מיהורביישראלבעל שם טוב
פרק מתוך הספר
סוד הדעת
דמותוהרוחניתוהנהגתו החברתית
שלרביישראלבעל שםטוב
מאתנתנאללדרברג
בהוצאתביתראובן מס
1נ0.ס.טזט11ט]1855ל).י)ו"ו
~ae
w.rubin-mass.com
8558.00.11מז".ה~שע
ירושלים תשס"ז' 2007
דעת -אתרלימודי יהדות ורוח
.11ספ881.א.וחייי
פרק ראשון
אדם 07101
הבעלשםטוב,ובקצרההבעיו"ט-רביישראל,נולדבקירובלשנתת"ס-16981
]1700בפודוליהבעיירהאוקופ(אוקופקשמיקומהאיננוידועבדיוק,אךידוע
שהיאנמצאתבדרוםמזרח קרובלגבולפוליןומולדוביהבאיזורששייך
היום לאוקראינה,.רבי ישפרו
י"נולדלהוריו לעת זקנתםוהתייתם משניהם
לל
א
עודבצעירותו.אנשיהעיירה ,כמקוטלביחסליתומים באותה תקופה,סייעו
בגידולה דאגולצורכיקיומוואף שכרולו מלמדשילמדעמו 2.משבגרהיה
מוטלעליהכמועליתרבניגילובאותםהימים,לעבודלפרנסתהוהוא מצא
אתעיקרפרנסתוכיעוזר מלמד /הואהיהמוליך אתילדיהעיירהמבתיהם
אלבית הכנסת ,שםהיה מחנך אותםלענותיחד 'אמן'על ברכותהתפילה
והקדישהנהוגות בתפילתהציבוהבסיוםלימודיהם ,בשעות אחרהצהריים
המאוחרות ,הואהיה מלווה אותם חזרה לבתיהם ,ובדרךהיה שר ומתפלל
עמםמזמוריתהילים.הואגםעבד כשמשושרתבביתהכנסתבעיירה,החזיר
ספריםלמקומם,ניקהוסידר אתהחדריםהשוניםבביתהכנסת.
בבגרותו נשא אישה ,אבלאיננויודעים הרבה על קורותיו בשנותנישואיו
הראשונים ,מלבד העובדה שהתאלמן לאחר תקופה קצרה '.הוא עזב את
מקום מושבוועברלגורבסמיכותלעירבראדון שםנישא מחדשלבתו של
רביאפרים מבראה הבת חנההיתה גרושהוהיאואביההסכימולשידוךעם
רבי ישראל שהיה אלמן.גיסה הרב אברהם גרשוןמקיטוב (קוטוב) ,דמות
רבנית מוכרת,מיושביהקלויז בבראדקהסתייג בתחילה מהשידוהוהזהיר
את אחותומפנינישואיה עםמי שנדמהבעיניו כאדם פשוט 'עם הארץ',
בעוד משפחתם משפחתרבנים מיוחסת .אבללימים הוא למדלהכיר את
גיסו החדשולכבדוואףללמודממנו4.
לאחר חתונתםעזב הבעש"ט עם אשתו אתהעיר הגדולה ועבר להתגורר
בכפריםנידחים,דוגמתקיטוב(מקוםמושבגיסו),טלוסטועוהשבהםיכול
22
" סודהזוגת
לעסוקבענייניוהאישייםלצדפרנסתו.גםידיעותינועלתקופהזומועטות
יחסית .במהלכה הוא התרכז כנראהבלימוד קבלה ותורת הנסתה התפלם
רבות,והתבודדביערותובשדותסביבמקוםמושבו.סבירלהניח שבתקופה
זוהוא נפגשעםדמויותנוספותולמדאיתן:לומדי תורתהנסתהמקובלים
ואנשי סוך שהיו קרובים אליו בצורת לימודם ותפילתם .במקביל הוא
המשיך לעבוד לפרנסתבניביתוכ'-ריש דוכנא' ,מלמדתינוקות ,ותקופה
מסוימתהואשימשגם כשוחטובודק5.
כמהלךשהותוכעיירהטלוסטוכעיירותהסמוכותלההואהחללרפאחולים
שביקשו את עזרתו .הציבור החל להכירו לא רק כמלמד או שוחט אלא
כמרפא 'בעל שם' ,תואר מוכר ומכובד באותה תקופה למקובל המרפא
יקמיעות ,ומשלבגםטיפולרפואיקלאסי בתרופות,
בצורהמאגית,עליד
6
.
ת
כהקזתדםאוכעלוקו שמו של הבעש"טנודעגםכבעליכולותרוחניות
ייחודיות המסוגל לראות את מה שאינוגלוילעין כל 7הבעש"טסייע
לנזקקיםוחילק צדקהבנדיבות.הוא התפרסםבאזורמושבוביכולתולפעול
בתפילתוולסייעבעצותיוהרפואיותלמבקשיעזרתו.עלהפוניםאליונמנו
ענייםקשיייוםונשיםעקרותשבאולקבלברכהותקווה,וגםחוליםבמחלות
גוףונפש.
בשנתת"ק117401בקירובעברוהבעש"ט,אשתוושניילדיולהתגוררבמז'יבוז'
שהיתהעירמרכזיתיותה הבעש"ט נותר תושבמזיבוז' עדפטירתוביום
ראשנן שלחג השבועות בשנת תק"כ.117601עשרים שנותחייוהאחרונות,
שאותן עשה במז'יבוז',היו שנות פעילותו הרוחנית והציבורית הגדולה.
באותן השנים היה הבעש"ט לדמות מוכרת ,מרפא קבלי הנודע ביכולות
התפילהוהריפויהייחודיות שלו .ההכרה במעמדו הגיעהכדי לכך שהוא
קיבלממנהיגיהקהילה המקומיתדירהחינםבסמיכותלבית הכנסת ,פטור
מתשלומימיסיםלמושלהעירועוה 6הבעש"טלא חתר תחת הממסדהקיים,
אלא פעל בתוכווהתקיים בעזרתו .הבעש"ט הקפיר על שמירת המסורת,
ואף התגלהכמחמירבנושאיםהלכתיים,כפי שאפשרללמודמסיפוריםעל
הקפדתובקיום המצוות 9.בשנים אלו הבעש"טנודע לא רק כמרפא 'בעל
שם' ,אלא גם כמורה דלהוסביבו החל להירקםחוג מצומצם ומובחר של
תלמידיםמביני דבה עםחוגזהנמנו גם אנשיםהמוכריםבציבור הרחב
כבעלי מעמדרבני עצמא :אנשי מופת ,פוסקי הלכה ,מקובלים ודרשנים
שכופפו את עצמםלסמכותוהרוחניתהייחודית של הבעש"ט.ט
אדםומורה
8
הבעש"ט כמורה
אף שבצעירותולימד הבעש"ט תינוקות של בית רבן,תלמידיו במז'יבוז'
לאהיוצעירים הנמצאים בראשיתדרכם.היו אלו רנמםותלמידי חכמים
ידועים,שבאואלהבעש"טבשלבעיותבריאותאומתוךסקרנות,והםהפכו
בעקבות המפגשעמולהיותתלמידיו.ביןהמשחריםלפתחוהיהרבייעקב
יוסף מפולנאה,תלמיד חכםנודע,שלימיםכינה את הבעש"ט'מורי'וספרי
דרשותיוהיולמקורהמרכזי שלהיגדים מתורתו של הבעש"ט".גםהמגיד
ממזריץ'רבידובבעה שנודע כמקובלוכתלמיד חכםגדולעודלפני שבא
למז'יבוז' ,היה לתלמיד מובהק שהוביל תלמידים רבים שפיתחווהרחיבו
את תורתהחסידותלכדיתנועהרוחניתרחבה.לצידם נמצאוגםתלמידים
שהתקרבו אל הבעש"טבצעירותך בהםדנימאירמרגליות ,רבגליללבוב
ואוסטרהא שהתמנה לכהן כרב הראשי של אוקראינה ולבוב למן שנת
תקל"ז.הואהכירבצעירותו את הבעש"טוהזכיראותו כאחדממוריו.ט
תלמידים נכברים אלו לא הכירו בסמכותו של הבעש"ט בשל שליטתו
במקורות חז"ל ובפסיקה ההלכתית ,או בשל היכרותו עם מסורות תורת
הקבלה ,אלא בשלעבודתוהרוחנית שהתבטאהביכולתו להתפלץבדבקות
מיוחדת ,שאפשרהלו לראות את הנעשה בעולמותהעליונים והתחתונים.
תלמידיוראו אתעבודתוהרוחנית ,אתניסיונותיולהשפיעולהמתיקגזירות,
ואתתודעתהשליחותשלולמעןכלהציבוהוהבינושהבעש"טבורךביכולות
נבואיות שכמותן לאהכירו .הם מתארים את הבעש"טכמי שצועק ונוהם
בתפילהבקוליקולות,מנפנףבידיו,ולעיתיםמבריחחלקמהנוכחים".והיה
מתפלתבזעקהגדולהוהרבהמגידמישריםהגדוללאהיהיכוללסבולכי
היהחולהגדולויצאמבית המדרש]…1ואמרהמגידכיהיהמכירשהיה
אצלו השראתשכינה".מבתפילתוהיה הבעש"טשרוי במצבאקסטטי של
דבקות ,שבמהלכואיבד אתתחושתוהגופניתואת הקשרעםסביבתו.עיניו
בלטו,פניוהאדימהוכלגופורעד במשךזמןרב".ובשמונה עשרה שלקול
רם1חזרתשליחהציבור-נ ].%נתרעד הבעש"ט רעדהגדולהוהיהרועד
והולך כדרכו לרעוד בתפילתותמיד ]…1ובא החסידרבי וואלף קוצעם
והציץבפניווהנהבוערותכלפידיםועיניובולטותוהיופתוחותועומדים
תנועה ,כמוגוסס ח"ו"%.
בלי
23
24
" סוד הדעת
דרשות הבעש"ט,המובאותבספריתלמיריו ,מבוססותכמקובלעלמשניות,
אגדותחז"(מימרותתלמודיותומקורותקבליים,ומבטאותבקיאותנרחבת,
חריפותומקוריות רבה .עם זאתהן מעידות על צורתלימוד שונה הפונה
אלפנימיות הטקסט ,אל המסרהעדין המצויבין שורותיו ולא אל המסר
הלמדני במובנו המקובל ביתו של הבעש"ט לא היה בית מדרש קלאסי:
מסגרת קבועה עםספרילימודועיון ,שבולומדיםבחוריםצעירים במשך
תקופהארוכה אתתורתםמרבם.התלמידיםהמבוגרים שהובביתההצטרפו
לחייהיוםיום הנמשכיםכרגי( ולמדובביתוובמסעותיו .הבעש"ט אומנם
הרבהלארחבביתו,ומדי שבתישבעםחבורתולסעודהשלישיתבביתואו
בביתהכנסת ,אבלהלימודעמו נמשך תקופותקצרות.י~רובתלמידיו שהו
אצלו במשך שבועות אוחודשיםאחדים ,שמעו ממנו הדרכותעללימודם,
תפילתם או על עבודת המידות שלהם ,ושבו למקומותיהם ,לעיסוקיהם
הציבוריים,ולעיתים אףלתלמידיהם,כדיליישם אתלימודם,ולהפנים את
רברי הבעש"טבצורהמעשיתיומיומית.
