יהודה
א ל י צ ו ר / M. A.י ר ו ש ל י ם
גבולות הארץ במסורת ישראל
פרק
בגיאוגרפיה עתיקה
פרשת גבולות ארץ־ישראל היא אחת הסוגיות הקשות ביותר בים הספרות
התודגית .היא שזורה ושלובה באלפי נימים לכל אורך היריעה הרחבה של תורד.
שבכתב ותודה שבעל־פד -סוגיה זו ,מעסיקה את מס .דת ישראל ,מאז ימי אברהם
אבינו ועד היום הזד -באותו משא ומתן המשתרע על־פני כל דוד,ת ישראל ,שלובים
מאות שמות של מקומות ,שיטות ש.נות ועקרונות רבים ושונים .גם מסיבות הזמנים
וחליפות ההיסטוריה ,נתנו אות.תיהן לא מעם באותה סוגיה סבוכה ומסובכת.
מלבד כל הקשיים האמורים ,היתד .במשך ח ר ו ת רבים המציאות של ארץיישראל
רחוקה ובלתי ידועה למרבית לומדי התודה.
אופייניים בעניין זה דבריו של בעל תפארת ישראל ,הטורח לבדד ולהסביר אחת
המשניות העוסקות בגבולות הארץ ,ואלה דבריו :״וכדי להצדיק ולהבין דברי חז״ל
אשד מפיהם אנו חיים ,ועל דבריהם בחיק תורת ה׳ הורגנו כל הי .ם ,ולהבין תעלומת
דבריהם הקדושים ,לילות עמל מנינו לנו והחלב שינקנו משדי אם ,תשפד לארץ
כמרידה״)פירושו לשביעית פרק ו ,משנה א(.
אין פלא ,איפוא ,כי במשד הזמן התרגלו לומדי התורה למיניהם ,לדלג על עניינים
ארצישראליים ,ובפרט על הלכות גבולות ותחומים.
זכינו בתקופה זו ונפתחו לנו שערי ארץ־ישדאל .שביליה ושבילי שכינותיה נהירים
בימינו לאנשים לא מעטים .הגיעה ,איפוא ,השעה ,כי הציבור דרחב של הלמדנים
וההוגים ותלמידי החכמים ,יחזור ד ת ן דעתו לעניין זה׳ כבימי קדם.
ברם ,המפה של ימינו אינה מדברת בלשון המקרא והזיל! יש לתרגם .איפוא ,אח
שמות המקומות העתיקים ללשון הגיאוגדאפיה השימושית של זמננו .וכדי לצרף את
מ ת ו נ י ם הקדמונים לקווים מובנים על גבי המפה — על הלומד להבחין הבחן היטב
בין סוגים שונים של תחומים ובין שיטות חלוקות ,ולצאת על־ידי כד מסבד של
סתירות מדומות.
תמצית זו נועדה להראות כיצד משלבים את החומד הרב המפוזר על פני תורה
שבכתב ותורה שבעל פה .בתוד מסגרת גיאוגראפית מדעית ,כיצד ע־רכים את מסורת
הגבולות המסועפת לסוגיה ולתקופותיה .כיצד מתרגמים שפת המכורות ללשון
הגיאוגדאפיה של דורגו וכיצד מצרפים את השמות העתיקים לקודם בדידים על־גבי
המפה.
]1199
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
200
יהווה
אלי«ור
תכלית הדברים לשמש מורה דרך להועיל למורים׳ מעיינים ולמדנים! לא למצות
אה הנושא הנדת׳ לחקרו ולחדש בו חידושים מדעיים ,כי אם להבהיר את הדברים
ולסכמם בחינת ״אשד תשים לפניהם״.
המפות המצורפות למאמר שורטטו אף הן מתיר המגמות האמורות .אין הן באות
להעמיס על הקורא פרסים רבים כי אם קווים מנחים כוללים ,מסגרות שיטתיות
ברורות ככל האפשר שהמעיץ יכול להכניס לתוכן כל הפרטים הנוספים המעניעים
אותו.
