אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ר יהודה יעקב
סלוטקי)לידס ,אנגליה( /
א.
דינים ומנהגים
סוכה
)חומר לשיעור(
אחד הגורמים החשובים ביותר בשמחת חג הסוכות ,הוא הישיבה בסוכה .אמנם ישנם עוד
גורמים ,כגון לולב ואתרוג ,תפילות נהדרות ,מלבושים נאים ,מאכלים טעימים .אך מותר לומר,
כי בלי הסוכה החביבה יחסר החג הרבה מטעמו המיוחד.
בדברי ימי ישראל
הסוכה
על הישיבה בסוכה אנו קוראים בתורה :״בסוכות הושבתי את בני ישראל
בהוציאי אותם מארץ מצרים״ .ומאז ועד היום הזה — מדי שנה בשנה ,בחמישה
עשר יום לחודש תשרי ,בזמן האסיף — ,מוסיפים בני ישראל לבנות להם סוכות
ולשבת בהן שבעה ימים )ובחוץ לארץ אף ביום השמיני(.
ואף כי תבנית הסוכה העיקרית לא נשתנתה בעצם ,הגה רוח החגיגה פשטה
צורה ולבשה צורה .ביחוד גיכרה שמחת החג אצל האיכרים ועובדי אדמה ,לאחר
שאספו את התבואה מן השדות ,את הפירות מן הגגים ואת היין מן היקבים .כדי
לקיים את מצות התודה ,היה כל יהודי בונה לו סוכה קטנה על יד ביתו ,ומכסה
אותה בפסולת הגורן והיקב .בסוכה זאת בילה את כל שבעת ימי החג .בה אכל מפרי
גגו ושתה מיץ כרמו ,ושמח שמחה גדולה.
בספר היובלים מסופר כי אברהם אבינו וגם יעקב כבר קיימו את החג בארץ
מגוריהם!(.
אחרי שיבת ציון ,בימי עזרא ,שבו לחוג את חג הסוכות ברוב פאר — .״נאספו
ראשי האבות …להשכיל אל דברי התורה ,וימצאו כתוב בתורה …אשר ישבו בני־
ישראל בסכות בחג ,בחדש השביעי ,ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל־עריהם
ובירושלים לאמד :צאו ההר והביאו עלי־זית ועלייעץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים,
ועלי עץ עבת …ויעשו להם סכות איש על־גגו ובחצרתיהם …כי לא עשו מימי ישוע
בן־נון כן בני ישראל עד היום ההוא״ ,כלומר מימי יהושע עד אז לא עשו את
הסוכות בשמחה גדולה כל כך ,״ותהי שמחה גדולה מאד״ (.
ומאז נמשכת השלשלת ,חוליה אחרי חוליה ,בלי הפסק עד היום הזה .כל יהודי
באשר הוא יושב בונה לו את סוכתו ליד ביתו ובה ישב שבעה ימים.
את גג הסוכה מסככים בענפים ירוקים )״סכך״( ועל הקירות תולים יריעות,
תמונות ופרחים .את כל הארוחות אוכלים בסוכה ומודים לה׳ על החסדים שהוא
גומל.
2
(1
ספה היובלים פרק טז ,כז ,ל ו ! ופרק לב ,ו ,י.
(2נחמיה ח ,יג—יז :ועי׳ ע׳ 23הערה .33
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
דינים
ומנהגים
אתר דעת -מכללת הרצוג
6i
זכרונות
הנאה גדולה נהנה כל ילד יהודי בעת ההכנות לחג .זכורני בהיותי ילד,
כמה געגועים עוררה בי הסוכה בהתקרב ימי חגה .במוצאי יום הכיפורים היה אבי
אץ הביתה מבית הכנסת ,ומיד ,טרם סעד את לבו אחרי הצום ,היה ממהר לתקוע
יתד בחצר הבית לשם מצות סוכה .איך רחב לבי מגיל למחרת היום בהשתתפי
במצווה גדולה וגחמדה זו .עזרתי בהגשת הקרשים ,העגפים והפרחים ,השתתפתי
בעשיית שרשראות הנייר המגוונות ,ובתליית פנסי הנייד הצבעוניים ומרהיבי
העין ,וכמה שירה ופיוט בלבי כשישבנו יחד בסוכה המשוכללה ומלאת החן ,מוארה
נרות יום טוב ומבעד לסכך הירוק כוכבי כסף נוצצים וצוהלים.