בהתאם לכה גם צורת הוראתו ופנייתו למאזיניו היו שונות מהמקובל
בזמנו .הבעש"ט לאהיה מהמרצים את דבריהם באריכות ומערבים בהם
דברי ביקורת ,תוכחה ומוסר כדרך הדרשניםוהמגידיםבדורו ,שחלקםהיו
תלמידיו.הואלאלימד אתתורתהנגלהאוהנסתרבצורהמסודרתומדורגת,
ולא הכשיר את תלמידיו לפסוק הלכה או לעסוק בייחודים ובכוונות
קבליות .דבריו היו קצרים ותמציתיים ,ותלמידיו שציטטו מהם הוסיפו
עליהםפירושים והבהרות ששמעו מרבם".הציטוטים בשמו של הבעש"ט
מופיעים במתכונת שלרעיונות אוכלים לעבודה אישית ,המתבססים על
משנה ,מקורתלמודךאו מדרש חז"(ויש בהםגםמימרותשאינן פרשנות
למקור קודם אלא עומדותבפניעצמן .הלשת הקצרה לאנועדה להקלעל
התלמידיםלזכור אתרעיונותיך אלאהיאביטוילאישיות הבעש"טולרצונו
לקמץבמיליםשאינןעולותבקנה אחד עםהבנותיווכוונתלבו.
תלמידי הבעש"ט חשוהיטב שמה שחסרלהםבעבודתםהרוחניתמצויאצל
רבם-הםלמדוממנולהתפל(ללמודתורהולקייםמצוותבכוונהאמיתית.
רוב התלמידים באו לפתחו כשעיקר תלמודםבידם ,והםבקיאים בספרות
תלמודיתוהלכתיתולעתיםאףבספרי קבלהומוסה הבעש"טלאלימדידע
לימודי אוהדריךבדרכיהלימונן אלא הואכיות אתתלמידיולהפנים את
הידע הנמצא כבר בידיהם ,להשתמש בובחייהיומיום ולנתבו למקומות
אדםומורה
חיוביים.התלמידיםהגיעואליובשלהפערשביןשליטתםהאינטלקטואלית
במקורותובין חוסר אונים רוחני בתפילה ובעבורת הבורא .דוגמה לכך
הםדברירבייעקביוסף פולנאה המעיד על עצמה 'נקללו לומר עשרה
חילוקים ,מלהתפלל שמונה עשרה אחת "/בשל למדנותו המופלגתאין
הוא מתקשהב'חילוקים' ,אבחנותלמדניותמסובכות ,אךהעמידהבתפילה
קשהעליו8.י
נוסף על רבני קהילות ותלמידי חכמים ,סבבו את הבעש"ט גם אנשים
שעסקובקבלהעיוניתותורתהנסתהמקובליםאלהסיגלולעצמם אתעבודת
הקבלההמסורתית,ונטו ,כמקובלבעולמם שלחסידיאשכנזהקדומים ושל
מקובליםבפולין,לחייסגפנותאישית.למרותדרכם המאומצתוהתובענית
הםלא חשוביטחון מלאבכך שדרכםמובילהלתיקוןאישימושלם,ונזקקו
להדרכת הבעש"ט.ש הבעש"ט הנחה אותם בדדך אחרת,מיתן אתנטייתם
למנהגיםתובענייםולסיגופים ,ופתחלפניהםדרך חדשה20.
דוגמה לכך היא רבי נחמן מהורודנקא ,שהתמודד באמצעות סיגופים
קשים עם מחשבות זרות שהסיטו אותו מכוונתו בתפילה .הסיגופים לא
הועילו והבעש"טלימד אותו דרך התמודדות אחרת שאפשרהלו לשלוט
במחשבותיו:
כשהייתי חסיד גדול הלכתי בכוליום למקוה קרה שבדור
הזה לאירכללסבול שום אדם מקוהכזו…1ןואףעלפיכן
לאיכולתי לפטורמן מחשבותזרותער שהוכרחתי לחכמת
הבעש"ט.ע
הבעש"טשיתף אתחוגמקורביובהתרחשויותשבתפילתההואתיארלפניהם
בהרחבה את מפגשיוהשמימיים בשעת התפילה ואתיכולותיוהייחודיות.
הואלאהסחיר מהם אתיכולתו לבטלגזירותוצרותשנועדולפגוע בחברה
היהודיתובכלל
או אתיכולתולשמוע מה מתרחשבעולמותאחרים
י
ל
א
ר
ש
י
ת
ל
ו
כ
י
.
ת
ו
ר
ת
ס
נ
ו
ו
ת
מ
ש
נ
ולדעתעתידות
בשל
לעלותלעולמותעליוניםולהבין
את המתרחש שם ,הבעש"טהצטיירביןחסידיוכיחידסגולהוצדיקנשגב.
היחסאליו כאלדמותייחודיתלאהיה רקנחלתתלמידיו,גם הבעש"טהיה
מא"ע היטבלייעודוולייחודי .הואהכיר אתכוחותיו וראה את עצמוכמי
שמסוגללסייעלחברההיהודית,לא רקבאופןפרטניעלידיריפויאוסיוע
א
!5
26
א
סוד הדעת
בצדקה ,אלאכמנהיגבעל השפעהבעולמותהעליונים,היכוללפעוללמען
שימור החברההיהודית תחתעולהקיוםבגלות.
לצדיכולותיוהרוחניותשהתבטאובתפילה,ולצדחריפותווחדותוהניכרות
בדברי התורה המובאים בשמו ,אפשר להבחין בהומור עדין המשתקף
בתפיסתעולמוובתודעתוהעצמית.נכדו,רבה שלסדילקוב ,מצטטמזיכרונו
דברים ששמעמסבו ,הבעש"ט,במוצאי ראשהשנה:
פעם אחת עמדתי לפניו במוצאי ראש השנה וסיפר היאך
מתנהג שםוסיפרשעומדים שםלפני המלך המשפט אבות
העולםו..ןוגם משהרבינו ע"ה עומד שםוהוא כמו סרסור
פונה אנהואנהומכניסהזכויותורואה בחכמהובמחוג שלא
ן ואחר כך שאלאותי אם
יבואו המקטרגיםוהעונות ח"ו..,
מעשהיפההיאמהשסיפרתי.
דגלמחנהאפרים,קארעץתק"ש,ליקוטים,עמ' פ"חע"ב.
לצדהרצינות שבההתייחס הבעש"טלתפילהולחוויההמיסטית ,הואידע
לזהות את הסיפור כמעשיה מצחיקה ומעניינת הראויה להישמע לנכדו.
הציבורידעשהואעומדלפנירמותייחודית.ביטוייפהלהתפעלותתלמידיו
מתפילתוהייחודית ולהערכה הרבה לדמותו הואהתיאור הבא מתוך ספר
הבעש"ט22:
שבחי
כאשר שמעתי מבנו של ר' יעקב ממזיבוז הנקרא ר' יאקיל
שפעם אחת הוליכו אביו לבית המדרש והבעש"ט עומד
ומתפלםלפניהתיבה,ואמרלובזההלשת:בניראהוהשגח,כי
לאיתראהכזהבעולםעדביאתמשיחצדקנו,כיהוארשב"י
וחבריו.
שנח'הבעש"ט,רבידובבערשוחטמליניךהאפוסטתקע"הו,
ן מסתשנ"ב ,עמ' ,32
מהדורתרובינשטיי
ש
פרקשני
ומששלהזילך בארמונו:
ששערים 1ח1מ1ת או אחיזתעיתים
המסורת הקבלית נוכחת בתפילתו של הבעש"ט ,בדברי תורה המובאים
בשמווכמובןבאופן שבו עסקבריפויחולים .עםזאת ,מגמתהכמו מגמתן
שלדמויות נוספות בנותזמנו ,היא תמורהושינוי משפה קבלית מסודרת
ומעט נוקשה באופייה ,לקריאה פרשנית של הקבלה העיונית ,פרשנות
המדגישה את משמעויותיו ההיסטוריות או הפסיכולוגיות של תהליך
הבריאהושלדרכיהתגלותו שלהבוראבעולם.בהבנתמשמעותו שלמפנה
זה,נעסוקבפרקיםהבאים.
כניסת המקובללהיכלי ארמונו של המלך
תפילתם שלמקובליםמבוססתעלידע המתאר אתדרכיההשפעההאלוהית
עלהעולם,דשתמסועפתשלחוטיםוצינורות,המדמהאתנתיביהשתלשלות
השפעהעליוןממרומיחביונועדהתגשמותובמציאותהארציתלכדיגשמי-
ברכה,פרנסה,מזוןוכדומה.המקובל משתמשבידעזהבזהירותכדילהגביר
אתירידת השפעלעולםהארצי.
כדי לקרב את עבודת המקובל לעולם המושגים שלנה ניתן להשוותה
לעבודת המדען שעליו להיות זהיר ומדודבניסוייה כדי שיניבו הצלחה
מעשית-טכנולוגית.באופןדומה,עלהמקובללהיותזהירבכוונתהתפילה,
שהיאהיישום המעשי שלהידע.פנייה נכונה של המקובל מאפשרת את
פתיחתשעריהשפע,פנייהמוטעיתעלולהלהביאתוצאותהפוכות.מבחינה
זו מוטלתעלכתפי המקובל המתפצלאחריותכבדה:עליולהכירהיטב את
מסלולי השפעהשונים,לדייק בשמות הבורא המתאימיםלתוכןבקשותיה
27
28
8
סודהזקות
בכדילנתבנכונה אתהורדת השפעלעולםהארצי.לדוגמה ,אםהוא מבקש
רחמים,הואמחויב להשתמש בשמותוכינוייםמתאימים שלהבורא,לדעת
לפנותלמשרתיםולמלאכיםהתואמים אתאופי הבקשהומעורריםמירה של
חסדורחמיםבעולםהעליון .אםיטעהויפנה בשמות המתארים את גבורת
הבורא ואתדינו הנוקשה יסכל את הצלחת בקשותיו .תחושות המתפלל
אינן המדד להערכתה של תפילת המקובץ אלאהיכולת להשתמש בצורה
מושכלתבידעהקבלי במילות התפילהובכוונותיה .כשם שעבודת המדען
אדישהלעולמו האישך כך גם רגשותיוהאישיים של המקובל ,שמחה או
עצבות ,כעס או סבלנות ,כנות או דבקות,אינם משנים אתערךפעילותו,
ואתמידתאמינותהואפשרויותהצלחתה.
