אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים חמיאל
)ירושלים( /
הישיבה בסוכה
X
חג הסוכות ״מרובה מצוות״ ( .וכיון שהכל מתעסקים בהכנות לעשות את הסוכה
כדת וכדין ,ומתנאים לפני השם בסוכה נאה ובלולב נאה ־( — באים לידי שמחה,
ורואים בסוכה ״מצוה קלה״ (! ממילא מתחבב החג על לבם של קטנים וגדולים
ויוצאים לשבת בסוכה ועושים םוכתם קבע וביתם ארעי ״כיצד? היו לו כלים
נאים מעלן לסוכה ,מצעות נאות מעלן לסוכה .אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן
בסוכה״*( — נמצא כולו חי בתוך המצוד ..הצדיק ר׳ שמחה בונם ז״ל מפשיםחה
היה אומר :״אין לך חביבה ממצות סוכה ,שכן אדם נכנס לתוך המצוה בכל אבריו
ומלבושיו ואפילו בנעליו ומגפיו״.
ג
3
על מצות הישיבה בסוכה אנו קוראים בתורה :״בסכת תשבו שבעת ימים —
כל האזרח בישראל ישבו בסכת :למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני
ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה׳״ ( .בתורה הודגשו כמה פרטים:
א .מצות הישיבה היא שבעת ימים:
ב .ה א ז ר ח בישראל חייב לשבת בסוכה!
ג .כ ל האזרח:
ד .טעם הישיבה:
לזכור שה׳ הושיב את בני ישראל בסוכות:
כשהוציא אותם מארץ מצרים.
פירושים שונים ניתנו לפסוק זה ,כדי ליישב כמה קשיים המתעוררים בהסברת
המצוד .של ישיבה בסוכה.
א) .שאלה כללית( על מה זה ציוה לנו יתברך לחוג את הסוכות ?
הרב משה אלשיך ״ ( המעורר שאלה זו ממשיך לבררה— :
5
5
הערה
למורה:
נושא זה הוזכר במאמר הקודם ״חג הסוכות במקרא״ .ומפאת חשיבותו בחרנו בו כדי
לבררו ,להסבירו וללמדו בשיטה מיוחדת .המאמר מחולק לשני חלקים .החלק הראשון מכיל
הרצאה כללית על הנושא; פירוט הבעיות המתעוררות תוך כדי עיון בדברי התורה על מצות
הישיבה בסוכה וניתוח הדעות השונות של הפרשנים והדרשנים .אחרי העיון בנושא זה יוכל
דמורה לעבד ולהכין נושאים אחרים — ,מבין אלה שהוזכרו במאמר הקודם — ללימוד ,לעיון,
להעמקה ולהרחבת הידיעות.
(1יומא ב :רש״י :בסוכה ולולב וערבה וניסוך המים.
(2עי׳ שבת קלג.:
>3ע״ז ג.
(4
סוכה כח :
(5ויקרא כג ,מג—מד.
•(5
תורת משה ,אמור,
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
28
חיים וזמיאל
״כי הנה חג הפסח היה על גאולתגו ממצרים׳ וגם יום חג השבועות על מתן
הורה ,אך חג הסוכות אין דבר נעשה לנו בזמן ההוא ,שעליו יחוגו וינועו איש איש
מקרב ביתו לעלות כולם לגגות ,לשבת שבעת ימים בסוכות ,ואם אמרגו ,שהוא
על אשר הקיפנו ,יתברך ,ענני כבוד׳ כפשט הכתוב למען ידעו דורותיכם וכוי
ועשה גם בן זכר למן ולבארה של מרים ,כי שלשת הדברים היו גדולים וטובים
ולמה יגדע נס הנעשה על ידי משה והנעשה על ידי מרים מהנעשה על ידי אהרן?״ י(.
ב .למה חוגגים את חג הסוכות בתקופת תשרי דוקא י
ג .מדוע תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים ?
ד .הרי יציאת מצרים היתד ,בגיסןי
ה .מדוע נקבע החג לשבעה ימים 1
ו .מדוע בא שמיני עצרת אחרי סוכות ?
ז .על מה זה גצטוינו לבלות את ימי החג בסוכות י C
תוך עיון במקורות המובאים להלן ,ימצאו הלומדים תשובות לשבע השאלות.
עם זה ינסו לעמוד על הגישות המיוחדות שגילו חכמי ישראל בדורות שונים,
להסברת סיבות החג ,טעמו ומטרתו.
