אתר דעת -מכללת הרצוג
יששכר יעקבסון)תל־אביה /״שמחה של מצוה״ במקרא
)ילקוט מקורות ,שאלות והערות(
מוקדש לזכר ידיד נעורים
קרליבך
זצ״ל,
הרב
ד״ר
דוד
מיודעי הסוד של שמחה
של מצוה.
״כל השביעים חביביך׳ ,״״.בחדשים השביעי חביב״)פסיקתא דרב כהנא( .חביב
הוא החודש השביעי ומטופל בימים יקרי ערך — ימים נוראים וימי שמחה ,אשר
בהם חדוות ה׳ מעוזנו .ודוקא חודש זה מהווה בעיה דידאקטית רצינית למורה
ולמדריך .ל״ימים נוראים״ יוקדש חלקם בהכנה הנפשית והעיונית ,אבל לכל תוכנו
הרב של חג הסוכות לא יימצא הזמן והמקום להכנה ולהכשרה מתאימה .לפני שמונה
עשרה שנה הצעתי ( להקדיש לחג הסוכות שגה שלימה — כשם שיש להקדיש
לשבת ולשאר המועדים .בימינו ההכנה לחודש תשרי לקויה ביותר ,כי הלימודים
מתחדשים בתחילת אלול .הצעתי אינה מכוונת רק לכיתות של בית הספד העממי
אדרבא ,דוקא בגיל בית ספר תיכון מסוגלים התלמידים להבין את תוכנו של חג
הסוכות ואת מסכת רעיונותיו הנעלים .עלינו להבחין בין חזרה על דינים ,שמקומם
המכובד בהוראה צריך להיות ״שלשים יום לפני החג״ ,ובין עניינים יותר כלליים,
שההעמקה בהם דורשת זמן רב .אין ספק שבירור מהותה של השמחה הדתית
קשור לחג הסוכות — לזמן שמחתנו .אבל שמחה זאת היא כה אפיינית למחותנו
הנפשית ולאופייה המיוחד של דתנו ,שחובה עלינו להקדיש זמן ומקום לבירורה
ולהחדרתה — בשלבים שונים של שנות ההוראה.
מאמר זה הוא נסיון ראשון לבירור ״שמחה של מצווה״ לפי ה מ ק ר א ע צ מ ו
ולפי העדות חז״ל ופוסקי הלכות וגדולי מפרשינו לפסוקי התורה .המושג המנוסח
״שמחה של מצוה״ אינו נזכר במקרא ,אבל השמחה הדתית בכל צביונה וגווגיה
מתגלית לפנינו הן במצוות התורה והן בסיפורי התנ״ך.
לדעתי בדאי ללמוד ״סוגיא״ גם במקרא .כשם שבלימוד גמרא אנו גוהגים
להשלים את הלימוד הרצוף במסכת בבירור מושגי יסוד על ידי ריכוז כל המקורות
מסביב ל״סוגיא״ ,כן חייבים אגו בלימוד המקרא להביא את התלמידים לכך שיסכמו,
יבררו ויגיעו לידי הבהרת המאור של בשורת המקרא .אעפ״י שאין להכריח את
בוגר בית הספר התיכון למצות רעיונות יסוד של תנ״ך בחיבור של שעתים ,יש
להצביע גם על הברכה הטמונה בשיטה זו כשהשימוש בה הוא גכון .זה הוא נ ס י ר
ראשון להבהיר את השימוש המעשי בדרך זו.
המודה יוכל להשתמש בילקוט השאלות והתשובות בהזדמנויות שונות .בייחוד
ימצאו בו תועלת המורה והמדריד כשיבואו להסתייע בו כחומר הכנה לימי עיון.
1
t
. (1הצעה של תכנית הלימודים לביס תלמוד תורה )עממי ותיכון( ללימודי הקדש״ —
הודפסה כסםנציל בהמבורג .1934
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
136
י ש ש כ ר
י ע ק ב ס ו ן
הילקוט מנית בעיקר ל ע ב ו ד ה ע צ מ י ת .השיחה בכיתה ובחברה על פי
הילקוט תהיה מסכמת ומבהדת .היה רצוי שאלה שישתמשו בשיטת הילקוט יספרו
על נסיונם למערכת כדי לקבוע את הסיכויים שבשיטה וכדי להראות כיצד לשפרה.
