אתר דעת -מכללת הרצוג
אלכסנדר מלכיאל)בני ברק( /רעיונות יסוד בחג הסוכות
א .ח ג ה ס ו כ ו ת ב מ ע ר כ ת ה ר ג ל י ם
במערכת הרגלים המשולשת בתורה תופש חג הסוכות מקום רב וחשוב .למעשה
חג זה הוא הגדול ביותר בין שלש הרגלים — שבעת ימים ועמו שמיני עצרת .חג
הסוכות שקול איפוא כנגד פסח ועצרת כאחד ,אם לא בערכו הרי על כל פנים
באורכו .ובעצם הנהו כשגי מועדים ,שהרי ״שמיני עצרת — רגל בפני עצמו״ (,
ואינו שייך לימי מצות סוכה ולולב.
שלש הרגלים מושתתים בתורה על רעיון של דו־אנפין .כל רגל קשור אל
מאורע היסודי מחד גיסא ,ומאידך גיסא גם אל עוגה חקלאית .ההיסטוריה הלאומית
של ישראל היא לנו נקודת המרכז בהיסטוריה הכלל־אגושית ,והחקלאות היא לאדם
נקודת המרכז של הטבע הכללי .ושניהם — ההיסטוריה והטבע — הנם שתי
צורות של התגלות אלהים בעולם ,שתי פנים של מטבע אחת .ההיסטוריה —
המופיעה כחולפת ומשתנה לכאורה ,ובעצם טבוע בה חוק סתר עליון על־ידי קורא
הדורות מראש :והטבע — המתגלה כקבוע ויציב לכאורה ,ובעצם נתון הוא
לחליפות ולתמורות ברצון המחדש בכל יום תמיד מעשי בראשית .ההיסטוריה
והטבע הנם שגי קטבים של ציר אחד ,אשר גשמתו היא רעיון יסודי בהשקפת
היהדות :אלהי ישראל הוא אלהי עולם ,מלך ישראל וגואלו הוא בורא העולם
ומנהיגו.
חג הסוכות נשען אף הוא על גילוי דו־אנפי זה של האלהות בעולם ,שתי מצוות
עשה המיוחדות בתורה לחג — הסוכה ודי המינים — מכוונות לרעיון זה .סוכה —
מזכירה את ה ה י ס ט ו ר י ה ה ל א ו מ י ת ,זכר ליציאת מצרים ״למען ידעו
דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים״ ( ,ומכאן
השם ״חג הסכות״ ״( :וארבעה מינים — רומזים אל ט ב ע ה א ד מ ה ה ל א ו מ י ת ,
זכר ליישוב הארץ ,כי הם מצמחי עונת תשרי בארץ ישראל — ״חג הסכות תעשה
לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך״*( ,ומכאן השם ״חג האסיף״ ( .כראיה
לדבר שד׳ המיגים באו לייצג את ברכת היבול ולהמחיש את שמחת האסיף —
תשמש ההקבלה המעניינת בתורה :״ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר,
כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל — ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימיס״«( •
ג
2
5
(1
סוכה מז.
(2
ויקרא מ ,מג
(3שם
(4
דברים מז ,יג
(5שמות כג ,טז
(6
ויקרא כג .מ :ועיין באברבנאל
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
א .מ ל כ י א ל
«
ולעומתו :״חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך — ושמחת
בחגך״ (.
נמצא כי חג הסוכות ,בדומה לשאר הרגלים ,מגשים בחיים את הרעיון של
מציאות אל חי׳ המנהיג את הבירה ברצונו החופשי והמוחלט על ידי חוקי טבע
וחוקות קציר שטבע בחכמתו ,ועל ידי הדרכת חיי עם בחירו במסגרת תולדות כל
עמי הארץ לפי תכגית קבועה מאתו ית״ש.
7
ב .מ ה ו ת ו ה ר ע י ו נ י ת ש ל ה ח ג
אולם מלבד הערך הכללי של החג ,המשותף כאמור לרגלים כולם ,יש לחג
הסוכות עניין מיוחד בפני עצמו ,רעיון יסודי משלו .אותו רעיון גנוז במצוד! הראשית
של החג — מצות סוכה.
פסח ושבועות זכדון הם למאורעות חד־פעמיים ,הנצחה של הוויות יסוד בתולדות
האומה ,מוגבלת בזמן ,זכר לשתי התרחשויות נשגבות אך קצרות בנות יום אחד —
יציאת מצרים ומתן תורה .ואילו סוכות מזכרת היא למאורע ממושך ומתמיד ,לנס
שערכו בארכו ושגבו במשכו — ארבעים שנה.