והגה קטע מתיאורו של סופר עברי בגולה:
»הםכך מ ת ל ח ש עלינו מפני ר ו ח ק ל ה בעליו ה י ר ו ק י ם . . .ואז יש א ש ר נדמה לי כי יושבים
אנו בארץ־ישראל ,ב ס ו כ ה ה ע ו מ ד ת ע ל ראש ה ר ת ב ו ר בין עצי תמרים .ו ט ו ב לי ונעים ל י ל ש ב ת
כ ך ביחד ע ם אבי ואמי ואחיותי״.
פירוש המלה ״סוכה״
ועתה נתבונן נא קצת בשאלות אחדות; ראשית ,מה בדיוק פירושה של המלה
״סוכה״? במילון תמצאו את פירושה :״אוהל עראי״ .השרש הוא ״סכך״ ,והבנין
נקרא ״סוכה״ על שם שהוא ״סוכך״ ,ומכסה על היושבים בו .על כן מובן למה
גקרא גג הבנין הזה ״סכך״.
ס ו כ ה זו ,מה ט י ב ה ?
מן התודה לא נדע בדיוק מה טיבה של הסוכה אשר בה ישבו אבותינו במדבר.
כתוב :״למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם
מארץ מצרים״ .חכמינו נחלקו בשאלה ״מה הן הסוכות האלה״ :ר׳ אליעזר אומר
כי הן ענני הכבוד שהקיף בהם הקדוש ברוך הוא את אבותינו לבל יכם שרב
ושמש .ר׳ עקיבא אומר כי היו סוכות ממש שעשו להם בשעת חנייתם מפני החמה /
3
אנחנו יושבים בסוכה?
למה
אנו יושבים בסוכה מפני שה׳ צוונו לשבת בה .מצוות מלך היא ,מלך מלכי
המלכים ,הקדוש ברוך הוא .את פקודתו היינו ממלאים גם אם הישיבה בסוכה לא
היתה כל כך נעימה לגוף .אך הוא ,יתברך ,נתן טעם לדבר :״למען ידעו דרתיכם
כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים״ ,כלומר אנו
מצווים לזכור את גדודיהם של אבותיגו במדבר הגדול בצאתם ממצרים ואת
ישיבתם בסוכות אשר בצילן חסו מפני החום ומפני הקור .ושנית עלינו להבין
ולשים אל לב כי המחסה העראי הזה לא היד .מספיק לולא הבורא יתברך שהיה
בעזרתנו .הישיבה בסוכה ,מזכירה איפוא .אותנו את השגחתו של הקדוש ברוך
(3
ס ו כ ה י א :ו ע י ׳ ע ׳ 42ה ע ר ה .10
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
64
י.
י.
ס ל ו ט ק י
הוא .וכמו השבת ויתר החגים ,הסוכה מזכירה את יציאת מצרים .ועל כן אומרים
בתפילה ובקידוש :״זכר ליציאת מצרים״«(.
עושים את הסוכה?
מתי
מצווה לתקן את הסוכה מיד לאחר יום כיפור ,מפגי ש״מצווה הבאה לידו אל
יחמיצנה״ .ויש מבארים ,״מיד״ ,ביום שלאחר יום הכיפורים ,ואפילו הוא ערב שבת.
אם מפני איזה טעם שהוא לא הספיק לבגות את הסוכה לפני החג ,או שגפלה
הסוכה שבנה ,מותר לבגות סוכה גם בחול המועד.
מ ע מ י ד י ם את הסוכה?
איפה
יש לבחור במקום יפה ונקי להקמת הסוכה ,מקום שאין שם ריחות רעים
ורוחות חזקות.
היו שבגו את סוכותיהם גם בראש עגלה ,או בראש ספינה .וחכמינו ז״ל פס?ו
שאם הסוכה הזאת איגה יבולה לעמוד ברוח מצויה שביבשה הרי היא פסולה .אך
אם היא יכולה לעמוד ברוח כזאת ,אפילו אם אינה יכולה לעמוד בדוח מצויה של
הים הרי היא כשדה .אם עשאה בראש הגמל או בראש האילן כשרה ,אך אין עולים
אליה ביום טוב.
מ כ ס י ם את הסוכה?
במה
ההבדל העיקרי בין סוכה ובין בית פשוט הוא באופן עשיית הגג ,ובחומר
שמשתמשים בו לגג ,כי עיקר המצווה הוא הסכך.