כדי להגיע לידי הבנה מעמיקה במקרא על ידי לימוד סוגיא בתנ״ך ,רצוי
לדעתי לצמצם את הנושא ,כדי להימלט משטחיות ומהכללה פזיזה .לכן צימצמנו
את הנושא ״שמחה של מ צ ו ד • ״ וויתרנו על הדוגמאות הרבות של געגועים לשמחה
בה׳ המצויות בספר תהלים ,או על בירור הבעיה ,שבהרבה מקומות בתנ״ך מייחסים
את השמחה לבורא .ענייננו היה מקבל השלמה רצויה על ידי בדיקת כל סוגי
השמחה במקרא כמו השמחה המשפחתית או השמחה בהצלחות מדיניות ופרטיות
ועוד.
לשם בירור המקורות הבאתי בהרבה מקומות דברי הגמרא או מפרשי המקרא
ואפילו דברי הפוסקים .לדעתי אין לצמצם את הקריאה במקרא ,המכווגת לבירור
מושג ,בדברי המקרא בלבד .עלינו להתבונן מה שמצאו דורות שונים בפסוקים
אלה כפשט או כדרש ,כרמז או כאסמכתא .בכוונה ויתרנו ,הן בדברי הפתיחה והן
בשאלות ,על סיכום ממצה המראה לאילו סוגים של שמחה הביאתנו דרכנו זה יהיה
פרי עמלו של כל מעיק.
נשאר עוד להצביע על שלשה מאמרים הקרובים לעניין:
ז
א(
Schechter, Some Aspects of Rabbinic Theology (.'1909), 148—149
S
ב( יוסף וולגמוט ,״שמחה של מצוד.״ ,ישורון ,שנתון ) 3גרמנית(.
ג( ע .שוחט ,״על השמחה בחסידות״ ,ציון ,שגת טז ,תשי״א.
מי יתן שעבודה זו תסייע לפלס את הדרך למה שציין הרמב״ם כ ע ב ו ד ה
ג ד ו ל ה — ״השמחה שישמח האדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שציוה בהן
ע ב ו ד ה ג ד ו ל ה היא״)עיין שאלה .(34
א
השמחה כצו התורה
א .ש א ל ו ת
במצוותיה
ב מ ק ו מ ו ת הבאים מדברת התורה ע ל השמחה ב ר ג ל י ם :
ש ב ו ע ו ת — ד ב ר י ם ם ז ,י א ! ס ו כ ו ת — ו י ק ר א כ ג ,מ ! ד ב ר י ם ט ז ,יד ; ש ם ס ז ,ט ו .
.1מדוע חסרה דרישת השמחה בפסח ?
.2מדוע משולשת דרישת השמחה בסוכות י
.3בויקרא כג ,מ נאמר :״ולקחתם ל כ ם ב י ו ם ה ר א ש ו ן פרי עץ הדר,
כפות תמרים …ושמחתם ל פ נ י ה ׳ א ל ד .י כ ם ש ב ע ת י מ י ם ״ .איזה דין
חשוב על הזמן שבו נוהגת מצות ד׳ מינים לומדים מכאן ?
.4על הפסוק ״ושמחת בחגך אתה ובנך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום
והאלמנה אשד בשעריך״!( אומרת הברייתא בפסחים קט :.״חייב אדם לשמח בניו
(1
ד ב ר י ם ט ז ,יד.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
״שמח
ד ,ש ל
מצוד,״
אתר דעת -מכללת הרצוג
137
ב מ ק ר א
ובני ביתו ברגל ,במה משמחם — אנשים ביין ונשים בבגדים״ .והרמב״ם בהלכות יום
טוב ־( מוסיף :״כיצד ? הקטנים — נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות …וכשהוא
אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים ,אבל מי
שנועל דלתות חצרו ואוכל הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי
נפש אין זו שמחת מצוד ,אלא שמחת כריסו״.
.5בדברים טו ,טו נאמר :״והיית אך שמח״ :כיצד ניסו הפירושים הבאים ליישב
את הקושי במלת ״אך״י
א( ר ש ״ י :לפי פשוטו אין זה ציווי אלא לשון הבטחה.
ב( מ פ ו ר נ ו :״תהיה שמח בלבד ובשמחתך לא יתערב עצבוך.
ג( ר ש ״ י :״ולפי תלמודו למדו מכאן לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה״.
ד( ר ב נ ו ב ח י י :״וייתכן עוד שבא לרמוז ,שראוי לו למעט בשמחת העולם
הזה ,שלשון,אך׳ מיעוט הוא …ולימדד הכתוב שיתגהג האדם בשמחת העולם בדרך
בינוני ,ואף בזמן עשיית המצוות ראוי לו שישמח וירעד …שלפי שבעולם הזה יש
בו יצר הרע שהוא נמשך אחר השמחה״.