8
ומעין זה מבחין הרמב״ם ז״ל ( בין המטרה הרעיוגית של פסח ובין זו של
סוכות .המגמה הרעיונית של פסח היא ״הזכרת א ו ת ו ת מ צ ר י ם והתמדתם
לדורות״ .ואילו בסוכות הכוונה היא ״להתמיד זכר א ו ת ו ת ה מ ד ב ר לדורות״.
ובדומה לכך כ ת ב הדמב״ן ז״ל»( :״והנה ציוה בתחילת ימות החמה בזכרון י צ י א ת
מ צ ר י ם בחודש ובמועדו ,וצוד! בזכרון ה נ ס ה ק י י ם הנעשה להם כ ל י מ י
ע מ י ד ת ם ב מ ד ב ר בתחילת ימות הגשמים״ .זו בודאי הבחנה יסודית וחשובה
היא.
בעניין הגדרת המונח ההיסטורי ״סוכות״ נחלקו חכמי ישראל .יש מן התנאים
שאומרים :״סוכות ממש עשו להם״ .ויש מהם שאומרים :״ענני כבוד היו״ .0°גם
מפרשי התורה בימי הביניים נמשכו אחר אותה מחלוקת .יש מהם שראו את הההגדרה
הרציונאלית של ״סוכות — ממש״ עיקר ״( ,ולדעתם נעשו ״בתחילת החורף מחמת
ה ק ו ר ״ ״ ( :ויש מ ה ם ״ ( שראו את ההגדרה הנסית של ״ענני־כבוד״ עיקר ,הגנה
(7דברים טז ,יג
(8מורד• נבוכים חלק ג פרק מג
(9ויקרא כג ,מג
(10
במסכת סוכה יא :נאמרה דעה ראשונה בשם רבי עקיבא והשנייה — בשם רבי
אליעזר .ובתורת כהנים )אמור פ׳ יז( איתא איפכא :סברה ראשונה רבי אליעזר אמרה ,וסברה
שניה של רבי שמעון היא׳ תלמידו של רבי עקיבא .וכך הגירסא במכילתא בא פ׳ יד .עיין להלן
הערה .19
(11
רמב״ם במורה נבוכים שם׳ ורשב״ם בויקרא כב ,מג.
(12
אבן עזרא שם וגם רמב״ן.
(13רש״י הקדוש ורמב״ן עמו.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
רעיונות
בחג
יסוד
אתר דעת -מכללת הרצוג
הסוכות
אוידית של ״עגן יומם ועשן ,ונוגה אש להבה לילה״ ״(.
ניתן להיאמר שהמשמעות של ענגי כבוד דוקא היא מתאימה לעיקר פשוטו
של מקרא .ושתי ראיות לדבר :א( לא מצאנו בשום מקום בתורה שישראל ישבו
במדבר בסוכות ממש .הכתובים מספרים תמיד על אוהלים .״ונצבו איש פתח אהלו״ו
״העם בוכה למשפחותו איש לפתח א ה ל ו ״ ; ״ותרגנו ב א ה ל י כ ם ״ ״ ( וכן
רבים .ואף בלעם מעיד! ״מה טובו אוהליך יעקב״ ( .וביחס למקום סוכות —
תחנתם הראשונה של ישראל בצאתם מרעמסם — נחלקו הדעות בפירוש שמן ״ ( .
רבי אליעזר סובר ,שעשו סוכות ממש ,דומיא דיעקב ( ,וחכמים אומרים! שם
מקום הוא גרידא .ורבי עקיבא אומר :על שם ענני כבוד נקרא כן .יונתן בן עוזיאל
תרגם אליבא דרבי עקיבא :סכות — ״אתר דאתחפיאו ענני י ק ר א ״ ( ,ו ר א ב ״ ע
מחזיק בדעת רבי אליעזר .(20
16
18
B1
ב( גבי פסח נאמר :״ויסעו בגי ישראל …ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים
עוגות מצות״״( .ואילו גבי סוכות לא נאמר :״כי בסוכות י ש ב ו בני ישראל
בהוציאי אותם מארץ מצרים״ ,אלא כתיב ״ ה ו ש ב ת י את בני ישראל״ .אין כאן
ישיבה מקרית וסתמית של ישראל ,כי אם הושבה מכוונת של הקב״ה.