אין מסבכים אלא בדברים שגדלו מן האדמה ,אך לא בדברים הגאכלים )פירות,
ירקות( .כן אין לסכך את הסוכה בעמודים קבועים או קורות .טוב להשתמש בעגפי
עצים ,בצמחים ,בפרחים ובעלים שלא יבלו מהר .ומכסים באופן שהסכך לא ימגע
בעד חדירת גשם או אור הכוכבים .מובן שאסור לסכך בדבר שנותן ריח דע .אסור
גם כן להשתמש בכלים או שברי כלים .נסרים שרחבם פחות מארבעה טפחים
מותר לסכך בהם.
עושים את הסוכה?
איך
גובה הסוכה צריך להיות לא פחות מעשרה טפחים )כ־ 80סגטימטר( ולא
יותר מעשרים אמה )כ־ 9מטרים וחצי( .רוחב הסוכה צריך להיות לא פחות משבעה
טפחים על שבעה טפחים )כ־ 60על 60סנטימטרים( ואפשר להוסיף על הרוחב
כאות נפשו.
אם נאלץ לעשות סוכה משלשה דפנות בלבד ,יעשה בצד הרביעי צורת הפתח.
הסוכה מוקמת מתוך התלהבות ועונג ומתוך שמחה של עשייה .הנה תיאור
החוויה מתוך סיפור:
(4
ב ש א ל ה ז ו עי׳ ע ו ד ב מ א מ ר .ה י ש י ב ה בסוכה״.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
דינים
ומנהגים
6S
״אבא תקע ארבעה עמודים בארבע פינות אדמת המקום .אחר לקח קרשים ,חיבר אותם
אחד לאחד ועשה אותם לקירות .אז שם חלונות בקירות ותלה את הדלת על ציריה .ומנחם הקטן
לא זז רגע מהסוכה .הוא עזר לאביו בכל העבודה .פעם הביא חבל ,פעם וו ,פעם יתד ! פעם
הושיט את הפטיש ,פעם נתן מסמר ,עד שנגמרה כל המלאכה.
בערב חג הסוכות הביא אבי מנחם עגלו* מלאה סכך לכסות בו את הסוכה ,האב עלה
על הגג ,ומנחם הושיט לו את הסכך ,בד אחרי בד ,ענף אחדי ענף ,עד אשר כיסו את כל הסוכה״.
מי שידו משגת ,מצווה שתהיה לו סוכה בנויה ,עם גגות שנפתחים ונסגרים
על ידי צירים ,לסגרם בשעת הגשמים .כשפסקו הגשמים נפתחים הגגות והסכר
יבש ואפשר לקיים מצות סוכה כראוי .אך צריך להיזהר שיהא הגג פתוח היטב,
שאם הוא נוטה קצת על הסכך לא ישבו מתחת למקום המשופע.
פסולה
סוכה
סוכה שאין בה שלש דפנות או אשר גגה מורחק מן הדופן שלשה טפחים —
פסולה .אם אינה מסוככת כהוגן וחמתה מרובה מצלתה — פסולה .אך אין לכסותה
יותר מדי ,כי צריך שייראו הכוכבים מבעד לסכך .אם היתד .מרובה כל כך
שאפילו גשמים רבים לא יחדרו אל תוכה הרי היא פסולה ,מפני שאז היא
כעין בית.
אם עשה את הסוכה תחת עגפי אילן גדל היא פסולה .אף על פי שאחר־כך
קיצץ את הענפים ,מפני שכתוב ״חג הסוכות תעשה לך״ ואמרו חז״ל ת ע ש ה ,
ולא מן העשוי י(.
סוכה
נוי
חובתנו לייפות את הסוכה בכלים נאים.
בתלמוד מסופר שהיו עוטרים את הסוכה בקרמין ובסדינין המצוירים ,תלו
בה אגוזים ,שקדים ,אפרסקים רימונים ,פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ,יינות,
שמנים )בכדים( וסלתות (.
באמת היה ראוי לברך שהחיינו על עשיית סוכה׳ אד אנחנו סומכים על הברכה
שאנו אומרים על הכוס של קידוש.
8
מ צ ו ו ת ישיבה בסוכה — כיצד?
מצוות הישיבה בסוכה דורשת שנאכל ונשתה ונישן ונטייל ונגור בסוכה בל
שבעת הימים .רבותינו למדו זאת מן הפסוק ״בסכות תשבו שבעת ימים״ .״ ת ש נ ו
כעין ת ד ו ר ו ״ ׳ ( .לפיכך צריך ליצור אווירה של בית בסוכה ,ולהכניס לתוכה
כלים ומצעות נאים .ואפילו אם הוא משוחח עם רעיו ישוחח בסוכה ,ואם הוא
(5סוכה יא.:
(6סוכה י . .
