הרב
ד י ר ד .א ו ק ס /ת ל ־ א ב י ב
שעת ה מ ח נ ך בביה״ם ה ת י כ ו ן הדתי
שתי דרכים לחינוך ,חינוך ישיר וחינוך עקיף .החינוך העקיף צריד להביא את הצעיר
להכרת ערכים וקבלתם דדך הוראת המקצועות השונים ,ואילו החינוך הישיר יביא
להשגת אותן המטרות על־ידי פעולות חינוך ישירות ,שאינן מתחום ההוראה הרגילה.
הדגשת הצד החינוכי בעבודת בית־הםפד )ליד הצד הלימודי( ,נותנת מקום גכבד
לפעולות מן הסוג האחרון ,כגון הנוהג לערוך בזמנים קבועים מסיבה כיתתית ,שהינה
מאורע חברתי ומועילה לחנך לחיי חברה .צורה חברתית נאה של המסיבה משפיעה
על המשתתפים בעת הפעולה ולאחריה ועוזרת לצעיר לסגל לעצמו ערכים חברתיים
נאותים.
למערכת הפעולות של ׳חינוך ישיר׳ שייכת לדעתי ״ ש ע ת ה מ ח נ ך ׳ השבועית,
שהיא הישג של הזמן האחרון .שבוע שבוע מביאה שעה זו nkמחנך הכיתה במגע
חיגוכי בלתי־אמצעי עם כיתתו ובה הוא יכול לפעול שלא באמצעות דרכי הלימוד
הרגילות .בשיחה ישירה הוא מוסר לתלמידיו את דעותיו ואת השקפותיו ,או מעודדם
לוויכוח ולבירור .בדוד שתפקידה של השעה הזאת שונה בביה״ס היסודי מאשר
בביה״ם התיכון .בדעתי לייחד את הדיבור על אמצעי חינוכי זה ,הידוע לי מתוך
עבודה של שנים במסגרת בית־ספר תיכון ,המקיים את שעת המחנך מאז היווםדו,
והרואה בה ברכה מרובה.
המורים נתחלקו בדעתם אם יש לתכנן את שיעורי המחנך תכנון מקיף ,או להשאיר
את נושא השיעור להחלטת המחנך בכל פעם ,מתוך הנחה שלא תחסרנה בעיות לדיון
עם הצעירים והצעירות » המורים התווכחו גם על מידת שיתוף התלמידים בבחירת
הנושאים לשיעורי המחנה
נכון אני להסכים שאין לערוד תכנית של שיעורי מחנד לתקופה ממושכת ד ו ג מ ת
ת כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם למקצועות השונים .אבל אין ספק ,שמחנד צייד לדעת ,מה
להביא לפני כיתתו .אפשר שיקדים אחד הנושאים עקב מאורע מסויים ,או בעקבות
משאלה של תלמידיו ,אבל בסופו של דבר ,כשיסכם את עבודתו בשעת המחנה צריד
הוא להרגיש שאכן מילא משימה ,שיש לה הגדרה בדורה בשטח החינוד ,ואשד דאה
אותה מראש כשתיאר לעצמו את עבודתו כמחנה
ס ב ו ר נ י ששעת המחנד צריכה להיות מכשיר לחינוד ישיר
ב כ י ו ו ן ה ר צ ו י ל ב י ה ״ ם .על השיעור לקרב את התלמיד למגמת ביה״ם ולסדרי
][224
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שעת
המתנו
בבי ה״ס
התיכון
הדתי
225
החיים אשד בו — לחנכו לגישה דתית רצינית בהשקפה ובמעשה — לעודדו לאהבת
המולדת והעם היהודי ,להביאו ליחסי חברה מתוקנים )במובן הרצוי( ולפתח הבנה
לערכים אסתיטיים.
לפי זה יתחלקו שיעורי המחנד לסוגים הבאים:
) (1שיעורים המוקדשים ל ת ל מ י ד ו ל ס י ד ו ר ו ב ב י ה ״ ס .
