י ש ע י ה ח .ה ד ר י /י ר ו ש ל < ם
התשובה
ב ח י נ ו ך ה י ח י ד ו ה ח ב ר ה עפ״י משנת*
של ה ר ב ק ו ק
פתיחה
כל ימיו שאף הרב להתגשמותו של רעית נעלה :החייאת הרגש והדעה *ישראליים
בקרב בני־העם• מאמין היה ,כי לכשתבוא התעוררות זאת ,תתגלה עצמיותה הפנימית
של האומה ,שהיא תנאי יסודי לגאולתה.
כל ימיו עמל הרב למימושו של רעיון זה על־ידי התוואת דרכי־הגשמה וביצוע
ממשי של התכנית• .המקצועות הרוחניים שבתורה מוכרחים הם שייעבדו ,ובאותו
המרץ שנעבדו ושצריכים להיעבד המקצועות המעשיים שלה—זהו הלא פתגמי
העתיק״ ״על־כן אין לשער כמה גדולה היא החובה עכשיו על גדולי תלמידי־חכ־
מים ,וכל מי שיש לו כשרון ונטייה לדברים רוחניים גשגבים ,לקבוע עיקר הלימוד
והעיון במרומי החכמה האלהית״ ! ״דווקא תלמידי־חכמים גדולים — דווקא הם
ראדים הם להורות ולהודיע ,שאין הלימוד של מה ששייך למחשבה ולרגש דבר
עראי וטפל—כי אם עיקר יסוד החיים״ ; ״ועיקר הגדולה של הדברים שיהיו מסדי־
מים ומבוררים עם גדלם ,רחבם והיקפם״«.
הרב עצמו היה נאה דורש ונאה מקיים .הספרות שהשאיר אחריו רחבה היא ,ואם כי
עדיין גנתים בכתבי־יד חלקים גדולים מיצירתו ,יש בחלק הנדפס להורות כיצד עסק
הוא בדברים הרוחניים.
אולם אירעה לה ,למשנתו של הרב ,משהו מוזר .שועלים קטנים חיבלו בכרם .לא
רבים השכילו לעמוד על שיטתו וגישתו ,ולאחר רפרוף קל בספריו פסקו :דברי
שירה הם ,הרגשות ומליצות שמלבד גדולה שירית אין בהם ולא כלום .רש שהודו
במקצת כי אכן ישנה מחשבה בדברים ,אבל מעורפלת ומטושטשת! אלה ואלה באו
לכלל טעות מחמת עצלות וחוםד־יגיעה שהיתר .בהם.
דבר זה ,שהתעסק בו אותו צדיק והתאמץ לשרשו מן הלבבות — נכשלו בו הללו.
כמה יגיעות יגע הרב כדי להוציא מלבם של השטחיים ,שלא שירה גרידא כאן אלא
2
3
1
א ג ר ו ת ה ר א י ה ו ע -ע א ג ר ו ת ס׳ ת פ ג .
ג
ע ק ב י ה צ א ן ,ע מ ׳ נכ.
3
שם נו.
4
ש ם ח.
][230
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התשובה
בחינוך
היחיד
והחברה
עפ«י
משנתו
של
הרב
קוק
231
דברי הגות פנימיים — ולא עלתה בידו .ואף היום אפשר עוד לפגוש רבים ש״בקורת״
להם מן המוכן :״ספרי הרב — דברי מליצה*.
שטחיות זו היתה אף בעוכריה של שיטת הרב בבעיות ההוזה .יחסו לתקומתם של
ישראל לא נתפס כחולייה במסכת כללית—שאותה לא טרחו להבת—ומנא המשפט
המעוקל על ציונותו של הרב זצ״ל שגרם לכמה וכמה קלקולים.
דומה ששורש הרעה נעוץ בצורה החיצונית של הדברים שנכתבו בלשון חזון׳ רבדים־
רבדים ,ולא בצורת סוגיות סביב גושאים מרכזיים .אכן ,גם אלה שסודרו בצודה שיט־
תית ״זקוקים להעמקת העיון המדוייק״ ,להסברת הדברים ולהשוואתם עם שיטות
מחשבה מקבילות וגוגדות.
קיים הרושם שאם כה ייעשה לה למחשבת הרב ולמשנתו — שתהא מםויימת ומכו־
רדת )כדברי הרב עצמו(— תצא מכלל הרגשות ומליצות ,תיסתר הטענה השטחית
על אווירירותה ,ומוגיטין שלה בפי בל יהא :בסיסיות ,יסודיות שיטתית ,שאמנם כתר
של שירה עומד על גביהם ,כי ״השירה היא ההשגה היותר חודרת ,יותר פנימית
במעמקי מהות המושג ,מה שאי־אפשד כלל להשגה הפרוזית״ ,מבל־מקום שירה זו
אינה צוררת את ״ההלכה״ המוצקה ,אלא היא מעלתה ומחדירתה לתפיסת הלב הפני
מית — ל״אובנתא דליבא״.