(7סוכה כח :ו
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
י .י .ס ל ו ט ק י
66
מתפלל ביחידות יתפלל בסוכה .ומי שמחמיר על עצמו ואפילו מים אינו שותה
חוץ לסוכה ,הרי זה משובח.
מ י הם ה י ו ש ב י ם ב ס ו כ ה ?
״כל האזרח בישראל ישבו בסוכות״ ,אמרה תורה .ועל זה משודר הפיט?
בערבית לליל ב׳:
צ ^ ה להגן מלהט ולספות,
?ל האזרח ןלשךאל !שבו גןזפות.
קטן שאינו צריך לאמו ,שהוא כבן שש ,חייב אביו לחנכו במצוות סוכה.
מ י הם ה פ ט ו ר י ם מ ן ה ס ו כ ה ?
נשים פטורות ,כשם שהן פטורות מרוב המצוות שהזמן גרמן ,אך אס הן
יושבות ,תברכנה גם הן ״אשר קדשנו במצוותיו וצונו לישב בסוכה״ .חולה ומשמשיו
פטורים .כל המצטער — פטור .שלוחי מצוה ,אפילו בלילה כשהם במלון ,אם הם
צריכים לטרוח אחר סוכה ,פטורים .אם לא נוח להם לישון בסוכה או אם יהיו
עייפים למחר ויתעכבו מן המצווה — פטורים.
כבוד סוכה
צריך להתייחס אל הסוכה בכבוד ,לכן לא יכניס לתוכה כלים שאינם מכובדים,
כגון קרירות וכלי בישול וכדומה.
מצוד .על כל אדם לעסוק בעצמו בעשיית הסוכה ובהנחת הסכך גם אם הוא
אדם חשוס — זהו כבודו ,שהוא עוסק בעצמו במצווה.
אחרי החג ,כשסותרים את הסוכה ,אין לפסוע על העצים ,וכן אין להשתמש
בהם לדבר מגונה ,מפגי שהם תשמישי מצווה ,כמו ציצית שנפסלה.
לילה ראשון
אכילה בסוכה בלילה הראשון היא חובה .צריך לאכול לפחות פת בשיעור
זית .אפילו אם אדם מצטער הרבה הוא מחויב לאכול בסוכה.
בערב ,לאחר צאת הכוכבים ,כשבאים מבית הכנסת נכנסים לסוכה ומקדשים.
בברכת ״לישב בסוכה״ שמברכים בקידוש ,מתכוונים לפטור גם את הסעודה
שתבוא אחרי כן וגם את השינה ויתר הדברים שעושים בסוכה .בברכת ״שהחינו״
מתכוונים לחג ולםוכה .לכן ,בלילה הראשון מברכים בראשונה ״לישב בסוכה״
ואחר כך ״שהחינו״ ,כדי שתהא ברכת ״שהחיינו״ גם על הסוכה .בלילה השני )בחוץ
לארץ( מברך תחילה ״שהחינו״ ואחר כך ״לישב בסוכה״.
״לישב בסוכה*
בכל פעם שאנו נכנסים לסוכה צריך לברך ״לישב בסוכה״ לפני האכילה .אם
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
67
דינים ומנהגים
אדם שוכח לברך ״לישב בסוכה״ ונזכר באמצע הסעודה ,או אפילו אחרי גמרו
את אכילתו ,צריך לברך ,כי גם הישיבה שישב שם אחרי כן היא מצווה.
גשמים
מכיוון שהאכילה בסוכה בלילה הראשון והשני היא חובה ,חשוב לדעת כיצד
לגהוג אם יורד גשם ? שאלה זאת חשובה ביותר לאנשי חוץ לארץ ,כי בארץ ישראל
לרוב עוברים ימי הסוכות לפגי שמתחילים הגשמים.
אם יש תקווה שאחרי שעה או שתים יחדל הגשם — יחכה .אך אם רואים
שהגשם לא יחדל ,או אם כבר חיכו ועוד לא חדל ,צריך לקדש
בסוכה ולברך
״שהחינו״ אך לא *לישב בסוכה״ .אחר כך גוטלים את הידים ,מברכים המוציא,
ואוכלים כזית פת .ואז נכנסים לבית וגומרים את הסעודה שם.