לסוג זה שייכים השיעורים העוסקים בעניינים שבסדר ,אם גם אין לראות בהם
תמיד הזדמנות ממשית לחיניד הישיר .בשיעורים אלה מקיימים את בחירת ועד הכיתה
ויתד מוסדותיה )ועדת תרבות ,ועדת עתון וכוי(; קובעים מקומות הישיבה בחדר
הכיתה ,מסבירים בעיות שונות של ביה״ס)שיכון ,ציוד וכר(» מיישבים תלונות ,מכינים
מסיבות ,טיולים ,ביקורים ופרסומים ,ומסכמים מסקנות והחלטות שנדונו בשעות
מחגד קודמות.
) (2שיעורים המוקדשים ל ה ש ק פ ת ע ו ל ם .
כל השאלות על דת ודתיות ,לאום ולאומיות ,חברה )לרבות מין( ,מוסד ,יופי,
צריכות למצוא את מקומן במסגרת סוג זה של שיעורים .יוצא איפוא ,ששיעורים אלה
ירכזו ויכוונו את המחשבה בשאלות אמונה וקיום מצוות מעשיות ,בבעיות עם וחברה,
ארץ ,מדינה ואנושות ,וגם ינסו לפתח הבנה נכונה של ערכי אומנות.
) (3שיעורים המוקדשים ל ת ל מ י ד ו ל מ ק ו מ ו ב ח ב ר ה ו ב ע ו ל ם .
כוונת השיעורים האלה היא להכניס את הצעיד לעולם המעשה הנבנה על בסיס
השקפת עולם ,בה דנו התלמידים בשיעורים המיועדים לכד )סעיף .(2שיחות אלה
תעזורנה לו לראות את מקומו ביהדות ,בעם ומדינה .הוא יבדר לעצמו את אופייה
של היהדות הדתית ,תנועותיה ומוסדותיה ,ואת פרשת היחסים בין המדינה
והיהדות הדתית.
ביחס דומה לבידוד היסודי תוצגנה גם בעיות מעשיות בתחומים אחדים .השיעורים
יוקדשו למשל להערכת עניינים השייכים לתחום האמנות)ספרות — בקשר עם קריאת
ספר ,ראיית מחזה וסרט» מוסיקה — לאחר ביקוד בקונצרט :וציור — בעקבות ביהוד
בתערוכות ציורים ,וכדומה(.
) (4שיעורי מחנד שיוקדשו ל ת ל מ י ד כ פ ר ט .
ייעוץ הניתן בשיחות אישיות ,טיפול בענייני דת ,בקשיים סידוריים היוצאים מגדר
הרגיל ,בתקלות חברתיות )לרבות מיניות( ,בחיפוש מקצוע והכשרה לקראת החיים.
כגון הכוונה ללימודים בבי״ס גבוה מםויים או הדרכה בנוגע לגיוס לצבא )עתודה
אקדמאית ,נח״ל ,הצהרה וכר(.
השיחות בענייני ה ש ק פ ה )סעיפים (3—2צריכות לתפוש חמישים־שישים אחוז
מכל השיעורים .היתר מתחלק שווה בשווה בין הסעיפים 1ו־ .4במידה שהאחראים
למשק ביה״ס יכירו בחשיבות פעולת החינוך על־ידי הקצבת מספר שעות מתאים
להן — דוגמת עירית תל־אביב .שהקציבה שעתיים בשבוע בשנת תשט״ו והעלתה
את מספרן לשלוש בשנת תשט״ז— בה במידה יירבו השיעורים לחינוך החברה
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
226
דוד
אוקם
המליאה בכיתה והטיפול האינדיבידואלי ייעשה בזמן אחר׳ שאיננו בלוח השעות.
