אתר דעת -מכללת הרצוג
אליעזר אלינר
)ירושלים( /
״הושענווד
מאז ומקדם היו גאמרות בחג הסכות תפלות שהמלה ״הושענא״ )=הושע נא,
הושיעה נא( !( נזכרת בהן וקשורות הן בגטילת ארבעה מיגים שבלולב ובהקפת המזבח
)או הבימה( בקהל עם ובצמחים רעננים.
במשנה ( מסופר על הקפת המזבח בכל יום פעם אחת ואומרים ״אנא ד׳ הושיעה
נא״ או ״אני והו הושיעה נא״ ובשביעי של חג מקיפין את המזבח שבע פעמים.
ובגמרא ( משמש השם ״הושענא״ לצמחים הגאגדים יחד עם הלולב ,בודאי על
שום התפלות הנאמרות כשמחזיקים את האגודה ובהן חוזרת לרוב המלה ״הושענא״.
ה״הושענות״ הנמצאות בידינו בגוסחאות ובמנהגים רבים ושונים ,כמעט כולן
מסודרות על סדר א״ב )או תשר״ק( והן שונות זו מזו בתכנן ובענינן .מהן פשוטות
ביותר ,כגון ״למען אמתך׳ )הראשונה במנהג אשכנז( ,שהיא תחנה אלפביתית
פשוטה ,בדומה לתחנה המתחילה ״א־ל רחום שמך״ ,הנאמרת בסוף הסליחות ,אלא
שכאן נוספת המלה ״הושענא״ לפני כל משפט קטן.
אולם עיקר הבקשה בסוכות היא על המים ,כי ״בחג נידונין על המים״ והרי
בדין זה תלוי ביותר גורל כל הצומח שבטבע ,וממילא גם חיי אדם — ועל כן
מתאימות ביותר התפלות על הצמחיה לסוגיה והן אקטואליות ביותר בזמן האסיף,
וביחוד בארץ ישראל ,אשד בה אנחנו מרגישים באופן בלתי אמצעי את קשרגו עם
ברכת האדמה ואת תלותנו ביבולה .לסוג זה שייכות ההושענות ״אדם ובהמה״•(
ו״אדמה מאדר״ שבמנהג אשכנז.
אולם ,תפילותיהם וחגיהם של ישראל — אף כי קשורים הם קשר אמיץ בטבע
ובחקלאות — אינם מסתפקים בתוכן זה בלבד ,אלא מרחיבים וכוללים גם את
כל הענינים הלאומיים — תפארתנו שבעבד ותקוותינו לעתיד — ועוברים אף
לענינים כלליים ,אנושיים ועולמיים .הרי ההושענות של מגהג אשכנז ״אבן שתיה,
בית הבחירה״ ,המיוסדת כולה על שבחי ירושלים ובית המקדש ו״אום אני חומה״,
המתארת את מצבה ורדיפותיה של כגסת ישראל בגולה — הן תפלות המזכירות את
עניני האומה בעבר ,וכמותן ההושענא )השביעית בהושענא רבה( ״למען איתן
הנזרק בלהב אש״ ,המסיימת כל חרוז במלת ״אש״ .בסדר תפלות זה המכוון למים,
והיא מונה את הנסיונות שנתנסו בהם אבות האומה באש ,החל מאברהם אבינו
2
3
(1בהלל )תהלים קיח ,כה( נאמר :אנא ד׳ הושיעה נא וסמוך לו )בפס׳ כז( אסרו חג
בעבותים עד קרנות המזבח .ויש מפרשים זאת על הקסת המזבח )ח ג ,חגג קרוב לשרש ח ו ג(
בעבותים ,בענפי עץ עבות.
(2מנד סוכה פ״ד מ״ח.
(3סוכה לז ע״א וע״ב ועוד.
(4בדורנו התועלתי
להעצימה״.
) (militaristicיש גורסים באות פ׳ במקום .פרחים״ — .פרדסים
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
א .א ל י נ ר
84
הראשון ועד ״שממות עירך השרופה באש״ ועד ״תולדות אלופי יהודה תשים ככיור
אש״ )עפ״י זכריה יב׳ ו(.