ה( ליישוב הקושי בפירוש השני של רש״י ,השתדל להבין את דברי הגר״א
)מובאים ב״תורה תמימה״( :״איך מרבין מלשון אך ,והא בעלמא קיימא לן ,אכי״ן
ורקי״ן מעוטין׳ י ואמר הגאון ,דהכונה היא דביום טוב ראשון יש עוד מצוות לבד
שמחה והם סוכה ולולב ומיניו ,ומכיון דכתיב והיית אך שמח ,כלומר שיישאר לך
אך ורק מצות שמחה ולא מצות סוכת ולולב .וזה על כרחך בא לרבות יום טוב
האחרון לשמחה ,כלומר דממעטינן יום טוב האחרון משאר מצוות החג ואייתר רק
מצות שמחה :ואם כן שני העניינים אמת ,ד״אך״ בא למעט ורק ממילא מתרבה על
ידו ענין שמחה״.
תשובות
.2 .1עיין ילקוט שמעוני תרנד :״…אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו
אפילו שמחה אחת .למה ? אתה מוצא שבפסח התבואה נידונית .דבר אחר בשביל
שמתו בו המצריים וכן אתה מוצא שאין כתוב בעצרת אלא שמחה אחת מפני
שהתבואה נכנסת בפנים .ומה טעם אין כתוב שם שתי שמחות ? לפי שפירות האילן
נידונין ,אבל בראש השנה אין כתיב שם אפילו שמחה אחת שהנפשות נידונות
ומבקש אדם את נפשו יותר מממונו ,אבל בחג לפי שנטלו הנפשות דימום )פטור(
ביום הכיפורים .ועוד שהתבואה ופירות האילן בפנים לפיכך כתב שלוש שמחות״ (.
ג
ה ע ר ה :
אחרי
לימוד
האגדה
המורה
על
והמדריך לעמוד
על
סוגי
ההנמקה
המובאים
בדברי המדרש ,היינו ה ח ק ל א י ת והמוסרית.
.3ספרא :״לפני ה׳ אלקיכם שבעת ימים ולא בגבולין כל שבעה ,ומשחרב
בית המקדש התקין רבי יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר
למקדש״ (.
4
(2
פ ר ק ו ,ה ל כ ה יח.
(3
ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 21ה ע ר ה .30
(4
ר א ש ה ש נ ה פ ר ק ד משגר. 1 .
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
138
יששכר י ע pב ם ו ן
aהפועל ״שמח״ נאמר בבניין ״קל״ ונתפס כבניין ״פיעל״ ,ועוד שיחד עם
בני ביתו נזכרים האומללים ,היתום והאלמנה וכו׳ ובזה נרמזת כבר בתורה ההבחנה
בין ״שמחת מצוד!״ ל״שמחת כרסו״.
3לפי פירוש ראשון של דש״י וגם של מפורנו המלה א ך נשארת בהוראה
הרגילה להוציא כל ענין אחר ,ודברי ספורגו מסבירים את דברי רש״י .לפי רבנו
בחיי ,א ך בא למעט כרגיל ,ולפי הסברת הגר״א באה המלה א ך גם כאן בהוראה
הרגילה להוציא משהו אחר היינו לצמצם ,אלא שצריך להעמיק בפירוש ״לרבות״
הנמצא ברש״י כדי להבין את העניין על בוריו.
ב.
שאלות
מלבד דרישת השמחה ברגלים לכל אדם ישנה מצות השמחה ברגלים במקדש ,ואלה דברי
הפסוק :״וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי
נ
שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה׳ אלהיכם• (.
.6בפסוק זה מופיעה המוסיקה כביטוי השמחה .היזכר בסיפורים או במקראות
ידועים ביותר ,שגם בהם שמחה ומוסיקה צמודות.
.7ספד החינוך מצוד ,שפ״ד כותב :ב״שרש״ מצוה זו ״נצטוו בתקיעת החצוצרות
בעתים אלו ,לפי שהאדם מהיותו בעל חומר צריך התעוררות גדול אל הדברים ,כי
הטבע מבלי מעיר יעמוד כישן 5אין דבר יעודרהו כמו קולות הגיגון ידוע הדבר
וכל שכן קול החצוצרות שהוא הקול הגדול שבכל כלי גיגון :ועוד יש תועלת נמצא
בקול החצוצרות כי בכוח הקולות יסיר האדם מלבו מחשבת שאר עסקי עולם״.