אשד למקורות ,הדי צויינו בעיקר דברי המקרא וחזיל ומשהו מדברי פרשנים
ששבילי הארץ היו נהירים להם.
מספרות המחקר המסועפת צויינו אן־ מאמרים אחדים יסודיים הקרובים וצמודים
ביותר למקורות.
)א(
ההבסחה
גבולות
)גבול
האבות(
איץ־ישדאל משתרעת׳ על פי דבר ה׳ בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה:
ב ד ר ו ם ,מן הקו :ים סוף )מפרץ אילת־עקבה ומפרץ סויס( .נהר מצרים )הפלג
המזרחי של שפד הנילוס שהשתפר לים ב י מ י ק ד ם ,סמוד לםילוסית ובימינו
אינו קיים(.
ב צ פ ו ן ,על הקו :גהר פרת׳ טורי אמנה )הדי Taurus Amanusעל גבול סוריה־
אנטוליה(.
ב מ ע ר ב ,מן הים הגדול.
ב מ ז ר ח ,עד מדבריות ערב.
כ ל א י י ה י ם ,ש ל פ נ י .ם מ ן הקו :טורי א מ נ ה — נחל מ צ ר י ם .
שייכים לארץ ישראל.
מקורות
בראשית סו ,יה » שמות כג ,ל א ! דבריפ יא ,כד ! יהושע א ,ד.
משנת תענית א׳ ג ! שביעית ו ,א » חלה ו ,ה.
תוספתא תרומות ב ,יב )] (27 31ב ,יא[» חלה ב ,יא )] (99 23ב(0 ,
ירושלמי שביעית פרק ו ,סוף הלכה א )לו עמ׳ ד ,שורה .(22
Jבבלי גיטין 1
מדרש שמות רבה כג ,ה ]כג ,ו [ ! שיד השירים רבה ד ,א ,יח ]ד ,כ^ •
אלה תחומי ארץ־ישראל ,כמו שהובטחה לאבותינו וכמו שתהיה לעתיד לבוא
)עי׳ דברים יט ,א—ט ובפרט פסוק ח( .ואולם לא כל החבלים ולא כל המקומות בתוכה
שווים בדרגת קדושתם ושייכותם לארץ ישראל.
•
תוספתא לסי הו1את !וקרמנדל,
בסוגי״ם מרובעים לפי דפוס וילנא .מדרש לפי דפוס
ודשא ,בסוגרים מרובעים לפי דפוס וילנא ודפוס ל ו י ן אפשםיין.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גבולות
הארץ
במסורת
201
ישראל
כיון ,שמימיהם ל א זכו ישראל להוריש ) כ י ב ו ש ' ו ה ת י י ש ב ו ת במשמע ,להוציא
ימי ד ו ד ושלמה ,שכבשו כיבוש ש ל רדייה ,אבל ל א יישבו( א ת הארץ הרחבה הזאת
כולה ,ה ד י חלק גדול מ מ נ ה היה ת מ י ד בבחיגת ארץ ישראל ב כ ו ח ,ולא בפועל ו
נ ח ל ה ר א ו י י ה ולא מוחזקות
מ ב ח י נ ת קדושת הארץ וההלכות התלויות בה ,ג ד ו ל ה מ ע ל ת א ד ץ ־ י ש ר א ל
ש נ כ ב ש ה ב פ ו ע ל ) א ו שגצטוו לכבשה בפועל( ,מ ן השטחים ,שהובטחו ולא נכבשו
)כגון מזרח סוריה ,עמון ומואב ואדום jא ת הפרטים ראה להלן( ,ואף בשטח שגכבש
ונתקדש בפועל ,לא כל הגלילות שווים! ג ד ו ל ה מ ע ל ת ה א ר ץ ש נ ת ק ד ש ה
ג ם ב י מ י ע ו ל י ב ב ל ,מ מ ע ל ת הארץ ,ש נ ת ק ד ש ה ד ק פ ע ם אחת ,בימי עולי
מצרים.
