מיהו הבעש"ט? פרק מהספר "סוד הדעת" (pdf)

פברואר 9, 2010 · מאת נתנאל לדרברג · הוצאת ראובן מס · בית

‫מיהורביישראלבעל שם טוב‬
‫פרק מתוך הספר‬

‫סוד הדעת‬

‫דמותוהרוחניתוהנהגתו החברתית‬
‫שלרביישראלבעל שםטוב‬
‫מאתנתנאללדרברג‬
‫בהוצאתביתראובן מס‬
‫‪1‬נ‪0.‬ס‪.‬טזט‪11‬ט]‪1855‬ל‪).‬י)ו"ו‬

‫‪~ae‬‬
‫‪w.rubin-mass.com‬‬
‫‪8558.00.11‬מז‪".‬ה~שע‬

‫ירושלים תשס"ז' ‪2007‬‬

‫דעת‪ -‬אתרלימודי יהדות ורוח‬
‫‪.11‬ספ‪881.‬א‪.‬וחייי‬

‫פרק ראשון‬
‫אדם ‪07101‬‬
‫הבעלשםטוב‪,‬ובקצרההבעיו"ט‪-‬רביישראל‪,‬נולדבקירובלשנתת"ס‪-16981‬‬

‫‪]1700‬בפודוליהבעיירהאוקופ(אוקופקשמיקומהאיננוידועבדיוק‪,‬אךידוע‬
‫שהיאנמצאתבדרוםמזרח קרובלגבולפוליןומולדוביהבאיזורששייך‬
‫היום לאוקראינה‪,.‬רבי ישפרו‬
‫י"נולדלהוריו לעת זקנתםוהתייתם משניהם‬
‫לל‬
‫א‬
‫עודבצעירותו‪.‬אנשיהעיירה‪ ,‬כמקוטלביחסליתומים באותה תקופה‪,‬סייעו‬
‫בגידולה דאגולצורכיקיומוואף שכרולו מלמדשילמדעמו‪ 2.‬משבגרהיה‬
‫מוטלעליהכמועליתרבניגילובאותםהימים‪,‬לעבודלפרנסתהוהוא מצא‬
‫אתעיקרפרנסתוכיעוזר מלמד‪ /‬הואהיהמוליך אתילדיהעיירהמבתיהם‬
‫אלבית הכנסת‪ ,‬שםהיה מחנך אותםלענותיחד 'אמן'על ברכותהתפילה‬
‫והקדישהנהוגות בתפילתהציבוהבסיוםלימודיהם‪ ,‬בשעות אחרהצהריים‬
‫המאוחרות‪ ,‬הואהיה מלווה אותם חזרה לבתיהם‪ ,‬ובדרךהיה שר ומתפלל‬
‫עמםמזמוריתהילים‪.‬הואגםעבד כשמשושרתבביתהכנסתבעיירה‪,‬החזיר‬
‫ספריםלמקומם‪,‬ניקהוסידר אתהחדריםהשוניםבביתהכנסת‪.‬‬
‫בבגרותו נשא אישה‪ ,‬אבלאיננויודעים הרבה על קורותיו בשנותנישואיו‬
‫הראשונים‪ ,‬מלבד העובדה שהתאלמן לאחר תקופה קצרה‪ '.‬הוא עזב את‬
‫מקום מושבוועברלגורבסמיכותלעירבראדון שםנישא מחדשלבתו של‬
‫רביאפרים מבראה הבת חנההיתה גרושהוהיאואביההסכימולשידוךעם‬
‫רבי ישראל שהיה אלמן‪.‬גיסה הרב אברהם גרשוןמקיטוב (קוטוב)‪ ,‬דמות‬
‫רבנית מוכרת‪,‬מיושביהקלויז בבראדקהסתייג בתחילה מהשידוהוהזהיר‬
‫את אחותומפנינישואיה עםמי שנדמהבעיניו כאדם פשוט 'עם הארץ'‪,‬‬
‫בעוד משפחתם משפחתרבנים מיוחסת‪ .‬אבללימים הוא למדלהכיר את‬
‫גיסו החדשולכבדוואףללמודממנו‪4.‬‬
‫לאחר חתונתםעזב הבעש"ט עם אשתו אתהעיר הגדולה ועבר להתגורר‬
‫בכפריםנידחים‪,‬דוגמתקיטוב(מקוםמושבגיסו)‪,‬טלוסטועוהשבהםיכול‬

‫‪22‬‬

‫" סודהזוגת‬

‫לעסוקבענייניוהאישייםלצדפרנסתו‪.‬גםידיעותינועלתקופהזומועטות‬
‫יחסית‪ .‬במהלכה הוא התרכז כנראהבלימוד קבלה ותורת הנסתה התפלם‬
‫רבות‪,‬והתבודדביערותובשדותסביבמקוםמושבו‪.‬סבירלהניח שבתקופה‬
‫זוהוא נפגשעםדמויותנוספותולמדאיתן‪:‬לומדי תורתהנסתהמקובלים‬
‫ואנשי סוך שהיו קרובים אליו בצורת לימודם ותפילתם‪ .‬במקביל הוא‬
‫המשיך לעבוד לפרנסתבניביתוכ‪'-‬ריש דוכנא'‪ ,‬מלמדתינוקות‪ ,‬ותקופה‬
‫מסוימתהואשימשגם כשוחטובודק‪5.‬‬

‫כמהלךשהותוכעיירהטלוסטוכעיירותהסמוכותלההואהחללרפאחולים‬
‫שביקשו את עזרתו‪ .‬הציבור החל להכירו לא רק כמלמד או שוחט אלא‬
‫כמרפא 'בעל שם'‪ ,‬תואר מוכר ומכובד באותה תקופה למקובל המרפא‬
‫יקמיעות‪ ,‬ומשלבגםטיפולרפואיקלאסי בתרופות‪,‬‬
‫בצורהמאגית‪,‬עליד‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫כהקזתדםאוכעלוקו שמו של הבעש"טנודעגםכבעליכולותרוחניות‬
‫ייחודיות המסוגל לראות את מה שאינוגלוילעין כל‪ 7‬הבעש"טסייע‬
‫לנזקקיםוחילק צדקהבנדיבות‪.‬הוא התפרסםבאזורמושבוביכולתולפעול‬
‫בתפילתוולסייעבעצותיוהרפואיותלמבקשיעזרתו‪.‬עלהפוניםאליונמנו‬
‫ענייםקשיייוםונשיםעקרותשבאולקבלברכהותקווה‪,‬וגםחוליםבמחלות‬
‫גוףונפש‪.‬‬
‫בשנתת"ק‪117401‬בקירובעברוהבעש"ט‪,‬אשתוושניילדיולהתגוררבמז'יבוז'‬
‫שהיתהעירמרכזיתיותה הבעש"ט נותר תושבמזיבוז' עדפטירתוביום‬
‫ראשנן שלחג השבועות בשנת תק"כ‪.117601‬עשרים שנותחייוהאחרונות‪,‬‬
‫שאותן עשה במז'יבוז'‪,‬היו שנות פעילותו הרוחנית והציבורית הגדולה‪.‬‬
‫באותן השנים היה הבעש"ט לדמות מוכרת‪ ,‬מרפא קבלי הנודע ביכולות‬
‫התפילהוהריפויהייחודיות שלו‪ .‬ההכרה במעמדו הגיעהכדי לכך שהוא‬
‫קיבלממנהיגיהקהילה המקומיתדירהחינםבסמיכותלבית הכנסת‪ ,‬פטור‬
‫מתשלומימיסיםלמושלהעירועוה‪ 6‬הבעש"טלא חתר תחת הממסדהקיים‪,‬‬
‫אלא פעל בתוכווהתקיים בעזרתו‪ .‬הבעש"ט הקפיר על שמירת המסורת‪,‬‬
‫ואף התגלהכמחמירבנושאיםהלכתיים‪,‬כפי שאפשרללמודמסיפוריםעל‬
‫הקפדתובקיום המצוות‪ 9.‬בשנים אלו הבעש"טנודע לא רק כמרפא 'בעל‬
‫שם'‪ ,‬אלא גם כמורה דלהוסביבו החל להירקםחוג מצומצם ומובחר של‬
‫תלמידיםמביני דבה עםחוגזהנמנו גם אנשיםהמוכריםבציבור הרחב‬
‫כבעלי מעמדרבני עצמא‪ :‬אנשי מופת‪ ,‬פוסקי הלכה‪ ,‬מקובלים ודרשנים‬
‫שכופפו את עצמםלסמכותוהרוחניתהייחודית של הבעש"ט‪.‬ט‬

‫אדםומורה‬

‫‪8‬‬

‫הבעש"ט כמורה‬
‫אף שבצעירותולימד הבעש"ט תינוקות של בית רבן‪,‬תלמידיו במז'יבוז'‬

‫לאהיוצעירים הנמצאים בראשיתדרכם‪.‬היו אלו רנמםותלמידי חכמים‬
‫ידועים‪,‬שבאואלהבעש"טבשלבעיותבריאותאומתוךסקרנות‪,‬והםהפכו‬
‫בעקבות המפגשעמולהיותתלמידיו‪.‬ביןהמשחריםלפתחוהיהרבייעקב‬
‫יוסף מפולנאה‪,‬תלמיד חכםנודע‪,‬שלימיםכינה את הבעש"ט'מורי'וספרי‬
‫דרשותיוהיולמקורהמרכזי שלהיגדים מתורתו של הבעש"ט‪".‬גםהמגיד‬
‫ממזריץ'רבידובבעה שנודע כמקובלוכתלמיד חכםגדולעודלפני שבא‬
‫למז'יבוז'‪ ,‬היה לתלמיד מובהק שהוביל תלמידים רבים שפיתחווהרחיבו‬
‫את תורתהחסידותלכדיתנועהרוחניתרחבה‪.‬לצידם נמצאוגםתלמידים‬
‫שהתקרבו אל הבעש"טבצעירותך בהםדנימאירמרגליות‪ ,‬רבגליללבוב‬
‫ואוסטרהא שהתמנה לכהן כרב הראשי של אוקראינה ולבוב למן שנת‬
‫תקל"ז‪.‬הואהכירבצעירותו את הבעש"טוהזכיראותו כאחדממוריו‪.‬ט‬
‫תלמידים נכברים אלו לא הכירו בסמכותו של הבעש"ט בשל שליטתו‬
‫במקורות חז"ל ובפסיקה ההלכתית‪ ,‬או בשל היכרותו עם מסורות תורת‬
‫הקבלה‪ ,‬אלא בשלעבודתוהרוחנית שהתבטאהביכולתו להתפלץבדבקות‬
‫מיוחדת‪ ,‬שאפשרהלו לראות את הנעשה בעולמותהעליונים והתחתונים‪.‬‬
‫תלמידיוראו אתעבודתוהרוחנית‪ ,‬אתניסיונותיולהשפיעולהמתיקגזירות‪,‬‬
‫ואתתודעתהשליחותשלולמעןכלהציבוהוהבינושהבעש"טבורךביכולות‬
‫נבואיות שכמותן לאהכירו‪ .‬הם מתארים את הבעש"טכמי שצועק ונוהם‬
‫בתפילהבקוליקולות‪,‬מנפנףבידיו‪,‬ולעיתיםמבריחחלקמהנוכחים‪".‬והיה‬
‫מתפלתבזעקהגדולהוהרבהמגידמישריםהגדוללאהיהיכוללסבולכי‬
‫היהחולהגדולויצאמבית המדרש‪]…1‬ואמרהמגידכיהיהמכירשהיה‬
‫אצלו השראתשכינה"‪.‬מבתפילתוהיה הבעש"טשרוי במצבאקסטטי של‬
‫דבקות‪ ,‬שבמהלכואיבד אתתחושתוהגופניתואת הקשרעםסביבתו‪.‬עיניו‬
‫בלטו‪,‬פניוהאדימהוכלגופורעד במשךזמןרב‪".‬ובשמונה עשרה שלקול‬
‫רם‪1‬חזרתשליחהציבור‪-‬נ‪ ].%‬נתרעד הבעש"ט רעדהגדולהוהיהרועד‬
‫והולך כדרכו לרעוד בתפילתותמיד‪ ]…1‬ובא החסידרבי וואלף קוצעם‬
‫והציץבפניווהנהבוערותכלפידיםועיניובולטותוהיופתוחותועומדים‬
‫תנועה‪ ,‬כמוגוסס ח"ו"‪%.‬‬
‫בלי‬