בכדי לחדד את האבחנה ,אצטט את ההיגד הבא מספרו של המקובלבן
המאהה-י"גרבייוסף ג'יקטיליה 23.ספרו שלרבייוסףג'יקטיליה',שערי
אורה' הוא מעין מילק ומפתח המסייע בהבהרתכינויי הספירות ודרכי
השימושבהן .מגמת המחברהיתהלהביאלכך שהתפילהתיענה ותתקבע
כלשונובפתיחה':וכשתגיעלידיעת דברזהאז תקראוד'יענהותהיהמן
הקרוביםאליו'.בדבריו הוא מדגיש את החובה לדעת את מבנההספירות
בעולםהעליקואתסדרהשתלשלותן,ככדישעבורתהתפילהתהיהמדויקת
ומועילה.לדירההתפילהאיננהיכולהלהישעןרקעלרצקהלבוהתעוררותה
על המתפלק מוטלת חובה לדעת כיצד לנתב בצורהנכונהפניות ובקשות
שונות אל מקומות שדרכםניתןיהיהלהשיג אתמטרותיו.
משל לאדם ההולך לחצר המלך להפיק שאלה ,שהואצריך
להזדרז]…1ומלבדזהישלולהתבונן כמהשעריםישבבית
המלךזהלפניםזהולהכיר אותםהשועריםהממונים לשמור
השערים1…1ומלבדזהראוילולדעתולהתבונןבבגדיםשהוא
לבוש,אםהואראוילהיכנסבהםאלחצרהמלךומלבדכלזה
ראוילולבדוקבעצמואםהואהגתלדברלפניהמלךוהשרים
והסגנים אשרלפניו]…1
אורה ,יוסףג'יקטיליה,
שכ"שאעןריי-םתשנ"רבקישערא'עמ'..6נ
1מרקריאי
רבייוסף ג'יקטיליה משתמשבדימוי המובא רבות בחז"ל במדרשי אגדה
ובתלמודיםלתיאורהתפילה.הוא מתארמלךהנמצאבארמת,המוקףבחומות
משל המלךבארמונו
א
ובשעריכניסהובתוכומבואותוחדרים ,שבהםניצביםשומריםוממוניםמטעם
המלךהתפילההיאמעיןכניסה שלהמתפללאלחצרהמלךוביתוואלחדרי
הממתיםעלאוצרותיו.מדרכושלהמתפלםהיאהדרגתית,דרך השערפנימה
אלהמבואותוהחדריםעדלחוככיחדריארמונושלהמלךהדייקנהעהנתבעת
מן המתפלק בשימחה מבסכל בכוונות קבליות היא תנאיבסיסי המאפשר
לתפילתולהיכנסבשעריהארסתולהגיע אלהחדרים שבהם נמצאמבוקשו.
תפילהכזואיננהזמןשיחהבין אדםלקונה מפגשישירביןהבוראלנבראיו.
בתמצתעולםזוהריחוקשביןהארצילאלוהימצעקשרישיהופעולתהתפילה
מדומהלעבודתשתדלנותהמנצלתידעבדברהביורוקרטיההאלוהית.
משללאוצרשישבו כמהחדריםכל חדר מהםמיוחדלדבר
בפניעצמווכשאדםצריךלמינימאכלואינויודעאותוהחדר
שהמזונות בתוכה אפשר שימות ברעב והחררים מלאים כל
טוב.ועלדרךזהבאמתהשגתשמותיוהקדה2יםית'יששמות
ממוניםעלהתפילהוהרחמיםוהסליחות ,ומהםעל הדמעה,
מהםעלהמזונות…,ן
שעריאורה,שם.
רכייוסףג'יקטיליה משתמשבדימוי מרתק :אדם הרעב לפת לחם נכנס
לארמתהמלה אבלמכיות שהואאיננומכיר אתמבואותיו שלהארסתהוא
נכנסשובושוב אלחדריאוצרותהזהבוהכסףשאין בהםכדילהשביע את
רעבונו ולבסוף הוא מת מרעב .והנמשל :התפילה הישירה אל האל ,ללא
הידעהקבליאינהמביאהלמילוימבוקשו שלהמתפלל".
דגםזה שלתפילהיוצרפערביןסוגיהמתפללים:אלוהיודעים אתהכוונות
הקבליות ,ואלו שאינםמבינים וממילא בתפילתםאין תועלת רבה.ידיעת
הכוצותוהייחודיםהצריכהלימוד שלידענרחבומורכב ,דבר שמדרךהטבע
לא היה בהישגידו של הציבור הרחב ,שממנו נמשה השתתפות פעילה
בתפילה הקבלית .בקרב המקובליםקינן חטרםאמיתימפני חוסרבדילותו
שלרובהציבורהעלוללקלקל אתתפילתה מפאתחוסרידע.לפיכך הררכתם
שלהמקובליםלרובהציבורהיתהלהימנעמשימושחלקיולאמדויקבכוהות
קבליות ,ולהסתפקבתפילהעלפי מעטכוונותקלותלהבנה.הדרך שנותהה
פתוחהבפניהציבורהרחבהיתהנוכחותפיזיתבתפילתם שלמקובלים,בכדי
שדדךכוונותיהםתעלהגםתפילתו שלהציבורהמצטרףאליהם.
!9
30
8
סוד הדעת
עבודתהכוונותזכתהלמשנהחשיבותבהשפעתמשנתושלרבייצחקלוריא,
מגדוליהמקובלים,שפעלבמאההט"ובקהילתמקובליצפת.משנתו
האר"י
מתארתבפרוטרוט אתתהליכיבריאתהעולםוהשתלשלותהשפעעדלעולם
הארצם תורת הכוונות שהתגלתה בתורתו הצמידה את מילווו התפילה
לתהליכיםמסובכיםועדיניםהמתרחשיםברבדיםשוניםבעולמותהעליונים.
בכךניתןמשנהתוקףלתביעהלכותהיטבבמילותהתפילה,תביעהשראינו
רוגמתהבמשלשלרבייוסףג'יקטיליה.בתורתהאר"יהודגשהחובתוהדתית
של המתפלץלתקן אתשורשיהדבריםבעולמותהעליונים',לייחדא קודשא
בריךהואושכינתיה',ייחודשמשמעותועיסוקבחיבורשביןממדיםרוחניים
בעיקרבתפילת 'שמונה עשרה'.ע
שוניםבדיוקן
הא~תרחב בתחומיפולין במאות הי"ז והי"ח .כתבי מופת
העיסוק בקבלה ה
קבליים כדוגמת ספריצירה ,ספר הבהיה ספרי הזוהה מדרש הנעלם,
ספריושלרבייוסףג'יקטיליה שמהםציטטנולעיל-הודפסומחדשבמרכזי
הדפוסבפראג ,קראקובולובלין ובמקומותנוספים,ונלמדועלידימקובלי
פולין.חכמיהדורעסקוגםבכתיבתספרי מוסרוהדרכהרבים ,שתכליתם
קרוב הדורללימוד הקבלהולהבנתתכניה28.
בני
עם זאת,לרוב לא עסקומקובליפולין במאותהי"זוהי"חבלימודשיטתי
של הקבלה אלא השתמשו בה באופן אקלקטייותר-ביצירת אסופות של
מסורותקבליות,ובשילובבין שפותקבליותשונותבלימודובתפילה.צורת
לימודזואפיינהלימיםגם אתתלמידיהבעש"ט.לקבלתהאר"ינודעכמובן
מקום מרכזך אולם היא לא נתפסה כשיטהיחידה .מונחים רבים מתוכה
מצויים בעולמם ובכתביהם של מקובלים ,בעלי מוסר ודרשנים ,במקביל
להימצאותם של מונחים מזרמים קבליים אחרים ,ולמונחים וציטוטים
מתורותיהם שלחכמיימיהביניים29.
החסידות :מפורמאליותלאינטימיות'-כי הכולהיה אחיזתעיניים'
הבעש"טהבחיןביןעבודתתפילה שבהפונההמתפללישירותלבוראומתוך
הזדהותעםמילותהתפילה',בצרליאליךד'אקרא''אודךד'כיעניתני',ובין
תפילהקבליתשאיננהפנייה אלהבורא אלאנסיתלהשפיעדרךהספירות,
משל המלךבארמונו
ש
עלההכרעותהנעשותבחדריהיכלו של המלךמנקודתמבטו של הבעש"ט,
עלולהתפילתהמקובליםלהביאלתחושתריחוקבין אדםלקתהבקולאופיה
הטכני והאינטלקטואלק מחירה של הבחירה בתפילת המקובלים ,המהווה
מעיןמסעביןחדרי הארמקהעלית,עלוללהיחגאוברןהיכולתלבקשרחמים
מעומק הלב .עלפי הבעש"ט' ,תורח הכוונות'ותיאורי הממונים היושבים
בהיתךהמלך הם משלודימויים ,שדדכםניתןלהבין את משמעותהמילים,
אבלבעתהתפילהעצמהישלחזורלדיבורישיראישיוקרוב שלאדם הפתה
בבקשהמעומקהלבאלבוראוואומר אתמילותהתפילהכהווייתן.
בשונה מהתפיסה המדגישה את מעלת המקובלהייחודי -היודע כיצד
להיכנסבשעריהארמץוהציבוריכולרקלהצטרףלתפילתו-תבעהבעש"ט
מהציבורלהתפללבעצמו,לפנותבשפתובידיעהשזוהיהדרךהטובהביותר
עבורולהגיעלמבוקשו0:י
כאשרשמעתיממוריזלה"ה,זיכרונולחייהעולם הבא] משל
עלבעליתפילותבימיםנוראיםשלאיסמוךעליהםבניעולם
רקישתדלכלאחדלהתפללעבורעצמו…,ן
ראשי הדור שנקראים 'ישראל'עושין עצמןכנשים תשושי
כוחורשיםכו'והתועלתהיוצאמזה שעלידיזהישראליים
והמוניעםרשיםבאמת,שאיןלהםעלמילסמוךולבםנשבה
ומשתדללהתפללכלאחדבעבורעצמו'בתחנונים'ידבררש'
ועלידיזהמרחמיםעליהםמןהשמים
בןפורתיוסף ,פרשתתולדותוקארעץתקמ"אן,
מהדורתצילוםי-םתשל"ה ע%מ-היי
הבעש"טהסתייגמההסתמכותהשאננהעלתפילתהצדיקהמקובץהמונעת
מהציבור להתפלץ מלבם הנשבה בגלל ההישענות על תפילתו .בה בעת,
הצדיקעלוללהגיע לתודעתגאווהבגלל היכרותו עם 'ארמונו של המלך',
וממילא תפילתו איננה מועילה לעצמו ובוודאי לזולתו .לכן ראשי הדור
ש'נקראיםישראל'-ואוליבכךרומזרבייעקביוסףלשמושלרבורביישראל
בעש"ט עצמו -מנסים לעורר את הציבור להתייחס ברצינות לתפילתם
שלהםולאלסמוךעליחידיסגולההנמצאיםעמם.לדברי הבעש"ט,יתרונה
שלתפילהההדיוטות מבוססעלחסרונם,מכיווןשאין להםעלמילסמוך
בתפילתם,ממילאלבם נשברורבריהםמתקבליםבנק23י
31
32
" סוד הדעת
דשמעתי בשםמורי האדאיתא בש"סהתפללונענהוכו'ואם
מתגאהמביאאף=1כעסןלעולםוכו'והקשה מהחטאוהעולם
בזה?וביארהענייןהעולהמדבריו:כיעלידישהעולםמחוסרי
מהימנותא=1אמונהןשישבעליכולתבעולם,מי שאמרלשמן
וידליק הואיכול לומר לחומץוידליקוזה מתפלקשידליק
החומץ ונענה ,ונראהבעיני העולם דבר תמוה ועלידי זה
מתגאה,אםכןהםהגורמים!