אם חדלו הגשמים לפני ברכת המזון צריך לשוב לסוכה ,לברך ״לישב בסוכה״
ולאכול פת מעט יותר מכביצה ולברך ברכת המזון .אם אחר ברכת המזון חדל
הגשם נכנסים לסוכה ,נוטלים את הידים שנית ואוכלים פ ת מעט יותר מכביצה —
מברכים כמובן ״לישב בסוכה״ ,ואחרי כן אומרים ברכת המזון.
סיפור
•והיום ערב יום טוב ,ואני חפשי לגמרי מן החדר ,והנני סובב כל היום את סוכתנו העומדת
עדויה ממש כבת־מלכה במגבעת של סכך ירוק ורענן .ועיניה — חלונותיה המשופשפים —
מזהירים נגד השמש .מה יפה היא םוכתנו! וגם בסוכה פנימה כ ל כך נקי ו מ ב ה י ק . . .ואני
עומד ומביט אל כל ההוד הזה ועיני לא תשבענה מראות ה כ ל . . .דומה שהכל קורא ל י :הוי
יוסילי יקירנו ,מתי זה תשב פה אתנו ז מתי י
ובכל רגע ורגע אני בוחר לי מקום חדש לשבת בו עם אבא .בראשונה אני בוחר לי מקום
אצל כסאו של אבא בצד מזרח .לעומת החלון .אחרי כן אצל הדלת :אחרי כן אני בוחר לי
מקום אצל החלון למען אשר יראו כל השכנים אה בגדי החדשים ,ושאני ,יוסיליי. ,בחור בו
שבע שנים״ יושב בסוכה וסועד כאחד הגדולים.
והיום יום חם ובהיר .השמים רחבים ,עמוקים וכחולים ,ואין בהם אפילו זכר לענן .ובודאי,
אני חושב ,יהיה גם לילה בהיר ,מה נעים לשבת בסוכה ב^ילה בהיר ו ח ם ! אבל מתי יבוא כבר
הערב ? קצרה רוחי לחכות .היום נמשך בעיני כשנה תמימה ,ובקוצר רוח אני רץ לרגעים הביתה
ושואל את אמי . :כ מ ה השעה ?״ מתי זה יהיה לילה ? אף כי אמי עסוקה במטבח וגוערת בי
על כל שאלה ושאלה וכמעט שלא תענני מאומה .אני יוצא מן הבית ומביט אל השמש אם איננה
חושבת כבר לשקוע .אבל הי* השמש הגדולה והחמה הזאת׳ כמו להכעיסני ,איננה נחפזת כ ל ל ;
צפה על חוג השמים ומטביעה את כל העולם באורה ובחומה.
א ח ת הרחיצה והסריקה הלבישה אותי אמי את בגדי החדשים עם כפתורי הזהב הנוצצים,
ואת הנעלים החדשות ואת הכובע הכחול שקנה לי א ב א . . .ומלובש בבגדים חדשים אלו כבן
מלך ,אני עומד אצל החלון ומביט לפאת מערב ששם מתחילה השמש לשקוע.
והשמש יורדת אט אט ,בגאוה ,כאיש היודע את ערכו הרב ,ושופך אור אדמדם על הסוכות.
עוד רגעים מספר היא תיחבא שם ביער .היער יבלע אותה חרש ויםתירנה בין עציו הגדולים
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
י .י .ס ל ו ט ק י
68
המשחירים מרחוק — והיה ע ר ב . . .אני עם אבא נלך לבית־הכנסת ,נשוב הביתה ונשב ב ס ו כ ה . . .
אחרי כ ן . . .פתאום ראיתי והנה קרע ענן שחור עם הרבה זנבות וקרנים ,ומראהו כעכביש־ענק
ונורא מאד הגיח מאחורי היער ודומם וזועף הלך הלוך וקרוב אל השמש השוקעת :עוד רגע
והענן העכביש מתנפל עליה וחונק אותה ברגליו ובזנביו השחורים .עוד קרן רועדת אחת שולחת
השמש מבין רגלי העכביש הגדולות החונקות אותה ,כמבקשת רחמים ,ונבלעה בבטן הענן,
ההולך וגדול מרגע לרגע .ומשתקע שם יותר ויותר בקצות השמים.
המראה הזה החרידני מאד :לבי ניבא לי דבר רע ולא ידעתי מה .נשאתי את עיני •אל
אבא והנה הוא מוצץ ומעלה עשן ממקטרתו ,פניו היורים מעט ,ועיניו מביטות גם כן בחרדה
אל הענן הנורא.