‫‪23‬‬

‫‪24‬‬

‫" סוד הדעת‬

‫דרשות הבעש"ט‪,‬המובאותבספריתלמיריו‪ ,‬מבוססותכמקובלעלמשניות‪,‬‬
‫אגדותחז"(מימרותתלמודיותומקורותקבליים‪,‬ומבטאותבקיאותנרחבת‪,‬‬
‫חריפותומקוריות רבה‪ .‬עם זאתהן מעידות על צורתלימוד שונה הפונה‬
‫אלפנימיות הטקסט‪ ,‬אל המסרהעדין המצויבין שורותיו ולא אל המסר‬
‫הלמדני במובנו המקובל ביתו של הבעש"ט לא היה בית מדרש קלאסי‪:‬‬
‫מסגרת קבועה עםספרילימודועיון‪ ,‬שבולומדיםבחוריםצעירים במשך‬
‫תקופהארוכה אתתורתםמרבם‪.‬התלמידיםהמבוגרים שהובביתההצטרפו‬
‫לחייהיוםיום הנמשכיםכרגי( ולמדובביתוובמסעותיו‪ .‬הבעש"ט אומנם‬
‫הרבהלארחבביתו‪,‬ומדי שבתישבעםחבורתולסעודהשלישיתבביתואו‬
‫בביתהכנסת‪ ,‬אבלהלימודעמו נמשך תקופותקצרות‪.‬י~רובתלמידיו שהו‬
‫אצלו במשך שבועות אוחודשיםאחדים‪ ,‬שמעו ממנו הדרכותעללימודם‪,‬‬
‫תפילתם או על עבודת המידות שלהם‪ ,‬ושבו למקומותיהם‪ ,‬לעיסוקיהם‬
‫הציבוריים‪,‬ולעיתים אףלתלמידיהם‪,‬כדיליישם אתלימודם‪,‬ולהפנים את‬
‫רברי הבעש"טבצורהמעשיתיומיומית‪.‬‬

‫בהתאם לכה גם צורת הוראתו ופנייתו למאזיניו היו שונות מהמקובל‬
‫בזמנו‪ .‬הבעש"ט לאהיה מהמרצים את דבריהם באריכות ומערבים בהם‬
‫דברי ביקורת‪ ,‬תוכחה ומוסר כדרך הדרשניםוהמגידיםבדורו‪ ,‬שחלקםהיו‬
‫תלמידיו‪.‬הואלאלימד אתתורתהנגלהאוהנסתרבצורהמסודרתומדורגת‪,‬‬
‫ולא הכשיר את תלמידיו לפסוק הלכה או לעסוק בייחודים ובכוונות‬
‫קבליות‪ .‬דבריו היו קצרים ותמציתיים‪ ,‬ותלמידיו שציטטו מהם הוסיפו‬
‫עליהםפירושים והבהרות ששמעו מרבם‪".‬הציטוטים בשמו של הבעש"ט‬
‫מופיעים במתכונת שלרעיונות אוכלים לעבודה אישית‪ ,‬המתבססים על‬
‫משנה‪ ,‬מקורתלמודךאו מדרש חז"(ויש בהםגםמימרותשאינן פרשנות‬
‫למקור קודם אלא עומדותבפניעצמן‪ .‬הלשת הקצרה לאנועדה להקלעל‬
‫התלמידיםלזכור אתרעיונותיך אלאהיאביטוילאישיות הבעש"טולרצונו‬
‫לקמץבמיליםשאינןעולותבקנה אחד עםהבנותיווכוונתלבו‪.‬‬
‫תלמידי הבעש"ט חשוהיטב שמה שחסרלהםבעבודתםהרוחניתמצויאצל‬
‫רבם‪-‬הםלמדוממנולהתפל(ללמודתורהולקייםמצוותבכוונהאמיתית‪.‬‬
‫רוב התלמידים באו לפתחו כשעיקר תלמודםבידם‪ ,‬והםבקיאים בספרות‬
‫תלמודיתוהלכתיתולעתיםאףבספרי קבלהומוסה הבעש"טלאלימדידע‬
‫לימודי אוהדריךבדרכיהלימונן אלא הואכיות אתתלמידיולהפנים את‬
‫הידע הנמצא כבר בידיהם‪ ,‬להשתמש בובחייהיומיום ולנתבו למקומות‬

‫אדםומורה‬

‫חיוביים‪.‬התלמידיםהגיעואליובשלהפערשביןשליטתםהאינטלקטואלית‬
‫במקורותובין חוסר אונים רוחני בתפילה ובעבורת הבורא‪ .‬דוגמה לכך‬
‫הםדברירבייעקביוסף פולנאה המעיד על עצמה 'נקללו לומר עשרה‬
‫חילוקים‪ ,‬מלהתפלל שמונה עשרה אחת‪ "/‬בשל למדנותו המופלגתאין‬
‫הוא מתקשהב'חילוקים'‪ ,‬אבחנותלמדניותמסובכות‪ ,‬אךהעמידהבתפילה‬
‫קשהעליו‪8.‬י‬

‫נוסף על רבני קהילות ותלמידי חכמים‪ ,‬סבבו את הבעש"ט גם אנשים‬
‫שעסקובקבלהעיוניתותורתהנסתהמקובליםאלהסיגלולעצמם אתעבודת‬
‫הקבלההמסורתית‪,‬ונטו‪ ,‬כמקובלבעולמם שלחסידיאשכנזהקדומים ושל‬
‫מקובליםבפולין‪,‬לחייסגפנותאישית‪.‬למרותדרכם המאומצתוהתובענית‬
‫הםלא חשוביטחון מלאבכך שדרכםמובילהלתיקוןאישימושלם‪,‬ונזקקו‬
‫להדרכת הבעש"ט‪.‬ש הבעש"ט הנחה אותם בדדך אחרת‪,‬מיתן אתנטייתם‬
‫למנהגיםתובענייםולסיגופים‪ ,‬ופתחלפניהםדרך חדשה‪20.‬‬
‫דוגמה לכך היא רבי נחמן מהורודנקא‪ ,‬שהתמודד באמצעות סיגופים‬
‫קשים עם מחשבות זרות שהסיטו אותו מכוונתו בתפילה‪ .‬הסיגופים לא‬
‫הועילו והבעש"טלימד אותו דרך התמודדות אחרת שאפשרהלו לשלוט‬
‫במחשבותיו‪:‬‬
‫כשהייתי חסיד גדול הלכתי בכוליום למקוה קרה שבדור‬
‫הזה לאירכללסבול שום אדם מקוהכזו‪…1‬ןואףעלפיכן‬
‫לאיכולתי לפטורמן מחשבותזרותער שהוכרחתי לחכמת‬
‫הבעש"ט‪.‬ע‬

‫הבעש"טשיתף אתחוגמקורביובהתרחשויותשבתפילתההואתיארלפניהם‬
‫בהרחבה את מפגשיוהשמימיים בשעת התפילה ואתיכולותיוהייחודיות‪.‬‬
‫הואלאהסחיר מהם אתיכולתו לבטלגזירותוצרותשנועדולפגוע בחברה‬
‫היהודיתובכלל‬
‫או אתיכולתולשמוע מה מתרחשבעולמותאחרים‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ולדעתעתידות‬
‫בשל‬
‫לעלותלעולמותעליוניםולהבין‬
‫את המתרחש שם‪ ,‬הבעש"טהצטיירביןחסידיוכיחידסגולהוצדיקנשגב‪.‬‬
‫היחסאליו כאלדמותייחודיתלאהיה רקנחלתתלמידיו‪,‬גם הבעש"טהיה‬
‫מא"ע היטבלייעודוולייחודי‪ .‬הואהכיר אתכוחותיו וראה את עצמוכמי‬
‫שמסוגללסייעלחברההיהודית‪,‬לא רקבאופןפרטניעלידיריפויאוסיוע‬

‫א‬

‫‪!5‬‬

‫‪26‬‬

‫א‬

‫סוד הדעת‬

‫בצדקה‪ ,‬אלאכמנהיגבעל השפעהבעולמותהעליונים‪,‬היכוללפעוללמען‬
‫שימור החברההיהודית תחתעולהקיוםבגלות‪.‬‬
‫לצדיכולותיוהרוחניותשהתבטאובתפילה‪,‬ולצדחריפותווחדותוהניכרות‬
‫בדברי התורה המובאים בשמו‪ ,‬אפשר להבחין בהומור עדין המשתקף‬
‫בתפיסתעולמוובתודעתוהעצמית‪.‬נכדו‪,‬רבה שלסדילקוב‪ ,‬מצטטמזיכרונו‬
‫דברים ששמעמסבו‪ ,‬הבעש"ט‪,‬במוצאי ראשהשנה‪:‬‬
‫פעם אחת עמדתי לפניו במוצאי ראש השנה וסיפר היאך‬
‫מתנהג שםוסיפרשעומדים שםלפני המלך המשפט אבות‬
‫העולםו‪..‬ןוגם משהרבינו ע"ה עומד שםוהוא כמו סרסור‬
‫פונה אנהואנהומכניסהזכויותורואה בחכמהובמחוג שלא‬
‫ן ואחר כך שאלאותי אם‬
‫יבואו המקטרגיםוהעונות ח"ו‪..,‬‬
‫מעשהיפההיאמהשסיפרתי‪.‬‬

‫דגלמחנהאפרים‪,‬קארעץתק"ש‪,‬ליקוטים‪,‬עמ' פ"חע"ב‪.‬‬

‫לצדהרצינות שבההתייחס הבעש"טלתפילהולחוויההמיסטית‪ ,‬הואידע‬
‫לזהות את הסיפור כמעשיה מצחיקה ומעניינת הראויה להישמע לנכדו‪.‬‬
‫הציבורידעשהואעומדלפנירמותייחודית‪.‬ביטוייפהלהתפעלותתלמידיו‬
‫מתפילתוהייחודית ולהערכה הרבה לדמותו הואהתיאור הבא מתוך ספר‬
‫הבעש"ט‪22:‬‬
‫שבחי‬
‫כאשר שמעתי מבנו של ר' יעקב ממזיבוז הנקרא ר' יאקיל‬
‫שפעם אחת הוליכו אביו לבית המדרש והבעש"ט עומד‬
‫ומתפלםלפניהתיבה‪,‬ואמרלובזההלשת‪:‬בניראהוהשגח‪,‬כי‬
‫לאיתראהכזהבעולםעדביאתמשיחצדקנו‪,‬כיהוארשב"י‬

‫וחבריו‪.‬‬

‫שנח'הבעש"ט‪,‬רבידובבערשוחטמליניךהאפוסטתקע"הו‪,‬‬
‫ן מסתשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪,32‬‬
‫מהדורתרובינשטיי‬

‫ש‬

‫פרקשני‬

‫ומששלהזילך בארמונו‪:‬‬
‫ששערים ‪1‬ח‪1‬מ‪1‬ת או אחיזתעיתים‬
‫המסורת הקבלית נוכחת בתפילתו של הבעש"ט‪ ,‬בדברי תורה המובאים‬
‫בשמווכמובןבאופן שבו עסקבריפויחולים‪ .‬עםזאת‪ ,‬מגמתהכמו מגמתן‬
‫שלדמויות נוספות בנותזמנו‪ ,‬היא תמורהושינוי משפה קבלית מסודרת‬
‫ומעט נוקשה באופייה‪ ,‬לקריאה פרשנית של הקבלה העיונית‪ ,‬פרשנות‬
‫המדגישה את משמעויותיו ההיסטוריות או הפסיכולוגיות של תהליך‬
‫הבריאהושלדרכיהתגלותו שלהבוראבעולם‪.‬בהבנתמשמעותו שלמפנה‬
‫זה‪,‬נעסוקבפרקיםהבאים‪.‬‬
‫כניסת המקובללהיכלי ארמונו של המלך‬

‫תפילתם שלמקובליםמבוססתעלידע המתאר אתדרכיההשפעההאלוהית‬
‫עלהעולם‪,‬דשתמסועפתשלחוטיםוצינורות‪,‬המדמהאתנתיביהשתלשלות‬
‫השפעהעליוןממרומיחביונועדהתגשמותובמציאותהארציתלכדיגשמי‪-‬‬
‫ברכה‪,‬פרנסה‪,‬מזוןוכדומה‪.‬המקובל משתמשבידעזהבזהירותכדילהגביר‬
‫אתירידת השפעלעולםהארצי‪.‬‬
‫כדי לקרב את עבודת המקובל לעולם המושגים שלנה ניתן להשוותה‬
‫לעבודת המדען שעליו להיות זהיר ומדודבניסוייה כדי שיניבו הצלחה‬
‫מעשית‪-‬טכנולוגית‪.‬באופןדומה‪,‬עלהמקובללהיותזהירבכוונתהתפילה‪,‬‬
‫שהיאהיישום המעשי שלהידע‪.‬פנייה נכונה של המקובל מאפשרת את‬
‫פתיחתשעריהשפע‪,‬פנייהמוטעיתעלולהלהביאתוצאותהפוכות‪.‬מבחינה‬
‫זו מוטלתעלכתפי המקובל המתפצלאחריותכבדה‪:‬עליולהכירהיטב את‬
‫מסלולי השפעהשונים‪,‬לדייק בשמות הבורא המתאימיםלתוכןבקשותיה‬