מהו הצורך במוסיקה בכלל ומדוע ציותה התורה דוקא על התקיעה בחצוצרות ?
.8בפסוקנו מופיעים שני שמות נרדפים :״וביום שמחתכם ובמועדיכם׳ כיצד
מסביר אבן עזרא את הצורך בשניהם? ואלה דבריו :״ששבתם מארץ אויב או
נצחתם האויב הבא עליכם וקבעתם יום שמחה כימי פורים ושבעת ימי חזקיהי(
שמחה )ספרים אחדים :חנוכה( רק המעתיקים )בעלי תודה שבעל פה( פירשו
)ספדי( ,וביום שמחתכם — שבת׳״.
.9לפי דברי הספרי — שבת נקראת בפסוקנו יום שמחה .נסה להבין כיצד
איפוא ידע דד״ק בפירושו למזמור צ״ב לתאר לנו את השבת כיום שמחה ,ואלה
דבריו בפירושו שם :״יום השבת טוב להודות בו לה׳ משאר ימי השבוע ,כי האדם
פנוי בו מעסקי העולם ונשמתו זכה מטרדת הגוף ומתעסקת בחכמה ובעבודת
האלקים …ביום ובלילה עלינו להגיד החסד שעשית עמנו שנתת לנו יום השבת
למנוחה .וטעם ,בבקר׳ — כל ימי השבוע כשיקום אדם בבוקר ילך לעבודתו ,ובזה
הבוקר יקום למנוחה ולעונג הגוף והנשמה, …כי שמחתני׳ בהתבונני בפעלך ובמעשה
ידיך שהוא העולם ואשד בו וביום השבת שיש לי פנאי להתבונן בו ,אז אשמח וזהו
חכמת הטבע״.
(5במדבר י ,י.
(6דברי הימים ב ,ל ,כג.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
״שמחה
של
מצוד.״
אתר דעת -מכללת הרצוג
במקרא
139
תשובות
.6א( בהעלות דוד את הארון — שמואל ב׳ ו ,ה < ב( משיחת שלמה — מלכים
א׳ א ,מ :ג( יסוד הבית השני — עזרא ג ,ב—יג :ד( תהלים ק ,ב ועוד.
.7המוסיקה בכלל מעירה את האדם ולחצוצרה קול חזק ומעודד ,ועוד
שהקול החזק מסיח את הדעת מעניינים אחרים ,בהם שקוע האדם בכלל.
.8מועדים הם ימים קבועים ,ימי שמחה ,לכן הם ימים מיוחדים של שמחה
על נצחון או ישועה ,הקושי שמוצא אבן עזרא בדברי הספרי הוא :לא נמצא בשום
מקום אחד ששבת נקראת יום שמחה.
הערה:
עתה יש זכר לקיום פירושו הראשון של אבן עזרא ,כי בהרבה בתי כנסת בארץ
קוראים בליל יום העצמאות את הפסוק ואחר כך תוקעים בשופר.
.9לפי דד״ק הואיל והאדם פנוי בשבת יש לו פנאי לשמוח בהסתכלות הבריאה
היינו שמחה רוחנית.
ג .ש א ל ו ת -
מלבד הבעת השמחה של הציבור על ידי החצוצרה ,היתד ,נוהגת בזמן המקדש ,בשעת עלייה
לרגל ,מצוד ,של שמחה על ידי סוג מיוחד של קרבן הנקרא ״שלמי שמחה׳ .הפרטים כתובים
ברמב״מ הלכות חגיגה פרק א.
.10הפסוק המובא ברמב״ם כמקור ל״שלמי שמחה״ הוא דברים כז ,ז —
א( כיצד אפשר ללמוד מפסוק זה את הדרישה ל״שלמי שמחה״ t
ב( על מה מוסב הפסוק לפי מסגרתו ,היינו לפי העניין אשר בו נכתב ?
תשובות
.10א( הואיל ושלוש פעמים נאמרים בפסוק זה ,זה אחרי זה :״וזבחת״,
״ואכלת״ ,״ושמחת״ ,והביטוי ״שלמים״ נמצא גם כן בו ,כאילו התורה דורשת סוג
מיוחד של שלמים לשם שמחה .ועוד ,כאשר הראינו למעלה בשאלה ,4אין מסתפקים
בשמחה כהרגשה גרידא ,אלא ממחישים אותה בדרישה מעשית :וכאן בזה שכל
עולה לרגל יקריב קרבנות לשם השמחה!
