אתר דעת -מכללת הרצוג
ח .בן־אפרים /דין וכפרה בחג
המסורת קושרת את חגי תשרי זה בזה ורואה בהם המשך במהותם ,בתוכנם
ובמנהגים התלויים בהם .אופיים של הימים הנוראים חופף על ימי החג —חג
הסוכות ,הושענא רבה ושמיני עצרת .אנו מוצאים בהם המשך לימי דין ,לריצוי
עוונות ולכפרה ,ויותר מזה — ימי תפילה וכפרה על כל העולם )שבעים פרים(,
ימי נצחון וחתימת הדין.
בהושענא רבה ,שהוא אחד מימי ״זמן שמחתנו״ ,מודגש ענין יום הדין בתפילות
ובמנהגים ( .אף האוידה הרצינית ,השוררת בתפילת הגשם במוסף של שמיני
עצרת ,מזכירה את הימים הנוראים .הלולב נדרש כסמל לנצחון ולכפרה ואיגודו
מזכיר את הצורך להתאגד ולהתאחד .בשמיגי עצרת ,שהוא סיום לחג הסוכות ולכל
חגי השגה )פילון( ,יוצאים בשמחה ובריקודים ומשבחים את ה׳ ועולים לתורה
ומהללים לשמו מתוך בטחון שזכינו בשנה טובה ,גשומה וטלולה ובשגת גאולה שלמה.
1
אחד מאדמו״רי החסידות היה אומר :חודש אלול ,הסליחות ,הימים הנוראים s
ראש השנה ויום הכיפורים ושבת־שובה שביניהם ,חג הסוכות וארבעת המינים,
קריאת ״קהלת״ בשבת חול המועד והושענא־רבה ,כולם הם רק מעין ״הכנה״
לשמיני עצרת ושמחת תורה ,לאותה השעה הגדולה ,שאנו כולנו ,בנערינו ובזקנינו.
מכריזים בפומבי מתוך דחילו ורחימו ,מתוך שמחה עליזה ומתוך רצינות עמוקה:
״אתה הראת לדעת ,כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו״ ( .שילוב זה של ימי החג
בימים הנוראים בא לידי ביטוי במדרשים שונים ,המובאים להלן.
2
יום ר א ש ו ן של ה ח ג הוא י ו ם ר א ש ו ן ל ח ש ב ו ן ע ו ו נ ו ת
״ולקחתם לכם ביום הראשון״ — זה חמשה עשר ואת אמרת ״ביום הראשון״ ?
רבי מני דשאב ורבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי :משל למדיגה שהיתה חייבת
לפיס )מם( למלך והלך המלך לגבותה ,יצאו בתוך חמשה עשר מיל גדולי המדינה
לקראתו וקילסו )שבחו( אותו ,והתיר המלך שליש מדימוסיא שלהם .בתוך חמשה
מיל יצאו פטרופלי)תושבי העיר( המדינה וקילסו אותו ,והתיר להם שליש מדימוסיא
שלהם .וכיון שנכנס המלך למדינה — יצאו כל בני המדינה לקראתו וקילסו אותו,
והתיר להם הכל .אמר להם מלכא :מה דאזל אזל מכאן ולהלן חושבנא )מה שעבר
עבר מכאן ואילך יתחיל החשבון(.
כך באים ישראל
עוונותיהם ,עשרת ימי
אמר רבי ,כתוב
מופקדת אצלך מראש
בראש השנה ועושים תשובה ,והקב״ה מתיר להם שליש של
תשובה ומתענים הכשרים והקב״ה מתיר להם רוב עוונותיהם.
)תהלים קל( :״כי עמך הסליחה למען תורא״ — הסליחה
השנה .וכל כך למה י למען תורא! ליתן אימתך על הבריות.
(1עי׳ להלן במאמר הושענא רבה.
(2לסי ״חגים ומועדים״ להרב י .ל .הכהן פישמן.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
דין
וכפרה
בחג
81
מיום הכיפורים עד החג כל ישראל עסוקים במצוות — זה עוסק בסוכתו
וזה עוסק בלולבו וביום טוב להקב״ה ,והקב״ה אומר להם :כבר מחלתי לכם על כל
שעבר ,מכאן ואילך חשבו עוונותיכם לפניכם .לפיכך אמר! ״ביום הראשון״ —
ראשון לחשבון עוונות מיום הראשון של מועד ואילך.
)ילקוס שמעוני אמור כג(
י ש ר א ל מ כ פ ר י ם א ל ו על א ל ו
בני
בשרשרת הסמלים שחכמינו ראו בד׳ המינים נמצא סמל אחד המכוון לעם
ישראל.
״פדי עץ הדר״ — אלו ישראל ,מה אתרוג זה יש בו ריח ויש בו אוכל )בויק״ד
— טעם( ,כך ישראל יש בהם בני אדם שהם בעלי תורה ובעלי מעשים טובים!