ה מ . . . .לא טוב — הוא מגמגם בפני עצמו ,ומושך את זקנו — לא טוב כלל .רואה אני
שאבא ירא גם הוא מפני הענן הזה :רוצה אני לשאול את פיו בדבר זה אך יראתי פן יכעס עלי
בשעה זו ולא יקחני כלל אל הסוכה.
יוצא אני עם אבא החוצה ללכת אל בית־הכנסת ! רוח קרה נושבת אל פני ורעד עובר בכל
גווי הקטן.
בבית הכנסת עומדות כנופיות כנופיות של יהודים ומשוחחים בכובד ראש ,ולאזני מגיעות
המלות :א ו י . . .ג ש ם . . .ס ו כ ה . ; .גשם ! . .
ובטרם הספקתי לפשוט את מעילי והנה גשם יורד בשטף ובזעם ,רוח עזה מתחילה לנהום׳
טיפות הגשם משתקשקות על שמשות החלונות .באותו רגע נדמה לי כי חתרו כל פנים ולבי
כאב בי מאד .האומנם ז האומנם לא אשב בסוכה ז
והנה הגיעו לאזני דברי הדיין העומד ליד אבי ,שבגשם כזה הכל פטורים מן הסוכה .אז
לא יכולתי להתאפק עוד והתחלתי לבכות.
ובלילה ההוא לא אכלנו בסוכה כי אם בבית .ואני לא טעמתי מאומה מכל מעדני החג.
כי נפשי מרה לי על אבא ,על אמא ועל הגשם הרע אשר השבית את ש מ ח ת י . . .
השמים עצובים ובוכים וגם אני עצוב ובוכה .אבא אמנם הבטיחני לקחת אותי אל הסוכה
בשנה ה ב א ה . . .אך מה לי ולשנה הבאה ,אם בשנה זו חיכיתי והכיתי ובמוכר .לא י ש ב ת י . . .
יי־ו!
| 0ן ר ־ ה ג מ י ן
} • 1ן
ימ J -
www.daat.ac.il
•ונין
ןור־$
°1
?יי
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
ו
ויניט
מ
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
ה
נ
י
פ
«t 0
במדינת ישראל
סוכה
מנסיון כזה אפשר להינצל במדינת ישראל .בה אפשר ליהנות ממלוא זיווה
של מצווה חביבה זו .כדברי הפיטן:
ישמחו ?סגיהם לדיךים וןעימים,
ןןםות ?צל ןז?ה ? ? ע ת ;מים,
ןתתעןגו ?ה במיני 9טעמים,
אהו?ים מןוו^יה מלןןמימ לילות ולמים.
ב .א ר ב ע ה מ י נ י ם
אגודת הצמחים שאני מחזיק בידי ,מורכבת מארבעה מיני צמחים שונים.
הגה זה ,הצמח היותר ארוך ,באמצע האגודה ,הגראה כשרביט — הוא הלולב.
אלד .שלושת הבדים מימין הם ההדסים• ואלה שני הבדים משמאל הם הערבות .וזה,
העומד בפני עצמו בידי השמאלית ,הוא האתרוג.
ועכשיו הלא תבינו למה גקדאת האגודה היפה הזאת בשם ארבעה מינים.
לפעמים אנו משתמשים בשם הקצר ״לולבי׳ המתאר שני דברים — גם את כל
האגודה כולה וגם את הצמח הגדול שבכולם.
אתרוג לבד?
למה
הלולב מחובר בקשרי עלים עם ההדסים והערבות לאגודה אחת ,ואילו האתרוג
לבדו מוגח .מדוע?
מפני שהתורה אמרה ־( :״ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר )אתרוג(
כפות תמרים )לולב( וענף עץ עבות )הדסים( וערבי נחל )ערבות(״ .הכתוב חיבר
לולב עם הדסים והדסים עם ערבות על ידי ״ואו״ החיבור ,אך את האתרוג הפרידה
מיתר הצמחים על ידי השמטת ה״ואו״ .על כן אגו מפרידים בין האתרוג ובין
יתד הצמחים.
זהו הביאור בלשון הגמרא»( :יכול יהא אתרוג עמהם באגודה אחת? — וכי
גאמר ״פרי עץ הדר וכפות תמרים״ י — ,כפות תמרים׳ כתיב״.