כל ההסברות מקורן אחד! הן באו לפרש את דעת התורה ,כוונתה ונימוקיה
בויקרא כג ,מג—מד .אבל המפרשים גבדלו זה מזה בהדגשת הפרטים ובהערכת
המאורע ,לפי הגישה הפרשנית המיוחדת לכל אחד מהם.
לפי ה פ ס י ק ת א יושבים בסוכה כדי ל ה ח ז י ר ח ו ב להקב״ה על הנסים
שעשה לבני ישראל במדבר ושהוא עתיד לעשותם לעתיד לבוא .הישיבה בסוכה
היא אפוא ז כ ר ל נ ס י ם .
הישיבה בסוכה גם באה לכפר ולבטל את הדין שנחתם ביוה״כ ומשום כך
מקומו של החג בתשרי.
ה א ל כ ס נ ד ר ו נ י תולה את הסיבה לקביעת החג ב ת ו פ ע ו ת
פילון
ה ט ב ע — חמשה עשר לחודש הוא מעין יום ארוך מלא אור שאין החושך מבדיל
בין שעות היום והלילה .חג זה מתאים גם לרוחו של האדם שהשתחרר מדאגות
ליבולו.
ארבעה נימוקים מונה פילון לישיבה בסוכה (1 :ט ב ע י — לאחר גמר העבודה
החקלאית אין עוד האכר צריך להיות שרוי תחת כיפת השמים ,וימצא מרגוע בביתו
מעמלו ה ר ב ( ! (2ה י ס ט ו ר י ל א ו מ י — להזכירנו שאבותינו הרבו לנדוד
במדבר וישבו באהלים; (3ה י ס ט ו ר י ־ כ ל ל ־ א נ ו ש י — זוהי חובה אנושית
לזכור את ימי הרעה בימי הטובה ,זכירה זו מביאה את האדם לידי שמחה גדולה ׳•(
8
(6כי ענני הכבוד הם בזכותו של אהרן הכהן ,עי׳ ראש השנה ג.
(7שאלה ז׳ קרובה לשאלה אי ,והיא באה לברר את פרטי הישיבה בסוכה בכל ימי החג.
(8
הסוכה נחשבת כבית גם בפירושו של פלביוס — ניגוד גמור להשקפה זו מובע בדברי
ר׳ יצחק עראמה ,להלן.
(9דעה זו מובאת גם ע״י הרמב״ם מהדגשה דקה אחרת ,ראה להלן.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
הישיבה
29
בסוכה
(4ת ו ע ל ת י ח י נ ו כ י — זכירת הרעה בימי הטובה מעוררת את האדם ליראת
שמים ולחסידות.
י ו ס ף פ ל ו י ו ם נותן נימוק היסטורי טבעי — הסוכות הוקמו כדי ל ת ת
מחסה מפני הקור ומנהג אבותינו בידינו.
פרשני המקרא הקלאסיים — ר ש ב ״ ם ,ר א ב ״ ע ו ד מ ב ״ ן — מפרשים את
כוונת התורה כל אחד לפי דרכו .ר ש ב ״ ם מתקרב בפירושו לדעתו של פילון —
חג הסוכות חוגגים בימים שהבית מלא טוב ,אז יש לזכור שבני־ישראל היו במדבר
בלא יישוב ונחלה .מתוך זה יכירו בהשגחת ה׳ שהוא המעגיק טובו לעולם.
דעת ד א ב ״ ע קרובה לדעתו של פלויוס! הנימוק הוא ראציונאלי־היסטורי־
טבעי — הישיבה בסוכה היא זכר ליציאת מצרים! אחרי שעברו את ים־סוף ישבו
בגי ישראל בסוכות מימות תשרי כדי להגן מפגי הקור ,ולכן חוגגים את החג בתשרי.
ר מ ב ״ ן מזכיר את הדעה הרציוגאלית־היסטורית־טבעית ,אך הוא נוטה
לשיטה שהםוכות הן ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל והישיבה בסוכה היא זכר
״הנס הקיים שנעשו להם כל ימי עמידתם במדבר בתחילת ימות הגשמים״.
ברוח זו מפרש גם ספר ״החינוך״ את עניין הישיבה בסוכה.
ר מ ב ״ ם קרוב בפירושו לזה של פילון .ימי החג הם בזמן שהאכר ימצא
מרגוע מעסקיו ההכרחיים ,אך הוא מוסיף גימוק רציוגאלי־אקטואלי ,שהעונה
מתאימה לישיבה בסוכה מבחינת התנאים האקלימיים השוררים בה .הוא מביא
את הנימוק שהזכיר פילון :ל ז כ ו ר י מ י ה ר ע ה ב י מ י ה ט ו ב ה ,אלא שהוא
מוסיף נימה לאומית לנימוק ההיסטורי — ״לזכור שכך היה ע נ י י נ נ ו בתחילה״.