״כפות תמרים״ — אלו ישראל ,מה תמרה זו יש בה אוכל ואין בה ריח ,כך ישראל
יש בהם בעלי תורה ואין בהם מעשים טובים ן ״וענץ עץ עבות״ — אלו ישראל,
מה הדס הזה יש בו ריח ואין בו אוכל ,כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בידיהם
מעשים טובים ואין בהם תורה :ו״ערבי נחל״ — אלו ישראל ,מה ערבה זו אין בה
לא טעם לא ריח ,כך ישראל יש בהם בני אדם שאינם לא בעלי תורה ולא בעלי
מעשים .אמד הקב״ד !.לאבדם אי אפשר ,אלא יעשו כולם אגודה אחת והם מ כ פ ר י ם
א ל ו ע ל א ל ו .לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם ״ולקחתם לכם״.
)שם ,שם(
לולב סמל הגצחון לעם ישראל אחרי יום הדין
״שבע שמחות את פניך״)תהלים טו ,יא( — אלו שבע מצוות שבחג — ארבעה
מיגים שבלולב וסוכה ושמחה וחגיגה ,אם שמחה למה חגיגה )שהרי אין שמחה אלא
בחגיגה ,כלומר בבשר השלמים( ואם חגיגה למה שמחה .א״ר אבין :משל לשנים
שנכנסו אצל הדיין ולית אנן ידעין הידין נצוחיא )ואין אנו יודעים מי מנצח( ,אלא
מאן דנסיב ביין בידיה אנן ידעין דהוא נצח )אלא מי שמחזיק לולב בידו אנחנו
יודעים שהוא ניצח( .כך לפי שישראל ושרי אומות העולם נכנסים לדין לפני
הקב״ה בראש השנה לית אנן ידעין מאן אינון נצוחיא )אין אנו יודעים מי מהם
מנצח( ,אלא ממה שישראל יוצאים מלפני הקב״ה ולולביהם בידיהם ואתרוגיהם
בידיהם אנן יודעים דישראל אינון נצוחיא )אנו יודעים שישראל הם המנצחים(.
)שם ,שם(
במדרש רבה מסיים :לפיכך משה הזהיר לישראל ואומר להם :״ולקחתם לכם
ביום הראשון״.
נ צ ח ו ן על א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ו מ ח י ל ת ע ו ו נ ו ת
״ולקחתם לכם ביום הראשון״ — ההוא דכתיב )תהלים קב( :״פנה אל תפלת
הערער וכרי .שניצחו ישראל בדין ונמחלו עוונותיהם והם אומרים )אומות העולם(
ניצחו ישראל! שנאמר )שמואל א׳ טו ,כט( :״וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם״.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
82
ח.
כן א ס ר י ם
הוא שדוד אומר לישראל :אם קיימתם מצות לולב שנקרא נעים שנאמר :״נעימות
בימינך נצח )מתנות כהונה( :זה הלולב שניקח בימין ובו מראים הנצחון( הרי
אתה מבושר שנצחת לאמת העולם ,שנאמר :״וגם נצח ישראל״ ,לפיכך משה הזהיר
)ייקרא רבה ל41 ,
לישראל ואומר להם ״ולקחתם לכם״.
ל ז כ ו ת את ה ד ו ר ו ת
״תכתב זאת לדור אחרון״ )תה׳ ק ב :יט( — אלו דורות הללו שהם נטויים
למיתה .״עם נברא יהלל יה״ )שם( .שהקב״ה עתיד לבראות אותם בריה חדשה.
ומה עלינו לעשות? ליקח לולב ונקלס להקב״ה .לפיכך משה מזהיר את ישראל
)שם ל ,ג(.
ואומר :״ולקחתם לכם ביום הראשון״.
כ פ ר ה על ה ע ו ל ם
א״ר אלעזר :הגי שבעים פרים )שקריבים בשבעת ימי החג( כנגד מי ? כגגד
שבעים אומות .פר יחיד שקרב בשמיני עצרת למה ? כנגד אומה יחידה .א״ר יוחנן:
אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואין יודעים מה שאבדו ,בזמן שבית המקדש קיים
)סוכה נה(
מזבח מכפר עליהם עכשיו מי יכפר עליהם ?
אמר ר׳ פגחס בר חמא :שבעים פרים היו ,שהיו ישראל מקריבים בחג כנגד
שבעים אומות שישבו בשלוה.
)ילקוט שמעוני פנחס כס(
כ פ ר ה ש י ר ד ו ג ש מ י ם על כל ה ע ו ל ם
רש״י :פרי החג שבעים הם חוץ משל שמיני כנגד שבעים אומות לכפר עליהם
שירדו גשמים בכל העולם לפי שנידונין בחג על המים.
)סוכה נה :ד׳׳ה שבעים פרים(.
www.daat.ac.il