‫‪27‬‬

‫‪28‬‬

‫‪8‬‬

‫סודהזקות‬

‫בכדילנתבנכונה אתהורדת השפעלעולםהארצי‪.‬לדוגמה‪ ,‬אםהוא מבקש‬
‫רחמים‪,‬הואמחויב להשתמש בשמותוכינוייםמתאימים שלהבורא‪,‬לדעת‬
‫לפנותלמשרתיםולמלאכיםהתואמים אתאופי הבקשהומעורריםמירה של‬
‫חסדורחמיםבעולםהעליון‪ .‬אםיטעהויפנה בשמות המתארים את גבורת‬
‫הבורא ואתדינו הנוקשה יסכל את הצלחת בקשותיו‪ .‬תחושות המתפלל‬
‫אינן המדד להערכתה של תפילת המקובץ אלאהיכולת להשתמש בצורה‬
‫מושכלתבידעהקבלי במילות התפילהובכוונותיה‪ .‬כשם שעבודת המדען‬
‫אדישהלעולמו האישך כך גם רגשותיוהאישיים של המקובל‪ ,‬שמחה או‬
‫עצבות‪ ,‬כעס או סבלנות‪ ,‬כנות או דבקות‪,‬אינם משנים אתערךפעילותו‪,‬‬
‫ואתמידתאמינותהואפשרויותהצלחתה‪.‬‬
‫בכדי לחדד את האבחנה‪ ,‬אצטט את ההיגד הבא מספרו של המקובלבן‬
‫המאהה‪-‬י"גרבייוסף ג'יקטיליה‪ 23.‬ספרו שלרבייוסףג'יקטיליה‪',‬שערי‬
‫אורה' הוא מעין מילק ומפתח המסייע בהבהרתכינויי הספירות ודרכי‬
‫השימושבהן‪ .‬מגמת המחברהיתהלהביאלכך שהתפילהתיענה ותתקבע‬
‫כלשונובפתיחה‪':‬וכשתגיעלידיעת דברזהאז תקראוד'יענהותהיהמן‬
‫הקרוביםאליו'‪.‬בדבריו הוא מדגיש את החובה לדעת את מבנההספירות‬
‫בעולםהעליקואתסדרהשתלשלותן‪,‬ככדישעבורתהתפילהתהיהמדויקת‬
‫ומועילה‪.‬לדירההתפילהאיננהיכולהלהישעןרקעלרצקהלבוהתעוררותה‬
‫על המתפלק מוטלת חובה לדעת כיצד לנתב בצורהנכונהפניות ובקשות‬
‫שונות אל מקומות שדרכםניתןיהיהלהשיג אתמטרותיו‪.‬‬
‫משל לאדם ההולך לחצר המלך להפיק שאלה‪ ,‬שהואצריך‬
‫להזדרז‪]…1‬ומלבדזהישלולהתבונן כמהשעריםישבבית‬
‫המלךזהלפניםזהולהכיר אותםהשועריםהממונים לשמור‬
‫השערים‪1…1‬ומלבדזהראוילולדעתולהתבונןבבגדיםשהוא‬
‫לבוש‪,‬אםהואראוילהיכנסבהםאלחצרהמלךומלבדכלזה‬
‫ראוילולבדוקבעצמואםהואהגתלדברלפניהמלךוהשרים‬
‫והסגנים אשרלפניו‪]…1‬‬
‫אורה‪ ,‬יוסףג'יקטיליה‪,‬‬

‫שכ"שאעןריי‪-‬םתשנ"רבקישערא'עמ'‪..6‬נ‬

‫‪1‬מרקריאי‬

‫רבייוסף ג'יקטיליה משתמשבדימוי המובא רבות בחז"ל במדרשי אגדה‬
‫ובתלמודיםלתיאורהתפילה‪.‬הוא מתארמלךהנמצאבארמת‪,‬המוקףבחומות‬

‫משל המלךבארמונו‬

‫א‬

‫ובשעריכניסהובתוכומבואותוחדרים‪ ,‬שבהםניצביםשומריםוממוניםמטעם‬
‫המלךהתפילההיאמעיןכניסה שלהמתפללאלחצרהמלךוביתוואלחדרי‬
‫הממתיםעלאוצרותיו‪.‬מדרכושלהמתפלםהיאהדרגתית‪,‬דרך השערפנימה‬
‫אלהמבואותוהחדריםעדלחוככיחדריארמונושלהמלךהדייקנהעהנתבעת‬
‫מן המתפלק בשימחה מבסכל בכוונות קבליות היא תנאיבסיסי המאפשר‬
‫לתפילתולהיכנסבשעריהארסתולהגיע אלהחדרים שבהם נמצאמבוקשו‪.‬‬
‫תפילהכזואיננהזמןשיחהבין אדםלקונה מפגשישירביןהבוראלנבראיו‪.‬‬
‫בתמצתעולםזוהריחוקשביןהארצילאלוהימצעקשרישיהופעולתהתפילה‬
‫מדומהלעבודתשתדלנותהמנצלתידעבדברהביורוקרטיההאלוהית‪.‬‬
‫משללאוצרשישבו כמהחדריםכל חדר מהםמיוחדלדבר‬
‫בפניעצמווכשאדםצריךלמינימאכלואינויודעאותוהחדר‬
‫שהמזונות בתוכה אפשר שימות ברעב והחררים מלאים כל‬
‫טוב‪.‬ועלדרךזהבאמתהשגתשמותיוהקדה‪2‬יםית'יששמות‬
‫ממוניםעלהתפילהוהרחמיםוהסליחות‪ ,‬ומהםעל הדמעה‪,‬‬
‫מהםעלהמזונות‪…,‬ן‬
‫שעריאורה‪,‬שם‪.‬‬

‫רכייוסףג'יקטיליה משתמשבדימוי מרתק‪ :‬אדם הרעב לפת לחם נכנס‬
‫לארמתהמלה אבלמכיות שהואאיננומכיר אתמבואותיו שלהארסתהוא‬
‫נכנסשובושוב אלחדריאוצרותהזהבוהכסףשאין בהםכדילהשביע את‬
‫רעבונו ולבסוף הוא מת מרעב‪ .‬והנמשל‪ :‬התפילה הישירה אל האל‪ ,‬ללא‬
‫הידעהקבליאינהמביאהלמילוימבוקשו שלהמתפלל‪".‬‬
‫דגםזה שלתפילהיוצרפערביןסוגיהמתפללים‪:‬אלוהיודעים אתהכוונות‬
‫הקבליות‪ ,‬ואלו שאינםמבינים וממילא בתפילתםאין תועלת רבה‪.‬ידיעת‬
‫הכוצותוהייחודיםהצריכהלימוד שלידענרחבומורכב‪ ,‬דבר שמדרךהטבע‬
‫לא היה בהישגידו של הציבור הרחב‪ ,‬שממנו נמשה השתתפות פעילה‬
‫בתפילה הקבלית‪ .‬בקרב המקובליםקינן חטרםאמיתימפני חוסרבדילותו‬
‫שלרובהציבורהעלוללקלקל אתתפילתה מפאתחוסרידע‪.‬לפיכך הררכתם‬
‫שלהמקובליםלרובהציבורהיתהלהימנעמשימושחלקיולאמדויקבכוהות‬
‫קבליות‪ ,‬ולהסתפקבתפילהעלפי מעטכוונותקלותלהבנה‪.‬הדרך שנותהה‬
‫פתוחהבפניהציבורהרחבהיתהנוכחותפיזיתבתפילתם שלמקובלים‪,‬בכדי‬
‫שדדךכוונותיהםתעלהגםתפילתו שלהציבורהמצטרףאליהם‪.‬‬

‫‪!9‬‬

‫‪30‬‬

‫‪8‬‬

‫סוד הדעת‬

‫עבודתהכוונותזכתהלמשנהחשיבותבהשפעתמשנתושלרבייצחקלוריא‪,‬‬
‫מגדוליהמקובלים‪,‬שפעלבמאההט"ובקהילתמקובליצפת‪.‬משנתו‬
‫האר"י‬
‫מתארתבפרוטרוט אתתהליכיבריאתהעולםוהשתלשלותהשפעעדלעולם‬
‫הארצם תורת הכוונות שהתגלתה בתורתו הצמידה את מילווו התפילה‬

‫לתהליכיםמסובכיםועדיניםהמתרחשיםברבדיםשוניםבעולמותהעליונים‪.‬‬
‫בכךניתןמשנהתוקףלתביעהלכותהיטבבמילותהתפילה‪,‬תביעהשראינו‬
‫רוגמתהבמשלשלרבייוסףג'יקטיליה‪.‬בתורתהאר"יהודגשהחובתוהדתית‬
‫של המתפלץלתקן אתשורשיהדבריםבעולמותהעליונים‪',‬לייחדא קודשא‬
‫בריךהואושכינתיה'‪,‬ייחודשמשמעותועיסוקבחיבורשביןממדיםרוחניים‬
‫בעיקרבתפילת 'שמונה עשרה'‪.‬ע‬
‫שוניםבדיוקן‬
‫הא~תרחב בתחומיפולין במאות הי"ז והי"ח‪ .‬כתבי מופת‬
‫העיסוק בקבלה ה‬
‫קבליים כדוגמת ספריצירה‪ ,‬ספר הבהיה ספרי הזוהה מדרש הנעלם‪,‬‬
‫‬‫ספריושלרבייוסףג'יקטיליה שמהםציטטנולעיל‪-‬הודפסומחדשבמרכזי‬
‫הדפוסבפראג‪ ,‬קראקובולובלין ובמקומותנוספים‪,‬ונלמדועלידימקובלי‬
‫פולין‪.‬חכמיהדורעסקוגםבכתיבתספרי מוסרוהדרכהרבים‪ ,‬שתכליתם‬
‫קרוב הדורללימוד הקבלהולהבנתתכניה‪28.‬‬
‫בני‬
‫עם זאת‪,‬לרוב לא עסקומקובליפולין במאותהי"זוהי"חבלימודשיטתי‬
‫של הקבלה אלא השתמשו בה באופן אקלקטייותר‪-‬ביצירת אסופות של‬
‫מסורותקבליות‪,‬ובשילובבין שפותקבליותשונותבלימודובתפילה‪.‬צורת‬
‫לימודזואפיינהלימיםגם אתתלמידיהבעש"ט‪.‬לקבלתהאר"ינודעכמובן‬
‫מקום מרכזך אולם היא לא נתפסה כשיטהיחידה‪ .‬מונחים רבים מתוכה‬
‫מצויים בעולמם ובכתביהם של מקובלים‪ ,‬בעלי מוסר ודרשנים‪ ,‬במקביל‬
‫להימצאותם של מונחים מזרמים קבליים אחרים‪ ,‬ולמונחים וציטוטים‬
‫מתורותיהם שלחכמיימיהביניים‪29.‬‬

‫החסידות‪ :‬מפורמאליותלאינטימיות‪'-‬כי הכולהיה אחיזתעיניים'‬
‫הבעש"טהבחיןביןעבודתתפילה שבהפונההמתפללישירותלבוראומתוך‬
‫הזדהותעםמילותהתפילה‪',‬בצרליאליךד'אקרא''אודךד'כיעניתני'‪,‬ובין‬

‫תפילהקבליתשאיננהפנייה אלהבורא אלאנסיתלהשפיעדרךהספירות‪,‬‬

‫משל המלךבארמונו‬

‫ש‬

‫עלההכרעותהנעשותבחדריהיכלו של המלךמנקודתמבטו של הבעש"ט‪,‬‬
‫עלולהתפילתהמקובליםלהביאלתחושתריחוקבין אדםלקתהבקולאופיה‬
‫הטכני והאינטלקטואלק מחירה של הבחירה בתפילת המקובלים‪ ,‬המהווה‬
‫מעיןמסעביןחדרי הארמקהעלית‪,‬עלוללהיחגאוברןהיכולתלבקשרחמים‬
‫מעומק הלב‪ .‬עלפי הבעש"ט‪' ,‬תורח הכוונות'ותיאורי הממונים היושבים‬
‫בהיתךהמלך הם משלודימויים‪ ,‬שדדכםניתןלהבין את משמעותהמילים‪,‬‬
‫אבלבעתהתפילהעצמהישלחזורלדיבורישיראישיוקרוב שלאדם הפתה‬
‫בבקשהמעומקהלבאלבוראוואומר אתמילותהתפילהכהווייתן‪.‬‬

‫בשונה מהתפיסה המדגישה את מעלת המקובלהייחודי‪ -‬היודע כיצד‬
‫להיכנסבשעריהארמץוהציבוריכולרקלהצטרףלתפילתו‪-‬תבעהבעש"ט‬
‫מהציבורלהתפללבעצמו‪,‬לפנותבשפתובידיעהשזוהיהדרךהטובהביותר‬
‫עבורולהגיעלמבוקשו‪0:‬י‬
‫כאשרשמעתיממוריזלה"ה‪,‬זיכרונולחייהעולם הבא] משל‬
‫עלבעליתפילותבימיםנוראיםשלאיסמוךעליהםבניעולם‬
‫רקישתדלכלאחדלהתפללעבורעצמו‪…,‬ן‬
‫ראשי הדור שנקראים 'ישראל'עושין עצמןכנשים תשושי‬
‫כוחורשיםכו'והתועלתהיוצאמזה שעלידיזהישראליים‬
‫והמוניעםרשיםבאמת‪,‬שאיןלהםעלמילסמוךולבםנשבה‬
‫ומשתדללהתפללכלאחדבעבורעצמו'בתחנונים'ידבררש'‬
‫ועלידיזהמרחמיםעליהםמןהשמים‬
‫בןפורתיוסף‪ ,‬פרשתתולדותוקארעץתקמ"אן‪,‬‬

