אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ר יהודה י .םלוטקי)לידס( /וביום השביעי
שיעור בכיתה
השם
מדוע נקרא היום הזה הושענא רבה ז
המלה .הושענא -בודאי ידועה לכם מן התפילות לסוכות .אחרי חזרת הש״ץ לוקח החזן
את הלולב ואת האתרוג בידו ומקיף בקצב איטי את הבימה פעם אחת ,כשהוא אומר בניגון
מיוחד וברגש תפילה המתחילה במלה .הושענא״ .המלה .הושענא״ חוזרת אחרי כל משפט:
י^סעגף אלוזינו הו?עןא
ל0ע}ף בוךאני הועעןא
<ס$ןף גואלנו היעעןא
היא נכפלת ,פעמים רבות .על כן קוראים לתפילות האלה .הושענות״.
במחזורים שלכם תראו כי בכל יום מימות הסוכות נאמרת תפילת ״הושענא״ אחרת.
בהושענא רבה אומרים לא רק את ההישענות האלה כי אם גם הושענות רבות נוספות,
לכן הלא תבינו למה נקרא היום הזה .הושענא רבה ז״
במה שונה היום הזה 7
כל הדינים הנוהגים בכל ימי חול המועד — הלל ,לולב ,סוכה — נוהגים גם בהושענא
רבה .יבכל זאת שינה היים הזה תכלית שיניי משאר הימים ,היא שונה לא רק באמירת ההישענות.
הוא שונה בכל האווירה השיררת סביבו ,הוא שינה בסדר התפילה ,בלביש החזן יבלקיחת ערבית
מייחמת בעת אמירת ההישענות ובחבטתן.
יום נמר הדין.
מדיע ילמד .הם כל השינויים יכל הטכסים האלה ז האזיני ,יאגידה לכס.
ראש השנה היא תחילת הדין ,יים כיםיר היא יים חתימת הדין ,יהישענא רבה היא יים
אישיר חתימת הדין שנחתם ביים הכיפירים )ספר המנהיג( .ביים ההיא ייצאית פיתקאית מלפני
הקדוש ברוך הוא ,אשר עליהן כתוב גזר דינו של כל אדם .הנשים נוהמת לאפית ביים הזה
חלות בתבנית .יד״ ,הן מתכוונות לסמל בזה את קבלת .הפיתקא הטובה״.
לפי דעה אחרת נידינים אז על המי* כלומר ,הגזירה יוצאת מן השמים אם יהיו גשמי ברכה
בשנה הבאה אם לא .את חשיבותם של הגשמים לאדם בכלל אין צורך להסביר ,שהרי בלי גשם
אין מים ובלי מים אי אפשר לחיות .אך את חשיבותם לאחינו בארץ ישראל אין להעריך.
בברכת הגשמים תלויים כל חייהם וקיומם .בהם תלויה פוריותה של האדמה ,חיי העצים
והצמחים והבהמות והחיות.
מן האמיר ,יתבאר לכם למה מלאית תםילית ההישענית בקשות ותחינות על הגשם .וגם
הערה למורה :רשום על הלוח — :יום ראשון )ושני( — יום ס ו ב ! יום )שני( ,שלישי,
רביעי ,חמישי ,וששי — חול המועד < יום שביעי — הושענא־רבה.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד י ר י .י .ם ל ו ט ק י
98
הבן תבינו למה אנו לוקחים בקשר עם התפילות האלה ערבי נחל ,סמל תלותם של הצמחים
במים.
פנו אל דף״״ במחזיריכם .כאן תראו כי בהקפה החמישית אנו מבקשים:
מקרות £ז י^סמקלה,
נ?;ה ל2ןל9ה,
?יחים לקיממה.
ען־נים ל??9ה.
פרחים להעציןוה,
??ווים ל}שן!ה,
קרים ^ןך?רי׳
ך?י?ים ל?ל?!ה׳
?תלה ^רוסןןה.
ותפילותינו שלוחות אל אבינו שבשמים שימסיר לנו מים בזכות אבותינו הצדיקים אשר
בחייהם תפשו המים מקום מיוחד.
למען א?ךהם ? א מ ר ;קח ןא מעט מלם,
ל8ען ל?סק ? ? ? ת ה ו ע ? ך ו ?9אני מלם,
למען לעקב מלחם ?מקלות ? ? ק ת ו ת המים,
למען יהו^יע ?זן?רו בלךדן נ?ךתו המלם,
למען ?ךע־ון מ?ה טל מ?ןה מליא ה95ל מלם
)על פי הפיוט ,,למען תמים בדורותיו״(
דומה ליום כיפורים.