גמצא ,כי הסוכות שעליהן מסופר רק במקום זה בקשר למצות החג הן סוכות
מיוחדות במינן ,סוכותיו של מלך הכבוד ,ענני כבודו ,עבי שחקים :״ועננך עומד
עליהם ,ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה״ ״( .ומצינו שעננים
קרויים סוכה :״וברא ה׳ על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן …וסכה תהיה
לצל יומם מחרב״ ( :״ישת חשך סתרו ,סביבותיו סכתו ,חשרת מים ,עבי שחקים .(24
בענני כבוד אלה הגן ה׳ על עם קרובו בישימון דרך מחורב היום וקרח
הלילה ומכל פגעי המדבר הגדול והנורא.
23
(14
ישעיהו ד ,ו.
(15
שמות לג ,ח ; במדבר יא ,י ; דברים א ,כז.
(16
במדבר כד ,ה :גם התקבולת ״משכנותיך׳׳ בכתוב זה יכולה לאשר שמדובר במחנה
אוהלים ,כי משכן מקביל לאהל — ולא לסוכה ,כגון :העלו מסביב
למשכן
קרח ,דתן
ואבירם …סורו נא מעל א ה ל י האנשים הרשעים האלה״ )במדבר טז׳ כג—כז( :וכן אוהל מועד
קרוי משכן בתורה ,וגם בשמואל )ש״ב ז ,ו ( :״ואתה מתהלך באהל ובמשכן״! וכן בישעיהו
)נד ,ב( :״הרחיבי מקום א ה ל ך — ויריעות
מ ש כ נ ו ת י ך יטו״.
(17
מכילתא בא פר׳ יד.
(18
בראשית לג ,יז.
(19
שמות יב ,ל ז ! יג ,כ ! ועיין הערה 10לעיל.
(20
בפירושו בויקרא כז ,מג.
(21
שמות יב ,לז—לס.
(22
במדבר יה יד :ועוד :בשמות יג ,כא—בב :יד ,יט ! יד ,כד ! במדבר י ,לד.
(23ישעיהו ה ו.
(24
תהלים יח .יב :ורעו :ש״ב כב ,יב.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
א .מ ל כ י א ל
44
גמצאגו למדים שסוכת החג גולמת ומגשימה את רעיון ה ה ש ג ח ה ה פ ר ט י ת ,
שהיא מעיקרי אמונתנו .ועם זה מכריזה הסוכה על העיקרון הדתי הגדול של
ב ט ח ו ן ב א ל ה י ם — .״כי יצפנני בסבו ביום רעה״ » ( .האדם מישראל רואה
את סוכתו כימי צאתנו ממצרים צילא דמהימנותא ,מעוז ומבטח .כל רוחות סוערות
שבעולם לא יוכלו לה לסוכת הדפנות הרופפת של קנים ונצרים ,כי דבר ה׳ הוא
כעיר מבצר וחומות נחושת והוא מבטח לעמו ומעוז לבני ישראל .(2°
2
ג .י ס ו ד ו ת מ ו ס ר י י ם ב ח ג
מצות השמחה מוטעמת ומודגשת בתורה ביחוד בחג הסוכות .בפרשת המועדות
שבתורת כהנים בא צווי מפורש על השמחה לגבי חג זה בלבד :״ולקחתם לכס
ביום הראשון פרי עץ הדר ,כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל — ו ש מ ח ת ם
לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים״ ״( .אמנם במשנה תורה נאמרה שמחה גם לגבי חג
השבועות ש נ א מ ר :״שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה …ועשית חג
שבועות לה׳ אלהיך — …ו ש מ ח ת לפני ה׳ אלהיך …במקום אשר יבחר״ .אולם
בחג הסוכות הובלטה מצוד .זו שם ,ונשתנתה פעמיים ( :חג הסכות תעשה לך שבעת
ימים באספך מגדנך ומיקבך — ו ש מ ח ת בחגך …שבעת ימים תחג לה׳ אלהיך…
כי יברכך ה׳ אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידך — והיית א ך שמח״.(30
29
אליבא דהלכתא באמת מצות עשה היא לשמוח בכל הרגלים .שנאמר :״ושמחת
בחגך״״( .ובעצם ״השמחה האמורה ברגלים היא שיקריב שלמים יתר על שלמי
חגיגה ,ואלו הם הגקראים שלמי שמחת חגיגה״ (,׳ ואף על פי כן ״יש בכלל
אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו ,כל אחד כראוי לו .וחייב אדם להיות
בהן )=ברגלים( שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני בניו וכל הנלוים עליו,
שגאמר :״ושמחת בחגך אתה ,ובנך ובתך ,ועבדך ואמתך ,והלוי והגר ,והיתום
והאלמנה אשר בשעריך״ י.(8.