כדבר שקרה לכלל תורתו של הרב קרה לפרט .אף ספרו ״אורות־התשובה* לא
גמלט מגזר־ דינם של ״המבקרים״ למיניהם .מעטים עסקו בדבר ,ומועט מן המועט
נכתב על כך ״ .והמעניין שבדבר ,שרוב המתעסקים הם דווקא מעבר מזה של המהנה,
כאלה שתורת הרב בעבורם היא אך חומר למחקר לעמת בו ,ולא תורת חיים המורה
את דרך המעשה.
ואף כי הנושא של ״אורות־התשובה״ קרוב מאוד למוחם וללבם של תלמידי־החכמים,
שהורות לזרמים השונים של תנועת־המוםד נסללו בפנימיותם מסילות להגות ולמח
שבה — לא דשו בו ,לא ניסו להתעמק בו ,ופטרוהו במשפט אופייני :״תורת הרב קוק״.
ברם ,בזמן האחרת קמו למחשבה המקורית־הפנימית גואלים הן בארץ והן בגולה.
גדולי המדריכים הרוחניים ניפנו והיפנו את לבות תלמידיהם אל חלקי התורה המוזנ־
חים בשטחי המחשבה והעיון — וראה זה פלא ,הזרע עלה יפה .תורת העית הפנימי
קנתה לבבות ,רכשה נפשות ,התרבו המתעסקים והמעיינים בה — ועדית העתיד
הגדול לפניה.
דומה שהגיע גם הזמן לברר ולפרסם את תורתו של הארי שבחבורת הרועים הרוח־
5
5כתר תורה .וע-ע אזכרה ח״א במאמרו של דיר וולפסברג.
6הרב סטרליץ זיל ,במסתו היסודית - :התשובה בתפיסתו של רבנו• — ביאזכרה׳ ח י * דן
אך ב-תמגית־תמציתם״ של הדברים .פרוסי ש .ה .ברגמן ביהאדץ• ) 12אוקסובר (1948״מחית
ואל־מוות במשנת הרב .-ג רוסנשסרייר במאמר *דל משנתו הדתית־פילוסופית• — מאזנים
תש-ו ,שנכנס לספרו -המחשבה היהודית בעת החדשה -ח-ב- .דרך ההשוואה והשיבה.-
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
212
ישעיה
הדרי
ח.
ניים — מרן הראי״ה קוק זצ״ל .כי כאמור אין נקודת־מוצאו הרגשנות ,אלא המחשבה.
הרגשת עולמו גבעה מהשקפת עולמו ,ולא שירה גרידא יש כאן ,אלא שיסה .
ועלה במחשבה ,שראוי לפתוח את הסדרה על הסוגיות השוטת שבמשנתו של הרב,
ב״אורות־התשובה״ ,שאין לך קרוב יותר ממושג התשובה ללבם של צעידי תלמידי־
החכמים שבדור ,מתוך תקווה ותפילה לבירור מקיף של מחשבת בעל ה״אורות״ ,בע״ה.
״אורות התשובה״ צריכים לימוד בלי גבול״…
ז
)מדברי ה ר ב י א (
לאחר שנתמנה הרב קוק כרבה של יפו בשנת תדס״ד ,חידש חידוש גדול .גגד המקובל
עד אז חשב שיש מקום לשפה משותפת ולדברים אחדים עם הםועלים־החלוצים שעסקו
בבניין הארץ ופרקו מעליהם עול תורה — חשב ועשה .בא במגע אישי אתם ,פנה
אליהם במכתבים והשתמש בכל דרכי־ההשפעה להעדיף עליהם מטל האודה .וכל כך
למה ז כי האמן האמין הרב שבמוקדם או במאוחר תבוא התשובה ,בדוד זה או בדורות
הבאים! וסבור היה שבמקל גועם ,במלחמת שלום יעלה בידו לסייע לגילויו של האור
הגדול.
ואף במחנה המאמינים ,שבו נתגלו פרצות בשטח החיוניות הדתית ,ראה את התשו
בה כהכרחית .על־ידי התעמקות והתבוננות יסודית במצב ההווה ,גמלה בלבו של הרב
האמונה בקרבתה של התשובה ובכלליותה .״ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים
בעסקי התשובה בזמן הזה ,ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט ,לא
יוכל לכוין שום דבר לאמיתתה של תודת אמת! כי כל זמן מאיר בתכונתו״ יי .הרעיון
על התשובה נשתבץ יפה במערכת מחשבתו של הרב .אותן השנים הגדולות תרמ״ח—
תרס״ד ,שנים ששימש ברבנות בזיימל ובבויסק ,עשו את שלהן .ההתמדה העצומה
בתורה לכל מקצועותיה היקנו לרב השקפת־עולם יסודית וכוללת .ובמסכת הכללית
הזו נקבע לה לתשובה העיונית והמעשית מקום מכובד ביותר.