ימי החגים פסח וסוכות ניתנו כדי להשכיח בהם מאורעות ראשונים שאירעו לעמנו
בימי התהוותו .פסח מנציח את זכר א ו ת ו ת מ צ ר י ם וסוכות מנציח את זכר
א ו ת ו ת ה מ ד ב ר לדורות .רמב״ם מדגיש את מצות השמחה בסוכות ,ולכן ניתן
שמיני עצרת ״להשלים בו מן השמחות״ בבתים מרווחים.
ר ׳ א ל ע ז ר מ ג ר מ י י ז ה )בעל הרוקח( מכניס יסוד חדש בפרשנות בהסבירו
הזכר ליציאת מצרים .תקופת יציאת מצרים נמשכה עד שנכבשה הארץ והישיבה
בסוכות היתד! בימים ששמו מצור על ערי המלכים .הזכירה היא אפוא על זה
שהארץ ניתנה לנו אחדי היציאה ממצרים לאחר המצור והכיבוש.
ב
תשובות
ל ש א ל ו ת א ,ב ,ג ,ז.
״למען ידעו דרתיכם״ — פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה ,סוכה ממש
;עי׳ סוכה יא .(:וזה טעמו של דבר ״חג הסכות תעשה לך באספך מגרנך
ומיקבך״ :באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר,
ל מ ע ן ת ז כ ר ו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא
יישוב ובלא נחלה ,ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיימ
30
חמיא׳ל
כל טוב ,ואל תאמרו בלבבכם כוחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה ולכן יוצאים
מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ו י ו ש ב י ן ב ס ו כ ו ת לזכרון שלא היה להם
נחלה במדבר ולא בתים לשבת .ומפני הטעם הזה קבע הקב״ה את חג הסוכות
ב ז מ ן אסיפת גורן ויקב ,ובלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב ,פן יאמרו
רשב״ם )ויקרא כג ,מג(
ידנו עשה לגו את החיל הזה.
ל ש א ל ו ת א ,ב ,ג.
הגה מרגלא בפי רבותינו ז״ל )בתגחומא פ׳ בחקותי( ,כי מאז ברא הוא יתברך
את העולם היה מתאוה להיות לו דידה בתחתונים — וזהו מתק לשונם באמרם:
נתאווה שתהיה לו דירה בתחתונים ,ולא אמרו ״בארץ״ ,כי על בני אדם שוכני ארץ
אשר תחתונים המה ,כיוונו ,שבשבילם נברא העולם ,שלא ברצון מלאכי אלהים,
האומדים ״מה אנוש כי תזכרנו״)תהלים ,י ,ה( .נמצא ,כי בני האדם על־ידי קיום
התורה ומצוותיה מקיימים העולם.
על כן אמד אלהים :הגה על אשר קיבלתם טובת יציאת מצרים ,ראוי שתחוגו
את חג המצות על ה נ ו ג ע ל כ ם ,וגם אגי עמכם ,כי גם הם לי שבתון למעלה,
כאמור במועדים .וכן חג השבועות עיקר הענין היה ל י ש ר א ל שהשיגו מה שלא
השיגו שום אומה ולשון ,וגם הוא יתברך חוגג עמהם ,כי אליו יתברך הוא שבת
ומקרא קודש .אך חג הסוכות אמר אלהים :הזה זה עיקרו נ ו ג ע א ל י ,כי הלא
אחר שהוצאתי אתכם ממצרים ונתתי לכם את התורה והייתי שורה עמכם בארץ,
כמו שנאמר :״וירד ה׳ על הר סיגי״ )שמות ,יט ,כ( ,קילקלתם הכל בעגל והיה העוון
גכון למועדי דגל .והיה כבודו יתברך מתחלל חלילה בין לפני מלאכי השרת למעלה,
כי יאמר :הלא אמרנו לך :מה אנוש כי תזכרגו והביטה וראה על מה שוא בראת
כל בני־אדם :ובין מהמצרים ,כמאמר משה :״למה יאמרו מצרים וכו׳״ )שם לב,
יב( — על כן בשובם אל ה׳ ונרצו לפניו יתברך ויתן להם תורתו בלוחות שניים
ונתקן דבר כבודו וציוה לעשות משכן להשרות שכינתו בתוכו ולקיים העולם
כמאמרם ז״ל )בשמות רבה ובתנחומא פ׳ תרומה( ,שלא נתבסס ונתקיים העולם עד
הוקם המשכן ,כי אז היו לעולם שלש רגלים — גמילות חסדים ותורה ועבודה.