ב( ספורנו כותב למשל כפשוטו של מקרא :״על שתכנס עמו לברית״ ז .א.
המדובר הוא בקרבן חד פעמי ולא מצוד ,לדורות.
ד.
שאלות
מלבד בקשר לחגים נזכר מושג השמחה בכמה מצוות הקשורות לבית המקדש או לירושלים.
.11על פי מראי המקומות הבאים מס׳ דברים׳ רשום לך באילו עניינים
הקשורים למקדש וירושלים מזכירה התורה את השמחה :א( יב ,ז :ב( יב׳ יב:
ג( יב ,יח :ד( יד ,כו < ה( כו ,יא.
.12בס׳ דברים יב ,ז נאמר :״ואכלתם שם לפני ה׳ אלקיכם ושמחתם בכל
משלח ידכם אתם ובניכם .ואלה דברי ההסבר של ספורנו :״עבדו את ה׳ כראוי
לכל עובד מאהבה ,כי אז תצליחו את דרכיכם ואז תשכילו״ .כיצד תפס ספורנו את
המליצה ״ושמחתם בכל משלח ידכם״?
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
140
יששכריעקוכסון
.13במצות מעשר שני נאמר בפירוש : c״ושמחת״ ,מה איפוא יכולה להיות —
בפסוק כג — מפורש ״למען תלמד ליראה את ה׳ אלהיך״ ,שכוונתו לפי הרמב״ן ,״כי
הכהנים והשופטים העומדים שם לפני הי ,שהם עמודי התורה ,ילמדוהו יראתו
ויודוהו התודה והמצות״ .מה איפוא יכולה עוד להיות כוונת התורה בדרשה מהאכר
לאבל חלק מתבואתו ולא למכרו! לאיזה סוג של שמחה יגיע האבר בקיימו את
המצוה הזאת ?
.14בקטע זה הבאגו כמה דוגמאות שבהן התורה דורשת את השמחה בקשר
לעליה למקדש ולהבאת קרבנות .גסה להיזכר בשגי מקומות ידועים מספר תהלים,
המדברים על המקדש והשמחה ,לא כדרישה ומצוה ,אלא בגעגועים ובהבעת שמחה
על המקום המקודש ביותר.
תשובות
.11א—ג( בהבאת קרבנות! ד( בהבאת מעשר שגי! ה( בביכורים.
.12כאילו לפגיגו דרישה ותוצאתה אחרי קיומה ,כלומר :אם תדעו לעבוד את
הי כראוי ,בה היסוד להצלחתכם בחיים הגשמיים.
.13לדעתי רוצה התורה לחגך את האבר ליהגות בהיתר ,כי דוקא חיי אכר
הם חיי עמל מתמיד ,ועל ידי מצות מעשר שני מכריחה התורה את האכר בזמנים
מסוימים גם ליהנות ,ועל כן אולי ״שמחה״ כאן היא ממש שמחת החיים וההצלחה
מצורפת ומשולבת ברוחניות ״למען תלמד ליראה״ כעין מאמר התלמוד! ״עתיד
אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל״ (.
.14א( מג ,ד ! ״ואבואה אל־מזבח אלקים אל־אל שמחת גילי״.
ב( קכב ,א :״שמחתי באומרים לי בית ה׳ גלך״.
8
ה.
שאלות
התורה מדברת על השמחה גם בקשר למצות כתיבת התורה על אבנים .ביום אשר תעברו את
הירדן״ ,קרא לכן בעיון דברים כז ,א—ח.
.15מצא בספר יהושע אימתי וכיצד קיימו את המצוד .ז
.16כדי להסביר לגו את מהות השמחה והזביחה בקיום המצוה של כתיבת
התורה על האבנים — השוה למקומנו שמות כד ,יא ,ואת הסיפור במלכים א׳ טו —
לאיזה סוג מיוחד של שמחה מובילה אותנו ההסתכלות בשלשה מקומות הללו?
)הרעיון לקוח מרמב״ן לשמות כד ,יא(.
תשובות
.15יהושע ח ,ל—לב.
.16ואלה מדברי הרמב״ן! ״וטעם ,וישתו׳ שעשו שמחה ויום טוב כי כן חובה
לשמוח בקבלת התורה כאשר צוה בכתבם כל דברי התורה על האבנים, :וזבחת
(7דברים יד ,כו.