ע ל פי הכללים האמורים ,י ש להגביל בתוך ארץ־ישראל הגדולה ,הג״ל ,א ת ה ש ט ח
שעולי מצדים נצטוו לכבשו ובאותו ה ש ט ח י ש לחזור ולהגביל א ח התחום שגתקדש
שוב על־ידי עולי בבל.
)ב(
) (1ג ב ו ל י ו צ א י
מצרים
ארץ־ישראל של עולי מ צ ד י ם מ ש ת ר ע ת :
ע ד ה ק ו :נחל מצרים )ודי אל־עדיש( ,ק ד ש בדנע׳ דרום ים המלח,
בדרום
נחל ארנון.
ב מ ז ר ח היא גובלת בארץ בני עמון )היבוק העליון( ובמדבר הסורי .ב צ פ ו ן
מ ז ד ה ה י א ע ו ב ד ת ע ל פ נ י הר חרמון ומגיעה ע ד ח צ ר ע י ן ן ו?ךד.
ב צ פ ו ן ה י א כוללת א ת סוריה ה מ ע ר ב י ת ע ד הקו ה ר ה ה ר — ל ב ו א ח מ ת ,
שזהותם אינה בטוחה .לפי פשוטם ש ל דברי ה ז י ל בכמה מקומות נראה כי דווחה ד ע ה
ש ד ה ת ה א ת ה ד ה ה ד עם טורי אמנה הנ״ל וכללה א ת כל סוריה המערבית בתחום
עולי מצרים .בעל ״כפתור ופרח״ מזהה א ת הר ההר ע ם הר אקרע ב צ פ ת סוריה
המערבית .ל ס ב ר ת אחדים ה ר ההר הוא הקצה הצפוני ש ל הלבנון ,ולבוא ח מ ת הוא
ד ר ד נ ה ר אל־כביר המובילה מאמצעיתו ש ל חוף סוריה אל ע ב ר חמת .לפי זה נכללה
ד ק מחציתה הדרומית ש ל סוריה המערבית בתחום עולי מצרים .זאת הארץ אשר
ציוה ה׳ לעולי מ צ ד י ם להורישה ב י מ י ה ם ו ב ד ו ר ו ת הבאים אחריהם,
מקורות
במדבר לד ,א־-יג tדברים ב׳ א -ב ג ! דברים ג ,ח ! יהושע יב ,א» שם יג ,ג—ו.
משנת שביעית ו ,א ! חלה ד ,ח ! ירושלמי ומפרשים שם.
כפתור וסרח פרק יא .ועיי עוד S. H . Isaacs, The True Boundaries of the Holy Land
ובמראי המקומות שציין .ועי׳ יהודה הרשקוביץ :משנת הגבולין׳ ״ארשת ,-עם׳ קפא.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
202
יהודה
)(2
גבולות ארץ
ישראל׳
ב נ ב ו א ת
אל יצור
י ח ז ק א ל
דומים בהקפם לתחום עולי מצרים )פרט לעבר הירדן הדרומי(׳ וכנראה אין הנביא
מתכוון לאחרית הימים ,עת ינחל ישראל את כל הארץ מים סוף עד הנהר פרת׳
כדבר התורה — ,אלא לתקופת ראשית הגאולה ,לפני מלחמת גוג ,שבה תהיה הארץ
״חרבות נושבות ,עם מאסף מגויס״ )עיין יחזקאל לח ,יב( ועדיץ הגאולה איגד .שלימה.
מ ק ו ר ו ת
י ח ז ק א ל מ ז ,ט ו — ב א ,ש ם מ ח ,א ,כ ח ! ועי׳ ש ם לד ,ח—יג.
גמצאגו למדים ,כי אין בין אדץ־ישראל ,שהובטחה לאבות ,לבין גבול עולי מצרים,
אלא סוריה־הצפונית־מזדחית) ,ויש אומדים אף הצפונית־מערבית( ודרום מזרח א״י
הכולל את ארץ עמון ,מואב ואדום וחצי האי סיני ,שעולי מצרים לא נצטוו לכבשם.
