תמוז-אלול תש"ם
בית מקרא )פג(
מגילת המקדשכמקורלהלכהכיתתית
מאת
מנשה (מנפרד) רפאל ליהמן
הדעה הרווחת בחקרתולדותביתשניהיא שלצדוקים לאהייתהתורה שבעלפה,
כלומר -פרשנות כתובה לחוקת התורה .ואולםסבורנישבידיהם שלהצדוקים -
והכוונההיא לכלהכתות הפורשות -היוספריהלכה.וראיהלדברהפירושלמשנה
העשיריתשבמגילתתענית המדברעל "ספרשהיהכתובומונחלצדוקים"וכו' .בספר
זה לאניתנו מקורותל"גזירות" " -וכשהיוכותבין ,אדם שואלוהולךורואהבספר,
אומר להםמניין אתםיודעים – …לאהיויודעיןלהביאראייהמן התורה"וכו'.
כאשר גברהידם של הפרושים ובוטל כחה של ההלכה הצדוקית עשו אותויוםחג.
הכרזתיום טוב זה מעידה עד כמה מקובלת היתה ההלכה הצדוקית בעם ובאיזו
מידת-חשיבות העריכו חז"ל את ביטולה.
נראהלישמגילת המקדש ,שפרסםלאחרונהפרופ'יגאלידין,1מכילההלכותרבות
שהן סוטותמן ההלכה שלהפרושים,והןמזכירות את "ספרהגזרות" שלהצדוקים,
לפיכך המחקר שלמגילת המקדש חשוב לא רק להבנתתולדות הכת מקומראן אלא
גםלתולדות ההלכהבכללותה.ראויהואידיןלהערכהרבהעלהפרסוםהיסודיוהנאה
של המגילה.
לפני עשרים שנה ,כאשרידין ואביגד פרסמו את המגילה החיצונית לבראשית,
כתבתי" :פרסום המגילה החיצונית לבראשית שנעשה במהירות ובמומחיותעל-ידי
חוקרים מישראל ,מבהירעודיותרשתנאיבליעבורלחוקריםהעוסקים בחקריסודי
במגילותים המלח הוא ידיעה מקיפה של ספרות התלמוד .לכן( ,מצב),אומלל הוא
שבגלל התנאים המדיניים הנוכחיים אין מקום להשתתפות של חוקרים יהודיים
ב'צוות הבין-לאומיוהבין-דתי' של שמונת החוקרים שנתמנולהכין את פרסומן של
המגילות".2
עתה נתמלאה משאלתי זו ,המחקר נעשהעל-ידי פרופ'יהודי תלמיד חכם ובר
1מגילת המקדש ,בעריכתיגאלידין ,החברה לחקירת ארץ ישראלועתיקותיה,ירושלים תשל"ז,
שלשה כרכים.
01 2
theחGenesis Apocryphon 1נ) ,de Qumrin, 140. 2, October 1958: "1טיוח
Targumim and ~ght
Midrashim".
302
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תש"ם
בית מקרא )פג(
מגילת המקדש כמקור להלכה כיתתית
[]2
אורין; הואגם שאב עצהמפיחכמיםאחדיםובמיוחדנשעןעלפרופ' שאולליברמן
שליט"א ,ראש וראשון בחכמת-ישראל.
מטרתי במאמר זה לדון בכמה מן ההלכות שבמגילה כדי לקבוע את מקומן
בהשתלשלות ההלכה במשך הדורות.ידין מקדים לחיבורו את דברי המשנה" :לא
עליך המלאכה לגמורואין אתהבןחורין להפטר ממנה" (אבות ב' ,טז) ,כלומר -
אין הוא טוען שקיצה את תכנה של המגילה עד תומה .אולם מאמציו הגדולים
והמוצלחים פתחושעריםלמחקריםמשלימים ,שלרשותםהעמידכליםבעלימיומנות
רבה.
יורשהלי ,איפוא ,להעיר את הערותי לקטעים נבחרים מן המגילה ,לפי .הסדר:
עמוד ג' ,שורות :6-5
]בו כסף וזהב מכול אן
]ולוא תטמאנוכי אם מן הן
המגילה דורשת שכלי המקדשיהיו אך ורק מזהב שהוא טהור מטומאה ,מכאן
משתמעשהבינו "זהב טהור" (שמות כ"ה,יא)שאיןהכוונהלזהבטהורמסיגיפ אלא
טהור מבחינת ההלכה.