תולדותיעקביוסף,כ' פרשתואתחנן
,קארעץתק"ם],ביתוויעליפאליי-םתשל"ג,עמ'תקס"א.
הבעש"טמתנסחעלפיהסיפורהתלמודי(תלמודבבלןתעניתדףכ"ה)על
אודות בתרביחנינאבן דוסא ,שהכינה בטעות אתנרות השבת עם חומץ
במקוםשמן.אביהרביחנינאראהאותהבוכיהושאלמדועהיאעצובה,היא
הסבירהלו אתטעותהואביההשיב':בתימאי אכפתלהמי שאמרלשמן
וידלוקהואיאמרלחומץוידלוק/רביחנינאבןדוסא,תנאשנודעביכולת
תפילתו ,מחוללניסים מכוח אמונתו בכך שבפני אלוהיםאין מגבלות.
הבעש"ט מטעים ,עלבסיס מימרא תלמודיתזו ,שהיכולת להשפיעאינה
מצויה רקבידיצדיקמקובץ אלאבידיכלמתפלל.עםזאתייתכןשדברים
אלומבטאיםגםביטוילתרעומתעלכךשתלמידיוומקורביובוטחיםבכוח
תפילתו כצדיק ולכן אינם מנסים להתפלל בעצמם .דווקא בהערכתם הם
מחלישיםאותוועלולים,בעקיפין,להחטיאובגאווה.ת
עמדת הבעש"ט מתחדדתבדרשה שנשאבתפילתראשהשנהקודםלתקיעת
שופה כנהוג בקהילות רבות שאחד מחשובי הקהל עומד בפני הציבור
ומעוררם להתאמץ בתפילתם .המשל שבדבריו מתייחס לתפיסתרבייוסף
ג'יקטיליה המתאר אתתפילתהמקובלככניסה אלחדריארמונו שלהמלה
אלא שהוא מהפך את משמעות הדברים34:
שהיה מלך אחד חכם גדול ועשה באחיזתעיניים חומות
ומגדליםושערים,וציווהשילכואצלודרךהשעריםוהמגדלים.
וציווה לפזר בכל שער ושער אוצרות המלהויש שהלך עד
שעראחדולקחממון,וישוכול'.עדשבנוידידוהתאמץמאוץ
שילךדווקאאצלאביואזראהשאיןשוםמחיצהמפסיקבינו
וביןאביהכיהכלהיהאחיזתעיניים.והנמשלמובן,שהקב"ה
משל המלך בארמונו
מסתתרבכמהלבושיןומחיצות,וכתבע שהשםיתברך"מלוא
כלהארץכבודו"וכלתנועהומחשבההכלממנוית'.
כןפורתיוסף ,פרשתמקץעמ'ע'.
רובהפונים אל ארמת המלךמנסיםלהגיע אל האוצרות שבחררי הארמון
ת ממנהבן המלך לעומתםאיננו מחפשחדריםואוצרות ,אלא משתדל
היצא
לראות אתאביה הואמתגעגע לקרבתוהיצהלהיותנוכחבסביבתו .הנמשל
עלצרכיםארציים',אוצרות:
הואשניסמיתפילה:תפילה שמגמתהבקשתי
זוהתפילה שמתאררבייוסףג'יקטיליה,שמדבריוהבאנולעילבתפילהזועל
המתפלקלהכיר אתחדרי הארמש אתהכוונותהקבליות,כדישיוכללהגיע
אלהאוצרותהטמוניםבהם.התפילה האחרת,היאתפילתו של האדםהפונה
אלבוראובשבילעצםהעמידה ובקרבתהזהובןהמלךהרוצהלפגוש את
אביוואיננומעונייןלהשיגמפגישהזוטובותהנאהאואוצרות כלשהם.ע
מהי
האבחנהביןשניסוגי התפילותאיננה מסיימת אתדבריו של הבעש"ט,
ובין יתר
הוא איננו מסתפק באבחנהבין המתפלל היחיה חביב
הא~ שהחומות
המתפלקים ,הנותריםבענייניהם .בסוף מסעו מגלה בן המלך
והשעריםהחוצציםביןהמלךוביןנתיניואינםאלאאשליה',אחיזתעיניים',
עבורו כבנו של המלך הזוכה לקרבתו .הבן שחתר לממש את קרבתו עם
אביו,איננוייחודי במעלתו .בהגיעו הוא מגלה שגם המתפללים האחרים
יכוליםלהגיעלמקום שבוהוא עומקמכיוון שגםהםבניו שלהמלךהישגו
אינו נמדד בהצלחהאישית ,בכךשגילה את עקבות המלךבחדרי ארמונה
אלאבגילוי שהחומותומחיצותאינןקיימות באמת,גילוי שהושגעםגילוי
השיחההישירה.
סיום זה מפתיע,סיפורו של הבןיכולהיהלהסתיים במפגשוהאישי עם
אביואוהבו ,השמחבשובבנויחידולביתהבעוד שארנתיניוועבדיונותרים
בחוץ; קרבהייחודיתביןבןשגילה אתזיקתולאביו והתעקשעלמימושה,
לעומתאלושנותרומחוץלחומותולשערים.אבל הבעש"טמסיים אתמשלו
בכך שהבןמביןשזיקתולאביועומדת כאפשרותעבורכללהאנושות.הוא
איננומבליט אתייחודו האישךאינומציג את עצמו כשונהמזולתובגלל
שאיפתולהיות עםאביו .מסקנתו מהשגתו הגבוהה היא ההבנה שהבורא
הוא אביהם של כלבני העולם .דווקא בראש השנה,היום שבוממליכים
את האלכשופט':היום הרתהעולםהיוםיעמיד במשפטכליצוריעולמים',
34
א
סוד הושת
מצביע הבעש"טעליחס אחרלגמריבין האללנבראים :לאיחס שלמלך
לעבדיואולנתיניה אלאיחס של מלךלבניה שארמונו פתוחלפני כולם,
מכיות שכולם קרובים אליו והפער והמרחק ביניהם איננו אלא אשליה,
אחיזתעיניים~.
ההבנה בדברקיום קרבהאינטימיתבין המתפלםובין הקב"ה המאפשרת
פנייהישירה,מייתרת אתממשותהשעריםוהחדריםומציגהאותםכשחיזת
עיניים' ,כדמיון אנושי על תמונתו של העולם העליון.ע בכך מתבטלת
הכלעדיות של תורת הכוונות והייחודים כנתיב היחידי המסייע לאדם
להיכנסאלחדריהארמת'אדרבא,כוונותאלו,שאכןמאפשרותהורדתשפע
ארצךמסתירות אמת עמוקה :האפשרותלהיות בקרבת האל עצמן הבורא
השוכןבתוךבריאתו .הבעש"טמניחשהכוונותהקבליותאומנם מאפשרות
לתורבנעשהכעולמותהעליונים,להביאלירירתשפעוברכהלעולםהארצי;
אבל הל מותירות את מערכת היחסים בינולבין קונו ,במסגרתהניסית
לקבלטובותהנאה,ללאציפייהלראות אתהמלךעצמוולהימצאבקרבתו.
הבעש"ט מתארתפילה שמגמתההיא דבקות וקרבה,המצויהבפנייתו של
בן המתרפקעלאביווחותרלהנכחתובחייוובעולמו".
התפילהכזמן קרבה -בקשת החכם בתפילתו
בדרשה נוספת המובאת בשמו של הבעש"ט בספרו של נכדורבי משה
חייםאפריםמסדליקוב ,נמצאת אבחנהעדינהביןצורתעבודהקבליתובין
תפילהשונה:
וכמושאמראא"זזלה"הואדוניאביזקתזכרולחייהעולםהבאן
וביארעלפי משללמלךשהי'לויוםגינוסיאאואיזה שמחה
וטובלבבויצווהלהכריזכלמישיבקשמאתהמלךיינתןלון..ן
וזהביקשלקהוותאותושראוממונה,וזהביקשנקמהמאויביו
והכלנתן המלךלכל אחד מבוקשו .ואחדהי' חכם לא ביקש
שוםדברכי אםשיניחוהמלךלילךבהיכלו,לדברעם המלך
בכליוםובזהממילאנתעטףונכללבוכלהבקשות.
רגלמחנהאפרים ,פרשתבחוקותיעמ' .109
משל המלך בארמונו
ש
הביטוי'גינוסיא'רומזלעיתוישבונאמרוהדברים:שובבסמוךלראשהשנה,
שהואיום המלכת הקב"העלעולמו ,שבונדונה השנההקרובה ".הבעש"ט
משתמשבדימוי של מלך ומתארסוגיםשונים של בקשות ,המופנותאליו
עלידיעבדיוונתיניוביום שבו הואחוגג אתהמלכתו .למולכל הבקשות
השונות מתבלטת בקשתו של החכם,הואאיננו מבקשפרנסה,מזון,רפואה
וכדומה ,אלא את קרבת המלך התמידית .החכם עוקף את הביורוקרטיה
שלהמלההואאיננומעונייןבטובות ההנאה שהואיכוללקבלממנה ,אלא
רוצהבעצםההתייחדותעםהמלךבכךהואמייחד אתיוםהגינוסיאלביטוי
יחסואלהמלהכדילהמליךאותועלעצמובאופןאישי .החכםמבין שמעל
המנגנוןהביורוקרטיעומדהמלה וקרבת המלך מאפשרתלולקבל אתיתר
רצונותיוובקשותיו .הנמשלהואתפיסתהתפילהכזמן שבו המתפלץאיננו
פועלדרךתורתהכוונותבכדילהשיגמענהלבקשהמסוימת ,אלאמנצל את
ההזדמנותלדבוק בקב"העצמוולהתקרבאליו .משלזהמרמזכאמור לראש
השנה ,זמן 'גינוסיא' ,ואכןקיימת התאמהמעניינתבין תפיסהזו לתכני
תפילת ראש השנה ,שבעיקרה איננה עוסקת בתשובה וסליחה המהוות
התעסקותעצמית ,אלא המוקדהוא המלכתהבוראעלעולמה
יעקביוסףמפולנאהמביאניסוחנוסף המתאר אתתפילת החכם45:
רכי
והנה המלך בעצם נקראענישאין עמו דבר רק הכולביד
הממוניםשלועלאוצריהמלך
וזהו שכתובתפילהלעני רוצה לומר1…,שידבר עם המלך
שנקראעניובאמת'כייעטוף'רוצהלומרשנתעטף בשאלהזה
כלחמדהואוצריהמלך
תישחת
יעקב'וסף,עמ'תרכ"ג.