32
הרי שלפי ההלכה אין השמחה מיוחדת לחג הסוכות בלבד .ובכל זאת ההדגשה
המשולשת של מצות השמחה הכתובה דוקא אצל סוכות — במקומה עומדת .״ואף
(25
תהלים כז׳ ה ; וחז״ל דרשוהו למקרא זד ,על סוכות.
(26
עיין ״ערפלי טהר״ למרן הרב קוק זצ״ל.
(27
ויקרא כג ,מ.
(28
דברים טז ,יג—טו.
(29
שם.
(30
על פסח לא נכתבה שמחד .בתורה ,אולי משום ,,בנפול אויבך אל תשמח״ )משלי כד,
יז( ,ללמדנו שמפלת אויב אינה צריכה לשמש מקור השראה לשמחת חג .וע׳ עמי 21הערה .30
(31
מניין המצוות לר״מ חאגיז — מצוד .תפ״ח ,עשה ר״א ! משנה תורה לרמב״ם — ספר
קרבנות ,הלכות חגיגה פ״א הלכה א.
(32
משנה תורה שם.
(33
משנה תורה — ספר זמנים ,הלכות יום טוב ,ם״ו הלכה יז.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
רעיונות
יסוד
בתג
45
הסוכות
על פי שכל המועדות מצוד .לשמוח בהן — בחג הסוכות היתד .במקדש שמחד.
יתרה״ * ( .ואכן רק הוא קרוי בתפילה ״זמן שמחתנו״ .ואם נתבונן נראה ״שהשמחה
דוקא דוקא בחג זה — לפי שהוא זמן אסיפה ,אשר מדרך העולם לשמוח בה
ביותר״ ( .כי כל לשונות השמחה שנאמרו ברגלים סמוכים אצל קציר או אצל
אסיף הגורן והיקב וברכת התבואה ויגיע כפים.
התורה מעוררת ומעודדת את חדוות היצירה הטבעית הזו שבלב האדם העמל
ביום ברכה ,והיא נותנת לשמחה פורקן מכוון במסלול רצוי .״ושמחתם — לפני ה׳
אלקיכם״ .״הזהירם שתהיה השמחה לפני ה׳ דוקא ,לא כשמחת הריקים אשר כל
מזימותם הרוג צאן ושחוט בקר ,השותים במזרקי יץ ומרבים מחלוקת בישראל״ ,(36
השמחה ביצירה הופכת כאן תודה ליוצר .שמחה לשם שמים .מידת השמחה משמשת
מגוף רב עוצמה לעבודת הבורא .״סוכות בא ל ש מ ח ה ו ל ה ו ד א ה על שמילא
בתיהם כל טוב בימי אסיפה״ י ( — .הודאה בקרבן ובשיר והודאה בלב ובפה.
ב ש מ ח ה בואו לפניו
וכן הוא אומר במזמור ל ת ו ד ה ( :״עבדו את ה׳
ברננה״ .ובתקבולת ,״בואו שעריו ב ת ו ד ה ,חצרותיו — בתהלה״ .עבודת־ה׳ זו
מהי ? — הוד ,אומר :קרבנות .כאמור» ( :״גם מקננו ילך עמנו …כי ממנו נ ק ח
ל ע ב ד א ת ה ׳ ״ .וביאת־שערים זו מהי? — הוד ,אומר :קרבנות ,כ כ ת ו ב « ( :
״בזאת י ב ו א אהרן א ל ה ק ד ש — בפר בן בקר לחטאת״ .הרי קרבן בשמחה,
והרי קרבן בתודה .משמע :היא שמחה — היא תודה .הרי מכאן ששמחה לפני ה׳
היא קרבן תודה ודבר תהילה.
גמצא שבמצות השמחה מלמדת התורה מוסר נעלה ומידה נכונה :יהא אדם
מישראל מכיר טובה למיטיבו ,הגותן לו כוח לעשות חיל ,ומצוה את הברכה באסמיו
ובכל משלח ידיו.
ועוד רעיון מוסרי חשוב גלום בחג הסוכות.
חג שמח של שמוגת ימים הנחוג על השובע ועל השפע מתוך עיגוג ומתוך
פינוק עלול להוציא אדם מגדרו ,ומחמת רוב טובה תזוח דעתו עליו ויגבה לבו,
וירגיש בטחון עצמי מופרז ויאמר בשלוו :״בל אמוט לעולם״ .הרגשה כזו מסוכנת
היא ביותר לנפש אדם ,באשר כפשע בינה ובין הכפירה .״וישמן ישורון — ויבעט״.