בספרות ההלכהאין דרישה כזאת .מקובלת הדעה,כפי שמפרש הרשב"ם :טהור
מזוקק.',
עמוד ז שורה :13
וצנווייתה פרוכתזהבן
אל-נכון מדגישידין שאין במקורותינוידיעה על פרוכת עשויה זהב ,זהו תאור
ייחודי למגילה .הוא סובר שהמגילה מניחהקיומן של שתי פרוכות .למקורותמן
המשנה שמביאידיןהייתימצביע עלשנימקורותנוספים:יומא ע"א ,ע"ב" :פרוכת
דבר שלא נאמרבו זהב"; הלכותבית המקדש לרמב"ם ,ז' ,ט"ז" :ושתי פרוכותהיועושין בכלשנהלהבדילבין הקדש לקדשהקדשים".גם ברשימתהחמרים שמהם
עשויה הפרוכתאין הוא מזכירזהב.
המגילה שונה מן ההלכה ביחס לחומר ממנו עשויה הפרוכת ,אך מסכימה עמה
ביחס למספר הפרוכות.
עמוד י"ז ,שורות :9-8
מבן עשרינם] שנה ומעלה יעשו אותו ואכלוהו בלילה
],
בחצרות [ה]קודש והשכימו והלכו איש לאוהלו [
המגילה קובעת שישלאכול את הפסח בחצרבית המקדש.זה עומדבנגודלהלכה:
זבחים נ"ו ,ע"ב " -מתניתא :הבכור והמעשר והפסח…ונאכלין בכל העיר".
על חומרת ההלכה שבמגילה לעומת ההלכה המקובלת עוד נשוב לדוןלהלן.
עמוד כ"ג ,שורה 4ועמוד מ"ג ,שורה :4
העצי]ם עולה ליה'[
303
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תש"ם
בית מקרא )פג(
[]3
.מנשה רפאלליהמד
[ובמועד קורבן ה]עצים באלההימים יאכל ולואינינחו]
בודאיצודקידין כשהוא משחזראחדיםמקטעיםאלהכדילכלולבהםציוניםלחג
העצים ולטקסים,,הקשורים באספקת;העצים,למזבח.היסוד לחג זה מוזכר במשנה
תענית כ"וו,ע"אוירושלמיתעניתפיד?ד"ר :מה ראהזמןעציכהניםוהעםלהימנות?
אלא בשעה שעלו ישראל מןהגולה,.לא.מצאו עציםבלישכה ועמדו אלו והתנדבו
עצים משל,עצמן ומסרוםלציבור….והתנועמהןהנביאיםשביניהן שאפילו לשכה
מליאהעצים …שלאיהאקרבןמתקיבלאל",קקלהןתחילה ..,שנאמר:נחמיה",
לח " -והגורלות הפלנו עלקרבן העצים הכהניםהלוים והעםלהביאלביתאלהינו
לביתאבותינולעתיםמזומניםשנעבשנהלבור:אלמזבח ה',אלהינוככתובבתורה".
חשובה ~אן העובדה שבעל מגילת המקדש מזדהה עם חגהיסטורישיסודו,לפי
המסורת ,בתקופה הפרסית .הדביקות למסורת כואת בעבודת המקדשמעידה עלכך
שאנשי הכתכללובהלכות שלהםמנהגיםהמצוייםבספריםהאחרונים שלהתנ"ךולא
ראו.אותם כחוקים "רבניים" ,אף עלפי שלא נאמרו בתורה.
עמוד
שירה
י"ס,
:5
]בבורים [
] כוהניםיה[יו ואבלום %חצ[ר]
ידין משלים את הטקסט" :ואכלום בחמרהפנימית" .לעומת זאת ,ההלכה מתירה
אכילתהביכורים בכל מקוםבירושלים ,היא אוסרת את אכילתם רק מחוץלחומות
העיר.
יה
הלכהזונלמדת באחתהעתיקותשביסוראתורהשבעל-פה -הקלוחומר.הסיעת
הוא :אם מעשר שקדושתו שקלושתהביכורים אינו'נאכל מחוץ לחומותהעיר
(אבלנאכלבכלמקוםבעיר),ביכורים שקדושתםחמורהבודקישאינםנאכליםמחוץ
לחומות העיר (מכותי"ז ,ע"א).
גכיאין אנובטוחים שהמגילה אוסרת את
ידין אולי מרחיק לכת בהשלמהשל
א
ו
ר
ש
פ
א
כ
.
ש
ד
ק
מ
אכילתהביכורים בחצרהחיצונאשלה
ה
ר
ח
א
ע
י
צ
נ
לקרוא"ואכלום
בחצנר החיצונה]" או "ואכלום בחצנרות הקולש]".