במובאהזו מתאר הבעש"טבאופןמפתיע את המלה הקב"ה בוראהעולם,
שבידו נמצא הכלבדימוי שלעניואבית חסרכל,שאיננויכול לתת דבר
ממשק מלבדעצם השיחה עם החכם .כשהמלךיושב בחדרו הפרטןאיןלו
זיקהלרכושוולממונו,לכןאיןלהטרידובחדרו בבקשותהשונות.דימויזה
מפתיע .בדרך כללבתיאורי המקובלים ,המציאות הארציתהיא המתוארת
בדימויים שלעונןדלותוחוסר ממשות,בעוד הקב"ההואבעל השפעהאין
סופי והכל נמצא בידו ".הבעש"ט מתאר דווקא את הקב"הכעני ואבית
36
8
סוד הדעת
חסרכלאביונותזו שלהמלךמדגישה אתהאבחנהביןשניסוגיהתפילה:
תפילה שמגמתה הגעה לאוצרותיו של המלה ותפילה שמגיעה אל המלך
עצמו,ועניינההוא עצם המפגשאיתורן
אם נסכם אתדימויו של הבעש"ט ניחס לתפילה הרצויה ,הרי היפוך
המשלהקלאסיבדברשעריםוחומותהמקיפים אתארמוןהמלךמדגיש את
החידושבתפילת הבעש"ט,עלרקעהתפילההקבליתהקלאסית .אלא שלא
זו בלבך הבעש"ט משתמש במשל כבסולםשניתןלהשליכובסוףהעלייה
בו :אף שהמשל משמש לאבחנהניןתפילהמסוימתלתפילהנעלה ממנה,
הואמדגיששאיןמדוברבאבחנהביןבני אדםשונים,כל אחדהואבנו של
המלךעבורוהחומותהןאחיזתעיניים ,כל אחדראוי להתפלל אתתפילת
החכם המבקש את קרבתמלכו43.
אומנם עולמם שלתלמידי הבעש"טותלמידיהםרווי וספוגמונחיםרבים
משפת הקבלה ,עלזרמיהושלוחותיה השונות -החל מספריצירה,ספרי
הזוהה כתבי הרמב"ן ,רבי יוסף ג'יקטיליה וכלה ברבי משה קורדובירו
ותורת האר"י ז"ל -עם זאת הפרשנות החסירית ,בעקבות גישתו של
הבעש"ט ,עיצבהשניתהליכים מקבילים :מחדגיסא המשךלימוד תורת
הקבלהכלימודשלתכניםורעיונותרוחניים,ומאידךגיסא הפחתתהשימוש
והעיסוקהמעשיבהםבעבודתהתפילה,בשל החששמפניאובדןהקרבהעם
הקב"ה .רובמורי החסידות לקחו את התשתית הקבליתהבסיסית ,ומבלי
להיכנסלנבכי כוצותהתפילה,הצליחו לתרגםמונחייסוד ולשלבם בשפת
היומיום,תוך שהםמחלציםמתוךהעבודההטכנית את הממדהקיומי".
פרקשלישי
הש81'11צ בדמ81צ 1של הבעשש:
בין פדע הקבלה לתרג1פ נפשיחסידי
תפילתהבן אלאביו -ערכה שלפנייהאישית
הבעש"ט עומד בפתחה של התחדשות רוחניתבין עולמם הרוחני של
מקובליםוביןתלמידיומייסדיהתנועההחסידית.התנהלותוהאישיתדומה
לזו של המקובלים ,ושונה מדיוקנו של הבן או החכם המתואר במשליו.
הוא מתארבפניתלמידיו אתטיוליו בעולםהעליתיאת הימצאותובחדרי
ארמונושלהמלה אתמפגשיוהממשייםעםממוניםומלאכיםואתניסיונותיו
להשפיעעלהכרעותיהםולהמתיקגזירותוקטרוגיםעלעםישראלהחידוש
הטסתבאישיותו של הבעש"ט הואיכולתולחולל תמורהרוחנית ,ולבסס
על לימודו מהמתרחש 'שם' את צורת עבודה הראויה להיעשות 'כאן',
בעולםהארצי .דרךהתיקון שהוא מגלה שונהמהנתיבהקבלי שדרכו הוא
עצמו מתקדם ומתעלה ,שדרכו הואמגיע לאותה מסקנה עצמה המבטלת
אתבלעדיותהדרךהקבלית ,שבעזרתה הואהגיעלדרגתהרוגמהלכךניתן
לראותבתיאורו שלרבי זאבוואלףמזאטמיר:
עינינו השאות אשריש לך אדם שעושהסיגופים ומקוואות
ומרבהבתורהותפילהועיקרכוונתוומגמתולהשיגרוחהקותם
אוגילויאליהווכדומה ,וכאשרשמעתיבימי הבעש"טזלה"ה
היה אחד כזה שעשהסיגופים ,והלך למקווהשישיג רוה"ק.
ואמרהבעש"טזלה"ה :אשרבעולםהתמורותמשחקיןצליו.
אורהמאיר,קארעץ תקפחו,
ניו'ורק תש"דשהדווהצילום),פושתשמותדףמ".
הבעש"ט ראה שערכם של מעשיבני האדםבעיני העולם העליון שונה
מערכםבעיני החברה .התנהגותו שלמי שהרבהבלימוד תורהובסיגופים,
38
" שוד הזעת
שהרשימה כל כך אתזולתו זכתה למשמעות אחרת בעולםהעליון .שם,
בהיכל התמחשת'משחקיןעליו',השל המחשבהשהסיגופיםוהטבילותיעשו
להשגתרוח הקודו4.2
אותוראוי
בהכעתהבעש"ט שםלבלהשפעתתפילתםשלאנשיםפשוטים,המבטאים
בכנות את אשר על לבם במפגשבלתיאמצעיבינםובין קונם,ולכןהיא
מעוררתרחמיםומביאה ברכה .השתקפות שלתובנהזוניתן לראותבשני
הסיפורים הבאים שאחעם ליקטרבי אהרה ב"רצבי הירש מאפטא בספר
'כתר שם טוב'47:
בימי הבעש"ט זלה"ההיה פעם אחתעצירתגשמים .וראה
,הבעש"ט אדם אחד
שצועקומתפללואומרפסוקזה
י
נ
ו
י
ד
ה
"ועצר אתהשמיםולאיהיה מטר"ולאגערבגמפני שראה
שתפילתו מקובלתלמעלה .לאחר שכברירדוגשמים ,קראו
ושאל אותו :מה היתה דעתך בקראך הפסוק? אמר לוכי
פירח2מ "ועצר" מלשת וסחט את השמים ,יהיה מטר
למזי
הכיאםכלהמטרירדלמטה.
היא
כתר שם טור ,חלק ב' ולקורא תקנ"ה] ,קה"תניויורק
תשמ"ג 'DYכ"ג:
בסיפורזה הבעש"ט נוכח לראות 'למעלה' את השפעתו שליהודי פשוט
שתפילתוהועילהוגשמיברכההחלולרדת,אף שהואאיננומכיר את שפת
הכוונות הקבליות ,ואף איננו מבין כראוי את הכתוב בפרשיות 'קריאת
שמע' .אותו אדם אומנם התפלל כראוי וציטט את הפסוק ככתבם אבל
הבין את פשטהמלים ההפך ממשמעותםהמקורית .עם זאת,תפילתוהיא
שהצליחהלהשפיעולהביאלבסוףלביטולעצירתהגשמים.בוודאי שאותו
יהורי לא נמנה עלחוגי מקובלים או רבנים ,והואאיננו מכיר היטב את
'שעריהארסתומבואותיו'.עםזאת,מכיותשהואפנהישירחע,בכנוין,ואמר
אתמילותהתפילהעלפיהבנתוהמפתיעההצלפיכוונתלבההואהיהזה
שגרםלפתיחתשעריםעליוניםולהורדתהגשמים.
על רקע הטכניקה של הכתשע ,ההכרה בתחילת התפילה הפשוטה היא
מפתיעה.הבעש"טמבחיןשגםפרשנותיצירתיתבלשתושלאדםפשוטיכהיה
ורואיםבסיפורנוסף(המובאב'כתרשםטוב'):
לפתוחשערים48,כפיהיאנ
בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי
" 39
פעם אחתהיה שובת הבעש"טוהיה בשבת בכפר אחד עם
המנייןשלו.ובהגיעואלהיפלושסעחזתגםמחזיקהכפרקיבץ
כמהאנשיםמןהכפרים.וישבואכל ושתהעימהםבזמירות
שירוווותשבחות.וראה הבעש"טזלה"ה שהוא מקובל מאוד
למעלה.
קראו אחר הסעודה ושאל אותהמאיזה טעם אתה עושהזה
לבזבזכלכךעלסעודהשלישית?והשיב:הנהשמעתיהעולם
אומרים,תצאנשמתוכץאנשיםמישראל.
והנה שמעתי שבשבתיש לכל אחד מישראל נשמה יתרה
ובמוצאי שבתיצאהממגג
ואמרתיגםאני :תצא נשמהיתרהשליבין אנשיםמישראל,
עלכןאנימאסףאנשיםמישראלוכול'והנאניהדברמאוד
כתר שםטוב,חלקב'עמ'כ"גע"ב.
בסיפור זה מתוארים הבעש"טובני חבורתויושביםיחדיו בשעת סעודה
שלישית .בה בעת מתאספת חבורת אנשים קשי יום ,יהודים כפריים,
הטרודים כל ימות השבוע בפרנסתם ונפגשים בשבת לסעודה משותפת.