‫מהדורתצילוםי‪-‬םתשל"ה ע‪%‬מ‪-‬היי‬

‫הבעש"טהסתייגמההסתמכותהשאננהעלתפילתהצדיקהמקובץהמונעת‬
‫מהציבור להתפלץ מלבם הנשבה בגלל ההישענות על תפילתו‪ .‬בה בעת‪,‬‬
‫הצדיקעלוללהגיע לתודעתגאווהבגלל היכרותו עם 'ארמונו של המלך'‪,‬‬
‫וממילא תפילתו איננה מועילה לעצמו ובוודאי לזולתו‪ .‬לכן ראשי הדור‬
‫ש'נקראיםישראל'‪-‬ואוליבכךרומזרבייעקביוסףלשמושלרבורביישראל‬
‫בעש"ט עצמו ‪ -‬מנסים לעורר את הציבור להתייחס ברצינות לתפילתם‬
‫שלהםולאלסמוךעליחידיסגולההנמצאיםעמם‪.‬לדברי הבעש"ט‪,‬יתרונה‬
‫שלתפילהההדיוטות מבוססעלחסרונם‪,‬מכיווןשאין להםעלמילסמוך‬
‫בתפילתם‪,‬ממילאלבם נשברורבריהםמתקבליםבנק‪23‬י‬

‫‪31‬‬

‫‪32‬‬

‫" סוד הדעת‬

‫דשמעתי בשםמורי האדאיתא בש"סהתפללונענהוכו'ואם‬
‫מתגאהמביאאף‪=1‬כעסןלעולםוכו'והקשה מהחטאוהעולם‬
‫בזה?וביארהענייןהעולהמדבריו‪:‬כיעלידישהעולםמחוסרי‬
‫מהימנותא‪=1‬אמונהןשישבעליכולתבעולם‪,‬מי שאמרלשמן‬
‫וידליק הואיכול לומר לחומץוידליקוזה מתפלקשידליק‬
‫החומץ ונענה‪ ,‬ונראהבעיני העולם דבר תמוה ועלידי זה‬
‫מתגאה‪,‬אםכןהםהגורמים!‬

‫תולדותיעקביוסף‪,‬כ' פרשתואתחנן‬

‫‪,‬קארעץתק"ם]‪,‬ביתוויעליפאליי‪-‬םתשל"ג‪,‬עמ'תקס"א‪.‬‬

‫הבעש"טמתנסחעלפיהסיפורהתלמודי(תלמודבבלןתעניתדףכ"ה)על‬
‫אודות בתרביחנינאבן דוסא‪ ,‬שהכינה בטעות אתנרות השבת עם חומץ‬
‫במקוםשמן‪.‬אביהרביחנינאראהאותהבוכיהושאלמדועהיאעצובה‪,‬היא‬
‫הסבירהלו אתטעותהואביההשיב‪':‬בתימאי אכפתלהמי שאמרלשמן‬
‫וידלוקהואיאמרלחומץוידלוק‪/‬רביחנינאבןדוסא‪,‬תנאשנודעביכולת‬
‫תפילתו‪ ,‬מחוללניסים מכוח אמונתו בכך שבפני אלוהיםאין מגבלות‪.‬‬
‫הבעש"ט מטעים‪ ,‬עלבסיס מימרא תלמודיתזו‪ ,‬שהיכולת להשפיעאינה‬
‫מצויה רקבידיצדיקמקובץ אלאבידיכלמתפלל‪.‬עםזאתייתכןשדברים‬
‫אלומבטאיםגםביטוילתרעומתעלכךשתלמידיוומקורביובוטחיםבכוח‬
‫תפילתו כצדיק ולכן אינם מנסים להתפלל בעצמם‪ .‬דווקא בהערכתם הם‬
‫מחלישיםאותוועלולים‪,‬בעקיפין‪,‬להחטיאובגאווה‪.‬ת‬
‫עמדת הבעש"ט מתחדדתבדרשה שנשאבתפילתראשהשנהקודםלתקיעת‬
‫שופה כנהוג בקהילות רבות שאחד מחשובי הקהל עומד בפני הציבור‬
‫ומעוררם להתאמץ בתפילתם‪ .‬המשל שבדבריו מתייחס לתפיסתרבייוסף‬
‫ג'יקטיליה המתאר אתתפילתהמקובלככניסה אלחדריארמונו שלהמלה‬
‫אלא שהוא מהפך את משמעות הדברים‪34:‬‬
‫שהיה מלך אחד חכם גדול ועשה באחיזתעיניים חומות‬
‫ומגדליםושערים‪,‬וציווהשילכואצלודרךהשעריםוהמגדלים‪.‬‬
‫וציווה לפזר בכל שער ושער אוצרות המלהויש שהלך עד‬
‫שעראחדולקחממון‪,‬וישוכול'‪.‬עדשבנוידידוהתאמץמאוץ‬
‫שילךדווקאאצלאביואזראהשאיןשוםמחיצהמפסיקבינו‬
‫וביןאביהכיהכלהיהאחיזתעיניים‪.‬והנמשלמובן‪,‬שהקב"ה‬

‫משל המלך בארמונו‬

‫מסתתרבכמהלבושיןומחיצות‪,‬וכתבע שהשםיתברך"מלוא‬
‫כלהארץכבודו"וכלתנועהומחשבההכלממנוית'‪.‬‬

‫כןפורתיוסף‪ ,‬פרשתמקץעמ'ע'‪.‬‬

‫רובהפונים אל ארמת המלךמנסיםלהגיע אל האוצרות שבחררי הארמון‬
‫ת ממנהבן המלך לעומתםאיננו מחפשחדריםואוצרות‪ ,‬אלא משתדל‬
‫היצא‬
‫לראות אתאביה הואמתגעגע לקרבתוהיצהלהיותנוכחבסביבתו‪ .‬הנמשל‬
‫עלצרכיםארציים‪',‬אוצרות‪:‬‬
‫הואשניסמיתפילה‪:‬תפילה שמגמתהבקשתי‬
‫זוהתפילה שמתאררבייוסףג'יקטיליה‪,‬שמדבריוהבאנולעילבתפילהזועל‬
‫המתפלקלהכיר אתחדרי הארמש אתהכוונותהקבליות‪,‬כדישיוכללהגיע‬
‫אלהאוצרותהטמוניםבהם‪.‬התפילה האחרת‪,‬היאתפילתו של האדםהפונה‬
‫אלבוראובשבילעצםהעמידה ובקרבתהזהובןהמלךהרוצהלפגוש את‬
‫אביוואיננומעונייןלהשיגמפגישהזוטובותהנאהאואוצרות כלשהם‪.‬ע‬

‫מהי‬

‫האבחנהביןשניסוגי התפילותאיננה מסיימת אתדבריו של הבעש"ט‪,‬‬
‫ובין יתר‬
‫הוא איננו מסתפק באבחנהבין המתפלל היחיה חביב‬
‫הא~ שהחומות‬
‫המתפלקים‪ ,‬הנותריםבענייניהם‪ .‬בסוף מסעו מגלה בן המלך‬
‫והשעריםהחוצציםביןהמלךוביןנתיניואינםאלאאשליה‪',‬אחיזתעיניים'‪,‬‬
‫עבורו כבנו של המלך הזוכה לקרבתו‪ .‬הבן שחתר לממש את קרבתו עם‬
‫אביו‪,‬איננוייחודי במעלתו‪ .‬בהגיעו הוא מגלה שגם המתפללים האחרים‬
‫יכוליםלהגיעלמקום שבוהוא עומקמכיוון שגםהםבניו שלהמלךהישגו‬
‫אינו נמדד בהצלחהאישית‪ ,‬בכךשגילה את עקבות המלךבחדרי ארמונה‬
‫אלאבגילוי שהחומותומחיצותאינןקיימות באמת‪,‬גילוי שהושגעםגילוי‬

‫השיחההישירה‪.‬‬

‫סיום זה מפתיע‪,‬סיפורו של הבןיכולהיהלהסתיים במפגשוהאישי עם‬
‫אביואוהבו‪ ,‬השמחבשובבנויחידולביתהבעוד שארנתיניוועבדיונותרים‬
‫בחוץ; קרבהייחודיתביןבןשגילה אתזיקתולאביו והתעקשעלמימושה‪,‬‬
‫לעומתאלושנותרומחוץלחומותולשערים‪.‬אבל הבעש"טמסיים אתמשלו‬
‫בכך שהבןמביןשזיקתולאביועומדת כאפשרותעבורכללהאנושות‪.‬הוא‬
‫איננומבליט אתייחודו האישךאינומציג את עצמו כשונהמזולתובגלל‬
‫שאיפתולהיות עםאביו‪ .‬מסקנתו מהשגתו הגבוהה היא ההבנה שהבורא‬
‫הוא אביהם של כלבני העולם‪ .‬דווקא בראש השנה‪,‬היום שבוממליכים‬
‫את האלכשופט‪':‬היום הרתהעולםהיוםיעמיד במשפטכליצוריעולמים'‪,‬‬

‫‪34‬‬

‫א‬

‫סוד הושת‬

‫מצביע הבעש"טעליחס אחרלגמריבין האללנבראים‪ :‬לאיחס שלמלך‬
‫לעבדיואולנתיניה אלאיחס של מלךלבניה שארמונו פתוחלפני כולם‪,‬‬
‫מכיות שכולם קרובים אליו והפער והמרחק ביניהם איננו אלא אשליה‪,‬‬
‫אחיזתעיניים‪~.‬‬
‫ההבנה בדברקיום קרבהאינטימיתבין המתפלםובין הקב"ה המאפשרת‬
‫פנייהישירה‪,‬מייתרת אתממשותהשעריםוהחדריםומציגהאותםכשחיזת‬
‫עיניים'‪ ,‬כדמיון אנושי על תמונתו של העולם העליון‪.‬ע בכך מתבטלת‬
‫הכלעדיות של תורת הכוונות והייחודים כנתיב היחידי המסייע לאדם‬
‫להיכנסאלחדריהארמת'אדרבא‪,‬כוונותאלו‪,‬שאכןמאפשרותהורדתשפע‬
‫ארצךמסתירות אמת עמוקה‪ :‬האפשרותלהיות בקרבת האל עצמן הבורא‬
‫השוכןבתוךבריאתו‪ .‬הבעש"טמניחשהכוונותהקבליותאומנם מאפשרות‬
‫לתורבנעשהכעולמותהעליונים‪,‬להביאלירירתשפעוברכהלעולםהארצי;‬
‫אבל הל מותירות את מערכת היחסים בינולבין קונו‪ ,‬במסגרתהניסית‬
‫לקבלטובותהנאה‪,‬ללאציפייהלראות אתהמלךעצמוולהימצאבקרבתו‪.‬‬
‫הבעש"ט מתארתפילה שמגמתההיא דבקות וקרבה‪,‬המצויהבפנייתו של‬
‫בן המתרפקעלאביווחותרלהנכחתובחייוובעולמו‪".‬‬

‫התפילהכזמן קרבה ‪ -‬בקשת החכם בתפילתו‬
‫בדרשה נוספת המובאת בשמו של הבעש"ט בספרו של נכדורבי משה‬
‫חייםאפריםמסדליקוב‪ ,‬נמצאת אבחנהעדינהביןצורתעבודהקבליתובין‬
‫תפילהשונה‪:‬‬
‫וכמושאמראא"זזלה"הואדוניאביזקתזכרולחייהעולםהבאן‬
‫וביארעלפי משללמלךשהי'לויוםגינוסיאאואיזה שמחה‬
‫וטובלבבויצווהלהכריזכלמישיבקשמאתהמלךיינתןלון‪..‬ן‬
‫וזהביקשלקהוותאותושראוממונה‪,‬וזהביקשנקמהמאויביו‬
‫והכלנתן המלךלכל אחד מבוקשו‪ .‬ואחדהי' חכם לא ביקש‬
‫שוםדברכי אםשיניחוהמלךלילךבהיכלו‪,‬לדברעם המלך‬
‫בכליוםובזהממילאנתעטףונכללבוכלהבקשות‪.‬‬

‫רגלמחנהאפרים‪ ,‬פרשתבחוקותיעמ' ‪.109‬‬

‫משל המלך בארמונו‬

‫ש‬

‫הביטוי'גינוסיא'רומזלעיתוישבונאמרוהדברים‪:‬שובבסמוךלראשהשנה‪,‬‬
‫שהואיום המלכת הקב"העלעולמו‪ ,‬שבונדונה השנההקרובה‪ ".‬הבעש"ט‬
‫משתמשבדימוי של מלך ומתארסוגיםשונים של בקשות‪ ,‬המופנותאליו‬
‫עלידיעבדיוונתיניוביום שבו הואחוגג אתהמלכתו‪ .‬למולכל הבקשות‬
‫השונות מתבלטת בקשתו של החכם‪,‬הואאיננו מבקשפרנסה‪,‬מזון‪,‬רפואה‬
‫וכדומה‪ ,‬אלא את קרבת המלך התמידית‪ .‬החכם עוקף את הביורוקרטיה‬
‫שלהמלההואאיננומעונייןבטובות ההנאה שהואיכוללקבלממנה‪ ,‬אלא‬
‫רוצהבעצםההתייחדותעםהמלךבכךהואמייחד אתיוםהגינוסיאלביטוי‬
‫יחסואלהמלהכדילהמליךאותועלעצמובאופןאישי‪ .‬החכםמבין שמעל‬
‫המנגנוןהביורוקרטיעומדהמלה וקרבת המלך מאפשרתלולקבל אתיתר‬
‫רצונותיוובקשותיו‪ .‬הנמשלהואתפיסתהתפילהכזמן שבו המתפלץאיננו‬
‫פועלדרךתורתהכוונותבכדילהשיגמענהלבקשהמסוימת‪ ,‬אלאמנצל את‬
‫ההזדמנותלדבוק בקב"העצמוולהתקרבאליו‪ .‬משלזהמרמזכאמור לראש‬
‫השנה‪ ,‬זמן 'גינוסיא'‪ ,‬ואכןקיימת התאמהמעניינתבין תפיסהזו לתכני‬
‫תפילת ראש השנה‪ ,‬שבעיקרה איננה עוסקת בתשובה וסליחה המהוות‬
‫התעסקותעצמית‪ ,‬אלא המוקדהוא המלכתהבוראעלעולמה‬
‫יעקביוסףמפולנאהמביאניסוחנוסף המתאר אתתפילת החכם‪45:‬‬