באותה תקופה ,בשנים הראשונות לכהונתו ביפו ,נתפתחה ונשתכללה בלבו המח
שבה על דבר התשובה .ואת אשר הגתה דוחו חפץ להעלות על ספר .״הנני מוצא
עצמי נוטה לחשוב ולדבר תמיד רק על אודותה ,וכל רעיונותי רק בה הם מרוכזים״ ״.
נ נראה שבפגישה שהתקיימה בין הרב להרי״מ חרל״פ לפני ר״ח אלול תרע״א ,סיפר
הרב לתלמידו על התוכגית לחיבור ״אגרת־התשובה״ ,שכן במכתב מר״ח אלול תדע״א
כותב הרב :״ע״ד אגרת התשובה ,גדולה מאוד היא תשוקתי לזכות להכינה ולסדרה
כראוי .אבל לפי עדך גדולת העניק כן רבו המניעות״ .10
ואמנם היו המניעות גדולות מאוד ,בעסקי ציבור ובעסקי היישוב והיה העולם חסר
7
עי׳ ״סיני* ת ש ר י ת ש ״ ג ״ מ ב ו א ל א ו ר ו ת ה ק ו ד ש ״ ל מ ו ״ ר ה ר ב דוד כ ה ן ,ו ע ״ ע ״ ש ע ר י ם ״ לי.
ודלפסברג ע מ ׳ .1
8
ד א ע י י ן ב ה ק ד מ ת ה ר ב מ .נ ר י ה ל א ו ה ״ ת ה ו צ א ת ב נ ״ ע .
אגרות הראייה סימן שעת.
9
הקדמת אורות התשובה.
www.daat.ac.il
10א ג ד ו ת ש ע ר .
התשובה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ח י נ ו ך ה י ח י ד ו ה ח ב ר ה ע ם ״ י מ ש נ ת ו של הרב ק ו ק
233
אורד .של תשובה :״ואולם מה דאבה לבבי על אשר עוד אינו מוצא לעת־עתה את
היכולת להפיק זממו על דבר אגרת התשובה ,שבאמת לפי שהאיר לנו הדד״ג)=ד,דרת
גאונו( במכתבו ,את תורף הפרטים הצדיכים להתברר באגרת התשובה ,כמה יפעת
אור ואבוקת דעת היה מזריח זה על עולמנו — התשובה״ ״.
רק שלושת הפרקים הראשונים נכתבו כסדרם וכמתכונתם על־ידי הרב ,את שאד
הפרקים ליקט בנו ,הרב צ״י קוק שליט״א ,מתוך כתבים מתקופות שונות שנאגדו כולם
לספר אחד בשם ״אורות־התשובה״ שיצא לאוד בערב שנת תדפ״ה ,בהוצאה שנייה
לאחר פטירת הרב בתרצ״ו ובהוצאה שלישית בתשט״ו ע״י ארגון בני־עקיבא בתוספת
כותרות העדות וניקוד.
הדברים נכתבו לא כשעשוע ספרותי או כיצירה אמנותית אלא תור כדי ״מלחמה
פנימית כשרוח חזקה דוחפת אותי לדבר על דבר התשובה״ ,ודחיפה פנימית זו היא
כל כד עד ״שכל חולשה בעולם לא תוכל לפטרני מתביעתי הפנימית״ ־!.
אם כי ספר זה הוא היחידי שנושאו הוא התשובה ,הרי אף בשאר כתביו נמצאים
מאמרים על ערכי התשובה וכלליה ,ולצודד הבהרת משנת התשובה אשר לרב נשת
מש בכלל :״דברי תורה עניים במקום אחד ,ועשירים במקום אחר״ .ואם משנתו של
הרב נקייה היא ובהירה ,ואחדות שולטת בכל חדריה ,הדי דבריו ב״אורות־התשובה״
— קב ונקי הם .וכשמם כן הם :אודות .האוד הוא הנשמה הפנימית בעולמות ,הוא
קיים אם כי איננו נתפס בחושינו .13
האור הוא יסוד משנתו של הרב—ההסתכלות הפנימיות כל נושא שהרב דן בו,
נבחן מבחינתו הפנימית ,מבחינת האור שבו :אורות הקודש ״ ,אודות ישראל ,אורות
התורה ,אורות התשובה — ״הבט על האורות בתוכיותם״ ״.
ומעלה יתירה ל״אודות התשובה״ ,שכן אמר הרב:
״אורות־התשובה עמלתי בו הרבה ,מי שיסתכל בו כהוגן ימצא אור בכל מלה
ומלה״ ״.
תוכנית הרב היא לדבר על ערד התשובה ועל הגשמתה בחיי הפרט והכלל .דומה
שהרב היה הראשון שדיבר על תשובת הכלל לפרטיה ,ועל מה שחשוב יותר :על
הגשמתה בחיים.
עיון בכתבי הרב יעמידנו על שלוש תשובות :תשובת העולם ,תשובת האדם ותשו
בת ישראל ,שבכללותן הן תשובת ההווייה.