ואז הוסרה חרפת מלאכי השרת האומרים לפניו יתברך ,כי טוב היה שלא גברא
העולם השפל על חטאת ישראל שהיו גורמים איבוד .על כן בזמן שנתקן כל זה
ראו לחוג חג גדול על כבוד אלהי עולם ה׳ — כי על כן יאות עשות שמחה רבה
מאד .הגה היה תיקון הדבר למחרת יום־הכיפורים .ועל כן ס מ ו ך ל י ו ם ה ה ו א
צוד ,לנו יתברך לחוג את חג הסוכות שהוא חג הי.
הרב משד ,אלשיך )שם(
ל ש א ל ה ב.
אמר ר׳ אלעזר בר מרום :למה אנו עושים סוכה אחר יום הכיפורים י לומר
לך שכן את מוצא בראש השנה יושב הקב״ה בדין על באי עולם וביום הכיפורים
הוא חותם את הדין ,שמא יצא דינם של ישראל לגלות .ועל ידי כן עושים סוכה
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
31
ה י ש י ב ה ב ס ו כ ד.
וגולים מבתיהם לסוכה ,והקב״ה מעלה עליהם כאילו גלו לבבל ,שנאמר )מיכה
ד ,י( :״כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל ,שם תנצלי ,שם יגאלך
ה׳ מכף אויביך״.
פסיקתא בונד) ,פסקא אחריתא וסוכות(
גם ראשיתו של חג זה חלה ב ח מ ש ה ע ש ר ל ח ו ד ש …כדי שלא רק ביום
אלא גם בלילה יתמלא העולם אותה האורה הנהדרה ,ששופע הטבע ,לפי שהחמה
והלבנה מזהירות באותו היום חליפות ב ז ה ר ש א י נ ו פ ו ס ק ,בלי שהחושך
יהא מבדיל ביניהן.
וכך גראה ,שגם חג האסיף הריהו ,כאמור ,ג מ ר שכלול מתמיד ומוצק
ו ס י ו ם כל חגי השגה ,מאחר ש ה א ד ם כבר סיגל לו את תבואת השדה ושוב
אין מקום בלבו לחרדה ודאגה לתוצאות הקציר ,אם תהיה טובה או רעה! שכן
דאגות האכד לא יסורו ממגו עד שיאסוף את פרי אדמתו ,לפי שהוא צפוי לכל
מיני סכנות בין בידי אדם ובין בידי חיות.
פילון האלכסנדרוני )״על החוקים״ ס״ב ,סעיף .(215—204
והיותו בזה הפרק — הנה ביארה התורה סיבתו :״באספך את מעשיך מן
השדה״)שמ׳ כג ,טז( רצוני לומר :ע ת ה מ נ ו ח ה והפנאי מן העסקים ההכרחיים…
ועוד שישיבת הסוכה בעת ההיא אפשר לסבלה ,אין חום גדול ולא מטר מצער.
רמב״ם )מורה נבוכים ג ,מג(
ידוע כי בחודש הזה בראשיתו נברא העולם ,ובאמצעיתו נצטוינו לעשות
סוכה ,ויש בבנין הסוכה ר מ ז ו ז כ ר ו ן ש נ י ה ע ו ל מ ו ת ,העולם הזה
רבנו בחיי ברבי אשר )כד הקמח(
והעולם הבא.
ואעפ״י שיצאנו בחודש ניסן לא ציונו לעשות סוכה באותו הזמן ,לפי שהוא
ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ,ולא תהיה ניכרת עשייתנו בהם שהם
במצות הבורא יתברך ,ולכן ציוה אותנו שנעשה ב ח ו ד ש ה ש ב י ע י שהוא זמן
הגשמים ,ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו — ואנחנו יוצאין מן הבית
לישב בסוכה ,בזה ייראה לכל ש מ צ ו ת ה מ ל ך ה י א ע ל י ג ו לעשותה.
ר׳ יעקב בן הרא״ש )טור או״ח ,תרכ״ד(.