(8ירושלמי סוף קידושין.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
של
,שמחה
מצוה״
אתר דעת -מכללת הרצוג
במקרא
141
שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה׳ א ל ק י ך ; וכתיב בשלמה )דברי הימים ב׳,« ,
יב—יג(, :החכמה והמדע נתון לך׳ וגו׳ מיד ,ויבוא ירושלים ויעש משתה לכל
עבדיו׳ — אמר רבי אלעזר מכאן שעושין משתה להגמרה של תורה .ואף כאן
ביום
חתונת התורה כן עשו״ .לפנינו איפזא שמחה רוחנית ,שמחת התורה הן
8
ב ק ב ל ת ה ( ,הן בפירסומה כתחוקת ה א ר ץ ״ ( והן בהבטחת החכמה ל ה ב י נ ה ״ ( .
ו.
שאלות
לסיום הפרק הראשון ולשם בירור נוסף למהותה של מצות השמחה ,נביא כאן שני קטעים
2
מספרו של יחזקאל )הרמן( כהן »דת התבונה על פי מקורות היהדות״ י ( :
,מסמן הדבר בחיי הדת היהודיים ,שהחגים אשר אין הכפרה עניינם העיקרי ,הרי עיקרם —
השמחה, .ושמחת בחגו אתה ובנו ובתו ועבדו ואמתו והלוי והגר והיתום אשר בשעריו׳.
השמחד ,היא התוכן והמטרה לחג .ושמחה זו אינה שמחת תענוגות דיאוניסית״( או בכחאנסית״(;
היא נקבעת על ידי השיתוף בשמחה של הגר והעניים .אבל יש הבדל בין שמחת החג ובין
הרחמנות על העניים וחנינתם .השמחה צריכה לשתף אותו ואת העני .תשמח אתה עם העני,
והעני ישמח אתו• השמחה תתגבר איפוא על הליקויים הסוציאליים ,אבל אין זאת אומרת
שנשלה את עצמנו כאילו בטלו ליקויים אלה — לא היא ,רק בחג נגשר על פניהם .לא היה
טעם וערך לחג ,אילו לא היה יכול לנטוע לפחות למשו ימים אחדים אלה את השמחה בלב
האדם החוגג…
…השלום בשמחת החג אפייני הוא לרוח היהדות .הן ודאי לפלא ייחשב שלמרות חיסורים
הממלאים את חייו ותולדותיו של היהודי׳ יכול היה לשמור על שתי משקלו ועל רוחו הטובה,
אשר בלעדיהם בודאי לא היה מצליח להתנשא אל כל רומי הפסגות מתוו תהומי ההשפלות
המחרידות .את הפלא הזה עוללו חגיו .בשבתות ובמועדים שררה השמחה במושבות היהודים ,אף
על פי שהיסורים מיררוהו בימות החול .השמחה בחג היא שמחת מצוד ,ולכן הפכה לכוח־חיים
עצום בהכרה היהודית .ואלמלא היו השלום ושלות הנפש כוח פלאים רב כל כ ו ברוחו של
היהודי׳ לא היתד ,יכולה השמחה להגיע לעצמה זו שהגיעה אליה ולהתקיים בה…״
.17מה היא מטרת הרגלים לפי ראשית הקטע הראשון של הערות כהן ז
.18כיצד מגדיר הפילוסוף בקטע זה את השמחה ביהדות לעומת סוגי שמחות
אחרות הן לשלילה והן לחיוב ?
.19מה בין השתתפות העני בשמחתנו ובין גמילות חסד י
(9שמות כד.
(10דברים כז.
(11מלכים א׳ ג.
(12הקטעים נמצאים בספר הגרמני בעמודים 539ו־ — 541/540לדאבוננו לא ניתרגם
עוד פפר זה לעברית.
(13על שם דיאוניסוס ) — (Dionysusאליל היין היוני ,אשר לו הוקדשו חגיגות ומשתאות
של שכרות.
(14על שם בכחום ) (Bacchusכנ״ל אצל הרומאים.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
יששכר
142
יעקבסין
.20כיצד מתאר הפילוסוף בקטע השני את השפעת השמחה על קיו 0עמנו
במשך תקופות הסבל של דורות הגלות?
.21מה נאמר בקטע ב׳ על היחס בין השלום והשמחה ?
תשובות
.17מטרת הרגלים ותכליתם היא השמחה.