11ר יעקב משה חרל״ש במכתבו מי׳ באלול לרב .נדפס ב״הד־הרים״ עמ׳ כא.
12ה ק ד מ ת א ו ר ו ת -ה ת ש ו ב ה .
4
13ה ש ו ז ר .כ ו ז ר י מ א מ ר ב ס י ׳ נ ד – :א ו ר ה ל ב ב ו ת י ו ת ר ד ק ו מ ע ו ל ה מ א ו ר ה ר א ו ת ׳ .
14עי׳ חכמת הקודש ,ע׳ שד ,שיא ,שיג.
15ש ם J D
16ע י י א ג ר ו ת ה ר א י ה ס י מ ן ש ע ח ,ו ע י י ן ב ה ק ד מ ת ה ר ב נ ר י ה ל ה ו צ א ת ב נ י ע .
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תשובת
העולם
ההווייה וההתהוות
מחלוקת רבתי נטושה מימי קדם בעולם המחשבה הפילוסופי סביב בעיית ההודיה
וההתהוות .לראשונה בא הניגוד הזה לידי ביטד בפלוגתא שבין חכמי יוון :האלאטים
והרקליט .האלאטים דגלו בפשטות ובאי־השתנות של ההודיה ,וטענו לשלימות העולם
שאינו משתנה לא בהווה ואף לא בעבר ובעתיד .ואילו הרקליט סבור שאין הודיה
מתמדת ,אלא התהוות מתחלפת ומשתנית לעולם .אין דבר מתמיד בהודיתו ,הכל
שוטף ,הכל שואף מסתירה לסתירה ,ואף־על־פי־כן נוצרת הרמוניה נפלאה מ ו המת
גלית בעולמנו.
סלע של מחלוקת יסודית זו משמש נקודת־מוצא להתפלגות השיטות הפילוסופיות:
אי־ההצלחה להכיר הכרה גמורה ומוחלטת את מהות העולם ,מקורה בהיטלטלות
הקוטבית—הודיה והתהדת ,בהתהוות מקוד ההודיה הדתית־האישית ,ואילו רעיון
האלוקות שבעיון המטפיסי מוצאו בהדה .ולניגוד זה תוצאות נוגדות בתורת הדתות.
לצדה של ההודיה ,אותה הודיה מושלמת ,אחדותית ואין־סופית עומדים גדולי
החושבים :אפלטון ,אריסטו ,דקרט וכר ,ואילו מעבר מזה טוענים הרקליט ובדגסון
לזכותה של ההתהוות ,אותה התהוות שביסודה מונחת אידיאה אחת :יצירה ,חידוש.
האוגיבדסום חי וגדל מתור התפתחות של יצירה.
תורה זו ,שברגסון היה לה לפה ,משתלבת יפה עם התיאוריה של ההתפתחות המס־
בירה את העולם כמתפתח ומשתלשל חולייה מתוך חולייה ,אלא שברגסון חלוק עליה
וסבור ,שעולם החומר המתגלה לעינינו הוא הפסולת שביצירה הרוחנית ,שיריים
חסרי־תוכן ממעשה־היצירה .עיון במשנתו של הראייה יגלה לנו מה היה הוא זצ״ל
סבור בנדון .״אין העולם דבר עומד על מצב אחד ,כי אם הולד ומתפתח׳ העולם
איננו סטאטי אלא דיגאמי .ודברי הרב העשירים במקום אחר בהסבר ובהרחבה מבהי־
דים יפה את השקפתו .במאמר ״התעלות העולם* ־ ח הרב בבעיית המדיה וההתהוות.
ולפי הסבריו מוצאות מקום שתי ההנחות :הודית הבורא והתהוות העולם שמחוצה
לו המחפש את הדרד אליו.
״שניות״ זו ,כביכול ,אינה עומדת בניגוד למושג ייחודו של האל ,כי הרב ״מכחיש
1
א ו ר ו ת ה ת ש ו ב ה ? ,ם ׳ יד.
2
אודות הקודש הלק aמאמר חמישי.
][234
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ת ש ו ב ה
בחינוך
היחיד
ו ה ח ב ר ה
עפ*י
משנתו
של
הרב
235
קוק
לגמרי את ישותו של עולם נפרד מאל״ ותהי ישות זו אפילו בבחינת התהוות״» .כי
אין הגברא באשר הוא גברא בעל ממשות כלל ועיקר ,הוא חי רק על־ידי השפע האלהי
המחיה אותו והדוחפו לקראת שלימותו.
רעיון זה של ה״אחדות הכוללת״« הובע יפה במשפט הראשון שבמאמר :יכל
ההווייה כלולה היא בגקודה אחת״ ,5מה שפותר את ההגשמה ב״הכל־אלוהות״)ההש
קפה הפאנתיאיסטית ששפיגוזה היה לה לפה( • ומקיים את ה״כל־באלוהות״ .האלוה־
כל נמצא ,ואין כל נמצא האלוה .״מה שאינו ניתן לציור השכל ,אלא באובנתא דליבא׳
רזית״ .