הקוראיכוללצוער את הפערשבין סעודתהיהודים הכפרייםובין סעודה
שלישית של חבורת הבעש"ט,רבנים מקובליםותלמידי חכמיםהיושבים
יחדיובאווירה מרוממת 49.אולם הבעש"טמבחין שסעודתם שלהכפריים
מקובלתלמעלה.הואשואל אתהמארחעלעניינהשלהסעודה.תשובתושל
היהודי הפשוטהיא דרשהאישיתעל'יציאת הנשמה' :הוא רוצה ש'הנשמה
היתרה',שלפי המדרשנוספת בשבתלכליהודקתסתלקממנו בחברתם של
יהודים אחרים .את רצונו הוא מנמק באמצעות ההלכה הממליצה שבזמן
פטירתו של האדםמןהעולםיהאמניין שליהודיםסביבמיטתו .הבעש"ט
איננו רואה בפרשנותהיהודי הכפרק טעות בהבנה ,אלא לומד דרכה את
ערכה הרב שלעשייהפשוטה.
במקרה אחרהבעש"טמזהה אתההשפעהלטובהבעולמותהעליוניםבדמות
ייסורי אשה צדקת שהוא מזהה כמגנה עלבני העיר מצרה המתרגשת
עליהם50.מבחינת הבעש"ט ,במקרהזהובמקריםנוספים השפעתצדיקותם
חעמימהעםוטל אנשים פשטניםאינה נופלה מהשפעתו שלמי שמשתמש
40
" סוד הדעת
בכוונותהתפילההקבליות .הבעש"טרואהכיצדהשפעתטובלעולםהארצה
איננה נעשית בהכרח עלידי מקובלים,ולכן גם תפילתו של אדם פשוט,
שאיןלוכלידע מלבדכאבהצערווכנות בקשתו,יכולהלחוללשינויים.
בין הבעש"טלתלמידיו
הבעש"ט הבין את ערך תפילתם הכנה של אנשים תמימים ,הם אומנם
אינם מעלים על דעתם שתפילתם ומעשיהם כה משמעותיים ,אבל למרות
ראשוניות התנסחותםואוליבזכותה ,הםמצליחיםלמשוך חסדוהארתפנים
מבורא העולם לנבראיו .עם זאת הבעש"ט לא ניסה להתפלל כמותם או
לחקות את פשטותם .הואשימרבתפילתו את שפתהכוונותהקבליות ואת
השימושבסמליהוהיה מודע למקומוולצורת העבודה שאפשרהלוהיכרות
עם העולמות העליונים .למרות הבנתו שהפערבין העולמות איננו אלא
'אחיזתעיניים'וגםבכוחה של הפשטותלהשפיע,הואהותירלעצמוגם את
הכליםהקבליים שהפכואותול'בעלשם'.
בכך נבדל הבעש"ט ,כמורה ,מרובתלמידיו .הואתיאר אתעליות הנשמה
הייחודיות שבהן פגש דמויות מהעולםהעליון ,דיבר איתן ,ניסה לשכנען
ואף התעמתאיתןכדילעורררחמיםבעולםהעלית.הואלאחווה התאחדות
עם הבוראהמצוי בכלנבראיו ומאחדביניהם ,אלא שימר אתייחודו כנברא
בעלהוויה משלו .גם כשהוא נוכח בעולםהעליון ,מקום מושבם שלשרי
המלךוממוניו ,הוא נותר 'ישראל'דהיינה נברא ,אדםחי המרגישבעליות
הנשמה ,וגם לאחר מכןבחייהיומיום בשעתלימודו עםתלמידיה בשעה
שהואתיארבפניהם מהאירעלוומההוא ראהבעליותהנשמה.
תלמידי הבעש"ט הדגישו אתהתפילה כזמן של קרבה ודבקות עם הבורא,
והפנימוהיטב את טענתרבם הבעש"טעל'אחיזתהעיניים'המצויהבתיאור
הקבלי בדבר הארמץ ,השעריםוהחדרים.לכן ,לדוגמה בהדרכותהמגידרבי
דוב בערממזריץ'ותלמידיה מםבהנחיותרבייעקביוסף מפולנאה ,נתפסת
התפילהכזמןשכוישלהגיעלד17,תוותכיןהבוראלנברא,מצבנפשישכמהלכו
המתפללאיננועוסקבצרכיוהאישיים,ואינומוטרדמבקשותספציפיות,אלא
חותרלהיכפלבדבקותובקרבהאלהבוראברומהלתיאור החכם המבכר את
בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי
ש
ההתייחדותעםהבוראעלכל בקשהאחרת,במשלושלהבעש"ט".
הפערביןהבעש"טוביןתלמידיוותלמידיהם,ביחסלצורתהתפילהוהשימוש
בתורת הקבלה משתקףהיטב במעשה הבאשסיפר ישראלמרוז'ין51:
רבי
סיפרמעשהמהבעל שםטובזללה"ה:כיפעםאחתהיהעניין
פיקוחנפשגדולשהיהאיזהבןיחידוטובוכול'וציווהלעשות
נר שלשעווהונסעליערוהדביק את הנרלאילןועודאיזה
ענייניםוייחדייחודיםוכול'ופעלישועהבעזרתד'יתברך
ואחרכךהיה מעשהכזואצלזקננוהמגיד הק'ועשהגםכן
כנ"לואמר:הייחוריםוהכוונותשכיותהבעש"טאינייודערק
אעשהעלסמךהכוונהשכיווןהבעש"טונתקבלגםכן.
ואחרכךהיההמעשהכזואצלהרה"קר' משהלייבמסאסיב
ז"לואמר:אנואיןלנוכוחאפילולעשותכךרקאספרהמעשה
ויעזורוכןהיהבעזרתד'יתברך".
כנסתישראל,סיפורים מאתרביישראלמרחין,
בניברקללאשנתהוצאה,עמ'י"ח.
סיפורייחודיזה,יששראובותיאורשלירידתהדורות,בדבבדעםהתפתחות
החסידותוהתרחבותמעגליהשפעתה,אבלדומנישנכתלקרואאותובצורה
שונה ,מכיוון שבסופו של דבר כל אחד מהם ,הבעש"ט בכוונותיוורבי
משהלייב מסאסובבסיפור המעשה,הגיעו לתוצאה זההוהיאריפויו של
הבן53.לכןדומנישרבריו שלרביישראלמרוז'ין,אינםמציגיםהדרגתיות
בסדר הדורות ,אלא אתהשוניבדרכי העבודה שבין הבעש"טלממשיכיו.
תיאורו ממחיש היטב את דיוקנו של הבעש"ט הנמצא בתווך בין שתי
דרכיםרוחניות:ביןדרכו של המקובל ,המשתמשבסמלי הקבלהבתפילתו,
וביןזו שלהחסידהפונה בצורהישירה .ההתנהלות הקבלית של הבעש"ט
בריפויהילדהיא פשוטהלמדי להבנה.בוודאי שהן המגידרבי דוב בער
ממזריץ' הןרבי משהלייב מסאסוב מודעים לכך ששימוש ב'נר' מסמל
את נשמת הבן ,כלשון הכתוב' :נר ד' נשמת א 54,'07בעוד ש'אילן' מסמל
את עץהחיים שדרכויורד שפע מעולםעליון לעולם התחתון .הבעש"ט
הפועל כמקובלויבעל שם' ,מנסה לאפשרחיבורכין נשמתהכןוביןעולם
החיים באמצעות החיבורהטכניבין הנרלעץ ".אםכן ,עומקו שלהשוני
41
42
" שוד הושת
בין הבעש"טוביןתלמידיואיננו פערבידע הקבלי התיאורטק הבעש"ט
איננויודע בהכרח יותר מהם ,אבל תלמידיו אינם משתמשים בירם זה
בתפילתם .הםראובהתפעלות אתיכולתו של הבעש"טלחיות אתהמילים
לראות את התמונות ,אבל למדו ממנו את חשיבותה של הכנות בתפילה
ולכן הםאינם מנסים להשפיע בצורה שאיננה תואמת את עולמםהקיומי
היומיומי.תלמידיוקיבלו ממנו את ההנחיה ללכת בדרך אחרת ,התואמת
באמת את מקומם ומצבם ,בכדילהגיע לתוצאות זהות של הוספת שפע
בעולם .עבורם היתה שפת הכוונות הקבליות תשתית רעיונית הכוללת
הבנותעמוקותוסמלים מופשטים,הנוכחיםבתפיסת עולמםומהווים חלק
משמעותימלימודםהעיונק אבלאינם משמשיםכנתיבי הקשר שלהםבינם
כנבראיםובין בוראם56.
סיפור התקרבותו שלהמגידממזריץ'רבידוב בער
יכולתו של הבעש"ט לראות את הנעשה בעולמותהעליוניםייחודית בכך
שהיאלאבאהעלחשבוןמגעועםהחייםהארצייםכהווייתם.הוא'בןבית'
בשניהעולמות,הואמגלהרגישותאנושיתויכולתלשיםלבולהביןשינויים
ותמורות,בעולםהעליקובעולםהתחתון כאחתיכולתזומייחדת אתדמותו
והיא מאפשרתלו לשמר את צורת העבודה הקבלית ובמקביל לחנך את
תלמידיו לאופן עבודה ותפילה אחה הוא עצמו מסוגל להשתמשבכוונות
הקבליותולהזדהות עמהםולכןהואממשיךלהתנהלדדכם,בעודהואמבין
היטבשתלמידיוצריכיםנתיבעבודהשונה.
סיפור מפגשו הראשת שלהמגידרבידוב בערממזריץ' עםרכו הבעש"ט,
מבטא זאתהיטב .מפגשזה מתואר במסווזת אחדות ,שמשתזףלהןתיאור
הגעתושלרבידובבעראלהבעש"טכדילתהותעלקנקנםבראשיתהפגיונה
מתאכזבהמגיהולבסוף מתוארת הפתעתו והתרשמותו העמוקה מהבעש"ט
והחלטתו בגיל מבוגר הלאחר ששמו כבר מתפרסם -לקבלעליו אח
הבעש"טכמווזודבה אצטטאתמהשבעינימהווההנוסחהראשונישלסיפור
המפגש .הוא הודפס האשקובפתיחהנכתב' :שמעתימחסיד אחד:ובסיומו
מעיד המספר' :כל זה שמע מפהקדיש מ' דוב בער זלה"ה:היגדים אלה
ת
מחזקים אתאמינותמסורתזג
בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי
" 43
הסיפוד מובנה משתי התרחשויות שבין הבעש"ט למגיד רבי דוב בער
%זריץ' ,אחתביום ואחתבלילה ,וקריאה ספרותית של ההקבלהביניהן
יכולהלסייעלנולהבין אתשתיהן:
כששמעהרבמ'דבבערזלה"המהשםהגדולשלהרבהקדוש
הבעש"ט וכל העם נוסעים אליוופישל בתפילתו גדולות
הוראות .והנה הרב מ'דוב בערהיהחריףגדולובקי בכל
הש"סובכלהפוסקיםוהיהלועשרידותבחכמתהקבלהוהיה
מתמיהעלדבר השמועהמגודל מעלת הבעש"טופעם אחת
נתיישבבדעתולנסועאל הבעש"טכדילנסחנו~ול'ומחמת
שהרב מ'דוב בערהיה מתמידגדולבלימוהתיכף כשהיה
בדרךיום ושתים לאהיה אפשרלו להתמידבלימודו כמו
בביתההתחיללהתחרטעלשנסע.