‫רכי‬

‫והנה המלך בעצם נקראענישאין עמו דבר רק הכולביד‬
‫הממוניםשלועלאוצריהמלך‬
‫וזהו שכתובתפילהלעני רוצה לומר‪1…,‬שידבר עם המלך‬
‫שנקראעניובאמת'כייעטוף'רוצהלומרשנתעטף בשאלהזה‬
‫כלחמדהואוצריהמלך‬

‫תישחת‬

‫יעקב'וסף‪,‬עמ'תרכ"ג‪.‬‬

‫במובאהזו מתאר הבעש"טבאופןמפתיע את המלה הקב"ה בוראהעולם‪,‬‬
‫שבידו נמצא הכלבדימוי שלעניואבית חסרכל‪,‬שאיננויכול לתת דבר‬
‫ממשק מלבדעצם השיחה עם החכם‪ .‬כשהמלךיושב בחדרו הפרטןאיןלו‬
‫זיקהלרכושוולממונו‪,‬לכןאיןלהטרידובחדרו בבקשותהשונות‪.‬דימויזה‬
‫מפתיע‪ .‬בדרך כללבתיאורי המקובלים‪ ,‬המציאות הארציתהיא המתוארת‬
‫בדימויים שלעונןדלותוחוסר ממשות‪,‬בעוד הקב"ההואבעל השפעהאין‬
‫סופי והכל נמצא בידו‪ ".‬הבעש"ט מתאר דווקא את הקב"הכעני ואבית‬

‫‪36‬‬

‫‪8‬‬

‫סוד הדעת‬

‫חסרכלאביונותזו שלהמלךמדגישה אתהאבחנהביןשניסוגיהתפילה‪:‬‬
‫תפילה שמגמתה הגעה לאוצרותיו של המלה ותפילה שמגיעה אל המלך‬
‫עצמו‪,‬ועניינההוא עצם המפגשאיתורן‬
‫אם נסכם אתדימויו של הבעש"ט ניחס לתפילה הרצויה‪ ,‬הרי היפוך‬
‫המשלהקלאסיבדברשעריםוחומותהמקיפים אתארמוןהמלךמדגיש את‬
‫החידושבתפילת הבעש"ט‪,‬עלרקעהתפילההקבליתהקלאסית‪ .‬אלא שלא‬
‫זו בלבך הבעש"ט משתמש במשל כבסולםשניתןלהשליכובסוףהעלייה‬
‫בו‪ :‬אף שהמשל משמש לאבחנהניןתפילהמסוימתלתפילהנעלה ממנה‪,‬‬
‫הואמדגיששאיןמדוברבאבחנהביןבני אדםשונים‪,‬כל אחדהואבנו של‬
‫המלךעבורוהחומותהןאחיזתעיניים‪ ,‬כל אחדראוי להתפלל אתתפילת‬
‫החכם המבקש את קרבתמלכו‪43.‬‬

‫אומנם עולמם שלתלמידי הבעש"טותלמידיהםרווי וספוגמונחיםרבים‬
‫משפת הקבלה‪ ,‬עלזרמיהושלוחותיה השונות ‪ -‬החל מספריצירה‪,‬ספרי‬
‫הזוהה כתבי הרמב"ן‪ ,‬רבי יוסף ג'יקטיליה וכלה ברבי משה קורדובירו‬
‫ותורת האר"י ז"ל ‪ -‬עם זאת הפרשנות החסירית‪ ,‬בעקבות גישתו של‬
‫הבעש"ט‪ ,‬עיצבהשניתהליכים מקבילים‪ :‬מחדגיסא המשךלימוד תורת‬
‫הקבלהכלימודשלתכניםורעיונותרוחניים‪,‬ומאידךגיסא הפחתתהשימוש‬
‫והעיסוקהמעשיבהםבעבודתהתפילה‪,‬בשל החששמפניאובדןהקרבהעם‬
‫הקב"ה‪ .‬רובמורי החסידות לקחו את התשתית הקבליתהבסיסית‪ ,‬ומבלי‬

‫להיכנסלנבכי כוצותהתפילה‪,‬הצליחו לתרגםמונחייסוד ולשלבם בשפת‬
‫היומיום‪,‬תוך שהםמחלציםמתוךהעבודההטכנית את הממדהקיומי‪".‬‬

‫פרקשלישי‬
‫הש‪81'11‬צ בדמ‪81‬צ‪ 1‬של הבעשש‪:‬‬
‫בין פדע הקבלה לתרג‪1‬פ נפשיחסידי‬
‫תפילתהבן אלאביו‪ -‬ערכה שלפנייהאישית‬
‫הבעש"ט עומד בפתחה של התחדשות רוחניתבין עולמם הרוחני של‬
‫מקובליםוביןתלמידיומייסדיהתנועההחסידית‪.‬התנהלותוהאישיתדומה‬

‫לזו של המקובלים‪ ,‬ושונה מדיוקנו של הבן או החכם המתואר במשליו‪.‬‬
‫הוא מתארבפניתלמידיו אתטיוליו בעולםהעליתיאת הימצאותובחדרי‬
‫ארמונושלהמלה אתמפגשיוהממשייםעםממוניםומלאכיםואתניסיונותיו‬
‫להשפיעעלהכרעותיהםולהמתיקגזירותוקטרוגיםעלעםישראלהחידוש‬
‫הטסתבאישיותו של הבעש"ט הואיכולתולחולל תמורהרוחנית‪ ,‬ולבסס‬
‫על לימודו מהמתרחש 'שם' את צורת עבודה הראויה להיעשות 'כאן'‪,‬‬
‫בעולםהארצי‪ .‬דרךהתיקון שהוא מגלה שונהמהנתיבהקבלי שדרכו הוא‬
‫עצמו מתקדם ומתעלה‪ ,‬שדרכו הואמגיע לאותה מסקנה עצמה המבטלת‬
‫אתבלעדיותהדרךהקבלית‪ ,‬שבעזרתה הואהגיעלדרגתהרוגמהלכךניתן‬
‫לראותבתיאורו שלרבי זאבוואלףמזאטמיר‪:‬‬
‫עינינו השאות אשריש לך אדם שעושהסיגופים ומקוואות‬
‫ומרבהבתורהותפילהועיקרכוונתוומגמתולהשיגרוחהקותם‬
‫אוגילויאליהווכדומה‪ ,‬וכאשרשמעתיבימי הבעש"טזלה"ה‬
‫היה אחד כזה שעשהסיגופים‪ ,‬והלך למקווהשישיג רוה"ק‪.‬‬
‫ואמרהבעש"טזלה"ה‪ :‬אשרבעולםהתמורותמשחקיןצליו‪.‬‬
‫אורהמאיר‪,‬קארעץ תקפחו‪,‬‬
‫ניו'ורק תש"דשהדווהצילום)‪,‬פושתשמותדףמ‪".‬‬

‫הבעש"ט ראה שערכם של מעשיבני האדםבעיני העולם העליון שונה‬
‫מערכםבעיני החברה‪ .‬התנהגותו שלמי שהרבהבלימוד תורהובסיגופים‪,‬‬

‫‪38‬‬

‫" שוד הזעת‬

‫שהרשימה כל כך אתזולתו זכתה למשמעות אחרת בעולםהעליון‪ .‬שם‪,‬‬

‫בהיכל התמחשת'משחקיןעליו'‪,‬השל המחשבהשהסיגופיםוהטבילותיעשו‬
‫להשגתרוח הקודו‪4.2‬‬

‫אותוראוי‬
‫בהכעתהבעש"ט שםלבלהשפעתתפילתםשלאנשיםפשוטים‪,‬המבטאים‬
‫בכנות את אשר על לבם במפגשבלתיאמצעיבינםובין קונם‪,‬ולכןהיא‬
‫מעוררתרחמיםומביאה ברכה‪ .‬השתקפות שלתובנהזוניתן לראותבשני‬
‫הסיפורים הבאים שאחעם ליקטרבי אהרה ב"רצבי הירש מאפטא בספר‬
‫'כתר שם טוב'‪47:‬‬

‫בימי הבעש"ט זלה"ההיה פעם אחתעצירתגשמים‪ .‬וראה‬
‫‪,‬הבעש"ט אדם אחד‬
‫שצועקומתפללואומרפסוקזה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ד‬
‫ה‬
‫"ועצר אתהשמיםולאיהיה מטר"ולאגערבגמפני שראה‬
‫שתפילתו מקובלתלמעלה‪ .‬לאחר שכברירדוגשמים‪ ,‬קראו‬
‫ושאל אותו‪ :‬מה היתה דעתך בקראך הפסוק? אמר לוכי‬
‫פירח‪2‬מ "ועצר" מלשת וסחט את השמים‪ ,‬יהיה מטר‬
‫למזי‬
‫הכיאםכלהמטרירדלמטה‪.‬‬

‫היא‬

‫כתר שם טור‪ ,‬חלק ב' ולקורא תקנ"ה]‪ ,‬קה"תניויורק‬
‫תשמ"ג ‪'DY‬כ"ג‪:‬‬

‫בסיפורזה הבעש"ט נוכח לראות 'למעלה' את השפעתו שליהודי פשוט‬
‫שתפילתוהועילהוגשמיברכההחלולרדת‪,‬אף שהואאיננומכיר את שפת‬
‫הכוונות הקבליות‪ ,‬ואף איננו מבין כראוי את הכתוב בפרשיות 'קריאת‬
‫שמע'‪ .‬אותו אדם אומנם התפלל כראוי וציטט את הפסוק ככתבם אבל‬
‫הבין את פשטהמלים ההפך ממשמעותםהמקורית‪ .‬עם זאת‪,‬תפילתוהיא‬
‫שהצליחהלהשפיעולהביאלבסוףלביטולעצירתהגשמים‪.‬בוודאי שאותו‬
‫יהורי לא נמנה עלחוגי מקובלים או רבנים‪ ,‬והואאיננו מכיר היטב את‬
‫'שעריהארסתומבואותיו'‪.‬עםזאת‪,‬מכיותשהואפנהישירחע‪,‬בכנוין‪,‬ואמר‬
‫אתמילותהתפילהעלפיהבנתוהמפתיעההצלפיכוונתלבההואהיהזה‬
‫שגרםלפתיחתשעריםעליוניםולהורדתהגשמים‪.‬‬

‫על רקע הטכניקה של הכתשע‪ ,‬ההכרה בתחילת התפילה הפשוטה היא‬
‫מפתיעה‪.‬הבעש"טמבחיןשגםפרשנותיצירתיתבלשתושלאדםפשוטיכהיה‬
‫ורואיםבסיפורנוסף(המובאב'כתרשםטוב')‪:‬‬
‫לפתוחשערים‪48,‬כפיהיאנ‬

‫בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי‬

‫" ‪39‬‬

‫פעם אחתהיה שובת הבעש"טוהיה בשבת בכפר אחד עם‬
‫המנייןשלו‪.‬ובהגיעואלהיפלושסעחזתגםמחזיקהכפרקיבץ‬
‫כמהאנשיםמןהכפרים‪.‬וישבואכל ושתהעימהםבזמירות‬
‫שירוווותשבחות‪.‬וראה הבעש"טזלה"ה שהוא מקובל מאוד‬
‫למעלה‪.‬‬
‫קראו אחר הסעודה ושאל אותהמאיזה טעם אתה עושהזה‬
‫לבזבזכלכךעלסעודהשלישית?והשיב‪:‬הנהשמעתיהעולם‬
‫אומרים‪,‬תצאנשמתוכץאנשיםמישראל‪.‬‬
‫והנה שמעתי שבשבתיש לכל אחד מישראל נשמה יתרה‬
‫ובמוצאי שבתיצאהממגג‬
‫ואמרתיגםאני‪ :‬תצא נשמהיתרהשליבין אנשיםמישראל‪,‬‬
‫עלכןאנימאסףאנשיםמישראלוכול'והנאניהדברמאוד‬