ל מ ה א נ ח ג ו ע ו ש י ם ס ו כ ו ת ב ת ש ר י ,כיון שהוא גגד היקף ענני
כבוד ,היה ראוי לעשותן בניסן ,כי בניסן היה תחילת היקף העננניםי — אבל
נראה לפי שנסתלקו העננים כשעשו את העגל ולא חזרו עד שהתחילו לעשות את
המשכן .והנה משה ירד ביום הכיפורים וממחרת יוה״כ ״ויקהל משה״ וצוד ,על
מלאכת המשכן .וזה היה בי״א בתשרי .וכתוב ״והעם הביאו בבוקר בבוקר״ עוד
שגי ימים ,הרי י״ג בתשרי ,בי״ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין
ומשקל ,ובט״ו התחילו לעשות ,ואז חזרו ענגי כבוד — לכך אגו עושים סוכות
בט״ו בתשרי.
הגר״א ז״ל מווילנא )בפי׳ לשיר השירים א׳ ,ד(
ל ש א ל ו ת ב ,ג ,ז.
ב ח מ ש ה ע ש ר יום לחודש הזה )השביעי( ,כשהעונה נוטה מעתה לתקופת
החורף ,מצווה משה להקים סוכות לכל משפחה ,למען היזהר והישמר מפני קרירות
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח י י ם ח מי אל
32
אלה הן המצוות
תקופת השנה )כדי למצא בהן מ ח ס ה מ פ נ י ה ק ו ר (
שנמסרו מאבותינו ושעל העברים לשמור אותן כשהם מקימים את הסוכות.
יוסף פלביום ).קדמוניות היהודים״ ספר שלישי ,פרק ״ ,סעיף .(4
ל ש א ל ו ת ב ,ג.
שהיו עושים אחד שעברו ים סוף סוכות ,ואף כי במדבר סיני שעמדו שם
קרוב משנה :וכך מנהג כל המחנות ,והנה גם זה המועד ז כ ר ל י צ י א ת מ צ ר י ם .
ואם ישאל שואל :למה בתשרי זאת המצוד ,ז יש להשיב ,כי ע נ ן ה ׳ היה על
המחנה יומם השמש לא יכם ,ומימות תשרי החלו לעשות סוכות ב ע ב ו ר ה ק ו ר .
אבן עזרא )ויקרא כג ,מג(
ל ש א ל ו ת ב ,ג ,ד ,ז.
אמגם המידות הם — שיהיה האדם ז ו כ ר י מ י ה ר ע ה ב י מ י ה ט ו ב ה ,
בעבור שירבה להודות לשם ושילמד מדת עגווה ושפלות ,יצא מן הבתים לשכון
בסוכות ,כמו שיעשו השרויים בצער ,שוכני המדברות ,לזכור שכן היה ענייננו
בתחילה ״כי בסבות הושבתי את בני ישראל״)ויקרא כג ,מג(.
רמב״ם )שם(
יי ש א ל ו ת ב ,ג.
״כי בסכות הושבתי״ — ענני כבוד לשון רש״י והוא הנכון בעיני על דרך
הפשט .כי ציוה שידעו הדורות את כל מעשה ה׳ הגדול אשר עשה עמהם להפליא
ששכן אותם בענני כבודו בסוכה וכוי .ומפני שכבר פירש שענן ה׳ עליהם יומם
ועמוד האש בלילה ,אמר סתם ״כי בסוכות הושבתי״ שעשיתי להם ענני כבוד סוכות
להגן עליהם.
והנד ,ציוה בתחילת ימות החמה זכרון יציאת מצרים בחודשו ובמועדו ,וציוה
ב ז כ ר ו ן ה נ ס ה ק י י ם ,שנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר ב ת ח י ל ת
• מ ו ת ה ג ש מ י ם .ועל דעת האומד סוכות ממש עשו להם ,החלו לעשותן
בתחילת החורף מ פ ג י ה ק ו ר כמגהג המחגות ,ולכן צוד ,בהן בזמן הזה .ו ה ז כ ר ו ן
שידעו ויזכרו שהיו במדבר ,לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה והשם
רמב״ן)ויקרא כג ,מג(
היה עמהם לא חסרו דבר.
ל ש א ל ו ת ב) ,ז(.
אחד שקבע מרות בפרקים העוברים בחידוש העולם וביבלתו המוחלטת
ובתורה מן השמים וביום הדין ובכפרה — ,סמך זה הפרק לקבוע לגו את חג
הסוכות בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה ,שהוא ז מ ן ת ח י ל ת י מ י ה ג ש ם
ו ה ק ו ר ,אשר ציוה אותנו ,שנצא מבית קבע ,אשר אנחנו יושבים בו כל השנה,
לשבת בסוכה ,שהיא דירת עראי ,ותחת אויר השמים ,ה פ ך מ ה ש ע ו ש י ם א ז
כ ל ה ע ו ל ם ,כי הם נאספים אז מן השדות או מהחצרות אל בתים ספונים בארז,
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה י ש י ב ד .ב ם ו כ ד.