והנה אחרכך כשבאאל הבעש"טוסברשישמעממנותורה,
והבעש"טסיפרלומעשהאחדאיךשנסעדרךכמהימיםולא
היהלועורלחםליחןלערלשלובעלהעגלה,ונזדמןגויעני
אחדעם שק לחםוקנה ממנו הלחםכדילפרנסבעלהעגלה
שלוועודממעשיותכאלו .ואחרכךביוםהשני באעוד אצל
הבעש"טוסיפרלואיך שבדרך לאהיהלועוד שחת לתת
לסוסיםונזדמןלווכול'והנהכלהמעשיותשסיפר הבעש"ט
היהבהםחכמהנפלאהלמבין.
רהנההרבמ'דרבשלאהביןזהעלכןבאלביתאכסניאואמר
למשרת שלואניהייתי חפץלנסועהיוםתיכף למקומנו אך
מפני שהיה חשוך מאודעלכןנלין פה עד שתזרח ותעלה
מאורהלבנהאזיניסעלדרכנו.
כתרawטופ,חלקב'פי'תכ"דעמ'מ"ב-ס"ג.
רבי דוב בער המגיד מתואר כתלמיד חכם שכל סטייה מן הלימוד עולה
לו בכאב רב ,אך סקרנותו מושכת אותו אל הבעל שם שהשמועה מספרת
שתפילותיו מתקבלות.ייתכן שרצה ללמוד ממנו ,מהו סודו המביא לכך
שתפילתו מתקבלת .בבואו אל הצדיק הוא מצפה לשמוע דברי תורה,
ומתאכזב לשמועסיפורים -חסרי משמעותבעיניו -על האכלתהעגלון
והסוסים .מאוכזב ,הוא רוצה לצאת משם בהקדם האפשרךאינו חס על
44
8
סוד הדעת
שנתהעגלת ומבקש לצאתבלילה עםזריחתהירח .אלאשהלילהמזמןלו
התרחשות אחרת:
הלילהאז שלח הבעש"ט את משרתשלולקרוא
והנהבחצויי
אחוו והלך אצל הבעש"ט ושאל אותו הבעש"טיכול אתה
ללמורוהשיבכן .ואמרלו הבעש"טוכןשמעתי שאתהיכול
ללסטר ושאל אחרו הבעש"טיש לךידיעה בחכמת הקבלה
אמרלרכןואמרהבעש"טלמשרתשלוקחליספר'עץהחיים'
והראההבעש"טלהרכמ'דובמאמראחדאמרלוהרבדובהנה
אקחלעייןולהתיישבואחרכך אמר את הפשט במאמרהזה.
ואמרלוהבעש"טאינךיודעכלוםוחזרועייןבוואמרלוהפשט
הנכתכמושאמרתיואםישעמעלתופשטאחריאמרליואשמע
האמתעםמי.ואמרלוהבעש"ט:עמודעלרגליך!ועמהוהנה
במאמרהזההיהכמהשמותשלמלאכיםומידשאמרהבעש"ט
זה המאמר נתמלא כל הבית כולו אורה ואשוהיה מלהטת
סביבותיווראובחושאתהמלאכיםהנזכרים.ואמרלוהבעש"ט
להרב מ'דובכער אמת שהפשטכמו שאמרת ,אבלהלימוד
שלךהיהבלינשמה.ותיכףרמידציווההרבמ'דובאתהמשרת
שלולנסועהביתהוהואנשארשםאצלהבעש"ט.
כתר שםטוב,שם.
בחצותהלילה לאחרשרבידוב בער כבריושב בעגלה והוא מתכות לצאת
לדרכו,קוראלוהבעש"טלהיכנסאלחדרו.המגידנענהלבקשה,יורדמעגלתו
ומעכב אתיציאתו .בבואו פנימה ,להפתעת הקורא ,מתחלפים התפקידים
ביניהם .הבעש"טהואזהשמזמין אתהמגידלהיכנסלביתוובוחןאותוולא
המגיד הוא הטורח לבואלהכירו .זאתועוץ הבעש"ט בודק אתהמגידעל
למדנותו במקום שהמגידייבחן אותו על מעלתוהרוחנית .בתחילה שואל
הבעש"ט אתהמגיד האם הואיודעללמוד(!) .לאחרמכן,אוליבנימה של
זלזולמכוון,הואאומה'אכןשמעתי שאתהיודעללמוד' .הבעש"טבוחן את
הבנתהמגיד בקטע מתוך הספר'עץחיים' ,ספר הקבלההבסיסי שלתורת
ורוחה אתהסברו,ושובהתפקידיםמתחלפים.חלקוהראשת,היומ;
שלר"הי
הא
סיפורהסתיים באכזבתהמגיד מהבעש"ט,בסיפורהלילימגיע תורו
של הבעש"טלהתאכזב.המגידמעייןשובואיננומוצאפגםבדבריו,ואכן
מתבררשההסברהיהאומנםנכוןורהוטאךהיהחסר אתמהשישבידו של
בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי
ש
הבעש"טלהשלים .כשהספרעובראל הבעש"טהואעוברמהסברתיאורטי
ומופשט ,להסבר ?Ombגלויוממשי :שמותהמלאכיםאינםמונחיםבלבה
בשעתהלימוד הם מקבלים ממשותהניצבתלנגדעיניהם .הבעש"טאיננו
מתווכח עם המגיד על ההסבר בצורה למדנית ,אלא משקףלו אתקיומה
של צורתלימוד שונהלחלוטין ,שהוא כללאיננומכיהלימוד החושף את
ממשותם של הדברים .על ההבדל שרואה הבעש"טביןשניסוגי לימוד
הקבלה אפשרללמודמהדבריםהבאים:
פעם אחתהיה הרב (=הבעש"ט)מוכיח לאדם אחדעל מה
שדיברבקבלהברבים.
והשיבלוהאישמפנימהמרגםכןדורשקבלהברבים?
והשיבלו הרב:אני לומד את העולםשיבינו שבעולם הזה
ובאדםגםכןשייכיםכלהדברים שנאמרובספר'עץחיים',
ולאשאנינותןלהבין אתהרוחני שכתבב'עץחיים'.
אבל מר דורש כל הדברים ככתבן בספר 'עץחיים' אםכן
אתהעושהמרוחניותגשמיות,שאיןהפהיכוללדברלמעלה
בעולםהרוחני.
אורהאמת,ז'יטומירתרנ"ט],
מהדורתצילוםי-םללאשנתהוצאה,דףמ"גע"ב
הבעש"טמוכיח את המלמד קבלה על כך שצורת הוראתו מציגה מבנים
רוחנייםכפשוטםוככתכם,כעודשהואעצמומחנךלעבודהאישיתקיומית.
תיאור זהיכולהיה להיותהיגדכללי בלבד ובדפוס אכן זהותו של החכם
אלמונית .אולם בכתביד חסידי שנשמר מפורשת זהותו של אותו חכם,
מדוברבמגידממזריץ',רבידובבערבעצמההמתווכחעמועלצורתהוראת
הספר 'עץחיים' 58.השערתיהיא שתיאורזה הוא בעצם עדות נוספת,על
השיחהביניהםבמהלךמפגשםהראשון,הנסוכהעלההבדלביןשתישיטות
הלימוהבתחילההמגידממזריץ'איננומביןושואל אתהבעש"טמהוהשוני
ביניהם ,הרי שניהם מורים המלמדים קבלה? הבעש"ט ,מראה למגיד את
הבעייתיותבצורת הוראתוהלמרנית :הואאיננו מנסהלהסביר אתהתכנים
הקבליים כתהליכיםנפשייםורוחניים ,אלא מציגם כפשוטם.לפיכה טוען
הבעש"ט ,הוא מגשים את הרוחנה במקום להעניק לו משמעות פנימית,
במקוםלסייעלשומעיובעבודתםהרוחנית הואמגשיםבאזניהם אתדיוקנו
שלהבורא.
45
46
8
סוד הדעת
עומקו שלסיפורהמפגשטמוןביחסשבין המפגששביוםלמפגששבלילה.
ל רעבונם של הסוסים
המסר שבסיפורי הבעש"ט על האכלת העגלתיע
מתואר כ'חכמה נפלאה למבין' .על פי הבנתק מקופלת בסיפורים אלו
ביקורתעלצורתהלימוד שלרבידובבעץלימודשבוהלומדמרוכזבעצמו
ואיננורואה אתזולתו.הלמדןאיננוער למצוקתהעגלון הרעבאולחסרונו
של הסוס ,וכאן רומז הבעש"ט באופןאישי למגיך היושב בעגלה ועוסק
בלימודה אדישלענייני העולםהארצי .חוסרהיכולת להרגיש את מצוקת
הזולת מביא לכך שתפילתו של המגיד איננה מועילה .תהליך התיקון
שהבעש"ט מרמזאליואיננועזיבת העולם הארצי לטובתהיכולת לשהות
באופן תמידי במקבילוהעליון .אדרבא ,מבהיר הבעש"ט למגיה היכולת
לראות את המלאכים קשורהביכולת לראות אתהעגלת ,אתמוכר הלחם,
ואפילו אתהסוסים.מודעותלחיסרוןבעולםהממשי מאפשרתלולראות את
העולםהעליוןוגםלהשפיעולהמתיקגזירותעליריהתפילות.
סיפור זה מבטא היטב את הפער שבין הבעש"טובין תלמידיו בתחילת
דרכםאצלו .הבעש"טיודע ללמוד את תורת הקבלה בצורהחיה וממשית
מתוךרגישותוהרבהלנעשהסביבובעולםהארצי.הואמייחסלעולםהארצי
משמעותמצדעצמוולארואהבומבואאוהקדמהלעשייהאחרת.רבידוב
בער אכןיודע היטב את תורת הקבלה ,אבל הואעדייןאיננו רואהאיך
גלומה בההוויה מלאתחיות וממשות .בעקבות מפגשזהמביןהמגיד מה
חסרלוונשארללמוד אצל הבעש"טכיצד להתפללבדרך המאפשרתלחוות
את ממשותם שלהעולמותהעליונים.