מה היא ,איפו* התהוות זו הנקראת בפינו *עולם״ ?
״אין ההודיה יכולה לקבל את כל עוצם הטוב של המהווה העלית < ההודיה החלקית
מתמסמסת מרוב טוב ,מעוצם החיים ,משתכרת היא מרוב שאיפתה* ! ״האלהות
נותגת היא לפי כוחה והמקבל מוגבל הוא״» .ולמדות שהמקבל מוגבל הו* אין האלו
הות נמנעת מלתת לפי מידתה הבלתי־גבולית ,אם כי היא גורמת לו שיישבר לגמרי ן
אלא שעל־ידי תשוקתו ״לשוב למקורו הבלתי גבולי ,להתאחד באלוקות ,יעשה הנברא
את עצמו דהיה במדרגת השלימות של בור* דתעלה ממעל לגבול של ע ר ״ ,10
דבר שלא היה אפשרי מבלעדי השפעה שבאה עליו .שפעה זו עשאתהו לעצמאי,
לעופיד ברשות עצמו ,הוא מגיע לשלימות של בורא דוצר.
״ההודיות מתגלות בתור ירידה מאלהיות לעולמיות ,שהיא כמו השפלה ומיתה
נוראה״ ״ .נמצא ש״בריאת העולם* לא היתה אלא *הליכת ירידה מלמעלה למטה,
ממהות עליונה למהות ירודה ממנה ,עד שבאה לירידה היותר שפילה״ ״ ,וירידה זו
דרגאית הי* ומשיפעת חיי יצירה אלו המשתפלים בהדרגה נוצרת החמריות.
שני כיוונים ,איפוא ,למהלד .מאצילות עליונה למדרגות נמוכות ממנה עד לנטייה
החומרית ,ומשם בחזרה למקור .״ואח״כ היא שבה לעלות ,והולכת היא ועולה עד
העלייה היותר עליונה״ ״ .תיד כדי ירידה משתוקקת ה״יצירה העליונה לשוב לימי
חוסנה״ ״ ,ואז היא מפסיקה מידידתה ופונה לעלות! ובדיד עלייתה היא מתחברת
ד
8
א
3
טרופי ברגמן- ,הפועל־הצעיר• אלול ת ש ״ ט * :מ ש נ ת הרב קוק״
4
א ו ר ו ת ה ק ו ד ש ח ל ק ב ,מ א מ ר ש ל י ש י .
5
ש ם תה.
6
עי׳ א ו ר ו ת ה ק ו ד ש ,ע מ י תיג .ו ע -ע ״ א ז כ ר ה • ח ל ק א ע מ י קעא.
7
הרב דוד כהן •סיני• תשרי ת ש -ג
8
אורות הקודש ,עמי תקמד.
9
ב״אזכרה* ח ל ק א ,ע מ ׳ ר כ ז מ נ ס ה ה ר ב ס ס ר ל י ץ ל ה ס ב י ר א ת מ ה ו ת ה ש ל ש ב י ר ה זו ב ה ש ת ל ש ל ו ת
ה א י ד י א ה ה א ח ד ו ת י ת מ מ ק ו ר ה .ועיי א ו ר ו ת ה ק ו ד ש ,ע מ י ת ק מ ס .
10א ו ר ו ת ה ק ו ד ש ,ע מ י ת ק מ ח .
11אורות־התשובד״ עמי מז.
12א ו ר ו ת ה ק ו ד ש ,ע מ י ת ק מ .
14ש ם ת ק מ ב .
13שם.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
236
ח.
ישעיה
הורי
עם ׳המאור העליון׳ ,עם כל המדרגות שירדה בהן במהלכה הראשון—הרוחניות,
האציליות ,השכליות והמוסריות ,והתחברות זו ,של מדרגה נמוכה עם זו שלמעלה
ממנה ,יוצרת יצירות נפלאות שיש בהן מן החומריות והרוחניות ,וזהו רז נשמת האדם
שבה מתגלית ״הכבירות הארצית עם השאיפה השמימית המנצחתה׳ ״.
״ההווייה היא מליאה תמיד תגועה ,גשמית ורוחנית ,פועלת היא את ערכי חייה
מלמעלה למטה בדרך ישרה …ופועלת גם כן מלמטה למעלה ,מהפרטים על הכללים,
מהתחתונים על העליוגים .דוגמא זו אגו רואים באודגניםמוס החי ,וברוח האדם,
במעמדו הרוחני כשהוא לעצמו ,וגם ביחס המשותף שבין הגוף והרוח׳ ״ .