הדברים נראים אולי ע י ו נ י י מ למי שאיננו מכיר את עבודתו של מחנך מסור
בתוך מסגרת בי״ס תיכון דתי .כדי להוכיח את חשיבותם ה מ ע ש י ת ,ערכנו פעמיים
סקר של שיעורי החינוך .והדי תוצאותיו של סקר אחד שערכתי בעצמי.
הסקר הסתמך על קרוב למאה וחמישים שיעורי חינוך שניתנו עיי אדבעה־עשר
מורים־מחנכים בכל דרגות ביה״ס התיכון ,בשנות הלימודים ט—יב! מרבית השיעורים
ניתנו בשליש אחד — הראשון—של שנח לימודים אחת ,ומיעוטם ניתן בשנת
הלימודים שקדמה לה.
התברר שהתיכנון היה יעיל גם לגבי שיעורי החינוך׳ ובעבודה המעשית הפך
לעובדה .בכיתות מספד תפש עצם התיכנון שיעוד אחד או יותר משיעורי המחנך,
ולנושאים מסויימים הוקדשו כמה שעות בזו אחר זו למיצוי עניץ אחד בשלימותו.
מבחינה מיתודית הראה הסקר ,שבדרכי העבודה של שיעורי חיניד תפסה ההשתתפות
הפעילה של התלמידים מקום רב .ולא זו בלבד שמשאלות התלמידים קבעו לעתים
את נושא השיעורים ,אלא גם הביצוע נמסד לידם כשהדבר היה אפשרי .כך התקיימו
הרצאות תלמידים ,משפטי כיתה על נושאים ספרותיים־היםטוריים וויכוחים כלליים.
הסקר בעבודה המעשית הראה תמונה זאת:
) (1השיעורים בעניינים סידוריים )בחירות ,הכנות לפעולות וכוי( היוו אחוז קטן
מכלל השיעורים ,יחד עם זאת שימשו בעיות ביה״ס ותלמידיו נושאים לשיעורי חינוך
רבים! אך בעיות אלה נתפשו ברקעם ה כ ל ל י בבעיות חינוך וחברה ,והדברים
שנמסרו לי יוכיחו .הרי רשימת נושאים לסעיף זה ,המראה את הרבגוניות של
התעניינות התלמידים מצד אחד ואת ההתעמקות שבמחשבה מצד שני:
היחסים בין נער לנערה )שמות שונים לנושא ,אבל בוודאי הענין אחד הוא(.
מצבו הנפשי של התלמיד המצטיין ושל התלמיד המפריע.
זמנו הפנד של התלמיד.
מה עדיף — מקצוע בחידה או מקצוע חובה ז
תלבושת אחידה.
שיטת העונשים.
״חטא״ ההעתקה בבחינות.
הכנת שיעורי בית.
סדרי בית הספר ויסודם המוסדי.
) (2צמודים ממש לעבודת ביה״ס היו הנושאים דלהלן:
על מחנה העבודה )ניתוח(.
ערב ההודים.
לקראת סיום השליש.
) (3השיעורים שהם שיחות בעלות אופי השקפתי )הן מבחינה עיונית והן מבחינה
מעשית( תופסים את המקום הראשי והעיקרי בין השיעורים הנסקרים.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שעת
המחבר
בבי ה״ס
התיכון
הדתי
227
)א( שיעורים מרובים— כמעט בכל דרגה ובחלקם בהמשכים—הוקדשו לנושאים
העוסקים ב ה ש ק פ ה ד ת י ת :
השקפת העולם של יהודי דתי)סדרה ,בכיתות אחדות ובכינרים שונים(.
דת ומדע ן המשאירה הפיסיקה מקום לתפישת עולם דתית ? )בכיתות מספר(.
דת ומוסר)בניסוחים שונים(.
קיום מצוות; הגורמים לידידה בקיום המצוות ז תפילה וברכות )בכיתות שונות(.
ערךהלימוד! ״תלמוד תורה כנגד כולם״! תלמיד חכם מהו?