״פן אשבע — וכחשתי ,ואמרתי :מי ה׳ ?״ «(.
ולפיכך בא הקב״ד ,בחכמתו הפידאגוגית ומלמד להועיל ,ומנחה את האדם
3
35
3
38
3
(34
משנה תורה — ספר זמנים הלכות לולב פ״ח ,הלכה יב.
(35
.כלי יקר״ לרבי שלמה אפרים איש לונטשיץ — ויקרא כג ,מ.
(36שם.
(37
רשב״ם — ויקרא כג ,לס.
(38
תהלים ק ,ב—ד.
(39
שמות י ,כו.
(40
ויקרא טז ,ג.
(41
דברים לב ,ט ו ! משלי ל׳ ס.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
46
א .מ ל כ י א ל
בדרך האמת והמוסר הטוב .ודוקא ״בשעת אסיף ,אשר מלאו הגרנות בר והיקבים —
תירוש ויצהר ,ציוה הכתוב לישב בסוכות לזכרון כי במדבר ישבו באוהלים ,ולא
היה להם קרקע ולא דגן ,תירוש ויצהר — ל ב ל ת י ר ו ם ל ב ב ם על בתיהם
המלאים כל טוב ,פן יאמרו :ידינו עשו לגו את החיל הזה״«(.
מועד זה מלמדנו ,אפוא ,מ י ד ו ת « ( :שיהא האדם ז ו כ ר י מ י ה ר ע ה ב י מ י
ה ט ו ב ה ,כדי שילמד ל ה ו ד ו ת לה׳ ושילמד מידת ע נ ו ה ו ש פ ל ו ת .כשם
שיאכל מצה ומרוד בפסח ,כדי לזכור מה שאירע לנו — כך יצא מן הבתים לשכון
בסוכות ,כמו שיעשו השרויים בצער שוכני המדברות ,לזכור שכן היה מצבנו
בתחילה — כי בסכות הושבתי וגו׳ ״ ( — והגענו לשכון בבתים המצויירים במקום
הטוב שבארץ והשמן שבה ,בחסד ה׳ וביעודיו לאבותינו ,לאברהם יצחק ויעקב,
שהיו אנשים שלמים ברעותם ובמידותם.
כללו של דבר :חג הסוכות מחנך את האדם מישראל למידת ההכנעה לאלהים
וגם להכרת טובה לבוראו ,מבחינה לאומית — זכרון המדבר וירושת הארץ (,
ומבחינה פרטית — הצלחת היבול .ומכאן תיקון גדול לחינוך מוסרי טוב בכלל
בין איש לרעהו ,שיהא אדם ענותן ואל יהי כפוי טובה.
45
ד .י ס ו ד ח ב ר ת י ־ ל א ו מ י ב ח ג
חג הסוכות ,בדומה לשאר הרגלים ,עומד על בסיס לאומי משתי בחינות:
מבחינת הזמן — יש בו יניקה מן ההיסטוריה הלאומית על־ידי מצות סוכה ,ומבחינת
המקום — יש בו ריכוז כל האומה במרכז הרוחני והמדיני העליון על־ידי מצות
עליה לרגל למקדש ה׳ בירושלים.
אולם ,מיוחד הוא מועד זה משאר המועדים שמובלט בו יסוד חבדתי־לאומי
משלו .יסוד זה גלום במצות ארבעת המיגים .עצם מצוה זו הוסברה למעלה״(,
כביטוי לשמחת האסיף ולברכת הארץ הטובה .אבל פרטי המצוה ,צירוף המינים
השונים אחד אל אחד — עוררו את חז״ל לראות כאן רעיון חברתי נעלה ומעניק.
אגודת הלולב ומיניו סמל ומשל הם לישראל .ישראל שתולים בארצם כמינים
הללו בבוסתן .וארבעת המינים — ארבעה סוגי יהודים הם :יש בהם בעלי תורה
ומעשים טובים — דוגמת האתרוג שיש בו טעם ויש בו ריח :יש בהם בני תודה
שאיגם במעשים טובים — דוגמת התמר שיש בו טעם ואין בו ריח :ויש בהם אגשי
מעשה שאין בהם תורה — דוגמת ההדס שיש בו ריח ואין בו טעם :ויש בהם
(42
רשב״ם — שמות כג ,טז ; ויקרא כג ,מג ! וכן באברבנאל פ׳ אמור.