‫כתר שםטוב‪,‬חלקב'עמ'כ"גע"ב‪.‬‬

‫בסיפור זה מתוארים הבעש"טובני חבורתויושביםיחדיו בשעת סעודה‬
‫שלישית‪ .‬בה בעת מתאספת חבורת אנשים קשי יום‪ ,‬יהודים כפריים‪,‬‬
‫הטרודים כל ימות השבוע בפרנסתם ונפגשים בשבת לסעודה משותפת‪.‬‬
‫הקוראיכוללצוער את הפערשבין סעודתהיהודים הכפרייםובין סעודה‬
‫שלישית של חבורת הבעש"ט‪,‬רבנים מקובליםותלמידי חכמיםהיושבים‬
‫יחדיובאווירה מרוממת‪ 49.‬אולם הבעש"טמבחין שסעודתם שלהכפריים‬
‫מקובלתלמעלה‪.‬הואשואל אתהמארחעלעניינהשלהסעודה‪.‬תשובתושל‬
‫היהודי הפשוטהיא דרשהאישיתעל'יציאת הנשמה'‪ :‬הוא רוצה ש'הנשמה‬
‫היתרה'‪,‬שלפי המדרשנוספת בשבתלכליהודקתסתלקממנו בחברתם של‬
‫יהודים אחרים‪ .‬את רצונו הוא מנמק באמצעות ההלכה הממליצה שבזמן‬
‫פטירתו של האדםמןהעולםיהאמניין שליהודיםסביבמיטתו‪ .‬הבעש"ט‬
‫איננו רואה בפרשנותהיהודי הכפרק טעות בהבנה‪ ,‬אלא לומד דרכה את‬
‫ערכה הרב שלעשייהפשוטה‪.‬‬
‫במקרה אחרהבעש"טמזהה אתההשפעהלטובהבעולמותהעליוניםבדמות‬
‫ייסורי אשה צדקת שהוא מזהה כמגנה עלבני העיר מצרה המתרגשת‬
‫עליהם‪50.‬מבחינת הבעש"ט‪ ,‬במקרהזהובמקריםנוספים השפעתצדיקותם‬
‫חעמימהעםוטל אנשים פשטניםאינה נופלה מהשפעתו שלמי שמשתמש‬

‫‪40‬‬

‫" סוד הדעת‬

‫בכוונותהתפילההקבליות‪ .‬הבעש"טרואהכיצדהשפעתטובלעולםהארצה‬
‫איננה נעשית בהכרח עלידי מקובלים‪,‬ולכן גם תפילתו של אדם פשוט‪,‬‬
‫שאיןלוכלידע מלבדכאבהצערווכנות בקשתו‪,‬יכולהלחוללשינויים‪.‬‬

‫בין הבעש"טלתלמידיו‬
‫הבעש"ט הבין את ערך תפילתם הכנה של אנשים תמימים‪ ,‬הם אומנם‬
‫אינם מעלים על דעתם שתפילתם ומעשיהם כה משמעותיים‪ ,‬אבל למרות‬
‫ראשוניות התנסחותםואוליבזכותה‪ ,‬הםמצליחיםלמשוך חסדוהארתפנים‬
‫מבורא העולם לנבראיו‪ .‬עם זאת הבעש"ט לא ניסה להתפלל כמותם או‬
‫לחקות את פשטותם‪ .‬הואשימרבתפילתו את שפתהכוונותהקבליות ואת‬
‫השימושבסמליהוהיה מודע למקומוולצורת העבודה שאפשרהלוהיכרות‬
‫עם העולמות העליונים‪ .‬למרות הבנתו שהפערבין העולמות איננו אלא‬
‫'אחיזתעיניים'וגםבכוחה של הפשטותלהשפיע‪,‬הואהותירלעצמוגם את‬
‫הכליםהקבליים שהפכואותול'בעלשם'‪.‬‬

‫בכך נבדל הבעש"ט‪ ,‬כמורה‪ ,‬מרובתלמידיו‪ .‬הואתיאר אתעליות הנשמה‬
‫הייחודיות שבהן פגש דמויות מהעולםהעליון‪ ,‬דיבר איתן‪ ,‬ניסה לשכנען‬
‫ואף התעמתאיתןכדילעורררחמיםבעולםהעלית‪.‬הואלאחווה התאחדות‬
‫עם הבוראהמצוי בכלנבראיו ומאחדביניהם‪ ,‬אלא שימר אתייחודו כנברא‬
‫בעלהוויה משלו‪ .‬גם כשהוא נוכח בעולםהעליון‪ ,‬מקום מושבם שלשרי‬
‫המלךוממוניו‪ ,‬הוא נותר 'ישראל'דהיינה נברא‪ ,‬אדםחי המרגישבעליות‬
‫הנשמה‪ ,‬וגם לאחר מכןבחייהיומיום בשעתלימודו עםתלמידיה בשעה‬
‫שהואתיארבפניהם מהאירעלוומההוא ראהבעליותהנשמה‪.‬‬
‫תלמידי הבעש"ט הדגישו אתהתפילה כזמן של קרבה ודבקות עם הבורא‪,‬‬
‫והפנימוהיטב את טענתרבם הבעש"טעל'אחיזתהעיניים'המצויהבתיאור‬
‫הקבלי בדבר הארמץ‪ ,‬השעריםוהחדרים‪.‬לכן‪ ,‬לדוגמה בהדרכותהמגידרבי‬
‫דוב בערממזריץ'ותלמידיה מםבהנחיותרבייעקביוסף מפולנאה‪ ,‬נתפסת‬
‫התפילהכזמןשכוישלהגיעלד‪17,‬תוותכיןהבוראלנברא‪,‬מצבנפשישכמהלכו‬
‫המתפללאיננועוסקבצרכיוהאישיים‪,‬ואינומוטרדמבקשותספציפיות‪,‬אלא‬
‫חותרלהיכפלבדבקותובקרבהאלהבוראברומהלתיאור החכם המבכר את‬

‫בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי‬

‫ש‬

‫ההתייחדותעםהבוראעלכל בקשהאחרת‪,‬במשלושלהבעש"ט‪".‬‬

‫הפערביןהבעש"טוביןתלמידיוותלמידיהם‪,‬ביחסלצורתהתפילהוהשימוש‬
‫בתורת הקבלה משתקףהיטב במעשה הבאשסיפר ישראלמרוז'ין‪51:‬‬
‫רבי‬
‫סיפרמעשהמהבעל שםטובזללה"ה‪:‬כיפעםאחתהיהעניין‬
‫פיקוחנפשגדולשהיהאיזהבןיחידוטובוכול'וציווהלעשות‬
‫נר שלשעווהונסעליערוהדביק את הנרלאילןועודאיזה‬
‫ענייניםוייחדייחודיםוכול'ופעלישועהבעזרתד'יתברך‬
‫ואחרכךהיה מעשהכזואצלזקננוהמגיד הק'ועשהגםכן‬
‫כנ"לואמר‪:‬הייחוריםוהכוונותשכיותהבעש"טאינייודערק‬
‫אעשהעלסמךהכוונהשכיווןהבעש"טונתקבלגםכן‪.‬‬
‫ואחרכךהיההמעשהכזואצלהרה"קר' משהלייבמסאסיב‬
‫ז"לואמר‪:‬אנואיןלנוכוחאפילולעשותכךרקאספרהמעשה‬
‫ויעזורוכןהיהבעזרתד'יתברך"‪.‬‬
‫כנסתישראל‪,‬סיפורים מאתרביישראלמרחין‪,‬‬
‫בניברקללאשנתהוצאה‪,‬עמ'י"ח‪.‬‬

‫סיפורייחודיזה‪,‬יששראובותיאורשלירידתהדורות‪,‬בדבבדעםהתפתחות‬
‫החסידותוהתרחבותמעגליהשפעתה‪,‬אבלדומנישנכתלקרואאותובצורה‬
‫שונה‪ ,‬מכיוון שבסופו של דבר כל אחד מהם‪ ,‬הבעש"ט בכוונותיוורבי‬
‫משהלייב מסאסובבסיפור המעשה‪,‬הגיעו לתוצאה זההוהיאריפויו של‬
‫הבן‪53.‬לכןדומנישרבריו שלרביישראלמרוז'ין‪,‬אינםמציגיםהדרגתיות‬
‫בסדר הדורות‪ ,‬אלא אתהשוניבדרכי העבודה שבין הבעש"טלממשיכיו‪.‬‬
‫תיאורו ממחיש היטב את דיוקנו של הבעש"ט הנמצא בתווך בין שתי‬
‫דרכיםרוחניות‪:‬ביןדרכו של המקובל‪ ,‬המשתמשבסמלי הקבלהבתפילתו‪,‬‬
‫וביןזו שלהחסידהפונה בצורהישירה‪ .‬ההתנהלות הקבלית של הבעש"ט‬
‫בריפויהילדהיא פשוטהלמדי להבנה‪.‬בוודאי שהן המגידרבי דוב בער‬
‫ממזריץ' הןרבי משהלייב מסאסוב מודעים לכך ששימוש ב'נר' מסמל‬
‫את נשמת הבן‪ ,‬כלשון הכתוב‪' :‬נר ד' נשמת א‪ 54,'07‬בעוד ש'אילן' מסמל‬
‫את עץהחיים שדרכויורד שפע מעולםעליון לעולם התחתון‪ .‬הבעש"ט‬
‫הפועל כמקובלויבעל שם'‪ ,‬מנסה לאפשרחיבורכין נשמתהכןוביןעולם‬
‫החיים באמצעות החיבורהטכניבין הנרלעץ‪ ".‬אםכן‪ ,‬עומקו שלהשוני‬

‫‪41‬‬

‫‪42‬‬

‫" שוד הושת‬

‫בין הבעש"טוביןתלמידיואיננו פערבידע הקבלי התיאורטק הבעש"ט‬
‫איננויודע בהכרח יותר מהם‪ ,‬אבל תלמידיו אינם משתמשים בירם זה‬
‫בתפילתם‪ .‬הםראובהתפעלות אתיכולתו של הבעש"טלחיות אתהמילים‬
‫לראות את התמונות‪ ,‬אבל למדו ממנו את חשיבותה של הכנות בתפילה‬
‫ולכן הםאינם מנסים להשפיע בצורה שאיננה תואמת את עולמםהקיומי‬
‫היומיומי‪.‬תלמידיוקיבלו ממנו את ההנחיה ללכת בדרך אחרת‪ ,‬התואמת‬
‫באמת את מקומם ומצבם‪ ,‬בכדילהגיע לתוצאות זהות של הוספת שפע‬
‫בעולם‪ .‬עבורם היתה שפת הכוונות הקבליות תשתית רעיונית הכוללת‬
‫הבנותעמוקותוסמלים מופשטים‪,‬הנוכחיםבתפיסת עולמםומהווים חלק‬
‫משמעותימלימודםהעיונק אבלאינם משמשיםכנתיבי הקשר שלהםבינם‬
‫כנבראיםובין בוראם‪56.‬‬

‫סיפור התקרבותו שלהמגידממזריץ'רבידוב בער‬

‫יכולתו של הבעש"ט לראות את הנעשה בעולמותהעליוניםייחודית בכך‬
‫שהיאלאבאהעלחשבוןמגעועםהחייםהארצייםכהווייתם‪.‬הוא'בןבית'‬
‫בשניהעולמות‪,‬הואמגלהרגישותאנושיתויכולתלשיםלבולהביןשינויים‬
‫ותמורות‪,‬בעולםהעליקובעולםהתחתון כאחתיכולתזומייחדת אתדמותו‬
‫והיא מאפשרתלו לשמר את צורת העבודה הקבלית ובמקביל לחנך את‬
‫תלמידיו לאופן עבודה ותפילה אחה הוא עצמו מסוגל להשתמשבכוונות‬
‫הקבליותולהזדהות עמהםולכןהואממשיךלהתנהלדדכם‪,‬בעודהואמבין‬
‫היטבשתלמידיוצריכיםנתיבעבודהשונה‪.‬‬
‫סיפור מפגשו הראשת שלהמגידרבידוב בערממזריץ' עםרכו הבעש"ט‪,‬‬
‫מבטא זאתהיטב‪ .‬מפגשזה מתואר במסווזת אחדות‪ ,‬שמשתזףלהןתיאור‬
‫הגעתושלרבידובבעראלהבעש"טכדילתהותעלקנקנםבראשיתהפגיונה‬
‫מתאכזבהמגיהולבסוף מתוארת הפתעתו והתרשמותו העמוקה מהבעש"ט‬
‫והחלטתו בגיל מבוגר הלאחר ששמו כבר מתפרסם ‪ -‬לקבלעליו אח‬
‫‬‫הבעש"טכמווזודבה אצטטאתמהשבעינימהווההנוסחהראשונישלסיפור‬
‫המפגש‪ .‬הוא הודפס האשקובפתיחהנכתב‪' :‬שמעתימחסיד אחד‪:‬ובסיומו‬
‫מעיד המספר‪' :‬כל זה שמע מפהקדיש מ' דוב בער זלה"ה‪:‬היגדים אלה‬
‫ת‬
‫מחזקים אתאמינותמסורתזג‬