.18השמחה איננה השתוללות והאלהת היצרים )שמחה דיאוגיסית או בכחאנ־
טית( < אלא היא ״השתתפות העני בשמחה״.
.19לא ביטול הבעיה הסוציאלית או גרימת אשליה כאילו היא נפתרה ,אלא
התגברות זמנית בחגים על ידי ״שתילת השמחה״ בלב כל החוגגים.
.20החגים שיוו ליהודי גם בתקופות ההשפלה שוויון רוח וכוח עמידה על ידי
השמחה שנסכו ללבבו.
.21רק שמחה שהיא צמודה לשלום הנפש ונובעת ממנו יכולה להשפיע על
הנפש ככוח המתגבר על כל התלאות והסבל.
ב
תאודי
השמחה במקרא בקיום המצוות
א .ש א ל ו ת
על יתרו מסופר בתורה :״ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה׳ לפרעה ולמצרים
ויחד יתרו על כל־הטובה
עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל האלהים
ויאמר יתרו ברוך ה׳ אשר הציל אתכם מיד מצרים
ויקח יתרו
עלה וזבחים לאלהים״ ״(
,
.22עליך לשער איזו הלכה למדו חז״ל מן הסיפור הזה ,וכיצד יכלו חז״ל
לראות בו כעין ״גנאי״ לישראל ?
.23כאשר שאלנו בשאלה ,22שלמדו חז״ל הלבה מעניין יתרו — יש מדרשים
ופוסקים שמצאו רמזים לעניינים הלכתיים גם במעשה העבד בראשית כד ,כז ,נב,
ואולי גם ם׳ — ,נסה לשער למה התכוונו ברמזי הפסוקים.
תשובות
.22א( ברכות נד) :על פי גידמת רש״י( ״מנלן דמברכינן אגיסא ? אמר דבי
יוחנן דאמר קרא, ,ויאמר יתרו ברוך ה׳ אשר הציל אתכם׳״! ב( סנהדרין צד! ״תני
משום ר׳ ©פייס ,גנאי הוא למשה וששים רבוא ,שלא אמרו ,ברוך׳ עד שבא יתרו
ואמר ,ברוך ה׳״ .ובעל ״תורה תמימה״ לפרשת יתרו מבאר :״דמה ששרו ישראל
את השירה אין זה כלל ברכה והודאה ,אלא רק שבח ותהלה ,וגם זה היה רק לנס
קריעת ים סוף ולא ליציאת מצרים״.
(is
שמוח יח ,ח—יב.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ל
.ש מ ח ה
מ צ ו ה ״
143
ב מ ק ר א
.23א( כד׳ בז :״ברוך ה׳ אלקי אדני אברהם״ — ״מכאן למדנו מטבע
ברכות״״( .בעל תורה תמימה מסביר :״ר״ל דצריך שם ומלכות .וכתב הרוקחt
אע״פ דאין מלכות בברכה זו ,אך זה הוא מפני שעוד לא הודיע הקב״ה מלכותו״.
ב( רש״י לפסוק נב — ״וישתחו ארצה לד.׳״ :״מכאן שמודים על בשורה טובה״
)על פי מדרש רבה(.
ג( כד ,ס :״ויברכו את רבקה אחותם״.
ב.
בנביאים
שאלות
ו כ ת ו ב י ם מוצאים אנו תיאורי קיום מצוות
שקיימו א ת המצוה
החגים
ואגב
הסיפורים האלה
נזכר
כ ש מ ח ה .
.24בילקוט לפרשת אמור תרנד נאמר :״אבל בראש השנה אין כתיב שם
אפילו שמחה אחת ,שהנפשות נידונות ומבקש אדם את נפשו יותר מממונו״.
כיצד איפזא עלינו להבין מה שנאמר בנחמיה שגם בראש השנה יש שמחה 1
קרא בעיון נחמיה ח ,א—יא.
.25אילו פרטים חשובים על חגיגת החג נזכרים בנחמיה ח ,י ן
.26בגמרא ביצה טו :גמצאת הדרשה הבאה — ,עליך להראות כיצד הבינה
האגדה את הקשר בין החלקים השונים בפסוק י שבפרק ח בספר נחמיה ? — ואלה
דברי הגמרא :״מאי,כי חדות ה׳ היא מעוזכם׳ ? אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר
בדבי שמעון :אמד להם הקב״ד .לישראל בני ,לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו
בי ,ואני פורע )=משלם(״.