33
כלומר :צאו מאיצטגנינות שלכם ,אשר אתם חושבים להסתופף בבתים טובים אשר
בניתם ,ובואו חסו בצלי ,כדי שיהא קבוע בלבכם אימות מה שהנחנו מהשחרור
העולמי ,כי באמת יושב בסתר עליון ובצל שדי הוא החי חיים בטוחים ,חיים שמחים,
חיים מאושרים ,חיים מופנים מרוב העמל והטרדה ,אשר תחת עול העניינים הזמניים.
ר׳ יצחק עראמה )עקדת יצחק ,ויקרא שער ס״״(
ל ש א ל ו ת ג ,ד ,ז.
ושני המועדים האלה — רצוני לומר סוכות ופסח — מלמדים דעות ומידות
אמנם ה ד ע ת ב פ ס ח — הזכרת א ו ת ו ת מ צ ר י ם והתמדתם לדורות ז
אמנם ה ד ע ת ב ס ו כ ו ת — להתמיד זכר א ו ת ו ת ה מ ד ב ר לדורות.
רמב״ם )שם(
ל ש א ל ה ג.
משרשי המצוד! מה שמפורש בכתוב ,למען נזכור הנסים הגדולים שעשה האל
ברוך הוא לאבותינו במדבר בצאתם ממצרים ,שסיככס בענני כבוד )עי׳ סוכה יא>:
)ס׳ החינוך רפ״ י(
שלא יזיק להם השמש ביום וקרח בלילה.
וזהו.״כי בסכות הושבתי את בני ישראל״ ,כשצרו על האומות .וכל זמן שלא
כבשו וחלקו ק ו ר א י צ י א ת מ צ ר י ם — למען ידעו דורותיכם שהקב״ה הוציאם
ממצרים וכשצרו על הערים של המלכים ,ישבו בסוכות עד שכבשום.
ר׳ אליעזר מגרמייזה )רוקח הל׳ סוכה(
.1ולפי שהיה הזכרון לדורות הבאים בלכת עם כבד ,אגשים ונשים וטף,
במדבר ההוא ,אשר אין בטבע אדם לחיות בו ,ומפגי זה קבעה תורה מצוד ,זו של
עשיית הסוכה ז כ ר ו ן לאותן סוכות שעשו להם במדבר.
.2ועל כן אמרה בכאן :״בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם
וכו׳״ .ובא בזה המאמר לרבותיגו ז״ל :״סוכות ממש עשו להם״ יי( ,כדי ש י ת ג ל ה
ו י ת פ ר ס ם מ ת ו ך מ צ ו ה זו ג ו ד ל מ ע ל ת י ש ר א ל ב מ ד ב ר .
רבנו בחיי ברבי אשר )שם(
תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים ,וכן הרבה מצוות ,לפי שהוא דבר
שראינו בעינינו ובאזנינו שמעגו ,ואין אדם יכול להכחישגו ,
10
ר׳ יעקב בן הרא״ש )שם(
ל ש א ל ה ה.
״ואמנם סוכות אשר הכוונה בו הששון והשמחה הוא שבעת ימים,
ש י ת פ ר ס ם ה ע נ י ן״.
מפני
רמב״ם )שם(
(9עי׳ מכילתא בא פרשה יד» סוכה יא :ו
(10השוה כוזרי א ,כה.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים חמיאל
34
לשאלה
ו.
שמיני עצרת )הוסיפה התורה( לשם סיום לא לחג זה )סוכות( בלבד ,אלא
כנראה לכל חגי השנה ,שכן הוא האחרון בשנה ו ג מ ר ה ח ת י מ ה .
פילון )שם(
אבל צאתנו מהסוכות למועד שני — רצוני לומר :ש מ י נ י ע צ ר ת — הוא
ל ה ש ל י ם ב ו מ ן ה ש מ ח ו ת ,מה שאי אפשר לעשותו בסוכות ,אלא בבתים
רמב״ם )שם(
הרחבים ובבניינים.
עיש א ל ה ז.