‫בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי‬

‫" ‪43‬‬

‫הסיפוד מובנה משתי התרחשויות שבין הבעש"ט למגיד רבי דוב בער‬
‫‪%‬זריץ'‪ ,‬אחתביום ואחתבלילה‪ ,‬וקריאה ספרותית של ההקבלהביניהן‬
‫יכולהלסייעלנולהבין אתשתיהן‪:‬‬
‫כששמעהרבמ'דבבערזלה"המהשםהגדולשלהרבהקדוש‬
‫הבעש"ט וכל העם נוסעים אליוופישל בתפילתו גדולות‬
‫הוראות‪ .‬והנה הרב מ'דוב בערהיהחריףגדולובקי בכל‬
‫הש"סובכלהפוסקיםוהיהלועשרידותבחכמתהקבלהוהיה‬
‫מתמיהעלדבר השמועהמגודל מעלת הבעש"טופעם אחת‬
‫נתיישבבדעתולנסועאל הבעש"טכדילנסחנו~ול'ומחמת‬
‫שהרב מ'דוב בערהיה מתמידגדולבלימוהתיכף כשהיה‬
‫בדרךיום ושתים לאהיה אפשרלו להתמידבלימודו כמו‬
‫בביתההתחיללהתחרטעלשנסע‪.‬‬
‫והנה אחרכך כשבאאל הבעש"טוסברשישמעממנותורה‪,‬‬
‫והבעש"טסיפרלומעשהאחדאיךשנסעדרךכמהימיםולא‬

‫היהלועורלחםליחןלערלשלובעלהעגלה‪,‬ונזדמןגויעני‬
‫אחדעם שק לחםוקנה ממנו הלחםכדילפרנסבעלהעגלה‬

‫שלוועודממעשיותכאלו‪ .‬ואחרכךביוםהשני באעוד אצל‬
‫הבעש"טוסיפרלואיך שבדרך לאהיהלועוד שחת לתת‬
‫לסוסיםונזדמןלווכול'והנהכלהמעשיותשסיפר הבעש"ט‬
‫היהבהםחכמהנפלאהלמבין‪.‬‬
‫רהנההרבמ'דרבשלאהביןזהעלכןבאלביתאכסניאואמר‬
‫למשרת שלואניהייתי חפץלנסועהיוםתיכף למקומנו אך‬
‫מפני שהיה חשוך מאודעלכןנלין פה עד שתזרח ותעלה‬
‫מאורהלבנהאזיניסעלדרכנו‪.‬‬
‫כתר‪aw‬טופ‪,‬חלקב'פי'תכ"דעמ'מ"ב‪-‬ס"ג‪.‬‬

‫רבי דוב בער המגיד מתואר כתלמיד חכם שכל סטייה מן הלימוד עולה‬
‫לו בכאב רב‪ ,‬אך סקרנותו מושכת אותו אל הבעל שם שהשמועה מספרת‬
‫שתפילותיו מתקבלות‪.‬ייתכן שרצה ללמוד ממנו‪ ,‬מהו סודו המביא לכך‬
‫שתפילתו מתקבלת‪ .‬בבואו אל הצדיק הוא מצפה לשמוע דברי תורה‪,‬‬
‫ומתאכזב לשמועסיפורים‪ -‬חסרי משמעותבעיניו‪ -‬על האכלתהעגלון‬
‫והסוסים‪ .‬מאוכזב‪ ,‬הוא רוצה לצאת משם בהקדם האפשרךאינו חס על‬

‫‪44‬‬

‫‪8‬‬

‫סוד הדעת‬

‫שנתהעגלת ומבקש לצאתבלילה עםזריחתהירח‪ .‬אלאשהלילהמזמןלו‬
‫התרחשות אחרת‪:‬‬
‫הלילהאז שלח הבעש"ט את משרתשלולקרוא‬
‫והנהבחצויי‬
‫אחוו והלך אצל הבעש"ט ושאל אותו הבעש"טיכול אתה‬
‫ללמורוהשיבכן‪ .‬ואמרלו הבעש"טוכןשמעתי שאתהיכול‬
‫ללסטר ושאל אחרו הבעש"טיש לךידיעה בחכמת הקבלה‬
‫אמרלרכןואמרהבעש"טלמשרתשלוקחליספר'עץהחיים'‬
‫והראההבעש"טלהרכמ'דובמאמראחדאמרלוהרבדובהנה‬
‫אקחלעייןולהתיישבואחרכך אמר את הפשט במאמרהזה‪.‬‬
‫ואמרלוהבעש"טאינךיודעכלוםוחזרועייןבוואמרלוהפשט‬
‫הנכתכמושאמרתיואםישעמעלתופשטאחריאמרליואשמע‬
‫האמתעםמי‪.‬ואמרלוהבעש"ט‪:‬עמודעלרגליך!ועמהוהנה‬
‫במאמרהזההיהכמהשמותשלמלאכיםומידשאמרהבעש"ט‬
‫זה המאמר נתמלא כל הבית כולו אורה ואשוהיה מלהטת‬
‫סביבותיווראובחושאתהמלאכיםהנזכרים‪.‬ואמרלוהבעש"ט‬
‫להרב מ'דובכער אמת שהפשטכמו שאמרת‪ ,‬אבלהלימוד‬
‫שלךהיהבלינשמה‪.‬ותיכףרמידציווההרבמ'דובאתהמשרת‬
‫שלולנסועהביתהוהואנשארשםאצלהבעש"ט‪.‬‬
‫כתר שםטוב‪,‬שם‪.‬‬

‫בחצותהלילה לאחרשרבידוב בער כבריושב בעגלה והוא מתכות לצאת‬
‫לדרכו‪,‬קוראלוהבעש"טלהיכנסאלחדרו‪.‬המגידנענהלבקשה‪,‬יורדמעגלתו‬
‫ומעכב אתיציאתו‪ .‬בבואו פנימה‪ ,‬להפתעת הקורא‪ ,‬מתחלפים התפקידים‬
‫ביניהם‪ .‬הבעש"טהואזהשמזמין אתהמגידלהיכנסלביתוובוחןאותוולא‬
‫המגיד הוא הטורח לבואלהכירו‪ .‬זאתועוץ הבעש"ט בודק אתהמגידעל‬
‫למדנותו במקום שהמגידייבחן אותו על מעלתוהרוחנית‪ .‬בתחילה שואל‬
‫הבעש"ט אתהמגיד האם הואיודעללמוד(!)‪ .‬לאחרמכן‪,‬אוליבנימה של‬
‫זלזולמכוון‪,‬הואאומה'אכןשמעתי שאתהיודעללמוד'‪ .‬הבעש"טבוחן את‬
‫הבנתהמגיד בקטע מתוך הספר'עץחיים'‪ ,‬ספר הקבלההבסיסי שלתורת‬
‫ורוחה אתהסברו‪,‬ושובהתפקידיםמתחלפים‪.‬חלקוהראשת‪,‬היומ;‬
‫שלר"הי‬
‫הא‬
‫סיפורהסתיים באכזבתהמגיד מהבעש"ט‪,‬בסיפורהלילימגיע תורו‬

‫של הבעש"טלהתאכזב‪.‬המגידמעייןשובואיננומוצאפגםבדבריו‪,‬ואכן‬
‫מתבררשההסברהיהאומנםנכוןורהוטאךהיהחסר אתמהשישבידו של‬

‫בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי‬

‫ש‬

‫הבעש"טלהשלים‪ .‬כשהספרעובראל הבעש"טהואעוברמהסברתיאורטי‬
‫ומופשט‪ ,‬להסבר ‪?Omb‬גלויוממשי‪ :‬שמותהמלאכיםאינםמונחיםבלבה‬
‫בשעתהלימוד הם מקבלים ממשותהניצבתלנגדעיניהם‪ .‬הבעש"טאיננו‬
‫מתווכח עם המגיד על ההסבר בצורה למדנית‪ ,‬אלא משקףלו אתקיומה‬
‫של צורתלימוד שונהלחלוטין‪ ,‬שהוא כללאיננומכיהלימוד החושף את‬
‫ממשותם של הדברים‪ .‬על ההבדל שרואה הבעש"טביןשניסוגי לימוד‬
‫הקבלה אפשרללמודמהדבריםהבאים‪:‬‬

‫פעם אחתהיה הרב (=הבעש"ט)מוכיח לאדם אחדעל מה‬
‫שדיברבקבלהברבים‪.‬‬

‫והשיבלוהאישמפנימהמרגםכןדורשקבלהברבים?‬
‫והשיבלו הרב‪:‬אני לומד את העולםשיבינו שבעולם הזה‬
‫ובאדםגםכןשייכיםכלהדברים שנאמרובספר'עץחיים'‪,‬‬
‫ולאשאנינותןלהבין אתהרוחני שכתבב'עץחיים'‪.‬‬

‫אבל מר דורש כל הדברים ככתבן בספר 'עץחיים' אםכן‬
‫אתהעושהמרוחניותגשמיות‪,‬שאיןהפהיכוללדברלמעלה‬
‫בעולםהרוחני‪.‬‬

‫אורהאמת‪,‬ז'יטומירתרנ"ט]‪,‬‬
‫מהדורתצילוםי‪-‬םללאשנתהוצאה‪,‬דףמ"גע"ב‬

‫הבעש"טמוכיח את המלמד קבלה על כך שצורת הוראתו מציגה מבנים‬
‫רוחנייםכפשוטםוככתכם‪,‬כעודשהואעצמומחנךלעבודהאישיתקיומית‪.‬‬
‫תיאור זהיכולהיה להיותהיגדכללי בלבד ובדפוס אכן זהותו של החכם‬
‫אלמונית‪ .‬אולם בכתביד חסידי שנשמר מפורשת זהותו של אותו חכם‪,‬‬
‫מדוברבמגידממזריץ'‪,‬רבידובבערבעצמההמתווכחעמועלצורתהוראת‬
‫הספר 'עץחיים'‪ 58.‬השערתיהיא שתיאורזה הוא בעצם עדות נוספת‪,‬על‬
‫השיחהביניהםבמהלךמפגשםהראשון‪,‬הנסוכהעלההבדלביןשתישיטות‬
‫הלימוהבתחילההמגידממזריץ'איננומביןושואל אתהבעש"טמהוהשוני‬
‫ביניהם‪ ,‬הרי שניהם מורים המלמדים קבלה? הבעש"ט‪ ,‬מראה למגיד את‬
‫הבעייתיותבצורת הוראתוהלמרנית‪ :‬הואאיננו מנסהלהסביר אתהתכנים‬
‫הקבליים כתהליכיםנפשייםורוחניים‪ ,‬אלא מציגם כפשוטם‪.‬לפיכה טוען‬
‫הבעש"ט‪ ,‬הוא מגשים את הרוחנה במקום להעניק לו משמעות פנימית‪,‬‬
‫במקוםלסייעלשומעיובעבודתםהרוחנית הואמגשיםבאזניהם אתדיוקנו‬
‫שלהבורא‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪46‬‬

‫‪8‬‬

‫סוד הדעת‬

‫עומקו שלסיפורהמפגשטמוןביחסשבין המפגששביוםלמפגששבלילה‪.‬‬
‫ל רעבונם של הסוסים‬
‫המסר שבסיפורי הבעש"ט על האכלת העגלתיע‬
‫מתואר כ'חכמה נפלאה למבין'‪ .‬על פי הבנתק מקופלת בסיפורים אלו‬
‫ביקורתעלצורתהלימוד שלרבידובבעץלימודשבוהלומדמרוכזבעצמו‬
‫ואיננורואה אתזולתו‪.‬הלמדןאיננוער למצוקתהעגלון הרעבאולחסרונו‬
‫של הסוס‪ ,‬וכאן רומז הבעש"ט באופןאישי למגיך היושב בעגלה ועוסק‬
‫בלימודה אדישלענייני העולםהארצי‪ .‬חוסרהיכולת להרגיש את מצוקת‬
‫הזולת מביא לכך שתפילתו של המגיד איננה מועילה‪ .‬תהליך התיקון‬
‫שהבעש"ט מרמזאליואיננועזיבת העולם הארצי לטובתהיכולת לשהות‬
‫באופן תמידי במקבילוהעליון‪ .‬אדרבא‪ ,‬מבהיר הבעש"ט למגיה היכולת‬
‫לראות את המלאכים קשורהביכולת לראות אתהעגלת‪ ,‬אתמוכר הלחם‪,‬‬
‫ואפילו אתהסוסים‪.‬מודעותלחיסרוןבעולםהממשי מאפשרתלולראות את‬
‫העולםהעליוןוגםלהשפיעולהמתיקגזירותעליריהתפילות‪.‬‬
‫סיפור זה מבטא היטב את הפער שבין הבעש"טובין תלמידיו בתחילת‬
‫דרכםאצלו‪ .‬הבעש"טיודע ללמוד את תורת הקבלה בצורהחיה וממשית‬
‫מתוךרגישותוהרבהלנעשהסביבובעולםהארצי‪.‬הואמייחסלעולםהארצי‬

‫משמעותמצדעצמוולארואהבומבואאוהקדמהלעשייהאחרת‪.‬רבידוב‬
‫בער אכןיודע היטב את תורת הקבלה‪ ,‬אבל הואעדייןאיננו רואהאיך‬
‫גלומה בההוויה מלאתחיות וממשות‪ .‬בעקבות מפגשזהמביןהמגיד מה‬

‫חסרלוונשארללמוד אצל הבעש"טכיצד להתפללבדרך המאפשרתלחוות‬
‫את ממשותם שלהעולמותהעליונים‪.‬‬

