אתר דעת -מכללת הרצוג
מאיר
חובב)ירושלים(
/ימי החג בעמדות צה״ל
)בימי מלחמת השיחרוד(
יומו הגדול של נחום
התחיל בערב יום הכיפורים .מאהל המפקדה הוא בא,
בנטות
השמש ימה p ,שפוף תחת מטר הצליפות .הוא זעף קימעא, :מדוע אין אתם נוסעים לסבול
במעין ? הג׳יפ כבר מחכה כמחצית השעה והן עוד מעט יתקדש יום הדין!״ השראת החג באה
לעמדה .ומבשרה — נחום המפקד ,שכל הזמן לא גילה התעניינות מיוחדת
בענייני דת.
בתפילת כל־נדרי עמד נחום בין חביריו החיילים — העדה המופלאה שבחפירה במשלט
הגלילי .הוא האזין לרעתו של החזן החייל » :כל נדרי ואסרי…״ להתפלל לא ידע .שנים רבות
לא החזיק סידור בידיו .אך הניגון צבט — .מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא…״ שם לא
אמרו ,להתפלל עם העבריינים״ .שם לא היו עבריינים .שם עמדו חיילים יהודים קדושים
וסהורים ושפתותיהם רוחשות תפילה לפני אביהם שבשמים.
יום כיפור עבר .הפלוגה שבה לבסיס .הערבי שצלף אחריה מרחוק ,כאילו קרא שתבוא
לסלקו מן הנוף הגלילי הקסום .נחום אמר , :הקימו סוכה .יהיה לנו חג שמח .אנו נישאר במחנה
עד אחרי החגים״.
נגשנו להקים את הסוכה ,אם כי לא האמנו שנזכה לעשות את החג במחנה .ריח של אבק
שריפה עמד באויר .הטוראים בצריפיהם הארוכים לחשו מפד .לאוזן כל מיני ידיעות והפיצו
שמועות שונות .מעת ,שכדי לכוין את מעשיך שמע לטוראי ולא למפקד .החיל הקטן,
,משיג״ את הידיעות המוקדמות על כל מבצע .הטוראים אמרו, :יהיה קרב ,לא כדאי להעמיד
סוכה״ .ונחום אמר , :ב נ ו סוכה .קשטוה ופארו אותה .את החג נעשה במחנה״.
בירכתי בית הכנסת עמדה הסוכה — צנועה ,קטנה וחיננית .מקום היה בה לשני מניינים.
בערב החג קידשוה בברכת ,לישב בסוכה״ ובברכת שהחיינו .יוסף הכין גלוסקאות וסירות
למכביר — וכל חייל שנכנס לסוכה בירך וטעם מן הכיבוד.
עם החג באה השמחה .ציבור החיילים התעלה מתוך הכרת יעודי ונכונותו הנפשית להלחם
על שיחדור המולדת .משק כנפיהם של ימים גדולים נשמע מעל לסכך .היתד ,חדווה שבהתעלות.
היתה שמחה על הזכות לקדש שם שמים במחנה ישראל הקם לתחיה .ושירה אדירה הדהדה
והכריזה:
״אדירנו 8ה־טיב ?$יקנו״!
נחום בא לסוכה בשעה מאוחרת .הציבור כבר היה עייף .נחום נטל גלוסקא,
ובירך
מזונות ,לישב בסוכה ושהחיינו .החיילים שרו אתו ,יבנה המקדש״ ,זה היה ההמנון של
מחלקת המרגמות בפלוגה המסייעת .נחום התבונן בציורים שעל דפנות הסוכה ,תלה מבט
חולמני בכוכבים שהציצו מבעד לסכר• הוא הוסיף לשיר .גם הציבור שר עד חצות הלילה.
בצאתו מן הסוכה לחש נחום:
,ט ו ב לשבת בסוכה .זה נעים ,זה מרומם — ודי בכך״.
בבוקר נטל יוסף את ארבעת הממים .כיבד בברכה את הזקיף שעמד על־יד מטה הגדוד
ופנה לעבר בית החולים הגדודי .הרופא ,החובשים והחולים נטלו את הלולב וברכו .משם הלך
www.daat.ac.il
מתוך" :מעיינות ב -סוכות" ,מאסף לענייני חינוך והוראה ,עורכים :אליעזר אלינר וחיים חמיאל ,בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים ,תשרי תשי"ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
162
מ.