.27על קיום חג הפסח במקרא מסופר במקומות שונים .ציין על פי הרשימה
של מראי מקומות ,אימתי מודגשת השמחה במיוחד :א( יהושע ה ,י :ב( דברי
הימים ב׳ ל ,א—בז :ג( מלכים ב׳ כג ,כא—כג :דברי הימים ב׳ לה ,א—יט:
ד( עזרא ו ,יט—כב.
.28מדוע לדעתך רק בשתים מן החגיגות של חג הפסח נזכרת השמחה ,עיין
בדברי הימים ב׳ ,ל ,כה ועזרא י ,כב.
.29במקומות הבאים במקרא מ כ ר ת חגיגת חג הסוכות — ,רשום לפניך אימתי
נזכרת השמחה במפורש ובאיזה גימוק — :א( מלכים א׳ ח ,ב ,סה ,סו :דברי
הימים ב׳ ה ,ג; ז׳ ח—י .ב( עזרא ג ,ד ן ג( גחמיה ח ,יג ,יח .כיעוד בנביאים עיין
עוד ביחזקאל מה ,כה וזכריה יד ,טז—יט.
30הפסוק בנחמיה ח ,יז מהוה קושי < נסה להבין כיצד מיישבת אותו הגמרא
וכיצד ר׳ יהודה הלוי מתרצו .א( ערכין ל ב :״אפשר בא דוד ולא עשו סכות ,עד
שבא עזרא ? אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע .מה ביאתם בימי
יהושע מגו שמטין ויובלות וקדשו עדי חומה ,אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין
ויובלות וקדשו עדי חומה״ .ורש״י מסביר :״דהא כי לא עשו לאו אסכות מהדר,
אלא הכי קאמר כי לא עשו ,מה שעשו עכשיו מימות יהושע ,ומאי ניהו?
קדושת הארץ״.
(16
ר ו ק ח סימן שסג.
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
יששכר יעקבס־ן
144
ב( כוזרי ,מאמר ג ,סג :״וכיון הכתוב להגדיל עניין היום ההוא״.
תשובות
.24בתקופת נחמיה היה מקרה מיוחד :העם היה מזועזע מקריאת התורה
והיה צורך מיוחד לעודדם לפיכך מודגש ״אל תתאבלו״ וגם ״ואל תעצבו״ :זאת
ועוד :יש הבדל בין השמחה ,שמחת החג ,ובין רגש התעלות הנפש המתואר
במליצה ״חדות ה׳ היא מעוזכם״ .המלבי״ם כותב :״וגדר שם חדוה על השמחה
הרוחנית״.
.25א( לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וב( ושלחו מנות לאין נכון לו.
.26רש״י מסביר את המאמר בזו הלשון :״שמחה שאתם עושים בשביל הקב״ה,
הדי היא מעוזכם ,היא תעזור אתכם לשלם הקפותיכם ומלוותיכם שתלוו בשבילה״.
הסבר הקשר בין חלקי הפסוק הוא לכן כך :עליכם להוציא כסף ואם אין לכם —
קחו הלואה כדי לקנות ״משמנים״ ו״ממתקים״ ,ואין לחשוש מנין יבואו האמצעים
לשלם את החובות ,כאילו ה׳ הוא הערב שיימצא הכסף ,מעוז כאן כמעט במובן
גשמי.
.27פסח חזקיהו — דברי הימים ב׳ ל ,כה—כו :״וישמחו כל־קהל יהודה
והכהנים והלוים וכל־הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל היושבים
ביהודה ותהי שמחה גדולה בירושלים ,כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא
כזאת בירושלים״.
כי־שמחם ה׳
ישראל״.
מן הגשארים
העם בדומה
פסח בימי עזרא :ו ,כב :״ויעשו חג־מצות שבעת ימים בשמחה,
והסב לב מלך־אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית־האלהים אלהי
.28א( חזקיה הצליח ,אחרי שהוגלו עשרת השבטים ,למשוך חלק
בישראל להשתתף בחגיגת חג הפסח ,ולכן גוצר מצב של איחוד
לתקופת שלמה?
ב( חלו הפסקות בבניין בית המקדש ,ואחרי שדריוש ,הנקרא כאן בכיגוי ״מלך
אשור״ ,ביטל את הגזירה — היתה סיבה מיוחדת לשמחה ,כאשר יכלו לחוג את
חג הפסח.
.29בימי שלמה הנימוק הוא :ההצלחה המדינית והדתית — ״וילכו לאהליהם
שמחים וטובי לב על כל הטובה