‫כהשלמהלכךנביא אתתיאורו שלרבי שלמהמלוצק המתעדבמבואלספרו‬
‫שלרבו‪,‬המגידממזריץ'‪ ,‬המודפסבעריכתו‪,‬שיחהביניהם‪:‬‬

‫[=שלרבידוב בערהמגיח‬
‫ופעם אחתשמעתימפיו‬
‫י‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ה‬
‫שהבעש"ט זלה"ה למד איתו שיחת עופות ושיחת דקלים‬
‫וכו'‪'9‬וגםלמדעמוסודותשמותהקדושיםוייחודים‪,‬וגםספר‬
‫'מעין חכמה'למדאותו‪,‬ואמרלופי'עלכלתיבה‪,‬וגם הראה‬
‫ליבספר'רזיאל'אותיותוכתבמלאכים‪,‬ואמרשלמדאיתוכל‬

‫זה‪,‬כי כל מלאךישלותמונותאותיות א"ב משונהמחבירו‬
‫לפימידתווערכו[‪,]…‬וגם הראהלי בספר הנ"ל כמה שמות‬
‫י שמותאלוידעהבעל ש"ט‬
‫מלאכים ואמרלי ממש‪ ,‬שעליד‬
‫בכול חודשניסן בכל שנהאיזהממונים ממתםעל העולם‬

‫בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי‬

‫ש‬

‫בכדילידעאיך להתנהג עמו ועלידו השאלתי אותו ולמה‬
‫בראשחודשניסן?והשיבמפני שהוא ראשהשנהלמלכים‪6".‬‬
‫ואמרתילו‪]…1:‬ובוודאיידועגםכןלאדמו"רוהשיבלמהלא‬
‫יהי'זהידועלקרקשצריךלעשותלזהכמהייחודים‪.‬‬
‫מגיררכריוליעקב‪' ,‬הקדמתהספר'הארעץתקמ"א]‪,‬‬
‫מהחורת ש"ץמאגנם תש"‪4‬עמ' ‪.3-2‬‬

‫רבי דוב בער מתאר בשיחה עם תלמידו אתייחודו של רבו הבעש"ט‪,‬‬
‫ואתהלימוד שלמדאיתו‪ .‬הואמציין אתיכולתו של הבעש"טלהבין את‬
‫שיחתם שלחיות ועופות מחדגיסאולהכיר את הממונים בעולםהעליון‬
‫מאידך גיסא‪ .‬הוא נוקב בשמותיהם של הספרים שבהם למדויחד‪ :‬ספר‬
‫'מעייןחכמה'‪,‬שעניינוכוונותהאר"ירבייצחקלוריא;ספרהקבלההעיונית‬
‫והמעשית‪' ,‬ספררזיאל'‪ ,‬ועוהרבי שלמה מלוצק שואל אתרבה המרחיב‬
‫בתיאורילימודועם הבעש"טבכדי לשבח אתרבו‪ :‬אםכןגם אתהתלמידו‪,‬‬
‫יודע את כל מה שלימד אותך רבך הבעש"ט? ברורלרבי שלמה מלוצק‬

‫שהבעש"טלאהסתיר אתידיעותיומתלמידואלאלימדווהתחלקעמובכול‬
‫שידע‪ .‬תשובתוהמעניינת שלהמגידהיא שהוא אכןיודע אתהירע הזה‬
‫אבל‬
‫מלימודו עםרבהלכן הואיכוללהסביר אתהדבריםבאופן‬
‫בכדי לממשזאתבפועל ולהשתמשבכךבתפילהישצורךלתעישאוותרט‬
‫יחודים‬
‫יי‬
‫ולהתמקדבכוונונו‪,‬והואאיננועוסק בכךבעצמואף שרבונהג לעשותכן‪.‬‬
‫הבעש"טאיננו מלמד אתהמגיד ממזריץ' לממש את תורת הקבלה‪ ,‬אלא‬
‫מחנךאותולפגושבכנות אתהעולםהזהכהווייתו‪".‬‬
‫דרגתו של הבעש"ט‪ :‬בשער מ"ט של תורת הקבלה‬
‫הבעש"ט לא הדריך את תלמידיו לשמר צורת תפילה קבלית מורכבת‪,‬‬
‫המשמרת אתדימוי הכניסה אל ארמונו של המלך והמפגש עם ממוניו‬
‫בחדריםהשונים‪ .‬אבלהואשימר אתזיקתוהאישיתלתורתהקבלה‪ ,‬שדרכה‬
‫הוא למדכיצדבנוייםהיכליהעולםהעליתואיךניתןלהשפיעעל המתקת‬

‫הגזירותוביטולןלטובה‪62.‬‬

‫האם הבעש"ט עצמוהיהיכוללפעול בצורה שונה? האםהיהיכול לסגל‬
‫עצמולתפילההמאפיינת אתממשיכיוולוותרעל צורתפנייתו המאפשרת‬

‫‪47‬‬

‫‪48‬‬

‫‪8‬‬

‫סוד הדעת‬

‫לו לראות בעולםהעליתמהיהעשייה הראויה להיעשות בעולם הארצי?‬
‫דומני שתשובהלכךטמונהבדבריוהבאים‪:‬‬
‫שמעתי בשםמורי זלה"ה‪ :‬טעםשניתן רק מ"טשעריבינה‬
‫למשה ולא שעד החמישים? וחורץכי שער החמישים הוא‬
‫חוזרומתחילנ'שערים למעלה מזה‪,‬וכן למעלה למעלה עד‬
‫איןסוף‪…,‬ן‬
‫תהילותיעקביוסף‪,‬כ' פרשתדבריםעמ'תרי"ב‪.‬י)‬

‫דרשהזו בשמו של הבעש"ט‪ ,‬מבוססת על המובא בתלמוד הבבלי ביחס‬
‫למשהרבינו‪ .‬התלמוד שונה‪' :‬נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולןניתנו‬

‫למשה חסר אחק שנאמר 'ותחסרהו מעט מאלוהים' (תלמוד בבלק ראש‬
‫השנה עמ' כ"אע"ב)‪ .‬הבעש"טשואלעלמימראזו‪,‬מדוע משהרבינואיננו‬
‫מצליח במהלךחייולחצות את שערהחמישים‪,‬בכדילהגיעלשיאהרוחני‬
‫שאליויכול האדםלחתוה דרגתהקרבההגבוההביותר?"‬

‫עלפיההסבר הפשוטלסוגיא שערנ'איננודרגהאנושית‪,‬זהומקוםמושבו‬
‫של הבורא‪,‬ולכן אפילו משה הנכלל בדרגת האדםעליה נאמר 'ותחסרהו‬
‫מעט מאלוהים'‪,‬איננויכוללהגיעלכה הבעש"טהולך בדרך פרשנית מעט‬
‫שונה‪,‬עלפיהסברוונעריםאלומדמיםדרגות קרבהבין אדםלקונה בדומה‬
‫לתיאורהנכנס אל המלך וארמונובו הארכנולעיף המתארתהליכי קרבה‬
‫הדרגתייםבין האדם למלכד שאיפתו של כל נברא היא להגיע לשלמותה‬
‫דהיינו שערהחמישים‪ .‬אבלמכיוף שמדוברבדבקות בקב"ה שהואאיןסופק‬
‫דרגת וגער החמישים היא בעצם בעלתשניפנימ‪ :‬דרגת שיא מחק כמלב‬
‫ראשנייבהתחלתהשלדרךחדשהמאידךלפיכךאילוהיה משהרבינוממשיך‬
‫להתקדם וחוצה את שער החמישים‪ ,‬היה מוטלעליו להתחיל דרך חדשה‬
‫ולהיות בה בשלבראשוני והתחלתוישכאן פרדוקסקיומי‪ :‬התקדמות לשער‬
‫נ'‪ ,‬משמעותהתחילתדרך חדשהואובדןהיכולותשהיובדרגת המ"טבעבה‬

‫דרשה מחוכמתזוהיאאולי רמז של הבעש"טעלעצמהועלדרךעבודתו‬
‫הרוחנית בהשוואהלתלמידיו‪.‬יכולתולייחדייחודים‪,‬להימצאבתוךארמונו‬
‫שלהמלךולראות אתהנעשהבעולמותהעליונים‪,‬קשורהישירותלשייכותו‬
‫לררךעבודהקבלית‪.‬בזכותההואנכנסלחדריהארמוןהעליוןונמצאבהיכלי‬
‫המלה אבל להפתעתו‪ ,‬דווקא במקומות שאליהם הואהגיע הוא לומד על‬
‫קיומה שלדרך אחרת‪,‬עלעשייהישרהוכנה שלאנשיםפשוטיםהפועלים‬

‫בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי‬

‫ש‬

‫במפתיעמעברלארציותמ‪.‬עםזאת הבעש"טאיננומוותרעלצורתעבודתו‪,‬‬
‫הוא מודע לכךשייחודוויכולתו לראותולהשפיע קשוריםישירותלצורה‬
‫שבה הוא מתנהל והתקדמות הלאהעלולהלהביא לאובדן הדרךבבחירתו‬
‫הואמגביל אתיכולתולהיותחלקמהשינוי המתרחש‪,‬הואנותרעלהרנבו‬
‫מבלילהיכנסלארץ המובטחת שלהחסידותהמתהווה‪.‬‬
‫תובנה זו תורמת להבנת דיוקנו האישי של הבעש"ט‪ .‬נכונותו להיות‬
‫שותף בתהליך שלשינוי העבודה הדתית מבוססת עליכולתו לראות את‬
‫התרחשותוהממשיתשלהמפנהבעולםהעלית‪,‬אבלהואעצמואיננושותף‬
‫למפנההזה‪ .‬מחוללה שלדרךיכולבנקללהידחותאולהיחשדבכך שהוא‬
‫פועל מתוך מגמותאישיותואינטרסים‪ ,‬אבל מקומוהייחודי של הבעש"ט‬
‫כמי שמבשרדרך שהואאיננו חלק ממנה מאפשרלולהשפיע ממקום של‬
‫נגיעה פחותאישית‪ ,‬הואמסייעלתלמידיולהגיע למקום שהוא עצמו לא‬
‫יגיעאליו‪ .‬מקום זה של העדרנגיעה אישית בולט גם בדיוקנו של משה‬
‫רבינו שאותו מתארת התורה כ'עניו מכל אדם'‪ ,‬המנחיל תורה שתקוים‬
‫לאייכנסאליה‪.‬‬
‫בארץ שהוא‬

‫~ים‬

‫סיכומו של דבר‬

‫הבעש"ט נמצא בצומתשבין עולמם שלמקובליםמכווניכוונותוייחודים‪,‬‬
‫וביןתפילה המהווהזמן קרבהושיחהביןבןלאביו‪ ,‬תפיסה המדגישה את‬
‫כנותהדיבורוכוונתהלב בשעתהתפילהולא אתמורכבותהכוונותהנדרשות‬
‫לכניסהאלארמונו של המלךייחודו של הבעש"ט מתבטא בהדגשתקיומה‬
‫ידבקות‪,‬‬
‫שלקרבהבלתיאמצעיתבין אדםלקונה אחדות המתרחשתעליד‬
‫ללאאשלייתקיומם שלמחיצות‪,‬שעריםוחומותבין האדםלבוראו‪ .‬הבנה‬
‫זו המבוססתעלראיית הנעשהבעולםהעליון‪,‬איננה מאפשרתלו העצמה‬
‫של מקומוהאישי כקרובלבוראוביחסלזולתו‪ .‬הואאיננומציג את עצמו‬
‫כדמותהמופקדתעלשמירתשעריארמונותוחומות‪ ,‬אלאמגלהשגםהזולת‬
‫נמצאים בקרבה כזו‪ .‬תובנות אלו משיג הבעש"ט בעליות נשמה‪ ,‬שבהן‬
‫הואלומד שעבודתאנשים פשוטים הנעשיתבכנות‪,‬בפנייהישירה‪,‬יכולה‬
‫להשפיע בצורה משמעותית‪ ,‬משום שהנבראים אינם רק עבדיו של מלך‬
‫העולם אלאגםבניו‪ .‬הבעש"ט מתארבביקורתיות אתאלוהעסוקיםבחדרי‬

‫‪49‬‬

‫‪50‬‬

‫‪1‬‬

‫סוד הדעת‬

‫המלך ואוצרותיו‪ ,‬השוכחים את מגמתם הראשונית למצוא את קרבתם‬
‫וקרבתכלהסובבאותםאלהמלההואגם מתאר אתאלושכללאינםרוצים‬
‫להיכנסלשערי הארמתולתור אחרהמלךבחדריםהשונים‪,‬בגללנשגבותו‪.‬‬
‫אבל‪-‬מסבירהבעש"טומתארבמידהרבה אתמקומו‪-‬ישנהדרךשלישית‬
‫המקנהלבעליהידע עלהחדרים‪ ,‬מכירה את שפת הקבלהוהייחודים ואף‬
‫משתמשת בהםבצורותשונות‪ ,‬אבלזוכרת את הדברהאמיתיוהוא'תכלית‬
‫הידיעה שלאנרע'‪,‬ממילאגםידיעת הקבלהעלבוריהאיננהעדייןידיעת‬
‫הקב"העצמו‪".‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)