הקשירה
אופן
ההדסים והערבות גקשרים בטבעות אל הלולב בקצהו התחתון .ליתר גוי
ולהידור מצווה הם מונחים במין תיק ,מעשה מקלעת .כל מין בתיק מיוחד והטבעות
עשויות מעלי הלולב ,כי הדין מחייב שיקשרו את הלולב במינו .בעניין זה מסופר
(8ויקרא כג ,מ.
(9
סוכה לד.:
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
י .י.
70
ס ל
וט קי
על אנשי ירושלים שהיו אוגדים את לולביהם בגימוניות של זהב .אמרו חכמים:
״במינו היו אוגדים אותו מלמטה״ (.
ארבעת המינים הם מצווה אחת ומעכבים זה את זה :כלומר ,אם חסר מין אחד
אין צורך ליטול גם את הנותרים ,כי על ידי זה לא נקיים שום מצוד..
10
של א ר ב ע ת ה מ י נ י ם
סמליותם
ר אליעזר אומר :״ארבעה מינים הללו אינן באין אלא לרצות על המים וכשם
שארבעה מינין הללו אי אפשר להם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים״ ״(.
לפי ביאור אחד ־ ( מסמל האתרוג את הי .״פדי עץ הדר״ אומרים חכמינו1 ,ה
הקדוש ברוך הוא ,שכתוב בו )תהלים קד ,א( :״הוד ו ה ד ר לבשת״ :״כפות
תמרים״ זה הקדוש ברוך הוא ,שכתוב בו )שם ,צב ,יג( :״צדיק כ ת מ ר יפרח״ ׳
״עגף עץ עבות״ זה הקדוש ברוך דכתיב )זכריה א ,ח( :״והוא עומד בין ה ה ד ס י ם״:
ו״ערבי גחל״ זה הקדש ברוך הוא דכתיב ביד) .תהלים סח ,ה( :״סולו לרוכב
ב ע ר ב ו ת ביה שמו״ .לזה מרמז ר׳ אליעזר הקליד:
1
״?לולב אןוד ואהרוג אוחד? .ה׳ אןחד ו?מו אסד,״
)״אקחה בראשון״ שחרית ליום א׳ של סוכות(.
על פי דרשה אחרת ״ ( מסמלים ארבעת המיגים את שלושת האבות ואת יוסף:
״פרי עץ הדר״ זה אברהם ,שהדרו הקדוש ברוך הוא בשיבה טובה שנאמר )בראשית
כד ,א( :״ואברהם זקן בא בימים״ ,דכתיב )ויקרא יט ,לב( :״והדרת פני זקן״:
״כפות תמרים״ זה יצחק שהיה כ פ ו ת ועקוד על גבי המזבח .ו״ענף עץ עבות״
זה יעקב ,מה הדס הזד .רחוש בעלים כך היה יעקב רחוש בבנים .ו״עדבי נחל״ זה
יוסף! מה ערבה זו כמושה לפני שלשה מינים הללו כך מת יוסף לפני אחיו.
גם את עם ישראל הם מסמלים :מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח ,כך
ישראל ,יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים :כפות תמרים
אלו ישראל — מה התמרה הזו יש בד ,טעם ואין בה ריח כך הם ישראל ,יש בהט
תודה ואין בהם מעשים טובים ־ ,וענף עץ עבות אלו ישראל — מה הדם יש בו
ריח ואין בו טעם ,כך ישראל ,יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תודה:
וערבי נחל אלו ישראל — מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח ,כך הם ישראל,
יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים .ומה הקדוש ברוך הוא
עושה להם? לאבדן אי אפשר ,אלא אמר הקדוש ברוך הוא ,יוקשרו כולם אגודה
אחת והם מכפרים אלו על אלו)ויק״ר ל ,יא(.
(10
סוכה לו.:
(11
תענית ב.:
(12ויקרא רבה ל ,ט.
(13
ש ם ,ש ם ,י.
(14
ו י ק ר א ר ב ה ל ,י א .
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
דינים
ו מ נ ה ג י ם
71
ר׳ אליעזר הקליר ,בתפילות של סוכות )סילוק ליום אי( ,סידר את המליצות
האלה בתבנית שיד ואומד:
ולמי ?עץ הןר דיס ושעם,
?ן ?עם זו 3עלי ם?1ת ודע געם»
ו?מו ?כף תו?וד שעם ולא דיס,
פן ?עם זו בעלי מ$ות ?ל־א דת ןריסי
ו?מו ?עבית ריס וטעם מר,
פן 3י3ימו הוגי דת וח?ם מר»
ו?מו ן5ך?ה ?לא שעם ןריס,
פן 3ינימו עק?ים אטומים ??ד׳ריס:
ו?מי עץ פלי עלי סלק מס9ים,
פן :שרים עלי ךשעים מחופפים:
ו?מו הם )ד׳ מינים( אגוךים אלה ?אלה.