כתיב* :חג הסכות תעשה לך שבעת ימים״ )דברים טז ,יג( — למה ישראל
עושים סוכה? — לנסים שעשה להם הקב״ה בשעה שיצאו ממצרים ,שהיו עגני
כבוד מקיפים אותם ומסובכים עליהם ,שנאמר :״כי בסכות הושבתי את בני
ישראלי׳)ויקרא כג ,מג( — אמר להם הקב״ה לישראל :בני ,היו אתם עושים את
הסוכות ודרים בתוכן שבעת ימים ,כדי שתהיו נ ז כ ר י ם ה נ ס י ם שעשיתי לכם
במדבר .ואף על פי שאתם עושים את הסוכה — אין אתם גומלים אלא פ ו ר ע י ם
ל י ,שנאמר :״כי בסכות הושבתי וכו׳״ .ועוד אמרתי לכם :תקחו לולב ותנעגעו
לפני ,ואף על פי שאתם עושים כן — אין אתם גומלים לי אלא פורעים לי ,למה ?
— שבשעה שהוצאתי אתכם ממצרים עשיתי את ההרים לנענע מפניכם ,שנאמר:
״ההרים רקדו כאלים״ )תהלים קיד ,ד( .ואף לעתיד לבוא אני עושה לכם כן .הדא הוא
דכתיב )ישעיה נה ,יב( :״ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה
פסיקתא — בובר )שם(
ימחאו כף״.
.1מ ר ג ו ע מ ן ה ע מ ל
ואת ימי החג עלינו לבלות בסוכות ,אפשר משום שאין אנו צריכים להיות
שרויים עוד תחת כיפת השמים ,מאחר שאין מתעסקים בעבודת אדמה …לאחר
שהפירות נבצרו ,בוא והיכנס גם אתה הביתה ומצא לך בדירתך הבטוחה מ ר ג ו ע
מן העמל שעמלת בעבודת השדה (.
2זכר לישיבה באהלים
אולם אפשר הדבר )הישיבה בסוכה( להזכירנו את הנדודים הארוכים ,שנדדו
אבותינו במרחבי המדבר ושנים הרבה היו דרים שם באהלים בכל מקום חניה.
ן .ל ז כ ו ר י מ י ה ר ע ה ב י מ י ה ט ו ב ה
אלא ש ח י י ב א ד ם ל ז כ ו ר ב ע ש ר ו א ת ה ע ו נ י ,בימי ת פ א ר ת ו א ת
ש פ ל ו ת ו ,בגדולתו את מצבו כשהיה אדם פשוט ,בימי שלום — את סכנות
המלחמה ,על פני היבשה — את סערות הים ,ו ב ע י ר — א ת ה מ ד ב ר :לפי
שאין לך דבר ,שיש בו כדי ל ש מ ח נ ו י ו ת ר מ ז כ ר ו ן י מ י ה ר ע ה ב י מ י
ט ו ב ה מרובה ביותר.
ג1
(11
בניגוד לדעה שהסוכה היא דירת עראי ובאה להזכיר ימי הרעד — ,מפרש כאן פילון
כסימן להרגשת רווחה.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
הישיבה
35
בסוכר.
.4ה י ש י ב ה ב ס ו כ ה מ ח נ כ ת ל מ ע ש י ם ט ו ב י ם
ואולם חוץ מפעולת השמחה אתה מוצא כאן גם תועלת מרובה לגבי ה ח י נ ו ך
ל מ ע ש י ם ט ו ב י ם ! שכן מי ששם לגגד עיניו גם את הטוב גם את הרע ,מי
שנמלט מן השגי ומתעגג על הראשון ,ודאי יתמלא רחשי תודה ושאיפות על חסידות
.־משום שיהא מפחד מפני תמורת הגורל .ולפיכך יהא מודה לאלהים בשירים
ובדברים על הטובה שנפלה בחלקו ,ויתפלל אליו מעומק לב להטות לו את חסדו.
כדי למנוע ממנו את הרעה בימים הבאים.
סילון )שם(
ויש מפרשים ,כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען.
אז ישבו ישראל בסוכות ,כמו שכתוב ״הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות״ —
וזהו ״למען ידעו דורותיכם״ ,שלא יחשבו שמאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו
יושבים בארץ ,אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל .ומה
שכתוב בנחמיה! ״כי לא עשו כן מימי יהושע בן־נון״ ולא אמר ״מימי משה״ ,לפי
שמשה לא כבש רק סיחון ועוג ,אבל יהושע לכד וכבש כל הערים
ר׳ אליעזר מגרמייזה )שם(
הישיבה בסוכה מחגכת
והנה להיות זאת הכוונה )שיעברו מבתיהם לחסות בצל הי( המיוחדת בזה החג,
באו הסימנים והרשמים בו באופן שלא תוכל להתעלם .ראשונה בשם החג הזה
גדרו חג הסוכות ,אשר בו יעזבו האנשים כל ענייני הכסף — אשר לכסף — לכסף,
ואשר לזהב — לזהב ,סחורות ורוב תבואות וכל דבר שנקרא גכסים ,ויוצאים אל
סוכה קטנה ,אשר אין בה רק ארוחת יום ביומו ,ועל הרוב מטה ושלחן וכסא
ומנודה — שהיא ה ת ע ו ר ר ו ת נ פ ל א ה ,שלא יתעסק האדם להרבות מאלו
הבניינים ,כי ד י ב ה כ ר ח י ל ב ד כל ימי היותו בפרוזדור הזה ,שהוא דירת עראי.