הכת
א
ל
את
ו
ל
ב
י
ק
מידת הדרשה של
בכלאופן ,הלכהזו מראהבאופןבריישאצשי
קל וחומר כמקור להלכות.
עמוד
[
] […לונא]יעוף [כול]
עוף טמא על מקדנשי ]…גגי השערים [אשר]
] היות בתוך מקדשי לעו[לם]
לחצר החיצונה וכול [
האמצעים שישלנקוטכדילהרחיקעופות טמאיםמגג המקדשהעסיקו אתחז"ל;
המשנה מדותד'1,קובעת בשטחהגג "אמה כלהעורב" -להפחדתהעורבים.מהות
מכשיר זהנידון בתלמוד ,מנחות ק"ז ,ע"א ורש"י מסביר :מסמרותהדין תוחבין
מ" ,1ש1ר1ת :3-1
304
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פג(
תמוז-אלול תש"ם
מגילת המקדש כמקור להלכה כיתתית
[]4
בראשגגההיכללכלותהעורבים שלאישבועליו.לפי ספרהערוך -דמותמברזל
ניתנה בגג לשמש כדחליל להפחדת העופות.
את השריד המקוטעשבמגילהניתןלהביןבכל אחדמןהפירושיםהדניםבמכשיר
להפחדת העופות.
עמוד מ"ז שורות
…כול עור בהמה טהורה אשריזבחו
…ואלעיר מקדשי לוא יביאו
…ולוא תטמאו את העיר אשר
אנוכי משכן את שמי ומקדשי בתוכה…
10 ,9 ,7
עמוד מ"ט ,שזרה
(לאחר הוצאת המתמן הבית)
ובגדים ושקים ועורות יתכבסו…
16
עמוד
נ'18 ,17 ,16 ,15 ,14 ,
ורחץ ב(מ)ים[יום] הראישון וביום השלישי…
ן
וביום השביעי…
…וכול הכלים ובגדים ועורות וכול
מעשה עזים…
…כי טמאים המה.
המגילה קובעת שעורות בהמה,ואפילו של בהמותטהורות ,הםטמאים.זה עומד
בניגוד להלכה הקובעת שהעורותטהוריםומותרים בהנאהלכהנים .בבא קמא ק"ט,
ע"ב; ק"י ,ע"א -ת"רמניןלכהן…שעבודתוועורושלו ,ת"ל"ואיש אתקדשיו
לויחיה".היתרזה הוא גםביסודההלכהביומאי"ב ,ע"א " -עורותקדשיםבעלי
אושפזכיןנוטלין אותן בזרוע".
י
עמוד מ"ט ,שורות :13-11
וביום אשריוציאו ממנו את המת יכבדו את הבית מכול
תגאולת שמןויין ולתת מים קרקעו וקירותיו ודלתותיויגרודו
ומנעוליו ומזוזותיו ואספיו ומשקופיו יכבסו במים…
ידין מעיר שלהלכהזואין מקור במקרא .אולםיש ספרותעשירה מאד הקשורה
בהלכהזו והגושרת ,מבחינה היסטורית ,על מאות רבות בשנים.
ןומיםמקבלים טומאהבאוהל המתוישצורךלסלקם.
המגילהקובעתכישמן,יי
ההלכה לגבימים שונה,כיהיתה הסכמהביןבית הלללבית שמאי עלדרך טהרת
המים מטומאה,כגת אםנטמאוהמיםבמגעמת.דרך טהרהזונקראת "השקה"והיא
מתוארת בפרוטרוט בבריתא ,ביצה י"ז ,ע"ב " -ושוין (בית הלל ובית שמאי)
'
305
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פג(
ו]5
תמוז-אלול תש"ם
מנשה רפאל ליהמן
שמשיקין את המים בכלי אבן (פירוש :שאינו מקבל טומאה) לטהרן" .כלי האבן
המכיל את המים משוקעבמימי המקוה עד שמי המקוה נוגעים במיםשבכלי.אי
אפשר לטהראוכלים ומשקים אחרים אחרי שנטמאו (השווה גם משנה מקואותו',
ח').