הבדל זה ,בין שני התחומין מתבטא גם ביטוי א ת ג ו ג ר א פ י ,שכן לא הובטחה
לעולי מצרים ,אלא ארצם של שבעה עממין׳ ואילו לאברהם ,בברית בין הבתרים
הוסיף הכתוב את ה ק י נ י ,ה ק נ ז י ו ה ק ד מ ו נ י ,שלושה עמים מבני קדם׳ ששכנו
על ־פני מזרחה וצפונה של ארץ־ישראל .לדעה אחת של חז״ל אין קיני ,קנזי וקדמוני
א ל א ע מ ו ן ו מ ו א ב ו א ד ו ם ,ולדעה אחרת הם התושבים הקדמונים של המחוזות,
שנקראו בימי ח ז ״ ל :ע ר ב י י א ׳ נ ב ט י י א ו ש ל מ י י א .ערבייא היא הפרובינציא
הרומית Arabiaהמשתרעת מגבולות הארץ צפונה ומזדהה .נבטייא היא Nabataea
דרומית לערבייא ,מזרחית לגלעד ולמואב .שלמייא היא ארץ השבט הערבי ,המכונה
בפי היוונים והרומאים r^saiwioiהמדברי הסורי .לדעה השלישית :ד ד מ ם ק ו ס
ו ע ס י א ו א פ מ י א כלומר ,מחוז ד מ ש ק בצפון מזרח! מחוז ע צ י ו ן ג ב ר
)ביונית ,Assiaבארמית עםיא( בדרום ,על מפרץ אילת )עקבה( ז ומחוז Apamea
בסוריה הצפוניות•
מ ק ו ר ו ת
כ ר א ש י ת ט ו ,י ט < ש מ ו ת ג ,ח ,י ז ! ש ם יג ,ה 1ש ם כ ג ׳ בג ,כ ח ! ש ם לג ,ב.
ד ב ר י ם ז ,א < ש ם כ ,י ז ; י ה ו ש ע ג ,י
ז
ש ם י ב ,ח ן ש ם כ ד ,יא.
מ ד ר ש ב ר א ש י ת ר ב ה מ ד ,כ ג ) ] ( 4 4 6מד ,כ ז [ » י ל ק ו ט ש מ ע ו נ י ,ר מ ז עח.
י ר ו ש ל מ י ש ב י ע י ת פ ר ק ו ,ה ל כ ה א )לו ,ע מ ׳ ! pק י ד ו ש י ן ם ר ק י ,ה ל כ ה ט )טא ,עמ• ד>.
בבלי בבא־בתרא נ ו . .
רמב׳״ם ה ל כ ו ת ר ו צ ח ו ש מ י ר ת נ פ ש פ ר ק ח ,ה ל כ ה ג.
•
דעה רביעית ,החולקת על הקודמות ,מעיקרה ,ומוציאה א ת הכתוב מידי פשוטו ד ו ר ש ת :אסיא
)אנטוליא ,א ס י א ה ק ד מ י ת ,ב פ י ה ר ו מ י ם ,(Asiaו ת ר ק י
),Trake-Thracia
היא לשון הבלקז
ה ג ו ב ל ת באנטוליא( .ו ק ר ת ג י נ א )ארץ Carthagoא ש ר ב ת ו נ י ס ש ל ימינו( .ל פ י מ ד ר ש ז ה א י ן קיני,
קנזי וקדמוני הקבלה אתנוגראפית לתחומים הגיאוגראפיים שלעתיד לבוא,
עליהם,
אלא
הוסטה
כ ל ו מ ר :מ נ ה ר ס צ ר י ם ע ד ה נ ה ר הגדול ,נ ה ר פ ר ת ו נ ו ט ף ע ל י ה ם :א ת ה ק י נ י ,א ת
הקנזי ו א ת הקדמוני.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נבולות
הארץ
ב מ ס ו ר ת
203
ישראל
)ג(
)(1
ת ה ו מ י
עולי
בבל
תחום עולי בבל מקיף את כל שטח אדץ־ישדאל ,כמות שהוחזקה )כיבוש׳ ירושה
וישיבה במשמע( ,בידי אבותינו בימי בית שני.