היהדות הנצחית ,מה קבוע — מה חולף ז
התבוללות! האם הכנסת הריבונית מוסד מתבולל ?
הדת והדוד)מאמרי בנטויץ—קרן שנתפרסמו באותם הימים ב״הארץ*(.
תורה שבכתב ותורה שבע״פ.
ההווי הדתי של בית ספרנו.
שכד ועונש.
)ב( נושאים בענייני א ם ת י ט י ק ה:
הקריטריון באומנות )שורת שיחות(.
גורמים אסתיטיים ביהדות והזנחתם ביהדות החרדית.
)ג( נושאים בענייני ח ב ר ה ו ח י נ ו ך :
יחיד וחברה! האדם הרצוי בחברה.
האידיאל העומד בפני הנוער בארצנו» תכלית ואידיאל» משפט על הנוער הישראלי.
תפקיד הנוער העוזב את בית ספרנו.
התלמיד ובית ההודים! בית ההודים בין גורמי החינוך.
תנועות הנוער )בכיתות מספר(! הנוער הבלתי מאורגן.
מושגי ״כבודי של הדוד הצעיד בן זמננו.
הכוונה בקריאת עתון — בקריאת ספר — בראיית סרט.
הילד בגיל הגן)לבקשת כיתה אחת .(1
נקודות כלליות בבחירת מקצוע.
או״ם tזכויות האדם )במספר כיתות(.
למה אין התקדמות המדע מתקנת את החברה האנושית ?
צורות שלטון )סדרת שיחות(» שיטת הבחירות בארהיב.
קיבוץ גלויות והמעברות < עבודה סוציאלית במעבדות.
הנח״ל)שתי כיתות(! החינוך הצבאי.
)ד( כל הנושאים דלעיל אינם קשורים במאורע מסוייס .עליהם מתווספים הנושאים
שמקורם כאמור בהתרחשות של ממש ואשר השיחה עליהם בהכרח היתה השקפתית
בעיקרה .כתופעה רגילה יש לציץ את השיעורים האקטואליים ממש׳ כשהרקע של
השיעור הוא מאורע מסויים שאירע זמן קצר לפניו:
גיוס הבנות ) 2כיתות(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
228
הרב
א וקם
יוד
גיוס ב ח ו ר י י ש י מ ו ) 2כיתות(.
ברחובות.
הרצח
קיביה.
ההפגנות
בירושלים.
פ ע ו ל ו ת המיסיון.
פ י ט ו ר י המורה ״היהודיה המשיחית* ) 2כיתות(.
המתנדבים.
שורת
ויכוח ע ל מ ת נ ת פ ר י ד ה ל ח ב ר מ ה ג ר לחו״ל.
)ה( ל א ו ת ו ס ע י ף ש י י כ י ם ג ם ש י ע ו ר י מ ח נ ך ,ש נ ו ש א י ה ם ה ו ב א ו ב פ נ י ה ת ל מ י ד י ם א ו
ע ל ידיהם
נדרשו
בקשר עם
תאריך
מסרים.
ברוד
שגם
ה ש י ע ו ר י ם האלה
מרבית
יסודם בהשקפה ,ושוב ,ב ע י ק ר בהשקפה הדתית .ו ה ר ש י מ ה הניתנת בזה ת ו כ י ח :
א י ש ״ — ליום השנה
ה״חזון
הדמב״ס
הנשיא
ל פ ט י ר ת ו ) 2כיתות(.
— ליום מ ל א ת 750ש נ ה ל פ ט י ר ת ו ) 3כיתות(.
ו י י צ מ ן — ל י ו ם השנה לפטירתו.
על יהדות אירופה
— ליום הזכרון י׳ בטבת.
)ו( ה י ו ג ם ש י ע ו ר י מ ח נ ך ש נ י ת נ ו כ ס י כ ו ם ו ה ש ל מ ה ש ל ה ל י מ ו ד ה ס ד י ר ב כ י ת ו ת מ ס פ ר .
