אתר דעת -מכללת הרצוג
להוראת פרשת וזאת הברכה -לקראת שמחת תורה
למורה הרוצה ללמד לקראת שמחת תורה את הפרשה האחרונה שבתורה —
אם בימי חול המועד ,אם בחוג בליל הושענא רבה — אנו מייעצים לעיין בשיעורו
של יוסף ולק על פסוקי התורה האחרונים ,שהדפסנו ב״מעיגות״ א׳ .השיעור מתאים
לילדים עד גיל הבר־מצוה ולמעלה מזה.
לטובת המודה המלמד נוער או מבוגרים אנו מדפיסים בזה את אחד הגליוגות
לעיון בפרשת השבוע של ד״ר נחמה ליבוביץ׳ ,המפרש את הפסוקים הראשונים
של פרשת וזאת הברכה.
ברור שלימוד הפרשה במסגרת הכנה לחג שונה בהרבה מלימוד אותם הפרקים
במסגרת של הוראת ה״מקצוע״ תורה.
במקרה שלנו אין מטרת הלימוד — ואף לא מטרה צדדית — להקגות חומר
מטריאלי ,ידיעת פסוקים ופירושיהם וכו׳ אלא הקניית רעיונות יסוד שביהדות
הקשורים לתוכנו של החג.
הפסוקים הראשונים של פרשתנו נותנים הזדמנות לשיחה מסכמת על משה
אדון הנביאים — אשר לא קם כמוהו — על משה ״איש האלוקים״ ,על בחירת
ישראל ותכליתה ,על עמדת ישראל בין האומות ,על מתן תורה לישראל .לדיון
בשאלות אלה ניתן בגליון זה מעט חומר־עזד.
רצוי ששיעור כזה יתחיל בקריאת הפסוקים וביאורם הלשוני )ואם יש צורך
— בתרגומם( ,יעבוד לשאלות הנ״ל ,יסתעף לשמיעת הדעות ,יסביר עקרונות,
ויחזור ,תוך דיונים ושיקולים כפעם בפעם ,לפסוקים מהם יצאו ואליו יחזרו .רצוי
שהשיעור יסתיים בקריאת אותם הפסוקים בטעמי המקרא לפי הנוסח המקובל
בבית הכנסת ,אשר בו ישמעו המשתתפים בלימוד את הפרשה בשמחת תורה.
אולי על־ידי בירור מעמיק של חמשת הפסוקים הראשונים של הפרשה ידעו
העולים לתורה בשמחת תודה לברך בכוונה את ״נותן התורה״ וידעו באמת לשמוח
בשמחת התורה — והעיקר ירצו לפתוח בלימודה בשבת בראשית.
המערכת
עליונות דעיון ב פ ר ש ת ה ש ב ו ע
שנה ראשונה :תש״ב
ערוכים בידי נחמה ליבוביץ׳
וזאת הברכה
פרק ל״ג
א .ש א ל ת מ כ נ ה
מהו מבנה הפרשה לדעת ספורנו ומה נימוקיו ?
ס פ ו ר נ ו בד״ה ויאמר :וקודם שהתחיל הברכה המתחילה ״ברזל ונחשת מנעליך״ אחרי זאת
ההקדמה והתפלל על השבטים למען תחול ברכתו ,כי אמנם דברי הברכה בכל מקום מדברים
עם המבורך כאמרו )במדבר ו ,כג( :״אמור להם״ %וכן כל דבריו מ״ברזל ונחשת׳ עד
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ.
132
ליבוביץ
״על במותימו תדרוך״ היו עם ישראל׳ אבל דבריו הקודמים היו עם האל לבקש מלפניו
על עמו.