הישענות אחרות לעומת זה מפנות את מבטן לעתיד ומדברות על הגאולה
והנחמה שתבוא לישראל באחרית הימים ,כך היא ההושענא *( ״תתני לשם ולתהלה״,
המיוסדת על תשר״ק אחרי ת׳ העתיד שבכל חרוז ובסופה חתום ״אלעזר חזק״,
הוא ד׳ אלעזר הקליד.
הישענות כאלה וכיוצא בהן נתחברו כמובן במשך הדורות הרבים במספר רב
מאד על ידי פייטנים וגדולי הדורות ועל כן שונים בענין זה המנהגים במאד מאד
המשותף שבהם :הקפת הבימה בארבעה מינים והמלה ״הושענא״ ועל פי רב גם
הסדר האלפביתי.
הנה לדוגמא שתי הושעגות אלפביתיות מסדור ר׳ סעדיה גאון ,שאולי נתחברו
על ידו .האחת מסוג הזכרונות על אבות האומה ,המסודרים בצורת שרשרת!
)אברהם(
? ]t?Jאב ?לוי 13
למען 3ן ברך } ב י י
<$מען ? 5Tאסף
(pnr,
ד ן ל ־ ם ) י ע ק ל (
?מען זי}לים ךע!ת !}?-י
)השבסים(
ןאח
<(n*D
להען העןו
)אהרן(
למען ואח לקןזןיי ן?י.
למען ןקה וארץ י ל ק
למען חלק שוקרוי*
) הושע(
?לבים ק3ח
למען ק3ח קלה וסוד SV
)גיעין .ש־פי(
)״םואל «• ,ז־ ט•(
r
)דוי ,«•»,ט־ז .יח(
<מעןןךע « ן ש?ת על כסא
)שלפה ,דהי״א כט כג(
למען כסא יי לשב ?ליו למלך
)גדקיהו ,ירמי׳ לד חי(
למען למלך ל,ם נןנבךים משלם
למען מעלו! ןד ?שלמה וקרעים W
למען ןתן אדךתי על חורש שדה
למען קןדה ן ! ב ולשרת ?3י
^
)
«
י
את0מד.ןן*י|?
,
)אחיה,מ״איאלי
(
)אליהי ,ם״« ,יט ,יט(
)אלישע ,ש0
(
) V"9 Tפיכיהו ,מא,כב ,ים(
(5הראשונה אחר שבע ההקפות בהושענא רבד .ברוב הסדורים .ובמנהג מערב אשכנז
)סדור .עבודת ישראל״ ,למשל( היא להקפה שביעית.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
״הושדנות״
85
״? '3אל י?1לי״ ?
י
*יי?
)חזקיהו .דהי־ב,
למען צז־יק י?מיהי לא קם
נ ט ,יא>
)יאשיהו .מ״ב .נ ג ,כה(
למען קם וחנן שלש 1יעד ךחומים
למען ךחוםים דדו לכ?שן לקדש שם
ל3ען ? Dוךת ולנון ותל תלפיות
) י נ י א ל .ל• •«(
) ״ מ י ה ,מ י ש א ל ועזריה(
)שט ,די ,תורד ,,שמו של משיח ו ג י ת המקדש(
למען תל תלפיות ו?*רית הפלקה
הושענא
והשניה ,בקשה על הצלת ישראל מידי שונאיו הרבים והיא מזכירה במקצת את
ההושענא ״אדמה מאדר״ ,המבקשת על הצלת ענפי החקלאות ובעלי החיים ממזיקיהם.
אלא שבתפלה ההיא נמנו הצריכים להנצל עפ״י סדר א״ב ואחרי כל מלה האות
מי ,וכאן כל שורה מתחילה ״הושענא מ׳״ ומובן מעצמו את מי אנחנו מבקשים
להושיע.
הועץןא
האןץד וארפד וא?ד ואלופיהם
מ??ל ו3ל וללוליהם
מגוג ומגוג וןמד וןתר וגדוךיהם
מךןן וךןנה ודוןנ-ם וך3קיך,ם
קהם וןזיקם והוקם ]המוניהם
מנעת אדום ול׳קזמעאלים ונלךיהם
מזמךן וזעןן וןעקן וןניהם
5חוי וחתי נחמתי וחיליהם.
מטךפללא אפךסלא אפךסת?יא ו ש י ר י ה ם
מלןן ולתךן וללדיהם
מכוש וכות וכוב וכפתורים ולתותיהם
מלולים ולודים ולהביס ולהקיהם
ממש ומשא ומשף ומיניהם
מנביות וקךר ואך?אל וניניהם
מסבא וסלתא וסןתכא וסגניהם
מעילם ועלוה ועלון ועמסיהם
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
86
א.
