבוצות עיקריות של דרכי תגובה:

– תגובה זו מבטאת את הכעס וחוסר האונים של הילדים, ילדים המגיבים בצורה תוקפנית

מתבטאת לעיתים בתגובות גופניות כגון הקאות, עוויתות בפנים, איבוד משקל, עליה
במשקל, כיב קיבה ועוד. מטרת התנהגויות אלו הם למשוך תשומת לב של ההורים,
או גורמים משמעותיים אחרים, מתוך מחשבה במודע או שלא במודע שהסטת תשומת-
לב למצב החמור שהם שרויים תביא אולי להתפשרות ההורים, ויש הסבורים שלילדים
אין שליטה על חרדתם וכעסם ותגובתם היא ביטוי לכך.
ילדים הנעשים מתווכים בין הוריהם.

– והופכים לצד במאבק תוך שימוש באמצעים שונים כגון: ילדים המזדהים עם אחד ההורים

ניתוק קשר עם ההורה, איומים עליו.
– במיוחד בקרב ילדים בתחילת גיל ילדים הבורחים מן הבית אל קרובים או לרחוב

.תורגבתהה
תויהל אל תנמ לע תאזו – ילדים "הבורחים" מן הבית על ידי מעורבות בפעילות חברתית

מעורב בנעשה בבית, מתוך תחושה של חוסר אונים.
– מתוך רצון להתעלם ולברוח מהעובדות המכאיבות שבהן הילד מעורב, בריחה לדמיון

עולם הדמיון משמש כמפלט עבורו בזמן המצוקה.

סמילנסקי ( )1990מתארת במחקרה את תגובות הילדים לגירושין:


"הילדים שנחשפו למציאות של חוסר יציבות וחוסר ודאות, הגיבו בפחדים, מהם
מציאותיים ומהם חסרי שחר, יותר מ- 75אחוז מן הילדים הביעו פחד, שמא לא
יסופקו צורכיהם, מחציתם פחדו שאביהם ינטוש אותם, ושליש חששו שמא גם
אימם תעזבם ,קשיים בשינה וסיוטי לילה… היו תגובתם לפחדים, יותר ממחצית
הילדים היו מדוכאים בצורה גלויה, ויותר משליש גילו מגוון תסמונות דכאוניים קשים
כגון: קשיי שינה, חוסר מנוחה, קשיים בריכוז, תחושת ריקנות, אכילת יתר, והרבו
להשמיע אנחות עמוקות ותלונות על מיחושים גופניים מסוגים שונים" (סמילנסקי
.(13 'מע
תגובות נוספות, כגון תלות מוגברת באחד מההורים או שניהם, וחרדה לשלום ההורים,
אצמנו ,יקסנלימס ידי לע הקדבנש הבוגת איה רקשל הייטנה .ריעצ ליגב דחוימב החיכש
שילדים בזמן משבר הגירושין נוטים לשקר אודות מצבם המשפחתי מתוך בושה שהם
חשים, ומתוך מסרים לא ברורים שמעבירים הוריהם.

– במחקרים נמצא שהישגיהם של ילדים להורים גירושין נמוך מזה של ירידה בלימודים

ילדים למשפחות שלמות, במיוחד בגיל .9-11
– במחקרים שונים ניתן לראות שילדים להורים גירושים דחויים באופן תיתרבח הייחד

משמעותי יותר מאשר ילדי קבוצות הביקורת. (סמילנסקי ואלרשטיין).
– ילדים להורים גירושים נמצאו מתפרצים בקלות ונוטים למצבי קשיים בהסתגלות רגשית

רוח ותוקפנות. הדימוי העצמי האישי והמשפחתי היו נמוכים באופן מובהק לעומת ילדי
הביקורת. סמלנסקי ( )1990מצאה שבנות להורים גירושים נמצאו כבעלות דימוי עצמי
נמוך מזה של הבנים, וככל שהילד צעיר בעת גרושי הוריו, כך יהיה הדימוי העצמי נמוך
יותר. (עמ' .)18כשנה אחרי הגירושין זיהו החוקרות ולארשטיין וקלי, עיבוד רגשי של
הגירושין אצל רוב הילדים, הכאב והסבל נחלשו, ובמקומם בלטה השלמה. רוב הילדים
קיבלו את הגירושין כסופיים, וזאת בניגוד לילדים צעירים 6-5שהמשיכו לדבוק בפנטזיות
על איחוד ההורים מחדש.