פסוק כ״ו ד״ה ברזל ונחשת מנעליך.״ אין כאל ישורון :אחר שסיים תפילתו על השבטים
התחיל בברכת ישראל בכלל ואמר :אתה׳ ישורון ,בהיות כי אין כאל יכול על כל תהי
מלכותך נבדלת מכל המלכויות׳ שלא ייכנסו בה אומות להילחם ו״לא יחמוד איש את ארצך״
כאילו תהיה הארץ במנעולי ברזל ונחשת…
ב .פסוק א׳ — משה איש האלוקים.
רבים מקשים :מה ראתה התורה לכנות את משה בתואר ״איש
מפרשים
האלוקים״ כאן ולא עשתה זאת בשום מקום עד הנה ?
התוכל למצוא סיבה לדבר ?
ג .פסוק ב׳ — ה׳ מסיני בא וזרח משעיר למו ,הופיע מהר פארן…
לפסוק זה שואל א ב ר ב נ א ל :
מה ענין אמרו ״וזרח מ ש ע י ר . . .
הופיע מהר
פארן״,
כי התורה נתנה
בסיני ,לא בשעיר ולא בפארן ,ולמה הזכירם כאן ,עם סיני ?
ואלה דברי
ה ס פ ר י לפסוק זה:
כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל לא על ישראל בלבד הוא נגלה ,אלא על כל האומות.
בתחילה הלך אצל בני עשו ואמר להם :״מקבלים אתם את התורה ?״ אמרו ל ו :״מה כתוב בה ?״
אמר ל ה ם :״לא תרצח״ ,אמרו לפניו :״רבונו של ע ו ל * כל עצמו של אותו אביהם רוצח
הוא ,שנאמר :״והידים ידי עשו״ ועל כך הבטיחו אביו •ועל חרבך תחיה״ .הלך לו אצל בני
עמון ומואב ואמר ל ה ם . :מקבלים אתם את התורה ?״ אמרו ל ו :״מה כתוב בה ?״ אמר
להם :״לא תנאף״ ,אמרו לפניו :רבש״ע ,כל עצמה של ערוה שלהם היא׳ שנאמר , :ותהרין
שתי בנות לוט מאביהן׳ .הלך ומצא את בני ישמעאל ; אמר ל ה ם :״מקבלים אתם את התורה ?״
אמרו ל ו :״מד .כתוב בה ?״ אמר להם :״לא תגנוב״ ,אמרו לפניו :״רבש״ע ,כל עצמו של
אביהן לסטים היה ,שנאמר :״והוא פרא אדם״ .לא היתד! אומה באומות שלא הלך ודיבר ודפק
על פתחם …ואפילו שבע מצוות שקבלו עליהם בני נח לא יכלו לעמוד בהם עד שפרקום
ונתנום לישראל.
ר א ב ״ ע ד״ה מסיני ב א :ויאמר הגאון ז״ל )רב סעדיה( כי הר סיני ושעיר ופארן קרובים׳
וזה הכתוב על מעמד הר סיני׳ כי ״מסיני״ כמו ב״סיני״ וכן ״משעיר״.
ר ש ב ״ ם דיה מסיני בא :ונראה לישראל ונתן להם תורתו וזרח אורה משעיר ופארן׳ כיצד ?
שאתה
מתוך
רבבות
קודש:
מכל ארבעת צדדים של הר סיני באה האורה
והמלאכים דרך שעיר ופארן עד שבא אל סיני …וכן מצינו תהלים )סח ,יח( :״רכב אלוקים
רבותיים אלפי שנאן ,ה׳ בם סיני בקדש״ .ובחבקוק )ג ,ג( :״אלוה מתימן יבא וקדוש מהר
פארן סלה — כסה שמים הודו״ ,וברבודה כתיב )שופטים ה ,ד ( :״ה׳ בצאתך משעיר משדה
אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו …הרים נזלו מפני ה׳ זד .סיני מפני ה׳ אלוקי ישראל״.