.1ה ס ת פ ק ו ת ב מ ו ע ט
)שיעור הסוכר (.שהיא שבעה טפחים באורך ושבעה ברוחב ועשרה בגובה,
כי זה מה שיורה תחילה על חיי הסיפוק והצימצום ,כלומר :צמצם עצמך בתוך
ההכרחי ואל תבקש גדולות ,כי אם תרגיל עצמך בכך ,לא יחסר לך כלום ,ואם
תתיר לך היתרוגות — לא יספיק לך כל
) .2א( י ר א ת ש מ י ם
והעגין השגי)שהסוכר (.צריכה להיות תחת השמים ,ולא יהיה סכך אחר מבדיל,
כלומר :הבט מה למעלה ממך — השמים ושמי השמים וכל צבאם ,וראה מי ברא
אלה ,וקבל עול מלכות שלימה ,וכמו שאמר) :אבות א( ״ויהי מורא שמים עליכם״.
)ב( ה ת ק ר ב ו ת ל ה ׳ ו ת י ק ו ן ה מ ע ש י ם
ואל יפסיק בינך לבינו יתברך דבר בליעל מן הדעות הנפסדות והתאוות
המשולחות ,כי זה מה שיתקן כל המעשים .וכמו שנאמר) :שם ב( ״וכל מעשיך יהיי
״
לשם שמים
ו ב ט ח ו ן בה׳
והעניין השלישי — שתהיה צלתה מרובה מחמתה ,כי זה מה שיורד .על שיהיה
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
36
ח י י ם זזמיאל
עיקר היותו על החסיד .והבטחון בצל סוכתו של הקב״ה בכל מעשיו ועסקיו יותר
ממה שיבטח בעצמו ולא בטוב מזלו
והוא מה שכתוב בסוף העניין :״בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח״ וכוי.
ביאר׳ שענין החג הזה סוכות הוא שישבו בסוכות דירת עראי כל אלו שבעת הימים,
כדי שיקובל עליהם לעשות כן בכל ימי שני חייהם׳ ושהעניין הזה הוא נאות אל
האומה הזאת לקבלו יותר מכל זולתה .ולזאת אמר :״כל האזרח בישראל ישבו
בסוכות״ .כי מי שאינו מישראל אין בו נחת רוח לקבל עליו עול זה הפרישות
מענייני זה העולם והיותו י ו ש ב ו מ ת ל ו נ ן ב ס ת ר כ נ פ י ו ש ל ה ק ב ״ ה
די יצחק עראמד) .שם(
בלי ספק.
והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם ,הם ענני כבודו שהקיפם בהם לבל יכם
שרב ושמש ,ודוגמה לזה ציונו לעשות סוכות כ ד י ש נ ז כ ו ר נפלאותיו ונודאותיו.
ר׳ יעקב בן הרא״ש )שם(
www.daat.ac.il
הרב ד״ר יחזקאל )איזידוח אפשטיין
מבחינה לאומית ואוניברםאלית
)לונדון(
/
חג
הסוכות
חג הסוכות גיכר מאז ומתמיד בשתי בחיגות :מחד גיסא ,נודעה לו חשיבות
לאומית והיסטורית ,ומאידך גיסא גודעד .לו חשיבות אוגיבדסאלית ומשיחית.
מבחינתו הלאומית מסמל חג הסוכות את חג האסיף ,וכולו הודייה לה׳ על ברכות־
הטבע העונתיות שהעניק לעמו .בימי המקדש הובעה הודייה זו בהנפת ארבעת
המיגים — אתרוג ,לולב ,הדסים וערבים — כלפי ארבע רוחות השמים ,וכלפי
מעלה ומטה ,ונשיאתם בתהלוכה מסביב למזבח כעדות לשלטוגו הכל־יכול של ה׳
בורא־כל .אף חגיגת שמחת בית־השואבה ,אשר בה נוסכו המים על המזבח בתפילה
לגשמי הסתיו המיועדים להתחיל בארץ־ישראל בעוגה זו ,קשורה קשרים לאו