ב צ פ ו ן עבר הגבול מ כ ב ר ת א )חרבת 3גך$ה לאורך נ ח ל גץתון עד ב י ת
ןני$א )חרבה ןניניסר — (.שלשתן סמוך לנהריה .משם צפונה ל ר מ ו ת א )בימינו
רס;ה על הגבול הצפוני ,היא הרמה של אשר — יהושע יט ,כט( .ו ל י ת י ר )!?ו^ר
צפונית לרמוחא( ,משום מזרחה ל 8ך ן ? ת )3יר ?שית צפונית מערבית לקדש
נפתלי( .משם נסב הגבול ,בערך ,לאורך נחל ןזן׳ר ונחל קםימיה־ליטאני עד קצהו
הצפוני של עמק עייון .אחד פונה הגבול מזרחה בשיפולי הד חרמון ,ב י ת ס כ ו ת
)!9!9ר•( ובערך ,לאורך נהר פרפר )?8ןג׳( עד מדבר דמשק.
בנוגע לראשית הקו ,בצפת מערב .חולקת משנת שביעית וסוברת שהיא אינה
כברת* כי אם כזיב )על שפת הים ,צפונית לנהריה^ לדעה שלישית )ר׳ ישמעאל
ברבי יוסי( ,מתחיל הגבול הצפוני בל???ן או <ו?ןן)ראס אל ;?5ד בקצה סולם צור(
ומשם הוא עובר ,כנראה ,לרמותא הנ״ל וכר.
ב מ ז ר ח עבר הגבול מרקם וחנו־ )בדרום מזרח דמשק( ,לאורך שפתה המערבית
והדרומית של הטרכיז)?ין׳י״( לסןה )בימינו ש^ה( ו ל ג מ ר ה )שתיהן בצפון הר
הצלמת הוא הד הדרוזים( ,ומשם בתוך הדרי צלמון עד נחל ורד )כנראה נחל דהב,
הנקרא גם זירי( ולאורד הנחל עד ״הדרד הגדולה ההולכת למדבר״ )דרד דמשק־
ערב( .גבול המזרח מכאן ואילך הוא *הדרד הגדולה״ עד אמצע הר שעיר ,מקום שם
מגיע קצה הקו עד העיר ר ק ם ג י א ה ,היא סלע אדום המכונה .Petraהיא הפינה
הדרומית־מזרחית של התחום.
ב ד ר ו ם עבד קו הגבול מסלע אדום לנחל מצדים ויצא הימה.
במזרח ,כלולות איפוא ,בתחום עולי בבל ,חלק מעמון ,כל מואב ומרבית אדום,
שאבותינו החזיקו בהן בימי בית שני .אולם לא נכללו הללו בתוך התחום ,אלא
להודיעך ,שהיה בהן ישוב יהודי חשוב בימים ההם ,אך לעניין המצוות התלויות בארץ
דינן שונה לגמרי מדין שאר חלקי ארץ־ישראל שבתחום עולי בבל ,כית שעולי מצרים
לא הורשו לכבוש את עמון ,מואב ואדום.
בגגב)מבאר שבע דרומה ועד נחל מצרים( לא היה בימי בית שני ישוב יהודי ניכר,
אף־על־פי־כן נכלל הנגב בתחום עולי בבל ונחשב או־ץ־ישראל לכל דבר .כנראה,
משום שגם האוכלוסין הנכרים לא היו מרובים שם.
ב מ ע ר ב ,הגבול הוא הים משפד נחל מצרים עד כברתא )לפי משגת שביעית ,עד
כזיב ולדעת דבי ישמעאל ברבי יוסי עד לבלבן ,כאמור(.