.1כיצד עונה הדרשן בספרי וכיצד עונים הפשטנים ראב״ע ורשב״ם לשאלה
הנ״ל ז
.2מה הקשר בין פסוקנו לבין תוכן הפרק כולו ,אם נקבל את תשובתו של
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
וזאת
133
הברכה
ד .פסוק ג׳ — אף חובב עמים כל קדושיו ב י ד י ך . . .
שונות דרכי המפרשים בביאור פסוק זה :והרי מקצתם:
ר ש ״ י ד״ה אף חובב עמים :גם חיבה יתירה חבב את השבטים .כל אחד ואחד )מן השבסים(
קרוי »עם״ ,שהרי בנימין לבדו היה עתיד להיולד ,כשאמר הקדוש־ברוך־הוא ליעקב )בראשית
לה׳ א( ,גוי וקהל גויים יהיה ממך״.
ד״ה כל קדושיו בידיך :נפשות הצדיקים גנוזות אתו ,כעניין שנאמר )שמואל א׳ כה׳ ט(:
.והיתד ,נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה׳ אלוקיך״.
ד״ה ישא מדברותיך :נשאו עליהם עול תורתך t
דבר
א ח ר :אף חובב עמים :אף בשעת חיבתן של אומות העולם שהראית לאומות
פנים שוחקות ומסרת את ישראל בידם.
כל קדושיו בידיך — כל צדיקיהם וטוביהם דבקו בך ולא משו מאחריך ואתה שומרם.
והם תוכו לרגליך — והם מתמצעים ומתכנסים לתחת צלך.
ישא מדברותיך — מקבלים גזירותיך ודתותיך בשמחה ואלה דבריהם :תורה — אשר צוד,
לנו משה מורשה היא לקהלת יעקב אחזנוה ולא נעזבנה.
ר א ב ״ ע אף חובב עמים :מגזרת ארמית מלשון )שמות יס ,ה( ,והייתם לי סגולה״ ו״עמים״
כאן הם ישראל ,כמו )שופטים ה ,יד( ,אחריך בנימין בעממיך״ ,וכן )למטה פסוק יס( —
,עמים הר יקראוך .וכל קדושיו הם שבס לוי .בידך —שהם סביבות הארון.
והם תוכו לרגליך — ילכו על דרכך ,וסעם ,בידך״ שתשמרם.
ישא מדברותיך — כי הם ילמדו התורה ,והם המעתיקים של תורה שבעל פה.
ר ש ב ״ ם אף חובב עמים :גם אומות העולם כגון ערב רב ומן האומות שנתגיירו ובאו לקבל
התורה עם ישראל ,גם אותם חבב הקב״ה וקיבלם ושכן עליהם )=שהוא פירושו של
.בידיך״ ושל ,תוכו לרגליך״( ,כדכתיב במזמור יקום אלוקים )תהלים סח( :רכב אלוקים
רבותים אלפי שנאן …אדוני בם סיני בקדש .עלית למרום …לקחת
מתנות
ב א ד ם ואף
סוררים לשכון יה אלוקים) .ותרגם יונתן :סרבניא די מתגיירין ותייבין בתתובא —
הסרבנים המתגיירים ושבים בתשובה — שרת עליהון שכינת יקרא דה׳ — שורה עליהם
שכינת יקרתו(.
א ב ר ב נ א ל :אע״פ שהקב״ה אוהב ומחבב את האומות ונושא להם פנים שוחקות׳ לא מפני
זה ישראל סרו מאחריו ,אבל צדיקיהם וחסידיהם שהם כל קדושיו בידיך אע״פ שמקבלים
מכות וצרות הרבה הם תמיד דבקים בו יתברך ,מוכים לרגליו כעוברים על רגלי אדוניהם
ועם כל זה בתוקף המכות ההן ישא מדברותיך :תורה צוה לנו …יאמר שהתורה תמיד ;א
תמוש מפיהם והוא על דרך )תהלים מד ,יח( ,כ ל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו
בבריתך״.