אליני
?פוט ופול ופלשתים י9ליסיןזם
מצוד וצידון ו?ק!לי יצןאיהם
מקיני ו ק נ ך וקדמתי וקהליהם
9לן1?5ה וךאוקה ודיקא ולהגיהם
מ??עים אמות וע?דיהם ועלישיהם
מתו?ל
ןתילם ותוןךקה ותולדותיהם
הועעןא
כל ההושענות שדובר עליהן עד כה מתאימות לפי תכגן לכל יום מימי חג
הסכות ,ורק המנהג קובע מתי ובאיזה סדר הן גאמרות .אולם נמצאות בסדורים
שונים הושענות ,שנתחברו לכתחלה ליום מםויים של סכות או להקפה מסויימת
של הושענא רבה .אז נזכר בהן תמיד מספר היום ,שבו אנחנו עומדים בסכות וכל
חרוזיהם מבוססים על המספד הזה .על פי רוב מונים הם את אבות האומה ומזכירים
את מספר היום בקשר לתולדותיהם.
לדוגמא )עפ״י סדור ספרדי ליום א׳ דסכות(:
א?א זכור אב ילש את הארץ והלה אל1ד
הבין למוךדים לב אןחד ודרך אחד
לקרוא ?לם ? ? ם לל ולע?דו ? כ ם אןןד
הו?יעגו בחגיגת יום א&ד:
אןא ןכור 3ן לחיד דה לפני אביו אחד
שניהם ?נקיון הלכו פאקד
נתת צקר תוזתיו אלל אחד.
הושיענו בחגיגת יום אקד :וכר.
וכן בהושענא ליום שני!
}$א זכור ?עיר וןסל 9׳ ?גלם
ץקןה מ?זעמי גןלים ?נים
ן 3ד ?סקלו את הלךין ןה:ה למחנות ?ונים
הושיענו גןןגיגת למים ?}ים:
א$א המו?יענו על ןךי ר1עים 7ןגים
המנחילנו ע ? ך ת הד?רים על לוחות ?גלם
סמאזין והעיד ?נו עלים ?גלם
ה?1יעני בןןגיגת ;מים שןלם:
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
,הישענות״
אתר דעת -מכללת הרצוג
87
וכן לשאר ימי הסכות ,שמהם נביא רק חרוזים בודדים:
ליום ג ׳ :אנא זכור אב ראה מלא?ים שלשה
נןמהר להסעיןם סאים שלשה
הלכו אתו בעלי ?לית ? ל ש ה
הושיענו בחגיגת למים ? ל ע ה :
וליום ד׳ :אנא המוליכנו במך?ר בןץלים א ך ב ן ה
למלאתגו בחשן טוךים אך?עה
המצונו להללו בקג ?מינים
אך?עה
הו?יענו בןזגיגת ;מים אך?$ד:.
וכעין זה ביום חמישי וששי של סוכות .ביום השביעי,
הוא יום הושענא רבה ,נאמרות כל ההושענות האלה
בשבע ההקפות אלא שבמקום חרוז הסיום .הושיענו
בחגיגת ;מים…״ אומרים. :הושיענו ?הקפת פעמים…׳
והושענות אחרות ישנן להושענא רבה ,שהן מיוסדות על שבעת האושפיזין
)אברהם ,יצחק ,יעקב ,משה ,אהרן ,יוסף ,דוד( ,אשר כנגדם וכנגד שבע ספירות
שבקבלה מכוונות שבע ההקפות ונביא מכל אחד מן הפיוטים בית אחד בגלל
משקלם הספרדי הנאה )יתד ושתי תנועות ,יתד וש״ת בדלת וכן בסוגר ,אם כי
לפעמים אין המשקל מדוייק(.
מן הפזמון להקפה א׳ — אברהם-חסד
;ד .איום ן ןכור הי1ם ו ?ךית ש?עת תמימיןז
?רית אזרח | אשד ארח ן ?חקות דת ןאומןז
$כ לקקן ן קרב זמן ן פדותנו ?וחמין?