היה אםכן,תהליךהלכתילטיהורמים שנטמאובטומאתהמת.אולם,הטבחהקשור
במוות נמשך והנוהג של שפיכת המים במקרה של מוות נמשך ללא הרף ,ביהדות
הנורמטיבית ,עדהזמן האחרון .רק אחדמן הראשונים הציע ש"מה שנהגו לשפוך
מים בבית שמת שם מת אפשר שהוא משום טומאה וטהרה" (אבודרהם) .מקורות
ראשונים אחרים מימיהביניים נתנו פירושים דרשניים שונים לנוהג זה:
)1מלאך המוותטובל אתהרבובמיםבבית המת (תשב"ץ המצטט אתר'מאיר
מרוטנברגבן המאה הי"ג; כך גם דיעה אחת באבודרהם);
)2הואסימןכבוד למת שהמיםנפסקים כדרךשנפסקו במדבראחרי טותמרים
(צוטט עלידי התשב"ץ ובאבודרהם);
)3הוא סימן נוח כדי להודיע שנפטר מישהו בבית מבלי להיות מבשר רעות
(צוטט בכלבו) .הנוהג נכלל בשולחן ערוך ,אםכי בהגהה,בציון שהוא מנהג
(יורה דיעה של"ט ,ה').
ישבידינו עדותהיסטורית חשובה מאוד ממקורותלא-יהודיים עלהדביקות שבה
המשיכויהודים,זמן רבאחריטבילתםלנצרות ,לדבוק במנהגזה .זה מובלטבאופן
דרמטיבמסמכיהאינקויזציההמצביעיםעל המנהג שלשפיכתמים במקרהשמישהו
מת כאחדהסימנים הבולטים שליהודים חשאיים! הם עודדו אתהמלשינים להביא
מתיהדיםלפניביתהדין של המשרה הקדושהכשיכלולהעידעלקיוםנוהגזה.הנוהג
היה רווח גם בארץ רחוקה כברזיל ,בסוף המאה הט"ז ,מאה שנה אחרי הגירוש
מפורטוגל! לכן מנה המפקח הכללי שלהאינקויזיציה בפורטוגל את הנוהגהיהודי
הבא ברשימת המנהגים המגלים את מציאותם של מתיהדים:
ס guardandoas, derramandoס dalgumas …טס "Se por morte dalguns
potes, quando algum ouס mandando derramar agoas dos cantarres,
dizendo, que as almas dos defuntos se vem ahy banhar, ouיזזסש alguma
8 agoa"3ת que 0 Anjo percutiente,iavou,8 espada
י
ראוילציין שהכנסיה ידעה לא רק על המנהג אלא גם על אחדיםמנימוקיו .חוק
יהודי ,שלאהיה אלא מנהג ושמקורוהיה לוטה בערפל,היה בכל זאת כה מושרש
40 do Santo oficio~ Confissa~es da Bahia 1591-1592. 3ש8א"ץ Primeira
1 Capistrano da Abreu, 861940 Sociedade Capistrano ae Abreu, 1935
א( 3תרגום חפשי) :אם מת מישהובבית ושופכים אחהמיםשבביתמתור אמונה שהמיםיטהרו את
נשמת המת בעולם הבא ,או שמאמיניםכי מלאך המות טבל את חרבובמים(הריזהסימן שלאנוסים
השומרים על יהדותם),
306
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז-אלול תש"ם
בית מקרא )פג(
מגילת המקדש כמקור להלכה כיתתית
[]6
שרבים סיכנו את חייהם להמשך קיומו -אף בברזיל הקולוניאלית הרחוקה,
המבודדת ממקורות התורה והיהדות .אחדים ממסמכי האינקויזיציה הברזילאית
מלמדים שהמים נשפכו גם כשעבד כושי נפטר.
בקיצור ,הלכת שפיכת המים אוסילוקם מבית המת נחקקה עלידיאנשימגילת
המקדש כחוק טומאה וטהרה שאין ממנה מפלט כפי שנתנה לו ההלכה .ביהדות
המקובלת ,למרות ההיתר לטהר את המים עלידי השקה ,נמשך הנוהג של שפיכת
המים והתקיים ,אולי משום שההסברים הדרשניים כה משכו את הלבואולי משום
שהטעו הקשור למוות חיזק את הנוהג הזה .אולם ,המקרה של נוהג זה מראה את
העצמה הגדולהוהחיות שלמנהגיישראל .מצדשני ,מקרה שבו הלכהכיתתית ,אף
עלפי שאינה תואמת את ההלכה המקובלת ,ממשיכה להתקיים ביהדות המקובלת
מסיבות שונות לגמרי מן הכוונה המקורית.4
עמוד נ' ,שורות
ואשהכי תהיה מלאה וימות ילדה במעיה כולהימים אשר
הוא בתוכה מת תטמא כקבר כולבית אשר תבואאליו יטמא
וכולגליו שבעתימים וכול הנוגעבו טמא עד הערב…
המגילה קובעת ,שמותו שלעובר שטרםנולדמביא טומאה מוחלטת עלהבית,על
יושביו ועל תכולתו ,כבמקרה מותו של אדם.