כבר בחייו של הרב עמד על כך הדיר קמינקא שיש קשר בין עיקרי מחשבתו
לבין תורת ברגסון .ואכן הרב עצמו כותב :׳תורת ההתפתחות ההולכת וכובשת את
העולם כעת ,היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה יותר מכל התודות הפילוסופיות
האחרות״ .יתר־על־כן ,ליחידי סגולה ״שמעולם הסתכלו בסדרי השתלשלות דרג־
אים אפילו בהווייה הרוחגית״ אין הדבר זר ״להבין במידת ההשוואה גם כן באופן
זה בדבר ההתפתחות החומרית של העולם המוחשי ״ ,שראוי הדבר שתהיה התגלותו
מתאמת להשתלשלות הרוחנית ל ההווייה״ .20
כבר כאן עומדים אגו על הבדל ראשון שבין בדגםון ל ד ג כאמור רואה בדגםון את
החומר ״כתפנית שכנגד ההתהוות ,קפאץ ,סילוק התהוות ,החומר הוא תשישות הנף
החיים״ ,ואילו הרב דואה בחומר— ״גם במקום האילמות הגמורה הנראית לבו —
חיים מפכים .כל מה שיש בכל אטום ,ובכל מה שהוא קטן מהם ,בכל ניד כל־דהו,
קל וחומר בכל דומם מצוייר בצורה ,בכל דבר משוכלל איזה שכלול ,וקל וחומר עוד
יותר בכל האורגאנים ,בכל צמח ,ובכל חי למינהו— הכל הולך ושוטף ,הכל
מתעלה״ .
ברגםון שראה את הכל באםפקלרית ההתהוות—היצירה ,לא שייר מקום לגוצר
עצמו ,שהרי הוא ניגוד ליצירה .׳והדי זו השקפה תמוהה :עולם כביר זה שאנו קול
טים בחושינו—כל זה לא יהא אלא תופעה של לאות ,פסולת חדלת־ערך של להט
היצירה .כל הטבע האדיר סביבנו ,נראה לנו גם אינטואיטיבית ,בממשות שיקשה
לדחקה לתוך התפקיד הגתון לה על־פי ברגםון׳ ״.
1
17
18
ש
21
בעייתו של ברגסמ—כיצד לשייר את הנוצר בעולם היצירה—התיישבה יפה
IS
BV
16שם תל .וע״ע ״אזכרה׳ חלק א עמי קפא :״אל התשובה״ ,שהופיע ביהתור״ — תדפ-ז.
17עיי אגרות ראיה ט י ת ומג.
18אורות הקודש ,תקנה.
19עיי שם תקפ.
20שם תקנט .וע״ע ״תלפיות״ שנה ו׳ חוברת א־ב ניסן ת ש י ״ ג :תורת הבריאה ושיטת ההתפתחות.
21שם תקלג.
22ולטש בבקרתו על ברגמון — *ברגסון ומשנתו״ בהקדמה לימבוא להטפיםיקה• עמי .49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התשובה
בחיניד
היחיד
מ ש נ ת ו של
והחברה עפ״י
הרב
קוק
237
בתורת הרב .הוא העלה את הנברא ״ממעל לגבול של נברא״ והעמית על ידי כך
ןןצמן״ s
2״במדרגת השלימות של בור* ובזה יעשה
נמצא שהרב מסכים עם תורת ההתפתחות בחד ,וחולק עליה בחד; מסכים עם
עקרון ההתפתחות החומרית וחולק על המיכאניות שבה— חוק מלחמת הקיום העיודת
המניעה את ההודיה .וכן מסכים עם ברגסון בהנחה על התפתחות העולם הרוחנית,
וחולק עליו בהדגישו שחוק זה חל אף על החומד ,דבר הנובע מהסתכלותו האחדותית.
4
א
ה נ ב ר א
ת
השלמות וההשתלמות
אולם עיקר ההבדל בין דרכו של הרב לדרכו של בדגסון נעוץ בנקודה אחרת .כדי
להבין שוני זה עלינו להבהיר שנית את שיםתו של הרב.
בכל התהליך הזה של ידידת ההודיה ועלייתה פועל הרצון שבהודיה ,הנדחף להת
גלויות חדשות על־ידי ההארה האלוהית ,״החפץ אדיר של לאשתאבא בגופא דמלכא,
לשוב אל מקור המציאות …נסוע הוא בכל היקום ,והוא־הוא הכוח היסודי המגלגל
את כל תנועות ההודיה״ ו ר צ ו ן זה הוא־הוא ההתפתחות המודגשת מלמטה למעלה
והוא החזיון של ״צעדי התשובה של המצוי לן״ .25
עומדים אנו ,איפוא ,על משמעות חדשה של מושג התשובה .עד עתה הכרנו את
מושג התשובה כמושג שלילי ,אשרי האדם שלא נזקק לו ,כי הדי התשובה — לפי
המקובל — חזרה היא ממעשי העבר וקבלה לעתיד ,ואילו מי שעבדו נקי מה לו
ולתשובה ? ! ועל אחת כמה וכמה שלא יחסנו מושג זה לעולם — והנה משמיענו הרב
כי התשובה היא המהלד של ההודיה כולה בדרכה חזרה למקורה .אולם אין זו חזרה
בידים ריקות .בדרכה היא בונה עולמות חדשים ,יוצרת יצירות חדשות ,עולה
מדרגא של נברא לדרגא של בורא ,ועל־ידי־כד הולכת השלימות ומשתלמת.