ן?לנו י; 3ךצ !1ע מ ך :
מן הפזמון להקפה ב׳ — יצחק-גבורה
?לית ןפקד ן א ? ר נ?קד ן להעלות לפג־ןז
כשה נזןסר ן וגם נמסר ן עשות הטוב ?עיניןז
ךצה גןע 1ן וחין זךעו ן ??ת בואם ל<$ניף
ואם חו?ם ן עןה ?ם ן ז?5ה ןא למען ?מןי
ן?רגו ;; ברצון עמך:
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
מן הפזמון להקפה ג׳ — יעקב-תפארת
ןכור אחוז ן וגם שבוץ ן ןזתום מדת ת ? א ן ת
מדת אמת ן ?אמת ן ןךשה לו וכיוןרת
תפאךתי ן ?תקתי ן תמיד בו נ ק ? ל ת
ודמותו ן וצורתו ן חקוקה 3ןנטךת
ה י א
א
י ע
מן
ת י
ם
ל
ס
לחקיף
תם 3?? 91y?vייז ן & ? ע
ן?לנו יי ?ךצון עמןי
הפזמון להקפה ד׳— מש ־-נצח
ןכות &שה | אל תנשה ן חתום ?מדת הנגה
בזכות ן ועןןתי ן א?;1ינו תנצס
ו?ןזד מ1ר ן שיר מןמיר ן ןקייר ו??׳נ?ס
א-ל נצח ן לןצח ן לסם עם רוימקןז
ן?לנו ץ ?ךצון עמך
מן דפזמון להקפה ה׳ — אהדן־הוד
?ןכות אהלן ן רון לרון ן עקף ןאנזדם הושןןא
נחתם ?כבוד ן ? מ ץ נ ן ת 3ד ן לשמש ??הנה
?גלי פאר ן לפאי ן קזמף .ל3ש ?ןןמוןה
ד ,די הראה ן לעם נכאה ן ךם שי?ן מע1ןה
ולןכות׳ ן וו91לתו ן תושיע לךחומ־ף
ג
ז?ל י מ יר«יז ע$ף
מן הפזמון להקפה ו׳— יוסף־יסוד
?זכות י סף ן ה?ה מאסף ן 03לי1ף ? 3ת ק ף ן ף
וךצה א־ל סי ן פניחוסי ן תקלת עם מקך?ןז
ו?ליתו ן וזכותו ן ןצר לעם מצך?ןז
)cpni
הישע ןא ן ולחם
ל ג ^ ז ן וצה^ה ן וק?צם למגךשן?
3
|
«iןכותו
לאמןז
ג
צ ו
ז ? י י ל 3 :ר ו מ ז י
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
״הישענות״
אתר דעת -מכללת הרצוג
89
מן הפזמון להקפה ז׳ — דוד־מלכות
זכור סןן ן ^ ן ר נגן ן ן3לי ?שור וגם ן?ל
ק י ר ו ת י ו ן וזמירות ו ן ןהודון לך 1י?ל ת3ל
לך נמשח ן ונגדך ? ח ן נשיא לך ?5ל וגם ס?ל
?דה נכאה ן ?!קוראה | יך גדולה וגם ח5ל
להוקזיעה ן להרג עה ן תגלה ממרומך
זלרנו ן :בךצין עמך ־
ובסיום שבע ההקפות
פיוט המתחיל
אןא לשר עש ?א—;הושעןא ר?ה—לסלס״ך 1יח?ד.
א-ל מיקןיעי
חיש נא פךיום — א־ל נון־א ואיום — ובירושלם ?היום
?ןזללך ןיום ׳קיביעי:
רבים ושונים מאד הם הפיוטים להושענא רבה שבנוסחאות השונות ,וברור
אפוא שמימים קדומים ביותר נהגו להרבות בתפלות ובתחנונים ביום זה .כמעט
בכל הנוסחאות הפיוט האחרון מיוסד על החרוז החוזר
קול מ3שר מ ג #ר ןאומר.
בנוסח אשכנז נמצא פיוט כזה מאת ר׳ אלעזד הקליד ובו מדובר הרבה
על הר הזיתים ועל הנבואה שבזכריה פרק יד )פס׳ ד׳ והי( .כנראה קשור הדבר
במנהג שהיה נהוג בירושלים בימי הגאונים ,שביום הושענא רבה היו מתפללים
בהר הזיתים מול מקום בית המקדש והיו מקיפים את ההד שבע פעמים בקהל גדול
ובחגיגיות רבה.
www.daat.ac.il