ס פ ו ר נ ו אף חובב עמים :אע״פ שאתה חובב כל העמים ,כאמרך )שמות יס ,ה(. :והייתם לי
סגולה מכל העמים״ — ובזה הודעת שכל המין האנושי סגולה אצלך׳ כאמרם ז״ל בפרקי
אבות. :חביב אדם שנברא בצלם״ ,מכל מקום .כ ל קדושיו״ — של קדש של אש דת
,בידיך״ כצרור הכסף שהם חביבין משאר המין ,כאמרו )שמות שם(, :ואתם תהיו לי
ממלכת כהנים וגוי קדוש״ וכאמרם ז׳׳ל בפרקי אבות. :חביבין ישראל שנקראו בנים
למקום״, ,והם תוכו״ — נשברו ,התפללו ברוח נשברה להדום רגליך בסיני.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
134
נ.
ליבוביץ
ישא מדברותיך — אמרו אל האל יתברך :ישא אלינו משה את מדברותיך ,שהם התורה
שציוה לנו ,שהיא ל״מורשה לקהלת יעקב״ — מקובלת לנו ולבנינו למורשה.
.1מי הם ׳״העמים״ לפי כל הפירושים הנ״ל ? סדרם לקבוצות!
.2מקובלנו מפי מפרשי רש״י ,שאין רש״י מביא פירוש שני )דבר אחר( אלא
אם כן לא הניח הראשון את דעתו.
הסבר מהי החולשה בפירושו הראשון של דש״י ,שהצריכה אותו לפרש פירוש
שני ומה תיקן בפירושו השני י
.3מה ראה רש״י — בפירושו השני — להוסיף לפסוק ב׳ שלש תיבות ״אחזנוה
ולא נעזבנה״ — מה תיקן בזה ?
.4לכאורה קרובים דברי אברבנאל ודברי רש״י בדבר אחד ,אלא שיש הבדל
ביניהם .מהו ההבדל ז
.5במה שונה מ פ ו ר נ ו מכל שאר הפירושים ?
ה .פסוק ה׳ — ויהי בישורון מלך.
ר ש ״ י ד״ה ויהי :הקדוש־ברוך־הוא .בישורון מלך — תמיד עול מלכותו עליהם.
ר א ב ״ ע ד״ה מלך :הוא משה ששמעו ראשי עם התורה מפורשת מפיו ,והטעם כי הוא היה
כמלך ,והתאספו אליו ראשי השבטים .ויחזק זה הפירוש שאמר הכתוב ,כי התורה נתנה
לכהנים ,שהם לפי דעתו .כ ל קדושיו בידיך״ ואל כל זקני ישראל — זהו .בהתאסף
ראשי עסי…
ויאמר
ר׳
י ה ו ד ה ה ל ו י ז״ל ,כי המלך רמז לתורה ,וכן היה מפרש )שופטים יח ,א(
.בימים ההם אין מלך בישראלי.
.1מי הוא ה״מלך״ לדעת כל אחד משלשת הפרשנים ז
.2הסבר ,כיצד א י ן המלה ״ויהי״ שבראש הפסוק סותרת את פירושו של
ד׳ יהודה הלוי וכיצד אפשר להתאימה לפירושו י
)ועי׳ בראשית לט ,ה(
ו .עוד לפסוק הי — .ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל.
ספרי
ה י :כשישראל שתים בעצה אחת מלמטה — שמו הגדול משתבח למעלה ,שנאמר . :ויהי
בישורון מלך״ אימתי ? בהתאסף ראשי עם. .יחד שבטי ישראל״ — כשהם עשויים אגודה
אחת ולא כשהם עשויים אגודות אגודות.
הסבר את הרעיון הכלול בדברי ספדי אלה!
ז .ש א ל ת ס י כ ו ם
הסבר מהו תפקידם של חמשת הפסוקים הראשונים ב׳—ה׳ בראש הפרשה
הזאת ומה הקשר שבינם לבין הברכות ?
www.daat.ac.il