(43
מתוך לשון הרמב״ם במורד ,שם.
(44
סבר :סבות — ממש ; ראה לעיל הערה .11
(45
זהו הרעיון גם במקרא בכורים )דברים כו ,ה—י( :״ארמי אובד אבי וירד מצרימה…
ויהי שם לגוי …וירעו אותנו המצרים …ויוציאנו ה׳ ממצרים …ויביאנו אל המקום הזה — …ועתה
הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה׳״.
(46
בפרק אי.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
רעיונות
יסוי
בחג
אתר דעת -מכללת הרצוג
הסוכות
47
הדיוטות שאין בהם לא תורד .ולא מעשים — דוגמת הערבה שאין בה טעם ואין
בה ריח ״(.
וארבעת המינים הללו בחברה הישראלית מתאגדים וגקשרים באגודה אחת,
ומהווים אומה א ח ת מיוחדת ומאוחדת .אין מקום להתפארות ולהתבדלות מצד כת
אחת באומה ואפילו אנשיהם הם המעולים שבה ,לא תיתכן שום התנשאות
והשתלטות של כת אחת על חברותיה! ואין אפשרות של דחיקת כת אחת אל מחוץ
למסגרת העם ,ויהיו אפילו הפחותים שבו .כי אב אחד לכלנו ,אל אחד בראנו.
ארבע חבורות אלה דומות לארבע רגליו של כיסא רם ונשא ,שאי אפשר לו לכיסא
אפילו מבלעדי אחת מהן ,בין הקדמיות המחוטבות ובין האחוריות הפשוטות .תכונה
זו של אחדות פנימית טבועה בטבע נשמתה של אומתנו ,והיא אחת מנקודות היחוד
שלד .בין כל גויי הארצות ״ומי כעמך ישראל גוי א ח ד בא ץ״ .(48
ר
כיוצא בזה אמרו גם לגבי סוכה :״כל האזרח בישראל ישבו בסכות — מלמד
שכל ישראל ראויים לישב בסוכה א ח ת ״ » * ( .
אף במצות השמחה המודגשת ברגל זה ב ת ו ר ה ( ,מובלט על ידי פירוט
נרחב רעיון השויון החברתי ושיתוף בני המעמד החלש בחדוות השפע ובשמחת יום
טוב .״ושמחת בחגך אתה ,ובנך ובתך — ו ע ב ד ך ,ו א מ ת ך ,ו ה ל ו י ו ה ג ר ,
ו ה י ת ו ם ו ה א ל מ נ ה אשר בשעריך״ ( .לשלשה מבעלי רכוש מזדווגים ששה
שאינם בעלי רכוש .מכאן אפשר להבין את מנהגם הקדוש של צדיקים גדולים
להרבות ביותר בצדקה דוקא בערב חג הסוכות ־ (.
50
51
5
(47
ויקרא רבה פרשה ל ׳ ! ועיין מנחות כז.
(48
ש׳׳ב ז ,כג.
(49
סוכה כ ז :
(50עיין לעיל פרק ג.
(51
דברים סז ,יג—סו.
(52
נראה לי מן העניין להביא כאן שני
סיפורי חסידים מפי השמועה :
מעשה ברבי חיים הלברשטאם זצ״ל ,הרבי מסאנז ,שנכנס לבית מדרשו אור לערב סוכות
כחצות הלילה .בבהילות נכנס׳ וכולו נרעש ונפחד ,מורתח ורוגש ,והוא מהלך רצוא ושוב בבית
המדרש ,ובודק לאור נר התמיד הכהה אם יש אדם שם .ובפנה הסמוכה לתנור העומם ישב לו
חסיד ונימנם ביחידות .נגש אליו רבי חיים והעירו בבהלה :״הבה עצה! הב עצה ! רחם ועוץ
עצה ! הנה מחר חג הסוכות ויבואו האבות הקדושים לסוכה .הלא נבוש וניכלם מפניהם .הלא
נצטרך לכבוש פנינו בקרקע .אמור :מה לעשות ? עוצר ,עצה!״ הרבי מרעים בקולו ומניעו
לאותו חסיד ,והלה — אימה ופחד נפלו עליו ,כולו רועד ורותת ,לבו מתפעם ונשמתו פורחת
מגופו ,והוא מבוהל ושותק .״מצאתי עצה — פורץ רבי חיים — הבה ונתחפש ,נתעטף בלבוש
של צדקה ,כמו שנאמר :מעיל צדקה יעטני״ )ישעיהו סא ,י( ,ולא יכירונו בבואם …מה דעתך,
טובה העצה 7״ נענע החסיד בראשו ,ורבי חיים הרפה ממנו )מעשה זה שמעתי מסי סבי רבי
יעקב בייגל ז״ל ,שקיבלו מפי אותו חסיד עצמו(.