חובב
אל בית הכלא הגדודי ,והכניס אליו מרוחו של חג ,בדרכו פגש בחיילים ומיכלי האוכל בידיהם
ונתן גם להם לברך על ארבעת המינים.
אחר הצהרים ישבנו בסוכה ולמדנו .אריה לימד ניגון חדש :
״דוב ?לבות ה י י ויקר ,סג הןופית סג קא?ר״.
למדנו את המנגינה ,ומיד הפכה להיות מנגינת החג ,מנגינת הגדוד .שרו אותה ,זימזמו
אותה ורקדו לפיה.
יום החג עבר ,חול המועד הגיע .ריחו של חג עמד בצריף ,ולא היה כל רצון לחזור
לשיגרת חיי הקסרקטין .בשעה שש נכנס נחום להקיץ את פקודיו ,ולהוציאם להתעמלות
החיילים סענו :״עדיין חג ומחר יוצאים לקרב ,תנו לנו לישון .-נחום הוציאם:
בוקר.
״אם חג לכם וחג בלבכם״ — הוא אמר — ״ריקדו ד והחיילים חצי ערומים ,שילבו יד
ביד ורקדו :
״ל?גה וזמקןש עיר ?•ין ?ס?אי…
נחום עמד מן הצד .חיוך אבהי נסוך על פניו ,ובעיניו אור.
בשבת לעת המנחה הגיעה פקודת המבצע .רץ בא לבית הכנסת וקרא את המפקדים
ואת החיילים .הלילה יוצאים .העין התרפקה על דפנות הסוכר* והלב נצבט .כה יפה היה החג
עד עתה …כלום לא יוכל להגיע אל קצו ?
הטור עמד חמוש ומוכן לפקודת התזוזה ,כל אחד ידע את המיסל עליו .ידענו את רצינות
המשימה ואת קשייה .באויר כבר עמד ריחו החריף של הקרב .יחידי צעד יוסף הרגם בצידי
הטור ובידיו — אוצר יקר — לולבים ואתרוגים .הוא חילק ארבעה מינים לכל דרג והחיילים
ראו בהם סימן להצלחה ולשלום .נחום נטל את ארבעת המינים ,והניחם בזהירות בג׳יפ המשוריין,
הוא סירב להעבירם לרכב אחר.
הידיעה על דחיית המבצע הגיעה בחצות .קיבלנו את הידיעה ברגשות מעורבים .ידענו
שבמוקדם או במאוחר נצטרך לצאת .וכולנו רצינו להיפטר מן הפעולה במהירות האפשרית.
ימי חול המועד זחלו לאיטם .הסוכה עמדה במרכז החיים של אנשי בית הכנסת .מנגינת
•צהלי־ורוני• הפכה להמנון החג .נחום היה גאה שנבואתו מתקיימת ,ובסופו של דבר לא
הצטער על כך איש מבין החיילים .איש לא רצה להימצא ב״מצב הכן׳ ממושך ,האוסר את היציאה
מן המחנה .אז נתקבצו ובאו רבים מאנשי היחידה לשמחת בית השואבה שנתקיימה בבית הכנסת
ובסוכה .שירה וטעימה שולבו בין פרקי שיר המעלות שנאמרו .ובםוף יצאו בריקוד .השמחה
היתד .גדולה .כל אותו ערב עמד נחום ליד החלון מבחוץ והציץ פנימה .הוא לא נכנס .אולם
במוצאי שמחת חורה הוכנס בכוח לתוך מעגל הרוקדים .כל הגדוד היה בבית הכנסת .המנגנים
זימרו בכל כוחם והריקוד היה לוהט וסוער .ההקפות נמשכו שעה ארוכה .כיון שבבית הכנסת
היה רק ספר תורה אחד ,הקיף החזן את הבימה כשספר התורה בידו ושבעה חיילים לידי
אותו.
באחת ההקפות נתכבד נחום ליטול את ספר התורה בידו ולילך בראש .הוא התבייש
וניסה להתחמק ,אך לבסוף שוכנע ,נתעטף בטלית וקרא:
״קז?ן *ו?9י 0ח?1יןד} ,א*..
www.daat.ac.il