בין אוכלוסי ארץ החוף ,המעורבים ,היו נכרים מרובים .הישוב היהודי הצפוף
הגיע ,למעשה ,עד דרום מזרח אשקלת ,בערן־ .משם דרומה תחום עזה וחבל גרד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהווה
204
אליצור
)גדריתיקי—גרריקי — (Gerankeהיו מיושבים נכדים ,אף־על־פי־ס גזרו עליהם
חכמים וחייבום במיוחד ,בכל המצוות התלויות בארץ.
לא כן עדי החוף הגדולות אשקלון ,קיסריה )בשמה הקדום מגדל שדשון( ,ת ר
ועכו ,שהיו חטיבות נכריות מיוחדות ,אשר לא נכללו בתיד תחום ע .לי בבל .הברייתא
מדגישה ,כי הגבול גסב מ״גינות אשקלון* בדרום העיר ל״פרשת אשקלון״ )פרשת
הדרכים ,במקום שבו מסתעפת מדיד המלד נתיבה אל עבד אשקלון( במזרחה .כמו
כן עבר תחום עולי בבל על־פני חומותיהן החיצוניות של קיסריה ,דוד ועכו ואילו
הערים עצמן מחוץ לתחום.
אף שפת הים ,בין עכו לכזיב ,היחה נכדית ולא נכללה בתוץ התחום .קו הגבול,
עבר שם לאורך דרך עכו־כזיב ,ממנה ולמזרח איץ־ישראל ממנה ולמערב מחוץ
לתחום.
מ ק ו ר ו ת
של
ה ב ר י י ת א
ה ת ח ו מ י ן :ספרי דברים פ ר ק יא׳ פסוק כד ,לפי נוסחא א ח ר ת ו
ת ו ס פ ת א ש ב י ע י ת ד ,י א ) ] (66 6ד ,ד—ה[» ש ם ד׳ ו ) ] (65 3 1ד׳ ה—ו[ < י ר ו ש ל מ י ש ב י ע י ת פ ר ק ו,
ה ל כ ה א )לו ,ע נ ד ג ( ! י ל ק ו ס דברים ,ת ת ע ד ו ו ע י י ן ב מ א מ ר ו ש ל ה פ ר ו פ ׳ ש מ ו א ל קליין ז*ל
Das Tannaitische Grenzverzeichnii, H . U . C. A, V , 197ו ב ס פ ר ה י ש ו ב א׳ ע פ ׳ 159ואילך.
בדבר
ל מ ח ל ו ק ת
ה צ פ ו נ י ת ־ מ ע ר ב י ת
ה נ ק ו ד ה
)כזיב ,לבלבן( ,ע י י ן :
מ ש נ ת ש ב י ע י ת ו ,א » ח ל ה ד ,ח ; ת ו ס פ ת א ש ב י ע י ת ד ,ו )] (65 31ד ,ד[ tת ו נ ד א ה ל ו ת י ח ,יד
) ] (61714י ח ׳ ח [ »
בדבר
ועי׳ ב ד ב ר י ה פ ר ו ס ׳ ק ל י י ן ז ״ ל ב ״ ק ד ם ו י ה ד ו ת ״ ,כ ת ב י ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ,ע מ ׳ . 8 , 1
תחום
עזה
ע י י ן :ב ר א ש י ת ר ב ה ס ד ׳ ג ) ] ( 7 0 2סד׳ ג ז ; י ר ו ש ל מ י ,
וגרר,
ש ב י ע י ת פ ר ק ו ,ה ל כ ה א )לו ,ע מ ׳ ג ( » ו ע י ׳ • א ר ש ת ׳ אי ,ע מ י ק פ ב ,ה ע ר ה .5
בדבר
א ש ק ל ו ן ,
קימדי
)] (323א ,ז [ ! ת ו ס פ ת א א ה ל ו ת י ח ,
ועכו
ע י י ן :מ ש נ ת ג י ס י ן א ,א » ת ו ס פ ת א ש ם ,א ,ג
ה ל כ ו ת :יג ,יד׳ ס ז ,מ ׳ י ח ] (617-616) ,יח׳
ה ל כ ו ת א,
ז ,ח ,ס ,י[.