ומעשה ברבי בן־ציון הלברשטאם זצ״ל ,הרבי הקדוש מבובוב הי״ד׳ שנזדמן פעם למקום
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
48
א .מ ל כ י א ל
הגה כי כן מתבטא במצוות חג הסוכות בבהירות הרעיון החברתי־הלאומי של
המחשבה וההערכה העקרונית לגבי כל חוג וסוג שבאומה ,לפי קגה מרה של
איחוד דוחני פנימי ומהות יהודית עצמית .רעיון זה הנהו הרקע והבסיס למחשבת
ה ש ו י ו ן ה ס ו צ י א ל י שבתורת היהדות.
א ו נ י ב ר ס א ל י בחג
ה .י ס ו ד
חג האסיף הוא מאסף לכל החגים .אחרון הוא לכל מועדי השנה .בתורת רגל
משלוש הרגלים יש לחג הסוכות בעיקר משמעות ישראלית .ברם ,הואיל ורגל זה
גקבע בחודש השביעי סמור ביותר לראש השגה ויום הכפורים ,גיכר שקשור הוא
גם עם אלה .הימים הנוראים יש להם משמעות אוניברסאלית רחבה «( ,וחג הסוכות,
יש איפוא ,גם בו יסוד כזה .כי ימי הסוכות הם אמגם זמן שמחתגו ,אך באותה
שעה הם גם ימי דין .השמחה היא תודה על ברכת העבר ,והדין הוא על גורל ברכת
העתיד .הדין בראש השנה על כל באי העולם ,שעוברים לפניו כבני מרון ,יש לו
המשך בסוכות .״ובחג — נדונים )כל באי העולם( על המים״ ״( .מבחינה זו חג
הסוכות הוא רגל על־לאומי ,וכל הארץ קשורה אליו.
אותו יסוד אוגיברסאלי מתבטא בפרי החג של קרבן המוסף .כי איגו דומה
מוסף של פסח למוסף של סוכות .בפסח — מידה אחת לכל הימים ״כאלה תעשו
ליום —שבעת ימים״ ״( ,כלומד :קרבנות כאלה בכל יום — במשך שבעה ימים,
ואילו במוסף של סוכות פרי העולה מספרם מתמעט מיום ליום .פותחים בי״ג
פרים ביום הראשון ופוחתים עד שבעה פרים ביום השביעי .ובסך כולם פרי החג
שבעים הם — כנגד שבעים אומות העולם .היו אלה זבחי רצון לשלומם ולטובתם
היסורים״ (58
של כל משפחות האדמה ,אשר ״בימי המקדש היו מגינים עליהם
ופגעי הטבע .יש בזה משום תפילה לשלום העולם.
מ ן
המרפא ברטפלד .נכנס לבית הרב דמתא לבקרו ,שחולה היה .נתגלגלה השיחה לעניין סוכות.
פתח רבי בן ציון ואמר . :הירהרתי בדבר מה טעם היה לצדיקים עניין להרבות בצדקה ביותר
בערב סוכות ? והעליתי :משום שהשיעור של הכשר סוכה בטפחים עולה בגימטריא כמניין צדקה.
כיצד ? — דופן אחת גבהה יי טפחים ורחבה ד — הרי שבעים .דופן שניה כיוצא בה — הרי
קימ טפח. ,ושלישית — אפילו טפח״ ברחבה — הרי עשרה .ובכללן ק״נ .סכך — ז׳ על ז׳ —
הרי מ״ט ספח ובס״ה קצ״ט טפחים ,כמנין צדקה״ .נהנה רבה של ברטפלד מאותו דבר תורה.
נענה רבה של בובוב. :באמת ,אף לי עצמי נראה הדבר מאוד ,מן הסתם כבר כתוב הוא באחד
הספרים״. — .לאו דוקא׳ רבה של בובוב״ — השיב הרב דמתא — .כ ל יהודי יש לו חלק
בתורה׳ ובודאי חידוש זה מחלקו של מר בתורה הוא״) .זו שמעתי מפי אבי מורי שליס״א(.
(53
ראה מאמרי .רעיונות יסוד של הימים הנוראים״ בקובץ .כסה ועשור״ הוצאת המדור
הדתי במחלקה לחינוך ותרבות בגולה ,של ההסתדרות הציונית ,ירושלים תשי״ב.