הא כיצד ?
הרב מכיר בשני ערכים כשלימות האלהית :שלימות מוחלטה שהכל בה בפועל
ואין בה דבר בכח ,ושלימות מתעלה ,זו תכונתה של ההודיה ש״עדי־עד לא תחדל
מהתעלות״ .28
תכונתה של ההודיה להשתלמות באה כדי שהוספת שלימות אף היא לא תחסר
כשלימות המוחלטה י .אמנם אפשר לשאול ,הרי זהו גופו חסרון כשלימות המוחלטה,
אולם הרב בדברו על הטוב המוחלט והטוב המתעלה ״» כותב :״שבעצמיות יסוד
24
כו
־־
ז2
>־
23
24
25
26
27
28
30
אורות הקודש ,עמי תקמה.
אורות הקודש שפח .פרופ׳ ברגמן ב״הפועל הצעיר* אלול תש״ט נסה להשוזת רעיון זה לרעיון
האריסטוטלי של האהבה אל האל הדוחפת את העולם קדימה.
שם עמי תקמ.
עי׳ אגרות הראיה סימן תשלז.
חכמת הקודש ,עמ׳ תקמט .ועיע שם בפרקים יג — יח.
29שם ת ק ג
שם תקמט.
שם תעח — תפו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
238
י ש ן י ה
ח.
הדרי
המניעה יש מעלה עליונה ,הראוייה להיות הולמת למושג השלימות העליונה״ שהננו
יכולים על־כל־פנים לסמן לנו בו איזה רשימה של השלימות המוחלטה״ ״.
מציאותו של כוח ״ההתעלות התדידית״ נחשב כאילו השלימות המוחלטה משתלמת
על־ידי ההשתלמות על־כל־פנים ״עבודה זו היא צורך גבוה״ .
יש שכפרו ביסוד של השלימות ההולכת ומתעלה ״ והללו נקראים כופרים בעיקר
— שפינוזה ״ ,ויש שלא הודו במציאותה של השלימות המוחלטת ש״אין שייר עמה
ומצדה שום הוספה והתעלות ,מפני שהכל כבר מעולה ,שלם וגמור**״— והללו
מקצצים הם בנטיעות — ברגסון.
ידיעה זו על קיומו של היש השלם געלמה מעיגי ברגסמ— *וזוהי האפילה השתייה
בשיטת הפילוסופים המעפילים המודרניים )ברגםון( ״.
נוסף לזה קיים עוד הבדל תהומי בין שיטת בדגםון למחשבת הרב .לשיטת ברגםון
אין כל בטחון שתהליד התהוות זה יגיע אי־פעם לסיום עליון׳ בו בזמן שהרב בטוח
בכד :״העולם מוכרח הוא לבוא לידי תשובה שלימה* ״ ,כי אף בנידון דידן נאמד:
״הכל צפוי והרשות נתונה״.
נמצא ,איפוא ,שעיקר חידושו של הרב במשנת התשובה אשר לו — בהעמידו את
מושג התשובה החיובי כמניע את כל ההווייה לקראת שלימותה .ואין כאן קריאת שם
חדש גרידא ,אלא הוראה באצבע על פעולות היקום שהמצע שלהן—השיבה אל
המקור :״על־ידי התשובה — הכל שב לאלוהות ,על־ידי מציאות כח התשובה השורר
בעולמים כולם — שב הכל ומתקשר במציאות השלימות האלהית ,התשובה הכללית
היא עלוי העולם ותיקוגו* ״י* .התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר
טובה ומזוככת ,יותר חסונה ומעולה ממה שהיא* ״׳ ,ומשום כד אמרו חז״ל שהתשובה
קדמה לעולם ,כי מאחר שכל המטרה האלקית בבריאה היא להעניק שפע אינסופי
לבריאה ,ושפע זה לא יושג אלא אם כן תעשה הבריאה את דרכה חזרה למקורה ,נמצא
שרעיון התשובה ,אשר ״כל מהלד היש בנד על יסודו*»« ,קדם לעולם המשתכלל
והילד ו״םדם שבא החטא ,כבד מוכנת התשובה ממנו״ «.
32
2
41
31ש ם ת פ א .
32ש ם ת ק מ ח .
33ש ם תקנא.
34עי׳ -א ז כ ר ה • ח ל ק א ע מ ׳ ק ע א .
35ח כ מ ת ה ק ו ד ש ,ת ק נ א .
36שם.
37א ו ר ו ת ה ת ש ו ב ה ,יד.
38א ו ר ו ת ה ת ש ו ב ה ,ע מ י ח.
39ש ם מ ,ו ע ״ ע ש ם ח .
40ש ם מז.
41ש ם מ .