ב. תגובות הילדים לטווח הארוך :

המחקר היחיד שבדק את תגובות הילדים לאורך זמן רב ובשלבי התפתחות שונים הוא
מחקרם של ולרשטיין וקלי ( )1980שנערך בארה"ב, במחקר זה בדקו את הורי ילדי גירושים
לאורך חמש שנים, מתוך מחקר זה ניתן ללמוד על תגובתם של הילדים לטווח הארוך.
במחקרן נמצא כי 45אחוז מהילדים התפתחו והתמודדו באופן חיובי כאנשים כשירים,
אכפתיים, ומגלים אומץ לב לקראת העתיד. אולם 41אחוז היו במצב גרוע, הם הגיעו
לבגרות כדאגנים, תת -משיגים, עם הערכה עצמית נמוכה יחסית לכושרם, ולעיתים
כצעירים זועמים. ילדים אשר הוערכו כמסתגלים באופן חיובי בזמן קצר לאחר המשבר
ודדומתה רשאכ תרחואמה תורגבה תפוקתב וטטומתה (רצק חווטל תובוגתב רכזנש יפכ)
עם המטלה של פיתוח יחסים אינטימי, בעת בחירת בן-זוג. המשבר הפסיכולוגי התבטא
בהיזכרות במערכת היחסים במשפחת המוצא. החוקרים קראו לתקופה השקטה שלפני
המשבר "אפקט הרדמה" – הכוונה לכך שהילדים הרדימו או הדחיקו את חוויותיהם הקשות
בתוקפת משבר הגירושין, אולם בתקופת הבגרות המאוחרת הגיעו למשבר חמור בחייהם.
אפקט הרדמה הופיע אצל נשים צעירות (אצל 66אחוז מהנשים במחקר, ולרשטיין קלי),
שהיו צריכות לקבל החלטות בעלות השלכות לטווח ארוך על חייהם כגון: אהבה ומיניות
בחיי הבגרות. לעומת הנשים, 40אחוז מהצעירים בני 19-23לא גיבשו יעדים קבועים
בחייהם, הגיעו לרמת חינוך מוגבלת, וחשו שליטה מוגבלת בחייהם. קימות בעיות יחודיות
לבנים ולבנות: לבנים היו התנגדויות לאימותיהם שלא גילו יתר סמכותיות כלפיהם, ואילו
הבנות, ראו בעזיבת האב כשלון אישי שלהן ביחס למין השני. בעיה נוספת הבולטת אצל
תורגבתהה תישארב רבכ תינריתמ תינימ תוליעפל הכישמ איה השורג החפשמל תונב
ובמהלכה, דבר המבטא את הקושי בזהות המינית של הבת. ולרשטיין מסכמת את
הממצאים העיקריים שלה: "שלגירושין נודעת השפעה פסיכולוגית מתמדת על ילדים
רבים, העלולה להפך להשפעה קבועה".

 


3 קרפ


הגורמים המשפיעים על הסתגלות של ילדים להורים גירושין:

הסתגלותו של ילד לגירושין קשורה במכלול גורמים תרבותיים, חברתיים, משפחתיים
ופסיכולוגים. גיל הילד והשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא בזמן הגירושין משפיעים על
הסתגלותו, הכישורים הקוגנטיבים והחברתיים המוגבלים של ילד צעיר ותלותו הרבה
בהוריו, גוררים תגובה חריפה מזו של ילד מבוגר יותר, נראה שגם למינו של הילד השלכה
על הסתגלות הגירושין, מחקרים מצביעים על כך שלגירושין השלכות קשות יותר על בנים
מאשר על בנות, הבנות מתגברות על הקשיים תוך שנתיים לאחר הגירושין לעומת בנים
הממשיכים להראות סטיות התפתחותיות זמן רב לאחר מכן. גורם נוסף המשפיע במידה
רבה מאוד על הסתגלותו של הילד הוא היקף השינויים החלים בסביבתו וטיבם, ככל שחלים
פחות שינויים סביבתיים כגון: הילד נשאר לגור במקום מגוריו ובבית ספרו, ומצב הכלכלי
לא משתנה, כך סיכויו של הילד להסתגלות טובה יותר מכל הבחינות. מתברר ממחקרים
שלמצב הכלכלי יש השפעה משמעותית על הסתגלות טובה. גורם נוסף וחשוב מאוד
בהסתגלותו של הילד במהלך ולאחר הגירושין היא מידת ההמשגה בה תופס הילד את
הגירושין, והיא כוללת את תפיסת הרצף המורכב של האירועים הקשורים בגירושין, הסקת
לע הטלחהב וקלח לש הנוכנ הכרעה ,וירוה לש תושגרלו תוביסל תועגונה תונקסמ
תגשמה קרפ הארהגירושין, ותחושה של שליטה מסוימת בהשלכות של הגירושין על חייו (
). מידת שיתוף הפעולה בין הוריו לגבי תפקידי הורות לאחר הגירושין בגילאים השונים
שנפרדו, וגילויי יחס אהבה, קרבה והערכה כלפי הילדים, ואי מעורבותם של הילדים
בסכסוך בין ההורים משפיע לטובה על הסתגלותו של הילד. ביקורים סדירים של הילד
בבית ההורה, שעזב את הבית וגם סידורי לינה קבועים עבור הילד בבית ההורה שעזב
את הבית, עוזרים לילד ומהווים עבורו אקלים רגשי המעודד את הילדים לשוחח עם
הוריהם בנושאים הקשורים לגירושין.

ממחקרים ניתן לראות שככל שהאם משכילה יותר, הסיכוי להסתגלות טוב יותר. זאת
מהסיבה שהיא מבינה את חשיבות רמת ההמשגה, ומשום שנכונותן של אמהות משכילות
לפנות ולהיעזר במקורות תמיכה רשמיים, ולא רשמיים (כגון: ידידים, משפחה, פסיכולוגים
ועוד), גדולה יותר, ומועילה להסתגלותם של הילדים להתמודד במשורים השונים:
הלימודים, החברתיים, הנפשיים ועוד. מבחינה תרבותית, ככל שתופעת הגירושין נפוצה
יותר, ומקובלת יותר, והסביבה מקבלת את הגירושין כדבר פחות חריג, כך ההתמודדות
לילד תהיה קלה יותר. לשאלה הרווחת "מתי כדאי להתגרש?" או לחילופין: "מתי הזמן
הפחות מתאים להתגרש" – אין תשובה חד משמעית, מחקרים הראו שכאשר ישנם כל
התנאים המופעים בפרק זה, אזי אין הבדל בגיל הילדים בזמן הגירושין, כולם יתקבלו
בצורה דומה. אולם במידה והגורמים המשפעים על הילד הם שונים, רמת ההסתגלות
של הילד הצעיר תהיה קשה יותר, משום שהוא אינו יודע לנתח את המתרחש בביתו
ולהפריד בין מה שקורה להוריו לבין מה שקורה או יקרה לו. מתברר שככל שעולה הגיל
כך רמת ההמשגה שלו עולה.