(54
ראש השנה פ״א משנה בי.
(55
במדבר כח ,כד» ופרש״י :שלא יהיו פוחתין והולכין כפרי החג.
(56
רש״י במדבר כט ,יח.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
ר ע י ו נ ו ת
יסוד
בחג
אתר דעת -מכללת הרצוג
הסוכותJ4
ואף ל ע ת י ד ל ב ו א ,לאחר המהפכה הרוחנית שתתחולל בעול 0כולו,
ייכבד חג הסוכות במיוחד בעיני כל האומות ,ואחת בשנה יעלו לרגל זה למקדש
ה׳ .״והיה כל הגותר מכל הגויים הבאים על ירושלים — ועלו מדי שגה בשנה
להשתחוות לפגי ה׳ צבאות ולחוג את חג הסוכות .והיה אשד לא יעלה מאת משפחות
הארץ אל ירושלים להשתחוות למלך ה׳ צבאות — ולא עליהם יהיה הגשם״ ״ ( כי
״טעם הגשם בסוכות — כאשר העתיקו )=מםרו( חכמים להזכיר גבורות גשמים
ולבקש רחמים ע ל י ה ם ( ״ואלו המפקפקים בחג הסוכות — לא עליהם יהיה
הגשם״ .(59
58
ו ב ז מ ן ה ז ה — שאין עוד מזבח ,והמהפכה העולמית העתידה עדיין לא
באה — נשלמה פרים שפתנו ,ונבקש על שלום הארץ וטובה באמרי פינו .ובתפילת
גשם אגו מבקשים תחילה טובת האדמה כולה! ״מים עבים בם גיא לעטר— (80
ואחר כך טובת ישראל :״אמונים גנון בם שואלי מטר ״ ( .כיוצא בזה :״להרגיע
ברעפם לנפוחי נ ש ם ״ « ( — טובת כל האדם תחילה! ובאחרונה :״להחיות מזכירים
גבורות הגשם״ — שהם ישראל.
הרי שיש לסוכות משמעות אוגיברםאלית בעברגו המפואר ,בעתיד הזוהר הצפזי
לגו ואף בזמן הזה.
ו .נ י ס ו ך ה מ י ם
הואיל ובחג נדון העולם על המים — תופס עניין המים מקום חשוב במועד
זה .כמה וכמה מצוות ומגהגים קשורים בו.
הנקודה המרכזית בעגיין זה היא מצות ג י ס ו ך ה מ י ם .שגי ספלי כסף היו
בראש המזבח החיצון .במזרחי היו מגסכים כל השגה גסכי היין שהם באים חובה
עם כל קרבן .ואילו במערבי ,היו מנסכים מים רק פעם אחת בשנה — בשבעת ימי
הסוכות בתמיד של שחר»!«( .מצוד .זו לא נכתבה בתורה ,אלא נאמרה על פה
ונמסרה כהלכה למשה מסיני ,ויש לה רמזים נסתרים בתורה «•( בקרבנות המוסף
של חג שינה הכתוב בלשונו ׳•( :ביום השני נאמר ״ונסכיהם״ ,בשישי — ״ונסביר.״,
בשביעי — ״כמשעטם״ ,מ״ם יו״ד מ״ם — הרי כאן ״מים״! מכאן רמז לניסוך
המים מן התודה••(.
61
(57
זכריה יד ,ס ז — מ .
58׳
ראב׳״ע ב ז כ ר י ה ש ם .
(59
רש״י שם.
(60
(61
(62
כלומר :נבקש להמטיר מים על צמחים ובהם האדמה לקשט.
פ י ר ו ש ו :הגן ע״י מי הגשם על ישראל נאמניך שואלי
כלומר :להשקיט את כל אשר נשמה
ב א פ ו ע״י טיפטוף המים.
(63
יומא כ ו :
(64
פ י ר ו ש ה מ ש נ י ו ת ל ר מ ב ״ ם ס ו כ ה ס ו ף פ ר ק ד.
(65
ב מ ד ב ר כ ט ׳ יט ! ל א ! לג.
(66
תענית
מטר.
ב:
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
50
א.
מ ל כ י א ל
הצדוקים שלא היתד .בהם אמונת חכמים וכפרו בתורה שבע״פ ובמסורת
הקבלה ,לא האמינו בניסוך המים ,והיו מזלזלים במצוד ,זו .כאותו כהן צדוקי שנסך
פעם על