בדבר
ש פ ת
הים
בין
עכו
לכזיב
ע י י ן :ת ו ס פ ת א א ה ל ו ת י ח ,י ד )(617 11
ף ח ,ח [ » י ר ו ש ל מ י ש ב י ע י ת פ ר ק ו ,ה ל כ ה א )לו ,ע מ י ב( %ב ב ל י ג ט י ן ז ! :ו ע י ׳ ׳ ׳ ת ב ו א ו ת ה א ר ץ -
ל ד ׳ י ו ס ף שילדץ ע מ ו ד 3ב ה ע ר ה ו ב -א ר ש ת -א׳ ,ע מ ׳ ק פ ״ ה ,ה ע ר ה .13
)(2
מ ו ב ל ע ו ת
בתוך תחום עולי בבל המכר היו מובלעות של מרכזי ישוב נכריים )כגון בית
שאן ,סוסיתא( ,שנחשבו ,מבחינת כמה הלכות ,כחוץ לארץ וחכמים םםרום מן
המצוות התלויות בארץ .לעומת הללו היו חטיבות ישוב ישראלי ,צפוף ,מחוץ לתחומי
עולי בבל )כגון העיירות ״האסורות״ בתחום צור( ,שנחשבו כארץ ישראל ,מבחינה
הלכית ,וחכמים חייבום במצוות התלויות בארץ .אם כן מה הועילו חכמים בתחומיהם ז
כל שבתוך התחום ,חזקתו חייב )במצוות התלויות בארץ( עד שיוודע לד פטורו .כל
שמחוץ לתחום ,חזקתו פטור ,עד שיתדע לך חיובו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גבולות
הארץ
במסורת
205
ישראל
מ ק ו ר ו ת
ת ו ס פ ת א ש ב י ע י ת ד ,ה ל כ ו ת ח ׳ ס ,י )] (66ד ,ה[ ן י ר ו ש ל מ י ד מ א י פ ר ק ב» ה ל כ ה א ) כ ב ע מ ׳
ג ( ! בבלי ,ח ו ל ץ ו ! :ת ו ס פ ת א ד מ א י א ,ד ) (45 15ו ועיי ל ע י ל ה מ ק ו ר ו ת • ב ד ב ר ש פ ת ה י ם ב י ן
ע כ ו ל כ ז י ב • ! ו ע י ׳ ד ב ר י ה פ ר ו פ ׳ ק ל י י ן ז -ל ב -י ד י ע ו ת ה ח ב ר ה ל ח ק י ר ת א ״ י , -וי ,ע מ י 29ואילך.
)ד(
נחלה
בלי
מצרים
מלבד כל הגבולות האמורים ,הרי כל הארצות ,שבובשין ישראל במלך״ על־פי
בית דין)כיבוש רבים( ,הריהן כארץ ישראל לכל דבר .והוא שכבשון אחרי כיבוש כל
ארץ־ישדאל האמורה בתורה.
מ ק ו ר ו ת
ס פ ר י ד ב ר י ם פ ר ק י * פ ס ו ק כ ד ! ר מ ב ״ ס ה ל כ ו ת מ ל כ י ם ה ,ו ״.
•
ה ר מ ב ״ ם מ ס כ ם א ת כ ל ענייני ה ג ב ו ל ץ ב ה ל כ ו ת ת ר ו מ ו ת א ,א—ם ב כ ו ח ה ע י ו ן ו ה ס ב ר א .ה מ צ י א ו ת
ה א ר ץ י ש ר א ל י ת ל א היתד• נ ה י ר ה ב ד ו ר ו ת ה ה ם ל ב נ י ח ו ץ ל א ר ץ ל פ י כ ך ה ר ב ה מ ד ב ר י ו • א י נ ם א ל א
ב א ו מ ד ה ד ע ת ו כ ר • כ ל ש ו ן ת ו ס פ ו ת י ו ם ט ו ב ל מ ש נ ת ש ב י ע י ת ו ,א.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
][208
www.daat.ac.il