 



4 קרפ

המשגת הגירושין:

המסקנה המתבקשת לאור כל המאמרים והמחקרים השונים היא, כי יש צורך בהתערבות
יזומה ומתוכננת של מבוגרים לשם שיפור המשגת הגירושין והעמדות כלפי גירושין בקרב
ילדים להורים הגרושים, ובקרב ילדים שהוריהם אינם חיים יחד (סמילנסקי). המשגה נכונה
גורמת להסתגלות והתמודדות טובה בתחום הרגשי החברתי והלימודי, אולם על מנת
להמשיג את הגירושין, יש לדעת מהי רמת ההמשגה המתאימה לכל ילד בהתאם לגילו.
המשגה תלויה בשלב ההתפתחותי הקוגנטיבי והרגשי של הילד, להלן פירוט שלבי ההמשגה
:ליג יפ לע


:הגשמהה תמר .3-6 ליג

נמוכה, ילדים בגיל זה אינם יודעים להפריד בין מה שקורה להורה ובין מה שיקרה או קורה
להם, תפיסה קונקרטית של הילד מדגישה את התרחקות והפרידות של ההורה.
הסיבה לגירושין – נעוצה בילד עצמו שכן גישתו האגוצנטרית של הילד בשלב זה גורמת לו
לחוש אשמה בגירושין.
הגירושין נתפסים במונחים של שני צדדים, הורה – ילד.


:הגשמהה תמר .6-9 ליג

עדיין קיימת תפיסה אגוצנטרית ואישית של הגירושין. אולם ישנה תפיסה רחבה של משולש
.דליו אמיא אבא
ממשיכה החשיבה שהם קשורים לתוצאות הגירושין ולכן מנסים לרצות את ההורים, קיים
.וירוה יפלכ דליה לש תונמאנ טקילפנוק
לילדים שעדיין לא סיימו את השלב האדיפלי השארות עם האם מהווה עבור הילד איום
והפיכה ליריב, שכן היא השליכה את האב מהבית.


:הגשמהה תמר .9-12 ליג

בשלב זה הילדים מסוגלים לתפוס את מלא המשמעות של הגירושין מבחינה קוגנטיבית.
ישנה תפיסה מורכבת של ביטויים פנימיים רגשיים נסתרים לבין ביטויים רגשיים חיצוניים,
ישנה הבחנה בין הרמה האישית ובין הרמה הבין-אישית, הבנת קונפליקטים פנימיים
ביחסי הורים אבל עדיין חושבים שהמצב הגירושין יכול להיות הפיך ולכן ינסו לתאם ולתווך
בין ההורים.


:הגשמהה תמר .12-15 ליג

בגיל זה הילדים תופסים את הוריהם כאנשים עצמאיים והיא בלתי-תלויה בהקשר חברתי
.םיוסמ
הם כבר אינם מפרשים כל ביטוי אישי או בין אישי כתגובה למצב מסוים.
עדיין לא הבחינו בין הכוונות לבין התוצאות, ולא תפסו שאנשים אינם מודעים תמיד
לסתירות בין התנהגותם ודיבוריהם, ולכן שפטו בחומרה את המבוגרים.


:הגשמהה תמר .הלעמו 15 ליג

.תשרדנ המרב תיתרבח הביטקפסרפ תמייק הז ליגב
המתבגר מסוגל לשמור על מרחק בינו לבין ההורים ומשקיע את רוב האנרגיה מחוץ
למשפחה, על מנת להגן על עצמו בפני הסתבכות בקונפליקט.


.תישיא הגשמהו תיללכ הגשמה איה המשגת גירושין טובה

הילד זקוק להמשגה ברובד הכללי הכולל בתוכו את תפיסת הגירושין כתופעה כללית
ומקובלת אולם לא הכרחית, הסיבות השונות לגירושין, אי-הפיכות הגירושין, השייכות
של הילד להוריו והמשגת התוצאות המשפחתיות לאחר הגירושין.
אולם, יש צורך גם בהמשגה אישית – ספציפית לילד עצמו, שכן האירועים השונים
מתרחשים אצלו והוא חווה אותם באופן הראשוני ביותר, ולכן הוא צריך לראות כיצד
.ישיאה דבורב ולצא יוטיב ידיל אב יללכה דבורה

 


5 קרפ

תפקידו של יועץ ביה"ס:

הרציונאל במעורבות היועץ בטיפול בילדי גירושין:
בית-הספר הוא מסגרת בה הילד נמצא שעות רבות במשך היום, ובה מתקיימות
אינטראקציות חברתיות ולימודיות משמעותית ביותר ילד, לטווח הקצר והארוך, המשפיעות
על הדימוי העצמי של הילד מהיבטים רבים. ביכולתו של בית-הספר לשמש כגורם קבוע
וכנקודת אחיזה יציבה בזמן של שינויים מהירים ודרמטיים בחייו של הילד. ביה"ס כמוסד
ערכי המשמש כראי חברתי, ומשקף נורמות התנהגות מסוימות, חשוב שיתן תמיכה לילד
בזמן המשבר שהילד עובר. במיוחד לאור העובדה שלעיתים המשבר כרוך גם במשבר
ערכי המתרחש במשפחה, כמשבר באמון, בגידות, יחסים בין אישיים משתנים ועוד.
נקודה חשובה נוספת היא, צוות ההוראה בביה"ס, המבטא את עולם המבוגרים
המשמעותי עבור הילד. צוות זה, לא נפגע כמו המבוגרים הקיימים בבית הילד, ומשום
ב כך ביכולתם להועיל לילד התמודדותו עם גרושי הוריו ובהסתגלותו למצב החדש .
(1990 ןמטוג)

בזמן תהליך הגירושין, ההורים שבדרך כלל לוקחים חלק אחראי ופעיל יותר בחייו של
הילד, שקועים במשבר, אינם פנויים לצורכי ילדיהם ואינם פונים לביה"ס. לעיתים חוסר
הפנייה נובע מבושה או מחוסר ידיעה באפשרות שלהם להיעזר בצוות ביה"ס. ולכן שיפור
מאזן התמיכה נופל על צוות ביה"ס. לאור האמור, תפקיד היועץ בביה"ס לדאוג לתלמיד
מבחינה לימודית, חברתית ורגשית, ולתמוך בו בזמן משבר הגירושין שהילד עובר.


תפקיד היועץ:

מטרת תוכנית המניעה בגירושין אינה למנוע את תופעה עצמה כפי:העינמ תוינכות

שקיים בתוכניות מניעה אחרות, אלא למנוע בעת משבר תגובות קשות, ולהגיע לרמת
תובנה עמוקה ורחבה יותר אודות הגירושין. תוכניות המניעה מיועדות גם לתלמידים
וגם לצוות ההוראה.

– במסגרת תוכנית הלימודים על קשרי המשפחה יש להכניסתוכנית מניעה לתלמידים

את המשפחה בה ההורים התגרשו, ולספק מידע רלוונטי לנושא, על מנת שלא יהיו עמדות
שליליות נגד ילדים להורים שהתגרשו, כפי שקיים היום לאור המחקרים של סמילנסקי
וולרשטיין. שינוי עמדות יביא לאמפטיה של הילדים לחבריהם העוברים את משבר תהליך
הגירושין, ויעזור להם בהתמודדות חברתית.
– מטרת התוכנית להעביר מידע כיצד מתמודדים ילדים תוכנית מניעה לצוות המורים

בגילים שונים ורמת ההמשגה שלהם, תפקידי המורים, ואף התמודדות עם ניסיונם האישי
של המורים כגורם מסייע לתמיכה בילד. ניתן גם ליצור צוות מומחה בעניין זה שידריך את
המורים בעת הצורך.


תוכנית התערבות בתלמיד להורים גרושים:

מטרת ההתערבות היא תמיכה בילד והבטחת המשך לימודים ומעמד חברתי תקין. לצורך
כך יש לשוחח עם התלמיד ועם הורים (ביחד או בנפרד) על מנת להסביר את חשיבות
) וכן להוות כתובת לתלמיד, ואוזן הגשמה קרפ האר ההמשגה של תהליך הגירושין לילד, (
קשבת לקשיים עמם הוא מתמודד. התערבות טרום הגירושין (לפני הפיצוץ) טובה יותר לילד
.רתוי הלק הרוצב רבשמה תא רובעל ול תרזועו


הקמת קבוצת תמיכה לילדים להורים גירושין:

להקמת קבוצת תמיכה ישנו יתרון מצד הארגוני שכן יועץ יכול לטפל במספר רב של ילדים
הנמצאים בקבוצה אחת לעומת הטיפול הפרטני. אולם היתרון הגדול הנו יש שהתלמידים
בעצמם יכולים לעזור לחברי קבוצתם להתמודד עם המצב שכולם חווים אותו. הקבוצה
מאפשרת ביטוי לרגשות הקשורים במשבר, ובפתיחת ערוצי תקשורת עם אחרים הנמצאים
במצב דומה. כמו כן ניתן לספק לילדים מידע המתייחס לאפיוני המשבר, ולהעניק תמיכה
חברתית למשתתפים, (סמלנסקי).



ביה"ס כמתווך:

רעיון התיווך הועלה בספרה של סמלנסקי, מתוך כוונה לאפשר להורים מקום, שינסה
למצוא אינטרסים משותפים להורים בטיפול בילדים, ולמצוא סידורים מתאימים תוך שיתוף
פעולה ביניהם. הוכח ממחקרים שונים שהשפעתו של התיווך טובה וחיובית ביותר על
ילדים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. המקום שנתפס על ידי ההורים כסמכות מקצועית
בכל מה שקשור להתפתחות ילדיהם, הוא בית-הספר. לדעתי הרעיון מבטא רצון טוב
ואידיאלי של תפקיד היועץ ושל תפקיד ביה"ס, אולם להערכתי ולאור המקרים שנתקלתי
בהם בעבודתי התערבות ביה"ס בשלב הקריטי של יחסיהם אינו מציאותי, ומכניס את
ביה"ס למאבקים מיותרים. הרעיון הזה מובא גם בספרה של עפרה אילון, שם היא מציעה
להקים את הסיוע הזה ליד בתי-המשפט. לדעתי זה מתאים יותר.

 


6 קרפ


:םוכיס

בעבודה ניסיתי להביא תוצאותיהם של מחקרים אשר חקרו את תופעות הגירושין. מסתבר
שלמרות העלייה המתמדת בגירושין, לא נעשו מספיק מחקרים בנושא זה. ילדי גירושין
עוברים משבר משפחתי מתמשך, העלול להשפיע באופן שלילי על התפתחותם. ילדים
אלו שייכים לקבוצת סיכון הראויה להכרה, לאמפתיה ולתמיכה מבית-הספר בו לומד הילד.
ככל שההתערבות התמיכתית בהורה ובילד תבוא מוקדם יותר, כך תהיה יעילה יותר.

כיועצת חינוכית אני נפגשת עם ילדים שהוריהם התגרשו זה מכבר, ועם ילדים המתמודדים
בהווה במשבר המשפחתי המתרחש לנגד עיניהם. אני שותפה לצער ולכאב, צופה בביטוי
הכעס, אף מוצאת את עצמי לא פעם מעורבת רגשית, ולעיתים אף חסרת אונים בטיפול
בהם. עבודה זו תרמה לי רבות, לגבי האופן שבו אני יכולה לעזור להם להבין את הקשיים,
.רתוי תוליעי תודדומתה יכרד אוצמל תוסנלו


:היפרגוילביב

אילון. ע.( )1983איזון עדין – התמודדות במצבי לחץ במשפחה, ספרית הפועלים עמ'.1

.142-195

גוטמן.י. ( )1990גירושין -השפעות על ילדים ותפקיד בית-ספר בהסתגלותם, עמ' .2

,159-173אצל סוגיות נבחרות בפסיכולוגיה ויעוץ בחינוך.

ולרסטין. ג. קלי. ג. ( )1984אחרי הגירושין. הוצאת זמורה ביתן..3


סימילנסקי. ש. ( )1990פסיכולוגיה וחינוך של ילדים להורים גירושין, הוצאת מסדה..4


סמילנסקי. מ. ( )1991אתגר ההתבגרות, כרך ה' – צרכים, לחצים והתמודדות,עמ' .5

.תומר תאצוה ,165-207