דבר זה שונה לגמרי מן ההלכה הקובעת שמותו של עובר ברחם היא טומאה
בלועה,שאינה מטמאהאפילו אתאמו שלהעובר.שנינו:חוליןע"א ,ע"א -משנה:
האשה שמת ולדה בתוך מעיה ופשטה חיהידה ונגעה בו -החיה טמאה טומאת
שבעה והאשה טהורה עד שיצאהולד .גמרא :אמר רבה כשם שטומאה בלועהאינה
מטמאה…טומאה בלועהמנלי? דכתיב (ויקרא י"א ,מ) "והאכל מנבלתה יכבס
בגדיו".
המגילה קובעת במיוחד שבמקרה שהעובר נשאר ברחם האם הרי האם טמאה
"כקבר"והיא שוב תטמאכלדבר שתבוא במגעעמו.הפירוטהרבשבחוקזהבמגילה
מצביע ,שהמחברהכירהיטב הלכה בתורה שבעל-פה העומדתלובסתירה ,וקטעזה
שימש לו להדגשה מיוחדת בהתנגדותו להלכה.
:12-10
Primeira VisitacEo 60 Santo oficio as Partes do Brasil" Heitor Furtado de 4
6098. Denuacia~6es de Pernambuco 1593-1595. Serie Eduardo Prado, SEo Paulo,ת40ן
1929
5נסיון בלתי מוצלח לעקוב אחרי שרשי מנהג זה נעשו עלידי ש"ח קוק בסעיף "שפיכת מים
בשכונת המת" ,בספרו עיונים ומחקרים ,ספר שני ,הוצאת מוסד הרב קוק ,ירושלים תשכ"ג ,עמ'
.71-70
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פג(
]73
תמוז-אלול תש"ם
מנשה רפאל ליהמן
שמוד ס"ו ,שורה
לוא יקח איש את
בת אחיהו או בת אחותוכי תועבה היא
כאןיש הבדלברורביןהמגילהלהלכה.המגילה אוסרתזיווגזהואילו ההלכה לא
רק מתירה אלא אף מעודדת אותו :יבמות ס"ב ,ע"ב -ת"ר…והנושא את בת
אחותו…עליו הכתוב אומר (ישעיה נ"ח ,ט) "אז תקרא ו-ה' יענה תשוע ויאמר
הנני" .התלמודמחזקכאן אתההיתרבעזרתפסוקמישעיה .כנראהשהאיסורהכיתתי
לשאת בת אח או בת אחות היה נפוץ בעם וכנגדה היה צורך בהתנגדות מיוחדת
ובעידוד.
17-16
.
יש הלכות נוספות שיש לבדקן לאור ההבדלים במסורות הלכתיות והבדלים
פרשניים כפי שהם משתקפים במגילה.בין אלויש למנות:
א) מצב התבואה החדשהבהתיחסותמיוחדתלתאריךבלוח,שבוהותרההתבואה
החדשיהבאכילה .ר' עמודי"א,שורה ;12י"ח,שורה ;13י"סשורות;14 ,7
כ"א ,שורות ;10 ,7כ"כ שורה .15
ב)
ג)
ד)
ה)
ו)
חוקים בדבר איסור מלאכה בראש הודש .ר' עמוד י"ר ,שורה .10
חוקים בדברזקן ממרא .ר' עמוד נ"ו ,שורה .10-7
חוקים בדבר טומאת כלים ,ר' עמוד מ"ט ,שורה .12
חוקים בדבר גבלת העוף' .ר' עמוד מ"ח ,שורה .6
חוקים בדבר טומאתקרי .ר' עמוד מ"ה,ישורה .8
בכל המקורותהמנויים לעיל שונה המגילהמן ההלכה המקובלת; בדיקה נוספת
עשויהלגלות אתההבדליםבדרכי הפרשנות של ההלכה.המקראיתובדרכייישומה.
כפישראינוברשימתנו הקצרה,המגילה מספקתלנוחומרעשיר הקשורלמסורות
הלכתיות שונותביהדות .במיוחד חשובהבדיקהזו כשאנו חשים שמחוקקי השיטות
השונותהכירובשיטותשכנגדוהתאימו את הצגתהחוקיםלמלחמהכדעותהאחרות.
מגילת המקדש פותחת אופקים חדשים לחוקרי תולדות ההלכה; פרסומהבידי
פרופ'ידין הוא הישג מדעי רב חשיבותוציון דרך בתחום מדעי היהדות.
308
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il