42שם.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד.תשוב ה
בחינוך
היחיד
ו ה ח ב ר ה ע פ ׳י י
משנתו
של
הרב
קוק
239
ואכן ״במעמקי החיים מתנוצץ בכל רגע אור חדש של תשובה עליונה …ופרי
התרבות המוסרית והמעשית היותר עליונה הולך וצומח מתוך שטף זה ,ונמצא אור
העולם כולו וחידושו לכל צורותיו בכל זמן ועידן בתשובה הוא תלוי״ « ,כי ״רוח
התשובה מרחף בעולם והוא נותן לו את עיקר צביונו ודחיפת התפתחותו״« .דומה
היא רוח זו ל״גלי השלהבות שעל השמש המתפרצים ועולים״ והיא נותנת חיים
״להמון עולמים וליצודים אין ספורות״ ,מאחר שכל התהוותם של החיים באו
מקרניה של שמש התשובה .בעולם כולו פועל ,איפוא ,חוק ההתפתחות ״וההתפתחות
האמיתית השלימה מוכרחת היא להביא לו את הבריאות הגמורה החומרית והרות־
נית ,ובריאות זו תהא יסודית כל־כך עד שתקיף גם את האמצעים הנושאים את
המטרה ז כשנברא העולם היה צריך טעם העץ להיות כטעם הפרי .כשם שאנו
חשים בגועם המגמה הסופית ,כך צריך לחוש בנועם האמצעים המובילים אליה ,אלא
שהמסגרת הגופנית גורמת להתגשמות ואיבוד טעם התכלית באמצעים ההופכים
להיות מטרה לכשעצמם .אולם לבשתשיב התשובה את הבריאה לקדמותה יהיה טעם
העץ כטעם פריו ״והאור האידיאלי יחפוף אף על ארחות החיים המעשיים״ ובינתיים
״כל אותם תיקוני התרבות ,שעל ידם העולם יוצא מחורבנו ,סדרי החיים החברתיים
והכלכליים* —49אף הם מתייחסים לתשובה הכללית.
45
48
ז4
48
43שם י ג
44שם יד.
45שם זי.
46שם יד.
47ר י ה יא .וע״ע מוסר הקודש ,רצד ,שם קמ.
48אורות התשובד״ עם׳ כ.
49שם ם.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תשובת האדם
מ ר כ ז ה ה ו ו י י ד — .ה א ד ם
להודיה הזו ,שהתשובה עתידה להעלותה למדרגה העליונה ביותר ,יש מרכז .״מרכ
זיות נשמת האדם ביחס ההודיה כולה״ ״הננו תופסים ציור גדולתו של האדם ,ציור
המרכז את ההודיה אל הוויית האדם < הגווייה וכוחותיה הינם התמצית הארצית כולה
והרוח וכוחותיו היגם התמצית השמימית כולה .התעלותו של הגוף ושל הדוח היא
התעלות חלק מדכד ,שעל־ידי עלויו מתעלה כל הסובב אותו״ .
העולם כולו הוא אחדות אחת .״הנפש היחידית־האישית היא המשך מהגדולה
ההודיתית הכללית״ ! ״הנפשות של הדומם ,הצומח החי והמדבר בכלליותן קשורות
הן זו בזו״ « ,אולם ״הכוח האלהי העובר את כל העולם עומד כביכול לרשותו של
האדם היודע להתאחד אתו״! וידיעה עליונה זו היא השמה את האדם במרכז המשפיע
על העולם הסובב אותו .״העולם כולו מחכה הוא לההתגלות הנפלאה איד שהאדם
והעולם קשורים הם זה לזה״ ,ומכיון ש״היש כולו דוחק אותנו להמציא לו עילויו״«,
עלינו להתקדם בדרר שתביא אותנו למטרה — ״לגלות את האלוהות שברצון האדם.
וזה אנחנו הולכים ומגלים על־ידי התוכנית של התעלות האדם והתקדשות רצונו,
שהוא מבוא לבא על־ידו לגבורת הרצון ,להתגלות אלוהות בעצם הרצון עצמו*,
ומשרצון האדם מתעלה ״עד כדי תפיסת מקומו הנועד לו ברצון ההודיה — ואז רצון
ההודיה כולה ,אוד הרצון של הופעת גילד האלוהות המוחלטה מתגלה עליו״ ,כי
״רצון האדם זהו האור הרוחני העשיר ,החובק בכוחו המון כוחות …זהו האור המעופף
במרץ כל־כד נפלא ,והננו משיגים כי רצון זה שאנו פוגשים אותו בתוכיותנו בצורתו
הזעירה ,ספוג הוא בצמצומו מרצון של מעלה ,אי־אפשר להבין את פליאת הרצון של
האדם …רק בתור ניצוץ אחד מהשלהבת הגדולה של הרצון הגדול שבכל ההודיה
כולה ,הופעת רצון רבון כל העולמים בריר הוא* י.
1
2
5
ג
ז
1
2
א