כהשלמהלכךנביא אתתיאורו שלרבי שלמהמלוצק המתעדבמבואלספרו
שלרבו,המגידממזריץ' ,המודפסבעריכתו,שיחהביניהם:
[=שלרבידוב בערהמגיח
ופעם אחתשמעתימפיו
י
ח
ו
ד
ק
ה
שהבעש"ט זלה"ה למד איתו שיחת עופות ושיחת דקלים
וכו''9וגםלמדעמוסודותשמותהקדושיםוייחודים,וגםספר
'מעין חכמה'למדאותו,ואמרלופי'עלכלתיבה,וגם הראה
ליבספר'רזיאל'אותיותוכתבמלאכים,ואמרשלמדאיתוכל
זה,כי כל מלאךישלותמונותאותיות א"ב משונהמחבירו
לפימידתווערכו[,]…וגם הראהלי בספר הנ"ל כמה שמות
י שמותאלוידעהבעל ש"ט
מלאכים ואמרלי ממש ,שעליד
בכול חודשניסן בכל שנהאיזהממונים ממתםעל העולם
בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי
ש
בכדילידעאיך להתנהג עמו ועלידו השאלתי אותו ולמה
בראשחודשניסן?והשיבמפני שהוא ראשהשנהלמלכים6".
ואמרתילו]…1:ובוודאיידועגםכןלאדמו"רוהשיבלמהלא
יהי'זהידועלקרקשצריךלעשותלזהכמהייחודים.
מגיררכריוליעקב' ,הקדמתהספר'הארעץתקמ"א],
מהחורת ש"ץמאגנם תש"4עמ' .3-2
רבי דוב בער מתאר בשיחה עם תלמידו אתייחודו של רבו הבעש"ט,
ואתהלימוד שלמדאיתו .הואמציין אתיכולתו של הבעש"טלהבין את
שיחתם שלחיות ועופות מחדגיסאולהכיר את הממונים בעולםהעליון
מאידך גיסא .הוא נוקב בשמותיהם של הספרים שבהם למדויחד :ספר
'מעייןחכמה',שעניינוכוונותהאר"ירבייצחקלוריא;ספרהקבלההעיונית
והמעשית' ,ספררזיאל' ,ועוהרבי שלמה מלוצק שואל אתרבה המרחיב
בתיאורילימודועם הבעש"טבכדי לשבח אתרבו :אםכןגם אתהתלמידו,
יודע את כל מה שלימד אותך רבך הבעש"ט? ברורלרבי שלמה מלוצק
שהבעש"טלאהסתיר אתידיעותיומתלמידואלאלימדווהתחלקעמובכול
שידע .תשובתוהמעניינת שלהמגידהיא שהוא אכןיודע אתהירע הזה
אבל
מלימודו עםרבהלכן הואיכוללהסביר אתהדבריםבאופן
בכדי לממשזאתבפועל ולהשתמשבכךבתפילהישצורךלתעישאוותרט
יחודים
יי
ולהתמקדבכוונונו,והואאיננועוסק בכךבעצמואף שרבונהג לעשותכן.
הבעש"טאיננו מלמד אתהמגיד ממזריץ' לממש את תורת הקבלה ,אלא
מחנךאותולפגושבכנות אתהעולםהזהכהווייתו".
דרגתו של הבעש"ט :בשער מ"ט של תורת הקבלה
הבעש"ט לא הדריך את תלמידיו לשמר צורת תפילה קבלית מורכבת,
המשמרת אתדימוי הכניסה אל ארמונו של המלך והמפגש עם ממוניו
בחדריםהשונים .אבלהואשימר אתזיקתוהאישיתלתורתהקבלה ,שדרכה
הוא למדכיצדבנוייםהיכליהעולםהעליתואיךניתןלהשפיעעל המתקת
הגזירותוביטולןלטובה62.
האם הבעש"ט עצמוהיהיכוללפעול בצורה שונה? האםהיהיכול לסגל
עצמולתפילההמאפיינת אתממשיכיוולוותרעל צורתפנייתו המאפשרת
47
48
8
סוד הדעת
לו לראות בעולםהעליתמהיהעשייה הראויה להיעשות בעולם הארצי?
דומני שתשובהלכךטמונהבדבריוהבאים:
שמעתי בשםמורי זלה"ה :טעםשניתן רק מ"טשעריבינה
למשה ולא שעד החמישים? וחורץכי שער החמישים הוא
חוזרומתחילנ'שערים למעלה מזה,וכן למעלה למעלה עד
איןסוף…,ן
תהילותיעקביוסף,כ' פרשתדבריםעמ'תרי"ב.י)
דרשהזו בשמו של הבעש"ט ,מבוססת על המובא בתלמוד הבבלי ביחס
למשהרבינו .התלמוד שונה' :נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולןניתנו
למשה חסר אחק שנאמר 'ותחסרהו מעט מאלוהים' (תלמוד בבלק ראש
השנה עמ' כ"אע"ב) .הבעש"טשואלעלמימראזו,מדוע משהרבינואיננו
מצליח במהלךחייולחצות את שערהחמישים,בכדילהגיעלשיאהרוחני
שאליויכול האדםלחתוה דרגתהקרבההגבוההביותר?"
עלפיההסבר הפשוטלסוגיא שערנ'איננודרגהאנושית,זהומקוםמושבו
של הבורא,ולכן אפילו משה הנכלל בדרגת האדםעליה נאמר 'ותחסרהו
מעט מאלוהים',איננויכוללהגיעלכה הבעש"טהולך בדרך פרשנית מעט
שונה,עלפיהסברוונעריםאלומדמיםדרגות קרבהבין אדםלקונה בדומה
לתיאורהנכנס אל המלך וארמונובו הארכנולעיף המתארתהליכי קרבה
הדרגתייםבין האדם למלכד שאיפתו של כל נברא היא להגיע לשלמותה
דהיינו שערהחמישים .אבלמכיוף שמדוברבדבקות בקב"ה שהואאיןסופק
דרגת וגער החמישים היא בעצם בעלתשניפנימ :דרגת שיא מחק כמלב
ראשנייבהתחלתהשלדרךחדשהמאידךלפיכךאילוהיה משהרבינוממשיך
להתקדם וחוצה את שער החמישים ,היה מוטלעליו להתחיל דרך חדשה
ולהיות בה בשלבראשוני והתחלתוישכאן פרדוקסקיומי :התקדמות לשער
נ' ,משמעותהתחילתדרך חדשהואובדןהיכולותשהיובדרגת המ"טבעבה
דרשה מחוכמתזוהיאאולי רמז של הבעש"טעלעצמהועלדרךעבודתו
הרוחנית בהשוואהלתלמידיו.יכולתולייחדייחודים,להימצאבתוךארמונו
שלהמלךולראות אתהנעשהבעולמותהעליונים,קשורהישירותלשייכותו
לררךעבודהקבלית.בזכותההואנכנסלחדריהארמוןהעליוןונמצאבהיכלי
המלה אבל להפתעתו ,דווקא במקומות שאליהם הואהגיע הוא לומד על
קיומה שלדרך אחרת,עלעשייהישרהוכנה שלאנשיםפשוטיםהפועלים
בין קבלה לתרגוםנפשיחסידי
ש
במפתיעמעברלארציותמ.עםזאת הבעש"טאיננומוותרעלצורתעבודתו,
הוא מודע לכךשייחודוויכולתו לראותולהשפיע קשוריםישירותלצורה
שבה הוא מתנהל והתקדמות הלאהעלולהלהביא לאובדן הדרךבבחירתו
הואמגביל אתיכולתולהיותחלקמהשינוי המתרחש,הואנותרעלהרנבו
מבלילהיכנסלארץ המובטחת שלהחסידותהמתהווה.
תובנה זו תורמת להבנת דיוקנו האישי של הבעש"ט .נכונותו להיות
שותף בתהליך שלשינוי העבודה הדתית מבוססת עליכולתו לראות את
התרחשותוהממשיתשלהמפנהבעולםהעלית,אבלהואעצמואיננושותף
למפנההזה .מחוללה שלדרךיכולבנקללהידחותאולהיחשדבכך שהוא
פועל מתוך מגמותאישיותואינטרסים ,אבל מקומוהייחודי של הבעש"ט
כמי שמבשרדרך שהואאיננו חלק ממנה מאפשרלולהשפיע ממקום של
נגיעה פחותאישית ,הואמסייעלתלמידיולהגיע למקום שהוא עצמו לא
יגיעאליו .מקום זה של העדרנגיעה אישית בולט גם בדיוקנו של משה
רבינו שאותו מתארת התורה כ'עניו מכל אדם' ,המנחיל תורה שתקוים
לאייכנסאליה.
בארץ שהוא
~ים
סיכומו של דבר
הבעש"ט נמצא בצומתשבין עולמם שלמקובליםמכווניכוונותוייחודים,
וביןתפילה המהווהזמן קרבהושיחהביןבןלאביו ,תפיסה המדגישה את
כנותהדיבורוכוונתהלב בשעתהתפילהולא אתמורכבותהכוונותהנדרשות
לכניסהאלארמונו של המלךייחודו של הבעש"ט מתבטא בהדגשתקיומה
ידבקות,
שלקרבהבלתיאמצעיתבין אדםלקונה אחדות המתרחשתעליד
ללאאשלייתקיומם שלמחיצות,שעריםוחומותבין האדםלבוראו .הבנה
זו המבוססתעלראיית הנעשהבעולםהעליון,איננה מאפשרתלו העצמה
של מקומוהאישי כקרובלבוראוביחסלזולתו .הואאיננומציג את עצמו
כדמותהמופקדתעלשמירתשעריארמונותוחומות ,אלאמגלהשגםהזולת
נמצאים בקרבה כזו .תובנות אלו משיג הבעש"ט בעליות נשמה ,שבהן
הואלומד שעבודתאנשים פשוטים הנעשיתבכנות,בפנייהישירה,יכולה
להשפיע בצורה משמעותית ,משום שהנבראים אינם רק עבדיו של מלך
העולם אלאגםבניו .הבעש"ט מתארבביקורתיות אתאלוהעסוקיםבחדרי
49
50
1
סוד הדעת
המלך ואוצרותיו ,השוכחים את מגמתם הראשונית למצוא את קרבתם
וקרבתכלהסובבאותםאלהמלההואגם מתאר אתאלושכללאינםרוצים
להיכנסלשערי הארמתולתור אחרהמלךבחדריםהשונים,בגללנשגבותו.
אבל-מסבירהבעש"טומתארבמידהרבה אתמקומו-ישנהדרךשלישית
המקנהלבעליהידע עלהחדרים ,מכירה את שפת הקבלהוהייחודים ואף
משתמשת בהםבצורותשונות ,אבלזוכרת את הדברהאמיתיוהוא'תכלית
הידיעה שלאנרע',ממילאגםידיעת הקבלהעלבוריהאיננהעדייןידיעת
הקב"העצמו".