?ן תלולם )בני ישראל( אלה ?אלה.
והנה עוד דעה מעניינת על דבר סמליותם של ארבעת המינים :ר׳ מני פתח;
״כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך׳ )תהלים לה ,י( ,לא נאמד פסוק זה אלא בשביל
לולב :השדרה של לולב דומה לשדרה של בני אדם — השדרה היא העיקר שבאדם
לרמוז שיישיר כל גופו לעבודת הבורא! וההדס דומה לעין לרמוז שלא יתור
אחרי עיגיו ביום שמחת לבו! והערבה דומה לפה או לשפתים לרמת שישים רסן
בפיו ויכונן דבריו בצדק ובמשפט .והאתרוג דומה ללב שהוא משכן השכל ,ל ר מ ת
שיעבוד הבורא בשכלו .אמר דוד :אין בכל האיברים גדול מאלו ,שהן שקולים
כנגד כל הגוף הוי ״כל עצמותי תאמרנה״»(.
המצווה
טעם
כמו שהסוכה היא גורם חשוב לשמחת החג ,כן גם ד׳ המינים מעוררים רגשי
תודה ,תפילה ושמחה בחג הסוכות ,חג האסיף ,לשמוח לפגי ה׳ כפירות נאים.
מי מ ח ו י ב ב מ צ ו ו ה זו?
כל אדם מישראל חייב לקיים מצוות נטילת לולב ,אפילו קטן היודע לנענע
חייב בלולב ,אף אם לא מן הדין הרי הוא חייב מטעם החינול ״(.
לכם״
*ולקחתם
ביארו רבותינו! ״לכם משלכם״ .כל אחד צריך לקחת ארבעה מינים משלו,
ואינו יוצא ידי חובתו ביום הראשון של החג בלולב של חברו! בשאר הימים אפשר
לצאת גם בלולב שאול .אם חבר או ידיד מוסד לנו את לולבו במתנה יוצאים אנו
(15
ש ם ש ם ,י ג ! ודי׳ ס פ ר ה ח י נ ו ך רפ׳׳ה.
(16
ס ו כ ה מא..
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
72
י.
י .ס ל ו ט ק י
בו ידי חובתנו ,אפילו ביום הראשון ,כי כוונתו היא לתת במתנה על מנת להחזיר,
ומתנה על מנת להחזיר שמה מתנה ,וכן מסופר בגמרא:
״מעשה ברבן גמליאל ור׳ יהושע ור׳ אלעזד בן עזריה ור׳ עקיבא שהיו
הולכים בספינה ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל ,שקנהו באלף זוז .נטלו רבן
גמליאל ויצא בו ,ונתנו לר׳ יהושע במתנה? נטלו ר׳ יהושע ויצא בו ונתנו לד׳
אלעזד בן עזריה :נטלו ר׳ אלעזר בן עזריה ויצא בו ונתנו במתנה לד׳ עקיבא!
נטלו ר׳ עקיבא ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל״ ״(.
לולב
נטילת
לפני ״הלל״ לוקחים את ארבעת המינים ,הלולב בימין והאתרוג בשמאל )את
האתרוג נוטלים תחילה כשהפיטום כלפי מטה( .מקרבים את האתרוג אל הלולב
ומברכים :״אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב״ .הופכים את האתרוג
כדי שיהיה הפיטום כלפי מעלה ומנענעים .יש להיזהר בכל זה מפני שמצווים אנו
ליטול את המיגים ״דרך גדילתם״ ( ,כלומר כדרך שהם צומחים .הצד המחובר
לעץ צריך להיות מכוון כלפי מטה .ואם לא — לא יצא ידי חובתו .ואם יחזיק את
האתרוג ״דרך גדילתו״ טרם יברך ,הרי יצא ידי חובתו ולא יוכל לברך עוד.
18
המצווה היא חובה ביום הראשון מן התורה ,כי כתוב ״ולקחתם לכם ב י ו ם
ה ר א ש ו ן ״ .ומברכים בפעם הראשונה גם ברבת ״שהחיינו״ ,אך ביתר הימים,
החובה היא מדרבנן ,ומברכים רק ״על נ