מצד אחד דומה הושענא רבה גם ליום כיפור בעצמו ,כמו שכבר אמרנו הרי הוא יום
חתימת הדין .בתפילת שחרית מרבים קצת בנרות בבית הכנסת כמו ביום כיפור .החזן נוהג
ללבוש את הקיטל — זוהי כתונת הבד הלבנה ,הארוכה והרחבה ,שלובשים בראש השנה
ויום כיפור וכשמברכים טל וגשם )יש נוהגים שבעל הבית לובש אותו בליל הסדר(.
הבגד הלבן הזה הוא גם מלבושם של מתים והוא מזכירנו את אססיותם של חיינו ואת
יום הדין שמחכה לנו אחרי מותנו בעמדנו לפני כס המשפט של מלך מלכי המלכים .הבגד
הלבן הוא גם סמל הסליחה והמחילה הקדושה והטהורה.
דומה
לשמחת תורה
כמו בשמחת תורה כן גם בהושענא רבה מקיפים את הבימה שבע פעמים .אמנם ישנם
הבדלים! בהושענא רבה מקיפים בלולב ולא בספרי תורה .ורוח של עצב עצור נסוך על פני
המתפללים .מוציאים את כל ספרי התורה )לפי קצת מנהגים מוציאים רק שבעה( ועומדים עמהם
מסביב לבימה כשהחזן ובעלי הלולבים שבציבור מקיפים את הבימה בלולביהם .לפי הנראה
היה מנהג במקומות ידועים שהחזן היה עומד אצל הבימה כ״מלאן־ אלוקים״ וספר תורה בידו
והעם היו מקיפים את הבימה בערבות.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
וביום
אתר דעת -מכללת הרצוג
השביעי
90
דומה לשבועות.
כבליל שבועות כן גם בליל הושענא רבה נוהגים רבים להיות ערים כל הלילה וללמוד
תורה מתוך ״תיקון״ .המורה מראה לתלמידיו את התיקון ועומד על ההבדלים שבין ״תיקון
ליל שבועות״ ו״תיקון ליל הושענא רבה״.
תפילות.
התפילות להושענא רבה משרות על היום הזה רוח מיוחדת .אין אלו בתפילות של שאר
יפי חול המועד ,ואף לא כמו תפילות כל השנה ולא בתפילות יום סוב .מורכבות הן.
התבוננו במחזורים שלפניכם הרואים אתם ? התחלת התפילה היא ממש כמו זו של חול.
מתפללים עד ״מזמור לתודה״ .בשבת ויום סוב משמיטים את המזמור הזה ,ואומרים ״למנצח*.
בחול אומרים את המזמור אך משמיטים ״למנצח״ .בהושענא רבה אומרים ״מזמור לתודה״
וגם ״למנצח״ ,וכוללים את כל המזמורים של שבת ויום טוב .בשבת ויום סוב ממשיכים עד
סוף שירת משה ואומרים אחר כך ,נשמת״; בהושענא רבה אין אומרים ,נשמתי .לפני קריאת
התורה אומרים ,אין כמוך״ ,״שמע ישראל״ וכוי ,כמו ביום טוב ,ובקדושה של מוסף אומרים
,נעריצך״.
מרבות.
בהושענא רבה נוטלים ערבה ,מלבד הערבות שבלולב .המנהג הוא שהשמש מביא ערבות
למכירה .ונוהגים לקחת חמישה בדים ואוגדים אותם יחד בעלי הלולב )כפי שאתם רואים
כאן בערבה אשר בידי( .לערבות אלה קוראים גם ,הושענות״ לפי שמשתמשים בהן באמירת
ההושענות.
אין לוקחים אותן ביחד עם הלולב אלא כשמגיעים לפיוט ,תענה אמונים״ )תמצאוה
במחזורים בדף (…מניחים את הלולב ונוטלים אותן ,מפני שאז מתפללים על המים.
אחר גמר ההישענות מנענעים אותן ואחרי כן חובטים אותן בקרקע או על כסא חמש
פעמים )יש אימרים שתים או שלש פעמים( ודי בזה אפילו לא נשרו העלים.
אחרי החבטה אסור לזרוק את הערבית אל האשפה או להתייחס אליהן בבזיין ,כי זהו
״ביזוי מצוד.״ ,נוהגים להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצה ,כדי לעשות בהן מצוד .אחרת.
כשרות
הערבה.
כל מה שפוסל בערבה של לילב פיסל בערבית אלי .אורך הערבות כאורך הערבה
שבלילב ,אם נשאר בהן אפילו עלה אחד בבד אחד כשרות .אך ערבות כאלה מכוערות הן ולכן
נוהגים לעשות את ,ההושענית״ יפות ,מפני שכתוב ״זה אלי יאניהו״ .כל המצוות שאנו
מקיימים צריכית להיעשית בהידיר יביופי ואין לחוס על המחיר ,כי המצוות יקרות מכל מחיר.
ועזסחת
iSbioדברי11
.בחגך
כרו''• ,ז־־ני״ו
www.daat.ac.il
גע-גזה • ע3זבזית
בעליזליז