מ ו ר י ם וגם תלמידים הדגישו ,ש י ש סיכומים ש ל ג ו ש א י ל י מ ו ד מםויימים ,ש ב ה ם מ ת ע ל י ת
השיחה מ ע ל למתח ה ר ג י ל ש ל ה ל י מ ו ד היום־יומי ומגיעה
לדרגת
ב י ר ו ר שבהשקפה.
שהאקלים החופשי י ו ת ר ש ל ״ ש י ע ו ר מחנך״ ט ו ב ויפה לו.
דוגמאות:
תורה
ו מ ד ע — סיכום ל פ ר ש ת ב ר א ש י ת ) 2כיתות(.
א י ש ואשד — .סיכום ל ל י מ ו ד ת ו ר ה .
מ פ ר ש י התלמוד הגדולים — השלמה לשיעורי גמרא.
תולדות
)ז(
ב ש י ע ו ר י מחנך ל א מעטים מ צ א מקום גם ה צ ד האסתיטי
השיחות
העקרוניות
בתערוכות,
כן
בדו״ח
שהתנהלו
בכיתות
אחדות — לעיל
סעיף
המעשי)חוץ
,3
ב(,
מאותן
בביסורים
ב מ ו ז י א ו נ י ם א ו ב ש י ח ו ת ע ל ב י ק ו ר כזה ,ב י ק ו ר ב ת י א ט ר ו ן א ו ב ס ר ט ,ו כ מ ו
ובשיחות על
יצירות
ספרותיות חשובות .כאן
ר ש י מ ת הנושאים
מקרית,
הואיל והיא חייבת להתבסם ע ל ההצגה ש ב ת י א ט ר ו ן ובקולנוע׳ ו ע ל מה ש ה ו פ י ע בשוק
הספרים או בתוספות הספרותיות ש ל העתונים.
ואלה
הנושאים:
ביקוד
ב״פנודמה״ ז ביקור במוזיאון.
ש י ח ו ת ע ל ״ א ו ד ו ת הבמה״.
״קזבלך.
״המלט״.
כ י ב ו ש האבדםט.
)ח(
קרובים להם הנושאים בהם ד נ ו ע ל ספרים — סיפורים:
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
»עת
המחנך
ב ב י ד.׳0
התיכון
הדתי
229
*ספרטקוס״.
״מלך בשר ודם״.
״מלאך המוות והשוחט״.
) (4אין צורך להוסיף שגם בשיעורים שנסקרו על ידי היו כאלה׳ שהוקדשו לשיחות
אישיות עם התלמידים .מספרם איננו גבוה ,הואיל והשיעורים הגסקרים היו — כפי מה
שהזכרתי — רובם בשליש הראשון׳ הזמן שבו עדיין אין המחנכים מרבים בטיפול אישי,
כי מטבע הדברים זמנן של בעיות מםויימות בסוף השנה )קשיים בבחירת מקצוע,
ייעוץ לעתיד ,נח״ל ,צבא ,עתודה ,המשך באוניברסיטה ,בבית מדרש ,בעבודה
וכדומה( .גודם שני למיעוט מספר שיעורי המחנך שהוקדשו לשיחות אינדיבידואליות
הוא בעובדה שהזכרתי למעלה ,שעל־ידי קביעת שני שיעורים למחגך ,שמהם רק אחד
ניתן בפועל ,מצאו המחנכים אפשרות להקדיש זמן לשיחות כאלה גם מחוץ למערכת
השיעורים הקבועה.
ראוי שכל המוסדות ,שבהם מתקיימים ״שיעורי מחנך״ ,יסקרו גם הס את הנעשה
בשטח הזה .סקירות כאלה תעזורנה לציבור המחנכים ותתדומנה לחיזוק החינוך הדתי
והכללי של הגוער המתבגר המופקד בידינו.
www.daat.ac.il